‫עיתון גימלאי דרום השרון‬ ‫גליון ‪ — ≤µ‬כסלו≠טבת תשע“א דצמבר ∞‪≤∞±‬‬ ‫עורכת ראשית‪ :‬שוש ברקאי‬ ‫חברי המערכת‪ :‬אסתר לופו‪ ,‬אבי קוחל‪,‬‬ ‫אלה רוזנברג‪ ,‬ברטי קורן‪ ,‬זהר ארנון‪ ,‬יעקב בארי‪,‬‬ ‫יונה פלג‪ ,‬לאה טל‪ ,‬מלי ברוש‪ ,‬נורית שטרנברג‪,‬‬ ‫נילי אברמוב‪ ,‬רבקה כץ‪ ,‬שרה אדר‪ ,‬צביקה ביקל‪,‬‬ ‫ורדה לוי‪ ,‬רטנר יעל‪ ,‬אבי בר‪-‬שאול‪.‬‬ ‫צלם המערכת‪ :‬יעקב בארי‬ ‫הגהה‪ :‬צביקה ביקל‬ ‫רכזת המערכת‪ :‬ורדה לוי‬ ‫כתובת המערכת‪ :‬מועדון הדרים מושב שדה ורבורג‬ ‫דוא"ל‪kivun_hadash@walla.co.il :‬‬ ‫טלפון‪ 03-9080845 :‬פקס‪03-9095718 :‬‬ ‫המו"ל‪ :‬העמותה לחבר הוותיק בדרום השרון‪.‬‬ ‫אתר אינטרנט‪vatikim.wordpress.com :‬‬ ‫פרס גליקמן ל"קהילה המחוברת"‬ ‫בדרום השרון‬ ‫מאת‪ :‬נורית שטרנברג‬ ‫רכזת הפרוייקטים בעמותה למען החבר הוותיק במועצה‬ ‫האזורית דרום השרון‪ ,‬עו"ס תמי פרבר‪ ,‬זכתה בפרס גליקמן‬ ‫לאיכות ומצוינות לשנת ‪ .2010‬הפרס ניתן עבור המיזם‬ ‫החדשני "קהילה המחוברת" והוענק לתמי פרבר בטקס חגיגי‬ ‫ב‪ 22.12.2010-‬בכנס השנתי של העמותות למען הזקן בישראל‪.‬‬ ‫פרס גליקמן למצוינות מוענק אחת לשנה ע"י משפחת‬ ‫גליקמן מסן דייגו קליפורניה‪ .‬המשפחה נותנת הפרס‬ ‫מסייעת מזה שנים לקידום המצויינות בטיפול בזקן‪.‬‬ ‫לבחירת הזוכים הוקמה ועדה ציבורית בראשותה של‬ ‫הגב' ג'ני ברודצקי ‪ -‬מכון ברוקדייל ג'וינט ישראל‪,‬‬ ‫ושותפים בה נציגים מאשל‪ ,‬ממשרד הרווחה והשירותים‬ ‫החברתיים‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי ומשרד הבריאות‪.‬‬ ‫מבין עשרות הפרויקטים של העמותות האזוריות למען‬ ‫החבר הוותיק שהוגשו לועדת הפרס‪ ,‬נבחר פרויקט‬ ‫"קהילה המחוברת" לאחד הזוכים‪.‬‬ ‫תמי‪ ,‬רכזת הפרויקטים בעמותה בדרום השרון‪ ,‬המוכרת‬ ‫לרבים מאיתנו כעו"ס מרכז היום בנוה ימין וכרכזת‬ ‫תוכניות חשובות כמו "בן ממשיך‪ ,‬משפחה ממשיכה"‪,‬‬ ‫יזמה והקימה את מיזם "הקהילה המחוברת"‪ .‬תכנית זו‬ ‫המבוססת על שימוש פעיל באינטרנט החלה לפעול במאי‬ ‫‪ 2009‬ומאז היא עולה וצומחת‪.‬‬ ‫"התקופה הראשונה היתה מלאת התלבטויות" מספרת‬ ‫תמי ומוסיפה "כאשר הגדרתי לעצמי את סוגיות הליבה‬ ‫להן רצינו למצוא מענה‪ ,‬היינו במחצית הדרך‪ ...‬המטרה‬ ‫הראשונה היא לחבר בין הזקן למשפחתו ע"י צמצום הפער‬ ‫ההולך וגדל בתחום הטכנולוגי‪ ,‬עצם העיסוק במחשב היווה‬ ‫עבור רבים מהותיקים קושי‪ .‬אנו פתחנו עבורם אפשרות‬ ‫להשתלם במכללות האזוריות בחדרי המחשבים‪ .‬רבים‬ ‫נענו להצעה ולמדו להשתמש בדואר האלקטרוני‪ .‬המטרה‬ ‫השנייה היא חיבור בין מערכת התמיכה הפורמאלית‬ ‫ושרותיה לבין הוותיק ומשפחתו‪ .‬כלומר‪ ,‬לשמש צינור‬ ‫להעברת מידע עדכני אודות הפעילויות המופקות עבורם‪.‬‬ ‫המטרה השלישית והחשובה לא פחות‪ ,‬היא העלאת‬ ‫הדימוי החברתי של הוותיק בסביבתו ויצירת קשר עם‬ ‫המשפחה לאו דווקא על רקע קשיים ומשברים"‪.‬‬ ‫לקראת פסח ‪ 2010‬נפתח אתר לעמותה‪ .‬הוא פשוט‪ ,‬בהיר‬ ‫וברור‪ .‬מאפשר שיח בין קהל היעד לנותני השירותים‬ ‫ובינו לבין עצמו‪ .‬המידע זורם ומופץ לכל בני המשפחה‬ ‫המעוניינים‪ .‬פעילי העמותה שולחים "ניוזלטרס"‬ ‫(מכתבי‪-‬חדשות) הנמסרים בדרך נינוחה וציורית‪.‬‬ ‫הותיקים שולחים מיצירותיהם (שירה וסיפור) ותגובות‪.‬‬ ‫שתי המכללות האזוריות הפועלות במסגרת העמותה‬ ‫למען החבר הוותיק נרתמו בהתלהבות לפרויקט‪ .‬קהל‬ ‫המשתמשים‪-‬הותיקים ומשפחותיהם הולך וגדל‪.‬‬ ‫אין ספק‪ ,‬מיזם "קהילה מחוברת" מצעיד את שרותי‬ ‫הרווחה עבור אוכלוסיית הגיל השלישי למחוזות חדשים‬ ‫במאה ה‪.21-‬‬ ‫קונה ומשלם במזומן‬ ‫שעונים • יהלומים • תכשיטים ישנים‬ ‫מזהב ומתכת מכל הסוגים‬ ‫במחירים גבוהים‬ ‫‪052-9976399‬‬ ‫חדשות גימלאי דרום השרון‬ ‫‪ ‬מאת‪ :‬יונה פלג‬ ‫טיולי חו"ל גם עם העמותה‬ ‫ברווה שבספרד‪ .‬זה טיול שני לאחר הטיול המוצלח למרוקו‪.‬‬ ‫הטיול היה טוב מאד לדעת כל המטיילים‪ ,‬עם אווירה טובה‬ ‫בין המשתתפים‪ ,‬שלא כולם הכירו אחד את השני מראש‪,‬‬ ‫והתגבשו לקבוצה הומוגנית אחת‪.‬‬ ‫בעניין שימוש חורג‬ ‫העדיף בית המשפט את‬ ‫האינטרס של המתיישב‬ ‫על פני האינטרס הציבורי‬ ‫מאת‪ :‬צביקה ביקל‬ ‫חברי הטיול לברצלונה‬ ‫בין יתר פעולותיה של "העמותה לחבר הוותיק"‪ ,‬מקיימת‬ ‫העמותה טיולים לחו''ל לחברי גיל הזהב‪ ,‬בארגונה של רינה‬ ‫כהן מנחשונים‪ ,‬חברת העמותה‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬יצאה בחודש אוקטובר חבורת גמלאים מדרום השרון‬ ‫ומשאר חלקי הארץ‪ ,‬בליויית רופא צמוד‪ ,‬לברצלונה וקוסטה‬ ‫"הדרים"‬ ‫מכללה אזורית לחבר הוותיק‬ ‫שדה ורבורג‬ ‫הנכם מוזמנים להרצאה מיוחדת‬ ‫שתתקיים במכללת "הדרים"‬ ‫ביום שלישי‪ ,25/1/2011 ,‬בשעה ‪20:00‬‬ ‫טיפולים חדשניים ללא חתך בדופן הבטן‬ ‫לסובלים מערמונית (פרוסטטה) מוגדלת שפירה‪,‬‬ ‫ולסובלים מאבנים בדרכי השתן‪.‬‬ ‫מרצה‪ :‬דר' כץ שלום‬ ‫מומחה לכירורגיה אורולוגית (מנתח בכיר)‬ ‫חלוץ שיטת האידוי בישראל‪ ,‬להסרת הערמונית‪.‬‬ ‫בשל חשיבות ההרצאה והמרצה‪ ,‬ומספר המקומות המוגבל‬ ‫אנא אשרו השתתפותכם‬ ‫אצל סגלית ‪ -‬רכזת המכללה‬ ‫עד לתאריך ‪9/1/2011‬‬ ‫ הכניסה חינם ‪-‬‬‫טלפון‪ 09-7481844 :‬פקס‪09-7603876 :‬‬ ‫‪hadarim@vatikim.org‬‬ ‫אתר העמותה‪vatikim.wordpress.com :‬‬ ‫דרום השרון ‪2‬‬ ‫בתי המשפט הטילו מגבלות על הסמכות להוציא צו‬ ‫הפסקה בגין שימושים חורגים‪ ,‬בקבעם כי לא יינתן‬ ‫צו הפסקה כאשר הועדה המקומית השתהתה בהגשת‬ ‫בקשה שכזאת‪.‬‬ ‫הלכה זו יושמה לאחרונה ע"י בית המשפט לגבי מתחם‬ ‫עסקים בשטח של ‪ 2800‬מ"ר בישוב שילת‪.‬‬ ‫הועדה המקומית ביקשה להוציא צו להפסקת כל‬ ‫השימושים במתחם באופן מיידי על סמך דו"ח מטעם‬ ‫הועדה המקומית‪.‬‬ ‫מנגד‪ ,‬טען המתיישב כי השימושים מתבצעים במתחם‬ ‫במשך שנים‪ ,‬והועדה המקומית שביקרה במקום היתה‬ ‫מודעת לכך‪.‬‬ ‫מכיוַ ון שבתי המשפט קבעו שצו הפסקה יינתן באופן‬ ‫ְּ‬ ‫מיידי‪ ,‬על מנת למנוע מצב בו יקשה להחזיר את הגלגל‬ ‫אחורנית‪ ,‬לא ניתן להוציא צו הפסקה בנסיבות של שיהוי‬ ‫מצד הועדה המקומית‪.‬‬ ‫עוד טען המתיישב כי הפסקת השימושים תגרום לו נזק‬ ‫רב בשל אבדן מוניטין‪ ,‬לקוחות וספקים ולא ניתן יהיה‬ ‫לאחר מכן לחדש את הפעילות כבעבר‪.‬‬ ‫בית המשפט קיבל את טענות המתיישב וקבע כי יש‬ ‫לאפשר לו להתגונן כראוי מפני האישומים בניהול הליך‬ ‫פלילי בהתאם לסדרי הדין‪.‬‬ ‫בקשה לצו הפסקה צריכה להיעשות רק במקרים בהם‬ ‫קיים צורך דחוף ומיידי בהפסקת השימוש‪ ,‬שכן אם לא‬ ‫יינתן הצו תגרם פגיעה חמורה לאינטרס הציבורי ‪.‬‬ ‫בית המשפט העדיף את האינטרס של המתיישב על פני‬ ‫האחר‪ ,‬וזאת על מנת שלא תגרם פגיעה קשה לעסקיו‪,‬‬ ‫וקבע כי בנסיבות אלו לא יינתן צו הפסקה שיפוטי‪.‬‬ ‫תו"ב ‪ 22459-10-09‬בבית משפט השלום ברמלה‪.‬‬ ‫ב"כ המתיישב עו"ד גדעון בן‪-‬אור‪ ,‬ב"כ הועדה המקומית‬ ‫עו"ד ליאורה אפרתי‪.‬‬ ‫‪01/2011‬‬ ‫יום הספורט לצעירים ברוח‬ ‫מאת‪ :‬אלה רוזנברג‬ ‫מי בהסעה‪ ,‬מי ברכב הפרטי‪ ,‬הגענו אל מתחם המועצה‬ ‫בהמונינו‪.‬‬ ‫מיד בכניסה התקבלנו בחיוך חם וכובע צהוב וכך‪ ,‬תוך‬ ‫רגעים ספורים היינו כלהקת אפרוחים מצייצת במדגרה‪.‬‬ ‫לאחר מפגשים עליזים סביב שולחנות עמוסי כל טוב‪,‬‬ ‫התפצלנו לשלוש צעדות‪ .‬האחת לחברי מרכז היום‪ ,‬שהיא‬ ‫קצרה יותר‪ ,‬השנייה‬ ‫בקלות רבה‪ .‬שוב פגישות מיוזעות וספונטניות‪,‬עם המון‬ ‫חברים וידידים‪ .‬זה מה שהכי כייף בעניין הזה‪ .‬לאחר‬ ‫מנוחה ורגיעה התפזרנו לפי בחירתנו בין חוגים שונים של‬ ‫ספורט‪ ,‬כל אחד לפי נטיות ליבו או כישוריו‪ .‬אני תמיד‬ ‫מוצאת את עצמי בריקודי עם‪ ,‬עם מיודעינו המדריך מתי‬ ‫אברהם‪ .‬ואפילו הספקנו ללמוד ריקוד חדש‪ .‬סליחה? האם‬ ‫מישהו זוכר את הריקוד? בטח ובטח הילדים שרקדו עמנו‬ ‫זוכרים‪ .‬והם כמובן אלו אשר סידרו לאחר מכן את האולם‬ ‫להרצאה‪ ,‬איזה הרצאה? אה‪ ,‬ברור איך לא? על הזיכרון‪.‬‬ ‫הנה זכרתי נכון‪ .‬המרצה היה כל כך מעניין ומצחיק‪ ,‬שאפילו‬ ‫אני זוכרת את שמו‪ :‬גל קידר‪.‬‬ ‫לקראת צאתנו הביתה קיבלנו תעודה המעידה על‬ ‫השתתפותנו ביום הזה שנקרא"יום איכות החיים‪-‬ההנאה‬ ‫שבהנעה"‪ .‬אני‪ ,‬כמו חברי‪ ,‬חזרתי עייפה אך מרוצה אל מנוחה‬ ‫בהחלט מתוקה‪ ,‬ותודה עצומה למארגנות ולמארגנים‪,‬‬ ‫ואחרונים חביבים תלמידי בית הספר ה"ירקון" אשר עזרו‬ ‫וגם השתתפו‪.‬‬ ‫כ‪ 2-‬קילומטר עם מקלות נורדים והשלישית כ‪ 4-‬קילומטר‬ ‫לבעלי הכושר‪ .‬מזג האויר שיחק לטובתנו אם כי ברור שלא‬ ‫היה קריר‪ ,‬תוך כדי הצעידה בראשינו הצהובים והגאים‪,‬‬ ‫כשאנו משתלבים בירוק של הטבע‪ ,‬הגענו לעמדת צינון‪ ,‬בה‬ ‫ילדי בית הספר הגישו לנו מים קרים להחיות את נפשנו‪.‬‬ ‫חלק מהילדים אף ליווה אותנו במהלך הצעדה‪ .‬אני‪ ,‬תוך‬ ‫כדי התקדמות עיקשת‪ ,‬הופתעתי על ידי שני מלאכים‬ ‫כאלה אשר שאלו בעדינות אם אני זקוקה לעזרה‪.‬‬ ‫האחד חבש כובע לראשו‪ ,‬השנית כשרק בלוריתו הבהירה‬ ‫והשופעת מגינה כביכול על פניו מהשמש הקופחת‪ .‬לאחר‬ ‫שהשקוני מן המים‪ ,‬גבר עלי הרגש הסבתאי ואילצתיו‬ ‫לקבל את כובעי לא לפני שהבטחתי לו נאמנה שודאי‬ ‫אקבל כובע אחר‪ .‬וכדרכן של סבתות‪ ,‬מלאות הפתעות‪,‬‬ ‫מזל שהיה בתיקי כובע רזרבי מהבית‪ .‬כך המשכנו לצעוד‬ ‫כשעה‪ ,‬והגענו בזה אחר זה אל קו הסיום שבמועצה‪ ,‬מרוצים‬ ‫מעצמנו על שעשינו זאת‪.‬‬ ‫לשירותך‬ ‫בנוסף להקשבה‪ ,‬הכוונה‪ ,‬יעוץ משפטי ומידע‬ ‫גם סיוע ממשי בהשגה ובמימוש זכויות הזקנים‬ ‫בביטוח הלאומי‪ ,‬שירותי בריאות ורווחה‪ ,‬דיור וסידור‬ ‫מוסדי‪ ,‬ניצולי שואה‪ ,‬צרכנות‪ ,‬נגישות ופנאי ועוד‬ ‫כל זה ויותר בכל שעות היממה בטלפון חינם‬ ‫‪1-800-300-339‬‬ ‫זקנות‪ ,‬זקנים ובני משפחותיהם‬ ‫מוזמנים לפנות אלינו בכל בעיה‪ ,‬התלבטות‬ ‫ושאלה בנושא זכויות הזקנים‬ ‫צוות המתנדבים המקצועי שלנו עומד לשרותכם‪.‬‬ ‫לסיוע‪ ,‬התנדבות ותרומות ‪1-800-300-339‬‬ ‫או באתר שלנו ‪http://www.kenlazaken.org.il‬‬ ‫המקום כרגיל היה ערוך לקראתנו‪ ,‬השולחנות הועמסו‬ ‫בשנית‪ ,‬כל הקלוריות‪ ,‬שאולי נשרו‪ ,‬שבו למקומן הטבעי‬ ‫‪01/2011‬‬ ‫דרום השרון ‪3‬‬ ‫פנסיונרים ‬ ‫לקצץ בלחם או שעשועים‪ø‬‬ ‫מאת‪ :‬יעל רטנר ומלי ברוש‬ ‫הזמן אינו עומד מלכת‪ ,‬מפליא‪ ,‬אבל זה קורה לכולנו‪ .‬היום אתה‬ ‫צעיר ומחר אתה מעבר לקווים‪ ,‬שייך לממלכת הפנסיונרים‪.‬‬ ‫מעתה ואילך תחייה על פנסיה‪ ,‬קיצבת זיקנה ו"שאר ירקות‪...‬‬ ‫מהשווקים"‪ .‬תצמצם את מספר השבועונים הרבים שאתה‬ ‫חתום עליהם? ודוקא עכשיו כשעיתותיך בידיך‪.‬‬ ‫אולי תפסיק לתרום לכל העמותות המטלפנות אליך השכם‬ ‫והערב? פשוט תאמר להם שאתה פנסיונר – מילת הקסם‬ ‫שמשחררת אותך מהטלפנית‪.‬‬ ‫לפי מחקרים ודו"חות של המוסד לביטוח לאומי העוני‬ ‫באוכלוסיית ישראל גדל ובמיוחד ניכר הדבר אצל הקשישים‪.‬‬ ‫זה תהליך שהחל כבר בעשור האחרון של המאה הקודמת‬ ‫והוא מתרחב‪ .‬ישראל נמצאת במצב נחות בין מדינות‬ ‫ה‪ OECD-‬ברמת קצבאות הזקנה (כ‪ 1\3-‬מהממוצע של‬ ‫הארצות המפותחות החברות בארגון)‪.‬‬ ‫ניתן לחלק את "עם" הגמלאים לפי מקורות הכנסתם החודשית‬ ‫(מבלי להחשיב נכסים בלתי מניבים כגון דירה או רכוש אחר‬ ‫וכן גם תמיכות משפחתיות ואחרות) לכמה קבוצות‪:‬‬ ‫חסרי הכנסה‬ ‫הרוב שדיווחו על חוסר הכנסה (‪ )2001‬הן נשים ‪,‬עקרות בית‬ ‫שלא היו זכאיות לקצבה בזכות עצמן‪ ,‬אלא בתוספת קצבה‬ ‫לבעליהן‪ .‬כיום יש לשער שהמצב השתנה כיוון שגם לעקרות‬ ‫בית משולמת קצבת זקנה וכן יותר נשים צברו פנסיה ממקום‬ ‫העבודה שלהן‪.‬‬ ‫בעלי קצבת זקנה ושאירים מקצבאות הביטוח הלאומי בלבד‬ ‫הקצבה הבסיסית ליחיד היא ‪ ₪ 1378‬ולזוג ‪ .₪ 2078‬סכום‬ ‫הקצבה עולה מעל לגיל ‪ .80‬אנשים שאין להם כל הכנסות‬ ‫נוספות או שהפנסיה ממקום העבודה או מקופת גמל נמוכה‪,‬‬ ‫זכאים לקבל השלמת הכנסה ל‪ ₪ 2552-‬ליחיד‪ .‬מקצבת‬ ‫הזקנה מנוכים דמי ביטוח בריאות‪.‬‬ ‫קבוצה זאת נמצאת בשולי קו העוני או מתחתיו‪.‬‬ ‫סיפרה לנו חברה שאמה‪ ,‬אסתר‪ ,‬אלמנה בת ‪ ,80‬שהיא‬ ‫ובעלה עבדו שנים ארוכות והתקיימו ברווחה יחסית‪ ,‬זכאית‬ ‫לגמלה מצומצמת של פחות מ ‪ ₪ 3000‬בחודש שאיתה היא‬ ‫מסתדרת‪ ,‬בלית ברירה‪ .‬היא חוסכת בקניות של מזון מעובד‪,‬‬ ‫אופה ומבשלת במקום לקנות‪ .‬הכל תוצרת בית‪ ,‬מעין חזרה‬ ‫לימים של צמצום‪ .‬חוסכת בחשמל‪ ,‬בחימום המים בבויילר‬ ‫ובמזגן‪ .‬הולכת יותר מאשר נוסעת ומודה שיש שינוי ניכר‬ ‫ברמת חייה והיא נאלצת‪ ,‬לעיתים לקבל עזרה מילדיה‪.‬‬ ‫ב‪ 2011-‬הייתה אמורה קצבת הזיקנה לעלות ב‪ ,4.3%-‬אבל‬ ‫אם יתקבל הסעיף בחוק ההסדרים תקוצץ התוספת ותעמוד‬ ‫דרום השרון ‪4‬‬ ‫על ‪ 2.8%‬בלבד‪.‬‬ ‫איך אפשר לקצץ באותה מידה לאישה שהקצבה היא עיקר‬ ‫הכנסתה ולגמלאים שהקצבה היא עבורם "דמי כיס"?‬ ‫בעלי קצבת זקנה ופנסיה מעבודה‪ ,‬וכאלה שבנוסף‬ ‫משתכרים מעבודתם או שיש להם הכנסות ממקורות אחרים‬ ‫(השכרת דירות‪ ,‬קופות גמל ועוד)‪.‬‬ ‫גובה הפנסיה של שכירים ממקום עבודתם שונה ממקום‬ ‫למקום ומותנה בוותק‪ ,‬בגובה השכר האחרון ובדרך כלל‬ ‫מסתכם בעד ‪ 70%‬מהשכר‪.‬‬ ‫בקרנו אצל זוג גמלאים המתגוררים בהרצליה‪ .‬רחוב שקט‪,‬‬ ‫בית נאה מאוד‪ .‬הוא בן ‪ 63‬גמלאי של צבא הקבע והיא‬ ‫בת‪ 62 ,‬שפרשה לגמלאות ממשרד ראש הממשלה לפני גיל‬ ‫הפנסיה‪ .‬יש להם שני בנים בוגרים בעלי משפחות‪.‬‬ ‫האישה חשבה למצוא עבודה‪ ,‬אך בהיותה עדיין צעירה‬ ‫מגיל הפנסיה‪ ,‬התברר לה שאין כדאיות לעבודתה‪ ,‬כי השכר‬ ‫שתקבל יקזז מיסים והורדות למיניהן‪ .‬היום‪ ,‬בהגיעה לגיל‬ ‫הפנסיה היא עובדת בשכר בהיקף של שליש משרה‪.‬‬ ‫מצבם הכלכלי של בני הזוג טוב למדי‪ ,‬שלא כבימים בהם‬ ‫משכורותיהם היו גבוהות מעל לממוצע‪ .‬הם מודעים יותר‬ ‫להוצאות‪ ,‬כמו למשל בשיחות טלפון – מדברים עם הבן‬ ‫בחו"ל בסקייפ‪ ,‬בודקים בתשומת לב את כל חשבונות‬ ‫הבית‪ ,‬מה שבעבר לא עשו‪ .‬מוותרים על מינויים לעיתונים‬ ‫ומסתפקים במכונית אחת לעומת שתיים שהיו להם ומומנו‬ ‫ע"י מקום העבודה‪ .‬נוסעים באוטובוס בתוך העיר‪.‬‬ ‫מעניין לציין‪ ,‬שהבעל ואשתו בנו את ההווה והעתיד הכלכלי‬ ‫שלהם בעצמם‪ ,‬חסכו למען ילדיהם ולמען עתידם שלהם‬ ‫ודאגו גם לביטוח סיעודי‪.‬‬ ‫זמנם הפנוי מאפשר להם לעסוק בהתנדבות למען הקהילה‪.‬‬ ‫עצמאים וחסרי פנסיה מהעבודה‬ ‫מתפרנסים מעבודתם במידת יכולתם או ממקורות אחרים‪.‬‬ ‫זהו מצב נפוץ במגזר החקלאי‪ .‬רבים נקלעו למצב כלכלי‬ ‫קשה‪ ,‬כאשר לא דאגו בצעירותם למקורות פרנסה לעת‬ ‫זיקנה‪.‬‬ ‫"אמי אמרה לי‪ :‬תעבדי קשה ובמסירות בפרדס והוא יהיה‬ ‫הביטחון שלך לעת זקנה" אבל אימא טעתה‪ .‬החקלאות‬ ‫הפכה ללא רווחית‪ .‬העצים שלה‪ ,‬אבל הקרקע לא‪ .‬הקרקע‬ ‫שייכת למנהל מקרקעי ישראל והיא לא יכולה לעשות בה‬ ‫כרצונה‪ ,‬יש לה שותפים‪.‬‬ ‫כשהבנתי זאת‪ ,‬פתחתי תוכניות חיסכון‪ .‬בתחילה מעט‪ ,‬עם‬ ‫הזמן קיבלתי יותר ביטחון ואני מפרישה יותר כסף‪ .‬בד בבד‬ ‫אני גם חוסכת לבריאות וסיעוד‪ .‬איני רוצה ליפול לנטל על‬ ‫איש‪ .‬לא לעולם חוסן‪ ,‬מה עוד שאני יודעת שלא אוכל למכור‬ ‫‪01/2011‬‬ ‫את המשק וגם איני רוצה‪ ,‬כך שעלי לדאוג שאוכל‪ ,‬אם אזדקק לעזרה‪ ,‬לסיים את‬ ‫חיי בביתי‪ .‬אני אדם ריאלי שאינו מפחד להסתכל למציאות בעיניים ולקרוא לילד‬ ‫בשמו‪.‬‬ ‫כל הנאמר התאפשר לי בזכות השכרת מחסנים בחצר‪ .‬זה מקור הכנסתי‪ ,‬הכנסה‬ ‫שהיא בעירבון מוגבל כפי שכולנו יודעים‪.‬‬ ‫לפי כך אני פועלת בשני כיוונים‪ .1 :‬חוסכת לימים קשים ומשתדלת לא להיות חרדה‬ ‫אם לא יינתן לי להמשיך בהשכרה‪ .2 .‬בשיתוף עם ילדי הקימונו עסק חקלאי ואני‬ ‫תקווה שיפרנס אותנו בכבוד‪ ,‬כך שכשתגיע הגזרה להפסיק את ההשכרות‪ ,‬תהיה לי‬ ‫אלטרנטיבה ממה לחיות‪ .‬אמן‪.‬‬ ‫אני אומנם בגיל הפנסיה אך עדיין עובדת‪ .‬אני נהנית מהעשייה ועצתי לבני גילי היא‬ ‫לא להפסיק לעבוד כל זמן שהבריאות מאפשרת להיות פעילים‪ .‬זה טוב לגוף ולנפש‪.‬‬ ‫מה שחשוב הוא לא להרים ידיים ולחשוב מאין יבוא עזרי‪ .‬תמיד יש מוצא‪ ,‬רק צריך‬ ‫להאמין שאפשר ולא לפחד כלל‪.‬‬ ‫בקבוץ שעבר הפרטה‪ .‬בקהילה קיימים חברים שעבדו בענפי המשק החקלאים‬ ‫והאחרים‪ ,‬וכן גם חברים שהיו שכירים במקומות עבודה מחוץ לקיבוץ ובתור שכאלה‬ ‫יש להם פנסיה ממקום העבודה‪ .‬לשאלתנו כיצד מארגן הקיבוץ את השוויון‪ ,‬והאם‬ ‫יש שוני ברמת החיים של הגמלאים לעומת רמת חייהם הקודמת‪ ,‬קבלנו תשובה‬ ‫מקיבוץ ניר אליהו‪" :‬חברי ניר אליהו המוגדרים כפנסיונרים עוד בטרם השינוי‬ ‫מקבלים פנסיה תקציבית מהקיבוץ בגין עבודתם בעבר‪ ₪ 3000 :‬ליחיד לחודש‬ ‫מתוך זוג ו‪ ₪ 3750-‬לפנסיונר בודד‪ .‬סכום זה הצפוי להתעדכן ולעלות בשנת ‪2011‬‬ ‫‪ ....‬מלבד זאת החל משנת ‪ 2009‬עוברת קצבת הביטוח הלאומי במלואה לפנסיונרים‬ ‫ללא מיסוי‪ .‬פנסיות שנצברו לפני השינוי מועברות במלואן לקיבוץ ‪ -‬כך שאין הבדל‬ ‫בין פנסיונרים שעבדו בקיבוץ וכאלה שעבדו בחוץ‪ .‬כמובן שפנסיונרים עובדים‬ ‫מקבלים את שכרם בנוסף לפנסיה ולא במקומה"‪.‬‬ ‫נראה להם שהפנסיונרים דווקא שיפרו את רמת חייהם עם יציאתם לגמלאות‪.‬‬ ‫הקיבוץ תומך גם בהוצאות הבריאות והסיעוד‪.‬‬ ‫קשישים הזכאים לקצבת שאירים‪.‬‬ ‫קצבת האלמנים שווה לקצבת האלמנות‪.‬‬ ‫המסר לצעירים‪ ,‬בייחוד לחקלאים ולעצמאים ‪ -‬הכינו "עצמכם לחורף" ודאגו‬ ‫לחסכונות מניבים בכמה ערוצים שונים‪ .‬העולם מזדקן ומספר המשתכרים קטן‬ ‫יחסית וכספי הביטוח הלאומי לא יוכלו להצילנו מקו העוני‪.‬‬ ‫אותי זה מרגיז‬ ‫קשישים תמתינו בסבלנות‬ ‫מאת‪ :‬אבי בר שאול‬ ‫"תתקשרי לסניטר" ביקשה הקשישה בכסא הגלגלים‪ ,‬בו ישבה במרפאות חוץ‬ ‫בבית חולים בילינסון‪ .‬כל מבוקשה היה לחזור למחלקה‪" ,‬התקשרתי" ענתה‬ ‫הפקידה‪ .‬לאחר כשעה ורבע של המתנה‪ ,‬הגיע הבחור ועזב עם הקשישה‪.‬‬ ‫המקרה השני בו נתקלתי היה "במיון של מחלקת א‪.‬א‪.‬ג‪ ".‬בקומה שביעית‬ ‫בבנין החדש‪ .‬שם חיכו זוג קשישים‪ ,‬היא במיטה והוא לידה‪ .‬הם היו צריכים‬ ‫לחזור למיון הכללי שנמצא בקומת הקרקע‪ ,‬בקצה השני של הבית חולים‪ .‬לאחר‬ ‫הפצרות הולכות ונשנות של הפקידה והמתנה לסניטר‪ ,‬החליט הקשיש לדחוף‬ ‫את המיטה לבד‪ .‬לא נשארתי אדיש‪ :‬לשאלתי מה קורה‪ ,‬ענו לי‪" :‬מחסור בכוח‬ ‫אדם"‪ .‬בעודי משוחח עם הפקידה הגיע סניטר עם חולה למחלקה {כשביקשתי‬ ‫ממנו לקחת את המיטה למיון‪ ,‬ענה לי‪" :‬לא קיבלתי הוראות להוריד מיטה"}‪,‬‬ ‫הסתובב והלך לו לדרכו‪.‬‬ ‫בכניסה לבנין הראשי של בית חולים בילינסון אתה חושב שהנך "במוזיאון"‪.‬‬ ‫תמונות מעטרות את הקירות והפסלים עם שמות התורמים‪ .‬אז אולי יחליטו‬ ‫לתרום גם לרווחת הקשישים?‬ ‫‪01/2011‬‬ ‫שירותי העמותה‬ ‫למען החבר הוותיק‬ ‫דרום השרון‪:‬‬ ‫מרכז יום לחבר‬ ‫הוותיק בנווה ימין‬ ‫מסגרת חברתית‪,‬‬ ‫טיפולית תומכת‪,‬‬ ‫לוותיקים הזקוקים‬ ‫לסיוע בפעילויות‬ ‫היומיום‪.‬‬ ‫מנהלת‪ :‬מרים למדן‪.‬‬ ‫טל' ‪09-7658357‬‬ ‫דורות ‪ -‬מכללת‬ ‫ותיקים בכפר מעש‬ ‫הרצאות ברמה‬ ‫אקדמית‪ ,‬פעילות‬ ‫גופנית ומסגרת‬ ‫חברתית תוססת‬ ‫לוותיקים עצמאיים‬ ‫וצעירים ברוחם‪.‬‬ ‫רכזת‪ :‬רבקה רון‪.‬‬ ‫טל' ‪03-9080845‬‬ ‫הדרים ‪ -‬מכללת‬ ‫ותיקים בשדה‬ ‫ורבורג‬ ‫הרצאות ברמה‬ ‫אקדמית‪ ,‬פעילות‬ ‫גופנית ומסגרת‬ ‫חברתית תוססת‬ ‫לוותיקים עצמאיים‬ ‫וצעירים ברוחם‪.‬‬ ‫רכזת‪ :‬סגלית שטרן‪.‬‬ ‫טל' ‪09-7481844‬‬ ‫מרכז תעסוקה חגור‬ ‫מיועד לוותיקים‬ ‫המעוניינים לעסוק‬ ‫בעבודה יצרנית‬ ‫באווירה נעימה‪.‬‬ ‫רכזת‪ :‬יפה מנשה‪.‬‬ ‫טל' ‪03-9027272‬‬ ‫קהילה כפרית‬ ‫תומכת‬ ‫שירות קהילתי‬ ‫תומך שנועד לסייע‬ ‫לוותיקים להגביר‬ ‫את תחושת הביטחון‬ ‫האישי שלהם בביתם‬ ‫ובקהילתם‪.‬‬ ‫רכזת‪ :‬ענת דגאי‪.‬‬ ‫טל' ‪03-9000595‬‬ ‫פעילות אזורית‬ ‫מסגרת של טיולים‬ ‫וארועים אזוריים‬ ‫המיועדים לכלל‬ ‫הוותיקים העצמאיים‪.‬‬ ‫רכזת‪ :‬שוש רוזן‪.‬‬ ‫טל' ‪03-9000578‬‬ ‫פעילות גופנית‬ ‫רכזת‪ :‬סופי בוחניק‪.‬‬ ‫טל' ‪050-9605069‬‬ ‫דרום השרון ‪5‬‬ ‫שיא העונה לחקלאי הזית בשרון‬ ‫מאת‪ :‬נורית שטרנברג‪ ,‬שרה אדר‬ ‫צילמה‪ :‬יונה פלג‬ ‫"ביום ראשון השכם בבוקר‪ ,‬תוכלו‬ ‫לפגוש את החקלאים המביאים את‬ ‫הזיתים לכבישה‪ ,‬והתור – על פי מועד‬ ‫הגעתם‪ .‬את סיפוריהם כדאי לשמוע"‬ ‫אמרה לנו נילי אברמוב‪.‬‬ ‫כמה צדקה!‬ ‫החקלאים מתאספים על הבוקר‪.‬‬ ‫בחזית בית הבד "שמנא" במושב חגור‬ ‫כבר התרחשה פעילות ערנית למרות‬ ‫השעה המוקדמת‪ :‬בשולי הרחבה חנו‬ ‫כלי רכב למיניהם‪ ,‬עמוסים במכלים‪,‬‬ ‫שקים או דליים ובעליהם נכנסים‪/‬‬ ‫יוצאים מאולם העצירה‪ ,‬שם עובדת‬ ‫המכונה "במלוא הקיטור"; רובם‬ ‫מלווים את זיתיהם לאורך כל תהליך‬ ‫עצירת השמן עד לרגע בו ניגר השמן‬ ‫הטרי מן המכונה המשוכללת‪.‬‬ ‫בעלי הכרמים טועמים בהבעה רצינית‬ ‫את תוצרתם וחיוך רחב מתפשט על‬ ‫פניהם כשהם מגלגלים על לשונם את‬ ‫השמן הירקרק‪ .‬את טעמו הסופי יקבל‬ ‫השמן לאחר זמן לא ארוך‪ ,‬עם שקיעת‬ ‫החריפות העוקצת את החיך‪.‬‬ ‫יום יום‪ ,‬מהנץ החמה ועד שעות‬ ‫הלילה המאוחרות בעונה זו‪ ,‬מביאים‬ ‫החקלאים את יבול המסיק היומי‪.‬‬ ‫בבית הבד מקבלים את החקלאים‬ ‫בכל שעה משעות היום בתשומת‬ ‫לב ובמשקה חם‪ .‬הם יושבים סביב‬ ‫שולחן עץ גדול ומנהלים את "פרלמנט‬ ‫שמנא"‪ ,‬מחליפים דעות מקצועיות‬ ‫ומשוחחים על טיב היבול השנה‪ ,‬על‬ ‫הצלחות וקשיים‪.‬‬ ‫טיבי שפירא מצופית‪ ,‬דור שני‬ ‫לחקלאים‪ ,‬הוא אחד מעשרות חקלאים‬ ‫ותיקים המגיעים בעונת המסיק אל‬ ‫בית הבד "שמנא" שבחגור‪.‬‬ ‫האם ידעתם כי מקורו של הביטוי‬ ‫"נקיפת מצפון" היה שגור בפי מגדלי‬ ‫הזית עוד בימי קדם? – זאת למדנו‬ ‫מפי טיבי‪ :‬נקיפה (=נקישה) הינה‬ ‫שלב במסיק הזיתים שבו חובטים‪/‬‬ ‫מכים בענפי העץ כדי שפרותיו ינשרו‬ ‫על יריעה הפרושה סביב גזעו‪ .‬מכאן‬ ‫נקיפת מצפון שפירושו הכאת המצפון‬ ‫לאחר מעשה שלא ייעשה‪...‬‬ ‫דרום השרון ‪6‬‬ ‫נקיפת העצים לשם הפלת הפרי‪.‬‬ ‫מאות דונמים של עצי זית ניטעו בשנים‬ ‫האחרונות באדמות דרום השרון‪.‬‬ ‫"נאלצנו לעקור פרדסים רבים בשל‬ ‫יוקר עיבודם והמחיר הנמוך שקבלנו‬ ‫תמורת פרי ההדר ועל כך נוספה בעיית‬ ‫המחסור במים"‪ ,‬מספר טיבי שפירא‬ ‫שהחקלאות בעורקיו‪" .‬את האדמה‬ ‫יש לעבד ולא להזניחה" הוא מוסיף‬ ‫כשרוח החקלאי מדברת מגרונו‪.‬‬ ‫את פניו השזופות של האיש הגבוה‬ ‫ורחב הכתפיים עוטרת רעמת שיער‬ ‫לבנה המסגירה את ‪ 64‬שנותיו‪ :‬גיורא‬ ‫אילון‪ ,‬יליד מושב בני ציון‪ .‬תורו‬ ‫מתקרב‪ ,‬הוא מוכן לספר בקצרה על‬ ‫יתיו‪:‬‬ ‫עצמו ועל זֵ ָ‬ ‫"הייתי עיתונאי‪ ,‬ופרק זמן מסוים הייתי‬ ‫עוזר פרלמנטרי ודובר של ָש ָׂרה באחת‬ ‫הממשלות – אך מעולם לא הפסקתי‬ ‫להיות חקלאי‪ .‬לימים‪ ,‬כשעקרנו את‬ ‫הפרדסים‪ ,‬נטענו ‪ 15‬ד' זיתים כדי‬ ‫לשמור על הקרקע‪ .‬כיום כרם הזיתים‬ ‫בן ‪ 8‬ומניב יפה‪.‬‬ ‫בתקופת המסיק מתאספת כל‬ ‫המשפחה מקרוב ומרחוק‪ ,‬בני נוער‬ ‫וידידים – המגע הזה שנוצר בין האנשים‬ ‫הוא כמו נס‪ ,‬מגע של קרבה‪ ...‬יש משהו‬ ‫בעץ הזית שאי אפשר להסביר‪ .‬הוא‬ ‫תופס אותך‪ ....‬כמו מגנט!‬ ‫הערבים אומרים‪" :‬צריך לגזום כך‪,‬‬ ‫שיונה תוכל לעוף בין הענפים מבלי‬ ‫לקפל את הכנפיים" – אבל כיום‬ ‫מתבצע מסיק מכני וגוזמים את העצים‬ ‫כל שנה‪ "...‬נאום גיורא‪.‬‬ ‫ל"שמנא" מגיעים לא רק מדרום השרון‪.‬‬ ‫הנה הגיעה חנה דליאן מבית נחמיה‪.‬‬ ‫היא דווקא מהחקלאים החדשים‪ :‬חנה‪,‬‬ ‫אמנית ציור ופיסול ירושלמית‪ ,‬הרגישה‬ ‫צורך בשינוי מקום ואווירה אחרי‬ ‫ששכלה בן‪ .‬כאן במושב‪ ,‬כשסביבה עצי‬ ‫זית מניבים‪ ,‬התחילה חיים חדשים‪.‬‬ ‫חנה הגיעה לבית הבד עם היבול ונילי‬ ‫אברמוב מקבלת את פניה בחיוך‬ ‫ובחיבוק ומכניסה אותה לתור‪ .‬חנה‬ ‫משתלבת בשיחה שמתנהלת ליד‬ ‫שולחן ה"פרלמנט" ומספרת איך מצאה‬ ‫את בית נחמיה כמושב שרוח חקלאית‬ ‫עדיין נושבת בו‪ ,‬טרקטורים ואנשי‬ ‫עבודת אדמה מקיפים אותה וכן נכדיה‬ ‫האהובים‪ .‬היא מתפעלת מסיפורי‬ ‫החקלאים מדרום השרון‪" ,‬אחרוני‬ ‫החקלאים הדבקים באדמתם" כפי‬ ‫שנילי מכנה אותם‪.‬‬ ‫ובחוץ‪ ,‬מתקרב טרקטור הנושא מיכל‬ ‫מלא וגדוש זיתים – זה המיכל השני‬ ‫בבוקר זה‪ .‬דוד כהן‪ ,‬איש נעים סבר‪,‬‬ ‫דור שני לחקלאי חגור‪" .‬ספר‪ ,‬אני‬ ‫מקשיבה" – אמרתי לאחר שהתישבנו‪.‬‬ ‫‪01/2011‬‬ ‫"עליתי עם הורי מטוניס והגענו לחגור בשנותיו‬ ‫הראשונות של המושב‪ .‬בבגרותי עסקתי בחינוך‪,‬‬ ‫לימדתי היסטוריה ובמשך ‪ 30‬שנה ניהלתי את‬ ‫ביה"ס "הדסים" ובמקביל המשכתי לטפל בפרדס‬ ‫ובמטע האבוקדו‪ ,‬יחד עם סיגל והילדים‪ .‬לפני‬ ‫כ‪ 10-‬שנים עקרנו את הפרדס ואת מטע האבוקדו‬ ‫ושתלנו ‪ 10‬דונם זיתים אשר מניבים פרי‪ .‬כעבור‬ ‫שנים נטענו עוד כ‪ 10-‬ד' של כרם צעיר‪.‬‬ ‫מדוע זיתים? "כי יש מחסור במים ואלה אינם‬ ‫זקוקים לטיפול צמוד; כי‪ ...‬הזית הוא סמל‪,‬‬ ‫אבותינו גידלו אותו! ויש הרבה רומנטיקה סביב‪...‬‬ ‫!" דוד ואשתו סיגל עובדים בכרם הזיתים בחדווה‬ ‫של ממש‪ .‬מזיעים בבגדי עבודתם ופניהם קורנות‪.‬‬ ‫"בית הבד של משפחת אברמוב גרם לרבים‬ ‫מחקלאי חגור לשתול זיתים – מדובר על כ‪300-‬‬ ‫דונם! השטחים מעובדים‪ ,‬החזות ירוקה – נהדר!"‬ ‫מאוחר יותר נסענו לכרם של משפחת כהן לראות‬ ‫את "המנערת" בפעולה‪ ,‬ושם פגשנו את סיגל‬ ‫– ב"בגדי שרד" קיציים‪ ,‬חיוך שזוף על פניה‪,‬‬ ‫משגיחה על מלאכת המסיק‪.‬‬ ‫למנערת זרוע ארוכה המנענעת ומרטיטה את‬ ‫ענפי העץ ומפילה את הזיתים על יריעה הפרושה‬ ‫על הקרקע סביב העץ ופועלים חובטים בענפיו‬ ‫הנמוכים‪ ,‬לאותה מטרה‪ ...‬ומן היריעה נאסף הפרי‬ ‫היישר למכל‪.‬‬ ‫עניין של דקות‪ ,‬לכל היותר ‪ ,10‬והצוות פונה לעץ‬ ‫הבא! המכל שהתמלא כבר בדרך לבית הבד‪....‬‬ ‫"שנה אחת מסקנו בידיים וזו הייתה עבודת פרך"‬ ‫אומרת סיגל‪ .‬הזן "ברנע" הוא עץ גבוה ואנחנו‬ ‫העדפנו גיזום ידני‪ ...‬השנה אנו חווים מסיק מכני‬ ‫ואין ספק שכך נתמיד"‬ ‫סיגל הובילה אותנו אל חלקה אחרת‪ ,‬בה למדנו‬ ‫יקי" – עץ גדול וענף‬ ‫להכיר את הזן היווני "קוּ ְִר ִַנ ִ‬ ‫מאוד‪ ,‬העמוס כולו זיתים קטנים‪ ,‬עדיני גזרה –‬ ‫"זיתים לאניני טעם" – מחייכת סיגל‪.‬‬ ‫‪ ...‬וכשאתה חולף בכבישי דרום השרון אתה מזהה‬ ‫בקלות את העצים הירקרקים‪-‬כסופים שגונם‬ ‫המוכר הפך מזמן לסמל ההיסטורי של ארצנו‪.‬‬ ‫האם הדור הבא ימצא את אושרו ופרנסתו‬ ‫בעבודת האדמה כדרך אבותיו?‪ -‬ימים יגידו‪.‬‬ ‫זר ברכות לאבי כוחל‬ ‫להולדת הנכד‬ ‫וזר ברכות‬ ‫‬ ‫לנורית שטרנברג‬ ‫‬ ‫להולדת הנכדה‬ ‫‬ ‫‪01/2011‬‬ ‫ספר‪ ...‬הצגה‪ ...‬מטבח‪ ...‬קולנוע‪...‬‬ ‫לחשוב אחרת‬ ‫מאת‪ :‬שרה אדר‬ ‫לאט לאט מדי‪ ,‬חודרת התודעה המתעצמת משנה לשנה‪ :‬האקלים‬ ‫בישראל הולך ומקצין לרעה עם ההתחממות הגלובלית; המיקום‬ ‫הגיאוגרפי שלנו בספר המדבר מתרגם עצמו למחסור במים והופך‬ ‫לנתון דומיננטי בחיי היום יום‪ ,‬וכבר בלתי אפשרי לטמון את‬ ‫הראש בחול‪ .‬צריך לחשוב אחרת‪ ,‬וליישם תו ַֹבנוֹת בהתאם‪.‬‬ ‫אז מה יהיה על גינותינו? נייבש אותן ואת עצמנו לדעת?‬ ‫ממש לא הכרחי! בואו נלמד משהו מצמחי הבר שלנו‪ :‬הם התאימו‬ ‫חייהם לסביבה האקלימית בה הם חיים זה עידן ועידנים והם‬ ‫שורדים! ופורחים! ומבשילים פירות וזרעים! ולארץ הובאו מאות‬ ‫רבות של צמחים מרחבי העולם‪ ,‬העמידים בתנאים קיצוניים של‬ ‫חום‪ ,‬יובש‪ ,‬קור‪ ,‬מליחות ושאר צרות הנובעות מאקלים קיצוני‪,‬‬ ‫ובעזרתם אפשר לקיים גינות יפיפיות!‬ ‫מדור הגינה יפרסם סידרה של רשימות צמחים לגינה הרב‪-‬‬ ‫שנתית‪ ,‬בה נהנה מפריחה וצבע בכל עונות השנה‪ ,‬מצמחים‬ ‫מתאימים‪.‬‬ ‫מה עכשיו? – גיאופיטים!‬ ‫גיאופיטים הם צמחים בעלי איברי אגירה תת‪-‬קרקעיים לחומרי‬ ‫מזון באדמה‪ :‬בצל‪ ,‬פקעת‪ ,‬שורש מעובה‪ ,‬או גבעול תת‪-‬קרקעי‬ ‫המאפשרים להם לשרוד בעונות הקשות‪.‬‬ ‫גיאופיטים למיניהם לעונת החורף והאביב‪ :‬אלה הצמחים שניתן‬ ‫לקנות בחנויות‪ ,‬לשתול לפי ההוראות‪ ,‬וליהנות מפריחתם בעונה‬ ‫הקרובה ובשנים הבאות (היעזרו במאמרים קודמים – ניתן‬ ‫למצוא אותם באתר כיוון חדש של הוותיקים)‬ ‫רשימה חלקית‪ :‬כלנית מצויה‪ ,‬נורית אסיה‪ ,‬נרקיסים – מינים‬ ‫שונים‪ ,‬נֶ ִרינָ ה גַ לוֹנִ ית‪ ,‬רקפת תרבותית‪ ,‬צבעונים‪ ,‬יקינתון מזרחי‪,‬‬ ‫בן חצב יקינתוני‪ְ ,‬ס ַּפ ַר ְק ִסיס ְּת ַלת‪-‬גוֹנִ י‪ְ ,‬פ ֶר ִסיַ ת‪ִּ -‬כ ְל ַאיִ ם‪ ,‬הו ֶֹמ ִריַ ת‬ ‫הגבעות‪ ,‬חבצלת החוף‪.‬‬ ‫* בצלי צבעונים ויקינתונים כדאי לשים במקרר לפרק זמן של‬ ‫שבועיים‪ * .‬חבצלת החוף כדאי לשתול במקום שאינו מושקה‬ ‫בקיץ‪ ,‬ובשמש מלאה‪.‬‬ ‫ְּכ ָלל גדול במשפט קצר‪ :‬רוב הצמחים אוהבים קרקע מנוקזת‪.‬‬ ‫דרום השרון ‪7‬‬ ‫בריאות בלוטת הערמונית¨‬ ‫קשה לדבר¨ חשוב לדעת‬ ‫מאת‪ :‬צביקה ביקל‬ ‫בערוב ימיו‪ ,‬לא יכול היה אבי ז"ל להטיל שתן ללא עזרת לא עוזרות‪ ,‬והרגלי מתן השתן או הסימפטומים לא משתפרים‬ ‫ומפריעים או משבשים את איכות החיים‪.‬‬ ‫קטטר‪.‬‬ ‫בבדיקות גילו שבלוטת הערמונית שלו היתה מוגדלת עד‬ ‫כדי כך שלא אפשרה מעבר דרך צינורית השתן ונשללה הטיפולים הניתנים כיום לאחר הופעת הסימפטומים הם סוגים‬ ‫שונים של תרופות כגון‪ :‬חוסמי אלפא‪ ,‬הגורמים להרפיית‬ ‫אפשרות לנתוח בשל גילו המופלג‪.‬‬ ‫התופעה קיימת למרבה הצער אצל גברים רבים‪ .‬השריר החלק של הערמונית וצוואר שלפוחית השתן‪ ,‬ועל ידי כך‬ ‫כ‪ 60%-70%-‬מהם בגילאי שישים פלוס (ולפעמים גם מאפשרים לשתן לזרום חופשי יותר‪ .‬כמו כן תרופות כמו לויטרה‪,‬‬ ‫בשנות החמישים פלוס) סובלים או יסבלו מכך בשלב זה ויאגרה ועוד‪ ,‬אשר עוזרות לשיפור כח הגברא‪ ,‬יכולות לעזור‬ ‫לזרימת השתן‪.‬‬ ‫או אחר בחייהם‪.‬‬ ‫ד"ר יוליה רובינשטיין – אורולוגית מומחית במרפאות תרופה נוספת‪ ,‬אבודרט‪ ,‬מורידה את רמת הטסטוסטרון האחראי‬ ‫למעשה על הגדלת הפרוסטטה"‪.‬‬ ‫קופת‪ -‬חולים אומרת‪:‬‬ ‫"הגודל לא קובע את חומרת הסימפטומים העלולים‬ ‫להופיע אצל גברים מגילאי חמישים פלוס‪ ,‬אם כי יש מהן הסכנות באי טיפול בתופעות הסימפטומים כתוצאה‬ ‫מהגדלה שפירה של הערמונית?‬ ‫סיכוי יתר לפתח אותם‪ ,‬אך זה לא הכרחי"‪.‬‬ ‫"הסכנות הן‪ :‬החמרה בתפקודי הכליה‪ ,‬היווצרות אבנים‬ ‫בשלפוחית‪ ,‬וסיבוכים שונים"‪.‬‬ ‫מהם הסימפטומים המלווים את התופעה?‬ ‫ד"ר רובינשטיין‪" :‬הסימפטומים הקליניים מתחלקים‬ ‫האם יש קשר בין רמת הכולסטרול בגוף‪ ,‬הסוכר ועוד מדדים‬ ‫לשתי קבוצות‪:‬‬ ‫סימפטומים חסימתיים כגון‪ :‬קשיים בתחילת ההשתנה‪ ,‬אחרים להגדלה שפירה של הערמונית?‬ ‫"אין שום קשר‪ ,‬ההגדלה קשורה לטסטוסטרון‪".‬‬ ‫זרם שתן חלש‪ ,‬וטפטוף בסופה‪.‬‬ ‫סימפטומים איריטטיביים כגון‪ :‬דחיפות (אי יכולת‬ ‫להתאפק) במתן השתן ודליפת שתן בזמן הלחץ בו נמצא האם כדאי לתת טיפול קונבנציונאלי או אלטרנטיבי‪ ,‬נטורופתי?‬ ‫האם תמיכה תזונתית וצמחית יביאו לנסיגה בגדילת היתר‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫סימפטומים אלו לא קשורים תמיד לגודל הערמונית‪ :‬השפירה של הפרוסטטה?‬ ‫מצד אחד קיים מצב של פרוסטטה גדולה ללא "במידה ויש סימפטומים‪ ,‬עפ"י כל ספרי ההדרכה ומאמרי‬ ‫הסימפטומים הנ"ל ואז אין צורך בטיפול‪ ,‬ומצד שני מצב המחקר‪ ,‬איננו מדברים‪ ,‬מכוונים או ממליצים על טיפולים אחרים‬ ‫בו קיימים סימפטומים חריפים כשהפרוסטטה קטנה זולת הקונבנציונליים שמסתמכים על בסיס מחקרי‪".‬‬ ‫והמחייבים טיפול‪".‬‬ ‫בכל מקרה מדגישה הרופאה‪" :‬אסור לתת תרופה צמחית ללא‬ ‫"בפרוסטטה יש שלושה סוגי אונות‪ :‬פנימיות‪ ,‬חיצוניות‪ ,‬המדיצינית כשיש סימפטומים"‪.‬‬ ‫ואונות מעבר‪ .‬האונות הפנימיות גְ ְדלות וחוסמות ובכל זאת יורשה לי לציין לפחות שתי עצות מהרפואה‬ ‫את היציאה מכיס השתן‪ ,‬דבר זה גורם לסימפטומים‪ .‬האלטרנטיבית אשר נוסו על ידי‪.‬‬ ‫באונות החיצוניות של הפרוסטטה עלול להתפתח סרטן אכילת‪/‬לעיסת גרעיני דלעת ללא קליפה‪ ,‬בוקר וערב בכמות של‬ ‫ערמונית‪ ,‬שאותו ניתן למשש בבדיקה רקטאלית ע"י שתיים שלוש כפות ביום‪.‬‬ ‫תרגול יום יומי של שרירי רצפת אגן‪ :‬כיווץ הסוגרים והרמתם‪,‬‬ ‫אורולוג‪.‬‬ ‫אחזקה למשך מס' שניות והרפיה‪ 10-15 ,‬חזרות‪.‬‬ ‫אינדיקציות אבסולוטיות (המחייבות ניתוח) של הגדלת‬ ‫ערמונית שפירה הן‪ :‬חסימת יציאת שתן ע"י אבנים אלו‪ ,‬לעניות דעתי וניסיוני הדל‪ ,‬עשויים לשפר מאד את המצב‪,‬‬ ‫בכיס השתן‪ ,‬הפרעה בתפקוד הכליה עקב חסימה עד כדי אי קימה להשתנה במשך לילה שלם‪ ,‬או הפחתת תכיפות‬ ‫במוצא שלפוחית השתן‪ ,‬דימומים חוזרים מהפרוסטטה מתן השתן באופן משמעותי גם במהלך היום‪.‬‬ ‫וזיהומים חוזרים בשלפוחית השתן או האשכים‪ .‬אין לראות בכתבה זו המלצה כלשהי לטיפול ובכל בעיה יש לפנות‬ ‫אינדיקציה נוספת המחייבת ניתוח היא כשהתרופות לרופא המטפל‪.‬‬ ‫דרום השרון ‪8‬‬ ‫‪01/2011‬‬