סיכום סדנת תכנון אשכול גליל מערבי
הזמנה לסדנת תכנון -לאשכול גליל מערבי בימים רביעי וחמישי 13-14 ,ביולי 2011במלון נוף גנוסר סדנת תכנון אשכול גליל מערבי יא-יב תמוז התשע"א 14-13יולי 2011 הזמנה לסדנת תכנון -לאשכול גליל מערבי בימים רביעי וחמישי 13-14 ,ביולי 2011במלון נוף גנוסר הסיכום מתבסס על חומרי רקע ,תכנון ,הערכה ומסקנות של נציגי הגופים אשר פיתחו ,תכננו והובילו את עבודת האשכול והסדנה: המכון למנהיגות וממשל -אלכא ,ג'וינט ישראל :יפעת לינדר ,תומר לוטן ,נועה שמיר-רונן ,רחל מורן, אביטל בילר-דגן ,תמי הנדלמן-בן שמעון ,הדס דיקמן רוגת יזמות ניהול פרוייקטים :יואב רודן ,רינת פרידמן אשכול גליל מערבי :אריק מויאל ,ורדה קורסייה הערכה :פרופ' ויקטור פרידמן ,מכללת עמק יזרעאל הסדנה הינה פרי תרומתם הנדיבה של קרן ראסל-ברי ומגבית בריטניה כתיבה ועריכה :הדס דיקמן ,המכון למנהיגות וממשל ,אלכא ג'וינט ישראל שותפים בכתיבה ובעריכה :תומר לוטן ,נועה שמיר-רונן ,המכון למנהיגות וממשל ,אלכא ג'וינט ישראל המדריך כתוב בלשון זכר ,אך מיועד לגברים ולנשים במידה שווה. מנהלת עיצוב והפקה :פנינה נחמיאס ,ג'וינט ישראל תיאום הפקה :סימונה דוד מנהל הוצאה לאור :טוביה מנדלסון ג'וינט ישראל אשל תוכן עניינים התוכן עמוד דברי פתיחה 5-3 הרקע לסדנה 7-6 הג'וינט ,המכון למנהיגות וממשל ותפיסת האיזוריות 9-8 מטרות ומבנה הסדנה 11-10 פירוט מיזמים בתחום תיירות 12-11 פירוט מימזים בתחום איכות הסביבה 14-13 פירוט מיזמים בתחום התרבות 17-15 פירוט מיזמים בתחום הכלכלי-תעסוקתי 18 הערכת הסדנה 22-19 נספחים 30-23 חוברת הערכות פנימית 36-31 דפי רקע לשולחנות העבודה 42-37 הזמנה 45-43 דף משוב 41-24 4 << מנהלים ,מנהיגים ועמיתים יקרים, בימים אלה אנו מצויים בהקמה המרגשת של המכון למנהיגות וממשל בג'וינט .המכון ,המתבסס על נסיונה הרב של אלכא בעבודה עם מנהיגים בכירים בכל המגזרים בישראל ,שם לו למטרה לסייע למנהיגים בישראל להוביל שינויים מערכתיים ובני קיימא לשיפור איכות החיים של תושבי ישראל .זאת באמצעות ליווי מנהיגים מחוללי שינוי ,ליווי תהליכי השפעה ופיתוח תשתיות ,ותכניות למידה למנהיגים ומנהלים בכירים. המכון מוקם בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה שונים ,ויעבוד עם שלושה קהלי יעד עיקריים :הסגל הבכיר בממשל ,מנהיגות הרשויות המקומיות ומנהיגות חברתית ומתנדבת בישראל. במסגרת המכון תוקם החממה להתחדשות אזורית ,אשר תתמוך בהקמה והפעלה של אשכולות אזוריים ,כדוגמת אשכול גליל מערבי ,אותו יזם מר שלמה בוחבוט כמודל ופיילוט ראשון .אנו רואים בפעולה במסגרות של אשכולות מודל של שיתוף פעולה מערכתי ,מורכב וחוצה מגזרים ,ומכוון לאימפקט רחב היקף .ככזה ,מודל האשכולות מהווה הגשמה של מטרות המכון ,ואנו שמחים לקחת חלק וללוות את הבנייה והעיצוב של המודל הזה ולסייע לאשכולות להצליח. סדנת התכנון של אשכול גליל מערבי הינה אבן דרך בפיתוח המודל האזורי ,והיוותה הזדמנות לרתימה של פרטים וארגונים מכלל המגזרים ,ויצירת קשרים ביניהם לטובת מהלך אזורי המכוון לקפיצת מדרגה באיכות החיים של תושבי האשכול. תוצאות הסדנה והמשובים שהתקבלו מהמשתתפים מעודדים ,ומצביעים על הצלחתה ועל הפוטנציאל הרב שטמון במודל האשכול האזורי בפרט ובשיתופי פעולה בין מגזריים בכלל ,ככלי ליצירת שינוי מערכתי ובר קיימא לשיפור איכות החיים של התושבים .אני רוצה לברך את משתתפי הסדנה על ההישגים ,המחויבות והתוצרים המרשימים .אני רוצה להודות לשלמה בוחבוט על מנהיגותו החלוצית, לראשי הרשויות השותפים באשכול ולאריק מויאל המנכ"ל וצוותו ,וכמובן לצוות המקצועי של המכון למנהיגות וממשל ,לתומר לוטן ,יפעת לינדר ,נועה שמיר רונן ,רחל מורן ,אביטל בילר דגן ,תמי בן-שמעון, הדס דיקמן ,תקוה עברון ולירון בר-מזרחי ,שעבדו במסירות וכישרון להצלחת הסדנה ,וממשיכים ללוות את האשכול. ד"ר מיכל חמו-לוטם מנכ"לית המכון למנהיגות וממשל >> 5 6 << רשויות מקומיות שמרו על עצמאותן עד היום ,מתוך אמונה שהן מסוגלות לקדם את עצמן באופן עצמאי תוך שמירה על האינטרסים המקומיים .בשנים האחרונות הפערים בין משימות הרשות למשאבים העומדים לרשותה הולכים וגדלים ,דבר שמחייב יצירת שיתופי פעולה במרחב האזורי. לצורך כך ,יזמתי את הפרויקט הייחודי "אשכול יישובים" כבר בשנת - 2007הרציונל הברור והתועלתני רתם את כל ראשי הרשויות במרחב -מעלות-תרשיחא, מטה אשר ,מעלה יוסף ,שלומי ,כפר ורדים ,חורפיש ,בית ג'אן ומגדל תפן .תאגיד אזורי הכולל מעל 100,000תושבים ,לשם ניצול יתרון הגודל והגשמת תהליך של קפיצת מדרגה אזורית. אשכול זה נחשב לחלוץ בתחום ומטרתו ליצור קפיצת מדרגה באיכות חיי התושבים ולהוביל לצמיחה כלכלית וחברתית לאורך זמן ,באמצעות פיתוח פיסי ,כלכלי ורווחתי של אזור הגליל המערבי. האשכול פועל בארבעה צירים מרכזיים •ציר בין-רשותי :זהו מרחב פעילות בו משמש התאגיד זרוע ייזום או ביצוע של פרויקטים רשותיים, של חלק או של כלל הרשויות השותפות. •ציר ממשלתי :התאגיד משמש עוגן אזורי לפעילות ממשלתית ,הרלוונטית לרשויות השותפות, כנקודת מפגש פעילה בין יוזמות ממשלתיות המתקשות למצוא מסגרת מקומית לביצוע. •ציר אזרחי :התאגיד משמש עוגן אזורי לפעילות החברה האזרחית ,דו-קיום והעצמה חברתית. •ציר כלכלי :התאגיד משמש כמנוף לאינטגרצייה של יוזמות קיימות ,לרישות אפקטיבי יותר בין יוזמות ופעילויות ברמה אזורית וחוץ-אזורית .כגוף ייצוגי ,נפתחות לפנינו אפשרויות של ניצול כוחו של האזור -כציבור מאוגד ,לשיפור תנאים פיננסים וצרכניים. היות ומדובר במיזם מחולל שינוי וצמיחה חדשנית אנו מקפידים להוביל תהליכים תכנוניים אסטרטגיים שייתנו מענה לרשויות המקומיות העוסקות בעשייה היומיומית השוטפת. כלי מרכזי בדרך לגיבוש מדיניות ארוכת טווח היא סדנת התכנון -מטרתה להביא לתוצרי תכנון משמעותיים עבור האשכול לשנים הבאות ,כאשר כבר כיום ניתן לראות את היתרונות לכך .מדובר על תהליך ארוך טווח אשר מצריך ראייה ארוכת טווח של ראשי הרשויות ומשרד הממשלה ואנו נכונים לכך .האשכול מקדם תוכניות עבודה בתחומים ובנושאים כדוגמת תיירות ,תעסוקה וכלכלה ,איכות סביבה ,ותרבות .בין הפרויקטים שמקודמים ניתן למנות מינהלת משותפת לאזורי התעשייה ,פארק אזורי לרכיבת אופניים שיחבר מספר צירי רוחב שעוברים בין הרשויות מהים במערב עד להר מרון במזרח ,ייצור חשמל מאנרגיית השמש על גגות מבני הציבור ,הקמת מינהלת תרבות אזורית ,הקמת מרכז מעסיקים ותעסוקה אזורי לצד מרכז הכשרה ,הקמת מרכז משותף לטיפול באשפה וגזם ,מיזמי תיירות על בסיס שיתוף פעולה אזורי ועוד. אין ספק ,כי תוצרי סדנת התכנון הייחודית שנעשתה בשיתוף מכון אלכא למנהיגות וממשל (בהקמה) >> 7 תורמת לעשיית האשכול כבר עתה ,ובשנים הבאות בבניית התשתיות לשותפויות חוצות רשויות וסקטורים ,בתהליכי התכנון האסטרטגי ובליווי המנהיגות המקומית בביצוע תהליכים אזוריים. במסגרת תפקידי כיו"ר מרכז השלטון המקומי החלטתי כי נפעל לייזום והקמת עוד ועוד אשכולות יישובים ברחבי הארץ כולה -הצלחנו לרתום את משרד הפנים ,הג'וינט ומכון אלכא למנהיגות וממשל (בהקמה) למהלך הארצי וכבר ישנם כ 4-אשכולות ברחבי הארץ אשר מצויים בשלב ההקמה -ניתן לראות כי הקמת אשכולות נוספים בפריפריה ,אך לא רק ,מהווה ניצול נכון יותר של משאבי הרשויות תוך ניצול יתרון הגודל .אני משוכנע כי מודל זה הינו פתרון נכון ומוצלח להגדלת היכולות של הרשויות כגוף אזורי אחד ויכול להביא לקפיצת מדרגה אמיתית. בייסוד והקמת האשכול הראשון בישראל" ,אשכול גליל מערבי" צברנו ידע וניסיון רב בפעילות מול הממשלה ,הרשויות ,המגזר השלישי והגופים השונים .ידע וניסיון בהקמה ,בהכנת תוכניות עבודה, בניהול פרויקטים אזוריים ועוד ועל בסיס זה אני וראשי הרשויות וצוות "אשכול גליל מערבי" נכונים לסייע לכל דורש בהקמת אשכולות נוספים. במסגרת זו אני רוצה להודות לכל העוסקים במלאכת סדנת התכנון האסטרטגי .לד''ר מיכל חמו לוטן מנכ"לית מכון אלכא למנהיגות וממשל ולצוות המכון ,לשותפיי לדרך ולחזון ראשי הרשויות ,למנכ"לי הרשויות ולצוות האשכול בראשות מנכ"ל האשכול עו"ד אריק מויאל ,אשר פועלים יום יום לשם הגשמת תוצרי הסדנא והפיכת החזון למציאות בת קיימא לרווחת האזור כולו. בברכת הצלחה, שלמה בוחבוט ראש עיריית מעלות תרשיחא ויו"ר מרכז השלטון המקומי << 8 הרקע לסדנה אשכול גליל מערבי ,הוקם בדצמבר 2009כתאגיד אזורי רב-רשותי לפיתוח וקידום איכות חיי התושבים בגליל המערבי .חברות בו ,נכון ליולי ,2011שמונה רשויות מקומיות :מעלות-תרשיחא ,מטה אשר, מעלה יוסף ,שלומי ,כפר ורדים ,חורפיש ,בית ג'אן והמועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן ,המונות כולן יחד כ 100,000תושבים. אשכול הגליל המערבי הינו האשכול הראשון שהוקם במתכונת שיתוף פעולה שכזו ,ומשמש כחלוץ פורץ דרך במערכת המוניציפאלית בישראל .האשכול קיבל אישור כתאגיד אזורי בהמלצת ובברכת הדרך של משרד הפנים ומשרד האוצר ,אשר רואים בו גוף ייחודי ,שתפקידו למקסם את תהליכי העבודה ולנצל את יתרון הגודל של רשויות הגליל המערבי למען פיתוח אזורי. בסיס התפיסה הוא ליצור שיתוף פעולה אזורי משמעותי ,שיהווה מכפיל כח ,יתיר חסמים בירוקרטים ויפעל לגיוס ואיגום משאבים .זאת ,בכדי ליצור במשותף שינויים פיזיים ,כלכליים וחברתיים ,שיביאו לשיפור משמעותי באיכות חיי התושבים באזור. חזון האשכול הוא ,כי הרשויות החברות בו משתפות ביניהן פעולה ,ליישום פעילות פיתוח אזורי ,באופן על מסגרתי ,שיביא לקפיצת מדרגה ולצמיחה אזורית -כלכלית ,תרבותית ,חברתית וסביבתית. מטרת העל של האשכול היא איגום גורמים מחוללי שינוי -פיזיים ,כלכליים, חברתיים וסביבתיים להעצמת התהליכים ברשויות השותפות באשכול ,לטובת יצירת קפיצת מדרגה באיכות חיי התושבים ולהובלת צמיחה כלכלית וחברתית לאורך זמן. גופים אשר מסייעים ופועלים בשיתוף פעולה עם האשכול הם משרדי ממשלה ,ארגוני מגזר שלישי, קרנות וגופים במגזר העסקי .בין הגורמים ,לדוגמא -משרד התמ"ת ,מגבית בריטניה ,מכון ראות ,ג'וינט ישראל ,קרן ראסל ברי ,הרשות לפיתוח הגליל ,משרד הפנים ,משרד האוצר ,התאחדות התעשיינים ועוד. סיוע זה בא מתוך הבנה ואמונה ,שאשכולות אזוריים של רשויות מקומיות ,הם המבנה החדשני ליצירת קפיצות מדרגה אזוריות ושינויים אזוריים מרחיקי לכת ,שישפיעו על איכות חיי התושבים במדינה ובאזור. >> 9 פעולות מרכזיות שהוביל האשכול בשנים 2011 - 2010 .1 תחום התעשייה והתעסוקה .2 תחום איכות הסביבה .3 •תיאום הסעות החינוך המיוחד בין רשויות האשכול ובכך הבאת חסכון בהוצאות הרשויות בתחום זה. תחום הרווחה והקהילה << 10 •השקת מועדון זמר אזורי -קיום 3מועדוני זמר מוצלחים באולם המופעים בכברי בין אוקטובר לדצמבר .2010 •פסטיבל "דוק-אביב גליל" -קיום 2פסטיבלי סרטים דוקומנטאריים במעלות תרשיחא והטמעת הפסטיבל בגליל. תחום החינוך .5 •הוצאת מכרז משותף להתקנת מתקנים פוטו-וולטאים על גגות מבני הציבור לכלל רשויות האשכול וניהולו -מהלך שיניב הכנסה של מיליוני שקלים לרשויות החברות באשכול. •שותפות להתקנת מתקנים פוטו-וולטאים על גגות מבנים פרטיים ברשויות האשכול •ייזום והקמה של מתקן אזורי למיון ומיחזור אשפה ביתית לרשויות האשכול .מהלך שיניב חסכון דרמטי בהוצאות פינוי האשפה והכנסה נוספת ממכירת הפרטים הממוחזרים. תחום התרבות .4 •השקת המועדון הכלכלי-חברתי ומרכז מעסיקים אזורי -במסגרת כנס כלכלי חברתי שהתקיים ב 3-באפריל 2011בהיכל התרבות האזורי במעלות-תרשיחא ,בהשתתפות חברי כנסת ,ראשי רשויות האשכול ,בכירי המשק והתעשייה ,מנהלים ומעסיקים. •השקת מרכז הכשרות אזורי -יצירת מערך הכשרות מקצועיות למפעלים וחברות בגליל מערבי. •קיום שני כנסי מעסיקים וירידי תעסוקה אזוריים בשיתוף משרד התמ"ת והתאחדות התעשיינים -הראשון התקיים במועצה המקומית תעשייתית מגדל תפן בנובמבר 2009 והשני במועצה המקומית שלומי ביוני .2011 •הקמת חממה עסקית לעסקים קטנים ובינוניים במעלות תרשיחא בשיתוף החברה הכלכלית של מעלות-תרשיחא ,מט"י גליל מערבי ומשרד התמ"ת. •יצירת תוכנית עבודה לייזום והקמה של חממה תעשייתית מוטת טכנולוגיה ביישוב שלומי ,כמנוף מחולל שינוי בתחום התעשייה והתעסוקה במרחב. •הקמת מועדון צרכנות אזורי לתושבי רשויות האשכול -המועדון יציע לחבריו ,לאורך כל השנה ,מגוון רחב של פעילויות ושירותים באמצעות הצטרפות ורכישת כרטיס חבר. הג'וינט ,המכון למנהיגות וממשל ותפיסת האיזוריות ארגון הג'וינט ( )JDC - American Jewish Joint Distribution Committeeהוא ארגון יהודי-אמריקאי א-פוליטי ,ללא מטרות רווח ,שהוקם ב 1914-כדי לעזור ליהודים ולקהילות יהודיות ברחבי העולם, בעיקר בעתות חירום או משבר. ג'וינט ישראל הוא הזרוע של ארגון הג'וינט העולמי בישראל .ג'וינט ישראל פועל למען האוכלוסיות החלשות ו/או המתקשות בתפקוד החברתי בישראל ולאנשי המקצוע המסייעים להן .ג'וינט ישראל פועל באמצעות 5גופים/אגפים :אשל (לקידום תוכניות לרווחת קשישים) ,אשלים (לקידום תוכניות לרווחת ילדים) ,נכויות ושיקום (תוכניות לקידום נכים ואנשים עם צרכים מיוחדים) ותב"ת (תוכניות לקידום תעסוקה ,חברה וקליטה בחברה הישראלית) .בנוסף ,פועל הג'וינט לקידום מנהיגות ומקצועיות במגזר הציבורי ולקידום החברה האזרחית דרך התנדבות ופילנתרופיה ,באמצעות המכון למנהיגות וממשל וג'וינט התנדבות. ג'וינט ישראל פועל בכל קבוצות החברה הישראלית :יהודים וערבים ,ילדים ,צעירים ומבוגרים ,ותיקים ועולים חדשים ,בעיקר בפריפריה .הג'וינט הוא גוף יוזם ,מתכנן ומפתח תכניות ,שירותים וכלים ייחודיים, בעלי השפעה מערכתית ,מתוך כוונה ,שיתקיימו לאורך זמן .אחד מעקרונות הפעולה של ג'וינט ישראל הוא לעבוד בדרך של שותפות עם משרדי ממשלה ,רשויות מקומיות ,עמותות וארגונים ללא כוונת רווח והמגזר העסקי .המודלים והשירותים שפיתח הג'וינט במהלך השנים הפכו לאבני דרך במערך השירותים החברתיים בישראל. המכון למנהיגות וממשל מזה כשנתיים מצויה אלכא (האגודה לפיתוח וקידום כח אדם בשירותים הציבוריים בישראל) בתהליך של שינוי והתחדשות .אלכא כגוף מקצועי ועצמאי בעל ניסיון ומומחיות בפיתוח התשתיות הניהוליות והארגוניות במגזר הציבורי והחברה האזרחית בישראל הציב לעצמו את הכיוון האסטרטגילהפוך בהדרגה למכון מוביל למנהיגות וממשל .בבסיס השינוי טמונה ההבנה כי אלכא ,באמצעות הניסיון שרכשה לעצמה בפיתוח והכשרת מנהיגים ,מחזיקה גם בשורת כלים ומיומנויות אשר מסייעת למנהיגים לצלוח וליישם תהליכים מורכבים ,מרובי שותפים ,החוצים מגזרים וסקטורים .על כן ,מלבד הצורך להמשיך ולהפעיל תוכניות למידה איכותיות ,מכוון המכון למנהיגות וממשל גם ללווי בפועל של מנהיגים ,תוך התמקדות ביכולותיהם לפרוץ ולהוביל תהליכים אזוריים ,באמצעות מיסוד תהליכי שותפות תשתיתיים וסדורים ועל ידי הישענות על חוזקות ו"נכסים" מבית .המכון למנהיגות וממשל פועל בשותפות עם ממשלת ישראל ,כמו גם עם רשויות מקומיות ,מרכז השלטון המקומי וגורמים חברתיים מרכזיים בחברה הישראלית. ייחוד פעולתו של המכון למנהיגות וממשל בקידום המודל האזורי פעולותיו של המכון במרחב המוניציפאלי מתמקדות בקידום תהליכי השפעה והתחדשות אזורית לקפיצת מדרגה ,כמנוף להשגת שיפור מובהק ובר קיימא באיכות חייהם של אזרחי ישראל .זאת, באמצעות הנחיית תהליכי שותפות רב מגזריים ותוך חיזוק יכולת הפעולה וההשפעה על הסגל הבכיר, >> 11 המנהיגים והמנהיגות. בשנים האחרונות מלווה מכון אלכא למנהיגות וממשל את תהליכי ההקמה והפיתוח של מודל האשכול האזורי באמצעות אוסף נרחב של פעולות ,הכוללות בין השאר: •הטמעת שיח אזורי התומך בשיתוף פעולה •בניית מנגנונים לשיתופי פעולה ולגיבוש תוכניות תכנון אזוריות •ליווי הקמתם של תשתיות ומיזמים משותפים המשמשים כמכפילי כח אזוריים •הטמעת המהלך האזורי בסדר היום המקומי •ליווי והדרכה למקבלי החלטות ובניית תוכניות לסיוע והכשרה של פורומים וצוותים מובילים ,ביצוע תהליכי מדידה והערכה •הטמעת תהליכי תכנון אסטרטגיים מכווני קפיצת מדרגה אוסף פעולות אלו מבטא היטב את העקרון המנחה של המכון ,לפיו בכוחו של "השטח" להוביל ולעצב את עתידו .המכון רואה באשכולות של רשויות בכלל ובאשכול גליל מערבי בפרט ,מבנה ארגוני חדשני ופורץ דרך ,שיוביל לקפיצות מדרגה אזוריות ולקפיצת מדרגה כללית של ישראל לשיפור משמעותי של איכות חיי התושבים בישראל. צוות המכון -כולל אנשי מקצוע בעלי הכשרה מקצועית בתחומי ניהול ,ארגון ,חברה וקהילה ,ושיתוף ציבור .לצוות ניסיון רב בפיתוח וליווי מנהלים וארגונים .בתוכניותיו של המכון משולבים יועצים ואנשי אקדמיה מהשורה הראשונה ,בעלי ידע תיאורטי וניסיון מקצועי רחב. צוות המכון למנהיגות וממשל באשכול גליל מערבי נועה שמיר רונן -מנהלת פעולות המכון בצפון רחל מורן ואביטל בילר דגן -מנחות המכון באשכול יואב רודן -יועץ כלכלי ,מתכלל מטעם המכון את סדנת התכנון האסטרטגי של האשכול. << 12 סדנת התכנון -מטרות ,מבנה ותוצרים מאז הקמת אשכול גליל מערבי ,מסייע המכון למנהיגות וממשל לאשכול ,מתוך מומחיותו ,ליצור את התשתית להבניית מנופי שינוי לצמיחה ופיתוח אזורי .על רקע יכולתו של האשכול להוות עוגן מוביל לתהליכי שינוי רחבי היקף באזור ,סייע המכון למנהיגי האשכול למסד תהליך תכנון אסטרטגי המכוון לטווח הארוך .תהליך התכנון האסטרטגי מיועד לסייע לאשכול לנווט את עתידו במהלך השנים הקרובות באופן המביא לידי ביטוי שינויים יציבים ,מתמשכים וברי קיימא. בשלביו הראשונים התבקש האשכול להגדיר ארבעה תחומי ליבה בהם מבקש להתמקד .האשכול בחר בתחומי התרבות ,הכלכלה והתעסוקה ,התיירות ואיכות הסביבה. לצורך הנעת תהליך התכנון ,יזם המכון את סדנת התכנון האסטרטגי של אשכול הגליל המערבי. הסדנה התקיימה בין התאריכים 14.7.11-13בקיבוץ גינוסר. שלוש מטרות הוגדרו לסדנא: 1 .1סימון השדות המרכזיים בהם יעסוק האשכול בחמש השנים הקרובות ,כחלק מהבניית התפיסה האזורית ,תוך הדגשת יתרונותיה לכל אחת מהרשויות בנפרד ולכולן יחד. 2 .2הצבעה על תוצרי תכנון משמעותיים עבור האשכול לשנים - 2017-2012יוזמות ותוכניות -אשר יביאו לכדי ביטוי מנופי פיתוח וצמיחה אזוריים ויוכלו להפוך כלי לגיוס משאבים ו/או שותפים ממגזרים השונים. 3 .3הנעת תהליך שינוי מחשיבה מקומית לחשיבה איזורית ורתימת מעגלי שותפים רחבים וחדשים עבור האשכול שיהיו מחוייבים לחזון האזורי ולתהליכי קפיצת המדרגה שיוביל האשכול. הסדנה מהווה שלב תיכון בתהליך בן שלושה שלבים מרכזיים: השלב המקדים -הוא שלב הנעת התהליך והכנת תשתית הידע .1עיקרו רתימת שותפים מובילים ,מיפוי נכסים אזוריים ,איסוף מיזמים פוטנציאליים והגדרת תפיסת העבודה. השלב השני -הוא הסדנא עצמה ,לחיזוק יחסי השותפות בין המגזרים ובין השותפים ,יצירת תשתית לעבודה משותפת ,עיבוד נתוני המיפוי ,דיון בהצעות שנאספו למיזמים ,סיכום הערכה ומשוב. השלב האחרון -הוא שלב היישום והפיתוח .גיוס המשאבים ליישום המיזמים הנבחרים ,פיתוחם וניהול מתמשך ,ארוך טווח של עשייה איזורית משולבת. 1 נספח 1 >> 13 לצורך ניהול מיטבי של תפוקות הסדנה נבנו ארבעה שולחנות תוכן ,על פי ארבעת תחומי הליבה .הוזמנו והשתתפו נציגים מובילים משלושת המגזרים .מהמגזר הציבורי -משרדי ממשלה ורשויות האשכול, מהמגזר העיסקי ומהמגזר ההתנדבותי. במשך יומיים נדונו בשולחנות תפיסות התחומים ונבחנה שורת מיזמים איזוריים. המיזמים נבחרו מבעוד מועד ,בהמשך למיפוי קפדני שנעשה על פי תנאי בסיס מוביל – יכולתם לחולל קפיצת מדרגה איזורית .יוזמיהם הכינו אותם להצגה על פי הנחיות שהועברו אליהם. להלן פירוט המיזמים על פי תחומי הליבה 2 שולחן תיירות 1 .1מיזם לפתוח הגליל המערבי כאתר אופניים אזורי -המיזם מתבסס על מודלים של אתרי סקי באירופה ,ההופכים בקיץ לאתרי אופניים אזוריים וכוללים מגוון שבילים ושירותים לקבוצות ויחידים .בגליל המערבי פוטנציאל רב לפתוח אזורי משותף לכלל הרשויות בתחום ספורט ותיירות האופניים ,גם לתיירות פנים וגם לתיירות חוץ .המיזם יכלול פתוח מסלולים ברמת רכיבה שונות בגליל המערבי וכן פתוח מתקני שירותים ואטרקציה לאופניים ,ליחידים קבוצות ומשפחות ,סביב אגם המונטפורט שבמעלות .המיזם יקח בחשבון נכסי טבע ונוף ויכלול אותם בפתוח המסלולים באזור .המיזם מערב כשותפים את הרשויות המקומיות בגליל המערבי ,משרדי ממשלה ,ארגונים וגופים כמו :משרד התיירות ,הרשות לפתוח הגליל ,מט"י גליל מערבי ,רשות הטבע והגנים, קק"ל ועוד ויזמים פרטיים .הפיכת הגליל המערבי לאתר אופניים אזורי ,הינו מיזם תיירותי ברמה בינלאומית ויהווה מנוף כלכלי-חברתי משמעותי לגליל המערבי .את המיזם יציגו ג'קי לימור וחזי קרדאי בשיתוף עיריית מעלות תרשיחא ,רשויות מקומיות נוספות ,משרדי ממשלה וגופים נוספים מביעים כבר עתה התעניינות במיזם זה. 2 .2גשר תלוי מעל נחל כזיב -המיזם מציע להקים גשר תלוי יחיד מסוגו בארץ ,מעל נחל כזיב ,שיהוו אטרקציה תיירותית יחודית ומוקד משיכה בגליל המערבי לתיירות פנים וחוץ .הגשר יאפשר נגישות גבוהה יותר למבצר המונטפורט ויוכל להתחבר לרשת של נכסים תיירותיים נוספים בגליל המערבי .נחל כזיב הינו אחד מהנחלים המתויירים ביותר בגליל המערבי ומהווה נכס טבע משמעותי ,אי לכך דורש המיזם תאום והצטרפות של הגופים הירוקים וקק"ל .את המיזם מגישים מועצות איזוריות מעלה יוסף ומטה אשר והוא מהווה פוטנציאל לשתופי פעולה עם גופים ציבוריים ופרטניים נוספים. "3 .3ים של גליל מערבי" פסטיבל אזורי שנתי -הפיכת הפסטיבל שהתקיים לראשונה ביוני ,2011 לפסטיבל מסורתי שנתי קבוע ,שיהווה מוקד משיכה של מבקרי חוץ ופנים ,ימתג את הגליל המערבי כאזור בעל נכסים יחודיים ויהווה מנוף לצמיחה כלכלית ולצמיחה תרבותית מקומית יחודית .במסגרת הפסטיבל ,תנתן במה משמעותית לאומנים ולגופי אומנות ותרבות מקומיים וכמו כן להעמיק את ההיכרות והחשיפה של תיירות הפנים והחוץ לנכסי טבע ותיירות מקומיים. הפסטיבל יהוו מנוף כלכלי ועסקי לאתרי התיירות והעסקים המקומיים וסביבו תקודם לאורך 2 << 14 נספח 2 כל השנה פעילות תרבותית ותיירותית ,שתגיע לשיאה בחודש הפסטיבל .בשולחן תרבות יוצג פסטיבל הגדר בהרחבה ,שהיה לראשונה השנה חלק מהפסטיבל האזורי השנתי בחודש יוני .2011היוזמה לפסטיבל הינה משותפת למועצות המקומיות מטה אשר ומעלה יוסף ולעמותת התיירות גליל מערבי .למיזם פוטנציאל רב לשותפויות ושתופי פעולה אזוריים בין גופים ציבוריים, משרדי ממשלה ,תושבים ,ארגונים ויזמים פרטיים. 4 .4תוכנית אב תיירותית לשמורת הר מירון -ממשק עם כפרי הדרוזים – יוזמה של רשות הטבע והגנים בשיתוף הרשות לפתוח הגליל וכפרי הדרוזים חורפיש ,בית ג'אן ופקיעין .תוכנית האב תאפשר לראשונה פעילות שימור ותיירות בשמורת המירון בשילוב פיתוח ופעילויות סביב נכסי התיירות והתרבות היחודית בכפרי הדרוזים סביב השמורה .מיזם זה ,המשלב תפיסה של שמור נכס טבע בשילוב פתוח אורבני תיירותי ,הינו מיזם חדשני תפיסתי בישראל ,ויהווה מנוף כלכלי-חברתי- סביבתי בגליל המערבי .המיזם משתלב היטב עם מיזמים תרבותיים שיוצגו בשולחן תיירות בסדנא. שולחן איכות סביבה תמונת עתיד טיפול בפסולת -אחת הבעיות הסביבתיות הקשות עמה מתמודדת מדינת ישראל הנה סוגיית הטיפול בפסולת .נושא זה מעסיק את אנשי הסביבה בעולם כולו בשל הבעיות הסביבתיות הרבות העלולות להיווצר עקב טיפול לא נכון בפסולת ,בעיקר בשלבו האחרון – סילוק וטיפול בפסולת לאחר איסופה. בישראל השיטה הנפוצה ביותר לטיפול בפסולת היא ההטמנה (כ 80% -מכלל הפסולת) -משום מחירים נמוכים (לאור אי הכללת עלויות קרקע ,זיהום אוויר ,מלות וכו') ומרחקי הובלה קצרים .על מנת לגלם את כל עלויות ההטמנה במחיר למשתמשים באתרי ההטמנה ,הוטל מיולי 2007היטל הטמנה. באזור הצפון בכלל ובגליל המערבי בפרט ,אורך חיים של אתרי הפסולת הולך וקטן -קיים פער בין הרשויות המקומיות בהיערכותן ליום (הקרוב מאוד) בו אתרי הפסולת יהיו רוויים וסגורים .חלק מהרשויות נמרצות מאוד ומגלות יוזמה ורצון רב לשינוי התמונה העגומה באופן הטיפול בפסולת ומגיעות לשיעור מניעת הטמנה של עד .40%אך עדיין חלק לא מבוטל של הרשויות ממשיכות "עסקים כרגיל" בהובלת %100מהפסולת להטמנה ללא שום תוכניות חלופיות עתידיות. מיזמים מוצעים 1 .1התייעלות אנרגטית .מילכה כרמל ,המרכז לשלטון מקומי ,אחראית פרויקט "תג סביבה" -תכנית להתייעלות סביבתית לרשויות המקומיות של מרכז השלטון המקומי בשיתוף המשרד להגנת הסביבה .התכנית מציעה אסטרטגיה וכלי פעולה להתייעלות עירונית בתחומי האנרגיה ,המים והפסולת .מקנה לרשויות המקומיות כלים ניהוליים ומעשיים להובלת תהליכים ארוכי טווח של התייעלות סביבתית תוך הצבת יעדים כמותיים ,גיבוש תוכניות פעולה והבאתן לידי מימוש .תוכניות להתייעלות סביבתית תכליתן להציע שורה של צעדים ופעולות לשימוש מושכל במשאבים וצריכה חסכונית ואחראית .הפעולות קשורות הן לצד הטכנולוגי ,כמו התקנת מערכות ואביזרים חוסכי אנרגיה ,והן לצד החינוכי ,קרי :הטמעת שינויי התנהגות וקידום אורח חיים מקיים בקרב התושבים. ההתייעלות המושגת אינה פוגעת באיכות וברמת השירותים אותם מקבלים התושבים ,אך מביאה לניהול עירוני טוב יותר. 2 .2מרכז טיפול באשפה ובגזם .יוזמה של שלמה ייגר ,מנכ"ל גליל אנרגיה ירוקה -ייצור אנרגיה נקיה >> 15 מחומרי גלם המצויים בשפע שעיקרם אשפה לסוגיה השונים .המיזם אמור לתת בנוסף לייצור ערך כלכלי גם פתרון (לפחות חלקי) לאחת הבעיות החמורות בתחום איכות הסביבה בארץ - הטיפול בפסולת מוצקה .השילוב בין מדיניות ממשלתית חדשה הקובעת תעריפי חשמל ייחודיים לאנרגיות מתחדשות ,יחד עם פיתוח טכנולוגיות יעילות לייצור גז-דלק וחשמל מביומסה ,פותח לראשונה אפשרות ריאלית להקמת פרויקטים המחברים בין הצורך במניעת הטמנת אשפה בקרקע לבין דרישה גוברת להפקת אנרגיה נקיה שלא מדלקים פוסיליים .בעזרת הטכנולוגיות שפותחו ותעריפי מכירת החשמל הצפויים ,ניתן כיום להקים פרויקטים נושאי תשואה כלכלית ממיחזור אשפה וזאת תוך עמידה ברגולציות החדשות בתחום הפליטות הנדרשות כיום .פיתוח ידע ויכולות טכנולוגיות מקומיות ליזום ולהקים פרויקטים מבוססים על אשפה כחומרי גלם ,הן לייצור חשמל והן בעתיד לייצור דלק "ירוק" .ייצור דלק מאשפה נמצא בפיתוח מואץ בארה"ב, בקנדה ובאירופה ויגיע כנראה גם לישראל ,שעד היום חסרה מקורות לדלק אלטרנטיבי. 3 .3מרכז הדרכה .יוזמה של מיה מזרחי ,המרכז הלימודי למיחזור -מרכז הדרכה/מבקרים שימוקם בליבו של מפעל למיחזור פסולת ביתית .מרכז זה יסייע בקידום צריכה יעילה ,שימוש חוזר ובטווח הרחוק אף יקטין את ההוצאה של הרשויות על טיפול בפסולת מוצקה .מטרות המרכז הן :הגברת המודעות ,הקניית ידע וטיפוח אחריות ומוכנות לעשייה למען סביבה .המבקרים במרכז יחשפו לבעיית הפסולת ויקבלו כלים שיסייעו בידיהם להפחית את הצריכה ולהגביר פתרונות חלופיים. הביקור במרכז ישלב :סרטונים לימודיים ,הרצאה ,סיור וחווית נוספות כפי שיקבעו בהמשך. שולחן תרבות 1 .1מינהלת תרבות איזורית -הקמת "ארגון גג" המחבר בין רשויות האשכול והנכסים התרבותיים הרבים באזור .המנהלת תהווה גוף מייצג ,מוביל ומקדם תרבות בראייה אזורית רחבה. •מקסום אפשרויות לאיגום והקצאת משאבים אזוריים •שיפור מערך חשיפה ושיווק – של נכסי תרבות באזור •עידוד צריכה והשתתפות באירועים/מופעים/יצירות תרבות ייחודיות •תיאום לו"ז פעילויות -שיפור יכולת של תושבים להשתתף בפעילויות והפחתת אפשרות להתנגשות בין פעילויות בעלות משמעות אזורית. •כמודל חדשני יהווה מודל לחיקוי והשראה לאזורים נוספים בארץ. •שותפים אפשריים -כול רשויות האשכול ומשרדי ממשלה .2 רקמה נשית חיה -פרויקט ייחודי לקבוצות נשים ממוצא אתני שונה בתחום מלאכות היד המסורתיות .הקמת רשת של מרכזי מלאכות יד (תיירותיים-עסקיים) ברשויות האזור. •המרכזים יפעלו באופן עצמאי תוך שיתופי פעולה ,העצמה ,עזרה הדדית והשתלבות באירועי תרבות ותיירות עונתיים ושנתיים. •יקדמו את אוכלוסיית הנשים באזור ויפתחו חלון הזדמנויות לתעסוקה ופרנסה לאוכלוסייה מועטת אפשרויות כאלה באזור. •יהווה מוקד תיירותי -תרבותי ייחודי ואותנטי ,יתחרה מול מרכזים רבים בעולם כולו. •שותפים אפשריים -כול רשויות האשכול ,משרד התיירות ,הרשות לפיתוח הגליל ,יזמים בתחום התרבות והתיירות .3 תיאטרון זיקית -תיאטרון רב תרבותי הגליל -תיאטרון זיקית -יהווה מקום וגורם משמעותי בבניית יחסי גומלין בין אומנים יוצרים ,לבין הממסד ולבין הקהל באזור. •ישמש מרכז המקרב אוכלוסיות אתניות ומקיים דיאלוג רב תחומי ורב תרבותי. << 16 •התיאטרון יהווה פלטפורמה אחרת ואינטימית לאומנות אלטרנטיבית ולשפת התיאטרון החזותי (מינימום טקסט ,שימוש בחפצים ,בובות ,וידיאו ,צלליות ועוד.)... •במתחם מתוכנן בית קפה מקומי אשר יהווה מקום מפגש ובמה לשיח בין היוצרים לבין הקהל. •יצירת מקום משמעותי ,מקור השראה ייעוץ והנחלת ידע לאמנים צעירים ומתחילים בגליל. •מקום לסדנאות ייעודיות מתחומי התיאטרון ,המוזיקה והאומנות הפלסטית. •התיאטרון יהווה תוספת מעשירה ונישה חדשה לצרכני תיאטרון באזור. •שותפים -רשויות האשכול ,משרד החינוך ,משרד התרבות והספורט על אגפיו השונים, עמותות שעוסקות בתיאטרון אחר ועוד... .4 פסטיבל הגדר -פסטיבל ייחודי ומקורי המפגיש בדרך לא פורמאלית בין אומנים מהגליל המערבי, במגוון רחב של תחומים עם תושבי האזור . •משאב זמין ללא עלות (גדר קיימת) הופך באופן מקורי וייחודי – לתפאורה של פסטיבל אזורי. •מס' גדול ובלתי מוגבל של אומנים באזור יכולים לקבל במה ו"בית" להציג את יצירותיהם. •הפסטיבל מאפשר -חשיפה ליוצרים להציג תערוכה ו/או למכור מוצגים ובמה למוזיקה. •מושך קהל רב מהאזור ומחוצה לו בשל היותו יחיד מסוגו בארץ ,לגדר בצפון יש משמעות דואלית של מלחמה ושל שלום. •שותפים אפשריים -כול רשויות האשכול רשויות שכנות כמו נהרייה ועכו ,הרשות לפיתוח הגליל ,משרדי ממשלה אגודות ציירים ,משרד התיירות ועוד... .5 דוקווילג' מרכז רב תרבותי לתיעוד -יקדם פרויקטים תיעודיים ויהווה מרכז מוביל בארץ ובעולם כולו .המרכז יתמקד בקידום שלושה תחומים :צילום דוקומנטרי ,טלוויזיה קהילתית וכיתות אומן בינלאומיות. •מקום לפיתוח וטיפוח הקולנוע התיעודי בישראל ברמה שתזכה להערכה בארץ ובעולם. •קירוב הפריפריה למרכז על ידי יצירה קולנועית שתתעד סיפורי חיים מהפריפריה והפצתם. •קיום מרכז תיעוד רב תרבותי בעל פוטנציאל לדיאלוג וגם לתחרות עם המרכז בתל אביב ועם מרכזים תיעודיים ברחבי העולם בתחום שהוא ליבת החיים באזור. •תיווצר חוליה משלימה ומעצימה לפסטיבל דוקו אביב גליל המתקיים באזור מ 2009 - •הזדמנות למנף את הטלוויזיה הקהילתית לרמה מקצועית ובינלאומית. •שותפים אפשריים -כול רשויות האשכול ,משרד התרבות והספורט ,תעשיית הסרטים הדוקומנטריים ,משקיעים מהארץ ומהעולם. .6 מרכז תרבות אמנות ומורשת באלקוש -הקמת מרכז תרבות ,אומנות ומורשת במושב אלקוש, במעלה יוסף .המרכז יהיה מורכב משלושה תחומים :מוזיאון ,גן עתיקות ,גלריה ובית לאומי לאומני האזור. •המקום יהפוך למרכז פעילות עתיק ,אקזוטי וייחודי ,הממוקם על גבעה המשקיפה לנוף •מרהיב ובעל השראה ,שיהווה יעד אטרקטיבי למטיילים ומבקרים באזור. •בפעילות יוצגו באופן אוטנטי וייחודי סיפורי החלוצים והקמת המושבים באזור. •העבר יתחבר להווה ,לחיים של היום. •יווצרו שיתופי פעולה עם רשויות נוספות על בסיס שימור מסורת ואותנטיות. •מיזם המחבר בין שכנים ,חוצה מגזרים ומסייע בפיתוח התיירות וביצירת מקומות תעסוקה מתאימים לאזור. שותפים אפשריים -רשויות נוספות באשכול ,משרד התיירות ,משרד החינוך ,רשות העתיקות, >> 17 קק"ל ,משרד התיירות .7 כפר שחמט -חוויה אזורית חדשה ויצירתית .באמצעות משחק השחמט ניתן לפתח ולשפר יכולות אישיות ,קבוצתיות ,קהילתיות ואזוריות .לרכוש "שפה חדשה" ייחודית ואחידה ולקיים דיאלוג תרבותי ורב תרבותי באזור. •יוקמו באזור כפרי שחמט במהירות ובעלות נמוכה. •הפרויקט יתקיים במקביל בכול הישובים באזור בעזרת תשתית קיימת וזמינה של מדריכים ושחקנים שותפים ובעלי עניין המחויבים לקידום הפרויקט. •המשחק יביא כבוד והערכה ויעורר גאוות יחידה לכול העוסקים בו. •תיווצר שותפות עם איגוד השחמטאים ומשרד התרבות והספורט. •עם הרשות לפיתוח הגליל ,עם שחקנים ומדריכים מהאזו. •ייווצר מודל עולמי ייחודי של קהילות אתניות שונות המשחקות ביחד ובשיתו"פ. שולחן כלכלה-תעסוקה 1 .1מרכז מעסיקים אזורי -חממה עבור 26עסקים חדשים בתנאים מסובסדים ,בה מקבל כל עסק מעטפת שירותים וייעוץ .המרכז נותן שירותי משרד ,ציוד מלא ,ייעוץ עסקי שוטף ע"י מנהל המרכז וחדרי הדרכה וישיבות .המרכז ייתן ייעוץ עסקי והדרכות גם ליזמים שאינם פעילים במסגרתו. 2 .2מרכז הכשרות אזורי 3 .3מרכז ליזמות וחדשנות טכנולוגית - GAIN Center -מרכז להקמה ולמיסחור של חברות מוטות טכנולוגיה וחדשנות. 4 .4מרכז עסקים 5 .5צוות משיכת השקעות אזורי •למקד עוגנים ,נכסים אזוריים ,כגון :תחום המתכות ,תחום התיירות הכפרית וכו'. •ביצוע מיפוי של חברות יעד המתאימות לפוטנציאל האזורי (.)targeting •עבודה סדורה מול המטה לפיתוח אזורי במשרד התמ"ת (דרכו עובדים מול היחידות המקצועיות הרלוונטיות :מרכז השקעות ,מדע"ר ,מינהל סחר חוץ ,המטה לקידום השקעות זרות וכו'). << 18 3 הערכה הערכת הסדנה ביקשה למדוד את מידת השגת היעדים ,טיב התוצרים והשינוי התפיסתי שהתחולל בקרב המשתתפים ביחס לשני מושגים מרכזיים" :איזוריות" ו"אשכול". ההערכה התקיימה בשיטה איכותנית ובשיטה כמותית ,באמצעות כלים פתוחים וסגורים ,ראיונות ושאלונים ,אשר הופעלו לפני פתיחת הסדנה ולאחריה. ממצאי השאלונים 4 סך הכל מולאו 43שאלונים מקרב 56משתתפים שנטלו חלק בסדנה. .1 הערכת הסדנה עיקרי הממצאים מצביעים על שביעות רצון של המשתתפים ממתכונת הפעלת הסדנה ,תכניה, ותוצריה. קיימת שביעות רצון גם מההזדמנות שזימנה הסדנה להכרות טובה יותר עם מהלכי האשכול ועם הגורמים החברים בו. ניכר מן התשובות לשאלונים כי המשתתפים מצאו את הסדנה מקור טוב לקידום יעדי העבודה שלהם, ואת שולחנות העבודה המשותפים כאמצעי לקידום העשייה הרשותית בתחומים עליהם אחראים. הסדנה פתחה פתח לקשרים חדשים בין בעלי תפקידים וגורמים שונים ,היכולים להניב פירות משנה בטווח המיידי ,הבינוני והארוך. להלן עיקרי תוצאות ניתוח השאלונים: • 82%מהמשתתפים חשו כי העמיקו את היכרותם עם האשכול. • 93%מהמשתתפים רואים חשיבות בקיום הסדנא לפעילות עתידית אזורית. • 73%מהמשתתפים מרגישים כי יוכלו ליישם את עקרונות העבודה שנוסחו בסדנה בעבודתם העתידית. • 73%מהמשתתפים ציינו כי העמיקו היכרות עם עמיתיהם לעבודה ברמה איזורית. • 70%מהמשתתפים נחשפו במידה מסוימת לרעיונות חדשים בסדנה. • 59%מהמשתתפים ציינו כי הצליחו לקדם רעיונות אישיים במסגרת הסדנה. • 98%מהמשתתפים מוכנים להמשיך ולקדם את העשייה במסגרת השולחן בו השתתפו. • 98%מהמשתתפים הביעו שביעות רצון מאופן הנחיית השולחן. 3 4 תהליך ההערכה בוצע על ידיפרופ' ויקטור פרידמן נספח 4 >> 19 משוב חשוב ששב ועלה הינו ביחס לצורך בעיבוי ייצוג רשויות האשכול בסדנה 77% .ציינו ,כי היו חסרים משתתפים שונים בסדנה. יש חשיבות רבה לנטילת חלק פעיל על ידי הרשויות כולן כחלק מהתחייבותן למהלך ,ולהחלטות המתקבלות במסגרתו .השתתפות בדיונים ,הבאת הקולות כולם ,הצבת ההתייחסויות השונות על שולחנות העבודה ויצירת השיח חיוניים לגיבוש החלטות ישימות ,מקובלות ,הניתנות לאימוץ וליישום על ידי כלל הגורמים הנוגעים בהן. .2 המושגים "איזוריות" ו"אשכול" איזוריות התפיסה האיזורית מתקבלת כרעיון מכונן ,בעל חשיבות רבה למינוף רמות עבודה חדשות ,חדשניות ,ומתקדמות ,הניתן ליישום. באופן שאינו צפוי הראייה האיזורית לא רק שאינה מאיימת ,כי אם מתיישבת עם שאיפת נציגי הרשויות וגורמי העניין השונים לקדם את העשייה בישובים .אלו מוצאים בתפיסת האיזוריות שני יתרונות מרכזיים: א .מאפשרת לגורמים המקומיים לחזק מעמדם מול השלטון המרכזי ולשנות את יחסי הכח מולו .כח רב יותר יאפשר שליטה רבה יותר על משאבים ,הסרת חסמים לקידום יוזמות חדשות ואוטונומיה רבה יותר בניהול המקומי. ב .מזמנת מינוף כלכלי-תעסוקתי .היא נתפסת כמנוע צמיחה ,כמקדמת חדשנות ,מזוהה כהזדמנות ליצירת יתרון לגודל מול מקורות מימון ציבוריים ,עסקיים ופילנטרופיים ,ומעסיקים מוצאים אותה כמאפשרת מאגרים גדולים של משאבי אנוש. לצד יתרונות אלו סומן אתגר מרכזי בדרך ליצירת איזוריות והוא הגישור על שוני תרבותי המקשה על גיבושה של זהות מאוחדת באיזור רווי תרבויות וקבוצות ,ובעיקר בין קבוצות מודרניות לקבוצות מסורתיות. המושג "איזוריות" קיבל משמעויות שונות על ידי משתתפי הסדנה ,הרואים אותו כמשתנה בהתאם למצב ,ליוזמה או לתחום .חלק מן המשמעויות נשענות על הגדרות גאוגרפיות ,חלקן על הבטים חברתיים-תרבותיים ,חלקן על תפיסות סוציולוגיות וקשורות בתודעה קהילתית משותפת וחלקן על גישות יישומיות להשגת מטרות משותפות. אשכול << 20 גם המונח "אשכול" נתפס באופנים שונים ,והוא מקולטג על פי סוג פעילותו ומידת הנמרצות שלה .עם זאת ההגדרות כולן מתייחסות להבט המארגן שלו המהווה בסיס למימוש שיתופי הפעולה המקנים יתרון לגודל (בפני גורמי ממשלה ,גורמי עסקים וגורמי פילנטרופיה) ,נגישות למשאבים ,מועילות במימוש נכסים והזדמנות להגדיל באופן משמעותי אפשרויות לפיתוח. משתתפי הסדנה הגדירו ארבעה תפקידים לאשכול: האשכול כגוף מטה - •בניית תשתיות מידע וידע ,באמצעות :מחקרים ,מיפוי צרכים ,מיפוי משאבים ,ובניית מאגרי מידע בתחומים שונים. •פיתוח מומחיות בבניית שיתוף פעולה איזורי. •בקרה ומעקב אחר פרסום מכרזים ,לידתם של מיזמים חדשים וכל מידע חיוני אחר. •הרחבה והנגשה של סל יכולות לעסקים :ירידים ,כנסים והכשרות לעתודת עובדים במקצועות נדרשים. •מנוע למינופים פיננסיים שלא ניתן לעשות ברמה המקומית האשכול כמתכלל וכזרז - מעורב באופן פעיל במרחב ומקדם פעילות כלכלית ,סביבתית ,תרבותית וחברתית משותפת .האשכול כגוף המשפיע על הגורמים באיזור ליצור חבירות הממשות את היכולת הגלומה בהם ואשר אינה באה לידי ביטוי בעשייתם הנפרדת ,לפיתוח נכסים איזוריים חדשים ,עידוד יוזמות חדשות ,גיוס משאבים נוספים וכן הלאה. המשתתפים מדגישים את תפקיד האשכול ביצירת והובלת שותפויות הנתפסות כקשר ארוך טווח עם מידה רבה יותר של מחוייבות הדדית להבדיל משיתופי פעולה ,המתקיימים למכביר ונתפסים כתופעות מזדמנות לטווח קצר. האשכול כמנחה ,מלווה ומכוון אסטרטגית - צינור מידע העומד בקשר הדוק עם השטח ומביא למקבלי ההחלטות מידע חשוב ,לפיתוח חשיבה אסטרטגית ,תוכנית אב ,הכוללת מטרת על מבוססת אינטרסים משותפים ,תיעדוף בין מיזמים והתווית מדיניות. האשכול כמתווך וכ"יד מכוונת" -תיווך בין האיזור לגורמי חוץ :מפעלים ,ממשלה ,קהלי יעד לקליטה בישובים .בעל הסמכות והמידע לייצג את האיזור בפני גורמים חיצוניים הרוצים להשקיע או להשתקע באיזור. הקשר בין האשכול והרשויות נתפס כקשר אשר יש לשמור בו על איזון בין מכוונותו לצרכי התושבים לבין מכוונותו לצרכי הרשויות וראשיהן .מחד יש חשיבות למתן מענה לאינטרסים של הרשויות וראשיהן, ודרך כך לחזק מחוייבותם למהלך ,לרתום אותם אליו ולהגדיל מעורבותם הפעילה בו .מאידך הדגישו >> 21 המשתתפים כי יש חשיבות למכוונות האשכול למתן מענה לצרכי השדה ,התושבים .הם אף ציינו את חשיבות שיתוף התושבים דרך יצירת שיח שוטף איתם ותהליכים "מלמטה למעלה". לצד העמדות הרואות בחבירה בין הגורמים יתרון משמעותי ,בשולחן התרבות עלתה התייחסות מסוייגת לשיתוף הפעולה ,וחבירה לא נתפסה כבעלת חשיבות להשפעה על הסביבה החיצונית והתמודדות מול מוסדות הממשלה. ניתנים לכך מספר הסברים כפי שבאים לביטוי בסדנה .ישנה תחרות בין מוסדות תרבות באיזור ,יש יצירה עצמית-אישית של אומנים עליה כל אחד מהם מבקש להמשיך ולשמור ,ישנם חילוקי דעות ערכיים בין מצדדי "חינוך לצריכת תרבות" לבין מתנגדים לכך ,דעות מנוגדות ביחס לקשר בין תרבות ותיירות ,וקיים מתח בין עידוד יצירת תרבות איזורית לייבוא תרבות מבחוץ .תחום התרבות דורש אם כן התייחסות ייחודית בבנייתו בראייה איזורית. << 22 סיכום סדנת גליל מערבי התקיימה כשלב תיכון בתהליך מתמשך לבניית שותפות אסטרטגית ארוכת טווח בין שמונה רשויות אשר הגיעו להכרה כי חבירה משותפת תאפשר להן יתרונות רבי מעלה בניהול ענייניהן וקידום שינוי רחב השפעה באיזורן. הסדנה התקיימה לאחר כשנתיים של בניית האשכול ,במהלכן מומשו יזומות ונערכו פעולות בתחומי התעשייה ,הכלכלה ,איכות הסביבה ,התרבות ,החינוך ,הרווחה והקהילה .עלה הצורך בייסוד ובמיסוד מנגנוני עבודה מבניים שיאפשרו העלאת יוזמות חדשניות ופורצות דרך ,תוך חיזוק מעורבות הדרגים המקצועיים ברשויות ובגופים הממסדיים לטובת המהלך האיזורי ויישומו. שלוש מטרות הוצבו לסדנה .סימון התחומים בהם מבקש האשכול לעסוק על מנת לחולל את השינוי האיזורי ,הגדרת היוזמות והתוכניות הממוקדות אותן מבקש לקדם והנעת תהליך שינוי פרדיגמת החשיבה בקרב כל דרגי ההובלה והניהול ברשויות אל עבר ראייה איזורית. הסדנה נבנתה על יסוד ארבעה תחומי ליבה אותם הגדיר האשכול כתחומי עיסוקו להובלת שינוי בר קיימא :תיירות ,איכות סביבה ,תרבות וכלכלה-תעסוקה .בכל אחד מן השולחנות נעשה בירור המושגים "איזוריות"" ,אשכול" והקשר בינהם .בשלב השני נדונו מספר מיזמים ,אשר נבחנו על פי מדדים שונים בינהם מידת חדשנותם ,תרומתם האפשרית לקפיצת מדרגה איזורית ,אפשרויות יישומן וסיכויי ההצלחה שלהן. הסדנה הצליחה בהשגת מרבית מטרותיה .ראשית ,ריכזה יוזמות חדשות בתחומי הליבה השונים, חלקן אף יוזמות חדשניות .שנית ,הסדנה הרחיבה את השיח אודות התפיסה האיזורית בגליל המערבי, אל מעבר למעגל ראשי הרשויות ובחנה אותה עם הדרגים המקצועיים (ברשויות ובגופי הממסד וארגונים האיזוריים) האמונים על יישומה הלכה למעשה .אלו הגדירו את תפקידי האשכול ובחנו את יתרונות התפיסה וחשיבותה לפיתוח יסודי של האיזור ,לצד בירור מדויק יותר של האתגרים שהיא מציבה והדרכים להתמודד איתם .עולה שוני בתפיסות האיזוריות והאשכול בין התחומים בשל השוני שבין עולמות התוכן .דוגמא בולטת היא השוני בין שולחן תרבות לשולחנות האחרים ביחס לתפיסת האיזוריות (בשולחן תרבות באו לביטוי הרבה יותר החסמים מאשר ההזדמנויות שהיא מציבה) .יש צורך לבחון כיצד מקדמים מהלך משותף תוך יצירת תיאום והתאמה בין ארבעת התחומים .שלישית ,הסדנה הצליחה לפתח קשרים חדשים ולהעמיק הכרות בין עמיתים ובכך לזמן מהלכים של שיתופי פעולה חדשים .רביעית ,הסדנה שימשה כגירוי חשיבתי בקרב המשתתפים ועוררה אותם לרעיונות חדשים. הסדנה היוותה אירוע מייצב של המהלך המשולב וסימנה באופן ברור את שלבי העבודה להמשך. קיומה אף מהווה סוג של הסכם בין מובילי האשכול ומשתתפיה .לא הסתיימה במסגרתה הגדרת תוצרי התכנון ועל האשכול לקיים תהליך תיעדוף בין האפשרויות השונות שעלו בה על פי תחומים. הסדנה היוותה אבן שואבת לרעיונות ולאנשים מובילים מהמגזרים השונים .היא אפשרה ביטוי ושיח, מעורבות ושיתוף של מכלול רחב של גורמים ,אשר לא תמיד מהווים חלק מהדיון על אף שיש להם מה לתרום לו .בסדנה טמונה הזדמנות גדולה ,ומינופה תלוי במובילי המהלך והמעוניינים בו .היא אינה עומדת בפני עצמה וכוחה ביישום מסקנותיה ובהבאת הידע והמידע שהיא חושפת לכדי ביטוי מעשי. >> 23 24 << נספח - 1חוברת תכנון הסדנה חוברת הערכות פנימית אלכא ג'וינט ישראל סדנת תכנון אסטרטגי אשכול גליל מערבי ,13-14.7.11יא'-יב' תמוז תשע"א תוכן רקע 2 תהליך העבודה 3 מתווה הסדנה וסדר יום 6 הערכה לתהליך 10 הערכות לוגיסטית לסדנה 11 כוח אדם לתהליך 14 תקציב 15 נספחים 17 נספח :1מכתב פנייה לראשי רשויות 18 נספח :2עיבוד תוצרי ראיונות ראשי רשויות 20 נספח :3פורמט להצגת פרויקט במסגרת סדנת תכנון 21 רקע אשכול גליל מערבי הנו תאגיד רב-רשותי בו שותפות 12 - 8רשויות הכוללות מעל 150,000תושבים. אשכול זה נחשב לחלוץ בתחום ומטרתו ליצור קפיצת מדרגה באיכות חיי התושבים ולהוביל לצמיחה כלכלית וחברתית לאורך זמן ,זאת באמצעות פיתוח פיסי ,כלכלי ורווחתי של אזור הגליל המערבי. בשנה וחצי מאז הקמתו פעל האשכול באמצעות מספר צוותי עבודה נושאיים לקידום הישגים מידיים על מנת להציג ייתכנות לפעולה במודל מסוג זה .אלכא ,המלווה את האשכול מיום היווסדו ,קידמה את ההבנה בקרב ראשי הרשויות השותפים בדירקטוריון האשכול בדבר הצורך לקיים תהליך תכנוני ארוך טווח. >> 25 ועדת היגוי לתהליך :אריק מויאל -מנכ"ל האשכול ( ,)052-2978245סיון יחיאלי -ראש מועצה מקומית כפר ורדים ( ,)052-7397775נועה שמיר רונן/יפעת לינדר -מנהלת פעולות אלכא בצפון ,יואב רודן- פרויקטור מטעם אלכא למהלך ()050-2482244 מטרת התהליך: 1 .1סימון השדות המרכזיים בהם יעסוק האשכול בטווח 5-3השנים הקרובות כחלק מהבניית התפיסה האזורית תוך הדגשת יתרונותיה לכל אחת מהרשויות בנפרד ולכולן יחד 2 .2בכל שדה יסומנו יעדים ומדדים ויגזרו תיקי פרויקטים אותם ניתן יהיה להציג למשקיעים מהמגזרים השונים 3 .3בחינת תרומת הפעולות לאיכות חיי התושבים במרחב בו פועל האשכול 4 .4יצירת רתימה ומחויבות של שותפים נוספים באשכול תהליך העבודה השלב הקמת צוות היגוי והתנעת המהלך הכולל את מנכל האשכול ,ראש רשות ואנשי אלכא ביצוע שיחות עם ראשי הרשויות מטרה אישור התהליך בדירקטוריון האשכול ,התווית מבנה למהלך ביצוע יפעת איסוף מקסימום אינפורמציה מראשי הרשויות ,איתור רפרנטים רלוונטיים לתהליך התכנון ,גיוס מעורבות ראשי רשויות הכנת תשתית ידע עדכנית וסדורה לסדנה מנחות אלכא ,אריק11/4 , יואב איתור חומרי רקע רלוונטיים אשר קיימים ברשות הקיימים זה מכבר (פרוגרמות רשותיות/תוכניות ממשלתיות/אזוריות וכדומה) מיפוי נכסים אזורים במדדי בחינת הנכסים הממופים ב4 - התחומים שסומנו כבסיס ידע איכות חיים לסדנה פנייה לגורמים אותם סימנו גיוס משתתפים לתהליך התכנון ראשי הרשויות +גורמים נוספים וגיוסם לסדנת תכנון יצירת תשתית פעולה בסדנה בניית הסדנה זיהוי מומחים/יועצים חסרים ניהול מיטבי ומיצוי הדיון ב4 - התחומים בצורה מקצועית לתהליך וגיוסם ויעילה הכנת תיקי רקע לכל תחום הכנת תשתית ידע עדכנית שנבחר כבסיס לסדנת תכנון וסדורה לסדנה << 26 לו"ז 11/2-1 מנחות אלכא ,ורדה11/4 / אריק ,יואב מנחות אלכא 11/4 מנחות אלכא ,ורדה11/5 / אריק ,יואב 11/5 יפעת ,יואב ,אריק מנחות אלכא ,ורדה11/5 / אריק ,יואב מנחות אלכא ,יואב 11/6 השלב סדנה כתיבה וריכוז התוכניות לכל אחד מהתחומים שסומנו- סיכום תוצרי הסדנה הצגת החומרים לראשי הרשויות לתיקונים/ התייחסויות/אישור בניית תיקי פרויקט לכל תחום הצגת תוצרים לקרן ראסל ברי הפצה לגורמים רלוונטיים לגיוס משאבים לביצוע ביצוע פרויקטים הערכה למהלך לו"ז ביצוע מטרה מנחות אלכא ,ורדה /יומיים בנייה וכתיבה של תפיסת בשבוע הפעולה ואסטרטגית האשכול ,אריק ,יואב שבין בתוך כך: 13עד 20.7.11 א .יצירת תמונת עתיד בהירה לפעולת האשכול לטווח חמש השנים הקרובות ב4 - תחומים -תעסוקה ,איכ"ס, תיירות ותרבות ב .זיהוי נכסים לאשכול ובניית תיעדוף לטיפול בהם ג .בניית בסיס תפיסתי מוסכם שיאפשר גיוס משקיעים לפעולות ופרויקטים מוגדרים ארגון כלל התוצרים לכדי תוכנית קוהרנטית וסדורה אותה ניתן להציג לרמות שונות של מעורבים קבלת הערות/הכוון מראשי הרשויות ולאחר מכן כינוס ישיבת דירקטוריון מיוחדת לנושא.והשקת התוכנית הכנת תשתית לשיווק וגיוס משאבים לפרויקטים חזרה לממני המהלך גיוס משאבים מנחות אלכא ,ורדה11/7 / אריק ,יואב אריק ,יואב 11/8 מנחות אלכא ,ורדה11/9-8 , יואב 11/9 נועה מול ביני שלו אריק מימוש ומינוף פעילות האשכול אריק לשיפור איכות חיי התושבים במרחב חילוץ מודל פעולה ולהבטיח תמי הנדלמן בן שמעון/ויקטור מיצוי הפוטנציאל הגלום פרידמן בתהליך 11/11-9 2012 דצמבר 2011 נקודת בדיקה ראשונה יוני 2012 נקודת בדיקה שנייה >> 27 מתווה הסדנה וסדר יום מטרות הסדנה: 1 .1לקיים תהליך חשיבה מקצועי לגיבוש וכתיבת תפיסת הפעלה עבור האשכול ועבור כל אחד מן התחומים אשר הוגדרו לסדנה. 2 .2לקיים תהליך חשיבה מקצועי אזורי לציון פרויקטים אזוריים ברי ביצוע ומשני מציאות. 3 .3לפרוט את הרעיונות לרמה הפרקטית ולייצר תוכניות עבודה יישימות. 4 .4לאפשר גיוס משאבים ויישום פרויקטים במהלך .2015-2012 דגשים: 1 .1הפרויקטים יהיו "נכסים מוחשיים" הנגזרים מתפיסה סדורה ,כאלו שניתן למדוד ולעקוב אחר התפתחותם והצלחתם עם השנים .יום ספורט ,אירוע תרבות או תיירות חד פעמי אינו מתאים לסדנת התכנון. 2 .2כל פרויקט יהיה בעל השפעה אזורית כוללת או "בבעלות" יותר משתי רשויות החברות באשכול. 3 .3הפרויקטים צריכים להיות מוגדרים במונחי :זמן ,תקציב ,תוכנית עבודה ,רקע ,תשואה. 4 .4הפרויקטים צריכים להיות מוכוונים שנת 2012וישימים לביצוע במהלך שנה עד שלוש שנים. 5 .5ישנה עדיפות לפרויקטים בעלי ישימות כלכלית עצמאית לאורך שנים ,זאת לאחר ההשקעה הראשונית בהקמה. מדדים להצלחה: בסדנה 4שולחנות עגולים (תעסוקה ,תיירות ,תרבות ,איכות סביבה). 1 .1בתחילת הסדנה תושם תשתית תפיסתית ויוצעו לכל נושא בין 3ל 5-פרויקטים לדיון ,כל פרויקט מוצע ייתמך בנתונים כמותיים כבסיס לדיון. 2 .2בסיום הסדנה יוגדרו בין 4ל 8פרויקטים סה"כ (מתוך כל התחומים) לביצוע. 3 .3עד סוף שנת 2011יגויס מימון ל 2פרויקטים לפחות. 4 .4עד סוף שנת 2012יגויס מימון ל 4פרויקטים לפחות. 5 .5המדד העיקרי :בשנת 2017יבחנו לפחות 4פרויקטים בעמידה במדדי ההצלחה אשר הוגדרו ביחס לכל פרויקט. חלוקת תפקידים: 4שולחנות נושאיים נבחרו בועדת ההיגוי -תרבות ,איכות סביבה ,תיירות ותעסוקה. תרבות -מרכזת רחל מורן תיירות -מרכזת אביטל דגן בילר איכות סביבה -מרכז יואב רודן תעסוקה -מרכזת ורדה קורסייה כל אחד מהמרכזים אחראי להכנת תיקי הרקע לשולחן שלו ,לסימון אנשים רלוונטיים כמשתתפים בתהליך ולגיוסם. את ריכוז כלל התהליך ,ההכוונה והאחריות המקצועית מבצע יואב רודן כפרויקטור של אלכא << 28 לוח זמנים מפורט - יום ד':13.7.11 , לו"ז 9:00-8:00 10:00-9:15 10:45-10:00 תוכן התכנסות וכיבוד ,רישום וקבלת חדרים. פתיחה והצגת האשכול יעדי הסדנה ,מבנה הסדנה ,סקירת נתוני פתיחה סבב פתיחה והיכרות בשולחנות עגולים 13:30-12:30 15:15-13:45 ארוחת צהרים מנחי אלכא+מנחה מקצועי בכל הצגת הצעה לדיון "תפיסה\חזון" במסגרת שולחן השולחנות עגולים ,עבור כל אחד מן התחומים. הפסקה מנחי אלכא+מנחה מקצועי בכל שולחנות עגולים ,גיבוש תפיסה. שולחן 15:00-14:30התכנסות ראשי רשויות 12:30-11:00 15:30-15:15 17:00-15:30 17:15-17:00 19:00-17:15 20:30-19:00 16:30-15:15פתיחה 17:00-16:30הצגת יעדי הסדנה ,סקירת נושאים ונתונים הפסקה שולחנות עגולים ,העלאת נכסים\פרויקטים לדיון ( -יתרונות ,חסרונות ,גיבוש תכוניות עבודה אופציונאלית). מפגש ראשי רשויות 19:30 - 19:15דברי פתיחה וברכות יושב ראש דירקטוריון האשכול. מוביל אריק מויאל יואב רודן מנחי אלכא+מנחה מקצועי בכל שולחן אריק מויאל ,יואב רודן מנחי אלכא+מנחה מקצועי בכל שולחן 20:30 - 19:30ארוחת ערב. >> 29 יום ה':14.7.11 , לו"ז 8:30-7:30 10:00-8:45 12:15-10:00 13:30-12:30 14:45-13:45 15:00-14:45 16:00-15:00 16:15-16:00 17:00-16:15 17:15-17:00 18:30-17:15 תוכן מוביל ארוחת בוקר מנחי אלכא+מנחה מקצועי בכל המשך -שולחנות עגולים ,העלאת שולחן נכסים\פרויקטים לדיון – (יתרונות, חסרונות ,גיבוש תכוניות עבודה אופציונאלית). חלוקה לתתי קבוצות ,שולחנות עגולים ,מנחי אלכא+מנחה מקצועי בכל שולחן והכנת מצגות סיכום לפי פורמט מוגד ארוחת צהרים הצגת 4פרויקטים ,הערות והארות (15ד שולחן תיירות/תרבות לכל פרויקט). הפסקה הצגת 4פרויקטים ,הערות והארות (15ד שולחן תרבות/איכ"ס לכל פרויקט). הפסקה הצגת 4פרויקטים ,הערות והארות (15ד שולחן איכ"ס/תעסוקה לכל פרויקט). הפסקה אריק מויאל/יואב רודן סיכום הערכות לוגיסטית לסדנה להלן מתווה לוגיסטי להערכות לסדנה :התקיימה פנייה לויקי ויזמן על מנת שתסייע בניהול הסדנה בפועל במהלך היומיים. << 30 סוכם כי תתקיים פניה סדורה בנושא למיכל על מנת לקבל הסכמה -ובכל מקרה חייבת להיות פונקציה שתעסוק רק במעטפת הלוגיסטית תוך כדי היומיים על מנת לפנות את המנחים לעסוק בתכנים (מצופה כי היא שתקבל את פני המשתתפים ,תשמור על לוח הזמנים ,תעמוד בקשר עם המלון וכדומה) בכל מקרה -את הארגון עד לסדנה מבצעת לירון .במידת הצורך ניתן יהיה להיעזר באחת ממנחות אלכא. נושא מקום תכולה נוף גנוסר מחשבים ניידים טכנולוגיה מתווה להצגת תוצרים ביום השני ציוד תוכן ציוד ארגון שולחנות ארגון אחריות/הערות נסגר על ידי לירון פירוט חלל מרכזי לכ 40 -איש 4 +חללים קטנים לעבודת צוותים המסודרים כחדר ישיבות -שולחנות ומסביבם כסאות +חדר אחד לישיבת ראשי רשויות רק לאחר הצהרים של היום הראשון זקוקים לברקו בכל חדר ,לוח וגירים לינה -לכ 40-איש .מספר סופי יינתן בהמשך ביום הראשון -ארוחת צהרים וארוחת ערב +קפה רץ ביום השני -ארוחת בוקר וארוחת צהרים +קפה רץ לירון מול נועה -4יואב ,נועה ,ורדה ,אלכא על המחשבים יש לוודא קיום אינטרנט אלחוטי לשתול את החומרים לכל שולחן+מתווה להצגת חומרים במליאה יואב להכין ולשתול במחשבים לירון להעביר לויקי 60עטים 2חבילות ניירות לבנים דפדפות כמספר משתתפים לתיקיות חבילת ניילוניות חבילת לורדים מחיקים 4גלילי צלוטיפ 4חדרי דיונים ,בכל אחד מהם ברקו יואב/נועה ,רוחלה, ופליפ צ'אר ,ניירות טיוטה וכלי כתיבה אביטל ,ורדה כל מנחה שולחן אחראי לחיבור מחשב לברקו ,תיעוד המהלך >> 31 נושא תיקיות תכולה קבלה תגי שם קבלה עמדת רישום בכניסה וקבלת פנים עמדת קבלת פנים לראשי רשויות קבלה קבלה ארגון וקבלת חדרים ארגון פירוט על בסיס תיקיות אשכול גליל מערבי דף פרופיל אלכא חומר לכל קבוצה נירות ריקים עט שם+תואר תפקיד התגיות בצבעים על פי 4שולחנות חלוקת תג שם ,תיקייה ,רישום משתתף כולל שם ,תפקיד ,מייל ,נייד/ משרד על בסיס תיקיות אשכול גליל מערבי דף פרופיל אלכא תקציריחומר מהשולחנות העגולים ניירות ריקים עט לברר מה נהוג ואיך מארגנים לינה לינה בזוגות .לברר מראש מי שרוצה חדר לבודד -יוסיף את הפער בתשלום אחריות/הערות יואב מרכז חומרים תיקיות יוכנו על ידי לירון/אחת ממנחות אלכא לירון מול רשימות שיעביר יואב סוכם כי תומר יפנה לקבל את ויקי לאירוע ויקי לירון מול ויקי לירון מול כפר נוף גנוסר כוח אדם לתהליך -דוגמא << 32 תפקיד מנהלת הפעולות של אלכא בצפון אדמיניסטרציה שם ופרטי טלפון יפעת לינדר 450-33221104 לירון בר מזרחי 050-51111111 יואב רודן 052-222222223 יועץ כלכלי מטעם אלכא לתהליך רחל מורן מנחת אלכא אביטל דגן -בילר מנחת אלכא הערות ניהול הפעולה ניהול אדמיניסטרטיבי ותיאומים מתכלל את התהליך בין המנחים ומול מנכ"ל האשכול בפועל ומרכז את תחום איכות הסביבה בתהליך -היקף של עד Xשעות עד 2011 Y מרכזת תחום התרבות בתהליך היקף של X 40שעות ל Y -חודשים מרכזת תחום התיירות בתהליך היקף של Xשעות ל Y -חודשים שם ופרטי טלפון תמי הנדלמן בן שמעון תפקיד מנחת אלכא ורדה קורסיה רכזת התעסוקה באשכול גליל מערבי חוקר מכללת עמק יזרעאל פרופ' ויקטור פרידמן הערות מיידענות לתהליך Xשעות חודשיות ל Y -חודשים מרכזת תחום התעסוקה בתהליך מוביל את תהליך הערכה תקציב רקע תקציב לתהליך התכנון ניתן לאלכא כמענק חד פעמי לשנת 2011מקרן ראסל ברי. נושא מיפוי נכסים פעולות מיפוי סה"כ למיפוי נכסים אינדיקטורים צוותי עבודה, לאיכות חיים פעולה מול ראשי רשויות המרכיב העלות שאושרה על ידי קרן ראסל ברי סה"כ עלות עלות לשנה לשנה $ ₪ מנחת אלכא -רחל מורן ואביטל בילר אילן בן יוסף יואב רודן נועה+לירון מנחות אלכא ועדת היגוי כיבוד קל שיתוף ציבור ניהול ומינהל סה"כ לאינידקטורים הפעלת 3 פיילוט פיילוטים מנחות אלכא כסף לפעולה ניהול ומינהל סה"כ להפעלת פיילוט >> 33 נושא פעולות תוכנית עבודה הפעלת ועדת היגוי ,סדנת רב שנתית תכנון המרכיב מנחות אלכא יועץ סדנת תכנון יועץ/שניים ועדת היגוי יועץ הערכה ניהול ומינהל סה"כ לתוכניות עבודה רשימת פרויקטים מנחות אלכא יועץ/שניים ניהול ומינהל סה"כ לרשימת פרויקטים סה"כ אשכול גליל מערבי << 34 העלות שאושרה על ידי קרן ראסל ברי סה"כ עלות עלות לשנה לשנה $ ₪ נספח - 1מכתב פנייה לראשי רשויות ,2011/03/10אדר ב תשע"א שלום רב, במסגרת שיתוף הפעולה בין אשכול גליל מערבי לאלכא-ג'וינט ישראל סוכם על ביצוע תהליך תכנוני סדור לאשכול .תהליך התכנון מתוקצב ע"י קרן ראסל ברי ובסיומו יהיה לאשכול תיק פרויקטים אשר יועברו למשקיעים ,תורמים ומשרדי ממשלה להוצאה לביצוע בפועל. בהמשך לישיבת הדירקטוריון בו הוצג הרעיון ולמכתב שנשלח אליך בימים האחרונים בנוגע לקביעת מועד לפגישה עמך על מנת לזהות צרכים ומגמות ולאסוף מידע ,מצורף בזאת מתווה לצורך ניהול שיחה פרודוקטיבית ויעילה .נודה לך על היערכותך לקראתה. בברכה, אריק מויאל -מנכ"ל אשכול גליל מערבי נושא .1מטרת הראיון .2מיפוי הנושאים לתהליך התכנון .3בירור תפיסות ורצונות .4האם יש תוכניות רשותיות לתחומים שהוזכרו מעלה תוכן הכנה לסדנת תכנון בהתאם להחלטת דירקטוריון מוצע לעסוק ב 4 -הנושאים הבאים :איכות סביבה, תעסוקה ,תרבות ותיירות בכל אחד מהתחומים מהי התפיסה הרשותית שלך ומה להערכתך האשכול יכול לתרום בו הערות מדובר בתהליך מהיר שיאפשר למנכ"ל הדירקטוריון לפעול על פי כיוון ברור ולגזור תיקי פרויקט בהתאם לכיוונים שסומנו ,יוצג בפניך לוחות זמנים ואת דרך הפעולה האם יש נושאים אחרים/ בתעדוף גבוה יותר מבחינתך אנא סמן מהם הנכסים המקומיים והאזוריים בתחומים הללו חשוב לנו לקבל את התוכניות קבלת העתקי תוכניות ו/או ממי הרשותיות אם קיימות -נודה ניתן לקבל את התוכניות לריכוזם באמצעותך איזה יתרונות הייתה מצפה שיהיו לישוב/רשות שלך בתהליך שמוביל האשכול >> 35 נושא .5איתור גורמים רלוונטיים .6סיכום .7סיכום ופרידה << 36 הערות תוכן סמן 6-5אנשים בכל תחום סמן בבקשה שמות של ורק את המתאימים ביותר- גורמים פנים רשותים וחוץ רשותים שיכולים לקדם תכנון אנא השתדל שיהיו משלושת המגזרים וסמן מי מהם מתאים אזורי בכל אחד מהתחומים, לרמת התייעצות ומי מתאים אך יכולים לייצג גם את לישיבה בתהליך סדנאי תכנוני. האינטרסים המקומיים יש משהו שלא נשאל וחשוב לך האם תהיה מעוניין לקחת חלק פעיל בסדנת התכנון עצמה? להדגיש/לשים קווים מנחים על בסיס החומרים והאנשים שהמלצת והמליצו ראשי הרשויות האחרים ,יבנו תוכניות בסיס לדיון. עדכון על תהליך ההמשך בתאריכים XXXתתקיים סדנת תכנון בה ייקחו חלק האנשים שנצליח לגייס מהרשימה .בסיום הסדנה יבנו תיקי פרויקטים לגיוס משאבים תודה על הפתיחות ושיתוף הפעולה. נספח - 2עיבוד תוצרי ראיונות ראשי רשויות הרשות שהמליצה שם האדם תפקיד מתאים לסדנה אמצעי קשר >> 37 38 << נספח - 3פורמט להצגת פרויקט במסגרת סדנת תכנון 1 .1פרויקט אשר עולה להצגה במסגרת סדנת התכנון יעמוד בכל הדרישות כפי שהוגדרו במטרות ובדגשים לסדנה (מצ"ב – סדר יום הצעה ערוכה). 2 .2פרוט השקפים לצורך הגשה ראשונית: •שקף - 1גורם מרכז .מיהם השותפים בפרויקט (מיתוך רשויות האשכול וגורמים נוספים). • 3-2שקפים -תאור הפרויקט ,תקציר מנהלים: עיקרי היתרונות והחסרונות. מגמות כלליות ביחס לתחום הפעולה. סיכום כלכלי:1 .1עלות הקמה \ השקעה ראשונית. 2 .2עלות תפעול שנתית שותפת. 3 .3הכנסה שנתית שותפת מפעילות. 4 .4החזר השקעה איכותי \ כמותי. • 3-1שקפים -הרחבה ביחס לתחום הפעולה: גיאוגרפית. תרבותי ,תיירותי ,כלכלי ,איכות סביבה... -אחר. •שקף - 1ניתוח איכותי של משמעות הפרויקט (הרחבה ביחס לתקציר המנהלים). •שקף - 1פירוט עליות ההקמה. •שקף - 1פירוט עליות אחזקה שנתית שותפת. •שקף - 1פירוט הכנסה שנתית שותפת. .3 יש לנסות ולהיצמד ככל שניתן לנושאים עלפי המפורט בסעיף הקודם .יחד עם זאת ,יכול ובשלב זה יהיו נתונים חסרים .יש לתת את הדעת כי ניתן יהיה להשלים נתונים אלו ברובם עד פתיחת הסדנה. .4 כל פרויקט יוצג ויובל ע"י נציג אחת הרשויות או הארגונים או החברות הפועלות בגזרת האשכול. .5 יש להעביר ליואב את המצגות עד תאריך ה .19.5.2011בכל בעיה בנושא לוח הזמנים יש לידע את יואב. >> 39 40 << נספח - 2דפי רקע לשולחנות העבודה דף רקע -שולחן תיירות סדנת תכנון אשכול רשויות גליל מערבי 11/6/14-13 הצעה לתפיסה אזורית -טיוטא לדיון נכסי התיירות ,התרבות ,המגוון העדתי והטבע בגליל המערבי ,הינם משאב אזורי וכלל ארצי. נכסים אלו מאפשרים לכל אחד למצוא את "הגליל שלו" .שילוב מדהים בין ישן לחדש ,בין דתות ותרבויות ,בין ים כחול לירוק עד -שזורים זה בזה ומהווים משאב אזורי ומנוף לצמיחה ולקפיצת מדרגה אזורית .נכסים אלו הינם מוקדי משיכה לתיירות פנים וחוץ ומהווים מקור לשיפור משמעותי באיכות חיי התושבים. חזון אשכול גליל מערבי הינו למקסם את הפוטנציאל הכלכלי ,הסביבתי והחברתי הגלום במינוף נכסים אלו ,תוך הנגשת הנכסים לכל ושמירה על ערכי הטבע ועקרונות הקיימות. האשכול יתמקד בקידום התיירות ,תוך מתן דגש אזורי המקדם שיתופי פעולה בין נכסי התיירות באשכול. משתתפי השולחן בן עוז סיגל -מנחה מקצועית של השולחן .מנהלת תחום בכיר השקעות ותיאום תיירות בצפון במשרד התיירות מזה כשנה ,נציגת משרד התיירות בועדות לתכנון ובנייה בצפון .לשעבר מנהלת תיירות ופרויקטים .במשך 14שנה במט"י גליל מערבי .בוגרת BAבמדעי החברה התמחות בניהול, גרה בקרית ביאליק. בילר דגן אביטל -מנחה מקצועית של שולחן תיירות MSW .במנהל ומדיניות ציבורית ,מנחה בפיתוח תוכניות בצפון מטעם אלכא-ג'וינט ישראל ומלווה את אשכול גליל מערבי .מרכזת את הכשרת הסטודנטים לעבודה סוציאלית קהילתית במכללת תל חי ,עוסקת בהנחית קבוצות והנחיה בתחומי ארגון וקהילה .התמחתה בשנים האחרונות בפתוח וליווי שותפויות בינארגוניות ובינמגזריות ,סא"ל (מיל ).בצה"ל ,גרה בשבי ציון שבגליל המערבי. מליק גלי -מזכירת אשכול גליל מערבי .בעלת 10שנות ניסיון בפיתוח הדרכה .גרה בכפר ורדים. עו"ד ביאן אלקאסם -מתאם תיירות כפרית דרוזים וצ'רקסים באגף תיירות כפרית במשרד התיירות, עו"ד במקצועו ,התמחה בדיני נזיקין ,גר בראמה שבגליל. ויינברגר מיכאל -מנהל אזור גליל מערבי כרמל בקק"ל ,בעבר רכז חורש ומרעה במרחב צפון בקק"ל, יערן MSC ,ביערנות סביבתית מאוניברסיטת נורס-וולס באנגליה ,גר בנהריה. זכאי זהר -מתכננת סביבתית של מחוז הצפון ברשות הטבע והגנים (רט"ג) כ 10 -שנים ,אדריכלית במקצועה ,גרה בלבון שבגליל המערבי. >> 41 חפר אייל -תיירן מוביל בגליל המערבי ,בעל משק ,צימרים ואטרקציות באבירים .מנחה קבוצות ויועץ ארגוני ,עוסק בפתוח צוות ,אימון ותקשורת בינאישית בסדנאות במתחם באבירים כולל .ODTעסק בתפקידי ניהול ושימש כמזכ"ל תנועת בני המושבים בין השנים .2006 - 1995מלווה מזה 5שנים את הקמת הפורום המשותף לתיירנים באבירים ,כולל הקמת וניהול מרכז הזמנות משותף. לימור ג'קי -יזם ויועץ בפרויקטים תשתיתיים ,מהנדס מכונות במקצועו ,טייס בחברת אל-על ,רס"ן (מיל ).טייס קרב לשעבר בחיל האויר .גר באזור המרכז. מרעי פרג' -רכז התיירות חורפיש .רכז פורום רכזי התיירות בכפרי הדרוזים והצ'רקסים בגליל של הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות בשיתוף הרשות לפתוח הגליל ומט"י כפרים ,גר בחורפיש. נוימן אמיר -מנכ"ל החברה כלכלית במועצה האזורית מטה אשר .בוגר MBAבמנהל עסקים ,שימש בתפקידים בכירים במערכת הביטחון ובתעשייה הבטחונית ,תא"ל (מיל ).בצה"ל ,גר בתמרת. עסאללה עבד -חבר בצוות לפיתוח אזורי במכון ראות .בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ולקראת תואר שני בכלכלה .בוגר שתי שנות התמחות במדיניות כלכלית בתוכנית עמיתי קרן קורת- מכון מילקן ,שבמהלכן עסק בפיתוח כלכלי וחדשנות פיננסית .פיתח מודל פיננסי חדשני למימון תשתיות תיירות באזורי הצפון .גר בגליל .מכון ראות הוא קבוצה של אנשים ,שמטרתם לתרום ליכולתה של ישראל להתמודד עם האתגרים האסטרטגיים שניצבים לפיתחה ומהווה מודל ארגוני חדשני לחשיבה בתחומי המדיניות הציבורית. קדראי חזי -יזם ויועץ בפרויקטים תשתיתיים ,לשעבר יועץ לעיריית אילת בתחום פיתוח תשתיות ,יזם את הקמת טיילת אילת כולל שבילי אופניים ,גר באזור המרכז. רוכברג שירה -רכזת תיירות ברשות לפיתוח הגליל ,בדגש על פרויקט - IBBתו האיכות לחדרי אירוח כפריים MA ,בתכנון ופיתוח משאבי תיירות ,גרה בעמק הירדן. רז גלי -מנהל התיירות וחופי הים בחברה הכלכלית מטה אשר ומנכ"ל עמותת התיירות גליל מערבי, הנדסאי חקלאות ,עסק בעבר בתחום התיירות בקבוץ אילון וניהל את הרכש במפעל שף הים ,גר בקבוץ אילון שבגליל המערבי. תרזי מור -מנכ"ל החברה הכלכלית במועצה האזורית מעלה יוסף MBA ,במנהל עסקים ,התמחה בנדל"ן ושמאות מקרקעין ,לשעבר מנהל פרויקטים להקמת מבני ציבור וחינוך בחברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי ,גר במצפה הילה שבגליל המערבי. << 42 הפרויקטים שידונו בשולחן מס' 1 2 3 4 הפרויקט שם ותפקיד המציג ג'קי לימור וחזי קדראי -יזמים תמצית הפרויקט המיזם מתבסס על מודלים של שבילי אופניים אתרי סקי באירופה ,ההופכים אזוריים בקיץ לאתרי אופניים פעילים וכוללים מגוון שבילים ושירותים למגוון קבוצות ויחידים. הפיכת הפסטיבל שהתקיים אמיר נוימן - "ים של גליל לראשונה ביוני ,2011לפסטיבל מערבי" -פסטיבל מנכ"ל החברה מסורתי וקבוע המהווה מוקד הכלכלית מטה אזורי שנתי משיכה של מבקרי חוץ ופנים. אשר המיזם ימתג את הגליל המערבי גלי רז -מנכ"ל כאזור בעל נכסים יחודיים. עמותת התיירות הפסטיבל יהווה מנוף לצמיחה גליל מערבי כלכלית ולצמיחה תרבותית מקומית ייחודית גשר חבלים תלוי מור תרזי -מנכ"ל הקמת גשר תלוי יחיד מסוגו החברה הכלכלית בארץ ,מעל נחל כזיב ,שיהווה מעל נחל כזיב אטרקטציה תיירותית ייחודית מעלה יוסף ומוקד משיכה לתיירות פנים וחוץ. זהר זכאי -נציגת יצירת תוכנית לפתוח התיירות תוכנית אב לשמורת הר מירון תוך חיבור רשות הטבע תיירותית השמורה לנכסי ומוקדי התיירות לשמורת הר מירון והגנים בשולחן בכפרי הדרוזים בסביבה. ממשק עם כפריהדרוזים שותפים רשויות האזור מטה אשר ומעלה יוסף, יזמים ,תיירנים ושילוב כלל רשויות האשכול מעלה יוסף, מטה אשר וגופים נוספים הרשות לפתוח הגליל ,רשות הטבע והגנים, מט"י גליל מערבי ,בית ג'אן ,פקיעין וחורפיש >> 43 דף רקע -שולחן איכות הסביבה סדנת תכנון אשכול רשויות גליל מערבי 11/6/14-13 הצעה לתפיסה אזורית -טיוטא לדיון באשכול גליל מערבי תתקיים סביבה המספקת איכות חיים וביטחון סביבתי לתושבים ,תוך שימוש מושכל במשאבים ושמירה על המערכות האקולוגיות מתוך מחויבות לרווחת האדם ולערכי טבע ,נוף ומורשת לדור זה ולדורות הבאים .האשכול יהווה סמן ימני במדינת ישראל ובעולם בפיתוח בר קיימא. משתתפי השולחן דורית זיס -מנחה מקצועית מנהלת מחוז צפון של המשרד להגנת הסביבה ,בעלת תואר שני בהנדסה כימית בטכניון ,לימודי MBA באוניברסיטת חיפה .בעלת הכשרה בגישור ואימון ועבדה בעבר בטכניון במחקר הנדסה כימית. יואב רודן -מנחה השולחן מתכלל סדנת התכנון של אשכול גליל מערבי מטעם אלכא -ג'וינט ישראל. מנכ"ל חברת "רוגת יזמות בע"מ" -ניהול פרויקטים טכנולוגיים .בעל תואר ראשון במדעי המחשב וניהול ,מהנדס מכונות התמחות ברובוטיקה ואוטומציה .גר ביישוב לבון אשר בגליל המערבי. הדס דיקמן -מנחה בצוות אלכא ג'וינט ישראל בצפון MSWבניהול מלכ"רים ומדיניות ציבורית ,מנחה בפיתוח תוכניות בצפון מטעם אלכא-ג'וינט ישראל. עוסקת בהנחית תהליכי פיתוח קהילתיים ,מרכזת מיזם שותפות אקדמיה-קהילה באוניברסיטת חיפה ,והתמחתה בשנים האחרונות ביצירה ובליווי שותפויות בינארגוניות ובינמגזריות .גרה בקרית ביאליק. הילה בן דורי -מנכ"לית איגוד ערים לאיכות סביבה גליל מערבי ,תושבת הגליל. גיל בן נון -מתכנן סביבתי עובד למעלה מ 20 -שנה ברשות הטבע והגנים ,בעל תואר שני בגיאולוגיה ואיכות הסביבה ותואר שני במשפטים .תושב הגליל העליון. אבנר גבאי -מנהל אגף איכות סביבה ,פיקוח ורישוי עסקים במועצה האזורית מטה אשר סא"ל (במיל ).בצה"ל עסק בלוגיסטיקה .גר בגליל המערבי. מוסא גרינברג -מנהל מטמנת עברון אשר בגליל המערבי משנת ,1995הנדסאי מכונות .השתלם בנושא של טיפול במטמנות בחו"ל .גר בקיבוץ עברון שבגליל המערבי. ד"ר סטיב גרנט -יו"ר עמותת "האגודה הישראלית לשמירת הסביבה" ,יו"ר הקואליציה לבריאות הציבור ,חבר וועד המנהל ידידי בי"ח מזרע .בעל תואר שלישי בכימיה פיזיקאלית 40 ,שנות עבודה במו"פ ויעוץ לתעשייה .תושב יובלים שבמשגב. ענת הורוביץ הראל -נציגת מכון ראות בעלת תואר ראשון באדריכלות (בהצטיינות) מטעם הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. לפני שהצטרפה למכון ראות ,עבדה ענת במשרד תכנון .היא לקחה חלק בצוותי תכנון בפרויקטים עירוניים ואזוריים ,ובכתיבת מסמכי מדיניות בתחומי תכנון וסביבה .קודם לכן ,עבדה ענת במחלקת התכנון בארגון "אדם ,טבע ודין". << 44 חיים זרביב -מנכ"ל תאגיד מחזור אל"ה ,מהנדס תעשייה וניהול ובעל תואר שני במנהל עסקים. שלמה ייגר -מנכ"ל גליל אנרגיה ירוקה ,מהנדס כימיה מהטכניון מומחה לצנרת חוץ מפעלית (חומ"ס) עוסק ביזמויות באנרגיה ואיכ"ס ,יזם הפרויקטים בחיריה ,דודאים ותאנים לניצול גז מטמנות לאנרגיה. בוגר קורס ניהול ומפקדי אירועי חומ"ס של המשרד להגנת הסביבה. מילכה כרמל -יועצת ומתכננת סביבתית במרכז השלטון המקומי. משמשת כיועצת של מרכז השלטון המקומי בענייני חקיקה ,תקינה ומדיניות סביבתית של הארגון. MsCבביולוגיה ,האוניברסיטה העברית MA ,בתכנון ערים ואזורים ,הטכניון .פרס הגלובוס הירוק לשנת 2010מטעם ארגון חיים וסביבה על הובלת מאבק אזרחי במפעל מזהם. מיה מזרחי -המרכז הלימודי למחזור ,מנהלת העמותה לקידום החינוך הסביבתי והמחזור בגליל ובעלת תואר שני בניהול משאבי טבע וסביבה ומנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה עמר לורנס -איגוד ערים לאיכות סביבה גליל מערבי ,סמנכ"ל וניהול פרויקטים סביבתיים ,מרצה באורט בראודה ,כרמיאל ומרצה באנגלית וצרפתית למדינות העולם השלישי בנושאי איכות סביבה. יאיר צדיק -מנכ"ל חץ אקולוגיה והנדסה אוברסיז בע"מ ,אל"מ במילואים ,חתן פרס ביטחון ישראל, תואר בפיזיקה ומדעי המחשב מאוניברסיטת בר אילן ,יו"ר הנהלה ציבורית קלינטק במכון היצוא. דירקטור לשעבר בחברה הרשומה בנאסד"ק. אורלי רונן -סמנכ"ל ומנהלת המרכז לקיימות מקומית מרכז הש"ל -המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית .בעלת תואר שלישי במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א ,זוכת "הגלובוס הירוק" לשנת 2008חברת הועד המנהל חיים וסביבה עמותת מרחב ,עמותת ישראל בשביל אופניים ויו"ר המזכירות של התנועה הירוקה. הפרויקטים שידונו בשולחן שם ותפקיד המציג הפרויקט מס' מילכה כרמל -יועצת התייעלות 1 ומתכננת סביבתית אנרגטית – מרכז השלטון המקומי. מרכז טיפול שלמה ייגר -מנכ"ל 2 גליל אנרגיה ירוקה באשפה בע"מ ובגזם מרכז הדרכה מיה מזרחי -המרכז 3 הלימודי למחזור בגליל המערבי הילה בן דורי - תמונת 4 עתיד טיפול מנכ"לית אגוד ערים גליל מערבי בפסולת שותפים תמצית הפרויקט תהליך להתייעלות אנרגטית אשכול רשויות גליל מערבי ברשויות במטרה לחסוך מרכז השלטון כ 25% -מהוצאות האנרגיה ברשויות ולהוות סביבה ירוקה .המקומי מתן פתרון קצה על ידי הקמת אשכול גליל מערבי מרכז אזורי לטיפול קצה בגזם. הקמת מרכז הדרכה לנושאי אשכול גליל קיימות באשכול גליל מערבי מערבי כתיבת תוכנית אב אזורית לטיפול בפסולת בגליל המערבי המשרד להגנת הסביבה -מחוז צפון אגוד ערים גליל מערבי אשכול גליל מערבי >> 45 דף רקע -שולחן תרבות סדנת תכנון אשכול רשויות גליל מערבי 11/6/14-13 הצעה לתפיסה אזורית -טיוטא לדיון ערכי התרבות מהווים אבני יסוד בבניין הזהות ,השייכות והקשר האיכותי בין האנשים למקום ,לישוב ולאזור בו הם חיים. קהילה אזורית מעלה את איכות חיי התושבים ,כאשר היא מעצימה ומכבדת את הייחוד ואת הרב – תרבותיות ,מאפשרת ומעודדת כל רשות ,כל קהילה ו/או קבוצה לחשוף ולבטא את עצמה בפני תושבי האזור .תרבות בונה ומחזקת קהילה ,מהווה כוח משיכה לאוכלוסיות איכותיות המחפשות חיי קהילה עם חיבור למסורת ,לערכים וגם ליצירה העכשווית והמודרנית. אשכול גליל מערבי יוביל תרבות המעצבת זהות ,שייכות ומצוינות דרך למידה ופיתוח הערכה ,כבוד הדדי ויחסי שכנות טובים בין כל תושבי האזור. האשכול ימקסם את הפוטנציאל התרבותי הגלום בחיבור בין משאבים פיזיים ,כלכליים וסביבתיים המוקצים לצורכי תרבות ,לבין כוחות היצירה ונכסי הרוח אשר יהוו תשתית לקפיצת מדרגה בפיתוח ובצמיחה בתחומים רבים ונוספים באזור כולו. משתתפי השולחן רחל מורן -מנחה מקצועית של שולחן תרבות MA .בעבודה סוציאלית .מנחה בפיתוח תוכניות בצפון מטעם אלכא-ג'וינט ישראל ומלווה את אשכול גליל מערבי כמעט מיום הקמתו .מדריכה קהילתית במכללת תל חי בחוג לעבודה סוציאלית .עוסקת כעצמאית בתחום ההדרכה ,הנחיית קבוצות וייעוץ קהילתי .התמחתה בשנים האחרונות בפיתוח וליווי שותפויות בינארגוניות ובינמגזריות .גרה בכפר ורדים. נועה שמיר רונן -מנחת שולחן תרבות .מנהלת פעולות אלכא–ג'וינט ישראל בצפון .בעבר מנהלת בי"ס אזורי .בעלת תעודה בתחום הייעוץ הארגוני ותואר שני בספרות עברית .התמחתה בשנים האחרונות בפתוח ,ניהול וליווי שותפויות בינארגוניות ובינמגזריות .חברת קיבוץ גינוסר. תקווה עברון -מנחה ויועצת ארגונית דרום בתחום המוניציפאלי ,אלכא–ג'וינט .לפני כן מנחה ארצית של תוכנית מתו"ב אלכא–ג'וינט .כעצמאית ,עוסקת בייעוץ ובהנחיית תהליכים ארגוניים .בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ,תואר שני בניהול מדיניות ציבורית ,ולימודי תעודה בייעוץ ארגוני .מתנדבת בקהילה בעיקר בסיוע למשפחות במצוקה .גרה בקריית גת. לילך גדול -מנהלת פרויקטים והסברה ברשות לפיתוח הגליל .לפני כן שימשה כדוברת המשרד לפיתוח נגב גליל .הובילה קמפיינים בהתיישבות בתחום התרבות והחינוך .בעלת ניסיון עשיר בנושאי הדוברות ,השיווק והפרסום .בעלת תואר ראשון בתקשורת ובוגרת בית הספר "כותרת" לעיתונאות. גרה בתל-עדשים. איילת נעמן פרי -יזמית ומשווקת את תיאטרון זיקית ,תיאטרון רב תרבותי הגליל .לפני כן ניהלה את מערך השיווק של היכל התרבות בכרמיאל .בוגרת האקדמיה למוזיקה בירושלים בתחום הביצוע. גרה בישוב כמון במועצה האזורית משגב. << 46 אלה יונגמן -עוסקת במגוון תחומים כמו :מלאכות יד מסורתיות ואדריכלות סביבה ובינוי ,תוך שיתוף הקהילות והתושבים בתהליכי התכנון .משמשת יועצת מטעם משרד התיירות בהקמת מיזמים תרבותיים–תיירותיים בגליל ,תוך שימת דגש על קידום נשים .יוזמת ומתכננת מיזמים קהילתיים, עסקיים ותיירותיים בעיר העתיקה עכו .בוגרת בצלאל ירושלים .גרה במצפה אבירים. אמיר כספי -יזם ומנהל של פסטיבל הגדר מאז הקמתו בשנת .2009בעל משרד פרסום עצמאי, רכז תרבות בקיבוץ גשר הזיו ,יוזם ומקים פרויקטים תרבותיים בגליל המערבי ,מורה בביה"ס האזורי. עבד בתחום ה CREATIVE -במשרדי פרסום מובילים בארה"ב .למד פרסום ,כתיבה ועיצוב ,קולנוע ותסריטאות .חבר קיבוץ גשר הזיו. דפנה לוי -מנהלת היכל התרבות ואומנות הבמה במעלות תרשיחא .לפני כן ניהלה את היכל התרבות של עכו במשך 18שנה .בעלת תואר שני בפילוסופיה ומנהל ציבורי מאוניברסיטת חיפה .גרה בהרחבה של קיבוץ ראש הנקרה. ורד אוסמן -מייסדת ומנהלת של דוקווילג' ,מרכז רב תרבותי לפרויקטים תיעודיים .בימאית קולנוע תיעודי .עבדה שנים רבות עבור קרן גשר לקולנוע רב תרבותי .מקום הפעילות של דוקווילג' בתרשיחא. בעלת תואר שני בחינוך ואומנויות מאוניברסיטת לידס באנגליה .גרה בהרחבה של קיבוץ אילון. חגית סיגל -עד לאחרונה מנהלת פרויקטים בחברת הפקות ומדיה " ."BIC PRODUCTIONSלפני כן מנהלת שיווק של "חאן רוח גלילית" בקיבוץ מצובה .פעילה ויוזמת בתחומים חברתיים וקהילתיים רבים באזור .למדה ניהול ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה .גרה בקיבוץ כברי. מירב יוסף -מתאמת "פורום קוו העימות" ומנהלת פרויקטים במועצה אזורית מעלה-יוסף .לפני כן ניהלה גלריה לאומנות בנהריה .מסיימת לימודי אומנות באוניברסיטת חיפה .גרה בנווה זיו. עדנה טף -מנהלת מרכז תרבות ,אומנות ומוזיקה של המועצה האזורית מטה אשר .וותק של 34שנים של עבודה ברשות .בעלת ניסיון עשיר ומגוון בכול תחומי התרבות .בוגרת לימודי תעודה מאוניברסיטת חיפה בניהול תרבות ,אומנות ובהפקת אירועים .גרה בכפר ורדים. עפאף גאנם -מייסדת ומנהלת את מיזם הנשים בחורפיש "רוקמות התחרה" .קבס"ית במועצה מקומית חורפיש ,בעלת עסק פרטי – חנות למוצרי בית .בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה וחינוך ובעלת תעודת הוראה והנחיית קבוצות .רכזת תוכנית מתו"ב (מטעם אלכא–ג'וינט) ביישוב. עפרא קבלאן -סטודנטית לחשמל ואלקטרוניקה במכללת בראודה ,כרמיאל .מדריכה פעילה, מקצועית ומובילה בתוכנית כפר שחמט בבית ג'ן ,תוכנית המקדמת תלמידים מבחינה חברתית ולימודית ומשפרת מיומנויות ויכולות קוגניטיביות ומנטאליות .גרה בבית ג'ן פבלו אריאל -מנהל אמנותי של תיאטרון רב תרבותי הגליל ,בימאי ,שחקן ומחזאי .מחלוצי התיאטרון החזותי בארץ .במהלך הקריירה המקצועית הופיע עם התזמורת הסימפונית ירושלים ,עם התזמורת הפילהרמונית של ישראל ועם תזמורות שונות ברחבי העולם .זכה בפרסים רבים בארץ ובעולם. שימש כמנהל אמנותי של אירועי חוצות בפסטיבל לתיאטרון אחר עכו ,בפסטיבל ישראל בירושלים ובתיאטרון לילדים בחיפה .בוגר לימודי חינוך יצירתי בסמינר הקיבוצים בתל אביב .עלה בגיל 17לבד מארגנטינה .בר במצפה אבירים. ראדי קבלאן -מנהל את החינוך הבלתי פורמאלי ,את התרבות ואת התיירות במועצה מקומית בית ג'ן. למעלה מ 20 -שנה עובד ברשות המקומית בית ג'ן .למד חינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטת ירושלים. סיים לימודי תעודה בתחום הניהול המוניציפאלי .היום לומד מורה דרך ואימון coachingע"י איק"א בשלוחת הטכניון בשפרעם. >> 47 שרונה שליו-מאייר -מנהלת שלוחת מתנ"ס של מטה אשר בגשר הזיו .לפני כן ניהלה את מערכת הגיל הרך בישוב נווה זיו .תואר ראשון בחינוך מבית ברל ותואר שני בלימודי ארץ ישראל מאוניברסיטת חיפה .גרה בכפר ורדים. ששון בן עמרם -בעלים של חברת הפקות ומדיה " "BIC PRODUCTIONSיזם והפיק אירועים בין היתר את פסטיבל ימי ענף הזית .לפני כן ,במשך למעלה מ 20 -שנה ניהל מתנ"סים ברחבי הארץ .בעל תואר שני ביהדות מאוניברסיטת J.T.Sבארה"ב .גר בכפר ורדים. הפרויקטים שידונו בשולחן מס' << 48 הפרויקט 1 מינהלת תרבות אזורית 2 רקמה נשית בגליל 3 תיאטרון זיקית תיאטרון רב תרבותי הגליל שם ותפקיד המציג רחל מורן -מנחת אלכא-ג'וינט באשכול גליל מערבי תמצית הפרויקט הקמת "ארגון גג" המחבר בין רשויות האשכול והנכסים התרבותיים באזור .יהווה גוף מייצג ,מוביל ומקדם תרבות בראייה אזורית רחבה. פרויקט ייחודי לקבוצות נשים אלה יונגמן - ממוצא אתני שונה בתחום יועצת מטעם מלאכות היד המסורתיות משרד התיירות בהקמת מיזמים באזור .המטרה :הקמת רשת של מרכזי מלאכות יד תרבותיים - תיירותיים בגליל( .תיירותיים-עסקיים) ברשויות האזור .המרכזים יפעלו באופן לאחר הקמת עצמאי וישתפו פעולה ליצירה המיזם תלווה משותפת של אירועי תרבות אותו מקצועית לאורך כול הדרך .ותיירות עונתיים ושנתיים. תיאטרון זיקית -יהווה מקום פבלו אריאל - וגורם משמעותי בבניית יחסי מנהל אמנותי של תיאטרון רב גומלין בין אמנים יוצרים ,לבין הממסד ולבין הקהל .ישמש תרבותי הגליל, מרכז המקרב אוכלוסיות בימאי ,שחקן אתניות ומקיים דיאלוג רב ומחזאי .איילת נעמן פרי -יזמית תחומי ורב תרבותי. ומשווקת את תיאטרון זיקית תיאטרון רבתרבותי הגליל. שותפים אשכול רשויות גליל מערבי הרשות לפיתוח הגליל חורפיש ,מט"י כפרים מתוקצב ע"י משרד התרבות לישראל משרד החוץ מחובר למועצה המקומית תעשייתית מגדל תפן מס' הפרויקט 4 פסטיבל הגדר 5 דוקווילג' מרכז רב תרבותי לתיעוד 6 מרכז תרבות אמנות ומורשת 7 כפר שחמט שם ותפקיד המציג אמיר כספי – יזם ומנהל פסטיבל הגדר מאז הקמתו ב2009 - תמצית הפרויקט שותפים פסטיבל ייחודי ומקורי המפגיש מ.א .מטה אשר וארגונים נוספים בדרך לא פורמאלית בין אומנים מהגליל המערבי, במגוון רחב של תחומים עם תושבי האזור ומחוצה לו. עיריית מעלות – המרכז יתמקד בקידום 3 ורד אוסמן - תרשיחא הרשות מנהלת דוקווילג' תחומים :צילום דוקומנטרי, טלוויזיה קהילתית וכיתות אומן לפיתוח הגליל ויזמית אזורית אשכול גליל בתחום התרבות בינלאומיות.יקדם פרויקטים מערבי תיעודיים ויקדם פרויקטים תיעודיים. הקמת מרכז תרבות ,אומנות מ.א .מעלה יוסף מירב יוסף - מנהלת פרויקטים ומורשת אזורי במושב אלקוש ,בשיתוף עם מ.מ. חורפיש במועצה אזורית במעלה יוסף .המרכז יהיה מורכב מ 3 -תחומים :מוזיאון, מעלה -יוסף גן עתיקות ,גלריה ובית לאומני האזור. אשכול רשויות הפקת פסטיבל חוגים אזורי עפרא קבלאן - גליל מערבי מ.מ. מדריכה פעילה ,שנתי שיעניק חוויה אזורית מקצועית ומובילה בסגנון אחר .באמצעות משחק בית ג'ן איגוד השחמטאים השחמט ניתן לפתח לשפר בתוכנית כפר משרד התרבות שחמט בבית ג'ן יכולות אישיות ,קבוצתיות, והספורט קהילתיות ואזוריות .לרכוש "שפה חדשה" ייחודית ואחידה לדיאלוג תרבותי ורב תרבותי באזור. >> 49 דף רקע -שולחן כלכלה ותעסוקה סדנת תכנון אשכול רשויות גליל מערבי 11/6/14-13 הצעה לתפיסה אזורית -טיוטא לדיון הכלכלה והתעסוקה הינם גורם מרכזי ,המשפיע על איכות חיי התושבים בגליל המערבי ומהווה גורם משיכה לתושבים חדשים ולצעירי האזור .תפקידו של אשכול גליל מערבי להוביל את הכלכלה באזור ולעודד צמיחה ופיתוח בר קיימא ,תוך קידום מעמדם של המעסיקים ,המועסקים והצרכנים על ידי פיתוח והפעלת כלי צמיחה ותעסוקה להקטנת הפערים הכלכליים בין מרכז הארץ לאזור .כמו כן, תפקיד האשכול לפעול להגברת התעסוקה בקרב אוכלוסיות בעלות שיעור השתתפות נמוך בשוק, הכשרת עובדים למקצועות נדרשים ,עידוד חדשנות ,מחקר ושיפור כושר התחרות של האזור ,מול גורמים בארץ ובעולם .פעולות אלו יביאו לקפיצת מדרגה אזורית ולשיפור משמעותי באיכות חיי התושבים. משתתפי השולחן עו"ד אריק מויאל מייסד ומנכ"ל אשכול רשויות גליל מערבי מאז הקמתו ,מנחה מקצועי של השולחן כיהן כממונה על התקציבים וכיועץ בכיר במשרד לפיתוח הנגב והגליל וכן עבד במשרד ראש הממשלה .מכהן כחבר הנהלה וכדירקטור בגופים ציבוריים ,בעל תואר ראשון ושני במשפטים עם התמחות בחברות תאגידים ופיתוח כלכלי. ורדה קורסיה -רכזת מעסיקים באשכול רשויות גליל מערבי ,מנחת השולחן .מאמנת עסקית במקצועה, עסקה שנים רבות בתפקידי ניהול משאבי אנוש בתעשייה ,גרה במעלות שבגליל המערבי. תמי הנדלמן בן שמעון -מנחה בצוות אלכא ג'וינט ישראל בצפון MSW .בארגון ומנהל קהילתי, מנחה בפתוח תוכניות בצפון מטעם אלכא-ג'וינט ישראל .מרכזת את הכשרת הסטודנטים לעבודה סוציאלית קהילתית באוניברסיטת חיפה ,עוסקת בהנחיה בתחום הפיתוח הקהילתי ,והתמחתה בשנים האחרונות בפתוח וליווי שותפויות בינארגוניות ובינמגזריות .גרה בחיפה. יעקב אוחנה -סמנכ"ל קהילה וקליטה בעיריית מעלות תרשיחא .מחזיק תיק הצעירים בעיר והון אנושי. בעל תואר שני בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת חיפה .חבר במועצה המקומית-תעשייתית מגדל תפן ,חבר בדירקטוריון מנהלת פארק קורן. שמואל אנקרי -מנכ"ל מכללת "עתיד" במעלות .בעל ניסיון של שנים רבות בתפקידי ניהול מכללות, חבר מועצה בשלומי (קדנציה שלישית) ויו"ר הנהלת המתנ"ס בשלומי .תושב שלומי שבגליל המערבי. אבי אסבן -ממונה אסטרטגיה ושיווק במטה לפתוח אזורי במשרד התמ"ת .מוביל צוות העוסק בייזום תוכניות ופרויקטים לפיתוח כלכלי-תעסוקתי באזורי עדיפות לאומיים ושיווק כלי הסיוע הרלוונטיים של משרד התמ"ת. ליאור אפלבאום -מנהל אזור צפון בהתאחדות התעשיינים בישראל מזה 4שנים .שותף מוביל בפעילויות האשכול ,בעל ניסיון רב במגזר הציבורי .גר ביקנעם. << 50 עופר בוז'ו -סמנכ"ל פרויקטים בעיריית מעלות תרשיחא .אחראי על קידום פרויקטים אסטרטגיים להתפתחות העיר ,על ניהול החברה הכלכלית והפיתוח העסקי של הרשות ,על ייצוג העיר בפורומים שונים ועל הקשר עם משרדי הממשלה. עופר בורשטיין -מנהל פארק התעשייה קורן הממוקם באזור השיפוט של מעלות תרשיחא ומשותף לעיריית מעלות תרשיחא ולמועצה האזורית מעלה יוסף. עמית גרניק -ראש הצוות לפיתוח אזורי במכון 'ראות' .בעבר שימש כאנליסט במכון יעוץ ,שהתמחה בהשגת מימון עבור חברות היי -טק .בעל תואר שני במדיניות ציבורית בינלאומית מUniversity - .college of London תרצה פוסקלינסקי-שחורי -מנהלת תכנית 'צעירים בונים' -תכנית בעלת שותפים רבים משלושת המגזרים ומנהלת תכניות הממוקדות בשיקום כולל התנהגותי-תעסוקתי לצעירים בסיכון .ניהלה את 'רשות מקדמת תעסוקה' -המהווה שותפות בינמשרדית .בעלת תואר ראשון בכלכלה ,תואר שני בתעשייה וניהול .גרה במצפה הילה. לורה הרשלג -עוסקת בפיתוח עסקי ,שיווק בינלאומי ותקשורת שיווקית עבור חברות מוטות טכנולוגיה מזה 14שנה .בעלת ניסיון של 10שנים בחברת אינטל ,רדוויז'ן והחממה הטכנולוגית מיטג (גולן). עוסקת היום בייעוץ עסקי ושיווקי עבור חברות בתחום החדשנות הטכנולוגית .ילידת ארה"ב ,עלתה לארץ בשנת .1982בוגרת תוכנית MBAלבכירים של קלוג -רקנאטי .גרה בכפר ורדים שבגליל המערבי. יוסי ויצמן -מנהל פרויקטים של המועצה המקומית שלומי מזה שנים רבות .בעל ניסיון רב בתעשייה. רות ירון -מנהלת תוכניות בכירה בתב"ת ג'וינט ישראל .מכהנת שנים רבות בג'וינט ישראל במגוון תפקידים .בעלת תואר שני בניהול מלכ"רים ומדיניות ציבורית. סנדי אילוז -יוזמת הקמת מכללת ארז לפני 28שנים ,ומכהנת כמנכ"לית מיום הקמתה .בעבר עבדה מספר שנים בסוכנות היהודית בתפקידים שונים .בעלת תואר שני בפסיכולוגיה ארגונית ,נשואה ,2 + גרה בשלומי. עו"ד דנה מליניאק -מנהלת מרכז "מעברים" גליל מערבי מאז .2008בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה .בעלת ניסיון כעו"ד בתחום האזרחי במגוון תחומים. כיום משמשת גם כעוזרת הוראה במסלול ארגונים ללא כוונת רווח בביה"ס לניהול באוניברסיטת חיפה .גרה בגליל המערבי. רו"ח אלכס שחם -מקים ומנהל משרד רו"ח לשם ,שחם ושות' בתל אביב .המשרד מספק מגוון שירותים מקצועיים הנדרשים לחברות .מרצה וחונך ליזמים במספר סניפי מט"י .בעבר שימש כדירקטור חיצוני ויו"ר ועדת הביקורת בחברה ציבורית .בוגר אוניברסיטת תל אביב בחשבונאות ובכלכלה. מיכאל שמר -סיים לאחרונה תפקידו כמנכ"ל 'מתכת חניתה' .בעבר שימש כסמנכ"ל תפעול ב"ארזים" ומנהל מפעל "אגמו ורגוס". >> 51 הפרויקטים שידונו בשולחן מס' << 52 הפרויקט שם ותפקיד המציג ורדה קורסיה רכזת מעסיקים באשכול 1 מרכז תעסוקה אזורי 2 מרכז הכשרות אזורי ורדה קורסיה רכזתמעסיקים באשכול 3 חממה תעשייתית לורה הרשלג 4 חממה תעסוקתית 5 האשכול כמרכז לפיתוח כלכלי עופר בוזו סמנכ"לפרויקטים בעיריית מעלות תרשיחא אבי אסבן מהמטה לפיתוח אזורי במשרד התמ"ת תמצית הפרויקט שותפים רשויות האשכול, מרכז המעסיקים יהווה פתרון מעברים גליל מערבי, אזורי לכלל המעסיקים ,ודורשי מרכז הכשרה מקצועית עבודה ובמה ליצירת שיתופי במגזר הדרוזי ,פארק פעולה עסקיים לפיתוח כלכלי. תעשייה קורן ,תב"ת ג'וינט ישראל .מיקום - בכל האזור רשויות האשכול, יהווה פתרון מקומי לתעשייה, מעברים גליל מערבי, להכשרות מקצועיות ויעבוד מכללת עתיד מעלות, בשיתוף פעולה עם הרשויות תב"ת ג'וינט ישראל, והמרכזים הרלוונטיים בכל רשות (הון אנושי ,צעירים ,שירות מרכז הכשרה מקצועית התעסוקה ,מעברים ועוד) .המרכז במגזר הדרוזי ,מיקום - בכל האזור יפעל בצורה מבוזרת באמצעות גופים מקצועיים באזור כדוגמת מכללות ,מתנ"סים ועוד. רשויות האשכול ,אלכס הקמת חממה תעשייתית מוטת שחם ,מיכאל שמר, טכנולוגיה בשלומי ,אשר תהווה המטה לפיתוח אזורי בית למיזמים תעשייתיים ומנוף במשרד התמ"ת .מיקום: כלכלי מחולל שינוי לכל האזור. שלומי רשויות האשכול ,מט"י מיועדת לבעלי עסקים קטנים גליל מערבי ,משרד מישובי האשכול ותכיל כ 28- עסקים .איכלוס -ספטמבר .2011התמ"ת -הסוכנות בימים אלה ,החל תהליך השיווק לעסקים קטנים ובינוניים. ליזמים ,מיון וסינון הפונים ,ובחירת מיקום :מעלות תרשיחא העסקים לחממה. רשויות האשכול ,מטה האשכול ירכז את כלי הסיוע לפיתוח אזורי במשרד של המדינה בנושא ההשקעות התמ"ת והיזמויות בגליל המערבי, כולל ליווי משקיעים וחיבור בין התעשיינים השונים. נספח - 3הזמנה הזמנה לסדנת תכנון -לאשכול גליל מערבי בימים רביעי וחמישי 13-14 ,ביולי 2011במלון נוף גנוסר יום רביעי 13 ,ביולי 2011 9:00-8:00 10:00-9:15 10:45-10:00 12:30-11:00 13:30-12:30 15:15-13:45 19:15-14:30 17:00-15:30 19:45-19:15 20:30-19:45 התכנסות וכיבוד דברי פתיחה :נועה שמיר רונן מנהלת פעולות אלכא בצפון ,עו“ד אריק מויאל מנכ“ל אשכול גליל מערבי סקירת נתוני פתיחה :יואב רודן מתכלל הסדנה מטעם אלכא סבב היכרות בשולחנות עגולים ארוחת צהרים שולחנות עגולים :הצעה לדיון בתפיסה האזורית התכנסות ראשי רשויות ודברי ברכה ד“ר מיכל חמו לוטם מנכ“לית מכון אלכא שולחנות עגולים :פרויקטים לדיון ברכת מר שלמה בוחבוט יו“ר דירקטוריון אשכול גליל מערבי ארוחת ערב חגיגית יום חמישי 14 ,ביולי 2011 8:30-7:30 10:00-8:45 12:30-10:00 13:30-12:30 14:45-13:45 15:00-14:45 16:00-15:00 16:15-16:00 17:00-16:15 17:30-17:15 ארוחת בוקר שולחנות עגולים חלוקה לתתי קבוצות ארוחת צהרים הצגת פרויקטים למליאה הפסקה הצגת פרויקטים למליאה הפסקה הצגת פרויקטים למליאה סיכום מצפים לראותכם, ד“ר מיכל חמו לוטם מנכ“לית מכון אלכא עו“ד אריק מויאל מנכ“ל אשכול גליל מערבי >> 53 נספח - 4דוגמת שאלון משוב משתתף/ת יקר/ה לפניך שאלון משוב על סדנת התכנון של אשכול גליל מערבי שהתקיימה ב 7/13-12 -במלון גינוסר . מטרת המשוב הערכת העשייה המשותפת במסגרת הסדנא וכן למידה להמשך. אנו מודים לך על מילוי השאלון. שם המשתתף _____________________________: תפקיד___________________________________: באיזה שולחן השתתפת ? ______________________ ( תיירות ,כלכלה ותעסוקה ,איכות סביבה ,תרבות) כן האם לקחת חלק בשני הימים ? לא רק ביום א' ,ב' ( הקף את היום הרלוונטי ) תן/י ציון לשאלות שלהלן בסולם של: גבוה ביותר I______I______I______I______Iנמוך ביותר 5 4 3 2 1 באיזו מידה העמקת את היכרותך עם פעילות האשכול ? באיזו מידה העמקת את קשרייך עם עמיתים לתחום הפועלים במרחב האזורי של אשכול גליל מערבי ? באיזו מידה יצרת קשרים חדשים במהלך הסדנא ? באיזו מידה נחשפת לרעיונות/פרויקטים ויוזמות חדשים במסגרת הסדנא ? מהי מידת שביעות רצונך מאופן הנחיית השולחן בו לקחת חלק ? << 54 באיזו מידה הצלחת לקדם במסגרת הסדנא את האינטרסים האישיים /ארגוניים שלך בשמם החלטת לקחת חלק בסדנא ? באיזו מידה לדעתך הסדנא הייתה חשובה ? מה לדעתך צריך לעשות כדי לקדם את עבודת הצוות שלך באשכול ? _______________________________________________________________ _______________________________________________________________ ____________________________________________________ כיצד ניתן דעתך להרחיב את שיתוף הפעולה האזורי בין הרשויות באשכול ? _______________________________________________________________ _______________________________________________________________ ____________________________________________________ האם את/ה מוכנה לקחת חלק בהמשך קידום העשייה במסגרת השולחן בו השתתפת לשל אשכול גליל מערבי כן /לא ( נא לסמן בעיגול ) דרג את שביעות הרצון שלך מהאירוח ? (מלון ,ארוחות וכיבוד ,הפסקות ) תודה על שיתוף הפעולה -מנכ"ל האשכול וצוות אלכא מוניציפאלי ,ג'וינט ישראל >> 55
© Copyright 2024