‫הדברה ביולוגית בעגבניה‬ ‫בישראל‬ ‫החלום‪ ,‬האתגר והמציאות‬ ‫עמית שדה‬ ‫כנס ביו בי ברמת נגב ‪2013‬‬ ‫חבילה מסחרית של הדברה ביולוגית‪-‬משולבת בפלפל‬ ‫ניטור מזיקים שבועי ע"י פקח מיומן והדרכה של שירות השדה של‬ ‫ביו בי במשך כל העונה משתילה ועד סיום‪.‬‬ ‫‪Amblyseius‬‬ ‫‪swirskii‬‬ ‫‪Aphidius‬‬ ‫‪colemani‬‬ ‫‪Phytoseiulus‬‬ ‫‪persimilis‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪Orius laevigatus‬‬ ‫צמח העגבניה – רב הגנות‬ ‫הגנה פיזיקלית‬ ‫טריכומות – הגנה משולבת‬ ‫• חלוקה לשערות בלוטיות‪/‬שאינן‬ ‫בלוטיות‪.‬‬ ‫• חלוקה לטיפוסים שונים לפי בסיס‬ ‫וגוף השערה‪.‬‬ ‫טריכומות – הגנה משולבת‬ ‫• ריכוז גבוה ביותר של טריכומות על‬ ‫הגבעול‪.‬‬ ‫• מנגנון פעולה –‬ ‫• לכידה – אקריות נלכדות בשערות מסוג‬ ‫‪ ,VI‬שיעור לכידה ‪ 2.5-60%‬אבל‬ ‫משתנה בין זנים‪ ,‬ככל שהשערות צפופות‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫הגנה כימית קבועה – מטבוליטים משניים‬ ‫מורפין‬ ‫קפאין‬ ‫קוקאין‬ ‫הגנה כימית מושרית‬ ‫הגנה כימית מושרית‬ ‫• קיימים הבדלים בין משפחות ומיני הצמחים באסטרטגיית ההגנה‪.‬‬ ‫• כל מין שם את (מרבית) הביצים באחד מהסלים‪:‬‬ ‫הגנה ישירה‬ ‫הגנה עקיפה‬ ‫אסטרטגיית העגבניה‬ ‫מורכבות המערכת‬ ‫מזיקים עיקריים‬ ‫אקרית אדומה‬ ‫כנימת עש טבק‬ ‫טוטה אבסולוטה‬ ‫תריפס‬ ‫מנהרנים‬ ‫אקרית חלודה‬ ‫תת‪-‬מחלקת אקריות (‪)Acari‬‬ ‫מונה כ‪ 40,000 -‬מינים ידועים‬ ‫משפחת אקריות הקורים (‪)Tetranychidae‬‬ ‫האקרית האדומה המצויה‬ ‫‪Tetranychus urticae = cinnabarinus‬‬ ‫• בעבר – נחשבו לשני מינים שונים‪ .‬כיום – שני מופעים או גזעים שונים‬ ‫בתהליך התמיינות‪.‬‬ ‫• ‪ – T. turkestani‬בעיקר במטעים‬ ‫אקרית אדומה – דע את האויב‬ ‫• פוליפגית ביותר מכל משפחת אקריות הקורים – כ‪ 800-‬צמחים‬ ‫פונדקאים‪.‬‬ ‫• טווה קורים דקיקים (‪ )20-50nm‬בעזרת בלוטות בקדמת הפה‪.‬‬ ‫• עמידה ביותר לחומרי הדברה‪.‬‬ ‫• מעדיפה חום ויובש‪ ,‬אך "מסתדרת" גם בחורף‪.‬‬ ‫• באופן כמעט ייחודי לעולם החי – מייצרת קרוטנואידים‪.‬‬ ‫• הגנום מופה ב‪ – 2011-‬לראשונה מקבוצת העכבישניים‪.‬‬ ‫אקרית אדומה – דע את האויב‬ ‫מחזור חיים של אקרית קורים‬ ‫הזנה ונזקים‬ ‫‪ ‬פציעת הרקמה הצמחית ומציצת מוהל התאים‪:‬‬ ‫• הקטנת שטח ההטמעה‬ ‫• בהתקפה קשה‪ ,‬התייבשות העלה‪ ,‬הפסקת הצימוח‪,‬‬ ‫קמילה‪ ,‬הפחתת איכות וכמות היבול‬ ‫• טווית קורים על פני חלקי הצמח‬ ‫• חדירת פתוגנים שונים‬ ‫מנגנון הפצה – "להבות אש"‬ ‫נזק‬ ‫אקרית אדומה – דע את האויב‬ ‫עמידות לחומרי הדברה‬ ‫עמידות לחומרי הדברה‬ ‫מדוע האקרית האדומה כל כך טובה בכך?‬ ‫‪ .1‬קצה התרבות גבוה ‪ -‬מעל ‪ 100‬ביצים לנקבה‪.‬‬ ‫יחס זויגים ‪.1:3‬‬ ‫‪ .2‬מחזור חיים קצר – ‪ 10-15‬ימים בקיץ‬ ‫‪ .3‬ארנוטוקיה– זכרים הפלואידיים – מביא לידי‬ ‫ביטוי תכונות רציסיביות‪.‬‬ ‫‪ .4‬מנגנונים גנטיים‪-‬ביוכימיים ייחודיים‪.‬‬ ‫מדוע האקרית האדומה כל כך טובה בכך?‬ ‫הגנום של האקרית האדומה מופה לאחרונה‬ ‫מדוע האקרית האדומה כל כך טובה בכך?‬ ‫הגנום של האקרית האדומה מופה לאחרונה‬ ‫• גנום קטן וקומפקטי יחסית – ‪( 90Mb‬בני אדם – כ‪.)3200Mb-‬‬ ‫• פרופיל גנטי מתאים לתכונות המוכרות – אזורים רבים ומיוחדים מוקדשים לקידוד אנזימים‬ ‫מפרקי רעלים‬ ‫• יכולת בקרה ושפעול גנים בעת מעבר פונדקאים‬ ‫• פרופורצית הגנים המקודדים חלבוני הגנה –‬ ‫ללא אח ורע לעומת אורגניזמים אחרים‬ ‫מנגנוני עמידות‬ ‫• זכרים הפלואידיים‬ ‫• מנגנונים גנטיים‪-‬ביוכימיים ייחודיים‬ ‫• עמידות גם לרעלים סינתטיים‪:‬‬ ‫• ורטימק – רעל עצבים – מפעיל תעלות כלור =>מוטציה באתר הקישור => אי היקשרות המולקולה‬ ‫• פלורמייט – מעכב נשימה תאית – משופעל בתוך התאים = > חוסם מעבר פרוטונים‪.‬‬ ‫שינוי באתר הקישור => אין עיכוב נשימה‬ ‫• מנגנון דומה לאקסמייט – תיתכן עמידות צולבת‪.‬‬ ‫הפתרון‬ ‫תת‪-‬מחלקת אקריות (‪)Acari‬‬ ‫משפחת הפיטוסיים (‪)Phytoseiidae‬‬ ‫עשרות מינים – רובם אקריות טורפות‬ ‫‪Phytoseiulus persimilis‬‬ ‫• במקור – ככל הנראה מאזור הים התיכון (נתגלתה באלג'יריה)‬ ‫• הופצה בטעות לאירופה בשנות ה‪ .50-60-‬אח"כ לאמריקה‪ .‬נחקרה רבות‪.‬‬ ‫• היום נפוצה בכל העולם‪ .‬מיוצרת מסחרית‪.‬‬ ‫מחזור חיים של אקרית טורפת‬ ‫נימפה ‪II‬‬ ‫נימפה ‪I‬‬ ‫נקבה בוגרת‬ ‫זחל‬ ‫ביצה‬ ‫ביצת טטרה‬ ‫ביצי פרסי‬ ‫לרווה (‪ 6‬רגלים)‬ ‫בוגרות‬ ‫אקרית הפרסימיליס‬ ‫• יחס זוויגים ‪1:4‬‬ ‫• זכרים – ביצים מופרות אך מאבדים סט כרומוזומים‬ ‫• קצב הטלה – גבוה ביותר בתחילת "הקריירה" יורד עם ההזדקנות‪ ,‬תלוי‬ ‫בכמות המזון והאקלים‬ ‫• תחום פעילות אופטימלי – ‪ 17-28°C‬בשילוב עם לחות יחסית מעל ‪50%‬‬ ‫איתור מזון‬ ‫– הפרסי עיוור לחלוטין!‬ ‫איתור מזון‬ ‫המוצר המסחרי‬ ‫תזמון הפיזורים וההתבססות בשטח‬ ‫מספר אקריות לעלעל בחלקת עגבניה משק יוסף‬ ‫‪12.0‬‬ ‫ריסוס פלורמייט‬ ‫‪10.0‬‬ ‫‪8.0‬‬ ‫כמות אקריות בממוצע‬ ‫‪6.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫פיזורי פרסי‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪ 2‬אחוזי ממוצע נע (ממוצע פרסי)‬ ‫‪ 2‬אחוזי ממוצע נע (ממוצע טטרה)‬ ‫ממוצע פרסי‬ ‫ממוצע טטרה‬ ‫התוצאות‬ ‫מספר ריסוסים נגד אקריות בממוצע במחזור גידול עונות ‪11-12‬‬ ‫‪12.0‬‬ ‫‪n=5‬‬ ‫‪10.0‬‬ ‫‪8.0‬‬ ‫ריסוסים משטר כימי‬ ‫ריסוסים הדברה משולבת‬ ‫‪6.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪n=9‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫מזיקים נוספים‬ ‫כנימת עש טבק‬ ‫רב פונדקאית‬ ‫נזק עקיף‪ :‬טל דבש » פייחת‬ ‫נזק ישיר‪ :‬מציצת מוהל התאים » כלורוזה‪,‬‬ ‫התייבשות עלים‬ ‫נושאת ומעבירה (וקטור) למעלה מ‪ 100-‬וירוסים‬ ‫שונים – בינהם וירוס צהבון האמיר בעגבניה‬ ‫כנימת עש טבק ‪ -‬טיפול‬ ‫• מניעה – סגירת המבנה ברשת ‪ 50‬מש (עם תוסף אופטי)‬ ‫• שימוש באויבים טבעיים של כנימת עש הטבק‬ ‫• לכידה המונית של הבוגרים‬ ‫‪Eretmocerus mundus‬‬ ‫‪Delphastus pusillus‬‬ ‫‪Encarsia spp.‬‬ ‫כנימת עש טבק ‪ -‬הבעיות‬ ‫• סגירת מבנים לא הרמטית‬ ‫• זנים לא עמידים לצהבון האמיר‬ ‫תריפס‬ ‫• בעיה הולכת ומחמירה בשנים האחרונות‬ ‫• מיעוט חומרי הדברה מתאימים‪/‬יעילים‬ ‫• זנים לא עמידים לוירוס הנבילה‬ ‫• עדיין לא נמצאו אויבים טבעיים יעילים בעגבניה‬ ‫תריפס‬ ‫מה בכל זאת?‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מעבר לשימוש בזנים עמידים לוירוס‬ ‫שימוש ברשתות עם תוסף אופטי‬ ‫ריסוס בחומרים מתאימים ובתזמון הנכון‬ ‫שימוש במלכודות ומושכנים לניטור וללכידה המונית‬ ‫לסיכום‬ ‫•צמח העגבניה מהווה אתגר רציני בפיתוח חבילת הדברה ביולוגית‪-‬משולבת‬ ‫•למרות זאת‪ ,‬עבודה רבה נעשית בתחום בארץ ובעולם‬ ‫•שימוש באקריות טורפות נותן פתרון טוב נגד אקרית אדומה‬ ‫•קיימים פתרונות ויפותחו בהמשך למזיקים האחרים‬ ‫•תהליכים שונים מרמת הצרכן ועד למגדל יביאו להרחבת השימוש בהדברה‬ ‫משולבת‬ ‫תודה רבה‬ ‫שאלות?‬