‫מסלול חקלאות וסביבה‬ ‫מושב השפעות סביבתיות של הדברה בחקלאות (באנגלית)‬ ‫מושב חקלאות וסביבה – שני צדדים של אותו מטבע?‬ ‫מושב חקלאות וסביבה‬ ‫מושב זיהום אוויר‬ ‫מושב השפעות סביבתיות של הדברה בחקלאות (באנגלית)‬ ‫השפעה של תהליכי פירוק בפני השטח על גורל והסעה של חומרי הדברה באזורים חקלאים במהלך‬ ‫הגשמים הראשונים באקלים יבש למחצה‬ ‫מרים חודורקובסקי‪ ,‬אפרת דינרמן‪ ,‬ערן פרידלר‪ ,‬יעל דובובסקי‬ ‫הפקולטה להנדסה אזרחי וסביבתית‪ ,‬טכניון‪ ,‬מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫‪yaeld@tx.technion.ac.il‬‬ ‫לאחר ריסוסם‪ ,‬חשופים חומרי ההדברה הספוחים על משטחים שונים בשדה (קרקע‪ ,‬עלים וכד') לתהליכי‬ ‫פירוק כימיים וביולוגיים‪ .‬תוצרי הפירוק מריאקציות אלה עשויים להיות בעלי תכונות כימיות ופיזיקליות‬ ‫שונות מחומרי האם‪ ,‬דבר שישפיע על גורלם ועל השפעתם על הבריאות והסביבה (לדוגמה‪ ,‬חלקם‬ ‫ידועים כיותר רעילים ו‪/‬או פחות זמינים לפירוק מחומרי האם)‪ .‬מרבית הידע הקיים לגבי תהליכי פירוק‬ ‫של חומרי הדברה מתייחס לתהליכים המתרחשים בעומק הקרקע ובמים‪ .‬אך באזורים יבשים למחצה‪,‬‬ ‫בהם עיקר ריסוס חומרי הדברה נעשה בתחילת עונת הקיץ היבשה וההשקיה מאוד ממוקדת‪ ,‬צפויים‬ ‫חומרי ההדברה לשהות זמן רב דווקא על פני השטח‪ .‬בתנאי אקלים שכאלה עיקר השטיפה מהשדות‬ ‫צפוייה להתרחש בעת הגשמים הראשונים‪ ,‬כאשר השינויים הכימיים של חומרי ההדברה במהלך עונת‬ ‫היובש עשויים להשפיע על כמות וסוג החומרים שישטפו אל גופי מים סמוכים‪.‬‬ ‫במסגרת המחקר הנוכחי‪ ,‬נמדדו ריכוזים של שני חומרי הדברה (כלוריריפוס ואדוסולפן) ותוצרי פירוקם‬ ‫העיקריים במי נחל קליל ברזולוצית זמן גבוהה במהלך שני אירועי הגשם הראשונים של סתיו ‪.9002‬‬ ‫מדידות אלו אכן הצביעו על שטיפה משמעותית של שלושת חומרי ההדברה ותוצרי פירוקם במהלך‬ ‫אירועי הגשם הללו‪ .‬הנוכחות הרבה של תוצרי פירוק במי הנחל‪ ,‬מראה את החשיבות הרבה בהכללתם‬ ‫במאמצי הניטור של חומרי הדברה‪ .‬התפלגות הריכוזים בין כלורפיריפוס ושני תוצרי הפירוק העיקריים‬ ‫שלו המומסים במי הנחל היתה שונה בשני אירועי הגשם‪ ,‬באופן המצביע על שוני במקורם‪ :‬תהליכי פירוק‬ ‫בפני השטח לעומת בתוך הקרקע‪.‬‬ ‫בחינה כמותית של תהליכי הפירוק של כלורפיריפוס על פני מס' סוגי משטחים (עלים‪ ,‬קרקע‪ ,‬זכוכית) ושל‬ ‫האפרוש שלו ושל תוצריו מהקרקע‪ ,‬איפשרה להעריך את הרכב החומר העלול לזלוג משדות חקלאים‬ ‫בזמנים שונים לאחר הריסוס‪ .‬תוצאות החישובים התיאור טיים תמכו בהתפלגות הריכוזים שנצפו בנחלים‬ ‫ומחזקות את ההנחה שבאקלים יבש למחצה לתהליכי הפירוק בפני שטח השפעה רבה על הגורל‬ ‫הסביבתי של חומרי ההדברה‪.‬‬ ‫השימוש בקוטלי עשבים בחקלאות והסביבה ‪ -‬תועלות וסיכונים‬ ‫ברוך רובין‬ ‫המכון למדעי הצמח והגנטיקה בחקלאות ע"ש רוברט ה סמית‬ ‫הפקולטה לחקלאות‪ ,‬מזון וסביבה ‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫השימוש בתכשירי הדברה בכלל ובקוטלי עשבים בפרט תרם משמעותית להעלאת היבולים בחקלאות‬ ‫המודרנית ולשיפור הכנסות החקלאי‪ .‬יישום קוטלי עשבים הינו מרכיב חיוני בממשק גידולי שדה‪ ,‬ירקות‬ ‫ומטעים רווחיים‪ ,‬אך הוא חייב להתבצע תוך שמירה על כללי "התנהגות חקלאית טובה" או כפי שהיא‬ ‫מכונה בלע"ז ‪ .GAP – good agricultural practice‬שימוש מופרז‪ ,‬שגוי ובלעדי בקוטלי עשבים‬ ‫בררניים גורם ללחץ סלקציה חזק ועל ידי כך לשינויים דרמטיים במבנה אוכלוסיות העשבים‪ ,‬לכישלונות‬ ‫בהדברה‪ ,‬ולפגיעה מיותרת בסביבה‪ .‬אחת התופעות המזיקות שהתפתחו כתוצאה משימוש לא נכון‬ ‫בקוטלי עשבים היא אבולוציה של אוכלוסיות עשבים רעים עמידים לקוטלי עשבים‪ .‬התופעה התפתחה‬ ‫בכל רחבי העולם ובכל קבוצות קוטלי העשבים‪ ,‬וכיום אנו מונים למעלה מ – ‪ 080‬מיני צמחים בהם‬ ‫התפתחו אוכלוסיות עמידות לקוטלי עשבים‪ .‬ממדי התופעה גדולים במיוחד בארצות כמו ארה"ב בהם‬ ‫מגדלים גידולים טראנסגנים שהוחדר להם הגן לעמידות לקוטל העשבים גלייפוסט‪ .‬הגן שבודד מחיידקי‬ ‫קרקע‪ ,‬שובט והוחדר לגידולים חשובים כמו סויה‪ ,‬תירס‪ ,‬כותנה ולפתית השמן‪ .‬בגידולים אלה השתמשו‬ ‫באופן כמעט בלעדי בתכשיר גלייפוסט ובתוך מספר שנים הופיעו אוכלוסיות של עשבים רעים שונים שלא‬ ‫הודברו בתכשיר‪ .‬עמידות לגלייפוסט הוכחה כיום לפחות ב ‪ 90 -‬מיני עשבים‪ ,‬והנזקים הנגרמים‬ ‫לחקלאות נאמדים במיליארדי ‪ .$‬היקף הנזקים הביא להבנה שיש הכרח לשוב אל המקורות ולהשתמש‬ ‫בקוטלי ע שבים באופן מושכל כשהם משולבים באמצעי הדברה נוספים שאינם כימיים‪ .‬ברור כיום שניתן‬ ‫למנוע את נזקי העשבים הרעים לגידולי התרבותי ולהשיא את הכנסות החקלאי מבלי לפגוע בסביבה‪.‬‬ ‫בהרצאתי אציג את ההשפעות האקולוגיות של העמידות לקוטלי עשבים ואת הדרכים האלטרנטיביות‬ ‫להתמודדות עם הבעיה‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הערכת חשיפתם של ילדים בגיל הרך לכימיקלים מסוכנים ובמיוחד רעלני עצבים במעונות יום‪ ,‬גני‬ ‫ילדים ובבתים בצפון ישראל‬ ‫ד"ר דבורה מיר‪ ,‬מיג"ל (מרכז ידע גליל עליון) ‪debbymir@gmail.com‬‬ ‫פרופ' יורם פינקלשטיין‪ ,‬נוירולוגיה וטוקסיקולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‪,‬‬ ‫‪yoramf@ekmd.huji.ac.il‬‬ ‫דר' יגאל בר‪-‬אילן‪ ,‬מיג"ל‪igal@migal.org.il ,‬‬ ‫אלי דויטש‪ ,‬נוירולוגיה וטוקסיקולוגיה‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‬ ‫דורית רוזן‪ ,‬עוזרת מחקר‪dorit.rosen@yahoo.com ,‬‬ ‫מחקר על חשיפתם של ילדים בגיל הרך לחומרי הדברה בשימוש בתוך מבנים ובסביבתם ולכימיקלים‬ ‫מסוכנים אחרים בוצע ב‪ 8-‬מוסדות חינוך לגיל הרך (גנים‪ ,‬פעוטונים‪/‬מעונות יום) באזורים כפריים‬ ‫ועירוניים‪ .‬ילדים בגיל הרך חשופים במיוחד לפגיעה של חומרי הדברה וכימיקלים מסוכנים בגלל גורמים‬ ‫פיזיולוגיים שונים ובשל התנהגות אורלית אופיינית‪ ,‬חשיפה שעלולה להשפיע על בריאותם והתפתחותם‪.‬‬ ‫לעיתים קרובות מוצרים כימיים הופכים לפסולת ביתית מסוכנת ומיותרת ומשפיעים לרעה על הסביבה‪.‬‬ ‫במסגרת המחקר נבדקו האתרים ונדגמו משטחים לשאריות של חומרים כימיים; בראיונות עם אנשי‬ ‫הצוות ובשאלון שמילאו ההורים נבדקו הבנתם את הסיכונים הכימיים ובקיאותם בניהולם‪ ,‬וכן היבטים‬ ‫שונים של ניהול ההדברה המשולבת הביתית‪/‬בית‪-‬ספרית (‪ .)IPM‬המחקר באזורים הכפריים הוא‬ ‫הרחבה של בדיקות שנערכות כיום על השפעת השימוש בחומרי הדברה בחקלאות על מבוגרים וילדים‬ ‫בוגרים יותר בקיבוצי עמק החולה‪.‬‬ ‫המחקר מצביע על הבדלים משמעותיים בין מחקרים על חשיפה לחומרי הדברה בקרב ילדי הגן‪/‬המעון‬ ‫בישראל לעומת ארה"ב במונחים של תדירות‪ ,‬תזמון‪ ,‬שימושים בחומרי הדברה‪ ,‬ושאריות חומרי הדברה‬ ‫שנדגמו‪ .‬ישנה גם שונות ניכרת בהתפשטות חרקים והשימוש והניהול של חומרי הדברה וכימיקלים‬ ‫מסוכנים אחרים בקרב אוכלוסיות שונות (עירונית‪/‬כפרית‪ ,‬יהודים אורתודוכסיים‪/‬ערבים נוצרים‪ ,‬סביבת‬ ‫בתי חולים‪ ,‬מושב‪/‬קיבוץ‪/‬מושבה)‪ ,‬כשמטפלות בילדים במעונות‪/‬גני ילדים הן באזורים הכפריים והן‬ ‫בעירוניים משתמשות בחומרי הדברה אסורים לשימוש (לא לשימוש ביתי)‪ .‬אפילו כאשר ההנהלה‪/‬אנשי‬ ‫הצוות הפגינו מודעות גבוהה לסכנות החשיפה לכימיקלים מסוכנים‪ ,‬הם גילו הבנה מוגבלת בלבד של‬ ‫הסכנות האפשריות לבריאות הילדים‪ .‬שימוש בקוטלי עשבים מקבוצת הזרחנים האורגניים דווח בחלק‬ ‫ממגרשי המשחקים‪ .‬התוצאות מצביעות על צורך במחקר מקיף יותר ובמחקרי פיילוט התערבותיים‬ ‫שייערכו במגזרים שונים של האוכלוסייה בשיתוף עם רשויות מרכזיות‪ ,‬כגון‪ :‬משרדי הבריאות‪ ,‬המסחר‬ ‫והתעשייה‪ ,‬העבודה והחינוך; הרשויות המקומיות‪ ,‬ארגונים המספקים שירותי טיפול בילדים (כמו ויצ"ו)‬ ‫וקבוצות הורים‪ .‬כל תוכנית להפחתת החשיפה לכימיקלים חייבת לכלול את מגוון השחקנים‪ ,‬משום‬ ‫שמבנים ותחזוקה (משפיעים על התפשטות החרקים) ותברואה וחינוך (משפיעים על השימוש‬ ‫בכימיקלים) כפופים לפיקוחן של רשויות שונות‪.‬‬ ‫חקלאות ידידותית לסביבה במבחן המציאות – פרויקט יישומי בעמק החולה‬ ‫ליאורה שאלתיאל‪ ,‬אלקנה בן‪-‬ישר‪ ,‬שושי פלס‪ ,‬יגאל חן‪ ,‬מרדכי טאקו‪ ,‬שאול גרף ‪-‬מו"פ צפון‬ ‫בעמק החולה חיים כחמישים אלף נפש‪ ,‬ומבקרים בו תיירים רבים‪ .‬אזור זה מתאפיין בחקלאות רב‬ ‫ענפית הכוללת מגוון של גידולים‪ :‬מטעים‪ ,‬פרדסים‪ ,‬גד"ש וירקות‪ .‬בנוסף האזור משמש כאגן ההיקוות של‬ ‫הכינרת‪ .‬כל אלו מחייבים מאמץ אזורי מרוכז למעבר לממשק הדברה משולבת‪ .‬לשם כך הקמנו במו"פ‬ ‫צפון מיזם לחקלאות ידידותית בעמק החולה‪.‬‬ ‫מטרת המיזם‪ :‬הפחתת השימוש בתכשירי הדברה רעילים ע"י פיתוח ממשק הדברה ידידותי‬ ‫לסביבה בכל הענפים החקלאיים בעמק החולה בשיתוף החקלאים‪.‬‬ ‫מה נעשה במסגרת המיזם? במהלך השנתיים האחרונות פעלנו בשטח של כ‪ 0000-‬דונם שכלל ‪0‬‬ ‫ישובים מהמגזר השיתופי והמושבי (שדה נחמיה‪ ,‬בית הילל וכפר בלום) ומגדל פרטי (משק שי)‪.‬‬ ‫במסגרת המיזם העברנו קורסים מרוכזים לחקלאים שדנו בחקלאות וסביבה‪ ,‬טיפלנו בבניית תשתית‬ ‫לאיסוף נתונים ממוחשב של נתוני הפיקוח (בעזרת חברת ‪ ,)Scan task‬הרחבנו את השימוש במלכודות‬ ‫סרה‪-‬טרפ ללכידה המונית של זבוב פירות ים תיכוני (זפ"ית) במטעים ובחצרות בתי התושבים‪ .‬עסקנו‬ ‫בהגברת פעילות פקחי מזיקים וביצירת תשתית אירגונית הכוללת מדריכי שה"מ מכל הענפים‪ ,‬חוקרים‪,‬‬ ‫פקחים ומגדלים המאפשרת הדרכה לחקלאים‪ ,‬קבלת מידע‪ ,‬ניתוחו‪ ,‬המלצות אזוריות לפעילות תוך‬ ‫בחירה מושכלת בתכשירי הדברה רעילים פחות‪ .‬המזיקים איתם התמודדנו באמצעים ידידותיים היו‬ ‫זפי"ת‪ ,‬עש האשכול ואנרסיה‪.‬‬ ‫תוצאות השנתיים האחרונות כללו הפסקה מלאה של ריסוסים מהאוויר כנגד הזפי"ת בכל שטחי המיזם‬ ‫והפחתה משמעותית במספר הריסוסים בזרחנים אורגנים במטעים בלי פגיעה באיכות היבול‪ .‬לפיכך‬ ‫הרחבנו בשנת ‪ 9009‬את היקף הפעילות לסדר גודל של ‪ 00,000‬דונם וכללנו בה מגדלים מישובים‬ ‫נוספים שביקשו להכלל במיזם וגם את ענפי הגד" ש והירקות כך שהמיזם הנוכחי מטפל בכל סוגי‬ ‫הגיד ולים המאפיינים את עמק החולה ויהווה בסיס לתוכניות דומות באזורים אחרים בארץ‪.‬‬ ‫ניטור חומרי הדברה ומזהמים אורגניים באגן היקוות הכנרת‬ ‫זאב גרסטל*‪ ,4‬גיא גסר‪ ,0‬דורון מרקל‪ ,9‬אירנה פנקרטוב‪ ,0‬עובדיה לב‪ ,0‬שרונה הניג‪ ,0‬שרה אלחנני‪ ,5‬יגאל‬ ‫‪0‬‬ ‫בר‪-‬אילן‬ ‫‪ 0‬המעבדה לניטור מים של רשות המים והמכון למדעי המים‪ ,‬הקרקע והסביבה‪ ,‬בית דגן‬ ‫‪ 9‬יח' ניטור כנרת‪ ,‬רשות המים‬ ‫‪ 0‬מכון לכימיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪ 4‬המכון למדעי הקרקע‪ ,‬המים והסביבה‪ ,‬מרכז וולקני‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‪ ,‬בית דגן‬ ‫‪ 5‬אגף איכות מים‪ ,‬רשות המים‬ ‫‪ 0‬המחלקה לכימיה אנליטית‪ ,‬מעבדות מילודע‪-‬מיג"ל‪ ,‬קרית שמונה‬ ‫* ‪zgerstl@agri.gov.il‬‬ ‫אגם הכנרת הינו אחד ממקורות המים העיקריים בישראל‪ ,‬ממנו מנותבים מים לכל אזורי הארץ מהפעלת‬ ‫המוביל הארצי בשנת ‪ .0204‬לפיכך‪ ,‬מפעילה רשות המים מערך ניטור באגם ובאגן שמטרתו אפיון‬ ‫וטיפול במזהמים שונים לשם שמירה על איכות המים באגם‪ .‬הפעילות החקלאית הקיימת באזור מחייבת‬ ‫שימוש בחומרים כימיים כדוגמת חומרי הדברה פסטיצידיים והרבצידיים‪ .‬יישומם של חומרים אלו עלול‬ ‫לפגוע באיכות המים של הכנרת אם יגיעו שאריות מחומרים אלו לאגם‪ .‬תשטיפי חומרי הדברה מפעילות‬ ‫חקלאית מהווים את אחד המזהמים הבעייתיים באגן היקוות הכנרת‪.‬‬ ‫במסגרת מערך הניטור הכולל בכנרת ובאגן ההיקוות מתבצע מדי שנה ניטור חומרי הדברה באגן‬ ‫ההיקוות‪ .‬אנו מדווחים כאן על ממצאי הניטור של חומרי הדברה‪ ,‬וחומרים אורגניים כלליים באגן היקוות‬ ‫הכנרת בשנים ‪ 9008-9000‬בהשוואה לניטור משנים קודמות יותר‪ .‬המסקנות העיקריות הם‪:‬‬ ‫‪ .0‬חומרי הדברה – התגלו מספר מועט של חומרים בריכוז נמוך ולכן ניתן לקבוע כי הזיהום ע"י חומרי‬ ‫הדברה המיושמים באגן היקוות הכנרת אינו מהווה בעיה אקוטית לאיכות המים באגם‪.‬השוואה לממצאי‬ ‫הניטור בשנים קודמות מלמדת על ירידה במספר החומרים ובריכוזי חומרי ההדברה שהתגלו‪ ,‬תצפית‬ ‫המעידה על שיפור במערכת הטיפול והמניעה של דליפות תשטיפי חומרי הדברה‪ .‬עיקר הממצאים היו‬ ‫בתחנות הניטור באזור החולה בחודשי החורף‪ .‬לפיכך‪ ,‬מוצע לשקול דיגום תדיר יותר בחודשי החורף‬ ‫ובעת אירועי הגשם המשמעותיים‪.‬‬ ‫‪ .9‬חומרים אורגניים כלליים –במירב התחנות לא נמצאו כלל ערכים חריגים של חומרים אנתרופוגנים‬ ‫(‪ PCPP‬או מעכבי בעירה או קפאין) להוציא אירוע בודד של שטפון ב ‪ .0/0/9002‬ממצאים המעידים על‬ ‫מקור זיהום אנתרופוגני (כולל הורמונים בריכוז נמוך מאוד) נמצאו ב‪ 9008-‬וב‪ 9002 -‬בתעלת יסוד‬ ‫המעלה‪ .‬ממצאים אלו תואמים את הידע הקיים ברשות המים לפיו בשנים אלו גלש ביוב מתחנות הסניקה‬ ‫של היישוב עד להסדרת תחנות סניקה חדשות ב ‪.9000‬‬ ‫מדידות ראשוניות של חומרי הדברה אורגנו זרחניים בישובים הנמצאים בקרבת שדה חקלאי‪,‬‬ ‫והשוואתם למודל פיזור אטמוספירי‬ ‫אוהד זיוון‪ ,‬מיכל סגל‪-‬רוזנהיימר ויעל דובובסקי‬ ‫הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית‪ ,‬טכניון‪ ,‬ישראל‪zivan@tx.technion.ac.il* ,‬‬ ‫בחקלאות מודרנית‪ ,‬במטרה לשפר ולהגדיל את תפוקת היבולים‪ ,‬ישנו שימוש נרחב בחומרי הדברה‪.‬‬ ‫כיום אנו יודעים שכמות לא מבוטלת מחומרי ההדברה המרוססים אינה נשארת בשדה המטרה אלא‬ ‫מוסעת לסביבה דרך הפזה המיימית או באוויר (גזים ו‪/‬או אירוסולים)‪ .‬רחף של חומרי הדברה במהלך‬ ‫הריסוס (רחף ראשוני) או לאחריו (רחף שניוני) עלול להוביל לחשיפה נשימתית של תושבים הגרים‬ ‫בסמוך לשדות המטופלים‪ ,‬ואף רחוק יותר‪ .‬למרות ניסיונות לא מעטים למדוד ולמדל רחף ראשוני ושניוני‬ ‫של חומרי הדברה לאחר שימוש חקלאי‪ ,‬ישנם עוד חסרים רבים בהבנתנו את הנושא‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מרבית‬ ‫הידע הקיים מתיחס לרחף ראשוני ומתבסס בעיקרו על מדידת חומר ההדברה השוקע עם הטיפות‬ ‫הגדולות ופחות על ריכוזו בחומר המרחף העדין או הגזי (אירוסולים קטנים יותר בעלי מסה זניחה יחסית‬ ‫אך בעלי פוטנציאל חדירה למערכת הנשימה)‪ .‬עבור רחף שניוני משדות מטופלים‪ ,‬ישנם חסרי ידע‬ ‫עמוקים עוד יותר‪ ,‬במיוחד עבור ריסוסים באקלים חם ויבש למחצה כמו בישראל‪.‬‬ ‫למרבית ההפתעה‪ ,‬למרות השימוש הנרחב של חומרי הדברה בארץ והסמיכות הרבה בין שדות‬ ‫חקלאיים וישוביים‪ ,‬לא נעשו עד כה בישראל מדידות של ריכוז חומרי הדברה באוויר בישובים הנמצאים‬ ‫בקרבה לשדות שרוססו‪.‬‬ ‫במחקר הנוכחי‪ ,‬על מנת להעריך את החשיפה הנשימתית‪ ,‬נערכו מדידות שדה לאחר מספר ריסוסים של‬ ‫‪( Chlorpyrifos‬חומר הדברה אורגנו זרחני) בישובים קרובים לשדה המטופל‪ .‬מדידות אלו בוצעו בעזרת‬ ‫דוגמי אוויר בספיקה גבוהה המצוידים בפילטר קוורץ (לדיגום הפאזה החלקיקית) ובספוג פוליאוריתן‬ ‫(לספיחת חומר הדברה שבפאזה הגזית)‪ ,‬בזמן הריסוס ובמשך מספר ימים לאחר מכן‪.‬‬ ‫לשם השוואה‪ ,‬בנוסף למדידות השדה מודל הפיזור האטמוספרי של חומרי ההדברה משדות אלו על סמך‬ ‫נתונים מטאורולוגים ונתוני הריסוס מהחקלאים באמצעות תוכנת ‪ .CALPUFF‬תוכנה זו מאפשרת מידול‬ ‫של פיזור אטמוספרי שכבתי במצב שאיננו יציב ( ‪multilayered, non-steady state dispersion‬‬ ‫‪ )model‬ועל כן מתאימה למידול הפיזור של רחף חומרי הדברה כאשר קצב הפליטות מהשדה ומשטר‬ ‫הרוחות אינם קבועים‪.‬‬ ‫מושב חקלאות וסביבה – שני צדדים של אותו מטבע?‬ ‫בתי גידול חילופיים בשימוש אויבים טבעיים בסביבה החקלאית של צפון הנגב‬ ‫‪0‬‬ ‫איתי אופטובסקי‪ ,0‬פיליס ווינטראוב‪ ,9‬יעל לובין‬ ‫‪ 0‬המחלקה לאקולוגיה מדברית‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬ ‫‪ 9‬מרכז מחקר גילת‪ ,‬מינהל המחקר החקלאי‬ ‫*‪itaiopa@bgu.ac.il‬‬ ‫הסביבה החקלאית הינה סביבה בעלת רמת הפרעה גבוהה ולכן מקשה על קיום אוכלוסיות יציבות של‬ ‫אויבים טבעיים‪ .‬הפרעות אילו מודגשות בסביבה החלקאית המדברית היכן שההבדלים בתנאים הביוטיים‬ ‫והאביוטיים בין בתי הגידול השונים הם גדולים‪ .‬בסביבה זו ישנה חשיבות לבתי גידול חילופיים אשר‬ ‫ישמשו כמחסה בין עונות הגידול‪ ,‬אתר רביה או מקור למזון‪ .‬מטרת במחקרינו בחנו שימושם של בתי‬ ‫הגידול החילופיים (עצים נטועים‪ ,‬שטחים פתוחים וגידולי קיץ) בסביבה החקלאית המדברית בין עונות‬ ‫גידול החיטה‪ ,‬על ידי עכבישים שהנם אויבים טבעיים פוטנציאלים בשדות‪ .‬בחנו האם בתי גידול אילו‬ ‫משמשים כאתר רבייה למיני עכבישים אשר אינם משלימים מחזור חיים בשדות החקלאיים‪ .‬אספנו‬ ‫עכבישים בעזרת מלכודות נפילה ומכשיר שאיבה משדות חיטה ובתי גידול חילופיים הצמודים להם‪.‬‬ ‫מצאנו כי העצים הנטועים משמשים אתר לרביה לפילודרומידים ולזאבנים וכמו כן יתכן כי בתי הגידול‬ ‫הפתוחים משמשים כמקור להפצה לסוג הכדורנים הנפוץ בשדות החיטה (‪ .)Enoplogntha‬תוצאות‬ ‫מחקר זה תורמות להבנת חשיבות שירותי המערכת של בתי גידול אילו ולהבנת יחסי הגומלין בין‬ ‫הפעילות החקלאית והמערכת האקולוגית של השטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫שימוש ברעיית בקר ככלי ממשקי לניהול בר‪-‬קיימא של שטחי החורש הטבעי באזורינו‬ ‫‪0‬איריס שינבאום‪0 ,‬חיים קיגל‪9 ,‬זלמן הנקין‪0 ,‬יהודה יהודה‪,‬‬ ‫‪ 0‬הפקולטה לחקלאות‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪Isi_shin@yahoo.com .‬‬ ‫‪ 9‬מנהל המחקר החקלאי‪ ,‬היחידה לבקר לבשר‪ ,‬נווה יער‪.‬‬ ‫‪ 0‬מו"פ צפון‪ ,‬מיג"ל ‪-‬קריית שמונה‪.‬‬ ‫השימוש ברעייה מבוקרת הולך והופך בשנים האחרונות לכלי ממשק יעיל ומקובל בניהול שטחים פתוחים‬ ‫שונים‪ .‬על אף שמרבית שטחי החורש הטבעי בארץ מנוצלים כיום לרעיית בקר‪ ,‬עדיין לא נבחנה באופן‬ ‫כמותי השפעת ממשק הרעייה של הבקר על מבנה‪ ,‬הרכב והתחדשות הצומח המעוצה‪ .‬מידע זה חיוני‬ ‫ליצירת בסיס מושכל לממשק רב‪-‬תועלתי ובר‪-‬קיימא של החורש באזורינו‪ .‬מטרת המחקר הנוכחי הינה‬ ‫לאפיין את הגורמים הביוטיים‪ ,‬האביוטיים והממשקיים המשפיעים על מבנה והרכב הצומח המעוצה‬ ‫בחורש ועל התחדשות זריעים‪ ,‬תוך התמקדות בהשפעת לחצי רעיית בקר‪.‬‬ ‫המחקר התבצע בחוות חט"ל (חורש טבעי למרעה) שבגליל המערבי‪ 9,000 .‬דונם חולקו לארבע חלקות‬ ‫משנה ובהן שני טיפולי רעייה בשתי חזרות‪ ,‬בלחצים של ‪ 00‬ו‪ 08-‬דונם לפרה‪ .‬השינוי בצומח נבחן ע"י‬ ‫השוואת ‪ 50‬חתכי צומח באורך של ‪ 90‬מטר שהוצבו ב‪ 9002-‬לפני תחילת טיפולי הרעייה‪ ,‬למצבם לאחר‬ ‫ארבע מחזורי רעייה שנתיים‪ .‬חתכי הצומח הוצבו בשני לחצי הרעייה ובשני טיפוסי צומח‪ :‬חורש פתוח‬ ‫וחורש סבוך בשליטת עצים‪ .‬לאורך כל חתך נרשמו ושורטטו כל הפרטים המעוצים ונבחנו המדדים‪ :‬עושר‬ ‫מינים‪ ,‬מספר פרטים‪ ,‬כיסוי מרכיבי הנוף השונים‪ ,‬חופת הנוף‪ ,‬מספר זריעים‪ ,‬דרגת אכילה וכן נבחנו‬ ‫מאפיינים של העץ הבודד‪.‬‬ ‫תוצאות המחקר הראו כי מידת השפעת הרעייה מותנית בעיקר בלחץ הרעייה‪ ,‬בטיפוס הצומח ובמצב‬ ‫הצומח ההתחלתי‪ .‬שני לחצי הרעייה הקטינו באופן משמעותי את כיסוי הצומח המעוצה‪ ,‬אך לא פגעו‬ ‫בעושר המינים המעוצים ובהתחדשות החורש מזריעים‪ ,‬ועל כן הם תומכים בניהול בר‪-‬קיימא של חורש‬ ‫טבעי‪ .‬בטיפול לחץ הרעייה הגבוה הסרת הביומסה היתה גדולה יותר‪ .‬עוד נמצא כי מיקום המים לבקר‬ ‫הוא גורם מפתח בהתנהגות בעה"ח‪ ,‬והמרחק מהמים משפיע על הרכב ומבנה הצומח המעוצה‪ .‬לסיכום‪,‬‬ ‫ניהול בר קיימא של רעיית בקר בחורש צריך להתבסס על ההיבטים האקולוגיים והנופיים השונים‪ ,‬בנוסף‬ ‫להיבטים היצרניים של הרעייה כמקור פרנסה למגדלים‪ .‬רעיית בקר מבוקרת ומושכלת הינו כלי יעיל ורב‪-‬‬ ‫תועלתי המאפשר ניהול בר‪-‬קיימא של חורש טבעי בעלות כלכלית נמוכה‪.‬‬ ‫האם שטחים חקלאיים מתאימים להקמה ושקום בריכות חורף?‬ ‫ליאב שלם(*) ואביטל גזית‬ ‫(**)‬ ‫(*) התוכנית ללימודי סביבה‪ ,‬בית ספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫(**) המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬הפקולטה למדעי החיים‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫**(‪)avitalg@tauex.tau.ac.il‬‬ ‫השטחים הפתוחים בישראל הולכים ומצטמצמים ועמם גובר האיום על המגוון הביולוגי‪ .‬גידול האוכלוסייה‬ ‫גרם להסבה של שטחים טבעיים למטרות עיור‪ ,‬תעשיה וחקלאות‪ ,‬גברה התחרות על המים ובעקבותיה‬ ‫הגברה של ניצול מקורות המים הטבעיים‪ .‬בנוסף גבר זיהום מקורות המים וחלו שינויים במשטר הניקוז‪.‬‬ ‫תחרות קיצונית על משאב מוגבל זה גרמה לפגיעה חמורה במיוחד בבתי גידול לחים בכלל זה בתי גידול‬ ‫עונתיים של בריכות חורף‪ .‬על פי הערכה מעל ‪ 20%‬מבריכות החורף בישראל נעלמו או נפגעו קשות‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬קיימת חשיבות לנצל כל הזדמנות לשיקום שטחים מופרים למטרות שמירת טבע‪ .‬בשנים‬ ‫האחרונות קיים מאמץ לשיקום בריכות חורף‪ ,‬בין השאר ע"י הקמה של בריכות חדשות‪ .‬אחת הבעיות‬ ‫לשיקום בריכות חורף היא מציאת שטחים מתאימים לבית גידול זה‪ .‬שטחים חקלאיים בלתי מנוצלים‬ ‫(כולל שולי שדות) הם בעלי פוטנציאל להקמה ושיקום בריכות חורף‪ .‬מאידך‪ ,‬הפעילות האגרו‪-‬טכנית‬ ‫המתבצעת בשטחים חקלאים‪ ,‬הכוללת בין השאר דישון ופיזור חומרי הדברה‪ ,‬עלולה לאיים על איכות‬ ‫המים ולסכן את המגוון הביולוגי‪.‬‬ ‫במסגרת הקמה של פארק טבע קהילתי בשטח חקלאי (כ‪ 04 -‬דונם) שהוקצה ע"י הכפר הירוק שוקמה‬ ‫צמחיית השרון והוקמה בריכת חורף‪ .‬שאלת המפתח היא האם בריכה חורף בשטח חקלאי פעיל תתפקד‬ ‫כנדרש? לבחינה שאלה זו נחפרה בריכת חורף שגודלה כשלושה דונם בתחום הפארק הקהילתי (במימון‬ ‫נקודת ח"ן ובסיוע הכפר הירוק‪ ,‬רט"ג וקק"ל)‪ .‬בריכה זו ניזונה מנגר חורפי המתנקז משטח חקלאי פעיל‬ ‫של כ‪ 500-‬דונם ובו גידולי שדה המטופלים בדישון וחומרי הדברה‪ .‬לבחינת התאמה של השטח הנבחר‬ ‫להקמת בריכת החורף נבדקו הקריטריונים של הרכב הקרקע‪ ,‬זמינות נגר המאפשרת קיום מים בבריכה‬ ‫לפחות לארבעה חודשים ואיכות מים המאפשרת התפתחות עושר של חסרי חוליות‪ ,‬דו‪-‬חיים וצמחייה‬ ‫הטיפוסיים לבריכות חורף‪ .‬על פי ממצאי מחקר של שנה אחת (שנת הקיום השנייה של הבריכה) כל‬ ‫הקריטריונים לקיום בריכת חורף בריאה‪ ,‬מולאו‪ .‬נדרש מעקב ארוך טווח שיאשש שהממצאים והמסקנה‬ ‫הנ"ל תקפים לאורך זמן‪ .‬תמיכה במסקנה הנ"ל נתקבלה מבדיקה של בריכת חורף סמוכה‪ ,‬ותיקה יותר‪,‬‬ ‫שנחפרה בשנת ‪ 9005‬בשטח הכפר הירוק‪ ,‬חלק מהניקוז אל בריכה זו מקורו בשטח חקלאי‪ .‬בבריכה זו‬ ‫נמצא מגוון ביולוגי עשיר של חי וצומח טיפוסיים לבריכות חורף‪.‬‬ ‫עיבודים מקיימים של כרמי זיתים בגליל המערבי – בחינת פרמטרים כלכליים‪ ,‬חברתיים ואקולוגיים‬ ‫‪9‬‬ ‫אמיר פרלברג‪ ,*0,9‬לירון אמדור ואורי רמון‬ ‫‪0‬בי"ס רוטברג ללימודי חו"ל‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪aperelbe@cc.huji.ac.il .‬‬ ‫‪9‬יחידת סקרי טבע ונוף‪ ,‬מכון דש"א‬ ‫לחקלאות המודרנית פוטנציאל לפגיעה קשה במגוון הביולוגי‪ ,‬בעוד שחקלאות מסורתית יכולה למזער‬ ‫השפעה זו‪ .‬המחקר הנוכחי נועד לבחון מהם דפוסי העיבוד הנהוגים בכרמי הזיתים בגליל המערבי‬ ‫ההררי‪ ,‬השפעתם על המגוון הביולוגי‪ ,‬שיקולי החקלאים לנקוט בשיטות אלו‪ ,‬וכיצד ניתן להשפיע עליהם‬ ‫לאמץ דפוסי עיבוד מקיימים‪.‬‬ ‫המגוון הביולוגי יוצג בעבודה זו ע" י סקר בוטאני שבו נדגמו ‪ 40‬חלקות זיתים (מתוכן ‪ 0‬מוזנחות)‪ ,‬ו‪04-‬‬ ‫חלקות שבהן צומח ים‪-‬תיכוני טבעי‪ .‬בחלקות המוזנחות היה עושר המינים של בתי‪-‬גידול טבעיים גבוה‬ ‫יותר‪ ,‬בעוד שעושר המינים הרודראליים היה גבוה יותר בחלקות המעובדות‪ .‬עם זאת‪ ,‬סך מספר המינים‬ ‫הרודראליים (‪ 28‬מינים) היה כ‪ 99%-‬מזה של בתי‪-‬גידול טבעיים (‪ 052‬מינים)‪ .‬התפלגות צורות החיים‬ ‫הושפעה גם היא מסוג החלקה‪ :‬מספר מיני העצים‪ ,‬השיחים‪ ,‬בני‪-‬השיח והעשבוניים הרב‪-‬שנתיים היה‬ ‫נמוך יותר בחלקות המעובדות; מספר מיני הגיאופיטים והקצר‪-‬שנתיים היה גבוה יותר בחלקות‬ ‫המוזנחות‪ ,‬ומספר מיני החד‪-‬שנתיים היה גבוה יותר בחלקות המעובדות‪.‬‬ ‫בבחינת השפעת סוגי העיבודים השונים‪ ,‬נמצא כי לקלטור לא הייתה השפעה מובהקת על עושר המינים;‬ ‫דישון בזבל אורגני העלה את עושר המינים בכל דרגות הרודראליות‪ ,‬בעוד שדישון כימי הוריד את עושר‬ ‫המינים של בתי‪-‬גידול טבעיים והעלה את עושר המינים הרודראליים; רעיית בקר העלתה את עושר‬ ‫המינים הרודראליים ולא שינתה את עושר המינים של בתי‪-‬גידול טבעיים; ריסוס הוריד את עושר המינים‬ ‫בכל דרגות הרודראליות‪ ,‬ובחלקות שבהן גידולים משניים היה עושר המינים של בתי‪-‬גידול טבעיים –‬ ‫גבוה יותר‪ .‬לא נמצאה השפעה של סוג העיבוד על התפלגות צורות החיים‪.‬‬ ‫מהראיונות שנערכו עם החקלאים ואנשי המקצוע נמצא שלמסורת תפקיד מוגבל בשיקולי העיבוד‪ .‬הכרם‬ ‫לא נתפס כאמצעי ייצור משמעותי ולכן גם לשיקולים כלכליים תפקיד משני‪ :‬השמן מיועד בעיקר לצריכה‬ ‫עצמית‪ ,‬והכרם – לא השמן – הוא נכס מהותי‪ ,‬המהווה סמל סטאטוס וקשר מסורתי בין‪-‬דורי לקרקע‬ ‫ולמקום‪ .‬לפיכך‪ ,‬נראה כי הדרך האפקטיבית ביותר לאימוץ דפוסי עיבוד מקיימים היא לא ע"י תמרוץ‬ ‫כלכלי‪ ,‬אלא בהדרכה ופיתוח תדמית חיובית ו"יוקרתית" לעיבודים המקיימים‪ ,‬באמצעות חלקות הדגמה‬ ‫בשטח וקשירה בין סטאטוס החקלאי לסוגי העיבוד המומלצים‪.‬‬ ‫מושב חקלאות וסביבה‬ ‫היבטים סביבתיים של יחסי גשם‪-‬נגר בנטיעות פרדסים באזור השרון‬ ‫אגוזי רועי*‪ ,‬עוינאת שאהין‪ ,‬אשל גיל‬ ‫התחנה לחקר הסחף‪ ,‬משרד החקלאות ופתוח הכפר‬ ‫*(‪)regozi@moag.gov.il‬‬ ‫שנים רבות שהחקלאים בישראל דגלו בממשק הדוגל בקרקע נקייה מכל עשב במטעים ופרדסים מתוך‬ ‫החשש לתחרות של הראשון בשני על מים‪ .‬הדברה כימית של עשבייה בפרדסים ומטעים מותירה את‬ ‫הקרקע חשופה לאפקט טיפות הגשם הגורם לאיטום פיזיקאלי של הקרקע והתפתחות נגר עילי‪ .‬ריכוז‬ ‫הנגר העילי עלול להגביר את סחף הקרקע והסעה של חומרי דישון והדברה אל מחוץ לשטח החקלאי‬ ‫ובכך לזהם את המערכת הנחלית והסביבה‪ .‬בשנים האחרונות ישנה מגמה של התרחבות שילוב כיסוי‬ ‫צמחי של עשבייה מקומית או זריעת דגן חורפי בין השורות במטעים ופרדסים צעירים רבים‪ .‬במקרה של‬ ‫עשביה טבעית הסיבה היא הרצון לחסוך בעליות הריסוס‪ ,‬ובמקרה של זריעת גידולי הכיסוי הסיבה היא‬ ‫מודעות מסוימת אצל החקלאים לבעיית סחף הקרקע במטעים ופרדסים צעירים‪.‬‬ ‫במחקר הבודק היבטים רבים של חיפוי קרקע בפרדסים צעירים בשרון‪ ,‬אנו בודקים גם את יעילות‬ ‫החיפוי הצמחי בפרדסים בצמצום דליפות מים כנגר עילי וסחף הקרקע‪ .‬במחקר זה אנו בוחנים שלושה‬ ‫ממשקי עיבוד המבוססים על גידולי כיסוי (ג"כ) וחיפוי הקרקע (ח"ק)‪ .0 :‬חיפוי קרקע מלא של ריצפת‬ ‫הפרדס באמצעות רסק עץ מתחת לעצים וצמחיה חד שנתית (שיבולת שועל‪+‬בקיה=שבקיה) בין שורות‬ ‫העצים‪ .9 ,‬חיפוי קרקע מלא של ריצפת הפרדס ברסק עץ מתחת לעצים וצמחיה טבעית חד שנתית בין‬ ‫שורות העצים‪ .0 ,‬חיפוי צמחי (שבקיה) בין השורות בלבד‪ .‬שלושת ממשקי העיבוד נבדקים כנגד ממשק‬ ‫עבוד של קרקע חשופה (הדברה כימית מלאה)‪ .‬השערת המחקר היא שג"כ יוצרים שכבת חיפוי פעיל‬ ‫במרווח בין השורות במטע‪ ,‬ויחד עם חיפוי קרקע (ח"ק) בקש או רסק עץ המפוזרים על שורת העצים‬ ‫והגדודית‪ ,‬משפרים את חידור המים‪ ,‬מצמצמים נגר עילי‪ ,‬וסחף קרקע‪ ,‬ומשפרים את פוריותה של‬ ‫הקרקע‪ .‬על בסיס תוצאות ראשוניות נמצא כי אכן קיימים הבדלים מהותיים בערכי מקדמי עובי גשם‪-‬נגר‬ ‫שחושבו עבור הממשקים השונים‪ ,0.0-0.2 ,0.5-0.2 ,0-0.0 ,0-0.0 :‬בהתאמה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצאו שינויים‬ ‫באופי התגובה ההידרולוגית וצורת ההידרוגרף‪ .‬נמצא כי ללא ח"ק או ג"כ תנובת הנגר העל קרקעי דומה‬ ‫לשטחים מבונים‪ .‬תוצאות ראשוניות אלו מצביעות על כך שהכיסוי הצמחי בין השורות בלבד אולי נותן‬ ‫פיתרון חלקי לבעיית סחף הקרקע מהגדודית‪ ,‬אך כמעט ואיננו מקטין את נפחי הנגר היוצאים מחלקות‬ ‫אלו‪ .‬לממצעים אלו ישנה חשיבות רבה לממשק המים בפרדס מחד‪ ,‬ולתנועת מזהמים משטחים חקלאים‬ ‫מאידך‪.‬‬ ‫דישון חנקני מיטבי בגידול פלפל לצמצום השפעות שליליות על הסביבה תוך שמירה על איכותו‬ ‫הבריאותית‬ ‫‪0‬‬ ‫חגי יסעור‪ ,0‬אלון בן גל‪ ,0‬שבתאי כהן‪ ,9‬חנה יחזקאל‪ 9‬ואורי ירמיהו‬ ‫‪0‬מרכז מחקר גילת‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי‪ 9 ,‬מו"פ דרום‪,‬‬ ‫‪hagai@agri.gov.il‬‬ ‫לאחרונה ישנו ביקוש רב של צרכנים לתוצרת חקלאית ברת‪-‬קיימא‪ ,‬ביקוש זה כולל גם צמצום ומניעת‬ ‫זיהום ופגיעה בסביבה‪ .‬למרות הביקוש לתוצרת חקלאית ברת‪-‬קיימא אין התפשרות על איכות ובטיחות‬ ‫המוצר‪ .‬חלחול של חנקות בג לל שימוש יתר בחקלאות מודרנית נחשב לאחד מהגורמים העיקרים לזיהום‬ ‫מי תהום ברחבי העולם‪ .‬מטרת מחקר הנוכחי הייתה לשפר את יעילות ניצול החנקן בגידול פלפל ללא‬ ‫השפעה שלילית על היבול ואיכות הפירות‪ .‬זני פלפל בעלי און צימוח שונה גודלו בחממה והושקו במהלך‬ ‫כל עונת הגידול בטפטוף בריכוזי חנקן של ‪ 2.9 ,0.0 ,0.2‬ו ‪ 00.2 -‬מילימולר (‪ 000 ,50 ,00‬ו‪ 050-‬ח"מ‪,‬‬ ‫בהתאמה)‪ .‬יבול הפירות‪ ,‬איכות הפירות וערכם התזונתי נבדקו במהלך עונת הגידול בגידול חורפי במו"פ‬ ‫דרום‪ .‬מאזן החנקן במערכת קרקע ‪ -‬צמח נקבע על ידי מדידת ריכוזי החנקן בקרקע ובחלקי הצמח‬ ‫השונים‪ .‬יבול הפירות הרב ביותר נמצא כאשר הפלפל דושן בריכוז של ‪ 0.0‬מילימולר (‪ 50‬ח"מ) חנקן‪.‬‬ ‫דישון חנקני בריכוזים גבוהים יותר (‪ 2.9‬ו – ‪ 00.2‬מילימולר) גרם להצטברות של חנקן בחתך הקרקע עד‬ ‫לעומק של ‪ 20‬ס"מ‪ .‬בחישוב עונתי דישון בריכוזים אלו גרם לתוספת של ‪ 40‬ו‪ 80-‬ק"ג חנקן לדונם‬ ‫לסביבה (חלחול לשכבות קרקע עמוקות ואו מי תהום)‪ ,‬בהתאמה‪ .‬בניגוד לזה‪ ,‬בהשקיה של ‪0.0‬‬ ‫מילימולר חנקן מרבית החנקן שניתן על ידי ההשקיה הורחק על ידי הצמח‪ .‬בתום הגידול ריכוז החנקן‬ ‫בקרקע היה הנמוך ביותר‪ .‬דישון חנקני ברמות גבוהות מהערך האופטימלי עלול לגרום לזיהום מי תהום‬ ‫בחנקות אשר עשוי לגבור כאשר הגידול יושקה במים מליחים שמצריך מנות השקיה גדולות יותר‪.‬‬ ‫לטיפולי החנקן בגידול החורפי בבשור לא הייתה השפעה מובהקת על איכות הפרי ועל מרכיביו‬ ‫הבריאותיים‪ .‬בכל טיפולי החנקן התקבלו ערכים דומים של תכולת הקרטנואידים (בטא קרוטן וליקופן)‬ ‫ופעילות אנטיאוקסידנטית אשר נקבעו בשיטות אלקטרו כימיות‪ ,‬ספקטראליות ופלורוסנטיות‪ .‬זני הפלפל‬ ‫שנבחנו נבדלו ביעילות ניצול החנקן שלהם כפי במתבטא בייצור פירות לכל יחידת חנקן שנקלטה על‬ ‫הצמח‪ .‬תוצאות המחקר מצביעות על כך שניתן לשפר את יעילות ניצול החנקן בגידול פלפל אינטנסיבי‬ ‫תוך צמצום ואף מניעה של זיהום מי התהום בחנקות‪ ,‬תוך כדי שיפור יבול הפלפל ושמירה על איכותו‬ ‫התזונתית והבריאותית של הפרי‪.‬‬ ‫שירותי האבקה במערכות חקלאיות‪-‬טבעיות ים‪-‬תיכוניות‪ :‬בחינת תרומתן של דבורי בר להאבקת‬ ‫גידולי חקלאות בשפלת יהודה‬ ‫גדעון פיזנטי‪ ,‬אהד אפיק ויעל מנדליק‬ ‫המחלקה לאנטומולוגיה‪ ,‬הפקולטה לחקלאות‪ ,‬מזון וסביבה ע"ש רוברט ה‪ .‬סמית‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫בירושלים‬ ‫‪gidpisa79@yahoo.com‬‬ ‫שרותי האבקה הכרחיים לקיום חקלאות ומערכות טבעיות כאחד ומסופקים בעיקר על‪-‬ידי דבורים‪.‬‬ ‫בשטחי חקלאות מודרנית הרוב המכריע של ההאבקה נעשית על‪-‬ידי דבורי דבש‪ ,‬למרות שלדבורי בר‬ ‫פוטנציאל האבקה משמעותי‪ .‬ההתבססות על האבקת דבורי דבש בעייתית הן בשל ירידה באוכלוסיותיהן‬ ‫בשנים האחרונות במקומות שונים בעולם‪ ,‬כולל בישראל‪ ,‬והן בשל פוטנציאל הפגיעה במערכת‬ ‫האקולוגית הסובבת ובמאביקי הבר‪ .‬עם זאת‪ ,‬טרם נחקר פוטנציאל ההאבקה של חברת דבורי הבר‬ ‫בישראל‪ ,‬כמו גם השפעת ממשק השטחים החקלאיים וסביבתם על אוכלוסיותיהן‪ .‬המחקר הנוכחי‬ ‫התמקד באזור שפלת יהודה‪ ,‬המורכב מפסיפס של שטחים טבעיים וחקלאיים‪ ,‬ובשלושה גידולים‬ ‫התלויים בהאבקת דבורים ‪ -‬שקד‪ ,‬חמנית ואבטיח לפיצוח‪ .‬המחקר כלל ‪ )0‬סקירת חברת הדבורים‬ ‫המבקרת במטעי שקד ובשדות חמנית ואבטיח‪ ,‬ובשטחים הפתוחים הסמוכים להם‪ ,‬בעזרת רשתות‪,‬‬ ‫מלכודות ותצפיות‪ ,‬לאיתור המינים המרכזיים של דבורי הבר המבקרים בפרחי הגידולים ועשויים לתרום‬ ‫להאבקתם‪ )9 .‬הערכת תרומת ההאבקה הממוצעת לביקור וסך שרותי ההאבקה של מינים עיקריים של‬ ‫דבורי בר‪ ,‬וכן תרומת חברת דבורי הבר בכללותה‪ ,‬והשוואה לתרומה של אוכלוסיית דבורי הדבש‬ ‫המבויתות‪ ,‬לפי ממוצעי חנטת פירות וזרעים בחשיפת פרחים לביקור יחיד‪ ,‬בחמנית ואבטיח‪ .‬תוצאות‬ ‫המחקר מראות כי בתנאים הקיימים כיום באזור‪ ,‬דבורת הדבש היא המין המבקר והמאביק העיקרי‬ ‫בשלושת הגידולים שנבדקו‪ ,‬באזור המחקר‪ .‬בשקד כמעט ולא נצפו ביקורים של דבורי בר‪ ,‬ואילו בחמנית‬ ‫ובאבטיח נצפו ביקורים רבים של דבורים קטנות עד זעירות‪ ,‬בעיקר מהמינים‬ ‫‪Lasioglossum‬‬ ‫‪ ,Lasioglossum politum ,malachurum‬ו‪ .Hylaeus taeniolatus-‬תרומת דבורי הבר להאבקת שקד‬ ‫וחמנית באזור המחקר נמוכה מאד ואינה עולה על ‪ 0-9%‬מסך כל תרומת הדבורים‪ .‬תרומת דבורי הבר‬ ‫להאבקת אבטיח גבוהה יותר‪ ,‬ומוערכת בכ‪ 5-05%-‬מסך כל תרומת הדבורים‪ .‬הערך הנמוך יחסית של‬ ‫תרומת דבורי הבר להאבקת הגידולים הנחקרים נובע משילוב של תדירויות ביקורים נמוכות‪ ,‬ותרומה‬ ‫נמוכה לביקור יחיד האופיינית לדבורים קטנות‪ .‬עם זאת‪ ,‬העובדה כי מגדלי אבטיח קיבלו שרותי האבקה‬ ‫מהבר בשווי של עד ‪ 05%‬מהיבול מראה כי בהינתן התנאים המתאימים‪ ,‬לשרותי ההאבקה של דבורי‬ ‫הבר יתכן ערך כלכלי‪-‬חקלאי משמעותי‪.‬‬ ‫השפעת חקלאות מטעים בהשוואה לחורש טבעי על חברת עטלפים בגליל העליון‪ :‬ניתוח מקרה‬ ‫מבחן‬ ‫‪0‬‬ ‫שחר רגב‪ ,0‬ערן לוין‪ ,9‬עמית דולב‬ ‫‪0‬המכללה האקדמית בתל‪-‬חי‪ ,‬קרית שמונה‪.‬‬ ‫‪shajar007@gmail.com‬‬ ‫‪9‬מרכז יונקים‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪ ,‬תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫‪0‬תחום בע"ח‪ ,‬מו"פ צפון – מיג"ל‪ ,‬קרית שמונה‬ ‫שטחים חקלאיים מהווים שטח ניכר מכלל השטחים הפתוחים בישראל ומתוכם כ‪ 92% -‬הם מטעים‪,‬‬ ‫שמשמשים מקום חיּות לפעילות של מגוון מינים רב‪ .‬חקלאות המטעים באזורי ההר בגליל שלובה בחורש‬ ‫הים תיכוני בצפון ישראל‪ ,‬כשמינים רבים של עטלפי חרקים משחרים במרחב זה בנישות שונות‪ .‬לצורך‬ ‫בחינת ההשפעה של חקלאות המטעים על חברת העטלפים‪ ,‬נבחנה בעבודה זו פעילות העטלפים במטעי‬ ‫תפוחים ובחורש הים‪-‬תיכוני הסמוך להם‪ .‬מטרות המחקר‪ )0( :‬בחינת ההשפעה של חקלאות מטעים על‬ ‫עושר מינים ורמת פעילות של עטלפי חרקים‪ )9( .‬בחינת שימוש העטלפים בנישות שונות‪ :‬הרכב הצומח‬ ‫(מטע‪/‬חורש) והמורכבות האקוסטית שלו (מעל הצמרות‪ ,‬או בתוך הסבך)‪.‬‬ ‫המחקר התבצע במרום הגליל בקיץ באזור המטעים של ברעם וסאסא וחורש האלונים הטבעי הסמוך‬ ‫להם‪ ,‬כשזיהוי מיני העטלפים ועוצמת פעילותם נעשה בעזרת גלאי עטלפים מסוג ‪ Anabat‬המקליט את‬ ‫כל משרעת הקולות האולטרה‪-‬סוניים המופקים על ידם‪ .‬תדרי הקולות ומאפייניהם אפשרו הפרדה בין‬ ‫מרבית המינים‪ .‬שטח המחקר כלל שלושה זוגות אתרים כאשר בכל זוג היה אתר דגימה במטע ואתר‬ ‫בחורש‪ .‬בכל אתר מוקמו גלאי עטלפים בגובה הצמרות ובגובה הקרקע‪.‬‬ ‫הוקלטו וסווגו ‪ 0500‬יעפים וזוהו במרחב ‪ 04-00‬מיני עטלפים שונים‪ ,‬כאשר מגוון המינים במטעים היה‬ ‫גבוה מהמגוון בחורש‪ .‬עצמת פעילות עטלפים בגובה צמרות העצים הייתה גבוהה מעוצמת פעילותם‬ ‫בגובה הקרקע ונמצא שהעדפת בית גידול היא תלוית מין‪ .‬מבין המינים העיקריים‪ ,‬נמצא שעטלפון אירופי‬ ‫מעדיף לשחר באזור החורש ונשפון גדות מעדיף את המטע‪ ,‬בעוד שלעטלפון לבן שוליים ועטלפון סאבי‬ ‫לא הייתה העדפת אזור שיחור‪ .‬עבודה ראשונית זו מרמזת שענף חקלאי של מטעי תפוחים בצפון ישראל‬ ‫משמש כאתר שיחור מזון חשוב לעטלפי חרקים ומדגישה את חשיבותו לקיומם במרחב‪.‬‬ ‫"חקלאות תומכת סביבה" ‪ -‬מיזמים אזוריים לשיפור הממשק בין שטחי חקלאות לסביבה הטבעית‬ ‫‪0‬‬ ‫עופר שטייניץ‪ ,*0‬רענן אמויאל‪ 0‬ורותי פרום‪-‬אריכא‬ ‫‪ 0‬האגף לתכנון כפרי אזורי‪ ,‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫* ‪ofers@moag.gov.il‬‬ ‫החקלאות במדינת ישראל היא ברובה חקלאות בה מתקיים שימוש נרחב בתשומות חיצוניות כמו דשנים‪,‬‬ ‫הדברה והשקיה‪ .‬לחקלאות מסוג זה יכולה להיות השפעה שלילית על המגוון הביולוגי ועל אספקת‬ ‫שירותים אקולוגיים חיוניים למערכת החקלאית‪ ,‬כגון‪ :‬שירותי האבקה‪ ,‬פירוק ומחזור חומרים אורגניים‬ ‫בקרקע‪ .‬לחצי הפיתוח בישראל בעשורים האחרונים גרמו לכרסום בשטחים פתוחים‪ ,‬הגבירו את רגישות‬ ‫החי והצומח בהם והפכו חלק מהשטחים החקלאיים למקלט חשוב עבור מינים פגיעים‪ .‬מנגד‪ ,‬פעולות‬ ‫שונות תומכות סביבה כמו‪ :‬שימוש מופחת בהדברה וריסוס‪ ,‬שילוב פרקטיקה חקלאית וטכנולוגיות‬ ‫חוסכות משאבים‪ ,‬טיפול בפסולת‪ ,‬שימור אקטיבי על ערכי טבע ושיקום אקולוגי של בתי גידול ייחודיים‬ ‫(כגון מעיינות וגדות נחלים) שנתונים כיום להשפעה של עיבוד חקלאי יכולים לתרום לשמירה על משאבי‬ ‫טבע והמגוון הביולוגי‪ ,‬לקידום התיירות ולרווחת התושבים‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬האגף לת כנון כפרי אזורי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר יצא בקול קורא למיזמים אזוריים‬ ‫ארוכי‪-‬טווח שישמשו מודל ל"חקלאות תומכת סביבה" בשטחי חקלאות באזורים בעלי ערכיות סביבתית‬ ‫גבוהה (כגון מסדרונות אקולוגיים‪ ,‬סמיכות לבתי גידול ייחודיים)‪ .‬מטרת המיזם היא לקדם שילוב טוב‬ ‫יותר של חקלאות עם הסביבה הטבעית ע" י חקלאים ותושבים לשימור המגוון הביולוגי ולרווחת הקהילה‪.‬‬ ‫ההצעות למיזמים כוללות מודל לתמרוץ חקלאים על ביצוע פעולות תומכות סביבה המתחשב בפגיעה‬ ‫פוטנציאלית ברווחים בטווח הקצר עקב פעולות אלו‪ .‬בקרוב צפוי תחילתו של השלב המעשי של שלושה‬ ‫מ יזמים שיכלול התחייבות של החקלאים השותפים לעיבוד ידידותי לסביבה לחמש שנים‪.‬‬ ‫מיזם ייחודי זה כולל שיתוף פעולה הדוק בין גופים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר לבין המשרד להגנת‬ ‫הסביבה ורשות הטבע והגנים‪.‬‬ ‫שימוש חוזר בבוצת זבלי עופות לטיוב קרקע חקלאית‬ ‫‪0‬‬ ‫רועי פוסמניק*‪ ,0‬בועז בר‪-‬סיני‪ ,9‬עלי נג'ידאת‪ ,0‬עמית גרוס‬ ‫‪0‬‬ ‫המחלקה להידרולוגיה ומיקרוביולוגיה של הסביבה‪ ,‬מכון צוקרברג לחקר המים‪ ,‬ביה"ס הבינלאומי‬ ‫ללימודי מדבר ע"ש אלברט כץ‪ ,‬המכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬ ‫בנגב‪.‬‬ ‫‪ 9‬ביה"ס הניסויי "מבואות הנגב"‪ ,‬קיבוץ שובל‪.‬‬ ‫* ‪Posmanik@post.bgu.ac.il‬‬ ‫השלכת פסולת ביולוגית לסביבה או שימוש לא מושכל בה בחקלאות עלולים לגרום לפגיעה סביבתית‬ ‫חמורה ואף לסכנות סניטריות כגון התפשטות מחלות‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬לשימוש בזבלי בע"ח המיושם כיום‬ ‫בחקלאות ישנו פוט נציאל לזיהום אוויר כתוצאה מפליטות לא מבוקרות של אמוניה וגזים רעילים נוספים‪,‬‬ ‫וזיהום פוטנציאלי של הקרקע ושל מקווי מים עילאיים ותת קרקעיים בשאריות חנקן וזרחן‪ .‬בשל כך‪,‬‬ ‫פותחה מערכת אלטרנטיבית ליצור דשן אורגני נוזלי תוך ניצול והשבת נוטריינטים מזבלי בע"ח‪ .‬המערכת‬ ‫משלבת מספר תהליכים לטיפול בפסולת ביולוגית עשירה בחנקן‪ ,‬לרבות זבלי עופות מקומיים‪ ,‬הכוללים‬ ‫טיפול אנאירובי וייצוב הזבלים בסיד (‪ )Lime stabilization‬תוך שחרור מבוקר של גזים ולכידתם‬ ‫בפילטר ביולוגי (ביופילטרציה)‪ .‬ניסיונות ראשוניים להפעלת המערכת‪ ,‬תוך שימוש בזבלי בע"ח שונים‬ ‫(בקר ועופות)‪ ,‬הוכיחו את יעילותה‪ .‬בחינת יעילות המערכת במתקני פיילוט בשדה‪ ,‬אף הצביעו על‬ ‫ישימות הרעיון בחקלאות האורגנית‪.‬‬ ‫בעבודה זו התמקדנו באפיון הבוצה השאריתית של המערכת‬ ‫ובחינת הפוטנציאל לשימוש חוזר בה לטיוב קרקע חקלאית‪.‬‬ ‫זבלי עופות מקומיים (רפד פטמים וזבל מטילות) אופיינו כימית לפני ואחרי עיכול וטיפול בסיד‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫לטובת קבלת אומדן לרמת יציבות הבוצה השאריתית‪ ,‬נבדקו פרמטרים שונים כגון ריכוז חיידקי קולי‪-‬‬ ‫צואתיים (‪ )FC‬ושורה של מתכות כבדות‪ .‬בוצת זבל עופות מטופלת בסיד ענתה לקריטריונים האירופאים‬ ‫המחמירים לפסולת המותרת לשימוש חוזר בחקלאות (‪ .)low-risk biowaste‬בנוסף‪ ,‬ערכי חנקן‪ ,‬זרחן‬ ‫ואשלגן שאריתיים בבוצה הצביעו על האפשרות לשימוש חוזר בחקלאות‪ .‬בניסוי עציצים בחממה נבדקה‬ ‫תרומת הבוצה המטופלת לשיפור פוריות קרקע‪.‬‬ ‫שיפור משמעותי במדדי יבול חסה ועגבנייה (צמחי‬ ‫מודל בניסוי) מעידים על הפוטנציאל הגלום בבוצת זבל עופות מטופלת בסיד כגורם חלופי לטיוב ודישון‬ ‫קרקע‪.‬‬ ‫ממצאי העבודה עד כה מעידים כי ניתן להשתמש בבוצה השאריתית מהמערכת בשימוש חוזר לטיוב‬ ‫קרקע חקלאית ובכך להגדיל את פוטנציאל המחזור של המערכת‪ .‬בנוסף‪ ,‬ממצאי המחקר‪ ,‬הוכיחו את‬ ‫יעילות המערכת בייצוב זבלי עופות לצורך סילוקם הבטוח לסביבה‪.‬‬ ‫מושב זיהום אוויר‬ ‫שיטה חדשנית להערכת היבטים אנרגטיים וסביבתיים של מערכות תחבורה מתקדמות המבוססות‬ ‫על רכב חשמלי‬ ‫לאוניד טרטקובסקי*‪ ,‬בוריס ארונוב ודורון פופסקו‬ ‫הפקולטה להנדסת מכונות‪ ,‬הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫* ‪tartak@technion.ac.il‬‬ ‫מספר הולך וגדל של מערכות תחבורה מתקדמות מפותח עתה בעולם במטרה לשפר ניידות תושבים‬ ‫בתוך הערים יחד עם שימור האנרגיה‪ ,‬שימוש במקורות אנרגיה מתחדשים והפחתת זיהום האוויר‬ ‫במרכזי הערים‪ .‬רוב המערכות הללו מבוסס על כלי רכב חשמליים‪ .‬הערכת היבטים אנרגטיים וסביבתיים‬ ‫של מערכת התחבורה החדשה עוד בשלבי תכנונה היא אחד התנאים החשובים ביותר לפיתוח מוצלח‪.‬‬ ‫כלי חישובי להערכת היבטים הללו פותח במסגרת הפרויקטים שבוצעו במימון האיחוד האירופי וביניהם‬ ‫‪ .Cybercars, Cybermove, Citymobil, Conduits, CATS‬הכלי שפותח מאפשר חישוב של צריכת‬ ‫האנרגיה ע"י רכב חשמלי בודד או מערכת שלמה‪ ,‬חישוב כמות האנרגיה הממוחזרת בתנאי הנהיגה‬ ‫הרלוונטיים למקרה הנבדק‪ ,‬הערכת פליטות המזהמים שנפלטו כתוצאה משימוש במערכת התחבורה‬ ‫ולבסוף – הערכת היבט סביבתי של המערכת אשר לוקח בשבון הן רמת הפליטות והן כמות האוכלוסיה‬ ‫הנחשפת לפליטות הללו‪ .‬המודל שפותח אומת על ידי השוואת תוצאות החישוב עם הנתונים המדודים‬ ‫שהתקבלו עם מספר כלי רכב חשמליים שונים‪.‬‬ ‫הערכת פליטות המזהמים שייפלטו‪ /‬נפלטו כתוצאה משימוש במערכת התחבורה הנחקרת מבוצעת או‬ ‫על סמך ה נתונים על ייצור החשמל ופליטת המזהמים כתוצעה מייצור חשמל זה או‪ ,‬במידה ונתונים הללו‬ ‫אינם זמינים‪ ,‬על סמך המידע על הרכב דלקים המשמשים לייצור החשמל באזור הרלוונטי ונתונים ידועים‬ ‫על מקדמי פליטה עבור מקורות אנרגיה שונים‪ .‬תוצאות החישוב מושוות עם היבטים אנרגטיים‬ ‫וסביבתיים שחושבו עבור מערכות תחבורה קונבנציונליות המשמשות כיום באזור הרלוונטי‪.‬‬ ‫במידה ופליטות מזהמים שונים שחושבו אינן מצביעות על מגמה חד‪-‬משמעית בהשוואה מול מערכת‬ ‫תחבורה קונבנציונלית‪ ,‬מבוצע החישוב של ה‪ .Total Emission Indicator (TEI) -‬האחרון מחושב‬ ‫בהתבסס על נתונים על הרעילות היחסית של מזהמים שונים‪ .‬כדי לקחת בחשבון את כמות האוכלוסייה‬ ‫הנחשפת לזיהום האוויר שנוצר כתוצאה מפעילות של מערכת התחבורה הנחקרת‪ ,‬הוצע להשתמש‬ ‫במדד הנקרא )‪ EIF .Environmental Impact Factor (EIF‬מחושב בהתבסס על ערך ה‪ TEI-‬וכמות‬ ‫האוכלוסיה ליחידת שטח באזור הרלוונטי‪.‬‬ ‫בעזרת השיטה שפוטחה בוצעה במסגרת הפרויקט ‪ CATS‬הערכת היבטים אנרגטיים וסביבתיים של‬ ‫מערכת התחבורה החדישה ‪ CRISTAL‬עבור תסריטי שימוש שונים בעיר ‪ Ploiesti‬שברומניה‪.‬‬ ‫חישובי זיהום אטמוספרי במפרץ חיפה באמצעות מודלים ברזולוציה גבוהה‬ ‫ניצה חייקין (‪ ,)0,0‬יצחק מרר (‪ ,)9‬פנחס אלפרט‬ ‫(‪) 0‬‬ ‫(‪)0‬‬ ‫גיאופיזיקה‪ ,‬מדעי האטמוספירה ומדעים פלנטריים‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫(‪)9‬‬ ‫קרקע ומים‪ ,‬הפקולטה לחקלאות‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫(‪)0‬‬ ‫קמ"ג‬ ‫‪nitsahai@post.tau.ac.il‬‬ ‫עוצמת זיהום אוויר באזור נתון תלוייה בפרמטרים רבים ובכללם מאפייני מקורות הפליטה‪ .‬שימוש‬ ‫במודלים אטמוספריים לצורכי חיזוי מחייב התאמת המודל לאזור החישוב‪ ,‬והתאמה מיטבית של נתוני‬ ‫הקלט למודל‪.‬‬ ‫במחקר שנערך באזור חיפה‪ ,‬נעשה שימוש במודל אטמוספרי ‪ RAMS‬ברזולוציה גבוהה‪ ,‬אשר תּוקף‬ ‫באמצעות נתוני קרקע ומדידות רום ייעודיות‪ .‬במספר מקרים מטאורולוגיים שהורצו באמצעות המודל הוא‬ ‫הראה יכולת התאמה טובה לתנאי השטח ולתנאי המטאורולוגיה המשתנים שנמדדו בפועל‪ .‬לאחר תיקוף‬ ‫תוצאות מודל הזרימה‪ ,‬שימשו תוצאותיו כקלט לסימולציות באמצעות מודל פיזור והסעה ‪.HYPACT‬‬ ‫בשל זמינות גבוהה של נתוני ניטור למזהם גופרית דו‪-‬חמצנית‪ ,‬נבחר מזהם זה כסמן לבחינת יכולותיו‬ ‫של מודל הפיזור‪ .‬מודל הפיזור הוזן בנתוני קלט של מספר מקורות פליטה באזור חיפה רבתי במספר‬ ‫וריאציות‪ .‬תוצאות הסימולציות של המודל נבחנו מול נתונים מתחנות ניטור במרחב חיפה‪.‬‬ ‫בהרצאה יודגמו תוצאות של שני המודלים עבור מקרה בוחן באזור מפרץ חיפה‪.‬‬ ‫‪Urban scale meteorological and air quality forecast for the biggest Israeli cities:‬‬ ‫‪WRF-Chem model simulation.‬‬ ‫‪Yosef Levitin‬‬ ‫‪Israel Meteorological Service. Email: jlevitin@yahoo.com‬‬ ‫‪An operative short-term air quality forecast has great importance and applicability for‬‬ ‫‪areas with high emission of atmospheric pollutants. In Israel such problem regions are‬‬ the urban areas of big cities, first of all Great Tel Aviv, Haifa and Jerusalem, where the main permanent source of atmospheric pollution is motor transport exhausts; at that the most unhealthy species are nitrogen oxides (NOx). As it follows from the Israel Ministry of Environment data, NOx concentration in great cities under unfavorable meteorological conditions is often comparable with the maximum permissible value of 492 ppb or even exceeds the NOx limit. In 2000 years the Israel Meteorological Service (IMS) developed an easy-to-use simple statistical model for the short-term (12 hours) NOx forecast within the Tel Aviv urban area to use by the Ministry of Environment. The model was based on operative weather forecast data from the regional meteorological model run in the IMS; this model was used several years and gave good results. At present up-to-date air quality modeling systems consist as a rule of a high resolution regional meteorological model coupled with a numerical model for transport and diffusion of atmospheric pollutants, taking into account the photo-chemical reactions. Such a model was installed in IMS and its first results are described in the lecture; the pilot version of the air quality forecast model is intended for the short-term prediction of NOx concentration emitted from motor transport. The modeling system is based on US NCAR regional chemical/dynamical Weather Research Model (WRF-Chem) with horizontal resolution of 1 km for the inner urban area domain. The last versions of this modeling system (ver. 3.x.x) include the set of submodels for transport, diffusion and photo-chemical interactions of many species, emitted to the atmosphere by different sources. The model system is handy in installation and operation because there is not a separate pollutants transport and chemical model. The results of the test runs, namely NOx concentration, within the Tel Aviv urban area and outside the city under different meteorological conditions are shown in the lecture. The model also takes into account variation of motor traffic intensity during a day. An additional user-friendly graphical interface is developed to demonstrate and analyze the predicted pollutants concentrations and meteorological pattern over the considered area. ‫חיזוי זיהום אוויר ע"י בנזן באמצעות ‪ NOX‬והקשר למצבים מטאורולוגיים וטופוגרפיים בערים ת"א‬ ‫וחיפה‬ ‫‪9‬‬ ‫לאה אדלר‪ ,*0‬שלומית פז‪,0‬לבנה קורדובה‪-‬ביז'ונר‬ ‫‪0‬החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪9‬המשרד להגנת הסביבה‬ ‫*‪uadler@gmail.com‬‬ ‫התחבורה היא המקור העיקרי של זיהום אוויר במרכזי הערים בישראל‪ .‬אחד המזהמים הנפלטים מכלי‬ ‫הרכב הוא הבנזן‪ ,‬המסוכן לבריאות ונחשב כמסרטן‪ .‬למרות שנזקיו קשים בהשוואה למזהמים אחרים‬ ‫הוא אינו מנוטר באופן רציף בדומה למזהמים אחרים המנוטרים בכל תחנות הניטור‪ ,‬משום שהציוד‬ ‫לניטורו יקר מאוד ודורש טיפול ואחזקה צמודים‪ .‬הבנזן מנוטר באופן רציף במספר תחנות בתל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫בחיפה ובאשדוד בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫מטרות המחקר הן הכנת מודל לחיזוי ריכוזי בנזן לפי ריכוזי ה‪ ,NOx-‬הנמדדים בתחנות הניטור ובכך‬ ‫לקבל הערכה לחשיפת האוכלוסיה לריכוזי הבנזן באזורים שונים‪ .‬בנוסף‪ ,‬לבדוק האם קיימים קשרים בין‬ ‫ריכוזי הבנזן לבין פרמטרים מטאורולוגיים ולבדוק את השפעת התנאים הגיאוגרפיים על ריכוזיו‪.‬‬ ‫המחקר נערך עבור נתונים שעתיים של בנזן‪ ,NOx ,‬טמפרטורת אוויר‪ ,‬לחות יחסית‪ ,‬עוצמת וכיוון הרוח‬ ‫בשנים ‪ 9008-9000‬בתחנת ניטור תחבורתית "עירוני ד" בתל אביב ובתחנת ניטור כללית "איגוד"‬ ‫בחיפה‪.‬‬ ‫התוצאות שהתקבלו עד כה מראות כי ריכוזי הבנזן בתחנה עירוני ד' בשנים ‪ 9008‬ו‪ 9000-‬היו גבוהים‬ ‫מערך היעד השנתי (‪ 0.0‬מק"ג‪/‬מ"ק‪ .)0.40ppb ,‬התנהגות עונתית נצפתה לאורך השנה בשתי תחנות‬ ‫הניטור‪ ,‬כאשר בחורף ריכוזי הבנזן היו גבוהים ובקיץ נמוכים‪ .‬לאורך השבוע בשתי התחנות ריכוזי הבנזן‬ ‫היו נמוכים בשבת מאלה של שאר ימי השבוע‪ .‬לאורך היממה התקבלו בשתי תחנות הניטור ריכוזי בנזן‬ ‫גבוהים בשעות הבוקר וכן בשעות אחה"צ המאוחרות והערב‪.‬‬ ‫בשתי התחנות התקבל קשר חיובי בינוני‪-‬חזק בין הבנזן ל‪ .NOx-‬בחלוקה לעונות שנה התקבל בקיץ קשר‬ ‫חיובי חלש ובשאר העונות התקבל קשר חיובי חזק‪.‬‬ ‫בין הבנזן לטמפרטורה‪ ,‬ללחות יחסית‪ ,‬למהירות הרוח ולכיוון הרוח התקבל קשר שלילי חלש מובהק‪.‬‬ ‫מתוצאות המחקר עד כה עולה כי קיים קשר חיובי בינוני‪-‬חזק בין הבנזן ל‪ NOx-‬וקשר בין שיעורי הבנזן‬ ‫לעומסי התחבורה‪.‬‬ ‫בהמשך המחקר יבנה מודל סטטיסטי לחיזוי ריכוזי בנזן באמצעות ריכוזי ‪ NOx‬ופרמטרים מטאורולוגיים‪.‬‬