1. No category

‫מהדרין תנופורט יצוא‪ -‬פרוטוקול גידול‬
‫דרישות ‪ GLOBAL GAP‬למגדל‬
‫הוראה ‪ –8‬הגנת הצומח‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪11‬‬
‫מהדורה‪1 :‬‬
‫תאריך עדכון‪14.4.11 :‬‬
‫‪ .1‬מטרת ההוראה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬להגדיר הליכי ניטור‪ ,‬הטיפול והמניעה של מזיקים‪ ,‬מחלות ועשבייה בחלקות המשק‪.‬‬
‫‪ 1.1‬לפרט הדרכים לצמצום השימוש בחומרי הדברה שהם בעלי השפעה שלילית על הסביבה‬
‫והתמקדות באמצעים שאינם כימיים להגנת הצומח‪.‬‬
‫‪ 1.1‬להגדיר הנחיות אודות השימוש בחומרי הדברה‪.‬‬
‫‪ .2‬הגדרות‪:‬‬
‫‪ 1.1‬א‪.‬מ‪.‬ל‬
‫‪ .3‬תוכן ההוראה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬כללי‪ -‬הפעולות השונות אשר תינקטנה במסגרת הגנת הצומח בשטחי הגידול תיעשינה‬
‫תוך הקפדה על האלמנטים הבאים‪:‬‬
‫‪ 1.1.1‬סוג הטיפול יקבע על בסיס התייעצות עם מדריך מקצועי בתחום הגנת הצומח‪.‬‬
‫‪ 1.1.1‬יש לבחור חומרים שיש בהם משום פגיעה מינימלית בסביבה‪.‬‬
‫‪ 1.1.1‬יש להשתמש בחומרים המותרים לשימוש בארץ הגידול ומאושרים ע"י הלקוח‪.‬‬
‫‪ 1.1.4‬במידה וניתן להשתמש בחומרים שאינם כימיים – יועדף הטיפול הלא כימי על פני‬
‫הכימי‪.‬‬
‫‪ 1.1.3‬במידת האפשר יעשה שימוש בטכניקות להדברה משולבת של מזיקים ‪. IPM -‬‬
‫‪ 1.1‬אמצעי ניטור‪:‬‬
‫‪ 1.1.1‬יש להשתמש באמצעי ניטור מקובלים כגון‪ :‬מלכודות צבע‪ ,‬מלכודות פרומונים‬
‫וכדומה‪ ,‬כמו כן יש להיוועץ במומחה לניטור מזיקים‪ .‬תוצאות הניטור תתועדנה על‬
‫גבי טופס ‪-‬ניטור מזיקים ומחלות‪.‬‬
‫‪ 1.1‬אמצעי מניעה‪:‬‬
‫‪ 1.1.1‬סניטציה במשך תקופת הגידול‪ -‬הסרה סילוק והשמדה של חלקי צמחים נגועים‪.‬‬
‫בסוף הגידול סילוק הצמחים מבית הצמחייה והשמדתם מחוץ לחלקה‪/‬חממה‪.‬‬
‫‪ 1.1.1‬רשתות נגד חרקים (במידה והגידול מבוצע במבנה)‪.‬‬
‫‪ 1.1.1‬שימוש בזנים עמידים‪ -‬הקטנת הסיכוי למחלות ע"י בחירה של זנים עמידים או‬
‫סבילים לגורמי פגע שונים במידה ואיכותם מצדיקה זאת‪.‬‬
‫‪ 1.1.4‬אמצעים אגרוטכניים – כגון איוורור לצמצום תנאים מעודדי התפתחות מחלות‪.‬‬
‫‪ 1.1.3‬שימוש ביריעות כיסוי בולעות ‪ u.v‬המפחיתות חדירת מזיקים ומשפיעות על‬
‫התנהגותם‪.‬‬
‫‪ 1.4‬בחירת כימיקלים‪:‬‬
‫‪ 1.4.1‬בעת שימוש בכימיקלים יעשה שימוש בחומרים המאושרים לשימוש ע"י‬
‫הלקוח‪/‬משווק והרשות להגנת הצומח במשרד החקלאות בלבד תוך הקפדה על‬
‫הוראות היצרן המפורטות ע"ג התווית‪.‬‬
‫‪ 1.4.1‬במידה וחומר מסוים אושר ע"י משרד החקלאות אך לא ע"י המשווק או ההפך –‬
‫יש לנהוג על פי הגורם המחמיר‪.‬‬
‫‪ 1.4.1‬באחריות המגדל לדרוש לפני תחילת כל עונה מנציג המשווק את רשימת‬
‫החומרים המותרים לשימוש בציון מספר ימי המתנה נדרשים לפני קטיף ביחס‬
‫מהדרין תנופורט יצוא‪ -‬פרוטוקול גידול‬
‫דרישות ‪ GLOBAL GAP‬למגדל‬
‫הוראה ‪ –8‬הגנת הצומח‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪11‬‬
‫מהדורה‪1 :‬‬
‫תאריך עדכון‪14.4.11 :‬‬
‫לכל חומר‪.‬‬
‫‪ 1.3‬היערכות לקראת ריסוס‪:‬‬
‫‪ 1.3.1‬בעת היערכות לקראת הריסוס על המגדל להקפיד על האלמנטים הבאים‪:‬‬
‫‪ 1.3.1.1‬המינון‪ -‬יקבע על פי הוראות היצרן המופיעות על תווית המוצר ובמידת‬
‫האפשר אף למטה מכך‪ .‬המינון מבטא את שיטת התמהיל של חומר‬
‫ההדברה במים ונמדד ביחידות של סמ"ק או גרם לליטר מים‪ .‬בעת הכנת‬
‫התרסיס יש להתחשב גם במהירות היישום‪ ,‬בגודל השטח ובלחץ המרסס‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.1‬מספר ימי ההמתנה‪ -‬יש לבדוק את מספר ימי ההמתנה שיש להמתין‬
‫מרגע היישום ועד למועד בו ניתן לקטוף את הפרי ולשווקו‪ -‬על פי הנחיות‬
‫הלקוח‪/‬משווק‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.1‬נפח התרסיס‪ -‬כמות החומר בליטרים לדונם שטח‪.‬‬
‫‪ 1.3‬ביצוע הריסוס‪:‬‬
‫‪ 1.3.1‬מבצע הריסוס יהיה עובד שעבר הדרכה מסודרת בנושא ושהוסמך לכך‪.‬‬
‫‪ 1.3.1‬בעת ביצוע הריסוס ישתמש המבצע בציוד מיגון בהתאם להוראות היצרן‬
‫המופיעות על תווית התכשיר‪.‬‬
‫‪ 1.3.1‬חישוב התערובת יעשה תוך התחשבות בגודל השטח המיועד‪ ,‬מהירות ביצוע‬
‫הריסוס ומידת הלחץ במכשיר הריסוס‪.‬‬
‫‪ 1.3.4‬יש לוודא תקינות ציוד הריסוס לשם השגת אפקטיביות מירבית‪.‬‬
‫‪ 1.3.3‬פירטי הריסוס יתועדו בטופס תיעוד ביצוע ריסוסים‪ -‬יש למלא את כל הנתונים‬
‫הנדרשים בטופס‪.‬‬
‫‪ 1.3.3‬את שאריות חומרי הריסוס אין להשליך בכל מקום‪ ,‬אלא לרסס שוב ע"פ החלקה‬
‫במהירות גבוהה יותר ‪,‬או לרסס על רשת‪/‬פלסטיק בית הגידול מן הפנים כלפי חוץ‪.‬‬
‫‪ 1.3.3‬כאשר יש שימוש באוייבים טבעיים בחלקה יש להתחשב בהימצאותם בעת תכנון‬
‫ביצוע הריסוס ובהגבלות השימוש הנובעות מכך‬
‫‪ 1.3‬ציוד‪ /‬ביגוד מיגון‪:‬‬
‫‪ 1.3.1‬באחריות מנהל הפרדס‪/‬המגדל לוודא כי העובדים המבצעים את הריסוסים יצטיידו‬
‫בציוד ולבוש המיגון הבא לשם שמירה על בריאותם‪:‬‬
‫‪ 1.3.1.1‬מסיכה בעלת מסנן אוניברסלי על כל הפנים‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.1‬כפפות גומי או פלסטיק שאינן חדירות לתכשירים‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.1‬מגפיים או נעליים בלתי חדירות‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.4‬סרבל מגן בלתי חדיר‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.3‬כיסוי ראש נאות‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.3‬יש לשטוף את ביגוד המגן לאחר השימוש ולשמרו נקי‪.‬‬
‫‪ 1.3.1‬ציוד המיגון יאוחסן בנפרד מחומרי ההדברה‪.‬‬
‫‪ 1.8‬אנאליזה לשאריות חומרי הדברה‪:‬‬
‫‪ 1.8.1‬באחריות המגדל‪/‬משווק לבצע אנאליזה לבדיקת הימצאותן של שאריות של חומרי‬
‫הדברה בתוצרת‪ .‬הבדיקה תהיה מדגמית ותתבצע בדגימות אשר תילקחנה לאחר‬
‫הקטיף‪.‬‬
‫מהדרין תנופורט יצוא‪ -‬פרוטוקול גידול‬
‫דרישות ‪ GLOBAL GAP‬למגדל‬
‫הוראה ‪ –8‬הגנת הצומח‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪11‬‬
‫מהדורה‪1 :‬‬
‫תאריך עדכון‪14.4.11 :‬‬
‫‪ 1.8.1‬הבדיקה תיעשה ע"י מעבדה מוסמכת עפ"י תקן ‪ ISO 13013‬ותוצאותיה יתועדו‬
‫ויישמרו‪.‬‬
‫‪ 1.3‬ניהול וטיפול בחומרי הדברה‪:‬‬
‫‪ 1.3.1‬המגדל אחראי על אחסון חומרי ההדברה במחסן\ארון סגור הבנוי ממתכת‪ .‬מחסן‬
‫חומרי ההדברה יהיה נעול והגישה אליו תוגבל לעובדים מוסמכים בלבד‪ .‬בכניסה‬
‫למחסן חומרי ההדברה יוצב שלט המציין את יעוד המחסן‪.‬‬
‫‪ 1.3.1‬בעת אחסון חומרי ההדברה יש להקפיע על הפרטים הבאים‪:‬‬
‫‪ 1.3.1.1‬המחסן יהיה מואר‪ ,‬מאוורר היטב‪ ,‬עמיד לאש‪ ,‬ריצפה קשיחה וקירות‬
‫אבן‪/‬בלוקים‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.1‬חומרי ההדברה ישמרו בנפרד מחומרים אחרים‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.1‬במחסן יהיו הכלים המתאימים למדידה ולערבוב נוזלים עם אבקות‪ .‬במידה‬
‫ונעשה שימוש במשקל יש לכיילו באמצעות משקולת כיול באופן שוטף‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.4‬במחסן או בקרבתו (‪ 10-3‬מטר) יותקן ברז מים לשטיפת עיניים‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.3‬במחסן או בקרבתו יותקן טלפון ובסמוך לו יוצגו מספרי החירום‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.3‬במחסן יוצגו במקום גלוי הוראות חירום ברורות במקרה של תאונה‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.3‬השלטים‪ ,‬ההוראות והסימנים אשר יוצגו במחסן יכתבו בארבע שפות‪:‬‬
‫עברית‪ ,‬אנגלית‪ ,‬ערבית ותאית‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.8‬יש לנהל רישום עדכני מלאי של החומרים המצויים במחסן‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.3‬בקרבת מחסן חומרי ההדברה תמצא ערכת עזרה ראשונה‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.10‬חומרי ההדברה ישמרו באריזותיהם המקוריות‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.11‬יש לאחסן במחסן רק חומרים המיועדים לשימוש עם הגידול שבמחזור‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.11‬יש להפריד פיזית בין חומרים המיועדים לשימוש נגד עשביה לחומרים נגד‬
‫מחלות ומזיקים ‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.11‬אבקות יאוחסנו מעל הנוזלים‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.14‬מיכלי הנוזלים ישמרו בתוך מאצרות למניעת נזילות‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.13‬יש להבטיח אמצעים לקליטה\ספיגה של חומר שנשפך (דלי עם חול)‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.13‬השימוש בחומרי הדברה ע"י צוות העובדים יעשה רק עפ"י הוראות‬
‫הבטיחות של היצרן המופיעות על תוויות המוצר‪.‬‬
‫‪ 1.3.1.13‬המגדל יוודא כי נעשה שימוש רק בחומרים כימיים המותאמים ספציפית‬
‫לגידול‪.‬‬
‫‪ 1.10‬פינוי פסולת חומרי ההדברה‪:‬‬
‫‪ 1.10.1‬בגמר השימוש בחומרי ההדברה‪ ,‬אין לעשות שימוש חוזר במיכלים הריקים‪.‬‬
‫המגדל או מי מטעמו ישטוף שלוש פעמים את מיכלי ההדברה‪ ,‬ינקב אותם שלוש‬
‫פעמים וישליכם למיכלי האיסוף של אריזות ריקות‪ .‬מיכלי האיסוף יאוחסנו באופן‬
‫כזה שימנע חשיפה מיותרת של אנשים למיכלים הריקים לפני סילוקם‪ .‬חל איסור‬
‫לקבור או לשרוף אריזות חומרי הדברה‪ .‬מי השטיפה ששימשו לשטיפת המיכלים‬
‫לא יושלכו אל הקרקע כי אם יוחזרו אל מיכל הריסוס‪.‬‬
‫‪ 1.10.1‬המגדל יפנה את הפסולת הנ"ל למרכז איסוף פסולת למיחזור באיזור (במידה‬
‫ויש) או למיכל לאיסוף פסולת ביתית‪.‬‬
‫מהדרין תנופורט יצוא‪ -‬פרוטוקול גידול‬
‫דרישות ‪ GLOBAL GAP‬למגדל‬
‫הוראה ‪ –8‬הגנת הצומח‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪11‬‬
‫מהדורה‪1 :‬‬
‫תאריך עדכון‪14.4.11 :‬‬
‫‪ 1.11‬הכשרה והדרכת עובדי ריסוס‪:‬‬
‫‪ 1.11.1‬מבצע ההדברה חייב להשתתף בקורס מרססים ושימוש בחומרי הדברה של‬
‫משרד החקלאות‪ .‬בסיומו של הקורס יקבל המדביר תעודה המעידה על ההכשרה‬
‫שעבר והמותירה לו לעבוד כמדביר מוסמך‪.‬‬
‫‪ 1.11.1‬המגדל יתעד את הכשרות ההדברה אשר עבר הוא או מי מטעמו וכן הכשרות‬
‫נוספות שעברו העובדים בסביבה בטופס תיעוד הדרכות‪.‬‬
‫‪ 1.11.1‬במידה והריסוס אינו מבוצע על ידי המגדל עצמו‪ ,‬טרם תחילתו של הריסוס יוודא‬
‫כי בידי האדם שמרסס\ המדביר מצויים פרטי החלקה המיועדת לריסוס‪ ,‬מפורטים‬
‫ריכוזי הכימיקלים שבמרסס והנפחים‪.‬‬
‫‪ 1.11‬תחזוקה וכיול ציוד הריסוס‪:‬‬
‫‪ 1.11.1‬באחריות המגדל לבצע כיול של ציוד הריסוס בתדירות של אחת לעונה לפחות‬
‫ולתעד את תוצאות הבדיקה בטופס כיול מרססים‪.‬‬
‫‪ 1.11.1‬בעת הכיול יש לבדוק את תקינות הדיזות ביחס לספיקה הידועה ביחס לכל דיזה‬
‫על מנת להימנע ממצב של ריסוס יתר של החלקות‪.‬‬
‫‪ 1.11‬שילוט אזהרה של לחלקות המרוססות‪:‬‬
‫‪ 1.11.1‬יש לשלט את החלקה בה בוצע ריסוס בשלט אזהרה המודיע כי במקום בוצע‬
‫ריסוס ‪.‬ככלל אסורה כניסה במשך ‪ 14‬שעות‪ ,‬או ‪ 48‬שעות לאישה הרה‪ ,‬אלא אם‬
‫קיימת הוראה אחרת של היצרן‪.‬‬
‫‪ .4‬אחריות לביצוע‪:‬‬
‫‪ 4.1‬המגדל‬
‫‪ 4.1‬מבצע הריסוס‬
‫‪ .5‬מסמכים ישימים‪:‬‬
‫‪ 3.1‬טופס ניטור מזיקים ומחלות‪.‬‬
‫‪ 3.1‬טופס ביצוע הדברה‪.‬‬
‫‪ 3.1‬טופס תחזוקה וכיול מרסס‪.‬‬
‫‪ 3.4‬רשימת מלאי חומרי הדברה‬
‫‪ 3.3‬רשימת חומרים מותרים לשימוש בגידול‪.‬‬
‫‪ .6‬נספחים‪:‬‬
‫‪ 3.1‬נספח מס' ‪ – 1‬סוגי ציוד ריסוס ‪.‬‬
‫‪ 3.1‬נספח ‪ – 1‬הדברת הרקבון החום‬
‫‪ 3.1‬הדברת עשביה‬
‫מהדרין תנופורט יצוא‪ -‬פרוטוקול גידול‬
‫דרישות ‪ GLOBAL GAP‬למגדל‬
‫הוראה ‪ –8‬הגנת הצומח‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪11‬‬
‫מהדורה‪1 :‬‬
‫תאריך עדכון‪14.4.11 :‬‬
‫נספח מס' ‪ – 1‬סוגי ציוד ריסוס‬
‫שיטות מקובלות ליישום חומרי הדברה‪:‬‬
‫שיטות ידניות‪:‬‬
‫מרסס גב מוטורי (מפוח)‪ -‬המרסס כולל מכל תרסיס‪ ,‬מנוע בנזין‪ ,‬מפוח‪ ,‬צינור הולכת האוויר שבקצהו‬
‫ההתקן ריסוק התרסיס וקביעת כמות התרסיס ליחידת זמן‪ .‬כל המכלול נישא על גב המפעיל‪.‬‬
‫התרסיס מתרסק ומועבר אל המטרה בעזרת זרם האוויר‪ .‬מהירות האוויר ביציאה מקצה הצינור‬
‫צריכה להיות מעל ‪ 30‬מ'‪/‬שניה (‪ 130‬קמ"ש) ואפילו עד ‪ 100‬מ'‪/‬ש'‪ .‬מהירות אויר זו תבטיח תנועת‬
‫עלים‪ ,‬חדירה לכל נוף הצמח וכיסוי גם בחלקו התחתון של העלה‪ .‬נפח התרסיס של הכלי ניתן‬
‫לויסות בעזרת קביעת גודל החריר המותקן בצינורית המובילה את הנוזל מהמכל אל זרם האוויר‪.‬‬
‫מומלץ לעבודה בגודל ‪ 1‬או ‪ ,1‬שיבטיח גודל טיפה קטן של ‪( 100 μ‬מיקרון)‪ .‬ספיקת התרסיס ליחידת‬
‫שטח נקבעת על ידי הספיקה ליחידת זמן (גודל החריר והלחץ) ומהירות ההתקדמות של הרסס‪.‬‬
‫מרסס 'רובה' בלחץ גבוה‪ -‬המערכת כוללת מיכל תרסיס‪ ,‬משאבת לחץ‪ ,‬צנרת ורובה עם פומית‪.‬‬
‫הרובה נישא ביד הרסס והצינור נגרר מאחוריו‪.‬‬
‫את הרובה ניתן להפעיל בשני מצבי ריסוס – קונוס חלול או סילון‪ .‬בדרך כלל מרססים בפומית (דיזה)‬
‫‪ BRAGLIA‬שקוטרה מ‪ 1 -‬עד ‪ 1.1‬מ"מ‪ ,‬בלחצי עבודה של ‪ 13-10‬אט' (בר)‪ .‬גודל הפומית והלחץ‬
‫הנבנה על ידי המשאבה קובעים את ספיקת התרסיס ליחידת זמן‪ .‬כמות התרסיס לשטח נקבעת על‬
‫ידי קצר התקדמות הרסס בחממה‪ .‬בעזרת מרסס זה מגיעים לנפחי ריסוס גבוהים ולטיפה גדולה‪.‬‬
‫מרסס לחץ גבוה – מוט ריסוס אנכי‪ -‬עשוי מצינור קל בקוטר קטן ובנוי ממפרקים המאפשרים הרכבת‬
‫פומיות במרחקים של ‪ 10-13‬ס"מ‪ .‬תחתית המוט צריכה להיות בגובה של כ‪ 40 -‬ס"מ מהקרקע עם‬
‫אפשרות להרכבת שתי פומיות בקצהו התחתון‪ ,‬לריסוס השביל וחלקם התחתון של הצמחים‪ .‬גובהו‬
‫של המוט צריך להיות בהתאם לגובה הצמחים בחממה עם אפשרות להרכיב פומיות קצהו העליון‬
‫לשם ריסוס צמרות הצמחים‪ .‬אל כל יציאה – במפרקי המוט – מרכיבים משנה כיוון (יחיד או כפול)‬
‫אשר עליו יורכבו פומיות הריסוס‪.‬‬
‫יש להתקין על המוט סידור להתחברות אל קו אספקת התרסיס‪ ,‬את המוט מחברים במאונך אל‬
‫מרכז עגלה בעלת שני גלגלים עם ידיות החזקה‪ .‬רוחב הגלגלים צריך כמובן לאפשר מעבר קל בין‬
‫השורות‪.‬‬
‫בבחירת הגלגלים יש להעדיף גלגלים בעלי קוטר גדול ככל האפשר לנסיעה קלה בתוך השורות‪.‬‬
‫כאשר מחברים את המוט אל העגלה יש להתחשב בקוטר הגלגלים‪ ,‬ולחבר את המוט בצורה‬
‫שהתרסיס לא יפגע בגלגלים‪ .‬על העגלה יתקין המגדל חיבור לצינור הגמיש‪ ,‬ברז הפעלה מהירה‬
‫לשם הפעלת המוט‪ ,‬שעון לחץ בדומה לזה שברובה הריסוס המאפשר קריאת הלחץ האמיתי של‬
‫הריסוס‪ ,‬וצינורית לחץ גמישה המחברת את מעבר התרסיס מהשעון אל מוט הריסוס‪.‬‬
‫ניתן לשפר את פעולת המוט הנוסע ע"י חיבור מוט הריסוס האנכי אל העגלה על מתלה‪ .‬המוט יהיה‬
‫תלוי על בצורה מטוטלת ויישאר אנכי גם בעת תנודות העגלה בזמן הנסיעה‪ .‬יתרונות של המוט‬
‫הנוסע – שהריסוס נעשה בו זמנית משני צדי השורה‪ ,‬והביצוע מדויק ומהיר יותר מאשר בשיטות‬
‫האחרות‪.‬‬
‫מהדרין תנופורט יצוא‪ -‬פרוטוקול גידול‬
‫דרישות ‪ GLOBAL GAP‬למגדל‬
‫הוראה ‪ –8‬הגנת הצומח‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪11‬‬
‫מהדורה‪1 :‬‬
‫תאריך עדכון‪14.4.11 :‬‬
‫נספח ‪ – 2‬הדברת הריקבון החום‬
‫מניעה והדברת הריקבון החום סתיו חורף ‪2132 /31‬‬
‫‪.3‬‬
‫כללי‬
‫גורמי המחלה הינם מספר מינים של הפטרייה פיטופתורה כאשר הדומיננטי הינו המין‬
‫פיטופתורה ציטרופתורה‪.‬‬
‫הפטרייה פעילה במיוחד בטמפרטורות החורף הנמוכות‪ ,‬וגורמת להדבקת הפרי הקרוב לקרקע‪,‬‬
‫להתפתחות ריקבון הפרי בפרדס ובמהלך המשלוח לחו"ל‪.‬פרי שנדבק אינו מראה מידית את‬
‫הסימנים החיצוניים האופייניים(כולל הניחוח האופייני) אלא לאחר מספר ימים‪.‬‬
‫הדברת המחלה חייבת להתבצע בפרדס לפני הדבקת הפרי‪ ,‬המתרחשת סמוך לאחר ירידת‬
‫הגשם הראשון המתיז את נבגי הפטרייה(חי נבגים) מפני הקרקע לפרי‪ .‬חובה לרסס בתכשירים‬
‫בעלי משך פעילות ארוך‪ ,‬העמידים בפני שטיפה על ידי גשמים את כל זני היצוא עד סוף חודש‬
‫אוקטובר‪.‬‬
‫פרי שלא יטופל במועד וכראוי יפסל לאריזה ליצוא‪.‬‬
‫לאחר ירידת גשמים בכמות מעל ‪ 252‬מ"מ‪ ,‬במיוחד באדמות כבדות‪ ,‬חובה לבצע ריסוס נוסף באחד‬
‫מהתכשירים המכילים נחושת בלבד (אין לרסס במצב זה ב ‪ :‬קנון‪/‬קיפ‪ /‬קורדון או פוספירון)!‬
‫בחלקות עם היסטוריה בעייתית של נגיעות או צפי של חשש לאי יכולת ריסוס בהמשך העונה אין‬
‫צורך להמתין במדויק לכמות גשם זו ויש לבצע את הריסוס אף מוקדם יותר ‪,‬על פי שיקול דעת‪.‬‬
‫פעולות מניעה לניקוז יעיל ומניעת היקוות שלוליות ‪:‬‬
‫בחורף האחרון‪ ,‬בעיקר בחלקות על אדמה כבדה‪ ,‬ניתן היה לראות ולזהות את התופעות הללו‬
‫שמנעו לעיתים אף כניסה של מרססים לחלקות‪.‬יש לעשות ככל שניתן ולהיערך במידי לתיקון‬
‫המצב‪.‬‬
‫מים "עומדים" מהווים גם מוקדי לחות האהובים על פטריית האלטרנריה ‪,‬בזנים הרגישים !!‬
‫והיה וזוהה פרי נגוע בפרדס‪:‬אין להכניסו בשום אופן למיכל !! במקרים קיצוניים תתכן הנחייה של‬
‫קטיף הפרי ליצוא אך ורק מגובה ‪ 2/2‬מטר ומעלה‪.‬‬
‫הנחיות והכוונות נקודתיות תוצאנה בכפוף לתנאי מזג האוויר שישררו במהלך החורף‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הנחיות לביצוע הריסוס‬
‫א‪.‬נפח התרסיס לדונם ‪ 222‬ליטר‪.‬‬
‫ב‪.‬יש לכסות בתרסיס מפני הקרקע ועד לגובה נוף של ‪ 2.2‬מטר( בחלקות שמיועדות לייצוא לסין‬
‫יש‬
‫לרסס את כל העץ בריכוז הגבוה שמומלץ)‪.‬‬
‫ג‪.‬להקפיד על חדירת התרסיס לפנים העץ וכיסוי הפרי במלואו במיוחד בזנים שעיקר הפרי נמצא‬
‫בחובו של העץ דוגמת אשכוליות‪.‬‬
‫ד‪.‬אין לרסס כאשר צפוי גשם בשעות שלאחר שעת הריסוס המתוכננת על מנת שהחומר לא‬
‫יישטף‪.‬‬
‫ה‪.‬יש לשמור מרווח של שבועיים לפחות ממועד הריסוס ועד לקטיף‪.‬‬
‫הערה‪ :‬ביצוע הריסוס יתבצע באופן הזהיר ביותר על מנת להימנע מפגיעה בפרי הנמצא במעבר‬
‫בין השורות‪.‬נסיעה פראית בשנת פרי עמוסה ‪,‬כמו השנה‪ ,‬תפגע בפרי באופן בלתי הפיך!‬
‫מהדרין תנופורט יצוא‪ -‬פרוטוקול גידול‬
‫דרישות ‪ GLOBAL GAP‬למגדל‬
‫הוראה ‪ –8‬הגנת הצומח‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪11‬‬
‫‪2‬‬
‫מהדורה‪1 :‬‬
‫תאריך עדכון‪14.4.11 :‬‬
‫הנחיות יישום לחלקות המיועדות לסין‬
‫‪.2‬גיזום שמלה מושלם כך שיווצר מרווח של ‪ 02‬ס"מ (לפחות!) מפני הקרקע ועד לתחתית הפירות‬
‫שמעל‪.‬יש לקחת בחשבון שהפרי גם גדל בהמשך וכן נעשה כבד יותר ככל שאחוז הסוכר בפרי‬
‫עולה‪.‬‬
‫‪.2‬הקרקע שמתחת לנוף העץ חייבת להיות נקייה מעשבים‪.‬‬
‫‪.3‬החלקות חייבות להיות מנוקזות באופן מושלם כך שהקרקע לא תהיה רטובה‪/‬לחה באופן רציף‪,‬‬
‫מה‬
‫שמהווה מצע נוח לפטרייה לפתח מדבק‪.‬‬
‫‪.0‬טיפול המניעה הראשון יתבצע טרם ירידת הגשם הראשון (גפרת נחושת ‪ + 2%‬סיד כבוי ‪2%‬‬
‫באשכוליות ות"זים ‪/‬והרקולס ‪ 2.0%‬בקליפים) ויכוון לחלקו התחתון של הנוף‪.‬במהדרין הוחלט‬
‫על‬
‫ריסוס כל הנוף במלואו תוך הקפדה מיוחדת שהפרי שקרוב לקרקע יכוסו כולו‪.‬‬
‫‪.5‬לאחר ירידת גשם אפקטיבי ראשון תידרש בדיקה מקדימה של השירותים להגנת הצומח‬
‫לנוכחות מין‬
‫הפטרייה האסור במשלוח לסין‪ -‬פיטופתורה סירינגה‪.‬‬
‫‪.6‬ריסוס שני מחויב לאחר רדת ‪ 111‬מ"מ‪ .‬אנו כמובן מחמירים (ראו סעיף ‪ .)2‬ללא ריסוס‬
‫חוזר‬
‫אין לקטוף פרי המיועד לסין בשום מקרה!!!!!‬
‫‪.7‬מיכלי הפרי מהחלקות חייבים להיות חופשיים מעפר או גושי בוץ ולהגיע נקיים לבית האריזה!‬
‫‪.8‬טיפולי אחר קטיף יבוצעו בשלושה שלבים על פי המפרט המנחה את בתי האריזה‪.‬‬
‫א‪ .‬קילוח (דרנצ'ר) עם קנון ‪ 2222 TBZ + PH‬ח"מ‪ +‬כלור ‪ 252‬ח"מ‪.‬‬
‫ב‪.‬אלייאט ‪ 522‬ח"מ יוסף לטנק המים החמים (‪ 53‬מעלות) המכיל אימזליל ‪ 352‬ח"מ‬
‫או פילבאסטר ‪ 822‬ח"מ‪.‬‬
‫ג‪.‬דינוג יבוצע בתוספת אימזליל ‪ 2222‬ח"מ‪ 2222 TBZ,‬ח"מ ו ‪ 252 D0 2‬ח"מ‪.‬‬
‫‪.9‬רק מגדלים ויצואנים שיעמדו במפרט המפורט לעיל יורשו לייצא לסין‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫סיווג רגישות הזנים‬
‫אנו מבחינים בין זנים רגישים – קליפים למינם‪ ,‬פומלית ופומלו ‪-‬לבין שאר הזנים‪.‬‬
‫מרבית הזנים יטופלו ב"מרק בורדו" (גפרת נחושת ‪ +‬סיד כבוי) שהינו התכשיר היעיל ביותר ובעל‬
‫משך הפעולה הארוך במניעת הדבקה‪.‬‬
‫הזנים הרגישים לא ירוססו במרק בורדו אלא בתכשירים האחרים שאינם משאירים שאריות‬
‫קשות הסרה על גבי קליפת הפרי‪.‬תכשירים אילו נחשבים ליעילים פחות ממרק הבורדו אך ברגיל‬
‫הם מספקים הגנה נאותה‪.‬‬
‫מהדרין תנופורט יצוא‪ -‬פרוטוקול גידול‬
‫דרישות ‪ GLOBAL GAP‬למגדל‬
‫הוראה ‪ –8‬הגנת הצומח‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪11‬‬
‫מהדורה‪1 :‬‬
‫תאריך עדכון‪14.4.11 :‬‬
‫‪..0‬זני הקליפים‪ ,‬פומלית ופומלו‬
‫בשל קליפתם העדינה ויכולת השטיפה הקלה בביא"ר יש להשתמש בתחליפי מרק בורדו‬
‫המכילים נחושת הידרוקסיד או בתכשירי קנון‪ ,‬קיפ‪ ,‬פוספירון או קורדון (ראה סעיף ‪.)5‬‬
‫בפומלית‪ ,‬שלא תקטף ליפן‪ ,‬יש לרסס במרק בורדו שיעילותו רבה יותר‪ .‬בפומלית שנקטפת ליפן‬
‫במהלך אוקטובר אין צורך לרסס כלל במידה שלא ירדו גשמים‪.‬‬
‫בזני קליפים‪ ,‬הרגישים לאלטרנריה יש לרסס בקוצייד ‪ 2222‬או הרקולס (קנון נחושת) את כל נוף העץ‪.‬‬
‫בלימון יש לרסס בקוצייד ‪ 2222‬בלבד את כל נוף העץ‪ ,‬למניעת מחלת המלסקו‪.‬‬
‫‪.5‬תופעות לוואי‬
‫בחלקות המושקות במים מושבים בהתזה או בממטירונים‪ ,‬או גובלות באגן חמצון‪ ,‬קיימת תופעה‬
‫של היווצרות כתמים חומים על גבי קליפת הפרי‪ .‬בחלקות אלה‪ ,‬יש לרסס בתכשיר קנון בריכוז‬
‫‪ ,2.25%‬פוספירון‪ ,‬קיפ או קורדון ‪ ,2.25%‬תכשירים אלה אינם משאירים כל סימנים ע"ג הפרי‬
‫והם קלים ונוחים לשימוש‪.‬‬
‫בחלקות המושקות בקולחים בטפטוף‪ ,‬יש לרסס רק בתכשירי נחושת‪,‬‬
‫עם עדיפות עליונה למרק בורדו (בזנים שאינם קליפים)‪ ,‬שאיננו נשטף‬
‫ע"י הגשמים ונחשב לתכשיר היעיל ביותר להגנה מריקבון חום‪.‬‬
‫בחלקות המושקות בהמטרה ‪ /‬התזה יש לרסס ריסוס ראשון בתכשירי‬
‫אשלגן זרחיתי (כמו קנון)‪ ,‬שאינם מכילים נחושת ולאחר תחילת‬
‫הגשמים יש לרסס ריסוס נוסף בתכשיר נחושתי עם עדיפות למרק‬
‫בורדו!!!‬
‫אין לרסס בקנון‪ ,‬קורדון‪ ,‬פוספירון‪,‬הרקולס או קיפ לפני או אחרי ריסוס בשמן מחשש לצריבות‬
‫ולשמור על מרווח של ‪ 22‬יום לפחות‪.‬‬
‫יש חשש לעיכוב צבע הפרי כתוצאה משימוש בקנון‪ ,‬בעיקר בזנים בעלי קליפה חלקה‪.‬‬
‫‪.6‬תכשירים מוכנים למניעה והדברת הריקבון החום‬
‫תכולת האריזה‬
‫שם התכשיר‬
‫המסחרי‬
‫המשווק‬
‫פרסול‬
‫קוצייד ‪2222‬‬
‫צ'מפיון‬
‫בלו שילד‬
‫אפעל‬
‫גדות אגרו‬
‫מכתשים‬
‫גדות אגרו‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪22‬‬
‫‪0.5‬‬
‫פונגורן‬
‫בורדוזול‬
‫קנון ‪52‬‬
‫קורדון‬
‫רימי‬
‫תפזול‬
‫לוכסמבורג‬
‫גן מור‬
‫‪25‬‬
‫‪5-22‬‬
‫‪22‬‬
‫‪-‬‬
‫ק"ג‬
‫ליטר‬
‫‪22‬‬
‫‪22‬‬
‫‪22‬‬
‫תוארית‬
‫(פורמולציה)‬
‫ריכוז‬
‫לריסוס‬
‫(‪)%‬‬
‫‪2.32‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪2.32‬‬
‫‪2.32‬‬
‫אבקה רטיבה‬
‫גרגרי‬
‫אבקה רטיבה‬
‫אבקה רטיבה‬
‫‪2.32‬‬
‫‪2.22‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪2.25‬‬
‫אבקה רטיבה‬
‫אבקה רטיבה‬
‫תרכיז נוזלי‬
‫תרכיז נוזלי‬
‫מהדרין תנופורט יצוא‪ -‬פרוטוקול גידול‬
‫דרישות ‪ GLOBAL GAP‬למגדל‬
‫הוראה ‪ –8‬הגנת הצומח‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪11‬‬
‫קיפ‬
‫פוספירון‬
‫הרקולס‬
‫מרק בורדו אולטרא‬
‫תרסיס‬
‫אגריקה‬
‫כצט‬
‫לוכסמבורג‬
‫רימי‬
‫מהדורה‪1 :‬‬
‫תאריך עדכון‪14.4.11 :‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪2.25‬‬
‫תרכיז נוזלי‬
‫תרכיז נוזלי‬
‫‬‫‪23.6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2.02‬‬
‫‪2.25‬‬
‫תרכיז רחיף‬
‫גרגרים רחיפים‬
‫תכשירי הנחושת‬
‫נחושת גפריתית‪ :‬מרק בורדו‬
‫נחושת הידרוקסיד‪ :‬בלו שילד‪,‬פונגורן‪ ,‬פרסול‪ ,‬צ'מפיון וקוצייד ‪.2222‬‬
‫נחושת סולפאט‪ :‬בורדוזול ומרק בורדו אולטרא‪.‬‬
‫תכשירי אשלגן זרחיתי‬
‫קנון‪,‬קיפ‪,‬קורדון ופוספירון‪.‬‬
‫פעולות טרם ריסוס‪:‬‬
‫ראשית יש לבדוק את המערבל כולל נוכחות ותקינות כל הכנפיים על מוט הערבול!!‬
‫יש לנער את מיכלי התכשירים הנוזליים היטב טרם הכנסתם למיכל המרסס!‬
‫ערבול מתמיד ימנע שקיעת התכשירים במיכל הריסוס וישמור על אחידות התמיסה‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫תכשירים משולבים למניעת ריקבון חום ואלטרנריה‬
‫יישום התכשירים קוציד ‪ 2222‬והרקולס המופיעים בתכנית ההדברה של האלטרנריה הסתווית‬
‫ישמש גם במניעת הריקבון החום ומלסקו‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫הנחיות להכנת מרק בורדו‬
‫יש להכניס את כל כמות גפרת הנחושת הדרושה למסנן שבפתח המילוי‪ ,‬תוך כדי מילוי‬
‫א‪.‬‬
‫מיכל המרסס עד חציו והפעלת הבוחש‪.‬‬
‫להוסיף ¾ מכמות הסיד המתוכננת תוך כדי מילוי המיכל ל‪ ¾ -‬מנפחו‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫לבדוק באמצעות נייר לקמוס שאכן התגובה הינה בסיסית (‪)PH< 7‬‬
‫ג‪.‬‬
‫במידה וכך הדבר ניתן להשלים במים את ¼ המיכל האחרון‪ ,‬במידה ולא יש להוסיף עוד‬
‫סיד עד לקבלת תגובה בסיסית‪( .‬יש להימנע מעודפי סיד)‪.‬‬
‫כמות גפרת הנחושת הדרושה‪:‬‬
‫ריכוז גפרת הנחושת בזנים הנקטפים מאוחר‪ ,‬שמוטי‪ ,‬ולנסיה‪ ,‬אשכוליות למינן ובקרקעות כבדות הינו‬
‫‪.2%‬‬
‫באשכולית ות"זים המיועדים לסין יש להשתמש בריכוז ‪ 2%‬ולא פחות!!!‬
‫ריכוז גפרת הנחושת בזני טבורי הנקטפים מוקדם‪ ,‬לימון ובקרקעות קלות הינו ‪.2.75%‬‬
‫אין להפריז בכמות הסיד‪ ,‬שכן הסרה שלו בהמשך באמצעות שטיפה ‪,‬מאוחר יותר בבית האריזה ‪,‬הינה‬
‫בעייתית‪.‬‬
‫‪ .9‬אפשרויות יישום להמחשה‬
‫מהדרין תנופורט יצוא‪ -‬פרוטוקול גידול‬
‫דרישות ‪ GLOBAL GAP‬למגדל‬
‫הוראה ‪ –8‬הגנת הצומח‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪11‬‬
‫זנים‬
‫תכשיר‬
‫קליפים‪/‬פומלו‬
‫שאר הזנים‬
‫שאר הזנים‬
‫פומלית‪/‬זנים‬
‫המושקים‬
‫במים מושבים‬
‫לא בטפטוף‬
‫קליפים‪/‬פומלו‬
‫בלו שילד‪/‬פרסול‬
‫גפרת נחושת‬
‫גפרת נחושת‬
‫קנון‪/‬קורדון‪/‬‬
‫קיפ‪/‬פוספירון‬
‫הרקולס‬
‫‪ .22‬ימים לקטיף‬
‫‪ 7‬ימים‪.‬‬
‫נספח מספר ‪ :3‬הדברת עשביה‬
‫מהדורה‪1 :‬‬
‫תאריך עדכון‪14.4.11 :‬‬
‫ריכוז‬
‫לריסוס‬
‫‪%‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪2.75‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.25‬‬
‫כמות ל‪3111-‬‬
‫ליטר‬
‫משולב עם‬
‫כמות ל‪ 3111-‬ליטר‬
‫‪ 3‬ק"ג‬
‫‪ 7.5‬ק"ג‬
‫‪ 22‬ק"ג‬
‫‪ 2.5‬ליטר‬
‫‬‫סיד‪2.75%‬‬
‫סיד ‪2%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 7.5‬ק"ג‬
‫‪ 22‬ק"ג‬
‫‪-‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪ 0‬ליטר‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫מהדרין תנופורט יצוא‪ -‬פרוטוקול גידול‬
‫מהדורה‪1 :‬‬
‫תאריך עדכון‪14.4.11 :‬‬
‫דרישות ‪ GLOBAL GAP‬למגדל‬
‫הוראה ‪ –8‬הגנת הצומח‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪11‬‬
‫שם מסחרי‬
‫חומר פעיל‬
‫תקופת‬
‫גיל העץ‬
‫השלב‬
‫ריכוז‪/‬מינון‬
‫נפח‬
‫של‬
‫שם גנרי‬
‫השימוש‬
‫המינימלי‬
‫הביולוגי‬
‫התכשיר‬
‫הרסוס‬
‫לריסוס‬
‫של העשב‬
‫התכשיר‬
‫עשביה מודברת‬
‫אופן‬
‫ההדברה‬
‫דונם‬
‫מרוסס‬
‫אמינובר‬
‫אלבר סופר‬
‫‪ 2 ,0 – D‬מלח‬
‫אביב‬
‫‪96.9%‬‬
‫וסתיו‬
‫‪2 ,0 – D‬‬
‫אביב‬
‫‪ 335‬ג'‪/‬ל'‬
‫וסתיו‬
‫השפעה על הסביבה‬
‫ליטר‪/‬‬
‫(שנים)‬
‫‪2.5‬‬
‫‪22 – 02‬‬
‫‪2.25%-2.3%‬‬
‫רעילות למשתמש‬
‫רעילות‬
‫‪ LD – 52‬מג'‪/‬ק"ג‬
‫לסביבה‬
‫בשילוב עם‬
‫‪02-52‬‬
‫ס"מ‬
‫‪2.5‬‬
‫הערות‬
‫‪22 – 02‬‬
‫תכשירי‬
‫‪2.5%-2.3%‬‬
‫‪02 – 52‬‬
‫רחבי עלים‪ ,‬הגא מצוי‪ ,‬חבלבל‪ , ,‬טיון דביק‪ ,‬ינבוט‪ ,‬פטל‪.‬‬
‫מגע‬
‫‪639‬‬
‫גלייפוסט‬
‫ניתן לרסס‬
‫ס"מ‬
‫הגא מצוי‪ ,‬חבלבל‪ ,‬רחבי עלים‪ ,‬טיון דביק‪ ,‬ינבוט פטל‪.‬‬
‫גאלופ‬
‫‪GLYPHOSATE‬‬
‫‪22 – 02‬‬
‫אלביסיני הודית‪ ,‬ארכובית‪ ,‬גמא הפקעים‪ ,‬דוחן אשון‪,‬‬
‫מתפרק‬
‫גלייפוס‬
‫‪ 082‬ג'‪/‬ל' מלח‬
‫ס"מ‪.‬‬
‫דוחן זוחל‪ ,‬דורת ארם צובא‪ ,‬זקנן‪ ,‬חבלבל‪ ,‬חילף‬
‫בקרקע‬
‫גליפוגן‬
‫איזופרופיל אמין‬
‫חד‪-‬‬
‫החולות‪ ,‬חלמית‪ ,‬יבלית‪ ,‬משיין גלילי‪ ,‬סולנום זיתני‪,‬‬
‫במהירות‪.‬‬
‫טייפון‬
‫שווה ערך‬
‫שנתיים‬
‫סוף מצוי‪ ,‬עשב רודוס‪.‬‬
‫מסיסות במים‬
‫ראונדאפ‬
‫ל– ‪362‬‬
‫גליפון‬
‫ג'‪/‬ל' אקויולנט‬
‫בריכוז‪.2.3%‬‬
‫חומצה‬
‫כל השנה‬
‫‪2‬‬
‫עד ‪22‬‬
‫ס"מ‪.‬‬
‫‪3%-2.5%‬‬
‫‪25 – 02‬‬
‫נמוכה ‪ 22‬ג‪/‬ל‪.‬‬
‫אין לרסס על‬
‫קרקע רטובה‬
‫באזור‬
‫השורשים‪.‬‬
‫מהדרין תנופורט יצוא‪ -‬פרוטוקול גידול‬
‫מהדורה‪1 :‬‬
‫תאריך עדכון‪14.4.11 :‬‬
‫דרישות ‪ GLOBAL GAP‬למגדל‬
‫הוראה ‪ –8‬הגנת הצומח‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪11‬‬
‫מגע‬
‫‪5622‬‬
‫י‬
‫למניעת הצצה‬
‫של ח"ש ניתן‬
‫לשלב דיורקס‪,‬‬
‫כל השנה‬
‫‪2‬‬
‫חד שנתיים עד גובה ‪ 22‬ס"מ‪2.25% .‬‬
‫גליגן‪ .‬לשיפור‬
‫בנפח‬
‫עד גובה ‪ 02‬ס"מ‪.2.5%.‬‬
‫ההדברה ניתן‬
‫פספלון מורחב‪ .‬קוקויה‪ ,‬דורה ארם‪-‬צובא ‪.2.5%‬‬
‫לשלב עם‬
‫יבלית‪ ,‬משיין גלילי‪ ,‬דוחן זוחל‪ ,‬עשב רודוס‪,‬‬
‫טומהוק‬
‫חלבלב‪,‬גומא הפקעים‪ ,‬טיון דביק‪ ,‬ארכובית‪ ,‬הגא‪,‬‬
‫בריכוז‬
‫סולנום זייתני‪ ,‬פטל‪ ,‬ינבוט‪2% .‬‬
‫‪ 2.5%‬בנפח ‪32‬‬
‫קנה מצוי‪ ,‬סוף מצוי‪ ,‬גומא‪ ,‬חילף החולות‪2.5% .‬‬
‫ל'‪/‬ד' או‬
‫ראונדאפ‬
‫‪GLYPHOSATE‬‬
‫מקס‬
‫‪ 78.5%‬מלח אמוניום‬
‫תרסיס ‪32‬‬
‫שווה ערך ל ‪68%‬‬
‫ל'‪/‬ד'‬
‫אקויולנט חומצה‬
‫‪ 252‬סמ"ק‪/‬ד'‪.‬‬
‫אמיר‬
‫‪ 270‬ג'‪/‬ל'‬
‫סתיו–‬
‫מנטיעה‬
‫עד ‪22‬‬
‫‪222-252‬‬
‫‪OXYFLUORFEN‬‬
‫חורף‬
‫ואילך‬
‫ס"מ‬
‫ג'‪/‬ד'‬
‫‪02-52‬‬
‫‪ 214 +‬ג'‪/‬ל'‬
‫‪PROPYZAMID‬‬
‫קוורץ‬
‫פאלקון‬
‫‪DIFLUFENICAN‬‬
‫סתיו‪-‬‬
‫חורף‬
‫‪2‬‬
‫עד ‪22‬‬
‫ס"מ‬
‫‪ 52‬סמ"ק‪/‬ד'‬
‫‪02-52‬‬
‫בשילוב‬
‫ענבי שועל‪ ,‬חלמית‪ ,‬רגלה‪ ,‬לשישית הצבעים‪ ,‬בר גביע‪,‬‬
‫מרור הגינה‪ ,‬מצליבים‪ ,‬סביון‪ ,‬אמיך קוצני‪ ,‬נזמית‪,‬‬
‫מגע ‪+‬‬
‫סרפד‪ ,‬עשנן‪ ,‬ברקן‪ ,‬גדילן‪ ,‬דבקה‪ ,‬מקור החסידה‪,‬‬
‫מניעת‬
‫מרקולית‪ ,‬דושן‪ ,‬ניסנית‪ ,‬לשון הפר‪ ,‬סלק‪ ,‬חמציץ‪,‬‬
‫הצצה‬
‫י‬
‫‪>5222‬‬
‫גלייפוסט‬
‫להדברת‬
‫צ‬
‫גדילן וברקן‬
‫כוכבית‪ ,‬ברוניקה ודגניים חד‪-‬שנתיים דוגמת‪ :‬ש"ש‪ ,‬זון‪,‬‬
‫פרט לסטאר‬
‫שעורת העכבר‪ ,‬ספיח חיטה‪ ,‬סיסנית וקוסאב‪.‬‬
‫רובי‪.‬‬
‫חלמית‪ ,‬חרדל השדה‪ ,‬דרדר‪ ,‬צפורן חתול‪ ,‬סלק בר‪,‬‬
‫מגע‪+‬‬
‫ירבוז שרוע ומופשל‪ ,‬נורית השדה‪ ,‬נזמית‪ ,‬כוכבית‪.‬‬
‫מניעת‬
‫הצצה‬
‫בשילוב‬
‫‪2222‬‬
‫י‬
‫גלייפוסט‬
‫מהדרין תנופורט יצוא‪ -‬פרוטוקול גידול‬
‫דרישות ‪ GLOBAL GAP‬למגדל‬
‫הוראה ‪ –8‬הגנת הצומח‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪11‬‬
‫מהדורה‪1 :‬‬
‫תאריך עדכון‪14.4.11 :‬‬
‫הנחייה והכוונה כתוספת להוראת העבודה ‪ 5.29‬עדכון מס' ‪20‬‬
‫רקע‬
‫כמות הגשמים שהצטברה עד כה‪,‬בחלקות רבות‪,‬עברה את ה ‪ 222‬מ"מ ובחלקות בודדות אף‬
‫מתקדמת לכיוון ה ‪ 322‬מ"מ‪.‬מצב זה מחייב ערנות והכנות לכניסה לשטח בחלקות רבות לביצוע‬
‫ריסוס שני ובחלקות מספר –אור ירוק לכניסה מידית‪..‬‬
‫תובנות עיקריות מהחורף הקודם‪.2:‬אי יכולת כניסה פיזית לחלקות עם כלים בעיקר בחלקות‬
‫אדמה כבדה ובעלות ניקוז גרוע ‪.2‬ריסוס לעיתים בתנאים לא אופטימאליים ויישום שני כבר לאחר‬
‫אירועי הדבקה =פרי רקוב‪.3.‬חלקות עם פרי נוגע‪/‬מונח על הקרקע היו הנגועות ביותר‪.‬‬
‫הנחיות לביצוע הריסוס השני‬
‫למגינת לבנו יש בנמצא חלקות עם פרי רובץ על הקרקע וצפויה בעייתיות בחלקות האור השופעות‬
‫ה"מתכופפות" מדי יום עם התפתחות הפרי‪.‬יש חלקות שכניסה עם מרסס רתום לטרקטור פירושה‬
‫נזק מכני מידי לא מבוטל‪.‬ריסוס במפוח‪,‬במיוחד באור‪,‬גורם לטלטול הפרי ‪,‬חיכוך ושפשוף הפירות‬
‫ובאופן מעשי לנזק לא מבוטל לקליפה העדינה‪.‬‬
‫אז איך מבצעים?‬
‫בחלקות נורמטיביות פתוחות –ריסוס במוט ריקבון חום אנכיים מכוון ומכויל כך שיתיז מפני‬
‫הקרקע ולגובה ‪ 2.2‬מטר‪.‬ריסוס בנפח ‪ 252‬ליטר לדונם‪.‬‬
‫בחלקות סגורות שבהן חשש כבד לנזק מכני מריסוס ממונע יש לשקול ריסוס ברובים‪,‬עם כל‬
‫הקושי בביצוע ובהספקים הכרוכים בכך‪.‬‬
‫תכשירי היישום‪:‬‬
‫אך ורק תכשירי נחושת למינם בכדי שתתקבל ההגנה הטובה והממושכת ביותר‪.‬‬
‫מועד ועיתוי הריסוס‪:‬‬
‫אין לרסס כאשר הנוף רטוב מגשם שכן נגרם נגר מידי ואין הרבצה ראויה של התכשיר‪.‬במצב כזה‬
‫ההגנה חלקית וקצרת מועד באופן משמעותי‪.‬‬
‫יש לעקוב אחר תחזית מזג האוויר ולרסס לאחר גל גשמים שבעקבותיו צפויה הפסקה זמנית ולו‬
‫של מספר ימים בודד‪.‬‬
‫מהי כמות הגשמים שבעטיה מרססים?‬
‫‪ 252‬מ"מ הינו מספר המטרה אך הוא אינו מקודש‪.‬עם זאת חלקות שהיו בעייתיות בשנה שעברה‬
‫וצפויה‬
‫(או שכבר יש) בעיה של ניקוז‪/‬שלוליות ניתן להקדים במקצת ואין צורך לספור מילימטר אחר‬
‫מילימטר‪.‬‬
‫אתם מכירים את החלקות יותר טוב מכל אדם אחר‪.‬‬
‫בברכה ובהצלחה‪ ,‬יואל דריישפון‪ ,‬מנהל הגנת הצומח‪.‬‬
‫מהדרין תנופורט יצוא‪ -‬פרוטוקול גידול‬
‫דרישות ‪ GLOBAL GAP‬למגדל‬
‫הוראה ‪ –8‬הגנת הצומח‬
‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪11‬‬
‫מהדורה‪1 :‬‬
‫תאריך עדכון‪14.4.11 :‬‬
‫מהדרין תנופורט ייצוא‬
‫הנחיות לניטור והדברת אלטרנריה (כתמי חלפת בהדרים) ‪2131‬‬
‫‪.2‬‬
‫מבוא‬
‫גורם המחלה הינו הפטרייה ‪ Alternaria altermata p.r. Citri‬המצויה כיום בכל אזורי גידול‬
‫ההדרים אם כי ברמת אוכלוסייה שונה‪ .‬מרבית הזנים נתקפים אך הנזק המסחרי נגרם‬
‫בעיקר במינאולה‪ ,‬נובה (סנטינה)‪ ,‬מיכל‪ ,‬מורקוט‪ ,‬מור‪ ,‬ינוב‪ ,‬מירב ועידית‪.‬‬
‫הפטרייה מתפתחת בעלים‪ ,‬כולל לבלוב צעיר‪ ,‬ענפונים ופרי‪ .‬הנגיעות מזוהה משלב הפרח‪,‬‬
‫עבור לחנט והמשך בפרי בכל שלבי ההתפתחות שלו‪ ,‬כולל שלב ההבשלה וקבלת צבע‬
‫מלא‪.‬‬
‫חלקות שנפגעו באביב עשויות להיות נגועות גם בסתיו‪ .‬עם זאת חלקות שלא נפגעו באביב‬
‫עלולות להיפגע קשה מאוד במהלך הסתיו ("אלטרנריה סתווית")‪.‬‬
‫לפטרייה מופעים שונים ע"ג הפרי‪" .‬אלטרנריה אביבית – קיצית"‪ .‬תתבטא בכתמי שעם‬
‫בולטים‪ ,‬כעין הרי געש ואילו "אלטרנריה סתווית" תתבטא בנקודות‪ ,‬מעגליות בד"כ‪,‬‬
‫בגוון חום‪-‬שחור אשר תתפתחנה לשקעים בקליפה‪.‬‬
‫תנאי המחלה המיטביים להתפתחות הפטרייה‪ :‬לחות גבוהה וגשם וטמפרטורה בטווח‬
‫‪.22-25ºC‬‬
‫‪.2‬‬
‫פיקוח ומעקב‬
‫יש לבצע ביקור בחלקות לפחות אחת לשבוע ובמידת האפשר פעמיים בשבוע בעיקר‬
‫בתקופות בהן צפויה הפטרייה להתפתח במהירות‪ :‬אפריל‪-‬יוני ואוקטובר‪-‬נובמבר‪.‬מכל‬
‫מקום יש לבצע ניטור רציף‪.‬במהלך הבדיקה יש ל"להרים ראש" ולסרוק גם את שרביטי‬
‫הצימוח שבצמרת‪.‬‬
‫באביב ‪,‬טרם הפריחה יש לבדוק את הלבלוב‪/‬הצימוח הצעיר ובהמשך את פקעי הפריחה‬
‫והפרחים עצמם ומרגע החנטה בפירות במשך כל תקופת התפתחותם‪.‬‬
‫בדיקת הצימוח הצעיר תתבצע ב ‪ 32-02‬קצות צימוח שיבדקו באופן אקראי תוך סריקת‬
‫כל שטח החלקה (‪ 22‬דונם)‪.‬‬
‫חשיבות רבה לביצוע בדיקה של כל צידי העץ‪ .‬יש למקד בדיקות לאזורים מועדים‬
‫(היסטוריה) וכן למקומות נמוכים בתוך החלקה (אתרים "צוברי לחות")שבדרך כלל‬
‫נקוות בהן שלוליות בתקופת הגשמים‪.‬‬
‫בדיקת ‪ 02‬פירות לפחות תתבצע אף היא כנ"ל‪.‬‬
‫המדגם יילקח ע"י מנהל הפרדס בשקית ניילון וייבדק במחסן‪/‬משרד הפרדס באמצעות‬
‫זכוכית מגדלת‪.‬‬
‫בדיקה מדוקדקת יותר ניתן לבצע באמצעות בינוקולר בבית האריזה (הסתכלות בהגדלה‬
‫הקטנה ביותר)‪ .‬יש לבצע הבדיקה מיד אחרי הקטיף‪.‬‬
‫מהדרין תנופורט יצוא‪ -‬פרוטוקול גידול‬
‫דרישות ‪ GLOBAL GAP‬למגדל‬
‫הוראה ‪ –8‬הגנת הצומח‬
‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪11‬‬
‫מהדורה‪1 :‬‬
‫תאריך עדכון‪14.4.11 :‬‬
‫הדברה וריסוס‬
‫‪.3‬‬
‫מרבית קוטלי הפטריות (פונגיצידים) שאנו מרססים משמשים יותר במניעת התפתחות‬
‫הפטרייה מאשר הדברה ישירה שלה ולכן הרקמה הצמחית חייבת בכיסוי מרבי !‬
‫הריסוסים יתבצעו בנפח של ‪ 252-222‬ליטר לדונם(הנפח הגבוה מיועד לעצי מינאולה) אך‬
‫ורק במפוחים שעברו בדיקה והותאמו לריסוס בנפח זה‪ .‬המהירות המרבית של‬
‫הטרקטור תהיה ‪ 2‬קמ"ש ובאופן זה יתבצע כיסוי מרבי של כל נוף העץ‪ .‬ריסוס מיטבי‬
‫יתבצע בלחות אויר העולה על ‪ 72%‬ללא רוח ובשעות המתאימות‪ .‬אין לרסס בימי‬
‫שרב‪/‬חמסין‪.‬‬
‫בחלקות גבוהות במיוחד (בעלות "שרביטים") ניתן להעלות את נפח התרסיס לדונם ל ‪252‬‬
‫ל'‪/‬ד'‪ .‬מעל ‪ 3‬מטרים גובה יש לרסס אך ורק במפוח כפול!‬
‫הריסוס בקליפמן הוקדם בשל נושא השאריות בפרי‪-‬ימים לפני קטיף‪.‬הטיפול בהרקולס‬
‫מוקם ביוני על מנת לקבל הגנה כפולה הן לחלפת והן להחמה‪.‬‬
‫הריסוס הראשון‬
‫לטיפול הראשון חשיבות רבה ביותר מבחינת העיתוי והן מן ההיבט של בלימת הדבקות!!‬
‫אי לכך בחלקות מועדות וחלקות שבהן הייתה נגיעות גבוהה בעונה החולפת יש להיערך‬
‫לטיפול מוקדם יותר איפה שהוא בשלהי חודש מרץ‪.‬‬
‫טפול‬
‫מספר‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫טיפולי אביב‪-‬קיץ‪:‬‬
‫מועד‬
‫מועד ריסוס תכשיר‬
‫משוער‬
‫ריכוז‬
‫‪2.25%‬‬
‫‪2.20%‬‬
‫‪2.25%‬‬
‫‪2.25%‬‬
‫מגבלת‬
‫ריסוס‪/‬‬
‫ימים לקטיף‬
‫ליצוא‬
‫עד אמצע‬
‫מאי‬
‫‪252‬‬
‫‪7‬‬
‫סיגנום ‪2.25%‬‬
‫עם נשירת ‪ 52%‬מעלי ראשית‬
‫בליס ‪2.20%‬‬
‫אפריל‬
‫הכותרת‬
‫קליפמן‬
‫כעבור שלשה שבועות סוף אפריל‬
‫קנון‪ ,‬פוספירון‬
‫כעבור שלשה שבועות אמצע מאי‬
‫קיפ‪ ,‬קורדון‬
‫עד סוף מאי‬
‫‪2.275%‬‬
‫מירדור‪,‬עמיעוז‬
‫כעבור שלשה שבועות סוף מאי‬
‫‪7‬‬
‫‪2.0%‬‬
‫הרקולס‬
‫אמצע יוני‬
‫כעבור שבועיים‬
‫(קנונחושת)‬
‫‪222‬‬
‫‪2.25%‬‬
‫או‬
‫חוסן‬
‫כעבור שלושה שבועות סוף יוני‬
‫קוז'אק‬
‫‪7‬‬
‫‪2.0%‬‬
‫הרקולס‬
‫אמצע יולי‬
‫במידת הצורך‬
‫(קנונחושת)‬
‫כעבור כ‪ 20-‬יום‬
‫מזג אויר חריג בספטמבר ‪ :‬טפטופים במהלך חודש זה‪ ,‬יחייבו הערכות וריסוס נוסף בכפוף‬
‫להנחיה‪.‬‬
‫מהדרין תנופורט יצוא‪ -‬פרוטוקול גידול‬
‫דרישות ‪ GLOBAL GAP‬למגדל‬
‫הוראה ‪ –8‬הגנת הצומח‬
‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪11‬‬
‫טיפולי סתיו‪:‬‬
‫טפול מספר‬
‫‪8‬‬
‫מהדורה‪1 :‬‬
‫תאריך עדכון‪14.4.11 :‬‬
‫ריכוז‬
‫תכשיר‬
‫מועד‬
‫‪2.25%‬‬
‫תחילת אוקטובר קנון‪ ,‬פוספירון‪,‬‬
‫קורדון‬
‫קיפ‪,‬‬
‫‪2.25%‬‬
‫כעבור ‪ 3‬שבועות קוציד ‪2222‬‬
‫‪9‬‬
‫‪2.25%‬‬
‫קנון‪ ,‬פוספירון‪,‬‬
‫אמצע נובמבר‬
‫‪22‬‬
‫קורדון‬
‫קיפ‪,‬‬
‫‪2.0%‬‬
‫נובמבר הרקולס‬
‫סוף‬
‫‪22‬‬
‫(במידת הצורך)‬
‫הריסוס בקוציד ‪ 2222‬ישמש גם להדברת הריקבון החום וכנגד מלסקו‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫טווח בטחון בין ריסוסים‪:‬יש לדאוג לטווח של ‪ 22‬יום לפחות בין ריסוס שמן (לפני או אחרי)‬
‫ריסוס בתכשיר נחושת ותכשיר אשלגן פוספיט (קיפ‪,‬קנון‪,‬קורדון‪,‬פוספירון) !!‬
‫‪.0‬‬
‫הפחתת נגיעות באמצעות טפולים אגרו טכניים‬
‫הנמכת העצים ע"י חילון וגיזום צמרת‪ ,‬כמו גם דילול עצים בחלקות צפופות (‪ 2X5‬מ')‬
‫מאפשרים חדירה טובה יותר של התרסיס והגנה של העלווה הצעירה והפרי‪ .‬אוורור‬
‫משופר של הנוף מעכב את ההתפתחות האופטימאלית של הפטרייה ומאפשר הדברה‬
‫כימית יעילה יותר‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫עלויות‬
‫שישה טיפולים במפוח כפול מסתכמים ב‪ ₪ 052-‬לדונם‪ .‬ארבעה טיפולי סתיו מוסיפים‬
‫עוד כ‪ ₪ 222 -‬לדונם‪.‬‬
‫סה"כ עלות הדברת אלטרנריה בשנה רגילה כ ‪ ₪ 652‬לדונם‪.‬‬
‫יש לקחת בחשבון שהריסוס בקוטלי פטריות מונע את הצורך בטיפול ייחודי כנגד‬
‫הריקבון החום וכן מפחית את הנזקים של מחלת ההחמה הנגרמת ע"י הפטרייה‬
‫קולטוטריכום‪.‬‬
‫מהדרין תנופורט יצוא‪ -‬פרוטוקול גידול‬
‫דרישות ‪ GLOBAL GAP‬למגדל‬
‫הוראה ‪ –8‬הגנת הצומח‬
‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪11‬‬
‫מהדורה‪1 :‬‬
‫תאריך עדכון‪14.4.11 :‬‬
‫‪ 6‬יוני ‪2102‬‬
‫מחלת ההחמה הנגרמת ע"י הפטרייה קולטוטריכום‬
‫(הנחיות לעונת ‪)2132‬‬
‫כללי‪:‬‬
‫הטיפול הינו טיפול מונע(פרופילקטי)‪.‬טרם הריסוס‪-‬על העצים להיות פתוחים ולאחר "ניקוי ירוק"‬
‫של פנים העצים‪ .‬נסתפק בריסוס אחד ויש לבצעו לקראת סוף חודש יוני ולא יאוחר מראשית‬
‫חודש יולי‪.‬‬
‫תכשירי הנחושת אותם אנו מרססים מדבירים את הפטרייה ומונעים את הנגיעות בפרי ואת הנזק‬
‫הבלתי הפיך שהיא גורמת לקליפה‪.‬‬
‫הנזק בזני האשכולית ופומלית נגרם בסתיו ולכן המלצות הטיפול שונות מאלו שבזני‬
‫הקליפים‪.‬מופע זה מתבטא‪,‬בזנים אלו‪ ,‬בעיקר בפרי המושהה על העצים מאוחר בעונה‪.‬‬
‫בעונה הקודמת בוצעו גם שני טיפולים במספר חלקות ולא נראה או נבדקה באופן השוואתי יסודי‬
‫רמת הנגיעות כפי שנתבקשתם לעשות‪.‬ההתרשמות הכללית הייתה שאין לשני טיפולים תרומה‬
‫ולכן לא נבצעם השנה‪ .‬יתבצע ניסוי ומעקב השנה בחלקת מיכל על מנת לשפוך אור על התנהגות‬
‫הפטרייה ומועד היישום האופטימאלי‪.‬‬
‫הנחיות‪:‬‬
‫‪ .2‬אור ואורה‪ -‬טיפול בכל החלקות‪.‬‬
‫‪ .2‬מיכל וקליפים – טיפול רק בחלקות "עם היסטוריה" של אחת משתי העונות האחרונות‪,‬‬
‫או שתיהן גם יחד‪.‬‬
‫‪ .3‬חלקות אשכולית ופומלית– בשל ההתפתחות בסתיו מומלץ "להרחיב" את הטפול כנגד‬
‫ריקבון חום לריסוס כלל נוף העץ‪ .‬יודגש שמדובר בחלקות עם היסטוריה!‪.‬‬
‫‪ .0‬בחלקות‪ ,‬המיועדות לריסוס‪ ,‬יש לבצע קצת תיקוני גיזום – פתיחה של פנים העצים טרם‬
‫הריסוס‪.‬‬
‫‪ .5‬במידה וניתן ליישם ריסוס רובים של החלק הפנימי של העץ מומלץ לבצע בשיטה זו‬
‫(חסכון כללי בעלות)‪.‬‬
‫זיקה של מי קולחין ונחושת‬
‫למרות השיפור שחל באיכות מי הקולחין בשנים האחרונות וכן בחלקות הסמוכות לתעלות ניקוז‬
‫עדיין יש סכנה להיווצרות כתמים על הפרי‪.‬מומלץ לטפל בחלקות אלו בשעות הערב‪.‬זכרו את‬
‫מרווח חודש הביטחון מריסוס בשמן!‬
‫תכשירים‬
‫התכשירים להדברת מחלת ההחמה בהדרים הינם‪:‬‬
‫אבקה רטיבה בריכוז ‪2.3%‬‬
‫פונגורן‬
‫אבקה רטיבה בריכוז ‪2.3%‬‬
‫פרסול‬
‫אבקה רטיבה בריכוז ‪2.3%‬‬
‫בלו שילד‬
‫גרגירים רחיפים בריכוז ‪2.25%‬‬
‫קוצייד ‪2111‬‬
‫מרק בורדו אולטרא גרגירים רחיפים בריכוז ‪2.25%‬‬
‫הטפול במרק בורדו מומלץ ליישום בסתיו – ראשית החורף לזני האשכולית‪ ,‬כאמור לעיל‪( .‬גפרת‬
‫נחושת בריכוז ‪ + 2.5%‬סיד טרי לסתירה עד לריכוז ‪- 2.5%‬לוודא סתירה באמצעות נייר לקמוס)‪.‬‬
‫אופן הריסוס‬
‫יש להקפיד על כסוי ולרסס ב ‪ 222‬ל'‪/‬ד' ‪,‬במפוח רגיל בעצים עד גובה ‪ 3‬מ' ובמפוח כפול בעצים‬
‫גבוהים יותר‪.‬יש לאפשר לתכשירי הנחושת להישאר על הנוף כמה שיותר זמן ולתכנן בהתאם את‬
‫התזמון עם שאר הריסוסים‪.‬‬
‫חלקות סבוכות עדיף במרסס טיפונה‪ ,‬בנפח של ‪ 322‬ל'‪/‬ד'‪ ,‬שכן כיסוי הפרי הפנימי חשוב ביותר‪.‬‬
‫מהדרין תנופורט יצוא‪ -‬פרוטוקול גידול‬
‫דרישות ‪ GLOBAL GAP‬למגדל‬
‫הוראה ‪ –8‬הגנת הצומח‬
‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪11‬‬
‫מהדורה‪1 :‬‬
‫תאריך עדכון‪14.4.11 :‬‬
‫תוצאות הדברה‬
‫גם ביישום "מושלם" מבחינת העיתוי והכסוי‪ ,‬אין תוצאה של ‪ 222%‬פרי נקי וניתן להגיע לקטיף‬
‫עם כמות מזערית של פרי ניזוק‪ .‬בעת הקטיף נבקשכם לכמת בבדיקה במיכלים את אחוז הפרי‬
‫הנגוע בוודאות בהחמה!‬
‫ניטור‬
‫חשוב לעקוב אחר הנגיעות בחלקות ולבדל את הנזק מהחמה מנזקי אקריות למינן‪.‬בפרי שאוכלס‬
‫ע"י אקריות ניתן תמיד למצוא פרטים של אקריות ו‪/‬או עורות הנשל‪.‬‬
‫רשמו‪ :‬מאיר ויואל‬
‫מהדרין תנופורט יצוא‪ -‬פרוטוקול גידול‬
‫דרישות ‪ GLOBAL GAP‬למגדל‬
‫הוראה ‪ –8‬הגנת הצומח‬
‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪11‬‬
‫מהדורה‪1 :‬‬
‫תאריך עדכון‪14.4.11 :‬‬
‫הנחיות לטיפול בזבוב הפירות הים תיכוני בהדרים לעונת ‪ 2132/31‬בחברת מת"י‬
‫הריסוס האווירי של המכון להדברה ביולוגית (ענף ההדרים) יחל בזנים המקדימים ‪,‬בכפוף‬
‫לתכנית ההדברה רק ב ‪.22/8/22‬מה ‪ 25/9/22‬יורחב הריסוס לשאר זני ההדרים‪.‬‬
‫אנו נדרשים לבצע מספר פעולות מידיות על מנת להבטיח יישום נכון ומניעת תקלות מבעוד מועד‪.‬‬
‫‪ .2‬תאום מפות‪ :‬נא לבצע ‪,‬ברמת המפקחים‪,‬מול רכזי ההדברה האזוריים ‪.‬נא נצלו הזדמנות‬
‫זאת על מנת לעדכן לגבי הפרדסים והחלקות שבהן תתלנה מלכודות הסרה‪-‬טראפ (בדגש‬
‫על פרדסים המרושתים השנה לראשונה)‪.‬‬
‫צפון‪:‬‬
‫מרכז‪:‬‬
‫דרום‪:‬‬
‫עד ה ‪ 2‬באוגוסט דורון טימר ‪252-5537299‬‬
‫מ ‪ 2‬באוגוסט ‪,‬שמעון שמעוני ‪252-5222228‬‬
‫‪252-7022762‬‬
‫אמיר ברי‬
‫‪252-6622222‬‬
‫עופר דאלי‬
‫‪ .2‬הזמנה ומשיכת חומר‪.:‬נדרש תיאום טלפוני מראש עם רכזי ההדברה האזוריים‪.‬יש לידע‬
‫את מירי בדבר כמות החומר שאושרה והיא תבצע משיכה מול חברת תרסיס‪.‬‬
‫פרדסנים בשיווק צריכים למשוך ישירות את החומר מהמנחתים(קדמה‪ ,‬הרצליה ‪,‬מגידו)‪.‬בכל‬
‫מקרה של דרישה על המושך לציין במדויק עבור איזו חלקת פרדס נמשך התכשיר‪.‬‬
‫‪ .3‬קבלת עדכון ביצוע ריסוסי אוויר מהטלמסר‪ :‬לטלפון ‪(23-6266202‬אחרי השעה ‪)29:22‬‬
‫ניתן לקבל מידע לגבי הישובים שירוססו למחרת היום‪.‬‬
‫הנחיות הטיפול‬
‫ממועד קבלת מסמך זה יש להיערך לביצוע טיפולי "כתם" בזנים המקדימים‪:‬‬
‫ראשון‪,‬אדמוני‪,‬קרוול הייס‪,‬סצומה (בעיקר אוקיצו ומיוואזה)‪,‬כל זני הטבורי (למעט הזנים‬
‫האפילים דוגמת סמי וראוסטנברג) ופומלית מקדימה (על טרויר וכד')‪.‬‬
‫טיפולי "הכתם" יתבצעו בתכשיר סקסס בלבד‪.‬‬
‫יש להכין תמיסה בת ליטר אחד שתיושם לדונם פרדס‪.‬כל ליטר יכיל ‪ 222‬סמ"ק סקסס ו‬
‫‪ 922‬סמ"ק מים‪.‬יש להקפיד על בחישה התחלתית טובה וכן בהמשך הבצוע‪.‬‬
‫הריסוס‪/‬התזה תתבצע כל שורה שלישית במפנה המוצל של העץ ובגובה ‪ 2‬מטר מפני‬
‫הקרקע‪.‬יש להימנע מהתזה ישירה על הפרי‪.‬‬
‫גודל הטיפות‪ :‬נדרשות טיפות גדולות יחסית‪,‬בקוטר של כ ‪ 5‬מ"מ ‪.‬יש לכוונן את הדיזה‬
‫ולוודא ‪,‬כבר ביישום הראשון‪ ,‬שזה גודל הטיפה הנדרש (ניתן להיעזר בסרגל קוטר הפרי)‪.‬‬
‫תדירות הטיפול‪ :‬מדי ‪ 22‬ימים‪,‬עד סמוך למועד התחלת הריסוסים האוויריים המוסדרים‪.‬‬
‫בסצומה מבכירה ובחלקות עם היסטוריה של נגיעות יש לבצע ריסוס "כתם" ידני בין ריסוסי‬
‫האוויר‪.‬‬
‫מהדרין תנופורט יצוא‪ -‬פרוטוקול גידול‬
‫דרישות ‪ GLOBAL GAP‬למגדל‬
‫הוראה ‪ –8‬הגנת הצומח‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪11‬‬
‫מהדורה‪1 :‬‬
‫תאריך עדכון‪14.4.11 :‬‬
‫הנחיות והכוונות לניטור והדברת כנימות קמחיות בעונת ‪2131‬‬
‫הכנימה הקמחית החבויה‬
‫כנימה זו ‪,‬שוכנת נוף באופייה‪,‬אך גם לעיתים משתכנת באזור עלי הגביע או מתחתם‪.‬חלקות שבהן‬
‫התפתחה פייחת כתוצאה מהתפתחות אוכלוסיה של הכנימה עד לקטיף וכן במהלך החורף הנוכחי‬
‫זוהו וחלקן כבר טופלו באביב ‪,2223‬לאחר ביצוע הגיזום‪.‬‬
‫כנימה זו מודברת ביעילות באמצעות תכשירי כלורפיריפוס בריכוז ‪(2.2%‬דורסן‪,‬דורסבן ודור‪-‬און)‪.‬‬
‫במהלך הקיץ נתקפת הכנימה ע"י מספר רב של אויבים טבעיים‪.‬עם זאת ‪,‬לאור לקחים מהשנה‬
‫החולפת ובעיקר באזור השרון‪,‬יש להיות ערים להתפתחות אוכלוסיות סתוויות (שלא נבלמו כיאות‬
‫ע"י אויבים טבעיים) ואשר גרמו להפרשת טל דבש והתפתחות פייחת (אגב גרימת בררה‬
‫אנטומולוגיה) בעיקר בזנים האפילים דוגמת אור‪.‬‬
‫תכשירי אימידקלופריד (קונפידור ודומיו) אינם מדבירים את כנימה זו !!!‬
‫נא ערנותכם להתפתחות שכזו בהמשך העונה ונקיטת אמצעים טרם התרחשות מצב בלתי הפיך‪.‬‬
‫הכנימה הקמחית של ההדר והכנימה הקמחית הכדורית‬
‫הכנימה הקמחית של ההדר‪,‬שוכנת פרי בעיקר אך גם יודעת להתפתח יפה בשאר נוף העץ(כולל‬
‫חריצי חגור ופצעי גיזום בדומה לקמחית הכדורית)‪.‬כנימות אילו בעייתיות יותר באשר הקשור‬
‫להדברה מסיבות שתפורטנה להלן‪.‬‬
‫הכנימה הקמחית הכדורית שוכנת נוף בעיקר אך גם מחבבת את אזור עלי הגביע ובהחלט מסוגלת‬
‫להתיישב כבר באביב על חנטים ולגרום לעיוות הפרי‪.‬‬
‫ניטור‪:‬ניטור הכנימה הקמחית של ההדר והקמחית הכדורית ממוקד בפרי (אך לא רק!)‪.‬לצורך‬
‫קביעת שיעור הנגיעות יש לדגום באקראי ‪,‬מדי שבוע‪ 32,‬פירות צעירים עם עוקץ ארוך על מנת‬
‫שיהיה קל להסירם בעת הבדיקה וכמובן לבדוק את שני הצדדים‪.‬‬
‫כפרי נגוע(בתקופה זו) יחשב פרי שיש בו כנימה אחת לפחות ‪,‬בכל דרגה‪.‬מוצע לבצע את איסוף‬
‫הדגימה במהלך הסריקה בחלקה ולבצע את הבדיקה בנחת במשרד‪.‬‬
‫בדיקת הפרי הצעיר גם תאפשר זיהוי של התיישבות מוקדמת של זחלנים של כנימות ממוגנות‬
‫ובעיקר הכנימה האדומה ואולי גם אקרית חלודה מוקדמת‪..‬‬
‫זנים רגישים לקמחית ההדר‪:‬פומלית‪,‬זני אשכולית למינן (במיוחד מפרדסים מבכירים)‪,‬לימון‬
‫ופומלו‪.‬כמובן שמבחינת סדר עדיפויות יש להתחיל בחלקות עם היסטוריה מהעונה החולפת‪.‬‬
‫זנים רגישים לקמחית כדורית‪:‬כנ"ל‪+‬שאר הזנים (בהחלט טווח רחב יותר!)‪.‬לקמחית הכדורית אין‬
‫בעיה להתפתח גם בעצים צעירים !‬
‫הדברה‬
‫כנימות אילו תודברנה באמצעות כלורפיריפוס בריכוז ‪ 2.3%‬בריסוס בעיתוי נכון‪(.‬הכנימה‬
‫הקמחית של ההדר אינה מודברת בנוסחא זו באזור הגליל המערבי בשל עמידות)‪.‬‬
‫חלון ההדברה היעיל ביותר הינו כאשר מזוהה התיישבות של הכנימות בפרי ועדיין קיים מרווח‬
‫בין עלי הגביע לקליפת הפרי‪.‬משך זמן זה הינו קצר יחסית (מחנטה עד סגירה מוחלטת כ ‪3-0‬‬
‫שבועות)‪.‬באופן מעשי אנו נמצאים בעיצומו של חלון הזדמנויות זה‪.‬ריסוס המבוצע מאוחר יותר‬
‫מניב תוצאות פחותות‪.‬גם תלוי בכלי הריסוס וטיב ההרטבה המושג(מפוח –רנדל)‪.‬‬
‫מהדרין תנופורט יצוא‪ -‬פרוטוקול גידול‬
‫דרישות ‪ GLOBAL GAP‬למגדל‬
‫הוראה ‪ –8‬הגנת הצומח‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪11‬‬
‫מהדורה‪1 :‬‬
‫תאריך עדכון‪14.4.11 :‬‬
‫מגבלות שאריתיות החומר הפעיל (כלורפיריפוס)‪ :‬בקליפים הרמה המרבית המותרת בשווקי חול‬
‫הינה ‪ 2‬ח"מ ואילו בכל שאר הזנים ‪ 2.3‬ח"מ‪ .‬מה שמגביל אותנו לשימוש בקליפים עד לסוף יוני‬
‫ואילו שאר הזנים (הבעייתיים יותר) עד לסוף חודש מאי בלבד!‬
‫הניסיון מלמד שכל חריגה שבוצעה מעבר למועדים אילו(ולו ימים ספורים) גרמה לנו צרות צרורות‬
‫ולכן אנו נדרשים להקפיד על המועד באדיקות מרבית‪.‬במידה ונעבור את המועד המותר ותיווצר‬
‫בעיה עם הכנימה נאלץ השנה לחשוק שיניים ולא לרסס ואפילו תוך קבלת בררה אנטומולוגיה‬
‫מסוימת‪.‬‬
‫אם כך‪,‬לאור המגבלות‪ ,‬מתי לרסס?‬
‫באופן מסורתי מתבצעת הדברת הכנימות הללו באביב‪-‬ראשית הקיץ‪.‬בהמשך נדרש להתייחס‬
‫נקודתית למקרים חריגים כפי שצוין‪.‬‬
‫סף לטיפול‪:‬בעבר סף הטיפול היה ‪ 25-32%‬נגיעות ‪.‬רמה זו במיוחד בזנים המוקדמים ‪,‬דוגמת‬
‫פומלית‪,‬גורמת לנו לגלוש מעבר לחלון ההדברה המותר ובמצב שעלי הגביע סגורים כמו‬
‫"פלומבה"‪.‬‬
‫אי לכך אנו נאלצים להנמיך את הסף (בזנים שאינם קליפים והמיועדים ליצוא) לרמה של ‪31-21%‬‬
‫נגיעות בפרי‪.‬השינוי באחוזי הנגיעות מתרחש לעיתים די במהירות (משבוע לשבוע)‪.‬‬
‫האם ניתן להדביר את הקמחיות הללו באופן שונה?‬
‫לתכשיר אימידקלופריד (סייפן בלבד)‪,‬בהגמעה‪ ,‬רישוי להדברת הכנימה הקמחית של ההדר אך‬
‫באופן מעשי הוא אינו מדביר את הכנימה‪.‬מה שכן בחלקות שטופלו בהן היה פחות טבעות שעם‬
‫סביב עלי הגביע‪,‬מה שהיווה בעבר את הבעיה העיקרית של הכנימה הזו(הסבר לכך לא‬
‫קיים)‪.‬בנושא זה למדנו לחיות עם זה בשלום ולכן ככלל אין אנו מיישמים את התכשירים באופן‬
‫הזה‪,‬מעבר לנימוקים נוספים‪.‬‬
‫התכשירים קונפידור וקדקוד בלבד מורשים בהגמעה כנגד הקמחית הכדורית והם די יעילים‪.‬זו‬
‫אופציה שאינה נפוצה אצלנו אך אופציונאלית לחלקות בעייתיות (מסובכות) בכנימה זו‪.‬‬
‫בברכה והצלחה‬
‫יואל דריישפון‬