1. No category

‫תוכן‬
‫תוכן‬
‫פרק ב ‪381 ........................................................................................................‬‬
‫‪ 0.2‬כללי ‪381 ....................... ................................ ................................‬‬
‫‪ 0.3‬חלופות היקף יצור האנרגיה ‪381 ......................... ................................‬‬
‫‪ 1.3.3‬חלופת "אפס" ‪ -‬הימנעות מהקמת התחנה ‪381 .....................................‬‬
‫‪ 0.0‬חלופות מיקום ‪381 .......................................... ................................‬‬
‫‪ 1.1.3‬חלופות מרחביות ‪381 ........................................................................‬‬
‫‪ 1.1.1‬חלופות מקומיות לאתר‪102 ...............................................................‬‬
‫‪ 1.1.1‬חלופות תוואי גז ‪133 .........................................................................‬‬
‫‪ 1.1.1‬חלופות מיקום צינור שחרור הגז‪132 ...................................................‬‬
‫‪ 0.1‬חלופות טכנולוגיות ‪000 .................................... ................................‬‬
‫‪ 1.1.0‬כללי‪111 ..........................................................................................‬‬
‫‪ 1.1.3‬מחזור פתוח או סגור של טורבינת גז ‪111 .............................................‬‬
‫‪ 1.1.1‬טורבינת גז אחת לעומת שתיים ‪111 ....................................................‬‬
‫‪ 1.1.1‬קירור רטוב‪111 ................................................................................‬‬
‫‪ 1.1.1‬קירור יבש ‪111 .................................................................................‬‬
‫‪ 1.1.2‬בחירת הטכנולוגיה להורדת תחמוצות חנקן ‪111 .......................... NOx‬‬
‫‪ 0.2‬תיאור חלופות הוצאת האנרגיה מהאתר ‪008 ..........................................‬‬
‫‪ 0.2‬סיכום פרק ב ‪002 ............ ................................ ................................‬‬
‫תרשימים‪:‬‬
‫תרשים ‪ 1.1.3.3‬חלופות המיקום ‪388 ...................................................................‬‬
‫תרשים ‪ 1.1.3.1‬אתרים פוטנציאלים‪ -‬קריית גת ‪321 ..............................................‬‬
‫תרשים ‪ 1.1.3.1‬ייעודי קרקע ברמה המקומית‪ -‬קריית גת‪321 .................................‬‬
‫תרשים ‪ 1.1.3.1‬יכולת חיבור לתשתיות‪ -‬קריית גת ‪321 ..........................................‬‬
‫תרשים ‪ 1.1.3.2‬קרבה לערכי טבע‪ -‬קריית גת ‪328 ..................................................‬‬
‫תרשים ‪ 1.1.3.1‬אתרים פוטנציאלים‪ -‬אזור קריית מלאכי ‪322 ...............................‬‬
‫תרשים ‪ 1.1.3.1‬ייעודי קרקע ברמה המקומית ‪ -‬קריית מלאכי ‪103 ..........................‬‬
‫תרשים ‪ 1.1.3.8‬יכולת חיבור לתשתיות‪ -‬קרית מלאכי‪101 ......................................‬‬
‫תרשים ‪ 1.1.3.2‬קרבה לערכי טבע ‪ -‬קריית מלאכי ‪101 ...........................................‬‬
‫תרשים ‪ 1.1.1.3‬חלופת מיקרו ‪101 .....................................................................3‬‬
‫תרשים ‪ 1.1.1.1‬חלופת מיקרו ‪108 .................................................................... 2‬‬
‫תרשים ‪ 1.1.1.1‬חלופת מיקרו ‪130 .....................................................................1‬‬
‫תרשים ‪ 1.1.1.3‬חלופות להתחברות לתחנות הגפה‪133 ...........................................‬‬
‫תרשים ‪ 1.1.1.1‬חלוקה לשני מקטעי בדיקה‪ -‬צפית ותימורים‪131 ...........................‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪080‬‬
‫תרשים ‪ 1.1.1.1‬חלופות מיקום משני המקטעים‪131 ..............................................‬‬
‫תרשים ‪ 1.1.1.1‬ניתוח ודירוג חלופות גז‪ -‬מקטע צפית ‪132 .....................................‬‬
‫תרשים ‪ 1.1.1.2‬ניתוח ודירוג חלופות גז‪ -‬מקטע תימורים‪131 .................................‬‬
‫תרשים ‪ 1.1.1.1‬מקטע תימורים‪ -‬חלופות סביב הישוב ‪131 .....................................‬‬
‫תרשים ‪ 1.1.1.1‬חלופת גז נבחרת ‪138 ...................................................................‬‬
‫תרשים ‪ 1.1.1.3‬תנוחת ‪110 ......................................................................PRMS‬‬
‫תרשים ‪ 1.1.1.1‬מקום תחנת ההפחתה בתחנת הכוח באר טוביה ‪113 .......................‬‬
‫תרשים ‪ 1.1.3‬סכמה של החלופות שנבחנו‪118 .......................................................‬‬
‫טבלאות‪:‬‬
‫טבלה ‪ 1.1.3‬א' ‪ -‬שקלול אתרים שנבדקו בשלב א' ‪320 ...........................................‬‬
‫טבלה ‪ 1.1.3‬ב' – בחינת קריטריונים מפורטים לחלופות מיקום ‪321 .......................‬‬
‫טבלה ‪ 1.1.3‬ג' – ניקוד ושקלול אתרי החלופות‪322 ...............................................‬‬
‫טבלה ‪ 1.1.3‬ד' – פירוט האתרים והתייחסות לקריטריונים ‪100 .............................‬‬
‫טבלה ‪ 1.1.3‬ה' ‪ -‬השוואה בין הקריטריונים לשני האתרים ‪101 ...............................‬‬
‫טבלה ‪ - 1.1.1‬דירוג חלופות ההתחברות לתחנות ההגפה ‪131 .................................‬‬
‫טבלה ‪ – 1.1.2‬מרכיבי הרעש השונים בתחנה ‪111 .................................................‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪082‬‬
‫פרק ב‬
‫‪ 2.0‬כללי‬
‫בפרק זה מפורטות חלופות היישום השונות‪ .‬תוך השוואה בין החלופות המוצעות בנושאי‬
‫מיקום‪ ,‬טכנולוגיה‪ ,‬הולכת גז והולכת החשמל‪.‬‬
‫בנושא המיקום נבחנות החלופות שאותרו בשתי עבודות שהוזמנו על ידי משרדי הממשלה‪,‬‬
‫ואשר נועדו לאתר אזורים רלוונטיים למיקום תחנות כוח‪.‬‬
‫בפרק הזמן שעבר בין מסירת התסקיר הראשונה בספטמבר ‪ 2100‬לבין מסירת התסקיר על‬
‫השלמותיו הוחלט לבחון‪ ,‬בנוסף על חלופות המיקום הבסיסיות המוצעות בעבודת משרדי‬
‫הממשלה שנבחנות בפרק זה‪ ,‬גם חלופות מיקום שהמועצה האזורית באר טוביה הציעה‬
‫במכתבה לות"ל מתאריך ‪ .01.01.2101‬בדיקת החלופות הנ"ל מפורטת בנספח ‪ .01‬גם‬
‫בדיקה זו לא העלתה חלופה בעלת יתרונות על החלופה הנבחרת בתסקיר זה‪.‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬בנובמבר ‪ ,2100‬הצביעה רשות הגז על הצורך בצמצום אורך המקטע שבו תוואי‬
‫קווי מקביל לתוואי גז לקווי חשמל‪ .‬לפיכך שונה מעט קצהו המזרחי של קו הולכת הגז ביחס‬
‫לתוואי שהוצע והוצג בתסקיר בגרסתו הראשונה‪ .‬זאת על מנת לצמצם את אורך הקבלת‬
‫הקווים המוצעים‪ .‬שינוי התוואי מופיע בכל התשריטים הגדולים מ ‪ A3‬ראו למשל את הקצה‬
‫המזרחי של תוואי הולכת הגז בתרשים ‪.0.0.0.0‬‬
‫‪ 2.1‬חלופות היקף יצור האנרגיה‬
‫על פי מדיניות משרד התשתיות הלאומיות כ‪ 21% -‬מכושר ייצור החשמל במדינה יוחזק‬
‫ויופעל על ידי גופים פרטיים בהתאם לרישיונות שינתנו ע"ש המדינה‪.‬‬
‫תחנת הכוח אי‪.‬פי‪.‬אם באר טוביה ("התחנה") תהיה בעלת הספק נומינלי של כ‪ 341-‬מגה‬
‫וואט תוכל לספק כ‪ 3% -‬מכושר ייצור החשמל במדינה‪ .‬תשתיות הולכת החשמל באזור‬
‫מאפשרת העברת ההספק המוצע ללא שינויים מהותיים‪.‬‬
‫היות והרגולאטור (משרד התשתיות הלאומיות) קבע בתקנותיו שיצרן חשמל בהספק העולה‬
‫על ‪ 011‬מגה וואט מחויב להקים תחנה דו‪ -‬דלקית ולהבטיח מלאי סולר גיבוי ל‪ 011-‬שעות‬
‫הפעלה‪ ,‬התחנה תהיה דו‪ -‬דלקית (רק) מבחינה זו של מוכנות למצב הפעלה בחירום‪.‬‬
‫התחנה תופעל בהתאם להנחיות "מנהל המערכת" (מנהל עומס הייצור של מערכת החשמל‬
‫במדינת ישראל) ולהוראות הרלוונטיות ליצרני חשמל פרטיים‪ .‬התחנה תהיה זמינה ל"מנהל‬
‫המערכת" באופן רציף מלבד הפסקות יזומות לתחזוקה‪ ,‬או תקלות בלתי צפויות‪ .‬תחנת הכוח‬
‫לא תעבוד מתחת לעומס של כ‪ 11% - 11% -‬מההספק הנומינאלי‪ .‬הצפי הוא שהתחנה‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪084‬‬
‫תפעל בכל שעות הפסגה והגבע עפ"י הגדרתן נכון למועד דו"ח זה ע"י רשות החשמל‪ .‬עפ"י‬
‫מצב הפעלה זה צפויה בכל יום הנעה והדממה אחת של תחנת הכוח‪.‬‬
‫תחנת הכוח תוכל אף לפעול בכל שעות היממה במגבלת הזמינות וההפסקות היזומות‬
‫כמתואר לעיל‪ .‬במצב הפעלה זה שעות היצור צפויות לעמוד על כ‪ 8,011 -‬עד ‪ 8,211‬שעות‬
‫בשנה‪.‬‬
‫משתנים עתידיים נוספים שעשויים להשפיע על ייצור החשמל ע"י תחנת הכוח‪/‬צריכת‬
‫האנרגיה מהתחנה הם שינוים בהגדרת שעות "פסגה"‪" ,‬גבע" ו"שפל" ועליה בביקוש לחשמל‪.‬‬
‫בחירת הספק תחנת כח מבוססת לרוב על מספר גורמי‪/‬שיקולי מפתח‪:‬‬
‫‪ .0‬מגבלות השטח‪ -‬ככל שגדול הספק תחנת כוח ובהנחה שמדובר באותה טכנולוגיה‬
‫(מחזור משולב במקרה הנדון)‪ ,‬השטח הנדרש גדל בהתאם‪.‬‬
‫‪ .2‬העדפת דגמי טורבינות גז וכפועל יוצא מכך ציוד של מחזור משולב הזמין בשוק‪.‬‬
‫הספק מחזור משולב של כ‪ 341-‬מגה וואט‪ ,‬הינו מהנפוצים בשוק‪.‬‬
‫‪ .4‬יכולת שילוב של תחנת הכוח במערך ההולכה של חח"י מהיבט של קליטת ההספק‬
‫המיוצר‪.‬‬
‫הספק תחנת כוח של כ‪ 341-‬מגה וואט עונה לכל הקריטריונים הללו ולכן חלופה זו נבחרה‬
‫בפרויקט של אי‪.‬פי‪.‬אם‪ .‬באר טוביה‪.‬‬
‫לא מתוכנת כל הרחבה ‪ /‬הגדלת הספק של תחנת הכוח מעבר למתוכנן בתכנית הנוכחית‬
‫ואין כל אבני דרך לפיתוחה – הפיתוח מתוכנן במהלך יחיד‪.‬‬
‫‪ 1.2.2‬חלופת "אפס" ‪ -‬הימנעות מהקמת התחנה‬
‫גיבוש מדיניות הפיתוח של מערכת ייצור החשמל ברמה הארצית הינה משימה ותהליך‬
‫מורכבים שמטרתם להבטיח הספק זמין‪ ,‬בטיחות אספקה‪ ,‬הולכה ושימוש מושכל במקורות‬
‫אנרגיה שיפגעו מעט ככל הניתן בסביבה‪.‬‬
‫התהליך אמור לחזות את הגידול בצריכה‪ ,‬להביא בחשבון שיקולי חסכון וצמצום‪ ,‬ליצור‬
‫תמהיל אופטימלי של תוספות מתקני האנרגיה במשך הזמן‪ ,‬הכל על פי עקרונות פיתוח בר‬
‫קיימא של משק מתקדם‪.‬‬
‫הספקת חשמל אמינה הינה צורך חיוני לקיום והתפתחות המשק על כל מגזריו ‪ -‬הביתי‪,‬‬
‫התעשייתי‪ ,‬המסחרי והחקלאי‪ .‬במדינת ישראל קיים קושי מיוחד לתכנן ולנהל את משק‬
‫האנרגיה מהיותה "אי חשמלי" שאינו יכול להיסמך על שכנים בעת מחסור ותקלות‪.‬‬
‫תחזיות הביקוש לחשמל משתנות ומתעדכנות כל העת לפי כמה תרחישים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫תרחיש "אופטימלי" המניח כי כלל פוטנציאל הצמיחה של המשק יתממש‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪083‬‬
‫‪‬‬
‫תרחיש "ביניים" המתבסס על צמיחה הנמוכה ב‪ 01% -‬מהצמיחה בתרחיש‬
‫האופטימלי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ותרחיש "נמוך" בו ההנחה היא כי המשק יצמח ב‪ 21% -‬פחות מהצפוי‪.‬‬
‫תחזית צריכת החשמל הקודמת (עודכנה בחודש מאי ‪ )2111‬חזתה עלייה בצריכה של ‪3.1%‬‬
‫לשנה בין השנים ‪( 2101 - 2111‬תסקיר חח"י לתחנה ‪ D‬מאוקטובר ‪ 4.8% ,)2111‬צמיחה‬
‫בין השנים ‪ 2100‬ל‪ 2121 -‬ו‪ 4.2% -‬בשנים ‪.2141 - 2120‬‬
‫כפי שהתרחש בעבר‪ ,‬הצריכה בפועל עלתה על הצריכה החזויה בתרחיש האופטימלי‪ .‬מחד ‪-‬‬
‫בשורות טובות למשק ולאוכלוסיה‪ ,‬מאידך בעיה באספקה סדורה של החשמל ומצוקה קשה‬
‫של זמינות ייצור‪.‬‬
‫בהסתמך על נתוני משרד האנרגיה והמים לתכניות פיתוח משק האנרגיה שפורסמו במסמך‬
‫"תכנון משק האנרגיה ‪ " 2121 - 2101‬ועל פי העקרונות שהוצגו על ידי משרד האנרגיה‬
‫והמים בפני המועצה הארצית בחודש אפריל ‪ ,2102‬עולה כי‪:‬‬
‫ ‪ 21%‬מהייצור יופקד בידי יצרנים פרטיים עפ"י החלטת ממשלה מס' ‪ 2114‬מיום‬‫‪. 3/00/2112‬‬
‫ יופעלו מתקני קוגנרציה ע"י יצרנים פרטיים עפ"י החלטת ממשלה מס' ‪ 0131‬מיום‬‫‪.20/4/2112‬‬
‫ הביקוש החזוי לשנת ‪ 2121‬יהיה ‪MW 01,,81‬‬‫ הביקוש החזוי לשנת ‪ 2141‬יהיה ‪MW 20,,81‬‬‫ בשנת ‪ 2121‬יצרכו בממוצע ‪ 28%‬חשמל מתחנות גז טבעי אך סל הדלקים יורכב‬‫‪ 11%‬גז טבעי‪ 21% ,‬פחם ו‪ 01% -‬אנרגיות מתחדשות‪.‬‬
‫ כל האמור בהנחת מימוש של ‪ 21%‬יעד התייעלות אנרגטית עפ"י החלטת ממשלה‬‫מס' ‪ 31,1‬מיום ‪08/,/2118‬‬
‫ יקוימו בטחון אנרגטי ובטחון תפעולי ‪ -‬זאת בעזרת רזרבה נדרשת (ללא אנרגיות‬‫מתחדשות) של ‪ 01‬עד ‪.21%‬‬
‫תחנת אי‪ .‬פי‪ .‬אמ‪ .‬באר טוביה היא חלק מתוכנית הפיתוח של משק החשמל בישראל וזכתה לרישיון‬
‫מותנה ליצור חשמל על ידי הממשלה‪ .‬תחנה זו כלולה בתחנות שצפויות לספק חשמל לרשת‪ ,‬במשטר‬
‫של "זמינות קבועה" והיא מובאת בחשבון בתכניות ומסמכים שונים של משרד האנרגיה והמים ‪-‬‬
‫למשל‪ :‬במצגת המבוססת על תכנית האב החדשה למשק האנרגיה‪ ,‬ב"קומפילציית תמ"א ‪- 01‬‬
‫תפרוסת מערכת החשמל הארצית (קיימת‪ ,‬מאושרת ובהליכי תכנון)" ‪ -‬מפה מ ‪ ,1/2111‬וכן למשל‬
‫ב"תכנית אב למשק החשמל ‪ "2111-2141‬מאוגוסט ‪. 2111‬‬
‫לאחר שהובהר הצורך בהתפתחות ייצור האנרגיה כבסיס חיוני לקיום המשק הישראלי כולו יש לבדוק‬
‫את חיוניות התחנה ביחס לכלל משק החשמל‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪081‬‬
‫על פי התוכנית של משרד האנרגיה מאפריל ‪ ,2102‬הממשלה צופה בשנת ‪ 2121‬ביקוש צפוי של‬
‫‪ 01,,81‬מגה‪-‬ואט‪ .‬כיום ההספק המותקן של כלל תחנות הכוח בישראל (כולל קוגנרציה) עומד על כ‬
‫‪ 04,111‬מגה‪-‬ואט‪ .‬הספק מותקן זה בתוספת של תחנות כוח (ללא אנרגיה מתחדשת) בהספק כולל‬
‫של כ ‪ 2111‬מגה‪-‬ואט הנמצאות בשלבים שונים של הקמה‪ ,‬יבטיחו ברמה גבוהה של סבירות הגעה‬
‫להספק מותקן כולל של ‪ 01,411‬מגה‪-‬ואט‪ ,‬שצפויה לספק רזרבה זניחה ביותר ביחס לנדרש‪ .‬רזרבה‬
‫זניחה זו עלולה להוביל להפסקות חשמל (שפוטנציאל נזקן הכלכלי והסביבתי רב)‪ ,‬ולהפעלת תוכניות‬
‫חירום שונות הכוללות הפעלת יחידות מזהמות ויקרות כדיזל גנרטורים‪ .‬יש לציין כי בכל שנה מנהל‬
‫מערכת החשמל מורה על השבתת תחנות לטובת עבודות אחזקה כך שלמעשה ההספק המותקן‬
‫הנקוב אינו יכול לספק את כל החשמל הדרוש לכל אורך השנה וכי פעמים רבות התחזיות לגבי הגידול‬
‫בביקושי החשמל אינו תואם את הגידול האמיתי בביקושים‪ .‬יש לציין כי גם החמצת יעדי התייעלות‬
‫האנרטית המתוכננת עלולה לסכן את יציבות משק החשמל בישראל‪.‬‬
‫חלופת אי הקמתה של תחנת הכח ‪ IPM‬במחזור משולב תגרע כ ‪ 341‬מגה‪-‬ואט מההספק המתוכנן‬
‫למימוש עד שנת ‪ 2121‬ותגרום למערכת החשמל מחסור מובהק ביחס לצריכה השוטפת החזויה ‪,‬‬
‫זאת עוד טרם מומש הצורך ברזרבה סבירה‪ ,‬לפיכך חלופת "אפס" אינה ברת מימוש‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪081‬‬
‫‪ 2.2‬חלופות מיקום‬
‫‪ 1.1.2‬חלופות מרחביות‬
‫רקע‬
‫תהליך חיפוש אתרים לתחנת הכוח המוצעת החל זמן רב טרם הכרזת המיזם כפרויקט לאומי‬
‫באתר המוצע באזור התעשייה של באר טוביה‪.‬‬
‫היזמים בדקו כמה וכמה אתרים ברחבי הארץ בעלי המכנה המשותף הבסיסי הבא‪ :‬אזורי‬
‫תעשייה‪ ,‬קווי הולכת גז טבעי‪ ,‬קווי הולכת חשמל במתח על ‪ /‬עליון‪.‬‬
‫מתודולוגית החיפוש מתייחסת לאתרים שאותרו באמצעות שתי עבודות שהזמינו משרדי‬
‫ממשלה‪:‬‬
‫‪ .0‬עבודה שהוכנה על ידי המשרד להגנת הסביבה בשיתוף עם משרד התשתיות בשנת‬
‫‪ 2114‬שמטרתה‪ :‬להקל על מציאת אזורים מתאימים להגדלת כושר ייצור החשמל (א‪.‬‬
‫סתר‪ ,‬י‪ ,‬לויטין‪ ,‬חקר הייתכנות של הקמת טורבינות גז‪ ,‬בעלות מחז"מ‪ ,‬ב ‪ -8‬אתרים‬
‫בישראל‪ ,‬מחלקת המו"פ השירות המטאורולוגי‪ ,‬אוגוסט ‪ .)2114‬עבודה זו בדקה בעיקר‬
‫את כושר הנשיאה של איכות האויר ויכולת קליטת מקורות פליטה נוספים ‪ -‬תחנות כוח‬
‫מוסקות גז טבעי או סולר‪.‬‬
‫‪ .2‬עבודה שהוכנה על ידי משרד התשתיות בשנת ‪ 2111‬שמטרתה‪ :‬איתור שטחים להקמת‬
‫תחנות לייצור חשמל (‪ ,Aviv‬אנוש‪ ,‬איתור שטחים להקמת תחנות כוח לייצור חשמל‪,‬‬
‫משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬מינהל החשמל‪ .)2111 ,‬העבודה עסקה בעיקר בייתכנות‬
‫מימוש תחנות כוח מבחינת ייעודי ושימושי קרקע‪.‬‬
‫האתרים שהומלצו על ידי המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫● עכו דרום‬
‫● לביא‬
‫● ציפורית‬
‫● ראש העין ‪ -‬מחלף קסם‬
‫● אזור קריית מלאכי‬
‫● אזור קריית גת‬
‫בעבודה נפסלו שני אתרים‪ :‬הר טוב וקריית אתא בעקבות חישובי רקע גבוהים‪.‬‬
‫האתרים שהומלצו בעבודת משרד התשתיות‪:‬‬
‫● בית שאן‬
‫● ציפורית‬
‫● ראש העין (שני אתרים)‬
‫● רנטיס‬
‫● שפד"ן‬
‫● אשדוד צפון‬
‫אתר אשדוד צפון נפסל על ידי צוות תכנון היזם עקב ריבוי תחנות הכוח המאושרות‪/‬המוצעות בו‬
‫והקושי הצפוי בהולכת חשמל מאזור זה‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪081‬‬
‫תרשים ‪ 2.2.1.1‬חלופות המיקום‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪088‬‬
‫המתודולוגיה באמצעותה נבחנו החלופות כללה מספר שלבים‪:‬‬
‫איתור אתרים פוטנציאלים‬
‫מעבודת‬
‫המשרד‬
‫להגנת‬
‫הסביבה‬
‫מעבודת‬
‫משרד‬
‫התשתיות‬
‫בחינת חלופות המיקום לפי קריטריוני‬
‫חיבור לתשתית גז וחשמל‬
‫ קרבה לתשתיות‬‫התאמה לתוכניות‬‫מקומיות‬
‫ קרבה לערכי טבע‬‫‪ -‬זמינות קרקע‬
‫בחינת מקרו – (אזורים) על פי‬
‫קריטריונים תכנוניים וסביבתיים‬
‫בחינת מיקרו – (אתרים) על פי‬
‫קריטריונים תכנוניים וסביבתיים‬
‫קרבה לתשתיות‬‫התאמה לתוכניות‬‫סטטוטוריות‬
‫ שימושי קרקע‬‫ קרבה לערכי טבע‬‫ איכות אויר‬‫‪ -‬קרבה לריכוזי אוכלוסייה‬
‫המתודולוגיה באמצעותה נבחנו החלופות כללה מספר שלבים‪:‬‬
‫בשלב הראשון – נבחנו האזורים בקריטריונים של חיבור לתשתית חשמל וגז‪ :‬בבדיקת‬
‫‪ go/no go‬אתרים בהם הובהר שלא קיימת יכולת הוצאת חשמל‪ ,‬ושלא תהיה אליהם‬
‫אספקת גז ממערכת ההולכה ארצית בטווחי זמן ריאלים‪ ,‬נפסלו‪.‬‬
‫בשלב השני – נערכה בחינת מקרו לאתרים שעברו לשלב זה‪ ,‬בה נבחנו קריטריונים תכנונים‬
‫וסביבתיים ‪ :‬אורך קו חשמל ‪ Kv 311‬נדרש‪ ,‬יכולת חיבור לקו גז קיים‪ ,‬שימושי קרקע‪,‬‬
‫התאמה לתוכניות מתאר ארציות‪ ,‬התאמה לתוכניות מתאר מחוזיות‪ ,‬התאמה לתוכניות‬
‫מקומיות‪ ,‬קרבה לערכי טבע ואיכות אויר‪.‬‬
‫בשלב השלישי – נבחנו בבדיקת מיקרו האתרים שאובחנו כאזורים המתאימים ביותר‪ :‬קרית‬
‫גת וקרית מלאכי‪.‬‬
‫בטבלה מטה מוצגים האזורים ובדיקתם לפי השלב הראשון‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪08,‬‬
‫טבלה ‪ 2.2.1‬א' ‪ -‬שקלול אתרים שנבדקו בשלב א'‬
‫מיקום‬
‫תיאור מיקום‬
‫עכו דרום‬
‫מיקום התחנה באזור‬
‫התעשייה הדרומי של‬
‫עכו‬
‫מסקנות עבודת‬
‫מה"ס‬
‫קרבה לגז‬
‫המקום המוצע מרוחק כ‪-‬‬
‫"באזור זה ניתן להקים‬
‫לפחות שלושה מחז"מים ‪ 02‬ק"מ מתוואי קו גז‬
‫מאושר אך אין לוח זמנים‬
‫המוסקים בגז טבע"‬
‫לביצוע הקו‬
‫קרבה לחשמל‬
‫המקום המוצע מרוחק כ‪ 08-‬ק"מ מקו ‪ 311‬ק"ו‪.‬‬
‫קיים באזור קו ‪ 010‬ק"ו אך אפשרות החיבור לקו בעיתית‬
‫בשל הצורך בפינוי מסדרון חיבור באזור תעשייה רווי חברת‬
‫החשמל לא מאשרת חיבור תחנות בסדר גודל כזה לקוי‬
‫‪ 010‬ק"ו‬
‫לא‬
‫המקום המוצע מרוחק כ‪ 41-‬ק"מ מקו ‪ 311‬ק"ו‪.‬‬
‫יש באזור קו ‪ 010‬ק"ו שייתכן וניתן יהיה להתחבר אליו‬
‫בתנאי שתשונה קונפיגורציית התחנה‪ .‬חברת החשמל לא‬
‫מאשרת חיבור תחנות בסדר גודל כזה לקוי ‪ 010‬ק"ו‬
‫לא‬
‫לביא‬
‫מיקום התחנה באזור‬
‫פארק תעשיה – הגליל‬
‫התחתון‪ ,‬הממוקם‬
‫ממזרח לצומת גולני‬
‫האזור יכול להיות‬
‫מתאים להקמת מחז"מ‬
‫אחד או שניים שיוסקו‬
‫בגז טבעי‬
‫המקום המוצע ממוקם‬
‫בקרבת קו גז מאושר‪ ,‬אך‬
‫אין לוח זמנים לביצוע קו‬
‫זה‬
‫ציפורית‬
‫מיקום התחנה בפארק‬
‫תעשיה ציפורית‪,‬‬
‫הממוקם מערבית‬
‫לנצרת‬
‫במידה ומפעל פניציה‬
‫יעבור לשימוש בגז‬
‫טבעי‪ ,‬ניתן יהיה לשקול‬
‫הוספת מחז"מ אחד‬
‫לפחות שיוסק בגז‬
‫טבעי"‬
‫בית שאן‬
‫מיקום התחנה הינו‬
‫צפונית לאזור תעשיה‬
‫צפון באזור בית שאן‬
‫המקום המוצע מרוחק כ‪ -‬המקום המוצע מרוחק כ‪ 01-‬ק"מ מקו ‪ 311‬ק"ו‪.‬‬
‫יש באזור קו ‪ 010‬ק"ו שייתכן וניתן יהיה להתחבר אליו‬
‫‪ 02‬ק"מ מקו גז מאושר‬
‫אך אין לוח זמנים לביצוע בתנאי שיוחלט על שינוי הקונפיגורציה של התחנה‪ .‬חברת‬
‫החשמל לא מאשרת חיבור תחנות בסדר גודל כזה לקוי‬
‫קו זה והיתכנות הביצוע‬
‫שלו נמוכה‪ .‬כיום יש תמ"א ‪ 010‬ק"ו‪.‬‬
‫ככל הנראה אין המקום מתאים לתחנת גז בגודל ‪MW 311‬‬
‫בשלבים מתקדמים‬
‫להקים קו גז לא‪.‬ת‪.‬‬
‫ציפורית אך לא ברור‬
‫מועד הביצוע‪.‬‬
‫המקום המוצע מרוחק כ‪ 03-‬ק"מ מקו ‪ 311‬ק"ו‪.‬‬
‫המקום המוצע ממוקם‬
‫יש באזור קו ‪ 010‬ק"ו שייתכן וניתן יהיה להתחבר אליו‬
‫במרחק של כ‪ 00 -‬ק"מ‬
‫מקו גז מאושר אך אין לוח בתנאי שיוחלט על שינוי הקונפיגורציה של התחנה‪ .‬חברת‬
‫החשמל לא מאשרת חיבור תחנות בסדר גודל כזה לקוי‬
‫זמנים לביצוע קו זה‬
‫‪ 010‬ק"ו‪ .‬בנוסף‪ ,‬עקב קידום תוכנית לאגירה שאובה בכוכב‬
‫הירדן ומעלה גלבוע יש ספק ביכולת להוציא ולהוליך חשמל‬
‫מאזור זה‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫עובר‬
‫שלב‬
‫הבא‬
‫לא‬
‫לא‬
‫‪0,1‬‬
‫מיקום‬
‫תיאור מיקום‬
‫מסקנות העבודה‬
‫של מה"ס‬
‫קרבה לגז‬
‫קרבה לחשמל‬
‫אזה"ת‬
‫ראש העין‬
‫באזור זה אותרו שני מקומות‬
‫פוטנציאלים לתחנת כוח‪:‬‬
‫מחלף קסם ‪ -‬מיקום התחנה צמוד‬
‫לאזור תעשיה ראש העין הממוקם‬
‫דרומית למחלף קסם‬
‫אזור תעשיה חצב‪ -‬מיקום התחנה‬
‫באזור תעשיה הממוקם צפונית‬
‫למחצבה פעילה‪ ,‬דרומית לראש העין‬
‫מיקום התחנה בצידו המזרחי של‬
‫כביש ‪ ,1‬קרוב לפארק תעשיה "חבל‬
‫מודיעין" וליד מחצבה פעילה‪.‬‬
‫באזור זה ניתן להקים‬
‫לפחות שלושה מחז"מים‬
‫המוסקים בגז טבעי‬
‫המיקומים המוצעים ממוקמים‬
‫בקרבת קו גז מאושר‪ ,‬קו זה‬
‫יבוצע בשלבים עתידים של‬
‫מימוש תמ"א ‪41‬‬
‫המיקומים המוצעים סמוכים לקוי ‪311‬ק"ו‬
‫ו‪ 010-‬ק"ו‪.‬‬
‫כן‬
‫עבודה זו לא התייחסה‬
‫לאתר זה‬
‫המקום המוצע ממוקם כ‪1-‬‬
‫ק"מ מקו גז מאושר‪ ,‬קו זה‬
‫יבוצע בשלבים עתידים של‬
‫תמ"א ‪41‬‬
‫המקום המוצע קרוב לקו גז‬
‫מאושר עתידי ומרוחק כ‪00-‬‬
‫ק"מ מקו גז שלב א' של תמ"א‬
‫‪41‬‬
‫המקום סמוך לקוי ‪311‬ק"ו ו‪ 010-‬ק"ו‪.‬‬
‫כן‬
‫המקום סמוך לקוי ‪ 311‬ק"ו ו‪ 010-‬ק"ו‬
‫שייתכן וניתן יהיה להתחבר אליו בתנאי‬
‫שיוחלט על שינוי קונפיגורציית התחנה‪.‬‬
‫כן‬
‫המקום במרחק כ‪ 2-‬ק"מ מקו ‪ 311‬ק"ו‬
‫וסמוך לקווי ‪ 010‬ק"ו‪.‬‬
‫כן‬
‫רנטיס‪/‬חב‬
‫ל מודיעין‬
‫אזור קרית‬
‫גת‬
‫מיקום התחנה הינו דרומית לשפד"ן‬
‫וצמוד למתקן התפלת מי ים עתידי‪,‬‬
‫צפון מזרחית לפלמחים‪ .‬אזור זה‬
‫הוגדר כאזור שיש לשמר במסגרת‬
‫תסקיר של מתקן ההתפלה‪.‬‬
‫מיקום התחנה באזור תעשיה קריית‬
‫גת הממוקם מדרום מזרח לעיר‪.‬‬
‫שפד"ן‬
‫אזור קרית‬
‫מלאכי‬
‫מיקום התחנה באזור תעשיה בסמוך‬
‫לקריית מלאכי‬
‫עבודה זו לא התייחסה‬
‫לאתר זה‬
‫""ניתן להמליץ על הקמת המקום המוצע ממוקם כ‪4.1-‬‬
‫ק"מ מקו גז קיים‬
‫מחז"מ אחד בסולר או‬
‫שנים – שלושה‬
‫מחז"מים בגז טבעי"‬
‫המקום המוצע ממוקם כ‪1-‬‬
‫ניתן להמליץ על הקמת‬
‫ק"מ מקו גז קיים‬
‫מחז"מ אחד בסולר או‬
‫שנים – שלושה‬
‫מחז"מים בגז טבעי"‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫עובר‬
‫לשלב‬
‫הבא‬
‫המקום כ‪ 2-‬ק"מ מקו ‪ 311‬ק"ו וסמוך לקווי כן‬
‫‪ 010‬ק"ו שייתכן וניתן יהיה להתחבר‬
‫אליהם בתנאי שיוחלט על שינוי‬
‫קונפיגורציית התחנה‪.‬‬
‫‪0,0‬‬
‫לשלב השני עברו ששה אזורים‪( ,‬בראש העין נבחנו שני אתרים) שנבחנו בקריטריונים המפורטים בכותרת הטבלה כדלקמן‪:‬‬
‫טבלה ‪ 2.2.1‬ב' – בחינת קריטריונים מפורטים לחלופות מיקום‬
‫קרבה לקו חשמל‬
‫‪ kv 000‬קיים‬
‫יכולת חיבור‬
‫לקו גז זמין‬
‫אזור‬
‫ציון‬
‫הסבר‬
‫ציון‬
‫ראש העין‬
‫מחלף קסם‬
‫‪3‬‬
‫יכולת חיבור‪,‬‬
‫מרוחק כ‪3.2-‬‬
‫ק"מ מקו‬
‫חמשל ‪kv 100‬‬
‫‪1‬‬
‫ראש העין‬
‫א‪.‬ת‪ .‬חצב‬
‫‪3‬‬
‫יכולת חיבור‪/‬‬
‫מרוחק כ‪3.2-‬‬
‫ק"מ מקו‬
‫חמשל ‪kv 100‬‬
‫‪1‬‬
‫רנטיס‪/‬חבל‬
‫מודיעין‬
‫‪3‬‬
‫יכולת חיבור'‬
‫מקום התחנה‬
‫מרוחק כ‪3.2-‬‬
‫ק"מ מקו‬
‫חשמל ‪100‬‬
‫‪1‬‬
‫שפד"ן‬
‫‪3‬‬
‫יכולת חיבור'‬
‫מקום התחנה‬
‫מרוחק כ‪0.2-‬‬
‫ק"מ מקו‬
‫חשמל ‪100‬‬
‫‪1‬‬
‫א‪.‬ת‪ .‬קרית‬
‫מלאכי‬
‫‪3‬‬
‫א‪.‬ת קריית‬
‫גת‬
‫‪3‬‬
‫יש יכולת‬
‫חיבור' האזור‬
‫סמוך לקו‬
‫חשמל ‪100‬‬
‫יש יכולת‬
‫חיבור' האזור‬
‫סמוך לקו‬
‫חשמל ‪100‬‬
‫שימושי‬
‫קרקע‪/‬סמיכות‬
‫לא‪.‬ת‬
‫הסבר‬
‫ציון‬
‫אין קו‬
‫קיים‬
‫‪2‬‬
‫אין קו‬
‫קיים‬
‫‪3‬‬
‫אין קו‬
‫קיים‬
‫‪2‬‬
‫התאמה‬
‫לתכניות מתאר‬
‫ארציות‬
‫הסבר‬
‫ציון‬
‫יעוד חקלאי‬
‫הממוקם‬
‫סמוך לאזור‬
‫תעשייה‬
‫‪3‬‬
‫אזור תעשיה‬
‫קיים‬
‫‪2‬‬
‫מחצבה‬
‫מהווה אזור‬
‫מופר‬
‫‪2‬‬
‫שטח פתוח‬
‫בסמוך‬
‫למתקן‬
‫תשתית‬
‫‪1‬‬
‫אין קו‬
‫קיים‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫קו‬
‫קיים ‪1‬‬
‫ק" מ‬
‫‪3‬‬
‫אזור‬
‫תעשייה או‬
‫סמוך לא‪.‬ת‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫קו‬
‫קיים ‪1‬‬
‫ק" מ‬
‫‪3‬‬
‫אזור תעשיה‬
‫‪3‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫התאמה לתכניות‬
‫מתאר מחוזיות‬
‫הסבר‬
‫ציון‬
‫במרקם‬
‫עירוני‬
‫‪2‬‬
‫מרקם‬
‫שמור‬
‫משולב‬
‫בתמ"א ‪12‬‬
‫‪3‬‬
‫מרקם‬
‫שמור‬
‫משולב‬
‫‪2‬‬
‫מרקם‬
‫חופי ויער‬
‫‪1‬‬
‫קרבה לערכי טבע‬
‫הסבר‬
‫ציון‬
‫ביעוד חקלאי‬
‫הממוקם‬
‫בקרבת אזור‬
‫תעשיה‬
‫‪1‬‬
‫ביעוד תעשייה‬
‫‪1‬‬
‫יעוד מחצבה‪,‬‬
‫המהווה אזור‬
‫מופר‬
‫‪1‬‬
‫יער‬
‫‪1‬‬
‫איכות‬
‫אוויר‬
‫הסבר‬
‫ציון‬
‫סמוך לגן לאומי‬
‫מוצע על פי תמ"א‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫קרוב לנחל‪ ,‬יער‬
‫נטע אדם מוצע‪,‬‬
‫יער נטע אדם קיים‬
‫לפי תמ"א‬
‫‪1‬‬
‫סמוך לשמורת נוף‬
‫על פי תמ"א ‪,8‬‬
‫סמוך ליער נטע‬
‫אדם מוצע ויער‬
‫טבעי לשימור על‬
‫פי תמ"א ‪11‬‬
‫‪1‬‬
‫בתוך יעוד של יער‬
‫פארק חופי על פי‬
‫תמ"א ‪11‬‬
‫‪1‬‬
‫סה"כ‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫מרקם‬
‫עירוני‬
‫‪3‬‬
‫אזור תעשייה‬
‫‪3‬‬
‫באזור תעשיה‬
‫‪3‬‬
‫‪20‬‬
‫מרקם‬
‫כפרי‬
‫‪3‬‬
‫אזור תעשייה‬
‫‪2‬‬
‫קרוב לערכי טבע‬
‫‪3‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0,2‬‬
‫בשלב זה נערכה בדיקה של ריכוזי אוכלוסיה ברדיוס של ‪ 1‬ק"מ מהאתרים הנ"ל‪ .‬ונמצא כי‬
‫מספר התושבים באזור קריית מלאכי הוא כ‪ 2,,111-‬נפש‪ ,‬והוא נמוך ממספר התושבים‬
‫באתרים האחרים שנבדקו‪.‬‬
‫לסיכומו של השלב השני לבחירת חלופות המקרו ניתן לקבוע כי על פי הקריטריונים בהם‬
‫נבחנו אזורי החלופות – הגיעו לניקוד הגבוה ביותר שני אזורים ‪ -‬אזור קריית גת ואזור קריית‬
‫מלאכי‪.‬‬
‫בשלב הבא נעשתה בדיקת מיקרו למספר אתרים בשני אזורים אלה‪.‬‬
‫אזור קריית גת‬
‫באזור קריית גת ישנם ארבעה אתרים פוטנציאלים‪ ,‬להלן (תרשים ‪ )2.2.0.2‬האתרים‬
‫והתייחסות לשימושי קרקע וזמינות קרקע‪:‬‬
‫‪ – 0‬אזור תעשיה קיים‬
‫•‬
‫ייעוד תעשייתי קיים‬
‫•‬
‫אין קרקעות זמינות‬
‫‪ – 2‬אזור תעשיה מאושר – (בתכנית מפורטת מקומית ועפ"י תמ"מ ‪ )03/3‬עדיין לא קיים‬
‫בפועל‬
‫•‬
‫הקרקע עדיין חקלאית וטרם הוסבה לתעשייה‬
‫•‬
‫קרקע בבעלות מינהל‬
‫‪ -4‬אדמות מושב נועם שטח חקלאי צמוד לאזור תעשיה‬
‫•‬
‫קרקע חקלאית‬
‫•‬
‫קרקע בבעלות מינהל‬
‫‪ -3‬אדמות מושב עוזה שטח חקלאי צמוד לאזור תעשיה‬
‫•‬
‫קרקע חקלאית‬
‫•‬
‫קרקע בבעלות מינהל‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪0,4‬‬
‫תרשים ‪ 2.2.1.2‬אתרים פוטנציאלים‪ -‬קריית גת‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪0,3‬‬
‫נבדקו עוד מספר נושאים בהקשר לארבעת האזורים בקריית גת ‪ -‬חיבור אפשרי לתשתיות‪,‬‬
‫התאמה לתוכניות מקומיות וקרבה לערכי טבע‪ .‬בטבלה מטה ניתן לראות את ניקוד האתרים‬
‫ע"פ התייחסותם לקריטריונים וכן שיקלול מסכם של האתרים‪.‬‬
‫טבלה ‪ 2.2.1‬ג' – ניקוד ושקלול אתרי החלופות‬
‫אזור ‪-2‬‬
‫אזור ‪-1‬‬
‫אזור ‪-3‬‬
‫אזור ‪-0‬‬
‫קריטריון‬
‫אזור תעשיה‬
‫אזור תעשיה‬
‫אדמות מושב‬
‫אדמות מושב‬
‫בדיקה‬
‫קיים‬
‫מאושר‬
‫נועם צמוד‬
‫עוזה צמוד‬
‫לאזור תעשיה‬
‫לאזור תעשיה‬
‫יכולת חיבור‬
‫‪1‬‬
‫לקו חשמל ‪000‬‬
‫יכולת חיבור‬
‫‪1‬‬
‫לקו גז‬
‫התאמה‬
‫‪1‬‬
‫קושי‬
‫‪1‬‬
‫קיימת‬
‫‪1‬‬
‫קיימת‬
‫‪1‬‬
‫קיימת‬
‫הוצאת‬
‫יכולת‬
‫יכולת‬
‫יכולת‬
‫חשמל‬
‫חיבור‪,‬‬
‫חיבור‪,‬‬
‫חיבור‪,‬‬
‫קירבה לקו‬
‫קירבה לקו‬
‫החשמל‬
‫החשמל‬
‫העברת קו‬
‫‪1‬‬
‫העברת קו‬
‫‪1‬‬
‫קיים תוואי‬
‫‪1‬‬
‫קיים תוואי‬
‫גז דרך‬
‫גז דרך‬
‫נוח‬
‫נוח‬
‫אזור‬
‫אזור‬
‫להעברת‬
‫להעברת‬
‫תעשיה‬
‫תעשיה‬
‫קו גז‬
‫קו גז‬
‫בנוי‬
‫בנוי‬
‫באזור‬
‫‪1‬‬
‫באזור‬
‫‪1‬‬
‫סמוך‬
‫‪1‬‬
‫סמוך‬
‫לתוכנית‬
‫תעשיה‬
‫תעשיה‬
‫לאזור‬
‫לאזור‬
‫מקומית‬
‫מאושר‬
‫מאושר‬
‫תעשיה‬
‫תעשיה‬
‫מאושר‬
‫מאושר‬
‫קרבה לערכי‬
‫טבע‬
‫סה"כ‬
‫‪1‬‬
‫אין ערכי‬
‫טבע‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬
‫אין ערכי‬
‫‪3‬‬
‫טבע‬
‫‪11‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫בקרבת‬
‫‪3‬‬
‫בקרבת‬
‫יער ועורק‬
‫יער ועורק‬
‫ניקוז‬
‫ניקוז‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0,1‬‬
‫תרשים ‪ 2.2.1.3‬ייעודי קרקע ברמה המקומית‪ -‬קריית גת‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪0,1‬‬
‫תרשים ‪ 2.2.1.0‬יכולת חיבור לתשתיות‪ -‬קריית גת‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪0,1‬‬
‫תרשים ‪ 2.2.1.2‬קרבה לערכי טבע‪ -‬קריית גת‬
‫לסיכום – אזה"ת המאושר שטרם מומש בקריית גת (אזור ‪ )2‬הינו המוצלח מבין החלופות‬
‫באזור זה‪.‬‬
‫אזור קריית מלאכי‬
‫באזור קריית מלאכי נבחנו שלושה אתרים פוטנציאלים‪ ,‬להלן האתרים והתייחסות לשימושי‬
‫קרקע וזמינות קרקע‪:‬‬
‫‪ – 0‬אזור תעשיה קיים‪ ,‬אין באזור זה קרקעות זמינות‪.‬‬
‫‪ – 2‬אזור תעשיה תימורים‪ -‬בהקמה‪( ,‬האזור היה טרם פיתוח בעת בחירת האתר)‪.‬‬
‫‪ – 4‬אזור תעשיה באר טוביה – קיים ופעיל‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪0,8‬‬
‫תרשים ‪ 2.2.1.6‬אתרים פוטנציאלים‪ -‬אזור קריית מלאכי‬
‫בדומה לקריית גת גם לאחר בדיקת שימושי הקרקע וזמינות השטח נבדקו עוד מספר‬
‫משתנים בהקשר לאתרים המוצעים ‪ -‬יכולת חיבור לתשתיות‪ ,‬התאמה לתוכניות‬
‫מקומיות וקרבה לערכי טבע‪ .‬בטבלה מטה ניתן פירוט האתרים והתייחסותם‬
‫לקריטריונים‪ .‬בנוסף כל אחד מהקריטריונים קיבל ניקוד במישרע של ‪ -0‬נמוך ביותר‬
‫ל‪ - 4-‬הגבוה ביותר‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪0,,‬‬
‫טבלה ‪ 2.2.1‬ד' – פירוט האתרים והתייחסות לקריטריונים‬
‫קריטריון בדיקה‬
‫יכולת חיבור לקו‬
‫אזור ‪-1‬‬
‫אזור ‪-2‬‬
‫אזור ‪-3‬‬
‫אזור תעשיה קיים‬
‫אזור תעשיה‬
‫אזור תעשיה באר‬
‫תימורים‪ -‬בהקמה‬
‫טוביה – קיים‬
‫‪3‬‬
‫חשמל ‪ 000‬קיים‬
‫קושי רב‬
‫‪1‬‬
‫במציאת תוואי‬
‫קיימת יכולת‬
‫‪1‬‬
‫חיבור‬
‫קיימת יכולת‬
‫חיבור‬
‫חשמל מתוך‬
‫אזור בנוי‪.‬‬
‫תוואי חשמל‬
‫אפשרי מטיל‬
‫מגבלות על‬
‫מפעלים‬
‫קיימים‬
‫יכולת חיבור לקו גז‬
‫‪1‬‬
‫מאושר‬
‫מרוחק יחסית‬
‫‪1‬‬
‫מקו הגז‬
‫קיימת יכולת‬
‫‪1‬‬
‫חיבור‬
‫קיימת יכולת‬
‫חיבור אך‬
‫מרוחק יחסית‬
‫מקו הגז‪.‬‬
‫התאמה לתוכנית‬
‫‪1‬‬
‫מקומית‬
‫קרבה לערכי טבע‬
‫באזור תעשיה‬
‫‪1‬‬
‫קיים‬
‫‪1‬‬
‫אין ערכי טבע‬
‫באזור תעשיה‬
‫‪1‬‬
‫מאושר‬
‫‪1‬‬
‫סמוך לנחל‬
‫באזור תעשיה‬
‫קיים‬
‫‪1‬‬
‫אין ערכי טבע‬
‫האלה‬
‫סה"כ‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪11‬‬
‫‪211‬‬
‫תרשים ‪ 2.2.1.2‬ייעודי קרקע ברמה המקומית ‪ -‬קריית מלאכי‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪210‬‬
‫תרשים ‪ 2.2.1.2‬יכולת חיבור לתשתיות‪ -‬קרית מלאכי‬
‫הערה‪ :‬החצים מסמנים כיוון לחיבור לתשתיות‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪212‬‬
‫תרשים ‪ 2.2.1.9‬קרבה לערכי טבע ‪ -‬קריית מלאכי‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪214‬‬
‫טבלה ‪ 2.2.1‬ה' ‪ -‬השוואה בין הקריטריונים לשני האתרים‬
‫המשתנה לבחינה‬
‫אתרי קריית גת‬
‫אתרי קריית מלאכי‬
‫אזור ‪0‬‬
‫אזור ‪2‬‬
‫אזור ‪4‬‬
‫אזור ‪0‬‬
‫אזור ‪2‬‬
‫אזור ‪4‬‬
‫אזור ‪3‬‬
‫יכולת חיבור לקו חשמל ‪ 311‬קיים‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫יכולת חיבור לקו גז מאושר‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫התאמה לתוכנית מקומית‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫קרבה לערכי טבע‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫סה"כ‬
‫‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪01‬‬
‫‪11‬‬
‫‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫זמינות קרקע‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫סה"כ ‪ +‬זמינות קרקע‬
‫‪,‬‬
‫‪02‬‬
‫‪10‬‬
‫‪00‬‬
‫‪02‬‬
‫‪11‬‬
‫‪01‬‬
‫לסיכום הבדיקה מוצגת בטבלה מעלה ‪ -‬שיקלול ניקוד כלל הפרמטרים הביא למסקנה הסופית בבחירת התכנית המוצעת באתר קריית מלאכי‪ -‬אזה"ת באר‬
‫טוביה במתחם אשר מצוי באזה"ת קיים ופעיל‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪213‬‬
‫‪ 1.1.1‬חלופות מקומיות לאתר‬
‫חלופת מיקרו ‪1 -‬‬
‫אלמנטים קבועים‬
‫‪‬‬
‫תחנת הכוח ממוקמת במגרש על חטיבת הקרקע הצפונית בשטח של כ‪ 33-‬דונם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חצר המיתוג הצמודה ממוקמת על חטיבת הקרקע הדרומית בת כ‪ 01-‬דונם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בדופן הצפונית מזרחית והדרומית – מסביב למגרש תחנת כוח‪ ,‬מתוכנן חיץ ירוק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תוואי חשמל – רצועת החשמל לאורך כביש ‪ 31‬מחברת את התחנה לקו מתח על‬
‫קיים‪( .‬צפית רוטנברג) ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תחנת הפחתת הלחץ – (‪ )PRMS‬ממוקמת בצידה הצפון מזרחי של תחנת הכוח‪.‬‬
‫מיקום זה נובע מעקרון הרחקת תחנת הגז מאלמנטים בתחנה בעלי מתח על‪ .‬מיקום‬
‫זה מאפשר גמישות בתכנון התחנה ביחס לרדיוס נטול מקורות הצתה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מיכל סולר – מיכל סולר בודד בנפח ‪ ,111‬מ"ק הממוקם בצידה המזרחי של תחנת‬
‫הכוח‪ .‬העמדה זו מאפשרת להרחיקו ממגרשי התעשייה בדופן המערבית של תחנת‬
‫הכוח‪.‬‬
‫יתרונות חלופה זו‪:‬‬
‫‪ .0‬גמישות בתכנון מפורט בשלב היתרי הבניה‪.‬‬
‫‪ .2‬הרחקת תחנת הגז ממושב תימורים‪.‬‬
‫חסרונות חלופה זו‪:‬‬
‫‪ .0‬רדיוס הסיכונים של תחנת הפחתת הלחץ חודר למגרש תעשייה מצפון‪.‬‬
‫‪ .2‬רדיוס הסיכונים של מיכל הסולר חודר למגרשי תעשיה מערביים לתחנת הכוח‪.‬‬
‫‪ .4‬רדיוס הסיכונים סמוך למסעדה הקיימת בצידו המזרחי של כביש ‪.31‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪211‬‬
‫תרשים ‪ 2.2.2.1‬חלופת מיקרו ‪1‬‬
‫‪81‬‬
‫‪81‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪211‬‬
‫חלופת מיקרו‪2 -‬‬
‫אלמנטים קבועים‬
‫‪‬‬
‫תחנת הכוח ממוקמת במגרש על חטיבת הקרקע הצפונית בשטח של כ‪ 33-‬דונם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חצר המיתוג הצמודה ממוקמת על חטיבת הקרקע הדרומית בת כ‪ 01-‬דונם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בדופן הצפונית מזרחית והדרומית ‪ -‬מסביב למגרש תחנת כוח‪ ,‬מתוכנן חיץ ירוק‪.‬‬
‫‪ ‬תוואי חשמל ‪ -‬רצועת החשמל לאורך כביש ‪ 31‬מחברת את התחנה לקו מתח על קיים‪.‬‬
‫(צפית רוטנברג)‪.‬‬
‫‪ ‬תחנת הפחתת הלחץ – (‪ )PRMS‬ממוקמת במרכז החזית המזרחית של תחנת הכוח‪,‬‬
‫מיקום זה נובע מעקרון הרחקת תחנת הגז ממגרשי תעשיה סמוכים‪.‬‬
‫‪ ‬מיכל סולר – מיכל הסולר ממוקם צפונית לתחנת הגז על מנת להרחיק את מעגל‬
‫הסיכונים מהמסעדה הממוקמת בצידו המזרחי של כביש ‪.31‬‬
‫יתרון חלופה זו‪ -‬מעגל הסיכונים של תחנת הגז לא משפיע על מגרשי התעשייה הסמוכים‪.‬‬
‫חסרון חלופה זו –‬
‫‪ .0‬רדיוס נטול מקורות הצתה ממוקם במרכז מגרש תחנת הכוח ‪ ,‬דבר היוצר מגבלות‬
‫רבות על תכנון תחנת הכוח‪.‬‬
‫‪ .2‬מעגל הסיכונים לתחנת הכוח של מיכל הסולר חודר למגרשי תעשיה מערביים‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪211‬‬
‫תרשים ‪ 2.2.2.2‬חלופת מיקרו ‪2‬‬
‫‪81 81‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪218‬‬
‫חלופת מיקרו ‪3 -‬‬
‫אלמנטים קבועים‬
‫‪‬‬
‫תחנת הכוח ממוקמת במגרש על חטיבת הקרקע הצפונית בשטח של כ‪ 33-‬דונם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חצר המיתוג הצמודה ממוקמת על חטיבת הקרקע הדרומית בת כ‪ 01-‬דונם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בדופן הצפונית מזרחית והדרומית ‪ -‬מסביב למגרש תחנת כוח‪ ,‬מתוכנן חיץ ירוק‪.‬‬
‫‪ ‬תוואי חשמל ‪ -‬רצועת החשמל לאורך כביש ‪ 31‬מחברת את התחנה לקו מתח על קיים‪.‬‬
‫(צפית רוטנברג)‪.‬‬
‫‪ ‬תחנת הפחתת הלחץ – (‪ )PRMS‬ממוקמת במרחק של כ‪ 41-‬מטרים מגבולה הצפוני‬
‫של תחנת הכוח‪.‬‬
‫‪ ‬מיכלי סולר – מיכל הסולר הבודד פוצל לשני מיכלי סולר קטנים יותר בעלי מאצרה‬
‫עגולה העוטפת את המיכלים‪.‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫‪ .0‬מעגל הסיכונים של תחנת הגז אינו חודר אל מגרש התעשייה הצפוני לתחנת הכוח‪.‬‬
‫מותיר מקום לתחנת חלוקה עתידית של רשות הגז‪.‬‬
‫‪ .2‬רדיוס נטול מקורות ההצתה כמעט ואינו מטיל מגבלות על תכנון תחנת הכוח‪.‬‬
‫‪ .4‬מעגל סיכונים ממיכלי הסולר מצומצם ומרוחק ממגרשי התעשייה השכנים‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪21,‬‬
‫תרשים ‪ 2.2.2.3‬חלופת מיקרו ‪3‬‬
‫חלופת מיקרו ‪ 4‬הינה חלופת פריסת המתקנים הנבחרת בתחום מגרש‬
‫התחנה‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫‪81‬‬
‫חצר מיתוג מרוחקת‪ -‬הנושא עלה כאתר אפשרי בתסקיר המשלים של חח"י בהתניה של אי‬
‫הקמת תחנת כח דליה (ראו עמוד ‪ .)22‬נכון לחודש נובמבר ‪ ,2102‬נראה כי אין צורך בתחנת‬
‫מיתוג רחוקה‪ .‬תחנת כוח "דליה" קיבלה היתרי בנייה‪ .‬ככל ש"דליה" לא תבנה‪ ,‬יתכן מימוש‬
‫לעת היתרי בנייה עבור תחנת המיתוג המרוחקת‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪201‬‬
‫‪ 1.1.2‬חלופות תוואי גז‬
‫הוצע שתחנת הכוח תחובר לאחת מתחנות ההגפה‬
‫הבאות‪:‬‬
‫•‬
‫תחנת הגפה שורק‬
‫•‬
‫תחנת הגפה צפית‬
‫•‬
‫תחנת הגפה סגולה‬
‫תרשים ‪ 2.2.3.1‬חלופות להתחברות לתחנות הגפה‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪200‬‬
‫בטבלה מטה מוצג דירוג חלופות ההתחברות לתחנות ההגפה השונות עפ"י קריטריונים שונים‪ -0.‬דירוג גבוה‪ – 4 ,‬דירוג נמוך‬
‫טבלה ‪ - 2.2.3‬דירוג חלופות ההתחברות לתחנות ההגפה‬
‫תחנת הגפה‬
‫שורק‬
‫סגולה‬
‫צפית‬
‫אורך הקו‬
‫‪ 04‬ק"מ‬
‫‪4‬‬
‫‪ 8.1‬ק"מ‬
‫‪0‬‬
‫‪ ,‬ק"מ‬
‫‪2‬‬
‫שימושי קרקע‬
‫לאורך כביש ‪31‬‬
‫‪0‬‬
‫חקלאי‬
‫‪2‬‬
‫שדות‪/‬מנחת‬
‫‪2‬‬
‫ייעודי קרקע‬
‫רצועת דרך‬
‫‪0‬‬
‫חקלאי‪/‬משק‪/‬תעשיה‬
‫‪2‬‬
‫חקלאי‪/‬א‪ .‬כרייה‬
‫השטח המיועד לכרייה חוסם‬
‫‪2‬‬
‫עיקר המרחב להתוויית הקו‬
‫ערכי טבע‬
‫חציית נחל האלה‬
‫‪2‬‬
‫‪---‬‬
‫‪0‬‬
‫חציית נחל גוברין‬
‫‪2‬‬
‫צמידות תשתיות‬
‫כביש ‪31‬‬
‫‪0‬‬
‫קו תש"ן‬
‫‪0‬‬
‫קו תש"ן‬
‫‪0‬‬
‫עמדת נתג"ז‬
‫לא מועדף‬
‫‪2‬‬
‫מועדף‬
‫‪0‬‬
‫לא מועדף‬
‫‪2‬‬
‫דירוג לפי ציון‬
‫ממוצע‬
‫‪1.6‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪1.2‬‬
‫חלופת תחנת ההגפה הנבחרת‪ -‬תחנת צפית‪ ,‬זאת בהתאם לאורך קו צנרת הגז הנדרש‪ ,‬זמינותה‪ ,‬ובעקבות עמדתה של נתג"ז‪.‬‬
‫כחלק מתהליך בדיקת חלופות נבדקו מספר חלופות לתוואי צינור הולכת הגז וחיבורו‪ .‬בטבלה ‪.2.2.4‬ב מטה מוצגות החלופות תיאורן וניתוח ויתרונות‬
‫וחסרונות כל חלופה‪ .‬בדיקת החלופות התחלקה לשני מקטעים‪ -‬מקטע תימורים ומקטע צפית‪ .‬בכל אחד משני המקטעים נעשו בדיקות למספר חלופות‬
‫תוואי‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ ,2100‬הצביעה רשות הגז על הצורך בהפחתת מקבילות תוואי קווי גז לקווי חשמל‪ .‬לפיכך שונה מעט קצהו המזרחי של קו הולכת הגז ביחס‬
‫לתוואי שמוצע ומוצג בתסקיר‪ .‬זאת ע"מ לצמצם אורך הקבלת הקווים המוצעים‪ .‬אין לשינוי התוואי משמעות בניקוד בבדיקת החלופות‪.‬‬
‫שינוי התוואי מופיע בכל התשריטים הגדולים מ ‪ A3‬ראו למשל את הקצה המזרחי של תוואי הולכת הגז בתרשים ‪.0.0.0.0‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪202‬‬
‫תרשים ‪ 2.2.3.2‬חלוקה לשני מקטעי בדיקה‪ -‬צפית ותימורים‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪204‬‬
‫תרשים ‪ 2.2.3.3‬חלופות מיקום משני המקטעים‬
‫הערה‪ :‬בשלבי הבדיקה הוחלט להוסיף חלופה נוספת מבוססת גישה לתחנה מדרום סמוך לכביש ‪ – 31‬חלופה מס' ‪.1‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪203‬‬
‫תרשים ‪ 2.2.3.0‬ניתוח ודירוג חלופות גז‪ -‬מקטע צפית‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪201‬‬
‫תרשים ‪ 2.2.3.2‬ניתוח ודירוג חלופות גז‪ -‬מקטע תימורים‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪201‬‬
‫תרשים ‪ 2.2.3.6‬מקטע תימורים‪ -‬חלופות סביב הישוב‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪201‬‬
‫תרשים ‪ 2.2.3.2‬חלופת גז נבחרת‬
‫לסיכום ניתן לומר כי החלופה הנבחרת נבחרה בבדיקה מדוקדקת של חלופות שונות למקטעי התוואי המוצע‪ .‬נבחר השילוב המוצלח ביותר אשר‬
‫ממזער את הפגיעה למינימום מבחינת ערכי הטבע וההיבט הסטוטוטורי והחקלאי‪ .‬התוואי נבחן ונבחר בשיתוף עם נתג"ז‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪208‬‬
‫‪ 1.1.4‬חלופות מיקום צינור שחרור הגז‬
‫צינור השחרור היזום ( ‪ ) Vent‬לשחרור גז בלחץ גבוה ממוקם בפינה הדרום מערבית של‬
‫תחנת ה‪ PRMS-‬וזאת מהטעמים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫להתרחק מכביש מס' ‪ 31‬הנמצא ממזרח לתחנת ההפחתה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫להתרחק ממבני תעשיה קיימים מצפון לתחנה‪.‬‬
‫קו השחרור פונה לכיוון תחנת הכוח‪ ,‬קוטר צינור השחרור הוא "‪ ,3‬כאשר רדיוס נדרש נטול‬
‫מקורות ההצתה הוא ‪ 2,‬מטרים על פי סקר הסיכונים המופיע בפרק ד' סעיף ‪ .3.2‬בסמוך לו‬
‫צינור שחרור לקו לחץ ‪ 31‬בר (‪.)bar‬‬
‫יצויין כי למיטב ידיעתנו לאחרונה דורשת רשות הגז כי האזור נטול מקורות הצתה המינמאלי‬
‫מהוונט יהיה ברדיוס של ‪ 41‬מטרים‪ ,‬אם וכאשר רשות הגז תדרוש זאת ישולב מרחק זה‬
‫בתנאים להיתר בנייה‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪20,‬‬
‫תרשים ‪ 2.2.0.1‬תנוחת ‪PRMS‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪221‬‬
‫תרשים ‪ 2.2.0.2‬מקום תחנת ההפחתה בתחנת הכוח באר טוביה‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪220‬‬
‫‪ 2.3‬חלופות טכנולוגיות‬
‫‪ 1.2.2‬כללי‬
‫ליצרן חשמל פרטי‪/‬קונבנציונלי‪ ,‬כמוגדר בתקנות‪ ,‬אין גמישות רבה בבחירות הטכנולוגיות‬
‫לייצור חשמל‪ .‬טכנולוגיות המבוססות על שימוש בפחם או סולר אינן באות בחשבון מהיבטי‬
‫איכות סביבה ו‪/‬או עלויות הדלקים‪ ,‬שמהווים מרכיב משמעותי ביותר בתשומות הייצור‪.‬‬
‫אם כן הטכנולוגיות הרלוונטיות הן טכנולוגיות המבוססת על שימוש בגז טבעי כדלק עיקרי של‬
‫תחנת כוח‪ ,‬כאשר הטכנולוגיה המתאימה ביותר לסוג דלק זה הינה טכנולוגיה של טורבינות‬
‫גז‪ .‬יש להבחין בין מחזור תרמודינמי המבוסס על טורבינת גז במחזור פתוח ( ‪Simple‬‬
‫‪ )Cycle‬ומחז"מ ‪ -‬מחזור משולב (‪ .)Combined Cycle‬הפסקאות הבאות מתארות את‬
‫ההבדלים בין שני סוגי טכנולוגיות אלו‪ .‬כידוע שימוש בטורבינות גז מוסקות ע"י גז הטבעי‬
‫מוריד באופן משמעותי ביותר פליטות מזהמים לאויר בהשוואה לשימוש בכל סוג דלק פחמני‬
‫אחר ‪ -‬פחם‪ ,‬מזוט או סולר‪.‬‬
‫להלן סקירה של הפתרונות הטכנולוגיים וחלופות אפשריות שנשקלו‪:‬‬
‫‪ 1.2.2‬מחזור פתוח או סגור של טורבינת גז‬
‫בטורבינת גז במחזור פתוח‪ ,‬גזי הפליטה של הטורבינה אינם מנוצלים והם נפלטים‬
‫לאטמוספרה בטמפרטורה גבוהה דרך ארובה‪ .‬חום גזי הפליטה אינו מנוצל‪.‬‬
‫היתרון של מחזור פתוח‪ :‬השקעה ראשונית נמוכה‪.‬‬
‫חסרונות של מחזור פתוח‪ :‬נצילות נמוכה (צריכת דלק סגולית גבוהה)‪ .‬נצילות יצור חשמל‬
‫של מחזור פתוח נעה בין כ‪ 41%-‬ל ‪ 31%‬בלבד (תלוי בדגם טורבינת הגז‪.‬‬
‫במחזור טורבינת גז משולב‪ ,‬מחולל קיטור שיורי (‪)Heat Recovery Steam Generator‬‬
‫מייצר קיטור במספר רמות לחצים מחום גזי הפליטה של הטורבינה‪ .‬הקיטור המיוצר מוזרם‬
‫לטורבינת קיטור כדי לייצר חשמל נוסף‪ .‬קיטור הנפלט מטורבינת קיטור עובר למעבה בלחץ‬
‫תת אטמוספרי‪ .‬מי העיבוי מהמעבה מוחזרים למערכת מי הזינה של המתקן‪.‬‬
‫יתרונות מחזור משולב‪ :‬נצילות ייצור חשמל גבוהה של כ‪( 11% - 11% -‬על בסיס ערך‬
‫קלורי תחתון של הדלק) צריכת דלק סגולית נמוכה בתלות בגודל המערכת והדגם של‬
‫טורבינת הגז‪.‬‬
‫חסרונות מחזור משולב‪ :‬השקעה ראשונית גבוהה יותר מאשר במחזור פתוח‪ ,‬מערכת קירור‬
‫גדולה‪ ,‬תפעול מורכב יותר ותחזוקה יקרה יותר‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪222‬‬
‫מסקנות‪ :‬משיקולים של נצילות גבוהה יותר‪ ,‬אעפ"י שמדובר בהשקעה גבוהה יותר‪,‬‬
‫ההחלטה בתכנית המוצעת הינה לבחור בטכנולוגית מחזור משולב‪.‬‬
‫‪ 1.2.1‬טורבינת גז אחת לעומת שתיים‬
‫ניתן לבנות תחנת כוח בהספק נתון בכמה חלופות ‪ -‬טורבינת גז אחת גדולה עם מחולל‬
‫קיטור וטורבינת קיטור‪ ,‬או מספר טורבינות גז‪ ,‬מספר מחוללי קיטור כאשר כל טורבינת גז‬
‫מצוידת במחולל קיטור משלה וכן טורבינת קיטור משותפת לכלל תחנת הכוח‪.‬‬
‫יתרונות של תחנת כוח הבנויה על בסיס טורבינת גז אחת‪ :‬נצילות גבוהה יותר; שטח‬
‫מתקן קטן יותר; השקעה נמוכה יותר‪.‬‬
‫חסרונות של תחנת כוח הבנויה על בסיס טורבינת גז אחד‪ :‬חוסר גמישות תפעולית‪ ,‬לא‬
‫רצוי להפעיל מתחת לעומס של ‪ 11% - 11%‬וזאת מטעמים של גידול בפליטת המזהמים‬
‫והירידה בנצילות של תחנת הכוח‪ .‬נצילות נמוכה יותר בעומס חלקי; תלות מלאה בטורבינה‬
‫אחת ‪ -‬השבתת הטורבינה משביתה את ייצור החשמל‪.‬‬
‫יתרונות של תחנת כוח הבנויה על בסיס כמה טורבינות גז‪ :‬גמישות תפעולית מרבית;‬
‫נצילות גבוהה יותר בעומס חלקי‪.‬‬
‫חסרונות תחנת כוח הבנויה על בסיס כמה טורבינות גז‪ :‬נצילות נמוכה יותר בעומס מלא;‬
‫שטח המתקן גדול יותר; השקעה גבוהה יותר‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬משיקולים של השגת יעילות מרבית (נצילות גבוהה וצמצום עלויות) נבחרה‬
‫החלופה של טורבינת גז אחת‪ ,‬מחולל קיטור וטורבינת קיטור אחת‪.‬‬
‫‪ 1.2.2‬קירור רטוב‬
‫קירור תחנת הכוח (עיבוי קיטור הפליטה של טורבינת קיטור) יכול להיעשות במעבה מקורר‬
‫מים (‪ )Surface Condenser‬ע"י סחרור מי קירור‪ ,‬אשר בתורם מקוררים במגדל קירור‬
‫"רטוב"‪ .‬במגדל קירור "רטוב" מאדים חלק מהמים המסוחררים וע"י כך מקררים את יתר מי‬
‫הקירור‪.‬‬
‫יתרונות קירור "רטוב"‪ :‬השקעה נמוכה יותר; שימוש בשיטה זו מעלה את נצילות תחנת‬
‫הכח‪ ,‬יחסית לשימוש במעבה "יבש" מפלס רעש נמוך מאשר במעבה יבש‪.‬‬
‫חסרונות קירור "רטוב"‪ :‬צריכת מים גדולה; תפעול ותחזוקת המגדל מסובכים (דרושה‬
‫מיומנות בכימית מים); המערכת מייצרת שפכים בכמויות ניכרות‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪224‬‬
‫‪ 1.2.4‬קירור יבש‬
‫קירור תחנת הכוח (עיבוי קיטור הפליטה של טורבינת קיטור) יכול להיעשות במעבה יבש‬
‫(‪ )Air Cooled Condenser‬ע"י הזרמה של כמויות אוויר גדולות מאוד דרך המעבה‪.‬‬
‫יתרונות מעבה "יבש"‪ :‬המערכת אינה צורכת מים; הפעלה ותחזוקה קלה ונוחה‪.‬‬
‫חסרונות קירור "יבש"‪ :‬צריכת חשמל מוגברת עבור המפוחים הגדולים; עלות גבוהה יותר‬
‫הן בהשקעה והן בתפעול; מפלס רעש גבוה יותר; פגיעה בנצילות תחנת הכח יחסית לשיטה‬
‫של קירור "רטוב"‪.‬‬
‫יצוין כי במערכת קירור יבש לא מתקיימת תופעת עילוי אידי מים מסיבית כשמתקיימת‬
‫לעיתים (ונראית גם כתלות בתנאים אטמוספריים) ממערכות קירור רטוב ‪ -‬זאת משום‬
‫שבקירור יבש תהליך הקירור מעביר אויר "חיצוני" בסביבות צנרת קיטור במעבה ואין לאוויר‬
‫זה קשר ישיר למים וממילא אין אידוי חיצוני של מים‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬בשל שיקול של זמינות וחסכון במים ומניעת היווצרות שפכים הדורשים טיפול‪,‬‬
‫נבחרה חלופת הקירור היבש‪.‬‬
‫‪ 1.2.2‬בחירת הטכנולוגיה להורדת תחמוצות חנקן‬
‫‪NOx‬‬
‫ניתן להוריד את ריכוז תחמוצות החנקן בגזי הפליטה ע"י התקנת תא שריפה עם טכנולוגיה‬
‫מיוחדת הנקראת ‪ .Dry Low NOx‬טכנולוגיה זו משתמשת בהרבה מבערים קטנים‪,‬‬
‫המסודרים בטבעות סביב לתא השריפה של טורבינה‪ .‬מערכת הבקרה מדליקה ומכבה את‬
‫המבערים בהתאם לעומס הנדרש כדי לווסת את הבעירה ולשמור על ריכוז נמוך של‬
‫תחמוצות החנקן‪.‬‬
‫יתרונות השיטה היבשה‪ :‬חסכון במים‪.‬‬
‫חסרונות השיטה היבשה‪ :‬השקעה גבוהה יותר; פגיעה מסוימת בהספק הטורבינה;‬
‫תחזוקה מסובכת יותר (יש צורך בכיול כל המבערים לאחר כל טיפול)‪.‬‬
‫לחלופין ניתן להוריד את קצב פליטות תחמוצות החנקן ע"י הזרקת מים לתוך תא השריפה‪.‬‬
‫בטכנולוגיה זו‪ ,‬המורידה את קצב יצור ה‪ NOx-‬ע"י הורדת טמפרטורת הבעירה‪ ,‬ניתן‬
‫להשתמש בתא בעירה "רגיל"‪.‬‬
‫יתרונות השיטה הרטובה‪ :‬שימוש בתא שריפה סטנדרטי; תחזוקה נוחה ופשוטה‪.‬‬
‫חסרונות השיטה הרטובה‪ :‬צריכת מים מוגברת‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬ניתן לעמוד בריכוז תחמוצות החנקן כפי שנדרש בתקן הישראלי "תקנות למניעת‬
‫מפגעים (זיהום אוויר מייצור חשמל)‪ ,‬התש"ע ‪ "2101‬ע"י טכנולוגיית הזרקת מים‪ ,‬אולם‬
‫טכנולוגיה זו בהספקים הנבחנים לטורבינה‪ ,‬ידרשו כמויות גדולות של מים באספקה רציפה‬
‫ולכן נבחרה החלופה טכנולוגית של ‪ .DLN‬עם זאת יש לציין שכאשר המערכת תעבוד עם‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪223‬‬
‫סולר (צפויות שעות עבודה מעטות כאלה‪ ,‬אם בכלל)‪ ,‬בקרת תחמוצות החנקן תעשה‬
‫באמצעות הזרקת מים לתא הבעירה (כ‪.)78,377 kg/hr -‬‬
‫הסכמה שלהלן מייצגת את הרכיבים העיקריים של תחנת הכוח‬
‫‪ - 0‬מדחס של טורבינת גז‬
‫‪ - 2‬תא בעירה של הטורבינה‬
‫‪ -4‬טורבינה‬
‫‪ - 3‬גנראטור חשמלי‬
‫‪ - 1‬טורבינת קיטור (גוף לחץ גבוה)‬
‫‪ - 1‬טורבינת קיטור (גוף לחץ ביניים‪/‬נמוך)‬
‫‪ - 1‬דוד השבת חום (לייצור קיטור)‬
‫‪ -8‬מעבה אוויר‬
‫‪ -,‬משאבות מחזור‬
‫להלן מאפייניה העיקריים של תחנת הכוח כנדרש בהנחיה זו לתסקיר‬
‫נצילות תחנת הכח (ברוטו)‪( 11.1% :‬על בסיס ערך קלורי תחתון)‬
‫נצילות תחנת הכח (נטו)‪( 11.2% :‬על בסיס ערך קלורי תחתון)‬
‫זמינות משוערת שנתית ‪,2%‬‬
‫מספר שעות עבודה ביממה ‪ 02‬עד ‪ 04‬שעות בימי חול (בתלות בעונה)‬
‫משטר הפעלה מתוכנן (בשנה) מינימום של ‪ 3111‬שעות בשנה (במשטר של שעות‬
‫פסגה וגבע)‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪221‬‬
‫משטר תחזוקה טיפולים שוטפים יתבצעו בשעות בהם ת"כ לא עובדת‪.‬‬
‫אמינות התחנה‪ :‬מוערכת על ידי מגוון יצרנים ‪.,1%-,1%‬‬
‫בהנחה של עבודה ‪ 1‬ימים במשטר פסגה וגבע מספר השעות השבועי יהיה כ‪12-‬‬
‫שעות עבודה‪ .‬בהווה לא ברור על פי הרגולטור מה יהיה משטר ההפעלה ראו‬
‫התייחסות בסעיף ‪.4.1.2‬‬
‫טיפולים תקופתיים משניים ‪ -‬כשבוע במשך כל שנה טיפולים תקופתיים עיקריים ‪-‬‬
‫שבועיים פעם ב‪ 4-‬שנים‪.‬‬
‫– רמת הרעש של מרכיבי תחנת הכח השונים‪( .‬הטבלה מוגשת בשפה האנגלית בגלל רצון‬
‫לדייק בשמות המרכיבים המכאניים‪).‬‬
‫טבלה ‪ – 2.3.2‬מרכיבי הרעש השונים בתחנה‬
‫כמות‬
‫רמת רעש‬
‫מס'‬
‫מתקן‬
‫‪1‬‬
‫)‪ 85 db(A‬במרחק של ‪ 0‬מטר‬
‫‪3‬‬
‫ארובת דוד קיטור ראשי )‪** (HTSG‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪ 85 db(A‬במרחק של ‪ 0‬מטר‬
‫‪4‬‬
‫טורבינת קיטור (בתוך מבנה)‬
‫‪1‬‬
‫)‪ 85 db(A‬במרחק של ‪ 0‬מטר‬
‫מעבה קירור אוויר‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫משאבות הזנת הדוד‬
‫‪2‬‬
‫)‪ 85 db(A‬במרחק של ‪ 0‬מטר מכל משאבה‬
‫‪7‬‬
‫משאבות עיבוי (בתוך מבנה)‬
‫‪2‬‬
‫)‪ 85 db(A‬במרחק של ‪ 0‬מטר מכל משאבה‬
‫‪8‬‬
‫שנאי כוח ראשי‬
‫‪1‬‬
‫)‪ 75 db(A‬במרחק של ‪ 0.1‬מטרים מכל שנאי‬
‫‪9‬‬
‫שנאי‪-‬עזר של היחידה‬
‫‪2‬‬
‫)‪ 66 db(A‬במרחק של ‪ 2‬מטרים‬
‫‪10‬‬
‫גנראטור חירום סולר מושתק(משמש‬
‫טורבינת גז – חיבור התפשטות (בתוך‬
‫‪1‬‬
‫מבנה)‬
‫‪5‬‬
‫להדממה בטוחה של המפעל)‬
‫‪11‬‬
‫וסת גז‬
‫)‪ 522 dB(A‬במרחק של ‪ 022‬מטרים‬
‫)‪ 85 db(A‬במרחק של ‪ 0‬מטר‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫שלב ‪ :2‬סגירה‪.‬‬
‫)‪ 76 db(A‬במרחק של ‪ 8‬מטרים‬
‫)‪ 76 db(A‬במרחק של ‪ 0‬מטר‬
‫* רמות הרעש המדווחות הן מוקדמות ויסוכמו סופית לאחר רכישת הציוד בהתחשב‬
‫בדרישות למפלסי רעש הסביבתי המרבי‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪221‬‬
‫** שסתומי האוורור ושסתומי הביטחון של ‪ HRGS‬יעלו על )‪ 85 dB(A‬בעת הפעלתם‪ .‬אירוע‬
‫זה אינו נחשב כמצב תפעולי רגיל‪.‬‬
‫יצוין כי ברוב המשתנים הסביבתיים אין שינוי משמעותי בין יצרנים שונים או בקונפיגורציה של‬
‫טכנולוגיית טורבינת גז טבעי בגודל המתוכנן‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪221‬‬
‫‪ 2.0‬תיאור חלופות הוצאת האנרגיה מהאתר‬
‫על פי הנוהג והנוהל עוסקת בחיבורי ובהולכת חשמל לרשת הארצית חברת החשמל‬
‫לישראל‪ .‬הרציונל לכך הינו שההתאמה‪ ,‬התכנון המפורט והביצוע של הקווים הינו בידי חח"י‬
‫– ועל כן ראוי כי סקירת ובחירת החלופות בשלב הסטטוטורי המקדמי – בתסקיר‪ ,‬יערכו‬
‫באמצעות חח"י‪.‬‬
‫לפיכך ובהתאם לחובה זו המוטלת ע"י "רשות החשמל" בדקה חח"י את חלופות ההולכה‬
‫לתסקיר כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬חלופת "סקר החיבור" המוקדם – הולכה תלת מעגלית על שתי שורות עמודים עם תחנת‬
‫מיתוג קרובה‪ .‬חלופה זו נבחנה ברמה העקרונית בלבד‪.‬‬
‫ב‪ .‬לחלופה טמונה נתנה התייחסות עקרונית בדו"ח חח"י ‪ -‬ראו נא שם‪.‬‬
‫ג‪ .‬חלופה דו מעגלית – הולכה דו מעגלית על שורת עמודים אחת ותחנת מיתוג סמוכה‬
‫לתחנת הכוח‪.‬‬
‫ד‪ .‬חלופה דו מעגלית – הולכה דו מעגלית על שורת עמודים אחת עם תחנת מיתוג מרוחקת‬
‫מתחנת הכוח וסמוכה לקו ‪ 311‬ק"ו וכן תחנת מיתוג קרובה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬שלושת החלופות המפורטות מעלה נבדקו ומוערכות בדוח נפרד של חח"י המהווה‬
‫חלק מתסקיר זה!‬
‫לסיכום‬
‫כאמור חח"י עסקה במיון חלופות ההולכה בחלק נפרד של התסקיר ‪ -‬בבדיקה זו עלה כי‬
‫החלופה המיטבית הינה קו עילי דו מעגלי הנישא בשדרת עמודים אחת‪.‬‬
‫תרשים ‪ 2.0.1‬סכמה של החלופות שנבחנו‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪228‬‬
‫‪ 2.2‬סיכום פרק ב‬
‫בפרק זה נסקרו חלופות מפורטת למיזם‪ .‬בחינת החלופות התייחסה לסוג האנרגיה‪ ,‬הספק‬
‫התחנה‪ ,‬ועקרונות טכנולוגים של קירור והפחתת פליטות‪.‬‬
‫נבדקו תשע חלופות "מקרו" ברחבי הארץ‪ ,‬ונמצא כי אזור קריית מלאכי ‪ -‬קריית גת הינו‬
‫המתאים ביותר‪ .‬במרחב זה נבחנו שבע אתרים‪ :‬ארבע באזור קריית גת‪ ,‬ו‪ -‬שלוש באזור‬
‫קריית מלאכי‪ .‬מבין כל החלופות נבחרה חלופת איזור התעשיה של באר טוביה‪.‬‬
‫במגרש הנבחר בבאר טוביה‪ ,‬נעשו בדיקות למיטביות פריסת המתקנים במגרש‪ .‬הפריסה‬
‫המועדפת המוצעת בתכנית נקבעה לאחר בחינת חלופות של הולכת גז וחשמל ומיקום‬
‫מתקני הפחתת הלחץ של הגז הטבעי ומיכלי הסולר ובשימת לב לשיקולי נוף‪,‬ניראות ורעש‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נשמר מקום לתחנת חלוקה עתידית של גז טבעי‪ ,‬על פי הנחיות רשות הגז‪.‬‬
‫תוצאות סקרי הסיכונים השפיעו במידה רבה על אופן פריסת מתקני התחנה במגרש‪ ,‬על מנת‬
‫למזער את השפעותיהם אל מחוץ למגרש התחנה‪.‬‬
‫קווי הולכת הגז לתחנה נשקלו משלוש תחנות הגפה במרחב הקרוב ‪ -‬צפית‪ ,‬שורק וסגולה‪.‬‬
‫חלופת צפית‪ ,‬המרוחקת כ‪ 8.1-‬ק"מ ממגרש התחנה המוצע‪ ,‬נבחרה בעדיפות ברורה‪.‬‬
‫תוואי הולכת הגז "פורק" לקטעים ונבחר תוואי אשר ממעיט בחיכוך עם שימושי ויעודי קרקע‪.‬‬
‫בדיקת הולכת האנרגיה מהתחנה נעשתה ע"י חח"י‪ .‬מהבדיקה עולה כי ניתן בהחלט להוליך‬
‫האנרגיה בקו ‪ 311‬ק"ו דו מעגלי עילי על שורת עמודים אחת תוך שמירה על ערכים‬
‫מינימאליים של שדות אלקטרו מגנטיים מהקווים‪.‬‬
‫באשר לתחנת המיתוג – קיימות ‪ 2‬חלופות אפשריות לתסדיר הסופי של מתקני קו הולכת‬
‫החשמל‪ .‬אלו יתבררו בהמשך‪ ,‬והן תלויות במועד הקמת תחנת הכוח "דליה אנרגיות" באתר‬
‫צפית‪ .‬במידה ותחנת באר טוביה תוקם לאחר הקמת תחנת "דליה אנרגיות" הרי שניתן יהיה‬
‫להסתפק במסדר חשמל הצמוד לתחנת באר טוביה‪ .‬במידה ותחנת באר טוביה תוקם לפני‬
‫"דליה אנרגיות" הרי שיהיה צורך במסדר נוסף לקווים‪ ,‬כ‪ 2-‬ק"מ דרומית לתחנה‪ ,‬בנקודת‬
‫החיבור לקווי ‪ 311‬ק"ו רוטנברג ‪ -‬צפית‪ .‬התסקיר מתייחס לחלופה ה"גדולה" יותר של הקמת‬
‫מסדר ממסר מרוחק בנוסף לזה הצמוד‪.‬‬
‫בפרק הזמן שעבר בין מסירת התסקיר הראשונה בספטמבר ‪ 2100‬לבין מסירת התסקיר על‬
‫השלמותיו הוחלט לבחון באופן תקצירי חלופות מיקום שהמועצה האזורית באר טוביה הציעה‬
‫במכתב לות"ל מתאריך ‪ .01.01.2101‬בדיקת החלופות המופיעה בנספח ‪ 01‬לא העלתה‬
‫חלופה בעלת יתרונות על החלופה הנבחרת בתסקיר זה‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 43‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2102‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪22,‬‬