פרק ד

‫‪ 4.0‬כללי ‪304 ...............................................................................................‬‬
‫‪ 4.0.1‬תרומה סביבתית של התחנה לאזור ‪304 ......................................................................‬‬
‫‪ 4.1‬איכות אוויר חזויה ‪306 .............................................................................‬‬
‫‪ 4.1.1‬חישובי פיזור מזהמים ‪306 ........................................................................................‬‬
‫‪ 4.1.2‬תוצאות הרצת המודל ‪324 .........................................................................................‬‬
‫‪ 4.1.3‬התנאים המטאורולוגיים בהם עלולים להיווצר מטרדי זיהום ‪324 ..................................‬‬
‫‪ 4.1.4‬תאור התנאים בהם עלולים להיווצר מטרדי זיהום אוויר ‪325 ........................................‬‬
‫‪ 4.1.5‬ניטור רציף בארובה ‪325 ............................................................................................‬‬
‫‪ 4.1.6‬בדיקות תקופתיות בארובה ‪326 .................................................................................‬‬
‫‪ 4.1.7‬צפי מחישובי הפיזור ‪326 ...........................................................................................‬‬
‫‪ 4.2‬סקירת סיכונים‪327 .................................................................................‬‬
‫‪ 4.2.1‬מרכיבי הערכת סיכונים ‪327 .....................................................................................‬‬
‫‪ 4.2.2‬מקורות הסיכון בתחום התוכנית ‪328 .........................................................................‬‬
‫‪ 4.2.3‬חומרים מסוכנים ‪336 ...............................................................................................‬‬
‫‪ 4.2.4‬זיהוי תרחישי תקריות ‪343 ........................................................................................‬‬
‫‪ 4.2.5‬קביעת מרחקי הפרדה‪347 .........................................................................................‬‬
‫‪ 4.2.6‬בחינת סיכונים מחומרים מסוכנים‪351 .......................................................................‬‬
‫‪ 4.2.7‬מסקנות והמלצות ‪388 ..............................................................................................‬‬
‫‪ 4.3‬סיכונים סיסמיים‪392 ..............................................................................‬‬
‫‪ 4.3.1‬שברים פעילים ורעידות אדמה ‪392 .............................................................................‬‬
‫‪ 4.3.2‬ניתוח הגברה של תנודות סיסמיות ‪394 .......................................................................‬‬
‫‪ 4.3.3‬המלצה באשר לביצוע סקר תגובת אתר ‪398 ................................................................‬‬
‫‪ 4.3.4‬המלצות לצמצום ומניעת סיכונים סיסמיים ‪398 .........................................................‬‬
‫‪ 4.4‬מים ושפכים ‪399 .....................................................................................‬‬
‫‪ 4.4.1‬המצב המתוכנן לעומת המצב הקיים בנושא טיפול בשפכים‪399 .....................................‬‬
‫‪ 4.4.2‬תאור תרחישי תקלה במתקני טיפול בשפכים‪ ,‬אחסנת חומרים‪ ,‬דלקים ושמנים ‪401 .........‬‬
‫‪ 4.4.3‬פוטנציאל להזרמת נגר עילי מזוהם ‪402 ......................................................................‬‬
‫‪ 4.4.4‬חדירה לרדיוסי מגן ‪402 ............................................................................................‬‬
‫‪ 4.5‬זיהום קרקע ומי תהום ‪403 ........................................................................‬‬
‫‪ 4.5.1‬מקורות אפשריים לזיהום ‪403 ...................................................................................‬‬
‫‪ 4.5.2‬הערכה של כמות ומאפייני קרקע מזוהמת ‪403 .............................................................‬‬
‫‪ 4.5.3‬מתודה לחקירה מפורטת של פוטנציאל זיהום הקרקע ‪403 ............................................‬‬
‫‪ 4.5.4‬יעדי הפינוי בהשוואה לרמות ייחוס מוצעות ‪404 ..........................................................‬‬
‫‪ 4.5.5‬ניתוח המשמעויות ההידרולוגיות של זיהום‪404 ...........................................................‬‬
‫‪ 4.6‬השפעה חזותית וארכיאולוגיה ‪405 ..............................................................‬‬
‫‪ 4.6.1‬השפעה חזותית של התחנה המוצעת ‪405 ....................................................................‬‬
‫‪ 4.6.2‬השפעה חזותית של מתקני התחנה וחצר המיתוג המוצעים ‪408 ....................................‬‬
‫‪ 4.6.3‬ארכיאולוגיה ‪421 .....................................................................................................‬‬
‫‪ 4.7‬מניעת פגיעה בערכי טבע ‪422 .....................................................................‬‬
‫‪ 4.7.1‬השפעה צפויה על צומח וחי ‪422 .................................................................................‬‬
‫‪ 4.7.2‬העתקת צומח ייחודי ‪422 ..........................................................................................‬‬
‫‪ 4.7.3‬השפעה על מסדרונות אקולוגים ‪422 ...........................................................................‬‬
‫‪ 4.7.4‬אמצעים למניעת השפעות שליליות על הצומח והחי ‪423 ................................................‬‬
‫‪ 4.8‬מניעת רעש מפעולות התחנה ‪424 .............................................................‬‬
‫‪ 4.8.1‬רעש בשלב ההפעלה ‪424 ...........................................................................................‬‬
‫‪ 4.8.2‬רעש בשלב בנייה ‪433 ...............................................................................................‬‬
‫‪ 4.9‬תאימות אלקטרו‪-‬מגנטית )אלמ"ג( ובטיחות אנוש לקרינה‪434 ........................-‬‬
‫‪ 4.9.1‬כללי ‪434 .................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.10‬שינויים בשימושי ויעודי קרקע ‪438 ...........................................................‬‬
‫‪ 4.10.1‬קונפליקטים עם ייעודי קרקע אפשריים ‪438 ..............................................................‬‬
‫‪ 4.10.2‬השלכות קווי הולכת האנרגיה על שימושי קרקע ‪439 ..................................................‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪299‬‬
‫‪ 4.10.3‬שינוים ביעודיי הקרקע ‪439 ......................................................................................‬‬
‫‪ 4.10.4‬הפחתת השפעות שליליות ‪439 .................................................................................‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪300‬‬
‫תרשימים‪:‬‬
‫תרשים ‪ 4.1.1.1‬ריכוזי תחמוצות חנקן מתחנת הכוח בשימוש בסולר ‪310.......................‬‬
‫תרשים ‪ 4.1.1.2‬קומפילצית ריכוזי ‪ NOx‬מתחנת הכוח‪ ,‬מתעשייה ומתחבורה בשימוש‬
‫בסולר‪311..............................................................................................................‬‬
‫תרשים ‪ 4.1.1.3‬ריכוזי תחמוצת גופרית מתחנת הכוח בשימוש בסולר ‪312....................‬‬
‫תרשים ‪ 4.1.1.4‬ריכוזי תחמוצת גופרית מתעשייה ותחנת הכוח בשימוש בסולר ‪313.......‬‬
‫תרשים ‪ 4.1.1.5‬ריכוזי חלקיקים מתחנת הכוח בשימוש בסולר ‪314.............................‬‬
‫תרשים ‪ 4.1.1.6‬ריכוזי חלקיקים מתעשייה ומתחנת הכוח בשימוש בסולר ‪315..............‬‬
‫תרשים ‪ 4.1.1.7‬ריכוזי תחמוצת חנקן מתחנת הכוח בשימוש בגז‪316............................‬‬
‫תרשים ‪ 4.1.1.8‬קומפילציית ריכוזי תחמוצות חנקן מתעשייה‪ ,‬תחבורה ומתחנת הכוח‬
‫בשימוש בגז‪317......................................................................................................‬‬
‫תרשים ‪ 4.1.1.9‬ריכוזי תחמוצות גופרית מתחנת הכוח בשימוש בגז ‪318........................‬‬
‫תרשים ‪ 4.1.1.10‬ריכוזי תחמוצות גופרית מתעשייה ומתחנת הכוח בשימוש בגז ‪319.......‬‬
‫תרשים ‪ 4.1.1.2.1‬ריכוזי דו תחמוצת החנקן ‪323.........................................................‬‬
‫תרשים ‪ 4.1.3.1‬מספר נקודות השריג בהן נרשם מקסימום עפ"י חודשים ‪324.................‬‬
‫תרשים ‪ 4.1.3.2‬מספר נקודות השריג בהן נרשם מקסימום עפ"י שעות היממה‪325..........‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.2.1‬כלל התוכנית‪ -‬מקורות סיכון בתוך מתחם התחנה ‪334..........................‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.5.1‬מפעלים ותחנות דלק הסמוכים לשטח תחנת הכוח ‪348........................‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.5.2‬מקומות ישוב סמוכים לתחנה ‪350.....................................................‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.6.3‬א' מעגלי סיכון – שריפת סולר במאצרה‪ ,‬שטף קרינת חום ‪359 5Kw/m2‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.6.3‬ב' מעגלי סיכון – תרחישי שריפה מצנרת הונט ומרחקי הפרדה בהתאם‬
‫לטבלאות ‪360...................................................................................... GASUNIE‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.6.3‬ג' מעגלי סיכון ‪ -‬חומרים נוספים בתחנה לתפעול שוטף ‪361...................‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.6.4‬קווי סיכון אישי סביב תחנת ה‪369......................................... PRMS-‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.6.5‬רדיוס מעגל סיכון מרבי מהוונט ‪372...................................................‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.6.6‬א' ‪ -‬גובה מרכז הענן ‪373....................................................................‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.6.6‬ב' ‪ -‬גובה ל‪ LEL 25%-‬במצב ‪ D‬ו ‪376............................................. F‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.6.6‬ג' ‪ -‬תדירות הופעת האטמוספרה הנפיצה ‪377.......................................‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.6.6‬ד' ‪ -‬רדיוס אזור נטול מקורות הצתה )‪ 35‬מטרים( ‪380...........................‬‬
‫תרשים ‪ - 4.2.6.7‬מעגלי סיכון של תרחישי דליפת אמוניה ממפעלים שכנים לריכוז ייחוס‬
‫‪383............................................................................................................. PAC2‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.6.9‬א' ‪ -‬תנועת משאיות לכיוון תחנת הכח במצב הקיים ‪387.......................‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.6.9‬ב' ‪ -‬תנועת משאיות לכיוון תחנת הכח במידה ויוקם מחלף ‪387..............‬‬
‫תרשים ‪ 4.3.1.1‬מפת פוטנציאל התנזלות ‪393..............................................................‬‬
‫תרשים ‪ 4.3.2.1‬מפת שתית ‪395.................................................................................‬‬
‫תרשים ‪ 4.3.2.2‬פוטנציאל הגברת תאוצות קרקע ‪396..................................................‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪301‬‬
‫תרשים ‪ 4.3.2.3‬מפת תקן ‪397............................................................................. 413‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.1.1‬הדמיית מצב מתוכנן ‪406.................................................................‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.1.2‬הדמיית מצב מתוכנן ‪ -‬הגדלה ‪407.....................................................‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.2.1‬מבט ‪410....................................................................................... 1‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.2.2‬מבט ‪411....................................................................................... 2‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.2.3‬מבט ‪412....................................................................................... 3‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.2.4‬מבט ‪413....................................................................................... 4‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.2.5‬מבט ‪414....................................................................................... 5‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.2.6‬מבט ‪415....................................................................................... 6‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.2.7‬מבט ‪416....................................................................................... 7‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.2.8‬מבט ‪417....................................................................................... 8‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.2.9‬מבט ‪418....................................................................................... 9‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.2.10‬מבט ‪419.................................................................................... 10‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.2.11‬מבט ‪420.................................................................................... 11‬‬
‫תרשים ‪ 4.8.1.4.1‬נקודות )קולטים( לחיזוי רעש מפעולת התחנה ‪426............................‬‬
‫תרשים ‪ 4.9.1‬גבולות דעיכת שטף השדה המגנטי מחוץ לתחנה‪437...............................‬‬
‫טבלאות‪:‬‬
‫טבלה ‪ 4.1.1‬א'‪ -‬מאפייני ארובת תחנת הכוח ‪306........................................................‬‬
‫טבלה ‪ 4.1.1‬ב'‪ -‬נתוני המבנים שהוזנו למודל ה‪308........................................PRIME-‬‬
‫טבלה ‪ 4.1.1‬ג' ‪ -‬ריכוזי ‪ NOX‬ו ‪ SOX‬בנקודות רגישות ‪320..........................................‬‬
‫טבלה ‪ 4.1.1‬ד' ‪ -‬ריכוזי חלקיקים בנקודות רגישות ‪321................................................‬‬
‫)לחלקיקים מוצג סט נתונים אחד מכיוון שלתחנה אין השפעה על ריכוז החלקיקים‬
‫באזור( ‪321.............................................................................................................‬‬
‫טבלה ‪ 4.1.1‬ה' ‪ -‬מצב החזוי של ריכוזי ‪ NO2‬בנקודות רגישות ‪321................................‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.2‬א' ‪ -‬רשימת חומרים מסוכנים בשימוש תחנות כוח ‪328..............................‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.2‬ב' ‪ -‬רשימת חומרים מסוכנים לפי אופי הסיכון ואמצעי בטיחות ‪330...........‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.3‬א' ‪ -‬מרכיבים אופייניים של גז טבעי ‪336..................................................‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.3‬ב' – סיכום נתוני חומרים מסוכנים ‪340....................................................‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.3‬ג' ‪ -‬פסולת ואריזות חומ"ס ‪341...............................................................‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.4‬א' – נתוני הוונט לשחרור יזום ‪343..........................................................‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.4‬ב' – נתוני מערכת הגז‪344.......................................................................‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.5‬א' ‪ -‬סיווג מקבלי סיכון ‪347....................................................................‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.5‬ב' – הערכת מרחק אתרים‪/‬מפעלים )כאמור בתרשים ‪ 4.2.5.1‬לעיל( מגדר‬
‫התחנה ‪349............................................................................................................‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.5‬ג' ‪ -‬מרחק ישובים מגבול מגרש התחנה ‪350..............................................‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪302‬‬
‫טבלה ‪ - 4.2.6.1‬תרחישים המנותחים בתסקיר‪351......................................................‬‬
‫טבלה ‪ - 4.2.6.3‬רדיוסי סיכון עבור התרחישים הדטרמיניסטים‪357..............................‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.6.4‬א' ‪ -‬נתוני צנרת בתחנת ‪364...................................................... PRMS‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.6.4‬ב' – ההסתברויות בבסיס התרחישים‪365..............................................‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.6.4‬ג' ‪ -‬שכיחות כיווני רוח‪ ,‬על פי מהירות הרוח בבסיס התרחישים ‪366........‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.6.4‬ד' ‪ -‬מצבים מטאורולוגיים בבסיס התרחישים ‪366..................................‬‬
‫טבלת ‪ 4.2.6.4‬ה' ‪ -‬סיכום שכיחות כיווני הרוח על פי מצבים מטאורולוגיים ‪367............‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.6.4‬ו' – טווחי הסיכון בתרחיש ‪367........................................... JET FIRE‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.6.4‬ז' – טווחי הסיכון בתרחיש ‪368........................................... Flash Fire‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.6.5‬א' ‪ -‬מעגלי סיכון עבור קרינה תרמית מצנרת בתוך התחנה וממיכל אחסון‬
‫הסולר ‪370.............................................................................................................‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.6.5‬ב' – רדיוסי סיכון עבור קרינה תרמית מהוונט ‪371.................................‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.6.6‬א' – נתוני חישוב גודל ענן ‪374..............................................................‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.6.6‬ב' – מרחק ענן הגז הנפלט מהוונט ע"פ ערך ‪375..............................LEL‬‬
‫טבלה ‪ – 4.2.6.7‬טווחי סיכון בחשיפת אנשים לא ממוגנים לאמוניה גזית באוויר ‪382......‬‬
‫טבלה ‪ - 4.2.6.8‬התייחסות עבור הצעות לתרחישים השונים שעלו במכתבו של מר שלמה‬
‫עובדיה ‪385............................................................................................................‬‬
‫טבלה מס' ‪ - 4.8.1.2‬ספקטרום של רמת הספק הקול בפסי אוקטאבה לרעש המוקרן על‬
‫ידי מבנה הטורבינות ‪424.........................................................................................‬‬
‫טבלה ‪ - 4.8.1.4‬מרחק בין מקורות וקולטי הרעש‪ ,‬מטרים ‪425.....................................‬‬
‫טבלה ‪ - 4.8.1.5‬תיקון לכיווניות קרינה של ארובה ומגדל הקירור‪428.................... dB ,‬‬
‫טבלה ‪ - 4.8.1.6.1‬מפלסי הרעש החזויים מפעולת תחנת הכוח המוצעת בחזיתות הבתים‬
‫הרגישים בסביבה ובגבול התחנה‪429............................................................ dB(A) ,‬‬
‫טבלה ‪ - 4.8.1.6.2‬מפלסי הרעש החזויים מפעולת תחנת הכוח המוצעת בתוך בתים עם‬
‫חלונות פתוחים‪430.................................................................................... dB(A) ,‬‬
‫טבלה ‪ - 4.8.1.7‬מפלסי רעש שווי ערך מרביים מותרים בבתי מגורים באזור מגורים ובית‬
‫ספר‪430................................................................................................................ .‬‬
‫טבלה ‪ - 4.8.1.8‬מפלסי הרעש החזויים מפעולת תחנת הכוח המוצעת בתוך בתים ‪431.....‬‬
‫טבלה ‪ 4.9.1‬א'‪ -‬שנאים בתחנת הכוח ‪434...................................................................‬‬
‫טבלה ‪ 4.9.1‬ב'‪ -‬כבלים ופסי צבירה בתחנת הכוח ‪435..................................................‬‬
‫טבלה ‪ 4.9.1‬ג'‪ -‬טבלה מסכמת מצבי פיזור שטף מגנטי ‪436...........................................‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪303‬‬
‫פרק ד‬
‫‪ 4.0‬כללי‬
‫‪ 4.0.1‬תרומה סביבתית של התחנה לאזור‬
‫בעקבות החלטת מליאת הות"ל מיום ‪ 30.3.09‬כי "כחלק מהבדיקות התכנוניות ותסקיר ההשפעה‬
‫על הסביבה יתבקשו היזמים להציג את התרומה הסביבתית של התחנה מבחינת שימוש בגז‬
‫וחשמל‪ "...‬התבצעה סקירת תרומה סביבתית אפשרית של התחנה לאזור‪ .‬בסקירה זו בחנו את‬
‫ההשפעות הרחבות יותר על איכות האוויר באזור באר טוביה כתוצאה מהגעת גז טבעי לאזור‬
‫כחלק מהקמת תחנת כוח הפועלת על בסיס גז טבעי‪ .‬סביר כי התחנה תקדם מאוד הגעת גז‬
‫טבעי לאזה"ת ‪ -‬ולהפך‪ ,‬בהעדרה תתאחר הגעת הגז לתעשייה בסביבה‪.‬‬
‫לשם הקמת תחנת הכוח תוקם גם תחנת ‪(Pressure Regulation Metering System) PRMS‬‬
‫מתקן שיאפשר לאזורי התעשייה באזור לעשות שימוש בגז הטבעי בלחץ נמוך‪.‬‬
‫במצב בו התעשייה‪ ,‬כולה או חלקה‪ ,‬תעבור משימוש בדלקים כבדים לגז טבעי‪ ,‬תיחסך כמות רבה‬
‫של מזהמים הנפלטים לאזור‪ ,‬הסיכון ממיכלי אחסון הדלקים ירד‪ ,‬וכן לא יהיה צורך בנסיעות‬
‫מיכליות כביש‪ ,‬אשר מגיעות באופן שגרתי לאזור‪ ,‬מיכליות אלו מהוות גורם סיכון נייד ומשמעותי‬
‫וכן פולטות מזהמים בתנועתן‪.‬‬
‫הסקירה חולקה לשני חלקים‪ ,‬בחלקה הראשון‪ ,‬הובאו מספר דוגמאות מהעולם‪ ,‬הסוקרות את‬
‫תוצאות המעבר לשימוש בגז טבעי במקומות שונים בעולם‪ ,‬ובחלק השני נעשה ניסיון לאפיין את‬
‫המעבר בצורה כמותית‪.‬‬
‫הרעיון העומד מאחורי הבדיקה הכמותית הוא שהקמת תחנת כוח העובדת על בסיס גז טבעי‪,‬‬
‫באזור תעשיה‪ ,‬הינה זרז למעבר תעשיות אזרחיות לשימוש בגז טבעי‪ ,‬תוך שימוש בצנרת הגז‬
‫שתגיע לאזור‪ .‬אספקת גז טבעי למפעלים באזור התעשייה תביא להפחתה משמעותית בזיהום‬
‫האוויר הנוצר כיום כתוצאת הסקה בדלקים כבדים ומזהמים יותר מגז טבעי‪ ,‬ותסייע בהפחתת‬
‫עלויות האנרגיה של המפעלים‪.‬‬
‫בדיקה שערכה ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים העלתה כי כ‪ 90-‬מפעלים קטנים ובינוניים‬
‫באזור המרכז והדרום מביעים עניין לעבור לגז טבעי‪ .‬הבעיה הניצבת בפניהם היא עלויות‬
‫החלוקה והבאה של הגז אליהם‪.‬‬
‫בכדי לבצע חישוב כמותי המשווה את פליטת המזהמים משימוש בדלקים תוצרי זיקוק נפט‪ ,‬כגון‬
‫אלו אשר נעשה בהם שימוש בהווה‪ ,‬לבין הפליטה המשוערת משימוש בגז טבעי‪ ,‬הוערכה כמות‬
‫וסוגי הדלקים אשר נעשה בהם שימוש כיום וחושבה הפליטה מהם‪ ,‬וכן חושבה הפליטה מכמות‬
‫מקבילה של גז טבעי‪.‬‬
‫עפ"י החישובים נראה כי במעבר של כלל התעשייה באזור לגז טבעי יחסכו פליטות לשנת ‪2030‬‬
‫בסביבות ‪ 390‬טון תחמוצות גפרית ‪ SO2 -‬לשנה‪ ,‬כ‪ 63-‬טון תחמוצות חנקן‪ ,‬כ‪ 37-‬טון פחמן חד‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪304‬‬
‫חמצני וכ‪ 14,000-‬טון ‪ .CO2‬כמו כן‪ ,‬נעשתה הערכה דומה למצב העתידי של חיסכון הדלקים‪,‬‬
‫בשנת ‪ .2020‬פירוט מלא של החישובים להערכות אלו מופיע בנספח ‪ -12‬הפחתת פליטת‬
‫מזהמים כתוצאה מהמרת דלקים באזור‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪305‬‬
‫‪ 4.1‬איכות אוויר חזויה‬
‫‪ 4.1.1‬חישובי פיזור מזהמים‬
‫נתוני תחנת הכוח המוצעת התקבלו מחברת "‪ "IPM‬באמצעות מתכנניהם האמריקאים‪:‬‬
‫טבלה ‪ 4.1.1‬א'‪ -‬מאפייני ארובת תחנת הכוח‬
‫קוטר הארובה‬
‫‪ 6‬מטרים‬
‫כמות הגז הנפלטת מהארובה‬
‫‪ 2.24‬מיליון מ"ק ‪ /‬שעה‬
‫טמפרטורת הפליטה‬
‫‪ 82‬מעלות צלזיוס‬
‫גובה הארובה‬
‫‪ 40‬מטרים‬
‫חישוב גובה ארובה מינימלי‬
‫חישוב גובה הארובות המינימלי נעשה בשיטה הלקוחה מ‪ :TA Luft 2000‬נומוגרמה לקביעת‬
‫גובה ארובה‪ .‬להלן מדידה ל‪ ,NO2‬המדידה נעשתה עבור ‪ NO2‬מכיון שעפ"י "תקנות למניעת‬
‫מפגעים )מניעת זיהום אוויר מייצור חשמל(‪ ,‬התש"ע‪ ,2010-‬כמות ה‪ NOx-‬המותרת הנפלטת‬
‫מתחנת כוח מהווה ריכוז גבוה משאר המזהמים‪.‬‬
‫כמות הגז הנפלטת מהארובה ‪R=2240000‬‬
‫פליטת המזהם חושב בהשערת מקסימום כמות ‪Q=2240000 m³/h x50 Mg/M^3x0.64‬‬
‫מותרת של מזהם ליחידת נפח‬
‫מקדם ייחודי של המזהם ‪S=0.1‬‬
‫קוטר הארובה ‪D=6‬‬
‫טמפרטורת היציאה בצלזיוס ‪T=82‬‬
‫‪Q/s=112/0.1‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪306‬‬
‫עפ"י חישוב הנומוגרמה עבור ‪ NO2‬גובה מינימלי של הארובה הוא בסביבות ה‪ 30-‬מטרים‪.‬‬
‫ריכוז המזהמים בגז הנפלט‪:‬‬
‫כדי לחשב את המזהמים העתידים להיפלט מתחנת הכוח נעשתה הנחה מחמירה‪ ,‬כי ייפלטו‬
‫מקסימום ריכוזי המזהמים המותרים עפ"י "תקנות למניעת מפגעים )מניעת זיהום אוויר מייצור‬
‫חשמל(‪ ,‬התש"ע ‪"2010 -‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪307‬‬
‫חישוב השפעת המבנים של תופעת ה ‪downwash‬‬
‫בכדי להעריך את השפעת המבנים על תופעת ה ‪ ,DOWNWASH‬זרימת אויר כלפי מטה‬
‫בעקבות מחסום‪ ,‬נערכה השוואה בין שני מצבים‪ ,‬מצב אחד המתחשב במבנים בשטח התכנית‬
‫ומצב שאינו מתחשב במבנים בשטח התכנית‪.‬‬
‫הדרך אשר השוואה זו נעשתה היא ע"י הרצת המודל ‪ ,AERMOD‬למודל הוזן מקור נקודתי‪,‬‬
‫המייצג את ארובת תחנת הכוח המתוכננת בגובה ‪ 40‬מטרים‪ ,‬הוגדרה רשת של קולטנים בתוך‬
‫שטח התכנית ובקרבתה‪ ,‬במרחקים קבועים של ‪ 20‬מטרים אחד מהשני‪.‬‬
‫המודל הורץ פעם אחת בשילוב אלגוריתם )‪,PRIME (Plume Rise Model Enhancements‬‬
‫מודל המעריך את השפעת ה‪ ,DOWNWASH-‬ופעם ללא שילוב ‪. PRIME‬‬
‫המבנים אשר הוזנו למודל ה‪ PRIME‬הם‪:‬‬
‫טבלה ‪ 4.1.1‬ב'‪ -‬נתוני המבנים שהוזנו למודל ה‪PRIME-‬‬
‫מבנה‬
‫גובה )מטרים(‬
‫אורך )מטרים(‬
‫רוחב‬
‫מגדלי קירור‬
‫‪37‬‬
‫‪72‬‬
‫‪42‬‬
‫מבנה טורבינה‬
‫‪24‬‬
‫‪52‬‬
‫‪12‬‬
‫בוילר‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪16‬‬
‫בוילר‬
‫מבנה הטורבינה‬
‫מגדלי קירור‬
‫שתי ההרצות הראו תוצאות קרובות מאוד‪ ,‬דבר המעיד כי לבניינים אין השפעה משמעותית על‬
‫הריכוזים באזור ולפיכך תופעת ה‪ DOWNWASH-‬אינה בעייתית באתר זה‪.‬‬
‫חישובי פיזור וריכוזי מזהמים במרחב‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪308‬‬
‫חישובי פיזור המזהמים נערכו לשני תרחישים‪:‬‬
‫•‬
‫שימוש בסולר)מצב חירום(‬
‫•‬
‫שימוש בגז טבעי‬
‫יש להדגיש כי התרחיש של שריפת סולר אינו מתוכנן לשימוש יומיומי‪ ,‬אלא רק במצב חירום‬
‫בהעדר גז טבעי‪.‬‬
‫כלל מפות פיזור המזהמים המופיעות בהמשך נעשו ע"ג רקע טופוגרפי ללא ייעודי קרקע בגלל‬
‫עומס כרטוגרפי‪.‬‬
‫תוצאות הרצת המודל הינם בהנחה של הסקת התחנה בסולר בתרשימים המופיעים להלן‪:‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪309‬‬
‫תרשים ‪ 4.1.1.1‬ריכוזי תחמוצות חנקן מתחנת הכוח בשימוש בסולר‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪310‬‬
‫תרשים ‪ 4.1.1.2‬קומפילצית ריכוזי ‪ NOx‬מתחנת הכוח‪ ,‬מתעשייה ומתחבורה בשימוש‬
‫בסולר‬
‫‪ 4.1.1.3‬ריכוזי תחמוצת גופרית מתחנת הכוח בשימוש בסולר‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪311‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪312‬‬
‫תרשים ‪ 4.1.1.4‬ריכוזי תחמוצת גופרית מתעשייה ותחנת הכוח בשימוש בסולר‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪313‬‬
‫תרשים ‪ 4.1.1.5‬ריכוזי חלקיקים מתחנת הכוח בשימוש בסולר‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪314‬‬
‫תרשים ‪ 4.1.1.6‬ריכוזי חלקיקים מתעשייה ומתחנת הכוח בשימוש בסולר‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪315‬‬
‫תרשים ‪ 4.1.1.7‬ריכוזי תחמוצת חנקן מתחנת הכוח בשימוש בגז‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪316‬‬
‫תרשים ‪ 4.1.1.8‬קומפילציית ריכוזי תחמוצות חנקן מתעשייה‪ ,‬תחבורה ומתחנת הכוח‬
‫בשימוש בגז‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪317‬‬
‫תרשים ‪ 4.1.1.9‬ריכוזי תחמוצות גופרית מתחנת הכוח בשימוש בגז‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪318‬‬
‫תרשים ‪ 4.1.1.10‬ריכוזי תחמוצות גופרית מתעשייה ומתחנת הכוח בשימוש בגז‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪319‬‬
‫טבלה ‪ 4.1.1‬ג' ‪ -‬ריכוזי ‪ NOX‬ו ‪ SOX‬בנקודות רגישות‬
‫להלן טבלאות המשוות את הריכוזים הצפויים לאחר הקמת התחנה למצב הקיים‪ .‬ההצגה‬
‫בטבלאות שלהלן הנה בהתאם למיצועים הנדרשים עפ"י ערכי היעד והסביבה‪.‬‬
‫ריכוזי מזהמים מצב קיים ומצב מוצע‬
‫‪NOX‬‬
‫מצב קיים‬
‫קולט‬
‫סולר‬
‫גז‬
‫מיצוע חצי‬
‫שעתי‬
‫מיצוע‬
‫יממתי‬
‫מיצוע שנתי‬
‫מיצוע חצי‬
‫שעתי‬
‫מיצוע‬
‫יממתי‬
‫מיצוע שנתי‬
‫מיצוע חצי‬
‫שעתי‬
‫מיצוע‬
‫יממתי‬
‫מיצוע שנתי‬
‫כפר ורבורג‬
‫‪92.45‬‬
‫‪9.01‬‬
‫‪0.84‬‬
‫‪107.3‬‬
‫‪9.34‬‬
‫‪0.88‬‬
‫‪125.58‬‬
‫‪11.31‬‬
‫‪1.1‬‬
‫תימורים‬
‫קריית‬
‫מלאכי‬
‫‪121.79‬‬
‫‪11.17‬‬
‫‪2.37‬‬
‫‪123.61‬‬
‫‪11.71‬‬
‫‪2.79‬‬
‫‪125.09‬‬
‫‪16.16‬‬
‫‪5.15‬‬
‫‪125.95‬‬
‫‪22.23‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪127.96‬‬
‫‪22.5‬‬
‫‪2.83‬‬
‫‪129.74‬‬
‫‪24‬‬
‫‪3.61‬‬
‫אביגדור‬
‫‪84.78‬‬
‫‪6.38‬‬
‫‪1.22‬‬
‫‪88.69‬‬
‫‪6.39‬‬
‫‪1.29‬‬
‫‪92.56‬‬
‫‪7.45‬‬
‫‪1.66‬‬
‫עזריקם‬
‫‪125.13‬‬
‫‪5.12‬‬
‫‪0.67‬‬
‫‪139.16‬‬
‫‪5.18‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪153.7‬‬
‫‪6.37‬‬
‫‪0.87‬‬
‫אל עזי‬
‫‪195.22‬‬
‫‪26.16‬‬
‫‪2.57‬‬
‫‪197.24‬‬
‫‪26.17‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪198.43‬‬
‫‪26.24‬‬
‫‪2.77‬‬
‫שפיר‬
‫‪74.07‬‬
‫‪5.07‬‬
‫‪0.57‬‬
‫‪75.67‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪77.64‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0.73‬‬
‫תקן סביבה‬
‫‪940‬‬
‫‪560‬‬
‫‪940‬‬
‫‪560‬‬
‫‪940‬‬
‫‪560‬‬
‫תקן יעד‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪SOX‬‬
‫מצב קיים‬
‫קולט‬
‫סולר‬
‫גז‬
‫מיצוע‬
‫שעתי‬
‫מיצוע‬
‫יממתי‬
‫מיצוע שנתי‬
‫מיצוע‬
‫שעתי‬
‫מיצוע‬
‫יממתי‬
‫מיצוע שנתי‬
‫מיצוע‬
‫שעתי‬
‫מיצוע‬
‫יממתי‬
‫מיצוע שנתי‬
‫כפר ורבורג‬
‫‪70.95‬‬
‫‪4.42‬‬
‫‪0.61‬‬
‫‪74.74‬‬
‫‪5.42‬‬
‫‪0.74‬‬
‫‪99.49‬‬
‫‪6.53‬‬
‫‪0.87‬‬
‫תימורים‬
‫קריית‬
‫מלאכי‬
‫‪112.95‬‬
‫‪6.27‬‬
‫‪1.18‬‬
‫‪112.97‬‬
‫‪9.59‬‬
‫‪2.61‬‬
‫‪112.98‬‬
‫‪12.55‬‬
‫‪3.95‬‬
‫‪98.8‬‬
‫‪7.23‬‬
‫‪1.31‬‬
‫‪99.2‬‬
‫‪8.06‬‬
‫‪1.78‬‬
‫‪101.88‬‬
‫‪8.99‬‬
‫‪2.22‬‬
‫אביגדור‬
‫‪65.43‬‬
‫‪4.88‬‬
‫‪0.72‬‬
‫‪66.5‬‬
‫‪5.66‬‬
‫‪0.94‬‬
‫‪72.36‬‬
‫‪6.47‬‬
‫‪1.16‬‬
‫עזריקם‬
‫‪111.07‬‬
‫‪4.92‬‬
‫‪0.55‬‬
‫‪114.54‬‬
‫‪5.47‬‬
‫‪0.64‬‬
‫‪135.29‬‬
‫‪6.02‬‬
‫‪0.75‬‬
‫אל עזי‬
‫‪153.62‬‬
‫‪28.64‬‬
‫‪2.51‬‬
‫‪153.87‬‬
‫‪28.77‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪155.478‬‬
‫‪28.71‬‬
‫‪2.71‬‬
‫שפיר‬
‫‪55.81‬‬
‫‪4.79‬‬
‫‪0.48‬‬
‫‪56.18‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪0.55‬‬
‫‪58.74‬‬
‫‪6.01‬‬
‫‪0.64‬‬
‫תקן סביבה‬
‫‪350‬‬
‫‪125‬‬
‫‪60‬‬
‫‪350‬‬
‫‪125‬‬
‫‪60‬‬
‫‪350‬‬
‫‪125‬‬
‫‪60‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫תקן יעד‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪320‬‬
‫טבלה ‪ 4.1.1‬ד' ‪ -‬ריכוזי חלקיקים בנקודות רגישות‬
‫)לחלקיקים מוצג סט נתונים אחד מכיוון שלתחנה אין השפעה על ריכוז החלקיקים באזור(‬
‫חלקיקים‬
‫קולט‬
‫כפר ורבורג‬
‫תימורים‬
‫קריית מלאכי‬
‫אביגדור‬
‫עזריקם‬
‫אל עזי‬
‫שפיר‬
‫תקן יעד ‪TSP‬‬
‫תקן סביבה ‪PM10‬‬
‫תקן יעד ‪PM10‬‬
‫)עם ובלי התחנה גם בגז וגם בסולר(‬
‫נ‪.‬צ‪.‬‬
‫‪177583,624828‬‬
‫‪176216,626474‬‬
‫‪175973,624361‬‬
‫‪170765,628967‬‬
‫‪182590,625127‬‬
‫‪174341,622793‬‬
‫‪174489,625191‬‬
‫מיצוע תלת שעתי‬
‫‪46.68‬‬
‫‪58.52‬‬
‫‪282.46‬‬
‫‪83.52‬‬
‫‪22.32‬‬
‫‪14.46‬‬
‫‪40.89‬‬
‫‪300‬‬
‫מיצוע שנתי‬
‫‪0.26‬‬
‫‪0.73‬‬
‫‪1.78‬‬
‫‪0.56‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.43‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪75‬‬
‫‪60‬‬
‫‪20‬‬
‫ממוצע יממתי‬
‫‪6.21‬‬
‫‪9.95‬‬
‫‪36.5‬‬
‫‪14.23‬‬
‫‪2.86‬‬
‫‪4.53‬‬
‫‪200‬‬
‫‪150‬‬
‫‪50‬‬
‫טבלה ‪ 4.1.1‬ה' ‪ -‬מצב החזוי של ריכוזי ‪ NO2‬בנקודות רגישות‬
‫קולט‬
‫נ‪.‬צ‪.‬‬
‫כפר ורבורג‬
‫תימורים‬
‫קריית מלאכי‬
‫אביגדור‬
‫עזריקם‬
‫אל עזי‬
‫שפיר‬
‫ערך סביבה‬
‫ערך יעד‬
‫‪177583,624828‬‬
‫‪176216,626474‬‬
‫‪175973,624361‬‬
‫‪170765,628967‬‬
‫‪182590,625127‬‬
‫‪174341,622793‬‬
‫‪174489,625191‬‬
‫‪NO2‬‬
‫סולר‬
‫מיצוע שנתי‬
‫מיצוע יומי‬
‫אחוזון ‪99.9‬‬
‫‪0.75‬‬
‫‪80.3‬‬
‫‪3.34‬‬
‫‪82.92‬‬
‫‪1.98‬‬
‫‪85.28‬‬
‫‪0.98‬‬
‫‪69.18‬‬
‫‪0.67‬‬
‫‪87.31‬‬
‫‪1.23‬‬
‫‪28.5‬‬
‫‪0.57‬‬
‫‪57.98‬‬
‫‪200‬‬
‫‪40‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫גז‬
‫מיצוע יומי‬
‫אחוזון ‪99.9‬‬
‫‪74.04‬‬
‫‪82.57‬‬
‫‪84.32‬‬
‫‪67.73‬‬
‫‪74.09‬‬
‫‪26.31‬‬
‫‪54.36‬‬
‫‪200‬‬
‫מיצוע‬
‫שנתי‬
‫‪0.64‬‬
‫‪2.21‬‬
‫‪1.61‬‬
‫‪0.81‬‬
‫‪0.57‬‬
‫‪0.98‬‬
‫‪0.49‬‬
‫‪40‬‬
‫‪321‬‬
‫‪ 4.1.1.2‬יחס בין דו תחמוצת החנקן לכלל תחמוצות החנקן‬
‫חישוב ריכוזים מקסימליים של דו תחמוצת החנקן‬
‫אחד השינויים בחוק אוויר נקי הוא ההתייחסות לריכוזי דו תחמוצת החנקן במקום לכלל‬
‫תחמוצות החנקן‪ ,‬כפי שנעשה עד כה‪.‬‬
‫בכדי להעריך את כמות דו תחמוצת החנקן במקום התייחסות כוללת לכלל תחמוצות החנקן‪,‬‬
‫נעשה שימוש באלגוריתם )‪ ,OLM (Ozone Limiting Method‬המתחשב בכמות האוזון‬
‫בכדי להגביל את ייצור החנקן הדו חמצני‪ ,‬מכיוון שישנו איזון בין כמות האוזון לבין כמות‬
‫הייצור של דו תחמוצת החנקן בסביבה‪ .‬כאשר הפליטה משריפת הדלקים היא בעיקר של חד‬
‫תחמוצת החנקן ייצור דו תחמוצת החנקן הוא תהליך הצורך אוזון‪ ,‬נוסחת ייצור דו תחמוצת‬
‫החנקן היא‪. NO + O3 → NO2 + O2 :‬‬
‫בהרצת מודל זה נעשתה הנחה מחמירה של שימוש בסולר כדי לייצג את המצב הקשה‬
‫ביותר‪ .‬עפ"י התקן החדש ‪ 99.9%‬מהמדידות צריכות לעמוד בתקן של ‪ 200‬מיקרוגרם למ"ק‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪322‬‬
‫תרשים ‪ 4.1.1.2.1‬ריכוזי דו תחמוצת החנקן‬
‫ריכוזי דו תחמוצת החנקן מתחנת הכח‬
‫במצב של שימוש בסולר ומתעשייה‬
‫כפי שניתן לראות מהתרשים‪ ,‬הערכים אינם עולים על ערך הסף‪ ,‬שנקבע במסמך המלווה‬
‫לחוק אוויר נקי )ערכי איכות אוויר(‪ .‬הקובע כי על ‪ 99.9%‬מהמדידות להיות נמוכות מ‪200-‬‬
‫מק"ג למ"ק‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪323‬‬
‫‪ 4.1.2‬תוצאות הרצת המודל‬
‫השוואה של הנקודות הנבחרות בהם חושבו ריכוזי מזהמים מראה כי השפעת תחנת הכוח‪,‬‬
‫במצב של שימוש בסולר‪ ,‬היא קטנה‪:‬‬
‫•‬
‫תחמוצות חנקן‪ :‬התוספת היא בין ‪ 28‬מק"ג למ"ק )כפר ורבורג( לתוספת של ‪ 2‬מק"ג‬
‫למ"ק )אל עזי(‪.‬‬
‫•‬
‫חלקיקים‪ :‬לא ניתן לראות מהתוצאות הבדל כלל בתרומת כמות החלקיקים אותם‬
‫מייצרת התחנה )גם במצב של עבודה על בסיס סולר( הכמות קטנה‪ ,‬בעיית‬
‫החלקיקים בתוך העיר‪ ,‬קריית מלאכי נוצרת מהתעשייה‪.‬‬
‫•‬
‫תחמוצות הגפרית‪ :‬השפעה דומה להשפעה של תחמוצות חנקן כאשר השינוי הגדול‬
‫יותר מתרחש בכפר ורבורג וההפרש הקטן ביותר באל עזי‪.‬‬
‫‪ 4.1.3‬התנאים המטאורולוגיים בהם עלולים להיווצר מטרדי זיהום‬
‫בכדי להעריך את הזמנים בהם‪ ,‬עפ"י החיזוי יוצרו ריכוזי הזיהום הגבוהים מוצגים גרפים‪,‬‬
‫בהם מתוך כל נקודות השריג נמדד מתי נרשמו ריכוזי המקסימום מתוך חמשת שנות‬
‫המדידה‪ .‬ניתן לראות שרוב מדידות המקסימום הם בחודשי המעבר בשעות הבוקר‪.‬‬
‫תרשים ‪ 4.1.3.1‬מספר נקודות השריג בהן נרשם מקסימום עפ"י חודשים‬
‫מספר נקודות השריג בהן נרשם‬
‫מקסימום עפ"י חודשים‬
‫‪140‬‬
‫‪120‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪01‬‬
‫‪02‬‬
‫‪03‬‬
‫‪04‬‬
‫‪05‬‬
‫‪06‬‬
‫‪07‬‬
‫‪08‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪09‬‬
‫‪10‬‬
‫‪12‬‬
‫‪324‬‬
‫תרשים ‪ 4.1.3.2‬מספר נקודות השריג בהן נרשם מקסימום עפ"י שעות היממה‬
‫מספר נקודות השריג בהן נרשם‬
‫מקסימום עפ"י שעות היממה‬
‫‪180‬‬
‫‪160‬‬
‫‪140‬‬
‫‪120‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪01‬‬
‫‪02‬‬
‫‪03‬‬
‫‪04‬‬
‫‪05‬‬
‫‪06‬‬
‫‪07‬‬
‫‪08‬‬
‫‪09‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫עפ"י הגרפים המוצגים לעיל‪ ,‬הזמנים בהם ניתן לצפות לריכוז מזהמים גבוה‪ ,‬הוא חודשי‬
‫המעבר בשעות הבוקר המוקדמות‪ .‬זמנים אלו מאופיינים במצבי יציבות חזקים‪ ,‬ברוחות‬
‫חלשות ובגובה שכבת עירוב נמוכה‪ ,‬שילוב מאפיינים אלו מונע מערבוב המזהמים ומביא‬
‫לריכוזי מזהמים גבוהים‪.‬‬
‫‪ 4.1.4‬תאור התנאים בהם עלולים להיווצר מטרדי זיהום אוויר‬
‫בזמן ההנעה‪ ,‬ריכוז ‪ CO‬הממוצע יהיה סביב ‪ 3100‬מ"ג\מק"ת‪ ,‬עם ריכוז שיא של ‪5000‬‬
‫מ"ג\מק"ת‪ .‬נתוני הדממה של היחידות‪ ,‬אינם זמינים בשלב זה ‪ -‬זאת משום שטרם הוזמנה‬
‫טורבינת גז ספציפית‪ .‬פליטות בזמנים אלו ינותחו בפירוט בשלב היתר הבנייה‪.‬‬
‫‪ 4.1.5‬ניטור רציף בארובה‬
‫מערכות הניטור הרציף שיותקנו ויופעלו בתחנה הן בהתאם לדרישות ב"הצעת נוסח תקנות‬
‫למניעת מפגעים )מניעת זיהום זיהום אויר מייצור חשמל(‪ ,‬התש"ע ‪ "2010-‬הדיווח הרציף‬
‫בזמן אמת‪ ,‬שגרת הדיווחים והדיווח במקרה תקלה יעשו בהתאם לנדרש ב‪"-‬הצעת נוסח‬
‫תקנות למניעת מפגעים )מניעת זיהום זיהום אויר מייצור חשמל(‪ ,‬התש"ע ‪ ,"2010-‬או‬
‫לחילופין אם התחנה תפעל במסגרת כללים שיקבעו ע"י "הדרג המקצועי הארצי" לתפעול‬
‫תחנות כוח‪.‬‬
‫לאפיון מערכת הניטור הרציף ראו סעיף ‪.3.3.6‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪325‬‬
‫‪ 4.1.6‬בדיקות תקופתיות בארובה‬
‫המזהמים המפורטים בתוספת השנייה ל‪"-‬הצעת נוסח תקנות למניעת מפגעים )מניעת זיהום‬
‫זיהום אויר מייצור חשמל(‪ ,‬התש"ע ‪ "2010-‬ימדדו בארובת תחנת הכוח בתדירות הבאה‪-‬‬
‫אחת לשנה עבור המזהמים הנמדדים במכשירי מדידה רצופה ואחת לחצי שנה עבור‬
‫מזהמים שאינם נמדדים במכשיר מדידה רציפה‪.‬‬
‫בגזי הפליטה ידגמו הפרמטרים הבאים בבדיקות תקופתיות‪ :‬תחמוצות חנקן‪ ,‬תחמוצות‬
‫גופרית‪ ,‬חומר חלקיקי ופחמן חד חמצני‪ .‬ספיקת הדלק בעת הדיגום תימדד גם היא‪.‬‬
‫‪ 4.1.7‬צפי מחישובי הפיזור‬
‫עפ"י חישובי המודלים תוספת הזיהום הנוצרת מפליטות תחנת הכוח‪ ,‬אינה גבוהה‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫עפ"י המודל‪ ,‬ריכוזי תחמוצות החנקן והגפרית המצטברים באזור שיפולי ההר של חבל‬
‫עדולם‪ ,‬בעיקר באזור בית ניר )ללא חריגה מתקנים(‪ ,‬עולים מסך התעשייה באזור‪ ,‬יש לזכור‬
‫כי החישובים הסתמכו על מצב‪ ,‬בו תחנות הכוח צפית ודליה עובדים על בסיס סולר‪.‬‬
‫בהתאם לממצאי איכות האוויר החזויה עורכי התסקיר לא ראו צורך בהצעת תוספת של‬
‫תחנת ניטור למדידת זיהום אויר בנוסף על תחנות המדידה הקיימות במרחב‪.‬‬
‫תחנות הניטור הנמצאות בסביבת התוכנית כיום הם‪ :‬קריית מלאכי‪ ,‬כפר מנחם‪ ,‬קריית גת‬
‫ועמיקם‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪326‬‬
‫‪ 4.2‬סקירת סיכונים‬
‫‪ 4.2.1‬מרכיבי הערכת סיכונים‬
‫הערכת סיכונים מתייחסת לכלל מרכיבי התוכנית ובכלל זה‪:‬‬
‫א‪ .‬צנרת גז טבעי בתחנת הכוח המגיעה ל ‪.PRMS‬‬
‫ב‪ .‬תחנת גז להפחתת לחץ ומדידה )‪.(PRMS‬‬
‫ג‪ .‬צנרת הגז בתחומי התחנה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מערכת אחסון סולר לתחנת הכוח בשעת חירום הכוללת ‪ 2‬מיכלי סולר מוקפים‬
‫במאצרות‪.‬‬
‫ה‪ .‬אחסון של חומרים מסוכנים נוספים העתידים לשמש לתפעול התחנה כגון חומרים‬
‫לטיפול במים וקירור הגנרטור‪.‬‬
‫ביצוע החישובים של מעגלי הסיכון עבור גז‪ ,‬סולר וחומרים נוספים לתפעול התחנה‪ ,‬נעשה‬
‫בשיטה הדטרמיניסטית המקובלת בישראל ובארה"ב‪ ,‬באמצעות התוכנה ‪ALOHA‬‬
‫במהדורתה האחרונה )‪ (5.4.2‬מדצמבר ‪ .2011‬תרחישי גז וסולר חושבו בהתאם לתנאים‬
‫הסטנדרטים המוכתבים ב"מדריך לניהול סיכונים ממקורות נייחים בהיבט של תקריות‬
‫חומרים מסוכנים )מצב קיים( מהדורה ‪ "2.0‬של המשרד להגנת הסביבה‪ .‬כמו כן‪ ,‬חושבו‬
‫תרחישים לחומרים לתפעול התחנה לפי "חוזר מנכ"ל מדיניות מרחקי הפרדה ממקורות סיכון‬
‫נייחים" של המשרד להגנת הסביבה מיוני ‪.2011‬‬
‫עבור חישובי קרינת חום בתחנת הפחתת לחץ ומניה )‪ ,(PRMS‬בוצע שימוש בשיטה‬
‫ההסתברותית כפי שמופיעה בתקן ההולנדי ‪ NEN 3650‬וצו הבטיחות לגז טבעי בהערכת‬
‫הסיכונים‪.‬‬
‫פלטי המחשב ומעגלי הסיכון עבור החישובים השונים בפרק זה מצורפים בנספח ‪.13‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪327‬‬
‫‪ 4.2.2‬מקורות הסיכון בתחום התוכנית‬
‫מוקדי סיכון‬
‫תחנת הכוח כוללת טורבינת גז המוזנת בשגרה בגז טבעי‪ .‬בזמן חירום בעת תקלה או כשל‬
‫באספקת הגז הטבעי תוסק הטורבינה בסולר שיוזן ממיכלי אחסון בנפחים המאפשרים‬
‫הפעלת הטורבינה ל‪ 100-‬שעות עבודה‪ .‬מרכיבי תחנה אלו גוזרים מוקדי סיכון עיקריים‬
‫בתחנה כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬גז טבעי אשר ישמש כחומר גלם עיקרי בתחנת הכוח ‪.IPM‬‬
‫‪ .2‬סולר אשר ישמש במקרי חירום כדלק חליפי במקרה של תקלה באספקת הגז‬
‫הטבעי הסדירה‪.‬‬
‫חומרים אלו הינם החומרים המסוכנים העיקריים הנמצאים בשטח התחנה בעלי פוטנציאל‬
‫השפעה על הפעילות באתר התחנה‪.‬‬
‫לתפעול שוטף של תחנת הכוח יהיה צורך בשימוש בחומרים מסוכנים נוספים‪ .‬התחנה‬
‫נמצאת בשלבי תכנון סטטוטוריים ולא ניתן בהווה לקבוע סופית מהם החומרים האלו‪ .‬לצורך‬
‫בחינת הסיכונים הקיימים מחומרי התפעול השונים‪ ,‬בוצעה פניה למתכננים של התחנה‪,‬‬
‫והתקבלה רשימת חומרים הנמצאים בשימוש בתחנות כוח פועלות דומות‪.‬‬
‫להלן רשימת החומרים‪:‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.2‬א' ‪ -‬רשימת חומרים מסוכנים בשימוש תחנות כוח‬
‫מס"ד‬
‫‪.1‬‬
‫שם התכשיר‬
‫‪Oxygen scavenger‬‬
‫)‪(Accepta 2082‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪Amine (Accepta‬‬
‫)‪2328‬‬
‫הרכב‬
‫‪Sodium sulfite‬‬
‫‪80-100%‬‬
‫‪Sodium‬‬
‫‪metabisulfite‬‬
‫‪<5%‬‬
‫‪Cyclohexylam‬‬
‫‪ine 30%‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪Sodium Phosphate‬‬
‫‪-‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪Hydrochloric acid‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪Sodium‬‬
‫‪hypochlorite 12%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪Sodium‬‬
‫‪metabisulfite‬‬
‫‪Sodium hydroxide‬‬
‫‪solution‬‬
‫‪Polymeric filtering‬‬
‫)‪aid (Accepta 4539‬‬
‫‪-‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪30%‬‬
‫@ ‪2.3kPa‬‬
‫‪20◦c‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 1‬מ"ק‬
‫‪Ammonium‬‬
‫‪chloride 4%‬‬
‫‪Acetic acid 1-‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 1‬מ"ק‬
‫‪.5‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫ריכוז‬
‫‪10%‬‬
‫לחץ אדים‬
‫@ ‪2-9 mmHg‬‬
‫‪20◦c (for‬‬
‫‪sodium‬‬
‫‪bisulfite 38‬‬‫)‪40%‬‬
‫‪mmHg @ 11‬‬
‫‪20◦c (for‬‬
‫)‪100%‬‬
‫‪Less than‬‬
‫‪0.01 mmHg‬‬
‫‪@ 20◦c‬‬
‫@ ‪16kPa‬‬
‫‪20◦c‬‬
‫@ ‪2.3kPa‬‬
‫‪20◦c‬‬
‫‪20%‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫כמות‬
‫‪ 1.5‬מ"ק‬
‫‪ 1.5‬מ"ק‬
‫‪ 3‬מ"ק‬
‫‪ 2.5‬מ"ק‬
‫‪ 1.5‬מ"ק‬
‫‪ 1.5‬מ"ק‬
‫‪328‬‬
‫מס"ד‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫ריכוז‬
‫הרכב‬
‫שם התכשיר‬
‫‪5%‬‬
‫‪ Antifouling agent‬בהתאם להנחיות ‪2%‬‬
‫)‪ (Accepta 2091‬היצרן התכשיר‬
‫אינו מכיל‬
‫חומרים מסוכנים‬
‫‪100% Ether sulfate Emulsion breaker‬‬
‫‪(TTRAMAFLOC®7‬‬
‫)‪72‬‬
‫‬‫‪- Hydrogen‬‬
‫‪compressed‬‬
‫‪Ammonia solution‬‬
‫‪25%‬‬
‫גפ"מ גז פחמימני‬
‫מעובה‬
‫‬‫פרופאן‪-‬בוטאן‪-‬‬
‫איזובוטאן‬
‫לחץ אדים‬
‫כמות‬
‫‪-‬‬
‫‪ 1.5‬מ"ק‬
‫‪-‬‬
‫‪ 0.5‬מ"ק‬
‫‪ 12‬סוללות‪.‬‬
‫‬‫בכל סוללה‬
‫‪ 23‬גלילים‬
‫המכילים ‪50‬‬
‫ליטר מימן‬
‫בלחץ ‪150‬‬
‫אטמ'‪.‬‬
‫סה"כ ‪18.75‬‬
‫ק"ג מימן‬
‫בסוללה‪.‬‬
‫‪ 1‬מ"ק‬
‫‪mmHg @ 115 25%‬‬
‫‪20◦c‬‬
‫‪ 200‬קילו‬
‫‪100%‬‬
‫להלן הצגה מפורטת של כל מוקד סיכון‪ .‬הצגה זו כוללת את הפרטים הבאים‪ :‬שם החומר‪,‬‬
‫שימוש‪ ,‬אופי הסיכון‪ ,‬תנאים בהם נמצא החומר המסוכן‪ ,‬סוג פעילות מבוצעת ואמצעי‬
‫הבטיחות בכל מוקד סיכון‪) .‬מאחר ובשלב כתיבת פרק זה של התסקיר אין תכנון מפורט של‬
‫תחנת ה ‪ PRMS‬פסקה זו נכתבה על בסיס מידע מתחנות אחרות(‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪329‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.2‬ב' ‪ -‬רשימת חומרים מסוכנים לפי אופי הסיכון ואמצעי בטיחות‬
‫מוקד סיכון‬
‫תחנת הפחתת לחץ ומדידה ‪PRMS‬‬
‫שם החומר‬
‫גז טבעי‪.‬‬
‫שימוש‬
‫הורדת ומדידת לחץ של הגז הנכנס לתחנה והעברתו לצנרת פנימית‬
‫הנמצאת במתחם התחנה‪.‬‬
‫אופי הסיכון‬
‫דליפה ו‪/‬או שריפה הנובעים משחרור גז מהמערכות השונות במתקן‬
‫תחנת ה‪ PRMS-‬ובצינור ההזנה לתחנה‪.‬‬
‫תנאי החומר המסוכן‬
‫לחץ ‪ ,barg 80‬טמפ' ‪ 10-60‬מעלות צלזיוס‪ ,‬קוטר צנרת )נכנסת(‬
‫‪ 12‬צול‪ ,‬אורך צנרת ‪ 25‬מטרים‪.‬‬
‫סוג פעילות מבוצעת‬
‫תחנת ה ‪ PRMS‬כוללת את הפעילויות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬הזנה‪ -‬צנרת הזנת גז בקוטר "‪.12‬‬
‫ב‪ .‬סינון‪ -‬מערכת מסננים וניקוז שתפקידם הינו הפרדת טיפות‬
‫וסינון מזהמים‪ ,‬הגז נכנס מחלקו התחתון של המסנן‪ ,‬עובר‬
‫דרך מדיום הסינון ויוצא מחלקו העליון של המסנן‪.‬‬
‫ג‪ .‬מדידה וניטור‪-‬מערכת מדידה וניטור גז הכוללת מדי ספיקה‪.‬‬
‫ד‪ .‬חימום‪ -‬מערכת דוודים לחימום‪ ,‬חימום נדרש למניעת‬
‫התעבות והצטברות נוזלים לפני הורדת הלחץ‪ .‬חימום הגז‬
‫מתבצע על ידי מערכת מחליפי חום כאשר המים במחליפי‬
‫החום מחוממים בבוילרים המוזנים מצינור הגז הראשי‪.‬‬
‫ה‪ .‬הפחתת לחץ‪ -‬כל אחת מיחידות הפחתת הלחץ מכילה קווי‬
‫פעולה מקבילים כאשר אחת פועלת באופן שוטף והשנייה‬
‫לצרכי גיבוי‪ ,‬לאחר חימום הגז מופחת הלחץ על ידי ברזי‬
‫הפחתת לחץ ללחצי העבודה הנדרשים להפעלת המערכת‪.‬‬
‫אמצעי הבטיחות‬
‫מערכת מגופים לצורך ויסות‪ ,‬שליטה ופריקת הגז‪ .‬מערכת ‪PIG‬‬
‫הכוללת צנרת עילית לצורך ניקוי קו הגז‪ .‬מערכת ה‪ PRMS-‬תוקם‬
‫על רצפת בטון בסככה מקורה‪ .‬חצר המתקן תמוגן בקירות בטון‪.‬‬
‫מוקד סיכון‬
‫צנרת גז בתחומי התחנה‬
‫שם החומר‬
‫גז טבעי‪.‬‬
‫שימוש‬
‫הולכת גז‪.‬‬
‫אופי הסיכון‬
‫דליפה ו‪/‬או שריפה הנובעים משחרור גז מהצינור התת קרקעי‬
‫באירוע חירום‪.‬‬
‫תנאי החומר המסוכן‬
‫לחץ ‪ ,barg 47‬טמפ' ‪ 10-60‬מעלות צלזיוס‪ ,‬קוטר צנרת ‪ 12‬צול‪,‬‬
‫אורך צנרת ‪ 60‬מטרים‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪330‬‬
‫סוג פעילות מבוצעת‬
‫הולכת גז מ‪ PRMS‬לתחנת הכוח ובתחנה עצמה‪.‬‬
‫אמצעי הבטיחות‬
‫מערכת מגופים לצורך ויסות‪ ,‬שליטה ופריקת הגז‪.‬‬
‫מוקד סיכון‬
‫וונט המיועד לשחרור יזום )לחץ גבוה(‬
‫שם החומר‬
‫גז טבעי‪.‬‬
‫שימוש‬
‫פריקת גז מהמערכת לאוויר‪.‬‬
‫אופי הסיכון‬
‫דליפה ו‪/‬או שריפה הנובעים משחרור גז מהמערכת‪.‬‬
‫תנאי החומר המסוכן‬
‫הונט נמצא על צנרת בלחץ ‪ , barg 80‬טמפ' ‪ 10-60‬מעלות צלזיוס‪,‬‬
‫קוטר צנרת ‪ 12‬צול‪ ,‬אורך צנרת ‪ 60‬מטר‪ .‬קוטר וונט ‪ ."4‬גובהו ‪ 10‬מ'‬
‫סוג פעילות מבוצעת‬
‫משמש לפריקת גז לצורך תפעולי ובמקרי חירום בלבד‪.‬‬
‫אמצעי הבטיחות‬
‫מרחקים רלוונטיים כפי שמוגדרים בסקר זה‪.‬‬
‫מוקד סיכון‬
‫וונט המיועד לשחרור יזום )לחץ נמוך(‬
‫שם החומר‬
‫גז טבעי‪.‬‬
‫שימוש‬
‫פריקת גז מהמערכת לאוויר‪.‬‬
‫אופי‬
‫הסיכון‬
‫תנאי החומר המסוכן‬
‫דליפה ו‪/‬או שריפה הנובעים משחרור גז מהמערכת‪.‬‬
‫לחץ ‪ ,barg 47‬טמפ' ‪ 10-60‬מעלות צלזיוס‪ ,‬קוטר צנרת ‪ 12‬צול‪,‬‬
‫אורך צנרת ‪ 60‬מטר‪ .‬קוטר וונט ‪ .4‬גובה הוונט כ ‪ 10‬מטר‪.‬‬
‫סוג פעילות מבוצעת‬
‫משמש לפריקת גז לצורך תפעולי ובמקרי חירום בלבד‪.‬‬
‫מוקד סיכון‬
‫מיכלי סולר‬
‫שם החומר‬
‫סולר‪.‬‬
‫שימוש‬
‫הפעלת תחנת הכוח בעת חירום כאשר אספקת הגז נפגעה‪.‬‬
‫אופי הסיכון‬
‫שפך ושריפה של תכולת מיכל הסולר במאצרה‪.‬‬
‫תנאי החומר המסוכן‬
‫שני מיכלי סולר עיליים בעלי נפח של ‪ 4500‬מ"ק כל אחד‪ .‬המיכלים‬
‫נמצאים במאצרות נפרדות אחת מהשנייה‪ .‬בנוסף קיימות משאבות‬
‫סולר להעברה וקווי אספקת סולר לטורבינת הגז‪.‬‬
‫סוג פעילות מבוצעת‬
‫אספקת דלק לתחנת הכוח‪.‬‬
‫אמצעי הבטיחות‬
‫אמצעים לכיבוי אש לפי הנחיות ‪ NFPA‬האמריקאי ושירותי הכבאות‪,‬‬
‫שתי מאצרות בטון נפרדות‪.‬‬
‫מוקד סיכון‬
‫גפ"מ כדלק הצתה‬
‫שם החומר‬
‫גפ"מ‪.‬‬
‫שימוש‬
‫גז המיועד להצתה ראשונית של המערכות המשתמשות בסולר‬
‫במקרה ונדרש שימוש בסולר‪.‬‬
‫אופי הסיכון‬
‫דליפה ו‪/‬או פיצוץ הנובעים משחרור גז מהצינור‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪331‬‬
‫תנאי החומר המסוכן‬
‫הגפ"מ מאוחסן בגלילי גז של ‪ 48‬ק"ג או ‪ 12‬ק"ג בסככה‪ .‬ונעשה בו‬
‫שימוש רק בשעת חירום‪ .‬גלילי הגפ"מ ימוגנו באמצעות ערימת שקי‬
‫חול בשתי שכבות עד לגובה שיסתיר את הגלילים‪.‬‬
‫סוג פעילות מבוצעת‬
‫אספקת דלק לתחנת הכוח‬
‫אמצעי הבטיחות‬
‫מאצרות ראו פירוט סעיף ‪ 4.2.3‬ב'‬
‫מוקד סיכון‬
‫חומרים לתפעול שוטף של התחנה‬
‫שם החומר‬
‫חומצה הידרוכלורית ‪.32%‬‬
‫שימוש‬
‫חומרים לטיפול במים‪.‬‬
‫אופי הסיכון‬
‫שפך מהמיכל ופיזור אדי החומר באוויר‪.‬‬
‫מוקד סיכון‬
‫חומרים לתפעול שוטף של התחנה )המשך(‬
‫תנאי החומר המסוכן‬
‫מיכל חומצה הידרוכלורית ‪ 32%‬יאוחסן בסככת כימיקלים במיכל של‬
‫‪ 2.5‬מ"ק במאצרה ייעודית‪.‬‬
‫סוג פעילות מבוצעת‬
‫משמש לתפעול שוטף של התחנה‪.‬‬
‫אמצעי הבטיחות‬
‫מאצרות ראו פירוט סעיף ‪ 4.2.3‬ב'‬
‫מוקד סיכון‬
‫חומרים לתפעול שוטף של התחנה‬
‫שם החומר‬
‫תמיסת אמוניה ‪.25%‬‬
‫שימוש‬
‫חומרים לטיפול במים‪.‬‬
‫אופי הסיכון‬
‫שפך מהמיכל ופיזור אדי החומר באוויר‪.‬‬
‫תנאי החומר המסוכן‬
‫תמיסת אמוניה תאוחסן במיכל של ‪ 1‬מ"ק בסככת כימיקלים במאצרה‬
‫ייעודית‪.‬‬
‫סוג פעילות מבוצעת‬
‫משמש לתפעול שוטף של התחנה‬
‫אמצעי הבטיחות‬
‫מאצרות ראו פירוט סעיף ‪ 4.2.3‬ב'‬
‫מוקד סיכון‬
‫חומרים לתפעול שוטף של התחנה‬
‫שם החומר‬
‫סודיום היפוכלוריט ‪.12%‬‬
‫שימוש‬
‫חומרים לטיפול במים‪.‬‬
‫אופי הסיכון‬
‫שפך מהמיכל ופיזור אדי החומר באוויר‪.‬‬
‫תנאי החומר המסוכן‬
‫תמיסת סודיום היפוכלוריט תאוחסן במיכל של ‪ 1.5‬מ"ק בסככת‬
‫כימיקלים במאצרה ייעודית‪.‬‬
‫סוג פעילות מבוצעת‬
‫משמש לתפעול שוטף של התחנה‪.‬‬
‫אמצעי הבטיחות‬
‫מאצרות ראו פירוט סעיף ‪ 4.2.3‬ב'‬
‫מוקד סיכון‬
‫חומרים לתפעול שוטף של התחנה‬
‫שם החומר‬
‫מימן דחוס‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪332‬‬
‫שימוש‬
‫קירור גנרטור‪.‬‬
‫אופי הסיכון‬
‫דליפה ופיצוץ מימן‪.‬‬
‫תנאי החומר המסוכן‬
‫מימן דחוס יאוחסן בסככת חומרים מסוכנים ב ‪ 12‬סוללות המכילות‬
‫‪ 23‬גלילים כל אחת‪ .‬כל גליל בנפח ‪ 50‬ליטר בלחץ ‪ 150‬אטמ'‪.‬‬
‫סוג פעילות מבוצעת‬
‫משמש לתפעול שוטף של התחנה‪.‬‬
‫אמצעי הבטיחות‬
‫אחסון סוללות במתקן ייעודי לגלילים בהתאם להנחיות מה"ס‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪333‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.2.1‬כלל התוכנית ‪ -‬מקורות סיכון בתוך מתחם התחנה‬
‫מקורות הצתה‬
‫בתהליך שריפה או פיצוץ של חומר אורגני דליק מתרחשת ריאקצית חמצון מהירה עם‬
‫מולקולות החמצן באוויר‪ .‬ריאקציה כימית זו תלויה באנרגית אקטיבציה מינימאלית המשתנה‬
‫בכל תהליך בערה של חומר דליק באוויר בהתאם לחומר עצמו ותכונותיו הפיסיקלית‪ .‬אנרגיית‬
‫אקטיבציה להתרחשות תקרית השריפה או הפיצוץ יכולה להתקבל מניצוץ‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪334‬‬
‫באזור התחנה עלולים להימצא מספר מקורות הצתה‪ ,‬להלן דוגמאות של גורמים העלולים‬
‫לגרום להצתה במקרה וקיימת אווירה נפיצה בסביבת מקור ההצתה‪:‬‬
‫•‬
‫מקור חשמלי ‪ -‬מרשת החשמל או הפעלת ציוד חשמלי כגון תאורה או ציוד הנדרש‬
‫להפעלת התחנה‪ ,‬יש לציין כי באזורי סיכון בתחנה הציוד החשמלי יצויד בהגנות‬
‫הנדרשות למניעת מקור הצתה‪ ,‬בהתאם לתקן הישראלי ובינלאומי ‪ IEC60079‬ו‪/‬או‬
‫מקבילו האמריקאי ‪.NFPA497‬‬
‫•‬
‫מקורות הצתה כתוצאה מכלי רכב בשטח‪.‬‬
‫•‬
‫הצתה הנגרמת מפעילות אנושית כגון פעילות תיקון ותחזוקה בתחנה כדוגמת עבודת‬
‫ריתוך או השחזה‪ .‬נציין כי בתחנה ימצא נוהל "עבודה חמה" ובו תיאור השיטה לביצוע‬
‫פעולות אחזקה באופן המונע היווצרות ניצוצות )למשל שימוש בכלי עבודה מותאמים‬
‫לאווירה נפיצה‪ ,‬בהתאם לצורך(‪.‬‬
‫•‬
‫היווצרות חשמל סטטי‪.‬‬
‫•‬
‫מקורות להבה אחרים‪ -‬כגון לפיד בוער או סיגריה‪.‬‬
‫באזורים המסווגים כאזורי סיכון בקרבת מערכות הגז הטבעי והסולר‪ ,‬כל הציוד החשמלי‪ ,‬כולל‬
‫מכשור ובקרה יהיה מסוג המותאם לאווירה נפיצה בהתאם לתקן הישראלי והבינלאומי‬
‫‪ IEC60079‬ו‪/‬או מקבילו האמריקאי ‪ .NFPA 497‬נהלי עבודה ופיקוח מתאימים יוכנו למניעת‬
‫מקור הצתה אנושי‪ .‬יצוין כי לא מוגשת "מפת מקורות הצתה" משום שלמעט מערכת‬
‫הכבישים‪ ,‬לא מתוכננים כל מקורות "רצוניים" כלשהם‪.‬‬
‫מאצרות הסולר‬
‫מיכלי הסולר מתוכננים בהתאם לתקנות רישוי עסקים )אחסנת נפט( התשל"ז ‪1976‬‬
‫ובהתאם לחוקים רלוונטיים נוספים‪ .‬המיכלים ימוקמו בתוך שתי מאצרות נפרדות העשויות‬
‫בטון המסוגלת לקלוט ‪ 110%‬מקיבולת מיכל הסולר הנמצא בתוכן‪ .‬מאחר וטרם בוצע תכנון‬
‫מפורט למאצרות הסולר‪ ,‬עבור ביצוע תרחישים בפרק הסיכונים נקבעה הנחה של מאצרה‬
‫בקוטר ‪ 26‬מטרים לכל מיכל‪ .‬תאור מערכות הסולר ניתן בסעיף ‪ 3.4.2‬בפרק ג'‪ .‬המלצה‬
‫באשר לתכנון מערך הסולר ניתנה בפרק ה' לתסקיר‪.‬‬
‫בתכנון מפורט למאצרות מיכלי הסולר‪ ,‬תינתן התייחסות לאמצעי כיבוי‪ ,‬הנחיות ארגון ‪NFPA‬‬
‫האמריקאי המתאימות‪ ,‬חוקים ותקנות רלוונטיים )לרבות תקנות רישוי עסקים‪ ,‬אחסנת נפט‬
‫התשל"ז ‪ 1976‬ותקנות שירותי הכבאות(‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪335‬‬
‫‪ 4.2.3‬חומרים מסוכנים‬
‫החומרים המסוכנים‬
‫להלן נתונים עבור חומרים מסוכנים שלגביהם זוהה פוטנציאל סיכון בשטח תחנת הכוח ‪.IPM‬‬
‫הנתונים כוללים פרטים מזהים ומאפיינים של החומרים המסוכנים כפי שנלקחו מגיליונות‬
‫הבטיחות של החומרים‪ ,‬ראו נספח ‪ 5‬של התסקיר‪.‬‬
‫• גז טבעי ‪ -‬הדלק העיקרי לטורבינת הגז בתחנת הכוח ‪.IPM‬‬
‫גז טבעי הינו תערובת גזים שהמרכיב העיקרי בה הוא מתאן ‪ .CH4‬בטבלה שלהלן מפורטים‬
‫רכיבים אופייניים של הגז הטבעי )בהתאם לנתוני קידוח תמר מאוקטובר ‪:(2011‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.3‬א' ‪ -‬מרכיבים אופייניים של גז טבעי‬
‫להלן פירוט נתונים מזהים ומאפיינים עבור גז טבעי דחוס‪:‬‬
‫מס' או"מ‪1971 :‬‬
‫קבוצת סיכון‪) 2.1 :‬גז דליק(‬
‫קוד טיפול בחירום‪2SE :‬‬
‫קוד ‪1-H ,0 -R , 4-F :NFPA‬‬
‫נקודת רתיחה‪-161.5 C° :‬‬
‫נקודת היתוך‪-182.6 C° :‬‬
‫מסה מולרית יחסית‪16.05 :‬‬
‫נקודת הבזקה‪-222.2 C° :‬‬
‫נקודת התלקחות עצמית‪650 C°:‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪336‬‬
‫תחום נפיצות עליון‪5:00% :‬‬
‫תחום נפיצות תחתון‪15.00% :‬‬
‫משפטי סיכון לפי הדירקטיבה האירופית‪:‬‬
‫‪) R12 :Risk phrases‬דליק ביותר(‬
‫‪) S02 :Safety phrases‬הרחק מהישג ידם של ילדים(‬
‫‪) S09‬שמור את האריזה במקום מאוורר היטב(‬
‫‪) S16‬הרחק ממקור הצתה ‪ -‬העישון אסור(‬
‫‪) S33‬נקוט אמצעי זהירות נגד פריקת חשמל סטטי(‬
‫• סולר ‪ -‬משמש לשעת חירום כדלק חליפי ל‪ 100-‬שעות עבודה‪.‬‬
‫סולר הינו תערובת של תרכובות פחמימניות ומכיל תרכובות ארומטיות‪.‬‬
‫להלן פירוט נתונים מזהים ומאפיינים עבור סולר‪:‬‬
‫מס' או"מ‪1202 :‬‬
‫קבוצת סיכון‪) 3 :‬נוזל דליק(‬
‫קוד טיפול בחירום‪3Y :‬‬
‫קוד ‪1-H ,0 -R , 2-F :NFPA‬‬
‫תכונות‪ :‬נוזל צהבהב בעל ריח אופייני לא מסיס במים‪.‬‬
‫נקודת רתיחה‪ 200 C° :‬עד ‪370‬‬
‫נקודת היתוך‪ :‬מתחת לאפס‬
‫נקודת הבזקה‪ :‬מעל ‪65 C°‬‬
‫נקודת התלקחות עצמית‪ :‬מעל ‪220 C°‬‬
‫תחום נפיצות עליון‪7.50% :‬‬
‫תחום נפיצות תחתון‪0.60% :‬‬
‫משפטי סיכון לפי הדירקטיבה האירופית‪:‬‬
‫‪) R 40 :Risk phrases‬עדות מוגבלת להשפעה מסרטנת(‬
‫‪) S02 :Safety phrases‬הרחק מהישג ידם של ילדים(‪,‬‬
‫‪) S36/37‬השתמש בביגוד מגן‪/‬כפפות ידיים מתאימות(‪.‬‬
‫• חומצה הידרוכלורית ‪ 32%‬תשמש לטיפול במים‬
‫להלן פירוט נתונים מזהים ומאפיינים עבור חומצה הידרוכלורית ‪32%‬‬
‫מס' או"מ‪1789 :‬‬
‫קבוצת סיכון‪) 8 :‬קורוזיבי(‬
‫קוד טיפול בחירום‪2R :‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪337‬‬
‫קוד ‪3-H ,0 -R , 0-F :NFPA‬‬
‫תכונות‪ :‬תמיסה מימית חסרת צבע בעלת ריח חמוץ וצורב‬
‫נקודת רתיחה‪108.58 C° :‬‬
‫לחץ אדים‪16kPa @ 20◦c :‬‬
‫משפטי סיכון לפי הדירקטיבה האירופית‪:‬‬
‫‪R34, R37 :Risk phrases‬‬
‫‪S01/02, S09, S26, S36/37/39, S45 :Safety phrases‬‬
‫• תמיסת אמוניה ‪ 25%‬תשמש לטיפול במים‬
‫להלן פירוט נתונים מזהים ומאפיינים עבור תמיסת אמוניה ‪25%‬‬
‫מס' או"מ‪2679 :‬‬
‫קבוצת סיכון‪) 8 :‬קורוזיבי(‬
‫קוד טיפול בחירום‪2R :‬‬
‫קוד ‪3-H ,0 -R ,1-F :NFPA‬‬
‫תכונות‪ :‬תמיסה צלולה חסרת צבע בעלת ריח אמוניה מתמוססת במים‬
‫נקודת רתיחה‪27 C° :‬‬
‫לחץ אדים‪ 115 :‬מ"מ כספית ב ‪ 20‬מ"צ‬
‫משפטי סיכון לפי הדירקטיבה האירופית‪:‬‬
‫‪R34, R50 :Risk phrases‬‬
‫‪S45, S61 S01/02, S26, S36/37/39 :Safety phrases‬‬
‫• סודיום היפוכלוריט ‪ 12%‬ישמש לטיפול במים‬
‫להלן פירוט נתונים מזהים ומאפיינים עבור סודיום היפוכלוריט ‪12%‬‬
‫מס' או"מ‪1791 :‬‬
‫קבוצת סיכון‪) 8 :‬קורוזיבי(‬
‫קוד טיפול בחירום‪2X :‬‬
‫קוד ‪3-H ,0 -R ,0-F :NFPA‬‬
‫תכונות‪ :‬נוזל צלול בצבע ירוק עד צהוב מתמוסס במים בעל ריח כלור חזק‬
‫נקודת רתיחה‪100 C° :‬‬
‫לחץ אדים‪2.3kPa @ 20◦c :‬‬
‫משפטי סיכון לפי הדירקטיבה האירופית‪:‬‬
‫‪R31, R34, R50 :Risk phrases‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪338‬‬
‫‪S28, S45, S01/02, S37/39, S50, S61 :Safety phrases‬‬
‫• מימן דחוס – ישמש לקירור הגנרטור‬
‫להלן פירוט נתונים מזהים ומאפיינים עבור מימן דחוס‪:‬‬
‫מס' או"מ‪1049 :‬‬
‫קבוצת סיכון‪) 2.1 :‬גז דליק(‬
‫קוד טיפול בחירום‪2SE :‬‬
‫קוד ‪H=0 F=4 R=0 :NFPA‬‬
‫תכונות‪ :‬גז דחוס חסר צבע חסר ריח לא נמס במים‬
‫נקודת רתיחה‪-252.8 C° :‬‬
‫נקודת התלקחות עצמית‪500 C° :‬‬
‫תחום נפיצות עליון‪4% :‬‬
‫תחום נפיצות תחתון‪75% :‬‬
‫משפטי סיכון לפי הדירקטיבה האירופית‪:‬‬
‫‪R 12 :Risk phrases‬‬
‫‪S09, S16, S33 :Safety phrases‬‬
‫להלן טבלה המסכמת נתונים כולל גודל‪ ,‬כמות יחידות האחסון ופרטים מזהים של החומרים‬
‫המסוכנים‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪339‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.3‬ב' – סיכום נתוני חומרים מסוכנים‬
‫שימוש‬
‫חומר‬
‫כמות חומר‬
‫צורת‬
‫האחסון‬
‫אספקה רציפה מקווי‬
‫הולכה של גז טבעי‪.‬‬
‫קצב זרימת הגז בצנרת‬
‫יהיה כ ‪85,000‬‬
‫מ"ק‪/‬שעה בעת פעילות‬
‫שוטפת של התחנה‪.‬‬
‫כ ‪ 35,000‬ק"ג גז טבעי‬
‫בכל המערכת ברגע נתון‪.‬‬
‫שני מיכלי סולר עיליים‪,‬‬
‫בעלי נפח של ‪ 4500‬מ"ק‬
‫כל אחד‪ ,‬הנמצאים‬
‫במאצרות נפרדות אחת‬
‫מהשנייה‪.‬‬
‫צינורות‬
‫הולכה‬
‫ותחנת‬
‫הפחתת‬
‫לחץ ומניה‬
‫הולכה רציפה אין‬
‫יחידות אחסון‪.‬‬
‫צנרת תת קרקעית‬
‫במערך אספקת הגז‬
‫לתחנה‪.‬‬
‫שני‬
‫מיכלים‬
‫עיליים‬
‫מיכלי הסולר ימוקמו‬
‫בתוך מאצרה‬
‫המסוגלת לקלוט‬
‫‪ 110%‬מקיבולת‬
‫מיכל הסולר‬
‫המאוחסן בתוכם‪.‬‬
‫נתוני מיכלי הסולר ‪:‬‬
‫‪ 15‬מטרים גובה ו‪20-‬‬
‫מטרים רוחב‪.‬‬
‫מיכל‬
‫אחסון על גבי מאצרה‬
‫ייעודית המסוגלת‬
‫להכיל ‪ 110%‬מנפח‬
‫המיכל‪ .‬דפנות‬
‫המאצרה יהיו כ‪20- -‬‬
‫‪ 50‬ס"מ גדולות‬
‫מאורך ורוחב המיכל‪.‬‬
‫אחסון על גבי מאצרה‬
‫ייעודית המסוגלת‬
‫להכיל ‪ 110%‬מנפח‬
‫המיכל‪ .‬דפנות‬
‫המאצרה יהיו כ‪20- -‬‬
‫‪ 50‬ס"מ גדולות‬
‫מאורך ורוחב המיכל‪.‬‬
‫אחסון על גבי מאצרה‬
‫ייעודית המסוגלת‬
‫להכיל ‪ 110%‬מנפח‬
‫המיכל‪ .‬דפנות‬
‫המאצרה יהיו כ‪20- -‬‬
‫‪ 50‬ס"מ גדולות‬
‫מאורך ורוחב המיכל‪.‬‬
‫סוללות‬
‫גז טבעי‬
‫מהווה מקור‬
‫אנרגיה‬
‫לטורבינת הגז‬
‫בתחנת הכוח‪.‬‬
‫סולר‬
‫משמש בשעת‬
‫חירום כדלק‬
‫חליפי ל‪100 -‬‬
‫שעות עבודה‬
‫חומצה‬
‫הידרוכלורי‬
‫ת ‪32%‬‬
‫טיפול במים‬
‫מיכל ‪ 2.5‬מ"ק על גבי‬
‫מאצרה ייעודית‬
‫תמיסת‬
‫אמוניה‬
‫‪25%‬‬
‫טיפול במים‬
‫מיכל ‪ 1‬מ"ק על גבי‬
‫מאצרה ייעודית‬
‫מיכל‬
‫סודיום‬
‫היפוכלוריט‬
‫‪12%‬‬
‫טיפול במים‬
‫מיכל ‪ 1.5‬מ"ק על גבי‬
‫מאצרה ייעודית‬
‫מיכל‬
‫מימן דחוס‬
‫קירור גנרטור‬
‫‪ 12‬סוללות‪.‬‬
‫כל סוללה מכילה ‪23‬‬
‫גלילים המכילים ‪50‬‬
‫ליטרים מימן בלחץ ‪150‬‬
‫אטמ'‪.‬‬
‫גלילים‬
‫כמות הסולר המצוינת‬
‫לעיל הינה לאחר‬
‫שמטעמי זהירות נלקח‬
‫בחשבון מיכול עודף של‬
‫סולר מעל הכמות‬
‫הנדרשת על פי הוראות‬
‫היצרנים לצריכת סולר ל‬
‫‪ 100‬שעות עבודה‬
‫אופן האחסון‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫תנאי האחסון‪ /‬נתוני תכנון‬
‫צנרת הגז מתוכננת בהתאם‬
‫לתקן ההולנדי ‪NEN 3650‬‬
‫התקף בישראל‪.‬‬
‫לחץ תכנון של ‪.barg 47-80‬‬
‫טמפ' תכן ‪ -10<>+60‬מעלות‬
‫צלסיוס‬
‫קוטר צנרת עד ‪ 12‬צול בתחום‬
‫התחנה‪.‬‬
‫מיכלי הסולר מתוכננים‬
‫בהתאם לתקנות תקנות רישוי‬
‫עסקים )אחסנת נפט(‪,‬‬
‫התשל"ז‪ 1976 ,‬ובהתאם‬
‫לחוקים רלוונטים נוספים‪.‬‬
‫המרחק בין דופן המיכל ובין‬
‫הגדר יהיה לא פחות מ ‪ 6‬מטר‪.‬‬
‫המרחק בין דופן המיכל‬
‫למאצרה הוא ‪ 3‬מטר‪.‬‬
‫למאצרה של כל מיכל תתוכנן‬
‫מערכת ניקוז על פי התקנים‪.‬‬
‫המאצרה תתוכנן בנפח של‬
‫‪ 110%‬מנפח המיכל‪ ,‬בגובה‬
‫הדרוש למניעת דליפת סולר‬
‫במקרה של שפך‪.‬‬
‫דופן המאצרה ורצפתה תהיה‬
‫אטומה למעבר סולר‪.‬‬
‫המאצרה תהיה עמידה בלחץ‬
‫הידרוסטאטי של עמודת‬
‫הנוזל‪.‬‬
‫יאוחסן במאצרה ייעודית‬
‫במחסן חומרים מסוכנים‪ ,‬כולל‬
‫אחסון בטיחותי המתייחס‬
‫להפרדות בין חומרים‪ ,‬עמדות‬
‫טיפול בשפך וספיגה בהתאם‬
‫לדרישות המשרד להגנת‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫יאוחסן במאצרה ייעודית‬
‫במחסן חומרים מסוכנים‪ ,‬כולל‬
‫אחסון בטיחותי המתייחס‬
‫להפרדות בין חומרים‪ ,‬עמדות‬
‫טיפול בשפך וספיגה בהתאם‬
‫לדרישות המשרד להגנת‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫יאוחסן במאצרה ייעודית‬
‫במחסן חומרים מסוכנים‪ ,‬כולל‬
‫אחסון בטיחותי המתייחס‬
‫להפרדות בין חומרים‪ ,‬עמדות‬
‫טיפול בשפך וספיגה בהתאם‬
‫לדרישות המשרד להגנת‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫אחסון סוללות מימן במתקן‬
‫ייעודי בהתאם לדרישות‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫האחסון יהיה בסככה בעלת גג‬
‫משופע שאינו סגור עד סופו‪.‬‬
‫‪340‬‬
‫להלן פירוט פסולות ואריזות חומרים מסוכנים הצפויות להיווצר‪ ,‬כולל כמויות ואופן פינוי‬
‫הפסולת‪.‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.3‬ג' ‪ -‬פסולת ואריזות חומ"ס‬
‫סוג פסולת‪/‬אריזה‬
‫כמות‬
‫‬‫פסולת שמן‬
‫לא רלוונטי‬
‫פסולת מי ביוב‬
‫פסולת תהליך טיפול במים לא רלוונטי‬
‫שאריות כימיקלים‬
‫הנדרשים לתחזוקה‬
‫שוטפת במתחם התחנה‪.‬‬
‫חומרי טיפול במים‬
‫אופן פינוי‬
‫כמות זניחה‬
‫שמן משומש ייאסף בחביות ויופנה לשימוש חוזר על‬
‫ידי הספק או חברה מורשית לטיפול בשמן משומש‪.‬‬
‫שאריות תפעוליות של שמן יפנו מפונה על ידי‬
‫מערכת הניקוז של התחנה למפריד שמן‪ -‬מים‬
‫מפעלי‪ .‬השמן המופרד מפונה במשאית לסילוק מחוץ‬
‫לאתר‪ ,‬בהתאם לדרישות החוק‪.‬‬
‫פינוי לאתר פסולת מורשה‪.‬‬
‫כמות זניחה‬
‫פינוי לאתר פסולת מורשה‪.‬‬
‫מיקום אחסון חומרים מסוכנים ‪ -‬בפרק ה' נכללת המלצה ולפיה יקבע בתקנון‪ ,‬כי תנאי‬
‫להיתר בניה יהיה הגשת תכנון מפורט לאחסון חומרים מסוכנים על פי סוגי חומרים במתחם‬
‫התחנה‪ ,‬כאמור במכתב סיכום ישיבת עבודה שהתקיימה בות"ל ב‪) 8.11.2010-‬נספח ‪.(14‬‬
‫עם תחילת תפעול התחנה‪ ,‬ייכתב נוהל בנושא חומרים מסוכנים‪ ,‬אחסון ופינוי‪.‬‬
‫מיקום אחסון פסולת ‪ -‬בפרק ה' נכללת המלצה ולפיה יקבע בתקנון‪ ,‬כי תנאי להיתר בניה‬
‫יהיה הגשת תכנון מפורט לאחסון פסולת על פי סוגי חומרים במתחם התחנה ‪ ,‬כאמור‬
‫במכתב סיכום ישיבת עבודה שהתקיימה בות"ל ב‪) 8.11.2010-‬נספח ‪ .(14‬עם תחילת‬
‫תפעול התחנה‪ ,‬ייכתב נוהל בנושא פסולת‪ ,‬הפרדת פסולת‪ ,‬אחסון ופינוי‪.‬‬
‫אמצעי מיגון והגנה פסיביים המתוכננים בתחומי תחנת הכוח‪:‬‬
‫•‬
‫מאצרות סולר כמפורט בסעיף ‪ 4.2.2‬חלק ג' בתכנון המפורט יקבע כי המאצרות יבנו‬
‫מבטון בהתאם לדרישות פיקוד העורף והמשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫•‬
‫מאצרות לחומרים מסוכנים נוספים לתפעול )למשל חומרים לטיפול במים( יהיו עמידות‬
‫לחומרים שבתוכן ויוכלו לקלוט ‪ 110%‬מנפח המיכל שבתוכן‪ ,‬בהתאם לדרישות המשרד‬
‫להגנת הסביבה‪.‬‬
‫•‬
‫פסולת מסוכנת תאוחסן בכלוב אשר סביבו תהיה אבן שפה בגובה ‪ 15‬ס"מ ולכלוב‬
‫מעבר משופע לכניסת ויציאת מלגזות בבטחה‪ .‬פינוי הפסולת יבוצע בהתאם להנחיות‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪341‬‬
‫אמצעי טיפול בתקריות המתוכננים בתחומי תחנת הכוח‪:‬‬
‫•‬
‫משאבות לשאיבת שפך סולר ממאצרה למיכלית כביש לפינוי בעת אירוע שפך‬
‫במאצרה‪.‬‬
‫•‬
‫אמצעי ספיגה ואיסוף‪ .‬יהיו שרוולי ספיגה לספיגת שפך מקומי של שמן‪/‬סולר‪/‬חומר‬
‫מסוכן אחר לפינוי בעת אירוע מקומי‪ .‬יוצב מיכל ריק לפינוי‪ .‬שפך של חומר מסוכן יפונה‬
‫בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה לאתר מורשה‪.‬‬
‫•‬
‫אמצעי כיבוי אש לפי הנחיות שרותי כבאות והצלה ואמצעים נוספים בהתאם להנחיות‬
‫‪ NFPA‬האמריקאיות הרלוונטיות‪.‬‬
‫•‬
‫ציוד מגן וחירום לחברי צוות חירום‪.‬‬
‫•‬
‫אמצעי עזרה ראשונה )לרבות‪ ,‬אמצעים לטיפול בנפגעי כוויות(‪.‬‬
‫•‬
‫מתקני שטיפת עיניים ומקלחות חירום‪.‬‬
‫התחנה עדין נמצאת בשלבי תכנון סטטוטוריים‪ .‬עם זאת‪ ,‬סביר כי תוקם סככת חומרים‬
‫מסוכנים בשטח התחנה‪ .‬הסככה תיבנה בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה ותנאים‬
‫בהיתר רעלים‪ .‬מימן לקירור גנרטור יאוחסן בסוללות בסככה בעלת גג משופע שאינו סגור‬
‫עד סופו‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪342‬‬
‫‪ 4.2.4‬זיהוי תרחישי תקריות‬
‫התרחישים האפשריים בתחום התוכנית המפורטים להלן הינם התרחישים העיקריים‬
‫העלולים ליצור תקריות אפשריות משמעותיות בלבד‪.‬‬
‫‪ 4.2.4.1‬תרחישים במערכת אספקת הגז במתחם תחנת הכוח‬
‫לצורך בחירת תרחישים עבור מערכת אספקת הגז לתחנה נערכה סקירה של כל התרחישים‬
‫בעלי פוטנציאל ליצירת תקרית‪ .‬להלן פירוט התרחישים כאמור‪:‬‬
‫‪ .1‬וונט שחרור ייזום – וונט הינו אביזר בטיחות המאפשר ריקון יזום של גז טבעי ממערכת‬
‫הצנרות‪ .‬בשגרה הוונט ריק מגז ורק במהלך שחרור יזום הוא מתמלא בגז המשתחרר‬
‫דרכו לאוויר החופשי‪ .‬שחרור ייזום יתבצע במקרה של אירוע בלתי שיגרתי כגון ‪:‬‬
‫•‬
‫אירוע כשל או פגיעה בצינורות הולכת הגז המצריך שחרור יזום ומבוקר של גז‬
‫•‬
‫בעת עבודות אחזקה במערך המתקנים או הצנרת בתחנה עשוי להיווצר מצב בו‬
‫יעלה צורך בשחרור יזום דרך וונט‪.‬‬
‫בשגרה הוונט ריק מגז ורק במהלך שחרור יזום הוא מתמלא בגז המשתחרר דרכו לאוויר‬
‫החופשי‪.‬‬
‫להלן נתוני וונטים המיועדים לשחרור יזום ונמצאים במתחם התחנה‪:‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.4‬א' – נתוני הוונט לשחרור יזום‬
‫לחץ‬
‫טמפ‬
‫קוטר‬
‫אורך מקטע‬
‫רכיב‬
‫)‪(Barg‬‬
‫)צלזיוס(‬
‫)צול(‬
‫צנרת )מטר(‬
‫וונט המיועד לשחרור יזום ‪-‬לחץ גבוה‬
‫‪80‬‬
‫‪10-60‬‬
‫‪4‬‬
‫‪60‬‬
‫וונט המיועד לשחרור יזום ‪-‬לחץ נמוך‬
‫‪47‬‬
‫‪10-60‬‬
‫‪4‬‬
‫‪100‬‬
‫‪ .2‬שאר המכלולים בתחנת הפחתת הלחץ ובתחנת הכח ‪ -‬מקרה בו קיים כשל באחד‬
‫מאביזרי תחנת הפחתת הלחץ או בתחנת הכח כגון צנרת‪ ,‬מחליפי חום או מרכיבים‬
‫אחרים‪ .‬כשל מסוג זה גורם לשחרור של כל כמות הגז הכלואה במקטע המערכת הנדון‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪343‬‬
‫להלן נתוני מרכיבי מערכת הגז במתחם כפי שנסקרו בפרק הסיכונים‪:‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.4‬ב' – נתוני מערכת הגז‬
‫לחץ‬
‫טמפ'‬
‫קוטר‬
‫אורך מקטע צנרת‬
‫רכיב‬
‫)‪(Bar‬‬
‫)צלזיוס(‬
‫)צול(‬
‫)מטר(‬
‫צנרת גז לפני כניסה ל ‪prms‬‬
‫‪80‬‬
‫‪10-60‬‬
‫‪12‬‬
‫מתחבר ל ‪ 8500‬מטר‬
‫מתקן ‪PRMS‬‬
‫‪80‬‬
‫‪10-60‬‬
‫‪4-12‬‬
‫‪25‬‬
‫צנרת בתוך תחומי התחנה‬
‫‪47‬‬
‫‪10-60‬‬
‫‪12‬‬
‫‪100‬‬
‫פירוט תקריות אפשריות בכל אחד ממוקדי האירוע המפורטים מעלה‪:‬‬
‫תקרית ראשונית ‪ -‬שחרור גז אל מחוץ למערכת‪ .‬תרחיש זה כולל שחרור של כמות גז‬
‫הכלואה ברכיבי המערכת השונים אל הסביבה‪ .‬כמות הגז המשתחררת וקצב השחרור הינם‬
‫פונקציה של נתוני המערכת כגון אורך מקטע צנרת‪ ,‬קוטר צנרת‪ ,‬לחץ‪ ,‬טמפרטורה וכדומה‪.‬‬
‫קיימים שני תרחישים של פריצה מצנרת הובלת הגז העלולים להביא לשחרור גז אל מחוץ‬
‫למערכת‪ ,‬המקובלים לביצוע הערכת סיכונים‪:‬‬
‫•‬
‫חתך מלא של הצנרת‪.‬‬
‫•‬
‫דליפה מהצנרת‪.‬‬
‫על פי דרישות הות"ל יש לציין תקריות משמעותיות בלבד ולפיכך תרחישי דליפה מצנרת לא‬
‫נלקחו בחשבון בהערכת הסיכונים )אלא תרחישי קרע מלא של הצנרת בלבד(‪.‬‬
‫בתקרית בו הגז משתחרר לאוויר‪ ,‬פועלים עליו שלושה כוחות‪ :‬הסעה )ע"י הרוח(‪ ,‬דיפוזיה‪-‬‬
‫זניח במהירויות רוח של מעל חצי קמ"ש וכוח הגרוויטציה‪.‬‬
‫המשך אפשרי של התקרית ‪ -‬הצתת הגז המשתחרר‪ .‬אם גז דליק או אדים דליקים הנפלטים‬
‫לאוויר עקב תקרית‪ ,‬נעים עם כיוון הרוח תוך כדי מיהולם באוויר ואינם פוגשים בגורם‬
‫לאנרגיית אקטיבציה מספקת אזי ההסתברות לפיצוץ או שריפה יהיו אפס‪ .‬במידה וענן זה‬
‫יפגוש באנרגיה המתאימה‪ ,‬השריפה תתרחש רק אם האדים או הגז הדליק יהיו בתחום‬
‫נפיצותם‪ .‬תחום נפיצות היא תכונה פיסיקלית הנמדדת באחוזים‪ .‬ערך זה מבטא את ריכוז‬
‫אדי החומר או הגז באוויר העשוי לעבור את ריאקצית החמצון עם החמצן שבאוויר שתתבטא‬
‫בשריפה או פיצוץ‪ .‬תחום הנפיצות של גז טבעי הינו ‪ :‬תחום תחתון )‪ ,5% (LEL‬תחום עליון‬
‫)‪.15% (UEL‬‬
‫לאחר שחרור הגז ישנן שתי אפשרויות להצתתו‪:‬‬
‫‪ (1‬הצתה מיידית והתלקחות של סילון הגז לקבלת ‪.Jet-Fire‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪344‬‬
‫‪ (2‬הצתה מאוחרת של ענן אדים והתלקחות בנקודת ההצתה ללא פיצוץ )‪.(Flash-Fire‬‬
‫בשל תכונות הגז הטבעי ומשקלו הקל מהאוויר‪ ,‬בתרחיש של דליפה במקום פתוח‪ ,‬הגז עולה‬
‫כלפי מעלה בצורת קונוס הפוך ונמהל במהירות‪ .‬במצב זה ולאור כמות האדים הצפויה בענן‬
‫הדליק‪ ,‬ניתן להניח כי תרחיש של דליפת גז טבעי לאוויר הפתוח שבעקבותיה מוצת הענן‬
‫ומתרחש פיצוץ ‪ UVCE – Unconfined vapor cloud explosion‬הוא בעל סבירות נמוכה‬
‫ביותר‪.‬‬
‫‪ 4.2.4.2‬תרחישי כשל במערכת אספקת סולר‬
‫אספקת הסולר לטורבינות הגז של תחנת הכוח תתבצע בשעת חירום‪ .‬אספקת הסולר תבוצע‬
‫משני מיכלי אחסון סולר בנפח מכסימלי של ‪ 4500‬מ"ק כל אחד‪ ,‬המספקים כמות סולר‬
‫המתאימה להפעלת התחנה למשך ‪ 100‬שעות עבודה‪.‬‬
‫לצורך בחירת תרחישים עבור מערכת אספקת הסולר לתחנה נערכה סקירה של כל‬
‫התרחישים בעלי פוטנציאל ליצירת תקרית‪ .‬התקרית האפשרית במערך אספקת הסולר הינה‬
‫אובדן תכולת מיכל אחסון סולר למאצרה ושריפת הסולר במאצרה )‪.(pool fire‬‬
‫‪ 4.2.4.3‬תרחישים לחומרים נוספים בתחנה אשר ישמשו לתפעול שוטף‬
‫‪ .1‬חומצה הידרוכלורית ‪ 32%‬תאוחסן במיכל בנפח ‪ 2.5‬מ"ק – תרחיש שפך למאצרה ופיזור‬
‫אדים‪.‬‬
‫‪ .2‬תמיסת אמוניה ‪ 25%‬תאוחסן במיכל בנפח ‪ 1‬מ"ק –תרחיש שפך למאצרה ופיזור אדים‪.‬‬
‫‪ .3‬סודיום היפוכלוריט ‪ 12%‬יאוחסן במיכל בנפח ‪ 1.5‬מ"ק – תרחיש שפך למאצרה ופיזור‬
‫אדים‪.‬‬
‫‪ .4‬מימן יאוחסן בסוללה המכילה ‪ 18.75‬ק"ג מימן )‪ 23‬גלילים בנפח ‪ 50‬ליטר כ"א( –‬
‫תרחישי דליפת כל תכולת הסוללה תוך ‪ 10‬דקות ותוך ‪ 5‬דקות ופיצוץ ענן הגז‪.‬‬
‫‪ 4.2.4.4‬תעוד סיכום תרחישים אפשריים‬
‫מתוך רשימת התרחישים האפשריים שנסקרו בסעיפים ‪ 4.2.4.1‬עד ‪ 4.2.4.3‬לעיל‪ ,‬נבחרו‬
‫התרחישים המשמעותיים לצורך ניתוח הערכת הסיכונים אשר אושרו על ידי יועץ הות"ל‬
‫במכתב אישור תרחישים )ראו נספח ‪ (14‬והם מנותחים בסעיף ‪ 4.2.6‬בהמשך‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪345‬‬
‫‪ 4.2.4.5‬השפעות תרחישים חיצוניים‬
‫להלן פירוט השפעות אפשריות של תרחישים חיצוניים למגרש התחנה על התרחשות‬
‫תרחישים בתוך תחום התוכנית‪.‬‬
‫•‬
‫פיצוץ במפעל שכן וגרימת גל הדף העלול להביא לפגיעה בתחנה‪ .‬מכיוון שהצנרת‬
‫העילית של גז טבעי הנכנסת לתחום ‪ PRMS‬מוגנת במגננת בטון‪ ,‬סביר להניח כי‬
‫תרחיש פגיעה זה בעל הסתברות נמוכה ביותר‪.‬‬
‫•‬
‫שרפה המתרחשת במפעלים בעלי גדר משותפת ‪ /‬קרובה עם מתחם תחנת הכוח עלולה‬
‫להוביל לסכנת התלקחות של מיכלי הסולר בתחנה‪ .‬לא קיימים מפעלים שכנים בסמוך‬
‫אזור אחסון הסולר‪.‬‬
‫•‬
‫שריפה במפעלים סמוכים עלולה לחמם מקטעי צנרת עיליים ולגרום לעליית לחץ‪ ,‬אולי עד‬
‫כדי פריצה של הצנרת‪ .‬תרחיש זה לא רלוונטי לתחנה זו מכיוון שמקטעי הצנרת אינם‬
‫נמצאים בסמיכות מידית )צמידות( למוקד שריפה במפעל שכן‪ .‬כמו כן במערכות התחנה‬
‫יותקנו אמצעים לשחרור לחץ אשר ימנעו פריצה של הצנרת‪.‬‬
‫•‬
‫חדירת גז אמוניה או חומצת מלח ממקור תעשייתי חיצוני עלולה לגרום לחשיפת עובדי‬
‫התחנה לגזים מסוכנים‪ .‬עם תפעול התחנה ימצאו במקום אמצעי מיגון אישיים זמינים‬
‫במספר מוקדים בתחנה עבור העובדים על מנת להתגונן בפני אירוע כזה‪ .‬על פי‬
‫המתכננים לא קיימת אפשרות לנזק מיידי לטורבינת הגז כתוצאה מחשיפה לגזים‬
‫קורוזיביים כמו ‪ ,HCl‬אמוניה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לקראת תפעול התחנה‪ ,‬יוצבו ארבעה גלאים‬
‫)שניים של ‪ HCl‬ושניים של אמוניה(‪ .‬עם קבלת התרעה על דליפה של ‪ ,HCl‬אמוניה בשני‬
‫גלאים )מאותו סוג( תבוצע הפסקת פעולת הטורבינה בנוהל מסודר‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 1.4‬מפורטים החומרים המסוכנים‪ ,‬בעלי ההשפעה החמורה ביותר על מתחם תחנת‬
‫הכוח‪ ,‬הנמצאים במפעלים שכנים‪ .‬המידע אודות חומרים אלו נלקח מהיתרי הרעלים של‬
‫המפעלים )נספח ‪ .(5‬ניתוח תרחישים ממקורות חיצוניים מופיעים בסעיף ‪ 4.2.6‬בהמשך‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪346‬‬
‫‪ 4.2.5‬קביעת מרחקי הפרדה‬
‫סעיף זה מציג את המרחקים בין מוקדי הסיכון לבין שימושי קרקע מחוץ לגבולות התוכנית‪,‬‬
‫כאשר לכל שימוש מוצגת הרגישות שלו‪ .‬רגישות הסיווגים עולה ככל שהמספר עולה‪.‬‬
‫על פי מסמך המאוזכר בתקן ההולנדי ‪ 1NEN 3650‬מסווגים האזורים על פי רגישותם‬
‫הציבורית כלהלן‪:‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.5‬א' ‪ -‬סיווג מקבלי סיכון‬
‫סיווג‬
‫מבנים ושימושי קרקע‬
‫פירוט‬
‫‪1‬‬
‫ללא‬
‫אזור לא מאוכלס או מאוכלס באופן זמני‬
‫‪2‬‬
‫מבנים מיוחדים )קטגוריה ‪(2‬‬
‫אולמות ספורט ונופש‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫אזור מגורים‪/‬תעשייה‪/‬פנאי‬
‫‪4‬‬
‫בניינים משותפים‪/‬מבנים‬
‫בניינים משותפים )יותר מ ‪ 3‬קומות(‪.‬‬
‫מיוחדים )קטגוריה ‪(1‬‬
‫בתי חולים ובתי הבראה‪ .‬בתי ספר או מבני‬
‫מרכול‪.‬‬
‫מלונות ומשרדים שאינם נכללים בקטגוריה ‪.1‬‬
‫מבני תעשיה )אולמות ייצור ובתי מלאכה(‬
‫שאינם נכללים בקטגוריה ‪1‬‬
‫אזור מגורים‬
‫אזור בעל פעילות תעבורה גבוהה או פעילות‬
‫תעשייתית נרחבת‪.‬‬
‫אזור פעילות פנאי כגון מקום המשמש‬
‫לקמפינג או אזור המשמש לפעילות פנאי‬
‫לזמן קצר להרבה אנשים כגון גינה ציבורית‪.‬‬
‫ציבור‪.‬‬
‫מרכזי קניות‪.‬‬
‫מלונות ומשרדים הכוללים יותר מ ‪ 50‬איש‪.‬‬
‫מבנים בעלי מרכזי שליטה ובקרה לדוגמה‬
‫מרכזיית טלפונים כולל חדרי בקרה‪.‬‬
‫מבנים ומתקנים בעלי רמת סיכון המכילים‬
‫חומרים העלולים להגדיל את הסיכון כגון‬
‫מיכלים של חומרים דליקים ורעילים‪.‬‬
‫‪Announcement of policy for the purposes of the zoning of natural gas transport 1‬‬
‫‪pipelines, VROM edition,Circular no. DGMH/B no,0104004, novmber 25,1984‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪347‬‬
‫כאשר מסווגים אזור‪ ,‬יש להתחשב בפעילות עתידית‪ .‬כאשר האזור מתאים לכמה סיווגים‬
‫הסיווג הגבוה הוא הסיווג הקובע‪.‬‬
‫המרחקים המצוינים בסעיף הסיכונים הינם מגבול שטח תחנת הכוח‪ ,‬ביחס למפעלים‪/‬אתרים‬
‫עד גבולות המפעל‪/‬אתר או לחילופין ביחס ליישובים ‪ -‬עד בתי המגורים הקיצוניים ביותר‬
‫הקרובים לתחנת הכוח‪.‬‬
‫להלן תרשים ‪ 4.2.5.1‬המפרט את האתרים‪/‬מפעלים ותחנות דלק הסמוכים לשטח תחנת‬
‫הכוח ואת סיווג הרגישות לפי סיווג הרגישות המוזכר לעיל‪:‬‬
‫תרשים ‪ - 4.2.5.1‬מפעלים ותחנות דלק הסמוכים לשטח תחנת הכוח‬
‫‪4‬‬
‫מתחם‬
‫התחנה‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪348‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.5‬ב' – הערכת מרחק אתרים‪/‬מפעלים )כאמור בתרשים ‪ 4.2.5.1‬לעיל(‬
‫מגדר התחנה‬
‫אתר‪/‬מפעל‬
‫שם‬
‫פירוט‪/‬עיסוק עיקרי‬
‫מרחק‬
‫משוער‬
‫סווג‬
‫רגישות‬
‫מספר‬
‫בתצ"א‬
‫‪1‬‬
‫תנובה‬
‫מרכז לוגיסטי דרום‬
‫‪80‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫עמגל‬
‫ייצור ושיווק כימיקלים‬
‫‪20‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫סלפ‪-‬פיקס‬
‫ייצור מתכות‬
‫‪20‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫טנא נוגה‬
‫ייצור גלידות וגבינות‬
‫‪300‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫קורניש חן‬
‫משחטה ובית קירור‬
‫‪210‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫בלדי ובן אנד גריס‬
‫ייצור‬
‫‪65‬‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫מחסן‬
‫מחסן‬
‫‪100‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8‬‬
‫געש אורות‬
‫תעשייה זעירה‬
‫‪100‬‬
‫‪2‬‬
‫‪9‬‬
‫כולל חב"ד‬
‫מחסן לוגיסטי‬
‫‪20‬‬
‫‪2‬‬
‫‪10‬‬
‫מרכז ביג‬
‫מרכז קניות ופנאי‬
‫‪460‬‬
‫‪4‬‬
‫‪11‬‬
‫תחנת דלק‬
‫דור אלון‬
‫‪280‬‬
‫‪4‬‬
‫‪12‬‬
‫תחנת דלק‬
‫גל‬
‫‪490‬‬
‫‪4‬‬
‫‪13‬‬
‫תחנת דלק‬
‫מסעדת כדיתא‬
‫‪191‬‬
‫‪4‬‬
‫‪14‬‬
‫אזור קניות )עתידי( תכנית מס' ‪166/03/18‬‬
‫אזה"ת תימורים‬
‫‪145‬‬
‫‪4‬‬
‫)מטרים(‬
‫יש לציין כי במפה לא מסומנים‪/‬מאוזכרים כל המפעלים בסביבת שטח התחנה המיועד‪ ,‬אלא‬
‫אתרים‪/‬מפעלים בעלי היקף פעילות גדול והנמצאים בקרבה לאזור המיועד להקמת תחנת‬
‫הכוח‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪349‬‬
‫להלן תרשים ‪ 4.2.5.2‬המפרט את הישובים הסמוכים לשטח תחנת הכוח ואת סיווג הרגישות‬
‫לפי סיווג הרגישות המוזכר כדלקמן‪:‬‬
‫התחנה‬
‫תרשים ‪ - 4.2.5.2‬מקומות ישוב סמוכים לתחנה‬
‫טבלה ‪ 4.2.5‬ג' ‪ -‬מרחק ישובים מגבול מגרש התחנה‬
‫מספר בתצ"א‬
‫שם‬
‫‪1‬‬
‫קריית מלאכי‬
‫מרחק מקורב‬
‫)מטרים(‬
‫‪500‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫תימורים‬
‫‪450‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫אביגדור‬
‫‪650‬‬
‫‪3‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫סיווג רגישות‬
‫‪350‬‬
‫‪ 4.2.6‬בחינת סיכונים מחומרים מסוכנים‬
‫‪ 4.2.6.1‬תרחישים שנבחרו לניתוח הסיכונים‬
‫תרחישים אפשריים נסקרו בסעיף ‪ 4.2.4‬לעיל‪ .‬בהתאם לאישור יועץ הסיכונים של הות"ל )ראו נספח ‪ ,(14‬להלן התרחישים המנותחים בסקר זה‪:‬‬
‫טבלה ‪ - 4.2.6.1‬תרחישים המנותחים בתסקיר‬
‫מוקד סיכון‬
‫נתונים לביצוע התרחיש‬
‫תרחיש‬
‫שיטת החישוב‬
‫צנרת ההולכה‬
‫לחץ‪80 bar-g :‬‬
‫קוטר צנרת‪12"-18" :‬‬
‫אורך צנרת‪ 8500 :‬מטר‬
‫לחץ‪47 bar-g :‬‬
‫קוטר צנרת‪12" :‬‬
‫אורך צנרת‪ :‬הנחה‬
‫מחמירה ‪ 100‬מטר‬
‫שני מיכלים בנפח כולל‬
‫של‪ 9000 :‬מ"ק‪.‬‬
‫מאצרה בקוטר ‪ 26‬מטר‬
‫גובה המאצרה ‪ 3‬מטר‬
‫‪-‬‬
‫קווי בניין לפי‬
‫הנחיות נתג"ז‬
‫קרע מלא בצנרת והצתה מיידית‬
‫)‪(Jet–Fire‬‬
‫דטרמיניסטית‬
‫‪1 × 10 −7 m −1 y −1‬‬
‫קרע מלא‬
‫ופריצה מצנרת‬
‫אובדן תכולת מלא של מיכל‬
‫אחסון סולר למאצרה ושריפת‬
‫בריכת הסולר במאצרה )‪Pool-‬‬
‫‪(fire‬‬
‫דטרמיניסטית‬
‫קרע מלא בצנרת והצתה מיידית‬
‫)‪(Jet–Fire‬‬
‫קרע מלא בצנרת והצתה‬
‫מאוחרת )‪(Flash-fire‬‬
‫מרחקי הפרדה בהתאם‬
‫לטבלאות ‪ GASUNIE‬לצנרת‬
‫דטרמיניסטית‬
‫‪5 × 10 −7 y −1‬‬
‫מיכל בלחץ‬
‫אטמוספרי‬
‫במאצרה‬
‫‪−7‬‬
‫‪3x10 m −1 y −1‬‬
‫קרע מלא‬
‫ופריצה מצנרת‬
‫צנרת בתוך‬
‫תחומי התחנה‬
‫מיכל אחסון סולר‬
‫וונט המיועד‬
‫לשחרור יזום ‪-‬‬
‫לחץ גבוה‬
‫לחץ‪80 bar-g :‬‬
‫קוטר צנרת‪4" :‬‬
‫אורך צנרת‪ 8500 :‬מטר‬
‫"‪12"-18‬‬
‫גובה הונט‪ 10 :‬מטר‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫דטרמיניסטית‬
‫תדירות‬
‫לכשל )*(‬
‫סה"כ‬
‫התדירות )לשנה(‬
‫של פריצת הגז‬
‫והצתה‪/‬פיצוץ‬
‫‪9*10-7‬‬
‫‪6.5*10-8‬‬
‫מקור תדירות‬
‫לכשל‬
‫הספר הסגול ע"מ‬
‫‪ 3.7‬טבלה ‪3.7‬‬
‫הספר הסגול ע"מ‬
‫‪ 3.6‬טבלה ‪3.5‬‬
‫‪2.7 x10 −7‬‬
‫טבלאות‬
‫‪GASUNIE‬‬
‫‪351‬‬
‫מוקד סיכון‬
‫תחנת ה ‪PRMS‬‬
‫סככת מימן‪/‬הזנת‬
‫מימן לגנרטור‬
‫סככת‬
‫כימיקלים‪/‬מקום‬
‫שימוש‬
‫בכימיקלים‬
‫נתונים לביצוע התרחיש‬
‫תרחיש‬
‫בין שני וונטים בקוטר ‪ ,"4‬אורך‬
‫מקטע צנרת בין תחנות גז‬
‫סמוכות ‪ 20‬ק"מ‬
‫כמפורט בתכנית התחנה ‪ -‬קרע מלא בצנרת והצתה מיידית‬
‫תרחישים לצנרות במתקן )‪(Jet–Fire‬‬
‫ה ‪ PRMS‬בקטרים ‪ "4‬עד קרע מלא בצנרת והצתה‬
‫‪"12‬‬
‫מאוחרת )‪(Flash–Fire‬‬
‫דליפה של מימן מסוללה אחת‬
‫‪ 12‬סוללות מימן‪ .‬כל‬
‫)‪ 23‬גלילים המחוברים במקביל(‬
‫סוללה כוללת ‪ 23‬גלילים‬
‫ופיצוץ ענן הגז‬
‫בנפח ‪ 50‬ליטר כל אחד‬
‫ובלחץ ‪ 150‬בר‪.‬‬
‫שפך חומרים מסוכנים למאצרה‬
‫מיכלי חומרים מסוכנים‬
‫בהם הם מאוחסנים ופיזור ענן‪:‬‬
‫בנפחים בין ‪ 1-2.5‬מ"ק‪.‬‬
‫חומצה הידרוכלורית ‪,32%‬‬
‫כל מיכל יאוחסן על גבי‬
‫מאצרה ייעודית מתאימה‪ .‬תמיסת אמוניה ‪ ,25%‬סודיום‬
‫היפוכלוריט ‪ 12%‬כלור פעיל‬
‫הנחה‪ :‬שטח המאצרה‬
‫‪ 1.44‬מ"ר‪.‬‬
‫שיטת החישוב‬
‫סקר הסתברותי‬
‫על פי התקן‬
‫ההולנדי וצו‬
‫הבטיחות‬
‫דטרמיניסטית‬
‫דטרמיניסטית‬
‫תדירות‬
‫לכשל )*(‬
‫סה"כ‬
‫התדירות )לשנה(‬
‫של פריצת הגז‬
‫והצתה‪/‬פיצוץ‬
‫מקור תדירות‬
‫לכשל‬
‫‪-‬‬
‫‪5 × 10 −7 y −1‬‬
‫לסוללה‬
‫‪1.38*10-4‬‬
‫הספר הסגול עמ'‬
‫‪ 3.3‬טבלה ‪3.3‬‬
‫‪5 × 10 −7 y −1‬‬
‫מיכל בלחץ‬
‫אטמוספרי‬
‫במאצרה‬
‫)תלות בכמות‬
‫המיכלים(‬
‫הספר הסגול ע"מ‬
‫‪ 3.6‬טבלה ‪3.5‬‬
‫*לשם ההמחשה ‪ -‬ההסתברות בשנה להיהרג בתאונת דרכים בישראל היא ‪ 1‬ל ‪(10-4*1) 10000‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪352‬‬
‫בהתאם לסעיף ‪ 4.2.6‬בהנחיות לתסקיר‪ ,‬ניתן לאשר תרחיש רק אם ההסתברות להתרחשות‬
‫האירוע קטנה מ‪ .10-6 -‬לפיכך‪ ,‬לכל תרחיש כאמור בטבלה לעיל‪ ,‬הוצמדה ההסתברות‬
‫המתאימה‪ .‬ההסתברויות הן לשנה ונלקחו מתוך "הספר הסגול" )‪.(TNO, CPR 18E, 1999‬‬
‫להלן פירוט הנחות עבור חישוב הסתברויות התרחישים‪:‬‬
‫•‬
‫הנחת הבסיס היא שישנו קרע מלא של הצנרת‪ ,‬קוטרו הנומינלי של הצינור משפיע על‬
‫תדירות הכשל הצפויה לשנה‪ ,‬כמו כן גם אורך קטע הצנרת משפיע על תדירות הכשל‬
‫הצפויה לשנה )הנתונים הגנריים בספר "הסגול" הינם למטר אורך צנרת(‪.‬‬
‫•‬
‫בחישוב קצב פריצת הגז מצנרת בכל המקטעים‪ ,‬מתקבל קצב נידוף הגדול מ ‪100‬‬
‫ק"ג‪/‬דקה )ראו פלטי תוכנת ‪ ALOHA‬בנספח ‪ .(13‬ניתן לסווג גז טבעי )מתאן( כחומר‬
‫בעל ריאקטיביות נמוכה‪ ,‬ולכן ההסתברות להצתה מיידית של גז טבעי הפורץ מצנרת היא‬
‫‪) 0.09‬עמ' ‪ 4.13‬בספר הסגול(‪.‬‬
‫•‬
‫סולר על פי הספר הסגול אינו מוגדר כחומר הנכלל בהערכות סיכונים הסתברותיות אי‬
‫לכך נעשתה החמרה והסולר סווג ‪) K1-liquid‬נוזל המסווג כ ‪ K1-liquid‬הינו נוזל בעל‬
‫נקודת הבזקה בטווחים ‪ 0-21‬מ"צ וזאת לעומת נקודת ההבזקה של סולר שהינה‬
‫בסביבות ‪ 65‬מ"צ‪ .‬ההסתברות להתלקחות של ‪ K1-liquid‬הינה ‪.0.065‬‬
‫•‬
‫על פי הספר הסגול‪ ,‬ניתן להגדיר מימן כחומר בעל ריאקטיביות גבוהה‪ .‬ההסתברות‬
‫לדליפה של סוללת מימן בשנה היא ‪ ,5 * 10-7‬ההסתברות להתלקחות של מימן שדלף‬
‫שחושבה היא ‪) 1‬כלומר הצתה בטוחה(‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לציין שלא כל הצתה משמעה כי‬
‫בהכרח יתפתח תרחיש ‪) UVCE‬מימן מתלקח מייד עם דליפתו ולכן תרחישים של הצתה‬
‫מאוחרת אינם סבירים(‪ .‬לפיכך ההסתברות של ‪ 1‬הינה הנחה מחמירה‪.‬‬
‫•‬
‫עבור צנרת בתוך תחומי התחנה הונח כי אורך מקטע צנרת הינו ‪ 100‬מטרים‪.‬‬
‫למרות ההנחיה לבצע תרחישים בהסתברויות גבוהה מ ‪) 10-6‬אחד למיליון( ובהתאם‬
‫לדרישת יועץ הות"ל )ראו נספח ‪ ,(14‬בוצעו גם התרחישים הבאים שההסתברות להם נמוכה‬
‫מהרף הנדרש‪:‬‬
‫•‬
‫תרחיש קרע של צנרת בתוך תחומי תחנת הכוח והצתה של הגז הדולף‪.‬‬
‫•‬
‫תרחיש של אובדן תכולה מלא של מיכל אחסון סולר למאצרה ושריפת בריכת הסולר‪.‬‬
‫בנוסף מן הראוי לציין שתרחיש קרע של צנרת הוונט והצתה של הגז הדולף‪ .‬בתקרית בה‬
‫משתחרר גז מצנרת הונט‪ ,‬בנקודת היציאה של הגז מהוונט ריכוז הגז הוא ‪ 100%‬כי עדיין‬
‫אין אוויר‪ .‬מרגע היציאה ואילך מתחילה סחיפת אוויר פנימה‪ .‬הסחיפה נוצרת משילוב של‬
‫כוחות הערבול )טורבולנציה(‪ ,‬כוחות עילוי‪ ,‬ודיפוזיה של המתאן בתוך האוויר‪ .‬הכוחות‬
‫הטורבולנטיים דומיננטיים קרוב למוקד הפריצה בהתאם לנתוני המהירות‪ ,‬הטמפרטורה‬
‫וההרכב בנקודת היציאה‪ ,‬ובהמשך הופכים לתלויים במהירות הרוח בשלושת כיווני המרחב‪.‬‬
‫ככל שהרוח חלשה יותר מתגברת ההשפעה של כוח העילוי ושל הדיפוזיה על קצב מיהול‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪353‬‬
‫הענן‪ .‬במרחק של ‪ 10‬מטרים ממקור השחרור‪ ,‬ענן הגז מגיע לתחום ה ‪ LEL‬בגובה של ‪50‬‬
‫מטר ממקור השחרור‪ .‬לאור העובדה כי השחרור נעשה באזור פתוח )וללא מבנים גבוהים(‪,‬‬
‫ההסתברות ל ‪ flash fire‬כשענן הגז יפגוש במקור הצתה בגובה זה הינה נמוכה מאד עד‬
‫אפסית )בתחום זה אין שום מקור הצתה‪ ,‬שחרור יזום מוונט יעשה באופן מבוקר ומתואם(‪.‬‬
‫למרות זאת נותח תרחיש שחרור מצנרת הונט והצתה מאוחרת ‪ flash fire‬במסגרת הערכת‬
‫הסיכונים‪.‬‬
‫‪4.2.6.2‬‬
‫ניתוח תרחישים מצנרת ותחנות גז טבעי‬
‫חישוב מעגלי הסיכון לתרחיש סטנדרטי החמור ביותר של אירועי כשל בצנרת הגז בתחומי‬
‫התחנה וכן עבור שחרור יזום מונט בוצע בשיטה הדטרמיניסטית באמצעות תוכנת ‪ALOHA‬‬
‫מהדורה ‪ 5.4.2‬ועל פי הסטנדרטים המוכתבים במדריך לניהול סיכונים‪ ,‬מהדורה ‪ 2.0‬של‬
‫המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫עבור אירוע כשל של אחד או יותר מהאביזרים או הציוד המותקנים ב‪ PRMS -‬וחישובי קרינת‬
‫חום‪ ,‬בוצעה הערכת סיכונים בשיטה ההסתברותית‪ ,‬בהתאם למתודולוגיה ההולנדית כפי‬
‫שמופיעה ב ‪ NEN 3650‬ובספר ‪") CPR 18‬הספר הסגול"(‪.‬‬
‫‪ 4.2.6.3‬ניתוח תרחישים דטרמניסטיים‬
‫א‪ .‬הנחות יסוד‬
‫הנחות יסוד לניתוח תרחישי שריפת גז וסולר‪:‬‬
‫תרחישי גז וסולר )למעט חישוב קרינת חום לתרחישים ב ‪ PRMS‬שבוצעו בשיטת‬
‫ההסתברותית‪ ,‬ראו בהמשך(‪ ,‬נותחו בהתאם למדריך לניהול סיכונים ממקורות נייחים בהיבט‬
‫של תקריות חומרים מסוכנים )מצב קיים( מהדורה ‪ ,2.0‬פרק ‪ 4‬הערכת סיכונים‪ .‬התרחישים‬
‫נותחו באמצעות תוכנת ‪ ALOHA‬בגרסתה העדכנית )‪.(5.4.2‬‬
‫תנאים מטאורולוגיים‪:‬‬
‫• מהירות רוח‪ 1.5 :‬מטרים לשנייה‪.‬‬
‫• מצב יציבות אטמוספרית‪.F :‬‬
‫• טמפרטורת סביבה‪ 43 :‬מ"צ )*(‬
‫• גובה שחרור‪ :‬פני הקרקע‪.‬‬
‫• עבור סולר‪ -‬הונח כי קוטר השלולית הבוערת ‪ 26‬מטרים‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪354‬‬
‫• חספוס פני שטח‪:‬טופוגרפיה עירונית‪.‬‬
‫• טמפרטורת החומר המשתחרר‪ :‬טמפרטורת הסביבה‬
‫* על פי הנחיות המדריך יש להשתמש בטמפרטורה הגבוהה ביותר בשעות היום באתר‬
‫בשלוש השנים האחרונות‪ .‬מאחר ונתון זה אינו ידוע כרגע ונעשה שימוש בטמפרטורת‬
‫המקסימום המוחלטת )מ"צ( הגבוהה ביותר שנמדדה בתחנת נגבה בשנת ‪ 2007‬על פי‬
‫המפורט באתר השירות המטאורולוגי הישראלי‪.‬‬
‫חומרים מייצגים‪:‬‬
‫• תרחישים לגז הטבעי נעשו עבור מתאן‪ ,‬שהינו המרכיב העיקרי בגז טבעי‪.‬‬
‫• תרחישים לסולר נעשו עבור )‪ ,Undecane (C11‬שהוא אחד המרכיבים העיקריים‬
‫בסולר‪.‬‬
‫נקודות הקצה ששימשו לניתוח ההשלכות הינן‪:‬‬
‫• תרחישי שריפה ‪ -‬קרינת חום של ‪Kw/m2‬‬
‫‪ 5‬במשך ‪ 40‬שניות )לפי ה‪EPA -‬‬
‫האמריקאי‪ ,‬גורמת לכוויות מדרגה שנייה(‪.‬‬
‫הנחות יסוד עבור ביצוע תרחישים לחומרים נוספים בתחנה המשמשים לתפעול‬
‫שוטף של התחנה‪:‬‬
‫ההנחיות לביצוע תרחישים והתנאים המטאורולוגיים המפורטים בחלק זה מבוססות על חוזר‬
‫מנכ"ל לקביעת מרחקי הפרדה ממקורות סיכון נייחים של המשרד להגנת הסביבה מיוני‬
‫‪) 2011‬בהתאם למכתבו של יועץ הות"ל לענייני סיכונים מתאריך ‪ 15.12.2011‬ראו נספח‬
‫‪. (14‬‬
‫תנאים מטאורולוגיים‪:‬‬
‫מהירות רוח‪ 3 :‬מטרים לשנייה בגובה של ‪ 10‬מטרים‪.‬‬
‫תכסית‪ :‬עירונית‪.‬‬
‫כיסוי עננות‪50% :‬‬
‫טמפרטורה סביבה‪ 25 :‬מ"צ‪.‬‬
‫טמפרטורת החומר‪ :‬טמפרטורת התהליך‪.‬‬
‫מצב יציבות אטמוספרית‪.D :‬‬
‫אינוורסיה‪ :‬אין‪.‬‬
‫לחות יחסית‪.50% :‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪355‬‬
‫נקודות קצה‪:‬‬
‫נקודת הקצה ששימשו לניתוח התרחישים הינן לפי חוזר מנכ"ל לקביעת מרחקי הפרדה‬
‫ממקורות סיכון נייחים של המשרד להגנת הסביבה מיוני ‪.2011‬‬
‫• לתרחישי פיזור אדים‪ ,‬עבור הליכי תכנון ‪ -‬ריכוז הייחוס הינו ערך ‪Protective ) PAC2‬‬
‫‪ .(Action Criteria‬ערך זה הינו ריכוז שבחשיפה בת שעה האוכלוסייה יכולה להיחשף‬
‫אליו בלי לסבול מהשפעות בריאותיות בלתי הפיכות או חמורות ומתמשכות‪ ,‬או פגיעה‬
‫ביכולת להימלט‪ .‬לחומצה הידרוכלורית ‪ 32%‬ערך ייחוס של ‪ 22‬חל"מ‪ ,‬לתמיסת אמוניה‬
‫‪ 25%‬ערך ייחוס של ‪ 160‬חל"מ‪ ,‬לסודיום היפוכלוריט ‪ 12%‬ערך ייחוס של ‪ 50‬מ"ג‪/‬מ"ק‪.‬‬
‫• לתרחיש דליפה ופיצוץ‪ ,‬ערך הייחוס עבור הליכי תכנון הוא לחץ יתר של ‪ 0.1‬בר‪.‬‬
‫התרחישים נותחו בתוכנת ‪ ALOHA‬בגרסתה העדכנית )‪.(5.4.2‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪356‬‬
‫ב‪ .‬תוצאות‬
‫להלן רדיוסי סיכון עבור תרחישים דטרמיניסטים בתחנת הכוח‪:‬‬
‫טבלה ‪ - 4.2.6.3‬רדיוסי סיכון עבור התרחישים הדטרמיניסטים‬
‫מוקד סיכון‬
‫צנרת ההולכה‬
‫צנרת בתוך‬
‫תחומי התחנה‬
‫נתונים לביצוע‬
‫התרחיש‬
‫לחץ‪80 bar-g :‬‬
‫קוטר צנרת‪12"-18" :‬‬
‫אורך צנרת‪8500 :‬‬
‫מטר‬
‫לחץ‪bar-g47 :‬‬
‫קוטר צנרת‪12" :‬‬
‫אורך צנרת‪ :‬הנחה‬
‫מחמירה ‪ 100‬מטר‬
‫מיכל אחסון‬
‫סולר‬
‫שני מיכלים בנפח כולל‬
‫של‪ 9000 :‬מ"ק‪.‬‬
‫מאצרה בקוטר ‪26‬‬
‫מטר‬
‫גובה המאצרה ‪ 3‬מטר‬
‫וונט המיועד‬
‫לשחרור יזום ‪-‬‬
‫לחץ גבוה‬
‫לחץ‪80 bar-g :‬‬
‫קוטר צנרת‪18" :‬‬
‫אורך צנרת‪8500 :‬‬
‫מטר‪.‬‬
‫קוטר וונט‪4" :‬‬
‫גובה הונט‪ 10 :‬מטר‬
‫תרחיש‬
‫ערך ייחוס‬
‫תוצאות‬
‫)מטר(‬
‫קווי בניין לפי‬
‫הנחיות נתג"ז‬
‫שטף קרינת‬
‫חום ‪Kw/m2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪35‬‬
‫הגדרה דטרמניסטית‬
‫דטרמיניסטי ‪ -‬קרע מלא‬
‫בצנרת והצתה מיידית ‪Jet‬‬
‫)‪(–Fire‬‬
‫)מדריך לניהול סיכונים‬
‫מהדורה ‪(2.0‬‬
‫דטרמיניסטי ‪ -‬אובדן תכולת שטף קרינת‬
‫מלא של מיכל אחסון סולר‬
‫חום ‪Kw/m2‬‬
‫למאצרה ושריפת הסולר‬
‫‪5‬‬
‫במאצרה )‪(pool fire‬‬
‫)מדריך לניהול סיכונים‬
‫מהדורה ‪(2.0‬‬
‫דטרמיניסטי ‪ -‬קרע מלא שטף קרינת‬
‫בצנרת והצתה מיידית ‪ Jet‬חום ‪Kw/m2‬‬
‫‪5‬‬
‫)‪(–Fire‬‬
‫)מדריך לניהול סיכונים‬
‫מהדורה ‪(2.0‬‬
‫שטף קרינת‬
‫דטרמיניסטי ‪ -‬קרע מלא‬
‫חום ‪Kw/m2‬‬
‫בצנרת והצתה מאוחרת‬
‫‪5‬‬
‫)‪(Flash fire‬‬
‫)מדריך לניהול סיכונים‬
‫מהדורה ‪(2.0‬‬
‫‬‫הגדרה דטרמניסטית ‪-‬‬
‫מרחקי הפרדה לצנרת‬
‫בהתאם לטבלאות‬
‫‪ GASUNIE‬בין שני וונטים‬
‫בקוטר ‪ ,"4‬אורך מקטע‬
‫צנרת בין תחנות גז סמוכות‬
‫‪ 20‬ק"מ‬
‫‪76‬‬
‫‪83‬‬
‫‪64‬‬
‫‪38 =HBD‬‬
‫מטרים‬
‫‪23 =SED‬‬
‫מטרים‬
‫‪HBD=House burning‬‬
‫‪ ,distance‬מרחק בטיחות‬
‫למבני מגורים‪.‬‬
‫‪SED=Safe escape‬‬
‫‪ ,distance‬מרחק בטיחות‬
‫לאוכלוסייה חשופה‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪357‬‬
‫מוקד סיכון‬
‫סככת‬
‫מימן‪/‬הזנת‬
‫מימן לגנרטור‬
‫נתונים לביצוע‬
‫התרחיש‬
‫‪ 12‬סוללות מימן‪ .‬כל‬
‫סוללה כוללת ‪23‬‬
‫גלילים בנפח ‪ 50‬ליטר‬
‫כל אחד ובלחץ ‪150‬‬
‫בר‪.‬‬
‫חומצה‬
‫מיכל‬
‫סככת‬
‫‪32%‬‬
‫כימיקלים‪/‬מקום הידרוכלורית‬
‫בנפח ‪ 2.5‬מ"ק‪ ,‬יאוחסן‬
‫שימוש‬
‫על גבי מאצרה‪ .‬הונח‬
‫בכימיקלים‬
‫מאצרה בשטח של‬
‫‪ 1.44‬מ"ר‪.‬‬
‫מיכל תמיסת אמוניה‬
‫סככת‬
‫כימיקלים‪/‬מקום ‪ 25%‬בנפח ‪ 1‬מ"ק‪,‬‬
‫יאוחסן על גבי מאצרה‪.‬‬
‫שימוש‬
‫הונח מאצרה בשטח‬
‫בכימיקלים‬
‫של ‪ 1.44‬מ"ר‪.‬‬
‫מיכל תמיסת סודיום‬
‫סככת‬
‫כימיקלים‪/‬מקום היפוכלוריט ‪ 12%‬כלור‬
‫פעיל בנפח ‪ 1.5‬מ"ק‪,‬‬
‫שימוש‬
‫יאוחסן על גבי מאצרה‪.‬‬
‫בכימיקלים‬
‫הונח מאצרה בשטח‬
‫של ‪ 1.44‬מ"ר‪.‬‬
‫ערך ייחוס‬
‫תרחיש‬
‫תוצאות‬
‫)מטר(‬
‫‪30‬‬
‫דטרמיניסטי ‪ -‬דליפה של‬
‫מימן מסוללה אחת )‪23‬‬
‫גלילים המחוברים במקביל(‬
‫תוך ‪ 10‬דקות ופיצוץ ענן‬
‫הגז‬
‫)מסמך מרחקי הפרדה(‬
‫לחץ יתר של‬
‫‪ 0.1‬בר‬
‫דטרמיניסטי ‪ -‬דליפה של‬
‫מימן מסוללה אחת )‪23‬‬
‫גלילים המחוברים במקביל(‬
‫תוך ‪ 5‬דקות ופיצוץ ענן הגז‬
‫דטרמיניסטי ‪ -‬שפך חומצה‬
‫‪32%‬‬
‫הידרוכלורית‬
‫למאצרה ופיזור אדים‬
‫)מסמך מרחקי הפרדה(‬
‫לחץ יתר של‬
‫‪ 0.1‬בר‬
‫‪42‬‬
‫‪PAC2=22‬‬
‫‪PPM‬‬
‫‪18‬‬
‫דטרמיניסטי ‪ -‬שפך תמיסת‬
‫אמוניה ‪ 25%‬למאצרה‬
‫ופיזור אדים‬
‫)מסמך מרחקי הפרדה(‬
‫‪PAC2=160‬‬
‫‪PPM‬‬
‫‪40‬‬
‫דטרמיניסטי ‪ -‬שפך תמיסת‬
‫סודיום היפוכלוריט ‪12%‬‬
‫כלור פעיל למאצרה ופיזור‬
‫אדים‬
‫)מסמך מרחקי הפרדה(‬
‫‪50=PAC2‬‬
‫מ"ג‪/‬מ"ק‬
‫‪4‬‬
‫חישוב דטרמיניסטי לגז טבעי על פי מסמך מרחקי הפרדה מיוני ‪2011‬‬
‫ביוני ‪ 2011‬יצא חוזר מנכ"ל של המשרד להגנת הסביבה המתייחס למדיניות לקביעת מרחקי‬
‫הפרדה ממקורות סיכון נייחים למצבי תכנון ומצב קיים‪.‬‬
‫להלן תוצאות ניתוח תרחיש ייחוס לצנרת בתחומי התחנה לאירוע של דליפה מחור בקוטר "‪1‬‬
‫בחלקה העליון של הצנרת ופיצוץ ענן הגז‬
‫‪(UVCE=Unconfined vapor cloud‬‬
‫)‪ ,explosion‬בהתאם לנדרש בחוזר מנכ"ל‪ .‬ערך הייחוס להליך תכנון בתרחיש פיצוץ לפי‬
‫המשרד להגנת הסביבה הינו לחץ יתר של ‪ 0.1‬בר‪ .‬מרחק ההפרדה המתקבל בתרחיש זה‬
‫הוא ‪ 46‬מטרים‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪358‬‬
‫להלן תרשימים המתארים את מעגלי הסיכון עבור התרחישים הדטרמיניסטים בתחנת הכוח‪:‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.6.3‬א' ‪ -‬מעגלי סיכון – שריפת סולר במאצרה‪ ,‬שטף קרינת חום ‪5Kw/m2‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪359‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.6.3‬ב' מעגלי סיכון – תרחישי שריפה מצנרת הונט ומרחקי הפרדה בהתאם‬
‫לטבלאות ‪GASUNIE‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪360‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.6.3‬ג' מעגלי סיכון ‪ -‬חומרים נוספים בתחנה לתפעול שוטף‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪361‬‬
‫‪ 4.2.6.4‬ניתוח סיכונים הסתברותי‬
‫להלן הערכת סיכונים הסתברותית עבור תחנת ‪ PRMS‬המתוכננת במתחם תחנת הכוח‪,‬‬
‫כנדרש בתקן ‪ NEN 3650‬ובהתאם להנחיות הות"ל‪.‬‬
‫כללי‬
‫הערכת הסיכונים ההסתברותית נערכה על פי השיטה ההולנדית כפי שמוצגת ב"ספר הסגול"‬
‫)‪ (TNO, CPR 18E, 1999‬ובשאלות ותשובות שפרסמה חברת ‪ TNO‬לאחר פרסום‬
‫המהדורה המלאה של הספר הסגול‪ .‬קיימים שני פרמטרים מקובלים בהערכת סיכונים‬
‫הסתברותיים‪:‬‬
‫•‬
‫סיכון אישי )‪.(Individual risk‬‬
‫•‬
‫סיכון ציבורי )‪.(Societal risk‬‬
‫להלן פירוט של שני סוגי הסיכונים‪:‬‬
‫•‬
‫סיכון אישי )‪(Individual Risk‬‬
‫ערך זה מייצג את ההסתברות לפגיעה קטלנית לשנה של אדם היפותטי חשוף‪ ,‬ללא כל‬
‫מיגון או הגנה‪ ,‬המצוי באופן קבוע בנקודה קרובה למקור הסיכון כתוצאה מתקרית‬
‫המתרחשת במערכת הגז‪ .‬הסיכון מתייחס לאדם מחוץ לגבולות התחנה‪ .‬הסיכון האישי‬
‫מוצג באמצעות קווים שווי סיכון‪ ,‬המחושבים על ידי שקלול ההסתברות להתרחשות כל‬
‫התרחישים בעלי פוטנציאל סיכון בסביבת המתחם‪ ,‬מצבי היציבות המטאורולוגיים‬
‫השונים‪ ,‬שכיחות כיווני הרוחות‪ ,‬וההסתברות למוות בתאי שטח מוגדרים ברדיוס‬
‫הרלוונטי מסביב למערכת‪.‬‬
‫עבור תקרית בה נפלט חומר מסוכן )רעיל‪ ,‬דליק או מתפוצץ( לאוויר‪ ,‬סיכוי זה תלוי‬
‫בחמשת הגורמים הבאים‪:‬‬
‫‪S‬‬
‫גורם התקרית‪ ,‬ערך זה מתאר את הסיכוי להתרחשות התקרית‪.‬‬
‫‪M‬‬
‫הסיכוי למצב מטאורולוגי מסוים‪.‬‬
‫‪Φ‬‬
‫הסיכוי שכיוון הרוח יביא את ענן החומר הרעיל במינון ממית במצב‬
‫המטאורולוגי המסוים לנקודה מסוימת בה נמצא האדם ההיפותטי‪.‬‬
‫‪PD‬‬
‫הסיכוי למוות עקב התקרית‪.‬‬
‫‪Ign‬‬
‫)דליקים בלבד( הסיכוי להתלקחות או פיצוץ חומר דליק‪.‬‬
‫כל אחד מהגורמים הללו ניתן ביחידות של הסתברות או תדירות‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪362‬‬
‫כללי חישוב לסיכון אישי‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫ביצוע חישוב הסיכון האישי מתבצע לכל התקריות האפשריות בתדירות השווה או‬
‫עולה על ‪ 10-8‬אירועים לשנה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫החישוב המרחבי של הסיכון האישי )‪ (IR‬מבוצע לתאי שטח )‪ (Grid cells‬שגודלם‬
‫‪ 25X25‬מטרים‪ ,‬עד למרחק של ‪ 100‬מטרים מאזורי הסיכון‪ .‬רדיוס של ‪ 100‬מטרים‬
‫נובע מטווח הסיכון המתקבל מהתרחישים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫המרחק שעל פיו מבוצע החישוב הוא המרחק הגדול ביותר בו עדיין מתקבל סיכוי‬
‫למוות גדול מ‪.1% -‬‬
‫קריטריון לקבילות ‪ -‬עבור מפעלים‪/‬מתקנים חדשים בטווח לסיכון אישי גדול או שווה ל‪-‬‬
‫‪ 10-6‬לא ימצאו רצפטורים ציבוריים‪.‬‬
‫•‬
‫סיכון ציבורי )‪(Societal Risk‬‬
‫ערך זה מייצג שכיחות מצטברת של תקריות בה מתים בו זמנית ‪ N‬או יותר אנשים כתוצאה‬
‫מתאונה אפשרית הנגרמת מעיסוק עם חומרים מסוכנים באתר‪ ,‬כלומר הוא מהווה מדד‬
‫לסיכון בפועל לאוכלוסייה בסביבות מקור הסיכון העלולה להיות חשופה לתקריות‬
‫פוטנציאליות‪.‬‬
‫הסיכון הציבורי מוצג על גבי עקומת ‪ ,F/N‬כאשר ‪ N‬הוא מספר ההרוגים ו‪ F-‬השכיחות‬
‫המצטברת לתאונה עם ‪ N‬או יותר הרוגים‪.‬‬
‫כללי חישוב לסיכון ציבורי )‪(Societal risk‬‬
‫הסיכון הציבורי מוגדר באופן גרפי‪ .‬המחשב "סופר" את ההסתברות למוות של אנשים‬
‫החשופים בפועל לסיכונים ומשרטט עקומת ‪) F/N‬בד"כ מקובלת הצגה לוגריתמית של יחס‬
‫זה(‪.‬‬
‫הערכת הסיכונים מתבססת על המדדים הבאים‪:‬‬
‫‪ - nPD‬שמבטא את מספר האנשים הצפויים למות בכל תקרית בתא שטח‬
‫שנקבע‪.‬‬
‫מספר‬
‫האנשים‬
‫‪n‬‬
‫מתקבל‬
‫מספירה‬
‫של‬
‫כמות‬
‫האוכלוסייה‬
‫הצפויה בכל תא שטח‪.‬‬
‫‪ -SMφ‬הסיכוי שתרחיש יגיע לחתך שטח שנקבע‪.‬‬
‫ערכים ‪ M ,φ ,S‬ראו סעיפים קודמים‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬הערך ‪ n‬הוא מספר האנשים הנמצא בשטח הנבדק‪ .‬ערך זה מתקבל מספירת‬
‫האוכלוסייה בפועל )למצב קיים(‪ ,‬או הערכה בהתאם לתכניות ושימושי קרקע )למצב עתידי‬
‫כלשהו(‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪363‬‬
‫הסיכון הציבורי מוסיף על הסיכון האישי את הצורך במניעה של תקרית העלולה לחשוף‬
‫מספר אנשים גדול מדי לסיכון למוות‪ .‬כלומר‪ ,‬מעבר לסיכון האישי ישנה הגנה נוספת מפני‬
‫תקריות רבות נפגעים‪.‬‬
‫קריטריון לקבילות של סיכון ציבורי – הסיכון הציבורי יפחת מ ‪ , F/N2=10-3‬כלומר בתדירות‬
‫של ‪ 10-5‬בשנה לסה"כ תקריות עם הרוגים ותדירות של ‪ 10-7‬בשנה לסה"כ תקריות עם‬
‫‪ 100‬הרוגים‪.‬‬
‫תיאור תחנת ה‪PRMS-‬‬
‫מאחר ובשלב כתיבת התסקיר טרם נערך תכנון מפורט של מבנה תחנת ה ‪ PRMS‬הונחו‬
‫הנחות על מבנה ה‪ PRMS‬על בסיס מבנה אופייני של תחנות ‪ PRMS‬אחרות‪ .‬להלן‬
‫מפורטות ההנחות שהונחו בסקר הסיכונים‪:‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.6.4‬א' ‪ -‬נתוני צנרת בתחנת ‪PRMS‬‬
‫מס'‬
‫מיקום‬
‫בתחנת ה ‪PRMS‬‬
‫כניסה לתחנה‬
‫לחץ )באר(‬
‫‪80‬‬
‫‪2‬‬
‫צנרת פנימית‬
‫‪80‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫צנרת פנימית‬
‫‪47‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫יציאה מהתחנה‬
‫‪47‬‬
‫‪12‬‬
‫‪1‬‬
‫נתונים‬
‫קוטר )אינץ'(‬
‫‪12‬‬
‫•‬
‫אורך כל מקטע צנרת הינו כ‪ 60 -‬מטרים‪.‬‬
‫•‬
‫התרחישים בוצעו עבור גז מתאן שהוא מרכיבו העיקרי של הגז הטבעי )ראו פרק חומרים‬
‫מסוכנים‪ -‬מרכיבי הגז הטבעי(‬
‫•‬
‫המודל בו נעשה שימוש הינו שחרור גז מצינור ארוך‪ -‬אינסופי )‪.(Pipeline Long‬‬
‫הסתברויות לכשל ‪-‬‬
‫על פי המתודולוגיה ההולנדית‪ ,‬חישוב הסיכון האישי מבוצע על סמך הסתברויות גנריות‬
‫לכשל‪ .‬באופן זה מתקבל בסיס אחיד של הערכת סיכונים ראשונית‪ ,‬ממנה ניתן להמשיך‬
‫להפחתת סיכונים‪ .‬לכל תרחיש הוצמדה ההסתברות המתאימה‪ .‬בטבלה שלהלן מפורטות‬
‫ההסתברויות ששימשו עבור כל תרחיש‪ .‬ההסתברויות הן לשנה‪ .‬השכיחות הכוללת עבור‬
‫תרחיש דליקים היא מכפלה של השכיחות הבסיסית לאירוע אובדן תכולה ופריצת גז ושל‬
‫ההסתברות להתלקחות הגז הדולף )מיידית או מאוחרת( ההפניות הן מתוך "הספר הסגול"‬
‫עמוד ‪ 3.7‬טבלה ‪ 3.7‬ועץ אירועים ראו נספח ‪LOC = loss of containment 13‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪364‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.6.4‬ב' – ההסתברויות בבסיס התרחישים‬
‫מס'‬
‫אירוע ‪LOC‬‬
‫‪1‬‬
‫קרע מלא בצנרת ‪) "12‬בכניסה( והצתה‬
‫מיידית – ‪Jet Fire‬‬
‫‪2‬‬
‫קרע מלא בצנרת ‪) "12‬בכניסה( והצתה‬
‫מאוחרת – ‪Flash Fire‬‬
‫‪3‬‬
‫קרע מלא בצנרת ‪ "6‬והצתה מיידית – ‪Jet‬‬
‫‪Fire‬‬
‫‪4‬‬
‫קרע מלא בצנרת ‪ "6‬והצתה מאוחרת –‬
‫‪Flash Fire‬‬
‫‪5‬‬
‫קרע מלא בצנרת ‪ "4‬והצתה מיידית – ‪Jet‬‬
‫‪Fire‬‬
‫‪6‬‬
‫קרע מלא בצנרת ‪ "4‬והצתה מאוחרת –‬
‫‪Flash Fire‬‬
‫‪7‬‬
‫קרע מלא בצנרת ‪) "12‬ביציאה( והצתה‬
‫מיידית – ‪Jet Fire‬‬
‫‪8‬‬
‫קרע מלא בצנרת ‪) "12‬ביציאה( והצתה‬
‫מאוחרת – ‪Flash Fire‬‬
‫שכיחות בסיסית‬
‫שכיחות‪Fs ,‬‬
‫בצנרת‪G1 :‬‬
‫‪1×10 −7 m −1 y −1‬‬
‫ההסתברות‬
‫להצתה‪0.09 :‬‬
‫בצנרת‪G1 :‬‬
‫‪1×10 −7 m −1 y −1‬‬
‫ההסתברות‬
‫להצתה‪0.91 :‬‬
‫בצנרת‪G1 :‬‬
‫‪3 × 10 −7 m −1 y −1‬‬
‫ההסתברות‬
‫להצתה‪0.09 :‬‬
‫בצנרת‪G1 :‬‬
‫‪3 × 10 −6 m −1 y −1‬‬
‫ההסתברות‬
‫להצתה‪0.91 :‬‬
‫בצנרת‪G1 :‬‬
‫‪3 × 10 −7 m −1 y −1‬‬
‫ההסתברות‬
‫להצתה‪0.04 :‬‬
‫בצנרת‪G1 :‬‬
‫‪3 × 10 −7 m −1 y −1‬‬
‫ההסתברות‬
‫להצתה‪0.96 :‬‬
‫בצנרת‪G1 :‬‬
‫‪1×10 −7 m −1 y −1‬‬
‫ההסתברות‬
‫להצתה‪0.09 :‬‬
‫בצנרת‪G1 :‬‬
‫‪1×10 −6 m −1 y −1‬‬
‫ההסתברות‬
‫להצתה‪0.91 :‬‬
‫‪-7‬‬
‫‪1.35*10‬‬
‫‪1.37*10-6‬‬
‫‪4.05*10-7‬‬
‫‪4.10*10-6‬‬
‫‪1.80*10-7‬‬
‫‪4.32*10-6‬‬
‫‪1.35*10-7‬‬
‫‪1.37*10-6‬‬
‫מצבים מטאורולוגיים וכיווני רוח‬
‫•‬
‫שכיחות כיווני הרוח‬
‫השכיחות של כיווני הרוח באזור חושבה מתוך שושנת הרוחות של התחנה המטאורולוגית‬
‫חצור‪-‬אשדוד )השושנה נלקחה מתוך האטלס האקלימי לתכנון פיסי וסביבתי בישראל(‬
‫שכיחות כיווני הרוחות‪ ,‬בחלוקה למהירויות רוח נמוכה‪ ,‬בינונית וגבוהה )הגדרת הסיווג‬
‫למהירות מופיעה בספר הסגול ובטבלה ‪ 3‬בעמוד זה(‪ ,‬מופיעה בטבלה שלהלן‪:‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪365‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.6.4‬ג' ‪ -‬שכיחות כיווני רוח‪ ,‬על פי מהירות הרוח בבסיס התרחישים‬
‫מהירות‬
‫‪Low‬‬
‫‪NE‬‬
‫‪E‬‬
‫‪7.9%‬‬
‫‪0.7% 1.4%‬‬
‫‪7.6%‬‬
‫‪2.2% 26.0%‬‬
‫‪28.2% 14.4%‬‬
‫‪0.0% 0.0% Medium‬‬
‫‪1.1%‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪1.1%‬‬
‫‪2.9%‬‬
‫‪3.6%‬‬
‫‪0.0% 0.0%‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪High‬‬
‫•‬
‫‪N‬‬
‫‪SE‬‬
‫‪S‬‬
‫‪SW‬‬
‫‪W‬‬
‫‪NW‬‬
‫מצבים מטאורולוגיים‬
‫המצבים המטאורולוגיים נבחרו על פי ההגדרות בספר הסגול )ראו עמוד ‪ 4.21‬במקור ‪:(1‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.6.4‬ד' ‪ -‬מצבים מטאורולוגיים בבסיס התרחישים‬
‫•‬
‫מצב‬
‫מהירות רוח מ‪/‬ש‬
‫*‪T°C‬‬
‫עננות‬
‫‪Bm‬‬
‫‪4‬‬
‫‪21.5‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪Dl‬‬
‫‪2‬‬
‫‪18‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪Dm‬‬
‫‪4‬‬
‫‪18‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪Dh‬‬
‫‪8.5‬‬
‫‪18‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪Em‬‬
‫‪4‬‬
‫‪15‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪Fl‬‬
‫‪2‬‬
‫‪15‬‬
‫‪0%‬‬
‫שמות המצבים המטאורולוגים מתייחסים להגדרות של ‪ Pasquil‬למצבים בלתי יציבים‬
‫)‪ ,(B‬מצב נייטרלי )‪ ,(D‬מצב יציב )‪ (E‬ומצב יציב מאד )‪ .(F‬האותיות התחתיות ליד שמות‬
‫המצבים המטאורולוגים מתייחסים למהירות רוח איטית )‪ ,(l‬בינונית )‪ (m‬ומהירה )‪.(h‬‬
‫•‬
‫הטמפרטורה לחישוב נקבעה על פי הנתונים באטלס האקלימי )ראו מקור ‪ (1‬באופן הבא‪:‬‬
‫•‬
‫עבור מצב יציבות ‪ D‬נלקחה טמפרטורה יומית ממוצעת )‪ ,(18°C‬עבור מצבי לילה )‪ E‬ו‪(F‬‬
‫נלקח ממוצע בין הממוצע היומי והמינימום היומי)‪ ,(15°C‬ועבור מצבי יום )‪ (B‬נלקח‬
‫ממוצע בין הממוצע היומי והמקסימום היומי )‪.(21.5°C‬‬
‫•‬
‫שכיחות כיווני הרוח עבור המצבים המטאורולוגיים השונים‬
‫•‬
‫על מנת לחשב את הסיכון האישי בתא שטח מוגדר נדרש שקלול שכיחויות כיווני הרוחות‬
‫בהתאם למצבים המטאורולוגיים השונים‪ .‬בטבלה שלהלן מופיע סיכום שכיחות כיווני‬
‫הרוחות על פי המצבים המטאורולוגיים השונים‪:‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪366‬‬
‫טבלת ‪ 4.2.6.4‬ה' ‪ -‬סיכום שכיחות כיווני הרוח על פי מצבים מטאורולוגיים‬
‫מצב‬
‫יציבות‬
‫‪Pasquil‬‬
‫‪Bm‬‬
‫‪N‬‬
‫‪NE‬‬
‫‪E‬‬
‫‪SE‬‬
‫‪S‬‬
‫‪SW‬‬
‫‪W‬‬
‫‪NW‬‬
‫סיכום‬
‫‪3.92%‬‬
‫‪4.47%‬‬
‫‪4.71%‬‬
‫‪4.55%‬‬
‫‪2.00%‬‬
‫‪2.53%‬‬
‫‪0.77%‬‬
‫‪0.81%‬‬
‫‪23.8%‬‬
‫‪Dl‬‬
‫‪4.44%‬‬
‫‪3.64%‬‬
‫‪3.11%‬‬
‫‪3.55%‬‬
‫‪4.67%‬‬
‫‪3.91%‬‬
‫‪2.18%‬‬
‫‪2.06%‬‬
‫‪27.6%‬‬
‫‪Dm‬‬
‫‪2.43%‬‬
‫‪4.28%‬‬
‫‪4.17%‬‬
‫‪3.67%‬‬
‫‪2.16%‬‬
‫‪2.35%‬‬
‫‪0.87%‬‬
‫‪0.75%‬‬
‫‪20.7%‬‬
‫‪Dh‬‬
‫‪0.54%‬‬
‫‪0.90%‬‬
‫‪0.45%‬‬
‫‪0.33%‬‬
‫‪0.24%‬‬
‫‪0.84%‬‬
‫‪0.21%‬‬
‫‪0.00%‬‬
‫‪3.5%‬‬
‫‪Em‬‬
‫‪0.94%‬‬
‫‪1.04%‬‬
‫‪0.73%‬‬
‫‪0.71%‬‬
‫‪1.19%‬‬
‫‪1.17%‬‬
‫‪0.58%‬‬
‫‪0.50%‬‬
‫‪6.9%‬‬
‫‪Fl‬‬
‫‪2.01%‬‬
‫‪2.41%‬‬
‫‪1.83%‬‬
‫‪1.97%‬‬
‫‪3.64%‬‬
‫‪2.56%‬‬
‫‪1.70%‬‬
‫‪1.51%‬‬
‫‪17.6%‬‬
‫סיכום‬
‫‪14.3%‬‬
‫‪16.7%‬‬
‫‪15.0%‬‬
‫‪14.8%‬‬
‫‪13.9%‬‬
‫‪13.3%‬‬
‫‪6.3%‬‬
‫‪5.6%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫הערה‪ :‬נתוני מהירויות הרוחות חייבו להשתמש בהנחת "התפלגות אחידה" עבור כל‬
‫הנתונים החסרים‪ .‬התוצאה היא החמרה מסוימת בשכיחות המצב המסוכן ביותר להערכת‬
‫סיכונים )מצב ‪ (F‬לערך של ‪.17.6%‬‬
‫•‬
‫פריסת אוכלוסייה‪:‬‬
‫בוצע זיהוי בשטח של כל המבנים ושימושיהם ברדיוס של ‪ 100‬מטרים מסביב לתחנה‪,‬‬
‫הזיהוי נעשה על פי סיור שנערך בשטח בתאריך ‪ 15.11.2010‬וכן מספר ביקורים לאחר‬
‫מכן‪.‬‬
‫•‬
‫תוצאות‪:‬‬
‫טווחי הסיכון חושבו באמצעות מודלים חישוביים להערכת טווח סיכון כתוצאה מקרינת‬
‫חום‪ .‬להלן תוצאות טווחי הסיכון הנובעים מתרחישי קריעה מלאה של צנרת והצתה‬
‫מיידית של ענן האדים )‪ .(JET FIRE‬בגלל מגבלות הרזולוציה של החישוב‪) .‬תאי שטח‬
‫של ‪ 25*25‬מ"ר(‪ ,‬טווחי הסיכון עוגלו לכפולה הבאה של ‪ 25‬מטרים )כלומר נעשתה‬
‫החמרה בחישוב טווחי הסיכון(‪.‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.6.4‬ו' – טווחי הסיכון בתרחיש ‪JET FIRE‬‬
‫אירוע ‪LOC‬‬
‫קרע מלא בצנרת "‪) 12‬בכניסה( והצתה מיידית – ‪Jet Fire‬‬
‫מרחק עד להסתברות‬
‫לתמותה של ‪1%‬‬
‫‪ 75‬מטרים‬
‫קרע מלא בצנרת "‪ 6‬והצתה מיידית – ‪Jet Fire‬‬
‫‪ 50‬מטרים‬
‫קרע מלא בצנרת "‪ 4‬והצתה מיידית – ‪Jet Fire‬‬
‫‪ 25‬מטרים‬
‫קרע מלא בצנרת "‪) 12‬ביציאה( והצתה מיידית – ‪Jet Fire‬‬
‫‪ 25‬מטרים‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪367‬‬
‫להלן תוצאות טווחי הסיכון הנובעים מתרחישי קריעה מלאה של צנרת והצתה מאוחרת של‬
‫ענן האדים )‪:(Flash Fire‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.6.4‬ז' – טווחי הסיכון בתרחיש ‪Flash Fire‬‬
‫אירוע ‪LOC‬‬
‫קרע מלא בצנרת ‪) "12‬בכניסה( והצתה מאוחרת –‬
‫‪Flash Fire‬‬
‫קרע מלא בצנרת ‪ "6‬והצתה מאוחרת – ‪Flash Fire‬‬
‫מרחק עד להסתברות‬
‫לתמותה של ‪1%‬‬
‫‪ 25‬מטרים‬
‫פחות מ‪ 25 -‬מטרים‬
‫פחות מ‪ 25 -‬מטרים‬
‫קרע מלא בצנרת ‪ "4‬והצתה מאוחרת – ‪Flash Fire‬‬
‫קרע מלא בצנרת ‪) "12‬ביציאה( והצתה מאוחרת –‬
‫‪ 25‬מטרים‬
‫‪Flash Fire‬‬
‫טווח הסיכון המקסימלי שהתקבל הינו ‪ 75‬מטרים עבור אירוע של קרע מלא בצנרת "‪12‬‬
‫והצתה מיידית )‪.(Jet Fire‬‬
‫בתרשים שלהלן ניתן לראות קווי סיכון אישי ‪ 10-6‬עד ‪ 10-8‬מסביב לתחנת ה ‪PRMS‬‬
‫המתוכננת‪.‬‬
‫‪-5‬‬
‫קווי סיכון אישי של ‪ 10‬נמצאים בתחום התחנה‪.‬‬
‫עבור חישוב הסיכון הציבורי‪ ,‬לא נמצאה אוכלוסיית מגורים או אוכלוסיה רגישה אחרת‬
‫במרחק הסקירה ולפיכך‪ ,‬רמת הסיכון הציבורי בתחנת ה ‪ PRMS‬קבילה‬
‫הערה‪ :‬סקירת צפיפות אוכלוסייה כ"רצפטור ציבורי" לצורכי ניתוח הסתברותי בוצעה עד‬
‫למרחק של ‪ 100‬מטרים מאזורי הסיכון‪ .‬רדיוס של ‪ 100‬מטרים נובע מטווח הסיכון המתקבל‬
‫מהתרחישים השונים ‪ -‬רדיוס זה לאיתור רצפטור ציבורי מחמיר כיוון שהמרחק המקסימאלי‬
‫שהתקבל בתרחישים ל ‪ PRMS‬הינו ‪ 75‬מטר‪ ,‬ראו טבלה ‪ 4.2.6.4‬ו' מעלה‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪368‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.6.4‬קווי סיכון אישי סביב תחנת ה‪PRMS-‬‬
‫אדום = סיכון אישי ‪ 1*10-5‬מייצג קו סיכון הנמצא בתחום מתחם תחנת הכוח‪.‬‬
‫ירוק = סיכון אישי ‪ 1*10-6‬מייצג קו סיכון במרחק של עד ‪ 25‬מטרים מגדר תחנת הגז‪.‬‬
‫סגול = סיכון אישי ‪ 1*10-7‬מייצג קו סיכון במרחק של עד ‪ 50‬מטרים מגדר תחנת הגז‪.‬‬
‫צהוב = סיכון אישי ‪ 1*10-8‬מייצג קו סיכון במרחק של עד ‪ 75‬מטרים מגדר תחנת הגז‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪369‬‬
‫‪ 4.2.6.5‬קביעת גבול של קרינה תרמית‬
‫קביעת הגבול של הקרינה התרמית בסעיף זה מתחשבת בסיכונים לגרימת נזקים כבדים‬
‫למתקנים השונים של תחנת הכוח והסובב בתחום ומחוץ לגדר התחנה‪ .‬המרחק המתקבל‬
‫מגדיר את האזור בסביבת השריפה בו מבנים עלולים להיפגע פגיעה מבנית עקב סמיכותם‬
‫למקור השריפה‪ ,‬החישובים נעשו לפי נתוני ההתלקחות של עץ כאנלוגיה למוצקים העלולים‬
‫להישרף כתוצאה מדליקה בסביבתם‪ .‬על פי נתונים המופיעים בעמוד ‪ 39‬טבלה ‪ 7.1‬בספר‬
‫‪Methods for the determination of possible ,CPR 16E, First edition 1992‬‬
‫המכונה "הספר הירוק" עוצמת הקרינה המינימאלית הנדרשת להדלקת עץ בלי מגע ישיר‬
‫עם מקור הלהבה הינה ‪ .15 kW/m2‬להלן מעגלי סיכון עבור קרינה תרמית העלולה לגרום‬
‫לנזקים למתקנים כתוצאה מתרחישים נבחרים בתחנה‪ .‬בהתאם לדרישות יועץ הות"ל בוצעו‬
‫חישובים לגבי ‪.kW/m2 12‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.6.5‬א' ‪ -‬מעגלי סיכון עבור קרינה תרמית מצנרת בתוך התחנה וממיכל‬
‫אחסון הסולר‬
‫מוקד סיכון‬
‫נתונים לביצוע התרחיש תרחיש‬
‫לחץ‪barg 47 :‬‬
‫צנרת בתוך‬
‫תחומי התחנה קוטר צנרת‪12" :‬‬
‫אורך צנרת )הנחה‬
‫מחמירה(‪ 100 :‬מטר‬
‫נפח‪ 4500 :‬מ"ק‬
‫מיכלי אחסון‬
‫גובה‪ 15 :‬מטר רוחב"‬
‫סולר‬
‫‪ 20‬מטר‬
‫קוטר מאצרה‪ 26 :‬מטר‬
‫קרע מלא של הצנרת‬
‫והצתה מיידית )‪Jet-‬‬
‫‪(Fire‬‬
‫שפך כל תכולת מיכל‬
‫אחסון סולר למאצרה‬
‫ושריפת שלולית‬
‫הסולר‪.‬‬
‫רדיוס מעגל סיכון‬
‫מרבי )‪(m‬‬
‫)שטף קרינה‬
‫‪(12KW/m2‬‬
‫‪15‬‬
‫‪47‬‬
‫פתיחת צינור לשחרור גז בחירום‪ -‬וונט חירום‪:‬‬
‫בזמן שגרה הוונט נמצא ריק ללא גז בתוכו‪ ,‬שחרור ייזום יתבצע במקרה של אירוע בלתי‬
‫שיגרתי בלבד כגון‪:‬‬
‫•‬
‫אירוע כשל או פגיעה בצינורות הולכת הגז המצריך שחרור יזום ומבוקר של גז להקטנת‬
‫כמות הגז המשתחררת‪.‬‬
‫•‬
‫בעת עבודות אחזקה של המתקנים או הצנרת בתחנה עשוי להיווצר מצב בו ישנו צורך‬
‫בשחרור יזום דרך וונט‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪370‬‬
‫בזמן שגרה‪ ,‬צינור הוונט נמצא ללא גז‪ .‬שחרור של גז בלחץ גבוה דרך ארובות גורם לפריצת‬
‫גז אל מחוץ למערכת‪ ,‬עקב הצפיפות הנמוכה של הגז הטבעי ובתוספת של השפעת הרוחות‬
‫עלולה עננת הגז להיסחף למקור הצתה ולגרום לשריפה ובכך לגרום לנזקים הנובעים‬
‫מהשפעה תרמית על הסביבה‪ .‬להלן מפורטים טווחים שנבדקו עבור תרחיש זה‪:‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.6.5‬ב' – רדיוסי סיכון עבור קרינה תרמית מהוונט‬
‫תרחיש‬
‫מוקד סיכון‬
‫נתונים‬
‫לביצוע‬
‫התרחיש‬
‫וונט המיועד‬
‫לשחרור יזום ‪-‬‬
‫לחץ גבוה‬
‫קרע מלא‬
‫לחץ‪80 :‬‬
‫מהצנרת‬
‫‪Barg‬‬
‫קוטר‪4" :‬‬
‫והצתה מיידית‬
‫אורך צנרת‪(Jet –Fire) :‬‬
‫‪8500‬‬
‫קרע מלא‬
‫מטרים‬
‫מהצנרת‬
‫גובה וונט‪:‬‬
‫והצתה‬
‫‪ 10‬מטרים מאוחרת‬
‫)‪(Flash –Fire‬‬
‫רדיוס מעגל‬
‫סיכון )שטף‬
‫קרינה‬
‫‪(5Kw/m2‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫רדיוס מעגל‬
‫סיכון מרבי‬
‫)‪( m‬‬
‫)שטף קרינה‬
‫‪(12KW/m2‬‬
‫‪83‬‬
‫‪54‬‬
‫‪64‬‬
‫‪41‬‬
‫‪371‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.6.5‬רדיוס מעגל סיכון מרבי מהוונט*‬
‫*התרשים מציג את רדיוס מעגל סיכון המקסימאלי )שטף קרינה ‪(5 Kw/m2‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪372‬‬
‫‪ 4.2.6.6‬חישוב טווח נפיצות של הגז הנפלט מהוונט‬
‫המרחק לסף הנפיצות התחתון ‪ LEL‬מחושב על ידי הערכת מימדי ענן הגז הנפלט מהוונט‪,‬‬
‫קצב המיהול המושפע עקב כוחות טורבולנטיים לאורך מסלול ההתקדמות )הניסיון מראה‬
‫שדיפוזיה אינה מהווה פקטור משמעותי בסקאלת האירוע וממילא נכללת בהערכת הכוחות‬
‫הטורבולנטיים( וההשפעה של כוחות העילוי‪.‬‬
‫בנקודת היציאה של הגז מהוונט ריכוז הגז הוא ‪ 100%‬כי עדיין אין אוויר‪ .‬מרגע היציאה ואילך‬
‫מתחילה סחיפת אוויר פנימה‪ .‬הסחיפה נוצרת משילוב של כוחות הערבול )טורבולנציה(‪,‬‬
‫כוחות עילוי‪ ,‬ודיפוזיה של המתאן בתוך האוויר‪ .‬הכוחות הטורבולנטיים דומיננטיים קרוב‬
‫למוקד הפריצה בהתאם לנתוני המהירות‪ ,‬הטמפרטורה וההרכב בנקודת היציאה‪ ,‬ובהמשך‬
‫הופכים לתלויים במהירות הרוח בשלושת כיווני המרחב‪ .‬ככל שהרוח חלשה יותר מתגברת‬
‫ההשפעה של כוח העילוי ושל הדיפוזיה על קצב מיהול הענן‪.‬‬
‫להלן גרף המתאר את גובה מרכז הענן במרחקים משתנים ממקור הפליטה‪.‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.6.6‬א' ‪ -‬גובה מרכז הענן עבור שני מצבים מטארולוגים‬
‫מצב ‪F‬‬
‫‪200.00‬‬
‫‪150.00‬‬
‫‪ 100.00‬גובה‪ ,‬מטר‬
‫‪50.00‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪200‬‬
‫‪300‬‬
‫‪400‬‬
‫מרחק במורד הרוח‪ ,‬מטר‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪373‬‬
D ‫מצב‬
‫גובה מרכז ענן‬
120.00
100.00
80.00
‫ מטר‬,‫גובה‬
60.00
40.00
20.00
0.00
0
100
200
300
400
‫ מטר‬,‫מרחק במורד הרוח‬
500
600
:‫לצורך ביצוע חישובי גודל הענן נעשה שימוש בנתונים הבאים‬
‫ א' – נתוני חישוב גודל ענן‬4.2.6.6 ‫טבלה‬
Buoyant
374
‫יחידות‬
D ‫ערך מצב‬
F ‫ערך מצב‬
‫פרמטר‬
gm/mol
16
16
Molecular weight
°C
25
43
Ts-exit temperature
kg/sec
106.3
106.3
Emission rate
g/m^3
8.175
8.175
Reference conc
Meter
10
10
h0-Initial height
°K
316
316
Ts-exit temperature
kg/m^3
0.62
0.62
Gas density
°C
25
43
Ta-ambient temperature
°K
316
316
Ta-ambient temperature
kg/m^3
1.110214716
1.110214716
Air density
kg/m^3
0.69
0.69
q3-Water vapor density
air=1
0.556
0.556
Relative gas density
Inches
should be
implemented
4
4
rs - exit radius
M
0.0508
0.0508
m^2
0.00202683
0.00202683
crossection area
m^3/sec
172
172
Emission flow rate
Gas
Model
2012 ‫ נובמבר‬-IPM ‫ – תחנת כוח‬34 ‫תסקיר לתת"ל‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪vs - vertical exit speed‬‬
‫‪wind speed‬‬
‫‪450 (speed of‬‬
‫‪sound in‬‬
‫)‪Methane‬‬
‫‪1.5‬‬
‫)!‪Cp-air (in R units‬‬
‫‪3 1/2‬‬
‫‪450 (speed of‬‬
‫‪sound‬‬
‫‪in‬‬
‫‪m/sec‬‬
‫)‪Methane‬‬
‫‪3‬‬
‫‪m/sec‬‬
‫‪3 1/2‬‬
‫!‪R units‬‬
‫יש לציין כי בעת שחרור גז תתרחש השתנקות של הגז בפתח הצינור‪ .‬הדבר יגרום להורדת‬
‫קצב שחרור הגז ובכך להקטנת טווחי הסיכון המצוינים לעיל‪ .‬הסקר שבוצע לא לקח בחשבון‬
‫הנחה מקילה זו‪.‬‬
‫על בסיס נתונים אלו ניתן להעריך את המרחק לערך מחמיר של ‪ 25% LEL‬של ענן הגז‬
‫הנפלט מהוונט כמפורט להלן‪:‬‬
‫טבלה ‪ 4.2.6.6‬ב' – מרחק ענן הגז הנפלט מהוונט ע"פ ערך ‪LEL‬‬
‫‪ Height to 25% LEL‬למצב ‪ Height to 25% LEL F‬למצב ‪Distance D‬‬
‫‪50.46‬‬
‫‪37.31‬‬
‫‪10‬‬
‫‪61.40‬‬
‫‪45.61‬‬
‫‪20‬‬
‫‪69.20‬‬
‫‪51.74‬‬
‫‪30‬‬
‫‪80.87‬‬
‫‪61.09‬‬
‫‪50‬‬
‫‪100.74‬‬
‫‪77.04‬‬
‫‪100‬‬
‫‪115.00‬‬
‫‪87.87‬‬
‫‪150‬‬
‫‪126.49‬‬
‫‪95.70‬‬
‫‪200‬‬
‫‪144.78‬‬
‫‪105.09‬‬
‫‪300‬‬
‫‪159.30‬‬
‫‪105.93‬‬
‫‪400‬‬
‫‪171.41‬‬
‫‪-‬‬
‫‪500‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪375‬‬
‫להלן גרף המתאר את הגובה מהקרקע עד לריכוז של מעל ‪ 25% LEL‬של ענן הגז הנפלט‬
‫במרחקים משתנים ממקור הפליטה‪ .‬ריכוז המתאן באוויר מתחת לגובה זה צפוי להיות נמוך‬
‫מ‪.25% LEL-‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.6.6‬ב' ‪ -‬גובה ל‪ LEL 25%-‬בשני מצבים מטארולוגים‬
‫גובה ל ‪ LEL 25%‬במצב ‪F‬‬
‫‪200.00‬‬
‫‪150.00‬‬
‫‪ 100.00‬גובה‪ ,‬מטר‬
‫‪50.00‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪500‬‬
‫‪300‬‬
‫‪400‬‬
‫‪50‬‬
‫‪100‬‬
‫‪150‬‬
‫‪200‬‬
‫מרחק במורד הרוח ‪ ,‬מטר‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫גובה ל ‪ LEL 25%‬במצב ‪D‬‬
‫‪120.00‬‬
‫‪100.00‬‬
‫‪80.00‬‬
‫‪60.00‬‬
‫גובה‪ ,‬מטר‬
‫‪40.00‬‬
‫‪20.00‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪50‬‬
‫‪100‬‬
‫‪150‬‬
‫מרחק במורד הרוח‪ ,‬מטר‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫על פי תקן ישראלי ‪ 60079‬המתבסס על הנציבות הבין‪-‬לאומית לאלקטרוטכניקה ‪IEC‬‬
‫‪ .600079‬ניתן להגדיר אזור מסוכן כאזור בו קיימת או צפויה להיות קיימת אווירה גזית נפיצה‬
‫בכמויות הדורשות אמצעי זהירות מיוחדים בבנייה‪ ,‬בהתקנה ובשימוש בציוד‪.‬‬
‫אזורים מסוכנים מסווגים ל‪ ,zones-‬בהתאם לתדירות ולמשך הופעת האווירה הגזית הנפיצה‪:‬‬
‫•‬
‫‪ :zone 0‬אזור בו אווירה גזית נפיצה קיימת באופן רציף או במשך תקופות ארוכות‪.‬‬
‫•‬
‫‪ :zone 1‬אזור בו סביר שתתקיים אווירה גזית נפיצה בתנאי תפעול רגילים‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪376‬‬
‫•‬
‫‪ :zone 2‬אזור בו לא סביר שתתקיים אווירה גזית נפיצה בתנאי תפעול רגילים‪ ,‬ואם‬
‫אכן קיימת אווירה נפיצה‪ ,‬הדבר מתרחש לעתים רחוקות ולפרק זמן קצר‪.‬‬
‫הגרף הבא מסביר את החלוקה לאזורים כתלות של תדירות הופעת האווירה הנפיצה ומשך‬
‫קיומה של האווירה הנפיצה‪.‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.6.6‬ג' ‪ -‬תדירות הופעת האטמוספרה הנפיצה‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪377‬‬
‫הסיווג ל‪ zones-‬מבוסס על‪:‬‬
‫•‬
‫הסבירות להיווצרות אווירה נפיצה – הימצאות חומרים דליקים ובחינת אפשרות‬
‫השחרור שלהם מהציוד לאוויר‪.‬‬
‫•‬
‫קביעת דרגת השחרור של החומר )ראו להלן(‪.‬‬
‫•‬
‫רמת האוורור במקום )ראו טבלה בהמשך(‪.‬‬
‫•‬
‫תכונות כימיות ופיזיקליות של החומר והתהליך )גאומטריה של המקור‪ ,‬ריכוז החומר‪,‬‬
‫נדיפות החומר‪ ,‬צפיפות אדים‪ ,‬טמפרטורה וכד'(‪.‬‬
‫התקן מגדיר שלוש דרגות שחרור‪:‬‬
‫•‬
‫מקור רציף מוגדר כפני השטח של נוזל דליק במיכל בעל גג קבוע עם יציאה קבועה של‬
‫אדים לאוויר; או פני השטח של נוזל דליק החשופים לאוויר באופן רציף או למשך‬
‫תקופות ארוכות‪.‬‬
‫•‬
‫מקור ראשוני מוגדר כמקור )אטמי משאבות‪ ,‬מדחסים‪ ,‬ברזים‪ ,‬שסתומי פריקה‪vents ,‬‬
‫וכד'( הפולט חומר דליק במהלך תפעול רגיל; או נקודות ניקוז או דגימה ממיכלים‬
‫המכילים נוזל דליק‪ ,‬העלולות לשחרר אדים דליקים לאוויר במהלך תפעול רגיל‪.‬‬
‫•‬
‫מקור שניוני מוגדר כמקור )אטמי משאבות‪ ,‬מדחסים‪ ,‬ברזים‪ ,‬שסתומי פריקה‪vents ,‬‬
‫וכד'( שבתפעול רגיל אינו צפוי לשחרר חומר דליק; או עוגנים‪ ,‬חיבורים ומתאמי צינורות‬
‫שבתפעול רגיל אינם צפויים לשחרר חומר דליק; או נקודות דגימה שבתפעול רגיל אינן‬
‫צפויות לשחרר חומר דליק‪.‬‬
‫זמינות האוורור מוגדרת כדלקמן‪:‬‬
‫•‬
‫זמינות טובה‪ :‬האוורור קיים למעשה באופן רציף )אוורור טבעי באזורים פתוחים‪ ,‬מחוץ‬
‫לבניין‪ ,‬נחשב בדרך כלל כבעל זמינות טובה(‪.‬‬
‫•‬
‫זמינות סבירה‪ :‬האוורור צפוי להיות קיים בתפעול רגיל‪ .‬אי רציפות מותרת בתנאי שהיא‬
‫מתרחשת לעתים רחוקות ולתקופות קצרות‪.‬‬
‫•‬
‫זמינות גרועה‪ :‬אוורור שאינו עונה על הדרישות לזמינות טובה או סבירה‪ ,‬אך אי רציפות‬
‫בהפעלתו אינה צפויה לארוך תקופות ארוכות‪.‬‬
‫אין להתחשב באוורור שאינו עונה אפילו על הדרישות לזמינות גרועה‪.‬‬
‫על פי נתונים המופיעים ב ‪ HAZOP manger V.6‬ההסתברות לפתיחת שווא של הוונט‬
‫העלולה לגרום להיווצרות הענן המתואר לעיל הינה ‪ 0.09‬תקריות בשנה‪ ,‬משמע ההסתברות‬
‫להתרחשות אירוע מעין זה הינה פעם ב‪ 11-‬שנה‪) .‬ישנה התייחסות למקרה של פתיחת שווא‬
‫של וונט בלבד מאחר ובשחרור יזום על פי ההנחיות יש לבצע נוהל הכולל מב"ר(‪.‬ניתן להניח‬
‫‪378‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫כי במקרה של פתיחת שווא של הוונט יפעלו מערכות הבקרה בתחנה וזמן פתיחת הוונט לא‬
‫יעלה על שעה‪.‬‬
‫בהצבת נתונים אלו בגרף חלוקה לאזורים כתלות של תדירות הופעת האווירה הנפיצה ומשך‬
‫קיומה של האווירה הנפיצה המופיע בעמוד ‪ 33‬ניתן לראות שאזור הוונט על פי הנתונים‬
‫המפורטים מוגדר כאזור בלא סכנה ולכן אין צורך להגדיר רדיוס של אזור נטול מקורות הצתה‬
‫סביב לוונט‪.‬‬
‫אזור נטול מקורות הצתה )‪:(Explosion Proof Area‬‬
‫על אף ולמרות המידע הנתון לעיל מאחר ובסקרי סיכונים שנערכו לתחנות ‪ PRMS‬אחרות‬
‫בארץ נעשה שימוש בנתוני חברת ‪ GASUNIE‬על מנת לקבוע אזור נטול מקורות הצתה ועל‬
‫מנת לספק את ההגנה המרבית סביב לוונט להלן מפורטים נתוני אזור נטול מקורות הצתה‬
‫הנדרש על פי הנתון בטבלאות של חברת ‪ :GASUNIE‬עבור מקטע צנרת בקוטר ‪ "12‬בעל‬
‫שני וונטים שקוטרם ‪ "4‬נדרש רדיוס אזור נטול מקורות הצתה של ‪ 29‬מטרים‪ ,‬אזור זה נמדד‬
‫ע"י רדיוס ממרכז הארובה ב‪ 360-‬מעלות‪.‬‬
‫יחד עם זאת בהתאם להנחיות רשות הגז ובתיאום עם נתג"ז הוגדל רדיוס אזור נטול מקורות‬
‫הצתה ל ‪ 35‬מטרים‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪379‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.6.6‬ד' ‪ -‬רדיוס אזור נטול מקורות הצתה )‪ 35‬מטרים לפי מינימום נתג"ז(‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪380‬‬
‫‪ 4.2.6.7‬ניתוח סיכונים ממקור חיצוני )ראו גם פרק א' סעיף ‪(1.4‬‬
‫בהתאם לסיכום עם יועץ הות"ל לענייני סיכונים במכתב מיום ‪) 01-01-2012‬ראו נספח ‪,(14‬‬
‫בוצעו תרחישים לדליפת אמוניה ממפעלים שכנים הנמצאים באזור התעשייה באר טוביה לפי‬
‫כמות האמוניה במיכל כפי שמפורטת בדוח ברזילי )ראו נספח ‪ .(5‬כמו כן הוצגו בתסקיר זה‬
‫תרחישי האמוניה ממפעלים שכנים על פי דוח ברזילי‪.‬‬
‫להלן סקירת סיכונים לאמוניה הקיימת באזור התעשייה ממפעלים קיימים‪.‬‬
‫נתונים והנחות‪:‬‬
‫•‬
‫כמות אמוניה המצויה בכל מפעל נרשמה לפי הכמות המכסימלית המופיעה בהיתר‬
‫הרעלים‪ ,‬סביר כי בפועל קיימות במפעלים כמויות נמוכות יותר‪.‬‬
‫•‬
‫כמות האמוניה במיכל במערכת הקירור בכל מפעל עבורו נותח התרחיש‪ ,‬מתבססת‬
‫כאמור על מידע שהתקבל מדו"ח ישראל ברזילי )סקר סיכונים מחומרים מסוכנים‬
‫ומהקמת תחנת הכוח מוסקת בגז באזור תעשיה באר טוביה שהוכן עבור איגוד ערים‬
‫לאיכות הסביבה‪-‬נפת אשקלון‪ ,‬מועצה אזורית באר טוביה ועיריית קריית מלאכי ע"י דר'‬
‫ישראל ברזילי בחודש מאי ‪ .2010‬התייחסות לתוצאות הסקר ראו סעיף ‪ 1.4.5‬ב'( )ראו‬
‫הסקר בנספח ‪ .(5‬יובהר כי תרחישי ד"ר ישראל ברזילי לגבי חמשת מפעלי האמוניה‬
‫באזור התעשייה‪ ,‬משקפים לפי מיטב הבנתנו את המצב הקיים כיום מבחינת סיכונים‬
‫דטרמינסטים מאמוניה‪ .‬ראה פרק ‪ .1.4‬בישיבת המומחים שהתקיימה בתאריך ‪24-04-‬‬
‫‪) 2012‬ראה פרוטוקול הישיבה מתאריך ‪ 15-05-2012‬בנספח ‪ (5‬הוצגו ע"י ד"ר ישראל‬
‫ברזילי תרחישים עבור מרחקי הפרדה מאמוניה של מפעלי הסביבה על פי הנחות יסוד‬
‫שונות‪ .‬בתרחישים‪ ,‬המקובלים על עורכי סקר זה בערכי קיצון‪ ,‬התקבלו מרחקי הפרדה‬
‫של ‪ 322‬מטרים‪.‬‬
‫•‬
‫יובהר כי במידה ומפעלי האמוניה יפעלו בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה‬
‫לגבי מסמך מרחקי הפרדה‪ .‬יקטנו מעגלי הסיכון בהתאם‪.‬‬
‫•‬
‫התרחיש שנבחן בפרק זה מתייחס לדליפה מחור בקוטר "‪ 1‬מחלקו העליון של המיכל‪,‬‬
‫בהתאם להנחיות מסמך "מרחקי הפרדה" שהופץ על ידי מנכ"ל המשרד להגנת‬
‫הסביבה ביוני ‪ .2011‬לצורך ניתוח התרחישים נבחר מיכל אמוניה בטמפרטורה של ‪-10‬‬
‫מ"צ )מיכל שכזה הינו אופייני במערכות קירור באמוניה ונבחר ע"י יועץ הוות"ל לענייני‬
‫סיכונים כמיכל מייצג לצורך ניתוח התרחיש(‪.‬‬
‫•‬
‫התרחישים נותחו בתנאים מטאורולוגיים לפי חוזר מנכ"ל לקביעת מרחקי הפרדה של‬
‫המשרד להגנת הסביבה יוני ‪.2011‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪381‬‬
‫ערך הייחוס הוא ‪ .(Protective Action Criteria) PAC2= 160ppm‬נקודת קצה לפי‬
‫•‬
‫מסמך מרחקי הפרדה‪ .‬ערך זה הינו ריכוז שבחשיפה בת שעה האוכלוסייה יכולה‬
‫להיחשף אליו בלי לסבול מהשפעות בריאותיות בלתי הפיכות או חמורות ומתמשכות‪,‬‬
‫או פגיעה ביכולת להימלט‪.‬‬
‫בטבלה הבאה מפורטים טווחי סיכון במטרים‪ ,‬בחשיפת אנשים לא ממוגנים לאמוניה גזית‬
‫באוויר עקב תרחישי הייחוס‪ .‬ריכוז הייחוס הוא ‪) PAC2‬ערך יחוס לפי חוזר מנכ"ל לקביעת‬
‫מרחקי הפרדה של המשרד להגנת הסביבה יוני ‪.(.2011‬‬
‫טבלה ‪ – 4.2.6.7‬טווחי סיכון בחשיפת אנשים לא ממוגנים לאמוניה גזית באוויר‬
‫מס"ד‬
‫מפעל‬
‫כמות אמוניה‬
‫במערכת )לפי‬
‫דו"ח‬
‫ברזילאי(‬
‫טווח‬
‫סיכון‬
‫במטרים‬
‫‪.1‬‬
‫תנובה‬
‫מרלו"ג‬
‫‪ 4000‬ק"ג‬
‫‪156‬‬
‫‪.2‬‬
‫תופא"פ‬
‫‪ 6500‬ק"ג‬
‫‪156‬‬
‫‪.3‬‬
‫נוגה גלידות‬
‫‪ 20000‬ק"ג‬
‫‪156‬‬
‫‪.4‬‬
‫תנובה‬
‫נסטלה‬
‫‪ 15000‬ק"ג‬
‫‪156‬‬
‫‪.5‬‬
‫קורניש‬
‫‪ 25000‬ק"ג‬
‫‪157‬‬
‫ערך‬
‫ייחוס‬
‫גודל המיכל *‬
‫הכמות לתרחיש‬
‫במיכל לפי ‪25%‬‬
‫מהכמות‬
‫‪ 1000‬ק"ג‬
‫‪ 1.5‬קוטר ‪4.5‬‬
‫אורך‬
‫=‪PAC 2‬‬
‫‪160‬‬
‫‪ppm‬‬
‫= נפח ‪ 8‬מ"ק‬
‫‪ 1625‬ק"ג‬
‫‪ 5000‬ק"ג‬
‫‪ 3750‬ק"ג‬
‫‪ 1.5‬קוטר ‪ 7‬אורך‬
‫‪ 6250‬ק"ג‬
‫= נפח ‪ 12‬קו"ב‬
‫התרחישים לעיל‪ ,‬אינם לוקחים בחשבון את אמצעי ההגנה המקובלים בארץ במפעלי קירור‬
‫באמוניה‪ .‬סביר להניח כי עם נקיטת אמצעי הפחתה אלו יפחתו טווחי הסיכון‪.‬‬
‫נציין כי השפעות אלו של חשיפה לאמוניה‪ ,‬נכונות גם במצב הנוכחי היום ואינן קשורות לתחנת‬
‫הכוח‪.‬‬
‫השפעות אפשריות אלו הן של הרעלה בלבד לאנשים שימצאו בטווחי הסיכון‪ .‬דליפת אמוניה‬
‫לא תשפיע על ציוד התחנה והחומרים המסוכנים אשר ימצאו בתחנת הכוח‪ .‬התחנה תנקוט‬
‫באמצעי מיגון ראויים לעובדיה‪.‬‬
‫יש לציין כי למרות פניותינו לכל הגורמים הרלבנטיים )המפעלים המשתמשים באמוניה‪,‬‬
‫המועצה המקומית‪ ,‬הוועדה המקומית לתכנון ובניה‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה מחוז דרום‪,‬‬
‫איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון‪ ,‬איגוד ערים לכבאות אשקלון ולפיקוד העורף – ראו‬
‫נספח ‪ ,(4‬לא קיבלנו את הנתונים הנדרשים להכנת חלק זה בתסקיר‪ ,‬דבר שהביא להנחות‬
‫כמפורט מעלה‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪382‬‬
‫תרשים ‪ - 4.2.6.7‬מעגלי סיכון של תרחישי דליפת אמוניה ממפעלים שכנים לריכוז ייחוס‬
‫‪PAC2‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪383‬‬
‫‪ 4.2.6.8‬התייחסות להתנגדויות שפורסמו‬
‫התבקשנו על ידי צוות הות"ל בסיכום פגישה מיום ‪ 04-01-2011‬להתייחס לנושאים שהועלו‬
‫על ידי מתנגדים לתחנה בהזדמנויות שונות למרות שאינן נכללות בהנחיות לתסקיר‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫לגבי התייחסות לדו"ח "סקר סיכונים מחומרים מסוכנים ומהקמת תחנת כוח מוסקת‬
‫בגז באזור תעשיה באר טוביה" אשר נערך על ידי דר' ישראל ברזילי ראו תסקיר זה‬
‫פרק ‪ 1.4‬סעיף ‪ – 1.4.5‬סיכונים במצב קיים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫להלן התייחסות עבור הצעות לתרחישי פח"ע שהופיעו במכתבו של מר שלמה‬
‫עובדיה‪ ,‬מנהל איגוד ערים אשקלון למתכנן אייל קליידר מצוות הות"ל מתאריך‬
‫‪ ,26.8.2010‬סימוכין‪ 220/2010 :‬הנושא את הכותרת "הערות להנחיות תסקיר‬
‫השפעה על הסביבה תחנת כוח ‪–IPM‬תת"ל ‪) "34‬להלן ‪ -‬מכתבו של שלמה עובדיה(‬
‫לסעיף ‪ - 6‬פרק ד‪ ,‬פירוט והערכה של השפעות סביבתיות‪.‬‬
‫התרחישים המלחמתיים אשר הועלו במכתב מעלים את החשש מפיגוע פח"ע בסמוך‬
‫למוקדים שונים בתחנה אשר עלול לגרום להיווצרות תרחישים מסוכנים‪ .‬התרחישים בסקר‬
‫בוצעו על פי הנחיות המפורטות בתסקיר‪ ,‬על פי הנחיות אלו בוצעו התרחישים בשיטה‬
‫הדטרמיניסטית )למעט תחנת ה‪ ,(PRMS-‬דהיינו אין התייחסות להסתברות של האירוע או‬
‫לגורם שעלול לגרום לאירוע‪ ,‬עם זאת תוצאות הסקר מעידות שגם במקרה בו האירוע‬
‫מתרחש מכל סיבה שהיא )לרבות אירוע פח"ע( טווחי הסיכון אינם גורמים לנזקים סביבתיים‬
‫כמפורט בתוצאות הסקר‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪384‬‬
‫להלן התייחסות עבור הצעות לתרחישים השונים שעלו במכתבו של מר שלמה עובדיה‪:‬‬
‫טבלה ‪ - 4.2.6.8‬התייחסות עבור הצעות לתרחישים השונים שעלו במכתבו של מר‬
‫שלמה עובדיה‬
‫תרחיש מוצע‬
‫מס'‬
‫‪1‬‬
‫הצתה מיידית‬
‫והתלקחות של ענן‬
‫אדים לקבלת ‪Jet‬‬
‫‪Fire‬‬
‫הצתה מאוחרת של‬
‫ענן האדים‬
‫והתלקחות בנקודת‬
‫ההצתה ‪Flash‬‬
‫‪Fire‬‬
‫הצטברות של אדי‬
‫גז מתאן באחד‬
‫החדרים במבנה‬
‫עקב דליפה במקום‬
‫סגור ותרחיש פיצוץ‬
‫של ‪U.V.C.E‬‬
‫בדומה לגפ"מ‬
‫‪4‬‬
‫פיצוץ הגז עקב‬
‫תקלה טכנית‬
‫והתפשטות ענן‬
‫רעיל‬
‫פיצוץ הגז‬
‫והתפשטות ענן‬
‫דליק וחישוב ‪10%‬‬
‫‪LEL‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫התייחסות‬
‫התרחיש בוצע ומוצג בטבלה ‪4.2.6.3‬‬
‫התרחיש בוצע ומוצג בטבלה ‪4.2.6.3‬‬
‫תרחישי גז טבעי אינם דומים לתרחישי גפ"מ‪ .‬גז טבעי להבדיל‬
‫מגפ"מ אינו מאוחסן במיכלים וכן נמצא במצב של גז ואינו‬
‫מנוזל כמו הגפ"מ הנמצא בצפיפות יותר גבוהה‪ ,‬כמו כן הגפ"מ‬
‫כבד מהאוויר ואילו גז טבעי קל ממנו‪.‬‬
‫בתסקיר חושב תרחיש ‪ UVCE‬לצינור גז מתאן בתחומי התחנה‪.‬‬
‫בתרחיש זה מתקבל טווח של ‪ 46‬מטר לערך ייחוס של לחץ יתר‬
‫של ‪ 0.1‬בר‪ .‬זוהי נקודת קצה לתרחיש פיצוץ במצב תכנון לפי‬
‫מסמך מרחקי הפרדה של המשרד להגנת הסביבה יוני ‪.2011‬‬
‫מתאן אינו גז רעיל‪ ,‬עקב כך תרחישי רעילות אינם רלוונטיים‬
‫לסקר‪.‬‬
‫על פי ההנחיות המופיעות ב"מדריך לניהול סיכונים מהדורה ‪"2.0‬‬
‫סעיף ‪ 4.2.1.2.3‬עבור חומרים דליקים יש להשתמש בנקודת‬
‫הקצה של תחום דליקות תחתון‪ ,‬דהיינו ריכוז ‪ LEL‬ולא ריכוז‬
‫‪ .LEL 10%‬תרחיש זה בוצע בתסקיר ראו טבלה ‪4.2.6.3‬‬
‫לעניין צנרת ההולכה‪ ,‬נקבעו קווי בניין על פי התקן הישראלי כאמור בתמ"א ‪ .37‬קווי הבניין‬
‫נותנים את המענה לסוגיות הבטיחות השונות‪ .‬יחד עם זאת קו צינור הולכת הגז העובר‬
‫באזורים רגישים לאורך כביש ‪ ,40‬יוטמן עמוק יותר ויכוסה בפלטות בטון לפי הצורך‬
‫הבטיחותי‪.‬‬
‫חיל האוויר בדק את מאפייני התחנה הנוגעים לו ונתן אישורו‪.‬‬
‫לגבי תחנות דומות בעולם ראו נספח ‪" – 15‬תחנות סמוכות לאזורי מגורים"‪.‬‬
‫בוצע ניתוח סיכונים ממקור חיצוני ראו סעיף ‪ 4.2.6.7‬לעיל‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫להלן התייחסות למצגת "תחנת כוח ענקית ירוקה" שהוצגה בכנסת על ידי נציגי‬
‫התושבים המתנגדים )המאבק נגד הקמת תחנת כוח ‪ ,(IPM‬שקופית ‪ – 4‬הסכנות בהקמת‬
‫התחנה‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪385‬‬
‫בסעיפים ‪ 1-2‬בשקופית זו מופיעים הטיעונים כדלקמן‪" :‬קרבה חסרת תקדים לבתי‬
‫התושבים" "קירבה חסרת תקדים לאזור מסחרי הומה – מרכז ביג"‪ .‬תוצאות התרחישים‬
‫מעידות כי טווחי הסיכון של התרחישים השונים אינם מגיעים לבתי התושבים ו‪/‬או למרכז ביג‪.‬‬
‫בנוסף ראו נספח ‪" – 15‬תחנות סמוכות לאזורי מגורים"‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 3‬מופיעה טענה בדבר "סמיכות לריכוז חומרים מסוכנים באזור התעשייה"‪ .‬מתוצאות‬
‫טווחי הסיכונים המתקבלים מהתרחישים השונים שנבדקו בתסקיר עולה כי אירוע בתחנה‬
‫אינו יוזם אירוע בטיחותי במפעלים השכנים ולהיפך‪ .‬אין אפקט דומינו‪ .‬התייחסות לסיכונים‬
‫של מפעלים שכנים ראו סעיף ‪ 4.2.6‬לעיל‪ .‬כמו כן הוחלט על ידי חברת ‪ IPM‬כי יותקנו ‪4‬‬
‫גלאים )‪ 2‬אמוניה‪ (HCl 2 ,‬וזאת בכדי להגן על עובדי התחנה‪.‬‬
‫ממצאי התסקיר מעלים כי טווחי הסיכון המתקבלים מתרחישים כתוצאה מסיכונים הנובעים‬
‫מתפעול תחנת הכוח באזור התעשייה באר טוביה הינם טווחים שאינם מגיעים לרצפטור‬
‫ציבורי בהתאם להגדרה המופיעה במדריך לניהול סיכונים‪ .‬לאור זאת ניתן להניח כי תחנת‬
‫הכוח אינה מהווה גורם סיכון משמעותי לאזור התעשייה‪ .‬יש לציין כי לאורך החישובים‬
‫בתסקיר נלקחו הנחות יסוד מחמירות‪.‬‬
‫על אף הממצאים העולים בסקר‪ ,‬ניתנו המלצות הכוללות אמצעים תפעוליים ואמצעים‬
‫ניהולים‪ ,‬אמצעים אלו מקטינים את הסבירות להתרחשות תקרית ואת השפעת תוצאותיה‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 4‬מופיעה טענה בדבר "תופעת ה ‪ Venting‬במקרה של תקלה בצינור הגז" ‪ -‬תרחיש‬
‫לגבי הוונט ראו טבלה ‪.4.2.6.3‬‬
‫‪ 4.2.6.9‬פירוט מערך שינוע ופינוי החומרים המסוכנים בתחום אזור התעשייה‬
‫החומרים העיקריים בתחנת הכח הם גז טבעי‪ -‬אשר משונע בצנרת הולכה וסולר‪ -‬המשמש‬
‫לחירום ולא צפוי להיות משונע לתחנה במיכליות כביש באופן סדיר )אלא בעת הפעלת‬
‫התחנה בסולר לאור הנחיות הגורם הממונה(‪ .‬ריענון יתבצע על ידי מתקן טיפול ויושלם על‬
‫ידי מילוי מחדש לאחר הפעלות ניסיון שיערכו בתחנה מדי פעם‪ .‬הכימיקלים אשר ישמשו את‬
‫התחנה לשימוש שוטף‪ ,‬נמצאים בכמות נמוכה יחסית‪ .‬אלו ישונעו לתחנה דרך איזור‬
‫התעשיה‪ ,‬בהתאם לשינוע כימיקלים לשאר מפעלי התעשיה באיזור זה‪ .‬לא צפוי שינוע‬
‫חומרים מסוכנים בכבישי אזור התעשיה בתדירות חריגה או בכמוית חריגות מהמקובל‬
‫באזורי תעשיה ומפעלי תעשיה אחרים‪ .‬תחנת הכח אינה מפעל יצור פסולות מסוכנות‬
‫בכמויות גדולות‪ .‬פינוי פסולת מסוכנת יבוצע בתדירות נמוכה ובהתאם לחוק‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪386‬‬
‫במצב א' המוצג בתרשים ‪ 4.2.6.9‬א' להלן תנועת המשאיות לכיון תחנת הכח תתבצע על‬
‫כביש מספר ‪ ,3‬דרך אזור התעשייה לכיוון תחנת הכוח‪ .‬עם זאת‪ ,‬החברה הלאומית לדרכים‬
‫מתכננת מחלף )ראו תרשים ‪ 4.2.6.9‬ב' להלן(‪ ,‬במקרה זה למשאיות תהיה גישה ישירה‬
‫מכביש ‪ 40‬לכיוון תחנת הכח ללא צורך במעבר בכביש ‪ 3‬ו‪/‬או באזה"ת‪.‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.6.9‬א'‪ -‬תנועת משאיות לכיוון תחנת הכח במצב הקיים‪.‬‬
‫תרשים ‪ 4.2.6.9‬ב'‪ -‬תנועת משאיות לכיוון תחנת הכח במידה ויוקם מחלף‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪387‬‬
‫‪ 4.2.7‬מסקנות והמלצות‬
‫א‪ .‬מסקנות מהערכת סיכונים שבוצעה לתחנה‪:‬‬
‫בבחינת הסיכונים של התחנה נסקרו מוקדי סיכון אפשריים ‪ -‬מפעלים שכנים קיימים‪ ,‬גז‬
‫וסולר בתחום התחנה וחומ"ס אחרים שישמשו לתפעול שוטף של התחנה‪.‬‬
‫להלן עיקרי הממצאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫תרחישים דטרמיניסטיים‬
‫על פי תוצאות התרחישים הדטרמיניסטיים נמצא כי האירוע בעל טווח ההשפעה הגדול הינו‬
‫קרע מלא בצנרת והצתה מידית )‪ (Jet-fire‬בוונט המיועד לשיחרור גז יזום ‪ -‬לחץ גבוה‪.‬‬
‫בתרחיש זה טווח הסיכון החיצוני הינו ‪ 82‬מטר‪ .‬טווח זה אינו מגיע למפעלים השכנים‪ ,‬לבתי‬
‫מגורים או רצפטור ציבורי כלשהו‪ .‬כמו כן חושב אזור נטול מקורות הצתה מהוונט ברדיוס של‬
‫‪ 29‬מטר שנופל כולו בתחומי התחנה‪ .‬מרחק זה נבדק גם באמצעות טבלאות ‪GASUNIE‬‬
‫לפי דרישת יועץ הות"ל‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫תרחישים הסתברותיים‬
‫על פי ההנחיות לתסקיר וכמקובל בוצעו תרחישים הסתברותיים רק עבור תחנת ה ‪.PRMS‬‬
‫ממכלול התרחישים ההסתברותיים שנבדקו עולה כי לגבי סיכון אישי )‪(Individual Risk‬‬
‫קווי סיכון אישי של ‪ 10-5‬נמצאים בתוך תחום תחנת הכוח‪.‬‬
‫קווי סיכון אישי של ‪ 10-6‬במרחק של עד ‪ 25‬מטרים מגדר תחנת הכוח‪.‬‬
‫קווי סיכון אישי של ‪ 10-8‬במרחק של עד ‪ 75‬מטרים מגדר תחנת הכוח‪ .‬טווח זה אינו מגיע‬
‫למפעלים השכנים‪ ,‬לבתי מגורים או לרצפטורים ציבוריים בסביבת התחנה‪.‬‬
‫עבור תחנת ה ‪ PRMS‬רמת הסיכון האישי קבילה‪.‬‬
‫ממכלול התרחישים ההסתברותיים שנבדקו עולה כי לגבי סיכון ציבורי )‪(Societal Risk‬‬
‫עבור תחנת ה‪ PRMS‬רמת הסיכון הציבורי קבילה )גם( מאחר ולא נמצאה אוכלוסייה במרחק‬
‫הסקירה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫ניתוח סיכונים ממקור חיצוני‬
‫יובהר כי תרחישי ד"ר ישראל ברזילי לגבי חמשת מפעלי האמוניה באזור התעשייה‪ ,‬משקפים‬
‫לפי מיטב הבנתנו את המצב הקיים כיום מבחינת סיכונים דטרמינסטים מאמוניה‪ .‬יובהר כי‬
‫במידה ומפעלי האמוניה יפעלו בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה לגבי מסמך מרחקי‬
‫הפרדה‪ -‬יצויינו טווחי הסיכון בהתאם להנחיות מסמך הגנת הסביבה מיוני ‪ .2011‬בהתאם‬
‫למסמך מרחקי הפרדה בוצעו תרחישי סיכוני אמוניה ממפעלים שכנים תוך הנחות מחמירות‬
‫)בשל העדר נתונים מפורטים( והתקבל רדיוס סיכון של ‪ 156‬מטר מכל מפעל שכן רלבנטי‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪388‬‬
‫בנוסף הוצג בנספח לתסקיר זה סקר סיכונים שהוכן על ידי דר' ישראל ברזילי בתאריך מאי‬
‫‪ 2010‬עבור איגוד ערים לאיכות הסביבה‪-‬נפת אשקלון‪ ,‬מועצה אזורית באר טוביה ועיריית‬
‫קריית מלאכי‪ ,‬ראו פרק ‪ 1.4‬סעיף ‪ .1.4.5‬בעניין זה יודגש כי תרחישי האמוניה במפעלי‬
‫הסביבה אינם יוצרים סיכון למתקני תחנת הכוח ולא יוצרים "אפקט דומינו" מתחנת הכוח‬
‫לסביבתה‪.‬‬
‫לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי התרחישים שנותחו וטווחי הסיכון שחושבו מצביעים על כך‬
‫כי התחנה אינה יוצרת או יוזמת תרחישים או סיכונים במפעלים סמוכים וברצפטורים‬
‫ציבוריים‪.‬‬
‫שימוש באמצעי הפחתה תפעוליים‪ ,‬הנדסיים‪ ,‬ניהוליים יקטינו את ההסתברויות לאירועים‪ ,‬את‬
‫טווחי הסיכון ואת זמן התגובה של צוות עובדי התחנה בטיפול באירוע חומרים מסוכנים‪.‬‬
‫המלצות להלן‪.‬‬
‫ב‪ .‬המלצות לאמצעי הפחתה עפ"י מוקדי סיכון‬
‫‪ .1‬מיכלי סולר‬
‫המאצרה תבנה בהתאם לנדרש בחוק מבטון מזויין מונע חלחול סוג ב‪ 30-‬בעובי של ‪ 40‬ס"מ‪,‬‬
‫כמו כן תעמוד המאצרה בדרישות החוק הרלוונטיות‪ ,‬כולל הנחיות המשרד להגנת הסביבה‬
‫למניעת שפך והנחיות פיקוד העורף‪.‬‬
‫יוכן נוהל טיפול בשפך סולר למאצרה שיכלול התייחסות לשאיבת שפך הסולר מהמאצרה‪.‬‬
‫עם תכנון מערך הסולר‪ ,‬יתוכננו אמצעי כיבוי לאירוע שריפת הסולר‪ .‬תנתן התייחסות‬
‫להנחיות חוקים ותקנות רלוונטיים‪ ,‬הנחיות ‪ NFPA‬מתאימות‪ ,‬ותקנות שירותי הכבאות‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫גז טבעי‬
‫קו צינור הולכת הגז יוטמן כולו עד להגעת הקו אל תוך תחום תחנת הכוח‪ .‬עומק ההטמנה‬
‫המינימאלי הינו ‪ 1.2‬מטרים לקצה העליון של הצינור‪.‬‬
‫קו צינור הולכת הגז העובר במקביל לאזורי מגורים יוטמן עמוק יותר לפי הצורך הבטיחותי וכן‬
‫יכוסה בפלטות בטון למניעת פגיעה וזאת על מנת להקטין את הסיכוי לתרחיש יזום עקב‬
‫חפירה בלתי חוקית באזור הצנרת ותרחיש פח"ע‪.‬‬
‫קו צינור הולכת הגז ימוגן נגד היווצרות קורוזיה ויתוחזק באופן שימנע היווצרות מקורות‬
‫הצתה למניעת פיצוץ תת קרקעי‪.‬‬
‫תוואי הצינור יסומן על פי הנוהג בחברת נתג"ז‪.‬‬
‫מערכות החשמל והתאורה בתחנה יעמדו בדרישות תקן ישראלי ‪.5664‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪389‬‬
‫באזור שטח נטול מקורות הצתה לא יוצבו מקורות הצתה קבועים‪ ,‬ציוד נייד המוצב בשטח‬
‫יהיה מותאם לעבודה באווירה נפיצה‪ .‬בעת שחרור גז יזום באזור נטול מקורות ההצתה לא‬
‫יהיו כלל מקורות הצתה כולל מקורות הצתה ניידים‪.‬‬
‫בעת ביצוע פעולת שחרור גז יזומה או בעת אירוע חירום הכולל דליפת גז תבוצע הפסקת‬
‫הפעילות השגרתית ויתבצע מעבר לפעילות אירוע חירום הכולל הודעה לגופים הרלוונטיים‪.‬‬
‫סביב לוונט ימצא קיר בטון‪ ,‬בהתאם למקובל בחברת נתג"ז המאושר ברשות הגז‪.‬‬
‫סביב כניסת צינור גז ‪ barg 80‬ל ‪ PRMS‬תבנה מגננת בטון‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫חומרים נוספים בתחנה‬
‫חומרים מסוכנים נוזליים בתחנה לתפעול שוטף יאוחסנו במחסן חומרים מסוכנים במאצרות‬
‫ייעודיות המתאימות להכיל ‪ 110%‬מנפח המיכל‪ .‬המאצרות יהיו מחומר עמיד לחומרים‬
‫שבתוכן לפי התנאים בהיתר רעלים‪.‬‬
‫סוללות מימן לקירור הגנראטור יאוחסנו בסככה בעלת גג משופע שאינה סגורה‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫סיכונים ממפעלים שכנים‬
‫יותקנו אמצעי ניטור )גלאים קבועים( לאיתור דליפות ממפעלים שכנים באזור התעשייה של‬
‫אמוניה ו‪ .HCl -‬יותקנו ארבעה גלאים אשר בהפעלת שניים )מאותו סוג( תופסק פעולת‬
‫הטורבינה לפי נוהל מסודר‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫המלצות ניהוליות להפחתת הסיכון בתחנה‬
‫• יוכן נוהל חירום ותיק מפעל לתחנה‪.‬‬
‫• יוקם צוות ומערך חירום בתחנה‪.‬‬
‫• עובדי התחנה וצוותי החירום יתורגלו בשת"פ עם גורמי הצלה הרלוונטיים )משטרת‬
‫ישראל‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬כיבוי אש‪ ,‬מגן דויד אדום‪ ,‬פיקוד העורף ורשות הגז(‬
‫וגורמים סמוכים‪ ,‬קרי מפעלים רלוונטים באזור התעשייה‪.‬‬
‫• מערך העובדים בתחנה יתודרך לגבי הסיכונים השונים ואמצעי מניעתם‪.‬‬
‫• יכתבו נהלי בטיחות ונוהל עבודה באש חמה )ריתוך‪ ,‬השחזה‪ ,‬חיתוך בלהבה( תוך‬
‫מתן דגש על תנאים לביצוע עבודות מסוג זה למניעת אירועי חירום‪.‬‬
‫• ירכש ציוד מגן ואמצעי חירום ומגן לטיפול בשפך סולר ואירוע גז‪.‬‬
‫• יכתב ויתורגל נוהל חבירה בין הנהלת תחנת הכוח וחברת נתג"ז על העברת הודעות‬
‫בזמן חירום‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪390‬‬
‫• ימצאו בתחנה גיליונות בטיחות של החומרים המסוכנים בתחנה ויובאו לידיעת‬
‫העובדים בתחנה‪.‬‬
‫• יכתבו נהלי בדיקה תקופתית של הציוד בתחנה וסביבה )אחזקה מונעת(‪.‬‬
‫• יוכן נוהל המפרט את ההתנהגות בעת הפעלת הגלאים המתריעים על אירוע‬
‫ממפעלים סמוכים‪.‬‬
‫• יוכן נוהל ניהול פסולות המתייחס לאחסון‪ ,‬הפרדות ופינוי פסולת בתחנה‪ .‬כולל הגדרת‬
‫תדירות ובעלי תפקידים‪.‬‬
‫• בתחנה יוצבו עמדות לטיפול בשפך של חומרים מסוכנים‪ ,‬כולל אמצעי ספיגה )שרוולי‬
‫ספיגה( ואיסוף חומרים מסוכנים‪.‬‬
‫לסיכום פרק הסיכונים‬
‫נושא הסיכונים בתחום תחנת הכוח‪ ,‬בסביבתה ובזיקה בינה לבין הסביבה נלמד באופן‬
‫מפורט‪ .‬הונחו הנחות יסוד מחמירות בדבר תכולת חומרים מסוכנים והעדר מיגון‪ .‬הסיכונים‬
‫נחקרו בכמה שיטות הערכת סיכונים ובהם השיטה הדטרמיניסטית‪ ,‬השיטה ההסתברותית‬
‫)ל ‪ (PRMS‬טבלאות ‪ GASUNIE‬ומדיניות מרחקי הפרדה של המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫התחנה אינה מסכנת את סביבתה הקרובה וממילא הרחוקה‪ ,‬אירועי חומרים במפעלים‬
‫סמוכים עשויים לגרום נפגעים בתחנה הכוח אך לא לחולל התנעת אירועים נוספים בתחנה‬
‫ונזק לסביבה ממתחם התחנה )אין אפקט דומינו(‪ .‬סקירת הסיכונים שנערכה‪ ,‬על שלביה‬
‫השונים‪ ,‬סייעה לקבוע תסדיר אופטימאלי של מתקנים‪ ,‬להפחתת רדיוסי סיכון חופפים‬
‫בתחום התחנה וכן הצביעה על נושאים שיש ליישם בשלב היתר הבנייה‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪391‬‬
‫‪ 4.3‬סיכונים סיסמיים‬
‫‪ 4.3.1‬שברים פעילים ורעידות אדמה‬
‫על פי מפת ההעתקים הפעילים של המכון הגיאולוגי אין שברים פעילים בקרבת שטח‬
‫התכנית והקרובים ביותר נמצאים באזור ים המלח במרחק של כ‪ 60-‬ק"מ‪.‬‬
‫על פי מפת מוקדי רעידות אדמה של המכון הגיאולוגי‪ ,‬בסמוך לאזור התכנית התרחשה‬
‫רעידת אדמה בודדת וחלשה בעוצמה ‪ 3‬בסולם ריכטר באזור קיבוץ נגבה‪ .‬על פי מפת‬
‫האזורים הסייסמוגניים בישראל )שמיר וחוברים ‪ (2001‬נצפו עוד כ‪ 3-‬רעידות ברדיוס של ‪30‬‬
‫ק"מ הנעות בין מגניטודה ‪ 3‬ל‪ 4 -‬ועוד כ‪ 7-‬רעידות במגניטודה הנעה בין ‪ 2‬ל‪.3 -‬‬
‫התנזלות קרקע‪ :‬ע"פ מפת האזורים בהם קיים פוטנציאל התנזלות )תרשים ‪ (4.3.1.1‬של‬
‫המכון הגיאולוגי )‪ (2008‬אזור התכנית ממוקם באזור רגישות ה' אזור בעל רגישות זניחה‪.‬‬
‫תופעות התנזלות קרקע מתרחשות באזורים בעלי קרקע חולית רוויה כאשר מפלס מי התהום‬
‫הינו רדוד )מתחת ל‪ 10-‬מטרים מתחת לפני השטח(‪ .‬כיוון שבאזור התסקיר רום מפלס מי‬
‫התהום מוערך ב‪ 50-‬מטרים ניתן להעריך כי לא קיימת סכנה של התנזלות קרקע באזור‬
‫התוכנית‪ .‬בכל מקרה סקר תגובת האתר המומלץ במקום )ראו בהמשך ובפרק ה( יענה על‬
‫סוגיה זו‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪392‬‬
‫תרשים ‪ 4.3.1.1‬מפת פוטנציאל התנזלות‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪393‬‬
‫‪ 4.3.2‬ניתוח הגברה של תנודות סיסמיות‬
‫ע"פ מפת האזורים החשודים בהגברה שתית חריגות של המכון הגיאולוגי והמכון הגיאופיסי‬
‫לישראל )אפריל ‪ ,(2009‬לא קיים חשד להגברה שתית חריגה ברוב אזור התוכנית‪ .‬רובו של‬
‫שטח התוכנית ממוקם ע"ג תשתית קרקע רגילה‪ .‬חלקו המזרחי של אזור התוכנית )תוואי‬
‫צינור הגז מנ‪.‬צ‪ 180096/623984 .‬עד לתחנת ההגפה 'צפית' לאורך כ‪ 3-‬ק"מ( נמצא בשטח‬
‫קרקע עם חשש להגברה חריגה כתוצאה מקיומו של מצע קשה מאוד בבסיסו בעומק הרדוד‬
‫מ‪ 250-‬מטרים‪) .‬תרשים ‪(4.3.2.1‬‬
‫על פי מפת פוטנציאל הגברת תאוצות קרקע )תרשים ‪ (4.3.2.2‬שטח התכנית כולו ממוקם‬
‫באזור בו פוטנציאל ההגברה גבוה‪.‬‬
‫מפת תקן ‪) 413‬תרשים ‪ (4.3.2.3‬מראה כי יש להביא בחשבון תאוצות קרקע אופקיות של‬
‫‪ Z= 0.075-0.1‬באזור שטח התכנית‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪394‬‬
‫תרשים ‪ 4.3.2.1‬מפת שתית‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪395‬‬
‫תרשים ‪ 4.3.2.2‬פוטנציאל הגברת תאוצות קרקע‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪396‬‬
‫תרשים ‪ 4.3.2.3‬מפת תקן ‪413‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪397‬‬
‫‪ 4.3.3‬המלצה באשר לביצוע סקר תגובת אתר‬
‫מניתוח הסעיפים שלעיל ובחינת התכנית אל מול תקן ‪) 413‬תקן עמידות מבנים ברעידות‬
‫אדמה( ניתן להעריך כי מבני התכנית ניצבים בשטח בעל פוטנציאל נמוך לרעידת אדמה‪ .‬עם‬
‫זאת השטח ניצב באזורים בעלי פוטנציאל הגברת תאוצות קרקע‪ .‬מכיוון שמדובר במבנה‬
‫בעל חשיבות לאומית גבוהה האמור לתפקד בעת רעידות אדמה‪ ,‬המלצת עורכי התסקיר‬
‫לבצע לעת היתר הבנייה סקר תגובת אתר‪.‬‬
‫‪ 4.3.4‬המלצות לצמצום ומניעת סיכונים סיסמיים‬
‫בתכנון התחנה יש לקחת בחשבון מקדם חשיבות המבנה ‪ 1.4=I‬כיוון שהמבנה הינו בעל‬
‫חשיבות לאומית וביטחונית גבוהה‪ .‬שטח התכנית אינו חוצה העתקים ואינו נמצא באזורים‬
‫בעלי פוטנציאל התנזלות או גלישת מדרונות‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪398‬‬
‫‪ 4.4‬מים ושפכים‬
‫‪ 4.4.1‬המצב המתוכנן לעומת המצב הקיים בנושא טיפול בשפכים‬
‫תאור המצב הקיים‪:‬‬
‫אספקת המים מהמערכת של מקורות לאזור תעשייה באר טוביה מתבצעת מקו "‪ 12‬באורך‬
‫‪ 0.8‬ק"מ אשר מתפצל מקו ראשי בקוטר "‪ 20‬שמספק מים גם לקרית מלאכי וצרכנים אחרים‬
‫באזור‪.‬‬
‫תוואי קו "‪ 20‬הינו לאורך כביש מס' ‪ ,3‬ממנו מתפצל הקו המחלק לאזור התעשייה "‪12‬‬
‫בתוואי העובר בצידו המערבי של כביש ‪.40‬‬
‫כושר ההולכה של הקו "‪ 12‬מספק את הצרכים של אזור התעשייה‪ ,‬החקלאים באזור ואזור‬
‫התעשייה "תימורים" המוקם בימים אלו‪.‬‬
‫מערכת סילוק הביוב של אזור התעשייה מעבירה את השפכים של המפעלים באזור לקו‬
‫למאסף המונח בקצה הצפוני של אזור התעשייה חוצה את כביש מס' ‪ 40‬ומוליך את השפכים‬
‫למט"ש "תימורים"‪ .‬מט"ש תימורים בעל ספיקה שנתית של ‪ 2,100‬אלפי מ"ק‪ .‬המט"ש מפיק‬
‫קולחים ברמה שניונית‪ ,‬בעל אמצעים לטפל גם לרמה שלישונית )מקור‪ :‬תגובה לבקשת‬
‫קבלת מידע בנושא מים ושפכים – באר טוביה‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪.(16.5.11 ,‬‬
‫מערכת קווי סילוק הביוב בא‪.‬ת באר טוביה מתוכננת עבור כמויות השפכים של אזור‬
‫התעשייה הקיים‪ ,‬ואין להסתמך עליה להולכת כמויות שפכים נוספת‪ .‬קו הביוב המאסף‬
‫מתוכנן לקיבולת גדולה יותר בהתאם לתוכניות הפיתוח האזוריות‪.‬‬
‫תמלחות‪ :‬באזור קיימות בריכות אידוי ואגירה לקליטת תמלחת מזון המשמשות את מפעל‬
‫קורניש‪-‬חן בלבד‪ ,‬בנפח כולל של ‪ 150,000‬מ"ק‪ ,‬אשר קולטות כ‪ 200-‬מ"ק תמלחת ליום‪.‬‬
‫קיים קו פינוי תמלחת ממתקני התפלה מקומיים אל הים‪ .‬מיפוי קווי תמלחת קיימים‬
‫ומתוכננים‪ ,‬נתונים טכניים ופיזיים של הקו – מידע זה יתקבל בהמשך מרשות המים‪.‬‬
‫תאור המצב המוצע‪:‬‬
‫במתחם המתוכנן של תחנת הכוח ותחנת המיתוג אין תשתיות מים וביוב‪ ,‬לפיכך כל‬
‫התשתיות הינם מתוכננות‪.‬‬
‫אספקת מים‪ :‬לצורך אספקת המים הדרושה לתחנת הכוח )‪ 102‬מ"ק‪/‬שעה מקסימום‬
‫במקרה של שימוש בסולר( לא יהיה ניתן לספק מהקו לאזור התעשייה בקוטר "‪ ,12‬וכנראה‬
‫יהיה צורך להניח קו אספקה שיוזן מהקו הראשי של מקורות באורך של כ‪ 1.5-‬ק"מ מצומת‬
‫קסטינה בשולי כביש ‪ 40‬עד חצר תחנת הכוח‪.‬‬
‫בימים אלה נערכת בדיקת התכנות למקור מי הגלם שיסופקו לתחנה‪ ,‬טרם התקבלה תשובה‬
‫מרשות המים‪ .‬מקור מי הגלם ואיכותם ייקבע סופית בשלב התכנון המפורט )קיים מידע לגבי‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪399‬‬
‫איכות מי הרשת של מקורות‪ ,‬המסופקים לרשויות המקומיות‪ ,‬במכתב "דיווח מרכיבי איכות‬
‫מים כימיים לשנת ‪ ,"2009‬מאת מנהל איכות מים מרחבי‪ ,‬מקורות מרחב מרכז‪ .‬אך המיקום‬
‫המדויק של מדידות אלו לא נמסר במכתב ‪ -‬ככל הנראה אלו המים המסופקים לאזה"ת באר‬
‫טוביה ‪ .‬מידע זה יעודכן בשלב התכנון המפורט(‪.‬‬
‫תשתיות ביוב‪ :‬לצורך סילוק הביוב יידרש להניח קו לאורך כביש ‪ 40‬עד החיבור לקו הביוב‬
‫המאסף למט"ש תימורים‪ .‬לפי מידע )דברים בע"פ ובדוא"ל( ממפעיל המט"ש מחברת ‪,GES‬‬
‫המט"ש ערוך לקלוט את קיבולת השפכים המתוכננת מתחנת הכוח‪ ,‬בכמות של כ‪ 60 -‬מ"ק‬
‫ליום עבור הפעלת התחנה בגז‪ .‬ובכמות של כ‪ 780‬מ"ק ליום עבור תרחיש הפעלה בסולר‬
‫)היות והכמות שנערכה לגביה בירור בהפעלה בסולר גדלה ‪ -‬יש צורך לאימות נוסף באשר‬
‫ליכולת המט"ש לטפל בכמות להפעלה מלאה בסולר(‪ .‬יהיה צורך באנליזת השפכים טרם‬
‫שליחתם למט"ש‪.‬‬
‫צפוי כי השפכים המיוצרים בתחנת הכוח‪ ,‬לאחר טיפולי הקדם המצויינים בסעיף ‪,3.9.2.2‬‬
‫יעמדו בדרישות הסילוק הישימות המותרות )ריכוזי הפרמטרים האורגניים )צח"ב‪ ,‬צח"כ‪,‬‬
‫שמנים ושומנים וכד'(‪ ,‬לא יכילו מתכות כבדות(‪ ,‬לפיכך ככל הנראה לא תהיה מניעה לסלקם‬
‫למערכת הביוב האזורית‪.‬‬
‫תמלחות‪ :‬עפ"י החישובים שנעשו בסעיף ‪ ,3.9.2.3‬ריכוז התמלחת מתהליכי הטיפול במים‬
‫בתחנה צפוי להיות‪ 908 :‬מג"ל כלוריד ו‪ 624‬מג"ל נתרן‪ 3220 ,‬מג"ל ‪ . TD‬כמות התמלחת‬
‫כ‪ 48‬מ"ק ליום ו‪ 16,400-‬מ"ק לשנה עבור תרחיש הפעלה בגז‪ ,‬ו‪ 720‬מ"ק ליום ו‪246,000*-‬‬
‫מ"ק לשנה עבור תרחיש הפעלה בסולר )*יש לציין כי תרחיש הפעלה שנתית מלאה בסולר‬
‫)‪ 8200‬שעות( הינו נדיר ובלתי סביר‪ ,‬ומספרים אלה מצויינים להלן על מנת להתייחס ל‪-‬‬
‫‪.(worst case‬‬
‫מאחר וריכוזי התמלחת הצפויים בשני התרחישים לא יעמדו בתקנות רישוי עסקים )ריכוזי‬
‫מלחים בשפכים תעשיתיים(‪ ,‬התשס"ג‪ ,2003 -‬לא יהיה ניתן להזרימם למערכת הביוב ויהיה‬
‫צורך לפנות תמלחות מתחום האתר או לטפל בתחום האתר‪.‬‬
‫פתרונות אפשריים לסילוק התמלחות‪ :‬בתרחיש ההפעלה בגז‪ ,‬הפתרון המוצע הינו מקומי ‪-‬‬
‫הקמת בריכת אידוי לטיפול בתמלחות בתחומי התחנה‪ ,‬בשטח של כ‪ 15.0-‬דונם‪ .‬במי הרכז‬
‫הנ"ל צפוי כי יהיה ניתן להשקות שטחי גינון בעונת הקיץ‪ ,‬דבר שיכול להקטין את גודל בריכת‬
‫האידוי‪ .‬ההשקייה תיעשה בכפוף לבדיקת התכנות ולקבלת האישורים הדרושים ממה"ס‬
‫וממשרד הבריאות‪.‬‬
‫ניתן לבצע שלב נוסף של התפלה למי הרכז בלבד‪ ,‬על מנת להקטין את כמויות הרכז‬
‫השנתיות )לכ‪ 12-‬מ"ק ליום ו‪ 4,100-‬מ"ק לשנה בלבד( ולהקטין את נפח בריכת האידוי לכ‪-‬‬
‫‪ 5.0‬דונם‪ ,‬אך במי הרכז לאחר ההתפלה לא ניתן יהיה להשקות שטחי גינון עקב ריכוז גבוה‬
‫של התמלחת – כ‪ 3,700-‬מג"ל כלורידים‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪400‬‬
‫פתרון חלופי הינו סילוק מי הרכז בקו תמלחת ‪ :‬פתרון זה ידרוש הקמת קו תמלחת וחיבורו‬
‫לקו תמלחת אזורי של "מקורות" )תוואי הקו טרם נמסר מרשות המים בעת כתיבת התסקיר(‪.‬‬
‫פתרון סילוק התמלחות באמצעות מיכליות )מיכלית ביום( הינו פתרון יקר וככל הנראה אינו‬
‫ישים‪.‬‬
‫בתרחיש הפעלה בסולר‪ :‬בשל הכמויות הגדולות של מי הרכז‪ ,‬גם לאחר שלב התפלה נוסף‪,‬‬
‫פתרון מקומי אינו אפשרי‪ ,‬ולכן הפתרון הינו הקמת קו תמלחת וסילוק לעבר קו התמלחת‬
‫האזורי ‪.‬‬
‫בעת התכנון המפורט של התחנה ומתן היתר הבנייה ‪ ,‬וכאשר תבחר סופית הטכנולוגיה של‬
‫תחנת הכוח ומערכות הטיפול במים‪ ,‬יוכן נספח שפכים במסגרתו יחושבו כמויות וריכוזי‬
‫התמלחות כתלות גם באיכויות המים מהספקים שייבחרו‪ ,‬וייבחן פתרון סופי לפינוי התמלחות‬
‫מהתחנה‪ .‬הפתרון לתמלחות ייבחן בהסתמך על תקנות המים )מניעת זיהום מים( )איסור‬
‫הזרמת תמלחת למקורות מים( התשנ"ח – ‪ ,1998‬ותקנות רישוי עסקים )ריכוזי מלחים‬
‫בשפכים תעשיתיים(‪ ,‬התשס"ג‪ . 2003 -‬בכל מקרה של פינוי חיצוני יפונו התמלחות לאתר‬
‫המאושר על פי כל דין‪.‬‬
‫‪ 4.4.2‬תאור תרחישי תקלה במתקני טיפול בשפכים‪ ,‬אחסנת חומרים‪ ,‬דלקים‬
‫ושמנים‬
‫מערכות הטיפול וסילוק השפכים תבנה עם אביזרי רזרבה כך שיהיה ניתן להפעילן עם דיזל‬
‫גנרטור בשעת חירום‪ ,‬או במקרה של תקלה באחד מהאביזרים )משאבות( יופעל האביזר‬
‫הרזרבי‪ .‬מתקני האחסון יתוכננו לקיבולת כפולה למניעת גלישות‪ .‬כל השסתומים האוטומטיים‬
‫יתוכננו למנוע פתיחה או סגירה בהתאם לתנאי ההפעלה הרלוונטיים‪.‬‬
‫במקרה של גלישה של השפכים למרות המערכות הרזרביות‪ ,‬הם יתועלו אל מערכת הניקוז‬
‫ההיקפית של מתחם תחנת הכוח‪.‬‬
‫למניעת זיהום כתוצאה מהזרמת דלקים ושמנים לסביבה‪ ,‬כל האזורים בתחנה ומתקניה בהם‬
‫עלולים להיווצר מים מזוהמים יהיו מכוסים במשטחים אטומים כגון בטון ומנוקזים לתוך‬
‫מפריד שמן‪/‬מים‪.‬‬
‫שמן משומש ייאסף לתוך חביות ויישלח למחזור )כמויות שמן זניחות(‪.‬‬
‫מיכלי הדלק והכימיקלים ימוקמו בתעלות מבוטנות לאיסוף השאריות‪ .‬המיכלים ינוטרו לאיתור‬
‫דליפות‪ ,‬כך שלא צפויה סכנת זיהום קרקע או מי תהום באזור‪ .‬מיכלי הדלק בתחנת הכוח‬
‫יבנו בתוך מאצרה‪ ,‬היכולה להכיל עד ‪ 110%‬מכמות הסולר במקרה של דליפה‪ .‬המיכל‬
‫מאובזר במכשור למדידת מפלס וטמפרטורה‪ ,‬פתח אוורור‪ ,‬ויציאות לגלישה וניקוז סולר‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪401‬‬
‫כל שנאי ימוקם בחפיר תת"ק מבודד לאיסוף שאריות השמן ולמניעת דליפתו לתוך הקרקע‬
‫בעת תקלה בתחנה‪ .‬יתוכנן בור איסוף עמוק תת"ק‪ ,‬בנפח של ‪ 130%‬מנפח המיכל‪ .‬בור‬
‫האיסוף יופרד מהסביבה ע"י מאצרת בטון מתחת לכל שנאי‪ ,‬הכוללת סבכה המכוסה ע"י‬
‫חצץ‪ .‬החצץ ישמש כשכבה מפרידה ומבודדת עבור שמן הנשפך והנאסף בחפיר‪ .‬המאצרה‬
‫תקלוט את השמן והמים מהשנאים‪ .‬הבור יחובר לקו גלישת עודפים אל בור אחסון השמנים‪,‬‬
‫השמן ייאסף למפריד השמנים כפי שתואר בסעיף ‪. 3.9.2.2‬‬
‫לניטור דליפות סולר מומלץ להתקין מערכת פיאזומטרים לניטור וזיהוי דליפות לתת הקרקע‪.‬‬
‫הוראה מתאימה ניתנה בפרק ה‪.‬‬
‫‪ 4.4.3‬פוטנציאל להזרמת נגר עילי מזוהם‬
‫אזורים בתחנה המתוכננת בהם קיימת סכנת דליפת שמן )טורבינות‪ ,‬משאבות‪ ,‬ודודי קיטור(‬
‫יבנו מעל משטחים אטומים‪ ,‬מי השטיפות ינוקזו לבור איסוף‪ ,‬ומשם אל מפריד שמן‪-‬מים*‪.‬‬
‫* במידה ואזורים אלה ינוקו באמצעות מים בשילוב דטרגנטים )היוצרים אמולסיות אשר אינן‬
‫מופרדות באמצעות מפריד שמן‪-‬מים רגיל(‪ ,‬טכנולוגיית מפריד השמן תכלול מתקן לשבירת‬
‫האמולסיה ‪ +‬מפריד גרביטציוני ‪ /‬מפריד גרביטציוני ‪ +‬מסנן שמן‪ .‬במידה ואזורים אלה ינוקו‬
‫באמצעות קיטור או מים בלבד‪ ,‬טכנולוגיית מפריד השמן תכלול מפריד גרביטציוני בלבד‪/‬‬
‫מפריד גרביטציוני ‪ +‬מסנן שמן – תלוי בגודל שטח העבודה )מקור‪ :‬מניעת זיהום מים ע"י‬
‫שמן ודלקים ממוסכים ומכונות‪ ,‬סקר שהוזמן עבור מה"ס‪ ,‬חואניקו ופרידלר‪ ,‬פברואר ‪.(2001‬‬
‫מפריד השמן יקבל אישור על בנית המפריד ע"י ארגון מוכר ע"י המשרד לאיכ"הס‪ ,‬שבדק את‬
‫המפריד לפי התקנים של ‪ ASTM‬או ‪ DIN‬או ‪. CEN‬‬
‫השמן המופרד שנאסף יפונה לסילוק לאתר מורשה‪ ,‬המים הנותרים )קולחין( יישלחו לטיפול‬
‫במתקן מקומי לטיפול בשפכים‪ .‬יתוכנן פתח לצורך דיגום הקולחים היוצאים מהמפריד‬
‫למערכת הביוב העירונית‪ ,‬הקולחים ביציאה מהמפריד יצטרכו לעמוד בריכוזים המקסימאליים‬
‫המותרים לשמן מינראלי‪ ,‬כאמור בתקנות המים‪ .‬מי נגר עילי מתחנת הכוח ינוקזו לתעלות‬
‫בצידי הדרך‪ .‬הנושא מתואר בפירוט בנספח ‪ 7‬ניקוז‪.‬‬
‫‪ 4.4.4‬חדירה לרדיוסי מגן‬
‫שטח מתחם התחנה אינו חודר לתחום רדיוסי מגן של קידוחים כלשהם‪ .‬ישנה קרבה מסוימת‬
‫של קו הולכת האנרגיה העילי לקידוח בשם "פ חוות מור שיבולים" הנמצא בתחום הקו הכחול‬
‫של קטע ההולכה‪ ,‬אך אין בכך כל סיכון גם בגלל שמי הקידוח אינם משמשים לשתייה וגם‬
‫ובעיקר משום שמדובר בקו הולכה עילי ללא תשתיות נוזליות כלשהן‪ .‬ראו הקרבה בתרשים‬
‫‪ 1.5.3.2‬מפת קידוחי מים ‪ -‬בפרק א לתסקיר‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪402‬‬
‫‪ 4.5‬זיהום קרקע ומי תהום‬
‫‪ 4.5.1‬מקורות אפשריים לזיהום‬
‫התכנית המוצעת תקיים אזור עיקרי אחד בעל פוטנציאל זיהום קרקע‪ ,‬אזור מכלי הסולר‬
‫)‪ 4500‬מ"ק כ"א( הממוקמים במאצרות במזרח השטח העיקרי של התחנה‪ .‬בהתייחס למיכלי‬
‫הסולר יש להציב את צנרת הדלק והמיכל בהתאם להנחיות אגף שפכי תעשיה‪ ,‬דלקים‪,‬‬
‫וזיהום קרקע במשרד להג"ס‪ .‬כמו כן ישנה סבירות להימצאות חומרים רעילים ומזהמים כגון‬
‫מרככי מים ושמנים אך אלה יאוחסנו ע"ג מאצרות בכמויות קטנות‪ .‬בהעדר תכנון מפורט‬
‫הוצגה רשימה של חומרים )בעיקרם מסוכנים( אשר מוכרים משימוש בתחנות דומות ‪ -‬ראו‬
‫בסעיף ‪ .4.2‬כל החומרים אמורים להיות מאוכסנים במאצרות תקניות‪.‬‬
‫‪ 4.5.2‬הערכה של כמות ומאפייני קרקע מזוהמת‬
‫הערכת כמות הקרקע לפינוי על סמך הסקר ההיסטורי שבוצע ותואר בסעיף ‪ 1.7‬וכן ‪3.10‬‬
‫עומדת על כ‪ 2000-‬מ"ק‪ ,‬ערך זה ישתנה בהתאם לממצאי סקר הקרקע‪ .‬על פי תוצאות‬
‫שיתקבלו מהמעבדה ועל פי נוהל פינוי קרקעות מזוהמות תפונה הקרקע לאתר מתאים‪.‬‬
‫‪ 4.5.3‬מתודה לחקירה מפורטת של פוטנציאל זיהום הקרקע‬
‫הטיפול בזיהום יעשה ראשית על ידי פנייה לרשויות המוסמכות לפעול לאיתור הישות‬
‫המזהמת וסגירת צינור הביוב‪ .‬בשלב השני יבוצעו קידוחים בתכנית מושכלת מהם יילקחו‬
‫דוגמאות קרקע לבדיקות מעבדה‪ .‬לאחר קבלת תוצאות המעבדה יתוחם האזור המזוהם‬
‫ותוכן תכנית פינוי קרקע כהמשך לתהליך הטיפול בקרקע ככל שהדבר יידרש‪.‬‬
‫תכנית הקידוחים לתיחום הזיהום בעומק הקרקע ‪ -‬שאותר במגרש התחנה תכלול חמישה‬
‫קידוחים לעומק ‪ 5‬מטרים כ"א‪ .‬פריסת הקידוחים תמוקם כאשר קידוח אחד יוצב במוצא‬
‫הצינור‪ ,‬לבחינת עומק חדירת המזהמים לעומק הקרקע‪ ,‬ארבעת הקידוחים הנוספים יוצבו‬
‫בשולי שדה הקנים במרחק של ‪ 20‬מטרים זה מזה על מנת לבחון את ההתפשטות האופקית‪.‬‬
‫מכל גלעין קידוח יילקחו דוגמאות בכל מטר )סה"כ ‪ 25‬דוגמאות( שיילקחו לבדיקת ערכי סף‬
‫במבחן ‪ EN-12457-2‬ומיצוי חומצי‪.‬‬
‫• לאחר קבלת תוצאות המעבדה יתוחם האזור המזוהם ותוגש תכנית בשלב היתר הבניה‬
‫לפינוי קרקע והמשך תהליך בקרקע ככל שהדבר יידרש‪.‬‬
‫• במידת הצורך על פי תוצאות שיתקבלו מהמעבדה‪ ,‬ועל פי נוהל פינוי קרקעות מזוהמות‪,‬‬
‫ובהתאם להוראות הרשויות המוסמכות ובתיאום עימן‪ ,‬תפונה הקרקע לאתר פסולת מתאים‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪403‬‬
‫‪ 4.5.4‬יעדי הפינוי בהשוואה לרמות ייחוס מוצעות‬
‫יעד פינוי הקרקע יקבע לאחר בחינת רמת הזיהום על ידי מיצוי חומצי ולאחריו מימי בהתאם‬
‫להנחיות משרד הגנת הסביבה‪.‬‬
‫‪ 4.5.5‬ניתוח המשמעויות ההידרולוגיות של זיהום‬
‫בהתחשב בממצאים הקיימים‪ ,‬כפי שפורטו גם בסעיפים ‪ 1.7‬ו‪ ,3.10-‬אין כיום אינדיקציה‬
‫לזיהום מי התהום מזיהום הקרקע שאותר בשטח התחנה‪ .‬ברם‪ ,‬כיוון שמרחק פני השטח‬
‫ממי התהום עומד על כ‪ 50-‬מטרים‪ .‬הסיכוי כי זיהום לא מטופל‪ ,‬בעוצמתו הנוכחית‪ ,‬ישפיע על‬
‫מי התהום הינה נמוכה‪ .‬דרכי מניעת חלחול המזהמים למי התהום אפשרית על ידי שיטת‬
‫קיבוע מתכות ושיקום ביולוגי‪ .‬לחילופין ניתן לפנות את הקרקע המזוהמת לאתר פסולת‬
‫מתאים‪ .‬השיטה המועדפת תיבחר לאחר קבלת תמונה ברורה ומדויקת לגבי היקף ואופי‬
‫הזיהום בקרקע ובהתאם להוראות הרשויות המוסמכות ובתיאום עימן‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪404‬‬
‫‪ 4.6‬השפעה חזותית וארכיאולוגיה‬
‫השלבים השונים בהקמת התחנה‪ ,‬משפיעים בעיקר מבחינה ויזואלית‪ .‬כבר בשלב א' כל‬
‫שטח התחנה יגודר וגבולותיו ישוקמו כמפורט בסעיף ‪ 3.8.1‬לעיל‪ .‬להבנת ההשפעה‬
‫הויזואלית‪ ,‬ראו הדמיה בתרשים ‪.4.6.1.1‬‬
‫‪ 4.6.1‬השפעה חזותית של התחנה המוצעת‬
‫ראו בתרשים הבא מבט כללי ממעוף הציפור אל שטח תחנת הכוח – מיקום התחנה גובל‬
‫באזור תעשייתי מבונה‪ .‬לכן‪ ,‬תוספת של מבנים מתועשים לא תיראה חריגה בסביבה זו‪.‬‬
‫שתי רצועות חיץ‪ ,‬בהן תישתל צמחייה‪ ,‬יסייעו להסתרה חלקית של התחנה מאזורים נצפים‬
‫בסביבה הקרובה‪:‬‬
‫‪ .1‬שדירת אקליפטוסים‪ ,‬בשולי כביש ‪ 40‬ולצד דרכי הגישה של התחנה‪.‬‬
‫‪ .2‬רצועת גינון סביב גדר התחנה ברוחב משתנה‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪405‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.1.1‬הדמיית מצב מתוכנן‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪406‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.1.2‬הדמיית מצב מתוכנן ‪ -‬הגדלה‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪407‬‬
‫‪ 4.6.2‬השפעה חזותית של מתקני התחנה וחצר המיתוג המוצעים‬
‫השפעה חזותית של מתקני התחנה וחצר המיתוג המוצעים על אזורי המגורים ומערכת‬
‫הכבישים‬
‫ההשפעה החזותית של מתקני התחנה המוצעת על האזור‪ ,‬נבחנה מ‪ 14 -‬נקודות מבט מכל‬
‫עברי התחנה‪ ,‬במרחקים שונים‪ .‬הנקודות שנבחרו הינן במקומות בהם קיימת נוכחות קבועה‬
‫של אנשים )ישובים‪ ,‬מבני ציבור וכבישים(‪.‬‬
‫• נקודה מס' ‪ – 1‬מבט ממושב אביגדור לכיוון צפון מזרח )מרחק כ‪ 900-‬מטרים מהתחנה(‪.‬‬
‫התחנה תוסתר ברובה מלבד על ידי מבני תעשייה קיימים האלמנטים הנצפים ישתלבו עם‬
‫מבנה התעשייה הקיימים סביב התחנה‪.‬‬
‫• נקודה מס' ‪ – 2‬מבט מכיוון דרום‪ ,‬מבתיו המזרחיים של הישוב אביגדור )מרחק כ‪700-‬‬
‫מ"א מהתחנה(‪ .‬מבנה התחנה ברובו מוסתר ע"י רצועת העצים והצמחייה המתוכננת סביב‬
‫התחנה‪ .‬רק חלקי המבנה הגבוהים נצפים‪ ,‬אך ישתלב עם נוף המבנים הקיימים‪.‬‬
‫• נקודה מס' ‪ – 3‬מבט צפונה אל כביש ‪ 40‬בנקודת המפגש עם הישוב אביגדור )מרחק‬
‫כ‪ 900-‬מ"א מהתחנה(‪ .‬בנקודה זו הצמחייה והעצים הקיימים מסתירים את מרבית שטח‬
‫התכנון‪ .‬הודות למרחק משטח התכנון‪ ,‬רצועת העצים המקיפה את התחנה תוסיף נופך‬
‫להסתרה‪ .‬הארובה תבצבץ מבין הצמחייה לפרקים‪.‬‬
‫• נקודה מס' ‪ – 4‬מבט מכיוון תימורים לעבר תחנת הכוח )מרחק כ‪ 400 -‬מ"א מהתחנה(‪.‬‬
‫• נקודה מס' ‪ – 5‬מבט מהמסעדה לכיוון הכביש למושב תימורים לכיוון מערב )מרחק‬
‫כ‪ 300-‬מ"א מהתחנה( – התחנה תוסתר חלקית לבאים מתימורים לכיוון כביש ‪ 40‬ע"י‬
‫מקבצי עצים מתוכננים ברצועת הגינון המוצעת צמוד לגדר התחנה‪.‬‬
‫• נקודה מס' ‪ – 6‬מבט צפונה לכיוון שדירת האיקליפטוסים שלאורך כביש ‪) 40‬מרחק‬
‫כ‪ 680-‬מ"א מחצר המיתוג(‪ .‬חצר המיתוג תיצפה מנקודה זו בצורה ברורה‪ .‬האתר המיועד‬
‫לתחנת כוח הינו רחוק ומוסתר חלקית על ידי מקבצי עצים קיימים ומתכננים לכן משתלב‬
‫בנוף הקיים‪.‬‬
‫• נקודה מס' ‪ – 7‬מבט מכיוון כפר הנוער "קדמה" )מרחק כ‪ 1000-‬מ"א מהתחנה(‪ .‬חצר‬
‫המיתוג תיצפה מנקודה זו בצורה ברורה‪ .‬האתר המיועד לתחנת כוח הינו רחוק ומוסתר‬
‫חלקית על ידי מקבצי עצים קיימים ומתוכננים לכן משתלב בנוף הקיים‪.‬‬
‫• נקודה מס' ‪ – 8‬מבט מכיוון הכפר "אל‪-‬עזי" )מרחק כ‪ 4000 -‬מ"א מהתחנה(‪ .‬תחנת הכוח‬
‫נטמעת על רקע הנוף הקיים‪.‬‬
‫• נקודה מס' ‪ – 9‬מבט דרומה לכיוון תחנת הכוח דרך שדירת האיקליפטוסים שלאורך כביש‬
‫‪) 40‬מרחק כ‪ 600-‬מ"א מהתחנה(‪ .‬שדירת האיקליפטוסים של שולי כביש ‪ 40‬תסתיר‬
‫חלקית את מבני התחנה‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬סביב הגדר תינטע רצועת עצים שתעבה את ההסתרה‬
‫של המבנים‪ ,‬כך שרק חלקי המבנה הגבוהים ייראו בין העצים‪ ,‬לחולפים בכביש ‪.40‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪408‬‬
‫• נקודה מס' ‪ – 10‬מבט מכיוון קריית מלאכי )מרחק כ‪ 500-‬מ"א מהתחנה(‪ .‬תחנת הכוח‬
‫תיטמע על רק אזור התעשייה הקיים‪ .‬תוסתר חלקית על ידי מבני תעשייה קיימים‪ .‬חצר‬
‫המיתוג תוסתר חלקית ע"י המבנים הקיימים‪ ,‬אך עמודי החשמל הגבוהים יראו‪.‬‬
‫• נקודה מס' ‪ – 11‬מבט מכיוון קריית מלאכי אל אזור התעשייה )מרחק כ‪ 1000-‬מ"א‬
‫מהתחנה(‪ .‬תחנת הכוח תיטמע על רקע אזור התעשייה הקיים‪ .‬תוסתר חלקית על ידי מבני‬
‫תעשיה קיימים‪.‬‬
‫• נקודות מס' ‪ 13 ,12‬ו‪ –14-‬מבטים לעבר חצר המיתוג‪ ,‬ראו מסמך קווי ההולכה של חברת‬
‫חשמל‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪409‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.2.1‬מבט ‪1‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪410‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.2.2‬מבט ‪2‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪411‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.2.3‬מבט ‪3‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪412‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.2.4‬מבט ‪4‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪413‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.2.5‬מבט ‪5‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪414‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.2.6‬מבט ‪6‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪415‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.2.7‬מבט ‪7‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪416‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.2.8‬מבט ‪8‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪417‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.2.9‬מבט ‪9‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪418‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.2.10‬מבט ‪10‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪419‬‬
‫תרשים ‪ 4.6.2.11‬מבט ‪11‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪420‬‬
‫קו הגז‬
‫לקו הגז לאחר הטמנתו ושיקום התוואי‪ ,‬לא תהיינה כל השפעות ויזואליות‪ ,‬למעשה לא ניתן‬
‫יהיה לזהות את התוואי‪ ,‬כיוון שישוקם ויוחזר לייעודו הקודם‪ ,‬כדרך או כשטח מעובד‪.‬‬
‫מסדרון הולכת האנרגיה בחצר המיתוג‬
‫שיקום השטח הכלול במערכת הולכת החשמל החדשה‪ .‬עמודי החשמל החדשים ישפיעו על‬
‫חזות האזור‪ ,‬אך לא תהיה פגיעה בשטחים החקלאיים הקיימים מתחתיו‪ .‬לאחר הצבת‬
‫העמודים ניתן יהיה להמשיך ולעבד כך שהמופע של תוואי החשמל יישאר בדומה לקיים‪.‬‬
‫קו חשמל עילי‬
‫לקו החשמל העילי‪ ,‬תהיה השפעה ויזואלית וניתן יהיה לזהות את התוואי‪ ,‬שיוחזר למצבו‬
‫הקודם כדרך או שולי דרך‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא תהיה השפעה על השימוש בשטח‪ ,‬והוא יוחזר‬
‫למצבו הקודם כדרך או שולי דרך‪.‬‬
‫‪ 4.6.3‬ארכיאולוגיה‬
‫בהתבסס על סעיף ‪ 1.9‬לאחר בדיקה מול רשות העתיקות אין פגיעה באתרים ארכיאולוגים‪,‬‬
‫אך גבול אזור הסקירה של קו הגז עובר בקרבת אתר אחד באזור תחנת הגפה צפית‪,‬‬
‫העבודות בקרבתו וביתר התוואי יעשו בתיאום מול רשות העתיקות לפי החוק‪.‬‬
‫בנתוני רשות העתיקות מופיעים נתוני האתר כדלקמן‪ :‬מספרו‪ ,16502/0 -‬שמו‪ -‬איסטס‪ ,‬ח'‬
‫)דרום( ותיאורו ‪ -‬פיזור צור מן התקופות האפיפליאוליתית והנאוליתית הקדם קרמית‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪421‬‬
‫‪ 4.7‬מניעת פגיעה בערכי טבע‬
‫‪ 4.7.1‬השפעה צפויה על צומח וחי‬
‫בתחום התכנית לא אותרו ערכי טבע בעלי חשיבות לשימור‪ .‬השטחים בהם מיועדים לקום‬
‫ולעבור המתקנים השונים הנם מופרים ומנוצלים ברובם למטרות חקלאיות‪ .‬הקמתם של‬
‫תחנת הכוח ותחנת השנאים מצריכות פגיעה בקרקע חקלאית ובשטחי בור‪ .‬הצומח הטבעי‬
‫הקיים באתרים אלו כולל שיעור גבוה של מינים סגטאלים ורודראלים הנפוצים בבתי גידול‬
‫משובשים ומופרים וככאלו אינם מוגדרים כרגישים‪ .‬בתחום התכנית לא אותרו מיני צומח וחי‬
‫ייחודים כגון‪ :‬מינים בסכנת הכחדה‪ ,‬מינים נדירים‪ ,‬גיאופיטים ועצים ייחודיים‪ .‬לפיכך התכנית‬
‫אינה צפויה לפגוע בערכי טבע בעלי חשיבות לשימור ואינה מצויה בשטחים בהם מתקיימים‬
‫בתי גידול טבעיים ומערכות אקולוגיות עשירות‪.‬‬
‫תוואי צינור הגז מתוכנן לעבור בשטחים חקלאיים ודרכים קיימות אשר רגישותם האקולוגית‬
‫נמוכה‪ .‬הטמנת הקו בקרקע יוצרת פגיעה זמנית ברצועת העבודה ועם סיום העבודות יתבצע‬
‫שיקום המחזיר את המצב לקדמותו‪ .‬לאורך תוואי צינור הגז לא מצוי צומח ייחודי ולא‬
‫מתקיימת פגיעה בבתי גידול טבעיים או כאלו בהם מצויות אוכלוסיות בע"ח רגישות‪ .‬אזור‬
‫חציית ערוץ נחל המתנקז לנחל האלה מתאפיין בנוכחות גבוהה של מיני באשה ובמקרה זה‬
‫לא צפויה פגיעה בערכי טבע‪ .‬למרות זאת מומלץ לשקול העברת צינור הגז בדחיקה על מנת‬
‫להימנע מעבודות בערוץ הנחל עצמו להן פוטנציאל להגברת ההפרה הקיימת‪.‬‬
‫קווי חברת החשמל המגיעים מכיוון הרשת הארצית‪ ,‬מתחברים למבודדים המותקנים על גבי‬
‫הפורטלים‪.‬‬
‫עד נקודה זו הקווים נבנים ומותקנים על ידי חברת החשמל ובהתאם לסטנדרטים שלה‪.‬‬
‫הקווים כוללים את כל האמצעים הנדרשים מקווי חשמל עיליים מבחינת הגנה בפני חשמול‪,‬‬
‫נראות ופגיעה בבעלי חיים‪ .‬גובה העמודים בקווי ‪ ,400Kv‬אורכם של המבודדים והמרחק בין‬
‫הפאזות מקטין מאוד את הסיכוי לפגיעה בבעלי חיים ובעלי כנף‪.‬‬
‫‪ 4.7.2‬העתקת צומח ייחודי‬
‫כאמור לא אותרו בתחום התכנית מיני צומח ייחודי ובכלל זה עצים‪ .‬לפיכך אין צורך בפעולות‬
‫העתקה ואיסוף כלשהן‪.‬‬
‫‪ 4.7.3‬השפעה על מסדרונות אקולוגים‬
‫תחנת הכוח ותחנת המיתוג אינן מצויות בתחום מסדרון אקולוגי ארצי‪ .‬תחנת הכוח מצויה‬
‫במתחם תעשייתי גדול ותחום השפעתה על שטחים פתוחים אינו חורג מתחום ההשפעה של‬
‫המתחם במצב הקיים‪ .‬תחנת המיתוג ממוקמת בצמוד לכביש ‪ 40‬המהווה גורם מקטע‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪422‬‬
‫במרחב‪ .‬התחנה אינה מצויה בצוואר בקבוק למעבר בע"ח והמרחב סביבה פתוח ברובו כך‬
‫שתתאפשר תנועה חופשית של בע"ח גם לאחר הקמתה‪ .‬בצמוד לתחנה עובר ערוץ ניקוז‬
‫מקומי היכול לשמש לתנועת בע"ח ולנתבם לחציית כביש ‪ 40‬מומלץ כי במסגרת הקמת‬
‫התכנית ישמר תוואי הערוץ‪.‬‬
‫תוואי צינור הגז עובר בשטחים חקלאיים‪ .‬התוואי הנו טמון בקרקע ולכן אינו צפוי להוות גורם‬
‫מקטע לאחר הטמנתו וסיום העבודות‪ .‬במהלך העבודות ההטמנה תתכן הפרעה זמנית אולם‬
‫מכיוון שמדובר במרחב פתוח ורחב הרי שסביר להניח כי העבודות ייעשו במקטעים ולפיכך‬
‫ההפרעה לא תתקיים בו זמנית לאורך כל התוואי ובע"ח יוכלו להמשיך ולעבור ללא קושי‪.‬‬
‫הערה חשובה‪ :‬בגלל הערת רשות הגז באשר לצורך בהפחתת מקבילות התוואי ‪ -‬שונה קצה‬
‫תוואי הולכת הגז המזרחי סמוך לתחנת הגפה צפית לאורך כ‪ 300-‬מטרים כמוזכר בסעיפים‬
‫שונים ובתרשימים בתסקיר זה‪ .‬סיור שנעשה בקטע התוואי החדש ע"י אקולוג העלה שקטע‬
‫התוואי הקצר ששונה עובר גם הוא בשטחים חקלאיים ואינו שונה מקודמו מבחינת ערכיו‪.‬‬
‫‪ 4.7.4‬אמצעים למניעת השפעות שליליות על הצומח והחי‬
‫אף כי התכנית אינה ממוקמת בשטחים בעלי רגישות אקולוגית מוצעים מספר אמצעים אשר‬
‫מטרתם להפחית את השפעת התכנית על השטחים הפתוחים‪:‬‬
‫‪ .1‬שמירת ערוץ ניקוז מקומי בסמוך לתחנת המיתוג‪.‬‬
‫‪ .2‬מיקום גופי תאורה באופן שלא תתבצע הארה של ערות הניקוז ושטחים פתוחים סביבו‪.‬‬
‫‪ .3‬חציית ערוץ נחל במזרח התכנית באופן תת קרקעי‪.‬‬
‫‪ .4‬הרחקת מיני צומח פולש המצויים בתחום התכנית בקטע הפיצול של תוואי הגז בסמוך‬
‫למושב תימורים‪.‬‬
‫‪ .5‬ניטור ומעקב אחר התבססות מינים פולשים בתחום העבודות והרחקתם במידת הצורך‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪423‬‬
‫‪4.8‬‬
‫מניעת רעש מפעולות התחנה‬
‫מפלסי רעש מפעולת התחנה‬
‫‪ 4.8.1‬רעש בשלב ההפעלה‬
‫בסיס לחיזוי מפלסי רעש מפעולת התחנה‬
‫להלן מתוארים קולטים‪ ,‬בהם נעשה חיזוי של מפלסי הרעש הצפויים מפעולת תחנת הכוח‬
‫המתוכננת‪ ,‬שיטה לחיזוי הרעש מפעולת התחנה ותוצאות החיזוי מבוססות על‪:‬‬
‫• תכניות שימושי ויעודי הקרקע בסביבת התחנה המתוכננת‪.‬‬
‫• מאפיינים אקוסטיים של מקורות רעש בתחנות טיפוסיות מסוג זה‪ ,‬שהתקבלו מהמתכננים‪.‬‬
‫•‬
‫קריטריונים של המשרד להגנת הסביבה למפלס הרעש הסביבתי המותר‪.‬‬
‫מקורות הרעש הדומיננטיים בתחנה‬
‫מקורות רעש דומיננטיים מתוארים בפרק ‪ ,3.11‬בו מוגדרת רמת הספק הקול לכל מקורות‬
‫הרעש למעט מבנה הטורבינות עבורו הוגדר מפלס רעש בפסי אוקטאבה בתוך המבנה‪.‬‬
‫רמת הספק הקול של הרעש המוקרן על ידי מבנה הטורבינות )טבלה מס' ‪ (4.8.1.2-1‬חושב‬
‫בהתאם לשיטה רגילה )ראו למשל‪ ,‬מדריך ‪L.Miller. Noise Control for Buildings and‬‬
‫‪ .(Manufacturing Plants, 1982‬בטבלה הבאה מוצג ספקטרום של רמת הספק הקול בפסי‬
‫אוקטאבה לרעש המוקרן על ידי מבנה הטורבינות עם דפנות )תקרות( מפח בעובי ‪ 1‬מ"מ‪.‬‬
‫ספקטרום בידוד אקוסטי על ידי דופן מפח בעובי של ‪ 1‬מ"מ התקבל לפי טבלה ‪ 5-10‬במדריך‬
‫של ‪ L.Miller‬לעיל(‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ - 4.8.1.2‬ספקטרום של רמת הספק הקול בפסי אוקטאבה לרעש המוקרן‬
‫על ידי מבנה הטורבינות‬
‫תדירות‪Hz ,‬‬
‫רמת הספק הקול‪,‬‬
‫‪dB‬‬
‫‪117.9‬‬
‫‪125‬‬
‫‪111.0‬‬
‫‪250‬‬
‫‪91.8‬‬
‫‪500‬‬
‫‪82.7‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪76.4‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪68.7‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪67.5‬‬
‫‪8000‬‬
‫‪72.5‬‬
‫‪63‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪424‬‬
‫שעות עבודה של התחנה‬
‫בהתאם לתכנית המוצעת החיזוי עבור התחנה מניח הפעלה גם בשעות היום וגם בשעות‬
‫הלילה‪ .‬נציין‪ ,‬כי לפי ה"תקנות למניעת מפגעים )רעש בלתי סביר(‪ "1990 ,‬מוגדרות שעות‬
‫היום כי השעות מ‪ 6:00-‬בבוקר ועד ל‪ 22:00-‬בערב‪ ,‬ושעות הלילה מוגדרות כשעות מ‪22:01-‬‬
‫בלילה ועד לשעת ‪ 5:59‬למחרת‪.‬‬
‫תיאור קולטי הרעש‬
‫חיזוי מפלסי הרעש בוצע עבור הקולטים הבאים‪:‬‬
‫• קולטים‪ ,‬המייצגים את השימושים והייעודים הרגישים‪ ,‬הנמצאים בסביבה‪ .‬אלה אותם‬
‫הקולטים ‪ ,M1-M5‬להם נערכו מדידות מפלסי הרעש הקיים )סעיף ‪.(1.10‬‬
‫• קולטי הרעש ‪ ,T1-T4‬הנמצאים בגבול התחנה )תרשים ‪.(4.8.1.4.1‬‬
‫• המרחק )אופקי( בין מקורות וקולטי הרעש מוצג בטבלה ‪ 4.8.1.4‬א'‪.‬‬
‫טבלה ‪ - 4.8.1.4‬מרחק בין מקורות וקולטי הרעש‪ ,‬מטרים‬
‫מקור רעש‬
‫קולט רעש‬
‫מבנה‬
‫טורבינות‬
‫ארובה‬
‫דוד‬
‫מגדל‬
‫קירור‬
‫משאבות‬
‫הזנה‬
‫הדיזל‪-‬‬
‫גנרטור‬
‫‪M1‬‬
‫‪590‬‬
‫‪645‬‬
‫‪630‬‬
‫‪545‬‬
‫‪645‬‬
‫‪570‬‬
‫‪M2‬‬
‫‪670‬‬
‫‪730‬‬
‫‪710‬‬
‫‪600‬‬
‫‪724‬‬
‫‪670‬‬
‫‪M3‬‬
‫‪780‬‬
‫‪720‬‬
‫‪740‬‬
‫‪850‬‬
‫‪720‬‬
‫‪800‬‬
‫‪M4‬‬
‫‪700‬‬
‫‪670‬‬
‫‪680‬‬
‫‪745‬‬
‫‪660‬‬
‫‪750‬‬
‫‪M5‬‬
‫‪700‬‬
‫‪690‬‬
‫‪700‬‬
‫‪720‬‬
‫‪680‬‬
‫‪770‬‬
‫‪T1‬‬
‫‪280‬‬
‫‪340‬‬
‫‪330‬‬
‫‪180‬‬
‫‪330‬‬
‫‪330‬‬
‫‪T2‬‬
‫‪170‬‬
‫‪110‬‬
‫‪100‬‬
‫‪110‬‬
‫‪90‬‬
‫‪170‬‬
‫‪T3‬‬
‫‪170‬‬
‫‪105‬‬
‫‪120‬‬
‫‪270‬‬
‫‪120‬‬
‫‪150‬‬
‫‪T4‬‬
‫‪90‬‬
‫‪105‬‬
‫‪110‬‬
‫‪145‬‬
‫‪115‬‬
‫‪35‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪425‬‬
‫תרשים ‪ 4.8.1.4.1‬נקודות )קולטים( לחיזוי רעש מפעולת התחנה‬
‫קריית מלאכי‬
‫מבני מגורים וציבור‬
‫אזור תעשייה‬
‫תחנת‬
‫הכוח‬
‫תימורים‪,‬‬
‫מגורים‬
‫מקרא‪:‬‬
‫‪M1‬‬
‫‪ - T1‬נקודות לחיזוי רעש עתידי‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪426‬‬
‫שיטת חיזוי מפלסי הרעש‬
‫מפלסי רעש בחזית בתים ובגבול התכנית‬
‫חיזוי מפלסי הרעש‪ ,‬הנגרמים לקולטים הרגישים‪ ,‬בוצע בהתבסס על מאפייני רעש של‬
‫המקורות לעיל‪ ,‬באמצעות שיטה‪ ,‬המתוארת בתקן‪:‬‬
‫‪ISO 9613. Acoustics. Attenuation of sound during propagation outdoors:‬‬
‫‪Part 1: Calculation of the absorption of sound by the atmosphere.‬‬
‫‪Part 2: General method of calculation.‬‬
‫בהתאם לתקן ‪ ISO 9613‬מפלס הרעש מחושב לתנאים ממוצעים של התפשטות רעש יעילה‬
‫)‪ ,meteorological conditions favorable for noise propagation‬ראו פרק ‪ 7‬של התקן(‬
‫בהתחשב בעליה אפשרית של הרעש‪ ,‬לתנאים אטמוספריים מיוחדים‪ ,‬הגורמים לעליה‬
‫במפלס הרעש‪.‬‬
‫בהתאם לתקן ‪ ISO 9613‬החישוב מתבצע לפי הנוסחה הבאה בכל אחד מפסי אוקטאבה‪:‬‬
‫‪L = Lw + Dc –A,‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪ -Lw‬רמת הספק קול ב‪,dB-‬‬
‫‪ – Dc‬תיקון לכיווניות של מקור הרעש‪,dB ,‬‬
‫‪A = Adiv + Aatm + Agr + Abar + Amisc,‬‬
‫‪ -A‬הפחתת רעש הכוללת בדרך התפשטות בין מקור לקולט הרעש‪,‬‬
‫‪ – Adiv‬הפחתת רעש "גיאומטרית"‪,‬‬
‫‪ – Aatm‬הפחתת רעש עקב בליעה באוויר‪,‬‬
‫‪ – Agr‬הפחתת רעש עקב השפעת הקרקע‪,‬‬
‫‪ – Abar‬הפחתת רעש עקב מכשולים בין מקור וקולט הרעש‪,‬‬
‫‪ – Amisc =0‬הפחתות רעש עקב סיבות אחרות‪.‬‬
‫קיימת כיווניות של הקרינה משמעותית לפתח יציאה מארובה וכיווניות קטנה יחסת לפתחים‬
‫לכניסת ויציאת אוויר של מגדל הקירור‪ .‬לשני מקורות רעש אלה הכיווניות התקבלה לפי‬
‫מדריך של ‪) L.Miller‬טבלאות מס' ‪ 7.11‬ו‪ 7.16-‬במדריך(‪ .‬התיקון לכיווניות של מקור הרעש‬
‫אלה בפסי אוקטאבה מוצג בטבלה ‪ 4.8.1.5‬א'‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪427‬‬
‫טבלה ‪ - 4.8.1.5‬תיקון לכיווניות קרינה של ארובה ומגדל הקירור‪dB ,‬‬
‫מפלס רעש‪dB ,‬‬
‫תדירות‪Hz ,‬‬
‫ארובה‬
‫מגדל קירור‪ ,‬כניסה‬
‫מגדל קירור ‪ ,‬יציאה‬
‫‪63‬‬
‫‪-3‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪125‬‬
‫‪-4‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪250‬‬
‫‪-6‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪500‬‬
‫‪-8‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪-10‬‬
‫‪-3‬‬
‫‪-3‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪-12‬‬
‫‪-3‬‬
‫‪-3‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪-14‬‬
‫‪-4‬‬
‫‪-4‬‬
‫‪8000‬‬
‫‪-16‬‬
‫‪-4‬‬
‫‪-4‬‬
‫לאחר חישוב מפלסי רעש בפסי אוקטאבה מחושב מפלס רעש הכולל ב‪.dB(A)-‬‬
‫נציין‪ ,‬כי חיזוי הרעש בקריית מלאכי בוצע בלי להתחשב בהפחתת הרעש על ידי מבני‬
‫תעשיה קיימים הנמצאים בין מקורות וקולטי הרעש )תרשים מס' ‪ .(4.8.4.1‬חישוב מפלסי‬
‫רעש בתימורים בוצע בלי להתחשב בהפחתת רעש על ידי מבנים‪ ,‬המתוכננים בתחנה‬
‫עצמה‪ ,‬שימוקמו בין מקורות הרעש לבין מושב תימורים‪.‬‬
‫מפלסי רעש בתוך מבנים עם חלונות פתוחים‬
‫מפלסי רעש בתוך מבנים עם חלונות פתוחים נקבעים בהתבסס על מפלסי הרעש‪ ,‬החזויים‬
‫בחזיתות הבתים‪ ,‬בתיקון להפרש מפלסי רעש חוץ‪-‬פנים למצב חלונות פתוחים )ראו גם פרק‬
‫‪ .(1.10‬בהתאם לדרישות המשרד להגנת הסביבה תיקון זה התקבל כ‪ .5 dB(A)-‬נציין כי‬
‫הערכה זאת היא מחמירה מאוד ולבתים ריאליים תיקון זה יהיה גבוה בהרבה‪ ,‬כתלות‬
‫בשטח חלונות נפתחים‪ ,‬גודל החדר וריהוט ועוד‪.‬‬
‫מפלסי הרעש החזויים מפעולת התחנה‬
‫מפלסי רעש בחזיתות בתים בסביבה בגבול התכנית‬
‫מפלסי הרעש החזויים בשעות היום והלילה בחזיתות מבנים‪ ,‬הפונות לתחנת הכוח‪ ,‬ובגבול‬
‫התחנה מוצגים בטבלה ‪ 4.8.1.6.1‬א'‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪428‬‬
‫טבלה ‪ - 4.8.1.6.1‬מפלסי הרעש החזויים מפעולת תחנת הכוח המוצעת בחזיתות‬
‫הבתים הרגישים בסביבה ובגבול התחנה‪dB(A) ,‬‬
‫מקור רעש‬
‫כניסה‬
‫מגדל‬
‫קירור‬
‫יציאה‬
‫מגדל‬
‫קירור‬
‫משאבות‬
‫הזנה‬
‫הדיזל‪-‬‬
‫גנרטור‬
‫סה"כ‬
‫‪30.1‬‬
‫‪28‬‬
‫‪31.6‬‬
‫‪38.6‬‬
‫‪26.7‬‬
‫‪29.7‬‬
‫‪37.4‬‬
‫‪27.6‬‬
‫‪35.7‬‬
‫‪36.7‬‬
‫קולט רעש‬
‫מבנה‬
‫טורבינות‬
‫ארובה‬
‫דוד‬
‫‪M1‬‬
‫‪31.9‬‬
‫‪26.6‬‬
‫‪29‬‬
‫‪31.3‬‬
‫‪M2‬‬
‫‪30.9‬‬
‫‪25.4‬‬
‫‪27.8‬‬
‫‪30.4‬‬
‫‪29.2‬‬
‫‪M3‬‬
‫‪29.7‬‬
‫‪25.4‬‬
‫‪27.4‬‬
‫‪26.8‬‬
‫‪25.6‬‬
‫‪26.7‬‬
‫‪M4‬‬
‫‪30.5‬‬
‫‪26.2‬‬
‫‪28.3‬‬
‫‪28.2‬‬
‫‪27.0‬‬
‫‪27.7‬‬
‫‪28.4‬‬
‫‪M5‬‬
‫‪30.5‬‬
‫‪25.9‬‬
‫‪28‬‬
‫‪28.5‬‬
‫‪27.3‬‬
‫‪27.4‬‬
‫‪28.1‬‬
‫‪36.6‬‬
‫‪T1‬‬
‫‪37.5‬‬
‫‪32.5‬‬
‫‪35.2‬‬
‫‪41.9‬‬
‫‪40.7‬‬
‫‪35.5‬‬
‫‪37.4‬‬
‫‪46.7‬‬
‫‪T2‬‬
‫‪41.9‬‬
‫‪42.7‬‬
‫‪46.7‬‬
‫‪46.5‬‬
‫‪45.3‬‬
‫‪48.2‬‬
‫‪43.9‬‬
‫‪54.0‬‬
‫‪T3‬‬
‫‪41.9‬‬
‫‪43.0‬‬
‫‪45‬‬
‫‪38.0‬‬
‫‪36.8‬‬
‫‪45.4‬‬
‫‪45.3‬‬
‫‪51.7‬‬
‫‪T4‬‬
‫‪47.6‬‬
‫‪43.0‬‬
‫‪45.8‬‬
‫‪43.9‬‬
‫‪42.7‬‬
‫‪45.8‬‬
‫‪60.4‬‬
‫‪61.1‬‬
‫מפלס הרעש הכולל חושב למצב כשפועלים בו‪-‬זמנית כל מקורות הרעש‪ ,‬כולל הדיזל‪-‬גנרטור‬
‫לחירום‪.‬‬
‫מפלסי רעש חזויים בתוך הבתים בסביבה‬
‫מפלסי הרעש בשעות הים והלילה בתוך בתי מגורים ובשעות היום ובבית הספר )נקודה ‪(M5‬‬
‫כשהחלונות פתוחים‪ ,‬מוצג בטבלה ‪ 4.8.1.6.2‬א'‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪429‬‬
‫טבלה ‪ - 4.8.1.6.2‬מפלסי הרעש החזויים מפעולת תחנת הכוח המוצעת בתוך בתים‬
‫עם חלונות פתוחים‪dB(A) ,‬‬
‫יעודי הקרקע‬
‫שם הקולט‬
‫ישוב‬
‫‪M1‬‬
‫תימורים‬
‫‪M2‬‬
‫תימורים‬
‫‪M3‬‬
‫קריית מלאכי‬
‫‪M4‬‬
‫קריית מלאכי‬
‫‪M5‬‬
‫קריית מלאכי‬
‫מפלס רעש חזוי בתוך בתים עם‬
‫חלונות פתוחים מסה"כ מקורות הרעש‬
‫בתחנה‪dB(A) ,‬‬
‫מגורים‪,‬‬
‫‪ 1-2‬ק'‬
‫מגורים‪,‬‬
‫‪ 1-2‬ק'‬
‫מגורים ‪ 1-10‬ק'‪,‬‬
‫ציבורי ‪ 2‬ק'‬
‫מגורים‪,‬‬
‫‪ 1-2‬ק'‬
‫מגורים ‪ 1-2‬ק'‪,‬‬
‫בית ספר ‪ 2‬ק'‬
‫‪33.6‬‬
‫‪32.4‬‬
‫‪30.7‬‬
‫‪31.7‬‬
‫‪31.6‬‬
‫‪ 4.8.1.7‬קריטריונים למפלס הרעש המותר‬
‫מפלסי הרעש המותר מפעולת המתקנים נקבעים ב"תקנות למניעת מפגעים )רעש בלתי‬
‫סביר(‪ ,‬התש"ן – ‪ ."1990‬התקנות מתייחסות לבתי המגורים ובניינים האחרים‪ ,‬ומגדירים את‬
‫המפלס הרעש המותר בתוך חדרים כתלות הן ברמת הרגישות של הבניין לרעש‪ ,‬והן במשך‬
‫זמן של חשיפה למפלס רעש זה – כל זה בנפרד לשעות היום )השעות ‪(06:00-22:00‬‬
‫והלילה )בין השעה ‪ 22:01‬ועד ‪ 05:59‬למחרת(‪ .‬הקריטריונים לשימושים )יעודים( רלבנטיים‬
‫מוצגים בטבלה ‪ 4.8.1.7‬א'‪.‬‬
‫טבלה ‪ - 4.8.1.7‬מפלסי רעש שווי ערך מרביים מותרים בבתי מגורים באזור מגורים‬
‫ובית ספר‪.‬‬
‫)לפי התקנות למניעת מפגעים )רעש בלתי סביר(‪ ,‬התש"ן‪(dB(A) ,1990 -‬‬
‫קולט רעש‬
‫משך הרעש‬
‫עולה על ‪ 9‬שעות‬
‫מפלס רעש מותר‪dB(A) ,‬‬
‫יום‬
‫לילה‬
‫‪50‬‬
‫‪-‬‬
‫מבני מגורים‬
‫עולה על ‪ 30‬דקות‬
‫‪-‬‬
‫‪40‬‬
‫עולה על ‪ 9‬שעות‬
‫‪45‬‬
‫‪-‬‬
‫לא נמצא בשימוש בלילה‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫בתי ספר‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪430‬‬
‫בהתאם לתקנות‪ ,‬לפני השוואת מפלסי הרעש החזויים עם מפלסי הרעש המותר‪ ,‬המופיעים‬
‫בטבלה ‪ ,4.8.1.7-1‬יש לבדוק האם ספקטרום הרעש כולל טון בולט‪ .‬במידה וספקטרום‬
‫הרעש כולל טון בולט יש להוסיף למפלסי הרעש החזויים תיקון של )‪.+5 dB(A‬‬
‫ניתן לראות כי הקריטריונים למפלס הרעש לשעות הלילה הוא מחמיר בהרבה מאשר לשעות‬
‫היום‪ .‬לאור שמפלסי הרעש מהתחנה יהיו שווים בשעות היום והלילה‪ ,‬להלן התייחסות‬
‫לשעות קריטיות מבחינת הרעש הסיבתי ‪ -‬שעות הלילה‪.‬‬
‫‪ 4.8.1.8‬השוואת מפלסי הרעש החזויים עם הקריטריונים‬
‫לאור שחלק ממקורות רעש בתחנה‪ ,‬כמו ארובה והדיזל‪-‬גנרטור למצב חירום‪ ,‬עלולים לכלול טון‬
‫בולט‪ ,‬בהתאם לדרישה של ד"ר יולי קלר‪ ,‬יועץ אקוסטי של הוות"ל לפרויקט‪ ,‬מפלסי הרעש‬
‫לעניין התקנות נקבעו בהנחה כי הרעש כולל טון בולט‪ .‬מפלסי רעש החזויים בתוך הבתים‬
‫בתיקון לטון בולט מוצגים בטבלה מס' ‪.4.8.1.8-1‬‬
‫טבלה ‪ - 4.8.1.8‬מפלסי הרעש החזויים מפעולת תחנת הכוח המוצעת בתוך בתים‬
‫)לפי התקנות למניעת מפגעים )רעש בלתי סביר(‪ ,1990 ,‬בתיקון לטון בולט‪(dB(A) ,‬‬
‫שם הקולט‬
‫ישוב‬
‫‪M1‬‬
‫תימורים‬
‫‪M2‬‬
‫תימורים‬
‫‪M3‬‬
‫קריית מלאכי‬
‫‪M4‬‬
‫קריית מלאכי‬
‫‪M5‬‬
‫קריית מלאכי‬
‫יעודי הקרקע‬
‫מפלס רעש חזוי בתוך בתים עם‬
‫חלונות פתוחים מסה"כ מקורות הרעש‬
‫בתחנה‪dB(A) ,‬‬
‫מגורים‪,‬‬
‫‪ 1-2‬ק'‬
‫מגורים‪,‬‬
‫‪ 1-2‬ק'‬
‫מגורים ‪ 1-10‬ק'‪,‬‬
‫ציבורי ‪ 2‬ק'‬
‫מגורים‪,‬‬
‫‪ 1-2‬ק'‬
‫מגורים ‪ 1-2‬ק'‪,‬‬
‫בית ספר ‪ 2‬ק'‬
‫‪38.6‬‬
‫‪37.4‬‬
‫‪35.7‬‬
‫‪36.7‬‬
‫‪36.6‬‬
‫מתוצאות השוואה בין מפלסי הרעש החזויים המתוקנים לטון בולט לבין הקריטריונים נובעות‬
‫המסקנות הבאות‪:‬‬
‫• מפלסי הרעש הצפויים בגבול התכנית כתוצאת מפעילות התחנה הנם נמוכים‪ ,‬ואין צורך‬
‫להפחיתם‪.‬‬
‫• מפלסי הרעש המצטבר בתימורים‪ ,‬הנגרם מהתחנה המתוכננת והמפעלים הקיימים‪ ,‬יעמדו‬
‫בקריטריונים‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪431‬‬
‫• מפלסי הרעש כתוצאת פעילות התחנה בקריית מלאכי הינם נמוכים בהרבה‬
‫מהקריטריונים‪ ,‬ואין להם כל השפעה על מפלסי רעש סביבתיים קיימים בקריית מלאכי‪.‬‬
‫• מאפיינים אקוסטיים של המקורות יהיו בהתאם לטבלאות מס' ‪ 3.11.3‬א' – ‪ 3.11.3‬ד'‪.‬‬
‫מאפיינים אקוסטיים של המכונות יעודכנו בשלב התכנון המפורט‪ ,‬כאשר‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫ניתן לשנות פרופורציה בין רמות הספק הקול של מקורות רעש שונים תוך עמידה‬
‫בקריטריונים‪ ,‬המוגדרים בהתקנות למניעת מפגעים )רעש בלתי סביר(‪ ,‬התש"ן‪-‬‬
‫‪.1990‬‬
‫‪-‬‬
‫במידה ובשלב התכנון המפורט יסופקו ספקטרומי רעש למקורות דומיננטיים של‬
‫רעש ויוכח כי הרעש החזוי אינו כולל טון בולט באף אחת מקולטי רעש בסביבה‪,‬‬
‫יהיה ניתן להגדיל רמת הספק הקול של כל אחד ממקורות הרעש בשיעור של )‪.5 dB(A‬‬
‫‪ 4.8.1.9‬אמצעים להפחתת הרעש‬
‫כאמור‪ ,‬רוב רובו של המיכון )ארובות‪ ,‬מגדלי קירור‪ ,‬טורבינות ועוד( מצויד באמצעים להפחתת‬
‫רעש‪ ,‬אשר מהווים חלק אינטגראלי של המתקנים המסופקים על ידי היצרנים‪ ,‬ומאפיינים‬
‫אקוסטיים מוגדרים על ידי היצרנים עבור מתקנים מושתקים אלה‪ .‬ככלל המתקנים מתוכננים‬
‫מראש בהתחשב במצב סביבתי וקריטריונים למפלסי רעש מותר‪ ,‬ומסופקים אם כל אמצעים‬
‫אקוסטיים‪ ,‬הנדרשים לצורך הפחתת רעש עד לקריטריונים‪ .‬משום כך ככלל אין צורך ולא עושים‬
‫כל אמצעים אקוסטיים בשטח לאחר הפעלת תחנות כוח‪.‬‬
‫בהתאם לתוצאות חיזוי הרעש התחנה עם מכונות טיפוסיות‪ ,‬המצוידות באמצעי הפחתת רעש‬
‫טיפוסיים‪ ,‬תגרום לרעש נמוך מאוד‪ ,‬נמוך בהרבה מהקריטריונים למפלס רעש מותר‪ .‬מסיבה‬
‫זאת אין צורך באמצעי מיגון אקוסטי נוספים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬קיים‪ ,‬כידוע‪ ,‬מגוון אמצעים להפחתת‬
‫רעש‪ ,‬אשר מאפשרים למקם תחנות מסוג זה במרחקים הרבה יותר קטנים לשימושים רגישים‪,‬‬
‫מאשר עבור התחנה המוצעת‪.‬‬
‫ככלל אין צורך בשום אמצעי מיגון אקוסטי למקורות הרעש‪ ,‬אשר מבוצעים בשטח בנוסף‬
‫לאמצעים המסופקים על ידי היצרנים‪ .‬ככלל מדובר טיפול אקוסטי במכונות קטנות יחסית עבורן‬
‫ניתן לתת טיפול אקוסטי יעיל בשטח‪:‬‬
‫משאבות הזנה‬
‫ניתן להשתמש במשאבות שקטות יותר או להפחית רעש המשאבות באמצעות מסכים‬
‫אקוסטיים או לעשות תא אקוסטי למשאבות‪ .‬התאים בונים מפח עם ציפוי בולע רעש סטנדרטי‬
‫מבפנים ומשתקי קול לפתחי אוורור‪ ,‬המיוצרים על ידי חברות מקומיות ידועות‪ ,‬למשל חברת‬
‫ח‪.‬נ‪.‬א אשר מייצרת מגוון משתקי קול אם מאפיינים אקוסטיים ואווירודינאמיים שונים‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪432‬‬
‫הדיזל‪-‬גנרטור‬
‫ניתן להפחית רעש מהדיזל‪-‬גנרטור באמצעות התקנת משתקי קול יעילים יותר בפתחים לכניסה‬
‫ויציאת אוויר ובצינור פליטה‪ .‬משתקים מסוגים שונים מיוצרים על ידי חברות מקומיות ידועות‪,‬‬
‫למשל חברת ח‪.‬נ‪.‬א‪.‬‬
‫‪ 4.8.2‬רעש בשלב בנייה‬
‫עבודות בשלב הבניה יבוצעו בהתאם לדרישות רלבנטיות‪:‬‬
‫שעות העבודה של כלי בנייה ‪ -‬שעות העבודה של כלים ומכונות בנייה תהינה על פי‬
‫ה"תקנות למניעת מפגעים )מניעת רעש( התשנ"ג – ‪ "1992‬בין השעה ‪ 6:00‬בבוקר ועד ל‪-‬‬
‫‪ 19:00‬בערב‪.‬‬
‫מאפיינים אקוסטיים של הכלים‬
‫על מכונות וכלי בניה חלות ה"תקנות למניעת מפגעים )רעש בלתי סביר מציוד בניה(‪."1979 ,‬‬
‫התקנות הן תקנות פליטה‪ ,‬וקובעות את מפלסי הרעש המותר למכונות )כלים ‪,‬ציוד(‪ ,‬הנוצר‬
‫במרחק של ‪ 15‬מטרים מהן בתנאים מסוימים‪ ,‬וזאת במידה ומכונה או כלי עלול לגרום לרעש‬
‫בקולטים רגישים בסביבה‪ .‬בדרך כזאת מבטיחים הפעלת מכונות תקינות מבחינה אקוסטית‬
‫והגבלת הרעש‪ ,‬הנגרם לסביבה‪ .‬התקנות אינן מתייחסות לרעש‪ ,‬אליו חשופים קולטי הרעש‬
‫בסביבה‪ ,‬ולא קובעות הגבלות למפלסי רעש הנוצר בחזיתות או בתוך בתי מגורים או‬
‫שימושים אחרים‪.‬‬
‫בהתאם לתקנות‪ ,‬מפלס הרעש מפעולת המכונה עם מנוע מואץ במהירות המרבית‪ ,‬לא יעלה‬
‫על )‪ 80 dB(A‬באף אחד מכל ארבעת הכיוונים‪ ,‬כאשר המכונה נמצאת בשטח פתוח )ללא‬
‫תרומת הרעש החוזר ממכונות אחרות‪ ,‬מבנים באתר ועוד(‪ .‬נציין כי התקנות אינן מגבילות‬
‫מפלסי הרעש החזויים בחזיתות הקולטים )קריטריוני קליטה(‪ ,‬אלא קובעות הגבלות לרעש‬
‫מהמכונות בתנאים סטנדרטיים‬
‫עקב מרחק גדול מהתכנית לשימושים ‪/‬ייעודים רגישים לרעש‪ ,‬לא צפויה כל בעיית הרעש בשלב‬
‫בנייה בתנאי שהעבודות יבוצעו לפי דרישות תקנות למניעת מפגעים )מניעת רעש( התשנ"ג –‬
‫‪ 1992‬ותקנות למניעת מפגעים )רעש בלתי סביר מציוד בניה(‪ .1979 ,‬בשלב תכנון מפורט‬
‫תעשה בדיקת הרעש הסביבתי מעבודות בנייה בהתבסס על תכנית העבודות‪ ,‬כולל תיאור כלים‬
‫בהם ייעשה שימוש ומשך זמן עבודת הכלים ליום עבודה‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪433‬‬
‫‪ 4.9‬תאימות אלקטרו‪-‬מגנטית )אלמ"ג( ובטיחות אנוש לקרינה‪-‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬מידע העוסק בקווי הולכת האנרגיה של תחנת הכוח נדון באופן מלא במסמך ההולכה‬
‫של חח"י לתסקיר זה‪ .‬הנדון בסעיף זה )‪ (4.9‬מתייחס לבטיחות קרינה ושדות א"מ‬
‫הנובעים ממתקני התחנה עצמה ולא מקווי ההולכה ממנה !‬
‫‪ .2‬הסעיף המובא מטה הינו תקציר של עבודה מקיפה המופיעה בנספח מספר ‪10‬‬
‫לתסקיר זה‪.‬‬
‫‪ 4.9.1‬כללי‬
‫הפעילות המפורטת בסימוכין‪ ,‬בחנה את שפיעת שטף השדה המגנטי ‪ 50Hz‬מכל מתקני‬
‫האנרגיה וקווי הצבירה בחצר תחנת הכוח המתוכננת להקמה בבאר טוביה‪.‬‬
‫עבודה זו ניתנה כמענה להנחיות הות"ל לגבי עריכת תסקיר סביבה אלמ"ג‪ .‬התסקיר נועד‬
‫לבדוק סכנת חשיפה לשטף שדה מגנטי כמומלץ על ידי המשרד להגנת הסביבה לגבי‬
‫חשיפת אדם וכן השפעות על שירותים סמוכים אחרים )אם יש כאלו( כמו צנרת מים‪ ,‬גז‪,‬‬
‫דלק‪ ,‬טלפוניה וטל"כ‪.‬‬
‫שטף השדה המגנטי‪ ,‬בתחום ‪ 50Hz‬מוצג באופן גרפי על גבי שרטוטי חצר תחנת הכוח כך‬
‫שנתן לראות בקלות את פילוג השטף המגנטי בחצר במישור מקביל לאדמה שגובהו ‪ 1‬מטר‬
‫מעל הקרקע וכן ניתוחים תיאורטיים של הפצת השטף המגנטי במישורים הניצבים לקרקע‪.‬‬
‫מתקני אנרגיה אשר בוצע לגביהם ניתוח הפצת שטף שדה מגנטי‬
‫הרשימה להלן מפרטת את המתקנים והאזורים בהם נותח והוצג צפיפות שטף השדה‬
‫המגנטי בחצר תחנת הכוח‪:‬‬
‫טבלה ‪ 4.9.1‬א'‪ -‬שנאים בתחנת הכוח‬
‫מתח‬
‫סוג שנאי ‪V‬‬
‫יצוק ‪400k‬‬
‫הספק ‪ Ityp Imax‬אי איזון קואורדינטות )מ'(‬
‫‪MVA‬‬
‫‪530‬‬
‫‪A‬‬
‫‪% A‬‬
‫‪760 800‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪1‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪434‬‬
‫טבלה ‪ 4.9.1‬ב'‪ -‬כבלים ופסי צבירה בתחנת הכוח‬
‫‪Imax‬‬
‫מספר הכבל סוג‬
‫‪A‬‬
‫‪ Ityp‬אי איזון‬
‫אורך כבל קואורדינטות )מטרים(‬
‫מטרים‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪% A‬‬
‫‪1‬‬
‫‪IPB‬‬
‫‪1.58k‬‬
‫‪1.58k‬‬
‫‪1‬‬
‫‪40‬‬
‫‪-20‬‬
‫‪7‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪IPB‬‬
‫‪15.8k‬‬
‫‪15.8k‬‬
‫‪1‬‬
‫‪17‬‬
‫‪-20‬‬
‫‪7‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3 Wires‬‬
‫‪800‬‬
‫‪760‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3 Wires‬‬
‫‪800‬‬
‫‪760‬‬
‫‪1‬‬
‫‪22‬‬
‫‪16‬‬
‫‪7‬‬
‫‪-1.8‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3 Wires‬‬
‫‪800‬‬
‫‪760‬‬
‫‪1‬‬
‫‪102‬‬
‫‪40‬‬
‫‪8‬‬
‫‪-1.8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3 Wires‬‬
‫‪800‬‬
‫‪760‬‬
‫‪1‬‬
‫‪32‬‬
‫‪126‬‬
‫‪34‬‬
‫‪-1.8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3 Wires‬‬
‫‪800‬‬
‫‪760‬‬
‫‪1‬‬
‫‪52‬‬
‫‪160‬‬
‫‪34‬‬
‫‪11‬‬
‫‪8‬‬
‫‪3 Wires‬‬
‫‪*800‬‬
‫‪760‬‬
‫‪1‬‬
‫‪44‬‬
‫‪190‬‬
‫‪34‬‬
‫‪11‬‬
‫‪9‬‬
‫‪3 Wires‬‬
‫‪*800‬‬
‫‪760‬‬
‫‪1‬‬
‫‪44‬‬
‫‪214‬‬
‫‪34‬‬
‫‪11‬‬
‫כבלים ‪ 1-2‬הנם קווי התמסורת המחברים בין הגנרטור לבין השנאי מסוג ‪ IPB‬של חברת‬
‫‪.Alstom‬‬
‫כבל ‪ 3‬יוצא מהשנאי ומתחבר לקווי הכוח המוטמנים ‪.400kV‬‬
‫כבלים ‪ 4-6‬הנם הכבלים הטמונים בחצר תחנת הכוח המחברים בין השנאי לבין תחנה‬
‫המיתוג הפתוחה במוצא תחנת הכוח אל קווי חח"י‬
‫כבלים ‪ 7-9‬הנם כבלי מתח על עליון בתחנת המיתוג הפתוחה באזור החיבור בין קווי הכוח‬
‫של התחנה לבין קווי מתח עליון עיליים של חח"י‪ .‬בקווים אלה זורם זרם מרבי של ‪800A‬‬
‫כאשר בקו ‪ 8‬יכול להיסגר גם חוג של זרם חח"י בשיעור ‪ 1600A‬המגיע מחוץ לתחנה‪.‬‬
‫תפוקות‬
‫אומדן שטף השדה המגנטי מכל מתקני החשמל בסעיף ‪ ,2‬במישור אופקי ‪ XY‬המקביל‬
‫לקרקע בגובה ‪ 1‬מטר מעל הקרקע ובאזורים שונים חתכים של השטף המגנטי במישור ניצב‬
‫לקרקע במישורים ‪ .XZ, YZ‬על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה קווי השטף המגנטי‬
‫המופצים מהמתקנים מוצגים על לטווח בו צפיפות השטף המגנטי יורדת מתחת ל‪ 2 -‬מילי‪-‬‬
‫גאוס‪ .‬גבול הפצת שטף שדה מגנטי שעוצמתו ‪ 2mG‬מוצג בתרשים ‪ 4.9.1‬המצורף לתקציר‬
‫זה‪.‬‬
‫תקציר תוצאות אומדן שטף השדה המגנטי בתחנת הכוח ובסביבתה‬
‫בתחנת הכוח קיים שטף שדה מגנטי המופץ מקווי הצבירה הנושאים ‪15.8kA‬בעל‬
‫המאפיינים הבאים )איורים ‪ 3.1-3.5‬בדוח המלא(‪ :‬השטף דועך ל‪ 4mG -‬במרחק ‪ 80‬מטרים‬
‫מערבית לשנאי‪ ,‬במרחק ‪ 50‬מטרים מזרחית לשנאי‪ ,‬במרחק ‪ 90‬מטרים צפונית לשנאי‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪435‬‬
‫ובמרחק ‪ 40‬מטרים דרומית לשנאי‪ .‬בממד הגובה מעל הקרקע השטף דועך מתחת ל‪4mG -‬‬
‫בגובה ‪ 60‬מטרים‪.‬‬
‫מזרחה מהשנאי מותקן פס צבירה מ"ע הנושא זרם של ‪ .800A‬מאפייני השטף המגנטי מפס‬
‫הצבירה של מתח על עליון )איורים ‪ 3.3-3.5‬בדוח המלא(‪.‬‬
‫כבלי מתח על עליון טמונים בעומק הטמנה של ‪ 1.8‬מטרים עד ‪ 2.2‬מטרים‪ .‬בגובה של ‪1‬‬
‫מטר מעל הקרקע השטף המגנטי יורד מתחת ל‪ 4mG -‬ו‪ 2mG -‬במרחק ניצב של ‪ 10‬מטרים‬
‫מהכבלים המוטמנים )איור ‪ 3.15‬בדוח המלא(‪.‬‬
‫בחצר המיתוג הפתוח‪ ,‬מצפון מזרח לשנאי קיימים קווי מתח על עליון מרווחים המפיצים שטף‬
‫מגנטי שמאפייניו הם )איורים ‪ 3.8-3.13‬בדוח המלא(‪:‬‬
‫באיורים ‪ 3.8-3.9‬בדוח המלא ניתן לראות שבכל מקרה השטף המגנטי דועך ל‪4mG -‬‬
‫בגבולות של התחמ"ג‪.‬‬
‫באיורים ‪ 3.11-3.13‬בדוח המלא ניתן לראות את פיזור השטף המגנטי במוצא התחמ"ג לקווי‬
‫מתח על‪-‬עליון עיליים של חח"י‪ .‬הטבלה הבאה מסכמת את כל המצבים‪ .‬המרחקים נתונים‬
‫בניצב למעגלי מתח על עליון המתחברים למעגלים של חח"י‪.‬‬
‫טבלה ‪ 4.9.1‬ג'‪ -‬טבלה מסכמת מצבי פיזור שטף מגנטי‬
‫אופי התפעול‬
‫קבלת זרם מהתחנה בלבד‬
‫קבלת זרם מחח"י בלבד בתחנה‬
‫בלתי פעילה‬
‫קבלת זרם מחח"י ומהתחנה‬
‫•‬
‫זרם במעגל זרם במעגל ירידה ל‪4mG -‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫מרחק מהמרכז )מ'(‬
‫‪400A‬‬
‫‪400A‬‬
‫‪65‬‬
‫‪1600A‬‬
‫‪-1600A‬‬
‫‪75‬‬
‫‪2400A‬‬
‫‪-1600A‬‬
‫‪80‬‬
‫השטף המגנטי דועך ל‪ 4mG -‬במרחק ניצב מקווי מתח עליון של כ‪ 70-‬מטרים; בציר‬
‫הגובה‪ ,‬השטף המגנטי דועך מתחת ל‪ 4mG -‬בגובה ‪ 60‬מטרים‪.‬‬
‫•‬
‫במעבר של קווי תחנת הכוח לקווי מתח על עליון של חח"י‪ :‬השטף המגנטי דועך ל‪-‬‬
‫‪ 4mG‬במרחק ניצב של ‪ 65-80‬מטרים בהתאם לאורח השימוש בתחנת המיתוג‪.‬‬
‫בגובה השטף המגנטי דועך לערך נמוך מ‪ 4mG -‬בגובה ‪ 60‬מטרים‪.‬‬
‫•‬
‫טווחים אלה נמצאים בתוך גבולות תחנת הכוח כך שאין כל סכנת חשיפה לשטף שדה‬
‫מגנטי מחוץ לתחנת הכוח החורג מהמלצות המשרד להג"ס‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מניתוח כל מקורות שפיעת השטף המגנטי ברור שלא צפוי קונפליקט עם הנחיות‬
‫המשרד להג"ס בתוך תחנת הכוח‪ ,‬חצר המיתוג ולאורך קו מתח על עליון מוטמן בתוך‬
‫תחנת הכוח‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪436‬‬
‫בדוח זה אין התייחסות לפגיעה בשירותים טמונים אחרים כמו טלפוניה‪ ,‬כבלי טלוויזיה‪,‬‬
‫צנורות ביוב‪ ,‬מים ודלק‪ ,‬שכן בקרבת מסלול העברת הכבלים הטמונים לא קיימים שירותים‬
‫הטמונים לצד נתיב קווי מתח על‪-‬עליון טמונים למעט קו הגז שמרחקו מתחנת הכוח מבטיח‬
‫שאין עליו כל השפעה מהשדות האלמ"ג המופצים מתחנת הכוח‪.‬‬
‫תרשים ‪ 4.9.1‬גבולות דעיכת שטף השדה המגנטי מחוץ לתחנה‬
‫הגבול הכחול המסומן מייצג שטף שדה מגנטי מצרפי )מכל מקורות האנרגיה בתחנה( של ‪2mG‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪437‬‬
‫‪ 4.10‬שינויים בשימושי ויעודי קרקע‬
‫הערה א'‪ :‬השלכות רצועת הולכת האנרגיה מהתחנה במתח על נסקרות במסמך חח"י‬
‫המהוה חלק מהתסקיר ומוגש במסמך נפרד‪.‬‬
‫הערה ב'‪ :‬כלל המפות בתסקיר שגודלן מעל לגודל ‪ A3‬שונו ביחס לגרסת התסקיר לפני‬
‫ההשלמות ‪ -‬בגלל הערת רשות הגז באשר לצורך להימנע ממקבילות לקו חשמל מתח עליון‪,‬‬
‫שינוי לא גדול בקצהו המזרחי של תוואי ההולכה ליד תחנת הגפה צפית‪.‬‬
‫‪ 4.10.1‬קונפליקטים עם ייעודי קרקע אפשריים‬
‫מתחמי התוכנית מתחלקים לשלושה חלקים מבחינת תצורתם והשימושים סביבם‪.‬‬
‫א‪ .‬מגרש התחנה עצמו נמצא ביעוד תעשייה באזור תעשייה קיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬תוואי צינור הגז עובר בשטחים פתוחים חקלאים ולאורך דרך ארצית )כביש ‪ (40‬וחוצה‬
‫אותה‪.‬‬
‫ג‪ .‬תוואי החשמל העילי עובר בשטחים חקלאיים הסמוכים לדרך ארצית )כביש מס' ‪ .(40‬חצר‬
‫המיתוג המרוחקת ממוקמת בשטח חקלאי‪) .‬ראו הערה לעיל(‪.‬‬
‫להלן תינתן סקירה קצרה של התכניות החלות ומשמעותן‪.‬‬
‫תכניות מתאר ארציות‬
‫תמ"א ‪ -35‬תחנת הגפה צפית וקטע הצינור הסמוך לה עוברים בשטח המסומן כרגישות‬
‫נופית סביבתית גבוהה‪ .‬בקטע זה מסומן גם מרקם שמור משולב‪ .‬מערבה יותר עובר השטח‬
‫במרקם כפרי‪ .‬מערכת הגז טמונה ואין קונפליקטים מבחינה זו‪.‬‬
‫תוכניות מתאר ארציות אחרות‪ -‬תחנת הגפה צפית מצויה דרומי לעורק ניקוז ראשי עפ"י‬
‫תמ"א ‪/34‬ב‪3/‬‬
‫מצפון לישוב קדמה שטח המיועד לכריה וחציבה עפ"י תמ"א ‪ , 14‬קו הגז מחוץ לשטח זה‬
‫ולכן אין קונפליקט עם תכנית זו‪.‬‬
‫קו הגז בתת"ל ‪ ,34‬חוצה את רצועת מתח עליון על )רוטנברג‪-‬צפית( ‪ .‬רצועות הגז והחשמל‬
‫המתוכננות בתת"ל אינן חוצות זו את זו‪.‬‬
‫אלו ארבע התמא"ות היחידות הרלוונטיות לתחנה ואין לתת"ל ‪ 34‬כל קונפליקט עימן‪.‬‬
‫תמ"א ‪ – 3‬בתמ"א ‪ 3‬מסומן כביש ‪ 39‬ומחלף על מפגשו עם כביש ‪ .40‬הדרך והמחלף אינם‬
‫מתוכננים בתכנית מפורטת‪ .‬על פי תיאום עם מע"צ ‪ ,‬חצר המיתוג המרוחקת הסמוכה‬
‫למפגש‪ ,‬לא תהווה חסם לתכנון ולביצוע המחלף‪.‬‬
‫תוכנית המתאר המחוזית‬
‫תמ"מ ‪ 4/14‬מייעדת ישויות הנגזרות באזור זה מתכניות מתאר ארציות ובהן שטח לכרייה‬
‫וחציבה‪ ,‬קרקע חקלאית‪ ,‬רצועת יער )סימון דק לא ברור( בתוואי ערוץ נחל האלה‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪438‬‬
‫תכניות מקומיות מפורטות‬
‫הקמת תוואי הגז לאורך כ‪ 8.5-‬ק"מ בשטחים חקלאיים פתוחים מחייבת מניעת נטיעת עצים‬
‫עמוקי שורש בקרבת הצנרת‪.‬‬
‫תוואי צנרת הגז וקווי הבניין המוטלים ממנה בסמוך לתימורים קרובים להרחבת תימורים‬
‫)תכנית ‪/8‬במ‪ 214/‬המאושרת והממומשת(‪ ,‬אך אין בתוואי הצינור משום פגיעה בהוצאת‬
‫היתרי בניה על פי תכניות מקומיות אלה‪.‬‬
‫מעגלי הסיכונים הנובעים מתחנת הגז ומתחנת הכוח אינם מטילים מגבלות על מגרשים‬
‫סמוכים ועל כן לא מיצרים קונפליקט ולא פוגעים באפשרות היישום של התכניות המפורטות‬
‫הגבולות בתכנית‪.‬‬
‫תכניות בהכנה ובקידום‬
‫מקודמת על ידי מע"צ תכנית למחלף תימורים ולהרחבת כביש ‪ .40‬תת"ל ‪ 34‬מתייחסת‬
‫ליוזמה זו ואינה מונעת את יישומה‪ .‬מתכנני תת"ל ‪ 34‬נפגשו עם מע"צ לתאום ראשוני של‬
‫התכניות למרות היות תכנית מע"צ טרם אישור סטטוטורי‪.‬‬
‫‪ 4.10.2‬השלכות קווי הולכת האנרגיה על שימושי קרקע‬
‫השלכות הנובעות מצנרת הגז המגבלות נקבעות עפ"י תמ"א ‪ .37‬על שינוייה‪ .‬קו הגז בדרך‬
‫כלל מגביל על נטיעת עצים עמוקי שורש ברצועת הקו גז‪.‬‬
‫למגרש תחנת הכוח ‪ -‬אין השפעות על יעודי הקרקע הסמוכים‪.‬‬
‫‪ 4.10.3‬שינוים ביעודיי הקרקע‬
‫חלק ממגרשי התעשיה באזור תעשיה תימורים‪ ,‬מגרשי התעשיה שמצפון למגרש תחנת‬
‫הכוח‪ ,‬ותחנת הדלק כלולים בתחום הסקירה מכח תמ"א ‪ 37‬על שינויה‪ .‬אין בכך מלהגביל‬
‫את השימוש בקרקע באזורים אלה‪.‬‬
‫‪ 4.10.4‬הפחתת השפעות שליליות‬
‫לתחנת הכוח השפעות שונות בנושאי נוף‪ ,‬אקוסטיקה‪ ,‬סיכונים‪ ,‬שפכים ועוד ‪ -‬כל ההשפעות‬
‫מתכנסות לתקנים וגבולות לגיטימיים באזור התעשייה וסביבתו הקרובה‪ .‬לא נמצא כל צורך‬
‫בהטלת התניות‪ ,‬מגבלות ואמצעים אחרים על סביבת התחנה ‪ -‬המגבלות וההתניות מוטלות‬
‫על מתקני תחנת הכוח בלבד‪.‬‬
‫תסקיר לתת"ל ‪ – 34‬תחנת כוח ‪ -IPM‬נובמבר ‪2012‬‬
‫נסקר ונערך ע"י משרד אדםה – מדעי הסביבה והגיאולוגיה בע"מ‬
‫‪439‬‬