‫מכוכבי לכת ועד ראיה –‬ ‫עוצמת הפוטונים‬ ‫– ‪From planets to vision‬‬ ‫‪the power of photons‬‬ ‫ארז ריבק‬ ‫דו"ח סגל מחקר‬ ‫‪ 22‬באפריל ‪2014‬‬ ‫הפרדה גבוהה‪ :‬אסטרונומיה‬ ‫• יישומים שונים באסטרונומיה דורשים הפרדה גבוהה מאוד‬ ‫• לא רק תמונות המקור משתפרות‪ ,‬אלא גם מדידות הספקטרום שלו‬ ‫• כך ניתן לראות גרעיני גלקסיות‪ ,‬דיסקות אבק סביב לכוכבים‪ ,‬ובשלב מאוחר יותר – כוכבי לכת‬ ‫• השיטות להפרדה גבוהה הן אינטרפרומטריה ואופטיקה מסתגלת‬ ‫• באינטרפרומטריה מודדים כוכבים באמצעות חיבור האור ממספר טלסקופים‬ ‫• קוהרנטי‪ :‬אינטרפרומטריית מייכלסון או התאבכות משרעת הגל‬ ‫• לא קוהרנטי‪ :‬אינטרפרומטריית עוצמה‪ ,‬או מיתאם הרעשים בין שני טלסקופים מאותו כוכב‬ ‫• השיטה השניה‪ :‬אופטיקה מסתגלת‬ ‫• הצלחה מעל למשוער‬ ‫• מופעלת בכל הטלסקופים בקוטר ‪ 4‬מטר ומעלה‬ ‫אופטיקה בהפרדה גבוהה‬ ‫אסטרונומיה‬ ‫דימות בעין‬ ‫אופטיקה מסתגלת‬ ‫ניתוח הרשתית‬ ‫הטבלה אופטית‬ ‫טומוגרפיה קוהרנטית‪-‬‬ ‫סריקת ליזר במוקד‬ ‫מדידת חזית הגל‬ ‫מיקרוסקופיה‬ ‫ליזר ככוכב נחייה‬ ‫דוגמות להצלחת אופטיקה מסתגלת‬ ‫‪Keck‬‬ ‫‪Gemini North‬‬ ‫זיהוי כוכב חלש מאוד ליד כוכב חזק באינפרה אדום‬ ‫‪15Sge and 15Sge B‬‬ ‫‪k Band, Liu‬‬ ‫פלוטו וכארון‬ Gemini north, 0.08” resolution ‫כוכבי לכת‬ ‫לידת כוכבים‬ ‫צילום רגיל‬ ‫‪Glassman and Larkin‬‬ ‫‪Keck NIRC2‬‬ ‫גלכסיה בפגאסוס‬ ‫הסחה לאדום ‪0.37‬‬ ‫אחרי הפעלת האופטיקה המסתגלת‬ ‫עקרון האופטיקה המסתגלת‬ ‫‪ φ ( x, y ) = 0‬חזית גל מעצם מרוחק מאוד‬ ‫טורבולנציה‬ ‫אטמוספרית‬ ‫= ) ‪ φ (x, y‬חזית גל‬ ‫‪ρ (x, y, z )dz‬‬ ‫∫‬ ‫‪atmos‬‬ ‫מעוותת‬ ‫) ‪− φ ( x, y‬‬ ‫מראה מתעוותת‬ ‫חזית גל מתוקנת‬ ‫‪φ ( x, y ) = 0‬‬ ‫האטמוספרה מקלקלת את התמרת פוריה‬ ‫של העצם‬ ‫בהתמרה ההפוכה האות מתפרש על שטח גדול‪,‬‬ ‫ויורד מתחת לרמת הרעש‬ ‫חשיפה קצרה‪ :‬כוכב מופרד ‪ /‬לא מופרד‬ ‫כוכב בודד‪ ,‬חשיפה ‪ 5‬מילישניות‬ ‫גבול העקיפה של‬ ‫טלסקופ ‪ 5‬מטר‬ ‫תוצאות העיבוד‬ ‫קפלה )כוכב כפול( על‬ ‫טלסקופ ‪ 3.8‬מטר‬ ‫גבול העקיפה‬ ‫האטמוספרית‬ ‫כושר הפרדה‬ ‫‪ 42‬מילישניות קשת‬ ‫ראות ‪seeing‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הפרעות אטמוספריות גדלות ומצטברות עד לקוטר הטלסקופ‬ ‫האפקט הוא פראקטאלי ולכן מאפשר ניבוי )עם חיים שוורץ וגדעון באום(‬ ‫כאשר עיוותי המופע בעלי סטית תקן בשיעור ‪ σΦ>1 rad‬מתקלקלת הראות‬ ‫גודל תא הראות של פריד )‪ ,(Fried‬או רוחב הקוהרנטיות הוא ‪ r0‬עבור ‪σΦ=1‬‬ ‫‪ r0‬ו‪ τ0 -‬גדלים לפי ‪) λ6/5‬דצימטרים ואלפיות שניה בתחום הנראה(‬ ‫‪σΦ=1 rad‬‬ ‫במבט אנכי או אלכסוני‬ ‫‪r0≈20cm @ vis‬‬ ‫‪r0≈70cm @ ir‬‬ ‫‪r0‬‬ ‫במבט אפקי הערכים קטנים פי ‪20‬‬ ‫מערכת אופטיקה מסתגלת בסיסית‬ ‫שימוש באופטיקה מסתגלת לתיקון הפאזה של חזית הגל‪:‬‬ ‫• מדידת הפאזה המעוותת‬ ‫• חישוב הפקודות למראה הגמישה‬ ‫• הפעלת מתחים‬ ‫חוג משוב‬ ‫תווך מעוות‬ ‫מראה גמישה‬ ‫מקור‬ ‫מפצל קרן‬ ‫גלאי חזית‪-‬גל‬ ‫צופה‬ ‫תוצאות‬ ‫זמן אמת‬ ‫שיפור כושר ההפרדה‬ ‫תג מחיר ‪$ 2,000,000‬‬ ‫כוכבים כפולים ושלישיות‬ ‫גירעון בשמש וצינורות שטף מגנטי‬ ‫עם וללא אופטיקה מסתגלת‬ ‫חור שחור במרכז שביל החלב‬ ‫גלאֵ י חזית גל‬ ‫גלאי הרטמן‪-‬שאק )‪ :(Hartmann-Shack‬דגימת חזית הגל באמצעות חורים‬ ‫או עדשיות ומדידת ההזזה הרוחבית של המוקדים‬ ‫‪F‬‬ ‫‪Si‬‬ ‫גרדיינטים מדודים של חזית הגל‪:‬‬ ‫חישוב‬ ‫‪ ∂φ ∂φ ‬‬ ‫‪S = F∇φ = F  , ‬‬ ‫‪ ∂x ∂y ‬‬ ‫מדידה‬ ‫פיתוח שיטות שונות‪ :‬יובל כרמון‪ ,‬שחף זומר‪ ,‬עמוס תלמי‪ ,‬כרמן קנובס‬ ‫תבנית הארטמן‪-‬שאק‬ ‫אחת ממראות טלסקופ ֶקק‬ ‫מראות ממברנה בימורפיות‬ ‫• הומצאה בפקולטה לפיסיקה בטכניון בשנת ‪1977‬‬ ‫• המשטח הקדמי מראה – פיסת סיליקון‬ ‫• המשטח האחורי – חומר פייזואלקטרי‬ ‫• התכווצות או התפשטות החומר הפייזואלקטרי‬ ‫לעומת הסיליקון האינרטי יוצרת עקמומיות‬ ‫מקומית‬ ‫• שימוש בכמה טלסקופים כגון ‪Subaru ,CFHT‬‬ ‫עם חיים שוורץ‪ ,‬פרופ' סטיב ליפסון‬ ‫‪Si‬‬ ‫‪PZT‬‬ ‫מראת ממברנה תוצרת בית‬ ‫שיתוף עם מיקרואלקטרוניקה בטכניון ועם רפא"ל‪.‬‬ ‫עד ‪ 100‬רכיבים על גב המראה‪.‬‬ ‫שחזור חזית הגל‬ ‫• בהינתן שיפועים של חזית הגל או העקמומיות שלה‪ ,‬וידע מוקדם‬ ‫על הסטטיסטיקה של האטמוספרה‬ ‫• ובהינתן תגובת רכיבי המראה השונים )תזוזה כפונקציה של מתח(‬ ‫• איך לחבר את השניים‪ ,‬ולשלוח פקודות מגלאי חזית הגל למראה‪,‬‬ ‫והכל בתוך אלפיות שנייה?‬ ‫שיחזור חזית הגל‪ :‬בקרה‬ ‫• מדידות תגובת חזית הגל כתגובה להפעלת מתח על כל אחד מתוך ‪M‬‬ ‫רכיבי המראה‬ ‫• חזית הגל ‪ f‬נרשמת כ‪ N-‬מרכזי נקודות בגלאי הרטמן או רכיבי‬ ‫עקמומיות‪ ,‬מסודרים כווקטור‬ ‫• הכפלת חזית הגל ‪ f‬במטריצה ‪ A‬בגודל ‪ M×N‬נותנת את ‪M‬‬ ‫הפקודות‪ ,‬מסודרות כוקטור ‪ ,S‬למראה‬ ‫‪S=Af‬‬ ‫• )פסאודו(היפוך המטריצה ‪ B‬מייצר את התגובות לרכיבי המראה‬ ‫כערכים עצמיים‪ ,‬באמצעות שימוש בפרוק ערך סינגולרי )‪(SVD‬‬ ‫‪f=BS‬‬ ‫‪B = (ATA)-1AT‬‬ ‫• מאמצים להפוך את המטריצה לדלילה או מציאת שיטות אחרות‬ ‫להקלת בעית החישוב‬ ‫פיתוח שיטות שונות‪ :‬עודד גלזר‪ ,‬ישראל צדוק‪ ,‬עמוס תלמי‬ ‫חיפוש כוכבי לכת רחוקים‬ ‫• הבעיה‪ :‬יחס עוצמות הכוכב המרכזי )השמש( וכוכב הלכת לידו – בין ‪ 108‬ו‪1012‬‬ ‫• הפתרון‪ :‬שימוש באופטיקה מסתגלת מדויקת במיוחד‬ ‫• ניצול קורונגרפיה לחסימת השמש‬ ‫• חסימת האור‬ ‫• פיזור באמצעות מערבולת אופטית‬ ‫• התאבכות הורסת במרכז‬ ‫‪final focus‬‬ ‫‪pupil image‬‬ ‫‪1st focus‬‬ ‫‪Lyot stop /‬‬ ‫‪adaptive optics‬‬ ‫‪telescope pupil‬‬ ‫‪apodizer‬‬ ‫‪planet‬‬ ‫)‪Star (on axis‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪f‬‬ ‫דוגמה לקורונגרפיה‬ ‫ִמפתח הטלסקופ‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫תמונת העקיפה של הכוכב היא התמרת פוריה של ִמפתח‬ ‫הטלסקופ‬ ‫עבור טלסקופ רבועי או משושה העוצמה יורדת מהר יותר‬ ‫לאורך האלכסון לפי ‪(sin r / r)4‬‬ ‫כך נתגלה הכוכב ‪ Sirius B‬בשנת ‪1909‬‬ ‫חסרון‪ :‬בזבזני באור‬ ‫עוצמה ספקטרלית‬ ‫פונקצית פריסת הנקודה‬ ‫)סקלה לוגריתמית(‬ ‫מפתח‬ ‫ניסוי במעבדה‬ ‫• ניתן להסתיר רק חלק קטן מן המפתח ובכל זאת לגלות את כוכב הלכת ליד השמש‬ ‫• בכך מסירים את הניוון הזוויתי‬ ‫צילום הכוכב‬ ‫מסכה‬ ‫שמעון גלדיש‪ ,‬רות מקי‪ ,‬ארז ריבק‬ ‫זיהוי כוכב הלכת‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫כוכב הלכת יהיה מוסתר רוב זמן הסיבוב‬ ‫מחפשים מתי העוצמה מזערית בכל נקודה ונקודה‬ ‫אם אין כוכב לכת‪ ,‬העוצמה תרד לאפס‬ ‫ממוצע שלושת החלשים ביותר‬ ‫החלשים ביותר בכל נקודה ממוצע התמונות )סקלת לוג(‬ ‫שינוי ההסתרה עם הסיבוב‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫בהסתרות שונות הטבעות נעות פנימה והחוצה‬ ‫הסרה של ניוון נוסף‬ ‫יותר טווח לגילוי כוכב לכת‬ ‫החלש ביותר )‪(31%-11%‬‬ ‫החלש ביותר )‪(31%‬‬ ‫ממוצע התמונה )חשיפה ארוכה(‬ ‫חיפוש כוכבי לכת עם חיים‬ ‫ספקטרוסקופיית פורייה‪:‬‬ ‫• יצירת התאבכות בין שתי קרניים בהפרש מסלולים משתנה‬ ‫• קו ספקטרלי במספר גל ‪ k=2π/ λ‬ורוחב ‪ dk‬יוצר תנודות בתדר אופייני ‪ 2π/k‬כאשר הפרש‬ ‫המסלולים הוא ‪1/dk‬‬ ‫∞‪+‬‬ ‫∞‪+‬‬ ‫‪I ( k ) ∫ Ι ( δ ) exp [ −ikδ ] d δ‬‬ ‫= ‪∫ 0.5I ( k ) 1 + cos ( kδ ) dk‬‬ ‫∞‪−‬‬ ‫∞‪−‬‬ ‫‪F.T.‬‬ ‫‪F.T.‬‬ ‫=‬ ‫) ‪Ι (δ‬‬ ‫הפרדה בין קווים ספקטרליים‬ ‫• אם ידוע לנו הספקטרום של מולקולות נושאות‬ ‫חיים‪ ,‬נוכל להסתכל בכוכבים מתאימים‪ ,‬ולחפש‬ ‫את הסימנים לכך‬ ‫• קוים ספקטרליים של הכוכב נובעים מאטומים‬ ‫בודדים‬ ‫• קוים השייכים לחומרים נושאי חיים צרים יותר‬ ‫במרחב פוריה‪ ,‬הקו הצר ממשיך להופיע‬ ‫במסלולים ארוכים יותר‬ ‫‪Spectral line width‬‬ ‫‪Spectral line peak‬‬ ‫)‪cm-1 (µm‬‬ ‫)‪cm-1 (µm‬‬ ‫)‪2.66 (0.1‬‬ ‫)‪512 (19.51‬‬ ‫‪H20‬‬ ‫)‪2.2 (0.013‬‬ ‫)‪1285 (7.78‬‬ ‫‪N2O‬‬ ‫)‪2.86 (0.017‬‬ ‫)‪1280 (7.8‬‬ ‫‪CH4‬‬ ‫)‪3.89 (0.036‬‬ ‫)‪1040 (9.6‬‬ ‫‪O3‬‬ ‫)‪3.5 (0.016‬‬ ‫)‪1478 (6.76‬‬ ‫קו צר וקו רחב‬ ‫‪Molecule‬‬ ‫– ‪Chlorophyll a‬‬ ‫‪C55H72MgN4O5‬‬ ‫ניסוי מעבדה‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫השוואת מנורת הלוגן ו‪LED-‬‬ ‫ירוק‪ :‬הספקטרום הכולל‬ ‫כחול‪ :‬הספקטרום הצר‬ ‫שיפור של פי ארבע בניגוד‬ ‫איל שוורץ‪ ,‬סטיב ליפסון‪ ,‬ארז ריבק‬ ‫ניסוי במצפה כוכבים‬ ‫• שימוש באינטרפרומטר שבו פסי ההתאבכות נראים כולם בתמונה‪ ,‬במקום סריקה שלהם בזמן‬ ‫• האטמוספרה מזיזה את הרקע‪ ,‬אבל פסי ההתאבכות נשארים במקום‬ ‫• התמרת פוריה של ממוצע התמונות נותן לנו את ספקטרום הכוכב‬ ‫ישומים לא אסטרונומיים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫בגלל סיבוכיות ויוקר הרכיבים‪ ,‬עד כה היישום היחיד היה הישום המקורי‪ :‬אסטרונומיה‬ ‫בשנים האחרונות הוחל שימוש באופטיקה מסתגלת ביישומים לא אסטרונומיים‬ ‫בתחום הרפואי והמחקרי‪ :‬תיקון עיוותי הקרנית לתצפית באיכות טובה לתוך העין‬ ‫בתחום ליזרי הספק‪ :‬תיקון בתוך המהוד לשיפור איכות הקרן היוצאת‬ ‫בתחום המחקר הטהור‪ :‬כיווץ בזמן של הלמים אופטיים‬ ‫בתחום התקשורת‪ :‬שיפור האות בתקשורת אופטית באויר החופשי‬ ‫בתחום הליזרים‪ :‬עיצוב צורת הקרן הפוגעת‬ ‫בתחום האופטיקה ברנטגן‪ :‬שיפור איכות הקרן‬ ‫בתחום הליזרים‪ :‬משלוח קרן דרך עיוותי אטמוספרה במסלול אלכסוני‬ ‫בתחום האוירו‪-‬אופטיקה‪ :‬דימות ותקשורת דרך חלון פלטפורמה מהירה‬ ‫אופטיקה מסתגלת לעין‬ ‫• שתי מערכות אופטיות חופפות חלקית‬ ‫• מדידת עוותי חזית הגל משמשת גם למדידת‬ ‫הקרנית‪ ,‬כמו בניתוחי ‪LASIK‬‬ ‫• המראה הגמישה מתקנת את עיוותי העין‬ ‫למטרות מחקר ולמטרות רפואיות‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫המבנה האופטי התלת‪-‬מימדי של העין‬ ‫הבנת מבנה הרשתית‬ ‫דיאגנוזה‬ ‫ניתוחים‬ ‫קבלת תמונות טובות רק בחלק קטן‬ ‫מהמדידות‪ :‬נדרש מחקר נוסף‬ ‫ניסויים ראשוניים בארה"ב‪ ,‬ספרד‪ ,‬צרפת‪,‬‬ ‫בריטניה‬ ‫ כיום לניתוחי קרנית‬,‫גלאי חזית גל‬ A. Roorda, Texas Erez left eye (with contact lens) ‫תוצאה‪ :‬מפת חזית הגל‬ ‫תוצאה‪ :‬פונקצית פריסת הנקודה‬ ‫‪Point Spread Function‬‬ ‫עין הארנבת‬ laser white light deformable mirror Hartmann-Shack and camera variable beam splitter mirror ‫תיקון עיוותי הקרנית‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫שיפור כושר ההפרדה בערך פי עשר‬ ‫תג מחיר ‪ $50,000‬ומעלה‬ ‫מערכות מעבדתיות )‪(1995-2010‬‬ ‫מכשיר מסחרי ראשון ב‪($200,000) 2011-‬‬ ‫מבנה העין‬ ‫כניסת אור מהאישון‬ ‫רשתית אנושית‬ ‫)צבועה(‬ ‫רשתית העין שקופה אך מפזרת‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מדוע עובר האור שכבות מפזרות לפני הגיעו לתאי החישה?‬ ‫תאי מילר )גלִ יה( צפופים יותר‪ ,‬חודרים את כל הרשתית‬ ‫האם הם מוליכי אור?‬ ‫תאי מילר‬ ‫שכבת סיבי עצבים‬ ‫פנימית‬ ‫שכבת סיבי עצבים‬ ‫חיצונית‬ ‫גרעיני תאי מילר‬ ‫רשתית האדם‬ ‫קנים ומדוכים‬ ‫אופטיקה ברשתית‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מה ההעברה בין תאי מילר סמוכים? מה השפעתם על חדות הראיה?‬ ‫מה התגובה של העין לאור המגיע מן הצד )מחוץ לאישון(?‬ ‫ניסויי מחשב ומדידות במעבדה‬ ‫עמיחי לבין‪ ,‬ארז ריבק )פיסיקה(‪ ,‬שאדי ספורי‪ ,‬אדו פרלמן )רפואה(‬ ‫הדמית מחשב‬ ‫שתי תוכניות מחשב לקידום חזית גל דרך תווך‬ ‫לא אחיד‪:‬‬ ‫‪ .1‬בתוכנית הראשונה יצרנו דגם תלת מימדי‬ ‫של שני תאים עם מקדם השבירה שלהם‪,‬‬ ‫וסובבנו אותו בזוויות שונות‪ .‬לאחר מכן‬ ‫קידמנו אלומות אור באורכי גל שונים‪.‬‬ ‫‪ .2‬בתוכנית השניה בנינו דגם מלא תלת מימדי‬ ‫של הרשתית‪ ,‬והעברנו דרכו אלומות בזוִ יות‬ ‫שונות ואורכי גל שונים‪.‬‬ ‫‪Technion 25/11/2010‬‬ ‫‪Franze et al. 2007‬‬ ‫תוצאות‬ ‫דגם שני התאים‪:‬‬ ‫• אין דליפת אור מתא לתא בזוִ יות קטנות )ביום(‬ ‫• הדליפה הגרועה ביותר בזוִ יות גדולות )בלילה(‬ ‫• הביצועים הטובים ביותר בירוק‪-‬אדום‬ ‫• הדליפה הגרועה ביותר בכחול בזוִ יות גדולות‬ ‫‪central cell‬‬ ‫‪neighbour cell‬‬ ‫‪photopic‬‬ ‫‪blue‬‬ ‫‪red‬‬ ‫‪scotopic‬‬ ‫‪photopic‬‬ ‫‪blue‬‬ ‫‪red‬‬ ‫‪scotopic‬‬ ‫דגם מרובה‪-‬תאים‬ ‫• הכנסנו פילוג גאוסי לכמה תאים‬ ‫• בדקנו התקדמות‪ ,‬פילוג אור בתאי הגילוי‬ ‫‪cones‬‬ ‫‪rods‬‬ ‫‪9‬‬ ‫התקדמות האור‬ ‫‪θ=60; λ=580nm‬‬ ‫ניסויים ברשתית‬ ‫מהלך‬ ‫קרנים‬ ‫מיקום‬ ‫המדוכים‬ ‫חפיפה בין המדוכים )‪ (cones‬ובין מהלך הקרניים‪ .‬בין המדוכים‪ :‬קנים )‪(rods‬‬ ‫העברת אור לבן ברשתית‬ ‫ניסויי מעבדה‬ ‫מכרסם‪ :‬קביה‬ ‫ציוד‪ :‬מיקרוסקופ סורק‬ ‫קוטר תאי מילר‬ cell transmission rod ‫צילומי רשתית‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫תאי מילר הם שקופים‪ ,‬והרשתית שקופה עד הגלאים )קנים ומדוכים(‬ ‫האם ניתן לראות את השפעת תאי מילר על האור החוזר?‬ ‫בנינו מערכת לבדיקת פילוג האור ברשתית‬ ‫‪head‬‬ ‫‪LED‬‬ ‫‪pupil camera‬‬ ‫‪& lens‬‬ ‫‪retinal camera‬‬ ‫‪BS #1‬‬ ‫‪lens #1‬‬ ‫‪BS #2‬‬ ‫‪lens #2‬‬ ‫= ‪pupil monitor‬‬ ‫‪fixation target‬‬ ‫ניצן מיטב‪ ,‬ארז ריבק‬ ‫צילומי רשתית‬ ‫סרט וידיאו של הרשתית‪:‬‬ ‫העצמה נמוכה‪ ,‬התמונה זזה‪ ,‬הרעש רב‪ ,‬ההפרדה גרועה‬ ‫ניצן מיטב‪ ,‬ארז ריבק‬ ‫‪49‬‬ ‫הזזה וחיבור התמונות‬ ‫תמונה אחת‬ ‫‪ 240‬תמונות‬ ‫‪1.92×1 mm2‬‬ ‫מיצוע על דופק הלב‬ ‫‪1.3×0.8 mm2‬‬ ‫קטע מוגבל‬ one frame 25 µm bar λ=520nm 240 frames shifted-and-added 240 frames <20 µm filter ‫האמנם תאי רשתית?‬ ‫תאי רשתית צפופים מסודרים‬ ‫במבנה משולש ולכן התמרת‬ ‫פוריה שלהם היא משושה‬ ‫תמונה אחת‬ ‫צילום במיקרוסקופ‬ ‫גודל המשושה במרחב פוריה‬ ‫מתאים בערך לארבעה מיקרון‬ ‫‪ 240‬תמונות‬ ‫זיהוי משושים‬ ‫תמונה ממוצעת‬ ‫סינון לזיהוי מדוכים‬ ‫‪10%‬‬ ‫יחס משושים‬ ‫למדוכים‬ ‫סינון לזיהוי משושים‬ ‫‪40%‬‬ ‫צילום כל הרשתית‬ ‫מרכז הרשתית‬ ‫העלמת העיוותים‬ ‫‪beam splitter‬‬ ‫‪goggle‬‬ ‫‪lens‬‬ ‫‪lens‬‬ ‫‪LE‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪lens‬‬ ‫‪lens‬‬ ‫‪camera‬‬ ‫מטבילים את הקרנית המעוותת‬ ‫בנוזל בעל אותו מקדם שבירה כך‬ ‫שהעיוותים נעלמים‪.‬‬ ‫שיפור בחדות התמונה‬ One frame Direct image (240 frames) Power spectra immersion direct 25 µm bar Immersion image (240 frames)