‫משפט עסקי ב'‬ ‫קובץ נושאים נבחרים‬ ‫המקורות הם מערכי ויקיפדיה ואחרים לאחר בדיקה‪ ,‬סינון ועריכה ובהתאם לרישיון ‪)creative commons( CC‬‬ ‫‪http://creativecommons.org/licenses‬‬ ‫עקרונות יסוד בדיני תאגידים‬ ‫דיני תאגידים הם חלק מן המשפט האזרחי‪ ,‬להבדיל מענפי משפט כגון המשפט הפלילי‪ ,‬המשפט המנהלי‪,‬‬ ‫דיני המעמד האישי‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫מהו תאגיד‬ ‫התאגיד הוא גוף מאוגד בעל ישות משפטית עצמאית ונפרדת מבעליה‪ ,‬מפעליה‪ ,‬או חבריה‪ .‬מדובר בגוף‬ ‫משפטי הכשר לפעולות‪ ,‬חיובים וזכויות‪ ,‬והוא יכול לכלול אדם אחד או יותר‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬התאגיד הנפוץ ביותר הוא החברה‪ ,‬המוכרת כאישיות משפטית מכוח סעיף ‪ 4‬לחוק החברות‪ ,‬אך‬ ‫קיימות גם אישיויות משפטיות נוספות‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬אגודות שיתופיות‪ ,‬עמותות‪ ,‬ועד בית‪ ,‬חברה לתועלת‬ ‫הציבור‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫מטרות דיני התאגידים‬ ‫דיני התאגידים מטרתם להתערב ביחסים שבין תאגידים ובין בני אדם ולאפשר את הפעילות הכלכלית‪.‬‬ ‫בפעילות זו קיימים ניגודי אינטרסים חריפים‪ ,‬במיוחד בין בעלי המניות לנושים‪ ,‬בין בעלי המניות למנהלים‬ ‫וכן בין בעלי המניות לבין עצמם‪ .‬התפיסה של דיני התאגידים היא שדרך היחידה לפתור את ניגודי‬ ‫האינטרסים הללו היא באמצעות מערכת של כללים‪ ,‬כאשר הכלל המרכזי הוא עיקרון חופש החוזים‪ .‬כלל‬ ‫זה מיושם בדינים דיספוזיטיבים שניתנים להתניה‪ ,‬הכוללים הסדרים לחברות ולפרטים כדי להוזיל‬ ‫עלויות‪ .‬מטרת ההוראות היא לקדם את התכלית החברתית של קידום ויציבות שוק ההון בכללותו‪.‬‬ ‫דרך יותר אקטיבית להסדיר את היחסים היא באמצעות כללים קוגנטיים‪ ,‬שאינם ניתנים להתניה‪ .‬מטרתם‬ ‫היא לחלץ את הצדדים מבעיות מבניות שנובעות מניגודי האינטרסים הבסיסיים בחברה‪ ,‬כמו מצבים של‬ ‫"כשל שוק"‪ ,‬ניגודי אינטרסים ובעיות נציג‪ .‬כללים אלו מפשרים בין האינטרסים וכופים מערכת כללים‬ ‫המקדמת את התכלית החברתית של קידום שוק ההון‪.‬‬ ‫בעיות נציג‬ ‫בעיות נציג (כגון בעיית המנהל‪-‬סוכן) הן בעיות מרכזיות שדיני התאגידים מנסים לפתור באמצעות‬ ‫רגולציה‪ .‬אספקט אחד הוא ניגוד עניינים בין בעלי המניות לבין ההנהלה‪ .‬ההנהלה מנהלת את הנכסים שלא‬ ‫שייכים לה‪ ,‬והיא יכולה להפעיל כוחות כלכליים שיפגעו בבעלי המניות באופן המוביל לניגודי עניינים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬אם מצטבר בחברה רווח‪ ,‬בעלי המניות ירצו דיבידנדים‪ ,‬אך ההנהלה יכולה להשקיע בהעלאת שכר‬ ‫או טובות הנאה אחרות‪.‬‬ ‫בעיית נציג אחרת היא בין בעלי מניות הרוב‪ ,‬ובעלי מניות המיעוט‪ .‬בעלי מניות הרוב הם בעלי השליטה‬ ‫בחברה‪ ,‬והם יכולים למנות את עצמם לבעלי תפקידים בהנהלה וכך להבטיח לעצמם משכורת גבוהה‬ ‫וטובות הנאה במקום לחלק דיבידנדים באופן שוויוני‪ .‬בעלי מניות המיעוט חסרי גישה למקורות הכספיים‬ ‫הללו‪ ,‬והם תלויים בדיבידנדים בלבד‪.‬‬ ‫בעיית נציג שלישית היא בין בעלי המניות לבין הנושים‪ .‬בעלי מניות הם השולטים בחברה‪ ,‬יש להם כוח‬ ‫בהליך קבלת ההחלטות‪ ,‬בעוד שזכויות הנושים נקבעות בחוזה בלבד‪ .‬לבעלי המניות יש אינטרס לנצל את‬ ‫חוסר הכו ח של נושים על ידי הגדלת הסיכון של הנכסים של החברה לצורך הגדלת הרווחיות‪ .‬הנושים ינסו‬ ‫לקבוע מראש בחוזה שברגע שהחברה מפסיקה להיות חברה סולידית אז ההלוואה עומדת לפירעון מיידי‪,‬‬ ‫אבל יש חשש מתמיד של הנושים כי בעלי המניות ימצאו פרצות וינסו להעלות את הסיכון כמה שיותר‪,‬‬ ‫לדוגמה באמצעות מינוף פאסיבי‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫סוגי תאגידים‬ ‫חברה‬ ‫חברה היא ארגון בעל אישיות משפטית שמאגדת אנשים למען מטרה משותפת‪ ,‬בדרך כלל לשם הפקת רווח‪.‬‬ ‫חברה היא ישות הקיימת בחוקיה של כל מדינה מודרנית‪ ,‬והיא הדרך העיקרית לקיומה של פעילות עסקית‬ ‫משותפת לאנשים אחדים‪.‬‬ ‫רעיון החברה נוצר במאה השבע‪-‬עשרה (אם כי היו בסקנדינביה גופים דומים במאה הארבע‪-‬עשרה) במטרה‬ ‫להפחית את הסיכון העסקי מיזמים‪ .‬בעוד שבעל עסק אשר איננו במסגרת חברה חשוף לכל הסיכונים‬ ‫העסקיים ואחראי אישית לחובות העסק‪ ,‬בחברה המצב שונה‪.‬‬ ‫הרעיון המשפטי מאחורי החברה הינו שהחברה‪ ,‬אשר במסגרתה מתנהלת כל הפעילות העסקית‪ ,‬היא גוף‬ ‫משפטי נפרד ושונה ממייסדיו ובעליו‪ .‬המייסדים הם בדרך כלל בעלי החברה באמצעות החזקת מניות‪,‬‬ ‫ונקראים בעלי מניות‪.‬‬ ‫המנייה הנה למעשה אגד של זכויות וחובות אשר המחזיק בה חב כלפי החברה והחברה חבה כלפיו;‬ ‫לדוגמה‪ ,‬הזכות להשתתף ברווחי החברה‪ .‬בכך ישנה הפרדה כמעט מלאה בין הישות המשפטית של החברה‬ ‫לבין בעלי המניות‪ .‬אם לדוגמה יש לגורם מסוים טענה או תביעה כלפי החברה‪ ,‬הוא אינו יכול לתבוע את‬ ‫בעלי המניות‪.‬‬ ‫הכתובת שלו לכל בעיה היא החברה עצמה‪ .‬רק במקרים מיוחדים של חוסר הגינות בולט או הונאה‪ ,‬מאשר‬ ‫בית המשפט הרמת מסך המאפשרת תביעה ישירה של בעלי המניות בחברה או של מנהליה‪.‬‬ ‫רוב החברות מאוגדות כך שבעליהן נהנים מאחריות מוגבלת‪ .‬דבר זה מצוין בשם החברה‪ .‬בישראל הסיומת‬ ‫היא "בע"מ" (בערבון מוגבל)‪ .‬בארצות הברית נהוגה בין היתר הסיומת "‪( "Ltd.‬שמשמעה ‪ ,)limited‬בגרמניה‬ ‫"‪ "GmbH‬ועוד‪.‬‬ ‫בישראל מוסדרת הקמתה ופעילותה של חברה באמצעות חוק החברות‪ ,‬התשנ"ט‪ .9111-‬חברות ציבוריות‬ ‫כפופות גם לחוק ניירות ערך‪ ,‬תשכ"ח‪ .9191-‬שעבוד נכסי חברה ופירוק חברות מוסדרים בפקודת החברות‬ ‫[נוסח חדש]‪ ,‬התשמ"ג‪ .9113-‬פעולתן של חברות ממשלתיות מוסדרת גם באמצעות חוק החברות‬ ‫הממשלתיות‪ ,‬תשל"ה‪.9191-‬‬ ‫הזכות להתאגד בחברה היא זכות חוקתית‪ .‬כל אדם רשאי לייסד חברה‪ ,‬ובלבד שמטרה ממטרות החברה‬ ‫אינה נוגדת את החוק‪ ,‬אינה בלתי מוסרית ואינה נוגדת את תקנת הציבור‪ .‬הקמתה של חברה מצריכה‬ ‫רישום אצל רשם החברות‪ ,‬הפועל במסגרת משרד המשפטים‪.‬‬ ‫"תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה" קובע סעיף ‪ 99‬לחוק החברות‪ ,‬אך פוטר‬ ‫מחובה זו " חברה שבתקנונה נקבע כי היא הוקמה להשגת מטרות ציבוריות בלבד ואשר תקנונה אוסר‬ ‫חלוקת רווחים לבעלי מניותיה"‪.‬‬ ‫בעליה של החברה מחזיקים בבעלות עליה באמצעות מניות‪ ,‬המשקפות את חלקו של כל אחד מהבעלים‬ ‫ברווחי החברה ובזכויות ההצבעה בה‪ .‬בדרך כלל מוגבלת אחריותם של בעלי המניות בחברה לחובותיה (זהו‬ ‫יתרון מרכזי של התאגדות בדרך זו)‪ ,‬והדבר בא לידי ביטוי בהוספת המילים "בע"מ" או "בערבון מוגבל"‬ ‫בסוף שמה‪ ,‬אך ניתן גם להקים חברה שאחריות בעלי המניות לחובותיה היא בלתי מוגבלת‪ .‬חלוקת רווחיה‬ ‫של חברה לבעלי מניותיה נעשית באמצעות דיבידנד‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 49‬לחוק החברות קובע את הגופים הפועלים בחברה‪" :‬האורגנים של החברה הם האספה הכללית‪,‬‬ ‫הדירקטוריון‪ ,‬המנהל הכללי וכל מי שעל פי דין‪ ,‬או מכוח התקנון‪ ,‬רואים את פעולתו בעניין פלוני כפעולת‬ ‫החברה לאותו עניין"‪ .‬החוק מפרט את סמכויותיהם של כל אחד מאורגנים אלה‪.‬‬ ‫חברות פרטיות וציבוריות‬ ‫חברה פרטית היא חברה שהונה מוחזק בידי גורם פרטי או מספר מצומצם של בעלים‪ .‬לפי סעיף ‪ 9‬לחוק‬ ‫החברות‪ ,‬חברה ציבורית הינה "חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור על פי תשקיף‬ ‫כמשמעותו בחוק ניירות ערך‪ ,‬ומוחזקת בידי הציבור"‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ברוב המקרים חברה פרטית הופכת לחברה ציבורית כאשר ישנו רצון מצד החברה להציע את מניותיה‬ ‫לציבור הרחב באמצעות הנפקת מניות ראשונית לציבור‪ ,‬ואחר כך קיום מסחר שוטף במניות החברה‬ ‫באמצעות בורסה לניירות ערך‪.‬‬ ‫שותפות‬ ‫שותפות היא צורה של התאגדות משפטית‪ ,‬בין מספר בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים‪,‬‬ ‫ואינם מאוגדים באופן אחר כמו בחברה בערבון מוגבל או אגודה שיתופית‪.‬‬ ‫את מעמדן החוקי של השותפויות בישראל מסדירה פקודת השותפויות [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"ה ‪.9191 -‬‬ ‫שותפות נוצרת באמצעות הסכמת חבריה‪ .‬אין צורך ברישומה אצל רשם השותפויות‪ ,‬והשאלה האם קשר‬ ‫מסחרי בין מספר בני אדם יוצר שותפות כמשמעה בדין נבחנת על פי הנסיבות‪ .‬עם זאת‪ ,‬רשם השותפויות‬ ‫רושם שותפויות המעוניינות בכך‪ ,‬וישנן שותפויות שרישומן הינו חובה‪ .‬שותפות רשומה יכולה לקבל שם‬ ‫מסחרי‪ ,‬ולתבוע ולהיתבע בשמה הרשום‪.‬‬ ‫השותפים זכאים לנתח מרווחי השותפות כפי המוסכם ביניהם‪ ,‬ובניגוד לצורות אחרות של התאגדות‪ ,‬כגון‬ ‫חברה בע"מ‪ ,‬הם חבים בחובות השותפות באופן אישי‪ .‬עם זאת‪ ,‬שותף יכול להיות "שותף מוגבל"‪ ,‬ואז לא‬ ‫יהיה חייב בחובות השותפות מעבר לסכום השקעתו ההתחלתית‪ ,‬אך חלות עליו מגבלות מסוימות שאינן‬ ‫חלות על שותף כללי (שותף שאינו מוגבל)‪ .‬שותפות בה ישנו שותף מוגבל נקראת שותפות מוגבלת והינה‬ ‫למעשה מעין גוף משפטי המצוי בין החברה ובין השותפות‪.‬‬ ‫בשותפות יכולים להתאגד שני חברים ויותר‪ .‬החוק הישראלי מגביל את מספר השותפים הכלליים לעשרים‪,‬‬ ‫פרט לשותפויות של עורכי דין ורואי חשבון‪ ,‬שבהן אין הגבלה על מספר החברים (עד מרץ ‪ 2292‬הוגבל מספר‬ ‫החברים בשותפויות כאלה לחמישים חברים)‪.‬‬ ‫ניהול העסקים באמצעות שותפות הוא צעד מקובל‪ ,‬ויש בו מספר יתרונות לעומת ניהולם באמצעות חברה‪,‬‬ ‫כאשר היתרון העיקרי הוא חוסר הפורמליות הנדרש לשם כך‪ .‬השותפות אינה חייבת בתזכיר ובתקנון‪ ,‬אין‬ ‫צורך באסיפות בעלי מניות לשם ניהולה‪ ,‬ופירוקה פשוט בהרבה מפירוק חברה‪ .‬עם זאת‪ ,‬החסרון העיקרי‬ ‫הינו חבותם האישית של חברי השותפות בחובותיה‪ ,‬זאת לעומת "מסך ההתאגדות" המבחין בין חובות‬ ‫חברה בע"מ‪ ,‬עמותה או אגודה שיתופית‪ ,‬ובין רכושם האישי של חבריה‪.‬‬ ‫השותפות מתפרקת מסיבות שונות‪ ,‬אם מחמת סיום התקופה או הסתיימות העסק שלשמו נוסדה‪ ,‬אם‬ ‫מחמת הסכמת השותפים‪ ,‬אם מחמת מותו של אחד השותפים או היותו פושט רגל‪ ,‬או מסיבות אחרות‪ .‬את‬ ‫השותפות ניתן לפרק גם ללא צו של בית משפט‪ ,‬אך ניתן לפרק שותפות על ידי בית המשפט‪ ,‬כאשר‬ ‫השותפים אינם מסכימים על האופן שבו תפורק השותפות‪ ,‬או במקרים אחרים‪ ,‬לרבות אובדן הכשרות‬ ‫המשפטית של אחד השותפים או כאשר התנהגותו של שותף פוגעת בעסקי השותפות‪.‬‬ ‫אגודה שיתופית‬ ‫אגודה שיתופית היא סוג של קואופרטיב‪ ,‬ישות משפטית עצמאית‪ ,‬שבאופן היסטורי אינה מיועדת למטרות‬ ‫רווח לאגודה עצמה אלא לחבריה‪ .‬עם זאת קיימות אגודת רבות המתנהלות כחברה לכל דבר ועניין‪.‬‬ ‫מבוססת על ניהול עצמי בדרך דמוקרטית‪ ,‬לרווחת החברים‪ ,‬לפי עקרונות הקואופרציה‪ ,‬ללא בעלי מניות‬ ‫פאסיביים‪.‬‬ ‫אגודה שיתופית הוקמה לראשונה באנגליה במאה ה‪ ,91-‬והובאו לארץ כחלק מהחשיבה הסוציאליסטית‪.‬‬ ‫על פי פקודת האגודות השיתופיות מ ‪ ,9133‬כל חבר בני‪-‬אדם המונה לפחות ‪ 9‬אנשים רשאי להתאגד‬ ‫כאגודה שיתופית‪ ,‬שהיא אחת מבין ארבעת צורות ההתאגדות האפשריות בתחום המשפט הפרטי בישראל‪.‬‬ ‫(האחרות הן עמותה‪ ,‬שותפות‪ ,‬וחברה)‪ .‬חברי האגודה הם גם הבעלים של האגודה ונכסיה‪.‬‬ ‫אגודה שיתופית לרוב תאגד פרטים ממעמד דומה או בעלי תכונה משותפת על מנת לנהל עבורם נושאים‬ ‫כלכליים באמצעות פעולות משותפות‪.‬‬ ‫דוגמאות ‪ -‬קיבוצים‪ ,‬מושבים‪ ,‬רוב היישובים קהילתיים‪ ,‬חברות תחבורה ציבורית כמו אגד ובעבר גם דן‪,‬‬ ‫אגודות שיתופיות לאספקת מים‪ ,‬אגודות צרכניות כדוגמת הצרכניות ורשתות מרכולים‪ ,‬חברות יצרניות‬ ‫כמו הארגז (עד שנת ‪ ,)2222‬עוף העמק‪ ,‬קרנות פנסיה‪ .‬במושבי העובדים‪ ,‬בהם הייצור הוא נפרד‪ ,‬מטפלת‬ ‫‪4‬‬ ‫האגודה השיתופית בשיווק התוצרת‪ ,‬ובעיבוד שטחים חקלאיים המשותפים לכל חברי המושב‪ .‬בקיבוץ‪ ,‬בו‬ ‫אמצעי הייצור ותהליך הייצור הם משותפים‪ ,‬השיתוף מתבצע גם בתחומי הייצור‪ ,‬צריכה‪ ,‬חינוך‪ ,‬תרבות‪.‬‬ ‫עמותה‬ ‫בישראל‪ ,‬עמותה היא קבוצה של אנשים שהתאגדו למען מטרה מסוימת ונרשמו בפנקס העמותות על ידי‬ ‫רשם העמותות שבמשרד המשפטים‪ .‬פעולתן של עמותות מוסדרת באמצעות חוק העמותות‪ ,‬תש"ם‪.9112-‬‬ ‫כל עמותה חייבת להגיש לרשם העמותות תקנון המפרט את מטרות העמותה ואת דרך התנהלותה‪ .‬על‬ ‫עמותה לפעול לקידום מטרותיה בלבד ואינה רשאית לחלק כספים לחבריה‪.‬‬ ‫עמותה חייבת לנהל מערכת חשבונות שבה נרשמות הכנסותיה והוצאותיה‪ .‬בעמותות ישנן כאלה שפעילותן‬ ‫הכספית מצומצמת ביותר (עיקר הפעילות בהן מבוסס על הזמן שתורמים חברי העמותה)‪ ,‬וכאלה שמחזורן‬ ‫מגיע לעשרות מיליוני ש"ח‪.‬‬ ‫הכנסות העמותה‪:‬‬ ‫אלה מקורות הכנסות העמותה‪:‬‬ ‫מימון ציבורי ‪ -‬מענקים וחוזים ממשלתיים‪ ,‬במסגרת תקציב המדינה‪ ,‬ומרשויות מקומיות‪ .‬המימון‬ ‫הציבורי מהווה כשני שליש (בערך) ממקור ההכנסה של העמותות‪ .‬תמיכה זו ניתנת לעתים כתוצאה‬ ‫ממיקור חוץ (פעולות שבוצעו בעבר על ידי משרדי הממשלה מבוצעות כעת על ידי עמותות שונות)‪ ,‬לעמותות‬ ‫הפועלות בתחומים שהמדינה מבקשת לעודד‪ .‬התמיכה ניתנת בהתאם לקריטריונים שונים הקבועים‬ ‫בתקנות ‪ -‬חלקם איכותיים וחלקם כמותיים‪ .‬תמיכה זו חייבת להיות שוויונית ושקופה‪.‬‬ ‫דמי חבר ‪ -‬תשלום שמשלמים חברי העמותה בגין חברותם‪ .‬תשלום זה לעתים אחיד לכל החברים‪ ,‬ולעתים‬ ‫תלוי במאפיין של החבר‪.‬‬ ‫הכנסה עצמית ‪ -‬ההכנסות שמייצרות העמותות עצמן‪ ,‬כגון הכנסות מנכסים ותשלומים מלקוחות ומצרכני‬ ‫מוצרים‪.‬‬ ‫תרומות ‪ -‬יחידים‪ ,‬ארגונים עסקיים וקרנות התורמים לעמותות השונות‪ .‬מקור מימון זה הוא הקטן ביותר‪.‬‬ ‫תרומה לרבות מהעמותות מעניקה לתורם זיכוי ממס הכנסה בסך ‪ 31%‬מסכום התרומה‪ ,‬זיכוי המהווה‬ ‫תמריץ מס‪ .‬בדו"ח שמגישה העמותה לרשם העמותות עליה להציג בנפרד תרומות שמקורן בישות מדינית‬ ‫זרה‪.‬‬ ‫סכום התקבולים מכל מקור וסוג‪ ,‬שהתקבלו במשך שנה‪ ,‬הוא המחזור של העמותה‪.‬‬ ‫הוצאות העמותה‬ ‫הרכב ההוצאות של העמותה תלויה במאפייני פעילותה‪ .‬מרכיבי הוצאה כוללים‪:‬‬ ‫הוצאות תפעוליות‪ :‬דמי שכירות (או הוצאות הקמה ותחזוקה) למבנים המשמשים את העמותה‪ ,‬עלויות‬ ‫תפעול של מבנים אלה‪ ,‬והוצאות תפעוליות נוספות (ציוד משרדי‪ ,‬אתר אינטרנט‪ ,‬פרסום וכדומה)‪.‬‬ ‫גמול לחברי ועד העמותה‪ ,‬על פעילותם במוסדות העמותה‪ .‬תקנות העמותות (גמול ליושב ראש ועד‪ ,‬לחבר‬ ‫ועד ולחבר ועדת ביקורת בעמותה)‪ ,‬תשס"ט‪ 2221-‬קובעות את הגמול המרבי‪ ,‬כפונקציה עולה של המחזור‬ ‫של העמותה‪.‬‬ ‫שכר‪ :‬הוצאה זו אינה קיימת בעמותה המבוססת כולה על מתנדבים‪ ,‬אך פעמים רבות גם עמותה שעיקר‬ ‫פעילותה מבוסס על מתנדבים זקוקה לגרעין של עובדים בשכר‪ .‬במקרים שבהם שירותי העמותה מצריכים‬ ‫עבודה מקצועית בהיקף נרחב (כגון עמותה המעניקה טיפול רפואי)‪ ,‬יהיו מרבית הפעילים בה שכירים ולא‬ ‫מתנדבים‪.‬‬ ‫מוסדות העמותה‬ ‫כל עמותה רשומה (ע"ר) חייבת להקים את הגופים הבאים‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫(א) ועד מנהל ‪ -‬קבוצה של שניים או יותר מחברי העמותה אשר מנהלים את פעילות העמותה‪ .‬ועד מנהל‬ ‫בעמותה מקביל בתפקידו לדירקטוריון בחברה‪.‬‬ ‫(ב) ועדת ביקורת ‪ -‬קבוצה של שניים או יותר מחברי העמותה אשר תפקידם לבקר את התנהלות העמותה‬ ‫ולהוציא דו"ח ביקורת לפחות אחת לשנה‪ .‬עמותה רשאית למנות רואה חשבון במקום ועדת ביקורת‪.‬‬ ‫עמותות שמחזור ההכנסות השנתי שלהן עולה על מיליון ש"ח מחויבת במינוי רואה חשבון‪.‬‬ ‫(ג) אסיפה כללית ‪ -‬כינוס של כלל חברי העמותה‪ .‬לפי החוק יש לכנס אספה כללית לפחות פעם בשנה‪ .‬אספה‬ ‫כללית מוסמכת לבצע שינויים בתקנון העמותה ולבחור את הוועד ואת ועדת הביקורת‪ .‬כמו כן‪ ,‬לאספה‬ ‫כללית קיימת הסמכות להחליט על פרוק עמותה‪.‬‬ ‫הקמת חברה‬ ‫מי יכול לייסד חברה? ("זכות ההתאגדות")‬ ‫כל אדם רשאי לייסד חברה‪ ,‬ובלבד שמטרה ממטרות החברה אינה נוגדת את החוק‪ ,‬אינה בלתי מוסרית או‬ ‫אינה נוגדת את תקנת הציבור‪( .‬סעיף ‪ 2‬לחוק)‪.‬‬ ‫כמה אנשים נדרשים לשם הקמת חברה?‬ ‫לחברה יכול שיהיה בעל מניה אחד‪( .‬סעיף ‪ 3‬לחוק "חברת אדם אחד")‪.‬‬ ‫הקמת חברה ורישומה – כיצד?‬ ‫המבקש לרשום חברה יגיש לרשם החברות בקשה לפי טופס ‪ 9‬שבתוספת לתקנות החברות (דיווח‪ ,‬רישום‬ ‫וטפסים) התש"ס – ‪ ,9111‬שמולאו בה כל הפרטים הנדרשים‪( .‬סעיף ‪ 1‬לחוק)‪.‬‬ ‫שם החברה חייב להיות בעברית‪ .‬ניתן להוסיף שמות באנגלית וערבית‪.‬‬ ‫לבקשה יצורפו‪:‬‬ ‫‪ .9‬התקנון‪.‬‬ ‫‪ .2‬הצהרת בעלי מניות‪.‬‬ ‫‪ .3‬הצהרה של הדירקטורים הראשונים על נכונותם לכהן כדירקטורים לפי טופס ‪ 2‬שבתוספת‬ ‫לתקנות‪.‬‬ ‫שמו של החותם על טפסים ‪ 9‬ו ‪ ,-2‬מספר הזהות שלו וחתימתו על גבי הטפסים יאומתו בידי עורך דין אשר‬ ‫יציין כי הזהיר את החותם על הצהרתו‪.‬‬ ‫המבקש לרשום חברה ישלם בעת הגשת הבקשה – אגרת רישום‪.‬‬ ‫הרשם ירשום את החברה אם מצא כי קויימו כל הדרישות לפי חוק החברות בקשר לרישום ולכל ענין שהוא‬ ‫תנאי לכך‪.‬‬ ‫לכל חברה יינתן מספר רישום שיצויין בתעודת ההתאגדות‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫מהי תכלית החברה?‬ ‫תכלית החברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשגות רווחיה‪ .‬חברה שנקבע בתקנונה כי היא הוקמה‬ ‫להשגת מטרות ציבוריות בלבד ואשר תקנונה אוסר חלוקת רווחים לבעלי מניותיה – היא חברה למטרות‬ ‫ציבוריות‪.‬‬ ‫תקנון החברה‬ ‫לכל חברה יהיה תקנון‪.‬‬ ‫דין התקנון כדין חוזה בין החברה ובין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם‪.‬‬ ‫שינוי התקנון יעשה בדרכים הקבועות בחוק‪.‬‬ ‫מה הדברים שחובה לכלול בתקנון?‬ ‫תקנון החברה יכלול את הפרטים האלה‪:‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫שם החברה‬ ‫מטרות החברה‬ ‫פרטים בדבר הון המניות הרשום כאמור בסעיף ‪ 34 ,33‬לחוק‪.‬‬ ‫פרטים בדבר הגבלת האחריות‪ ,‬כאמור בסעיף ‪.31‬‬ ‫מהם הפרטים שניתן לכלול בתקנון?‬ ‫חברה רשאית לכלול בתקנון נושאים הנוגעים לחברה או לבעלי מניותיה ובכלל זה‪:‬‬ ‫‪ .9‬הזכויות והחובות של בעלי המניות ושל החברה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הוראות לעניין דרכי הניהול של החברה‪.‬‬ ‫‪ .3‬כל נושא אחר שבעלי המניות ראו לנכון להסדיר‪.‬‬ ‫האם ניתן לשנות את התקנון?‬ ‫חברה רשאית לשנות את תקנונה בהחלטה שנתקבלה ברוב רגיל באסיפה הכללית של החברה אלא אם כן‬ ‫נקבע בתקנון כי דרוש רוב אחר‪.‬‬ ‫מי צריך לחתום על התקנון?‬ ‫התקנון ייחתם בידי בעלי המניות הראשונים ויצוינו בו המניות המוקצות להם וכן שמו ומענו ומספר‬ ‫הזהות של כל בעל מניה‪.‬‬ ‫עורך‪-‬דין יאמת בחתימתו על גבי התקנון את זהות החותמים על התקנון‪.‬‬ ‫שם החברה‬ ‫חברה רשאית להירשם בכל שם כפוף להוראות סעיפים ‪ 21‬עד ‪ 39‬לחוק‪ .‬שמה של חברה שאחריות בעלי‬ ‫המניות בה מוגבלת יכלול בסופו את הציון "בערבון מוגבל" או בע"מ"‪.‬‬ ‫האם ניתן לרשום כל שם שרוצים?‬ ‫לא תירשם חברה בשם שהוא‪:‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫שמו של תאגיד הרשום כדין בישראל או הדומה לו עד כדי להטעות‪.‬‬ ‫סימן מסחר רשום או שם הדומה לו עד כדי להטעות‪.‬‬ ‫בשם שהרשם סבור כי יש בו משום תרמית או הטעיה‪.‬‬ ‫בשם שהרשם סבור כי הוא עלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫האם רשאית חברה לשנות את שמה?‬ ‫חברה רשאית באישור הרשם‪ ,‬לשנות את שמה‪.‬‬ ‫מטרות החברה‬ ‫חברה תציין את מטרותיה בתקנונה על ידי קביעה של אחת ממטרות אלה‪:‬‬ ‫‪ .9‬לעסוק בכל עיסוק חוקי‪.‬‬ ‫‪ .2‬לעסוק בכל עיסוק חוקי למעט בסוגי עסקים שפורטו בתקנון‪.‬‬ ‫‪ .3‬לעסוק בסוג עיסוקים שפורטו בתקנון‪.‬‬ ‫הון המניות‬ ‫חברה תקבע בתקנונה את הון המניות הרשום לרבות מספר המניות לסוגיהן‪.‬‬ ‫הגבלת האחריות‬ ‫אחריות בעלי המניות לחובות החברה יכול שתהיה לא מוגבלת והדבר יצויין בתקנון‪.‬‬ ‫הייתה אחריות בעלי המניות מוגבלת יפורט אופן ההגבלה בתקנון‪.‬‬ ‫הרואה עצמו נפגע מהחלטות הרשם רשאי לערער על החלטת הרשם לפני בית המשפט‪.‬‬ ‫דיווח לרשם החברות‬ ‫דיווח של חברה פרטית‪ :‬חברה פרטית תשלח לרשם החברות דין וחשבון שנתי – (טופס ‪ 1‬שבתוספת) וכן‬ ‫תדווח לרשם כמפורט להלן‪:‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫שינויים בתקנון לרבות החלטה על שינוי שם והגבלת הון המניות או הקטנתו‪.‬‬ ‫שינוי במען המשרד הרשום‪( .‬טופס ‪)1‬‬ ‫הודעה שלחברה אין רואה חשבון מבקר‪.‬‬ ‫מינויים לדירקטוריון ושינויים בהרכביו‪( .‬טופס ‪)9‬‬ ‫הקצאת מניות (טופס ‪)4‬‬ ‫העברת מניות (טופס ‪)3‬‬ ‫מיזוג‬ ‫דיווח של חברה ציבורית‪ :‬חברה ציבורית תדווח לרשם החברות בעניינים המפורטים להלן בלבד‪:‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫החלטה על שינוי שם‪.‬‬ ‫שינוי במען המשרד הרשום‪.‬‬ ‫מיזוג‪.‬‬ ‫הפיכתה לחברה ציבורית‪.‬‬ ‫האורגנים של החברה‬ ‫בדיני חברות‪ ,‬אורגן הוא גוף (אדם‪ ,‬או מספר בני אדם) הפועל במסגרת החברה‪ ,‬שפעולתו נחשבת כפעולת‬ ‫החברה‪ .‬בישראל מגדיר סעיף ‪ 49‬לחוק החברות‪ ,‬תשנ"ט ‪ 9111 -‬את האורגן כ"האסיפה הכללית‪,‬‬ ‫הדירקטוריון‪ ,‬המנהל הכללי וכל מי שעל פי דין‪ ,‬או מכוח התקנון רואים את פעולתו בעניין פלוני כפעולת‬ ‫החברה לאותו עניין"‪.‬‬ ‫לעתים‪ ,‬כאשר האורגן פעל בדרך בלתי ראויה‪ ,‬ולמשל‪ ,‬ניהל את החברה תוך נטילת סיכון בלתי סביר‪ ,‬ניתן‬ ‫יהיה לחייב את האורגן אישית בחובות החברה‪ ,‬אם בדרך של הרמת מסך‪ ,‬דהיינו שיוך חובות החברה‬ ‫‪1‬‬ ‫לבעליה‪ ,‬תוך התעלמות מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת‪ ,‬ואם בדרך של הטלת "אחריות אישית" על‬ ‫האורגן שפעל בדרך לא ראויה (סעיף ‪ 14‬לחוק החברות)‪.‬‬ ‫מושג ה"אורגן" מאפשר אף להטיל אחריות פלילית על חברה בע"מ‪ ,‬בנוסף לאחריותו האישית של האורגן‪.‬‬ ‫אישיות משפטית‬ ‫אישיות משפטית היא ישות אשר החוק העניק לה כשרות לשאת בזכויות ובחובות משפטיות‪ .‬האדם‪ ,‬ורק‬ ‫האדם‪ ,‬הוא אישיות משפטית טבעית‪ .‬יצורים אחרים אינם מוכרים כאישיות משפטית‪ ,‬ואף חפצים‬ ‫דוממים אינם בגדר אישיות משפטית‪.‬‬ ‫תאגיד‪ ,‬לסוגיו השונים‪ ,‬הוא אישיות משפטית מלאכותית‪ ,‬נבדלת‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מהאנשים המרכיבים תאגיד‬ ‫זה‪ .‬אישיות משפטית מלאכותית מאפשרת לחבר בני אדם לפעול כאיש אחד‪ ,‬מבלי שיהיה צורך לפעול מול‬ ‫כל אחד ואחד מאנשי החבר‪.‬‬ ‫לאישיות משפטית ישנה זכות הקניין והזכות לחתום על חוזים‪ ,‬ניתן לתבוע לדין והיא יכולה לתבוע אחרים‬ ‫לדין‪ .‬לא כל הזכויות המוקנות לאדם מוקנות גם לאישיות משפטית מלאכותית ‪ -‬לזו אין זכות בחירה‬ ‫וזכות להתחתן‪ ,‬למשל‪ .‬מדינות שונות נבדלות זו מזו ביכולתה של אישיות משפטית מלאכותית לעבור‬ ‫עבירה פלילית‪ .‬כאשר אישיות משפטית עוברת עבירה פלילית‪ ,‬ניתן להטיל עליה קנס‪ ,‬אך עונש מאסר יוטל‬ ‫רק על אדם‪ ,‬ולא על אישיות משפטית מלאכותית‪.‬‬ ‫בישראל קובע סעיף ‪ 4‬לחוק הפרשנות "מקום שמדובר באדם ‪ -‬אף חבר בני אדם במשמע‪ ,‬בין שהוא תאגיד‬ ‫ובין שאינו תאגיד"‪ .‬עם זאת נקבע כי רק אדם (כולל בני אדם אחדים) יכול להגיש תביעה בבית משפט‬ ‫לתביעות קטנות‪ ,‬אך תאגיד אינו רשאי לעשות זאת‪ .‬הבדל זה אינו מהותי אלא פרוצדורלי ‪ -‬תאגיד‬ ‫המעוניין להגיש תביעה‪ ,‬עושה זאת בבית משפט אחר‪.‬‬ ‫הרמת מסך‬ ‫הרמת מסך היא כלי משפטי המאפשר לייחס את החובות והזכויות של חברה בע"מ לבעליה או נושאי‬ ‫תפקידים בה והמזוהים עמה (אורגנים בחברה)‪ .‬באמצעות כלי זה ניתן לקבוע כי חוב או נזק או כל עוולה‬ ‫אחרת שקשורה לחברה‪ ,‬ניתן לתבוע אותם מהאורגנים‪.‬‬ ‫השימוש במנגנון הרמת המסך הוא פעולה חריגה‪ ,‬המשבשת לכאורה את עקרון האישיות המשפטית‬ ‫הנפרדת – עיקרון העומד בבסיס הרעיון של הקמת תאגיד‪ ,‬ועל כן בתי המשפט משתמשים בו רק כאשר אין‬ ‫מנוס מכך בנסיבות העניין הצודק‪ ,‬וכל תוצאה משפטית אחרת תגרום לפגיעה בזולת‪ .‬פעולת הרמת מסך‬ ‫באה מכוח חוק החברות‪ .‬בחוק מס ערך מוסף ובפקודת המכס ניתנה האפשרות גם לרשויות המס להרים‬ ‫מסך בין חברה לבעל מניותיה באופן עצמאי בתנאים מסוימים‪.‬‬ ‫מסך ההתאגדות‬ ‫חברה בע"מ היא יצירה משפטית‪ ,‬ביורוקרטית במהותה‪ ,‬שנועדה להקל על היזמות העסקית באמצעות‬ ‫הפרדה בין בעלי החברה או מי שהשקיע בה‪ ,‬לחברה עצמה‪ .‬להפרדה זו מאפיינים ברורים‪ :‬החברה‪ ,‬על כל‬ ‫נכסיה ופעולותיה אינם שייכים לבעלים והם רק מנהלים שכירים שלה או דירקטורים‪ .‬היא גם מאפשרת‬ ‫לבעלי המניות ליהנות מפירות החברה אך פוטרת אותם‪ ,‬לכאורה‪ ,‬מתוצאות שליליות מסוימות הקשורות‬ ‫בניהול החברה וענייניה‪ .‬אם למשל יש למישהו תביעה כלפי החברה‪ ,‬אין לתביעה זו קשר ישיר עם בעלי‬ ‫המניות עצמם או רכושם הפרטי‪ .‬זהו מסך ההתאגדות החוצץ בין החברה לבין בעלי מניותיה ומנהליה‪.‬‬ ‫שימוש במסך‬ ‫חוק החברות מאפשר לעשות שימוש נרחב במסך ההתאגדות‪ ,‬ולא תמיד לטובת לקוחות החברה‪ ,‬עובדיה‪,‬‬ ‫שלטונות המס‪ ,‬בנקים‪ ,‬או כל גוף הקשור עמה‪ .‬בתי המשפט עוסקים דרך קבע בפעולות מניפולטיביות של‬ ‫בעלי חברות המנצלים את מסך ההתאגדות כדי לבצע מהלכים עסקיים‪ ,‬ופועלים מתוך הנחה שאחריותם‬ ‫האישית מוגבלת ואינם יכולים להיתבע‪ .‬מהלכים אלו יכולים לעתים להביא להם תועלת אישית‪ .‬בין‬ ‫הפעולות הנפוצות‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הקמת חברה בת שתפעל במנותק מחברת האם‪ ,‬ותטשטש את הקשר ביניהן‪.‬‬ ‫קבלת החלטות מהותיות היכולות להביא את החברה לכדי סיכון‪ .‬כמו למשל‪ :‬השקעה במיזם מסוים שיש‬ ‫בו סיכונים‪ ,‬או גלגול כספים בין לקוחות‪.‬‬ ‫מתן הלוואות לחברה או משיכת הלוואות בתנאי אשראי בלתי סבירים‪.‬‬ ‫הברחת נכסים – מנהל בחברה מוכר נכסים השייכים לחברה לגורם אחר‪ .‬החברה נקלעת לקשיים‪ ,‬ובעוד‬ ‫הנושים נותרו עם חובות אשר אינם יכולים להיות מכוסים‪ ,‬בהיעדר נכסים לממש ‪ -‬השיג המנהל לעצמו או‬ ‫לגורמים אחרים רווח‪.‬‬ ‫ביצוע מעשי תרמית הקשורים לפעולות בחברה‪ .‬מתוך הנחה שהחברה שהיא אישיות משפטית בפני עצמה –‬ ‫והיא הנושאת באחריות‪.‬‬ ‫מהלכים כאלה ואחרים מגיעים לכדי תביעות משפטיות‪ ,‬אזרחיות או פליליות‪ .‬כאשר מתברר כי החברה‬ ‫אינה יכולה לשאת בתוצאות התביעה ‪ ,‬מבקשים התובעים להרים את מסך ההתאגדות ולייחס את‬ ‫הפעולות שבוצעו לבעלי המניות או לנושאי תפקידים בכירים בחברה‪ ,‬כאילו הם עצמם ביצעו אותן‪ .‬זאת על‬ ‫מנת שיוכלו לממש את פסק הדין לטובתם‪.‬‬ ‫הרמת המסך‬ ‫המבחנים על פיהם יקבע בית המשפט אם ניתן להרים את המסך‪ ,‬קבועים בסעיף ‪ 9‬לחוק החברות‪:‬‬ ‫‪ .9‬אם התקיים לכך תנאי הקבוע בחיקוק או אם בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן‪.‬‬ ‫‪ .2‬השימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה נועד לסכל כווונתו של כל דין או להונות או‬ ‫לקפח אדם‪.‬‬ ‫‪ .3‬בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן‪ ,‬בשים לב לכך שהיה יסוד סביר להניח כי ניהול עסקי‬ ‫החברה לא היה לטובת החברה וכן היה בו משום נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע‬ ‫את חובותיה‪.‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬נטל הרמת המסך הוא על כתפי התובעים‪ ,‬ועל פי רוב זהו נטל שאינו פשוט להוכחה‪ .‬חוק‬ ‫החברות נועד במקורו להגן על בעלי החברות ולעודד פעילות עסקית‪ ,‬ובעלי חברות רבים פועלים באופן‬ ‫מתוחכם ומנצלים פרצות בחוק‪ .‬המבחנים הקבועים בחוק מנוסחים בצורה כוללנית המאפשרת לשופט‬ ‫שיקול דעת נרחב‪ ,‬וכל מקרה נשקל לגופו ובהתאם לנסיבות התרחשותו‪ .‬ובלשונו של בית המשפט העליון‪:‬‬ ‫"הרמת מסך מוכרת ואפשרית בהיקף זה או אחר‪ ,‬הכל לפי טיבו של העניין‪ ,‬הן כדי למנוע מבעלי מניות‬ ‫בחברה או מהחברה כתאגיד ניצול ההפרדה שביניהם להשגת מטרה לא כשרה‪ ,‬הכרוכה ממילא בפגיעה‬ ‫בזולת‪ ,‬בקיפוחו או בהסבת נזק לו‪ ,‬והן לשם עשיית הצדק והיושר ושמירה על שלום הציבור"‪( .‬ע"א‬ ‫‪.)4929012‬‬ ‫התוצאה המעשית של הרמת המסך היא‪ :‬כל עוולה המיוחסת לחברה‪ ,‬מיוחסת גם לגורמים מסוימים‬ ‫בחברה – בעלים‪ ,‬בעלי מניות או נושאי תפקידים בה‪ .‬עליהם לשאת בחוב נקוב‪ ,‬בסכום שנקבע בתביעת‬ ‫נזיקין‪ ,‬באישום פלילי או בכל עוולה אחרת המיוחסת לחברה‪.‬‬ ‫הרמת מסך היא אחת מכמה מנגנונים המקשרים בין העוולה לבין בעלי מניות או נושאי תפקידים בחברה‪.‬‬ ‫מנגנון דומה הוא הטלת "אחריות אישית" על גוף או אורגן בחברה‪ ,‬וקביעת האופי של אחריותו לנזק‬ ‫שנגרם או לחוב שנוצר‪ .‬השימוש בקביעת ה"אחריות האישית" מייחס את העוולה לאורגן וקובע את‬ ‫אחריותו – על פיה ניתן לתבוע את האורגן בתביעה נפרדת‪ .‬כך למשל ניתן לחייב באחריות אישית גורם‬ ‫כלשהו בחברה‪ ,‬בעוד החברה עצמה לא תשא בתוצאות‪.‬‬ ‫‪92‬‬ ‫חברות ציבוריות‪ :‬מאפיינים מיוחדים‪ ,‬חובות הדיווח‪,‬‬ ‫חובות נושאי משרה‬ ‫סעיפים נבחרים מחוק החברות‪ ,‬תשנ"ט‪9111-‬‬ ‫חלק ראשון‪ :‬פרשנות‬ ‫‪.9‬‬ ‫"אמצעי שליטה" ‪ -‬כל אחד מאלה‪:‬‬ ‫(‪ )9‬זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה;‬ ‫(‪ )2‬הזכות למנות דירקטור של חברה;‬ ‫"בעל מניה מהותי" ‪ -‬מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של החברה או‬ ‫מזכויות ההצבעה בה;‬ ‫"בעל ענין" ‪ -‬בעל מניות מהותי‪ ,‬מי שיש לו הסמכות למנות דירקטור אחד או יותר או את המנהל‬ ‫הכללי‪ ,‬ומי שמכהן בחברה כדירקטור או כמנהל כללי;‬ ‫"חברה פרטית" ‪ -‬חברה שאינה חברה ציבורית;‬ ‫"חברה ציבורית" ‪ -‬חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור על פי תשקיף‬ ‫כמשמעותו בחוק ניירות ערך‪ ,‬או שהוצעו לציבור מחוץ לישראל על פי מסמך הצעה לציבור הנדרש לפי הדין‬ ‫מחוץ לישראל‪ ,‬ומוחזקות בידי הציבור;‬ ‫"מספר זהות" –‬ ‫(‪ )9‬לגבי חברה הרשומה בישראל ‪ -‬מספר הרישום;‬ ‫(‪ )2‬לגבי חברה רשומה הרשומה מחוץ לישראל ‪ -‬המדינה שבה היא רשומה ומספר הרישום‪,‬‬ ‫אם יש לה מספר רישום;‬ ‫(‪ )3‬לגבי תאגיד אחר שיש לו מספר רישום על פי דין ‪ -‬מספר הרישום שלו;‬ ‫(‪ )4‬לגבי יחיד תושב ישראל ‪ -‬מספר זהותו במרשם האוכלוסין;‬ ‫(‪ )1‬לגבי יחיד שאינו תושב ישראל ‪ -‬המדינה שבה הוצא הדרכון ומספר הדרכון;‬ ‫"ענין אישי" ‪ -‬ענין אישי של אדם בפעולה או בעסקה של חברה‪ ,‬לרבות ענין אישי של קרובו ושל‬ ‫תאגיד אחר שהוא או קרובו הם בעלי ענין בו‪ ,‬ולמעט ענין אישי הנובע מעצם החזקת מניות בחברה;‬ ‫"עסקה" ‪ -‬חוזה או התקשרות וכן החלטה חד צדדית של חברה בדבר הענקת זכות או טובת הנאה‬ ‫אחרת;‬ ‫"עסקה חריגה" ‪ -‬עסקה שאינה במהלך העסקים הרגיל של החברה‪ ,‬עסקה שאינה בתנאי שוק או‬ ‫עסקה העשויה להשפיע באופן מהותי על רווחיות החברה‪ ,‬רכושה או התחייבויותיה;‬ ‫"פעולה" ‪ -‬פעולה משפטית‪ ,‬בין במעשה ובין במחדל;‬ ‫מאלה;‬ ‫"קרוב" ‪ -‬בן זוג‪ ,‬אח או אחות‪ ,‬הורה‪ ,‬הורי הורה‪ ,‬צאצא או צאצא של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד‬ ‫‪99‬‬ ‫מבנה החברה‬ ‫האורגנים של החברה‪ ,‬סמכויותיהם וחבות בשל פעולתם‬ ‫סימן א'‪ :‬האורגנים‬ ‫‪ .49‬האורגנים של החברה הם האסיפה הכללית‪ ,‬הדירקטוריון‪ ,‬המנהל הכללי וכל מי שעל פי דין‪ ,‬או‬ ‫מכוח התקנון רואים את פעולתו בענין פלוני כפעולת החברה לאותו ענין‪.‬‬ ‫‪.49‬‬ ‫פעולותיו של אורגן וכוונותיו הן פעולותיה של החברה וכוונותיה‪.‬‬ ‫סימן ב'‪ :‬חלוקת הסמכויות בין האורגנים העיקריים‬ ‫לאסיפה הכללית יהיו הסמכויות המפורטות בסימן א' של הפרק השני‪.‬‬ ‫לדירקטוריון יהיו הסמכויות המפורטות בסימן א' של הפרק השלישי‪.‬‬ ‫למנהל הכללי יהיו הסמכויות המפורטות בפרק הרביעי‪.‬‬ ‫לכל האורגנים בחברה נתונות כל סמכויות העזר הדרושות להפעלת סמכויותיהם‪.‬‬ ‫‪.41‬‬ ‫(א)‬ ‫(ב)‬ ‫(ג)‬ ‫(ד)‬ ‫‪.41‬‬ ‫סמכות של החברה שלא הוקנתה בחוק או בתקנון לאורגן אחר‪ ,‬רשאי הדירקטוריון להפעילה‪.‬‬ ‫סימן ג'‪ :‬אחריות החברה לפעולות האורגנים‬ ‫‪.13‬‬ ‫(א) חברה חבה במישרין באחריות בנזיקין על עוולה שבוצעה בידי אורגן שלה‪.‬‬ ‫(ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי לגרוע מאחריותה השילוחית של חברה בנזיקין על פי כל דין‪.‬‬ ‫סימן ד'‪ :‬אחריות יחידי האורגן‬ ‫(א) אין בייחוס פעולה או כוונה של אורגן‪ ,‬לחברה‪ ,‬כדי לגרוע מהאחריות האישית שיחידי האורגן‬ ‫‪.14‬‬ ‫היו נושאים בה אילולא אותו ייחוס‪.‬‬ ‫האסיפה הכללית‬ ‫סימן א'‪ :‬סמכויות האסיפה הכללית‬ ‫‪ .19‬החלטות החברה בענינים האלה יתקבלו באסיפה הכללית‪:‬‬ ‫(‪ )9‬שינויים בתקנון כאמור בסעיף ‪;22‬‬ ‫(‪ )2‬הפעלת סמכויות הדירקטוריון בהתאם להוראות סעיף ‪(12‬א);‬ ‫(‪ )3‬מינוי רואה החשבון המבקר של החברה‪ ,‬תנאי העסקתו והפסקת העסקתו בהתאם להוראות‬ ‫סעיפים ‪ 914‬עד ‪;999‬‬ ‫(‪ )4‬מינוי דירקטורים חיצוניים בהתאם להוראות סעיף ‪;231‬‬ ‫(‪ )1‬אישור פעולות ועסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים ‪ 211‬ו‪ 291-‬עד‬ ‫‪;291‬‬ ‫(‪ )9‬הגדלת הון המניות הרשום והפחתתו בהתאם להוראות סעיפים ‪ 219‬ו‪;219-‬‬ ‫(‪ )9‬מיזוג כאמור בסעיף ‪(322‬א)‪.‬‬ ‫(א) חברה אינה רשאית להתנות על הוראות סעיף ‪.19‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫(ב) חברה רשאית להוסיף בתקנון נושאים שהחלטות בהם יתקבלו באסיפה הכללית; ואולם‪,‬‬ ‫העברת סמכויות בתקנון לאסיפה הכללית‪ ,‬בנושאים שבהם הוקנתה הסמכות בחוק זה לאורגן אחר בלא‬ ‫‪92‬‬ ‫אפשרות להתנאה על כך בתקנון‪ ,‬תיעשה לפי הוראות סעיף ‪.12‬‬ ‫‪ .11‬האסיפה הכללית השנתית תמנה את הדירקטורים‪ ,‬אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון‪.‬‬ ‫הדירקטוריון‬ ‫סימן א'‪ :‬סמכויות הדירקטוריון‬ ‫(א) הדירקטוריון יתווה את מדיניות החברה ויפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי ופעולותיו‪,‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫ובכלל זה –‬ ‫(‪ )9‬יקבע את תכניות הפעולה של החברה‪ ,‬עקרונות למימונן וסדרי עדיפויות ביניהן;‬ ‫(‪ )2‬יבדוק את מצבה הכספי של החברה‪ ,‬ויקבע את מסגרת האשראי שהחברה רשאית ליטול;‬ ‫(‪ )3‬יקבע את המבנה הארגוני ואת מדיניות השכר;‬ ‫(‪ )4‬רשאי להחליט על הנפקה של סדרת איגרות חוב;‬ ‫(‪ )1‬אחראי לעריכת הדוחות הכספיים ולאישורם‪ ,‬כאמור בסעיף ‪;999‬‬ ‫(‪ )9‬ידווח לאסיפה השנתית על מצב עניני החברה ועל התוצאות העסקיות כאמור בסעיף ‪;993‬‬ ‫(‪ )9‬ימנה ויפטר את המנהל הכללי כאמור בסעיף ‪;212‬‬ ‫(‪ )1‬יחליט בפעולות ובעיסקאות הטעונות אישורו לפי התקנון או לפי הוראות סעיפים ‪ 211‬ו‪-‬‬ ‫‪ 291‬עד ‪;291‬‬ ‫(‪ )1‬רשאי להקצות מניות וניירות ערך המירים למניות עד גבול הון המניות הרשום של‬ ‫החברה‪ ,‬לפי הוראות סעיף ‪;211‬‬ ‫(‪ )92‬רשאי להחליט על חלוקה כאמור בסעיפים ‪ 329‬ו‪;321-‬‬ ‫(‪ )99‬יחווה דעתו על הצעת רכש מיוחדת כאמור בסעיף ‪;321‬‬ ‫(‪ )92‬בחברה ציבורית – יקבע את המספר המזערי הנדרש של דירקטורים בדירקטוריון‪,‬‬ ‫שעליהם להיות בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית‪ ,‬כמשמעותה לפי סעיף ‪( 242‬בחוק זה –‬ ‫דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית); הדירקטוריון יקבע את המספר המזערי‬ ‫כאמור בהתחשב‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בסוג החברה‪ ,‬גודלה‪ ,‬היקף פעילות החברה ומורכבות פעילותה‪,‬‬ ‫ובכפוף למספר הדירקטורים שנקבע בתקנון לפי סעיף ‪.291‬‬ ‫ועדת ביקורת‬ ‫‪ .994‬דירקטוריון חברה ציבורית ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת‪ ,‬והוראות סימן ח' יחולו עליה‪ ,‬בשינויים‬ ‫המחויבים‪.‬‬ ‫‪( .991‬א) מספר חבריה של ועדת ביקורת לא יפחת משלושה וכל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים‬ ‫בה‪.‬‬ ‫‪ .999‬אלה תפקידי ועדת הביקורת‪:‬‬ ‫(‪ )9‬לעמוד על ליקויים בניהול העסקי של החברה‪ ,‬בין השאר תוך התייעצות עם המבקר הפנימי של‬ ‫החברה או עם רואה החשבון המבקר‪ ,‬ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקונם;‬ ‫(‪ )2‬להחליט אם לאשר פעולות ועסקאות הטעונות אישור ועדת ביקורת לפי סעיפים ‪ 211‬ו‪ 291-‬עד‬ ‫‪.291‬‬ ‫פרק רביעי‪ :‬המנהל הכללי‬ ‫‪( .991‬א) חברה ציבורית תמנה מנהל כללי‪ ,‬ורשאית היא למנות יותר ממנהל כללי אחד‪.‬‬ ‫(ב) חברה פרטית רשאית למנות מנהל כללי אחד או יותר; לא מונה מנהל כללי‪ ,‬תנוהל החברה בידי‬ ‫הדירקטוריון‪.‬‬ ‫‪ .922‬המנהל הכללי אחראי לניהול השוטף של עניני החברה במסגרת המדיניות שקבע הדירקטוריון וכפוף‬ ‫להנחיותיו‪.‬‬ ‫‪( .929‬א) למנהל הכללי יהיו כל סמכויות הניהול והביצוע שלא הוקנו בחוק זה או בתקנון לאורגן אחר‬ ‫של החברה‪ ,‬והוא יהיה נתון לפיקוחו של הדירקטוריון‪.‬‬ ‫(ב) המנהל הכללי רשאי‪ ,‬באישור הדירקטוריון‪ ,‬לאצול לאחר‪ ,‬הכפוף לו‪ ,‬מסמכויותיו‪.‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪( .922‬א) המנהל הכללי חייב להודיע ליושב ראש הדירקטוריון על כל ענין חריג שהוא מהותי לחברה; לא‬ ‫היה לחברה יושב ראש דירקטוריון או שנבצר ממנו למלא את תפקידו‪ ,‬יודיע המנהל הכללי כאמור לכל‬ ‫חברי הדירקטוריון‪.‬‬ ‫(ב) המנהל הכללי יגיש לדירקטוריון דיווחים בנושאים‪ ,‬במועדים ובהיקף שיקבע הדירקטוריון‪.‬‬ ‫(ג) יושב ראש הדירקטוריון רשאי‪ ,‬בכל עת‪ ,‬מיוזמתו או לפי החלטת הדירקטוריון‪ ,‬לדרוש דיווחים‬ ‫מהמנהל הכללי בענינים הנוגעים לעסקי החברה‪.‬‬ ‫(ד) הצריכו הודעה או דיווח של המנהל הכללי פעולה של הדירקטוריון‪ ,‬יזמן יושב ראש‬ ‫הדירקטוריון‪ ,‬ללא דיחוי‪ ,‬ישיבה של הדירקטוריון‪.‬‬ ‫דיווח של חברה ציבורית‬ ‫‪( .942‬א) בסימן זה‪ ,‬למעט לענין סעיף ‪" ,)4(941‬חברה ציבורית" – לרבות חברה שהיא תאגיד מדווח‬ ‫כהגדרתו בחוק ניירות ערך‪.‬‬ ‫(ב) חברה ציבורית תדווח לרשות ניירות ערך‪ ,‬לבורסה שבה רשומים למסחר ניירות הערך של‬ ‫החברה ולרשם החברות‪ ,‬כנדרש לפי חוק זה‪ ,‬לפי חוק ניירות ערך או לפי כל דין אחר‪.‬‬ ‫‪( .943‬א) הדוחות המוגשים לרשות ניירות ערך כאמור בסעיף ‪ ,942‬יהיו פתוחים לעיון הציבור ברשות ניירות‬ ‫ערך וכל אדם רשאי לעיין בהם ולקבל העתקים מאושרים מן הרשום בהם‪ ,‬בין באמצעות רשות ניירות ערך‬ ‫ובין באמצעות אחרים שהרשות הסמיכה אותם לכך‪ ,‬אלא אם כן הוגבל העיון בהם לפי כל דין‪.‬‬ ‫מבקר פנימי בחברה ציבורית‬ ‫‪( .949‬א) דירקטוריון של חברה ציבורית ימנה מבקר פנימי; המבקר הפנימי ימונה לפי הצעת ועדת‬ ‫הביקורת‪.‬‬ ‫(ב) לא יכהן כמבקר פנימי בחברה מי שהוא בעל ענין בחברה‪ ,‬נושא משרה בחברה‪ ,‬קרוב של כל‬ ‫אחד מאלה‪ ,‬וכן רואה החשבון המבקר או מי מטעמו‪.‬‬ ‫דוחות כספיים‬ ‫‪( .999‬א) חברה ציבו רית לרבות חברה פרטית שהיא תאגיד מדווח כהגדרתו בחוק ניירות ערך ולמעט‬ ‫חברה ציבורית כאמור בסעיף קטן (ד) תנהל חשבונות‪ ,‬וכמו כן תערוך דוחות כספיים לפי חוק ניירות ערך‪.‬‬ ‫נושאי המשרה בחברה‬ ‫מינוי וכהונה של דירקטורים‬ ‫סימן א'‪ :‬כהונת דירקטור וסיום הכהונה‬ ‫‪( .291‬א) חברה רשאית לקבוע בתקנונה את מספר הדירקטורים ואת מספרם המרבי והמזערי‪.‬‬ ‫(ב) בחברה פרטית יכהן לפחות דירקטור אחד‪.‬‬ ‫(ג) בחברה ציבורית יכהנו לפחות שני דירקטורים חיצוניים כאמור בסעיף ‪ ,231‬אשר לפחות אחד‬ ‫מהם הוא דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית והיתר הם בעלי כשירות מקצועית כמשמעותה לפי‬ ‫סעיף ‪( 242‬בחוק זה – דירקטורים בעלי כשירות מקצועית)‪.‬‬ ‫(ד) בחברה ציבורית יכהנו‪ ,‬נוסף על הדירקטור החיצוני בעל המומחיות החשבונאית והפיננסית‪,‬‬ ‫דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית במספר שאותו קבע הדירקטוריון‪.‬‬ ‫סימן ב'‪ :‬הגבלות על מינויים ופקיעת כהונה‬ ‫‪224‬א‪ .‬לא ימונה לדירקטור בחברה ציבורית ולא יכהן בה כדירקטור‪ ,‬מי שאין לו הכישורים הדרושים‬ ‫והיכולת להקדיש את הזמן הראוי‪ ,‬לשם ביצוע תפקיד של דירקטור בחברה‪ ,‬בשים לב‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לצרכיה‬ ‫המיוחדים של החברה ולגודלה‪.‬‬ ‫‪224‬ב‪( .‬א) בחברה ציבורית לא תזומן אסיפה כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטור‪ ,‬ולא ימונה דירקטור‪,‬‬ ‫אלא לאחר שהמועמד הצהיר כי יש לו הכישורים הדרושים והיכולת להקדיש את הזמן הראוי‪ ,‬לשם ביצוע‬ ‫‪94‬‬ ‫תפקידו‪ ,‬ופירט את הכישורים כאמור‪ ,‬וכי לא מתקיימות לגביו ההגבלות הקבועות בסעיפים ‪ 229‬ו‪,229-‬‬ ‫ולעניין דירקטור בלתי תלוי – מתקיימות בו גם הוראות סעיף ‪(291‬ה) (בסעיף זה – הצהרה)‪.‬‬ ‫(ב) ההצהרה תובא בפני הממנה ויחולו עליה הוראות סעיף ‪(249‬ב) ו‪(-‬ג)‪.‬‬ ‫‪ .221‬מי שמועמד לכהן כדירקטור‪ ,‬יגלה לממנה אם הורשע בפסק דין חלוט בעבירה כאמור בסעיף ‪,229‬‬ ‫וטרם חלפו חמש שנים מיום מתן פסק הדין שבו הורשע‪.‬‬ ‫‪( .229‬א) לא ימונה לכהונת דירקטור בחברה ציבורית אדם שהורשע בפסק דין חלוט בעבירה‬ ‫מהמפורטות להלן‪ ,‬אלא אם כן חלפו חמש שנים מיום מתן פסק הדין שבו הורשע‪:‬‬ ‫(‪ )9‬עבירות לפי סעיפים ‪ 212‬עד ‪ 491 ,491 ,312 ,219‬עד ‪ 422‬ו‪ 422-‬עד ‪ 421‬לחוק העונשין‪,‬‬ ‫תשל"ז‪ ,9199-‬ולפי סעיפים ‪12‬ג‪12 ,‬ד‪(13 ,‬א) ו‪ 14-‬לחוק ניירות ערך;‬ ‫(‪ )2‬הרשעה בבית משפט מחוץ לישראל בעבירות שוחד‪ ,‬מרמה‪ ,‬עבירות מנהלים בתאגיד או‬ ‫עבירות של ניצול מידע פנים;‬ ‫(‪ )3‬הרשעה בעבירה אחרת אשר בית משפט קבע כי מפאת מהותה‪ ,‬חומרתה או נסיבותיה אין‬ ‫הוא ראוי לשמש כדירקטור בחברה ציבורית‪.‬‬ ‫(ב) בית משפט רשאי לקבוע‪ ,‬במועד ההרשעה או לאחריה‪ ,‬לבקשתו של אדם המעונין להתמנות‬ ‫לדירקטור‪ ,‬כי על אף הרשעתו בעבירות כאמור בסעיפים (א)(‪ )9‬ו‪(-‬א)(‪ ,)2‬ובשים לב בין היתר‪ ,‬לנסיבות שבהן‬ ‫נעברה העבירה‪ ,‬אין הוא מנוע מלכהן כדירקטור בחברה ציבורית‪.‬‬ ‫(ג) השר רשאי לקבוע עבירות נוספות על אלה הקבועות בסעיף קטן (א)(‪.)9‬‬ ‫תאגיד כדירקטור‬ ‫‪ .231‬תאגיד כשיר לכהן כדירקטור‪ ,‬אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון‪.‬‬ ‫‪( .239‬א) תאגיד המכהן כדירקטור ימנה יחיד הכשיר להתמנות לדירקטור בחברה‪ ,‬לכהן מטעמו‪ ,‬ורשאי‬ ‫הוא להחליפו‪ ,‬והכל בכפוף לחובותיו כלפי החברה‪.‬‬ ‫(ב) שמו של יחיד המכהן מטעם התאגיד יירשם במרשם הדירקטורים‪ ,‬כמי שמכהן מטעם התאגיד‪.‬‬ ‫(ג) על יחיד המכהן מטעם תאגיד ועל התאגיד‪ ,‬יחולו החובות החלות על דירקטור‪ ,‬יחד ולחוד‪.‬‬ ‫דירקטור חיצוני‬ ‫‪( .231‬א) בחברה ציבורית יכהנו לפחות שני דירקטורים חיצוניים‪.‬‬ ‫(ב) הדירקטורים החיצוניים ימונו על ידי האסיפה הכללית‪ ,‬ובלבד שיתקיים אחד מאלה‪:‬‬ ‫(‪ )9‬במנין קולות הרוב באסיפה הכללית ייכללו לפחות שליש מכלל קולות בעלי המניות‬ ‫שאינם בעלי השליטה בחברה או מי מטעמם‪ ,‬המשתתפים בהצבעה; במנין כלל הקולות של‬ ‫בעלי המניות האמורים לא יובאו בחשבון קולות הנמנעים;‬ ‫(‪ )2‬סך קולות המתנגדים מקרב בעלי המניות האמורים בפסקה (‪ )9‬לא עלה על שיעור של‬ ‫אחוז אחד מכלל זכויות ההצבעה בחברה‪.‬‬ ‫(ג) השר רשאי לקבוע שיעורים שונים מן השיעור האמור בסעיף קטן (ב)(‪.)2‬‬ ‫(ד) בחברה שבמועד מינוי דירקטור חיצוני כל חברי הדירקטוריון שלה הם בני מין אחד‪ ,‬יהיה‬ ‫הדירקטור החיצוני הממונה בן המין השני‪.‬‬ ‫‪( .242‬א) כדירקטור חיצוני ימונה יחיד תושב ישראל הכשיר להתמנות לדירקטור; ואולם חברה ציבורית‬ ‫שמניותיה או חלק מהן הוצעו לציבור מחוץ לישראל או שהן רשומות בבורסה מחוץ לישראל‪ ,‬רשאית‬ ‫למנות דירקטור חיצוני שאינו תושב ישראל‪.‬‬ ‫(א‪ )9( )9‬כדירקטור חיצוני ימונה מי שהוא בעל כשירות מקצועית או מי שהוא בעל מומחיות‬ ‫חשבונאית ופיננסית‪ ,‬ובלבד שלפחות אחד הדירקטורים החיצוניים יהיה בעל מומחיות‬ ‫חשבונאית ופיננסית‪.‬‬ ‫(‪ )2‬השר‪ ,‬בהתייעצות עם רשות ניירות ערך‪ ,‬יקבע תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות‬ ‫חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשירות מקצועית‪.‬‬ ‫(ב) לא ימונה לדירקטור חיצוני יחיד‪ ,‬שיש לו‪ ,‬לקרובו‪ ,‬לשותפו‪ ,‬למעבידו‪ ,‬למי שהוא כפוף לו‬ ‫במישרין או בעקיפין או לתאגיד שהוא בעל השליטה בו‪ ,‬במועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי‪,‬‬ ‫‪91‬‬ ‫זיקה לחברה‪ ,‬לבעל השליטה בחברה במועד המינוי‪ ,‬או לתאגיד אחר; לענין סעיף קטן זה –‬ ‫"זיקה" ‪ -‬קיום יחסי עבודה‪ ,‬קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל או שליטה‪ ,‬וכן כהונה‬ ‫כנושא משרה‪ ,‬למעט כהונה של דירקטור שמונה כדי לכהן כדירקטור חיצוני בחברה שעומדת להציע‬ ‫לראשונה מניות לציבור; השר‪ ,‬בהתייעצות עם רשות ניירות ערך‪ ,‬רשאי לקבוע כי ענינים מסוימים‪ ,‬בתנאים‬ ‫שקבע‪ ,‬לא יהוו זיקה;‬ ‫"תאגיד אחר" ‪ -‬תאגיד שבעל השליטה בו‪ ,‬במועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי‪ ,‬הוא‬ ‫החברה או בעל השליטה בה‪.‬‬ ‫(ג) לא ימונה יחיד כדירקטור חיצוני אם תפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור‬ ‫ניגוד ענינים עם תפקידו כדירקטור‪ ,‬או אם יש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן כדירקטור‪.‬‬ ‫(ד) לא ימונה דירקטור בחברה פלונית כדירקטור חיצוני בחברה אחרת אם אותה שעה מכהן‬ ‫דירקטור בחברה האחרת כדירקטור חיצוני בחברה הפלונית‪.‬‬ ‫(ה) לא ימונה יחיד כדירקטור חיצוני בחברה ציבורית‪ ,‬אם הוא עובד של רשות ניירות ערך או עובד‬ ‫של בורסה בישראל‪ .242.‬דירקטורים חיצוניים ראשונים ימונו על ידי האסיפה הכללית שתכונס לא‬ ‫יאוחר משלושה חודשים מהמועד שבו הפכה החברה לחברה ציבורית‪.‬‬ ‫‪ .243‬בכל ועדה הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון יכהן לפחות דירקטור חיצוני אחד‪.‬‬ ‫‪( .244‬א) דירקטור חיצוני זכאי לגמול ולהחזר הוצאות‪ ,‬כפי שיקבע השר בהתייעצות עם רשות ניירות‬ ‫ערך‪.‬‬ ‫(ב) דירקטור חיצוני לא יקבל‪ ,‬נוסף על הגמול שלו הוא זכאי ולהחזר ההוצאות‪ ,‬כל תמורה‪,‬‬ ‫במישרין או בעקיפין‪ ,‬בשל כהונתו כדירקטור בחברה; לענין סעיף קטן זה לא יראו כתמורה מתן פטור‪,‬‬ ‫התחייבות לשיפוי‪ ,‬שיפוי או ביטוח לפי הוראות סימן ג' לפרק השלישי‪.‬‬ ‫‪( .241‬א) תקופת כהונתו של דירקטור חיצוני תהא שלוש שנים‪ ,‬ורשאית החברה‪ ,‬על אף הוראות סעיף‬ ‫‪ ,242‬למנותו לתקופה אחת נוספת של שלוש שנים‪.‬‬ ‫(ב) דירקטור חיצוני לא יפוטר וכהונתו לא תופסק אלא בהתאם להוראות סעיפים ‪ 249 ,233‬ו‪.249-‬‬ ‫‪241‬א‪ .‬דירקטור חיצוני שחדל להתקיים בו תנאי הדרוש לפי חוק זה לכהונתו כדירקטור חיצוני יודיע על כך‬ ‫מיד לחברה‪ ,‬וכהונתו תפקע במועד מתן ההודעה‪.‬‬ ‫‪( .249‬א) נודע לדירקטוריון כי קיים חשש שדירקטור חיצוני חדל לקיים תנאי מן התנאים הדרושים לפי‬ ‫חוק זה למינויו כדירקטור חיצוני‪ ,‬או כי קיים חשש כי הדירקטור הפר את חובת האמונים לחברה‪ ,‬ידון‬ ‫בכך הדירקטוריון בישיבה שתכונס לראשונה לאחר שנודע לו על כך‪.‬‬ ‫(ב) קבע הדירקטוריון כי הדירקטור החיצוני חדל לקיים תנאי מן התנאים הדרושים לפי חוק זה‬ ‫למינויו או כי הוא הפר את חובת האמונים‪ ,‬יזמן הדירקטוריון אסיפה מיוחדת שעל סדר יומה הפסקת‬ ‫כהונתו של הדירקטור החיצוני‪.‬‬ ‫(ג) נימו קי הדירקטוריון יובאו לפני האסיפה המיוחדת ותינתן לדירקטור החיצוני הזדמנות סבירה‬ ‫להביא את עמדתו; החלטת האסיפה המיוחדת בדבר הפסקת כהונתו של הדירקטור החיצוני תתקבל ברוב‬ ‫הדרוש למינויו‪.‬‬ ‫‪ .249‬בית המשפט‪ ,‬לבקשת דירקטור או בעל מניה‪ ,‬רשאי להורות על פקיעת כהונתו של דירקטור חיצוני‬ ‫אם מצא כי הוא חדל לקיים תנאי מן התנאים הדרושים לפי חוק זה למינויו כדירקטור חיצוני או כי הפר‬ ‫את חובת האמונים לחברה‪.‬‬ ‫‪ .241‬חברה לא תמנה את מי שכיהן בה כדירקטור חיצוני לכהונה כנושא משרה בה‪ ,‬לא תעסיקו כעובד‬ ‫ולא תקבל ממנו שירותים מקצועיים בתמורה‪ ,‬בין במישרין ובין בעקיפין‪ ,‬לרבות באמצעות תאגיד‬ ‫בשליטתו‪ ,‬אלא אם כן חלפו שנתיים מתום כהונתו כדירקטור חיצוני באותה חברה‪.‬‬ ‫מינוי ופיטורים של נושאי משרה אחרים‬ ‫‪ .212‬המנהל הכללי ימונה ויפוטר בידי הדירקטוריון‪ ,‬אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון‪.‬‬ ‫‪ .219‬נושאי משרה בחברה‪ ,‬למעט דירקטורים ומנהל כללי‪ ,‬ימונו ויפוטרו‪ ,‬בחברה ציבורית על ידי המנהל‬ ‫הכללי‪ ,‬ובחברה פרטית על ידי הדירקטוריון; הכל אם לא נקבע אחרת בתקנון‪.‬‬ ‫‪99‬‬ ‫חובות נושאי משרה‬ ‫‪.212‬‬ ‫חדש]‪.‬‬ ‫סימן א'‪ :‬חובת זהירות‬ ‫(א) נושא משרה חב כלפי החברה חובת זהירות כאמור בסעיפים ‪ 31‬ו‪ 39-‬לפקודת הנזיקין [נוסח‬ ‫(ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת זהירות של נושא משרה כלפי אדם אחר‪.‬‬ ‫‪ .213‬נושא משרה יפעל ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר‪ ,‬באותה עמדה ובאותן נסיבות‪,‬‬ ‫ובכלל זה ינקוט‪ ,‬בשים לב לנסיבות הענין‪ ,‬אמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקית של‬ ‫פעולה המובאת לאישורו או של פעולה הנעשית על ידיו בתוקף תפקידו‪ ,‬ולקבלת כל מידע אחר שיש לו‬ ‫חשיבות לענין פעולות כאמור‪.‬‬ ‫‪213‬א‪ .‬מינוי דירקטור שהוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית או שהוא בעל כשירות מקצועית לפי‬ ‫סעיפים ‪(291‬ד) או ‪(242‬א‪ ,)9‬אין בו כדי לשנות מן האחריות המוטלת עליו ועל שאר הדירקטורים בחברה‪,‬‬ ‫על פי כל דין‪.‬‬ ‫‪.214‬‬ ‫סימן ב'‪ :‬חובת אמונים‬ ‫(א) נושא משרה חב חובת אמונים לחברה‪ ,‬ינהג בתום לב ויפעל לטובתה‪ ,‬ובכלל זה –‬ ‫(‪ )9‬יימנ ע מכל פעולה שיש בה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר‬ ‫שלו או לבין עניניו האישיים;‬ ‫(‪ )2‬יימנע מכל פעולה שיש בה תחרות עם עסקי החברה;‬ ‫(‪ )3‬יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר;‬ ‫(‪ )4‬יגלה לחברה כל ידיעה וימסור לה כל מסמך הנוגעים לעניניה‪ ,‬שבאו לידיו בתוקף מעמדו‬ ‫בחברה‪.‬‬ ‫(ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת אמונים של נושא משרה כלפי אדם‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫‪( .211‬א) חברה רשאית לאשר פעולה מהפעולות המנויות בסעיף ‪(214‬א) ובלבד שנתקיימו כל התנאים‬ ‫האלה‪:‬‬ ‫(‪ )9‬נושא המשרה פועל בתום לב והפעולה או אישורה אינן פוגעות בטובת החברה;‬ ‫(‪ )2‬נושא המשרה גילה לחברה‪ ,‬זמן סביר לפני המועד לדיון באישור‪ ,‬את מהות ענינו האישי‬ ‫בפעולה‪ ,‬לרבות כל עובדה או מסמך מהותיים‪.‬‬ ‫(ב) אישור החברה לפעולות שאינן פעולות מהותיות יינתן לפי הוראות הפרק החמישי לענין אישור‬ ‫עסקאות‪ ,‬ואישור החברה לפעולות מהותיות יינתן לפי הוראות הפרק החמישי לענין אישור עסקאות‬ ‫חריגות; הוראות הפרק החמישי לגבי תוקפן של עסקאות‪ ,‬יחולו‪ ,‬בשינויים המחויבים‪ ,‬לגבי תוקפן של‬ ‫פעולות‪.‬‬ ‫‪( .219‬א) על הפרת חובת אמונים של נושא משרה כלפי החברה יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה‪,‬‬ ‫בשינויים המחויבים‪.‬‬ ‫(ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א)‪ ,‬רואים נושא משרה שהפר חובת אמונים כלפי‬ ‫החברה כמי שהפר את התקשרותו עם החברה‪.‬‬ ‫(ג) חברה רשאית לבטל פעולה שעשה נושא משרה בשם החברה כלפי אדם אחר או לתבוע מאותו‬ ‫אדם את הפיצויים המגיעים לה מנושא המשרה‪ ,‬אף בלא ביטול הפעולה‪ ,‬אם אותו אדם ידע על הפרת חובת‬ ‫האמונים של נושא המשרה‪ ,‬וידע או היה עליו לדעת על העדר אישור לפעולה‪.‬‬ ‫(ד) חזקה על אדם שלא היה עליו לדעת על העדר אישור לפעולה כנדרש לפי פרק זה אם קיבל את‬ ‫אישור הדירקטוריון לכך שנתקבלו כל האישורים הנדרשים לפעולה‪.‬‬ ‫‪ .219‬נודע לדירקטור על ענין של החברה שנתגלו בו לכאורה הפרת חוק או פגיעה בנוהל עסקים תקין‪,‬‬ ‫יפעל בלא דיחוי לזימון ישיבה של הדירקטוריון כאמור בסעיף ‪(11‬ב)(‪.)2‬‬ ‫עסקאות עם בעלי ענין‬ ‫‪ .291‬בפרק זה‪" ,‬בעל שליטה" ‪ -‬בעל השליטה כמשמעותה בסעיף ‪ ,9‬לרבות מי שמחזיק בעשרים וחמישה‬ ‫אחוזים או יותר מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית של החברה אם אין אדם אחר המחזיק בלמעלה‬ ‫מחמישים אחוזים מזכויות ההצבעה בחברה; לענין החזקה‪ ,‬יראו שניים או יותר‪ ,‬המחזיקים בזכויות‬ ‫‪99‬‬ ‫הצבעה בחברה ואשר לכל אחד מהם יש ענין אישי באישור אותה עסקה המובאת לאישור החברה‪,‬‬ ‫כמחזיקים יחד‪.‬‬ ‫‪( .291‬א) נושא משרה בחברה או בעל שליטה בחברה ציבורית היודע שיש לו ענין אישי בעסקה קיימת או‬ ‫מוצעת של החברה‪ ,‬יגלה לחברה‪ ,‬בלא דיחוי‪ ,‬ולא יאוחר מישיבת הדירקטוריון שבה נדונה העסקה‬ ‫לראשונה‪ ,‬את מהות ענינו האישי‪ ,‬לרבות כל עובדה או מסמך מהותיים‪.‬‬ ‫(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול כאשר הענין האישי נובע רק מקיום ענין אישי של קרוב בעסקה‬ ‫שאינה חריגה‪.‬‬ ‫(ג) צד מעונין‪ ,‬כמשמעותו בסעיף ‪ ,)1(292‬או מי שיהפוך לבעל שליטה כתוצאה מהצעה פרטית‪,‬‬ ‫היודע שיש לו ענין אישי בהצעה הפרטית המהותית‪ ,‬יגלה בלא דיחוי לחברה הציבורית את מהות ענינו‬ ‫האישי‪ ,‬לרבות כל עובדה או מסמך מהותיים‪.‬‬ ‫‪ .292‬עסקאות של חברה המפורטות להלן‪ ,‬טעונות אישורים כקבוע בפרק זה‪ ,‬ובלבד שהעסקה אינה‬ ‫פוגעת בטובת החברה‪:‬‬ ‫(‪ )9‬עסקה של חברה עם נושא משרה בה וכן עסקה של חברה עם אדם אחר שלנושא משרה בחברה‬ ‫יש בה ענין אישי; ואולם לא יראו‬ ‫(א) נושא משרה בחברה אם וגם בחברה בת הנמצאת בשליטתה ובבעלותה המלאות‪ ,‬כבעל‬ ‫ענין אישי בעסקה בין החברה האם לבין החברה הבת‪ ,‬בשל עצם היותו נושא משרה בשתיהן או‬ ‫בשל היותו בעל מניה או בעל נייר ערך שניתן לממשו במניות בחברה האם;‬ ‫(ב) נושא משרה במספר חברות בנות הנמצאות בשליטה ובבעלות מלאה של אותו אדם‪ ,‬כבעל‬ ‫ענין אישי בעסקה בין חברות בנות כאמור‪ ,‬בשל עצם היותו נושא משרה בחברות המתקשרות;‬ ‫(‪ )2‬מתן פטור‪ ,‬ביטוח‪ ,‬התחייבות לשיפוי או שיפוי לפי היתר לשיפוי‪ ,‬לנושא משרה שאינו‬ ‫דירקטור;‬ ‫(‪ )3‬התקשרות של חברה עם דירקטור בה באשר לתנאי כהונתו‪ ,‬לרבות מתן פטור‪ ,‬ביטוח‪,‬‬ ‫התחייבות לשיפוי או שיפוי לפי היתר לשיפוי‪ ,‬וכן התקשרות של חברה עם דירקטור בה באשר‬ ‫לתנאי העסקתו בתפקידים אחרים (להלן ‪ -‬תנאי כהונה והעסקה);‬ ‫(‪ )4‬עסקה חריגה של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה או עסקה חריגה של חברה ציבורית עם‬ ‫אדם אחר שלבעל השליטה יש בה ענין אישי‪ ,‬לרבות הצעה פרטית שלבעל השליטה יש בה ענין‬ ‫אישי; וכן התקשרות של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה או עם קרובו‪ ,‬אם הוא גם נושא משרה‬ ‫בה ‪ -‬באשר לתנאי כהונתו והעסקתו‪ ,‬ואם הוא עובד החברה ואינו נושא משרה בה ‪ -‬באשר‬ ‫להעסקתו בחברה;‬ ‫‪.291‬‬ ‫(א) עסקה שמתקיים בה האמור בסעיף ‪ )4(292‬טעונה אישורם של אלה בסדר הזה‪:‬‬ ‫(‪ )9‬ועדת הביקורת;‬ ‫(‪ )2‬הדירקטוריון;‬ ‫(‪ )3‬האסיפה הכללית‪ ,‬ובלבד שיתקיים אחד מאלה‪:‬‬ ‫(א) במנין קולות הרוב באסיפה הכללית ייכללו לפחות שליש מכלל קולות בעלי המניות‬ ‫שאינם בעלי ענין אישי באישור העסקה‪ ,‬המשתתפים בהצבעה; במנין כלל הקולות של‬ ‫בעלי המניות האמורים לא יובאו בחשבון קולות הנמנעים;‬ ‫(ב) סך קולות המתנגדים מקרב בעלי המניות האמורים בפסקת משנה (א) לא עלה על‬ ‫שיעור של אחוז אחד מכלל זכויות ההצבעה בחברה‪.‬‬ ‫(ב) השר רשאי לקבוע שיעורים שונים מן השיעור האמור בסעיף קטן (א)(‪()3‬ב)‪.‬‬ ‫‪( .212‬א) לעסקה של חברה עם נושא משרה בה או לעסקה חריגה של חברה ציבורית עם בעל שליטה בה‬ ‫לא יהיה תוקף כלפי החברה וכלפי נושא המשרה או בעל השליטה‪ ,‬אם העסקה לא אושרה בהתאם לקבוע‬ ‫בפרק זה לרבות אם נפל בהליך האישור פגם מהותי‪ ,‬או אם העסקה נעשתה בחריגה מהותית מן האישור‪.‬‬ ‫(ב) לעסקה כאמור בסעיף קטן (א) לא יהיה תוקף גם כלפי אדם אחר אם אותו אדם ידע על ענינו‬ ‫האישי של נושא המשרה או של בעל השליטה באישור העסקה‪ ,‬וידע או היה עליו לדעת על העדר אישור‬ ‫לעסקה כנדרש לפי פרק זה‪.‬‬ ‫‪ .219‬חברה רשאית לבטל עסקה עם אדם אחר‪ ,‬הטעונה אישור כאמור בפרק זה‪ ,‬למעט עסקה כאמור‬ ‫‪91‬‬ ‫בסעיף ‪ ,299‬וכן רשאית היא לתבוע ממנו פיצויים בשל הנזק שנגרם לה אף בלא ביטול העסקה‪ ,‬אם אותו‬ ‫אדם ידע על ענ ינו האישי של נושא המשרה בחברה באישור העסקה או על ענינו האישי של בעל השליטה‬ ‫בחברה הציבורית באישור העסקה‪ ,‬וידע או היה עליו לדעת על העדר אישור לעסקה כנדרש לפי פרק זה‪.‬‬ ‫‪( .213‬א) נושא משרה שלא גילה את ענינו האישי כאמור בסעיף ‪ 291‬יראו אותו כמי שהפר את חובת‬ ‫האמונים; בעל שליטה בחברה ציבורית שלא גילה את ענינו האישי כאמור באותו סעיף‪ ,‬יראו אותו כמי‬ ‫שהפר את חובת ההגינות‪.‬‬ ‫(ב) צד מעונין שהפר את חובת הגילוי כאמור בסעיף ‪ 291‬או בעל מניה שלא גילה את ענינו האישי‬ ‫כאמור בסעיף ‪ ,299‬רשאית החברה לתבוע ממנו פיצויים על הנזקים שנגרמו לה עקב העדר הגילוי‪.‬‬ ‫תקנות החברות ( תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל‬ ‫כשירות מקצועית)‪ ,‬תשס"ו‪5002-‬‬ ‫דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית הוא מי שבשל השכלתו‪ ,‬ניסיונו וכישוריו הוא בעל‬ ‫‪.9‬‬ ‫מיומנות גבוהה והבנה בנושאים עסקיים – חשבונאיים ודוחות כספיים באופן המאפשר לו להבין לעומקם‬ ‫את הדוחות הכספיים של החברה ולעורר דיון בקשר לאופן הצגתם של הנתונים הכספיים; הערכת‬ ‫מיומנותו החשבונאית והפיננסית של דירקטור תיעשה בידי הדירקטוריון‪ ,‬ויובאו במכלול השיקולים‪ ,‬בין‬ ‫השאר‪ ,‬השכלתו‪ ,‬ניסיונו‪ ,‬וידיעותיו בנושאים אלה‪:‬‬ ‫(‪ )9‬סוגיות חשבונאיות וסוגיות בקרה חשבונאית האופייניות לענף שבו פועלת החברה ולחברות‬ ‫בסדר הגודל והמורכבות של החברה;‬ ‫(‪ )2‬תפקידיו של רואה החשבון המבקר והחובות המוטלות עליו;‬ ‫(‪ )3‬הכנת דוחות כספיים ואישורם לפי החוק ולפי חוק ניירות ערך‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫(א) דירקטור בעל כשירות מקצועית הוא מי שמתקיים בו אחד מהתנאים האלה‪:‬‬ ‫(‪ )9‬בעל תואר אקדמאי באחד מן המקצועות האלה‪ :‬כלכלה‪ ,‬מינהל עסקים‪ ,‬ראיית חשבון‪,‬‬ ‫משפטים‪ ,‬מינהל ציבורי;‬ ‫(‪ )2‬בעל תואר אקדמאי אחר או שהוא השלים לימודי השכלה גבוהה אחרת‪ ,‬הכל בתחום‬ ‫עיסוקה העיקרי של החברה או בתחום הרלוונטי לתפקיד;‬ ‫(‪ )3‬הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה‪ ,‬או שהוא בעל ניסיון מצטבר של חמש‬ ‫שנים לפחות בשניים או יותר מאלה‪:‬‬ ‫(א) בתפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי;‬ ‫(ב) בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי;‬ ‫(ג) בתפקיד בכיר בתחום עיסוקיה העיקריים של החברה‪.‬‬ ‫(ב) הערכת הכשירות המקצועית של מועמד לכהן כדירקטור כאמור בתקנה משנה (א)‪ ,‬תיעשה בידי‬ ‫הדירקטוריון‪.‬‬ ‫(א) בהצהרה לפי סעיף ‪ 249‬לחוק יצהיר המועמד גם לגבי השכלתו וניסיונו‪ ,‬ככל שהם רלוונטיים‪,‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫לשם בחינה האם מתקיימים בו התנאים והמבחנים לפי תקנות אלה וכן יצרף מסמכים ותעודות התומכים‬ ‫בהצהרתו‪.‬‬ ‫‪91‬‬ ‫הגבלים עסקיים‬ ‫הגבלים עסקיים הוא ענף משפטי העוסק בקידום התחרות ואוסר תחרות לא הוגנת‪ .‬עיקר הפיקוח על‬ ‫התחרות מתבצע בידי רשות ההגבלים העסקיים‪ ,‬בהתאם לחוק ההגבלים העסקיים‪ .‬בארצות הברית מכונה‬ ‫הענף ‪ ,Antitrust Law‬ובאירופה ‪.Competition Law‬‬ ‫מטרת ההגבלים העסקיים‬ ‫מטרתם העיקרית של דיני ההגבלים העסקיים היא להסיר מגבלות מלאכותיות שעומדות בדרכה של‬ ‫התחרות החופשית‪ .‬כמו כן‪ ,‬הגבלים עסקיים נועדו למנוע מחברה שתפסה מיקום דומיננטי בשוק מלנצל‬ ‫לרעה את כוחה‪.‬‬ ‫יתרונות התחרות‪ :‬מובילה להורדת מחירים; מאפשרת הקצאה יעילה יותר של משאבים; מובילה ליעילות‬ ‫ודינאמיות‪ .‬התחרות היא עקרון בסיסי בדמוקרטיה‪ ,‬שכן היא מאפשרת חופש בחירה‪.‬‬ ‫לא נרצה לעודד תחרות במספר מצומצם של מצבים‪ :‬כאשר קיים מונופול טבעי‪ ,‬מונופול שנוצר כתוצאה‬ ‫מתנאים טבעיים בשוק (למשל ‪ -‬הביקוש בשוק לא יכול לתמוך ביותר מחברה אחת)‪ ,‬או מנצל משאב נדיר;‬ ‫כאשר חברה מנצלת יתרונות טבעיים ‪ -‬פירמה המנצלת את יתרונותיה‪ ,‬למשל ‪ -‬המציעה מוצר טוב יותר‬ ‫מהמתחרות; כשמעורב קניין רוחני ‪ -‬למשל‪ ,‬חברה הממציאה פטנט; וכאשר טובת הציבור מחייבת מונופול‬ ‫ למשל‪ ,‬תחום הביטחון‪.‬‬‫הסדרים כובלים‬ ‫הסדר כובל הוא העוולה הנפוצה ביותר בהגבלים עסקיים‪ .‬לפי החוק‪ ,‬הסדר כובל הוא הסדר בין בני אדם‬ ‫המנהלים עסקים‪ ,‬בו (לפחות) אחד הצדדים מגביל את עצמו‪ ,‬באופן העלול להפחית התחרות בינו לצדדים‬ ‫אחרים‪ .‬הסדר כובל מתקיים כאשר יש הסכמה לגבי המחיר שיידרש או ישולם עבור מוצר או שירות;‬ ‫כאשר מוסכם על הרווח שעשוי להיות מופק; כאשר מתבצעת חלוקת שוק (חלוקה גאוגרפית או לפי סוג‬ ‫הצרכנים); או כאשר ההסכם נוגע לכמות או איכות המוצר או השירות המסופק‪.‬‬ ‫ישנם ‪ 2‬סוגים של הסדרים כובלים‪:‬‬ ‫הסדר כובל אופקי‬ ‫הסדר כובל אופקי הוא הסדר הנערך בין חברות המתחרות באותו שוק‪ .‬למשל ‪ 2 -‬חברות מסכימות ביניהן‬ ‫שימכרו מוצר מסוים באותו מחיר‪.‬‬ ‫הסדר כובל אנכי‬ ‫הסדר כובל אנכי הוא הסדר הנערך בין חברות הנמצאות בשרשרת הייצור או השיווק של מוצר מסוים‪.‬‬ ‫למשל ‪ -‬הסדר בין חברה הכורה מחצבים לבין חברה המעבדת אותם לכדי מוצר‪ .‬הסדר אנכי יכול להיות‬ ‫הסדר הכתבת מחירים (בדומה להסדר אופקי)‪ ,‬שבו ספק מכתיב למשווק את המחיר בו עליו למכור את‬ ‫המוצר‪ ,‬או הסדר בלעדיות‪ ,‬בו ספק מתחייב למכור רק למשווק מסוים‪ ,‬או שמשווק מסוים מתחייב לרכוש‬ ‫רק מספק מסוים‪ .‬כאשר שני הצדדים מתחייבים לבלעדיות‪ ,‬זהו הסדר בלעדיות הדדית‪.‬‬ ‫קרטל‬ ‫קרטל הוא איגוד של ספקים (יצרנים‪ ,‬יבואנים‪ ,‬נותני שירות וכדומה)‪ ,‬אשר מתאגדים יחדיו על מנת להגדיל‬ ‫את רווחי המשתתפים יחסית לתנאי השוק התחרותי‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫סוגי קרטלים‪:‬‬ ‫קרטל מכסות ‪ -‬שליטה בכמות היצור של כל חבר בקרטל‪.‬‬ ‫קרטל שיווק ‪ -‬כל היצרנים מוכרים את סחורתם במחיר קבוע מראש לקרטל והוא המשווק הבלעדי וקובע‬ ‫מחיר מכירה לשווק‪.‬‬ ‫קרטל מחירים ‪ -‬הקרטל קובע מחיר אחיד לשיווק הסחורה‪.‬‬ ‫קרטל מחירים ומכסות ‪ -‬שילוב של קביעת מחירים ומכסות ייצור‪.‬‬ ‫קרטל גאוגרפי ‪ -‬הקרטל מחלק את גורמי הייצור לשטחים גיאוגרפיים שם הם מקבלים בלעדיות‪.‬‬ ‫מונופול‬ ‫בתחום הכלכלה מגדיר המונח מצב בו בשוק של מוצר (או שירות) מסוים קיים מוכר אחד בלבד (מה‬ ‫שמקנה לאותו גורם‪ ,‬הקרוי בעל המונופול או מונופוליסט‪ ,‬שליטה בתחום פעילות בשוק‪ ,‬לרוב תוך הגבלה‬ ‫של התחרות בו)‪ .‬דוגמאות למונופולים יכולים להוות הכנסייה הקתולית בימי הביניים באירופה‪ ,‬ובישראל‪:‬‬ ‫חברת החשמל‪ ,‬רשות הנמלים (בטרם הפרטת הנמלים) חברת "אגד" בישראל בתחום תעבורת הנוסעים‬ ‫בישראל‪ ,‬בטרם הותרה פעילות גורמים נוספים‪.‬‬ ‫ראוי להבחין מונח זה ממונחים מקורבים כמו מונופסון‪ ,‬המייצג מצב שבו יש רק קונה אחד למוצר או‬ ‫שירות או אוליגופסון‪ ,‬שבו יש מספר בודד של קונים למוצר או שירות; קרטל‪ ,‬שהיא תופעה דומה‬ ‫ומקושרת של שליטת מספר חברות שביניהן יש הסכמה חלקית; ואוליגופול‪ ,‬שבו יש מספר קטן של מוכרים‬ ‫בשוק‪ ,‬עם או בלי התארגנות קרטלית‪.‬‬ ‫מאפייני מונופול‬ ‫למונופול מספר מאפיינים מובהקים‪ ,‬אותם ניתן למצוא בכל מונופול אמיתי‪ ,‬כזה הנהנה מיציבות בשוק‬ ‫(בניגוד למונופול זמני או חולף)‪:‬‬ ‫מוכר בודד‪ :‬מונופול טהור קיים בתעשייה שבה גורם אחד הוא היצרן של מוצר או ספק שירות מסוים‪.‬‬ ‫גורם או חברה עשויים להיחשב מונופול גם אם נתח השוק של כל המתחרים גם יחד זניח (פחות מאחוז או‬ ‫שניים)‪.‬‬ ‫היעדר חלופות קרובות‪ :‬השירות ייחודי ואינו ניתן להחלפה על נקלה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬יצרן חומוס השולט ברוב‬ ‫השוק אינו יכול להיחשב מונופול לעולם‪ ,‬שכן למוצר שהוא מציע יש חלופות דומות‪.‬‬ ‫שליטה במחירים‪ :‬לחברה או גורם בודד שליטה מוחלטת או קרובה למוחלטת בהיצע התעשייתי כולו‬ ‫במוצר או שירות מסוים‪ ,‬ויש להם השפעה ניכרת על גובה המחיר בו מוצע השירות או המוצר‪.‬‬ ‫חסם כניסה‪ :‬במצב של מונופול טהור‪ ,‬אסורה ההתחרות בבעל המונופול‪ .‬במצב של מונופול שאינו טהור‬ ‫מוצבים חסמי כניסה משמעותיים‪ ,‬המונעים למעשה‪ ,‬גם אם לא להלכה‪ ,‬כניסה של גורמים אחרים‪.‬‬ ‫סוגי מונופולים‬ ‫ניתן להבחין בין סוגי מונופולים על–פי נסיבות היווצרותם ועל–פי אופן התנהגותם בשוק‪ .‬על–פי גישה זו‪,‬‬ ‫ניתן להבחין בין מונופול באישור ממשלתי ומונופול על פי חוק‪ ,‬המבוססים על מדיניות ממשלתית או‬ ‫חקיקה ונהנים ממעמד מונופוליסטי בזכות קביעה בחוק; מונופול טבעי‪ ,‬שהוא תוצר של מבנה העלויות‬ ‫בשוק (היינו‪ ,‬שרק גורם אחד מסוגל להתחרות בשוק); ומונופול תחרותי‪ ,‬שהוא מונופול שנוצר בעקבות‬ ‫תחרות חופשית‪ .‬על–פי גישה אחרת‪ ,‬המקובלת בעיקר על בעלי גישה התומכת בקפיטליזם ובליברליזם‪,‬‬ ‫מונופול טבעי אינו נוצר בפועל במצב של תחרות חופשית ואילו מונופול תחרותי אינו ראוי להיקרא מונופול‪,‬‬ ‫כיוון שמעמד השליטה שלו בשוק אינו יציב‪ ,‬כנדרש ממונופול ולכן עשוי להשתנות באופן טבעי בכל זמן‬ ‫נתון‪.‬‬ ‫הבחנה אחרת בין סוגי מונופולים נוגעת לאופן בו מוצע השירות או המוצר‪ .‬בתחום זה‪ ,‬ישנם מונופולים‬ ‫אנכיים‪ ,‬השולטים באספקת שירות או מוצר לכל אורך הדרך‪ ,‬מחומר גלם ועד למוצר הצריכה המוצע‬ ‫לצרכן‪ .‬דוגמה טיפוסית לכך יכולות להוות חברות לאספקת חשמל‪ ,‬השולטות לרוב גם בהפקת החשמל‪ ,‬גם‬ ‫בהולכתו וגם באספקה ובטיפול בצרכן‪ .‬מונופול מסוג שני הוא אופקי‪ :‬שליטה בגזרה רחבה של שירותים או‬ ‫‪29‬‬ ‫מוצרים מסוג מסוים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬חברה המוציאה לאור את רוב המגזינים הנמכרים במדינה מסוימת עשויה‬ ‫להיחשב בעלת מונופול אופקי‪.‬‬ ‫הפיקוח על המונופול‬ ‫מונופול‪ ,‬לפי חוק ההגבלים העסקיים‪ ,‬היא חברה בעלת נתח שוק מרכזי בשוק הרלוונטי‪ .‬החוק קובע שגוף‬ ‫הוא מונופול אם הוא שולט ביותר מ‪ 12%-‬מכלל אספקת או רכישת נכסים או שירותים בידי בן אדם אחד)‪.‬‬ ‫הגדרה זו שונה מן ההגדרה הכלכלית של מונופול‪ .‬השר הממונה רשאי להכריז על חברה בתור מונופול גם‬ ‫אם היא שולטת על פחות מ‪ 12%-‬מהשוק‪ ,‬אולם זהו מקרה נדיר‪.‬‬ ‫הממונה רשאי לנקוט פעולות כנגד מונופולים‪ .‬הוא רשאי לתת לחברה שהוכרזה כמונופול צווים‪ ,‬בהם הוא‬ ‫מפרט כיצד עליה לנהוג‪ .‬הממונה יכול לחייב את המונופול לחדול ממעשים הפוגעים באופן לא הוגן‬ ‫בצרכנים או במתחרים‪ ,‬או למנוע מהמונופול לנצל לרעה של כוח דומיננטי בשוק‪.‬‬ ‫מיזוגים‬ ‫מיזוג (‪ )Merger‬הוא רכישה של "עיקר נכסי" חברה אחת בידי חברה אחרת‪ ,‬או רכישת מניות חברה בערך‬ ‫העולה על ‪ 21%‬מסך המניות בידי חברה אחרת‪ .‬נהוג לסווג את המיזוגים כיום לשלושה סוגים‪:‬‬ ‫מיזוג אופקי ‪ -‬בין חברות המתחרות אחת בשנייה‪ ,‬ומספקות אותו סוג מוצר או שירות (מיזוג של שני‬ ‫מתחרים מאותו השוק)‪.‬‬ ‫מיזוג אנכי ‪ -‬בין חברות הנמצאות בשלבים שונים של ייצור מוצר מסוים (מיזוג שני חברות משני שווקים‬ ‫שונים אך שניהם מהווים חלק משרשרת ייצור של מוצר מסוים)‪.‬‬ ‫מיזוג קונגלומרטים ‪ -‬הגדרה שיורית‪ ,‬כל מה שאינו מיזוג אופקי או אנכי‪ .‬מיזוג זה יכול להיות בין חברות‬ ‫מתחומים שונים‪ ,‬או בין חברות המתמזגות גם אופקית וגם אנכית (שני חברות משווקים שונים לגמרי)‪.‬‬ ‫התערבות במיזוג‬ ‫ככלל מיזוג בין חברות הינה פעולה לגיטימית וחיובית להתפתחות החברות ‪" -‬צמיחה חיצונית"‪ ,‬להבדיל‬ ‫מצמיחה פנימית אשר מייצגת לדוגמה התיעלות של תהליך ייצור על ידי מכונות טובות יותר‪ .‬יחד עם זאת‬ ‫סעיף ‪(29‬א) לחוק ההגבלים העסקיים קובע כי‪:‬‬ ‫הממונה יתנגד למיזוג חברות או יתנה אותו בתנאים אם לדעתו קיים חשש סביר כי כתוצאה מן המיזוג כפי‬ ‫שהוצע תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור באחת מאלה‪:‬‬ ‫‪ .9‬רמת המחירים של נכס או של שירות;‬ ‫‪ .2‬איכות נמוכה של נכס או של שירות;‬ ‫‪ .3‬הכמות המסופקת של הנכס או היקף השירות‪ ,‬או סדירות האספקה ותנאיה‪.‬‬ ‫לפיכך ניתן לראות כי הרשות להגבלים עסקיים תתערב במיזוג שבו יש חשש סביר לפגיעה בתחרות או‬ ‫לפגיעה בציבור‪ .‬במקרה כזה יכולה הרשות לשלול את המיזוג הנדון על הסף‪ .‬מעבר לסמכות זו מוסמכת‬ ‫הרשות גם לאשר את המיזוג בתנאים אשר מרסנים את הפגיעה ומצמצמים אותה‪ .‬כך למעשה הרשות‬ ‫נוקטת בגישה לפיה היא מחד גיסא תומכת בכלכלת שוק חופשי ומאידך גיסא פועלת ככוח כמרסן בגבולות‬ ‫הפגיעה‪.‬‬ ‫דיני ההגבלים בישראל‬ ‫דיני ההגבלים העסקיים בישראל הם תחום יחסית חדש ומתפתח במהירות‪ .‬התחום מושפע רבות‬ ‫מהחקיקה והפסיקה בארצות הברית‪ .‬המיסוד של התחום בישראל החל בעיקר עם חקיקת חוק ההגבלים‬ ‫העסקיים על ידי הכנסת בשנת ‪ .9111‬מתוקף סעיף ‪49‬א לחוק הוקמה בשנת ‪ 9114‬רשות ההגבלים‬ ‫העסקיים‪ ,‬שהיא הגוף העיקרי המפקח על התחרות בישראל‪ .‬בראש הרשות עומד הממונה על ההגבלים‬ ‫העסקיים‪ .‬במקביל‪ ,‬מתוקף סעיף ‪ 32‬לחוק‪ ,‬קם בית הדין להגבלים עסקיים‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫רשות ההגבלים העסקיים‬ ‫רשות ההגבלים העסקיים הינה רשות ממשלתית אשר הוקמה בשנת ‪ 9114‬מתוקף חוק ההגבלים העסקיים‪,‬‬ ‫והיא אמונה על שמירת עקרונות התחרותיות במשק במדינת ישראל‪.‬‬ ‫בראש הרשות עומד הממונה על ההגבלים העסקיים‪ ,‬אשר ממונה על אכיפת דיני ההגבלים העסקיים‪ ,‬הן‬ ‫באמצעות כלים אזרחיים‪ ,‬הן באמצעות כלים פליליים והן באמצעות כלים כלכליים‪.‬‬ ‫תפקידי הרשות‬ ‫תפקידי הרשות מתחלקים לשלושה תחומים‪:‬‬ ‫תחום ההסדרים הכובלים‪ :‬תחום זה אוסר על אנשי עסקים וגופים עסקיים לתאם פעולות באופן הפוגע‬ ‫בצרכן‪ ,‬כמו למשל יצירת קרטלים ותיאום והסכמה על מדיניות דומה בנושאי מחירים‪ ,‬אזורי מכירה או‬ ‫איכות מוצר‪.‬‬ ‫תחום המונופולין‪ :‬תחום זה אוסר על חברה המחזיקה בלמעלה מ־‪ 12%‬מנתח השוק (בתחומה)‪ ,‬לנצל לרעה‬ ‫את מעמדה בצורה שתביא לפגיעה בציבור או תמנע תחרותיות‪.‬‬ ‫תחום המיזוגים‪ :‬תחום זה נותן את הסמכות לממונה על ההגבלים העסקיים לאשר או לא לאשר איחוד בין‬ ‫חברות שונות‪ ,‬במקרה שהאיחוד עלול לפגוע בתחרות‪.‬‬ ‫ערעורים על החלטות הרשות להגבלים עסקיים מוגשים לבית הדין להגבלים עסקיים‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫יסודות הקניין רוחני‬ ‫מהו קניין רוחני? משהו שאינו מוגדר כקניין "פיסי" כמו מקרקעין‪ ,‬מיטלטלין‪ ,‬רישום של זכויות (כמו כסף‬ ‫בבנק‪ ,‬או תיק ניירות ערך)‪ .‬קניין רוחני הוא ‪ - intangible‬כלומר אינו ניתן "לאחיזה בידיים"‪ .‬כמובן‬ ‫שמוניטין הוא חלק מקניין רוחני‪.‬‬ ‫סוגים של קניין רוחני‬ ‫פטנט‬ ‫פטנט הוא זכות שימוש בלעדית (מונופול) הניתנת על ידי המדינה לבעל המצאה לשימוש בהמצאתו לזמן‬ ‫קצוב‪ ,‬בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי‪.‬‬ ‫כדי לקבל פטנט על ההמצאה יש להגיש בקשה לפטנט לרשות המטפלת בכך באותה מדינה‪ .‬על בקשת‬ ‫הפטנט לפרט את ההמצאה עליה מבוקש הפטנט באופן שיאפשר לבעל מקצוע ממוצע בתחום אליו היא‬ ‫שייכת להבין כיצד לממשה‪ .‬כמו כן עליה לכלול "תביעות" (לפחות אחת) המגדירות במדויק את היקף‬ ‫הבלעדיות הנתבעת על ידי המבקש‪ .‬כדי לקבל פטנט צריך שההמצאה המוגדרת ב"תביעות" תהיה חדשה‪,‬‬ ‫מועילה‪ ,‬ניתנת לשימוש תעשייתי ובעלת התקדמות המצאתית‪ .‬לפטנט ניתנת הגנה במסגרת דיני הקניין‬ ‫הרוחני‪.‬‬ ‫פטנט ניתן על המצאות שעניינן מוצרים או תהליכי ייצור המשמשים בתעשייה‪ .‬הזכות לפטנט לא חלה על‬ ‫תגלית‪ ,‬כגון גילוי זן חדש של בעלי חיים‪ ,‬רעיון שיווקי (להבדיל מ"שיטת מסחר" עליה ניתן לקבל פטנט‬ ‫במדינות מסוימות)‪ ,‬תאוריה מדעית‪ ,‬וברוב המדינות ‪ -‬אף לא על תוכנת מחשב (זו מוגנת מכוח זכות‬ ‫יוצרים)‪.‬‬ ‫פטנט הוא מקומי‪ ,‬ומוגבל לאותה מדינה שהעניקה אותו‪ .‬על פי אמנת פריז עליה חתומות רוב מדינות‬ ‫העולם‪ ,‬בעל המצאה שהגיש בקשת פטנט באחת המדינות זכאי להגיש בקשת פטנט על אותה המצאה בכל‬ ‫אחת מהמדינות האחרות בתוך ‪ 92‬חודש וליהנות מדין קדימה במסגרתו ייחשב כאילו הוגשו הבקשות‬ ‫בתאריך בו הוגשה הבקשה במדינה הראשונה‪.‬‬ ‫קיימות אמנות רב‪-‬מדינתיות נוספות במסגרתן ניתן להגיש בקשת פטנט עבור מספר מדינות ולרכז את‬ ‫הליכי בחינתה ברשות מיוחדת המשותפת להן‪ .‬גם במסגרת אמנות אלה עדיין הפטנט הוא "מקומי" ובסופו‬ ‫של התהליך יהיה על מבקש הפטנט למסור את בקשתו או לאשררה בכל מדינה ומדינה בה הוא מעוניין‬ ‫לממש את זכותו‪.‬‬ ‫המטרות שביסוד שיטת הפטנטים‬ ‫המטרה במתן פטנטים היא בעיקר להמריץ פיתוח טכנולוגי‪ ,‬ולעודד פרסום ידע טכנולוגי‪ ,‬שאילולי הפטנט‬ ‫ייתכן ולא היו טורחים בפיתוחו או היה נשמר בידי בעליו כסוד ולא מגיע לידי הכלל‪ .‬לפיכך הפטנט הוא‬ ‫מעין עסקה בין הממציא לבין הציבור במסגרתה מקבל הממציא זכות מוגבלת בזמן למנוע מאחרים לייצר‬ ‫כמוהו‪ ,‬ובתמורה לכך מגלה את כל הידע הטכנולוגי המאפשר את מימוש המצאתו‪.‬‬ ‫מזכות מניעתית זו יכול הממציא ליהנות בדרך ישירה על ידי שייצר וישווק בעצמו את המוצר או ישתמש‬ ‫בעצמו בתהליך שהמציא‪ ,‬או בעקיפין על ידי המחאת זכויותיו למי שימצא לנכון בתמורה לתשלום מוסכם‬ ‫ו‪0‬או תמלוגים מהרווחים‪.‬‬ ‫דרך קבלת הפטנט‬ ‫לידתה של הזכות הפטנטית היא ברישום‪ .‬בישראל‪ ,‬סע' ‪ 3‬לחוק הפטנטים‪ ,‬תשכ"ז‪ 9199-‬אומר‪ :‬המצאה בין‬ ‫שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי שהיא חדשה‪ ,‬מועילה‪ ,‬ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה‬ ‫התקדמות המצאתית‪ ,‬היא כשירת פטנט‪.‬‬ ‫השלבים העיקריים בדרך לקבלת פטנט הם‪:‬‬ ‫הגשת בקשה לרשות הפטנטים‪ ,‬המדגמים וסימני המסחר בירושלים‪ ,‬שהיא סוכנות ביצוע מטעם משרד‬ ‫המשפטים המטפלת ברישום זכויות קניין רוחני‪ .‬הבקשה מתוארכת‪ ,‬מקבלת מספר‪ ,‬וממתינה בתור‬ ‫‪24‬‬ ‫לבחינתה‪ .‬בבוא העת היא נבחנת על ידי בוחן פטנטים (שהינו בעל השכלה מדעית בתחום ההמצאה)‪ ,‬הבודק‬ ‫האם היא מקיימת את דרישות החוק‪ .‬במקרה של ליקוי בבקשה שולח הבוחן את השגתו למבקש‪ .‬על‬ ‫המבקש להסיר את ההשגה תוך הזמן הקבוע בחוק או בתקנות הפטנטים בדרך שנקבעה בהם להסרתה‪ .‬אי‬ ‫הסרת ההשגה יגרור את ביטול בקשת הפטנט‪.‬‬ ‫נמצא שההמצאה ראויה לפטנט‪ ,‬תתפרסם הודעה על קיבולה ביומן הפטנטים [‪ ]9‬והמדגמים‪ ,‬שהוא כרך של‬ ‫"רשומות" המיוחד לפרסומים המתחייבים מהחוקים והתקנות העוסקים בקניין רוחני‪ .‬הפרסום כולל את‬ ‫שם האמצאה‪ ,‬תקציר שלה ופרטי בעליה‪ .‬פרסום דבר הקיבול איננו סופי‪ ,‬ומטרתו לתת אפשרות למעוניין‬ ‫בכך להגיש את התנגדותו למתן הפטנט‪ ,‬באופן שנקבע בחוק הפטנטים ובתקנותיו‪.‬‬ ‫ישראל היא אחת המדינות היחידות בה כל ההליכים משלב הגשת בקשת הפטנט ועד שלב ההודעה על‬ ‫קיבולה‪ ,‬מתנהלים בסודיות (למעט פרסום ראשוני ביומן הפטנטים לפי סעיף ‪ 99‬לחוק)‪ .‬אולם משפורסם‬ ‫דבר קיבול הבקשה‪ ,‬נפתח התיק על ההתכתבויות הכלולות בו‪ ,‬לעיון הציבור‪ .‬לא הוגשה לרשם הפטנטים‬ ‫התנגדות למתן הפטנט על ידי מי מהציבור בתוך ‪ 3‬חודשים מיום הפרסום‪ ,‬יוענק הפטנט‪.‬‬ ‫הוגשה התנגדות‪ ,‬ידון בה הרשם‪ ,‬יבחן את עילותיה‪ ,‬יתן למבקש לטעון את טענותיו שמנגד‪ ,‬יזמן עדים‬ ‫ומומחים כפי הנדרש על מנת להגיע להכרעה‪ ,‬ולבסוף יתן את החלטתו אם לקבלה או לדחותה‪ .‬זכות‬ ‫הצדדים לערער על ההחלטה בפני בית המשפט (ע"פ כללי סדר דין אזרחי)‪ .‬כל עוד לא תם הדיון לא יוענק‬ ‫הפטנט‪.‬‬ ‫לאחר שעברה בקשת הפטנט בהצלחה את השלבים האמורים‪ ,‬יינתן הפטנט‪ ,‬וישאר בתוקף כל עוד שולמו‬ ‫עבורו אגרות החידוש הקבועות בחוק‪ ,‬וכל עוד לא הוחלט על ביטולו (במשך כל תקופת תוקפו של פטנט‬ ‫זכותו של אדם להגיש לבית המשפט בקשה לביטולו מהעילות הקבועות בחוק)‪ .‬תוקף פטנט בישראל הוא ל‪-‬‬ ‫‪ 22‬שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט (למעט מקרים מיוחדים בהם ניתן לבקש צו הארכה כמפורט בחוק‬ ‫הפטנטים)‪.‬‬ ‫רישיון כפייה לניצול פטנט‬ ‫פטנט רשום מעניק לבעליו זכות בלעדית לייצור‪ ,‬שיווק ושימוש בו במשך ‪ 22‬שנים‪ .‬זכות זו עשוייה להיות‬ ‫מנוצלת לרעה על ידי בעל פטנט‪ ,‬אשר עשוי מנימוקים שונים להגביל את התחרות החופשית ולהפיץ את‬ ‫המוצר נשוא הפטנט שלו בעלויות שלא ניתן לעמוד בהן‪ ,‬או אף לסרב להפיץ אותו כלל‪.‬‬ ‫המחוקק‪ ,‬בארץ‪ ,‬ובמקומות אחרים בעולם‪ ,‬ראה לנגד עיניו אפשרות של ניצול לרעה של זכות בעלות‬ ‫בפטנט‪ ,‬ולשם כך‪ ,‬כוללים חוקי פטנטים רבים‪ ,‬לרבות חוק הפטנטים הישראלי מנגנון של אפשרות לקבלת‬ ‫רשיון כפיה לייצור המצאה מסוימת המוגנת בפטנט‪ ,‬שלא על ידי בעליה‪ ,‬ושלא בהסכמתו‪.‬‬ ‫רשיון כפייה‪ ,‬אם כן‪ ,‬הנו רשיון לניצול הפטנט ללא הסכמת בעל הפטנט‪ .‬על מנת שניתן יהיה לקבל רשיון‬ ‫כפיה‪ ,‬יאלץ המבקש להוכיח התקיימותם של ‪ 3‬תנאים מצטברים‪ :‬ראשית‪ ,‬תנאי פרוצדורלי – כי הוגשה‬ ‫בקשה לרשם הפטנטים לקבלת רשיון לניצול האמצאה נשוא הפטנט ושולמה האגרה הקבועה בחוק‪ .‬שנית‪,‬‬ ‫על רשם הפטנטים להשתכנע כי בעל הפטנט מנצל לרעה את זכות הניצול הבלעדית שלו‪ ,‬ושלישית‪ ,‬כי‬ ‫הבקשה הוגשה לאחר תום ‪ 3‬שנים מיום מתן הפטנט או ‪ 4‬שנים מיום הגשת הבקשה‪ ,‬לפי המאוחר‪.‬‬ ‫מרבית השאלות המשפטיות הנוגעות לסוגיה של רשיונות כפייה סובבות סביב שאלת הניצול לרעה של‬ ‫זכותו הבלעדית של בעל הפטנט‪ .‬ניצול לרעה ייחשב כאחד משניים‪ ,‬וזאת במידה ובעל הפטנט לא הראה‬ ‫צידוק סביר לקיומם‪:‬‬ ‫א‪ .‬אי אספקת מלוא הביקוש למוצר בתנאים סבירים‪ .‬תנאים בלתי סבירים הנם הגבלה דרסטית על מספר‬ ‫היחידות המופצות‪ ,‬או מחיר גבוה במיוחד‪ .‬מחיר גבוה גרידא לא ייחשב כמצדיק רשיון כפייה‪ ,‬אלא כחלק‬ ‫מזכותו של בעל הפטנט‪ .‬רשיון כפייה יהיה מוצדק רק לאור מחיר בלתי סביר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תנאים בלתי סבירים לאספקת הפטנט – למשל‪ ,‬התניית קניית מוצר אחד המוגן בפטנט‪ ,‬בקניית מוצר‬ ‫אחר (התניית מוצר במוצר או התניית שירות בשירות) עשויה להצדיק מתן רשיון כפייה‪.‬‬ ‫המקרה הנפוץ ביותר בו ניתנים רשיונות כפייה הנו המקרה של תרופות‪ .‬במדינות רבות‪ ,‬מופצות תרופות‬ ‫במחירים שהאוכלוסייה המקומית אינה יכולה לעמוד בהם‪ ,‬ומשרדי הפטנטים של אותן מדינות נאלצים‬ ‫לתת רשיונות כפייה ליצרנים מקומיים‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫בבוא רשם הפטנטים להחליט בשאלת מתן רשיון הכפיה‪ ,‬שוקל הרשם שיקולים משיקולים שונים‪ .‬חלק מן‬ ‫השיקולים הנם‪ :‬יכולתו של מבקש רשיון הכפייה לרפא את הפגם בגינו התבקש הרשיון‪ ,‬טובת הציבור ‪-‬‬ ‫אפשרות לנצל את האמצאה בישראל בדרך ייצור או יבוא בכמות ובהיקף רחב ואספקה שוטפת‪ ,‬הזכות‬ ‫לתמורה סבירה – זכותו של בעל הפטנט לקבל תמורה הוגנת והולמת בעד ניצול האמצאה בהתחשב באופי‬ ‫האמצאה‪ ,‬שמירת הזכויות של מי שמנצל בישראל את האמצאה בדרך יצור או יבוא ושל מי שעוסק‬ ‫בפיתוחה של אותה אמצאה‪ .‬מי שכבר מנצל אותה יועדף על פני זר‪ ,‬אופי האמצאה ‪ -‬נדרש שלפטנט יהיה‬ ‫צורף דחוף‪ ,‬כגון תרופות‪ ,‬הזמן שחלף מאז ניתן הפטנט‪ ,‬הצעדים שנקט בעל הפטנט לניצולו בישראל בדרך‬ ‫יצור או יבוא‪ .‬האם לגבי הפטנט הספציפי הפעולות שנקט בעליו סבירות כך שיש לו סיכוי עתידי לספק את‬ ‫הביקוש‪.‬‬ ‫סעיף חשוב ביותר בפרק העוסק ברשיונות כפיה הנו סעיף ‪ ,929‬המתייחס לרשיון לניצול פטנט מוקדם‬ ‫שתלוי בו גורלו של פטנט מאוחר‪ .‬בהמצאות רבות‪ ,‬ישנו חידוש טכנולוגי המצדיק רישום פטנט‪ ,‬אך הן‬ ‫מתבססות על פטנטים אחרים‪ ,‬ומכאן שייצורן יביא להפרת אותם פטנטים‪ .‬האינטרס של בעל הפטנט‬ ‫המקורי למנוע ניצול של הפטנט‪ ,‬הינו אינטרס ברור‪ ,‬שהרי לבעל הפטנט המאוחר יתרון טכנולוגי נוסף‪,‬‬ ‫אשר יעניק לו יתרון תחרותי בשוק‪ .‬בדרך זו‪ ,‬עשויה להימנע ניצולה של טכנולוגיה חדשה אשר עשויה‬ ‫להיטיב עם אנשים רבים‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 929‬קובע כי מקום בו בעל הפטנט המוקדם מסרב לתת לבעל הפטנט המאוחר רשיון שימוש בפטנט‪,‬‬ ‫רשאי הרשם להעניק לו רשיון כפיה‪ ,‬אך התנאי לכך הוא כי בהמצאה המאוחרת יש התקדמות טכנולוגית‬ ‫חשובה בעלת ערך כלכלי רב‪ .‬עוד נקבע כי מתן הרשיון יהיה הדדי‪ ,‬היינו‪ ,‬גם בעל ההמצאה המוקדמת יקבל‬ ‫רשיון שימוש בהמצאה המאוחרת‪ ,‬וזאת כדי לשמור על התחרות החופשית‪.‬‬ ‫מדגם‬ ‫מדגם רשום הוא קניין רוחני בתחום העיצוב התעשייתי‪ .‬המדגם הוא בעצם אותם קווי דמות‪ ,‬קישוט או‬ ‫עיטור‪ ,‬אשר מיישמים אותם בהקשר למוצר מסוים ‪ -‬הפן העיצובי‪ .‬לא מדובר במוצר אחד‪ ,‬אירוע חד פעמי‪,‬‬ ‫אלא מוצר המשולב בייצור תעשייתי‪ ,‬אשר תוצאותיו יהיו הרבה יחידות הנושאות אותו עיצוב ‪ -‬הפן‬ ‫התעשייתי‪.‬‬ ‫מטרת ההגנה‬ ‫מטרת ההגנה על המדגם הרשום היא לעודד את פיתוח וריבוי העיצובים התעשייתיים‪ .‬החוק המגדיר זאת‬ ‫הוא "פקודת הפטנטים והמדגמים – ‪ ."9124‬החלק הפטנטי של החוק לא תקף יותר כי הוא חל על פטנטים‬ ‫על חיקוק חוק הפטנטים‪ .‬החלק השני הוא התקף‪ ,‬אך ישנו בכנסת תזכיר חוק מדגמים חדש (בצד הפקודה‬ ‫ישנן את תקנות המדגמים)‪.‬‬ ‫כיצד מוענקת הזכות?‬ ‫הזכות מוענקת לאחר תהליך של בחינה ברשות הפטנטים‪ ,‬המדגמים וסימני המסחר‪ ,‬והיא נקנית ברישום‬ ‫בפנקס המדגמים‪ .‬הרישום נעשה ביחס לסוג מסוים של מוצרים‪ ,‬דהיינו אם יש אלמנט עיצובי מסוים‬ ‫שפותח‪ ,‬הקו העיצובי הזה יכול להיות מיושם למגוון רחב של מוצרים שונים‪ .‬כדי לקבל הגנה‪ ,‬המעצב צריך‬ ‫לרשום את כל קבוצות המוצרים בעלי האלמנט הנ"ל עליהם הוא רוצה להגן‪.‬‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫דוגמאות לחפצים הניתנים להגנה באמצעות מדגם‪:‬‬ ‫חטיף הקונוס של "אפרופו" (כלומר קונפיגורציה תלת מימדית של דבר מזון)‪ ,‬נעלי "קרוקס"‪ ,‬פרטי לבוש‪,‬‬ ‫מברשות‪ ,‬ריהוט‪ ,‬סכו"ם‪ ,‬צלחות (או הצורה התלת מימדים של הצלחת או הקישוט שעל גבי הצלחת)‪,‬‬ ‫עיצובים של כלי רכב‪ ,‬צעצועים‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫מערכת חפצים‬ ‫נשוא בקשה למדגם יכול להיות חפץ הנושא את העיצוב‪ ,‬או מערכת חפצים הנושאת את העיצוב‪.‬‬ ‫מערכת חפצים היא קבוצה של חפצים בעלי אופי דומה‪ ,‬שנוהגים למכרם יחד או שמיועדים לשימוש יחד‪.‬‬ ‫סכו"ם וכלי שחמט הם דוגמאות למערכת חפצים‪ .‬האגרה של בקשה למדגם על מערכת חפצים גבוהה מעט‬ ‫מהאגרה של בקשה למדגם על חפץ בודד‪.‬‬ ‫דוגמא‬ ‫על האלמנטים העיצוביים של מכשירי הטלפון הסלולארי שבתמונה אפשר למנות את קווי המתאר של‬ ‫המכשיר (‪ ,)contour‬צורת מקשי הספרות‪ ,‬צורת מקשי החיצים‪ ,‬הצבעים של המכשיר‪ ,‬ועוד‪ .‬כל אחד‬ ‫מהאלמנטים שמנינו תופש ‪ 0‬מושך את העין‪ ,‬מי יותר ומי פחות‪.‬‬ ‫כיצד מוגדר מדגם?‬ ‫הגדרת המדגם מצויה בסעיף ‪ 2‬לפקודה‪" :‬מדגם" אין פירושו אלא קווי דמות‪ ,‬צורה‪ ,‬דוגמה או קישוט‬ ‫שמייחדים לכל חפץ על ידי תהליך או אמצעי תעשייתי‪ ,‬אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית‪,‬‬ ‫בצורה נפרדת או מחוברת‪ ,‬הבולטים לעין הרואה בסחורה המוגמרת‪ ,‬ואפשר להבחינם רק במראית עין‪,‬‬ ‫אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מכנית‪.‬‬ ‫ההגנה של המדגם ‪ -‬סעיפים ‪ 39 ,33‬לפקודת הפטנטים והמדגמים – ‪ 9124‬מגדירים את היקף ההגנה שנותן‬ ‫מדגם רשום‪:‬‬ ‫סעיף ‪ 33‬לפקודה‪:‬‬ ‫(‪ )9‬עם רישומו של מדגם תהא לבעליו הרשום זכות היוצרים עליו למשך חמש שנים מיום הרישום‪,‬‬ ‫בהתחשב עם הוראות הפקודה הזאת‪.‬‬ ‫(‪ )2‬אם נתבקש הרושם במועד הקבוע ובאופן הקבוע‪ ,‬לפני כלות חמש‪-‬השנים הללו‪ ,‬להאריך את מועד זכות‬ ‫היוצרים ושולם המס הקבוע‪ ,‬יאריך הרושם את תקופת זכות היוצרים לחמש שנים נוספות מיום תום חמש‬ ‫השנים הראשונות‪.‬‬ ‫(‪ )3‬אם נתבקש הרושם במועד הקבוע ובאופן הקבוע‪ ,‬לפני כלות התקופה השנייה של חמש שנים‪ ,‬להאריך‬ ‫את מועד זכות היוצרים‪ ,‬יכול הרושם‪ ,‬בהתחשב עם כל תקנה על פי הפקודה הזאת ומששולם המס הקבוע‪,‬‬ ‫להאריך את מועד זכות היוצרים לתקופה שלישית של חמש שנים החל מיום כלות התקופה השנייה של‬ ‫חמש שנים‪.‬‬ ‫(‪ )4‬על אף הוראות סעיפים קטנים (‪)2‬ו(‪ ,)3‬לא ביקש בעל מדגם להאריך את מועד זכות היוצרים ולא שילם‬ ‫את האגרה‪ ,‬במועד הקבוע כאמור בסעיפים קטנים (‪)2‬או (‪ ,)3‬רשאי הוא‪ ,‬בתוך תקופה של שישה חודשים‬ ‫שתחילתה בתום התקופה הראשונה או השנייה של חמש השנים‪ ,‬לפי העניין לבקש להאריך את מועד זבות‬ ‫היוצרים‪ ,‬כפוף לתשלום אגרה נוספת על האגרה הקבועה לפי סעיפים קטנים אלה‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 39‬לפקודה‬ ‫(‪ )9‬כל עוד קיימת זכות יוצרים באיזה מדגם אסור לשום אדם‪-,‬‬ ‫(א) ליחד לצורכי מכירה‪ ,‬את המדגם או כל חיקוי תרמית או חיקוי בולט הימנו לכל חפץ הכלול בסוג‬ ‫סחורה שרשום בו המדגם‪ ,‬חוץ אם יש לו רישיון או רשות בכתב מאת הבעלים הרשומים‪ ,‬ואסור לו לעשות‬ ‫כל דבר כדי לאפשר לו ליחד את המדגם כאמור לעיל; או‬ ‫(ב) לפרסם סחורה או להציעה למכירה‪ ,‬אם ידע כי יחדו לאותה סחורה מדגם או כל חיקוי הימנו‪ ,‬אם‬ ‫חיקוי מתוך רמאות ואם חיקוי בולט‪ ,‬שלא בהסכמת בעליו הרשום‪.‬‬ ‫(‪ )2‬כל העובר על הסעיף הזה יהא צפוי לשלם לבעל הרשום של המדגם סכום שלא יעלה על חמישים לירות‬ ‫כדמי נזק קצובים בעד כל עברה ועברה‪ ,‬ואם העדיף בעל המדגם להביא משפט לגביית דמי נזק בשל אותה‬ ‫עברה ולמען קבל צו מניעה לשם מניעת הישנות העברה‪ ,‬יהא צפוי העבריין לשלם את דמי הנזק שיפסוק‬ ‫‪29‬‬ ‫בית המשפט ולהיות כפוף לצו מניעה שיוציא בית המשפט; בתנאי שהסכום הכולל שמותר לגבותו כדמי נזק‬ ‫קצובים בעד מדגם אחד לא יעלה על מאה לירות‪.‬‬ ‫סימן מסחר‬ ‫סימן מסחר הוא סמל בו משתמשים חברה או אדם פרטי לצורכי מסחר‪ .‬סמל זה יכול להיות שם המוצר‪,‬‬ ‫הלוגו שלצדו‪ ,‬ועוד‪ .‬שימוש בסמל על ידי גוף לא מורשה הוא עבירה על חוקי הקניין הרוחני‪ .‬הגבלת‬ ‫השימוש בסימן המסחר נועדה לאפשר למוכרים וליצרנים לבנות לעצמם מוניטין‪ ,‬להבדיל את עצמם‬ ‫ממתחריהם ולקדם על ידי כך את עסקיהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההגבלה משרתת גם את הצרכנים ומונעת את‬ ‫הטעייתם על ידי שם דומה למוצר אחר‪ .‬בדפוס מוצג לעתים התו ™ על מנת לסמן סימן מסחרי שאינו‬ ‫רשום או ® על מנת לסמן סימן מסחרי רשום‪.‬‬ ‫סימול מוצרים היה קיים עוד בזמני מסחר קדומים ועוד בימי הביניים נשפטו אנשים על כך שזייפו חותמות‬ ‫של סחורה‪.‬‬ ‫רק במאה ה‪ 91-‬התפתח הרעיון ש"סימן"‪ ,‬אשר הפך להיות ייחודי לסחורה מסוימת ומשך אליו לקוחות‪,‬‬ ‫יכול להיחשב כסוג של רכוש‪ .‬כיום סוג זה של רכוש מתואר כ"קניין רוחני"‪ .‬באמצע המאה ה‪ 91-‬התפתחה‬ ‫גם הזכות לתבוע בבתי המשפט על הפרות של אותו קניין רוחני‪ ,‬אפילו כאשר לא הייתה כוונת זדון מצידו‬ ‫של המפר‪ .‬ידיו של המתלונן היו מוגבלות על ידי חוק שקבע שעל המתלונן להוכיח ש"סימן ההיכר" שבו‬ ‫השתמש באמת יצר הבחנה בין הסחורה שלו‪ ,‬לבין סחורה של ספקים אחרים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 9191‬נחקק "חוק רישום סימני המסחר" (‪ )The Trade Mark Registration Act‬אשר קבע כי ייפתח‬ ‫מרכז רשמי לרישום סימנים מסחריים עולמיים‪ .‬ב ‪ 9199‬נפתח משרד רישום הסימנים הראשון בעולם‪,‬‬ ‫בלונדון‪ .‬כל סימן מסחרי שהיה רשום באותו משרד היה מוגן בחוק‪ ,‬ולא היה צורך להוכיח שימוש או‬ ‫הבדלה של אותו סימן היכר‪ ,‬מעבר לתעודה שרושמת את בלעדיותו‪ ,‬ומקשרת אותו לאותו ספק סחורה‪.‬‬ ‫סימני מסחר בישראל‬ ‫נוהלי רישום סימן המסחר‬ ‫כדי שההגנה בחוק על סימן המסחר תובטח‪ ,‬יש צורך בהליך של רישום אצל רשם סימני המסחר‪ .‬רשם‬ ‫סימני המסחר בודק האם הסימן ראוי לרישום ובמקרה הצורך מברר את המידע הדרוש לו על סימן‬ ‫המסחר מן האדם שהגיש את הבקשה‪ .‬אם הרשם פוסל את הבקשה ניתן לערער לבית המשפט העליון‪.‬‬ ‫ישנו הליך מקוצר המיועד לבעלי סימן דומה בחו"ל המבקשים לשמור על זכויות השימוש הבלעדי בסימן‬ ‫גם בארץ‪.‬‬ ‫במקרים בהם אין רישום של הסימן‪ ,‬אך מדובר בסימן מפורסם מאוד‪ ,‬החוק בכל זאת יעמוד לצד בעל‬ ‫סימן המסחר‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬במקרים בהם השם או הלוגו בו עשה העוסק שימוש לא נרשם כסימן מסחרי אך נצבר בו מוניטין‬ ‫רחב היקף‪ ,‬ניתן יהיה לעתים קרובות לקבל סעד דרך דיני עוולות מסחריות (עוולת גניבת העין) או דיני‬ ‫עשיית עושר ולא במשפט‪.‬‬ ‫היקף ההגנה על סימן המסחר‬ ‫רישום סימן המסחר מוגבל לסוג הסחורה‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם קיימת כבר תרופה בשם מסוים הרשום כסימן‬ ‫מסחר‪ ,‬ניתן לקרוא לחטיף חדש באותו שם בלי לעבור על החוק‪ ,‬מפני שהמוצר החדש הוא מסוג שונה‬ ‫מהמוצר עבורו נרשם סימן המסחר‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬כאשר סימן מסחר רשום לגבי סוג מסוים של מוצרים או שירותים‪ ,‬אך הוא גם ידוע היטב‬ ‫בישראל‪ ,‬לא ניתן לרשום את הסימן באף סיווג אחר‪ ,‬ללא הסכמת בעל הסימן הידוע היטב‪ .‬לדוגמה‪ ,‬סימן‬ ‫המסחר "קוקה קולה" רשום לגבי משקאות‪ ,‬אולם לא ניתן יהיה לרשום אותו בסיווג אחר עקב היותו ידוע‬ ‫היטב בישראל‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫בעל הסימן יוכל לרשום אותו מחדש (בתשלום אגרה) לאחר ‪ 92‬שנים‪ ,‬ולאחר מכן יצטרך לחדש את הרישום‬ ‫רק כל ‪ 94‬שנים נוספות‪ .‬במשך הזמן בו הרישום תקף לבעל הסימן יהיה מונופול על השימוש בו‪ ,‬והוא יוכל‬ ‫למכור אותו או לתת בו זיכיון שימוש לאחרים כרצונו‪.‬‬ ‫סימן מסחר מקנה יתרונות רבים לצד מעוניין בהליך משפטי‪ ,‬ובפרט ‪ -‬מקל מאוד על קבלת צווים זמניים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬רישום סימן מסחרי מאפשר לתפוס סחורות במכס‪ .‬הפרת סימן מסחרי היא לא רק עוולה אזרחית‬ ‫אלא גם עבירה פלילית‪.‬‬ ‫ניתן להגיש בקשת סימן מסחר בחו"ל‪ ,‬המקבילה לבקשה בישראל‪ ,‬באחת או יותר מהמדינות החברות‬ ‫באמנת פריס‪ ,‬אמנה בה חברות רוב מדינות העולם‪ ,‬בתוך חצי שנה מיום הגשת הבקשה בישראל‪ ,‬וזאת על‬ ‫מנת לשמור על תאריך הבכורה של הבקשה בישראל‪ ,‬גם עבור הבקשות בחו"ל‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שמועד הגשתן‬ ‫בפועל היה מאוחר יותר‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם יש כוונה להגיש בקשה לרישום סימן מסחר גם בחו"ל‪ ,‬מן הראוי‬ ‫לעשות חיפוש מקדים של סימן זהה או דומה‪ ,‬גם בחו"ל‪ ,‬במדינות הרלוונטיות‪.‬‬ ‫סימני מסחר בחו"ל‬ ‫סימני מסחר בחו"ל ‪ -‬פרוטוקול מדריד‬ ‫ביום ‪ 9‬ליוני ‪ 2292‬ישראל הצטרפה כחברה להסדר הבינלאומי הנקרא "פרוטוקול מדריד"‪ ,‬שיאפשר‪ ,‬החל‬ ‫מיום ‪ 9‬לספטמבר ‪ 2292‬הגשת סימני מסחר ברחבי העולם בעלויות מופחתות באופן ניכר‪ .‬מנגנון רישום‬ ‫סימני מסחר בינלאומיים עפ"י פרוטוקול מדריד הינו מנגנון סגור‪ ,‬המאפשר רק למי שהוא אזרח‪ ,‬תושב‪ ,‬או‬ ‫בעל פעילות עסקית מבוססת בישראל להגיש בקשת סימן מסחר בינלאומית לרשם סימני המסחר בישראל‬ ‫המהווה שלוחה לעניין זה של הארגון העולמי לקניין רוחני (‪ ,)WIPO‬וזאת על בסיס סימן מסחר רשום‪ ,‬או‬ ‫בקשת סימן מסחר בישראל‪ .‬סימן המסחר הבינלאומי תלוי למשך ‪ 1‬שנים בבקשה או בסימן הרשום‬ ‫הישראלי‪ .‬גם לאחר תקופה זו‪ ,‬תקפות הרישום בכל מדינה לגביה מתייחס הסימן המדינתי‪ ,‬תלויה בהמשך‬ ‫רישומו של הסימן כבינלאומי ולעולם לא תהיה עצמאית כבקשה שהוגשה במקורה על בסיס מדינתי‪.‬‬ ‫סוד מסחרי‬ ‫סוד מסחרי הוא מידע עסקי שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי בנקל על ידי אחרים‪ .‬סודיותו מקנה‬ ‫יתרון לבעליו על פני המתחרים ונדרשת השקעת מאמצים סבירים כדי לשמרו כסוד‪ .‬כדי שסוד יזכה להגנה‪,‬‬ ‫נדרש כי יהיה בו פוטנציאל להעניק תועלת תחרותית משמעותית לבעליו וכי לא יהיה בנחלת הרבים‪.‬‬ ‫סוד מסחרי במשפט הישראלי‬ ‫בישראל עוסק פרק ב' של חוק עוולות מסחריות‪ ,‬התשנ"ט‪ ,9111-‬בהגנה מפני גזל סוד מסחרי‪ .‬סוד מסחרי‬ ‫מוגדר בחוק זה "מידע עסקי‪ ,‬מכל סוג‪ ,‬שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים‪,‬‬ ‫אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו‪ ,‬ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על‬ ‫סודיותו"‪.‬‬ ‫התנאי היסודי הראשון בהוכחת קיומו של סוד מסחרי הוא הגדרת הבעלים לפי סעיף ‪ 1‬לחוק עוולות‬ ‫מסחריות‪ .‬לשונו הוא "לרבות מי שסוד מסחרי נמצא בשליטתו כדין"‪ ,‬כלומר שהסוד הומצא או פותח‬ ‫ברשותו או שהוא רכש הזכות בתום לב‪.‬‬ ‫על הסוד המסחרי להיות בעל ערך כלכלי ולהקנות לבעליו יתרון מסחרי‪ .‬מדובר במידע סודי‪ ,‬שגילויו עשוי‬ ‫לחסוך למתחרים זמן‪ ,‬טרחה או הוצאות‪ ,‬או שבעליו השקיע משאבים על מנת להשיגו‪ .‬בישראל לא נדרש‬ ‫לעשות שימוש בסוד כדי לזכות בהגנה‪.‬‬ ‫על הסוד המסחרי להיות חסוי מפני הרבים‪ ,‬כך שלא ניתן לגלותו בצורה חוקית בקלות‪ .‬בנוסף‪ ,‬על הבעלים‬ ‫מוטלת החובה לנקוט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו‪ .‬על הבעלים להגן על הסוד המסחרי בצורה‬ ‫אקטיבית‪ ,‬מידע שאינו מוגן ‪ -‬אינו נחשב כסוד מסחרי‪ .‬הדרישה להגן על הסוד היא באמצעיים סבירים‪ ,‬כך‬ ‫לד וגמה אי נעילת מחשב המכיל נוסחה כימית פרי עמל חברה עלולה להיחשב כאי שימוש באמצעים‬ ‫סבירים לאבטחת הסודיות‪ .‬חוזי אי‪-‬תחרות ותזכיר לעובדים בעניין חובת שמירת הסודיות ייחשבו אף הם‬ ‫כאמצעים סבירים להגנת הסוד‪ .‬אין דרישה לאמצעים פיזיים‪ ,‬ואמצעי מילולי כגון שלט הנושא את הכיתוב‬ ‫"אזור ממודר" ייחשב כאמצעי סביר להגנה על הסודיות‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫עקב הקושי הרב להוכיח כי מידע מסוים הוא בגדר סוד מסחרי‪ ,‬נהוג לנקוט במדיניות של החתמת עובדים‪,‬‬ ‫ספקים ולקוחות על הסכמי סודיות‪ ,‬המגדירים את המידע אליו הם נחשפים כסוד מסחרי‪ ,‬תוך אזכור סוגי‬ ‫המידע הטיפוסיים אליו הם עתידים להיחשף‪ .‬חתימה על הסכם הסודיות מהווה הסכמה לכך שהמידע הוא‬ ‫סוד מסחרי‪.‬‬ ‫זכויות יוצרים‬ ‫זכות יוצרים היא ההגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה שהיא קניין‬ ‫רוחני שלו‪.‬‬ ‫ההגנה הניתנת לזכויות יוצרים באה להגן על דרכי ביטוי‪ ,‬ומטרתה לעודד את העשרת עולם הביטויים‪ .‬נהוג‬ ‫לסמן יצירה שרוצים להדגיש שיש למישהו זכויות שמורות עליה באמצעות הסימון © (האות ‪ C‬בתוך עיגול‪,‬‬ ‫קיצור של המילה ‪ - )copyright‬ולידו הביטוי "כל הזכויות שמורות"‪ ,‬אך בישראל וברוב מדינות העולם‪,‬‬ ‫הדבר איננו הכרחי‪ ,‬והיצירה תהיה מוגנת גם ללא הסימון‪ ,‬אם היא עומדת בתנאים מהותיים אחרים‪.‬‬ ‫חוקי זכויות יוצרים בישראל‬ ‫החקיקה העדכנית‬ ‫חוק זכות יוצרים‪ ,‬התשס"ח‪ 2229-‬מגדיר את סוגי היצירות שעליהן חלה הגנת זכות יוצרים בסעיף ‪ 4‬לחוק‪:‬‬ ‫"יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית‪ ,‬יצירה אמנותית‪ ,‬יצירה דרמטית או יצירה מוזיקלית‪ ,‬המקובעת‬ ‫בצורה כלשהי‪ ...‬תקליט‪".‬‬ ‫סעיף ‪ 99‬לחוק עונה לשאלה מהי זכות יוצרים‪:‬‬ ‫זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה‪ ,‬או בחלק מהותי ממנה‪ ,‬פעולה‪ ,‬אחת או יותר‪,‬‬ ‫כמפורט להלן‪ ,‬בהתאם לסוג היצירה‪:‬‬ ‫העתקה כאמור בסעיף ‪ - 92‬לגבי כל סוגי היצירות;‬ ‫פרסום ‪ -‬לגבי יצירה שלא פורסמה;‬ ‫ביצוע פומבי כאמור בסעיף ‪ - 93‬לגבי יצירה ספרותית‪ ,‬יצירה דרמטית‪ ,‬יצירה מוזיקלית ותקליט;‬ ‫שידור כאמור בסעיף ‪ - 94‬לגבי כל סוגי היצירות;‬ ‫העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף ‪ - 91‬לגבי כל סוגי היצירות;‬ ‫עשיית יצירה נגזרת כאמור בסעיף ‪ ,99‬ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (‪ )9‬עד (‪ )1‬ביצירה הנגזרת‬ ‫כאמור ‪ -‬לגבי יצירה ספרותית‪ ,‬יצירה אמנותית‪ ,‬יצירה דרמטית ויצירה מוזיקלית;‬ ‫השכרה כאמור בסעיף ‪ - 99‬לגבי תקליט‪ ,‬יצירה קולנועית ותוכנת מחשב‪.‬‬ ‫בישראל ומדינות רבות אחרות הפרה של זכויות יוצרים לצורך מסחר או הפקת רווח כספי היא עבירה‬ ‫פלילית שדינה מאסר עד ‪ 1‬שנים‪ .‬סעיפי ההפרה והעונשין מפורטים בפרק ט' לחוק זכויות היוצרים ‪.2229‬‬ ‫‪32‬‬ ‫מבוא לדיני עבודה‬ ‫חוקי מגן‬ ‫חוקי מגן ‪( -‬באנגלית ‪ )protective labor law :‬הם חוקים הנכללים בדיני העבודה ומטילים על מעביד את‬ ‫החובה להעניק לעובדיו תנאי עבודה מינימליים מסוימים‪ .‬חוקי המגן נועדו להגן על זכויותיהם של עובדים‬ ‫הן מפני המעבידים והן מפני ויתור של העובד עצמו על זכויותיו‪ .‬מרבית חוקי המגן קובעים זכויות‬ ‫קוגנטיות (זכויות שהעובד אינו יכול לוותר עליהן)‪ .‬עובד (או נציגות עובדים) לא יכול לוותר על זכות‬ ‫מהזכויות המוענקות לו בחוקים אלו‪ ,‬גם לא בחוזה אישי או בהסכם קיבוצי‪ .‬הסכמים יכולים ולשפר את‬ ‫זכויותיו של העובד מעבר למינימום הקבוע בחוקי המגן‪.‬‬ ‫נושאים המוסדרים בחוקי המגן הם אורך יום העבודה ושבוע העבודה‪ ,‬הגנת השכר‪ ,‬זכות לחופשה‪ ,‬לדמי‬ ‫מחלה ולשכר מינימום‪ ,‬גיל עבודה מינימלי ועוד‪ ,‬וכן להטיל הגבלות כלליות על אופן העסקתם של עובדים‪,‬‬ ‫לשם שמירה על בריאותם וביטחונם האישי של עובדים‪ .‬חוקי המגן הראשונים נחקקו באנגליה‪ ,‬בתחילת‬ ‫המאה ה‪ 91-‬וכיום יש חוקים כאלו ברוב מדינות המערב והעולם המתועש‪ ,‬בהדגשים שונים הנובעים מאופי‬ ‫המקום‪ ,‬מהשלטון בו וכתוצאה מהקשרים חברתיים‪-‬תרבותיים‪.‬‬ ‫חקיקת המגן משקפת תפיסה פטרנליסטית המאמינה כי המחוקק יודע בעבור הצדדים ליחסי העבודה‪,‬‬ ‫העובד והמעסיק‪ ,‬מה טוב בשבילם ומחייב אותם לציית לנורמות "טובות" אלו‪ .‬לאור האמור סופגת‬ ‫חקיקת המגן ביקורת רבה ‪ -‬הן במישור ההצדקה התיאורתית מצד התפיסה הליברטנית והן במישור‬ ‫היישום בעיקר מצד אנשי אסכולת החקר הכלכלי‪-‬התנהגותי של המשפט‪.‬‬ ‫הרציונל של חוקי המגן‬ ‫יחסי אדון מול עבד‪ ,‬בעל אדמות מול צמית‪ ,‬פיאודל מול אריס‪ ,‬איכר בעל אדמה מול שכיר יום חקלאי‬ ‫העובד כל פעם אצל מעסיק אחר‪ ,‬אומן החבר בגילדה מול שוליה היו כולם יחסי עבודה מסוג שונה מאשר‬ ‫עבודה שכירה כפי שהיא מתקיימת מאז המהפכה התעשייתית‪ ,‬יחסים הכוללים מתן שכר תמורת מתן‬ ‫עבודה קבועה‪.‬‬ ‫בעקבות המהפכה התעשייתית התפתחו מפעלים ולצורך הפקת אנרגיה נוספו מכרות‪ ,‬בעיקר מכרות פחם‪.‬‬ ‫במקומות אלו הועסקו עובדים על בסיס שכר‪ .‬העובדים שהיו לרוב איכרים מנושלים או אריסים לשעבר‬ ‫הגיעו למשא ומתן עם המעסיקים כבודדים הזקוקים לעבודה ולקיום‪ .‬במשא ומתן בין העובד לבין המעסיק‬ ‫פעלו כוחות השוק שגרמו לכך שהעובדים‪ ,‬שידעו שאם לא יקבלו את העבודה לא יהיה להם ממה‬ ‫להתקיים‪ ,‬היו מוכנים לעבוד בשכר המינימלי המאפשר קיום ואת מכסת השעות המקסימלית האפשרית‪.‬‬ ‫עובד שדרש יותר לא התקבל לעבודה וכחלק מתהליך התיעוש היו מספיק מועמדים אחרים למלא את‬ ‫מקומו‪.‬‬ ‫כחלק מהרצון להוזיל עלויות העסיקו בעלי המפעלים והמכרות נשים וילדים בשכר נמוך יותר במקומות‬ ‫בהם היו הילדים והנשים יכולים להחליף גברים‪ ,‬וכן במקומות בהם נדרשה קומה נמוכה או אצבעות‬ ‫דקות‪ ,‬כפי שנדרש בתעשיית הטקסטיל‪ .‬גם נשים וילדים אלו עבדו ימי עבודה שנמשכו ‪ 99‬שעות ביממה‬ ‫ולפעמים גם יותר‪.‬‬ ‫עם צמיחת רעיון הליברליזם שהעלה את עקרונות זכויות האדם‪ ,‬כבוד האדם והשוויון‪ ,‬נוצר לחץ חברתי‬ ‫לתת לעובדים תנאי עבודה ומחיה מינימליים המשקפים רעיונות אלו‪.‬‬ ‫הדרך לאזן את יחסי הכוחות בין האינטרסים הכלכליים של המעסיקים לבין חוסר האונים של העובדים‬ ‫התפתחה באותה תקופה בשלושה מישורים‪:‬‬ ‫‪ .9‬חוקי בטיחות וגהות המגנים על העובדים מפני תאונות עבודה ונכות הנגרמת מעבודה‪.‬‬ ‫‪ .2‬חוקי מגן‬ ‫‪ .3‬התאגדות עובדים היוצאת מתוך הבנה שכוחם של עובדים רבים בעמידתם מול המעסיק גדול מכוחו של‬ ‫עובד בודד‪.‬‬ ‫המאבק על חוקי המגן התנהל בין שתי גישות‪:‬‬ ‫‪39‬‬ ‫גישה שטענה כי שוק העבודה צריך להתנהל על פי חופש החוזים וכי העובד מוכר את כוח העבודה שלו‬ ‫למעסיק במחיר שנקבע על ידי כוחות השוק בדיוק כמו כל מכירה מרצון ורכישה מרצון של מוצר או שירות‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫גישה שטענה שלעובד הבודד אין כוח עמידה מול המעסיק‪ .‬למעביד יש יותר כוח והוא עלול ללחוץ על‬ ‫העובד לוותר על זכויותיו‪ .‬העובד החלש יותר‪ ,‬עלול להיכנע ללחצי המעביד ולעבוד בשכר נמוך יותר או יותר‬ ‫שעות ובלבד שלא ירעב‪ .‬דהינו שלא מדובר בחוזה שניכרת באופן חופשי‪ ,‬כפי שנחזה‪ ,‬אלא שנפל פגם מובנה‬ ‫ברצונם של העובדים המוחלשים והם נתונים לעושק מתמשך‪.‬‬ ‫חוקי מגן בישראל‬ ‫עם הקמתה של מדינת ישראל נחקקו בה חוקי מגן שנחשבו מתקדמים יחסית למקובל בעולם‪ .‬עם השנים‬ ‫חלה שחיקה בחלקם‪ .‬על יחסי עובד‪-‬מעביד חלים חוקים שונים‪ .‬חלקם מתייחסים לכל עובד באשר הוא‬ ‫עובד וחלקם מתייחסים לעובדים הנכללים במגזר או ענף מסוים‪ .‬הכלל אומר שזכות שהוענקה לעובד לא‬ ‫יכולה להתבטל על ידי הסכם המתייחס למגזר‪0‬ענף‪.‬‬ ‫אגף אכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה ממונה על אכיפת חוקי המגן‪ .‬מספר‬ ‫הפקחים המוקצה לכך קטן יחסית‪ ,‬והאכיפה חלקית‪ .‬לרשות עובד הסבור שחוק מחוקי המגן הופר לגביו‬ ‫עומדת הזכות לתבוע את מעבידו בבית הדין לעבודה‪.‬‬ ‫חוקי המגן מגינים על עובד‪ ,‬כלומר מי שמתקיימים יחסי עובד‪-‬מעביד בינו ובין מעבידו‪ .‬הם אינם מגנים על‬ ‫הסדרי העסקה אחרים‪ ,‬כגון מתנדב או פרילנסר‪ .‬התייחסות מיוחדת ניתן למי שמועסק באמצעות קבלן‬ ‫כוח אדם‪ .‬חוקי המגן אינם מגדירים מיהו עובד ומיהו מעסיק‪ .‬מושגים אלו נדונו בהרחבה בפסקי דין של‬ ‫בית הדין לעבודה‪.‬‬ ‫לסיוע לעובד בשמירה על זכויותיו פועלים ארגוני עובדים‪ ,‬ובראשם ההסתדרות הכללית‪ ,‬וארגונים‬ ‫התנדבותיים‪ ,‬כגון קו לעובד‪.‬‬ ‫חוקי המגן העיקריים‬ ‫חוק שעות עבודה ומנוחה‪ :‬קובע אורך מרבי ליום העבודה ולשבוע העבודה‪ ,‬זמני מנוחה מעבודה‪ ,‬וגמול בעד‬ ‫עבודה בשעות נוספות ובימי המנוחה‪ .‬החוק קובע את מספר שעות העבודה המקסימלי המותר‪ ,‬הסדרים‬ ‫הנוגעים למנוחה שבועית‪ ,‬ותשלומים עבור עבודה בשעות נוספות וביום המנוחה‪ .‬החוק נועד להגן על העובד‬ ‫ולמנוע העסקה רצופה‪ ,‬מכבידה ומפרכת העלולה לפגוע בבריאותו הגופנית וברווחתו הנפשית‪ .‬החוק מגן גם‬ ‫על חופש הדת של העובד בכך שהוא קובע כי המנוחה השבועית של העובד תהיה לפחות ‪ 39‬שעות רצופות‬ ‫ותכלול אצל יהודים את יום שבת ועבור בני דתות אחרות יום שישי או ראשון‪ .‬אסור להעסיק עובד בשעות‬ ‫המנוחה אלא בהיתר מיוחד מטעם שר התעשייה המסחר והתעסוקה‪ .‬החוק מעניק גם זכות להפסקות‬ ‫לתפילה‪.‬‬ ‫חוק חופשה שנתית‪ :‬מסדיר את זכויות העובדים בכל הנוגע לחופשה שנתית‪ .‬החוק קובע את משך החופשה‬ ‫השנתית לעובד (בעיקר על‪-‬פי הוותק)‪ ,‬את מועד ניצול זכות החופשה‪ ,‬ואת התשלום לעובד בעת היותו‬ ‫בחופשה‪ .‬כל עובד זכאי לחופשה בתשלום שתינתן לפי הוראות החוק‪.‬‬ ‫חוק דמי מחלה‪ :‬קובע את זכותו של העובד לתשלום כאשר הוא נעדר מעבודתו מחמת אי‪-‬כושר זמני או‬ ‫קבוע של העובד לבצע את עבודתו‪ ,‬הנובע ממצב בריאות לקוי‪.‬‬ ‫חוק שכר מינימום‪ :‬קובע שכר מינימום לעובד‪ ,‬הן לעובדים לפי שעות והן לעובדים על בסיס חודשי‪.‬‬ ‫חוק הגנת השכר‪ :‬קובע את מועד תשלום השכר‪ ,‬ומעניק פיצוי גבוה על הלנת שכר‪ .‬החוק עוסק גם בניכויים‬ ‫שמותר לנכות מהשכר והגבלות על עיקול שכר‪ .‬החוק קובע חובה לתת תלוש שכר לעובד ואת תוכנו של‬ ‫תלוש השכר‪.‬‬ ‫חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה)‪ :‬המעסיק חייב למסור לעובד‪ ,‬תוך ‪ 32‬יום מהיום שהתחיל העובד לעבוד‬ ‫אצל המעסיק‪ ,‬הודעה כתובה המפרטת את תנאי העבודה‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות‪ :‬קובע כי על המעסיק לתת הודעה בכתב על פיטורי עובד‪.‬‬ ‫חובה דומה חלה על העובד המתפטר‪ .‬את ההודעה יש לתת זמן מה קודם סיום יחסי עובד‪-‬מעביד‪ .‬משך‬ ‫הזמן הנדרש להודעה המוקדמת תלוי בוותק של העובד‪ ,‬והוא מגיע עד לחודש‪.‬‬ ‫חוק עבודת נוער‪ :‬חוק זה שנועד להגן על עובדים שטרם הגיעו לגיל ‪ .91‬החוק כולל התייחסות לגבי גיל‬ ‫העסקה‪ ,‬שעות ותנאי העסקה‪ .‬לפי החוק אסור להעסיק ילד שטרם מלאו לו ‪ 94‬שנה‪.‬‬ ‫חוק החניכות‪ :‬חניך הוא נער (לפני גיל ‪ )91‬העובד כדי לרכוש מקצוע בעבודה מעשית מודרכת ובלימוד‬ ‫שיעורי מקצוע מאושרים לפי חוק‬ ‫חוק פיצויי פיטורים‪ :‬נועד לפצות את העובד על‪-‬פיטורים ולהקל עליו במהלך התקופה בה הוא מחפש‬ ‫מקום עבודה חדש‪ .‬החוק מקנה זכות פיצויים לעובד המפוטר ובמקרים מסוימים גם לעובד המתפטר‪.‬‬ ‫זכויות המוענקות בצווי הרחבה‬ ‫צווי הרחבה אחדים מעניקים זכויות מסוימות למרבית העובדים בישראל‪:‬‬ ‫החזר הוצאות נסיעה‪ :‬צו הרחבה בעניין זה קובע שכל עובד שלא מוסע לעבודה על חשבון המעסיק או‬ ‫מטעמו‪ ,‬זכאי להחזר הוצאות נסיעה בהתאם לסכום הנמוך מבין כרטיס חופשי‪-‬חודשי או לפי מחיר נסיעה‬ ‫מוזל באוטובוס ציבורי על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות (כרטיסיה)‪.‬‬ ‫דמי הבראה‪ :‬דמי הבראה משולמים לפי צו הרחבה‪ .‬מכסת ימי ההבראה מתחילה ב‪ 1-‬ימי הבראה עבור כל‬ ‫שנת עבודה ועולה על פי ותק העובד במקום העבודה‪ .‬בנושא ההבראה חלה נסיגה מנקודת המבט של חוקי‬ ‫המגן‪ .‬בעבר‪ ,‬כאשר החלו בהסדרי העבודה‪ ,‬היו המעסיקים מוציאים את עובדיהם להבראה בפועל בבתי‬ ‫הבראה ושילמו עבורם את מלוא עלות השהייה בבית ההבראה‪ .‬בשנות ה‪ 12-‬הונהג כי כל עובד יכול לצאת‬ ‫לכל בית הבראה או בית מלון לפי בחירתו‪ ,‬היה עליו להביא את הקבלות למעסיק והמעסיק החזיר לעובד‬ ‫את סכום דמי ההבראה המגיע לו כסכום פטור ממס על סמך הקבלה‪ .‬בהמשך‪ ,‬כאשר העובדים התנגדו‬ ‫לגישה הפטרונית שקובעת מה טוב עבורם התחילו העובדים לקבל דמי הבראה במשכורת‪ ,‬בלי שנבדק האם‬ ‫יצאו להבראה או לא וחלה נסיגה בכמות היוצאים להבראה או נופש בפועל כי עובדים השתמשו בכספים‬ ‫שקיבלו לצרכים אחרים‪.‬‬ ‫ביטוח פנסיוני‪ :‬ב‪ 9-‬בינואר ‪ 2221‬נכנס לתוקף צו הרחבה המחייב מתן ביטוח פנסיוני לכל עובד שגילו מ‪29-‬‬ ‫שנה לגברים‪ 22 ,‬שנה לנשים‪ ,‬בהתאם לתנאים המפורטים בצו‪.‬‬ ‫תשלום שכר בגין ימי אבל‪ :‬על פי צו הרחבה‪ ,‬עובד שעבד במקום העבודה לפחות ‪ 3‬חודשים והמקיים חובת‬ ‫אבלות (במות קרוב משפחה מדרגה ראשונה) מטעמי דת או נוהג ("שבעה")‪ ,‬ואינו עובד באותם ימים‪ ,‬יהיה‬ ‫זכאי לתשלום שכרו עבור ימי העבודה שנעדר בהם ולא יותר משבעה ימים (קלנדריים)‪.‬‬ ‫הסכם קיבוצי‬ ‫הסכם קיבוצי הוא הסכם שנערך בין ארגון עובדים לבין מעביד או ארגון מעבידים‪ ,‬ועוסק בנושאים‬ ‫הבאים‪ ,‬או חלק מהם‪ :‬קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו‪ ,‬תנאי‪-‬עבודה‪ ,‬יחסי‪-‬עבודה‪ ,‬זכויות וחובות של‬ ‫הארגונים בעלי ההסכם‪.‬‬ ‫ההסכם הוא הליך שנועד להסדיר את מערכת היחסים בין המעבידים והעובדים‪ ,‬באופן שלא יקפח את‬ ‫זכויות העובד‪ ,‬בהסכמה מרבית וללא סכסוכי עבודה‪ .‬ההסכם הקיבוצי מוסדר באמצעות חוק הסכמים‬ ‫קיבוציים‪ ,‬תשי"ז‪.9119-‬‬ ‫ההסכם מבשיל במשא ומתן בין ארגון עובדים יציג לבין מעביד או ארגון של מעבידים‪ ,‬הקרוי משא ומתן‬ ‫קיבוצי‪ .‬ולאחר שהגיעו להסכמות על סעיפיו‪ ,‬נחתם בידי הצדדים‪ ,‬ונרשם כחוק‪ ,‬הוא הופך להיות בעל‬ ‫תוקף המחייב את המעבידים החתומים עליו ואת כל העובדים של אותם מעבידים‪ ,‬גם אם אינם חברים‬ ‫בארגון העובדים‪ .‬באמצעות צו הרחבה אפשר להרחיב את תחולת ההסכם גם על עובדים במקומות עבודה‬ ‫שלא נכללו בו‪.‬‬ ‫כל ההסכמים הקיבוציים רשומים כחוק אצל רשם ההסכמים הקיבוציים‪ ,‬ומאגר המידע על כל הסכם‪,‬‬ ‫מפורסם באינטרנט ‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫הסכם שלא עמד בקריטריונים הקבועים בחוק הסכמים קיבוציים הוא "הסדר קיבוצי" ומעמדו החוקי‬ ‫נחות ממעמדו של ההסכם הקיבוצי‪.‬‬ ‫סוגי ההסכם הקיבוצי‬ ‫ישנם שני סוגים של הסכמים קיבוציים‪:‬‬ ‫הסכם קיבוצי כללי – הנחתם בין ארגון עובדים יציג לבין ארגון מעבידים‪ ,‬כמו למשל התאחדות‬ ‫התעשיינים‪ .‬הסכם זה חל על הצדדים החתומים להסכם‪ ,‬כולל‪ :‬כל המעבידים אותם מייצג ארגון‬ ‫המעבידים וכל העובדים אותם מייצג ארגון העובדים‪ ,‬גם כאלה שאינם חברים בארגון אבל עובדים במקום‬ ‫עבודה בו הארגון מייצג את מרבית העובדים‪.‬‬ ‫הסכם קיבוצי מיוחד – שנחתם בין ארגון עובדים יציג ובין מעביד אחד‪.‬‬ ‫ישנם הסכמים קיבוציים שנקבע בהם המועד לסיומם‪ ,‬וישנם הסכמים כלליים שמועד סיומם אינו קבוע‬ ‫מראש‪.‬‬ ‫תוכן ההסכם‬ ‫תוכן ההסכם כולל שני מרכיבים‪:‬‬ ‫החלק הנורמטיבי ‪ -‬המסדיר את הזכויות והחובות במסגרת יחסי העובד והמעביד‪ .‬זכויות שהוקנו לעובד‬ ‫בחלק זה הופכות להיות חלק מחוזה העבודה של העובד‪ ,‬וממשיכות גם לאחר שפג תוקף ההסכם‪ ,‬אלא אם‬ ‫כן נחתם חוזה חדש המבטל סעיפים מהסכם זה‪.‬‬ ‫החלק החוזי – המסדיר את היחסים בין הצדדים החתומים להסכם (ארגון העובדים והמעביד או ארגון‬ ‫המעבידים)‪ .‬אין בו נושאים הקשורים לעובד אלא זכויות וחובות של הצדדים להסכם כמו‪ :‬האיסור לשבות‬ ‫כל עוד ההסכם קיים‪ ,‬או התחייבות לפתוח במשא ומתן‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫אלפי הסכמים קיבוציים נחתמו עד היום‪ ,‬והם עוסקים במגוון רחב של נושאים‪ ,‬ובהם‪ :‬תעריפי שכר‪,‬‬ ‫הסכמי פנסיה‪ ,‬נוהל ועדה רפואית לקביעת נכות‪ ,‬דמי הבראה‪ ,‬ועוד‪ .‬כמו כן כוללים ההסכמים תנאים‬ ‫ייחודיים לעובדים בענף מסוים או קבוצת ענפים‪.‬‬ ‫פיצויי פיטורים‬ ‫פיצויי פיטורים הם פיצויים המשולמים לעובד עם פיטוריו‪ ,‬כפיצוי על אובדן מקור פרנסתו‪ .‬לעתים פיצויי‬ ‫הפיטורים הם חלק ממענק פרישה‪ ,‬הכולל תשלומים נוספים הניתנים לרגל הפסקת העבודה‪.‬‬ ‫הסדרתם של פיצויי הפיטורים בישראל נעשית באמצעות חוק פיצויי פיטורים‪ ,‬התשכ"ג‪ 9193-‬והתקנות‬ ‫שהותקנו מכוחו‪ .‬המנהג לשלם פיצויי פיטורים התקיים גם קודם לחקיקת החוק‪ ,‬והחוק ביסס מנהג זה‬ ‫והחיל אותו על כל העובדים ומעסיקיהם‪.‬‬ ‫הזכות לקבלת הפיצויים‬ ‫הזכות הבסיסית לקבלת פיצויי פיטורים קבועה בסעיף ‪ 9‬לחוק "מי שעבד שנה אחת ברציפות ‪ -‬ובעובד‬ ‫עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות ‪ -‬אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ופוטר‪ ,‬זכאי לקבל ממעבידו‬ ‫שפיטרו פיצויי פיטורים"‪.‬‬ ‫"אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד"‪ :‬הכוונה היא כי הרציפות והוותק שלפיהם נקבעים פיצויי‬ ‫הפיטורים לא יקטעו כתוצאה משינוי בעלות על מקום העבודה או העברת העובד מיחידה כלכלית אחת‬ ‫לאחרת הכפופות שתיהן לאותו מעביד‪ .‬המקובל הוא שבהעברת בעלות נכללת בהערכת השווי ההפרשה‬ ‫לפיצויי פיטורים במסגרת התחייבויות החברה‪ ,‬והרוכש את החברה לוקח אותה בחשבון‪.‬‬ ‫בסעיף ‪ 3‬לחוק נקבע‪" :‬פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה‪ ,‬יראו אותם ‪ -‬אם לא הוכח היפוכו של‬ ‫דבר ‪ -‬כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות‬ ‫הפיצויים"‪ .‬הפירוש המקובל לביטוי "סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה" הוא מעל ‪ 99‬חודש‪ ,‬אך התנאי‬ ‫המהותי הוא הרצון להימנע מתשלום הפיצויים‪ ,‬וכאשר הוכח תנאי זה‪ ,‬יפסוק בית הדין פיצויים גם קודם‬ ‫‪34‬‬ ‫שמלאו ‪ 99‬חודשי ותק‪ .‬מאידך‪ ,‬אם יוכיח המעביד שסיבת הפיטורים איננה הרצון להימנע מתשלום‬ ‫הפיצויים‪ ,‬יהיה פטור מתשלום זה גם אם הפיטורים נעשו לאחר שהעובד צבר ותק של ‪ 99‬חודש‪.‬‬ ‫התפטרות בדין מפוטר‬ ‫החוק מונה שלל מקרים שבהם דינו של העובד המתפטר הוא כדין מפוטר‪ ,‬כלומר הוא זכאי לפיצויי‬ ‫פיטורים אך שהפסקת העבודה נעשתה ביוזמתו‪ .‬מקרים עיקריים בקטגוריה זו‪:‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.92‬‬ ‫פטירת המעביד‪.‬‬ ‫פטירת העובד‪.‬‬ ‫התפטרות של העובד לרגל מצב בריאות לקוי שלו או של בן‪-‬משפחתו‪ ,‬ולאור המימצאים‬ ‫הרפואיים‪ ,‬תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין הייתה סיבה מספקת להתפטרות‪.‬‬ ‫התפטרות הורה‪ ,‬תוך תשעה חודשים מיום הלידה‪ ,‬על‪-‬מנת לטפל בילוד‪ .‬זכות זו שמורה רק לאחד‬ ‫ההורים‪.‬‬ ‫התפטרות עובדת עקב שהותה במקלט לנשים מוכות‪ ,‬ובלבד שסמוך לפני התפטרותה שהתה‬ ‫במקלט כאמור תקופה של שישים ימים לפחות‪.‬‬ ‫העתקת מקום מגוריו של העובד‪ ,‬בנסיבות מיוחדות‪ ,‬כגון מעבר לרגל נישואיו‪ ,‬לישוב בישראל בו‬ ‫היה גר בן‪-‬זוגו‪ ,‬או מעבר ליישוב חקלאי מיישוב שאינו יישוב חקלאי‪ ,‬או ליישוב באזור פיתוח‬ ‫מיישוב שאינו באזור פיתוח‪.‬‬ ‫אי חידוש חוזה עבודה‪" :‬היה עובד מועבד על פי חוזה לתקופה קצובה והגיעה התקופה לקצה‪,‬‬ ‫רואים אותו לעניין חוק זה כאילו פוטר‪ ,‬זולת אם הציע לו המעביד לחדש את החוזה; סירב העובד‬ ‫לחדש את החוזה ‪ -‬רואים אותו‪ ,‬לעניין חוק זה‪ ,‬כאילו התפטר‪.‬‬ ‫התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה‪ ,‬או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי‬ ‫אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו‪ .‬קודם להתפטרות בנסיבות אלה על העובד‬ ‫להודיע למעביד על כוונתו לעשות זאת‪ ,‬כדי לתת למעביד הזדמנות לתקן את הדורש תיקון‪.‬‬ ‫התפטרות עובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה (ועבודתו החלה קודם שהגיע לגיל זה)‪.‬‬ ‫התפטרות לרגל גיוס לצה"ל‪ ,‬למשטרת ישראל או לשירות בתי הסוהר‪.‬‬ ‫תשלומי מעביד לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים‬ ‫סעיף ‪ 94‬לחוק פיצויי פיטורים ואישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום‬ ‫פיצויי פיטורים שהוצא מכוחו‪ ,‬מאפשרים למעביד ולעובד (או לארגוניהם) להגיע להסכם לפיו ההפקדות‬ ‫החודשיות של המעביד לקרן פנסיה או לקופת ביטוח על שם העובד יבואו במקום מחויבותו לתשלום פיצויי‬ ‫פיטורים (כולה או חלקה)‪ ,‬ואילו העובד יהיה זכאי לסכומים אלה גם אם התפטר מרצונו‪ ,‬בלא שהתקיים‬ ‫בו תנאי אחר המזכה בפיצויי פיטורים‪.‬אופציה זו אכן ממומשת בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה‬ ‫שהוצאו לפיהם‪.‬‬ ‫נסיבות המאפשרות שלילת פיצויים‬ ‫פיטורי העובד עקב התנהגות חמורה שלו שאינה מאפשרת את המשך העסקתו עלולים להביא לשלילת‬ ‫זכותו לפיצויי פיטורים‪ .‬נסיבות המצדיקות שלילת הפיצויים מפורטות בהסכם הקיבוצי החל על העובד‪,‬‬ ‫ובהיעדר הסכם כזה ‪ -‬נקבעות על ידי בית הדין לעבודה‪ ,‬על‪-‬פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר‬ ‫הגדול ביותר של עובדים‪.‬‬ ‫גובה פיצויי הפיטורים‬ ‫בהתאם לחוק‪ ,‬פיצויי הפיטורים מחושבים לפי המשכורת החודשית האחרונה של העובד‪ ,‬מוכפלת במספר‬ ‫שנות הוותק שלו‪ .‬דוגמה‪ :‬עובד שמשכורתו האחרונה היא ‪ 1,222‬שקל לחודש ופוטר לאחר שעבד ‪ 1‬שנים‪,‬‬ ‫זכאי לפיצויי פיטורים בסך ‪ 42,222‬שקל‪.‬‬ ‫פעמים רבות נכלל חלק מפיצויי הפיטורים (או כולם) בקופת הגמל המשמשת לביטוח פנסיוני של העובד‪ ,‬כך‬ ‫שהמעביד נדרש רק להשלים אותם לסכום הקבוע בחוק‪.‬‬ ‫בהסכמי פרישה מובטח לעובד סכום פיצויים מוגדל‪ ,‬הנקוב באחוזים מהסכום הנדרש בחוק‪ .‬פיצויים‬ ‫בשיעור ‪ 222%‬למשל‪ ,‬הם פיצויים שגובהם כפול מהנדרש בחוק‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫מיסוי פיצויי הפיטורים‬ ‫בהתאם לפסיקה של בית המשפט העליון‪ ,‬פיצויי פיטורים אינם בגדר הכנסת עבודה‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬פיצויי‬ ‫פיטורים פטורים מדמי ביטוח לאומי ומדמי ביטוח בריאות‪.‬‬ ‫פקודת מס הכנסה מעניקה פטור ממס הכנסה למענק פרישה‪ ,‬שהוא מכלול התשלומים שניתנו לעובד עקב‬ ‫הפסקת עבודתו‪ ,‬ובהם בעיקר פיצויי הפיטורים‪ .‬פטור זה מוגבל לתקרה בגובה משכורת חודש (אך לא יותר‬ ‫מתקרה הנקובה בפקודה לכל שנת עבודה‪ .‬כאשר מענק הפרישה משולם עקב מות העובד‪ ,‬מוכפל הסכום‬ ‫הפטור‪ .‬קיימות גם דרכים נוספות להקטנת מס ההכנסה על פיצויי פיטורים‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫ישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות‪:‬‬ ‫בוררות וגישור‬ ‫בוררות‬ ‫בוררות (ארביטרציה) היא שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים‪ ,‬בה צדדים למחלוקת מסכימים להציג את‬ ‫עמדותיהם בפני בורר שהוא צד שלישי אובייקטיבי‪ ,‬על מנת שיכריע בסכסוך‪.‬‬ ‫הבוררות במשפט העמים‬ ‫הבוררות קיימת הן במשפטי הארצות השונות והן במשפט הבינלאומי‪ .‬בוררות יכולה להיות בין פרטים‪ ,‬בין‬ ‫מדינות‪ ,‬ואף בין פרטים למדינות‪ .‬במקרה של בוררות בין מדינות ובין פרטים‪ ,‬קיים בית דין קבוע לבוררות‬ ‫בינלאומית וכן מרכז בינלאומי להסדר סכסוכי השקעות (‪ )ICSID‬שהם המוסדות הבינלאומים העיקריים‬ ‫בנושא זה‪ .‬קיימים אף גופים להסדרת בוררות בינלאומית בין פרטים‪ ,‬כגון בית הדין לבוררות של הלשכה‬ ‫הבינלאומית למסחר‪.‬‬ ‫מקומה של הבוררות בין השיטות ליישוב סכסוכים‬ ‫כאשר באים לסווג את הבוררות בין שאר השיטות ליישוב סכסוכים‪ ,‬ניתן לומר שלעומת הגישור שכל כולו‬ ‫וולונטרי‪ ,‬ומותנה ברצונם של הצדדים‪ ,‬ישנם מקרים רבים בהם נאכפת הבוררות על צד שאינו חפץ בכך‪,‬‬ ‫מכוח חוזה שחתם עליו בעבר‪ ,‬או מכוח חברותו באגודה או גוף אחר (ולכך ראה החלק העוסק בהסכם‬ ‫הבוררות)‪ .‬עם זאת‪ ,‬לעומת התדיינות בבית המשפט‪ ,‬ניתן לומר כי לצדדים שליטה רבה יותר בבחירת‬ ‫האדם המכריע בסכסוך (הם יכולים לבחור בעצמם את הבורר‪ ,‬מה שאינו אפשרי בבית המשפט‪ ,‬שם נקבע‬ ‫שופט לדיון בתיק מסוים על ידי מזכירות בית המשפט)‪ .‬כן ניתן לומר שלעתים קרובות הבחירה בבוררות‬ ‫היא אכן וולונטרית‪ ,‬מה שאין כן בהתדיינות אשר תמיד נכפית על הנתבע על ידי התובע‪.‬‬ ‫הבורר מחויב להיות אובייקטיבי‪ ,‬אך לא נייטרלי כמגשר‪ .‬אובייקטיביות פירושה קביעת דעה ללא משוא‬ ‫פנים לטובת אחד מן הצדדים‪ .‬נייטרליות פירושה העדר דעה בעניין שבנדון‪.‬‬ ‫הבורר מחויב להכריע בסכסוך שלפניו‪ .‬בניגוד לדעה הרווחת לפיה הבורר מפשר בין הצדדים‪ ,‬רשאי הבורר‬ ‫לקבל את עמדתו של צד אחד במלואה‪ ,‬לחייב במלוא סכום התביעה או לדחות את התביעה מכל וכל‪,‬‬ ‫ובמובן זה דומה הבורר לשופט‪ .‬המגשר אינו רשאי להכריע בסכסוך‪ ,‬אלא להביא בפני הצדדים דרכים‬ ‫לפתרון הסכסוך מרצונם‪.‬‬ ‫כאשר באים לשקול את הבוררות אל מול התדיינות בבית המשפט יש לקחת בחשבון את השיקולים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫על פסק הבורר לא ניתן לערער לבית המשפט בזכות‪ .‬גם אם הסכימו הצדדים על אפשרות ערעור על הפסק‪,‬‬ ‫יהא זה ערעור ברשות בלבד ובתנאים מוגבלים‪ .‬זאת‪ ,‬לעומת פסק דין של בית משפט הניתן‪ ,‬בדרך כלל‪,‬‬ ‫לערעור ראשון בזכות‪.‬‬ ‫הבוררות נעשית בדרך כלל בזמן קצר‪ .‬התדיינות בפני שופט עלולה לקחת שנים ארוכות‪.‬‬ ‫שכרו של הבורר עלול להיות גבוה מאד‪ ,‬יחסית לתשלום אגרת בית המשפט‪ .‬עם זאת‪ ,‬בבוררות אין צורך‬ ‫לשלם אגרה גבוהה כבר בתחילת ההליך‪.‬‬ ‫דיון בבית המשפט הוא גלוי ופסק הדין מתפרסם בציבור‪ ,‬בעוד שבוררות יכולה להישאר חשאית‪.‬‬ ‫סכסוכים משפטיים עשויים לכלול הכרעות הדורשות ידע מקצועי או טכני‪ ,‬והצדדים יכולים לבחור לעצמם‬ ‫בורר שהוא בעל מקצוע שאינו שופט ‪ -‬מהנדס‪ ,‬רואה חשבון‪ ,‬אדריכל וכדומה‪.‬‬ ‫כללי הראיות והדיון בבית המשפט הם קבועים וידועים מראש‪ ,‬ובבוררות הצדדים רשאים לקבוע לעצמם‬ ‫את הכללים‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫הבוררות בדיני מדינת ישראל‬ ‫מוסד הבוררות הוא מוסד עתיק‪ ,‬וידוע עוד מימי החוק הרומי‪ .‬בישראל התפתח מוסד זה עוד מן הדין‬ ‫העות'מאני‪ ,‬כאשר המג'לה‪ ,‬היא הקודקס האזרחי העות'מאני המבוסס על המשפט המוסלמי אשר הסדיר‬ ‫את דיני הממונות בארץ בימי הטורקים‪ ,‬קבעה הסדרי בוררות‪ ,‬ואלו נותרו בתוקפם עד לשנת ‪ 9129‬עת‬ ‫חוקק הנציב העליון את פקודת הבוררות‪ ,‬אשר ביטלה את הסדרי המג'לה לטובת הסדרים אנגלים‬ ‫מודרניים יותר‪ .‬פקודה זו אף היא התיישנה‪ ,‬ובשנת ‪ 9191‬חוקקה הכנסת את חוק הבוררות‪ ,‬אשר הסדיר‬ ‫את הנושא בדרך ישראלית ועצמאית על פי הסדרים שהם פרי פסיקה ישראלית עצמאית עד לחקיקת‬ ‫החוק‪.‬‬ ‫החוק מעודד בוררות‪ ,‬ורואה בה דרך טובה להסדיר סכסוכים מסוימים‪ .‬סעיף ‪91‬ב לחוק בתי המשפט קובע‬ ‫כי בית משפט הדן בעניין אזרחי רשאי להעביר עניין לבוררות‪.‬‬ ‫הסכם בוררות‬ ‫כל בוררות תחילתה בהסכם בין הצדדים‪" .‬בורר" מוגדר בחוק הבוררות כמי שנתמנה לכהן כבורר על פי‬ ‫הסכם‪ .‬מכאן שאדם לא יכול לשמש כבורר ללא הסכם בכתב‪ .‬ההסכם הוא דרישה מקדמית לקיומה של‬ ‫הבוררות‪ .‬הסכם זה יכול להיות הסכם מיוחד לעניין הבוררות (ונקרא לעתים "שטר בוררות")‪ ,‬אך לרוב‬ ‫המדובר בסעיף אחד מתוך הסכם ארוך יותר המסדיר את מכלול העניינים שבין הצדדים ולדוגמה הסכם‬ ‫למתן שירות מקצועי‪ ,‬הסכם שותפות‪ ,‬הסכם מכר דירה‪.‬‬ ‫סעיפי בוררות הם סעיפים סטנדרטיים בתקנונים של אגודות שיתופיות‪ ,‬עמותות‪ ,‬גופים מקצועיים‬ ‫וספורטיביים‪ ,‬איגודים ואגודות למיניהם‪ ,‬המעוניינים בדרך כלל כי סכסוכים בין חבר ובין האגודה‪ ,‬ובין‬ ‫החברים ובין עצמם‪ ,‬ייפתרו באמצעות אדם המוכר לאגודה ונאמן עליה‪ ,‬ולא על ידי גוף חיצוני כבית‬ ‫המשפט‪ .‬במקרה זה הצטרפות אדם לאגודה מהווה הסכמה לתקנון‪ ,‬ובמשתמע גם להפניית הסכסוכים‬ ‫לבוררות‪.‬‬ ‫סעיפי בוררות נהוגים גם בחוזים אחרים‪ ,‬במקרה שהצדדים חוששים מפני סרבול ההליך המשפטי‪ ,‬במקרה‬ ‫של סכסוך‪ .‬פעמים רבות‪ ,‬נקבע איש מקצוע כבורר מוסכם ‪ -‬לדוגמה‪ ,‬בהסכם בניה עשוי להקבע מהנדס‬ ‫כבורר מוסכם במקרה של סכסוך‪ .‬שומרי תורה ומצוות‪ ,‬נוהגים לקבוע ערכאה דתית כבורר מוסכם בשעת‬ ‫סכסוך‪.‬‬ ‫חשוב לציין כי על פי תקון מס' ‪ 2‬לחוק הבוררות מיום ‪ 1.99.2221‬נקבע כי היה והצדדים מעוניינים בערכאת‬ ‫ערעור עליהם לציין זאת בהסכם הבוררות (ראה להלן על ערעור על פסק בורר)‪ ,‬היה ולא עשו כן הרי יחולו‬ ‫על הבוררות הכללים טרם תיקון החוק‪ ,‬היינו‪ ,‬פסק הבוררות לא יהא ניתן לערעור‪.‬‬ ‫סמכויות הבורר‬ ‫לא בכל עניין ניתן לפנות לבוררות‪ .‬על פי החוק אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא‬ ‫להסכם‪ .‬ישנה רשימה של נושאים כאלו ובהם‪ :‬דיירות מוגנת‪ ,‬מעמדו של אדם כעובד (אך אם נקבע כי הינו‬ ‫עובד ניתן לדון בבוררות בזכויותיו כשכר‪ ,‬זכויות סוציאליות‪ ,‬וכיוצא בזה)‪ ,‬ענייני מעמד אישי (הקובעים‬ ‫את מעמדו החוקי של האדם ‪ -‬נשוי או גרוש‪ ,‬ענייני אבהות וכו')‪ ,‬משמורת קטינים‪ ,‬פירוק חברה ופירוק‬ ‫שותפות‪ ,‬ונושאים נוספים‪.‬‬ ‫הבורר‬ ‫כל אדם יכול להיות בורר ‪ -‬אין נדרשת כל הכשרה לשם כך‪ ,‬ואין צורך בכל השכלה מיוחדת‪ .‬יש להניח כי‬ ‫צדדים לא יפקירו עניינם בפני סתם אדם שאינו בקיא בחוק או בעניין המהווה את נושא הבוררות‪ .‬יש‬ ‫המעבירים בוררויות למומחים בעניין שבו נוגעת הבוררות‪ .‬כך למשל בתביעה בגין ליקויי בניה נהוג לפנות‬ ‫למהנדס בניין או לשמאי מקרקעין שישמש כבורר‪.‬‬ ‫יש והצדדים מסכימים על זהות הבורר בעצמם‪ ,‬ויש הנדרשים לשם כך לעזרת בית המשפט‪ .‬יש המפקידים‬ ‫את זהות הבורר בידי גוף שלישי‪ ,‬ולדוגמה "בורר שימונה על ידי איגוד המוסכים" או "בורר שימונה על ידי‬ ‫לשכת עורכי הדין"‪ .‬מינויו של בורר תקף עד לסיום הבוררות אלא אם כן הועבר מכהונתו על ידי בית‬ ‫המשפט‪ ,‬או שהצדדים הסכימו על סיום המינוי‪ ,‬או שהחליט להתפטר‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫סדר הדין בבוררות ומתן פסק הבורר‬ ‫סדר הדין בבוררות הוא בדרך כלל חופשי יותר‪ ,‬ונתון יותר לשליטת הצדדים‪ .‬אולם אם לא הוסכם במפורש‬ ‫בין הצדדים על כללים שונים‪ ,‬קובע החוק כללים החלים על כל בוררות‪ ,‬המסדירים את ניהול ההליך‪,‬‬ ‫הליכים מקדמיים‪ ,‬חקירת העדים‪ ,‬משך זמן הבוררות‪ ,‬וכיוצא בזה‪ .‬כללים אלו מצויים בתוספת הראשונה‬ ‫לחוק‪.‬‬ ‫בוררויות אינן מחויבות ל הידון על פי הדין המהותי אלא אם כן קבעו הצדדים אחרת או לחלופין קבעו‬ ‫הצדדים כי ניתן להגיש ערעור על הפסק לבית המשפט‪ .‬עד לשנת ‪ 2221‬פסקי בוררות לא היו חייבים‬ ‫בנימוק‪ ,‬אלא אם כן הורו זאת הצדדים לבורר במפורש‪ .‬בסוף שנת ‪ 2221‬התקבל תיקון מס' ‪ 2‬לחוק‬ ‫הבוררות והתהפכה ברירת המחדל ‪ -‬כל עוד לא קבעו הצדדים אחרת חלה חובת הנמקה על הבורר‪ .‬דרישות‬ ‫צורניות ‪ -‬על פסק הבורר לכלול על פי החוק את חתימת הבורר ותאריך החתימה‪.‬‬ ‫אישור וביטול פסק הבורר‬ ‫על פסק בורר לא ניתן לערער באופן רגיל‪ .‬החלטת הבורר היא סופית‪ .‬צד שזכה בבוררות יכול לפנות לבית‬ ‫המשפט לבקש אישור הפסק‪ .‬לאחר האישור יקבל פסק הבורר תוקף של פסק דין‪ ,‬וניתן יהיה להפעילו‬ ‫בהוצאה לפועל‪ .‬בית המשפט המאשר את הפסק אינו בוחן את תוכנו‪ ,‬אינו מאשר את נכונותו ואינו בודק כל‬ ‫עניין פרט לשאלה האם ניתן הפסק על ידי בורר שהוסמך לכך על ידי הצדדים‪ ,‬והאם הוגשה בקשה לביטול‬ ‫הפסק במועד הקבוע לכך‪ .‬אם שני תנאים אלו מתקיימים‪ ,‬יאשר בית המשפט את הפסק‪.‬‬ ‫צד שהפסיד בבוררות רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הפסק‪ ,‬תוך ימים ספורים מקבלת הפסק‪.‬‬ ‫הבקשה לא יכולה להתייחס לתוכן הפסק‪ .‬אף אם בפסק שגיאות בדין ובעובדה הגלויות על פניהן אין זו‬ ‫עילה לביטולו‪ .‬כאן יתרונו של הבורר על פני השופט‪.‬‬ ‫העילות לפיהן יבטל בית משפט פסק בורר הן אלו‪ ,‬ואלו בלבד‪:‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.92‬‬ ‫לא היה הסכם בוררות בר תוקף‪.‬‬ ‫הפסק ניתן על ידי בורר שלא מונה כדין‪.‬‬ ‫הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו על פי הסכם הבוררות‪.‬‬ ‫לא ניתנה לבעל דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו‪.‬‬ ‫הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו‪.‬‬ ‫הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק הדין‪ ,‬והבורר לא עשה כן‪.‬‬ ‫הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין‪ ,‬והבורר לא עשה כן‪.‬‬ ‫הפסק ניתן לאחר שחלפה התקופה לנתינתו‪.‬‬ ‫תוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור (לדוגמה‪ :‬בית המשפט יבטל "בוררות של העולם התחתון"‬ ‫על אף שמוסד זה קיים ופועל)‪.‬‬ ‫קיימת עילה שעל פיה היה מבטל בית משפט פסק דין סופי שאין עליו ערעור (לרוב המדובר במעשה‬ ‫תרמית הנוגע לניהול הבוררות)‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬עילו ת ביטול פסק בורר הן מסויגות ומצומצמות ורק במקרים נדירים יורה בית המשפט על ביטול‬ ‫פסק בורר‪.‬‬ ‫ערעור על פסק בורר‬ ‫עד לשנת ‪ 2221‬לא ניתן היה לערער על פסק של בורר‪ .‬בסוף שנת ‪ 2221‬התקבל תיקון מס' ‪ 2‬לחוק הבוררות‬ ‫שעשה מהפכה בתחום ואיפשר לצדדים להסכם בוררות לבחור באחד מ‪ 2-‬מסלולים חלופיים למסלול‬ ‫הרגיל‪ .9 :‬יכולת ערעור בפני בורר אחר‪ .2 .‬יכולת ערעור ברשות בפני בית המשפט אם בפסק הבוררות נפלה‬ ‫טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫גישור‬ ‫גישור ניתן ליישום בכל סוג של סכסוך‪ ,‬החל מסכסוך שכנים פעוט ועד לשיחות שלום בין מדינות‪ .‬מאפייני‬ ‫הליך הגישור הם‪:‬‬ ‫קיומה של מחלוקת‪ ,‬הנובעת מעמדות מנוגדות בין צדדים שונים‪.‬‬ ‫רצונם החופשי של הצדדים למצוא פתרון חיובי לבעיותיהם ולהסכים לשוחח עליהן‪ ,‬לאור האינטרסים‬ ‫והמטרות של שני הצדדים‪.‬‬ ‫כוונת הצדדים להגיע לפתרון זה בעזרתו של גורם עצמאי ונייטרלי‪ ,‬שאין לו קשר קודם עם אחד הצדדים‪,‬‬ ‫תוך שמירה על עצמאות הצדדים לסכסוך בקבלת ההחלטה‪.‬‬ ‫כוונת הצדדים להגיע להסכם יציב‪ ,‬שלו תוצאות ארוכות טווח‪.‬‬ ‫בהתקיים תנאים אלו ניתן להתחיל בהליך הגישור‪ .‬הגישור מתאפיין בפשטות ההליך‪ ,‬ובראייה הרחבה של‬ ‫האינטרסים של הצדדים‪ ,‬במקום ראייה צרה של סכסוך המובא להכרעה בלבד‪ .‬המגשר מנסה להביא‬ ‫להסדר בצורה פעילה‪ ,‬בהסכמת הצדדים‪ ,‬ואין לו סמכות לכפות פתרון‪ .‬בכך שונה הגישור ממרבית השיטות‬ ‫(האלטרנטיביות והאחרות) לפתרון סכסוכים‪ .‬הליך הגישור‪ ,‬כהליך‪ ,‬מתאפיין במאפיינים אלו‪:‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫נייטרליות של המגשר‪ .‬נייטרליות‪ ,‬להבדיל מאובייקטיביות‪ ,‬היא העדר מוחלט של עמדה בקשר‬ ‫לנושא מסוים‪ ,‬ואילו אובייקטיביות היא קבלת עמדה שאינה מושפעת מאחת מעמדות הצדדים‪.‬‬ ‫סודיות המידע המתגלה במהלך הגישור‪.‬‬ ‫הצדדים משתתפים בהליך מרצונם‪.‬‬ ‫הצדדים מגיעים בעצמם אל הפתרון‪ ,‬וזה אינו נכפה עליהם על ידי המגשר‪.‬‬ ‫במהלך הגישור ינסה המגשר להביא ל‪:‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫הבהרת האינטרסים של הצדדים‪.‬‬ ‫המרת נקודת הראייה הסובייקטיבית של כל צד בערכים אובייקטיביים‪.‬‬ ‫הצגה בפני הצדדים של מגוון פתרונות אפשריים‪.‬‬ ‫הבהרה של התוצאות האפשריות של כל פתרון מוצע‪.‬‬ ‫עידון והתאמה של כל נושאי המשנה העולים במהלך הגישור‪.‬‬ ‫תרגום הפתרון לכלל טיוטת הסכם‪.‬‬ ‫מתן צורה רשמית להסכם‪.‬‬ ‫הליך הגישור הוא הליך של דיון פתוח‪ ,‬חופשי וברוח טובה‪ ,‬היכול להימשך אף מספר ישיבות‪ .‬בניגוד‬ ‫להליכים כגון בוררות‪ ,‬או הליכים משפטיים‪ ,‬יכול המגשר להיפגש עם צד בנפרד ולשמוע את דעתו‪ .‬ישיבה‬ ‫זו נקראת "‪ ,"Caucus‬ואף כי אינה מחויבת בכל מקרה‪ ,‬מרבית המגשרים משתמשים בה‪ .‬דברים הנאמרים‬ ‫למגשר נשמרים בחיסיון מוחלט‪ ,‬וישיבה במעמד אחד הצדדים היא דרך טובה לרדת לעומקם של הדברים‪,‬‬ ‫לחשוף מידע חסוי ועמדות שהיו מוסתרות‪ ,‬מבלי שיהיה חשש כי אלו ישמשו את הצד השני‪ ,‬אלא ישמשו‬ ‫רק את המגשר ככלי לקידום הסכסוך לקראת פתרונו‪.‬‬ ‫כישורי המגשר‬ ‫ברוב הארצות המגשר נחשב לאחראי להעברת מידע נכון לצדדים על התוצאות השונות של הפתרונות‬ ‫המוצעים במהלך הגישור‪ ,‬על מנת לאפשר לצדדים בחינה יעילה של הסיכויים והסיכונים בפתרון המוצע‪.‬‬ ‫עובדה זו דורשת מן המגשר יכולת ניכרת בתחום לגביו מתנהל הגישור‪ ,‬יהא זה סכסוך עסקי‪ ,‬פוליטי או‬ ‫משפחתי‪ .‬כמו כן על המגשר לנסח את ההסכם הסופי בצורה שתביא לכלל יישוב הסכסוך על פי הפתרון‬ ‫שאליו הגיעו הצדדים‪.‬‬ ‫באופן בסיסי על המגשר להיות בקיא במושגים הכלליים של המערכת המשפטית והעסקית שבה הוא פועל‪.‬‬ ‫אין כל דרישה כי המגשר יהיה משפטן בהשכלתו‪ ,‬ואכן‪ ,‬מגשרים רבים אינם משפטנים‪ .‬המגשר מביא‬ ‫לגישור את ניסיון חייו‪ ,‬ואת ניסיונו בתחום המקצועי ממנו הוא בא‪ ,‬אם זהו התחום המשפטי‪ ,‬תחום‬ ‫הכלכלה‪ ,‬או אחד מהתחומים הטיפוליים‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫אתיקה מקצועית של המגשר‬ ‫על פי תקנות בתי המשפט (גישור)‪ ,‬התשנ"ג‪ ,9113-‬על המגשר במדינת ישראל חלות החובות הבאות‪:‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫לנהוג בהגינות‪ ,‬בתום לב וללא משוא פנים‪.‬‬ ‫לסרב לקבל מינוי לגישור אם יש בינו ובין אחד הצדדים קשר‪ ,‬או חשד לניגוד עניינים‪.‬‬ ‫להעמיד את הצדדים על הצורך להתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור בסכסוך‪.‬‬ ‫לא להשתמש בכל מידע המגיע אליו במהלך הגישור לכל צורך שאינו קשור בגישור‪.‬‬ ‫לא לגלות כל מידע שהגיע אליו במהלך הגישור לכל צד שאינו קשור לגישור (וזאת לרבות בית‬ ‫משפט‪ .‬רבים הם המפרשים סעיף זה כיוצר חיסיון למגשר‪ ,‬אם זה יוזמן לבית המשפט להעיד על‬ ‫שנתגלה לו במהלך הגישור‪ .‬לזאת יש להוסיף כי לפי חוק בתי המשפט דברים שנמסרו במהלך‬ ‫גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי)‪.‬‬ ‫לא להעביר מצד אחד לשני מידע שנתגלה לו על ידי אותו צד‪ ,‬אם נדרש לשמור מידע זה בסוד‪.‬‬ ‫לא לייעץ לבעלי הדין בעניין מקצועי שאינו בתחום התמחותו ולא לתת חוות דעת מקצועית על‬ ‫שאלה שבמומחיות אף אם היא בתחום מומחיותו‪.‬‬ ‫לא להיות צד להסכם אליו יגיעו הצדדים ולא לקבל כל זכויות או חובות על פיו‪.‬‬ ‫כללים אלו מחייבים כל מגשר באשר הוא‪ .‬ישנן עמותות גישור אשר ניסחו לעצמן כללי אתיקה מפורטים‬ ‫יותר‪ ,‬המתייחסים להיבטים נוספים של פעולת המגשר‪.‬‬ ‫מקומו של הגישור במערכת המשפטית בישראל‬ ‫סעיף ‪91‬ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]‪ ,‬התשמ"ד‪ ,9114-‬קובע כי בית המשפט רשאי‪ ,‬בהסכמת בעלי‬ ‫הדין‪ ,‬להעביר תובענה לגישור‪ .‬הסעיף מגדיר אף מה רשאי המגשר לעשות במסגרת הליך הגישור‪ ,‬ומה‬ ‫סמכויותיו כלפי בית המשפט‪.‬‬ ‫עקב העומס המוטל על מערכת בתי המשפט‪ ,‬רבים הם הסכסוכים המופנים על ידי בית המשפט לגישור‪.‬‬ ‫בבתי משפט רבים פועלת מערכת ניתוב תיקים‪ ,‬המפנה לגישור תיקים הנראים ראויים לכך‪ ,‬עוד בטרם‬ ‫נקבע להם תור לדיון בפני שופט‪.‬‬ ‫‪49‬‬