‫לציבור לקוחותינו וידידינו‬ ‫הנדון‪ :‬מטריית המידע‬ ‫)יוני ‪(2011‬‬ ‫הרינו מתכבדים להמציא לכם בזאת את‬ ‫רבעון המידע לחודש יוני ‪.2011‬‬ ‫אנו תקווה כי החומר המובא בעלון יסייע‬ ‫בידכם בעבודתכם‪.‬‬ ‫נשמח לעמוד לרשותכם‪ ,‬בכל שאלה או‬ ‫הבהרה שתתבקש‪.‬‬ ‫המפורסם בעלון זה מובא באופן כללי‪ ,‬תמציתי ולתשומת לב‪.‬‬ ‫אין להסתמך עליו מבלי לקבל חוות דעת מקצועית נוספת‪ .‬דברי‬ ‫החקיקה המופיעים בעלון המידע אינם נוסח רשמי‪ .‬רק הנוסח‬ ‫הרשמי של החקיקה מחייב‪.‬‬ ‫תוכן עניינים כללי‬ ‫עמוד‬ ‫תמצית פסיקה‬ ‫‪ .1‬מס הכנסה‬ ‫‪ F‬הפרשי הון עקב השקעות בקבוצת כדורגל ‪7 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬הכרה בחוב רע במישור הפירותי ודחיית ניכוי בשל ירידת ערך מלאי ‪7 . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬רווח שנוצר תוך זמן קצר ממכירת מניות שליטה בחברה בורסאית‬ ‫הינו רווח הון ולא הכנסה פירותית ‪8 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬מענקים ששולמו לעובדים בגין שינוי מבני חייבים במס רווחי הון ‪9 . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬שומה בהסכם אינה מתירה ערעור לבית המשפט ‪10 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬דחיית עדותו של מפקח מס לשעבר לטובת הנישום ‪10 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .2‬שבח מקרקעין‬ ‫‪ F‬מבחנים השוללים קיומה של קבוצת רכישה במקרקעין ‪11 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬רכישת דירות ע"י מוסד ציבורי עבור אורחים מהווה שימוש "במישרין" ‪11 . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .3‬מס ערך מוסף‬ ‫‪ F‬יש לדחות טענת מפרק להוספת מע"מ על התמורה כאשר אין ראיה ברורה לכך‪13 . . .‬‬ ‫‪ F‬הזכות לניכוי מס תשומות בגין דמי ניהול בניין על אף שהמשרדים טרם הושכרו ‪14 . . .‬‬ ‫עמוד‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫‪ F‬הגשת הדוח האישי על ההכנסה לשנת המס ‪17 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2010‬‬ ‫‪ F‬ועדת הכספים אישרה תקנות המבטלות פטורים שונים לתושבי חוץ בגין‬ ‫רווחי הון הנובעים מניירות ערך מסוימים ‪24 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫הודעת רשות המיסים‬ ‫‪ F‬התרת הוצאות דמי חכירת מקרקעין בניכוי לצרכי מס ‪25 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫עמ)ת"א( ‪ 1278/02‬קר פרי חולון בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים‬ ‫‪ F‬תיקון תקנות מס הכנסה — ניכויים מהכנסת בעלי זכויות נפט‪29 . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬חוזר מס הכנסה מספר ‪ — 4/2011‬רשות המסים‪31 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫תיקון ‪ 173‬לפקודת מס הכנסה‬ ‫‪ F‬נספח א' — לחוזר מס הכנסה מס' ‪ — 4/2011‬רשות המסים‪33 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫בנושא‪ :‬תיקון ‪ 173‬לפקודת מס הכנסה‬ ‫‪ F‬חוזר מס הכנסה מס' ‪ — 5/2011‬רשות המסים ‪35 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫חיוב הכנסות דמי שכירות ששולמו בדרך של ביצוע שיפורים במושכר‬ ‫‪ F‬נספח א' — לחוזר מס הכנסה מס' ‪ — 5/2011‬רשות המסים‪40 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫נתונים כללים‬ ‫‪ F‬תיקון מס' ‪ 70‬לחוק מיסוי מקרקעין ‪43 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫עמוד‬ ‫סוגיות בדיני עבודה‬ ‫‪ F‬כללים להעסקת עובד זר ‪47 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬התקופות בהן חל איסור לפטר עובד‪/‬ת בקשר להורות‪49 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬זכויותיו של עובד שטרם השלים שנת עבודה ‪52 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬שינוי גובה דמי מחלה החל מיום ‪55 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .1.4.2011‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫‪ F‬שיעורי מס הכנסה על הכנסות של יחידים‪ ,‬נקודות זיכוי ו"הנחות סוציאליות"‬ ‫בשנת ‪59 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2011‬‬ ‫‪ F‬נתונים שונים לתיאום הוצאות ‪62 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬דמי ביטוח לאומי ‪ −‬ממעבידים ‪65 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬גביית דמי ביטוח לאומי ‪ −‬מ"לא שכירים" ‪70 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬מדד מחירים לצרכן ‪72 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬מדד תשומה בבנייה למגורים ‪77 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬שערי חליפין יציגים ‪ −‬ממוצעים חודשיים‬ ‫א‪ .‬שער השקל ביחס לדולר ‪80 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ב‪ .‬שער השקל ביחס לאירו ‪81 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬תוספת יוקר מה‪ 3/1990-‬עד היום ‪83 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬שיעורי ריבית‬ ‫‪ .1‬ריבית פק״מ ‪ −‬פר״י ‪84 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .2‬חח״ד )שנתי באחוזים( ‪84 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .3‬הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪) 1999‬פריים רייט( ‪84 . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .4‬ריבית החשב הכללי ‪86 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫תמצית פסיקה‬ ‫תוכן עניינים ‪ −‬תמצית פסיקה‬ ‫‪ .1‬מס הכנסה‬ ‫עמוד‬ ‫‪ F‬הפרשי הון עקב השקעות בקבוצת כדורגל ‪7 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬הכרה בחוב רע במישור הפירותי ודחיית ניכוי בשל ירידת ערך מלאי ‪7 . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬רווח שנוצר תוך זמן קצר ממכירת מניות שליטה בחברה בורסאית‬ ‫הינו רווח הון ולא הכנסה פירותית ‪8 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬מענקים ששולמו לעובדים בגין שינוי מבני חייבים במס רווחי הון ‪9 . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬שומה בהסכם אינה מתירה ערעור לבית המשפט ‪10 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬דחיית עדותו של מפקח מס לשעבר לטובת הנישום ‪10 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .2‬שבח מקרקעין‬ ‫‪ F‬מבחנים השוללים קיומה של קבוצת רכישה במקרקעין ‪11 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬רכישת דירות ע"י מוסד ציבורי עבור אורחים מהווה שימוש "במישרין" ‪11 . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .3‬מס ערך מוסף‬ ‫‪ F‬יש לדחות טענת מפרק להוספת מע"מ על התמורה כאשר אין ראיה ברורה לכך‪13 . . .‬‬ ‫‪ F‬הזכות לניכוי מס תשומות בגין דמי ניהול בניין על אף שהמשרדים טרם הושכרו ‪14 . . .‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫‪ .1‬מס הכנסה‬ ‫‪ F‬הפרשי הון עקב השקעות בקבוצת כדורגל‬ ‫המערער‪ ,‬יו"ר קבוצת הפועל באר שבע‪ ,‬השקיע בה כספים שונים‪ .‬פקיד השומה טען‪,‬‬ ‫שהמערער הזרים לקבוצה ‪ 5.5‬מליון ש"ח בדרך של שטר הון וכן ‪ 1.5‬מליון ש"ח כהלוואת‬ ‫בעלים‪ ,‬וסכומים אלה יצרו לגביו הפרשי הון בלתי מוסברים‪ .‬לטענת המערער‪ ,‬אין יסוד‬ ‫לטענות פקיד השומה והוא כלל לא השקיע את הסכומים האמורים בקבוצת הכדורגל‪.‬‬ ‫בנוסף לכך טען פקיד השומה‪ ,‬כי יש להוסיף להפרשי ההון הבלתי מוסברים כלי רכב‪ ,‬שווי‬ ‫נסיעות לחו"ל ועוד‪ .‬ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע קבע‪ ,‬כי נטל הראיה בנושא הפרשי הון‬ ‫מוטל על המערער‪ ,‬שכן המדובר בסוגיה לבר‪-‬פנקסנית‪ .‬באשר לשטר ההון‪ ,‬קיים שטר שכזה‬ ‫שנחתם בין המערער לבין קבוצת הפועל באר שבע ולפיו‪ ,‬המערער הוא "המלווה" וקבוצת‬ ‫הכדורגל היא הלווה‪ ,‬כשהסכום הנקוב בשטר הוא ‪ 4‬מליון ש"ח‪ .‬בגירסאות קודמות‪ ,‬ובכלל‬ ‫זה בחקירתו במחלקת החקירות‪ ,‬הודה המערער כי הזרים לקבוצה כספים רבים‪ ,‬כ‪ 7-‬מליון‬ ‫ש"ח‪ .‬הלוואת הבעלים בסך ‪ 1.5‬מליון ש"ח‪ ,‬אף היא לא ניתנת להכחשה‪ ,‬ויש לדחות את‬ ‫גירסת המערער שלא הילווה סכום זה‪ ,‬לאור הרשום במאזן הקבוצה והביאורים שניתנו בדוח‬ ‫הכספי השוללים לחלוטין טענה זו‪ .‬לגבי מכונית‪ ,‬אין לקבל את עמדת פקיד השומה "המניח"‬ ‫שהיה למערער רכב וכי לא נסע באוטובוסים‪ .‬לגבי תכולת הדירה‪ ,‬המערער סירב להציג את‬ ‫דו"ח הביטוח‪ ,‬אך מצד שני גם פקיד השומה לא עשה מאמץ לוודא את מהות הרכוש‪ ,‬ולכן‬ ‫הערעור מתקבל גם בנקודה זו‪ .‬המערער שהה בחו"ל ‪ 280‬יום בתקופת השומה‪ .‬בית המשפט‬ ‫מצא‪ ,‬שקיימת סבירות בהוספת ‪ 100,000‬ש"ח להפרשי ההון ולא ניתן לייחס את הוצאות‬ ‫הנסיעה לקבוצת הכדורגל‪ .‬הערעור נדחה ברובו‪.‬‬ ‫)ע"מ ‪ 518-08‬זינו אליהו‪ ,‬מיום ‪ ,22.2.11‬פורסם בדו ירחון מיסים כה‪(2-‬‬ ‫‪ F‬הכרה בחוב רע במישור הפירותי ודחיית ניכוי בשל ירידת ערך מלאי‬ ‫החברה המערערת עוסקת ביזמות‪ ,‬קבלנות ופיתוח נדל"ן‪ .‬בשנת ‪ 1995‬נטלה הלוואה מבנק‬ ‫טפחות בסך ‪ 3.1‬מליון ש"ח והמחתה אותה לחברת אומש‪ ,‬אשר העמידה את ההלוואה לחברה‬ ‫קשורה‪ ,‬שבבעלותה מקרקעין בירושלים — מלונות רותם‪ .‬ההלוואה נרשמה בדו"חות הכספיים‬ ‫של המערערת כרכוש שוטף‪ .‬כעבור שנה‪ ,‬בדוחות לשנת ‪ ,1996‬סווגה ההלוואה מחדש תחת‬ ‫סעיף "תשלומים על חשבון" ובביאור נרשם‪ ,‬ששולם לחברה קשורה על חשבון הון עצמי‬ ‫ובתמורה תקבל החברה שטחים מבונים מתוך השטחים שהחברה הקשורה תהיה זכאית‬ ‫לקבל‪ .‬הפרויקט נקלע לקשיים ובהערכת שווי בשנת ‪ 1998‬הוברר‪ ,‬שקיים גירעון בעסקה‬ ‫בידי החברה בעלת הקרקע בשווי של כ‪ 18-‬מליון ש"ח‪ .‬בדוחות לשנת ‪ 2000‬הוחלט למחוק‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫תמצית פסיקה‬ ‫את יתרת ההשקעה ונרשם ניכוי נוסף בגין ירידת ערך השקעות בקרקע‪ .‬לטענת המערערת‪,‬‬ ‫ההלוואה שימשה במישרין לתשלום מיסים בגין המקרקעין ובתמורה היתה המערערת זכאית‬ ‫לרכוש שטחים בבניין שתוכנן‪ .‬מאחר שמלוא הסכום ירד לטימיון‪ ,‬יש להתיר לה לנכותו בגין‬ ‫ירידת ערך מקרקעין בידי קבלן‪ .‬לחלופין‪ ,‬יש לסווג את סכום ההלוואה כ"חוב רע"‪ ,‬בהיעדר‬ ‫יכולת החזר מצד מלונות רותם‪ .‬כמו כן טוענת המערערת‪ ,‬שיש להתיר לה ניכוי הוצאות מימון‬ ‫ואין לחייבה בריבית רעיונית לפי סעיף ‪)3‬י( בשל היות החוב בין ספק ולקוח‪ .‬בית המשפט‬ ‫המחוזי בת"א פסק‪ ,‬שבמקרה הנדון הוכח שהמלאי לא נרכש ולכן לא ניתן לנכות את ירידת‬ ‫ערכו כהוצאה‪ ,‬הואיל ואין כל ערך — לא עלות ולא שוק — כאשר מדובר במלאי וירטואלי‬ ‫שלא נמכר‪ .‬על פי חוזר מס הכנסה עליו נסמכת החברה‪ ,‬אין להתיר ירידת ערך מלאי בטרם‬ ‫הסתיימה הבנייה‪ ,‬שכן עד לשלב סיום הבנייה חלים סעיפים ‪8‬א ו‪)18-‬ד( לפקודה‪ ,‬בנוסף‬ ‫לתנאים אחרים‪ .‬לגבי הטענה החילופית בדבר קיומו של "חוב רע" לעניין סעיף ‪ ,(4)17‬הכלל‬ ‫הוא שיש להתיר בניכוי את החוב אם הוא התגבש במהלך המסחר הרגיל‪ ,‬כגון עקב תשלום‬ ‫עבור סחורות ושירותים‪ ,‬בשונה מהלוואה להון או להשבחה או למטרה הונית‪ .‬במקרה הנדון‪,‬‬ ‫ההלוואה לאומש ניתנה כחלק מפעילותה העסקית הפירותית של המערערת‪ .‬פקיד השומה‬ ‫אינו חולק על כך שכספי ההלוואה ירדו לטימיון ולפיכך אין כל מניעה להכיר בכך כ"חוב‬ ‫רע"‪ .‬לעניין סעיף ‪)3‬י(‪ ,‬יש להחילו במקרה הנדון‪ ,‬הואיל והחברה זקפה הוצאות מימון אך לא‬ ‫זקפה במקביל הכנסות מימון באותה שנה‪ .‬הערעור התקבל בעניין החוב הרע ונדחה ביחס‬ ‫לניכוי ירידת ערך המלאי וזקיפת הריבית הרעיונית‪.‬‬ ‫)ע"מ ‪ 04-1113‬חברת רחובות הירוקה בע"מ‪ ,‬מיום ‪ ,10.3.11‬פורסם בדו ירחון מיסים כה‪(2-‬‬ ‫‪ F‬רווח שנוצר תוך זמן קצר ממכירת מניות שליטה בחברה‬ ‫בורסאית הינו רווח הון ולא הכנסה פירותית‬ ‫קבוצת החברות יפעת הייתה פעילה מספר שנים קודם לשנת‪-‬המס שבערעור‪ ,‬בתחום‬ ‫אספקת שירותי מידע‪ ,‬בכללם מידע פיננסי‪ ,‬עסקי‪ ,‬פרסומי ותקשורתי‪ .‬חברת קו מנחה‬ ‫פעילה בתחום של מערכות מידע בורסאיות‪ .‬בסוף שנת ‪ 1997‬ובמהלך שנת ‪ 1998‬ניהלו‬ ‫נציגי קבוצת יפעת עם חלק מבעלי מניותיה של קו מנחה מגעים שנושאם שיתוף פעולה‬ ‫אסטרטגי ורכישת חלק מהמניות או שליטה בקו מנחה‪ .‬מגעים אלו לא צלחו‪ .‬במהלך ‪1998‬‬ ‫חברות שונות בקבוצת יפעת רכשו לשיעורין מניות של קו מנחה באמצעות הון עצמי‪.‬‬ ‫לקראת סוף ‪ 1998‬מכרו החברות בקבוצת יפעת את מניות קו מנחה לחברת בגס‪ ,‬שהיתה‬ ‫בלתי‪-‬פעילה עד וכולל שנת המס ‪ .1997‬במחצית הראשונה של שנת ‪ 1999‬המשיכה חברת‬ ‫בגס לרכוש בבורסה מניות של קו מנחה בארבע פעימות בחודשים ינואר‪ ,‬מרץ‪ ,‬אפריל‬ ‫ויוני‪ .‬ביום ‪ 2.6.99‬נערך הסכם בין יפעת לבין הון דיסק‪ ,‬כנאמנה עבור בני משפחת בגס‬ ‫והחברות בשליטתם‪ ,‬בגדרו נרכשו על ידי קבוצת יפעת ‪ 49.7%‬מהמניות של קו מנחה‪,‬‬ ‫וזאת לפי שווי חברה של ‪ 8‬מליון ‪ .$‬ביום ‪ 23.7.99‬רכשה כלל ‪ 28.8%‬מהמניות של קו‬ ‫מנחה מקבוצת יפעת‪ ,‬לפי השווי בבורסה של ‪ 4‬מליון דולר‪ .‬לטענת המשיב‪ ,‬מכירת מניות‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫קו מנחה על‪-‬ידי המערערות לחברת כלל היא עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי‪ ,‬החייבת‬ ‫במס הכנסה על פי סעיף ‪ .(1)2‬לטענת המערערת‪ ,‬זו עסקה הונית הפטורה ממס על פי‬ ‫הצו מכוח סעיף ‪ 97‬לפקודה‪ .‬בית המשפט המחוזי בת"א בדק את העסקה לאור מבחני‬ ‫קיומה של עסקת אקראי וקבע‪ ,‬שאין נוסחה המאפשרת לשקול את המבחנים השונים‬ ‫ולהגיע לתוצאה מדויקת לגבי כל מקרה ומקרה‪ .‬יש לשקול את מירב המבחנים באופן‬ ‫מצטבר ולדלות מתוך העסקה את מהותה האמיתית‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬מתבקשת המסקנה‪ ,‬כי‬ ‫עבור קבוצת יפעת היתה רכישת קו מנחה בבחינת רכישה הונית של עסק אשר מתאים‬ ‫לליבת העסקים של קבוצת יפעת ושלה היה הידע לנהל אותו‪ ,‬לייעל אותו ולקצור ממנו‬ ‫רווחים‪ .‬נסיבות המקרה מצביעות על כך‪ ,‬שהרווח המהיר בעסקת כלל הינו תוצר לוואי של‬ ‫פעולה שכל כולה במישור ההוני‪ ,‬קרי רכישת שליטה בחברה לשם ניהולה ומכירת חלק‬ ‫נכבד ממניותיה לשם הכנסת שותף‪ .‬על כן‪ ,‬יש לראות את עסקת כלל כאירוע הוני ולא‬ ‫פירותי אצל המערערות‪ .‬הערעור התקבל‪.‬‬ ‫)ע"מ ‪ 1339/04 ,1166/04‬קרלוס בגס בע"מ ואח' מיום ‪ ,13.2.11‬פורסם בדו ירחון מיסים כה‪(2-‬‬ ‫‪ F‬מענקים ששולמו לעובדים בגין שינוי מבני חייבים במס‬ ‫רווחי הון‬ ‫באוגוסט ‪ 1959‬התאגדה בתי זיקוק לנפט בע"מ )להלן "בז"ן"( כחברה ממשלתית‪ .‬ביום‬ ‫‪ 26.12.04‬החליטה ועדת השרים לענייני הפרטה להפריט את בז"ן‪ .‬עם קבלת ההחלטה‪,‬‬ ‫התגלעו מחלוקות בין הנהלת בז"ן לעובדים‪ ,‬אשר התנגדו למהלך ההפרטה וביקשו להבטיח‬ ‫את זכויותיהם בהסכמים‪ .‬בסופו של יום ולאחר משא ומתן ממושך‪ ,‬נחתמו בין הצדדים‬ ‫הסכמים קיבוציים ובכללם הסכם הכולל הוראות בעניין מתן מענקי פיצול והפרטה לעובדים‪.‬‬ ‫המערער‪ ,‬שהינו עובד של בז"ן והמשיך לעבוד בבז"ן גם לאחר הפיצול‪ ,‬קיבל בשנת ‪2006‬‬ ‫‪ 70,000‬ש"ח כמענק פיצול‪ ,‬ובשנת ‪ 2007‬קיבל ‪ 90,703‬ש"ח כמענק הפרטה‪ .‬פקיד השומה‬ ‫ביקש לראות תקבולים אלו כהכנסת עבודה אצל המערער על פי הוראת סעיף ‪ (2)2‬לפקודה‪,‬‬ ‫והוציא לו שומה בהתאם‪ .‬על שומה זו הוגש הערעור דנן‪ .‬בית המשפט המחוזי בחיפה קבע‪,‬‬ ‫כי לעובדי בז"ן עמדה זכות להתנגד לשינוי המבני‪ ,‬שכָּ לל פיצול והפרטה‪ .‬שינוי זה הוא שינוי‬ ‫אורגני במקום עבודתם ועל כן רשאים היו לדרוש את המשך העסקתם אצל המעביד הקודם‪,‬‬ ‫המדינה‪ ,‬ולהתנגד לשינוי‪ .‬זוהי "זכות ראויה"‪ ,‬הכלולה בהגדרת "נכס" שבסעיף ‪ 88‬לפקודת‬ ‫מס הכנסה‪ .‬המענקים שולמו לעובדים עבור הסכמתם לוותר על זכויותיהם‪ .‬מענק בגין‬ ‫ויתור על זכות זו הינו תקבול הוני‪ .‬מועד רכישת הזכויות היה רק במועד קבלת ההחלטה‬ ‫על השינויים המבניים‪ ,‬ועל‪-‬כן יש לחיֵ יב את העובדים רק במס על רווחי הון‪ ,‬כאמור בסעיף‬ ‫‪)91‬ב‪ (1‬לפקודה‪ .‬הערעור התקבל‪.‬‬ ‫)ע"מ ‪ 08-859‬חיים ניסים ואח'‪ ,‬מיום ‪ ,26.1.11‬פורסם בדו ירחון מיסים כה‪(2-‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫תמצית פסיקה‬ ‫‪ F‬שומה בהסכם אינה מתירה ערעור לבית המשפט‬ ‫המערערת ופקיד השומה חתמו על הסכם שומה בפשרה‪ ,‬שבו נכלל סעיף הקובע‪ ,‬כי‬ ‫"במידה ותפורסם במהלך שנה מיום חתימת הסכם זה הוראת ביצוע המשנה את פרשנות‬ ‫רשות המסים לדרך העמסת הוצאות המימון על נכסים לא מניבים‪ ,‬תהא לחברה הזכות ‪...‬‬ ‫לערער לבית המשפט על החלטת פקיד השומה"‪ ,‬וזאת על אף הסכם הפשרה שנחתם‪.‬‬ ‫בפועל לא פורסמו כל חוזר או הוראת ביצוע ורשות המסים לא שינתה עמדתה‪ .‬לטענת‬ ‫המערערת‪ ,‬על אף זאת‪ ,‬זכותו של נישום לבוא בשערי בית משפט וחובת המשיב היא‬ ‫שלא לחסום זכות זו‪ .‬בית המשפט המחוזי בת"א קבע‪ ,‬כי במקרה הנדון‪ ,‬הסכם השומה‬ ‫המתיר הגשת ערעור נועד רק למקרה בו תפורסם הוראת ביצוע‪ .‬משלא פורסמה‪ ,‬תידחה‬ ‫עמדת המערערת‪ .‬עמדת המערערת היום מנוגדת להסכמתה לקבל על עצמה את מדיניות‬ ‫המשיב בסוגיית הוצאות המימון‪ .‬פרשנות המערערת‪ ,‬כי בכל מקרה ניתן לפנות לערכאות‪,‬‬ ‫אינה מתיישבת עם הגיונם של הדברים והיא נדחית‪ .‬אין לקבל את הטענה שהמשיב מעכב‬ ‫את פרסום החוזר משיקולים של חסימת המערערת מפנייה לערכאות‪ .‬הפסיקה אכן מכירה‬ ‫באפשרות של התערבות ערכאה שיפוטית בהסכמי פשרה‪ ,‬אך זאת רק במקרה של יישומו‬ ‫הלקוי של ההסכם‪ ,‬וזה לא המקרה כאן‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬ ‫)ע"מ ‪ 10-02-40516‬קבוצת חברות שמעוני בע"מ‪ ,‬מיום ‪ ,23.2.11‬פורסם בדו ירחון מיסים כה‪.(2-‬‬ ‫‪ F‬דחיית עדותו של מפקח מס לשעבר לטובת הנישום‬ ‫ספרי חשבונותיו של המערער נפסלו בשל חוסרים בסרטי קופה רושמת שנתגלו ביחס‬ ‫להכנסתו ממונית‪ ,‬ובעקבות זאת נערכה לו שומה לפי מיטב השפיטה‪ .‬לטענת המערער‪,‬‬ ‫החוסרים נבעו מכך שספרי החשבונות ניטלו ממנו במלואם ע"י מפקח ממשרד פקיד השומה‬ ‫ולאחר שהוחזרו לו ניטלו שוב ע"י מחלקת החקירות ורק לאחר מכן נתגלו החוסרים‪ .‬כעד‬ ‫הגנה מטעמו של המערער הופיע מפקח מס הכנסה לשעבר‪ ,‬זה שנטל את ספרי החשבונות‬ ‫והחזירם‪ ,‬ולטענתו בעת שקיבלם לידיו לא היו בהם כל חוסרים‪ .‬בית המשפט המחוזי בבאר‬ ‫שבע דחה את עדותו של המפקח לשעבר בשל אי‪-‬דיוקים שמצא בדבריו ולכן קיבל את‬ ‫השומה שערך פקיד השומה לפי מיטב השפיטה‪ .‬על כך הוגש ערעור לבית המשפט העליון‬ ‫אשר אימץ את עמדת בית המשפט המחוזי ואת דחיית אמינות עדותו של מפקח מס הכנסה‬ ‫לשעבר‪ .‬נקבע שאין להתפלא על כך‪ ,‬שכן‪ ,‬הוא בחר להעיד לטובת המערער גם ביחס‬ ‫לשומות ולעניינים נוספים ולא רק בנושא היעלמות סרטי הקופה‪ .‬לגבי יתר פרטי השומה‬ ‫לפי מיטב השפיטה ומקורות אחרים שהיו למערער‪ ,‬לא היתה לו כל טענה של ממש‪ .‬לגבי‬ ‫שומת המונית התבסס המשיב על תעריפי נסיעה של משרד התחבורה למונית באילת ועל‬ ‫הקילומטראז' שעברה המונית‪ ,‬ואין בכך כל פסול‪ .‬יש מקום להתערב מעט בהוצאות הדלק‬ ‫ובהוצאות בגין השכרת דירת נופש‪ .‬הערעור נדחה ברובו‪.‬‬ ‫)ע"א ‪ 1784/10‬י‪ .‬גרינברג‪ ,‬מיום ‪ ,24.3.11‬פורסם בדו ירחון מיסים כה‪.(2-‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫‪ .2‬שבח מקרקעין‬ ‫‪ F‬מבחנים השוללים קיומה של קבוצת רכישה במקרקעין‬ ‫העוררת שמשה כמארגנת של קבוצת רוכשים ל‪ 24-‬מגרשים בראשון לציון‪ .‬המנהל ראה את‬ ‫העוררת כמי שרכשה את הקרקע וחייב אותה במס רכישה‪ ,‬מס שבח ומס מכירה‪ .‬המחלוקת‬ ‫היתה‪ ,‬האם העוררת שימשה רק כמארגנת הקבוצה‪ ,‬כאשר כל אחד מהחברים בנה לעצמו את‬ ‫ביתו‪ ,‬או שמא היא מכרה במפרט מוגדר ובמחיר קבוע מראש יחידות גמורות לרוכשים‪ .‬ועדת‬ ‫הערר פסקה‪ ,‬כי אמנם בתחילת הדרך נחתמו מסמכים הקושרים את החברים באופן משפטי‬ ‫כקבוצה כדי שיהיה ניתן לגשת למכרז‪ ,‬ואולם העוררת הוכיחה כי מרגע הזכייה במכרז פעלו‬ ‫הרוכשים באופן עצמאי‪ ,‬וכל האירועים שקרו לאחר הזכייה במכרז לא היו בשליטה כלשהי‬ ‫של המארגן לאורך כל מסלול ההתקדמות בפרוייקט‪ .‬הוועדה קבעה‪ ,‬כי המבחן העיקרי לקיום‬ ‫קבוצת רכישה הוא התלות בין החוזים שבין הרוכשים‪ ,‬כשתלות זו מהווה סממן עיקרי לכך‬ ‫שכל המעורבים בפרוייקט הם צדדים קשורים‪ .‬כך גם העובדה שהרוכשים לא יכולים לבנות‬ ‫על ידי קבלן אחר מזה שבנה את כל הדירות וגם כאשר הבנייה תוכננה ובוצעה על ידי‬ ‫היזם‪ .‬במקרה שלפנינו החוזים אינם תלויים זה בזה ונחתמו עם כל רוכש בנפרד‪ ,‬במועד‬ ‫ובמעמד שונים‪ .‬לאחר הזכייה נחתמו הסכמי פיתוח‪ ,‬ולאחר מכן הסכמי חכירה נפרדים עם‬ ‫המינהל‪ .‬אחת מחברי הקבוצה חתמה על הסכם עם קבלן אחר‪ .‬לא היה קשר בין העוררת‬ ‫לבין מינהל מקרקעי ישראל שהוא בעל הקרקע‪ .‬וכן‪ ,‬לא היה קשר כלכלי בין הקבלן‪ ,‬שנבחר‬ ‫על ידי הקבוצה‪ ,‬לקבלן נוסף שנבחר על ידי אחת מחברי הקבוצה‪ .‬בע"א ‪ 5332/08‬עמוס‬ ‫גולן ואח' נ' מנהל מס שבח נקבעה הלכה מחייבת שגם בה נדחתה עמדת מנהל מיסוי‬ ‫מקרקעין‪ .‬לאור המבחנים נקבע גם במקרה זה‪ ,‬שאין לחייב את העוררת בכל מס‪ .‬לפיכך‬ ‫התקבל הערר‪.‬‬ ‫)ו"ע ‪ 03-1353‬תפוח פז פיתוח נדל"ן בע"מ‪ ,‬מיום ‪ ,23.2.11‬פורסם בדו ירחון מיסים כה‪(2-‬‬ ‫‪ F‬רכישת דירות ע"י מוסד ציבורי עבור אורחים מהווה‬ ‫שימוש "במישרין"‬ ‫ביום ‪ 25.3.09‬רכשה העוררת‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ 4 ,‬דירות מגורים בבאר שבע המיועדות‬ ‫לאורחים‪ ,‬חוקרים ומרצים מחו"ל‪ .‬העוררת הגישה שומה עצמית למס רכישה‪ ,‬בגין רכישת‬ ‫הדירות הללו וביקשה לשום את הדירות בהתאם להוראות תקנה ‪ 9‬לתקנות כמוסד ציבורי‬ ‫החייב ב‪ 0.5%-‬מס רכישה בלבד‪ .‬המשיב דחה את שומות העוררת והחליט לשום את הדירות‬ ‫כדירות מגורים עפ"י חישוב מס רכישה מלא בשל העובדה שהשימוש אינו "במישרין"‬ ‫למטרות המוסד‪ .‬הצדדים הגישו לוועדת הערר עובדות מוסכמות בהן נקבע כי מטרת‬ ‫הדירות היא לשימוש כאמור לעיל וכן את חוקת האוניברסיטה‪ .‬המשיב סמך את טיעוניו‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫תמצית פסיקה‬ ‫על הלכת ע"א ‪ 527/69‬הטכניון מכון טכנולוגי לישראל נ' מנהל מס שבח מקרקעין‪,‬‬ ‫שבו העמיד הטכניון בחיפה דירה לפרופ' ערי ז'בוטינסקי ולאחר מכן רכש אותה לעצמו‪ .‬שם‬ ‫קבע ביהמ"ש העליון שלא מדובר ב"שימוש במישרין" מצד הטכניון אלא טובת הנאה שניתנה‬ ‫לאותו איש סגל‪ .‬אולם הלכה זו קובעת גם שיש לבחון כל מקרה לגופו‪ ,‬ומקרה זה אינו‬ ‫דומה לעניין הטכניון‪ .‬כך גם בוחנת ועדת הערר את כל יתר ההלכות שהוצגו מטעם המשיב‪,‬‬ ‫ודוחה את כולן כשונות לחלוטין מהמקרה הנדון‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬מקרה שבו הוקצתה לשימוש‬ ‫דירה ע"י רב בית הכנסת )ו"ע) חיפה( ‪ .(8125/07‬כמו כן מנוע המשיב מהעלאת טענות שלא‬ ‫פורטו בעובדות המוסכמות כמו למשל‪ ,‬שהאוניברסיטה מרוויחה ממתן דירות אלה למרצים‬ ‫בדרך אחרת‪ .‬נקבע שטענות המשיב הן דברים מבולבלים וחסרי יסוד‪ .‬אין כל נפקות לכך‬ ‫שהעמיתים האורחים אינם סטודנטים וכי לא מדובר במעונות סטודנטים )שלגביהם נפסק‬ ‫כי הם מהווים שימוש במטרה במישרין(‪ .‬דומה הדבר לעירוב בין שולחן לכסא‪ .‬לפיכך‪ ,‬גם‬ ‫במקרה זה יש לראות את השימוש בדירות כשימוש במישרין ואין לחייב את העוררת במס‬ ‫רכישה‪ .‬הערר התקבל‪ .‬המשיב חויב בהוצאות‪.‬‬ ‫)ו"ע ‪ 10-07-7098‬אוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬מיום ‪ ,8.3.11‬פורסם בדו ירחון מיסים כה‪(2-‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫‪ .3‬מס ערך מוסף‬ ‫‪ F‬יש לדחות טענת מפרק להוספת מע"מ על התמורה כאשר‬ ‫אין ראיה ברורה לכך‬ ‫המשביר לצרכן ישראל בע"מ נקלעה לקשיים כלכליים ובית המשפט המחוזי מינה שלושה‬ ‫נאמנים שינהלו מו"מ עם משקיעים פוטנציאלים למכירת החברה כעסק חי‪ .‬בתום המשא‬ ‫ומתן הגישו הנאמנים לבית המשפט דו"ח אליו צירפו את הצעות סקאל ושביט‪ ,‬והמליצו‬ ‫להעדיף את הצעת שביט‪ .‬בית המשפט הורה להעביר את ההצעה לוועדת הביקורת ולאחר‬ ‫שינויים שנכללו בהצעות המקוריות‪ ,‬אישרה ועדת הביקורת את הצעת שביט‪ .‬בהגיע מועד‬ ‫הפירעון דרש המפרק מהרוכשת לשלם את הסכום שננקב — בתוספת הצמדה ובצירוף מס‬ ‫ערך מוסף‪ .‬המשביר החדש סירבה להוסיף מע"מ וטענה‪ ,‬כי כל התחיבויותיה כללו מע"מ‪.‬‬ ‫ביהמ"ש המחוזי בת"א קבע‪ ,‬שהמשביר החדש אינה חייבת להוסיף מע"מ‪ ,‬שכן אין מחלוקת‬ ‫שתוספת המע"מ לא נכללה בעסקת הרכישה‪ .‬הנסיבות והחשבוניות שהוצאו מלמדות‬ ‫שהמע"מ היה כלול בהצעה‪ .‬המפרק הגיש על כך ערעור‪ .‬בית המשפט העליון קבע שהסכם‬ ‫יכול למצוא את ביטויו במסמך שלם הכולל את תניותיו כולן‪ ,‬ויכול גם שיתגבש‪ ,‬מעשה‬ ‫מרכבה‪ ,‬במקבץ של מסמכים המשקפים יחדיו את מכלול תניותיו‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬פזורות‬ ‫תניותיה של עסקת הרכישה שנקשרה במסגרת הליכי ההקפאה על פני כמה מסמכים‪ .‬עיון‬ ‫במסמכים הללו מלמד‪ ,‬כי אין בהם התייחסות לסוגיית המע"מ‪ .‬משכך‪ ,‬ונוכח "שתיקת"‬ ‫מסמכי החוזה בהקשר זה‪ ,‬בדין קבע בית המשפט המחוזי‪ ,‬כי קמה חזקה ולפיה נכלל‬ ‫המע"מ במחיר העסקה‪ .‬העובדה כי מדובר בעסקה אשר נקשרה במסגרת הליכי הקפאה‪,‬‬ ‫אין בה כדי לשנות ממסקנה זו‪ .‬אדרבא‪ ,‬החזקה שקבעה הפסיקה בנוגע להיות המע"מ חלק‬ ‫מהמחיר הכולל חלה ביתר שאת במקרים כגון אלה‪ ,‬שכן מדובר בעסקה שאינה מתאשרת‬ ‫אלא לאחר שעברה את עיניהם הבוחנות של הנאמנים וועדת הביקורת ואף את בדיקתו של‬ ‫בית המשפט‪ .‬כמו כן‪ ,‬חישוב בין שתי ההצעות שהוגשו בסופו של דבר‪ ,‬בו העלתה שביט‬ ‫את גובה הצעתה‪ ,‬מלמד שגם ללא תוספת מע"מ עולה הצעתה על זו של סקאל‪ .‬השופט‬ ‫רובינשטיין הוסיף‪ ,‬כי בדומה לסוגייה שהועלתה לאחרונה בנוגע לשכר טירחת עורכי דין בעת‬ ‫פסיקת הוצאות בבית המשפט‪ ,‬יש למנוע כל אי‪-‬בהירות בנושא תוספת המע"מ על המחיר‬ ‫שננקב‪ .‬לפיכך המלצת בית המשפט למנסחי הסכמים היא להיות מודעים לעניין המע"מ‬ ‫ולקבוע מראש‪ ,‬באופן מוסכם ובהיר‪ ,‬את נושא הוספת המע"מ על המחיר‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬ ‫)ע"א ‪ 1113/09‬עו"ד אבנר כהן נ' המשביר לצרכן החדש בע"מ ואח'‪ ,‬מיום ‪ ,27.1.11‬פורסם בדו ירחון מיסים‬ ‫כה‪(2-‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫תמצית פסיקה‬ ‫‪ F‬הזכות לניכוי מס תשומות בגין דמי ניהול בניין על אף‬ ‫שהמשרדים טרם הושכרו‬ ‫המערערת רכשה בשנת ‪ 1999‬מספר קומות משרדים‪ ,‬מקומות חניה ומחסנים בבניין שהיה‬ ‫באותה עת בהליכי בנייה‪ ,‬וניכתה את מס התשומות בגין הרכישה‪ .‬החזקה בנכס התקבלה בשנת‬ ‫‪ ,2003‬ואז הושכרו מקומות החניה והמחסנים אולם המשרדים הושכרו רק לאחר כארבע שנים‪.‬‬ ‫בכל התקופה בה עמדו המשרדים ריקים‪ ,‬המערערת שילמה לחברת הניהול של הבניין דמי‬ ‫ניהול‪ ,‬המשולמים בין אם הבעלים השכיר את הנכס שבבעלותו ובין אם לאו‪ .‬המערערת ניכתה‬ ‫את מס התשומות ששילמה עבור דמי הניהול‪ .‬בביקורת שנערכה למערערת קבע המשיב‪,‬‬ ‫כי אין מקום להתיר ניכוי מס תשומות בגין דמי הניהול‪ ,‬אלא רק מעת השכרת המשרדים‪.‬‬ ‫המערערת טענה‪ ,‬כי מחמת שפל בשוק הנדל"ן באותן שנים‪ ,‬דמי השכירות שהוצעו נמוכים‬ ‫ולכן החליטה להמתין עם השכרת המשרדים עד להתאוששות ולעלייה במחיר השכירות‪ .‬ואכן‪,‬‬ ‫בסופו של דבר עלה בידיה להשכיר את המשרדים במחירים הגבוהים משמעותית מאלה שניתן‬ ‫היה לקבל במהלך ארבע השנים‪ .‬בית המשפט המחוזי בת"א פסק‪ ,‬כי לאור הלכת צביון‪ ,‬יש‬ ‫לתת לעקרון ההקבלה פרשנות מרחיבה לפיה הוא יחול גם על תשומות אשר עשויות לשמש‬ ‫בעסקה עתידית חייבת במס‪ .‬המבחן שנדרש הוא קיום הסתברות גבוהה לפעילות העתידית‪,‬‬ ‫תוך יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה לאימות ההסתברות הגבוהה‪ :‬תכנית עסקית סבירה‪,‬‬ ‫מהות העסק או אופי העיסוק‪ ,‬רכיב הזמן‪ ,‬מידת מקצועיותו ובקיאותו של מבקש הניכוי‪ ,‬יכולת‬ ‫תזרימית ומבחן הסל של מכלול הנסיבות‪ .‬החלת מבחנים אלה במקרה הנדון מלמדת‪ ,‬כי כולם‬ ‫כאחד התקיימו בפועל ויש על כן להתיר בניכוי את התשומות‪ .‬מנהל מע"מ כשל בהוכחת חלק‬ ‫מטענותיו‪ .‬לאור הנסיבות התקבל הערעור‪.‬‬ ‫)ע"מ ‪ 08-1176‬לפריס אחזקות )ישראל( בע"מ‪ ,‬מיום ‪ ,23.2.11‬פורסם בדו ירחון מיסים כה‪(2-‬‬ ‫תוכן עניינים ‪ −‬חקיקה ועדכונים‬ ‫עמוד‬ ‫‪ F‬הגשת הדוח האישי על ההכנסה לשנת המס ‪17 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2010‬‬ ‫‪ F‬ועדת הכספים אישרה תקנות המבטלות פטורים שונים לתושבי חוץ בגין‬ ‫רווחי הון הנובעים מניירות ערך מסוימים ‪24 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫הודעת רשות המיסים‬ ‫‪ F‬התרת הוצאות דמי חכירת מקרקעין בניכוי לצרכי מס ‪25 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫עמ)ת"א( ‪ 1278/02‬קר פרי חולון בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים‬ ‫‪ F‬תיקון תקנות מס הכנסה — ניכויים מהכנסת בעלי זכויות נפט‪29 . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬חוזר מס הכנסה מספר ‪ — 4/2011‬רשות המסים‪31 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫תיקון ‪ 173‬לפקודת מס הכנסה‬ ‫‪ F‬נספח א' — לחוזר מס הכנסה מס' ‪ — 4/2011‬רשות המסים‪33 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫בנושא‪ :‬תיקון ‪ 173‬לפקודת מס הכנסה‬ ‫‪ F‬חוזר מס הכנסה מס' ‪ — 5/2011‬רשות המסים ‪35 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫חיוב הכנסות דמי שכירות ששולמו בדרך של ביצוע שיפורים במושכר‬ ‫‪ F‬נספח א' — לחוזר מס הכנסה מס' ‪ — 5/2011‬רשות המסים‪40 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫נתונים כללים‬ ‫‪ F‬תיקון מס' ‪ 70‬לחוק מיסוי מקרקעין ‪43 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫הגשת הדוח האישי על ההכנסה לשנת המס ‪2010‬‬ ‫‪ .1‬מועד הגשת הדוח האישי על ההכנסה לשנת המס ‪2010‬‬ ‫על מי שאינו מנהל את חשבונותיו לפי שיטת החשבונאות הכפולה ו‪/‬או שאינו חייב‬ ‫בהגשת דוח עצמאי מקוון‪ ,‬חלה חובה להגיש את הדוח עד ליום ‪.30.4.2011‬‬ ‫על יחיד החייב בהגשת דוח עצמאי מקוון חלה חובה להגיש את הדוח עד ליום‬ ‫‪.31.5.2011‬‬ ‫על נישום המנהל מערכת חשבונות מלאה לפי שיטת החשבונאות הכפולה ומצרף‬ ‫לדוח מאזן וחשבון רווח והפסד‪ ,‬חלה חובה להגיש את הדוחות עד ליום ‪.31.5.2011‬‬ ‫יצוין כי למייצגים ניתנו אורכות נוספות להגשת הדוח האישי של לקוחותיהם בהתאם‬ ‫למכסות כפי שנקבעו בתיאום בין לשכת רואי חשבון לבין נציבות מס הכנסה‪.‬‬ ‫‪ .2‬חובת הגשת דוח עצמאי מקוון‬ ‫במסגרת תיקון ‪ 161‬לפקודת מס הכנסה‪ ,‬נדרשים יחידים )לרבות תושבי חוץ(‬ ‫החייבים בהגשת דוח שנתי למס הכנסה שהיתה להם במהלך אותה שנה הכנסה‬ ‫מעסק וממשלח יד‪ ,‬הכנסה מעבודה או הכנסה מחקלאות‪ ,‬להגיש את הדוח השנתי‬ ‫באופן מקוון‪.‬‬ ‫הוראה זו חלה גם לגבי יחידים החייבים בהגשת דוח מהטעמים הבאים‪:‬‬ ‫יחיד שמכר "זכות במקרקעין" או עשה "פעולה באיגוד" )כהגדרתם בחוק מיסוי‬ ‫מקרקעין(‪ ,‬שאינן פטורות ממס שבח ולא שילם מס שבח בשיעור המרבי לפי‬ ‫חוק מיסוי מקרקעין או שהמס לגביו חושב בדרך של פריסה‪.‬‬ ‫"בעל שליטה" ב"חברת משלח יד זרה" או ב"חברה נשלטת זרה" כהגדרתם‬ ‫בפקודת מס הכנסה‪.‬‬ ‫אדם שעשה פעולה שנקבעה כתכנון מס החייב בדיווח‪.‬‬ ‫כל אדם שפקיד השומה דרש זאת ממנו‪.‬‬ ‫את הדוח המקוון נדרש להגיש בצירוף הצהרה בטופס שקבע המנהל‪ ,‬שלפיה הפרטים‬ ‫והידיעות שמסר בדוח הם נכונים ומלאים‪ ,‬וכן פלט חתום בידיו של הדוח האמור‪.‬‬ ‫יחיד שלא הגיש דוח עצמאי מקוון יראוהו לעניין הוראות הפקודה כמי שלא הגיש‬ ‫דוח‪.‬‬ ‫דוח ייחשב כדוח מקוון אם שודר באחד מהאמצעים הבאים‪:‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫דוח ששודר באמצעות מערכת המחשב של רשות המיסים )שע"ם( על ידי‬ ‫מייצגים )רואי חשבון‪ ,‬יועצי מס או עורכי דין( המחוברים למחשב שע"ם‪.‬‬ ‫דוח ששודר באמצעות האינטרנט‪.‬‬ ‫תקנות מס הכנסה — פטור מהגשת דוח עצמאי מקוון‬ ‫על אף האמור לעיל‪ ,‬תקנות מס הכנסה קובעות פטור מהגשת דוח עצמאי מקוון לשנת‬ ‫המס ‪ 2010‬לאוכלוסיות הבאות‪:‬‬ ‫)‪ (1‬יחיד שנתקיימו בו כל אלה‪:‬‬ ‫א‪ .‬כל הכנסתו בשנת המס מעסק וממשלח יד‪ ,‬מעבודה או מחקלאות‪ ,‬אינה עולה‬ ‫על ‪.₪ 76,710‬‬ ‫ב‪ .‬הכנסתו של בן זוגו מעסק וממשלח יד‪ ,‬מעבודה או מחקלאות‪ ,‬אינה עולה על‬ ‫‪.₪ 76,710‬‬ ‫ג‪ .‬סך כל הכנסתו החייבת של היחיד אינה עולה על ‪ ,₪ 76,710‬ואם היה לו בן זוג‬ ‫— סך כל הכנסתם החייבת אינה עולה על ‪.₪ 153,420‬‬ ‫)‪ (2‬יחיד שהוא ובן זוגו הגיעו לגיל פרישה‪.‬‬ ‫תקנות אלה לא יחולו על‪:‬‬ ‫)‪ (1‬יחיד שהוא בעל שליטה על פי הגדרתו בפקודת מס הכנסה או שבן זוגו בעל שליטה‬ ‫כאמור‪.‬‬ ‫)‪ (2‬יחיד שהגיש תביעה להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים‬ ‫חברתיים )מס הכנסה שלילי(‪ ,‬התשס"ח‪.2007-‬‬ ‫יצויין כי ההקלה האמורה פוטרת את האוכלוסיות שנקבעו מחובת הגשת דוח מקוון ולא‬ ‫מחובת הגשת הדוח השנתי כעולה מפקודת מס הכנסה‪.‬‬ ‫‪ .3‬הוראות מיוחדות בדבר פטור ליחיד מהגשת דין וחשבון‬ ‫על הכנסתו לשנת המס ‪2010‬‬ ‫ככלל‪ ,‬על‪-‬פי הוראות פקודת מס הכנסה יחידים תושבי ישראל חייבים בהגשת דוח מס‬ ‫שנתי‪ .‬כמו כן‪ ,‬חובת הגשת דוח מס שנתי חלה גם ביחס ליחידים תושבי חוץ שהיתה להם‬ ‫הכנסה חייבת בשנת המס‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬נקבעו כללים לפטור מהגשת דוח מס שנתי על ההכנסות לשנת המס ‪,2010‬‬ ‫וזאת בהתאם לתקנות מכח סעיף ‪134‬א' לפקודת מס הכנסה‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫א‪ .‬יחיד תושב ישראל‬ ‫יחיד תושב ישראל שכל הכנסתו בשנת המס היתה הכנסה ממשכורת או הכנסה מדמי‬ ‫שכירות‪ ,‬או שהיתה הכנסת חוץ‪ ,‬הכנסה מקצבת חוץ‪ ,‬הכנסה מריבית‪ ,‬הכנסה מנייר‬ ‫ערך או הכנסה נוספת‪ ,‬או צירוף של כולן או חלקן‪ ,‬יהא פטור מהגשת דין וחשבון‪ ,‬והכל‬ ‫בכפוף לכך שחלות עליו ההגדרות והתנאים הנוספים שיפורטו להלן‪.‬‬ ‫לעניין זה‪:‬‬ ‫"הכנסה ממשכורת"‪:‬‬ ‫הכנסה שסכומה הכולל בשנת המס ‪ 2010‬לא עלה על ‪ ,₪ 613,000‬שנוכה ממנה מלוא‬ ‫המס החל לפי הוראות הפקודה ושהיא אחת מאלה‪:‬‬ ‫‪ .1‬הכנסת עבודה‪.‬‬ ‫‪ .2‬קצבה המשולמת ע"י מעביד או קופ"ג‪.‬‬ ‫‪ .3‬מענק פרישה או מוות החייב במס‪.‬‬ ‫‪ .4‬סכום המתקבל עקב היוון קצבה החייב במס‪.‬‬ ‫‪ .5‬הכנסה של עובד ממימוש מניה לפי מסלול סעיף ‪ 102‬בכל מסלול שהוא שבחרה‬ ‫החברה המעבידה‪.‬‬ ‫התקבלו סכומים ממספר מעבידים או מצירוף של ההכנסות המנויות לעיל‪ ,‬יראו את כלל‬ ‫ההכנסה כהכנסה ממשכורת רק אם מאחד הסכומים נוכה המס כחוק ומשאר הסכומים‬ ‫נוכה המס בשיעור שאינו נמוך משיעור המס המרבי או בשיעור שקבע פקיד השומה‪.‬‬ ‫"הכנסה מדמי שכירות"‪:‬‬ ‫הכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירת מגורים בישראל ששולם עליה מס לפי סעיף ‪122‬‬ ‫לפקודה )מס בשיעור ‪ ,10%‬בכפוף לעמידה בדרישות החוק(‪ ,‬ושסך כל ההכנסה ממנה‬ ‫בשנת המס ‪ 2010‬לא עלה על ‪ 318,000‬ש"ח‪.‬‬ ‫בגין הכנסה זו לא ניתן לתבוע ניכוי הוצאות )לרבות פחת(‪ ,‬קיזוז הפסדים‪ ,‬פטור ממס או‬ ‫זיכוי מהמס החל‪.‬‬ ‫"הכנסת חוץ"‪:‬‬ ‫הכנסה שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל וכן הכנסה ממכירת נייר ערך של חברה‬ ‫תושבת ישראל הרשום למסחר בבורסה מחוץ לישראל והכנסה ממכירת נייר ערך זר‪,‬‬ ‫שהתקיימו בה כל אלה‪:‬‬ ‫‪ (1‬סכומן הכולל של ההכנסות בשנת המס ‪ 2010‬לא עלה על ‪ 318,000‬ש"ח‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫‪ (2‬שולמה בשלהן מקדמת מס‪ ,‬ולעניין הכנסה כאמור שאינה ממכירת נייר ערך של‬ ‫חברה תושבת ישראל הנסחרת בבורסה או ממכירת נייר ערך זר — שולמה בשלה‬ ‫מקדמת מס או שנקבע לה פטור ממס‪.‬‬ ‫לעניין זה‪" ,‬מקדמת מס" — מקדמה לפי הוראות תקנות מס הכנסה במסלול ה"דיווח‬ ‫המקוצר"‪ ,‬שצורף אליה דוח בדבר דרך קביעת המקדמה‪ ,‬כפי שנקבע באותן תקנות‪.‬‬ ‫"הכנסה מקצבת חוץ"‪:‬‬ ‫הכנסת קצבת עולה‪ ,‬שאין לשלם בשלה מס נוסף בישראל בשנת המס‪ ,‬ושסכומה בשנת‬ ‫המס ‪ 2010‬לא עלה על ‪ 318,000‬ש"ח‪.‬‬ ‫"הכנסה מריבית"‪:‬‬ ‫הכנסה מריבית‪ ,‬מדמי ניכיון‪ ,‬מהפרשי הצמדה או מרווחים שהם הכנסה לפי סעיף ‪(4)2‬‬ ‫לפקודה‪ ,‬שהופקה או שנצמחה בישראל‪ ,‬המשתלמת בגין תכנית חסכון‪ ,‬פיקדון או קופת‬ ‫גמל‪ ,‬או המשתלמת על פי אגרת חוב הנסחרת בבורסה‪ ,‬מלווה מדינה או מלווה קצר‬ ‫מועד‪ ,‬ושהתקיים לגבי אחד מאלה‪:‬‬ ‫‪ (1‬נקבע לה פטור ממס‪.‬‬ ‫‪ (2‬נוכה ממנה מלוא המס החל‪ ,‬וסכומה הכולל בשנת המס ‪ 2010‬ולא עלה על‬ ‫‪ 607,000‬ש"ח‪.‬‬ ‫"הכנסה מנייר ערך"‪:‬‬ ‫הכנסה ממכירת נייר ערך הנסחר בבורסה‪ ,‬לרבות הכנסה ממכירת נייר ערך זר‪ ,‬או‬ ‫ממכירת מלווה קצר מועד‪ ,‬שהתקיים לגביה אחד מאלה‪:‬‬ ‫‪ (1‬נקבע לה פטור ממס‪.‬‬ ‫‪ (2‬נוכה ממנה מלוא המס החל‪ ,‬וסכומה הכולל בשנת המס ‪ 2010‬לא עלה על‬ ‫‪ 1,752,000‬ש"ח‪.‬‬ ‫"הכנסה נוספת" — כל אחד מאלה‪:‬‬ ‫‪ (1‬הכנסה שנוכה ממנה מלוא המס‪ ,‬בשיעור שאינו נמוך מהשיעור המרבי‪ ,‬בין שזו‬ ‫הכנסה החייבת במס לפי מדרגות המס ובין שזו הכנסה החייבת במס בשיעור מוגבל;‬ ‫או‪ ,‬באישור פקיד השומה‪ ,‬בשיעור שאינו נמוך מ‪.30%-‬‬ ‫‪ (2‬הכנסה שחל לגביה פטור ממס‪ ,‬ובלבד שאינה מעסק או ממשלח יד או ממשכורת‪.‬‬ ‫‪ (3‬סך כל ההכנסה הנוספת בשנת המס ‪ 2010‬לא עלה על ‪ 318,000‬ש"ח‪.‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫ההוראות החלות לגבי הכנסה נוספת )לדוגמא‪ :‬שכר סופרים( לא יחולו על הכנסה‬ ‫ממשכורת‪ ,‬הכנסה מדמי שכירות‪ ,‬הכנסת חוץ‪ ,‬הכנסה מקצבת חוץ‪ ,‬הכנסה מריבית או‬ ‫הכנסה מנייר ערך‪ ,‬שלגביהם חלות כאמור הוראות נפרדות‪.‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫באשר לבני זוג הזכאים לחישוב נפרד של המס על הכנסתם מיגיעה אישית — יחולו‬ ‫התקרות הקבועות ביחס ל"משכורת"‪" ,‬הכנסה מדמי שכירות"‪" ,‬הכנסת חוץ" או הכנסה‬ ‫"מקצבת חוץ"‪ ,‬לגבי כל אחד מבני הזוג‪ ,‬על הכנסתו מיגיעה אישית בלבד‪.‬‬ ‫אם היו ליחיד הכנסות המוגדרות כ"הכנסות חוץ"‪ ,‬ניתן להיות פטור מהגשת דוח אם‬ ‫שולמה "מקדמת מס" על הכנסות אלו במסלול ה"דיווח המקוצר"‪" .‬מקדמת מס" הינה‬ ‫מקדמה לפי הוראות תקנות מס הכנסה‪ ,‬המתייחסת להכנסה מהשכרת מקרקעין בחו"ל‬ ‫שחל עליה מס בשיעור של ‪ ,15%‬מריבית בגין ניירות ערך סחירים לסוגיהם השונים‬ ‫או מפיקדונות בבנקים‪ ,‬מדיבידנד‪ ,‬מזכיות והימורים בחו"ל או מרווח הון מניירות ערך‬ ‫הנסחרים בבורסה בחו"ל )ישראליים או זרים(‪ ,‬אשר דווחה על גבי שוברי תשלום שיוחדו‬ ‫למטרה זו‪.‬‬ ‫נסיבות לאי‪-‬תחולת הפטור מהגשת דוח שנתי‪:‬‬ ‫‪ (1‬היחיד או בן‪-‬זוגו הינם בעלי שליטה בחברת מעטים‪.1‬‬ ‫לעניין זה‪" ,‬בעל שליטה" הינו "מי שמחזיק‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬לבדו או ביחד עם‬ ‫קרובו‪ ,‬באחד מאלה‪:‬‬ ‫א( ב‪ 10%-‬לפחות מהון המניות שהוצא או ב‪ 10%-‬לפחות מכח ההצבעה;‬ ‫ב( בזכות להחזיק ב‪ 10%-‬לפחות מהון המניות שהוצא או ב‪ 10%-‬לפחות מכח‬ ‫ההצבעה או בזכות לרכשם;‬ ‫ג( בזכות לקבל ‪ 10%‬לפחות מהרווחים;‬ ‫ד( בזכות למנות מנהל;"‬ ‫‪1‬‬ ‫האמור לא יחול על יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה‪ ,‬אם מתקיימים התנאים המצטברים הבאים‪:‬‬ ‫— הוא או בן זוגו הם בעלי שליטה בחבר בני אדם תושב חוץ‪ ,‬שהוקם בעת היותם של היחיד או בן זוגו תושבי‬ ‫חוץ‬ ‫— תושבי ישראל אחרים אינם בעלי שליטה באותו חבר בני אדם תושב חוץ‬ ‫— הוא ובן זוגו אינם בעלי שליטה בחבר בני אדם תושב ישראל‬ ‫והכל לגבי הדוחות שיש להגישם לשנת המס שבה היה היחיד לתושב ישראל לראשונה או לשנת המס‬ ‫שלאחריה‪.‬‬ ‫יצויין כי הוראות אלו יחולו‪ ,‬בשינויים המחויבים‪ ,‬גם על יחיד שחדל להיות תושב ישראל ושהה דרך קבע‬ ‫מחוץ לישראל עשר שנים רצופות לפחות לאחר שחדל להיות תושב ישראל‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫‪22‬‬ ‫‪ (2‬הכנסתו החייבת של היחיד כוללת את הכנסתו של בן זוגו והם אינם רשאים לתבוע‬ ‫חישוב נפרד של המס בהתאם לסעיף ‪ 66‬לפקודה‪.‬‬ ‫‪ (3‬הכנסת היחיד או הכנסת בן זוגו‪ ,‬בשנת המס‪ ,‬כללה מענק פרישה או מוות או סכום‬ ‫שנתקבל עקב היוון קצבה שלגביה התיר הנציב חלוקת ההכנסות לשנים הבאות‪.‬‬ ‫‪ (4‬הכנסת היחיד או הכנסת בן זוגו‪ ,‬בשנת המס‪ ,‬כללה "שכר ספורטאים"‪.‬‬ ‫‪ (5‬היחיד היה חייב להגיש דוח על הכנסתו לשנת המס הקודמת‪ ,‬שלא על‪-‬פי סעיפים‬ ‫אלו‪.2‬‬ ‫‪ (6‬לגבי יחיד שמכר "זכות במקרקעין" או עשה "פעולה באיגוד" )כהגדרתם בחוק מיסוי‬ ‫מקרקעין(‪ ,‬שאינן פטורות ממס שבח ולא שילם מס שבח בשיעור המרבי לפי חוק‬ ‫מיסוי מקרקעין או שהמס לגביו חושב בדרך של פריסה‪.‬‬ ‫‪" (7‬בעל שליטה" ב"חברת משלח יד זרה" או ב"חברה נשלטת זרה" כהגדרתם בפקודת‬ ‫מס הכנסה‪.‬‬ ‫‪ (8‬יחיד שעשה פעולה שנקבעה כתכנון המס החייב בדיווח‪.3‬‬ ‫‪ (9‬יחיד שהחזיק‪ ,‬או בן זוגו או ילדו שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‪ ,‬במועד כלשהו בשנת המס‬ ‫‪ 4,2010‬מאחד מאלה‪:‬‬ ‫— בזכות בחבר בני אדם תושב חוץ‪ ,‬למעט החברה שניירות הערך שלה נסחרים‬ ‫בבורסה‪.‬‬ ‫— בנכסי חוץ ששוויים ביום כלשהו בשנת המס הוא ‪ 1,768,000‬ש"ח‪ ,‬או יותר‪.‬‬ ‫לעניין זה‪" ,‬נכס חוץ" — כל רכוש‪ ,‬בין מקרקעין בין מיטלטלין וכן כל זכות או טובת‬ ‫הנאה‪ ,‬ראויות או מוחזקות והכל כשהם מחוץ לישראל‪.‬‬ ‫‪ (10‬יחיד‪ ,‬שהוא בן זוגו או ילדו שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‪ ,‬הם בעלי חשבון בתאגיד בנקאי‬ ‫חוץ או במספר חשבונות‪ ,‬במועד כלשהו בשנת המס ‪ ,2010‬אם היתרה הכוללת בכל‬ ‫חשבונותיהם בתאגידי חוץ בנקאיים ביום כלשהו בשנת המס היא ‪ 1,768,000‬ש"ח‪,‬‬ ‫או יותר‪.4‬‬ ‫‪ (11‬לעניין נאמנויות‪ ,‬כל אחד מאלה‪:‬‬ ‫א( יוצר שיצר בשנת המס נאמנות או שהקנה לנאמן בשנת המס נכס או הכנסה‬ ‫מנכס‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫סייג זה אינו חל על יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסה מדמי שכירות ושבשנת המס הקודמת נתחייב בהגשת‬ ‫דוח רק משום שהיתה לו הכנסה מהשכרת דירה למגורים שעליה לא שילם מס‪.‬‬ ‫החל מהדוח השנתי לשנת המס ‪ ,2007‬קיימת חובה לדווח במסגרתו על תכנוני המס המחייבים דיווח לרשות‬ ‫המיסים בתחום מס‪-‬הכנסה‪ ,‬כמפורט בתקנות מס הכנסה )תכנון מס החייב בדיווח(‪ ,‬התשס"ז‪.2006-‬‬ ‫הוראות סעיפים )‪ (8‬ו‪ (9)-‬שלעיל לא יחול על עולה חדש ‪ /‬תושב חוזר‪ ,‬בן זוגו וילדו הקטין שהיו זכאים כולם‬ ‫בשנת המס לפטור ממס לפי ההוראות שחוקקו במסגרת רפורמת המס שנכנסה לתוקף החל מ‪ .1.1.03-‬לאור‬ ‫מורכבות נושא זה — יש לפנות לקבלת ייעוץ ספציפי במקרים המתאימים‪.‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫ב( נאמן בנאמנות שיצר תושב ישראל או נאמן שהיו לו בישראל הכנסה או נכס‪ ,‬בין‬ ‫אם הוא תושב ישראל ובין אם לאו‪.‬‬ ‫ג( נהנה שקיבל חלוקה מנאמן‪ ,‬גם אם אינה חייבת במס בישראל‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬יחיד תושב ישראל שכל הכנסותיו אינן מעבודה‪ ,‬מעסק או ממשלח‪-‬יד‪,‬‬ ‫אלא ממקורות אחרים )כגון מרכוש או ממכירת נכסים(‪ ,‬ושלא מתקיימות בו הנסיבות‬ ‫האמורות בסעיפים )‪ (8‬ו‪ (9)-‬שלעיל‪ ,‬יהא פטור מהגשת דוח אם סך כל הכנסתו בשנת‬ ‫המס לא עלה על סך ‪ 16,605‬ש"ח‪.‬‬ ‫יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת המס ‪ 2010‬טרם מלאו לו ‪ 18‬שנה — קטין‪:‬‬ ‫• במידה והקטין הינו שכיר‪ ,‬הרי שחלות עליו גם הוראות הפטור מהגשת הדוח החל ביחס‬ ‫לשכירים‪.‬‬ ‫• על אף האמור לעיל‪ ,‬יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת המס ‪ 2010‬טרם מלאו לו‬ ‫‪ 18‬שנה‪ ,‬והיתה לו הכנסה חייבת )לרבות ממשכורת( באותה שנה בסכום העולה על‬ ‫‪ 73,460‬ש"ח‪ ,‬חייב בהגשת דוח שנתי על הכנסותיו ביחס לשנת המס שבנדון‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה ותושב חוזר ותיק‬ ‫בנוסף לאמור לעיל‪ ,‬יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה ו"תושב חוזר ותיק" שהגיעו‬ ‫לישראל לאחר ה‪ ,1.1.2007-‬יהיו פטורים מהגשת דוח במשך ‪ 10‬שנים לגבי הכנסות‬ ‫שהופקו מחוץ לישראל או שמקורם בנכסים בחו"ל‪ .‬לתושב חוזר ותיק ייחשב מי ששהה‬ ‫מחוץ לישראל למעלה מעשר שנים ברציפות )לשנים ‪ 2009-2007‬נקבעה הוראת שעה‬ ‫לפיה ייחשב לתושב חוזר ותיק גם מי ששהה לפחות ‪ 5‬שנים ברציפות מחוץ לישראל(‪.‬‬ ‫ג‪ .‬יחיד תושב חוץ‬ ‫יחיד תושב חוץ שהיתה לו הכנסה שנצמחה או הופקה בישראל‪ ,‬יהא פטור מהגשת דוח‪,‬‬ ‫אם מההכנסה האמורה נוכה מלוא המס‪ ,‬והיא מהמקורות המפורטים להלן‪:‬‬ ‫— מעסק או משלח‪-‬יד אשר הפעילות בהם התמשכה בשנת המס תקופה או תקופות‬ ‫שאינן עולות בסך הכל על ‪ 180‬יום‪.‬‬ ‫— מסעיף ‪ (2)2‬לפקודה )ממשכורת( או מסעיף ‪ (5)2‬לפקודה )קצבה‪ ,‬מלוג או אנונה(‪.‬‬ ‫— מסעיף ‪ (4)2‬לפקודה )ריבית ודיבידנד( מסעיף ‪ (6)2‬ו‪ (7)2-‬לפקודה )דמי שכירות‬ ‫ותמלוגים(‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬הפטור מהגשת דוח כאמור לא יחול לגבי יחיד שנדרש‬ ‫להגיש דוח על‪-‬ידי פקיד השומה‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫ועדת הכספים אישרה תקנות המבטלות פטורים‬ ‫שונים לתושבי חוץ בגין רווחי הון הנובעים‬ ‫מניירות ערך מסוימים‬ ‫הודעת רשות המיסים‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫בהתאם להודעת רשות המיסים‪ ,‬ביום ‪ 11‬במאי ‪ 2011‬ועדת הכספים של הכנסת אישרה‬ ‫שתי תקנות ששר האוצר הביא לאישורה‪ ,‬המבטלות פטורים שונים הניתנים לתושבי חוץ‬ ‫בגין רווחי הון הנובעים מניירות ערך מסוימים‪.‬‬ ‫המדובר בפטורים שניתנו בשל הרצון לעודד פעילות של משקיעים זרים בשוק ההון‬ ‫הישראלי ואלמלא היו ניתנים‪ ,‬היו אותם רווחים חייבים במס בשיעור של ‪ 15%‬או ‪20%‬‬ ‫או מס חברות‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬ ‫לאור החשש לפיו הפטור מנוצל על ידי שחקנים בשוק המט"ח למטרות עשיית רווח‬ ‫לטווח קצר וגורם לתיסוף מטבע שעלול לפגוע בכושר התחרות ארוך הטווח של המשק‪,‬‬ ‫וזאת בעיקר כאשר מדובר ברכישה של מק"מ ואגרות חוב לטווח קצר‪ ,‬קיבלה הוועדה‬ ‫את ההצעה לבטל לתושבי חוץ את הפטור על רווחי הון הנובעים בעקיפין ממלוות מדינה‬ ‫שהמועד לפדיונם אינו עולה על ‪ 365‬ימים מיום הוצאתם‪ ,‬קרי‪ ,‬באמצעות קרנות נאמנות‬ ‫ועסקאות עתידיות‪.‬‬ ‫ביטול הפטור יחול מיום ‪ ,7.7.2011‬כך שתינתן אפשרות למחזיקים לשקול את צעדיהם‬ ‫בעקבות התקנות החדשות‪ ,‬שכן לאחר מועד זה יחויבו ההכנסות במס‪.‬‬ ‫במסגרת הודעת רשות המיסים מצוין כי להשלמת התמונה‪ ,‬כפי שהודיע שר האוצר‪,‬‬ ‫הוחלט לערוך תיקון חקיקה ראשית בסעיף ‪)97‬ב‪ (2‬לפקודת מס הכנסה‪ ,‬כך שיבוטל‬ ‫הפטור ממס הקיים היום לתושבי חוץ על רווח הון במכירה במישרין של מלווה מדינה‬ ‫קצר מועד כאמור לעיל וכן תיקון לתקנות מס הכנסה )פטור ממס לריבית המשתלמת‬ ‫על מלווה מדינה(‪.‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫התרת הוצאות דמי חכירת מקרקעין‬ ‫בניכוי לצרכי מס‬ ‫עמ)ת"א( ‪ 1278/02‬קר פרי חולון בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים‬ ‫כללי‬ ‫סוגיית ניכוי דמי חכירת מקרקעין שבה ועלתה במספר פסקי דין‪ .‬לאחרונה ניתן ע"י בית‬ ‫המשפט המחוזי פסק דין מחודש בנושא הפחתת דמי חכירה לחברת קרי פרי חולון בע"מ‬ ‫וחברת אריז קר מפעלי אריזה בע"מ )להלן‪" :‬המערערות"(‪ .‬פסק הדין ניתן מחדש‪ ,‬לאחר‬ ‫שבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים השיב את התיק לבית המשפט‬ ‫המחוזי לבחינה מחודשת בשאלה‪ ,‬האם יש בהסכמי חכירה חדשים אשר האריכו את תקופת‬ ‫החכירה‪ ,‬בכדי לשנות את התוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי בפסק דינו המקורי‪.‬‬ ‫בפסיקתו המחודשת‪ ,‬בחן בית המשפט המחוזי בשנית את ההבדלים שבין חכירה תפעולית‬ ‫לחכירה מימונית וקיבל שוב את עמדתן של המערערות לפיה‪ ,‬אין בהסכמי החכירה החדשים‬ ‫כדי לשנות את הקביעה כי דמי החכירה אשר שילמו המערערות למינהל מקרקעי ישראל‬ ‫)"המינהל"( מותרים בניכוי שוטף‪.‬‬ ‫עובדות פסק הדין‬ ‫המערערות הינן בעלות מחסני קירור באזור התעשייה בחולון שהוקמו על מקרקעין‬ ‫שבבעלות המינהל‪ .‬המערערות רכשו את זכויות החכירה במקרקעין בשנים ‪ 1971‬ו‪1975-‬‬ ‫מידי תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ שהיתה בעלת הזכויות על‪-‬‬ ‫פי הסכם חכירה החל משנת ‪ 1952‬וזאת לתקופה של ‪ 49‬שנים‪ .‬לפי ההסכמים נטלו על‬ ‫עצמן המערערות את מכלול הזכויות וההתחייבויות של תנובה מכוח הסכם החכירה המקורי‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,2005‬ניתן פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי )להלן — "פסק הדין המקורי"( בגין‬ ‫השגה על שומות מס הכנסה לשנים ‪ 2000-1997‬בשל כך שפקיד השומה לא התיר בניכוי‬ ‫את דמי החכירה ששולמו באותן שנים‪.‬‬ ‫בפס"ד נקבע כי דמי החכירה השנתיים מותרים בניכוי‪ ,‬בהיותם הוצאות שבייצור הכנסה‬ ‫כהוצאות שכירות לפי סעיף ‪ 17‬לפקודה‪.‬‬ ‫פקיד השומה ערער לבית המשפט העליון‪ ,‬אשר החזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי‬ ‫וזאת בשל הסכמי חכירה חדשים אשר נחתמו בשנת ‪ ,2004‬לצורך קבלתם כראיות נוספות‬ ‫והערכת משמעותם והשלכתם על מהות העסקה הטמונה בהסכמי החכירה המקוריים‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫‪26‬‬ ‫טענות פקיד השומה‬ ‫‪ .1‬עסקה זו הינה עסקת חכירה מימונית‪ ,‬אשר זכויות החכירה בה קרובות במהותן לזכויות‬ ‫בעלות ועל כן‪ ,‬די החכירה השנתיים אינם מותרים בניכוי אלא בעת מכירת הזכויות‪ ,‬כפי‬ ‫שנפסק ע"י בית המשפט העליון בעניין פי גלילות‪ .1‬טענה זו מתבססת בראש ובראשונה‪,‬‬ ‫על כך שבמצטבר‪ ,‬חכירת המערערות את המקרקעין עולה על תקופה של ‪ 49‬שנים‪,‬‬ ‫ומשכך‪ ,‬אין תחולה לכללי מס הכנסה )ניכוי דמי חכירה(‪ ,‬התשל"ח‪) 1977-‬להלן — "כללי‬ ‫ניכוי דמי חכירה"( המתירים ניכוי דמי חכירה‪ .‬תקופה זו נובעת‪ ,‬מזכות המערערות‬ ‫להאריך את החכירה לתקופה נוספת בדמי חכירה מופחתים‪ ,‬וזאת בין אם מדובר בזכות‬ ‫קדימה ובין אם מדובר בזכות אופציה‪.‬‬ ‫‪ .2‬אין מקום להבחנה בין מי ששילם עבור הזכויות בתשלום אחד מראש ואת היתרה‬ ‫בתשלומים לשיעורין‪ ,‬לבין מי שרוכש הזכויות בתשלומים לשיעורין ללא תשלום התחלתי‪,‬‬ ‫שכן התשלומים אינם נושאים ריבית ריאלית‪ ,‬והחוכר הוא הנהנה מכך‪ .‬במקרה זה‪,‬‬ ‫המערערות באות בנעליה של תנובה‪ ,‬אשר שילמה דמי חכירה ראשוניים בשיעור של‬ ‫‪ 28%‬משווי המקרקעין‪ .‬וכן‪ ,‬בפועל לא נערך עדכון לדמי החכירה למעט הצמדה חלקית‬ ‫למדד המחירים לצרכן‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬נשאו המערערות בתשלום המיסים המוטלים בדרך‬ ‫כלל על בעלים ומחזיק במקרקעין‪.‬‬ ‫‪ .3‬המערערות נשארו במקרקעין לאחר שנסתיימה תקופת החכירה המקורית ובסמוך‬ ‫למועד סיומה ביצעו השקעה נרחבת במקרקעין‪ .‬המערערות נוהגות במקרקעין מנהג‬ ‫בעלות‪ ,‬ולא ראו עצמן כמי שיפונו מהם בתום תקופת החכירה המקורית‪ .‬המשא ומתן‬ ‫בין המערערות לבין המינהל התנהל רק סביב שאלת שווי המקרקעין ממנו ייגזרו דמי‬ ‫החכירה‪ ,‬ולא היתה מחלוקת בנוגע לעצם זכותן של המערערות להאריך את תקופת‬ ‫החכירה‪.‬‬ ‫טענות המערערות‬ ‫‪ .1‬אין בחתימת הסכמי החכירה החדשים כדי לשנות מפסק הדין הקודם‪ .‬לטענתן‪ ,‬בהסכם‬ ‫החכירה המקורי ישנו סעיף המקנה למערערות זכות קדימה בלבד שאינו דומה לסעיף‬ ‫המקנה אופציה‪ .‬דהיינו‪ ,‬בהבדל מזכות אופציה‪ ,‬לא היתה להן זכות משפטית לחייב‬ ‫את המינהל להחכיר להן את המקרקעין מעבר לתקופת החכירה המקורית ומעל ל‪49-‬‬ ‫שנים‪ .‬המערערות משוות את המקרה שלהן להסכם החכירה שנידון בפסק הדין בעניין‬ ‫פי גלילות שבהם הוקנתה לחוכרת זכות אופציה‪ .‬כמו כן‪ ,‬באותו עניין‪ ,‬שולמו דמי חכירה‬ ‫ראשוניים בשיעורים ניכרים והיתרה שולמה בדמי חכירה שנתיים‪ ,‬ואילו במקרה זה‪ ,‬דמי‬ ‫החכירה השנתיים חושבו לפי ‪ 4%‬מערך הקרקע ללא קשר לדמי החכירה הראשוניים‪,‬‬ ‫ונקבע מנגנון עדכון של דמי החכירה כל שבע שנים לפי שווי המקרקעין‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ע"א ‪ 10391/04‬פי גלילות מסופי נפט וצינורות בע"מ נ' פשמ"ג‪.‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫‪ .2‬החלטת המינהל מקנה‪ ,‬אמנם‪ ,‬לכל החוכרים את האפשרות להאריך את תקופת החכירה‬ ‫בתנאים שנקבעו בה‪ ,‬אולם‪ ,‬לטענתן מעמדה הוא כשל הנחיות מינהליות שאינן מבססות‬ ‫זכות משפטית‪ ,‬והמינהל לא ראה עצמו מחוייב להחכיר למערערות את המקרקעין בתום‬ ‫תקופת החכירה המקורית‪.‬‬ ‫פסיקת בית המשפט‬ ‫‪ .1‬כללי ניכוי דמי חכירה שנקבעו מכוח סעיף ‪ 20‬לפקודה‪ ,‬מורים כי ניתן לנכות דמי חכירה‬ ‫לתקופה שאינה עולה על ‪ 25‬שנים‪ ,‬וכן בחכירה מימונית העולה על ‪ 25‬ועד ‪ 49‬שנים‪,‬‬ ‫כאשר דמי החכירה לא משולמים מראש‪ ,‬וככל שהם אינם מותרים בניכוי לפי סעיף ‪17‬‬ ‫לפקודה )כפי שנקבע בעניין פי גלילות(‪ .‬במקרה זה‪ ,‬נקבע בפסק הדין המקורי כי דמי‬ ‫החכירה ששילמו המערערות בשנים הרלוונטיות הם בגדר הוצאות פירותיות המותרות‬ ‫בניכוי לפי סעיף ‪ 17‬לפקודה‪ .‬לפיכך‪ ,‬השאלה בדבר אורך תקופת החכירה מתייתרת והניכוי‬ ‫הינו שוטף לפי סעיף ‪ 17‬לפקודה‪ .‬משכך‪ ,‬אף אם נצרף לתקופת החכירה המקורית את‬ ‫התקופה הנוספת‪ ,‬כך שבסך הכל תעלה תקופת החכירה על ‪ 49‬שנים‪ ,‬לא יהיה בכך‬ ‫כדי לשנות מהמסקנה בדבר היות דמי החכירה מותרים בניכוי‪ ,‬שהרי ממילא‪ ,‬לא‬ ‫חלים הכללים לגבי תקופת חכירה העולה על ‪ 49‬שנים‪.‬‬ ‫‪ .2‬טיבה של זכות הקדימה — לעניין טיבה של זכות הקדימה הוסבר‪ ,‬כי אין הבחנה ממשית‬ ‫מבחינה מעשית בין זכות קדימה לזכות אופציה‪ ,‬במצב בו החוכר מניח כי לא יידרש‬ ‫לפנות את הנכס בתום תקופת השכירות והיא תוארך לתקופה נוספת‪ .‬תפיסת החוכר את‬ ‫זכותו כזכות בעלות לכל דבר ועניין מתבססת ברובה על העובדה כי שולמו דמי חכירה‬ ‫ראשוניים או מהוונים עבור רכישת הנכס לפי שוויו‪.‬‬ ‫במקרה שלפנינו‪ ,‬קובע בית המשפט‪ ,‬כי שווי דמי החכירה אשר שולמו אינם מהווים אחוז‬ ‫ניכר משווי הקרקע אלא מגלמים את ערכה הכלכלי של זכות החכירה )כנכס הון( שהיתה‬ ‫באותה עת בידי תנובה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬סכום דמי החכירה השנתיים המצטברים שנקבעו‬ ‫לתנובה ולמערערות על פי ההסכמים הללו בשיעור של ‪ 4%‬משווי המקרקעין‪ ,‬עולה‬ ‫על שווי המקרקעין‪ .‬בחכירה מימונית מועברים לידי החוכר באופן מהותי כל הסיכונים‬ ‫והתגמולים הנובעים מן הבעלות בקרקע‪ .‬בתחילת החכירה‪ ,‬ערך דמי החכירה מסתכם‬ ‫לחלק משמעותי מהשווי הנאות של הנכס‪ ,‬ולחוכר יש אופציה להמשיך את תקופת‬ ‫החכירה תמורת דמי חכירה נמוכים משמעותית מדמי החכירה שבשוק‪ .‬תנאים אלו‬ ‫המתקיימים בחכירה מימונית אינם מתקיימים במקרה דנן‪.‬‬ ‫‪ .3‬הסכמי החכירה החדשים‪ ,‬תנאיהם ונסיבות חתימתם‪ ,‬אינם יכולים לשנות רטרואקטיבית‬ ‫את אופייה של החכירה מכוח ההסכמים שקדמו להם‪ ,‬ואף תקן חשבונאות בינלאומי‬ ‫מס' ‪ 17‬קובע כי סיווג החכירה מתבצע בתחילת תקופת החכירה‪ ,‬ואינו משתנה עם‬ ‫שינויים באומדנים או בנסיבות‪ ,‬אלא בהסכמת הצדדים לגבי תנאי החכירה בדרך שמשנה‬ ‫את סיווגה‪ .‬במועד חתימת ההסכמים הראשונים‪ ,‬תיבחן שאלת הזכות המשפטית‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫שהוענקה בפועל‪ .‬משהוענקה זכות סרוב ראשונה לא הוענקה למערערות‪ ,‬אלא זכות זו‬ ‫בלבד‪ .‬דהיינו‪ ,‬אף אם באופן מעשי מחודש‪/‬מוארך הסכם‪/‬תקופת החכירה‪ ,‬לא ניתן לומר‬ ‫כי הזכות "המעשית" היא זכות הבעלות‪ ,‬באשר לחוכר לא יכולה להיות ציפיה משפטית‬ ‫לזכות של מעין בעלות מה גם שהבעלים — המינהל‪ ,‬נותר נהנה מהסיכוי והסיכון הטמון‬ ‫בקרקע‪.‬‬ ‫‪ .4‬בית המשפט השתכנע מהראיות והעדויות שהובאו בפניו‪ ,‬כי המערערות לא ראו עצמן‬ ‫הבעלים של המקרקעין‪ ,‬חרף הישארותן בהם גם לאחר תום תקופת החכירה המקורית‪.‬‬ ‫הן ניהלו משא ומתן לגבי הארכת תקופת החכירה שבמרכזו עניין גובה דמי החכירה‬ ‫בתקופה הנוספת הנגזרים משווי המקרקעין העדכני‪ ,‬דבר המעיד על כך שלמערערות לא‬ ‫היתה זכות אופציה המופעלת באופן אוטומטי להאריך את הסכמי החכירה בתום תקופת‬ ‫החכירה המקורית‪.‬‬ ‫‪ .5‬אשר להשקעה שביצעו המערערות במקרקעין בשנת ‪ ,1996‬כחמש שנים לפני תום‬ ‫תקופת החכירה המקורית — כאמור‪ ,‬המערערות היו רשאיות להניח כי הסכמי החכירה‬ ‫יחודשו‪ ,‬וכי במקרה של פינוי מהמקרקעין המוחכרים יפוצו על השקעותיהן במקרקעין‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬אם במהלך השנים לא עודכן ערכם של דמי החכירה למעט הצמדה למדד‪ ,‬הרי‬ ‫שבתום תקופת החכירה המקורית עודכנו דמי החכירה השנתיים בהתאם לעליית ערך‬ ‫המקרקעין‪ .‬מכאן‪ ,‬שהמינהל הוא זה אשר נהנה מעליית ערך הקרקע‪ .‬החלטת המינהל‬ ‫בדבר עדכון דמי החכירה אינה מבחינה בין חכירה מימונית לחכירה תפעולית לעניין דמי‬ ‫החכירה השנתיים‪ ,‬הנקבעים לפי שיעור דמי החכירה הראשוניים ששולמו ביחס לשווי‬ ‫הקרקע ונתונים לעדכונים לפי החלטות מועצת המינהל‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא ניתן ללמוד מיישום‬ ‫ההחלטה של המינהל לעניין סיווג החכירה כחכירה מימונית או תפעולית‪.‬‬ ‫‪ .6‬השוואה לפסק דין פי גלילות — בית המשפט קובע כי בפרשת פי גלילות‪ ,‬נידונו חכירות‬ ‫אשר באופן מצטבר הגיעו לכדי תקופה של ‪ 98‬שנים‪ ,‬אשר לאחריה‪ ,‬הסיכוי שהקרקע‬ ‫תידרש חזרה הינו קלוש ביותר‪ ,‬וגם אם יפונה החוכר‪ ,‬הרי שהמינהל ישלם לו פיצויים בגין‬ ‫כך‪ .‬בנוסף‪ ,‬דמי החכירה נקבעו שם בהתאם לשווי הקרקע בעת העברת זכות החכירה‪,‬‬ ‫כך שלמעשה הקרקע נרכשה בתשלומים‪ .‬כמו כן‪ ,‬החוכר התחייב לשאת בכל המיסים‬ ‫והתשלומים שיוטלו על הקרקע ואף הארכת התקופה מהווה אינדקציה נוספת לחכירה‬ ‫מימונית‪ .‬בהתחשב בכל הגורמים לעיל‪ ,‬הגיע בית המשפט העליון למסקנה בפרשת פי‬ ‫גלילות כי מדובר בחכירה מימונית ואין הדבר דומה למסקנת בית המשפט בערעור זה‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫עמדת החברות המערערות התקבלה בשל כך שבנסיבות החכירה‪ ,‬כפי שהובאו לעיל‪ ,‬הוכח כי‬ ‫אין המדובר בחכירה הונית אלא בהוצאות פירותיות המותרות בניכוי לפי סעיף ‪ 17‬לפקודה‪.‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫תיקון תקנות מס הכנסה —‬ ‫ניכויים מהכנסת בעלי זכויות נפט‬ ‫‪ .1‬כללי‬ ‫ביום ‪ 10‬באפריל‪ 2011 ,‬נכנס לתוקפו חוק מיסוי רווחי נפט‪ ,‬התשע"א‪) 2011-‬להלן‪" :‬החוק"(‬ ‫שמטרתו לעגן בחקיקה את העקרונות העיקריים שעליהם המליצה הוועדה לבחינת‬ ‫המדיניות הפיסקלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל‪ ,‬בראשות פרופ' ששינסקי‪.‬‬ ‫במסגרת החוק‪ ,‬נקבע בין השאר‪ ,‬כי על רווחי נפט ממיזם נפט‪ ,‬בשנת המס‪ ,‬ישולם‬ ‫היטל‪ .‬ההיטל יחול רק לאחר שההשקעות בחיפוש‪ ,‬בפיתוח ובהקמה הוחזרו במלואן‬ ‫בתוספת תשואה‪ ,‬המגלמת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את סיכוני היזם ואת הוצאות המימון הנדרשות‪.‬‬ ‫ההיטל שנקבע הוא פרוגרסיבי‪ ,‬כך ששיעורו יהיה נמוך יחסית עם תחילת גביית ההיטל‬ ‫והוא יעלה ככל שתעלה רמת הרווחיות של המיזם‪.‬‬ ‫‪ .2‬תיקון תקנות מס הכנסה — ניכויים מהכנסת בעלי זכויות נפט‬ ‫לאחרונה פורסם ברשומות תיקון לתקנות מס הכנסה — ניכויים מהכנסת בעלי זכויות‬ ‫נפט‪.‬‬ ‫להלן מובאים בתמצית עיקרי התיקון‪:‬‬ ‫בוטל ניכוי האזילה‪.‬‬ ‫בוטלה הגדרת "הוצאות חיפוש ופיתוח" ונקבעה הגדרה חדשה של "הוצאות‬ ‫חיפוש"‪.‬‬ ‫"הוצאות חיפוש" יהיו כל ההוצאות שהוצאו בחיפוש נפט‪ ,‬כולו או מקצתו‪ ,‬לרבות‬ ‫הוצאות לבדיקות וניסויים גיאולוגיים‪ ,‬גיאו פיסיים‪ ,‬גיאו כימיים וכיוצא באלה‪ ,‬והכל‬ ‫ובלבד שהוצאו בתקופת החיפוש כהגדרתה בחוק מיסוי רווחי נפט‪ ,‬למעט ציוד או‬ ‫מכונה שהם נכס בר ניכוי כהגדרתו בחוק האמור ולמעט מקרקעין‪ .‬כמו כן‪ ,‬בוטלו‬ ‫ההגדרות "הכנסה ברוטו" ו"הכנסה נטו"‪.‬‬ ‫תחילתן של התקנות הינה ב‪ 1-‬בחודש שלאחר יום תחילתו של חוק מיסוי רווחי נפט‬ ‫)קרי‪ :‬מיום ‪ 1‬במאי‪) (2011 ,‬להלן‪" :‬יום התחילה"(‪ ,‬והן יחולו לגבי הכנסתו החייבת‬ ‫של בעל טובת הנאה שהופקה ביום התחילה ואילך או לגבי הוצאות שהוצאו במועד‬ ‫זה ואילך‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫לגבי מאגרים שהחלו בהפקה מסחרית לאחר יום ה‪ 1-‬בינואר‪ ,2014 ,‬נקבע כי הוצאות‬ ‫הפיתוח לא יותרו בניכוי באופן שוטף‪ ,‬אלא יהוו "נכס בר ניכוי" )כאמור בחוק מיסוי‬ ‫רווחי נפט( ויופחתו בהתאם‪.‬‬ ‫למען הסדר הטוב‪ ,‬יובהר כי בהתאם להוראות המעבר‪ ,‬לגבי מיזמי נפט שההפקה‬ ‫המסחרית שלהם הינה עד ליום ה‪ 1-‬בינואר‪ ,2014 ,‬ימשיך לחול הדין הקיים‪ ,‬לפיו‬ ‫הוצאות החיפוש והפיתוח יותרו בניכוי באופן שוטף וזאת בהתקיים התנאים הקבועים‬ ‫בתקנות‪.‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫חוזר מס הכנסה מספר ‪— 4/2011‬‬ ‫רשות המסים‬ ‫תיקון ‪ 173‬לפקודת מס הכנסה‬ ‫בימים אלו פרסמה רשות המיסים חוזר בנושא שבנדון‪ ,‬מפאת חשיבותו מובא להלן החוזר‬ ‫כלשונו‪:‬‬ ‫‪ .1‬רקע כללי‬ ‫‪ 1.1‬במסגרת תיקון ‪ 3‬לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים )קופות גמל(‪ ,‬תשס"ה‪2005-‬‬ ‫)להלן‪" :‬תיקון ‪ 3‬לחוק קופות הגמל" או "תיקון ‪ ("3‬שתחולתו מיום ‪ 1‬בינואר‬ ‫‪ ,2008‬חלו שינויים משמעותיים בענף הפנסיה וקופות הגמל בישראל וביניהם‪:‬‬ ‫ביטול האפשרות להפקיד כספים בקופת גמל לצורך תגמולים‪ ,‬ביטול האפשרות‬ ‫להפקיד או להשאיר פיצויי פרישה העומדים לזכות העובד בקופה אישית לפיצויים‪,‬‬ ‫מתן אפשרות להעברת קופות גמל לקצבה מחברה מנהלת אחת למשניה )ניוד‬ ‫החיסכון הפנסיוני(‪ ,‬וחיוב מעסיקים לבצע הפקדות לטובת העובדים בקופת גמל‬ ‫לקצבה )פנסיית חובה(‪ .‬עוד יצוין כי במסגרת תיקון ‪ ,3‬נקבעו למעשה שני סוגי‬ ‫קופות גמל לקצבה‪:‬‬ ‫קופת גמל משלמת לקצבה — קופה שתשלם קצבה למבוטחיה באופן ישיר‪.‬‬ ‫קופת גמל לא משלמת לקצבה — קופה שלא ניתן למשוך ממנה כספים‬ ‫באופן ישיר )למעט כספי פיצויים( אלא לאחר העברת הכספים שנצברו בה‬ ‫לקופת גמל משלמת לקצבה‪.‬‬ ‫‪ 1.2‬סעיף ‪7)9‬א()א()‪)(4‬א( לפקודת מס הכנסה )נוסח חדש(‪ ,‬התשכ"א‪) 1961-‬להלן‪:‬‬ ‫"הפקודה"(‪ ,‬כנוסחו ערב תיקון ‪ 173‬לפקודה‪ ,1‬קבע כי אדם שפרש מעבודתו‬ ‫ועמדו לזכותו כספי פרישה יוכל לבחור להשאירם בקופה לפיצויים )קופה אישית‬ ‫לפיצויים(‪ ,‬או להפקידם בקופה לפיצויים כאמור ללא כל מגבלת סכום‪ ,‬ובתנאי‬ ‫שתוך שנה מפרישתו החל לעבוד אצל מעביד אחר שמפקיד לקופה שבה הופקדו‬ ‫כספי הפרישה )להלן‪" :‬רצף פיצויים"(‪.‬‬ ‫‪ 1.3‬במסגרת תיקון ‪ 3‬לחוק קופות הגמל‪ ,‬בוטלה כאמור האפשרות להפקיד או להשאיר‬ ‫פיצויי פרישה העומדים לזכות העובד בקופה אישית לפיצויים‪ ,‬וזאת במטרה להסית‬ ‫‪1‬‬ ‫חוק לתיקון פקודת מס הכנסה )מס' ‪ ,(173‬התש"ע‪.2009-‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫את כספי הפיצויים למכשיר קצבתי‪ ,‬כאשר המועד הפרישה יוכל הפורש לבחור בין‬ ‫משיכה של סכום הוני או השארת הכספים למטרת קצבה )בכפוף להוראות סעיף‬ ‫‪7)9‬א( לפקודת מס הכנסה(‪.‬‬ ‫‪ 1.4‬יוצא איפה‪ ,‬כי החל מתיקון ‪ 3‬לא ניתן לאשר יותר רצף פיצויים‪ ,‬וסעיף ‪7)9‬א()א()‪(4‬‬ ‫)א( לפקודה‪ ,‬הופך לריק מתוכן‪ ,‬שהרי אין אפשרות לקיים את תנאי רצף הפיצויים‬ ‫היות ועובד שעזב והחל לעבוד אצל מעביד אחר‪ ,‬לא יוכל להפקיד בקופת גמל‬ ‫אישית לפיצויים בשל ביטול מסלול הפקדות זה‪ ,‬במסגרת תיקון ‪.3‬‬ ‫‪ .2‬תיקון ‪ 173‬לפקודה‬ ‫במסגרת תיקון ‪ 173‬לפקודה‪ ,‬עודכנו ההוראות הקשורות ברצף פיצויים כפי שנקבעו‬ ‫במסגרת סעיף ‪7)9‬א( לפקודה‪ ,‬והותאמו למציאות שנוצרה בעקבות תיקון ‪ 3‬לחוק‬ ‫קופות הגמל‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬נערכו מספר שינויים‪/‬תיקונים בסעיפי הפקודה הרלוונטיים‪,‬‬ ‫וביניהם‪:‬‬ ‫‪ 2.1‬מחיקת המונח "קופת גמל לתגמולים" ממרבית הסעיפים בשל כך שהחל משנת‬ ‫המס ‪ 2008‬לא מאושרות קופות גמל מסוג זה‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬מחיקת המונח "קופת גמל לפיצויים" והחלפתו במונח "מרכיב הפיצויים בקופות‬ ‫גמל לקצבה"‪.‬‬ ‫‪ 2.3‬תיקון סעיף ‪7)9‬א()א()‪)(4‬א( לפקודה‪ ,‬כך שרצף פיצויים יאושר במידה וכספי הפרישה‬ ‫יופקדו במרכיב הפיצויים שבקופת גמל לקצבה‪ .‬במקביל נקבע בסעיף סכום מרבי‬ ‫אותו ניתן לייעד לרצף פיצויים‪ .‬סכום זה המוגדר בסעיף "סכום התקרה"‪ ,‬הינו‬ ‫בגובה סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק )כהגדרת מונח זה‬ ‫בסעיף ‪)3‬ה‪ (3‬לפקודה(‪ ,‬כשהוא מוכפל במספר שנות העבודה אצל המעביד ממנו‬ ‫פורש העובד‪ ,‬בצירוף הסכום הנדרש לכיסויי התחייבויות אותו מעביד בעבור אותו‬ ‫עובד לפי חוק פיצויי פיטורים‪ ,‬התשכ"ג‪.1963-‬‬ ‫‪ 2.4‬סכומים אשר חורגים מסכום התקרה )להלן‪" :‬החלק החייב"(‪ ,‬יראו אותם כאילו‬ ‫התקבלו בידי העובד ועל כן ימוסו כמענק פרישה חייב‪ .‬יובהר כי לעניין חישוב‬ ‫החלק החייב וסכום התקרה כהגדרתו בסעיף ‪7)9‬א()א()‪)(4‬א( לפקודה‪ ,‬יובא בחשבון‬ ‫הסכום שנצבר בקופת הפיצויים לרבות ריבית ורווחים‪ ,‬ובלבד שלא הופקדו כספים‬ ‫מעבר לשיעור של ‪ 8.33%‬מהשכר כפי שנקבע בתקנות מס הכנסה )כללים לאישור‬ ‫ולניהול קופות גמל(‪ ,‬התשכ"ד‪) .1964-‬ראו דוגמא מספר ‪ 3‬בנספח א' הרצ"ב(‪.‬‬ ‫יצויין בזאת‪ ,‬כי בשאילתות השע"מ מובאות כבר בחשבון הוראות חוזר זה‪.‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫נספח א' — לחוזר מס הכנסה מס' ‪ — 4/2011‬רשות המסים‬ ‫בנושא‪ :‬תיקון ‪ 173‬לפקודת מס הכנסה‬ ‫נתונים כללים‪:‬‬ ‫⌧ הדוגמאות שלהלן מתייחסות לחישוב סכום התקרה בשנת ‪.2010‬‬ ‫⌧ ארבע פעמים השכר הממוצע במשק )כהגדרת המונח בסעיף ‪) 3‬ה‪ (3‬לפקודה בשנת‬ ‫‪.₪ 32,060 — 2010‬‬ ‫דוגמא מספר ‪1‬‬ ‫נתונים‬ ‫חישוב ביחס לנתוני הדוגמא‬ ‫ותק בעבודה‪:‬‬ ‫שכר חודשי אחרון‪:‬‬ ‫הסכום הצבור בקופת הפיצויים‪:‬‬ ‫חבות הפיצויים‬ ‫פיצויים צבורים‬ ‫השלמה לכיסוי התחייבות המעביד‬ ‫‪ 20‬שנה‬ ‫‪₪ 28,440‬‬ ‫‪₪ 554,000‬‬ ‫‪568,800‬‬ ‫)‪(554,000‬‬ ‫‪14,800‬‬ ‫סכום התקרה‬ ‫‪641,200‬‬ ‫‪14,800‬‬ ‫‪656,000‬‬ ‫= ‪20 * 28,440‬‬ ‫= ‪20 * 32,060‬‬ ‫דוגמא מספר ‪2‬‬ ‫נתונים‬ ‫ותק בעבודה‪:‬‬ ‫שכר חודשי אחרון‪:‬‬ ‫הסכום הצבור בקופת הפיצויים‪:‬‬ ‫חבות הפיצויים‬ ‫פיצויים צבורים‬ ‫השלמה לכיסוי התחייבות המעביד‬ ‫חישוב ביחס לנתוני הדוגמא‬ ‫סכום התקרה‬ ‫‪ 20‬שנה‬ ‫‪₪ 28,440‬‬ ‫‪₪0‬‬ ‫‪568,800‬‬ ‫)‪(0‬‬ ‫‪568,800‬‬ ‫‪641,200‬‬ ‫‪568,800‬‬ ‫‪1,210,000‬‬ ‫= ‪20 * 28,440‬‬ ‫= ‪20 * 32,060‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫דוגמא מספר ‪3‬‬ ‫נתונים‬ ‫ותק בעבודה‪:‬‬ ‫שכר חודשי אחרון‪:‬‬ ‫‪ 20‬שנה‬ ‫‪₪ 28,440‬‬ ‫‪₪ 600,00‬‬ ‫הסכום הצבור בקופת הפיצויים‪:‬‬ ‫תוספת מזומן שניתנה מהמעביד‪₪ 850,000 :‬‬ ‫‪₪ 1,450,000‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪568,800‬‬ ‫חבות הפיצויים‬ ‫)‪(600,000‬‬ ‫פיצויים צבורים‬ ‫השלמה לכיסוי התחייבות המעביד ‪0‬‬ ‫חישוב ביחס לנתוני הדוגמא סכום התקרה‬ ‫יאושר לרצף פיצויים‬ ‫יחויב במס‬ ‫‪641,200‬‬ ‫‪641,200‬‬ ‫‪808,800‬‬ ‫= ‪20 * 28,440‬‬ ‫= ‪20 * 32,060‬‬ ‫=‪1,450,000 – 641,200‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫חוזר מס הכנסה מס' ‪ — 5/2011‬רשות המסים‬ ‫חיוב הכנסות דמי שכירות ששולמו בדרך של ביצוע שיפורים במושכר‬ ‫בימים אלו פרסמה רשות המיסים חזור בנושא שבנדון‪ ,‬מפאת חשיבותו מובא להלן החוזר‬ ‫כלשונו‪:‬‬ ‫‪ .1‬רקע כללי‬ ‫‪ 1.1‬דמי השכירות המתקבלים מנכס‪ ,‬לא מן הכרח שיתקבלו בצורת כסף מזומן‪ ,‬אלא‬ ‫יכול שיתקבלו גם בשווה כסף‪ ,‬למשל‪ ,‬בדרך של תוספת בניה או שיפורים ושיפוצים‬ ‫במושכר‪ ,‬שנעשו על ידי השוכר ללא כל תמורה )או לחילופין בתמורה חלקית( מצידו‬ ‫של המשכיר‪ .‬שיפורים במושכר משמעותם הוצאה כספית שביצע השוכר לשיפור‬ ‫הנכס בתקופת השכירות‪ .‬בנייה או יצירת נכס חדש על גבי מקרקעין השייכים‬ ‫לאדם אחר‪ ,‬עשויים אף הם להיחשב לשיפורים במושכר‪ .‬הכוונה היא‪ ,‬כל השקעה‬ ‫המשביחה את הנכס ואיננה הוצאה לשמירה על הקיים‪ .‬כלומר‪ ,‬הוצאה בעלת אופי‬ ‫הוני ולא פירותי‪.1‬‬ ‫‪ 1.2‬בפסיקה‪ 2‬נקבעו מספר מבחנים לצורך הקביעה האם שיפורים במושכר שבוצעו ע"י‬ ‫השוכר מהווים הכנסה מדמי שכירות בידי המשכיר‪ ,‬וביניהם‪:‬‬ ‫מבחן הנהנה העיקרי — ככל שהנהנה העיקרי מהשיפורים במושכר הוא בעל‬ ‫הנכס‪ ,‬מתחזקת הטענה כי מדובר בהכנסות דמי שכירות שנתקבלו בידי משכיר‬ ‫הנכס‪.‬‬ ‫דמי השכירות ששולמו במזומן — ככל שדמי השכירות ששולמו במזומן הוקטנו‬ ‫או שמלכתחילה נקבעו בסכום הנמוך מהמחיר המקובל בשוק‪ ,‬מלמד הדבר על כך‬ ‫כי השיפורים שבוצעו מהווים למעשה תחליף לתמורה במזומן בעד דמי שכירות‪.‬‬ ‫מבחן המתנדב — ככל שהשוכר התנדב לבצע את השיפורים במושכר מבלי‬ ‫שהנישום ידע על כך או שדרש זאת )וממילא לא הפחית בשל כך את דמי‬ ‫השכירות(‪ ,‬אזי לא תיכפה הכנסה על בעל הנכס‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ראו דוח הוועדה לבחינת הוראות המיסוי בדבר שינויים והתאמות במבנים המשמשים לייצור הכנסה‪ ,‬מיסים‬ ‫יב‪) //‬פברואר ‪ (1998‬עמ' א‪.93-‬‬ ‫ראו ע"א ‪ 415/63‬פקיד השומה כפר‪-‬סבא נ' מועדון המכבים רעננה פד"י י"ז עמ' ‪ ,2640‬ע"א ‪ 375/59‬בית‬ ‫אררט בע"מ נ' פשמ"ג פד"י ט"ו עמ' ‪ ,991‬עמ"ה ‪ 60/98‬כץ משה ואח' נ' פ"ש פתח‪-‬תקוה פד"א כ"ח עמ'‬ ‫‪ ,231‬ועוד‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫‪36‬‬ ‫החזרת הנכס לקדמותו בתום תקופת השכירות — יש בה בכדי לחזק את הטענה‬ ‫כי למשכיר לא נוצר יתרון בכך ולפיכך אין לזקוף לו הכנסות מדמי שכירות‪.‬‬ ‫‪ 1.3‬בהתאם למבחנים שצוינו לעיל‪ ,‬שיפוצים ושיפורים במושכר המבוצעים על ידי השוכר‬ ‫מהווים הכנסה בידי המשכיר‪ ,‬למעט אם מתחייב השוכר לפנות את השיפורים בתום‬ ‫תקופת השכירות‪ ,‬ומקיים את התחייבותו זו‪.‬‬ ‫‪ 1.4‬לכאורה‪ ,‬קיימות שתי חלופות לגבי עיתוי מיסוי בעל הנכס — בעת ביצוע השיפורים‪,‬‬ ‫או לחילופין‪ ,‬בתום תקופת השכירות‪ .‬מטרת חוזר זה הינה להנחות לגבי קביעת‬ ‫המועד בו השיפור במושכר יחשב להכנסה אצל המשכיר וכן‪ ,‬כיצד יש לכמת‬ ‫את ההכנסה במקרים השונים‪ .‬בין היתר‪ ,‬יפורטו להלן גם עקרונות ליישום‬ ‫הוראות סעיף ‪8‬ב לפקודה )הקובע את אופן הדיווח על הכנסות דמי שכירות‬ ‫ששולמו מראש( לגבי הכנסות שכירות ששולמו בדרך של שיפורים במושכר‪.‬‬ ‫‪ .2‬עקרונות לאופן מיסוי הכנסות מדמי שכירות ששולמו בדרך‬ ‫של ביצוע של שיפורים במושכר‬ ‫עיתוי ההכרה בהכנסה‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪ 2.1.1‬בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים‪ ,3‬סכומים שנתקבלו ע"י שוכר נכס‬ ‫מראש בגין תקופות השכירות הבאות‪ ,‬יוכרו כהכנסה רק בתקופה בגינה‬ ‫שולמו דמי השכירות‪ ,‬ולא במועד קבלתה‪ .‬לפיכך‪ ,‬בתקופה בה שולמו סכומים‬ ‫מראש כאמור‪ ,‬ירשמו סכומים אלו כנגד סעיף מאזני הכנסות מראש אשר‬ ‫"יופשר" כנגד סעיף הכנסות באופן מקביל לתקופות השכירות‪.‬‬ ‫‪ 2.1.2‬סעיף ‪8‬ב לפקודת מס הכנסה )נוסח חדש(‪ ,‬התשכ"א‪) 1961-‬להלן‪:‬‬ ‫"הפקודה"(‪ ,‬קובע את מועד הדיווח לצרכי מס של הכנסות מראש מדמי‬ ‫שכירות‪ .‬הסעיף קובע כי הכנסה שקיבל נישום מראש‪ ,‬ממקור הכנסה לפי‬ ‫סעיף ‪ (6)2‬או ‪ (7)2‬לפקודה‪ ,‬תחויב במס בשנה בה התקבלה )כלומר מיסוי‬ ‫על בסיס מזומן(‪ .‬בנוסף‪ ,‬נקבע בסעיף מנגנון מיוחד לניכוי ההוצאות לפיו‬ ‫הוצאות שהוצאו ביצורה של ההכנסה בשנות המס שלאחר השנה בה הוכרה‬ ‫ההכנסה כאמור על בסיס מזומן‪ ,‬יותרו בניכוי מכל מקור בשנת המס שבה‬ ‫הוצאו‪ ,‬ובלבד שאם לא ניתן לנכות את ההוצאות בשנת המס שבה הוצאו‬ ‫הן יותרו בניכוי בשנת המס שבה נתקבלה ההכנסה‪ ,‬ואת השומה לשנה‬ ‫האמורה יראו כמתוקנת‪ ,‬מבלי שתחול בשל כך חובת תשלום רבית והפרשי‬ ‫הצמדה על פי סעיף ‪159‬א לפקודה‪.‬‬ ‫‪ 2.1.3‬מובהר בזאת כי הוראות סעיף ‪8‬ב לפקודה‪ ,‬יחולו גם לגבי הכנסות דמי‬ ‫שכירות ששולמו בדרך של ביצוע שיפורים במושכר‪ ,‬הואיל ושיפורים במושכר‬ ‫‪3‬‬ ‫ראו תקן דיווח כספי בינלאומי — ‪ — IAS 18‬הכנסות‪ ,‬ותקן חשבונאות ישראלי ‪ ,25‬המבוסס עליו‪.‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫כאמור‪ ,‬מהווים הכנסה מדמי שכירות בידי המשכיר‪ ,‬לכל דבר ועניין‪ .‬במקרים‬ ‫אלו‪ ,‬מועד הדיווח על הכנסות דמי השכירות בידי המשכיר‪ ,‬יהיה המוקדם‬ ‫מבין החלופות הבאות‪:‬‬ ‫‪ 2.1.3.1‬סיום תקופת ההשכרה‪ .‬לעניין זה‪ ,‬תקופת ההשכרה תכלול גם את‬ ‫תקופות האופציה אשר נתנו לשוכר‪.‬‬ ‫‪ 2.1.3.2‬מכירת הנכס המושכר‪ ,‬למעט העברת הנכס תוך דחיית מס )שינוי‬ ‫מבנה(‪ ,‬או ברצף מס אחר )פטור ממס במתנות לקרובים וכדומה(‪.‬‬ ‫למען הסר ספק‪ ,‬מובהר בזאת כי אף הורשה וחלוקת נכסים אגב‬ ‫גירושין אינן מהוות מכירה לעניין חוק מיסוי מקרקעין )שבח‪ ,‬רכישה(‪,‬‬ ‫התשכ"ג‪) 1963-‬להלן‪" :‬חוק מיסוי מקרקעין" או "החוק"(‪ .‬ולעניין‬ ‫הפקודה‪ .‬במקרים אלו‪ ,‬מקבל הנכס המושכר ייכנס לנעלי המשכיר‬ ‫לעניין הוראה זו‪.‬‬ ‫‪ 2.1.3.3‬שימוש המשכיר בשיפורים במושכר ללא כל תמורה או לחילופין‪,‬‬ ‫עבור תמורה נמוכה ממחיר השוק‪.‬‬ ‫‪ 2.1.3.4‬המועד בו המשכיר נעשה זכאי לקבל פיצוי בגין פגיעה שנגרמה‬ ‫בשיפורים במושכר‪ .‬לעניין זה‪ ,‬המועד בו קמה למשכיר הזכאות‬ ‫לקבלת הפיצויים יהיה כפי שנקבע בפוליסת הביטוח‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫כימות ההכנסה‬ ‫ההכנסה שתיזקף למשכיר הנכס על פי האמור כתוצאה מביצוע השיפורים‬ ‫במושכר תהא בהתאם לשווי השוק של השיפורים )להלן‪" :‬סכום השווי"(‪ ,‬ובכל‬ ‫אופן הנישום נדרש להגיש לפקיד השומה הערכת שווי ערוכה ע"י שמאי מקרקעין‬ ‫או מומחה אחר‪ ,‬לגבי הכנסה שנזקפה כאמור בשל שיפורים כאמור‪ .‬הערכת שווי‬ ‫זו תוגש לפקיד השומה ביחד עם הדוח על ההכנסות לשנת המס בה חל אירוע‬ ‫המס בהתאם לאמור בסעיף ‪ 2.1.3‬לעיל‪ ,‬או במועד הגשת הדיווח הנדרש לפי חוק‬ ‫מיסוי מקרקעין‪ ,‬לפי המוקדם מבין השניים‪.‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫השפעת החיוב במס על שבח המקרקעין‬ ‫בעת מכירת הנכס‬ ‫במועד ההכרה בהכנסה יחשב המשכיר כאילו הוא ביצע השבחה בנכס‪ .‬קרי‪ ,‬קיבל‬ ‫הכנסות משכירות ומי השקיע אותן כהשבחה בנכס‪ .‬במועד זה מתבצעות למעשה‬ ‫שתי עסקאות‪:‬‬ ‫‪ 2.3.1‬המשכיר מחויב במס בשל זקיפת הכנסה מדמי שכירות בגובה סכום‬ ‫השווי‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫‪38‬‬ ‫‪ 2.3.2‬סכום השווי יותר בניכוי בעת מכירת הנכס לפי סעיף ‪ (1)39‬לחוק מיסוי‬ ‫מקרקעין‪ ,‬או לחילופין‪ ,‬בהתאם לתקנות הפחת‪ 1941 ,‬באם מדובר בנכס‬ ‫שהינו בר פחת‪ .‬בכל אופן‪ ,‬ההוצאה תותר רק אם הומצאה הוכחה לכך‬ ‫שסכום השווי נכלל בהכנסות הנישום‪.‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫אופן התרת הוצאות בידי משכיר הנכס שנזקפו לו הכנסות‬ ‫בשל שיפורים במושכר‬ ‫‪ 2.4.1‬יצוין בזאת‪ ,‬כי בהתאם לעיקרון הקבלת הכנסות להוצאות )כפי שנקבע בין‬ ‫היתר במסגרת הוראות סעיף ‪ 17‬רישא לפקודה(‪ ,‬באותם מקרים בהם נדחה‬ ‫מועד העיתוי בהכרה בהכנסה בגין השיפורים במושכר‪ ,‬תידחינה גם ההוצאות‬ ‫השוטפות )לרבות הוצאות פחת( שהוציא המשכיר בגין המקרקעין אשר‬ ‫עליהם נבנו השיפורים במושכר עד למועד עיתוי ההכרה בהכנסה‪.4‬‬ ‫‪ 2.4.2‬למען הסר ספק מובהר כי‪ ,‬בנסיבות בהן שולמו דמי שכירות ראויים בגין‬ ‫המקרקעין המושכרים וזאת בנוסף על השיפורים במושכר‪ ,‬יותרו בניכוי‬ ‫ההוצאות השוטפות המיוחסות למקרקעין המושכרים והכל בהתאם להוראות‬ ‫הפקודה‪ .‬אולם כאשר שולמו דמי שכירות נמוכים שאינם משקפים את שווי‬ ‫השוק — במידה ומועד ההכנסה נדחה בהתאם לאמור בסעיף ‪ 2.1‬לעיל‪ ,‬אף‬ ‫חלק מההוצאות )חלק יחסי( ידחה בהתאם‪ .‬הוצאות שוטפות שלא הותרו‬ ‫בניכוי כאמור‪ ,‬יותרו בניכוי במועד ההכרה בהכנסה‪ ,‬כנגד הכנסות שכירות‬ ‫מאותו מושכר בלבד‪.‬‬ ‫‪ 2.4.3‬בכל אופן‪ ,‬מובהר בזאת כי מועד התרת ההוצאה‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬במקרה בו‬ ‫נקבע מועד אירוע המס למועד מכירת הנכס )בהתאם לאמור בסעיף ‪2.1.3‬‬ ‫לעיל(‪ ,‬תותר ההוצאה בהתאם להוראות סעיף ‪ (1)39‬לחוק מיסוי מקרקעין‪.‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫שיפורים במושכר לעומת הוצאות להתאמת המושכר‬ ‫‪ 2.5.1‬מובהר בזאת כי חוזר זה אינו משנה את העקרונות לניכוי הוצאות להתאמת‬ ‫המושכר כפי שנקבעו בתקנות מס הכנסה )כללים בדבר ניכוי הוצאות‬ ‫להתאמת המושכר(‪ ,‬התשנ"ח‪) 1998-‬להלן‪" :‬התקנות"(‪.‬‬ ‫‪ 2.5.2‬עוד יובהר‪ ,‬כי המונח הוצאות להתאמת המושכר כהגדרתו בתקנות‪ ,‬אינו‬ ‫בהכרח מקביל במשמעותו למונח שיפורים במושכר‪ ,‬על פי התוכן שיצקו‬ ‫לו הפסיקה והוראות חוזר זה‪ .‬כך למשל‪ ,‬הקמת בניין על ידי השוכר תיחשב‬ ‫שיפורים במושכר לצורך הוראה זו‪ ,‬אולם אינה מהווה הוצאה להתאמת‬ ‫המושכר לעניין התקנות‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ראו לעניין זה‪ ,‬דוגמא מס' ‪ 7‬במסגרת נספח א' הרצ"ב‪.‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫‪ .3‬הוראות תחולה‬ ‫הוראות חוזר זה תקפות לכל עסקאות השכירות המתחילות מיום פרסום החוזר‪ .‬בכל‬ ‫אופן‪ ,‬הוראות חוזר זה לא יחולו במקרים הבאים‪:‬‬ ‫‪ 3.1‬העסקה נעשתה בין צדדים קשורים‪ .‬המטרה למנוע חוסר הקבלה בטיפול בין השוכר‬ ‫)אשר מחד רושם ההוצאה( לבין המשכיר )אשר דוחה את עיתוי ההכרה בהכנסה(‪,‬‬ ‫במקרה של צדדים קשורים‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬במצב כזה יכול שהעסקה לא התבצעה במחירי‬ ‫שוק‪ ,‬קרי בין מוכר מרצון לקונה מרצון‪.‬‬ ‫‪ 3.2‬המושכר הינה דירת מגורים בבעלות יחיד‪ ,‬אלא אם כן בוצעו במושכר שיפורים‬ ‫משמעותיים‪ .‬מובהר בזאת כי זקיפת הכנסות בשל שיפורים בדירת מגורים תהווה‬ ‫הכנסה לכל דבר ועניין לרבות לעניין תקרת הפטור המתואמת שנקבעה בהוראות חוק‬ ‫מס הכנסה )פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים(‪ ,‬התש"ן–‪.1990‬‬ ‫‪ 3.3‬העסקה מהווה "מכירה" כהגדרתה בסעיף ‪ 1‬לחוק מיסוי מקרקעין )שבח‪ ,‬רכישה(‪,‬‬ ‫התשכ"ג‪.1963-‬‬ ‫יובהר כי אין בנסיבות‪ ,‬בהן מוסכם בין המשכיר לשוכר כי בתום תקופת השכירות‬ ‫ישלם המשכיר לשוכר את שווי השיפורים במושכר‪ ,‬כדי למנוע החלת הוראות סעיף‬ ‫‪8‬ב' לפקודה בעת ביצוע השיפורים‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪40‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫נספח א' — לחוזר מס הכנסה מס' ‪— 5/2011‬‬ ‫רשות המסים‬ ‫נתונים כללים‪:‬‬ ‫נישום א' רכש מקרקעין תמורת ‪ ,₪ 400,000‬ומשכיר אותם לנישום ב' תמורת ‪₪ 1,000‬‬ ‫בחודש‪ .‬תקופת השכירות נקבעה בין הצדדים ל‪ 20-‬שנה‪ ,‬החל מיום ‪ 1.1.2009‬ועד ליום‬ ‫‪ .31.12.2028‬במהלך תקופת השכירות ביצע השוכר על חשבונו שיפורים במושכר‪ .‬עלות‬ ‫ביצוע השיפורים — ‪.₪ 500,000‬‬ ‫‪ .1‬במהלך תקופת השכירות נמכר הנכס על ידי המשכיר תמורת ‪.₪ 1,000,000‬‬ ‫שווי השיפורים במושכר ליום המכירה ‪₪ 200,000‬‬ ‫הוראות המס שיחולו במקרה זה הינן כדלקמן‪:‬‬ ‫בשנה בה נמכר הנכס יחויב המשכיר בדמי שכירות בסך ‪.₪ 200,000‬‬ ‫ביום המכירה תירשם השבחה בנכס בסכום של ‪ ,*₪ 200,000‬וכך סך יתרת שווי‬ ‫הרכישה של המקרקעין )בהתעלם מהפחת( יהיה‪:‬‬ ‫שווי רכישה ליום הרכישה‬ ‫‪400,000‬‬ ‫הוצאות השבחה ליום המכירה‬ ‫‪200,000‬‬ ‫יתרת שווי רכישה לפני פחת‪.‬‬ ‫‪600,000‬‬ ‫* השומה במס שבח לא תכלול את הניכוי‪ ,‬והשומה תתוקן בעתיד לאחר שיציג‬ ‫הנישום הוכחה שהכנסת השכירות נכללה בדוח שהגיש למס הכנסה לשנת‬ ‫המכירה‪.‬‬ ‫‪ .2‬נסתיימה תקופת השכירות‪ .‬שווי השיפורים במושכר לאותו יום ‪₪ 100,000‬‬ ‫הוראות המס שיחולו במקרה זה הינן כדלקמן‪:‬‬ ‫בשנה בה נסתיימה תקופת השכירות יחויב המשכיר בדמי שכירות בסך ‪.₪ 100,000‬‬ ‫סך ‪ ₪ 100,000‬יחשבו להוצאות השבחה לפי סעיף ‪ (1)39‬לחוק‪ ,‬ליום סיום תקופת‬ ‫השכירות‪.‬‬ ‫‪ .3‬הופסקה תקופת השכירות לפני המועד המתוכנן‪ .‬שווי השיפורים במושכר‬ ‫לאותו יום ‪₪ 250,000‬‬ ‫הוראות המס שיחולו במקרה זה הינן כדלקמן‪:‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫בשנה בה הופסקה השכירות יחויב המשכיר בדמי שכירות בסך ‪.₪ 250,000‬‬ ‫סכום זה יחשב להוצאות השבחה לפי סעיף ‪ (1)39‬לחוק‪ ,‬ליום הפסקת השכירות‪.‬‬ ‫‪ .4‬נסתיימה תקופת השכירות‪ ,‬או שהופסקה השכירות לפני המועד המתוכנן‪,‬‬ ‫והושכר פירק בפועל את השיפורים במושכר כך שהמקרקעין חזרו במצבם‬ ‫המקורי למשכיר‬ ‫הוראות המס שיחולו במקרה זה הינן כדלקמן‪:‬‬ ‫המשכיר לא יחויב במס בגין השיפורים במושכר‪.‬‬ ‫‪ .5‬המשכיר משתמש בחלק מהשיפורים )בשווי של ‪ (₪ 60,000‬ללא תמורה‬ ‫הוראות המס שיחולו במקרה זה הינן כדלקמן‪:‬‬ ‫בשנה בה החל המשכיר להשתמש בשיפורים יחויב המשכיר בדמי שכירות בסך‬ ‫‪.₪ 60,000‬‬ ‫סך ‪ ₪ 60,000‬יחשבו להוצאות השבחה לפי סעיף ‪ (1)39‬לחוק‪ ,‬ליום בו קיבל המשכיר‬ ‫את השיפורים לשימושו‪.‬‬ ‫‪ .6‬נעשה ביטוח על המקרקעין בחברת ביטוח‪ ,‬כאשר המשכיר הינו המוטב‬ ‫בפוליסה‪ .‬במהלך תקופת הביטוח נשרף המבנה ונגרם נזק שמכוסה על ידי‬ ‫הביטוח‬ ‫הוראות המס שיחולו במקרה זה הינן כדלקמן‪:‬‬ ‫סכום הפיצוי אותו יקבל המשכיר‪ ,‬יחשב כהכנסה משכירות ביום בו קמה למשכיר‬ ‫הזכאות לקבלת הפיצויים עבור הנזק שנגרם מהשריפה‪.‬‬ ‫סכום זה יחשב להוצאות השבחה לפי סעיף ‪ (1)39‬לחוק‪ ,‬ליום בו קמה למשכיר‬ ‫הזכאות לקבלת הפיצויים‪.‬‬ ‫‪ .7‬המשכיר חוכר את הקרקע ממדינת ישראל בחכירה לדורות‪ .‬זכות החכירה‬ ‫נרכשה על ידי המשכיר‪ ,‬וכדי לממנה נטל המשכיר הלוואה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בשל‬ ‫עסקת החכירה לדורות‪ ,‬נדרש המשכיר )חוכר לדורות( לשלם ‪ 2%‬משווי‬ ‫המקרקעין כדמי תיווך‪ ,‬ו‪ 1.5%-‬עבור שכר טרחת עו"ד‪.‬‬ ‫הוראות המס שיחולו במקרה זה הינן כדלקמן‪:‬‬ ‫דמי התיווך וכן שכר טרחת עו"ד יחשבו כהוצאות לפי סעיפים ‪ 39‬לחוק‪ ,‬ולא יותרו‬ ‫בניכוי לפי סעיף ‪ 17‬לפקודה‪ .‬הוצאות המימון ודמי החכירה השנתיים‪ ,‬ירשמו בכל שנה‬ ‫כהפסד מהשכרה אשר יקוזז רק בשנה בה יחול מועד ההכרה בהכנסה לפי הוראת‬ ‫ביצוע זו‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪42‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫‪ .8‬המשכיר נותן במתנה‪/‬מוריש את המושכר במהלך תקופת השכירות‬ ‫הוראות המס שיחולו במקרה זה הינן כדלקמן‪:‬‬ ‫אצל נותן המתנה‪ ,‬לא תיזקף הכנסת שכירות‪.‬‬ ‫אצל מקבל המתנה‪/‬היורש‪ ,‬תירשם הכנסה משכירות במועד אירוע המס‪.‬‬ ‫לעניין חוק מיסוי מקרקעין — מתנה תיחשב מכירה לכל דבר ועניין ותחויב במס‬ ‫רכישה בידי המקבל‪ ,‬למרות שהענקת המתנה לא הפעילה את מועד ההכרה בהכנסה‬ ‫לפי הוראת ביצוע זו‪.‬‬ ‫שווי המכירה לעניין החיוב במס רכישה יכלול את שווי השיפורים במושכר ביום‬ ‫ההעברה‪.‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫תיקון מס' ‪ 70‬לחוק מיסוי מקרקעין‬ ‫ביום ‪ 15.3.2011‬פורסם תיקון מס' ‪ 70‬לחוק מיסוי מקרקעין )להלן‪" :‬התיקון"(‪ ,‬בתחולה לגבי‬ ‫מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬שנעשתה החל מיום ‪31‬‬ ‫במרץ ‪.2011‬‬ ‫להלן מובאים בקצרה עיקרי התיקון‪:‬‬ ‫‪ .1‬תשלום מקדמה על חשבון המס‬ ‫במסגרת התיקון לחוק נקבע כי במכירת זכות במקרקעין )שאיננה דירת מגורים מזכה(‪,‬‬ ‫ולאחר ששולמו ‪ 40%‬מהתמורה למוכר‪ ,‬יהיה הרוכש חייב להעביר לרשויות המס מקדמה‬ ‫בשיעורים הבאים‪:‬‬ ‫— במכירת זכות במקרקעין שנרכשה לפני ‪ 7‬נובמבר ‪ 15% — 2001‬מהתמורה‪.‬‬ ‫— במכירת זכות במקרקעין שנרכשה החל מיום ‪ 7‬נובמבר ‪ 7.5% — 2001‬מהתמורה‪.‬‬ ‫נקבע כי יראו את המקדמה כאילו שולמה על ידי המוכר על חשבון המס שהוא חייב בו‪,‬‬ ‫והיא תחשב כחלק מתמורה שעל הרוכש להעביר למוכר‪.‬‬ ‫בהתאם לתיקון‪ ,‬הניכוי במקור ייעשה גם כאשר מדובר בעסקאות פטורות או כאשר‬ ‫אין חבות במס שבח )או חבות במס נמוכה(‪ .‬לדוגמא‪ :‬חברה בעלת הפסדים לקיזוז מן‬ ‫השבח החייב או חברה קבלנית הפטורה ממס שבח והחייבת במס הכנסה )טופס ‪.(50‬‬ ‫במקרים אלה‪ ,‬מומלץ לפנות אל רשויות המס בבקשה להקטנת‪/‬ביטול תשלום מקדמה‪.‬‬ ‫יובהר‪ ,‬כי חובת הניכוי במקור אינה חלה על פעולה באיגוד או כאשר התמורה כולה אינה‬ ‫במזומן )עסקאות קומבינציה(‪ .‬בנוסף‪ ,‬תשלום מקדמה זאת יאפשר מתן תוקף לעסקת‬ ‫המכר‪ ,‬וכפועל יוצא מכך יתאפשר כבר במועד התשלום רישום בפנקס המקרקעין )טאבו(‬ ‫של המקרקעין‪.‬‬ ‫היה והמקדמה ששולמה גבוהה מהמס הסופי שהמוכר חייב בו‪ ,‬ההפרש יוחזר בצירוף‬ ‫הפרשי הצמדה וריבית‪.‬‬ ‫‪ .2‬שימוש במדד הידוע‬ ‫המדד לעניין חישוב מס השבח יהיה המדד הידוע )בדומה לחישוב רווח הון( ולא מדד‬ ‫בגין כפי שהיה עד התיקון‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪44‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫‪ .3‬מסירת הצהרה תוך ‪ 40‬יום‬ ‫בהתאם למצב החוקי כיום‪ ,‬על המוכר והרוכש להגיש הצהרה )הכוללת את פרטי העסקה‬ ‫ללא חישוב המס( על מכירת‪/‬רכישת זכות במקרקעין או עשיית פעולה באיגוד תוך ‪30‬‬ ‫יום‪ ,‬או לחילופין שומה עצמית )הכוללת את חישוב המס( תוך ‪ 50‬יום‪.‬‬ ‫במסגרת התיקון בוטלה ההבחנה בין שומה עצמית להצהרה‪ .‬נקבע‪ ,‬כי במכירת זכות‬ ‫במקרקעין או עשיית פעולה באיגוד יש למסור הצהרה תוך ‪ 40‬יום מיום המכירה‪,‬‬ ‫הכוללת את כל פרטי העסקה כולל סכום המס וחישובו‪ .‬יצוין כי אם לא נמסרו כל‬ ‫הפרטים הנדרשים בהצהרה‪ ,‬הדבר ייחשב כאילו לא הוגשה כלל הצהרה‪.‬‬ ‫‪ .4‬מועדי הטיפול של רשויות המס בהצהרה ובהשגה‬ ‫נקבע כי על המנהל לשלוח הודעה למוסר ההצהרה בדבר סכום המס שחייב בו ע"פ‬ ‫הצהרתו תוך ‪ 20‬ימים מיום מסירת ההצהרה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬המנהל רשאי תוך ‪ 8‬חודשים מיום מסירת ההצהרה לאשר את השומה העצמית‬ ‫או לקבוע שומה לפי מיטב שפיטה אם יש לו טעמים סבירים לכך‪ .‬יצוין‪ ,‬כי שומה לפי‬ ‫מיטב שפיטה תיעשה רק לאחר שניתנה לנישום הזדמנות להשמיע טענותיו‪.‬‬ ‫על החלטת המנהלה ניתן להגיש השגה תוך ‪ 30‬יום )למעט מקרים חריגים(‪ ,‬והטיפול‬ ‫בהשגה ייעשה תוך ‪ 8‬חודשים מיום מסירת הודעת ההשגה‪ .‬מטעמים מיוחדים המנהל‬ ‫רשאי להאריך את התקופה הנ"ל עד שנה‪.‬‬ ‫‪ .5‬הארכת המועד לתשלום המס‬ ‫במסגרת התיקון נקבע כי תשלום המס יהא תוך ‪ 60‬יום מיום המכירה )במקום ‪ 50‬יום‬ ‫לפי המצב כיום(‪.‬‬ ‫‪ .6‬קנס אי הצהרה במועד‬ ‫בהתאם למצב החוקי כיום‪ ,‬בגין אי הצהרה במועד מתווסף קנס של ‪ 1.5%‬לשבועיים‪.‬‬ ‫התיקון קובע כי בגין אי הצהרה במועד יושת קנס בסכום אחיד של ‪ ₪ 250‬לשבועיים‬ ‫)ו‪ ₪ 200-‬בפעולה באיגוד(‪.‬‬ ‫‪ .7‬תחולה‬ ‫התיקון יחול לגבי מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין‪ ,‬לפי העניין‪,‬‬ ‫שנעשתה החל מיום ‪ 31‬במרץ ‪.2011‬‬ ‫תוכן עניינים ‪ −‬סוגיות בדיני עבודה‬ ‫עמוד‬ ‫‪ F‬כללים להעסקת עובד זר ‪47 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬התקופות בהן חל איסור לפטר עובד‪/‬ת בקשר להורות‪49 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬זכויותיו של עובד שטרם השלים שנת עבודה ‪52 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬שינוי גובה דמי מחלה החל מיום ‪55 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .1.4.2011‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫כללים להעסקת עובד זר‬ ‫המלים "עובד זר" הפך למילה גסה בשיח הציבורי‪ .‬במקרים לא מעטים העסקת העובד הזר‬ ‫אכן כרוכה בחוסר צדק מוסרי ומהווה עבירה על החוק ובמקרים מסוימים אף עבירה פלילית‪,‬‬ ‫אולם החוק הישראלי אינו אוסר באופן גורף העסקת עובדים זרים‪ .‬אם פעלת נכונה וביושר‪,‬‬ ‫במישור המהותי והפרוצדורלי הינך יכול להעסיק עובד זר‪ ,‬רק צריך לדעת מה מותר ואיך‬ ‫עושים את זה נכון‪.‬‬ ‫אם ברצונך להעסיק או אם אתה כבר מעסיק עובד זר כדאי לעמוד בעשרת הכללים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬סוג העבודה‪ :‬לא בכל תחום ניתן להעסיק עובד זר! סיעוד‪ ,‬תעשייה‪ ,‬חקלאות‪ ,‬בניין‬ ‫ומסעדות אתניות הינם תחומים מאושרים ע"י ממשלת ישראל‪ .‬אילו תחומים אינם‬ ‫נכללים? עבודות בית‪ ,‬טיפול בילדים או מלונאות אינם נכללים בתחומים המותרים‬ ‫ומהווים‪ ,‬ככלל‪ ,‬עבירה על החוק‪.‬‬ ‫‪ .2‬קצת בירוקרטיה‪ :‬על מנת להעסיק עובד זר עליך לקבל אישור של משרד הפנים‬ ‫ואישור של שירות התעסוקה‪ .‬בסוף ההליך על האישור להופיע בדרכונו של העובד הזר‬ ‫עם שיוכו למעסיק עבורו הונפק האישור‪ .‬עובד המבקש לעזוב או להחליף מעסיק אינו‬ ‫זקוק להסכמת מעסיקו הראשוני‪ ,‬אך עליו לדווח על כך לרשויות ועליו להישאר במקצוע‬ ‫בו הותר לו לעבוד מלכתחילה‪ .‬בנוסף‪ ,‬על המעסיק לשלם היטל בגובה ‪ 10%‬מהכנסת‬ ‫עבודה ששולמה לעובד זר‪ .‬ישנם חריגים‪ ,‬למשל פלסטינים תושבי יש"ע שמשכורותיהם‬ ‫פטורות מהיטל זה‪.‬‬ ‫‪ .3‬חוזה עבודה‪ :‬חוזה העבודה עם עובד זר‪ ,‬בדומה לעובד ישראלי צריך להיעשות בכתב‬ ‫ובשפה שהעובד מבין‪ .‬החוזה צריך לכלול בין היתר את זהות המעסיק והעובד‪ ,‬תיאור‬ ‫התפקיד‪ ,‬פרטי השכר‪ ,‬רשימת ניכויים‪ ,‬תשלומים של המעסיק ושל העובד בעבור תנאים‬ ‫סוציאליים של העובד‪ ,‬תאריך תחילת העבודה וסיומה‪ ,‬אורך יום עבודה ופרטים בנוגע‬ ‫לביטוח הבריאות והמגורים המסופקים ע"י המעסיק‪.‬‬ ‫‪ .4‬בריאות העובד‪ :‬חוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו חל על העובד הזר‪ ,‬ולכן על המעביד‬ ‫לבטח את העובד בביטוח רפואי לכל תקופת ההעסקה‪ .‬המעביד רשאי לנכות משכרו של‬ ‫העובד את סכום דמי הביטוח‬ ‫‪ .5‬מגורים‪ :‬המעביד חייב לספק לעובד הזר מגורים הולמים‪ .‬ניתן לנכות משכרו של העובד‬ ‫את סכום ההוצאה למגורים במסגרת הגבולות שקבע שר העבודה והרווחה‪.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪48‬‬ ‫סוגיות בדיני עבודה‬ ‫‪ .6‬זכויות סוציאליות‪ :‬ככלל עובד זר זכאי לזכויות סוציאליות בדומה לעובד ישראלי‪.‬‬ ‫בהתאם לכך עובד זר יהיה זכאי לדמי הבראה‪ ,‬נסיעות לעבודה‪ ,‬חופשה שנתית‪ ,‬מנוחה‬ ‫שבועית‪ ,‬הודעה מוקדמת על סיום יחסי עבודה ופיצויי פיטורין בהתאם לכללים החלים‬ ‫על עובדים ישראלים‪.‬‬ ‫‪ .7‬ביטוח לאומי‪ :‬עובד זר מבוטח רק בשלושה ענפים של הביטוח הלאומי‪ :‬נפגעי עבודה‪,‬‬ ‫פשיטת רגל אמהות וקצבת ילדים‪.‬‬ ‫‪ .8‬גובה שכר‪ :‬עובד זר יהיה זכאי לשכר שלא יפחות משכר המינימום ולתוספת שכר בגין‬ ‫עבודה בשעות נוספות האם משכורתו של העובד הזר חייבת להיות בשקלים? לא‪ ,‬ניתן‪,‬‬ ‫בתנאים מסוימים‪ ,‬לשלם לעובד הזר גם במטבע חוץ‪.‬‬ ‫‪ .9‬ניכויים ממשכורתו של העובד‪ :‬ניכויים מותרים הם מס הכנסה וביטוח לאומי‪ ,‬מגורים‬ ‫ותנאים נלווים וסכומים בעד ביטוח רפואי‪ .‬כל אלה אך ורק בתנאי שהסכים לכך העובד‬ ‫והניכויים לא יעלו על ‪ 25%‬מהשכר‪ .‬לא ניתן לנכות משכר העובד תשלומים בגין החזרי‬ ‫אגרות ששילם המעביד לרשויות עבור אשרת עבודה לעובד או סכום ששולם כ"היטל‬ ‫עובד זר"‪.‬‬ ‫‪ .10‬מסמכים שצריכים להיות בהישג יד‪ :‬עותק של חוזה העבודה עם העובד ותרגומו‬ ‫לעברית‪ ,‬טופס "הודעה לעובד" )פירוט תנאי העבודה(‪ ,‬פוליסת הביטוח הרפואי של‬ ‫העובד‪ ,‬רישום מען המגורים של העובד‪ ,‬תלושי השכר ורישום שעות העבודה של העובד‬ ‫בשלושת חודשי העבודה האחרונים‪ .‬אם הינך מעסיק עובד זר במתן טיפול סיעודי אין‬ ‫צורך ברישום שעות העבודה של העובד‪.‬‬ ‫אם לא פעלת לפי החוק — אתה חשוף לתביעות אזרחיות מצד העובד וכן לקנסות מנהליים‬ ‫או הליכים פליליים בבית הדין לעבודה‪ .‬באופן כללי קנסות מנהליים ינועו בסכומים שבין‬ ‫‪ 5,000‬ש"ח ל־‪ 10,000‬ש"ח לכל עבירה והענישה הפלילית יכולה להגיע עד לכדי מאסר של‬ ‫שנה או קנס של עד ‪ 104,000‬ש"ח‪.‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫התקופות בהן חל איסור לפטר עובד‪/‬ת בקשר להורות‬ ‫להלן ריכוז של התקופות בהן חל איסור על מעביד לפטר עובד‪/‬ת‪:‬‬ ‫‪ .1‬כשעובדת עוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או כשעובד או עובדת עוברים טיפולי‬ ‫פוריות לקראת ילדם הראשון או השני‪ :‬בימי היעדרם מהעבודה לפי החוק לשם כך‪,‬‬ ‫או במשך תקופה של ‪ 150‬ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור‪ ,‬אלא בהיתר מאת‬ ‫שר התעשייה המסחר והתעסוקה‪ .‬היתר לא יינתן במקרה שהפיטורים הם בקשר עם‬ ‫היעדרות או עם טיפולים כאמור‪.‬‬ ‫איסור הפיטורים יחול גם לגבי עובד או עובד‪/‬ת שהם הורים לילדים מבני זוג קודמים‪,‬‬ ‫העוברים טיפולים כאמור לקראת ילדם הראשון או השני מבן הזוג הנוכחי‪.‬‬ ‫איסור הפיטורים בהקשר זה אינו מותנה בוותק של העובד‪/‬ת במקום העבודה‪ .‬איסור‬ ‫פיטורים זה לא יחול על מעביד‪ ,‬לגבי עובד‪/‬ת שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם‬ ‫עפ"י חוק מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה‪ ,‬לשם ביצוע הטיפולים‪.‬‬ ‫איסור הפיטורים האמור חל גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מעבודה‪ ,‬בתקופת‬ ‫הטיפולים כאמור לעיל‪ ,‬או במשך תקופה של ‪ 150‬ימים לאחר מועד תחילת טיפולי‬ ‫הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ־גופית‪ ,‬לפי המאוחר‪ ,‬כפי שאישר הרופא המטפל בכתב‪,‬‬ ‫ובלבד שהעובדת או העובד‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬הודיעו למעביד על הטיפולים לא יאוחר משלושה‬ ‫ימי עבודה ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים‪ ,‬ואם לא ניתנה הודעה מוקדמת‬ ‫לפיטורים — ממועד הפיטורים‪ ,‬ומסרו למעביד אישור רופא כאמור בתוך ‪ 14‬ימים מאותו‬ ‫המועד‪ ,‬לפי העניין; הוראות אלו יחולו הן על עובדת או עובד קבועים והן על עובדת או‬ ‫עובד ארעיים או זמניים‪ ,‬ובלבד שעבדו אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה שישה‬ ‫חודשים לפחות‪ .‬יצוין‪ ,‬כי שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי‪ ,‬בהתייעצות עם שר‬ ‫הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת‪ ,‬לקבוע סוגים של טיפולי‬ ‫פוריות שהוראות אלו לא יחולו עליהם‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬פיטורי עובד‪/‬ת העובר‪/‬ת טיפולי פוריות‪/‬הפריה חוץ גופית עקב הטיפולים כאמור‪,‬‬ ‫בתקופות בהן לא חל איסור על פיטוריהם‪ ,‬עלולים להוות אפליה‪ ,‬האסורה על פי חוק‬ ‫שוויון ההזדמנות בעבודה‪.‬‬ ‫‪ .2‬כשהעובדת בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה‪ :‬כאשר מדובר בעובדת קבועה‪ ,‬ארעית‬ ‫או זמנית ובלבד שעבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ‪ 6‬חודשים לפחות‪.‬‬ ‫במקרה זה‪ ,‬מעביד יכול לקבל היתר לפיטורי העובדת מהמפקח על חוקי העבודה‬ ‫במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה‪ .‬היתר שכזה לא יינתן במקרה שהסיבה לפיטורים‬ ‫היא היות העובדת בהריון‪.‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪50‬‬ ‫סוגיות בדיני עבודה‬ ‫הערה‪ :‬פיטורי עובדת בהריון בעלת וותק של פחות מחצי שנה עקב הריונה — עלולים‬ ‫להוות אפליה‪ ,‬האסורה עפ"י חוק שוויון הזדמנויות בעבודה‪ ,‬וכן מנוגדים לעקרון השוויון‪.‬‬ ‫במקרה שהמעביד הוא קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל במשך שישה‬ ‫חודשים לפחות יראו גם הפסקה זמנית של העסקתה כפיטורים‪ ,‬ובנוסף‪:‬‬ ‫לא יגרום מעסיק בפועל לכך שקבלן כוח אדם יפטר עובדת בהריון בניגוד להוראות‬ ‫איסור זה‪.‬‬ ‫פוטרה עובדת בהריון בניגוד לאיסור זה‪ ,‬חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם‬ ‫לפיטורים‪ ,‬אלא אם הוכיח אחרת‪.‬‬ ‫בקשה להיתר לפיטורים תוגש הן בידי המעסיק בפועל והן בידי קבלן כוח האדם‪.‬‬ ‫‪ .3‬כשעובדת נעדרת בעקבות הפלה )במשך שבוע לאחר ההפלה או במשך הזמן שקבע‬ ‫הרופא להיעדרות אך לא יותר מששה שבועות(‪ :‬לא ניתן לתת הודעת פיטורים למועד‬ ‫החל בתקופה זו‪.‬‬ ‫‪ .4‬במשך חופשת הלידה‪ :‬לא ניתן לתת הודעת פיטורים למועד החל בתקופה זו‪ ,‬ובמנין‬ ‫הודעה מוקדמת לפיטורים לא תבוא תקופה זו במנין‪.‬‬ ‫‪ .5‬מתום חופשת הלידה עד תום ‪ 6‬חודשים מאותו יום‪ :‬אם העובדת נעדרת מהעבודה‬ ‫באישור מרופא לפיו מצבה עקב הלידה מחייב זאת ובמידה שאושר‪ .‬לא ניתן לתת הודעת‬ ‫פיטורים למועד החל בתקופה זו‪ ,‬ובמנין הודעה מוקדמת לפיטורים לא תבוא תקופה זו‬ ‫במנין‪.‬‬ ‫‪ .6‬כשעובד נעדר מעבודתו )חופשה ללא תשלום( בעקבות‪:‬‬ ‫א‪ .‬פיצול חופשת לידה של בת זוגו עקב אישפוזה בתנאי החוק‪ ,‬אך לא יותר מארבעה‬ ‫שבועות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬היעדרות בעקבות העובדה שהילד נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית‪ ,‬בהתאם לתנאי‬ ‫החוק בעניין‪.‬‬ ‫לא ניתן לתת הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות‪ .‬במנין ימי הודעה מוקדמת‬ ‫לפיטורים לא יבואו התקופות האמורות‪.‬‬ ‫‪ .7‬במשך תקופה של ‪ 60‬יום מתום חופשת הלידה או מתום ההיעדרות עקב מצב‬ ‫בריאותי לאחר לידה או מתום ההיעדרות של עובד )עקב פיצול חופשת לידה‬ ‫של בת הזוג ועקב חופשת לידה שלקח בעקבות כך שהילד עמו ובהחזקתו‬ ‫הבלעדית(‪:‬‬ ‫לא ניתן לתת הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה אך מעביד יכול לקבל היתר‬ ‫לפיטורים מהמפקח הנ"ל‪.‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫היתר לא ינתן אלא אם שוכנע המפקח כי מתקיים כל אלה‪:‬‬ ‫א‪ .‬הפיטורים אינם בקשר ללידה‪ ,‬לחופשת הלידה או להיעדרות כאמור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עסקו של המעביד חדל לפעול או שהמעביד הוכרז כפושט רגל‪ ,‬ואם הוא תאגיד —‬ ‫ניתן צו פרוק‪.‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬במנין הודעה מוקדמת לפיטורים לא תבוא התקופה האמורה‪.‬‬ ‫‪ .8‬כאשר עובד‪/‬ת נמצא‪/‬ת בחופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה מכוח החוק‬ ‫וכאשר עובדת נעדרת מעבודתה עקב הנקה )בהתאם להוראות החוק(‪ ,‬ובמשך‬ ‫תקופה של ‪ 60‬ימים לאחר תום ההיעדרות‪ :‬לא ניתן לתת הודעת פיטורים למועד‬ ‫החל בתקופות האמורות‪ ,‬אלא בהיתר מאת המפקח הנ"ל‪ .‬המפקח לא יתיר פיטורים אם‬ ‫הם לדעתו בקשר ללידה או להיעדרות כאמור‪ .‬במנין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא‬ ‫יבואו תקופות אלה‪.‬‬ ‫‪ .9‬בזמן שהות עובדת במקלט לנשים מוכות בימי היעדרה מעבודתה לפי סעיף ‪)7‬ג(‬ ‫)‪ (5‬לחוק או במשך תקופה של ‪ 90‬ימים לאחר תום ימי ההיעדרות‪ :‬כאמור‪ ,‬ולא‬ ‫ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות‪ ,‬אלא בהיתר מאת שר התעשייה‬ ‫המסחר והתעסוקה‪ ,‬ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם‪ ,‬לדעתו‪ ,‬בקשר‬ ‫לשהייה במקלט‪.‬‬ ‫"פיטורים"‪ :‬לעניין זה — לרבות אי חידוש חוזה לתקופה קצובה שהוא אחד מאלה‪:‬‬ ‫א‪ .‬חוזה לתקופה קצובה של ‪ 12‬חודשים או יותר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה מ‪ 12-‬חודשים‪ ,‬שהאריך או שחידש העסקה‬ ‫קודמת שהייתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה‪.‬‬ ‫לקבלת היתר לפיטורי עובד‪/‬ת )במקרים בהם ניתן לקבלו כאמור לעיל(‬ ‫יש לפנות אל‪:‬‬ ‫משרד התעשייה המסחר והתעסוקה‪ ,‬אגף ההסדרה‪ ,‬משרד התמ"ת‪ ,‬הממונה על חוק‬ ‫עבודת נשים‪ ,‬דרך מנחם בגין ‪) 86‬בית ליאו גולדברג(‪ ,‬ת‪.‬ד ‪ ,36049‬תל אביב‪ ,‬מיקוד ‪,67138‬‬ ‫טלפון‪ ,03-7347421/2/3 :‬פקס‪.03-7347629 :‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪52‬‬ ‫סוגיות בדיני עבודה‬ ‫זכויותיו של עובד שטרם השלים שנת עבודה‬ ‫להלן ריכוז זכויותיו של עובד שפוטר בטרם השלים שנת עבודה מלאה‪:‬‬ ‫הודעה מוקדמת‬ ‫סעיפים ‪ 3‬ו־‪ 4‬לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות‪ ,‬התשס"א‪ ,2001-‬קובעים כי‪:‬‬ ‫עובד במשכורת חודשית יהיה זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים כמפורט להלן‪:‬‬ ‫א במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים — יום אחד בשל כל חודש עבודה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬במהלך התקופה החל בחודש השביעי לעבודתו עד תום שנת עבודתו הראשונה — ‪ 6‬ימים‪,‬‬ ‫בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לאחר שנת עבודתו הראשונה — חודש ימים‪.‬‬ ‫עובד בשכר )עובד יומי‪/‬שעתי‪/‬עפ"י תפוקה( יהיה זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים כמפורט‬ ‫להלן‪:‬‬ ‫א‪ .‬במהלך שנת עבודתו הראשונה — יום אחד בשל כל חודש עבודה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬במהלך שנת עבודתו השניה — ‪ 14‬ימים‪ ,‬בתוספת יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה‬ ‫בשנה האמורה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬במהלך שנת עבודתו השלישית — ‪ 21‬ימים‪ ,‬בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי‬ ‫עבודה בשנה האמורה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬לאחר שנת עבודה שלישית — חודש ימים‪.‬‬ ‫פיצויי פיטורים‬ ‫‪1‬‬ ‫סעיף ‪ 3‬לחוק פיצויי פיטורים‪ ,‬התשכ"ג‪ ,1963-‬קובע כי פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה‬ ‫ראשונה‪ ,‬יראו אותם‪ ,‬אם לא הוכח אחרת‪ ,‬כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום‬ ‫פיצויי פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות הפיצויים‪.‬‬ ‫‪ 1‬במקרה שבו הופקדו כספים בגין העובד עבור פיצויי פיטורים‪ ,‬עפ"י סעיף ‪ 14‬לחוק פיצויי פיטורים‪,‬‬ ‫התשכ"ג‪ ,1963-‬בהתאם להוראות ולתנאים שנקבעו באחד מהמקורות הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬האישור הכללי מיום ‪ 30.6.1998‬בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי‬ ‫פיטורים‪.‬‬ ‫‪ .2‬צו ההרחבה בדבר ביטוח פנסיוני מקיף בתעשייה )לרבות — הייטק( שחל מיום ‪ 7.5.2006‬ואילך‪.‬‬ ‫‪ .3‬צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק שחל מיום ‪ 1.1.2008‬ואילך‪.‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫בהקשר לכך‪ ,‬יש לציין כי בע"ע ‪) 420/06‬ליאוניד קוגן נגד כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני‬ ‫בע"מ(‪ ,‬נפסק ע"י בית הדין הארצי לעבודה‪ ,‬כי אם מתברר שמעסיק מעסיק עובדים‬ ‫בשיטת ה"דלת המסתובבת" )לפרק זמן קרוב לשנה‪ ,‬מסיים את העסקתם ללא סיבה‬ ‫הקשורה לתפקודם או לצרכי העבודה ומקבל עובדים חדשים במקומם(‪ ,‬יש מקום לפסוק‬ ‫פיצויי פיטורים גם אם תקופת ההעסקה הייתה קצרה מ־‪ 11‬חודשים )במקרה שנדון‬ ‫בפסק הדין דובר על ‪ 9‬חודשים(‪ .‬בנוסף‪ ,‬נפסק כי גם קביעה מראש בהסכם ההעסקה‬ ‫לפיה העובד יועסק לתקופה קצובה שקצרה משנה‪ ,‬שאינה נובעת מצרכי העבודה‪ ,‬לא‬ ‫יהיה בה כדי לשלול פיצויי פיטורים מהעובד‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬במקרה של פיטורים בסמוך לתום שנת עבודה‪ ,‬קיימת חזקה כי הפיטורים נעשו‬ ‫במטרה להתחמק מחובת תשלום פיצויי הפיטורים‪ .‬נטל ההוכחה לסתור את החזקה הוא‬ ‫על המעסיק‪ ,‬אשר עליו להוכיח‪ ,‬באמצעות ראיות מהימנות‪ ,‬כי מניעים אחרים הביאו אותו‬ ‫לפטר את העובד‪ .‬לדוגמה‪ ,‬המעסיק יוכל לטעון‪ ,‬ועליו להביא ראיות לכך‪ ,‬כי רק לאחרונה‬ ‫הגיעו תלונות של לקוחות על העובד‪ ,‬כי לרגל קשיים כלכליים של העסק מצמצמים את‬ ‫מצבת כוח האדם‪ ,‬או כי הפיטורים נובעים בשל הפרת משמעת של העובד‪.‬‬ ‫אזי הכספים שהופרשו מכוח המקורות הנ"ל עבור פיצויי פיטורים‪ ,‬שייכים לעובד בכל מקרה‬ ‫של הפסקת עבודה )פיטורים או התפטרות(‪ ,‬אלא אם משך העובד כספים מקופת הגמל‬ ‫שלא בשל ארוע מזכה או שזכותו לפיצויי פיטורים נשללה במסגרת פסק דין‪.‬‬ ‫כל אחד מהמקורות הנ"ל קובע היקף ושיעור שונה של הפרשות ויש לבדוק את ההוראות‬ ‫והתנאים החלים על כל עובד בהתאם למקרה הספציפי‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬במקרה שחל על הצדדים אחד מהמקורות הנ"ל‪ ,‬רלבנטי לבדוק את הזכאות לפיצויי‬ ‫פיטורים על פי דין )פיטורים או התפטרות מזכה( רק בכל הקשור להפרש פיצויי הפיטורים‬ ‫המגיעים לעובד )בגין השכר‪ ,‬הרכיבים‪ ,‬התקופות והשיעורים בגינם לא נעשתה הפרשה(‪.‬‬ ‫הבראה‬ ‫צו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש‪ ,‬קובע כי עובד יהיה זכאי‬ ‫לקצובת הבראה‪ ,‬רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫עובד שפוטר לפני שהשלים שנת עבודה מלאה‪ ,‬אינו זכאי לדמי הבראה‪.‬‬ ‫בהקשר זה יצוין כי ביום ‪ 7.1.2007‬פסק בית הדין הארצי לעבודה )ע"ע ‪ — 122/03‬אבנר‬ ‫וקסמן נגד‪ .‬אי‪.‬טי‪.‬סי‪ 24 .‬מסביב לשעון ודן אחזקות בע"מ(‪ ,‬כי עובד אשר פוטר לאלתר‬ ‫ובשל אי מתן ההודעה המוקדמת בפועל לא השלים תקופת עבודה בת שנה‪ ,‬זכאי לפיצוי‬ ‫בגובה דמי ההבראה שהיה מקבל‪ ,‬אילו ניתנה ההודעה המוקדמת בפועל‪.‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪54‬‬ ‫סוגיות בדיני עבודה‬ ‫חופשה שנתית‬ ‫במקרה שהעובד טרם השלים שנת עבודה‪ ,‬חל סעיף ‪)3‬ג( לחוק חופשה שנתית‪,‬‬ ‫התשי"א‪ ,1951-‬לפיו‪ ,‬במקרה שהקשר המשפטי שבין העובד והמעביד קיים בחלק משנת‬ ‫העבודה‪:‬‬ ‫א‪ .‬אם העובד עבד לפחות ‪ 240‬ימים — העובד יהיה זכאי ל־‪ 14‬ימי חופשה ברוטו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אם העובד עבד פחות מ־‪ 240‬ימים — יהיה מספר ימי החופשה חלק יחסי ממספר הימים‬ ‫המגיעים לעובד שעבד שנה )‪ 14‬יום ברוטו(‪ ,‬כיחס מספר ימי העבודה בפועל אל המספר‬ ‫‪) 240‬חלק של יום חופשה לא יובא במנין(‪:‬‬ ‫מספר ימי עבודה בפועל‬ ‫‪X 14‬‬ ‫‪240‬‬ ‫לענין חישוב דמי החופשה‬ ‫א‪ .‬לעובד שמקבל שכר על בסיס חודשי‪ :‬שכר העבודה שהעובד היה מקבל בעד אותו פרק‬ ‫זמן אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לעובד בשכר שמקבל שכר על בסיס יום‪/‬שעה‪/‬תפוקה‪:‬‬ ‫אם עבד פחות מ־‪ 75‬ימים רצופים‪ ,‬בין בשנת עבודה אחת ובין בשתי שנות עבודה‬ ‫רצופות‪ ,‬ואין בינו לבין המעביד חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה רצופה העולה על‬ ‫‪ 74‬ימים — מדובר על תמורת חופשה בגובה של ‪ 4%‬לפחות משכר העבודה )ואין צורך‬ ‫לחשב את מספר ימי החופשה שצבר העובד(‪.‬‬ ‫אם עבד יותר מ־‪ 75‬ימים רצופים‪:‬‬ ‫שכר רבע השנה שקדם לחופשה‬ ‫מס' ימי החופשה המגיעים לעובד ‪X‬‬ ‫‪90‬‬ ‫)הערה‪ :‬אם ברבע השנה שקדם לחופשה היו חודשי עבודה לא מלאה‪ ,‬יש לחשב לפי רבע‬ ‫השנה של העבודה המלאה ביותר ב־‪ 12‬החודשים שקדמו לחופשה(‪.‬‬ ‫יצוין‪ ,‬כי יש לספור ימי עבודה בפועל‪ ,‬ולפיכך לא יספרו למשל ימי היעדרות עקב חופשת‬ ‫לידה או תאונת עבודה‪.‬‬ ‫יצוין‪ ,‬כי במקרה בו חל על הצדדים במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי ‪ /‬מיוחד‪ ,‬צו הרחבה‪,‬‬ ‫חוזה עבודה אישי או נוהג הקובע זכויות עודפות על המפורט לעיל‪ ,‬כמובן שיש לנהוג על‬ ‫פיו‪.‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫שינוי גובה דמי מחלה החל מיום ‪1.4.2011‬‬ ‫ביום ‪ 28.3.2011‬פורסם ברשומות חוק דמי מחלה )תיקון מס' ‪ ,(4‬התשע"א ‪) 2011‬להלן —‬ ‫התיקון לחוק(‪ .‬להלן סקירת התיקונים שנערכו בחוק דמי מחלה‪ ,‬תשל"ו‪) 1976-‬להלן — חוק‬ ‫דמי מחלה(‪:‬‬ ‫עדכון צבירת ימי מחלה‬ ‫חוק דמי מחלה קובע כי עובד צובר ½‪ 1‬ימי מחלה לכל חודש עבודה מלא שעבד אצל אותו‬ ‫מעביד או באותו מקום עבודה‪ .‬במידה שהעובד לא עבד בחודש מסוים בכל ימי העבודה‬ ‫שבאותו חודש‪ ,‬יראו ‪ 25‬ימי עבודה כחודש עבודה מלא‪ ,‬וחלק של חודש עבודה מלא יזכה‬ ‫את העובד בימי מחלה יחסיים‪.‬‬ ‫התיקון לחוק הוסיף וקבע כי אם נהוג במקום העבודה שבוע עבודה בן חמישה ימים — יראו‬ ‫⅔‪ 21‬ימי עבודה כחודש עבודה מלא‪ ,‬וחלק של חודש עבודה מלא יזכה את העובד בימי‬ ‫מחלה יחסיים‪.‬‬ ‫עדכון גובה דמי מחלה‬ ‫יום היעדרות‬ ‫ראשון‬ ‫שני‬ ‫שלישי‬ ‫רביעי ואילך‬ ‫דמי מחלה‬ ‫אין תשלום‬ ‫תשלום מחצית‬ ‫דמי מחלה‬ ‫תשלום מחצית‬ ‫דמי מחלה‬ ‫תשלום מלוא‬ ‫דמי מחלה‬ ‫שיעור התשלום‬ ‫לפני התיקון לחוק‬ ‫)עד ליום ‪(31.1.2011‬‬ ‫שיעור התשלום‬ ‫לאחר התיקון לחוק‬ ‫)מיום ‪ 1.4.2011‬ואילך(‬ ‫‪ 37.5%‬משכר יום רגיל‬ ‫‪ 50%‬משכר יום רגיל‬ ‫‪ 37.5%‬משכר יום רגיל‬ ‫‪ 50%‬משכר יום רגיל‬ ‫‪ 75%‬משכר יום רגיל‬ ‫‪ 100%‬משכר יום רגיל‬ ‫תחילתו של התיקון לחוק‬ ‫תחילתו של התיקון לחוק מיום ‪ ,1.4.2011‬והוא יחול על דמי מחלה המגיעים בעד תקופת‬ ‫מחלה שמיום ‪ ,1.4.2011‬אף אם החלה לפני מועד זה‪.‬‬ ‫‪55‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫‪57‬‬ ‫תוכן עניינים ‪ −‬טבלאות מידע‬ ‫עמוד‬ ‫‪ F‬שיעורי מס הכנסה על הכנסות של יחידים‪ ,‬נקודות זיכוי ו"הנחות סוציאליות"‬ ‫בשנת ‪59 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2011‬‬ ‫‪ F‬נתונים שונים לתיאום הוצאות ‪62 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬דמי ביטוח לאומי ‪ −‬ממעבידים‪65 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬גביית דמי ביטוח לאומי ‪ −‬מ"לא שכירים"‪70 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬מדד מחירים לצרכן ‪72 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬מדד תשומה בבנייה למגורים ‪77 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬שערי חליפין יציגים ‪ −‬ממוצעים חודשיים‬ ‫א‪ .‬שער השקל ביחס לדולר ‪80 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ב‪ .‬שער השקל ביחס לאירו ‪81 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬תוספת יוקר מה‪ 3/1990-‬עד היום ‪83 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ F‬שיעורי ריבית‬ ‫‪ .1‬ריבית פק״מ ‪ −‬פר״י ‪84 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .2‬חח״ד )שנתי באחוזים( ‪84 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .3‬הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪) 1999‬פריים רייט( ‪84 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .4‬ריבית החשב הכללי ‪86 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫שיעורי מס הכנסה על הכנסות של יחידים‪,‬‬ ‫נקודות זיכוי ו"הנחות סוציאליות" בשנת ‪2011‬‬ ‫בהתאם לפקודת מס הכנסה‪ ,‬שיעורי המס על הכנסות של יחידים‪ ,‬נקודות הזיכוי וההנחות‬ ‫הסוציאליות בשנת ‪ 2011‬הינם כדקלמן‪:‬‬ ‫א‪ .‬תקרות ההכנסה ושיעורי המס מיגיעה אישית*‬ ‫הכנסה חודשית‬ ‫מ‪1.1.2011-‬‬ ‫לשנת המס ‪ 2011‬כולה לפי המצב ב‪1.1.2011-‬‬ ‫שיעור‬ ‫המס*‬ ‫הכנסה‬ ‫ש"ח‬ ‫הכנסה‬ ‫מצטברת ש"ח‬ ‫מס מצטבר‬ ‫ש"ח‬ ‫ש"ח‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫עד ‪ 60,840‬ש"ח‬ ‫‪ 43,080‬הבאים‬ ‫‪ 64,920‬הבאים‬ ‫‪ 86,040‬הבאים‬ ‫‪ 227,880‬הבאים‬ ‫מעל ‪ 482,760‬ש"ח‬ ‫‪60,840‬‬ ‫‪103,920‬‬ ‫‪168,840‬‬ ‫‪254,880‬‬ ‫‪482,760‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪6,084‬‬ ‫‪12,115‬‬ ‫‪27,047‬‬ ‫‪52,859‬‬ ‫‪128,059‬‬ ‫‪−‬‬ ‫עד ‪5,070‬‬ ‫‪ 3,590‬הבאים‬ ‫‪ 5,410‬הבאים‬ ‫‪ 7,170‬הבאים‬ ‫‪ 18,990‬הבאים‬ ‫מעל ‪40,230‬‬ ‫הכנסה חודשית‬ ‫מ‪1.1.2010-‬‬ ‫לשנת המס ‪ 2010‬כולה לפי המצב ב‪1.1.2010-‬‬ ‫*‬ ‫שיעור‬ ‫המס*‬ ‫הכנסה‬ ‫ש"ח‬ ‫הכנסה‬ ‫מצטברת ש"ח‬ ‫מס מצטבר‬ ‫ש"ח‬ ‫ש"ח‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫עד ‪ 57,240‬ש"ח‬ ‫‪ 44,400‬הבאים‬ ‫‪ 51,000‬הבאים‬ ‫‪ 66,360‬הבאים‬ ‫‪ 253,080‬הבאים‬ ‫מעל ‪ 472,080‬ש"ח‬ ‫‪57,240‬‬ ‫‪101,640‬‬ ‫‪152,640‬‬ ‫‪219,000‬‬ ‫‪472,080‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪5,724‬‬ ‫‪11,940‬‬ ‫‪23,670‬‬ ‫‪43,578‬‬ ‫‪127,094‬‬ ‫‪−‬‬ ‫עד ‪4,770‬‬ ‫‪ 3,700‬הבאים‬ ‫‪ 4,250‬הבאים‬ ‫‪ 5,530‬הבאים‬ ‫‪ 21,090‬הבאים‬ ‫מעל ‪39,340‬‬ ‫על הכנסות הנחשבות כהכנסות מיגיעה אישית‪ ,‬ועל הכנסה חייבת של יחיד‪ ,‬שמלאו לו ‪ 60‬שנה בשנת המס‪ .‬לגבי‬ ‫הכנסות אחרות ‪ −‬פרט לדיבידנדים‪ ,‬ריבית והכנסות מועדפות שנקבע להן שיעור מס מוגבל‪ .‬לא קיימת התאמה‬ ‫בין מדרגות המס של ‪ 30%‬בהכנסה של יגיעה אישית לבין מדרגת מס של ‪ 30%‬בהכנסה שלא מיגיעה אישית‬ ‫כאמור‪ .‬להלן מדרגות המס על הכנסות שאענו מיגיעה אישית‪:‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪ 60‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬ ‫מדרגות המס על הכנסות שאינן מיגיעה אישית‬ ‫בשנת המס ‪2010‬‬ ‫בשנת המס ‪2011‬‬ ‫שיעור‬ ‫המס‬ ‫הכנסה‬ ‫ש"ח‬ ‫הכנסה‬ ‫מצטברת‬ ‫ש"ח‬ ‫מס‬ ‫מצטבר‬ ‫ש"ח‬ ‫הכנסה שיעור‬ ‫חודשית המס‬ ‫ש"ח‬ ‫‪30%‬‬ ‫עד‬ ‫‪254,880‬‬ ‫‪254,880‬‬ ‫‪76,469‬‬ ‫עד‬ ‫‪21,240‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪227,880‬‬ ‫הבאים‬ ‫‪18,990 151,664 482,760‬‬ ‫הבאים‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪201,578 472,080 319,440‬‬ ‫הבאים‬ ‫מעל‬ ‫‪40,230‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫מעל‬ ‫‪472,080‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫הכנסה‬ ‫ש"ח‬ ‫מס‬ ‫מצטבר‬ ‫ש"ח‬ ‫הכנסה‬ ‫חודשית‬ ‫ש"ח‬ ‫עד‬ ‫‪45,792 152,640 152,640‬‬ ‫עד‬ ‫‪12,720‬‬ ‫‪26,620‬‬ ‫הבאים‬ ‫מעל‬ ‫‪39,340‬‬ ‫הכנסה‬ ‫מצטברת‬ ‫ש"ח‬ ‫ב‪ .‬נקודות זיכוי וקיצבה‬ ‫הסכום לשנת‬ ‫המס ‪ 2011‬כולה‬ ‫ש"ח‬ ‫הסכום החודשי‬ ‫מ‪1.1.2011-‬‬ ‫ש"ח‬ ‫הסכום בשנת‬ ‫המס ‪2010‬‬ ‫ש"ח‬ ‫נקודת זיכוי לחודש‬ ‫‪−‬‬ ‫‪209‬‬ ‫‪205‬‬ ‫נקודת זיכוי לשנה‬ ‫‪2,508‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪2,460‬‬ ‫ג‪ .‬הנחות סוציאליות‬ ‫‪" .1‬הכנסה מזכה" )לפי סעיפים ‪47‬‬ ‫ו‪45-‬א( ‪ −‬לגבי הכנסות עבודה‬ ‫‪ −‬לגבי הכנסות שאינן מעבודה‬ ‫הסכום‬ ‫לשנת המס‬ ‫‪ 2011‬כולה‬ ‫בש"ח‬ ‫הסכום‬ ‫החודשי‬ ‫מ‪1.1.2011-‬‬ ‫בש"ח‬ ‫הסכום‬ ‫בשנת‬ ‫המס ‪2010‬‬ ‫בש"ח‬ ‫‪98,400‬‬ ‫‪8,200‬‬ ‫‪ 97,200‬לשנה‬ ‫‪139,200‬‬ ‫‪11,600‬‬ ‫‪ 136,800‬לשנה‬ ‫הכנסה נוספת בהתאם לסעיף ‪)47‬א()‪(5‬‬ ‫‪393,600‬‬ ‫‪32,800‬‬ ‫‪388,800‬‬ ‫תקרת ההכנסה בהתאם לסעיף ‪45‬א)ה(‬ ‫‪196,800‬‬ ‫‪16,400‬‬ ‫‪194,400‬‬ ‫‪1,920‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪1,872‬‬ ‫‪29,905‬‬ ‫‪2,492.1‬‬ ‫‪28,854‬‬ ‫רצפת התשלום המזערי המזכה בזיכוי של ‪25%‬‬ ‫‪ .2‬א‪ .‬תקרת ההפרשות החודשית של מעביד‬ ‫לקיצבה שאינה חייבת במס בידי העובד‬ ‫לפי סעיף ‪)3‬ה‪ 7.5% − (3‬מ‪ 33,228-‬ש"ח‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫ג‪ .‬הנחות סוציאליות )המשך(‬ ‫‪ .3‬תקרת סכום מענק פרישה פטור‬ ‫)סעיף ‪7)9‬א()א(( ‪ −‬לשנת עבודה‬ ‫‪ .4‬תקרת סכום מענק מוות פטור‬ ‫)סעיף ‪7)9‬א()ב(( ‪ −‬לשנת עבודה‬ ‫‪ .5‬סכום מענק מוות לבעלי שליטה ‪ −‬בעד שנות‬ ‫עבודה עד ‪ − 31.12.1975‬הראוי לניכוי )סעיף‬ ‫‪)(9)32‬ב(( ‪ −‬לשנת עבודה )לסכום זה מתוסף‬ ‫הסכום שבו חוייבו שאירי העובד במס(‬ ‫‪ .6‬הפרשות לפיצויים ולקיצבה בשל‬ ‫בעלי שליטה )סעיף ‪)(9)32‬א((‬ ‫‪” .7‬קיצבה מזכה" חודשית כמשמעותה בסעיף‬ ‫‪9‬א)א( ‪ −‬שעד ‪ 35%‬ממנה פטורים ממס‬ ‫הסכום החודשי הפטור כאמור בסעיף ‪9‬א)ב(‬ ‫הסכום‬ ‫לשנת המס‬ ‫‪ 2011‬כולה‬ ‫בש"ח‬ ‫הסכום‬ ‫החודשי‬ ‫מ‪1.1.2011-‬‬ ‫בש"ח‬ ‫הסכום‬ ‫בשנת‬ ‫המס ‪2010‬‬ ‫ש"ח‬ ‫‪11,650‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪11,390‬‬ ‫‪23,320‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪22,800‬‬ ‫‪11,650‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪11,390‬‬ ‫‪11,650‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪11,390‬‬ ‫‪95,880‬‬ ‫‪7,990‬‬ ‫‪93,720‬‬ ‫‪1,344‬‬ ‫‪112‬‬ ‫‪1,308‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪ 62‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬ ‫נתונים שונים לתיאום הוצאות‬ ‫‪ .1‬הוצאות שונות‬ ‫סוג ההוצאה‬ ‫כיבודים במקום העסק‬ ‫מתנות לספקים ולקוחות‬ ‫בשל קשר עסקי‬ ‫מתנות לעובדים לרגל אירוע אישי‬ ‫הוצאות שהייה בארץ לעובד‬ ‫המוזמן מחו"ל )ליום(‬ ‫תקרה לכל שנת מס‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪ 80%‬מההוצאות‬ ‫שהוצאו לכיבוד*‬ ‫‪ 200‬ש"ח‬ ‫‪ 200‬ש"ח‬ ‫‪ 200‬ש"ח‬ ‫‪ 310‬ש"ח‬ ‫‪ 200‬ש"ח‬ ‫‪ 300‬ש"ח‬ ‫הערות‬ ‫אם המתנה ניתנה‬ ‫בחו"ל עד ‪15$‬‬ ‫עפ"י חוזר מ"ה‬ ‫לפי הנחיית הנציבות לא יעלה‬ ‫הניכוי על מחצית מהכנסתו‬ ‫החייבת של העובד לפני הניכוי‬ ‫הוצאות כיבודים במקום העסק‪:‬‬ ‫*‬ ‫החל מיום ‪) 1.1.2000‬ק"ת ‪ ,6038‬מיום ‪:(31.5.2000‬‬ ‫מקום עיסוק ‪ −‬מקום שבו מנהל הנישום‪ ,‬דרך קבע את עיסקו‪.‬‬ ‫הוצאות כיבוד יותרו כדלקמן‪ 80% :‬מההוצאות שהוצאו לכיבוד קל במקום העיסוק של הנישום‪ ,‬לעניין זה‪" ,‬כיבוד‬ ‫קל" ‪ −‬שתיה קרה או חמה‪ ,‬עוגיות וכיוצא באלה‪.‬‬ ‫לפי דברי ההסבר של רשויות המס‪:‬‬ ‫)א( כ"כיבוד קל" ייחשבו שתיה קרה וחמה‪ ,‬עוגיות וכיו"ב פרטי מזון קלים הניתנים לאורח‪ ,‬המבקר במקום העסק‬ ‫לצרכים עסקיים‪ .‬לא ייכללו בגדר "כיבוד" ארוחות הניתנות לאורח ‪ −‬גם לא ארוחות עסקיות‪ .‬על ארוחות יחולו‬ ‫הוראות תקנה ‪ 3‬הקובעת כי לא יותר ניכוי הוצאות בשל אירוח בארץ‪ ,‬למעט ניכוי הוצאה סבירה לאירוח אדם‬ ‫מחו"ל‪.‬‬ ‫)ב( על אף הקביעה הברורה כי ‪ 80%‬מהוצאות הכיבוד מותרים בניכוי‪ ,‬עדיין עומדת לפקיד השומה הסמכות לבחון‬ ‫מקרים בהם הוצאות הכיבוד נראות מופרזות‪ ,‬כמו למשל לעומת מחזור או לעומת הוצאות העבר‪.‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫‪ .2‬קרן השתלמות‬ ‫מעמד‬ ‫הכנסה קובעת‬ ‫עצמאי*‬ ‫)החל מיום ‪(1.1.2011‬‬ ‫הכנסתו החייבת מעסק או משלח יד )לפני הניכוי‬ ‫לקרן השתלמות( ועד סכום של ‪ 249,000‬ש"ח‬ ‫בשנה )בשנת המס ‪ 243,000 − 2010‬ש"ח(‬ ‫שכיר**‬ ‫לרבות שכיר בעל שליטה‬ ‫בחברת מעטים‬ ‫‪ 13,400‬ש"ח לחודש לינואר ‪1997‬‬ ‫‪ 13,900‬ש"ח לחודש לתקופה פברואר עד יולי ‪1997‬‬ ‫‪ 14,000‬ש"ח לחודש לתקופה אוגוסט ‪ 1997‬עד יולי ‪1998‬‬ ‫‪ 14,400‬ש"ח לחודש לתקופה אוגוסט ‪ 1998‬עד דצמבר ‪1998‬‬ ‫‪ 15,400‬ש"ח לחודש החל מחודש ינואר ‪ 1999‬עד פברואר ‪2004‬‬ ‫‪ 15,712‬ש"ח לחודש החל מחודש מרץ ‪2004‬‬ ‫קיבוץ‬ ‫)החל מיום ‪(1.1.2011‬‬ ‫הכנסתו החייבת של הקיבוץ )לפני הניכוי לקרן השתלמות( ועד סכום‬ ‫של ‪ 249,000‬ש"ח בשנה‪ ,‬מוכפל במספר חברי הקיבוץ שבעבורם‬ ‫משלם הקיבוץ קרן השתלמות )בשנת המס ‪ 243,000 − 2010‬ש"ח(‬ ‫* לגבי עצמאי‪ ,‬יותר ניכוי מקסימלי של ‪ ,4.5%‬בתנאי שיופרש תחילה ‪ 2.5%‬מההכנסה הקובעת‪.‬‬ ‫** לגבי שכיר‪ ,‬שהינו חבר בעל שליטה בחברת מעטים ‪ −‬לפי ההתניה לניכוי ההוצאה בשל תשלומי המעביד‪ ,‬הכלולה‬ ‫בסעיף ‪ (5)17‬לפקודה‪ ,‬יש חובה לתשלום נוסף של העמית בגובה של שליש לפחות מהסכום ששילם המעסיק‪.‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬כדי שההפרשה לקרן השתלמות תוכר כהוצאה בשיעור מקסימלי של ‪ 4.5%‬מהמשכורת הקובעת‪ ,‬יש צורך‬ ‫בתשלום מקביל של ‪ 1.5%‬של העמית‪.‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪ 64‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬ ‫‪ .3‬הוצאות נסיעה לחו"ל‬ ‫פירוט ההוצאה‬ ‫ההגבלה‬ ‫א‪ .‬הוצאות לרכישת כרטיסי טיסה‪:‬‬ ‫)‪ (1‬במחלקת תיירים או עסקים‬ ‫)‪ (2‬במחלקה ראשונה‬ ‫ב‪ .‬הוצאות לינה )"הוצאות לינה מוכרות"(‪:‬‬ ‫)‪ (1‬בנסיעה שכללה עד וכולל ‪ 90‬לינות‪:‬‬ ‫)א( ‪ 7‬לינות ראשונות‬ ‫)ב( מהלינה השמינית ואילך‬ ‫)‪ (2‬בנסיעה שכללה יותר מ‪ 90-‬לינות )לעניין‬ ‫מנין מספר הלינות ‪ −‬שתי נסיעות או יותר‬ ‫שביניהן היתה שהייה רצופה בישראל של‬ ‫פחות מ‪ 14-‬יום ‪ −‬ייחשבו לנסיעה אחת(‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הוצאות שהייה אחרות‪:‬‬ ‫)‪ (1‬אם נדרשו הוצאות לינה‬ ‫)‪ (2‬אם לא נדרשו הוצאות לינה‬ ‫ד‪ .‬הוצאות חינוך בחו"ל בשל ילדים‪:‬‬ ‫שטרם מלאו להם ‪ 18‬שנים בשנת המס‬ ‫‪ −‬אם השהייה בחו"ל היתה בתקופה‬ ‫רצופה העולה על ‪ 10‬חודשים‬ ‫ה‪ .‬הוצאות שכירת רכב בחו"ל‬ ‫ו‪ .‬הוצאות עסקיות אחרות כגון‪:‬‬ ‫טלפונים‪ ,‬אירוח ספקים או לקוחות‬ ‫מותרות מלוא ההוצאות‬ ‫מותרות ההוצאות עד לגובה מחיר כרטיס‬ ‫במחלקת עסקים באותה טיסה‬ ‫מותרות מלוא ההוצאות אך לא יותר מ‪$246-‬‬ ‫ללינה )בשנת המס ‪($243 − 2010‬‬ ‫עד וכולל ‪ $108‬ללינה ‪ −‬מותרות מלוא ההוצאות‪.‬‬ ‫מעל ‪ $108‬ללינה ‪ −‬מותרות הוצאות בשיעור ‪75%‬‬ ‫מהן אך לא פחות מ‪ $108-‬ללינה ולא יותר מ‪$185-‬‬ ‫)בשנת המס ‪ $107 − 2010‬ו‪ $182-‬בהתאמה(‬ ‫מותרות מלוא ההוצאות אך לא יותר מ‪ $108-‬ללינה‬ ‫)בשנת המס ‪ − 2010‬לא יותר מ‪ $107-‬ללינה(‬ ‫עד ‪ $69‬לכל יום שהייה )בשנת המס ‪($68 − 2010‬‬ ‫עד ‪ $116‬לכל יום שהייה )בשנת המס ‪($114 − 2010‬‬ ‫עד ‪ $617‬לחודש לכל ילד )הנציב רשאי לאשר‬ ‫יותר בהתחשב במקום המגורים ובתנאי‬ ‫הלימוד( )בשנת המס ‪($610 − 2010‬‬ ‫הוצאות השכירות בפועל אך לא יותר מ‪54$-‬‬ ‫ליום )בשנת המס ‪ − 2010‬מ‪(53$-‬‬ ‫מותרות מלוא ההוצאות כנגד קבלות‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫)א(‬ ‫)ב(‬ ‫)ג(‬ ‫)ד(‬ ‫הוצאות הלינה יותרו על סמך קבלות נאותות‪ .‬הוצאות שהייה אחרות יותרו ‪ −‬לפי הבהרות נציבות מס ההכנסה ‪ −‬ללא‬ ‫צורך בקבלות‪.‬‬ ‫לפי הבהרות הנציבות‪ ,‬הגבלת התרת הוצאות שכירת רכב בחו"ל עד ‪ $54 −‬ליום )בשנת המס ‪ $53 − 2010‬ליום(‪,‬‬ ‫מתיחסת לא רק לדמי השכירות אלא כוללות את כל הוצאות הרכב‪ ,‬לרבות דלק‪ ,‬שירותים וכלל הוצאה אחרת‪ .‬עמדה‬ ‫זו אינה משתמעת במפורש מנוסח התקנות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ראוי לציון כי לא ברור אם הגבלת הניכוי מתייחסת לרכב או‬ ‫למשתמש‪.‬‬ ‫על מי שטס במחלקה הראשונה להצטייד במידע על מחיר כרטיס של טיסה במחלקת העסקים באותה טיסה‪ ,‬שהוא‬ ‫המחיר לפיו תותר לניכוי ההוצאה‪.‬‬ ‫תותר תוספת של ‪ 25%‬מההוצאות המותרות בניכוי )כולן או חלקן(‪ ,‬בנסיעות לארצות המנויות להלן‪ :‬אוסטריה‪,‬‬ ‫אוסטרליה‪ ,‬איטליה‪ ,‬איסלנד‪ ,‬אירלנד‪ ,‬אנגולה‪ ,‬בלגיה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬דובאי‪ ,‬דנמרק‪ ,‬הולנד‪ ,‬הונג‪-‬קונג‪ ,‬הממלכה המאוחדת‬ ‫)בריטניה(‪ ,‬טיוואן‪ ,‬יוון‪ ,‬יפן‪ ,‬לוקסמבורג‪ ,‬נורווגיה‪ ,‬ספרד‪ ,‬עומאן‪ ,‬פינלנד‪ ,‬צרפת‪ ,‬קאטר‪ ,‬קוריאה‪ ,‬קמרון‪ ,‬קנדה‪ ,‬שבדיה‪,‬‬ ‫שוויץ‪.‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫דמי ביטוח לאומי ‪ −‬ממעבידים‬ ‫בסיס‬ ‫ההכנסה‬ ‫מקסימום ההכנסה‬ ‫לתשלום משכר העובד‬ ‫מינימום ההכנסה לתשלום‬ ‫*‬ ‫החל מיום‬ ‫‪1.1.2011‬‬ ‫החל מיום‬ ‫‪ 1.1.2010‬ועד‬ ‫‪31.12.2010‬‬ ‫)ש"ח(‬ ‫החל מיום‬ ‫‪ 31.12.2009‬ועד‬ ‫‪31.12.2009‬‬ ‫)ש"ח(‬ ‫החל מיום‬ ‫‪ 1.1.2009‬עד‬ ‫‪31.7.2009‬‬ ‫)ש"ח(‬ ‫‪73,422‬‬ ‫‪79,750‬‬ ‫‪76,830‬‬ ‫‪38,415‬‬ ‫‪3,850.18‬‬ ‫‪3,850.18‬‬ ‫‪3,850.18‬‬ ‫‪3,850.18‬‬ ‫)ש"ח(‬ ‫מינימום ההכנסה ליום‬ ‫‪*154‬‬ ‫‪*154‬‬ ‫‪*154‬‬ ‫‪*154‬‬ ‫בסיס ההכנסה לתשלום‬ ‫דמי ביטוח מופחתים‬ ‫‪4,809‬‬ ‫‪4,809‬‬ ‫‪4,757‬‬ ‫‪4,757‬‬ ‫לעובד המועסק שבוע עבודה בן ‪ 6‬ימים )שכר המינימום החודשי מחולק ב‪ .(25-‬לעובד המועסק שבוע עבודה בן‬ ‫‪ 5‬ימים ‪ −‬החל מיום ‪ 177.70 ,1.7.2008‬ש"ח )עד יום ‪ 171.24 − 30.6.2008‬ש"ח( ‪) −‬שכר המינימום החודשי מחולק‬ ‫ב‪.(21⅔-‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪ 66‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬ ‫א‪ .‬עובדים שכירים‬ ‫להלן טבלת שיעורי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות עבור עובדים שכירים‪ ,‬החל מיום‬ ‫‪:1.4.2011‬‬ ‫מופחת‬ ‫טור ‪1‬‬ ‫סה"כ‬ ‫עובד‬ ‫עובדים "תושבי ישראל" שמלאו להם ‪18‬‬ ‫שנה ושטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬ ‫‪6.95‬‬ ‫‪3.50‬‬ ‫מלא‬ ‫מעסיק סה"כ‬ ‫‪3.45‬‬ ‫עובד‬ ‫‪12.00 17.90‬‬ ‫מעסיק‬ ‫‪5.90‬‬ ‫טור ‪2‬‬ ‫בעלי שליטה בחברה שמלאו להם ‪18‬‬ ‫וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬ ‫‪6.90‬‬ ‫‪3.49‬‬ ‫‪3.41‬‬ ‫‪11.79 17.59‬‬ ‫‪5.80‬‬ ‫טור ‪3‬‬ ‫בטור זה יש לדווח על יתר העובדים שהם‬ ‫"תושבי ישראל" ואינם כלולים בטור ‪ ,1‬ועל‬ ‫בעלי שליטה שאינם כלולים בטור ‪2‬‬ ‫אישה וגבר שמעל "גיל הזכאות" לקצבת‬ ‫זקנה ושאינם מקבלים קצבת זקנה‬ ‫‪3.48‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.38‬‬ ‫‪5.93‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪0.93‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪3.47‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.37‬‬ ‫‪5.90‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪0.90‬‬ ‫מבוטחים המקבלים קצבת נכות יציבה מעבודה‬ ‫בשיעור ‪ ,100%‬או קצבת נכות כללית יציבה בשיעור‬ ‫‪ 100%‬או קצבת נכות כללית בלתי יציבה בשיעור‬ ‫‪ 100%‬לתקופה רצופה של שנה אחת לפחות‬ ‫‪3.48‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.38‬‬ ‫‪5.93‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪0.93‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪3.47‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.37‬‬ ‫‪5.90‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪0.90‬‬ ‫נשים וגברים בין "גיל הפרישה" ל"גיל הזכאות"‬ ‫לקצבת זקנה שאינם מקבלים קצבת זקנה‬ ‫‪6.52‬‬ ‫‪3.37‬‬ ‫‪3.15‬‬ ‫‪15.24‬‬ ‫‪9.86‬‬ ‫‪5.38‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪6.51‬‬ ‫‪3.37‬‬ ‫‪3.14‬‬ ‫‪15.21‬‬ ‫‪9.86‬‬ ‫‪5.35‬‬ ‫מי שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‬ ‫‪0.38‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.38‬‬ ‫‪0.93‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.93‬‬ ‫בעל שליטה‬ ‫‪0.37‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.37‬‬ ‫‪0.90‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.90‬‬ ‫נשים וגברים המקבלים קצבת זקנה מהמוסד‬ ‫‪0.38‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.38‬‬ ‫‪0.93‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.93‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪0.37‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.37‬‬ ‫‪0.90‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.90‬‬ ‫חיילים בשרות סדיר‬ ‫‪3.85‬‬ ‫‪0.40‬‬ ‫‪3.45‬‬ ‫‪12.90‬‬ ‫‪7.00‬‬ ‫‪5.90‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪3.80‬‬ ‫‪0.39‬‬ ‫‪3.41‬‬ ‫‪12.59‬‬ ‫‪6.79‬‬ ‫‪5.80‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫להלן טבלת שיעורי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות עבור עובדים שכירים‪ ,‬החל מיום‬ ‫‪ 1.8.2009‬ועד יום ‪:31.3.2011‬‬ ‫מופחת‬ ‫טור ‪1‬‬ ‫סה"כ‬ ‫עובד‬ ‫עובדים "תושבי ישראל" שמלאו להם ‪18‬‬ ‫שנה ושטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬ ‫‪7.35‬‬ ‫‪3.50‬‬ ‫מלא‬ ‫מעסיק סה"כ‬ ‫‪3.85‬‬ ‫עובד‬ ‫‪12.00 17.43‬‬ ‫מעסיק‬ ‫‪5.43‬‬ ‫טור ‪2‬‬ ‫בעלי שליטה בחברה שמלאו להם ‪18‬‬ ‫וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬ ‫‪7.30‬‬ ‫‪3.49‬‬ ‫‪3.81‬‬ ‫‪11.79 17.16‬‬ ‫‪5.37‬‬ ‫טור ‪3‬‬ ‫בטור זה יש לדווח על יתר העובדים שהם‬ ‫"תושבי ישראל" ואינם כלולים בטור ‪ ,1‬ועל‬ ‫בעלי שליטה שאינם כלולים בטור ‪2‬‬ ‫אישה וגבר שמעל "גיל הזכאות" לקצבת‬ ‫זקנה ושאינם מקבלים קצבת זקנה‬ ‫‪3.52‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.42‬‬ ‫‪5.61‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪0.61‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪3.51‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.41‬‬ ‫‪5.59‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪0.59‬‬ ‫מבוטחים המקבלים קצבת נכות יציבה מעבודה‬ ‫בשיעור ‪ ,100%‬או קצבת נכות כללית יציבה בשיעור‬ ‫‪ 100%‬או קצבת נכות כללית בלתי יציבה בשיעור‬ ‫‪ 100%‬לתקופה רצופה של שנה אחת לפחות‬ ‫‪3.52‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.42‬‬ ‫‪5.61‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪0.61‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪3.51‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.41‬‬ ‫‪5.59‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪0.59‬‬ ‫נשים וגברים בין "גיל הפרישה" ל"גיל הזכאות"‬ ‫לקצבת זקנה שאינם מקבלים קצבת זקנה‬ ‫‪6.88‬‬ ‫‪3.37‬‬ ‫‪3.51‬‬ ‫‪14.81‬‬ ‫‪9.86‬‬ ‫‪4.95‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪6.87‬‬ ‫‪3.37‬‬ ‫‪3.50‬‬ ‫‪14.79‬‬ ‫‪9.86‬‬ ‫‪4.93‬‬ ‫מי שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‬ ‫‪0.42‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.42‬‬ ‫‪0.61‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.61‬‬ ‫בעל שליטה‬ ‫‪0.41‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.41‬‬ ‫‪0.59‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.59‬‬ ‫נשים וגברים המקבלים קצבת זקנה מהמוסד‬ ‫‪0.38‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.42‬‬ ‫‪0.61‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.61‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪0.41‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.41‬‬ ‫‪0.59‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.59‬‬ ‫חיילים בשרות סדיר‬ ‫‪4.25‬‬ ‫‪0.40‬‬ ‫‪3.85‬‬ ‫‪12.43‬‬ ‫‪7.00‬‬ ‫‪5.43‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪4.20‬‬ ‫‪0.39‬‬ ‫‪3.81‬‬ ‫‪12.16‬‬ ‫‪6.79‬‬ ‫‪5.37‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪ 68‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬ ‫להלן שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובד שכיר על‪-‬פי לוח י׳ לחוק )כולל‬ ‫ניכוי העובד( החל מיום ‪:1.4.2011‬‬ ‫ענף‬ ‫סה"כ דמי ביטוח לאומי‬ ‫ודמי ביטוח בריאות‬ ‫דמי ביטוח בריאות‬ ‫סה"כ דמי ביטוח לאומי‬ ‫זו"ש‬ ‫סיעוד‬ ‫נכות‬ ‫נ‪ .‬תאונות‬ ‫נ‪ .‬עבודה‬ ‫אמהות‬ ‫ילדים‬ ‫אבטלה‬ ‫פש"ר‬ ‫סה"כ‬ ‫מופחת‬ ‫עובד‬ ‫‪6.95‬‬ ‫‪3.50‬‬ ‫‪3.45‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪3.85‬‬ ‫‪1.52‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.37‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪0.37‬‬ ‫‪0.15‬‬ ‫‪1.32‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.40‬‬ ‫‪0.22‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪0.11‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪−‬‬ ‫מעסיק‬ ‫סה"כ‬ ‫מלא‬ ‫עובד‬ ‫מעסיק‬ ‫‪17.90‬‬ ‫‪12.00‬‬ ‫‪5.90‬‬ ‫‪3.45‬‬ ‫‪1.30‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0.26‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪0.37‬‬ ‫‪0.11‬‬ ‫‪1.32‬‬ ‫‪0.03‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪12.90‬‬ ‫‪5.89‬‬ ‫‪0.23‬‬ ‫‪2.28‬‬ ‫‪0.10‬‬ ‫‪0.90‬‬ ‫‪1.11‬‬ ‫‪2.08‬‬ ‫‪0.28‬‬ ‫‪0.03‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪7.00‬‬ ‫‪3.85‬‬ ‫‪0.14‬‬ ‫‪1.86‬‬ ‫‪0.07‬‬ ‫–‬ ‫‪5.90‬‬ ‫‪2.04‬‬ ‫‪0.09‬‬ ‫‪0.42‬‬ ‫‪0.03‬‬ ‫‪0.90‬‬ ‫‪0.24‬‬ ‫‪2.08‬‬ ‫‪0.07‬‬ ‫‪0.03‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.87‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.21‬‬ ‫‪−‬‬ ‫להלן שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובד שכיר על‪-‬פי לוח י׳ לחוק )כולל‬ ‫ניכוי העובד( החל ב‪ 1.8.2009-‬ועד יום ‪:31.3.2010‬‬ ‫ענף‬ ‫סה"כ דמי ביטוח לאומי‬ ‫ודמי ביטוח בריאות‬ ‫דמי ביטוח בריאות‬ ‫סה"כ דמי ביטוח לאומי‬ ‫זו"ש‬ ‫סיעוד‬ ‫נכות‬ ‫נ‪ .‬תאונות‬ ‫נ‪ .‬עבודה‬ ‫אמהות‬ ‫ילדים‬ ‫אבטלה‬ ‫פש"ר‬ ‫סה"כ‬ ‫מופחת‬ ‫עובד‬ ‫‪7.35‬‬ ‫‪3.50‬‬ ‫‪3.45‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪4.25‬‬ ‫‪1.67‬‬ ‫‪0.06‬‬ ‫‪0.41‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪0.41‬‬ ‫‪0.16‬‬ ‫‪1.47‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.40‬‬ ‫‪0.22‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪0.11‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪−‬‬ ‫מעסיק‬ ‫סה"כ‬ ‫מלא‬ ‫עובד‬ ‫מעסיק‬ ‫‪17.43‬‬ ‫‪12.00‬‬ ‫‪5.43‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪12.43‬‬ ‫‪5.89‬‬ ‫‪0.20‬‬ ‫‪2.28‬‬ ‫‪0.09‬‬ ‫‪0.59‬‬ ‫‪1.03‬‬ ‫‪2.08‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪7.00‬‬ ‫‪3.85‬‬ ‫‪0.14‬‬ ‫‪1.86‬‬ ‫‪0.07‬‬ ‫–‬ ‫‪5.43‬‬ ‫‪2.04‬‬ ‫‪0.06‬‬ ‫‪0.42‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪0.59‬‬ ‫‪0.16‬‬ ‫‪2.08‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪3.45‬‬ ‫‪1.30‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0.26‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪0.37‬‬ ‫‪0.11‬‬ ‫‪1.32‬‬ ‫‪0.03‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.87‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.21‬‬ ‫‪−‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫ב‪ .‬עובדים "תושבי חוץ" — שעורי דמי הביטוח‬ ‫סה"כ‬ ‫מופחת‬ ‫עובד‬ ‫‪0.53‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫מעביד‬ ‫סה"כ‬ ‫מלא‬ ‫עובד‬ ‫מעביד‬ ‫‪0.49‬‬ ‫‪2.04‬‬ ‫‪0.87‬‬ ‫‪1.17‬‬ ‫ג‪ .‬עובדים בחופשה ללא תשלום‬ ‫שיעור דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובד המצוי בחופשה ללא תשלום ‪−‬‬ ‫‪ 6.57%‬משכר המינימום עפ״י חוק שכר מינימום )סה"כ ‪ 252.96‬ש"ח(‪.‬‬ ‫ד‪ .‬פנסיונרים בפרישה מוקדמת‬ ‫החל בפנסיה‪ ,‬המשתלמת בעד חודש פברואר ‪ 2004‬ואילך‪ ,‬מנכה משלם פנסיה המוקדמת דמי‬ ‫ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשיעורים כדלקמן‪ 3.49% :‬עד ‪ 60%‬מהשכר הממוצע במשק‬ ‫ו‪ 11.79%-‬מ‪ 60%-‬מהשכר הממוצע ועד התקרה החייבת בתשלום דמי ביטוח‪.‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪ 70‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬ ‫גביית דמי ביטוח לאומי ‪ −‬מ"לא שכירים"‬ ‫החל‬ ‫מיום‬ ‫‪1.1.2011‬‬ ‫החל מיום‬ ‫‪1.1.2010‬‬ ‫עד‬ ‫‪31.12.2010‬‬ ‫)ש"ח(‬ ‫החל מיום‬ ‫‪1.8.2009‬‬ ‫עד‬ ‫‪31.12.2009‬‬ ‫)ש"ח(‬ ‫החל מיום‬ ‫‪1.1.2009‬‬ ‫עד‬ ‫‪31.7.2009‬‬ ‫)ש"ח(‬ ‫החל מיום‬ ‫‪1.1.2008‬‬ ‫עד‬ ‫‪31.12.2008‬‬ ‫)ש"ח(‬ ‫החל מיום‬ ‫‪1.1.2007‬‬ ‫עד‬ ‫‪31.12.2007‬‬ ‫)ש"ח(‬ ‫‪73,422‬‬ ‫‪79,750‬‬ ‫‪76,830‬‬ ‫‪38,415‬‬ ‫‪36,760‬‬ ‫‪35,760‬‬ ‫‪2,077‬‬ ‫‪2,004‬‬ ‫‪1,982‬‬ ‫‪1,982‬‬ ‫‪1,916‬‬ ‫‪1,884‬‬ ‫‪1,246‬‬ ‫‪1,202‬‬ ‫‪1,189‬‬ ‫‪1,189‬‬ ‫‪1,149‬‬ ‫‪1,131‬‬ ‫‪1,246‬‬ ‫‪1,202‬‬ ‫‪1,189‬‬ ‫‪1,189‬‬ ‫‪1,149‬‬ ‫‪1,131‬‬ ‫‪4,984‬‬ ‫‪4,809‬‬ ‫‪4,757‬‬ ‫‪4,757‬‬ ‫‪4,598‬‬ ‫‪4,522‬‬ ‫‪1,246‬‬ ‫‪1,202‬‬ ‫‪1,189‬‬ ‫‪1,189‬‬ ‫‪1,149‬‬ ‫‪1,131‬‬ ‫)ש"ח(‬ ‫מכסימום ההכנסה‬ ‫לתשלום דמי ביטוח‬ ‫מינימום ההכנסה‬ ‫לתשלום דמי ביטוח‬ ‫מבוטח שאינו‬ ‫עובד ואינו עובד‬ ‫עצמאי ‪ −‬מינימום‬ ‫ההכנסה לחיוב דמי‬ ‫ביטוח ומס מקביל‬ ‫מינימום ההכנסה‬ ‫להגדרת עובד עצמאי‬ ‫בסיס ההכנסה‬ ‫לתשלום על פי‬ ‫שיעורים מופחתים‬ ‫מינימום ההכנסה‬ ‫לחיוב בדמי ביטוח‬ ‫של מבוטחים עם‬ ‫יחס חלוקה עבור‬ ‫כל אחד מבני הזוג‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫א‪ .‬שכר ממוצע החל מ‪1.1.2011-‬‬ ‫‪ 8,307‬ש״ח )במקום ‪ 8,015‬ש״ח עד ‪.(31.12.2010‬‬ ‫ב‪ .‬שיעור דמי הביטוח‬ ‫שיעורי דמי הביטוח מפורטים בטבלת דמי הביטוח שבעמוד הבא‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בסיס לשיעורים מופחתים‬ ‫הבסיס לשיעורים מופחתים חל על ההכנסה שעד ‪ 60%‬מהשכר הממוצע במשק לפי חוק‪.‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫להלן פירוט שיעור דמי הביטוח החל מיום ‪:1.1.2008‬‬ ‫ענף‬ ‫זקנה ושאירים‬ ‫סיעוד‬ ‫נכות‬ ‫תאונות‬ ‫נפגעי עבודה‬ ‫ילדים‬ ‫אמהות‬ ‫סה"כ לענפי ב"ל‬ ‫בריאות‬ ‫סה"כ כללי‬ ‫*‬ ‫עובד עצמאי‬ ‫רגיל‬ ‫מופחת*‬ ‫‪5.21‬‬ ‫‪0.18‬‬ ‫‪1.86‬‬ ‫‪0.08‬‬ ‫‪0.68‬‬ ‫‪2.40‬‬ ‫‪0.82‬‬ ‫‪11.23‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪16.23‬‬ ‫‪3.09‬‬ ‫‪0.12‬‬ ‫‪1.11‬‬ ‫‪0.06‬‬ ‫‪0.39‬‬ ‫‪1.39‬‬ ‫‪0.56‬‬ ‫‪6.72‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪9.82‬‬ ‫עיסוק המבוטח‬ ‫עובד עצמאי‬ ‫בגיל המותנה‬ ‫לעל"ע‬ ‫שאינו מקבל ק‪.‬ז‪.‬‬ ‫רגיל מופחת* רגיל מופחת*‬ ‫‪2.40‬‬ ‫‪0.09‬‬ ‫‪0.87‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪5.21‬‬ ‫‪0.18‬‬ ‫‪3.09‬‬ ‫‪0.12‬‬ ‫‪3.65‬‬ ‫‪0.14‬‬ ‫‪1.31‬‬ ‫‪0.07‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪1.67‬‬ ‫‪0.16‬‬ ‫‪7.05‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪12.00‬‬ ‫‪1.10‬‬ ‫‪0.11‬‬ ‫‪4.61‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪7.71‬‬ ‫‪0.68‬‬ ‫‪2.40‬‬ ‫‪0.82‬‬ ‫‪9.29‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪14.29‬‬ ‫‪0.39‬‬ ‫‪1.39‬‬ ‫‪0.56‬‬ ‫‪5.55‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪8.65‬‬ ‫עובד עצמאי מעל‬ ‫לגיל מקבל ק‪.‬ז‪.‬‬ ‫רגיל‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫מופחת*‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.68‬‬ ‫‪0.39‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.68‬‬ ‫‪0.39‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.68‬‬ ‫‪0.39‬‬ ‫עד ‪ 60%‬מהשכר הממוצע במשק‪ .‬גיל מותנה‪ :‬החל מיום ‪ 1‬ביולי ‪ 2004‬חל שינוי בגיל הזכאות לקיצבת זקנה‪ .‬לשינוי‬ ‫זה יש השלכה על שיעורי דמי הביטוח של המבוטחים שאינם שכירים‪ ,‬בהתאם לגיל הזכאות הקבוע לגביהם בחוק‬ ‫גיל פרישה‪ ,‬התשס"ד‪.2004-‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪ 72‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬ ‫מדד מחירים לצרכן‬ ‫לפי בסיס ספטמבר ‪1951‬‬ ‫חודש‪/‬‬ ‫שנה‬ ‫‪1951‬‬ ‫‪1952‬‬ ‫‪1953‬‬ ‫‪1954‬‬ ‫‪1955‬‬ ‫‪1956‬‬ ‫‪1957‬‬ ‫‪1958‬‬ ‫‪1959‬‬ ‫‪1960‬‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪90.0‬‬ ‫‪92.0‬‬ ‫‪93.0‬‬ ‫‪94.0‬‬ ‫‪96.0‬‬ ‫‪95.0‬‬ ‫‪96.0‬‬ ‫‪98.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪103.0‬‬ ‫‪105.0‬‬ ‫‪107.0‬‬ ‫‪113.0‬‬ ‫‪120.0‬‬ ‫‪132.0‬‬ ‫‪144.0‬‬ ‫‪150.0‬‬ ‫‪157.0‬‬ ‫‪162.0‬‬ ‫‪165.0‬‬ ‫‪169.0‬‬ ‫‪173.0‬‬ ‫‪175.0‬‬ ‫‪178.0‬‬ ‫‪181.0‬‬ ‫‪182.0‬‬ ‫‪184.0‬‬ ‫‪187.0‬‬ ‫‪191.0‬‬ ‫‪197.0‬‬ ‫‪200.0‬‬ ‫‪201.0‬‬ ‫‪205.0‬‬ ‫‪207.0‬‬ ‫‪208.0‬‬ ‫‪212.0‬‬ ‫‪214.0‬‬ ‫‪216.0‬‬ ‫‪217.0‬‬ ‫‪217.0‬‬ ‫‪218.0‬‬ ‫‪214.0‬‬ ‫‪217.0‬‬ ‫‪222.0‬‬ ‫‪227.0‬‬ ‫‪227.0‬‬ ‫‪228.0‬‬ ‫‪228.0‬‬ ‫‪228.0‬‬ ‫‪228.0‬‬ ‫‪229.0‬‬ ‫‪230.0‬‬ ‫‪230.0‬‬ ‫‪232.0‬‬ ‫‪233.0‬‬ ‫‪231.0‬‬ ‫‪239.0‬‬ ‫‪238.0‬‬ ‫‪236.0‬‬ ‫‪239.0‬‬ ‫‪238.0‬‬ ‫‪239.0‬‬ ‫‪244.0‬‬ ‫‪246.0‬‬ ‫‪249.0‬‬ ‫‪249.0‬‬ ‫‪244.0‬‬ ‫‪247.0‬‬ ‫‪260.0‬‬ ‫‪259.0‬‬ ‫‪248.0‬‬ ‫‪250.0‬‬ ‫‪254.0‬‬ ‫‪259.0‬‬ ‫‪261.0‬‬ ‫‪265.0‬‬ ‫‪270.0‬‬ ‫‪258.0‬‬ ‫‪264.0‬‬ ‫‪269.0‬‬ ‫‪268.0‬‬ ‫‪268.0‬‬ ‫‪267.0‬‬ ‫‪263.0‬‬ ‫‪267.0‬‬ ‫‪269.0‬‬ ‫‪268.0‬‬ ‫‪272.0‬‬ ‫‪276.0‬‬ ‫‪267.0‬‬ ‫‪274.0‬‬ ‫‪274.0‬‬ ‫‪280.0‬‬ ‫‪280.0‬‬ ‫‪273.0‬‬ ‫‪274.0‬‬ ‫‪275.3‬‬ ‫‪277.5‬‬ ‫‪277.8‬‬ ‫‪276.4‬‬ ‫‪287.1‬‬ ‫‪273.4‬‬ ‫‪269.8‬‬ ‫‪269.5‬‬ ‫‪275.6‬‬ ‫‪280.5‬‬ ‫‪281.1‬‬ ‫‪279.7‬‬ ‫‪278.6‬‬ ‫‪279.2‬‬ ‫‪281.9‬‬ ‫‪278.6‬‬ ‫‪284.1‬‬ ‫‪277.5‬‬ ‫‪278.9‬‬ ‫‪279.4‬‬ ‫‪286.6‬‬ ‫‪292.4‬‬ ‫‪291.3‬‬ ‫‪289.3‬‬ ‫חודש‪/‬‬ ‫שנה‬ ‫‪1961‬‬ ‫‪1962‬‬ ‫‪1963‬‬ ‫‪1964‬‬ ‫‪1965‬‬ ‫‪1966‬‬ ‫‪1967‬‬ ‫‪1968‬‬ ‫‪1969‬‬ ‫‪1970‬‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪295.9‬‬ ‫‪293.5‬‬ ‫‪294.0‬‬ ‫‪293.7‬‬ ‫‪314.7‬‬ ‫‪303.9‬‬ ‫‪297.3‬‬ ‫‪294.8‬‬ ‫‪304.8‬‬ ‫‪308.9‬‬ ‫‪311.4‬‬ ‫‪315.5‬‬ ‫‪316.6‬‬ ‫‪318.2‬‬ ‫‪325.4‬‬ ‫‪331.2‬‬ ‫‪327.9‬‬ ‫‪323.5‬‬ ‫‪326.2‬‬ ‫‪330.1‬‬ ‫‪337.8‬‬ ‫‪341.4‬‬ ‫‪343.8‬‬ ‫‪347.7‬‬ ‫‪347.7‬‬ ‫‪347.7‬‬ ‫‪347.7‬‬ ‫‪343.8‬‬ ‫‪355.1‬‬ ‫‪352.1‬‬ ‫‪352.4‬‬ ‫‪346.6‬‬ ‫‪353.5‬‬ ‫‪356.2‬‬ ‫‪363.1‬‬ ‫‪365.0‬‬ ‫‪367.8‬‬ ‫‪367.8‬‬ ‫‪367.3‬‬ ‫‪363.9‬‬ ‫‪376.3‬‬ ‫‪365.9‬‬ ‫‪370.8‬‬ ‫‪367.3‬‬ ‫‪370.0‬‬ ‫‪374.1‬‬ ‫‪377.4‬‬ ‫‪381.3‬‬ ‫‪384.5‬‬ ‫‪386.4‬‬ ‫‪394.2‬‬ ‫‪397.5‬‬ ‫‪405.7‬‬ ‫‪403.8‬‬ ‫‪400.9‬‬ ‫‪396.4‬‬ ‫‪401.6‬‬ ‫‪405.7‬‬ ‫‪407.9‬‬ ‫‪408.3‬‬ ‫‪413.5‬‬ ‫‪417.9‬‬ ‫‪425.0‬‬ ‫‪432.8‬‬ ‫‪434.6‬‬ ‫‪433.1‬‬ ‫‪434.2‬‬ ‫‪429.4‬‬ ‫‪435.7‬‬ ‫‪439.4‬‬ ‫‪437.2‬‬ ‫‪440.2‬‬ ‫‪439.8‬‬ ‫‪435.7‬‬ ‫‪437.6‬‬ ‫‪444.3‬‬ ‫‪445.4‬‬ ‫‪440.5‬‬ ‫‪437.2‬‬ ‫‪433.1‬‬ ‫‪432.8‬‬ ‫‪436.1‬‬ ‫‪437.9‬‬ ‫‪440.9‬‬ ‫‪445.0‬‬ ‫‪444.6‬‬ ‫‪448.0‬‬ ‫‪452.0‬‬ ‫‪451.3‬‬ ‫‪446.5‬‬ ‫‪448.0‬‬ ‫‪443.9‬‬ ‫‪445.7‬‬ ‫‪448.7‬‬ ‫‪447.6‬‬ ‫‪449.4‬‬ ‫‪451.7‬‬ ‫‪450.6‬‬ ‫‪456.9‬‬ ‫‪459.8‬‬ ‫‪457.2‬‬ ‫‪461.7‬‬ ‫‪462.1‬‬ ‫‪453.2‬‬ ‫‪456.1‬‬ ‫‪461.7‬‬ ‫‪465.0‬‬ ‫‪466.9‬‬ ‫‪465.6‬‬ ‫‪467.4‬‬ ‫‪472.0‬‬ ‫‪475.7‬‬ ‫‪481.7‬‬ ‫‪480.7‬‬ ‫‪478.9‬‬ ‫‪481.2‬‬ ‫‪500.5‬‬ ‫‪510.6‬‬ ‫‪510.6‬‬ ‫‪514.2‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫מדד מחירים לצרכן — לפי בסיס ספטמבר ‪) 1951‬המשך(‬ ‫חודש‪/‬‬ ‫שנה‬ ‫‪1971‬‬ ‫‪1972‬‬ ‫‪1973‬‬ ‫‪1974‬‬ ‫‪1975‬‬ ‫‪1976‬‬ ‫‪1977‬‬ ‫‪1978‬‬ ‫‪1979‬‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪523.4‬‬ ‫‪522.9‬‬ ‫‪529.8‬‬ ‫‪533.9‬‬ ‫‪536.7‬‬ ‫‪537.6‬‬ ‫‪534.9‬‬ ‫‪537.6‬‬ ‫‪555.0‬‬ ‫‪567.0‬‬ ‫‪576.1‬‬ ‫‪583.0‬‬ ‫‪591.3‬‬ ‫‪588.1‬‬ ‫‪600.0‬‬ ‫‪606.9‬‬ ‫‪613.3‬‬ ‫‪604.6‬‬ ‫‪608.7‬‬ ‫‪611.5‬‬ ‫‪620.2‬‬ ‫‪634.9‬‬ ‫‪645.9‬‬ ‫‪655.0‬‬ ‫‪667.4‬‬ ‫‪673.9‬‬ ‫‪690.4‬‬ ‫‪717.0‬‬ ‫‪727.1‬‬ ‫‪729.4‬‬ ‫‪741.7‬‬ ‫‪746.3‬‬ ‫‪758.7‬‬ ‫‪772.5‬‬ ‫‪806.4‬‬ ‫‪828.0‬‬ ‫‪857.3‬‬ ‫‪926.6‬‬ ‫‪951.4‬‬ ‫‪977.1‬‬ ‫‪1,003.2‬‬ ‫‪1,006.4‬‬ ‫‪1,020.2‬‬ ‫‪1,025.2‬‬ ‫‪1,045.4‬‬ ‫‪1,071.6‬‬ ‫‪1,196.3‬‬ ‫‪1,293.1‬‬ ‫‪1,318.3‬‬ ‫‪1,338.1‬‬ ‫‪1,370.6‬‬ ‫‪1,394.0‬‬ ‫‪1,413.8‬‬ ‫‪1,408.7‬‬ ‫‪1,415.1‬‬ ‫‪1,415.6‬‬ ‫‪1,445.0‬‬ ‫‪1,536.2‬‬ ‫‪1,584.9‬‬ ‫‪1,597.2‬‬ ‫‪1,618.8‬‬ ‫‪1,630.3‬‬ ‫‪1,689.0‬‬ ‫‪1,785.8‬‬ ‫‪1,823.8‬‬ ‫‪1,827.5‬‬ ‫‪1,920.6‬‬ ‫‪1,944.0‬‬ ‫‪1,988.5‬‬ ‫‪2,055.0‬‬ ‫‪2,146.8‬‬ ‫‪2,204.6‬‬ ‫‪2,199.4‬‬ ‫‪2,220.1‬‬ ‫‪2,263.5‬‬ ‫‪2,318.2‬‬ ‫‪2,372.9‬‬ ‫‪2,429.5‬‬ ‫‪2,465.3‬‬ ‫‪2,561.5‬‬ ‫‪2,659.6‬‬ ‫‪2,755.8‬‬ ‫‪3,082.1‬‬ ‫‪3,142.5‬‬ ‫‪3,214.2‬‬ ‫‪3,265.1‬‬ ‫‪3,385.8‬‬ ‫‪3,572.5‬‬ ‫‪3,638.6‬‬ ‫‪3,710.2‬‬ ‫‪3,798.9‬‬ ‫‪3,889.4‬‬ ‫‪4,006.4‬‬ ‫‪4,236.5‬‬ ‫‪4,500.6‬‬ ‫‪4.655.2‬‬ ‫‪4,885.4‬‬ ‫‪5,004.2‬‬ ‫‪5,285.2‬‬ ‫‪5,743.6‬‬ ‫‪6,017.1‬‬ ‫‪6,230.3‬‬ ‫‪6,573.5‬‬ ‫‪7,124.3‬‬ ‫‪7,694.0‬‬ ‫‪8,295.7‬‬ ‫‪9,103.0‬‬ ‫‪9,840.5‬‬ ‫חודש‪/‬‬ ‫שנה‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪10,561.1‬‬ ‫ינואר‬ ‫‪11,081.7‬‬ ‫פברואר‬ ‫‪11,647.5‬‬ ‫מרץ‬ ‫‪12,835.9‬‬ ‫אפריל‬ ‫‪14,050.6‬‬ ‫מאי‬ ‫‪14,699.5‬‬ ‫יוני‬ ‫‪15,342.7‬‬ ‫יולי‬ ‫‪16,608.3‬‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר ‪17,815.5‬‬ ‫אוקטובר ‪19,775.3‬‬ ‫‪21,629.5‬‬ ‫נובמבר‬ ‫‪22,923.5‬‬ ‫דצמבר‬ ‫‪1981‬‬ ‫‪1982‬‬ ‫‪1983‬‬ ‫‪1984‬‬ ‫‪1985‬‬ ‫‪1986‬‬ ‫‪24,598.7‬‬ ‫‪25,953.0‬‬ ‫‪27,197.2‬‬ ‫‪30,094.8‬‬ ‫‪31,102.7‬‬ ‫‪31,953.1‬‬ ‫‪33,890.1‬‬ ‫‪35,213.0‬‬ ‫‪38,079.2‬‬ ‫‪41,512.3‬‬ ‫‪43,921.7‬‬ ‫‪46,189.5‬‬ ‫‪50,032.0‬‬ ‫‪52,882.5‬‬ ‫‪55,559.7‬‬ ‫‪61,481.0‬‬ ‫‪65,307.8‬‬ ‫‪69,244.9‬‬ ‫‪75,622.9‬‬ ‫‪81,575.7‬‬ ‫‪87,764.8‬‬ ‫‪95,134.9‬‬ ‫‪101,308.2‬‬ ‫‪106,930.3‬‬ ‫‪116,001.3‬‬ ‫‪123,040.7‬‬ ‫‪129,985.7‬‬ ‫‪147,230.0‬‬ ‫‪155,356.1‬‬ ‫‪160,946.7‬‬ ‫‪171,009.8‬‬ ‫‪183,261.9‬‬ ‫‪199,734.5‬‬ ‫‪241,813.7‬‬ ‫‪278,507.0‬‬ ‫‪310,838.1‬‬ ‫‪357,216.6‬‬ ‫‪399,972.9‬‬ ‫‪442,634.8‬‬ ‫‪533,816.9‬‬ ‫‪610,132.7‬‬ ‫‪691,614.0‬‬ ‫‪777,032.2‬‬ ‫‪905,033.7‬‬ ‫‪1,098,437.4‬‬ ‫‪1,365,778.9‬‬ ‫‪1,632,679.5‬‬ ‫‪1,693,688.1‬‬ ‫‪1,782,697‬‬ ‫‪2,023,645‬‬ ‫‪2,267,742‬‬ ‫‪2,707,117‬‬ ‫‪2,891,371‬‬ ‫‪3,322,871‬‬ ‫‪4,236,267‬‬ ‫‪4,401,624‬‬ ‫‪4,535,483‬‬ ‫‪4,746,509‬‬ ‫‪4,768,557‬‬ ‫‪4,829,975‬‬ ‫‪4,801,765‬‬ ‫‪4,843,755‬‬ ‫‪4,918,165‬‬ ‫‪5,081,159‬‬ ‫‪5,162,656‬‬ ‫‪5,247,696‬‬ ‫‪5,247,696‬‬ ‫‪5,304,390‬‬ ‫‪5,407,146‬‬ ‫‪5,534,707‬‬ ‫‪5,694,157‬‬ ‫‪5,779,198‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪ 74‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬ ‫מדד מחירים לצרכן — לפי בסיס ספטמבר ‪) 1951‬המשך(‬ ‫חודש‪/‬‬ ‫שנה‬ ‫‪1987‬‬ ‫‪5,903,215‬‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר ‪5,959,908‬‬ ‫‪6,037,862‬‬ ‫מרץ‬ ‫‪6,172,509‬‬ ‫אפריל‬ ‫‪6,211,486‬‬ ‫מאי‬ ‫‪6,271,723‬‬ ‫יוני‬ ‫‪6,285,896‬‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט ‪6,363,850‬‬ ‫ספטמבר ‪6,424,087‬‬ ‫אוקטובר ‪6,523,300‬‬ ‫‪6,626,057‬‬ ‫נובמבר‬ ‫‪6,711,098‬‬ ‫דצמבר‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪1988‬‬ ‫‪1989‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪1991‬‬ ‫‪1992‬‬ ‫‪1993‬‬ ‫‪6,817,752‬‬ ‫‪6,874,357‬‬ ‫‪6,987,567‬‬ ‫‪7,176,251‬‬ ‫‪7,264,303‬‬ ‫‪7,283,171‬‬ ‫‪7,289,460‬‬ ‫‪7,346,065‬‬ ‫‪7,471,854‬‬ ‫‪7,647,958‬‬ ‫‪7,773,747‬‬ ‫‪7,811,483‬‬ ‫‪8,176,271‬‬ ‫‪8,314,639‬‬ ‫‪8,352,375‬‬ ‫‪8,566,216‬‬ ‫‪8,641,689‬‬ ‫‪8,748,610‬‬ ‫‪8,798,926‬‬ ‫‪8,905,846‬‬ ‫‪9,044,214‬‬ ‫‪9,207,739‬‬ ‫‪9,327,239‬‬ ‫‪9,427,870‬‬ ‫‪9,528,501‬‬ ‫‪9,578,816‬‬ ‫‪9,698,316‬‬ ‫‪9,943,604‬‬ ‫‪10,100,840‬‬ ‫‪10,176,313‬‬ ‫‪10,339,838‬‬ ‫‪10,503,364‬‬ ‫‪10,723,494‬‬ ‫‪10,905,888‬‬ ‫‪11,044,256‬‬ ‫‪11,088,282‬‬ ‫‪11,232,939‬‬ ‫‪11,302,123‬‬ ‫‪11,440,490‬‬ ‫‪11,692,068‬‬ ‫‪11,912,197‬‬ ‫‪12,144,908‬‬ ‫‪12,509,695‬‬ ‫‪12,767,562‬‬ ‫‪12,968,824‬‬ ‫‪13,025,429‬‬ ‫‪13,044,298‬‬ ‫‪13,088,324‬‬ ‫‪13,088,324‬‬ ‫‪13,220,402‬‬ ‫‪13,415,375‬‬ ‫‪13,654,373‬‬ ‫‪13,604,058‬‬ ‫‪13,622,926‬‬ ‫‪13,717,267‬‬ ‫‪13,824,188‬‬ ‫‪14,006,582‬‬ ‫‪14,075,766‬‬ ‫‪14,163,818‬‬ ‫‪14,314,764‬‬ ‫‪14,497,158‬‬ ‫‪14,673,263‬‬ ‫‪14,861,946‬‬ ‫‪15,069,497‬‬ ‫‪15,113,523‬‬ ‫‪15,151,260‬‬ ‫‪15,170,128‬‬ ‫‪15,314,785‬‬ ‫‪15,465,732‬‬ ‫‪15,685,862‬‬ ‫‪15,805,362‬‬ ‫‪15,924,861‬‬ ‫‪1994‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪1996‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪16,033,750‬‬ ‫‪16,125,110‬‬ ‫‪16,292,605‬‬ ‫‪16,612,366‬‬ ‫‪16,810,313‬‬ ‫‪17,038,714‬‬ ‫‪17,221,435‬‬ ‫‪17,404,156‬‬ ‫‪17,602,104‬‬ ‫‪17,845,731‬‬ ‫‪18,074,132‬‬ ‫‪18,226,400‬‬ ‫‪18,256,853‬‬ ‫‪18,287,307‬‬ ‫‪18,272,080‬‬ ‫‪18,439,574‬‬ ‫‪18,622,295‬‬ ‫‪18,683,202‬‬ ‫‪18,728,882‬‬ ‫‪18,957,283‬‬ ‫‪19,140,004‬‬ ‫‪19,337,951‬‬ ‫‪19,474,992‬‬ ‫‪19,703,393‬‬ ‫‪19,870,887‬‬ ‫‪20,053,608‬‬ ‫‪20,251,555‬‬ ‫‪20,586,543‬‬ ‫‪20,936,758‬‬ ‫‪21,089,025‬‬ ‫‪21,149,932‬‬ ‫‪21,226,066‬‬ ‫‪21,317,427‬‬ ‫‪21,484,921‬‬ ‫‪21,621,961‬‬ ‫‪21,789,455‬‬ ‫‪21,880,816‬‬ ‫‪22,139,670‬‬ ‫‪22,352,844‬‬ ‫‪22,520,338‬‬ ‫‪22,626,926‬‬ ‫‪22,870,553‬‬ ‫‪23,098,954‬‬ ‫‪23,190,315‬‬ ‫‪23,175,088‬‬ ‫‪23,449,169‬‬ ‫‪23,388,262‬‬ ‫‪23,312,129‬‬ ‫‪23,388,262‬‬ ‫‪23,373,035‬‬ ‫‪23,327,355‬‬ ‫‪23,647,117‬‬ ‫‪23,738,477‬‬ ‫‪23,829,837‬‬ ‫‪23,799,384‬‬ ‫‪23,921,198‬‬ ‫‪24,256,186‬‬ ‫‪24,987,069‬‬ ‫‪25,306,830‬‬ ‫‪25,322,057‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫מדד מחירים לצרכן — לפי בסיס ספטמבר ‪) 1951‬המשך(‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪25,204,918‬‬ ‫‪25,012,330‬‬ ‫‪24,964,183‬‬ ‫‪25,036,404‬‬ ‫‪25,156,771‬‬ ‫‪25,228,991‬‬ ‫‪25,301,211‬‬ ‫‪25,421,579‬‬ ‫‪25,541,946‬‬ ‫‪25,710,460‬‬ ‫‪25,662,313‬‬ ‫‪25,662,313‬‬ ‫‪25,541,946‬‬ ‫‪25,421,579‬‬ ‫‪25,349,358‬‬ ‫‪25,469,726‬‬ ‫‪25,686,387‬‬ ‫‪25,758,607‬‬ ‫‪25,830,828‬‬ ‫‪25,686,387‬‬ ‫‪25,541,946‬‬ ‫‪25,686,387‬‬ ‫‪25,686,387‬‬ ‫‪25,662,314‬‬ ‫‪25,511,710‬‬ ‫‪25,486,096‬‬ ‫‪25,537,324‬‬ ‫‪25,767,852‬‬ ‫‪25,870,309‬‬ ‫‪25,947,151‬‬ ‫‪26,049,608‬‬ ‫‪26,126,450‬‬ ‫‪26,177,679‬‬ ‫‪26,203,293‬‬ ‫‪26,049,608‬‬ ‫‪26,023,994‬‬ ‫‪26,305,750‬‬ ‫‪26,510,663‬‬ ‫‪26,638,734‬‬ ‫‪27,048,560‬‬ ‫‪27,304,702‬‬ ‫‪27,663,300‬‬ ‫‪27,842,600‬‬ ‫‪27,740,143‬‬ ‫‪27,842,600‬‬ ‫‪28,021,899‬‬ ‫‪27,791,371‬‬ ‫‪27,714,527‬‬ ‫‪27,766,269‬‬ ‫‪27,875,693‬‬ ‫‪27,930,405‬‬ ‫‪27,875,693‬‬ ‫‪27,738,913‬‬ ‫‪27,574,778‬‬ ‫‪27,383,286‬‬ ‫‪27,437,998‬‬ ‫‪27,301,219‬‬ ‫‪27,301,219‬‬ ‫‪27,246,507‬‬ ‫‪27,191,795‬‬ ‫‪27,137,083‬‬ ‫‪27,191,795‬‬ ‫‪27,164,439‬‬ ‫‪27,465,354‬‬ ‫‪27,574,778‬‬ ‫‪27,574,778‬‬ ‫‪27,520,066‬‬ ‫‪27,574,778‬‬ ‫‪27,520,066‬‬ ‫‪27,520,066‬‬ ‫‪27,492,710‬‬ ‫‪27,520,066‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪27,355,930‬‬ ‫‪27,410,642‬‬ ‫‪27,355,980‬‬ ‫‪27,547,422‬‬ ‫‪27,629,490‬‬ ‫‪27,656,846‬‬ ‫‪27,957,761‬‬ ‫‪28,012,473‬‬ ‫‪28,039,829‬‬ ‫‪28,258,676‬‬ ‫‪28,231,320‬‬ ‫‪28,176,608‬‬ ‫‪28,094,540‬‬ ‫‪28,258,676‬‬ ‫‪28,340,744‬‬ ‫‪28,586,947‬‬ ‫‪28,586,947‬‬ ‫‪28,614,303‬‬ ‫‪28,641,659‬‬ ‫‪28,641,659‬‬ ‫‪28,395,456‬‬ ‫‪28,203,964‬‬ ‫‪28,149,252‬‬ ‫‪28,149,252‬‬ ‫‪28,111,501‬‬ ‫‪28,026,315‬‬ ‫‪28,083,106‬‬ ‫‪28,225,083‬‬ ‫‪28,225,083‬‬ ‫‪28,423,851‬‬ ‫‪28,736,201‬‬ ‫‪28,934,969‬‬ ‫‪28,792,992‬‬ ‫‪28,821,388‬‬ ‫‪28,934,970‬‬ ‫‪29,105,342‬‬ ‫‪29,105,342‬‬ ‫‪29,048,551‬‬ ‫‪29,133,738‬‬ ‫‪29,559,669‬‬ ‫‪29,758,438‬‬ ‫‪29,786,833‬‬ ‫‪30,127,579‬‬ ‫‪30,383,138‬‬ ‫‪30,383,138‬‬ ‫‪30,411,533‬‬ ‫‪30,241,160‬‬ ‫‪30,212,765‬‬ ‫‪30,052,529‬‬ ‫‪30,022,686‬‬ ‫‪30,171,904‬‬ ‫‪30,470,340‬‬ ‫‪30,589,715‬‬ ‫‪30,858,307‬‬ ‫‪31,186,587‬‬ ‫‪31,335,805‬‬ ‫‪31,246,274‬‬ ‫‪31,305,962‬‬ ‫‪31,395,492‬‬ ‫‪31,395,492‬‬ ‫‪31,186,587‬‬ ‫‪31,097,056‬‬ ‫‪31,126,900‬‬ ‫‪31,395,492‬‬ ‫‪31,515,867‬‬ ‫‪31,604,398‬‬ ‫‪31,753,616‬‬ ‫‪31,902,834‬‬ ‫‪31,992,365‬‬ ‫‪32,081,896‬‬ ‫‪32,111,739‬‬ ‫‪32,231,114‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪ 76‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬ ‫מדד מחירים לצרכן — לפי בסיס ספטמבר ‪) 1951‬המשך(‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪32,297,367‬‬ ‫‪32,392,359‬‬ ‫‪32,455,687‬‬ ‫‪32,645,672‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫מדד תשומה בבנייה למגורים‬ ‫לפי בסיס אפריל ‪1975‬‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪1975‬‬ ‫‪1976‬‬ ‫‪1977‬‬ ‫‪1978‬‬ ‫‪1979‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪96.65‬‬ ‫‪97.67‬‬ ‫‪98.95‬‬ ‫‪100.00‬‬ ‫‪100.10‬‬ ‫‪103.30‬‬ ‫‪108.60‬‬ ‫‪109.30‬‬ ‫‪106.20‬‬ ‫‪109.90‬‬ ‫‪112.40‬‬ ‫‪113.30‬‬ ‫‪114.60‬‬ ‫‪115.50‬‬ ‫‪116.60‬‬ ‫‪126.30‬‬ ‫‪128.40‬‬ ‫‪133.30‬‬ ‫‪138.50‬‬ ‫‪140.90‬‬ ‫‪140.80‬‬ ‫‪141.40‬‬ ‫‪144.90‬‬ ‫‪147.20‬‬ ‫‪149.20‬‬ ‫‪150.30‬‬ ‫‪151.10‬‬ ‫‪158.40‬‬ ‫‪162.10‬‬ ‫‪169.10‬‬ ‫‪178.00‬‬ ‫‪183.50‬‬ ‫‪182.10‬‬ ‫‪185.70‬‬ ‫‪203.90‬‬ ‫‪205.70‬‬ ‫‪215.40‬‬ ‫‪222.30‬‬ ‫‪227.70‬‬ ‫‪253.20‬‬ ‫‪258.90‬‬ ‫‪270.90‬‬ ‫‪282.30‬‬ ‫‪290.90‬‬ ‫‪298.60‬‬ ‫‪305.00‬‬ ‫‪320.40‬‬ ‫‪325.60‬‬ ‫‪346.80‬‬ ‫‪352.40‬‬ ‫‪370.50‬‬ ‫‪413.90‬‬ ‫‪439.40‬‬ ‫‪484.90‬‬ ‫‪532.20‬‬ ‫‪572.80‬‬ ‫‪596.50‬‬ ‫‪635.70‬‬ ‫‪680.70‬‬ ‫‪705.00‬‬ ‫‪790.80‬‬ ‫‪805.90‬‬ ‫‪827.10‬‬ ‫‪942.20‬‬ ‫‪1002.60‬‬ ‫‪1085.80‬‬ ‫‪1229.30‬‬ ‫‪1304.20‬‬ ‫‪1305.30‬‬ ‫‪1452.00‬‬ ‫‪1557.30‬‬ ‫‪1650.00‬‬ ‫‪1981‬‬ ‫‪1982‬‬ ‫‪1983‬‬ ‫‪1984‬‬ ‫‪1985‬‬ ‫‪1986‬‬ ‫‪1889.80‬‬ ‫‪2003.10‬‬ ‫‪2053.10‬‬ ‫‪2334.30‬‬ ‫‪2412.00‬‬ ‫‪2550.00‬‬ ‫‪2906.00‬‬ ‫‪3006.30‬‬ ‫‪3135.40‬‬ ‫‪3231.80‬‬ ‫‪3351.40‬‬ ‫‪3454.80‬‬ ‫‪3916.20‬‬ ‫‪4154.70‬‬ ‫‪4263.90‬‬ ‫‪4715.10‬‬ ‫‪5025.10‬‬ ‫‪5364.30‬‬ ‫‪6279.40‬‬ ‫‪6635.30‬‬ ‫‪6758.40‬‬ ‫‪7342.30‬‬ ‫‪7731.30‬‬ ‫‪7961.20‬‬ ‫‪8911.30‬‬ ‫‪9334.40‬‬ ‫‪9572.40‬‬ ‫‪10640.40‬‬ ‫‪11178.70‬‬ ‫‪12094.70‬‬ ‫‪13660.20‬‬ ‫‪14767.50‬‬ ‫‪15031.40‬‬ ‫‪17651.20‬‬ ‫‪19628.13‬‬ ‫‪22169.91‬‬ ‫‪25735.45‬‬ ‫‪30130.60‬‬ ‫‪32425.25‬‬ ‫‪40721.32‬‬ ‫‪45769.56‬‬ ‫‪53659.65‬‬ ‫‪64197.41‬‬ ‫‪74982.30‬‬ ‫‪86490.88‬‬ ‫‪101247.28‬‬ ‫‪121034.28‬‬ ‫‪127706.43‬‬ ‫‪133407.77‬‬ ‫‪148199.48‬‬ ‫‪165885.98‬‬ ‫‪186855.60‬‬ ‫‪198628.95‬‬ ‫‪221981.49‬‬ ‫‪277070.89‬‬ ‫‪289744.45‬‬ ‫‪282489.80‬‬ ‫‪283425.32‬‬ ‫‪292992.27‬‬ ‫‪301200.08‬‬ ‫‪304536.15‬‬ ‫‪312849.87‬‬ ‫‪315674.06‬‬ ‫‪321234.19‬‬ ‫‪326829.62‬‬ ‫‪340862.32‬‬ ‫‪345681.10‬‬ ‫‪349246.64‬‬ ‫‪358337.01‬‬ ‫‪359925.62‬‬ ‫‪371081.18‬‬ ‫‪373481.74‬‬ ‫‪1987‬‬ ‫‪1988‬‬ ‫‪1989‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪1991‬‬ ‫‪1992‬‬ ‫‪383560.58‬‬ ‫‪392280.27‬‬ ‫‪402288.50‬‬ ‫‪405977.60‬‬ ‫‪409472.54‬‬ ‫‪422322.61‬‬ ‫‪443557.00‬‬ ‫‪449470.16‬‬ ‫‪446804.83‬‬ ‫‪447528.52‬‬ ‫‪459178.32‬‬ ‫‪461826.00‬‬ ‫‪473687.60‬‬ ‫‪480324.45‬‬ ‫‪490756.31‬‬ ‫‪494127.69‬‬ ‫‪499140.63‬‬ ‫‪514479.53‬‬ ‫‪531424.68‬‬ ‫‪536031.64‬‬ ‫‪525723.34‬‬ ‫‪528265.11‬‬ ‫‪535237.34‬‬ ‫‪539491.28‬‬ ‫‪554547.75‬‬ ‫‪568492.20‬‬ ‫‪571845.93‬‬ ‫‪578941.71‬‬ ‫‪586319.91‬‬ ‫‪604006.41‬‬ ‫‪625805.64‬‬ ‫‪636661.13‬‬ ‫‪652600.17‬‬ ‫‪631948.26‬‬ ‫‪637225.97‬‬ ‫‪641409.31‬‬ ‫‪649069.93‬‬ ‫‪655512.61‬‬ ‫‪662890.82‬‬ ‫‪675864.45‬‬ ‫‪682589.56‬‬ ‫‪705500.81‬‬ ‫‪727670.72‬‬ ‫‪735172.48‬‬ ‫‪752276.49‬‬ ‫‪740909.12‬‬ ‫‪744615.87‬‬ ‫‪750440.77‬‬ ‫‪758366.16‬‬ ‫‪758277.90‬‬ ‫‪778153.15‬‬ ‫‪787773.06‬‬ ‫‪795680.79‬‬ ‫‪832748.31‬‬ ‫‪860849.02‬‬ ‫‪879947.62‬‬ ‫‪857195.23‬‬ ‫‪852817.73‬‬ ‫‪857989.53‬‬ ‫‪861943.40‬‬ ‫‪866515.06‬‬ ‫‪871714.15‬‬ ‫‪877779.75‬‬ ‫‪883845.36‬‬ ‫‪886444.91‬‬ ‫‪910707.33‬‬ ‫‪945367.93‬‬ ‫‪959232.17‬‬ ‫‪959232.17‬‬ ‫‪929770.66‬‬ ‫‪932370.20‬‬ ‫‪936702.78‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪ 78‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬ ‫מדד תשומה בבנייה למגורים ‪ −‬לפי בסיס אפריל ‪) 1975‬המשך(‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪1993‬‬ ‫‪1994‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪1996‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪942768.38‬‬ ‫‪956632.63‬‬ ‫‪960965.20‬‬ ‫‪965297.78‬‬ ‫‪967030.81‬‬ ‫‪993026.26‬‬ ‫‪1014689.13‬‬ ‫‪1027686.86‬‬ ‫‪1021621.25‬‬ ‫‪1006023.98‬‬ ‫‪1002557.92‬‬ ‫‪1010356.56‬‬ ‫‪1016422.16‬‬ ‫‪1027686.86‬‬ ‫‪1034761.98‬‬ ‫‪1045853.68‬‬ ‫‪1047616.71‬‬ ‫‪1073612.16‬‬ ‫‪1114338.37‬‬ ‫‪1136867.76‬‬ ‫‪1106539.25‬‬ ‫‪1106539.73‬‬ ‫‪1113471.85‬‬ ‫‪1126469.58‬‬ ‫‪1141200.33‬‬ ‫‪1148998.97‬‬ ‫‪1157664.12‬‬ ‫‪1171528.36‬‬ ‫‪1178460.48‬‬ ‫‪1208788.51‬‬ ‫‪1245182.14‬‬ ‫‪1253847.29‬‬ ‫‪1246915.17‬‬ ‫‪1215720.63‬‬ ‫‪1216587.14‬‬ ‫‪1226985.32‬‬ ‫‪1242582.59‬‬ ‫‪1254713.81‬‬ ‫‪1259046.38‬‬ ‫‪1266845.02‬‬ ‫‪1273777.14‬‬ ‫‪1303238.65‬‬ ‫‪1331833.65‬‬ ‫‪1345697.89‬‬ ‫‪1326634.56‬‬ ‫‪1310170.77‬‬ ‫‪131885.92‬‬ ‫‪1325768.04‬‬ ‫‪1332700.16‬‬ ‫‪1350896.98‬‬ ‫‪1355229.55‬‬ ‫‪1367360.76‬‬ ‫‪1363894.70‬‬ ‫‪1398555.31‬‬ ‫‪1434082.42‬‬ ‫‪1446213.63‬‬ ‫‪1453145.75‬‬ ‫‪1435815.45‬‬ ‫‪1433215.91‬‬ ‫‪1435815.45‬‬ ‫‪1435815.45‬‬ ‫‪1437548.48‬‬ ‫‪1440148.03‬‬ ‫‪1450546.21‬‬ ‫‪1446213.63‬‬ ‫‪1468743.03‬‬ ‫‪1489539.39‬‬ ‫‪1499071.05‬‬ ‫‪1490405.90‬‬ ‫‪1499017.05‬‬ ‫‪1519000.90‬‬ ‫‪1524199.99‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪1525066.50‬‬ ‫‪1519867.41‬‬ ‫‪1525933.02‬‬ ‫‪1527666.05‬‬ ‫‪1532865.14‬‬ ‫‪1554528.02‬‬ ‫‪1576190.89‬‬ ‫‪1579656.95‬‬ ‫‪1561460.14‬‬ ‫‪1553661.50‬‬ ‫‪1552794.99‬‬ ‫‪1557994.07‬‬ ‫‪1551928.47‬‬ ‫‪1554528.02‬‬ ‫‪1558860.59‬‬ ‫‪1559727.11‬‬ ‫‪1565792.71‬‬ ‫‪1591788.16‬‬ ‫‪1616050.59‬‬ ‫‪1613451.04‬‬ ‫‪1609984.98‬‬ ‫‪1580523.47‬‬ ‫‪1586589.07‬‬ ‫‪1590055.13‬‬ ‫‪1594387.81‬‬ ‫‪1589188.62‬‬ ‫‪1586589.07‬‬ ‫‪1584856.04‬‬ ‫‪1586589.07‬‬ ‫‪1605652.40‬‬ ‫‪1624715.74‬‬ ‫‪1627315.28‬‬ ‫‪1622116.19‬‬ ‫‪1603052.86‬‬ ‫‪1603919.37‬‬ ‫‪1606518.92‬‬ ‫‪1617783.62‬‬ ‫‪1629048.31‬‬ ‫‪1631647.86‬‬ ‫‪1643779.07‬‬ ‫‪1655910.28‬‬ ‫‪1685371.79‬‬ ‫‪1709634.21‬‬ ‫‪1715699.82‬‬ ‫‪1698369.52‬‬ ‫‪1691437.40‬‬ ‫‪1700102.55‬‬ ‫‪1712233.76‬‬ ‫‪1726098.00‬‬ ‫‪1733896.63‬‬ ‫‪1737362.69‬‬ ‫‪1733030.12‬‬ ‫‪1721765.42‬‬ ‫‪1735629.66‬‬ ‫‪1757292.54‬‬ ‫‪1764224.66‬‬ ‫‪1774622.84‬‬ ‫‪1747760.87‬‬ ‫‪1757292.54‬‬ ‫‪1752959.96‬‬ ‫‪1774622.84‬‬ ‫‪1797692.94‬‬ ‫‪1824312.28‬‬ ‫‪1831410.77‬‬ ‫‪1838509.26‬‬ ‫‪1840283.89‬‬ ‫‪1847382.38‬‬ ‫‪1842058.51‬‬ ‫‪1843833.13‬‬ ‫‪1831410.77‬‬ ‫‪1834960.02‬‬ ‫‪1838509.26‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪1852706.25‬‬ ‫‪1854480.87‬‬ ‫‪1859804.74‬‬ ‫‪1865128.61‬‬ ‫‪1868677.86‬‬ ‫‪1877550.97‬‬ ‫‪1930789.66‬‬ ‫‪1082253.72‬‬ ‫‪1987577.59‬‬ ‫‪1976929.85‬‬ ‫‪1959183.62‬‬ ‫‪1946761.26‬‬ ‫‪1969831.36‬‬ ‫‪1976929.85‬‬ ‫‪1987577.59‬‬ ‫‪2001774.57‬‬ ‫‪2014196.03‬‬ ‫‪2033717.78‬‬ ‫‪2051464.00‬‬ ‫‪2065660.99‬‬ ‫‪2074534.10‬‬ ‫‪2067435.60‬‬ ‫‪2067435.60‬‬ ‫‪2062111.70‬‬ ‫‪2081632.60‬‬ ‫‪2085181.80‬‬ ‫‪2090505.70‬‬ ‫‪2090505.70‬‬ ‫‪2086956.50‬‬ ‫‪2101153.40‬‬ ‫‪2124223.50‬‬ ‫‪2129547.40‬‬ ‫‪2131322.00‬‬ ‫‪2127772.80‬‬ ‫‪2125991.20‬‬ ‫‪2125998.20‬‬ ‫‪2134871.30‬‬ ‫‪2125998.20‬‬ ‫‪2131322.00‬‬ ‫‪2159716.00‬‬ ‫‪2193433.80‬‬ ‫‪2216503.90‬‬ ‫‪2251996.40‬‬ ‫‪2255545.60‬‬ ‫‪2241348.70‬‬ ‫‪2204081.60‬‬ ‫‪2198757.70‬‬ ‫‪2195208.50‬‬ ‫‪2184560.70‬‬ ‫‪2184560.70‬‬ ‫‪2184560.70‬‬ ‫‪2186335.30‬‬ ‫‪2186335.30‬‬ ‫‪2188110.00‬‬ ‫‪2195208.50‬‬ ‫‪2193433.84‬‬ ‫‪2193433.84‬‬ ‫‪2188109.96‬‬ ‫‪2191659.21‬‬ ‫‪2195208.45‬‬ ‫‪2202306.95‬‬ ‫‪2,212,954.68‬‬ ‫‪2,227,151.67‬‬ ‫‪2,246,672.52‬‬ ‫‪2,251,996.39‬‬ ‫‪2,246,672.52‬‬ ‫‪2,244,897.89‬‬ ‫‪2,255,545.63‬‬ ‫‪2,259,094.88‬‬ ‫‪2,260,869.51‬‬ ‫‪2,267,968.00‬‬ ‫‪2,280,390.36‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫מדד תשומה בבנייה למגורים ‪ −‬לפי בסיס אפריל ‪) 1975‬המשך(‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2,294,587.34‬‬ ‫‪2,308,784.32‬‬ ‫‪2,308,784.32‬‬ ‫‪2,308,784.32‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪ 80‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬ ‫שערי חליפין יציגים ‪ −‬ממוצעים חודשיים‬ ‫א‪ .‬שער השקל ביחס לדולר‬ ‫ממוצעים חודשיים בשקלים חדשים לדולר משנת ‪.1987‬‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫ממוצע‬ ‫שנתי‬ ‫חודש‪/‬‬ ‫שנה‬ ‫‪1987‬‬ ‫‪1988‬‬ ‫‪1989‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪1991‬‬ ‫‪1992‬‬ ‫‪1993‬‬ ‫‪1994‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪1.5738‬‬ ‫‪1.6134‬‬ ‫‪1.6168‬‬ ‫‪1.6001‬‬ ‫‪1.5877‬‬ ‫‪1.6021‬‬ ‫‪1.6119‬‬ ‫‪1.6140‬‬ ‫‪1.5978‬‬ ‫‪1.5956‬‬ ‫‪1.6830‬‬ ‫‪1.5542‬‬ ‫‪1.5946‬‬ ‫‪1.5679‬‬ ‫‪1.5861‬‬ ‫‪1.5722‬‬ ‫‪1.5660‬‬ ‫‪1.5715‬‬ ‫‪1.5964‬‬ ‫‪1.6296‬‬ ‫‪1.6419‬‬ ‫‪1.6410‬‬ ‫‪1.6202‬‬ ‫‪1.5914‬‬ ‫‪1.6031‬‬ ‫‪1.5989‬‬ ‫‪1.8157‬‬ ‫‪1.8027‬‬ ‫‪1.8081‬‬ ‫‪1.8147‬‬ ‫‪1.8733‬‬ ‫‪1.9509‬‬ ‫‪1.9800‬‬ ‫‪1.9947‬‬ ‫‪2.0141‬‬ ‫‪1.9990‬‬ ‫‪1.9884‬‬ ‫‪1.9586‬‬ ‫‪1.9168‬‬ ‫‪1.1945‬‬ ‫‪1.9441‬‬ ‫‪2.0127‬‬ ‫‪2.0062‬‬ ‫‪2.0181‬‬ ‫‪2.0605‬‬ ‫‪2.0627‬‬ ‫‪2.0301‬‬ ‫‪2.0505‬‬ ‫‪2.0246‬‬ ‫‪2.0084‬‬ ‫‪2.0313‬‬ ‫‪2.0162‬‬ ‫‪2.0286‬‬ ‫‪2.0077‬‬ ‫‪2.1638‬‬ ‫‪2.2614‬‬ ‫‪2.3627‬‬ ‫‪2.3986‬‬ ‫‪2.3800‬‬ ‫‪2.3395‬‬ ‫‪2.3309‬‬ ‫‪2.4190‬‬ ‫‪2.3490‬‬ ‫‪2.3087‬‬ ‫‪2.2782‬‬ ‫‪2.2984‬‬ ‫‪2.3306‬‬ ‫‪2.4019‬‬ ‫‪2.4042‬‬ ‫‪2.4360‬‬ ‫‪2.4535‬‬ ‫‪2.4458‬‬ ‫‪2.4406‬‬ ‫‪2.4486‬‬ ‫‪2.5012‬‬ ‫‪2.6479‬‬ ‫‪2.6999‬‬ ‫‪2.4591‬‬ ‫‪2.7811‬‬ ‫‪2.8036‬‬ ‫‪2.7893‬‬ ‫‪2.7433‬‬ ‫‪2.7348‬‬ ‫‪2.7670‬‬ ‫‪2.8215‬‬ ‫‪2.8590‬‬ ‫‪2.8569‬‬ ‫‪2.8848‬‬ ‫‪2.9465‬‬ ‫‪2.9727‬‬ ‫‪2.8300‬‬ ‫‪2.9846‬‬ ‫‪2.9763‬‬ ‫‪2.9721‬‬ ‫‪2.9930‬‬ ‫‪3.0151‬‬ ‫‪3.0473‬‬ ‫‪3.0273‬‬ ‫‪3.0351‬‬ ‫‪3.0231‬‬ ‫‪3.0180‬‬ ‫‪3.0155‬‬ ‫‪3.0268‬‬ ‫‪3.0112‬‬ ‫‪3.0117‬‬ ‫‪3.0096‬‬ ‫‪2.9761‬‬ ‫‪2.9589‬‬ ‫‪3.0042‬‬ ‫‪2.9810‬‬ ‫‪2.9553‬‬ ‫‪3.0308‬‬ ‫‪3.0356‬‬ ‫‪3.0103‬‬ ‫‪3.0420‬‬ ‫‪3.1197‬‬ ‫‪3.0113‬‬ ‫‪1996‬‬ ‫‪3.1295‬‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר ‪3.1131‬‬ ‫‪3.0991‬‬ ‫מרץ‬ ‫‪3.1649‬‬ ‫אפריל‬ ‫‪3.2528‬‬ ‫מאי‬ ‫‪3.2555‬‬ ‫יוני‬ ‫‪3.1795‬‬ ‫יולי‬ ‫‪3.1461‬‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר ‪3.1669‬‬ ‫אוקטובר ‪3.2253‬‬ ‫‪3.2444‬‬ ‫נובמבר‬ ‫‪3.2765‬‬ ‫דצמבר‬ ‫‪3.1878‬‬ ‫ממוצע‬ ‫שנתי‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪3.2761‬‬ ‫‪3.3366‬‬ ‫‪3.3666‬‬ ‫‪3.3899‬‬ ‫‪3.3988‬‬ ‫‪3.4530‬‬ ‫‪3.5440‬‬ ‫‪3.53013‬‬ ‫‪3.5079‬‬ ‫‪3.5218‬‬ ‫‪3.5334‬‬ ‫‪3.5355‬‬ ‫‪3.4494‬‬ ‫‪3.5772‬‬ ‫‪3.5943‬‬ ‫‪3.5863‬‬ ‫‪3.7051‬‬ ‫‪3.6655‬‬ ‫‪3.6642‬‬ ‫‪3.6600‬‬ ‫‪3.7076‬‬ ‫‪3.8449‬‬ ‫‪4.1940‬‬ ‫‪4.2263‬‬ ‫‪4.1764‬‬ ‫‪3.8002‬‬ ‫‪4.0798‬‬ ‫‪4.0677‬‬ ‫‪4.0309‬‬ ‫‪4.0610‬‬ ‫‪4.1176‬‬ ‫‪4.0892‬‬ ‫‪4.0966‬‬ ‫‪4.2026‬‬ ‫‪4.2467‬‬ ‫‪4.2640‬‬ ‫‪4.2262‬‬ ‫‪4.1928‬‬ ‫‪4.1396‬‬ ‫‪4.1049‬‬ ‫‪4.0536‬‬ ‫‪4.0041‬‬ ‫‪4.0403‬‬ ‫‪4.1456‬‬ ‫‪4.1069‬‬ ‫‪4.0895‬‬ ‫‪4.0480‬‬ ‫‪4.0386‬‬ ‫‪4.1052‬‬ ‫‪4.1097‬‬ ‫‪4.0812‬‬ ‫‪4.0781‬‬ ‫‪4.1193‬‬ ‫‪4.1215‬‬ ‫‪4.1646‬‬ ‫‪4.1780‬‬ ‫‪4.1400‬‬ ‫‪4.1625‬‬ ‫‪4.1982‬‬ ‫‪4.2333‬‬ ‫‪4.3225‬‬ ‫‪4.3148‬‬ ‫‪4.2389‬‬ ‫‪4.2757‬‬ ‫‪4.2031‬‬ ‫‪4.5371‬‬ ‫‪4.6620‬‬ ‫‪4.6644‬‬ ‫‪4.8062‬‬ ‫‪4.8940‬‬ ‫‪4.9393‬‬ ‫‪4.7210‬‬ ‫‪4.6762‬‬ ‫‪4.7750‬‬ ‫‪4.7983‬‬ ‫‪4.6867‬‬ ‫‪4.6937‬‬ ‫‪4.7378‬‬ ‫‪4.8363‬‬ ‫‪4.8659‬‬ ‫‪4.7810‬‬ ‫‪4.6185‬‬ ‫‪4.4779‬‬ ‫‪4.3780‬‬ ‫‪4.3710‬‬ ‫‪4.4522‬‬ ‫‪4.4649‬‬ ‫‪4.4480‬‬ ‫‪4.4937‬‬ ‫‪4.3928‬‬ ‫‪4.5483‬‬ ‫‪4.4235‬‬ ‫‪4.4638‬‬ ‫‪4.5031‬‬ ‫‪4.5523‬‬ ‫‪4.5955‬‬ ‫‪4.5166‬‬ ‫‪4.4912‬‬ ‫‪4.5341‬‬ ‫‪4.4975‬‬ ‫‪4.4596‬‬ ‫‪4.4052‬‬ ‫‪4.3418‬‬ ‫‪4.4820‬‬ ‫‪4.3787‬‬ ‫‪4.3703‬‬ ‫‪4.3290‬‬ ‫‪4.3715‬‬ ‫‪4.3737‬‬ ‫‪4.4849‬‬ ‫‪4.5605‬‬ ‫‪4.5093‬‬ ‫‪4.5384‬‬ ‫‪4.6255‬‬ ‫‪4.6998‬‬ ‫‪4.6117‬‬ ‫‪4.4878‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫שערי חליפין יציגים ‪ −‬ממוצעים חודשיים )המשך(‬ ‫חודש‪/‬‬ ‫שנה‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪4.6188‬‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר ‪4.7032‬‬ ‫‪4.6891‬‬ ‫מרץ‬ ‫‪4.5797‬‬ ‫אפריל‬ ‫‪4.4740‬‬ ‫מאי‬ ‫‪4.4723‬‬ ‫יוני‬ ‫‪4.4328‬‬ ‫יולי‬ ‫‪4.3793‬‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר ‪4.3528‬‬ ‫אוקטובר ‪4.2720‬‬ ‫‪4.3009‬‬ ‫נובמבר‬ ‫‪4.2016‬‬ ‫דצמבר‬ ‫‪4.4565‬‬ ‫ממוצע‬ ‫שנתי‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪4.2283‬‬ ‫‪4.2180‬‬ ‫‪4.2001‬‬ ‫‪4.0692‬‬ ‫‪4.0010‬‬ ‫‪4.1827‬‬ ‫‪4.2543‬‬ ‫‪4.2244‬‬ ‫‪4.0872‬‬ ‫‪4.0139‬‬ ‫‪3.9134‬‬ ‫‪3.9052‬‬ ‫‪4.1081‬‬ ‫‪3.7509‬‬ ‫‪3.6084‬‬ ‫‪3.6084‬‬ ‫‪3.5197‬‬ ‫‪3.3788‬‬ ‫‪3.3623‬‬ ‫‪3.3711‬‬ ‫‪3.5587‬‬ ‫‪3.5457‬‬ ‫‪3.6872‬‬ ‫‪3.8904‬‬ ‫‪3.8700‬‬ ‫‪3.5878‬‬ ‫‪3.9133‬‬ ‫‪4.1031‬‬ ‫‪4.1590‬‬ ‫‪4.1959‬‬ ‫‪4.0916‬‬ ‫‪3.9436‬‬ ‫‪3.8924‬‬ ‫‪3.8320‬‬ ‫‪3.7659‬‬ ‫‪3.7262‬‬ ‫‪3.7790‬‬ ‫‪3.7896‬‬ ‫‪3.9326‬‬ ‫‪3.7126‬‬ ‫‪3.7466‬‬ ‫‪3.7439‬‬ ‫‪3.7126‬‬ ‫‪3.7855‬‬ ‫‪3.8523‬‬ ‫‪3.8544‬‬ ‫‪3.7908‬‬ ‫‪3.7376‬‬ ‫‪3.6112‬‬ ‫‪3.6442‬‬ ‫‪3.6040‬‬ ‫‪3.7330‬‬ ‫‪3.5843‬‬ ‫‪3.6567‬‬ ‫‪3.5627‬‬ ‫‪3.4338‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫ב‪ .‬שער השקל ביחס לאירו‬ ‫ממוצעים חודשיים בשקלים חדשים לאירו משנת ‪2000‬‬ ‫חודש‪/‬‬ ‫שנה‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪4.1650‬‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר ‪3.9906‬‬ ‫‪3.8627‬‬ ‫מרץ‬ ‫‪3.8415‬‬ ‫אפריל‬ ‫‪3.7518‬‬ ‫מאי‬ ‫‪3.8952‬‬ ‫יוני‬ ‫‪3.8448‬‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט ‪3.6619‬‬ ‫ספטמבר ‪3.5151‬‬ ‫אוקטובר ‪3.5089‬‬ ‫נובמבר ‪3.5170‬‬ ‫דצמבר ‪3.6602‬‬ ‫ממוצע ‪3.7679‬‬ ‫שנתי‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪3.8664‬‬ ‫‪3.7945‬‬ ‫‪3.7815‬‬ ‫‪3.7249‬‬ ‫‪3.6263‬‬ ‫‪3.5527‬‬ ‫‪3.6116‬‬ ‫‪3.8135‬‬ ‫‪3.9199‬‬ ‫‪3.9030‬‬ ‫‪3.7645‬‬ ‫‪3.8136‬‬ ‫‪3.7644‬‬ ‫‪4.0085‬‬ ‫‪4.0564‬‬ ‫‪4.0859‬‬ ‫‪4.2601‬‬ ‫‪4.4846‬‬ ‫‪4.7186‬‬ ‫‪4.6812‬‬ ‫‪4.5714‬‬ ‫‪4.6848‬‬ ‫‪4.7073‬‬ ‫‪4.6915‬‬ ‫‪4.7860‬‬ ‫‪4.4780‬‬ ‫‪5.1332‬‬ ‫‪5.2427‬‬ ‫‪5.1795‬‬ ‫‪4.9980‬‬ ‫‪5.1894‬‬ ‫‪5.1047‬‬ ‫‪4.9708‬‬ ‫‪4.9553‬‬ ‫‪5.0052‬‬ ‫‪5.2040‬‬ ‫‪5.2573‬‬ ‫‪5.3939‬‬ ‫‪5.1362‬‬ ‫‪5.5827‬‬ ‫‪5.6457‬‬ ‫‪5.5210‬‬ ‫‪5.4546‬‬ ‫‪5.5071‬‬ ‫‪5.4800‬‬ ‫‪5.5122‬‬ ‫‪5.5226‬‬ ‫‪5.4863‬‬ ‫‪5.5761‬‬ ‫‪5.7216‬‬ ‫‪5.8232‬‬ ‫‪5.5694‬‬ ‫‪5.7475‬‬ ‫‪5.6893‬‬ ‫‪5.7108‬‬ ‫‪5.6546‬‬ ‫‪5.5563‬‬ ‫‪5.4566‬‬ ‫‪5.4913‬‬ ‫‪5.5441‬‬ ‫‪5.5643‬‬ ‫‪5.5726‬‬ ‫‪5.5397‬‬ ‫‪5.4690‬‬ ‫‪5.5830‬‬ ‫‪5.6001‬‬ ‫‪5.6177‬‬ ‫‪5.6371‬‬ ‫‪5.6250‬‬ ‫‪5.7142‬‬ ‫‪5.6595‬‬ ‫‪5.6239‬‬ ‫‪5.6132‬‬ ‫‪5.5405‬‬ ‫‪5.3890‬‬ ‫‪5.5343‬‬ ‫‪5.5524‬‬ ‫‪5.5922‬‬ ‫‪5.4976‬‬ ‫‪5.5122‬‬ ‫‪5.5637‬‬ ‫‪5.5051‬‬ ‫‪5.4093‬‬ ‫‪5.6119‬‬ ‫‪5.8339‬‬ ‫‪5.7523‬‬ ‫‪5.6675‬‬ ‫‪5.7117‬‬ ‫‪5.7424‬‬ ‫‪5.6836‬‬ ‫‪5.6243‬‬ ‫‪5.5194‬‬ ‫‪5.3207‬‬ ‫‪5.4501‬‬ ‫‪5.5482‬‬ ‫‪5.2579‬‬ ‫‪5.2242‬‬ ‫‪5.3181‬‬ ‫‪5.3293‬‬ ‫‪5.0972‬‬ ‫‪4.8728‬‬ ‫‪4.9657‬‬ ‫‪5.2071‬‬ ‫‪5.2585‬‬ ‫‪5.1869‬‬ ‫‪5.2436‬‬ ‫‪5.4436‬‬ ‫‪5.5349‬‬ ‫‪5.5572‬‬ ‫‪5.5270‬‬ ‫‪5.4843‬‬ ‫‪5.4662‬‬ ‫‪5.4802‬‬ ‫‪5.5229‬‬ ‫‪5.6381‬‬ ‫‪5.5376‬‬ ‫‪5.4685‬‬ ‫‪5.3031‬‬ ‫‪5.1254‬‬ ‫‪5.0860‬‬ ‫‪4.9780‬‬ ‫‪4.7683‬‬ ‫‪4.7059‬‬ ‫‪4.9215‬‬ ‫‪4.8930‬‬ ‫‪4.8875‬‬ ‫‪5.0175‬‬ ‫‪4.9805‬‬ ‫‪4.7683‬‬ ‫‪4.9529‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪ 82‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬ ‫ממוצעים חודשיים בשקלים חדשים לאירו משנת ‪) 2000‬המשך(‬ ‫חודש‪/‬‬ ‫שנה‬ ‫‪2011‬‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫ממוצע‬ ‫שנתי‬ ‫‪4.7921‬‬ ‫‪4.9928‬‬ ‫‪4.9861‬‬ ‫‪4.9651‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2017‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2020‬‬ ‫‪2021‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫תוספת יוקר‬ ‫מה‪ 3/1990-‬עד היום‬ ‫תקופה‬ ‫‪03/1990‬‬ ‫‪09/1990‬‬ ‫‪03/1991‬‬ ‫‪08/1991‬‬ ‫‪02/1992‬‬ ‫‪08/1992‬‬ ‫‪02/1993‬‬ ‫‪08/1993‬‬ ‫‪02/1994‬‬ ‫‪08/1994‬‬ ‫‪02/1995‬‬ ‫‪08/1995‬‬ ‫‪02/1996‬‬ ‫‪08/1996‬‬ ‫‪02/1997‬‬ ‫‪08/1997‬‬ ‫‪08/1998‬‬ ‫‪01/1999‬‬ ‫‪01/2003‬‬ ‫‪01/2004‬‬ ‫‪03/2004‬‬ ‫‪1.6.2006‬‬ ‫אחוז תוספת‬ ‫עד תקרה ש"ח‬ ‫תוספת מרבית‬ ‫‪86.58‬‬ ‫‪2,220‬‬ ‫‪3.90‬‬ ‫‪142.50‬‬ ‫‪2,500‬‬ ‫‪5.70‬‬ ‫‪105.30‬‬ ‫‪2,700‬‬ ‫‪3.90‬‬ ‫‪145.00‬‬ ‫‪2,900‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪43.40‬‬ ‫‪3,100‬‬ ‫‪1.40‬‬ ‫‪48.00‬‬ ‫‪3,200‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫‪74.70‬‬ ‫‪3,248‬‬ ‫‪2.30‬‬ ‫‪46.50‬‬ ‫‪3,323‬‬ ‫‪1.40‬‬ ‫‪87.40‬‬ ‫‪3,800‬‬ ‫‪2.30‬‬ ‫‪159.10‬‬ ‫‪4,300‬‬ ‫‪3.70‬‬ ‫‪156.00‬‬ ‫‪6,000‬‬ ‫‪2.60‬‬ ‫‪32.50‬‬ ‫‪6,500‬‬ ‫‪0.50‬‬ ‫‪156.00‬‬ ‫‪6,500‬‬ ‫‪2.40‬‬ ‫‪214.40‬‬ ‫‪6,700‬‬ ‫‪3.20‬‬ ‫‪41.70‬‬ ‫‪6,950‬‬ ‫‪0.60‬‬ ‫‪168.00‬‬ ‫‪7,000‬‬ ‫‪2.40‬‬ ‫‪36.00‬‬ ‫‪7,200‬‬ ‫‪0.50‬‬ ‫‪18.09‬‬ ‫‪7,236‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪68.60‬‬ ‫‪3,267‬‬ ‫‪2.10‬‬ ‫‪87.20‬‬ ‫‪3,335-7,700‬‬ ‫‪2.00‬‬ ‫‪3.12‬‬ ‫‪7,700-7,856‬‬ ‫‪2.00‬‬ ‫תוספת יוקר של ‪ 2.1%‬לכל העובדים במגזר הציבורי‬ ‫‪83‬‬ ‫‪ 84‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬ ‫שיעורי ריבית‬ ‫‪ .1‬ריבית פק"מ — פר"י‬ ‫פק"מ )פיקדון קצר מועד( פק"מ פלוס‬ ‫החל מ‪19.12.2008-‬‬ ‫החל מ‪28.8.2008-‬‬ ‫עד ‪18.12.2008‬‬ ‫ש"ח‬ ‫‪ 7-27‬ימים‬ ‫‪ 365‬ימים‬ ‫‪ 7-27‬ימים‬ ‫‪ 365‬ימים‬ ‫פר"י )ריבית שנתית(‬ ‫החל‬ ‫החל‬ ‫מ‪10.5.2010-‬‬ ‫מיום‬ ‫עד ‪1.3.2011‬‬ ‫‪2.3.2011‬‬ ‫עד ‪24,999‬‬ ‫‪25,000-49,999‬‬ ‫‪50,000-99,999‬‬ ‫‪100,000-499,999‬‬ ‫‪0.90%‬‬ ‫‪0.95%‬‬ ‫‪1.00%‬‬ ‫‪1.05%‬‬ ‫‪2.40%‬‬ ‫‪2.60%‬‬ ‫‪2.80%‬‬ ‫‪3.00%‬‬ ‫‪0.10%‬‬ ‫‪0.15%‬‬ ‫‪0.20%‬‬ ‫‪0.25%‬‬ ‫‪1.00%‬‬ ‫‪1.20%‬‬ ‫‪1.40%‬‬ ‫‪1.60%‬‬ ‫‪0.35%‬‬ ‫‪0.37%‬‬ ‫‪0.40%‬‬ ‫‪0.46%‬‬ ‫‪0.10%‬‬ ‫‪0.15%‬‬ ‫‪0.20%‬‬ ‫‪0.25%‬‬ ‫מ‪500,000-‬‬ ‫‪1.10%‬‬ ‫‪3.20%‬‬ ‫‪0.25%‬‬ ‫‪1.80%‬‬ ‫‪0.55%‬‬ ‫‪0.30%‬‬ ‫‪ .2‬חח"ד )שנתי באחוזים(‬ ‫במסגרת מאושרת )פריים(‬ ‫תוספת סיכון מרבית‬ ‫סה"כ מאושרת‬ ‫תוספת ריבית לחריגה‬ ‫סה"כ חריגה‬ ‫החל מיום ‪1.4.2011‬‬ ‫עד יום ‪26.5.2011‬‬ ‫החל מיום‬ ‫‪27.5.2011‬‬ ‫‪4.50‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪9.50‬‬ ‫)‪ 9.92‬תעריפית מתואמת(‬ ‫‪3.50‬‬ ‫‪13.00‬‬ ‫)‪ 13.80‬תעריפית מתואמת(‬ ‫‪4.75‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪9.75‬‬ ‫)‪ 10.20‬תעריפית )מתואמת(‬ ‫‪3.50‬‬ ‫‪13.25‬‬ ‫)‪ 14.09‬תעריפית מתואמת(‬ ‫הערה‪ :‬הנתונים בסוגריים הם הריבית המתואמת ‪ −‬הגביה בראשית כל חודש עבור החודש שחלף‪.‬‬ ‫‪ .3‬הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪) 1999‬פריים רייט(‬ ‫ריבית תעריפית )באחוזים(‬ ‫שנתית‬ ‫חודשית‬ ‫השנה היום‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪ 25‬בפברואר‬ ‫‪ 31‬במרץ‬ ‫‪ 29‬באפריל‬ ‫‪ 29‬ביולי‬ ‫‪ 25‬בנובמבר‬ ‫‪ 30‬בדצמבר‬ ‫‪1.2083‬‬ ‫‪1.1667‬‬ ‫‪1.1250‬‬ ‫‪1.0833‬‬ ‫‪1.0580‬‬ ‫‪1.0167‬‬ ‫‪14.50‬‬ ‫‪14.00‬‬ ‫‪13.50‬‬ ‫‪13.00‬‬ ‫‪12.70‬‬ ‫‪12.20‬‬ ‫ריבית תעריפית )באחוזים(‬ ‫שנתית‬ ‫חודשית‬ ‫השנה היום‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪ 27‬בינואר‬ ‫‪ 24‬בפברואר‬ ‫‪ 30‬במרץ‬ ‫‪ 27‬באפריל‬ ‫‪ 27‬ביולי‬ ‫‪ 31‬באוגוסט‬ ‫‪0.9833‬‬ ‫‪0.9500‬‬ ‫‪0.9250‬‬ ‫‪0.9000‬‬ ‫‪0.8833‬‬ ‫‪0.8666‬‬ ‫‪11.80‬‬ ‫‪11.40‬‬ ‫‪11.10‬‬ ‫‪10.80‬‬ ‫‪10.60‬‬ ‫‪10.40‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪) 1999‬פריים רייט( )המשך(‬ ‫ריבית תעריפית )באחוזים(‬ ‫חודשית‬ ‫השנה היום‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪ 28‬בספטמבר ‪0.8417‬‬ ‫‪ 26‬באוקטובר ‪0.8250‬‬ ‫‪0.8083‬‬ ‫‪ 30‬בנובמבר‬ ‫‪0.7917‬‬ ‫‪ 28‬בדצמבר‬ ‫‪0.7667‬‬ ‫‪ 1‬בפברואר‬ ‫‪0.7500‬‬ ‫‪ 1‬במרץ‬ ‫‪0.7250‬‬ ‫‪ 29‬במרץ‬ ‫‪0.7083‬‬ ‫‪ 31‬במאי‬ ‫‪0.6917‬‬ ‫‪ 21‬ביוני‬ ‫‪0.6667‬‬ ‫‪ 28‬ביוני‬ ‫‪0.6500‬‬ ‫‪ 26‬ביוני‬ ‫‪0.6333‬‬ ‫‪ 1‬בנובמבר‬ ‫‪0.6083‬‬ ‫‪ 29‬בנובמבר‬ ‫‪0.4417‬‬ ‫‪ 25‬בדצמבר‬ ‫‪0.4917‬‬ ‫‪ 3‬במרץ‬ ‫‪0.5083‬‬ ‫‪ 26‬באפריל‬ ‫‪0.5917‬‬ ‫‪ 31‬במאי‬ ‫‪0.7167‬‬ ‫‪ 13‬ביוני‬ ‫‪0.8833‬‬ ‫‪ 28‬ביוני‬ ‫‪0.8667‬‬ ‫‪ 26‬בדצמבר‬ ‫‪0.8500‬‬ ‫‪ 27‬במרץ‬ ‫‪0.8250‬‬ ‫‪ 1‬במאי‬ ‫‪0.7917‬‬ ‫‪ 29‬במאי‬ ‫‪0.7500‬‬ ‫‪ 26‬ביוני‬ ‫‪0.7083‬‬ ‫‪ 31‬ביולי‬ ‫‪ 28‬באוגוסט ‪0.6667‬‬ ‫‪ 25‬בספטמבר ‪0.6333‬‬ ‫‪ 30‬באוקטובר ‪0.5917‬‬ ‫‪0.5583‬‬ ‫‪ 27‬בנובמבר‬ ‫‪0.5250‬‬ ‫‪ 1‬בינואר‬ ‫‪0.5000‬‬ ‫‪ 29‬בינואר‬ ‫‪ 26‬בפברואר ‪0.4833‬‬ ‫‪0.4667‬‬ ‫‪ 1‬באפריל‬ ‫‪0.4500‬‬ ‫‪ 25‬בנובמבר‬ ‫‪0.4333‬‬ ‫‪ 30‬בדצמבר‬ ‫‪0.4167‬‬ ‫‪ 27‬בינואר‬ ‫‪ 30‬בספטמבר ‪0.4438‬‬ ‫‪ 30‬באוקטובר ‪0.4583‬‬ ‫‪0.5000‬‬ ‫‪ 2‬בדצמבר‬ ‫שנתית‬ ‫‪10.10‬‬ ‫‪9.90‬‬ ‫‪9.70‬‬ ‫‪9.50‬‬ ‫‪9.20‬‬ ‫‪9.00‬‬ ‫‪8.70‬‬ ‫‪8.50‬‬ ‫‪8.30‬‬ ‫‪8.00‬‬ ‫‪7.80‬‬ ‫‪7.60‬‬ ‫‪7.30‬‬ ‫‪5.30‬‬ ‫‪5.90‬‬ ‫‪6.10‬‬ ‫‪7.10‬‬ ‫‪8.60‬‬ ‫‪10.60‬‬ ‫‪10.40‬‬ ‫‪10.20‬‬ ‫‪9.90‬‬ ‫‪9.50‬‬ ‫‪9.00‬‬ ‫‪8.50‬‬ ‫‪8.00‬‬ ‫‪7.60‬‬ ‫‪7.10‬‬ ‫‪6.70‬‬ ‫‪6.30‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫‪5.80‬‬ ‫‪5.60‬‬ ‫‪5.40‬‬ ‫‪5.20‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫ריבית תעריפית )באחוזים(‬ ‫חודשית‬ ‫השנה היום‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪ 27‬בינואר‬ ‫‪ 2‬באפריל‬ ‫‪ 28‬באפריל‬ ‫‪ 28‬ביולי‬ ‫‪ 26‬באוקטובר‬ ‫‪ 30‬בנובמבר‬ ‫‪ 28‬בדצמבר‬ ‫‪ 1‬בפברואר‬ ‫‪ 1‬במרץ‬ ‫‪ 26‬באפריל‬ ‫‪ 31‬במאי‬ ‫‪ 29‬ביולי‬ ‫‪ 31‬באוגוסט‬ ‫‪ 28‬בדצמבר‬ ‫‪ 28‬ינואר‬ ‫‪ 27‬במרץ‬ ‫‪ 30‬במאי‬ ‫‪ 27‬ביוני‬ ‫‪ 1‬באוגוסט‬ ‫‪ 29‬באוגוסט‬ ‫‪ 12‬באוקטובר‬ ‫‪ 30‬באוקטובר‬ ‫‪ 14‬בנובמבר‬ ‫‪ 28‬בנובמבר‬ ‫‪ 1‬בינואר‬ ‫‪ 29‬בינואר‬ ‫‪ 26‬בפברואר‬ ‫‪ 26‬במרץ‬ ‫‪ 28‬באוגוסט‬ ‫‪ 27‬נובמבר‬ ‫‪ 1‬בינואר‬ ‫‪ 1‬באפריל‬ ‫‪ 30‬ביולי‬ ‫‪ 3‬באוקטובר‬ ‫‪ 28‬בינואר‬ ‫‪ 25‬בפברואר‬ ‫‪ 1‬באפריל‬ ‫‪ 27‬במאי‬ ‫‪0.5208‬‬ ‫‪0.5420‬‬ ‫‪0.5630‬‬ ‫‪0.5830‬‬ ‫‪0.5625‬‬ ‫‪0.5417‬‬ ‫‪0.5000‬‬ ‫‪0.4792‬‬ ‫‪0.4583‬‬ ‫‪0.4375‬‬ ‫‪0.4160‬‬ ‫‪0.4375‬‬ ‫‪0.4580‬‬ ‫‪0.4792‬‬ ‫‪0.4375‬‬ ‫‪0.3958‬‬ ‫‪0.4167‬‬ ‫‪0.4375‬‬ ‫‪0.4580‬‬ ‫‪0.4792‬‬ ‫‪0.4375‬‬ ‫‪0.4167‬‬ ‫‪0.3750‬‬ ‫‪0.3330‬‬ ‫‪0.2083‬‬ ‫‪0.2708‬‬ ‫‪0.1875‬‬ ‫‪0.1667‬‬ ‫‪0.1875‬‬ ‫‪0.2083‬‬ ‫‪0.2292‬‬ ‫‪0.2500‬‬ ‫‪0.2700‬‬ ‫‪0.2900‬‬ ‫‪0.3125‬‬ ‫‪0.3333‬‬ ‫‪0.3750‬‬ ‫‪0.39583‬‬ ‫שנתית‬ ‫‪6.25‬‬ ‫‪6.50‬‬ ‫‪6.75‬‬ ‫‪7.00‬‬ ‫‪6.75‬‬ ‫‪6.50‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫‪5.75‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪5.75‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪4.75‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪5.75‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪4.50‬‬ ‫‪4.00‬‬ ‫‪3.25‬‬ ‫‪2.50‬‬ ‫‪2.25‬‬ ‫‪2.00‬‬ ‫‪2.25‬‬ ‫‪2.50‬‬ ‫‪2.75‬‬ ‫‪3.00‬‬ ‫‪3.25‬‬ ‫‪3.50‬‬ ‫‪3.75‬‬ ‫‪4.00‬‬ ‫‪4.50‬‬ ‫‪4.75‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪ 86‬ט ב ל א ו ת מ י ד ע‬ ‫‪ .4‬ריבית החשב הכללי‬ ‫החל מ‪ 27-‬במאי ‪ 2011‬יהיו שיעורי הריבית של החשב הכללי כדלקמן‪:‬‬ ‫‪" .1‬ריבית החשב הכללי"‬ ‫‪ 1.1‬שיעור "ריבית החשב הכללי" יעמוד על ‪ 4.75%‬לשנה‪ ,‬דהיינו ‪ 0.3958%‬לחודש‪ .‬ריבית‬ ‫מצטברת תחושב לפי חישוב רבעוני‪.‬‬ ‫‪ 1.2‬שיעור ריבית זה יחול על כל ההסדרים של המדינה עם גופים שונים‪ ,‬המבוססים על שיעור‬ ‫"ריבית החשב הכללי"‪.‬‬ ‫‪" .2‬ריבית בגין איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית" לחשב הכללי‬ ‫‪ 2.1‬שיעור "ריבית בגין איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית" יהיה ‪ 9.25%‬לשנה‪ ,‬דהיינו‬ ‫‪ 0.7708%‬לחודש‪ .‬ריבית מצטברת תחושב לפי חישוב רבעוני‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬כמו‪-‬כן תחול ריבית זאת על ההלוואות לחייבי מסים‪.‬‬ ‫‪" .3‬ריבית פיגורים"‬ ‫שיעור "ריבית פיגורים" יהיה ‪ 11.25%‬לשנה‪ ,‬דהיינו ‪ 0.9375%‬לחודש‪.‬‬ ‫‪ .4‬להלן שיעורי הריבית השנתית כפי שהיו החל מיום ‪ 23‬בפברואר ‪:1995‬‬ ‫מיום‬ ‫‪27.5.2011‬‬ ‫‪1.4.2011‬‬ ‫‪25.2.2011‬‬ ‫‪27.1.2011‬‬ ‫‪3.10.2010‬‬ ‫‪30.7.2010‬‬ ‫‪1.4.2010‬‬ ‫‪1.1.2010‬‬ ‫‪28.8.2009‬‬ ‫‪26.3.2009‬‬ ‫‪26.2.2009‬‬ ‫‪29.1.2009‬‬ ‫‪1.1.2009‬‬ ‫‪27.11.2008‬‬ ‫‪14.11.2008‬‬ ‫‪30.10.2008‬‬ ‫‪12.10.2008‬‬ ‫‪29.8.2008‬‬ ‫‪1.8.2008‬‬ ‫‪27.6.2008‬‬ ‫‪30.5.2008‬‬ ‫‪27.3.2008‬‬ ‫עד יום‬ ‫‪26.5.2011‬‬ ‫‪31.3.2011‬‬ ‫‪24.2.2011‬‬ ‫‪27.1.2011‬‬ ‫‪2.10.2010‬‬ ‫‪29.7.2010‬‬ ‫‪31.3.2010‬‬ ‫‪27.11.2009‬‬ ‫‪27.8.2009‬‬ ‫‪25.3.2009‬‬ ‫‪25.2.2009‬‬ ‫‪28.1.2009‬‬ ‫‪31.12.2008‬‬ ‫‪26.11.2008‬‬ ‫‪13.11.2008‬‬ ‫‪29.10.2008‬‬ ‫‪11.10.2008‬‬ ‫‪28.8.2008‬‬ ‫‪31.7.2008‬‬ ‫‪26.6.2008‬‬ ‫‪29.5.2008‬‬ ‫ריבית‬ ‫באחוזים‬ ‫‪4.75‬‬ ‫‪4.50‬‬ ‫‪4.00‬‬ ‫‪3.75‬‬ ‫‪3.50‬‬ ‫‪3.25‬‬ ‫‪3.00‬‬ ‫‪2.75‬‬ ‫‪2.25‬‬ ‫‪2.00‬‬ ‫‪2.25‬‬ ‫‪2.50‬‬ ‫‪3.25‬‬ ‫‪4.00‬‬ ‫‪4.50‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.75‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪4.75‬‬ ‫מיום‬ ‫‪28.2.2008‬‬ ‫‪28.12.2007‬‬ ‫‪31.8.2007‬‬ ‫‪29.7.2007‬‬ ‫‪31.5.2007‬‬ ‫‪26.4.2007‬‬ ‫‪1.3.2007‬‬ ‫‪1.2.2007‬‬ ‫‪28.12.2006‬‬ ‫‪30.11.2006‬‬ ‫‪26.10.2006‬‬ ‫‪28.7.2006‬‬ ‫‪28.4.2006‬‬ ‫‪2.4.2006‬‬ ‫‪27.1.2006‬‬ ‫‪2.12.2005‬‬ ‫‪30.10.2005‬‬ ‫‪30.9.2005‬‬ ‫‪27.1.2005‬‬ ‫‪30.12.2004‬‬ ‫‪25.11.2004‬‬ ‫‪1.4.2004‬‬ ‫עד יום‬ ‫‪26.3.2008‬‬ ‫‪27.2.2008‬‬ ‫‪27.12.2007‬‬ ‫‪30.8.2007‬‬ ‫‪28.7.2007‬‬ ‫‪30.5.2007‬‬ ‫‪25.4.2007‬‬ ‫‪28.2.2007‬‬ ‫‪31.1.2007‬‬ ‫‪27.12.2006‬‬ ‫‪29.11.2006‬‬ ‫‪25.10.2006‬‬ ‫‪27.7.2006‬‬ ‫‪27.4.2006‬‬ ‫‪1.4.2006‬‬ ‫‪26.1.2006‬‬ ‫‪1.12.2005‬‬ ‫‪29.10.2005‬‬ ‫‪29.9.2005‬‬ ‫‪26.1.2005‬‬ ‫‪29.12.2004‬‬ ‫‪24.11.2004‬‬ ‫ריבית‬ ‫באחוזים‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.75‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪5.75‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫‪6.50‬‬ ‫‪6.75‬‬ ‫‪7.00‬‬ ‫‪6.75‬‬ ‫‪6.50‬‬ ‫‪6.25‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪5.20‬‬ ‫‪5.40‬‬ ‫‪5.60‬‬ ‫יוני ‪ • 2011‬מטרית המידע‬ ‫שיעורי הריבית השנתית כפי שהיו החל מיום ‪ 4‬בינואר ‪) 1994‬המשך(‪:‬‬ ‫מיום‬ ‫‪26.2.2004‬‬ ‫‪29.1.2004‬‬ ‫‪1.1.2004‬‬ ‫‪27.11.2003‬‬ ‫‪30.10.2003‬‬ ‫‪25.9.2003‬‬ ‫‪28.8.2003‬‬ ‫‪31.7.2003‬‬ ‫‪26.6.2003‬‬ ‫‪29.5.2003‬‬ ‫‪1.5.2003‬‬ ‫‪27.3.2003‬‬ ‫‪26.12.2002‬‬ ‫‪28.6.2002‬‬ ‫‪13.6.2002‬‬ ‫‪1.5.2002‬‬ ‫‪26.4.2002‬‬ ‫‪3.3.2002‬‬ ‫‪25.12.2001‬‬ ‫‪29.11.2001‬‬ ‫‪1.11.2001‬‬ ‫‪26.7.2001‬‬ ‫‪28.6.2001‬‬ ‫‪21.6.2001‬‬ ‫‪31.5.2001‬‬ ‫‪29.3.2001‬‬ ‫‪1.3.2001‬‬ ‫‪28.12.2000‬‬ ‫‪30.11.2000‬‬ ‫‪26.10.2000‬‬ ‫‪28.9.2000‬‬ ‫‪31.8.2000‬‬ ‫‪27.7.2000‬‬ ‫‪27.4.2000‬‬ ‫‪30.3.2000‬‬ ‫‪24.2.2000‬‬ ‫‪27.1.2000‬‬ ‫*‬ ‫עד יום‬ ‫‪31.3.2004‬‬ ‫‪25.2.2004‬‬ ‫‪28.1.2004‬‬ ‫‪31.12.2003‬‬ ‫‪26.11.2003‬‬ ‫‪29.10.2003‬‬ ‫‪24.9.2003‬‬ ‫‪27.8.2003‬‬ ‫‪30.7.2003‬‬ ‫‪25.6.2003‬‬ ‫‪28.5.2003‬‬ ‫‪30.4.2003‬‬ ‫‪26.3.2003‬‬ ‫‪25.12.2002‬‬ ‫‪27.6.2002‬‬ ‫‪12.6.2002‬‬ ‫‪30.5.2002‬‬ ‫‪25.4.2002‬‬ ‫‪2.3.2002‬‬ ‫‪24.12.2001‬‬ ‫‪28.11.2001‬‬ ‫‪31.10.2001‬‬ ‫‪25.7.2001‬‬ ‫‪27.6.2001‬‬ ‫‪20.6.2001‬‬ ‫‪30.5.2001‬‬ ‫‪28.3.2001‬‬ ‫‪31.1.2001‬‬ ‫‪27.12.2000‬‬ ‫‪28.11.2000‬‬ ‫‪25.10.2000‬‬ ‫‪27.9.2000‬‬ ‫‪30.8.2000‬‬ ‫‪26.7.2000‬‬ ‫‪26.4.2000‬‬ ‫‪29.3.2000‬‬ ‫‪23.2.2000‬‬ ‫ריבית‬ ‫באחוזים‬ ‫‪5.80‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫‪6.30‬‬ ‫‪6.70‬‬ ‫‪7.10‬‬ ‫‪7.60‬‬ ‫‪8.00‬‬ ‫‪8.50‬‬ ‫‪9.00‬‬ ‫‪9.50‬‬ ‫‪9.90‬‬ ‫‪10.20‬‬ ‫‪10.40‬‬ ‫‪10.60‬‬ ‫‪8.60‬‬ ‫‪7.10‬‬ ‫‪6.10‬‬ ‫‪5.90‬‬ ‫‪5.30‬‬ ‫‪7.30‬‬ ‫‪7.60‬‬ ‫‪7.80‬‬ ‫‪8.00‬‬ ‫‪8.30‬‬ ‫‪8.50‬‬ ‫‪8.70‬‬ ‫‪9.00‬‬ ‫‪9.50‬‬ ‫‪9.70‬‬ ‫‪9.90‬‬ ‫‪10.10‬‬ ‫‪10.40‬‬ ‫‪10.60‬‬ ‫‪10.80‬‬ ‫‪11.10‬‬ ‫‪11.40‬‬ ‫‪11.80‬‬ ‫מיום‬ ‫‪30.12.1999‬‬ ‫‪25.11.1999‬‬ ‫‪29.7.1999‬‬ ‫‪29.4.1999‬‬ ‫‪31.3.1999‬‬ ‫‪25.2.1999‬‬ ‫‪17.11.1998‬‬ ‫‪30.10.1998‬‬ ‫‪9.8.1998‬‬ ‫‪30.7.1998‬‬ ‫‪25.6.1998‬‬ ‫‪28.5.1998‬‬ ‫‪3.5.1998‬‬ ‫‪26.3.1998‬‬ ‫‪26.2.1998‬‬ ‫‪29.1.1998‬‬ ‫‪29.8.1997‬‬ ‫‪19.6.1997‬‬ ‫‪28.2.1997‬‬ ‫‪30.1.1997‬‬ ‫‪26.12.1996‬‬ ‫‪31.10.1996‬‬ ‫‪26.9.1996‬‬ ‫‪29.8.1996‬‬ ‫‪1.8.1996‬‬ ‫‪28.6.1996‬‬ ‫‪2.6.1996‬‬ ‫‪26.4.1996‬‬ ‫‪1.2.1996‬‬ ‫‪28.12.1995‬‬ ‫‪27.10.1995‬‬ ‫‪28.9.1995‬‬ ‫‪27.7.1995‬‬ ‫‪1.6.1995‬‬ ‫‪27.4.1995‬‬ ‫‪23.3.1995‬‬ ‫‪23.2.1995‬‬ ‫עד יום‬ ‫‪26.1.2000‬‬ ‫‪29.12.1999‬‬ ‫‪24.11.1999‬‬ ‫‪28.7.1999‬‬ ‫‪28.4.1999‬‬ ‫‪30.3.1999‬‬ ‫‪24.2.1999‬‬ ‫‪16.11.1998‬‬ ‫‪29.10.1998‬‬ ‫‪8.8.1998‬‬ ‫‪29.7.1998‬‬ ‫‪24.6.1998‬‬ ‫‪27.5.1998‬‬ ‫‪2.5.1998‬‬ ‫‪25.3.1998‬‬ ‫‪25.2.1998‬‬ ‫‪28.1.1998‬‬ ‫‪28.8.1997‬‬ ‫‪18.6.1997‬‬ ‫‪27.2.1997‬‬ ‫‪29.1.1997‬‬ ‫‪25.12.1996‬‬ ‫‪30.10.1996‬‬ ‫‪25.9.1996‬‬ ‫‪28.8.1996‬‬ ‫‪31.7.1996‬‬ ‫‪27.6.1996‬‬ ‫‪1.6.1996‬‬ ‫‪25.4.1996‬‬ ‫‪31.1.1996‬‬ ‫‪27.12.1995‬‬ ‫‪26.10.1995‬‬ ‫‪27.9.1995‬‬ ‫‪26.7.1995‬‬ ‫‪31.5.1995‬‬ ‫‪26.4.1995‬‬ ‫‪22.3.1995‬‬ ‫ריבית‬ ‫באחוזים‬ ‫‪12.20‬‬ ‫‪12.70‬‬ ‫‪13.00‬‬ ‫‪13.50‬‬ ‫‪14.00‬‬ ‫‪14.50‬‬ ‫‪15.00‬‬ ‫‪13.00‬‬ ‫‪11.00‬‬ ‫‪12.50‬‬ ‫‪12.80‬‬ ‫‪13.10‬‬ ‫‪13.40‬‬ ‫‪13.70‬‬ ‫‪14.10‬‬ ‫‪14.40‬‬ ‫‪14.90‬‬ ‫‪14.20‬‬ ‫‪15.40‬‬ ‫‪15.70‬‬ ‫‪16.20‬‬ ‫‪16.70‬‬ ‫‪17.00‬‬ ‫‪17.30‬‬ ‫‪17.80‬‬ ‫‪18.50‬‬ ‫‪17.00‬‬ ‫‪16.30‬‬ ‫‪15.50‬‬ ‫‪15.20‬‬ ‫‪15.70‬‬ ‫‪15.20‬‬ ‫‪14.70‬‬ ‫‪15.00‬‬ ‫‪15.50‬‬ ‫‪16.30‬‬ ‫‪17.80‬‬ ‫הריבית מחושבת על בסיס רבעוני‪ .‬ריבית התעריפית = ״הפריים״ רייט מובחרים לא כולל עמלת הקצאה‪ ,‬דמי ניהול‬ ‫חשבון‪ ,‬חיובים שונים וריבית חריגה‪ .‬הריבית נבדקת ביום התאריך הרשום‪.‬‬ ‫‪87‬‬ ‫רשימות‬