תכנית בנין עיר בנושא חזות היישוב

‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫תכנית בניין עיר בנושא חזות קרית טבעון‬
‫תוכן עניינים‬
‫מטרת התוכנית ‪3‬‬
‫עיקרי הוראות התכנית ‪3 ..................................................................................................‬‬
‫הגדרת מונחים ‪4‬‬
‫‪.1‬‬
‫הנחיות כלליות לפיתוח מגרשים ‪7 ..................................................................‬‬
‫‪1.1.‬‬
‫התאמה לטופוגרפיה וגובה קרקע מתוכנן ‪7 ........................................................‬‬
‫‪1.2.‬‬
‫הוראות לפיתוח ובנית קירות תמך ביחס לרחוב ב 'מגרשים עולים'‪9 .......................‬‬
‫‪1.3.‬‬
‫הוראות לפיתוח ובניית קירות תמך ביחס לרחוב ב'מגרשים יורדים' ‪11 ...................‬‬
‫‪1.4.‬‬
‫הוראות לבניית קירות פיתוח בין שכנים ‪12 .........................................................‬‬
‫‪1.5.‬‬
‫הוראות לבניית קירות תמך פנימיים במגרש ‪12 ...................................................‬‬
‫‪1.6.‬‬
‫הוראות פיתוח בגבול מגרש עם שטח ציבורי פתוח טבעי‪12 ..................................‬‬
‫‪1.7.‬‬
‫ניקוז מי גשם‪ ,‬שימור קרקע ואזורים מחלחלים במגרש‪15 .................................... .‬‬
‫‪.2‬‬
‫פיתוח ביחס לרחוב במגרש מקטגוריות ‪16 ................................................... 2‬‬
‫‪2.1.‬‬
‫יחס להוראות אחרות בתוכנית‪16 ......................................................................‬‬
‫‪.2.2‬‬
‫פיתוח ב'מגרשים עולים' ‪16 ..............................................................................‬‬
‫‪2.3.‬‬
‫‪17 ...............................................................................................................‬‬
‫‪3.‬‬
‫פיתוח ביחס לרחוב במגרש מקטגוריה ‪18 .................................................... 3‬‬
‫‪3.1.‬‬
‫יחס להוראות אחרות בתוכנית‪18 ......................................................................‬‬
‫‪3.2.‬‬
‫פיתוח במגרשים עולים בקטגוריה ג' ‪18 .............................................................‬‬
‫‪3.3.‬‬
‫פיתוח במגרשים יורדים בקטגוריה ג' ‪18 ............................................................‬‬
‫‪3.4.‬‬
‫גבול בין רחוב לשטח חניה משותף בבניה רוויה ‪18 ..............................................‬‬
‫‪4.‬‬
‫בניית יחידות נוספות במגרש‪ ,‬חלוקת משנה של מגרשים וקווי בנין ‪19 ................‬‬
‫‪4.1.‬‬
‫אופן חלוקת חלקה וכמות יחידות מגורים על מגרש ‪19 ..........................................‬‬
‫‪4.2.‬‬
‫בית דו ותלת משפחתי ‪20 ................................................................................‬‬
‫‪4.3.‬‬
‫מרווחים לקווי בנין ‪20 ......................................................................................‬‬
‫‪5.‬‬
‫דרכי גישה ‪21 ..............................................................................................‬‬
‫‪5.1.‬‬
‫דרכים ומסעות רכב בתחום המגרש ‪21 ..............................................................‬‬
‫‪5.2.‬‬
‫שיפועי דרכים פנימיות בחלקה ‪21 .....................................................................‬‬
‫‪5.3.‬‬
‫עיצוב הדרך ‪21 ...............................................................................................‬‬
‫‪6.‬‬
‫מעבר של דרך גישה למגרש בתחום שטח ציבורי ‪22 .........................................‬‬
‫‪1‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫‪7.‬‬
‫מרכיבים עיצוביים בפיתוח השטח ‪22 ..............................................................‬‬
‫‪7.1.‬‬
‫אופי הבניה של קירות תמך וגדרות אבן‪23 ........................................................ .‬‬
‫‪7.2.‬‬
‫אופי הבנייה של מסלעות גנניות ‪23 ...................................................................‬‬
‫‪7.3.‬‬
‫מאפייני כניסות למגרשים ולחניות‪ ,‬גדרות ומעקות ‪23 ..........................................‬‬
‫‪8.‬‬
‫צמחיה בגבול מגרש )ראה נספח צמחיה( ‪24 ...................................................‬‬
‫‪9.‬‬
‫חניות ‪25 .....................................................................................................‬‬
‫‪9.1.‬‬
‫חניות מחוץ לקוי בנין ב‪'-‬מגרשים עולים' ‪25 ........................................................‬‬
‫‪9.2.‬‬
‫חניות מחוץ לקוי בנין ב'מגרשים יורדים'‪25 ....................................................... .‬‬
‫‪9.3.‬‬
‫סוג קירוי וחומרי בניה מותרים לחניות‪25 .......................................................... .‬‬
‫‪10.‬‬
‫מחסנים וגשרונים ‪26 ....................................................................................‬‬
‫‪10.1.‬‬
‫מחסנים צמודים לחניות ‪26 ..............................................................................‬‬
‫‪10.2.‬‬
‫מחסנים משולבים בקירות תמך ‪26 ....................................................................‬‬
‫‪10.3.‬‬
‫מחסני גינה שאינם צמודים למבנה‪26 .............................................................. :‬‬
‫‪10.4.‬‬
‫גשרונים ‪26 ....................................................................................................‬‬
‫‪.11‬‬
‫עיצוב וחזות המבנה ‪28 .................................................................................‬‬
‫‪11.1.‬‬
‫גמר חזיתות מבנים ‪28 ....................................................................................‬‬
‫‪11.2.‬‬
‫גגות משופעים ‪28 ...........................................................................................‬‬
‫‪11.3.‬‬
‫עליות גג ‪28 ...................................................................................................‬‬
‫‪11.4.‬‬
‫עיצוב גגות שטוחים ‪29 ....................................................................................‬‬
‫‪11.5.‬‬
‫הגבלת גובה מבנה ‪29 .....................................................................................‬‬
‫‪11.6.‬‬
‫מסתורי מזגנים ומסתורי כביסה ‪29 ...................................................................‬‬
‫‪11.7.‬‬
‫הצללות חיצוניות ‪30 ........................................................................................‬‬
‫‪.12‬‬
‫שימור אתרים ומבנים ‪31 ...............................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫מטרת התוכנית‬
‫מטרת התכנית לתת הנחיות לפיתוח ובניה מתוך הכרה בערכם של הצביון האדריכלי הייחודי‬
‫והמרקם הנופי של קריית טבעון‪ ,‬שהינם נכס היסטורי‪ -‬תרבותי ושחשיבותם חורגת מהגבולות‬
‫המקומיים‪.‬‬
‫כחלק מהכנת התוכנית נערך סקר על מנת לאתר המרכיבים הסביבתיים )הטבעיים ומעשה ידי אדם(‬
‫אשר עם השנים התעצבו לכלל הגדרת אופיה הייחודי של קרית טבעון‪ .‬התכנית קובעת כללים שיסייעו‬
‫לשמירה על הערכים האדריכליים המעצבים את "נחלת הכלל" ואשר בונים את חוט השדרה הנופי‪-‬‬
‫חזותי של הישוב‪.‬‬
‫התוכנית מאזנת בין זכויות הפרט לעצב את סביבת מגוריו עם זכויות הכלל במרחב הציבורי‪ .‬לפיכך‬
‫התכנית מגדירה את היחסים האדריכליים בין מגרשים פרטיים לרחובות ולשטחי ציבור אחרים‬
‫ובכללם שטחי היער והחורש הטבעי העוטפים את הקריה‪ .‬ביחסים אלו נכללים התאמת תוואי הקרקע‬
‫המתוכנן לטופוגרפיה באתר‪ ,‬תוך מתן דגש לקו המגע עם הרחוב ועם המגרשים השכנים‪ .‬התוכנית‬
‫מגדירה רחובות ברמות שונות של שימור בהתאם למאפייניהם הנופיים‪ .‬בנוסף התכנית מתווה‬
‫הנחיות לשימור מרקמי רחובות ותיקים ובעלי צביון יחודי‪ ,‬מתחמים לשימור ומבנים המהווים נכס‬
‫אדריכלי היסטורי לשימור‪.‬‬
‫התוכנית מפרטת את הנושאים אליהם יש להתייחס בכל בקשה או יזמה לקבלת היתר בניה למבני‬
‫מגורים‪ ,‬בסמכות הועדה המקומית להחיל מרכיבים מתוכה גם על יעודים אחרים‪.‬‬
‫עיקרי הוראות התכנית‬
‫הוראות התוכנית נוגעות בעיקר למאפיינים חזותיים בעלי השפעה על הציבור ובמיוחד לנושאים‬
‫המשפיעים על תחושת הולכי רגל ברחובות ובשטחי ציבור‪ .‬הנושאים שנמצאו כמהותיים הם‪:‬‬
‫•‬
‫התאמת המבנה ופיתוח המגרש לטופוגרפיה הקיימת והמנעות מקירות תמך גבוהים‬
‫•‬
‫עיצוב קירות בגבול המגרשים בחזית הרחוב‬
‫•‬
‫צמחיה לאורך חזית המגרשים הפונים לרחוב ‪ -‬צמחיה בגובה הולך הרגל והצללת עצים על‬
‫מדרכה‪.‬‬
‫•‬
‫אפיון כניסות מהרחוב‪ ,‬יצירת הדרגתיות בחיבור בין ציבורי לפרטי‪.‬‬
‫•‬
‫עיצוב חניות בחזית המגרשים‬
‫•‬
‫חזות ומיקום מחסנים שאינם חלק מהמבנה העיקרי‪.‬‬
‫•‬
‫תכנון היחסים בין מגרשים לשצ"פים ובעיקר יחס לשטחי ציבור טבעיים‪.‬‬
‫•‬
‫מרכיביים מבניים אופייניים ובעלי השפעה על חזות הישוב )גגות‪ ,‬גמר חזיתות המבנה וכו'‪.(...‬‬
‫•‬
‫דרישות להסתרת מערכות מבנה )דודים‪ ,‬מזגנים וכו'‪.(...‬‬
‫‪3‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫הגדרת מונחים‬
‫משמעותם של המונחים בתכנית זו יהיה כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה התשכ"ה ‪ ,1965‬להלן‬
‫החוק‪ ,‬והתקנות שעל פיו‪ .‬מטרת ההגדרות המופיעות להלן הינה לפרט ולחדד את המשמעויות‬
‫בהקשר של תכנית זו ואין בהן בכדי לשנות בדבר את האמור בחוק‪.‬‬
‫מתחם לשימור‪:‬‬
‫תא שטח מוגדר הכולל‪ :‬אתר‪ ,‬מבנה‪ ,‬מתקן בעל ערך הסטורי או מכלול נופי‬
‫טבעי או מעשה ידי אדם‪ ,‬שלגביו חלות הנחיות לשימור ו‪/‬או שיקום מצבו‪.‬‬
‫הועדה המקומית לתכנון ובניה קרית טבעון רשאית לקבוע רשימת אתרים‬
‫ומתחמים לשימור‪ ,‬להוסיף ולעדכן מעת לעת רשימת זו‪.‬‬
‫מצב קיים לשימור‪:‬‬
‫מאפייני מגרש כולל צמחיה‪ ,‬מסלע‪ ,‬תמוך וכיוצא בזה הקיימים בעת מתן‬
‫תוקף לתוכנית זו וכפי שאלו מופיעים בנספח השימור‪.‬‬
‫טופוגרפיה טבעית‪:‬‬
‫מצב פני הקרקע והמסלע כפי שנוצרו על ידי כוחות הבליה הטבעיים‪.‬‬
‫טופוגרפיה קיימת‪:‬‬
‫מצב פני קרקע טבעי או מעשה ידי אדם בעת מתן תוקף לתוכנית זו‪.‬‬
‫שיפוע קרקע טבעי‪:‬‬
‫השיפוע של קו דמיוני המחבר את גובה פני הקרקע הטבעית בקו מגרש‬
‫קדמי ואת גובה פני הקרקע הטבעית בקו מגרש האחורי )הגובה הנמדד‬
‫מחוץ לתחומי המגרש(‬
‫גובה פני קרקע בקו בנין‪ :‬הגובה הנמדד טרם תחילת התכנון בין שהוא תוצאה של טופוגרפיה טבעית או‬
‫פיתוח היסטורי‪ .‬המפלס הקיים להתייחסות יחשב כגובה פני הקרקע באמצע קו‬
‫הבנין הקדמי או האחורי‪.‬‬
‫מגרש עולה‪:‬‬
‫מגרשים שפני הקרקע שלהם גבוהים מפני הרחוב בקו המגרש הקדמי‪.‬‬
‫מגרש יורד‪:‬‬
‫מגרשים שפני הקרקע שלהם נמוכים מפני הרחוב או במפלס פני הרחוב‬
‫בקו מגרש הקדמי‪.‬‬
‫עבודות פיתוח‪:‬‬
‫עבודות באמצעים מכניים או ידניים המשנים תוואי קרקע‪.‬‬
‫קיר תמך‪:‬‬
‫קיר בנוי שתפקידו יצוב מדרון ומניעת תזוזת אדמה‪.‬‬
‫מעקה שקוף‪:‬‬
‫מעקה מסגרות תקני העשוי פרופילים של פלדה ששטח החלקים‬
‫האטומים בו אינו עולה על ‪.10%‬‬
‫גדר אטומה‪:‬‬
‫קיר אבן או שילוב של אבן ומסגרות שאינו קיר תמך‪.‬‬
‫חניות מקורות פתוחות‪ :‬חניות ללא קירות בנויים המקורות בגג שאינו יצוק הנשען על עמודי מתכת‬
‫או עץ‬
‫גג משופע‪:‬‬
‫גג ששיפועו עולה על ‪10%‬‬
‫קירוי קל בלוחות ‪:‬‬
‫קירוי אחיד העשוי לוחות מתכת‪ ,‬לוחות פלסטיים לוחות לבידים וכיו"ב‪.‬‬
‫המיועדים לקירוי ועמידים לפגעי מזג אויר ומתאימים לקירוי בשיפועים של עד ‪.5%‬‬
‫תכסית הבנייה והפיתוח‪ :‬סה"כ השטח הבנוי והפיתוח הכולל את שטח ההיטל האופקי של הבניין‪,‬‬
‫שטח חניות‪ ,‬מרפסות‪ ,‬רחבות ושבילים מרוצפים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫הוראות לפיתוח של מגרשים בהתאם למאפייני רחוב ודרגת שימור חזות נדרשת‪:‬‬
‫על בסיס תוצאות הסקר נקבעו כללים לפיתוח מגרשים שיאפשרו לשמור על חזות הקריה‪.‬‬
‫בתוכנית מופיעות שלוש קטגוריות של הוראות‪:‬‬
‫קטגוריה ‪ - 1‬הוראות כלליות לפיתוח מרבית המגרשים בטבעון שאינם גובלים ברחוב ו‪/‬או שלא‬
‫השתמרה בהם חזות ראויה לשימור‪ ,‬וכן מגרשים באזורים חדשים יחסית בטבעון‪ .‬לגבי מגרשים אלו‬
‫נתנו הוראות שמטרתם עיצוב הפיתוח על פי מאפיינים מהותיים לחזות הישוב‪ ,‬התאמה לתנאי שטח‬
‫ויחסים עם שכנים‪.‬‬
‫קטגוריה ‪ - 2‬הוראות לפיתוח מוקפד יותר ושימור פיתוח של מגרשים בעלי חזית לרחוב הנמצאים ב‪-‬‬
‫‪ 29‬רחובות ותיקים )רובם משונות השלושים והארבעים של המאה העשרים(‪ .‬ברחובות אלו יש לשמר‬
‫מרקם קיים עד כמה שניתן‪ .‬למגרשים אלו נקבעו הוראות ייחודיות כדי לשמר ערכים חזותיים של‬
‫הרחוב והמגע של החצרות עם התחום הציבורי‪.‬‬
‫קטגוריה ‪ - 3‬הוראות מקלות ביחס להוראות הכלליות או שונות לשם התאמה למצבים מיוחדים‬
‫בעיקר ברחובות חדשים ולמצבים שבהם צביון שונה מהרחובות בטבעון הוותיקה‪ .‬כגון מגרשים‬
‫בשיפועים תלולים במיוחד‪ ,‬וכן מצבים של בנייה רוויה בצפיפות העולה על ‪ 5‬יחידות לדונם ובתי‬
‫דירות‪ .‬עבור מגרשים אלו‪ ,‬נקבעו הוראות ברוח התכניות שעברו התאמה מתוך הכרה שחזות רחובות‬
‫אלו בהכרח שונה מחזות הרחובות הוותיקים‪.‬‬
‫אינדקס רחובות ותיקים‬
‫מפת רחובות‬
‫‪5‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫‪6‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫‪.1‬‬
‫הנחיות כלליות לפיתוח מגרשים‬
‫‪ .1.1‬התאמה לטופוגרפיה וגובה קרקע מתוכנן‬
‫‪.1.1.1‬‬
‫התאמת מבנה לטופוגרפיה‪ :‬יש להתאים המבנים ופיתוח המגרש לפני הקרקע הטבעיים ככל‬
‫הניתן‪ ,‬כך שלא ייווצרו קירות גבוהים כלפי התחום הציבורי‪ .‬למהנדס הועדה יש סמכות לתת‬
‫הוראות בהתאם לאופי המגרש ומיקומו על מנת לשמור על האינטרסים של הציבור הרחב‬
‫בעניין זה‪.‬‬
‫‪.1.1.2‬‬
‫דרוג מבנה‪ :‬במגרשים ששיפוע הקרקע בהם עולה על ‪ 25%‬חובה ליצור הפרש מפלסים‬
‫בפיתוח )דרוג קומה( להתאמה של המבנה לטופוגרפיה‪ .‬הדרוג יבוצע באמצעות קיר תמך‬
‫או מסלעה שיחלקו את המגרש בקו האמצע לשני מפלסים בהתאמה לשיפוע ובהתאם‬
‫להוראות אחרות של תוכנית זו‪.‬‬
‫‪.1.1.3‬‬
‫קו האמצע לדרוג יוכל לזוז אופקית ‪ 2‬מטרים לכל כיוון‪.‬‬
‫איור ‪ :1‬חתך עקרוני להמחשה של דרוג המבנה והמגרש בשיפועים העולים על ‪25%‬‬
‫‪ .1.1.4‬כאשר מתוכננים מספר מבנים על מגרש אחד שהשיפוע שלו עולה על ‪ 25%‬יחול הדרוג על‬
‫כל מבנה בנפרד‪ .‬קווי הדירוג במקרה זה יקבעו בהתאם לתכנית העמדת מבנים עבור המגרש‬
‫כולו שתהווה חלק מהבקשה להיתר ותתיחס לאמור בתכנית זו בעניין גובה פני קרקע מתוכננים‬
‫‪7‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫לאורך קו המפגש בין מגרש ושטח ציבורי ובין שני מגרשים שכנים יתאפשרו תזוזות במיקום קווי‬
‫הדרוג לשיקול דעת מהנדס הועדה ובלבד תשמר כוונת הוראה זו‪.‬‬
‫‪.1.1.5‬‬
‫המתכנן יתאים את גבהי המבנה והפיתוח לטופוגרפיה הקיימת ויתיחס לגובה קרקע קיים‬
‫בגבול מגרש ובקו בניין כפי שמפורט בסעיפים להלן‪.‬‬
‫‪.1.1.6‬‬
‫ב'מגרשים עולים' מפלס פני הרצפה הנמוך ביותר של חלק המבנה הסמוך לרחוב לא יעלה‬
‫על ‪ 60‬ס"מ מגובה קרקע קיים בקו בנין קדמי‪.‬‬
‫איור ‪ :2‬חתך עקרוני להמחשת הפרש הגובה המירבי בין רצפת מבנה לפני קרקע קיימים בקו בניין קדמי‪.‬‬
‫‪.1.1.7‬‬
‫ב'מגרשים יורדים' מפלס קרקע מתוכננת בקו בניין קדמי לא יעלה על גובה פני קרקע‬
‫טבעית בנקודה זו‬
‫איור ‪ :3‬חתך עקרוני להמחשת גובה מירבי לרצפת מבנה בקו בניין קדמי במגרש יורד‬
‫‪.1.1.8‬‬
‫ב'מגרשים יורדים' יוכל מפלס קרקע המתוכנן להיות נמוך ממפלס קרקע טבעית ובתנאי‬
‫שישמרו הוראות לקירות תמך ביחס לשכנים‪ – .‬להפנות לסעיף רלוונטי‬
‫‪8‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫‪.1.1.9‬‬
‫ב'מגרשים יורדים' שקו המגרש האחורי שלהם גובל בשצ"פ‪ ,‬ושפני הקרקע שלהם גבוהים‬
‫ממנו‪ ,‬יתאפשר מילוי אדמה עד מפלס הקרקע הקיים בקו הבניין האחורי ) הסמוך לשצ"פ(‪.‬‬
‫איור ‪ :4‬חתך עקרוני להמחשת גובה מירבי לרצפת מבנה בקו בניין אחורי במגרש יורד הגובל‬
‫בשצ"פ וגבוה ממנו‬
‫‪ .1.1.10‬בהתאם לשיקול דעת מהנדס הועדה יתאפשר לתכנן גובה מפלס בשונה מהוראות לעיל‬
‫במקרים להלן‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫מפלס השטח המתוכנן תחום משני צדדיו במגרשים הגבוהים ממנו ביותר מ‪ 2.5-‬מ'‬
‫‪-‬‬
‫שיפועי הקרקע הטבעית עולה על ‪45%‬‬
‫‪-‬‬
‫נדרשות התאמות מיוחדות לצורך סלילת דרך‪.‬‬
‫‪.1.2‬‬
‫הוראות לפיתוח ובנית קירות תמך ביחס לרחוב ב 'מגרשים עולים'‬
‫‪9‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫‪.1.2.1‬‬
‫הגובה המרבי של קיר תמך בקו מגרש קדמי הסמוך לרחוב יהיה ‪ 80‬ס"מ‪ .‬במידת הצורך‬
‫ניתן לבנות קיר תמך שני בגובה מירבי של ‪ 1.20‬מ' ) סה"כ הגבהה של ‪ 2‬מ' ממפלס רחוב(‪.‬‬
‫על הקיר העליון יותקן במידת הצורך מעקה שקוף תקני בגובה מירבי של ‪ 1.1‬מ'‪ .‬בין שני‬
‫קירות התמך ישמר מרווח מזערי של ‪ 80‬ס"מ שיגונן בצמחיה מקומית‪.‬‬
‫איור ‪ :5‬חתך עקרוני להמחשת אופן דרוג מגרש עולה ביחס לרחוב‬
‫‪.1.2.2‬‬
‫בכל מקרה גובה ראש קיר התמך בקו מגרש קדמי לא יעלה על גובה הרצפה של המפלס‬
‫הנמוך כמוגדר בסעיף ‪.1.1.5‬‬
‫איור ‪ :6‬חתך עקרוני להמחשת גובה מירבי גובה ראש קיר תמך בקו מגרש קדמי ביחס לגובה‬
‫רצפת מבנה בקו בניין קדמי‬
‫‪10‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫‪.1.2.3‬‬
‫גם במקרה של שיפוע לאורך החזית הקדמית של המגרש בקו המגע עם הרחוב‪ ,‬הגובה‬
‫המרבי של הקיר בקו מגרש הקדמי לא יעלה על ‪ 80‬ס"מ‪.‬‬
‫‪.1.2.4‬‬
‫לא ניתן לבנות מסלעות צמודות )מעל( קירות תמך‪ .‬יותר ליצור מדרון מיוצב בין קו הבניין‬
‫הקדמי לקיר התמך‪ .‬שיפוע המדרון לא יעלה על ‪.20%‬‬
‫‪ .1.3‬הוראות לפיתוח ובניית קירות תמך ביחס לרחוב ב'מגרשים יורדים'‬
‫‪.1.3.1‬‬
‫בקו מגרש קדמי ניתן לבנות קיר אבן לקט בגובה מירבי של ‪ 60‬ס"מ מעל מפלס פני קרקע‬
‫קיים בשטח הציבורי הסמוך לקו המגרש )רחוב‪/‬מדרכה‪/‬שצ"פ‪ /‬שפ"פ( ומעליו מעקה שקוף‪.‬‬
‫‪.1.3.2‬‬
‫יש לשמור על תחום לגינון ברוחב מזערי של ‪ 50‬ס"מ לאורך קו המגרש הקדמי ובמפלס‬
‫הרחוב‪ .‬רצועת גינון זו תמוקם בצידו הפנימי או החיצוני של קיר התמך‪/‬מעקה‪ .‬הגינון‬
‫בהתאם להנחיות נספח הצמחיה המקומית‪.‬‬
‫‪.1.3.3‬‬
‫במקרים בהם קיים שטח ציבורי מגונן או שפ"פ מגונן בין קו מגרש קדמי למדרכה או חניה‬
‫ציבורית לא תידרש רצועת גינון‪ .‬קיר תמך‪ ,‬בצד שפונה לפנים המגרש‪ ,‬יהיה בנוי בשיטה‬
‫ובחומר לבחירת המתכנן אם כי מומלץ לשמור על חזות קיר אבן בהירה מקומית‪.‬‬
‫איור ‪ :7‬חתך עקרוני להמחשת אופי המפגש בין רחוב למגרש בקו מגרש קדמי במגרש יורד‬
‫‪11‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫‪ .1.4‬הוראות לבניית קירות פיתוח בין שכנים‬
‫‪.1.4.1‬‬
‫קירות תמך בין שכנים שגובהם עולה על ‪ 1.5‬מ' ידורגו וישמר בינם מרוח מזערי של ‪50‬‬
‫ס"מ לגינון‪ .‬סטיות קלות יהיו לשיקול דעת מהנדס הועדה‪.‬‬
‫‪.1.4.2‬‬
‫בנקודת המפגש בין קיר תמך בקו בניין צדדי )בין שכנים(‪ ,‬לבין הקיר הניצב לו בקו מגרש‬
‫קדמי יהיו שני הקירות באותו הגובה‪.‬‬
‫‪.1.4.3‬‬
‫בין מגרשים שכנים שהפרש מפלס הקרקע בינהם אינו מחייב תמוך‪ ,‬תותר בנית גדר על גבי‬
‫קיר יסוד בגובה ‪ 20‬ס"מ‪.‬‬
‫‪.1.4.4‬‬
‫קירות בנויים וגדרות אטומות בין מגרשים שלא לצורך תימוך קרקע הנובע מתנאי‬
‫הטופוגרפיה הטבעית‪ ,‬יבנו בהסכמת שכנים עפ"י כל הנחיות העיצוב של תוכנית זו‪.‬‬
‫‪.1.4.5‬‬
‫לאורך הגבול בין מגרשים שכנים יש לתכנן אפשרויות לחציצה ויזואלית באמצעות נטיעת‬
‫צמחיה‪ .‬בעת הגשת בקשה להיתר יש להציג ע"ג תכנית שטחים לגינון לאורך תוואי הקירות‬
‫‪.1.4.6‬‬
‫אופי בנייה של קירות תמך וגדרות אבן חדשים שחזיתם פונה למגרש שכן בקו מגרש צדדי‪,‬‬
‫או בחלוקה בין מגרשים פנימיים‪ ,‬תהיה מחויבת באופי כפי שמופיע בפרק ‪.7.1‬‬
‫‪.1.4.7‬‬
‫הגורם שמשנה את תואי הקרקע ביחס למצב הקיים )לפי מדידה‪ ,‬בטרם תחילת העבודות‬
‫בשטח( ישא באחריות ובעלויות בנית קירות תמך בין המגרשים השכנים או בין תת‬
‫החלקות‪ .‬לשם בנית הקיר יותר לבונה הקיר לבצע עבודות במגרש שכן ובלבד שיקבל את‬
‫אישור השכן לכך ושיחזיר המצב לקדמותו לאחר העבודות‪.‬‬
‫‪.1.4.8‬‬
‫כחלק מהבקשה להיתר ידרשו תכנית פיתוח וחתכים המפרטים גבהים וחומרים של כל‬
‫הקירות במגרש בהתאם לאמור בתכנית זו‪ ,‬יתכנו התאמות קלות לשיקול דעת הועדה‬
‫בתלות במיקום המגרש‪ ,‬שיפוע פני הקרקע והנראות שלו משטחים ציבוריים‪.‬‬
‫‪ .1.5‬הוראות לבניית קירות תמך פנימיים במגרש‬
‫‪ .1.5.1‬קירות תמך פנימיים במגרש ושאינם נצפים מרחוב או שצ"פ‪ ,‬יבנו בגובה מירבי של ‪3‬‬
‫מ' ובשיטה ובחומר לבחירת המתכנן אם כי מומלץ לשמור על חזות קיר אבן מקומית‪.‬‬
‫‪ .1.6‬הוראות פיתוח בגבול מגרש עם שטח ציבורי פתוח טבעי‬
‫‪.1.6.1‬‬
‫קירות תמך במגרשים הגבוהים משצ"פ יהיו מדורגים ובנויים בצורה של 'טראסות' מגוננות‬
‫באבן גיר‪ .‬גובה כל קיר תמך לא יעלה על ‪ 1.2‬מ'‪ .‬גובה ראש הקיר יותאם לשיפוע הקרקע‪.‬‬
‫בין שני קירות תשמר רצועת אדמה גננית ברוחב מזערי של ‪ 80‬ס"מ‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫‪.1.6.2‬‬
‫גובה סך הקירות לא יעלה על ‪ 2.4‬מ‪,‬ממפלס הקרקע של השצ"פ הגובל‪ ,‬על הקיר העליון‬
‫יותקן במידת הצורך מעקה שקוף‪ .‬יתכנו סטיות קלות לשיקול דעת מהנדס הועדה‪.‬‬
‫איור ‪ :8‬חתך עקרוני להמחשת אופי הדרוג והגינון בקו מגרש אחורי במפגש בין שצ"פ למגרש הגבוה‬
‫ממנו‬
‫‪.1.6.3‬‬
‫כאשר המגרש גובל בדרך או שטח ציבורי נמוך ממנו עקב חפירה שבוצעה בעבר )למשל‬
‫בסמוך לדרך ביוב(‪ ,‬הגובה המירבי של הקיר הראשון יהיה ‪ 1.2‬מ' וגובה הקיר השני בדרוג‬
‫יהיה הגובה הנדרש לשמירה על מפלס קרקע קיים בקו המגרש האחורי‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫איור ‪ :9‬חתך עקרוני להמחשת אופי הדרוג והגינון בקו מגרש אחורי במפגש בין שטח חפור למגרש הגבוה‬
‫ממנו‬
‫‪.1.6.4‬‬
‫מסלעות בגבול מגרש יהיו מסלעות גנניות עפ"י האמור בפרק ‪" , 7.2‬אופי בנייה של מסלעות‬
‫גנניות"‪.‬‬
‫‪.1.6.5‬‬
‫שתילה ונטיעה במסלעות הגובלות בשצ"פ תהיה של צמחי חורש מקומיים )ראה נספח‬
‫צמחיה(‬
‫‪.1.6.6‬‬
‫לא ניתן לבנות מסלעות צמודות לקירות תמך‪ ,‬יש לשמור על מרווח מזערי של ‪ 80‬ס"מ‬
‫בינהם ליצירת רצועה של אדמה גננית יותר ליצור מדרון מיוצב בין קו הבניין לקיר התמך‪.‬‬
‫שיפוע המדרון לא יעלה על ‪.20%‬‬
‫‪.1.6.7‬‬
‫במקרים שבהם מבוצעות עבודות בניה‪ ,‬הריסה או פיתוח במגרש הגובל בשצ"פ יש לבנות‬
‫קיר תמך או מסלעה לפני תחילת העבודות על מנת למנוע גלישה של קרקע ופסולת בנין‬
‫לשצ"פ‪ .‬יש להקפיד על הוראות הפיקוח למניעת נזק לשצ"פ בעת עבודות באתר‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫איור ‪ :10‬חתך עקרוני להמחשת מפגש בין שצ"פ למגרש הגבוה ממנו המדורג במסלעות‬
‫גנניות‬
‫‪ .1.7‬ניקוז מי גשם‪ ,‬שימור קרקע ואזורים מחלחלים במגרש‪.‬‬
‫‪.1.7.1‬‬
‫ניקוז מי נגר גשמים למערכת הביוב אסור בתכלית‪.‬‬
‫‪.1.7.2‬‬
‫סה"כ תכסית הבנייה והפיתוח לא תעלה על ‪ 60%‬משטח המגרש‪ ,‬שאר השטח ישאר כאזור‬
‫מחלחל אשר יגונן וינטע‪ ,‬ישאר במצבו הטבעי או יחופה בחיפוי קרקע מחלחל‪.‬‬
‫‪.1.7.3‬‬
‫מגרשי חנייה ציבוריים ובמגרשי חניה של בנייה רוויה ירוצפו בחומרים מחלחלים‪.‬‬
‫‪.1.7.4‬‬
‫יש לתכנן פתרון ניקוז וחלחול מי נגר בתחומי המגרש‪ ,‬אין לנקז מי נגר באופן מכוון לשטח‬
‫ציבורי או למגרש שכן‪ .‬תוכנית הפיתוח תראה שיפועים מתוכננים בפני קרקע סופיים כך שמי‬
‫הנגר יובלו לאזור חלחול במגרש‪ .‬אזור זה יהיה נמוך מפני מפלס מבנה סמוך אליו‪.‬‬
‫‪.1.7.5‬‬
‫יש להראות בתוכנית מוצא ניקוז )מגלש( באירוע גשם חריג‪ .‬אין לנקז למגרש שכן‪ ,‬אלא אם‬
‫תוכנן פתרון ניקוז משותף למגרשים שכנים‪.‬‬
‫‪.1.7.6‬‬
‫במקרים בהם פני קרקע במגרש גבוהים מהרחוב‪ ,‬במפגש בין מסעת רכב פנימית למדרכה‬
‫או לכביש תהיה תעלת ניקוז מכוסה רשת יצוקה למניעת ניקוז המסעה לתחום הציבורי‪.‬‬
‫‪.1.7.7‬‬
‫גגות חניה ינוקזו לתוך תחום המגרש‪.‬‬
‫‪.1.7.8‬‬
‫יש לשמור ככל הניתן על נקיון האתר ולדאוג לנקיון מלא של כל חומרי הבנייה )כדוגמת‬
‫בטונים‪ ,‬חומרי מליטה ודבקים למינהם( בתום עבודות הביצוע וזאת כדי למנוע פגיעה‬
‫בקרקע וביכולת החלחול שלה‪.‬‬
‫‪.1.7.9‬‬
‫יש להראות את כל פתרונות החלחול כחלק מתכנית הפיתוח בעת הגשת בבקשה להיתר‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫‪.2‬‬
‫פיתוח ביחס לרחוב במגרש מקטגוריות ‪2‬‬
‫‪ .2.1‬יחס להוראות אחרות בתוכנית‬
‫‪ .2.1.1‬הוראות אלו מתווספות להוראות האמורות בפרק ‪ 1‬ומחמירות ומפרטות הנחיות מיוחדות‬
‫לפעולות מותרות במגרשים שהוגדרו לשימור נופי‪.‬‬
‫‪ .2.1.2‬בכל נושא שאינו מופיע בהוראות להלן יחולו ההוראות הכלליות לפיתוח המופיעות בפרק ‪ 1‬של‬
‫תוכנית זו‪.‬‬
‫‪ .2.2‬פיתוח ב'מגרשים עולים'‬
‫‪.2.2.1‬‬
‫התכנית מגדירה תחום לשימור חזותי ברמה גבוהה והוא השטח שבין קו המגרש הקדמי‬
‫לקו הבניין הקדמי במגרשים מקטגוריה א'‪ .‬תכנית הפיתוח של המגרש תכלול סימון של‬
‫האזור לשימור כך שהפיתוח בו יהיה מינימאלי ודומה ככל שניתן למופיע במדידה‪.‬‬
‫‪.2.2.2‬‬
‫מפלס הרצפה המתוכנן של החלק של המבנה הסמוך לרחוב לא יעלה על ‪ 30‬ס"מ מגובה‬
‫פני הקרקע הקיים בקו בניין קדמי‪.‬‬
‫‪.2.2.3‬‬
‫לאורך קו המגע עם הרחוב‪ ,‬יש לשמר את גובה פני הקרקע במצב הטופוגרפי הקיים ויש‬
‫לשמור על קירות תמך מקוריים ככל שניתן‪.‬‬
‫‪.2.2.4‬‬
‫יש לשמר פרטים ספצייפיים שהוגדרו לשימור בנספח לגבי המגרש‪ .‬במקרה של פרוק‬
‫המתחייב מהבניה במגרש‪ ,‬יש לשקם ולשחזר ככל שניתן את המצב הקיים טרם תחילת‬
‫העבודות‪ .‬יש להשתמש באבן מקומית סוג נארי‪.‬‬
‫‪.2.2.5‬‬
‫במקרים שאין קיר תמך בקו המגרש הקדמי והכרחי לבנותו לתימוך קרקע‪ ,‬יוקם קיר אבן‬
‫נארי או מסלעה בגובה מירבי של ‪ 80‬ס"מ מפני המדרכה‪.‬‬
‫‪.2.2.6‬‬
‫יש לשמר את העצים הבוגרים‪ .‬העתקת עץ בוגר ממין מוגן בחזית מגרש תאושר רק‬
‫במידה ומתחייב מעבר או חניה ולא ניתן למצא פתרון אחר‪.‬‬
‫‪.2.2.7‬‬
‫קירות תמך פנימיים ומסלעות לדרוג המגרש הממוקמים עד למרחק של ‪ 10‬מ' מקו‬
‫מגרש קדמי יבנו באבן נארי מקומית או אבן בהירה פראית דומה‪ .‬לא תותר בנית קירות‬
‫בטון עם ציפוי ובניה באבן שכבות‪.‬‬
‫‪.2.2.8‬‬
‫אין להקים מסלעות בצמידות לקירות תמך‪ ,‬יש לשמור על מרווח מזערי של ‪ 80‬ס"מ‬
‫בינהם‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫‪.2.3‬‬
‫איור ‪ :11‬חתך עקרוני להמחשת מפגש בין רחוב למגרש עולה בקטגוריה א‬
‫פיתוח ב'מגרשים יורדים'‬
‫‪.2.3.1‬‬
‫בקו מגרש קדמי הגובל ברחוב יותר להקים קיר נמוך העשוי משורה אחת של אבן לקט‪,‬‬
‫רצוי אבן נארי מקומית‪ ,‬מעל הקיר הבנוי יותקן מעקה שקוף בגובה תקני‪ .‬אופי הקיר‬
‫בחלק שפונה לפנים המגרש יהיה לבחירת המתכנן אם כי מומלץ לשמור על חזות קיר‬
‫אבן מקומית‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫‪ .3‬פיתוח ביחס לרחוב במגרש מקטגוריה ‪3‬‬
‫‪ .3.1‬יחס להוראות אחרות בתוכנית‬
‫‪ .3.1.1‬בכל נושא שאינו מופיע בהוראות להלן יחולו הוראות הכלליות לפיתוח המופיעות בפרק ‪ 1‬של‬
‫תוכנית זו‪.‬‬
‫‪ .3.1.2‬הוראות מיוחדות למגרשים בקטגוריה ג' מאפשרות להתאים את התכנון למצבים המיוחדים‬
‫הנזכרים להלן ועם זאת יש לשמור על תכנון ברוח התוכנית‪.‬‬
‫‪ .3.2‬פיתוח במגרשים עולים בקטגוריה ג'‬
‫‪ .3.2.1‬גובה פני הרצפה של המפלס הנמוך של המבנה הסמוך לרחוב לא יעלה על ‪ 1‬מ' מגובה קרקע‬
‫קיים בקו בנין קדמי‪.‬‬
‫‪ .3.2.2‬במגרש עולה בשיפוע קרקע תלול ]מעל ‪ [ 40%‬ושחזיתו פונה לרחוב‪ ,‬יותר לבנות בחזית‬
‫המגרש קיר תמך ראשון בגובה ‪ 80‬ס"מ וקיר תמך שני בגובה של ‪ 1.6‬מ' )סה"כ הגבהה של‬
‫‪ 2.40‬מ' ממפלס הרחוב(‪ .‬בין שני הקירות ישמר מרווח מזערי של ‪ 80‬ס"מ שיגונן בצמחיה‬
‫מקומית בהתאם לנספח צמחיה‪.‬‬
‫‪ .3.2.3‬במקרים בהם בוצעה חפירה בעבר על ידי הגורם המפתח של השכונה כך שגובה פני המגרש‬
‫הקיים בקן המגרש הקדמי עולה על ‪ 2.4‬מ' מפני מפלס המדרכה הסמוך אליו‪ ,‬יותר לבנות קיר‬
‫תמך שני‪ ,‬שגובהו המירבי לא יעלה על גובה פנימפלס קרקע קיים או טבעי בקו בנין קדמי‪.‬‬
‫‪ .3.2.4‬במגרש עולה בשיפוע קרקע תלול ]מעל ‪ [ 40%‬יותר לבנות קירות תמך פנימיים במגרש ללא‬
‫דירוג ככל שנדרש‪.‬‬
‫‪ .3.3‬פיתוח במגרשים יורדים בקטגוריה ג'‬
‫‪ .3.3.1‬במגרש יורד בשיפוע קרקע תלול ]מעל ‪ [ 40%‬יותר לבנות קירות תמך פנימיים‬
‫במגרש ללא דירוג עד גובה ‪ 3‬מ'‪.‬‬
‫‪ .3.3.2‬לא יבוצע תימוך קרקע במסלעות תלולות או בהנחה של סלעים גדולים זה על זה‪.‬‬
‫המסלעות יבנו בשיפועים ועם מרווחים לגינון כפי שמופיע בפרק ‪7.2‬‬
‫‪ .3.4‬גבול בין רחוב לשטח חניה משותף בבניה רוויה‬
‫‪ .3.4.1‬במקרים של בניה רוויה שבה ממוקם מגרש חניה משותף יש ליצור תחום ברוחב ‪ 1.5‬מ' בגבול‬
‫בין המגרש לרחוב‪ .‬תחום זה ישמש לגינון והפרדה בין מגרש החניה לרחוב‪ .‬כאשר השיפוע‬
‫מתון תימוך רצועה שכזו יהיה במסלעה גננית‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫‪ .4‬בניית יחידות נוספות במגרש‪ ,‬חלוקת משנה של מגרשים וקווי בנין‬
‫‪ .4.1‬אופן חלוקת חלקה וכמות יחידות מגורים על מגרש‬
‫‪ .4.1.1‬באזורי מגורים תותר חלוקה של כל חלקה רשומה לתתי חלקות‪ ,‬כל עוד גודל תתי‬
‫החלקות לאחר החלוקה לא יקטן מגודל חלקה מינימאלי למבנה כפי שמופיע בתב"ע‬
‫התקפה לגבי אותה חלקה‪.‬‬
‫‪ .4.1.2‬ניתן יהיה להקים יותר ממבנה אחד על חלקה גם אם לא בוצע פיצול לתת חלקות‪.‬‬
‫מספר יחידות המגורים בחלקה יקבע בהתאם לגודל מגרש מנימאלי ליחידה בכפוף‬
‫לתב"ע התקפה לגבי אותה חלקה‪ .‬כל זאת בכפוף לאמור בסעיף הבא )‪(4.1.3‬‬
‫‪ .4.1.3‬בעת תכנון מבנים נוספים על חלקה‪ ,‬ישמרו בינם מרווחים כך שלא תימנע בעתיד‬
‫חלוקה של החלקה לתתי חלקות‪ .‬המבקש יראה בעת הגשת התוכניות האפשרות‬
‫העקרונית לחלוקה עתידית‪ ,‬בהתאם לגודל חלקות מינימאליות ולקווי הבניין המוגדרים‬
‫בתב"ע התקפה‪.‬‬
‫‪ .4.1.4‬על כל המבנים הנוספים באותה חלקה יחולו כל ההוראות לגבי גישה לרכב ושטח חניה‬
‫לכל אחד מהמבנים‪ ,‬קירות תמך וכיוצא בזה‪ .‬חובת דרוג‪ ,‬אם קיימת‪ ,‬תחול על כל‬
‫מבנה בחלקה בפני עצמו‪.‬‬
‫‪ .4.1.5‬כאשר מוקם מבנה נוסף על אותה החלקה יש להבטיח זיקות הנאה למעבר בדרכי רכב‬
‫ו‪/‬או שבילי כניסה רגליים לכל מבנה בחלקה‪ .‬כמו כן יוקצה שטח לחנית רכב‪ .‬זיקת הנאה‬
‫זו היא תנאי להיתר ו‪/‬או לאישור לפיצול החלקה ואינה ניתנת לביטול‪ .‬הכל בהתאם‬
‫לאמור להלן בנוגע לדרכים ומסעות‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫‪ .4.2‬בית דו ותלת משפחתי‬
‫‪ .4.2.1‬בית דו משפחתי יחשב כשתי יחידות מגורים סמוכות על אותו מגרש‪ ,‬שמיקומן אינו‬
‫מאפשר הפרדה לשני מבנים עצמאיים על שני מגרשים נפרדים‪ ,‬בהתאם לגדלי מגרש‬
‫מינימאליים בתב"ע התקפה‪.‬‬
‫‪ .4.2.2‬בית תלת משפחתי יחשב כשלוש יחידות מגורים סמוכות על אותו מגרש‪ ,‬שמיקומן‬
‫במגרש אינו מאפשר הפרדה לשלושה מבנים עצמאיים על שלושה מגרשים נפרדים‪ ,‬או‬
‫למבנה בודד ולמבנה דו משפחתי‪ ,‬בהתאם לגדלי מגרש מינימאליים בתב"ע התקפה‪.‬‬
‫‪ .4.2.3‬חיבור באלמנט מבני בין יחידות בבית דו משפחתי ותלת משפחתי אינו הכרחי‪.‬‬
‫‪ .4.2.4‬בבניה חדשה של שתי יחידות מגורים בבית דו משפחתי תהיה לשתי היחידות חזות‬
‫דומה מבחינת חומרי הגמר צורת הגגות אופי החלונות‪ ,‬פיתוח שטח וכיוצא בזה‪.‬‬
‫‪ .4.2.5‬בעת הגשת בקשה לבניית שתי יחידות בבית דו משפחתי חדש תוגש בבקשה אחת‬
‫לשתי היחידות‪.‬‬
‫‪ .4.2.6‬במקרה של פיצול יחידת מגורים קיימת ליחידות נפרדות המוגדרות בית דו או תלת‬
‫משפחתי היחידות ישמרו על עיצוב חיצוני אחיד מבחינה חומרית וצורנית‪ ,‬כך שהמבנה‬
‫כולו ימשיך להראות כשלם מבחינה חזותית‪.‬‬
‫‪ .4.3‬מרווחים לקווי בנין‬
‫‪ .4.3.1‬ככלל המרווח לקו בניין קדמי ואחורי יהיה ‪ 5‬מ'‬
‫‪ .4.3.2‬ככלל המרווח לקו בניין צידי יהיה ‪ 4‬מ'‬
‫‪ .4.3.3‬בכל מקרה שהמרווח לקוי הבנין המופיע בתב"ע בתוקף קטן מהאמור‪ ,‬המרווח יהיה‬
‫כמופיע בתב"ע‪.‬‬
‫‪ .4.3.4‬במקרה של חלוקת חלקה היוצרת שרוול גישה למגרש אחורי או סלילה של דרך גישה‬
‫לאורך קו המגרש הצידי של החלקה‪ ,‬המרווח ימדד תמיד מקו הבנייין המקורי של‬
‫המגרש בטרם היות הדרך‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫‪ .5‬דרכי גישה‬
‫‪ .5.1‬דרכים ומסעות רכב בתחום המגרש‬
‫‪ .5.1.1‬במקרה של חלוקת חלקה לתתי חלקות‪ ,‬תידרש גישה לרכב מרחוב או דרך קיימת לכל‬
‫אחת מתת החלקות שייווצרו‪ ,‬בין אם בשרוול גישה המשויך לחלקה אחורית ובין‬
‫שבזיקות הנאה‪.‬‬
‫‪ .5.1.2‬רוחב מזערי של שביל גישה עצמאי להולכי רגל יהיה ‪ 1.5‬מ'‪.‬‬
‫‪ .5.1.3‬רוחב דרך רכב מזערי יהיה ‪ 3‬מ'‪ ,‬במקרים מיוחדים של מגבלות קיימות יותר רוחב דרך‬
‫מזערי של ‪ 2.5‬מ'‪.‬‬
‫‪ .5.1.4‬ניתן לאחד דרך גישה לרכב ושביל גישה להולכי רגל למגרשים פנימיים‪.‬‬
‫‪ .5.1.5‬ניתן לתכנן דרך משותפת לשני מגרשים עם זיקת הנאה לשימוש משותף בדרך‪ .‬רוחב‬
‫מזערי לדרך זו ‪ 4‬מ'‪.‬‬
‫‪ .5.2‬שיפועי דרכים פנימיות בחלקה‬
‫‪ .5.2.1‬דרכים ומסעות רכב בתוך המגרש יהיו בשיפועים המותרים עפ"י חוק ועד ‪ 15%‬שיפוע‬
‫לדרך‪.‬‬
‫‪.5.2.2‬‬
‫במקרים בהם תוואי הקרקע אינו מאפשר יצירת דרך בשיפוע של ‪,15%‬תינתן אפשרות‬
‫לביצוע דרך בשיפוע מרבי של ‪ ,21%‬בכפוף לחוות דעת של יועץ תנועה ועמידה‬
‫בתנאים שתקבע הועדה המקומית‪.‬‬
‫‪ .5.2.3‬במקרים בהם שיפוע הקרקע אינו מאפשר יצירת דרך לרכב בשיפועים המותרים‪ ,‬עפ"י‬
‫האמור בסעיפים ‪ .5.2.3‬ו‪ 5.2.2 -‬יוקצה שטח לחניה הנדרשת לכל היחידות‬
‫המתוכננות בחזית או בעורף החלקה‪ ,‬ומשם שביל גישה למעבר הולכי רגל‪.‬‬
‫‪ .5.3‬עיצוב הדרך‬
‫‪ .5.3.1‬לאורך דרכי הגישה בגבול עם מגרש שכן יתוכנן גינון ליצירת חיץ צמחי בין שכנים‪.‬‬
‫‪ .5.3.2‬לא יותר ריצוף דרכי הגישה בחומר קרמי ולוחות אבן נסורה מלוטשת‪ .‬יש לרצוף דרכים‬
‫בחומרי ריצוף נקבוביים‪-‬מחלחלים )כדוגמת לוחות אבן פראית עם מרווחים‪ ,‬אבן גן‬
‫'משתלבת' מחלחלת(‪.‬‬
‫‪ .5.3.3‬ברחוב עולה‪ ,‬במפגש בין מסעת רכב פנימית למדרכה או כביש יתוכנן פתרון ניקוז‬
‫בהתאם לאמור בסעיף ב‪.8.‬ו‪ .‬שבפרק ניקוז מי גשם‪ ,‬שימור קרקע ואזורים מחלחלים‬
‫במגרש‪ ,‬לאורך המסעה יתוכננו אזורי חלחול‪ .‬יש להציג פתרונות לניקוז הדרך וחלחול‬
‫מי נגר כחלק מן הבקשה להיתר‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫‪ .6‬מעבר של דרך גישה למגרש בתחום שטח ציבורי‬
‫‪ .6.1.1‬בכל מקרה שבו מתחייב לעבור אל המגרש דרך שטח ציבורי תוגש תוכנית פיתוח‬
‫הכוללת את כל תחום השטח הציבורי שמול המגרש‪ .‬תוכנית זו תוכן על ידי המתכנן תוך‬
‫הקפדה על שמירה על איכות השטח הציבורי‪ ,‬לשביעות רצון הועדה‪ .‬התכנית תפרט את‬
‫כל עבודות הפיתוח בתחום הציבורי‪.‬‬
‫‪ .6.1.2‬המבקש יצרף תצהיר כי ידוע לו שהמעבר בשטח ציבורי אינו מקנה לו חזקה עליו‬
‫)דרוש‪ :‬ניסוח משפטי של מגבלות חזקה וזכות הועדה לדרוש פינוי‪(..‬‬
‫‪ .6.1.3‬רוחב הדרך העוברת בשטח הציבורי יהיה ‪ 3‬מ' לכל היותר‪.‬‬
‫‪ .6.1.4‬הדרך תותאם לפני הקרקע הקיימים בשטח הציבורי שישמרו במצבם הקיים‪ ,‬כל שינוי‬
‫בתוואי הקרקע‪ ,‬במידה וידרש‪ ,‬יבוצע בתחום המגרש בלבד‪.‬‬
‫‪ .6.1.5‬דרכים בתוך שצ"פ לא יהיו סלולות‪ .‬אם נדרש לייצב את הדרך )בשיפועים תלולים(‬
‫סלילת הדרך תהיה בלוחות אבן טבעית על גבי מצע מהודק‪ .‬לא תותר סלילה באספלט‪,‬‬
‫בטון או מרצפות בטון‪.‬‬
‫‪ .6.1.6‬תשמר צמחיה קיימת‪ ,‬במקרה של פגיעה בה‪ ,‬תשתל צמחייה מקומית בהתאם להנחיות‬
‫נספח הצמחיה‪.‬‬
‫‪ .6.1.7‬לא יותרו עבודות פיתוח של קירות תמך או מסלעות להסדרת הדרך בתחום השטח‬
‫הציבורי‪ .‬לא תותר כל בנייה בשטח הציבורי לרבות מדרגות‪ ,‬קירות‪ ,‬קירוי מכל סוג‬
‫שהוא או כל הנחת תשתיות גלויה על פני השטח‪.‬‬
‫‪ .6.1.8‬הקמת מעקה בטיחות‪ ,‬כשיש הכרח לכך‪ ,‬תותר רק באישור מהנדס הועדה‪.‬‬
‫‪ .6.1.9‬תחום העבודה יוגבל לתחום הדרך )עד ‪ 0.5‬מ' מכל צד של הדרך(‪ .‬בעת עבודות‬
‫הפיתוח יש לשמור על עצים בוגרים‪ ,‬עצים מוגנים וצמחיה קיימת בשצ"פ‪ .‬לא יותר‬
‫להעתיק עצים לצורך מעבר דרך‪.‬‬
‫‪ .7‬מרכיבים עיצוביים בפיתוח השטח‬
‫‪22‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫‪ .7.1‬אופי הבניה של קירות תמך וגדרות אבן‪.‬‬
‫‪ .7.1.1‬קירות תמך הגובלים ברחוב או שצ"פ וחזיתם פונה אליהם יבנו מאבן סיקול )רצוי מאבן‬
‫סיקול 'נארי' מקומית מהאתר( או אבן לקט גירית בהירה 'פראית' ]לא נסורה[ עם‬
‫מישקי בטון או ללא מישקים )'בניה יבשה'(‪ .‬ניתן לבנות קירות גם ב'אבן חירבה' גירית‬
‫בהירה‪.‬‬
‫‪ .7.1.2‬קירות ניצבים לרחוב המהווים המשך לקיר תמך קדמי כגון קיר בין שכנים התוחם מסעת‬
‫רכב או קירות התוחמים חניה או כניסה לבית יהיו באותו חומר ויבנו באותה השיטה כמו‬
‫הקיר בקו המגרש הקדמי של אותו מגרש‪.‬‬
‫‪ .7.1.3‬אין לבנות קירות תמך בשיטה של ציפוי 'בהדבקה' בלוחות אבן או אבן מסותתת על גבי‬
‫קיר בטון יצוק‪ .‬אין לעשות שימוש בהדבקת אבן מלאכותית או אריחים מתועשים לציפוי‬
‫בשום מקרה‪.‬‬
‫‪ .7.1.4‬יש להביא דוגמא של אבן לאישור הועדה טרם תחילת ביצוע עבודות הפיתוח‪.‬‬
‫‪.7.1.5‬‬
‫קירות תמך פנימיים שאינם נצפים מרחוב או שצ"פ וכן קירות פיתוח בתוך קווי הבניין‬
‫יהיו משוחררים מהמגבלות לעיל‪.‬‬
‫‪ .7.2‬אופי הבנייה של מסלעות גנניות‬
‫‪ .7.2.1‬במסלעות גנניות ישמר מרווח אדמה מזערי של ‪ 25‬ס"מ בין שורת אבן אחת לשניה‬
‫שיאפשר שתילה‪.‬‬
‫‪ .7.2.2‬שיפוע מסלעה מירבי יהיה ‪) 60%‬עליה של ‪ 60‬ס"מ לכל מטר אופקי(‪.‬‬
‫‪ .7.3‬מאפייני כניסות למגרשים ולחניות‪ ,‬גדרות ומעקות‬
‫‪ .7.3.1‬התכנית שואפת לייצר מפגש רך בין רחוב למגרש ומעודדת יצירת הפרדה בטיחותית‬
‫וחציצה ויזואלית בצמחיה ובחומרים מקומיים‪ ,‬תוך שמירה על גבהים מתונים‪.‬‬
‫‪ .7.3.2‬בקו מגרש קדמי הגובל ברחוב יותר להתקין מעקות שקופים בלבד בגובה מירבי של‬
‫‪ 1.1‬מ'‪ ,‬לא יותקנו גדרות אטומות מכל סוג‪.‬‬
‫‪ .7.3.3‬במגרשים יורדים תותר הקמת גדר אטומה עפ"י ההנחיות שבפרק ו' בגובה מירבי של‬
‫‪ 1.1‬מ' בתנאי שזו תוצב במרחק מזערי של ‪ 0.5‬מ' מקו המגרש הקדמי‪ .‬התחום בין‬
‫הגדר לקו המגרש יגונן בצמחיה מקומית לפי נספח הצמחיה המצורף‪.‬‬
‫‪ .7.3.4‬במגרשים יורדים במידה ומותקן מעקה שקוף ע"ג גדר אבן אטומה בחזית מגרש הפונה‬
‫לרחוב‪ ,‬סה"כ גובה הגדר והמעקה לא יעלה על ‪ 1.2‬מ'‪ .‬במקרים בהם הנחייה זו‬
‫מחייבת התקנת מעקה נמוך מהגובה התקני‪ ,‬יש להתאים את אופן התקנת המעקה ע"ג‬
‫הגדר כך שיעמוד בדרישות החוק‪ .‬כחלק מהבקשה להיתר יש להגיש פרטים המתארים‬
‫‪23‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫את האמור לעיל‪ ,‬כולל חומרים וגבהים‪ .‬במגרשים בעלי שיפוע צד חריף יתכנו סטיות‬
‫קלות לשיקול דעת הועדה‪.‬‬
‫‪ .7.3.5‬על קיר בין שכנים בקו בנין צידי‪ ,‬יותר להתקין מעקה שקוף או גדר עד לגובה כולל )קיר‬
‫ומעקה יחד( של ‪ 1.6‬מ' מעל פני הקרקע‬
‫‪ .7.3.6‬במפגש בין מעקה שעל קיר צד ומעקה בקו קדמי הסמוך לרחוב‪ ,‬גובה המעקות יהיה‬
‫דומה‪.‬‬
‫‪ .7.3.7‬אין להתקין שערים בקו המגרש הקדמי הגובל ברחוב‪ ,‬אלא במרחק מזערי של ‪ 1.5‬מ'‬
‫ממנו‪ .‬גובה מירבי של שער יהיה ‪ 1.5‬מ'‪ ,‬הוא יהיה עשוי מסגרות או עץ‪.‬‬
‫‪ .8‬צמחיה בגבול מגרש‬
‫)ראה נספח צמחיה(‬
‫‪ .8.1.1‬יש לשמר עד כמה שניתן צמחיה קיימת בגבולות המגרש‬
‫‪ .8.1.2‬במפגש בין רחוב לקו המגרש הקדמי תישמר בתוך תחום המגרש רצועת גינון בלתי‬
‫מרוצפת ברוחב מזערי של ‪ 0.5‬מ'‪.‬‬
‫‪ .8.1.3‬אין להעתיק או לכרות עצים בוגרים מחוץ לקוי הבניין אלא אם מדובר במינים שהוגדרו‬
‫פולשים או מזיקים לסביבה‪.‬‬
‫‪ .8.1.4‬במידה ומבוצעות עבודות פיתוח כגון בניית קירות תמך בצמידות לעץ בוגר )המוגן לפי‬
‫החוק( יש ליצור לו גומחה‪ ,‬ולשמור על מרחק ברדיוס מזערי של ‪ 30‬ס"מ בין כל‬
‫התערבות בנויה לבין גזע העץ על מנת לאפשר לו להמשיך להתקיים‪.‬‬
‫‪ .8.1.5‬נטיעות בתחום הגובל ברחוב יהיו של מיני צמחיה ארץ‪-‬ישראלית עצי פרי וצמחיה‬
‫מקומית אופיינית לפי הרשימה המופיעה בנספח‪.‬‬
‫‪ .8.1.6‬כאשר בחזית המגרש שבו מותרת בניה רוויה ובתי דירות יש חניה משותפת לדיירי‬
‫הבניין או חניה ציבורית יש להשאיר רצועת גינון ברוחב ‪ 1‬מ' לפחות‪.‬באזור זה יש לנטוע‬
‫עצים ושיחים מקומיים מרשימה המופיעה בנספח‪.‬‬
‫‪ .8.1.7‬בבניה חדשה ובמקרים שאין עץ בוגר בתחום הסמוך לחזית לרחוב ) בין קו בנין לקו‬
‫מגרש( יש ליצור בקן המגרש גומחה בעומק ‪1‬מ' וברוחב ‪1‬מ' לטובת נטיעת עץ מתוך‬
‫רשימת עצים מקומיים‪ .‬נטיעת העץ תהיה חלק מדרישות לקבלת אישור אכלוס‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫‪ .9‬חניות‬
‫‪ .9.1‬חניות מחוץ לקוי בנין ב‪'-‬מגרשים עולים'‬
‫‪ .9.1.1‬חניה בפינת המגרש הפונה לרחוב תהיה חניה בלתי מקורה או מקורה בקירוי קל בלבד‪.‬‬
‫לא יותרו קירות שאינם קירות תמך הנדרשים להתאמה לתוואי הטופוגרפיה הקיימת‪.‬‬
‫‪ .9.1.2‬קירות תמך התוחמים חניה או כניסה לבית ונצפים מרחוב או שטח ציבורי יבנו לפי‬
‫הוראות הפיתוח המובאות בסעיף ו בפרק ‪ ,5‬אופי הבנייה של קירות תמך וגדרות אבן‪.‬‬
‫‪ .9.1.3‬ניתן לבנות חניות 'חפורות' במידה ותוואי הטופוגרפיה הקיימת מאפשרת זאת וגובה‬
‫המפלסשל החלק הנמוך של המבנה עולה על ‪ 3‬מ' ממפלס הרחוב בכפוף לתנאים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫המרחק מהרחוב לכניסה לחניה עולה על ‪ 5‬מ'‬
‫‪-‬‬
‫החניה חפורה משלושת צדדיה ואינה נראית ממגרש שכן‬
‫‪-‬‬
‫חזות החניה משתלבת בחזות המבנה‪ ,‬ניתן לקרות חניות אלו בקירוי בטון‬
‫שירוצף או יגונן בתוספת מעקה בטיחות תקני שקוף בלבד‪.‬‬
‫‪.9.2‬‬
‫חניות מחוץ לקוי בנין ב'מגרשים יורדים'‪.‬‬
‫‪ .9.2.1‬חניה בפינת המגרש הפונה לרחוב תקורה בקירוי קל בלבד‪ .‬לא יותר לבנות קירות‬
‫ושערים מכל סוג שהם‪.‬‬
‫‪ .9.2.2‬החניה תהיה תחומה בגדר שקופה בגובה ‪ 1.1‬מ'‬
‫‪ .9.2.3‬הקירות התומכים את משטח החניה יבנו לפי הוראות הפיתוח המובאות בסעיף ו‬
‫שבפרק ‪.5‬‬
‫‪ .9.3‬סוג קירוי וחומרי בניה מותרים לחניות‪.‬‬
‫‪ .9.3.1‬קירוי חניה יהיה שטוח או חד שיפועי בשיפוע מירבי של ‪.10%‬‬
‫‪ .9.3.2‬גובה מירבי של גג חניה יהיה ‪ 2.5‬מ'‪ ,‬הגובה הפנימי לא יעלה על ‪ 2.3‬מ'‬
‫‪ .9.3.3‬שיפוע הגג יהיה לכיוון פנים המגרש‪ .‬ניקוז הגג יתבצע בתחומי המגרש בלבד‪.‬‬
‫‪ .9.3.4‬חניות פתוחות יבנו מעמודי פלדה וקירוי חד‪-‬שיפועי בשיפוע מינמאלי לצורכי ניקוז‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫‪ .10‬מחסנים וגשרונים‬
‫‪ .10.1‬מחסנים צמודים לחניות‬
‫‪ .10.1.1‬ב‪'-‬מגרשים עולים' יותר לבנות מחסני חניה בצמוד לדופן האחורית של החניות‪ .‬הגובה‬
‫המירבי של המחסן זה יהיה כגובה החנייה הצמודה אליו‪ ,‬שטחו המירבי יהיה ‪ 8‬מ"ר‪.‬‬
‫חזות המחסן תשתלב באופי הבניה של קירות התמך‪.‬‬
‫‪ .10.1.2‬ב‪'-‬מגרשים יורדים' יותר לבנות מחסנים בתחום שנוצר מתחת לחניות‪ .‬גובה תקרה‬
‫מירבי ‪ 2.2‬מ'‪.‬‬
‫‪ .10.1.3‬המחסנים יהיו ללא חלונות ועם דלת אחת בלבד שאינה פונה לחזית הרחוב‪.‬‬
‫‪ .10.2‬מחסנים משולבים בקירות תמך‬
‫‪ .10.2.1‬יותר לבנות מחסנים תת קרקעיים ללא חלונות משולבים בקירות תמך בתחום הפנימי‬
‫של המגרש ובמרחק שלא יפחת מ‪ 10-‬מ' מקו בנין קדמי‪ .‬גובה תקרה מירבי ‪ 2.2‬מ'‪.‬‬
‫‪ .10.2.2‬המחסנים יהיו ללא חלונות עם דלת אחת שחזיתה תהיה נסתרת מהרחוב או משצ"פ‪.‬‬
‫‪ .10.3‬מחסני גינה שאינם צמודים למבנה‪:‬‬
‫‪ .10.3.1‬יותר להקים מחסני גינה בשטח מירבי של ‪ 8‬מ' כמבנים עצמאיים שאינם צמודים‬
‫למבנה בהתאם לתנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .10.3.2‬לא יותרו מחסני גינה בתחום שבין קו הבנין הקדמי לבין הרחוב‪.‬‬
‫‪ .10.3.3‬המחסן יבנה במרחק שלא יפחת מ‪ 1-‬מ' מקווי מגרש צידיים ואחוריים או הפונים‬
‫למגרשים שכנים‪.‬‬
‫‪ .10.3.4‬גובה מירבי של ‪ 2.2‬מ'‪,‬‬
‫‪ .10.3.5‬המחסן יבנה בבנייה קלה או יהיה מחסן מוכן מתועש ‪ ,‬בנויי מחומרים בעלי חזות אחידה‬
‫לכל המחסן כדוגמת עץ‪ ,‬לוחות דמויי עץ‪ ,‬פח צבוע או פלסטיק בדומה לדוגמאות‬
‫המובאות בנספח‪.‬‬
‫‪ .10.3.6‬המחסנים יהיו ללא חלונות ועם דלת אחת שאינה פונה לכיוון מגרש שכן או רחוב‪..‬‬
‫‪ .10.4‬גשרונים‬
‫גשרונים יותקנו במידת הצורך ב‪'-‬מגרשים יורדים' על מנת לאפשר נגישות עפ"י ההגדרות‬
‫המופיעות בחוק התכנון והבנייה‪ .‬לועדה תהייה זכות להתערב במיקום הגישרון במגרש ואופן‬
‫החיבור שלו לרחוב‪ ,‬בהתחשב בהשלכות הגשרון על חזות המבנה והשפעותיו על מגרשים‬
‫שכנים‪.‬‬
‫‪ .10.4.1‬כבש הגשרון יהיה בנוי בטון ויהיה המשכי במראהו למבנה‪.‬‬
‫‪ .10.4.2‬שיפוע הכבש לא יעלה על ‪2%‬‬
‫‪26‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫‪ .10.4.3‬גובה הכבש לא יעלה על גובה מפלס המדרכה לכל אורכו‪.‬‬
‫‪ .10.4.4‬ישמר מעבר אדם במגרש מתחת לגשרון בכל מקום בו קיים מעבר כזה‪.‬‬
‫‪ .10.4.5‬מעקה הגשרון יהיה מסוג מעקה שקוף תואם למעקה בקו בנין קדמי של המגרש‪.‬‬
‫‪ .10.4.6‬הגשרון ישולב באופן אינטגרלי בפיתוח המגרש‪ ,‬יהיה חלק מן ההגשה להיתר כולל‬
‫פירוט חומרי הגמר‪ ,‬שיפועים ומעקות‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫‪ .11‬עיצוב וחזות המבנה‬
‫‪ .11.1‬גמר חזיתות מבנים‬
‫‪ .11.1.1‬גמר חזיתות מבנים יהיה בחומרים הבאים‪ :‬טיח מכל סוג‪ ,‬אבן מסותתת בהירה‪ ,‬לוחות‬
‫עץ או דמוי עץ בצבע אטום‪..‬‬
‫‪ .11.1.2‬יש להראות פתרון למניעת בוהק או סנוור לרחוב או לשכנים מחלונות שגודלם עולה על‬
‫‪ 10‬מ"ר וקירות מסך‪.‬‬
‫‪ .11.1.3‬מבנה חדש המתוכנן להכיל כמה יחידות מגורים יהיה מעוצב באותם חומרי גמר כך‬
‫שהחזות שלו תשמר כמבנה אחד‪.‬‬
‫‪ .11.2‬גגות משופעים‬
‫‪ .11.2.1‬גגות משופעים יהיו ‪ :‬חד שיפועיים‪ ,‬דו שיפועיים‪ 4 ,‬שיפועיים או ‪ 4‬שיפועים מטיפוס‬
‫"הולנדי"‪.‬‬
‫‪ .11.2.2‬ראה סכמות‬
‫‪ .11.2.3‬בגג משופע‪ ,‬שיפוע הגג לא יעלה על ‪ 50%‬ולא יפחת מ‪.10%-‬‬
‫‪ .11.2.4‬גג קמרון יחשב כגג משופע‪.‬‬
‫‪ .11.2.5‬פיצול גגות רעפים‪ :‬בגג משופע יש להימנע מפיצול הגג ליחידות משנה בגבהים‬
‫ושיפועים שונים‪ .‬לא יותרו חלקי גגות משופעים קטנים מ‪ 20-‬מ"ר‪ .‬שטח הגג ימדד‬
‫בתכנית גגות בהיטל אופקי‪ .‬לוועדה יהיה שיקול דעת להתיר גגות משופעים קטנים‬
‫בתנאי שאלו נסתרים‪.‬‬
‫‪ .11.2.6‬חלקי גג מקבילים יהיו באותו השיפוע‪.‬‬
‫‪ .11.2.7‬לא יותרו קוקיות‪.‬‬
‫‪ .11.2.8‬לא יותרו גגונים משופעים קטנים הבולטים מקיר המבנה למעט גגונים המגנים על דלת‬
‫כניסה ושהם חלק מעיצוב הבית‪.‬‬
‫‪ .11.2.9‬גגות משופעים הנצפים מרחוב או משצ"פ יחופו בחומר קשיח אחיד‪ .‬לא יותר גמר‬
‫בחיפוי יריעות בטומניות בגגות משופעים‪.‬‬
‫‪ .11.2.10‬לא יותר להתקין דודי שמש על גגות משופעים אלא קולטים בלבד‪ .‬הדודים יהיו‬
‫נסתרים בחלל הגג‪.‬‬
‫‪ .11.3‬עליות גג‬
‫שטח עליית הגג לא יכלל בחישוב אחוזי הבניין והיא לא תהווה קומה במקרים שהיא עומדת בכל‬
‫התנאים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬אם היא מקורה בגג משופע מכל צדדיה )ארבע שיפועי(‬
‫ב‪ .‬הגובה בכל נקודה שהיא לא עולה על ‪ 2.5‬מ' נטו ו‪ 2.8-‬מ' ברוטו‬
‫‪28‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫ג‪ .‬גובה הקומה מתחת לרצפת עליית הגג לא עולה על ‪ 2.8‬מ'‪.‬‬
‫ד‪ .‬המרחק בין תחתית קרניז הגג לרצפת עליית הגג לא יעלה על ‪ 30‬ס"מ‪.‬‬
‫‪ .11.4‬עיצוב גגות שטוחים‬
‫‪ .11.4.1‬גגות שטוחים הנצפים מרחוב או משצ"פ יטופלו כ'חזית חמישית'‪ .‬תוכנית הגגות תכלול‬
‫התיחסות להסתרת המתקנים‪ .‬גגות אלו יחופו באגרגט בהיר‪ ,‬בריצוף או בגינת גג‪.‬‬
‫‪.11.4.2‬‬
‫‪.11.5‬‬
‫בהיקף גג שטוח לא יותר פרט של מספר שורות רעפים על מעקה הגג )כתר גג(‬
‫הגבלת גובה מבנה‬
‫הגבלת גובה המבנה עפ"י סוג הגג‪ ,‬משופע או שטוח‪ ,‬על פי תכנית טב‪ ,34/‬ו'או תכנית מפורטת‬
‫אחרת‪ ,‬תחול על כל חלק מחלקי המבנה עפ"י סוג הגג שמעליו‪ ,‬למעט‪:‬‬
‫‪ .11.5.1‬בגגות שטוחים יותר הקמת מסתור למערכות )קולטי שמש‪ ,‬דודים ומדחסי מזגנים(‬
‫בגובה מירבי של ‪ 1.8‬מ' מעל פני הגג‪ .‬המסתורים ימוקמו כך שישתלבו בצורה הטובה‬
‫ביותר בחזות הכללית של המבנה‪ .‬יש להקפיד על הסתרת המתקנים מהרחוב ולמקם‬
‫את המסתורים רחוק ככל הניתן מהרחוב‪.‬‬
‫‪ .11.5.2‬תותר בניית שטחי שירות הנמוכים מגובה רצפת המבנה הצמודה לקרקע ובתנאי שיהיו‬
‫תת קרקעיים לחלוטין‪ ,‬חפורים או מכוסים באדמה מכל צדדיהם ולכל גובהם‪ .‬אישור‬
‫שטחי השירות החורגים ממגבלת הגובה הכללית של המבנה יתאפשר רק בכפוף לסעיך‬
‫‪) (2) 7.1‬א( בתכנית המתאר טב‪ 34/‬לעניין שטחי שירות ואחוזי בניין‪.‬‬
‫‪ .11.6‬מסתורי מזגנים ומסתורי כביסה‬
‫תוכנית בקשה להיתר תראה מיקום מנועי מזגנים בהתאם להנחיות להלן‪ .‬המבקש אישור אכלוס‬
‫במבנים חדשים יידרש להראות לכל הפחות הכנות צנרת למזגנים בהתאם לתוכנית‪.‬‬
‫‪ .11.6.1‬אין למקם יחידות מנועי מזגנים על הקרקע בסמיכות לגבול עם שכן או בכל צורה‬
‫שתיצור מפגע אקוסטי לשכנים‪.‬‬
‫‪ .11.6.2‬התקנת יחידות מזגנים חיצוניות תיעשה כך שהפגיעה האקוסטית שלהם והנראות‬
‫שלהם יהיו מינימאליים‬
‫‪ .11.6.3‬אין לתלות מנועי מזגנים על קיר חיצוני בצורה גלויה‪.‬‬
‫‪ .11.6.4‬בכל מבנה שבו יש גג שטוח תיעשה ההתקנה של יחידות המנועים על גג זה‪ .‬מיקום‬
‫מזגנים על גגות שטוחים יהיה בצורה נסתרת ככל שניתן‪ .‬יש למקם המזגנים במסתור‬
‫‪29‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫דוד שמש או במסתור שיבנה עבורם‪ .‬רצוי לרכז את יחידות המזגנים למסתור אחד‪ .‬בגג‬
‫במגרש יורד הנצפה מרחוב תינתן תשומת לב יתרה לפתרון הסתרת מזגנים‪ .‬במקרים‬
‫שבהם גג המבנה אינו נצפה בגובה הולך רגל יש להרחיק יחידות מנועי המזגן ממעקה‬
‫הגג לפחות ‪ 2‬מ'‪.‬‬
‫‪ .11.6.5‬מיקום מזגנים בבתים עם גגות משופעים וכאשר אין אפשרות למקם מנועים על גג‬
‫שטוח יהיה במסתורים שישולבו תכנונית כחלק אינטגראלי מהחזיתות של המבנה‪.‬‬
‫‪ .11.6.6‬בבתי דירות ישולבו מסתורי מזגנים בתכנון החזיתות‪ ,‬המבקשים יראו תוכנית מיזוג עם‬
‫פתרון למיקום מנועים חיצוניים לכל החדרים בדירות‪.‬‬
‫‪ .11.6.7‬בבתי דירות ישולב תכנון מסתורים לתליית כביסה ליבוש‪.‬‬
‫‪ .11.6.8‬מסתורי מזגנים ומסתורי כביסה המהווים חלק מחזיתות המבנה יהיו מעוצבים בגמר‬
‫דומה לגמר חומרי המבנה )טיח אבן וכו'( או מלוחות עץ צבוע או לוחות צמנט דמוי עץ‪.‬‬
‫לא יותרו מסתורים עשויים מתכת או פלסטיק‪.‬‬
‫‪ .11.7‬הצללות חיצוניות‬
‫‪ .11.7.1‬תותר בניית מצללות )פרגולות( מעץ‪ ,‬מתכת ובטון יש להגיש פרט תכנוני לקבלת היתר‪.‬‬
‫‪ .11.7.2‬שטח הקירוי במצללה לא יעלה על ‪ 40%‬משטח המצללה כולה‪ ,‬חישוב שטח הכיסוי‬
‫יכלול את השטח של הקורות הקונסטרוקטיביות שלה‪.‬‬
‫‪ .11.7.3‬תותר בניית מצללות קלות )עשויות עץ או מתכת( במרחק מזערי של ‪ 1‬מ' מגבול מגרש‬
‫צידי או גבול מגרש אחורי )שאינו פונה לרחוב או דרך ציבורית(‪ ,‬מצללות בטון יבנו בקווי‬
‫בניין בלבד‪.‬‬
‫‪ .11.7.4‬לא יותר לבנות מצללה החורגת מקו בנין קדמי אלא למטרת הצללות חלון לפי הסעיף‬
‫הבא‪.‬‬
‫‪ .11.7.5‬יותרו הצללות לחלונות הבולטות מהקיר‪ .‬אלמנט הצללה הבולט עד ‪ 50‬ס"מ יוכל להיות‬
‫מחומר מלא‪ .‬מצללות שבולטות יותר מ‪ 50‬ס"מ מהקיר יהיו בכיסוי של עד ‪ 40‬אחוז‬
‫כנהוג במצללות‪.‬‬
‫‪ .11.7.6‬יותרו סוככי הצללה מבד הניתנים לפתיחה וסגירה ידנית או חשמלית‪ .‬סוככים אלו לא‬
‫יבלטו מעבר למרחק ‪ 1‬מ' מקו מגרש צידי ואחורי ו‪ 3‬מ' מקו בניון קדמי‪.‬‬
‫‪ .11.7.7‬סוככים או מצללות המתוכננים במרפסות דירות בבתי דירות יהיו אחידים לכל הדירות‬
‫בפרטיהם וחזותם‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫‪ .12‬שימור אתרים ומבנים‬
‫‪ .12.1.1‬לתוכנית זו מצורף נספח מבנים ואתרים לשימור‪ .‬נספח זה מציין אתרים בעלי חשיבות‬
‫היסטורית‪ ,‬ערך אדריכלי ייחודי או ערך נופי שראוי לשמרו לטובת הכלל‪.‬‬
‫‪ .12.1.2‬מהנדס המועצה והועדה המקומית לתכנון ובניה קרית טבעון רשאים לעדכן נספח זה‬
‫מעת לעת בסיוע מומחים‪ ,‬המועצה לשימור אתרים‪ ,‬וועדת השימור שממונה על ידי‬
‫מועצת קרית טבעון‬
‫‪ .12.1.3‬כל בקשה להיתר בנייה להרחבת מבנה או בנייה חדשה במתחם‪/‬מבנה לשימור‪ ,‬תועבר‬
‫ע"י הועדה המקומית לחו"ד ראשונית של ועדת שימור שתפעל לצד הועדה המקומית‪.‬‬
‫בהתאם לחוות דעת זו ועברו למבקש הבקשה הנחיות להתייחסות לנושא השימור‬
‫במקרה הנידון‪.‬‬
‫‪ .12.1.4‬כל פעולה במבנים‪ /‬מתחמים שהוגדרו לשימור )גם אם אינה כוללת תוספת שטחי‬
‫בניה( מחייבת הכנת בקשה מלאה להיתר בנייה שתתבסס על תיק תיעוד מפורט של‬
‫המבנה‪ /‬המתחם )עפ"י הנחיות משרד הפנים( שיערך ע"י אדריכל המתמחה בשימור‪.‬‬
‫‪ .12.1.5‬תיעוד מבנה יכלול גם התייחסות למרחב שסביב המבנה בכל תא השטח שיוגדר‬
‫רלוונטי על ידי מהנדס המועצה וועדת השימור‪ .‬בכלל זה יוגדרו עצים ומאפיינים נופיים‬
‫לשימור‪.‬‬
‫‪ .12.1.6‬במסגרת תיק התיעוד המפורט יינתנו הנחיות לאופי הארכיטקטוני‪ ,‬חומרי הגמר‪,‬‬
‫טכנולוגיית הבנייה‪ ,‬מאפייני אדריכלות נוף וצומח טבעי במקום‪ ,‬מסלע והשתלבות בנוף‬
‫המקומי‪ ,‬אופי מרכיבי הפיתוח‪ .‬כמו כן יתייחס המתעד לתוספות מאוחרות הפוגעות‬
‫באופי המבנה ושאותם יש להסיר מהמבנה או מהשטח סביבו‪.‬‬
‫‪ .12.1.7‬לאחר הכנת תיק התיעוד‪ ,‬אדריכל השימור יבחן את יישום התוספת‪/‬שינוי המבוקשים‬
‫וייתן חוות דעת בנושאים כגון היקפי הבנייה שרצוי לאשר‪ ,‬חומרי הגמר‪ ,‬השתלבות‬
‫במרקם המקומי והשפעת התוספת או השינוי המבוקשים על השתמרות ערכים מהותיים‬
‫במבנה ובמתחם המיועדים לשימור‪.‬‬
‫‪ .12.1.8‬במתחם לשימור לא יבוצע כל שינוי במפלסיות הקרקע הקיימת‪ ,‬תשמר ככל הניתן‬
‫רציפות השטח הפתוח והגינון‪.‬‬
‫‪ .12.1.9‬יש לשמר במידת האפשר את היעוד המקורי של המבנים לשימור‪ .‬מבנים שיועדו לצרכי‬
‫ציבור ימשיכו לשמש כמבני התכנסות‪ ,‬תרבות או מסחר בדגש היסטורי‪-‬מקומי‪.‬‬
‫‪ .12.1.10‬הבקשה להיתר תכלול את העמדת המבנים הגובלים עם המבנה בכל צידיו וכן תציג‬
‫את השתלבות מערך השבילים והנגישות למבנים‪ ,‬חנייה‪ ,‬מתקני תשתית וגדרות‪.‬‬
‫‪ .12.1.11‬הבקשה ותיק התיעוד יועברו לדיון בועדת השימור של המועצה המקומית‪ ,‬טרם‬
‫הבאתה לדיון בוועדה המקומית לתכנון ובניה‪ ,‬לצורך קבלת הערות והנחיות שיבטיחו‬
‫שימור המתחם‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫טיוטה לעיון והערות ‪1/4/2013‬‬
‫‪ .12.1.12‬שימור המבנה בפועל לפי הוראות אדריכל השימור יהווה תנאי לקבלת טופס איכלוס‬
‫במבנה ) אדריכל השימור יאשר קיום הוראותיו שהתקבלו כחלק מהבקשה להיתר(‪.‬‬
‫‪32‬‬