‫‪1‬‬ ‫תפיסת הביטחון של ישראל‬ ‫יצחק בן־ישראל‬ ‫‪2‬‬ ‫הספר מוקדש להוריי‪,‬‬ ‫חיים שרה זיכרונם לברכה‬ ‫‪3‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫מבוא‬ ‫פרק א'‪ :‬שורשים‬ ‫פרק ב'‪ :‬תפיסת הביטחון של ז'בוטינסקי‬ ‫פרק ג'‪ :‬המהפך של בן־גוריון‪ :‬איום של צבאות פולשים‬ ‫פרק ד'‪ :‬המטרות והיעדים האסטרטגיים של תפיסת הביטחון‬ ‫פרק ה'‪ :‬האילוץ הכלכלי‬ ‫פרק ו'‪ :‬איכות במקום כמות‬ ‫פרק ז'‪ :‬תפיסת הסיבובים‪ ,‬הכרעה והרתעה מצטברת‬ ‫פרק ח'‪ :‬סוגיית העורף‬ ‫פרק ט'‪ :‬קיר הברזל‪ ,‬הפרויקט בדימונה והברית עם ארה"ב‬ ‫פרק י'‪ :‬תפיסת הביטחון במבחן הזמן ושינוי הפרדיגמה‬ ‫פרק י"א‪ :‬איום הטרור – האינתיפאדה השנייה‬ ‫פרק י"ב‪ :‬שינוי תפיסת הביטחון – מעימות עם מדינות לעימות עם ארגונים‬ ‫פרק י"ג‪ :‬איום הטילים ושדה הקרב העתידי‬ ‫נספח‪ :‬סקירת הביטחון של בן־גוריון (‪ 11‬באוקטובר ‪)1593‬‬ ‫ביבליוגרפיה נבחרת‬ ‫‪4‬‬ ‫מבוא‬ ‫מדינת ישראל נולדה במלחמה‪ ,‬ונראה כי היא מלווה אותה מאז ועד היום‪ .‬אין זה אלא טבעי‬ ‫להניח כי תפיסת הביטחון של ישראל נולדה וגובשה במלחמת העצמאות ב‪ .1541 -‬אולם‪,‬‬ ‫כפי שאראה בספר זה‪ ,‬לתפיסת הביטחון יש שורשים קדומים יותר‪ ,‬וראשיתה עוד בשנות‬ ‫העשרים של המאה הקודמת‪ ,‬כרבע מאה לפני הולדתה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫באופן גס אפשר לחלק את ההיסטוריה הביטחונית של ישראל לשלוש תקופות‪ ,‬שבכל אחת‬ ‫מהן הייתה ליישוב היהודי בין הירדן לים התיכון תפיסת ביטחון אחרת‪.‬‬ ‫התקופה הראשונה התחילה מייד אחרי סיום מלחמת העולם הראשונה והכיבוש הבריטי של‬ ‫ארץ ישראל‪ .‬תחילתה בקרבות שהתחוללו בין היישוב היהודי ליישוב הערבי בשנים ‪-1521‬‬ ‫‪ 1521‬והיא נמשכה עד להחלטת האו"ם על חלוקת הארץ בכ"ט בנובמבר ‪ .1541‬העימות‬ ‫בתקופה זו נשא אופי של סכסוך שכנים הרבים על מקורות מים‪ ,‬חלוקת אדמות וכדומה‪.‬‬ ‫התקופה השנייה החלה ערב הכרזת המדינה והיא נמשכה עד לתחילת שנות התשעים של‬ ‫המאה הקודמת‪ .‬איום הייחוס בתקופה זו הפסיק להיות השכן הפלסטיני‪ ,‬והפך להיות איום‬ ‫הפלישה של צבאות מדינות ערב השוכנות לגבולות המדינה‪ .‬מדינת ישראל הצליחה לגבש‬ ‫עם הקמתה תפיסת ביטחון ייחודית להתמודדות עם המצב החדש‪ ,‬בו היא נטועה בלב עולם‬ ‫ערבי השואף להשמדתה והגדול עשרות מונים מאוכלוסייתה‪ .‬הצלחת תפיסת הביטחון של‬ ‫התקופה השנייה הביאה חלק ממדינות ערב להתייאש מכוונתן לחסל את מדינת ישראל‬ ‫ולפנות לדרך פרגמאטית יותר של חיים לצדה‪ .‬כך נחתמו הסכמי השלום עם מצרים וירדן‪,‬‬ ‫וסכנת הפלישה המיידית של צבאות ערב הצטמצמה באופן ניכר‪.‬‬ ‫צמצום איום הייחוס הקלאסי הביא לחשיפה מחדש של הסכסוך הישן עם הפלסטינים‪ ,‬שלא‬ ‫נפתר מעולם‪ .‬במקביל‪ ,‬שוחרי רעתה של ישראל חיפשו ומצאו דרכים אחרות להתמודדות‬ ‫איתה‪ ,‬דרכים שתפיסת הביטחון הקלאסית (דהיינו‪ ,‬זו של התקופה השנייה) לא סיפקה להן‬ ‫מענה טוב‪ .‬בהקשר זה יש לציין את נשק הטרור (ובמיוחד טרור המתאבדים) ואת נשק‬ ‫הטילים (הן קצרי הטווח הנמצאים בידי ארגוני הטרור והן ארוכי הטווח המוחזקים בידי‬ ‫מדינות)‪.‬‬ ‫כך החלה‪ ,‬בראשית שנות התשעים של המאה העשרים‪ ,‬להתגבש תפיסת ביטחון שלישית‪ ,‬זו‬ ‫‪9‬‬ ‫שאיום הייחוס שלה אינו עוד רק פלישה של צבאות זרים‪ ,‬אלא ארגונים וגופים תת־מדינתיים‬ ‫(כמו חמאס ברצועת עזה וחזבאללה בלבנון)‪.‬‬ ‫ספר זה עוסק בתיאור שלוש התפיסות הביטחון של ישראל שנמנו לעיל‪ .‬הוא מבוסס על‬ ‫מחקרים שנעשו על ידי הכותב‪ ,‬בעיקר במסגרת התוכנית ללימודי ביטחון וסדנת יובל נאמן‬ ‫למדע‪ ,‬טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬