‫‬ ‫משולחן הבד"צ‬ ‫לוח יום–יומי‬ ‫‪ -‬הלכה למעשה ‪-‬‬ ‫לימי הפורים תשע"ה‬ ‫קיצור עיקרי הלכות ומנהגי פורים השכיחים ונוגעים למעשה‬ ‫ע"פ בקשת רבים‪ ,‬מצו"ב מטעם הבד"צ‪ ,‬הלכות ומנהגי פורים‪ ,‬במתכונת של לוח יום–יומי‪.‬‬ ‫נערך על–פי שיעורים שנמסרו מהמרא–דאתרא וחבר הבד"צ הרב יוסף ישעי' ברוין שליט"א‬ ‫מחמת קוצר היריעה והזמן לא באו כי אם עיקרי הלכות והמנהגים* ללא מ״מ וציונים**‬ ‫הערה כללית‪ :‬הזמנים שנכתבו כאן הם לשכונת קראון הייטס‪ .‬כיון שאי‬ ‫שבת קודש‪ ,‬ט' אדר‪ ,‬תצוה‪ ,‬זכור‬ ‫אפשר לצמצם‪ ,‬וישנם כמה גורמים היכולים להשפיע על הדיוק בזה‪,‬‬ ‫בשיחת ט' אדר תש"נ (סה"ש תש"נ ח"א ע' ‪ :)326‬ט' אדר הוא היום‬ ‫שבו הועבר המרכז של חסידות חב"ד מחצי כדור העליון לחצי כדור‬ ‫התחתון ‪ -‬בבוא כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו לארצות הברית באופן‬ ‫של קביעות (כמדובר כמ"פ)‪ .‬ועיי"ש בהע' ‪ 16‬השייכות להנזכר במגילת‬ ‫תענית והובא בשו"ע או"ח סתק"פ שגזרו בו תענית שנחלקו ב"ש וב"ה‪.‬‬ ‫לפיכך ראוי להקדים [או לאחר‪ ,‬לפי הענין] את הזמן במידת–מה ‪ -‬ולא‬ ‫לחכות לרגע האחרון‪.‬‬ ‫*) בתוספת כמה תזכורות מענייני "הלכתא למשיחא"‪ ,‬מתוך ציפיה ותשוקה לגאולה‬ ‫האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש‪ ,‬שאז אפשר יהיה לקיימן כפשוטן להלכה למעשה‪,‬‬ ‫מיוסד על הוראות כ"ק אד"ש בריבוי שיחות‪ ,‬ומהן‪:‬‬ ‫"מדובר כמ"פ לאחרונה‪ ,‬אז לויט אלע סימנים שטייען מיר היינט אויף דעם שוועל פון‬ ‫דער גאולה‪ ,‬ווען "הנה זה (משיח) בא"‪ ,‬ותיכף ומיד רגע לאח"ז ‪ -‬כבר בא‪ .‬דערפון איז‬ ‫אויך מובן בנוגע צו דער עבודה פון אידן וואס פאדערט זיך ‪ . .‬אז א אידן'ס אויפפירונג‬ ‫אין אלע ענינים אין זיי ן טאג טעגלעכן לעבן אויך בזמן הזה תיכף ומיד פאר דער גאולה‬ ‫ איז מעין ובדוגמת דעם לעבן און הנהגה פון אידן בימות המשיח ממש‪[ .‬וואס דאס‬‫איז אויך די הדגשה המיוחדת בתקופה האחרונה בהנוגע דעם לימוד פון "הלכתא‬ ‫למשיחא"‪ ,‬די הלכות וואס זיינען נוגע צו דעם לעבן פון אידן בזמן הגאולה]"‪( .‬שיחת‬ ‫שמח"ת תשנ"ב ‪ -‬סה"ש תשנ"ב ע' ‪ - .39‬חלק מההדגשות אינן במקור)‪.‬‬ ‫"דער אויבערשטער בעט זיך ביי אידן אז זיי זאלן זיך עוסק זיין ב"סדר קרבנות" ‪ . .‬ובכלל‬ ‫זיך עוסק זיין בתורת עולה כו' (וואס דורכדעם איז כאילו הקריב כו') ‪ -‬און דאס וועט‬ ‫ברענגען דעם הקריב עולה וכו' כפשוטו ‪ -‬המלך המשיח כו' בונה המקדש כו' וחוזרין כו'‬ ‫מקריבין קרבנות כו' ככל מצותה האמורה בתורה במהרה בימינו ממש‪ ,‬וכנ"ל ‪ -‬ושם נעשה‬ ‫לפניך את קרבנות חובותינו כו' כמצות רצונך‪( ".‬לקוטי שיחות כרך יח ע' ‪.)341‬‬ ‫"מוסיפים גם בהתשוקה והגעגועים להגאולה ‪ . .‬שענין זה נעשה גם ע"י ההוספה בלימוד‬ ‫התורה בעניני הגאולה וביהמ"ק‪ ,‬אשר‪ ,‬הלימוד בענינים אלו ממהר ומזרז עוד יותר קיומם‬ ‫בפועל ממש‪ ,‬כך‪ ,‬שמהלימוד יוצאים תיכף ומיד לפגוש את משיח צדקנו‪ ,‬ואומרים לו שזה–‬ ‫עתה סיימו ללמוד כמה הלכות הקשורות עם ביאתו! נוסף לכך שכיון ש"אחכה לו בכל יום‬ ‫שיבוא"‪ ,‬נכללים ב"הלכות הצריכות להן" [לנשים] בכל יום כו"כ דינים דהלכות קרבנות‬ ‫וכיו"ב‪( ".‬משיחה לנשי ובנות חב"ד‪ ,‬ספר השיחות ה'תש"נ כרך ב ע' ‪)485‬‬ ‫**) מקורות להמובא בפנים ניתן למצוא בשולחן ערוך ונושאי כלים‪ .‬קיצור שולחן ערוך‪.‬‬ ‫ספר המנהגים–חב״ד‪ .‬לוח כולל חב״ד‪ .‬שיחות מאמרים ואגרות קודש‪ .‬ועוד ועוד‪.‬‬ ‫❖ שבת לפני פורים מוציאים שני ספרי תורה‪ ,‬הראשון לפרשת השבוע‬ ‫והשני לפרשת זכור (בסוף פרשת כי תצא) שהיא חובה מן התורה‬ ‫שישמענה כל אדם מישראל‪ ,‬בכדי לזכור את שעשה עמלק לישראל‬ ‫בצאתם ממצרים‪ .‬ותיקנו לקרותה בעשרה ומתוך ספר תורה בשבת‬ ‫שלפני פורים‪ ,‬כדי להקדים זכירת עמלק ("זכירה") למפלת המן‬ ‫("עשייה")‪ .‬‬ ‫❖ על השומעים לכוון לצאת מצות זכירת עמלק‪ .‬‬ ‫❖ לכמה פוסקים גם נשים חייבות במצוה זו‪ .‬באם קשה עלי׳ לילך לבית‬ ‫הכנסת‪ ,‬תקרא מתוך חומש‪ .‬‬ ‫❖ מי שאינו יכול להגיע לבית–הכנסת‪ ,‬עליו לקרוא פרשת זכור מתוך‬ ‫חומש‪ .‬לכמה פוסקים ניתן בדיעבד לצאת ידי חובה בקריאת–התורה‬ ‫(שלפני קריאת המגילה) ביום פורים‪ .‬‬ ‫❖ אומרים "אב הרחמים"‪ .‬‬ ‫❖ במנחה אומרים "צדקתך"‪ .‬‬ ‫הלכתא למשיחא‪ :‬לרוב הפוסקים (וכ"ה להלכה) ‪ -‬מצות זכירת עמלק‬ ‫נוהגת מן התורה גם בזמן הזה כשאין אפשרות למחיית עמלק‪ .‬אבל י"א‬ ‫שאינה נוהגת מדאורייתא רק בימות המשיח כשתהי' אפשרות לקיים‬ ‫מצות מחיית עמלק (ראה נר מצוה למהר"י סיד (שאלוניקי תק"ע) ח"א‬ ‫‪From the Desk of Badatz‬‬ ‫‪ ‬לוח יום–יומי ‪ -‬הלכה למעשה – לימי הפורים תשע"ה ‪ ‬ע"י בד"צ דק"ק קראון הייטס ‪‬‬ ‫סי"א אות לד (קסח‪ ,‬ב‪-‬ג) בדעת הסמ"ג והרמב"ם‪ .‬וראה גם שו"ת ידי‬ ‫חיים (להבן איש חי) או"ח סתרפ"ה‪ .‬אבל ראה ברית משה על הסמ"ג‬ ‫(מל"ת רכו)‪ .‬דברי חזקיהו ח"א קונטרס ג ע' ח ואילך‪ .‬שו"ת בצל החכמה‬ ‫ח"ו סמ"ח סק"י ויא‪ .‬וראה בארוכה לקו"ש חכ"א דלקמן)‪.‬‬ ‫לגבי מצות זכירת עמלק בימות המשיח לאחרי שכבר נתקיימה מחיית‬ ‫עמלק ‪ -‬כתב המנחת חינוך (מצוה תרג ‪ -‬הובא בלקו"ש חי"ד ע' ‪91‬‬ ‫הערה ‪" :)24‬אפשר אף בביאת משיחנו שיכרת עמלק מכל וכל ולא יהי'‬ ‫זכר להם‪ ,‬מ"מ הזכירה יהי' תמיד מ"ע‪ ,‬לזכור ולא לשכוח"‪( .‬ובלקו"ש‬ ‫שם‪" :‬וצ"ע שכותב זה בדרך אפשר והרי ‪ . .‬לכאורה ודאי הוא"‪ .‬ועד"ז‬ ‫נתבאר בארוכה בשיחת ש"פ תצוה תש"מ‪ .‬ש"פ צו תשד"מ‪ .‬וראה‬ ‫באו"א במלאכת שלמה מגילה פ"ג מ"ד ‪ -‬הובא בלקו"ש חכ"א ע' ‪191‬‬ ‫הערה ‪ .26‬אבל עיי"ש בפנים השיחה‪ .‬ולהעיר מתיב"ע תצא כה‪ ,‬יט לגבי‬ ‫מל"ת ד"לא תשכח"‪" :‬ואפילו ליומי מלכא משיחא לא תתנשי"‪ .‬אבל‬ ‫להעיר מרבינו בחיי תצא שם‪ .‬וכ"מ בפי' הרמב"ן עה"ת שם‪[ .‬ומש"כ‬ ‫בתיב"ע בשלח יז‪ ,‬טז לגבי מצות מחיית עמלק "מדרא דמשיחא ומדרא‬ ‫דעלמא דאתי" (ועד"ז במכילתא שם) ‪ -‬נתבאר בשיחת ליל שמח"ת‬ ‫תשמ"ו‪ .‬וראה גם שיחת ש"פ תצוה תשמ"ז]‪ .‬וילה"ע מחדא"ג מהרש"א‬ ‫(ברכות יג‪ ,‬רע"א) דבמקום דכתיב בי' זכר‪ ,‬גם לעתיד לא יבטל הזכר‬ ‫לגמרי)‪.‬‬ ‫מבצע פורים‪:‬‬ ‫❖ במכתב כללי מיום י"א אדר ה'תשל"ז (נדפס בלקו"ש חט"ז ע' ‪:)619‬‬ ‫"מבצע פורים‪ ,‬להשתדל שכל אחד ואחת יקיים כל מצוות ימי הפורים‬ ‫ועניניהם כהלכתם‪ ,‬השתדלות על ידי דבור ‪ -‬הדבור עמהם בדברים‬ ‫היוצאים מן הלב בכ"ז‪ ,‬וע"י מעשה ‪ -‬במקום ובענין שיש צורך‪ :‬להמציא‬ ‫בעל קריאה (דהמגילה‪ ,‬וביום ‪ -‬גם דפ' ויבוא עמלק)‪ ,‬מנות ‪ -‬מוכנות‬ ‫לקיום מצות משלוח מנות‪ ,‬מטבעות ‪ -‬לקיום מצות מתנות לאביונים‪.‬‬ ‫ומה טוב ‪ -‬לצרף גם קיצור הלכות פורים הצריכות‪ ,‬ועכ"פ ‪ -‬קיצור‬ ‫פרשת ימי הפורים האלה ותקפו של נס"‪ .‬‬ ‫❖ ובמכתב כללי מיום י"א אד"ש ה'תשמ"א (לקו"ש חכ"א ע' ‪489‬‬ ‫ואילך)‪" :‬אין קאנקרעטע ווערטער‪ :‬פארשטארקן און פארברייטערן די‬ ‫צוגרייטונגען צו פורים‪ ,‬אין אן אופן אז יעדער איד מנער ועד זקן טף‬ ‫ונשים‪ ,‬זאל מקיים זיין פורים אין דער פולסטער מאס‪ ,‬אריינציעהנדיג‬ ‫אין דעם אלעם ‪ -‬קיום מצוות פורים ‪ . .‬אויך קינדער‪ ,‬א סאך קינדער‪,‬‬ ‫אלע קינדער‪ ,‬אינגעלאך און מיידעלאך‪ .‬און זעלבסט פארשטענדליך‪,‬‬ ‫ערמעגליכן און פארזארגן יעדער אידן וואס געפינט זיך אין ספעציעלע‬ ‫אומשטענדן (אין דער ארמיי‪ ,‬בתי זקנים‪ ,‬בתי יתומים‪ ,‬שפיטעלער‪ ,‬בתי‬ ‫האסורים) ער זאל קענען פראווען פורים ווי אויבן געשריבן"‪ .‬‬ ‫‬ ‫ג‬ ‫קודם השינה‪ .‬חתן וכלה במשך שבעת ימי המשתה‪ ,‬בעלי ברית (המוהל‬ ‫והסנדק ואבי הבן)‪ ,‬מעוברות ומניקות‪ ,‬ואלו שאינם בקו–הבריאות‪,‬‬ ‫פטורים מלהתענות‪ .‬לפרטים נוספים יש לעשות שאלת רב‪ .‬קוראים‬ ‫בתורה בתפילת שחרית ומנחה ("ויחל משה")‪ ,‬ומפטירים בתפילת‬ ‫מנחה כבכל תענית ציבור‪ .‬‬ ‫הלכתא למשיחא‪" :‬כל הצומות האלו עתידים ליבטל לימות המשיח ולא‬ ‫עוד אלא שהם עתידים להיות ימים טובים וימי ששון ושמחה שנאמר‬ ‫וכו'" (רמב"ם סוף הלכות תעניות ‪ -‬נתבאר בלקוטי שיחות חלק טו ע'‬ ‫‪ .412‬ע"ד חיוב סעודה לעת"ל ‪ -‬ראה מג"א הל' ת"ב (סי' תקנ"ב‬ ‫סקי"א)‪ .‬שיחת ב' דר"ה תשנ"ב)‪ .‬בנוגע לתענית אסתר (שלא נזכר‬ ‫בפסוק‪ ,‬ואינו שייך לענין החורבן והגלות) ‪ -‬ראה מכתב שבלקו"ש ח"ו‬ ‫ע' ‪ 371‬ד"ה וזכרם‪ .‬התוועדויות תשמ"ו ח"ב ע' ‪ .696‬אבל ראה ד"ה כי‬ ‫תשא תשמ"ז‪ .‬התוועדויות תנש"א ח"ב ע' ‪ .288‬סה"ש תשמ"ח ח"א ע'‬ ‫‪( 292‬ב"כותרת")‪ .‬ולהעיר מסה"ש תש"נ ח"א ע' ‪ 349‬הערה ‪.109‬‬ ‫ואכ"מ‪.‬‬ ‫❖ מנהג ישראל להרבות בצדקה ביום התענית‪ .‬נוהגין לשער מה שהיה‬ ‫אוכל ביום התענית‪ ,‬ליתן לעניים בערב‪.‬‬ ‫❖ בשחרית‪ :‬רק הש"ץ אומר עננו‪ ,‬בחזרת הש"ץ‪ ,‬בין ברכת גאל ישראל‬ ‫לברכת רפאנו‪[ .‬וכן אומרו במנחה‪ ,‬כדלקמן]‪.‬‬ ‫❖ שכח השליח ציבור להוסיף עננו‪ ,‬אם עדיין לא סיים ברוך אתה ה' של‬ ‫ברכת רפאנו ‪ -‬יחזור ויאמר עננו‪ .‬ויתחיל שוב ברכת רפאנו‪ .‬אבל אם‬ ‫סיים את הברכה ‪ -‬יאמרה בשמע קולנו כיחיד המתפלל‪ ,‬ויחתום‬ ‫"העונה בעת צרה ושומע תפילה"‪ .‬שכח בשמע קולנו ‪ -‬יאמרה בפני‬ ‫עצמה לאחר ברכת שים שלום‪.‬‬ ‫❖ שחרית‪ :‬אמירת הסליחות בתוך סדר התפילה‪.‬‬ ‫❖ סדר התפלה לשחרית‪ :‬לאחרי חזרת הש"ץ‪ ,‬תחנון‪ ,‬נפילת אפים‪,‬‬ ‫סליחות‪ ,‬אבינו מלכנו הארוך‪ ,‬ואנחנו לא נדע‪ ,‬חצי קדיש‪ .‬מוציאים ס"ת‬ ‫וקורין ג' גברי בפרשת ויחל משה‪.‬‬ ‫❖ מחצית השקל‪ :‬לפני מנחה נוהגים לתת לצדקה (לעניים וכן לצרכי‬ ‫בית הכנסת) שלושה מטבעות (לזכר שלושת הפעמים בהם מופיעה‬ ‫המילה "תרומה" בפרשת שקלים) לזכר "מחצית השקל" שנתרמה מידי‬ ‫שנה‪ ,‬בחודש אדר‪ ,‬לבית–המקדש (כדי שבחודש ניסן יתחילו להקריב‬ ‫קרבנות ציבור מתרומה חדשה)‪ .‬משתמשים במטבעות של חצי דולר‪ .‬יש‬ ‫המעדיפים להשתמש בדווקא במטבעות העשויים מכסף (ולהעיר מערוה"ש‬ ‫הל' שקלים ספ"ב ס"ב‪-‬ד וספ"ד ס"ב‪ .‬וצ"ע שהרי היו שוקלין דרכונות (שקלים פ"ב מ"ג)‬ ‫שהם של זהב (ראה ירושלמי שקלים פ"ג ה"ג‪ .‬פירש"י בכורות נא‪ ,‬א ד"ה מצרפין‪ .‬פי'‬ ‫הרע"ב שם ועוד)‪ .‬אבל ראה רמב"ם שקלים פ"א ה"ו שהיו שוקלים בסלעים‪ ,‬ועיי"ש‬ ‫בראב"ד‪ .‬וראה שקל הקודש שם ה"א ד"ה מחצית‪ .‬וראה בפירש"י מגילה כט‪ ,‬ב דמ' קצת‬ ‫שא"מ בפרוטות‪ .‬אבל ראה חינוך מ' קה‪( .‬אלא שבחינוך שם נז' גם שו"כ‪ ,‬אף שא"מ‬ ‫יום רביעי י"ג אדר‪ ,‬תענית אסתר‬ ‫במצות מחה"ש‪ .‬וראה מנחת סולת שם‪ .‬ועוד)‪ .‬ובדרך החידוד‪ ,‬ילה"ע ממטבע של אש‬ ‫וא"ל הקב"ה זה יתנו (וראה תורת משה להחת"ס ריש פ' תשא( משא"כ במנורה של אש‬ ‫❖ מטעמי התענית‪ :‬לזכר היום בו התענו היהודים כשנקהלו לעמוד על‬ ‫נפשם בי"ג באדר (בשנת ג'תו)‪ .‬וי"א לזכר שלושת הימים בחודש ניסן‬ ‫שבהם התענו אסתר והיהודים אשר בשושן (וראה לקו"ש ח"ו ע' ‪ .)371‬שו"ת מנח"א ח"א ס"ל)‪ .‬ניתן להחליף את המטבעות האישיות עם‬ ‫❖ החייבים בתענית‪ :‬מגיל בר–מצוה ובת–מצוה ואילך‪ .‬זמן התענית‪ :‬המטבעות מכסף שאצל הגבאים וכיו"ב‪[ .‬יש שכתבו שאין לקרוא‬ ‫מעלות השחר (לחשבון ‪ 16.1‬מעלות) בשעה (‪ )5.04‬ועד צאת הכוכבים למטבעות בשם מחצית השקל כי אם זכר למחצית השקל‪ .‬וכיו"ב‪ .‬וראה‬ ‫(‪ .)6:18‬הרוצה להשכים ולאכול לפני עלות השחר‪ ,‬עליו להתנות זאת שיחת ש"פ שקלים תשכ"ו בטעם שאין חשש בנתינת מחצית השקל‬ ‫(להדעות שהי׳ של אש‪ .‬וי״א גם ארון ושולחן) נאמר וראה ועשה בתבניתם (וראה רבינו‬ ‫בחיי תרומה כה‪ ,‬מ‪ .‬ועוד)‪ .‬וראה יסוש"ה שער יב‪ .‬מנהגי חת"ס‪ .‬כה"ח סתרצ"ד סק"כ‪.‬‬ ‫משולחן הבד"צ‬ 2 Day-by-Day Halachic Guide  Purim 5775  Badatz of Crown Heights Day-by-Day Halachic Guide Detailed laws and customs for Purim 5775 The following points were distilled from a series of public shiurim that were delivered by Horav Yosef Yeshaya Braun, member of the Badatz of Crown Heights. THE BASIC LAWS AND CUSTOMS PRESENTED BELOW ARE DERIVED FROM MULTIPLE SOURCES . HOWEVER , DUE TO A DEARTH OF SPACE AND TIME THEY ARE PRESENTED WITHOUT THEIR REFERENCES AND HALACHIC NOTES . PRIMARY SOURCES INCLUDE: SHULCHAN ARUCH AND COMMENTARIES , KITZUR SHULCHAN ARUCH, SEFER HAMINHAGIM CHABAD , LU’ACH COLEL CHABAD, SICHOS, MA’AMARIM, IGROS KODESH. THE INTENTION OF THIS SUMMARY IS PRESENT THE RELEVANT LAWS , NOT TO REPLACE EACH PERSON’S OBLIGATION TO REVIEW THE HALACHOS COMPREHENSIVELY . _______________ Shabbos Zachor, Parshas Tetzaveh, 9th Adar/ February 28 On the Shabbos before Purim, two sifrei Torah are taken out. The weekly parshah is read from the first sefer Torah. The second is used to read Parshas Zachor, which can be found at the end of Parshas Ki Seitzei. Every Jewish person has a biblical obligation to hear the reading of Parshas Zachor, in order to remember Amalek’s attack on the Jewish people on their way out of Egypt. Chazal established the rule that it must be read in a minyan of at least ten people, from a sefer Torah, and on the  _______________ Everyone is obligated to come to shul and listen to Parshas Zachor in order to remember the war that Amalek waged against the Jewish Nation in the desert, and that we have a mitzvah of destroying their name. According to many opinions, women are also obligated to hear Parshas Zachor. If one is unable to come to shul to hear the reading, one should still recite the verses from a Chumash. Some poskim maintain that one may fulfill the mitzvah with the reading of the Torah on Purim which precedes the Megillah. These two options should only be used if they are absolutely the only choices. Shabbos prior to Purim so that we first hear the Av Harachamim is recited during Shacharis, commandment to destroy Amalek and then hear the actual Tzidkasecha is recited during Minchah. downfall of Amalek, i.e., the downfall of Haman as recorded in the Megillah. One must have the intention of fulfilling his biblical  This law will become relevant when Moshiach comes: According to many halachic authorities—and according to the final ruling—the biblical obligation to remember Amalek while listening to Parshas commandment to recall the deeds of Amalek remains in Zachor. effect today, although its practical application (the From the Desk of Badatz ‫משולחן הבד"צ‬ Day-by-Day Halachic Guide  Purim 5775  Badatz of Crown Heights 3 eradication of Amalek’s descendants) cannot be defended themselves from their enemies. Alternatively, it fulfilled. commemorates the three days Esther and the people of Other commandment authorities currently consider dormant, this and biblical that its obligation will be renewed only in the Era of Moshiach, when its implementation will become possible. (See the relevant references in the Hebrew section of this publication.) Shushan fasted during the month of Nissan before Esther went to King Achashverosh. All men (from the age of 13 years) and women (from the age of 12 years) should refrain from eating and drinking on Ta’anis Esther from daybreak, 5:04a.m., until nightfall, Regarding the obligation to remember Amalek even 6:18p.m. Those who wish to wake up early and eat before after Amalek will be fully eradicated after the coming of daybreak should have in mind to do so before retiring the Moshiach, the Minchas Chinuch states, “After the night before. Pregnant or nursing women, or people feeling coming of our righteous Moshiach with the result that ill, are exempt. Consult a Rav if necessary. Amalek will be entirely eradicated, leaving no remnant behind, it is possible that the Torah’s positive commandment to remember Amalek will remain an eternal commandment—to remember and not to forget,” (Mitzvah 603). The Rebbe quotes this in Likkutei Sichos (vol. 14, p. 91, fn. 24) and comments, “It is difficult to understand why he offers this as a possibility when it is apparently a certainty.” The Rebbe discusses this issue at length, along the same lines, in Sichas Shabbos Parshas Tetzaveh 5740. (For further discussion on this topic, see the following sources: Meleches Shlomo to Megillah 3:4, offering an alternate view. He is quoted in Likkutei Sichos, vol. 21, p. 191, fn. 26; see, however, the rest of that sichah. See also Targum Yonason to Ki Seitzei 25:19, regarding the prohibition, “Do not forget;” he states, “Even during the Era of Moshiach, do not forget.” Rabbeinu Bachaye explains that verse contrarily, as is also implied by Ramban. In Sichas Leil Simchas Torah 5746 (see also Sichas Shabbos Parshas Tetzaveh 5747), the Rebbe explains the statement of Targum Yonason to Beshalach 17:16—and a similar statement appears in the Mechilta to this verse—that the commandment to eradicate Amalek applies “in the generation of Moshiach and the generation of the future world.” Note that Maharsha states that whenever the Torah instructs us to recall a particular matter, the matter will not be entirely cancelled even in the Future Era (Chiddushei Maharsha, Berachos 13a (beg.).) Wednesday, 13th Adar/ March 4 Ta’anis Esther Ta’anis Esther commemorates the thirteenth of Adar, the day the Jews fasted and prayed to Hashem when they  This law will become relevant when Moshiach comes: Rambam states in his Laws of the Fasts: “All these fasts are destined to be cancelled in the Era of Moshiach. In fact, they will be transformed into festivals and days of rejoicing and gladness, as it is stated: ‘The fast of the fourth, the fast of the fifth, the fast of the seventh, and the fast of the tenth will be [days of] happiness and celebration and festivals for the House of Yehudah; and they will love truth and peace.’” (Ta’anis Esther is not mentioned in the above verse, nor does it commemorate the destruction or the exile. See the following sources: The Rebbe’s letter in Likkutei Sichos, vol. 6, p. 371, fn. Ve-zichrom; Hisva’aduyos 5746, vol. 2, p. 696. On the other hand, it is possible that this fast will also be cancelled in the Era of Moshiach. See Ma’amor entitled Ki Sisa 5747; Hisva’aduyos 5751, vol. 2, p. 288; Sefer HaSichos 5748, vol. 1, p. 292 (in the sichah’s title). See also Sefer HaSichos 5750, vol. 1, p. 349, fn. 109.) Shacharis The Shliach Tzibur says Aneinu in the repetition of the Shemoneh Esrei. Selichos and Ovinu Malkeinu are recited during Shacharis, as on all fast days. Va-yechal is read from the Torah. Machatzis Hashekel It is customary to give three coins [see below] to tzedakah on Ta’anis Esther before Mincha, to commemorate the halfshekel that was donated annually to the Temple treasury during the month of Adar. This collection was made in Adar so that by Nissan the Communal Sacrifices (korbanos tzibur) could be purchased for the following year.