‫מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות‬ ‫המבנה החברתי‪-‬המרחבי של מטרופולין תל אביב‬ ‫שלמה חסון ומאיה חושן‬ ‫ירושלים‪ ,‬אוגוסט ‪2003‬‬ THE FLOERSHEIMER INSTITUTE FOR POLICY STUDIES The Socio-Spatial Structure of the Tel Aviv Metropolitan Area Shlomo Hasson and Maya Choshen ‫ שונמית קרין‬:‫עורכת אחראית‬ ‫ נורית רונאל‬:‫עורכת לשונית‬ ‫ זהבה דדון‬:‫הכנה לדפוס‬ ‫ דפוס אחוה בע"מ‬:‫הדפסה‬ Publication No. 1/49 '‫פרסום מס‬ ISSN 0792-6251 ‫ מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות בע"מ‬2003 © 5666252-02 :‫ פקס‬5666243-02 :‫ טל‬96440 ‫ ירושלים‬,'‫ א‬9 ‫רח' דיסקין‬ office@fips.org.il www.fips.org.il 2 ‫על המחברים‬ ‫פרופ' שלמה חסון – פרופ' לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית‪ ,‬מרכז את תכנית‬ ‫המחקרים על דת‪ ,‬חברה ומדינה ואת הכנת התסריטים במכון פלורסהיימר למחקרי‬ ‫מדיניות‪.‬‬ ‫ד"ר מאיה חושן – חוקרת במכון ירושלים לחקר ישראל ומלמדת בבית ספר לחינוך‬ ‫ובמכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה העברית ובמחלקה לארכיטקטורה‬ ‫בבצלאל‪.‬‬ ‫על המחקר‬ ‫במסגרת תוכנית המחקרים של מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות על חברה‪ ,‬מרחב‬ ‫וממשל בישראל הכינו פרופ' שלמה חסון וד"ר מאיה חושן מחקר מקיף שמתאר ומנתח‬ ‫את התהליכים הדמוגרפיים‪ ,‬החברתיים והמרחביים שהתחוללו במטרופולין תל אביב‬ ‫במהלך ארבעה העשורים האחרונים‪ .‬התהליכים הדמוגרפיים‪ ,‬החברתיים והמרחביים‬ ‫נבחנים בהשוואה לתהליכי צמיחה מטרופוליניים שהתרחשו במקומות אחרים בעולם‪,‬‬ ‫על סמך ניתוח זה מוצעים מספר כיוונים אפשריים להמשך ההתפתחות של מטרופולין‬ ‫תל אביב ומועלות המלצות לגבי המשך הפיתוח והתכנון של המטרופולין‪.‬‬ ‫על המכון‬ ‫בשנים האחרונות גוברת בישראל המודעות לחשיבותו של מחקר המכוון לסוגיות של‬ ‫מדיניות‪ .‬ד"ר סטיבן ה' פלורסהיימר יזם את ייסודו של מכון שיתרכז בסוגיות מדיניות‬ ‫ארוכות טווח‪ .‬מטרתו הבסיסית של המכון היא לחקור תהליכים יסודיים שיעסיקו את‬ ‫קובעי המדיניות בעתיד‪ ,‬לנתח את המגמות ואת ההשלכות ארוכות הטווח של תהליכים‬ ‫אלה ולהציע לקובעי המדיניות חלופות של מדיניות ואסטרטגיה‪ .‬תחומי המחקר‬ ‫המתנהל במכון הם‪ :‬יחסי דת‪ ,‬חברה ומדינה בישראל; יהודים וערבים בישראל; ישראל‬ ‫ושכנותיה הערביות; חברה‪ ,‬מרחב וממשל בישראל‪.‬‬ ‫חברי הוועד המנהל של המכון הם‪ :‬ד"ר סטיבן ה' פלורסהיימר )יו"ר(‪ ,‬עו"ד י' עמיהוד‬ ‫בן‪-‬פורת )סגן יו"ר(‪ ,‬מר דוד ברודט‪ ,‬לשעבר מנכ"ל משרד האוצר‪ ,‬ומר הירש גודמן‪,‬‬ ‫עמית מחקר בכיר במרכז יפה ללימודים אסטרטגיים‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬ראש‬ ‫המכון הוא פרופ' עמירם גונן‪ ,‬מן המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬ ‫משנה לראש המכון הוא פרופ' שלמה חסון מן המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה‬ ‫העברית בירושלים‪.‬‬ ‫מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות‬ ‫רשימת פרסומים על ממשל ופיתוח מקומי משנת ‪1995‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫‪.16‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫‪.24‬‬ ‫‪.25‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫‪.27‬‬ ‫‪.28‬‬ ‫‪.29‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫‪.31‬‬ ‫ערן רזין ואנה חזן‪ ,‬פיתוח מרכזי תעשייה ותעסוקה‪ :‬ממד השלטון המקומי‪1995 ,‬‬ ‫דניאל פלזנשטיין‪ ,‬בין תכנון לשווק‪ :‬מעמדו ומיסודו של הפיתוח הכלכלי המקומי בישראל‪1995 ,‬‬ ‫ערן פייטלסון‪ ,‬מדיניות שטחים פתוחים בליבת ישראל‪1995 ,‬‬ ‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬מדיניות ביזור דיפרנציאלית בשלטון המקומי‪1995 ,‬‬ ‫אפרים שלאין וערן פייטלסון‪ ,‬מדיניות שמירה על קרקע חקלאית‪1996 ,‬‬ ‫ערן רזין‪ ,‬תמורות בשוליים העירוניים‪-‬כפריים במטרופולין תל אביב‪1996 ,‬‬ ‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬מעבר לניהול אסטרטגי בשלטון המקומי‪1996 ,‬‬ ‫ערן רזין ואנה חזן‪ ,‬צעדים לבלימת הפרבור המפוזר‪ :‬בקרה תכנונית או "שינוי כללי המשחק"‪1996 ,‬‬ ‫שלמה חסון‪ ,‬הסדר העירוני החדש‪ :‬קואליציות ממשל עירוניות‪1997 ,‬‬ ‫נחום ביגר וסטיבן פלאוט‪ ,‬איגרות חוב מוניציפליות בישראל? ‪1997‬‬ ‫נחום בן‪-‬אליא ושי כנעני‪ ,‬אוטונומיה מקומית "ללא עלות"‪ :‬הפיתוח של מוסדות חינוך‪1997 ,‬‬ ‫אריה הכט‪ ,‬שידוד מערכות המימון ברשויות המקומיות בישראל‪1997 ,‬‬ ‫אבי חפץ ושות'‪ ,‬הנפקת איגרות חוב מוניציפליות למטרות ייעודיות בישראל‪1997 ,‬‬ ‫ענת בביץ וקובי נבון‪ ,‬הנפקת איגרות חוב מוניציפליות למטרות ייעודיות בישראל‪1997 ,‬‬ ‫שלמה חסון ואנה חזן‪ ,‬שותפויות בין המגזר הפרטי והמוניציפלי בפיתוח מקומי‪1997 ,‬‬ ‫יוסף שלהב‪ ,‬מינהל וממשל בעיר החרדית‪1997 ,‬‬ ‫לביאה אפלבום ודויד ניומן‪ ,‬התמורות במרחב הכפרי בישראל והשפעתן על השלטון המקומי‪1997 ,‬‬ ‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬היש מקום למנהל עיר מקצועי בישראל? ‪1997‬‬ ‫דויד ג'אנר קלואוזנר ודניאל פלזנשטיין‪ ,‬מקצועות חדשים ברשויות המקומיות בישראל‪1997 ,‬‬ ‫ערן רזין‪ ,‬פערים בחוסן התקציבי של רשויות מקומיות בישראל‪1998 ,‬‬ ‫ערן פייטלסון ואורי ברשישת‪ ,‬התפשטות היזמות הפרטית בקרקע ציבורית‪1998 ,‬‬ ‫מארק רוזנטראוב וערן רזין‪ ,‬ממשל מטרופוליני ופיתוח‪ :‬לקחים מאינדיאנפוליס‪1998 ,‬‬ ‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬הפרטת תשתיות מים וביוב‪ :‬בין יוזמה מקומית למדיניות ממלכתית‪1998 ,‬‬ ‫עמירם גונן )עורך(‪ ,‬ממשל ופיתוח מקומי‪ :‬סוגיות והצעות של מדיניות‪1998 ,‬‬ ‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬משבר הרשויות המקומיות בישראל‪) ,‬נייר עמדה(‪1998 ,‬‬ ‫דניאל פלזנשטיין‪ ,‬ההימור המקומי הגדול‪ :‬קזינו ככלי לפיתוח כלכלי מקומי בישראל‪1999 ,‬‬ ‫רחל אלתרמן‪ ,‬בין הפרטה להמשך הבעלות הלאומית‪ :‬מדיניות קרקע עתידית לישראל‪1999 ,‬‬ ‫ערן רזין‪ ,‬פערים תקציביים בין רשויות מקומיות קטנות לגדולות‪1999 ,‬‬ ‫יצחק שנל‪ ,‬עובדים זרים בדרום תל אביב‪-‬יפו‪1999 ,‬‬ ‫אברהם דיסקין ואבי עדן‪ ,‬הבוחר הרציונלי בבחירות המקומיות בישראל‪1999 ,‬‬ ‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬המימון הממשלתי והמשבר הכספי ברשויות המקומיות בישראל‪1999 ,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.32‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫‪.34‬‬ ‫‪.35‬‬ ‫‪.36‬‬ ‫‪.37‬‬ ‫‪.38‬‬ ‫‪.39‬‬ ‫‪.40‬‬ ‫‪.41‬‬ ‫‪.42‬‬ ‫‪.43‬‬ ‫‪.44‬‬ ‫ערן רזין‪ ,‬פערים תקציביים בין רשויות מקומיות ערביות ליהודיות‪ ,‬האם מצטמצם הפער?‪2000 ,‬‬ ‫נחום בן‪-‬אליא‪" ,‬קופת התכנון" – הפיסקליזציה של התכנון והפיתוח ברשויות המקומיות‪2000 ,‬‬ ‫ע' רזין וא' חזן‪ ,‬הליכים לשינוי תחומי שיפוט מוניציפליים‪ :‬דמוקרטיה מקומית לעומת שליטה‬ ‫מלמעלה‪2000 ,‬‬ ‫דני פלזנשטיין‪ ,‬יחסים חוצי גבולות ופיתוח כלכלי מקומי‪ :‬הקזינו בטאבה והעיר אילת‪2000 ,‬‬ ‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬אזרוח החינוך בישראל‪ :‬דה רגולציה‪ ,‬דמוקרטיזציה ואחריות גוברת‪2000,‬‬ ‫אברהם דיסקין‪ ,‬ימי ירושלים האחרונים‪ :‬הדמוקרטיה הישראלית החדשה‪2001 ,‬‬ ‫גדליה אורבך‪ ,‬יחסי שלטון מרכזי ומקומי בישראל‪ :‬בראי קרוואנים ומגורונים‪,1990-1992 ,‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫ערן רזין ואנה חזן‪ ,‬שינויי גבולות מוניציפליים והרשויות המקומיות הערביות‪2001 ,‬‬ ‫ערן רזין‪ ,‬פערים בחוסן התקציבי של רשויות מקומיות בישראל בשנת ‪ :2000‬יציבות ותמורות‬ ‫בתקופה של תהפוכות פוליטיות‪2002 ,‬‬ ‫יצחק שנל ומיכאל אלכסנדר‪ ,‬מדיניות עירונית כלפי מהגרי עבודה‪ :‬לקחי המקרה של תל‬ ‫אביב‪-‬יפו‪2002 ,‬‬ ‫לביאה אפלבום‪ ,‬יחסי הגומלין בין המועצה האזורית והוועד המקומי‪ :‬הסתגלות הדדית‬ ‫בסביבה משתנה‪2002 ,‬‬ ‫ערן רזין‪ ,‬רפורמה בארגון השלטון המקומי בישראל‪ :‬בין ריכוז לביזור‪ ,‬בין מסורתיות‬ ‫למודרניות‪2002 ,‬‬ ‫שלמה חסון ומאיה חושן‪ ,‬המבנה החברתי‪-‬מרחבי של מטרופולין תל אביב‪2003 ,‬‬ 6 ‫תוכן העניינים‬ ‫מבוא‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ 1‬צמיחה מטרופולינית – מסגרת השוואתית‬ ‫‪11‬‬ ‫שלביות בהתפתחות המערכת המטרופולינית‬ ‫תהליך פרבור של מגורים ותעסוקה‬ ‫המבנה החברתי של המטרופולין‬ ‫המלצות לגבי המדיניות המטרופולינית הרצויה‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪ 2‬דגמים דמוגרפיים ותמורות דמוגרפיות במטרופולין תל אביב‬ ‫ההתפשטות המרחבית והגידול הדמוגרפי‬ ‫השתנות תפרוסת האוכלוסייה במטרופולין‬ ‫מקורות הגידול הדמוגרפיים ומבנה הגילים של האוכלוסייה במטרופולין‬ ‫האוכלוסייה במטרופולין לפי השתייכות לאומית )יהודים וערבים(‬ ‫‪16‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪ 3‬דגמים חברתיים‪-‬כלכליים ותמורות חברתיות‬ ‫‪30‬‬ ‫הקשר בין מעמד חברתי‪-‬כלכלי‪ ,‬לאום ומוצא עדתי‬ ‫היבדלות גזרתית‬ ‫מובלעות חברתיות‪ :‬חרדים ועובדים זרים‬ ‫‪30‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪ 4‬לאן מועדות פני המטרופולין?‬ ‫אפשרויות לפיתוח מרחבי של המטרופולין‬ ‫המערכת הדמוגרפית‪-‬מרחבית והתמורות הצפויות בה‬ ‫המערכת החברתית‪-‬מרחבית והתמורות הצפויות בה‬ ‫בחינת האפשרויות לפיתוח המטרופולין לאור התמורות הדמוגרפיות‬ ‫והחברתיות הצפויות‬ ‫סיכום והמלצות למדיניות פיתוח‬ ‫ההתפשטות המרחבית‬ ‫התהליכים הדמוגרפיים‬ ‫התהליכים החברתיים‬ ‫‪35‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪45‬‬ ‫מקורות‬ ‫‪48‬‬ ‫נספח‬ ‫‪49‬‬ ‫לוחות‬ ‫לוח ‪ :1‬מטרופולין תל אביב‪ ,‬גודל האוכלוסייה בגלעין ובטבעות )באלפים ובאחוזים(‪1961-2000 ,‬‬ ‫לוח ‪ :2‬מטרופולין תל אביב‪ ,‬קצב גידול האוכלוסייה בגלעין ובטבעות‪,‬‬ ‫)באלפים ובאחוזים(‪1961-2000 ,‬‬ ‫לוח ‪ :3‬מטרופולין תל אביב‪ ,‬שיעורי ריבוי טבעי )לאלף תושבים(‪1985-2000 ,‬‬ ‫לוח ‪ :4‬מטרופולין תל אביב‪ ,‬שיעורי הגירה )לאלף תושבים(‪1985-2000 ,‬‬ ‫לוח ‪ :5‬מטרופולין תל אביב‪,‬שיעורי עלייה )השתקעות ראשונה ( )לאלף תושבים(‪1985-2000 ,‬‬ ‫לוח ‪ :6‬מטרופולין תל אביב‪ ,‬גודל האוכלוסייה בגלעין ובטבעות‪ ,‬לפי השתייכות לאומית‬ ‫)באלפים ובאחוזים(‪2000 ,‬‬ ‫גרפים‬ ‫גרף ‪ :1‬אוכלוסייה במטרופולין תל אביב‪1961-2000 ,‬‬ ‫גרף ‪ :2‬אוכלוסייה במטרופולין תל אביב כאחוז מאוכלוסיית ישראל‪1961-200 ,‬‬ ‫גרף ‪ :3‬השתנות תפרוסת האוכלוסייה במטרופולין תל אביב‪1961-2000 ,‬‬ ‫גרף ‪ :4‬שיעורי ריבוי טבעי במטרופולין תל אביב‪1985-2000 ,‬‬ ‫גרף ‪ :5‬שיעורי הגירה פנימית במטרופולין תל אביב‪1985-2000 ,‬‬ ‫גרף ‪ :6‬שיעורי עלייה בהשתקעות ראשונה במטרופולין תל אביב‪1985-2000 ,‬‬ ‫גרף ‪ :7‬גיל חציוני במטרופולין תל אביב ובישראל ‪1990-2000 ,‬‬ ‫גרף ‪ :8‬שיעורי ריבוי טבעי‪ ,‬עלייה והגירה בגלעין מטרופולין תל אביב‪1985-2000 ,‬‬ ‫גרף ‪ :9‬שיעורי ריבוי טבעי‪ ,‬עלייה והגירה בטבעת הפנימית במטרופולין תל אביב‪1985-2000 ,‬‬ ‫גרף ‪ :10‬שיעורי ריבוי טבעי‪ ,‬עלייה והגירה בשולי מטרופולין תל אביב‪1985-2000 ,‬‬ ‫מפות‬ ‫מפה ‪ :1‬השתרעות מרחבית של מטרופולין תל אביב‪1961 ,‬‬ ‫מפה ‪ :2‬השתרעות מרחבית של מטרופולין תל אביב‪1972 ,‬‬ ‫מפה ‪ :3‬השתרעות מרחבית של מטרופולין תל אביב‪1983 ,‬‬ ‫מפה ‪ :4‬השתרעות מרחבית של מטרופולין תל אביב‪2000 ,‬‬ ‫מפה ‪ :5‬מבנה הגילים של האוכלוסייה במטרופולין תל אביב‪2000 ,‬‬ ‫מפה ‪ :6‬גודל האוכלוסייה ביישובי מטרופולין תל אביב‪ ,‬לפי השתייכות לאומית‪2000 ,‬‬ ‫מפה ‪ :7‬מדד חברתי‪-‬כלכלי של יישובי מטרופולין תל אביב‪1999 ,‬‬ ‫מפה ‪ :8‬גידול האוכלוסייה במטרופולין תל אביב‪1961-1995 ,‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מבוא‬ ‫מטרופולין תל אביב היא הליבה הכלכלית של מדינת ישראל‪ .‬בשנת ‪ 2000‬התגוררו באזור זה‬ ‫‪ 2,786,000‬תושבים )כ‪ 44-‬אחוזים מאוכלוסיית המדינה(‪ .‬אזור מטרופולין זה העסיק קרוב‬ ‫למיליון איש )כמחצית מהמועסקים במשק( וייצר כמחצית מהתמ"ג בישראל‪ .‬במטרופולין‬ ‫תל אביב מרוכזות רוב ההנהלות של החברות הכלכליות והפיננסיות בישראל‪ :‬חברות היי‪-‬‬ ‫טק‪ ,‬בנקאות‪ ,‬ביטוח‪ ,‬משרדי נכסי דלא‪-‬ניידי ועוד‪ .‬מטעמים אלה מכונה מטרופולין תל אביב‬ ‫"הקטר הכלכלי" של מדינת ישראל‪ .‬הוא הוותיק והמפותח מבין ארבעת אזורי המטרופולין‬ ‫בישראל )האחרים הם‪ :‬ירושלים‪ ,‬חיפה ובאר שבע‪ ,‬ולכן התפתחותו הדמוגרפית והחברתית‬ ‫מעוררת עניין רב בקרב קובעי מדיניות‪ ,‬מתכננים וחוקרים(‪ .‬תהליכים המתחוללים‬ ‫במטרופולין תל אביב‪ ,‬ובכלל זה – הירידה במשקל הגלעין‪ ,‬הפרבור של מגורים‪ ,‬הנגיסה‬ ‫בשטחים פתוחים‪ ,‬יוממות לעבודה וגודש בכניסות לעיר המרכזית – מסתמנים כבר כיום‬ ‫באזורי המטרופולין של חיפה וירושלים‪ .‬לימוד מניסיון העבר של תל אביב והשוואה‬ ‫למקומות אחרים יכולים‪ ,‬על כן‪ ,‬להעשיר את הידע אודות אזורי המטרופולין בישראל‪,‬‬ ‫לאותת על מגמות צפויות בעתיד ולסייע בהתמודדות עם הבעיות של אזורי מטרופולין‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫בחיבור זה מובאים תיאור וניתוח של התהליכים הדמוגרפיים‪ ,‬החברתיים והמרחביים‬ ‫שהתחוללו במטרופולין תל אביב במהלך כארבעים שנה‪ ,‬מראשית שנות השישים של המאה‬ ‫העשרים ועד סוף המאה‪ .‬על סמך ניתוח זה מוצעים מספר כיוונים אפשריים להמשך‬ ‫ההתפתחות של מטרופולין תל אביב‪ ,‬ומועלות המלצות לגבי המשך הפיתוח והתכנון של‬ ‫האזור‪.‬‬ ‫באופן מפורט בוחן המאמר את השאלות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מה הן התמורות הדמוגרפיות שחלו במטרופולין לאורך זמן?‬ ‫‪ .2‬מה הם המאפיינים החברתיים של המטרופולין על חלקיו השונים?‬ ‫‪ .3‬מה הן המגמות הראשיות המסתמנות ואילו כיווני התפתחות צפויים בעתיד?‬ ‫‪ .4‬מה הן האופציות המרחביות האפשריות לפיתוח המטרופולין‪ ,‬ומה הסיכויי למימושן? על‬ ‫סמך ניתוח סוגיות ראשיות אלה יוצגו המלצות בתחומי הפיתוח המרחבי‪ ,‬הדמוגרפי‬ ‫והחברתי‪.‬‬ ‫במאמר ארבעה פרקים וסיכום‪ .‬בפרק הראשון מוצגת מסגרת השוואתית כללית בנושא‬ ‫צמיחה מטרופולינית‪ .‬בפרק השני נסקרים הדגמים והתמורות הדמוגרפיות במטרופולין תל‬ ‫אביב‪ .‬בפרק השלישי נסקרים הדגמים והתמורות החברתיות‪ .‬בפרק הרביעי נסקרות‬ ‫אופציות הפיתוח של מטרופולין תל אביב לאור התהליכים הדמוגרפיים והחברתיים הצפויים‬ ‫בעתיד‪ .‬בסיכום מועלות המלצות לפיתוח המטרופולין‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫צמיחה מטרופולינית – מסגרת השוואתית‬ ‫בפרק זה נבחנת השאלה עד כמה ייחודיים התהליכים במטרופולין תל אביב ועד כמה הם‬ ‫דומים לתהליכי צמיחה מטרופולינית שהתרחשו במקומות אחרים בעולם‪ .‬דמיון למקומות‬ ‫אחרים יכול לסייע בידי מתכננים ומקבלי החלטות בזיהוי תהליכים עתידיים ובגיבוש‬ ‫מדיניות להתמודדות עם בעיות שונות‪ .‬החיבור נפתח בבחינה השוואתית של תהליכי צמיחה‬ ‫מטרופולינית בעולם‪ .‬הסיכום שב ומתייחס לממצאים העולים מההשוואות‪ ,‬ומציג מסקנות‬ ‫לגבי הדגמים‪ ,‬התהליכים וקווי המדיניות למטרופולין תל אביב‪.‬‬ ‫תהליכי הצמיחה המטרופולינית משכו את תשומת ליבם של חוקרים מתחומים שונים‪:‬‬ ‫גאוגרפיה‪ ,‬סוציולוגיה‪ ,‬כלכלה ותכנון‪ .‬המחקרים בנושא מזהים כמה מגמות עיקריות‪,‬‬ ‫המאפיינות את תהליכי הצמיחה המטרופולינית‪.‬‬ ‫שלביות בהתפתחות המערכת המטרופולינית‬ ‫המערכת המטרופולינית היא אזור עירוני רצוף‪ ,‬המקיף יישובים עירוניים וכפריים‪ ,‬שטחים‬ ‫פתוחים‪ ,‬מרכזי קניות ושירותים שמחוץ לערים ומערכת תחבורה המקשרת בין היישובים‪.‬‬ ‫המערכת כולה משמשת מרחב בחירה אחד מבחינת מקום המגורים‪ ,‬העבודה והבילוי‪ .‬ישות‬ ‫זו היא בעלות אופי דינמי‪ ,‬ותחומי השתרעותה משתנים במשך הזמן‪ ,‬תוך השתנות מתמדת‬ ‫בגודל האוכלוסייה ובדגם הפריסה שלה‪ ,‬במאפייני האוכלוסייה‪ ,‬במבנה הפעילות הכלכלית‬ ‫ובמגוון הזיקות בין היישובים והאוכלוסייה שבהם‪ .‬תהליך ההתפתחות של מטרופולינים‬ ‫מלווה בהתפשטות של שטח ההשתרעות של המטרופולין מהגלעין לעבר השוליים וגידול של‬ ‫האוכלוסייה ושל השטח הכלולים במטרופולין‪ .‬בתהליך זה העיר המרכזית הופכת לגלעין‬ ‫המטרופולין‪ ,‬וסביבו נוצרות בהדרגה טבעות של יישובים ואוכלוסייה המקיימים זיקות‬ ‫כלכליות וחברתיות עם הגלעין‪.‬‬ ‫בראשית תהליך הצמיחה המטרופולינית מתרחשת צמיחה מואצת של העיר המרכזית‪,‬‬ ‫צמיחה המתבטאת בגידול מוחלט ויחסי בהשוואה לאוכלוסיית האזור‪ .‬בשלב השני מתחיל‬ ‫תהליך של יציאת תושבים מהעיר המרכזית‪ ,‬ויורד משקלה היחסי של העיר המרכזית ביחס‬ ‫ליישובי המטרופולין‪ .‬בשלב השלישי אף מתרחשת ירידה מוחלטת במשקלה של העיר‬ ‫המרכזית‪ .‬בשלב הרביעי חלה במקומות מספר התייצבות בגודל המוחלט של העיר המרכזית‬ ‫ואף עלייה מסוימת‪ ,‬אולם נמשכה הירידה במשקלה היחסי )‪ .(Hall, 1995‬בשלב זה מתחיל‬ ‫תהליך של התחדשות עירונית בעיר המרכזית‪ ,‬המלווה בתהליכי פינוי ובינוי והתברגנות‬ ‫‪11‬‬ ‫)ג'נטריפיקציה(‪ .‬ההתפתחויות בשנים האחרונות מעידות על שלב חמישי‪ ,‬שבמהלכו‬ ‫מתחברים מספר אזורים מטרופוליניים למרחב רצוף אחד רב‪-‬גלעיני‪ .‬התוצאה היא גלקסיות‬ ‫מטרופוליניות כדוגמת ניו‪-‬יורק‪-‬פילדלפיה‪-‬בוסטון‪-‬וושינגטון‪ ,‬לוס‪-‬אנג'לס‪-‬סאן‪-‬דייגו‪ ,‬לונדון‪-‬‬ ‫ברמינגהם‪-‬מנצ'סטר‪ ,‬טוקיו‪-‬נגויה‪-‬אוסקה )‪.(Lloyd Jones, 2000:43‬‬ ‫תהליך פרבור של מגורים ותעסוקה‬ ‫במהלך תהליך הצמיחה גדלים הפרברים סביב העיר המרכזית ומושכים אליהם אוכלוסייה‬ ‫מבוססת‪ ,‬ובהמשך – שירותים ועסקים‪ .‬התוצאה היא ירידה בסטטוס החברתי‪-‬כלכלי של‬ ‫האוכלוסייה בעיר המרכזית‪ ,‬היווצרות פערים בין שוליים למרכז‪ ,‬ריכוז של עניים ומבוגרים‬ ‫בעיר המרכזית‪ ,‬וגידול בצורכי האוכלוסייה בעיר המרכזית לצד התמעטות המקורות‬ ‫העומדים לרשות הרשות המקומית על מנת לספק צרכים אלה‪ .‬במקביל‪ ,‬חלה שחיקה‬ ‫והתבלות של התשתית‪ ,‬בלי שלרשות המקומית יהיו האמצעים הדרושים לחידושה‪ .‬צמיחת‬ ‫הפרברים נוגסת בשטחים הפתוחים וגורמת לעלייה בנפחי התנועה‪ ,‬לגודש בכבישים ולזיהום‬ ‫אוויר‪ .‬במשך הזמן גובר הדמיון בין הפרברים הוותיקים לבין העיר המרכזית‪ ,‬וגם בהם‬ ‫נרשמת עלייה בריכוז של מבוגרים ושל עניים והפשיעה גוברת‪ .‬במשך הזמן מתנתקים‬ ‫הפרברים המבוססים מהעיר המרכזית‪ ,‬והופכים מפרברי שינה למרכזים הנושאים עצמם‬ ‫מבחינת מערכת השירותים והפעילות הכלכלית‪ .‬לעתים קרובות מתחרים הפרברים‬ ‫שהתנתקו בהצלחה מהעיר המרכזית‪ ,‬והם מושכים אליהם מפעלים ושירותים‪ .‬התוצאה היא‬ ‫דעיכה נוספת של העיר המרכזית )‪.(Katz, 2000a‬‬ ‫באירופה הנטייה היא לפרבור ממוקד וצפוף יותר בהשוואה לארצות‪-‬הברית )‪.(Nivola, 1999‬‬ ‫הסיבות לכך הן‪ :‬בארצות‪-‬הברית מצויים מרחבים גדולים יותר‪ ,‬שיעורי המיסוי על מכוניות‪,‬‬ ‫דלק וחשמל נמוכים יותר מאשר באירופה‪ ,‬ועל כן מעודדים התבדרות מרחבית‪ .‬הדיור‬ ‫בפרברים מסובסד על ידי שיטת המשכנתאות הרווחת בארצות‪-‬הברית‪ ,‬יש השקעה גבוהה‬ ‫יותר בכבישים המיועדים לתחבורה פרטית במקום בתחבורה ציבורית‪ ,‬ולבסוף – קיים‬ ‫בארצות‪-‬הברית שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות ליזמים ביצירת מרכזי מסחר ושירותים‬ ‫בפרברים‪.‬‬ ‫בהפרש של חמישים עד מאה שנה נרשמו בעשורים האחרונים תהליכי פרבור מואצים גם‬ ‫במדינות המתפתחות‪ .‬תהליכים אלה ניזונים בחלקם מהגירת תושבים מהכפר ליישובים‬ ‫שמסביב לגלעין המטרופולין ובחלקם מהגירה של תושבים עניים ומבוססים מהגלעין ליישובי‬ ‫ההיקף‪ .‬התוצאות הן דעיכה חברתית ופיזית של הגלעין והיווצרות יישובים עניים מסביבו‪.‬‬ ‫בשונה מתהליכי הפרבור בארצות‪-‬הברית‪ ,‬תהליכי הפרבור בעולם המתפתח נוטים להיות‬ ‫ממוקדים יותר מבחינת ההתפרסות המרחבית ומזכירים במידה מה את תהליכי הפרבור‬ ‫במטרופולין האירופית‪ .‬עם זאת‪ ,‬קיים הבדל עצום בין אזורי המטרופולין בעולם המפותח‬ ‫לבין אלה שבעולם המתפתח‪ :‬בעולם המתפתח התושבים עניים יותר‪ ,‬גידול האוכלוסייה‬ ‫במטרופולין מתרחש בקצב מואץ יותר‪ ,‬התפתחותה הכלכלית איטית יותר ויש קושי רב‬ ‫לספק תשתיות פיזיות וחברתיות ודיור ראוי )‪.(Lloyd Jones, 2000‬‬ ‫‪12‬‬ ‫המבנה החברתי של המטרופולין‬ ‫המחקרים של שנות השישים בארצות‪-‬הברית חשפו את קיומם של כמה צירים במבנה‬ ‫החברתי של המטרופולין‪ .‬ציר המעמד החברתי‪-‬כלכלי מתבטא בהיערכות גזרתית‪ :‬בעלי‬ ‫המעמד הגבוה נוטים להתרכז בגזרה מוגדרת‪ ,‬ואילו בעלי המעמד הנמוך בגזרה אחרת‪ .‬ציר‬ ‫המשפחתיות‪ ,‬המבטא את הרכב הגילים‪ ,‬גודל המשפחה והשתתפות הנשים בכוח העבודה‪,‬‬ ‫נוטה להתאפיין במתכונת מעגלית‪ .‬זוגות צעירים ללא ילדים מעדיפים את הגלעין בשל‬ ‫הקרבה לשירותים ולמקורות תעסוקה‪ .‬משפחות בשלב גידול הילדים הזקוקות לשטח‬ ‫ִ‬ ‫מגורים גדול יותר‪ ,‬מעדיפות להתגורר בשוליים‪ ,‬שם עלות המגורים נמוכה יותר ואיכות‬ ‫החיים המזומנת לילדים גבוהה יותר‪ .‬מבוגרים בשלב התרוקנות הקן מעדיפים לשוב לגלעין‪.‬‬ ‫ציר שלישי הוא הציר האתני‪ ,‬המתבטא בריכוזים של קבוצות אתניות במובלעות מתוחמות‬ ‫במרחב המטרופוליני )‪ .(Shevky and Bell, 1955‬מחקרים חדשים שנערכו בארצות‪-‬הברית‬ ‫בשנים האחרונות מגלים כי ההיערכות המרחבית על פי שלושת הצירים – החברתי‪-‬כלכלי‪,‬‬ ‫המשפחתי והאתני – נוטה להיות קבועה לאורך זמן )‪.(Wyly, 1999‬‬ ‫תופעה בולטת באזורים מטרופוליניים היא הקיטוב המעמיק בין חלקיו השונים‪ .‬הקיטוב‬ ‫החברתי גבר בעשורים האחרונים עקב תהליכי הגלובליזציה‪ ,‬והוא בולט במיוחד בגלעין‬ ‫המטרופוליני‪ .‬מצד אחד צמחו בגלעין מרכזים פיננסים‪ ,‬שירותים ותעשיות עתירות ידע‪ ,‬אך‬ ‫מנגד‪ ,‬התפתחו באזור זה גם תעסוקות עתירות עבודה בתחומי התחזוקה‪ ,‬הניקיון והרווחה‪.‬‬ ‫העובדים בתחומים אלה הם לרוב מהגרים‪ ,‬המתגוררים בשכונות נפרדות בסמוך לגלעין‬ ‫)‪ .(Castells, 1995‬בארצות אירופה גדול משקלם של מיעוטים מוסלמיים ושל מהגרים‪ ,‬חלקם‬ ‫מהמושבות )‪ (colonies‬לשעבר )למשל‪ ,‬טורקים בגרמניה‪ ,‬הודים ופקיסטנים בבריטניה‪,‬‬ ‫אינדונזים בהולנד‪ ,‬צפון‪-‬אפריקאים בצרפת(‪ .‬בארצות‪-‬הברית בולט משקלם של דוברי‬ ‫ספרדית לצד המיעוט הוותיק של שחורים‪.‬‬ ‫הקיטוב אינו רק בין מרכז לשוליים‪ ,‬אלא לעתים קרובות בין חלקים במרכז וחלקים‬ ‫בשוליים‪ .‬בוושינגטון די‪ .‬סי‪ ,.‬למשל‪ ,‬הקיטוב בין מזרח העיר למערבה התפשט והפך לקיטוב‬ ‫מטרופוליני בין מזרח המטרופולין לבין חלקה המערבי‪ :‬במזרח העיר ובמזרח המטרופולין‬ ‫מתגוררת אוכלוסייה ענייה ואילו במערב העיר ובמערב המטרופולין מתגוררת אוכלוסייה‬ ‫מבוססת‪ .‬יתר על כן‪ ,‬החלקים המבוססים במערב מושכים אליהם את מפעלי התעשייה‬ ‫והשירותים‪ ,‬ואילו העניים נאלצים לנסוע מרחקים גדולים כדי להגיע למרכזי התעסוקה‪.‬‬ ‫ממצאים אלה בדבר אזורי מטרופולין חצויים מבחינה מרחבית‪-‬חברתית חזרו ועלו במקומות‬ ‫רבים בארצות‪-‬הברית )‪ .(Rusk, 2000‬מתברר כי על אף התמורות החברתיות העמוקות‬ ‫שהתחוללו במהלך ארבעים השנים האחרונות‪ ,‬נותרו מרכיבי הקיטוב החברתי במטרופולין‬ ‫בעינם‪ .‬בעלי היכולת נוטים להסתגר בגזרה משלהם ולהתבדל מהאוכלוסייה הענייה‪ .‬כצפוי‪,‬‬ ‫הקיטוב במגורים משפיע על אוכלוסיות התלמידים בבתי הספר‪ :‬באזורים העניים מצויים‬ ‫בתי ספר שתלמידיהם בעלי הישגים נמוכים בלימודים‪ ,‬ואילו באזורים המבוססים מצויים‬ ‫בתי ספר שתלמידיהם בעלי הישגים גבוהים בלימודים‪ .‬לדברי ברוס כץ‪ ,‬מנהל המרכז‬ ‫האורבני במכון ברוקינגס‪ ,‬אם לא יושג גיוון חברתי בתפרוסת המגורים‪ ,‬יהיה קשה לשנות‬ ‫את הרכב בתי הספר ולשפר את רמת ההישגים בלימודים )‪.(Katz, 2000b‬‬ ‫‪13‬‬ ‫המלצות לגבי המדיניות המטרופולינית הרצויה‬ ‫ברוב המחקרים מגיעים החוקרים למסקנות דומות‪ :‬על השלטון לפעול לצמצום הפרבור‪,‬‬ ‫הזחילה העירונית‪ ,‬הכרסום בשטחים הפתוחים‪ ,‬הגודש והפערים החברתיים‪-‬כלכליים‬ ‫הגדלים בין העיר המרכזית לפרברים המקיפים אותה‪ .‬בהקשר זה הועלו רעיונות שונים‪,‬‬ ‫שמביניהם ראויים לציון פיתוח בר‪-‬קיימא )הרמוניזציה בין פיתוח כלכלי‪ ,‬פיתוח חברתי‬ ‫ושמירה על הסביבה(; צמיחה חכמה )‪ ,(smart growth‬שעיקרה השקעה מחודשת במרכזי‬ ‫הערים כדי להגדיל את כושר המשיכה שלהם; גיבוש מטרופוליטיקה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬פיתוח‬ ‫פוליטיקה מטרופולינית במקום הפוליטיקה המפוצלת הקיימת; וכן יצירת שותפויות בין‬ ‫המגזר הפרטי למגזר הציבורי‪ ,‬במטרה לשקם תשתיות וליצור מקומות עבודה בעיר‬ ‫המרכזית‪ .‬רעיון נוסף שהועלה בתחום המדיניות המטרופולינית הוא אספקת פתרונות דיור‬ ‫המצויים בהישג יד )‪ (affordable housing‬ומיקומם בגזרות של אוכלוסייה מבוססת‪ .‬דרך זו‬ ‫עשויה לתרום לגיוון ההרכב החברתי‪-‬כלכלי של בתי הספר ולסייע בקידומן של קבוצות‬ ‫חלשות‪.‬‬ ‫המגמה הרווחת כיום במחקר על תכנון ערים היא להמליץ על פיתוח ערים קומפקטיות‪.‬‬ ‫היתרונות שמונים בעיר הקומפקטית הם‪ :‬חיזוק כלכלת העיר‪ ,‬אספקת שירותים ברמה‬ ‫גבוהה‪ ,‬שימוש מוגבל ברכב פרטי וצמצום התלות בו‪ ,‬צמצום ההתפשטות של העיר והרס‬ ‫הסביבה‪ ,‬שמירת השטחים הירוקים‪ ,‬והפחתה בשריפת דלקים ובזיהום אוויר )‪Burgess,‬‬ ‫‪ .(2000‬האופציות ליצירת עיר קומפקטית הן‪ :‬בנייה צפופה בכל חלקי העיר‪ ,‬בנייה צפופה‬ ‫בשכונות מסוימות‪ ,‬בנייה צפופה במרכז העיר תוך חידוש המרכז ושיקומו‪ ,‬פיתוח ממוקד של‬ ‫חלק מהפרברים במטרה להפוך אותם למוקדי משנה‪ .‬עם זאת‪" ,‬ספינת הדגל" של גישת העיר‬ ‫הקומפקטית היא לרוב שיקום המרכז והחייאתו‪ .‬חידוש המרכז נקשר עם תהליך הרנסנס‬ ‫העירוני שביטוייו הם‪ :‬כלכלת מידע‪ ,‬השתקעות תושבים עירוניים חדשים במרכז ובכללם‬ ‫מתברגנים ומהגרים ממדינות חוץ‪ ,‬וכן פיתוח שירותים ברמה גבוהה )‪.(Kotkin, 1998‬‬ ‫ברוב המקרים‪ ,‬התנפצו ההמלצות ליצירת עיר קומפקטית על סלע המציאות של פיצול‬ ‫פוליטי‪ ,‬היוצר "מארג מטורף" של רשויות וסמכויות‪ .‬הרשויות השונות מתקשות לתאם‬ ‫ביניהן דברים חיוניים בתחום המטרופוליני‪ ,‬ובכלל זה הסדרי תחבורה‪ ,‬שמירה על שטחים‬ ‫פתוחים‪ ,‬פיתוח כלכלי ואספקת דיור לקבוצות מעוטות יכולת )‪ .(Katz, 2000c‬עם זאת‪ ,‬בשנים‬ ‫האחרונות הסתמנו הצלחות אחדות בתיאום בין רשויות במרחבים מטרופוליניים‪ ,‬אם‬ ‫באמצעות ממשל מטרופוליני העוסק בתחומים רבים ואם באמצעות שיתוף‪-‬פעולה בין‬ ‫רשויות במרחב באמצעות חוזים‪ ,‬איגודים של רשויות ועוד‪.‬‬ ‫על רקע הסקירה העיונית שלעיל נשאלת השאלה‪ :‬מה קרה למערך הדמוגרפי והחברתי של‬ ‫האוכלוסייה במטרופולין תל אביב מאז שנות השבעים? האם גברו המגמות של קיטוב חברתי‬ ‫בגלעין וביישובים שסביבו? האם התבססות של אוכלוסייה מבוגרת התרחשה בכל חלקי‬ ‫המטרופולין או רק בחלקים מסוימים? אלו שינויים בהרכב הדמוגרפי והחברתי‪-‬כלכלי של‬ ‫האוכלוסייה התרחשו באזור הגלעין? האם נוצרו הבדלים בין חלקי המטרופולין השונים‬ ‫מבחינה דמוגרפית וחברתית‪-‬כלכלית? ומה הן ההשלכות של התמורות הדמוגרפיות‬ ‫‪14‬‬ ‫והחברתיות בכל הנוגע לתהליכי התכנון? שאלות נוספות נוגעות לדפוסי ההגירה ולהשתקעות‬ ‫גל העלייה הגדול שפקד את הארץ בשנות התשעים – כיצד השפיעו תהליכים אלה על תפרוסת‬ ‫האוכלוסייה ועל המבנה החברתי‪-‬מרחבי‪ ,‬ומה היו השלכותיהם של תהליכים אלה על‬ ‫התכנון? סוגיות אלה ואחרות יידונו בהמשך‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪2‬‬ ‫דגמים דמוגרפיים ותמורות דמוגרפיות במטרופולין‬ ‫‪1‬‬ ‫תל אביב‬ ‫ההתפשטות המרחבית והגידול הדמוגרפי‬ ‫מטרופולין תל אביב‪ ,‬כמו אזורי מטרופולין אחרים בעולם‪ ,‬היא ישות גאוגרפית דינמית‬ ‫המשתנה לאורך השנים מבחינת שטח ההשתרעות‪ ,‬גודל האוכלוסייה ודגם הפריסה‪ ,‬מאפייני‬ ‫האוכלוסייה‪ ,‬מבנה הפעילות הכלכלית ומגוון הזיקות בין היישובים והאוכלוסייה שבהם‪.‬‬ ‫השכונה היהודית אחוזת בית והשכונות היהודיות הסמוכות שהוקמו ליד העיר יפו בראשית‬ ‫המאה קיבלו בתקופת המנדט מעמד של מועצה מקומית ולאחר מכן – מעמד של עיר‪ .‬בשנות‬ ‫השלושים והארבעים הפכה המועצה המקומית לעיר המרכזית ליישובים שמסביבה‪ .‬בשנות‬ ‫החמישים והשישים המשיכה העיר תל אביב לגדול וביססה את מעמדה המרכזי בתחום‬ ‫הכלכלי‪ ,‬התרבותי והחברתי )גונן‪ ,‬עתיד לצאת(‪ .‬מטרופולין תל אביב כוללת היום את מחוז‬ ‫תל אביב‪ ,‬את מחוז המרכז ואת העיר אשדוד שבמחוז הדרום‪ .‬העיר תל אביב היא גלעין‬ ‫המטרופולין וסביבה טבעת פנימית שהיישובים הגדולים והעיקריים שבה הם הערים בת ים‪,‬‬ ‫חולון‪ ,‬גבעתיים‪ ,‬רמת גן‪ ,‬בני ברק‪ ,‬רמת השרון והרצליה‪ .‬מסביב לטבעת הפנימית מצוייה‬ ‫הטבעת התיכונה‪ ,‬המשתרעת עד רחובות בדרום‪ ,‬לוד ופתח תקווה במזרח‪ ,‬כפר סבא ורעננה‬ ‫בצפון‪ .‬הטבעת החיצונית הסובבת את הטבעת התיכונה משתרעת מאשדוד בדרום‪ ,‬דרך‬ ‫מודיעין וראש העין במזרח ועד פאתי חדרה בצפון )החלוקה לטבעות מופיעה במפה ‪ .(4‬כמו‬ ‫אזורים מטרופוליניים בעולם – כך גם אזור מטרופולין תל אביב מתאפיין בתהליך של‬ ‫התפשטות במרחב הפיסי ובגידול דמוגרפי מואץ בשולי האזור‪ ,‬לעומת גידול דמוגרפי ההולך‬ ‫ומתמתן בגלעין המטרופולין‪.‬‬ ‫גידול תחום ההשתרעות של המטרופולין משקף את התפשטות מרחב האינטראקציות בין‬ ‫יישובי המטרופולין בתחומי חיים רבים‪ ,‬ובמיוחד בתחומי הכלכלה והחברה‪ .‬במחקר זה‬ ‫הוגדרו גבולות המטרופולין בהתאם להגדרות הגאוגרפיות שנקבעו על ידי הלשכה המרכזית‬ ‫ממפקדי האוכלוסין והדיור‪ .‬הגדרות אלה משקפות את מרחב‬ ‫לסטטיסטיקה לקראת כל אחד ִ‬ ‫הזיקות והקשרים הפונקציונליים בין יישובי המטרופולין )ראה מפות ‪ .(1-4‬עיון במפות‬ ‫ממחיש את השינויים שחלו בתחום ההשתרעות של המטרופולין‪ ,‬כפי שהוגדר על ידי הלשכה‬ ‫המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כל הנתונים המופיעים בעבודה זו‪ ,‬מקורם בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫מפה ‪ :1‬מטרופולין תל אביב‪1961 ,‬‬ ‫מפה ‪ :2‬מטרופולין תל אביב‪1972 ,‬‬ ‫‪17‬‬ ‫מפה ‪ :3‬מטרופולין תל אביב‪1983 ,‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מפה ‪ :4‬מטרופולין תל אביב‪2000 ,‬‬ ‫התרחבות והתגוונות הזיקות בין חלקי המטרופולין והתפשטותם לעבר יישובים הסמוכים‬ ‫למטרופולין הגדילה במשך הזמן את מספר היישובים המשתייכים למרחב של המטרופולין‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1972‬נכללו במטרופולין תל אביב ‪ 27‬יישובים‪ ,‬שחולקו לגלעין ולשתי טבעות‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1983‬היו במטרופולין ‪ 41‬יישובים‪ .‬החל ממפקד ‪ 1983‬נוספה טבעת חדשה לאזור‬ ‫המטרופולין‪ ,‬ומאז הוא כולל גלעין ושלוש טבעות‪ .‬בהמשך מחקר זה‪ ,‬ייעשה שימוש גם‬ ‫במושגים "ליבת המטרופולין"‪ ,‬דהיינו – הגלעין והטבעת הפנימית‪ ,‬ו"שולי המטרופולין" –‬ ‫הכוללים את הטבעת התיכונה והטבעת החיצונית‪.‬‬ ‫שאפיינו את העשור שבין מפקד ‪ 1983‬לזה של ‪ ,1995‬ובמיוחד התהליך‬ ‫תהליכי פרבור מואצים ִ‬ ‫המואץ של עיור הכפר‪ ,‬הפשרת קרקעות חקלאיות לבנייה‪ ,‬הרחבת המושבים וגם בניית‬ ‫שכונות קהילתיות בקיבוצים‪ ,‬תרמו לשינוי מהותי במאפייני היישובים הכפריים במטרופולין‬ ‫תל אביב‪ .‬העיסוק בחקלאות דעך‪ ,‬היקף השטחים החקלאיים המעובדים הצטמצם וחלה‬ ‫עלייה משמעותית בשימושי קרקע למלאכה‪ ,‬תעשייה‪ִ ,‬מסחר‪ִ ,‬מנהל ומשרדים‪ .‬תהליכים אלו‬ ‫תרמו להידוק הקשרים הכלכליים ולגיוון הזיקות בין היישובים הכפריים ליישובים‬ ‫העירוניים במטרופולין ובמיוחד בין היישובים הכפריים לגלעין‪ .‬הידוק הקשרים בין הכפר‬ ‫לעיר בא לידי ביטוי בהגירה בין‪-‬יישובית ובגידול ביוממוּת‪ .‬כך הפכו היישובים הכפריים‬ ‫שבמועצות האזוריות לחלק בלתי נפרד מהמטרופולין‪ .‬לכן במפקד ‪ 1995‬נכללו מועצות‬ ‫אזוריות לראשונה בתחומי המטרופולין; כך נוספו לה למעלה ממאתיים יישובים ובשנת ‪2000‬‬ ‫מנה אזור המטרופולין ‪ 259‬יישובים‪ ,‬שבהם התגוררו כ‪ 2.8-‬מיליון תושבים‪.‬‬ ‫השתנות תפרוסת האוכלוסייה במטרופולין‬ ‫לצד הגידול במספר היישובים המשתייכים למטרופולין תל אביב‪ ,‬חל גידול גם באוכלוסייתה‪,‬‬ ‫גידול שנבע הן מתוספת אוכלוסייה ביישובים והן מתוספת אוכלוסייה עם הצטרפות יישובים‬ ‫שלא היו שייכים למטרופולין‪ .‬בין שנת ‪ 1961‬לשנת ‪ 2000‬גדלה אוכלוסיית המטרופולין‬ ‫במספרים מוחלטים מ‪ 670-‬אלף בראשית התקופה לכ‪ 2.8-‬מיליון בסופה ומשקלה היחסי‬ ‫)מכלל אוכלוסיית ישראל( עלה מ‪ 30.1-‬ל‪ 43.7-‬אחוזים )ראה גרפים ‪ 1‬ו‪.(2-‬‬ ‫בחינה לאורך זמן‪ ,‬משנת ‪ 1961‬ועד שנת ‪ ,2000‬מגלה כי הגידול של האוכלוסייה לא היה אחיד‬ ‫בחלקי המטרופולין השונים‪ .‬גידול מתון נרשם בגלעין ובטבעת הפנימית הסמוכה אליו ואילו‬ ‫גידול מהיר יחסית היה בטבעות התיכונה והחיצונית‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬ירד חלקה של‬ ‫האוכלוסייה בליבת המטרופולין ובמקביל עלה חלקה של האוכלוסייה בשוליה )ראה גרף ‪3‬‬ ‫ומפה ‪ 8‬בנספח(‪.‬‬ ‫‪19‬‬ 20 ‫קצב הגידול של הגלעין והטבעות‬ ‫עיון מדוקדק יותר בתהליכים שהתרחשו בחלקי המטרופולין השונים מעלה את הממצאים‬ ‫הבאים‪.‬‬ ‫בגלעין נרשם קצב גידול נמוך ביותר‪ ,‬הנע בין גידול שנתי שלילי של ‪ 0.9 %‬בין ‪ 1972‬ל‪,1983-‬‬ ‫עד גידול חיובי זעיר של ‪ + 0.3%‬בשנים ‪.2000 – 1995‬‬ ‫הטבעת הפנימית עברה תהליכי שינוי והידמות לגלעין המטרופולין‪ .‬בתחילת התקופה‬ ‫הנסקרת‪ ,‬עמד קצב הגידול השנתי של האוכלוסייה על ‪ 7%‬והיה גבוה באופן ניכר בהשוואה‬ ‫לגלעין‪ .‬הפער הצטמצם והלך עד שבשנים ‪ 1995-2000‬ירד קצב הגידול השנתי הממוצע של‬ ‫הטבעת הפנימית ל‪ 0.2%-‬והוא נמוך במעט מקצב הגידול שאפיין את הגלעין בשנים אלו‪.‬‬ ‫שולי המטרופולין )הטבעות התיכונה והחיצונית( המשיכו לגדול לאורך כל התקופה הנחקרת‬ ‫בקצב מהיר בהשוואה לאוכלוסייה שבליבת המטרופולין‪ ,‬אך גם בשוליים ניכרת מגמה של‬ ‫התמתנות בקצב הגידול‪ :‬הגידול השנתי הממוצע של שולי המטרופולין עמד על ‪ 50%‬בשנים‬ ‫‪ ,1972–1961‬הוא ירד ל‪ 19% -‬בשנים ‪ 1983–1972‬ל‪ 4%-‬בשנים ‪.2000–1995‬‬ ‫המשקל היחסי של הגלעין והטבעות‬ ‫ההבדלים בקצב הגידול בין חלקי המטרופולין )גלעין וטבעות( גרמו לשינויים במשקל היחסי‬ ‫של האוכלוסייה בכל אחד מהחלקים‪ .‬בהתאם לשינויים בקצב גידול האוכלוסייה נרשמה‬ ‫תופעה מקבילה של ירידה במשקל האוכלוסייה בגלעין ובטבעת הפנימית ועלייה במשקל‬ ‫האוכלוסייה בטבעת החיצונית‪.‬‬ ‫בגלעין המטרופולין מסתמנת ירידה מתמדת במשקל האוכלוסייה‪ .‬שינוי במגמת הירידה‬ ‫נרשם בשנים ‪ ,1989-1993‬שבהן גדלה אוכלוסיית העיר בקצב איטי‪ ,‬גידולה נעצר עד שנת‬ ‫‪ 1998‬ואילו בשנים ‪ 1999-2000‬חזרה האוכלוסייה לגדול בקצב איטי‪ .‬את הגידול בשנות‬ ‫התשעים המוקדמות יש לזקוף לזכות גל העלייה הגדול )ממדינות ברית המועצות לשעבר(‬ ‫לישראל‪ ,‬אשר הגיע לשיאו בתחילת שנות ה‪ .90-‬בשנים שלאחר מכן הצטמצם מספר העולים‬ ‫החדשים שהשתקעו בישראל ובכלל זה בתל אביב‪ .‬במקביל‪ ,‬גברו הגירות של עולים שבחרו‬ ‫לעבור מגלעין המטרופולין ליישובים רחוקים יותר‪ ,‬בדרך‪-‬כלל ליישובים בתחומי‬ ‫המטרופולין‪ .‬כתוצאה מכך התחדשה מגמת הירידה בגידול האוכלוסייה ועמה גם הירידה‬ ‫במשקל אוכלוסיית הגלעין מכלל האוכלוסייה במטרופולין‪ .‬ההגירה מהגלעין אל השוליים‬ ‫ִאפשרה לעולים למצוא פתרונות דיור זולים יותר ולשפר את רווחת הדיור שלהם ויחד עם‬ ‫זאת לשמור על מקומות התעסוקה‪ ,‬בעיקר בליבת המטרופולין‪ .‬שינוי זה במיקום המגורים‬ ‫של העולים הגדיל את מרחק היוממות הממוצע‪ ,‬אך שיפר את תנאי הדיור שלהם‪ .‬הבחירה‬ ‫המסיבית של עולים חדשים בעיר אשדוד היא דוגמה מובהקת לכך‪.‬‬ ‫רבות מהדירות שפינו העולים‪ ,‬בעיקר בשכונות המעמד הנמוך – שכונות המצוקה של מרכז‬ ‫ודרום תל אביב‪ ,‬אוכלסו בעובדים זרים‪ ,‬הנוהרים בשנים האחרונות ברבבותיהם לישראל‪.‬‬ ‫מספר העובדים הזרים בגלעין המטרופולין נאמד בעשרות אלפי נפש‪ ,‬חלקם חוקיים וחלקם‬ ‫לא חוקיים‪ ,‬אך הם אינם נכללים בסטטיסטיקה של האוכלוסייה‪ .‬יש להניח שאילו נכללו‬ ‫‪21‬‬ ‫העובדים הזרים במניין אוכלוסיית הגלעין‪ ,‬היה מתגלה שמגמת הירידה במשקל אוכלוסיית‬ ‫הגלעין בשנים האחרונות נבלמה ואף שינתה כיוון‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬מגמת הירידה אכן קיימת‬ ‫בכל הנוגע לתושבי ישראל ואזרחיה‪ ,‬אך אינה נכונה כשמדובר בכלל האוכלוסייה‪ ,‬הכוללת גם‬ ‫עובדים זרים שאינם בעלי מעמד של תושב או אזרח‪.‬‬ ‫לצד הירידה במשקל האוכלוסייה בליבת המטרופולין‪ ,‬חלה עלייה מרשימה במשקל‬ ‫האוכלוסייה בשוליו‪ .‬הסיבה לכך נעוצה בזמינות השטחים הפתוחים וברנטה למגורים‪:‬‬ ‫בליבת המטרופולין השטחים הזמינים לבנייה מצומצמים‪ ,‬הביקוש גבוה והרנטה למגורים‬ ‫גבוהה‪ ,‬ואילו בשוליים המצב הפוך‪ .‬התוצאה היא התפשטות לעבר האזורים שבהם הרנטה‬ ‫הקרקעית נמוכה יותר והשטחים המאפשרים בינוי‪ ,‬תוספת יחידות דיור ובנייה לפעילות‬ ‫כלכלית רבים יותר‪ .‬מציאות זו הופכת את שולי המטרופולין לאזורים אטרקטיביים לפיתוח‪.‬‬ ‫שטח ההשתרעות של שולי המטרופולין גדל‪ ,‬אוכלוסייתם גדלה ומספר היישובים הנכללים‬ ‫בהם עלה ובעקבות זאת חל גידול משמעותי במרחב המטרופולין של תל אביב‪.‬‬ ‫בעקבות תהליכים אלה חל שינוי במיקום היחסי של יישובי המטרופולין‪ .‬יישובים שנחשבו‬ ‫בעבר רחוקים ובלתי מושכים‪ ,‬הופכים עם התפשטות המטרופולין לחלק ממנה וכושר‬ ‫המשיכה שלהם עולה‪ .‬תהליכים אלו מעוררים תנועות הגירה אל שולי המטרופולין גם‬ ‫מחלקיה הפנימיים וגם מיישובים שאינם במטרופולין‪ .‬תנועות ההגירה מביאות אל שולי‬ ‫המטרופולין זוגות צעירים רבים‪ ,‬המתקשים לעמוד בעלויות הדיור הגבוהות שבליבת‬ ‫המטרופולין‪ .‬משפחות אלה נמצאות בשלב של גידול המשפחה והן צורכות שטח דיור גדול‬ ‫יחסית‪ .‬ההגירה לשולי המטרופולין מאפשרת להן לשפר את רווחת הדיור‪ ,‬אם כי היא מעלה‬ ‫את מחיר הנגישות למרכזי התעסוקה והשירותים המצויים במרכז‪ .‬הרנטה הנמוכה יחסית‬ ‫בשוליים מושכת אליהם גם את אוכלוסיית משפרי הדיור‪ ,‬החפצים בבית גדול יותר‪ ,‬בבנייה‬ ‫לא רוויה ובצמודי קרקע – משאת נפש גוברת בציבור הישראלי אשר הסיכוי לממשה גדול‬ ‫במיוחד בשולי המטרופולין‪ .‬כמו כן‪ ,‬הביקוש לשירותים ומסחר בשוליים מגדיל את כושר‬ ‫המשיכה של אזורים אלה לגבי פעילות עסקית‪ ,‬מסחר ושירותים‪.‬‬ ‫תהליכים אלה של יציאת אוכלוסייה ועסקים מהגלעין לשוליים אופייניים לשלב ההתבגרות‬ ‫של המטרופולין‪ .‬במהלך שלב זה מסתמן תהליך של הידמות בין חלקי מטרופולין סמוכים‪.‬‬ ‫הטבעת הפנימית "מסגלת" תכונות שאפיינו את הגלעין‪ ,‬ביניהן דפוסי הגירה שלילית‪ ,‬ירידה‬ ‫בקצב גידול האוכלוסייה והזדקנותה‪ .‬הטבעת החיצונית "מסגלת" את תכונות הצמיחה‬ ‫והגידול של הטבעת התיכונה‪ ,‬ותכונות אלו מתפשטות גם לעבר היישובים הסובבים את‬ ‫הטבעת החיצונית‪ ,‬אף כי הם עדיין אינם חלק אינטגרלי מהמטרופולין )ראה לוחות ‪ 1‬ו‪2-‬‬ ‫בנספח(‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫מקורות הגידול הדמוגרפיים ומבנה הגילים של האוכלוסייה במטרופולין‬ ‫‪1‬‬ ‫שלושה הם מקורות הגידול הדמוגרפי המשפיעים על גודל האוכלוסייה ופריסתה במרחב‪ :‬ריבוי‬ ‫טבעי‪ ,‬הגירה פנימית בין‪-‬יישובית והגירה בינלאומית‪ .‬להלן נסקור את תרומתו של כל אחד‬ ‫ממקורות אלה להשתנות האוכלוסייה במטרופולין תל אביב ואת השפעתו על פריסתה הגאוגרפית‪.‬‬ ‫ריבוי טבעי‬ ‫ככל שמתרחקים מהגלעין לעבר שולי המטרופולין עולה שיעור הריבוי הטבעי בקרב‬ ‫האוכלוסייה‪ .‬ההסבר העיקרי לתופעה נעוץ בשני משתנים דמוגרפיים עיקריים‪ :‬מבנה הגילים‬ ‫ומאפיינים משפחתיים‪ .‬האוכלוסייה הצעירה‪ ,‬ובמיוחד אוכלוסיית הזוגות הצעירים‪ ,‬נוטה‬ ‫להגר לשולי המטרופולין במהלך הרחבת המשפחה‪ ,‬מכיוון שהיא נזקקת לשטח מגורים גדול‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך מצויה בשולי המטרופולין אוכלוסייה צעירה יחסית ושיעור גבוה יחסית של‬ ‫משפחות‪ .‬זאת לעומת שיעור גבוה של אוכלוסייה מבוגרת ומזדקנת במרכז המטרופולין‪,‬‬ ‫ושיעור גבוה של יחידים בקרב הצעירים‪) .‬ראה גרף ‪ ,4‬וכן גרפים ‪ 8-10‬בנספח(‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬הבדל בולט זה בין הגלעין לשוליים מתמתן במידה מסוימת‪ ,‬שכן בשני העשורים‬ ‫האחרונים ניכרת עלייה בביקוש למגורים בגלעין מצד זוגות צעירים‪ .‬כתוצאה מכך חלה‬ ‫עלייה מתונה בשיעור הריבוי הטבעי בגלעין )העיר תל אביב( מאז שנת ‪ .1988‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫בטבעת הפנימית מסתמנת ירידה איטית בשיעורי הריבוי הטבעי לאורך כל התקופה‪ .‬כתוצאה‬ ‫משינויים אלו‪ ,‬מצטמצם הפער בשיעורי הריבוי הטבעי בין הגלעין לטבעת הפנימית‪ .‬בעוד‬ ‫בשנת ‪ 1985‬היה שיעור הריבוי הטבעי בטבעת הפנימית גבוה פי ‪ 5‬משיעור הריבוי הטבעי‬ ‫בגלעין‪ ,‬הרי בשנת ‪ 2000‬הוא גבוה רק פי ‪ .1.5‬ממצאים אלו מצביעים שוב על תהליך ההידמות‬ ‫בין תכונות הגלעין לבין תכונות הטבעת הפנימית )ראה לוח ‪ 3‬בנספח(‪.‬‬ ‫מאזן הגירה פנימית‬ ‫ליבת המטרופולין מאופיינת במאזן הגירה שלילי מובהק‪ ,‬לעומת מאזני הגירה חיוביים‬ ‫גבוהים המאפיינים את שולי המטרופולין )ראה גרף ‪ 5‬וכן גרפים ‪ 8-10‬בנספח(‪ .‬מאזני ההגירה‬ ‫הפנימית הם תוצאה של אלפי החלטות של פרטים ומשקי בית בדבר שינוי מקום מגורים‪.‬‬ ‫החלטות אלו מושפעות מהתפיסה של התושבים את מקום מגוריהם לעומת תפיסתם את‬ ‫מקומות המגורים האלטרנטיביים‪ .‬מכלול ההחלטות הללו מתורגם לתנועה של תושבים‬ ‫העוזבים יישוב אחד ועוברים למקום אחר‪ ,‬ויש לו דפוס מרחבי ברור‪ .‬רוב המהגרים במרחב‬ ‫המטרופוליני עוברים מהליבה לשוליים‪ .‬במרחב הלאומי רוב המהגרים עוברים מחלקי‬ ‫המדינה השונים אל המטרופולין‪ ,‬כשהנטייה היא להעדיף מגורים בשולי המטרופולין‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בשל קשיים בהשגת נתונים רציפים על מקורות הגידול הדמוגרפי בטבעות המטרופולין בשנים ‪ ,1985-2000‬נעשה כאן שימוש‬ ‫בקירוב גאוגרפי של טבעות המטרופולין‪ ,‬שחלוקתו‪ :‬גלעין המטרופולין – העיר תל אביב‪-‬יפו; טבעת פנימית – מחוז תל אביב;‬ ‫ללא העיר תל אביב‪ .‬שולי המטרופולין‪ ,‬מחוז המרכז )הטבעת התיכונה והחיצונית‪ ,‬ללא העיר אשדוד(‪.‬‬ ‫‪23‬‬ 24 ‫לצד תנועות ההגירה הראשיות מתרחשות גם הגירות בכיוון הנגדי לחלקים המרכזיים של‬ ‫המטרופולין‪ ,‬אך היקפן של תנועות אלו מצומצם יותר‪ .‬התוצאה היא מאזני הגירה שליליים‬ ‫באזורים המרכזיים של המטרופולין ומאזני הגירה חיוביים בשוליו‪.‬‬ ‫הסיבות למעבר מהמרכז לשוליים נעוצות‪ ,‬כאמור‪ ,‬ברנטת המגורים‪ .‬המלאי הקרקעי במרכז‬ ‫מצומצם והתחרות על השטחים הזמינים גבוהה‪ .‬בתחרות בין הפעילויות הכלכליות לבין‬ ‫המגורים על מיקום באזור הליבה הנגיש והיקר‪ ,‬העוסקים בפעילויות הכלכליות יכולים לשלם‬ ‫מחיר גבוה ליחידת קרקע‪ .‬משום כך דוחקות הפעילויות הכלכליות את אזורי המגורים‪ .‬באזורי‬ ‫השוליים של המטרופולין‪ ,‬מלאי הקרקעות הזמינות לבינוי ולפיתוח גדול יותר ועל כן מחירי‬ ‫הדיור נמוכים יותר‪ ,‬מגוון אפשרויות הדיור רחב יותר‪ ,‬וקל יותר לשפר את רווחת הדיור‪ .‬מסיבה‬ ‫זו מועדפים שולי המטרופולין לצורך מגורים‪ .‬לשיקולי הדיור מצטרפים כמובן שיקולים‬ ‫הקשורים לתעסוקה‪ ,‬לפעילויות תרבות‪ ,‬בילוי ופנאי‪ ,‬וגם מסחר‪ .‬פונקציות אלו מרוכזות בעיקר‬ ‫בליבת המטרופולין‪ ,‬המצויה בטווח יוממות לתושבי המטרופולין כולה‪ ,‬אך ניתן למוצאן גם‬ ‫במרכזי‪ִ -‬משנה בשכונות‪ .‬מרכזי המשנה מתרבים במרחב המטרופוליני ככל שהוא מתפשט‬ ‫ומתעצם כלכלית‪ .‬שיפור התחבורה הציבורית הקושרת את ערי הלווין לגלעין‪ ,‬באמצעות הפעלת‬ ‫רכבת פרברים‪ ,‬תגדיל את הנגישות של מרכז המטרופולין‪ .‬צפוי כי שיפור כזה יגדיל את כושר‬ ‫המשיכה של יישובי השוליים ויתרום להמשך התפשטות המטרופולין )ראה לוח ‪ 5‬בנספח(‪.‬‬ ‫עלייה‬ ‫בחירת מקום מגורים ראשון בארץ על ידי העולים החדשים מציג דפוס העדפה שונה מזה של‬ ‫המהגרים הפנימיים‪ .‬בעוד שמהגרי הפנים עוברים מהגלעין לשולי המטרופולין‪ ,‬נוטים העולים‬ ‫הבוחרים את מקום מגוריהם הראשון בארץ להשתקע בעיקר בגלעין‪ .‬דפוס בחירת המגורים של‬ ‫העולים משתנה אחרי תקופת שהות בישראל‪ ,‬שבה הם לומדים להכיר את מגוון האפשרויות‬ ‫למגורים ולתעסוקה‪ ,‬את יכולתם וסיכוייהם להשתלב בשני שווקים אלו וגם את מרחב האפשרויות‬ ‫בתחומים אחרים‪ ,‬כמו תרבות‪ ,‬חינוך‪ ,‬בילוי‪ ,‬איכות חיים וכדומה‪ .‬עם התערותם בחברה‬ ‫הישראלית וגיבוש תפיסותיהם‪ ,‬העדפותיהם ושאיפותיהם‪ ,‬נוטים העולים לבחור במקום מגורים‬ ‫חדש‪ ,‬ובשלב זה כבר ניכרת העדפתם הדומה לזו של כלל תושבי ישראל‪ :‬לגור במטרופולין תל‬ ‫אביב‪ ,‬אך לא בגלעין אלא בשוליים )ראה לוח ‪ 6‬בנספח‪ ,‬גרף ‪ 6‬וכן גרפים ‪ 8-10‬בנספח(‪.‬‬ ‫מבנה הגילים של האוכלוסייה‬ ‫האוכלוסייה במטרופולין תל אביב כולה‪ ,‬ובכל אחת מטבעותיו בנפרד‪ ,‬מבוגרת בהשוואה לכלל‬ ‫האוכלוסייה בישראל‪ .‬בשנת ‪ 2000‬היה הגיל החציוני של האוכלוסייה בישראל ‪ 27.6‬שנים‪ .‬באותה‬ ‫שנה התגוררה בגלעין המטרופולין האוכלוסייה המבוגרת ביותר‪ ,‬גילה החציוני היה ‪ .34.1‬בטבעת‬ ‫הפנימית הייתה האוכלוסייה מעט צעירה יותר וגילה החציוני היה ‪ .32.7‬בשולי המטרופולין‬ ‫התגוררה האוכלוסייה הצעירה ביותר במטרופולין )גיל חציוני – ‪.(28.9‬‬ ‫במהלך שנות ה‪ 90-‬ניכרת מגמה של הזדקנות האוכלוסייה בישראל‪ ,‬במטרופולין תל אביב ובכל‬ ‫אחד מחלקיה‪ .‬הפריסה של האוכלוסייה לפי גיל יוצרת דגם קונצנטרי‪ ,‬שבו ככל שמתרחקים‬ ‫מגלעין המטרופולין לעבר שוליה – כך האוכלוסייה צעירה יותר‪ .‬דגם זה נשמר במהלך כל העשור‬ ‫)ראה מפה ‪ 5‬וגרף ‪.(7‬‬ ‫‪25‬‬ 26 ‫מפה ‪ :5‬מבנה הגילים של האוכלוסייה במטרופולין תל אביב‪2000 ,‬‬ ‫‪27‬‬ ‫האוכלוסייה במטרופולין לפי השתייכות לאומית )יהודים וערבים(‬ ‫גודל האוכלוסייה ופריסתה‬ ‫האוכלוסייה היהודית מהווה רוב מכריע במטרופולין תל אביב‪ :‬חלקה באוכלוסיית המטרופולין‬ ‫היה ‪ 97%‬בשנת ‪ ,1983‬ו‪ 95%-‬בשנת ‪ .2000‬דגם הפריסה של האוכלוסייה היהודית שונה מהותית‬ ‫מזה של האוכלוסייה הערבית‪ :‬בעוד האוכלוסייה היהודית מתפרסת על פני כל מרחב‬ ‫המטרופולין‪ ,‬האוכלוסייה הערבית מרוכזת בעיקר בטבעת החיצונית‪ .‬הריכוז הנמוך ביותר של‬ ‫ערבים נמצא בטבעת הפנימית‪ .‬בשנת ‪ 2000‬התגוררו בגלעין המטרופולין ‪ 13%‬מהיהודים ו‪11%-‬‬ ‫מהערבים )ראה מפה ‪ .(6‬לעומת זאת‪ ,‬בטבעת הפנימית התגוררו ‪ 31%‬מהיהודים ורק ‪0.4%‬‬ ‫מהערבים‪ ,‬בטבעת התיכונה התגוררו ‪ 32%‬מהיהודים ורק ‪ 19%‬מהערבים ואילו בטבעת‬ ‫החיצונית ריכוז הערבים גדול פי שלושה מריכוז היהודים; ‪ 24%‬מהיהודים לעומת ‪69%‬‬ ‫מהערבים‪) ,‬ראה לוח ‪ 7‬בנספח(‪.‬‬ ‫תהליכים דמוגרפיים‬ ‫התהליכים הדמוגרפיים העוברים על האוכלוסייה הערבית שונים מאלו העוברים על האוכלוסייה‬ ‫היהודית‪ .‬עיקר הגידול של האוכלוסייה היהודית במטרופולין נובע מתנועות הגירה רבות מהמרכז‬ ‫אל השוליים‪ ,‬ומתנועות פרבור‪ ,‬הכוללות בין השאר הקמת יישובים חדשים והפיכת יישובים‬ ‫כפריים קטנים ליישובים עירוניים בגודל בינוני ואף גדול‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מספר היישובים הערביים‬ ‫לא השתנה‪ ,‬תנועות ההגירה מצומצמות ועיקר הגידול של היישובים נובע מריבוי טבעי‪ .‬לכן דגם‬ ‫הפריסה של האוכלוסייה הערבית מושפע יותר מכל דבר אחר ממיקומם של היישובים הערביים‪.‬‬ ‫מבנה הגילים של האוכלוסייה‬ ‫בשנת ‪ 2000‬היה גילה החציוני של האוכלוסייה היהודית בישראל ‪ ,29.8‬וגילה החציוני של‬ ‫האוכלוסייה הערבית היה ‪ .19.6‬בגלעין המטרופולין היה הגיל החציוני של האוכלוסייה היהודית‬ ‫‪ 34.6‬ושל האוכלוסייה הערבית ‪ .22.2‬בשולי המטרופולין היה הגיל החציוני של האוכלוסייה‬ ‫היהודית ‪ 29.8‬והגיל החציוני של האוכלוסייה הערבית ‪ .19.6‬חלקה של האוכלוסייה הקשישה )‪65‬‬ ‫‪ (+‬גדול בהרבה בקרב האוכלוסייה היהודית בהשוואה לאוכלוסייה הערבית‪ .‬בשנת ‪ 2000‬היה‬ ‫אחוז הקשישים היהודים בגלעין )מכלל התושבים היהודים במטרופולין( ‪ ,17.6%‬כמעט פי ‪6‬‬ ‫מאחוז הקשישים הערבים‪ ,‬שעמד על ‪ 3.0%‬בלבד מהאוכלוסייה הערבית‪ .‬בשולי המטרופולין היה‬ ‫אחוז הקשישים מכלל התושבים היהודים גדול כמעט פי ‪ 4‬מאחוז הקשישים הערבים‪9.9% :‬‬ ‫בקרב האוכלוסייה היהודית לעומת ‪ 2.7%‬בקרב האוכלוסייה הערבית‪.‬‬ ‫דגם הפריסה המרחבית של האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית לפי חציון גיל הוא בעל‬ ‫מאפיינים דומים‪ :‬המבוגרים מתרכזים בגלעין המטרופולין‪ ,‬והצעירים בשוליה‪ .‬הן היהודים והן‬ ‫הערבים המתגוררים במרכז המטרופולין מבוגרים יותר בהשוואה לאוכלוסיית ישראל‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬בשולי המטרופולין הפער בחציון הגילים כמעט שאינו קיים‪ ,‬והגיל החציוני של שתי קבוצות‬ ‫האוכלוסייה – היהודים והערבים – גבוה אך במעט מזה של אוכלוסיית ישראל‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫מפה ‪ :6‬גודל האוכלוסייה ביישובי מטרופולין תל אביב לפי השתייכות לאומית‪2000 ,‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪3‬‬ ‫דגמים חברתיים‪-‬כלכליים ותמורות חברתיות‬ ‫אזור מטרופולין תל אביב כולל יישובים בעלי מעמד חברתי‪-‬כלכלי מגוון – החל ממעמד נמוך‬ ‫עד למעמד גבוה ביותר‪ .‬לפי דירוג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת ‪ ,1999‬המדרג את‬ ‫במדרג עולה )מהאשכול הראשון‪ ,‬המתאפיין במעמד‬ ‫יישובי ישראל בעשרה אשכולות ִ‬ ‫החברתי‪-‬כלכלי הנמוך ביותר‪ ,‬עד לאשכול העשירי‪ ,‬המתאפיין במעמד החברתי‪-‬כלכלי הגבוה‬ ‫ביותר(‪ ,‬מצויים במחוז יישובים בטווח האשכולות השלישי עד העשירי‪ .‬אשכולות אלה קובצו‬ ‫לחמישה דירוגים של מעמד חברתי‪-‬כלכלי )ראה מפה ‪.(7‬‬ ‫הקשר בין מעמד חברתי‪-‬כלכלי‪ ,‬לאום ומוצא עדתי‬ ‫יישובי האשכול השלישי‪ ,‬המציין מעמד נמוך מאוד‪ ,‬כוללים יישובים ערביים‪ :‬כפר קאסם‪,‬‬ ‫ג'לג'וליה‪ ,‬וקלנסווה‪ ,‬ויישוב חרדי‪ :‬בני ברק‪ .‬יישובים אלה מתאפיינים ברמת הכנסה ממוצעת‬ ‫לנפש המגיעה לכדי ‪ 55%-60%‬מההכנסה הממוצעת במטרופולין‪ .‬רמת ההכנסה הממוצעת‬ ‫לנפש בבני ברק נמוכה מזו הרווחת ברוב היישובים הערביים‪ ,‬ומשתווה לזו של כפר קאסם‪.‬‬ ‫יישובי האשכול הרביעי והחמישי‪ ,‬שהמעמד שלהם נמוך‪ ,‬כוללים עיירות וערים שאליהן הופנו‬ ‫בשנות החמישים והשישים עולים רבים מארצות ערב‪ :‬רמלה‪ ,‬לוד‪ ,‬קריית עקרון‪ ,‬אור יהודה‪,‬‬ ‫באר יעקב‪ ,‬בית דגן‪ ,‬כפר יונה‪ ,‬וכן מספר יישובים ערביים‪ :‬כפר ברא‪ ,‬טירה וזמר‪ .‬רמת‬ ‫ההכנסה של היישובים בעלי המעמד הנמוך מגיעה לכדי ‪ 85%‬מההכנסה הממוצעת‪.‬‬ ‫באשכולות השישי והשביעי‪ ,‬המציינים מעמד בינוני‪ ,‬מצויים ערים גדולות כמו‪ :‬נתניה‪ ,‬בת‬ ‫ים‪ ,‬חולון‪ ,‬רחובות ופתח תקווה‪ ,‬מושבות ויישובים כפריים שעברו תהליכי עיור‪ :‬נס ציונה‪,‬‬ ‫קדימה ויישובי עולים שהפכו לפרברים כמו ראש העין‪ .‬רמת ההכנסה הממוצעת לנפש‬ ‫ביישובים אלה משתווה להכנסה הממוצעת ובחלקם אף עולה עליה ומגיעה לכדי ‪ 15%‬מעל‬ ‫ההכנסה הממוצעת במטרופולין‪ .‬מעמד חברתי‪-‬כלכלי גבוה‪ ,‬אשכולות שמיני ותשיעי‪ ,‬מאפיין‬ ‫את העיר המרכזית תל אביב‪ ,‬הערים גבעתיים‪ ,‬קריית אונו‪ ,‬רמת גן‪ ,‬הרצליה‪ ,‬הוד השרון‪ ,‬כפר‬ ‫סבא‪ ,‬ורעננה‪ ,‬וכן יישובים כפריים שעברו תהליכי עיור‪ ,‬כמו‪ :‬מזכרת בתיה‪ ,‬אבן יהודה ופרדסיה‪.‬‬ ‫ביישובים אלה רמת ההכנסה הממוצעת לנפש גבוהה ועולה ב‪ 30%-60% -‬על הממוצע‪ .‬יישובי‬ ‫האשכול העשירי‪ ,‬בעלי המעמד הגבוה ביותר‪ ,‬כוללים את יישובי הפרברים‪ ,‬כמו מכבים‪-‬רעות‪,‬‬ ‫שוהם‪ ,‬כוכב יאיר‪ ,‬כפר שמריהו‪ ,‬רמת השרון‪ ,‬נווה אפרים‪ ,‬סביון ורמות השבים‪ .‬יישובים אלה‬ ‫מתאפיינים ברמת הכנסה ממוצעת לנפש הגבוהה פי שתיים ויותר מהממוצע במטרופולין‪ .‬בשיא‬ ‫ההכנסה מחזיק היישוב סביון‪ ,‬שבו גם נמצא השיעור הגבוה ביותר של בעלות על רכב‪ .‬אחרי סביון‬ ‫במדרג ההכנסה באים נווה אפרים‪ ,‬רמת השרון‪ ,‬כוכב יאיר ושוהם‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫מפה ‪ :7‬מדד חברתי כלכלי של יישובי מטרופולין תל אביב‪1999 ,‬‬ ‫‪31‬‬ ‫הסיווג לפי אשכולות חושף קשר מרתק בין אופי היישובים לבין המעמד החברתי‪-‬כלכלי‬ ‫שלהם‪ .‬בתחתית הסולם החברתי מצויים היישובים הערביים‪ ,‬מעליהם מצויים יישובים‬ ‫המאוכלסים בעולי שנות החמישים שהגיעו מארצות ערב‪ ,‬בתווך מצויים יישובים בעלי הרכב‬ ‫אוכלוסייה הטרוגני – יוצאי ארצות המזרח ויוצאי ארצות המערב‪ .‬האשכולות העליונים‬ ‫כוללים יישובים שבהם שיעור גבוה של מי שעלו בשנות החמישים מאירופה‪ .‬הפער החברתי‬ ‫מקבל ביטוי מרחבי ברור למדי‪ :‬הגזרה הצפונית של המטרופולין )צפונה מציר לוד‪-‬מודיעין(‬ ‫כוללת בעיקר יישובים בעלי מעמד גבוה וגבוה מאוד‪ .‬יתר על כן‪ ,‬רוב היישובים שהמעמד‬ ‫שלהם גבוה וגבוה מאוד )למעט ראשון לציון ומזכרת בתיה( מצויים בגזרה הצפונית‪ .‬הגזרה‬ ‫הדרומית של המטרופולין )דרומה מציר לוד‪-‬מודיעין( כוללת בעיקר יישובים במעמד נמוך‬ ‫ובינוני‪ .‬החריג הבולט מדגם זה הוא היישובים הערביים‪ ,‬שהמעמד שלהם נמוך ונמוך מאוד‪,‬‬ ‫המצויים בגזרה הצפונית‪.‬‬ ‫היבדלות גזרתית‬ ‫מבחינה חברתית‪ ,‬עובר מטרופולין תל אביב תהליך של בידול חברתי‪ ,‬התואם בקווים כלליים‬ ‫האכלוס‬ ‫את הבידול בין דרום לצפון בתוך העיר תל אביב‪ .‬נראה כי מקור התופעה הוא בדגמי ִ‬ ‫של שנות החמישים והשישים‪ .‬בתל אביב גופה היו שכונות הדרום ויפו מאוכלסות בתושבים‬ ‫בני עדות המזרח עוד לפני הקמת המדינה‪ .‬בשנות החמישים והשישים אוכלסו שכונות אלה‬ ‫בעיקר על ידי עולים מארצות המזרח‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬שכונות הצפון התאפיינו בהרכב הטרוגני‬ ‫יותר‪ ,‬ובחלקן אף היה שיעור גבוה של יוצאי אירופה‪ .‬תהליך דומה בא לידי ביטוי במרחב‬ ‫המטרופוליני‪ :‬היישובים בגזרה הדרומית – הכוללים ערים ועיירות ערביות שננטשו‪ ,‬ופרברים‬ ‫שהוקמו לפני הקמת המדינה )כמו חולון ובת ים( – אוכלסו בשיעור גבוה על ידי עולים‬ ‫מארצות המזרח‪ .‬האכלוס הראשוני עיצב במשך תקופה ארוכה את דמות היישובים‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬יישובי הגזרה הצפונית‪ ,‬למעט בודדים כמו נתניה וחלק מהיישובים הערביים‪ ,‬שימרו‬ ‫לאורך זמן את המעמד החברתי‪-‬כלכלי הגבוה יחסית שלהם‪.‬‬ ‫בתוך הגזרות עצמן ניתן להבחין בהטרוגניות רבה מבחינת הפיזור ברחבי המטרופולין‪ .‬בגזרה‬ ‫הצפונית‪ ,‬היישובים בעלי המעמד הגבוה והגבוה מאוד מצויים בטבעת הפנימית )כפר‬ ‫שמריהו‪ ,‬הרצליה‪ ,‬רמת השרון(‪ ,‬בטבעת התיכונה )סביון‪ ,‬נווה אפרים‪ ,‬גבעתיים‪ ,‬גני תקווה‪,‬‬ ‫רעננה וכפר סבא( ובטבעת החיצונית )כוכב יאיר‪ ,‬שוהם‪ ,‬אבן יהודה ופרדסיה(‪ .‬הפיזור של‬ ‫יישובים במעמד גבוה על פני הטבעות השונות של הגזרה הצפונית מעיד על אופציות שונות‬ ‫למגורים ברמה גבוהה המצויות באזור זה‪ ,‬החל מיישובים כפריים שעברו תהליך עיור )כמו‬ ‫סביון ונווה אפרים(‪ ,‬דרך ערים בצפון המטרופולין שפותחו במגמה למשוך אוכלוסייה‬ ‫מבוססת )כמו כפר סבא ורעננה( וכלה בפרברים חדשים שאוכלסו על ידי קבוצות מאורגנות‬ ‫)כוכב יאיר( ובני המעמד הבינוני )שוהם(‪ .‬היישובים הערביים שבגזרה הצפונית‪ ,‬שוכנים‬ ‫בטבעת החיצונית מיקום הנובע מגורמי האיתור של יישובים אלה‪ :‬באזור של קרקעות סחף‬ ‫המצויות במרזבה שבין שיפולי ההר ואזור מישור החוף‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫הגזרה הדרומית מאופיינת גם היא בהטרוגניות רבה‪ :‬יישובים במעמד נמוך מאוד‪ ,‬נמוך‬ ‫ובינוני‪-‬גבוה ממוקמים בטבעות שונות של הגזרה‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן להבחין במידה מסוימת של‬ ‫סדר במערך זה‪ .‬המושבות שהפכו לערים‪ ,‬דוגמת ראשון לציון‪ ,‬רחובות‪ ,‬נס ציונה ופתח‬ ‫תקווה‪ ,‬כולן במעמד בינוני‪-‬גבוה‪ ,‬שוכנות בטבעת התיכונה של המטרופולין‪ .‬מושבות אלה‬ ‫הוקמו בסוף המאה ה‪ 19-‬בכוונת מכוון בקרבת עיר השער יפו‪ :‬מיקום זה איפשר גישה נוחה‬ ‫לנמל יפו לצורך יצוא התוצרת החקלאית‪ ,‬וכן הקל על הגישה למרכזי הכלכלה והשירותים‪,‬‬ ‫המצויים בקרבת מקום‪.‬‬ ‫עדויות לאורך זמן מלמדות כי התהליכים הדמוגרפיים והחברתיים נוטים לחזק את מגמות‬ ‫הבידול בין הגזרה הצפונית לבין הגזרה הדרומית של המטרופולין‪ .‬בראיונות שקיימנו עם‬ ‫מהנדסי ערים ומנהלי אגפי הרווחה ביישובי המטרופולין דווח על ירידה במעמד החברתי‪-‬‬ ‫כלכלי של יישובים כמו חולון ובת ים‪ .‬כמו כן ציינו רבים מהמרואיינים כי ביישובים אלה‬ ‫נוצרות מובלעות גדולות של תושבים בעלי מעמד חברתי‪-‬כלכלי נמוך‪ .‬מובלעות אלה משמשות‬ ‫אבן שואבת לאוכלוסייה חלשה‪ ,‬בעיקר אוכלוסיית עולים ועובדים זרים‪ ,‬בשל היצע דיור זול‪.‬‬ ‫מנגד עוזבות את היישובים משפחות צעירות בעלות מעמד חברתי‪-‬כלכלי גבוה‪ .‬בכל היישובים‬ ‫האלה ניכרת מגמה חברתית ברורה של חזרה בתשובה ופעילות מוגברת של ארגון "אל‬ ‫המעיין" של תנועת ש"ס‪ .‬פעילות של ש"ס התקיימה גם בשכונת אלי כהן במורשה‪.‬‬ ‫הירידה במעמד החברתי‪-‬כלכלי בגזרה הדרומית באה לידי ביטוי ביציאה של תושבים‬ ‫מבוססים‪ ,‬בירידה במחירי הדיור ובחדירת תושבים ממעמד נמוך‪ .‬מנגד‪ ,‬ביישובי הצפון‪,‬‬ ‫שבהם האוכלוסייה מבוססת והשירותים הם ברמה גבוהה‪ ,‬גם מחירי הדיור גבוהים‪ ,‬ועל כן‬ ‫האוכלוסייה החלשה אינה יכולה להתבסס בהם‪ .‬אוכלוסייה זו נאלצת לעזוב ובמקומה‬ ‫נכנסת אוכלוסייה חזקה‪ .‬בחינת השינויים שחלו ברנטת המגורים העלתה כי לאורך זמן גדל‬ ‫הפער ברנטת המגורים בין הגזרה הדרומית לגזרה הצפונית‪.‬‬ ‫מובלעות חברתיות‪ :‬חרדים ועובדים זרים‬ ‫לצד ההיבדלות המסתמנת בין הגזרה הצפונית לדרומית‪ ,‬ניתן לזהות עוד דגם של היבדלות‬ ‫המתאפיין במובלעות גאוגרפיות‪ ,‬תרבותיות וחברתיות בגזרות השונות‪ .‬המוקד של המובלעת‬ ‫החרדית נמצא בבני ברק‪ ,‬ושלוחותיו פזורות במספר ערים במטרופולין‪ ,‬במיוחד בגזרה‬ ‫הדרומית‪ .‬בצפון המבוסס מבחינה כלכלית מועטות הן המובלעות החרדיות‪ .‬המוקד החרדי‬ ‫של בני ברק מתאפיין באוכלוסייה ענייה‪ ,‬בריבוי טבעי גבוה‪ ,‬בצפיפות דיור גבוהה ובאיכות‬ ‫חיים נמוכה‪ .‬האוכלוסייה החרדית גולשת מהעיר בני ברק לעבר הערים הסמוכות‪ ,‬בעיקר‬ ‫לכיוון פתח תקווה והערים החדשות אלעד ומודיעין עילית )קריית ספר(‪ .‬מובלעות נוספות של‬ ‫אוכלוסייה חרדית נוצרו בערים אשדוד‪ ,‬רחובות ונתניה‪ .‬החרדים מאופיינים בסגירות‬ ‫מרחבית ותרבותית ובחוסר סובלנות כלפי דפוסי התרבות של אוכלוסיות אחרות‪ .‬לכן כניסת‬ ‫האוכלוסייה החרדית ליישובים שבהם מתגוררת אוכלוסייה לא‪-‬חרדית מעוררת עימותים‬ ‫רבים על רקע צביונו של המרחב הציבורי‪ ,‬הקצאת קרקע לשימושים ציבוריים ועוד‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫מובלעת נוספת היא זו של העובדים הזרים‪ ,‬שמרכזה בעיר תל אביב‪ ,‬במיוחד בדרום העיר‪.‬‬ ‫אוכלוסייה זו‪ ,‬הנאמדת בשמונים אלף תושבים‪ ,‬מורכבת מקבוצות אתניות שונות וכוללת‬ ‫בודדים ומשפחות‪ .‬באזור קיימים בתי ספר ושירותים המיועדים לאוכלוסיית העובדים‬ ‫הזרים וכן כנסיות‪ ,‬דבר המעיד על מידה של התערות במקום )שנל‪ .(2002 ,‬המגמות‬ ‫המסתמנות מצביעות על כך שהעובדים הזרים יהפכו לתופעה של קבע בנוף היישובי‬ ‫והחברתי‪ .‬חלק גדול מהם ישהו בארץ תקופה קצרה‪ ,‬ישובו לארצם ויוחלפו על ידי עובדים‬ ‫אחרים‪ .‬מיעוטם יתיישבו התיישבות של קבע בארץ‪ .‬העובדים הזרים משתכנים במובלעות‬ ‫עירוניות – בדרך כלל בשכונות חלשות מבחינה חברתית‪-‬כלכלית‪ ,‬הנוטות להידרדרות פיזית‪.‬‬ ‫הריכוז החברתי מעצים את ההידרדרות הפיזית‪ .‬התוצאות של התיישבות העובדים הזרים‬ ‫בעיר הן‪ :‬החלשה נוספת של שכונות חלשות בעיר‪ ,‬הידרדרות פיזית‪ ,‬ריבוי עסקים מטרידים‪,‬‬ ‫חיכוך עם תושבים מקומיים‪ ,‬תחושה של חוסר ביטחון והעמקת הקיטוב בין אזורי העיר‪.‬‬ ‫בעיה נוספת היא היעדר מדיניות עירונית ברורה כלפי העובדים הזרים‪ .‬השלטון המרכזי פועל‬ ‫למיתון הנוכחות של עובדים זרים בדרכים שונות‪ ,‬אך השלטון המקומי הוא זה שנאלץ‬ ‫להתמודד עם נוכחות העובדים הזרים בעיר‪ ,‬לא רק מטעמים אנושיים אלא מטעמים‬ ‫אורבניים כלליים‪ .‬לא ניתן להזניח חלקים של העיר שבהם מתגוררים עובדים זרים‪ ,‬מכיוון‬ ‫שהדבר יפגע במרקם העירוני המקומי‪ .‬על רקע זה החל אגף הרווחה בעיריית תל אביב לספק‬ ‫לעובדים הזרים שירותים שונים בתחום הרווחה והחינוך והוקמה מינהלת לסייע בידי‬ ‫העובדים הזרים‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪4‬‬ ‫לאן מועדות פני המטרופולין?‬ ‫לאן מועדות פני מטרופולין תל אביב מבחינה דמוגרפית‪ ,‬חברתית ומרחבית? שאלה זו ניתן‬ ‫לפרוט למספר שאלות משנה‪:‬‬ ‫המשנה באוכלוסייה ובפעילות‬ ‫ִ‬ ‫א‪ .‬מה יהיה משקלם היחסי של הגלעין הראשי וגלעיני‬ ‫הכלכלית?‬ ‫ב‪ .‬מה תהיה ההתאמה המרחבית בין פריסת המגורים ופריסת האוכלוסייה – האם תגדל‬ ‫ההתאמה בין פריסת הפעילות הכלכלית לבין פריסת האוכלוסייה?‬ ‫ג‪ .‬מה יהיה הדגם המרחבי‪-‬חברתי של האוכלוסייה? האם יישמר הבידול הקיים או שמא‬ ‫ייווצרו דגמים אחרים?‬ ‫אפשרויות לפיתוח מרחבי של המטרופולין‬ ‫ניתן לחשוב על שלוש אפשרויות של פיתוח‪ :‬המשך בכיוון המגמות המסתמנות כיום‪ ,‬דהיינו‪,‬‬ ‫המשנה והאזורים הכפריים; הגדלת המשקל‬ ‫גלישה מפוזרת‪ ,‬תוך הגדלת משקלם של גלעיני ִ‬ ‫היחסי של הגלעין הראשי והטבעת הפנימית; או גלישה ממוקדת‪ ,‬תוך הגדלת משקלם היחסי‬ ‫המשנה בשולי המטרופולין‪.‬‬ ‫של גלעיני ִ‬ ‫‪ .1‬גלישה מפוזרת – המשך המגמות הקיימות‪ .‬על פי אפשרות זו תימשך הירידה במשקלה של‬ ‫האוכלוסייה בגלעין ובטבעת הפנימית‪ .‬במקביל‪ ,‬תימשך העלייה במשקל האוכלוסייה‬ ‫שבשולי המטרופולין‪ ,‬במיוחד ביישובים הכפריים‪ .‬בגלעין ובטבעת הפנימית תימשך‬ ‫ההתכנסות של תעסוקה בענפים צומחים של היי‪-‬טק ושירותים ברמה גבוהה‪ ,‬ותימשך‬ ‫היציאה של תעשיות מסורתיות ושל מסחר לשולי המטרופולין‪ .‬מבחינה חברתית לא צפוי‬ ‫שינוי בבידול הגזרתי‪ :‬הצפון יתאפיין במעמד גבוה והדרום – במעמד נמוך‪.‬‬ ‫‪ .2‬גידול ממוקד של האוכלוסייה והתעסוקה בגלעין ובטבעת הפנימית‪ .‬צמצום חוסר‬ ‫ההתאמה בין תפרוסת הפעילות הכלכלית לבין תפרוסת האוכלוסייה באמצעות גידול‬ ‫האוכלוסייה בגלעין ובטבעת הפנימית והתכנסות הפעילות הכלכלית באזורים אלה‪ .‬לשם‬ ‫כך יש להמריץ תהליכים של התחדשות עירונית‪ ,‬לעודד ציפוף של בנייה למגורים‬ ‫ולתעסוקה בליבת המטרופולין ולהטיל מגבלות על בנייה למגורים ותהליכי פרבור בשולי‬ ‫המטרופולין‪ .‬תהליכים אלה ימתנו את היציאה לשוליים‪ ,‬אך הפער בין צפון לדרום יישאר‬ ‫בעינו‪ ,‬בשל ההבדלים שכבר התגבשו בין שתי הגזרות‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪ .3‬גידול ממוקד של האוכלוסייה והתעסוקה בגלעין ובגלעיני משנה בשוליים‪ .‬ניתן לנהל את‬ ‫הצמיחה במטרופולין באופן שיביא לניתוב של אוכלוסייה ותעסוקה למספר מצומצם של‬ ‫מרכזים עירוניים גדולים בגלעין ובשוליים‪ .‬כיוון פיתוח זה הכרוך בהתערבות ציבורית‬ ‫מקיפה‪ ,‬ימקד את הפיתוח הכלכלי ואת השינוי החברתי במקומות מוגדרים במרחב‪ .‬לשם‬ ‫כך יש לנתב השקעות בתשתית ובפיתוח למרכזים מסוימים בגזרה הדרומית ובגזרה‬ ‫הצפונית‪ ,‬ולייעד שטחים בדרום ובצפון לבנייה צפופה למגורים ברמה גבוהה‪ .‬כך יתאפשר‬ ‫ריכוז של תעסוקה‪ ,‬מגורים ושירותים במספר מצומצם של מרכזים עירוניים גדולים‪ .‬בדרך‬ ‫זו ניתן יהיה לקדם פיתוח קומפקטי במטרופולין‪ ,‬ולצמצם את הפער המתהווה בין הגזרה‬ ‫הצפונית לדרומית‪.‬‬ ‫איזו משלוש אפשרויות הפיתוח עתידה להתגשם? האפשרות שתתהווה בפועל תשקף את‬ ‫ההתפתחויות הדמוגרפיות‪ ,‬החברתיות‪-‬כלכליות והפוליטיות‪ ,‬בישראל בכלל ובמטרופולין תל‬ ‫אביב בפרט‪ .‬כיוון הפיתוח שיצא לפועל גם ימחיש את היכולת להתוות מדיניות לפיתוח‬ ‫המטרופולין ואת מידת כוחן של המערכת הפוליטית והמערכת התכנונית להגשים מדיניות זו‪.‬‬ ‫פיתוח ממוקד בגלעין או גידול ממוקד בגלעין ובגלעיני משנה שבשוליים )האפשרות השנייה‬ ‫והשלישית( מחייבים מידה גבוהה של רגולציה והתמודדות עם כוחות השוק‪ .‬מנגד‪ ,‬גלישה‬ ‫מפוזרת תעיד על כוחם של כוחות השוק וההעדפות של פרטים ותצביע על חוסר היכולת של‬ ‫מקבלי ההחלטות לנתב את התפתחות המטרופולין‪ .‬השאלה הקריטית העולה בנקודה זו‬ ‫היא‪ :‬מה תהיה דרגת החופש של מקבלי ההחלטות בהכוונת הפיתוח של המטרופולין‪,‬‬ ‫ובמיוחד בצמצום הפער בין פריסת המגורים והתעסוקה – נוכח מגמות הגלובליזציה‪,‬‬ ‫הליברליזציה וההפרטה של המשק? השאלה היא אם קובעי המדיניות יפעלו באמצעות תכנון‬ ‫יוזם לפיתרון בעיות המטרופולין בתחומים הפיזי והחברתי‪ ,‬או יניחו )כפי שעשו עד כה(‬ ‫לכוחות השוק לעצב את המערכת? ניסיון לענות על שאלות אלה מחייב לבחון את המגמות‬ ‫הצפויות בתחומים הדמוגרפי והחברתי‪.‬‬ ‫המערכת הדמוגרפית‪-‬מרחבית והתמורות הצפויות בה‬ ‫לאור מגמות ההגירה של אוכלוסיית המטרופולין יש להניח כי התפשטות המטרופולין עתידה‬ ‫להימשך‪ .‬מאזני הגירה חיוביים מאפיינים את שולי המטרופולין ואת הטבעת שמעבר‬ ‫לשוליים‪ :‬נפת חדרה ונפת אשקלון‪ .‬העולים שהגיעו לאחר ‪ 1990‬מעדיפים להגר )לאחר שלב‬ ‫ההשתקעות הראשוני( לנפות חדרה ואשקלון‪ :‬בשתי נפות אלה נרשמו מאזני ההגירה‬ ‫הגבוהים ביותר של העולים שהגיעו לארץ לאחר ‪ .1990‬ישראלים ותיקים מעדיפים גם הם את‬ ‫אזור השוליים‪ ,‬אולם בשונה מהעולים הפונים לדרום המטרופולין‪ ,‬מעדיפים הוותיקים את‬ ‫הצפון‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוותיקים נוטים לעבור לטבעת החיצונית יותר מאשר אל מחוץ למטרופולין‪.‬‬ ‫השוני בין שתי הקבוצות משקף את עלות המגורים – יכולת התשלום המוגבלת יותר של‬ ‫העולים מאלצת אותם לעבור לאזורים מרוחקים יותר ופחות מבוססים‪ .‬התוצאה היא‬ ‫יוממות ממושכת יותר‪ ,‬שאולי מקובלת בקרב העולים‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫ניתן אפוא לשער שמגמות הגידול של המטרופולין יימשכו‪ .‬האוכלוסייה במרכזו תפחת‬ ‫בהדרגה – תפחת הן בגודלה המוחלט ובוודאי בגודלה היחסי במטרופולין‪ .‬קצב הגידול של‬ ‫הטבעת התיכונה יהיה חיובי אך יואַט‪ ,‬ואת הבכורה תתפוס הטבעת החיצונית‪ .‬הביקושים‬ ‫הגדולים ביותר יהיו בטבעת החיצונית‪ ,‬שתעמוד בפני לחצי פיתוח חזקים‪ .‬נראה כי לחצים‬ ‫אלה ישפיעו על היישובים העירוניים ועוד יותר מכך – על היישובים הכפריים‪ .‬המאבקים‬ ‫המרכזיים יתנהלו במועצות האזוריות‪ ,‬המחזיקות בשטחים לא מבונים בהיקף נרחב‪.‬‬ ‫המאבקים יתמקדו ברנטה הקרקעית‪ ,‬וליתר דיוק – בשאלה מי ייהנה מהרנטה האצורה‬ ‫בשטחי המועצות האזוריות‪ .‬מאבקים יינטשו גם בתחומים נוספים‪ ,‬כגון‪ :‬היקף הבנייה‪,‬‬ ‫מידת הציפוף‪ ,‬והשמירה על שטחים פתוחים‪.‬‬ ‫התפקודיים הנוכחיים‪ ,‬ושלוחותיה יתפרסו לעבר מקומות‬ ‫המטרופולין לא תקפא בגבולותיה ִ‬ ‫שבזמן כתיבת מחקר זה אינם מוגדרים כחלק ממנה‪ .‬ניצנים להתפתחות כזו ניתן לראות‬ ‫במתרחש באשקלון ובקרית גת בדרום‪ ,‬ובחדרה עד זכרון יעקב בצפון‪ .‬סביר שתימשך מגמת‬ ‫ההידמות של חלקי המטרופולין מהמרכז לכיוון השוליים‪ ,‬ולפיכך צפוי שיואץ קצב הגידול‬ ‫של הטבעת המרוחקת‪ ,‬זו העוטפת את הטבעת החיצונית של המטרופולין כיום‪ .‬קשריה של‬ ‫הטבעת העוטפת עם המטרופולין יתהדקו‪ ,‬יושקעו מאמצים בהגברת הנגישות‪ ,‬במטרה לקצר‬ ‫את הזמן הנדרש להגיע מאזור המגורים למקומות עבודה‪ ,‬למרכזי בילוי וקניות וכדומה‪.‬‬ ‫על בסיס המגמה החזויה ניתן לשער שעד שנת ‪ 2020‬תתפשט המטרופולין מעבר לגבולותיה‬ ‫הנוכחיים ותגיע אל הצמתים בין מטרופולין תל אביב למטרופולינים הסמוכים ועד לגבולות‬ ‫המדינה‪ .‬נקודות המפגש בין המטרופולינים יהיו‪ :‬אזור חדרה בצפון )בין מטרופולין חיפה‬ ‫למטרופולין תל אביב(; אזור מודיעין במזרח )בין מטרופולין תל אביב למטרופולין ירושלים(;‬ ‫סביבת קרית גת )בין מטרופולין תל אביב למטרופולין באר שבע(‪ .‬נקודות הקצה באזורי‬ ‫הגבול יהיו היישובים הפרבריים במורדות המערביים של השומרון‪ ,‬יישובי ציר הגבעות‬ ‫במזרח ואזור אשקלון בדרום‪.‬‬ ‫בעקבות התפשטות זו יעלה משקלה של מטרופולין תל אביב בכלל אוכלוסיית ישראל‪.‬‬ ‫מבחינה מרחבית תפקודית ייווצר שדה עירוני רצוף‪ ,‬הכולל גלעין מטרופוליני ראשי‪ ,‬גלעיני‬ ‫משנה מטרופוליניים ומרכזי משנה בין‪-‬מטרופוליניים‪ .‬שדות היוממות הקיימים היום ישתנו‬ ‫בד בבד עם שינוי ההשתרעות הגאוגרפית של המטרופולין – הן בתחומי המטרופולין עצמה‬ ‫והן בינה לבין המטרופולינים הסמוכים לה‪ .‬בתוך המרחב העירוני הבין‪-‬מטרופוליני יתפתחו‬ ‫מרכזי משנה‪ .‬בעקבות תהליך זה יצטמצמו באופן יחסי התנועות בין גלעין המטרופולין‬ ‫לשוליו‪ ,‬ויתחזקו יחסית התנועות בין גלעיני המשנה לסביבתם‪.‬‬ ‫בתהליך התפשטות המטרופולין תגבר התחרות בין רשויות מקומיות על משיכת אוכלוסיות‬ ‫חזקות ופעילויות כלכליות‪ .‬התחרות תתבטא בנטייה של תל אביב ושל ערי הגלעין הראשי‬ ‫להגדיל את הצפיפויות באזורי המגורים ובאזורי הפעילות הכלכלית באמצעות ציפוף‪ ,‬שינוי‬ ‫ייעודי קרקע והקצאתה מחדש‪ .‬מנגד יציעו הערים והיישובים הכפריים‪ ,‬שלרשותם רזרבות‬ ‫קרקעיות‪ ,‬אתרים אטרקטיביים מבחינת נגישות‪ ,‬יותר זולים מבחינת מחיר הקרקע‪ ,‬ויותר‬ ‫קרובים לכוח העבודה‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫המערכת החברתית‪-‬מרחבית והתמורות הצפויות בה‬ ‫א‪ .‬מבנה המשק‬ ‫התהליך הצפוי הוא השתלבות גוברת של המשק במערכת הכלכלית הבינלאומית‪ .‬ההשתלבות‬ ‫תלווה בהסרת מחסומים לסחר חופשי‪ ,‬בדה‪-‬רגולציה של מרבית ענפי המשק ובהפרטה גוברת‬ ‫של השירותים הציבוריים ושל חברות ציבוריות‪ .‬הניידות החופשית של הון‪ ,‬סחורות וכוח‬ ‫עבודה יגבירו ביתר שאת הגירה של עובדים זרים לישראל‪ .‬תהליכים אלה יעצימו את כוחו‬ ‫של הגלעין שבו מרוכזות הפעילויות הכלכליות בעלות הקשרים הגלובליים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קצב הצמיחה הכלכלית‬ ‫קצב הצמיחה הכלכלי המהיר )גידול התוצר המקומי הגולמי( שאפיין את המשק בשנות‬ ‫התשעים הראשונות הואט מאז שנת ‪ ,1996‬ולמעט שנת ‪ 2000‬המשק נמצא מאז ועד היום‬ ‫במיתון‪ .‬המצב הביטחוני‪ ,‬המשבר הכלכלי וחוסר הוודאות המדיני אינם מבשרים טובות‬ ‫לעתיד‪ :‬קצב ההשקעות של משקיעים זרים יורד‪ ,‬והעלייה אף היא מצטמצמת‪ .‬הצפי הוא כי‬ ‫בטווח הארוך‪ ,‬עם ההתפכחות המדינית‪ ,‬עתידה הצמיחה לחזור לממדים גבוהים של כ‪4%-‬‬ ‫בממוצע שנתי‪ .‬הצמיחה המהירה צפויה להתרחש בעיקר בגלעין‪ ,‬בשל ריכוז כוח האדם‬ ‫המקצועי‪ ,‬התשתיות‪ ,‬והשירותים הפיננסיים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬רווחה חברתית‬ ‫מערכת הרווחה החברתית‪ ,‬כפי שהיא באה לידי ביטוי במנגנוני חלוקת ההכנסות ובמתן‬ ‫נגישות שווה לשירותים‪ ,‬תיחלש במידה רבה‪ .‬כתוצאה מכך יגדל אי‪-‬השוויון בין קבוצות‬ ‫האוכלוסייה מבחינת חלוקת ההכנסות ומבחינת היכולת להפיק תועלת‪ .‬במיוחד יתחזק הפער‬ ‫בין עובדים מקומיים לבין עובדים זרים‪ .‬קבוצות נוספות שייפגעו הן קבוצות חלשות‪ ,‬כמו‬ ‫קשישים‪ ,‬משפחות חד‪-‬הוריות וזוגות צעירים‪ .‬הערבים והחרדים ייהנו מתשומת לב מיוחדת‬ ‫אם יצליחו להמיר את גידולם הדמוגרפי לגידול בכוחם הפוליטי‪ .‬במצב זה קשה לצפות‬ ‫שהשלטונות ינקטו התערבות מסיבית לצמצום הפערים החברתיים המסתמנים בין הגזרות‬ ‫במטרופולין ובין קבוצות האוכלוסייה‪ ,‬משום כך‪ ,‬צפוי שפערים אלה אף יגדלו‪.‬‬ ‫בהנחה של המשך מגמות תתפתח בישראל מערכת משקית ֵנאו‪-‬ליברלית בעלת אוריינטציה‬ ‫חזקה לשוק הבינלאומי‪ .‬במערכת זו תיחלש רשת הביטחון החברתית ויעמיקו הפערים בין‬ ‫קבוצות אוכלוסייה‪ .‬מדינת הרווחה לא תיעלם‪ ,‬אך היא עתידה להפוך ממערכת בעלת גישה‬ ‫אוניברסליסטית למערכת המתנהלת על פי עקרונות פרטיקולריים‪ .‬הקבוצות הקרובות‬ ‫למוקדי הכוח ייהנו מהטבות חברתיות בתחומי השירותים והשיכון‪ ,‬ואילו הקבוצות‬ ‫המרוחקות ממוקדי הכוח יתקשו יותר להשיגן‪ .‬בתנאים אלה יגדל הדחף להתארגנות‬ ‫מקומית וסקטוראלית במטרה לזכות בנתחים מהעוגה‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫ד‪ .‬מבנה חברתי ומוקדי הזדהות‬ ‫בתחום החברתי תימשך המגמה של התברגנות האוכלוסייה‪ .‬ההיווצרות של מעמד בינוני‬ ‫רחב תלווה בהמשך התבססותם של תרבות הצריכה‪ ,‬תרבות הפנאי‪ ,‬החומרנות‬ ‫והאינדיווידואליזם‪ .‬במקביל‪ ,‬תימשך דעיכת המחויבות לערכים לאומיים ולערכים‬ ‫חברתיים‪-‬קהילתיים‪ .‬האליטות הנותנות את הטון ימשיכו לפתח אוריינטציה גלובלית‪,‬‬ ‫ישתלבו במערכות בינלאומיות וזיקתן לקהילה הלאומית תפחת‪ .‬כתוצאה מכך ינתן הכשר‬ ‫לדחיקת היעדים הלאומיים‪ .‬במצב זה ניתן לצפות כי השפעת הגלעין על סביבתו הפחות‬ ‫מבוססת תהיה מועטה ביותר‪ ,‬האוריינטציה תהיה גלובלית ואפקטים של חלחול כלכלי‪,‬‬ ‫שבעבר היה נהוג לזהותם עם מוקדי צמיחה‪ ,‬יהיו מועטים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬יחסי שלטון מרכזי ומקומי‬ ‫השלטון המרכזי ייחלש במידה רבה‪ ,‬ומנגד תירשם עלייה בכוחן של הרשויות‬ ‫המקומיות‪ .‬המעבר יהיה מדגם היררכי של שליטה מרכזית לדגם שבו הרשויות המקומיות‬ ‫והאיגודים של הרשויות ממלאים תפקיד גדל והולך באספקת השירותים‪ ,‬בתכנון ובפיתוח‪.‬‬ ‫במסגרת תהליך זה יצמצמו הרשויות המקומיות את הישענותן על תקציבים של המדינה‪,‬‬ ‫ויפתחו אפיקים חדשים לגיוס הון – חלקם באמצעות שותפות עם בעלי הון פרטיים‪ ,‬חלקם‬ ‫באמצעות גיוס הון באמצעות איגרות חוב וחלקם באמצעות שותפויות בין רשויות מקומיות‪.‬‬ ‫רשויות מקומיות בעלות כוח משיכה גבוה מבחינת תשתיות וכוח אדם יוכלו למשוך יזמים‬ ‫פרטיים‪ ,‬ואילו רשויות שאינן נהנות מיתרונות אלה יתקשו לעשות זאת‪ .‬כתוצאה מכך יגדל‬ ‫אי‪-‬השוויון בין הרשויות המקומיות במטרופולין‪ .‬פריצה מדגם זה תתאפשר כאשר בראש‬ ‫הרשות יעמוד ראש עיר בעל אוריינטציה יזמית‪ ,‬שיוכל לרתום את המשאבים המקומיים‬ ‫למשיכת יזמים‪ .‬עם זאת‪ ,‬צפוי‪ ,‬שתופעה מעין זו תהיה מצומצמת יחסית בשל המאמץ העצום‬ ‫הכרוך בה‪ ,‬והמגמה הכללית הצפויה היא התחזקות החזקים‪.‬‬ ‫לצד השותפות ברמה הארצית תיווצרנה שותפויות ברמה המקומית בין השלטון המקומי‪,‬‬ ‫היזמים‪ ,‬וארגונים לא ממשלתיים הפועלים בתחום השירותים‪ ,‬הסביבה והקהילה‪.‬‬ ‫השותפויות המקומיות‪ ,‬בדומה לשותפות ברמה הארצית‪ ,‬יפעלו לקידום הצמיחה ולהבטחת‬ ‫הרווחה של התושבים‪ .‬השלטונות יהיו מוכנים להגיע להסדרים עם הארגונים המקומיים‬ ‫בתנאי שאלה יקבלו את הכללים הקיימים וישמרו על "השקט התעשייתי"‪.‬‬ ‫ו‪ .‬עוצמת התכנון המרחבי‬ ‫התהליך הצפוי הוא מעבר מתפיסה תכנונית כוללת לתפיסה המתמקדת בתכנון נקודתי‬ ‫ומדגישה פיתוח פרויקטים‪ .‬בתהליך זה עתידים המוסדות התכנוניים הארציים לאבד במידה‬ ‫מסוימת מכוחם‪ ,‬ומנגד יעלה כוחם של יזמים פרטיים‪ ,‬רשויות מקומיות וחברות עירוניות‪.‬‬ ‫מוסדות התכנון עלולים לאבד מכוחם גם בשל נטילת סמכויות ממערכת התכנון וריכוזן בידי‬ ‫גופים ממשלתיים האחראים על פיתוח פרויקטים לאומיים‪ .‬במקביל‪ ,‬יהיה מעבר מעקרונות‪-‬‬ ‫על‪ ,‬שבמרכזם ערכים ותפיסות חברתיות וסביבתיות‪ ,‬לעקרונות מקומיים‪ ,‬שבמרכזם‬ ‫שיקולים של השגת מרב הרווחים‪ .‬למרות ההיחלשות הצפויה של מוסדות התכנון המרכזיים‬ ‫וצמצום יכולת ההתערבות שלהם‪ ,‬עדיין תישאר מידה לא מבוטלת של רגולציה מרחבית‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫כאמור‪ ,‬מערכת הרגולציה המרחבית תיחלש‪ ,‬אם כי עדיין תהיה לה השפעה מתונה על‬ ‫המתרחש במרחב‪ .‬במקום מנגנונים היררכיים רגולטיביים יתפתחו מלמטה מנגנונים‬ ‫מקומיים‪ ,‬המושתתים על שותפויות בין המגזר הפרטי לציבורי ובין המגזר הוולונטרי‬ ‫לציבורי‪ .‬הדגם החברתי‪-‬מרחבי העתיד להתגבש במטרופולין יהיה פרי של מאבק קשה‬ ‫בין מגמות סותרות‪ :‬רגולציה מחד גיסא ובחירה חופשית מאידך גיסא‪ .‬במאבק זה לא‬ ‫תהיה פריצה מוחלטת של הגדרות‪ ,‬אך כוחו של התכנון לבלום את מגמות השוק ילך ויקטן‪.‬‬ ‫בעקבות המאבק המתמיד בין מנגנוני הרגולציה לבין תהליכי הבחירה החופשית שתוארו‬ ‫לעיל צפוי להתפתח דגם מרחבי מפוזר יותר מזה הקיים‪ ,‬אם כי עדיין לא יהיה זה דגם של‬ ‫פיזור מוחלט‪.‬‬ ‫ז‪ .‬הדגם החברתי‪-‬מרחבי הצפוי בעתיד‬ ‫סביר להניח כי המאפיינים העיקריים של הדגם החברתי‪-‬מרחבי בעתיד יהיו‪:‬‬ ‫‪ .1‬פיזור המגורים במרחב עתיד להימשך והמגבלות שיוטלו על הפיזור יהיו מינימליות‪.‬‬ ‫הפעילות הכלכלית בתחומי הכספים‪ ,‬הביטוח‪ ,‬הנדל"ן ותעשיות עתירות ידע תתרכז‬ ‫בליבת המטרופולין בשל יתרונות יחסיים המצויים בה‪ .‬מצד שני‪ ,‬במרחב המטרופולין‬ ‫יימשך הפיזור של תעשיות מסורתיות ושל מרכזי מסחר משניים‪ ,‬תוך תחרות בין‬ ‫הרשויות המקומיות‪ .‬התוצאה תהיה היווצרות היררכיה מרחבית של תעסוקות‪:‬‬ ‫התמקדות של שירותים פיננסיים וענפים מובילים בתל אביב‪ ,‬ופיזור גדל והולך של שאר‬ ‫ענפי התעסוקה‪.‬‬ ‫‪ .2‬המשך התפרסות האוכלוסייה יחייב מאמץ גדול לשימור השטחים הפתוחים‪ .‬מערכת‬ ‫התכנון תתקשה להתמודד עם כוחות השוק‪ ,‬לכן יישמרו רק השטחים הפתוחים‬ ‫האיכותיים ביותר‪ .‬במקביל‪ ,‬תתחולל פרגמנטציה גדולה של שטחים פתוחים‪ ,‬כלומר‬ ‫ייקטע הרצף של שטחים פתוחים רצופים‪ .‬יזמים ובעלי הון יפעילו לחצים על מוסדות‬ ‫התכנון כדי לשכנעם לשלב פיתוח של חלק מהשטחים הירוקים תוך גיוס השקעות‬ ‫פרטיות עם פיתוח שאר השטחים הפתוחים ותחזוקתם לטובת הציבור‪ .‬כך יועברו‬ ‫חלקים מהשטחים הפתוחים לידיים פרטיות‪ ,‬בתמורה לפיתוח ותחזוקה של מה שנותר‪.‬‬ ‫‪ .3‬על אף ההשקעות הגדולות בתחבורה ציבורית‪ ,‬גודש התחבורה יישאר במקרה הטוב‬ ‫ברמתו הנוכחית ובמקרה הפחות טוב אף יגבר‪ .‬הסיבות לכך נעוצות בדגם מורכב של‬ ‫נסיעות‪ ,‬שגורם לפיצול נסיעות ובכך פועל לרעת התחבורה הציבורית‪ ,‬להמשך תהליכי‬ ‫הפרבור ולחוסר ההתאמה בין מקומות המגורים ומקומות התעסוקה‪.‬‬ ‫‪ .4‬ההיבדלות החברתית והקיטוב בין צפון לדרום עתידים להעמיק‪ .‬אם יינתן לכוחות השוק‬ ‫חופש לפעול בתחום המגורים ללא כל התערבות מוסדית‪ ,‬סביר להניח כי יחריפו מגמות‬ ‫ההיבדלות בין יישובי המעמד הבינוני המבוסס ליישובים בעלי מעמד נמוך‪ ,‬בין יישובים‬ ‫ערביים ליישובים יהודיים‪ ,‬בין ריכוזים של חרדים לסביבה של חילונים‪ .‬ההומוגניות‬ ‫באזורי המגורים עתידה לתת אותותיה בהרכב אוכלוסיות בתי הספר ובהישגים של‬ ‫התלמידים‪ :‬הישגים גבוהים באזורים המבוססים ונמוכים באזורים האחרים‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪ .5‬מבחינה חברתית‪-‬יישובית נראה כי התחרות בין יישובים על אוכלוסייה חזקה ופעילות‬ ‫כלכלית תהיה על חשבונם של מגזרי אוכלוסייה ואזורי מגורים חלשים‪ .‬ראשי ערים‪,‬‬ ‫מפתחים ומעצבים עירוניים ידגישו את נקודות החוזק של העיר ויתעלמו וישתדלו‬ ‫להעלים את נקודות התורפה‪ .‬ביטויים ראשונים למגמות אלה ניתן לראות בנטייה של‬ ‫ראשי ערים בגלעיני המשנה להדגיש את הפיתוח של האזורים החדשים ולהזניח את‬ ‫הטיפול באזורי העוני או להותיר אותו לממשלה‪ .‬מגמה אחרת היא לעטוף את אזורי‬ ‫העוני בבנייה חדשה‪ ,‬וכך להביא כביכול לפתרון בעיית אזורי העוני‪ .‬אם תסריט זה‬ ‫יתגשם )והדגש הוא על אם(‪ ,‬ייווצר מרחב עירוני שבו שיקולים חברתיים‪-‬אנושיים‬ ‫יידחקו לקרן זווית‪ .‬הטיפול בבעיות חברתיות לא יהיה אוהד ומתחשב‪ ,‬אלא מעלים‬ ‫ומתגונן‪ .‬ההעלמה וההתגוננות לא יפתרו את הבעיות‪ ,‬ואלה ישובו ויעלו בדרכים שונות‬ ‫על פני השטח‪ :‬ניכור‪ ,‬פשיעה ומחאה חברתית‪.‬‬ ‫בחינת האפשרויות לפיתוח המטרופולין לאור התמורות הדמוגרפיות‬ ‫והחברתיות הצפויות‬ ‫לאור התמורות הדמוגרפיות והחברתיות שנבחנו‪ ,‬נראה כי מבין שלוש האופציות שהוצגו‬ ‫בתחילת הפרק גדול הסיכוי למימוש האפשרות הראשונה שהוצגה – הגלישה המפוזרת‪.‬‬ ‫הכוחות הכלכליים והחברתיים דוחפים להמשך ההתפשטות על שטחים פתוחים‪ ,‬בעיקר‬ ‫בשולי המטרופולין; התוצאות של התפשטות זו יהיו יוממות רבה‪ ,‬שימוש גובר ברכב פרטי‬ ‫ועלייה בזיהום אוויר‪ .‬כמו כן‪ ,‬צפוי המשך התחרות האגרסיבית בין הרשויות על משיכת‬ ‫אוכלוסייה מבוססת ופעילות כלכלית‪ .‬בתנאים אלה נראה כי רק באמצעות מאמץ פוליטי‬ ‫ותכנוני רב ביותר ניתן יהיה לשנות את המגמות ולהטותן בכיוון של פיתוח ממוקד בגלעין‬ ‫הראשי ובגלעיני המשנה‪ .‬מה הסיכוי לכך?‬ ‫כיום לא נראה באופק כי מקבלי ההחלטות ברמה הממשלתית וברמה המקומית מוכנים‬ ‫לפעול באופן נחרץ כדי לממש את האופציה של פיתוח ממוקד‪ .‬האינטרסים הפרטיקולריים‬ ‫של כל רשות גוברים על הראייה הכוללת‪ ,‬המחייבת תיאום ושיתוף פעולה‪ .‬השלטון המרכזי‬ ‫טרוד בנושאים כמו ביטחון וכלכלה‪ ,‬ואינו מייחס כל חשיבות לחשיבה לטווח ארוך על עתיד‬ ‫המטרופולין‪ .‬השלטון המרכזי נוטה להיענות ללחצים של בעלי הון ושל קבוצות לחץ מגזריות‪,‬‬ ‫לחצים המקשים על פיתוח מדיניות כוללת למטרופולין‪ .‬בתנאים אלה נראה כי משבר חברתי‪-‬‬ ‫סביבתי הוא בלתי נמנע‪ .‬האם יש דרך למנוע משבר ולנהל את צמיחת המטרופולין בדרך‬ ‫יעילה‪ ,‬שתתרום לפיתוחו הכלכלי והחברתי ולשמירה על הסביבה?‬ ‫‪41‬‬ ‫סיכום והמלצות למדיניות פיתוח‬ ‫הסיכום וההמלצות שיפורטו להלן מתמקדים בשלוש הסוגיות המרכזיות שנדונו בחיבור זה‪:‬‬ ‫ההתפשטות המרחבית של המטרופולין‪ ,‬התהליכים הדמוגרפיים והתהליכים החברתיים‬ ‫המתחוללים בה‪.‬‬ ‫ההתפשטות המרחבית‬ ‫המגמות הקיימות‬ ‫כמו באזורי מטרופולין אחרים בעולם‪ ,‬ההתפרסות המרחבית של האוכלוסייה‬ ‫האכלוס ועמו התפשטות השטח‬ ‫במטרופולין תל אביב מתאפיינת בהתבדרות ברורה‪ .‬גל ִ‬ ‫הבנוי – נע באופן שיטתי לאורך זמן מהגלעין לעבר הטבעות הפנימית והתיכונה‪,‬‬ ‫ובהמשך – לעבר הטבעת החיצונית‪ .‬אם אכן תימשך מגמה זו באין מפריע עתידים‬ ‫השטחים הפתוחים להתמעט ועמם יאבדו הרזרבות המועטות שנותרו‪ .‬היוממוּת תגדל‬ ‫ועמה הגודש‪ ,‬פליטת הגזים וזיהום האוויר‪ .‬נוכח מגמות אלה בולטת דלות הדיון‬ ‫הפוליטי והציבורי בנושאים כמו פיתוח בר‪-‬קיימא‪ ,‬יצירת ערים קומפקטיות‪ ,‬רנסנס‬ ‫עירוני וצמיחה חכמה‪ .‬שיתוף הפעולה ההדוק בין ההון הפרטי לציבורי לצורך הקידום‬ ‫של פיתוח חכם‪ ,‬המאפיין ערים באירופה ובארצות‪-‬הברית‪ ,‬עדיין לא קיים בישראל‪.‬‬ ‫בניגוד לדיון הער בארצות‪-‬הברית בדבר תיאום בין רשויות וארגון ממשלים‬ ‫מטרופוליניים‪ ,‬בישראל אין תיאום בין רשויות בנושאים קריטיים כמו שימור שטחים‬ ‫פתוחים ופיתוח תחבורתי‪ ,‬ונציגי הממשלה כלל אינם מעורבים בנושאים אלה‪ .‬התחרות‬ ‫האגרסיבית בין הרשויות המקומיות עתידה לפגוע בכולן על ידי הורדת איכות החיים‬ ‫ופגיעה ביעילות הכלכלית‪ .‬על רקע זה ניתן לצפות להמשך המגמות של גלישה מפוזרת‬ ‫מגלעין המטרופולין לאזורים המקיפים אותו והגירה גם מחלקי הארץ האחרים לשולי‬ ‫המטרופולין‪.‬‬ ‫המלצות‬ ‫שיקום כוחו של התכנון היוזם והמסדיר והגברת התיאום בין רשויות מקומיות‪ .‬שיקום‬ ‫וחיזוק מערכת התכנון חשובים במיוחד כיום‪ ,‬לאור הנטייה המסתמנת בממשלה‬ ‫להפקיע סמכויות מתחום מערכת התכנון ולהעביר את התכנון של פרויקטים לאומיים‬ ‫לידי גופים ממשלתיים שראייתם צרה‪ ,‬תוך צמצום מעורבות הציבור בתכנון‪ .‬התיאום‬ ‫‪42‬‬ ‫בין הרשויות צריך להיעזר בשותפויות עם ההון הפרטי‪ ,‬בניסיון למצוא דרכים לקידום‬ ‫פיתוח כלכלי‪ ,‬פיתוח תשתיות והגנה על הסביבה‪ .‬בהקשר זה מוצע לשוב ולשקול את‬ ‫האפשרות של כינון ממשל מטרופוליני‪ ,‬תוך התמקדות בנושאים של שימור שטחים‬ ‫פתוחים‪ ,‬פיתוח תשתיות‪ ,‬תיאום בין מערכות תחבורה וחידוש מרכזי ערים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן‬ ‫להיעזר בארגונים וולנטריים לא ממשלתיים‪ ,‬המנסים לקדם תכנון אלטרנטיבי‪.‬‬ ‫התהליכים הדמוגרפיים‬ ‫המגמות הקיימות‬ ‫כמו באזורים מטרופוליניים אחרים בעולם‪ ,‬גוברת במשך הזמן ההידמות הדמוגרפית‬ ‫בין יישובי הטבעת הפנימית לבין העיר המרכזית תל אביב‪ .‬תופעה זו באה לידי ביטוי‬ ‫בירידה בשיעורי הריבוי הטבעי‪ ,‬בהתחזקות מגמות של הגירה שלילית‪ ,‬ובהזדקנות‬ ‫האוכלוסייה בכל היישובים של הטבעת הפנימית‪ ,‬למעט בני ברק‪ .‬בתהליך זה מתפשטות‬ ‫תכונות גלעין המטרופולין מהעיר המרכזית – תל אביב‪-‬יפו – אל היישובים הסמוכים לה‬ ‫ומהם אל היישובים הרחוקים יותר‪.‬‬ ‫בגלעין עצמו מתחילה להסתמן תופעה הפוכה‪ :‬ירידה איטית בשיעור הקשישים‪ ,‬עלייה‬ ‫מתונה בשיעור הריבוי הטבעי‪ ,‬הצטמצמות ההגירה השלילית‪ ,‬בעיקר בקרב התושבים‬ ‫הוותיקים והיפוך בקצב גידול האוכלוסייה משלילי לחיובי‪ .‬האם זו עדות לרנסנס עירוני‬ ‫בדומה לזה שהתרחש במספר גלעינים מטרופוליניים בארצות‪-‬הברית ובמערב אירופה? )‬ ‫‪ .(Kotkin, 1999‬בשלב זה יש להיזהר מפני מסקנות חפוזות‪ ,‬אולם אם יימשכו מגמות‬ ‫אלה בגלעין יהיה בכך משום איתות להצלחתם של תהליכי התחדשות עירונית בגלעין‬ ‫לאחר שנים של הזדקנות וירידה בקצב הגידול‪.‬‬ ‫עצירת הגידול הדמוגרפי והזדקנות האוכלוסייה בגלעין ובטבעת הפנימית מלווים‬ ‫בהגירה שלילית ובמיוחד בהגירה שלילית של עולים חדשים‪ .‬מקצת מהעולים שהעדיפו‬ ‫להשתקע בגלעין בשלב ההשתקעות הראשונה נוטים לעזוב בשלב מאוחר יותר‪ ,‬בעיקר‬ ‫בשל יוקר הדיור‪ ,‬ולעבור למקומות זולים יחסית בשולי המטרופולין או לצאת ממנה‪.‬‬ ‫בעיות אלה חריפות במיוחד ברבעים הוותיקים של הגלעין‪ ,‬שבהם ניכר במיוחד תהליך‬ ‫הזדקנות האוכלוסייה‪ .‬תהליך זה גורם ליצירת ריכוזים טריטוריאליים של אוכלוסייה‬ ‫קשישה ולהעמקת ההיבדלות הגילאית בעיר‪.‬‬ ‫המלצות‬ ‫הצערת האוכלוסייה ובניית קהילות מגוונות מבחינה חברתית וגילאית‬ ‫ניתן להשיג את יעדי ההתחדשות העירונית והצערת האוכלוסייה על ידי בנייה חדשה‪,‬‬ ‫פיתוח מערכות שירותים שימשכו אוכלוסייה צעירה ויצירת אפשרות לתמהילי דיור של‬ ‫קבוצות חברתיות שונות‪ .‬בפיתוח הדיור והשירותים יש להימנע מהיגררות אחרי‬ ‫המגמות הדמוגרפיות הקיימות‪ ,‬אדרבא‪ ,‬יש לפעול בניגוד למגמות אלה על ידי עידוד‬ ‫‪43‬‬ ‫בנייה חדשה באזורים מזדקנים‪ ,‬עידוד הרחבות בנייה ותוספות בנייה והגברת הציפוף‬ ‫באזורים מבונים‪.‬‬ ‫כדי לעודד היווצרות תמהילים חברתיים חשוב לקדם בנייה של מגוון דירות‪ ,‬שיתנו מענה‬ ‫להעדפות של קבוצות גיל וקבוצות חברתיות שונות בכל מקום שהדבר אפשרי‪ .‬לשם כך יש‬ ‫להעניק משכנתאות מוגדלות לצעירים ולהקים דיור לזוגות צעירים באזורים שבהם מתרכזת‬ ‫אוכלוסייה מבוגרת‪ .‬יש לעודד שיפוץ והרחבת דירות באזורים ותיקים בערים‪ ,‬העוברים‬ ‫תהליך של התבלות‪ .‬באופן זה ניתן למנוע את הפחתת מלאי הדיור‪ ,‬לצמצם את הבלאי‬ ‫ולהגדיל את מלאי הדירות שעלות רכישתן או שכירתן סבירה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לגוון את‬ ‫השירותים כך שיתאימו לקבוצות האוכלוסייה השונות‪.‬‬ ‫דרך חשובה לציפוף הבינוי היא פינוי ובינוי‪ .‬בתהליכים אלה יש להימנע מהפיכת האזור‬ ‫המשוקם לשכונת יוקרה‪ ,‬תוך דחיקת אוכלוסייה ותיקה ומעוטת יכולת‪ .‬רצוי למשוך‬ ‫לאזורים המשוקמים אוכלוסייה חדשה ממעמד בינוני ובינוני‪-‬נמוך כפי שנעשה בכפר שלם‪,‬‬ ‫ולאו דווקא אוכלוסייה ממעמד גבוה כפי שנעשה ביפו‪ .‬יש להימנע מיצירת אזורי מגורים‬ ‫המתאפיינים בפערים חברתיים‪-‬כלכליים גדולים בין האוכלוסיות‪.‬‬ ‫מומלץ לעודד פעולה של חברות עירוניות לשיפור פיזי וחברתי מקומי‪ ,‬וכך לעודד תהליכי‬ ‫התברגנות )ג'נטריפיקציה( באמצעות פעולת השוק החופשי בלי לפגוע באוכלוסיות קיימות‪.‬‬ ‫כמו כן מומלץ לעודד תהליכים של התארגנות תושבים ולתמוך בעמותות לבנייה עצמית‪.‬‬ ‫כדי למנוע יציאה של משפחות צעירות מהגלעין ומהערים שבטבעת הפנימית בשלב של גידול‬ ‫המשפחה‪ ,‬יש לפתח דגמי מגורים עירוניים חדשים שישמשו אלטרנטיבה לפרבר הגנים‪.‬‬ ‫דגמים אלה ייבנו בצפיפות רבה‪ ,‬יציעו מידה רבה של פרטיות ויאפשרו לקיים אורח חיים‬ ‫משפחתי מרווח בתוך העיר עצמה‪ .‬יצירת דגמים אלה תתבסס במידה מסוימת על תשתיות‬ ‫קיימות‪ ,‬אך גם תתרום לפיתוחן ולהשלמתן‪ .‬ההשלמה של השירותים תיעשה במגמה ליצור‬ ‫יחידה קהילתית שתכלול מגוון רחב של שירותי חינוך‪ ,‬תרבות‪ ,‬בידור ובילוי‪.‬‬ ‫פיתוח מדיניות ידידותית כלפי האוכלוסייה המבוגרת‬ ‫חשוב ליצור תנאים שיאפשרו לקשישים להישאר באזורי מגוריהם שאליהם הם קשורים‪ .‬לצורך‬ ‫זה יש לפתח גישה של יצירת שכונה תומכת באזורים שבהם שיעור הקשישים גבוה‪ .‬מומלץ לבנות‬ ‫דירות קטנות המיועדות לקשישים בסביבה עירונית צפופה‪ ,‬עתירת שירותים משום שהיא‬ ‫ידידותית יותר לקשישים‪ ,‬ולא בסביבה פרברית דלילה‪ .‬רצוי להקים בניינים שבין דיור רגיל לדיור‬ ‫מוגן‪ ,‬כלומר‪ :‬יחידות דיור רגילות בתוספת שירותים שונים בבניין‪ ,‬יתכן בתוספת "אב בית" "אב‬ ‫רחוב" או "אב שכונה"‪ .‬חשוב להימנע מיצירת גטאות של קשישים המנותקים מיתר האוכלוסייה‪,‬‬ ‫ולכן יש לתכנן שכונות הטרוגניות מבחינה גילאית ולהקים מגוון דירות בגדלים שונים‪ .‬מוצע כי‬ ‫‪ 10%-15%‬מהדירות בשכונות חדשות שתיבננה תהיינה דירות קטנות‪ ,‬המיועדות בין היתר‬ ‫לקשישים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לשפץ דירות בבניינים ישנים ולהתאימן לצורכי הקשישים‪.‬‬ ‫הפעילות בתחום הדיור צריכה להיות מלווה בפיתוח סביבה חברתית אטרקטיבית לאוכלוסייה‬ ‫המבוגרת‪ ,‬על ידי התאמת השירותים הפיזיים והחברתיים לפעילויות של אוכלוסייה זו‪ .‬בהתאם‬ ‫לכך יש ליצור סביבה פיזית תומכת‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬באמצעות התקנת ספסלים‪ ,‬יצירת שטחים מוגנים‬ ‫‪44‬‬ ‫וסימון מעברי חציה בטוחים‪ .‬יש ליצוק באזורי המגורים תכנים תרבותיים וחברתיים שיענו על‬ ‫צורכי האוכלוסייה המבוגרת‪ :‬פעילויות תרבות בשעות היום‪ ,‬כגון הרצאות‪ ,‬חוגים שונים‪ ,‬ספורט‪,‬‬ ‫קונצרטים ופעילויות פנאי אחרות ושיתוף בפעילות התנדבותית במסגרות חברתיות שונות‪.‬‬ ‫התהליכים החברתיים‬ ‫המגמות הקיימות‬ ‫בדומה לתהליכים חברתיים שאובחנו במטרופולינים בארצות‪-‬הברית גם במטרופולין‬ ‫תל אביב המבנה החברתי מתאפיין בקביעות ניכרת ומסתמנת נטייה לשעתק את‬ ‫הפערים החברתיים מהעיר המרכזית למטרופולין כולה‪ .‬הפער החברתי בין צפון לדרום‪,‬‬ ‫שאפיין בעבר את העיר תל אביב‪ ,‬הופך לאפיון מרכזי במערך המטרופוליני‪ .‬היישובים‬ ‫בגזרה הדרומית הם ברוב המקרים בעלי מעמד נמוך ובינוני‪-‬נמוך‪ ,‬ואילו היישובים‬ ‫בגזרה הצפונית )למעט היישובים הערביים( הם ברוב המקרים בעלי מעמד גבוה‪ .‬בתוך‬ ‫מערכת מקוטבת זו קיימות מובלעות חברתיות חלשות‪ ,‬בעיקר בשכונות דרום תל אביב‪,‬‬ ‫בחלקים מחולון‪ ,‬בת ים‪ ,‬ראשון לציון‪ ,‬רחובות ויבנה‪ .‬מובלעות אלה התגבשו על רקע גרעינים‬ ‫קשים של מצוקה שראשי הרשות מתקשים להתמודד אתם‪ .‬בעקבות תהליכים אלה נוצר‬ ‫דימוי ירוד ליישובי הדרום ודימוי אליטיסטי ליישובי הצפון‪ .‬התוצאות השליליות הן‬ ‫הידרדרות של מרכזי הערים בגלעין ובטבעת הפנימית‪ ,‬גידול בשיעור המשפחות החלשות‬ ‫בחלקים הישנים של העיר‪ ,‬גידול הפער בין חלקים בתוך היישובים ובין יישובי צפון‬ ‫המטרופולין ליישובי דרום המטרופולין‪ ,‬נתק בין קבוצות האוכלוסייה בתחומי החינוך‬ ‫והפעילות החברתית בין היישובים ובתוכם‪ .‬כל קבוצה יוצרת תרבות בעלת אופי מקומי‪,‬‬ ‫ונוטה לשעתק את הבידול החברתי ולהעמיק אותו באמצעות מערכות החינוך והתרבות‬ ‫המקומיות‪.‬‬ ‫הפערים בין צפון לדרום הם רק מרכיב אחד במגוון הבעיות החברתיות המאפיינות את‬ ‫המטרופולין‪ .‬בתוך הגזרות מצויות מובלעות בעלות מאפיינים ייחודיים‪ ,‬המבדילים בינן לבין‬ ‫יתר האוכלוסייה‪ :‬הציבור החרדי‪ ,‬התושבים הערבים ואוכלוסיית העובדים הזרים‪.‬‬ ‫המגמות הדמוגרפיות‪-‬חברתיות מלמדות כי מגמות ההתחרדות בבני ברק יימשכו‪ ,‬ויתחזק‬ ‫מעמדה כמרכז החרדי של המחוז‪ .‬העיר תספק שירותים גם לאוכלוסייה החרדית שמחוץ‬ ‫למחוז‪ .‬המוקד החרדי של בני ברק מתאפיין באוכלוסייה ענייה‪ ,‬בצפיפות דיור גבוהה‬ ‫ובאיכות חיים נמוכה‪ .‬האוכלוסייה החרדית‪ ,‬המתאפיינת בריבוי טבעי גבוה‪ ,‬עתידה להמשיך‬ ‫ולגלוש אל מחוץ לעיר בני ברק‪ ,‬ובהיעדר פתרונות דיור בעיר עצמה סביר שאוכלוסייה זו‬ ‫תהגר ליישובים במחוז המרכז ובמחוזות אחרים‪ .‬הגירה של האוכלוסייה החרדית ליישובים‬ ‫שבהם מתגוררת אוכלוסייה לא‪-‬חרדית עתידה לעורר מתחים וקונפליקטים רבים על רקע‬ ‫צביונו של המרחב הציבורי‪ ,‬הקצאת קרקע לשימושים ציבוריים ועוד‪.‬‬ ‫האוכלוסייה הערבית מרוכזת ביישובי הטבעת החיצונית שבצפון המטרופולין וביפו‪ ,‬ונראה‬ ‫כי היא שואפת להישאר במקומות אלה‪ .‬הערבים חשים מקופחים בתחום הדיור ובתחום‬ ‫‪45‬‬ ‫השירותים בהשוואה לאוכלוסייה היהודית‪ .‬על רקע זה יכולים לקום גופים קיצוניים שיספקו‬ ‫שירותים וירכשו את אמון האוכלוסייה‪.‬‬ ‫לתוך מערכת מקוטבת זו נכנסו העובדים הזרים‪ ,‬היוצרים מובלעות מנותקות שלהן סממנים‬ ‫רבים של הדרה ונחשלות‪ .‬מובלעות אלו מגלות כושר ַחיות והישרדות‪ ,‬והן אינן עתידות‬ ‫להיעלם בטווח הנראה לעין‪ .‬מובלעות כאלה מצויות בדרום העיר תל אביב ובמידה פחותה‬ ‫בערים בת ים‪ ,‬חולון וראשון לציון‪.‬‬ ‫הדרך להתמודד עם הבעיות החברתיות הללו היא פיתוח מגוון אמצעים המכוונים למיתון‬ ‫הפערים בין צפון לדרום‪ ,‬התייחסות אוהדת ומשלבת לקבוצות השוליים – החרדים‪ ,‬הערבים‬ ‫והעובדים הזרים‪ ,‬במאמץ לשלבן במרקם העירוני‪.‬‬ ‫המלצות‬ ‫מיתון פערים בין צפון לדרום‪ .‬נדרש מאמץ תכנוני שיתמקד בדרום המטרופולין והעדפה‬ ‫מתקנת מצד המדינה‪ ,‬שתתבטא בהשקעות גדולות יותר ביישובים החלשים‪ .‬יש לפתח‬ ‫ביישובי הדרום מוקדים המתמחים בכלכלת תרבות‪ :‬פעילויות בתחום החינוך‪ ,‬התרבות‬ ‫והפעילות העסקית‪ ,‬שיוכלו להוות מוקד לריתוק אוכלוסייה ותיקה ולמשיכת‬ ‫אוכלוסייה חזקה‪ .‬בתחומים אלה יש לפתח פעילויות שחלקן יהיו בעלות כוח משיכה‬ ‫כלל‪-‬מטרופוליני ובחלקן יותאמו לאוכלוסייה המקומית‪ .‬באזורי בנייה חדשים שבין‬ ‫האזורים הוותיקים רצוי ליצור מערכות מגורים שיכללו יחידות דיור מסוגים שונים‪,‬‬ ‫שאותן יוכלו לרכוש קבוצות אוכלוסייה מגוונות‪ .‬כמו כן‪ ,‬חשוב להעניק תשומת לב‬ ‫מיוחדת לאזורי תפר הנמצאים בין אזורים מתבדלים וליצור דגמי מגורים שיאפשרו‬ ‫אינטראקציה בין האזורים‪.‬‬ ‫הגברת האינטראקציה בין חלקי היישובים במטרה למתן סטיגמות ולגשר על פערים‬ ‫תרבותיים וחברתיים‪ ,‬ניתנת להשגה על ידי יצירת מרחב ציבורי שישמש כמקום מפגש בין‬ ‫הקבוצות השונות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ניתן להקים מוקדים שימשכו אוכלוסיות מגוונות מאזורים‬ ‫שונים בעיר‪ :‬למשל מתנס"ים בעלי פעילות ייחודית‪ ,‬כיכרות עירוניות‪ ,‬בתי קפה ומקומות‬ ‫מפגש הנבלעים בדרך כלל בתכנון המודרני‪ .‬בדרך זו ניתן יהיה לעצב תרבות עירונית מודרנית‬ ‫ופתוחה המשלבת קבוצות חברתיות שונות‪.‬‬ ‫דרך נוספת לעידוד מפגש בין קבוצות היא פיתוח שטחי ציבור עירוניים פתוחים ושטחים‬ ‫שישרתו את כלל אוכלוסיית המטרופולין וישמשו מוקד למפגש בין קבוצות שונות‪ .‬הדוגמה‬ ‫הבולטת ביותר לפיתוח מסוג זה היא שפת הים והטיילת )בתל אביב‪ ,‬בת ים והרצליה(‪ .‬מומלץ‬ ‫לדאוג לתחבורה ציבורית למקומות אלו ולפעול נגד המגמה לסגור חלק מחופי הרחצה ולמנוע‬ ‫גישה אליהם מכלל הציבור‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לעודד "חיי רחוב"‪ ,‬הן ברמה השכונתית והן ברמה‬ ‫הכלל‪-‬עירונית‪.‬‬ ‫פיתוח מדיניות ידידותית כלפי קבוצות שוליים‪ :‬חרדים‪ ,‬ערבים ועובדים זרים‪ .‬לאור‬ ‫התהליכים והמגמות המתחוללים בקרב האוכלוסייה החרדית‪ ,‬חשוב לספק פתרונות‬ ‫דיור לאוכלוסייה הגדלה והולכת‪ ,‬תוך התחשבות בריבוי הטבעי הגבוה המאפיין אותה‪.‬‬ ‫מכיוון שאורח החיים של החרדים נבדל מאוד מזה של קבוצות תרבות אחרות‪ ,‬מוצע כי‬ ‫‪46‬‬ ‫פתרונות הדיור המיועדים להם יינתנו ביישובים חרדיים נפרדים‪ ,‬או בשכונות חרדיות‬ ‫נפרדות‪ .‬נקיטת מדיניות זו מצריכה יצירת מקומות תעסוקה לאוכלוסייה חרדית‬ ‫במקומות שבהם היא מרוכזת‪ ,‬בשל מגבלות ניידות‪ ,‬במיוחד של הנשים‪ .‬בקרב‬ ‫האוכלוסייה החרדית הוותיקה יש להקל על מצוקת הדיור‪.‬‬ ‫יש לפעול לשיפור תנאי הדיור גם בקרב האוכלוסייה הערבית‪ ,‬במגמה לצמצם את‬ ‫הפערים ברמת המגורים בין אוכלוסייה זו לבין האוכלוסייה היהודית‪ .‬רצוי שהבנייה‬ ‫לאוכלוסייה הערבית תהיה בעיקר בנייה עירונית רוויה‪ ,‬תוך פיתוח שירותים חברתיים‬ ‫ברמה גבוהה בתחומי החינוך‪ ,‬הדת ופעילות הפנאי‪ .‬יש להעניק תשומת לב מיוחדת‬ ‫לאוכלוסייה הערבית ביפו ולאפשר לה ליהנות מפעולות הפיתוח המתבצעות ביפו‪ .‬אלה‬ ‫מבין ערביי יפו החפצים להמשיך ולהתגורר באזור יוכלו לעשות זאת‪ .‬לצורך זה יש‬ ‫להמשיך כמתוכנן בפעולות בינוי ללא פינוי של האוכלוסייה הערבית‪ .‬במקביל‪ ,‬מוצע‬ ‫לאפשר לערביי יפו החפצים בכך להרחיב את דירותיהם הקיימות‪.‬‬ ‫אשר לעובדים הזרים‪ ,‬הניסיון של ערים שונות באירופה מלמד כי לא ניתן להתעלם‬ ‫מבעיותיהם‪ .‬בהתאם לכך מוצע לפתח מדיניות עירונית הפועלת לשילוב העובדים הזרים‬ ‫במערכת העירונית‪ :‬לפתח אסטרטגיה עירונית שתקל עליהם את הגישה לשירותים‬ ‫העירוניים – הפיזיים והחברתיים‪ ,‬ולשתפם בתהליכים קהילתיים באזורי מגוריהם‪.‬‬ ‫בתכנון השירותים יש להתחשב בצרכים של תת‪-‬הקבוצות השונות המרכיבות‬ ‫אוכלוסייה זו; ביתר פירוט יש לספק תשתית שתענה על צורכיהם החברתיים‪ ,‬ובכלל זה‬ ‫שירותי בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬חברה וקהילה‪ .‬במקביל‪ ,‬חשוב לחזק את תחושת הביטחון‬ ‫באזורים שבהם שוכנים עובדים זרים באמצעות שיפור התאורה‪ ,‬ריהוט רחוב מתאים‪,‬‬ ‫פינוי וסילוק אשפה‪ .‬יש לשתף את העובדים הזרים בחיי הקהילה ולפתח עבורם ערוצים‬ ‫לקבלת מידע‪ ,‬שירותי ייעוץ והפניה‪ .‬פעילות מרשימה בתחום זה נעשתה על ידי עיריית‬ ‫תל אביב‪ ,‬במיוחד על ידי אגף הרווחה‪ .‬עם זאת‪ ,‬עדיין נחוץ לחזק את העבודה‬ ‫הקהילתית‪ ,‬כדי למנוע עבריינות ולחזק תחושה של קשר למקום‪ ,‬מעורבות‪ ,‬ואחריות‬ ‫ולמתן סטיגמות חברתיות‬ ‫ֵ‬ ‫מקומיות‪ .‬פעילות זו עשויה לצמצם תחושות ניכור‬ ‫ותרבותיות‪ .‬בעתיד יש לספק תנאי מגורים נאותים לקבוצה זו‪ ,‬כלומר‪ :‬מגורים בצפיפות‬ ‫התואמת את הנורמות הרווחות בישראל‪ .‬מומלץ כי בפיתוח המגורים יגובש שיתוף‪-‬פעולה‬ ‫בין גורמים ציבוריים לבין גורמים פרטיים המעורבים בהבאת העובדים הזרים לארץ‪.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫מקורות‬ ‫ כלכלה וחברה בימי‬:‫ מתוך‬439-488 '‫ישראל" עמ‬-‫ ע' "כיצד קם מרכז הארץ בארץ‬,‫גונן‬ ‫הוצאת‬.2003 ‫ תשס"ג‬,(‫ אבי בראלי ונחום קרלינסקי )עורכים‬,1918-1948 ‫המנדט בשנים‬ .‫ קריית שדה בוקר‬,‫גוריון‬-‫המרכז למורשת בן‬ ‫ מכון‬,‫יפו‬-‫ לקחים מתל אביב‬:‫ מדיניות עירונית כלפי מהגרי עבודה‬,2002 '‫ י‬,‫שנל‬ .‫ ירושלים‬,‫פלורסהיימר למחקרי מדיניות‬ Burgess, R. 2000. "The Compact City: A Global Perspective", In: Jenks, M. and Burgess, R. (eds.), Compact Cities: Sustainable Urban Forms for Developing Countries. London and New York: Spon Press. Castells, M. 1995. "High Technology and Urban Dynamics in the United States" In: Dogan, M. and. Kasadra J.D. (eds.). The Metropolis Era: A World of Giant Cities. Newbury Park: Sage Publications. Hall, P. 1995. "Urban Growth and Decline in Western Europe." In: Dogan, M., and Kasadra, J. D. (eds.), The Metropolis Era: A World of Giant Cities. Newbury Park: Sage Publications. Katz, B. 2000(a). "Enough of the Small Stuff", The Brookings Review, Vol. 18, Issue 3, pp. 6-11. Katz, B. 2000(b). "Moving Beyond Sprawl", The Brookings Review, Vol. 18, Issue 4, pp. 31-34. Katz, B. 2000(c). "The Federal Role in Curbing Sprawl", Annals of the American Academy of Political and Social Science. Vol. 572, pp. 66-77. Kotkin, J. 1999. The Future of the Center: The Core City in the New Economy, Policy Study No. 264. RPPI Reason Public Policy Institute. Lloyd Jones, T. 2000. "Compact City Policies for Megacities: Core Areas and Metropolitan Regions" In: Jenks, M. and Burgess, R. (eds.). Compact Cities: Sustainable Urban Forms for Developing Countries. London and New York: Spon Press. Nivola, P. "Are Europe Cities Better?", Public Interest Issue 137, pp. 73-84. Rusk, D. 2000. "Growth Management: The Core Regional Issue", In: Katz B. (ed.), Reflections on Regionalism. Washington: Brookings Institution Press, pp. 78-106. Shevky, E., and Bell, W. 1955. Social Area Analysis. Berkeley: University of California Press. Wyly, E. K. 1999. "Continuity and Change in the Restless Urban Landscape", Economic Geography, Vol. 75, No. 4, pp. 309-338. 48 ‫נספח‬ ‫לוח ‪ :1‬מטרופולין תל אביב‪ ,‬גודל האוכלוסייה בגלעין ובטבעות‬ ‫)באלפים ובאחוזים(‪1961-2000 ,‬‬ ‫‪22/5/61‬‬ ‫‪20/6/72‬‬ ‫‪04/06/83‬‬ ‫‪31/12/95‬‬ ‫‪21/12/96‬‬ ‫‪31/12/98‬‬ ‫‪31/12/99‬‬ ‫‪31/12/00‬‬ ‫אלפים‬ ‫גלעין‬ ‫‪386.1‬‬ ‫‪362.9‬‬ ‫‪327.3‬‬ ‫‪348.9‬‬ ‫‪349.2‬‬ ‫‪348.1‬‬ ‫‪349.2‬‬ ‫‪354.4‬‬ ‫טבעת‬ ‫פנימית‬ ‫‪249.4‬‬ ‫‪442.5‬‬ ‫‪529.8‬‬ ‫‪793.2‬‬ ‫‪794.4‬‬ ‫‪790.6‬‬ ‫‪794.2‬‬ ‫‪799.3‬‬ ‫טבעת‬ ‫תיכונה‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪445.3‬‬ ‫‪763.2‬‬ ‫‪780.1‬‬ ‫‪829.8‬‬ ‫‪858.1‬‬ ‫‪877.9‬‬ ‫טבעת‬ ‫חיצונית‬ ‫‪34.7‬‬ ‫‪224.2‬‬ ‫‪253.5‬‬ ‫‪582.9‬‬ ‫‪615.3‬‬ ‫‪684.2‬‬ ‫‪720.8‬‬ ‫‪754.0‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪670.2‬‬ ‫‪1,029.8‬‬ ‫‪1,555.9‬‬ ‫‪2,488.2‬‬ ‫‪2,539.1‬‬ ‫‪2,652.7‬‬ ‫‪2,722.4‬‬ ‫‪2,785.7‬‬ ‫אחוזים‬ ‫גלעין‬ ‫‪57.6‬‬ ‫‪35.2‬‬ ‫‪21.0‬‬ ‫‪14.0‬‬ ‫‪13.8‬‬ ‫‪13.1‬‬ ‫‪12.8‬‬ ‫‪12.7‬‬ ‫טבעת‬ ‫פנימית‬ ‫‪37.2‬‬ ‫‪43.0‬‬ ‫‪34.1‬‬ ‫‪31.9‬‬ ‫‪31.3‬‬ ‫‪29.8‬‬ ‫‪29.2‬‬ ‫‪28.7‬‬ ‫טבעת‬ ‫תיכונה‬ ‫‪----‬‬ ‫‪----‬‬ ‫‪28.6‬‬ ‫‪30.7‬‬ ‫‪30.7‬‬ ‫‪31.3‬‬ ‫‪31.5‬‬ ‫‪31.5‬‬ ‫טבעת‬ ‫חיצונית‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪21.8‬‬ ‫‪16.3‬‬ ‫‪23.4‬‬ ‫‪24.2‬‬ ‫‪25.8‬‬ ‫‪26.5‬‬ ‫‪27.0‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫* חלק מנתוני הסך הכל אינם מסתכמים באופן מדויק בשל עיגול מספרים‪.‬‬ ‫‪49‬‬ ‫לוח ‪ :2‬מטרופולין תל אביב‪ ,‬קצב גידול האוכלוסייה בגלעין ובטבעות‬ ‫)באלפים ובאחוזים(‪1961-2000 ,‬‬ ‫‪1961-1972‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪1972-1983‬‬ ‫‪1983-1995‬‬ ‫‪1995-2000‬‬ ‫אחוז‬ ‫גידול‬ ‫גידול‬ ‫שנתי‬ ‫ממוצע‬ ‫אחוז‬ ‫גידול‬ ‫גידול‬ ‫שנתי‬ ‫ממוצע‬ ‫אחוז‬ ‫גידול‬ ‫גידול‬ ‫שנתי‬ ‫ממוצע‬ ‫אחוז‬ ‫גידול‬ ‫אחוז‬ ‫גידול‬ ‫ממוצע‬ ‫גלעין‬ ‫‪-6.0‬‬ ‫‪-0.5‬‬ ‫‪-9.8‬‬ ‫‪-0.9‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫טבעת‬ ‫פנימית‬ ‫‪77.4‬‬ ‫‪7.0‬‬ ‫‪19.7‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪49.7‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫טבעת‬ ‫תיכונה‬ ‫‪--‬‬ ‫‪--‬‬ ‫‪--‬‬ ‫‪--‬‬ ‫‪71.4‬‬ ‫‪5.9‬‬ ‫‪15.0‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫טבעת‬ ‫חיצונית‬ ‫‪546.1‬‬ ‫‪49.6‬‬ ‫‪13.1‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪129.9‬‬ ‫‪10.8‬‬ ‫‪29.4‬‬ ‫‪5.9‬‬ ‫טבעות‬ ‫תיכונה‬ ‫וחיצונית‬ ‫‪546.1‬‬ ‫‪49.6‬‬ ‫‪211.7‬‬ ‫‪19.2‬‬ ‫‪92.6‬‬ ‫‪7.7‬‬ ‫‪21.2‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪53.7‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫‪51.1‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪59.9‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪12.0‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫לוח ‪ :3‬מטרופולין תל אביב‪ ,‬שיעורי ריבוי טבעי )לאלף תושבים(‪1985-2000 ,‬‬ ‫השנה‬ ‫גלעין‬ ‫טבעת פנימית‬ ‫שולי המטרופולין‬ ‫‪1985‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪11.7‬‬ ‫‪16.1‬‬ ‫‪1986‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪11.8‬‬ ‫‪14.8‬‬ ‫‪1987‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪11.5‬‬ ‫‪14.3‬‬ ‫‪1988‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪11.7‬‬ ‫‪14.2‬‬ ‫‪1989‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪11.3‬‬ ‫‪13.9‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪11.0‬‬ ‫‪13.4‬‬ ‫‪1991‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪9.9‬‬ ‫‪12.0‬‬ ‫‪1992‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫‪10.0‬‬ ‫‪12.2‬‬ ‫‪1993‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪9.7‬‬ ‫‪11.8‬‬ ‫‪1994‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪9.8‬‬ ‫‪11.8‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪9.2‬‬ ‫‪11.7‬‬ ‫‪1996‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪12.5‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪6.0‬‬ ‫‪9.8‬‬ ‫‪12.6‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪9.7‬‬ ‫‪13.1‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪9.5‬‬ ‫‪13.4‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪6.0‬‬ ‫‪9.4‬‬ ‫‪13.4‬‬ ‫‪51‬‬ ‫לוח ‪ :4‬מטרופולין תל אביב‪ ,‬שיעורי הגירה )לאלף תושבים(‪1985-2000 ,‬‬ ‫‪52‬‬ ‫השנה‬ ‫גלעין‬ ‫טבעת פנימית‬ ‫שולי המטרופולין‬ ‫‪1985‬‬ ‫‪-5.6‬‬ ‫‪-2.9‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪1986‬‬ ‫‪-6.2‬‬ ‫‪-0.1‬‬ ‫‪6.7‬‬ ‫‪1987‬‬ ‫‪-3.8‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪1988‬‬ ‫‪-1.9‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪8.3‬‬ ‫‪1989‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪-20.3‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪1991‬‬ ‫‪-9.2‬‬ ‫‪-3.5‬‬ ‫‪-0.4‬‬ ‫‪1992‬‬ ‫‪-16.3‬‬ ‫‪-9.5‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫‪1993‬‬ ‫‪-23.0‬‬ ‫‪-18.1‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪1994‬‬ ‫‪-26.7‬‬ ‫‪-14.7‬‬ ‫‪7.9‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪-19.4‬‬ ‫‪-15.9‬‬ ‫‪11.6‬‬ ‫‪1996‬‬ ‫‪-20.6‬‬ ‫‪-14.2‬‬ ‫‪12.0‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪-22.6‬‬ ‫‪-18.2‬‬ ‫‪18.9‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪-15.2‬‬ ‫‪-17.3‬‬ ‫‪17.3‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪-15.5‬‬ ‫‪-15.0‬‬ ‫‪15.6‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪-6.5‬‬ ‫‪-9.5‬‬ ‫‪10.6‬‬ ‫לוח ‪ :5‬מטרופולין תל אביב‪ ,‬שיעורי עלייה )השתקעות ראשונה( )לאלף תושבים(‪2000 ,‬‬ ‫‪1985‬‬‫טבעת פנימית‬ ‫שולי המטרופולין‬ ‫השנה‬ ‫גלעין‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪1985‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪1986‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪1987‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪1988‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪1989‬‬ ‫‪10.9‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪75.0‬‬ ‫‪36.4‬‬ ‫‪46.7‬‬ ‫‪1991‬‬ ‫‪51.4‬‬ ‫‪27.4‬‬ ‫‪35.3‬‬ ‫‪1992‬‬ ‫‪30.1‬‬ ‫‪12.8‬‬ ‫‪15.2‬‬ ‫‪1993‬‬ ‫‪31.1‬‬ ‫‪13.3‬‬ ‫‪14.1‬‬ ‫‪1994‬‬ ‫‪25.5‬‬ ‫‪13.1‬‬ ‫‪13.6‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪23.3‬‬ ‫‪10.9‬‬ ‫‪12.2‬‬ ‫‪1996‬‬ ‫‪20.1‬‬ ‫‪9.4‬‬ ‫‪11.2‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪15.5‬‬ ‫‪9.2‬‬ ‫‪10.4‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪11.5‬‬ ‫‪8.7‬‬ ‫‪9.3‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪15.5‬‬ ‫‪11.9‬‬ ‫‪11.8‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪13.6‬‬ ‫‪8.9‬‬ ‫‪8.8‬‬ ‫‪53‬‬ ‫לוח ‪:6‬מטרופולין תל אביב‪ ,‬גודל האוכלוסייה בגלעין ובטבעות‪ ,‬לפי השתייכות לאומית‬ ‫)באלפים ובאחוזים(‪2000 ,‬‬ ‫סך‪-‬הכל‬ ‫‪54‬‬ ‫גלעין‬ ‫טבעת פנימית‬ ‫טבעת תיכונה‬ ‫טבעת חיצונית‬ ‫סה"כ‬ ‫‪354.4‬‬ ‫‪799.3‬‬ ‫‪877.9‬‬ ‫‪754.0‬‬ ‫‪2,785.7‬‬ ‫גלעין‬ ‫טבעת פנימית‬ ‫טבעת תיכונה‬ ‫טבעת חיצונית‬ ‫סה"כ‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫גלעין‬ ‫טבעת פנימית‬ ‫טבעת תיכונה‬ ‫טבעת חיצונית‬ ‫סה"כ‬ ‫‪12.7‬‬ ‫‪28.7‬‬ ‫‪31.5‬‬ ‫‪27.1‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫יהודים ואחרים‬ ‫אלפים‬ ‫‪340.8‬‬ ‫‪798.7‬‬ ‫‪852.6‬‬ ‫‪664.3‬‬ ‫‪2,656.4‬‬ ‫אחוזים‬ ‫‪96.2‬‬ ‫‪99.9‬‬ ‫‪97.1‬‬ ‫‪88.1‬‬ ‫‪95.4‬‬ ‫‪12.8‬‬ ‫‪30.1‬‬ ‫‪32.1‬‬ ‫‪25.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫ערבים‬ ‫‪13.6‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪25.3‬‬ ‫‪89.7‬‬ ‫‪129.3‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫‪11.9‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪10.5‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪19.6‬‬ ‫‪69.4‬‬ ‫‪100.0‬‬ 55 56 57