מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות המבנה החברתי-המרחבי של מטרופולין תל אביב שלמה חסון ומאיה חושן ירושלים ,אוגוסט 2003 THE FLOERSHEIMER INSTITUTE FOR POLICY STUDIES The Socio-Spatial Structure of the Tel Aviv Metropolitan Area Shlomo Hasson and Maya Choshen שונמית קרין:עורכת אחראית נורית רונאל:עורכת לשונית זהבה דדון:הכנה לדפוס דפוס אחוה בע"מ:הדפסה Publication No. 1/49 'פרסום מס ISSN 0792-6251 מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות בע"מ2003 © 5666252-02 : פקס5666243-02 : טל96440 ירושלים,' א9 רח' דיסקין office@fips.org.il www.fips.org.il 2 על המחברים פרופ' שלמה חסון – פרופ' לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית ,מרכז את תכנית המחקרים על דת ,חברה ומדינה ואת הכנת התסריטים במכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות. ד"ר מאיה חושן – חוקרת במכון ירושלים לחקר ישראל ומלמדת בבית ספר לחינוך ובמכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה העברית ובמחלקה לארכיטקטורה בבצלאל. על המחקר במסגרת תוכנית המחקרים של מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות על חברה ,מרחב וממשל בישראל הכינו פרופ' שלמה חסון וד"ר מאיה חושן מחקר מקיף שמתאר ומנתח את התהליכים הדמוגרפיים ,החברתיים והמרחביים שהתחוללו במטרופולין תל אביב במהלך ארבעה העשורים האחרונים .התהליכים הדמוגרפיים ,החברתיים והמרחביים נבחנים בהשוואה לתהליכי צמיחה מטרופוליניים שהתרחשו במקומות אחרים בעולם, על סמך ניתוח זה מוצעים מספר כיוונים אפשריים להמשך ההתפתחות של מטרופולין תל אביב ומועלות המלצות לגבי המשך הפיתוח והתכנון של המטרופולין. על המכון בשנים האחרונות גוברת בישראל המודעות לחשיבותו של מחקר המכוון לסוגיות של מדיניות .ד"ר סטיבן ה' פלורסהיימר יזם את ייסודו של מכון שיתרכז בסוגיות מדיניות ארוכות טווח .מטרתו הבסיסית של המכון היא לחקור תהליכים יסודיים שיעסיקו את קובעי המדיניות בעתיד ,לנתח את המגמות ואת ההשלכות ארוכות הטווח של תהליכים אלה ולהציע לקובעי המדיניות חלופות של מדיניות ואסטרטגיה .תחומי המחקר המתנהל במכון הם :יחסי דת ,חברה ומדינה בישראל; יהודים וערבים בישראל; ישראל ושכנותיה הערביות; חברה ,מרחב וממשל בישראל. חברי הוועד המנהל של המכון הם :ד"ר סטיבן ה' פלורסהיימר )יו"ר( ,עו"ד י' עמיהוד בן-פורת )סגן יו"ר( ,מר דוד ברודט ,לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ,ומר הירש גודמן, עמית מחקר בכיר במרכז יפה ללימודים אסטרטגיים ,אוניברסיטת תל-אביב .ראש המכון הוא פרופ' עמירם גונן ,מן המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. משנה לראש המכון הוא פרופ' שלמה חסון מן המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות רשימת פרסומים על ממשל ופיתוח מקומי משנת 1995 .1 .2 .3 .4 .5 .6 .7 .8 .9 .10 .11 .12 .13 .14 .15 .16 .17 .18 .19 .20 .21 .22 .23 .24 .25 .26 .27 .28 .29 .30 .31 ערן רזין ואנה חזן ,פיתוח מרכזי תעשייה ותעסוקה :ממד השלטון המקומי1995 , דניאל פלזנשטיין ,בין תכנון לשווק :מעמדו ומיסודו של הפיתוח הכלכלי המקומי בישראל1995 , ערן פייטלסון ,מדיניות שטחים פתוחים בליבת ישראל1995 , נחום בן-אליא ,מדיניות ביזור דיפרנציאלית בשלטון המקומי1995 , אפרים שלאין וערן פייטלסון ,מדיניות שמירה על קרקע חקלאית1996 , ערן רזין ,תמורות בשוליים העירוניים-כפריים במטרופולין תל אביב1996 , נחום בן-אליא ,מעבר לניהול אסטרטגי בשלטון המקומי1996 , ערן רזין ואנה חזן ,צעדים לבלימת הפרבור המפוזר :בקרה תכנונית או "שינוי כללי המשחק"1996 , שלמה חסון ,הסדר העירוני החדש :קואליציות ממשל עירוניות1997 , נחום ביגר וסטיבן פלאוט ,איגרות חוב מוניציפליות בישראל? 1997 נחום בן-אליא ושי כנעני ,אוטונומיה מקומית "ללא עלות" :הפיתוח של מוסדות חינוך1997 , אריה הכט ,שידוד מערכות המימון ברשויות המקומיות בישראל1997 , אבי חפץ ושות' ,הנפקת איגרות חוב מוניציפליות למטרות ייעודיות בישראל1997 , ענת בביץ וקובי נבון ,הנפקת איגרות חוב מוניציפליות למטרות ייעודיות בישראל1997 , שלמה חסון ואנה חזן ,שותפויות בין המגזר הפרטי והמוניציפלי בפיתוח מקומי1997 , יוסף שלהב ,מינהל וממשל בעיר החרדית1997 , לביאה אפלבום ודויד ניומן ,התמורות במרחב הכפרי בישראל והשפעתן על השלטון המקומי1997 , נחום בן-אליא ,היש מקום למנהל עיר מקצועי בישראל? 1997 דויד ג'אנר קלואוזנר ודניאל פלזנשטיין ,מקצועות חדשים ברשויות המקומיות בישראל1997 , ערן רזין ,פערים בחוסן התקציבי של רשויות מקומיות בישראל1998 , ערן פייטלסון ואורי ברשישת ,התפשטות היזמות הפרטית בקרקע ציבורית1998 , מארק רוזנטראוב וערן רזין ,ממשל מטרופוליני ופיתוח :לקחים מאינדיאנפוליס1998 , נחום בן-אליא ,הפרטת תשתיות מים וביוב :בין יוזמה מקומית למדיניות ממלכתית1998 , עמירם גונן )עורך( ,ממשל ופיתוח מקומי :סוגיות והצעות של מדיניות1998 , נחום בן-אליא ,משבר הרשויות המקומיות בישראל) ,נייר עמדה(1998 , דניאל פלזנשטיין ,ההימור המקומי הגדול :קזינו ככלי לפיתוח כלכלי מקומי בישראל1999 , רחל אלתרמן ,בין הפרטה להמשך הבעלות הלאומית :מדיניות קרקע עתידית לישראל1999 , ערן רזין ,פערים תקציביים בין רשויות מקומיות קטנות לגדולות1999 , יצחק שנל ,עובדים זרים בדרום תל אביב-יפו1999 , אברהם דיסקין ואבי עדן ,הבוחר הרציונלי בבחירות המקומיות בישראל1999 , נחום בן-אליא ,המימון הממשלתי והמשבר הכספי ברשויות המקומיות בישראל1999 , 4 .32 .33 .34 .35 .36 .37 .38 .39 .40 .41 .42 .43 .44 ערן רזין ,פערים תקציביים בין רשויות מקומיות ערביות ליהודיות ,האם מצטמצם הפער?2000 , נחום בן-אליא" ,קופת התכנון" – הפיסקליזציה של התכנון והפיתוח ברשויות המקומיות2000 , ע' רזין וא' חזן ,הליכים לשינוי תחומי שיפוט מוניציפליים :דמוקרטיה מקומית לעומת שליטה מלמעלה2000 , דני פלזנשטיין ,יחסים חוצי גבולות ופיתוח כלכלי מקומי :הקזינו בטאבה והעיר אילת2000 , נחום בן-אליא ,אזרוח החינוך בישראל :דה רגולציה ,דמוקרטיזציה ואחריות גוברת2000, אברהם דיסקין ,ימי ירושלים האחרונים :הדמוקרטיה הישראלית החדשה2001 , גדליה אורבך ,יחסי שלטון מרכזי ומקומי בישראל :בראי קרוואנים ומגורונים,1990-1992 , 2001 ערן רזין ואנה חזן ,שינויי גבולות מוניציפליים והרשויות המקומיות הערביות2001 , ערן רזין ,פערים בחוסן התקציבי של רשויות מקומיות בישראל בשנת :2000יציבות ותמורות בתקופה של תהפוכות פוליטיות2002 , יצחק שנל ומיכאל אלכסנדר ,מדיניות עירונית כלפי מהגרי עבודה :לקחי המקרה של תל אביב-יפו2002 , לביאה אפלבום ,יחסי הגומלין בין המועצה האזורית והוועד המקומי :הסתגלות הדדית בסביבה משתנה2002 , ערן רזין ,רפורמה בארגון השלטון המקומי בישראל :בין ריכוז לביזור ,בין מסורתיות למודרניות2002 , שלמה חסון ומאיה חושן ,המבנה החברתי-מרחבי של מטרופולין תל אביב2003 , 6 תוכן העניינים מבוא 9 1צמיחה מטרופולינית – מסגרת השוואתית 11 שלביות בהתפתחות המערכת המטרופולינית תהליך פרבור של מגורים ותעסוקה המבנה החברתי של המטרופולין המלצות לגבי המדיניות המטרופולינית הרצויה 11 12 13 14 2דגמים דמוגרפיים ותמורות דמוגרפיות במטרופולין תל אביב ההתפשטות המרחבית והגידול הדמוגרפי השתנות תפרוסת האוכלוסייה במטרופולין מקורות הגידול הדמוגרפיים ומבנה הגילים של האוכלוסייה במטרופולין האוכלוסייה במטרופולין לפי השתייכות לאומית )יהודים וערבים( 16 16 19 23 28 3דגמים חברתיים-כלכליים ותמורות חברתיות 30 הקשר בין מעמד חברתי-כלכלי ,לאום ומוצא עדתי היבדלות גזרתית מובלעות חברתיות :חרדים ועובדים זרים 30 32 33 4לאן מועדות פני המטרופולין? אפשרויות לפיתוח מרחבי של המטרופולין המערכת הדמוגרפית-מרחבית והתמורות הצפויות בה המערכת החברתית-מרחבית והתמורות הצפויות בה בחינת האפשרויות לפיתוח המטרופולין לאור התמורות הדמוגרפיות והחברתיות הצפויות סיכום והמלצות למדיניות פיתוח ההתפשטות המרחבית התהליכים הדמוגרפיים התהליכים החברתיים 35 35 36 38 41 42 42 43 45 מקורות 48 נספח 49 לוחות לוח :1מטרופולין תל אביב ,גודל האוכלוסייה בגלעין ובטבעות )באלפים ובאחוזים(1961-2000 , לוח :2מטרופולין תל אביב ,קצב גידול האוכלוסייה בגלעין ובטבעות, )באלפים ובאחוזים(1961-2000 , לוח :3מטרופולין תל אביב ,שיעורי ריבוי טבעי )לאלף תושבים(1985-2000 , לוח :4מטרופולין תל אביב ,שיעורי הגירה )לאלף תושבים(1985-2000 , לוח :5מטרופולין תל אביב,שיעורי עלייה )השתקעות ראשונה ( )לאלף תושבים(1985-2000 , לוח :6מטרופולין תל אביב ,גודל האוכלוסייה בגלעין ובטבעות ,לפי השתייכות לאומית )באלפים ובאחוזים(2000 , גרפים גרף :1אוכלוסייה במטרופולין תל אביב1961-2000 , גרף :2אוכלוסייה במטרופולין תל אביב כאחוז מאוכלוסיית ישראל1961-200 , גרף :3השתנות תפרוסת האוכלוסייה במטרופולין תל אביב1961-2000 , גרף :4שיעורי ריבוי טבעי במטרופולין תל אביב1985-2000 , גרף :5שיעורי הגירה פנימית במטרופולין תל אביב1985-2000 , גרף :6שיעורי עלייה בהשתקעות ראשונה במטרופולין תל אביב1985-2000 , גרף :7גיל חציוני במטרופולין תל אביב ובישראל 1990-2000 , גרף :8שיעורי ריבוי טבעי ,עלייה והגירה בגלעין מטרופולין תל אביב1985-2000 , גרף :9שיעורי ריבוי טבעי ,עלייה והגירה בטבעת הפנימית במטרופולין תל אביב1985-2000 , גרף :10שיעורי ריבוי טבעי ,עלייה והגירה בשולי מטרופולין תל אביב1985-2000 , מפות מפה :1השתרעות מרחבית של מטרופולין תל אביב1961 , מפה :2השתרעות מרחבית של מטרופולין תל אביב1972 , מפה :3השתרעות מרחבית של מטרופולין תל אביב1983 , מפה :4השתרעות מרחבית של מטרופולין תל אביב2000 , מפה :5מבנה הגילים של האוכלוסייה במטרופולין תל אביב2000 , מפה :6גודל האוכלוסייה ביישובי מטרופולין תל אביב ,לפי השתייכות לאומית2000 , מפה :7מדד חברתי-כלכלי של יישובי מטרופולין תל אביב1999 , מפה :8גידול האוכלוסייה במטרופולין תל אביב1961-1995 , 8 מבוא מטרופולין תל אביב היא הליבה הכלכלית של מדינת ישראל .בשנת 2000התגוררו באזור זה 2,786,000תושבים )כ 44-אחוזים מאוכלוסיית המדינה( .אזור מטרופולין זה העסיק קרוב למיליון איש )כמחצית מהמועסקים במשק( וייצר כמחצית מהתמ"ג בישראל .במטרופולין תל אביב מרוכזות רוב ההנהלות של החברות הכלכליות והפיננסיות בישראל :חברות היי- טק ,בנקאות ,ביטוח ,משרדי נכסי דלא-ניידי ועוד .מטעמים אלה מכונה מטרופולין תל אביב "הקטר הכלכלי" של מדינת ישראל .הוא הוותיק והמפותח מבין ארבעת אזורי המטרופולין בישראל )האחרים הם :ירושלים ,חיפה ובאר שבע ,ולכן התפתחותו הדמוגרפית והחברתית מעוררת עניין רב בקרב קובעי מדיניות ,מתכננים וחוקרים( .תהליכים המתחוללים במטרופולין תל אביב ,ובכלל זה – הירידה במשקל הגלעין ,הפרבור של מגורים ,הנגיסה בשטחים פתוחים ,יוממות לעבודה וגודש בכניסות לעיר המרכזית – מסתמנים כבר כיום באזורי המטרופולין של חיפה וירושלים .לימוד מניסיון העבר של תל אביב והשוואה למקומות אחרים יכולים ,על כן ,להעשיר את הידע אודות אזורי המטרופולין בישראל, לאותת על מגמות צפויות בעתיד ולסייע בהתמודדות עם הבעיות של אזורי מטרופולין אחרים. בחיבור זה מובאים תיאור וניתוח של התהליכים הדמוגרפיים ,החברתיים והמרחביים שהתחוללו במטרופולין תל אביב במהלך כארבעים שנה ,מראשית שנות השישים של המאה העשרים ועד סוף המאה .על סמך ניתוח זה מוצעים מספר כיוונים אפשריים להמשך ההתפתחות של מטרופולין תל אביב ,ומועלות המלצות לגבי המשך הפיתוח והתכנון של האזור. באופן מפורט בוחן המאמר את השאלות הבאות: .1מה הן התמורות הדמוגרפיות שחלו במטרופולין לאורך זמן? .2מה הם המאפיינים החברתיים של המטרופולין על חלקיו השונים? .3מה הן המגמות הראשיות המסתמנות ואילו כיווני התפתחות צפויים בעתיד? .4מה הן האופציות המרחביות האפשריות לפיתוח המטרופולין ,ומה הסיכויי למימושן? על סמך ניתוח סוגיות ראשיות אלה יוצגו המלצות בתחומי הפיתוח המרחבי ,הדמוגרפי והחברתי. במאמר ארבעה פרקים וסיכום .בפרק הראשון מוצגת מסגרת השוואתית כללית בנושא צמיחה מטרופולינית .בפרק השני נסקרים הדגמים והתמורות הדמוגרפיות במטרופולין תל אביב .בפרק השלישי נסקרים הדגמים והתמורות החברתיות .בפרק הרביעי נסקרות אופציות הפיתוח של מטרופולין תל אביב לאור התהליכים הדמוגרפיים והחברתיים הצפויים בעתיד .בסיכום מועלות המלצות לפיתוח המטרופולין. 10 1 צמיחה מטרופולינית – מסגרת השוואתית בפרק זה נבחנת השאלה עד כמה ייחודיים התהליכים במטרופולין תל אביב ועד כמה הם דומים לתהליכי צמיחה מטרופולינית שהתרחשו במקומות אחרים בעולם .דמיון למקומות אחרים יכול לסייע בידי מתכננים ומקבלי החלטות בזיהוי תהליכים עתידיים ובגיבוש מדיניות להתמודדות עם בעיות שונות .החיבור נפתח בבחינה השוואתית של תהליכי צמיחה מטרופולינית בעולם .הסיכום שב ומתייחס לממצאים העולים מההשוואות ,ומציג מסקנות לגבי הדגמים ,התהליכים וקווי המדיניות למטרופולין תל אביב. תהליכי הצמיחה המטרופולינית משכו את תשומת ליבם של חוקרים מתחומים שונים: גאוגרפיה ,סוציולוגיה ,כלכלה ותכנון .המחקרים בנושא מזהים כמה מגמות עיקריות, המאפיינות את תהליכי הצמיחה המטרופולינית. שלביות בהתפתחות המערכת המטרופולינית המערכת המטרופולינית היא אזור עירוני רצוף ,המקיף יישובים עירוניים וכפריים ,שטחים פתוחים ,מרכזי קניות ושירותים שמחוץ לערים ומערכת תחבורה המקשרת בין היישובים. המערכת כולה משמשת מרחב בחירה אחד מבחינת מקום המגורים ,העבודה והבילוי .ישות זו היא בעלות אופי דינמי ,ותחומי השתרעותה משתנים במשך הזמן ,תוך השתנות מתמדת בגודל האוכלוסייה ובדגם הפריסה שלה ,במאפייני האוכלוסייה ,במבנה הפעילות הכלכלית ובמגוון הזיקות בין היישובים והאוכלוסייה שבהם .תהליך ההתפתחות של מטרופולינים מלווה בהתפשטות של שטח ההשתרעות של המטרופולין מהגלעין לעבר השוליים וגידול של האוכלוסייה ושל השטח הכלולים במטרופולין .בתהליך זה העיר המרכזית הופכת לגלעין המטרופולין ,וסביבו נוצרות בהדרגה טבעות של יישובים ואוכלוסייה המקיימים זיקות כלכליות וחברתיות עם הגלעין. בראשית תהליך הצמיחה המטרופולינית מתרחשת צמיחה מואצת של העיר המרכזית, צמיחה המתבטאת בגידול מוחלט ויחסי בהשוואה לאוכלוסיית האזור .בשלב השני מתחיל תהליך של יציאת תושבים מהעיר המרכזית ,ויורד משקלה היחסי של העיר המרכזית ביחס ליישובי המטרופולין .בשלב השלישי אף מתרחשת ירידה מוחלטת במשקלה של העיר המרכזית .בשלב הרביעי חלה במקומות מספר התייצבות בגודל המוחלט של העיר המרכזית ואף עלייה מסוימת ,אולם נמשכה הירידה במשקלה היחסי ) .(Hall, 1995בשלב זה מתחיל תהליך של התחדשות עירונית בעיר המרכזית ,המלווה בתהליכי פינוי ובינוי והתברגנות 11 )ג'נטריפיקציה( .ההתפתחויות בשנים האחרונות מעידות על שלב חמישי ,שבמהלכו מתחברים מספר אזורים מטרופוליניים למרחב רצוף אחד רב-גלעיני .התוצאה היא גלקסיות מטרופוליניות כדוגמת ניו-יורק-פילדלפיה-בוסטון-וושינגטון ,לוס-אנג'לס-סאן-דייגו ,לונדון- ברמינגהם-מנצ'סטר ,טוקיו-נגויה-אוסקה ).(Lloyd Jones, 2000:43 תהליך פרבור של מגורים ותעסוקה במהלך תהליך הצמיחה גדלים הפרברים סביב העיר המרכזית ומושכים אליהם אוכלוסייה מבוססת ,ובהמשך – שירותים ועסקים .התוצאה היא ירידה בסטטוס החברתי-כלכלי של האוכלוסייה בעיר המרכזית ,היווצרות פערים בין שוליים למרכז ,ריכוז של עניים ומבוגרים בעיר המרכזית ,וגידול בצורכי האוכלוסייה בעיר המרכזית לצד התמעטות המקורות העומדים לרשות הרשות המקומית על מנת לספק צרכים אלה .במקביל ,חלה שחיקה והתבלות של התשתית ,בלי שלרשות המקומית יהיו האמצעים הדרושים לחידושה .צמיחת הפרברים נוגסת בשטחים הפתוחים וגורמת לעלייה בנפחי התנועה ,לגודש בכבישים ולזיהום אוויר .במשך הזמן גובר הדמיון בין הפרברים הוותיקים לבין העיר המרכזית ,וגם בהם נרשמת עלייה בריכוז של מבוגרים ושל עניים והפשיעה גוברת .במשך הזמן מתנתקים הפרברים המבוססים מהעיר המרכזית ,והופכים מפרברי שינה למרכזים הנושאים עצמם מבחינת מערכת השירותים והפעילות הכלכלית .לעתים קרובות מתחרים הפרברים שהתנתקו בהצלחה מהעיר המרכזית ,והם מושכים אליהם מפעלים ושירותים .התוצאה היא דעיכה נוספת של העיר המרכזית ).(Katz, 2000a באירופה הנטייה היא לפרבור ממוקד וצפוף יותר בהשוואה לארצות-הברית ).(Nivola, 1999 הסיבות לכך הן :בארצות-הברית מצויים מרחבים גדולים יותר ,שיעורי המיסוי על מכוניות, דלק וחשמל נמוכים יותר מאשר באירופה ,ועל כן מעודדים התבדרות מרחבית .הדיור בפרברים מסובסד על ידי שיטת המשכנתאות הרווחת בארצות-הברית ,יש השקעה גבוהה יותר בכבישים המיועדים לתחבורה פרטית במקום בתחבורה ציבורית ,ולבסוף – קיים בארצות-הברית שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות ליזמים ביצירת מרכזי מסחר ושירותים בפרברים. בהפרש של חמישים עד מאה שנה נרשמו בעשורים האחרונים תהליכי פרבור מואצים גם במדינות המתפתחות .תהליכים אלה ניזונים בחלקם מהגירת תושבים מהכפר ליישובים שמסביב לגלעין המטרופולין ובחלקם מהגירה של תושבים עניים ומבוססים מהגלעין ליישובי ההיקף .התוצאות הן דעיכה חברתית ופיזית של הגלעין והיווצרות יישובים עניים מסביבו. בשונה מתהליכי הפרבור בארצות-הברית ,תהליכי הפרבור בעולם המתפתח נוטים להיות ממוקדים יותר מבחינת ההתפרסות המרחבית ומזכירים במידה מה את תהליכי הפרבור במטרופולין האירופית .עם זאת ,קיים הבדל עצום בין אזורי המטרופולין בעולם המפותח לבין אלה שבעולם המתפתח :בעולם המתפתח התושבים עניים יותר ,גידול האוכלוסייה במטרופולין מתרחש בקצב מואץ יותר ,התפתחותה הכלכלית איטית יותר ויש קושי רב לספק תשתיות פיזיות וחברתיות ודיור ראוי ).(Lloyd Jones, 2000 12 המבנה החברתי של המטרופולין המחקרים של שנות השישים בארצות-הברית חשפו את קיומם של כמה צירים במבנה החברתי של המטרופולין .ציר המעמד החברתי-כלכלי מתבטא בהיערכות גזרתית :בעלי המעמד הגבוה נוטים להתרכז בגזרה מוגדרת ,ואילו בעלי המעמד הנמוך בגזרה אחרת .ציר המשפחתיות ,המבטא את הרכב הגילים ,גודל המשפחה והשתתפות הנשים בכוח העבודה, נוטה להתאפיין במתכונת מעגלית .זוגות צעירים ללא ילדים מעדיפים את הגלעין בשל הקרבה לשירותים ולמקורות תעסוקה .משפחות בשלב גידול הילדים הזקוקות לשטח ִ מגורים גדול יותר ,מעדיפות להתגורר בשוליים ,שם עלות המגורים נמוכה יותר ואיכות החיים המזומנת לילדים גבוהה יותר .מבוגרים בשלב התרוקנות הקן מעדיפים לשוב לגלעין. ציר שלישי הוא הציר האתני ,המתבטא בריכוזים של קבוצות אתניות במובלעות מתוחמות במרחב המטרופוליני ) .(Shevky and Bell, 1955מחקרים חדשים שנערכו בארצות-הברית בשנים האחרונות מגלים כי ההיערכות המרחבית על פי שלושת הצירים – החברתי-כלכלי, המשפחתי והאתני – נוטה להיות קבועה לאורך זמן ).(Wyly, 1999 תופעה בולטת באזורים מטרופוליניים היא הקיטוב המעמיק בין חלקיו השונים .הקיטוב החברתי גבר בעשורים האחרונים עקב תהליכי הגלובליזציה ,והוא בולט במיוחד בגלעין המטרופוליני .מצד אחד צמחו בגלעין מרכזים פיננסים ,שירותים ותעשיות עתירות ידע ,אך מנגד ,התפתחו באזור זה גם תעסוקות עתירות עבודה בתחומי התחזוקה ,הניקיון והרווחה. העובדים בתחומים אלה הם לרוב מהגרים ,המתגוררים בשכונות נפרדות בסמוך לגלעין ) .(Castells, 1995בארצות אירופה גדול משקלם של מיעוטים מוסלמיים ושל מהגרים ,חלקם מהמושבות ) (coloniesלשעבר )למשל ,טורקים בגרמניה ,הודים ופקיסטנים בבריטניה, אינדונזים בהולנד ,צפון-אפריקאים בצרפת( .בארצות-הברית בולט משקלם של דוברי ספרדית לצד המיעוט הוותיק של שחורים. הקיטוב אינו רק בין מרכז לשוליים ,אלא לעתים קרובות בין חלקים במרכז וחלקים בשוליים .בוושינגטון די .סי ,.למשל ,הקיטוב בין מזרח העיר למערבה התפשט והפך לקיטוב מטרופוליני בין מזרח המטרופולין לבין חלקה המערבי :במזרח העיר ובמזרח המטרופולין מתגוררת אוכלוסייה ענייה ואילו במערב העיר ובמערב המטרופולין מתגוררת אוכלוסייה מבוססת .יתר על כן ,החלקים המבוססים במערב מושכים אליהם את מפעלי התעשייה והשירותים ,ואילו העניים נאלצים לנסוע מרחקים גדולים כדי להגיע למרכזי התעסוקה. ממצאים אלה בדבר אזורי מטרופולין חצויים מבחינה מרחבית-חברתית חזרו ועלו במקומות רבים בארצות-הברית ) .(Rusk, 2000מתברר כי על אף התמורות החברתיות העמוקות שהתחוללו במהלך ארבעים השנים האחרונות ,נותרו מרכיבי הקיטוב החברתי במטרופולין בעינם .בעלי היכולת נוטים להסתגר בגזרה משלהם ולהתבדל מהאוכלוסייה הענייה .כצפוי, הקיטוב במגורים משפיע על אוכלוסיות התלמידים בבתי הספר :באזורים העניים מצויים בתי ספר שתלמידיהם בעלי הישגים נמוכים בלימודים ,ואילו באזורים המבוססים מצויים בתי ספר שתלמידיהם בעלי הישגים גבוהים בלימודים .לדברי ברוס כץ ,מנהל המרכז האורבני במכון ברוקינגס ,אם לא יושג גיוון חברתי בתפרוסת המגורים ,יהיה קשה לשנות את הרכב בתי הספר ולשפר את רמת ההישגים בלימודים ).(Katz, 2000b 13 המלצות לגבי המדיניות המטרופולינית הרצויה ברוב המחקרים מגיעים החוקרים למסקנות דומות :על השלטון לפעול לצמצום הפרבור, הזחילה העירונית ,הכרסום בשטחים הפתוחים ,הגודש והפערים החברתיים-כלכליים הגדלים בין העיר המרכזית לפרברים המקיפים אותה .בהקשר זה הועלו רעיונות שונים, שמביניהם ראויים לציון פיתוח בר-קיימא )הרמוניזציה בין פיתוח כלכלי ,פיתוח חברתי ושמירה על הסביבה(; צמיחה חכמה ) ,(smart growthשעיקרה השקעה מחודשת במרכזי הערים כדי להגדיל את כושר המשיכה שלהם; גיבוש מטרופוליטיקה ,דהיינו ,פיתוח פוליטיקה מטרופולינית במקום הפוליטיקה המפוצלת הקיימת; וכן יצירת שותפויות בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי ,במטרה לשקם תשתיות וליצור מקומות עבודה בעיר המרכזית .רעיון נוסף שהועלה בתחום המדיניות המטרופולינית הוא אספקת פתרונות דיור המצויים בהישג יד ) (affordable housingומיקומם בגזרות של אוכלוסייה מבוססת .דרך זו עשויה לתרום לגיוון ההרכב החברתי-כלכלי של בתי הספר ולסייע בקידומן של קבוצות חלשות. המגמה הרווחת כיום במחקר על תכנון ערים היא להמליץ על פיתוח ערים קומפקטיות. היתרונות שמונים בעיר הקומפקטית הם :חיזוק כלכלת העיר ,אספקת שירותים ברמה גבוהה ,שימוש מוגבל ברכב פרטי וצמצום התלות בו ,צמצום ההתפשטות של העיר והרס הסביבה ,שמירת השטחים הירוקים ,והפחתה בשריפת דלקים ובזיהום אוויר )Burgess, .(2000האופציות ליצירת עיר קומפקטית הן :בנייה צפופה בכל חלקי העיר ,בנייה צפופה בשכונות מסוימות ,בנייה צפופה במרכז העיר תוך חידוש המרכז ושיקומו ,פיתוח ממוקד של חלק מהפרברים במטרה להפוך אותם למוקדי משנה .עם זאת" ,ספינת הדגל" של גישת העיר הקומפקטית היא לרוב שיקום המרכז והחייאתו .חידוש המרכז נקשר עם תהליך הרנסנס העירוני שביטוייו הם :כלכלת מידע ,השתקעות תושבים עירוניים חדשים במרכז ובכללם מתברגנים ומהגרים ממדינות חוץ ,וכן פיתוח שירותים ברמה גבוהה ).(Kotkin, 1998 ברוב המקרים ,התנפצו ההמלצות ליצירת עיר קומפקטית על סלע המציאות של פיצול פוליטי ,היוצר "מארג מטורף" של רשויות וסמכויות .הרשויות השונות מתקשות לתאם ביניהן דברים חיוניים בתחום המטרופוליני ,ובכלל זה הסדרי תחבורה ,שמירה על שטחים פתוחים ,פיתוח כלכלי ואספקת דיור לקבוצות מעוטות יכולת ) .(Katz, 2000cעם זאת ,בשנים האחרונות הסתמנו הצלחות אחדות בתיאום בין רשויות במרחבים מטרופוליניים ,אם באמצעות ממשל מטרופוליני העוסק בתחומים רבים ואם באמצעות שיתוף-פעולה בין רשויות במרחב באמצעות חוזים ,איגודים של רשויות ועוד. על רקע הסקירה העיונית שלעיל נשאלת השאלה :מה קרה למערך הדמוגרפי והחברתי של האוכלוסייה במטרופולין תל אביב מאז שנות השבעים? האם גברו המגמות של קיטוב חברתי בגלעין וביישובים שסביבו? האם התבססות של אוכלוסייה מבוגרת התרחשה בכל חלקי המטרופולין או רק בחלקים מסוימים? אלו שינויים בהרכב הדמוגרפי והחברתי-כלכלי של האוכלוסייה התרחשו באזור הגלעין? האם נוצרו הבדלים בין חלקי המטרופולין השונים מבחינה דמוגרפית וחברתית-כלכלית? ומה הן ההשלכות של התמורות הדמוגרפיות 14 והחברתיות בכל הנוגע לתהליכי התכנון? שאלות נוספות נוגעות לדפוסי ההגירה ולהשתקעות גל העלייה הגדול שפקד את הארץ בשנות התשעים – כיצד השפיעו תהליכים אלה על תפרוסת האוכלוסייה ועל המבנה החברתי-מרחבי ,ומה היו השלכותיהם של תהליכים אלה על התכנון? סוגיות אלה ואחרות יידונו בהמשך. 15 2 דגמים דמוגרפיים ותמורות דמוגרפיות במטרופולין 1 תל אביב ההתפשטות המרחבית והגידול הדמוגרפי מטרופולין תל אביב ,כמו אזורי מטרופולין אחרים בעולם ,היא ישות גאוגרפית דינמית המשתנה לאורך השנים מבחינת שטח ההשתרעות ,גודל האוכלוסייה ודגם הפריסה ,מאפייני האוכלוסייה ,מבנה הפעילות הכלכלית ומגוון הזיקות בין היישובים והאוכלוסייה שבהם. השכונה היהודית אחוזת בית והשכונות היהודיות הסמוכות שהוקמו ליד העיר יפו בראשית המאה קיבלו בתקופת המנדט מעמד של מועצה מקומית ולאחר מכן – מעמד של עיר .בשנות השלושים והארבעים הפכה המועצה המקומית לעיר המרכזית ליישובים שמסביבה .בשנות החמישים והשישים המשיכה העיר תל אביב לגדול וביססה את מעמדה המרכזי בתחום הכלכלי ,התרבותי והחברתי )גונן ,עתיד לצאת( .מטרופולין תל אביב כוללת היום את מחוז תל אביב ,את מחוז המרכז ואת העיר אשדוד שבמחוז הדרום .העיר תל אביב היא גלעין המטרופולין וסביבה טבעת פנימית שהיישובים הגדולים והעיקריים שבה הם הערים בת ים, חולון ,גבעתיים ,רמת גן ,בני ברק ,רמת השרון והרצליה .מסביב לטבעת הפנימית מצוייה הטבעת התיכונה ,המשתרעת עד רחובות בדרום ,לוד ופתח תקווה במזרח ,כפר סבא ורעננה בצפון .הטבעת החיצונית הסובבת את הטבעת התיכונה משתרעת מאשדוד בדרום ,דרך מודיעין וראש העין במזרח ועד פאתי חדרה בצפון )החלוקה לטבעות מופיעה במפה .(4כמו אזורים מטרופוליניים בעולם – כך גם אזור מטרופולין תל אביב מתאפיין בתהליך של התפשטות במרחב הפיסי ובגידול דמוגרפי מואץ בשולי האזור ,לעומת גידול דמוגרפי ההולך ומתמתן בגלעין המטרופולין. גידול תחום ההשתרעות של המטרופולין משקף את התפשטות מרחב האינטראקציות בין יישובי המטרופולין בתחומי חיים רבים ,ובמיוחד בתחומי הכלכלה והחברה .במחקר זה הוגדרו גבולות המטרופולין בהתאם להגדרות הגאוגרפיות שנקבעו על ידי הלשכה המרכזית ממפקדי האוכלוסין והדיור .הגדרות אלה משקפות את מרחב לסטטיסטיקה לקראת כל אחד ִ הזיקות והקשרים הפונקציונליים בין יישובי המטרופולין )ראה מפות .(1-4עיון במפות ממחיש את השינויים שחלו בתחום ההשתרעות של המטרופולין ,כפי שהוגדר על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 1 כל הנתונים המופיעים בעבודה זו ,מקורם בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 16 מפה :1מטרופולין תל אביב1961 , מפה :2מטרופולין תל אביב1972 , 17 מפה :3מטרופולין תל אביב1983 , 18 מפה :4מטרופולין תל אביב2000 , התרחבות והתגוונות הזיקות בין חלקי המטרופולין והתפשטותם לעבר יישובים הסמוכים למטרופולין הגדילה במשך הזמן את מספר היישובים המשתייכים למרחב של המטרופולין. בשנת 1972נכללו במטרופולין תל אביב 27יישובים ,שחולקו לגלעין ולשתי טבעות .בשנת 1983היו במטרופולין 41יישובים .החל ממפקד 1983נוספה טבעת חדשה לאזור המטרופולין ,ומאז הוא כולל גלעין ושלוש טבעות .בהמשך מחקר זה ,ייעשה שימוש גם במושגים "ליבת המטרופולין" ,דהיינו – הגלעין והטבעת הפנימית ,ו"שולי המטרופולין" – הכוללים את הטבעת התיכונה והטבעת החיצונית. שאפיינו את העשור שבין מפקד 1983לזה של ,1995ובמיוחד התהליך תהליכי פרבור מואצים ִ המואץ של עיור הכפר ,הפשרת קרקעות חקלאיות לבנייה ,הרחבת המושבים וגם בניית שכונות קהילתיות בקיבוצים ,תרמו לשינוי מהותי במאפייני היישובים הכפריים במטרופולין תל אביב .העיסוק בחקלאות דעך ,היקף השטחים החקלאיים המעובדים הצטמצם וחלה עלייה משמעותית בשימושי קרקע למלאכה ,תעשייהִ ,מסחרִ ,מנהל ומשרדים .תהליכים אלו תרמו להידוק הקשרים הכלכליים ולגיוון הזיקות בין היישובים הכפריים ליישובים העירוניים במטרופולין ובמיוחד בין היישובים הכפריים לגלעין .הידוק הקשרים בין הכפר לעיר בא לידי ביטוי בהגירה בין-יישובית ובגידול ביוממוּת .כך הפכו היישובים הכפריים שבמועצות האזוריות לחלק בלתי נפרד מהמטרופולין .לכן במפקד 1995נכללו מועצות אזוריות לראשונה בתחומי המטרופולין; כך נוספו לה למעלה ממאתיים יישובים ובשנת 2000 מנה אזור המטרופולין 259יישובים ,שבהם התגוררו כ 2.8-מיליון תושבים. השתנות תפרוסת האוכלוסייה במטרופולין לצד הגידול במספר היישובים המשתייכים למטרופולין תל אביב ,חל גידול גם באוכלוסייתה, גידול שנבע הן מתוספת אוכלוסייה ביישובים והן מתוספת אוכלוסייה עם הצטרפות יישובים שלא היו שייכים למטרופולין .בין שנת 1961לשנת 2000גדלה אוכלוסיית המטרופולין במספרים מוחלטים מ 670-אלף בראשית התקופה לכ 2.8-מיליון בסופה ומשקלה היחסי )מכלל אוכלוסיית ישראל( עלה מ 30.1-ל 43.7-אחוזים )ראה גרפים 1ו.(2- בחינה לאורך זמן ,משנת 1961ועד שנת ,2000מגלה כי הגידול של האוכלוסייה לא היה אחיד בחלקי המטרופולין השונים .גידול מתון נרשם בגלעין ובטבעת הפנימית הסמוכה אליו ואילו גידול מהיר יחסית היה בטבעות התיכונה והחיצונית .כתוצאה מכך ,ירד חלקה של האוכלוסייה בליבת המטרופולין ובמקביל עלה חלקה של האוכלוסייה בשוליה )ראה גרף 3 ומפה 8בנספח(. 19 20 קצב הגידול של הגלעין והטבעות עיון מדוקדק יותר בתהליכים שהתרחשו בחלקי המטרופולין השונים מעלה את הממצאים הבאים. בגלעין נרשם קצב גידול נמוך ביותר ,הנע בין גידול שנתי שלילי של 0.9 %בין 1972ל,1983- עד גידול חיובי זעיר של + 0.3%בשנים .2000 – 1995 הטבעת הפנימית עברה תהליכי שינוי והידמות לגלעין המטרופולין .בתחילת התקופה הנסקרת ,עמד קצב הגידול השנתי של האוכלוסייה על 7%והיה גבוה באופן ניכר בהשוואה לגלעין .הפער הצטמצם והלך עד שבשנים 1995-2000ירד קצב הגידול השנתי הממוצע של הטבעת הפנימית ל 0.2%-והוא נמוך במעט מקצב הגידול שאפיין את הגלעין בשנים אלו. שולי המטרופולין )הטבעות התיכונה והחיצונית( המשיכו לגדול לאורך כל התקופה הנחקרת בקצב מהיר בהשוואה לאוכלוסייה שבליבת המטרופולין ,אך גם בשוליים ניכרת מגמה של התמתנות בקצב הגידול :הגידול השנתי הממוצע של שולי המטרופולין עמד על 50%בשנים ,1972–1961הוא ירד ל 19% -בשנים 1983–1972ל 4%-בשנים .2000–1995 המשקל היחסי של הגלעין והטבעות ההבדלים בקצב הגידול בין חלקי המטרופולין )גלעין וטבעות( גרמו לשינויים במשקל היחסי של האוכלוסייה בכל אחד מהחלקים .בהתאם לשינויים בקצב גידול האוכלוסייה נרשמה תופעה מקבילה של ירידה במשקל האוכלוסייה בגלעין ובטבעת הפנימית ועלייה במשקל האוכלוסייה בטבעת החיצונית. בגלעין המטרופולין מסתמנת ירידה מתמדת במשקל האוכלוסייה .שינוי במגמת הירידה נרשם בשנים ,1989-1993שבהן גדלה אוכלוסיית העיר בקצב איטי ,גידולה נעצר עד שנת 1998ואילו בשנים 1999-2000חזרה האוכלוסייה לגדול בקצב איטי .את הגידול בשנות התשעים המוקדמות יש לזקוף לזכות גל העלייה הגדול )ממדינות ברית המועצות לשעבר( לישראל ,אשר הגיע לשיאו בתחילת שנות ה .90-בשנים שלאחר מכן הצטמצם מספר העולים החדשים שהשתקעו בישראל ובכלל זה בתל אביב .במקביל ,גברו הגירות של עולים שבחרו לעבור מגלעין המטרופולין ליישובים רחוקים יותר ,בדרך-כלל ליישובים בתחומי המטרופולין .כתוצאה מכך התחדשה מגמת הירידה בגידול האוכלוסייה ועמה גם הירידה במשקל אוכלוסיית הגלעין מכלל האוכלוסייה במטרופולין .ההגירה מהגלעין אל השוליים ִאפשרה לעולים למצוא פתרונות דיור זולים יותר ולשפר את רווחת הדיור שלהם ויחד עם זאת לשמור על מקומות התעסוקה ,בעיקר בליבת המטרופולין .שינוי זה במיקום המגורים של העולים הגדיל את מרחק היוממות הממוצע ,אך שיפר את תנאי הדיור שלהם .הבחירה המסיבית של עולים חדשים בעיר אשדוד היא דוגמה מובהקת לכך. רבות מהדירות שפינו העולים ,בעיקר בשכונות המעמד הנמוך – שכונות המצוקה של מרכז ודרום תל אביב ,אוכלסו בעובדים זרים ,הנוהרים בשנים האחרונות ברבבותיהם לישראל. מספר העובדים הזרים בגלעין המטרופולין נאמד בעשרות אלפי נפש ,חלקם חוקיים וחלקם לא חוקיים ,אך הם אינם נכללים בסטטיסטיקה של האוכלוסייה .יש להניח שאילו נכללו 21 העובדים הזרים במניין אוכלוסיית הגלעין ,היה מתגלה שמגמת הירידה במשקל אוכלוסיית הגלעין בשנים האחרונות נבלמה ואף שינתה כיוון .במילים אחרות ,מגמת הירידה אכן קיימת בכל הנוגע לתושבי ישראל ואזרחיה ,אך אינה נכונה כשמדובר בכלל האוכלוסייה ,הכוללת גם עובדים זרים שאינם בעלי מעמד של תושב או אזרח. לצד הירידה במשקל האוכלוסייה בליבת המטרופולין ,חלה עלייה מרשימה במשקל האוכלוסייה בשוליו .הסיבה לכך נעוצה בזמינות השטחים הפתוחים וברנטה למגורים: בליבת המטרופולין השטחים הזמינים לבנייה מצומצמים ,הביקוש גבוה והרנטה למגורים גבוהה ,ואילו בשוליים המצב הפוך .התוצאה היא התפשטות לעבר האזורים שבהם הרנטה הקרקעית נמוכה יותר והשטחים המאפשרים בינוי ,תוספת יחידות דיור ובנייה לפעילות כלכלית רבים יותר .מציאות זו הופכת את שולי המטרופולין לאזורים אטרקטיביים לפיתוח. שטח ההשתרעות של שולי המטרופולין גדל ,אוכלוסייתם גדלה ומספר היישובים הנכללים בהם עלה ובעקבות זאת חל גידול משמעותי במרחב המטרופולין של תל אביב. בעקבות תהליכים אלה חל שינוי במיקום היחסי של יישובי המטרופולין .יישובים שנחשבו בעבר רחוקים ובלתי מושכים ,הופכים עם התפשטות המטרופולין לחלק ממנה וכושר המשיכה שלהם עולה .תהליכים אלו מעוררים תנועות הגירה אל שולי המטרופולין גם מחלקיה הפנימיים וגם מיישובים שאינם במטרופולין .תנועות ההגירה מביאות אל שולי המטרופולין זוגות צעירים רבים ,המתקשים לעמוד בעלויות הדיור הגבוהות שבליבת המטרופולין .משפחות אלה נמצאות בשלב של גידול המשפחה והן צורכות שטח דיור גדול יחסית .ההגירה לשולי המטרופולין מאפשרת להן לשפר את רווחת הדיור ,אם כי היא מעלה את מחיר הנגישות למרכזי התעסוקה והשירותים המצויים במרכז .הרנטה הנמוכה יחסית בשוליים מושכת אליהם גם את אוכלוסיית משפרי הדיור ,החפצים בבית גדול יותר ,בבנייה לא רוויה ובצמודי קרקע – משאת נפש גוברת בציבור הישראלי אשר הסיכוי לממשה גדול במיוחד בשולי המטרופולין .כמו כן ,הביקוש לשירותים ומסחר בשוליים מגדיל את כושר המשיכה של אזורים אלה לגבי פעילות עסקית ,מסחר ושירותים. תהליכים אלה של יציאת אוכלוסייה ועסקים מהגלעין לשוליים אופייניים לשלב ההתבגרות של המטרופולין .במהלך שלב זה מסתמן תהליך של הידמות בין חלקי מטרופולין סמוכים. הטבעת הפנימית "מסגלת" תכונות שאפיינו את הגלעין ,ביניהן דפוסי הגירה שלילית ,ירידה בקצב גידול האוכלוסייה והזדקנותה .הטבעת החיצונית "מסגלת" את תכונות הצמיחה והגידול של הטבעת התיכונה ,ותכונות אלו מתפשטות גם לעבר היישובים הסובבים את הטבעת החיצונית ,אף כי הם עדיין אינם חלק אינטגרלי מהמטרופולין )ראה לוחות 1ו2- בנספח(. 22 מקורות הגידול הדמוגרפיים ומבנה הגילים של האוכלוסייה במטרופולין 1 שלושה הם מקורות הגידול הדמוגרפי המשפיעים על גודל האוכלוסייה ופריסתה במרחב :ריבוי טבעי ,הגירה פנימית בין-יישובית והגירה בינלאומית .להלן נסקור את תרומתו של כל אחד ממקורות אלה להשתנות האוכלוסייה במטרופולין תל אביב ואת השפעתו על פריסתה הגאוגרפית. ריבוי טבעי ככל שמתרחקים מהגלעין לעבר שולי המטרופולין עולה שיעור הריבוי הטבעי בקרב האוכלוסייה .ההסבר העיקרי לתופעה נעוץ בשני משתנים דמוגרפיים עיקריים :מבנה הגילים ומאפיינים משפחתיים .האוכלוסייה הצעירה ,ובמיוחד אוכלוסיית הזוגות הצעירים ,נוטה להגר לשולי המטרופולין במהלך הרחבת המשפחה ,מכיוון שהיא נזקקת לשטח מגורים גדול. כתוצאה מכך מצויה בשולי המטרופולין אוכלוסייה צעירה יחסית ושיעור גבוה יחסית של משפחות .זאת לעומת שיעור גבוה של אוכלוסייה מבוגרת ומזדקנת במרכז המטרופולין, ושיעור גבוה של יחידים בקרב הצעירים) .ראה גרף ,4וכן גרפים 8-10בנספח(. עם זאת ,הבדל בולט זה בין הגלעין לשוליים מתמתן במידה מסוימת ,שכן בשני העשורים האחרונים ניכרת עלייה בביקוש למגורים בגלעין מצד זוגות צעירים .כתוצאה מכך חלה עלייה מתונה בשיעור הריבוי הטבעי בגלעין )העיר תל אביב( מאז שנת .1988לעומת זאת, בטבעת הפנימית מסתמנת ירידה איטית בשיעורי הריבוי הטבעי לאורך כל התקופה .כתוצאה משינויים אלו ,מצטמצם הפער בשיעורי הריבוי הטבעי בין הגלעין לטבעת הפנימית .בעוד בשנת 1985היה שיעור הריבוי הטבעי בטבעת הפנימית גבוה פי 5משיעור הריבוי הטבעי בגלעין ,הרי בשנת 2000הוא גבוה רק פי .1.5ממצאים אלו מצביעים שוב על תהליך ההידמות בין תכונות הגלעין לבין תכונות הטבעת הפנימית )ראה לוח 3בנספח(. מאזן הגירה פנימית ליבת המטרופולין מאופיינת במאזן הגירה שלילי מובהק ,לעומת מאזני הגירה חיוביים גבוהים המאפיינים את שולי המטרופולין )ראה גרף 5וכן גרפים 8-10בנספח( .מאזני ההגירה הפנימית הם תוצאה של אלפי החלטות של פרטים ומשקי בית בדבר שינוי מקום מגורים. החלטות אלו מושפעות מהתפיסה של התושבים את מקום מגוריהם לעומת תפיסתם את מקומות המגורים האלטרנטיביים .מכלול ההחלטות הללו מתורגם לתנועה של תושבים העוזבים יישוב אחד ועוברים למקום אחר ,ויש לו דפוס מרחבי ברור .רוב המהגרים במרחב המטרופוליני עוברים מהליבה לשוליים .במרחב הלאומי רוב המהגרים עוברים מחלקי המדינה השונים אל המטרופולין ,כשהנטייה היא להעדיף מגורים בשולי המטרופולין. 1 בשל קשיים בהשגת נתונים רציפים על מקורות הגידול הדמוגרפי בטבעות המטרופולין בשנים ,1985-2000נעשה כאן שימוש בקירוב גאוגרפי של טבעות המטרופולין ,שחלוקתו :גלעין המטרופולין – העיר תל אביב-יפו; טבעת פנימית – מחוז תל אביב; ללא העיר תל אביב .שולי המטרופולין ,מחוז המרכז )הטבעת התיכונה והחיצונית ,ללא העיר אשדוד(. 23 24 לצד תנועות ההגירה הראשיות מתרחשות גם הגירות בכיוון הנגדי לחלקים המרכזיים של המטרופולין ,אך היקפן של תנועות אלו מצומצם יותר .התוצאה היא מאזני הגירה שליליים באזורים המרכזיים של המטרופולין ומאזני הגירה חיוביים בשוליו. הסיבות למעבר מהמרכז לשוליים נעוצות ,כאמור ,ברנטת המגורים .המלאי הקרקעי במרכז מצומצם והתחרות על השטחים הזמינים גבוהה .בתחרות בין הפעילויות הכלכליות לבין המגורים על מיקום באזור הליבה הנגיש והיקר ,העוסקים בפעילויות הכלכליות יכולים לשלם מחיר גבוה ליחידת קרקע .משום כך דוחקות הפעילויות הכלכליות את אזורי המגורים .באזורי השוליים של המטרופולין ,מלאי הקרקעות הזמינות לבינוי ולפיתוח גדול יותר ועל כן מחירי הדיור נמוכים יותר ,מגוון אפשרויות הדיור רחב יותר ,וקל יותר לשפר את רווחת הדיור .מסיבה זו מועדפים שולי המטרופולין לצורך מגורים .לשיקולי הדיור מצטרפים כמובן שיקולים הקשורים לתעסוקה ,לפעילויות תרבות ,בילוי ופנאי ,וגם מסחר .פונקציות אלו מרוכזות בעיקר בליבת המטרופולין ,המצויה בטווח יוממות לתושבי המטרופולין כולה ,אך ניתן למוצאן גם במרכזיִ -משנה בשכונות .מרכזי המשנה מתרבים במרחב המטרופוליני ככל שהוא מתפשט ומתעצם כלכלית .שיפור התחבורה הציבורית הקושרת את ערי הלווין לגלעין ,באמצעות הפעלת רכבת פרברים ,תגדיל את הנגישות של מרכז המטרופולין .צפוי כי שיפור כזה יגדיל את כושר המשיכה של יישובי השוליים ויתרום להמשך התפשטות המטרופולין )ראה לוח 5בנספח(. עלייה בחירת מקום מגורים ראשון בארץ על ידי העולים החדשים מציג דפוס העדפה שונה מזה של המהגרים הפנימיים .בעוד שמהגרי הפנים עוברים מהגלעין לשולי המטרופולין ,נוטים העולים הבוחרים את מקום מגוריהם הראשון בארץ להשתקע בעיקר בגלעין .דפוס בחירת המגורים של העולים משתנה אחרי תקופת שהות בישראל ,שבה הם לומדים להכיר את מגוון האפשרויות למגורים ולתעסוקה ,את יכולתם וסיכוייהם להשתלב בשני שווקים אלו וגם את מרחב האפשרויות בתחומים אחרים ,כמו תרבות ,חינוך ,בילוי ,איכות חיים וכדומה .עם התערותם בחברה הישראלית וגיבוש תפיסותיהם ,העדפותיהם ושאיפותיהם ,נוטים העולים לבחור במקום מגורים חדש ,ובשלב זה כבר ניכרת העדפתם הדומה לזו של כלל תושבי ישראל :לגור במטרופולין תל אביב ,אך לא בגלעין אלא בשוליים )ראה לוח 6בנספח ,גרף 6וכן גרפים 8-10בנספח(. מבנה הגילים של האוכלוסייה האוכלוסייה במטרופולין תל אביב כולה ,ובכל אחת מטבעותיו בנפרד ,מבוגרת בהשוואה לכלל האוכלוסייה בישראל .בשנת 2000היה הגיל החציוני של האוכלוסייה בישראל 27.6שנים .באותה שנה התגוררה בגלעין המטרופולין האוכלוסייה המבוגרת ביותר ,גילה החציוני היה .34.1בטבעת הפנימית הייתה האוכלוסייה מעט צעירה יותר וגילה החציוני היה .32.7בשולי המטרופולין התגוררה האוכלוסייה הצעירה ביותר במטרופולין )גיל חציוני – .(28.9 במהלך שנות ה 90-ניכרת מגמה של הזדקנות האוכלוסייה בישראל ,במטרופולין תל אביב ובכל אחד מחלקיה .הפריסה של האוכלוסייה לפי גיל יוצרת דגם קונצנטרי ,שבו ככל שמתרחקים מגלעין המטרופולין לעבר שוליה – כך האוכלוסייה צעירה יותר .דגם זה נשמר במהלך כל העשור )ראה מפה 5וגרף .(7 25 26 מפה :5מבנה הגילים של האוכלוסייה במטרופולין תל אביב2000 , 27 האוכלוסייה במטרופולין לפי השתייכות לאומית )יהודים וערבים( גודל האוכלוסייה ופריסתה האוכלוסייה היהודית מהווה רוב מכריע במטרופולין תל אביב :חלקה באוכלוסיית המטרופולין היה 97%בשנת ,1983ו 95%-בשנת .2000דגם הפריסה של האוכלוסייה היהודית שונה מהותית מזה של האוכלוסייה הערבית :בעוד האוכלוסייה היהודית מתפרסת על פני כל מרחב המטרופולין ,האוכלוסייה הערבית מרוכזת בעיקר בטבעת החיצונית .הריכוז הנמוך ביותר של ערבים נמצא בטבעת הפנימית .בשנת 2000התגוררו בגלעין המטרופולין 13%מהיהודים ו11%- מהערבים )ראה מפה .(6לעומת זאת ,בטבעת הפנימית התגוררו 31%מהיהודים ורק 0.4% מהערבים ,בטבעת התיכונה התגוררו 32%מהיהודים ורק 19%מהערבים ואילו בטבעת החיצונית ריכוז הערבים גדול פי שלושה מריכוז היהודים; 24%מהיהודים לעומת 69% מהערבים) ,ראה לוח 7בנספח(. תהליכים דמוגרפיים התהליכים הדמוגרפיים העוברים על האוכלוסייה הערבית שונים מאלו העוברים על האוכלוסייה היהודית .עיקר הגידול של האוכלוסייה היהודית במטרופולין נובע מתנועות הגירה רבות מהמרכז אל השוליים ,ומתנועות פרבור ,הכוללות בין השאר הקמת יישובים חדשים והפיכת יישובים כפריים קטנים ליישובים עירוניים בגודל בינוני ואף גדול .לעומת זאת ,מספר היישובים הערביים לא השתנה ,תנועות ההגירה מצומצמות ועיקר הגידול של היישובים נובע מריבוי טבעי .לכן דגם הפריסה של האוכלוסייה הערבית מושפע יותר מכל דבר אחר ממיקומם של היישובים הערביים. מבנה הגילים של האוכלוסייה בשנת 2000היה גילה החציוני של האוכלוסייה היהודית בישראל ,29.8וגילה החציוני של האוכלוסייה הערבית היה .19.6בגלעין המטרופולין היה הגיל החציוני של האוכלוסייה היהודית 34.6ושל האוכלוסייה הערבית .22.2בשולי המטרופולין היה הגיל החציוני של האוכלוסייה היהודית 29.8והגיל החציוני של האוכלוסייה הערבית .19.6חלקה של האוכלוסייה הקשישה )65 (+גדול בהרבה בקרב האוכלוסייה היהודית בהשוואה לאוכלוסייה הערבית .בשנת 2000היה אחוז הקשישים היהודים בגלעין )מכלל התושבים היהודים במטרופולין( ,17.6%כמעט פי 6 מאחוז הקשישים הערבים ,שעמד על 3.0%בלבד מהאוכלוסייה הערבית .בשולי המטרופולין היה אחוז הקשישים מכלל התושבים היהודים גדול כמעט פי 4מאחוז הקשישים הערבים9.9% : בקרב האוכלוסייה היהודית לעומת 2.7%בקרב האוכלוסייה הערבית. דגם הפריסה המרחבית של האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית לפי חציון גיל הוא בעל מאפיינים דומים :המבוגרים מתרכזים בגלעין המטרופולין ,והצעירים בשוליה .הן היהודים והן הערבים המתגוררים במרכז המטרופולין מבוגרים יותר בהשוואה לאוכלוסיית ישראל .לעומת זאת ,בשולי המטרופולין הפער בחציון הגילים כמעט שאינו קיים ,והגיל החציוני של שתי קבוצות האוכלוסייה – היהודים והערבים – גבוה אך במעט מזה של אוכלוסיית ישראל. 28 מפה :6גודל האוכלוסייה ביישובי מטרופולין תל אביב לפי השתייכות לאומית2000 , 29 3 דגמים חברתיים-כלכליים ותמורות חברתיות אזור מטרופולין תל אביב כולל יישובים בעלי מעמד חברתי-כלכלי מגוון – החל ממעמד נמוך עד למעמד גבוה ביותר .לפי דירוג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת ,1999המדרג את במדרג עולה )מהאשכול הראשון ,המתאפיין במעמד יישובי ישראל בעשרה אשכולות ִ החברתי-כלכלי הנמוך ביותר ,עד לאשכול העשירי ,המתאפיין במעמד החברתי-כלכלי הגבוה ביותר( ,מצויים במחוז יישובים בטווח האשכולות השלישי עד העשירי .אשכולות אלה קובצו לחמישה דירוגים של מעמד חברתי-כלכלי )ראה מפה .(7 הקשר בין מעמד חברתי-כלכלי ,לאום ומוצא עדתי יישובי האשכול השלישי ,המציין מעמד נמוך מאוד ,כוללים יישובים ערביים :כפר קאסם, ג'לג'וליה ,וקלנסווה ,ויישוב חרדי :בני ברק .יישובים אלה מתאפיינים ברמת הכנסה ממוצעת לנפש המגיעה לכדי 55%-60%מההכנסה הממוצעת במטרופולין .רמת ההכנסה הממוצעת לנפש בבני ברק נמוכה מזו הרווחת ברוב היישובים הערביים ,ומשתווה לזו של כפר קאסם. יישובי האשכול הרביעי והחמישי ,שהמעמד שלהם נמוך ,כוללים עיירות וערים שאליהן הופנו בשנות החמישים והשישים עולים רבים מארצות ערב :רמלה ,לוד ,קריית עקרון ,אור יהודה, באר יעקב ,בית דגן ,כפר יונה ,וכן מספר יישובים ערביים :כפר ברא ,טירה וזמר .רמת ההכנסה של היישובים בעלי המעמד הנמוך מגיעה לכדי 85%מההכנסה הממוצעת. באשכולות השישי והשביעי ,המציינים מעמד בינוני ,מצויים ערים גדולות כמו :נתניה ,בת ים ,חולון ,רחובות ופתח תקווה ,מושבות ויישובים כפריים שעברו תהליכי עיור :נס ציונה, קדימה ויישובי עולים שהפכו לפרברים כמו ראש העין .רמת ההכנסה הממוצעת לנפש ביישובים אלה משתווה להכנסה הממוצעת ובחלקם אף עולה עליה ומגיעה לכדי 15%מעל ההכנסה הממוצעת במטרופולין .מעמד חברתי-כלכלי גבוה ,אשכולות שמיני ותשיעי ,מאפיין את העיר המרכזית תל אביב ,הערים גבעתיים ,קריית אונו ,רמת גן ,הרצליה ,הוד השרון ,כפר סבא ,ורעננה ,וכן יישובים כפריים שעברו תהליכי עיור ,כמו :מזכרת בתיה ,אבן יהודה ופרדסיה. ביישובים אלה רמת ההכנסה הממוצעת לנפש גבוהה ועולה ב 30%-60% -על הממוצע .יישובי האשכול העשירי ,בעלי המעמד הגבוה ביותר ,כוללים את יישובי הפרברים ,כמו מכבים-רעות, שוהם ,כוכב יאיר ,כפר שמריהו ,רמת השרון ,נווה אפרים ,סביון ורמות השבים .יישובים אלה מתאפיינים ברמת הכנסה ממוצעת לנפש הגבוהה פי שתיים ויותר מהממוצע במטרופולין .בשיא ההכנסה מחזיק היישוב סביון ,שבו גם נמצא השיעור הגבוה ביותר של בעלות על רכב .אחרי סביון במדרג ההכנסה באים נווה אפרים ,רמת השרון ,כוכב יאיר ושוהם. 30 מפה :7מדד חברתי כלכלי של יישובי מטרופולין תל אביב1999 , 31 הסיווג לפי אשכולות חושף קשר מרתק בין אופי היישובים לבין המעמד החברתי-כלכלי שלהם .בתחתית הסולם החברתי מצויים היישובים הערביים ,מעליהם מצויים יישובים המאוכלסים בעולי שנות החמישים שהגיעו מארצות ערב ,בתווך מצויים יישובים בעלי הרכב אוכלוסייה הטרוגני – יוצאי ארצות המזרח ויוצאי ארצות המערב .האשכולות העליונים כוללים יישובים שבהם שיעור גבוה של מי שעלו בשנות החמישים מאירופה .הפער החברתי מקבל ביטוי מרחבי ברור למדי :הגזרה הצפונית של המטרופולין )צפונה מציר לוד-מודיעין( כוללת בעיקר יישובים בעלי מעמד גבוה וגבוה מאוד .יתר על כן ,רוב היישובים שהמעמד שלהם גבוה וגבוה מאוד )למעט ראשון לציון ומזכרת בתיה( מצויים בגזרה הצפונית .הגזרה הדרומית של המטרופולין )דרומה מציר לוד-מודיעין( כוללת בעיקר יישובים במעמד נמוך ובינוני .החריג הבולט מדגם זה הוא היישובים הערביים ,שהמעמד שלהם נמוך ונמוך מאוד, המצויים בגזרה הצפונית. היבדלות גזרתית מבחינה חברתית ,עובר מטרופולין תל אביב תהליך של בידול חברתי ,התואם בקווים כלליים האכלוס את הבידול בין דרום לצפון בתוך העיר תל אביב .נראה כי מקור התופעה הוא בדגמי ִ של שנות החמישים והשישים .בתל אביב גופה היו שכונות הדרום ויפו מאוכלסות בתושבים בני עדות המזרח עוד לפני הקמת המדינה .בשנות החמישים והשישים אוכלסו שכונות אלה בעיקר על ידי עולים מארצות המזרח .לעומת זאת ,שכונות הצפון התאפיינו בהרכב הטרוגני יותר ,ובחלקן אף היה שיעור גבוה של יוצאי אירופה .תהליך דומה בא לידי ביטוי במרחב המטרופוליני :היישובים בגזרה הדרומית – הכוללים ערים ועיירות ערביות שננטשו ,ופרברים שהוקמו לפני הקמת המדינה )כמו חולון ובת ים( – אוכלסו בשיעור גבוה על ידי עולים מארצות המזרח .האכלוס הראשוני עיצב במשך תקופה ארוכה את דמות היישובים .לעומת זאת ,יישובי הגזרה הצפונית ,למעט בודדים כמו נתניה וחלק מהיישובים הערביים ,שימרו לאורך זמן את המעמד החברתי-כלכלי הגבוה יחסית שלהם. בתוך הגזרות עצמן ניתן להבחין בהטרוגניות רבה מבחינת הפיזור ברחבי המטרופולין .בגזרה הצפונית ,היישובים בעלי המעמד הגבוה והגבוה מאוד מצויים בטבעת הפנימית )כפר שמריהו ,הרצליה ,רמת השרון( ,בטבעת התיכונה )סביון ,נווה אפרים ,גבעתיים ,גני תקווה, רעננה וכפר סבא( ובטבעת החיצונית )כוכב יאיר ,שוהם ,אבן יהודה ופרדסיה( .הפיזור של יישובים במעמד גבוה על פני הטבעות השונות של הגזרה הצפונית מעיד על אופציות שונות למגורים ברמה גבוהה המצויות באזור זה ,החל מיישובים כפריים שעברו תהליך עיור )כמו סביון ונווה אפרים( ,דרך ערים בצפון המטרופולין שפותחו במגמה למשוך אוכלוסייה מבוססת )כמו כפר סבא ורעננה( וכלה בפרברים חדשים שאוכלסו על ידי קבוצות מאורגנות )כוכב יאיר( ובני המעמד הבינוני )שוהם( .היישובים הערביים שבגזרה הצפונית ,שוכנים בטבעת החיצונית מיקום הנובע מגורמי האיתור של יישובים אלה :באזור של קרקעות סחף המצויות במרזבה שבין שיפולי ההר ואזור מישור החוף. 32 הגזרה הדרומית מאופיינת גם היא בהטרוגניות רבה :יישובים במעמד נמוך מאוד ,נמוך ובינוני-גבוה ממוקמים בטבעות שונות של הגזרה .עם זאת ,ניתן להבחין במידה מסוימת של סדר במערך זה .המושבות שהפכו לערים ,דוגמת ראשון לציון ,רחובות ,נס ציונה ופתח תקווה ,כולן במעמד בינוני-גבוה ,שוכנות בטבעת התיכונה של המטרופולין .מושבות אלה הוקמו בסוף המאה ה 19-בכוונת מכוון בקרבת עיר השער יפו :מיקום זה איפשר גישה נוחה לנמל יפו לצורך יצוא התוצרת החקלאית ,וכן הקל על הגישה למרכזי הכלכלה והשירותים, המצויים בקרבת מקום. עדויות לאורך זמן מלמדות כי התהליכים הדמוגרפיים והחברתיים נוטים לחזק את מגמות הבידול בין הגזרה הצפונית לבין הגזרה הדרומית של המטרופולין .בראיונות שקיימנו עם מהנדסי ערים ומנהלי אגפי הרווחה ביישובי המטרופולין דווח על ירידה במעמד החברתי- כלכלי של יישובים כמו חולון ובת ים .כמו כן ציינו רבים מהמרואיינים כי ביישובים אלה נוצרות מובלעות גדולות של תושבים בעלי מעמד חברתי-כלכלי נמוך .מובלעות אלה משמשות אבן שואבת לאוכלוסייה חלשה ,בעיקר אוכלוסיית עולים ועובדים זרים ,בשל היצע דיור זול. מנגד עוזבות את היישובים משפחות צעירות בעלות מעמד חברתי-כלכלי גבוה .בכל היישובים האלה ניכרת מגמה חברתית ברורה של חזרה בתשובה ופעילות מוגברת של ארגון "אל המעיין" של תנועת ש"ס .פעילות של ש"ס התקיימה גם בשכונת אלי כהן במורשה. הירידה במעמד החברתי-כלכלי בגזרה הדרומית באה לידי ביטוי ביציאה של תושבים מבוססים ,בירידה במחירי הדיור ובחדירת תושבים ממעמד נמוך .מנגד ,ביישובי הצפון, שבהם האוכלוסייה מבוססת והשירותים הם ברמה גבוהה ,גם מחירי הדיור גבוהים ,ועל כן האוכלוסייה החלשה אינה יכולה להתבסס בהם .אוכלוסייה זו נאלצת לעזוב ובמקומה נכנסת אוכלוסייה חזקה .בחינת השינויים שחלו ברנטת המגורים העלתה כי לאורך זמן גדל הפער ברנטת המגורים בין הגזרה הדרומית לגזרה הצפונית. מובלעות חברתיות :חרדים ועובדים זרים לצד ההיבדלות המסתמנת בין הגזרה הצפונית לדרומית ,ניתן לזהות עוד דגם של היבדלות המתאפיין במובלעות גאוגרפיות ,תרבותיות וחברתיות בגזרות השונות .המוקד של המובלעת החרדית נמצא בבני ברק ,ושלוחותיו פזורות במספר ערים במטרופולין ,במיוחד בגזרה הדרומית .בצפון המבוסס מבחינה כלכלית מועטות הן המובלעות החרדיות .המוקד החרדי של בני ברק מתאפיין באוכלוסייה ענייה ,בריבוי טבעי גבוה ,בצפיפות דיור גבוהה ובאיכות חיים נמוכה .האוכלוסייה החרדית גולשת מהעיר בני ברק לעבר הערים הסמוכות ,בעיקר לכיוון פתח תקווה והערים החדשות אלעד ומודיעין עילית )קריית ספר( .מובלעות נוספות של אוכלוסייה חרדית נוצרו בערים אשדוד ,רחובות ונתניה .החרדים מאופיינים בסגירות מרחבית ותרבותית ובחוסר סובלנות כלפי דפוסי התרבות של אוכלוסיות אחרות .לכן כניסת האוכלוסייה החרדית ליישובים שבהם מתגוררת אוכלוסייה לא-חרדית מעוררת עימותים רבים על רקע צביונו של המרחב הציבורי ,הקצאת קרקע לשימושים ציבוריים ועוד. 33 מובלעת נוספת היא זו של העובדים הזרים ,שמרכזה בעיר תל אביב ,במיוחד בדרום העיר. אוכלוסייה זו ,הנאמדת בשמונים אלף תושבים ,מורכבת מקבוצות אתניות שונות וכוללת בודדים ומשפחות .באזור קיימים בתי ספר ושירותים המיועדים לאוכלוסיית העובדים הזרים וכן כנסיות ,דבר המעיד על מידה של התערות במקום )שנל .(2002 ,המגמות המסתמנות מצביעות על כך שהעובדים הזרים יהפכו לתופעה של קבע בנוף היישובי והחברתי .חלק גדול מהם ישהו בארץ תקופה קצרה ,ישובו לארצם ויוחלפו על ידי עובדים אחרים .מיעוטם יתיישבו התיישבות של קבע בארץ .העובדים הזרים משתכנים במובלעות עירוניות – בדרך כלל בשכונות חלשות מבחינה חברתית-כלכלית ,הנוטות להידרדרות פיזית. הריכוז החברתי מעצים את ההידרדרות הפיזית .התוצאות של התיישבות העובדים הזרים בעיר הן :החלשה נוספת של שכונות חלשות בעיר ,הידרדרות פיזית ,ריבוי עסקים מטרידים, חיכוך עם תושבים מקומיים ,תחושה של חוסר ביטחון והעמקת הקיטוב בין אזורי העיר. בעיה נוספת היא היעדר מדיניות עירונית ברורה כלפי העובדים הזרים .השלטון המרכזי פועל למיתון הנוכחות של עובדים זרים בדרכים שונות ,אך השלטון המקומי הוא זה שנאלץ להתמודד עם נוכחות העובדים הזרים בעיר ,לא רק מטעמים אנושיים אלא מטעמים אורבניים כלליים .לא ניתן להזניח חלקים של העיר שבהם מתגוררים עובדים זרים ,מכיוון שהדבר יפגע במרקם העירוני המקומי .על רקע זה החל אגף הרווחה בעיריית תל אביב לספק לעובדים הזרים שירותים שונים בתחום הרווחה והחינוך והוקמה מינהלת לסייע בידי העובדים הזרים. 34 4 לאן מועדות פני המטרופולין? לאן מועדות פני מטרופולין תל אביב מבחינה דמוגרפית ,חברתית ומרחבית? שאלה זו ניתן לפרוט למספר שאלות משנה: המשנה באוכלוסייה ובפעילות ִ א .מה יהיה משקלם היחסי של הגלעין הראשי וגלעיני הכלכלית? ב .מה תהיה ההתאמה המרחבית בין פריסת המגורים ופריסת האוכלוסייה – האם תגדל ההתאמה בין פריסת הפעילות הכלכלית לבין פריסת האוכלוסייה? ג .מה יהיה הדגם המרחבי-חברתי של האוכלוסייה? האם יישמר הבידול הקיים או שמא ייווצרו דגמים אחרים? אפשרויות לפיתוח מרחבי של המטרופולין ניתן לחשוב על שלוש אפשרויות של פיתוח :המשך בכיוון המגמות המסתמנות כיום ,דהיינו, המשנה והאזורים הכפריים; הגדלת המשקל גלישה מפוזרת ,תוך הגדלת משקלם של גלעיני ִ היחסי של הגלעין הראשי והטבעת הפנימית; או גלישה ממוקדת ,תוך הגדלת משקלם היחסי המשנה בשולי המטרופולין. של גלעיני ִ .1גלישה מפוזרת – המשך המגמות הקיימות .על פי אפשרות זו תימשך הירידה במשקלה של האוכלוסייה בגלעין ובטבעת הפנימית .במקביל ,תימשך העלייה במשקל האוכלוסייה שבשולי המטרופולין ,במיוחד ביישובים הכפריים .בגלעין ובטבעת הפנימית תימשך ההתכנסות של תעסוקה בענפים צומחים של היי-טק ושירותים ברמה גבוהה ,ותימשך היציאה של תעשיות מסורתיות ושל מסחר לשולי המטרופולין .מבחינה חברתית לא צפוי שינוי בבידול הגזרתי :הצפון יתאפיין במעמד גבוה והדרום – במעמד נמוך. .2גידול ממוקד של האוכלוסייה והתעסוקה בגלעין ובטבעת הפנימית .צמצום חוסר ההתאמה בין תפרוסת הפעילות הכלכלית לבין תפרוסת האוכלוסייה באמצעות גידול האוכלוסייה בגלעין ובטבעת הפנימית והתכנסות הפעילות הכלכלית באזורים אלה .לשם כך יש להמריץ תהליכים של התחדשות עירונית ,לעודד ציפוף של בנייה למגורים ולתעסוקה בליבת המטרופולין ולהטיל מגבלות על בנייה למגורים ותהליכי פרבור בשולי המטרופולין .תהליכים אלה ימתנו את היציאה לשוליים ,אך הפער בין צפון לדרום יישאר בעינו ,בשל ההבדלים שכבר התגבשו בין שתי הגזרות. 35 .3גידול ממוקד של האוכלוסייה והתעסוקה בגלעין ובגלעיני משנה בשוליים .ניתן לנהל את הצמיחה במטרופולין באופן שיביא לניתוב של אוכלוסייה ותעסוקה למספר מצומצם של מרכזים עירוניים גדולים בגלעין ובשוליים .כיוון פיתוח זה הכרוך בהתערבות ציבורית מקיפה ,ימקד את הפיתוח הכלכלי ואת השינוי החברתי במקומות מוגדרים במרחב .לשם כך יש לנתב השקעות בתשתית ובפיתוח למרכזים מסוימים בגזרה הדרומית ובגזרה הצפונית ,ולייעד שטחים בדרום ובצפון לבנייה צפופה למגורים ברמה גבוהה .כך יתאפשר ריכוז של תעסוקה ,מגורים ושירותים במספר מצומצם של מרכזים עירוניים גדולים .בדרך זו ניתן יהיה לקדם פיתוח קומפקטי במטרופולין ,ולצמצם את הפער המתהווה בין הגזרה הצפונית לדרומית. איזו משלוש אפשרויות הפיתוח עתידה להתגשם? האפשרות שתתהווה בפועל תשקף את ההתפתחויות הדמוגרפיות ,החברתיות-כלכליות והפוליטיות ,בישראל בכלל ובמטרופולין תל אביב בפרט .כיוון הפיתוח שיצא לפועל גם ימחיש את היכולת להתוות מדיניות לפיתוח המטרופולין ואת מידת כוחן של המערכת הפוליטית והמערכת התכנונית להגשים מדיניות זו. פיתוח ממוקד בגלעין או גידול ממוקד בגלעין ובגלעיני משנה שבשוליים )האפשרות השנייה והשלישית( מחייבים מידה גבוהה של רגולציה והתמודדות עם כוחות השוק .מנגד ,גלישה מפוזרת תעיד על כוחם של כוחות השוק וההעדפות של פרטים ותצביע על חוסר היכולת של מקבלי ההחלטות לנתב את התפתחות המטרופולין .השאלה הקריטית העולה בנקודה זו היא :מה תהיה דרגת החופש של מקבלי ההחלטות בהכוונת הפיתוח של המטרופולין, ובמיוחד בצמצום הפער בין פריסת המגורים והתעסוקה – נוכח מגמות הגלובליזציה, הליברליזציה וההפרטה של המשק? השאלה היא אם קובעי המדיניות יפעלו באמצעות תכנון יוזם לפיתרון בעיות המטרופולין בתחומים הפיזי והחברתי ,או יניחו )כפי שעשו עד כה( לכוחות השוק לעצב את המערכת? ניסיון לענות על שאלות אלה מחייב לבחון את המגמות הצפויות בתחומים הדמוגרפי והחברתי. המערכת הדמוגרפית-מרחבית והתמורות הצפויות בה לאור מגמות ההגירה של אוכלוסיית המטרופולין יש להניח כי התפשטות המטרופולין עתידה להימשך .מאזני הגירה חיוביים מאפיינים את שולי המטרופולין ואת הטבעת שמעבר לשוליים :נפת חדרה ונפת אשקלון .העולים שהגיעו לאחר 1990מעדיפים להגר )לאחר שלב ההשתקעות הראשוני( לנפות חדרה ואשקלון :בשתי נפות אלה נרשמו מאזני ההגירה הגבוהים ביותר של העולים שהגיעו לארץ לאחר .1990ישראלים ותיקים מעדיפים גם הם את אזור השוליים ,אולם בשונה מהעולים הפונים לדרום המטרופולין ,מעדיפים הוותיקים את הצפון .כמו כן ,הוותיקים נוטים לעבור לטבעת החיצונית יותר מאשר אל מחוץ למטרופולין. השוני בין שתי הקבוצות משקף את עלות המגורים – יכולת התשלום המוגבלת יותר של העולים מאלצת אותם לעבור לאזורים מרוחקים יותר ופחות מבוססים .התוצאה היא יוממות ממושכת יותר ,שאולי מקובלת בקרב העולים. 36 ניתן אפוא לשער שמגמות הגידול של המטרופולין יימשכו .האוכלוסייה במרכזו תפחת בהדרגה – תפחת הן בגודלה המוחלט ובוודאי בגודלה היחסי במטרופולין .קצב הגידול של הטבעת התיכונה יהיה חיובי אך יואַט ,ואת הבכורה תתפוס הטבעת החיצונית .הביקושים הגדולים ביותר יהיו בטבעת החיצונית ,שתעמוד בפני לחצי פיתוח חזקים .נראה כי לחצים אלה ישפיעו על היישובים העירוניים ועוד יותר מכך – על היישובים הכפריים .המאבקים המרכזיים יתנהלו במועצות האזוריות ,המחזיקות בשטחים לא מבונים בהיקף נרחב. המאבקים יתמקדו ברנטה הקרקעית ,וליתר דיוק – בשאלה מי ייהנה מהרנטה האצורה בשטחי המועצות האזוריות .מאבקים יינטשו גם בתחומים נוספים ,כגון :היקף הבנייה, מידת הציפוף ,והשמירה על שטחים פתוחים. התפקודיים הנוכחיים ,ושלוחותיה יתפרסו לעבר מקומות המטרופולין לא תקפא בגבולותיה ִ שבזמן כתיבת מחקר זה אינם מוגדרים כחלק ממנה .ניצנים להתפתחות כזו ניתן לראות במתרחש באשקלון ובקרית גת בדרום ,ובחדרה עד זכרון יעקב בצפון .סביר שתימשך מגמת ההידמות של חלקי המטרופולין מהמרכז לכיוון השוליים ,ולפיכך צפוי שיואץ קצב הגידול של הטבעת המרוחקת ,זו העוטפת את הטבעת החיצונית של המטרופולין כיום .קשריה של הטבעת העוטפת עם המטרופולין יתהדקו ,יושקעו מאמצים בהגברת הנגישות ,במטרה לקצר את הזמן הנדרש להגיע מאזור המגורים למקומות עבודה ,למרכזי בילוי וקניות וכדומה. על בסיס המגמה החזויה ניתן לשער שעד שנת 2020תתפשט המטרופולין מעבר לגבולותיה הנוכחיים ותגיע אל הצמתים בין מטרופולין תל אביב למטרופולינים הסמוכים ועד לגבולות המדינה .נקודות המפגש בין המטרופולינים יהיו :אזור חדרה בצפון )בין מטרופולין חיפה למטרופולין תל אביב(; אזור מודיעין במזרח )בין מטרופולין תל אביב למטרופולין ירושלים(; סביבת קרית גת )בין מטרופולין תל אביב למטרופולין באר שבע( .נקודות הקצה באזורי הגבול יהיו היישובים הפרבריים במורדות המערביים של השומרון ,יישובי ציר הגבעות במזרח ואזור אשקלון בדרום. בעקבות התפשטות זו יעלה משקלה של מטרופולין תל אביב בכלל אוכלוסיית ישראל. מבחינה מרחבית תפקודית ייווצר שדה עירוני רצוף ,הכולל גלעין מטרופוליני ראשי ,גלעיני משנה מטרופוליניים ומרכזי משנה בין-מטרופוליניים .שדות היוממות הקיימים היום ישתנו בד בבד עם שינוי ההשתרעות הגאוגרפית של המטרופולין – הן בתחומי המטרופולין עצמה והן בינה לבין המטרופולינים הסמוכים לה .בתוך המרחב העירוני הבין-מטרופוליני יתפתחו מרכזי משנה .בעקבות תהליך זה יצטמצמו באופן יחסי התנועות בין גלעין המטרופולין לשוליו ,ויתחזקו יחסית התנועות בין גלעיני המשנה לסביבתם. בתהליך התפשטות המטרופולין תגבר התחרות בין רשויות מקומיות על משיכת אוכלוסיות חזקות ופעילויות כלכליות .התחרות תתבטא בנטייה של תל אביב ושל ערי הגלעין הראשי להגדיל את הצפיפויות באזורי המגורים ובאזורי הפעילות הכלכלית באמצעות ציפוף ,שינוי ייעודי קרקע והקצאתה מחדש .מנגד יציעו הערים והיישובים הכפריים ,שלרשותם רזרבות קרקעיות ,אתרים אטרקטיביים מבחינת נגישות ,יותר זולים מבחינת מחיר הקרקע ,ויותר קרובים לכוח העבודה. 37 המערכת החברתית-מרחבית והתמורות הצפויות בה א .מבנה המשק התהליך הצפוי הוא השתלבות גוברת של המשק במערכת הכלכלית הבינלאומית .ההשתלבות תלווה בהסרת מחסומים לסחר חופשי ,בדה-רגולציה של מרבית ענפי המשק ובהפרטה גוברת של השירותים הציבוריים ושל חברות ציבוריות .הניידות החופשית של הון ,סחורות וכוח עבודה יגבירו ביתר שאת הגירה של עובדים זרים לישראל .תהליכים אלה יעצימו את כוחו של הגלעין שבו מרוכזות הפעילויות הכלכליות בעלות הקשרים הגלובליים. ב .קצב הצמיחה הכלכלית קצב הצמיחה הכלכלי המהיר )גידול התוצר המקומי הגולמי( שאפיין את המשק בשנות התשעים הראשונות הואט מאז שנת ,1996ולמעט שנת 2000המשק נמצא מאז ועד היום במיתון .המצב הביטחוני ,המשבר הכלכלי וחוסר הוודאות המדיני אינם מבשרים טובות לעתיד :קצב ההשקעות של משקיעים זרים יורד ,והעלייה אף היא מצטמצמת .הצפי הוא כי בטווח הארוך ,עם ההתפכחות המדינית ,עתידה הצמיחה לחזור לממדים גבוהים של כ4%- בממוצע שנתי .הצמיחה המהירה צפויה להתרחש בעיקר בגלעין ,בשל ריכוז כוח האדם המקצועי ,התשתיות ,והשירותים הפיננסיים. ג .רווחה חברתית מערכת הרווחה החברתית ,כפי שהיא באה לידי ביטוי במנגנוני חלוקת ההכנסות ובמתן נגישות שווה לשירותים ,תיחלש במידה רבה .כתוצאה מכך יגדל אי-השוויון בין קבוצות האוכלוסייה מבחינת חלוקת ההכנסות ומבחינת היכולת להפיק תועלת .במיוחד יתחזק הפער בין עובדים מקומיים לבין עובדים זרים .קבוצות נוספות שייפגעו הן קבוצות חלשות ,כמו קשישים ,משפחות חד-הוריות וזוגות צעירים .הערבים והחרדים ייהנו מתשומת לב מיוחדת אם יצליחו להמיר את גידולם הדמוגרפי לגידול בכוחם הפוליטי .במצב זה קשה לצפות שהשלטונות ינקטו התערבות מסיבית לצמצום הפערים החברתיים המסתמנים בין הגזרות במטרופולין ובין קבוצות האוכלוסייה ,משום כך ,צפוי שפערים אלה אף יגדלו. בהנחה של המשך מגמות תתפתח בישראל מערכת משקית ֵנאו-ליברלית בעלת אוריינטציה חזקה לשוק הבינלאומי .במערכת זו תיחלש רשת הביטחון החברתית ויעמיקו הפערים בין קבוצות אוכלוסייה .מדינת הרווחה לא תיעלם ,אך היא עתידה להפוך ממערכת בעלת גישה אוניברסליסטית למערכת המתנהלת על פי עקרונות פרטיקולריים .הקבוצות הקרובות למוקדי הכוח ייהנו מהטבות חברתיות בתחומי השירותים והשיכון ,ואילו הקבוצות המרוחקות ממוקדי הכוח יתקשו יותר להשיגן .בתנאים אלה יגדל הדחף להתארגנות מקומית וסקטוראלית במטרה לזכות בנתחים מהעוגה. 38 ד .מבנה חברתי ומוקדי הזדהות בתחום החברתי תימשך המגמה של התברגנות האוכלוסייה .ההיווצרות של מעמד בינוני רחב תלווה בהמשך התבססותם של תרבות הצריכה ,תרבות הפנאי ,החומרנות והאינדיווידואליזם .במקביל ,תימשך דעיכת המחויבות לערכים לאומיים ולערכים חברתיים-קהילתיים .האליטות הנותנות את הטון ימשיכו לפתח אוריינטציה גלובלית, ישתלבו במערכות בינלאומיות וזיקתן לקהילה הלאומית תפחת .כתוצאה מכך ינתן הכשר לדחיקת היעדים הלאומיים .במצב זה ניתן לצפות כי השפעת הגלעין על סביבתו הפחות מבוססת תהיה מועטה ביותר ,האוריינטציה תהיה גלובלית ואפקטים של חלחול כלכלי, שבעבר היה נהוג לזהותם עם מוקדי צמיחה ,יהיו מועטים. ה .יחסי שלטון מרכזי ומקומי השלטון המרכזי ייחלש במידה רבה ,ומנגד תירשם עלייה בכוחן של הרשויות המקומיות .המעבר יהיה מדגם היררכי של שליטה מרכזית לדגם שבו הרשויות המקומיות והאיגודים של הרשויות ממלאים תפקיד גדל והולך באספקת השירותים ,בתכנון ובפיתוח. במסגרת תהליך זה יצמצמו הרשויות המקומיות את הישענותן על תקציבים של המדינה, ויפתחו אפיקים חדשים לגיוס הון – חלקם באמצעות שותפות עם בעלי הון פרטיים ,חלקם באמצעות גיוס הון באמצעות איגרות חוב וחלקם באמצעות שותפויות בין רשויות מקומיות. רשויות מקומיות בעלות כוח משיכה גבוה מבחינת תשתיות וכוח אדם יוכלו למשוך יזמים פרטיים ,ואילו רשויות שאינן נהנות מיתרונות אלה יתקשו לעשות זאת .כתוצאה מכך יגדל אי-השוויון בין הרשויות המקומיות במטרופולין .פריצה מדגם זה תתאפשר כאשר בראש הרשות יעמוד ראש עיר בעל אוריינטציה יזמית ,שיוכל לרתום את המשאבים המקומיים למשיכת יזמים .עם זאת ,צפוי ,שתופעה מעין זו תהיה מצומצמת יחסית בשל המאמץ העצום הכרוך בה ,והמגמה הכללית הצפויה היא התחזקות החזקים. לצד השותפות ברמה הארצית תיווצרנה שותפויות ברמה המקומית בין השלטון המקומי, היזמים ,וארגונים לא ממשלתיים הפועלים בתחום השירותים ,הסביבה והקהילה. השותפויות המקומיות ,בדומה לשותפות ברמה הארצית ,יפעלו לקידום הצמיחה ולהבטחת הרווחה של התושבים .השלטונות יהיו מוכנים להגיע להסדרים עם הארגונים המקומיים בתנאי שאלה יקבלו את הכללים הקיימים וישמרו על "השקט התעשייתי". ו .עוצמת התכנון המרחבי התהליך הצפוי הוא מעבר מתפיסה תכנונית כוללת לתפיסה המתמקדת בתכנון נקודתי ומדגישה פיתוח פרויקטים .בתהליך זה עתידים המוסדות התכנוניים הארציים לאבד במידה מסוימת מכוחם ,ומנגד יעלה כוחם של יזמים פרטיים ,רשויות מקומיות וחברות עירוניות. מוסדות התכנון עלולים לאבד מכוחם גם בשל נטילת סמכויות ממערכת התכנון וריכוזן בידי גופים ממשלתיים האחראים על פיתוח פרויקטים לאומיים .במקביל ,יהיה מעבר מעקרונות- על ,שבמרכזם ערכים ותפיסות חברתיות וסביבתיות ,לעקרונות מקומיים ,שבמרכזם שיקולים של השגת מרב הרווחים .למרות ההיחלשות הצפויה של מוסדות התכנון המרכזיים וצמצום יכולת ההתערבות שלהם ,עדיין תישאר מידה לא מבוטלת של רגולציה מרחבית. 39 כאמור ,מערכת הרגולציה המרחבית תיחלש ,אם כי עדיין תהיה לה השפעה מתונה על המתרחש במרחב .במקום מנגנונים היררכיים רגולטיביים יתפתחו מלמטה מנגנונים מקומיים ,המושתתים על שותפויות בין המגזר הפרטי לציבורי ובין המגזר הוולונטרי לציבורי .הדגם החברתי-מרחבי העתיד להתגבש במטרופולין יהיה פרי של מאבק קשה בין מגמות סותרות :רגולציה מחד גיסא ובחירה חופשית מאידך גיסא .במאבק זה לא תהיה פריצה מוחלטת של הגדרות ,אך כוחו של התכנון לבלום את מגמות השוק ילך ויקטן. בעקבות המאבק המתמיד בין מנגנוני הרגולציה לבין תהליכי הבחירה החופשית שתוארו לעיל צפוי להתפתח דגם מרחבי מפוזר יותר מזה הקיים ,אם כי עדיין לא יהיה זה דגם של פיזור מוחלט. ז .הדגם החברתי-מרחבי הצפוי בעתיד סביר להניח כי המאפיינים העיקריים של הדגם החברתי-מרחבי בעתיד יהיו: .1פיזור המגורים במרחב עתיד להימשך והמגבלות שיוטלו על הפיזור יהיו מינימליות. הפעילות הכלכלית בתחומי הכספים ,הביטוח ,הנדל"ן ותעשיות עתירות ידע תתרכז בליבת המטרופולין בשל יתרונות יחסיים המצויים בה .מצד שני ,במרחב המטרופולין יימשך הפיזור של תעשיות מסורתיות ושל מרכזי מסחר משניים ,תוך תחרות בין הרשויות המקומיות .התוצאה תהיה היווצרות היררכיה מרחבית של תעסוקות: התמקדות של שירותים פיננסיים וענפים מובילים בתל אביב ,ופיזור גדל והולך של שאר ענפי התעסוקה. .2המשך התפרסות האוכלוסייה יחייב מאמץ גדול לשימור השטחים הפתוחים .מערכת התכנון תתקשה להתמודד עם כוחות השוק ,לכן יישמרו רק השטחים הפתוחים האיכותיים ביותר .במקביל ,תתחולל פרגמנטציה גדולה של שטחים פתוחים ,כלומר ייקטע הרצף של שטחים פתוחים רצופים .יזמים ובעלי הון יפעילו לחצים על מוסדות התכנון כדי לשכנעם לשלב פיתוח של חלק מהשטחים הירוקים תוך גיוס השקעות פרטיות עם פיתוח שאר השטחים הפתוחים ותחזוקתם לטובת הציבור .כך יועברו חלקים מהשטחים הפתוחים לידיים פרטיות ,בתמורה לפיתוח ותחזוקה של מה שנותר. .3על אף ההשקעות הגדולות בתחבורה ציבורית ,גודש התחבורה יישאר במקרה הטוב ברמתו הנוכחית ובמקרה הפחות טוב אף יגבר .הסיבות לכך נעוצות בדגם מורכב של נסיעות ,שגורם לפיצול נסיעות ובכך פועל לרעת התחבורה הציבורית ,להמשך תהליכי הפרבור ולחוסר ההתאמה בין מקומות המגורים ומקומות התעסוקה. .4ההיבדלות החברתית והקיטוב בין צפון לדרום עתידים להעמיק .אם יינתן לכוחות השוק חופש לפעול בתחום המגורים ללא כל התערבות מוסדית ,סביר להניח כי יחריפו מגמות ההיבדלות בין יישובי המעמד הבינוני המבוסס ליישובים בעלי מעמד נמוך ,בין יישובים ערביים ליישובים יהודיים ,בין ריכוזים של חרדים לסביבה של חילונים .ההומוגניות באזורי המגורים עתידה לתת אותותיה בהרכב אוכלוסיות בתי הספר ובהישגים של התלמידים :הישגים גבוהים באזורים המבוססים ונמוכים באזורים האחרים. 40 .5מבחינה חברתית-יישובית נראה כי התחרות בין יישובים על אוכלוסייה חזקה ופעילות כלכלית תהיה על חשבונם של מגזרי אוכלוסייה ואזורי מגורים חלשים .ראשי ערים, מפתחים ומעצבים עירוניים ידגישו את נקודות החוזק של העיר ויתעלמו וישתדלו להעלים את נקודות התורפה .ביטויים ראשונים למגמות אלה ניתן לראות בנטייה של ראשי ערים בגלעיני המשנה להדגיש את הפיתוח של האזורים החדשים ולהזניח את הטיפול באזורי העוני או להותיר אותו לממשלה .מגמה אחרת היא לעטוף את אזורי העוני בבנייה חדשה ,וכך להביא כביכול לפתרון בעיית אזורי העוני .אם תסריט זה יתגשם )והדגש הוא על אם( ,ייווצר מרחב עירוני שבו שיקולים חברתיים-אנושיים יידחקו לקרן זווית .הטיפול בבעיות חברתיות לא יהיה אוהד ומתחשב ,אלא מעלים ומתגונן .ההעלמה וההתגוננות לא יפתרו את הבעיות ,ואלה ישובו ויעלו בדרכים שונות על פני השטח :ניכור ,פשיעה ומחאה חברתית. בחינת האפשרויות לפיתוח המטרופולין לאור התמורות הדמוגרפיות והחברתיות הצפויות לאור התמורות הדמוגרפיות והחברתיות שנבחנו ,נראה כי מבין שלוש האופציות שהוצגו בתחילת הפרק גדול הסיכוי למימוש האפשרות הראשונה שהוצגה – הגלישה המפוזרת. הכוחות הכלכליים והחברתיים דוחפים להמשך ההתפשטות על שטחים פתוחים ,בעיקר בשולי המטרופולין; התוצאות של התפשטות זו יהיו יוממות רבה ,שימוש גובר ברכב פרטי ועלייה בזיהום אוויר .כמו כן ,צפוי המשך התחרות האגרסיבית בין הרשויות על משיכת אוכלוסייה מבוססת ופעילות כלכלית .בתנאים אלה נראה כי רק באמצעות מאמץ פוליטי ותכנוני רב ביותר ניתן יהיה לשנות את המגמות ולהטותן בכיוון של פיתוח ממוקד בגלעין הראשי ובגלעיני המשנה .מה הסיכוי לכך? כיום לא נראה באופק כי מקבלי ההחלטות ברמה הממשלתית וברמה המקומית מוכנים לפעול באופן נחרץ כדי לממש את האופציה של פיתוח ממוקד .האינטרסים הפרטיקולריים של כל רשות גוברים על הראייה הכוללת ,המחייבת תיאום ושיתוף פעולה .השלטון המרכזי טרוד בנושאים כמו ביטחון וכלכלה ,ואינו מייחס כל חשיבות לחשיבה לטווח ארוך על עתיד המטרופולין .השלטון המרכזי נוטה להיענות ללחצים של בעלי הון ושל קבוצות לחץ מגזריות, לחצים המקשים על פיתוח מדיניות כוללת למטרופולין .בתנאים אלה נראה כי משבר חברתי- סביבתי הוא בלתי נמנע .האם יש דרך למנוע משבר ולנהל את צמיחת המטרופולין בדרך יעילה ,שתתרום לפיתוחו הכלכלי והחברתי ולשמירה על הסביבה? 41 סיכום והמלצות למדיניות פיתוח הסיכום וההמלצות שיפורטו להלן מתמקדים בשלוש הסוגיות המרכזיות שנדונו בחיבור זה: ההתפשטות המרחבית של המטרופולין ,התהליכים הדמוגרפיים והתהליכים החברתיים המתחוללים בה. ההתפשטות המרחבית המגמות הקיימות כמו באזורי מטרופולין אחרים בעולם ,ההתפרסות המרחבית של האוכלוסייה האכלוס ועמו התפשטות השטח במטרופולין תל אביב מתאפיינת בהתבדרות ברורה .גל ִ הבנוי – נע באופן שיטתי לאורך זמן מהגלעין לעבר הטבעות הפנימית והתיכונה, ובהמשך – לעבר הטבעת החיצונית .אם אכן תימשך מגמה זו באין מפריע עתידים השטחים הפתוחים להתמעט ועמם יאבדו הרזרבות המועטות שנותרו .היוממוּת תגדל ועמה הגודש ,פליטת הגזים וזיהום האוויר .נוכח מגמות אלה בולטת דלות הדיון הפוליטי והציבורי בנושאים כמו פיתוח בר-קיימא ,יצירת ערים קומפקטיות ,רנסנס עירוני וצמיחה חכמה .שיתוף הפעולה ההדוק בין ההון הפרטי לציבורי לצורך הקידום של פיתוח חכם ,המאפיין ערים באירופה ובארצות-הברית ,עדיין לא קיים בישראל. בניגוד לדיון הער בארצות-הברית בדבר תיאום בין רשויות וארגון ממשלים מטרופוליניים ,בישראל אין תיאום בין רשויות בנושאים קריטיים כמו שימור שטחים פתוחים ופיתוח תחבורתי ,ונציגי הממשלה כלל אינם מעורבים בנושאים אלה .התחרות האגרסיבית בין הרשויות המקומיות עתידה לפגוע בכולן על ידי הורדת איכות החיים ופגיעה ביעילות הכלכלית .על רקע זה ניתן לצפות להמשך המגמות של גלישה מפוזרת מגלעין המטרופולין לאזורים המקיפים אותו והגירה גם מחלקי הארץ האחרים לשולי המטרופולין. המלצות שיקום כוחו של התכנון היוזם והמסדיר והגברת התיאום בין רשויות מקומיות .שיקום וחיזוק מערכת התכנון חשובים במיוחד כיום ,לאור הנטייה המסתמנת בממשלה להפקיע סמכויות מתחום מערכת התכנון ולהעביר את התכנון של פרויקטים לאומיים לידי גופים ממשלתיים שראייתם צרה ,תוך צמצום מעורבות הציבור בתכנון .התיאום 42 בין הרשויות צריך להיעזר בשותפויות עם ההון הפרטי ,בניסיון למצוא דרכים לקידום פיתוח כלכלי ,פיתוח תשתיות והגנה על הסביבה .בהקשר זה מוצע לשוב ולשקול את האפשרות של כינון ממשל מטרופוליני ,תוך התמקדות בנושאים של שימור שטחים פתוחים ,פיתוח תשתיות ,תיאום בין מערכות תחבורה וחידוש מרכזי ערים .כמו כן ,ניתן להיעזר בארגונים וולנטריים לא ממשלתיים ,המנסים לקדם תכנון אלטרנטיבי. התהליכים הדמוגרפיים המגמות הקיימות כמו באזורים מטרופוליניים אחרים בעולם ,גוברת במשך הזמן ההידמות הדמוגרפית בין יישובי הטבעת הפנימית לבין העיר המרכזית תל אביב .תופעה זו באה לידי ביטוי בירידה בשיעורי הריבוי הטבעי ,בהתחזקות מגמות של הגירה שלילית ,ובהזדקנות האוכלוסייה בכל היישובים של הטבעת הפנימית ,למעט בני ברק .בתהליך זה מתפשטות תכונות גלעין המטרופולין מהעיר המרכזית – תל אביב-יפו – אל היישובים הסמוכים לה ומהם אל היישובים הרחוקים יותר. בגלעין עצמו מתחילה להסתמן תופעה הפוכה :ירידה איטית בשיעור הקשישים ,עלייה מתונה בשיעור הריבוי הטבעי ,הצטמצמות ההגירה השלילית ,בעיקר בקרב התושבים הוותיקים והיפוך בקצב גידול האוכלוסייה משלילי לחיובי .האם זו עדות לרנסנס עירוני בדומה לזה שהתרחש במספר גלעינים מטרופוליניים בארצות-הברית ובמערב אירופה? ) .(Kotkin, 1999בשלב זה יש להיזהר מפני מסקנות חפוזות ,אולם אם יימשכו מגמות אלה בגלעין יהיה בכך משום איתות להצלחתם של תהליכי התחדשות עירונית בגלעין לאחר שנים של הזדקנות וירידה בקצב הגידול. עצירת הגידול הדמוגרפי והזדקנות האוכלוסייה בגלעין ובטבעת הפנימית מלווים בהגירה שלילית ובמיוחד בהגירה שלילית של עולים חדשים .מקצת מהעולים שהעדיפו להשתקע בגלעין בשלב ההשתקעות הראשונה נוטים לעזוב בשלב מאוחר יותר ,בעיקר בשל יוקר הדיור ,ולעבור למקומות זולים יחסית בשולי המטרופולין או לצאת ממנה. בעיות אלה חריפות במיוחד ברבעים הוותיקים של הגלעין ,שבהם ניכר במיוחד תהליך הזדקנות האוכלוסייה .תהליך זה גורם ליצירת ריכוזים טריטוריאליים של אוכלוסייה קשישה ולהעמקת ההיבדלות הגילאית בעיר. המלצות הצערת האוכלוסייה ובניית קהילות מגוונות מבחינה חברתית וגילאית ניתן להשיג את יעדי ההתחדשות העירונית והצערת האוכלוסייה על ידי בנייה חדשה, פיתוח מערכות שירותים שימשכו אוכלוסייה צעירה ויצירת אפשרות לתמהילי דיור של קבוצות חברתיות שונות .בפיתוח הדיור והשירותים יש להימנע מהיגררות אחרי המגמות הדמוגרפיות הקיימות ,אדרבא ,יש לפעול בניגוד למגמות אלה על ידי עידוד 43 בנייה חדשה באזורים מזדקנים ,עידוד הרחבות בנייה ותוספות בנייה והגברת הציפוף באזורים מבונים. כדי לעודד היווצרות תמהילים חברתיים חשוב לקדם בנייה של מגוון דירות ,שיתנו מענה להעדפות של קבוצות גיל וקבוצות חברתיות שונות בכל מקום שהדבר אפשרי .לשם כך יש להעניק משכנתאות מוגדלות לצעירים ולהקים דיור לזוגות צעירים באזורים שבהם מתרכזת אוכלוסייה מבוגרת .יש לעודד שיפוץ והרחבת דירות באזורים ותיקים בערים ,העוברים תהליך של התבלות .באופן זה ניתן למנוע את הפחתת מלאי הדיור ,לצמצם את הבלאי ולהגדיל את מלאי הדירות שעלות רכישתן או שכירתן סבירה .כמו כן ,יש לגוון את השירותים כך שיתאימו לקבוצות האוכלוסייה השונות. דרך חשובה לציפוף הבינוי היא פינוי ובינוי .בתהליכים אלה יש להימנע מהפיכת האזור המשוקם לשכונת יוקרה ,תוך דחיקת אוכלוסייה ותיקה ומעוטת יכולת .רצוי למשוך לאזורים המשוקמים אוכלוסייה חדשה ממעמד בינוני ובינוני-נמוך כפי שנעשה בכפר שלם, ולאו דווקא אוכלוסייה ממעמד גבוה כפי שנעשה ביפו .יש להימנע מיצירת אזורי מגורים המתאפיינים בפערים חברתיים-כלכליים גדולים בין האוכלוסיות. מומלץ לעודד פעולה של חברות עירוניות לשיפור פיזי וחברתי מקומי ,וכך לעודד תהליכי התברגנות )ג'נטריפיקציה( באמצעות פעולת השוק החופשי בלי לפגוע באוכלוסיות קיימות. כמו כן מומלץ לעודד תהליכים של התארגנות תושבים ולתמוך בעמותות לבנייה עצמית. כדי למנוע יציאה של משפחות צעירות מהגלעין ומהערים שבטבעת הפנימית בשלב של גידול המשפחה ,יש לפתח דגמי מגורים עירוניים חדשים שישמשו אלטרנטיבה לפרבר הגנים. דגמים אלה ייבנו בצפיפות רבה ,יציעו מידה רבה של פרטיות ויאפשרו לקיים אורח חיים משפחתי מרווח בתוך העיר עצמה .יצירת דגמים אלה תתבסס במידה מסוימת על תשתיות קיימות ,אך גם תתרום לפיתוחן ולהשלמתן .ההשלמה של השירותים תיעשה במגמה ליצור יחידה קהילתית שתכלול מגוון רחב של שירותי חינוך ,תרבות ,בידור ובילוי. פיתוח מדיניות ידידותית כלפי האוכלוסייה המבוגרת חשוב ליצור תנאים שיאפשרו לקשישים להישאר באזורי מגוריהם שאליהם הם קשורים .לצורך זה יש לפתח גישה של יצירת שכונה תומכת באזורים שבהם שיעור הקשישים גבוה .מומלץ לבנות דירות קטנות המיועדות לקשישים בסביבה עירונית צפופה ,עתירת שירותים משום שהיא ידידותית יותר לקשישים ,ולא בסביבה פרברית דלילה .רצוי להקים בניינים שבין דיור רגיל לדיור מוגן ,כלומר :יחידות דיור רגילות בתוספת שירותים שונים בבניין ,יתכן בתוספת "אב בית" "אב רחוב" או "אב שכונה" .חשוב להימנע מיצירת גטאות של קשישים המנותקים מיתר האוכלוסייה, ולכן יש לתכנן שכונות הטרוגניות מבחינה גילאית ולהקים מגוון דירות בגדלים שונים .מוצע כי 10%-15%מהדירות בשכונות חדשות שתיבננה תהיינה דירות קטנות ,המיועדות בין היתר לקשישים .כמו כן ,ניתן לשפץ דירות בבניינים ישנים ולהתאימן לצורכי הקשישים. הפעילות בתחום הדיור צריכה להיות מלווה בפיתוח סביבה חברתית אטרקטיבית לאוכלוסייה המבוגרת ,על ידי התאמת השירותים הפיזיים והחברתיים לפעילויות של אוכלוסייה זו .בהתאם לכך יש ליצור סביבה פיזית תומכת ,לדוגמה ,באמצעות התקנת ספסלים ,יצירת שטחים מוגנים 44 וסימון מעברי חציה בטוחים .יש ליצוק באזורי המגורים תכנים תרבותיים וחברתיים שיענו על צורכי האוכלוסייה המבוגרת :פעילויות תרבות בשעות היום ,כגון הרצאות ,חוגים שונים ,ספורט, קונצרטים ופעילויות פנאי אחרות ושיתוף בפעילות התנדבותית במסגרות חברתיות שונות. התהליכים החברתיים המגמות הקיימות בדומה לתהליכים חברתיים שאובחנו במטרופולינים בארצות-הברית גם במטרופולין תל אביב המבנה החברתי מתאפיין בקביעות ניכרת ומסתמנת נטייה לשעתק את הפערים החברתיים מהעיר המרכזית למטרופולין כולה .הפער החברתי בין צפון לדרום, שאפיין בעבר את העיר תל אביב ,הופך לאפיון מרכזי במערך המטרופוליני .היישובים בגזרה הדרומית הם ברוב המקרים בעלי מעמד נמוך ובינוני-נמוך ,ואילו היישובים בגזרה הצפונית )למעט היישובים הערביים( הם ברוב המקרים בעלי מעמד גבוה .בתוך מערכת מקוטבת זו קיימות מובלעות חברתיות חלשות ,בעיקר בשכונות דרום תל אביב, בחלקים מחולון ,בת ים ,ראשון לציון ,רחובות ויבנה .מובלעות אלה התגבשו על רקע גרעינים קשים של מצוקה שראשי הרשות מתקשים להתמודד אתם .בעקבות תהליכים אלה נוצר דימוי ירוד ליישובי הדרום ודימוי אליטיסטי ליישובי הצפון .התוצאות השליליות הן הידרדרות של מרכזי הערים בגלעין ובטבעת הפנימית ,גידול בשיעור המשפחות החלשות בחלקים הישנים של העיר ,גידול הפער בין חלקים בתוך היישובים ובין יישובי צפון המטרופולין ליישובי דרום המטרופולין ,נתק בין קבוצות האוכלוסייה בתחומי החינוך והפעילות החברתית בין היישובים ובתוכם .כל קבוצה יוצרת תרבות בעלת אופי מקומי, ונוטה לשעתק את הבידול החברתי ולהעמיק אותו באמצעות מערכות החינוך והתרבות המקומיות. הפערים בין צפון לדרום הם רק מרכיב אחד במגוון הבעיות החברתיות המאפיינות את המטרופולין .בתוך הגזרות מצויות מובלעות בעלות מאפיינים ייחודיים ,המבדילים בינן לבין יתר האוכלוסייה :הציבור החרדי ,התושבים הערבים ואוכלוסיית העובדים הזרים. המגמות הדמוגרפיות-חברתיות מלמדות כי מגמות ההתחרדות בבני ברק יימשכו ,ויתחזק מעמדה כמרכז החרדי של המחוז .העיר תספק שירותים גם לאוכלוסייה החרדית שמחוץ למחוז .המוקד החרדי של בני ברק מתאפיין באוכלוסייה ענייה ,בצפיפות דיור גבוהה ובאיכות חיים נמוכה .האוכלוסייה החרדית ,המתאפיינת בריבוי טבעי גבוה ,עתידה להמשיך ולגלוש אל מחוץ לעיר בני ברק ,ובהיעדר פתרונות דיור בעיר עצמה סביר שאוכלוסייה זו תהגר ליישובים במחוז המרכז ובמחוזות אחרים .הגירה של האוכלוסייה החרדית ליישובים שבהם מתגוררת אוכלוסייה לא-חרדית עתידה לעורר מתחים וקונפליקטים רבים על רקע צביונו של המרחב הציבורי ,הקצאת קרקע לשימושים ציבוריים ועוד. האוכלוסייה הערבית מרוכזת ביישובי הטבעת החיצונית שבצפון המטרופולין וביפו ,ונראה כי היא שואפת להישאר במקומות אלה .הערבים חשים מקופחים בתחום הדיור ובתחום 45 השירותים בהשוואה לאוכלוסייה היהודית .על רקע זה יכולים לקום גופים קיצוניים שיספקו שירותים וירכשו את אמון האוכלוסייה. לתוך מערכת מקוטבת זו נכנסו העובדים הזרים ,היוצרים מובלעות מנותקות שלהן סממנים רבים של הדרה ונחשלות .מובלעות אלו מגלות כושר ַחיות והישרדות ,והן אינן עתידות להיעלם בטווח הנראה לעין .מובלעות כאלה מצויות בדרום העיר תל אביב ובמידה פחותה בערים בת ים ,חולון וראשון לציון. הדרך להתמודד עם הבעיות החברתיות הללו היא פיתוח מגוון אמצעים המכוונים למיתון הפערים בין צפון לדרום ,התייחסות אוהדת ומשלבת לקבוצות השוליים – החרדים ,הערבים והעובדים הזרים ,במאמץ לשלבן במרקם העירוני. המלצות מיתון פערים בין צפון לדרום .נדרש מאמץ תכנוני שיתמקד בדרום המטרופולין והעדפה מתקנת מצד המדינה ,שתתבטא בהשקעות גדולות יותר ביישובים החלשים .יש לפתח ביישובי הדרום מוקדים המתמחים בכלכלת תרבות :פעילויות בתחום החינוך ,התרבות והפעילות העסקית ,שיוכלו להוות מוקד לריתוק אוכלוסייה ותיקה ולמשיכת אוכלוסייה חזקה .בתחומים אלה יש לפתח פעילויות שחלקן יהיו בעלות כוח משיכה כלל-מטרופוליני ובחלקן יותאמו לאוכלוסייה המקומית .באזורי בנייה חדשים שבין האזורים הוותיקים רצוי ליצור מערכות מגורים שיכללו יחידות דיור מסוגים שונים, שאותן יוכלו לרכוש קבוצות אוכלוסייה מגוונות .כמו כן ,חשוב להעניק תשומת לב מיוחדת לאזורי תפר הנמצאים בין אזורים מתבדלים וליצור דגמי מגורים שיאפשרו אינטראקציה בין האזורים. הגברת האינטראקציה בין חלקי היישובים במטרה למתן סטיגמות ולגשר על פערים תרבותיים וחברתיים ,ניתנת להשגה על ידי יצירת מרחב ציבורי שישמש כמקום מפגש בין הקבוצות השונות .לדוגמה ,ניתן להקים מוקדים שימשכו אוכלוסיות מגוונות מאזורים שונים בעיר :למשל מתנס"ים בעלי פעילות ייחודית ,כיכרות עירוניות ,בתי קפה ומקומות מפגש הנבלעים בדרך כלל בתכנון המודרני .בדרך זו ניתן יהיה לעצב תרבות עירונית מודרנית ופתוחה המשלבת קבוצות חברתיות שונות. דרך נוספת לעידוד מפגש בין קבוצות היא פיתוח שטחי ציבור עירוניים פתוחים ושטחים שישרתו את כלל אוכלוסיית המטרופולין וישמשו מוקד למפגש בין קבוצות שונות .הדוגמה הבולטת ביותר לפיתוח מסוג זה היא שפת הים והטיילת )בתל אביב ,בת ים והרצליה( .מומלץ לדאוג לתחבורה ציבורית למקומות אלו ולפעול נגד המגמה לסגור חלק מחופי הרחצה ולמנוע גישה אליהם מכלל הציבור .כמו כן ,ניתן לעודד "חיי רחוב" ,הן ברמה השכונתית והן ברמה הכלל-עירונית. פיתוח מדיניות ידידותית כלפי קבוצות שוליים :חרדים ,ערבים ועובדים זרים .לאור התהליכים והמגמות המתחוללים בקרב האוכלוסייה החרדית ,חשוב לספק פתרונות דיור לאוכלוסייה הגדלה והולכת ,תוך התחשבות בריבוי הטבעי הגבוה המאפיין אותה. מכיוון שאורח החיים של החרדים נבדל מאוד מזה של קבוצות תרבות אחרות ,מוצע כי 46 פתרונות הדיור המיועדים להם יינתנו ביישובים חרדיים נפרדים ,או בשכונות חרדיות נפרדות .נקיטת מדיניות זו מצריכה יצירת מקומות תעסוקה לאוכלוסייה חרדית במקומות שבהם היא מרוכזת ,בשל מגבלות ניידות ,במיוחד של הנשים .בקרב האוכלוסייה החרדית הוותיקה יש להקל על מצוקת הדיור. יש לפעול לשיפור תנאי הדיור גם בקרב האוכלוסייה הערבית ,במגמה לצמצם את הפערים ברמת המגורים בין אוכלוסייה זו לבין האוכלוסייה היהודית .רצוי שהבנייה לאוכלוסייה הערבית תהיה בעיקר בנייה עירונית רוויה ,תוך פיתוח שירותים חברתיים ברמה גבוהה בתחומי החינוך ,הדת ופעילות הפנאי .יש להעניק תשומת לב מיוחדת לאוכלוסייה הערבית ביפו ולאפשר לה ליהנות מפעולות הפיתוח המתבצעות ביפו .אלה מבין ערביי יפו החפצים להמשיך ולהתגורר באזור יוכלו לעשות זאת .לצורך זה יש להמשיך כמתוכנן בפעולות בינוי ללא פינוי של האוכלוסייה הערבית .במקביל ,מוצע לאפשר לערביי יפו החפצים בכך להרחיב את דירותיהם הקיימות. אשר לעובדים הזרים ,הניסיון של ערים שונות באירופה מלמד כי לא ניתן להתעלם מבעיותיהם .בהתאם לכך מוצע לפתח מדיניות עירונית הפועלת לשילוב העובדים הזרים במערכת העירונית :לפתח אסטרטגיה עירונית שתקל עליהם את הגישה לשירותים העירוניים – הפיזיים והחברתיים ,ולשתפם בתהליכים קהילתיים באזורי מגוריהם. בתכנון השירותים יש להתחשב בצרכים של תת-הקבוצות השונות המרכיבות אוכלוסייה זו; ביתר פירוט יש לספק תשתית שתענה על צורכיהם החברתיים ,ובכלל זה שירותי בריאות ,חינוך ,חברה וקהילה .במקביל ,חשוב לחזק את תחושת הביטחון באזורים שבהם שוכנים עובדים זרים באמצעות שיפור התאורה ,ריהוט רחוב מתאים, פינוי וסילוק אשפה .יש לשתף את העובדים הזרים בחיי הקהילה ולפתח עבורם ערוצים לקבלת מידע ,שירותי ייעוץ והפניה .פעילות מרשימה בתחום זה נעשתה על ידי עיריית תל אביב ,במיוחד על ידי אגף הרווחה .עם זאת ,עדיין נחוץ לחזק את העבודה הקהילתית ,כדי למנוע עבריינות ולחזק תחושה של קשר למקום ,מעורבות ,ואחריות ולמתן סטיגמות חברתיות ֵ מקומיות .פעילות זו עשויה לצמצם תחושות ניכור ותרבותיות .בעתיד יש לספק תנאי מגורים נאותים לקבוצה זו ,כלומר :מגורים בצפיפות התואמת את הנורמות הרווחות בישראל .מומלץ כי בפיתוח המגורים יגובש שיתוף-פעולה בין גורמים ציבוריים לבין גורמים פרטיים המעורבים בהבאת העובדים הזרים לארץ. 47 מקורות כלכלה וחברה בימי: מתוך439-488 'ישראל" עמ- ע' "כיצד קם מרכז הארץ בארץ,גונן הוצאת.2003 תשס"ג,( אבי בראלי ונחום קרלינסקי )עורכים,1918-1948 המנדט בשנים . קריית שדה בוקר,גוריון-המרכז למורשת בן מכון,יפו- לקחים מתל אביב: מדיניות עירונית כלפי מהגרי עבודה,2002 ' י,שנל . ירושלים,פלורסהיימר למחקרי מדיניות Burgess, R. 2000. "The Compact City: A Global Perspective", In: Jenks, M. and Burgess, R. (eds.), Compact Cities: Sustainable Urban Forms for Developing Countries. London and New York: Spon Press. Castells, M. 1995. "High Technology and Urban Dynamics in the United States" In: Dogan, M. and. Kasadra J.D. (eds.). The Metropolis Era: A World of Giant Cities. Newbury Park: Sage Publications. Hall, P. 1995. "Urban Growth and Decline in Western Europe." In: Dogan, M., and Kasadra, J. D. (eds.), The Metropolis Era: A World of Giant Cities. Newbury Park: Sage Publications. Katz, B. 2000(a). "Enough of the Small Stuff", The Brookings Review, Vol. 18, Issue 3, pp. 6-11. Katz, B. 2000(b). "Moving Beyond Sprawl", The Brookings Review, Vol. 18, Issue 4, pp. 31-34. Katz, B. 2000(c). "The Federal Role in Curbing Sprawl", Annals of the American Academy of Political and Social Science. Vol. 572, pp. 66-77. Kotkin, J. 1999. The Future of the Center: The Core City in the New Economy, Policy Study No. 264. RPPI Reason Public Policy Institute. Lloyd Jones, T. 2000. "Compact City Policies for Megacities: Core Areas and Metropolitan Regions" In: Jenks, M. and Burgess, R. (eds.). Compact Cities: Sustainable Urban Forms for Developing Countries. London and New York: Spon Press. Nivola, P. "Are Europe Cities Better?", Public Interest Issue 137, pp. 73-84. Rusk, D. 2000. "Growth Management: The Core Regional Issue", In: Katz B. (ed.), Reflections on Regionalism. Washington: Brookings Institution Press, pp. 78-106. Shevky, E., and Bell, W. 1955. Social Area Analysis. Berkeley: University of California Press. Wyly, E. K. 1999. "Continuity and Change in the Restless Urban Landscape", Economic Geography, Vol. 75, No. 4, pp. 309-338. 48 נספח לוח :1מטרופולין תל אביב ,גודל האוכלוסייה בגלעין ובטבעות )באלפים ובאחוזים(1961-2000 , 22/5/61 20/6/72 04/06/83 31/12/95 21/12/96 31/12/98 31/12/99 31/12/00 אלפים גלעין 386.1 362.9 327.3 348.9 349.2 348.1 349.2 354.4 טבעת פנימית 249.4 442.5 529.8 793.2 794.4 790.6 794.2 799.3 טבעת תיכונה --- --- 445.3 763.2 780.1 829.8 858.1 877.9 טבעת חיצונית 34.7 224.2 253.5 582.9 615.3 684.2 720.8 754.0 סה"כ 670.2 1,029.8 1,555.9 2,488.2 2,539.1 2,652.7 2,722.4 2,785.7 אחוזים גלעין 57.6 35.2 21.0 14.0 13.8 13.1 12.8 12.7 טבעת פנימית 37.2 43.0 34.1 31.9 31.3 29.8 29.2 28.7 טבעת תיכונה ---- ---- 28.6 30.7 30.7 31.3 31.5 31.5 טבעת חיצונית 5.2 21.8 16.3 23.4 24.2 25.8 26.5 27.0 סה"כ 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 * חלק מנתוני הסך הכל אינם מסתכמים באופן מדויק בשל עיגול מספרים. 49 לוח :2מטרופולין תל אביב ,קצב גידול האוכלוסייה בגלעין ובטבעות )באלפים ובאחוזים(1961-2000 , 1961-1972 50 1972-1983 1983-1995 1995-2000 אחוז גידול גידול שנתי ממוצע אחוז גידול גידול שנתי ממוצע אחוז גידול גידול שנתי ממוצע אחוז גידול אחוז גידול ממוצע גלעין -6.0 -0.5 -9.8 -0.9 6.6 0.5 1.6 0.3 טבעת פנימית 77.4 7.0 19.7 1.8 49.7 4.1 0.8 0.2 טבעת תיכונה -- -- -- -- 71.4 5.9 15.0 3.0 טבעת חיצונית 546.1 49.6 13.1 1.2 129.9 10.8 29.4 5.9 טבעות תיכונה וחיצונית 546.1 49.6 211.7 19.2 92.6 7.7 21.2 4.2 סה"כ 53.7 4.9 51.1 4.6 59.9 5.0 12.0 2.4 לוח :3מטרופולין תל אביב ,שיעורי ריבוי טבעי )לאלף תושבים(1985-2000 , השנה גלעין טבעת פנימית שולי המטרופולין 1985 2.2 11.7 16.1 1986 1.6 11.8 14.8 1987 1.6 11.5 14.3 1988 1.3 11.7 14.2 1989 2.2 11.3 13.9 1990 3.6 11.0 13.4 1991 2.3 9.9 12.0 1992 3.7 10.0 12.2 1993 3.9 9.7 11.8 1994 3.9 9.8 11.8 1995 3.4 9.2 11.7 1996 5.2 1.0 12.5 1997 6.0 9.8 12.6 1998 5.2 9.7 13.1 1999 5.2 9.5 13.4 2000 6.0 9.4 13.4 51 לוח :4מטרופולין תל אביב ,שיעורי הגירה )לאלף תושבים(1985-2000 , 52 השנה גלעין טבעת פנימית שולי המטרופולין 1985 -5.6 -2.9 4.5 1986 -6.2 -0.1 6.7 1987 -3.8 2.1 6.5 1988 -1.9 0.0 8.3 1989 3.8 0.0 4.7 1990 -20.3 1.2 4.6 1991 -9.2 -3.5 -0.4 1992 -16.3 -9.5 7.3 1993 -23.0 -18.1 2.2 1994 -26.7 -14.7 7.9 1995 -19.4 -15.9 11.6 1996 -20.6 -14.2 12.0 1997 -22.6 -18.2 18.9 1998 -15.2 -17.3 17.3 1999 -15.5 -15.0 15.6 2000 -6.5 -9.5 10.6 לוח :5מטרופולין תל אביב ,שיעורי עלייה )השתקעות ראשונה( )לאלף תושבים(2000 , 1985טבעת פנימית שולי המטרופולין השנה גלעין 2.4 1985 1.9 1.0 1986 2.2 1.3 2.0 1987 2.8 1.6 2.7 1988 3.1 1.4 2.5 1989 10.9 2.4 5.1 1990 75.0 36.4 46.7 1991 51.4 27.4 35.3 1992 30.1 12.8 15.2 1993 31.1 13.3 14.1 1994 25.5 13.1 13.6 1995 23.3 10.9 12.2 1996 20.1 9.4 11.2 1997 15.5 9.2 10.4 1998 11.5 8.7 9.3 1999 15.5 11.9 11.8 2000 13.6 8.9 8.8 53 לוח :6מטרופולין תל אביב ,גודל האוכלוסייה בגלעין ובטבעות ,לפי השתייכות לאומית )באלפים ובאחוזים(2000 , סך-הכל 54 גלעין טבעת פנימית טבעת תיכונה טבעת חיצונית סה"כ 354.4 799.3 877.9 754.0 2,785.7 גלעין טבעת פנימית טבעת תיכונה טבעת חיצונית סה"כ 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 גלעין טבעת פנימית טבעת תיכונה טבעת חיצונית סה"כ 12.7 28.7 31.5 27.1 100.0 יהודים ואחרים אלפים 340.8 798.7 852.6 664.3 2,656.4 אחוזים 96.2 99.9 97.1 88.1 95.4 12.8 30.1 32.1 25.0 100.0 ערבים 13.6 0.6 25.3 89.7 129.3 3.8 0.1 2.9 11.9 4.6 10.5 0.5 19.6 69.4 100.0 55 56 57
© Copyright 2024