‫מקראה באזרחות יא' – יב'‬ ‫תשע"ב‬ ‫"נופי גולן"‬ ‫מיקוד לקראת‬ ‫בחינת הבגרות‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫מבנה בחינת הבגרות באזרחות ‪3................................................‬‬ ‫צורת תשאול ‪3..........................................................................‬‬ ‫הכרזת העצמאות ותוכנית החלוקה של האו"ם‪7.............................‬‬ ‫לאום ומדינת לאום‪77...................................................................‬‬ ‫מדינת ישראל גישות שונות‪02.......................................................‬‬ ‫מאפייניה של ישראל כמדינה יהודית‪02..........................................‬‬ ‫הרעיון הדמוקרטי ‪02...................................................................‬‬ ‫המדינה הדמוקרטית הגדרות וגישות‪32.........................................‬‬ ‫עקרון שלטון העם‪32....................................................................‬‬ ‫עקרון הפלורליזם ‪33....................................................................‬‬ ‫עקרון הכרעת הרוב ‪23.................................................................‬‬ ‫זכויות אדם ואזרח‪ ,‬זכויות חברתיות‪24...........................................‬‬ ‫עקרון הגבלת השלטון ‪42.............................................................‬‬ ‫עקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית‪43.......................................‬‬ ‫היסודות החוקתיים בישראל‪40......................................................‬‬ ‫הרשות המחוקקת‪72....................................................................‬‬ ‫הרשות המבצעת‪74.....................................................................‬‬ ‫הרשות השופטת‪77.....................................................................‬‬ ‫השסע הדתי‪27...........................................................................‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪1‬‬ ‫החוברת מתבססת על‪:‬‬ ‫ספרי הלימוד‪:‬‬ ‫"להיות אזרחים בישראל‪ ,‬מדינה יהודית ודמוקרטית"‪ ,‬הוצאת מעלות‪.‬‬ ‫"יוצאים לדרך אזרחית‪ ,‬ישראל ‪ -‬חברה‪ ,‬מדינה ואזרחיה"‪ ,‬הוצאת רכס‪.‬‬ ‫אתרי אינטרנט‪:‬‬ ‫"תמיד אזרחות" ‪http://citizenship.cet.ac.il‬‬ ‫אתר האזרחות של סיגל וייס ‪https://sites.google.com/site/ezrahutgroup/Home‬‬ ‫"‪http://eteacher.co.il/vod/default.asp "eTeacher‬‬ ‫למידה פורייה ומהנה‬ ‫רינה‪ ,‬ליאורה‪ ,‬אברהם ועירית ‪ -‬צוות אזרחות יא' ‪ -‬יב' תשע"ב‬ ‫לשימוש פנימי בלבד‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪2‬‬ ‫מבנה הבגרות באזרחות – ‪ 2‬יחידות לימוד‬ ‫פרק א'‪:‬‬ ‫שאלות אירוע דו צדדי‪:‬‬ ‫יש לבחור ‪ 1‬מתוך ‪ 2‬שאלות (‪ 11‬נקודות לשאלה)‪.‬‬ ‫פרק ב'‪:‬‬ ‫שאלות ידע‪:‬‬ ‫יש לבחור ‪ 3‬מתוך ‪ 5‬שאלות ידע פשוטות (‪ 9‬נקודות לשאלה)‪.‬‬ ‫יש לבחור ‪ 1‬מתוך ‪ 2‬שאלות ידע מורכבות (כולל‪ :‬השוואה בין שני נושאים וכו' ‪ 13 -‬נקודות‬ ‫לשאלה)‪.‬‬ ‫סה"כ בפרק זה‪ ,‬יש לענות על ‪ 1‬שאלות‪.‬‬ ‫פרק ג'‬ ‫קטע לא מוכר (אנסין)‪.‬‬ ‫בפרק זה יינתנו שני קטעי אנסין‪ .‬אנחנו‪ ,‬המגזר היהודי‪ ,‬מתייחסים לאשכול א' בלבד‪.‬‬ ‫האנסין עוסק במדינה היהודית‪ ,‬בהשקפות ובגישות לאופייה של מדינת ישראל‪ ,‬וכן בשסע הדתי‪.‬‬ ‫יש לענות על ‪ 2‬מתוך ‪ 3‬שאלות (‪ 12‬נקודות לשאלה)‪.‬‬ ‫פרק ד'‬ ‫שאלות אירוע וטיעון‪:‬‬ ‫בפרק זה יהיו שלוש שאלות אירוע ושאלת עמדה ‪ /‬טיעון אחת‪ .‬אין חובה לענות על שאלת‬ ‫העמדה‪ /‬טיעון‪ 11( .‬נקודות לשאלה)‪.‬‬ ‫צורת תשאול‪ :‬מילות ההוראה המקובלות‬ ‫רוב השאלות כתובות במבנה של ציין‪ ,‬הצג והסבר‪.‬‬ ‫ציין ‪ -‬יש לזהות את המושג עליו נשאלתם מתוך הטקסט‪ :‬גישה‪ ,‬זכות‪ ,‬עקרון‪ ,‬מדיניות‪,‬‬ ‫(זיהוי המושג)‪.‬‬ ‫הצג ‪ -‬יש לפרט את הידוע לכם על המושג עליו נשאלתם בהתאם לחומר הלימוד‬ ‫ובהתאם לדרישות השאלה (הגדרת המושג במילים שלכם)‪.‬‬ ‫הסבר ‪-‬בחלק זה עליכם להבהיר את הקשר ‪ /‬החיבור בין האירוע בקטע לבין המושג‪.‬‬ ‫תשובה מלאה לחלק זה מורכבת משני חלקים ‪ :‬ביסוס‪ ,‬וקישור‪.‬‬ ‫ביסוס‪ :‬בקטע מסופר על‪...‬יש לספר את הקטע הרלוונטי במילים שלכם‪ .‬מומלץ‬ ‫גם להוסיף ציטוט‪.‬‬ ‫קישור ‪ :‬מכאן הבנתי ש‪(....‬יש לחזור ולרשום את ה"הצג" ) ולכן מדובר ב‪(....‬יש‬ ‫לרשום את ה"ציין")‪.‬‬ ‫ראו בתוך החוברת‪ ,‬בשאלות ובתשובות לדוגמה‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪3‬‬ ‫שאלת עמדה‪ :‬זוהי שאלה בה הנכם נדרשים להציג את עמדתכם בדרך של כתיבת טיעון‪.‬‬ ‫ההוראות כפי שהן כתובות בשאלה‪:‬‬ ‫הבע את עמדתך בעניין זה‪.‬‬ ‫הצג שני נימוקים התומכים בעמדתך‪ ,‬ומתבססים על מושגים מתחום האזרחות‪.‬‬ ‫בכתיבתך הקפד על הרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬טענה – הצגת עמדתך בעניין באופן ברור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנמקה – הצגת שני טיעונים שבעזרתם אתה מבסס את טענתך על מושגים וידע‬ ‫מלימודי האזרחות‪.‬‬ ‫עליכם לענות על שאלת עמדה בשני חלקים‪:‬‬ ‫טענה‪ :‬הטענה חיבת להתבסס על הסוגיה השנויה במחלוקת שמופיעה בשאלה‪,‬‬ ‫תוך ציון אם הינכם תומכים או מתנגדים לכתוב בשאלה‪.‬‬ ‫נימוקים‪ :‬נימוקים שבאמצעותם הינכם מבססים את עמדתכם‪.‬‬ ‫יש לכתוב שני נימוקים נפרדים ושונים‪,‬‬ ‫בכל נימוק יש להציג מושג באזרחות‪ ,‬ולקשר בין המושג לבין הטענה‪.‬‬ ‫דוגמה לשאלת עמדה ‪ /‬טיעון ותשובה‬ ‫במדינת ישראל מתנהל דיון ציבורי בעניין גובה התקציב המיועד לקצבאות ילדים‪ :‬יש התומכים‬ ‫בהגדלת התקציב ואחרים טוענים שיש לצמצם אותו‪.‬‬ ‫הביעו את עמדתכם בעניין זה‪ .‬הציגו שני נימוקים התומכים בעמדתכם ומתבססים על מונחים‬ ‫מתחום האזרחות‪.‬‬ ‫בתשובה יש להקפיד על הרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬טענה – הצגת עמדתכם בעניין באופן ברור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנמקה – הצגת שני טיעונים שבעזרתם תבסס את טענתך על מונחים וידע מלימודי‬ ‫האזרחות‪.‬‬ ‫תשובה אפשרית‪:‬‬ ‫טענה‪ :‬לדעתי‪ ,‬יש צורך בהגדלת התקציב של קצבאות הילדים‪.‬‬ ‫נימוקים‪:‬‬ ‫‪ .1‬בהסתמך על הגישה הסוציאל – דמוקרטית‪ ,‬הדוגלת בשוויון ובמדיניות של צמצום פערים‬ ‫בחברה‪ ,‬יש לתת למשפחות מרובות ילדים עזרה מהמדינה ע"י הגדלת קצבאות הילדים‪.‬‬ ‫‪ .2‬הגדלת קצבאות הילדים‪ ,‬יאפשר למשפחות מרובות ילדים רמת חיים נאותה‪ ,‬ובכך תמומש‬ ‫זכות חברתית זו‪ ,‬הזכות לרמת חיים נאותה‪.‬‬ ‫תשובה אפשרית נוספת‪:‬‬ ‫טענה‪ :‬אני תומך בצמצום התקציב של קצבאות הילדים‪.‬‬ ‫נימוקים‪:‬‬ ‫‪ .1‬בהסתמך על הגישה הליברלית‪ ,‬התומכת בעקרון החירות ובמימוש עצמי ללא התערבות‬ ‫המדינה‪ ,‬המדינה אינה אמורה לתמוך במשפחות מרובות ילדים‪.‬‬ ‫‪ .2‬במתן הקצבאות המדינה מעבירה את הדגש מאחריות אישית של היחיד לאחריות המדינה‬ ‫לגורלו‪ ,‬ובכך מגדילה המדינה את תלותו של היחיד בה ומפחיתה את אחריותו לגורלו ולגורל‬ ‫משפחתו‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪4‬‬ ‫שאלות ממקדות‪:‬‬ ‫בבחינת הבגרות יש שאלות (בפרקים‪ :‬הראשון השלישי והרביעי)‪ ,‬שבהן צריך לזהות מושגים‬ ‫ה"מסתתרים" בקטע‪.‬‬ ‫הטבלה הבאה‪ ,‬תעזור לכם להתמקד ולהבין‪ ,‬מה הכוונה אם שואלים אתכם על‪...‬‬ ‫אם שואלים אותי על‪.....‬‬ ‫הכוונה היא ל‪.....‬‬ ‫אם שואלים אותי מה הם הנימוקים‪/‬‬ ‫הצידוקים‪ /‬הלגיטימיות במגילת‬ ‫העצמאות‬ ‫הכוונה לנימוק היסטורי‪ ,‬נימוק מוסרי (השואה)‪ ,‬נימוק‬ ‫משפטי בינלאומי (הכרזת בלפור‪ ,‬הצהרת האו"ם)‪.‬‬ ‫אם שואלים אותי איזה תנאי‪ /‬מאפיין‬ ‫למדינה ריבונית‬ ‫הכוונה לאחד מ‪ 2-‬תנאים (שטח‪ ,‬אוכלוסייה‪ ,‬שלטון‪,‬‬ ‫ריבונות ‪ /‬עצמאות)‪.‬‬ ‫אם שואלים אותי איזה סוג לאומיות‬ ‫הכוונה ללאומיות אתנית מול לאומיות פוליטית‪.‬‬ ‫אם שואלים אותי איזה סוג מדינת לאום‬ ‫הכוונה למדינת לאום אתנית או למדינת לאום פוליטית‪.‬‬ ‫אם שואלים מהן הגישות למדינה‬ ‫ישראל כמדינה יהודית‬ ‫הכוונה לאחת מ‪ 4 -‬הגישות (מדינת התורה‪ ,‬מדינה דתית‬ ‫לאומית‪ ,‬מדינת לאום יהודית תרבותית‪ ,‬מדינת העם‬ ‫היהודי‪ ,‬מדינת היהודים‪ ,‬מדינת כלל אזרחיה)‪.‬‬ ‫אם שואלים אותי על מאפיין של מדינת‬ ‫ישראל כמדינה יהודית‬ ‫הכוונה היא לסמלים מוסדות וחוקים‪.‬‬ ‫אם שואלים אותי איזה חוק מעיד על‬ ‫היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית‬ ‫הכוונה היא ל ארבעה חוקים דתיים‪-‬יהודיים (חוק חג‬ ‫המצות‪ ,‬חוק גידול חזיר‪ ,‬חוק בתי דין רבניים‪ ,‬וחוק שעות‬ ‫עבודה ומנוחה)‪ .‬זה יכול להיות גם אחד משלושה חוקיים‬ ‫לאומיים‪-‬יהודיים (חוק השבות‪ ,‬או חוק יסוד מקרקעי‬ ‫ישראל וחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם)‪ .‬זה יכול‬ ‫להיות גם אחד משלושה חוקים הקשורים למורשת‬ ‫היהודית (חוק רשות השידור‪ ,‬חוק יסודות המשפט וחוק‬ ‫חינוך ממלכתי)‪.‬‬ ‫אם שואלים אותי איזה מובן‪ /‬היבט של‬ ‫הדמוקרטיה‬ ‫הכוונה לדמוקרטיה במובן הפורמאלי ("הקנקן" המובן‬ ‫הצר) או דמוקרטיה במובן המהותי‪"( ,‬מה שיש בתוך‬ ‫הקנקן" המובן הרחב)‪.‬‬ ‫אם שואלים אותי על גישות למדינה‬ ‫הדמוקרטית ‪ /‬גישות כלכליות‬ ‫חברתיות‬ ‫הכוונה היא לגישה הליברלית או לגישה הסוציאל‬ ‫דמוקרטית‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪5‬‬ ‫אם שואלים אותי על עקרון דמוקרטי‬ ‫הכוונה לשלטון העם‪ ,‬שלטון החוק‪ ,‬זכויות אדם ואזרח‬ ‫וקבוצה‪ ,‬הכרעת הרוב‪ ,‬פלורליזם (סובלנות והסכמיות)‪,‬‬ ‫הגבלת השלטון‪ .‬אפשרות גם לעקרון החירות ועקרון‬ ‫השוויון‪.‬‬ ‫אם שואלים אותי על זכות‬ ‫הכוונה לאחת מ‪ 4 -‬זכויות האדם והאזרח‪ ,‬קיצור‬ ‫"כח החשק" (כבוד‪ ,‬חיים וביטחון ושלמות הגוף‪ ,‬הליך‬ ‫משפטי הוגן‪ ,‬חירות‪ ,‬שוויון‪ ,‬קניין)‪.‬‬ ‫אם שואלים על סוג זכות‬ ‫הכוונה היא לזכויות טבעיות‪ ,‬או לזכויות חברתיות‪.‬‬ ‫אם שואלים אותי על מדיניות‬ ‫הכוונה לאחת משלוש‪ :‬אפליה פסולה‪ ,‬הבחנה‪ ,‬או העדפה‬ ‫מתקנת‪.‬‬ ‫אם שואלים אותי איזה מובן‪ /‬היבט של‬ ‫שלטון החוק‬ ‫הכוונה או לשלטון החוק במובן הפורמאלי או לשלטון‬ ‫החוק במובן המהותי (כאשר תוכן החוק אינו סותר את‬ ‫זכויות האדם והאזרח)‪.‬‬ ‫אם שואלים אותי מהם תפקידי הכנסת‬ ‫הכוונה לאחד מ‪ 2 -‬התפקידים הבאים‪ :‬רשות מחוקקת‪,‬‬ ‫רשות מכוננת‪ ,‬מפקחת ומגבילה‪ ,‬בוחרת נשיא ומבקר‬ ‫המדינה‪.‬‬ ‫אם שואלים אותי על סוג משפט‬ ‫הכוונה למשפט חוקתי‪ ,‬משפט פלילי (המדינה נגד אדם)‪,‬‬ ‫משפט אזרחי (אדם נגד אדם וחברה נגד חברה)‪.‬‬ ‫אם שואלים אותי מהם שני הסוגים של‬ ‫הכוונה לבתי דין מיוחדים ולבתי משפט רגילים בכוללים‬ ‫‪ 3‬ערכאות (רמות)‪ :‬שלום‪ ,‬מחוזי‪ ,‬עליון היושב גם כבג"צ‪.‬‬ ‫אם שואלים אותי מהם ההבדלים‬ ‫המרכזיים בין החלטה ‪( 727‬תוכנית‬ ‫החלוקה של האו"ם) לבין הכרזת‬ ‫העצמאות‬ ‫הכוונה להגדרת הגבולות השונה בין החלטה ‪( 181‬תכנית‬ ‫החלוקה) לבין הכרזת העצמאות וכן בהתייחסות‬ ‫לירושלים‪.‬‬ ‫אם שואלים אותי על ‪ 0‬נקודות הדמיון‬ ‫בין ההכרזה להחלטה ‪( 727‬לתוכנית‬ ‫החלוקה של האו"ם) ) לבין הכרזת‬ ‫העצמאות‬ ‫הכוונה היא‪ :‬יחס מרכזי לזכויות אדם ואזרח ‪ ,‬והקמת‬ ‫מוסד מחוקק בכל מדינה הנבחר בבחירות חשאיות‪.‬‬ ‫מערכת השפיטה‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪6‬‬ ‫הכרזת העצמאות‬ ‫ההכרזה על מדינת ישראל ניתנה ביום שישי ‪ ,‬ה' באייר תש"ח (‪.)11.5.1918‬‬ ‫הרקע להכרזה‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫החלטת עצרת האומות המאוחדות‪ ,‬החלטה ‪ :)29.11.1912( 181‬בהחלטה‬ ‫נקבע סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל וכן הצעה לחלוקת הארץ לשתי מדינות‪:‬‬ ‫מדינה יהודית ומדינה ערבית‪ ,‬אזור ירושלים יהיה שטח בין לאומי‪ ,‬ובין המדינות‬ ‫יהיה שיתוף כלכלי‪.‬‬ ‫מלחמת העצמאות‪ :‬חלקה הראשון של המלחמה החל מיד לאחר הכרזת האו"ם‬ ‫על תוכנית החלוקה ב‪ ,29.11.1912-‬בהתקפה של ערביי ישראל על יישובים‬ ‫יהודיים ועל הדרכים‪ .‬לאחר הכרזת העצמאות הצטרפו למלחמה מדינות ערב‬ ‫השכנות ( חלקה השני של המלחמה ) מתוך כוונה למנוע הקמת מדינה יהודית‬ ‫בארץ ישראל‪.‬‬ ‫הכרזת העצמאות‬ ‫‪1‬‬ ‫בארץ‪-‬ישראל קם העם היהודי‪ ,‬בה עוצבה דמותו הרוחנית‪ ,‬הדתית והמדינית‪ ,‬בה חי חיי קוממיות‬ ‫ממלכתית‪ ,‬בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל‪-‬אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים‬ ‫הנצחי‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו‪ ,‬ולא חדל מתפילה‬ ‫ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה;‬ ‫ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים‪ ,‬וחלוצים‪ ,‬מעפילים ומגנים הפריחו נשמות‪ ,‬החיו שפתם‬ ‫העברית‪ ,‬בנו כפרים וערים‪ ,‬והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו‪ ,‬שוחר שלום ומגן‬ ‫על עצמו‪ ,‬מביא ברכת הקדמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫בשנת תרנ"ז (‪ )1892‬נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית‬ ‫תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר ‪ 1912‬ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים‪,‬‬ ‫אשר נתן במיוחד תוקף בין‪-‬לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ‪-‬ישראל ולזכות‬ ‫העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון‪ ,‬בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה‪,‬‬ ‫הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על‪-‬ידי‬ ‫חידוש המדינה היהודית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק‬ ‫לעם היהודי מעמד של אומה שוות‪-‬זכויות בתוך משפחת העמים‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו‬ ‫להעפיל לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬על אף כל קושי‪ ,‬מניעה וסכנה‪ ,‬ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד‪,‬‬ ‫חירות ועמל‪-‬ישרים במולדת עמם‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫במלחמת העולם השנייה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא‪-‬חלקו למאבק האומות‬ ‫השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי‪ ,‬ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו‬ ‫את הזכות להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות‪.‬‬ ‫ב‪ 29-‬בנובמבר ‪ 1912‬קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית‬ ‫בארץ‪-‬ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ‪-‬ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים‬ ‫מצדם הם לביצוע ההחלטה‪ .‬הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את‬ ‫מדינתו אינה ניתנת להפקעה‪.‬‬ ‫‪ 10‬זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫לפיכך נתכנסנו‪ ,‬אנו חברי מועצת העם‪ ,‬נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית‪ ,‬ביום סיום המנדט‬ ‫הבריטי על ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות‬ ‫המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪ ,‬היא מדינת ישראל‪.‬‬ ‫אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט‪ ,‬הלילה‪ ,‬אור ליום שבת ו' אייר תש"ח‪ 15 ,‬במאי ‪ ,1918‬ועד‬ ‫להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על‪-‬ידי האספה‬ ‫‪ 12‬המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ‪ 1-‬באוקטובר ‪ - 1918‬תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית‪,‬‬ ‫ומוסד הביצוע שלה‪ ,‬מנהלת‪-‬העם‪ ,‬יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית‪ ,‬אשר תיקרא‬ ‫בשם ישראל‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל‬ ‫תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות‪ ,‬הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי‬ ‫ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין;‬ ‫תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל‬ ‫הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות‪ .‬מדינת ישראל תהא‬ ‫מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת‬ ‫העצרת מיום ‪ 29‬בנובמבר ‪ 1912‬ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ‪-‬ישראל‬ ‫בשלמותה‪.‬‬ ‫אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבנין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל‬ ‫‪ 11‬לתוך משפחת העמים‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫אנו קוראים ‪ -‬גם בתוך התקפת‪-‬הדמים הנערכת עלינו זה חדשים ‪ -‬לבני העם הערבי תושבי מדינת‬ ‫ישראל לש מור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות‬ ‫מתאימה בכל מוסדותיה‪ ,‬הזמניים והקבועים‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן‪ ,‬וקוראים להם לשיתוף פעולה‬ ‫ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו‪ .‬מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ‬ ‫משותף לקדמת המזרח התיכון כולו‪.‬‬ ‫‪ 12‬אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבנין ולעמוד לימינו במערכה‬ ‫הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו‪ ,‬במושב מועצת‬ ‫המדינה הזמנית‪ ,‬על אדמת המולדת‪ ,‬בעיר תל‪-‬אביב‪ ,‬היום הזה‪ ,‬ערב שבת‪ ,‬ה' אייר‬ ‫תש"ח‪ 11 ,‬במאי ‪.1918‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19‬‬ ‫דוד בן‪-‬גוריון דניאל אוסטר‪ ,‬מרדכי בנטוב‪ ,‬יצחק בן‪-‬צבי‪ ,‬אליהו ברלין‪ ,‬פריץ ברנשטיין‪ ,‬הרב וולף גולד‪,‬‬ ‫מאיר גרבובסקי‪ ,‬יצחק גרינבוים‪ ,‬ד"ר אברהם גרנובסקי‪ ,‬אליהו דובקין‪ ,‬מאיר וילנר‪-‬קובנר‪ ,‬זרח‬ ‫ורהפטיג‪ ,‬הרצל ורדי‪ ,‬רחל כהן‪ ,‬הרב קלמן כהנא‪ ,‬סעדיה כובאשי‪ ,‬הרב יצחק מאיר לוין‪ ,‬מאיר דוד‬ ‫לוינשטיין‪ ,‬צבי לוריא‪ ,‬גולדה מאירסון‪ ,‬נחום ניר‪ ,‬צבי סגל‪ ,‬הרב יהודה ליב הכהן פישמן‪ ,‬דוד צבי‬ ‫פנקס‪ ,‬אהרן ציזלינג משה קולודני‪ ,‬אליעזר קפלן‪ ,‬אברהם קצנלסון‪ ,‬פליכס רוזנבליט‪ ,‬דוד רמז‪ ,‬ברל‬ ‫רפטור‪ ,‬מרדכי שטנר‪ ,‬בן‪-‬ציון שטרנברג‪ ,‬בכור שיטרית‪ ,‬משה שפירא‪ ,‬משה שרתוק‪.‬‬ ‫תוכנה של המגילה ‪ /‬ההכרזה‬ ‫הכרזת העצמאות מחולקת לשלושה חלקים‪:‬‬ ‫החלק הראשון‪ ,‬החלק ההיסטורי‪ ,‬העבר (פסקאות ‪: )7-72‬‬ ‫חלק זה מתאר מאורעות היסטוריים חשובים בעברו של העם היהודי‪ ,‬ואת הקשר ההיסטורי‬ ‫בין עם ישראל לארץ ישראל‪ .‬חלק זה מבסס גם את הנימוקים ‪ /‬הלגיטימציה להקמת מדינת‬ ‫ישראל כמדינה העם היהודי‪.‬‬ ‫הנימוקים המצדיקים את הקמתה של מדינת ישראל לפי חלק זה‪ ,‬הם‪:‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫הקשר הקדום של עם ישראל לארץ בתקופת התנ"ך‪,‬‬ ‫והיווצרותו של ספר הספרים הנצחי‪ ,‬התנ"ך‪ ,‬בא"י‪.‬‬ ‫בכל שנות הגלות‪ ,‬לא חדל העם היהודי לשמור על קשר‬ ‫עם ארץ ישראל ולקוות לחזור אליה‪.‬‬ ‫השיבה ההמונית של היהודים לארץ בדורות האחרונים‪.‬‬ ‫הקונגרס הציוני הראשון שכינס הרצל‪.‬‬ ‫‪ .4‬השואה הוכיחה שהעם היהודי זקוק למולדת ‪ ,‬ומחובתם של‬ ‫העמים הנאורים לדאוג לכך‪.‬‬ ‫‪ .4‬במלחמת העולם השנייה תרם העם היהודי את חלקו במאבק‬ ‫נגד כוחות הרשע על ידי שירות בצבא בנות הברית‬ ‫ובעזרה של הישוב העברי בארץ‪.‬‬ ‫נימוק היסטורי‬ ‫נימוק מוסרי‬ ‫‪ .7‬הצהרת בלפור‪ ,‬בה הבריטים הכירו בזכותם של היהודים‬ ‫להקים בית לאומי בארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪ .2‬החלטת האו"ם מיום ה‪( 29.11.1912 -‬כ"ט בנובמבר)‪ ,‬המכירה‬ ‫בזכות העם היהודי למדינה בארץ ישראל – החלטה ‪.181‬‬ ‫ובינלאומי‬ ‫‪ .3‬זכותו של העם היהודי‪ ,‬ככל עם אחר למדינה ריבונית‪.‬‬ ‫נימוק טבעי‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫נימוק משפטי‬ ‫‪9‬‬ ‫חלק שני‪ ,‬ההווה‪ .‬החלק המעשי‪ ,‬הביצועי‪( .‬פסקאות ‪: )77-70‬‬ ‫בחלק זה הוחלט על הקמת המדינה‪ ,‬ניתן שם למדינה‪ ,‬הוחלט על מוסדות המדינה ונתנה‬ ‫מחויבות לכתיבת חוקה‪.‬‬ ‫הקמת המדינה‪" -‬אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל"‪.‬‬ ‫קביעת שמה‪" -‬היא מדינת ישראל"‪.‬‬ ‫קביעת מוסדותיה‪" -‬תפעל מועצת העם כמועצה זמנית‪ ,‬ומוסד הביצוע שלה‪ ,‬מנהלת העם‪,‬‬ ‫יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית‪".‬‬ ‫תאריך הקמתה‪" -‬אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט‪ ,‬הלילה‪ ,‬אור ליום שבת ‪ ,‬ו' אייר‬ ‫תש"ח ‪ 15 ,‬במאי ‪."1918‬‬ ‫הבטחה לקיום חוקה למדינה‪" -‬בהתאם לחוקה שתקבע על ידי האספה המכוננת הנבחרת‪.‬‬ ‫חלק שלישי‪ ,‬העתיד‪(.‬פסקאות ‪:)73-73‬‬ ‫החלק ההצהרתי‪ ,‬העוסק בעתיד המדינה‪ .‬בחלק זה כתובים העקרונות של המדינה‬ ‫ומאפייניה‪ ,‬והם ‪ :‬מדינה יהודית ומדינה בעלת אופי דמוקרטי ‪.‬‬ ‫פסקה ‪ :73‬מדינת ישראל תהיה מדינה יהודית ודמוקרטית‪ ,‬ויש לה מספר עקרונות יסוד‪:‬‬ ‫‪ .7‬מדינת ישראל תהיה פתוחה לעליה יהודית‪.‬‬ ‫‪ .0‬מדינת ישראל תהיה מבוססת על יסודות החירות‪ ,‬הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫‪ .3‬מדינת ישראל תפתח את הארץ לטובת כל יושביה‪.‬‬ ‫‪ .2‬מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪,‬‬ ‫גזע ומין‪.‬‬ ‫‪ .4‬מדינת ישראל תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות‪.‬‬ ‫‪ .4‬מדינת ישראל תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות‪.‬‬ ‫‪ .7‬מדינת ישראל תהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות‪.‬‬ ‫בהכרזה לא מוזכרת המילה דמוקרטיה‪ ,‬אך הגישה בהכרזה מבטאת ערכים דמוקרטיים‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪10‬‬ ‫פסקאות ‪72-77‬‬ ‫בחלק זה מופיעות פניות לארבעה גופים שונים‪:‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫האומות המאוחדות‪ ,‬בבקשה לקבל את עם ישראל אל משפחת העמים ולסייע לו לבנות את‬ ‫מדינתו‪.‬‬ ‫ערביי ארץ ישראל‪ ,‬בבקשה לשמור על השלום ולקחת חלק בבניין המדינה על בסיס אזרחות‬ ‫מלאה‪.‬‬ ‫המדינות השכנות‪ ,‬בקריאה לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם היהודי העצמאי בארצו‪.‬‬ ‫העם היהודי בתפוצות‪ ,‬בקריאה לעלות למדינת ישראל ולתרום לה‪.‬‬ ‫פסקה ‪" :72‬צור ישראל"‪ :‬הכוונה לאלוקים‪ ,‬או כוח עליון שמאחד את היהודים‪.‬‬ ‫הביטוי "צור ישראל" הוא נוסחת פשרה שאושרה על מנת לאפשר לקבוצות השונות‬ ‫הקיימות בישראל לחיות בשיתוף פעולה‪ .‬בן גוריון הציע ביטוי זה על מנת למנוע חילוקי‬ ‫דעות שהיו בין קבוצות יהודיות חילוניות לקבוצות דתיות‪ ,‬ולכן עלתה נוסחה זו כפשרה‪.‬‬ ‫פסקה ‪ :73‬החתימות‪ 32 ,‬החתומים על מגילת העצמאות היו חברי מועצת העם‪.‬‬ ‫כיצד מתייחסת ההכרזה למיעוטים‬ ‫‪ .1‬תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין‪.‬‬ ‫‪ .2‬תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות‪.‬‬ ‫‪ .3‬תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות‪.‬‬ ‫‪ .1‬פנייה לערביי ישראל‪ ,‬לשמור על השלום וליטול חלק בבניין המדינה על יסוד אזרחות‬ ‫מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה הזמניים והקבועים‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬המגילה מדגישה כי הכניסה והעלייה למדינת ישראל תהייה אך ורק‬ ‫ליהודים הנמצאים בתפוצות‪.‬‬ ‫שימו ‪‬‬ ‫‪ .7‬הקמת מדינה מחייבת ארבעה יסודות והם‪ :‬שטח‪ ,‬אוכלוסיה‪ ,‬שלטון ומוסדותיו‪ ,‬ועצמאות‪ .‬כל‬ ‫היסודות הוכרזו במגילה‪.‬‬ ‫‪ .0‬ביטויים בהכרזה ליסוד היהודי‪:‬‬ ‫‪ ‬הדגשת הקשר ההיסטורי בין עם ישראל לארץ ישראל והתייחסות לארץ ישראל כמולדת‬ ‫העם היהודי‪.‬‬ ‫‪ ‬התייחסות לאירועים מרכזיים מההיסטוריה של העם היהודי ולקשיים שאיתם התמודדו‬ ‫כדי לשוב למולדת‪.‬‬ ‫‪ ‬הקמת התנועה הציונית‪ ,‬העליות וההתיישבות‪ ,‬ושואת העם היהודי‪.‬‬ ‫‪ ‬המדינה פתוחה לעליה יהודית‪ .‬יש פנייה ליהודי התפוצות לעלות ולפתח את הארץ‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪11‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שם המדינה "ישראל"‪ ,‬כשמו של יעקוב אבינו‪.‬‬ ‫קשר לתרבות ולמורשת היהודית‪" ,‬מושתת על יסודות החירות והצדק לאור חזונם של‬ ‫נביאי ישראל"‪.‬‬ ‫‪ .3‬ביטויים בהכרזה ליסוד הדמוקרטי‪:‬‬ ‫‪ ‬התחייבות להקמת מוסדות שלטון נפרדים‪ .‬הפרדת רשויות‪ ,‬כנהוג במדינות דמוקרטיות‪.‬‬ ‫‪ ‬מחויבות לקיום בחירות‪" ,‬האספה המכוננת הנבחרת"‪.‬‬ ‫‪ ‬מחויבות לכתיבת חוקה‪.‬‬ ‫‪ ‬מחויבות לעקרונות מגילת האומות המאוחדות‪.‬‬ ‫‪ ‬מחויבות לערכי החירות והשוויון‪.‬‬ ‫‪ ‬פנייה לערביי ישראל לקחת חלק בפיתוח הארץ על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד‬ ‫נציגות מתאימה במוסדות המדינה‪.‬‬ ‫תוכנית חלוקה ואיחוד כלכלי – החלטה ‪ 727‬של האו"ם‪:‬‬ ‫כ"ט בנובמבר ‪7327‬‬ ‫ב‪ 29-‬בנובמבר ‪ 1912‬קיבלה עצרת האומות המאוחדות את החלטה ‪ 181‬בדבר עתיד שטחי א"י‬ ‫המערבית (‪ )Palestine‬ואוכלוסייתם‪ .‬ההחלטה קובעת כי בשטחים אלה יקומו שתי מדינות‬ ‫לשתי קבוצות האוכלוסייה‪ :‬מדינה יהודית ומדינה ערבית‪ ,‬והמשטר שיונהג בהן יהיה משטר‬ ‫דמוקרטי‪ .‬התוכנית התקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב‪ 29-‬בנובמבר ‪1912‬‬ ‫וקיבלה את השם הרשמי‪" :‬החלטה מספר ‪ 181‬של העצרת הכללית של האו"ם"‪ .‬בישראל היא‬ ‫מכונה לעתים קרובות "החלטת כ"ט בנובמבר"‪ .‬התוכנית לא יושמה במלואה בסופו של דבר‪,‬‬ ‫אולם קבלתה סללה את הדרך לסיום המנדט הבריטי והקמתה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫החלטת האו"ם התבססה על שתי הנחות יסוד‪:‬‬ ‫‪ .1‬ליהודים ולערבים זיקה מוצדקת לשטחי א"י‪.‬‬ ‫‪ .2‬שני הלאומים לא יכולים להקים מדינה משותפת בשל העוינות ביניהם‪.‬‬ ‫בהחלטה יש מספר סעיפים מרכזיים הקובעים‪:‬‬ ‫‪ .1‬תאריך סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות לאום עצמאיות על פי תוכנית גבולות‬ ‫החלוקה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הבריטים אמורים להבטיח כי השטח הנמצא בטריטוריה של המדינה‬ ‫היהודית‪ ,‬יפונה בהקדם על מנת לאפשר עליה יהודית‪.‬‬ ‫‪ .2‬הצעדים שינקטו בארץ עד למסירת השלטון באופן מלא לשני הצדדים‪.‬‬ ‫השלטון יימסר בהדרגה ובליווי של הבריטים ושל הוועדה שתקום מטעם האו"ם‬ ‫במטרה לפקח ולהדריך את ראשי השלטון במדינות החדשות‪ .‬סעיף זה מתייחס‬ ‫לשורה של צעדים שכל מדינה מחוייבת לבצע‪:‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ ‬בחירות דמוקרטיות לאסיפה המכוננת‪ ,‬לפרלמנט‪.‬‬ ‫‪ ‬כתיבת חוקה ע"י האסיפה המכוננת‪.‬‬ ‫‪ ‬תוקם וועדה כלכלית משותפת לשתי המדינות במטרה להקים איחוד כלכלי‪.‬‬ ‫‪ .3‬על הממשלה הזמנית של שתי המדינות למסור הצהרה לאו"ם שתכלול מספר סעיפים‪:‬‬ ‫‪ ‬התנאים שבהצהרה יחשבו לחוקה ולא ניתן יהיה לסתור אותם‪.‬‬ ‫‪ ‬בשתי המדינות יונהג משטר דמוקרטי‪ :‬חופש דת‪ ,‬שמירה על המקומות הקדושים של‬ ‫כל הדתות‪ ,‬שמירה על ערך החירות והשוויון וכן שמירה על זכויות המיעוט‪.‬‬ ‫‪ .1‬חלוקת שטחי א"י בין שני העמים‪ ,‬תתבצע תוך כדי הבטחת שיתוף פעולה כלכלי בין המדינות‬ ‫שיתבטא בהקמתה של מועצה כלכלית משותפת‪ .‬מכאן גם שמה המלא של החלטה ‪,181‬‬ ‫"תוכנית חלוקה ואיחוד כלכלי"‪.‬‬ ‫מדוע לא התממשה תוכנית החלוקה?‬ ‫ההנהגה הערבית הודיעה לפני הדיון באו"ם כי לא תקבל את תכנית החלוקה‪ .‬הישוב הערבי הגיב‬ ‫בהתנגדות אלימה מייד למחרת קבלת ההחלטה באו"ם וכך החלה למעשה מלחמת העצמאות‪.‬‬ ‫מצב המלחמה לא אפשר לממש את תוכנית החלוקה‪ .‬אולם ההנהגה היהודית שהסכימה‬ ‫לתוכנית‪ ,‬החלה לממש באופן חד צדדי את ההחלטה במקביל למלחמה‪ .‬כאשר עמדו הבריטים‬ ‫לעזוב את הארץ‪ ,‬קבלה הנהגת הישוב היהודי החלטה להכריז על הקמת המדינה היהודית‪,‬‬ ‫מדינת ישראל‪ .‬בהכרזה זו מימש היישוב היהודי את החלטת האו"ם בדבר הקמת מדינת לאום‬ ‫יהודית ריבונית‪.‬‬ ‫הכרזת העצמאות של מדינת ישראל משקפת את רוח הדברים שבהחלטת האו"ם‪:‬‬ ‫היא מממשת את כוונת האו"ם להכיר בריבונות יהודית על חלק משטחי א"י‪.‬‬ ‫היא מתייחסת לאופייה הרצוי של המדינה שתקום‪ ,‬מדינה בעלת משטר דמוקרטי‪ ,‬בהלימה‬ ‫לעקרונות שנקבעו בהחלטה ‪ .‬ומתחייבת לכינון חוקה דמוקרטית‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬בתוכנית החלוקה מוקדש פרק שלם לעניין הגבולות‪ ,‬תוך פירוט מלא של היישובים‬ ‫ונקודות הציון המגדירים את שטחן של שתי המדינות העתידות לקום בשטחי א"י המערבית‪.‬‬ ‫גבולות אלה או אחרים‪ ,‬אינם מוגדרים בהכרזת העצמאות‪.‬‬ ‫הקו הירוק ‪ -‬עם תום המלחמה נחתמו הסכמי שביתת נשק (‪ )1919‬בין מדינת ישראל לשכנותיה‪.‬‬ ‫מדינה ערבית שאמורה הייתה לקום‪ ,‬לא קמה‪ .‬הגבול בין מדינת ישראל לשכנותיה‪ ,‬שורטט‬ ‫בירוק‪ ,‬ולכן זכה לכינוי "הקו הירוק"‪ ,‬גבול זה היה שונה מהגבול שפורט בהחלטת החלוקה‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪13‬‬ ‫השוואה בין תוכנית החלוקה‪ ,‬החלטה ‪ 727‬של האו"ם‪,‬‬ ‫לבין הכרזת העצמאות של מדינת ישראל‬ ‫קריטריונים‬ ‫תוכנית חלוקה ואיחוד כלכלי‬ ‫החלטה ‪727‬‬ ‫סוג המדינה‬ ‫בהחלטה מצויין כי שתי המדינות תהיינה‬ ‫מדינות לאום‪.‬‬ ‫יש לגיטימציה לעליה יהודית חופשית למדינה‪.‬‬ ‫בהתאם לכך בהכרזה נקבע כי המדינה תהיה‬ ‫מדינה יהודית = מדינת לאום‪.‬‬ ‫בהתאם לכך נקבע בהכרזה כי המדינה תהייה‬ ‫פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות‪.‬‬ ‫בהחלטה נקבע כי המשטר בשתי המדינות‬ ‫יהיה דמוקרטי‪.‬‬ ‫בהתאם לכך נקבע בהכרזה כי אופייה של‬ ‫המדינה יהיה יהודי והודגשו בה מאפיינים של‬ ‫משטר דמוקרטי‪.‬‬ ‫בהתאם להחלטת האו"ם מובטח בהכרזה לקיים‬ ‫בחירות דמוקרטיות למוסדות השלטון השונים‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הבטחה לקיים הפרדת רשויות‪.‬‬ ‫אפשרות‬ ‫לעלייה‬ ‫יהודית‬ ‫אופי‬ ‫המשטר‬ ‫רשויות‬ ‫שלטון‬ ‫‪.1‬כל מדינה תקיים‪ ,‬בחירות לאסיפה מכוננת‪.‬‬ ‫‪.2‬בכל מדינה יבחר מוסד מחוקק‪.‬‬ ‫‪.3‬תבחר ממשלה זמנית במקום מועצת‬ ‫הממשלה הזמנית בבחירות כלליות‬ ‫וחשאיות‪.‬‬ ‫כל מדינה תעבד קונסטיטוציה (חוקה)‬ ‫דמוקרטית למדינתה‪.‬‬ ‫זכויות אדם‬ ‫אזרח‬ ‫זכויות שוות ללא אפליה בעניינים אזרחיים‪,‬‬ ‫מדיניים‪ ,‬כלכליים ודתיים‪.‬‬ ‫חירויות יסוד כגון‪ :‬חופש הדת‪ ,‬שפה‪ ,‬חינוך‬ ‫ומצפון‪.‬‬ ‫הזכות של כל מיעוט לקיים את בתי הספר שלו‬ ‫ולחנך בשפתו‪.‬‬ ‫חוקה‬ ‫זכויות‬ ‫המיעוט‬ ‫ההחלטה קבעה כי בין המדינות יהיה שיתוף‬ ‫שיתוף‪-‬‬ ‫פעולה כלכלי פעולה כלכלי‪:‬‬ ‫מטבע משותף‪,‬רכבות‪ ,‬נמלים‪ ,‬כבישים‬ ‫משותפים‪ ,‬ופיתוח כלכלי משותף‪.‬‬ ‫מקומות קדושים ‪,‬בנינים ומקומות דתיים‬ ‫התייחסות‬ ‫יישמרו‪ .‬לא תורשה שום פעולה שתוכל באיזה‬ ‫למקומות‬ ‫שהוא אופן לפגום בצביונם המקודש‪.‬‬ ‫הקדושים‬ ‫חלקה השני של ההחלטה עוסק בפירוט מלא‬ ‫גבולות‬ ‫גבולות המדינות‪.‬‬ ‫בהחלטה נקבע כי העיר ירושלים תוקם כגוף‬ ‫ירושלים‬ ‫נפרד תחת משטר בינלאומי מיוחד והיא תנוהל‬ ‫ע"י האו"ם‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫הכרזת העצמאות של מדינת ישראל‬ ‫בהתאם לכך ישנה הבטחה בהכרזה לחקיקת‬ ‫חוקה ע"י האסיפה המכוננת ‪" -‬בהתאם לחוקה‬ ‫שתיקבע על‪-‬ידי האסיפה המכוננת הנבחרת"‪.‬‬ ‫בהתאם לכך הובטח בהכרזת העצמאות קיום‬ ‫שוויון מדיני וחברתי ללא הבדל דת גזע ומין‪.‬‬ ‫הובטחו חירויות שונות‪ ,‬כחופש מצפון‪ ,‬דת‪ ,‬לשון‬ ‫וחינוך‪.‬‬ ‫בהתאם לכך ההכרזה מבטיחה זכות לחופש‬ ‫דת‪,‬לשון חינוך ותרבות‪.‬‬ ‫והקמת נציגות מתאימה בכל מוסדות השלטון על‬ ‫בסיס אזרחות מלאה ושווה‪.‬‬ ‫בהתאם להחלטה בהכרזה יש התייחסות לאיחוד‬ ‫הכלכלי ולצורך בשיתוף פעולה ובקידום האחדות‬ ‫הכלכלית‪ ,‬אך אין פירוט כיצד שיתוף הפעולה‬ ‫הכלכלי יתבצע‪.‬‬ ‫בהתאם לכך בהכרזה ישנה התחייבות לשמירה‬ ‫על המקומות הקדושים לכל הדתות‪.‬‬ ‫בניגוד להחלטה בהכרזה אין התייחסות לגבולות‬ ‫המדינה‪.‬‬ ‫בניגוד להחלטה בהכרזה אין התייחסות לעיר‬ ‫ירושלים כעיר הבירה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫נקודות הדמיון‪ :‬בשני המסמכים מדובר על מדינות לאום‪ ,‬המחויבות בבחירות דמוקרטיות ‪,‬‬ ‫חקיקת חוקה ‪ ,‬בחירת רשויות שלטון והפרדת רשויות‪ ,‬שמירה על מקומות קדושים ושמירה על‬ ‫זכויות אדם אזרח ומיעוט‪ .‬כלומר מדובר במדינות בעלות אופי דמוקרטי‪ .‬בהכרזה מוזכרת גם‬ ‫האחדות הכלכלית בהתאם להחלטת האו"ם‪.‬‬ ‫נקודות השוני‪ :‬גבולות‪ ,‬ירושלים ואיחוד כלכלי משותף (מוזכר בהכרזה‪ ,‬אך לא מפורט)‪.‬‬ ‫הכרזת העצמאות ותוכנית החלוקה‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‪:‬‬ ‫הציגו נקודת דמיון אחת ונקודת שוני אחת בין התוכן של הכרזת העצמאות לבין התוכן של‬ ‫תוכנית החלוקה (החלטה ‪ 181‬של האו"ם)‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫נקודות דמיון‪:‬‬ ‫א‪ .‬בשני המסמכים מצוין כי המדינות יכוננו חוקה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בשני המסמכים מובטחות זכויות המיעוטים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בשני המסמכים המשטר יהיה דמוקרטי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בשני המסמכים מדובר במדינות לאום‪.‬‬ ‫ה‪ .‬בשני המסמכים יש התחייבות לשמירה על המקומות הקדושים‪.‬‬ ‫נקודות שוני‪:‬‬ ‫א‪ .‬גבולות – תוכנית החלוקה מגדירה את גבולות המדינה‪.‬‬ ‫בהכרזת העצמאות אין התייחסות לגבולות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ירושלים – בתוכנית החלוקה ירושלים תתקיים תחת שלטון בינלאומי בחסות האו"ם‪.‬‬ ‫בהכרזת העצמאות אין התייחסות לעיר ירושלים‪.‬‬ ‫הכרזת העצמאות ותוכנית החלוקה ‪ -‬שאלות בגרות‬ ‫‪ .1‬הציגו שלושה נימוקים להקמתה של מדינת ישראל על פי המבוא להכרזת העצמאות‪.‬‬ ‫‪ .2‬הסבירו את ההוראות המעשיות שנקבעו בהכרזה על הקמת המדינה‪.‬‬ ‫‪ .3‬הסבירו את הלגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית על פי ההכרזה‪.‬‬ ‫בססו את תשובתכם על הכתוב בהכרזה‪.‬‬ ‫‪ .1‬הציגו שלושה נימוקים לחשיבותה של ההכרזה‪.‬‬ ‫‪ .5‬הציגו את חלקיה של ההכרזה והסבירו את תוכנו של כל חלק‪.‬‬ ‫‪ .1‬ההכרזה כוללת קריאות אל ארבעה גורמים‪ :‬ציינו את ארבעת הגורמים ואת תוכן הפניות אליהם‪.‬‬ ‫‪" .2‬בהכרזת עצמאות מצוינת הכרתם של גופים בין לאומיים בזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית"‪.‬‬ ‫הציגו הוכחות לכך מן ההכרזה‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ .8‬ציינו את עקרונותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל על פי ההכרזה‪.‬‬ ‫‪ .9‬הסבירו מהו מעמדם של המיעוטים החיים במדינת ישראל לפי ההכרזה‪ .‬נמקו על סמך ההכרזה‪.‬‬ ‫‪ .11‬בג"ץ הורה לממשלה לשקול מינוי חבר ערבי נוסף למועצת מקרקעי ישראל‪ .‬המועצה היא הגוף הקובע‬ ‫את המדיניות הקרקעית שלפיה ינוהלו אדמות המדינה והיא המפקחת על פעולתו של מינהל מקרקעי‬ ‫ישראל ומאשרת את תקציבו‪ .‬שופטי בג"ץ קבעו עוד שיש לעודד קבלת ערבים רבים יותר לשירות‬ ‫הציבורי‪ /‬הממלכתי‪ .‬קביעה זו מתייחסת לעובדה שבני המיעוט הערבי מהווים ‪ 21%‬מאוכלוסיית‬ ‫המדינה‪ ,‬אך שיעור המו עסקים מקרבם בשירות הציבורי קטן יחסית לשיעורם באוכלוסייה‪.‬‬ ‫ציינו והציגו את עמדת מייסדי המדינה בשאלת היחס למיעוטים כפי שהיא באה לידי ביטוי במגילת‬ ‫העצמאות‪.‬‬ ‫הסבירו האם עמדה זו תואמת את החלטת שופטי בג"ץ בעניין כפי שהיא באה לידי ביטוי בקטע‪.‬‬ ‫‪ .11‬הציגו מהם "גבולות החלוקה" והסבירו מדוע אין התייחסות לגבולות אלו בהכרזת העצמאות‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪16‬‬ ‫לאום ומדינות לאום‬ ‫בהכרזת העצמאות נקבע כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית ומדינת העם היהודי‪ ,‬כלומר‪:‬‬ ‫מדינת לאום יהודית‪.‬‬ ‫יסודות למדינה ריבונית‬ ‫מדינה ריבונית היא יחידה ארגונית בה מתקיימים ארבעה תנאים‪ ,‬שכל אחד מהם הוא תנאי‬ ‫הכרחי לקיומה‪ ,‬אך לא תנאי מספיק‪.‬‬ ‫טריטוריה – שטח מדינה בגבולות מוגדרים‪ ,‬כולל ים ואויר‪ .‬טריטוריה של מדינה לא חייבת‬ ‫להיות רצופה ויכולה לכלול למשל איים שונים‪.‬‬ ‫אוכלוסייה – אוכלוסיית המדינה מורכבת ברובה מציבור אזרחים בעלי זכויות וחובות אזרחיות‬ ‫ופוליטיות‪ ,‬וממיעוט קטן של תושבים שאינם אזרחיה‪ .‬כל מדינה קובעת בחוקיה מי זכאי‬ ‫לקבל אזרחות‪ ,‬ומה הזכויות והחובות החברתיות והפוליטיות של האזרחים‪.‬‬ ‫שלטון – גוף השולט על הטריטוריה והאוכלוסייה באמצעות מוסדותיו‪.‬‬ ‫עצמאות – (ריבונות) המדינה חופשית לנהל את ענייני הפנים והחוץ שלה‪ ,‬ללא התערבות‬ ‫מדינה אחרת‪ .‬לגודל השטח או האוכלוסייה אין השפעה על הריבונות‪ ,‬למשל‪ ,‬מדינת‬ ‫הוותיקן שוכנת בלב העיר רומא והיא מדינה ריבונית לכל דבר‪.‬‬ ‫ארבעת היסודות הנ"ל‪ ,‬הם התנאים הבסיסיים אך לא מספיקים להיווצרותה של מדינה‪.‬‬ ‫לאחר שנוצרו תנאים אלה‪ ,‬יש צורך גם ב ‪:‬‬ ‫הכרה בין לאומית‪ ,‬הכרה הנותנת תוקף חוקי לקיומה של המדינה‪.‬‬ ‫הכרה בין לאומית היא הסכמה של מדינות אחרות להקמתה של מדינה ולהכרה בה כמדינה‬ ‫ריבונית‪ .‬משמעות ההכרה היא שהמדינות מכבדות את ריבונותה של המדינה החדשה‬ ‫ומצפות ממנה לנהוג כך לגביהן‪ .‬לרוב‪ ,‬ההכרה הבין לאומית באה לידי ביטוי בפועל‬ ‫באמצעות החלטה של המדינות הוותיקות החברות באו"ם‪ ,‬להסכים להקמתה של מדינה‬ ‫חדשה ולהכיר בה‪.‬‬ ‫לאום וקבוצה אתנית‬ ‫מה שמבדיל בין קבוצה אתנית ללאום זו השאיפה להגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית‪.‬‬ ‫(הגדרה עצמית‪ :‬מושג שמשמעותו מתן אפשרות לעם או לאוכלוסייה מקומית להחליט באופן‬ ‫חופשי ובלא התערבות חיצונית על אופי השלטון הרצוי להם ועל האופן שבו הוא יתממש‪).‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪17‬‬ ‫קבוצה אתנית‪ :‬קבוצה שלכל חבריה יש מספר יסודות משותפים‪ ,‬שאינם פרי בחירה‪ ,‬כמו למשל‪:‬‬ ‫הסטורה‪ ,‬שפה‪ ,‬דת‪ ,‬מוצא‪ ,‬מנהגים‪ ,‬תרבות‪(.‬השד מת)‪ ...‬זהו מכנה משותף אליו חברי‬ ‫הקבוצה נולדים‪ .‬קבוצה זו אינה שואפת להגדרה עצמית‪( .‬למשל הצ'רקסים והדרוזים בישראל)‪.‬‬ ‫לאום‪ :‬קבוצה השואפת להגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית‪ ,‬בזיקה (קשר) לטריטוריה‬ ‫מסוימת‪ .‬לקבוצת הלאום יש מכנה משותף שמאחד ומייחד אותו מהקבוצות האחרות‪ .‬המכנה‬ ‫המשותף יכול להיות מכנה שאינו פרי בחירה‪ ,‬לאום אתני‪ .‬והמכנה יכול להיות מכנה נבחר‬ ‫כאידיאולוגיה וערכים‪ ,‬לאום פוליטי‪.‬‬ ‫קבוצה אתנית ‪ +‬שאיפה להגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית = לאום‬ ‫לאומיות אתנית ופוליטית‬ ‫לאומיות אתנית‪ :‬כאשר התגבשות הלאום והגדרת זהותו מתבססות על יסודות שאינם ניתנים‬ ‫לבחירה‪ ,‬כמו היסטוריה‪ ,‬שפה ומוצא משותף‪.‬‬ ‫לאומיות פוליטית‪ :‬כאשר התגבשות הלאום והגדרת זהותו מתבססות על יסודות הניתנים‬ ‫לבחירה‪ ,‬כמו ערכים ואידיאולוגיה‪ ,‬ופחות על יסודות אתניים‪.‬‬ ‫סוגים שונים של מדינות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדינת לאום הומוגנית‪ :‬מדינה הכוללת לאום אחד‪ ,‬או שהמיעוט הקיים בה הוא זעיר‬ ‫מבחינה מספרית‪ .‬למשל‪ :‬יפן או פורטוגל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדינת לאום הכוללת רוב לאומי אחד וקבוצת מיעוט אחת או יותר‪( :‬הדגם הנפוץ)‪.‬‬ ‫למשל‪ :‬איטליה שיש בה רוב לאומי איטלקי ומיעוט לאומי אוסטרי‪ ,‬קנדה שיש בה רוב קנדי‬ ‫אנגלי ומיעוט קנדי צרפתי‪ ,‬בריטניה שיש בה רוב אנגלי ומיעוט אירי‪ ,‬וולשי וסקוטי‪ ,‬וישראל‬ ‫שיש בה רוב יהודי ומיעוטים ערבים ודרוזים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדינה דו לאומית‪ :‬מדינה דו לאומית‪ :‬שייכת לשני לאומים שונים‪ .‬למשל‪ :‬בלגיה שיש בה‬ ‫וולונים דוברי צרפתית ופלמים דוברי הולנדית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדינה רב לאומית‪ :‬שייכת למספר רב של עמים‪ .‬למשל‪ :‬שוויץ שיש בה מספר לאומיים‬ ‫החיים בקנטונים עצמאיים (מחוזות אוטונומיים)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדינת כלל אזרחיה‪ :‬מדינת דמוקרטית השייכת לכלל אזרחיה‪ ,‬ואינה מזוהה עם לאום‬ ‫מסוים‪ .‬המכנה המשותף של האזרחים הוא ההזדהות הפוליטית עם המדינה ועם ערכיה‬ ‫הדמוקרטיים‪ .‬במדינה זו אין חשיבות להשתייכות האתנית של האזרח‪ ,‬היא שייכת לכל‬ ‫אזרחיה באופן שווה ללא קשר למוצאם‪ .‬המדינה לא מעדיפה או מקדמת קבוצה אתנית‬ ‫מסוימת‪ .‬בדר"כ מדינת מהגרים כארה"ב ואוסטרליה‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪18‬‬ ‫לאום ומדינת לאום‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‪:‬‬ ‫שאלת ידע מורכבת‪:‬‬ ‫הציגו מהי לאומיות אתנית‪ .‬הסבירו כיצד סוג זה של לאומיות בא לידי ביטוי בהכרזת העצמאות‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫הצג‪ :‬לאומיות אתנית היא כאשר קבוצת אנשים שיש לה מאפיינים שיוכיים שאינם ניתנים לבחירה‬ ‫כמוצא ודת‪ ,‬השואפת למדינה ריבונית‪.‬‬ ‫הסבר‪ :‬בהכרזת העצמאות יש מספר ביטויים המצביעים על לאומיות אתנית‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫‪ ‬בהכרזה נאמר כי המדינה תהייה פתוחה לעליה יהודית וקיבוץ גלויות‪ .‬משמעות הדבר‬ ‫היא שמדינת ישראל קמה למען העם היהודי‪.‬‬ ‫‪ ‬ההכרזה מדברת על זכותו הטבעית של העם היהודי למדינה‪ ,‬ופונה ליהודי התפוצות‬ ‫לעלות ולהתיישב בארץ‪.‬‬ ‫‪ ‬שם המדינה‪" ,‬ישראל" כשם יעקוב אבינו‪.‬‬ ‫לאום ומדינת לאום – שאלות בגרות‬ ‫‪ .7‬הסבירו את ההבדל בין מדינת כלל אזרחיה לבין מדינת לאום והציגו דוגמה לכל אחת מהן‪.‬‬ ‫‪ .0‬הסבירו את המונחים קבוצה אתנית ולאום ואת ההבדלים ביניהם‪.‬‬ ‫‪ .3‬ציינו והציגו את ארבעת התנאים לקיומה של מדינה ריבונית‪.‬‬ ‫‪ .2‬ציינו והציגו מהי לאומיות אתנית והדגימו שתי מדינות שהתגבשו על בסיס לאומיות אתנית‪.‬‬ ‫‪ .4‬מתחת לקרקעית הים‪ ,‬סמוך לאחד מחופי הארץ‪ ,‬התגלה מאגר גדול של גז טבעי‪ .‬חברה‬ ‫אירופאית החלה בהכנות לקידוח כדי להפיק גז במקום‪ .‬בתגובה הודיע משרד התשתיות שמאחר‬ ‫והמאגר נמצא בתחומי מדינת ישראל‪ ,‬הזכות לקדוח במקום ולהפיק גז מהמאגר תינתן לחברה‬ ‫ישראלית ולא לחברה מחו"ל‪.‬‬ ‫ציינו והציגו תנאי אחד לקיום מדינה‪ ,‬שבא לידי ביטוי בהודעה של משרד התשתיות‪.‬‬ ‫הסבירו כיצד התנאי שהצגתם בא לידי ביטוי בקטע‪.‬‬ ‫‪ .4‬בעשור האחרון התנהל מאבק בסרביה בין הרוב הסרבי ששולט במדינה‪ ,‬שהוא נוצרי ודובר‬ ‫סרבית‪ ,‬לבין תושבי חבל קוסובו‪ ,‬שמרביתם מוסלמים דוברי השפה האלבנית‪ .‬תושבי קוסובו‬ ‫הכריזו על הקמת מדינה עצמאית כדי לממש את הלאומיות שלהם‪ .‬שלטונות סרביה הודיעו שהם‬ ‫מתנגדים להקמת המדינה בקוסובו בטענה שמעשה זה יערער את היציבות באזור‪ .‬לכן הם‬ ‫מציעים לתושבי קוסובו להסתפק באוטונומיה‪ ,‬שתאפשר להם לנהל את ענייני החבל באופן‬ ‫עצמאי‪.‬‬ ‫ציינו והציגו איזו סוג של לאומיות מבטא המאבק לעצמאותה של קוסובו‪.‬‬ ‫הסבירו תשובותיכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪19‬‬ ‫מדינת ישראל‪ :‬גישות שונות‬ ‫בהכרזת העצמאות נאמר‪" :‬אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪ ,‬היא מדינת‬ ‫ישראל"‪.‬‬ ‫בחברה הישראלית יש גישות שונות למשמעות "מדינה יהודית"‪ .‬כול אחת מהגישות מבקשת להגדיר‬ ‫את אופייה של המדינה‪ ,‬באופן התואם את הערכים של תומכי הגישה‪.‬‬ ‫את הגישות השונות ניתן להציג על גבי רצף‪ .‬בקצה אחד תהיה גישת מדינת התורה – מדינת הלכה‪.‬‬ ‫על פי גישה זו‪ ,‬מדינת ישראל צריכה להיות מדינה יהודית דתית בלבד‪ .‬בקצה השני תהיה הגישה של‬ ‫מדינת כלל אזרחיה‪.‬‬ ‫הגישות עוסקות בנושאים‪ :‬דמוקרטיה‪ ,‬יהדות וציונות בהקשר לאופי של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫תרשים רצף הגישות‪:‬‬ ‫מדינת‬ ‫מדינה‬ ‫מדינת‬ ‫מדינת‬ ‫מדינת‬ ‫מדינת‬ ‫התורה‬ ‫דתית‬ ‫לאום‬ ‫העם‬ ‫היהודים‬ ‫כל‬ ‫לאומית‬ ‫יהודית‬ ‫היהודי‬ ‫אזרחיה‬ ‫תרבותית‬ ‫מדינה יהודית‬ ‫מדינה ציונית‬ ‫מדינה דמוקרטית‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪20‬‬ ‫הגישות השונות‪:‬‬ ‫‪ .7‬מדינה יהודית – מדינת התורה‬ ‫גישה זו מזוהה עם היהדות החרדית‪ ,‬שרוצה שהמדינה תהיה יהודית דתית‪ ,‬תקום כחלק‬ ‫מתהליך הגאולה המשיחי (תהליך שבו המשיח מגיע ומוביל את היהודים מהגולה לארץ ישראל)‪,‬‬ ‫ותפעל על פי חוקי התורה‪ .‬אזרחיה היהודים של מדינה זו יחיו על פי מצוות התורה ויקיימו את כל‬ ‫מצוות התורה‪ .‬ההנהגה השולטת במדינה תהיה הנהגה דתית שתוסמך לתפקידה על פי כללי‬ ‫ההלכה‪( .‬הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג)‪.‬‬ ‫רוב הציבור החרדי המאמין בגישה זו לא מקבל את הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‬ ‫מכיוון שהמדינה הוקמה על ידי התנועה הציונית ולא על ידי המשיח וחוקיה הם לא החוקים של‬ ‫ההלכה היהודית‪ .‬על פי תפיסתם‪ ,‬העם היהודי צריך לחכות למשיח בגולה ואסור לו לקחת את‬ ‫גורלו בידו ולשאוף לעצמאות‪.‬‬ ‫בקרב הציבור החרדי יש קבוצות שונות‪ .‬חלקן מכירות במדינת ישראל‪ ,‬משתתפות בחיים‬ ‫הפוליטיים‪ ,‬ומנסות לקרב את מדינת ישראל לרוח ההלכה על ידי חקיקת חוקים‪ .‬יש מיעוט של‬ ‫קבוצות קיצוניות‪ ,‬כמו העדה החרדית‪ ,‬נטורי קרתא וחסידי סאטמר שאינן מכירות כלל במדינת‬ ‫ישראל‪ .‬זוהי גישה יהודית‪ ,‬לא ציונית ולא דמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ .0‬מדינה יהודית – מדינה דתית לאומית‬ ‫גם על פי גישה זו (שבה מחזיקים הדתיים הלאומיים) המדינה היהודית צריכה להיות מדינת‬ ‫התורה‪ .‬ההבדל הוא‪ ,‬שבגישה זו מדובר בשאיפה אידיאלית‪ .‬על פי גישה זו מדינת ישראל היא‬ ‫ראשית הגאולה‪ ,‬כלומר‪ :‬הקמת המדינה היא מעשה דתי‪ ,‬צעד ראשון לקראת גאולה משיחית‪.‬‬ ‫על פי גישה זו בחיים הציבוריים של המדינה היהודית יש מקום מרכזי להלכה היהודית‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫שמירת שבת בציבור‪ ,‬שמירת כשרות במוסדות ציבוריים ובצבא‪ ,‬וכן נישואין וגירושין על פי חוקי‬ ‫ההלכה‪ .‬על פי התומכים בגישה זו חשוב שהחוקים והפסיקות במדינה יתבססו על המשפט‬ ‫העברי‪ .‬גישה יהודית‪ ,‬ציונית ודמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ .3‬מדינה יהודית – מדינת לאום יהודית תרבותית‪.‬‬ ‫על פי גישה זו‪ ,‬מדינה יהודית היא מדינה ציונית‪ ,‬המתבססת על המסורת‪ ,‬התרבותית ומהמורשת‬ ‫היהודית‪ .‬ניתן לאמר שמדינת ישראל היא מדינה חילונית השואפת להנחיל את ערכי היהדות‪.‬‬ ‫בין התומכים בגישה זו אין הסכמה על השאלה על פי אילו ערכים יהודיים יתחנכו הדורות הבאים‪.‬‬ ‫כל אחד בוחר מהמסורת‪ ,‬הדת‪ ,‬ההיסטוריה והמורשת היהודית את הערכים‪ ,‬המנהגים והמסורות‬ ‫המקובלים עליו‪ .‬גישה יהודית‪ ,‬ציונית ודמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ .2‬מדינה יהודית – מדינת העם היהודי‪.‬‬ ‫גישה זו מדגישה שמדינת ישראל היא מדינתם של כל היהודים‪ .‬מדינת ישראל‪ ,‬על פי התומכים‬ ‫בגישה זו‪ ,‬מהווה מוקד שאיתו מזדהים מבחינה לאומית ורגשית היהודים החיים בתפוצות‪.‬‬ ‫המדינה מטפחת מערכת קשרים עם יהודי התפוצות‪ .‬העובדה שמדינת ישראל היא מדינת העם‬ ‫היהודי באה לידי ביטוי בסמלים‪ ,‬במוסדות יהודיים ובחקיקה ייחודית‪ ,‬לדוגמה חוק השבות‪.‬‬ ‫גישה יהודית‪ ,‬ציונית ודמוקרטית‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪21‬‬ ‫‪ .4‬מדינה יהודית – מדינת היהודים‬ ‫על פי גישה זו‪ ,‬מדינה יהודית היא מדינה ציונית‪ .‬התומכים בגישה זו מדגישים את חשיבות הרוב‬ ‫היהודי במדינה שישלוט בה‪ .‬חוק השבות‪ ,‬המאפשר לכל יהודי לעלות לישראל‪ ,‬יסייע להבטחת‬ ‫רוב יהודי ושלטון יהודי בארץ‪ .‬גישה יהודית‪ ,‬ציונית ודמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ .4‬מדינת ישראל – מדינת כלל אזרחיה‬ ‫גישה זו לא מעוניינת לראות במדינת ישראל מדינה יהודית או ציונית‪ .‬על פי גישה זו‪ ,‬מדינת‬ ‫ישראל צריכה להיות מדינה דמוקרטית השייכת לכלל אזרחיה‪ ,‬מדינה שהזהות הלאומית בה היא‬ ‫זהות פוליטית ישראלית‪ ,‬וערכיה – דמוקרטיים‪ .‬על פי גישה זו‪ ,‬המדינה לא תהיה מדינת לאום‬ ‫יהודית‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא תהיה מזוהה עם הלאום היהודי בלבד‪.‬‬ ‫בין התומכים בגישה זו יש יהודים וערבים שחושבים שמדינת ישראל צריכה להיות מדינת כלל‬ ‫אזרחיה‪ ,‬שתכיר בייחודיות התרבותית של שתי קבוצות הלאום – יהודים וערבים‪ .‬כך‬ ‫למשל‪ ,‬חוקי המדינה והמערכת המשפטית יהיו משותפים לכלל האזרחים‪ ,‬אבל מערכות‬ ‫החינוך יהיו נפרדות וכל לאום יכול ללמד את המורשת המיוחדת שלו‪.‬‬ ‫זוהי גישה דמוקרטית‪ ,‬לא יהודית ולא ציונית‪.‬‬ ‫מדינת ישראל גישות שונות‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‪:‬‬ ‫קראו את הקטע וענו על השאלות‪:‬‬ ‫תוכנית ההתנתקות‬ ‫תוכנית ההתנתקות מעוררת ויכוח ציבורי‪ .‬באחד הדיונים התבטא חבר כנסת ואמר ‪" :‬לא ייתכן‬ ‫שנמסור חבל ארץ ששייך לארץ ישראל השלמה‪ ,‬נחלת אבות השייכת לנו עוד מימי התנ"ך‪ .‬ארץ‬ ‫הקודש היא הארץ שבה קבורים אבותינו‪ ,‬שעליה נלחמו בחירוף נפש‪ .‬כל אדם במדינת ישראל‬ ‫צריך להרגיש בימים אלה פגיעה בשורשים העמוקים ביותר של העם היהודי‪ .‬אני רואה את‬ ‫ההתנגדות להתנתקות כקיום מצווה דתית‪".‬‬ ‫חבר כנסת אחר‪ ,‬תקף אותו ואמר‪ " :‬כישראלים‪ ,‬צריכים לעמוד לנגד עינינו ערכים משותפים כמו‬ ‫שמירה על הדמוקרטיה וכינון שלום עם שכנינו‪ .‬מזמן כבר לא מאחדים אותנו סממנים דתיים או‬ ‫לאומיים‪ .‬יש לשאוף לחיזוק הישראליות – זו שאינה מזוהה עם קבוצה זו או אחרת‪ ,‬זו שיוצרת‬ ‫שוויון בין כולם"‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את הגישה לאופייה היהודי הרצוי של מדינת ישראל הבאה לידי ביטוי בקטע בדבריו‬ ‫של חבר הכנסת הראשון‪.‬‬ ‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את הגישה לאופייה היהודי הרצוי של מדינת ישראל הבאה לידי ביטוי בקטע בדבריו‬ ‫של חבר הכנסת השני‪.‬‬ ‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪22‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫א‪ .‬ציון‪ :‬מדינה דתית לאומית‪.‬‬ ‫הצגה‪ :‬מדינה דתית שבה יש להלכה מקום מרכזי במסגרת החיים הציבוריים‪ .‬הדבר מתבטא‬ ‫בשילוב של חוקי התורה והמשפט העברי בחוקי המדינה ומנהגיה‪.‬‬ ‫הסבר על פי הטקסט‪ :‬בקטע מסופר כי חבר הכנסת הראשון מתנגד לתוכנית ההתנתקות‪ ,‬מזדהה‬ ‫עם ערכיה היהודיים של המדינה‪ ,‬ורואה בשמירה על א"י השלמה‪ ,‬מצווה דתית‪" .‬לא ייתכן‬ ‫שנמסור חבל ארץ ששייך לארץ ישראל השלמה‪ ...‬אני רואה את ההתנגדות להתנתקות כקיום‬ ‫מצווה דתית"‪ .‬מכאן ניתן להבין כי חבר הכנסת הנ"ל‪ ,‬תומך בגישה של מדינה דתית לאומית‪.‬‬ ‫גישה המבקשת להנחיל את ההלכה והמצוות הדתיות בציבור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציון‪ :‬מדינת כלל אזרחיה‪.‬‬ ‫הצגה‪ :‬מדינה חילונית המזוהה עם כל האזרחים ולא עם קבוצה אתנית מסוימת‪ .‬מדינה דמוקרטית‬ ‫המחויבת לשוויון זכויות מלא לכל אזרחיה‪.‬‬ ‫הסבר על פי הטקסט‪ :‬בקטע מסופר כי חבר הכנסת השני‪ ,‬מתנגד לזיהוי של המדינה עם דת או‬ ‫עם לאום מסוים‪ ,‬ומדגיש את חשיבות השוויון והערכים המשותפים לכלל האזרחים‪" .‬כישראלים‬ ‫צריכים לעמוד לנגד עינינו ערכים משותפים כמו שמירה על הדמוקרטיה וכינון שלום עם שכנינו‪.‬‬ ‫מזמן כבר לא מאחדים אותנו סממנים דתיים או לאומיים‪ .‬יש לשאוף לחיזוק הישראליות – זו‬ ‫שאינה מזוהה עם קבוצה זו או אחרת‪ ,‬זו שיוצרת שוויון בין כולם"‪ .‬מכאן ניתן להבין כי חבר כנסת‬ ‫זה‪ ,‬תומך בגישת מדינת ישראל מדינת כלל אזרחיה‪.‬‬ ‫מדינת ישראל גישות שונות – שאלות בגרות‬ ‫‪ .1‬הציגו שתי תפיסות שונות ליחסי דת ומדינה כפי שהן באות לידי ביטוי בשתי גישות שונות לאופייה‬ ‫של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ .2‬הציגו מאפיין אחד דומה ומאפיין אחד שונה לגישות מדינת התורה ומדינה דתית לאומית‪.‬‬ ‫‪ .3‬הסבירו מאפיין אחד ייחודי של הגישה ‪" :‬מדינת ישראל – מדינת כל אזרחיה‪".‬‬ ‫הציגו מאפיין אחד המשותף לגישה זו ולחלק מהגישות האחרות בנוגע לאופייה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ .1‬קראו את הקטע הבא וענו על השאלות שאחריו‪.‬‬ ‫"תפיסתי בנוגע למדינה יהודית ודמוקרטית שמה דגש על קיומו של רוב יהודי שעבורו התנ"ך הוא נר‬ ‫לרגליו‪ .‬התנ"ך הוא ספר הספרים ועל ברכיו יש לחנך כל עולל‪ .‬במדינה כזו יש לשפוט על פי המשפט‬ ‫העברי כל אדם‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬אינני פוסל מתן שוויון זכויות לקבוצות הלא יהודיות במדינה‪ ,‬ומוכן לאפשר להן ליהנות מכל‬ ‫אחת מהזכויות המייחדות אותן‪ .‬למרות קיומן של קבוצות אלו במדינה לא אתן יד לחיסול המדינה‬ ‫כיהודית‪".‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את הגישה של הכותב לאופייה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את הגישה לאופייה של מדינת ישראל שכותב הקטע שולל‪.‬‬ ‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪23‬‬ ‫מאפייניה של ישראל כמדינה יהודית‬ ‫מאפייניה של ישראל כמדינה יהודית מתבטאים בסמלים‪ ,‬מוסדות‪ ,‬חוקים והסדר הסטאטוס קוו‪.‬‬ ‫א‪ .‬סמלי המדינה – ביטוי למדינה יהודית‬ ‫סמלי המדינה מייצגים את ערכי המדינה ועוזרים באיחוד אזרחי המדינה‪ .‬הסמלים מייצגים את‬ ‫המדינה ומבטאים את ריבונותה‪ .‬סמלי מדינת ישראל מקורם במורשת היהודית‪.‬‬ ‫‪ .7‬הדגל‬ ‫הדגל של התנועה הציונית נקבע כדגל ישראל‪ .‬צבעי הדגל – תכלת ולבן‪ ,‬נקבעו על פי צבעי‬ ‫הטלית‪ .‬אלו הם גם צבעי בגדיו של הכוהן הגדול על פי התנ"ך‪ .‬הלבן מסמל קדושה וטוהרה‪ .‬מגן‬ ‫הדוד הוא סמל יהודי מסורתי‪ ,‬המופיע בספרים של הקהילות היהודיות מאז המאה ה‪.11 -‬‬ ‫‪ .0‬סמל המדינה – מנורה וענפי זית‬ ‫מנורת בית המקדש‪ ,‬כפי שהיא מופיעה על שער טיטוס ברומא‪ ,‬נקבעה כסמל המדינה‪ .‬המנורה‬ ‫הייתה אחד מכלי הקודש במשכן והעם שמר עליה במסעו במדבר ובמלחמות בארץ ישראל‪.‬‬ ‫המנורה שימשה בעבודת הקודש בשני בתי המקדש‪ ,‬עד שנפלה לידי טיטוס עם כיבוש ארץ‬ ‫ישראל וחורבן בית שני‪ .‬מאז החלה המנורה לסמל את התקווה והכמיהה לבניית בית המקדש‬ ‫בשלישית‪ .‬לכן נבחרה המנורה לסמל את עצמאות עם ישראל היושב במדינת ישראל המודרנית‪.‬‬ ‫‪ .3‬ההמנון – התקווה‪.‬‬ ‫"הַ תִּ קְ ו ָה" הוא המנונה הלאומי של מדינת ישראל‪ ,‬ובעבר המנונה של התנועה הציונית‪ .‬במקור‬ ‫נקרא השיר "תקוותינו" והוא נכתב ע"י נפתלי הרץ אימבר בשנת ‪ ,1828‬עת ביקר אימבר בארץ‬ ‫ישראל‪ .‬הלחן לקוח משיר עם רומני‪.‬‬ ‫התקווה‪ ,‬מבטאת את הכמיהה לציון והרצון במדינה ריבונית בארץ ישראל‪ .‬במהלך השנים היו‬ ‫שערערו על מעמדו של השיר כהמנון הלאומי והציעו אפשרויות אחרות במקומו‪ .‬הנימוקים לערעור‬ ‫היו‪ :‬המילים אינן לקוחות מהתנ"ך‪ ,‬המחבר הוא משורר אלמוני ולא מכובד ועדיף לבחור במשורר‬ ‫בעל מעמד יותר לאומי כמו ביאליק‪ ,‬הלחן מועתק ממספר מקורות ואינו ישראלי מקורי‪ ,‬וההמנון‬ ‫לא מייצג את אזרחי ישראל שאינם יהודים‪.‬‬ ‫אחת ההצעות‪ ,‬בשנת ‪ ,1918‬להמנון אחר שיחליף את "התקווה" היה השיר "ירושלים של זהב"‬ ‫של נעמי שמר‪ .‬בשנת ‪ 1998‬עלתה בכנסת הצעה להוסיף בתים להמנון שייצגו גם את המיעוטים‬ ‫במדינת ישראל‪ .‬הצעות אלה לא התקבלו‪ ,‬ו"התקווה" עוגן בחוק בשנת ‪ 2111‬כהמנון הרשמי של‬ ‫מדינת ישראל‪.‬‬ ‫הרחבה בנושא ההמנון‪:‬‬ ‫הצורך בהמנון לאומי‪ ,‬התפתח במאות ה‪ ,18-19 -‬ע"י קבוצות לאום שונות כאמצעי לחיזוק‬ ‫ולטיפוח הרגש הלאומי‪ .‬ההמנון הפך לחלק מסמלי המדינה הריבונית‪ .‬ההמנון הוא שיר שיש‬ ‫סביבו הסכמה רחבה ‪ ,‬שיר המאפשר לקבוצת הלאום להזדהות עם תוכנו ולהתגבש באמצעותו‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬עבר ההמנון מספר גלגולים‪ .‬שירו של אימבר‪" ,‬תקוותינו"‪ ,‬הפך לשיר הלאומי של‬ ‫התנועה הציונית ונוצר מנהג לסיים כל קונגרס ציוני בשירת "תקוותינו"‪.‬‬ ‫בטקס הכרזת העצמאות הושרה ה"תקווה" ולמעשה התקבל השיר כהמנון של מדינת ישראל‬ ‫למרות שלא זכה להכרה רשמית בחוק‪(.‬בניגוד לדגל ולסמל המדינה שהתקבלו בחוק רשמי)‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪24‬‬ ‫בשנת ‪ 1983‬נדחתה הצעת חוק להפוך את "התקווה" להמנון הרשמי של מדינת ישראל‪ .‬שנים‬ ‫רבות נמנעה כנסת ישראל מלהכריז חוקית על "התקווה" כהמנון המדינה‪ ,‬מתוך התחשבות‬ ‫במיעוטים הלא‪-‬יהודיים עבורם "נפש יהודי הומייה" היא אמירה מנוכרת‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1991‬נכתב ב"חוק הכנסת" כי טקס ישיבת הפתיחה של הכנסת יינעל בשירת "התקווה"‪.‬‬ ‫כך מצאה "התקווה" את דרכה אל חוקי מדינת ישראל בדרך אגב‪.‬‬ ‫רק בשנת ‪ 2111‬הועבר תיקון ל"חוק הדגל‪ ,‬הסמל והמנון המדינה"‪ ,‬המגדיר את "התקווה" כהמנון‬ ‫הרשמי והקבוע של מדינת ישראל (‪ 121‬שנים לאחר כתיבתו!)‪.‬‬ ‫הדילמה סביב ההמנון‪ :‬כסמל לאומי‪ ,‬ההמנון אמור ללכד את אזרחי המדינה ולבטא את הערכים‬ ‫והמאפיינים המשותפים וליצור תחושה של גאווה לאומית לכול האזרחים‪ .‬מדינת ישראל היא‬ ‫המסגרת היחידה שבה העם היהודי יכול לממש את זכותו להגדרה עצמית ולכן ההמנון במקרה זה‬ ‫מבטא את העובדה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית‪ .‬ההמנון הישראלי‪ ,‬הוא דוגמה להתנגשות‬ ‫בין הרצון לבטא לאומיות אתנית‪ ,‬לבין הרצון לבטא לאומיות פוליטית אזרחית‪ ,‬שתאפשר גם‬ ‫לקבוצות המיעוט להזדהות‪.‬‬ ‫הדילמה סביב ההמנון‪ ,‬הובילה למספר הצעות לשינוי מילות השיר‪ ,‬למשל‪ :‬לשנות את השורה‬ ‫"נפש יהודי הומייה" ל"נפש אדם" או ל"נפש ישראלי"‪ .‬ובמקום המילים "עין לציון" לשנות ל"עין‬ ‫לשלום"‪ .‬אחרים הציעו להחליף בשיר שיתאים לכלל האוכלוסייה של מדינת ישראל‪ ,‬והדתיים‬ ‫הציעו להחליף את ה"תקווה" ב"שיר המעלות"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מוסדות המדינה – ביטוי למדינה יהודית‪( .‬ירד במיקוד)‬ ‫ג‪ .‬החקיקה במדינת ישראל – ביטוי למדינה יהודית‬ ‫מאז הקמת המדינה‪ ,‬הכנסת מחוקקת חוקים שחלקם מבטאים את אופייה היהודי של מדינת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫ישנן ‪ 3‬קבוצות חוקים המבטאים את אופייה היהודי של המדינה‪ ( :‬דתי לאומי תרבותי )‬ ‫‪ .7‬חוקים שיש בהם ביטוי לדת היהודית‪:‬‬ ‫א‪ .‬חוק בתי הדין הרבנים‪ ,‬מערכת שיפוט דתית הפועלת על פי ההלכה‪ .‬סמכות בלעדית לדון‬ ‫בענייניי אישות (נישואין וגירושין)‪ ,‬כמו כן יכולים לפסוק בכל נושא אליו פונים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חוק איסור גידול חזיר‪ ,‬חוק האוסר על גידול חזירים בארץ‪ ,‬למעט אזורים בהם מרוכזת‬ ‫אוכלוסייה לא יהודית וכן גופי מחקר‪ .‬החזיר נתפס ביהדות כחיה טמאה ולכן אסור אפילו לגדל‬ ‫אותה כחיית מחמד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חוק חג המצות‪ ,‬בשבעת ימי הפסח אסור למכור ולהציג חמץ ע"י יהודים‪ .‬לא מדובר על המרחב‬ ‫הפרטי אלא על הציבורי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חוק שעות העבודה והמנוחה‪ ,‬יום המנוחה נקבע ע"י המדינה‪ .‬השבת הוא יום המנוחה של‬ ‫היהודים‪ .‬ליהודי אסור לעבוד בשבת‪ ,‬אלא אם כן העבודה חיונית ויש אישור מיוחד‪( .‬שישי‪ ,‬יום‬ ‫מנוחה למוסלמים וראשון יום מנוחה לנוצרים)‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪25‬‬ ‫‪ .0‬חוקים שיש בהם קשר ללאום היהודי‪:‬‬ ‫א‪ .‬חוק השבות‪ ,‬לכל יהודי ישנה הזכות לעלות באופן אוטומטי לישראל ולקבל אזרחות ישראלית‪.‬‬ ‫החוק מממש את המטרה שלשמה קמה המדינה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חוק יסוד מקרקעי ישראל‪ ,‬החוק קובע כי קרקעות המדינה שייכות ללאום היהודי (מעל ‪ 91%‬הן‬ ‫אדמות מדינה)‪ .‬הקרקעות אינן למכירה‪ .‬ניתן לחכור את האדמות‪ .‬המטרה היא שאזרחי המדינה‬ ‫לא יתפתו למכור את האדמה לגורמים שאינם יהודים המנסים להשתלט על השטח‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חוק מעמד ההסתדרות הציונית‪ ,‬חוק המדגיש את שיתוף הפעולה בין הסוכנות היהודית לממשלת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם‪ ,‬המדינה צריכה להעמיד לדין את הנאצים ועוזריהם‪ .‬המדינה‬ ‫חייבת זאת לניצולים‪.‬‬ ‫‪ .3‬חוקים שיש בהם ביטוי לתרבות ולמורשת היהודית‪:‬‬ ‫א‪ .‬חוק רשות השידור‪ ,‬מטרת השידור הציבורי לחזק את הקשר בין אזרחי ישראל למורשת‬ ‫היהודית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חוק יסודות המשפט (‪ ,)1981‬כאשר יש בעיה משפטית (לקונה = חסר) בחקיקה‪ ,‬פונים למקורות‬ ‫היהודיים‪ :‬למורשת היהודית ולתנ"ך‪ ,‬וזאת בתנאי שזה לא עומד בסתירה לעקרונות הדמוקרטיים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חוק חינוך ממלכתי‪ ,‬מדגיש את חשיבות הנחלתה של התרבות היהודית‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הסדר הסטטוס קוו – ביטוי למדינה יהודית (ירד במיקוד)‬ ‫ההשלכות של מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית על האזרחים הערבים בישראל‬ ‫העובדה שמדינת ישראל היא מדינת הלאום היהודי משמעותה שהיא המדינה של כל היהודים‪ ,‬גם‬ ‫אלה שאינם אזרחי ישראל‪ .‬לכן‪ ,‬אזרחי ישראל הערבים חשים לפעמים שזוהי לא מדינתם‪ .‬הם‬ ‫רואים בחוק השבות חוק המפלה את היהודים לטובה‪ .‬הערבים לא מרגישים אזרחים שווים‪ ,‬משום‬ ‫שיש מוסדות לאומיים המיוחדים לאזרחים היהודים‪ ,‬כמו הסוכנות היהודית‪ .‬מדינת ישראל נותנת‬ ‫תקציבים לחינוך היהודי בתפוצות‪ ,‬ויהודי התפוצות תורמים כסף רק לאזרחים היהודים‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫למטרת קליטת עלייה‪ .‬כל הגורמים הללו מגבירים את תחושת אי השוויון שחשים האזרחים‬ ‫הערבים‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪26‬‬ ‫מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‪ ,‬שאלות ותשובות לדוגמה‪.‬‬ ‫‪ .1‬הסבירו כיצד חוק רשות השידור מבטא את העובדה שמדינת ישראל היא מדינת לאום יהודית‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫בחוק נקבע‪ ,‬שמטרת רשות השידור היא לחזק את הקשר בין אזרחי המדינה למורשת ולתרבות‬ ‫היהודית‪ .‬כלומר‪ ,‬החוק מקדם את הרעיון כי במדינת ישראל חייבת להיות זיקה למורשת‬ ‫ולתרבות היהודית שהם למעשה חלק מהמאפיינים האתניים של הלאום היהודי‪.‬‬ ‫‪ .0‬דוגמה לשאלת טיעון ותשובה בנושא סמלי המדינה היהודית‬ ‫במדינת ישראל מתנהל דיון ציבורי לגבי אופיים של סמלי המדינה (דגל‪ ,‬המנון וכד')‪ .‬יש הטוענים‬ ‫שיש צורך לשנות את סמלי המדינה כך שישקפו את הערכים והתרבות של כל אזרחי מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬ויש הטוענים כי יש צורך להשאיר את הסמלים הנהוגים היום‪ ,‬שנשענים על המורשת‪,‬‬ ‫הדת והתרבות היהודית‪.‬‬ ‫הבע עמדתך בעניין זה‪ .‬הצג שני נימוקים התומכים בעמדתך ומתבססים על מונחים שלמדת‬ ‫באזרחות‪.‬‬ ‫בתשובה יש להקפיד על הרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬טענה – הצגת עמדתכם בעניין באופן ברור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנמקה – הצגת שני טיעונים שבעזרתם תבסס את טענתך על מונחים וידע מלימודי‬ ‫האזרחות‪.‬‬ ‫תשובה אפשרית‪:‬‬ ‫טענה‪ :‬לדעתי יש צורך שסמלי מדינת ישראל יישארו סמלים המשקפים את התרבות‪ ,‬הדת‬ ‫והמורשת היהודית‪.‬‬ ‫נימוקים‪:‬‬ ‫‪ .1‬מדינת ישראל היא מדינת הלאום (העם) היהודי‪ .‬אמנם חי בה מיעוט לאומי נוסף‪ ,‬אבל‬ ‫המדינה הוכרזה במגילת העצמאות כ"מדינה יהודית" לכן ראוי שסמלי המדינה יילקחו‬ ‫מהמורשת היהודית‪ ,‬וישקפו את ערכי העם היהודי‪.‬‬ ‫‪ .2‬במדינת ישראל יש רוב יהודי ולכן ראוי שהמדינה תשמור על הזהות הלאומית והדתית של‬ ‫רוב אזרחיה ותשקף זהות זו בסמליה‪.‬‬ ‫מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית – שאלות בגרות‬ ‫‪ .1‬הציגו שלושה חוקים המבטאים גישות שונות למדינה היהודית‪ .‬נמקו את תשובתכם‪.‬‬ ‫‪ .2‬יש הרואים בסמלים ובחוקים היהודיים של המדינה מצב של אפליה פסולה‪ .‬לעומתם‪ ,‬אחרים‬ ‫רואים בכך מדיניות של הבחנה‪ .‬הסבירו קביעה זו על שני חלקיה‪.‬‬ ‫‪ .3‬ציינו אחד מסמלי מדינת ישראל והסבירו כיצד הוא מבטא את היותה של ישראל מדינה יהודית‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪27‬‬ ‫הרעיון הדמוקרטי‬ ‫הרעיון הדמוקרטי מדבר על השקפת עולם חדשה‪ ,‬בה האדם הוא הערך המרכזי וכל ההסדרים‬ ‫החברתיים מטרתם היא להגן על זכויותיו ועל חייו של האדם‪ .‬השקפת עולם זו‪ ,‬שהאדם במרכז‪,‬‬ ‫התפתחה במאות ה‪ ,12-18 -‬והיא מעמידה את האדם כאלטרנטיבה לעליונות האל‪ .‬עד לתקופה‬ ‫זו עמד האל בראש הפירמידה וכל חייו של האדם נועדו לשרת את האל‪ .‬תנועת ההשכלה הניחה‬ ‫את היסוד לתפיסה חדשה שבה האדם עומד במרכז‪.‬‬ ‫"האדם במרכז"‬ ‫משמעות התפיסה היא שהאדם הוא יצור חופשי בעל זכויות טבעיות‪( .‬הזכות לחיים‪ ,‬חירות‪,‬‬ ‫שוויון וקניין)‪ .‬האדם נתפס כיצור תבוני היכול לשלוט בחייו ולנהל אותם בעצמו‪ .‬על פי תפיסה זו‪,‬‬ ‫האדם הוא יצור בעל תבונה‪ ,‬רציונאלי (הגיוני)‪ ,‬מוסרי ועצמאי‪ .‬אדם כזה יכול להחליט החלטות‬ ‫הנוגעות לחייו בעצמו‪ ,‬ויכול גם להשפיע על השלטון במדינתו כך שיגן על זכויותיו‪ ,‬חייו ורכושו‪.‬‬ ‫הביטוי הטוב ביותר לתבונה של האדם הוא השתתפות בתהליך דמוקרטי של קבלת ההחלטות‬ ‫במדינה‪.‬‬ ‫"האמנה החברתית"‬ ‫(ירד במיקוד)‬ ‫שתי משמעויות עיקריות למושג דמוקרטיה‬ ‫דמוקרטיה כצורת ממשל ודמוקרטיה כערך‪ ,‬השקפת עולם ודרך חיים‪ .‬בשני המקרים‪ ,‬מקור‬ ‫הסמכות של השלטון הוא העם‪ ,‬כלומר‪ ,‬העם הוא הריבון במדינה והוא המעניק לשלטון את‬ ‫הלגיטימציה לשלוט‪.‬‬ ‫דמוקרטיה כצורת ממשל ‪ /‬דמוקרטיה פורמאלית‪( :‬מצומצמת) זוהי דמוקרטיה ששמה דגש על‬ ‫"כללי המשחק"‪ ,‬על האופן‪/‬הצורה בהם מתנהלת המדינה הדמוקרטית‪ ,‬תוך דגש על מוסדות‬ ‫ונהלים‪ .‬העקרונות הדמוקרטים המנחים את רשויות השלטון בדמוקרטיה זו הם‪ :‬חילופי שלטון‬ ‫בבחירות חופשיות ודמוקרטיות‪ ,‬הפרדת רשויות‪ ,‬הכרעת הרוב‪ ,‬שלטון החוק וכן זכויות כמו‪:‬‬ ‫חופש ביטוי‪ ,‬שוויון בפני החוק וחופש התארגנות‪.‬‬ ‫דמוקרטיה כערך‪ ,‬כהשקפת עולם וכאורח חיים‪ /‬דמוקרטיה מהותית‪( :‬רחבה יותר) היא‬ ‫דמוקרטיה המתייחסת לתוכן ולא רק לצורה‪ .‬היא מעמידה את האדם במרכז ומתבססת על עקרון‬ ‫זכויות האדם‪ .‬בדמוקרטיה זו מתקיימים העקרונות שמתקיימים בדמוקרטיה הפורמאלית‪ ,‬ובנוסף‬ ‫מתקיימים עקרונות כמו פלורליזם‪ ,‬סובלנות‪ ,‬זכויות אדם וזכויות מיעוטים‪ .‬הדמוקרטיה מיושמת‬ ‫כאן גם במובן המהותי ולא רק במובן הרשמי‪ .‬כלומר‪ ,‬השלטון דואג שבנוסף להתנהלות‬ ‫הדמוקרטית‪ ,‬יושם דגש על הערכים המהותיים של הדמוקרטיה במדינה‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪28‬‬ ‫מובני הדמוקרטיה‬ ‫דמוקרטיה כצורת ממשל‬ ‫המובן הצר של דמוקרטיה‪ ,‬דמוקרטיה‬ ‫פורמאלית ("הקנקן")‪.‬‬ ‫דגש על מוסדות ונהלים‪.‬‬ ‫מקור הסמכות של השלטון הוא העם‪ ,‬העם הוא‬ ‫הריבון‪.‬‬ ‫שומרת על ערכים ועקרונות הכרחיים בלבד‪:‬‬ ‫‪ ‬שלטון העם (בחירות חופשיות)‪.‬‬ ‫‪ ‬הכרעת הרוב‪.‬‬ ‫‪ ‬הפרדת רשויות‪.‬‬ ‫‪ ‬שלטון החוק‪.‬‬ ‫‪ ‬שוויון פורמאלי (בעיקר בפני החוק)‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫דמוקרטיה כערך‪ ,‬כהשקפת עולם‬ ‫המובן הרחב של הדמוקרטיה‪ ,‬דמוקרטיה‬ ‫מהותית ("מה שיש בתוך הקנקן")‪.‬‬ ‫דמוקרטיה כצורת ממשל‬ ‫‪+‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מערכת ערכים שבמרכזה עומד האדם‪:‬‬ ‫הזכויות הטבעיות של האדם ‪ -‬חיים‪ ,‬חירות‪,‬‬ ‫שוויון וקניין‪.‬‬ ‫כבוד האדם‪.‬‬ ‫פלורליזם וסובלנות‪.‬‬ ‫זכויות קבוצה ומיעוטים‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫המדינה הדמוקרטית הגדרות וגישות‬ ‫‪.‬‬ ‫חשוב לזכור כי לדמוקרטיה הגדרות שונות‪ .‬המדינות הדמוקרטיות מיישמות בצורה שונה את‬ ‫העקרונות הדמוקרטיים אך בכולן יש הסכמה לגבי עקרונות משותפים כשלטון העם‪ ,‬הפרדת‬ ‫רשויות‪ ,‬הכרעת הרוב‪ ,‬זכויות האדם והאזרח ושלטון החוק‪.‬‬ ‫המתח שבין החירות לשוויון‬ ‫ערכי החירות והשוויון הם ערכים מרכזיים העומדים בבסיס הדמוקרטיה‪ .‬מצד אחד יש להבטיח‬ ‫לאדם את הזכות לחירות‪ .‬כלומר‪ ,‬יש לאפשר לאדם לנהל את חייו ולממש את עצמו ללא הפרעה‬ ‫כל עוד הוא לא פוגע בזולת‪ .‬מצד שני יש להבטיח לכל אדם את הזכות לשוויון‪ .‬כלומר‪ ,‬על‬ ‫המדינה לדאוג לכל אחד מאזרחיה לתנאי קיום בסיסיים‪ ,‬שיאפשרו לו לממש את עצמו ללא‬ ‫הפרעה ולממש את זכותו לשוויון הזדמנויות‪ ,‬כלומר‪ ,‬את זכותו לחירות‪.‬‬ ‫לחירות ולשוויון יש שתי משמעויות‪:‬‬ ‫‪ ‬משמעות פוליטית‪ :‬חופש בתחום הפוליטי‪ ,‬למשל‪ :‬בחירות חופשיות וחופש הביטוי‪ .‬שוויון‬ ‫בתחום הפוליטי‪ ,‬פירושו זכות שווה לכל אזרח במדינתו לבחור ולהיבחר וכן שוויון בפני החוק‪.‬‬ ‫‪ ‬משמעות חברתית כלכלית‪ :‬חופש בתחום החברתי‪ -‬כלכלי‪ ,‬פירושו יוזמות כלכליות וצבירת‬ ‫רכוש‪ .‬שוויון בתחום החברתי – כלכלי פירושו שהמדינה צריכה לדאוג באופן שווה לרווחתם‬ ‫הכלכלית – חברתית של כלל האזרחים‪.‬‬ ‫בין ערכים אלו יש מתח מתמיד משום שעל מנת שהמדינה תוכל לדאוג לשוויון בין אזרחיה עליה‬ ‫לפגוע במידה מסוימת בחירות של קבוצות מסוימות בחברה‪ .‬לדוגמה‪ :‬על מנת לדאוג לשוויון‬ ‫ולצמצום פערים בחברה‪ ,‬המדינה נאלצת לפגוע בחירות ע"י גביית מיסים‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪29‬‬ ‫גישות כלכליות – חברתיות למדינה דמוקרטית‬ ‫הצורך לבחור בין החירות לשוויון יצר מודלים שונים של מדינות‪ .‬שני המודלים המרכזיים הם‬ ‫דמוקרטיה ליברלית ודמוקרטיה סוציאל ‪ -‬דמוקרטית‪.‬‬ ‫גישה ליברלית ‪ -‬על פי גישה זו לחירותו של הפרט יש חשיבות עליונה (הפרט = האדם במרכז)‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬תפקידו העיקרי של השלטון במדינה הדוגלת בגישה זו הוא להגן על חירות הפרט גם אם‬ ‫השוויון החברתי – כלכלי יפגע‪ .‬יש לאפשר לפרט מימוש עצמי גדול ככל האפשר‪ .‬גישה זו‪ ,‬יוצאת‬ ‫מתוך נקודת הנחה‪ ,‬שאם השלטון לא יתערב בתחומי הכלכלה והחברה במדינה‪ ,‬תיווצר במדינה‬ ‫תחרות חופשית שתביא למימוש מרבי של הפוטנציאל הטמון בכל פרט‪ .‬על פי הגישה‬ ‫הליברלית‪ ,‬השוויון חשוב בתחום הפוליטי (שוויון במובן הפורמאלי)‪ ,‬אך שוויון בתחום‬ ‫הכלכלי‪ -‬חברתי אינו נתפס כמשהו שהמדינה צריכה להתערב על מנת להשיגו‪ .‬הליברלים אינם‬ ‫מוכנים לפגוע בחירויות הפרט כדי לצמצם פערים חברתיים ולקדם את שוויון ההזדמנויות בין‬ ‫הפרטים במדינה‪ .‬על פי גישה זו‪ ,‬אנשים שהמדינה דואגת לשמור על רמת החיים שלהם‬ ‫מבחינה כלכלית יהפכו לתלותיים ולא עצמאיים‪ .‬לכן‪ ,‬התערבות המדינה היא מינימאלית‪ ,‬ונועדה‬ ‫לספק את תנאי הקיום הבסיסיים ביותר למי שאינו מסוגל להשיגם בעצמו‪ ,‬על מנת לשמור על‬ ‫כבוד האדם‪ .‬דוגמה למדינה ליברלית השומרת בקנאות על חירות הפרט היא ארצות הברית‪.‬‬ ‫גישה סוציאל דמוקרטית ‪ -‬על פי גישה זו לחברה יש אחריות על כל הפרטים המשתייכים אליה‬ ‫(החברה במרכז)‪ .‬לשוויון בין הפרטים בתחום הכלכלי‪ -‬חברתי נודעת חשיבות רבה‪ .‬לכן יש‬ ‫שאיפה להשפיע לא רק על התחום הפוליטי‪ ,‬אלא גם על התחום הכלכלי‪ -‬חברתי‪ .‬חשוב שיהיו‬ ‫חירות ושוויון בכל התחומים‪ .‬השוויון על פי גישה זו מתבטא לא רק ביחס שווה לכל האזרחים‪,‬‬ ‫אלא במאמץ ממשי לצמצם פערים חברתיים וכלכליים (שוויון מהותי ולא רק פורמאלי)‪ .‬גישה זו‬ ‫יוצאת מתוך נקודת הנחה כי נחיתות כלכלית ‪ -‬חברתית גורמת לאזרחים לחוש אדישות פוליטית‬ ‫וחוסר אמונה לגבי יכולתם להשפיע על החיים הפוליטיים‪ .‬בחברה כזו אוכלוסיות חלשות יהיו‬ ‫נתונות ללחץ ויהפכו לנתינים צייתנים‪ ,‬חסרי מחשבה עצמאית‪ ,‬והדמוקרטיה תתרוקן ממשמעות‪.‬‬ ‫הסוציאל ‪ -‬דמוקרטים מודעים לעובדה שאי אפשר להשיג את השוויון הכלכלי‪ -‬חברתי בלי לפגוע‬ ‫בחירות במידה מסוימת‪ ,‬אך הם מוכנים לעשות זאת על מנת לצמצם את הפערים במדינה‪.‬‬ ‫הסוציאל ‪ -‬דמוקרטים לא מסתפקים במימוש השוויון בצורה רשמית‪ ,‬אלא מעוניינים להשקיע‬ ‫כספים באוכלוסיות חלשות ולקדם אותן‪ ,‬במחיר של גביית מיסים רבים יותר ופגיעה בזכות הקניין‬ ‫של האזרחים‪ .‬דוגמה למדינה סוציאל – דמוקרטית היא נורבגיה‪ .‬בנורבגיה‪ ,‬ההתערבות‬ ‫הממשלתית בכלכלה גדולה מאד והמיסים הם מהגבוהים בעולם‪.‬‬ ‫השוני בין הגישות מתבטא בדגש על החירות‪ ,‬השוויון ומידת המעורבות של המדינה‪ .‬הגישה‬ ‫הליברלית שמה דגש על הפרט‪ ,‬על החירות ועל המימוש העצמי של הפרט‪ ,‬לעומתה הגישה‬ ‫הסוציאל ‪ -‬דמוקרטית שמה דגש על כלל החברה ועל השוויון‪.‬‬ ‫המשותף לגישות ‪ -‬שתיהן מסכימות שחשוב לשמור על זכויות הפרט ושצריך להיות שיווין‬ ‫פורמאלי ‪ -‬פוליטי‪ ,‬כלומר‪ :‬חופש ביטוי‪ ,‬חופש התאגדות והחופש לבחור ולהיבחר‪ ,‬ותומכות‬ ‫במיצוי הפוטנציאל הטמון בכל פרט בחברה‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪30‬‬ ‫טבלת השוואה בין הגישות השונות‬ ‫קריטריון‬ ‫דמוקרטיה ליברלית‬ ‫סוציאל ‪ -‬דמוקרטית‬ ‫ערך עליון‬ ‫שוויון כלכלי ‪ -‬חברתי‬ ‫עדיף על עקרון החירות‪.‬‬ ‫חירות‪ .‬הגנה על החירות גם‬ ‫אם עקרון השוויון יפגע‪.‬‬ ‫רמת התערבות‬ ‫השלטון‬ ‫מקסימאלית‪ .‬בכל תחומי החיים‪.‬‬ ‫מינימאלית‪ .‬בתחום הפוליטי בלבד‪.‬‬ ‫מטרה‬ ‫צמצום פערים על מנת למנוע אדישות מימוש עצמי ותחרות חופשית שתוביל‬ ‫לניצול הפוטנציאל של הפרט‪.‬‬ ‫פוליטית‪.‬‬ ‫דגש‬ ‫הקולקטיב ‪( -‬החברה) במרכז‪.‬‬ ‫הפרט במרכז ‪ -‬מימוש עצמי‪.‬‬ ‫דוגמה למדינה‬ ‫נורבגיה‪ ,‬ישראל‪.‬‬ ‫ארה"ב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במציאות כיום‪ ,‬אין מדינה שמממשת באופן מלא את הגישות הנ"ל‪ .‬גישות אלו נמצאות משני‬ ‫צדיו של קו הרצף והמדינות הדמוקרטיות השונות נעות על קו הרצף ונבדלות זו מזו במדיניות‬ ‫הכלכלית חברתית בה הן נוקטות בסוגיות שונות ובתקופות שונות‪ .‬למעשה ניתן לומר כי גם‬ ‫המדינות הדוגלות בגישה הליברלית הן מדינות רווחה במובן מסויים‪.‬‬ ‫את עיקר המחלוקת בין שתי הגישות היא ניתן למקד בשאלת מתן הזכויות החברתיות‪ .‬כלומר‪:‬‬ ‫‪ ‬האם הזכויות החברתיות מממשות את הזכויות הטבעיות ולכן חובת המדינה לתת אותן?‬ ‫‪ ‬מתי ובאיזו מידה יש לתת זכויות חברתיות?‬ ‫לכל מדינה גישה והשקפה שונה (פלורליזם מחשבתי)‪ ,‬לכן כל מדינה בוחרת מתי ובאיזו‬ ‫מידה לתת את הזכויות החברתיות בהתאם לגישה בה היא דוגלת‪.‬‬ ‫הרעיון הדמוקרטי‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‬ ‫קראו את הקטע וענו על השאלות‬ ‫אני חוזר עכשיו מהפגנה למען צדק חברתי‪ .‬לדעתי‪ ,‬המשמעות של צדק חברתי צריכה לבוא לידי‬ ‫ביטוי במחויבות של מדינת ישראל לרווחת כל תושביה ולצמצום הפערים בין השכבות החזקות‬ ‫לשכבות החלשות באוכלוסייה‪ .‬אני חושב שעל המדינה מוטלת האחריות לחלוקת משאבים הוגנת‬ ‫בין כל האזרחים החיים בה‪ .‬כמו כן עליה להקצות תקציבים רבים יותר לחינוך‪ ,‬לתרבות‪,‬‬ ‫לתעסוקה ולשיפור תשתיות התחבורה‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪31‬‬ ‫פעילות המפלגות בכנסת אינה פותרת את הבעיות החברתיות‪ ,‬ואינה נותנת מענה לצרכים של‬ ‫השכבות החלשות בחברה‪ .‬המאבק האמתי לשינוי המדיניות מנוהל בידי עמותות וארגונים‬ ‫חברתיים שונים ברחבי המדינה‪ .‬ארגונים אלה פועלים בדרכים שונות לתת מענה לבעיות‬ ‫החברתיות‪ .‬כך למשל‪ ,‬יש עמותה שמחלקת מזון לנזקקים‪ .‬עמותות אחרות מספקות תמיכה‬ ‫לקשישים או סיוע במתן שיעורי עזר לתלמידים‪.‬‬ ‫אני סבור שדמוקרטיה ראויה היא משטר הדואג לשמירה על זכויות האדם ורואה בהן ערך עליון‪.‬‬ ‫לא ניתֵ ן למאבק הצודק שלנו לרדת מסדר היום‪ .‬המאבק חייב להמשיך ולהצליח למען העתיד‬ ‫שלנו ושל ילדינו‪ .‬באמצאות הדאגה לצרכיו של הפרט תיסלל הדרך להגשמת הצדק החברתי‬ ‫שכולנו מצפים לו‪.‬‬ ‫(מעובד על פי האתר "התחברות‪)21.9.2111 .‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את הגישה החברתית כלכלית‪ ,‬שהמדינה צריכה לפעול על פיה לדעת כותב‬ ‫המאמר‪.‬‬ ‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו באיזה מובן של הדמוקרטיה עוסקת הסוגיה המופיעה בקטע‪.‬‬ ‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫א‪ .‬ציון‪ :‬גישה סוציאל – דמוקרטית‪.‬‬ ‫הצגה‪ :‬גישה חברתית – כלכלית הרואה את החברה (הקולקטיב) במרכז ומדגישה את ערך‬ ‫השוויון‪ .‬המטרה העיקרית של גישה זו היא צמצום פערים בחברה כדי למנוע אדישות פוליטית‪.‬‬ ‫הסבר‪ :‬בקטע מסופר כי כותב המאמר טוען שהמשמעות של צדק חברתי היא מחויבות המדינה‬ ‫לצמצום פערים וחלוקת משאבים הוגנת בין התושבים החיים בה‪.. " .‬במחויבות ‪ ..‬לרווחת כל‬ ‫תושביה לצמצום הפערים ‪..‬ולחלוקת משאבים הוגנת בין כל האזרחים החיים בה"‪ .‬כלומר‪ ,‬ניתן‬ ‫להבין שהכותב דוגל בגישה הסוציאל – דמוקרטית שמטרתה העיקרית היא צמצום הפערים‬ ‫בחברה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציון ‪ :‬דמוקרטיה מהותית‪.‬‬ ‫הצגה‪ :‬דמוקרטיה מהותית היא השקפת עולם הרואה את האדם במרכז‪ .‬מובן זה של‬ ‫הדמוקרטיה‪ ,‬מדגיש את זכויות האדם ומימושן ואת עקרון הפלורליזם‪ .‬יש צורך לממש ערכים אלו‬ ‫באופן מהותי ולא רק במובן הפורמאלי‪.‬‬ ‫הסבר‪ :‬בקטע מסופר על השאיפה לצדק חברתי ועל כך שדמוקרטיה ראויה היא זו השומרת על‬ ‫זכויות האדם ורואה בהן ערך עליון‪ " .‬דמוקרטיה ראויה היא משטר הדואג לשמירה על זכויות‬ ‫האדם ורואה בהן ערך עליון"‪ .‬כלומר‪ ,‬ניתן להבין מכך כי הקטע עוסק במובן המהותי של‬ ‫הדמוקרטיה‪ ,‬מובן המדגיש את מימוש זכויות האדם‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪32‬‬ ‫הרעיון הדמוקרטי – שאלות בגרות‬ ‫‪" .1‬הדמוקרטיות שונות זו מזו אך בבסיסם של כל המשטרים הדמוקרטיים עומדים כמה ערכים‬ ‫ועקרונות משותפים"‪ .‬ציינו שלושה ערכים או עקרונות המשותפים לכל המשטרים הדמוקרטיים‪.‬‬ ‫הסבירו את ההבדל בין הדמוקרטיה כצורת ממשל לבין הדמוקרטיה כערך וכהשקפת עולם‪.‬‬ ‫‪" .2‬דמוקרטיה היא‪ ,‬למעשה‪ ,‬אוסף של כללים מוסכמים‪ ,‬של ערכם משותפים ושל מוסדות שלטוניים‬ ‫הפועלים ומבוססים על הסכמת הנשלטים‪ .‬אבל ‪ -‬לא רק‪.‬‬ ‫לא הייתי רוצה לחיות במדינה המקדשת את המנגנון ולא רואה בו תכלית למימוש הערכים‬ ‫והזכויות של הפרט‪.‬‬ ‫ציינו והסבירו את המשמעות הדמוקרטית (דמוקרטיה כצורת ממשל ‪ /‬דמוקרטיה כערך)‬ ‫שבה תומך הכותב‪.‬‬ ‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫‪ .3‬ארגון בין‪-‬לאומי ערך כנס בענייני חינוך ודמוקרטיה‪ .‬אחד הדוברים בכנס קרא למדינות‬ ‫העשירות בעולם לתרום כסף למפעלים חינוכיים במדינות שהפכו לדמוקרטיות רק לאחרונה‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬זכויות האדם והאזרח אינן זוכות במדינות אלה למעמד הראוי מפני שבעבר לא היו‬ ‫דמוקרטיות‪ ,‬לכן הוא מבקש שהעולם יסייע באמצעות חינוך להנחיל את החשיבות של שמירה‬ ‫על זכויות אדם ואזרח‪.‬‬ ‫ציינו והציגו את המובן של הדמוקרטיה שבא לידי ביטוי בבקשתו של הדובר‪.‬‬ ‫הסבירו את תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫‪ .1‬קראו את הקטע הבא וענו על השאלות שאחריו ‪.‬‬ ‫" התערבות השלטון בחיי הכלכלה תגרום להפרעות בפעולתו של מנגנון השוק החופשי‪ .‬את‬ ‫החיים ה כלכליים יש לבסס על חירות הפרט‪ .‬התחרות בין הפרטים בתחום הכלכלי תגרום לכך‬ ‫שכל יחיד ימצה את הפוטנציאל שבו‪ .‬התערבות מצד המדינה כדי לסייע לחלשים בחברה תגרום‬ ‫לכך שלא יהיה תמריץ להתאמץ‪ .‬החלשים יתרגלו להיות תלויים במדינה ומצבם אף יחמיר‪.‬‬ ‫התערבות המדינה בחיי החברה והאזרח צריכה להיות מצומצמת ככל האפשר‪".‬‬ ‫ציינו והציגו את הגישה הדמוקרטית המוצגת בקטע‪ .‬הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫‪ .5‬הציגו ניגוד אחד בין ערך השוויון לבין ערך החירות‪ .‬הציגו מאפיין משותף אחד לשני הערכים‪.‬‬ ‫‪ .1‬הציגו מהי דמוקרטיה כהשקפת עולם‪ .‬הסבירו כיצד ערך השוויון בא לידי ביטוי בדמוקרטיה‬ ‫כהשקפת עולם‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪33‬‬ ‫עקרון שלטון העם‬ ‫שלטון העם הוא אחד העקרונות המרכזיים בדמוקרטיה וההכרחיים לקיומה‪ .‬עקרון זה קובע כי‬ ‫העם הוא הריבון‪/‬השליט במדינה ומקור כל הסמכות‪ .‬כלומר‪ ,‬העם קובע את גורלו‪ .‬עקרון זה בה‬ ‫מהרעיון של "האמנה החברתית"‪ ,‬שלפיה המדינה קמה על ידי העם ולמען העם‪.‬‬ ‫מה משמעות המילה "עם" בעקרון שלטון העם?‬ ‫נשיא ארה"ב אברהם לינקולן הגדיר את הדמוקרטיה כ"שלטון העם‪ ,‬על ידי העם‪ ,‬למען העם"‪.‬‬ ‫מי הוא ה"עם" הזה?‬ ‫במדינה הדמוקרטית המודרנית אין הכוונה לעם כדוגמת העם היהודי‪ .‬הכוונה במונח שלטון העם‬ ‫היא לעם שהוא סך כל האזרחים החיים במדינה‪ ,‬השונים זה מזה במינם‪ ,‬בדעותיהם‪ ,‬בהשקפת‬ ‫עולמם ודתם‪ .‬העם כולל גם את קבוצות הרוב וגם את המיעוט‪.‬‬ ‫האם כל העם‪ ,‬כל האזרחים‪ ,‬שולטים במדינה?‬ ‫האם יש אפשרות שכל העם ישתתף בניהול המדינה ובקבלת ההחלטות?‬ ‫בעבר‪ ,‬במאה ב‪ 5-‬לפנה"ס התקיימה באתונה דמוקרטיה ישירה‪ .‬דמוקרטיה זו פעלה על פי‬ ‫העיקרון שהמדינה והשלטון הם של כל האזרחים והעם הוא מקור כל הסמכות במדינה‪ .‬לכן‪ ,‬כל‬ ‫האזרחים היו שותפים לקבלת ההחלטות באופן ישיר‪ ,‬והיו בעלי זכות הצבעה בכל החלטה‬ ‫פוליטית‪ .‬לאזרחים בדמוקרטיה האתונאית נחשבו רק גברים בני ‪ 18‬ומעלה‪ ,‬שאינם עבדים‪.‬‬ ‫כיום אין אפשרות לכונן דמוקרטיה ישירה‪ ,‬לכן האזרחים מעבירים את הסמכות שלהם לנציגים‬ ‫שהם בוחרים בבחירות‪ .‬דמוקרטיה זו נקראת דמוקרטיה ייצוגית‪ ,‬או דמוקרטיה עקיפה‪.‬‬ ‫מדוע לא ניתן לקיים היום דמוקרטיה ישירה?‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫גודלה העצום של האוכלוסייה במדינות השונות לא מאפשר מבחינה טכנית לכנס את כל‬ ‫האזרחים כדי לקיים דיונים ולקבל החלטות‪.‬‬ ‫כמות הידע והמידע הנחוצים לצורך קבלת החלטות היא עצומה‪ .‬רוב הציבור לא יכול ולא רוצה‬ ‫לעסוק כל הזמן ברכישת הידע הזה‪.‬‬ ‫האזרחים עסוקים בפרנסה ולימודים‪ ,‬ואין להם את היכולת לפנות זמן לעסוק בהחלטות פוליטיות‬ ‫רבות‪.‬‬ ‫מורכבות הבעיות שהמדינה המודרנית צריכה להתמודד איתן מצריכה הכשרה‪ ,‬מיומנות‬ ‫ומקצועיות‪ .‬הציבור הרחב חסר את הכישורים הנדרשים לכך‪.‬‬ ‫כדי לקבל החלטות יש צורך להכיר את המערכת הפוליטית במדינה‪ ,‬ורוב האזרחים לא מכירים‬ ‫אותה מספיק טוב‪.‬‬ ‫מימוש עקרון שלטון העם‬ ‫עקרון שלטון העם בא לידי ביטוי בבחירות דמוקרטיות‪ ,‬במשאל עם ובהשתתפות הפוליטית של‬ ‫האזרחים‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪34‬‬ ‫בחירות דמוקרטיות‬ ‫הבחירות הן הכרחיות לקיומו של משטר דמוקרטי אמיתי המאפשר חילופי שלטון מסודרים‪.‬‬ ‫הבחירות הן חלק מעקרון שלטון העם וכן כלי חשוב בהגבלת השלטון‪ .‬הנבחרים תלויים בתמיכת‬ ‫הבוחרים ונתונים לפיקוח ולביקורת ציבורית‪.‬‬ ‫בבחירות דמוקרטיות באים לידי ביטוי מספר עקרונות חשובים ביותר במשטר הדמוקרטי‪:‬‬ ‫ריבונות העם‪ :‬לכל אזרח יש את הזכות לבחור את נציגיו לשלטון או לקחת מהנציגים את השלטון‪.‬‬ ‫עקרון שלטון העם‪ :‬הבחירות מבטיחות את השתתפות האזרחים והשפעתם על השלטון‪.‬‬ ‫עקרון הגבלת השלטון‪ :‬בחירות בפרקי זמן קבועים וידועים מראש מאפשרים החלפה של השלטון‬ ‫ובכך מגבילים אותו‪.‬‬ ‫עקרון ההסכמיות‪ :‬מעצם הקיום של בחירות‪ ,‬ישנה למעשה הסכמה על "כללי משחק" של‬ ‫הדמוקרטיה ‪.‬‬ ‫עקרון הפלורליזם‪ :‬ריבוי מפלגות מבטא את ריבוי הדעות בעם‪.‬‬ ‫חופש ההתאגדות‪ :‬כל קבוצת אזרחים יכולה להתאגד ולהתמודד בבחירות‪.‬‬ ‫חופש ביטוי‪ :‬כל קבוצה או מפלגה מקבלת את הזכות לבטא את העמדות שלה ולנסות לשכנע את‬ ‫הציבור בצדקת דרכה‪.‬‬ ‫את הבחירות ניתן לממש באמצעות צורות ממשל דמוקרטיות שונות‪ :‬ממשל פרלמנטארי‪,‬‬ ‫ממשל נשיאותי וממשל מעורב‪ .‬הממשל המעורב הוא שולי באופן יחסי ונמצא בצרפת‪ ,‬לכן‬ ‫אתייחס רק לשניים הראשונים‪.‬‬ ‫ממשל פרלמנטארי‪ :‬מאפיין את רוב המדינות הדמוקרטיות‪ .‬העם בוחר את הנציגים שלו‬ ‫לפרלמנט‪ ,‬שהוא בית הנבחרים והרשות המחוקקת‪ .‬העם בוחר את המפלגות ונציגי המפלגות‬ ‫יושבים בפרלמנט‪ .‬העם לא בוחר את הממשלה‪ .‬מתוך הפרלמנט נבחרת הממשלה‪ ,‬הרשות‬ ‫המבצעת‪ ,‬הזקוקה לתמיכה של רוב חברי הפרלמנט ומכהנת מכוח הרוב והאמון שיש לה‬ ‫בפרלמנט‪ .‬הפרלמנט יכול להביע אי אמון בממשלה ובכך להפיל אותה ולהביא לבחירות חדשות‪.‬‬ ‫(הממשלה היא חלק מהפרלמנט)‪.‬‬ ‫העם‬ ‫העם בוחר נציגים‬ ‫הפרלמנט‬ ‫ממשלה‬ ‫לפרלמנט‬ ‫(רשות מחוקקת)‬ ‫(רשות מבצעת)‬ ‫המפלגה החזקה בפרלמנט‪,‬‬ ‫מרכיבה את הממשלה‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪35‬‬ ‫ממשל נשיאותי‪ :‬כמו בארצות הברית‪ .‬העם בוחר את הנשיא ובמקביל בוחר העם בנציגים‬ ‫לקונגרס‪ ,‬הרשות המחוקקת‪ .‬הנשיא עומד בראש המדינה ובראש הרשות המבצעת‪ .‬הנשיא לא‬ ‫זקוק לאמון הפרלמנט ‪ -‬הקונגרס‪ .‬הנשיא ממנה את שריו שלא מקרב חברי הקונגרס וצריך‬ ‫לקבל אישור של הסנאט למינוי השרים‪ .‬לקונגרס יש סמכויות רבות המגבילות את כוחו של‬ ‫הנשיא‪ .‬הקונגרס האמריקני מורכב משני בתים – בית הנבחרים המייצג את המדינות על פי גודל‬ ‫אוכלוסייתן‪ ,‬והסנאט שבו יש שני נציגים לכל מדינה מהמדינות המרכיבות את ארצות הברית‪.‬‬ ‫(העם בוחר בנשיא והנשיא ממנה את השרים =רשות מבצעת‪ .‬והעם בוחר בקונגרס =רשות‬ ‫מחוקקת)‪.‬‬ ‫העם‬ ‫העם בוחר בנשיא‬ ‫העם בוחר בנציגים‬ ‫לקונגרס‬ ‫נשיא‬ ‫הנשיא ממנה‬ ‫הקונגרס‬ ‫את השרים‬ ‫בית‬ ‫הנבחרים‬ ‫רשות מבצעת‬ ‫הסנט‬ ‫טבלת השוואה בין ממשל פרלמנטארי לממשל נשיאותי‬ ‫קריטריונים‬ ‫להשוואה‬ ‫ממשל פרלמנטארי‬ ‫(רוב המדינות הדמוקרטיות)‬ ‫ממשל נשיאותי‬ ‫(ארצות הברית)‬ ‫רשות מבצעת‬ ‫הממשלה‪ ,‬נבחרת ע"י הפרלמנט‪.‬‬ ‫הנשיא‪ ,‬נבחר ע"י העם‪.‬‬ ‫רשות מחוקקת‬ ‫הפרלמנט (בישראל‪ ,‬הכנסת)‪.‬‬ ‫נבחר ע"י העם‪.‬‬ ‫הקונגרס‪ .‬נבחר ע"י העם‪.‬‬ ‫אחריות הרשות‬ ‫המבצעת‬ ‫כלפי הפרלמנט‪ .‬הממשלה‬ ‫מכהנת מתוקף רוב ואמון‬ ‫הפרלמנט‪.‬‬ ‫כלפי העם‪ .‬הנשיא תלוי האמון‬ ‫הציבור‪.‬‬ ‫יחסי רשות‬ ‫מחוקקת‬ ‫ורשות‬ ‫מבצעת‬ ‫הממשלה תלויה באמון‬ ‫הפרלמנט‪ .‬אי‪-‬אמון‬ ‫בממשלה מביא להפלתה‬ ‫ולבחירת ממשלה חדשה‪.‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬גם בסמכות‬ ‫ראש הממשלה לפזר את‬ ‫הפרלמנט ולהכריז על‬ ‫בחירות חדשות‪.‬‬ ‫אין תלות אך יש מגבלות‬ ‫במסגרת האיזונים‬ ‫והבלמים הקיימים בין‬ ‫רשויות השלטון השונות‬ ‫(הפרדת רשויות)‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪36‬‬ ‫משאל עם (ירד במיקוד)‬ ‫ההשתתפות הפוליטית של האזרחים‬ ‫בדמוקרטיה המודרנית‪ ,‬דמוקרטיה ייצוגית‪ ,‬עקיפה‪ ,‬יש חשיבות רבה להשתתפות הפוליטית של‬ ‫האזרחים‪ .‬ההשתתפות של האזרחים בחיים הפוליטיים חשובה מכיוון שמקבלי ההחלטות במדינה‬ ‫הם קבוצה קטנה ומצומצמת מתוך כלל אזרחי המדינה‪ ,‬ולכן שלטון העם וריבונות העם עלולים‬ ‫להיפגע אם כלל הציבור יישאר אדיש ולא מעורב בחיים הפוליטיים‪.‬‬ ‫יש דרגות שונות להשתתפות זו‪:‬‬ ‫הרובד ה א – פוליטי‪ :‬בכל מדינה דמוקרטית יש גם ציבור אזרחים אשר אינו מתעניין ואינו‬ ‫משתתף בחיים הפוליטיים‪ .‬גודלו של ציבור זה משתנה ממדינה למדינה ומתקופה לתקופה‪.‬‬ ‫משתתפים במערכת הבחירות‪ :‬בוחרים בבחירות הכלליות‪ .‬בבחירות אלה נקבע מי יעמוד בראש‬ ‫רשויות השלטון‪ .‬אחוז המשתתפים בהצבעה נע בדרך כלל בין ‪ 51%‬ל – ‪ 81%‬מאזרחי המדינה‪,‬‬ ‫ולרובם זו ההשתתפות היחידה בחיים הפוליטיים‪.‬‬ ‫משתתפים פעילים במערכת הבחירות‪ :‬אזרחים אלה מתעניינים במערכת הפוליטית‪ .‬הם צרכני‬ ‫חדשות ואקטואליה‪ ,‬מקפידים לעקוב אחרי דבריהם ומעשיהם של פוליטיקאים ואחר פרשנויות של‬ ‫המערכת הפוליטית‪.‬‬ ‫משתתפים השתתפות פעילה בחיים הפוליטיים‪ :‬קבוצה מצומצמת של אזרחים‪ ,‬שנוסף‬ ‫להתעניינותם והשתתפותם בבחירות‪ ,‬הם גם חברים במפלגות ובארגונים פוליטיים שונים‪ .‬הם‬ ‫משתתפים בכינוסים‪ ,‬בעצרות ובהפגנות תמיכה בשלטון או בהפגנות מחאה נגד השלטון‪ .‬כל זאת‬ ‫בניסיון להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות המתבצע על ידי נציגי העם ברשויות השלטון‪.‬‬ ‫בעלי תפקידים המשתתפים בחיים הפוליטיים‪ :‬אלה הם בעלי תפקידים (אליטות) שמידת‬ ‫התעניינותם ומעורבותם בחיים הפוליטיים רבה‪ ,‬והם משפיעים על מקבלי ההחלטות‪ .‬שכבה‬ ‫מצומצמת זו כוללת בעלי תפקידים בכירים בתחום הכלכלי כמו תעשיינים ועסקני איגודים‬ ‫מקצועיים‪ .‬פקידים בכירים ברשויות השלטון ואנשי תקשורת‪.‬‬ ‫ראשי השלטון הנבחרים‪ :‬מקבלי ההחלטות‪ ,‬בעלי התפקידים הפוליטיים הבכירים‪ ,‬ראשי השלטון‬ ‫הנבחרים‪ .‬אלה הם נציגי העם‪ :‬חברי פרלמנט‪ ,‬שרי ממשלה וכן שכבה מצומצמת של בעלי‬ ‫העוצמה הפוליטית במדינה‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪37‬‬ ‫ההשתתפות הפוליטית של האזרחים – פירמידה‬ ‫ראשי השלטון‬ ‫הנבחרים‬ ‫ב‬ ‫בעלי התפקידים (אליטות)‬ ‫המשפיעים על מקבלי‬ ‫ההחלטות‬ ‫משתתפים השתתפות פעילה בחיים‬ ‫הפוליטיים‬ ‫משתתפים פעילים במערכת הבחירות‬ ‫המשתתפים במערכת הבחירות‬ ‫הרובד ה א – פוליטי‬ ‫‪‬‬ ‫ככל שמתקדמים מבסיס הפירמידה לקודקודה גדלה מידת המעורבות וההשפעה של‬ ‫האזרחים‪ ,‬אך מספרם קטן‪.‬‬ ‫ככל שגדל אחוז "הנושרים" אשר נמנעים מלהשתתף בחיים הפוליטיים אפילו במדרגה‬ ‫הראשונה‪ ,‬לגיטימיות ויציבות הדמוקרטיה מתערערות‪.‬‬ ‫עקרון שלטון העם‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‬ ‫הכנסת היא בית הנבחרים של ישראל‪.‬‬ ‫חוק יסוד הכנסת קובע כי כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת וכן‬ ‫כי כל אזרח ישראלי בן עשרים ואחת שנה ומעלה זכאי להיבחר לכנסת‪.‬‬ ‫חוק יסוד הממשלה קובע כי הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את העיקרון הדמוקרטי הבא לידי ביטוי בקטע‪ .‬הסבירו את תשובתכם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את סוג הממשל הייצוגי הבא לידי ביטוי בקטע‪ .‬הסבירו את תשובתכם‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪38‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫א‪ .‬ציון‪ :‬עקרון שלטון העם‪.‬‬ ‫הצגה‪ :‬עקרון הקובע כי העם הוא הריבון‪/‬השליט במדינה ומקור כל הסמכות‪ .‬כלומר‪ ,‬העם‬ ‫קובע את גורלו‪ ,‬והמדינה קמה על ידי העם ולמען העם‪.‬‬ ‫הסבר‪ :‬אזרחי המדינה בוחרים את הנציגים לשלטון ומעצם הבחירה הם מהווים את מקור‬ ‫הסמכות וקובעים את גורלם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציון‪ :‬ממשל פרלמנטארי‪.‬‬ ‫הצגה‪ :‬העם בוחר את נציגיו לפרלמנט‪ .‬מתוך הפרלמנט נבחרת ממשלה הזקוקה לתמיכה של‬ ‫רוב חברי הפרלמנט ומכהנת מכוח הרוב והאמון שיש לה בפרלמנט‪.‬‬ ‫הסבר‪ :‬חוק יסוד הממשלה קובע כי הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת‪ .‬כלומר‪ ,‬מדובר‬ ‫בממשל פרלמנטארי שבו הממשלה מכהנת מכוח הרוב והאמון שיש לה בפרלמנט (בכנסת)‪.‬‬ ‫עקרון שלטון העם – שאלות בגרות‬ ‫‪ .1‬הציגו שני מאפיינים של המדינה המודרנית שבגללם הונהגה דמוקרטיה עקיפה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הציגו ממשל פרלמנטארי וממשל נשיאותי‪ .‬הסבירו כיצד בא לידי ביטוי עקרון שלטון‬ ‫העם בשני סוגי ממשל אלה‪.‬‬ ‫‪ .3‬הסבירו מדוע אדישות פוליטית היא אחת מאויבי הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫‪ .1‬הציגו את עקרון שלטון העם והסבירו את חשיבותו לקיום המשטר הדמוקרטי‪.‬‬ ‫עקרון הפלורליזם‬ ‫עקרון הפלורליזם הינו עקרון חשוב בדמוקרטיה המהותית‪ .‬ההגדרה המילונית של המילה‬ ‫פלורליזם באנגלית נובעת מהשורש ‪ plural‬שמשמעותו "יותר מאחד"‪ .‬פלורליזם פירושו הכרה‬ ‫בזכות קיומן של מגוון הדעות וההשקפות‪ ,‬הרצונות והצרכים השונים בחברה‪ ,‬והכרה בזכותן של‬ ‫הקבוצות לבטא את שונותן ע"י התארגנות במסגרות שונות כדי לפעול למען מימוש הצרכים‬ ‫והזהויות שלהן תוך שמירה על כללי המשחק הדמוקרטיים‪.‬‬ ‫להגדרת המושג פלורליזם‪ ,‬שלושה חלקים‪:‬‬ ‫בחלק הראשון מוכרת הזכות לקיים את השונות (מיעוטים‪ ,‬קבוצות אינטרסים‪ ,‬דעות פוליטיות‬ ‫ועוד)‪.‬‬ ‫בחלק השני מוכרת זכותן של הקבוצות לבטא את השונות (להתארגן במפלגות ובמסגרות שונות)‪.‬‬ ‫בחלק השלישי מוכרת זכותן של הקבוצות לפעול כדי לממש את האינטרסים (למחות‪ ,‬לשבות‪,‬‬ ‫להפגין‪ ,‬לקדם אינטרסים של המפלגה לקראת בחירות ועוד)‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪39‬‬ ‫הפלורליזם בא לידי ביטוי בתחומים שונים‪:‬‬ ‫בתחום הכלכלי – בארגונים שונים ובאיגודי עובדים רבים‪ ,‬על בסיס אינטרסים משותפים‪.‬‬ ‫בתחום החברתי – ריבוי ארגונים חברתיים שלכל אחד מטרות משלו בתחום העשייה החברתית‪.‬‬ ‫למשל‪" :‬ויצ"ו"‪" ,‬נעמת" ו"יד שרה"‪.‬‬ ‫בתחום התרבותי חינוכי – ריבוי ארגונים חינוכיים ובתי ספר שונים‪ ,‬כבית ספר למוזיקה‬ ‫ולאומנות‪.‬‬ ‫פלורליזם פוליטי – מפלגות רבות‪.‬‬ ‫חשיבות הפלורליזם בדמוקרטיה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפלורליזם מכיר בזכות של בני אדם וקבוצות להיות שונים אחד מהשני‪.‬‬ ‫פלורליזם מאפשר לאזרחים לקחת חלק פעיל בחיים הפוליטיים ולממש את עקרון שלטון העם‪.‬‬ ‫הפלורליזם נותן לגיטימציה למאבקי כוח בין מפלגות וארגונים בעלי אינטרסים שונים‪.‬‬ ‫הפלורליזם מפזר את הכוח בחברה ויוצר איזון בין רשויות השלטון השונות ובין ארגונים בעלי‬ ‫אינטרסים שונים‪.‬‬ ‫הפלורליזם מאפשר קיום תחרות חופשית בין הקבוצות השונות בחברה‪.‬‬ ‫פלורליזם אינו יכול להתקיים במדינה דמוקרטית ללא הסכמיות וסובלנות‪.‬‬ ‫הפלורליזם אינו ערך מוחלט‪ ,‬כלומר‪ ,‬הוא ניתן להגבלה‪ .‬לא ניתן לממש באופן מלא את הייחודיות‬ ‫והשונות של כל הקבוצות‪ ,‬משום שמימוש מלא פירושו אנרכיה‪ .‬כדי שכל הקבוצות יוכלו לחיות‬ ‫במדינה ללא אנרכיה‪ ,‬הן חייבות להסכים ביניהן על נושאים מרכזיים‪ ,‬כצורת המשטר‪ ,‬כללי‬ ‫המשחק הפוליטי והנורמות בחברה‪.‬‬ ‫הסכמיות‬ ‫הסכמיות היא הסכמה רחבה במדינה על נושאים מסוימים‪ .‬על מנת שהקבוצות השונות תוכלנה‬ ‫לחיות יחד למרות חילוקי הדעות ביניהן באותה מדינה‪ ,‬הן חייבות להגיע להסכמה רחבה ככל‬ ‫האפשר על נושאים מרכזיים‪ ,‬כמו למשל‪ :‬צורת המשטר‪ ,‬כללי המשחק הפוליטי והערכים‬ ‫המרכזים בחברה‪ .‬ככל שההסכמה רחבה יותר בנושאים אלו‪ ,‬נוצרת חברה יציבה יותר‪.‬‬ ‫ההסכמיות באה לידי ביטוי בהסדרים (כללי משחק) המאפשרים לחברה פלורליסטית להתקיים‬ ‫ולפעול כחברה מגובשת למרות חילוקי הדעות‪ .‬למשל‪ ,‬הסכם הסטטוס‪-‬קוו‪.‬‬ ‫ההסכמיות באה לידי ביטוי בתחומים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬הסכמה על גבולות המדינה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הסכמה על צורת המשטר‪ .‬תמיכה במדינה כמדינה דמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ .3‬הסכמה וקבלת השלטון שנבחר בבחירות דמוקרטיות כשלטון לגיטימי‪.‬‬ ‫סובלנות‬ ‫הפלורליזם אינו יכול להתקיים ללא סובלנות‪ .‬עקרון הסובלנות משמעו נכונות לקבל‪" ,‬לסבול"‬ ‫ולהכיר בחופש הביטוי של השונים בדעותיהם‪ ,‬במראם‪ ,‬באמונתם‪ ,‬במינם‪ ,‬גם ובעיקר אם הם‬ ‫מנוגדים לעמדת הרוב‪.‬‬ ‫הסובלנות היא הכרה בכבודו של האדם ובחירותו להיות שונה מהאחרים‪ ,‬להאמין‪ ,‬לחשוב ולנהוג‬ ‫על פי דרכו‪ .‬בחברה סובלנית אנשים מכבדים גם את מי ששונה מהם במראהו‪ ,‬באמונותיו‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪40‬‬ ‫ובמעשיו‪ ,‬והשלטון מאפשר לאזרחים יוצאי דופן להתבטא ולנסות להשפיע על המדינה‪.‬‬ ‫סובלנות מקורה במילה "סבל"‪ ,‬שפירושה לסבול ולהתענות‪ .‬אין הכוונה לסבול אלימות פיסית‬ ‫אלא לסבול דעות‪ ,‬אמונות והשקפות עולם‪ ,‬המעוררות התנגדות ואי‪-‬נוחות‪ .‬כלומר‪ :‬חיים בחברה‬ ‫דמוקרטית פלורליסטית כרוכים גם באי‪-‬נוחות לפרטים בחברה‪ .‬לדוגמה‪ :‬אדם חילוני צריך לדעת‬ ‫שחיים בצוותא עם דתיים גורמים לעתים אי‪-‬נוחות שצריך לסבול אותה‪ .‬האדם הדתי צריך לדעת‬ ‫כי לעתים נגרמת אי‪-‬נוחות מחיים בצוותא עם חילונים‪ .‬משמעות הסובלנות היא לדעת לסבול‬ ‫ולקבל את אי‪ -‬הנוחות ולחיות עמה‪.‬‬ ‫הסובלנות היא עיקרון חשוב בדמוקרטיה מהסיבות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬הסובלנות מבטיחה את מימוש זכויות הפרט והקבוצה במדינה כמו החירות‪ ,‬חופש הביטוי‪,‬‬ ‫וחופש ההתארגנות‪.‬‬ ‫‪ .2‬סובלנות פוליטית מאפשרת חשיפה של כל האזרחים להרבה דעות לפני שיחליטו מה דעתם‪.‬‬ ‫‪ .3‬סובלנות פוליטית נותנת מקום גם לקבוצות שנמצאות באופוזיציה‪.‬‬ ‫‪ .1‬הסובלנות תורמת ליציבות החברה‪ ,‬משום שהיא מאפשרת לנהל ויכוח ללא אלימות ופחד‪.‬‬ ‫עקרון הפלורליזם‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‬ ‫בבריטניה הוקם בית ספר ייחודי‪ ,‬שתכנית הלימודים בו מדגישה את החינוך החברתי יותר‬ ‫מהישגים בלימודים‪ .‬משרד החינוך הבריטי הוציא צו סגירה לבית הספר בטענה שתוכנית‬ ‫הלימודים בו חורגת מתוכנית הלימודים האחידה הנהוגה במדינה‪ .‬הנהלת בית הספר פנתה לבית‬ ‫המשפט בבקשה לבטל את הצו‪ .‬השופט נענה לבקשה והתיר את המשך פעילותו של בית הספר‪.‬‬ ‫ציינו והציגו את העיקרון הדמוקרטי שעליו התבסס השופט בפסיקתו‪.‬‬ ‫הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫ציון‪ :‬עקרון הפלורליזם‪.‬‬ ‫הצגה‪ :‬עקרון הפלורליזם פירושו הכרה בזכות קיומן של מגוון הדעות וההשקפות‪ ,‬הרצונות‬ ‫והצרכים השונים בחברה‪ ,‬והכרה בזכותן של הקבוצות לבטא את שונותן ע"י התארגנות במסגרות‬ ‫שונות כדי לפעול למען מימוש הצרכים והזהויות שלהן תוך שמירה על כללי המשחק‬ ‫הדמוקרטיים‪.‬‬ ‫הסבר‪ :‬בקטע מסופר על בית ספר ייחודי שנתן דגש על החינוך החברתי ופחות על ההישגים‬ ‫הלימודיים‪ .‬כלומר בית הספר נתן מענה לצרכים של תלמידים מסויימים ובכך בא לידי ביטוי‬ ‫הפלורליזם בחינוך‪.‬‬ ‫עקרון הפלורליזם – שאלות בגרות‬ ‫‪ .1‬הסבירו את עיקרון הפלורליזם והציגו שני הסברים לחשיבותו בדמוקרטיה‪.‬‬ ‫‪ .2‬ציינו והציגו שלושה תחומים שבהם בא הפלורליזם לידי ביטוי‪.‬‬ ‫‪ .3‬הסבירו את עקרון הסובלנות והציגו שני הסברים לחשיבותו בדמוקרטיה‪.‬‬ ‫‪ .5‬הסבירו את הקשר בין מידת ההסכמיות בחברה לבין רמת היציבות של המשטר‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪41‬‬ ‫‪ . 1‬שאלת טקסט‬ ‫קראו את הקטע וענו על השאלות‪:‬‬ ‫הדמוקרטיה מורכבת מקבוצות שונות ומגוונות‪ .‬לכל קבוצה ייחוד משלה‪ .‬כל קבוצה מכילה‬ ‫בתוכה הן ערכים אוניברסליים והן ערכים פרטיקולריים (ייחודיים) כגון‪ :‬מורשת‪ ,‬שפה‪ ,‬תרבות‪.‬‬ ‫מעצם טבעה הדמוקרטיה היא סובלנית ומאפשרת חיים יחד של קבוצות השונות זו מזו כגון‪:‬‬ ‫חילוניים‪ ,‬דתיים‪ ,‬חרדים‪ ,‬ערבים וכדומה‪ .‬כלומר‪ ,‬הדמוקרטיה היא אורח חיים באמצעותו‬ ‫מתאפשר שגשוגו של הקולקטיב ולכידותו‪ ,‬על אף מגוון השונויות שבתוכו‪ .‬הדמוקרטיה מונעת ע"י‬ ‫פשרה וקונצנזוס‪.‬‬ ‫מגוון הקבוצות הקיים בדמוקרטיה הישראלית גורם למחלוקות קשות המאיימות על היציבות‬ ‫והלכידות החברתית ‪ ,‬לדוגמה הקושי ליצור דיאלוג בין יהודים וערבים בישראל‪ .‬קושי זה נובע מאי‬ ‫נכונותם של חלק מערבים‪ ,‬אזרחי ישראל‪ ,‬להכיר במדינת ישראל כמקום שבו העם היהודי מממש‬ ‫את זכותו להגדרה עצמית‪.‬‬ ‫המכון הישראלי לדמוקרטיה הכין הצעה לחוקה שכותרתה "יהודית ודמוקרטית המעניקה שיוויון‬ ‫זכויות לכל אזרחיה"‪ .‬הצעת החוקה שואבת את השראתה מהכרזת העצמאות‪ .‬באחד הסעיפים‬ ‫של הצעת החוקה נאמר "שהמדינה תנהג בשיוויון כלפי כל אזרחיה בישראל ותבטיח את‬ ‫מעמדם של המיעוטים בה"‪ .‬מטרת החוקה להגיע להסכמה על יסוד פשרה‪ ,‬למרות השונות‪ ,‬בין‬ ‫כל הקבוצות בחברה הישראלית ובכלל זה המיעוט הערבי‪.‬‬ ‫(מעובד עפ"י עיתון הארץ‪ ,‬מרץ ‪)2112‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את עקרון הפלורליזם‪ .‬הסבירו כיצד עקרון זה בא לידי ביטוי בדברי הכותב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את עקרון הסכמיות‪ .‬הסבירו כיצד עקרון זה בא לידי ביטוי בדבריו של הכותב‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הציגו את הזכות לשוויון‪ .‬כיצד מתייחסת הכרזת העצמאות לשוויון כפי שנזכר בקטע‪.‬‬ ‫ד‪ .‬עמודו על ההבדלים בין דמוקרטיה פורמאלית ודמוקרטיה מהותית‪ .‬עם מי מהשתיים "מזדהה"‬ ‫הכותב‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪42‬‬ ‫עקרון הכרעת הרוב‬ ‫עקרון הכרעת הרוב משמעו כי בדמוקרטיה ההכרעות מתקבלות על פי רצון רוב התומכים בהחלטה‬ ‫תוך כדי שמירת זכויותיו הבסיסיות של המיעוט‪ .‬המיעוט כפוף להחלטה כאילו התקבלה ע"י כלל‬ ‫האוכלוסייה‪ .‬עקרון הכרעת הרוב הוא תנאי הכרחי למימוש הדמוקרטיה‪ ,‬אך אינו תנאי מספיק‪ .‬יש‬ ‫קשר בין עקרון הכרעת הרוב לעקרונות הדמוקרטים האחרים‪.‬‬ ‫עקרון הכרעת הרוב קשור לעקרונות הדמוקרטים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬עקרון שלטון העם ‪ -‬ע"פ עקרון שלטון העם יש לבצע את רצון העם כולו‪ .‬בפועל שלטון העם‬ ‫בדמוקרטיה משמעו שלטון הרוב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עקרון הפלורליזם ‪ -‬העם אינו גוף אחד בעל רצון אחד‪ ,‬אלא גוף פלורליסטי המורכב מקבוצות‬ ‫ופרטים בעלי רצונות שונים‪ .‬מכיוון שלא ניתן לרצות את כל העם‪ ,‬יש לפחות לנסות לרצות את‬ ‫רובו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עקרון ההסכמיות ‪ -‬עקרון הכרעת הרוב הוא אחד מאותם כללי משחק דמוקרטיים עליהם צריכים‬ ‫להסכים הרוב והמיעוט כאחד‪ .‬דמוקרטיה יציבה בה הסכמה רחבה ככל האפשר‪ ,‬כלומר שרוב‬ ‫הציבור מסכים על כללי המשחק והערכים המרכזיים‪.‬‬ ‫חשיבות הכרעת הרוב בדמוקרטיה‬ ‫עקרון הכרעת הרוב הוא "תנאי הכרחי" לקיום המדינה הדמוקרטית‪:‬‬ ‫‪ ‬החלטת הרוב קרובה יותר להחלטת כלל העם‪ .‬מבחינה מספרית הרוב קרוב יותר לסך האזרחים‬ ‫(עקרון שלטון העם)‪ .‬בשל כך סביר להניח שתהייה שביעות רצון מהחלטת הרוב‪.‬‬ ‫‪ ‬הכרעת הרוב מאפשרת קבלת החלטות בדרכי שלום ומבטיחה יציבות שלטונית ללא הפיכות‬ ‫אלימות‪.‬‬ ‫עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה שונה מעקרון הכרעת רוב במשטרים שאינם דמוקרטיים בכך שהוא‬ ‫קובע שההחלטות שיתקבלו לא יפגעו בזכויות המיעוט לעצב את חייו ואת השקפת עולמו כרצונו‪ .‬הרוב‬ ‫חייב לאפשר למיעוט להאמין ולפעול על פי השקפתו ועל פי האינטרסים שלו‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬אין לקבל‬ ‫הכרעת רוב הפוגעת במיעוט הדתי או האתני ומונעת ממנו לקיים את מנהגיו‪.‬‬ ‫כאשר הרוב מבטל את זכויות המיעוט‪ ,‬למשל את חופש הביטוי או ההפגנה שלו‪ ,‬הוא פועל בדרך של‬ ‫עריצות הרוב‪ ,‬והמיעוט כבר לא חייב לציית לו‪.‬‬ ‫במדינה דמוקרטית אין בדרך כלל רוב קבוע‪ ,‬אלא רוב תלוי נושא ותלוי זמן‪ ,‬כלומר‪ ,‬הרכב הרוב‬ ‫מתחלף על פי הנושא‪ .‬רוב שאינו מתחלף לא היה מאפשר חילופי שלטון‪ .‬כאשר אין רוב ומיעוט‬ ‫קבועים‪ ,‬כל הקבוצות מחזיקות בתקווה ליטול ביום מן הימים חלק בשלטון‪ .‬לכן המיעוט מסכים לקבל‬ ‫את החלטת הרוב‪ .‬הוא מודע לכך שכאשר יהיה הוא הרוב בהחלטה מסוימת‪ ,‬המיעוט באותה החלטה‬ ‫יסכים גם כן לקבל את החלטתו‪.‬‬ ‫עקרון הכרעת הרוב הוא תנאי הכרחי‪ ,‬אך לא מספיק‪.‬‬ ‫עקרון הכרעת הרוב הוא תנאי הכרחי לקיום הדמוקרטיה אך לא מספיק‪ .‬עיקרון הכרעת הרוב בא לידי‬ ‫ביטוי בבחירות הכלליות‪ ,‬אך גם בכל מוסד ומוסד במדינה‪ .‬גם בכנסת מתנהלות הצבעות על פי עקרון‬ ‫הכרעת הרוב‪ .‬עקרון הכרעת הרוב לבדו אינו מצביע על קיום מדינה דמוקרטית‪ .‬הרבה שליטים לא‬ ‫דמוקרטים כהיטלר בגרמניה‪ ,‬מוסוליני באיטליה ונאצר במצרים‪ ,‬נהנו בתקופות מסוימות מתמיכת רוב‬ ‫העם‪ ,‬ואין לומר שהם היו שליטים דמוקרטיים‪ .‬בצד עקרון הכרעת הרוב חייבים להתקיים העקרונות‬ ‫האחרים הנחוצים לדמוקרטיה‪ ,‬כלומר‪ :‬עקרונות של דמוקרטיה מהותית‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪43‬‬ ‫דרכי הביטוי של עקרון הכרעת הרוב‬ ‫עקרון הכרעת הרוב בא לידי ביטוי בדרכים אחדות‪ :‬באופן שבו מוכרעות בחירות דמוקרטיות‪,‬‬ ‫בהצבעות בפרלמנט‪ ,‬בתהליך קבלת ההחלטות בממשלה‪ ,‬בפסיקת בתי המשפט‪ ,‬ובכל ארגון‬ ‫ומוסד במדינה המתנהל ע"פ הכללים הדמוקרטיים‪.‬‬ ‫יש שיטות שונות לקביעת רוב‪:‬‬ ‫רוב רגיל ‪ -‬פירושו קבלת החלטות במספר הקולות הרב ביותר של האנשים שמשתתפים‬ ‫בהכרעה‪ .‬לדוגמה‪ :‬בהצבעה נכחו ‪ 11‬איש‪ .‬מועמד א' קיבל ‪ 15‬קולות‪ ,‬מועמד ב' קיבל ‪13‬‬ ‫קולות ומועמד ג' קיבל ‪ 12‬קולות‪ .‬מועמד א' נבחר (למרות שמרבית המצביעים – ‪ 12.5%‬לא‬ ‫הצביעו בעדו)‪.‬‬ ‫רוב מוחלט ‪ -‬פירושו קבלת החלטה ביותר מ ‪ 51% -‬מכלל קולות המצביעים‪.)51%11( .‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬בחירת נשיא המדינה‪ -‬על מנת שנשיא יבחר בישראל‪ 11 ,‬ח"כ לפחות מתוך ה‪121-‬‬ ‫צריכים לתמוך במועמדותו‪ .‬כלומר‪ ,‬יותר מ‪ 51%‬מכלל הבוחרים‪.‬‬ ‫רוב מיוחס – פירושו קבלת החלטה ברוב גבוה במיוחד‪ .‬לדוגמה‪ :‬על מנת להעביר את נשיא‬ ‫המדינה בישראל מתפקידו‪ 81 ,‬ח"כ לפחות צריכים לתמוך בהצעה‪ ,‬שהם ‪ 25%‬מכלל חברי‬ ‫הכנסת‪.‬‬ ‫עקרון הכרעת הרוב‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‬ ‫במדינה דמוקרטית במזרח אירופה התקבלה החלטה ע"י הממשלה המכהנת‪ ,‬לאסור על‬ ‫מיעוטים אתניים במדינה לשבות או להפגין במשך חמש שנים‪ .‬מטרת ההחלטה הייתה לחזק את‬ ‫בטחון התושבים ואת יציבות המערכת הכלכלית במדינה‪ .‬ראש הממשלה אמר‪ ,‬כי החלטה זו‬ ‫מקובלת על רו ב התושבים אשר הצביעו עבור הפרלמנט‪.‬‬ ‫נציגי קבוצות המיעוט התלבטו כיצד להגיב על ההחלטה‪ .‬הם התכנסו לישיבת חירום וקיימו‬ ‫הצבעה בה הוחלט ברוב של ‪ 15‬נציגים מתוך ‪ 111‬נציגים שהשתתפו בישיבה‪ ,‬להפגין ולהשבית‬ ‫את המשק‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את הסכנה הקשורה לעקרון הכרעת הרוב שבאה לישי ביטוי בהחלטת הממשלה‪.‬‬ ‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את סוג הרוב שבו התקבלה ההחלטה של קבוצת המיעוט‪.‬‬ ‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫א‪ .‬ציון‪ :‬עריצות הרוב‪.‬‬ ‫הצגה‪ :‬כאשר הרוב מבטל את זכויות המיעוט‪ ,‬למשל את חופש הביטוי או ההפגנה שלו‪ ,‬הוא‬ ‫פועל בדרך של עריצות הרוב‪ ,‬והמיעוט כבר לא חייב לציית לו‪.‬‬ ‫הסבר‪ :‬בקטע מסופר כי הממשלה קיבלה החלטה אשר פוגעת בזכויות המיעוטים במדינה‪.‬‬ ‫"החלטה ‪ ..‬לאסור על מיעוטים אתניים במדינה לשבות או להפגין במשך חמש שנים"‪.‬‬ ‫הממשלה מכהנת מכוח הרוב שיש לה בפרלמנט‪ ,‬אך ברגע והחלטות הממשלה פוגעות‬ ‫ומבטלות את זכויות המיעוט מדובר בעריצות הרוב‪ ,‬והמיעוט אינו חייב לציית להחלטה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציון‪ :‬רוב מוחלט‪.‬‬ ‫הצגה‪ :‬הרוב קרוב יותר לסה"כ המצביעים‪ .‬רוב מוחלט הוא כאשר ההכרעה מתקבלת ברוב‬ ‫הגדול מ ‪ 51%‬מכלל המצביעים‪.‬‬ ‫הסבר‪ :‬ההחלטה של נציגי המיעוטים התקבלה ברוב של ‪ 15‬מתוך ‪ .111‬כלומר‪ ,‬ברוב שהוא‬ ‫יותר מ ‪ 51%‬מכלל המצביעים‪ .‬לכן מדובר ברוב מוחלט‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪44‬‬ ‫עקרון הכרעת הרוב – שאלות בגרות‬ ‫‪ .1‬הציגו שלוש סיבות לחשיבותו של עקרון הכרעת הרוב במשטר דמוקרטי‪.‬‬ ‫‪ .2‬הסבירו את ההבדל בין הכרעת רוב לגיטימית להכרעת רוב שאינה לגיטימית במדינה‬ ‫דמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ .3‬הציגו את עקרון הכרעת הרוב‪ .‬הסבירו מדוע הוא מבטא את עקרון ההסכמיות‪.‬‬ ‫‪ .1‬בסניף של תנועת נוער ביישוב יהודי בארץ הציע רכז הסניף להורי החניכים לשלב במסגרת‬ ‫פעילויות הקיץ סדנה ׂששָ מה דגש על ערכי היהדות ‪ .‬סדנה זו כוללת בין היתר לימוד פרשת‬ ‫השבוע‪ ,‬לימוד תורה שבעל‪-‬פה‪ ,‬טיול לכותל המערבי וקיום תפילה בו‪ .‬ההצעה הועלתה לדיון‬ ‫במפגש עם הורי החניכים בסניף התנועה‪.‬‬ ‫חלק מן ההורים שהשתתפו בדיון התנגדו לסדנה‪ ,‬משום שיש בה תכנים הסותרים את אורח‬ ‫חייהם והשקפת עולמם‪ .‬הם טענו כי אינם מוכנים לחשוף את ילדיהם לתכנים אלה‪ ,‬וכי אם‬ ‫תופעל הסדנה‪ ,‬עלולה הזכות שלהם להיפגע‪ .‬בסופו של דבר הסדנה אושרה לאחר שיותר‬ ‫ממחצית ההורים הצביעו בעדה‪.‬‬ ‫ציינו והציגו את העיקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי באופן קבלת ההחלטה להפעיל את הסדנה‪.‬‬ ‫הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪45‬‬ ‫זכויות אדם ואזרח‬ ‫זכויות אדם ואזרח הן "הלב" של עקרונות הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫רעיון זכויות האדם והאזרח התפתח במאות ה ‪ ,18 -12‬בתקופת ההשכלה‪ .‬עקרון השמירה על‬ ‫זכויות האדם והאזרח בא מתוקף האמנה החברתית וערך היות האדם במרכז‪ ,‬והן תנאי לקיום‬ ‫דמוקרטיה מהותית‪ .‬חובת המדינה להגן על זכויות האדם והאזרח ולממשן ככל האפשר‪ ,‬וזאת‬ ‫כל עוד הדבר אינו פוגע במימוש זכויותיהם של פרטים אחרים ובאינטרסים ציבוריים של‬ ‫המדינה‪ .‬מלבד זכויות‪ ,‬לכל אדם ואזרח יש גם חובות‪ ,‬שיפורטו בהמשך‪.‬‬ ‫הזכויות מתחלקות לארבעה סוגים‪ :‬זכויות אדם טבעיות‪ ,‬זכויות אזרח‪ ,‬זכויות חברתיות וזכויות‬ ‫מיעוטים‪.‬‬ ‫זכויות טבעיות‬ ‫זכויות האדם נגזרות מתפיסת האדם המודרנית‪ .‬על פי תפיסה זו‪ ,‬בני האדם נולדו שווים ועם‬ ‫היוולדם הם מקבלים "סל" של זכויות המבטיחות זכויות בסיסיות של חיים וביטחון‪ ,‬חירות‪,‬‬ ‫רכוש‪ ,‬שוויון‪ ,‬הליך משפטי הוגן וכבוד‪ .‬זכויות האדם שייכות לאדם מעצם היותו אדם‪ .‬זהו‬ ‫עקרון כלל עולמי‪ ,‬אין הוא תלוי בחברה או במדינה זו או אחרת‪ .‬זכויות האדם נגזרות מטבע‬ ‫האדם‪ .‬הן אינן מוענקות ע"י השלטון‪ ,‬אינן תלויות בשלטון‪ ,‬והשלטון אינו רשאי ליטול אותן מן‬ ‫הפרט באופן שרירותי‪ .‬הן מכונות טבעיות כיוון שהן מובנות מעליהן ומקובלות על הכול‪.‬‬ ‫לקבוצה זו משתייכות הזכויות‪ :‬כבוד‪ ,‬חיים וביטחון‪ ,‬הליך משפטי הוגן‪ ,‬חירות‪ ,‬שוויון‪ ,‬קניין‪.‬‬ ‫(כח החש"ק)‬ ‫‪ .7‬הזכות לחיים ולביטחון (שלמות הגוף)‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם להגנה ע"י המדינה מפני פגיעה פיזית או נפשית‬ ‫זוהי הזכות הראשונה‪ ,‬הבסיסית ביותר ותנאי ליתר הזכויות‪ .‬כל אדם זכאי להגנה על חייו מפני‬ ‫כל פגיעה‪ .‬כל אדם זכאי להגנה על שלמות גופו ונפשו‪ ,‬לחיות ללא פחד מפני פגיעה פיזית או‬ ‫השפלה‪ .‬חובת המדינה להגן על חייו ובטחונו של האדם ולשם כך פועלת המדינה באמצעות‬ ‫חקיקה ומוסדות ביטחון כצבא ומשטרה‪.‬‬ ‫‪ .0‬הזכות לחירות‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של כל אדם לעשות כרצונו כל עוד כל עוד שאינו פועל באופן ה מנוגד לחוק‪.‬‬ ‫זכות זו נובעת מהכרה שבני האדם הם יצורים עצמאיים‪ ,‬בעלי שכל ותבונה‪ .‬לכן בני האדם‬ ‫יכולים לנהל את חייהם על פי ראות עיניהם כל עוד הדברים נעשים על פי חוק ואין פגיעה‬ ‫באחר‪ .‬הזכות לחירות היא זכות כללית המאגדת בתוכה חירויות רבות‪:‬‬ ‫חופש המחשבה והדעה ‪ -‬הזכות של אדם לגבש את דעתו‪ ,‬להחזיק בדעות‪ ,‬השקפת עולם וכד'‪.‬‬ ‫לא ניתן לפגוע בזכות זו כל עוד היא נשארת במחשבתו של אדם‪.‬‬ ‫חופש הביטוי ‪ -‬היכולת של האדם לבטא את דעתו‪ .‬לשכנע באמצעות מילים‪ .‬לדון בדעות‬ ‫השונות‪ ,‬ולהילחם עבור דעותיו‪ .‬ללא חופש הביטוי‪ ,‬יהיה ביטוי לדעה אחת בלבד = דיקטטורה‪.‬‬ ‫בני אדם שונים זה מזה בהשקפותיהם‪ ,‬אמונותיהם‪ ,‬דעותיהם וטעמם‪ .‬לכל אדם‪ ,‬יש צורך לבטא‬ ‫את עצמו ולהביע את דעותיו ורגשותיו בדרכים רבות ומגוונות‪ .‬אדם יכול להביע את עצמו בשיחה‪,‬‬ ‫במכתב‪ ,‬בצורת לבוש מיוחדת‪ ,‬ביצירה אמנותית ‪ -‬שיר‪ ,‬ציור‪ ,‬פסל‪ ,‬או אפילו במדבקה על שמשת‬ ‫מכוניתו ועוד‪ .‬הביטוי‪ ,‬על צורותיו השונות‪ ,‬נועד להעברת מידע בין אדם אחד לאחר‪ .‬כמו כן‬ ‫בעזרת ביטוי הדעות ניתן להשפיע על המציאות בה אנו חיים‪ ,‬להעביר מסרים‪ ,‬לבקר את המצב‬ ‫הקיים ולפתור בעיות באמצעות מילים ולא באמצעות כוח ‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪46‬‬ ‫מזכות זו נגזרות זכויות נוספות כמו‪ :‬חופש ההפגנה‪ ,‬חופש המחאה‪ ,‬חופש השביתה‪ ,‬חופש‬ ‫האסיפה‪ ,‬חופש היצירה‪ ,‬חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת‪.‬‬ ‫חופש המידע ‪ -‬זכותו של כל אדם להיות חשוף למידע שיאפשר לו גיבוש דעה ונקיטת עמדה‬ ‫בכל עניין‪ .‬זכות זו היא תנאי בסיסי להגשמתו של חופש הביטוי‪ .‬מדובר ב"שקיפות" הפעילות‬ ‫של מוסדות ציבור‪.‬‬ ‫חופש ההתאגדות ‪ -‬לכל אדם הזכות להתארגן ולהתאגד לכל מטרה‪ ,‬אלא אם כן זוהי‬ ‫התארגנות שרצונה לפגוע בחברה‪ .‬חופש זה מקיף התארגנויות כמו‪ :‬מפלגה‪ ,‬תנועה פוליטית‪,‬‬ ‫עמותה‪ ,‬איגוד כלכלי ועוד‪.‬‬ ‫חופש התנועה ‪ -‬הזכות של אדם לנוע ממקום למקום וממדינה למדינה בכל זמן שירצה ומבלי‬ ‫שיגבילו אותו‪.‬‬ ‫חירות המצפון ‪ -‬זכותו של כל אדם לאמץ לו ערכים מוסריים ולנהוג לפיהם‪ .‬זכותו של אדם‬ ‫לסרב לבצע פעולה שנוגדת את מצפונו‪ .‬למשל‪ :‬אדם פציפיסט‪.‬‬ ‫חופש דת ‪ -‬החופש של הפרט להשתייך לכל מסגרת דתית‪ ,‬להאמין בכל דת ולקיים את‬ ‫פולחנה כרצונו בלי לפגוע באחרים ואין להתערב בבחירה הדתית שלו‪.‬‬ ‫חופש מדת ‪ -‬החופש של הפרט להחליט שאין הוא מאמין באמונה דתית כלשהי ואין הוא רוצה‬ ‫להשתייך לקבוצה דתית כלשהי וזכותו שלא יפגעו זכויותיו האחרות בשל העובדה שהוא אדם‬ ‫לא מאמין‪.‬‬ ‫חופש העיסוק ‪ -‬כל אדם זכאי בכפוף לחוק‪ ,‬לבחירה חופשית של עבודתו‪ ,‬עיסוקו‪ ,‬מקצועו‬ ‫ומשלח ידו והוא זכאי לתנאי עבודה צודקים והוגנים לשם הבטחת צרכי קיומו והגשמתו‬ ‫העצמית‪.‬‬ ‫‪ .3‬הזכות לקניין‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של כל אדם להיות בעל רכוש פרטי‪ ,‬לשמור עליו וליהנות ממנו ללא חשש‬ ‫שיילקח ללא הסכמתו‪.‬‬ ‫אין לעשות שימוש בקניינו של אדם ללא רשותו‪ .‬קניין יכול להיות חומרי (פיסי ‪ /‬מוחשי) שכולל‬ ‫את כל הדברים המוחשיים שנרכשו ע"י עבודה‪ ,‬שכירה‪ ,‬החזקה‪ ,‬ירושה או מתנה כמו‪:‬‬ ‫קרקעות‪ ,‬בתים‪ ,‬כסף‪ ,‬מניות‪ ,‬קרנות ועוד; או קניין רוחני (יצירות עליהן יש זכויות יוצרים)‪.‬‬ ‫מדובר בזכות בלתי מוחשית המוגדרת כזכות למנוע מאדם אחר לקחת את פרי עמלו הרעיוני‬ ‫והביצועי של יוצר אחר‪ .‬למשל‪ :‬המצאות הרשומות כפטנט‪ ,‬גילוים מדעיים‪ ,‬תוכנות מחשב וכל‬ ‫היצירות האמנותיות לסוגיהן‪ :‬ציור‪ ,‬פיסול‪ ,‬כוריאוגרפיה‪ ,‬ספרות‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬עיצוב‪ ,‬תיאטרון‪,‬‬ ‫קולנוע‪ ,‬צילום‪ ,‬פרסום ועוד‪ .‬קניין הוא כל דבר בעל ערך כלכלי‪.‬‬ ‫‪ .2‬הזכות לשוויון‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם ליהנות מיחס זהה כמו לכל אדם אחר‪.‬‬ ‫כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים והם בעלי זכויות שוות‪ .‬הזכות לשוויון פירושה שהמדינה‬ ‫מתייחסת לכל אדם בצורה שווה‪ ,‬ללא הבדל דת גזע‪ ,‬לאום‪ ,‬מין‪ ,‬שפה‪ ,‬נטייה מינית‪ ,‬השקפת‬ ‫עולם והשקפה פוליטית‪.‬‬ ‫לשוויון שני מובנים‪ :‬שוויון פורמאלי ושוויון מהותי‪.‬‬ ‫שוויון פורמאלי ‪ :‬מתן יחס שווה לפרטים בהתעלם מההבדלים הטבעיים ביניהם‪.‬‬ ‫שוויון מהותי‪ :‬הפעלת יחס שונה לפרטים בהתחשב בהבדלים ביניהם‪ .‬הסיבה לכך נעוצה‬ ‫בעובדה כי בפועל בני האדם אינם זהים זה לזה אלא קיימים ביניהם הבדלים טבעיים וצרכים‬ ‫שונים שלעתים דווקא הפעלת יחס זהה לגביהם תגרום להפרת השוויון ולא להגשמתו‪.‬‬ ‫הבחנה והעדפה מתקנת מבטאות את השוויון המהותי‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪47‬‬ ‫יש שלוש חריגות מהזכות לשוויון ‪ :‬אפליה פסולה הבחנה והעדפה מתקנת‪.‬‬ ‫אפליה פסולה ‪ -‬התייחסות שונה‪ ,‬לא שווה‪ ,‬לבני האדם בעלי תכונות וצרכים דומים מסיבה‬ ‫שאינה מוצדקת‪ ,‬או מתן יחס שונה לשונים כאשר השוני ביניהם אינו רלוונטי לנושא‬ ‫ההתייחסות‪.‬‬ ‫אפליה פסולה אינה לגיטימית‪.‬‬ ‫הבחנה ‪ -‬למרות ההכרה כי בני אדם הם שווים בפני החוק‪ ,‬הם אינם זהים זה לזה‪ .‬לכל‬ ‫אדם יש הצרכים הייחודיים לו‪ .‬לעיתים החוק מתייחס בצורה שונה לאנשים מסוימים מאחר‬ ‫ויש להם צרכים שונים ומיוחדים‪ .‬במקרים כאלה נוקטת המדינה ‪ /‬החברה במדיניות של‬ ‫הבחנה‪ ,‬שהיא אפליה לגיטימית ומוצדקת‪ ,‬שנועדה לקדם שוויון הזדמנויות‪ .‬למשל‪ :‬הקלות‬ ‫בבחינות ללקויי למידה‪ ,‬יחס שונה לנכים ועוד‪.‬‬ ‫העדפה מתקנת ‪ -‬מדיניות ממשלתית שנותנת יחס מועדף לקבוצה שקופחה בעבר ע"י‬ ‫המדינה מבחינה כלכלית או חברתית‪ ,‬במטרה לצמצם את הפער בין הקבוצה לבין יתר‬ ‫האוכלוסייה‪ .‬ההתייחסות המועדפת מוגבלת בזמן‪ .‬מטרתה לצמצם פערים חברתיים וכלכליים‬ ‫בחברה ושינוי יחסה של החברה לקבוצה המקופחת‪ .‬למשל‪ :‬הקלות בתנאי הקבלה למוסדות‬ ‫להשכלה גבוהה לקבוצות מצוקה‪ ,‬שריון מקומות במפלגות לנשים‪/‬מיעוטים‪/‬עולים‪.‬‬ ‫טיעונים בעד העדפה מתקנת‪:‬‬ ‫‪ ‬מצמצת את הפער בין הקבוצות המקופחות לשאר האוכלוסייה‪.‬‬ ‫‪ ‬משנה את הסטריאוטיפים שגרמו לקיפוח‪.‬‬ ‫טיעונים נגד העדפה מתקנת‪:‬‬ ‫‪ ‬יוצרת אפליה פסולה‪ .‬שריון מקומות לבני הקבוצה המקופחת עלול לפגוע בסיכויים‬ ‫של טובים וראויים להתקבל לאותם מקומות‪.‬‬ ‫‪ ‬העדפה מתקנת עלולה להקטין את הרצון של בני הקבוצה המקופחת להתאמץ‬ ‫ולהשקיע כדי להגיע להישגים‪.‬‬ ‫‪ .4‬הזכות להליך משפטי הוגן‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של כל אדם הנמצא בהליך משפטי שזכויותיו הטבעיות לא ייפגעו מעבר למה‬ ‫שנדרש לצורך החקירה והמשפט‪.‬‬ ‫זכות זו מבטיחה שהפגיעה בזכויותיו של אדם החשוד בביצוע עבירה תהיה מוצדקת ותתבצע‬ ‫על פי המגבלות הקבועות בחוק‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫‪ ‬אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו בית משפט‪.‬‬ ‫‪ ‬זכותו של אדם להגנה משפטית‪ ,‬ייצוג משפטי הולם‪ .‬אם האדם אינו יכול להעסיק עורך‬ ‫דין‪ ,‬על המדינה לספק לו‪.‬‬ ‫‪ ‬אין לעצור אדם לתקופה העולה על ‪ 21‬שעות ללא הארכת מעצרו ע"י שופט‪.‬‬ ‫‪ ‬זכותו של אדם למשפט פומבי‪ ,‬בדלתיים פתוחות‪.‬‬ ‫‪ ‬אדם הוא בחזקת חף מפשע עד שהוכחה אשמתו‪.‬‬ ‫‪ ‬אין להעניש אדם ללא משפט‪.‬‬ ‫‪ ‬זכותו של חשוד שמשפטו יתנהל בפני שופטים בלתי תלויים‪ ,‬ניטראליים ואובייקטיביים‪.‬‬ ‫‪ ‬זכותו של אדם לדעת במה הוא מואשם‬ ‫‪ ‬זכותו לערער על פסק הדין או על גזר הדין‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪48‬‬ ‫‪ .4‬הזכות לכבוד‬ ‫הגדרה‪ :‬הזכות שלא להיות נתון ליחס משפיל ומעליב‪.‬‬ ‫זכות זו מגנה על האדם מפני פגיעות שאינן קשורות לזכויות האדם האחרות כמו הזכות‬ ‫לחיים וביטחון‪ .‬קשה להגן על זכות זו מכיוון שהיא סובייקטיבית וקשה למדוד עלבון ופגיעה‬ ‫בכבוד‪ .‬מה שנחשב פוגע מאד על ידי אנשים מסוימים‪ ,‬אינו פוגע כמעט בכלל באנשים‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫מהזכות לכבוד נגזרות הזכויות הבאות‪:‬‬ ‫הזכות לפרטיות ‪ -‬בחיי אדם ישנם נושאים שצריכים להישאר מחוץ לתחומם של אנשים‬ ‫אחרים‪ ,‬אלא אם הוא מסכים לחלוק אותם‪ .‬האדם זקוק לפרטיות על מנת לחיות חיים של‬ ‫מימוש עצמי‪ .‬קשה לאדם להתפתח בצורה עצמאית אם הוא נתון לביקורת כל הזמן‪ .‬זכות זו‬ ‫יכולה להיפגע על ידי חדירה פיזית לגופו או לביתו של אדם‪ ,‬פרסום מידע על חייו הפרטיים‪,‬‬ ‫פרסום שמו או תמונתו של אדם‪ ,‬או איסוף מידע על האדם באמצעים שונים כגון האזנות‬ ‫סתר‪.‬‬ ‫הזכות לשם טוב ‪ -‬כל אדם זכאי ששמו לא יוכפש ולא ייפגע על ידי פרסום מידע שקרי‪.‬‬ ‫אין לפרסם מידע שיש בו כדי לפגוע בשמו ובדימוי הציבורי של האדם ללא סיבה‪.‬‬ ‫פגיעה בשמו הטוב של האדם מתבססת על מידע שקרי‪ ,‬ופגיעה בפרטיות על מידע‬ ‫אמתי‪.‬‬ ‫התנגשות בין זכויות‬ ‫זכויות האדם הן זכויות טבעיות השייכות לאדם באשר הוא אדם‪ .‬הן אינן מוענקות לאדם ע"י‬ ‫השלטון ואינן ניתנות לביטול‪ .‬אולם‪ ,‬זכויות האדם אינן מוחלטות ולעיתים יש להגבילן כדי להגן‬ ‫על זכויות אחרות או על ערכים אחרים של החברה‪.‬‬ ‫הנימוק להגבלת הזכויות‪ :‬במציאות הזכויות מתנגשות בינן לבין עצמן או בינן לבין אינטרסים‬ ‫ציבוריים אחרים‪ .‬כל ניסיון לממש את הזכויות באופן מוחלט נדון לכישלון מראש‪ ,‬ו‪/‬או יהווה‬ ‫מרשם לאובדן חברתי ומדיני‪ .‬למשל‪ ,‬אם הזכות לחירות תהא מוחלטת לא ניתן יהיה לקיים צבא‬ ‫שכן הוא מגביל חירות‪ .‬התוצאה‪ -‬אובדן המדינה‪ .‬למרות שהשלטון אינו רשאי ליטול אותן‪ ,‬לעתים‬ ‫אין מנוס ויש להגביל או לצמצם את היקפן של הזכויות‪.‬‬ ‫מיקרים שבהם ניתן להגביל את הזכויות‪:‬‬ ‫פגיעה בטובת הפרט ‪ -‬התנגשות בין זכות אחת לזכות אחרת‪ .‬בדרך כלל מדובר בהתנגשות בין‬ ‫שני פרטים‪ ,‬שנקלעו למצב בו זכויותיהם מתנגשות‪ .‬או בפרט יחיד בו רצונו לממש זכות אחת שלו‬ ‫מתנגשת עם אחרת‪ ,‬ואז מתעוררת השאלה האם ומתי על המדינה להתערב כדי לשמור על הפרט‬ ‫מפני עצמו‪ .‬לדוגמה‪ :‬התאבדות‪ ,‬המתות חסד‪ ,‬התמכרות לסמים או לאלכוהול וכדומה‪.‬‬ ‫פגיעה בטובת הציבור ‪ -‬כאשר זכות מתנגשת ביעדים או באינטרסים חיוניים של המדינה‪ .‬כמו‬ ‫למשל‪ :‬בטחון המדינה‪ ,‬שלום הציבור‪ ,‬המשטר הדמוקרטי (בישראל גם אופייה היהודי)‪ ,‬שלטון‬ ‫החוק‪ ,‬או כל מדיניות שלטונית שנועדה לתכלית ראויה‪ .‬דוגמה להתנגשות‪ :‬פרסום פריסת מתקנים‬ ‫סודיים של צה"ל בשם חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת‪.‬‬ ‫כדי לפתור את בעיית ההתנגשות בין הזכויות יש לעשות שקלול ואיזון בין הזכויות‪ ,‬כלומר‪ :‬יש‬ ‫להעמיד זו מול זו את חומרת הפגיעה בזכות אחת מול חומרת הפגיעה בזכות אחרת‪ ,‬או ביעדיה‬ ‫האחרים של המדינה‪ ,‬ולשקול מהו הפתרון המאפשר הגנה מרבית על שתי הזכויות‪ ,‬תוך פגיעה‬ ‫מעטה ככל האפשר בכל אחת מהן‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪49‬‬ ‫חובות האדם כאדם‬ ‫להבטיח את מימוש הזכויות של האחר‪ ,‬להימנע מפגיעה בזכויות של האחר‪ ,‬לגלות סובלנות‬ ‫כלפי האחר ולכבד את עמדותיו‪ .‬על האדם לפעול כאשר הוא רואה פגיעה בזכויות של אדם אחר‪.‬‬ ‫זכויות אזרח (זכויות פוליטיות)‬ ‫הן חלק מן הזכויות הטבעיות והן מגדירות את זכויותיו של האדם כאזרח במדינתו‪ .‬זכויות האזרח‪,‬‬ ‫מאפשרות לאזרח לממש את עקרון שלטון העם‪ .‬המדינה חייבת לתת זכויות אלו לכל אזרח‪ ,‬בנוסף‬ ‫לזכויות האדם שלו‪ .‬זהו תנאי הכרחי לקיום הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫יש ארבע זכויות יסוד פוליטיות ‪:‬‬ ‫‪ .1‬הזכות לבחור ‪ -‬זכותו של כל אזרח לבטא את עמדותיו הפוליטיות ע"י קביעת הרכב השלטון‪.‬‬ ‫‪ .2‬הזכות להיבחר ‪ -‬זכותו של כל אזרח להשפיע על הנעשה במדינתו במסגרת תפקיד באחד‬ ‫ממוסדות השלטון‪.‬‬ ‫‪ .3‬חופש ההתארגנות ‪ -‬זכותו של כל אזרח להתחבר ולהתארגן עם קבוצה‪ ,‬ובמסגרתה להשפיע‬ ‫ולהביא לשינויים חברתיים ופוליטיים‪.‬‬ ‫‪ .1‬הזכות לבקר את השלטון ‪ -‬זכותו של כל אזרח לבטא את דעתו על אופן התנהלות השלטון‪.‬‬ ‫חובות האדם כאזרח‬ ‫חובות האדם כאזרח מתחלקות לשתיים‪ :‬חובות מתוקף חוק ‪ -‬לציית לחוקי המדינה כתשלום‬ ‫מיסים שירות צבאי (במדינות בהן השירות הצבאי הוא חובה) ונאמנות למדינה‪.‬‬ ‫חובות מוסריות ‪ /‬מצפוניות ‪ -‬מימש זכותו האזרחית להשתתף בעיצוב החיים הציבוריים‬ ‫במדינה‪ .‬לבחור ולהיבחר‪ ,‬לבקר את רשויות השלטון ולהתריע על עוולות הנגרמות לפרט או‬ ‫לקבוצה‪.‬‬ ‫הקשר הרצוי בין זכויות לחובות‬ ‫אין לחפש סימטריה בין זכויות אדם בסיסיות‪ ,‬המגיעות לכל אדם באשר הוא אדם‪ ,‬לבין חובות‬ ‫המוטלות על בני האדם מכוח החוק‪ .‬אדם שאינו ממלא חובה מכוח החוק הוא עבריין ועל כן צריך‬ ‫להיענש ע"פ העונש המקובל בחוק‪ .‬אין לפגוע בזכויותיו של אותו עבריין‪ ,‬באותן זכויות‪ ,‬שאין להן‬ ‫קשר לעבירה הנדונה‪ .‬לדוגמה‪ :‬יגאל אמיר שרצח את רה"מ נענש ע"פ עונש הקבוע בחוק‪ ,‬מאסר‬ ‫עולם‪ ,‬אולם זכויותיו לקניין ולהקמת משפחה‪ ,‬לא נשללו‪.‬‬ ‫ההגנה על זכויות האדם והאזרח‬ ‫למרות החשיבות הרבה של זכויות האדם והאזרח‪ ,‬לא כל המדינות מגנות עליהן‪ ,‬וגם במדינות‬ ‫דמוקרטיות יש לפעמים פגיעה חמורה בזכויות‪ .‬הדרכים בהן ניתן לשמור ולהגן על הזכויות‪ ,‬הן‪:‬‬ ‫אמנות בינלאומיות‪ :‬לאחר מלחמת העולם השנייה גבר הצורך בהכרה בין לאומית בזכויות האדם‪.‬‬ ‫מאז התפרסמו הכרזות רבות בנושא זכויות האדם‪ ,‬הידועה בהן היא "ההכרזה לכל באי עולם בדבר‬ ‫זכויות האדם" שהאו"ם פרסם ב – ‪.11.12.1918‬‬ ‫חוקי המדינה‪ :‬ההגנה היעילה ביותר על הזכויות היא באמצעות חוקי המדינה ומערכת בתי המשפט‪.‬‬ ‫ארגונים חברתיים‪ :‬ארגונים הנאבקים למען זכויות אדם‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪50‬‬ ‫זכויות חברתיות‬ ‫זכויות חברתיות וכלכליות אותן מעניקה המדינה הדמוקרטית לאזרחיה והן נובעות מהתפיסה‬ ‫החברתית הרואה חשיבות בהענקת שירותים בסיסיים לכלל האוכלוסייה בתחומי הרווחה‪,‬‬ ‫השיכון‪ ,‬הבריאות והחינוך‪ .‬הן ניתנות לשינוי או ביטול בהתאמה למדיניות החברתית של השלטון‬ ‫במדינה‪ .‬לגבי אף אחת מהן לא נקבע מינימום או מקסימום של שירותים שהמדינה צריכה לתת‪,‬‬ ‫לכל מדינה יש זכות להפעיל שיקול דעת בהקצאת שירותים אלה‪ .‬הן נגזרות מערך כבוד האדם‬ ‫לפיו‪ ,‬לכל אדם נדרשת "רמת חיים בסיסית" כדי לחיות כאדם חופשי‪ ,‬המסוגל לחשוב ולקבל‬ ‫החלטות רציונאליות‪ ,‬להעריך או לבקר את השלטון‪ .‬הזכויות החברתיות הן פועל יוצא של הגישה‬ ‫הסוציאל‪-‬דמוקרטית‪.‬‬ ‫הזכויות החברתיות כוללות את הזכויות הבאות‪:‬‬ ‫‪ . 7‬הזכות לרמת חיים‬ ‫אחד מהדברים הבסיסיים במדינת רווחה הוא הזכות של כל אזרח לחיות ברמת חיים סבירה‬ ‫ואנושית‪ .‬רמת חיים זו היא תנאי לקיומו של אדם חופשי המסוגל לחשוב בהיגיון‪.‬‬ ‫אמצעי הסיוע הממשלתי למימוש זכות זו ‪ :‬ע"י מתן קצבאות לנזקקים‪ ,‬השלמת הכנסה‪ ,‬קצבת‬ ‫נכות ומתן סובסידיות למוצרים חיוניים‪.‬‬ ‫‪ . 0‬הזכות לדיור‬ ‫כל אזרח זכאי למגורים נאותים‪ .‬אמצעי הסיוע הממשלתי למימוש זכות זו‪ :‬מענקים‪,‬‬ ‫משכנתאות‪ ,‬הלוואות בתנאים נוחים ודיור ציבורי לחסרי בית‪.‬‬ ‫‪ .3‬הזכות לטיפול רפואי‬ ‫לכל אדם הזכות לחיות בגוף בריא ושלם‪ .‬אמצעי הסיוע הממשלתי למימוש זכות זו‪ :‬ביטוח‬ ‫בריאות ממלכתי המאפשר לכולם טיפול רפואי‪.‬‬ ‫‪ .2‬זכויות עובדים ותנאי העסקה‬ ‫זכות של כל אזרח לעבודה ולתנאי עבודה הוגנים כיום עבודה מוגבל בשעות עבודה‪ ,‬יום‬ ‫מנוחה שבועי‪ ,‬קביעת שכר מינימום‪ ,‬מתן תנאי עבודה סבירים‪ ,‬שכר שווה עבור עבודה שווה‪,‬‬ ‫הגנה מפני אבטלה‪ ,‬זכות השביתה ועוד‪ .‬אמצעי הסיוע הממשלתי בהגנה על הזכות לעבודה‪:‬‬ ‫חקיקה הכוללת זכויות ספציפיות רבות כחוק פיצוי פיטורין או חוק שוויון הזדמנויות בעבודה‬ ‫ופיקוח על אכיפת החוקים‪.‬‬ ‫‪ .4‬הזכות לחינוך‬ ‫לכל הילדים במדינה יש זכות לקבל השכלה כדי שיוכלו לרכוש מידע וכן מיומנויות‬ ‫אישיות וחברתיות שיאפשרו להם לספק את צרכיהם בעתיד ולהיות אזרחים עצמאיים‪.‬‬ ‫אמצעי הסיוע הממשלתי למימוש זכות זו‪ :‬ע"י חקיקה כחוק חינוך חובה חינם המאפשר גם‬ ‫למיעוטי יכולת לרכוש השכלה וחוק זכויות התלמיד‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪51‬‬ ‫טבלה המסכמת את ההבדלים בין הזכויות החברתיות לזכויות הטבעיות‬ ‫זכויות טבעיות‬ ‫קריטריון להשוואה‬ ‫מוענקות‪/‬לא מוענקות הזכויות הטבעיות‬ ‫אינן מוענקות אלא שייכות לכל‬ ‫אדם מעצם היותו אדם‪.‬‬ ‫זכויות חברתיות‬ ‫הזכויות החברתיות מוענקות על ידי‬ ‫המדינה ליחיד כאזרח במדינתו‪.‬‬ ‫מחויבות המדינה‬ ‫במימושן‬ ‫כל מדינה מחויבת להגן על‬ ‫הזכויות הטבעיות ולממשן‪.‬‬ ‫הן זכויות שהמדינה רשאית להחליט אם‬ ‫להעניק אותן‪ ,‬לשנות אותן ואף לבטלן‪,‬‬ ‫בהתאם להשקפתה הכלכלית חברתית‪.‬‬ ‫מטרות הזכויות‬ ‫להגן על ערך כבוד האדם‬ ‫וחירותו‬ ‫‪.7‬למימוש ערך כבוד האדם וחירותו‪.‬‬ ‫‪ .0‬להגן על השוויון ולצמצם פערים‪.‬‬ ‫‪ .3‬לספק רמת רווחה והשכלה הנדרשות‬ ‫להשתתפות אזרחית פעילה‪.‬‬ ‫זכויות מיעוט ‪ -‬זכויות קבוצה (ירד במיקוד)‬ ‫עקרון זכויות האדם והאזרח‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‬ ‫אישה נכה‪ ,‬המתגוררת בקומה העליונה‪ ,‬בבניין ללא מעלית התקינה מעלון (מתקן מיוחד‬ ‫להעלאת כסא גלגלים)‪ .‬מתקן זה מאפשר לה להגיע לקומת מגוריה ולהיכנס לדירתה באופן‬ ‫עצמאי‪ ,‬כמו כל דייר אחר בבניין‪.‬‬ ‫השכנים של הדיירת הנכה דרשו ממנה לפרק את המעלון‪ ,‬בטענה שהוא מכער את חדר‬ ‫המדרגות ‪ ,‬ומוריד את מחירי הדירות שלהם‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את זכות שביקשה הדיירת הנכה לממש באמצעות התקנת המעלון‬ ‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את הזכות שבשמה דרשו השכנים מהדיירת לפרק את המעלון‪.‬‬ ‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫א‪ .‬ציון‪ :‬הזכות לשוויון‪.‬‬ ‫הצגה‪ :‬זכותו של אדם ליהנות מיחס זהה כמו לכל אדם אחר‪.‬‬ ‫הסבר‪ :‬בקטע מסופר על אישה נכה‪ ,‬שהתקינה מעלון על מנת שתוכל להגיע לדירתה באופן‬ ‫עצמאי כמו כל דייר אחר בבניין‪ .‬כלומר‪ ,‬האישה מבקשת את הזכות לשוויון‪ .‬מאחר והמעלון‬ ‫מאפשר לה להתנהל ולהגיע לדירתה באופן עצמאי בדומה לשאר הדיירים בבניין‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציין‪ :‬הזכות לקניין‪.‬‬ ‫הצגה‪ :‬זכותו של כל אדם להיות בעל רכוש פרטי‪ ,‬לשמור עליו וליהנות ממנו ללא חשש‬ ‫שיילקח ללא הסכמתו‪.‬‬ ‫הסבר‪ :‬לטענת הדיירים המעלון מכער את הבניין ומוריד את ערך הנכס שלהם‪ .‬כלומר המעלון‬ ‫פוגע בזכות הקניין של הדיירים‪ ,‬הן מבחינת חזות המבנה והן מבחינת הערך הכספי‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪52‬‬ ‫עקרון זכויות האדם והאזרח – שאלות בגרות‬ ‫‪ .1‬תלמיד י"ב פנה ללשכת הגיוס וטען שכאדם שוחר שלום אין הוא מעוניין להתגייס לצבא כובש‬ ‫המשיג את מטרותיו בדרכי לוחמה‪ .‬תשובת הצבא אליו הייתה שככל בן ‪ 18‬אחר גם הוא‬ ‫מחויב בגיוס על פי חוק‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את הזכות שבשמה פנה התלמיד ללשכת הגיוס‪.‬‬ ‫הסבירו את תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את העיקרון שעליו התבסס הצבא בתשובתו‪.‬‬ ‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫‪ .2‬ציינו והציגו מדיניות היוצרת אי שוויון בין פרטים בחברה‪ ,‬אך היא דמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ .3‬הציגו הבדל אחד בין הזכות לפרטיות לבין הזכות לשם טוב‪ .‬ומאפיין דומה לשתי הזכויות‪.‬‬ ‫‪ .1‬בסמוך לתחנה מרכזית של אוטובוסים הוצבו אנטנות סלולאריות‪ .‬מיקרוביולוג טוען שהנהגים‬ ‫והנוסעים חשופים לקרינה מסוכנת ביותר ובעלת השלכות בלתי הפיכות על מצב בריאותם‪.‬‬ ‫דובר נציגי החברות הסלולאריות שולל את דברי המיקרו ביולוג וטוען שמיקום האנטנות ייקבע‬ ‫אך ורק על פי שיקול דעתן של החברות הסלולאריות ואין לאיש זכות להתערב בכך‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו את הזכות שבשמה טוען המיקרוביולוג‪.‬‬ ‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את הזכות שבשמה טוען דובר נציגי החברות הסלולאריות‪.‬‬ ‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫‪ .5‬לחלק מתושבי שדרות נמאס מהבטחות הממשלה ומערכת הביטחון למגן את בתיהם כנגד‬ ‫פגיעת הקסאמים והם החליטו להוסיף לביתם חדר ממוגן מבלי לחכות על פי הנדרש לאישור‬ ‫מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪" .‬אין זמן" הם אומרים "החדר מקנה לנו ביטחון גם אם‬ ‫בגלל בנייתו הפכנו לעבריינים"‪.‬‬ ‫ציינו והציגו את הזכות שבשמה החליטו אותם תושבי שדרות להוסיף לביתם חדר ביטחון‪.‬‬ ‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫‪ .1‬במדינה מסוימת‪ ,‬הממשלה נותנת מענקים כספיים לקבלנים הבונים בנייני מגורים להשכרה‪.‬‬ ‫אחד התנאים לקבלת מענקים אלו הוא שהקבלנים ישכירו אחוז מסוים מהדירות תמורת‬ ‫תשלום סמלי‪ ,‬לאנשים שאינם יכולים לשלם את דמי השכירות המקובלים‪.‬‬ ‫ציינו והציגו את סוג הזכות שהממשלה מבקשת לממש באמצעות התנאי שהעמידה לקבלנים‪.‬‬ ‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪53‬‬ ‫עקרון הגבלת השלטון‬ ‫אחד העקרונות החשובים במשטר דמוקרטי הוא עיקרון הגבלת כוחו של השלטון‪ ,‬המרכז בידיו‬ ‫עוצמה רבה‪ .‬המטרה בהגבלת השלטון היא למנוע עריצות ושרירותיות של רשויות השלטון‪.‬‬ ‫השלטון עלול לקבל החלטות שיפגעו באזרחים‪ ,‬בקבוצות מיעוט (=עריצות הרוב) ואף יבטלו את‬ ‫הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫הסיבות להגבלת כוחו של השלטון‪:‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫להגן על המשטר הדמוקרטי ועל זכויות האדם‪ ,‬האזרח והמיעוט‪.‬‬ ‫רשויות השלטון מרכזות בידיהן עוצמה רבה‪:‬‬ ‫שליטה במשאבים כלכליים‪ :‬הממשלה שולטת על קרקעות‪ ,‬אוצרות טבע‪ ,‬לרשותה עומד‬ ‫תקציב המדינה באמצעותו היא מוציאה לפועל את מדיניותה‪ .‬כמו כן הממשלה מתערבת‬ ‫בחיי הכלכלה והחברה בתחומים רבים כמו רווחה‪ ,‬חינוך ועוד‪.‬‬ ‫שליטה במשאבים אנושיים‪ :‬לרשות הממשלה עומד כוח אדם הן במשרדי הממשלה והן‬ ‫במנהל הציבורי (אנשי צבא‪ ,‬כלכלנים‪ ,‬מומחים בתחומים שונים ועוד)‪ .‬בעלי תפקידים אלה‬ ‫הם מומחים בתחומם והמקצועיות שלהם מקנה להם עמדת כוח ועדיפות מול רשויות שלטון‬ ‫אחרות‪.‬‬ ‫שליטה על מקורות המידע‪ :‬לממשלה יש שליטה על מקורות מידע הנוגעים לתחומי חוץ‪,‬‬ ‫ביטחון‪ ,‬פנים והיא מספקת מידע עבור גופים אחרים כמו הרשות המחוקקת ואמצעי‬ ‫התקשורת‪.‬‬ ‫שליטה על מנגנוני אכיפה‪ :‬לרשות הממשלה עומדים מנגנוני אכיפה כמו משטרה וצבא‬ ‫שהם גופים בעלי כוח רב‪.‬‬ ‫העובדה שהשלטון מרכז בידיו כוח רב כל כך מעוררת את החשש כי הוא עלול לנצל אותו לרעה למען‬ ‫טובתו האישית על חשבון טובת הציבור ולנהוג בשרירותיות שתסכן או תפגע בערכי הדמוקרטיה‪,‬‬ ‫בזכויות האדם האזרח והמיעוט ובשלטון החוק‪.‬‬ ‫‪ .0‬לייעל את פעילות השלטון‬ ‫פיקוח‪ ,‬בקרה‪ ,‬חובת דיווח שלטונית ושקיפות‪ ,‬גורמים לשלטון להתנהל באופן איכותי ויעיל‬ ‫יותר‪ ,‬שכן ללא אלה‪ ,‬יש חשש שהשלטון יפעל באופן לא מקצועי‪ ,‬מושחת‪ ,‬בזבזני ובלתי יעיל‪,‬‬ ‫עד כדי סכנה להמשך תפקודו של השלטון כאחראי על אכיפת הסדר החברתי ואספקת‬ ‫שירותים ציבוריים המבטיחים את מימוש זכויות האדם‪ ,‬האזרח והמיעוט‪.‬‬ ‫אמצעים להגבלת כוחו של השלטון‪:‬‬ ‫כל מדינה דמוקרטית עושה שימוש בהגבלת כוחו של השלטון כחלק מהתפיסה הדמוקרטית‪.‬‬ ‫אמצעים להגבלת כוחו של השלטון‬ ‫הפרדת רשויות‬ ‫בחירות וחילופי שלטון‬ ‫חוקה‬ ‫מנגנוני פיקוח וביקורת‬ ‫ביקורת מוסדית‬ ‫פורמאלית‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫ביקורת בלתי‬ ‫פורמאלית‬ ‫‪54‬‬ ‫‪ .7‬הפרדת רשויות (ירד במיקוד)‬ ‫‪ .0‬בחירות דמוקרטיות‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הבחירות מאפשרות חילופי שלטון ומהוות כלי חשוב להגבלת השלטון‪ .‬הנבחרים תלויים‬ ‫בתמיכת הבוחרים ונתונים לפיקוח ולביקורת ציבורית‪ .‬הבחירות הן הליך פורמאלי‪ ,‬אלא‬ ‫שבהליך זה באים לידי ביטוי העקרונות והרעיונות המרכזיים ביותר בדמוקרטיה‪:‬‬ ‫עיקרון שלטון העם – האזרחים הם הבוחרים את נציגי השלטון או שוללים מהם את הסמכות‬ ‫לשלוט‪( .‬ריבונות העם)‪.‬‬ ‫עקרון הגבלת השלטון – משך הכהונה של השלטון מוגבל לפרקי זמן קבועים‪.‬‬ ‫השתתפות פוליטית של האזרחים‪ -‬תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה‪.‬‬ ‫עקרון ההסכמיות – הבחירות מבטאות את ההסכמה על כללי המשחק המקובלים במשטר‬ ‫דמוקרטי‪.‬‬ ‫עקרון הפלורליזם – בא לידי ביטוי בקיומן של מפלגות המייצגות עמדות ודעות שונות‪.‬‬ ‫חופש ההתאגדות – בא לביטוי בזכותם של האזרחים להתאגד כמפלגה ולהתמודד‬ ‫בבחירות‪.‬‬ ‫חופש הביטוי – לכל קבוצה ומפלגה יש זכות לבטא את רעיונותיה ולשכנע את קהל‬ ‫הבוחרים‪.‬‬ ‫על מנת שהבחירות יהיו דמוקרטיות הן חייבות להיות‪( :‬כח משה)‬ ‫‪ ‬כלליות‪ :‬כל אזרחי המדינה רשאים להשתתף בהן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חשאיות‪ :‬ההצבעה היא אישית וחשאית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מחזוריות‪ :‬מתקיימות בפרקי זמן הקבועים בחוק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שוויוניות‪ :‬לכל אזרח יש קול אחד שווה לקולות האחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התמודדות חופשיות‪ :‬קיימת תחרות בין שני מתמודדים או יותר ובין שתי מפלגות‪ ,‬או יותר‪.‬‬ ‫התהליך נותן ביטוי לחירויות יסוד כמו חופש הביטוי‪ ,‬חופש העיתונות‪ ,‬חופש ההתאגדות‪.‬‬ ‫הבחירות מבטאות את שתי זכויות האזרח‪ :‬הזכות לבחור והזכות להיבחר‪ .‬זכויות אלה‬ ‫חשובות ביותר ועל מנת להבטיח אותן‪ ,‬יש צורך בשמירה על השוויון והחירות בבחירות‬ ‫דמוקרטיות‪.‬‬ ‫עקרון השוויון בא לביטוי‪:‬‬ ‫‪ ‬בשוויון בין כל הקולות‪ ,‬כל קול שווה למשנהו‪.‬‬ ‫‪ ‬כולם שווים בזכות להיבחר‪.‬‬ ‫‪ ‬מתן הזדמנות שווה לכל מפלגה בחלוקת תקציבים ובזמן שידור באמצעי התקשורת‪.‬‬ ‫עקרון החירות בא לביטוי‪:‬‬ ‫‪ ‬בחירותו של כל אזרח לבחור ולהיבחר‪.‬‬ ‫‪ ‬בחופש ההתארגנות במפלגות‪.‬‬ ‫‪ ‬בחופש ביטוי בתעמולת הבחירות‪.‬‬ ‫‪ ‬בחשאיות הבחירות המבטיחה את חופש הבחירה‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪55‬‬ ‫שיטות שונות של בחירות‬ ‫קיימים דגמים שונים של בחירות במדינות הדמוקרטיות השונות‪ .‬כלומר‪ ,‬כל מדינה דמוקרטית‬ ‫מחליטה על השיטה הנכונה ביותר עבורה‪.‬‬ ‫ניתן לאפיין את השיטות השונות של הבחירות על פי שלושה מרכיבים‪ :‬הנבחרים‪ ,‬חלוקת אזורי‬ ‫הבחירה‪ ,‬חלוקת המנדטים‪.‬‬ ‫הנבחרים‬ ‫חלוקה לאזורי בחירה‬ ‫חלוקת המנדטים‬ ‫במי בוחרים?‬ ‫מה מוגדר אזור בחירה?‬ ‫איך מחולקים הקולות?‬ ‫בחירה אישית בחירה רשימתית‬ ‫המצביעים‬ ‫המצביעים‬ ‫בוחרים ברשימת‬ ‫בוחרים‬ ‫במועמד מסוים מועמדים‪,‬‬ ‫במפלגה‪.‬‬ ‫אותו הם‬ ‫התחרות בין‬ ‫מעדיפים‪.‬‬ ‫המפלגות היא על‬ ‫התחרות היא‬ ‫רקע אידיאולוגי‪.‬‬ ‫אישית‪.‬‬ ‫שיטה ארצית‬ ‫כל המדינה‬ ‫נחשבת לאזור‬ ‫בחירה אחד‪.‬‬ ‫שיטה אזורית השיטה היחסית השיטה הרובית‬ ‫מספר המושבים הנציגים‬ ‫המדינה‬ ‫בפרלמנט נקבע שנכנסים‬ ‫מחולקת‬ ‫לפרלמנט הם‬ ‫למספר אזורים יחסית לאחוז‬ ‫הקולות שקבלה המועמד או‬ ‫ומכל אזור‬ ‫המפלגה‬ ‫כל מפלגה‬ ‫נבחר נציג‬ ‫שזכתה ברוב‬ ‫מסה"כ קולות‬ ‫לפרלמנט‪.‬‬ ‫הקולות באזור‬ ‫המצביעים‪.‬‬ ‫הבחירה‪.‬‬ ‫שיטות הבחירה השונות הן למעשה צירופים שונים של המרכיבים הנ"ל‪ .‬כל מדינה בוחרת בשיטה‬ ‫המתאימה לה‪:‬‬ ‫השיטה‬ ‫ארצית‪ ,‬יחסית‪,‬‬ ‫רשימתית *‬ ‫יתרונות‬ ‫‪‬‬ ‫המפלגות מיוצגות בפרלמנט‬ ‫בהתאם לתמיכת הציבור בהן‪.‬‬ ‫השיטה משקפת את העמדות של‬ ‫הציבור‪.‬‬ ‫המחלוקות הפוליטיות הן‬ ‫אידיאולוגיות ולא אישיות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יוצרת קשר הדוק ומחויבות בין‬ ‫הנבחרים והבוחרים באזורי‬ ‫הבחירה השונים‪.‬‬ ‫הבעיות המיוחדות לכל אזור באות‬ ‫לידי ביטוי בצורה גלויה וברורה‪.‬‬ ‫מספר המפלגות בבית הנבחרים‬ ‫קטן והדבר מחזק את יציבות‬ ‫הממשלה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אזורית‪ ,‬רובית‪,‬‬ ‫אישית **‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫חסרונות‬ ‫‪‬‬ ‫אין קשר אישי ואין מחוייבות‬ ‫אישית בין הבוחרים לנבחרים‪.‬‬ ‫אין ייצוג לאזורים השונים ולכן אין‬ ‫גם התייחסות לבעיות הספציפיות‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫השיטה מעודדת ריבוי מפלגות‬ ‫בפרלמנט ומקשה על יצירת‬ ‫ממשלת קואליציה יציבה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קולות רבים מתבזבזים וקולות‬ ‫המיעוט אינם זוכים לייצוג‪.‬‬ ‫מפלגות קטנות‪ ,‬המייצגות מיעוט‪,‬‬ ‫אינן נכנסות לבית הנבחרים‪.‬‬ ‫השיטה עלולה לעודד פיצול פנימי‬ ‫במדינה בין האזורים השונים‬ ‫וליצור הדגשת יתר לנושאים‬ ‫האזוריים ולא הלאומיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪56‬‬ ‫שימו לב‪:‬‬ ‫* בשיטת הבחירות היחסית נוצרות מפלגות רבות‪ .‬על מנת לאזן בין הרצון לאפשר ייצוג למגוון‬ ‫הדעות באוכלוסייה לבין הרצון להבטיח את היעילות ויכולת התפקוד של השלטון‪ ,‬נקבע "אחוז‬ ‫חסימה"‪ .‬זהו אמצעי להגביל את מספר המפלגות בבית הנבחרים‪ .‬כל מדינה קובעת מהו‬ ‫האחוז המינימאלי שעל מפלגה לקבל על מנת להיכנס לפרלמנט‪ .‬אם המפלגה אינה מגיעה לאחוז‬ ‫החסימה‪ ,‬נציגיה אינם נכנסים לבית הנבחרים‪.‬‬ ‫(בישראל קיים ריבוי של מפלגות קטנות לא רק בגלל אחוז החסימה הנמוך יחסית ‪ ,2%‬אלא גם‬ ‫כי הדבר מייצג את המבנה החברתי המפוצל ומרובה השסעים של החברה הישראלית)‪.‬‬ ‫** בשיטת הבחירות הרובית מבחינים בין שתי שיטות להשגת רוב‪ :‬רוב פשוט ורוב מוחלט‪.‬‬ ‫רוב פשוט‪ :‬הארץ מחולקת למספר אזורי בחירה‪ ,‬לפי מספר המושבים בפרלמנט‪ .‬לכל אזור יש‬ ‫נציג אחד‪ ,‬אשר זכה ברוב הקולות באזור הבחירה שלו‪ .‬כלומר‪ ,‬בשיטה זו הייצוג בפרלמנט אינו‬ ‫משקף בהכרח את קולות הבוחרים והייצוג נקבע על פי התוצאות בכל אזור בנפרד ולא על פי סך‬ ‫כל הקולות שקיבלה המפלגה במדינה‪ .‬לפעמים דווקא מפלגה שנתמכת על ידי מיעוט של‬ ‫מצביעים יכולה לקבל את הרוב בפרלמנט‪ ,‬כי מצביעיה מרוכזים באזורים מסויימים‪.‬‬ ‫רוב מוחלט‪ :‬בשונה משיטת הרוב הפשוט‪ ,‬המועמדים בכל אזור צריכים לזכות ברוב מוחלט של‬ ‫קולות המצביעים באזורם על מנת להיבחר (כלומר ‪ .)51%11‬אם לא מושג רוב כזה‪ ,‬מתנהל‬ ‫סיבוב שני של בחירות בין שני המועמדים הפופולריים ביותר‪.‬‬ ‫‪ .3‬חוקה‬ ‫חוקה היא אוסף של עקרונות יסוד המגדירים את ערכיה ואת הנורמות הפוליטיות של המדינה‬ ‫וכן את הכללים שעל פיהם תתנהל המדינה‪ .‬החוקה במדינה דמוקרטית כוללת שני סוגי‬ ‫תכנים שמטרתם להגביל את כוחו של השלטון‪ .‬האחד‪ :‬פירוט של זכויות האדם והאזרח‬ ‫ולפעמים גם זכויות מיעוטים‪ .‬והסוג השני‪ :‬סעיפים המגדירים את סמכויות השלטון‪ .‬הגדרות‬ ‫מדויקות המאפשרות לגופי השלטון לפעול ולבצע רק את מה שמוגדר להם בחוקה‪.‬‬ ‫עליונות החוקה‪ :‬על מנת שהחוקה תשמש כלי יעיל ומשמעותי להגבלת השלטון‪ ,‬עליה להיות‬ ‫בעלת מעמד גבוה ומיוחד‪ ,‬ומעל לכלל הרשויות‪ :‬מחוקקת‪ ,‬מבצעת ושופטת‪ .‬החוקה נמצאת‬ ‫מעל חוקים רגילים וקשה להכניס בה שינויים‪ .‬אסור לחוקק חוקים שנוגדים את העקרונות‬ ‫וההוראות הקבועים בחוקה‪ .‬אם נחקק חוק כזה‪ ,‬בתי המשפט מבטלים אותו‪.‬‬ ‫במדינות שבהן אין חוקה יותר קל לפרלמנט לחוקק חוקים הסותרים את עקרונות‬ ‫הדמוקרטיה‪ .‬יש מדינות בהן הרשות המחוקקת‪ ,‬שמחוקקת חוקים רגילים‪ ,‬היא לא זאת‬ ‫שחוקקה את החוקה‪ .‬מי שחוקקה את החוקה היא הרשות המכוננת‪ .‬בישראל הפרלמנט‬ ‫(הכנסת) אמורה לעשות את שני התפקידים‪.‬‬ ‫ישנם שני סוגים של חוקה‪:‬‬ ‫חוקה פורמאלית ‪ -‬חוקה כתובה‪ ,‬שבה כל התכנים שצוינו קודם נמצאים במסמך אחד שיש‬ ‫לו מעמד גבוה מבחינה חוקית‪ .‬למשל‪ ,‬חוקת ארצות הברית‪( .‬חוקה נוקשה)‪.‬‬ ‫חוקה מטריאלית ‪( -‬מטריאלי =חומרי) מתהווה במשך תקופה ארוכה‪ ,‬מורכבת מחוקים‪,‬‬ ‫פסיקות משמעותיות ותקדימיות העוסקות בענייני זכויות אדם ואזרח‪ .‬חוקה כזו איננה מנוסחת‬ ‫במסמך אחד‪ ,‬אין לה מעמד על והיא גמישה ומתאימה את עצמה לצורכי הזמן ולמציאות‬ ‫המשתנה‪ .‬חוקה מסוג זה מתאימה למדינה שבה התפתחה מסורת דמוקרטית לאורך מאות‬ ‫שנים‪ .‬למשל‪ ,‬בריטניה‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪57‬‬ ‫‪ .2‬מנגנוני פיקוח וביקורת (ירד במיקוד)‬ ‫עקרון הגבלת השלטון‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‬ ‫הסבירו מהו אחוז החסימה ומה מטרתו‪ .‬הציגו חיסרון אחד של השימוש באחוז החסימה‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫אחוז החסימה הוא אחוז מסויים מכלל הקולות הכשרים‪ .‬רשימה מפלגתית שלא קבלה מספיק‬ ‫קולות על מנת לעבור את אחוז החסימה לא תשתתף בחלוקת המנדטים בפרלמנט‪.‬‬ ‫מטרתו של אחוז החסימה היא לצמצם את מספר המפלגות המיוצגות בפרלמנט ע"י מניעת‬ ‫כניסתן של מפלגות קטנות מאוד‪ ,‬וזאת מתוך מטרה להגביר את יציבות השלטון‪.‬‬ ‫חיסרון של השימוש באחוז החסימה‪ ,‬הוא הפגיעה בזכותן לייצוג של קבוצות קטנות‪ ,‬כלומר פגיעה‬ ‫בפלורליזם‪.‬‬ ‫עקרון הגבלת השלטון – שאלות בגרות‬ ‫‪ .1‬הציגו את החשיבות של הגבלת השלטון במדינה דמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ .2‬הציגו את חשיבותה של האופוזיציה במשטר דמוקרטי‪.‬‬ ‫‪ .3‬קיים ויכוח בשאלת שיטת הבחירות הנכונה לדמוקרטיה הישראלית‪ .‬הציגו יתרון אחד של‬ ‫שיטת הבחירות הנהוגה בישראל וחיסרון אחד של שיטה זו‪.‬‬ ‫‪ .1‬הציגו את עקרון הגבלת השלטון‪ .‬הסבירו כיצד ההשתתפות הפוליטית של האזרחים מהווה‬ ‫מימוש של עקרון זה‪.‬‬ ‫‪ .5‬הסבירו את ההבדל בין חוקה פורמאלית לחוקה מטריאלית‪ .‬ציינו יתרון אחד של כל סוג‬ ‫חוקה‪.‬‬ ‫‪ .1‬הסבירו כיצד באים לידי ביטוי בבחירות הדמוקרטיות עקרונות החירות והשוויון‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪58‬‬ ‫עקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית‬ ‫חוק = הוראה שקובעת הרשות המחוקקת ומחייבת את הכלל‪.‬‬ ‫החוק הופך עם הזמן לנורמה חברתית מחייבת‪ ,‬ומונע אנרכיה‪.‬‬ ‫עקרון שלטון החוק‬ ‫מערכת של כללים הקובעים מה מותר ומה אסור‪ .‬במדינה דמוקרטית‪ ,‬הן האזרחים והן רשויות‬ ‫השלטון כפופים באופן שווה לחוק שנתקבל על ידי הפרלמנט‪ ,‬שנבחר בבחירות דמוקרטיות‪,‬‬ ‫שנחקק בהליך דמוקרטי‪ ,‬שהוא בעל תוכן דמוקרטי וניתן לשינוי באופן דמוקרטי‪ .‬כל זאת על מנת‬ ‫להבטיח את שמירת הסדר החברתי ואת זכויות האדם והאזרח‪.‬‬ ‫עקרון שלטון החוק מבטא את האמנה החברתית (ההסכמה הכללית) הקיימת בין כלל אזרחי‬ ‫המדינה‪ .‬הוא מבטא את ההסכמה בדבר הצורך בקיומה של מסגרת מדינית משותפת המחייבת‬ ‫את כולם לפעול על פי הכללים‪ .‬כמו כן‪ ,‬החוק עצמו מבטא את ההסכמה בין האזרחים לשלטון‪.‬‬ ‫הסכמה המתבטאת בנכונות רוב האוכלוסייה לציית לחוקים באופן רצוני ולא על ידי כפייה‪.‬‬ ‫שלטון החוק במדינה דמוקרטית מבטא עקרונות דמוקרטיים רבים‪:‬‬ ‫‪ .1‬עקרון שלטון העם ‪ -‬מקור החוק הוא העם שכן הוא מתקבל באמצעות נציגיו בפרלמנט‪.‬‬ ‫‪ .2‬עקרון הכרעת הרוב ‪ -‬החוקים מתקבלים על ידי רוב חברי הפרלמנט‪.‬‬ ‫‪ .3‬עקרון הפלורליזם ‪ -‬הליך החקיקה מאפשר לנציגי הקבוצות השונות בפרלמנט להשפיע על‬ ‫קבלת החוקים ותוכנם‪.‬‬ ‫‪ .1‬עקרון ההסכמיות ‪ -‬החוק הוא ביטוי להסכמה הכללית של כלל האזרחים על כפיפותם‬ ‫למסגרת מדינית משותפת המחייבת את כולם לפעול לפי הכללים‪.‬‬ ‫‪ .5‬עקרון השמירה על זכויות האדם‪ ,‬האזרח והמיעוט ‪ -‬מטרתו של שלטון החוק במובנו‬ ‫המהותי (הסבר בהמשך)‪ ,‬הינו להגן על הזכויות באמצעות חוקים שונים‪.‬‬ ‫‪ .1‬עקרון הגבלת השלטון ‪ -‬השלטון כפוף לחוק ואסור לו לעשות דבר אלא אם כן הוא מוסמך‬ ‫לכך בחוק‪ .‬הליך החקיקה מאפשר לפרלמנט (בעיקר לאופוזיציה) להשפיע על עצם קבלת‬ ‫הצעות החוק ועל תוכנו‪.‬‬ ‫במשטרים דמוקרטים‪ ,‬הציות לחוק נעשה בד"כ מתוך הסכמה והבנה עם החוק ועם מטרותיו‪,‬‬ ‫לעומת משטרים שאינם דמוקרטים‪ ,‬שם השליטים עומדים מעל החוק והציות לחוק נעשה מתוך‬ ‫ציות עיוור (שטיפת מוח) או באמצעות אלימות‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪59‬‬ ‫טבלה הממחישה את ההבדלים המרכזיים בין שלטון החוק במדינה דמוקרטית לבין שלטון‬ ‫חוק במדינה שאינה דמוקרטית‪:‬‬ ‫קריטריון‬ ‫מקור החוק‬ ‫שלטון חוק במדינה לא דמוקרטית‬ ‫שלטון חוק במדינה דמוקרטית‬ ‫שליט יחיד‬ ‫העם‬ ‫באמצעות נציגיו בפרלמנט (הרשות או קבוצת מיעוט שלטת‪,‬‬ ‫שלא בהכרח נבחרו בבחירות‬ ‫המחוקקת)‪,‬‬ ‫דמוקרטיות‪.‬‬ ‫שנבחרו בבחירות דמוקרטיות‪.‬‬ ‫כפיפות השלטון‬ ‫לחוק‬ ‫השוויון בפני‬ ‫החוק‬ ‫מקור הציות לחוק‬ ‫השליט מעל לחוק ואינו מחויב לציית‬ ‫השלטון כפוף לחוק ככל אזרח‪.‬‬ ‫לחוקיו‪.‬‬ ‫תלוי במעמד‪.‬‬ ‫כולם שווים בפני החוק‪.‬‬ ‫לא בהכרח שכולם שווים בפני החוק‪.‬‬ ‫ציות מרצון מתוקף הסכמה והבנה ציות בכפיה‬ ‫ע"י שטיפת מוח ואלימות‬ ‫עם החוק ומטרותיו‪.‬‬ ‫ולא מתוך הסכמה והבנה‪.‬‬ ‫החוק אמור לשקף ערכים ועקרונות החוק אינו מחויב לערכים ועקרונות‬ ‫דמוקרטיים‬ ‫דמוקרטיים‬ ‫תוכן החוק‬ ‫שלטון החוק במובן הפורמאלי ובמובן המהותי‬ ‫לשלטון החוק שני מובנים‪ :‬האחד‪ ,‬פורמאלי‪ ,‬הקובע את הכללים שעל פיהם נחקק החוק ושעל‬ ‫פיהם הוא נאכף‪ .‬השני‪ ,‬מהותי‪ ,‬המתייחס לתוכנו של החוק‪ ,‬תוכן ראוי המשקף ערכים דמוקרטים‪.‬‬ ‫שלטון החוק במובן הפורמאלי‬ ‫עוסק בכללים שעל פיהם נחקק החוק ועל דרך האכיפה‪:‬‬ ‫‪ . 1‬החוק נחקק ע"י הפרלמנט‪ ,‬הרשות המחוקקת‪.‬‬ ‫‪ . 2‬החוק קובע מה מותר ומה אסור‪ .‬קובע את הזכויות של היחידים ושל השלטון‪.‬‬ ‫‪ . 3‬החוק חייב להיות מנוסח באופן ברור‪ ,‬ידוע ומפורסם ברבים‪.‬‬ ‫‪ .1‬כולם כפופים לחוק‪ .‬חובת הציות לחוק חלה באופן שווה על כולם‪.‬‬ ‫‪ . 5‬החוק אמור להיאכף‪ .‬חוק שאינו נאכף הוא חסר משמעות‪.‬‬ ‫שלטון החוק במובן המהותי‬ ‫מתייחס לתוכן של החוק ולמידת התאמתו לערכי הדמוקרטיה‪:‬‬ ‫‪ . 1‬תוכן החוק חייב להיות ראוי ותואם את עקרונות הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫‪ .2‬החוק מונע עריצות ומגן על זכויות אדם ואזרח‪.‬‬ ‫במשטר דמוקרטי לא מספיק שהחוק יתקבל בהליך תקין‪ .‬החוק עצמו‪ ,‬התוכן שלו‪ ,‬חייב‬ ‫להיות ראוי ולהתאים לערכים ולעקרונות הדמוקרטיים‪ .‬למשל‪ ,‬לא ניתן לחוקק חוק שאוסר על‬ ‫נכים לבחור‪.‬‬ ‫‪( ‬על פי חוק‪ ,‬לאדם הפרטי‪ ,‬כל מה שלא נאמר עליו שאסור בחוק‪ -‬מותר‪ .‬ואילו רשויות‬ ‫השלטון מוגבלות‪ ,‬רק מה שכתוב שמותר‪ ,‬מותר‪ ,‬כל השאר‪-‬אסור)‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪60‬‬ ‫גבולות הציות לחוק במדינה דמוקרטית‬ ‫קיימת הסכמה רחבה בחשיבותו של שלטון החוק בקרב האזרחים במדינות דמוקרטיות‪ .‬החוק‬ ‫יוצר סדר ומאפשר לקבל שירותים מהמדינה‪ .‬רק מדינה מסודרת יכולה לספק שירותים כהגנה‪,‬‬ ‫תשתיות‪ ,‬חינוך בריאות וכדומה‪ .‬אולם‪ ,‬למרות הסכמה זו‪ ,‬קיימת בכל המדינות הדמוקרטיות‬ ‫תופעה של אי ציות לחוק‪ ,‬מצד יחידים‪ ,‬קבוצות או מצד השלטונות‪.‬‬ ‫כל הפרת חוק היא עבירה פלילית‪.‬‬ ‫עבריינות = אי ציות לחוק‪ ,‬פעולה שנעשית בניגוד לחוק‪.‬‬ ‫סוגים שונים של עבריינות פלילית ופקודה בלתי חוקית בעליל (ירדו במיקוד)‬ ‫עקרון שלטון החוק‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‬ ‫בעלי תפקידים מסוימים בשירות המדינה זכאים לרכב צמוד שישמש אותם לצורך מילוי‬ ‫תפקידם בלבד‪ .‬ועדת משמעת דנה בעניינו של בעל תפקיד בשירות המדינה‪ ,‬שאפשר‬ ‫לאחיו לנהוג ברכב הממשלתי שניתן לו‪ .‬הוועדה קבעה שבעל תפקיד זה פעל בניגוד‬ ‫לנהלים ולהוראות המחייבות‪ ,‬ולכן נרשמה נזיפה בתיקו האישי‪.‬‬ ‫ציינו והציגו את המובן של שלטון החוק (פורמאלי או מהותי) שבא לידי ביטוי בהחלטת הוועדה‪.‬‬ ‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫ציון‪ :‬שלטון החוק במובן הפורמאלי‪.‬‬ ‫הצגה‪ :‬שלטון חוק במובן הפורמאלי‪ ,‬עוסק בכללים שעל פיהם נחקק החוק ועל דרך האכיפה‪.‬‬ ‫החוק נחקק ע"י הפרלמנט‪ ,‬והוא קובע מה מותר ומה אסור‪ .‬חובת הציות לחוק חלה על כולם‬ ‫באופן שווה‪ .‬החוק חייב להיות ידוע ומפורסם ברבים‪ .‬החוק אמור להיאכף‪.‬‬ ‫הסבר‪ :‬בקטע מסופר על בעל תפקיד בשירות המדינה שאפשר לאחיו לנהוג ברכב שקיבל‬ ‫במסגרת תפקידו בניגוד לנהלים (בניגוד לחוק)‪ .‬בעל התפקיד פעל בניגוד לכללים שהיו‬ ‫ידועים לו ונענש על פי החוק‪ .‬כלומר‪ ,‬במקרה זה המובן של שלטון החוק שבא לידי ביטוי הוא‬ ‫המובן הפורמאלי‪.‬‬ ‫עקרון שלטון החוק – שאלות בגרות‬ ‫‪.1‬ציינו שלושה עקרונות המבטאים את המובן הפורמאלי של שלטון החוק‪ .‬הסבירו מדוע לא די‬ ‫בעקרונות אלה לביסוס הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫‪ .2‬מדינת ישראל מחייבת את יצרני הסיגריות להצמיד תווית אזהרה למוצרים שהם משווקים‪.‬‬ ‫באזהרה עליהם לכלול פירוט של הנזקים העלולים להיגרם למעשן ולמי שנמצא בסביבתו‪.‬‬ ‫המדינה מעוניינת לצמצם את העישון‪ ,‬ולהביא לידיעת כל אדם מהו הסיכון הכרוך בעישון כדי‬ ‫שיוכל להחליט על פי שיקול דעתו אם לעשן או לא‪ .‬יצרני סיגריות שלא יפעלו על פי הכללים‬ ‫המחייבים ייענשו ויוטלו עליהם קנסות כבדים‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו זכות טבעית (זכות יסוד) שהמדינה מבקשת לממש באמצעות פרסום האזהרה‪.‬‬ ‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את העיקרון הדמוקרטי שיצרני הסיגריות מחויבים לפעול על פיו‪.‬‬ ‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪61‬‬ ‫היסודות החוקתיים של מדינת ישראל‬ ‫היסודות החוקתיים (קונסטיטוציוניים)‪ ,‬הם מערכת של חוקים וכללים המבטאת את עקרונותיה‬ ‫ואת ערכי היסוד של המדינה‪ .‬ברוב המדינות‪ ,‬היסודות החוקתיים של המדינה מעוגנים בחוקה ‪.‬‬ ‫במדינת בישראל אין חוקה אולם היסודות החוקתיים מעוגנים בהכרזת העצמאות‪ ,‬בחוקי היסוד‪,‬‬ ‫בחוק השבות ובחוק האזרחות‪( .‬חוק השבות וחוק האזרחות‪ ,‬ירדו במיקוד)‬ ‫‪‬‬ ‫חוק קונסטיטוציוני – חוק עליון‪ ,‬שלאורו בטלים חוקים ותקנות הסותרים אותו‪.‬‬ ‫הכרזת העצמאות‪ :‬קביעת עקרונות היסוד‬ ‫האם ההכרזה היא חּוקה ? או חוק? ומה קורה כאשר העקרונות שנקבעו בה עומדים בסתירה‬ ‫לחוקים שקיבלה הכנסת‪ ,‬האם מעדיפים אותה או את חוקי הכנסת?‬ ‫מאחר ובישראל אין עדיין חּוקה כתובה‪ ,‬יש הרואים בהכרזה העצמאות מעין חּוקה‪.‬‬ ‫אסֵ‬ ‫אך ההכרזה איננה חוקה‪ ,‬ולּו רק משום שכתוב בה שבעתיד תחובר חוקה על ידי פה מכֹוננֶת‬ ‫נבחרת‪ .‬ההכרזה גם איננה חוק‪ ,‬משום שלא חּוּברה על ידי בית המחוקקים של מדינת ישראל‪,‬‬ ‫הכנסת‪.‬‬ ‫הכרזת העצמאות היא מסמך המצהיר על עקרונות היסוד של המשטר במדינת ישראל והיא‬ ‫מנחה את רשויות השלטון בפעולתן‪ .‬הרשות השופטת‪ ,‬הרשות המחוקקת (הכנסת) והרשות‬ ‫המבצעת (הממשלה) רואות בהכרזת העצמאות מסמך בעל חשיבות ערכית‪.‬‬ ‫ההכרזה כמנחה את הרשות השופטת‪:‬‬ ‫‪ .1‬בג"צ קול העם נגד שר הפנים (‪ :)1953‬בשנת ‪ 1953‬פרסם עיתון "הארץ" ידיעה שלפיה‬ ‫מדינת ישראל עומדת לשלוח ‪ 211‬אלף חיילים לרשותה של ארצות הברית אם תתפתח‬ ‫מלחמה בין ארה"ב לברית המועצות‪ .‬הידיעה הייתה משוללת יסוד‪ ,‬והממשלה הכחישה‬ ‫אותה‪ .‬אולם‪ ,‬על בסיס ידיעה זו פרסם העיתון הקומוניסטי "קול העם" מאמר ביקורת‬ ‫חריף‪ .‬במאמר נכתב‪ ,‬בין היתר‪ ,‬שהממשלה מחרחרת מלחמה "ומספסרת בדם הנוער‬ ‫הישראלי"‪ .‬שר הפנים‪ ,‬ישראל רוקח‪ ,‬החליט לסגור את "קול העם" לעשרה ימים וזאת‬ ‫מתוך שימוש בסמכותו לפי פקודת העיתונות "להפסיק את פעולתו של עיתון אם התפרסם‬ ‫בו דבר העלול לסכן את שלום הציבור"‪ .‬העיתון עתר לבג"ץ בטענה שנפגע חופש הביטוי‪.‬‬ ‫השופט‪ ,‬שמעון אגרנט‪ ,‬קיבל את עתירת העיתון בהתבססו על מגילת העצמאות‪ ,‬ובפסק‬ ‫דין ארוך ומנומק ביסס את חופש הביטוי כזכות עילאית במשפט החוקתי בישראל‪.‬‬ ‫"הדברים שהוצהרו בהכרזת העצמאות ובפרט בדבר השתתת המדינה על יסודות החירות‬ ‫והבטחת חופש המצפון ‪ -‬פירושם‪ ,‬כי ישראל היא מדינה השוחרת חופש‪ .‬אמנם‪ ,‬ההכרזה‬ ‫אין בה משום חוק קונסטיטוציוני הפוסק הלכה למעשה בדבר קיום פקודות וחוקים שונים‬ ‫או ביטולם‪ ,‬אך במידה שהיא מבטאת את חזון העם ואת האני המאמין שלו… מחובתנו‬ ‫לשים את ליבנו לדברים שהוצהרו בה‪ ,‬בשעה שאנו באים לפרש ולתת מובן לחוקי‬ ‫המדינה…" בפסיקה זאת קבע בית המשפט שההכרזה אינה מהווה חוקה אלא מסמך‬ ‫הצהרתי המבטא את חזון העם ואת עיקרי אמונתו‪ .‬עם זאת‪ ,‬בהחלטת בית המשפט‬ ‫נאמר כי "מחובתנו לשים את לבנו לדברים שהוצהרו בה בשעה שאנו באים לפרש ולתת‬ ‫מובן לחוקי המדינה "‪ .‬מכאן אנו למדים שכאשר אין חוק ברור שחוקקה הכנסת‪ ,‬או‬ ‫כאשר אפשר לפרש את החוק באופנים שונים‪ ,‬יעדיף בית המשפט את הפירוש‬ ‫המתיישב עם העקרונות שנקבעו בהכרזת העצמאות ‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪62‬‬ ‫יתרה מזאת‪ ,‬מבג"צ "קול העם" משתמע כי בעיני בית המשפט מגילת העצמאות‪ ,‬המבטאת‬ ‫את ה "אני מאמין "של העם ואת "חזון העם"‪ ,‬אך איננה חוק‪ .‬משמעות הדבר היא שהכנסת‬ ‫רשאית לחוקק חוקים המנוגדים לעקרונות המצויים בהכרזה‪ ,‬ואם הכנסת חוקקה חוק‬ ‫כזה ‪ -‬תוקפו המשפטי עדיף על פני הכתוב בהכרזה‪ .‬המקרה מספר ‪ 2‬הוא דוגמה לכך‪:‬‬ ‫‪ .2‬בג"צ רוגוז'ינסקי נגד מדינת ישראל(‪ :)1921‬שני זוגות יהודים‪ ,‬חברי קיבוצים של השומר‬ ‫הצעיר‪ ,‬אזרחי המדינה ותושביה‪ ,‬סירבו מטעמי דת ומצפון להינשא על‪-‬פי חוק שיפוט בתי‪-‬‬ ‫דין רבניים‪ .‬בעתירתם התבססו על הכרזת העצמאות‪.‬‬ ‫פסיקת בג"צ‪ :‬כאשר קיימת הוראה מפורשת של חוק יש לפעול על‪-‬פיה גם אם איננה‬ ‫מתאימה לעקרונות שבהכרזת העצמאות‪.‬‬ ‫‪ .3‬בג"צ שקדיאל נגד שר הדתות (‪ :)1982‬גב' לאה שקדיאל עתה לבג"צ משום ששר הדתות‬ ‫סירב לאשר את חברותה במועצה הדתית בירוחם הבוחרת את רב העיר‪ .‬בית המשפט‬ ‫קבע שהנימוק לפסילה הוא עצם היותה אישה‪ ,‬ובפסיקתו הסתמך על עיקרון יסוד של‬ ‫מערכת המשפט בישראל‪ ,‬לפיו אסורה הפליה מטעמי מין‪ ,‬תוך התייחסות להכרזת‬ ‫העצמאות‪" :‬על הצורך להבטיח שוויון בישראל אנו למדים ממקורות שונים‪ .‬הראשון‬ ‫שבהם הוא הכרזת העצמאות‪ ,‬הקובעת כי מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי‬ ‫ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין‪".‬‬ ‫‪ .1‬בג"צ אליס מילר נגד שר הביטחון (‪ :)1991‬החיילת אליס מילר עתרה לבג"צ נגד משרד‬ ‫הביטחון וטענה כי החלטת הצבא למנוע ממנה להשתתף בקורס טייס היא החלטה‬ ‫המנוגדת לעקרון השוויון המופיע בהכרזת העצמאות‪ .‬בג"צ קיבל את הטענה וחייב את‬ ‫משרד הביטחון לשתף אותה בקורס טייס‪.‬‬ ‫ההכרזה כמנחה את הרשות המחוקקת‪:‬‬ ‫הכנסת אימצה את העקרונות המופיעים בהכרזה בחוקים שונים‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬ ‫‪ .1‬חוק השבות (‪ :)1951‬חוק שקובע כי לכל יהודי באשר הוא‪ ,‬הזכות לעלות למדינת ישראל‬ ‫ולחיות בה‪ .‬חוק זה תואם את הכתוב בהכרזת העצמאות‪ ,‬כי מדינת ישראל קמה כדי‬ ‫לשמש מקום לכל היהודים בעולם‪ ,‬וכי מטרתה לעודד עליה לארץ‪.‬‬ ‫‪ .2‬חוק השמירה על המקומות הקדושים (‪ :)1912‬חוק הקובע כי המקומות הקדושים יהיו‬ ‫שמורים מפני כל חילול ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה אליהם או ברגשות‬ ‫המאמינים‪.‬‬ ‫‪ .3‬חוק יסודות המשפט (‪ :)1981‬חוק הקובע כי בכל שאלה משפטית שאין לה תשובה‬ ‫בחקיקה הכתובה‪ ,‬יכריע בית המשפט לאור עקרונות החירות‪ ,‬הצדק‪ ,‬היושר והשלום של‬ ‫מורשת ישראל‪.‬‬ ‫‪ .1‬חוק יסוד כבוד האדם וחירותו (‪ :)1992‬קובע כי זכויות היסוד של האדם בישראל יכובדו‬ ‫ברוח העקרונות של הכרזת העצמאות‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪63‬‬ ‫ההכרזה כמנחה את הרשות המבצעת‪:‬‬ ‫אם אין חוק מפורש של הכנסת הסותר הנחיה ‪ /‬נורמה המופיעה בהכרזת העצמאות‪ ,‬הרשות‬ ‫המבצעת חייבת לפעול על‪-‬פי עקרונות היסוד שבהכרזת העצמאות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לסיכום‪ :‬להכרזת העצמאות יש מעמד של מסמך יסוד המנחה את בתי המשפט ואת רשויות‬ ‫השלטון השונות‪ .‬מסמך המבטא את אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫חוקי יסוד‬ ‫חוק יסוד הוא חוק השונה מחוק רגיל במעמד‪ ,‬בתוכן ובצורה‪.‬‬ ‫א‪ .‬במעמד‪ :‬חוקי יסוד אמורים לעמוד מעל החקיקה השוטפת הרגילה‪ .‬מעמד העל שלהם‬ ‫נוצר באמצעות שני דברים‪:‬‬ ‫‪ .1‬שריון סעיפי החוק‪ :‬השריון נועד להבטיח שיהיה אפשר לשנות את החוק רק ברוב מוחלט‬ ‫של חברי הכנסת (רוב של ‪ 11‬חברי כנסת‪ ,‬יותר מחצי) או ברוב מיוחס (רוב גדול יותר‪,‬‬ ‫למשל ‪ ) 25%‬של חברי הכנסת‪ ,‬ולא ברוב רגיל בכנסת‪ ,‬כמו שנהוג בחוק רגיל‪ .‬מטרת השינוי‬ ‫לחזק את מעמד חוק היסוד ולמנוע מרוב מזדמן בכנסת להכניס בו שינויים‪ .‬כל חוקי היסוד‬ ‫אמורים להיות משוריינים‪ ,‬אך יש חוקי יסוד שאינם משוריינים‪ ( .‬למעשה רוב חוקי היסוד אינם‬ ‫משוריינים אבל תוכנם מהווה הוראות נורמטיביות לבתי המשפט ולרשות המחוקקת)‪.‬‬ ‫‪ .2‬פסקת הגבלה‪ :‬פסקה זו מקנה לחוק מעמד על‪ ,‬ומטרתה להגן על הערכים בחוק מפני פגיעה‬ ‫של הרשות המחוקקת‪ .‬פסקה זו מונעת את האפשרות לחוקק חוקים הסותרים את הערכים‬ ‫והעקרונות הבאים לידי ביטוי בחוק היסוד‪ .‬למשל‪ ,‬ב"חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו" וב"חוק‬ ‫יסוד‪ :‬חופש העיסוק" יש פסקאות הגבלה‪ .‬בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו נאמר שאסור לפגוע‬ ‫בחוק זה‪ ,‬אלא אם מדובר בחוק שהולם את ערכיה של מדינת ישראל‪ ,‬נועד למטרה ראויה‪,‬‬ ‫והפגיעה שלו בחוק היסוד היא הפגיעה המינימאלית ההכרחית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בתוכן‪ :‬חוקי היסוד הם בעלי תוכן חוקתי ‪ -‬עוסקים בנושאים שבהם עוסקת חוקה‪ ,‬מערכת‬ ‫היחסים בין מוסדות השלטון לבין עצמם ובין מוסדות השלטון לבין האזרחים‪ ,‬זכויות האדם‬ ‫והאזרח‪ .‬חוקי היסוד מבטאים את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪.‬‬ ‫הם אינם מכילים פירוט של מותר ואסור‪ ,‬או עשה ואל תעשה כחוק רגיל‪ ,‬אלא רק הנחיות‬ ‫בסיסיות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בצורה‪ :‬בכותרת של חוק יסוד מופיעות המילים‪" :‬חוק יסוד"‪ .‬החוק מנוסח במילים כלליות‪,‬‬ ‫והפירוט שלו ייכתב בחוקים רגילים‪ .‬שנת החקיקה לא תיכתב‪ ,‬כדי להדגיש שאין משמעות לזמן‬ ‫בו נחקק החוק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במהלך השנים מאז "החלטת הררי" (‪ ,)1951‬החלטת שיזם חבר הכנסת יזהר הררי‪ ,‬אשר‬ ‫קובעת כי הכנסת הראשונה לא תחוקק חוקה למדינת ישראל‪ ,‬וכי החוקה תיכתב בפרקים‪,‬‬ ‫הקרויים "חוקי יסוד" שיתאגדו‪ ,‬לבסוף‪ ,‬לכלל חוקת המדינה‪ ,‬חוקקה הכנסת ‪ 11‬חוקי יסוד‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪64‬‬ ‫טבלת חוקי היסוד‬ ‫תוכן החוק‬ ‫שם החוק‬ ‫מעמדו‬ ‫חוק יסוד הכנסת החוק אינו מגדיר את סמכויות הכנסת‪ ,‬אך קובע שהיא בית‬ ‫(‪)1958‬‬ ‫הנבחרים ‪ /‬המחוקקים של המדינה ושמקום מושבה בירושלים‪.‬‬ ‫משוריין חלקית‪.‬‬ ‫בנוסף עוסק החוק בשיטת הבחירות בישראל ובחסינות חברי‬ ‫הכנסת‪.‬‬ ‫חוק יסוד‬ ‫החוק בא להבטיח שקרקעות המדינה‪ ,‬המהוות כ‪ 91%-‬מכלל‬ ‫מקרקעי ישראל‬ ‫הקרקעות במדינה‪ ,‬יישארו רכוש הלאום‪ .‬החוק אוסר על מכירת‬ ‫(‪)1911‬‬ ‫קרקעות שבבעלות המדינה‪ ,‬למעט סוגי מקרקעין או עסקאות‬ ‫משוריין חלקית‪.‬‬ ‫שנקבעו לעניין זה בחוק‪.‬‬ ‫חוק יסוד נשיא‬ ‫חוק המסדיר בפירוט את מעמדו של נשיא המדינה‪ ,‬את דרך‬ ‫המדינה (‪)1911‬‬ ‫בחירתו (על‪-‬ידי הכנסת)‪ ,‬את כישוריו וסמכויותיו ואת נוהלי‬ ‫עבודתו‪.‬‬ ‫חוק יסוד‬ ‫החוק המקורי התקבל ב‪ 1918‬ושונה מספר פעמים בעקבות‬ ‫הממשלה‬ ‫שינוי שיטת הבחירות בישראל‪ .‬החוק בגרסתו החדשה ביטל את‬ ‫(‪)2111‬‬ ‫הבחירה הישירה של ראש‪-‬הממשלה‪ ,‬וחזר‪ ,‬פחות או יותר‪,‬‬ ‫לחוק יסוד הממשלה המקורי משנת ‪ .1918‬שני שינויים‬ ‫אינו משוריין‪ .‬אך‬ ‫אין בכוחן של‬ ‫תקנות לשעת‬ ‫חירום לשנות אותו‪.‬‬ ‫החוק משוריין‬ ‫באופן מלא‪.‬‬ ‫מהותיים‪ ,‬בהשוואה עם החוק הישן‪ ,‬הם שהצעה לאי‪-‬אמון‬ ‫לממשלה צריכה לעבור ברוב של ‪ 11‬חברי כנסת לפחות בכדי‬ ‫להתקבל ולא ברוב רגיל‪ ,‬ושעכשיו ראש‪-‬שממשלה יכול לקרוא‬ ‫לפיזור הכנסת‪.‬‬ ‫חוק יסוד משק‬ ‫החוק קובע את המסגרת לחוקי התקציב ואת הסמכות לעשות‬ ‫המדינה (‪)1925‬‬ ‫עסקאות בנכסי המדינה‪ ,‬בהדפסת שטרי כסף ובטביעת‬ ‫מטבעות‪ .‬כמו כן קובע החוק שמשק המדינה עומד לביקורת‬ ‫אינו משוריין‪.‬‬ ‫מבקר המדינה‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪65‬‬ ‫חוק יסוד הצבא‬ ‫החוק קובע את כפיפות הצבא לממשלה‪ ,‬מעמדו של הראש‬ ‫(‪)1921‬‬ ‫המטה הכללי (הרמטכ"ל) וכפיפותו לשר הביטחון והוראות‬ ‫אחרות‪ .‬החוק קובע עוד‪ ,‬כי צה"ל הוא צבאה של המדינה ודן בין‬ ‫אינו משוריין‪.‬‬ ‫היתר בחובת השירות והגיוס‪ ,‬וכן בהוראות הצבא ופקודותיו‪.‬‬ ‫חוק יסוד‬ ‫מטרת החוק היא לעגן בחוק את ירושלים כבירת ישראל‪,‬‬ ‫ירושלים בירת‬ ‫להבטיח את שלמותה ואת אחדותה ולרכז את מקום מושבם של‬ ‫ישראל (‪)1981‬‬ ‫מוסדות ממלכתיים‪ .‬החוק עוסק במקומות הקדושים‪ ,‬מבטיח‬ ‫את זכויות בני כל הדתות ומצהיר על מדיניות‪ ,‬שלפיה יינתנו‬ ‫בחוק המקורי לא‬ ‫היו סעיפים‬ ‫משוריינים‪ .‬בשנת‬ ‫‪ ,2111‬שוריינו חלק‬ ‫מהסעיפים‪.‬‬ ‫לירושלים עדיפויות מיוחדות לפיתוחה‪.‬‬ ‫חוק יסוד‬ ‫החוק עוסק בסמכות השפיטה‪ ,‬במוסדות השפיטה‪ ,‬בעקרון האי‪-‬‬ ‫השפיטה‬ ‫תלות בענייני שפיטה‪ ,‬בפומביות הדיון‪ ,‬במינוי שופטים‬ ‫(‪)1981‬‬ ‫ובסמכויות בית‪-‬המשפט העליון‪,‬‬ ‫חוק יסוד מבקר‬ ‫החוק עוסק בסמכויות‪ ,‬בתפקידים ובחובות של מבקר המדינה‬ ‫המדינה (‪)1988‬‬ ‫בביקורת על גופים ממשלתיים וכנציב תלונות הציבור‪ ,‬בדרך‬ ‫בחירתו ובתקציב משרדו‪ .‬החוק קובע‪ ,‬שמבקר המדינה אחראי‬ ‫אינו משוריין‪ .‬אין‬ ‫בכוחן של תקנות‬ ‫לשעת חירום‬ ‫לשנות אותו‪.‬‬ ‫אינו משוריין‪.‬‬ ‫אך ורק בפני הכנסת‪.‬‬ ‫חוק יסוד חופש‬ ‫העיסוק‬ ‫(נוסח לראשונה‬ ‫בשנת ‪.1992‬‬ ‫ב‪ ,1991‬הוחלף‬ ‫בנוסח חדש)‪.‬‬ ‫קובע שזכותו של כל אזרח או תושב לעסוק בכל עיסוק‪ ,‬מקצוע‬ ‫או משלח יד אלא אם "חוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל‪,‬‬ ‫שנועד לתכלית ראויה" קבע אחרת‪ .‬בחוק כלולה הוראה בדבר‬ ‫חוק משוריין‪ ,‬כולל‬ ‫פסקת הגבלה‪.‬‬ ‫יציבותו והבטחתו מפני שינויים באמצעות תקנות לשעת‪-‬חירום‪.‬‬ ‫אין לשנות את החוק אלא בהצבעה של רוב חברי הכנסת‪.‬‬ ‫מטרת החוק להגן על כבוד האדם וחירותו‪ .‬החוק מכריז על כך‬ ‫חוק יסוד כבוד‬ ‫האדם וחירותו‬ ‫שזכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על הכרה בערך‬ ‫(נוסח לראשונה‬ ‫האדם‪ ,‬בקדושת חייו‪ ,‬ובהיותו בן חורין‪ .‬בחוק כלולה הוראה‬ ‫בשנת ‪.1992‬‬ ‫בדבר יציבותו והבטחתו מפני שינויים באמצעות תקנות לשעת‪-‬‬ ‫ב‪ ,1991‬הוחלף‬ ‫חירום‪ ,‬חוץ מאשר במקרים חריגים‪ .‬חוק יסוד זה עוצב‪ ,‬נתפס‬ ‫בנוסח חדש)‪.‬‬ ‫והוכרז כמסמך מכונן‪ ,‬אשר קובע את כבוד האדם כערך‬ ‫החוק אינו משוריין‪,‬‬ ‫אך כולל‬ ‫פסקת הגבלה‪.‬‬ ‫היסוד המרכזי של החברה הישראלית ושיטת משפטה‪ ,‬וגוזר‬ ‫מערך זה את זכויות האדם בישראל‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪66‬‬ ‫פירוט התחומים שבהם עוסקים חוקי היסוד‪:‬‬ ‫חוקי יסוד העוסקים‬ ‫במוסדות השלטון‬ ‫חוק יסוד נשיא המדינה‬ ‫חוקי יסוד הנותנים ביטוי‬ ‫לאופי היהודי של המדינה‬ ‫חוק יסוד ירושלים בירת ישראל‬ ‫חוקים העוסקים‬ ‫בזכויות האדם והאזרח‬ ‫חוק יסוד חופש העיסוק‬ ‫חוק יסוד הכנסת‬ ‫חוק יסוד מקרקעי ישראל‬ ‫חוק יסוד כבוד האדם וחירותו‬ ‫חוק יסוד הממשלה‬ ‫חוק יסוד השפיטה‬ ‫חוק יסוד השפיטה‬ ‫חוק יסוד חופש העיסוק‬ ‫חוק יסוד מבקר המדינה חוק יסוד כבוד האדם וחירותו‬ ‫חוק יסוד משק המדינה‬ ‫חוק יסוד הצבא‬ ‫‪‬‬ ‫פסקת הגבלה נמצאת בחוקי היסוד העוסקים בזכויות האדם‪.‬‬ ‫לפסקת ההגבלה יש שתי השלכות חשובות‪:‬‬ ‫א‪ .‬פסיקת ההגבלה מקנה לחוקי היסוד מעמד על במטרה להגן על כל הערכים והעקרונות שבהם‬ ‫מפני חקיקה של חוקים הסותרים ופוגעים בערכים ובעקרונות שבחוקי היסוד‪ .‬כמו כן‬ ‫מאפשרת הפסקה לבית המשפט‪ ,‬לפסול חוקים שחוקקה הכנסת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פסקת ההגבלה מעגנת את העיקרון‪ ,‬שלפיו כל הזכויות הן יחסיות ועל כן ניתן להגבילן במצבים‬ ‫מסוימים‪ .‬אלמלא הפסקה היה אפשר להסיק שהזכויות הן מוחלטות ולכן לא ניתן להגבילן‬ ‫בשום מקרה‪ .‬פסקת ההגבלה קובעת באילו תנאים ניתן להגביל את הזכויות המובטחות בחוק‬ ‫היסוד‪ .‬התנאים בהם ניתן לפגוע בחוק יסוד הם ארבע תנאים מצטברים‪:‬‬ ‫‪ .1‬חוקיות ‪ -‬הפגיעה בזכות נעשית בחוק או על פי חוק מכוח הסמכה מפורשת‪.‬‬ ‫‪ .2‬חוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל‪(.‬מדינה יהודית ודמוקרטית המכירה בערך‬ ‫האדם‪ ,‬בקדושת חייו ובהיותו בן חורין)‪.‬‬ ‫‪ .3‬החוק נועד לתכלית ראויה‪( .‬גביית מיסים היא פגיעה מובהקת בקניינו של האדם‪ ,‬אך היא‬ ‫נועדה לתכלית ראויה מאחר והמסים משמשים למימון כל הפעולות והשירותים הנכללים‬ ‫בתקציב המדינה למען כלל הציבור)‪.‬‬ ‫‪ .1‬הפגיעה בזכויות היא במידה שאינה עולה על הנדרש‪( .‬מידתיות‪ ,‬יש לבדוק שהפגיעה‬ ‫נעשתה במידה המינימאלית ההכרחית להשגת התכלית הראויה)‪.‬‬ ‫פסקת ההגבלה מאפשרת לבתי המשפט לפקח על הכנסת ועל הממשלה ‪ ,‬ובכך תורמת‬ ‫להגבלת השלטון‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪67‬‬ ‫מהפכה חוקתית‪ ,‬כן או לא ?‬ ‫שני חוקי היסוד‪ :‬חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו מעגנים לראשונה את הערכים של מדינת‬ ‫ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ומכירים באופן מובהק בזכויות אדם שונות‪( .‬דמוקרטיה במובן‬ ‫המהותי)‪ .‬גם יתר חוקי היסוד עוסקים ברעיונות דמוקרטים‪ ,‬אולם הם מתייחסים להיבט‬ ‫הפורמאלי של הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫קיים דיון בשאלה האם שני חוקי היסוד‪ :‬חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו‪ ,‬מייצגים את‬ ‫"המהפכה החוקתית"‪ .‬כלומר‪ ,‬האם לראשונה החלו חוקי היסוד בישראל לקבל אופי של חוקה?‬ ‫הדעות אינן אחידות‪ ,‬אך כולם מסכימים שחשוב לעגן את זכויות האדם והאזרח בחוקי יסוד‪,‬‬ ‫כדי להגביל את כוחו של המחוקק לחוקק חוקים הפוגעים בזכויות האדם והאזרח‪.‬‬ ‫נימוקים בעד הטענה כי הייתה "מהפכה חוקתית"‪:‬‬ ‫אהרון ברק‪ ,‬נשיא בית המשפט העליון (‪ ,)1995-2111‬טבע את המונח "מהפכה חוקתית"‪.‬‬ ‫לטענתו‪ ,‬שני חוקים אלה הביאו לישראל מהפכה חוקתית ושינוי בתפיסה המשפטית‪ .‬זאת מכיוון‬ ‫שאם בית המשפט יכול לפסול חוקים המנוגדים לחוקי היסוד האלה‪ ,‬זה אומר שחוקי היסוד‬ ‫מתפקדים כמו חוקה‪ ,‬למרות שבישראל אין חוקה פורמאלית‪ .‬לפי ברק‪ ,‬הכנסת‪ ,‬כשחוקקה את‬ ‫שני חוקי היסוד‪ ,‬פעלה כרשות מכוננת‪.‬‬ ‫הנימוקים לכך הם‪:‬‬ ‫‪ .1‬שני חוקי היסוד הנ"ל‪ ,‬עוסקים לראשונה בדמוקרטיה במובן המהותי‪ ,‬כלומר‪ ,‬עוסקים‬ ‫ישירות בהגנה על זכויות האדם‪ .‬בעוד שיתר חוקי היסוד‪ ,‬עוסקים במובן הפורמאלי של‬ ‫הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫‪ .2‬לראשונה בישראל נחקקו חוקים בעלי סעיף הגבלה‪ ,‬המגביל את תוכן החקיקה הסותרת‬ ‫חוקים אלה ומאפשר בקרה שיפוטית של בית המשפט‪ .‬פסקת ההגבלה אם כך‪ ,‬הופכת‬ ‫את זכויות האדם לערכים שיש להם מעמד חוקתי גבוה ועדיף על עקרונות אחרים של‬ ‫המדינה‪.‬‬ ‫‪ .3‬הזכויות נכתבו ונחקקו והן מחייבות את הכנסת עצמה‪ ,‬כלומר‪ ,‬יש לזכויות מעמד שהוא‬ ‫יותר חזק ממעמדה של הכנסת‪.‬‬ ‫נימוקים נגד הטענה כי הייתה "מהפכה חוקתית"‪:‬‬ ‫השופט משה לנדוי‪( ,‬נשיא בית המשפט העליון ‪ ,)1981-1982‬התנגד לדעתו של אהרון ברק‪.‬‬ ‫לנדוי טען שהכנסת לא יכולה להיות רשות מכוננת‪ ,‬מאחר ואין שום תקנון שמסמיך אותה לכך‪.‬‬ ‫נימוקים נוספים נגד‪:‬‬ ‫‪ .1‬חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אינו משוריין‪ ,‬ולכן הוא לא דומה לחוקה נוקשה‪ ,‬כך שניתן‬ ‫לשנות אותו בחוק יסוד אחר ללא צורך ברוב מיוחד‪.‬‬ ‫‪ .2‬זכויות רבות‪ ,‬כזכות לחופש דת וחופש הביטוי‪ ,‬אינן באות לידי ביטוי בחוקי היסוד‪ ,‬כך‬ ‫שהבעיות ה"אמיתיות" המטרידות את המדינה לא נפתרו‪.‬‬ ‫‪ .3‬סעיפי ההגבלה צומצמו ע"י סעיפים אחרים בחוקים‪ .‬למשל‪ :‬בסעיף ‪ 2‬של חוק יסוד חופש‬ ‫העיסוק נקבע כי מטרת החוק היא לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה‬ ‫יהודית ודמוקרטית‪ .‬מכאן‪ ,‬כל חוק המגביל עיסוק בשם הדת היהודית ניתן להצדיקו כבעל‬ ‫מטרה ראויה‪.‬‬ ‫‪ .1‬בממשל פרלמנטארי כפי שקיים בישראל‪ ,‬לרשות המבצעת יש רוב בפרלמנט‪ ,‬המאפשר‬ ‫למרות השריון‪ ,‬שינוי פשוט של חוקי היסוד‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪68‬‬ ‫‪ .5‬חוקי יסוד אלה הם התפתחות חשובה במערכת המשפט של ישראל‪ ,‬אולם לא מדובר‬ ‫במהפכה‪ .‬גם לאחר חקיקתם אין למדינת ישראל חוקה‪.‬‬ ‫היסודות החוקתיים של מדינת ישראל‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‪:‬‬ ‫זוג יהודים סרב להינשא על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים מטעמי דת ומצפון‪ .‬בני הזוג עתרו‬ ‫לבג"צ בבקשה שיכיר בסירובם בהסתמכם על הכרזת העצמאות‪ .‬בג"צ דחה את העתירה‬ ‫ופסיקתו אמר‪" :‬כאשר קיימת הוראה מפורשת של חוק יש לפעול על‪-‬פיה גם אם איננה מתאימה‬ ‫לעקרונות שבהכרזת העצמאות"‪.‬‬ ‫א‪ .‬ציינו והציגו על איזה עיקרון המופיע בהכרזת העצמאות הסתמכו בני הזוג בפנייתם‪.‬‬ ‫הסבירו תשובתכם על סמך האירוע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציינו והציגו את העיקרון שהנחה את בג"צ בדחיית העתירה‪.‬‬ ‫הסבירו תשובתכם על סמך האירוע‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫א‪:‬‬ ‫ציון‪ :‬הזוג שסרב להינשא הסתמך בפנייתו על עקרון זכויות האדם‪ ,‬שממנו נגזרים החופש מדת‬ ‫וחופש המצפון‪.‬‬ ‫הצגת המושג‪ :‬החופש מדת‪ ,‬הוא חלק מהזכות הכללית לחירות‪ ,‬ועל פיו לכל אדם יש את החופש‬ ‫שלא לפעול על פי מנהגים דתיים‪ .‬חופש המצפון‪ ,‬גם הוא חלק מהזכות הכללית לחירות‪ ,‬והוא‬ ‫זכותו של כל אדם לגבש לעצמו השקפת עולם ערכית ומוסרית ולפעול על פיה‪.‬‬ ‫הסבר‪ :‬בהכרזת העצמאות נכתב‪" :‬מדינת ישראל ‪ ...‬תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל‬ ‫אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין‪ .‬תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות‪ ".‬כלומר ‪ ,‬הזוג‬ ‫הסתמך על עקרון זכויות האדם כחופש דת ומצפון‪ ,‬כשהוא מסרב להינשא בבית דין רבני‪.‬‬ ‫ב‪:‬‬ ‫ציון‪ :‬עקרון שלטון החוק‪.‬‬ ‫הצג המושג‪ :‬במדינה דמוקרטית‪ ,‬האזרחים ורשויות השלטון כפופים באופן שווה לחוק שנתקבל‬ ‫על ידי הפרלמנט‪ ,‬שנבחר בבחירות דמוקרטיות‪ ,‬שנחקק בהליך דמוקרטי‪ ,‬שהוא בעל תוכן‬ ‫דמוקרטי וניתן לשינוי באופן דמוקרטי‪ .‬כל זאת על מנת להבטיח את שמירת הסדר החברתי ואת‬ ‫זכויות האדם והאזרח‪.‬‬ ‫הסבר‪ :‬בקטע מסופר כי בג"צ דחה את העתירה מאחר וקיים חוק שיפוט בתי דין רבניים‪( ,‬החוק‬ ‫מחייב נישואים בין בני זוג יהודיים על פי ההלכה היהודית)‪ .‬במקרה בו יש חוק הסותר את‬ ‫עקרונות הכרזת העצמאות‪ ,‬יש לפעול על פי החוק ולכן מדובר בעקרון שלטון החוק‪.‬‬ ‫היסודות החוקתיים של מדינת ישראל – שאלות בגרות‬ ‫‪ .1‬ציינו שני חוקי יסוד המדגישים את אופייה היהודי של מדינת ישראל ושני חוקי יסוד‬ ‫המדגישים את אופייה הדמוקרטי‪.‬‬ ‫‪ .2‬הסבירו את מעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות‪.‬‬ ‫‪ .3‬ציינו והציגו שני הבדלים בין חוק יסוד לחוק רגיל‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪69‬‬ ‫‪ .1‬הסבירו מדוע כינה השופט אהרון ברק את חקיקת חוקי היסוד "מהפכה חוקתית" וציינו נימוק‬ ‫אחד של החולקים על דעתו‪.‬‬ ‫‪ .5‬ציינו שלוש זכויות אדם המוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו‪ ,‬והציגו את פסקת ההגבלה‬ ‫בחוק זה‪.‬‬ ‫‪ .1‬הביאו מהכרזת העצמאות שני ביטויים של מחויבות לאופי דמוקרטי של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫הסבירו כיצד "חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו" ו"חוק יסוד‪ :‬חופש העיסוק" מחזקים את המעמד‬ ‫המשפטי של הכרזת העצמאות‪.‬‬ ‫הרשות המחוקקת ‪ -‬הכנסת‬ ‫הכנסת הוא בית הנבחרים של מדינת ישראל‪ .‬בכנסת ‪ 121‬חברים‪ ,‬כמספרם של חברי הכנסת‬ ‫הגדולה‪ ,‬שהייתה המוסד העליון של הישוב היהודי בתקופת בית שני‪.‬‬ ‫הכנסת מורכבת מנציגי העם שנבחרו בבחירות דמוקרטיות‪ .‬חברי הכנסת הם נציגי הציבור‬ ‫ותפקידם לייצג את האינטרסים והרצונות של הבוחרים ולהבטיח שרשויות השלטון לא יפגעו בהם‬ ‫ובכך באה לידי ביטוי ריבונות העם ששולט באמצעות הנציגים שבחר‪ .‬הכנסת משקפת גם את‬ ‫מגוון הדעות והקבוצות במדינה ובכך בא לידי ביטוי עקרון הפלורליזם‪.‬‬ ‫חוק יסוד הכנסת קובע כי לכנסת יש עליונות על שתי הרשויות האחרות‪ ,‬הרשות המבצעת‬ ‫והרשות השופטת‪ .‬עליונות זו מוקנית לה מתוקף סמכותה כרשות מכוננת וכרשות מחוקקת (ראו‬ ‫בהמשך‪ ,‬תפקידי הכנסת)‪.‬‬ ‫עליונות הכנסת באה לידי ביטוי בדברים הבאים‪:‬‬ ‫‪ ‬הכנסת (הפרלמנט) היא הרשות היחידה הנבחרת על ידי העם‪ .‬העם‪ ,‬שהוא הריבון במדינה‬ ‫הדמוקרטית מעניק את סמכות השלטון לנציגיו הנבחרים‪.‬‬ ‫‪ ‬הממשלה צומחת מתוך הכנסת (הפרלמנט)‪.‬‬ ‫‪ ‬הממשלה זקוקה לאמון חברי הכנסת (הפרלמנט) כדי להתקיים‪.‬‬ ‫‪ ‬הכנסת (הפרלמנט) יכולה להפיל את הממשלה בהצבעת אי אמון ולבחור במקומה בממשלה‬ ‫אחרת‪ .‬הצבעת אי אמון בממשלה לא חייבת לגרור פיזור של הכנסת‪ ,‬אלא רק הקמת ממשלה‬ ‫חדשה‪.‬‬ ‫מבנה הכנסת‬ ‫הכנסת מונה ‪ 121‬חברים‪ ,‬נציגים של כל המפלגות שהשתתפו בבחירות ועברו את אחוז‬ ‫החסימה‪ .‬אחוז החסימה‪ ,‬שהוא כיום ‪ 2%‬מכלל קולות הבוחרים‪ ,‬מהווה מחסום בפני מפלגות‬ ‫קטנות מדי להיכנס לכנסת‪.‬‬ ‫קבוצת הנציגים של כל מפלגה בכנסת נקראת סיעה‪ .‬קבוצת חברי כנסת יכולה לפרוש מהסיעה‬ ‫רק אם יש בה שליש מחברי הסיעה המקורית‪ ,‬כפי שקרה בכנסת האחרונה (הכנסת ה‪,)18 -‬‬ ‫כששר הביטחון ויו"ר מפלגת העבודה‪ ,‬אהוד ברק‪ ,‬פרש ממפלגת העבודה‪ .‬והקים סיעה חדשה‬ ‫תחת השם "עצמאות"‪ ,‬יחד עם שליש מחברי סיעת העבודה‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪70‬‬ ‫הסיעות התומכות בהרכבת הממשלה ומשתתפות בה הן סיעות הקואליציה‪ ,‬והן מייצגות את רוב‬ ‫חברי הכנסת‪ .‬הסיעות שאינן תומכות בממשלה הן סיעות האופוזיציה‪ ,‬וחבריהן הם מיעוט‬ ‫בכנסת‪ .‬תפקיד האופוזיציה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הוא להבטיח את עקרון הגבלת השלטון‪.‬‬ ‫מליאת הכנסת‪ :‬המליאה היא אספת כל חברי הכנסת באולם הישיבות של הכנסת‪ .‬במליאה‬ ‫נערכים דיונים כהצעות לסדר היום‪ ,‬שאילתות‪ ,‬הצעות חוק וכדומה‪ .‬את הישיבה במליאה מנהלים‬ ‫יו"ר הכנסת‪ ,‬שנבחר ע"י חברי הכנסת בהצבעה גלויה‪ ,‬וסגניו‪ .‬החוק לא קובע מהו מספר‬ ‫המינימום של חברי הכנסת הצריכים לקחת חלק בישיבות המליאה ומהו מספר המינימום הנדרש‬ ‫בהצבעה לאישור חוקים רגילים והחלטות‪.‬‬ ‫תפקידי הכנסת והעיקרון הדמוקרטי המתבטא בתפקיד‪:‬‬ ‫תפקידי הכנסת‬ ‫העיקרון הדמוקרטי המתבטא בתפקיד‬ ‫הכנסת כרשות מכוננת‪ :‬הכנסת מופקדת על‬ ‫הכנת חוקה למדינת ישראל‪ .‬הכנסת עושה‬ ‫זאת באמצעות חקיקת חוקי יסוד המרכיבים‬ ‫את החוקה העתידית‪.‬‬ ‫עקרון הגבלת השלטון‪ ,‬עקרון זכויות האדם‬ ‫והאזרח ועקרון שלטון החוק‪.‬‬ ‫הכנסת כרשות מחוקקת‪ :‬הכנסת מוסמכת‬ ‫לחוקק חוקים במדינה‪.‬‬ ‫עקרון שלטון החוק‪ ,‬עקרון הגבלת השלטון‬ ‫והפרדת רשויות‪.‬‬ ‫הכנסת כבית הנבחרים‪ :‬הכנסת היא בית‬ ‫הנבחרים של מדינת ישראל‪ .‬היא מייצגת‬ ‫את האזרחים ואת הקבוצות השונות‬ ‫החברה הישראלית‪.‬‬ ‫עקרון שלטון העם ועקרון הפלורליזם‪.‬‬ ‫הכנסת ממנה‪ ,‬מפקחת ומבקרת את‬ ‫הממשלה‪ .‬הממשלה "יוצאת" מהכנסת‪.‬‬ ‫הכנסת מקבלת מידע מהממשלה‪ ,‬נותנת‬ ‫בה אמון ועשויה להביע בה אי אמון‪,‬‬ ‫מפקחת על פעולותיה ומבקרת אותן‪.‬‬ ‫עקרון הגבלת השלטון והפרדת הרשויות‪.‬‬ ‫הכנסת בוחרת בנשיא המדינה‪ ,‬ביו"ר‬ ‫הכנסת ובמבקר המדינה‪.‬‬ ‫עקרון שלטון העם ועקרון הגבלת השלטון‪.‬‬ ‫מעמד חברי הכנסת‪ :‬עיקרון החסינות‬ ‫לחברי הכנסת יש זכויות והגבלות‪ .‬הזכויות הן‪ :‬חסינות‪ ,‬קבלת פרסומי הממשלה ושרותי טלפון‬ ‫ודואר בחינם‪ .‬ההגבלות הן‪ :‬איסור עבודה בשכר בנוסף לעבודתם בכנסת ואיסור על שימוש‬ ‫בתואר "חבר כנסת" בכל מה שאינו קשור בתפקידם כחברי כנסת‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪71‬‬ ‫חסינות חברי הכנסת‪:‬‬ ‫לחברי הכנסת יש חסינות‪ ,‬המעניקה להם הגנה מיוחדת‪ .‬היא מאפשרת להם למלא את תפקידם‬ ‫ללא חשש שיעמידו אותם לדין ומגינה עליהם מפני הטרדות‪ .‬עיקרון החסינות נובע מההנחה‪,‬‬ ‫שכדי שחבר כנסת‪ ,‬במיוחד חבר כנסת מהאופוזיציה‪ ,‬יוכל למלא את תפקידו כנציג העם ולפקח‬ ‫על רשויות השלטון‪ ,‬צריך למנוע מיריבים פוליטיים וגורמים ברשות המבצעת לפגוע בעבודתו‪.‬‬ ‫עיקרון החסינות מקובל בכל המדינות הדמוקרטיות בעולם‪ ,‬אך יש ויכוח בשאלת היקף החסינות‪,‬‬ ‫תהליך הסרת החסינות ומי מבצע את תהליך הסרת החסינות‪ .‬החסינות‪ ,‬בעיקרון‪ ,‬מנוגדת‬ ‫לעיקרון השוויון בפני החוק‪.‬‬ ‫סוגי חסינות‪:‬‬ ‫לחברי הכנסת שני סוגי חסינות‪ :‬חסינות עניינית הנקראת גם חסינות מהותית או מקצועית‪,‬‬ ‫וחסינות אישית‪ ,‬הנקראת גם חסינות דיונית – פרוצדוראלית‪.‬‬ ‫חסינות עניינית‪ :‬תפקידה להגן על חבר הכנסת ולתת לו פטור מאחריות פלילית או אזרחית על‬ ‫מעשים שעשה או דברים שאמר בתוקף תפקידו‪ ,‬למען תפקידו ובעת מילוי תפקידו‪ .‬זו חסינות‬ ‫שאי אפשר להסיר‪ .‬למשל‪ :‬חבר כנסת שהעביר ביקורת חריפה על ראש הממשלה וקרא לו נוכל‪,‬‬ ‫לא ניתן להעמידו לדין על הוצאת דיבה או לשון הרע‪ ,‬גם לאחר שסיים את תפקידו‪ .‬חסינות זו‬ ‫חלה על דברים שנאמרו ‪ /‬נעשו בכנסת‪ ,‬בעת מילוי תפקידו‪ ,‬וגם מחוץ לכנסת‪ ,‬למען מילוי‬ ‫תפקידו‪.‬‬ ‫יש חשש שחברי הכנסת ינצלו חסינות חשובה זו לרעה ויטענו שכל מה שאמרו ועשו היה למען‬ ‫מילוי תפקידם‪ .‬לכן‪ ,‬בשנת ‪ ,2112‬נקבעה הסתייגות והוגבלה החסינות העניינית של חברי‬ ‫הכנסת‪ .‬בתיקון לחוק החסינות נקבע‪ ,‬שהחסינות לא תחול על מעשים או התבטאות של חבר‬ ‫הכנסת‪ ,‬שאינם חד פעמיים במקרים הבאים‪ :‬שלילת האופי היהודי ו‪/‬או הדמוקרטי של המדינה‪,‬‬ ‫הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין או פעילות טרור נגד מדינת ישראל ונגד אזרחיה בארץ‬ ‫ובחו"ל‪.‬‬ ‫חסינות אישית‪ ,‬דיונית ‪ -‬פרוצדוראלית‪ :‬חסינות זו מוענקת לחבר הכנסת בזמן כהונתו כחבר‬ ‫כנסת‪ .‬חסינות זו מעניקה הגנה רחבה לחברי הכנסת מפני מעצר‪ ,‬הליכים משפטיים‪ ,‬חיפוש גופני‬ ‫והחרמת מסמכים‪ .‬החסינות מגנה על חברי הכנסת שביצעו עברה שלא למען מילוי תפקידם או‬ ‫בזמן מילוי תפקידם‪ .‬למשל‪ :‬קבלת שוחד‪ ,‬גניבה וכדומה‪ .‬היא נקראת חסינות דיונית‪ ,‬מכיוון שעל‬ ‫חבר הכנסת לבקש אותה מהכנסת בנוגע להאשמה מסויימת שהוא עומד בפניה‪ ,‬ועל הכנסת לדון‬ ‫בבקשתו‪ .‬כל ניצול לרעה של החסינות האישית‪ ,‬צריך להיות מטופל בבתי המשפט‪ ,‬ולכן אפשר‬ ‫להסיר חסינות זו‪ .‬החסינות האישית אינה נהוגה בכל המדינות הדמוקרטיות‪ .‬יש עליה ביקורת‬ ‫רבה כי היא מעניקה העדפה לחברי הכנסת ופוגעת בשוויון‪ .‬החל מיולי ‪ 2115‬אין לחברי הכנסת‬ ‫חסינות אישית אוטומטית בפני משפט פלילי‪ ,‬הם יכולים לבקש שהכנסת תקבע להם חסינות כזו‬ ‫לגבי האשמה מסויימת שהם עומדים בפניה‪ .‬הכנסת צריכה לדון בבקשה ולהחליט האם להעניק‬ ‫לחבר הכנסת את החסינות‪ .‬יש הטוענים שאין זה ראוי שהכנסת עצמה דנה באפשרות להעניק‬ ‫את החסינות לחבריה‪ ,‬וכי יש בכך פגיעה בהפרדת הרשויות‪.‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬החסינות האישית נועדה להגן על פעילות הכנסת ולא על חבר הכנסת עצמו‪ .‬זאת‬ ‫מתוך נקודת הנחה כי חבר הכנסת אמור לתפקד כראוי‪ ,‬מבלי להיות חשוף להאשמות שווא‬ ‫שונות‪ ,‬תלונות ללא בסיס שעלולים להגיש נגדו מתנגדיו הפוליטיים‪ ,‬ובכך להביא לשיבוש עבודת‬ ‫הכנסת‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪72‬‬ ‫ההבדלים בין חסינות מהותית ‪ -‬עניינית לחסינות אישית ‪-‬דיונית‪:‬‬ ‫קריטריונים‬ ‫חסינות עניינית (מהותית‪-‬מקצועית)‬ ‫חסינות אישית (דיונית‪-‬פרוצדוראלית)‬ ‫תקפותה של‬ ‫החסינות‬ ‫החסינות העניינית תקפה‪ ,‬לגבי‬ ‫מעשים שנעשו מתוקף התפקיד‪,‬‬ ‫במהלך הכהונה וגם לאחר תום‬ ‫תקופת כהונתו של הח"כ‪.‬‬ ‫החסינות האישית ‪ /‬הדיונית ‪-‬‬ ‫פרוצדורלית מתחילה עם היבחרו של‬ ‫חבר הכנסת ומסתיימת עם יציאתו‬ ‫מהכנסת‪.‬‬ ‫ניתנת להסרה‬ ‫או לא?‬ ‫את החסינות העניינית אי אפשר‬ ‫להסיר‪.‬‬ ‫משנת ‪ ,2112‬היא לא מוחלטת‪,‬‬ ‫ואינה חלה על מעשה או התבטאות‬ ‫של חבר כנסת‪ ,‬שאינם חד‪-‬פעמיים‪,‬‬ ‫שיש בהם כדי לשלול את אופייה‬ ‫היהודי ו‪/‬או הדמוקרטי של המדינה‪,‬‬ ‫שיש בהם הסתה לגזענות או תמיכה‬ ‫במאבק מזוין או טרור נגד המדינה‪.‬‬ ‫החל מיולי ‪ - 2115‬החסינות האישית‬ ‫אינה אוטומטית בדיון פלילי‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬ניתן להגיש נגד חבר כנסת כתב‬ ‫אישום בהליך רגיל‪ ,‬ככל אזרח אחר‪.‬‬ ‫(לחבר הכנסת נתונה‪ ,‬כאמור‪ ,‬הרשות‬ ‫לבקש לקבוע לו חסינות לגבי האשמה‬ ‫שבכתב האישום התלוי נגדו‪).‬‬ ‫הרשות המחוקקת‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‪:‬‬ ‫חבר כנסת קרא מעל בימת הכנסת קטעים מתוך מסמך מסווג (סודי) של צה"ל‪ ,‬שהוכן לקראת‬ ‫המשא ומתן בין ישראל לסוריה‪ ,‬בשל התנגדותו למדיניות הממשלה‪ .‬בעקבות זאת הוגשה עתירה‬ ‫לבג"צ‪ ,‬אשר ביקשה להורות לכנסת להסיר את חסינותו של חבר הכנסת‪ .‬העתירה נדחתה‪.‬‬ ‫בפסק הדין נאמר כי "העבירה של גילוי סודות רשמיים נעברה כחלק אינטגרלי (בלתי נפרד)‬ ‫מהפעילות הלגיטימית של נאום מעל דוכן הכנסת המנמק את עמדת מפלגתו של חבר הכנסת‬ ‫להצעת אי‪-‬האמון שהוגשה על ידה‪". . .‬‬ ‫ציינו והציגו את סוג החסינות עליו הצביע בג"צ בפסיקתו‪.‬‬ ‫הסבירו תשובתכם על סמך הקטע‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫ציון ‪ :‬חסינות עניינית (מהותית‪ /‬מקצועית)‪.‬‬ ‫הצגת המושג‪ :‬חסינות מגנה על חבר כנסת מפני מעצר והעמדה לדין‪ .‬חסינות עניינית משמעה‬ ‫שחבר כנסת לא נושא באחריות פלילית או אזרחית על מעשים שעשה או דברים שאמר הקשורים‬ ‫למילוי תפקידו‪ ,‬בעת מילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו‪ .‬החוק אינו מאפשר לעצור חבר כנסת‬ ‫ולהעמיד אותו לדין על עבירות שעבר במסגרת מילוי תפקידו‪ .‬חסינות זו תקפה גם לאחר סיום‬ ‫כהונתו של חבר הכנסת (על מעשים שעשה בתקופת הכהונה)‪ .‬חסינות זו אינה ניתנת להסרה‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪73‬‬ ‫הסבר‪ :‬בקטע מסופר‪ ,‬כי בפסק הדין אמרו שופטי בג"צ ש"העבירה של גילוי סודות רשמיים‬ ‫נעברה כחלק אינטגרלי (בלתי נפרד) מהפעילות הלגיטימית של נאום מעל דוכן הכנסת המנמק‬ ‫את עמדת מפלגתו להצעת אי‪-‬האמון שהוגשה על ידה‪ ".‬כלומר‪ ,‬ניתן להבין כי נעברה עבירה‪ ,‬אך‬ ‫היא נעשתה במסגרת תפקידו של חבר הכנסת‪ ,‬כאיש אופוזיציה‪ ,‬המבקש לבקר את פעולות‬ ‫הממשלה‪ .‬לכן מדובר בחסינות עניינית‪ ,‬המאפשרת לחבר הכנסת לעבור על החוק אם הוא מוצא‬ ‫שהעבירה עוזרת לו למלא את תפקידו‪ ,‬כנציג הציבור וכמפקח ומבקר את פעולות הממשלה‪,‬‬ ‫בצורה הטובה ביותר‪.‬‬ ‫הרשות המחוקקת ‪ -‬שאלות בגרות‬ ‫‪ .1‬ציינו והציגו שני עקרונות דמוקרטיים המתבטאים בתפקידה של הכנסת כבית הנבחרים‪.‬‬ ‫‪ .2‬הציגו את חסינות חברי הכנסת‪ .‬ציינו והציגו שתי סיבות להענקתה‪.‬‬ ‫‪ .3‬ציינו והציגו שני הבדלים בין חסינות עניינית לבין חסינות אישית‪.‬‬ ‫‪ .1‬מדוע נקראת החסינות האישית גם חסינות דיונית פרוצדוראלית? במה מתבטאת‬ ‫חסינות זו?‬ ‫‪ .5‬הציגו את חשיבותו של עיקרון החסינות‪ ,‬והסבירו מדוע יש הטוענים כי עיקרון זה אינו‬ ‫דמוקרטי‪.‬‬ ‫‪ .1‬הציגו הבדל אחד בין תפקידה של הכנסת בישראל כרשות מכוננת לתפקידה כרשות‬ ‫מחוקקת‪.‬‬ ‫‪ .2‬הציגו את עקרון שלטון העם‪ .‬הסבירו כיצד מתממש עקרון זה באמצעות אחד‬ ‫מתפקידיה של הכנסת‪.‬‬ ‫‪ .8‬שאלת עמדה‪ :‬בשנים האחרונות הוגבלה חסינותם של חברי הכנסת‪ .‬חברי הכנסת‬ ‫טוענים שללא חסינותם לא יוכלו לתפקד‪ .‬הביעו את עמדתכם בעניין זה‪.‬‬ ‫הציגו שני נימוקים התומכים בעמדתכם ומתבססים על מושגים מתחום האזרחות‪ .‬בכתיבתכם‬ ‫הקפידו על הרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬טיעון‪ :‬הצגת עמדתכם בעניין באופן ברור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנמקה‪ :‬הצגת שני טיעונים שבעזרתם תבססו את טענתכם על מונחים ועל ידע‬ ‫מלימודי האזרחות‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪74‬‬ ‫הרשות המבצעת – הממשלה‬ ‫חוק יסוד הממשלה קובע כי הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה‪ .‬תפקיד הממשלה הוא‬ ‫להוציא לפועל את ההחלטות שהתקבלו בכנסת‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הממשלה היא רשות עצמאית‬ ‫הקובעת מדיניות ומקבלת החלטות בתחומי החיים השונים‪.‬‬ ‫לרשות המבצעת‪ ,‬הממשלה‪ ,‬יש שני דרגים ‪ /‬מרכיבים‪:‬‬ ‫‪ .1‬הדרג הנבחר‪ ,‬כולל את‪:‬‬ ‫‪ ‬הממשלה ‪ :‬ראש הממשלה והשרים הפועלים כיחידה אחת‪ .‬הממשלה קובעת מדיניות‬ ‫ומתנהלת על פי החלטות הכנסת‪.‬‬ ‫‪ ‬השרים ‪ :‬כל אחד מהשרים ממונה על תחום מסוים ומנהל את משרדו באופן עצמאי‪.‬‬ ‫השרים אחראים על כל פעולות המשרד‪.‬‬ ‫‪ .2‬הדרג הפקידותי מנהלי – הבירוקרטיה (אלו הם עובדי ציבור ולא נבחרי ציבור)‪ :‬מנכ"לי‬ ‫המשרדים והפקידים המפעילים את המשרדים‪ .‬הם מבצעים את החלטות השרים ומעבירים‬ ‫לשרים מידע על התנהלות המשרד‪ .‬הדרג המנהלי כולל את הפקידים הבכירים במשרדי‬ ‫הממשלה‪ ,‬כמנכ"לי משרדי הממשלה‪ ,‬מנהלי אגפים ומחלקות במשרדי הממשלה ומומחים‬ ‫בענייני המשרד בו הם פועלים‪ .‬הדרג המנהלי הבכיר עוסק בניהול שוטף של ענייני המדינה‬ ‫בהתאם למדיניות שנקבעה ע"י הממשלה ושריה‪ .‬תפקידו העיקרי‪ ,‬ליישם בפועל את מדיניות‬ ‫הממשלה והשר הממונה‪ .‬עוצמתו של גוף זה רבה‪ ,‬מאחר והוא מחזיק בעמדות ובתפקידים‬ ‫בעלי יכולת השפעה וכל אזרחי המדינה נזקקים לשירותיו‪ ,‬כמו כן‪ ,‬הדרג המנהלי מייעץ וממליץ‬ ‫לשרים כיצד לנהוג‪ ,‬ומשפיע על גיבוש המדיניות במשרד בו הוא פועל בשל המומחיות שלו‬ ‫בנושא מסוים‪.‬‬ ‫לצד הדרג הבירוקראטי הבכיר פועל הדרג הבירוקראטי הזוטר – העוסק בביצוע ההחלטות ולא‬ ‫במתן הצעות‪.‬‬ ‫בניגוד לראש הממשלה והשרים‪ ,‬הפקידים הבכירים הם דרג קבוע שאינו מתחלף עם‬ ‫הבחירות‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי לממשלה‪:‬‬ ‫ליועץ המשפטי לממשלה סמכות רחבה‪ ,‬עצמאות רבה ותפקיד חשוב בהגנה על הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬מתמנה ע"י הממשלה‪ ,‬יש לו כישורים משפטיים ומשרדו שייך למשרד‬ ‫המשפטים‪.‬‬ ‫תפקידי היועץ המשפטי לממשלה‪:‬‬ ‫‪ ‬אחראי לחוקיות פעילות הממשלה‪ :‬היועץ המשפטי דואג שפעולות הממשלה יבוצעו‬ ‫בהתאם לחוק‪ .‬הממשלה מקבלת את המלצות היועץ המשפטי למרות שהוא אינו מוסמך‬ ‫להורות לה כיצד לפעול‪ ,‬זאת מאחר והממשלה מודעת לעובדה כי היא נתונה לביקורת‬ ‫ציבורית ומשפטית‪ ,‬עובדה המונעת מהממשלה לנהוג בשרירותיות ולנצל את כוחה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫משמש כפרקליט הממשלה‪ :‬היועץ מפעיל שיקול דעת מקצועי ומשפטי‪ .‬הוא מייעץ‬ ‫לממשלה בעניינים משפטיים‪ ,‬מייצג את הממשלה בתביעות בבג"צ ומייצג את המדינה‬ ‫בתביעות אזרחיות ומנהליות בבתי המשפט‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪75‬‬ ‫‪‬‬ ‫משמש כראש התביעה הפלילית‪ :‬היועץ המשפטי מופקד על התביעה הפלילית במדינה‪.‬‬ ‫בסמכותו להחליט אם לפתוח בחקירה פלילית נגד אישי ציבור כראש ממשלה‪ ,‬נשיא‬ ‫המדינה חברי כנסת ושופטים על עבירות שביצעו במהלך כהונתם‪ .‬הוא מוסמך גם‬ ‫להחליט שלא להעמיד אדם לדין בשל חוסר עניין לציבור‪ .‬בתפקיד זה‪ ,‬היועץ המשפטי‬ ‫מגביל ומרסן את הממשלה ע"י‪:‬‬ ‫ מניעת העמדה לדין של מתנגדי הממשלה ללא סיבה מוצדקת‪.‬‬‫ הגשת כתבי אישום על עבריינות שלטונית‪.‬‬‫‪ -‬מניעת שחיתות כדי להגן על זכויות האדם‪.‬‬ ‫‪ ‬מסייע בהכנת הצעת חוק‪ :‬היועץ המשפטי לממשלה מייעץ לממשלה כיצד להגן על זכויות‬ ‫האדם בהצעת חוק ממשלתית‪ .‬בתפקיד זה מגביל היועץ את הממשלה בכך שהוא מגן‬ ‫על זכויות האדם מפני פגיעה של הרשות המבצעת‪.‬‬ ‫‪ ‬מגן על האינטרס הציבורי‪ :‬במסגרת תפקידיו‪ ,‬מגן היועץ המשפטי לממשלה על האינטרס‬ ‫הציבורי מפני פגיעה אפשרית מצד רשויות השלטון‪.‬‬ ‫הפיקוח על היועץ המשפטי לממשלה‪:‬‬ ‫הפיקוח על היועץ המשפטי לממשלה אינו מוגדר בחוק‪ ,‬אולם בפועל קיים פיקוח מצד רשויות‬ ‫השלטון‪:‬‬ ‫‪ ‬הממשלה ממנה את היועץ המשפטי ויכולה גם לפטר אותו לפי שיקול דעתה‪.‬‬ ‫‪ ‬הכנסת מפקחת על היועץ המשפטי בכך שהיא מזמינה אותו לוועדות הכנסת להסביר את‬ ‫עמדותיו‪ .‬כמו כן מועלות הצעות היועץ לעיתים להצעות סדר היום ולשאילתות‪.‬‬ ‫‪ ‬החלטות היועץ נדונות בבג"צ כאשר מוגשות עתירות כנגד החלטותיו‪ .‬בכך נתון היועץ‬ ‫לביקורת ולפיקוח של המערכת המשפטית‪.‬‬ ‫‪ ‬החלטות היועץ מתפרסמות באמצעות כלי התקשורת ובכך הן עולות לדיון ציבורי‪ .‬עובדה‬ ‫המהווה ביקורת ציבורית עליו‪.‬‬ ‫הרשות המבצעת ‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‬ ‫הציגו שני עקרונות דמוקרטים הבאים לידי ביטוי בפעולותיו השונות של היועץ המשפטי לממשלה‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫עקרון שלטון החוק‪ ,‬בא לידי ביטוי בסיוע של היועץ המשפטי בהכנת חוקים שישמרו על האינטרס‬ ‫הציבורי‪.‬‬ ‫עקרון הגבלת השלטון‪ ,‬בא לידי ביטוי בהמלצותיו להעמיד לדין ח"כ הנחשד בפלילים‪.‬‬ ‫הרשות המבצעת – שאלות בגרות‬ ‫‪ .1‬הסבירו את כפל התפקידים של היועץ המשפטי לממשלה העלול לגרום לניגוד עניינים‪.‬‬ ‫‪ .2‬הציגו שני תפקידים של היועץ המשפטי לממשלה‪.‬‬ ‫‪ .3‬הציגו שתי דרכים שבאמצעותן מפקחות רשויות השלטון על היועץ המשפטי לממשלה‪.‬‬ ‫‪ .1‬הציגו שניים מתפקידי הדרג המנהלי והסבירו את מקור עוצמתו‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪76‬‬ ‫הרשות השופטת‬ ‫הרשות השופטת היא המגן של שלטון החוק במדינה‪ .‬בתי המשפט פותרים את הסכסוכים‪,‬‬ ‫מבקרים את פעולות השלטון ושומרים על זכויות האדם והאזרח‪ .‬כולם שווים בפני החוק‪ ,‬וכל‬ ‫האזרחים ורשויות השלטון כפופים לחוק‪.‬‬ ‫סוגי המשפט בישראל‪:‬‬ ‫במדינת ישראל מבחינים בשלושה סוגי משפט‪:‬‬ ‫‪ .1‬משפט חוקתי‪ ,‬קונסטיטוציוני‪ :‬המשפט החוקתי הוא הבסיס שעליו מושתתת מערכת‬ ‫המשפט והוא מבטא את ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪ ,‬את זכויות‬ ‫האדם והאזרח במדינה ואת מערכת הכללים שמסדירה את היחסים בין רשויות השלטון‪.‬‬ ‫בדר"כ חוקים וכללים של המשפט החוקתי הם חלק מהחוקה במדינה‪ .‬מאחר ולמדינת ישראל‬ ‫אין חוקה‪ ,‬כל חוקי היסוד הם חלק מהמשפט החוקתי‪ ,‬וכן גם חוק השבות‪ ,‬חוק האזרחות וחוק‬ ‫בתי הדין הרבניים‪ .‬כאשר רשויות השלטון פוגעות באחד מעקרונות היסוד של מדינת ישראל‪,‬‬ ‫בית המשפט פוסק על פי המשפט החוקתי‪.‬‬ ‫על בסיס המשפט החוקתי נבנו המשפט הפלילי והמשפט האזרחי‪.‬‬ ‫‪ .2‬משפט פלילי‪ :‬במשפט פלילי‪ ,‬המדינה תובעת לדין אדם או קבוצה שאשר לטענת התביעה‬ ‫עשו מעשה בניגוד לחוק ולכן הם צפויים לעונש עפ"י חוק‪ .‬התביעה נעשית באמצעות היועץ‬ ‫המשפטי‪ ,‬פרקליטות המדינה והמשטרה‪ .‬מתוך כוונה לייצג את האינטרס הציבורי ולשמור על‬ ‫ביטחונם ושלומם של כלל התושבים במדינה‪.‬‬ ‫העבירות המובאות בפני בית המשפט מתחלקות לשלושה סוגים‪ ,‬על פי העונש הנגזר‪:‬‬ ‫‪ ‬חטא‪ ,‬עברה שהעונש עליה הוא מאסר עד חודש בתוספת קנס‪ ,‬או קנס עד סכום מסוים‬ ‫שנקבע בחוק ללא מאסר‪.‬‬ ‫‪ ‬עוון‪ ,‬עבירה שהעונש עליה הוא מאסר של חודש עד שלוש שנים וקנס‪ ,‬או קנס עד סכום‬ ‫שנקבע בחוק ללא מאסר‪.‬‬ ‫‪ ‬פשע‪ ,‬עברה שהעונש עליה הוא מאסר משלוש שנים עד מאסר עולם בתוספת קנס‪ ,‬או‬ ‫קנס עד סכום מסוים שנקבע בחוק ללא מאסר‪.‬‬ ‫‪ .3‬משפט אזרחי‪ :‬משפט אזרחי עוסק ביחסים המשפטיים בין אדם לחברו‪ ,‬ובזכויות והחובות‬ ‫של כל אחד מהם המעוגנות בדרך של הסכם‪ ,‬חוזה‪ ,‬או חוק‪ .‬למשל‪ ,‬מוכר וקונה שחותמים‬ ‫חוזה‪ ,‬הסגת גבול בין שכנים‪ ,‬ענייני ירושה‪ ,‬דיני משפחה וכדומה‪.‬‬ ‫במשפט אזרחי בדרך כלל התובע והנתבע הם אזרחים או חברות פרטיות ומוסדות לא‬ ‫ממשלתיים‪ .‬לעיתים גם המדינה יכולה להיות נתבעת או תובעת‪.‬‬ ‫במשפט אזרחי אין עונש‪ .‬המפסיד במשפט חייב להחזיר לתובע נכס או חוב‪ ,‬לשלם לו פיצויים‬ ‫על נזק או לקיים את החוזה שחתם עליו‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪77‬‬ ‫מבנה מערכת בתי המשפט בישראל‪:‬‬ ‫יש שתי מערכות משפט במדינה‪:‬‬ ‫‪ ‬מערכת של בתי משפט רגילים‪ :‬בית משפט השלום‪ ,‬המחוזי והעליון‪.‬‬ ‫‪ ‬מערכת בתי משפט מיוחדים‪ :‬אלו הם בתי משפט שיש להם סמכות שיפוטית מוגבלת‪,‬‬ ‫לדון רק בעניינים מסויימים‪ ,‬למשל‪ :‬בתי משפט צבאיים הדנים בעבירות של חיילים‬ ‫במסגרת שירותם הצבאי‪ ,‬בתי משפט לתעבורה הדנים בעבירות תנועה‪ ,‬בתי דין רבניים‪,‬‬ ‫בתי משפט לעבודה הדנים בתביעות וסכסוכים בין עובד למעבידו בנושאים של יחסי‬ ‫עבודה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש בתי דין מיוחדים לנוער ומשפחה‪.‬‬ ‫לכל בית דין כזה יש שתי ערכאות‪ ,‬כך שגם בבתי דין אלו קיימת אפשרות הערעור‪.‬‬ ‫מבנה בתי הדין הרגילים‪:‬‬ ‫בתי המשפט הרגילים פועלים בשלוש ערכאות (רמות) על מנת להבטיח את הזכות להליך הוגן‪.‬‬ ‫אדם שיצא חייב בדין (ההיפך מזכאי) ואינו מסכים עם פסק הדין‪ ,‬זכאי לערער על פסק הדין ועל‬ ‫גזר הדין (העונש) שניתן לו בפני ערכאה משפטית גבוהה יותר ולבקש לשנות זאת‪ .‬לכל ערכאה‬ ‫יש סמכויות רחבות יותר מהערכאה שמתחתיה‪.‬‬ ‫‪ .7‬בית משפט השלום (ערכאה ראשונה)‪ :‬זוהי הרמה הראשונה של מערכת המשפט‪.‬‬ ‫בית משפט השלום מוסמך לדון בעברות של חטא‪ ,‬עוון ופשע עד ‪ 2‬שנות מאסר במשפט פלילי‪,‬‬ ‫ובמשפט אזרחי בתביעות עד שני מיליון שקלים‪ .‬בתי משפט השלום פועלים כמעט בכל עיר‬ ‫בישראל‪ ,‬ובדרך כלל יושב במשפט שופט אחד‪.‬‬ ‫‪ .0‬בית המשפט המחוזי (ערכאה ראשונה ושנייה)‪ :‬בתי משפט מחוזיים נמצאים ב‪ 1-‬ערים‬ ‫בישראל‪ :‬תל אביב‪ ,‬חיפה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬נצרת‪ ,‬פתח תקווה ובאר שבע‪.‬‬ ‫בסמכותו של בית משפט זה לדון כערכאה ראשונה בעבירות של פשע שעונש המאסר בהן הוא‬ ‫מעל ‪ 2‬שנים‪ .‬כמו כן‪ ,‬בסמכותו לדון במשפט אזרחי ותביעות של סכום גבוה משני מיליון שקלים‪.‬‬ ‫בית המשפט המחוזי משמש גם כערכאה שנייה‪ ,‬כלומר‪ :‬הוא דן בערעורים פליליים ואזרחיים על‬ ‫פסקי דין של בית משפט השלום‪ ,‬ויש לו סמכות לבטל ולשנות את החלטות בית משפט השלום‪.‬‬ ‫הדיונים בבית המשפט המחוזי מתנהלים בהרכב משתנה בין שופט אחד לשלושה שופטים‪.‬‬ ‫‪ .3‬בית המשפט העליון‪ :‬בישראל יש בית משפט עליון אחד ומקום מושבו בירושלים‪.‬‬ ‫בבית המשפט העליון יושבים שלושה עד תשעה שופטים בהתאם לחומרת הנושא‪ .‬במקרים חריגים‬ ‫מתכנס הרכב של אחד עשר שופטים‪ .‬פסיקתו של בית המשפט העליון מחייבת את כל בתי המשפט‬ ‫הנמוכים ממנו ואת רשויות השלטון האחרות במדינה‪.‬‬ ‫לבית המשפט העליון שני תפקידים‪ :‬בית משפט עליון לערעורים פליליים ואזרחיים ובית‬ ‫משפט גבוה לצדק‪.‬‬ ‫‪ ‬בית משפט עליון לערעורים‪ :‬בית משפט העליון‪ ,‬משמש כערכאה שנייה לערעורים על‬ ‫החלטות בית המשפט המחוזי וכערכאה שלישית לערעורים על החלטות של בית משפט‬ ‫השלום‪ .‬החלטתו של בית המשפט העליון בערעורים היא סופית ולא ניתן לערער עליה‪.‬‬ ‫במקרים מיוחדים ונדירים‪ ,‬אם נתגלו עובדות חדשות או אם התעורר חשש של ממש כי נגרם‬ ‫עיוות דין‪ ,‬ניתן לערער על הפסיקה של בית המשפט העליון‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪78‬‬ ‫‪‬‬ ‫בית משפט גבוה לצדק – בג"צ‪ :‬חוק יסוד השפיטה‪ ,‬מסמיך את בג"צ " לדון בעניינים‬ ‫אשר הוא רואה בהם צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית‬ ‫משפט אחר או בית דין אחר"‪.‬‬ ‫בית המשפט הגבוה לצדק‪ ,‬דן כערכאה ראשונה ואחרונה בעניינים שבין האזרח‬ ‫לרשויות השלטון‪ .‬בג"צ לא פועל ביוזמתו‪ ,‬אלא רק לאחר שפנו אליו‪ .‬פנייה זו מתבצעת‬ ‫באמצעות עתירה בכתב‪ .‬הפונה נקרא עותר והרשות שכלפיה מופנית העתירה נקראת‬ ‫משיבה‪ .‬שופט בית המשפט העליון מקבל את העתירה בלשכתו‪ ,‬ובמקרים דחופים גם‬ ‫בביתו‪ ,‬בשעות שמחוץ לשעות העבודה‪ .‬אם שופט בית המשפט העליון סבור שהעתירה‬ ‫אינה מוצדקת‪ ,‬הוא מעביר אותה לדיון בפני הרכב של שלושה שופטים‪ .‬רק שלושה‬ ‫שופטים יכולים לדחות ולא לקבל את העתירה ולהחזירה לעותר‪ .‬במקרה כזה אין‬ ‫אפשרות לערעור‪.‬‬ ‫תפקיד בג"צ לתת עזרה ותמיכה (סעד) לפונים אליו‪ ,‬פרטים וקבוצות מיעוט אשר נפגעו‬ ‫מפעולות שרירותיות של רשויות השלטון‪ ,‬או מאפליה שלא נעשתה על פי חוק‪ .‬פסיקותיו‬ ‫של בג"צ‪ ,‬במקרים שונים בהם דן‪ ,‬הפכו עם השנים למעין חקיקה שיפוטית‪ .‬מכיוון שאין‬ ‫חוקה וחוקי יסוד המגנים על זכויות האדם בישראל‪ ,‬בג"צ יצר בפסיקותיו מעין מגילת‬ ‫זכויות אדם ואזרח אשר לא קבועה בחוק‪ ,‬אלא מורכבת מפסיקות שונות ומנחה את‬ ‫רשויות השלטון בפעולותיהן‪ .‬לפסיקה זו אין תוקף של חוק‪ ,‬והיא נעשית בעיקר על ידי‬ ‫שופטים בעלי גישה אקטיביסטית‪ .‬גישה שתרמה להכרה בחובה של המדינה להגן על‬ ‫זכויות האדם והאזרח שאינן מוגנות בחוק‪.‬‬ ‫(אקטיביזם שיפוטי = כאשר בית המשפט מתערב ומבקר את הרשות המחוקקת)‪.‬‬ ‫דוגמה לכך היא העתירה של אליס מילר כנגד משרד הביטחון‪ .‬חיל האוויר דחה את‬ ‫בקשתה של מילר לעבור מיונים לקורס טיס בטענה שנשים אינן יכולות להתקבל לקורס‪.‬‬ ‫בג"צ קיבל את העתירה בנימוק שהחלטת הצבא אינה שוויונית ומנוגדת לחוק יסוד כבוד‬ ‫האדם וחירותו‪ .‬פסיקת בג"צ בנושא זה הפכה לתקדים משפטי ובעקבותיו שונו הנהלים‬ ‫בצבא ונפתחו בפני נשים תפקידי לוחמה‪.‬‬ ‫בג"צ עוסק בעיקר במשפט חוקתי‪ ,‬ורואה את עצמו הממונה העליון על שמירת עקרונות היסוד של‬ ‫מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ושלטון החוק‪.‬‬ ‫בג"צ יכול להעביר ביקורת על רשויות השלטון במדינת ישראל ולבדוק אם החלטותיהן תואמות‬ ‫את ערכי הדמוקרטיה במובן המהותי‪ ,‬ולא רק במובן הפורמאלי‪ .‬במקרים מסויימים‪ ,‬בג"צ יכול‬ ‫לפסול חוקים שהתקבלו בכנסת‪ ,‬אם יש בהם סתירה לערכי המדינה כיהודית ודמוקרטית‪ .‬לכן‬ ‫הוא חשוב מאד כמגן על הדמוקרטיה בכלל ועל זכויות האדם בישראל בפרט‪.‬‬ ‫ישנו וויכוח על היקף הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון על רשויות השלטון והתערבותו‬ ‫בפעולותיהן‪.‬‬ ‫בג"צ פועל באמצעות צווים נגד רשויות המדינה וכל מי שממלא תפקיד ציבורי‪.‬‬ ‫‪ ‬צו שחרור ("הביאס קורפוס"‪ ,‬בלטינית ‪ -‬הבא את הגוף)‪ :‬באמצעות צו זה בית‬ ‫המשפט נותן הוראה לשחרר אדם ממעצר או מאסר בלתי חוקי‪( .‬צו זה חל גם על‬ ‫חטיפת ילדים בידי הורים או אדם שאושפז בעל כורחו בבית החולים לחולי נפש‪.‬‬ ‫‪ ‬צו עשה ‪ /‬צו אל תעשה‪ :‬בג"צ נותן הוראה לרשות לעשות משהו או להימנע מלעשות‬ ‫משהו‪.‬‬ ‫‪ ‬צו על תנאי‪ :‬אם התרשם השופט כי יש יסוד ממשי בעתירה‪ ,‬הוא רשאי להוציא צו על‬ ‫תנאי ‪ -‬צו המורה לרשות השלטונית להתייצב במועד מוגדר בבית המשפט ולהשיב‬ ‫לעתירה‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪79‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫צו מניעה‪ :‬צו המורה לרשות להימנע מעשיית מעשה מסוים עד שיתקיים הדיון לפניו‪.‬‬ ‫צו מוחלט‪ :‬כאשר בג"צ מקבל את העתירה ומחייב את הרשות לפעול בהתאם‬ ‫להחלטת בית המשפט‪.‬‬ ‫צו איסור‪ :‬צו האוסר על בית משפט לדון בעניין מסויים‪( .‬בדר"כ נגד בתי הדין‬ ‫המיוחדים(‪.‬‬ ‫צו בירור‪ :‬כאשר בית משפט הוציא את פס"ד ולא הקפיד על כל כללי הדיון (הליך) כפי‬ ‫שהם קבועים בחוק‪.‬‬ ‫צו " מי שמך"‪ :‬צו שמטרתו למנוע או להפסיק את כהונתו של אדם בתפקיד ציבורי‪ ,‬אם‬ ‫מינו אותו בניגוד לחוק או בניגוד לכללי הבחירה‪.‬‬ ‫הרשות השופטת‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‬ ‫הציגו את תרומתו של בג"צ לדמוקרטיה הישראלית‪ .‬ציינו שני עקרונות דמוקרטים שעליהם מגן‬ ‫בג"צ‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫תרומתו של בג"צ לדמוקרטיה הישראלית‪ ,‬באה לידי ביטוי‪ ,‬באופן שבו הוא יוצר מעין מגילת‬ ‫זכויות ובכך הוא מסייע ליצירת יסודות חוקתיים המנחים את רשויות השלטון ביחסיהן עם‬ ‫האזרחים ותושבי המדינה‪.‬‬ ‫העקרונות הדמוקרטים הם‪:‬‬ ‫‪ .1‬בג"צ מגן על עקרון שלטון החוק בכך שהוא קובע כי רשויות השלטון כפופות לחוק ומרסן‬ ‫פעולות לא חוקיות שלהן‪.‬‬ ‫‪ .2‬בג"צ מגן על עקרון זכויות האדם האזרח וקבוצות המיעוט‪.‬‬ ‫הרשות השופטת– שאלות בגרות‬ ‫‪ . 1‬הציגו שני הבדלים בין משפט פלילי למשפט אזרחי‪.‬‬ ‫‪ .2‬הציגו שני הבדלים בין בתי משפט רגילים לבתי משפט מיוחדים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הציגו שניים מתפקידיו של בית המשפט העליון‪.‬‬ ‫‪ .1‬הציגו שני עקרונות דמוקרטים הבאים לידי ביטוי בעבודתה של הרשות השופטת‪.‬‬ ‫‪ .5‬הציגו שני צווים שבסמכותו של בג"צ להוציא‪.‬‬ ‫‪ .1‬הציגו את המובן המהותי של שלטון החוק‪ ,‬הסבירו כיצד בג"צ בפעולתו מממש מובן זה‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪80‬‬ ‫השסע הדתי‬ ‫הגדרה לשסע‪ :‬שסע הוא מצב בו חילוקי דעות וניגודים בין קבוצות יוצרים מתח בין חברי‬ ‫הקבוצות‪ ,‬מתח היכול להביא למצב של אי יציבות חברתית‪.‬‬ ‫בישראל יש שבעה שסעים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪ .1‬שסע לאומי‪ ,‬בין הרוב היהודי למיעוט הערבי‪.‬‬ ‫‪ . 2‬שסע דתי‪ ,‬בין הדתיים לחילוניים‪.‬‬ ‫‪ .3‬שסע עדתי‪ ,‬בין ספרדים לאשכנזים‪.‬‬ ‫‪ .1‬שסע אידיאולוגי פוליטי‪ ,‬בין מחנות הימין לשמאל‪.‬‬ ‫‪ .5‬שסע מגדרי‪ ,‬פערים בין נשים לגברים‪.‬‬ ‫‪ .1‬שסע מעמדי‪ ,‬בין עשירים לעניים‪.‬‬ ‫‪ .2‬שסע גיאוגרפי‪ ,‬בין מרכז לפריפריה‪.‬‬ ‫בבחינת הבגרות השנה‪ ,‬ניבחן על השסע הדתי‪.‬‬ ‫הגדרה לשסע הדתי‪ :‬שסע דתי הוא מעין קו גבול המפריד בין קבוצות שונות בחברה היהודית‬ ‫בישראל‪ :‬דתית‪ ,‬מסורתית וחילונית‪ .‬קבוצות שמתח שורר ביניהן בשל השוני ביחסן לדת‪ .‬בכל‬ ‫אחת מהקבוצות ניתן למצוא תתי קבוצות והבדלים בהתייחסות לנושאים שונים‪.‬‬ ‫הוויכוח בין הקבוצות‪ ,‬נסוב סביב מקומה של הדת בחיים הציבוריים במדינה‪.‬‬ ‫בעוד הציבור הדתי מבקש לתת לדת תפקיד מרכזי בעיצוב המרחב הציבורי במדינה‪ ,‬מבקשים‬ ‫החילונים להפריד את הדת מהמדינה‪.‬‬ ‫החברה היהודית בישראל‪ :‬חברה דתית‪ ,‬מסורתית וחילונית‪.‬‬ ‫החברה היהודית בישראל‬ ‫החברה הדתית‬ ‫אורתודוקסית‬ ‫חרדית‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫קונסרבטיבית‬ ‫החברה‬ ‫החברה‬ ‫המסורתית‬ ‫החילונית‬ ‫רפורמית‬ ‫דתית לאומית‬ ‫‪81‬‬ ‫החברה הדתית‪:‬‬ ‫החברה הדתית בישראל נחלקת לשלושה זרמים‪ :‬אורתודוקסי‪ ,‬קונסרבטיבי ורפורמי‪.‬‬ ‫הזרם האורתודוקסי‪ :‬הזרם האורתודוקסי מהווה כ‪ 25%-31% -‬מכלל האוכלוסייה היהודית‬ ‫במדינה‪ .‬לזרם האורתודוקסי משתייכים רוב היהודים הדתיים החיים בישראל‪ .‬לאורתודוקסים יש‬ ‫השפעה על המערכת הפוליטית ועל מוסדות הדת הרשמיים במדינה‪ .‬הזרם האורתודוקסי כולל‬ ‫את החברה הדתית לאומית‪ ,‬המכירה בציונות ובדמוקרטיה (גישת "מדינה דתית לאומית") ואת‬ ‫החברה החרדית‪ ,‬הלא ציונית ולא דמוקרטית (גישת "מדינת התורה")‪ .‬החברה החרדית‬ ‫נחלקת לשתי קבוצות השונות אחת מהשנייה ביחסן למדינת ישראל‪ .‬רוב הציבור החרדי משלים‬ ‫עם קיומה של מדינת ישראל‪ ,‬ומקבל את חוקי המדינה‪ .‬ציבור זה משתתף בבחירות וממלא‬ ‫תפקידים ברשויות השלטון‪ .‬כך הציבור החרדי מקדם את האינטרסים שלו במדינה‪ ,‬משפיע על‬ ‫חקיקה דתית ועל אופייה של המדינה‪ ,‬בשאיפה להגיע למצב של מדינת הלכה‪ .‬הקבוצה השנייה‬ ‫כוללת קבוצות חרדיות קיצוניות שהן מיעוט בחברה החרדית האשכנזית‪ ,‬כמו‪ :‬נטורי קרתא‪ ,‬חסידי‬ ‫סאטמר והעדה החרדית‪ .‬קבוצות אלו שוללות את זכות קיומה של מדינת ישראל‪ ,‬רואות בה‬ ‫כפירה‪ ,‬ומאשימות את הציונות בחילול ארץ הקודש ובשואה‪ .‬קבוצות אלה מתבדלות מהחברה‬ ‫הישראלית‪ ,‬ממוסדות המדינה וממערכת המשפט‪ .‬חבריהן אינם משתתפים בבחירות‪ ,‬אינם‬ ‫מיוצגים בכנסת והם משתדלים לא להזדקק לשירותי המדינה ואינם לוקחים כספים מהמדינה‪.‬‬ ‫הזרם הקונסרבטיבי (היהדות המסורתית ) והזרם הרפורמי (התנועה ליהדות מתקדמת)‪:‬‬ ‫הזרם הקונסרבטיבי והזרם הרפורמי הם זרמים שהתפתחו בתפוצות וחלק ניכר מהם מתגורר‬ ‫בארה"ב‪ .‬בישראל ישנן קהילות קטנות משני הזרמים המהווים יחד פחות מ אחוז אחד מכלל‬ ‫האוכלוסייה היהודית בארץ‪.‬‬ ‫האורתודוקסים מתנגדים לקונסרבטיבים ולרפורמים ואינם רואים בהם זרמים לגיטימיים ביהדות‪.‬‬ ‫בעזרת כוחם הפוליטי והממסדי‪ ,‬מנסים האורתודוקסים למנוע מזרמים אלה מלהתקיים בישראל‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪82‬‬ ‫השוואה בין הזרמים השונים של היהדות הדתית‪:‬‬ ‫זרם‬ ‫ביהדות‬ ‫אורתודוקסים‬ ‫קונסרבטיבים‬ ‫רפורמים‬ ‫קריטריון‬ ‫קיום ההלכה ככתבה‬ ‫וכלשונה‪.‬‬ ‫קיום ההלכה תוך‬ ‫התאמתה לחיים‬ ‫המודרניים‪.‬‬ ‫ההלכה אינה מחייבת את‬ ‫הפרט‪.‬‬ ‫הלכה‬ ‫גיור‬ ‫גיור כהלכה‪ ,‬המתגייר‬ ‫מחויב להלכה‪ .‬גיור על ידי‬ ‫רב אורתודוקסי‪.‬‬ ‫גיור כהלכה‪.‬‬ ‫גיור על ידי רב רפורמי‪.‬‬ ‫אין המתגייר מחויב לקבל‬ ‫עליו עול מצוות‪.‬‬ ‫נשים‬ ‫הפרדה בין גברים ונשים‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬אין האישה ממלאת‬ ‫תפקידים ציבוריים‪.‬‬ ‫שוויון בין גברים‬ ‫לנשים בקהילה‪.‬‬ ‫נשים יכולות להיות‬ ‫מוסמכות לרבנות‬ ‫ולהיות שליחות‬ ‫ציבור‪.‬‬ ‫שוויון בין גברים לנשים‬ ‫בקהילה‪ .‬נשים יכולות‬ ‫להיות מוסמכות לרבנות‬ ‫ולהיות שליחות ציבור‪.‬‬ ‫נישואין‬ ‫על‪-‬פי ההלכה‪ .‬הגבר‬ ‫מקדש את האישה‪.‬‬ ‫אינם מחתנים "פסולי‬ ‫חיתון"‪ :‬כהן וגרושה‪ ,‬כהן‬ ‫וגיורת וממזרים‪.‬‬ ‫על פי ההלכה‪ .‬הגבר בני הזוג מקדשים זה את‬ ‫זה‪ ,‬הגבר את האישה‬ ‫מקדש את האישה‪.‬‬ ‫והאישה את הגבר‪ .‬הם‬ ‫מאפשרים לעיתים‬ ‫רשאים לנסח את כתובתם‪.‬‬ ‫נישואין של מי‬ ‫שנחשבים "פסולי‬ ‫מחתנים "פסולי חיתון"‪.‬‬ ‫חיתון"‪.‬‬ ‫חקיקה דתית‬ ‫מקדמים חקיקה דתית‪.‬‬ ‫לדעתם אין לכפות‬ ‫על הפרט את מצוות‬ ‫הדת ומכאן שאין‬ ‫מקום לחקיקה דתית‬ ‫שיש בה משום‬ ‫כפייה‪.‬‬ ‫צריך לקיים חופש דת‪ .‬כל‬ ‫פרט רשאי להחליט בעצמו‬ ‫מהן המצוות המתאימות‬ ‫לו‪ .‬אין מקום לחקיקה‬ ‫דתית שמשמעה כפייה‪.‬‬ ‫החברה המסורתית‪:‬‬ ‫כמחצית מהאוכלוסייה היהודית בישראל מגדירה את עצמה כ"מסורתית"‪ .‬המסורתיים מבקשים‬ ‫לשמור על המורשת היהודית‪ ,‬מורשת שבה יש לדת חלק נכבד‪ ,‬אולם‪ ,‬להבדיל מהדתי‪ ,‬אין‬ ‫המסורתי מחויב לאורח חיים דתי כוללני‪ .‬המסורתיים מקיימים מצוות‪ ,‬מעטות או רבות‪,‬‬ ‫כשהמצוות הנפוצות ביותר הן חגים וטקסים‪ ,‬כמו ברית מילה‪ ,‬בר מצווה‪ ,‬נישואין‪ ,‬צומות‪ ,‬שמירת‬ ‫כשרות‪ ,‬תפילה בבית כנסת והדלקת נרות‪ .‬אין דפוס אחד של אדם מסורתי‪.‬‬ ‫"מסורתי" הוא כל פרט שאינו דתי (כלומר‪ ,‬אינו מחויב לאורח חיים דתי – הלכתי מלא) אך גם‬ ‫אינו חילוני (כלומר‪ ,‬אינו מוותר לחלוטין על המרכיב הדתי בזהותו)‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪83‬‬ ‫ככלל‪ ,‬יש הבנה מצד המסורתיים לחקיקה דתית הקשורה לשמירה על שלמותו של העם‬ ‫ואחדותו‪ ,‬למשל חוק בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) המחייב כל יהודי המבקש להינשא‬ ‫בישראל לעשות זאת עפ"י ההלכה היהודית בלבד‪.‬‬ ‫החברה החילונית‪:‬‬ ‫הקבוצה המגדירה את עצמה חילונית מהווה כ ‪ 25%-31%‬מהאוכלוסייה היהודית בארץ‪.‬‬ ‫קבוצה זו מדגישה את הזהות היהודית המתבססת על מוצא‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬תרבות וגורל משותף‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬מדגישה את הזהות הלאומית‪ .‬הדת לא מהווה מרכיב בהגדרת הזהות של היהודי‬ ‫החילוני‪ .‬החילוניים אינם מהווים מקשה אחת‪ .‬יש חילוניים שמקיימים חלק מן הטקסים הדתיים‬ ‫שהפכו לסמלים לאומיים‪ ,‬כגון‪ :‬חגים‪ ,‬נישואין וברית מילה‪ .‬ויש מי שעבורם החילוניות היא‬ ‫אידיאולוגיה‪ .‬אלה המבקשים לראות את ישראל כמדינה חילונית‪ ,‬דמוקרטית‪ ,‬ליברלית המטפחת‬ ‫תרבות ישראלית חילונית‪ ,‬ללא כל קשר למורשת העבר‪ .‬החברה החילונית מבקשת שתהיה‬ ‫הפרדה בין דת למדינה ומתנגדת לחקיקה דתית כלשהי‪.‬‬ ‫הגורמים לשסע הדתי בישראל‪:‬‬ ‫קיימים מספר גורמים המהווים מוקדי מתיחות ומבליטים את חילוקי הדעות בין הציבור הדתי לבין‬ ‫הציבור החילוני בישראל‪.‬‬ ‫‪ .1‬הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‪ .‬הקבוצות השונות בחברה רוצות שמדינת‬ ‫ישראל תשקף את הגישה שבה הם מאמינים ורוצים ביחס של דת ומדינה‪.‬‬ ‫‪ .2‬מיקומה של הדת בחיים הציבוריים במדינה‪ .‬יש קבוצות המבקשות להפריד בין הדת למדינה‬ ‫ויש הרוצות לראות בדת חלק אינטגרלי המכתיב אורח חיים מסויים‪.‬‬ ‫דרכי הביטוי של השסע הדתי בישראל‪:‬‬ ‫‪ .1‬שילוב חקיקה דתית במערכת החוקים של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫חקיקה דתית פירושה חוקים‪ ,‬הוראות והסדרים המחייבים את האזרח לשמור על אופי דתי‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬חוק בתי הדין הרבניים בנושא נישואין וגירושין‪ .‬בחוק זה יש משום כפייה מצד המדינה‬ ‫של דפוסים דתיים על האזרחים‪ ,‬כולל אזרחים חילוניים‪ .‬הוויכוח בנושא זה מתמקד בשאלת‬ ‫אופייה היהודי של מדינת ישראל‪ .‬יש מי שטוען שמדינת ישראל צריכה להיות מדינה חילונית‪,‬‬ ‫שיש להפריד בין הדת למדינה‪ ,‬שחוקי המדינה יהיו חוקים דמוקרטיים‪ ,‬ושההלכה היהודית לא‬ ‫תהיה מחייבת את האזרחים‪ .‬אחרים טוענים שההלכה היהודית והמשפט העברי צריכים‬ ‫לקבוע את חוקי המדינה ואת אורח החיים של הפרטים במדינה‪.‬‬ ‫הציבור החילוני רואה בחוקים דתיים כפייה דתית על אורח חייהם‪ ,‬פגיעה בחופש הדת וחופש‬ ‫מדת‪ ,‬וכן בחופש הבחירה‪ .‬בין החוקים האלה במדינת ישראל ניתן למצוא את חוק בתי דין‬ ‫רבניים‪ ,‬חוק החמץ וחוק החזיר‪ .‬לדעת הציבור הדתי רק חוקים דתיים מאפשרים להם‬ ‫להשתלב בחברה הישראלית ולקיים אורחות חייהם‪ .‬למשל‪ ,‬מטבח כשר בצבא‪ ,‬מאפשר גם‬ ‫לצעירים דתיים לשרת‪.‬‬ ‫למרות שהעמדה הדתית הקלסית היא בעד חקיקה דתית‪ ,‬יש דתיים התומכים בהפרדת הדת‬ ‫מהמדינה ונמנעים מחקיקה דתית‪(.‬בעיקר חרדים קיצוניים)‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪84‬‬ ‫‪ .2‬סוגיית השבת‪ ,‬אופייה של השבת ברשות הרבים‪.‬‬ ‫על פי תפיסת העולם הדתית השבת מהווה סמל לעם היהודי‪ .‬היא שומרת על ייחודו של עם‬ ‫ישראל‪ .‬ביום זה יש לשבות מכל מלאכה ולהקדיש את היום למשפחה‪ ,‬לתפילה וללימוד תורה‪.‬‬ ‫הציבור החילוני רואה ביום זה יום מנוחה‪ ,‬המיועד למשפחה‪ ,‬בילוי והנאה‪ ,‬והוא מעוניין‬ ‫בבידור ותחבורה שיופעלו למען הציבור ביום זה‪.‬‬ ‫בין שתי הקבוצות יש מאבק על אופי השבת המדינה‪ .,‬למשל בנושא תחבורה ציבורית‪,‬‬ ‫פתיחת בתי קולנוע ומקומות בידור אחרים וכן מרכזי קניות‪ .‬מצב הגורם להחרפת המחלוקת‬ ‫בין הציבור החילוני לדתי‪.‬‬ ‫‪ .3‬מעמד הרפורמים והקונסרבטיבים במדינה‪.‬‬ ‫הרבנות האורתודוקסית והציבור הדתי בישראל‪ ,‬אינם מכירים בלגיטימיות של זרמים אלה‬ ‫ושוללים את זכותם לשוויון במדינה (למשל‪ ,‬מבחינת תקציבים ומימון)‪ ,‬מאחר ואינם מכירים‬ ‫ברבני הזרמים כמוסמכים לרבנות‪ ,‬כרשאים לנהל טקסי דת ולכהן במועצות הדתיות‪ .‬זרמים‬ ‫אלה‪ ,‬וחלק מהציבור החילוני‪ ,‬טוענים כי בחברה דמוקרטית יש לכבד גם פלורליזם דתי‪ .‬עיקר‬ ‫המחלוקת בין הממסד האורתודוקסי לבין הרפורמים והקונסרבטיבים עוסקת בייצוג במועצות‬ ‫הדתיות‪ ,‬בשאלת הגיור ובעריכת טקסי נישואין‪.‬‬ ‫‪ .1‬הגדרת "מיהו יהודי" ושאלת הגיור‪.‬‬ ‫הדתיים וחלק מהמסורתיים מחייבים את ההגדרה הקיימת כיום בחוק‪ .‬כלומר‪" ,‬יהודי הוא בן‬ ‫לאם יהודייה או מי שהתגייר כהלכה"‪ .‬חילוניים רבים אינם מסכימים להגדרה וטוענים שיש בה‬ ‫משום כפייה‪ .‬הם טוענים שהגדרה בעניין יהדותו של אדם צריכה להתבסס על הזדהות‬ ‫אמיתית עם הלאום היהודי ותרומה למדינה ‪ -‬טענה המדגישה את ההיבט הלאומי של היהדות‬ ‫ולא את ההיבט הדתי‪.‬‬ ‫ישנה גם מחלוקת בנושא הגיור‪ .‬במדינת ישראל מוכר רק גיור שנעשה על ידי רב אורתודוקסי‪.‬‬ ‫יש קבוצות של חילונים‪ ,‬רפורמים וקונסרבטיבים הנאבקים על כך שבמדינה יוכר גם גיור‬ ‫רפורמי וקונסרבטיבי‪ .‬מצב זה גורם להחרפת המחלוקת בין הציבור החילוני לדתי‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 2115‬התיר בג"צ לאנשים שלמדו לקראת גיור בארץ ע"י רבנים רפורמים‪ ,‬לקבל את האישור‬ ‫הסופי לגיורם בחו"ל‪ .‬גיור כזה נקרא "גיור בקפיצה"‪ .‬כך נמנע בג"צ מלשנות את החוק הקובע‬ ‫שבמדינה ניתן לגייר רק על פי ההלכה האורתודוקסית‪.‬‬ ‫‪ .5‬גיוס בני ישיבות לצה"ל‪.‬‬ ‫בחורי ישיבות המצהירים ש"תורתם אומנותם"‪ ,‬דוחים את השירות הצבאי ולרוב משוחררים‬ ‫ממנו‪ .‬החילוניים והדתיים הלאומיים רואים באי שירות בצה"ל הימנעות ממילוי החובות של‬ ‫אזרחי ישראל במדינה‪ ,‬וחלקם אף רואים בכך הצהרה על התבדלות מהחברה‪ .‬החרדים‬ ‫רואים בניסיון לגייס אותם לצבא חוסר התחשבות באורח חייהם וזלזול בערך העליון של לימוד‬ ‫תורה‪ .‬החרדים רואים בלימוד התורה אמצעי להגנה על עם ישראל‪ .‬מצב זה גורם להחרפת‬ ‫המחלוקת בין הציבור החילוני לדתי‪.‬‬ ‫בפברואר השנה (‪ ,)2112‬פסק בג"צ כי חוק טל‪ ,‬החוק שאפשר דחיית גיוס ולמעשה פטור‬ ‫משירות צבאי לבחורי ישיבות ש"תורתם אומנותם"‪ ,‬אינו חוקתי ותוקפו יפוג באוגוסט השנה‪.‬‬ ‫‪ .1‬התערבות הממסד הרבני בפוליטיקה הישראלית‪.‬‬ ‫ישנם רבנים הנותנים פסקי הלכה בנושאים הנמצאים במחלוקת פוליטית במדינה‪ .‬פסקי‬ ‫ההלכה האלה גורמים לפעמים להתנגשות בין שלטון החוק במדינה לבין ההלכה‪ .‬ישנם רבנים‬ ‫שפסקו שאסור לפנות שטחים‪ .‬מצב זה מעורר התנגדות בקרב החילונים הרואים זאת כאיום‬ ‫על הדמוקרטיה‪ ,‬וגורם להחרפת המחלוקת בין הציבור החילוני לדתי‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪85‬‬ ‫‪ .2‬סוגיית ההתיישבות ביש" ע‪.‬‬ ‫בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬התחזקה האידיאולוגיה של ארץ ישראל השלמה בקרב חלק‬ ‫מהציבור הדתי לאומי‪ .‬ציבור זה אינו מוכן לוותר על ההתיישבות היהודית ביהודה‪ ,‬שומרון‬ ‫וחבל עזה‪ .‬דוגמה לכך היא ההתנגדות החריפה לתוכנית ההתנתקות בהובלתו של ראש‬ ‫הממשלה דאז‪ ,‬אריאל שרון‪ .‬חלק גדול מהציבור החילוני מוכן לוותר על שטחים מסוימים כדי‬ ‫להביא לפתרון של הסכסוך הישראלי פלסטיני‪ .‬ויכוח זה מחריף את המחלוקת בין הציבור‬ ‫החילוני לדתי ויוצר חפיפה בין השסע הדתי לשסע הפוליטי‪.‬‬ ‫‪ .8‬דרכי ביטוי נוספות‪ :‬הדרת נשים‪ ,‬סמלי מדינת ישראל ועוד‪.‬‬ ‫ההשלכות של ביטויי השסע הדתי‪:‬‬ ‫השסע הדתי בא לידי ביטוי בעוינות וחשדנות בין יהודים חילונים ליהודים דתיים‪ ,‬המתפתחות‬ ‫לעיתים לאלימות פיזית ומילולית ושימוש בסטריאוטיפים שליליים‪ .‬כל צד מרגיש מאוים וחש שכל‬ ‫ויתור מצדו גורם להחלשתו‪ .‬יש שימוש נפוץ בבתי המשפט ובמיוחד בג"צ במחלוקות בתחום זה‪.‬‬ ‫כאשר לא מקבלים את החלטת בית המשפט‪ ,‬וכאשר לא מצייתים לחוקים דתיים במדינה‪ ,‬יש‬ ‫חשש לפגיעה בשלטון החוק בישראל‪.‬‬ ‫דרכי התמודדות עם השסע הדתי‪:‬‬ ‫ההתמודדות עם השסע הדתי נעשית בדרכים שונות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פשרה והסכמיות‪ .‬למשל‪ ,‬הסדר הסטאטוס קוו‪ ,‬הסדר שנחתם בשנת ‪ ,1912‬כדי לפשר בין דתיים‬ ‫לחילוניים‪ .‬ההסדר קובע שכל עניין דתי יידון בהסכמה בין הצדדים ללא כפייה‪.‬‬ ‫קירוב לבבות‪ ,‬גישור בין דתיים לחילוניים‪ .‬פעולות חינוכיות של קירוב לבבות והכרת האחר‪.‬‬ ‫פעולות שהתפתחו בעיקר במערכת החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי‪.‬‬ ‫עידוד עקרון הפלורליזם הדתי‪ ,‬עקרון שלפיו כל קבוצה מכבדת את השאר‪ ,‬את זכותן להתקיים‬ ‫(גם מוסדית)‪ ,‬ולקיים פולחן דתי לפי הבנתן‪ .‬עידוד חופש תרבותי של כל קבוצה לנהוג לפי‬ ‫מצפונה‪.‬‬ ‫יצירת פתרונות מקומיים ‪ /‬נקודתיים לבעיה ספציפית‪.‬‬ ‫חקיקת חוקים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫השסע בין החילוניים לדתיים עלול לסכן את אחדות העם‪ ,‬גורם להתפתחות סטריאוטיפים‬ ‫ודעות קדומות‪ ,‬לחשד ולניכור ואפילו להפרת חוק ממניעים אידיאולוגים‪ .‬הדרך הנכונה‬ ‫והלגיטימית להתמודד עם סכנות אלה היא דרך המתינות‪ ,‬הפשרה‪ ,‬ההידברות‪ ,‬החינוך‬ ‫וההסדר‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪86‬‬ ‫השסע הדתי‪ ,‬שאלה ותשובה לדוגמה‬ ‫שאלת עמדה‪:‬‬ ‫יש הטוענים כי יש לבטל את החקיקה הדתית בישראל בטענה כי היא פוגעת במשטר הדמוקרטי‬ ‫ויש המתנגדים לטענה זו‪.‬‬ ‫הביעו את עמדתכם בעניין זה‪ .‬הציגו שני נימוקים התומכים בעמדתכם‪ ,‬ומתבססים על מושגים‬ ‫מתחום האזרחות‪ .‬בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬טיעון‪ :‬הצגת עמדתכם בעניין באופן ברור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנמקה‪ :‬הצגת שני טיעונים שבעזרתם תבססו את טענתכם על מונחים ועל ידע מלימודי‬ ‫האזרחות‪.‬‬ ‫תשובה אפשרית‪:‬‬ ‫טענה‪ :‬לדעתי‪ ,‬יש צורך לשמר את החקיקה הדתית בישראל‪ .‬החקיקה הדתית משקפת את‬ ‫התרבות‪ ,‬הדת והמורשת היהודית ומאפשרת לציבור הדתי להשתלב בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫החקיקה הדתית לדעתי‪ ,‬אינה פוגעת במשטר הדמוקרטי‪.‬‬ ‫נימוקים‪:‬‬ ‫‪ .1‬מדינת ישראל היא מדינת הלאום (העם) היהודי‪ .‬המדינה הוכרזה במגילת העצמאות‬ ‫כ"מדינה יהודית" לכן ראוי שחלק מחוקי המדינה יהיו חוקים המשקפים את הערכים היהודיים‬ ‫הדתיים‪ ,‬כחוק איסור גידול חזיר‪.‬‬ ‫‪ .2‬במדינת ישראל יש רוב יהודי ולכן ראוי שהמדינה תשמור על הזהות הלאומית והדתית של‬ ‫רוב אזרחיה ותשקף זאת בחקיקה‪.‬‬ ‫השסע הדתי – שאלות בגרות‬ ‫‪ .1‬שאלת עמדה‪ :‬יש הטוענים כי חוק טל הוא חוק מבחין ולכן אין לבטלו ויש המתנגדים לטענה‬ ‫זו‪ .‬הביעו את עמדתכם בעניין זה‪.‬‬ ‫הציגו שני נימוקים התומכים בעמדתכם ומתבססים על מושגים מתחום האזרחות‪ .‬בכתיבתכם‬ ‫הקפידו על הרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬טיעון‪ :‬הצגת עמדתכם בעניין באופן ברור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנמקה‪ :‬הצגת שני טיעונים שבעזרתם תבססו את טענתכם על מונחים ועל ידע מלימודי‬ ‫האזרחות‪.‬‬ ‫‪ .2‬שאלת טקסט‪:‬‬ ‫בנאום בכנסת פנתה ציפי לבני‪ ,‬יו"ר מפלגת קדימה‪ ,‬לנציגי המפלגות החרדיות ואמרה "אתם לא‬ ‫תיקחו לנו את היהדות"‪ .‬דבריה נאמרו בתגובה לדבריהם על פיהם "מי שחבר במפלגת קדימה‬ ‫(ובכל מפלגה אחרת שאינה מפלגה דתית) לא יכול להיות אדם מאמין"‪ .‬כמו כן‪ ,‬טענו נציגי‬ ‫המפלגות החרדיות שהתרבות החילונית היא תרבות חסרת ערכים‪ ,‬כפי שהיא באה לידי ביטוי‬ ‫בתכניות כמו "האח הגדול"‪.‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬יש בהתבטאויות כאלה של נציגי החרדים תרומה גדולה להמאסת היהדות על חלק גדול‬ ‫מהציבור היהודי בישראל‪ ,‬שהוא ברובו חילוני‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪87‬‬ ‫לכן אני סבור שהתגובה הנחרצת של לבני היא הדרך הנכונה‪ .‬לחילונים נמאס התפקיד שהחרדים‬ ‫לקחו לעצמם כמי שקובעים מהי יהדות ומהי מדינה יהודית‪ .‬שכן‪ ,‬המדינה היהודית צריכה‬ ‫להתבסס על יהדות שהיא לא רק אמונה וקיום מצוות הלכה למעשה‪ ,‬אלא היא גם תרבות‬ ‫ומורשת שאינה כפופה לפולחן דתי‪ .‬מקובלת עלי הגישה לפיה במדינה יהודית יש לחייב קיום‬ ‫מצוות בציבור תוך הדגשת ערכים דמוקרטיים והומאניים‪ ,‬המתבססת על ההיסטוריה היהודית‬ ‫ועל ערכים הומאניים שהם גם אוניברסאליים וגם יהודיים‪.‬‬ ‫אין לי ספק שחוקים כגון חוק בתי הדין הרבניים‪ ,‬חוק איסור גידול חזיר וחוק חג המצות‪ ,‬מחריפים‬ ‫את המתח בחברה הישראלית על אף חשיבותם הרבה לקיומה של ישראל כמדינה יהודית‪.‬‬ ‫המפלגות הציוניות‪ ,‬ובעיקר החילוניות‪ ,‬צריכות להדגיש את המלים "ציונות" ו"יהדות" בשיח‬ ‫החברתי והפוליטי במדינה‪ .‬עליהן לחזור ולהסביר‪ ,‬איך דווקא הדרכים שהן מציעות משרתות את‬ ‫המשך המפעל הציוני ואת אופייה היהודי של המדינה‪ .‬אני סבור שעליהן לעשות זאת מתוך הבנה‬ ‫שאין אויבות גדולות יותר ליהדות ולמדינה היהודית מהמפלגות החרדיות; והדברים האלה צריכים‬ ‫להיאמר‪.‬‬ ‫(מעובד על פי מאמר בעיתון "הארץ" – ‪)11.2.2111‬‬ ‫א‪ .‬הציגו גישה אחת בנוגע לאופייה של מדינת ישראל‪ :‬הגישה "מדינת התורה" או את הגישה‬ ‫"מדינת דתית לאומית"‪.‬‬ ‫הסבירו את עמדת הכותב ביחס לאחת הגישות שהצגתם‪ ,‬כפי שהיא באה לידי ביטוי‬ ‫בקטע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הציגו את החקיקה הדתית כאחד מדרכי הביטוי של השסע הדתי בישראל‪.‬‬ ‫הסבירו את עמדת הכותב בנושא זה כפי שהיא באה לידי ביטוי בקטע‪.‬‬ ‫עירית קירצ'וק "נופי גולן"‬ ‫‪88‬‬