‫מדינה‬ ‫דמוקרטית‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫"הדמוקרטיה טובה מפני ששאר המשטרים רעים" (נהרו)‪.‬‬ ‫"יכולתו של האדם לעשות צדק עושה את הדמוקרטיה‬ ‫אפשרית‪ .‬אולם נטייתו לאי‪-‬צדק עושה את הדמוקרטיה‬ ‫הכרחית" (ריינהולד ניבוהר)‪.‬‬ ‫"דמוקרטיה – הנבונים דנים ומתווכחים על עניינם והשוטים‬ ‫מחליטים עליהם" (אנכרסיס)‪.‬‬ ‫"דמוקרטיה פירושה שליטה באמצעות ויכוח‪ ,‬אבל היא יעילה‬ ‫רק אם אתה יכול לעצור את האנשים מלדבר" ( קלמנט‬ ‫אטלי)‪.‬‬ ‫" דמוקרטיה היא משטר שבו רשאי אדם לחלום בקול מה‬ ‫גדולות עשויה ארצו לפעול אילו זכתה להנהגה טובה יותר"‬ ‫(אלמוני)‪.‬‬ ‫אזרחות לבגרות‬ ‫‪ 2‬יח"ל‬ ‫תשע"ה‬ ‫זכויות הקניין הרוחני‪ ,‬לרבות זכויות היוצרים והזכות המוסרית של היוצרים בספר זה מוגנות‪ .‬אין לשכפל‪,‬‬ ‫להעתיק‪ ,‬לסכם‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪ ,‬לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי‬ ‫אלקטרוני‪ ,‬אופטי‪ ,‬מכני או כל אחר‪ ,‬כל חלק שהוא מספר זה‪ .‬כמו כן אין לעשות שימוש מסחרי כלשהו בספר זה‪,‬‬ ‫או בכולו או בחלקים ממנו‪ ,‬אלא ורק לאחר קבלת רשות מפורשת בכתב מעמותת מרום‪ ,‬תל אביב‪.‬‬ ‫כל הזכויות לספר שמורות לעמותת מרום‪ ,‬תל אביב‬ ‫כל הזכויות לחומרים ממקורות חיצוניים‪ ,‬ששובצו בספר‪ ,‬שמורות לבעליהן‪ .‬פירוט בעלי הזכויות בסוף הספר‪.‬‬ ‫תל אביב‪ ,‬תשע"ג‪3102 ,‬‬ ‫‪ |2‬כל הזכויות שמורות לעמותת מרום (ע"ר)‬ ‫תוכן ענינים‬ ‫מס' עמוד‬ ‫נושא‬ ‫מהי דמוקרטיה‬ ‫דמוקרטיה כצורת ממשל‬ ‫‪9‬‬ ‫הדמוקרטיה במשמעות המהותית‬ ‫‪01‬‬ ‫רעיון האמנה החברתית‬ ‫‪00‬‬ ‫תרגול‬ ‫‪03‬‬ ‫המדינה הדמוקרטית – עקרונות וגישות‬ ‫‪01‬‬ ‫תרגול‬ ‫‪01‬‬ ‫תרשים – עקרונות השלטון הדמוקרטי‬ ‫‪33‬‬ ‫עקרון שלטון העם‬ ‫האמנה החברתית ושלטון העם‬ ‫‪32‬‬ ‫תרשים – עקרון שלטון העם‬ ‫‪31‬‬ ‫תרגול‬ ‫‪39‬‬ ‫גישות דמוקרטיות‪ :‬ליברלית‪ ,‬רפובליקנית ורב תרבותית‬ ‫דמוקרטיה ליברלית‬ ‫‪22‬‬ ‫דמוקרטיה רפובליקנית‬ ‫‪22‬‬ ‫דמוקרטיה רב תרבותית‬ ‫‪23‬‬ ‫עקרון הפלורליזם‬ ‫מבוא‬ ‫‪10‬‬ ‫מהו פלורליזם?‬ ‫‪13‬‬ ‫מהי סובלנות?‬ ‫‪12‬‬ ‫מהי הסכמיות?‬ ‫‪11‬‬ ‫הפלורליזם בדתות המונותיאיסטיות‬ ‫‪11‬‬ ‫מילון מונחים‬ ‫‪12‬‬ ‫תרשים ‪ -‬עקרון הפלורליזם‬ ‫‪13‬‬ ‫תרגול‬ ‫‪14‬‬ ‫‪ |3‬כל הזכויות שמורות לעמותת מרום (ע"ר)‬ ‫מס' עמוד‬ ‫נושא‬ ‫עקרון הכרעת הרוב‬ ‫מבוא והאופנים והמסגרות להכרעת רוב‬ ‫‪22‬‬ ‫חשיבות עקרון הכרעת הרוב‬ ‫‪21‬‬ ‫יחסי רוב מיעוט‬ ‫‪21‬‬ ‫סכנת עריצות הרוב‬ ‫‪21‬‬ ‫הכרעת הרוב בדתות המונוטאיסטיות‬ ‫‪22‬‬ ‫מילון מונחים‬ ‫‪23‬‬ ‫תרשים – עקרון הכרעת הרוב‬ ‫‪23‬‬ ‫תרגול‬ ‫‪24‬‬ ‫עקרון זכויות האדם והאזרח‬ ‫מבוא‬ ‫‪30‬‬ ‫תרשימים – עקרון זכויות האדם והאזרח‬ ‫‪33‬‬ ‫‪ 02‬זכויות מרכזיות‬ ‫‪31‬‬ ‫ההכרזה לבאי עולם בדבר זכויות האדם‬ ‫‪42‬‬ ‫זכויות אזרח‬ ‫‪41‬‬ ‫זכויות חברתיות‬ ‫‪44‬‬ ‫זכויות מיעוטים‬ ‫‪11‬‬ ‫גופים המגנים על הזכויות‬ ‫‪12‬‬ ‫תרשים – הגנה על הזכויות‬ ‫‪11‬‬ ‫זכויות וחובות‬ ‫‪12‬‬ ‫מילון מונחים‬ ‫‪13‬‬ ‫תרגול – מיעוטים וזכויות קבוצה‬ ‫‪14‬‬ ‫תרגול – זכויות האדם והאזרח‬ ‫‪91‬‬ ‫תרגול – התנגשות בין זכויות‬ ‫‪93‬‬ ‫‪ |4‬כל הזכויות שמורות לעמותת מרום (ע"ר)‬ ‫מס' עמוד‬ ‫נושא‬ ‫עקרון הגבלת השלטון‬ ‫מבוא‬ ‫‪014‬‬ ‫מנגנוני פיקוח וביקורת‬ ‫‪011‬‬ ‫תפקידיהם של אמצעי הפיקוח והביקורת בדמוקרטיה‬ ‫‪001‬‬ ‫הפרדת רשויות‬ ‫‪001‬‬ ‫בחירות דמוקרטיות‬ ‫‪002‬‬ ‫שיטת הבחירות לכנסת‬ ‫‪001‬‬ ‫שיטות בחירה‬ ‫‪002‬‬ ‫השיטה הקיימת בישראל‬ ‫‪003‬‬ ‫חוקה – כלי להגבלת השלטון‬ ‫‪004‬‬ ‫הקמת המדינה והוויכוח בשאת החוקה למדינת ישראל‬ ‫‪031‬‬ ‫תרגול‬ ‫‪033‬‬ ‫עקרון שלטון החוק‬ ‫מבוא וחשיבותו של שלטון החוק‬ ‫‪039‬‬ ‫המובנים הפורמלי והמהותי של שלטון החוק‬ ‫‪020‬‬ ‫גבול הציות לחוק‪ :‬עבריינות‬ ‫‪020‬‬ ‫טבלה – השוואה בין שלושת סוגי העבריינות‬ ‫‪022‬‬ ‫גבול הציות לחוק‪ :‬פקודה בלתי חוקית ופקודה בלתי חוקית בעליל‬ ‫‪022‬‬ ‫מילון מונחים‬ ‫‪024‬‬ ‫תרגול‬ ‫‪021‬‬ ‫‪ |5‬כל הזכויות שמורות לעמותת מרום (ע"ר)‬ ‫‪ |6‬כל הזכויות שמורות לעמותת מרום (ע"ר)‬ ‫מהי‬ ‫דמוקרטיה ?‬ ‫‪ |7‬כל הזכויות שמורות לעמותת מרום (ע"ר)‬ ‫‪ |8‬כל הזכויות שמורות לעמותת מרום (ע"ר)‬ ‫המדינה הדמוקרטית‬ ‫מהי דמוקרטיה ?‬ ‫הדמוקרטיה כצורת ממשל פורמלית‬ ‫הדמוקרטיה כצורת ממשל‬ ‫הדמוקרטיה כצורת ממשל מהותית ערכית‬ ‫דמוקרטיה כצורת ממשל ( דמוקרטיה במובן פורמלי)‬ ‫משמעות זו מדגישה מאפיינים של דמוקרטיה כמו בחירות‪ ,‬הפרדת רשויות‪ ,‬הכרעת‬ ‫רוב ושלטון חוק‪.‬‬ ‫המשטרים הדמוקרטים הקיימים במדינות שונות בעולם נבדלים זה מזה במאפיינים‬ ‫רבים‪ ,‬אך אפשר לזהות כמה עקרונות משותפים הקיימים במידה זו או אחרת‬ ‫במדינות הדמוקרטיות השונות‪:‬‬ ‫‪ ‬המשטר הדמוקרטי מבוסס על רעיון ריבונות העם‪.‬‬ ‫‪ ‬הדמוקרטיה רואה בעם‪ ,‬בציבור האזרחים‪ ,‬את המקור לסמכותו של‬ ‫השלטון‪.‬‬ ‫‪ ‬במשטר דמוקרטי קיימת האפשרות החוקית והמעשית לחילופי שלטון‬ ‫בדרכי שלום ובאופן חוקי‪ ,‬כלומר באמצעות בחירות‪.‬‬ ‫‪ ‬במשטר דמוקרטי נערכות בחירות כלליות ושוות במועדים קבועים‪.‬‬ ‫בבחירות מתבטאות חירויות האזרח ( חופש הביטוי‪ ,‬חופש התארגנות‪ ,‬חופש‬ ‫העיתונות ועוד)‪.‬‬ ‫השקפה זו מבוססת על הרעיון שהאדם הוא בעל זכויות טבעיות ובעל יכולת לקבל‬ ‫החלטות תבוניות‪ .‬כיוון שהעם הוא מקור הסמכות של השלטון‪ ,‬הרי שהשלטון נדרש‬ ‫לדווח על מעשיו ועומד כל העת לביקורת הציבור‪ .‬כל מסורת השלטון שואבים את‬ ‫סמכותם מן הריבון (העם) ונתונים לפקוח ולביקורת מצד הציבור‪.‬‬ ‫‪ |9‬כל הזכויות שמורות לעמותת מרום (ע"ר)‬ ‫העקרונות של הדמוקרטיה כצורת ממשל הם‪:‬‬ ‫‪ ‬בחירות דמוקרטיות (חופשיות‪ ,‬שוות וכלליות)‪.‬‬ ‫‪ ‬שלטון החוק‪.‬‬ ‫‪ ‬שוויון לפני החוק‪.‬‬ ‫‪ ‬הכרעת רוב‪.‬‬ ‫‪ ‬הפרדת רשויות‪.‬‬ ‫הדמוקרטיה במשמעות המהותית‪ :‬דמוקרטיה כהשקפת עולם וכמערכת ערכים‬ ‫משמעות זו מדגישה ערכים ועקרונות כמו זכויות האדם והאזרח‪ ,‬סובלנות‪ ,‬הכרה‬ ‫בדעות שונות וכדומה‪.‬‬ ‫הרעיון הדמוקרטי מתבסס על האמונה בערכו של האדם כאדם תבוני ( רציונאלי)‪,‬‬ ‫הדמוקרטיה היא לא רק צורת ממשל פורמאלית‪ ,‬הדמוקרטיה כצורת ממשל היא‬ ‫גם ערך ואורח חיים הרואה את האדם כאדם שכלתני המסוגל לארגן לעצמו את‬ ‫השלטון המדיני בצורה הטובה ביותר‪ .‬מכאן שבתפיסה הדמוקרטית האדם ניצב‬ ‫במרכז‪.‬‬ ‫על החברה הדמוקרטית להפנים וליישם את הרעיון שהמדינה נוצרה ע"י בני אדם‬ ‫חופשיים ותפקיד המדינה להגן על זכויותיהם הטבעיות של בני האדם באמצעות‬ ‫חוקים מוסריים ורציונאליים‪.‬‬ ‫הזכויות הטבעיות (הזכות לחיים‪ ,‬הזכות לחירות והזכות לרכוש) אינן מוענקות‬ ‫לאנשים ע"י המדינה אלא הן זכויות הנתונות לאדם מרגע לידתו‪ .‬לפי השקפה זו –‬ ‫תפקידה של המדינה הוא לשמור ולהגן על זכויות אלה‪.‬‬ ‫‪ | 01‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫ערכי היסוד של הדמוקרטיה הם חירות ושוויון‪ .‬הדמוקרטיה מבוססת על השאיפה‬ ‫ליצור מדינה שבה לאדם יש חירות‪ .‬המדינה הדמוקרטית מכבדת את חירות הפרט‬ ‫ומגנה עליה‪.‬‬ ‫המושג "חירות" מבטא את זכותו של האדם למימוש עצמי ואת זכותו לנהל את חייו‬ ‫כרצונו כל עוד אינו פוגע בזולת‪.‬‬ ‫לאדם במדינה דמוקרטית חירויות רבות‪ :‬חופש המחשבה והדעה‪ ,‬חופש הדת‪ ,‬חופש‬ ‫הביטוי ועוד‪ .‬הביטוי המובהק של חירות הפרט בחברה הדמוקרטית הוא ביכולת‬ ‫הבחירה וההחלטה שנמסרת לאדם בתחומי חייו השונים‪ :‬אורח חיים‪ ,‬מקצוע‪,‬‬ ‫מקום מגורים וכן ביכולתו להשתתף בחיים הפוליטיים‪.‬‬ ‫רעיון האמנה החברתית‪:‬‬ ‫המדינה נוצרה כתוצאה מהסכמה בין בני אדם חופשיים ושווים לגבי הזכויות‬ ‫והחובות של בני האדם בחברה ולגבי יחסיהם עם המדינה‪ .‬השלטון מבוסס על‬ ‫הסכמת העם ומתחייב לפעול לטובת העם‪ ,‬ולשמור ולהגן על חירויותיו‪ .‬מקורו של‬ ‫השלטון בהסכמת העם ועל כן השלטון אחראי בפני העם למעשיו‪.‬‬ ‫התרבות הפוליטית הדמוקרטית מבוססת גם על ערך הסובלנות‪ ,‬כלומר הנכונות‬ ‫לאפשר ביטוי גם לרעיונות ולאינטרסים שיש התנגדות כלפיהם‪ .‬אם מגבילים את‬ ‫זכותו של האדם לבטא רעיונות‪ ,‬פוגעים בעקרונות חשובים כמו חופש הביטוי‪,‬‬ ‫השוויון‪ ,‬ההכרה בערך האדם וכבודו‪ .‬הסובלנות לדעת הזולת מאפשרת חילופי‬ ‫רעיונות‪ ,‬מונעת טעויות ותורמת לקבלת החלטות שקולה ונכונה יותר‪ .‬הסובלנות‬ ‫תורמת ליציבות החברה ‪ -‬היא מאפשרת לנהל ויכוח רעיוני בלי לסכן את האחדות‬ ‫הבסיסית של החברה‪ .‬השקפה דמוקרטית מבוססת על הנכונות להידבר‪ ,‬להגיע‬ ‫לפשרה ועל מתינות‪.‬‬ ‫‪ | 00‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫תרגול‪:‬‬ ‫"דמוקרטיה היא למעשה אוסף של כללים מוסכמים‪ ,‬של ערכים משותפים ושל‬ ‫מוסדות שלטוניים‪ ,‬הפועלים ומבוססים על הסכמת הנשלטים‪ .‬אבל – לא רק‪.‬‬ ‫דמוקרטיה אמיתית היא זו המאמינה בערך האדם ובמרכזיותו‪ ,‬בזכויותיו‬ ‫הבסיסיות שאינן ניתנות למיקוח – וזאת‪ ,‬בנוסף לקיומם של המנגנונים‬ ‫הדמוקרטיים‪.‬‬ ‫לא הייתי רוצה לחיות במדינה המקדשת את המנגנון ולא רואה בו תכלית למימוש‬ ‫הערכים והזכויות של הפרט‪"....‬‬ ‫א‪ .‬באיזו מבין שתי המשמעויות העיקריות הטמונות במושג "דמוקרטיה" תומך‬ ‫כותב המאמר? הסבירו גישה זו וצטטו מהקטע להוכחת טיעונכם‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬למה התכוון הכותב כשהוא אומר‪ " :‬כללים מוסכמים ‪ ...‬ערכים משותפים‪...‬‬ ‫הסכמת הנשלטים‪?...‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 02‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫ג‪ .‬התבוננו שוב בהגדרות למדינה דמוקרטית המופיעות בקטע ומיינו אותן‬ ‫בטבלה‪ .‬חלק מההגדרות מהוות מנגנון שלטוני במדינה דמוקרטית וחלק‬ ‫מהווה צורת חיים במדינה דמוקרטית‪.‬‬ ‫צורת שלטון‬ ‫צורת חיים ‪ -‬מהות‬ ‫‪ | 03‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫המדינה הדמוקרטית – עקרונות וגישות‬ ‫‪ .0‬מבוא‬ ‫פרק זה עוסק בהגדרות שונות של הדמוקרטיה ובגישות שונות למדינה‬ ‫דמוקרטית‪.‬‬ ‫קיימים סוגים שונים של מדינות דמוקרטיות‪ ,‬הנבדלות זו מזו בעקרונות‬ ‫ובערכים דמוקרטיים ובסדרי השלטון והמשטר השונים‪ .‬עם זאת לכל‬ ‫המדינות הדמוקרטיות יש כמה מאפיינים דומים‪ ,‬ולכולן יש עקרונות‬ ‫משותפים הכרחיים‪.‬‬ ‫דמוקרטיה היא הן צורת ממשל והן צורת חיים ותרבות פוליטית‪.‬‬ ‫לאור האמור לעיל קשה להגדיר דמוקרטיה בהגדרה אחת שתקיף את כל‬ ‫הסוגים השונים של מדינות דמוקרטיות‪ ,‬ולפיכך נוסחו הגדרות רבות‬ ‫לדמוקרטיה‪.‬‬ ‫‪ .3‬עקרונות וערכים משותפים למדינות דמוקרטיות‬ ‫במדינות רבות קיים משטר דמוקרטי‪ .‬כנאמר לעיל‪ ,‬יש מאפיינים המשותפים‬ ‫לכל המשטרים הדמוקרטיים‪ ,‬ויש מאפיינים המיוחדים למשטר דמוקרטי זה‬ ‫או אחר‪ .‬מה שמונח בבסיסם של כל המשטרים הדמוקרטיים הם ערכים כמו‬ ‫שוויון וחירות ועקרונות כמו שלטון העם‪ ,‬הכרעת הרוב‪ ,‬שלטון החוק‪ ,‬זכויות‬ ‫האדם והאזרח והגבלת השלטון‪.‬‬ ‫עקרונות וערכים אלה הם הכרחיים כדי שהמדינה תהיה דמוקרטית‪ .‬מידת‬ ‫חשיבותם של העקרונות והערכים הללו נקבעת בכל מדינה ומדינה על פי‬ ‫שיקולה‪.‬‬ ‫‪ .2‬המדינה הדמוקרטית – גישות שונות‬ ‫מדינות דמוקרטיות שונות זו מזו גם מבחינת קווי מדיניותן בתחום הכלכלי‬ ‫והחברתי ובתחום הפוליטי‪.‬‬ ‫נבחין בין שתי גישות‪:‬‬ ‫‪ ‬גישה ליברלית‬ ‫‪ ‬גישה חברתית סוציאל‪-‬דמוקרטית‬ ‫‪ | 04‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מילון מונחים‪:‬‬ ‫א‪ .‬גישה ליברלית‪ :‬אידיאולוגיה‪ ,‬צורת משטר וגישה דמוקרטית שבה השלטון‬ ‫מתערב בחיי היחיד והחברה במידה מועטה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גישה סוציאל דמוקרטית‪ :‬אידיאולוגיה‪ ,‬צורת משטר וגישה דמוקרטית‬ ‫שבה בשלטון מתערב בחיי היחיד והחברה מתוך אחריות ומעורבות‬ ‫לאזרחים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חירות‪ :‬זכותו של אדם לעשות כרצונו כל עוד אין הדבר מנוגד לחוק‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שוויון‪ :‬זכותו של אדם באשר הוא אדם ליהנות מיחס שווה כמו לכל אדם‬ ‫אחר‪ ,‬ולא להיות מופלה על רקע כלשהו כגון רקע דתי‪ ,‬או לאומי בשל‬ ‫השקפתו‪.‬‬ ‫‪ | 05‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫למדינות דמוקרטיות שונות מדיניות חברתית כלכלית שונה‪:‬‬ ‫גישה‬ ‫סוציאל‪-‬דמוקרטית‬ ‫קריטריון‬ ‫להשוואה‪/‬גישה‬ ‫גישה ליברלית‬ ‫הגדרה‬ ‫אידיאולוגיה‪ ,‬צורת משטר אידיאולוגיה‪ ,‬צורת‬ ‫משטר וגישה דמוקרטית‬ ‫וגישה דמוקרטית שבה‬ ‫השלטון מתערב בחיי היחיד שבה השלטון מתערב‬ ‫בחיי היחיד והחברה‬ ‫והחברה במידה מועטה‪.‬‬ ‫מתוך אחריות ומחויבות‬ ‫לאזרחים‪.‬‬ ‫עקרונות מרכזיים‬ ‫בגישה‬ ‫חירות הפרט‪ ,‬הגנה על‬ ‫היחיד‪ ,‬פלורליזם‪ ,‬זכויות‬ ‫מיעוט‪ ,‬הפרדת הפוליטיקה‬ ‫מתחומים אחרים‪ ,‬יוזמה‬ ‫פרטית‪ ,‬תחרות חופשית‪,‬‬ ‫הגבלת השלטון‪ ,‬חופש‬ ‫ביטוי‪.‬‬ ‫שוויון‪ ,‬דמוקרטיה‬ ‫חברתית‪ -‬כלכלית‪ ,‬תיקון‬ ‫החברה‪ ,‬איסור אפליה‪,‬‬ ‫צמצום פערים חברתיים‪-‬‬ ‫כלכליים‪ ,‬מחויבות‬ ‫המדינה לאזרחיה‪ ,‬שוויון‬ ‫אזרחי‪ ,‬כלכלי‪-‬חברתי‪.‬‬ ‫ערך מודגש‬ ‫חירות‬ ‫שוויון‬ ‫יסוד מודגש‬ ‫היחיד‪ ,‬הפרט‬ ‫(אינדיווידואליזם)‬ ‫החברה‪ ,‬הקהילה‬ ‫(קולקטיביזם)‬ ‫עיקרון מרכזי‬ ‫חירות הפרט ומימוש עצמי‬ ‫של היחיד‬ ‫מחויבות החברה לפרט‬ ‫מהות הדמוקרטיה‬ ‫משטר המגן על חירויות‬ ‫הפרט ומאפשר לו מימוש‬ ‫חירויותיו‬ ‫משטר שוויוני לא רק‬ ‫בתחום הפוליטי אלא גם‬ ‫בתחומי החיים‬ ‫החברתיים ‪ -‬כלכליים‬ ‫‪ | 06‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫המשך‪..‬‬ ‫גישה‬ ‫סוציאל‪-‬דמוקרטית‬ ‫קריטריון‬ ‫להשוואה‪/‬גישה‬ ‫גישה ליברלית‬ ‫מעורבות המדינה בחיי‬ ‫הפרט והחברה נועדה‬ ‫להגן‬ ‫המדינה נדרשת‬ ‫מעורבות מועטה ככל‬ ‫האפשר‪ ,‬ובכלל זה בתחום למעורבות בחיי היחיד‬ ‫והחברה על מנת להבטיח‬ ‫החברתי‪ -‬כלכלי‪.‬‬ ‫המעורבות על האזרח מפני את התנאים‬ ‫אויב חיצוני ומפני העוברים להתפתחותם‪.‬‬ ‫מגמת ההתערבות היא‬ ‫על החוק‪.‬‬ ‫להבטיח שוויון מרבי‪.‬‬ ‫תפקיד השלטון‬ ‫הבטחת חירויות הפרט‬ ‫והגנתן‪.‬‬ ‫הבטחת תנאים‬ ‫חברתיים‪ -‬כלכליים‬ ‫להתפתחות כל פרט‬ ‫ופרט‪.‬‬ ‫טיב השוויון‬ ‫במישור הפוליטי בלבד‬ ‫במישורים הפוליטי‪,‬‬ ‫כלכלי‪ ,‬חברתי‬ ‫מדינה לדוגמא שהגישה ארצות הברית‬ ‫מונהגת בה‬ ‫מדיניות אופיינית‬ ‫לגישה‬ ‫ההפרטה‪ ,‬צמצום המיסוי‪,‬‬ ‫חינוך חופשי ופרטי‬ ‫‪ | 07‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מדינות סקנדינביה‬ ‫מיסוי פרוגרסיבי‬ ‫לצמצום פערים‪ ,‬חינוך‬ ‫כללי ושוויוני‪ ,‬מדיניות‬ ‫רווחה‬ ‫תרגול‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫בעקבות פרסום דו"ח "כוח המשימה" בראשות מר דברת למערכת החינוך בישראל‪,‬‬ ‫נערך באחד מבתי הספר רב‪-‬שיח בנושא‪ .‬בכינוס הופיעו שני דוברים‪ :‬מר ישראלי וגברת לוי‪.‬‬ ‫מר ישראלי‪ :‬ישראל מאופיינת בפערים גדולים בתחום החינוך וההשכלה‪ .‬שכבות רחבות‬ ‫מאופיינות ברמת השכלה נמוכה ולעומתן‪ ,‬באזורים מסוימים במדינה‪ ,‬מרבית התלמידים‬ ‫מסיימים את לימודיהם התיכוניים ומקבלים תעודת בגרות טובה המאפשרות קבלתם‬ ‫למוסדות החינוך הגבוה כמו האוניברסיטאות והטכניון‪.‬‬ ‫הצורך הדחוף לצמצם את הפערים בחברתנו מחייב את הממשלה לקיים יום לימודים ארוך‬ ‫באזורי המצוקה והפיתוח ולממן את הלימודים באזורים אלה‪ .‬בדרך זו אנו מקלים על‬ ‫ההורים ופוטרים אותם מתשלום עבור הארכת יום הלימודים ומאפשרים לנשים לצאת‬ ‫לעבודה ולסייע בכלכלת המשפחה‪.‬‬ ‫משפחות המתגוררות באזורים המבוססים יכולות לשלם עבור תוספת שעות לימוד‬ ‫לילדיהן‪ .‬התשלום יהיה על פי הכנסת ההורים‪ .‬אם נפעיל תוכנית זו במשך העשור הבא‬ ‫נראה צמצום של הפערים בחברתנו‪ .‬עם זאת‪ ,‬תוכנית הלימודים בכל הארץ צריכה להיות‬ ‫זהה‪.‬‬ ‫גברת לוי‪ :‬דבריו של מר ישראלי מנוגדים לעיקרון דמוקרטי חשוב ומרכזי ויש בהם הפליה‪.‬‬ ‫מדינה מתוקנת מעניקה חינוך שווה לכל הילדים‪ ,‬ללא התחשבות במקום מגוריהם‬ ‫ובעיסוקי הוריהם‪ .‬החינוך צריך להיות חינם מטעם המדינה‪ .‬תמיד יהיו הורים שירצו לתת‬ ‫לילדיהם שיעורים נוספים במקצוע זה או אחר וכן שיעורי העשרה‪ ,‬נגינה‪ ,‬מחול ועוד‪ .‬מי‬ ‫שרוצה בכך צריך להיות מוכן לשלם על כך‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬תוכנית הלימודים אינה חייבת להיות זהה‪ .‬בחברה מודרנית דמוקרטית יש לכל‬ ‫אדם זכות למימוש עצמי ולפיתוח כישוריו וכשרונותיו כרצונו‪ .‬אין לחייב את כולם באותה‬ ‫תוכנית ויש לאפשר לילד ולהוריו לבחור את בית הספר שבו ילמד ואת מקצועות הלימוד‬ ‫הרצויים לו‪.‬‬ ‫‪ | 08‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .0‬ציינו והסבירו את הגישה הדמוקרטית שמייצג מר ישראלי‪ .‬נמקו את תשובתכם‪.‬‬ ‫‪ .3‬ציינו והסבירו את הגישה הדמוקרטית שמייצגת גברת לוי‪ .‬נמקו את תשובתכם‪.‬‬ ‫‪ .2‬ציינו שני הבדלים בין הגישות ונקודת דמיון אחת ביניהן‪.‬‬ ‫_______________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 09‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫ב‪" .‬אם לא יחוסלו או לפחות יצומצמו הפערים החברתיים‪-‬כלכליים בחברתנו‬ ‫בין העניים לבין העשירים‪ ,‬לא נוכל לקיים בארצנו דמוקרטיה אמיתית‪ .‬העניים‬ ‫חשים כל העת חוסר אמון במערכת הפוליטית‪ ,‬הם מגלים אדישות ואי אמון‬ ‫ביכולתם להשפיע‪ .‬אדם שאין לו דבר‪ ,‬אדם חסר רכוש וחסר תעסוקה‪ ,‬מרגיש‬ ‫שאינו שייך לחברה וממילא אינו משתתף בחיים הפוליטיים‪ ,‬אולי אף אינו טורח‬ ‫להשתתף בבחירות‪ ,‬שהרי אין לו מה להרוויח ומה להפסיד‪ .‬בני השכבות העניות‬ ‫הם ברוב המקרים גם חסרי השכלה ואין להם די ידע‪ .‬על הממשלה להתערב‬ ‫במצב זה ולהשקיע משאבים בחינוכן של שכבות נחשלות אלו ובקידומן הכלכלי‪.‬‬ ‫פיתוח כלכלי וחברתי הוא מפתח לדמוקרטיה מצליחה"‪.‬‬ ‫‪ .0‬ציינו והסבירו את הגישה הדמוקרטית המתבטאת בקטע‪ .‬נמקו את תשובתכם‪.‬‬ ‫‪ .3‬ציינו והסבירו את הגישה שנגדה יוצא בעל הקטע‪ .‬נמקו את תשובתכם‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 21‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫ג‪" .‬תפקידה הראשי של כל מדינה דמוקרטית הוא בהגנה על חירות הפרט‪ .‬אל לו‬ ‫לשלטון לשלוח ידו ולהתערב בתחומי הכלכלה והחברה"‪.‬‬ ‫הסבירו את הטענה והסבירו מה יחסו של הדובר למתח בין חירות לשוויון‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 20‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫עקרונות השלטון הדמוקרטי‬ ‫עקרון הדמוקרטיה המתגוננת‬ ‫עקרון שלטון החוק‬ ‫זכות הדמוקרטיה להגן על עצמה‬ ‫מפני קבוצות דמוקרטיות‬ ‫שמשתמשות בכלים הדמוקרטיים על‬ ‫מנת להשיג כוח בציבור‪ ,‬להגיע‬ ‫לשלטון ולשנותו‪ .‬ביטוי‪ -‬מדינות‬ ‫שונות נוהגות שונה כלפי ההתגוננות‪.‬‬ ‫חינוך‪ ,‬חוק‪ ,‬סעיף בחוקה‪.‬‬ ‫החוק הוא הריבון וכולם חייבים‬ ‫לציית לו‪ .‬הוא מגן על חששות הפרט‬ ‫ויוצר מערכת כלליים חברתיים ביטוי‬ ‫פורמלי‪ -‬שוויון בפני החוק‪ .‬ביטוי‬ ‫מהותי‪ -‬הוא מגן על זכויות האדם‬ ‫והאזרח ומגביל את השלטון בתוכנו‪.‬‬ ‫עקרון שלטון העם‬ ‫העם הוא מקור הסמכות‬ ‫השלטונית‪ -‬העם הוא הריבון‪ .‬את‬ ‫הריבונות הזו הוא מעביר לנציגיו‬ ‫לתקופה מוגדרת‪ ,‬מרצונו החופשי‪.‬‬ ‫סובלנות‬ ‫נכונות לאפשר ביטוי‬ ‫לרעיונות מנוגדים‬ ‫לשלנו‪.‬‬ ‫עקרונות‬ ‫הדמוקרטיה‬ ‫עקרון הפלורליזם‬ ‫ריבוי ומגוון של דעות‪,‬‬ ‫קבוצות‪ ,‬תרבויות‪,‬‬ ‫ארגונים וכו'‪ .‬מתן‬ ‫לגיטימציה לשוני ומתן‬ ‫כבוד לשונה‪.‬‬ ‫הסכמיות‬ ‫הסכמה רחבה בחברה על‬ ‫כללי המשחק בנושאים‬ ‫מרכזיים כמו קיום המדינה‬ ‫והמשטר הפוליטי שבה‪.‬‬ ‫‪ | 22‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל| ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫עקרון הכרעת הרוב‬ ‫החלטות מתקבלות על‬ ‫ידי הסכמת רוב‬ ‫האוכלוסייה‪ .‬הרוב‬ ‫התבוני יגיע למסקנה‬ ‫צודקת יותר מהמיעוט‪.‬‬ ‫הרוב ימנע מהחלטות‬ ‫הפוגעות בקבוצות‬ ‫מיעוט‪ .‬הכרעת הרוב‬ ‫מבטיחה יציבות‪.‬‬ ‫עקרון זכויות‬ ‫האדם והאזרח‬ ‫האדם הוא עצמאי‬ ‫וחופשי ולכן יש להגן‬ ‫על זכויותיו על מנת‬ ‫שיוכל להתפתח‪.‬‬ ‫ביטוי‪ -‬הגנה על‬ ‫הזכויות באמצעים‬ ‫שונים‪ .‬הזכויות‬ ‫מוגבלות מעצם היותן‬ ‫זכויות טבעיות‪.‬‬ ‫עקרון הגבלת השלטון‬ ‫ההגבלה באמצעים שונים‬ ‫בדמוקרטיה מונעת עריצות‬ ‫שלטון ובכך מגינה על זכויות‬ ‫הפרט‪.‬‬ ‫ביטוי – במנגנונים שונים ישנן‬ ‫הגבלות‬ ‫עקרון‬ ‫שלטון העם‬ ‫‪ | 23‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ | 24‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫בפרק זה נעסוק בשאלות; מהו שלטון העם? מה אומר המושג "עם" בהגדרה זו?‬ ‫כיצד שלטון העם מתבטא בסוגים שונים של משטר דמוקרטי? ועוד‪.‬‬ ‫האמנה החברתית‬ ‫העם‪ ,‬כלומר ציבור האזרחים‪ ,‬הוא מקור סמכותו של השלטון‪.‬‬ ‫במשטר מלוכני או במשטר דתי מקור סמכותו של השלטון הוא דתי‪ ,‬מסורתי או‬ ‫מבוסס על קשר דם‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בדמוקרטיה מקור סמכותו של שלטון הוא ה"עם"‪.‬‬ ‫הדמוקרטיה מבוססת על רעיון האמנה החברתית‪ .‬לפי רעיון זה‪ ,‬המדינה‬ ‫הדמוקרטית נוצרת על ידי הסכמה בין בני אדם ובינם לבין המדינה‪ .‬לפי רעיון‬ ‫זה‪ ,‬הריבונות במדינה נתונה בידי העם (ריבונות העם) וזאת משום‬ ‫שהדמוקרטיה רואה באדם יצור תביני ‪ -‬בעל יכולת לקבל החלטות‪ .‬תוכנה של‬ ‫האמנה החברתית הוא הסכמתם של האזרחים לחיות במשותף על פי כללים‬ ‫מוסכמים הקובעים את זכויותיהם ואת חובותיהם של האזרחים ושל השלטון‪.‬‬ ‫"שלטון העם"‬ ‫בכל משטר פוליטי בעולם השלטון נתון בידי קבוצה קטנה של אנשים‪ .‬גם‬ ‫בדמוקרטיה‪ .‬רק קבוצה קטנה של אנשים ממלאת תפקידים פוליטיים ומהווה‬ ‫את השלטון‪.‬‬ ‫"שלטון העם" בדמוקרטיה מתבטא בפעילותם הפוליטית של האזרחים‪,‬‬ ‫במעורבותם ובהשתתפותם של האזרחים בחיים הפוליטיים‪ .‬קיימות מידות‬ ‫שונות של נטילת חלק בחיים הפוליטיים החל בהשתתפות בבחירות‪ ,‬עבור‬ ‫בפעילות במסגרת פוליטית וכלה בייצוג בשלטון‪ .‬מנגד קיימים אנשים‬ ‫שמתנכרים לחיים הפוליטיים ואינם מגלים שום סוג של מעורבות בהם‪.‬‬ ‫ציבור האזרחים במשטר דמוקרטי מורכב מקבוצות שונות‪ ,‬בעלות אינטרסים‬ ‫שונים ודעות שונות‪.‬‬ ‫קיימים חילוקי דעות וניגודי אינטרסים בין הקבוצות השונות‪ .‬במשטר‬ ‫דמוקרטי קיימות דרכים מקובלות‪ ,‬כדי שכל הקבוצות יוכלו לחיות יחד בשלום‬ ‫ולפעול במשותף‪ :‬ויכוח ציבורי‪ ,‬בחירות והכרעת הרוב‪.‬‬ ‫‪ | 25‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫דמוקרטיה ישירה‬ ‫דמוקרטיה שבה האזרחים נוטלים חלק ישיר (בלתי אמצעי) בשלטון‪ ,‬בקבלת‬ ‫ההחלטות‪ ,‬באישור תקציב ובמילוי תפקידים ציבוריים‪.‬‬ ‫דוגמא מובהקת לכך היא אתונה במאות הרביעית והחמישית לפני הספירה‪.‬‬ ‫בסיסה של שיטת המשטר באתונה היא אסיפת העם שקיימה את רעיון ריבונות‬ ‫העם במשמעותו המלאה‪ :‬האזרחים מתכנסים באופן תכוף כדי לדון ולהחליט‬ ‫ברוב קולות בנושאים החשובים של המדינה‪ .‬דוגמא נוספת‪ :‬הקיבוץ‪ ,‬שבו‬ ‫הכרעות רבות וחשובות מתקבלות באסיפת חברים‪ ,‬והתחלופה בקרב בעלי‬ ‫תפקידים היא גבוהה ביותר‪ .‬סממן של דמוקרטיה ישירה במשטרים דמוקרטים‬ ‫בני זמננו הוא משאל העם‪.‬‬ ‫שתי סיבות מדוע לא ניתן לקיים ממשל דמוקרטי ישיר‪:‬‬ ‫א‪ .‬לא ניתן לכנס את כל האזרחים לדיון משותף כי כיום מספר האזרחים‬ ‫במדינות הדמוקרטיות הוא גדול מאוד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לציבור האזרחים אין ידע מספיק כדי להשתתף בהחלטות בנושאים‬ ‫המורכבים הנדונים כיום הדורשים מומחיות‪.‬‬ ‫הדמוקרטיה הישירה באה לידי ביטוי במשטר הדמוקרטי המודרני באמצעות‬ ‫בחירות ומשאל עם‪.‬‬ ‫משאל עם הנה שיטת החלטה‪ ,‬שלפיה פונה הממשלה אל ציבור האזרחים‬ ‫שיקבע בעניין מכריע‪.‬‬ ‫בעד‬ ‫‪ .1‬במשאל עם בא לידי ביטוי‪,‬‬ ‫באופן ישיר‪ ,‬עקרון שלטון‬ ‫העם‪ .‬זוהי דמוקרטיה‬ ‫ישירה‪.‬‬ ‫‪ .2‬משאל עם מאפשר להגיע‬ ‫להכרעה בנושאים השנויים‬ ‫במחלוקת בחברה ולמנוע פילוג‬ ‫בעם‪.‬‬ ‫‪ .3‬ההכרעה באמצעות משאל‬ ‫עם נותנת לשלטון‬ ‫לגיטימציה למימוש מדיניות‪.‬‬ ‫נגד‬ ‫משאל עם‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫משאל עם עוקף את הפרלמנט ופוגע בסמכותם של‬ ‫חברי הפרלמנט לקבל החלטות‪ .‬יש במשאל עם מעין‬ ‫הבעת אי אמון במוסדות הנבחרים‪.‬‬ ‫משאל עם דורש תשובה של כן או לא‪ ,‬ללא אפשרות‬ ‫של דיון ובירור הנושא וההתייחסות למורכבותו‪.‬‬ ‫במשאל עם הצגת הנושא נעשית ע"י הממשלה‪ .‬יש‬ ‫חשש שהניסוח יהיה מכוון על מנת להשיג את‬ ‫המטרה‪.‬‬ ‫השאלה המוצגת אינה מקיפה והיא אינה מסוגלת‬ ‫להציג את מורכבות הביעה‪.‬‬ ‫משאל עם יכול לגרום לקרע בעם בנושאים של דת‬ ‫ומדינה‪ ,‬העלולים להחריף שסעים חברתיים בישראל‪.‬‬ ‫‪ | 26‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫דמוקרטיה עקיפה (ייצוגית)‬ ‫העם אינו משתתף ישירות בשלטון אלא רק מחליט מי יהיו נציגיו בשלטון‪.‬‬ ‫השפעת האזרח על השלטון מופעלת באמצעות הייצוג‪ .‬לנבחרים יש ייפוי כוח‬ ‫לפעול בשם הבוחרים‪ ,‬והוא מלווה בזכות הביקורת מצד האזרחים ובדרישה‬ ‫לאחריות השלטון בפניהם לפעולותיו‪ .‬שיטה זו מבוססת על העיקרון שהנציגים‬ ‫שנבחרו מקבלים החלטות ומנהיגים את המדינה‪ .‬לכל מדינה דמוקרטית שיטה‬ ‫שונה לבחירת הנציגים ולהגדרת סמכויותיהם‪ .‬העיקרון הייצוגי קיים גם ברשויות‬ ‫המקומיות ובארגונים חברתיים ופוליטיים רבים‪.‬‬ ‫‪ | 27‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫עקרון שלטון העם‬ ‫העם הוא מקור הסמכות השלטונית ‪ -‬העם הוא הריבון‪ .‬את הריבונות הזו הוא‬ ‫מעביר לנציגיו לתקופה מוגדרת‪ ,‬מרצונו החופשי‪.‬‬ ‫דמוקרטיה עקיפה וייצוגית‬ ‫דמוקרטיה ישירה‬ ‫העם שותף בתהליך קבלת ההחלטות באופן ישיר‪.‬‬ ‫האזרחים משתתפים בפועל בניהול החיים הפוליטיים‬ ‫במדינה‪.‬‬ ‫ביטוי של דמוקרטיה ישירה בשיטה עקיפה‪ -‬משאל עם‪.‬‬ ‫‪ | 28‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫שלטון באמצעות נציגים‪.‬‬ ‫העם אינו משתתף בפועל בניהול חיי המדינה אלא‬ ‫נציגיו הנבחרים בפרלמנט‪ ,‬בממשלה ובנשיאות‪.‬‬ ‫פרלמנטרי‬ ‫נשיאותי‬ ‫מעורב‬ ‫מערכת שלטון שבה מהווה‬ ‫הפרלמנט רשות מחוקקת‬ ‫עליונה והממשלה‪ ,‬הממונה על‬ ‫ידו היא הרשות המבצעת‪.‬‬ ‫הפרלמנט הוא הרשות היחידה‬ ‫הנבחרת ע"י העם‪.‬‬ ‫מערכת שלטון שבה עומד‬ ‫נשיא המדינה‪ ,‬שנבחר ע"י‬ ‫העם‪ ,‬בראש הרשות‬ ‫המבצעת‪ .‬הרשות‬ ‫המבצעת נפרדת לחלוטין‬ ‫מהרשות המחוקקת‪.‬‬ ‫הפרלמנט נבחר ע"י העם‪,‬‬ ‫והממשלה זקוקה לאישורו‬ ‫ולאמונו‪ ,‬וגם מהמשטר‬ ‫הנשיאותי ‪ -‬ראש הממשלה‬ ‫נבחר ישירות ע"י העם ומקבל‬ ‫את סמכותו לשלוט בעם‪.‬‬ ‫תרגול‪:‬‬ ‫‪" .0‬הדמוקרטיה הישראלית עברה תמורה מפליגה בסדרי קבלת החלטות‪.‬‬ ‫פוליטיקאים ששאלו "מה טוב לציבור" התחלפו בפוליטיקאים השואלים "מה‬ ‫הציבור רוצה‪ ,"...‬דבר המחליש את הפוליטיקאים כמקבלי החלטות‪ ,‬ומצמצם את‬ ‫מרחב התמרון שלהם‪ .‬סקר דעת קהל עשוי לתרום‪ ,‬לכאורה‪ ,‬לדמוקרטיזציה‬ ‫ולהעמקת ההשתתפות של הציבור הרחב בקביעת מדיניות‪ ,‬אך הוא כבד וגורע‬ ‫מאיכות ההחלטות המתקבלות‪ .‬הדבר נכון שבעתיים כשמדובר במשאל עם‪.‬‬ ‫בדמוקרטיה ברוכת תקשורת חופשית ובמידע שופע לכל דורש‪ ,‬רוב הציבור נותר‬ ‫נבער לגבי רוב הנושאים שעל הפרק‪."...‬‬ ‫דן כספי‪" ,‬ידיעות אחרונות"‬ ‫א‪ .‬מדוע‪ ,‬לדעת דן כספי‪ ,‬לא צריך משאל עם? צטטו מהקטע להוכחת תשובתכם‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬מה יענו לכספי תומכי משאל העם על טיעוניו? בתשובתכם אינכם חייבים‬ ‫להתבסס על הקטע‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 29‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫במשאל עם יש ביטוי לעקרונות דמוקרטיים‪ .‬הסבירו על פי העקרונות‬ ‫‪.3‬‬ ‫הרשומים מטה כיצד בא לידי ביטוי כל עיקרון במשאל עם‪.‬‬ ‫עיקרון השוויון‬ ‫הסבירו‪_______________ :‬‬ ‫עקרון הפלורליזם‬ ‫הסבירו‪_________________ :‬‬ ‫עקרון שלטון העם‬ ‫הסבירו‪________________ :‬‬ ‫עקרון החירות‪ -‬חופש הבעת דיעה‬ ‫הסבירו‪_________________ :‬‬ ‫‪ .2‬א‪ .‬הסבירו שני יתרונות ושני חסרונות של משאל עם‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 31‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫ב‪" .‬הדמוקרטיה בימינו היא שלטון העם באמצעות נציגיו בגלל מהותה של המדינה‬ ‫הדמוקרטית"‪ .‬מהן תכונותיה של המדינה הדמוקרטית שבגללן הונהגה בה‬ ‫דמוקרטיה עקיפה (של נציגים)‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 30‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ | 32‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫גישות‬ ‫דמוקרטיות‪:‬‬ ‫ליבראלית‪,‬‬ ‫רפובליקנית‬ ‫ורב תרבותית‬ ‫‪ | 33‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ | 34‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫דמוקרטיה ליברלית אינדיווידואלית‬ ‫הדמוקרטיה הליברלית מתייחסת אל הפרטים כמרכז החיים החברתיים‬ ‫והפוליטיים‪ ,‬ואת הדמוקרטיה מבססת על מימוש זכויותיו וחירויותיו של הפרט‪.‬‬ ‫האינדיבידואל (הפרט) ‪ -‬והוא בלבד ‪ -‬אחראי לחייו ולגורלו‪ ,‬הוא המגדיר את תפיסת‬ ‫הטוב הפרטית שלו וחותר למימושה‪ .‬על פי תפיסה זו‪ ,‬העם שהוא הריבון‬ ‫בדמוקרטיה אינו ישות אחידה‪ ,‬אלא אוסף של פרטים בעלי רצונות ואינטרסים‬ ‫מתנגשים‪.‬‬ ‫תפקידו של השלטון הנבחר ותפקידה של הפוליטיקה הם פרוצדוראליים‪ :‬להגן על‬ ‫הפרטים המרכיבים את החברה מפני התערבות יתר של המדינה ושל גורמים בחברה‬ ‫לחינם‪ ,‬ולאפשר לאותם פרטים לממש את זכויותיהם הטבעיות‪ :‬חיים‪ ,‬חירות‪ ,‬קניין‬ ‫ושוויון פוליטי‪.‬‬ ‫הדמוקרטיה הליברלית האינדיווידואלית רואה את הפעילות הפוליטית כמשא ומתן‬ ‫מתמשך בין הקבוצות והאינטרסים השונים בחברה‪ ,‬במטרה להגיע לאיזון ולהסדר‪.‬‬ ‫ההסדר נקבע מתוך פשרה‪ ,‬השומרת על זכויות אדם ובה בעת מתחשבת ביחסי הכוח‬ ‫בין הקבוצות השונות‪.‬‬ ‫בתמורה להגנה על זכויות האדם שלהם מקבלים הפרטים על עצמם מינימום של‬ ‫חובות אדם ואזרח‪ ,‬כמו‪ :‬שמירה על זכויות האדם של אחרים‪ ,‬ציות לחוק ולעיתים‬ ‫שירות צבאי‪ .‬מימוש קיצוני של גישה זו מוביל לפגיעה בסולידריות החברתית‪,‬‬ ‫ומקשה על יצירת זהות משותפת בחברה ובמדינה‪.‬‬ ‫דמוקרטיה רפובליקנית‬ ‫הדמוקרטיה הרפובליקנית שמה את הדגש על שייכותו של הפרט לציבור ולקהילה‬ ‫מסוימים‪ .‬לא ניתן להפריד בין הפרט לבין הקהילה אליה הוא משתייך‪ .‬על פי הגישה‬ ‫של הדמוקרטיה הרפובליקנית קיים טוב משותף – מערך ערכים שסביבו מתלכדים‬ ‫כל חברי הקהילה הפוליטית ‪ -‬שמבחינה מוסרית הוא קודם להעדפות הפרטיות של‬ ‫כל חברי הקהילה וחשוב מהן‪" .‬הטוב המשותף" מבוסס על ערכים מוסריים‪ ,‬והוא‬ ‫מתממש באמצעות השתתפות פעילה ואחראית של אזרחים בתהליך הפוליטי‪,‬‬ ‫ובתהליכים הכלכליים ‪ -‬חברתיים המגוונים‪ .‬הטוב המשותף לכל בני הקולקטיב‬ ‫מהווה את הבסיס ליצירת זהות משותפת לכל בנות ובני הקולקטיב‪ .‬יישום קיצוני‬ ‫של הגישה הרפובליקנית עלול לפגוע בזכויות האדם‪ ,‬בזהויות האינדיבידואליות של‬ ‫הפרטים ובזכויות מיעוטים‪.‬‬ ‫‪ | 35‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫דמוקרטיה רב תרבותית‬ ‫הדמוקרטיה הרב‪-‬תרבותית קובעת כי החברה מורכבת ממגזרים וקבוצות שונות‪,‬‬ ‫המגדירים יחדיו את העם‪ .‬לכל קולקטיב תרבותי זהות ייחודית משל עצמו‪ ,‬ערכים‪,‬‬ ‫סמלים ונורמות המייחדים אותו‪.‬‬ ‫על פי תפיסה זו החברה היא מעין פסיפס של קבוצות שלכל אחת מהן יש אינטרסים‬ ‫ייחודיים משלה‪.‬‬ ‫על המדינה הדמוקרטית לדאוג למימוש האינטרסים והזהות הקבוצתית הייחודית‬ ‫של כל אחת מהקבוצות המרכיבות את החברה‪ .‬לכל הקבוצות בחברה יש משקל‬ ‫ערכי שווה בקביעת זהותה הכוללת של המדינה‪.‬‬ ‫יישום קיצוני של גישה זו עלול לפגוע בהסכמות על ערכים ונורמות מאחדים‪ .‬כמו כן‬ ‫הוא עלול לפגוע בחירויות הפרט‪ ,‬אם תהיה דרישה מהפרט לוותר לחלוטין על חופש‬ ‫הבחירה שלו לטובת הקהילה התרבותית שאליה הוא משתייך‪.‬‬ ‫אי קבלה של עקרונות הדמוקרטיה‬ ‫גישה זו אינה מכירה בעקרונות ובערכים הדמוקרטיים‪ ,‬כגון זכויות אדם וזכויות‬ ‫קבוצה‪ .‬על פי גישה זו הפרט אינו המרכיב המרכזי במדינה‪ ,‬שהיא הערך העליון‪,‬‬ ‫ועליו לבטל את עצמו בפניה או בפני אידיאולוגיה כוללנית ומוחלטת‪.‬‬ ‫‪ | 36‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫לסיכום העמדות השונות לגבי אופייה הרצוי של מדינת ישראל במישור האופי‬ ‫והזהות האזרחית‪ ,‬נציג את נקודות הדמיון והשוני בין הגישות הדמוקרטיות‬ ‫השונות‪:‬‬ ‫הדמיון‬ ‫‪‬‬ ‫כל הגישות הדמוקרטיות רואות את העם כריבון‪ ,‬ואת המערכת הפוליטית‬ ‫כמערכת של הסדרים שנועדה להבטיח את מימוש זכויות האדם והאזרח‪.‬‬ ‫הגישה הרפובליקנית והגישה הרב תרבותית קובעות ‪ -‬כל אחת על פי דרכה ‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫כי אין להפריד בין החירות הפרטית לבין "הטוב הכללי"‪ .‬שתי גישות אלה יוצאות‬ ‫כנגד הדמוקרטיה הליברלית‪ ,‬בנימוק שיישומה פוגע באפשרות ליצור זהות חברתית‬ ‫משותפת ואחריות קהילתית כוללת‪.‬‬ ‫השוני‬ ‫‪‬‬ ‫הדמוקרטיה הליברלית שמה את הדגש על הפרט‪ .‬לטענתה‪ ,‬החברה אינה‬ ‫אלא אוסף של פרטים‪ ,‬ותפקידה היחיד של המדינה הוא להגן על זכויות האדם‬ ‫והאזרח של כל הפרטים המרכיבים את החברה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הן הדמוקרטיה‬ ‫הפרובליקנית והן הדמוקרטיה הרב תרבותית קובעות כי אין להפריד בין "הטוב‬ ‫הפרטי" ל"טוב הכללי"‪ ,‬כלומר בין הפרט לבין הקהילה הפוליטית והתרבותית‬ ‫שאליה הוא משתייך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הדמוקרטיה הרפובליקנית מגדירה קהילה אחת אליה משתייך הפרט ‪-‬‬ ‫המדינה‪ ,‬ומצדדת ב"טוב המשותף" אחד לכל אזרחי המדינה‪ .‬הדמוקרטיה הרב‬ ‫תרבותית מתייחסת לריבוי קהילות בתוך המדינה ולקיומם של מספר "טובים‬ ‫משותפים"‪ ,‬בהתאם למספר הקהילות במדינה‪.‬‬ ‫‪ | 37‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ | 38‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫עקרון‬ ‫הפלורליזם‬ ‫‪ | 39‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ | 41‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מבוא‬ ‫‪.0‬‬ ‫ההשקפה הדמוקרטית מבוססת על ערך האדם ועל כבוד האדם‪ .‬לאדם זכות למימוש עצמי‬ ‫ולביטוי אישי‪ .‬החברה הדמוקרטית מורכבת מקבוצות רבות ושונות שיש להן דעות‬ ‫ואינטרסים שונים ולעיתים אף מנוגדים‪ .‬ההשקפה הדמוקרטית מכירה בזכות להיות שונה‪,‬‬ ‫להאמין באמונות שונות‪ ,‬לבטאן ולנסות לשכנע את הזולת בצדקת ההשקפה‪.‬‬ ‫פלורליזם‬ ‫בחברה פלורליסטית קיימות קבוצות רבות‪.‬‬ ‫הפלורליזם הוא השקפה וערך דמוקרטי‬ ‫שלפיו בחברה קיימת הכרה בשונות בין פרטים‬ ‫ובין קבוצות וכן הכרה בזכותה של כל קבוצה‬ ‫לשמור על ייחודה ולבטאה‪.‬‬ ‫סובלנות‬ ‫פירושה נכונות לאפשר ביטוי‬ ‫לרעיונות ולאינטרסים‬ ‫שמתנגדים להם‪ .‬הסובלנות היא‬ ‫ערך מרכזי וחיוני בדמוקרטיה‪.‬‬ ‫‪ | 40‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫הסכמיות‬ ‫הסכמה בחברה על כללי‬ ‫המשחק בנושאים מרכזיים‬ ‫ומהותיים כמו עצם קיום‬ ‫המדינה ומשטרה הפוליטי‪.‬‬ ‫ההסכמיות היא ערך חיוני‬ ‫ומרכזי בדמוקרטיה‪.‬‬ ‫‪ .3‬מהו פלורליזם?‬ ‫פירוש מילולי של פלורליזם‪ :‬הרבה‪ ,‬מגוון של‪...‬‬ ‫(מטבע הדברים‪ ,‬כשיש הרבה אז תהייה שונות‬ ‫כללית‪ ,‬אתנית‪ ,‬חברתית וכו')‪.‬‬ ‫פירוש ערכי של פלורליזם‪ :‬קבלת השונה‬ ‫מתן לגיטימציה לשוני‬ ‫מתן כבוד לשונות‬ ‫* ההשקפה הדמוקרטית רואה בחברה‪ ,‬חברה פלורליסטית המורכבת מקבוצות רבות‬ ‫השונות זו מזו בערכיהן בהשקפת עולמן ובאינטרסים שלהן‪ .‬גם המערכת הדמוקרטית‬ ‫הפוליטית מורכבת מקבוצות שונות בעלות עקרונות ואינטרסים שונים‪ :‬מפלגות‪ ,‬תנועות‬ ‫רעיוניות‪ ,‬קבוצות לחץ וקבוצות אינטרס‪.‬‬ ‫* בדמוקרטיה קיימת תחרות בין מפלגות על השלטון‪ ,‬וכל מפלגה וקבוצה מנסה לקדם את‬ ‫האינטרסים של חבריה ולעשות נפשות לרעיונותיה בקרב הציבור‪.‬‬ ‫הפלורליזם בחברה דמוקרטית מתבטא בתחומים רבים‪ :‬בחברה דמוקרטית קיימות‬ ‫התארגנויות מסוגים שונים כמו ארגוני דת‪ ,‬ארגונים של בני עדות שונות‪ ,‬ארגוני נשים‪,‬‬ ‫אגודות ספורט‪ ,‬מפלגות‪ ,‬תנועות רעיוניות‪ ,‬מוסדות תרבות‪ ,‬תנועות נוער ועוד‪.‬‬ ‫* ארגונים וקבוצות אלה הם עצמאיים‪ ,‬אינם שייכים לשלטון ואינם כפופים לו‪ .‬לעיתים הם‬ ‫אף מבקרים את השלטון על פעולותיו או מנסים להשפיע עליו‪.‬‬ ‫* דמוקרטיה היא תרבות פוליטית של ויכוח ושכנוע‪ .‬היא מבוססת על ההנחה שבחיי‬ ‫החברה קיימות מחלוקות‪ ,‬והדרך ליישבן היא באמצעות ויכוח ציבורי ושכנוע הדדי ועל פי‬ ‫"כללי המשחק הדמוקרטי"‪.‬‬ ‫* קיומו של פלורליזם חשוב בדמוקרטיה‪ ,‬משום שהוא מחזק את עקרונותיה האחרים כגון‬ ‫שלטון העם‪ ,‬האזרחים יכולים להשתייך למגוון מסגרות‪ ,‬ודרכן להשפיע על הנעשה במדינה‪.‬‬ ‫* זכויות אדם ואזרח ‪ -‬הפלורליזם מחזק את חופש הביטוי‪ ,‬הבעת הדעה‪ ,‬ההתארגנות‪.‬‬ ‫הפרט עושה זאת דרך הבעת דעותיו השונות והשתתפותו בקבוצות‪ ,‬בארגונים ובמסגרות‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫* הגבלת השלטון‪ -‬הפלורליזם הפוליטי נותן אפשרות לפרט להקים תנועות פוליטיות על פי‬ ‫השקפת עולמו ודרכן להוות אלטרנטיבה לשלטון‪ .‬גם המפלגות הפוליטיות שאינן מצויות‬ ‫בשלטון מחזקות את הפיקוח עליו‪.‬‬ ‫‪ | 42‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .3‬מהי סובלנות?‬ ‫סובלנות פירושה נכונות לשאת דברים שמתנגדים להם ולקבלם‪ ,‬נכונות לאפשר‬ ‫ביטוי לרעיונות ולאינטרסים שמתנגדים להם‪.‬‬ ‫במשטר דמוקרטי הסובלנות היא ערך חיוני ומרכזי והיא מהווה תנאי לעקרונות‬ ‫דמוקרטיים כמו פלורליזם‪ ,‬זכויות הקבוצה‪ ,‬וחירויות האדם‪.‬‬ ‫המשטר הדמוקרטי מאפשר חופש ביטוי‪ ,‬חופש התארגנות‪ ,‬ייצוג ושוויון בפני החוק‬ ‫לכל הפרטים ולכל הקבוצות בחברה‪ .‬המשטר הדמוקרטי אינו מגביל ואינו מדכא‬ ‫קבוצות והשקפות‪ ,‬גם כאלה שרוב הציבור והשלטון מתנגדים להן‪ .‬ככל שהקיטוב‬ ‫הפוליטי – רעיוני בחברה הוא גדול יותר‪ ,‬כך נדרשת בה יותר סובלנות כדי לקיים‬ ‫חיים משותפים וכדי ליישב במשותף את חילוקי הדעות‪.‬‬ ‫הסובלנות מבוססת על הכרה בכבוד האדם‪ ,‬בזכותו להיות שונה ובעל השקפה שונה‬ ‫מזו של האחרים ובחירות הביטוי של כל אדם‪.‬‬ ‫ערכה של הסובלנות וחשיבותה בדמוקרטיה‪ ,‬בכך שהיא מאפשרת את חירותו ואת‬ ‫התפתחותו של האדם‪.‬‬ ‫‪ | 43‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .4‬מהי הסכמיות?‬ ‫דמוקרטיה מבוססת על האמונה שיש ליישב מחלוקות על פי כללי משחק מקובלים‪.‬‬ ‫כדי שבני הקבוצות השונות בחברה יוכלו לחיות יחד במדינה חייבת להיות ביניהם‬ ‫הסכמה רחבה (בלועזית‪ -‬קונסנסוס) על כללי המשחק ועל נושאים מרכזיים‬ ‫ומהותיים‪.‬‬ ‫עקרון ההסכמיות מאפשר לבני הקבוצות השונות בחברה הדמוקרטית‪-‬פלורליסטית‬ ‫לפעול יחד למרות המחלוקות והעימותים ביניהם‪.‬‬ ‫חייבת להיות הסכמה יסודית בחברה על עצם קיום המדינה ועל משטרה‬ ‫הדמוקרטי‪ ,‬על כללי המשחק הדמוקרטיים‪ ,‬כמו קבלת הכרעת הרוב וזכויות‬ ‫המיעוט‪.‬‬ ‫בחברה דמוקרטית שקיימות בה מחלוקות עמוקות בנושאים מהותיים ומרכזיים‬ ‫קיימת סכנה ליציבות המשטר הדמוקרטי‪ .‬מחלוקות עמוקות עלולות לגרור‬ ‫עימותים אלימים‪ ,‬שימוש באמצעים לא דמוקרטיים וחריגה מכללי המשחק‬ ‫הדמוקרטיים‪ .‬כל אלה מסכנים את הדמוקרטיה ואת משטר המדינה‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬ככל שמידת ההסכמיות בין הקבוצות השונות בחברה בנושאים המרכזיים‬ ‫של המדינה היא גדולה יותר‪ ,‬כך גוברת יציבות המשטר‪ .‬הסכמה זו יכולה להתבטא‬ ‫בחוקה המשקפת הסכמות עקרוניות רחבות או בהסדרים שונים בין הקבוצות‬ ‫במטרה לקיים חיים משותפים ושיתוף פעולה‪ .‬הסדר הסטטוס קוו בין דתיים‬ ‫לחילוניים בישראל יכול לשמש דוגמא לניסיון להשיג הסכמיות בנושא מהותי‪.‬‬ ‫‪ .2‬הפלורליזם בדתות המונותיאיסטיות‬ ‫הפלורליזם ביהדות‬ ‫ביהדות קיימת הסכמה שההלכה היא המסגרת החוקית והמשפטית המחייבת את‬ ‫כולם‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬היהדות מאפשרת‪ ,‬במידה מסוימת אף מעודדת‪ ,‬פלורליזם‪ -‬ריבוי דעות‪.‬‬ ‫הפלורליזם מתבטא‪ ,‬למשל‪ ,‬בפרשנויות שונות של ההלכה ובדרכים שונות לקיום‬ ‫ההלכה (נוסחי תפילה שונים‪ ,‬מנהגי עדות שונים)‪.‬‬ ‫הנוהג בתקופת המשנה והתלמוד היה שכאשר נדון נושא במחלוקת פוסקים הלכה‬ ‫על פי הרוב אך גם מציגים את עמדת המיעוט‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬החשש שריבוי דעות יגרום למחלוקת קשה או לפילוג בעם גרם לקביעת‬ ‫"הלכה כבית הלל"‪.‬‬ ‫‪ | 44‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫הפלורליזם באיסלאם‬ ‫קיומן של פרשנויות שונות של הקוראן (על ידי פרשנים סונים ושיעים שונים) מבטא‬ ‫את הפלורליזם‪ ,‬ריבוי הדעות וחופש הביטוי באיסלאם‪.‬‬ ‫הפלורליזם בנצרות‬ ‫הפלורליזם בנצרות מתבטא בקיומן של כנסיות שונות (אורתודוקסיות‪ ,‬קתוליות‬ ‫ופרוטסטנטיות) ובפיצולן הפנימי לכנסיות רבות ושונות‪.‬‬ ‫בנוסף קיימות בנצרות גישות שונות בנושאים שונים המבטאות פלורליזם רעיוני‪.‬‬ ‫מילון מונחים‪:‬‬ ‫פלורליזם‪ :‬השקפה וערך דמוקרטי שלפיו בחברה קיימת הכרה בשונות בין‬ ‫פרטים ובין קבוצות וכן הכרה בזכותה של כל קבוצה לשמור על ייחודה‬ ‫ולבטאה‪.‬‬ ‫סובלנות‪ :‬נכונות לאפשר ביטוי לרעיונות ולאינטרסים שמתנגדים להם‪.‬‬ ‫הסכמיות‪ :‬הסכמה רחבה בחברה על כללי משחק בנושאים מרכזיים וקיומם‬ ‫כמו עצם קיום המדינה ומשטרה הפוליטי‪.‬‬ ‫הסכמה רחבה‪ :‬קונצנזוס‪ .‬הסכמה על רוב בני החברה והקבוצות השונות בה‬ ‫בנושאים עקרוניים ומהותיים של קיומם המשותף‪.‬‬ ‫‪ | 45‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫עקרון הפלורליזם‬ ‫ריבוי ומגוון של דעות‪ ,‬קבוצות‪ ,‬תרבויות‪ ,‬ארגונים וכו'‪ .‬מתן לגיטימציה לשוני ומתן כבוד‬ ‫לשונה‪ .‬ביטוי – סובלנות וקונצנזוס‪.‬‬ ‫סוגי הפלורליזם‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫בתחום החברתי‪:‬‬ ‫ארגונים חברתיים‬ ‫העוסקים בענייני חברה‬ ‫כמו‪ :‬ויצ"ו‪ ,‬נעמ"ת‪ ,‬יד‬ ‫שרה‪.‬‬ ‫בתחום התרבותי‪-‬‬ ‫חינוכי‪ :‬מוסדות‬ ‫חינוך שונים דוגמת‬ ‫אמ"י‪ -‬ארגון אמני‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫בתחום החוקתי מוסדי‪:‬‬ ‫רשויות שלטון נפרדות‪,‬‬ ‫שלטון מקומי‪ ,‬עיריות‪,‬‬ ‫מועצות מקומיות‪.‬‬ ‫בתחום הפוליטי‪:‬‬ ‫ריבוי מפלגות‬ ‫חשיבות הפלורליזם‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫הפלורליזם מאפשר‬ ‫תחרות חופשית בין‬ ‫קבוצות שונות‪.‬‬ ‫מאפשר השתתפות‬ ‫אזרחים בחיים‬ ‫הפוליטיים‪.‬‬ ‫מאפשר את פיזור כוח‬ ‫החברה ע"י יצירת איזון‬ ‫בין רשויות שלטון‬ ‫שונות כך שניתן לרסן‬ ‫את השלטון‪.‬‬ ‫מעודד סובלנות לשונות‬ ‫בין האנשים ומביא‬ ‫לפתיחות ולהקשבה בין‬ ‫הזרמים השונים‪.‬‬ ‫‪ | 46‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫הסכמיות‪/‬קונצנזוס‬ ‫מימוש הפלורליזם‪ -‬סובלנות‬ ‫למרות חילוקי הדעות הלגיטימיים‬ ‫והתחרות בין הקבוצות השונות‪,‬‬ ‫חייבת להיות הסכמה רחבה‬ ‫בנושאים מרכזיים כדי שנוכל‬ ‫לחיות יחד‪ .‬יש רצון ליצור שיתוף‬ ‫פעולה וחיים ביחד‪.‬‬ ‫הסכמה על כללי המשחק הפוליטי‬ ‫והנורמות בחברה‪.‬‬ ‫הסכמה על צורת המשטר‬ ‫הדמוקרטי‪.‬‬ ‫תנאי למימוש הפלורליזם הוא‬ ‫היכולת ללמוד לסבול דעות‬ ‫והשקפות שונות משלך‪ ,‬להכיר‬ ‫בזכות קיומן של דעות אלה‪,‬‬ ‫גם אם אינני מסכים איתן‪.‬‬ ‫תרגול‪:‬‬ ‫‪ .0‬לפניכם היגדים‪ ,‬סיסמאות ואמירות‪ .‬כיתבו האם הם פלורליסטיים‪ ,‬כלומר‪ ,‬האם הם‬ ‫מבטאים את עקרון הפלורליזם? (בדקו אם מבחינת התכנים הסיסמאות הללו הן‬ ‫פלורליסטיות או שהאמירה‪/‬סיסמה מנוגדת לתפיסה של עקרון הפלורליזם?‬ ‫רמז ‪ -‬האם הסיסמה‪/‬אמירה מבטאת את דעת העם כולו או דעה אחת מתוך מגוון)‪.‬‬ ‫"כן לשלום‪ ,‬לא לעקירה"‪-‬‬ ‫________________________‬ ‫"עם אחד גיור אחד‪-‬‬ ‫________________________‬ ‫"ישראל רוצה שינוי"‪-‬‬ ‫________________________‬ ‫"העם עם הגולן"‪-‬‬ ‫________________________‬ ‫"ברק מאבד את המדינה"‪-‬‬ ‫________________________‬ ‫"עקירת יישובים קורעת את העם" ‪-‬‬ ‫________________________‬ ‫"חילוקי הדעות הנם אסון לעם ישראל‪ .‬עליו להתאחד במאבק מול אויביו"‪_______ -‬‬ ‫"לא זזים מהגולן" –‬ ‫________________________‬ ‫"רק המעז מנצח" –‬ ‫________________________‬ ‫""דור שלם דורש שלום"‪-‬‬ ‫________________________‬ ‫"הרוב החליט‪ ,‬שלום"‪-‬‬ ‫________________________‬ ‫"אחים לא מפקירים"‪-‬‬ ‫________________________‬ ‫לסיכום‪ ,‬התוכן יכול להיות לא פלורליסטי‪ ,‬אך עצם העובדה שכל קבוצה יכולה להביע את‬ ‫דעתה ולשכנע‪ ,‬זה חלק מהפלורליזם‪.‬‬ ‫‪ | 47‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .3‬עקרון הפלורליזם בא לידי ביטוי בשני תחומים שונים‪:‬‬ ‫קראו את המשפטים וציינו באילו תחומים בא הפלורליזם לידי ביטוי‪.‬‬ ‫"לצדם של ערוצי התקשורת הארציים‪ ,‬מתקיימים על פי חוק ערוצי תקשורת אזוריים‬ ‫ומקומיים כמו‪ :‬רדיו צפון‪ ,‬רדיו תל אביב‪."...‬‬ ‫התחום ‪__________________________ :‬‬ ‫"מפלגות "עלה ירוק"‪ ,‬מפגעי המשכנתאות ונהגי המוניות‪ ,‬נרשמו אצל רשם המפלגות‬ ‫בבחירות ‪.99‬‬ ‫התחום ‪__________________________ :‬‬ ‫ארגון המורים השבית את כל בתי הספר העל יסודיים למשך שעתיים לאות הזדהות עם‬ ‫עמיתיהם הערביים שלא קיבלו שכר שלושה חודשים‪.‬‬ ‫התחום ‪__________________________ :‬‬ ‫‪ | 48‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫באחד מהקיבוצים בארץ הוצע לפתוח גן אנתרופוסופי נוסף על גן החובה הרגיל‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫באסיפת הקיבוץ הובעו התנגדויות רבות לרעיון בטענה שנדרש חינוך אחיד לכל ילדי‬ ‫הקיבוץ‪.‬‬ ‫ציינו והסבירו את העיקרון שעליו התבסס הרעיון לפתוח גן אלטרנטיבי‪ .‬נמקו את‬ ‫תשובתכם‪.‬‬ ‫ציינו והסבירו את הזכות שעליה התבססו המתנגדים לפתיחת הגן האלטרנטיבי‪ .‬נמקו את‬ ‫תשובתכם‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .1‬הסבירו מדוע הסובלנות היא עקרון חשוב בדמוקרטיה‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 49‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪" .2‬הפלורליזם בחברה דמוקרטית אינו רק פלורליזם פוליטי"‪ .‬הסבירו‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫"אני שולל את מה שאתה אומר אך אלחם על זכותך לומר זאת"‪ ,‬אמר וולטיר‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫הסבירו‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .4‬הביאו דוגמא מחיי בית הספר המבטאת את ההכרה בעקרון הפלורליזם‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 51‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫עקרון‬ ‫הכרעת הרוב‬ ‫‪ | 50‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ | 52‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .1‬מבוא‬ ‫הדמוקרטיה שואפת לחיזוק המעורבות האזרחית (כפי שלמדנו בעקרון שלטון העם) ולמתן ביטוי‬ ‫רב ככל האפשר לפרטים ולקבוצות המייצגים השקפות עולם‪ ,‬רצונות שאיפות‪ ,‬דעות ואינטרסים‬ ‫שונים ומגוונים (כפי שלמדנו בעקרון הפלורליזם)‪.‬‬ ‫השקפת העולם הדמוקרטית מאמינה בקבלת החלטות וביישוב סכסוכים בדרכי שלום‪ ,‬בדרכי‬ ‫ויכוח ושכנוע‪ .‬כדי שהשקפה זו תיושם בפועל‪ ,‬המשתתפים בוויכוח חברתי ופוליטי חייבים לקבל‬ ‫על עצמם כללי משחק שיהיו מוסכמים על כל המשתתפים‪ .‬כללים אלה קובעים כיצד יתנהל‬ ‫הויכוח‪ ,‬וכיצד ייקבעו תוצאותיו‪ .‬בין הכללים המקובלים נכלל גם עקרון הכרעת הרוב‪ .‬עיקרון‬ ‫זה מחייב גם את המיעוט לקבל עליו את החלטת הרוב‪ .‬עם זאת הכרעת הרוב כפופה לעקרונות‬ ‫הדמוקרטיה‪ ,‬לפיכך היא אינה יכולה לפגוע במיעוט‪ ,‬בזכויותיו וברגשותיו‪.‬‬ ‫‪ .2‬האופנים והמסגרות שבהם נעשה שימוש בהכרעת הרוב‬ ‫בדמוקרטיה ההחלטות מתקבלות בדרך של הכרעת רוב‪ .‬הצידוק לקיומו של השלטון הדמוקרטי‬ ‫הוא בכך שהוא נקבע על ידי רוב הבוחרים בבחירות הוגנות‪ .‬נוצרת בעיה אם בבחירות בוחרים‬ ‫להשתתף מעטים בלבד‪.‬‬ ‫קבלת החלטות בדרך של הכרעת רוב מקובלת בכל מוסד או ארגון חברתי המתנהל באופן‬ ‫דמוקרטי‪ .‬כך קורה בבחירת הרכב רשימה של מפלגה לפני בחירות על ידי חברי מרכז המפלגה‪.‬‬ ‫תהליך זה מכונה "פריימריז" (בחירות מקדימות)‪ .‬נציגי העם בזרועות השלטון השונות מקבלים‬ ‫החלטות בדרך של הכרעת רוב‪ .‬בפרלמנט (כנסת ישראל) ‪ -‬בהצעות חוק‪ ,‬דרכי טיפול בהצעות‬ ‫לסדר היום והחלטות בוועדות‪ .‬בממשלה‪ -‬הכרעות רוב מתקבלות בנוגע למדיניות בתחומים‬ ‫שונים בפורום כל השרים ובפורומים מצומצמים כמו למשל קבינט ביטחוני‪.‬‬ ‫בבתי המשפט פסקי דין וגזרי דין מתקבלים בהצבעת רוב השופטים (מספר השופטים בכל משפט‬ ‫הוא תמיד אי‪-‬זוגי)‪.‬‬ ‫סוגי הרוב המקובלים בקבלת החלטות‪:‬‬ ‫א‪ .‬רוב רגיל – מספר קולות רב יותר של אנשים שנטלו חלק בהצבעה ללא קשר למספר חברי‬ ‫הגוף שבמסגרתו נערכה ההצבעה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬רוב מוחלט – קבלת החלטה על ידי למעלה מחמישים אחוז מחברי הגוף שבמסגרתו נערכה‬ ‫ההצבעה‪ ,‬לדוגמא‪ :‬הצעת אי אמון בממשלה על ידי הכנסת תתקבל רק אם יצביעו בעדה ‪ 30‬חברי‬ ‫כנסת (שהם חמישים אחוז מחברי הכנסת ‪ +‬קול נוסף) או יותר‪.‬‬ ‫דרישה לרוב מוחלט מבטיחה הימנעות ממצב שבו מיעוט האנשים הוא רוב בגלל אדישות‬ ‫האחרים שלא הגיעו להצבעה‪.‬‬ ‫‪ | 53‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .3‬חשיבות העיקרון של הכרעת הרוב לדמוקרטיה‬ ‫עקרון הכרעת הרוב הוא תנאי לחיים דמוקרטיים מהסיבות האלה‪:‬‬ ‫א‪ .‬המשטר הדמוקרטי מעודד התארגנות של קבוצות שונות שיש להן השקפות עולם שונות‪ .‬בין‬ ‫אותן השקפות יש צורך להכריע‪ .‬הכרעת הרוב היא כלי משחק המאפשר להכריע‪ .‬כלי זה מונע‬ ‫הכרעה אלימה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בין המיעוט לרוב שוררת הגדרת מצב משותפת ומוסכמת שלפיה הכרעות יתקבלו על פי דבר‬ ‫הרוב‪ ,‬ועל המיעוט לקבל זאת‪ .‬הגדרת מצב זו יוצרת יציבות בחברה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬המשטר הדמוקרטי בהגדרתו הקלאסית הוא "שלטון העם‪ ,‬על ידי העם ולמען העם"‪ .‬בהכרעת‬ ‫הרוב משתקף רצונו של העם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬במצבי משבר‪ ,‬קונפליקט חברתי או מחלוקת יש להניח שהרוב יגיע להחלטה הטובה לחברה‬ ‫כולה מעצם היותו תבוני‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הכרעת הרוב מממשת את עקרון הגבלת השלטון כאשר בבחירות הרוב מביא למצב של חילופי‬ ‫השלטון‪.‬‬ ‫‪ .4‬יחסי רוב – מיעוט‬ ‫המשטר הדמוקרטי שואף למצב שבו לא יתקיימו רוב ומיעוט קבועים‪ ,‬אלא תיווצר דינמיות‬ ‫שלפיה יתחלפו הרוב והמיעוט על פי הנושא הנדון‪ .‬הדמוקרטיה התקינה והרצויה מעונינת ליצור‬ ‫מצב שבו כל נושא חברתי ו‪/‬או פוליטי על סדר היום הציבורי יעמוד בזכות עצמו‪ ,‬ויגבשו בו רוב‬ ‫ומיעוט רלוונטיים לאותו נושא‪ .‬אדם‪ ,‬קבוצה‪ ,‬תנועה‪ ,‬מפלגה שייצגו במושא מסוים דעה שהייתה‬ ‫מקובלת על הרוב‪ ,‬יהיו חלק ממיעוט בנושא אחר‪ .‬כך ניתן לראות בהצעות פרלמנטריות שבהן‬ ‫הרכב סיעות האופוזיציה זוכה לתגבור מסיעות הקואליציה‪ ,‬ובהצעות אחרות האופוזיציה‬ ‫נותרת כמיעוט‪.‬‬ ‫‪ .5‬סכנת "עריצות הרוב"‬ ‫חובתו של הרוב במשטר הדמוקרטי היא לנהוג בשיקול דעת ובאחריות ולא לנצל את כוחו באופן‬ ‫שלילי‪.‬‬ ‫הרוב מחויב לקבל הכרעות לגיטימיות בלבד ברוח כללי המשחק הדמוקרטי‪.‬‬ ‫הסכנה הטמונה לדמוקרטיה התממשה בהשתלטות הנאצים על גרמניה בדרך דמוקרטית‪ ,‬סכנה‬ ‫שלפיה הרוב ינצל את כוחו ויקבל הכרעות רוב לא לגיטימיות‪ ,‬השוללות את כל אחד מעקרונות‬ ‫הדמוקרטיה‪:‬‬ ‫שלטון העם‪ :‬הכרעת רוב המבטלת את הבחירות‪.‬‬ ‫פלורליזם (סובלנות ‪ +‬הסכמיות)‪ :‬הכרעת רוב האוסרת על קיום מגוון דעות‪ ,‬קבוצות‪ ,‬תנועות‬ ‫ומפלגות‪.‬‬ ‫‪ | 54‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫זכויות‪ :‬הכרעת רוב הפוגעת בחירויותיהם‪ ,‬בקניינם‪ ,‬בכבודם‪ ,‬בהליך הוגן של משפטם של‬ ‫מיעוטים והפלייתם ביחס לשאר האוכלוסייה (מנוגד לשוויון)‪.‬‬ ‫הגבלת השלטון‪ :‬הכרעת רוב האוסרת על קיומם של מנגנוני פיקוח ובקרות פורמליים ובלתי‬ ‫פורמליים‪.‬‬ ‫כדי למנוע את עריצות הרוב‪ ,‬החלטות הרוב ופעולותיו נתונות לפיקוח ולביקורת‪:‬‬ ‫זכויות האדם והאזרח‬ ‫שמירה על‬ ‫זכויות‬ ‫המיעוט‬ ‫תקשורת‬ ‫חוק (בג"צ)‬ ‫הכרעת הרוב‬ ‫מבקר המדינה‬ ‫אופוזיציה‬ ‫‪ .6‬עקרון הכרעת הרוב בדתות המונותיאיסטיות‪:‬‬ ‫עקרון הכרעת הרוב ביהדות‪ :‬העיקרון של הכרעה ברוב דעות הוא עקרון עתיק ומושרש במסורת‬ ‫היהודית‪ .‬כבר בתורה כתוב‪" :‬אחרי רבים להטות"‪ .‬הרמ"א מסביר שזכותו של הרוב לכפות את‬ ‫הכרעת הרוב על המיעוט נובעת מכך שבעצם הצטרפותו של היחיד לחברה‪ ,‬הוא מקבל על עצמו‬ ‫את אופן קבלת ההחלטות‪.‬‬ ‫עקרון הכרעת הרוב נהוג גם באיסלאם‪ ,‬בנצרות ובדת הדרוזית‪.‬‬ ‫באיסלאם ע"י כינוס אסיפה מייעצת‪ ,‬בנצרות מיישם עקרון הכרעת הרוב בבחירת בעלי תפקידים‬ ‫בכנסיה‪ .‬בדת הדרוזית מצווה בדת כי ראש בית התפילה יתייעץ עם המתפללים‪.‬‬ ‫‪ | 55‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מילון מונחים‬ ‫א‪ .‬הכרעת הרוב‪ -‬הליך מוסכם לקבלת החלטות המסיימות ויכוח בחברה הדמוקרטית‬ ‫בדרך של פתרון סכסוכים בדרכי שלום‪.‬‬ ‫ב‪ .‬רוב – מספר הקולות הרבה ביותר בהצבעה על נושא שיש בו חילוקי דעות בחברה‬ ‫דמוקרטית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬רוב רגיל – קבלת הכרעה בזכות מספר קולות רב יותר של אנשים שהשתתפו‬ ‫בהצבעה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬רוב מוחלט – קבלת הכרעה בזכות מספר קולות רב יותר מ‪ 21% -‬מקרב חברי הגוף‬ ‫שערך הצבעה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬עריצות הרוב – מצב שבו הרוב מנצל את כוחו באופן לא לגיטימי כדי לבטל את‬ ‫המשטר הדמוקרטי או את עקרונותיו‪ ,‬בכלל‪ ,‬ופועל נגד מיעוטים‪ -‬נגד קיומם‬ ‫וזכויותיהם הבסיסיות‪ ,‬בפרט‪.‬‬ ‫עקרון הכרעת הרוב‬ ‫החלטות מתקבלות על ידי הסכמת רוב האוכלוסייה‪ .‬הרוב‬ ‫התבוני יגיע למסקנה צודקת יותר מהמיעוט‪ .‬הרוב יימנע‬ ‫מהחלטות הפוגעות בקבוצות מיעוט‪ .‬הכרעת הרוב מבטיחה‬ ‫יציבות‪.‬‬ ‫סוגי רוב בהצבעה בפרלמנט‬ ‫רוב מוחלט‬ ‫הכרעה שהתקבלה‬ ‫ביותר מ‪ 21% -‬מכלל‬ ‫קולות הבוחרים‬ ‫‪ | 56‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫רוב רגיל‬ ‫הכרעה שהתקבלה‬ ‫במספר הקולות הרב‬ ‫ביותר של האנשים‬ ‫שהשתתפו בהצבעה‪.‬‬ ‫תרגול‪:‬‬ ‫‪ .0‬מדוע לדעתכם נאמר שעקרון הכרעת הרוב הוא תנאי הכרחי בדמוקרטיה?‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .3‬קראו את עקרון הכרעת הרוב וכן את הקטע שלהלן מתוך נאומו של מוסוליני וענו‪:‬‬ ‫א‪ .‬מהי עמדתו של מוסוליני ביחס לעקרון הכרעת הרוב?‬ ‫ב‪ .‬מהם הנימוקים שמביא מוסוליני להצדקת עמדתו זו?‬ ‫ג‪ .‬כתבו בלשונכם כתב הגנה על חשיבות עקרון הכרעת הרוב כנגד טענותיו של‬ ‫מוסוליני‪.‬‬ ‫""כולם" הוא המושג המקובל על הדמוקרטיה – המילה אשכר השתלטה על המאה ה‪.31 -‬‬ ‫זוהי העת לומר‪ :‬מעטים ונבחרים‪ .‬השוויוניות הדמוקרטית‪ ,‬האנונימית והאפורה‪ ,‬אשר‬ ‫טשטשה את כל הגוונים ושללה את ייחודה של האישיות‪ ,‬נופחת את נשמתה‪.‬‬ ‫הפשיזם דוחה את הרעיון כי רוב‪ ,‬באשר הוא כזה‪ ,‬יכול לכוון את החברה האנושית‪ .‬הוא‬ ‫שולל את העובדה כי ההמונים עצמם יכולים לשלוט באמצעות התייעצות תקופתית‪ .‬הוא‬ ‫מחייב את אי השוויון הנצחי‪ ,‬הכדאי והמועיל שבין בני האדם‪ ,‬אי שוויון אשר לא ניתן‬ ‫לבטלו רק באמצעות תהליך מכני כמו זכות בחירת כללית‪".‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 57‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ | 58‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫עיקרון זכויות‬ ‫האדם והאזרח‬ ‫‪ | 59‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ | 61‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מבוא‬ ‫‪.1‬‬ ‫אחד מעקרונות הדמוקרטיה החשובים ביותר הוא עקרון זכויות האדם והאזרח‪ .‬זכויות‬ ‫האדם זהו מושג מופשט (פילוסופי) הטוען כי אלו הן זכויות יסוד‪ ,‬טבעיות‪ ,‬בסיסיות‪,‬‬ ‫המוענקות לאדם באשר הוא אדם‪ .‬זכויות האזרח זהו מושג משפטי הטוען שקיימת מערכת‬ ‫משפטית של חובות וזכויות בין הפרט לבין השלטון במדינה‪.‬‬ ‫למרות היותן של זכויות האדם והאזרח זכויות טבעיות שכל אדם וכל אזרח זכאי להן‬ ‫במדינתו‪ ,‬לא ניתן להגיע למצב שבו כל פרט מממש אותן במלואן‪ .‬הזכויות אינן זכויות‬ ‫מוחלטות‪ .‬יש להתייחס אליהן כאל זכויות יחסיות‪ .‬ייתכנו מצבים במציאות הדמוקרטית‬ ‫שבהם מימוש מלא של זכות מסוימת על ידי הפרט או על ידי קבוצה תפגע באפשרות לממש‬ ‫זכות אחרת על ידי פרט או קבוצה אחרים‪ ,‬או מצבים שבהם הדבר יפגע בערך או באינטרס‬ ‫של המדינה‪.‬‬ ‫פעמים רבות ההכרעה בין זכויות שונות שמתנגשות היא קשה ומסובכת ורק בית המשפט‬ ‫(בג"צ בישראל) קובע מהי המידה הראויה לפגיעה בזכות אחת לצורך שמירתה של זכות‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫מלבד זכויות האדם והאזרח קיימות גם זכויות חברתיות‪ ,‬שבניגוד לקודמות‪ ,‬ההכרה בהן‬ ‫והיקף הענקתן תלויים בשלטון ובגישתו הדמוקרטית‪.‬‬ ‫‪ | 60‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫עקרון זכויות האדם והאזרח‬ ‫הזכויות‬ ‫זכויות אדם‬ ‫נגזרות מהתפיסה שהאדם‬ ‫הוא בן אנוש ולכן אינו תלוי‬ ‫בחברה זו או אחרת‪ ,‬וכל‬ ‫שלטון חייב לדאוג‬ ‫שהזכויות יתקיימו ויכובדו‪.‬‬ ‫אלה הן זכויות טבעיות‪,‬‬ ‫בסיסיות‪.‬‬ ‫זכויות יסוד‪:‬‬ ‫‪ ‬זכות לחיים‬ ‫‪ ‬זכות לחירות‬ ‫‪ ‬זכות לשוויון‬ ‫‪ ‬זכות לכבוד‬ ‫‪ ‬זכות לקניין‬ ‫‪ ‬זכות להליך משפטי‬ ‫הוגן‬ ‫חובות‪:‬‬ ‫כדי לשמור ולקיים את‬ ‫הזכויות הטבעיות‪ ,‬חלה על‬ ‫כל אדם החובה להימנע‬ ‫מפגיעה בזכויות הטבעיות‪.‬‬ ‫זכויות אזרח‬ ‫נגזרות מהתפיסה שהאדם‬ ‫הוא חלק מהחברה‬ ‫המאורגנת במסגרת‬ ‫המדינה‪ .‬תת קבוצה של‬ ‫זכויות אדם מגדירה את‬ ‫זכויותיו של האדם והאזרח‬ ‫בתוך מדינתו‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫‪ ‬הזכות לבחור‬ ‫ולהיבחר‬ ‫‪ ‬הזכות למתוח‬ ‫ביקורת על השלטון‬ ‫‪ ‬חופש ההתארגנות‬ ‫והביטוי וכל זכויות‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫חובות‬ ‫‪ ‬חובות האדם‬ ‫כאזרח מדינה‬ ‫‪ ‬לציית ולכבד את‬ ‫חוקי המדינה כמו‪:‬‬ ‫תשלום מיסים‬ ‫וגיוס לצבא‬ ‫‪ | 62‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫זכויות חברתיות‬ ‫נגזר מהתפיסה החברתית‬ ‫שהמדינה צריכה להעניק‬ ‫שירותים בסיסיים לכל‬ ‫האוכלוסייה‪.‬‬ ‫זכויות אלו אינן זכויות‬ ‫טבעיות והן תלויות בשלטון‬ ‫ובגישתו הדמוקרטית‬ ‫בתחומים החברתי‬ ‫והכלכלי‪.‬‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫‪ ‬הזכות לרמת חיים‬ ‫נאותה‬ ‫‪ ‬הזכות לבריאות‪,‬‬ ‫לחינוך ולרווחה‬ ‫‪ ‬הזכות לעבודה‬ ‫ולשכר הוגן‬ ‫מדינת רווחה סוציאל‪-‬‬ ‫דמוקרטית תיתן יותר‬ ‫זכויות חברתיות‪ .‬ואילו‬ ‫מדינה ליברלית תיתן פחות‬ ‫זכויות חברתיות‪.‬‬ ‫זכויות קבוצה‬ ‫נגזרות מהתפיסה שזכויות‬ ‫הקבוצה אינן שייכות לאדם‬ ‫כפרט‪ ,‬אלא כחלק מקבוצה‪,‬‬ ‫משום שזכויות אלה אמורות‬ ‫לשמר את זהותה הייחודית‬ ‫של הקבוצה‪ .‬מכאן‪ ,‬שקבוצת‬ ‫מיעוט היא קבוצה שיש לה‬ ‫מרכיב ייחודי אחד או יותר‪,‬‬ ‫שמבדיל אותה מאוכלוסיית‬ ‫הרוב במדינה‪ .‬זכויות אלה הן‪,‬‬ ‫ללא קשר לזכויות האדם‪,‬‬ ‫זכויות האזרח והזכויות‬ ‫הסוציאליות‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫‪ ‬זכות להגדרה עצמית‬ ‫‪ ‬זכות לחינוך‬ ‫ולתוכניות לימודים‬ ‫ייחודיות‬ ‫‪ ‬זכות לשימוש בשפה‬ ‫ולהכרה בה כשפה‬ ‫רשמית‬ ‫‪ ‬זכות לייצוג במוסדות‬ ‫הרשמיים‬ ‫‪ ‬זכות לשיפוט דתי‬ ‫בדיני אישות‬ ‫‪ .2‬זכויות האדם‬ ‫זכויות אדם טבעיות (בסיסיות‪ ,‬יסודיות)‬ ‫הזכות‬ ‫לחיים‬ ‫ולביטחון‬ ‫(שלמות‬ ‫הגוף)‬ ‫הזכות‬ ‫לחירות‬ ‫* חירות המחשבה‬ ‫והדעה‪.‬‬ ‫* חירות המצפון‪.‬‬ ‫* חופש הביטוי‪.‬‬ ‫* חופש המידע‪.‬‬ ‫* חופש ההתאגדות‪.‬‬ ‫* חופש הדת‬ ‫וחופש מדת‬ ‫* חירות התנועה‪.‬‬ ‫* חופש העיסוק‪.‬‬ ‫הזכות‬ ‫לשוויון‬ ‫* הבחנה‬ ‫* אפליה‬ ‫פסולה‪.‬‬ ‫* העדפה‬ ‫מתקנת‬ ‫הזכות‬ ‫לקניין‬ ‫* רוחני‬ ‫* חומרי‬ ‫הזכות‬ ‫להליך‬ ‫הוגן‬ ‫הזכות‬ ‫לכבוד‬ ‫* פרטיות‬ ‫* שם טוב‬ ‫זכויות אדם טבעיות (בסיסיות‪ ,‬יסודיות) קשורות לאדם מעצם היותו אדם‪ .‬האדם נוצר‬ ‫בצלם אלוהים‪ ,‬זכויות טבעיות אינן תלויות בשלטון כלשהו‪ ,‬לכן אין השלטון רשאי לשלול‬ ‫אותן‪.‬‬ ‫הזכויות הטבעיות נתונות לכל אדם‪ ,‬ללא קשר לתכונותיו הנוספות המייחדות אותו‬ ‫מאנשים אחרים‪.‬‬ ‫הדמוקרטיה חייבת להבטיח מניעת פגיעה בזכויות אלה ע"י השלטון או ע"י פרטים‬ ‫המתעלמים מזכויות אלה‪.‬‬ ‫הבסיס לכל זכויות האדם הוא ערך כבוד האדם‪.‬‬ ‫‪ | 63‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫קיימות חמש‪-‬עשרה זכויות מרכזיות‪:‬‬ ‫‪ ‬הזכות לחיים והזכות לביטחון (שלמות הגוף)‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם להגנה על ידי המדינה מפני פגיעה פיזית ונפשית‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬זכות זו נובעת מהראייה הדמוקרטית שלפיה החיים הנם ערך עליון‪ ,‬ועל‬ ‫כן נטילתם או פגיעה בהם מנוגדת לכל מוסר אנושי‪ .‬כמו כן הכבוד גם הוא ערך‬ ‫עליון‪ ,‬ועל כן ערעור ביטחונו של האדם דרך השפלה‪ ,‬הפחדה והטרדה (בבית‪ ,‬בעבודה‬ ‫ובחברה) הוא לא לגיטימי‪.‬‬ ‫מחובתה של המדינה להגן דרך חוקים ומוסדות ביטחון על האדם שחייו או ביטחונו‬ ‫מצויים בסכנה‪ .‬מוסדות המדינה כגון צבא‪ ,‬משטרה ומערכת משפט נועדו לצמצם‬ ‫סכנה לפגיעה בזכות זו ע"י גורמים פנימיים (רוצחים‪ ,‬אנסים‪ )...‬או ע"י גורמים‬ ‫חיצוניים (טרור‪ ,‬מדינת אויב‪.)...‬‬ ‫דוגמא להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה של דחיית בקשה להמתת חסד‬ ‫מתנגשות הזכות לחיים והזכות לחופש הבחירה (למות בכבוד)‪.‬‬ ‫‪ ‬הזכות לחירות‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם לעשות כרצונו כל עוד אין העניין מנוגד לחוק‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬הראייה הדמוקרטית רואה באדם יצור עצמאי‪ ,‬חושב‪ ,‬ביקורתי‪ ,‬לוקח‬ ‫אחריות‪ ,‬ועל כן ניתנת לו חירות כללית כל עוד מעשיו אינם פוגעים בזכויות של‬ ‫אחרים‪ ,‬בחברה‪ ,‬בערכיה‪ ,‬בעקרונותיה‪ ,‬ביעדיה ובעצמו‪.‬‬ ‫‪ ‬חופש המחשבה והדעה‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם לגבש לעצמו רעיון‪ ,‬עמדה ולהרגיש כרצונו בכל נושא אישי‪,‬‬ ‫חברתי ומדיני‪ ,‬כל עוד אינו פועל באופן הפוגע בזכויות אחרים‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬זוהי החירות היחידה שלא ניתן להגבילה משום שהיא עוסקת בעניינים‬ ‫שבין אדם לעצמו‪ .‬החירות חשובה כי פיתוח יכולות החשיבה והביקורת של האדם‬ ‫הן הבסיס לאדם תורם‪ ,‬פעיל ומעורב חברתית‪ .‬מנגד‪ ,‬חירות זו עלולה להוביל אדם‬ ‫לחשיבה קיצונית ואנטי דמוקרטית‪ .‬הדבר לגיטימי כל עוד חשיבה זו אינה מתבטאת‬ ‫במעשה‪.‬‬ ‫"שטיפת מוח" הנהוגה במשטרים לא דמוקרטיים‪ ,‬היא דוגמא להתערבות השלטון‬ ‫במחשבות של האנשים‪.‬‬ ‫(דוגמא למצב של התנגשות‪ :‬אין)‪.‬‬ ‫‪ | 64‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ ‬חופש המצפון‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם לגבש לעצמו השקפת עולם ערכית ומוסרית ולפעול על פיה‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬חירות זו מתמקדת בהיבט אחד של חירות המחשבה והדעה‪ :‬גיבוש‬ ‫רעיונות‪ ,‬עמדות וכן צורת חשיבה הנשענת על ערכים מוסריים‪ .‬בניגוד לחירות‬ ‫המחשבה והדעה‪ ,‬חירות המצפון נותנת לגיטימציה לפעולה חיצונית על פי אותם‬ ‫ערכי מוסר או להתנגדות לפעולה הסותרת אותם‪ .‬אדם יכול לאמץ ערכי מוסר‬ ‫הקשורים בשאלות דתיות‪ ,‬רפואיות (המתת חסד)‪ ,‬צבאיות (ראיית פקודה צבאית‬ ‫כבלתי חוקית בעליל) וחוקיות (אי ציות לכל חוק הנתפס כלא מוסרי)‪ .‬המדינה‬ ‫והחברה מתקשות לאפשר שימוש נרחב בחירות זו הנתפסת לעיתים כפוגעת בסדר‬ ‫החברתי‪.‬‬ ‫דוגמא להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה של הדחת הטייסים שסירבו‬ ‫להשתתף בפעילות חיסול מחבלים בלב אוכלוסייה אזרחית פלסטינית מתנגשים‬ ‫הזכות לחירות המצפון (של הטייסים שאינם מוכנים לשאת על מצפונם הרג חפים‬ ‫מפשע) ועקרון שלטון החוק (ציות לפקודה של חיל האוויר)‪.‬‬ ‫‪ ‬חופש הביטוי‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם להביע את מחשבותיו‪ ,‬דעותיו ורגשותיו‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬חירות זו היא הביטוי המעשי לחירויות המחשבה‪ ,‬הדעה והמצפון‪.‬‬ ‫החברה הדמוקרטית מאפשרת לאדם להביע את עצמו בכתב‪ ,‬בע"פ או בפעולה‪.‬‬ ‫חירות זו מעודדת מעורבות אזרחית‪ ,‬וכן מגבילה את השלטון ומפקחת עליו‪.‬‬ ‫מחירות זו נגזרו חופש האסיפה‪ ,‬חופש ההפגנה‪ ,‬חופש השביתה וחופש המחאה‪.‬‬ ‫דוגמא להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבו עיתון מסרב לפרסם מידע‬ ‫אינטימי על חייו של אדם מתנגשות הזכות לחופש הביטוי והזכות לפרטיות‪.‬‬ ‫‪ ‬חופש המידע וזכות הציבור לדעת‬ ‫הגדרה של חירות המידע‪ :‬זכותו של אדם השייך לחברה דמוקרטית שתהיה לו גישה‬ ‫למידע רלוונטי לגבי מוסדות השלטון‪.‬‬ ‫הגדרה של זכות הציבור לדעת‪ :‬חובתם של מוסדות השלטון למסור לציבור מידע‬ ‫רלוונטי על אופן פעולתם ובכך לסייע בידו לגבש עמדה בעניינים שעל סדר היום‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬שתי החירויות מתייחסות להיבט הציבורי של חופש הביטוי‪ .‬חברה‬ ‫דמוקרטית‪ ,‬השואפת להיות חברה אזרחית פעילה‪ ,‬זקוקה לאזרחים אחראיים‪,‬‬ ‫חושבים‪ ,‬אכפתיים וביקורתיים כלפי התנהלות השלטון ופעילותו וכלפי הנעשה‬ ‫בחברה‪.‬‬ ‫‪ | 65‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫לשם כך האזרחים נזקקים למידע על פעילות נבחרי הציבור‪ ,‬על תפקוד משרדי‬ ‫הממשלה וזרועותיה ועל הטיפול בליקויים מסוגים שונים בעלי חשיבות ציבורית‪.‬‬ ‫השלטון בעצמו וגם התקשורת אחראיים להספקת המידע‪.‬‬ ‫דוגמא להגבלת הזכויות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבו הצנזורה איננה מאשרת‬ ‫לפרסם מידע על מערכות אמצעי לחימה השייכים לצבא‪ ,‬מתנגשים הזכות לחירות‬ ‫המידע וזכות הציבור לדעת (של האזרחים המעונינים לגבש עמדה ביחס לתפקוד‬ ‫זרועות הביטחון וליכולתן) וערך ביטחון המדינה (המיוצג על ידי הצנזורה שרואה‬ ‫בפרסום איום על הביטחון ושירות לאויב)‪.‬‬ ‫‪ ‬חופש ההתאגדות‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם לממש את עצמו ואת מטרותיו באמצעות התחברות‬ ‫לקבוצה‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬הגשמתם של רעיונות חברתיים ופוליטיים תתרחש רק על ידי התחברות‬ ‫של בעלי עניין שיצרו שיתוף פעולה ביניהם‪ .‬לאדם אין אפשרות להשפעה ציבורית‬ ‫ולקידום שינויים במדינה אם לא יתחבר לאחרים במסגרת של ארגון‪ ,‬קבוצת‬ ‫אינטרס‪ ,‬תנועה‪ ,‬עמותה ומפלגה‪ .‬גם חירות זו מממשת את חופש הביטוי ותורמת‬ ‫למעורבות אזרחית ולהגבלת שימושו של השלטון בכוחו באופן עריץ או שרירותי‪.‬‬ ‫דוגמא להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבו ארצות הברית מוציאה אל‬ ‫מחוץ לחוק התאגדויות הנקשרות באופן ישיר או עקיף לארגון הטרור "אל‬ ‫קאעידה"‪ ,‬מתנגשים הזכות לחופש ההתאגדות ובטחון המדינה‪.‬‬ ‫‪ ‬חופש הדת (חופש דת ‪ +‬חופש מדת)‬ ‫הגדרה של חופש דת‪ :‬זכותו של אדם להיות מזוהה עם דת מסוימת ולחיות בהתאם‬ ‫לערכיה ולעקרונותיה‪.‬‬ ‫הגדרה של חופש מדת‪ :‬זכותו של אדם לא להיות שייך לדת כלשהי‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬הראייה הדמוקרטית המאמינה בפלורליזם מביאה עקרון זה לידי‬ ‫מימוש במסגרת חופש הדת‪ .‬לאדם יש בחירה אם להיות אדם מאמין או לא‪ ,‬ואם כן‪,‬‬ ‫באיזו דת להאמין‪ ,‬כיצד לקיים את מנהגיה ועד כמה‪ .‬גם אם בחר לא להאמין בדת‬ ‫אסור לפגוע בזכויותיו האחרות‪.‬‬ ‫דוגמא להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבו בארגון שרוב אנשיו חילוניים‬ ‫אין מאפשרים להגיש אוכל כשר‪ ,‬מתנגשים הזכות לחופש דת (של מיעוט העובדים‬ ‫הדתי המעונין בקיום מצוות הדת הקשורות באוכל כשר) ועקרון הכרעת הרוב (סוג‬ ‫האוכל נקבע לפי רצונם של מרבית העובדים)‪.‬‬ ‫‪ | 66‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ ‬חופש התנועה‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם לנוע לכל מקום שיחפוץ ללא הפרעה‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬האדם‪ ,‬הנתפס בראייה הדמוקרטית כיצור אוטונומי‪ ,‬יכול לממש חירות‬ ‫זו על פי בחירתו‪ -‬לאיזה מקום ומתי שירצה‪.‬‬ ‫החירות מוגבלת חלקית או לחלוטין למשל כעונש על עבירה על החוק (מאסר)‬ ‫ובמצבים שבהם יש צו איסור כניסה למקומות מסיבות ביטחוניות‪.‬‬ ‫דוגמא להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שיש בו איסור על נסיעה של כלי‬ ‫רכב ביום שבת בכביש בר אילן בירושלים (אזור שמתגוררים בו דתיים וחרדים)‪,‬‬ ‫מתנגשות הזכות לחירות התנועה (של כל מי שרוצה להגיע ליעד בירושלים דרך כביש‬ ‫מרכזי זה) והזכות לחופש דת (של תושבי האזור המעונינים לקיים את מצוות השבת‬ ‫על פי הדת‪.‬‬ ‫‪ ‬חופש העיסוק‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם להחליט מה יהיה מקצועו‪ ,‬היכן יעסוק בו ובאיזה אופן‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬החברה הדמוקרטית מאפשרת הזדמנות שווה לכל אדם לעסוק בכל‬ ‫תחום ולפתח בו קריירה‪ .‬זוהי תחרות חופשית שאין לערב בה שיקולים זרים כמין‪,‬‬ ‫גזע‪ ,‬נטייה מינית או דעה פוליטית ואחרת‪.‬‬ ‫בחירה אוטונומית חופשית של תחום עיסוק היא חשובה מאוד משום שהיא מממשת‬ ‫תחום עניין ומגשימה את האדם הבוחר (בתנאי שהוא עומד בתנאי הקבלה של‬ ‫התחום)‪ .‬חירות זו תאופשר כל עוד לא תפגע בביטחון הפרטים והחברה כולה‬ ‫ובזכויותיהם‪.‬‬ ‫דוגמא להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שאין מאפשרים ללא יהודי בעל‬ ‫תואר בהנדסה לעבוד בתעשייה האווירית‪ ,‬מתנגשים הזכות לחופש העיסוק (של‬ ‫מהנדס המחפש עבודה בתחום התמחותו) וערך ביטחון המדינה‪.‬‬ ‫‪ | 67‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ ‬הזכות לקניין‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם להחזיק ברכושו הפרטי‪ ,‬חומרי ורוחני‪ ,‬ולהשתמש בו כרצונו‬ ‫ללא חשש שיילקח ממנו‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬במהלך חייו אדם מקבל את מה שמכונה רכושו הפרטי‪ ,‬קונה אותו‪ ,‬צובר‬ ‫אותו ויוצר אותו‪ .‬לאדם רכוש חומרי (ביתו‪ ,‬כספו‪ ,‬מכוניתו) ורכוש רוחני (חומרים‬ ‫שיצר בעצמו‪ :‬שיר‪ ,‬סיפור‪ ,‬מאמר‪ ,‬מחקר‪ ,‬המצאה שלו)‪ .‬שימוש ללא רשות ברכושו‬ ‫מהווה עבירה על החוק (לדוגמא‪ :‬לקיחת מכוניתו ללא בקשת רשות היא גנבה‪ ,‬וכן‬ ‫ציטוט רעיונות מפתח ממאמרו ללא שימוש בשמו וללא רשות היא פגיעה בזכויות‬ ‫היוצרים וגנבה לכל דבר)‪.‬‬ ‫כשהמדינה בוחרת לפגוע בזכות זו על פי חוק‪ ,‬כמו במקרה של הפקעת קרקע לצורכי‬ ‫בטחון‪ ,‬פיתוח אזורי או כל סיבה אחרת‪ ,‬עליה לפצות את הנפגע בכסף או בשטח‬ ‫אלטרנטיבי‪.‬‬ ‫דוגמא להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שהממשלה מחליטה להעלות את‬ ‫שיעור המס הנלקח מבעלי משכורות גבוהות‪ ,‬ולהוריד את שיעור המס מבעלי‬ ‫משכורות מינימום‪ ,‬מתנגשות הזכות לקניין חומרי (של בעלי המשכורות הגבוהות‬ ‫שחלק גדול יותר מכספם נלקח לטובת המדינה) והזכות לשוויון (הגישה הדוגלת‬ ‫בגישה הסוציאל‪-‬דמוקרטית פועלת מתוך מדיניות של הבחנה בין אוכלוסיות‬ ‫ממעמדות שונים הנובעת מצורך בשוויון)‪.‬‬ ‫‪ ‬הזכות לשוויון‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם באשר הוא אדם ליהנות מיחס שווה כמו לכל אדם אחר ולא‬ ‫להיות מופלה על רקע כלשהו (כמו מין‪ ,‬דת ‪ ,‬לאום או השקפה)‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬הראייה הדמוקרטית מכילה את השוויון‪ ,‬על היבטיו השונים‪ ,‬בחיים‬ ‫החברתיים‪-‬מדיניים‪ :‬כל בני האדם זכאים לזכויות שוות ולחובות שווים‪ ,‬וכפועל‬ ‫יוצא מכך שחוקי המדינה חלים ונאכפים על הכול‪ ,‬איש שלטון ואיש אחר‪ ,‬במידה‬ ‫זהה‪ .‬הדבר מכונה "שוויון בפני החוק"‪ ,‬והוא נובע מהתפיסה שבני האדם זהים זה‬ ‫לזה במעמדם ובערכם‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬ניתן לזהות מצבים חברתיים שבהם אנשים וקבוצות זוכים ליחס לא‬ ‫שוויוני – הם מועדפים או מופלים ביחס לאחרים‪ .‬מצבים שבהם יחס כזה איננו‬ ‫מוצדק מכונים מצבים שהופעלה בהם מדיניות של הבחנה או של העדפה מתקנת‪.‬‬ ‫‪ | 68‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫נדון בכל סוג של מצב‪:‬‬ ‫הזכות לשוויון‬ ‫אפליה‬ ‫פסולה‬ ‫הבחנה‬ ‫אי שוויון לא מוצדק‬ ‫העדפה‬ ‫מתקנת‬ ‫אי שוויון מוצדק‬ ‫ אפליה פסולה‪ :‬מתן יחס לא שוויוני לאנשים או לקבוצות שווים או שונים‬‫בתכונותיהם ובצורכיהם מסיבה לא רלוונטית (מסיבה שאינה מוצדקת)‪.‬‬ ‫ הבחנה‪:‬‬‫הגדרה‪ :‬מדיניות שלפיה יש להעניק יחס לא שוויוני לאנשים או לקבוצות מסיבה‬ ‫רלוונטית על רקע השוני בתכונותיהם ובצורכיהם‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬בני האדם שונים מטבעם‪ ,‬ולחלקם צרכים ייחודיים‪ .‬אותם צרכים‬ ‫במידה ולא ימולאו יגרמו לבעליהם נחיתות חברתית‪ .‬מדיניות ההבחנה עונה‬ ‫לאותם צרכים ייחודיים ובכך מביאה את בעליהם למצב שוויוני עם כל האחרים‬ ‫שאינם בעלי צרכים ייחודיים‪ .‬היענות לצרכים מיוחדים הנה סיבה מוצדקת‪ ,‬ועל‬ ‫כן אין זה מצב של אפליה פסולה כלפי מי שאינו בעל צרכים ייחודיים‪ .‬מדיניות של‬ ‫הבחנה באה לידי ביטוי בבתי ספר של תלמידים המאובחנים כלקויי למידה‬ ‫ואחרים‪ .‬כדי לממש את הזכות לשוויון בין שתי האוכלוסיות יש למשל להעניק‬ ‫ללקויי למידה זמן רב יותר במבחן‪ ,‬או להקריא בפניהם את שאלון המבחן או‬ ‫לבחנם בעל פה‪ .‬האבחון מצביע על הצרכים הייחודיים האלה שיעניקו לבעליהם‬ ‫הזדמנות שווה להצליח במבחנים‪ .‬כך מדיניות ההבחנה יוצרת שוויון מחודש בין‬ ‫אנשים שונים‪ .‬כך קורה כאשר החוק מאפשר לצנזורה על סרטים להגביל את גיל‬ ‫הצפייה בסרט אלים או מיני במיוחד או מאפשר מכירה של משקאות אלכוהוליים‬ ‫רק מגיל ‪ .01‬בדרך זו החוק מגן על קטינים‪.‬‬ ‫‪ | 69‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫ העדפה מתקנת‪:‬‬‫הגדרה‪ :‬מדיניות שלפיה יש להעניק יחס לא שוויוני בדמות תמיכה זמנית‬ ‫לקבוצות שחוו קיפוח חברתי בעבר על מנת שישוו בעתיד את מצבן לשאר‬ ‫האוכלוסייה‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬מדיניות העדפה מתקנת באה לתמוך בקבוצה שחבריה זכו בעבר ליחס‬ ‫מפלה מבחינה חברתית‪ ,‬כלכלית או מדינית (אם באופן חברתי ואם על ידי גורם‬ ‫רשמי)‪ ,‬קבוצה שחבריה זכו להיות מתויגים (משום סטריאוטיפים ודעות קדומות)‬ ‫על ידי אנשי החברה האחרים‪ .‬מצב זה יצר בסיס לנחיתות חברתית של בני אותה‬ ‫קבוצה מקופחת‪ .‬נחיתות זו מבטאת אי שוויון באפשרויות לזכות במשאבים‬ ‫חברתיים כעמדות מפתח‪ ,‬רכישת השכלה ויוקרה חברתית בשל נתוני העבר‪ .‬מתוך‬ ‫רצון לטשטש פערים חברתיים בין אוכלוסיות לשם יצירת תחושת שייכות‬ ‫ומעורבות אזרחית בקרב כל הקבוצות וחיזוק השוויון ביניהן המדינה מעניקה‪,‬‬ ‫לזמן מוגבל (הנבחן במציאות באופן תמידי) ‪ ,‬הטבות והעדפות שונות לחברי‬ ‫הקבוצה שקופחו בעבר עד שיגיעו לעמדה שווה‪ ,‬ויהיו בעלי סיכויים שווים‬ ‫להתמודדות חברתית מול שאר הקבוצות‪ .‬המטרה בהעדפה לתקן את האפליה‬ ‫מהעבר‪ ,‬ומכאן מקור השם העדפה מתקנת (הזוכה לשיבוש לא פעם בפי מי שמכנה‬ ‫את המדיניות "אפליה מתקנת"‪ -‬אפליה איננה ניתנת לתיקון)‪.‬‬ ‫מדיניות זו מופעלת למשל‪ ,‬כשבמשך תקופה מוגדרת מעניקים משאבים רבים‬ ‫יותר למוסדות חינוך בעיירות פיתוח ובפריפריות‪ ,‬שידעו הזנחה רבה מבחינת‬ ‫אנשי ההוראה וכן מבחינת תקציבים‪.‬‬ ‫לאחר תקופה מסוימת‪ ,‬כשהממצאים מורים כי הישגיהם הלימודיים של בני‬ ‫המקום משתווים לשאר האוכלוסייה‪ ,‬התמיכה נפסקת‪.‬‬ ‫בני עיירות הפיתוח והפריפריות זוכים לעיתים לשריון מקומות בלימודים גבוהים‬ ‫ולהקלות בתנאי הקבלה משום שלנוכח רמת החיים שלהם ותנאי החינוך בבתי‬ ‫הספר הם לא היו יכולים להתקבל ללימודים גבוהים‪.‬‬ ‫המתנגדים למדיניות זו טוענים ששריון מקומות במפלגה‪ ,‬באוניברסיטה ובעבודות‬ ‫שונות לחברי קבוצה רק משום שקופחה בעבר ולא על סמך כישורים ‪ -‬יוצר מצב‬ ‫של אפליה פסולה כלפי בעלי כישורים‪ .‬ובנוסף‪ ,‬מדיניות זו מעודדת את הקבוצות‬ ‫להישאר במצבן ולא להתאמץ לשנותו‪.‬‬ ‫‪ | 71‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ ‬הזכות להליך הוגן‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם המצוי בתהליך של העמדה לדין שלא ייפגעו זכויות האדם‬ ‫שלו באופן לא חוקי‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬הליך משפטי מתחיל בשלב שבו אדם חשוד בעבירה על החוק‪ ,‬הוא‬ ‫ממשיך בחקירות משטרה‪ ,‬במעצר ‪ -‬אם יש בכך צורך‪ ,‬בהגשת כתב אישום‪ ,‬בקיום‬ ‫משפט שבסיומו פסק דין וגזר דין‪ .‬לאורך כל הדרך החשוד זכאי לזכויות נאשם‬ ‫הנגזרות מזכויות האדם‪ .‬הפגיעה בהן מותרת רק בכפוף לכללים ולמגבלות הקבועים‬ ‫בחוק‪ .‬לדוגמה‪ :‬ניתן לעצור אדם רק ל‪ 31 -‬שעות ללא הבאתו לפני שופט‪ .‬להארכת‬ ‫המעצר דרוש צו שופט המגדיר את המגבלות החלות על החשוד‪ .‬שופט נותן גם צו‬ ‫חיפוש למשטרה בביתו של החשוד‪ .‬המדינה נותנת לכל חשוד יעוץ משפטי על ידי‬ ‫עורך דין מהסנגוריה הציבורית ‪ .‬המדינה מיידעת את החשוד במה נאשם ומעניקה‬ ‫לו משפט פומבי המתנהל בפני שופטים אובייקטיביים כדי למנוע שיבוש או הטיית‬ ‫משפט‪ .‬לכל אדם זכות לפנות לבית המשפט בקובלנה (תלונה) כנגד אדם או מוסד‬ ‫שלטוני‪ .‬עם זאת לעיתים נפגעות זכויות אחרות של החשוד למען טובת החברה‬ ‫הצריכה להתגונן מפניו‪ .‬לעיתים גם מורשע אדם חף מפשע‪.‬‬ ‫דוגמה להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבו עיתון מפרסם שמם של‬ ‫חשודים ברצח בטרם הרשעתם‪ ,‬מתנגשות הזכות להליך הוגן (של החשודים הרואים‬ ‫בפרסום משפט ציבורי ומתן פסק דין בטרם הרשעתו) וזכות הציבור לדעת (העיתון‬ ‫מייצג את טובת החברה שלמען ביטחונה עליה לדעת מי נחשד ברצח)‪.‬‬ ‫‪ ‬הזכות לכבוד‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם שלא להיות נתון ליחס משפיל‪ ,‬פוגע ומעליב‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬השמירה על הכבוד האנושי בין החיים בחברה דמוקרטית היא התשתית‬ ‫לשמירה על שאר זכויות האדם‪ .‬מתן כבוד מבטא הכרה באנושיות של הזולת‪ .‬קשה‬ ‫להגדיר את הגבול שבין כבוד לחוסר כבוד‪ ,‬משום שהדבר תלוי בפרשנותו האישית‬ ‫של מי שמעורב במקרה מסוים שניתן לראות בו פגיעה בכבוד‪ .‬מעשה שמותיר‬ ‫בעקבותיו תחושת פגיעה‪ ,‬השפלה‪ ,‬התרסה עלבון‪ ,‬לעג הוא מעשה של חוסר כבוד‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬כינויי גנאי המופנים לאדם‪ ,‬שימוש באלימות פיזית או מילולית‪ ,‬הכפשה‬ ‫ברבים‪.‬‬ ‫‪ | 70‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫נרחיב בנוגע לזכויות הנגזרות מהזכות לכבוד‪:‬‬ ‫ הזכות לפרטיות‪:‬‬‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם לחיות את חייו באופן אנונימי ללא חשש מהתערבות‬ ‫ומחדירה מצד החברה או המדינה‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬שמירת כבודו העצמי של האדם כוללת בתוכה את ההכרה בכך שחייו‬ ‫אינם נחלת הכלל ללא הסכמה מפורשת ממנו‪ .‬האדם זקוק לחופש שלו ולחיים‬ ‫פרטיים כדי לפתח את אישיותו‪ ,‬דבר שאיננו יכול להתרחש באופן תקין אם האדם‬ ‫נתון לחשיפה מתמדת‪ .‬הזכות לפרטיות מופרת כשחודרים לביתו ולגופו ללא‬ ‫הסכמתו‪ ,‬אוספים מידע על חייו האישיים ו‪/‬או מפרסמים מידע כזה ובכך עושים‬ ‫בו שימוש לרעה‪ .‬אנשי ציבור ומפורסמים למיניהם סובלים לא אחת מהפרות‬ ‫בוטות של הזכות לפרטיות‪.‬‬ ‫דוגמה להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבו מתפרסם דבר מחלה קשה‬ ‫שלקה בה ראש הממשלה‪ ,‬מתנגשות הזכות לפרטיות (של ראש הממשלה‬ ‫שבריאותו הוא ענייניו האישי) וזכות הציבור לדעת (זכותו של הציבור להפוך את‬ ‫בריאותו של ראש הממשלה לעניין ציבורי כיוון שמחלתו תקשה על תפקודו‪ ,‬ויש‬ ‫לכך השלכות על הציבור ועל אופן ניהול המדינה)‪.‬‬ ‫ הזכות לשם טוב‪:‬‬‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם שלא יפורסם על אודותיו מידע שקרי מכפיש שפוגע בו‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬שמירת כבודו העצמי של האדם כוללת את האופן שבו הוא מוצג‬ ‫בציבור בעיקר באמצעות התקשורת‪ .‬מותר‪ ,‬ולעיתים אף חובה‪ ,‬לפרסם מידע‬ ‫אמיתי על תפקודו הלקוי של איש ציבור ועל היותו אדם העובר על החוק ‪ -‬זו אינה‬ ‫פגיעה בשמו הטוב‪ .‬אולם פרסום מידע על חייו האישיים או הציבוריים בהגדרה‬ ‫של שמועות לא מוכחות‪ ,‬או מידע המעמיד אותו באור מביך הפוגע בו ועלול לכוון‬ ‫את דעת הקהל נגדו‪ ,‬הנו בפירוש פגיעה בשמו הטוב‪.‬‬ ‫דוגמה להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שמתפרסם שמו של שר בכיר‬ ‫בממשלה הנחשד בלקיחת שוחד‪ ,‬מתנגשות הזכות לשם טוב (של השר המצוי‬ ‫בסטטוס של חשוד בלבד‪ ,‬והמידע עליו עלול להזיק לתדמיתו) וזכות הציבור לדעת‬ ‫וחופש העיתונות (אמצעי התקשורת רואים חשיבות רבה בפרסום מידע כזה בנוגע‬ ‫לאדם בכיר המשפיע על המדינה)‪.‬‬ ‫‪ | 72‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם‬ ‫ב‪ 01 -‬בדצמבר ‪ 0911‬החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) על "ההכרזה לכל באי‬ ‫עולם בדבר זכויות האדם"‪ ,‬ופנתה לכל המדינות החברות באו"ם לפרסם את נוסח ההכרזה‪,‬‬ ‫"ולפעול שתופץ‪ ,‬תוחדר‪ ,‬תיקרא ותוסבר בעיקר בבתי ספר ובמוסדות חינוך אחרים‪ ,‬ללא‬ ‫הבדל במעמדן המדיני של המדינות או הארצות"‪.‬‬ ‫סעיפי ההכרזה מסכמים את המחשבה האנושית על מהות זכויות האדם לפרטיהן‪ ,‬והם‬ ‫יותר בגדר אידיאלים שאליהם יש לשאוף‪ ,‬מאשר כללים משפטיים מגובשים ומחייבים‪.‬‬ ‫הנחת היסוד שעומדת ביסוד ההכרזה היא‪ ,‬שחברה המאמצת את זכויות האדם ומגלה‬ ‫כלפיהן מודעות ורגישות – היא חברה טובה יותר מחברה שאין בה מודעות ורגישות כזאת‪.‬‬ ‫בנוסח ההכרזה תמכו בשנת ‪ 0911‬כל המדינות החברות באו"ם‪ .‬נוסח ההכרזה אושר גם על‬ ‫ידי מדינת ישראל‪.‬‬ ‫סעיפים נבחרים מתוך ההכרזה‪:‬‬ ‫סעיף א‪ :‬כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם‪.‬‬ ‫סעיף ד‪ :‬לא יהיה אדם עבד או משועבד‪ .‬עבדות וסחר עבדים ייאסרו לכל צורותיהם‪.‬‬ ‫סעיף ה‪ :‬לא יהיה אדם נתון לעינויים‪ ,‬ולא ליחס או לעונש אכזריים‪ ,‬בלתי אנושיים או משפילים‪.‬‬ ‫סעיף ז‪ :‬הכל שווים לפני החוק‪ ,‬וזכאים‪ ,‬לא הפליה‪ ,‬להגנה שווה של החוק‪.‬‬ ‫סעיף ט'‪ :‬לא ייאסר אדם‪ ,‬לא ייעצר ולא יוגלה באופן שרירותי‪.‬‬ ‫סעיף י‪ :‬כל אדם זכאי‪ ,‬מתוך שיוויון גמור עם זולתו‪ ,‬למשפט הוגן ופומבי של בית דין בלתי תלוי וללא משוא פנים‪ ,‬בשעה‬ ‫שבאים לקבוע זכויותיו של וחובותיו ולברר כל אשמה פלילית שהובאה נגדו‪.‬‬ ‫סעיף יא‪ )1( :‬אדם שנאשם בעבירה פלילית חזקתו שהוא זכאי‪ ,‬עד שלא הוכחה אשמתו כחוק במשפט פומבי‪ ,‬שבו ניתנו לו כל‬ ‫הערובות הדרושות לנגנתו‪ )2( .‬לא יורשע אדם בעבירה פלילית על מעשה או על הזנחה‪ .‬שלא נחשבו בשעתם לעבירה פלילית‬ ‫לפי החוק הלאומי או הבינלאומי‪ .‬לא יוטל עונש חמור מהעונש שהיה נהוג בזמן שעבר את העבירה הפלילית‪.‬‬ ‫סעיף יב‪ :‬לא יהא אדם נתון להתערבות שרירותית בחייו הפרטיים‪ ,‬במשפחתו במעונו‪ ,‬בחליפת מכתבים שלו ולא לפגיעה בכבודו‬ ‫או בשמו הטוב‪ .‬כל אדם זכאי להגנת החוק בפני התערבות או פגיעה באלה‪.‬‬ ‫סעיף יג‪ :‬כל אדם זכאי לחופש תנועה ומגורים בתוך כל מדינה‪.‬‬ ‫סעיף יד‪ )1( :‬כל אדם זכאי לבקש ולמצוא בארצות אחרות מקלט מרדיפות ‪ )2( .‬אין להסתמך על זכות זו במקרה של האשמה‬ ‫פלילית‪ ,‬שמקורה האמיתי במעשי פשע לא מדיניים‪.‬‬ ‫סעיף טז‪ ) 1( :‬כל איש ואישה שהגיעו לפרקם‪ ,‬רשאים לבוא בברית הנישואין ולהקים משפחה‪ ,‬ללא כל הגבלה מטעמי גזע‪,‬‬ ‫אזרחות או דת‪...‬‬ ‫סעיף יז‪ )1( :‬כל אדם זכאי להיות בעל קניין‪ )2(...‬לא יישלל מאדם קניינו בדרך שרירותית‪.‬‬ ‫סעיף יח‪ :‬כי אדם זכאי לחירות המחשבה‪ ,‬המצפון והדת‪.‬‬ ‫סעיף יט‪ :‬כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי‪.‬‬ ‫סעיף כ‪ )1( :‬כל אדם זכאי לחירות ההתאספות וההתאגדות בדרכי שלום‪ )2( .‬לא יכפו על אדם השתייכות לאגודה‪.‬‬ ‫סעיף כא‪ )1( :‬כל אדם זכאי להשתתף בהנהלת ארצו‪ ,‬בין השתתפות ישירה ובין דרך נציגות שנבחרה בבחירות חופשיות‪ )2( .‬כל‬ ‫אדם זכאי לשיוויון בכניסה לשירות במנגנון של ארצו‪ )3( .‬רצון העם הוא היסוד לסמכותה של הממשלה‪ .‬העם יביע את רצונו‬ ‫בבחירות כשרות הנשנות לעיתים מזומנות‪ ,‬לפי זכות בחירה כללית ושווה בהצבעה חשאית‪ ,‬או לפי דרך של בחירה חופשית‬ ‫כיוצא בזה‪.‬‬ ‫סעיף כב‪ :‬כל אדם‪ ,‬כחבר החברה‪ ,‬זכאי לבטחון סוציאלי וזכאי לתבוע שהזכויות הכלכליות הסוציאליות והתרבותיות‪ ,‬שהן‬ ‫חיוניות לכבודו כאדם ולהתפתחות החופשית של אישיותו‪ ,‬יובטחו‪.‬‬ ‫סעיף כג‪ )1( :‬כל אדם זכאי לעבודה‪ ,‬לבחירה חופשית של עבודתו‪ ,‬לתנאי עבודה צודקים והוגנים ולהגנה מפני אבטלה‪ )2( .‬כל‬ ‫אדם‪ ,‬ללא כל הפליה‪ ,‬זכאי לשכר שווה בעד עבודה שווה‪ )3( .‬כל עובד זכאי לשכר הוגן וצודק‪ ,‬אשר יבטיח לו ולבני ביתו קיום‬ ‫הראוי לכבוד האדם‪ )4( .‬כל אדם זכאי לאגד אגודות מקצועיות ולהצטרף לאגודות‪ ,‬כדי להגן על ענייניו‪.‬‬ ‫סעיף כה‪ :‬כל אדם זכאי לרמת חיים נאותה‪ ,‬לבריאותם ולרווחתם‪ ,‬שלו ושל בני ביתו‪ ,‬לרבות מזון‪ ,‬לבוש‪ ,‬שיכון‪ ,‬טיפול רפואי‪,‬‬ ‫שירותים סוציאליים כדרוש וזכות לבטחון במקרה של אבטלה‪ ,‬מחלה‪ ,‬אי כושר לעבודה‪ ,‬אלמון‪,‬זקנה או מחסור אחר בניסות‬ ‫שאינן תלויות בו‪.‬‬ ‫סעיף כו‪ :‬כל אדם זכאי לחינוך‪ .‬החינוך ינתן חינם‪ ,‬לפחות בשלבים הראשוניים והיסודיים‪.‬‬ ‫‪ | 73‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .3‬זכויות האזרח‬ ‫זכויות האזרח‬ ‫הזכות‬ ‫לבחור‬ ‫הזכות‬ ‫להיבחר‬ ‫חופש‬ ‫ההתארגנות‬ ‫הזכות למתוח‬ ‫ביקורת על‬ ‫השלטון‬ ‫זכויות האזרח נוגעות לאדם החי במסגרת מאורגנת של המדינה ומגדירות את זכויותיו‬ ‫הפוליטיות‪.‬‬ ‫כמו זכויות האדם אין השלטון יכול לשלול אותן‪ ,‬עם זאת מתפקידו של השלטון להגן על‬ ‫קיומן של הזכויות ועל כבודן בידי החברה‪ .‬זכויות אלה מחזקות את מעמדו ואת יכולת‬ ‫השפעתו של האזרח על חיי המדינה‪ .‬הן יוצרות חברה אזרחית שבה אנשים משתתפים‬ ‫בחיים הפוליטיים‪ .‬זכויות האזרח נובעות מהזכות לחירות והן מתמקדות בחירויות‬ ‫פוליטיות‪.‬‬ ‫א‪ .‬הזכות לבחור ולהיבחר‬ ‫הגדרת הזכות לבחור‪ :‬זכותו של אזרח לבטא את עמדותיו הפוליטיות על ידי‬ ‫קביעת הרכב השלטון‪.‬‬ ‫הגדרת הזכות להיבחר‪ :‬זכותו של אזרח להשפיע על הנעשה במדינתו במסגרת‬ ‫תפקיד באחד ממוסדות השלטון‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬זכויות אלה מבטאות רמות של מעורבות פוליטית של האזרח בחיי‬ ‫מדינתו‪.‬‬ ‫הזכויות מבוטאות בבחירות הן באמצעות השתתפות ישירה‪ -‬כמועמד והן‬ ‫באמצעות בחירת נציגים‪ .‬במדינת ישראל זכויות אלה נתונות לכל אזרח בגיל‬ ‫המתאים ששמו מופיע בספר הבוחרים‪ ,‬אלא אם בית המשפט שלל אותן ממנו‪.‬‬ ‫בית המשפט לא שלל עד היום את הזכות לבחור מאיש‪ ,‬אולם פסל מועמדים‬ ‫שהיוו סכנה למשטר ולמדינה‪ ,‬מלהיבחר לכנסת‪.‬‬ ‫דוגמה להגבלת הזכות להיבחר (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבית המשפט לא‬ ‫התיר לקבוצה להתמודד בבחירות משום שמצעה קרא להשמדתה של מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬מתנגשים הזכות להיבחר ועקרון הדמוקרטיה המתגוננת‪.‬‬ ‫‪ | 74‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫ב‪ .‬חופש ההתארגנות‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם להתחבר לקבוצה ובמסגרתה להשפיע על החיים‬ ‫הציבוריים ולהביא לשינויים חברתיים ופוליטיים‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬זכות זו מבטאת את ההיבט החברתי‪-‬פוליטי של חופש ההתאגדות‪.‬‬ ‫יצירת שינוי בתחומים אלה חייבת להיעשות דרך קבוצה הפועלת למען מטרה‬ ‫משותפת ‪ -‬ארגונים‪ ,‬קבוצות‪ ,‬תנועות ועמותות שונים הפועלים למען שיפור‬ ‫היבטים שונים בפני החברה‪.‬‬ ‫דוגמה להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבו מוצאת מחוץ לחוק תנועה‬ ‫ניאו‪-‬נאצית‪ ,‬מתנגשות הזכות לחופש ההתארגנות (של התנועה המעונינת לבטא‬ ‫את השקפותיה ולהשפיע על אימוצן) וזכויות המיעוט (המדינה הדמוקרטית‬ ‫מחויבת להגן על מיעוטיה בפני קבוצות כמו זו הניאו‪-‬נאצית‪ ,‬הפועלות למען‬ ‫שלילת זכויות המיעוט)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הזכות למתוח ביקורת על השלטון‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של אזרח לבטא את מחאתו על אופן התנהלותו ופעולותיו של‬ ‫השלטון‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬זכות זו‪ ,‬כמו שאר זכויות האזרח‪ ,‬נועדה לחזק את המעורבות‬ ‫החברתית ולפקח על השלטון‪ .‬המשחק הדמוקרטי מאפשר לכל אדם חופש‬ ‫ביטוי‪ .‬זכות זו מתייחסת להיבט הפוליטי של חופש הביטוי‪ .‬ניתן לבקר את‬ ‫השלטון באמצעות אמצעי התקשורת‪ ,‬באמצעות הפגנות ובדרכים אומנותיות‪.‬‬ ‫דוגמה להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שהמשטרה איננה מאשרת‬ ‫לקיים הפגנת ענק כנגד פעילות הממשלה בעקבות מידע שההפגנה תישא אופי‬ ‫אלים במיוחד‪ ,‬מתנגשים הזכות למתוח ביקורת על השלטון (המבוטאת ברצונם‬ ‫של מארגני ההפגנה המוחים על פעולות הממשלה) וערך השמירה על הסדר‬ ‫הציבורי (אינטרס המשטרה להגן על ביטחון הציבור ולמנוע פגיעות כתוצאה‬ ‫מאלימות בהפגנה)‪.‬‬ ‫‪ | 75‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫התנגשות בין זכויות – ביצוע שקלול ואיזון‪:‬‬ ‫גם זכויות האדם וגם זכויות האזרח הפוליטיות הן זכויות יחסיות‪ ,‬מוגבלות ולא מוחלטות‪,‬‬ ‫כיוון שהן מתנגשות אלו באלו וכן בעקרונות דמוקרטים אחרים‪ .‬למשל‪ ,‬הזכות הפוליטית‬ ‫להיבחר לכנסת מטעם מפלגה יכולה להתנגש עם אופייה הדמוקרטי של המדינה במידה‬ ‫ובמצע של המפלגה יש הסתה לגזענות‪ .‬כאשר יש התנגשות בין זכויות יש צורך לבצע שקלול‬ ‫ואיזון בין הזכויות‪ .‬כלומר‪ ,‬צריך להעמיד מצד אחד את חומרת הפגיעה בזכות האחת ומצד‬ ‫שני את חומרת הפגיעה בזכות האחרת או ביעדיה של המדינה שנפגעים‪ ,‬ולשקול מה‬ ‫הפתרון שיבטיח הגנה מרבית על שתי הזכויות‪ ,‬ויצמצם את הפגיעה בהן ככל האפשר‪ .‬מובן‬ ‫שפתרון כזה לא יבטיח מימוש מוחלט של הזכויות‪ ,‬אלא הוא פתרון של פשרה שמאזנת בין‬ ‫הזכויות‪.‬‬ ‫‪ | 76‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .4‬זכויות חברתיות‬ ‫זכויות חברתיות‬ ‫הזכות‬ ‫לרמת‬ ‫חיים‬ ‫הזכות‬ ‫לדיור‬ ‫הזכות‬ ‫לטיפול‬ ‫רפואי‬ ‫זכויות‬ ‫עובדים‬ ‫ותנאי‬ ‫העסקה‬ ‫הזכות‬ ‫לחינוך‬ ‫רקע‬ ‫זכויות חברתיות אינן מוגדרות כזכויות טבעיות‪ .‬עצם הענקתן ומידת הענקתן תלויות‬ ‫בשלטון ובגישתו הדמוקרטית בתחומים החברתי והכלכלי‪.‬‬ ‫שלטון בעל גישה סוציאל‪ -‬דמוקרטית המעוניין ליצור מדינת רווחה‪ ,‬ישאף למצב שבו כלל‬ ‫האוכלוסייה זוכה לסיפוק מרבי של צרכיה החברתיים‪ -‬כלכליים‪ .‬בפועל‪ ,‬במדינה כזו‬ ‫ייהנה כל פרט ממידה רבה של זכויות חברתיות שתיתן לו המדינה‪ .‬שלטון בעל גישה‬ ‫ליברלית‪ ,‬הדוגל בהתערבות מינימלית של המדינה בחיי הפרטים‪ ,‬יעדיף להעניק מינימום‬ ‫זכויות חברתיות לאזרחים ויגרום למצב שבו רק הקבוצות החזקות בחברה יכולות ליהנות‬ ‫מזכויות אלו בשל יכולת המימון שלהן (למשל בקניית חינוך טוב יותר או טיפול רפואי טוב‬ ‫יותר)‪ .‬במדינה כזו יגדל הפער המעמדי‪ ,‬ואנשים מסוימים יהיו מתחת לרמת חיים בסיסית‪.‬‬ ‫הזכות לרמת חיים‬ ‫‪‬‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם לחיות את חייו באופן שבו ימולאו צרכיו הבסיסיים‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬הראייה הסוציאל‪ -‬דמוקרטית מעונינת שהאדם יחיה את חייו ברמה סבירה‬ ‫ואנושית‪ .‬צרכיו הבסיסיים הקשורים להישרדות פיזית וביטחון (כמו ביטחון גופני‪ ,‬קורת גג‪,‬‬ ‫יציבות בחיים)‪ ,‬צריכים להיות ממולאים על מנת שיהיה ניתן לתאר את רמת החיים‬ ‫כסבירה ואנושית‪.‬‬ ‫המדינה‪ ,‬על פי גישה זו‪ ,‬תבחר להעניק לפרטים שרמת חייהם הסבירה מאוימת‪ ,‬קצבאות‬ ‫שונות‪ ,‬דמי אבטלה או השלמת הכנסה‪.‬‬ ‫‪ | 77‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫הזכות לדיור‬ ‫‪‬‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם למקום מגורים‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬זכות זו מהווה חלק מרכזי ברמת חיים בסיסית‪ .‬ישנן מדינות שבהן יש אנשים‬ ‫שהם חסרי בית‪ .‬מצבם זה איננו מאפשר פיתוח עצמי ותפקוד תקין‪ .‬מדינת הרווחה רואה‬ ‫עצמה מחויבת להעניק קורת גג לכלל האוכלוסייה כדבר בסיסי וכן לעזור בהשגת מגורים‬ ‫בתנאים נאותים‪ .‬זאת על ידי מגוון אמצעים כלכליים והלוואות‪ ,‬מענקים ומשכנתאות‬ ‫בתנאים נוחים לציבור‪.‬‬ ‫הזכות לטיפול רפואי‬ ‫‪‬‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם לקבל שירותים רפואיים בסיסיים באופן שיגרתי ובמצבים שבהם‬ ‫הוא נזקק להם‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬זכות זו מממשת את זכות האדם לחיים ולביטחון‪ .‬מדינת רווחה דואגת לביטוח‬ ‫בריאות ממלכתי על פי חוק שבעקבותיו כל אדם‪ ,‬מכל שכבה חברתית‪ ,‬יכול לקבל טיפול‬ ‫רפואי‪.‬‬ ‫דוגמה להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבו משרד הבריאות מאשר הכנסת תרופה‬ ‫חיונית לאנשים רבים לסל הבריאות על חשבון תרופה יקרה החיונית לאנשים אחדים בלבד‪,‬‬ ‫מתנגשים הזכות לטיפול רפואי (שזכאי לה מספר קטן של אנשים החולים במחלה מסוימת‪,‬‬ ‫ואי הכללת התרופה לסל הבריאות מסכנת את בריאותם) ועקרון טובת הכלל (המתממש‬ ‫בכך שהכנסת התרופה לסל הבריאות עוזרת לאנשים רבים)‪.‬‬ ‫זכויות עובדים ותנאי העסקה‬ ‫‪‬‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם שיהיו לו זכויות ותנאים סבירים במקום עבודתו‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬מרבית שעות היום אדם מצוי במקום העבודה‪ .‬כחלק מרמת חיים סבירה עליו‬ ‫ל קבל זכויות ולהיות מוגן מפני פגיעה בהן גם שם‪ .‬מדובר בזכויות כמו הגדרת שכר מינימום‬ ‫לעבודה‪ ,‬הניתן באופן מתאים ושוויוני לדרג העבודה‪ ,‬הגדרת מספר שעות העבודה‪ ,‬תנאי‬ ‫העבודה‪ ,‬זכאות לתנאים סוציאליים‪ ,‬מתן קביעות‪ ,‬אי הלנת שכר‪ ,‬מתן אפשרות להתאגדות‬ ‫מקצועית ועוד‪.‬‬ ‫מדינת רווחה תדאג להגן על העובדים ולממש את זכויותיהם ככל האפשר‪.‬‬ ‫דומה להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבו החליט ועד העובדים של מפעל להשבית‬ ‫את המפעל במחאה על התנכלות מצד ההנהלה‪ ,‬וכתוצאה מכך הפחיתה ההנהלה שעות‬ ‫עבודה ממשכורת העובדים‪ ,‬מתנגשות זכויות העובדים לתנאי העסקה (שנפגעו בעקבות‬ ‫הפחתת שעת עבודה אף ששביתה היא זכות לגיטימית) וזכות השביתה (של העובדים‬ ‫בעקבות ההתנכלויות מצד ההנהלה)‪.‬‬ ‫‪ | 78‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫הזכות לחינוך‬ ‫‪‬‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם לקבל השכלה שבאמצעותה יוכל לפתח את עצמו ולתרום לחברה‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬ההשקפה הדמוקרטית רואה בהשכלה משאב לפיתוח אישי‪ ,‬וככל שירבו‬ ‫האנשים המשכילים‪ ,‬תתחזק החברה האזרחית‪ .‬כל ילד זכאי לחינוך‪ .‬מחובת המדינה לספק‬ ‫אותו באמצעות מערכת חינוך‪ .‬חובתו של כל הורה לדאוג לשילובם של ילדיו במערכת זו‪.‬‬ ‫מדינת רווחה משקיעה את משאביה במערכת חינוך נגישה לכלל האוכלוסייה‪ .‬היא מספקת‬ ‫חינוך חינם (בחלק מהמדינות הדמוקרטיות גם החינוך הגבוה ניתן חינם) ומעניקה באופן‬ ‫שוויוני הון תרבותי לכל‪.‬‬ ‫במדינה בעלת גישה דמוקרטית‪ -‬ליברלית חינוך טוב יותר יהיה יקר יותר‪ ,‬וכך תיווצר חברה‬ ‫שבה פער מעמדי‪-‬כלכלי יוביל לפער השכלתי‪.‬‬ ‫דוגמא להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבו המדינה איננה מאפשרת למשפחה‬ ‫מסוימת לא לשלוח את ילדיה למסגרת לימודים רשמית‪ ,‬אלא להקנות להם השכלה‬ ‫במסגרת הבית‪ ,‬מתנגשים הזכות לחינוך (של הילדים במשפחה באופן שווה לכל ילד במדינה)‬ ‫ועקרון הפלורליזם (המיוצג בדמות החינוך הביתי)‪.‬‬ ‫‪ | 79‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .5‬זכויות מיעוטים‬ ‫זכויות מיעוטים‪ ,‬זכויות קבוצה‬ ‫הזכות למערכת‬ ‫חינוך אוטונומית‬ ‫בלשון הקבוצה‬ ‫הכרה בשפת‬ ‫המיעוט כשפה‬ ‫רשמית במדינה‬ ‫הזכות לייצוג‬ ‫בפרלמנט‬ ‫ובמוסדות‬ ‫השלטון‬ ‫הזכות‬ ‫לחופש‬ ‫פולחן‬ ‫הזכות‬ ‫לשלטון עצמי‬ ‫טריטוריאלי‬ ‫לכל מיעוט יש מאפיין או מאפיינים ייחודיים לו מההיבטים האתני‪ ,‬התרבותי‪ ,‬הדתי‬ ‫או הלאומי (לדוגמה‪ :‬רקע היסטורי שונה‪ ,‬אמונה אחרת‪ ,‬לשון שונה)‪ .‬רצונו של‬ ‫המיעוט הוא בשמירה על ייחודו באופן הנבדל מזהותם של רוב האנשים במדינה‪.‬‬ ‫המיעוט מעוניין בהכרה מצד מוסדות השלטון‪ ,‬בקבלת זכויות ייחודיות ובהגנה‬ ‫חוקית עליהן‪.‬‬ ‫בזכויות אלו זוכה הפרט רק משום שייכותו למיעוט‪ .‬לבן המיעוט יש חופש להחליט‬ ‫אם הוא רוצה לזכות בהן ולממשן כאזרח במדינה דמוקרטית‪ .‬בן המיעוט זכאי‬ ‫לזכויות האדם והאזרח הטבעיות‪ .‬לעיתים בן המיעוט מצוי במצב שבו השתייכותו‬ ‫לקבוצתו הייחודית מונעת ממנו קבלת זכויות אדם ואזרח‪ .‬כך קרה לבני מיעוטים‬ ‫שחוו אפליה וקיפוח ונמנעה מהם הזכות לשוויון‪ ,‬או שהרוב‪ ,‬בהכרעות עריצות‪ ,‬מנע‬ ‫מהם חירויות כמו חופש הביטוי וההתאגדות‪ ,‬או שזכותם לחיים ולביטחון הייתה‬ ‫מאוימת‪.‬‬ ‫במדינות הדמוקרטיות השונות התגבשו שלוש גישות בנוגע ליחס כלפי המיעוטים‪,‬‬ ‫בהתאם להשקפת העולם ולאינטרסים של המדינות‪ .‬את הגישות ניתן למקם על פני‬ ‫רצף‪ ,‬החל בגישה ליברלית‪-‬קיצונית שאינה מכירה במיעוט כקבוצה וכופה על חבריו‬ ‫להיטמע בחברה השלטת‪ ,‬המשך בגישה ליברלית מתונה‪ ,‬שדומה לקודמתה‪ .‬ללא‬ ‫הדרישה להטמעה‪ ,‬וכלה בגישה המכירה בזכויות המיעוט‪ ,‬תומכת בו ומגנה על‬ ‫זכויותיו‪ .‬התנועות הלאומיות שהתעוררו באירופה שמו להן למטרה לחזק את הגישה‬ ‫האחרונה‪ .‬מדינות הדוגלות בגישה זו רואות כערך עליון את ההכרה והכיבוד של‬ ‫זכויות האחר והשונה‪.‬‬ ‫ליברלית קיצונית‬ ‫שלילת מיעוטים‬ ‫ליברלית מתונה‬ ‫המדינה לא מונעת קיום‬ ‫מיעוטים אך גם לא מגינה‬ ‫עליהם‬ ‫‪ | 81‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מכירה בזכויות מיעוט‬ ‫המיעוט זוכה להכרה‬ ‫ולהגנה חוקית על‬ ‫זכויותיו (ישראל)‬ ‫הזכות למערכת חינוך אוטונומית בלשון הקבוצה‬ ‫‪‬‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של בן מיעוט ללמוד בשפתו ואת התכנים הרלבנטיים לעולמו התרבותי‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬למיעוט עולם תרבותי הנבדל מתרבות החברה השלטת (רוב האוכלוסייה)‪ .‬מדינה‬ ‫הדוגלת בגישה המכירה בזכויות הקבוצה רואה חשיבות בכך שבן המיעוט ילמד תוכנית‬ ‫לימודים הכוללת את דתו‪ ,‬מורשתו‪ ,‬שפתו ותרבותו (כמובן לצד הכרת המדינה שהוא חי‬ ‫בה)‪.‬‬ ‫בישראל נכתבה ב‪ 0942 -‬תכנית לימודים ייחודית למגזר הערבי‪ ,‬ולפיה לומדים עד היום‪.‬‬ ‫דוגמה להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבו המדינה דורשת מהמיעוט ללמוד את‬ ‫תכנית הלימודים של הרוב כדי שהרוב והמיעוט יוכלו להיבחן בבחינות בגרות זהות‪,‬‬ ‫מתנגשות זכויות הקבוצה‪/‬מיעוט (למערכת חינוך אוטונומית בלשון הקבוצה‪ .‬המיעוט איננו‬ ‫לומד תכנים ייחודיים לו) והזכות לשוויון (האוכלוסייה כולה תלמד ותיבחן על תכנים‬ ‫זהים)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכרה בשפת המיעוט כשפה רשמית במדינה‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של בן מיעוט ששפתו תוכר כרשמית במדינה כדי לעזור לקליטתו החברתית‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬המדינה הדוגלת בגישה המכירה בזכויות הקבוצה‪ ,‬רואה חשיבות בכך שהמיעוט‬ ‫והרוב יכירו זה את שפתו של זה לשם שיפור התקשורת ביניהם ושיתוף הפעולה חברתי‪-‬‬ ‫מדיני‪.‬‬ ‫זכות זו באה לידי ביטוי בתרגום בטלוויזיה‪ ,‬בשלטי דרכים‪ ,‬בלמידת השפה במערכת החינוך‬ ‫ובכיתוב בשתי השפות במסמכים רשמיים‪ .‬מימוש הזכויות מחזק את מעמד המיעוט‬ ‫במדינה‪.‬‬ ‫בישראל השפה הערבית נלמדת בבתי הספר‪.‬‬ ‫הזכות לייצוג בפרלמנט ובמוסדות השלטון‬ ‫‪‬‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של בן המיעוט לפעול למען ענייניו החברתיים והמדיניים מתוך רשויות‬ ‫השלטון‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬אף שמדינה הדוגלת בגישה המכירה בזכויות הקבוצה צריכה להעניק למיעוט‬ ‫אמצעים לשמירת זהותו‪ ,‬וכן להגן עליו חוקית‪ ,‬יעדיף בן המיעוט נציגות משלו במוסדות‬ ‫השלטון בכלל ובפרלמנט בפרט‪.‬‬ ‫נציגי המיעוט יקדמו חקיקה שתעגן זכויות המגיעות לו ותמנע מצבי אפליה ושלילת‬ ‫חירויות‪ .‬הם גם יילחמו נגד מצבים של עריצות הרוב כלפי המיעוט‪.‬‬ ‫‪ | 80‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫בישראל מפלגות ערביות עצמאיות ומפלגות ערביות‪-‬יהודיות מיוצגות בפרלמנט מאז שנות‬ ‫ה‪.11 -‬‬ ‫דוגמה להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבו בית המשפט איננו מאפשר על פי חוק‬ ‫לקבוצת מיעוט המתנגדת לערכי המדינה הדמוקרטית להתמודד בבחירות לפרלמנט‪,‬‬ ‫מתנגשות זכויות הקבוצה‪/‬מיעוט (לייצוג בפרלמנט כמו כל קבוצה אחרת) ועקרון שלטון‬ ‫החוק (על פי חוק שלפיו יש להוציא מחוץ לחוק קבוצה אנטי דמוקרטית שמסכנת את‬ ‫משטר המדינה)‪.‬‬ ‫הזכות לחופש פולחן‬ ‫‪‬‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של בן מיעוט לבטא את דתו‪ ,‬את אמונותיה ומנהגיה‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬הדת היא מרכיב מרכזי בתרבותו של המיעוט‪ .‬אין לכפות עליו אימוץ מנהגים של‬ ‫דת אחרת‪ .‬מדינה הדוגלת בגישה המכירה בזכויות הקבוצה תסייע למיעוט להקים מוסדות‬ ‫דת ובתי דין דתיים‪ ,‬תכבד את המועמדים הנקשרים לדת ותספק את כל הצרכים הדתיים‬ ‫של המיעוט‪.‬‬ ‫בישראל המיעוט הלא–יהודי נהנה מחופש פולחן מלא‪ ,‬מתקצוב דרך משרד הדתות‪ ,‬מבתי‬ ‫דין לענייני אישות ואימוץ המועדים הדתיים בלוח השנה‪.‬‬ ‫דוגמה להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבמדינה אירופית החוק אינו מתיר‬ ‫למוסלמי לשאת כמה נשים‪ ,‬מתנגשים זכויות קבוצה‪/‬מיעוט (חופש הפולחן‪ -‬הדת‬ ‫המוסלמית מאפשרת לשאת כמה נשים) ושלטון החוק (חוק המדינה האוסר פוליגמיה‪ ,‬ריבוי‬ ‫בני זוג)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הזכות לשלטון עצמי טריטוריאלי‬ ‫הגדרה‪ :‬זכותו של בן מיעוט לשמור על ייחודו באזור שבו קבוצתו מהווה רוב‪.‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬זכות זו מעניקה למיעוט שתי אפשרויות לניהול עצמי באזור שבו המיעוט הוא‬ ‫רוב‪.‬‬ ‫במסגרת פדרצ יה המדינה כולה מחולקת למחוזות‪ ,‬והמיעוט חי במחוז בעל מבנה מוסדי‬ ‫משלו (רשויות שלטוניות‪ ,‬מנהל ציבורי) ומפעיל בו שלטון עצמי ברוב תחומי החיים אם כי‬ ‫הוא כפוף לשלטון מרכזי אחד‪.‬‬ ‫במסגרת אוטונומיה טריטוריאלית‪ :‬המדינה מעניקה למיעוט המרוכז באזור מוגדר אפשרות‬ ‫לשלטון עצמי באזורו תוך הפעלת רשויות שלטון ומנהל ציבורי‪ .‬אם המיעוט מפוזר במדינה‬ ‫ניתן להעניק לו את כל הזכויות שהוזכרו לעיל במסגרת אוטונומיה קהילתית בכל הארץ ‪,‬‬ ‫אך אין מדובר בניהול עצמי של שטח‪.‬‬ ‫‪ | 82‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫גופים המגינים על הזכויות‬ ‫א‪ .‬מערכת בתי המשפט – בתי המשפט דנים במקרים של התנגשויות בין זכויות‬ ‫ובהפרות חמורות של זכויות‪ .‬פסיקותיהם יוצרות נורמות חברתיות ומחדדות את‬ ‫המודעות לשמירה על זכויות‪.‬‬ ‫בישראל ראוי לציין את הבג"ץ – בית משפט שנועד להגן על זכויותיו של האזרח‬ ‫מפני פגיעות שלטוניות‪ .‬גם בתי המשפט האחרים עוסקים בכך‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הפרלמנט – חברי הפרלמנט שייכים למפלגות שבמצען מוצהר מאבק לטובת הגנת‬ ‫הזכויות‪ .‬אותן מפלגות פועלות ליצירת חקיקה מגינת זכויות ולהעלאת הנושא על‬ ‫סדר היום הציבורי‪.‬‬ ‫בישראל רבים החוקים המגינים על זכויות ("חוק לשון הרע"‪" ,‬חוק נגד הטרדה‬ ‫מינית"‪" ,‬חוק יסוד כבוד האדם וחירותו" ועוד)‪ ,‬ורבות המפלגות הפועלות למען‬ ‫ההגנה על הזכויות של כלל האוכלוסייה ושל קבוצות בה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ארגוני מתנדבים – בעולם פועלים ארגונים בין לאומיים הבודקים את מידת‬ ‫השמירה על הזכויות במדינות השונות (כולל מדינות לא דמוקרטיות)‪ .‬אותם‬ ‫ארגונים מפרסמים את ממצאיהם ופועלים במדינות השונות באופן אקטיבי למען‬ ‫הגנת הזכויות‪ -‬ארגון כזה למשל הוא אמנסטי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אמצעי התקשורת – גופי התקשורת השונים השייכים לתקשורת האלקטרונית‬ ‫והכתובה מפרסמים מקרים שבהם נפגעו זכויותיהם של אנשים‪ ,‬ובכך מעלים אותם‬ ‫למודעות הציבור‪ .‬הם גם יוצרים דעת קהל סביב אותם נושאים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬אמנות בין לאומיות – לאחר תום מלחמת העולם השנייה עלתה למודעות העולמית‬ ‫חשיבות השמירה על זכויות האדם‪ .‬הדבר הוביל לחתימה של מדינות רבות על‬ ‫אמנות הדורשות מחויבות להגנת הזכויות כגון "ההכרזה לכל באי העולם בדבר‬ ‫זכויות האדם"‪" ,‬אמנה נגד אפליית נשים"‪" ,‬הצהרת הלסינקי" ו"האמנה על זכויות‬ ‫הילד"‪.‬‬ ‫מדינת ישראל חתומה על האמנות‪ ,‬ובכך היא מביעה מחויבות לנאמר בהן‪.‬‬ ‫‪ | 83‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫הגנה על הזכויות‬ ‫כנסת‬ ‫חוקה‬ ‫מחוקקים חוקים לטובת‬ ‫האזרח ‪ .‬דוגמה‪:‬‬ ‫‪ ‬חוק שוויון‬ ‫זכויות האישה‬ ‫‪ ‬חוק לשון הרע‬ ‫‪ ‬חוק למניעת‬ ‫אלימות‬ ‫במשפחה‬ ‫‪ ‬חוק יסוד חופש‬ ‫העיסוק‬ ‫הכנסת מבקרת ומפקחת‬ ‫על הרשות המבצעת‬ ‫באמצעות‪:‬‬ ‫שאילתא‪ ,‬פיקוח על‬ ‫התקציב וועדות הכנסת‪.‬‬ ‫קובעת את סמכויות השלטון‬ ‫ותוחמת אותו (בישראל אין‬ ‫חוקה)‪ .‬מפרטת את זכויות‬ ‫האדם‪ ,‬האזרח והמיעוט‬ ‫ומגינה עליהם‪.‬‬ ‫ועדת חקירה ממלכתית‬ ‫כשנוצר משבר אמון‬ ‫בין הציבור לממשלה‬ ‫בעקבות מחדל‪ .‬גוף‬ ‫ניטרלי חוקר‪.‬‬ ‫בג"צ‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מבצר את זכויות‬ ‫האדם והאזרח‬ ‫מגילת זכויות‬ ‫שיפוטיות‬ ‫בודק את חוקיות‬ ‫הפעילות‬ ‫השלטוניות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מפלגות‬ ‫דוגלות בשמירה על‬ ‫זכויות האדם‪ ,‬כחלק‬ ‫מהמצע שלהן‪.‬‬ ‫‪ | 84‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מבקר המדינה‬ ‫מבקר את‪:‬‬ ‫גופים ממשלתיים‪ ,‬חוקתיות‬ ‫הפעילות‪ ,‬ניהול תקין‪ ,‬יעילות‪,‬‬ ‫חיסכון‪ ,‬טוהר מידות‪.‬‬ ‫אמנות‬ ‫ארגוני מתנדבים‬ ‫אמנה בדבר‬ ‫זכויות האזרח‬ ‫אמנה לביטוח‬ ‫אפליה גזעית‬ ‫זכויות הילד‬ ‫אמנה נגד‬ ‫עינויים‬ ‫אמנה נגד‬ ‫אפליית נשים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אמנסטי‬ ‫בצלם‬ ‫האגודה לזכויות‬ ‫האזרח‬ ‫האגודה לשמירת‬ ‫זכויות הילד‬ ‫קו לעובד‬ ‫אגודה לזכויות‬ ‫האזרח הערבי‬ ‫אמצעי תקשורת‬ ‫מייעדים את הציבור‬ ‫וחושפים עיוותים ופגיעות‬ ‫של השלטון באזרחים‪.‬‬ ‫זכויות וחובות‬ ‫המדינה הדמוקרטית מעניקה לכל אזרח זכויות יסוד‪ ,‬זכויות טבעיות‪ ,‬עם זאת היא גם‬ ‫מטילה חובות על כל אדם ואזרח‪ .‬החובות נחלקים לחובות שמקורן בחוק המדינה‪ ,‬ולצדן‬ ‫חובות מוסריים כבני אדם לבני אדם אחרים וחובות כאזרחים אכפתיים ומודעים כלפי‬ ‫החברה‪ ,‬הפוליטיקה והמדינה‪ .‬אם אזרחים רבים יראו בחובות אלה כמחייבות אזי‬ ‫הדמוקרטיה תתחזק‪ .‬אין קשר בין אי מילוי חובות לשלילת זכויות טבעיות‪ .‬מותר לכל אדם‬ ‫לממש את זכויותיו הטבעיות ללא התניה במילוי חובות כלשהם‪ .‬אי מילוי חובה המופיע‬ ‫בחוק תגרור רק עונש הקבוע בחוק‪ .‬אי תשלום מיסים‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬יגרום להטלת קנס על‬ ‫העבריין או למאסרו‪ ,‬אך הוא יוכל להמשיך להצביע בבחירות‪.‬‬ ‫חובות האדם והאזרח‬ ‫חובות האדם כאדם מוסרי‬ ‫לכבד את‬ ‫זכויות‬ ‫האזרח‬ ‫חובות האזרח למדינתו‬ ‫לגלות סובלנות למסור מידע‬ ‫על פגיעה‬ ‫כלפי הזולת‬ ‫בזכויות הזולת‬ ‫חובות מתוקף חוק‬ ‫לציית לחוקי לשלם מיסים לגלות‬ ‫נאמנות‬ ‫כנדרש‬ ‫המדינה‬ ‫על פי חוק למדינה‬ ‫חובות מתוקף גילוי אזרחות טובה‬ ‫ואחריות לחברה הדמוקרטית‬ ‫להצביע‬ ‫למסור מידע לבקר‬ ‫לחזק את‬ ‫בבחירות‬ ‫את‬ ‫על עוולות‬ ‫החברה‬ ‫האזרחית ע"י חברתיות השלטון‬ ‫פעילות אזרחית‬ ‫ופוליטית‬ ‫‪ | 85‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מילון מונחים‬ ‫א‪ .‬זכויות האדם‪ :‬זכויות טבעיות שכל אדם זכאי להן מעצם היותו אדם‪ .‬השלטון איננו מעניקן‬ ‫ואיננו יכול לשלול אותן‪ ,‬אך הוא מחויב להגן עליהן ולממש אותן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬זכויות האזרח‪ :‬זכויות טבעיות שכל אדם זכאי להן בשל היותו אזרח במדינה‪ .‬הן בעלות אופי‬ ‫פוליטי‪ .‬השלטון איננו מעניקן ואיננו יכול לשלול אותן‪ ,‬אך הוא מחויב להגן עליהן ולממש אותן‪.‬‬ ‫ג‪ .‬זכויות חברתיות‪ :‬זכויות סוציאליות המוענקות לאזרחי המדינה או נשללות מהם בהתאם‬ ‫לגישה הדמוקרטית של השלטון (ליברלית או סוציאל‪-‬דמוקרטית)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬זכויות מיעוטים זכויות קבוצה‪ :‬זכויות הניתנות לאדם כחלק מקבוצת מיעוט כדי לשמור על‬ ‫אופייה הייחודי של הקבוצה‪ ,‬הנבדל משאר האוכלוסייה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬גישה ליברלית קיצונית‪ :‬השקפת עולם שלפיה אין מקום במדינה לקבוצות מיעוט‪ ,‬ועל‬ ‫חבריהן להיטמע בתרבות הכללית‪.‬‬ ‫ו‪ .‬גישה ליברלית מתונה‪ :‬השקפת עולם שלפיה על כל קבוצת מיעוט שתרצה לשמור על ייחודה‬ ‫להתארגן ולפעול בעצמה ללא עזרת המדינה‪.‬‬ ‫ז‪ .‬גישה המכירה בזכויות הקבוצה‪ :‬השקפת עולם שלפיה יש מקום במדינה לקבוצות מיעוט‪ ,‬ועל‬ ‫המדינה להעניק להן אמצעים ולשמור על זכויותיהן הייחודיות‪.‬‬ ‫ח‪ .‬פדרליזם‪ :‬שיטת ממשל שלפיה המדינה מחולקת למחוזות בעלי ניהול עצמי במסגרת היבטי‬ ‫החיים הציבוריים השונים‪ ,‬תוך כפיפות לשלטון מרכזי אחד‪.‬‬ ‫ט‪ .‬אוטונומיה‪ :‬שיטת ממשל שלפיה המדינה מעניקה אפשרות לניהול עצמי לקבוצת מיעוט‬ ‫שבתוכה‪.‬‬ ‫י‪ .‬אוטונומיה טריטוריאלית‪ :‬קבוצת מיעוט הזוכה לניהול עצמי רחב היקף (ללא סמכויות חוץ‬ ‫וביטחון) במסגרת אזור מוגדר שבו היא רוב האוכלוסייה‪.‬‬ ‫יא‪ .‬אוטונומיה קהילתית‪-‬אישית‪ :‬חברי קבוצת מיעוט המפוזרים בכל רחבי המדינה זוכים‬ ‫לניהול עצמי בנוגע לחינוך‪ ,‬לדת ולתרבות‪ .‬כל חבר יכול להחליט אם הוא רוצה ליהנות‬ ‫מאוטונומיה זו או שהוא רואה עצמו כשייך לרוב בלבד‪.‬‬ ‫‪ | 86‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫תרגול (מיעוטים וזכויות קבוצה)‪:‬‬ ‫‪ .0‬קראו את הקטע שלהלן והסבירו מהי הגישה הנהוגה בספרד בדבר ההכרה בזכויות‬ ‫המיעוטים‪ .‬נמקו את קביעתכם‪.‬‬ ‫החוקה החדשה של ספרד מ‪ 0941 -‬חילקה את ספרד ל ‪ 04‬אזורים‪ ,‬נתנה זכויות לאותם‬ ‫חלקים (ארץ הבאסקים‪ ,‬קאטלוניה וגאליסיה) שהיו בעלי זהויות היסטוריות משלהם‪,‬‬ ‫העניקה יתרון לקסטיליאנית כשפתה הרשמית של ספרד‪ ,‬אבל נתנה לשפות אחרות‪-‬‬ ‫במיוחד לקטלונית‪ ,‬באסקית ולנסיאנית (דיאלקט של קטלוני) וגליסיאנית‪ -‬מעמד שווה‬ ‫באזורים שבהם מדברים בהן‪ .‬ממשלות אזוריות הורשו לקבוע את התערובת הלשונית‬ ‫הרצויה להם‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .3‬הסבירו לגבי ארה"ב‪ ,‬צרפת ובריטניה‪:‬‬ ‫א‪ .‬כיצד חשות לדעתכם קבוצות המיעוט החיות במדינות אלה מבחינת זיקתם למדינה‬ ‫וזיקתם לזהותם הייחודית כקבוצה?‬ ‫ב‪ .‬האם לדעתכם יכול להתעורר מאבק על רקע לאומי בכל אחת ממדינות אלה? נמקו‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 87‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .2‬לפניכם היגדים אחדים‪ .‬ציינו לגבי כל אחד מהם‪:‬‬ ‫א‪ .‬האם מדובר בזכויות אדם ואזרח או בזכויות קבוצה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬זהו את ההיגדים שבהם יש התנגשות בין זכויות הקבוצה לזכויות האדם והאזרח‪.‬‬ ‫נמקו את החלטתכם‪.‬‬ ‫‪ .0‬הכורדים בתורכיה דורשים מימוש זכותם להגדרה עצמית‪.‬‬ ‫‪ .3‬ארגונים יהודיים בארצות הברית פעילים מאוד במאבק להטבת מצבן הכלכלי‬ ‫והחברתי של קבוצות אתניות חלשות ממוצא פורטוריקני‪ ,‬מקסיקני וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪ .2‬חוק יסוד הכנסת (תשי"ח‪ )0921 -‬קובע‪ ,‬שכל אזרח ישראלי בן ‪ 01‬ומעלה זכאי‬ ‫לבחור לכנסת וכל אזרח ישראל בן ‪ 30‬ומעלה זכאי להיבחר לכנסת‪.‬‬ ‫‪ .1‬חוק שוויון זכויות האישה (תשי"א – ‪ )0920‬קובע כי גבר ואישה יהיו שווים בפני‬ ‫החוק ושווים לכל פעולה משפטית‪ .‬כל הוראת חוק המפלה את האישה באשר היא‬ ‫אישה‪ ,‬פסולה‪.‬‬ ‫‪ .2‬בארצות הברית ממשיכים השחורים במאבק לשוויון זכויות‪.‬‬ ‫‪ .3‬חוק בתי דין שרעיים (תשי"ג‪ )0922-‬מקנה לבתי הדין המוסלמיים הדתיים (בתי‬ ‫הדין השרעיים) שיפוט יחיד בענייני המעמד האישי של המוסלמים‪ .‬כמו כן נדונים כל‬ ‫ענייני הווקף (הקדש מוסלמי דתי) בפני בית הדין הנ"ל‪.‬‬ ‫‪ .4‬בחבל קוויבק הצרפתי (בקנדה) חל איסור על בעלי חנויות לתלות שלטים בשפה‬ ‫האנגלית‪.‬‬ ‫‪.1‬חוק לימוד חובה (תשל"ה‪ )0941 -‬מורה על מתן חינוך שווה לכל ילד מגיל ‪ 2‬עד גיל ‪.02‬‬ ‫‪ .9‬באנגליה תבעו אזרחים אנגלים ממוצא פקיסטני בני דת האיסלאם לממש את זכותם‬ ‫לשאת מספר נשים‪ ,‬כנהוג וכמותר על פי דת האיסלאם‪.‬‬ ‫‪ .01‬בישראל מוכרת מאז קום המדינה השפה הערבית כשפה ממלכתית רשמית‪.‬‬ ‫‪ .00‬במגילת העצמאות נכתב‪ ..." :‬תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל‬ ‫אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין‪ ,‬תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות‪....‬אנו‬ ‫קוראים לבני האדם הערבים תושבי מדינת ישראל ליטול חלקם בבניין המדינה על‬ ‫יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה‪."...‬‬ ‫‪ .03‬בפלנדריה שבלגיה נחקק חוק האוסר על הורים פלמים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר‬ ‫ששפת ההוראה בהם היא צרפתית‪.‬‬ ‫‪ | 88‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .1‬הביאו דוגמה למצב שבו השתייכתם לקבוצת המיעוט (במדינה‪ ,‬במשפחה‪ ,‬בכיתה‪,‬‬ ‫בתנועת נוער וכד') ותארו‪:‬‬ ‫א‪ .‬כיצד הרגשתם כמיעוט?‬ ‫ב‪ .‬כיצד התייחס אליכם הרוב?‬ ‫ג‪ .‬כיצד הגבתם ליחסו של הרוב אליכם?‬ ‫ד‪ .‬האם הייתם נוהגים אחרת לו למדתם את הנושא קודם לכן?‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 89‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫תרגול‪( :‬זכויות האדם והאזרח)‬ ‫‪ .0‬לפניכם טבלה של זכויות אדם ואזרח‪.‬‬ ‫ציינו מהן זכויות האדם והאזרח המופיעות בהכרזת האו"ם בסעיפים‬ ‫ד‪,‬ה‪,‬ז‪,‬ט‪,‬יד‪,‬טז‪,‬יח‪,‬כג‪,‬כו‪ .‬שבצו כל אחת מהזכויות שזיהיתם בעמודה המתאימה‬ ‫בטבלה‪.‬‬ ‫הזכות‬ ‫לשוויון‬ ‫הזכות‬ ‫לכבוד‬ ‫הזכות‬ ‫לחיים‬ ‫ולביטחון‬ ‫הזכות‬ ‫לחירות‬ ‫הזכות‬ ‫להליך הוגן‬ ‫הזכות‬ ‫לקניין‬ ‫‪ .3‬לפניכם רשימה של היגדים המתארים פגיעה בזכויות אדם ואזרח‪ .‬זהו את הזכויות‬ ‫שמדובר בהן ושבצו כל אחת מהן בעמודה המתאימה בטבלה‪.‬‬ ‫א‪ .‬הטלת צנזורה על העיתונות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לפני פתיחת הדיון המשפטי במשפטו של חשוד בשוד‪ ,‬הקדים השופט וסיפר שהוא‬ ‫מכיר את אופיו האלים של החשוד מאז גרו בשכנות בהיותם ילדים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מתן זכות בחירה לכנסת רק ליודעי קרוא וכתוב‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אי קבלת עובד לעבודה בשל דעותיו הפוליטיות‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מתן שכר שונה לנשים ולגברים המשמשים באותו התפקיד‪.‬‬ ‫ו‪ .‬יריקה בפניו של אדם‪.‬‬ ‫ז‪ .‬עשיית חוקן לאסירים החוזרים מחופשה על מנת לגלות אם הם נושאים בגופם‬ ‫סמים‪.‬‬ ‫ח‪ .‬פורסמה כתבה בעיתון על אודות "חיי הלילה הסוערים" של מנהל בית חולים‪.‬‬ ‫ט‪ .‬בקשה לאסור בחוק על הקמת ארגוני עובדים חדשים במשך ‪ 1‬השנים הבאות‪.‬‬ ‫י‪ .‬מעצר שני חשודים בביצוע האזנות סתר בקווי הטלפון של עובדים בכירים באחד‬ ‫העיתונים‪.‬‬ ‫‪ | 91‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫יא‪ .‬הפקעת קרקע של משפחה ערבית ממזרח ירושלים‪.‬‬ ‫יב‪ .‬השעיית מורה מעבודתה לאחר שנמצא שהיא נוהגת להכות את תלמידיה‪.‬‬ ‫יג‪ .‬העמדת אדם למשפט באשמה של התפרצות לבתים וגרימת נזק לרכוש‪ .‬בשל‬ ‫מצבו הכלכלי לא יכול היה לשכור עו"ד‪ .‬הוא ביקש מבית המשפט למנות לו סניגור‪,‬‬ ‫אולם בית המשפט דחה את בקשתו‪.‬‬ ‫טו‪ .‬איסור יציאה מביתו שהוטל על מנהיג קבוצת מחאה בעת ביקור נשיא אורח‬ ‫בארץ‪.‬‬ ‫טז‪ .‬תביעת איראן לאסור את פרסום ספרו של סלמאן רושדי "פסוקי השטן"‪.‬‬ ‫יז‪ .‬בקשת תביעה לקיים דיון משפטי בדלתיים סגורות‪.‬‬ ‫‪ .2‬לפניכם ‪ 4‬אירועים‪ .‬ציינו בכל אירוע אם קיימת אפליה‪ ,‬אבחנה או העדפה מתקנת‪.‬‬ ‫נמקו‪.‬‬ ‫א‪ .‬האוניברסיטה אסרה על קבלת סטודנטים הנמנים עם קבוצה אתנית מהמזרח‬ ‫הרחוק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תושבים הגרים באזורים מסוימים בארה"ב מסרבים להשכיר בתים לשחורים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אזרח הרוצה להצטרף לחיל משמר המלכה בבריטניה חייב להיות בעל גובה של‬ ‫‪ 012‬ס"מ‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הכניסה לפאבים‪ ,‬המוכרים משקאות חריפים‪ ,‬מותרת למבוגרים ואסורה על‬ ‫ילדים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מוסדות חינוך באזורים נחשלים בלבד מקבלים מענקים כדי לאפשר לבתי הספר‬ ‫להעסיק מומחים בחינוך שיסייעו לתלמידים בשיפור הישגיהם בלימודים‪.‬‬ ‫ו‪.‬אוניברסיטאות רבות בעולם "משריינות" מספר מסוים של מקומות בפקולטה‬ ‫לרפואה לבני מיעוטים אתניים‪.‬‬ ‫ז‪ .‬בעל מסעדה סירב להכניס למסעדה זוג נכים‪.‬‬ ‫‪ | 90‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫תרגול‪( :‬התנגשות בין זכויות)‬ ‫‪ .0‬בכל אחד מהמקרים הבאים הסבירו מהן הזכויות שיש בהן פגיעה‪ ,‬עם אלו‬ ‫יעדים‪/‬ערכים‪ /‬זכויות הן מתנגשות?‬ ‫א‪ .‬חיפוש במזוודות של נוסע בשדה התעופה על ידי איש ביטחון‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬הצבת תמרור "כניסה אסורה" על ידי הרשות המוסמכת לכך‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ג‪ .‬דרישתה של חברה ציבורית גדולה לאסור פרסום דו"ח על אופן תפקודו של מנהל‬ ‫החברה‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ד‪ .‬הפקעת קרקע פרטית לצורך סלילת כביש ראשי‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ה‪ .‬הנחה במיסים לתושבי אזורי פיתוח‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ו‪ .‬סגירת רחוב שיש בו בית כנסת לתנועת כלי רכב בשבתות ובחגים‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ז‪ .‬חקיקה נרחבת האוסרת על צריכת סמים‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ח‪ .‬סגירת אזורים בפני אמצעי התקשורת‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ט‪ .‬חיוב נשים הנוסעות באוטובוסים העובדים בשכונות חרדיות לשבת בחלקו‬ ‫האחורי של האוטובוס‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ | 92‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫שאלות אירוע‪:‬‬ ‫‪ .0‬באחת מהערים המעורבות בארץ ילדים ערבים לומדים בגנים בשפה הערבית על פי‬ ‫תכנים שונים מאלה שבגנים היהודים‪ .‬בכנס עירוני של עובדי הגיל הרך באותה עיר הביעו‬ ‫כמה גננות יהודיות התנגדות לניהול השונה של הגנים הערביים‪.‬‬ ‫ציינו והסבירו את הזכות שבשמה הגנים הערביים מתנהלים באופן שונה‪ .‬נמקו את‬ ‫תשובתכם בהסתמך על האירוע‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .3‬ראשי הועד האולימפי מנהלים דיונים על אודות הצעת חוק לחייב כל ספורטאי לבצע‬ ‫בדיקות דם ושתן לפני תחרות בשלב הגמר‪ ,‬וזאת כדי לבדוק אם השתמשו בסמי מרץ‪ .‬חלק‬ ‫מהמשתתפים בדיון תומכים בהצעה וחלק מתנגדים לה‪.‬‬ ‫ציינו והסבירו את הזכות שעליה תומכי ההצעה יכולים לבסס את טענתם‪ .‬נמקו את‬ ‫תשובותיכם על סמך האירוע‪.‬‬ ‫ציינו והסבירו את הזכות שעליה מתנגדי ההצעה יכולים לבסס את טענתם‪ .‬נמקו את‬ ‫תשובותיכם על סמך האירוע‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 93‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪.2‬באמצעי תקשורת ניתנו פרטים על ניתוח שעבר ראש הממשלה להסרת אבנים מדרכי‬ ‫השתן‪ .‬באתר החדשות באינטרנט נמצאו תגובות הטוענות שניתוח זה אינו עניינו של‬ ‫הציבור‪.‬‬ ‫ציינו והסבירו בשם איזו זכות פרסמו כלי התקשורת את הידיעה על הניתוח‪ .‬נמקו את‬ ‫תשובתכם על סמך האירוע‪.‬‬ ‫ציינו והסבירו בשם איזו זכות נכתבו התגובות‪ .‬נמקו את תשובתכם על סמך האירוע‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .1‬בניית גדר ההפרדה בין יישובים‪ ,‬יהודיים ופלסטיניים דורשת הפקעת קרקעות מבעלי‬ ‫אדמות באזור‪.‬‬ ‫חלק מבעלי האדמות שוקלים פנייה לבג"ץ‪.‬‬ ‫ציינו והסבירו את הזכות של בעלי האדמות שנפגעו‪ .‬נמקו את תשובתכם על סמך האירוע‪.‬‬ ‫ציינו והסבירו את העיקרון שבשמו הפקיעה המדינה את האדמות‪ .‬נמקו את תשובתכם על‬ ‫סמך האירוע‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 94‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫שאלת ידע‪:‬‬ ‫הסבירו מהי הזכות לחירות וציינו שני מקרים שבהם ניתן להגביל חירותו של אדם‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫שאלות היגד‪:‬‬ ‫‪ .0‬בית ספר פרטי המלמד תלמידים לקראת מבחן הפסיכומטרי פרסם מודעה בעיתון‪ ,‬ובה‬ ‫הביע דרישה למורים בעלי ציון פסיכומטרי גבוה בלבד‪ .‬האם מדובר באפליה פסולה‪,‬‬ ‫בהבחנה או בהעדפה מתקנת? נמקו‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .3‬מפלגות מסוימות בישראל מציעות לשריין מקום לנשים ברשימותיהן לקראת הבחירות‪.‬‬ ‫ציינו והסבירו את המדיניות שמאחורי ההצעה‪ .‬נמקו את תשובתכם‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 95‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪" .2‬גם הרובד הא‪-‬פוליטי בחברה זכאי לשוויון זכויות יסוד"‪ .‬הסבירו‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .1‬שלילת זכותו של רוצח‪ ,‬המרצה עונש בכלא‪ ,‬לבחור לכנסת נוגדת את עקרונות‬ ‫הדמוקרטיה‪ .‬הסבירו‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .2‬סגירת רחוב או שכונה שבהם מתגוררים תושבים דתיים בזמן תפילה בשבת‪ ,‬מהן‬ ‫הזכויות המתנגשות?‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 96‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .3‬למערכת עיתון מקומי הגיעה ידיעה שאחד מחברי המועצה נחשד בהתעללות פיסית בבנו‪.‬‬ ‫האם על המערכת לפרסם ידיעה זו? ענו על פי עקרון הזכויות המתנגשות‪ .‬הסבירו‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .4‬הצנזורה בצבא מאפשרת האזנה לטלפונים וקריאת מכתבי חיילים‪ .‬מהן הזכויות‬ ‫המתנגשות?‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .1‬חל איסור פרסום של יצירה ספרותית העלולה לפגוע בחלקים שונים של הציבור או‬ ‫להתסיס חלקים אחרים‪ .‬מהן הזכויות המתנגשות?‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 97‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .9‬לאחרונה הועלתה בכנסת הצעת חוק‪ ,‬לפיה יש לפרסם פרטים על אודות מצבם‬ ‫הבריאותי של נושאי תפקידים בכירים בשירות המדינה‪ .‬ציינו מהן הזכויות המתנגשות‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪" .01‬זכויות וחובות כרוכות יחדיו‪ .‬מי שלא ימלא את חובותיו לא יכול לתבוע את‬ ‫זכויותיו"‪ .‬האם זה נכון? הסבירו‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪" .00‬אושפז בכפייה חולה שחפת מהצפון המסרב לקבל טיפול רפואי"‪ .‬הסבירו מהי הזכות‬ ‫שנפגעה‪ ,‬ומהן הזכויות המתנגשות?‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 98‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .03‬חברת שלטי חוצות "פוסטר מדיה" נכנעה ללחצי החרדים והסירה שלטי חוצות בהם‬ ‫כיכבה פנינה רוזנבלום בפרסומת לגרבוני משי מתוצרת חברתה‪ .‬הביאו שתי זכויות שנפגעו‪,‬‬ ‫והסבירו אלו זכויות מתנגשות‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .02‬השבוע פורסמו בתקשורת כל הרשעותיו של אדם שנמצא בעמדה גבוהה בעולם‬ ‫התקשורת‪ .‬האדם עצור ועומד בפני משפט‪.‬‬ ‫כתבו‪ ,‬אלו זכויות נפגעות‪ ,‬והביאו התנגשות אחת בין הזכויות‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .01‬זהו את הזכויות הנמצאות במשפטים הבאים‪:‬‬ ‫א‪" .‬לא תרצח" _____________________________________________________‬ ‫ב‪" .‬והדרת פני זקן" _________________________________________________‬ ‫ג‪" .‬לא תלך רכיל בעמך" ______________________________________________‬ ‫ד‪" .‬לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו" ___________________________‬ ‫‪ | 99‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .02‬העובדים הזרים אינם מודעים לזכויותיהם‪ .‬מקומות המגורים שלהם אינם מוגנים‬ ‫דיים‪ ,‬והם נוהגים לשאת את כל חסכונותיהם על גופם‪ .‬הם הפכו לטרף קל לשודדים‬ ‫ולמטרידים מינית‪ .‬כל תלונה שלהם במשטרה מסכנת את שהותם בארץ‪ .‬ציינו מהן הזכויות‬ ‫הנפגעות ולאיזה קבוצות הן שייכות‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .03‬זכויות האדם הן זכויות טבעיות ולכן‪ ,‬בשום מקרה‪ ,‬אסור לשלול אותן או להגבילן‪.‬‬ ‫האם זה נכון? נמקו‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪" .04‬כללית‪ ,‬ככל שמידת החשיבות של המידע שעליו מבקשים להגן גדולה וברורה‪ ,‬כך‬ ‫נצדיק פחות את הרצון להסתירו‪ .‬נגלה אהדה לרצון לשמור על פרטיות או על שם טוב‪ ,‬אם‬ ‫התחום שבו נוגעים הדברים הוא אינטימי‪ ,‬אם הנזק שהגילוי או החקירה עלולים לגרום‬ ‫גדול‪ ,‬ואם הרלוונטיות של מידע על ההחלטה קטנה או שנויה במחלוקת"‪ .‬רות גביזון‪.‬‬ ‫א‪ .‬בין אלו זכויות יש התנגשות?‬ ‫____________________________________________________________‬ ‫_______________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________‬ ‫‪ | 011‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫ב‪ .‬כיצד נוהגים לפתור את בעיית התנגשות בזכויות?‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .01‬משרד החינוך החליט לאפשר לתלמידים בעלי קשיי למידה תוספת זמן בעת כתיבת‬ ‫בחינות‪ .‬הסבירו על איזה עקרון מבוססת החלטה זו?‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .09‬צה"ל מנהל משא ומתן עם האוניברסיטאות לתת פטור מלא מתשלום שכר לימוד לשנה‬ ‫א' באוניברסיטה לחיילים לוחמים ‪ .‬הסבירו מדוע יש בהצעה זו הבחנה?‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 010‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .31‬האם הקצאת מקומות נפרדים‪ ,‬לגברים ולנשים‪ ,‬באוטובוס דן הנוסע מתל אביב לבני‬ ‫ברק נוגדת את עקרונות הדמוקרטיה? איזה עקרון אחר נפגע?‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .30‬סטודנט ערבי וסטודנט יהודי‪ ,‬בעלי ממוצע ציונים גבוה‪ ,‬ביקשו להתקבל לעבודה‬ ‫בחברה ציבורית‪ .‬הסטודנט היהודי התקבל‪ .‬האם זו הבחנה או אפליה? הסבר‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ . 33‬במקרה אחר פנו שני סטודנטים יהודים‪ ,‬אחד עולה מארצות חבר העמים והשני חבר‬ ‫קיבוץ‪ ,‬בעלי אותם נתונים‪ ,‬ללמוד רפואה‪ .‬התקבל העולה מחבר העמים‪ .‬הסבירו האם זו‬ ‫אפליה או העדפה מתקנת?‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 012‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .32‬בעקבות תופעת ההשתמטות ממילואים החליטו המטכ"ל וצמרת צה"ל לתגמל את‬ ‫חיילי המילואים ביחידות הקרביות‪ .‬בין היתר הוחלט‪ ,‬כי חייל מילואים‪ ,‬המבצע תעסוקה‬ ‫קרבית‪ ,‬יזכה לימי חופשה רבים יותר מהנהוג כיום‪ .‬האם נעשתה פה אפליה? הסבירו‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .31‬רוכשי דירות באלעד ‪ -‬עיר חרדית חדשה על יד ראש העין‪ -‬מקבלים ממשרד השיכון‬ ‫סיוע של ‪ 31‬אלף שקל‪ .‬הסיוע‪ ,‬שמחציתו הלוואה בתנאים מועדפים‪ ,‬ניתן למרות שהיישוב‬ ‫אינו נכלל באזורי עדיפות הלאומית‪ .‬רוכשי דירה בראש העין אינם זכאים להטבה זו‪ .‬האם‬ ‫דבר זה נוגד את עקרון השוויון? הסבירו‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 013‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ | 014‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫עקרון‬ ‫הגבלת השלטון‬ ‫‪ | 015‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ | 016‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מבוא‬ ‫עקרון חשוב במשטר דמוקרטי הוא עקרון הגבלת כוחו של השלטון המרכז בידו‬ ‫עוצמה רבה‪ .‬מטרת עקרון זה היא למנוע עריצות ושרירותיות של ערוצי השלטון‪.‬‬ ‫במסגרת תהליך קבלת ההחלטות ברשויות השלטון עלול להיווצר מצב שבו הכרעה‬ ‫על פי עקרון הכרעת הרוב עשויה לפגוע באזרחים או בקבוצות מיעוט‪ .‬במקרים אלה‪,‬‬ ‫החלטת הרוב הופכת לעריצות הרוב‪.‬‬ ‫רשויות השלטון בכלל והרשות המבצעת בפרט מרכזות בידיהן עוצמה רבה‪:‬‬ ‫שליטה על משאבים כלכליים‪ .‬הרשות המבצעת‪ -‬הממשלה‪ -‬שולטת על משאבים‬ ‫רבים במדינה‪ ,‬דוגמת קרקעות‪ ,‬אוצרות טבע‪ ,‬ומפעלים הנתונים לאחריותה‬ ‫ולפיקוחה‪ .‬לרשות הממשלה עומד תקציב המדינה והיא משתמשת בו לביצוע‬ ‫מדיניותה בתחומים שונים‪.‬‬ ‫שליטה על משאבים אנושיים‪ .‬לרשות הממשלה עומד כוח אדם רב הן במערכת‬ ‫הבירוקרטית של משרדי הממשלה והן במנהל הציבורי שבו מועסקים מומחים‬ ‫בתחומים שונים‪ :‬כלכלנים‪ ,‬משפטנים‪ ,‬אנשי מנהל‪ ,‬אנשי צבא‪ ,‬מומחים בתחום‬ ‫הבריאות והחינוך‪.‬‬ ‫מקצועיותם ומומחיותם מקנה להם עמדת כוח מול רשויות השלטון האחרות‬ ‫ועדיפות ברורה בשעת חילוקי דעות‪.‬‬ ‫שליטה על מקורות המידע‪ .‬בידי הרשות המבצעת מצויים מקורות מידע בתחומי‬ ‫פנים ובתחומי חוץ וביטחון‪ ,‬והיא מהווה מקור מידע בעבור גופים אחרים במדינה‪,‬‬ ‫כגון הרשות המחוקקת ואמצעי התקשורת‪.‬‬ ‫שליטה על מנגנוני אכיפה‪ .‬לרשות הרשות המבצעת עומדים מנגנוני אכיפה כגון‬ ‫המשטרה והצבא‪ .‬מנגנונים אלה הם מקור עוצמה וכוח גדולים‪.‬‬ ‫‪ | 017‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .1‬מנגנוני פיקוח וביקורת‬ ‫אמצעי להגבלת השלטון הוא שימוש במנגנוני פיקוח וביקורת‪ .‬ישנם שני סוגים של‬ ‫מנגנוני פיקוח וביקורת‪:‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫מנגנוני פיקוח וביקורת מוסדית פורמאלית –הכוונה למנגנונים פורמליים‬ ‫אשר פעולתם מוסדרת ומעוגנת בחוק‪ .‬המוסדות והמנגנונים הפורמליים הם‪:‬‬ ‫א‪ .‬הפרלמנט – לבית הנבחרים (פרלמנט) יש תפקיד חשוב בפיקוח ובביקורת על‬ ‫פעולות הרשות המבצעת‪ .‬הפרלמנט עושה זאת באמצעות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫חקיקה – אשר מגבילה את הממשלה ומפקחת על התקציב‪ .‬הממשלה נאלצת‬ ‫לפעול באמצעות החוקים ועל פי החוקים שנחקקו בפרלמנט‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬צריך‬ ‫לזכור שהיכולת של הפרלמנט להגביל את הממשלה מוגבלת בעצמה‪ ,‬כי‬ ‫לממשלה יש בדרך כלל רוב קולות בפרלמנט התומך בה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הצעת אי אמון – במשטרים פרלמנטרים (כמו ישראל) הפרלמנט יכול להביע אי‬ ‫אמון בממשלה‪ ,‬ולהפיל אותה‪ ,‬ולגרום להרכבת ממשלה חדשה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫האופוזיציה – חברי האופוזיציה הם חברי הפרלמנט‪ ,‬אשר אינם תומכים‬ ‫בממשלה‪ .‬במסגרת פעולותיהם באופוזיציה הם יוזמים בקורת על הממשלה‪,‬‬ ‫ומעוררים דיון ציבורי על תפקודה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מוסד ביקורת המדינה – גוף הפועל בסמכות חוקית במטרה לפקח על פעילות‬ ‫הממשלה והגופים הציבוריים‪ .‬בראש מוסד ביקורת המדינה עומד מבקר המדינה‬ ‫אשר יוזם את הבדיקה של הגופים הציבוריים‪ .‬מסקנות מבקר המדינה מוגשות‬ ‫בדו"ח מבקר המדינה‪ ,‬אשר מפורסם בכלי התקשורת ומעורר דיון ציבורי‪ .‬מוסד‬ ‫בקורת המדינה חייב להיות בלתי תלוי ברשות המבצעת שאותה הוא בודק‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נציב תלונות הציבור – אומבודסמן – במרבית המדינות הדמוקרטיות קיים גם‬ ‫נציב תלונות הציבור‪ .‬הנציב מטפל בתלונות של אזרחים אשר נפגעו מרשויות שלטון‬ ‫או מאישי ציבור שפעלו פעולה לא מוצדקת‪ .‬באמצעות הבדיקה שמקיים נציב‬ ‫תלונות הציבור ניתן לתקן את הליקויים או המחדלים שבוצעו‪ .‬במדינת ישראל‬ ‫מבקר המדינה הוא גם נציב תלונות הציבור‪.‬‬ ‫‪ | 018‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫ד‪ .‬הרשות השופטת – בתי המשפט הם אמצעי לביקורת ולפיקוח על רשויות‬ ‫השלטון‪ .‬בית המשפט מטפל במקרים בהם יש פניה של אזרחים או גופים אליו‬ ‫בתלונה ו‪/‬או בשאלה האם פעולות רשויות השלטון מתבצעות בהתאם לחוק‪.‬‬ ‫ברוב המדינות הדמוקרטיות בית המשפט גם מפקח על הרשות המחוקקת ובודק‬ ‫אם החקיקה שמתבצעת בה היא חקיקה ראויה שאינה פוגעת בזכויות האדם‬ ‫ובדמוקרטיה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫מנגנוני פיקוח בלתי פורמאליים (לא מוסדית) – המנגנונים הבלתי‬ ‫פורמאליים הם גופים‪ ,‬אזרחים או קבוצות שפועלים מיוזמתם האישית ולא מתוך‬ ‫תפקידם בחוק‪ ,‬וזאת כדי לפקח על רשויות השלטון‪ .‬המנגנונים הפועלים כך הם‪:‬‬ ‫א‪ .‬אמצעי התקשורת – הכוונה היא לרדיו‪ ,‬לטלוויזיה‪ ,‬לאינטרנט ולעיתונות אשר‬ ‫מספקים מידע לציבור על פעילות רשויות השלטון ובעצמם מפרשים ומעריכים את‬ ‫פעולות השלטון‪ .‬התקשורת תורמת לעיצוב דעת הקהל על השלטון ובכך היא‬ ‫מגבילה אותו ומפקחת עליו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬דעת הקהל – ציבור האזרחים במדינות הדמוקרטיות מפקח ומבקר את פעולות‬ ‫השלטון ומביע את דעתו על תפקודו‪ .‬הציבור עושה זאת באמצעות הפגנות‪ ,‬עצומות‪,‬‬ ‫שביתות‪ ,‬כנסים‪ ,‬מחאה ביצירות אמנות‪ ,‬מאמרים וראיונות בכלי התקשורת‪.‬‬ ‫פעולות אלו יוצרות דעת קהל מסוימת ביחס לשלטון ונבחרי הציבור אשר בשלטון‬ ‫נאלצים להתחשב בדעת הקהל ופעמים רבות לשנות את מדיניותם‪.‬‬ ‫‪ | 019‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫תפקידיהם של אמצעי הפיקוח והביקורת בדמוקרטיה‪:‬‬ ‫א‪ .‬שמירת שלטון החוק ומניעת התנהגות שרירותית מצד השלטון‬ ‫ב‪ .‬הגנה על חירויות האזרח‬ ‫ג‪ .‬שיפור איכות השלטון‬ ‫האמצעים והמנגנונים להגבלת השלטון בדמוקרטיה‪:‬‬ ‫הגבלת השלטון‬ ‫אחריות השלטון כלפי האזרחים‬ ‫בחירות‬ ‫הפרדת רשויות‬ ‫מוסדות פיקוח וביקורת‬ ‫פורמליים (רשמיים)‬ ‫הפרלמנט מבקר‬ ‫המדינה‬ ‫מערכת‬ ‫המשפט‬ ‫מנגנונים בלתי‬ ‫פורמליים לפיקוח‬ ‫ולביקורת‬ ‫דעת הקהל‬ ‫חוקה‬ ‫אמצעי התקשורת‬ ‫הפרדת רשויות‪:‬‬ ‫מטרת רעיון ההפרדה‪ ,‬לפזר את מוקדי עוצמת השלטון באמצעות הפרדה בין הרשות‬ ‫המחוקקת‪ ,‬הרשות המבצעת והרשות השופטת ובכך להבטיח את זכויות האדם והאזרח‪ .‬הדגם‬ ‫המקובל הוא הפרדת רשויות גמישה‪ ,‬כל אחת מרשויות השלטון עוסקת בתפקידה העיקרי‪,‬‬ ‫אולם בסמכותה לבצע תפקידים המשתייכים לתחום סמכותן של הרשויות האחרות‪.‬‬ ‫אם הייתה מתקיימת הפרדה מוחלטת בין הרשויות‪ ,‬הן לא היו מתפקדות ביעילות‪.‬‬ ‫מטרת הפרדת הרשויות היא ליצור איזון ובקרה ולמנוע ריכוז כוח בידי רשות אחת‪.‬‬ ‫רשות‬ ‫מחוקקת‪-‬‬ ‫כנסת‬ ‫רשות‬ ‫שופטת‪-‬‬ ‫מערכת בתי‬ ‫המשפט‬ ‫רשות מבצעת‬ ‫(תפקידה‬ ‫לקבוע מדיניות‬ ‫ולבצעה) ‪-‬‬ ‫הממשלה‬ ‫‪ | 001‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫אי הפרדת רשויות עלולה להוביל למצבים הבאים‪:‬‬ ‫‪ o‬צבירת עצמה בידי רשות אחת‪ ,‬עוצמה העלולה להביא לעריצות ולפגיעה בזכויות‬ ‫האדם והאזרח‪.‬‬ ‫‪ o‬חוסר תיאום בין הרשויות עלול להוביל לסרבול בירוקרטי ולבזבוז משאבים‪ ,‬לדוגמא‪-‬‬ ‫החוקים שתחוקק הרשות המחוקקת לא יהיו ברי ביצוע ע"י הרשות המבצעת‪.‬‬ ‫‪ o‬חוסר יכולת להוציא לפועל החלטות ביצועיות ‪ -‬על מנת להוציא לפועל את חקיקת‬ ‫הרשות המחוקקת או את החלטות הרשות המבצעת יש צורך בשיתוף פעולה בין‬ ‫הרשויות‪.‬‬ ‫הפרדת הרשויות מתממשת בצורה שונה במשטר פרלמנטארי ובמשטר נשיאותי‪.‬‬ ‫הפרדת רשויות במשטר פרלמנטארי (ישראל‪ ,‬אנגליה)‪:‬‬ ‫‪ o‬הבחירות הם לפרלמנט (כנסת)‪ .‬מפלגה שקיבלה את מרבית "המושבים" בפרלמנט או‬ ‫מפלגה שבאמצעות הסכמים קואליציוניים הקימה קואליציה‪ ,‬תרכיב את הממשלה‪.‬‬ ‫‪ o‬ראש הממשלה הוא הרשות המבצעת‪.‬‬ ‫‪ o‬הממשלה מתפקדת מכוח אמון הפרלמנט‪ ,‬הפרלמנט יכול להפסיק את תפקוד הממשלה‬ ‫באמצעות הצבעת אי אמון‪ .‬בשיטה זו ממשלה שאינה מצליחה לתפקד מודחת מכוח‬ ‫הצבעת אי אמון מאידך הצבעת אי האמון יוצרת זעזועים ומונעת יצירת מדיניות‬ ‫עקיבה‪.‬‬ ‫הממשלה מחויבת למסור דיווחים לפרלמנט‪ ,‬הפרלמנט מגביל את הממשלה באמצעים‬ ‫פורמליים שונים וכך הוא מונע מהממשלה לחרוג מסמכויותיה‪.‬‬ ‫הפרדת רשויות במשטר נשיאותי (ארה"ב)‪:‬‬ ‫הנשיא הוא ראש הרשות המבצעת‪ .‬הוא כפוף לחוקים המתקבלים בקונגרס (הרשות‬ ‫המחוקקת)‪ ,‬אך יש לו זכות וטו המאפשרת לו לסרב לחתום על הצעת חוק שנתקבלה בקונגרס‪.‬‬ ‫זכות וטו אינה זכות מוחלטת אלא מוגבלת‪ ,‬שכן ברוב מיוחד (‪ )3/2‬הקונגרס יכול לבטלה‪ .‬כך‬ ‫מתקיים הריסון ההדדי בין הרשויות‪ .‬הרשות השופטת מגבילה את הרשות המבצעת‪ ,‬משום‬ ‫שבסמכותה לבטל צווים והחלטות של הנשיא‪ ,‬והיא מגבילה את הרשות המחוקקת‪ ,‬משום‬ ‫שבסמכותה לבטל חוק שנחקק בקונגרס‪ ,‬אם החוק נוגד עקרונות שנקבעו בחוקה‪ .‬הנשיא‬ ‫כראש הרשות המבצעת ממנה את שופטי בית המשפט העליון‪ ,‬אך סמכותו זו מוגבלת על ידי‬ ‫הרשות המחוקקת‪ ,‬שצריכה לאשר את המינוי של כל אחד מהשופטים‪.‬‬ ‫בשיטה זו הנשיא אינו "מאוים" ע"י הפרלמנט‪ ,‬יש לו סמכויות פעולה רחבות‪ ,‬הדבר מאפשר‬ ‫לנשיא ליצור מדיניות עקבית לטווח ארוך‪ ,‬מאידך לא ניתן להדיח את הנשיא באם מדיניותו‬ ‫מנוגדת לדעת רוב חברי הפרלמנט‪.‬‬ ‫‪ | 000‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫הידעתם?‬ ‫גם במקורות היהודים מופיע רעיון הפרדת הרשויות‪ .‬הרשויות פעלו במקביל אך ניתן להצביע‬ ‫על הנהגה כוללת לעם היהודי בעת העתיקה‪ .‬כמובן שלא מדובר על הפרדת רשויות "מודרנית"‬ ‫גמישה‪.‬‬ ‫"שלושת הרשויות"‬ ‫מלכים (כתר מלכות)‬ ‫מנהיגי העם‪,‬‬ ‫טיפלו בחיי היום יום‬ ‫"במדיניות חוץ"‬ ‫וב"מדיניות פנים"‬ ‫מקור סמכותם בברית‬ ‫בין האל עם בית דוד‪.‬‬ ‫כוהנים (כתר הכהונה)‬ ‫תיפקדו בבית המקדש‬ ‫קישרו בין האל לעם‬ ‫תפקידם היה ללמד את התורה‬ ‫שבכתב‪ ,‬מקור סמכותם בברית‬ ‫בין האל עם אהרון (את התורה‬ ‫שבכתב מסר משה לכהנים‪,‬‬ ‫שהם ילמדו את בני ישראל)‪.‬‬ ‫נביאים (כתר תורה)‬ ‫מורי ההלכה‪ ,‬תפקידם היה‬ ‫לפרש את חוקי האל להדריך‬ ‫את העם‪ .‬מקור סמכותם בהר סיני‬ ‫(את התורה שבע"פ מסר משה‬ ‫ליהושע‪ ,‬ויהושע לזקנים‪...‬‬ ‫זקנים לנביאים‪)...‬‬ ‫במקורות נמצא‪:‬‬ ‫‪ o‬שופטים כלומר דיינים השופטים את העם ופוסקים פסקי דין (רשות שופטת)‪ ,‬וכן‬ ‫נמצא שוטרים שתפקידם לאכוף את פסיקת השופטים‪...‬‬ ‫"‪...‬שופטים ושוטרים תיתן בכל שעריך אשר ה' נותן לך ושפטו את העם משפט‬ ‫צדק‪(...‬דברים ט"ז‪ ,‬י"ח)‪.‬‬ ‫‪ o‬נמצא הפרדה בין מלך העוסק בהנהגה "חילונית" של המדינה‪ ,‬לבין ההנהגה הדתית‬ ‫דוגמת הסנהדרין שפעלה בבית דין עליון בתקופת בית שני ודנה על פי דיני תורה‪,‬‬ ‫נאמר כי מלך לא יושב בסנהדרין‪.‬‬ ‫(סנהדרין‪ ,‬פרק ב'‪ ,‬הלכה א')‪.‬‬ ‫‪ | 002‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .2‬בחירות דמוקרטיות‬ ‫במדינות דמוקרטיות מודרניות אין אפשרות לקיים דמוקרטיה ישירה‪ ,‬ולכן נוצרה‬ ‫בהן שיטת ממשל של נציגים הנבחרים בבחירות דמוקרטיות‪ .‬הבחירות מאפשרות‬ ‫חילופי שלטון‪ ,‬ובכך הן מהוות אמצעי להגבלת השלטון‪ .‬ביום הבחירות האזרחים‬ ‫מכריעים בשאלה אם השלטון המכהן ימשיך בתפקידו או יוחלף‪ ,‬ובכך הבחירות‬ ‫מבטאות את רצון העם ואת ריבונותו‪.‬‬ ‫רוב האזרחים אינם פעילים ב תחום הפוליטי במשך רוב הזמן‪ .‬הבחירות הופכות‬ ‫את האזרחים למשתתפים פעילים יותר בחיים הפוליטיים אף שהן ביטוי‬ ‫להשתתפות פוליטית ברמה הבסיסית ביותר‪ .‬בתקופת הבחירות גוברת רגישותם של‬ ‫הפוליטיקאים לדעת הציבור‪ ,‬ואף הם פעילים יותר‪.‬‬ ‫במשטר דמוקרטי מצפים מן האזרח שיתעניין בחיים הציבוריים ויהיה מעורב בהם‪,‬‬ ‫ומצפים ממנו שישתתף בבחירות מתוך אחריות אזרחית‪ .‬הבחירות מאפשרות לו‬ ‫לפעול ולהשפיע‪ .‬כאשר שיעור ההצבעה בבחירות הוא נמוך מאוד קיימת סכנה‬ ‫שהשלטון ייצג רק מיעוט מן העם‪ .‬במשטר דמוקרטי קיימת תחרות בין‬ ‫המתמודדים‪ ,‬תוך מתן הזדמנות שווה וחופש ביטוי והתארגנות‪.‬‬ ‫העקרונות הדמוקרטיים וזכויות היסוד המתבטאים בבחירות‬ ‫א‪ .‬עיקרון שלטון העם ‪ -‬העם בוחר את נציגיו לפרלמנט‪ .‬העם הוא מקור סמכותו‬ ‫של השלטון‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עיקרון הפלורליזם ‪ -‬בבחירות מיוצגות מגוון קבוצות המבטאות דעות‪ ,‬השקפות עולם‬ ‫ורעיונות שונים‪ .‬כחלק מהפלורליזם מבוטא גם עקרון ההסכמיות ‪ -‬הסכמה על כללי‬ ‫הבחירות ועל קבלת תוצאותיהן‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עיקרון הזכויות‪ -‬בתהליך הבחירות מבוטאות הזכויות לבחור‪ ,‬להיבחר ולהתאגד‪ ,‬חופש‬ ‫הביטוי והדעה והזכות לפרטיות ולשוויון‪.‬‬ ‫ד‪ .‬עיקרון הגבלת השלטון‪ -‬הבחירות נערכות אחת לתקופה מסוימת‪ ,‬ושלטון העם לא יהיה‬ ‫מרוצה ממנו יוחלף באחר‪.‬‬ ‫ה‪ .‬עיקרון שלטון החוק‪ -‬הבחירות ונוהליהן כפופות לחוק‪.‬‬ ‫‪ | 003‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫שיטת הבחירות לכנסת‪:‬‬ ‫"חוק יסוד הכנסת" קובע את שיטת הבחירות בישראל‪" :‬הכנסת תיבחר בבחירות כלליות‪,‬‬ ‫ארציות‪ ,‬ישירות‪ ,‬שוות‪ ,‬חשאיות ויחסיות לפי חוק הבחירות לכנסת"‪.‬‬ ‫ארציות‬ ‫כלליות‬ ‫תקופתיות‬ ‫חשאיות‬ ‫יחסיות‬ ‫שוויוניות‬ ‫כלליות‪ -‬לכל אזרח מגיל ‪ 01‬ומעלה‪ ,‬הזכות לבחור לכנסת‪.‬‬ ‫ארציות‪ -‬הבחירות נערכות בכל הארץ בעת ובעונה אחת‪ .‬כל שטח המדינה נחשב לאזור‬ ‫בחירה אחד‪.‬‬ ‫תקופתיות‪ -‬הבחירות מתקיימות כל פרק זמן קבוע בחוק‪.‬‬ ‫שוויוניות – קולו של אזרח בוחר שווה לקולו של אזרח בוחר אחר‪ .‬השוויון מתבטא גם‬ ‫בזכות להיבחר‪ ,‬כלומר ‪ -‬שוויון בסיכויי ההתמודדות של רשימות המועמדים‪.‬‬ ‫חשאיות – החשאיות מציינת את אופן ההצבעה‪ :‬איש מלבד הבוחר אינו רשאי לדעת למי‬ ‫הוא בוחר‪.‬‬ ‫יחסיות – מספר המקומות בכנסת שתקבל כל רשימת מועמדים (מפלגה) הוא יחסי למספר‬ ‫הקולות הניתנים לה בבחירות‪ .‬היחסיות פירושה "יותר קולות‪ -‬יותר מקומות בכנסת"‪.‬‬ ‫‪ | 004‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫שיטות בחירה‪:‬‬ ‫במדינות הדמוקרטיות השונות קיימות שיטות בחירה שונות‪ .‬כל שיטה מבטאת את‬ ‫הערכים של החברה שבה היא מופעלת ואת מטרותיה‪ ,‬וכל מדינה בוחרת לעצמה את שיטת‬ ‫הבחירות שנראית לה מתאימה יותר‪ .‬לכל שיטת בחירה ישנם יתרונות וחסרונות‪ ,‬ואין‬ ‫שיטת בחירה אחת אידיאלית המשקפת במידה שווה את כל הערכים ואת כל המטרות של‬ ‫החברה‪ .‬חברה המעונינת בשמירת היציבות הפוליטית מגבשת לעצמה שיטת בחירות‬ ‫שתשיג מטרה זו‪ ,‬ולעומתה מדינה המעונינת להבטיח ייצוג בבית הנבחרים לקבוצות שונות‬ ‫באוכלוסייה‪ ,‬ובכללן מיעוטים‪ ,‬תבחר לעצמה שיטת בחירות שונה‪ .‬במדינה הראשונה ניתן‬ ‫משקל רב ליציבות הפוליטית‪ ,‬ובמדינה השנייה ניתנת חשיבות רבה יותר ליתרון הייצוג‪.‬‬ ‫אבחנה בין שיטות הבחירה השונות‪:‬‬ ‫שלושה מרכיבים בולטים יאפשרו להבדיל בין שיטות הבחירות השונות‪:‬‬ ‫‪ .0‬חלוקה לאזורים‬ ‫בחירות ארציות (ישראל)‬ ‫* כל הארץ מהווה שטח בחירה אחד‬ ‫* המפלגות מתייחסות במצען לכלל הבעיות‬ ‫במישור הארצי‬ ‫* שיטה זו מדגישה את חשיבות הביטוי‬ ‫של דעות שונות בנושאים כלל‪-‬לאומיים‪.‬‬ ‫בחירות אזוריות (בריטניה)‬ ‫* הארץ מחולקת לאזורי בחירה‪ ,‬בכל אזור‬ ‫נבחר נציג מטעם האזור לבית הנבחרים‪.‬‬ ‫* נציג האזור‪ ,‬או המפלגה המיוצגת‬ ‫באזור מתייחס במצעו לבעיות האזור‬ ‫ומהווה "איש קשר" בין האזור לשאר גופי‬ ‫השלטון הארציים‪.‬‬ ‫* שיטה זו מדגישה את חשיבות הקשר בין‬ ‫הבוחר לנבחר‪.‬‬ ‫‪ .3‬חלוקת המנדטים (חלוקת המושבים בבית הנבחרים)‬ ‫בחירות יחסיות‬ ‫* המפלגות (הרשימות) מקבלות מושבים‬ ‫בפרלמנט יחסית למספר הקולות אותם קיבלו‬ ‫מציבור הבוחרים‪ ,‬בתנאי שהן עברו את‬ ‫"אחוז החסימה"‪.‬‬ ‫* שיטה זו מדגישה את עקרון הפלורליזם‬ ‫וייצוג הולם למפלגות השונות‪.‬‬ ‫בחירות אזוריות‪ -‬רוביות‬ ‫* מפלגה או נציג שקיבלו באזורם את‬ ‫מרבית הקולות‪ ,‬נשלח לפרלמנט‪.‬‬ ‫* שיטה זו מדגישה את עקרון הכרעת‬ ‫הרוב ומדגישה את חשיבות יציבות‬ ‫השלטון‪.‬‬ ‫‪ | 005‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫הערה‪" :‬אחוז החסימה"‪ -‬אחוז מסוים שמטרתו לצמצם את מס' המפלגות בפרלמנט‪.‬‬ ‫בישראל אחוז החסימה עומד על ‪ .3%‬רשימה שלא קבלה לפחות ‪ 3%‬מכלל‬ ‫קולות המצביעים‪ -‬לא תוכל להכניס נציג לכנסת‪.‬‬ ‫‪ .2‬המועמדים‬ ‫בחירות עבור מפלגה (רשימה)‬ ‫* בשיטה זו בוחרים עבור מפלגות‬ ‫המתחרות ביניהן על קולות הבוחרים‬ ‫בחירות אישיות‬ ‫* ההצבעה היא עבור מועמדים מתחרים‪.‬‬ ‫המועמדים נתמכים ע"י מפלגות או "רצים"‬ ‫בבחירות בצורה עצמאית‪.‬‬ ‫נציג את יתרונותיהן וחסרונותיהן של השיטות השונות ונתמקד בהבדלים בין השיטה‬ ‫הקיימת בישראל (ארצית‪ ,‬רשימתית ויחסית) לבין השיטה המקובלת במדינות אחדות‬ ‫בעולם הדמוקרטי (אזורית‪ ,‬אישית ורובית)‪:‬‬ ‫השיטה הקיימת בישראל‪ :‬ארצית‪ ,‬יחסית‪ ,‬רשימתית‪.‬‬ ‫יתרונות‪:‬‬ ‫‪ .0‬המפלגות מקבלות ייצוג בבית הנבחרים בהתאם לתמיכת הציבור בהן בבחירות‪.‬‬ ‫‪ .3‬השיטה משקפת את ההשקפות של הציבור בשאלות לאומיות‪.‬‬ ‫‪ .2‬הוויכוח הפוליטי אינו בין אישים אלא בין רעיונות של מפלגות‪.‬‬ ‫‪ .1‬השיטה מעודדת הקמת מפלגות חדשות‪.‬‬ ‫חסרונות‪:‬‬ ‫‪ .0‬ריבוי מפלגות מקשה על הקמת ממשלה יציבה‪ .‬יש צורך בקואליציה שבה המפלגות‬ ‫הקטנות מעמידות דרישות מעבר לכוחן בבחירות‪.‬‬ ‫‪ .3‬אין ייצוג לאזורים השונים ואין טיפול בבעיותיהם‪.‬‬ ‫‪ .2‬אין די קשר בין הבוחרים לבין הנבחרים‪.‬‬ ‫‪ | 006‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫השיטה האזורית‪ ,‬רובית‪ ,‬אישית‪:‬‬ ‫יתרונות‪:‬‬ ‫‪ .0‬יוצרת קשר הדוק בין הבוחר לנבחר‪ .‬המועמד שנבחר מרגיש מחויבות כלפי בוחריו‬ ‫וכלפי האזור‪.‬‬ ‫‪ .3‬מספר המפלגות המיוצגות בבית הנבחרים קטן וכתוצאה מכך מתחזקת יציבות‬ ‫השלטון‪.‬‬ ‫‪ .2‬השיטה מייצגת את בעיותיהם של האזורים השונים ונותנת ביטוי לרצונות‬ ‫תושביהם‪.‬‬ ‫חסרונות‪:‬‬ ‫‪ .0‬בזבוז קולות‪ .‬קולות רבים של המיעוט הולכים לאיבוד ואינם זוכים לייצוג‪.‬‬ ‫‪ .3‬קבוצות מיעוט אינן מיוצגות בבית הנבחרים‪ .‬סכנה שיפעלו באופן לא דמוקרטי‪.‬‬ ‫‪ .2‬עלול להיווצר פיצול קבוצתי ואזורי במדינה‪ ,‬וקיימת סכנה ששאלות לאומיות‬ ‫תוזנחנה‪.‬‬ ‫‪ .3‬חוקה – כלי להגבלת השלטון‬ ‫מהי חוקה?‬ ‫חוקה היא מסמך אחד או סדרת מסמכים המאגדים את עקרונות היסוד של המדינה‪ ,‬את‬ ‫ערכיה‪ ,‬את הנורמות הפוליטיות והכללים לפיהם תתנהל המדינה‪ .‬חוקה מבטאת הסכמיות‬ ‫בין חלקי החברה השונים ומגדירה את "כללי המשחק" ויוצרת מסגרת יציבה בתוכה‬ ‫רשאים לפעול מרכיבי החברה השונים‪.‬‬ ‫עליונות החוקה‪:‬‬ ‫לחוקה יש מעמד מיוחד‪ ,‬והוא בא לידי ביטוי הן בעליונותה על פני חוקים רגילים והן‬ ‫בקושי לשנותה‪ .‬החוקות קובעות את עקרונות המשטר ואת הערכים שעליו הוא מבוסס‪,‬‬ ‫ולכן הן חייבות להיות יציבות לאורך שנים ומוגנות מפני שינויים פזיזים ותכופים‪ ,‬הנובעים‬ ‫מחילופי שלטון‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬אפשר לשנות חוקה‪ ,‬שכן חיוניותה תלויה במידת התאמה לתנאים המשתנים‬ ‫במדינה ובחברה‪ .‬בחוקות עצמן נקבעות ההוראות לשינוי‪ ,‬מי מוסמך לשנותן‪ ,‬מהן הדרכים‬ ‫ומהן המגבלות המוטלות על השינוי‪.‬‬ ‫עליונות החוקה על פני חוקים רגילים באה לידי ביטוי בהוראה שאין לחוקק חוק הסותר‬ ‫את העקרונות וההוראות הקבועים בחוקה‪ .‬אם נחוקק חוק רגיל הסותר עקרונות אלה‪,‬‬ ‫מבטלים בתי המשפט את החוק הרגיל‪.‬‬ ‫‪ | 007‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מה מכילה החוקה?‬ ‫‪ o‬הגדרת רשויות השלטון העיקריות‪ ,‬סמכויותיהן ויחסי הגומלין ביניהן‪ .‬החוקה‬ ‫מגבילה את כוחם וסמכותם של מוסדות השלטון‪.‬‬ ‫‪ o‬חירויות האזרח וחובותיו‪ .‬תפקיד החוקה להגן על זכויות המיעוט‪ .‬המטרה למנוע‬ ‫מרוב מקרי בפרלמנט לשנות את "כללי המשחק" ולפגוע בזכויות האדם והאזרח‪.‬‬ ‫תפקיד החוקה‪:‬‬ ‫תפקיד החוקה לרסן את רשויות השלטון ולחייב אותם לפעול במסגרת הנורמות והערכים‬ ‫המצויים בחוקה‪ ,‬להגן על חירויות וזכויות האזרח‪ ,‬להבטיח רציפות במקרה שלטונית‬ ‫ולמנוע מרוב מיקרי בפרלמנט לשנות את המבנה הפוליטי או ההסדרים המקובלים‬ ‫במדינה‪.‬‬ ‫שני סוגי חוקות‬ ‫חוקה פורמאלית (כתובה)‬ ‫חוקה מטריאלית (לא כתובה)‬ ‫חוקה פורמאלית (חוקה כתובה)‬ ‫מסמך שנוסח בעקבות נסיבות היסטוריות ע"י האסיפה "המכוננת" (המייסדת) לדוגמא‪ :‬ב‪-‬‬ ‫‪ 0443‬הכריזו ‪ 02‬המושבות הבריטיות בחוף המזרחי של אמריקה על עצמאותן והתנתקותן‬ ‫מארץ האם בריטניה‪ ,‬בעקבות ההכרזה פרצה מלחמת העצמאות האמריקאית שנמשכה כ‪-‬‬ ‫‪ 3‬שנים‪ .‬ב‪ 0414 -‬התכנסו ‪ 22‬נציגים נבחרים בפילדלפייה וניסחו את החוקה האמריקאית‪,‬‬ ‫חוקת ארה"ב נחשבת לחוקה הדמוקרטית הראשונה הכתובה כיוון שהיא מתבססת על‬ ‫עקרון ריבונות העם והגנה על חירויות האזרח‪.‬‬ ‫‪ | 008‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מאפייני החוקה הפורמאלית‪:‬‬ ‫‪ ‬לחוקה פורמאלית יש מעמד עליון‪ ,‬מרבית החוקות הן נוקשות וניתן לשנותם רק‬ ‫בהליך סבוך‪.‬‬ ‫‪ ‬חוקה נכתבת ע"י רשות "מכוננת" (מייסדת)‪ ,‬החוקים נחקקים ע"י הרשות‬ ‫המחוקקת והם נובעים מהחוקה‪.‬‬ ‫‪ ‬הגבלת השלטון ‪ -‬במידה וחוק נחקק ברשות המחוקקת ותוכנו סותר את החוקה‪,‬‬ ‫יבוטל החוק ע"י ערכאה שיפוטית שהוסמכה לכך‪.‬‬ ‫חוקה מטריאלית (חוקה לא כתובה) – אנגליה‬ ‫אוסף חוקים‪ ,‬נורמות היסטוריות ופסיקות משפטיות המגדירים את המבנה הפוליטי של‬ ‫המדינה ואת ההסדרים הבסיסיים לניהולה‪.‬‬ ‫מאפייני החוקה המטריאלית‪:‬‬ ‫‪ ‬החוקה אינה כתובה במסמך שנוצר היסטורית ע"י "רשות מכוננת"‪.‬‬ ‫‪ ‬אוסף של נורמות‪ ,‬נהלים וחוקים שנחקקו ב"רשות המחוקקת" המקובלים‬ ‫במהותם ע"י מערכות השלטון ואזרחי המדינה‪ .‬נורמות וחוקים המבטאים יסודות‬ ‫חוקתיים‪ .‬לדוגמא‪ :‬בישראל חוקי היסוד עוסקים בהגדרת תפקידי הרשויות‪ ,‬יחסי‬ ‫הגומלין ביניהן ובחירויות האדם והאזרח‪.‬‬ ‫‪ ‬חוקה מטריאלית‪ ,‬היא חוקה "גמישה" המותאמת למציאות החיים המשתנה‪.‬‬ ‫‪ ‬הגבלת השלטון ‪ -‬אוסף הנורמות‪ ,‬החוקים והכללים שנוצרו במהלך מאות שנים‬ ‫והם משקפים מסורת דמוקרטית מקובלת לכן רשויות השלטון יקפידו על שמירת‬ ‫הנורמות המקובלות‪.‬‬ ‫מכאן שחוקי היסוד מנחים את עבודת הרשויות בישראל‪ ,‬כמו כן פסיקות בג"צ‬ ‫שניתנו במהלך השנים בתחומי זכויות האדם והאזרח‪ ,‬הפכו לנורמות החוקתיות‬ ‫לפיהן נוהגות רשויות השלטון‪.‬‬ ‫‪ | 009‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫הקמת המדינה והוויכוח בשאלת החוקה למדינת ישראל‬ ‫חוקות נכתבות בדרך כלל ברגע של מפנה היסטורי בחייה של אומה‪ ,‬כגון השגת עצמאות‪,‬‬ ‫חילופי משטר מהפכניים או בתום מלחמה‪ .‬ואכן‪ ,‬ב – ‪ ,0911‬כאשר קמה מדינת ישראל‬ ‫היתה ציפייה שמדינת ישראל תאמץ לעצמה חוקה‪.‬‬ ‫ציפייה זו קיבלה ביטוי מפורש בהכרזת העצמאות‪ ,‬שבה נאמר כי יוקמו השלטונות‬ ‫הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על ידי האסיפה המכוננת לא‬ ‫יאוחר מ‪ 0 -‬באוקטובר ‪.0911‬‬ ‫האסיפה המכוננת נבחרה בינואר ‪ 0919‬ועם היבחרה שינתה את שמה ל"כנסת הראשונה"‪.‬‬ ‫למרות שבתחילה רווחה הדעה שעל מדינת ישראל לחוקק חוקה כתובה‪ ,‬הרי שדבר זה לא‬ ‫נעשה‪ .‬משנת ‪ 0919‬ואילך החל ויכוח בין התומכים בחקיקת חוקה לבין המתנגדים לחוקה‪.‬‬ ‫הנימוקים של המצדדים בחוקה‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫חוקה שאינה ניתנת לשינוי בקלות כחוק‬ ‫רגיל‪ ,‬מקנה יציבות למוסדות השלטון‪.‬‬ ‫חוקה מגינה על זכויות אדם ואזרח‪.‬‬ ‫לאחר אלפיים שנות גלות חוקה מהווה‬ ‫סמל מובהק של חידוש העצמאות‬ ‫היהודית‪.‬‬ ‫לחוקה ערך מחנך המבטא את יסודות‬ ‫המשטר הדמוקרטי והערכים הלאומיים‪.‬‬ ‫דווקא בחברה הישראלית המצויה בתהליך‬ ‫של גיבוד‪ ,‬יש חשיבות לערך המחנך של‬ ‫חוקה‪.‬‬ ‫חוקה תייצג כלפי העולם את דימויה‬ ‫החיובי של מדינת ישראל כמדינה‬ ‫דמוקרטית‪.‬‬ ‫הנימוקים של המתנגדים לחוקה‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫המפלגות הדתיות טענו שהחוקה היחידה‬ ‫שיכולה מדינת ישראל לקבל‪ ,‬צריכה‬ ‫להיות מבוססת על הדת היהודית‪ .‬ובחוקה‬ ‫כתובה וליברלית אין לפיכך כל צורך‪,‬‬ ‫כיוון שהיא עלולה לעמוד בסתירה לתורת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫החוקה אמורה לקבוע את דמותה ואופייה‬ ‫של מדינת ישראל‪ .‬לעת עתה רק חלק מן‬ ‫העם היהודי יושב בארץ‪ ,‬ולכן אין זה רצוי‬ ‫שרק חלק קטן יקבע את אופייה ודמותה‬ ‫של המדינה‪ ,‬שבה יתרכז בעתיד רובו של‬ ‫העם היהודי‪.‬‬ ‫בגלל הנסיבות הבטחוניות שבהן נתונה‬ ‫המדינה קיים הכרח בקיום סמכויות‬ ‫חירום העלולות לפגוע בחירויות הפרט‪.‬‬ ‫בגלל מציאות בטחונית זו לא ניתן לכונן‬ ‫חוקה דמוקרטית וליברלית נאורה‪.‬‬ ‫חוקה אינה הכרחית לשמירת‬ ‫אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל‪ ,‬והרי‬ ‫הכרזת העצמאות מגדירה את עקרונות‬ ‫היסוד הדמוקרטיים המקובלים‬ ‫והמוסכמים‪.‬‬ ‫סיכומו של הויכוח‪:‬‬ ‫הוצהר על קביעת חוקה למדינת ישראל כיעד שיוגשם בהדרגה‪ ,‬באמצעות חקיקת חוקי יסוד‬ ‫שיתאגדו בעתיד‪ ,‬באישור הכנסת‪ ,‬לחוקה כתובה שלמה‪.‬‬ ‫‪ | 021‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מנגנוני פיקוח וביקורת ‪ -‬מושגים מהותיים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪.0‬ביקורת מוסדית פורמאלית – הכוונה למנגנונים פורמאליים שתפקידם לפקח ולהגביל‬ ‫את השלטון‪ ,‬אשר פעולתם מוסדרת ומעוגנת בחוק‪ .‬המוסדות והמנגנונים הפורמאליים‬ ‫לביקורת הם‪ :‬הפרלמנט‪ ,‬שמבקר ומפקח על רשויות השלטון האחרות ובעיקר על הרשות‬ ‫המבצעת‪ ,‬מוסד ביקורת המדינה שבראשו מבקר המדינה‪ ,‬נציב תלונות הציבור והרשות‬ ‫השופטת‪.‬‬ ‫‪.3‬ביקורת בלתי פורמאלית – המנגנונים הבלתי פורמאליים לפיקוח ולהגבלת השלטון הם‬ ‫גופים‪ ,‬אזרחים או קבוצות שפועלים מתוך יוזמתם האישית ולא מתוקף תפקודם בחוק‪,‬‬ ‫וזאת כדי לפקח על רשויות השלטון‪ .‬המנגנונים הפועלים כך הם‪ :‬אמצעי התקשורת במדינה‬ ‫וציבור האזרחים עצמו אשר עוקב אחר פעולות השלטון ומביע את דעתו עליהן באמצעות‬ ‫הפגנות‪ ,‬עצומות‪ ,‬כנסים‪ ,‬שביתות ומחאה ביצירות אמנות וספרות אשר משפיעים על דעת‬ ‫הקהל ובעקבות זאת גם על השלטון‪.‬‬ ‫‪ | 020‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫תרגול‪:‬‬ ‫א‪ .‬מהי חשיבותה של אופוזיציה במשטר דמוקרטי?‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬הסבירו את פעולתם של שני מנגנונים לא פורמליים לפיקוח ולביקורת על השלטון‬ ‫בדמוקרטיה‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫ג‪ .‬ציינו מהו סוג הפלורליזם הבא לידי ביטוי במערכת הבחירות‪ .‬הסבירו מהי שיטת‬ ‫הבחירות המעודדת פלורליזם בכנסת ישראל‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 022‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫ד‪ .‬כיצד יכול האזרח בדמוקרטיה להשתתף בחיים הפוליטיים במדינה? הציגו שתי‬ ‫פעילויות והסבירו כיצד כל פעילות תורמת לחיזוק הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫ה‪ .‬מדוע חשוב להגביל את השלטון וכיצד הפרדת הרשויות מגבילה את השלטון?‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫ו‪ .‬קיים ויכוח בשאלה אם שיטת הבחירות הארצית‪-‬יחסית מתאימה לישראל‪ .‬הציגו‬ ‫יתרון אחד של שיטה זו וחיסרון אחד שלה‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 023‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫ז‪ .‬הסבירו שני אמצעים לאי תלות של מבקר המדינה ברשות המבצעת‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫ח‪" .‬בבחירות הדמוקרטית מתבטאים עקרונות החירות והשוויון" – הסבירו‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫ט‪ .‬יעקב ורחל גדיר חסכו כל ימיהם כדי לעבור להתגורר בבית בכפר‪ .‬בהגיעם לגיל פרישה‬ ‫מעבודה פנו לחפש מקום מתאים‪ .‬הם בחרו לרכוש בית וחלקת גינה ביישוב כפרי קהילתי ‪:‬‬ ‫"נאות המישור"‪ ,‬אולם ועד היישוב סירב לבקשתם בטענה שמרבית התושבים הם צעירים‬ ‫ואין מקום להצטרפותם של זוג קשישים ליישוב‪ .‬מה יוכלו בני הזוג גדיר לעשות? ציינו‬ ‫בתשובתכם אמצעים פורמליים מוסדיים ואמצעים בלתי פורמליים להגבלת השלטון‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 024‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫י‪ .‬כיצד עקרון הפרדת הרשויות מבטיח את שמירתה של הדמוקרטיה?‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫יא‪ .‬בחוק יסוד מבקר המדינה‪ ,‬נאמר‪" :‬במילוי תפקידיו‪ ,‬יהיה המבקר אחראי בפני‬ ‫הכנסת בלבד ולא יהיה תלוי בממשלה"‪ .‬מדוע נקבעה בחוק אי תלות של מבקר‬ ‫המדינה בממשלה?‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 025‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ | 026‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫עקרון‬ ‫שלטון החוק‬ ‫‪ | 027‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ | 028‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מבוא‬ ‫‪.0‬‬ ‫חוק הוא הוראה קבועה אשר נקבעה על ידי גוף מחוקק – הוראה המחייבת את כל האנשים‬ ‫(או ציבור מסוים) במידה שווה בהתנהגות מסוימת‪.‬‬ ‫מערכת החוקים במדינה קובעת את האסור והמותר במדינה ואת הזכויות והחובות של‬ ‫הפרט בנושאים רבים‪ .‬כל מדינה דורשת ציות לחוקיה וקובעת עונשים על הפרתם‪.‬‬ ‫החוק הדמוקרטי הוא חוק שווה לכל והוא נועד לטובת האזרחים‪ .‬בין השאר נועד החוק‬ ‫הדמוקרטי למנוע מצב שבו השליט יפעל כרצונו באופן פעיל ושרירותי בחייבו את הכל‪,‬‬ ‫כולל את השליט עצמו‪ ,‬והוא זוכה בפרסום בספר החוקים ובתקשורת‪.‬‬ ‫החוק מאפשר חיים משותפים בחברה פלורליסטית רבת ניגודים‪ .‬החוק מקנה לאזרחים‬ ‫ביטחון ודואג לחירויותיהם‪ .‬כך נוצרת יציבות חברתית ונמנע מצב של אנרכיה‪ .‬הדבר אינו‬ ‫ברור לכול ואינו בגדר של מובן מאליו‪ ,‬ועל כן נדרש לחנך את האזרחים מינקותם לשמירה‬ ‫על שלטון החוק‪ ,‬להביא אותם לידי הבנת חשיבותו של החוק‪ ,‬ומהי הסכנה הנשקפת‬ ‫מהפרת החוק‪.‬‬ ‫חשיבותו של שלטון החוק במשטר דמוקרטי‬ ‫‪.3‬‬ ‫חוק נועד ליצור סדר חברתי תקין שבאמצעותו השלטון יכול לנהל מדינה‪ .‬מטרה זו‬ ‫רלוונטית במדינות דמוקרטיות ובמדינות שאינן דמוקרטיות‪.‬‬ ‫כשאלת בסיס להבנת ייחודו של שלטון החוק במשטר הדמוקרטי ננסה להבין במה נבדל‬ ‫שלטון החוק במשטר דמוקרטי משלטון החוק במשטר שאינו דמוקרטי‪.‬‬ ‫התשובה מוצגת בטבלה הזו‪:‬‬ ‫קריטריון‬ ‫משטר דמוקרטי‬ ‫משטר שאינו דמוקרטי‬ ‫המחוקק‬ ‫השלטון – נציגי העם‬ ‫השלטון‬ ‫החוק לטובת‬ ‫העם‬ ‫השלטון‬ ‫החוק מגביל שלטון‬ ‫(השלטון מחויב לחוק)‬ ‫כן‬ ‫לא‬ ‫תוכן החוק‬ ‫דמוקרטי‬ ‫לא דמוקרטי‬ ‫מקור הציות לחוק‬ ‫מתוך הפנמת חשיבותו ציות עיוור הנובע מפחד‬ ‫כחלק מהאמנה החברתית מהשלטון‬ ‫במדינה‬ ‫לחוק כפופים‬ ‫העם והשלטון‬ ‫העם בלבד‬ ‫‪ | 029‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מעיון בטבלה אנו למדים כי בשני סוגי המשטרים שלטון החוק הוא מערכת כללים של‬ ‫אסור ומותר‪ .‬ייחודו של שלטון החוק במדינות הדמוקרטיות הוא בכך שהוא נקבע על ידי‬ ‫נציגי העם ושומר על איזון בין צורכי המדינה לצורכי האדם שבה‪.‬‬ ‫נציג את מאפייניו הייחודיים של שלטון החוק במדינה דמוקרטית דרך בחינת יישומם את‬ ‫עקרונות הדמוקרטיה האחרים‪:‬‬ ‫א‪ .‬שלטון העם ‪ -‬מחוקקי החוקים הם נציגיו הנבחרים של העם במוסדות השלטון השונים‪.‬‬ ‫החוקים מבטאים את רצון העם ונועדו למענו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פלורליזם ‪ -‬לכל מפלגה בפרלמנט ניתנת האפשרות ליזום חוקים ולנסות לשנות חוקים‬ ‫אחרים‪ .‬החוקים מבטאים צרכים ואינטרסים של מגוון קבוצות ורעיונות‪ .‬החוק הוא גם‬ ‫הדבק המלכד חברה פלורליסטית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬סובלנות ‪ -‬החוקים השונים משרתים מגוון אינטרסים שונים ומנוגדים הזוכים ליחס של‬ ‫כבוד מצד הקבוצות השונות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הסכמיות – החוקים הם הבסיס לקיומו של המשחק הדמוקרטי‪ .‬הסכמתם של‬ ‫האזרחים לקבל על עצמם את החוקים מבטיחה את קיומו‪ ,‬את יציבותו ואת המשכיותו של‬ ‫המשחק‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הכרעת הרוב ‪ -‬החוקים נחקקים על ידי נציגי העם‪ .‬רוב שאישר חוק מביא לידי ביטוי‬ ‫את השקפתו בנוגע לערכים ולנורמות הראויים בחברה ובמדינה‪ .‬לכל חוק יש תוקף בזכות‬ ‫הרוב שהצביע עבורו‪.‬‬ ‫ו‪ .‬זכויות ‪ -‬החוקים במדינה דמוקרטית נועדו למען העם‪ ,‬ועל כן הם אמורים לספק הגנה על‬ ‫זכויות האדם‪ ,‬האזרח והמיעוט‪ .‬החוקים‪ ,‬שהכל כפופים להם במידה שווה‪ ,‬מבטאים‬ ‫הלכה למעשה את הזכות לשוויון‪.‬‬ ‫ז‪ .‬הגבלת השלטון ‪ -‬השלטון כפוף לחוק‪ .‬סמכויותיו‪ ,‬פעולותיו ויחסיו עם האזרחים‬ ‫מוגדרים ומוגבלים בחוק‪ .‬השלטון יכול לעשות אך ורק מה שהחוק מתיר‪ .‬כך נמנע מצב של‬ ‫שימוש בכוחו הרב של השלטון באופן שרירותי או עריץ‪.‬‬ ‫‪ | 031‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .2‬המובנים הפורמלי והמהותי של שלטון החוק‬ ‫לשלטון החוק במדינה דמוקרטית שני היבטים משלימים‪:‬‬ ‫ההיבט הפורמלי (איך)‬ ‫ההיבט המהותי (למה)‬ ‫מתמקד בטכניקה של תהליך‬ ‫חקיקת החוק ובאמצעים לקיומו‪.‬‬ ‫ חשוב לקיום סדר חברתי‬‫תקין‪.‬‬ ‫‪ ‬החוק נחקק על ידי‬ ‫הפרלמנט‬ ‫‪ ‬החוק יוצר הבחנה‬ ‫בין מותר לאסור‬ ‫‪ ‬החוק מקבל פרסום‬ ‫ציבורי‬ ‫‪ ‬אכיפה וענישה‬ ‫קיימים עבור כלל‬ ‫האזרחים (גם אנשי‬ ‫שלטון)‬ ‫מתמקד בתכנים של החוקים‬ ‫ובמידת התאמתם לעקרונות‬ ‫הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫ חשוב ליצירת חברה מוסרית‬‫והוגנת כלפי אזרחיה‪.‬‬ ‫‪ ‬תוכן החקיקה הוא‬ ‫ברוח הדמוקרטיה‬ ‫‪ ‬תוכן החוק שומר על‬ ‫זכויות האדם והאזרח‬ ‫‪ ‬תוכן החוק מגביל את‬ ‫סמכויות השלטון‬ ‫‪ ‬תוכן החוק מאזן בין‬ ‫דרכי האנשים לבין‬ ‫צרכי החברה‬ ‫והמדינה‪.‬‬ ‫גבול הציות לחוק‪ :‬עבריינות‬ ‫‪.1‬‬ ‫הגישה המחייבת ציות לחוק הינה גישה הבאה להגן על הפרט ועל החברה‪ .‬החוק הוא‬ ‫"הדבק" המאחד של כל חברה והוא המאפשר קיום של אנשים וקבוצות שיש להם דעות‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫אכיפתו של החוק היא תנאי הכרחי למימוש הרעיון הדמוקרטי‪.‬‬ ‫בכל מדינה דמוקרטית מוכרת תופעה של אי ציות לחוק‪ .‬את החוק מפרים פרטים בחברה‪,‬‬ ‫אנשים המתלכדים לכדי קבוצה וגם אנשי שלטון‪ .‬כל הפרת חוק פוגעת בשלטון החוק‪,‬‬ ‫בפרט‪ ,‬ומערערת את יציבותו של המשחק הדמוקרטי‪ ,‬בכלל‪.‬‬ ‫אי ציות לחוק הוא עבירה פלילית‪.‬‬ ‫‪ | 030‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫ניתן למיין את העבריינות לשלושה סוגים‪:‬‬ ‫כל עבירה על החוק = עבירה פלילית‬ ‫עבריינות‬ ‫אידיאולוגית‬ ‫עבריינות פלילית‬ ‫רגילה‬ ‫עבריינות‬ ‫אידיאולוגית‬ ‫מצפונית‬ ‫עבריינות‬ ‫אידיאולוגית‬ ‫פוליטית‬ ‫‪ | 032‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫עבריינות‬ ‫שלטונית‬ ‫השוואה בין שלושת סוגי העבריינות‪:‬‬ ‫עבריינות אידיאולוגית‬ ‫קריטריון‬ ‫עבריינות שלטונית‬ ‫הגדרת העבריינות‬ ‫עבירה על החוק על ידי איש הגדרה כללית‪:‬‬ ‫עבירה על החוק ממניע של‬ ‫ציבור מכהן המנצל את‬ ‫השקפת עולם דתית‪,‬‬ ‫מעמדו לטובת המדינה‪,‬‬ ‫החברה או קבוצה ספציפית פוליטית או מצפונית‪.‬‬ ‫עבריינות פלילית‬ ‫רגילה‬ ‫עבירה על החוק ממניע של‬ ‫השגת רווח אישי‬ ‫הגדרה לעבריינות‬ ‫אידיאולוגית‪-‬מצפונית‪:‬‬ ‫עבירה על החוק הנובעת‬ ‫מכך שאדם מעמיד את‬ ‫השקפת עולמו המוסרית‬ ‫מעל לחוק ופועל על פיה‬ ‫ובניגוד לחוק‪.‬‬ ‫הגדרה לעבריינות‬ ‫אידיאולוגית‪-‬פוליטית‪:‬‬ ‫עבירה על החוק מתוך‬ ‫כוונה להעביר מסר לשלטון‬ ‫על רצון בשינוי מציאות או‬ ‫מדיניות פוליטית‪.‬‬ ‫פרופיל העבריין‬ ‫הפוטנציאלי‬ ‫רק בעלי תפקיד ציבורי‬ ‫כל אדם‪ ,‬במקרים נדירים‬ ‫בעל תפקיד ציבורי‬ ‫כל אדם כולל בעל תפקיד‬ ‫ציבורי‬ ‫המניע לעבריינות‬ ‫רצון של העבריין לשרת את‬ ‫המדינה לקדם את החברה‬ ‫או להיטיב את מצבה של‬ ‫קבוצה ספציפית הקשורה‬ ‫אליו‬ ‫המניע לכל עבריינות‬ ‫אידיאולוגית‪:‬‬ ‫השקפת עולם של העבריין‪.‬‬ ‫רווח אישי לעבריין‬ ‫דוגמאות לעבריינות‬ ‫מינוי פוליטי על בסיס‬ ‫פרוטקציה ללא קשר‬ ‫לכישורים‪ ,‬שוחד למצביע‬ ‫מרכז מפלגה על ידי מועמד‪,‬‬ ‫העברת כספים באופן לא‬ ‫חוקי למוסדות בחברה על‬ ‫ידי שר שמפלגתו קשורה‬ ‫אליהם‪.‬‬ ‫המניע לעבריינות‬ ‫אידיאולוגית‪-‬מצפונית‪:‬‬ ‫תפיסות מוסריות אישיות‬ ‫המניע לעבריינות‬ ‫אידיאולוגית‪-‬פוליטית‪:‬‬ ‫רצון בשינוי מציאות או‬ ‫מדיניות שהעבריין מתנגד‬ ‫להן‪.‬‬ ‫סירוב לשרת בצה"ל מטעמי אונס‪ ,‬רצח‪ ,‬שוחד‪ ,‬הטרדה‬ ‫מינית ואחרת‪ ,‬סמים‬ ‫פציפיזם‪ ,‬סירוב לפינוי‬ ‫שטחים שהוסכם שיפונו‬ ‫בעקבות הסכם שלום‪ ,‬רצח‬ ‫פוליטי‪ ,‬נאום הסתה נגד‬ ‫המדינה בארץ אויב‪ ,‬הצתת‬ ‫בית כנסת בחו"ל‪.‬‬ ‫‪ | 033‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫המשך ‪...‬‬ ‫קריטריון‬ ‫עבריינות שלטונית‬ ‫עבריינות‬ ‫אידיאולוגית‬ ‫מאפייני העבריינות‬ ‫זוהי עבריינות‬ ‫אידיאולוגית מסוג‬ ‫מיוחד של אנשי שלטון‬ ‫המצופים לשמור על‬ ‫החוק‪.‬‬ ‫עבריינות זו נגרמת‬ ‫לפעמים על ידי אנשי‬ ‫שלטון המרשים לעצמם‬ ‫להפר חוק למען אינטרס‬ ‫ציבורי חשוב בעיניהם‬ ‫ובעיני הציבור‪.‬‬ ‫עבריינות המתבצעת‬ ‫עבריינות המתבצעת‬ ‫בדרך כלל על ידי קבוצה‪ .‬בדרך כלל על ידי יחידים‪.‬‬ ‫העבריינות מוגדרת כאשר חלק מהעבריינים רואים‬ ‫לאידיאולוגיה נוסף ביטוי בהפרת החוק דרך חיים‪.‬‬ ‫התנהגותי על ידי מעשה‪.‬‬ ‫העבריינים עשויים‬ ‫בהחלט להיתפס על ידי‬ ‫הסביבה כאנשים‬ ‫מכובדים בעלי תפקוד‬ ‫תקין למעט אותו תחום‬ ‫שבו רואים ניגוד עם‬ ‫השקפת עולמם‪.‬‬ ‫העבריין נכון לסכן את‬ ‫עצמו לטובת הכלל ונכון‬ ‫להיענש למען השקפת‬ ‫עולמו‪.‬‬ ‫עבריינות זו יוצרת דיון‬ ‫חברתי ערכי נוקב‪.‬‬ ‫הסכנות הנשקפות‬ ‫לחברה ולמדינה‬ ‫מהעבריינות‬ ‫השלטון הנו דוגמה‬ ‫שלילית לאזרחים‪ ,‬ודרך‬ ‫מעשיו הוא מחנך אותם‬ ‫לזלזול בחוק‪.‬‬ ‫סכנת עריצות שלטונית‪.‬‬ ‫העבריין זוכה להזדהות‬ ‫ולתמיכה מצד קבוצות‬ ‫בחברה המזדהות עם‬ ‫השקפת עולמו‪ .‬לעיתים‬ ‫גם מצד אנשי שלטון‬ ‫הנותנים לגיטימציה‬ ‫לעבריינות‪.‬‬ ‫היות שעבריינות זו‬ ‫נקשרת לתפיסה ערכית‪,‬‬ ‫ובחברה דמוקרטית יש‬ ‫לתת לגיטימציה למגוון‬ ‫השקפות‪ ,‬קיים קושי‬ ‫להגדיר אותה כעבריינות‪.‬‬ ‫פגיעה ביציבות‬ ‫החברתית‪.‬‬ ‫פגיעה בתחושת הביטחון‬ ‫האישי של האזרחים‪.‬‬ ‫ראייה בשלטון כמי‬ ‫שאינו יכול להתמודד עם‬ ‫הפשיעה‪ ,‬דבר היוצר‬ ‫תחושות דה‪-‬לגיטימציה‬ ‫כלפיו‪.‬‬ ‫תגובת החברה ואופן‬ ‫התמודדותה עם‬ ‫העבריינות‬ ‫מנגנוני פיקוח פורמליים‬ ‫ובלתי פורמליים נועדו‬ ‫לפקח על חוקיות פעולות‬ ‫השלטון ולהגבילו‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬האופוזיציה‪,‬‬ ‫בתי המשפט‪ ,‬היועץ‬ ‫המשפטי לממשלה‪,‬‬ ‫מבקר המדינה‬ ‫והתקשורת‪.‬‬ ‫החברה נחלקת לאלה‬ ‫אשר תומכים בעבריינים‬ ‫ואלו המתנגדים להם‪.‬‬ ‫החברה מעלה לדיון‬ ‫ציבורי את העבריינות‬ ‫והשלכותיה‪.‬‬ ‫כפועל יוצא מכך‪ ,‬רשויות‬ ‫השלטון צריכות לקבל‬ ‫החלטה אם להעמיד את‬ ‫העבריינים לדין‪.‬‬ ‫החברה אחראית‬ ‫לתהליך חיברות לשמירה‬ ‫על החוק באמצעות‬ ‫ארגונים ומוסדות שונים‬ ‫מהחברה‪ ,‬בכלל‪,‬‬ ‫וממערכת החינוך בפרט‪.‬‬ ‫החברה מפעילה‬ ‫סנקציות שליליות‬ ‫חמורות נגד מפרי חוק‪.‬‬ ‫ולצורך כך היא נעזרת‬ ‫במשטרה ובבתי המשפט‪.‬‬ ‫‪ | 034‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫עבריינות פלילית‬ ‫רגילה‬ ‫גבול הציות לחוק‪ :‬פקודה בלתי חוקית ופקודה בלתי חוקית בעליל‬ ‫‪.2‬‬ ‫ישנם מצבים בעיקר במערכת הצבאית‪ ,‬שבהם חייל נתקל בחוקים‪ ,‬בצווים או בפקודות‬ ‫הסותרים לגמרי את ערכי הדמוקרטיה ואת תשתיתה המוסרית של החברה‪ .‬דווקא אז חלה‬ ‫חובת אי ציות לחוק‪ ,‬לצו או לפקודה‪ ,‬משום היותם "פקודה בלתי חוקית בעליל (באופן‬ ‫ברור וגלוי)"‪.‬‬ ‫המונח " פקודה בלתי חוקית בעליל" חדר לתודעה הציבורית במשפטי נירנברג‪ ,‬שבהם טענו‬ ‫פושעי המלחמה הנאצים שהם רק צייתו לפקודות‪ .‬בית הדין הבינלאומי‪ ,‬שדן ‪ 32‬פושעי‬ ‫מלחמה‪ ,‬הבהיר באופן חד משמעי כי הנימוק של אי ציות לפקודות תקף רק עד לנקודה‬ ‫מסוימת‪.‬‬ ‫בישראל השתמש בית המשפט במונח‪" :‬פקודה בלתי חוקית בעליל" לראשונה במשפט כפר‬ ‫קאסם (‪ .)0924‬ב‪ ,0923 -‬בתחילת מבצע סיני‪ ,‬ניתנה פקודה לכוחות משמר הגבול להטיל‬ ‫עוצר על הכפרים הערביים במרכז הארץ מהשעה ‪ 04:11‬ועד לבוקר שלמחרת‪ .‬בנוסף ציוו‬ ‫החיילים לירות כדי להרוג בכל מפר עוצר‪ .‬ביום שבו ניתנה ההוראה לא היו תושבי הכפרים‬ ‫שעבדו מחוץ לכפריהם מודעים לה‪ ,‬ולא חזרו לכפר בזמן‪ .‬חיילי משמר הגבול בכפר קאסם‬ ‫ירו ב‪ 14 -‬מתושבי הכפר‪ ,‬שיותר ממחציתם היו נשים וילדים‪ ,‬והרגו אותם‪ .‬בכפרים‬ ‫האחרים רק עצרו את המאחרים‪ .‬החיילים היורים בכפר קאסם ומפקדם הועמדו לדין‬ ‫ונמצאו אשמים ברצח ונשלחו למאסר‪ .‬בית המשפט קבע כי אומנם חובתו הראשונה של‬ ‫חייל היא לציית לפקודות מפקדיו‪ ,‬אך כל עוד הן חוקיות‪ .‬אסור לציית לפקודות "בלתי‬ ‫חוקיות בעליל"‪.‬‬ ‫"פקודה בלתי חוקית בעליל" מתייחסת לא רק להרג חפים מפשע אלא גם לפגיעה בביטחון‪,‬‬ ‫בכבוד ובחירות‪.‬‬ ‫בית המשפט טבע את סימן ההיכר של פקודה זו המכונה מאז "מבחן הדגל השחור" –‬ ‫פקודה היא בלתי חוקית בעליל אם מתנוסס מעליה דגל שחור מוסרי המראה שהיא עומדת‬ ‫בסתירה לעקרונות מוסריים בסיסיים ביותר‪ .‬במקרה כפר קאסם חיי החיילים לא היו‬ ‫בסכנה ולמעשה נרצחו חפים מפשע‪.‬‬ ‫"הפקודה הבלתי חוקית" – זוהי הוראה לא תקינה‪ ,‬לא לפי הנהלים‪ ,‬לא ברוח חוקי הצבא‪,‬‬ ‫אך היא אינה מעמידה בדילמה מוסרית את מבצעה‪ ,‬כי אינה כרוכה בהרג או בפגיעה‬ ‫בזכויות האדם של חפים מפשע‪.‬‬ ‫צה"ל הוציא משירותיו טייסים שחתמו על מכתב שנטען בו שהם רואים בחיסולים‬ ‫ממוקדים של טרוריסטים פלסטינים בלב אוכלוסייה אזרחית פקודה בלתי חוקית בעליל‪,‬‬ ‫משום שבמהלך החיסול נהרגים חפים מפשע‪ ,‬ועל כן הם אינם מוכנים לבצע פקודה זו‪.‬‬ ‫עמדתו של צה"ל הייתה נחרצת והעמידה את ביטחון המדינה כערך עליון‪.‬‬ ‫‪ | 035‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫לסיום‪ ,‬מה הם סוגי הפקודות‪ ,‬מה על החייל לעשות ומה הן התוצאות‪:‬‬ ‫פקודה בלתי חוקית בעליל‬ ‫פקודה בלתי חוקית‬ ‫פקודה חוקית‬ ‫חייל חייב לציית‬ ‫חייל חייב לציית‬ ‫אסור לחייל לציית‬ ‫לא יציית‬ ‫החייל יועמד לדין‬ ‫המפקד יועמד לדין‬ ‫חייל ציית‪ -‬החייל‬ ‫והמפקד יועמדו לדין‬ ‫פינוי ימית ‪0982 ,‬‬ ‫‪ | 036‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫מילון מונחים‪:‬‬ ‫א‪ .‬עקרון שלטון החוק ‪ -‬מערכת של כללים הקובעים מה מותר ומה אסור‪ ,‬כללים‬ ‫הנקבעים על ידי החברה באמצעות הנציגים הנבחרים לפרלמנט‪ ,‬למען האינטרס‬ ‫הציבורי הכללי תוך שמירה על איזון עם צורכי הפרט‪ .‬לחוקים כפופים גופי השלטון‬ ‫והאזרחים באופן שווה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שלטון החוק במובן הפורמלי‪ -‬הטכניקה של תהליך חקיקת החוק והאמצעים‬ ‫שהשלטון משתמש בהם להשליטו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שלטון החוק במובן המהותי – תוכניהם של החוקים ומידת הלימתם את‬ ‫עקרונותיה וערכיה של הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬עבריינות פלילית רגילה‪ -‬עבירה על החוק ממניע של השגת רווח אישי‪.‬‬ ‫ה‪ .‬עבריינות אידיאולוגית‪ -‬עבירה על החוק ממניע של השקפת עולם דתית‪ ,‬פוליטית‬ ‫ומצפונית‪.‬‬ ‫ו‪ .‬עבריינות שלטונית – עבירה על החוק על ידי איש ציבור מכהן המנצל את מעמדו‬ ‫לטובת המדינה‪ ,‬החברה או קבוצה ספציפית‪.‬‬ ‫ז‪ .‬פקודה בלתי חוקית‪ -‬הוראת חוק לא תקינה שאינה ברוח חוקי הצבא‪ ,‬אך חובה‬ ‫על החייל לציית לה‪ ,‬ולאחר מכן יועמדו מפקדיו לדין‪ .‬במילוי הוראה זו לא מצוי‬ ‫החייל בדילמה מוסרית‪.‬‬ ‫ח‪ .‬פקודה בלתי חוקית בעליל‪ -‬הוראת חוק העומדת בסתירה לעקרונות מוסריים‬ ‫בסיסיים ביותר‪ ,‬וחובה שלא לציית לה‪.‬‬ ‫‪ | 037‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫תרגול‪:‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫שוטר במחוז ירושלים פגע בשני אנשים שהיו מעורבים בהפגנת שבת בצומת בר אילן‪.‬‬ ‫פגיעתו תיחשב לעבריינות שלטונית ולא לעבריינות פלילית‪.‬‬ ‫נכון‪ /‬לא נכון? הסבירו‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .3‬רבנים מיש"ע הוציאו פסק הלכה המתיר לחיילים לסרב למלא פקודות ממפקדיהם‪,‬‬ ‫כאשר יצוו עליהם להשתתף באופן פעיל בפינוי התנחלויות בתחום הגדה המערבית‪.‬‬ ‫הסבירו מהו סוג העבריינות הבא לידי ביטוי בקטע זה‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪.2‬האם הפקודה להרוג מחבל שנתפס ונכבל היא פקודה בלתי חוקית בעליל? (קו ‪.)211‬‬ ‫הסבירו‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 038‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .1‬חייל נשלח למאסר של ‪ 31‬ימי מחבוש על סירובו לשרת בחברון‪.‬‬ ‫הסבירו‪ ,‬האם זו עבריינות פלילית או אידיאולוגית?‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .2‬היחידה הארצית לחקירות ממליצה להעמיד לדין את השר לביטחון פנים לשעבר‬ ‫בהאשמה שהעביר לפרקליטו של נמרודי מידע על החקירה המתנהלת נגדו‪.‬‬ ‫הסבירו מהו סוג העבריינות הבא לידי ביטוי בקטע‪.‬‬ ‫באיזו זכות של הנאשם פגע השר בעצם העברת המידע? הסבירו‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 039‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .3‬פקודה בלתי חוקית בעליל‪" -‬הרשעת המערערים היא בקשר למותם של ‪ 12‬תושבי‬ ‫המדינה במבואות כפר קאסם‪ ,‬ביום ‪ 39‬במאי ‪ .0923‬המערערים הם אנשי משמר הגבול‪,‬‬ ‫אשר שירתו באותו יום כחיילי המילואים של צה"ל‪ .‬הגנתם העיקרית של כל המערערים‬ ‫האחרים‪ ,‬היא טענת צידוק יסוד הפקודה שהם קיבלו ממפקדיהם‪ .‬כל אחד מהמערערים‬ ‫טען שפעל בהתאם לפקודה שקיבל‪ ,‬ושרק חובת ציות לפקודה היא אשר חייבה והמריצה‬ ‫אותו לפעול כאשר פעל" (מתוך פסק דין כפר קאסם)‪.‬‬ ‫א‪ .‬חובת הציות לחוק היא אפוא תנאי הכרחי בשלטון החוק‪ .‬רשמו שני הסברים‬ ‫לחשיבות הציות לחוק‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬האם בכל מצב חובה לציית לחוק? הסבירו מהי פקודה בלתי חוקית בעליל ‪ ,‬וכיצד יש‬ ‫לנהוג בה (היעזרו במקרה כפר קאסם)‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 041‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ .4‬בעיתון הופיעו שתי ידיעות הקשורות במכוני ליווי‪ .‬בידיעה הראשונה נעצר צעיר ששדד‬ ‫בעל מכון ליווי‪ ,‬ובידיעה השנייה נעצר אדם דתי שהצית מכון ליווי הנתפס על ידיו כתועבה‪.‬‬ ‫ציינו והסבירו את סוג העבריינות שבאה לידי ביטוי במעשהו של הצעיר‪ .‬נמקו את‬ ‫תשובתכם בהקשר של האירוע‪.‬‬ ‫ציינו והסבירו את סוג העבריינות שבאה לידי ביטוי במעשהו של האדם הדתי‪ .‬נמקו את‬ ‫תשובתכם בהקשר של האירוע‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .1‬הציגו שלושה גורמים לחשיבותו של שלטון החוק במשטר הדמוקרטי‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .9‬הציגו את הדומה ואת השונה בין אי ציות מטעמי מצפון לעבריינות אידיאולוגית‪-‬‬ ‫פוליטית‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ | 040‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬ ‫‪ . 01‬שר בכיר לשעבר הואשם בניצול מעמדו הצבאי הבכיר בתקופת שירותו בצבא לניצול‬ ‫מיני של כמה מפקודותיו‪.‬‬ ‫ציינו והסבירו את סוג העבריינות שהשר מואשם בה‪ .‬נמקו את תשובותיכם‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪" .00‬לכל חוק חובה לציית" האם ההיגד נכון? נמקו‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫‪ .03‬הביאו מהעיתונות דוגמאות לעבריינות פלילית רגילה‪ ,‬עבריינות אידיאולוגית ועבריינות‬ ‫שלטונית‪.‬‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫__________________________________________________________‬ ‫_________________________________________________________‬ ‫‪ | 042‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬