הכרעת די» - WordPress.com

‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫מדינת ישראל‬
‫ע"י ב"כ עו"ד דפנה אברמובי‬
‫מפרקליטות מחוז ירושלי – פלילי‬
‫המאשימה‬
‫נגד‬
‫מראד פקיה )עציר(‬
‫ע"י ב"כ עו"ד קובי סודרי ועו"ד אשר אבו ראזק‬
‫הנאש‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫הכרעת די‬
‫‪3‬‬
‫תוכ הענייני‬
‫הנושא‬
‫כללי‬
‫א‪.‬‬
‫כתב האישו‬
‫ב‪.‬‬
‫תשובת הנאש לכתב האישו ‪ ,‬וקביעת מועדי הדיו‬
‫ג‪.‬‬
‫ההליכי – מבט על‬
‫ד‪.‬‬
‫השאלות המחייבות הכרעה בתיק זה‬
‫ה‪.‬‬
‫טביעת כ) יד‬
‫ו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מספרי פיסקאות‬
‫‪1 2‬‬
‫‪3 20‬‬
‫‪21 30‬‬
‫‪31 41‬‬
‫‪42 54‬‬
‫‪55 110‬‬
‫ו‪ 1.‬מבוא‬
‫ו‪ .2.‬תמצית טיעוני המדינה‬
‫‪55 57‬‬
‫‪58 64‬‬
‫ו‪ .3.‬תמצית טענות הנאש‬
‫ו‪ .4.‬הא טביעת כ) יד היא שוות ער‪ ,‬לטביעת אצבע‬
‫‪65 70‬‬
‫‪71 80‬‬
‫ו‪ .5.‬הא טביעת כ) היד שהגיע למז"פ היא זו שנלקחה‬
‫מזירת האירוע‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪81 82‬‬
‫‪17‬‬
‫ו‪ .6.‬הא יש זכות בי טביעת כ) היד שבזירה‪ ,‬לזו של הנאש‬
‫ו‪ 7.‬משמעות טביעת כ) היד במארג הראיות‬
‫‪83 88‬‬
‫‪89 107‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫ו‪ 8.‬טביעת כ) היד – סיכו‬
‫‪108 110‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ 1‬מתו ‪51‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫ז‪.‬‬
‫המדובב‬
‫‪111 187‬‬
‫‪1‬‬
‫ז‪ 1.‬מבוא‬
‫ז‪ 2.‬תמצית טענות המאשימה‬
‫‪111 112‬‬
‫‪113 116‬‬
‫‪2‬‬
‫ז‪ 3.‬תמצית טיעוני הסניגור‬
‫ז‪ .4.‬המדובב כעד – עמדה כללית של הפסיקה‬
‫‪117 120‬‬
‫‪121 125‬‬
‫ז‪ 5.‬המדובב שבפנינו – תמונת מצב כללית‬
‫ז‪ 6.‬אמינות המדובב‬
‫‪126 138‬‬
‫‪139 153‬‬
‫ז‪ 7.‬עדות המדובב על וידוייו של הנאש או על תנועותיו‪,‬‬
‫מה נית להסיק כי הנאש הינו אחד השודדי‬
‫‪154 86‬‬
‫‪9‬‬
‫ז‪1.7.‬‬
‫"לא היה א) אחד בבית"‬
‫‪154 161‬‬
‫‪10‬‬
‫ז‪2.7.‬‬
‫"מותר לנו לקחת לה" ואי ער‪ ,‬לשבועת‬
‫ז‪3.7.‬‬
‫הזקנה היהודיה‬
‫עדות המדובב לפיה הנאש סימ לו‬
‫בתנועות ידיי שהשודדי היו רעולי פני‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪11‬‬
‫‪162 167‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪168 186‬‬
‫‪14‬‬
‫‪187‬‬
‫‪15‬‬
‫ח‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫הסבר הנאש להימצאות טביעות כ) היד בחדר המדרגות‬
‫הערות לפני סיו‬
‫‪188 196‬‬
‫‪197 211‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫י‪.‬‬
‫סיכו‬
‫‪212 216‬‬
‫‪18‬‬
‫ז‪8.‬‬
‫המדובב – סיכו‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ 2‬מתו ‪51‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫א‪.‬‬
‫כללי‬
‫‪.1‬‬
‫נגד הנאש‬
‫‪.2‬‬
‫‪1‬‬
‫הוגש‪ ,‬לפני למעלה משנה וחצי‪ ,‬כתב אישו ‪ ,‬המייחס לו עבירות של שוד‬
‫‪2‬‬
‫בנסיבות מחמירות ושהות בישראל שלא כדי"‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫על פי הוראת סעי ‪ 182‬סיפא לחוק סדר הדי" הפלילי ]נוסח משולב[‪ ,‬התשמ"ב'‪) 1982‬להל"‬
‫– "החסד"פ"(‪ ,‬אני מודיע‪ ,‬בפתח הכרעת הדי"‪ ,‬כי החלטתי לזכות את הנאש מעבירת השוד‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫בנסיבות מחמירות‪ ,‬ולהרשיעו בעבירות של שהות בישראל שלא כדי"‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫ב‪.‬‬
‫כתב האישו‬
‫‪.3‬‬
‫עיקרו של כתב האישו‬
‫מתייחס לאירועי‬
‫שהיו ביו ‪ ,4.6.13‬א בהסכמה )ראה‪ :‬עמ'‬
‫‪ ,1177‬שורה ‪ (27‬נקבע כי היו שבו בוצע השוד‪ ,‬היה יו ‪) 9.5.13‬להל" – "יו האירוע"(‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫סעי ‪ 1‬לכתב האישו מייחס לנאש את עבירות השהות הבלתי חוקית בישראל‪ ,‬בכ‬
‫שהחל ממועד שאינו ידוע בדיוק למאשימה‪ ,‬כחודשיי בער לפני יו האירוע‪ ,‬במספר‬
‫מועדי וביו האירוע‪ ,‬שהה הנאש בישראל‪ ,‬בלא שיש בידו היתר כדי"‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫על פי האמור בסעי ‪ 2‬לכתב האישו ‪ ,‬ביו האירוע‪ ,‬בשעה ‪ 08:30‬בבוקר‪ ,‬הגיע הנאש ע‬
‫שלושה אנשי ‪ ,‬שזהות אינה ידועה למאשימה‪ ,‬לביתה של המתלוננת‪ ,‬ילידת ‪ ,1945‬ברח'‬
‫משה חובב‪ ,‬שכונת רמת בית הכר ‪ ,‬ירושלי ‪ ,‬במטרה לשדוד אותה‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫הבית היה נעול‪ ,‬והמתלוננת שהתה בחדר השינה‪ .‬היא שמעה את אחד השודדי מתו‬
‫הבית‪ ,‬שואל אותה "מ'‪ ,‬איפה את בבית?"‪" ,‬קרה משהו בבית‪ ,‬זה המשטרה‪ ,‬באנו‬
‫לבדוק"‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫המתלוננת הבחינה באחד השודדי שעל ראשו כובע קסקט‪ ,‬ועליו הכיתוב "משטרה"‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫הנאש ‪ ,‬או אחד האחרי ‪ ,‬זרק את המתלוננת על הרצפה‪ .‬היא זעקה לעזרה‪ ,‬והאחרי ‪,‬‬
‫שהתלוו אל הנאש ‪ ,‬כפתו את ידיה ורגליה של המתלוננת וא כיסו את פניה‪ ,‬וגררו אותה‬
‫לחדר השירותי בבית‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫הנאש או מי מבי" האחרי נכנס לשירותי ‪ ,‬כאשר על ידיו כפפות ולראשו כובע; הוא תפס‬
‫את המתלוננת‪ ,‬תו שהוא חונק אותה‪ ,‬ועור עליה חיפוש‪.‬‬
‫‪ 3‬מתו ‪51‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫המתלוננת ניסתה לדבר על ליבו של הנאש או אחד האחרי ‪ ,‬אשר אמר לה‪" :‬שקט‪ ,‬את‬
‫‪1‬‬
‫]כנראה‪ ,‬צ"ל‪ :‬א [ תדברי‪ ,‬אני הורג אות‪ .",‬כמו כ"‪ ,‬אמר למתלוננת‪ ,‬שה לא מוצאי את‬
‫מפתח הכספת‪ ,‬ואמר לה לתת לה אותו‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫הנאש או אחד האחרי נכנס לשירותי ‪ ,‬והניח על צווארה של המתלוננת סכי"‪ ,‬תו שהוא‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫לוח את הסכי" על צוואה של המתלוננת ע הקצה החד שלה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.12‬‬
‫המתלוננת אמרה לנאש ולאחרי ‪ ,‬היכ" מפתח הכספת; משלא מצאו את המפתח‪ ,‬היכה‬
‫הנאש או אחד האחרי במתלוננת‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪.13‬‬
‫המתלוננת אמרה לנאש ולאחרי שיש בתיקה סכו של כ'‪ .3 3,000‬בתגובה‪ ,‬הנאש או‬
‫מי מבי" האחרי אמר למתלוננת שהיא משקרת‪ ,‬והיכה אותה שוב‪.‬‬
‫‪.14‬‬
‫הנאש והאחרי גררו את המתלוננת לחדר השינה בבית‪ ,‬ש‬
‫הכספת‪ ,‬ואז החזירוה לשירותי ‪.‬‬
‫את מפתח‬
‫‪.15‬‬
‫הנאש והאחרי לקחו את המתלוננת לחדר השינה בבית‪ ,‬ש הותירוה כפותה‪ ,‬סגרו את‬
‫החלונות והתריסי ‪ ,‬כיבו את האור וסגרו את דלת החדר‪.‬‬
‫‪.16‬‬
‫הנאש ואחרי שפכו חומר ניקוי מסוג אקונומיקה על רצפת הבית‪.‬‬
‫‪.17‬‬
‫הנאש והאחרי גנבו מביתה של המתלוננת תכשיטי ‪ ,‬וביניה ‪ :‬צמידי זהב‪ ,‬וכ" פריטי‬
‫אלה‪ :‬כרטיס הנחה על ס ‪ 3 3,000 ;3 2,000‬במזומ"; צרור מפתחות; ולחצ" אזעקה‪.‬‬
‫‪.18‬‬
‫כתוצאה ממעשיה של השודדי ‪ ,‬נגרמו למתלוננת חבלות קלות בגב ובפני ‪ ,‬כמו כ"‪ ,‬נגרמו‬
‫לה הל ‪ ,‬חרדה וסבל נפשי קשה‪.‬‬
‫‪.19‬‬
‫במעשיו אלה‪ ,‬כפי שתוארו לעיל‪ ,‬גנב הנאש ‪ ,‬בצוותא חדא ע אחרי ‪ ,‬דברי ‪ ,‬ובשעת‬
‫המעשה ובתכו לפניו או לאחריו ביצע הנאש מעשה אלימות באד ‪ ,‬כדי להשיג את הדבר‬
‫הנגנב ולעכבו אצלו וכדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר ולהתגבר עליה‪ ,‬כאשר הנאש‬
‫ואחרי ‪ ,‬בחבורה‪ ,‬ובשעת השוד‪ ,‬היכו אד או השתמשו באלימות אחרת כלפי גופו‪.‬‬
‫כמו כ"‪ ,‬נכנס הנאש לישראל‪ ,‬או ישב בה‪ ,‬שלא כדי"‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ 4‬מתו ‪51‬‬
‫מסרה לה‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫‪.20‬‬
‫הוראות החיקוק לפיה" מואש הנאש ‪ ,‬ה" אלו‪:‬‬
‫א‪ .‬שוד בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעי‬
‫התשל"ז'‪;1977‬‬
‫‪1‬‬
‫‪)402‬ב( ‪ +‬סעי‬
‫ב‪ .‬שהות בישראל שלא כדי – עבירה לפי סעי‬
‫התשי"ב'‪.1952‬‬
‫‪ 29‬לחוק העונשי"‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ (1)12‬לחוק הכניסה לישראל‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ג‪.‬‬
‫תשובת הנאש לכתב האישו ‪ ,‬וקביעת מועדי הדיו‬
‫‪7‬‬
‫‪.21‬‬
‫תחילה‪ ,‬מיניתי את הסנגור המחוזי כסנגור ממונה של הנאש )החלטה מיו ד תמוז תשע"ג‬
‫)‪ .((12.6.13‬א ‪ ,‬בהמש הוברר‪ ,‬כי הנאש מיוצג על ידי עו"ד פרטי‪ ,‬עו"ד קובי סודרי‪,‬‬
‫המייצג אותו מאז ‪ 27.6.13‬ועד היו )כולל שני הערעורי שהוגשו לבית המשפט העליו"(;‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫ראה‪ :‬ההצהרה בעמ' ‪ ,1‬שורה ‪ 12‬לפרוטוקול מיו יט תמוז תשע"ג )‪.(27.6.13‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪.22‬‬
‫לאחר מספר דחיות‪ ,‬בשל אי קבלת החומר וטענות ביחס להסרת החיסיו"‪ ,‬ניתנה תשובת‬
‫הנאש לכתב האישו ‪ ,‬בדיו" שהתקיי בפניי‪ ,‬ביו יא אב תשע"ג )‪ ,(18.7.13‬עמ' ‪5‬‬
‫לפרוטוקול‪.‬‬
‫‪.23‬‬
‫הנאש ‪ ,‬מפי סנגורו הנ"ל‪ ,‬הודה בסעי ‪ 1‬לכתב האישו ‪ ,‬לעניי" שהות בישראל שלא כדי"‬
‫במספר הזדמנויות‪ ,‬כאשר הוא מציי" שאי" ביכולתו לנקוב מועדי מדויקי ‪ .‬הוא מאשר‬
‫שהוא גר בכפר אל ג'יב‪ ,‬ליד הכפר קטנה )סמו לאבו גוש ולרמות‪ ,‬בתחומי יהודה ושומרו"(‪.‬‬
‫‪.24‬‬
‫לגבי סעי ‪ 2‬לכתב האישו וכל האירועי הנטעני בהמש כתב האישו בכל הקשור‬
‫והכרו לביצוע השוד‪ ,‬טענת הנאש היא כי לא היה באירוע הזה‪ ,‬והיה במקו אחר‪.‬‬
‫הסנגור מציי" כי אינו מסוגל להגיד בוודאות היכ" היה‪ .‬הסנגור‪ ,‬עו"ד סודרי‪ ,‬והוסי כי‬
‫התארי בכתב האישו הינו שגוי‪ ,‬תו שהוא מפנה לכ כי ביו ‪ – 4.6.13‬התארי שמופיע‬
‫בכתב האישו כיו האירוע של השוד – היה הנאש עצור )כאמור לעיל‪ ,‬בפיסקה ‪ ,3‬הוסכ‬
‫כי האירוע היה ביו ‪.(9.5.13‬‬
‫‪.25‬‬
‫הסנגור הוסי ואמר‪" :‬לגבי כל העובדות האחרות – כופר מחוסר ידיעה‪ .‬יחד ע זאת‬
‫לצור‪ ,‬המשפט‪ ,‬אי מחלוקת על התרחשות של העובדות השונות‪ .‬בית משפט לא יצטר‪,‬‬
‫לשמוע ראיות לצור‪ ,‬עניי זה‪ .‬המחלוקת היחידה היא נוכחותו ומעורבותו של הנאש‬
‫בעובדות אלה" )עמ' ‪ ,5‬שורות ‪ 19'21‬לפרוטוקול מיו יא אב תשע"ג )‪.((18.7.13‬‬
‫‪ 5‬מתו ‪51‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫‪.26‬‬
‫באותה ישיבה‪ ,‬הצהיר הסנגור על ויתור חקירת מספר עדי התביעה‪ ,‬תו הדגשה כי הוא‬
‫‪1‬‬
‫ימציא הודעה‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫כמו כ"‪ ,‬הצהיר עו"ד סודרי‪ ,‬כי אי" לו טענות זוטא‪ ,‬ולפיכ ‪ ,‬אי" מניעה להגיש את אמרותיו‬
‫של הנאש ‪ ,‬ולכל היותר תהיה לו חקירה ביחס לגובי ההודעות‪ ,‬ושג על זה יודיע בנפרד‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫)ש ‪ ,‬עמ' ‪ ,5‬שורות ‪.(23'26‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫בתשובה לשאלתי‪ ,‬לכמה זמ" שיפוטי זקוק הסנגור לחקירת הנגדית של עדי התביעה‪ ,‬הוא‬
‫השיב‪" :‬א יהיו ימי דיו מלאי ‪ ,‬אני אומר שאני זקוק לשניי שלושה ימי ‪ .‬מבחינתי‪,‬‬
‫הנאש יעיד‪ ,‬ואינני יודע א יש לי עדי הגנה נוספי " )עמ' ‪ ,6‬שורות ‪ 1'3‬לפרוטוקול‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫האמור(‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫עומד על חקירת עד תביעה ‪ ,16‬שהוא המדובב‪ ,‬וכי ביחס לשאר העדי‬
‫מאוחרת יותר‪.‬‬
‫‪.27‬‬
‫‪.28‬‬
‫ב"כ המאשימה הסכימה להערכת הזמ" של הסנגור‪ ,‬וציינה כי חקירה נגדית של הנאש‬
‫תיקח שעה שעתיי ‪ ,‬לא יותר ‪)5‬ש ‪ ,‬עמ' ‪ ,6‬שורות ‪.(6'7‬‬
‫‪.29‬‬
‫באותה ישיבה‪ ,‬ציי" עו"ד סודרי‪ ,‬ב"כ הנאש ‪ ,‬כי בכוונתו להגיש בקשה להסרת החיסיו"‪,‬‬
‫שתוגש בכתב תו מספר ימי )עמ' ‪ ,5‬שורה ‪ 10‬לפרוטוקול הנ"ל(‪.‬‬
‫‪.30‬‬
‫פעלתי על פי נוהל הנשיא‪ ,‬לעניי" שמיעה רצופה‪ .‬על כ"‪ ,‬קבעתי מועדי לבקשה להסרת‬
‫חיסיו"‪ ,‬תשובת המדינה ודיו" קצר בנושא הסרת החיסיו" והשלמת הדיו" לפי סעי ‪144‬‬
‫לחסד"פ‪ ,‬ליו ‪ .15.9.13‬כמו כ"‪ ,‬קבעתי שלושה מועדי רצופי )פחות או יותר(‪ ,‬כל יו בי"‬
‫השעות ‪) 10:00'16:00‬כולל הקלטה(‪ ,‬לשמיעת הראיות והסיכומי ‪ ,‬במהל החודשי‬
‫נובמבר ודצמבר ‪) 2013‬החלטה מיו יא אב תשע"ג )‪ ,(18.7.13‬עמ' ‪.(6‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ההליכי – מבט על‬
‫‪.31‬‬
‫הפער בי" התכנו" לבי" הביצוע‪ ,‬היה משמעותי ביותר‪.‬‬
‫‪.32‬‬
‫בפועל‪ ,‬כפי שיפורט להל"‪ ,‬במקו שלושה מועדי דיו"‪ ,‬התקיימו בס הכל ‪ 28‬ישיבות בית‬
‫משפט‪ ,‬והפרוטוקול הגיע לכדי מספר ארבע ספרתי )הסיכומי הסתיימו בעמ' ‪ 1257‬של‬
‫הפרוטוקול(‪.‬‬
‫‪ 6‬מתו ‪51‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫‪.33‬‬
‫נוספי ‪ .‬הקלסר‬
‫‪1‬‬
‫בתיק הוגשו‪ ,‬עוד ביו‬
‫‪ 30 ,20.10.13‬מוצגי ‪ ,‬ובהמש נוספו מוצגי‬
‫האחרו" שבו הוצגו המוצגי המוסכמי ‪ ,‬כלל ‪ 33‬מוצגי של התביעה ושישה מוצגי של‬
‫ההגנה‪ .‬א ‪ ,‬יש לזכור כי מוצג ת‪ 1/‬כולל למעשה תשעה מוצגי )ת‪1/‬א'ת‪1/‬ט(‪ ,‬וכי מוצג ת‪20/‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫כולל תמליל ודיסק של שיחות‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫כולל ‪ 29‬מוצגי משנה )ת‪20/‬א'ת‪20/‬כט(‪ ,‬שכל אחד מה‬
‫הנאש והמדובב‪ ,‬מיו ‪ 28.5.13‬ועד יו ‪.1.6.13‬‬
‫‪.34‬‬
‫להל" רשימת המוצגי כסדר ‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫ת‪1/‬א – הודעת נאש מיו ‪ 28.5.13‬בשעה ‪) 05:37‬ג"ה גלעד כה"(‬
‫ת‪1/‬ב – הודעת הנאש מיו ‪ 28.5.13‬בשעה ‪) 09:35‬ג"ה גלעד כה"(‬
‫ת‪1/‬ג – הודעת הנאש מיו ‪) 29.5.13‬ג"ה בשיר שאהי"(‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫ת‪1/‬ד – הודעת הנאש מיו ‪) 30.5.13‬ג"ה גלעד כה"(‬
‫ת‪1/‬ה – הודעת הנאש מיו ‪) 31.5.13‬ג"ה גלעד כה"(‬
‫ת‪1/‬ו – הודעת הנאש מיו ‪ 3.6.13‬בשעה ‪) 11:04‬ג"ה גלעד כה"(‬
‫ת‪1/‬ז – הודעת הנאש מיו ‪ 6.6.13‬בשעה ‪) 11:04‬ג"ה גלעד כה"(‬
‫ת‪1/‬ח – הודעת הנאש מיו ‪ 6.6.13‬בשעה ‪) 16:11‬ג"ה גלעד כה"(‬
‫ת‪1/‬ט – הודעת הנאש מיו ‪) 10.6.13‬ג"ה בשיר שאהי"(‬
‫ת‪ – 2/‬הודעת מירב מיכאלי )שכנה(‬
‫ת‪ – 3/‬הודעת ארז ניזרי )שכ"(‬
‫ת‪ – 4/‬הודעת לונה בר דור מיו ‪9.5.13‬‬
‫ת‪ – 5/‬הודעת יוסי ברודיר )חת" המתלוננת(‬
‫ת‪ – 6/‬הודעת מזל שוור מיו ‪ – 9.5.13‬המתלוננת‬
‫ת‪ – 7/‬דו"ח מד"א‬
‫ת‪ – 8/‬הודעת דניאל דניאל מיו ‪10.5.13‬‬
‫ת‪ – 9/‬הודעת רחמי פר מיו ‪16.5.13‬‬
‫ת‪ – 10/‬תעודת עובד ציבור‬
‫ת‪ – 11/‬מזכר מאת באסל פראג מיו ‪5.6.13‬‬
‫ת‪12/‬א – מזכר בקשה למחקר תקשורת מאת רוני אוחיו"‬
‫ת‪12/‬ב – מזכר תחקור שכני‬
‫ת‪12/‬ג – מזכר שיחה ע המתלוננת‬
‫ת‪12/‬ד – מזכר זימו" הקבל" רחמי פר‬
‫ת‪12/‬ה – מזכר זימו" לעדויות‬
‫ת‪12/‬ו – מזכר תפיסת טלפו"‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ 7‬מתו ‪51‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫ת‪12/‬ז – מזכר בקשה למחקר תקשורת‬
‫‪1‬‬
‫ת‪ – 13‬דו"ח פעולה מאת קרי" פר מיו ‪9.5.13‬‬
‫ת‪ – 14/‬דו"ח מעצר‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫ת‪ – 15/‬דו"ח פועלה – שוטר ‪249‬‬
‫ת‪ – 16/‬דו"ח רפואי ע"י ד"ר איגור קורוטצ'נקו‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫ת‪ – 17/‬מזכר מאת יורי סטטניקוב‬
‫ת‪ – 18/‬מזכר מסירת טלפו" ע"י דדי סידס‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫ת‪ – 19/‬צילו כניסה אל הבית וצילו עינית דלת כניסה ע"י רס"מ ויטלי קורילוב‬
‫ת‪20‬א – תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪18:38'22:08 28.5.13‬‬
‫ת‪20‬ב – תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪22:08'02:10 28.5.13‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫ת‪20‬ג – תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪22:08'06:05 29.5.13‬‬
‫ת‪20‬ד– תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪06:05'10:25 29.5.13‬‬
‫ת‪20‬ה – תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪10:25'15:10 29.5.13‬‬
‫ת‪20‬ו – תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪15:10'18:55 29.5.13‬‬
‫ת‪20‬ז – תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪18:55'22:56 29.5.13‬‬
‫ת‪20‬ח – תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪22:56'02:40 29.5.13‬‬
‫ת‪20/‬ט – תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪02:10'06:00 30.5.13‬‬
‫ת‪20/‬י – תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪06:00'08:50 30.5.13‬‬
‫ת‪20/‬יא – אי" דיסק ותמליל )ד ריק(‬
‫ת‪20/‬יב – אי" דיסק ותמליל )ד ריק(‬
‫ת‪20/‬יג – תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪17:00'21:10 30.5.13‬‬
‫ת‪20/‬יד – תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪21:12'01:01 30.5.13‬‬
‫ת‪20/‬טו – תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪01:07'05:00 31.5.13‬‬
‫ת‪20/‬טז – תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪05:02'08:30 31.5.13‬‬
‫ת‪20/‬יז – תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪08:33'13:02 31.5.13‬‬
‫ת‪20/‬יח – תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪13:04'18:10 31.5.13‬‬
‫ת‪20/‬יט – תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪18:07'21:03 31.5.13‬‬
‫ת‪20/‬כ – תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪21:03'00:13‬‬
‫ת‪20/‬כא – תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪00:13'3:32 1.6.13‬‬
‫ת‪20/‬כב – תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪3:32'07:40 1.6.13‬‬
‫ת‪20/‬כג – תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪07:49'12:01 1.6.13‬‬
‫ת‪20/‬כד – תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪12:02'15:46 1.6.13‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ 8‬מתו ‪51‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫ת‪20/‬כה – תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪15:44'19:14 1.6.13‬‬
‫‪1‬‬
‫ת‪20/‬כו – תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪19:13'22:48 1.6.13‬‬
‫ת‪20/‬כז – תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪22:50'02:50 1.6.13‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫ת‪20/‬כח – דיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪02:50'06:13 1.6.13‬‬
‫ת‪20/‬כט – תמליל ודיסק שיחה נאש 'מדובב מיו ‪'06:13 1.6.13‬סיו‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫ת‪ – 21/‬צילו זירה תצלו ‪1'13‬‬
‫ת‪21/‬א – מזכר על ידי רב פקד אייזיק סימו" מיו ‪17.7.13‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫ת‪ – 22/‬טופז האזנה למתק" חקירות מיוחד מיו ‪29.5.13‬‬
‫ת‪22/‬א – טופס האזנה למתק" חקירות מיוחד מיו ‪29.5.13‬‬
‫ת‪ – 23/‬בקשה לשימוש במכשור האזנה ותצפית במתק" חקירות מיוחד ‪29.5.13‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫ת‪ – 24/‬דו"ח לשימוש במכשור האזנה ותצפית במתק" חקירות מיוחד מספר ‪ 41/13‬מיו‬
‫‪29.5.13‬‬
‫ת‪ – 25/‬חוות דעת של מומחה )מיכל בת יוס ‪ ,‬המעבדה לזיהוי והשוואת טביעות אצבע(‬
‫ת‪26/‬א – דו"ח תיעוד פיתוח טביעות אצבע ע"י ויטלי קורילוב‬
‫ת‪26/‬ב – זיהוי ט"א ע"י דוד אטיאס‬
‫ת‪ – 27/‬מזכר מיו ‪ 10.12.13‬על ידי השוטר בשיר "עמדת האזנה מדובב"‬
‫ת‪ – 28/‬מזכר מיו ‪ 10.12.13‬על ידי השוטר יוס חלבי "עמדת האזנת מדובב"‬
‫ת‪ – 29/‬מזכר מיו ‪ 10.12.13‬על ידי השוטר חאלד "עמדת האזנת מדובב"‬
‫ת‪ – 30/‬טבלה על ידי השוטר חאלד זי" אלדי"‬
‫ת‪ 31/‬דו"ח פעולה‪/‬זכ"ד מיו ‪ 12.12.13‬על ידי השוטר מועתז גאנ‬
‫ת‪ – 32/‬מזכר מיו ‪ 10.12.13‬על ידי השוטר אמיר זגייר "עמדת האזנה מדובב"‬
‫ת‪ = ) 33/‬ת‪ – (101/‬מזכר שיחה ע המדובב מיו ‪7.5.14‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫נ‪ – 1/‬צילו מזכר מתו מייל‬
‫נ‪ – 2/‬הודעת המדובב ראמי מוגרבי מיו ‪1.6.13‬‬
‫נ‪ – 3/‬הודעת המדובב ראמי מוגרבי מיו ‪2.6.13‬‬
‫נ‪ – 4/‬הודעת המדובב ראמי מוגרבי מיו ‪3.6.13‬‬
‫נ‪ – 5/‬הסכ הפעלת המדובב ראמי מוגרבי‬
‫נ‪ – 6/‬פאראפרזה המכונה "רמי מוגרבי"‬
‫‪.35‬‬
‫במהל משפט זה שמעתי מספר עדי לא מבוטל‪ ,‬שרוב המכריע אנשי משטרה‪.‬‬
‫‪ 9‬מתו ‪51‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫‪.36‬‬
‫‪.37‬‬
‫עדות המדובב נפרשה על פני תשע ישיבות‪ .‬עד זה – בעיני המאשימה וג מנקודת מבטו של‬
‫‪1‬‬
‫הסניגור – הוא עד מרכזי‪ ,‬ועל כ" הוקדש זמ" כה רב לחקירתו‪.‬‬
‫כמו כ"‪ ,‬שמעתי את עדות הנאש ‪ ,‬כעד הגנה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫התיק עבר שני "גלגולי "‪ ,‬שאינ שגרתיי ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫בשני שלבי ‪ ,‬ביקשה המדינה‪ ,‬לאחר שלא התקבלו טענותיה בעניי" פלוני ובעניי" אלמוני‪,‬‬
‫לזכות את הנאש ‪ ,‬ולערער לבית המשפט העליו"‪ ,‬כאשר הנימוק לכ הוא אי קבלת‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫טענותיה בענייני הנ"ל‪.‬‬
‫בדר זו נהגה המדינה פעמיי ‪.‬‬
‫באות שני מקרי ‪ ,‬בית המשפט העליו" קיבל את עמדתה‪ ,‬והתיק הוחזר אלי להמש‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫שמיעת הראיות‪.‬‬
‫מאליו מוב"‪ ,‬כי פעלתי על פי שני פסקי הדי" של בית המשפט העליו"‪ ,‬ככתב ‪ ,‬כלשונ‬
‫וכרוח ‪ ,‬והמשכתי את הדיוני בתיק שבפניי‪ ,‬על פי אות" הנחיות של בית המשפט העליו"‪,‬‬
‫הכלולות באות פסקי די"‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫מאחר ומסקנותיי ביחס לזיכוי הנאש אינ" קשורות בהכרח ואינ" פועל יוצא של הערעורי‬
‫ופסקי הדי" של בית המשפט העליו"‪ ,‬לא ראיתי צור ‪ ,‬במסגרת הכרעת די" זו‪ ,‬לפרט את‬
‫אשר אירע‪ .‬די א אומר כי בעיני המדינה‪ ,‬לפחות ככל שהדבר נוגע לאות שני מקרי של‬
‫בקשה לזכות את הנאש ולערער לבית המשפט העליו"‪ ,‬המוקד לא הייתה שאלת אשמתו או‬
‫חפותו של הנאש – שהוא הנושא המרכזי שאליו חייב להתייחס בית המשפט בהכרעת הדי"‬
‫– אלא שאלות הקשורות לחיסיו" ביחס למדובב‪ ,‬כדלקמ"‪:‬‬
‫בראשו"‪ ,‬ההתייחסות הייתה לשאלה הא לשמוע את טענות המדינה‪ ,‬ותשובותיה לעניי"‬
‫בקשת הסנגור להסרת החיסיו"‪ ,‬במעמד צד אחד או באול בית המשפט )ע"פ ‪ 351/14‬מדינת‬
‫ישראל נ' מראד פקיה; פסק הדי" נית" על ידי כב' השופט – כתוארו אז – אליקי‬
‫רובינשטיי"‪ ,‬בהסכמת כב' השופטי יצחק עמית ואורי שה ‪ ,‬ביו טז אדר א התשע"ד‬
‫)‪.((16.2.14‬‬
‫בשני‪ ,‬ההתייחסות הייתה לשאלות ספציפיות שנשאל המדובב על ידי הסנגור‪ ,‬ואשר התרתי‬
‫אות"‪ ,‬ובית המשפט העליו"‪ ,‬בערעור‪ ,‬פסל אות" )ע"פ ‪ 3576/14‬מדינת ישראל נ' מראד פקיה;‬
‫פסק די" נית" על ידי כב' השופט ניל הנדל‪ ,‬בהסכמת כב' השופטי ד"ר יור דנציגר ואורי‬
‫שה ‪ ,‬ביו כח באב התשע"ד )‪.((21.8.14‬‬
‫‪ 10‬מתו ‪51‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫‪.38‬‬
‫למותר לציי"‪ ,‬כי כאשר התיק חזר אלי מבית המשפט העליו"‪ ,‬פסעתי בנתיב שנסלל על ידי‬
‫‪1‬‬
‫בית המשפט העליו"‪ ,‬כחלק מחובת ערכאה דיונית לפעול על פי החלטת הערכאה הערעורית‪,‬‬
‫ולא כל שכ"‪ ,‬כאשר מדובר בפסק די" של בית המשפט העליו"‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫על כל פני ‪ ,‬כפי שאמרתי )פיסקה ‪ 32‬לעיל(‪ ,‬היו‪ ,‬על פי "נט משפט"‪ 28 ,‬ישיבות בית משפט‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫שברוב" המכריע נשמעו עדי ‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.39‬‬
‫במהל תיק זה‪ ,‬לאור כשנה וחצי‪ ,‬ניתנו על ידי ‪ 134‬החלטות‪ ,‬על פי הרישו ב"נט משפט"‪.‬‬
‫‪.40‬‬
‫איפשרתי סיכומי בכמה רמות‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫תחילה‪ ,‬סיכומי בעל פה )עמ' ‪ – 1176'1215‬סיכומי עו"ד דפנה אברמובי – ב"כ‬
‫המאשימה; עמ' ‪ – 1216'1254‬סיכומי עו"ד קובי סודרי‪ ,‬ב"כ הנאש ‪ ,‬שכול‬
‫הושמעו בישיבת יו ‪ ,11.12.14‬וה יצוטטו לפי מספרי העמודי והשורות של‬
‫הפרוטוקול(‪.‬‬
‫סיכומי בכתב שהגיש עו"ד סודרי )‪ 61‬עמ'(‪ ,‬שהוגשו בישיבת יו ‪) 11.12.14‬ראה‪:‬‬
‫ההחלטה בעמ' ‪ ,1235‬שורות ‪ ;22'23‬סיכומי בכתב אלה יצוטטו לפי מספר‬
‫הסעיפי של הסיכומי בכתב(;‬
‫תגובה מטע המאשימה – בעקבות סיכומי הנאש ‪ ,‬מיו ‪) 17.12.14‬שני עמודי (‪.‬‬
‫תגובת הנאש לתגובת המאשימה לסיכומי הנאש והשלמת סיכומי מיו‬
‫‪) 21.12.14‬ארבעה עמודי (‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪.41‬‬
‫ראיתי לנכו" להתייחס בהכרעת הדי" לשלוש סוגיות מרכזיות‪ ,‬שב"כ שני הצדדי ראו אות"‬
‫כאלה המחייבות הכרעה‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫השאלות המחייבות הכרעה בתיק זה‬
‫‪25‬‬
‫‪.42‬‬
‫אי" חולק כי לא היו כל עדי ראיה לכ שהנאש ביצע את השוד‪ ,‬פרט למתלוננת‪.‬‬
‫‪.43‬‬
‫כמו כ"‪ ,‬מוסכ כי המתלוננת לא זיהתה את הנאש ‪ ,‬כמי שנטל חלק בשוד‪ .‬למעשה לא‬
‫בוצע כלל מסדר זיהוי על ידי המתלוננת )עמ' ‪ ,1181‬שורות ‪.(1'6‬‬
‫‪.44‬‬
‫המדינה סבורה כי נית" להוכיח את השתתפות הנאש בשוד על בסיס שלושה סוגי ראיות‬
‫אלה )עמ' ‪ 1178‬לפרוטוקול(‪:‬‬
‫‪ 11‬מתו ‪51‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫א‪.‬‬
‫טביעת כ יד‪ ,‬שנמצא מחו לדירה על השיש בחדר המדרגות‪ ,‬ואשר המדינה טוענת‬
‫‪1‬‬
‫ב‪.‬‬
‫כי היא של הנאש ‪.‬‬
‫אימרות חו של הנאש‬
‫)ת‪ ,20/‬על כל מוצגי‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫ג‪.‬‬
‫המשנה שבו; ראה‪ :‬פיסקה ‪.34‬ו לעיל(‪.‬‬
‫שקריו של הנאש ‪ ,‬המוכיחי כי גרסתו‪ ,‬כפי שמסר במשטרה ובבית המשפט‪ ,‬היא‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫גירסת כזב‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫בפני המדובב‪ ,‬כמפורט בתמלילי‬
‫‪.45‬‬
‫ב"כ המאשימה סירבה להתחייב‪ ,‬הא הייתה רק ראייה אחת או שתיי מה"‪ ,‬הא ג אז‬
‫נית" לקבוע ממצאי מרשיעי )עמ' ‪ 1178'1180‬לפרוטוקול(‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪.46‬‬
‫נית"‪ ,‬איפוא‪ ,‬להסיק כי לשיטת המאשימה רק שילוב של שלושת סוגי הראיות הללו יוצר את‬
‫המארג המחייב את הרשעת הנאש בשוד )אי" חולק על הרשעתו בעבירות השב"ח‪ ,‬בה" הוא‬
‫הודה(‪.‬‬
‫‪.47‬‬
‫לטענת הסנגור‪ ,‬עו"ד קובי סודרי‪ ,‬א אחת משלושת סוגי הראיות אינה עונה לדרישות הדי"‬
‫כראיה עצמאית‪ ,‬ובכל מקרה‪ ,‬ג שילוב יחד אינו מחייב הרשעה‪ ,‬אלא – זיכוי‪.‬‬
‫‪.48‬‬
‫וכ הציג‪ ,‬בתמצית‪ ,‬עו"ד קובי סודרי‪ ,‬סנגרו המלומד של הנאש ‪ ,‬את עמדתו ביחס לראיות‬
‫המרשיעה )נמ' ‪20 ,5‬א‪)1‬א(')ג( לסיכומיו בכתב(‪:‬‬
‫עדות המדובב – שקר ברובו‪ ,‬ובמעט האמת שבה אי כדי לבסס הרשעה;‬
‫"א‪.‬‬
‫טביעת חלק מכ) יד – אינה קבילה‪ ,‬ולמצער‪ ,‬אי בה משקל;‬
‫ב‪.‬‬
‫גירסת הנאש במשטרה – אינה פועלת לחובתו"‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪.49‬‬
‫ג בסיכומיו בעל פה‪ ,‬בתשובה לשאלותיי‪ ,‬אישר עו"ד סודרי כי טיעוניו יתרכזו באות‬
‫שלושה נושאי )טביעת כ יד‪ ,‬המדובב ושקרי הנאש (; ראה עמ' ‪ ,1216‬שורות ‪.15'30‬‬
‫‪.50‬‬
‫לפיכ ‪ ,‬יוקדש הפרק הבא לסוגיית טביעת כ היד‪ ,‬תו התייחסות למכלול טיעוני הצדדי‬
‫בעניי" זה‪.‬‬
‫‪.51‬‬
‫הפרק שלאחריו – עניינו המדובב‪.‬‬
‫אי" בכוונתי לדו" בכלל‪ ,‬בהכרעת די" זו‪ ,‬בחיסיו" ובכל הנושאי הנלווי ‪ ,‬שנדונו על ידי בית‬
‫המשפט העליו" בשני הערעורי )ראה‪ :‬פיסקאות ‪ 34'35‬לעיל(‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ 12‬מתו ‪51‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫נית" לומר‪ ,‬כבר עתה‪ ,‬כי במבט כולל בסיו ההלי ‪ ,‬לא היה הכרח באותו מאבק איתני על‬
‫‪1‬‬
‫כל פרט בחיסיו"‪ ,‬ככל שהדבר נוגע לפרטי הביוגרפיי של המדובב‪ .‬הרוש שהתקבל‪ ,‬הוא‬
‫כי מטרת המאשימה‪ ,‬בנקודה זו‪ ,‬לא הייתה לצור תיק זה‪ ,‬אלא לצור תיקי אחרי ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫אינני מבקר את הפרקליטות בשיקוליה‪ ,‬פרט לתוצאה של הארכת ההלי ‪ ,‬מעבר לכל‬
‫פרופורציה‪ ,‬כאשר זיכויו של הנאש עולה מתו עיו" במכלול הראיות‪ ,‬לרבות קביעותיי כי‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫המדובב לא דיבר אמת‪ ,‬לא פע ולא פעמיי ‪ ,‬ולא נית" לסמו על עדותו כדי להרשיע אד‬
‫כלשהו‪ ,‬הכל כפי שיבואר וינומק בפרק האמור‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.52‬‬
‫סוגיית שקרי הנאש ‪ ,‬כטענת המאשימה‪ ,‬או האיחור במסירת המידע על היותו בישראל‪,‬‬
‫כדברי הסנגור‪ ,‬יידונו בפרק שלאחר מכ"‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪.53‬‬
‫תוצאת הזיכוי מ" השוד כבר כתובה בפתח פסק הדי"‪ ,‬כמצוות המחוקק )ראה‪ :‬פיסקה ‪2‬‬
‫לעיל(‪ .‬בפרק הסיכו ‪ ,‬יובאו במרוכז טעמיו של הזיכוי‪.‬‬
‫‪.54‬‬
‫עתה‪ ,‬נעיי" בסוגיה הראשונה‪ ,‬והיא‪ :‬טביעות כ היד‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫טביעת כ) היד‬
‫ו‪1.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫מבוא‬
‫‪18‬‬
‫‪.55‬‬
‫אי" מחלוקת כי לא נמצאה‪ ,‬לא טביעת אצבע ולא טביעת כ יד של הנאש בתו הדירה‪ .‬כ‬
‫נאמר בעמ' ‪ ,1181‬שורות ‪ ,28'29‬מפיה של ב"כ המאשימה‪ ,‬עו"ד דפנה אברמובי ‪" :‬אני‬
‫מודעת לכ‪ ,‬אדוני‪ ,‬שלא מדובר בטביעת כ) יד שהיא נמצאת בתו‪ ,‬הבית‪ .‬אני חושבת‬
‫שאנחנו מודעי לכ‪ ,‬מתחילת ההלי‪.",‬‬
‫להצהרה זו יש נפקות לעניי" נטל הבאת הראיות‪ ,‬במיוחד לאור הערותיו של בית המשפט‪,‬‬
‫והעדר מומחיותה של עדת התביעה‪ ,‬ביחס לטביעת כ היד‪ ,‬כפי שנראה להל"‪.‬‬
‫‪.56‬‬
‫מיקו טביעת כ היד הוא בחדר המדרגות‪ ,‬במשקו החיצוני של הדלת בצד ימי" )עמ'‬
‫‪ .(1181‬מש נלקחה – לטענת המאשימה – טביעת כ היד )הצהרת ב"כ הנאש ‪ ,‬עו"ד‬
‫סודרי‪ ,‬עמ' ‪ ,1182‬שורות ‪.(17'18‬‬
‫‪.57‬‬
‫חיפושי במקומות אחרי ‪ ,‬כגו"‪ :‬גר המדרגות‪ ,‬שג מש נלקחו טביעות אצבע וכ יד‪ ,‬לא‬
‫הניבו קשר ע הנאש )עמ' ‪ ,1183‬שורות ‪.(7'10‬‬
‫‪ 13‬מתו ‪51‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫ו‪2.‬‬
‫תמצית טיעוני המדינה‬
‫‪1‬‬
‫‪.58‬‬
‫לטענת ב"כ המאשימה‪ ,‬עו"ד דפנה אברמובי ‪ ,‬יש לית" משקל נכבד ומשמעותי לטביעת כ‬
‫היד‪ ,‬כרכיב ראייה לעניי" ההרשעה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.59‬‬
‫המאשימה מבקשת כי אקבע הממצא שהעד ויטלי קורילוב‪ ,‬איש המשטרה‪ ,‬לקח מעתק‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫מקיר השיש שבחדר המדרגות‪ ,‬הצמוד לדלת הכניסה של הדירה בה אירע השוד‪ ,‬שהוא‬
‫בקומה השנייה של הבניי"‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.60‬‬
‫מעתק זה הועבר‪ ,‬על פי "שרשרת"‪ ,‬עד למז"פ‪ ,‬לגב' מיכל בית יוס ‪.‬‬
‫‪.61‬‬
‫מיכל בית יוס היא מומחית‪ ,‬שיש להאמי" לה‪ ,‬ולקבוע ממצאי על פי עדותה‪.‬‬
‫‪.62‬‬
‫מיכל בית יוס העידה‪ ,‬כי טביעות כ יד הינ" כמו טביעות אצבע‪ ,‬יחידאיות לכל אד‬
‫בעול ‪ .‬לכ"‪ ,‬טביעות כ היד משמשות אצעי זיהוי מספיק‪ ,‬שהוא זהה או שווה ער ראייתי‬
‫לטביעת אצבע‪.‬‬
‫‪.63‬‬
‫המאשימה טוענת כי העדה‪ ,‬מיכל בית יוס ‪ ,‬ערכה השוואה בי" טביעת כ היד של הנאש‬
‫לבי" אלה שהועתקו מלוח השיש בחדר המדרגות‪ ,‬הסמו לדירה‪ ,‬בה בוצע השוד‪ ,‬וכי‬
‫תוצאות בדיקת ההשוואה מוכיחות התאמה במוב" זה שבית משפט חייב לקבוע כממצא‬
‫עובדתי כי כ ידו של הנאש הייתה בקיר השיש הנ"ל‪ .‬מכא"‪ ,‬שהנאש היה בחדר‬
‫המדרגות‪.‬‬
‫‪.64‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬מבקשת המדינה לקבוע כי הנאש נטל חלק בשוד‪ ,‬שכ" טביעות כ ידו נמצאו על‬
‫לוח השיש‪ ,‬סמו מאד מחו לדירת השוד‪ ,‬וכי בהעדר הסבר סביר של הנאש )וליתר דיוק‬
‫– שקרי בדבר ההסבר‪ ,‬לטענת המדינה‪ ,‬נושא שיוסבר בפרק מיוחד(‪ ,‬שילוב אלה מחייב‬
‫הרשעת הנאש ‪ ,‬כמי שהשתת בשוד‪.‬‬
‫ו‪3.‬‬
‫תמצית טענות הנאש‬
‫‪.65‬‬
‫לטענת הסנגור‪ ,‬עו"ד קובי סודרי‪ ,‬יש פירכה או העדר הוכחה מספקת‪ ,‬בכל אחד משלבי‬
‫הטיעו" של המאשימה‪.‬‬
‫‪.66‬‬
‫הסנגור סבור כי לא הוכח שהפסיקה קבעה כי די" טביעת כ יד‪ ,‬כדי" טביעת אצבע‪.‬‬
‫‪ 14‬מתו ‪51‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫לטענת ההגנה‪ ,‬לש כ היה על המדינה להביא ראיות‪ ,‬כי זו דר ראייתית המגובה מדעית‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫משלא עשתה כ" המאשימה‪ ,‬אי" לקבל כהנחה כי טביעת כ יד משמשת ראייה‪ ,‬כמו טביעות‬
‫אצבע‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫לשיטת ההגנה‪ ,‬לא נית" להוכיח תזה זו‪ ,‬בדבר המדעיות של טביעות כ יד כראייה וודאית‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫באמצעות העדה מיכל בית יוס ‪ ,‬שאי" לה כל רקע מדעי‪ ,‬לא למדה באוניברסיטה‪ ,‬לא עברה‬
‫קורסי בעניי" ולא קראה ספרות מדעית של טביעת כ יד‪ .‬לטענת הסנגור‪ ,‬רק הצטברות‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫ניסיו" במז"פ‪ ,‬ג א נמש שני ‪ ,‬אינו יוצר מומחיותת ברמה כזו שעל פיה יוכל בית משפט‬
‫להכשיר ראייה מדעית חדשה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪.68‬‬
‫לא הובאו ראיות על השרשרת של הבאת מעתק טביעות כ היד מלוח השיש‪ ,‬אל המומחית‬
‫מטע המז"פ‪ ,‬הגב' למיכל בית יוס הנ"ל‪.‬‬
‫‪.69‬‬
‫ג א לא יתקבלו הטענות הנ"ל‪ ,‬המומחית גב' מיכל בית יוס לא הוכיחה התאמה או‬
‫זהות בי" טביעות כ היד שהגיעו מלוח השיש האמור‪ ,‬לבי" טביעות כ היד של הנאש ; כל‬
‫שאמרה העדה הוא כי יש רק דמיו" ביניה ‪ ,‬וזאת קבעה על בסיס בדיקות בעי"‪ ,‬ללא מחשב‪.‬‬
‫‪.70‬‬
‫בנוס לכ ‪ ,‬ג א יתקבלו כל טענות המדינה‪ ,‬הרי אי" בטביעת כ היד כדי לקשור בהכרח‬
‫את הנאש לשוד ביו האירוע‪ ,‬שכ" על פי העדויות‪ ,‬ייתכ" וטביעת כ היד היא בת מספר‬
‫שני ‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪.67‬‬
‫ו‪4.‬‬
‫הא טביעת כ) יד היא שוות ער‪ ,‬לטביעת אצבע‬
‫‪.71‬‬
‫הסנגור‪ ,‬עו"ד סודרי‪ ,‬הביא פסיקה בעניי" קביעת אמות המידה לקבלתה של ראייה מדעית‬
‫חדשה‪ ,‬כגו"‪ :‬ע"פ ‪ 1620/10‬ניקולאי מצגורה נ' מדינת ישראל )‪ ,(2013‬שעניינה טביעת כ רגל‬
‫ונעל )סעי ‪ 193‬לסיכומיו בכתב(‪.‬‬
‫‪.72‬‬
‫אינני סבור שיש צור בעניי" טביעת כ יד להתחיל את כל התורה‪ ,‬באות א‪ .‬על פני הדברי ‪,‬‬
‫ואפילו בעי" בלתי מזוינת‪ ,‬יש תחושה בסיסית לכל אד המתבונ" בכ ידו כי יש "דמיו"" בי"‬
‫הקווי המיוחדי על האצבעות )היוצרי את טביעת האצבע( לבי" הקווי של כ היד‪.‬‬
‫‪ 15‬מתו ‪51‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫‪.73‬‬
‫מכל מקו ‪ ,‬הפסיקה של בתי המשפט‪ ,‬עוד משנות החמישי של המאה הקודמת – שב"כ‬
‫‪1‬‬
‫הצדדי לא טרחו להביאה בפניי – התייחסה לטביעת כ יד‪ ,‬כאל טביעת אצבע‪ ,‬תו הבאת‬
‫חומר מדעי מאותה עת‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫כוונתי לפסק הדי" של נשיא בית משפט זה‪ ,‬כב' השופט צבי עלי בקר )עת כיה" בתפקיד‬
‫הנשיא התור"(‪ ,‬בת"פ ‪ 65/56‬היוע המשפטי לממשלה נ' יחזקאל ב" עבדאללה ציו"‪ ,‬פסמ"ח‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫יז‪ .343 ,‬מול טענת הסנגור כי "אי כל פסק די מקומי בו הורשע אד על סמ‪ ,‬טביעת כ) יד‬
‫בלבד‪ ,‬וכי יש צור‪ ,‬בזיהוי טביעת כ) יד להראות מאה נקודות זהות" )ש ‪ ,‬בעמ' ‪,344‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫בתחתית העמוד(‪ ,‬מפרט כב' השופט בקר‪ ,‬החל מעמ' ‪ ,345‬ספרות ענפה של מומחי בתחו‬
‫טביעות האצבע וכ היד‪ ,‬וכ" פסיקה של בתי המשפט באנגליה‪ ,‬ומסקנתו בסיו הדברי‬
‫היא כי "יש לטביעות כ) יד אות תכונות שיש לטביעות אצבעות ולכ ה כשרות לעדות‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫כמות " )ש ‪ ,‬בעמ' ‪ .(347‬באותה פרשה הורשע הנאש בהתפרצות וגניבה‪ ,‬לאחר שנמצאה‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫טביעת כ ידו על הארו" בחדר שבדירת המתלוננת‪.‬‬
‫פסק די" זה של בית המשפט המחוזי בירושלי ‪ ,‬צוטט ואושר לעניי" הרשעה ברצח‪ ,‬במקרה‬
‫דומה שבו הטביעות להשוואה היו טביעות כ יד בזירת הרצח ועל המכשיר וידיאו שנגנב‬
‫מדירת הקרב"‪ ,‬בהרכב פשעי חמורי של בית המשפט המחוזי בתל אביב )הנשיאה‪ ,‬כב'‬
‫השופטת חנה אב" אור וכב' השופטי י' גלעדי וי' גולדברג( בתפ"ח )ת"א( ‪ 631/85‬מדינת‬
‫ישראל נ' שלמה זרגרוב‪ ,‬פסמ"ח תשמ"ט)‪ ,441 (2‬בעמ' ‪.449‬‬
‫‪.74‬‬
‫מכא" ואיל מצויי פסקי די" מסוג זה לרוב‪ ,‬ה" בבתי משפט מחוזיי וה" בבית המשפט‬
‫העליו" )על פי אתר "נבו" יש בס הכל ‪ 56‬פסקי די" שעוסקי בעניי" זה‪ ,‬ה" לעניי" מעצר עד‬
‫תו ההליכי וה" לעניי" הוכחה בתיק העיקרי(‪ .‬ברצוני להדגיש כי פסקי הדי" וההחלטות‬
‫מזכירות את הזיהוי של טביעת כ יד‪ ,‬כמו זיהוי של טביעת אצבע; ראה למשל‪ ,‬הרשעה‬
‫ברצח‪ ,‬על סמ טביעות כ יד בע"פ ‪ 2502/98‬דלאל גאנ נ' מדינת ישראל )‪ ;(1999‬ע"פ‬
‫‪ 6671/01‬אכר וחידי נ' מדינת ישראל )‪.(2003‬‬
‫אי" בכ קביעה כי בכל המקרי הייתה הרשעה‪ ,‬שכ" ייתכנו מקרי שבה יש הסבר לאותה‬
‫טביעת כ יד‪ ,‬והתוצאה הינה זיכוי )ראה‪ ,‬למשל ת"פ ‪ 9808'07'10‬מדינת ישראל נ' זיידא"‬
‫אבו עבאס )‪ (2011‬מפי כב' השופט ער" קוטו" בבית משפט השלו בחיפה(‪.‬‬
‫‪.75‬‬
‫לעניי" מומחיותה של הגב' מיכל בית יוס ‪ ,‬ראיתי לנכו" להביא במלואו‪ ,‬פסק די" קצר של‬
‫בית המשפט העליו"‪ ,‬שנית" על ידי ממלא מקו הנשיא‪ ,‬כב' השופט שניאור זלמ" חשי"‪,‬‬
‫בהסכמת כב' השופט )לימי הנשיא(‪ ,‬ד"ר שמעו" אגרנט וכב' השופט ד"ר אלפרד ויתקו"‬
‫בע"פ ‪ 308/58‬ציו" יהודאי נ' היוע המשפטי לממשלה )‪ (1959‬פ"ד יג‪:539 ,‬‬
‫‪ 16‬מתו ‪51‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫‪.76‬‬
‫"ערעור על הרשעה בעבירות על הסעיפי ‪ 295‬ו ‪)273‬ב( לפקודת החוק הפלילי‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 406 =] 1936‬לחוק העונשי" – התפרצות[‪.‬‬
‫הראיה היחידה נגד המערער היתה טביעת כ) ידו השמאלית‪ ,‬שנמצאה על‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫השולח שנפר‪ 0‬בדירה של המתלונני ‪ .‬טענתו האחת של המערער לפנינו היא‪ ,‬כי‬
‫בית המשפט שלמטה חייב היה להתעל מעדותו של מר אנג'ל‪ ,‬אשר העתיק‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫והשווה את הסימני ‪ ,‬הואיל וזה אינו יכול להיחשב כמומחה לטביעת אצבעות‬
‫משו שאי בידו תעודה של מוסד לימודי גבוה‪ .‬טענה זו אי בידינו לקבלה‪ .‬מר‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫אנג'ל העיד‪ ,‬כי הוא עובד עבודה מעשית במטה הארצי של המשטרה כמומחה‬
‫לטביעת אצבעות למיו תקומת המדינה‪ ,‬וכי את הצד התיאורי רכש בקורס מיוחד‬
‫לכ‪ ,‬ובהשתלמות עצמית‪ .‬בית המשפט שלמטה קיבל עדות זו וקבע‪ ,‬כי מותר לו‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫להסתמ‪ ,‬על דברי מר אנג'ל‪ ,‬הואיל ולפי החוק אי צור‪ ,‬בתעודה פורמלית כדי‬
‫לפעול כמומחה לטביעת אצבעות ולהעיד על כ‪ ,‬במשפט‪.‬‬
‫אי אנו רואי כל דופי בממצאיה של השופטי המלומדי ‪ .‬כבר הוחלט לא‬
‫פע ‪ ,‬כי מספקת טביעת אצבעו של אד הנמצאת במקו הפשע כדי להרשיעו‪,‬‬
‫בהעדר כל הסבר מצדו כיצד הגיעה טביעת האצבע לאותו מקו ‪ .‬במקרה שלפנינו‬
‫לא בא כל הסבר לכ‪ ,,‬באשר המערער הכחיש כי הוא נמצא אי פע במקו הפשע‪,‬‬
‫או כי היה לו מגע כלשהו לשולח ‪ ,‬אשר עליו הוטבעו סימני כ) ידו‪ .‬יתר על כ ‪:‬‬
‫היתה לו‪ ,‬למערער‪ ,‬האפשרות לקרוא לעד את מר ליבר‪ ,‬כדי לסתור את עדותו של‬
‫מר אנג'ל‪ ,‬א‪ ,‬הוא ויתר על עדותו של הלה‪ .‬נכו הדבר‪ ,‬שמר ליבר מכה א) הוא‬
‫במשטרה‪ ,‬וכי באר‪ 0‬אי מומחה לטביעת אצבעות מחו‪ 0‬למשטרה‪ .‬א‪ ,‬אי בשו‬
‫פני להגיד בביטחה‪ ,‬כי מר ליבר זה היה מעיד דוקא לרעתו של המערער‬
‫ובהתעל מ האמת האובייקטיבית‪ .‬היתה לו‪ ,‬איפוא למערער‪ ,‬הזדמנות להוכיח‬
‫טענתו והוא החמיצה‪.‬‬
‫לפיכ‪ ,‬הוחלט לדחות את הערעור"‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫דוגמאות נוספות להרשעה בעבירת פריצה וגניבה‪ ,‬על בסיס השוואת טביעת כ יד‪ ,‬שנשארה‬
‫באחד ממקומות הגניבה וההתפרצות ע טביעת כ היד של המערער )יחד ע דחיית טענות‬
‫האליבי שלו‪ ,‬שלא הוכחו(‪ ,‬נקבעו בפסקי די" נוספי של בית המשפט העליו" בשנות‬
‫החמישי )ע"פ ‪ 3/55‬מרכוס אברמובי נ' היוע המשפטי לממשלת ישראל )‪ ,(1955‬פ"ד ט‬
‫‪) 590‬נית" על ידי הנשיא‪ ,‬כב' השופט יצחק אולש"‪ ,‬כב' השופט – כתוארו אז – ד"ר יואל‬
‫זוסמ"‪ ,‬וכב' השופט צבי ברנזו"; ע"פ ‪ 148/56‬סעיד ב" חיי אמיה נ' היוע המשפטי לממשלה‬
‫‪ 17‬מתו ‪51‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫)‪ (1956‬פ"ד י‪ ,1515 ,‬מפי הנשיא‪ ,‬כב' השופט יצחק אולש"‪ ,‬כב' השופט – כתוארו אז – ד"ר‬
‫‪1‬‬
‫משה זילברג וכב' השופט – כתוארו אז – ד"ר יואל זוסמ"(‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.77‬‬
‫מסקנתי היא כי על פי הפסיקה נית" לקבוע שאכ" טביעת כ יד‪ ,‬היא שוות ער לטביעת‬
‫אצבע‪ ,‬ועל בסיס זאת הבאתי מקרי לא מעטי של הרשעה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.78‬‬
‫מאחר ועו"ד סודרי טע" כי יש צור לאשש את הצד המדעי של טביעת כ יד‪ ,‬ראיתי לנכו"‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫להביא‪ ,‬בנוס לפסיקה שבמסגרתה הובאו מאמרי מדעיי ‪ ,‬ג מאמר שנכתב‪ ,‬לפני‬
‫כעשרי שנה‪ ,‬על ידי מומחה מז"פ‪ ,‬אית" אלעד‪" ,‬מחקר השוואתי של שיטות בתחו הזיהוי‬
‫הפלילי"‪ ,‬פלילי ‪ ,‬כר ה‪) 1‬תשנ"ו‪ ,‬ינואר ‪ ,(1996‬עמ' ‪ ,187‬בעמ' ‪ ,215‬המזכיר כי "בדיקה של‬
‫חלקי היד שהסגירו טביעות‪ ,‬מעלה שעשר טביעות מקור בכ) היד‪ ,‬תשע באגודל‪ ,‬שבע‬
‫באמה‪ ,‬ארגע באצבע‪ ,‬שתיי בקמיצה ושתיי בזרת"‪ .‬מבחינתו של הכותב‪ ,‬כ עולה שדי"‬
‫כ יד כדי" אצבע‪ ,‬לעניי" הטביעה‪ ,‬והדבר מופיע באופ" כללי בתחילת הפרק בנושא זה‪ ,‬בעמ'‬
‫‪.212‬‬
‫במאמר אחר מציי" הכותב כדלקמ"‪" :‬נהוג להבדיל בי שלושה סוגי טביעות‪ :‬טביעת כ)‬
‫אצבע‪ ,‬טביעת כ) יד וטביעת כ) רגל‪ .‬החשובות מכול ה טביעות האצבעות‪ ,‬ובעיקר אלה‬
‫של החלק הפנימי של הפרק העליו בכל אצבע"‪ .‬ובהמש מתואר השימוש בטביעות אצבע‬
‫החל מ'‪ ;1858‬ראה‪ :‬עו"ד צבי א' רוטנברג‪" ,‬חוקיות השימוש במאגרי טביעות אצבעות"‬
‫משפט ורפואה‪ ,‬גיליו" ‪) 33‬דצמבר ‪ ,(2005‬עמ' ‪ 108‬בעמ' ‪.110‬‬
‫‪.79‬‬
‫ראוי לציי" בהקשר זה של טביעות אצבע‪ ,‬כי במאמר המקי הד" בנושא במשפט העברי‪,‬‬
‫שנכתב על ידי הרב גד נבו"‪" ,‬טביעת אצבעות כסימ" מובהק לקביעת מוות בפסיקה‬
‫הרבנית"‪ ,‬דיני ישראל‪ ,‬כר ז )תשל"ו(‪ ,‬עמ' קכט‪ ,‬לא מוזכרת כלל טביעת כ יד אלא רק‬
‫טביעת אצבע )כ היד מוזכרת רק לעניי" תשובה של חכ הלכה בעניי" זיהוי של אד על פי‬
‫כתובת קעקע בצורה של שתי חרבות והספרות ‪ ,843‬שהיו חרוטות על כ ידו )ש ‪ ,‬בעמ'‬
‫קלו(‪.‬‬
‫ראוי לציי" כי מאמר זה נכתב לאחר מלחמת יו הכיפורי ובעקבותיה‪ ,‬ולאור תחקירי‬
‫שנעשו‪ ,‬נקבעה חובת מסירת טביעת אצבעות לכל חייל צה"ל‪ ,‬לצור זיהוי בעתיד‪.‬‬
‫באותו מאמר יש התייחסות למקורות קלסיי של המשפט העברי‪ ,‬בדבר "סימ""‪" ,‬סימ"‬
‫מובהק" ו"טביעת עי""‪ ,‬כאשר המסקנה היא – לאחר הבאת פוסקי בני דורנו – היא זו‪:‬‬
‫"לסיכו הדברי ‪ ,‬לאור הבירור והמקורות שהבאנו ולאחר שסקרנו את שיטות הפוסקי‬
‫בענייננו‪ ,‬אי צל של ספק שיש לקבל את טביעות האצבעות כסימ מובהק וכהוכחה חותכת‬
‫‪ 18‬מתו ‪51‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫‪.80‬‬
‫לזיכוי הרוג‪ .‬ואי חשש שמא המומחי יטעו ויעידו שטביעות האצבעות שוות רק משו‬
‫‪1‬‬
‫שנדמה לה ‪ ,‬הואיל וה בקיאי בכ‪ ,,‬אי חשש של 'בדדמי'‪ ...‬ודאי שאי מי שיפקפק‬
‫בכ‪ ,‬שא נצר) את כל הדברי אל טביעת האצבעות‪ ,‬זה יקרא סימ מובהק שיכול לבוא‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫בפני בית די המטפל בנושא העגונות‪ ,‬וא ישתכנעו שכל תהלי‪ ,‬של טביעת האצבעות‬
‫והשוואתה נעשה בהתא למה שנקבע בחוקי הצבא והיה זה סימ מובהק‪ ,‬שעל ידו נית‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫לקבוע זיהויו ומותו של אד ע כל התוצאות וההשלכות המשתמעות מקביעה זו" )ש ‪,‬‬
‫בעמ' קמא(‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫למותר להזכיר מה היא המשמעות של זיהוי מותו של אד לעניי" עגינות‪ ,‬במשפט העברי‪.‬‬
‫א ראייה זו התקבלה על דעת חכמי ההלכה‪ ,‬ומכוחה הותרה אשת איש להינשא מחדש‪ ,‬לא‬
‫כל שכ"‪ ,‬שבית משפט בהלי פלילי‪ ,‬רשאי לקבוע קביעות עובדתיות‪ ,‬על סמ טביעת אצבע‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫העולה‪ ,‬איפוא‪ ,‬מתת פרק זה הוא‪ ,‬כי נית" להרשיע נאש או לקבוע ממצאי עובדתיי על‬
‫בסיס הנחה כי לכל בני האד בעול יש טביעת כ יד יחידאית‪ ,‬כפי שיש לה טביעת אצבע‬
‫יחידאית‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫ו‪5.‬‬
‫הא טביעת כ) יד שהגיעה למז"פ היא זו שנלקחה מזירת האירוע‬
‫‪.81‬‬
‫ב"כ הנאש ‪ ,‬עו"ד סודרי‪ ,‬העלה טענות ביחס לסוגיה הידועה בש "השרשרת"‪ ,‬דהיינו‪:‬‬
‫הא הובאו כל העדי ‪ ,‬אחד אחר השני‪ ,‬מהראשו" שלקח את הראייה בזירה )במקרה שלנו‬
‫השוטר ויטלי קורילוב שהעתיק את הטביעות על נייר מ" השיש שבצד דלת הכניסה לדירה(‪,‬‬
‫ועד לכותבת חוות הדעת‪ ,‬הגב' מיכל בית יוס ‪.‬‬
‫‪.82‬‬
‫ג א בדקדוק ייתכ" והשרשרת אינה שלמה ללא מתו ‪ ,‬א עדיי" הצטברות הראיות‪ ,‬כולל‬
‫כללי האבטחה של המסמכי )העברת בשקית ניילו" סגורה( מהזירה לתחנת המשטרה‬
‫ומש למז"פ‪ ,‬ה כאלה המספקות אותי כדי לקבוע‪ ,‬כממצא עובדתי‪ ,‬שאכ" טביעת כ היד‬
‫שהייתה נגד עיניה של המומחית‪ ,‬הגב' מיכל בית יוס ‪ ,‬היא היא טביעת כ היד שנלקחה על‬
‫ידי השוטר ולירי‪ ,‬מ" השיש שבחדר המדרגות אשר סמו לדירת השוד‪.‬‬
‫ו‪6.‬‬
‫‪.83‬‬
‫הא יש זהות בי טביעת כ) היד שבזירה לזו של הנאש‬
‫העדה מיכל בית יוס העידה כי ערכה השוואה בי" טביעת כ היד שקיבלה מהזירה לבי"‬
‫טביעת כ היד של הנאש ‪ ,‬בדר של השוואת שניה ‪ ,‬במו עיניה‪.‬‬
‫‪ 19‬מתו ‪51‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫‪.84‬‬
‫‪.85‬‬
‫‪.86‬‬
‫בחקירה הנגדית אישרה העדה כי לא ערכה השוואה במחשב‪ ,‬שדרכו נית" להציב את‬
‫‪1‬‬
‫הטביעות אחת "מעל" השנייה‪ ,‬כדי לבדוק א יש רק דמיו" או זהות מלאה )עמ' ‪ ,89‬שורות‬
‫‪.(22'25‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫לאור תשובה זו‪ ,‬טענת הסנגור בסיכומיו היא זו‪" :‬הנה בפועל מתברר שהיא למעשה קובעת‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫זהות רק על סמ‪ ,‬זה שהיא קובעת דמיו " )הסיפא של סעי ‪ 202‬לסיכומי הסנגור‪ ,‬עו"ד‬
‫קובי סודרי(‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫בר ‪ ,‬על פי הפסיקה שהובאה לעיל‪ ,‬היו הרשעות על בסיס השוואה של ‪ 12‬נקודות‪.‬‬
‫ראוי לציי" כי בפרשת הרצח בתפ"ח ‪ 631/85‬הנ"ל )פיסקה ‪ 73‬סיפא‪ ,‬לעיל(‪ ,‬ההשוואות היו‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫ב'‪ 12‬נקודות‪ ,‬א שלמעשה נמצאו השוואות ‪ 20‬נקודות )ש ‪ ,‬פסמ"ח‪ ,‬בעמ' ‪.(449‬‬
‫במקרה שבפנינו‪ ,‬די בדמיו" של ‪ 24‬נקודות דומות‪ ,‬ולא ראיתי צור – בהעדר ראייה מדעית‬
‫אחרת – לקבוע כי רק דר המחשב נית" לבצע השוואה )שלא לומר כי בשנות החמישי ‪,‬‬
‫בטר היה מחשב בעול ‪ ,‬נערכו השוואות ואנשי הורשעו‪ ,‬כעולה מהפסיקה שהובאה‬
‫לעיל(‪.‬‬
‫‪.87‬‬
‫התוצאה היא כי ג על פי רמת הראיות הנדרשת במשפט הפלילי‪ ,‬נית" לקבוע כי יש זהות‬
‫מלאה בי" טביעת כ היד של הנאש לזו שנמצאה במקו האירוע‪ .‬בנושאי אלה‪ ,‬מקבל‬
‫אני את עמדת ב"כ המאשימה‪ ,‬עו"ד דפנה אברמובי ‪ ,‬ומאמ את טיעוניה‪.‬‬
‫‪.88‬‬
‫מכא"‪ ,‬שנית" לקבוע‪ ,‬כממצא עובדתי‪ ,‬כי הנאש היה בחדר המדרגות האמור‪ ,‬ובכ אני‬
‫דוחה את טענות הסנגור ה" לעניי" העדר קביעה משפטית כי טביעת כ יד היא שוות ער‬
‫לטביעת אצבע‪ ,‬ה" לעניי" העדר ראיות בדבר "שרשרת המוצג"‪ ,‬וה" לעניי" טענותיו בדבר‬
‫פגמי בדר ההשוואה ובמומחיותה של עדת התביעה‪ ,‬הגב' בית יוס ‪.‬‬
‫ו‪7.‬‬
‫משמעות טביעת כ) היד במארג הראיות‬
‫‪.89‬‬
‫עדיי"‪ ,‬יש צור להתמודד ע השאלה המרכזית מבחינה ראייתית‪ ,‬הרלבנטית לתיק זה‪,‬‬
‫דהיינו‪ :‬מהי הנפקות של טביעת כ היד לעניי" הרשעתו או חפותו של הנאש ‪.‬‬
‫‪.90‬‬
‫בעניי" זה‪ ,‬טענת המאשימה היא‪ ,‬כי עצ מציאת טביעת כ היד בכניסה לדירה‪ ,‬מהווה‬
‫הוכחה מספקת )בהעדר הסבר סביר של הנאש ; על כ ראה בפרק נפרד(‪ ,‬כי הנאש נטל‬
‫חלק בשוד‪.‬‬
‫‪ 20‬מתו ‪51‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫ב"כ הנאש חולק על כ ‪ ,‬וסבור כי בשל כ שטביעת כ היד אינה בתו הדירה אלא בחדר‬
‫‪1‬‬
‫‪.91‬‬
‫המדרגות )סעי ‪)218‬ב(‪ ,‬עמ' ‪ 60‬לסיכומי ההגנה( וכי בשל כ שייתכ" שטביעת כ היד היא‬
‫ישנה‪" ,‬אי לשלול שהטביעה הוטבעה במקו זמ רב לפני מועד השוד בכלל" )הסיפא של‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫סעי ‪)218‬ג(‪ ,‬עמ' ‪ 60‬לסיכומי ההגנה(‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.92‬‬
‫לאחר ששקלתי את טענות הצדדי ‪ ,‬הגעתי למסקנה כי בעניי" אחרו" זה‪ ,‬בפרק של טביעת‬
‫כ היד‪ ,‬הצדק ע הסנגור‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.93‬‬
‫לפני תריסר שני הייתה סיטואציה דומה )א שונה בפרטי (‪ ,‬כדלקמ"‪ :‬המתלונ" )שלדבריו‬
‫לא זיהה את מי שפגע בו(‪ ,‬נמצא דקור ומתבוסס בדמו בחדר מדרגות בלילה‪ .‬הראייה‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫הקושרת את הנאש לאירוע הנ"ל‪ ,‬הייתה טביעת אצבעותיו על נורה בחדר המדרגות‬
‫שסובבה‪ ,‬וכ נוצר חוש בחדר המדרגות‪.‬‬
‫אני – בדעת מיעוט – סברתי כי אי" די בכ כדי להרשיע את הנאש בניסיו" לרצח‪.‬‬
‫חבריי להרכב )כב' השופט – כיו סג" הנשיא – יעקב צב" וכב' השופט – כיו שופט בבית‬
‫המשפט העליו" – צבי זילברטל( קבעו כי על בסיס ראייה זו נית" להרשיע את הנאש דש ‪,‬‬
‫בעבירה של ניסיו" לרצח )ראה ת‪.‬פ‪ 5069/02 .‬מדינת ישראל נ' יצחק קריספי" )‪ ;(2003‬בחוות‬
‫דעתי ג התייחסתי לעמדת המשפט העברי לגבי ראיות נסיבתיות בכלל )פסקאות ‪,(8'25‬‬
‫ויישומה של עמדת המשפט העברי במשפט הישראלי )ש ‪ ,‬בפסקאות ‪ (26'27‬וכ" התייחסתי‬
‫למעמדה של טביעת אצבעות כסימ" מובהק על פי המשפט העברי )ש ‪ ,‬בפסקה ‪ ;(28‬באותה‬
‫פרשה ג הסברתי מה ההבדל בי" הימצאות טביעת האצבע על חפ שבו בוצעה העבירה‪,‬‬
‫כגו"‪ :‬הסכי" שבה נדקר המנוח או טביעת אצבע על החפ שנגנב במהל השוד )ש ‪ ,:‬בפסקה‬
‫‪.((35‬‬
‫בבית המשפט העליו" התקבלה עמדת חבריי‪ ,‬לעניי" ההרשעה‪ ,‬ועמדתי )החילופית(‪ ,‬כי לא‬
‫הוכחה כוונה לניסיו" לרצח‪ ,‬וההרשעה הייתה בביצוע עבירה של חבלה חמורה )ע"פ ‪4471/03‬‬
‫מדינת ישראל נ' יצחק קריספי" )‪ ,((2004‬פ"ד נח)‪.(277 ,(3‬‬
‫‪.94‬‬
‫לשיטתי‪ ,‬ובקל וחומר‪ ,‬יש לזכות את הנאש בתיק זה‪.‬‬
‫‪.95‬‬
‫בר ‪ ,‬ג לשיטה החולקת – זו שנפסקה הלכה למעשה – המצב ש היה שונה בנקודה‬
‫חשובה‪ :‬חבר ועד הבית העיד ש כי החלי נורה יו 'יומיי קוד ‪ ,‬ולכ" ברור שטביעת כ‬
‫היד על גבי הנורה היא חדשה‪ .‬והעיקר‪ ,‬סיבוב הנורה היה קשור קשר הדוק לעבירה‪ ,‬שכ"‬
‫הוא סייע לדוקר לעבוד בחוש ‪ ,‬כ שלא יתגלה; בעוד‪ ,‬שבמקרה שבפניי‪ ,‬ייתכ" שטביעת כ‬
‫‪ 21‬מתו ‪51‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫‪.96‬‬
‫היד היא מלפני שני ‪ ,‬ואי" כל קשר סיבתי בי" טביעת כ יד‪ ,‬כמטר מחו לדירה‪ ,‬לבי"‬
‫‪1‬‬
‫העבירה של השוד‪.‬‬
‫על כל פני ‪ ,‬המאשימה לא רמזה אפילו כי לצור ביצוע השוד בדירה היה צור כי הנאש‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫)או מבצע השוד( יישע" על קיר השיש ע כ ידו‪ ,‬כדי שאותה תנוחה תסייע לו לכ שהשוד‬
‫ייעשה בצורה זו או אחרת‪ ,‬שכ" השוד היה כולו בתו הדירה והכניסה לדירה הייתה‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫כנראה‪ ,‬באמצעות מפתח מותא )כעולה מעדות המתלוננת במשטרה( או עקב קריאה מעבר‬
‫לדלת כי מדובר במשטרה ובזכות זו נפתחה דלת הדירה )כאמור בכתב האישו ‪ ,‬כמוסבר‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫בפיסקה ‪ 6‬לעיל – נושאי שלגביה לא הובאה כל ראייה או שמצו ראייה(‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫לא זו א זו‪ ,‬על פי המתואר בכתב האישו ‪ ,‬על ידיו של אחד מ" השודדי היו כפפות )סעי‬
‫‪ 8‬לכתב האישו ‪ ,‬כמוסבר בפיסקה ‪ 9‬לעיל(‪ .‬א אכ" זו גירסת המאשימה‪ ,‬כיצד רוצה היא‬
‫כי בית המשפט יאמ נתו" לפיו הנאש הגיע לשוד ללא כפפות והטביע את כ ידו בחדר‬
‫המדרגות על השיש במרחק של כמטר מדלת הכניסה לדירה‪ .‬והרי מקובלנו‪ ,‬על פי הכללי‬
‫בדבר הנחה לטובת הנאש ‪ ,‬כי מי שהיה ע כפפות הוא הנאש )אחרי לא נמצאו(; א‬
‫כ ‪ ,‬לא מובנת טענת המדינה‪ :‬א הנאש היה ע כפפות‪ ,‬כיצד נית" להסיק מטביעת כ‬
‫היד‪ ,‬כי הנאש נכח בעת השוד?!‬
‫‪.97‬‬
‫מעבר לכל האמור לעיל‪ ,‬אומר את הדברי הבאי ‪:‬‬
‫אי" לנו כל מידע מתי הוטבעה טביעת כ היד‪ .‬על פי עדותה של המומחית‪ ,‬שאימצתי את‬
‫חוות דעתה‪ ,‬בתשובה לשאלת ב"כ המאשימה "כמה זמ טביעת כ) היד או טביעת האצבע‬
‫אמורה להישאר?" )עמ' ‪ ,86‬שורה ‪ 27‬לפרוטוקול מיו ‪ ,(12.11.13‬ענתה המומחית תחילה‬
‫כי אי" לה תשובה‪ ,‬וכי הדבר תלוי בהרבה גורמי ‪ ,‬וסיימה את המענה כ ‪" :‬אנחנו לא‬
‫יכולי א) פע לקבוע א הטביעה היא טרייה או הרבה שני אחורה" )ש ‪ ,‬שורות‬
‫‪.(30'31‬‬
‫‪.98‬‬
‫טביעת כ היד היא‪ ,‬לכל היותר‪ ,‬שוות ער לכ שהיו מצלמות בחדר המדרגות וש צול‬
‫הנאש ‪.‬‬
‫‪.99‬‬
‫נניח‪ ,‬לצור ההשוואה האמורה‪ ,‬כי פיענוח צילומי אלה היו‪ ,‬ללא תארי ‪ ,‬במש שלוש‬
‫השני שקדמו לאירוע‪.‬‬
‫‪ 22‬מתו ‪51‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫‪.100‬‬
‫‪.101‬‬
‫‪.102‬‬
‫הא מכוח ראייה זו של התמונות של המצלמות‪ ,‬נית" לקבוע – בבית המשפט – כי הנאש‬
‫‪1‬‬
‫היה בחדר המדרגות ביו האירוע?‬
‫בעיניי‪ ,‬התשובה לכ היא שלילית‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫היה בחדר‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫המדרגות )ראה פיסקה ‪ 88‬רישא לעיל(‪ ,‬עדיי" נשאלת השאלה – הא מכ נית" להוכיח‪,‬‬
‫ברמת הראיות הנדרשת במשפט הפלילי‪ ,‬כי הנאש נטל חלק בשוד?‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫נתאר לעצמנו‪ ,‬כי באותו שבוע או באותו חודש או באותה שנה‪ ,‬היו שוד בדירה של‬
‫המתלוננת‪ ,‬ובדירה הסמוכה אירע אונס‪ .‬טביעת כ היד הייתה בחדר המדרגות על קיר‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫יתרה מזו‪ ,‬ג‬
‫א‬
‫קבעתי כי מכוח טביעת כ היד נית" להסיק כי הנאש‬
‫השיש‪ ,‬בי" שתי הדירות‪ .‬הא נית" להרשיע את מי שטביעת כ ידו נמצאה בחדר המדרגות‬
‫בשוד‪ ,‬או באונס‪ ,‬או בשניה ‪ ,‬או בא אחד מה ?‬
‫‪.103‬‬
‫ארבע החלופות שבסיו הפיסקה הקודמת‪ ,‬אומרות הרבה‪ :‬העדר יכולת הכרעה מושכלת‬
‫בי" ארבע האלטרנטיבות‪ .‬התוצאה – על פי עקרונות המשפט הפלילי – מחייבת זיכוי‪ ,‬ולא‬
‫הרשעה‪ ,‬בשתי העבירות של השוד בדירה א ושל האונס בדירה ב‪.‬‬
‫‪.104‬‬
‫באות מקרי של הרשעות‪ ,‬טביעת האצבע או טביעת כ היד נמצאו בתו הדירה שבה‬
‫בוצע השוד‪ ,‬או על סכי" שבה נדקר המנוח‪ .‬אול ‪ ,‬כאשר טביעת כ היד הייתה בחלק‬
‫החיצוני של החלו"‪ ,‬זוכה הנאש מחמת הספק בבית משפט השלו בחיפה )ראה פיסקה ‪74‬‬
‫סיפא לעיל(‪.‬‬
‫אני ער לכ ‪ ,‬כמוב"‪ ,‬שלא בכל המקרי של שוד יש צילומי קלוז אפ של השודדי )שאינ‬
‫רעולי פני (‪ ,‬והצילו כולל בתחתיתו ג תארי ‪ ,‬יו ‪ ,‬שעה‪ ,‬דקה‪ ,‬ומספר השניות‪.‬‬
‫‪.105‬‬
‫‪.106‬‬
‫אול ‪ ,‬בהעדר ראיות ברורות‪ ,‬ועל א גלי פשיעה קשי ‪ ,‬אי" משמעות הדבר כי בית המשפט‬
‫יפחית את ר הראיות הנדרש בהליכי הפליליי ‪ ,‬שכ" עדיי" דברי הרמב" מלפני ‪ 900‬שנה‬
‫כי עדי שיזוכו מאה אשמי מאשר שיורשע אחד ח מפשע‪ ,‬כדבריו בספר המצוות מני" רצ‪,‬‬
‫מחייבי ג היו ‪ ,‬במדינת ישראל‪ ,‬בשנת ‪.2013‬‬
‫‪.107‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬לא למותר לחזר ולצטט את דבריו של נשיא בית המשפט העליו"‪ ,‬ד"ר אשר‬
‫גרוניס‪ ,‬שפרש בימי אלה‪ ,‬אשר בפרשת יששכרוב המפורסמת )ע"פ ‪ 5121/98‬טור' )מיל'(‬
‫רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי‪ ,‬פ"ד סא)‪ ,((2006) 461 (1‬הגדיר כאחד מהמטרות‬
‫‪ 23‬מתו ‪51‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫והיעדי של הדי" הפלילי את אי הרשעת חפי מפשע‪ .‬כלשונו )ש ‪ ,‬בפיסקה ‪ 3‬של חוות‬
‫‪1‬‬
‫דעתו‪ ,‬בעמ' ‪:(576'577‬‬
‫"לטעמי‪ ,‬לפני שניגשי לבחו את השאלה הנכבדה העומדת על הפרק – אימו‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫דוקטרינה בדבר פסלות ראיות שהושגו שלא כדי – יש לבחו את הערכי אות‬
‫אנו מעונייני להגשי ‪ ,‬ובמיוחד חובה עלינו לדרג את אות ערכי מבחינת סדר‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫חשיבות ‪ .‬לדעתי‪ ,‬הער‪ ,‬העליו שצרי‪ ,‬לעמוד לנגד עינינו הוא צמצו מירבי של‬
‫החשש מפני הרשעת שווא‪ .‬אחריו בסדר החשיבות עומד האינטרס הציבורי‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫להביא להרשעת של אלה שחטאו ופשעו‪ .‬השילוב של שני ערכי אלה‪ ,‬א)‬
‫מבחינת מעמד היחסי‪ ,‬בא לידי ביטוי באמירה 'מוטב שעשרה רשעי יצאו‬
‫זכאי משצדיק אחד יצא חייב'‪ ,‬או בלשונו של הרמב" ‪' :‬ויותר טוב ויותר רצוי‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫לפטר אל) חוטאי ‪ ,‬מלהרוג נקי אחד ביו מ הימי ' )ספר המצוות )הוצאת‬
‫מוסד הרב קוק‪ ,‬תש" ( חלק לא תעשה‪ ,‬מצווה רצ(‪ .‬משיורדי אנו שלב נוס)‬
‫בסול ‪ ,‬מגיעי אנו לצור‪ ,‬בשמירה על הגינותו של ההלי‪ ,‬הפלילי בהיבט הדיוני‬
‫שלו‪ ,‬בנבדל ממטרתו הסופית‪ ,‬היינו‪ ,‬הקביעה הא הנאש הינו אש או זכאי"‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫טביעת כ) היד – סיכו‬
‫‪16‬‬
‫ו‪8.‬‬
‫‪.108‬‬
‫כדי לסכ פרק זה‪ ,‬נאמר כי המאשימה לא הרימה את הר הראייתי הנדרש בדי"‪ ,‬כדי‬
‫לשכנע את בית המשפט כי יש להרשיע את הנאש בעבירת השוד‪ ,‬א הראייה היחידה היא‬
‫טביעת כ היד‪.‬‬
‫‪.109‬‬
‫לא שוכנעתי כי טביעת כ יד זהה של הנאש )שכאמור‪ ,‬במשל שהצגתי‪ ,‬דינה כצילומי של‬
‫מצלמות אבטחה(‪ ,‬יש בכוחה להביא להרשעה‪ ,‬שכ" ג נוכחותו של הנאש בחדר המדרגות‬
‫של בניי" שבו בוצע שוד‪ ,‬בתארי בלתי ידוע‪ ,‬במש שלוש שני שקדמו לאירוע‪ ,‬אינה‬
‫מספיקה לקבוע כי הנאש הוא זה שביצע את השוד‪ ,‬ויש להרשיעו ולשולחו למאסר‬
‫לתקופה משמעותית‪.‬‬
‫‪.110‬‬
‫על כ"‪ ,‬פועל יוצא מפרק זה‪ ,‬לבדו‪ ,‬הוא זיכוי הנאש ‪ ,‬ללא תלות וללא קשר לפרקי הבאי ‪.‬‬
‫לא כל שכ"‪ ,‬שלנאש היה הסבר‪ ,‬א א לא הכי מוצלח בעול ‪ ,‬על אפשרות להימצאותו‬
‫בחדר המדרגות‪ ,‬לצור חיפוש עבודה‪ ,‬ג א לא יכל לומר‪ ,‬קונקרטית‪ ,‬כי היה בחדר‬
‫המדרגות הספציפי באותו בניי" שבו היה אירוע השוד‪.‬‬
‫‪ 24‬מתו ‪51‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫ז‪.‬‬
‫המדובב‬
‫ז‪1.‬‬
‫‪.111‬‬
‫‪.112‬‬
‫‪1‬‬
‫מבוא‬
‫‪2‬‬
‫המעיי" בתיק שבפניי‪ ,‬ולא כל שכ" בשני פסקי הדי" של בית המשפט העליו" )ראה‪ :‬פיסקאות‬
‫‪ 35'34‬לעיל(‪ ,‬יכול לחשוב שמטרת ההלי – לפחות בעיני ב"כ שני הצדדי – הייתה לבדוק‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫את אישיות המדובב‪ ,‬שמו ורקעו )שעליה הייתה תעודת חיסיו" של השר לביטחו" פני (‪,‬‬
‫וניתוח של כל הגיג או תנועה שביצע‪ ,‬לאור השעות שבה" היה ע הנאש בתא המעצר‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫מתו כבוד לב"כ הצדדי ‪ ,‬אתייחס למרבית טיעוניה ‪ ,‬על א שמסקנתי תהיה – ובכ אני‬
‫מקדי את המאוחר – כי לא נית" לסמו על מילתו של המדובב‪ ,‬ולא אוכל לשלוח לבית‬
‫סוהר אד כלשהו‪ ,‬על סמ דבריו הבלתי אמיני בעליל של עד זה‪ ,‬ובכל מקרה‪ ,‬ג א‬
‫דבריו היו נכוני ‪ ,‬לא היה בכ כדי להרשיע את הנאש ‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫ז‪2.‬‬
‫תמצית טענות המאשימה‬
‫‪.113‬‬
‫לטענת עו"ד אברמובי ‪ ,‬המדובב אמי" ויש לקבוע ממצאי על פי דבריו‪.‬‬
‫‪.114‬‬
‫ב"כ המאשימה סבורה כי יש אימרה של הנאש באמצעות המדובב‪ ,‬שבמענה לשאלת‬
‫המדובב "א אחד מה יפתח עלי‪ ,‬מה תעשה?" הוא ענה‪" :‬אני בטוח שאי דבר כזה‪ .‬מה‬
‫הוא יפתח?"‪ .‬מכא" מסיקה ב"כ המדינה את הודאתו של הנאש בביצוע השוד )עמ' ‪,1191‬‬
‫שורות ‪.(25'29‬‬
‫‪.115‬‬
‫אחד מ" הנושאי המרכזיי ‪ ,‬במסגרת עדות המדובב‪ ,‬הוא שהנאש סימ" לו סימו" שממנו‬
‫עולה כי הנאש היה רעול פני )עמ' ‪ ,1202‬שורות ‪ (22'23‬ובהמש היא הסבירה כי סימו"‬
‫באצבעות של שני עיגולי על העיניי הוא שווה ער לכ שהנאש היה רעול פני ; ג‬
‫כאשר נשאלה על ידי‪ ,‬במהל סיכומיה‪ ,‬הא נית" להסיק מאות סימני באצבעות של שני‬
‫עיגולי על העיניי כי מדובר ברעול פני ‪ ,‬היא אמרה שבעניי" זה יש להסתמ על המדובב‬
‫ועל ההקשר )עמ' ‪.(1203'1205‬‬
‫‪.116‬‬
‫כמו כ"‪ ,‬אמר הנאש למדובב כי לא היה בדירה א אד זולת הנשדדת‪ ,‬דבר המוכיח כי‬
‫הוא אחד השודדי ‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ 25‬מתו ‪51‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫ז‪3.‬‬
‫תמצית טיעוני הסנגור‬
‫‪1‬‬
‫‪.117‬‬
‫מתו ‪ 61‬עמודי הסיכומי המודפסי ‪ ,‬הקדיש הסנגור את המירב )עמ' ‪ (5'54‬להתמודדות‬
‫ע עדות המדובב‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.118‬‬
‫טענת הסנגור היא כי למדובב היו מניעי פסולי להפליל את הנאש וכי ג במהל עדותו‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫פעל לסיכול בירור האמת‪ .‬כמו כ"‪ ,‬המדובב לא אמר אמת ביחס לאופ" הפעלתו וביחס לטיב‬
‫ידיעותיו‪ ,‬ה" על החקירה וה" על הנאש ‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.119‬‬
‫פרק של מוקדש להפרכת גירסת המדובב בעניי" האמירות והסימוני מצד הנאש )פרק‬
‫ב‪ ,5.‬עמ' ‪.(26'50‬‬
‫‪.120‬‬
‫לפיכ ‪ ,‬סבור הסנגור כי אי" להסתמ על המדובב ולא נית" להרשיע את מרשו על בסיס‬
‫דבריו של המדובב‪.‬‬
‫ז‪4.‬‬
‫המדובב כעד – עמדה כללית של הפסיקה‬
‫‪.121‬‬
‫אי" כא" המקו לסקור את עמדת הפסיקה ביחס למדובב‪ ,‬שכ" ראייה זו משמשת את‬
‫המאשימה בשני האחרונות בתדירות רבה מאד )על פי אתר "נבו" מצויי ‪ 293‬פסקי די"‬
‫של בית המשפט העליו"‪ ,‬שבו מוזכר מדובב‪ .‬אחד התיקי המפורסמי ‪ ,‬שבו ד" בית המשפט‬
‫העליו" בהרכב רחב של תשעה שופטי ‪ ,‬כלל ג התייחסות למדובב )דנ"פ ‪ 4342/97‬מדינת‬
‫ישראל נ' סולימ" אל עביד‪ ,‬פ"ד נא)‪.(1998) 736 (1‬‬
‫‪.122‬‬
‫אי" חולק כי בחלק גדול מ" המקרי המדובב הינו עבריי"‪ ,‬שבית משפט ג ציי" שאינו נמנה‬
‫על ל"ו צדיקי ‪ ,‬כפי שהוסבר בע"פ ‪ 4029/08‬פלוני נ' מדינת ישראל )‪ ,(2012‬מפי כב' השופט‬
‫יור דנציגר )שלדבריו הסכימו‪ ,‬כב' השופטי סלי ג'ובר" וניל הנדל(‪ ,‬תחת הכותרת "אופ‬
‫תגמול מדובבי ופעולת הדיבוב במקרה דנ " )פיסקה ‪:(48‬‬
‫"תחילה אבקש להקדיש מספר פסקאות לסוגיית הדיבוב ולאופ תגמול‬
‫המדובבי ‪ ,‬לגביה טענו הצדדי ‪ .‬ככלל‪ ,‬הסתייעות במדובבי כחלק מפעולות‬
‫החקירה מהווה תחבולת חקירה לגיטימית אשר אי בה כשלעצמה כדי לפגוע‬
‫בזכויותיו של החשוד ]ראו‪ ,‬למשל‪ :‬ע"פ ‪ 4577/98‬דיי נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נה)‪(2‬‬
‫‪) (2001) 411 ,405‬להל ‪ :‬עניי דיי (; ע"פ ‪ 1301/06‬עזבו המנוח יוני אלז ז"ל נ'‬
‫מדינת ישראל )]פורס בנבו[‪) (22.6.2009 ,‬להל ‪ :‬עניי אלז (‪ ,‬סעי) ‪ 26‬לפסק דינו‬
‫של השופט א' לוי‪ ,‬סעי) ‪ 4‬לפסק דינה של השופטת א' חיות וסעי) ‪ 2‬לפסק דיני;‬
‫‪ 26‬מתו ‪51‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫באשר להפעלת מדובב "אקטיבי"‪ ,‬ראו ג ‪ :‬ע"פ ‪ 378/03‬פלוני נ' מדינת ישראל‬
‫‪1‬‬
‫)]פורס בנבו[‪ ,(21.4.2005 ,‬בסעי) ז)‪ (6‬לפסק דינו של השופט א' רובינשטיי [‪.‬‬
‫לצד זאת לא נית להתעל מכ‪ ,‬שבהסתייעות במדובבי כרו‪ ,‬חשש טבעי מפני‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫קבלת הודאות שווא‪ .‬זאת משו שמדובב בדר‪ ,‬כלל אינו איש רשות‪ ,‬אלא פועל‬
‫מתו‪ ,‬מניעי אישיי אשר אינ חופפי דווקא את אינטרס גילוי האמת עליו‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫אמוני רשויות החקירה והתביעה ובית המשפט‪ .‬יתרה מכ‪ ,,‬למדובבי תמרי‪0‬‬
‫בלתי נית לנטרול להשיג הודאה מחשודי ‪ ,‬שכ הצלחת נמדדת בהשגת הודאה‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫ומבטיחה את המש‪ ,‬העסקת כמדובבי על כל טובות ההנאה הכרוכות בכ‪.,‬‬
‫לבסו)‪ ,‬יש לזכור כי בחלק ניכר מהמקרי המדובבי עצמ אינ נמני על ל"ו‬
‫צדיקי ‪ ,‬ולמעשה מדובר‪ ,‬בדר‪ ,‬כלל‪ ,‬בעברייני מורשעי המרצי עונשי מאסר‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫אשר מסייעי למשטרה בעבור טובות הנאה כאלה ואחרות ]בהקשר זה ראו‪ :‬ע"פ‬
‫‪ 1520/97‬חדד נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נח)‪) (2000) 349 348 ,337 (2‬להל ‪ :‬עניי‬
‫חדד(; לביקורת אודות השימוש במדובבי כאמצעי להשגת הודאות מפלילות‪ ,‬בי‬
‫היתר מהטעמי הנזכרי לעיל‪ ,‬ראו‪ :‬בועז סנג'רו "השימוש בתחבולות‬
‫ובמדובבי לש גביית הודאות – הרהורי בעקבות ע"פ ‪ 1301/06‬עזבו המנוח‬
‫יוני אלז ז"ל נ' מדינת ישראל" ]פורס בנבו[ עלי משפט ט ‪411 408 ,399‬‬
‫)‪.[(2011‬‬
‫כל אלו מקשי במידה מה לסמו‪ ,‬על דבריה של המדובבי ומחייבי את‬
‫רשויות החקירה והתביעה ובתי המשפט לנקוט משנה זהירות בבוא להכריע על‬
‫סמ‪ ,‬תוצרי הדיבוב‪ .‬ע זאת‪ ,‬לא נית להתעל מצדו השני של המטבע – פעולת‬
‫הדיבוב הוכחה כיעילה וחיונית לש פיענוח של פשעי רבי ‪ .‬במטרה להתמודד‬
‫ע הקשיי הטמוני בפעולת הדיבוב ננקטי אמצעי מנע אשר נועדו להבטיח כי‬
‫ההודאה שהושגה באמצעות הדיבוב אינה הודאת שווא‪ .‬כ‪ ,‬למשל נוהגת‬
‫המשטרה לעיתי קרובות‪ ,‬כשהדבר מתאפשר‪ ,‬להקליט את שיחות הדיבוב‪.‬‬
‫סבורני כי אי להסתפק בנוהג זה או אחר ויש לקבוע כי המשטרה מחויבת‬
‫להקליט ולתמלל שיחות בי חשוד לבי מדובב שכ תיעוד זה הוא שמאפשר‬
‫לגורמי החקירה והתביעה‪ ,‬וכ‪ ,‬ג לבית המשפט ככל שיוגש כתב אישו ‪,‬‬
‫להתרש באופ ישיר מפעולת הדיבוב ומאמיתות הודאתו של החשוד ]ראו‪ :‬עניי‬
‫חדד‪ ,‬בעמ' ‪ ;349‬ע"פ ‪ 1354/03‬דקר נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נח)‪(2004) 90 ,83 (2‬‬
‫)השופט ס' ג'וברא (; ע"פ ‪ 3817/09‬אזברגה נ' מדינת ישראל )]פורס בנבו[‪,‬‬
‫‪) (16.9.2010‬להל ‪ :‬עניי אזברגה(‪ ,‬בסעי) ‪ 9‬לפסק דינה של השופטת א' חיות[‪.‬‬
‫בקרה ופיקוח אלו הכרחיי על מנת שנית יהיה להתמודד ע הקושי הנובע‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ 27‬מתו ‪51‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫מפעילות של מדובבי ‪ .‬אי באמור לעיל כדי למנוע במקרי מיוחדי וחריגי‬
‫‪1‬‬
‫ומטעמי שירשמו הסתמכות על פעולות דיבוב שלא הוקלטו או שלא הוקלטו‬
‫במלוא ]ראו והשוו באשר להשלכות אי הקלטה במהל‪ ,‬חקירה משטרתית‪ :‬ע"פ‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 9808/06‬סנקר נ' מדינת ישראל‪]) ,‬פורס בנבו[‪ ,(29.7.2010 ,‬פסקה ‪ ;24‬ע"פ‬
‫‪ 8208/07‬אלימל‪ ,‬נ' מדינת ישראל )]פורס בנבו[‪ ,(11.10.2010 ,‬פסקה ‪ ,[19‬כל עוד‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫מתקיימי התנאי האחרי שנקבעו בפסיקה בנוגע לאפשרות להסתמ‪ ,‬על‬
‫הודאה שנמסרה לפני מדובב ובתנאי שבית המשפט השתכנע חר) אי הקלטת‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫פעולות הדיבוב כי לא נפגעה זכותו של הנאש להלי‪ ,‬הוג ‪.‬‬
‫יתר על כ ‪ ,‬כדי שהודאה שנמסרה למדובב תהיה קבילה‪ ,‬על התביעה להוכיח את‬
‫הנסיבות בה ניתנה ועל בית המשפט להשתכנע כי היא הייתה "חופשית‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫ומרצו "‪ ,‬כקבוע בסעי) ‪ 12‬לפקודת הראיות ]נוסח חדש[‪ ,‬תשל"א ‪] 1971‬ראו‪ :‬ע"פ‬
‫‪ 15/78‬ביבס נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לב)‪ ;(1978) 75 ,64 (3‬עניי אלז ‪ ,‬סעי) ‪19‬‬
‫לפסק דינו של השופט א' לוי[‪ .‬כמו כ ‪ ,‬נית לפסול הודאה מקו שבהשגתה נעשה‬
‫שימוש באמצעי בלתי כשרי תו‪ ,‬פגיעה בזכותו של החשוד להלי‪ ,‬הוג ]ראו‪,‬‬
‫למשל‪ :‬ע"פ ‪ 5121/98‬יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי‪ ,‬פ"ד סא)‪,(2006) 461 (1‬‬
‫סעי) ‪ 76‬לפסק דינה של השופטת ד' ביניש; ע"פ ‪ 645/05‬זליגר נ' מדינת ישראל‬
‫)]פורס בנבו[‪ ,(5.12.2006 ,‬סעי) ‪ 25‬לפסק דינו של השופט א' לוי; ע"פ ‪6977/03‬‬
‫סארה נ' מדינת ישראל )]פורס בנבו[‪ ,(20.7.2009 ,‬סעי) ‪ 15‬לפסק דינה של‬
‫השופטת א' חיות[‪.‬‬
‫מחסו נוס) שנועד לוודא כי הודאה שנמסרה לפני מדובב לא תביא להרשעת‬
‫שווא נמצא בתוספת הראייתית הדרושה לש הרשעה על סמ‪ ,‬אמרת חו‪ 0‬של‬
‫נאש ‪ .‬כידוע‪ ,‬כדי לבסס הרשעה על סמ‪ ,‬הודאת חו‪ 0‬של נאש ‪ ,‬בי שניתנה לפני‬
‫איש הרשות ובי שניתנה לפני מדובב‪ ,‬נדרשת ההודאה לעמוד במבח סימני‬
‫האמת הפנימיי של ההודאה וכ נדרש "דבר מה נוס)"‪ ,‬המהווה תוספת‬
‫ראייתית חיצונית מאמתת להודאה ]ראו‪ :‬רע"פ ‪ 4142/04‬מילשטיי נ' התובע‬
‫הצבאי הראשי )]פורס בנבו[‪ ,(14.12.2006 ,‬סעיפי ‪ 18 16‬לפסק דינו של‬
‫השופט א' לוי )דעת מיעוט‪ ,‬א‪ ,‬לא לעניי זה(; דנ"פ ‪ 3391/95‬ב ארי נ' מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬פ"ד נא)‪) (1997) 449 448 ,377 (2‬השופט י' קדמי([‪ .‬לבסו)‪ ,‬נדרש בית‬
‫המשפט להערי‪ ,‬את פעולת המדובב ואת נסיבות מסירת ההודאה א) בבואו‬
‫להעניק משקל לכלל הראיות שהובאו לפניו‪ .‬לרשות בית המשפט עומדי תיעוד‬
‫הפעלת המדובב‪ ,‬הודעותיו ועדותו המאפשרי התרשמות ישירה ממהימנות‬
‫המדובב ומהאמצעי שהפעיל כדי לחל‪ 0‬מפי החשוד את ההודאה המפלילה ועליו‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ 28‬מתו ‪51‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫‪.123‬‬
‫‪.124‬‬
‫לבחו בזהירות ובקפידה את דברי המדובב ולהיות ער לחששות הנ"ל ]ראו‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ע"פ ‪ 497/92‬נחו )קנדי( נ' מדינת ישראל )]פורס בנבו[‪ ,(24.10.1995 ,‬סעי) ‪14‬‬
‫לפסק דינו של הנשיא )בדימ'( מ' שמגר; עניי אזברגה‪ ,‬סעי) ‪ 9‬לפסק דינה של‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫השופטת א' חיות["‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫על בסיס דברי כלליי אלה מסביר כב' השופט דנציגר‪ ,‬מה יש לבדוק בטר נית" אימו"‬
‫במדובבי )ש ‪ ,‬פיסקה ‪" :(49‬הדברי שנסקרו עד כה נוגעי לשימוש בפרקטיקה של‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫דיבוב באופ כללי ולאופ שבו מתמודדי רשויות החקירה והתביעה ובתי המשפט ע‬
‫החששות המובני בעצ השימוש בפרקטיקה של דיבוב במטרה לחל‪ 0‬מחשודי הודאות‬
‫מפלילות‪ .‬ואול ‪ ,‬לצד ההכרה בתקינות השימוש במדובבי באופ כללי‪ ,‬ברי כי לא כל‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫הפעלה של מדובבי יכולה להיחשב כתקינה‪ .‬בפרט‪ ,‬במקרה שלפנינו עולות השאלות מהו‬
‫התגמול שרשאיות רשויות החקירה להבטיח למדובבי ? ובפרט – הא מת תגמול בגי‬
‫חילו‪ 0‬הודאה מפלילה מפיו של חשוד היא תקינה? לכ‪ ,‬אדרש עתה"‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫וכ מוצגת עמדת בית המשפט העליו" ביחס לתגמול הנית" למדובב‪ ,‬כאחת הדרכי לבדיקת‬
‫מהימנותו‪ ,‬מול הצור החשוב בהבטחת זכויות הנאשמי )ש ‪ ,‬פיסקאות ‪:(50'53‬‬
‫"אכ ‪ ,‬כבר הובהר בעבר כי דעתו של בית משפט זה אינה נוחה מאופ הפעלה זה‬
‫של מדובבי ‪ .‬בהקשר זה יפי דבריו של חברי השופט ס' ג'וברא בע"פ ‪2642/10‬‬
‫איסאקוב נ' מדינת ישראל )]פורס בנבו[‪ ,(28.11.2011 ,‬כי‪:‬‬
‫'העובדה שלמדובב מובטח בונוס‪ ,‬ששוויו פי עשרה משכרו בגי יו‬
‫עבודה אחד‪ ,‬בתמורה להשגת הודאה מ החשוד‪ ,‬מייצרת תמרי‪ 0‬חזק‬
‫ביותר למדובב ועשויה להשפיע על אופ ביצוע תפקידו ועל העדות שהוא‬
‫מוסר בבית המשפט‪ .‬באופ עקרוני‪ ,‬אני סבור כי עדי) לנסח הסכמי אלו‬
‫באופ המנטרל ככל האפשר את האינטרסי הזרי העשויי להשפיע על‬
‫פעולותיו של המדובב כלפי החשוד‪ .‬כאשר לא נית לנטרל ‪ ,‬הרי שמוטל‬
‫על בית המשפט‪ ,‬לבחו ביתר זהירות‪ ,‬את הראיות המושגות באמצעות‬
‫המדובב' ]ש ‪ ,‬בסעי) ‪.[24‬‬
‫כפי שהובהר לעיל‪ ,‬המדובבי המועסקי על ידי המשטרה ה פעמי רבות‬
‫עברייני מורשעי המרצי עונשי מאסר‪ ,‬אשר משתפי פעולה ע רשויות‬
‫החקירה מתו‪ ,‬מטרה להשיג עבור עצמ טובות הנאה כספיות והקלות נוספות‪.‬‬
‫למדובב אינטרס מובנה להביא להודאות מפלילות‪ ,‬שכ אלו מסמנות את הצלחת‬
‫הדיבוב ומבטיחות למדובב‪ ,‬לפחות לשיטתו‪ ,‬כי יועסק ויזכה בהטבות ג בהמש‪.,‬‬
‫‪ 29‬מתו ‪51‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫לאינטרס בסיסי זה מתווס)‪ ,‬לפי נוסח ההסכ שנכרת ע המדובב במקרה דנ ‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫תמרי‪ 0‬כספי ישיר בהשגת הודאה מפלילה‪ .‬סבורני כי התמרי‪ 0‬הכספי הישיר‬
‫המובטח בגי השגת הודאה מפלילה מעצי עד מאוד את האינטרס האישי של‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫המדובב בתוצאות הדיבוב ומדרב אותו לעשות כל שביכולתו כדי להשיג הודאה‬
‫מפלילה‪ ,‬לרבות נקיטת פעולות המצויות על הגבול שבי הפסול למותר‪ .‬פועל יוצא‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫של התנהלות מסוג זה עלול להיות השגת הודאות שווא והרשעת חפי מפשע‪ .‬לא‬
‫למותר לשוב ולהזכיר את החשובה במושכלות היסוד של ההלי‪ ,‬הפלילי לפיה‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫אינטרסי‬
‫בירור האמת במשפט הפלילי והימנעות מהרשעת ח) מפשע ה‬
‫ציבוריי ממדרגה ראשונה ]ראו‪ :‬ב"ש ‪ 838/84‬ליבני נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לח)‪(3‬‬
‫‪) (1984) 738 ,729‬השופט א' ברק(‪ .‬לסכנה מפני הרשעת חפי מפשע בעקבות‬
‫הודאות שווא של חשודי ראו‪ ,‬למשל‪ :‬מרדכי קרמניצר "הרשעה על סמ‪ ,‬הודאה‬
‫– הא יש בישראל סכנה להרשעת חפי מפשע?" המשפט א ‪ ;(1993) 205‬בועז‬
‫סנג'רו "הודאה כבסיס להרשעה – האמנ 'מלכת הראיות' או שמא קיסרית‬
‫הרשעות השווא" עלי משפט ד ‪ .[(2005) 257 249 ,245‬לפיכ‪ ,,‬באיזו שבי‬
‫האפשרות לגביית של הודאות שווא על ידי מדובבי והסכנה להרשעתו של ח)‬
‫מפשע בהסתמ‪ ,‬על הודאות אלה מחד‪ ,‬לבי התועלת העולה מהתימרו‪ 0‬הנוס) של‬
‫מדובבי באמצעות תגמול כספי ישיר מאיד‪ ,,‬סבורני כי יד של האינטרסי‬
‫הראשוני על העליונה‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬מהאינטרס הציבורי הראשו במעלה של אי הרשעת חפי מפשע‬
‫שהזכרתי לעיל נובע ג הכלל לפיו תפקיד של רשויות החקירה אינו מתמצה‬
‫באיסו) ראיות מפלילות‪ .‬לפי כלל זה‪ ,‬על רשויות החקירה לאסו) ראיות‪ ,‬מזכות‬
‫כמפלילות‪ ,‬מתו‪ ,‬מטרה אחת – היא בירור האמת‪ .‬בהקשר זה יפי דבריו של‬
‫השופט א' ברק בע"פ ‪ 721/80‬תורג'מ נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לה)‪,(1981) 466 (2‬‬
‫לפיה ‪:‬‬
‫'מטרת החקירה המשטרתית אינה מציאת ראיות להרשעתו של חשוד‪,‬‬
‫אלא מציאת ראיות לחשיפת האמת‪ ,‬בי א אמת זו עשויה להוביל לזיכויו‬
‫של חשוד‪ ,‬ובי א היא עשויה להוביל להרשעתו' ]ש ‪ ,‬בעמ' ‪.[472‬‬
‫מוב כי דברי אלו משליכי ג על אופ ההתקשרות המצופה מרשויות החקירה‬
‫ע גורמי שלישיי שמטרתה היא איסו) ראיות‪ ,‬ובפרט – על אופ התקשרות‬
‫המשטרה ע מדובבי ‪ .‬כידוע‪ ,‬המדינה אינה רשאית להתפרק מחובותיה‬
‫באמצעות שימוש בגורמי שלישיי שלכאורה אינ כפופי לכללי המשפט‬
‫הציבורי ]השוו‪ :‬בג"‪ 6698/95 0‬קעדא נ' מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬פ"ד נד)‪,258 (1‬‬
‫‪ 30‬מתו ‪51‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫‪.125‬‬
‫‪) (2000) 285 283‬השופט א' ברק( )להל ‪ :‬עניי קעדא ([‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬אי נפקא‬
‫‪1‬‬
‫מינה א בחובת השוויו בהקצאת מקרקעי עסקינ ‪ ,‬שנדונה בעניי קעדא ‪ ,‬או‬
‫בחובה המוטלת על רשויות החקירה לפעול ללא משוא פני באיסו) הראיות‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫ובאיסור החל עליה לכוו את תהלי‪ ,‬איסו) הראיות לאיסו) ראיות מפלילות‬
‫בלבד‪ ,‬כפי שעולה בעניי שלפנינו‪ .‬כש שהמשטרה אינה רשאית לפעול להשגת‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫ראיות מפלילות בלבד‪ ,‬אי היא רשאית להתקשר ע גור שלישי‪ ,‬במקרה דנ –‬
‫מדובב‪ ,‬בעסקה אשר מתגמלת אותו באופ משמעותי בגי השגת ראיות מפלילות‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫ובכ‪ ,‬מציבה לו‪ ,‬למעשה‪ ,‬כמטרה את השגת של אלה ויהי מה‪.‬‬
‫לפיכ‪ ,,‬טוב עשתה המשטרה כאשר שינתה את הנוסח שנהג בעבר בהסכמי ע‬
‫מדובבי ‪ .‬ואול ‪ ,‬סבורני כי הנוסח הנוכחי של ההסכ כפי שצור) להודעת‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫העדכו של המשיבה מיו ‪ ,22.1.2012‬טומ בחובו את אות הקשיי שהיו‬
‫בקודמו‪ .‬הנוסח הנוכחי אכ מאפשר לתגמל מדובב ג בעבור "פעילות הראויה‬
‫לציו מיוחד" בכפו) להתקיימות של מספר תנאי )המלצת הממונה על החקירה‬
‫והחלטת קצי המדובבי המחוזי‪ ,‬לפי שיקול דעתו(‪ ,‬אול הוא כולל את האופציה‬
‫לפיה התגמול יינת "במידה ופעילותו של המדובב תביא לקידו התיק‪ ,‬לפענוחו‬
‫או הפרשה ויגובש כתב אישו כנגד המעורבי "‪ .‬א תשמע דעתי‪ ,‬יש לשקול‬
‫הסרת אופציה זו מההסכמי הנחתמי ע מדובבי שכ היא אינה שונה‬
‫מהותית מקשירת התגמול באופ ישיר להשגת הודאה מפלילה על ידי המדובב‪.‬‬
‫אדגיש‪ ,‬א) על פי שלגישתי נוסח של ההסכמי לפיה מופעלי המדובבי‬
‫מעוררי תחושת אי נוחות‪ ,‬בלשו המעטה‪ ,‬בסופו של יו לא אופ העסקת של‬
‫המדובבי יקבע א ההודאה שהצליחו לחל‪ 0‬מהחשוד קבילה או לא‪ ,‬אלא‬
‫התשובה לשאלה הא פעילות המדובב במקרה הנדו פגעה בפועל בזכויותיו של‬
‫הנאש באופ כזה שמצדיק פסילתה של ההודאה‪ .‬ע זאת‪ ,‬העובדה כי ברקע‬
‫לפעילותו של מדובב עמד הסכ המעניק לו תמרי‪ 0‬כספי ישיר בהשגת הודאה‬
‫מחייבת את בית המשפט להתייחס בזהירות יתרה להודאה שהושגה בעקבות‬
‫פעולות הדיבוב – לאמיתות תוכנה ולנסיבות בה ניתנה ]ראו והשוו‪ :‬ניר פלסר‬
‫משטרתיי סמויי לאור חוק יסוד‪ :‬כבוד‬
‫"תיחו גבולות השימוש במדובבי‬
‫האד וחירותו" מאזני משפט ג ‪."[(2005) 471 470 ,439‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫נית" להרחיב עוד ועוד‪ ,‬א די בהבאת פסק די" זה‪ ,‬שהוא אחד החודשי בתחו הדיבוב‪,‬‬
‫אשר הפ תקדי ‪ ,‬ומאז הוא מצוטט בפסקי די"‪ ,‬ה" של בית המשפט העליו" וה" של בתי‬
‫המשפט המחוזיי השוני ‪ ,‬וא בבית משפט השלו ‪.‬‬
‫‪ 31‬מתו ‪51‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫ז‪5.‬‬
‫‪.126‬‬
‫המדובב שבפנינו – תמונת מצב כללית‬
‫אי" חולק כי למדובב עבר פלילי‪ ,‬כפי שכתב קצי" המדובבי ‪ ,‬ביו ‪) 10.11.13‬נ‪:(6/‬‬
‫"הנ"ל הורשע ב ‪ 20‬השני האחרונות בעבירות של אלימות חמורה‪ ,‬התפרצות‪,‬‬
‫החזקת נשק חשוד כגנוב‪ ,‬תגרה‪ ,‬נשיאת סכי ויידוי אבני "‪.‬‬
‫‪.127‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫ב"כ הנאש ‪ ,‬עו"ד סודרי‪" ,‬אס " נתוני ‪ ,‬ומה ניסה להסיק כי המדובב עבר עבירה‬
‫פלונית‪ .‬עניי" זה נמצא במסגרת החיסיו"‪ ,‬ועל כ" לא אתייחס לעבירות הספציפיות שבה"‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫הורשע המדובב‪ ,‬שכ" הדבר יכול לגלות את זהותו‪ ,‬ובכ ייפגע הער המוג" הנמצא ביסוד‬
‫תעודת החיסיו"‪ .‬על כל פני ‪ ,‬די בנתוני שבה הודתה המדינה‪ ,‬כדי שנקודת המוצא‬
‫ההתחלתית לגבי מידת האימו" שיש לרכוש למדובב‪ ,‬היא מוגבלת – שכ" אי" לו חזקת‬
‫כשרות של אד ללא עבר פלילי – כפי שג נכתב בפרשת פלוני הנ"ל‪ ,‬שצוטטה בפיסקאות‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫הקודמות‪.‬‬
‫‪.128‬‬
‫המדובב חת על הסכ )נ‪ (5/‬ביו ‪ ,30.5.12‬שבו נכתב בי" היתר‪ ,‬בפרק ב‪ ,‬סעי ‪ ,2‬כדלקמ"‪:‬‬
‫תמורת עבודתו יקבל המדובב ס‪ ,‬יומי של ‪ 5 250‬ליו עבור כל יו הפעלה‬
‫"א‪.‬‬
‫)לרבות יו עימות‪ ,‬רענו בפרקליטות והעדה בבית המשפט הכוונה עד יממה(‪.‬‬
‫במידה ופעילותו של המדובב הייתה מקצועית ו‪/‬או ראויה לציו מיוחד על‬
‫ב‪.‬‬
‫פי שיקול דעת קצי המדובבי המחוזי בהתבסס על המלצת הממונה על תיק‬
‫החקירה‪ ,‬תהא המשטרה רשאית לתת למדובב תשלו כספי בגובה של עד‬
‫‪ 5 3,000‬וזאת לא יאוחר מיו סיו כל ההליכי המשפטיי הקשורי‬
‫לפעילות"‪.‬‬
‫‪.129‬‬
‫המדובב הודה כי הוא אכ" קיבל את הבונוס האמור של ‪.3 3,000‬‬
‫‪.130‬‬
‫כמו כ"‪ ,‬במכתבה של ב"כ המאשימה‪ ,‬עו"ד דפנה אברמובי לסנגור עו"ד קובי סודרי‪ ,‬מיו‬
‫טז כסלו תשע"ד )‪ ,(19.11.13‬נכתב בסעי ‪ ,1‬כדלקמ"‪:‬‬
‫"המדובב קיבל סכומי בונוס בעשרות מהמקרי בה שימש כמדובב‪ ,‬ובעשרות‬
‫מקרי אחרי קיבל תשלו יומי רגיל‪ .‬המדובב לא קיבל טובות הנאה אחרות"‪.‬‬
‫‪.131‬‬
‫בסעי ‪ 2‬לאותו מסמ נכתב כי "בתיקי בה העיד המדובב‪ ,‬לא נקבעו ממצאי מהימנות‬
‫לגביו"‪.‬‬
‫‪ 32‬מתו ‪51‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫‪.132‬‬
‫‪.133‬‬
‫אול ‪ ,‬בהמש התברר כי נתו" זה אינו מדוייק‪ ,‬וכי בתיק אחד שבו העיד המדובב על‬
‫‪1‬‬
‫פנטומימה או תנועות של מי שהיה בתאו‪ ,‬קבע בית המשפט כי אי" להאמי" לו )עמ' ‪164‬‬
‫לפרוטוקול מיו ‪.(27.4.14‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫א נשוב לעניי" הבונוס של ‪) 3 3,000‬מעבר לתשלו היומי של ‪ ,(3 250‬ראוי להביא את‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫דברי המדודד עצמו‪ ,‬מתי הוא זכאי לאותו בונוס )שכאמור זכה להתייחסות בית המשפט‬
‫העליו" בפרשת פלוני הנ"ל‪ ,‬במצוטט בפיסקה ‪ 124‬לעיל(‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫וכ ענה המדובב לשאלותיו של הסנגור המלומד‪ ,‬עו"ד קובי סודרי )עמ' ‪ ,218‬שורה ‪ – 15‬עמ'‬
‫‪ ,219‬שורה ‪:(1‬‬
‫"ת‪ .‬אני מקבל את החצי השני של הבונוס מתי שהתיק מסתיי ‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫ש‪ .‬אני שואל אות‪ – ,‬למה מגיע ל‪ ,‬בונוס? כתוב כא ]נ‪ ' 5/‬סעי ב; צוטט לעיל‬
‫בפיסקה ‪ [128‬שמגיע ל‪ ,‬בונוס א הפעילות של‪ ,‬הייתה מקצועית או ראויה לציו‬
‫מיוחד‪.‬‬
‫ת‪ .‬אהמ‪.‬‬
‫ש‪ .‬אז אני שואל אות‪ ,‬למה מגיע ל‪ ,‬בונוס?‬
‫ת‪ .‬כתב האישו ‪.‬‬
‫ש‪ .‬זאת אומרת שבגלל שבזכות העדות של‪ ,‬יש כתב האישו ‪ ,‬מגיע ל‪ ,‬בונוס‪.‬‬
‫ת‪ .‬א העצור מקבל כתב אישו ‪ ,‬אני מקבל בונוס ראשו ‪ .‬א העצור אינו מקבל‬
‫כתב אישו ‪ ,‬אני לא מקבל שו דבר‪.‬‬
‫ש‪ .‬זאת אומרת שבשביל לקבל את הבונוס אתה צרי‪ ,‬שתהיה הודאה שלו‪ ,‬בצורה‬
‫כזאת או אחרת‪ ,‬הודאה בא'‪ .‬כ ?‬
‫ת‪ .‬צרי‪ ,‬כאילו לגלות את האמת‪.‬‬
‫ש‪ .‬לא אמרתי‪ .‬אני שאלתי שאלה אחרת ע הלגלות את האמת‪ .‬מה שחשוב‬
‫מבחינת‪ ,,‬התנאי לקבל את הבונוס‪ ,‬זה שהב אד יתוודא לפני‪ ,‬בצורה כזאת או‬
‫אחרת על ביצוע העבירה‪.‬‬
‫ת‪ .‬כ "‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫ובהמש אותה ישיבה של יו ‪ 27.4.14‬כאשר נשאל על הקשר בי" הוידוי לבי" קבלת הבונוס‬
‫)עמ' ‪ ,220‬שורה ‪ 27‬ואיל (‪ ,‬מוקדה לבסו השאלה כ )עמ' ‪ ,221‬שורות ‪.(13'17‬‬
‫"ש‪ .‬אני שואל אות‪ ,‬שאלה אחרת‪ .‬יכול להיות שהשאלה שלי לא היתה מובנת‬
‫ואני מתנצל‪ .‬הא קרה שישב אית‪ ,‬חשוד ואמר ל‪ – ,‬אני רצחתי‪ ,‬אני אנסתי‪ ,‬אני‬
‫‪ 33‬מתו ‪51‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫‪.134‬‬
‫שדדתי‪ .‬ולמרות שהוא הודה בפני‪ ,,‬יעני למרות שהצלחת בדיבוב‪ ,‬לא קיבלת‬
‫‪1‬‬
‫בונוס?‬
‫ת‪ .‬לא קרה לי מקרה כזה"‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ ,30.4.14‬שוב נשאל המדובב בעניי" זה‪ ,‬וכ התייחס לשאלת‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫הזיקה בי" הבונוס לבי" הצלחתו בדיבוב )עמ' ‪ ,250‬שורה ‪ – 26‬עמ' ‪ 251‬שורה ‪.(8‬‬
‫"ש‪ .‬או קי‪ .‬עכשיו תראה‪ .‬אתה ג הסברת לנו בדיו הקוד שאתה מקבל בונוס‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫על הדיבוב במידה והחשוד מתוודה?‬
‫ת‪ .‬כ ‪.‬‬
‫ש‪ .‬והסברת לנו שלא מספיק שהוא מתוודה‪ ,‬ג צרי‪ ,‬שיוגש כתב אישו ?‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫ת‪ .‬כ ‪.‬‬
‫ש‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬שבמילי אחרות‪ ,‬בשביל לקבל את הבונוס אתה צרי‪ ,‬להביא‬
‫הודאה ממשית?‬
‫ת‪ .‬בער‪.,‬‬
‫ש‪ .‬מה זה בער‪ ,,‬סליחה?‬
‫ת‪ .‬זה לא הודאה ממשית‪ ,‬מספיק שהוא יקשור את עצמו למקרה‪.‬‬
‫ש‪ .‬או קי‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬שבשביל לקבל את הבונוס אתה צרי‪ ,‬שהוא יקשור את‬
‫עצמו למעשה?‬
‫ת‪ .‬נכו "‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בישיבה שלאחר מכ" ביו‬
‫‪ .135‬לפנינו‪ ,‬גרסאות סותרות של המדובב‪ ,‬בדבר הזכות לקבלת הבונוס )הודאה ראשונית‪ ,‬הודאה‬
‫מלאה או הגשת כתב אישו (‪.‬‬
‫לעניי" "ההישג הנדרש" מאת המדובב‪ ,‬מצוי לנו תיעוד מזמ" אמת במסגרת ת‪20/‬יז‪ ,‬כאשר‬
‫בתא היו שני המדובבי ונכנס אליה "גור משטרתי מס' ‪) "1‬שמוסכ שהוא החוקר גלעד‬
‫כה"(‪ .‬וכ נכתב מפיו של אותו גור משטרתי )ש ‪ ,‬בעמ' ‪ ,18‬שורות ‪:(19'38‬‬
‫"גור משטרתי מס' ‪ :1‬מספיק שיגיד לי‪ ,‬וואלה‪ ,‬הייתי ש באזור והסתובבתי‬
‫אבל לא עשיתי כלו ‪ .‬מספיק שיגיד לי‪...‬ג אצלכ הייתי ש ‪ .‬טוב לי ג ‪...‬אבל‬
‫אני חייב מכ עכשיו‪...‬‬
‫‪...‬‬
‫‪...‬‬
‫ראמי אלמוגרבי ]המדובב[‪ :‬רק עכשיו מי שיבוא יכניס אותו שיזרוק לו מילה‪.‬‬
‫גור משטרתי מס' ‪ :1‬איזה מילה שיזרוק לו?‬
‫‪ 34‬מתו ‪51‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫ראמי אלמוגרבי ]המדובב[‪ :‬שיזרוק לו‪...‬תחשוב‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫גור משטרתי מס' ‪ :1‬אה‪,‬‬
‫ראמי אלמוגרבי ]המדובב[‪ :‬אתה היית ש ‪ ,‬עשית ככה‪...‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫גור משטרתי מס' ‪] 1‬משפט לא ברור – מדברי יחד[‪ ,‬אי בעיה‪.‬‬
‫ראמי אלמוגרבי ]המדובב[‪ :‬שנשמע את זה‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫גור משטרתי מס' ‪] 1‬משפט לא ברור מדברי יחד[‪ ,‬בתו‪ ,‬הבית‪ .‬מה אני אעשה‪.‬‬
‫יאללה ביי חברה‪...‬תודה"‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.136‬‬
‫זה המסר שקיבלו המדובב שהעיד בפניי‪ ,‬והמדובב הקוד )שלא הצליח לחל מהנאש ולו‬
‫בדל הודאה אחת(‪ ,‬מאת הגור המשטרתי המפעיל‪.‬‬
‫‪.137‬‬
‫ואכ"‪ ,‬בהמש אותו ת‪20/‬יז‪ ,‬לאחר קטעי רבי שנמחקו‪ ,‬נכתב בעמ' ‪ ,27‬שורות ‪ 32'37‬דו‬
‫שיח בי" שני המדובבי ‪:‬‬
‫"אחמד מסאלחה‪ :‬הבנת למה אני מתכוו ‪.‬‬
‫רמי אלמוגרבי‪ :‬ה רוצי עכשיו שהוא רק יטעה בדיבור ושאגיד שהייתי באזור‬
‫וחאלס ‪.‬‬
‫אחמד מסאלחה‪ :‬כ חאלס‪ .‬וה ילבישו לו את התיק"‪.‬‬
‫‪.138‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬מת‪20/‬יז הנ"ל עולה בבירור‪ ,‬כי גור משטרתי נכנס לתא שבו היו המדובבי ‪,‬‬
‫דיבר אית ותדר אות )בניגוד לדברי המדובב; נושא שעוד יובא להל"(‪.‬‬
‫ז‪6.‬‬
‫‪.139‬‬
‫‪.140‬‬
‫אמינות המדובב‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫ב"כ הנאש ‪ ,‬עו"ד סודרי פירט בסיכומיו בכתב לנושאי רבי ‪ ,‬מה" הסיק כי המדובב אינו‬
‫אומר אמת‪ ,‬במקרי רבי ; ראה‪ :‬החל מפרק ב‪ ,5‬שכותרתו "הפעולות שנעשו במהל‪,‬‬
‫החקירה והמשפט לסיכו בירור האמת"‪ ,‬ובהמש בפרק ב‪ ,6‬שכותרתו "שקרי המדובב‬
‫ביחס לאופ הפעלתו וביחס לטיב ידיעותיו על החקירה ועל הנאש )הכולל שמונה‬
‫דוגמאות(‪ ,‬פרק ב‪" ,7‬שקרי המדובב ביחס להפסקת פעילותו של המדובב הראשו "‪ ,‬פרק‬
‫ב‪ ,8‬הלח המוגבר מצד המדובב והמשטרה להצגת הישג חקירתי בצהרי ‪ 1.6.13‬ופרק ב‪,9‬‬
‫"ההתבטאויות הפסולות ביחס לסנגורו של הנאש "‪.‬‬
‫על א שמדובר בטיעוני מפורטי המשתרעי על פני ‪ 13‬עמודי ‪ ,‬ולמרות שלב"כ‬
‫המאשימה‪ ,‬עו"ד ברקובי הייתה הזדמנות‪ ,‬להגיב בכתב על טענות אלה )בניגוד לכלל‬
‫המקובל‪ ,‬לפיו הסנגור מסכ אחרו"(‪ ,‬ב"כ המדינה‪ ,‬ניצלה את הזכות האמורה לתגובות‬
‫‪ 35‬מתו ‪51‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫קצרות בלבד‪ ,‬כשהתייחסו כול‬
‫‪.141‬‬
‫לטענות המפורטות החל מפרק ב‪ 5‬ואיל ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫מאחר וטענות הסנגור ה" סבירות‪ ,‬ומבוססות על קטעי מתו הפרוטוקולי והמוצגי ‪,‬‬
‫ובהעדר טיעו" סותר של המדינה‪ ,‬על פי הכלל המקובל במשפט הפלילי יש לקבל את טיעוני‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫לקבוע כי מדובר במדובב בלתי אמי" שאינו בוחל באמירת אי אמת‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫הסנגור‪ ,‬ועל פיה‬
‫במהל עדותו‪.‬‬
‫‪.142‬‬
‫לפרק ב‪4‬ב ו'ב‪4‬ג‪ ,‬ללא כל התייחסות‪ ,‬ולו במילה אחת‬
‫‪1‬‬
‫אוסי ואומר כי מהתרשמותי הבלתי אמצעית מימי החקירה הרבי של המדובב‪ ,‬אשר‬
‫העיד מאחורי פרגוד‪ ,‬סמו מאוד למקו ישיבתי‪ ,‬כ שיכלתי לראות כל שריר בתווי פניו‪,‬‬
‫הרוש שקיבלתי הוא כי מדובר באד שנדר בעקבות כל שאלה‪ ,‬עושה חישוב מהיר מהי‬
‫התשובה הכי מתאימה‪ ,‬כדי שלא תסתור תשובות קודמות או תדריכי אחרי שקיבל‪,‬‬
‫כאשר השיקול הא תשובתו היא אמת או אינה אמת‪ ,‬הוא שיקול משני‪ ,‬על פי האימרה‬
‫הידועה לפיה "ג האמת היא אחת האופציות"‪.‬‬
‫‪.143‬‬
‫לצערי זה המצב ביחס למדובב‪ ,‬ולכ"‪ ,‬לא נית" לסמו על מילה אחת מדבריו‪ ,‬וידי לא יכולה‬
‫לחתו על הכרעת די" מרשיעה המבוססת על מילי שאמר המדובב או תנועות של הנאש‬
‫שעליה" דיווח המדובב‪ ,‬אלא א כ" יש לכ תימוכי" בהקלטות או בצילומי )א ‪ ,‬צילומי‬
‫לא היו(‪.‬‬
‫‪.144‬‬
‫מבלי לגרוע מהאמור לעיל‪ ,‬ראיתי לנכו" להזכיר כמה אמירות או סתירות של המדובב אשר‬
‫מראות עד כמה דבריו רחוקי מהאמת‪.‬‬
‫‪.145‬‬
‫כל קשריו של המדובב ע השוטרי החוקרי ‪ ,‬הוצג באופ" אחר על ידי המדובב‪ ,‬לעומת‬
‫העדויות האוביקטיביות או דברי השוטרי עצמ ‪.‬‬
‫‪.146‬‬
‫בעוד הנאש מסביר כי אינו מקבל הנחיות מהשוטרי ומהחוקרי ועליו לפעול לפי שיקול‬
‫דעתו‪ ,‬כעולה מכל הדוגמאות המפורטות בסעי ‪ 46‬לסיכומי עו"ד סודרי‪ ,‬החוקר גלעד הגיע‬
‫לתא המעצר עדכ" את המדובבי על מהל חקירת הנאש ‪ ,‬הנחה אות כי יתגרו בו‪.‬‬
‫‪.147‬‬
‫המדובב עצמו‪ ,‬התכחש לכ שבכלל דיבר ע החוקר גלעד‪ ,‬ואמר שאינו זוכר כי הגיע לתא‬
‫החוקר גלעד )עמ' ‪ ,408‬שורות ‪ 6'14‬לפרוטוקול מיו ‪ ,(8.5.14‬כדי לדבוק בגירסתו כי אינו‬
‫‪ 36‬מתו ‪51‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫מקבל הנחיות מהשוטרי ‪ .‬ג‬
‫‪.148‬‬
‫כאשר נאמר לו שהמדינה אפילו לא ביקשה לחסות את‬
‫‪1‬‬
‫פגישת החוקר גלעד ע שני המדובבי )עמ' ‪ ,408‬שורה ‪ ,(18‬והוזכרו לו דברי שאמר‬
‫החוקר‪ ,‬תו התייחסות למונח "שאטר"‪ ,‬והוא הופנה לקטעי מהתמלול ת‪20/‬יז הנ"ל‪ ,‬חזר‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫המדובב על כ שאיננו זוכר‪ ,‬והכל כתוב בתמלילי ‪ ,‬והוא בעדותו "לא זוכר בדיוק א זה‬
‫היה ככה או לא" )עמ' ‪ ,412‬שורה ‪.(8‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫פרט מוכמ" בעניי" טביעת האצבע של‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫יתרה מזו‪ ,‬אותו חוקר‪ ,‬א מסר לשני המדובבי‬
‫הנאש שנמצאה כביכול באזור האירוע )כזכור מדובר בטביעת כ יד ולא בטביעת כ‬
‫אצבע(‪ ,‬כאשר במקביל פרט זה הוטח בנאש בחקירתו שהייתה במקביל‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪.149‬‬
‫המדובב עצמו אישר שקוד כניסתו לדיבוב לא ידע על הימצאות טביעות אצבע של הנאש‬
‫בזירה )עמ' ‪ ,412‬שורה ‪ ,(15‬וכאשר נשאל הא הוא מסכי שגלעד החוקר מוסר לו פרט‬
‫מוכמ" שאינו יודע עליו‪ ,‬הוא משיב שאינו יודע‪ .‬וכא"‪ ,‬לאור עמ' ‪ ,412'414‬מתגלה שיטת אי‬
‫אמירת האמת של המדובב‪ ,‬שמשתמש בכסות של אי הבנת המונח "פרט מוכמ""‪ ,‬שמיד‬
‫לאחר מכ" מוסבר לו והוא מבי" אותו‪ ,‬ובעיקר בתירו של "לא זוכר" "לא יודע"‪ ,‬והכל כדי‬
‫לרצות את עצמו או את שולחיו‪ ,‬כי‪ ,‬כביכול‪ ,‬הוא מדובב אובייקטיבי שלא מקבל הנחיות‬
‫מהמשטרה‪ ,‬ולא מגרה את הנאש על פי הנחיות המשטרה‪.‬‬
‫‪.150‬‬
‫ראוי לציי" כי החוקר גלעד כה" הוזמ" להעיד‪ ,‬בשלב מאוחר של המשפט‪ ,‬ביו ‪,16.11.14‬‬
‫כאשר במסגרת עדותו הוצג מזכר )סומ" ת‪ ,101/‬ולאחר מכ" ת‪ ,(33/‬שזה לשונו‪:‬‬
‫"בתארי‪ 09.06.2013 ,‬בעת שהיו שני המדובבי לבד בתא‪ ,‬נכנסתי אליה‬
‫והצגתי עצמי כראש צוות החקירה ושאלתי א הכל בסדר אית ‪ .‬אמרתי לה‬
‫שהשוטר שיכניס את החשוד לתא יבצע גירוי על ידי השמעה בקול ר חלק ממה‬
‫שיש לנו עליו וביקשתי מה שכשהחשוד יכנס בחזרה לתא המעצר ביחד ע‬
‫השוטר שיכניס אותו שיתחילו לשאול אותו שאלות בהתא לגירוי על מנת‬
‫שתתפתח שיחה בעניי "‪.‬‬
‫‪.151‬‬
‫לא אמנה כרוכל את יתר הסתירות והטיעוני של הסנגור בעניי" אי אמינותו של המדובב‪.‬‬
‫אחזור ואומר כי טענותיו מקובלות עלי‪ ,‬ה" לגופ" וה" לאור העדר התייחסות המדינה אליה"‪,‬‬
‫על א ההזדמנות שניתנה לה‪.‬‬
‫בהמש פסק די" זה‪ ,‬אתייחס לדברי נוספי שאמר המדובב‪ ,‬המוכיחי את חוסר‬
‫אמינותו )ראה‪ ,‬במיוחד‪ ,‬קטע הפרוטוקול המצוטט בפסקה ‪ 167‬להל"(‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ 37‬מתו ‪51‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫‪.152‬‬
‫באחת‪ ,‬כפי שכבר אמרתי לעיל‪ ,‬לא נית" להרשיע אד על סמ עדות מדובב‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫לא למותר לומר כי איפשרתי למדובב‪ ,‬כמעט בפתח כל ישיבה‪ ,‬בתשובה לשאלתי‪ ,‬לתק" או‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫לשנות תשובות קודמות )ראה למשל‪ ,‬עמ' ‪ ,245‬שורות ‪ ,22'23‬בישיבת יו ‪ ,(31.4.14‬כדי‬
‫שלא תעלה הטענה כי ענה בישיבה הקודמת באופ" לא ברור‪ .‬המדובב‪ ,‬במרבית המקרי ‪ ,‬לא‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫ניצל הזדמנות זו )ראה תיקוני מעטי שפרט המערער בפתח ישיבת יו ‪ ,6.10.14‬בתשובה‬
‫לשאלתי היש לו מה להוסי או לתק" מהישיבה הקודמת; ראה‪ :‬עמ' ‪ 722'723‬לפרוטוקול(‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫מכא"‪ ,‬שכאשר יש סתירות משמעותיות בי" עדויותיו של המדובב במקומות שוני‬
‫ובהקשרי שוני ‪ ,‬הדבר מחדד‪ ,‬מאשש ומאשר את טענת הסנגור‪ ,‬שכאמור‪ ,‬מקובלת עלי‪,‬‬
‫לפיה‪ ,‬מדובר במדובב שאינו אמי" בעליל‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪.153‬‬
‫מעבר לקביעה זו‪ ,‬ראיתי לנכו" לבדוק‪ ,‬לגופ של דברי ‪ ,‬את טענת המדינה‪ ,‬כאילו המדובב‬
‫העיד על כ שהנאש הודה בביצוע השוד‪ ,‬לא באופ" ישיר כמוב"‪ ,‬אלא במספר אימרות‪ ,‬מה"‬
‫נית" להסיק את הדבר‪ ,‬או בתנועות שהמדובב מפרש" כהודאה של הנאש כי נטל חלק‬
‫באותו שוד‪.‬‬
‫ז‪7.‬‬
‫עדות המדובב על וידוייו של הנאש או על תנועותיו‪ ,‬מה נית להסיק כי‬
‫הנאש הינו אחד השודדי‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪.154‬‬
‫ז‪" 1.7.‬לא היה א) אחד בבית"‬
‫בחקירה הראשית אמר המדובב כי הוא שאל את הנאש ‪ ,‬אולי בעת השוד הייתה מטפלת‬
‫שראתה אתכ נכנסי והתחבאה‪ ,‬והנאש ענה לו "פיש חדא" או "פיש שגראללה"‪,‬‬
‫שהמדובב תרג "לא היה ש א) אחד שמה" )עמ' ‪ ,155‬שורה ‪ 27‬עד עמ' ‪ ,156‬שורה ‪.(1‬‬
‫המדובב מסביר מדוע יש בכ הודאה בשוד‪" :‬זה תשובה של אד ‪ ,‬כב' השופט‪ ,‬אני‪ ,‬א‬
‫נגיד אד לא עשה שו דבר‪ ,‬הוא לא היה באזור‪ ,‬ואני שואל אותו שאלה כזו‪ ,‬אז הוא אומר‬
‫– אני לא הייתי שמה‪ ,‬אני לא יודע‪ .‬אבל הוא עונה לי – אני לא הייתי שמה‪ ,‬אני לא יודע‬
‫על מה אתה מדבר‪ .‬אבל שהוא עונה לי בתשובה כזאת‪ ,‬זאת אומרת שידע מה היה שמה‪.‬‬
‫הוא היה" )עמ' ‪ ,156‬שורות ‪ .(1'5‬כאשר שאלתי אותו )עמ' ‪ ,156‬שורות ‪ ,(11'12‬הא זאת‬
‫מסקנה או הבנה מתשובת הנאש ‪ ,‬בלי שאמר זאת במפורש‪ ,‬המדובב אומר "הוא לא אמר‬
‫שאני עשיתי את זה‪ .‬אבל א) אחד לא היה שמה‪ .‬לא היה שמה אחד שמה" )עמ' ‪,156‬‬
‫שורות ‪.(13'14‬‬
‫‪ 38‬מתו ‪51‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫‪.155‬‬
‫‪.156‬‬
‫בר ‪ ,‬עו"ד סודרי‪ ,‬ב"כ הנאש טוע" )פרק ב‪10.‬ג‪ ,.‬סעיפי ‪ 89'108‬לסיכומיו בכתב( כי קטע‬
‫‪1‬‬
‫זה בדברי הנאש ‪ ,‬בשיחתו ע המדובב‪ ,‬לא נאמר בחלל ריק‪ ,‬והמילי שאות" שאלה ב"כ‬
‫המאשימה את המדובב בחקירה הראשית‪ ,‬לא מופיעות כלל בתמליל הרלוונטי שהוא‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫ת‪20/‬כד‪ ,‬וכי התרגו הנכו" של הדברי כפי שנכתבו בפרוטוקול מיו ‪ 23.11.14‬בעמ' ‪,1138‬‬
‫שורות ‪ ,7'11‬הוא זה‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫"מדובב‪ :‬כאילו יש הגיש עדות של האנשי שעבדו אצל אותה גברת‪ ,‬כאילו חקרו‬
‫ג את האנשי שעבדו אצלה בבית‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫חשוד‪ :‬מה עבדו אצלה?"‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫אזכיר ג‬
‫פה את אשר כתבתי בפיסקה ‪ 140‬לעיל‪ :‬למאשימה היתה אופציה להגיב על‬
‫הטיעוני בכתב של הסניגור‪ ,‬א עו"ד אברמובי החליטה להגיב בשני עמודי על נושאי‬
‫אחרי ולא על נושא זה )כמו שלא להגיב על הנושא האמור בפיסקה ‪ .(140‬מכא"‪ ,‬שעל פי‬
‫הכללי ומשפט פלילי‪ ,‬יש להניח זאת לטובת הנאש ולקבוע כי אלו המילי שאמר‬
‫המדובב ולא מה שנטע" בחקירה הראשית‪.‬‬
‫‪.157‬‬
‫יתרה מזו‪ ,‬התובעת עצמה נמנעה מלהשמיע לנאש את קטע ההקלטה בחקירה הנגדית‪,‬‬
‫וזאת על א בקשותיו של הנאש בחקירתו הנגדית‪ :‬עמ' ‪ ,1134‬שורות ‪ ;15'16‬עמ' ‪,1138‬‬
‫שורות ‪ ;21'22‬עמ' ‪ 1146‬שורות ‪ ,6'14‬כאשר בשורה ‪ 9‬ביקשתי אני כי ישמיעו לו את‬
‫הקלטת; עמ' ‪ 1147'1148‬כאשר עו"ד סודרי מציי" בפרוטוקול‪ ,‬בעמ' ‪ ,1147‬שורה ‪" :21‬הוא‬
‫ביקש הנאש כמה וכמה פעמי להשמיע לו את זה"‪.‬‬
‫בעניי" זה אי" לי אלא לאמ ‪ ,‬מילה במילה‪ ,‬את מסקנתו המשפטית של הסניגור המלומד‪,‬‬
‫בסיפא של סעי ‪ 96‬לסיכומיו‪" :‬המנעותה זו אינה בכדי‪ ,‬והיא‪ ,‬כמוב ‪ ,‬פועלת כנגדה"‪.‬‬
‫‪.158‬‬
‫עו"ד סודרי מנסה בסעי ‪ 97‬לסיכומיו להסביר את חוסר ההיגיו" בעיתוי ונסיבות האמירה‬
‫הנטענת‪ ,‬וזאת לאחר שסוקר את הגירויי הרבי שהופעלו על הנאש ה" על ידי השוטר וה"‬
‫על ידי המדובבי )שבע הדוגמאות המופיעות בסעי ‪)97‬א(')ז((‪ ,‬ומכא" הוא מנסה להסיק כי‬
‫א הנאש לא התוודא ולא קשר עצמו לעבירה‪ ,‬נראה לו הגיוני שהוא שינה באופ" קיצוני‬
‫את גישתו‪ ,‬ללא כל גירוי וללא כל מניע דווקא באמצע הקראת הפרוטוקול על ידי המדובב‬
‫)סעי ‪ 98‬לסיכומיו(‪.‬‬
‫אינני רואה את הדברי עי" בעי"‪ .‬יש מקרי רבי בה אד מכחיש ביצוע עבירה‪ ,‬לאור‬
‫ימי חקירה רבי ‪ ,‬ולבסו "נשבר" ומתוודה‪ .‬נפש האד היא יידע‪ .‬נקיפות מצפו" פועלות אל‬
‫שלה ‪ ,‬ומתי מגיחות ה" לעול ‪ ,‬רואי ושומעי אנו‪ ,‬מבלי שיש לנו יכולת לחדור לליבו‬
‫‪ 39‬מתו ‪51‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫ולמצפונו של אותו חשוד‪ ,‬שבשלב מסוי לאחר הכחשות רבות‪ ,‬מחליט להודות )לעיתי ג‬
‫‪1‬‬
‫בעבירות יותר חמורות מאשר שוד‪ ,‬וא ברצח(‪.‬‬
‫לפיכ ‪ ,‬הטענה "זה לא נראה הגיוני"‪ ,‬היא טובה לטיעוני ‪ ,‬א בפועל‪ ,‬א היתה אמירה‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫ברורה ונחרצת של הודאה‪ ,‬לא הייתי רואה בכ מכשול לקבלתה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫הטענה החזקה יותר שיש בידי הסניגור היא כי מדובב לא דיווח על אמרה זו של הנאש‬
‫שהעלה בבית המשפט )בחקירה הראשית( לא לשוטרי אית שוחח‪ ,‬וג לא בעדויותיו‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫במשטרה )נ‪ 3/‬ו'נ‪ ,(4/‬שה" עדויות שנגבו ממנו במהל הדיבוב כאשר כל פע יצא מהתא‬
‫שהיה בו ע הנאש ומסר את תמצית הדברי לשוטרי )סעי ‪ 100‬לסיכומי בכתב(‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪160.‬‬
‫ג יתר טענותיו של הסניגור בסעיפי ‪ ,101'107‬שלא ראיתי צור לחזור אליה פע נוספת‬
‫ולפרט ‪ ,‬מקובלי עליי ומשמשי נימוקי נוספי למסקנתי לפיה הנאש לא אמר‬
‫למדובב את הדברי שעליה העיד המדובב בחקירה הראשית‪.‬‬
‫‪.161‬‬
‫מעבר לצור אוסי כי ג א היו נכוני הדברי שמסר המדובב בחקירה הראשית‬
‫)וכאמור אני קובע עובדתית שהדברי לא נאמרו(‪ ,‬עדיי" אי" בכ ראייה מספקת לקשור בי"‬
‫הנאש לשוד‪ ,‬באופ" שהדבר יהווה ראייה משמעותית לצור הרשעתו‪.‬‬
‫אסביר‪ :‬אי" חולק כי המדובב אינו איש מרות‪ ,‬אלא‪ ,‬מנקודת מבטו של הנאש – אותה עת‬
‫– חבר לתא שהוא חשוד כמוהו‪ .‬הנאש אינו חייב לשקול במאזניי כל תשובה למדובב‪,‬‬
‫כדי שנית" יהיה להסיק ממנה בעתיד שא היתה לו תשובה טובה יותר‪ ,‬ולא אמר אותה‪,‬‬
‫מכא" שהתשובה שאמר מגלה מעורבות בשוד‪.‬‬
‫לא זו א זו‪ ,‬הנאש )שהיה אותה עת חשוד(‪ ,‬הכחיש לכל האור את מעורבותו בשוד‪ ,‬בכל‬
‫שיחותיו ע המדובב הראשו"‪ ,‬וע המדובב השני‪ .‬ג אד המכחיש מעורבות בשוד אינו‬
‫חייב לחזור בואפ" מילולי על אותה נוסח הכחשה‪ .‬בשלב מסוי ג א אמר את המילי‬
‫"לא היה ש א) אחד שמה"‪ ,‬במקו לומר אני לא יודע במה מדובר ואינני מעורב בשוד‪,‬‬
‫אינ יכולי להוות אפילו לא ראשית ראייה להפללת אד במעשה חמור של שוד‪ ,‬כאשר‬
‫נקודת המוצא היא חפותו של כל אד ‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪.159‬‬
‫‪.162‬‬
‫ז‪" 2.7.‬מותר לנו לקחת לה" ואי ער‪ ,‬לשבועת הזקנה היהודיה‬
‫בחקירה הראשית מציי" המדובב כי שאל את הנאש מדוע שדד איזה זקנה יהודיה‪,‬‬
‫והנאש אמר לו כי אי" ער לשבועה של זקנה נשדדת שאינה נמנית על דתו )הנאש‬
‫מוסלמי והנשדדת יהודיה(‪ ,‬וזאת בהמש לדברי שנכתבו בעדותו במשטרה )נ‪ ,4/‬עמ' ‪1‬‬
‫‪ 40‬מתו ‪51‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫‪.163‬‬
‫‪.164‬‬
‫שורות ‪" (16'18‬הוא ענה לי שהדת שונה מהדת שלנו‪ ,‬והשבועה שלה לא תופסת ומותר לנו‬
‫‪1‬‬
‫לקחת לה‪ .‬הוא התכוו ב"לנו" לתושבי שטחי ‪ .‬ואנחנו מותר לנו לקחת מיהודי כי הדת‬
‫שלנו לא כמו הדת שלה "‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫בר ‪ ,‬כאשר מתבונני בדיבוב עצמו‪ ,‬כפי שמפרט ומצטט עו"ד סודרי בסעי ‪ 139‬לסיכומיו‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫בכתב‪ ,‬החשוד אומר שהוא לא עשה ורק לאחר מכ" כאשר המדובב שאל אותו "וא תבוא‬
‫ותשבע"‪ ,‬השיב לו הנאש ‪" :‬אי‪ ,‬תשבע? הדת שלנו לא כמו הדת שלה "‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫צודק הסניגור כי בעדויות של המדובב יש מספר שינויי לעומת התמליל )סעי ‪140‬‬
‫לסיכומיו(‪ :‬השמטת הכחשת הנאש ; הוספת מניע לאומי‪ ,‬כאילו מותר לתושבי השטחי‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫לקחת את רכוש היהודי ; הצגת עניי" השבועה כנימוק מרכזי של הנאש ממנו נית" כאילו‬
‫להסיק שהוא יודע שהנשדדת היא יהודיה ובכ נטל חלק בשוד‪ ,‬מסקנה מרחיקת לכת שאי"‬
‫לה בסיס‪.‬‬
‫‪.165‬‬
‫מכא"‪ ,‬שאי" לקבל את דברי המדובב‪ ,‬ה" לגופ ‪ ,‬ויש בה אינדיקציה נוספת )א צרי כזו(‪,‬‬
‫לחוסר אמינותו של המדובב וליכולתו הלא מוגבלת לומר דברי שאינ אמת‪ ,‬ללא כל‬
‫קושי‪.‬‬
‫‪.166‬‬
‫בהקשר זה ראוי לציי" כי כאשר נשאל על כ המדובב ביו ‪ ,6.10.14‬ניתנה לו הזדמנות‬
‫להסביר את עצמו ולאור שלושה עמודי ‪ ,‬עמ' ‪ ,927'929‬התחמק מתשובה והסביר שאיננו‬
‫זוכר‪.‬‬
‫‪.167‬‬
‫לא למותר להזכיר‪ ,‬כי המדובב‪ ,‬במסגרת תשובותיו שאינו זוכר‪ ,‬לא מצא כל הסבר לכ‬
‫שכאשר יצא מהדיבוב ומסר הודעות למשטרה‪ ,‬לא הזכיר שהנאש )החשוד אז(‪ ,‬הכחיש‬
‫מספר פעמי את מעורבותו בשוד‪.‬‬
‫וכ נוסח השאלות האחרונות שנשאל המדובב על ידי הסניגור ביו השמיני של חקירת‬
‫המדובב )עמ' ‪ ,929‬שורה ‪ –10‬עמ' ‪ ,930‬שורה ‪:(19‬‬
‫"ש‪ .‬למה לא זכרת משפט אחד קט שהוא אמר ל‪ ,‬באמצע‪ ,‬למה העדות של‪ ,‬לא‬
‫תופסת? הוא אמר ל‪ ,‬כי אני לא עשיתי‪ ,‬למה את זה לא זכרת?‬
‫ת‪ .‬לא זכרתי כי לא זכרתי‪.‬‬
‫כב' השופט דרורי‪ :‬טוב‪.‬‬
‫ש‪ .‬לא זכרת כי לא זכרת?‬
‫‪ 41‬מתו ‪51‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫ת‪ .‬כ ‪.‬‬
‫ש‪ .‬ז"א‪ ,‬את כל הדברי‬
‫האחרי‬
‫אתה חשבת שה‬
‫חשובי ‪ ,‬וכ זכרת‪ .‬אבל את זה‬
‫שהנאש פע נוספת אומר ל‪ ,‬את זה אתה לא זוכר‪.‬‬
‫ת‪ .‬לא זכרתי את האמת‪.‬‬
‫ש‪ .‬ו‪ ...‬למה שאתה מציג‪ ,‬מציג את השיחה הזאת במהל‪ ,‬החקירה ג ‪ ,‬ג ממש יו‬
‫יומיי אחרי שהשיחה הזאת מתקיימת‪ ,‬לחוקר אתה זוכ ר את כל הפרטי ‪ ,‬ג כשאתה‬
‫מגיע כא ומעיד בבית משפט‪ ,‬ולפני זה מדבר ע התובעת ומספר לה את זה‪.‬‬
‫כב' השופט דרורי‪ :‬טוב‪.‬‬
‫ש‪ .‬למה את זה אתה לא זוכר להגיד?‬
‫ת‪ .‬כשבאתי לפה בפע ראשונה‪ ,‬ואני הסברתי שעברתי על העדויות שלי בגלל זה אני‬
‫זוכר את התיק‪ ,‬נכו ‪.‬‬
‫ש‪ .‬נכו ‪ .‬אבל בעדויות של‪ ,‬אתה לא אמרת בשו מקו שהנאש אמר "לא עשיתי"‪.‬‬
‫עכשיו אתה מסכי איתי שהראיתי ל‪ ,‬עכשיו לפחות שלוש פעמי במהל‪ ,‬הדיבוב‪ ,‬לא‬
‫בשלבי המוקדמי שלו‪ ,‬בשלבי שה אחרי השיחה ע הקצי אייל והעניי של‬
‫הפרוטוקול וכל הדברי האלה שהנאש פע אחר פע אומר ל‪ ,‬במפורש‪ ,‬לא ברמז‪" ,‬לא‬
‫עשיתי"?‬
‫ת‪ .‬אתה אומר‪.‬‬
‫ש‪ .‬אתה לא מתווכח ע זה א אני מקריא ל‪ ,‬את זה מהתמליל‪.‬‬
‫ת‪ .‬אני לא מתווכח‪.‬‬
‫ש‪ .‬אתה ג מסכי איתי שאת א) אחד מהפעמי האלה אתה לא הזכרת‪ ,‬לא בפני‬
‫החוקרי ולא בפני התובעת‪.‬‬
‫ת‪ .‬כנראה שכחתי לזכור‪.‬‬
‫כב' השופט דרורי‪ :‬תודה רבה‪.‬‬
‫ש‪ .‬עכשיו אני אגיד ל‪ ,‬את התשובה האמיתית‪.‬‬
‫כב' השופט דרורי‪ :‬אדוני מיצינו את זה‪.‬‬
‫ש‪ .‬התשובה האמיתית היא מאוד פשוטה‪,‬‬
‫ת‪ .‬כ ‪.‬‬
‫ש‪ .‬ואני סוגר בזה את מה שאמרתי ל‪ ,‬בהתחלה בהתחלה‪ ,‬כשהתחלתי לחקור אות‪.,‬‬
‫ת‪ .‬כ ‪.‬‬
‫ש‪ .‬הסיבה שהיא בגלל שכל העדות של‪ ,‬נגד מארד פקיה זו עדות שבאה להפליל אותו‬
‫סת בדברי שהוא לא עשה‪ ,‬ורק מתו‪ ,‬מטרה אחת‪ ,‬כי אתה מדובב שמעליל על אנשי‬
‫במטרה לקבל מזה תגמול כספי‪ ,‬ואתה בזכות השקרי ששיקרתי על מארד פקיה דאגת‬
‫לזה שהיה בסיס כאילו להגיש נגדו כתב אישו ‪ ,‬ובזכות זה ג קיבלת כס)‪ ,‬נכו ?‬
‫ת‪ .‬לא נכו ‪".‬‬
‫‪ 42‬מתו ‪51‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫עדות המדובב לפיה הנאש סימ לו בתנועות ידיי שהשודדי היו רעולי‬
‫‪1‬‬
‫ז‪3.7.‬‬
‫פני‬
‫כפי שכבר צוי" לעיל )פיסקה ‪ ,(115‬עניי" זה היה אחד הנושאי המרכזיי שעבר לאור כל‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫הדיוני בבית משפט זה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.169‬‬
‫המדינה ביקשה להסיק מדברי המדובב שהנאש סימ" לו בשני ידיו בצורת עיגולי מול‬
‫עיניו‪ ,‬כי המשתתפי בשוד היו רעולי פני ‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.170‬‬
‫הסניגור קושר עניי" זה של סימוני הנאש בעיגולי אצבעות מסביב לעיניו‪ ,‬יחד ע נושא‬
‫נוס ‪ ,‬ושניה הינ הכותרת של סעי ב‪.10.‬ח לסיכומיו שבכתב‪" :‬שקרי המדובב ביחס‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪.168‬‬
‫‪.171‬‬
‫לסימוני הנאש ואמירת הנאש כי סניגורו הזהיר אותו" )סעיפי ‪ .(149'164‬כמו כ"‬
‫התייחס לכ הסניגור‪ ,‬בפרק שלאחריו‪" ,‬שלילת גירסת המדובב ביחס לסימוני מצד‬
‫הנאש ‪ ,‬מתו‪ ,‬ממצאי התצפית לתא‪ ,‬ושקרי המדובב ביחס לידיעתו בעניי מיקו‬
‫התצפית" )סעיפי ‪.(165'175‬‬
‫ג כא"‪ ,‬נקטה ב"כ המאשימה בשיטת העדר התגובה‪ ,‬וכפי שהסברתי לעיל‪ ,‬מאחר ונימוקי‬
‫הסניגור משכנעי המה‪ ,‬ועל פיה אי" כל ראיה לחובת הנאש בכל הקשור לאות‬
‫סימני ‪ ,‬וכאשר מול אי" תזה אחרת‪ ,‬יש לקבל את עמדת הסניגור‪ ,‬כחלק מהעקרונות של‬
‫הדי" הפלילי‪ ,‬שכל ספק פועל לטובת הנאש ‪.‬‬
‫‪.172‬‬
‫השתכנעתי כי סיפורי המדובב כאילו היו תנועות של הנאש ‪ ,‬שלא תועדו בצילומי ‪ ,‬אינה‬
‫מתיישבת ע החומר שיש בפניי‪ ,‬ה" לעניי" מיקו התצפית‪ ,‬וה" לעניי" הנתו" המרכזי לפיו‬
‫כל העדי שצפו במתרחש בתא בעירנות‪ ,‬לא העידו כלל על אות סימני נטעני )ראה‬
‫הפירוט בסעיפי ‪ 165'166‬לסיכומי בכתב של הסניגור(‪.‬‬
‫‪.173‬‬
‫ג א אקבל את גרסת המדובב – וכאמור אני קובע שהיא גירסה שיקרית – מבחינת דיני‬
‫הראיות‪ ,‬אי" לי כל חוליית קשר בי" נתו" עובדתי לפיו חשוד מסמ" באצבעותיו שני עיגולי‬
‫על עיניו‪ ,‬לבי" המסקנה כי משמעות תנועות אלה היא שהמשתת בשוד היה רעול פני ‪.‬‬
‫העליתי עניי" זה בסיכומי ‪ ,‬א בפי ב"כ המאשימה לא היתה תשובה לכ ‪.‬‬
‫‪.174‬‬
‫והעיקר – בכתב האישו אי" אפילו רמז כי השודדי היו רעולי פני ‪.‬‬
‫‪ 43‬מתו ‪51‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬עברתי אות באות על עדות המתלוננת שהוגשה בהסכמה )ת‪ ,(6/‬וג בה אי" צל‬
‫‪1‬‬
‫‪.175‬‬
‫צילו של רמז כי מבצעי השוד היו רעולי פני ‪ .‬כל מה שנא מר הוא שאחד מה חבש כובע‬
‫שעליו כתוב המילה "משטרה" )ת‪ ,6/‬עמוד ‪ ,1‬שורה ‪ (15‬אותו אד היה מאוד גבוה )ש ‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫שורה ‪ .(16‬אי" כל טענה כי הנאש עונה לדרישות אלה‪ ,‬והוא אינו גבוהה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.176‬‬
‫יתרה מזו‪ ,‬על פי עדות המתלוננת‪ ,‬היא ראתה רק את הבחור הראשו"‪ ,‬ואותו אינה יכולה‬
‫לזהות )ש ‪ ,‬עמוד ‪ ,6‬שורות ‪.(12'13‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.177‬‬
‫מכא"‪ ,‬שא אקבל ברצינות את טענות המדובב‪ ,‬ואאמי" לו )דבר שאני רחוק מאוד‬
‫מלעשותו(‪ ,‬הרי מדובר בשוד אחר ובמקו אחר שכ" השודדי בתיק שבפניי‪ ,‬על פי עדות‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫המתלוננת‪ ,‬לא היו רעולי פני ‪.‬‬
‫‪.178‬‬
‫העולה מתת פרק זה הוא כי לא נית" להסיק מדברי המדובב מהומה בעניי" תנועות העיגולי‬
‫על העיניי ‪ ,‬לעניי" הרשעתו של המערער‪.‬‬
‫ז‪4.7.‬‬
‫דברי המדובב שהנאש אמר לו מה יקרה א "יפתח עליו" אחד משותפיו‬
‫‪.179‬‬
‫בעיני המאשימה‪ ,‬הדברי שאמר הנאש "אני בטוח שאי דבר כזה‪ ,‬מה הוא יפתח"‪,‬‬
‫בתשובה לשאלת המדובב "א אחד מה יפתח עלי‪ ,‬מה תעשה" )שצוטטו בפיסקה ‪114‬‬
‫לעיל(‪ ,‬מהווי הוכחה נוספת לכ שהנאש הודה בביצוע השוד‪.‬‬
‫‪.180‬‬
‫אול ‪ ,‬ג בעניי" זה חקירותיו הנגדיות של הסניגור‪ ,‬כפי שפורטו וצוטטו לאור פרק ב‪.10.‬ד‬
‫לסיכומיו‪ ,‬שכותרתו "שיקרי המדובב ביחס להתבטאויות הנאש בעניי שותפיו לעבירה"‬
‫)סעיפי ‪ 109'128‬לסיכומיו בכתב(‪ ,‬וכ" טענותיו בפרק ב‪.10.‬ה לסיכומיו‪ ,‬תחת הכותרת‬
‫"שיקרי המדובב ביחס להתבטאויות הנאש בעניי חבריו הערייני " )סעיפי ‪,(129'136‬‬
‫מוכיחי כי דברי המדובב‪ ,‬אינ נכוני ככל שמדובר בציטוטי המדוייקי מהתמלילי ‪,‬‬
‫ובכל מקרה‪ ,‬אי" בה כדי להסיק את אשמתו של הנאש ‪.‬‬
‫‪.181‬‬
‫"פישי יא זאלמה"‪,‬‬
‫בעניי" זה התעוררה השאלה מהו הקונטקס שבו נאמרו המילי‬
‫שמשמעות ‪ ,‬אי" א אחד‪ .‬דברי אלה אמר הנאש בהקשר הבא‪:‬‬
‫"מדובב‪ :‬אתה עשית או לא עשית?‪.‬‬
‫החשוד‪ :‬לא עשיתי‪ ,‬כל עוד אתה יודע שאתה לא עשית ככה אז זהו‪.‬‬
‫‪ 44‬מתו ‪51‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫המדובב‪ :‬לפני רגע שאלתי אות‪ ,‬מישהו ראה אתכ נכנסי ‪ ,‬עשית לי ככה‪ ,‬עכשיו‬
‫‪1‬‬
‫אתה אומר לי לא עשיתי‪ ,‬מה אתה מסתלבט עליי‪.‬‬
‫החשוד‪ :‬יא זלמה‪ ,‬לא עשיתי"‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫ובהקשר נוס ‪:‬‬
‫"מדובב‪ :‬א) אחד לא ראה אתכ ? כאילו ברח'‪ ,‬בבניי ‪ ,‬א) אחד לא ראה אתכ ‪.‬‬
‫חשוד‪ :‬אי לי יא זלמה‪".‬‬
‫‪.182‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫וההקשר שבו נאמרו הדברי על כ שמישהו אחר "יפתח" על הנאש ‪ ,‬הוא זה‪:‬‬
‫"מדובב‪ ... :‬א אחד מה יפתח עלי‪ ,‬מה תעשה‪.‬‬
‫החשוד‪ :‬יפתח?‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫מדובב‪ :‬כ ‪.‬‬
‫החשוד‪ :‬מה הוא יפתח‪.‬‬
‫מדובב‪ :‬מה מה הוא יפתח‪.‬‬
‫החשוד‪ :‬אני בטוח שאי דבר כזה‪ ,‬מה הוא יפתח? אני בטוח‪".‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪.183‬‬
‫על רקע זה מוסבר על ידי הסניגור‪ ,‬כי מאחר והנאש הביע ביטחו" שאיש מחבריו לא יפתח‬
‫עליו‪ ,‬המדובב הוא זה שהנחה את החוקרי לערו לנאש תרגיל גירוי ולהטיח בנאש‬
‫שמישהו "פתח עליו"‪ ,‬כדי לגרו לו להודות‪ ,‬וזאת לא משו שהנאש כבר הודה‪ ,‬אלא כדי‬
‫לנסות לשכנעו – במסגרת החקירה – להודות )ראה‪ :‬סעי ‪ 124‬לסיכומי הסניגור(‪.‬‬
‫‪.184‬‬
‫עו"ד סודרי ג מנתח לאור את התמלולי שהיו בתא‪ ,‬ומשווה אות מול טענות המדובב‪,‬‬
‫ומסיק כי השקר של המדובב הוא משולש‪ :‬הוא המציא כאילו הנאש אמר שהוא בוטח‬
‫בחבריו‪ ,‬שאיש מה לא "יפתח" עליו; המדובב הסתיר את הכשחתו המפורשת של הנאש ‪,‬‬
‫לפיה לא ביצע את השוד; לעומת זאת‪ ,‬המדובב העיד כאילו הנאש לא הכחיש את המעשה‬
‫)ראה סעי ‪ 126‬לסיכומי הסניגור וההתייחסות לעדות המדובב מיו ‪ ,27.4.14‬בעמ' ‪.(162‬‬
‫‪.185‬‬
‫לא ראיתי צור לפרט את כל הטיעוני ביסח לחוסר האמת בדברי המדובב בעניי"‬
‫התבטאויות הנאש ביחס לחבריו העברייני ‪ ,‬והדברי כתובי בפרק ב‪.10.‬ה הנ"ל של‬
‫סיכומי הסניגור‪.‬‬
‫‪ 45‬מתו ‪51‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫‪.186‬‬
‫אמר מי זה שיפתח עליו‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫מכא" עולה‪ ,‬כי ג‬
‫אמירה זו של המדובב‪ ,‬כאילו הנאש‬
‫כאינדיקציה לכ שהנאש נטל חלק בשוד‪ ,‬אי" לה בסיס ואינה יכולה לשמש ראייה לחובת‬
‫הנאש ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫ז‪.8.‬‬
‫‪.187‬‬
‫המדובב סיכו‬
‫‪5‬‬
‫סיכומו של פרק זה הוא כי במקרה רגיל יש להתייחס למדובב בחשדנות בסיסית לאור עברו‬
‫הפלילי והתמורה הכספית שהוא מקבל עקב עדותו‪ .‬במקרה שלפנינו מדובר באד שקיבל‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫בעשרות מקרי בונוס שהוא תוצאה של "הצלחה"‪ ,‬קרי‪ :‬הבאת "ראיות" כאלה שיולידו‬
‫כתב אישו ‪ .‬המדובב שבפניי‪ ,‬כפי שהסברתי לעיל‪ ,‬אינו דובר אמת ולא נית" לסמו עליו‪ .‬ג‬
‫א אניח שחלק מהדברי שאמר בדבר תנועות גו או התבטאויות שלא מצאו את מקומ‬
‫בקלטות‪ ,‬אי" בה כדי לשמש ראייה לחובת הנאש ‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫ח‪.‬‬
‫הסבר הנאש להימצאות טביעות כ) היד בחדר המדרגות‬
‫‪.188‬‬
‫הקדשתי פרק ארו לכ שטביעות כ היד אינ" יוצרות קשר הכרחי לשוד‪ ,‬שכ" לא היו בתו‬
‫הדירה או על אחד מהחפצי הנשדדי ‪ ,‬אלא בחדר המדרגות‪ ,‬ואי" כל אפשרות לדעת מתי‬
‫הוטבעו )ראה הסיכו של פרק ו' לעיל בפיסקאות ‪ ,108'110‬וכ" בניתוח שקד לכ לאור‬
‫כל הפרק הנ"ל‪.‬‬
‫‪.189‬‬
‫טענת המדינה בהקשר זה היא כי הנאש שיקר בעדותו במשטרה כאשר הכחיש שבכלל היה‬
‫בירושלי ‪ .‬רק בשלבי מאוחרי יותר סיפר שחיפש מקו עבודה א לא יכל להצביע על כ‬
‫שהיה בשכונה או בבניי" שבו ארע השוד‪ .‬מכא" מסיקה המדינה כי הנאש – אש ‪.‬‬
‫‪.190‬‬
‫מאיד גיסא‪ ,‬טענת הסניגור היא – והדבר עולה ג מדברי הנאש עצמו – כי כנגד הנאש‬
‫היה מאסר על תנאי בגי" עבירות שב"ח‪ ,‬והוא חשש מאוד פ" יודה בכניסתו לישראל ובכ‬
‫יענש ה" בעונש בגי" העבירה החדשה‪ ,‬וה" בהפעלת מאסר על תנאי‪.‬‬
‫‪.191‬‬
‫ב"כ המאשימה חקרה חקירה נגדית ארוכה את הנאש ‪ ,‬ובסיכומיה ניתחה והסבירה את‬
‫שקריו )עמ' ‪ 1205‬ואיל (‪ .‬מכא" ביקשה להסיק כי בהעדר הסבר סביר לנאש ‪ ,‬טביעת כ‬
‫היד בחדר המדרגות )לשיטתה‪ ,‬יחד ע עדות המדובב(‪ ,‬מובילי להרשעה‪.‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬אזכיר את טיעונו שובה הלב של הסניגור‪ :‬א המדינה לא האמינה לנאש שבא‬
‫לירושלי מספר פעמי כדי לחפש מקו עבודה‪ ,‬מדוע הגישה נגדו כתב אישו על ביצוע‬
‫מספר עבירות של שהות בלתי חוקית?!‪.‬‬
‫‪ 46‬מתו ‪51‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫על כורח ‪ ,‬ג גורמי אכיפת החוק‪ ,‬מאמיני לנאש ‪ ,‬עד כדי כ שמוכני לחתו על כתב‬
‫‪1‬‬
‫אישו המייחס לו מספר עבירות של כניסה לישראל שלא כדי"‪ ,‬וזאת נית" להוכיח רק א‬
‫מאמיני לנאש שאכ" יצא מכפרו‪ ,‬עלה על אוטובוס‪ ,‬וחיפש מקו עבודה בירושלי מספר‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫פעמי ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫בר ‪ ,‬לאחר שבחנתי את הדברי ‪ ,‬הגעתי למסקנה כי ג א מדובר בנאש שבחר‪ ,‬באופ"‬
‫מודע‪ ,‬בתחילה לא לומר אמת לעניי" הימצאותו בישראל‪ ,‬והסביר זאת בטע של חשש‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫מהפללתו העצמית‪ ,‬והסיכוי כי יופעל נגדו מאסר על תנאי‪ ,‬עדיי" לא הוכח באופ" ודאי וחד‬
‫משמעי שהנאש אינו אומר אמת כאשר היה באותו בניי" לחפש מקו עבודה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪.193‬‬
‫בעניי" זה אזכיר כי הנאש הציע למשטרה לנסוע ולהראות לה באיזה תחנות הוא יורד‬
‫לחפש מקו עבודה‪ ,‬א המשטרה לא הסכימה לכ וב"כ המאשימה הסבירה כי מדובר‬
‫בעניי" מקצועי )עמ' ‪ ,1206‬שורה ‪ 17‬ואיל ‪.‬‬
‫‪.194‬‬
‫כבר במהל הטיעו" הזכרתי כי הנימוק כי מדובר בהכרעה "מקצועית" של המשטרה שלא‬
‫לצאת ע הנאש כדי שיראה באיזה אוטובוס הוא נוסע‪ ,‬ובאיזה תחנה הוא יורד‪ ,‬היא‬
‫טענה שאינה משכנעת )עמ' ‪ ,1206‬שורה ‪.(23‬‬
‫‪.195‬‬
‫והנה‪ ,‬בעת איסו פסקי הדי" בתיק זה‪ ,‬מצאתי שבפני בית משפט השלו בחיפה )כב'‬
‫השופט ער" קוטו"( הובא מקרה דומה‪ ,‬שבו נאש טע" להסבר סביר להימצאותו במקו ‪,‬‬
‫וזאת "כנגד" טביעת כ יד שהיתה בחלו" הכניסה לדירה )בעוד אצלנו הטביעת כ היד היתה‬
‫בחדר המדרגות(‪ .‬בית המשפט מבקר את המשטרה על אי החקירה בעניי" זה‪ ,‬וקובע כי בשל‬
‫כ לא הור ר ראייה נדרש‪ ,‬ובשל כ קבע את הדברי הבאי )פיסקאות ‪ 19'20‬להכרעת‬
‫הדי" בפרשת אבו עבאס‪ ,‬שהובאה בפיסקה ‪ 74‬סיפא לעיל(‪:‬‬
‫"נוכח כל האמור לעיל‪ ,‬נותר ספק עימדי בדבר השאלה הא היה זה הנאש‬
‫שפר‪ 0‬לדירת המתלוננת וגנב את רכושה‪ .‬למרות טביעותיו שנמצאו על משקו)‬
‫חלו הדירה‪ ,‬לא שוכנעתי במידה הדרושה כי הראיות שהוצגו מובילות למסקנה‬
‫אחת וחד משמעית כי היה זה הנאש שביצע את עבירות ההתפרצות והגניבה‬
‫המיוחסת לו‪.‬‬
‫מהספק זכאי הנאש ליהנות‪.‬‬
‫אני מזכה את הנאש מחמת הספק"‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪.192‬‬
‫‪ 47‬מתו ‪51‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫‪.196‬‬
‫א כ נפסק ביחד לטביעת אצבע על חלו" הפריצה‪ ,‬קל וחומר ב" בנו של קל וחומר‪ ,‬כאשר‬
‫‪1‬‬
‫מדובר בחדר מדרגות‪ ,‬המשמש כמה דירות‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫ט‪.‬‬
‫הערות לפני סיו‬
‫‪4‬‬
‫‪.197‬‬
‫כבר הערת לעיל )פיסקה ‪ ,(105‬כי לא בכל תיק יש ראיות חד משמעיות של מצלמה במקו‬
‫האירוע‪ ,‬שבו מופיעי תמונות ברורות של השודדי והצילו כולל תארי ‪ ,‬יו ושעה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.198‬‬
‫אול ‪ ,‬ראיות נסיבתיות‪ ,‬כבסיס להרשעה‪ ,‬מחייבות עוצמה כזאת‪ ,‬שבשילוב" יחד‪ ,‬התוצאה‬
‫הבלתי נמנעת היא הרשעה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪.199‬‬
‫לא כ" במקרה שבפניי‪.‬‬
‫‪.200‬‬
‫לא הובאה כל ראייה פורנסית או אחרת ביחס לשוד עצמו‪ .‬קראתי את עדותה של‬
‫המתלוננת‪ ,‬ולא ברור לי מדוע לא נלקחו טביעות אצבע מהמסקינג טייפ על ידייה ורגלייה‬
‫)ת‪ ,6/‬עמ' ‪ ,1‬שורות ‪ (19'20‬או המגבת שבה השתמשו )ש ‪ ,‬שורה ‪ ,(21‬וכ" מקומות נוספי‬
‫בדירה שבה בוצע השוד‪ .‬כמו כ"‪ ,‬לא מצאתי בחומר הראיות כל התייחסות לנושאי שהועלו‬
‫על ידי המתלוננת‪ ,‬ובה המפתח שהיה ברשות השודדי ‪ ,‬שאיפשר כניסה לדירה ונעילתה‬
‫בתו השוד‪ ,‬וכ" פרטי ביחס לקשר בי" השודד לבי" משפצי שהיו קוד או בי" השודד‬
‫לבי" בנה של המתלוננת‪ .‬ייתכ" כי בכל הנושאי הללו‪ ,‬נעשתה חקירה‪ ,‬שלא דווחה לבית‬
‫המשפט‪ ,‬כי הממצאי היו שליליי ‪.‬‬
‫‪.201‬‬
‫בנסיבות כאלה‪ ,‬כל העדר נתו" כזה‪ ,‬צרי לפעול לטובת הנאש ‪ ,‬בי" א מדובר במחדלי‬
‫חקירה פוזיטיביי ‪ ,‬ובי" א היתה תשובה של מז"פ כי אכ" נעשה ניסיו" למצוא ראיות אלה‬
‫וה לא התגלו )ממצא כזה של מז"פ‪ ,‬לא הוגש בתיק זה(‪.‬‬
‫‪.202‬‬
‫במהל הראיות שבפניי‪ ,‬הובאו עדי משטרה לא מעטי כדי לספר לבית המשפט על כ שצפו‬
‫בתא המעצר שבו היה הנאש ‪ ,‬תחילה ע מדובב א'‪ ,‬ולאחר מכ" ע מדובב ב'‪ .‬הסניגור‪,‬‬
‫בחקירתו הנגדית‪ ,‬הצליח לגלות כי חלק מאנשי המשטרה לא אמרו אמת‪ ,‬ומילאו טפסי‬
‫מאוחר יותר מקרות הארועי ‪.‬‬
‫כמו כ"‪ ,‬קצי" המדובבי שוחח ע המדובב‪ ,‬במהל ההפסקות בעדותו‪ ,‬בניגוד להוראותיי‪.‬‬
‫הדבר קיבל ביטוי בפרוטוקול‪.‬‬
‫לא ראיתי לנכו" להעמיק בנושאי אלה‪ ,‬שכ" אי" ה חיוניי להכרעת הדי"‪.‬‬
‫‪ 48‬מתו ‪51‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫חזקה על ב"כ המאשימה‪ ,‬שתפנה את תשומת הלב של הגורמי המוסמכי במשטרה‪ ,‬ביחס‬
‫‪1‬‬
‫לעדויות השוטרי ‪ ,‬כולל קצי" המדובבי האמור‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.203‬‬
‫תיק זה מדגי את המשקל שנותני גורמי אכיפת החוק למדובבי ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.204‬‬
‫ג א מדובר בהכרח בל יגונה‪ ,‬והמדובב הינו כלי חשוב למציאת עברייני ולביעור הפשע‬
‫)א כי קצי" המדובבי מסר שבארצות מפותחות לא פחות מאשר מדינת ישראל‪ ,‬כגו"‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫אנגליה וארה"ב‪ ,‬לא נעשה שימוש בדר שגרה במדובבי (‪ ,‬יש לזכור כי מדובר בדר כלל‬
‫בעברייני ‪ ,‬המקבלי שכר בגי" עדות ‪ ,‬וחלק הופ עניי" זה למקצוע‪ ,‬ששכרו בצידו‬
‫)המדובב שבפניי העיד על כ שהוא קיבל בונוס של ‪ 3 3,000‬עבור עשרות מקרי (‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪.205‬‬
‫המדובב שבפניי‪ ,‬כפי שקבעתי‪ ,‬לא דיבר אמת‪.‬‬
‫‪.206‬‬
‫אינני יכול להסיק‪ ,‬כפי שניסה לרמוז הסניגור‪ ,‬כי זו שיטה של אותו מדובב‪ ,‬וכי נתוני היסוד‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫של עבר פלילי של ‪ 20‬שנה בעבירות אלימות חמורה‪ ,‬ועוד )ראה‪ :‬הפרטי בפיסקה ‪ 126‬לעיל(‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫הביאו לכ כי ליבו גס‪ ,‬והוא שיקר בעבר וישקר בעתיד‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪.207‬‬
‫ב"כ המאשימה‪ ,‬כמייצגת את זרועות אכיפת החוק‪ ,‬הכל מהחוקרי ‪ ,‬קצי" המדובבי ועד‬
‫לפרקליטות‪ ,‬ראתה תיק זה כתיק דגל‪ ,‬ועל כ"‪ ,‬כמוזכר לעיל )פיסקאות ‪ ,(36'37‬השתכנעה‬
‫פרקליטות המדינה להגיש פעמיי ערעור לבית המשפט העליו"‪ ,‬כדי שלא לחשו את פרטי‬
‫זהותו של המדובב‪.‬‬
‫‪.208‬‬
‫בר ‪ ,‬ע כל המאמ ההירואי‪ ,‬בטוחני כי הפרקליטות תערו בדק בית יסודי ביחס לאותו‬
‫מדובב‪ ,‬ותשקול שבע פעמי ושבע‪ ,‬הא יש מקו להעסיקו בדיבובי נוספי )אינני מחווה‬
‫דעה‪ ,‬הא יש מקו לערו בדיקת עבר של הדיבובי ‪ ,‬שמכוח הורשעו רבי ; עניי" זה‬
‫חורג מפסק די" זה‪ ,‬א לא נמנעתי מלהזכירו‪ ,‬שכ" ראשי פרקליטות המדינה טועני לא‬
‫אחת‪ ,‬כי מטרת הפרקליטות אינה להרשיע‪ ,‬אלא להגיע לחקר האמת(‪.‬‬
‫‪.209‬‬
‫לא אוכל לסיי פרק זה של הערות אגב‪ ,‬מבלי לשבח את מסירותו ונחישותו של הסניגור‪,‬‬
‫עו"ד קובי סודרי‪ ,‬שלא הותיר אב" בלתי הפוכה‪ ,‬בחקירתו הנגדית‪ .‬הוא גילה שליטה‬
‫במכלול הראיות‪ ,‬הציב זה מול זה מסמ או עדות ממקומות שוני ‪ ,‬והשכיל לסכ את‬
‫הדברי בכתב וג בעל'פה‪.‬‬
‫‪ 49‬מתו ‪51‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫‪.210‬‬
‫‪.211‬‬
‫לא אחת נכתב כי החקירה הנגדית היא כמעט האמצעי היחיד שנותר לנאש מול כוחה של‬
‫‪1‬‬
‫המדינה‪ ,‬שבאה לידי ביטוי במשטרה ובפרקליטות‪ .‬במקרה שלנו כוח זה אפילו חדר לתאו‬
‫של הנאש במסווה של חשוד אחר‪ ,‬שלבסו התברר שהוא מדובב‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫התיק שבפניי מוכיח כי אכ" ג א מדובר באמצעי כמעט יחיד‪ ,‬עדיי" שימוש מקצועי בו‪ ,‬על‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫ידי סניגור מיומ"‪ ,‬המתכונ" לכל דיו"‪ ,‬וכל רזי החומר גלויי‬
‫המשפט להגיע לחקר האמת‪ ,‬כפי שנעשה בתיק זה‪.‬‬
‫בפניו‪ ,‬יכולי‬
‫לסייע לבית‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫י‪.‬‬
‫סיכו‬
‫‪9‬‬
‫‪.212‬‬
‫כמובטח בפיסקה ‪ 53‬לעיל‪ ,‬אסכ ‪ ,‬בתמצית‪ ,‬את נימוקיי לזיכוי‪.‬‬
‫‪.213‬‬
‫ככל שמדובר בטביעת כ היד )פרק ו(‪ ,‬ג לאחר שקיבלתי את עמדת המאשימה כי די"‬
‫טביעת כ יד כדי" טביעת אצבע‪ ,‬וכי המעתק וההשוואה בוצעו בצורה מקצועית‪ ,‬קבעתי כי‬
‫מבחינה משפטית‪ ,‬מאחר ומדובר בטביעת כ יד על לוח שיש בחדר המדרגות‪ ,‬ולא על טביעת‬
‫כ יד או טביעת אצבע בתו דירת השוד‪ ,‬ולא כל שה" שלא בחפצי השוד‪ ,‬מדובר בראייה‬
‫נסיבתית חיצונית‪ ,‬שאי" בה לבדה כדי להביא להרשעה‪.‬‬
‫‪.214‬‬
‫הסברי הנאש ‪ ,‬כפי שפורטו בפרק ח‪ ,‬די בה כדי להביא לזיכוי‪ ,‬כפי שנעשה הדבר בבית‬
‫משפט השלו בחיפה‪ ,‬כאשר ש טביעת כ היד היתה בחלו" הפריצה‪ ,‬ובקל וחומר‪.‬‬
‫‪.215‬‬
‫המדובב – שעמד במרכז תיק זה )הוא העיד לאור שמונה ישיבות‪ ,‬ועניינו עמד במוקד‬
‫הדיוני בשני הערעורי בבית המשפט העליו"(‪ ,‬לא אמר אמת‪ ,‬ולא נית" להשתית ממצא‬
‫עובדתי כלשהו על דבריו )זולת הדברי שהוקלטו בתא‪ ,‬שלגביה ג הסניגור מסכי שה‬
‫נאמרו(‪ .‬מאחר ואי" חולק כי הנאש לאור כל שיחותיו ע שני המדובבי הכחיש באופ"‬
‫נחר ועיקבי את השתתפותו בשוד‪ ,‬אות קטעי דברי ‪ ,‬ותנועות ידיי ‪ ,‬שמכוח ניסה‬
‫המדובב להסיק כאילו הנאש הודה בשוד – אינ יכולי לשמש בסיס להרשעה‪ ,‬ה" בשל‬
‫הקביעות העובדתיות כי המדובב אמר דברי או תאר מעשי שלא היו‪ ,‬וה" – לחילופי" –‬
‫שאי" בדברי אלה‪ ,‬ג א נאמרו או בוצעו‪ ,‬כדי להוות ראיות מספיקות להרשעת הנאש ‪.‬‬
‫‪ 50‬מתו ‪51‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫בפני סגן הנשיא‪ ,‬כב' השופט משה דרורי‬
‫ת"פ ‪ 22413 06 13‬מדינת ישראל נ' פקיה)עציר(‬
‫‪.216‬‬
‫סו דבר כתחילתו‪ .‬כפי שכתבתי בפיסקה ‪ 2‬בפתח הכרעת הדי"‪ ,‬אני מזכה את הנאש‬
‫‪1‬‬
‫מעבירת השוד בנסיבות מחמירות‪ ,‬ומרשיע אותו בעבירות של שהות בישראל שלא כדי"‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫ניתנה היו ‪ ,‬ה שבט תשע"ה )‪ ,(25.1.15‬במעמד ב"כ הצדדי והנאש ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫משה דרורי‪ ,‬שופט‬
‫סג נשיא‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ 51‬מתו ‪51‬‬