‫המכון הלאומי לחקר הבנייה‬ ‫פקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית‬ ‫טכניון מ‪.‬ט‪.‬ל‪.‬‬ ‫השפעת ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫אינג' סטפן שוורץ‬ ‫המכון הלאומי לחקר הבנייה – פקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית‬ ‫טכניון מ‪.‬ט‪.‬ל‪.‬‬ ‫בית דגן‬ ‫‪23.3.2011‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫יום המטאורולוגיה העולמי בנושא שרותי אקלים‬ ‫לזכרו של דר' אלכסנדר מנס ז"ל‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫רקע‬ ‫נזקי רוח‬ ‫מבנה התקן החדש ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫עיקרי השינויים בתקן החדש בהשוואה לגרסה‬ ‫הקודמת של התקן ת"י ‪)1982( 414‬‬ ‫עיקרי השפעות של התקן החדש ת"י ‪414‬‬ ‫(‪ )2008‬על משק הבנייה בישראל‬ ‫סיכום‬ ‫‪2‬‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫‪3‬‬ ‫המהדורה הקודמת של התקן פורסמה בשנת ‪;1982‬‬ ‫התפתחויות מדעיות שונות בנושא הנדסת רוחות;‬ ‫התרחבות והעמקה של בסיסי הנתונים שעל בסיסם‬ ‫נקבעים ערכי מהירות הרוח הבסיסית באזורים‬ ‫שונים בישראל;‬ ‫עדכונים בתקינה הלאומית והבין לאומית בכל‬ ‫הקשור לעומסי רוח;‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• רקע‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫– המסמכים העיקריים ששימשו בסיס להכנת המהדורה‬ ‫החדשה של ת"י ‪:414‬‬ ‫• הצעת תקן אירופי‪:‬‬ ‫)‪ENV 1991-2-4 (1994‬‬ ‫‪Eurocode 1: Basis of design and actions on‬‬ ‫‪structures; Part 2-4: Wind actions‬‬ ‫• תקן אירופי‪:‬‬ ‫)‪EN 1991-1-4 (2005‬‬ ‫‪Eurocode 1: Actions on structures; Part 1-4: Wind‬‬ ‫‪actions‬‬ ‫• רובין ש‪ ,.‬שריאר ר‪ ,.‬גנות צ‪ :.‬הסתברות לאירועי רוח‬ ‫קיצוניים בישראל; השרות המטאורולוגי הישראלי‪1998 ,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• רקע‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫– התקן ת"י ‪ )2008( 414‬מהווה את אחד התקנים הבסיסיים‬ ‫והחשובים בסדרת התקנים הישראלים הדנים בעומסים‬ ‫הפועלים על מבנים;‬ ‫– התקן ת"י ‪ )2008( 414‬משפיע רבות על משק הבנייה‬ ‫הישראלי בהיבטים שונים‪ ,‬בעיקר בתחומי‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪5‬‬ ‫הבטחת הבטיחות של בניינים ומבנים הנדסיים אחרים;‬ ‫הטחת הבטיחות של רכיבים מבניים ומערכות שונות המותקנות על‬ ‫גבי בניינים ומבנים הנדסיים אחרים;‬ ‫הבטחת התפקוד הנדרש לאורך זמן של בניינים ומבנים הנדסיים‬ ‫אחרים;‬ ‫הבטחת התפקוד הנדרש לאורך זמן של רכיבים מבניים ומערכות‬ ‫שונות המותקנות על גבי בניינים ומבנים הנדסיים אחרים;‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• רקע‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫– התקן ת"י ‪ )2008( 414‬מאוזכר בתקנים‬ ‫ישראליים רבים העוסקים בבניינים ומבנים‬ ‫הנדסיים אחרים ו‪/‬או ברכיבי בנייה ומערכות‬ ‫בנייה שונות;‬ ‫– התקן ת"י ‪ )2008( 414‬אמור להבטיח מניעת‬ ‫נפגעים ונזקים כלכליים חמורים העלולים‬ ‫להתרחש כתוצאה של עומסי רוח קיצועיים;‬ ‫‪6‬‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• רקע‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫– כ‪ 70% -‬מכלל נזקי טבע מבוטחים ברחבי העולם‬ ‫‪7‬‬ ‫הפסדים מבוטחים כלל עולמיים כתוצאה של מכלול סוגי אסונות טבע‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• נזקי רוח‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• נזקי רוח‬ ‫‪8‬‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• נזקי רוח‬ ‫‪9‬‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• נזקי רוח‬ ‫‪10‬‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• נזקי רוח‬ ‫‪11‬‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• נזקי רוח‬ ‫‪12‬‬ ‫התמוטטות מגדלי קירור ‪Ferrybridge -‬‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫‪13‬‬ ‫פרק א' – עניינים כלליים‬ ‫פרק ב' – כוחות הרוח והשפעותיהם‬ ‫פרק ג' – מהירות בסיסית ולחץ ייחוס של הרוח‬ ‫פרק ד' – כוחות הרוח הפועלים על המבנה‬ ‫פרק ה' – מאפייני הרוח‬ ‫פרק ו' – שיטות לקביעת ההשפעות הדינמיות של הרוח‬ ‫פרק ז' – מקדמים אווירודינמיים‬ ‫פרק ח' – החישוב הדינמי המפורט עבור המקדם המבני ‪cscd‬‬ ‫פרק ט' – כללים לחישוב השלת מערבולות והשפעות דינמיות‬ ‫אחרות של הרוח‬ ‫פרק י' – מאפיינים דינמיים של מבנים‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• מבנה התקן ת"י ‪:)2008( 414‬‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫– חלות התקן‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪14‬‬ ‫בניינים ומבנים הנדסיים אחרים שגובהם אינו עולה‬ ‫על ‪ 200‬מ' מפני הקרקע ;‬ ‫בניינים ומבנים הנדסיים אחרים הממוקמים באזורים‬ ‫הכלולים במפת מהירות הבסיסית של הרוח הכלולה‬ ‫בתקן;‬ ‫התקן אינו חל על גשרים;‬ ‫התקן אינו חל על מבנים המוקמים בים ובאזורים‬ ‫אחרים שאינם כלולים במפת מהירות הרוח‬ ‫הבסיסית הכלולה בתקן;‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• פרק א' – עניינים כלליים‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫• פרק א' – עניינים כלליים‬ ‫• התקן אינו מתייחס לאירועי רוח קיצוניים של מערבלי רוח‬ ‫דמויי טורנדו או מיקרובורסט שההסתברות להופעתם באזורים‬ ‫מסוימים של ישראל הינה נמוכה במידה רבה מזו של אירועי‬ ‫רוח קיצוניים אחרים‪ ,‬כמפורט במפת מהירויות הבסיסיות של‬ ‫הרוח הכלולה בתקן;‬ ‫• במשך שנתיים מיום פרסום התקן החדש נשאר בתוקף גם‬ ‫התקן הישן ת"י ‪ .)1982( 414‬בתקופה זו ניתן היה להשתמש‬ ‫בשתי הגרסאות של התקן הנ"ל‪ .‬הרשאה זו פגה בסוף שנת‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪15‬‬ ‫– אזכורים‬ ‫– הגדרות‬ ‫– רשימת סימנים‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫– חלות התקן‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫– כוחות הרוח הינם עומסים משתנים הפועלים במשכי זמן‬ ‫קצרים מאוד‪ ,‬כמוגדר בת"י ‪412‬‬ ‫– שילובי עומסים‪ :‬התקן מפנה לתקנים ישימים שונים‪,‬‬ ‫ת"י ‪ ,412‬ת"י ‪ ,466‬ת"י ‪ 1225‬וכו'‬ ‫– השפעות הרוח עלולות לגרום לתופעות כדלהלן‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪16‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מאמצי יתר ברכיבים מבניים שונים‬ ‫עיוויי יתר‬ ‫הגברת עיווים ומאמצים עקב ההשפעה ההדדית של התכונות‬ ‫הדינמיות של הרוח ושל המבנה‬ ‫עומסים דינמיים מחזוריים העלולים לגרום לכשל בשל התעייפות‬ ‫החומר ברכיבים מבניים שונים‬ ‫אי יציבות אווירודינמית‬ ‫תנודות דינמיות יתרות הגורמות לפגיעה ו‪/‬או אי נוחות בשימוש‬ ‫במבנה‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• פרק ב' – כוחות הרוח והשפעותיהם‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫– התגובה הכוללת של מבנים ושל חלקיהם‬ ‫להשפעות רוח היא שילוב של‪:‬‬ ‫• רכיב ה"רקע" של הרוח שהשפעתו כעין סטטית‬ ‫• רכיבי "תהודה" הנגרמים ע"י השפעות הרוח‬ ‫בתחומי תדירויות הרוח הקרובות לתדירויות‬ ‫הטבעיות של המבנים ושל רכיביהם‬ ‫‪17‬‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• פרק ב' – כוחות הרוח והשפעותיהם‬ ‫• פרק ג' – מהירות בסיסית ולחץ ייחוס של‬ ‫הרוח‬ ‫– הבסיס לקביעת המהירות הבסיסית של הרוח על פי התקן‬ ‫החדש ת"י ‪ )2008( 414‬הינו שונה מזה של התקן הישן‬ ‫ת"י ‪.)1982( 412‬‬ ‫– מהירות בסיסית של הרוח על פי התקן החדש מוגדרת‬ ‫כמהירות הרוח הממוצעת במשך ‪ 10‬דקות בגובה ‪ 10‬מ' מעל‬ ‫פני שטח בעל דרגת חספוס ‪ ,II‬בתקופת חזרה של ‪ 50‬שנה‪,‬‬ ‫זאת בניגוד למוגדר בתקן הישן בו מהירות בסיסית של הרוח‬ ‫מוגדרת כמהירות מקסימאלית של משב עליון (מהירות‬ ‫ממוצעת במשך ‪ 3‬שניות)‪ ,‬בגובה ‪ 10‬מ' מעל פני קרקע בשטח‬ ‫מישורי פתוח‪.‬‬ ‫– זה הוא אחד מהשינויים היסודיים בין התקן החדש למהדורה‬ ‫‪ 18‬הקודמת של התקן הנדון‪.‬‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫• פרק ג' – מהירות בסיסית ולחץ ייחוס של‬ ‫הרוח‬ ‫א)‬ ‫ב)‬ ‫מפת מהירות בסיסית של הרוח על פי‪ :‬א) ת"י ‪ ,)1982( 414‬ב) ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫‪19‬‬ ‫ׂ‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫• פרק ג' – מהירות בסיסית ולחץ ייחוס של‬ ‫הרוח‬ ‫– מהירות ייחוס בסיסית של הרוח‬ ‫• כיום אין בת"י ‪ 414‬נתונים ביחס למקדם כווניות הרוח ‪cdir‬‬ ‫וביחס למקדם עונתיות ‪ ,cseason‬לכן‪:‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫• פרק ג' – מהירות בסיסית ולחץ ייחוס של‬ ‫הרוח‬ ‫– מיצועים שונים של מהירות הרוח (מהירות משב עליון‪,‬‬ ‫מהירות שעתית ממוצעת)‬ ‫‪21‬‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫• פרק ג' – מהירות בסיסית ולחץ ייחוס של‬ ‫הרוח‬ ‫– תקופות חזרה שונות‬ ‫‪22‬‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫• פרק ג' – מהירות בסיסית ולחץ ייחוס של‬ ‫הרוח‬ ‫– לחץ ייחוס בסיסי של הרוח‬ ‫– בהעדר נתונים אמינים על צפיפות האוויר בפועל באתר‬ ‫הנבדק יש להתחשב בצפיפות אוויר בשיעור ‪ 1.25‬ק"ג‪/‬מ"ק‪.‬‬ ‫במצב זה‪:‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫• פרק ד' ‪ -‬כוחות הרוח הפועלים על המבנה‬ ‫• )‪ – ce(ze‬מקדם החשיפה (פרק ה'); ‪ – cscd‬מקדם מבני (פרק ו');‬ ‫‪ –cf‬מקדם כוח אווירודינמי (פרק ז');‬ ‫– לחצי רוח על דפנות מבנים‪:‬‬ ‫• לחץ חיצוני‬ ‫• לחץ פנימי‬ ‫• לחץ כולל‬ ‫– כוחות חיכוך‬ ‫‪24‬‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫– כוחות לחץ הרוח‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫– מהירות ממוצעת של הרוח‬ ‫ )‪ cr(z‬מקדם חספוס פני השטח‬‫• התקן החדש מגדיר ‪ 5‬דרגות חספוס פני השטח‪,‬‬ ‫בניגוד ל ‪ 3‬דרגות חספוס (מאפייני פני השטח)‬ ‫במהדורה הישנה של התקן‪.‬‬ ‫‬‫‪25‬‬ ‫)‪ co(z‬מקדם אורוגרפיה – מבטא השפעות‬ ‫טופוגרפיות מקומיות‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• פרק ה' – מאפייני הרוח‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫– דרגות חספוס פני השטח‬ ‫‪26‬‬ ‫דרגות חספוס פני השטח ומקדמי אפיון החספוס‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• פרק ה' – מאפייני הרוח‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫– )‪ co(z‬מקדם אורוגרפיה – מבטא השפעות טופוגרפיות‬ ‫מקומיות‬ ‫• בתקן החדש יש התייחסות מפורטת לנושא של השפעות‬ ‫טופוגרפיות מקומיות‪ ,‬בניגוד לגישה המפושטת של‬ ‫המהדורה הקודמת של התקן (מקדם ‪.)M2‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• פרק ה' – מאפייני הרוח‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫– )‪ co(z‬מקדם אורוגרפיה – מבטא השפעות טופוגרפיות‬ ‫מקומיות‬ ‫‪ 28‬מקדם ‪ s‬לצורך קביעת מקדם אורוגרפיה עבור מדרונות תלולים ומצוקים‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• פרק ה' – מאפייני הרוח‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫– מקדם חשיפה‬ ‫• ‪ – kp‬מקדם השיא; ‪ – Iv‬עוצמת הטורבולנטיות‬ ‫‪29‬‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• פרק ה' – מאפייני הרוח‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫– מקדם חשיפה‬ ‫מקדם חשיפה )‪ ce(z‬בתלות בגובה מעל פני השטח ודרגת החספוס של פני השטח‬ ‫‪30‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• פרק ה' – מאפייני הרוח‬ ‫• פרק ו' – שיטות לקביעת ההשפעות‬ ‫הדינמיות של הרוח‬ ‫– התקן החדש מבדיל בין שתי שיטות לקביעת‬ ‫ההשפעות הדינמיות של הרוח‪:‬‬ ‫• שיטה מפושטת – מתאימה למבנים שאינם רגישים‬ ‫במיוחד להשפעות דינמיות של הרוח בכוון פעולתה‬ ‫• שיטה מפורטת – מתאימה למבנים הרגישים להשפעות‬ ‫הרוח‬ ‫‪31‬‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫• פרק ו' – שיטות לקביעת ההשפעות‬ ‫הדינמיות של הרוח‬ ‫– קריטריונים לבחירה בין השיטות‬ ‫– שיטה מפושטת לקביעת המקדם המבני ‪cscd‬‬ ‫– הסברים עקרוניים על תופעות דינמיות שונות‪ ,‬כגון‬ ‫השלת מערבולות‪ ,‬אי‪-‬יציבות אווירו‪-‬אלסטית‬ ‫והשפעת הפרעות דינמיות‬ ‫‪32‬‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫• פרק ו' – שיטות לקביעת ההשפעות‬ ‫הדינמיות של הרוח‬ ‫• שיטה מפושטת‬ ‫‪33‬‬ ‫מקדם מבני עבור מבנים מבטון‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫‪34‬‬ ‫מקדמי לחץ עבור בניינים – הרחבה משמעותית של הנתונים בהשוואה‬ ‫למהדורה הקודמת של התקן‪ ,‬בין היתר הכללת התייחסות למעטפות‬ ‫בניין כפולות;‬ ‫גגות ללא קירות ‪ -‬הרחבה משמעותית של הנתונים בהשוואה למהדורה‬ ‫הקודמת של התקן;‬ ‫רכיבי מבנה‬ ‫מבנים ורכיבי מבנה גליליים‬ ‫מבנים כדוריים‬ ‫קירות ניצבים חופשית‪ ,‬מעקים‪ ,‬גדרות ושלטים‬ ‫כוחות החיכוך הפועלים על קירות וגגות‬ ‫דגלים‬ ‫מבני מסבך ‪ -‬הרחבה משמעותית של הנתונים בהשוואה למהדורה‬ ‫הקודמת של התקן;‬ ‫תמירות אפקטיבית ‪ λ‬ומקדם הפחתה עקב תמירות ‪ψλ‬‬ ‫מקדם הסיכוך ‪ψs‬‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• פרק ז' – מקדמים אווירודינמיים‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫– פרק זב מציג שיטה מפורטת לקביעת המקדם‬ ‫המבני לצורך הערכת השעות הדינמיות של‬ ‫הרוח בכוון פעולתו;‬ ‫– השיטה המוצגת בתקן מתאימה עבור מבנים‬ ‫אנכיים (בניינים‪ ,‬מגדלים)‪ ,‬מבנים אופקיים‬ ‫(קורות‪ ,‬צנרות‪ ,‬גשרים וכו') ומבנים דמויי נקודה‬ ‫(שלטים‪ ,‬פנסים מיכלים מוגבהים וכו');‬ ‫‪35‬‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• פרק ח' – חישוב דינמי מפורט‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• פרק ח' – חישוב דינמי מפורט‬ ‫‪36‬‬ ‫מאפיינים כלליים של מבנים המתאימים לחישוב דינמי מפורט על פי‬ ‫השיטה המפורטת הכלולה בת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫• פרק ט' – כללים לחישוב השלת מערבולות‬ ‫והשפעות דינמיות אחרות של הרוח‬ ‫– השלת מערבולות‬ ‫•‬ ‫‪37‬‬ ‫מהירות רוח קריטית‬ ‫‪ – b‬רוחב יחסי של חתך המבנה בו מתרחשת תופעת השלת‬ ‫המערבולות;‬ ‫‪ – ni,y‬תדר הטבעי של צורת תנודה ‪ i‬בניצב לכוון הרוח;‬ ‫‪ – St‬מספר סטרוהל;‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫‪38‬‬ ‫חישוב אמפליטודת התנודה עקב השלת מערבולות;‬ ‫חישוב מספר מחזורי האמצה של מבנה עקב השלת‬ ‫מערבולות;‬ ‫דהירה ‪ -‬תנודות לא יציבות בניצב לכוון הרוח בעלות שתי‬ ‫דרגות חופש‪ ,‬הנגרמות ע"י גירוי עצמי של מבנים או רכיבים‬ ‫מבניים גמישים‪ ,‬במיוחד בעלי חתך ערב לא מעגלי;‬ ‫השפעה הדדית של תנודות הניצבות לכוון הרוח;‬ ‫תהודה של השלת מערבולות;‬ ‫דהירת הפרעה ודהירה קלאסית;‬ ‫דיוורגנציה מבנית ורפרוף – צימוד לא יציב בין המאפיינים‬ ‫הדינמיים של הרוח ושל מבנים שטוחים גמישים מאוד (כגון‬ ‫שלטים‪ ,‬גגות שטוחים זיזיים‪ ,‬גשרים תלויים המיוצבים ע"י‬ ‫משקלם העצמי וכו') הגורם לעיוות משמעותי שלהם;‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• פרק ט' – כללים לחישוב השלת מערבולות והשפעות‬ ‫דינמיות אחרות של הרוח‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫– תדר בסיסי‬ ‫– צורה מודלית של תנודות‬ ‫– מסה שקילה‬ ‫– דקרמנט לוגריתמי של ריסון‬ ‫• דקרמנט לוגריתמי של ריסון מבני‬ ‫• דקרמנט לוגריתמי של ריסון אווירודינמי‬ ‫• דקרמנט לוגריתמי של ריסון עקב אביזרים מיוחדים‬ ‫(כגון מסה מרסנת)‬ ‫‪39‬‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• פרק י' – מאפיינים דינמיים של מבנים‬ ‫• עיקרי השפעות של ת"י ‪ )2008( 414‬על משק‬ ‫הבנייה בישראל‬ ‫– הגברת בטיחות הכללית של הבנייה בישראל;‬ ‫– שיפור התפקוד וההתנהגות לאורך זמן של‬ ‫בניינים ומבנים הנדסיים אחרים הנבנים בישראל;‬ ‫– צמצום הסיכונים לפגיעה בנפש כתוצאה של כשל‬ ‫מבנים ו‪/‬או של רכיביהם עקב עומסי רוח‬ ‫קיצוניים;‬ ‫– צמצום הנזקים הכלכליים הנגרמים לבניינים‬ ‫ולמבנים הנדסיים אחרים כתוצאה של עומסי רוח‬ ‫‪40‬‬ ‫קיצוניים;‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫• עיקרי השפעות של ת"י ‪ )2008( 414‬על משק‬ ‫הבנייה בישראל‬ ‫– שיפור האיכות והאמינות של התקינה הישראלית‬ ‫המתייחסת לבניינים ומבנים הנדסיים אחרים ו‪/‬או‬ ‫לרכיבים ומערכות בניין שונות;‬ ‫– הקלה על השתלבות של מתכננים ושל גופים‬ ‫שונים הפועלים במשק הבנייה הישראלי בפעילות‬ ‫בנייה במדינות האיחוד האירופי;‬ ‫– הקלה על פעילות יצוא של מוצרי בנייה שונים‪,‬‬ ‫במיוחד למדינות האיחוד האירופי;‬ ‫‪41‬‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫‪42‬‬ ‫התקן החדש הינו מורחב וכוללני במידה ניכרת בהשוואה‬ ‫למהדורה הקודמת של התקן;‬ ‫בגלל היקפו ומורכבותו של התקן החדש הוחלט במועד‬ ‫פרסומו בשנת ‪2008‬לאפשר שימוש מקביל בשתי המהדורות‬ ‫של התקן‪ ,‬ת"י ‪ )2008( 414‬החדש וגם התקן הישן ת"י ‪414‬‬ ‫(‪ )1982‬במשך שנתיים מיום פרסום המהדורה החדשה של‬ ‫התקן‪ .‬תוקף הרשאה זמנית זו פג בסוף שנת ‪;2010‬‬ ‫התקן החדש הינו ברוח התקן האירופי לעומסי רוח‬ ‫)‪ ,EN 1991-1-4 (2005‬דבר היכול להקל על מתכננים וגורמי‬ ‫משק הבנייה הישראלי הפעילים בארצות האיחוד האירופי;‬ ‫נדרשת פעילות תקינה בישראל לצורך עדכון תקנים שונים‬ ‫בהם יש הפנייה לתקן ת"י ‪ .414‬פעילות זו נמצאת בעיצומה‬ ‫בימים אלה במסרקת מכון התקנים;‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫• סיכום‬ ‫תודה עבור תשומת לבכם!‬ ‫‪43‬‬ ‫‪NBRI-Technion‬‬ ‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬ ‫על משק הבנייה בישראל‬