‫באר‪-‬שבע‬ ‫‪BEER SHEVA‬‬ ‫שולם ‪PP‬‬ ‫‪5878‬‬ ‫עיתון אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫גיליון ‪ | 85‬תשרי תשע"ד | ספטמבר ‪2013‬‬ ‫שומרי הסף‬ ‫רן קראוס ואמיר צליח‪ ,‬סטודנטים מן הפקולטה למדעי ההנדסה‪,‬‬ ‫פיתחו מערכת אלקטרונית המאפשרת פתיחה מהירה של עשרות‬ ‫מקלטים עירוניים בשעת חירום | חושבים מחוץ לקופסה | מוסף‬ ‫מיוחד | עמודים ‪19-7‬‬ ‫כותרת‬ ‫דבר הנשיאה‬ ‫מאת‬ ‫?‬ ‫שלום לכולם‪,‬‬ ‫עוד אנחנו בעיצומו של הקיץ ושנה חדשה עומדת בפתח‪.‬‬ ‫אין דרך יפה יותר מלהתחיל את השנה במהדורה זו של 'אבג'‪ ,‬הנותנת במה‬ ‫לחדשנות המדעית והטכנולוגית של האוניברסיטה שלנו‪ .‬את ההשראה לחוברת‬ ‫סיפק אירוע החדשנות (‪ )innovation 2013‬של מרכז בנג'יס ליזמות וניהול היי‪-‬טק‬ ‫בפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר‪ ,‬שהתקיים בחודש יוני יחד עם האירוע‬ ‫השנתי של הפקולטה למדעי ההנדסה‪ .‬לא קל היה לבחור סיפורים מעניינים‬ ‫מתוך כ‪ 500-‬פרוייקטים מקוריים‪ ,‬ועוד יותר קשה יהיה להמחיש את ההתלהבות‬ ‫הסוחפת הן של הסטודנטים מציגי הפרויקטים והן של האורחים‪ ,‬ביניהם כמה‬ ‫מבכירי תעשיית ההיי‪-‬טק וקהילת העסקים בישראל‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬החיבור בין העולם העסקי לבין העולם האקדמי‪ ,‬שאותו אנחנו מקדמים‬ ‫בשנים האחרונות בדרכים רבות‪ ,‬הוא מפרה ומאתגר וגם הכרחי ככלי‪-‬לימוד‬ ‫וכמנוע לחדשנות‪ .‬גישתנו למחקר האקדמי הבסיסי הייתה תמיד שילוב בין‬ ‫מחקר בסיסי ומחקר יישומי‪ .‬לא בכדי ממוקם אצלנו מרכז הפיתוח של 'דויטשה‪-‬‬ ‫טלקום'‪ ,‬היחיד בעולם מחוץ לגרמניה‪ .‬בימים אלה עובר המרכז הזה למקום‬ ‫משכנו החדש בפארק ההיי‪-‬טק החדש הצמוד לאוניברסיטה‪ .‬לא בכדי הוקמו‬ ‫באוניברסיטה 'המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב'‪' ,‬מכון אילזה כץ למדע‬ ‫‬‫וטכנולוגיה בתחום הננומטרי'‪' ,‬המרכז הלאומי לאנרגיית השמש על שם בן גוריון'‬ ‫בשדה בוקר‪ ,‬ו'מרכז הרובוטיקה'‪ .‬ולא במקרה הכריז לאחרונה ראש הממשלה‬ ‫בנימין נתניהו על העיר באר שבע כמרכז עתידי לטכנולוגיות סייבר‪ .‬לא היה אפשר‬ ‫לחלום על כך ללא ההובלה הלאומית של חוקרי האוניברסיטה בתחום זה‪ ,‬עובדה‬ ‫שכבר הביאה "חממת סייבר" חשובה לפארק החדש‪.‬‬ ‫השתתפות הסטודנטים בעשייה ממשית יוצרת עבורם סביבת לימודים מאתגרת‪,‬‬ ‫פותחת לפניהם אפיקי תעסוקה ומחקר ומקדמת את המשימה הלאומית של‬ ‫יישוב הנגב על‪-‬ידי בוגרים מוכשרים‪ ,‬יצירתיים ובעלי יוזמה‪.‬‬ ‫החדשנות והיזמות באוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב אינן רק מדעיות וטכנולוגיות‪.‬‬ ‫גם הצגת הפרויקטים החברתיים על‪-‬ידי הסטודנטים במחלקה לניהול‪ ,‬באותו יום‬ ‫ממש‪ ,‬ריגשה את הנוכחים‪ .‬הוצגו מיזמים מגוונים בשיתוף עם גורמים בקהילה‬ ‫שבהם עבדו זה לצד זה סטודנטים ונושאי משרות ציבוריות למען פיתוח וקידום‬ ‫הנגב ותושביו‪ .‬למיזמים אלה וגם לחדשנות בתחומי מדעי הרוח והחברה תוקדש‬ ‫בהמשך השנה מהדורה נוספת של 'אבג'‪.‬‬ ‫השילוב של טכנולוגיה מדעית מתקדמת ושל יזמות ואחריות חברתית‪ ,‬של חומר‬ ‫ורוח‪ ,‬הוא שילוב מנצח המאפיין את האוניברסיטה שלנו‪.‬‬ ‫בברכת שנה טובה ומבורכת לכם ולבני ביתכם‪,‬‬ ‫עיתון אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫מה בגיליון‬ ‫ראוי לציון‬ ‫ד"ר שאול שלוי‬ ‫‪5‬‬ ‫המרכיב העיקרי‬ ‫פרופ' אוהד בן‪-‬שחר‬ ‫‪15-14‬‬ ‫שולט מרחוק‬ ‫פרופ' הוגו גוטרמן‬ ‫‪17-16‬‬ ‫תפסה יוזמה‬ ‫פרופ' דפנה שוורץ‬ ‫‪19-18‬‬ ‫מופק על‪-‬ידי‬ ‫המחלקה לפרסומים ודוברות‬ ‫רשיון מס’ ‪2206‬‬ ‫מנהלת המחלקה‬ ‫פיי ביטקר‬ ‫עורך וכתב ראשי‬ ‫חיים זלקאי‬ ‫צילום‬ ‫דני מכליס‬ ‫הגהה‬ ‫ד”ר אביב מלצר‬ ‫עיצוב‬ ‫ערוץ נוסף‬ ‫עיצוב קונספט‬ ‫שי צאודרר‬ ‫פרופ’ רבקה כרמי‬ ‫‪ | 2‬אבג‬ ‫טל'‪08-6461281 :‬‬ ‫פקס‪08-6477674 :‬‬ ‫דוא”ל‪zalkai@bgu.ac.il :‬‬ ‫אינטרנט‪www.bgu.ac.il/abc :‬‬ ‫רובוטריקים‬ ‫חוקרים מן המחלקה להנדסת מכונות‬ ‫מסייעים לענקית הרכב האמריקאית‬ ‫'ג'נרל מוטורס' לפתח טכנולוגיה רובוטית‬ ‫שתשכלל את פס הייצור‪.‬‬ ‫במסגרת שיתוף הפעולה בין‬ ‫יצרנית הרכב ‪)GM( General Motors‬‬ ‫והמעבדה לרובוטיקה במחלקה להנדסת‬ ‫מכונות מפותח כיום אלגוריתם לתכנון‬ ‫אוטומטי של תפסניות עבור זרועות‬ ‫רובוטיות‪ .‬במהלך הפרויקט המשותף פנו‬ ‫אנשי מרכז הפיתוח של ‪ GM‬בארה"ב‬ ‫אל ד"ר אמיר שפירא ואל הדוקטורנט‬ ‫אבישי סינטוב וביקשו מהם לפתח כלי‬ ‫לתכנון אוטומטי של תפסניות‪ ,‬שהן כף‪-‬‬ ‫היד של הרובוט‪ ,‬שתוכלנה לאחוז מספר‬ ‫חלקים ותהיינה פשוטות וזולות ליישום‬ ‫בקו הייצור‪.‬‬ ‫בקווי הייצור בתעשיית הרכב פועלים‬ ‫כיום רובוטים רבים‪ ,‬וההרכבה של גוף‬ ‫הרכב מחלקי פח שונים נעשית באופן‬ ‫אוטומטי‪ .‬הזרוע הרובוטית התעשייתית‬ ‫היא מערכת סטנדרטית הניתנת לתכנות‬ ‫מחדש כדי להתאימה למשימות שונות‬ ‫ולהחלפה מהירה במקרה של תקלה‪.‬‬ ‫התפסנית המורכבת על הזרוע הרובוטית‬ ‫נבנית במיוחד כדי שתאחז חלק ספציפי‬ ‫ותבצע משימה מסוימת לאורך קו‬ ‫הייצור‪ .‬כדי להסב קו ייצור פעיל לייצור‬ ‫דגם אחר של מכונית צריך להחליף את‬ ‫כל התפסניות לאורך הקו‪ ,‬והדבר מסובך‬ ‫מאוד‪ ,‬יקר ואורך זמן רב‪ .‬במקרה של‬ ‫תקלה‪ ,‬כשאחת התפסניות נשברת או‬ ‫מתקלקלת‪ ,‬יש להשבית את כל הקו‬ ‫ולתקן אותה או לייצר תפסנית חדשה‪,‬‬ ‫ושני הדברים גוזלים זמן ייצור ולכן‬ ‫עולים הרבה כסף‪" .‬משום כך חברת ‪GM‬‬ ‫רוצה מאוד להטמיע סטנדרטיזציה של‬ ‫תפסניות‪ ,‬וכך להחזיק תפסניות רזרביות‬ ‫למקרה תקלה"‪ ,‬אומר ד"ר שפירא‪.‬‬ ‫"חשוב לחברה שהתפסנית תוכל לאחוז‬ ‫חלקים שונים השייכים לדגמים שונים‬ ‫של מכוניות כדי לאפשר גמישות בייצור‪,‬‬ ‫וייצור דגמים שונים באותו קו ייצור"‪.‬‬ ‫החוקרים סינטוב ושפירא פיתחו‬ ‫אלגוריתם שבהינתן סדרת חלקים‬ ‫הדרושים לאחיזה מספק את תצורת‬ ‫התפסנית (הגיאומטריה וכיוון הפעלת‬ ‫כוחות המגע) כך שתתאים למשפחה‬ ‫שלמה של חלקים‪.‬‬ ‫האלגוריתם שפותח נמצא עתה‬ ‫בבחינה מקיפה של חברת ‪ ,GM‬וייכנס‬ ‫לשימוש בתכנון תפסניות לחלקי רכב‬ ‫עתידיים‪ .‬כמו כן נרשם עליו פטנט על‪-‬‬ ‫ידי חברת 'ב‪.‬ג‪ .‬נגב טכנולוגיות'‪.‬‬ ‫שני החוקרים שלנו סבורים כי‬ ‫השיטה לא מוגבלת לתעשיית הרכב‬ ‫וניתן ליישמה בכל תחום תעשייתי שיש‬ ‫בו פסי ייצור עם זרועות רובוטיות‪.‬‬ ‫תוכנית החלופה‬ ‫רקטור האוניברסיטה פרופ' צבי‬ ‫הכהן יזם תוכנית מהפכנית לקליטת‬ ‫מועמדים לאוניברסיטה‪ .‬עיקרה‪:‬‬ ‫הפעלת תוכנית חלופה למבחן‬ ‫הפסיכומטרי שבמסגרתה יוענקו‬ ‫בונוסים מוגדלים למקצועות מוגברים‬ ‫בבחינות‪-‬הבגרות‪ .‬החלופה למבחן‬ ‫הפסיכומטרי תהיה תקפה אך ורק‬ ‫לאוניברסיטת בן‪-‬גוריון ולמקצועות‬ ‫שיאושרו על‪-‬ידי האוניברסיטה לשם‬ ‫כך (בשלב ראשון מדובר במקצועות‬ ‫המדעיים)‪.‬‬ ‫השינויים ייכנסו לתוקף החל משנת‬ ‫הלימודים תשע"ה (כלומר‪ ,‬הם יחולו‬ ‫על מועמדים שיגישו את מועמדותם‬ ‫לשנת הלימודים תשע"ה)‪.‬‬ ‫לפני למעלה משנתיים פנה פרופ'‬ ‫הכהן לכל האוניברסיטאות באמצעות‬ ‫ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה)‬ ‫וועדת הקבלה הבין‪-‬אוניברסיטאית‪,‬‬ ‫והציע חלופה למבחן הפסיכומטרי‪.‬‬ ‫החלופה נדונה בוועדה שמינתה ור"ה‪,‬‬ ‫והוחלט שאוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬ ‫תבצע פיילוט להצעה בליווי המרכז‬ ‫הארצי לבחינות והערכה‪.‬‬ ‫בהתאם להחלטה זו תקיים‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב תוכנית‬ ‫בשם "מסלול הכנה לאוניברסיטה"‪,‬‬ ‫שתהווה חלופה למבחן הפסיכומטרי‪.‬‬ ‫על‪-‬פי תוכנית זו יצורפו ציוני‬ ‫הבגרות של המועמד אל הציונים‬ ‫המשוקללים בקורסים שבתוכנית‬ ‫ההכנה ואל הנתונים האישיים של‬ ‫המועמדים‪ ,‬וכך יוחלט אם המועמד‬ ‫יתקבל לאוניברסיטה‪.‬‬ ‫במסגרת התוכנית יתקיימו מספר‬ ‫קבוצות לימוד ברמות שונות‪ ,‬וייכללו‬ ‫בה המקצועות מתימטיקה‪ ,‬אנגלית‬ ‫וכתיבה מדעית‪ .‬התוכנית תתנהל‬ ‫במשך סמסטר אחד (‪ 14-13‬שבועות)‪,‬‬ ‫ובסיומו יתקיימו מבחני הערכה‪.‬‬ ‫אבג | ‪3‬‬ ‫מגשימי המצוינות‬ ‫הזוכים ב"פרס טורונטו למצוינות במחקר" מציגים לראווה את התעודות‪ .‬מימין לשמאל‪ :‬פרופ' מיכאל אלקין‪ ,‬רקטור האוניברסיטה פרופ' צבי הכהן‪ ,‬ד"ר סראב‬ ‫אבו‪-‬רביעה‪ ,‬נשיאת האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי‪ ,‬ד"ר אסתי יגר‪-‬לוטם‪ ,‬ד"ר חיים פרמוטר‪ ,‬ופרופ' מוטי הרשקוביץ'‪ ,‬סגן הנשיאה והדיקן למחקר ולפיתוח‬ ‫בערב חגיגי לציון סיום שנת‬ ‫הלימודים האקדמית שאירגנה לשכת‬ ‫הרקטור ב‪ 27-‬ביוני הוענקו תעודות‪-‬‬ ‫הוקרה ל‪ 34-‬מרצים וחוקרים מצטיינים‪.‬‬ ‫הם נבחרו על בסיס תוצאות סקר איכות‬ ‫‪ | 4‬אבג‬ ‫צילם‪ :‬פרופ' אריאל נובופלנסקי‬ ‫ככה מסיימים שנת לימודים‬ ‫פוריה‪' :‬פרסי טורונטו למצוינות‬ ‫במחקר' הוענקו לארבעה חוקרים‬ ‫מצטיינים | לעוד ‪ 34‬מרצים‬ ‫הוענקו תעודות‪-‬הוקרה‬ ‫ההוראה שבוצע בקרב הסטודנטים‪.‬‬ ‫'פרס צ'רלס רוט למרצה המצטיין‬ ‫ביותר' הוענק לד"ר שאול שלוי‪ ,‬מן‬ ‫המחלקה לפסיכולוגיה‪ .‬הפרס מוענק זו‬ ‫השנה השלישית ברציפות‪ ,‬והוא מאפשר‬ ‫לסטודנטים להוקיר מרצה שהשפיע‬ ‫באופן מכריע על חייהם האקדמיים‪.‬‬ ‫רשימה פרי עטו של ד"ר שלוי מופיעה‬ ‫בנפרד‪.‬‬ ‫תלמידי הפקולטה למדעי הבריאות‬ ‫בחרו בד"ר יצחק מלצר‪ ,‬ד"ר נדב בלפר‪,‬‬ ‫ד"ר רוני נסים‪ ,‬תהילה קייסמן‪-‬אלבז‪,‬‬ ‫ונתן ארוצקר‪ .‬המרצים המוערכים ביותר‬ ‫בפקולטה למדעי הטבע הם‪ :‬פרופ' דני‬ ‫ברש‪ ,‬פרופ' אברהם פיינטוך‪ ,‬פרופ' מריו‬ ‫פיינגולד‪ ,‬פרופ' אולג קריצבסקי‪ ,‬פרופ'‬ ‫ליאוניד ברזנסקי‪ ,‬וד"ר מאיה בר‪-‬סדן‪.‬‬ ‫תלמידי הפקולטה למדעי הרוח‬ ‫והחברה בחרו בד"ר שאול שלוי‪ ,‬ד"ר‬ ‫שירה סתיו‪ ,‬ד"ר יואלה ברבי‪-‬מאיר‪ ,‬ד"ר‬ ‫מידד קיסינג'ר‪ ,‬ד"ר אפרים שוהם‪ ,‬ד"ר‬ ‫אורי ביבי‪ ,‬ד"ר דפנה דוידוביץ‪-‬שרף‪ ,‬יוליה‬ ‫רמר‪ ,‬לימור מעודד‪-‬דנון‪ ,‬ונטלי דובקין‪.‬‬ ‫הסטודנטים מן הפקולטה למדעי‬ ‫וזאת לתעודה‬ ‫ההנדסה ציינו לשבח את פרופ' דוד‬ ‫קטושבסקי‪ ,‬פרופ' סמדר כהן‪ ,‬פרופ' אורן‬ ‫וילנאי‪ ,‬ד"ר משה צופי‪ ,‬ד"ר אסף בוצר‪,‬‬ ‫וצליל בז'ראנו‪.‬‬ ‫מן הפקולטה לניהול על שם גילפורד‬ ‫גלייזר נבחרו‪ :‬ד"ר מיקי מלול‪ ,‬ד"ר שרון‬ ‫ברקן‪ ,‬ד"ר ירון אמזלג‪ ,‬ד"ר אורית שרעבי‪,‬‬ ‫ותמר איצקסון‪ .‬הסטודנטים הלומדים‬ ‫בקמפוס האוניברסיטה באילת בחרו‬ ‫בד"ר נחום גל ובבנימין אלון‪.‬‬ ‫'פרסי טורונטו למצוינות במחקר'‬ ‫הוענקו לחוקרים הבאים‪ :‬ד"ר חיים‬ ‫פרמוטר מן המחלקה להנדסת חשמל‬ ‫ומדעי המחשב‪ ,‬פרופ' מיכאל אלקין מן‬ ‫המחלקה למדעי המחשב‪ ,‬ד"ר אסתי‬ ‫יגר‪-‬לוטם מן המחלקה לביוכימיה‬ ‫קלינית‪ ,‬וד"ר סראב אבו‪-‬רביעה‪-‬קווידר‬ ‫ממכון שווייצריה לחקר האנרגיה‬ ‫והסביבה של אזורים צחיחים‪.‬‬ ‫‪' - Last but not least‬פרס גלאט‬ ‫למצוינות בהוראה' מוענק זו השנה‬ ‫השנייה למרצה מצטיינת‪ ,‬והפעם‬ ‫זכתה בו פרופ' סמדר כהן מן המחלקה‬ ‫להנדסת ביוטכנולוגיה על שם אברם‬ ‫וסטלה גורן‪-‬גולדשטיין‪ .‬הפרס מוענק‬ ‫בשמו של עו"ד הרמן גלאט לזכר הוריו‪,‬‬ ‫לובה ודייוויד גלאט זכרונם לברכה‪ ,‬שהיו‬ ‫אוהבי ישראל וחברים פעילים בתנועה‬ ‫הציונית בארה"ב‪.‬‬ ‫טקס הענקת התעודות‪ ,‬שעל‬ ‫הפקתו הייתה אמונה תמי מטוס‪ ,‬עוזרת‬ ‫ראשית לרקטור‪ ,‬התנהל בנוכחות מנכ"ל‬ ‫האוניברסיטה וסגן הנשיאה דוד ברקת‪,‬‬ ‫דיקני הפקולטות וחברי הסגל האקדמי‪.‬‬ ‫הנשיאה פרופ' רבקה כרמי‪ ,‬הרקטור‬ ‫פרופ' צבי הכהן וסגן‪-‬הנשיאה והדיקן‬ ‫למחקר ופיתוח פרופ' מוטי הרשקוביץ‬ ‫בירכו את המשתתפים הרבים שגדשו‬ ‫את כיכר קרייטמן‪.‬‬ ‫את זמנם של המוזמנים הנעימה‬ ‫הסינפונייטה הישראלית‪ ,‬בניצוחו של‬ ‫דורון סלומון‪.‬‬ ‫ד"ר שאול שלוי‪ ,‬הזוכה‬ ‫ב'פרס צ'רלס רוט למרצה‬ ‫המצטיין ביותר' בשנת‬ ‫הלימודים תשע"ג‪,‬‬ ‫חולק את תחושותיו עם‬ ‫הקוראים‬ ‫בסוף שנת הלימודים‬ ‫האחרונה התבשרתי על‬ ‫זכייתי בפרס הצטיינות‬ ‫בהוראה‪ .‬התרגשתי‪.‬‬ ‫לחוקרים יש רגעי סיפוק‬ ‫(למשל כשמאמר מתקבל‬ ‫לפרסום) ורגעי אכזבה‬ ‫(כשמאמר נדחה)‪ .‬קבלת‬ ‫הכרה מן הסטודנטים‬ ‫שלמדו בקורסים שלי‬ ‫שהחוויה שלהם הייתה‬ ‫חיובית היא דבר משמח‬ ‫מאוד‪ .‬מיום שהתחלתי ללמוד לתואר ראשון אני רואה באוניברסיטה מקום שבו‬ ‫לומדים לחשוב‪ .‬המורים שלימדוני במשך השנים הבהירו לי כי פיתוח חשיבה‬ ‫אקדמית פירושו פיתוח שתי יכולות‪ :‬היכולת לבחון באופן ביקורתי אם טיעון‬ ‫הוא נכון או שגוי‪ ,‬ופיתוח היכולת לנסח רעיונות באופן רציונאלי‪.‬‬ ‫לדעתי חשיבה כזאת חשובה לא רק למי שנשארים באוניברסיטה כחוקרים‬ ‫ומרצים‪ ,‬אלא גם (ואולי בעיקר) לאנשים שיוצאים לשוק העבודה ומשפיעים‬ ‫על החברה באופנים שונים‪ .‬במשך כל שנות לימודיי‪ ,‬ולאחרונה כמי שמלמד‬ ‫באוניברסיטה‪ ,‬אני משתדל להנחיל חשיבה כזאת לתלמידיי‪ .‬הסטודנטים שלי‬ ‫במחלקה לפסיכולוגיה השתוקקו לדעת האם וכיצד ניתן לעשות שימוש‬ ‫בחשיבה אקדמית ביקורתית ‪ -‬לא רק בעת בחינת תיאוריות וממצאים אמפיריים‬ ‫שעליהם קראו במאמרים ובספרים‪ ,‬אלא גם בעת התמודדות עם שאלות‬ ‫הנוגעות לחיי היום‪-‬יום‪ .‬אחד הגורמים לכך שהדיונים בכיתה היו מעניינים‬ ‫היה העובדה שגם הסטודנטים וגם אני השתדלנו למצוא דוגמאות מן החיים‬ ‫שיבהירו לנו את חשיבות הנושאים שבהם דנו‪ .‬החיבור של ממצאים מחקריים‬ ‫בסיסיים לחוויות מן החיים סייע לנו לבחון האם שאלות שעליהן משיבות‬ ‫תיאוריות שונות הן מעניינות מיסודן‪ .‬כשהרגשנו שהן מעניינות בחנו האם‬ ‫התשובות שניתנו בספרות הן משכנעות‪ .‬כשהרגשנו שהתשובות לא משכנעות‬ ‫או שהשאלות לא נוסחו כהלכה בחנו את השאלה המרתקת מכולן – על אילו‬ ‫שאלות מעניינות עוד נשאר לנו להשיב‪.‬‬ ‫אבג | ‪5‬‬ ‫מזון רוחני‬ ‫סטודנטים מן המחלקה לעבודה‬ ‫סוציאלית בקמפוס האוניברסיטה‬ ‫באילת נרתמו לעזרת אנשים‬ ‫הסובלים מבעיות נפשיות‪.‬‬ ‫העו"סים לעתיד יזמו את הפרויקט‬ ‫הקהילתי "האופטימיות מנצחת"‪,‬‬ ‫שבמסגרתו זומנו ‪ 17‬אנשים‬ ‫למפגשים של פעם בשבוע באווירה‬ ‫נינוחה‪ .‬בחירת המשתתפים נעשתה‬ ‫בשיתוף עם המרפאה לבריאות‬ ‫הנפש באילת‪ .‬הסטודנטיות מעין‬ ‫חורב‪ ,‬סטפני גייר וליאורה מילשטיין‬ ‫היו שותפות לצוות ההקמה של‬ ‫הפרויקט‪.‬‬ ‫‬‫‬‫אוסנת מולאי כהן ולימור רונן כהן‪,‬‬ ‫שתיהן עובדות סוציאליות‪ ,‬ליוו אותו‬ ‫מקרוב‪ ,‬נאווה מימון הייתה המנחה‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫ליאור קמרלקר‪ ,‬ממארגני המיזם‬ ‫הקהילתי‪ ,‬סיפר ל'אבג'‪" :‬איתרנו‬ ‫אנשים שמתקשים ליצור קשרים‬ ‫חברתיים ואינם יודעים לבטא‬ ‫את מצוקתם‪ .‬רבים מהם סובלים‬ ‫מבדידות‪ .‬למענם יצרנו 'מרחב‬ ‫מוגן'‪ ,‬חממה חברתית המאפשרת‬ ‫להם להתנסות במפגשים חברתיים‬ ‫ומלמדת אותם להתנהל על‪-‬פי‬ ‫קודים התנהגותיים"‪.‬‬ ‫במהלך המפגשים נשברו מחיצות‬ ‫ותורגלה התנהלות חברתית תקינה‪.‬‬ ‫כמה משתתפים יצרו קשרים‬ ‫ביניהם‪ ,‬ורובם דיווחו על הפגה זמנית‬ ‫של בדידותם‪.‬‬ ‫בית‪-‬הקפה 'אופטימי' אירח את‬ ‫המשתתפים ותרם תרומה חשובה‬ ‫להצלחת הפרויקט‪" .‬המשתתפים‬ ‫הביעו שביעות‪-‬רצון מן המפגשים‬ ‫ואמרו שהם מקווים שהפגישות‬ ‫יתחדשו בעתיד"‪ ,‬סיכם ליאור‪.‬‬ ‫‪ | 6‬אבג‬ ‫סטודנטים הסובלים ממוגבלויות‬ ‫יוכלו להסתייע במרכז תמיכה‬ ‫חדש שהוקם באוניברסיטה‬ ‫יוזמה ברוכה‪ .‬מרב יוסף‪-‬סולומון‬ ‫הפגנת תמיכה‬ ‫מרכז תמיכה לסטודנטים בעלי‬ ‫מוגבלויות שונות הוקם באוניברסיטה‪,‬‬ ‫בשיתוף עם האגף לפיתוח שירותים‬ ‫והקרן לפיתוח שירותים לנכים במוסד‬ ‫לביטוח לאומי‪ ,‬במסגרת המיזם‬ ‫"המהפכה בהשכלה הגבוהה"‪ .‬את‬ ‫המרכז‪ ,‬הממוקם בבית הסטודנט על‬ ‫שם זלוטובסקי‪ ,‬הקימה מרב יוסף‪-‬‬ ‫סולומון‪ ,‬ראש מדור קידום סטודנטים‬ ‫בדיקנאט הסטודנטים‪ ,‬והיא אף מנהלת‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫קצת ארכיון‪ :‬בתחילת יולי ‪ 2009‬יצא‬ ‫המוסד לביטוח לאומי ב"קול קורא" לכל‬ ‫המוסדות להשכלה גבוהה להגיש בקשה‬ ‫לסיוע בהקמת ובהרחבת מרכזי תמיכה‪.‬‬ ‫‪ 12‬מכללות ושתי אוניברסיטאות‬ ‫(האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת‬ ‫בן‪-‬גוריון בנגב) הגישו הצעות‪ .‬שלוש‬ ‫שנים לאחר מכן הוקם באוניברסיטת‬ ‫בן‪-‬גוריון בנגב מרכז תמיכה לסטודנטים‬ ‫בעלי מוגבלויות‪ .‬לאחרונה פורסם השלב‬ ‫השני של המיזם‪ ,‬ושאר האוניברסיטאות‬ ‫ביקשו להצטרף אליו‪.‬‬ ‫מרכז התמיכה ישרת יותר מ‪2000-‬‬ ‫סטודנטים ויסייע להם בכמה מישורים‪.‬‬ ‫המרכז יציע את השירותים הבאים‪:‬‬ ‫שבוע הכנה ללימודים‪ ,‬כולל תמיכה‬ ‫רגשית פרטנית‪ ,‬מגוון סדנאות וקורסים‪,‬‬ ‫וכן תוכנית למניעת נשירה מן הלימודים‪.‬‬ ‫על בניית המרכז הופקד אגף בינוי‬ ‫ולוגיסטיקה בראשותו של הסמנכ"ל‬ ‫מריו קופל‪ .‬זכר זייצ'ק ברסקי היה‬ ‫מתאם הפרוייקט וליווה אותו במסירות‬ ‫רבה‪.‬‬ ‫צוות המרכז כולל כמה מתאמים‪:‬‬ ‫פנינה ישראלי היא מתאמת תמיכת‬ ‫סטודנטים ותלווה את אלה מביניהם‬ ‫הסובלים ממוגבלויות רפואיות‪ .‬ישראלי‪,‬‬ ‫עובדת סוציאלית בהכשרתה‪ ,‬תעמוד‬ ‫לרשות הסטודנטים בנושאי מתן תמיכה‬ ‫מיידית וסיוע בבעיות אישיות‪ ,‬בעיות‬ ‫חברתיות ועוד‪ .‬חיים חדד הוא מתאם‬ ‫תמיכה לסטודנטים לקויי למידה ובעלי‬ ‫הפרעות קשב וריכוז‪.‬‬ ‫בנוסף למתאמים עוסקים בייעוץ‬ ‫ספציפי פסיכולוגים מן היחידה לשירות‬ ‫פסיכולוגי‪ ,‬המתמחים בין השאר בטיפול‬ ‫בחרדת בחינות‪.‬‬ ‫המרכז ייפתח רשמית בטקס חגיגי‬ ‫במעמד נשיאת האוניברסיטה פרופ'‬ ‫רבקה כרמי ומנכ"ל הביטוח הלאומי‬ ‫פרופ' שלמה מור‪-‬יוסף‪.‬‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫‪Ben-Gurion University of the Negev‬‬ ‫חושבים מחוץ לקופסה‬ ‫מוסף מיוחד המוקדש לחדשנות המדעית והטכנולוגית‬ ‫של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫הסטודנטים שי וייסמן (מימין) ותומר עזרא פיתחו רובוט אשר יסייע בשליטה על‬ ‫כוחות חילוץ ובבקרה עליהם | הצילו את המציל‪ ,‬עמוד ‪13‬‬ ‫מסבירי פנים‬ ‫צילום באדיבות משפחת שדה‬ ‫גיל שדה (מימין) ושי סביר‪ ,‬בשורה חשובה לעיוורים‬ ‫דמיינו שאתם פוגשים מישהו והוא‬ ‫מביע סלידה מן המפגש‪ .‬הוא לא יגיד‬ ‫כלום‪ ,‬אבל אתם תדעו מה הוא חש‬ ‫בעזרת התבוננות בפניו‪ .‬עתה דמיינו‬ ‫שאתם לקויי ראייה ואינכם יודעים כיצד‬ ‫האדם שמולכם מרגיש‪ .‬זה מתסכל‪ ,‬לא?‬ ‫רוב האנשים מעבירים מסרים על‪-‬ידי‬ ‫הבעות פנים‪ ,‬תנועות ידיים וכדומה‪.‬‬ ‫המידע הוויזואלי הזה‪ ,‬שבני‪-‬אדם רואים‬ ‫מקבלים אותו כמובן מאליו‪ ,‬חסר‬ ‫לעיוור‪ .‬שי סביר וגיל שדה‪ ,‬סטודנטים‬ ‫ברוכי כשרון מן המחלקה להנדסת‬ ‫חשמל‪ ,‬פיתחו בהנחייתו של ד"ר‬ ‫רמי חג'ג' מערכת מבוססת‪-‬מצלמה‪,‬‬ ‫שבעזרת אלגוריתמים מתחום הראייה‬ ‫הסטודנטים שי סביר וגיל שדה‬ ‫פיתחו מערכת שתוכל לסייע‬ ‫לעיוורים בכל הקשור לתקשורת‬ ‫בין‪-‬אישית‬ ‫הממוחשבת תעזור לעיוור לקבל קצת‬ ‫מן המידע הוויזואלי שחסר לו‪ .‬המידע‬ ‫יועבר על‪-‬ידי מתן אינדיקציות שונות‬ ‫על האיש שאיתו העיוור רוצה לתקשר‪.‬‬ ‫המערכת מנתחת את הבעות פניו של‬ ‫האיש וגם קובעת אם הוא מסתכל‬ ‫על העיוור‪ ,‬האם הוא מהנהן בראשו‬ ‫בהסכמה או בחוסר הסכמה‪ ,‬והאם הוא‬ ‫מדבר איתו‪.‬‬ ‫כיצד כל זה נעשה? ראייה ממוחשבת‬ ‫היא תחום שבו מלמדים את המחשב‬ ‫לנתח מידע ויזואלי הנקלט בחיישנים‪,‬‬ ‫כגון מצלמה‪ .‬המידע שנכנס למחשב‬ ‫הוא בצורה של טבלת מספרים‪,‬‬ ‫המעידים על בהירות התמונה‪ .‬אם‬ ‫התמונה היא תמונת צבע‪ ,‬המחשב‬ ‫זקוק לשלוש טבלאות של מספרים‪,‬‬ ‫כשכל טבלה מייצגת צבע‪-‬בסיס‬ ‫שונה‪ ,‬אדום‪ ,‬ירוק וכחול‪ ,‬והמספרים‬ ‫מעידים על הבהירות של כל צבע‪ .‬כדי‬ ‫‪ | 8‬חושבים מחוץ לקופסה ‪ -‬מוסף לחדשנות ולעתידנות‬ ‫לנתח מה טבלות המספרים האלה‬ ‫מייצגות דרושים אלגוריתמים מורכבים‪.‬‬ ‫אלגוריתמים כאלה יכולים לשמש לזיהוי‬ ‫אובייקטים הנמצאים בתמונה‪ ,‬כמו‬ ‫אדם‪ ,‬כיסא או דוכן פלאפל‪ .‬ניתן גם‬ ‫לנתח וידיאו או רצף של תמונות שיעידו‬ ‫על סיטואציות יותר מורכבות‪.‬‬ ‫פיתוח מערכת שתחליט מהי הבעת‬ ‫הפנים של אדם דורש התגברות על‬ ‫מספר אתגרים‪ .‬האתגר הראשון הוא‬ ‫לאתר פנים בתמונה‪ .‬לאחר שהמערכת‬ ‫מצאה פנים‪ ,‬יש למצוא בהם נקודות‬ ‫עניין‪ ,‬כגון שפתיים‪ ,‬עיניים‪ ,‬אף ונקודות‬ ‫נוספות שיעזרו למערכת לנתח הבעות‬ ‫פנים‪ .‬איתרה המערכת את הפנים ואת‬ ‫נקודות העניין בתוך הפנים ‪ -‬מצוין‪ ,‬ומה‬ ‫עכשיו? מה האלגוריתם שהמערכת‬ ‫צריכה לממש כדי להחליט באיזו הבעה‬ ‫מדובר? האם כדאי שתבחן זוויות‬ ‫שונות של העיניים ביחס לשפתיים‪,‬‬ ‫או שתבדוק האם האף מוטה כלפי‬ ‫האוזן? הסטודנטים טוענים שהחלטה‬ ‫על דברים כאלה היא נאיבית‪ :‬על סמך‬ ‫פרמטרים אחדים אי אפשר לדעת מה‬ ‫תהיה הבעת הפנים של אדם‪ ,‬שכן כולנו‬ ‫שונים‪ .‬הפתרון שיישמו הסטודנטים‬ ‫הוא מתחום הלמידה הממוחשבת‪:‬‬ ‫הם הזינו למחשב המון תמונות ורצפי‬ ‫וידיאו של הבעות פנים שונות ולימדו‬ ‫אותו איזה פרמטרים מתאימים לאיזה‬ ‫הבעות פנים‪ .‬כלומר‪ ,‬המחשב מקבל‬ ‫רצף של מספרים המעידים על המיקום‬ ‫של כל נקודות העניין בפנים שהמערכת‬ ‫עוקבת אחריהן‪ .‬בנוסף למיקום הנקודות‬ ‫נמסר למחשב גם איזו הבעת פנים‬ ‫שייכת לנקודות שקיבל‪ .‬מידע רב‬ ‫מוזן למחשב על כל הרגשות‪ ,‬ובעזרת‬ ‫אלגוריתם של למידה ממוחשבת‬ ‫לומד המחשב להפריד בין הרגשות‬ ‫שווה ציטוט‬ ‫השונים‪ .‬הסטודנטים לא מסתמכים על‬ ‫אינטואיציה; הם מאמינים שהמחשב‬ ‫מסוגל לעבד נתונים רבים יותר ולמצוא‬ ‫פתרונות טובים יותר מאשר שבני‪-‬אדם‬ ‫יקבעו קריטריונים לפי אינטואיציה‪.‬‬ ‫מלבד הבעות פנים מספקת המערכת‬ ‫אינדיקציות נוספות שיעזרו לעיוורים‬ ‫ביחסיהם הבין‪-‬אישיים‪ .‬האינדיקציה‬ ‫הראשונה מתבצעת על‪-‬ידי מציאת‬ ‫אוריינטציית הפנים בתמונה‪ .‬בהינתן‬ ‫המיקום והזווית של הפנים ניתן לפתור‬ ‫בעיית גיאומטריה שתקבע אם האדם‬ ‫שאיתו העיוור מתקשר מסתכל עליו‬ ‫או לא‪ .‬המערכת מנתחת גם אם‬ ‫האדם מהנהן בהסכמה או מניד ראש‬ ‫בשלילה‪ .‬אינדיקציה זו נעשית על‪-‬ידי‬ ‫בחינת זוויות הפנים לאורך זמן‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫סופרים כמה תנודות ראש עושה האדם‬ ‫בשנייה בכיוון של הנהון בהסכמה‬ ‫וכמה תנודות ראש בכיוון של הנדת‬ ‫ראש באי הסכמה‪ .‬המערכת מקבלת‬ ‫החלטה לפי מספר התנודות שהיא‬ ‫סופרת בכל כיוון‪ .‬האינדיקציה האחרונה‬ ‫שהמערכת מספקת היא האם האדם‬ ‫מדבר או לא‪ .‬שכן עיוור ששומע יודע‬ ‫אם האדם שמולו מדבר‪ ,‬אך בשילוב‬ ‫עם האינדיקציה שקובעת האם האדם‬ ‫מסתכל על העיוור יוכל העיוור לדעת‬ ‫אם מדברים איתו או שמדברים עם‬ ‫מישהו אחר‪.‬‬ ‫עיבוד תמונה וראייה ממוחשבת‬ ‫הם תחומים מלאי אתגרים ובעיות‪.‬‬ ‫באמצעות הפתרונות של שי סביר וגיל‬ ‫שדה ניתן לשפר את חייהם של אנשים‬ ‫ברחבי העולם‪ .‬הסטודנטים התמקדו‬ ‫בעזרה לעיוורים‪ ,‬אך ניתן לדמיין‬ ‫פתרונות נוספים לעוד אוכלוסיות‪ ,‬כגון‬ ‫קריאת שפתיים לחירשים‪ ,‬או אפילו‬ ‫חיפוש חנייה לתל‪-‬אביבים‪ .‬הכול הולך‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫"פרופ' אשרף בריק הוא חוקר שקנה שם עולמי בתחום הביולוגיה הכימית‪.‬‬ ‫מעבדתו חוקרת פיתוח שיטות כימיות חדשות וחלוציות המאפשרות סינתזה של‬ ‫חלבונים בצורה הומוגנית עבור מגוון רחב של מחקרים מבניים תפקודיים‪ .‬עבודתו‬ ‫של פרופ' בריק היא יצירתית ופורצת דרך‪ ,‬והיא מהווה מוקד של התעניינות‬ ‫עולמית ובעלת פוטנציאל להביא לשיאים חדשים במחקר"‪.‬‬ ‫דברי ההנמקה להענקת 'פרס טבע למצוינות על שם אלי הורביץ' לפרופ' אשרף בריק‪,‬‬ ‫חבר סגל המחלקה לכימיה‪ ,‬יולי ‪2013‬‬ ‫‪2‬‬ ‫"כלי‪-‬הניבוי הטוב ביותר להצלחה אקדמית הוא ההצלחה האקדמית עצמה‪.‬‬ ‫אם המועמדים יסיימו את הקורסים בהצלחה‪ ,‬תהיה זו אינדיקציה לא רק‬ ‫לאוניברסיטה אלא גם לתלמידים; הם יוכלו לטעום מעט מן החיים האקדמיים‬ ‫ולהחליט אם ברצונם להמשיך במסלול שבחרו"‪.‬‬ ‫רקטור האוניברסיטה‪ ,‬פרופ' צבי הכהן‪ ,‬גיבש חלופה למבחן הפסיכומטרי‪ ,‬יולי ‪2013‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ב'פארק גב‪-‬ים נגב לתעשיות עתירות ידע'‪ ,‬הפועל בשיתוף עם אוניברסיטת‬ ‫בן‪-‬גוריון ועיריית באר שבע‪ ,‬מוקמים מרכזי פיתוח של חברות היי‪-‬טק ישראליות‬ ‫ובינלאומיות‪ .‬בין השאר יהיו בו חממות לחברות סטארט‪-‬אפ‪ .‬חממות אלה יעשירו‬ ‫את אפשרויות התעסוקה בנגב לתושביו וכן לסטודנטים‪ .‬הפארק נועד להוות מנוף‬ ‫לזירוז תהליכי פיתוח כלכלי ואורבני בבאר שבע ולמיצוב תדמית העיר כמרכז‬ ‫חדשנות על סף המדבר"‪.‬‬ ‫מנכ"ל האוניברסיטה וסגן הנשיאה דוד ברקת בעקבות איכלוס הבניין הראשון בפארק‬ ‫ההיי‪-‬טק‪ ,‬מאי ‪2013‬‬ ‫‪4‬‬ ‫"מי שרוצה לדעת מהי חדשנות לא צריך לבחון זאת ב'גוגל'‪ .‬הוא פשוט צריך‬ ‫לבוא הנה‪ ,‬לאוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ .‬בעצם הכול מתחיל ונגמר בתשוקה‪.‬‬ ‫הפרויקטים הנהדרים שנחשפו לפנינו הם תוצאה של תשוקה עזה המניעה את‬ ‫הסטודנטים לסקרנות ולפעולה‪ ,‬שאת תוצאותיהן ראינו בכנס המדהים הזה"‪.‬‬ ‫מנכ"ל חברת 'גוגל ישראל' מאיר ברנד‪ ,‬בכנס החדשנות‪ ,‬יוני ‪2013‬‬ ‫‪5‬‬ ‫"הממצאים שלנו מראים כי מנה בודדת של ריטלין עשויה להוות אופציה טיפולית‬ ‫לשיפור ההליכה והפחתת הסיכון לנפילה בקרב אנשים מבוגרים"‪.‬‬ ‫ד"ר יצחק מלצר‪ ,‬ראש המעבדה לשיקום ולחקר התנועה על שם שוורץ‪ ,‬בפקולטה למדעי‬ ‫הבריאות‪ ,‬יוני ‪2013‬‬ ‫אבג | ‪9‬‬ ‫מערכת אלקטרונית‪ ,‬פרי פיתוחם‬ ‫של רן קראוס (מימין) ואמיר‬ ‫צליח‪ ,‬סטודנטים מן הפקולטה‬ ‫למדעי ההנדסה‪ ,‬מאפשרת‬ ‫פתיחה מהירה של עשרות‬ ‫מקלטים עירוניים‬ ‫פתחו לנו שער‬ ‫במהלך אחד מסבבי הלחימה האחרונים‬ ‫בדרום מצאו את עצמם רן קראוס‬ ‫ואמיר צליח‪ ,‬סטודנטים באוניברסיטת‬ ‫בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬כשהם מחפשים מחסה‬ ‫כאשר בעירם נשמעה אזעקת "צבע‬ ‫אדום"‪.‬‬ ‫מכיוון שבאותה שעה חזרו השניים מן‬ ‫האוניברסיטה לביתם הם חיפשו מחסה‬ ‫באחד המקלטים הציבוריים בקרבת‬ ‫מקום‪ ,‬אבל כשהגיעו למקלט הציבורי‬ ‫הקרוב מצאו את הדלת נעולה במנעול‬ ‫כבד‪ .‬בלית ברירה נשכבו השניים על‬ ‫האדמה בכניסה למקלט הנעול‪.‬‬ ‫רן קראוס‪ ,‬בן ‪ ,30‬סטודנט להנדסת‬ ‫תעשיה וניהול‪ ,‬ואמיר צליח‪ ,‬בן ‪,29‬‬ ‫בוגר המחלקה להנדסת חומרים‪ ,‬רצו‬ ‫לדעת מדוע המקלט הציבורי נעול בזמן‬ ‫שתושבים צריכים למצוא בו מחסה‪ .‬עד‬ ‫מהרה התברר להם שלא מדובר במקרה‬ ‫יחיד ‪ -‬הרבה מקלטים ציבוריים בעיר‬ ‫נעולים דרך קבע‪.‬‬ ‫הסיבה לכך‪ ,‬גילו השניים‪ ,‬היא וונדליזם‬ ‫חוזר ונשנה בתשתית המקלטים‬ ‫הציבוריים הנגרמת על‪-‬ידי בני נוער‪,‬‬ ‫‪ | 10‬חושבים מחוץ לקופסה ‪ -‬מוסף לחדשנות ולעתידנות‬ ‫חסרי בית ועבריינים‪.‬‬ ‫"פנינו לגורמים הרלוונטיים בעירייה‪,‬‬ ‫ונאמר לנו שאין ברירה אלא לנעול את‬ ‫המקלטים בזמן רגיעה‪ ,‬מפני שאם‬ ‫משאירים אותם פתוחים נגרמים להם‬ ‫נזקים של מיליוני שקלים בשנה"‪,‬‬ ‫הם מספרים‪" .‬נוצר מצב אירוני‪ ,‬שבו‬ ‫המקלטים הציבוריים לא משמשים‬ ‫למטרה שלשמה נבנו‪ .‬כאשר ישנה‬ ‫הסלמה ומופעלת אזעקת צבע אדום‪,‬‬ ‫מבקשי המחסה במקלט מוצאים אותו‬ ‫נעול"‪.‬‬ ‫בעבר הלא רחוק‪ ,‬במצבי חירום‪ ,‬נציגי‬ ‫העיריה הם שפתחו את המקלטים‬ ‫בידיהם‪ .‬מכיוון שבבאר שבע בלבד יש‬ ‫‪ 264‬מקלטים‪ ,‬התהליך נמשך כארבע‬ ‫שעות ודרש עובדים רבים‪.‬‬ ‫לאחר שאמיר ורן הבינו את הבעיה‬ ‫הם החליטו לפתור אותה‪ .‬תחילה פנו‬ ‫לגורמי הביטחון בעיריית באר שבע‪.‬‬ ‫לדבריהם‪" ,‬אנשי העירייה התייחסו‬ ‫אלינו ברצינות למן הפגישה הראשונה‬ ‫ושמחו על יוזמתנו‪ .‬הם אמרו לנו שנוסו‬ ‫כמה דרכים כדי לפתור את הבעיה‬ ‫אך עד כה ללא הצלחה‪ .‬לאחר מספר‬ ‫פגישות עם אנשי מקצוע מטעם‬ ‫העירייה גובש מסמך איפיון ראשוני‬ ‫המתאר את המערכת הרצויה"‪.‬‬ ‫הסטודנטים הגיעו למסקנה שפתרון‬ ‫הבעיה תלוי בשני גורמים‪ :‬פלטפורמת‬ ‫התקשורת שעליה תתבסס המערכת‪,‬‬ ‫ומנגנון הנעילה שיותקן במקלט‪ .‬והם‬ ‫התחילו לתכנן מודל מדויק למערכת‬ ‫שתוכל להשיג את המטרה‪.‬‬ ‫צוות לעניין‬ ‫"בשלב מסוים הרגשנו שיש בידינו‬ ‫פתרון ראוי לבעיה‪ .‬המכשול היחיד‬ ‫שעמד בפנינו היה הצורך למצוא מימון‬ ‫כספי לבניית אבטיפוס שידגים את‬ ‫היתכנות הפתרון"‪.‬‬ ‫‬‫שני היזמים פנו לאיש העסקים יוסי‬ ‫שוורץ‪ ,‬בעליה של קבוצת 'הפורום'‪,‬‬ ‫וביקשו שיסייע להם במימון המיזם‪.‬‬ ‫"הגענו לפגישה עם יוסי כאשר כל‬ ‫שעמד לרשותנו הוא דף נייר עם‬ ‫שרטוט טכני ראשוני‪ .‬באותה נקודת זמן‬ ‫היינו חסרי ניסיון בתחומים של פיתוח‬ ‫טכנולוגי וניהול חברה"‪ .‬הרעיון מצא‬ ‫חן בעיני שוורץ והוא החליט לממן את‬ ‫המיזם‪ .‬הוא הפך לצלע האסטרטגית‬ ‫והעסקית במיזם‪ ,‬והנהלת קבוצת‬ ‫'הפורום' התחילה ללוות אותו מקרוב‪.‬‬ ‫השלושה החליטו כי בשלב ראשון‬ ‫יעבדו רן ואמיר על יצירת אבטיפוס זול‬ ‫שיוכל להדגים את עקרון הפעולה של‬ ‫המערכת המוצעת‪ ,‬ולאחר מכן יחפשו‬ ‫גורם שיסכים לבצע עם המערכת‬ ‫פיילוט מבצעי‪.‬‬ ‫"הפכנו את הדירות שלנו למעבדה ובית‪-‬‬ ‫מלאכה ועבדנו בלילות‪ ,‬לפעמים גם‬ ‫בזמן מבחנים"‪ ,‬נזכרים שני הסטודנטים‬ ‫האחראים על שינוי סדרי בראשית‬ ‫בתחום הגנת העורף בבאר שבע‪" .‬זו‬ ‫הייתה אחת התקופות הכיפיות ביותר‬ ‫שלנו‪ .‬הרגשנו שאנחנו יוצרים משהו‬ ‫חדש שיוכל לעזור לאנשים בזמן סכנה‪,‬‬ ‫וזה נתן לנו את כל המוטיבציה והכוח‬ ‫שהיינו זקוקים להם"‪.‬‬ ‫בעיצומו של תהליך הפיתוח פנו‬ ‫השניים לחברת 'ביפר תקשורת'‬ ‫וביקשו ליצור איתה שיתוף פעולה‪.‬‬ ‫רשת התקשורת של 'ביפר' נותנת‬ ‫מענה למצבי חירום‪ ,‬והשימוש בתדר‬ ‫של החברה מאפשר להעביר מסרים‬ ‫במהירות ובצורה מהימנה‪.‬‬ ‫"בהתחלה כשפנינו ל'ביפר' לא התייחסו‬ ‫אלינו ברצינות‪ ,‬הם ראו בנו שני 'ילדים'‬ ‫עם רעיון"‪ ,‬אומר רן בחיוך‪" .‬אבל‬ ‫כשהבינו את רמת הנחישות והעקשנות‬ ‫שלנו הסכימו לשתף איתנו פעולה"‪.‬‬ ‫אחרי שמונה חודשים אינטנסיביים‪,‬‬ ‫שבמהלכם הוקמה רשמית חברת‬ ‫‪ ,WISEC‬הושלם פיתוח מערכת‬ ‫האבטיפוס‪ .‬המערכת מאפשרת פתיחה‬ ‫אלחוטית של עשרות מקלטים עירוניים‬ ‫תוך ארבע שניות! היא גם כוללת‬ ‫פלטפורמה אינטרנטית המאפשרת‬ ‫למשתמש לקבל מידע חיוני מן המקלט‬ ‫בזמן אמת‪ ,‬כגון‪ ,‬הימצאות אזרחים‬ ‫במקלט‪ ,‬התראה על פריצה‪ ,‬ומצב‬ ‫תקינות המערכת‪.‬‬ ‫"לאחר שסיימנו את פיתוח מערכת‬ ‫האבטיפוס פנינו לראש עיריית באר‬ ‫שבע רוביק דנילוביץ‪ .‬הוא קיבל אותנו‬ ‫בזרועות פתוחות והחליט לצאת‬ ‫ל"פיילוט" עם המערכת בעיר‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬המערכת הותקנה בעשרה‬ ‫מקלטים בעיר כאשר אחת המטרות‬ ‫העיקריות הייתה לבחון את עמידותה‬ ‫בפני ונדליזם‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬לאחר כשנה וחצי‪ ,‬אפשר לומר‬ ‫שהמערכת פעלה ללא דופי באירועי‬ ‫אמת‪ ,‬ובעיקר הוכיחה את יעילותה‬ ‫במבצע "עמוד ענן"‪.‬‬ ‫בינתיים אמיר ורן לא נחים על זרי‬ ‫הדפנה‪ .‬הם הקימו שתי חברות נוספות‪:‬‬ ‫'בליידוורקס' – חברה העוסקת בצילומי‪-‬‬ ‫אוויר באמצעות מזל"טים‪ ,‬ו'פאראזירו'‬ ‫– חברה המפתחת אמצעי חילוץ‬ ‫למזל"טים‪ .‬בשתי החברות מועסקים‬ ‫כיום עשרה אנשים‪ ,‬ביניהם סטודנטים‬ ‫ובוגרים מאוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪.‬‬ ‫כאות הערכה לפועלם הוענק לשניים‬ ‫'הפרס השנתי של משפחת לובנר‬ ‫למצוינות בחדשנות ומחקר'‪ .‬הפרס‬ ‫ניתן לשומרי הסף שלנו במהלך כינוס‬ ‫המושב האחרון של חבר הנאמנים‪.‬‬ ‫רן קראוס‪ ,‬בן ‪ ,30‬סטודנט שנה‬ ‫שלישית להנדסת תעשיה וניהול‬ ‫באוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬גר בבאר‬ ‫שבע‪ .‬הוא גדל במצפה צורית‬ ‫שבגוש משגב‪ ,‬ובצבא היה קצין‬ ‫מודיעין ביחידה מובחרת‪ .‬אחרי‬ ‫הצבא טייל ברחבי יבשת אמריקה‪,‬‬ ‫וכשחזר ארצה עבד כמדריך‬ ‫פסיכומטרי‪.‬‬ ‫בשנים שלפני תחילת הלימודים עבד‬ ‫רן כעוזרו של איש‪-‬עסקים במערב‬ ‫אפריקה‪ ,‬במשך שנתיים‪ ,‬סייע לו‬ ‫בניהול של פרויקטים שונים ביבשת‪.‬‬ ‫בשנה א' ללימודיו באוניברסיטה‬ ‫התחרה רן בתחרות "איש הברזל"‬ ‫בציריך‪ ,‬הכוללת שחייה למרחק של‬ ‫‪ 4‬קילומטרים‪ 180 ,‬קילומטרים רכיבה‬ ‫על אופניים וריצת מרתון‪.‬‬ ‫בשנה ב' הקים רן את חברת‬ ‫‪ WISEC‬יחד עם אמיר צליח‬ ‫ובשותפות עם קבוצת 'הפורום'‪.‬‬ ‫כיום הוא מנהל שלוש חברות‬ ‫בתחום הטכנולוגיה במסגרת‬ ‫המחלקה הטכנולוגית של קבוצת‬ ‫'הפורום'‪.‬‬ ‫אמיר צליח‪ ,‬בן ‪ ,29‬הוא בוגר‬ ‫המחלקה להנדסת חומרים‬ ‫באוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬ ‫אמיר גדל בקרית ביאליק‪ .‬בצבא‬ ‫שירת כלוחם ומפקד צוות בספינת‪-‬‬ ‫הטילים 'אח"י אילת'‪ .‬אחרי הצבא‬ ‫הרים תרמיל וגמא את 'שביל‬ ‫ישראל'‪.‬‬ ‫בשנה ב' ללימודיו באוניברסיטה‬ ‫עבד במחקר משותף של‬ ‫האוניברסיטה ומשרד הביטחון‬ ‫בנושא ננו‪-‬צינוריות של פחמן‪.‬‬ ‫כיום הוא מנהל טכנולוגיות ופיתוח‬ ‫בשלוש חברות במסגרת המחלקה‬ ‫הטכנולוגית של קבוצת 'הפורום'‪.‬‬ ‫אבג | ‪11‬‬ ‫צילום‪ :‬מאור פרץ‬ ‫איליה בוכמן (מימין) ואלון כרמל מציגים את האביזר המהפכני בסיועה של סבטלנה נפלנפה‪ ,‬סטודנטית‬ ‫מן המחלקה להנדסת חשמל ומחשבים‬ ‫מכשירי תנועה‬ ‫בשורה חשובה למטופלים שעברו‬ ‫ניתוח להחלפת מפרק הירך‪ :‬אביזר‬ ‫מהפכני‪ ,‬פרי פיתוחם של סטודנטים מן‬ ‫המחלקה להנדסת חשמל‪ ,‬עשוי להקל‬ ‫על תהליך שיקומם של מנותחים ולזרז‬ ‫סטודנטים מן המחלקה להנדסת‬ ‫חשמל פיתחו אביזר מהפכני‬ ‫שעשוי לשפר את תהליך השיקום‬ ‫אצל מושתלי מפרק הירך |‬ ‫האורתופדים מתלהבים‬ ‫את חזרתם לפעילות רגילה‪.‬‬ ‫בהנחייתו של פרופ' שלומי ארנון‬ ‫פיתחו איליה בוכמן ואלון כרמל אב‪-‬‬ ‫טיפוס של התקן המיועד להתריע מפני‬ ‫ביצוע תנועות לא נכונות של המנותחים‬ ‫ולהציג משוב על קצב התקדמות‬ ‫השיקום‪ .‬השניים עשו זאת במסגרת‬ ‫פרויקט‪-‬הגמר של התואר הראשון‬ ‫במחלקה להנדסת חשמל באוניברסיטה‪.‬‬ ‫ההתקן מורכב ממספר מדי‪-‬תאוצה‬ ‫ומדי‪-‬זווית‪ .‬אלה מושתלים בשתי‬ ‫‪ | 12‬חושבים מחוץ לקופסה ‪ -‬מוסף לחדשנות ולעתידנות‬ ‫תחבושות אלסטיות ומחוברים למיקרו‪-‬‬ ‫קונטרולר שמנתח את המידע הנקלט‬ ‫מן החיישנים‪ .‬כשמתבצעת תנועה לא‬ ‫נכונה הבקר מפעיל את הזמזם שנמצא‬ ‫בתוך ההתקן והוא מתריע על החריגה‪.‬‬ ‫במהלך הפרויקט ביקרו הסטודנטים‬ ‫במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה‪,‬‬ ‫נפגשו עם אורתופדים והציגו לפניהם‬ ‫את תוכניתם‪" .‬המפגש עם האורתופדים‬ ‫העמיק את הידע שלנו‪ .‬בעזרתם הבנו‬ ‫מה הן מגבלותיהם של מושתלי המפרק‬ ‫המלאכותי‪ ,‬והדבר איפשר לנו להתאים‬ ‫להם את האביזר"‪ ,‬אומר איליה בוכמן‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬לאחר ביצוע הניתוח‪ ,‬ברגע‬ ‫שמטופל חורג מגבולות מסוימים‪,‬‬ ‫התותבת עלולה לצאת ממקומה‪ ,‬והדבר‬ ‫יאריך את משך ההחלמה ועלול אפילו‬ ‫לגרום לניתוח חוזר‪ ,‬כדי להחזיר את‬ ‫המפרק למקומו או להתקין מפרק חדש‪.‬‬ ‫שותפו למחקר של איליה‪ ,‬אלון‬ ‫כרמל‪ ,‬הוסיף‪" :‬פיתחנו אפליקציה‬ ‫ייעודית שמראה בצורה גרפית את‬ ‫התפלגות התנועות הלא נכונות‬ ‫שביצע המטופל‪ ,‬לסוגיהן‪ .‬האפליקציה‬ ‫מאפשרת לשמור את התוצאות‬ ‫ולהשוותן עם תוצאות עדכניות‪ ,‬וכך‬ ‫לבקר את קצב התקדמות השיקום‬ ‫של המטופל‪ .‬הרופא יוכל לדעת אם‬ ‫המטופל אכן שומר על הגבולות‬ ‫שהוגדרו לו ויוכל להנחותו במידת‬ ‫הצורך"‪.‬‬ ‫על חשיבות הפיתוח של שני‬ ‫הסטודנטים אפשר ללמוד מדבריהם של‬ ‫רופאים בכירים מ'סורוקה'‪" .‬במחלקה‬ ‫האורתופדית של בית‪-‬החולים מבוצעים‬ ‫כל שנה כ‪ 100-‬ניתוחים להחלפת מפרק‬ ‫הירך"‪ ,‬אומר אורתופד בכיר‪" .‬לאחר‬ ‫הניתוח קיימות מספר הגבלות על הרגל‬ ‫המנותחת למשך ‪ 8-6‬שבועות‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫אסור לשבת בזווית גדולה מ‪ 90-‬מעלות‪,‬‬ ‫ואסור להצמיד את הרגל המנותחת‬ ‫לרגל השנייה בישיבה ובעמידה‪ .‬כדי‬ ‫לשמור על הכללים האלה מניחים כרית‬ ‫בין הרגליים‪ ,‬וכך נשמר פישוק מתאים‪.‬‬ ‫חשוב שהמטופל לא יזיז סתם את הרגל‬ ‫באוויר‪ ,‬שכן האביזר יקלוט זאת כתנועה‬ ‫אסורה"‪.‬‬ ‫פרופ' דבורה ליברמן‪ ,‬ראש המחלקה‬ ‫לגריאטריה בבית החולים 'סורוקה'‪,‬‬ ‫ציינה כי ניתוח להחלפת מפרק‪-‬הירך‬ ‫הוא אחד הניתוחים הנפוצים בקרב‬ ‫אוכלוסיית הקשישים‪" .‬כשליש מן‬ ‫הקשישים נופלים לפחות פעם אחת‬ ‫בשנה"‪ ,‬היא אומרת‪" .‬הסיבות לכך‬ ‫רבות והן קשורות בשינויים פיזיולוגיים‬ ‫המלווים את תהליכי ההזדקנות‪ ,‬יחד‬ ‫עם העלייה בשיעור 'בריחת הסידן'‪.‬‬ ‫הנפילות מסתיימות בדרך כלל בשברים‬ ‫בירך‪ ,‬בעמוד השדרה‪ ,‬בכתפיים בשורש‬ ‫כף‪-‬היד ובקרסול‪ .‬מעל גיל ‪ 75‬שניים‪-‬‬ ‫שלושה אחוזים מן הנפילות מסתיימות‬ ‫בשבר במפרק‪-‬הירך‪ .‬בחלק מן המקרים‬ ‫התיקון הניתוחי מחייב את החלפת‬ ‫מפרק‪-‬הירך‪ .‬במסגרת ניתוח זה מבוצעת‬ ‫כריתה של המפרק הפגוע והוא מוחלף‬ ‫במפרק מלאכותי‪ .‬החלפה מלאה של‬ ‫מפרק‪-‬הירך מחייבת להגביל מאוד את‬ ‫תנועת המנותחים; חריגות מן ההגבלות‬ ‫עלולות לגרום לתותבת לצאת ממקומה‪,‬‬ ‫והדבר עלול לחייב ניתוח חוזר"‪ .‬לדברי‬ ‫פרופ' ליברמן‪ ,‬האביזר החדש שפותח‬ ‫לא צריך להפריע לניידות המטופל והוא‬ ‫אמור להיות רגיש לתנועותיו‪.‬‬ ‫את כולנו מלווה התקווה שהאביזר‬ ‫החדש יקצר את זמן ההחלמה של‬ ‫מושתלי מפרק הירך‪ ,‬יחסוך מהם‬ ‫ניתוחים נוספים וישפר את איכות‬ ‫חייהם‪.‬‬ ‫הצילו את המציל‬ ‫בעת אסון טבע כמו צונאמי‪,‬‬ ‫רעידת‪-‬אדמה או מתקפת טילים‬ ‫רחבת היקף‪ ,‬כוחות‪-‬חילוץ רבים‬ ‫פועלים בזירת האסון‪ .‬לכן קשה היום‬ ‫לבצע שליטה ובקרה יעילה על כל‬ ‫כוחות‪-‬החילוץ ולקבל מידע ברור‬ ‫ורלוונטי מזירת האסון בזמן אמת‪.‬‬ ‫פרויקט של שני סטודנטים במחלקה‬ ‫להנדסת חשמל‪ ,‬שי וייסמן ותומר‬ ‫עזרא‪ ,‬בהנחייתו של פרופ' שלומי‬ ‫ארנון‪ ,‬מתמודד עם הבעיה באמצעות‬ ‫שליחת רובוט עצמאי שאינו תלוי‬ ‫באמצעים חיצוניים כגון תקשורת‬ ‫סלולארית או ‪ ,GPS‬אשר יסייע‬ ‫בשליטה על כוחות החילוץ ובבקרה‬ ‫עליהם‪.‬‬ ‫הרובוט ינוע באופן אוטונומי‬ ‫וישתמש במשדר אופטי ובמערכת‬ ‫צידוד כדי לסרוק "שטח אי‪-‬ודאות"‪,‬‬ ‫כלומר שטח בגודל ‪200X200‬‬ ‫מטרים שבו תמונת המצב של‬ ‫הכוחות בפנים לא ברורה‪ .‬באמצעות‬ ‫אלגוריתם‪-‬סריקה שיתוכנת לו‬ ‫מראש יסרוק הרובוט עד טווח ‪200‬‬ ‫המטרים בניסיון לאתר את צוותי‪-‬‬ ‫החילוץ‪ .‬צוותיים שיימצאו בשטח‬ ‫ישאו עימם אמצעי‪-‬זיהוי אופטיים‬ ‫ייעודיים ומשדרי‪-‬רדיו ניידים‬ ‫שישלחו שדר רדיו בעת פגיעה של‬ ‫לייזר בגלאי האופטי‪.‬‬ ‫שדר הרדיו שיישלח לעבר הרובוט‬ ‫יכלול את תמונת המצב‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫"מצב תקין"‪" ,‬קריאת מצוקה"‪,‬‬ ‫רובוט שפיתחו שי וייסמן ותומר‬ ‫עזרא‪ ,‬סטודנטים מן המחלקה‬ ‫להנדסת חשמל‪ ,‬יוביל להפעלה‬ ‫יותר יעילה ונכונה של צוותי חילוץ‬ ‫באתרי אסון‬ ‫"נמצאו ניצולים"‪" ,‬צריך עזרה רפואית"‪.‬‬ ‫לאחר קבלת המידע ישלח הרובוט‬ ‫משוב לחדר‪-‬הבקרה לגבי מצב הכוחות‬ ‫ומיקומם‪.‬‬ ‫לשימוש ברובוט כזה באתר אסון יש‬ ‫כמה יתרונות‪ .‬ראשית‪ ,‬זוהי מערכת‬ ‫שאינה תלויה במערכות ‪ GPS‬וסלולר‪,‬‬ ‫מערכות שעלולות לקרוס בעת אסון‬ ‫רחב‪-‬היקף או שיהיו בהן שיבושים‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬שימוש במערכת זו לא מסכן‬ ‫את חייהם של עוד בני‪-‬אדם באזור‬ ‫מוכה אסון‪ .‬יתרונות נוספים של‬ ‫השימוש ברובוט הזה הם הפחתת‬ ‫העומס על מערכות התקשורת הרגילות‬ ‫וחיסכון בזמן של צוותי‪-‬החילוץ‪ ,‬שלא‬ ‫ייאלצו לבזבז זמן יקר על תקשורת‬ ‫לחדר‪-‬הבקרה‪ .‬ולא זו בלבד‪ :‬המערכת‬ ‫הזאת נותנת תמונת מצב בזמן‪-‬אמת‬ ‫ומתעדכנת אוטומטית‪.‬‬ ‫ניתן לסכם ולומר כי הרובוט שפיתחו‬ ‫שני הסטודנטים מאוניברסיטת בן‪-‬‬ ‫גוריון בנגב יוביל להפעלה יותר יעילה‬ ‫ונכונה של צוותי‪-‬חילוץ באתרי אסון‪,‬‬ ‫לקבלת תמונת המצב בשטח "בזמן‪-‬‬ ‫אמת" בחדר‪-‬הבקרה‪ ,‬והוא יהיה ערוץ‪-‬‬ ‫תקשורת חלופי לצוותי‪-‬החילוץ לצורך‬ ‫שליחת הודעות‪.‬‬ ‫אבג | ‪13‬‬ ‫לא‬ ‫המרכיב ה אנושי‬ ‫בסרט זוכה האוסקר 'ארגו' זכורה‬ ‫סצנה אחת מותחת במיוחד‪ :‬צבא ילדים‬ ‫איראנים מנסה להרכיב את שבבי‬ ‫המסמכים הגרוסים של שגרירות ארה"ב‬ ‫כדי ליצור את תמונת העובדים בשגרירות‬ ‫ולחשוף את אלו שהתחמקו מציפורני‬ ‫ההמון המשולהב‪ .‬משימתם היתה אולי‬ ‫קשה לביצוע אבל קלה להגדרה‪ ,‬שכן‬ ‫כל שנדרשו לעשות היה להרכיב פאזל‬ ‫(בעברית ַּת ְצ ֵרף)‪ .‬המטרה ‪ -‬ליצור תמונה‬ ‫קוהרנטית מאוסף חלקים נעדרי כל‬ ‫סדר או ארגון‪ .‬לרובנו מוכרת וריאציה‬ ‫של פעולה זו לא בהקשר הבטחוני או‬ ‫המודיעיני‪ ,‬אלא כמשחק‪-‬ילדים המספק‬ ‫שעות רבות של הנאה ואתגר בחיק‬ ‫המשפחה‪.‬‬ ‫ואולם ישנם מי שרואים פאזלים‬ ‫בפרספקטיבה אחרת לגמרי ‪ -‬כבעיה‬ ‫חישובית והנדסית מרתקת בעלת‬ ‫יישומים רבים ומגוונים‪ .‬רועי נגר ונדב‬ ‫אראל‪ ,‬הראשון סטודנט מן המחלקה‬ ‫להנדסת חשמל והשני סטודנט לתואר‬ ‫כפול בהנדסת חשמל ובמדעי המחשב‪,‬‬ ‫פיתחו במסגרת פרויקט‪-‬הגמר שלהם‬ ‫מערכת לפתרון פאזלים על‪-‬ידי זרוע‬ ‫רובוטית באופן אוטומטי לחלוטין!‬ ‫הפרויקט מהווה שלב שני במחקר‬ ‫שהתחיל לפני כשנתיים במעבדה‬ ‫הבינתחומית לראייה חישובית (‪)iCVL‬‬ ‫במחלקה למדעי המחשב‪ ,‬ובמסגרתו‬ ‫פותח אלגוריתם חדשני לפתרון פאזלים‪,‬‬ ‫שעליו דווח לראשונה בגיליון קודם של‬ ‫עיתון 'אבג'‪ .‬מחקר זה‪ ,‬שבוצע על‪-‬ידי‬ ‫צוות חוקרים בראשותו של פרופ' אהד‬ ‫רועי נגר ונדב אראל‪ ,‬הראשון סטודנט‬ ‫מן המחלקה להנדסת חשמל‬ ‫והשני סטודנט מן המחלקה למדעי‬ ‫המחשב‪ ,‬פיתחו מערכת לפתירת‬ ‫פאזלים על‪-‬ידי זרוע רובוטית ובאופן‬ ‫אוטומטי לחלוטין‬ ‫הרובוט ומפתחיו בפעולה‪ .‬משמאל לימין‪ :‬רועי נגר‪ ,‬פרופ' אהד בן‪-‬שחר ונדב אראל‬ ‫בן‪-‬שחר‪ ,‬היה פורץ דרך בתחום של פתרון‬ ‫פאזלים והצליח לפתור פאזלים בני אלפי‬ ‫חלקים‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬בדומה לרוב המחקרים‬ ‫בתחום‪ ,‬גם המחקר הזה נשאר עד לא‬ ‫מזמן בגדר אלגוריתם ממוחשב הפותר‬ ‫פאזלים שחלקיהם נגזרים במחשב‬ ‫מתמונות דיגיטליות‪ .‬בשנה האחרונה‬ ‫עמלו רועי ונדב בהנחיית פרופ' בן‪-‬שחר‬ ‫על הוצאת האלגוריתם מן המחשב אל‬ ‫העולם האמיתי על‪-‬ידי שימוש במצלמה‬ ‫ובזרוע רובוטית‪ .‬המערכת שבנו מזהה‬ ‫את חלקי הפאזל על שולחן‪-‬העבודה‬ ‫באמצעות מצלמת רשת רגילה‪ ,‬ומנחה‬ ‫את הזרוע הרובוטית כיצד להזיז את‬ ‫החלקים למקומם עד לפתרון הפאזל‬ ‫כולו‪.‬‬ ‫‬‫מסביר פרופ' בן שחר‪" :‬בהרבה בעיות‬ ‫חישוביות אלגוריתם הפועל בהצלחה‬ ‫על מידע 'סטרילי' לא מבטיח הצלחה‬ ‫דומה בהינתן מידע אמיתי הנרכש מן‬ ‫‪ | 14‬חושבים מחוץ לקופסה ‪ -‬מוסף לחדשנות ולעתידנות‬ ‫העולם על‪-‬ידי חיישנים‪ .‬מטרה חשובה‬ ‫של הפרויקט‪ ,‬מלבד בניית מערכת‬ ‫הנדסית הפותרת פאזלים אמיתיים‪,‬‬ ‫היא הבנה טובה יותר של הפערים בין‬ ‫התיאוריה והמעשה"‪ .‬כבר בשלב הראשון‬ ‫של זיהוי חלקי הפאזל המפוזרים‬ ‫על השולחן מתגלים מספר קשיים‬ ‫ההופכים את המעבר לעולם האמיתי‬ ‫למאתגר במיוחד‪" .‬במקום לקבל מידע‬ ‫מושלם ‪ -‬ייצוג דיגיטלי מדויק של כל‬ ‫חלק עד לרמת הפיקסל ‪ -‬יש לרכוש את‬ ‫המידע ממצלמת רשת המורכבת על‬ ‫הזרוע הרובוטית"‪ ,‬מסביר נדב‪" .‬התמונה‬ ‫המתקבלת נפגמת בגלל מגבלות‬ ‫המצלמה ‪ -‬רזולוציה‪ ,‬עדשה‪ ,‬חיישן‪,‬‬ ‫רעשים‪ ,‬וגם בגלל גורמים חיצוניים ‪-‬‬ ‫תאורה לא אחידה‪ ,‬הדפסה לא מושלמת‬ ‫של חלקי הפאזל‪ ,‬עיוותים בקצוות‬ ‫החלקים בשל היותם תלת‪-‬ממדיים‪,‬‬ ‫ועוד"‪ .‬גורמים אלה מפריעים מאוד‬ ‫לאלגוריתם‪ ,‬המבוסס בעיקר על המידע‬ ‫משפטים‬ ‫לפנתיאון‬ ‫הוויזואלי שבשולי החלקים השונים‪.‬‬ ‫בעולם "סטרילי" התפרים בין שני חלקים‬ ‫שכנים תואמים בדיוק רב‪ ,‬אבל בעולם‬ ‫האמיתי ייפגם מאוד ציון ההתאמה‬ ‫שלהם עד כדי פסילה מוחלטת של‬ ‫האפשרות שיהיו שכנים‪ .‬מאמצים רבים‬ ‫השקיעו רועי ונדב בניסיון להתמודד עם‬ ‫הגורמים המעוותים את המידע הוויזואלי‪.‬‬ ‫צריך לומר כי בשלב זה הביצועים עדיין‬ ‫מוגבלים לפאזלים קטנים יותר מיכולות‬ ‫האלגוריתם התיאורטי‪.‬‬ ‫גם לאחר שנרכש מידע ויזואלי‬ ‫באמינות גבוהה נשארה בעיה הנדסית‬ ‫רצינית ‪ -‬השליטה בזרוע רובוטית‬ ‫מתוחכמת‪" .‬תכנתנו את הזרוע בקפידה‬ ‫כך שתזיז את חלקי הפאזל שזוהו‬ ‫במצלמה בזה אחר זה למקומם עד‬ ‫לפתרון הפאזל‪ ,‬תוך שמירה על תנועה‬ ‫בטיחותית במרחב העבודה"‪ ,‬מסביר‬ ‫רועי‪ .‬הרמת החתיכות והנחתן מתבצעות‬ ‫באמצעות פיית‪-‬שאיבה (‪)suction cup‬‬ ‫המורכבת על קצה הזרוע ונשלטת על‪-‬‬ ‫ידי המחשב‪.‬‬ ‫רועי ונדב הציגו את הרובוט פותר‬ ‫הפאזלים במסגרת יום הפרויקטים‬ ‫האוניברסיטאי ובמקביל לאירוע‬ ‫החדשנות ‪ .Innovation 2013‬הפרויקט‬ ‫משך תשומת‪-‬לב רבה מצד המבקרים‬ ‫בכנס ואף זכה לתהודה באמצעי‪-‬‬ ‫התקשורת‪" .‬הצלחנו להגיע לפתרון‬ ‫מושלם של פאזל בן ‪ 36‬חלקים‪,‬‬ ‫ולפתרונות חלקיים עבור פאזלים‬ ‫גדולים יותר"‪ ,‬הם מספרים‪" ,‬וזוהי רק‬ ‫ההתחלה‪ .‬יש לנו כמה רעיונות כיצד‬ ‫לשפר את ביצועי המערכת ולהגדיל את‬ ‫מספר החלקים שאיתם אנחנו מסוגלים‬ ‫להתמודד"‪.‬‬ ‫הפרויקט מהווה עדות נוספת‬ ‫להתקדמות הרבה שחלה ביכולותיהם‬ ‫של מחשבים ורובוטים לבצע משימות‬ ‫שעד לא מזמן רק בני‪-‬אדם היו יכולים‬ ‫לבצען‪ .‬בעוד שמחשבים מסוגלים לבצע‬ ‫חישובים מתימטיים סבוכים במהירות‬ ‫העולה אלפי מונים על זו של בני‪-‬אדם‪,‬‬ ‫בכל הקשור לראייה ידם של בני‪-‬האדם‬ ‫עדיין על העליונה‪ ,‬ובפער גדול‪ .‬עובדה זו‬ ‫בולטת במיוחד על רקע הקושי במעבר‬ ‫מן העולם הדיגיטלי לעולם האמיתי;‬ ‫כאשר אנחנו‪ ,‬בני‪-‬האדם‪ ,‬פותרים פאזל‪,‬‬ ‫מוחנו מפצה באופן לא מודע על‬ ‫העיוותים השונים שתוארו קודם ומצליח‬ ‫להתאים את חלקי הפאזל‪ .‬ללמד את‬ ‫המחשב לעשות זאת‪ ,‬כך שיתקרב‬ ‫לביצועים האופטימאליים שהפגין‬ ‫כשעבד עם חלקים דיגיטליים שיצר‬ ‫המחשב‪ ,‬זהו אתגר מורכב במיוחד‪.‬‬ ‫"חדשנותו של הפרויקט היא שהוא‬ ‫פותר פאזל בעולם האמיתי ללא מידע‬ ‫מוקדם וללא התערבות אדם"‪ ,‬מסכמים‬ ‫רועי ונדב‪" .‬מי יודע‪ ,‬אולי בעוד מספר‬ ‫שנים נראה רובוטים שפותרים ביעילות‬ ‫פאזלים אמיתיים בני אלפי חלקים‪,‬‬ ‫ובכך מתעלים גם בתחום זה על היכולת‬ ‫האנושית"‪.‬‬ ‫גם פרופ' בן‪-‬שחר מרוצה‪" :‬למרות‬ ‫יכולות האלגוריתמים התיאורטיים‪,‬‬ ‫ברמה המעשית עדיין לא הגענו לרמת‬ ‫ביצועים המאפשרת לרובוט להחליף את‬ ‫צבא הילדים האיראנים בסרט 'ארגו'‪.‬‬ ‫אבל הפרויקט של נדב ורועי מספק לנו‬ ‫תובנות רבות ומשמעותיות בדרך לשם‪.‬‬ ‫פאזלים מקיפים אותנו מכל עבר גם אם‬ ‫לא תמיד אנחנו מודעים לכך‪ ,‬ודי לבחון‬ ‫את עבודתם של רבים‪ ,‬החל מאנשי‬ ‫מודיעין וכלה בארכיאולוגים‪ ,‬כדי להבין‬ ‫איזה פוטנציאל טמון בטכנולוגיה מסוג‬ ‫זה‪ .‬אני מאמין שכבר בעתיד הקרוב‬ ‫נראה פתרונות מעשיים במספר תחומים‪,‬‬ ‫ואוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬שבה נמצאת‬ ‫המעבדה שלנו לראייה חישובית‪ ,‬עתידה‬ ‫לתרום תרומה משמעותית להשגת‬ ‫המטרה"‪.‬‬ ‫"בנגב ייבחנו כושר היצירה והעוז‬ ‫החלוצי של ישראל – ומבחן זה‬ ‫יהיה גורלי‪ .‬בנגב ייבחן כושר‬ ‫המדע והמחקר היהודי‪ ,‬ועל אנשי‬ ‫המדע והמחקר שלנו שומה להתרכז‬ ‫בשדות מחקר חדשים"‪.‬‬ ‫דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬מתוך נאומו "משמעות‬ ‫הנגב"‪1955 ,‬‬ ‫"הסימן האמיתי לחוכמה הוא לא‬ ‫ידע אלא דמיון‪ .‬אם אתם רוצים‬ ‫שהילדים שלכם יהיו חכמים‪ ,‬תקראו‬ ‫להם סיפורי אגדות‪ .‬אם אתם רוצים‬ ‫שהם יהיו עוד יותר חכמים‪ ,‬תקראו‬ ‫להם עוד סיפורי אגדות"‪.‬‬ ‫אלברט איינשטיין‬ ‫"בעוד חמישים שנה נוכל‬ ‫להשתחרר מן האבסורד שבגידול‬ ‫עוף שלם רק כדי לאכול את‬ ‫החזה שלו או את הכנף‪ ,‬ונגדל את‬ ‫החלקים האלה בנפרד על מצע‬ ‫מתאים"‪.‬‬ ‫וינסטון צ'רצ'יל‬ ‫"לעולם איני מסתכלת על עבודה‬ ‫שעשיתי‪ .‬תמיד אני רואה רק את‬ ‫מה שעוד צריך לעשות‪ ...‬צריך‬ ‫להאמין בכשרונות שלנו בקשר‬ ‫לאיזה דבר‪ ,‬ומן ההכרח להשיגו בכל‬ ‫מחיר"‪.‬‬ ‫מארי קירי‬ ‫"הרופא של העתיד לא יתבסס על‬ ‫מתן תרופות אלא יטפח במטופליו‬ ‫אכפתיות למשמעות הקיום‪ ,‬לתזונת‬ ‫האדם ולמכלול הגורמים המעודדים‬ ‫בריאות ומונעים חולי"‪.‬‬ ‫תומאס אלווה אדיסון‬ ‫"או שתכתוב משהו ששווה לקרוא‪,‬‬ ‫או שתעשה משהו ששווה לכתוב‬ ‫עליו"‪.‬‬ ‫בנג'מין פרנקלין‬ ‫כתבה זו מתועדת גם בסרטון וידיאו‪:‬‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=uCZiDMlWiHY&feature=em-upload_owner‬‬ ‫אבג | ‪15‬‬ ‫ממעמקים קראתי אלייך‬ ‫בדרך לתחרות בסאן דייגו עלה‬ ‫בידיהם של פרופ' הוגו גוטרמן‬ ‫ותלמידיו לפצח את אחד האתגרים‬ ‫המורכבים של הרובוטיקה הימית‬ ‫במעבדה לרובוטיקה אוטונומית‬ ‫פותחה צוללת אוטונומית שיודעת לנוע‬ ‫מתחת למים‪ ,‬לשמר מיקום ואוריינטציה‬ ‫ולנווט באופן עצמאי‪ .‬על הפיתוח‬ ‫אחראים גיא קגן ובוריס ברג'ינסקי‪,‬‬ ‫שיחד עם עוד ‪ 16‬סטודנטים העזו‬ ‫להתמודד עם אחד האתגרים המורכבים‬ ‫של הרובוטיקה הימית‪.‬‬ ‫העובדה שבאר שבע "טובלת" בחול‬ ‫מדברי וחוף הים הקרוב ביותר אליה‬ ‫הוא במרחק ‪ 80‬קילומטרים לא הפריעה‬ ‫למהנדסים הצעירים שלנו לבנות בזמן‬ ‫שיא את מה שמעטים הצליחו לבנות‬ ‫בזמן כפול ואף למעלה מכך‪.‬‬ ‫בחודש אפריל בשנה שעברה עלה‬ ‫הרעיון לבצע את הפרויקט הזה בשביל‬ ‫התחרות הבינלאומית היוקרתית‬ ‫‪ RoboSub‬מטעם ארגון ‪.AUVSI‬‬ ‫בתחרות זו נבחנים הביצועים של‬ ‫קבוצות בינלאומיות המתמחות במחקר‬ ‫ובפיתוח של תחומים אלה‪ .‬לשם‬ ‫כך הוקמה קבוצת מחקר בראשותו‬ ‫של הדוקטורנט בוריס ברג'ינסקי‪,‬‬ ‫מן המחלקה להנדסת חשמל‪ ,‬וגיא‬ ‫קגן‪ ,‬סטודנט לתואר ראשון במחלקה‬ ‫להנדסת מכונות‪ .‬המחקר והפיתוח‬ ‫נעשו בהנחייתם של פרופ' הוגו גוטרמן‬ ‫וד"ר אמיר שפירא‪ ,‬עם ייעוץ של‬ ‫חוקרים בכירים נוספים‪ ,‬ביניהם פרופ'‬ ‫אבי לוי ופרופ' רונן ברפמן‪ .‬עוד חברים‬ ‫בקבוצה ‪ 16‬סטודנטים לתואר ראשון‬ ‫מן המחלקות להנדסת מכונות‪ ,‬הנדסת‬ ‫תוכנה‪ ,‬הנדסת חשמל ומחשבים‪ ,‬ומדעי‬ ‫המחשב‪.‬‬ ‫‪ | 16‬חושבים מחוץ לקופסה ‪ -‬מוסף לחדשנות ולעתידנות‬ ‫לצוללת שהם בנו יש שישה מנועים‪,‬‬ ‫המעניקים לה חופש תנועה הדומה לזה‬ ‫של רחפן באוויר‪" .‬בצוללת רגילה יש‬ ‫מנועים מאחור ורדיוס הסיבוב שלה‬ ‫הוא כשל אוטובוס‪ ,‬ואילו הצוללת שלנו‬ ‫מסוגלת לנוע בחמישה צירים הודות‬ ‫לריבוי מנועיה"‪ ,‬מסביר קגן‪" .‬משקל‬ ‫הצוללת ‪ 40‬קילוגרמים‪ ,‬קוטרה ‪30‬‬ ‫סנטימטרים ואורכה מטר וחצי‪ ,‬והיא‬ ‫יכולה לזוז לצדדים מבלי להסתובב‪.‬‬ ‫מנגנון כזה אפשרי הודות לגוף הזעיר‬ ‫של הצוללת"‪.‬‬ ‫כיום צוללות מן הסוג הזה קשורות‬ ‫לכבל והשליטה בהן היא ידנית‪ .‬לכן‬ ‫הפעלתה דורשת הרבה לוגיסטיקה‪,‬‬ ‫כולל סירה העוקבת אחריה‪ ,‬והדבר‬ ‫מייקר מאוד את התפעול‪ .‬מלבד זאת‬ ‫עדיין לא נמצאה דרך להעביר תקשורת‬ ‫מתחת למים למרחקים ארוכים בגלל‬ ‫התפשטות גלי הרדיו בתוך הים‪.‬‬ ‫לצוללות המופעלות מרחוק יש‬ ‫תפקיד חשוב בתעשיית הים‪ ,‬הכוללת‬ ‫בדיקת תקינות של צינורות תת‪-‬ימיים‪,‬‬ ‫מיפוי שדות מוקשים תת‪-‬מימיים‪,‬‬ ‫חיפוש מקומות אפשריים להנחת כבלי‬ ‫תקשורת‪ ,‬חיפוש כלי‪-‬שיט שטבעו‪,‬‬ ‫וחקר סודות האוקיאנוס‪ .‬אבל היעילות‬ ‫של צוללות אלה מוגבלת על‪-‬ידי‬ ‫כבל‪-‬תקשורת וקשר קבוע למפעיל‬ ‫אנושי‪ .‬מכאן נבע הצורך בצוללת‬ ‫אוטונומית שתהיה מצוידת במערכת‬ ‫ניווט אינטליגנטית שתכלול פונקציות‬ ‫לתכנון משימה‪ ,‬הימנעות ממכשולים‬ ‫וקבלת החלטות שאינן נופלות באיכותן‬ ‫ממפעיל אנושי‪" .‬לכן"‪ ,‬אומרים קגן‬ ‫עם הראש מעל המים‬ ‫רובוטיקה ימית בלב המדבר‪ .‬גיא קגן (מימין) ובוריס ברג'ינסקי‬ ‫הצוות של קגן וברג'ינסקי פתר את בעיית הניווט והתנועה‬ ‫מתחת למים‪ ,‬אבל נשאר עם בעיית האנרגיה‪" .‬נכון להיום‬ ‫הסוללות המותקנות בצוללת מספיקות לשעתיים עבודה‪.‬‬ ‫אם רוצים שהיא תעבוד שמונה שעות ברציפות‪ ,‬ואף יותר‪,‬‬ ‫צריך להתקין בה סוללות יותר גדולות וכבדות‪ .‬עקב אכילס‬ ‫וברג'ינסקי‪" ,‬בכוונתנו להמשיך לפתח‬ ‫עוד את הרובוט‪ ,‬כדי שהצוללת שלנו‬ ‫תשים את מדינת ישראל בחזית‬ ‫הטכנולוגית בפיתוח כלים ימיים‬ ‫אוטונומיים‪ ,‬כפי שנעשה בעבר בתחום‬ ‫האווירי"‪.‬‬ ‫"לצוללת שלנו אתה נותן משימה‪,‬‬ ‫שם אותה במים והיא עובדת בעצמה‪.‬‬ ‫הוספנו לה גם זרוע רובוטית כדי‬ ‫להרחיב את מגוון הפעולות שניתן לבצע‬ ‫איתה"‪ ,‬מוסיף גיא‪" .‬למשל‪ ,‬בעתיד יהיה‬ ‫אפשר להשתמש בזרוע כזאת לאיסוף‬ ‫דגימות‪ ,‬ועם שדרוגים מסוימים גם‬ ‫לסייע בריתוך תת‪-‬ימי של צינורות נפט"‪.‬‬ ‫אתגר עתיק‪-‬יומין בפיתוח צוללות‬ ‫בפיתוח צוללת אוטונומית שתפעל פרקי‪-‬זמן ארוכים הוא‬ ‫האנרגיה‪ .‬היחס משקל\אנרגיה של הסוללות הקיימות לא‬ ‫מספק"‪ ,‬אומר קגן‪.‬‬ ‫‬‫אחד הפתרונות לבעיה זו הוא תחנת עגינה\טעינה תת ימית‪.‬‬ ‫תחנה כזאת תאפשר לצוללת להטעין\להחליף את הסוללות‬ ‫ובו בזמן לשדר את הווידיאו והתמונות שהיא צילמה‪ .‬לדברי‬ ‫קגן‪" ,‬נכון להיום‪ ,‬תחנות כאלה נמצאות בשלבים שונים של‬ ‫פיתוח במקומות מסוימים בעולם‪ ,‬בעיקר באקדמיות‪ ,‬ואין‬ ‫מוצר מסחרי שאפשר לרכוש‪ .‬קיימת גם אפשרות תיאורטית‬ ‫לעבוד עם תאי דלק מאלומיניום שעובדים עם מים‪ ,‬אך‬ ‫עדיין לא ניסינו זאת"‪.‬‬ ‫למרות הקשיים ומגבלות התקציב אין ספק שבאוניברסיטת‬ ‫בן‪-‬גוריון בנגב פותחה צוללת פורצת דרך ברמה עולמית‪,‬‬ ‫הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינת העלות וזמן הפיתוח‪.‬‬ ‫"הפרויקט שלנו מעורר התעניינות מצד גופים בארץ‬ ‫הקשורים לחקר הימים‪ ,‬מצד חיל הים ומצד גורמים בחו"ל‪,‬‬ ‫המגיעים למעבדה שלנו כדי לראות את הצוללת"‪ ,‬אומרים‬ ‫המדענים הצעירים‪" .‬אחד הרעיונות שאנחנו משתעשעים בו‬ ‫הוא פיתוח רובוט היברידי שיידע לעבוד אוטונומית גם בים‬ ‫וגם ביבשה"‪.‬‬ ‫אוטונומיות היה האלגוריתם של הניווט‬ ‫האוטומטי‪ .‬בשונה מן האוויר‪ ,‬היבשה‬ ‫ופני הים‪ ,‬מתחת למים העדר ראייה‬ ‫למרחק והמגבלה של התפשטות‬ ‫גלי הסונאר מקשים על הצוללת‬ ‫להתמצא במרחב‪ .‬את הבעיה הזאת‬ ‫פתר בוריס ברג'ינסקי במסגרת לימודי‬ ‫התואר השני שלו בהנדסת חשמל‪.‬‬ ‫הוא פיתח אלגוריתם מיוחד לניווט‬ ‫אוטונומי‪ ,‬ועתה הוא ממשיך לפתח‬ ‫אותו במסגרת לימודיו לדוקטורט‪ .‬קגן‬ ‫מסביר‪ :‬אלגוריתם הניווט משלב קריאות‬ ‫ממספר חיישנים‪ ,‬כגון מד עומק‪ ,‬מד‬ ‫גובה וג'ירוסקופ‪ ,‬בנוסף על עיבוד‬ ‫תמונה ממצלמה עליונה ותחתית‪ ,‬כדי‬ ‫לקבוע את מיקום הצוללת ואת המרחק‬ ‫מיעדיה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הצוללת‬ ‫משערכת לבד את מצבה ואת המתחולל‬ ‫בסביבתה‪ ,‬ותכונה זו מאפשרת לה לנוע‬ ‫לבד ללא הכוונה של גורם חיצוני"‪.‬‬ ‫לפני זמן לא רב נערך הניסוי הראשון‬ ‫של הצוללת במים מתוקים ונבדקו‬ ‫מנועיה ויכולת הניווט האוטונומי שלה‪.‬‬ ‫בשלב זה הצוללת מסוגלת לצלול‬ ‫לעומק של ‪ 700‬מטרים‪ ,‬ועוד נכונו לה‬ ‫אתגרים מעמיקים יותר‪.‬‬ ‫הפרויקט זוכה לתמיכה נדיבה‬ ‫של חברות חשובות בתעשיה‪ ,‬ביניהן‬ ‫‪ ,Comparts‬קונטרופ‪ ,‬רמת"א‪' ,‬זבולון‬ ‫מערכות ים' ו‪.PROBOX-‬‬ ‫כתבה זו מתועדת גם בסרטון וידיאו‪https://www.youtube.com/channel/UCh6riV9VN8WjD6BHy6TcL6A :‬‬ ‫אבג | ‪17‬‬ ‫זרקור‬ ‫אישי‬ ‫פרופ' דפנה שוורץ‪ ,‬ראש 'מרכז‬ ‫בנג'יס ליזמות וניהול היי‪-‬טק'‪,‬‬ ‫מכשירה את הדור הבא של היזמים‬ ‫בישראל על בסיס תפישת העולם‬ ‫של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫צילום‪ :‬יואב גלאי‬ ‫?‬ ‫מחדשת ומתחדשת‬ ‫מה דחף אותך לתחום עיסוקך הנוכחי?‬ ‫הקו המנחה שלי הוא לעסוק‬ ‫בדברים שמעניינים אותי מבחינה‬ ‫מקצועית ושלדעתי יש להם ערך ממשי‪.‬‬ ‫באוניברסיטה אני עוסקת בתחומים‬ ‫של פיתוח כלכלי וצמצום פערים‬ ‫אזוריים‪ ,‬יזמות וחדשנות‪ .‬תחומים‬ ‫אלה משתלבים בתפישת העולם של‬ ‫‪ | 18‬אבג‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬ ‫נקודות הציון החשובות בקריירה‬ ‫המקצועית שלך‪.‬‬ ‫במשך כל השנים הייתי מעורבת‬ ‫בפרויקטים רבים של פיתוח כלכלי‬ ‫בארץ ובארצות מתפתחות‪ .‬בישראל‬ ‫השתתפתי בפרויקטים לאומיים כגון‬ ‫תוכנית‪-‬אב למדינת ישראל (ישראל‬ ‫‪ )2020‬ותמ"א ‪ .35‬באנגולה סייעתי‬ ‫בהקמת בית‪-‬ספר גבוה לקציני‪-‬צבא‬ ‫משוחררים; בגואטמלה עודדתי יזמות‬ ‫בקרב נכים באמצעות מרכזי שיקום;‬ ‫בברזיל עסקתי בעידוד צמיחה כלכלית‬ ‫יחד עם צמצום פערים אזוריים וקידום‬ ‫חדשנות בתעשיה; וכן פעלתי בסין‬ ‫ובמצרים‪ .‬כל פרויקט או מחקר תרם‬ ‫להתפתחותי המקצועית‪ .‬במשך השנים‬ ‫הייתי חברה בוועדות ציבוריות שונות‬ ‫ובוועדות של גופים בינלאומיים (היום‬ ‫אני חברה בוועדת מומחים של האיחוד‬ ‫האירופי בנושא מחקר של עסקים‬ ‫קטנים) וחברת הוועדה הלאומית‬ ‫למחקר ופיתוח‪ .‬היכרותי מקרוב עם‬ ‫המגזר העסקי והציבורי מסייעת לי‬ ‫לאורך כל הקריירה המקצועית להבין‬ ‫תהליכים כלכליים ותורמת למחקריי‪.‬‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון היא בעינייך‪...‬‬ ‫מוסד עם מסר וערכים‪ .‬מעבר‬ ‫לעבודה האקדמית המעולה שנעשית‬ ‫כאן האוניברסיטה מהווה קהילה‬ ‫עם ערכים‪ ,‬שבה גם הסטודנטים‬ ‫משפיעים ומסייעים במשימות‬ ‫אזוריות ולאומיות‪ .‬זו הייתה הסיבה‬ ‫שהצטרפתי לאוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪.‬‬ ‫אמירתו של מנכ"ל 'גוגל ישראל'‪ ,‬מאיר‬ ‫ברנד‪' ,‬אם רוצים לראות חדשנות צריך‬ ‫להגיע לאוניברסיטת בן‪-‬גוריון'‪ ,‬ריגשה‬ ‫אותי‪ .‬ההבנה שגם הנגב יכול להיות‬ ‫כר פורה ליזמות וחדשנות ושם‪-‬נרדף‬ ‫להיי‪-‬טק וסטארטאפים דחפה להקמת‬ ‫'מרכז בנג׳יס' בפקולטה לניהול על‬ ‫משפטים‬ ‫לפנתיאון‬ ‫שם גילפורד גלייזר ולהקמת המגמה‬ ‫'יזמות וניהול היי‪-‬טק' במחלקה למינהל‬ ‫עסקים‪ .‬אנחנו היינו החלוצים בתחומים‬ ‫האלה‪ ,‬והיום כל האוניברסיטאות‬ ‫צועדות בעקבותינו‪ .‬עשרות הבוגרים‬ ‫שלנו שקידמו יוזמות עסקיות ופתחו‬ ‫עסקים‪ ,‬מלמדים שוב על החשיבות של‬ ‫שילוב תחומים אלה במסגרות הלימודים‬ ‫והמחקר באוניברסיטה‪.‬‬ ‫מה את מדגישה בתחום ההוראה?‬ ‫אחד הדברים שאנחנו מלמדים‬ ‫בתחום היזמות הוא שאם לא מנסים‪ ,‬לא‬ ‫מצליחים‪ .‬אני מאמינה שכדי להצליח‬ ‫חייבים להשקיע‪ ,‬להיות ממוקדים‪,‬‬ ‫לרכוש את הידע והמידע הרלוונטיים‪,‬‬ ‫לבצע את עבודת ההכנה המוקדמת‪,‬‬ ‫להיות קשוב לרעיונות ולדעות‪ ,‬והכי‬ ‫חשוב ‪ -‬לעשות מה שמאמינים שהוא‬ ‫נכון‪.‬‬ ‫איזה דמויות השפיעו עלייך במשך‬ ‫השנים?‬ ‫השפיעו עלי הרבה אנשים שהיה לי‬ ‫קשר איתם‪ ,‬אנשים שלמדתי מתבונתם‪,‬‬ ‫מדרך התנהלותם ומסולם הערכים‬ ‫שלהם‪ .‬משפחתי השפיעה עליי השפעה‬ ‫ברוכה‪ .‬לאורך כל המסלול המקצועי שלי‬ ‫קיבלתי גיבוי מבעלי‪ ,‬שהוא פרופסור‬ ‫לבוטניקה‪ ,‬ויכולתי גם להיוועץ בו‪.‬‬ ‫מהי פילוסופיית החיים שלך?‬ ‫צריך לשמור על סדרי עדיפויות‬ ‫נכונים‪ ,‬כשהמשפחה היא בראש סולם‬ ‫העדיפויות‪ .‬צריך לעסוק בתחומים‬ ‫שמעניינים אותך ושאתה מאמין בהם‪.‬‬ ‫מה ייחשב בעינייך הישג מקצועי?‬ ‫הרחבת הסגל האקדמי באוניברסיטה‬ ‫וגידול המשאבים בתחומים של יזמות‬ ‫וחדשנות‪ ,‬ושנצליח להוות מוקד יזמות‬ ‫וחדשנות ארצי וגלובלי‪.‬‬ ‫מה גורם לך סיפוק בעבודה?‬ ‫כשיש ערך אמיתי לעבודות המחקר‬ ‫שלי‪ ,‬וכשיש תרומה לקידום המקצועי‬ ‫של הבוגרים שלנו‪.‬‬ ‫מה מפר את שלוותך?‬ ‫עירוב אינטרסים זרים בשיקולים‬ ‫מקצועיים‪.‬‬ ‫ומה מרגיע אותך?‬ ‫עבודה‪ ,‬קריאה והנכדים שלי‪.‬‬ ‫פעילות מועדפת בשעות הפנאי?‬ ‫ספורט‪ ,‬חברים ומשפחה‪.‬‬ ‫סרט שהשפיע עלייך?‬ ‫שני סרטים בתחומי החדשנות‬ ‫עניינו אותי‪ .‬אחד נקרא 'הפיראטים‬ ‫של סיליקון וואלי'‪ ,‬והוא מתאר את‬ ‫המאבק בין סטיב ג'ובס ובייל גייטס‪,‬‬ ‫עם השלכות על התפתחות תעשיית‬ ‫ההיי‪-‬טק; הסרט השני נקרא 'הרשת‬ ‫החברתית' והוא עוסק בהקמת‬ ‫'פייסבוק'‪ .‬אנו למדים ממנו שלא די‬ ‫ברעיון טכנולוגי‪ ,‬אלא יש חשיבות לדרך‬ ‫ניהול הרעיון‪ ,‬כך שהוא יהפוך מרעיון‬ ‫טכנולוגי ועסקי טוב למיזם מסחרי‬ ‫מוצלח‪.‬‬ ‫ספר שקראת ותמליצי עליו לקוראינו?‬ ‫ספר מעניין הוא 'נקודת מפנה' מאת‬ ‫מלקולם גלדוול‪ .‬הספר מדגיש שצריך‬ ‫להתמקד באנשים שמסוגלים להוביל‬ ‫שינויים‪ ,‬שיש לנהוג בשיקול דעת ולא‬ ‫להסתפק באינטואיציה‪ ,‬ושחייבים‬ ‫להאמין ששינוי הוא אפשרי‪.‬‬ ‫חלום חייך?‬ ‫חלום חיי מתרכז במשפחתי‪ :‬שכולם‬ ‫יהיו בריאים ושיממשו את שאיפותיהם‪,‬‬ ‫וגם – שאני אמשיך ליהנות מעבודתי‪.‬‬ ‫לסיום‪ ,‬מה היית לוקחת איתך לאי‬ ‫בודד?‬ ‫את המשפחה‪ ,‬קצת עבודה‪ ,‬את‬ ‫האיי‪-‬פד והאיי‪-‬פון‪ .‬אז אולי כבר כדאי‬ ‫להישאר בארץ‪...‬‬ ‫"אמא שלי הפכה אותי למדען‬ ‫בלי שהתכוונה לכך‪ .‬כל האימהות‬ ‫היהודיות בברוקלין נהגו לשאול‬ ‫את הבן שלהן‪' :‬נו‪ ,‬למדת היום‬ ‫משהו בבית‪-‬הספר?'‪ ,‬אבל לא אמא‬ ‫שלי‪ .‬היא תמיד שאלה אותי שאלה‬ ‫אחרת‪' :‬איזי‪ ,‬שאלת שאלה טובה‬ ‫היום?' ההבדל הזה הוא שהפך אותי‬ ‫למדען"‪.‬‬ ‫איזידור אייזק רבי‪ ,‬חתן פרס נובל‬ ‫לפיסיקה לשנת ‪1944‬‬ ‫"רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק‪,‬‬ ‫מגלה עד כמה רחוק הוא יכול‬ ‫להגיע"‪.‬‬ ‫אלברט איינשטיין‬ ‫"כדי ליצור סטנדרטים חדשים‬ ‫דרוש משהו שהוא שונה‪ .‬צריך‬ ‫משהו שהוא באמת חדש‪ ,‬שיכבוש‬ ‫את הדמיון של האנשים"‪.‬‬ ‫ביל גייטס‬ ‫"אני פשוט רוצה לבנות דברים‬ ‫טובים‪ .‬החזון שלי הוא להפוך את‬ ‫העולם למקום שבו אנשים יהיו‬ ‫יותר מחוברים זה לזה וישתפו‬ ‫פעולה יותר‪ .‬לפעמים זה מרגש‪,‬‬ ‫לפעמים זה קשה‪ ,‬ולפעמים זה גורם‬ ‫סיפוק עצום"‪.‬‬ ‫מארק צוקרברג‬ ‫"אי אפשר ללמד אדם שום דבר‪.‬‬ ‫אפשר רק לעזור לו לגלות זאת‬ ‫מתוך עצמו"‪.‬‬ ‫גלילאו גליליי‬ ‫"לא החזק ביותר הוא ששורד‪ ,‬גם‬ ‫לא האינטליגנטי ביותר‪ .‬שורד מי‬ ‫שיודע להתאים את עצמו לשינויים‬ ‫בצורה הטובה ביותר"‪.‬‬ ‫צ'ארלס דארווין‬ ‫אבג | ‪19‬‬ ‫מנהרת הזמן‬ ‫באר שבע של שנות ה‪ 50-‬וה‪60-‬‬ ‫של המאה הקודמת הייתה עיירה‬ ‫פרובינציאלית‪ ,‬רחוקה מאוד‪ .‬הנסיעה‬ ‫באוטובוס מתל‪-‬אביב אליה ארכה‬ ‫שעתיים‪ ,‬שעתיים וחצי על כביש שחצה‬ ‫את ראשון לציון‪ ,‬נס ציונה‪ ,‬רחובות‪ ,‬גדרה‪,‬‬ ‫פונדק ורדה‪ ,‬קסטינה‪ ,‬קריית גת בואכה‬ ‫באר שבע‪ .‬אפשר היה גם לעלות על‬ ‫רכבת זקנה‪ ,‬חורקת ואיטית‪ .‬תושבי העיר‬ ‫היו אנשי עבודה‪ ,‬פועלים‪ ,‬פקידים‪ ,‬רבים‬ ‫מהם עולים חדשים שבאו מגלויות שונות‬ ‫מאוד זו מזו‪ .‬העיר הייתה מלאה חיילים‬ ‫וקסרקטינים צבאיים‪ ,‬ובימי חמישי כולם‬ ‫נהרו לשוק הבדואים‪ .‬והייתה גם "החברה‬ ‫הגבוהה"‪ ,‬קבוצה קטנה‪ ,‬שחבריה היו‬ ‫בדרך כלל מנהלי מוסדות ממשלתיים‪,‬‬ ‫בנקים ומפעלים‪ .‬רובם גרו ב"וילות‬ ‫רסקו"‪ ,‬ברחוב הכותל המערבי וברחוב‬ ‫ביאליק‪ .‬החיים האמיתיים התנהלו‬ ‫בעיר העתיקה ‪ -‬רחוב אחד שהתמתח‬ ‫מבניין המשטרה ועד נחל באר שבע‪.‬‬ ‫בעלי החנויות שם נחשבו אז לעשירי‬ ‫העיר‪ .‬והייתה בטי שניהלה מועדון‪-‬לילה‬ ‫שנקרא "ההזדמנות האחרונה"‪ .‬היא‬ ‫נהגה להיתלות על חבל שהשתלשל לו‬ ‫מתקרת הכיפה ו"לעשות טרזן"‪ .‬גברברי‬ ‫באר שבע חיכו לרגע שתשחרר את ידיה‬ ‫מן החבל ותצנח ישר לזרועותיהם‪ .‬היא‬ ‫הייתה ניצולת שואה‪ ,‬פרטיזנית‪ ,‬שהבינה‬ ‫שלמרות הכול החיים מחייכים אליה‪.‬‬ ‫במועדון אחר‪ ,‬ברחוב הרצל הסמוך‪ ,‬שר‬ ‫שמוליק קראוס‪ ,‬ובמועדון הקצינים רקדו‬ ‫ריקודים סלוניים‪ .‬הכניסה הייתה מותרת‬ ‫רק לקצינים בקבע ובמילואים ובנות זוגם‪.‬‬ ‫מי שהיה רעב הלך לאכול ב"מסעדת‬ ‫מוריס" ותמיד יצא שבע‪ .‬לא היה בק"ק‬ ‫באר שבע אפילו אולם‪-‬חתונות אחד ראוי‬ ‫לשמו‪ .‬תושבי העיר סבלו מסופות חול‬ ‫וענני אבק‪ ,‬והשכונות היו רחוקות זו מזו‬ ‫כאילו הן שייכות לעיירות אחרות‪ .‬בעיר‬ ‫העתיקה היה בית‪-‬חולים קטן וצנוע‪,‬‬ ‫‪ | 20‬אבג‬ ‫מורשת פריבס‬ ‫מאת יורם הורביץ‬ ‫סניף של 'הדסה'‪ .‬הרבה צרפתים‪ ,‬ומאוחר‬ ‫יותר גם אמריקאים‪ ,‬הסתובבו בעיר‪,‬‬ ‫אבל אלה היו קבוצות סגורות שחיו את‬ ‫חייהן כמעט ללא מגע עם האוכלוסייה‬ ‫המקומית‪ .‬והייתה "מעברת ממבו"‬ ‫המפורסמת שמיאנה לגווע‪.‬‬ ‫פרופ' משה פריבס‬ ‫הכול השתנה כשהוקמה האוניברסיטה‪.‬‬ ‫אנשי אקדמיה וסטודנטים התחילו‬ ‫להגיע העירה‪ ,‬וגם מורות‪ ,‬רופאים ואחיות‬ ‫שהשתלבו בבית‪-‬החולים החדש שהוקם‪.‬‬ ‫משב‪-‬רוח רענן הורגש בעיר‪ .‬אנשים‬ ‫צעירים "ירדו" לבאר שבע בהמוניהם‬ ‫בתקווה לבנות בה את חייהם‪ .‬הגיעו גם‬ ‫ידוענים שהוסיפו נופך משלהם‪ ,‬משהו‬ ‫שבאר שבע לא ידעה עד אז‪ .‬השגריר‬ ‫באו"ם יוסף תקוע הגיע ישירות מבניין‬ ‫האומות המאוחדות בניו יורק ללשכת‬ ‫נשיא האוניברסיטה‪ .‬רחלה ופרופ' משה‬ ‫פריבס נעלו את חווילתם בבית הכרם‬ ‫בירושלים ועברו להתגורר ברחוב רותם‬ ‫בעומר‪ .‬פרופ' חיים חנני‪ ,‬שהיה משנה‬ ‫לנשיא הטכניון‪ ,‬נבחר לתפקיד הרקטור‬ ‫הראשון של האוניברסיטה הצעירה ועזב‬ ‫למענה את ביתו שעל הכרמל‪ .‬עוד רבים‬ ‫אחרים באו לבאר שבע‪ .‬ניחוחות לא‪-‬‬ ‫מוכרים בישמו את אווירת העיר‪.‬‬ ‫האוניברסיטה נאלצה לעמול קשה‬ ‫כדי להתמודד עם הקולגות הותיקות‬ ‫במאמציה למשוך אליה סטודנטים‬ ‫ומרצים‪ .‬ראשיה חיפשו את החדש‪,‬‬ ‫את המיוחד‪ ,‬שבגללם כדאי לאנשים‬ ‫להדרים‪ .‬כך למשל נוסדה המחלקה‬ ‫למדעי ההתנהגות‪ ,‬וכך גם קרה עם‬ ‫הקמתו של בית‪-‬הספר לרפואה‪ .‬מי‬ ‫שנקרא לדגל היה פרופ' משה פריבס‪,‬‬ ‫רופא ומחנך‪ ,‬סגן דיקן הפקולטה לרפואה‬ ‫באוניברסיטה העברית‪ .‬הוא ניאות‬ ‫לשאת בנטל הנשיאות בידיעה שהוא‬ ‫עומד להגשים חזון ‪ -‬ליצור משהו חדש‪,‬‬ ‫סוג אחר של רופא‪ ,‬עם דגש על רפואה‬ ‫קהילתית‪ ,‬עם גישה שונה לחולה‪ ,‬רופא‬ ‫שמתקשר עם החולה ורואה בו אדם ולא‬ ‫פציינט גרידא‪ .‬כדי להעמיק את הקשר‬ ‫הזה נחשף הסטודנט לרפואה אל חולים‬ ‫כבר בשנת לימודיו הראשונה‪ .‬קראו לזה‬ ‫"הניסיון הבאר שבעי"‪ .‬לימים אימצו‬ ‫בתי‪-‬ספר לרפואה בעולם את הגישה‬ ‫הזאת‪ .‬המשימה לא הייתה קלה‪ .‬היו‬ ‫אלה שנים סוערות‪ .‬העבודה נעשתה‬ ‫בעזרת הרופאים הוותיקים‪ ,‬מנהלי‬ ‫מחלקות ב'סורוקה'‪ ,‬וכן בעזרת רופאים‬ ‫שזה מקרוב הגיעו לבאר שבע מן הארץ‬ ‫ומחו"ל‪ .‬היה צריך לאחד את הכוחות‬ ‫שהיו שותפים להקמת בית‪-‬הספר‬ ‫לרפואה ‪ -‬קופת חולים הכללית‪ ,‬משרד‬ ‫הבריאות ואחרים‪ .‬על המלאכה כולה‬ ‫ניצח פרופ' משה פריבס‪ ,‬מנהיג כריזמטי‪,‬‬ ‫אדם בעל סמכות‪ ,‬בעל כוח שכנוע‪ ,‬שידע‬ ‫בדיוק מה הוא רוצה ושמר בקפדנות‬ ‫על הסטנדרטים והאתיקה שבחר ללכת‬ ‫לפיהם‪ .‬זכור לי איך עמד בכל הפיתויים‬ ‫שהרעיפו עליו מכרים‪ ,‬ובעיקר נדבנים‪,‬‬ ‫שחיפשו דרכים להכניס את ילדיהם‬ ‫לבית‪-‬הספר לרפואה למרות שלא עמדו‬ ‫בקריטריוני הקבלה‪ .‬הוא היה אדם גדול‬ ‫בכל קנה‪-‬מידה‪ .‬הייתה לי הזכות לעבוד‬ ‫גיא בן‪ -‬פורת‬ ‫איתו בשנה האחרונה שכיהן כנשיא‬ ‫האוניברסיטה‪ .‬חלק ניכר מזמננו‪ ,‬עובדי‬ ‫הלשכה‪ ,‬הוקדש לבית‪-‬הספר לרפואה‪.‬‬ ‫חווינו את לידתו והיינו שותפים ליצירה‬ ‫החדשה‪ .‬אחר‪-‬כך הגיע השגריר יוסף‬ ‫תקוע ועיסוקינו קיבלו גוונים אחרים‪.‬‬ ‫מאז עברו הרבה שנים‪ .‬פרופ' פריבס‬ ‫נפטר ב‪ ,1998-‬אנשי דור המייסדים פרשו‬ ‫לגמלאות וחלקם כבר לא עימנו‪ .‬ואילו‬ ‫בית‪-‬הספר ממשיך ללמד ולחנך רופאים‬ ‫מיוחדים ששמעם יצא למרחוק‪" .‬הניסיון‬ ‫הבאר שבעי" הצליח ובגדול‪.‬‬ ‫לא מזמן אושפזתי בבית‪-‬החולים‬ ‫'סורוקה'‪ .‬באחד הימים התיישב לידי‬ ‫סטודנט לרפואה והתחיל לראיין אותי‪.‬‬ ‫היה לו שאלון ארוך שכלל פרטים רבים‪.‬‬ ‫שיתפתי פעולה‪ ,‬ועל פניו של הסטודנט‬ ‫ניכר שהוא שמח על המציאה‪ :‬העשרתי‬ ‫לו את דפי השאלון‪ .‬בסוף הראיון שאלתי‬ ‫אותו אם הוא יודע מי זה פרופ' משה‬ ‫פריבס‪ .‬הוא ענה שאינו יודע וביקש‬ ‫שאספר עליו ועל הימים הראשונים של‬ ‫בית‪-‬הספר לרפואה‪ .‬נעניתי לו‪ .‬זה כבר‬ ‫לא היה חלק מן הראיון הרשמי אבל‬ ‫הסטודנט גילה עניין רב בסיפורים‪ .‬לפני‬ ‫לכתו אמר בנימת התנצלות שהלימודים‬ ‫גוזלים את כל זמנו ולא נותר לו זמן‬ ‫לחשוב על דברים אחרים‪ ,‬והוסיף שאם‬ ‫אזדקק לעזרה כלשהי הוא ישמח לעזור‬ ‫לי‪ .‬אמצא אותו בחדר ליד הכניסה‬ ‫למחלקה‪.‬‬ ‫"גישה אחרת לחולה"‪" ,‬רופא שמתקשר‬ ‫עם החולה" ‪ -‬כבר אמרתי? אז אולי‬ ‫זה לא כל כך נורא שהסטודנטים לא‬ ‫בקיאים בהיסטוריה‪ ,‬העיקר הוא שהם‬ ‫יהיו רופאים טובים‪ .‬לדידם כל היתר הוא‬ ‫פרה‪-‬היסטוריה‪ ,‬כי מבחינתם ההיסטוריה‬ ‫מתחילה ביום שהתחילו את לימודיהם‬ ‫בבית‪-‬הספר לרפואה באוניברסיטת בן‬ ‫גוריון‪.‬‬ ‫‪yhurvitz@bgu.ac.il‬‬ ‫‪Between State and Synagogue‬‬ ‫‪Cambridge University, 2013‬‬ ‫החילוניות בישראל מזוהה עם קבוצה ליברלית‪,‬‬ ‫קטנה אך פעלתנית‪ ,‬הנאבקת שנים רבות במונופול‬ ‫הדתי‪ ,‬בהצלחה מוגבלת‪ :‬דיונים בתהליכי החילון‬ ‫בישראל ובמעמדה של הדת במדינה נוטים להתמקד‬ ‫בעימות אידיאולוגי ובתהליכים פוליטיים אבל‬ ‫מחמיצים תהליכים חשובים המתרחשים מחוץ‬ ‫לזירה הפוליטית ‪ -‬כלכליים‪ ,‬חברתיים ודמוגרפיים‪.‬‬ ‫למרות שתהליכים אלה אינם קשורים במשנה‬ ‫אידיאולוגית סדורה‪ ,‬הם משנים את פני המרחב הציבורי ומשפיעים על העימות‬ ‫האידיאולוגי והמבנה הפוליטי בישראל‪ .‬כך שבעוד שהסדרי דת ומדינה והמונופול‬ ‫האורתודוקסי לא השתנו באופן משמעותי‪ ,‬חילונו של המרחב הציבורי בישראל‬ ‫בשני העשורים האחרונים ניכר לעין‪ .‬מרכזי‪-‬הקניות הפתוחים בשבת‪ ,‬חנויות‬ ‫ומסעדות המוכרות בשר לא כשר ומצעדי‪-‬הגאווה הססגוניים מצביעים על שינויים‬ ‫משמעותיים בדפוסי החיים בישראל‪.‬‬ ‫‬‫הספר עוסק בתהליכי החילון בישראל‪ ,‬בוחן את משמעותם החברתית פוליטית‬ ‫ומתאר את השפעתם על מעמדם של הדת ושל חופש הפרט בישראל‪.‬‬ ‫גיא בן‪-‬פורת הוא פרופסור במחלקה למינהל ומדיניות ציבורית‪.‬‬ ‫יהושע פלג‬ ‫‪Mechanical Properties of Materials‬‬ ‫‪Springer Edition, 2013‬‬ ‫מבין התכונות של חומרים יש לתכונות המכאניות‬ ‫חשיבות מרובה ביותר‪ ,‬משום שהן קשורות עם‬ ‫יציבות החומר כאשר מופעל עליו כוח (מאמץ)‪.‬‬ ‫העיוות בהשפעת הכוח המופעל על גוף ושבירתו‬ ‫האפשרית הם פונקציה של מבנהו המיקרוסקופי‪.‬‬ ‫בזמן מאמץ גדול התגובה המיקרוסקופית של‬ ‫החומר (אם הוא לא פריך) מתבטאת בשינוי צורה‬ ‫וממדים שעלול להביא לשבר ‪ -‬דבר שיש למנוע על‪-‬‬ ‫ידי פעילות תקינה של חלק המיוצר מגוף כלשהו‪ .‬חומר ככלל אינו חופשי מפגמים‪,‬‬ ‫והדבר מגביר את רגישותו לרמת המאמץ הפועל עליו‪.‬‬ ‫סטודנטים להנדסה ומהנדסים מומחים לתחום צריכים להבין את מבנה החומר‬ ‫ותגובתו למאמץ המופעל עליו כדי שיוכלו לפתח חומרים מתאימים למטרה זו או‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫הספר יצא לאור ב‪ 2013-‬באנגלית‪ ,‬ותלמידי הנדסה ברחבי העולם משתמשים‬ ‫בו כספר לימוד‪ .‬בנוסף למהדורה המודפסת הופק הספר במהדורה אלקטרונית‪,‬‬ ‫המוזילה את מחירו ועושה אותו נגיש לכל סטודנט הרוצה להתעמק בנושא‬ ‫התכונות המכאניות של חומרים‪.‬‬ ‫יהושע פלג הוא פרופסור אמריטוס במחלקה להנדסת חומרים‪.‬‬ ‫אבג | ‪21‬‬ ‫חישבו‬ ‫בהיגיון‬ ‫מאת יוליה סגלין‬ ‫שנה חדשה מתדפקת על דלתנו‪ ,‬והגיעה העת‬ ‫להתמרק לקראתה גם בעזרת חידות חדשות‪ .‬חדדו‬ ‫את המחשבה וקדימה לעבודה‪ .‬בין הפותרים יוגרלו‬ ‫פרסים‪.‬‬ ‫‪ .1‬המרצה לפילוסופיה החליט שלקראת ראש השנה‬ ‫יזמין חופשה בצפון‪ .‬לשם כך רצה לדעת באיזה יום‬ ‫בשבוע חל ערב ראש השנה‪ .‬הסטודנטים שלו ציינו‬ ‫בשמחה שבאותו חודש (ספטמבר) יש חמישה סופי‬ ‫שבוע מלאים (שישי‪-‬שבת)‪ .‬אם ערב ראש השנה הוא‬ ‫‪ 27‬בספטמבר‪ ,‬באיזה יום בשבוע הוא חל?‬ ‫‪ .2‬אבי ישב ליד השולחן וחיכה לאורחים‪ .‬למרות שאמא‬ ‫תמיד אמרה לו לא לשחק עם האוכל‪ ,‬הוא השתעמם‬ ‫וסידר את פרוסות המלפפון בצלחת בכל מיני צורות‪.‬‬ ‫היו לו בצלחת ‪ 6‬פרוסות של מלפפון חתוך לאורך‪ ,‬כולן‬ ‫באותו גודל‪ .‬האם יוכל אבי לסדר אותן כך שהן ייצרו ‪6‬‬ ‫משולשים זהים ומשושה אחד?‬ ‫‪ .3‬סבתא ברוניה שהגיעה לארוחה ניסתה להיזכר בני‬ ‫כמה הם שלושת נכדיה‪ .‬בעלה‪ ,‬סבא מיכאל חובב‬ ‫המתימטיקה‪ ,‬רמז לה כי מכפלת גילי הנכדים היא ‪.36‬‬ ‫סבתא‪ ,‬לאחר שחשבה קצת‪ ,‬אמרה‪" :‬אבל עדיין חסר‬ ‫לי נתון‪" ."....‬אה‪ ,‬נכון!" אמר סבא‪" ,‬שכחת שמאיה‪,‬‬ ‫הנכדה הכי צעירה שלנו‪ ,‬אוהבת ללבוש שמלות סגולות‬ ‫לגן"‪.‬‬ ‫"עכשיו נזכרתי!" אמרה סבתא‪.‬‬ ‫בני כמה הם הנכדים של סבתא ברוניה וסבא מיכאל?‬ ‫טנגרם ‪" -‬פאזל" מתימטי לכל המשפחה‬ ‫אחד ממשחקי ההרכבה העתיקים ביותר בעולם הוא‬ ‫הטנגרם ‪ -‬ריבוע מחולק ל‪ 7-‬חלקים‪.‬‬ ‫מחלקי הטנגרם אפשר להרכיב אלפי צורות ודמויות‬ ‫שונות‪ ,‬כמו אלה שלמטה‪ .‬האתגר הוא לגלות איך‬ ‫לעשות זאת‪.‬‬ ‫חפשו באינטרנט כיצד גוזרים מריבוע את חלקי‬ ‫הטנגרם (זה פשוט מאוד) ותוכלו למצוא אתגרים שונים‬ ‫לכל הגילאים‪.‬‬ ‫לקוראינו‪,‬‬ ‫לעובדי האוניברסיטה ותלמידיה‪,‬‬ ‫לגימלאיה‪ ,‬לידידינו ובוגרינו‬ ‫ובני משפחותיהם‪:‬‬ ‫מי ייתן ותהא זו שנת שלום וביטחון‪,‬‬ ‫שנת התחדשות וצמיחה‬ ‫מערכת 'אבג'‬ ‫רק בשמחות‬ ‫ברכות להולדת הבן‬ ‫ברכות להולדת הבת‬ ‫לשמרית לייזרוביץ‪ ,‬מן המחלקה להנדסה סביבתית‬ ‫למיכל בן‪-‬סעיד‪ ,‬ממחלקת הסגל המינהלי והטכני‬ ‫ליעקב צוריאל‪ ,‬מן המערך למיחשוב ומערכות מידע‬ ‫ברכות לנישואי הבן‬ ‫ליהודה כהן‪ ,‬ממחלקת המשק‬ ‫לדורית סיקוראל וזאנה‪ ,‬מן המחלקה להנדסת תעשיה וניהול‬ ‫ברכות לנישואי הבת‬ ‫לתגובות ופתרונות‪Saglin@bgu.ac.il :‬‬ ‫‪ | 22‬אבג‬ ‫לדורית דלויה‪ ,‬מן המחלקה להנדסה ביו‪-‬רפואית‬ ‫לתמר סיני‪ ,‬מן המכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין‬ ‫ראש‬ ‫אקדמי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪18‬‬ ‫פתרונות יש לשלוח‬ ‫למערכת ‘אבג’‬ ‫במחלקה לפרסומים‬ ‫ודוברות‬ ‫‪16‬‬ ‫‪19‬‬ ‫בין הפותרים תוגרל‬ ‫חולצת פולו‬ ‫עם לוגו האוניברסיטה‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫מאוזן‪:‬‬ ‫‪ .1‬יישוב קהילתי בתחום המועצה האזורית חוף הכרמל (‪.)4,3‬‬ ‫‪ .4‬אפשר לכופפו בקלות‪ .8 .‬מיחם‪ .9 .‬מצחיקים‪ ,‬היתוליים‪.‬‬ ‫‪ .10‬משורר עברי‪ .12 .‬מונח לועזי המתייחס לחוקי הכתיב‪.‬‬ ‫‪ .13‬אמרגן ישראלי ותיק‪ .14 .‬גפה עליונה‪ .17 .‬מועדון‪-‬כדורגל‬ ‫איטלקי‪ .19 .‬מפקד המשטרה הצבאית (ר"ת)‪ .20 .‬ממציא‬ ‫הטלפון‪ .21 .‬אינסופיות‪ .22 .‬מכשיר להגברת צלילים‪ .23 .‬שיח‬ ‫מדברי‪ .24 .‬איש סגל המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה‪,‬‬ ‫מחקריו נעשו גם באנטארקטיקה‪.‬‬ ‫פתרון התשבץ הקודם‬ ‫(פתרה‪ :‬לאה שוייצר‪ ,‬המחלקה לכלכלה)‬ ‫‪1‬‬ ‫ה‬ ‫‪2‬‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫‪9‬‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫‪11‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫‪24‬‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫‪27‬‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ה ש מ‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫‪19‬‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫‪23‬‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ש צ‬ ‫ח‬ ‫ח‬ ‫‪26‬‬ ‫‪28‬‬ ‫ר‬ ‫‪25‬‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫‪16‬‬ ‫מ‬ ‫‪17‬‬ ‫י‬ ‫‪18‬‬ ‫ג‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫‪12‬‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫נ‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫‪8‬‬ ‫ת‬ ‫‪10‬‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫‪15‬‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫‪13‬‬ ‫י‬ ‫‪20‬‬ ‫ק‬ ‫ח ט‬ ‫י‬ ‫מאונך‪:‬‬ ‫‪ .2‬צייתן‪ ,‬קונפורמיסט (סלנג)‪ .3 .‬שלא בכוונה‪ ,‬דרך אגב (‪.)5,3‬‬ ‫‪ .5‬אכזבה קשה (‪ .6 .)3,3‬מושב בגליל העליון‪ .7 .‬ים סוער (‪.)4,3‬‬ ‫‪ .8‬בלון‪-‬ניסוי‪ ,‬בדרך כלל מופעל בסיוע אמצעי התקשורת‪.11 .‬‬ ‫יונק לילי מעופף‪ .13 .‬צלחת קטנה‪ .15 .‬עשירית המטר‪ .16 .‬אבן‬ ‫המשמשת לסתימת מערות‪-‬קבורה‪ .17 .‬מנהל חטיבת החדשות‬ ‫בערבית בערוץ ‪ .18 .1‬נחרץ בדעתו‪ .19 .‬מגדולי האתלטים‬ ‫הבריטים‪ .20 .‬שחקן וקומיקאי ישראלי‪.‬‬ ‫ר‬ ‫‪3‬‬ ‫נ‬ ‫‪4‬‬ ‫ו‬ ‫‪5‬‬ ‫א‬ ‫‪6‬‬ ‫ג‬ ‫‪7‬‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫אבג | ‪23‬‬ ‫נמשכת ההרשמה לחוגים ולפעילויות‬ ‫במרכז הספורט יש מגוון שירותים‬ ‫ומתקנים לשימוש קהל המנויים‪.‬‬ ‫אנו מזמינים אתכם להצטרף למשפחת המנויים שלנו‬ ‫ומאחלים לכם‬ ‫שנת בריאות וכושר‬