לכ גב חנה הרוש 18 נובמבר 1996
בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org 12ינואר 2012 סמ subdakarstory מורשת ח"י הנדון :אבדן הצוללת דקר בפורום היסטוריה צבאית בויקיפדיה הפנו את תשומת הלב לערך על אח"י דקר .והועלתה השאלה מדוע אבדה הצוללת? בדיקת הערך העלתה שחסרו בו גם נתונים אחרים . מעיון בחומר במוזיאון העפלה וחיל הים ,משיחות עם יודעי דבר וקריאה מחדש של הכתובים חידשתי את הכתוב שבהיקפו עולה על ערך אנציקלופדי .עקב עיסוק בחומר שמעט מאוד מבינים בו ראיתי צורך לנתח משמעויות ,מה שעשוי לעורר נוגדנים אצל שומרי החותם של הויקיפדיה. כמי שהוסמך כקצין טנ"ץ ושירת במשחתות ,טרפדות וסטי"לים הערכתי נתונה לעמיתים בצוללות. ונקודת הראות שלי היא חיצונית .כמי שרכש את הידע שלו על חשבון הציבור לא הרשיתי לעצמי להחבא מאחורי אי ידיעה. המאמר מהוה "חוכמה שלאחר מעשה" כמו שאר הערכים באנציקלופדיות ומוטב חוכמה מאוחרת מחוסר חוכמה בכלל. אני מודה לחברים שהקדישו תשומת לב ,תרמו מידע וסייעו להבנת והכנת החומר. כל ההשגות והטעויות הן באחריותי. הוא מוצב באתר הבוגרים ונשלח למסגרת מאמרי מורשת של חיל הים. תא"ל (מיל) אלי רהב יו"ר ע' הבוגרים 1 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION וביה"ס הימי www.bogreyam.org mail@bogreyam.org אבדן הצוללת דקר הוכן עבור ויקיפדיה ,האנציקלופדיה החופשית תוכן עניינים [ הסתרה ] 1הצוללת אח"י דקר 2כללי 3שירות בצי הבריטי 4שירות בחיל הים 5הפלגה לארץ 6ניתוק הקשר וחיפוש הצוללת 7הכרזה על האבדן 8אבדן צוללות בציי המעצמות 9דיווח מפקד ח"י על האבדן 10תעלומת הדקר 11יכולת חיפוש בעומק רב 12מצוף הסימון 13יישום לקחים 14החיפושים במצרים 15חיפושים בים האגאי 16מיקוד גזרת החיפוש 17מציאת השברים 18מחקר שרידי הצוללת 19סיבות אפשריות לטביעה 20סיכום 21אתרי זכרון 22נספח החקירות והחיפושים אחר שברי הצוללת 23לקריאה נוספת 24קישורים חיצוניים 25הערות שוליים כללי הצוללת אח"י (אוניית חיל הים) דקר ,שסימונה צ ,77-הייתה צוללת בשירות חיל הים הישראלי ,אשר נרכשה מהצי המלכותי הבריטי ב ,1965-שופצה במספנות בבריטניה ,אויישה בצוות ישראלי 2 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION וביה"ס הימי www.bogreyam.org mail@bogreyam.org והוכשרה ע"י הצי הבריטי .בדרכה ל[[ישראל]] ב 25ינואר ,1968טבעה ומבין 69אנשי צוותה לא היו ניצולים. יציאת הדקר לדרך בנמל פורטסמות .9/1/1968 כשנה לאחר טביעתה התגלה אחד ממצופי החירום שלה בחוף רצועת עזה .מסקנות שגויות מניתוח ממצאי המצוף ומיקומו ,הובילו לחיפושים בחופי מצרים והים האיגאי ,שלא העלו דבר. בגמר המלחמה הקרה ניאותו האמריקאים להעמיד לטובת הענין את יכולת החיפוש והאיתור שלהם במים עמוקים .החיפושים חזרו והתמקדו בקטע שבו אבד הקשר על הנתיב המתוכנן .שברי הדקר נמצאו ב 28מאי 31 ,1999שנה אחרי האבדן ,בעומק 3ק"מ על הנתיב לחיפה במרחק 270מייל מיעדה. שירות בצי הבריטי סמל אה"מ טוטם 3 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org HMS Totemבשנת ,1945עמוד הטוטם נראה בקדמת הגשר. אח"י "דקר" הייתה במקורה צוללת מסדרה של 54צוללות דגם ,Tאשר נבנתה לחיל הים הבריטי בשנת ,1943היא הושקה ב 28-בספטמבר של אותה שנה בשם אה"מ טוטם ,כשלמעשה נכנסה לשירות רק ב .1945 -יעודה היה לתקוף אניות גם כאשר הן מוגנות בכלי שייט נגד צוללות .המיוחד באיפיון שלה היה יכולת לירות 10טורפדות במטח אחד. בתום מלחמת העולם השניה הושבתו מרבית הצוללות מהסדרה .אלה שהושארו בשירות וביניהן הטוטם יועדו למשימה של מעקב ולחימה בצוללות רוסיות .כדי לעשותה יעילה יותר למשימה זאת עברה אה"מ טוטם בשנות ה 50-שיפוצים נרחבים ,במספנות צ'טהם (בריטניה) .השיפוצים כללו הארכת גוף הלחץ ,הסרת תותח הסיפון ,הסרת צינורות טורפדו חיצוניים ,הוספת מצברים ושני מנועים חדשים ועיצוב מחדש של ביתן הגשר. שירות בחיל הים באותה תקופה נדרשו לחיל הים באופן מיידי צוללות שיחליפו את אח"י תנין ואח"י רהב שסיימו את שירותן .בניית צוללות מתקדמות דורשת זמן רב ולא נראתה אפשרית אז .גודל הצוללת התאים לתפישה ההתקפית של ח"י ולנשיאת כלי קומנדו .עבור הצוללנים הייתה בכך התקדמות משמעותית: מ"כלי שייט היכול גם לצלול" לצוללת המיועדת לפעול מתחת למים באופן רצוף .רכישת צוללות הT-שהוצעו ע"י הבריטים בתקציב סביר היתה אפשרות ריאלית. סמלה של אח"י דקר – דג חרב על רקע עוגן וגלי הים ,עוצב ע"י מ' אריה מפקד חיל הים יוחאי בן נון החליט על רכישת הצוללות .בשנת 1964נעשתה עסקה בין ישראל ובריטניה ,במסגרתה נרכשו שתי צוללות מדגם ,Tאה"מ "טרפין" ו"טוטם" ,ובהמשך צורפה לעסקה צוללת שלישית "טרנצ'ן" .שתי הצוללות הראשונות שופצו במספנת הצי הבריטי בפורטסמות' ושמן שונה לאח"י לוויתן ואח"י דקר .הצוללת השלישית שופצה בישראל ושמה שונה לאח"י לאח"י דולפין ( ]1[ .)1968הצוללות נרכשו במחשבה שיוכלו לשרת כעשר שנים ובמהלך השיפוץ ,נוספה להן יכולת נשיאת אנשי קומנדו .בנוסף גם הותקן בהן מכשיר חדיש לגילוי שידורי מכ"מ .השיפוץ של הצוללת הראשונה אח"י לוויתן בפיקודו של זאב אלמוג (אברוצקי) הסתיים באמצע שנת 1967והצוללת אף 4 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org השלימה את ניסויי הים באזור פורטסמות' ובסקוטלנד .תקופת אימוני ההיבנות בוטלה עקב הפקודה להפליג בהקדם ארצה בכוננות למלחמת ששת הימים ,הלויתן חומשה בטורפדות ויצאה לארץ .אך הגיעה ביומה האחרון של המלחמה .הצוללת' דקר המשיכה את השיפוצים לפי התכנית. על הדקר פיקד רס"ן יעקב רענן ,בוגר קורס חובלים ד' ,קצין מוערך ,שירת כסגן מפקד של יוסף דרור בצוללת "תנין" .רכש ניסיון רב בצוללות ופיקד גם על "אח"י נוגה" .רענן יועד עם הגעתו לארץ לקבל את הפיקוד על השייטת כולה .צוות הצוללת אשר כלל אנשים מנוסים היה נוכח בשלבי השיפוץ. השיפוץ נמשך כשנתיים והסתיים בהצלחה .העיתונאי ערן שורר ,אשר נלווה לתחילת המסע ,סיפר ששמע מפיו של סגן המפקד ,רס"ן אברהם (בומי) ברקאי שבנושאי הבטיחות לא היו ויתורים. בגמר השיפוץ נמסרה ה"דקר" לידיים ישראליות" .נס השירות הפעיל" הונף על הדקר ב10 - בנובמבר .1967 ,השיפוץ הושלם במלואו כולל ניסויי הים בפורטסמות .סדרת אימוני ההיבנות Working Upכפי שנקראת בח"י .נערכה ת"פ השייטת הבריטית בסקוטלנד .בחינת הסיום של אימוני ההיבנות היתה תרגול של 36שעות בנוכחות מפקד הבסיס הבריטי ומפקד שייטת הצוללות הדר קמחי .הצוללת והצוות עמדו היטב במבחן .כך נמסר למפקד חיל הים שלמה אראל שביקר בבסיס. הפלגה לארץ 5 סגן המפקד ברקאי מצדיע למפקד העולה לסיפון 9/1/1968 המפקד יעקב רענן מוציא את הצוללת לים .9/1/1968 התמונות באדיבות מוזיאון העפלה וחיל הים. בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org נתיב הדקר בהתאם לדיווחיה .התרשים באדיבות מוזיאון העפלה וח"י 6 כנראה הצילום האחרון של הדקר שהתקבל ממטוס סיור אמריקאי בקטע המערבי של הים התיכון. באדיבות מוזיאון העפלה וח"י. בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org יזמת מפקד הדקר יעקב רענן ,להפקת לקחים בדרך הומוריסטית. בפקודת ההפלגה שנמסרה בפורטסמות' סומן נתיב אשר כלל כניסה לתדלוק בגיברלטר ,מעבר צפונית למלטה ודרומית לכרתים ,עד לחיפה .בתדרוך האחרון שניתן בפני מפקד שייטת הצוללות הדר קמחי ההוראה הייתה שבאיזור מפרץ ביסקאיה שבו מתאמנות צוללות נאט"ו תיעשה ההפלגה על פני המים .משם עד לגיברלטר לפי שיקולי המפקד .בקטע הים התיכון תוכנן שההפלגה תיעשה בצלילה. היה זה שינוי מדיניות מהפלגות קודמות .הצוללת לויתן שהפליגה ביוני 1967והצוללת אח"י דולפין ( )1968בפיקודו של אברהם דרור שיצאה שבוע אחרי הדקר עשו את הדרך בהפלגה על-מימית. המהירות הממוצעת על הנתיב חושבה לפי 5.5קשר ,כדי לאפשר אימונים שונים .מועד ההגעה המתוכנן היה 6בפברואר .1968 בחיפה אמור היה רס"ן רענן למסור את הפיקוד על הדקר לסגנו ,אברהם ברקאי – שכבר הוסמך לפיקוד על צוללת ואף קיבל את דרגת הרס"ן -ובעצמו להתמנות לתפקיד מפקד שייטת הצוללות. הקשר עם הצוללת היה באלחוט -ישירות למפקדת ח"י .על הצוללת לדווח את מיקומה הגיאוגרפי אחת ל 24 -שעות והודעת ביקורת קשר קצרה כל 8שעות .הודעת הביקורת היתה קצרה והמפקדה מאשרת קבלתה .עוד נקבע שבאם לא הייתה הצלחה בהקמת הקשר עד 8שעות מביקורת קודמת - על הצוללת היה לעלות על פני המים ולא לחזור לצלילה עד אחרי השגת הקשר .כמו כן היה עליה לדווח במקרה של עלייה על פני המים ובמקרה של צלילה מחדש. בנוסף לצוותה הקבוע צורפו להפלגה הרופא סגן ד"ר יעקב מאור (פולרביץ) וכן מהנדס אלקטרוניקה סא"ל בני מיימון ,שבא לחנוך מתקן לגילוי שידורי מכ"ם ,פרי פיתוח חיל הים ,שהותקן בצוללת .ב9- בינואר 1968הפליגה אח"י דקר מנמל פורטסמות' באנגליה ,בדרכה לחיפה ועליה 69אנשי צוות. את ראשית הדרך במפרץ ביסקאיה עשתה הצוללת על פני המים .מול חופי פורטוגל שילבה בין הפלגה בצלילה לבין שיוט על פני המים .באחד הימים התקרבה הצוללת לסירת דייג פורטוגזית ובסחר חליפין רכשו ממנה דגי ים שזה עתה נידוגו. 7 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org הצוללת נכנסה לתידלוק בגיברלטר ב 15 -ינואר .לצוות ניתנה חופשת חוף .העיתונאי ערן שורר ירד מהספינה והמכונאי יחזקאל מזרחי הצטרף( ,לא היו חילופים נוספים בגיברלטר) והדקר יצאה לדרך עוד באותו לילה בשעה .160200 לפי דיווחי המיקום שנשלחו כל יום בשעה 0600הסתמנה המהירות הממוצעת על הנתיב כ 7.5 קשר .כדי לשמור על מהירות זאת בצלילה ,הצוללת לא סטתה מנתיבה ועשתה כנראה את מרבית הדרך בשילוב ישיר של מנועי הדיזל .הגדלת המהירות הממוצעת ב 50%ביחס לפקודה נראתה בתחום סמכותו של המפקד בים .יישומה קיצר את משך ההפלגה אך הגדיל את הזמן בו הייתה הצוללת בשינור וחייב מאמץ מיוחד של הצוות .הייתה זו הצורה החסכונית למרחקים ארוכים .אך העדפת המהירות הגבוהה פגעה בדיסקרטיות של הצוללת בשעות היום והקטינה את יכולת הגילוי שלה בשעות הלילה. נוהלי התפעול והחיים של צוותי הצוללות מחייבים משמעת הדוקה יותר משאר ספינות חיל הים .כל פקודה שניתנת -חוזרים על קבלתה ,מדווחים על הביצוע ומדווחים על גמר ביצוע .אנשים שהכירו את רענן העריכו מאוד את מנהיגותו .לדברי ערן שורר יישם יוזמות מקוריות כדי להגביר את המקצוענות .ביניהן כדי להחדיר לקחים ולמנוע חזרה על טעויות ניהלו בדקר את "ספר השטויות" כאשר השוגה היה חייב לחבר שיר על האירוע שהיה מובא לידיעת כולם .כלפי מפקדת ח"י הפגין רענן מקצועיות מבצעית בכך שדיווחי המיקום נעשו בדיוק בשעה 0600והדקר היתה בדיוק על המסלול. ב 21בינואר דיווח רענן שהתקדמות הצוללת טובה וכי יוכל להקדים ולהיכנס ביום א 28בינואר. בבוקר של יום א לא היה נוח לקיים את קבלת הפנים המתוכננת .לכן אושר לדקר להיכנס לנמל ביום ב' 29בינואר בשעה ( 1000הקדמה בחמישה ימים) .גם בעבר הקדימו צוללות את הגעתן מחו"ל ,ואז "התיישבו" על הקרקע והכינו את הצוללת לקראת הכניסה .רענן קיבל את ההנחיה ללא כל השגה ולא שינה ממנהגו .הדקר המשיכה באותו קורס לחיפה - 102 -ובאותה מהירות ממוצעת 7.5 -קשר. הדקר העבירה רשימת נושאים שדרשו טיפול במספנת ח"י .לא היה ביניהם שום נושא שהשפיע על בטיחות הצלילה. מזג האוויר אשר במערב הים התיכון היה טוב ,הפך לגרוע בחלקו המזרחי .הלילה של 24/25בינואר היה מעונן עם גשם רוח צפון מערבית עד מערבית 18-25קשר .הים היה רוגש וגובה הגלים בין 2.5 ל 4מטר. ניתוק הקשר וחיפוש הצוללת האתר האחרון שדיווחה הדקר 34 16N 26 26Eהיה בתאריך 24בינואר שעה 0600כארבעים מייל מדרום לקצה המזרחי של כרתים .קשר הביקורת האחרון קוים ב 25-בינואר 2דקות לאחר חצות. בדיקת הקשר הבאה -שתכלול דיווח אתר -היתה אמורה להתקבל בשעה 6בבוקר (שעון ישראל). כאשר לא התקבל דיווח מהדקר עד השעה 0800תוגברה ההאזנה אך עדיין לא הוכרז מצב חירום. זאת מכיוון שלצוללות באותה תקופה היו קשיי שידור וקליטה ,בייחוד במזג אוויר סוער ,כמו זה ששרר בים התיכון בחורף .1968במהלך אותו היום שודרו קריאות חוזרות ונשנות אל הדקר גם בתדר אזרחי פתוח .אך מצידה של הדקר -דממה .ב 1225בצהריים נקלט שידור אך לאחר בדיקה התברר כי אינו קשור לדקר. החיפושים החלו בבוקרו של 26בינואר אז נשלח מטוס סטרטוקרוזר ואחריו גם מטוס נורד של חיל האוויר .הוכרז על מבצע חיפושים בינלאומי ,במחשבה שהצוללת אולי לא הצליחה להקים קשר עלתה 8 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org על פני המים והתקרבה לאחד החופים .נעשתה פניה לבריטים ולצי השישי של ארצות הברית. האמריקאים שלחו 4משחתות לאיזור והבריטים הוציאו ספינה ומטוס באיזור קפריסין .כל אניות צי הסוחר שהיו בקרבת האזור הוזעקו לחיפושים .כך גם ספינות חיל הים ,הצוללת לויתן ושתי ספינת טילים שבדיוק הגיעו משרבורג .המשחתת אח"י יפו שקיצרה את הביקור בסיציליה יצאה לאיזור. הצוללת דולפין הגיעה לכרתים ממערב ושם נפגשה עם סטי"ל וקיבלה גזרת חיפוש. 9 תרשים פעילות החיפוש אחרי אח"י דקר .1968 26/1-4/2באדיבות מוזיאון העפלה וח"י. לחיל האויר הבריטי היתה בקפריסין "תחנת חיפוש והצלה" המיועדת לאתר טייסים שנטשו מעל הים. לתחנה היה מוקד קשר ונוהלי עבודה עם כל מדינות האיזור והיא אף הפעילה שתי ספינות מאוישות באנשי ח"א הבריטי .החיפושים נמסרו לניהול המפקדה הזאת אשר פעלה לפי תכניות הקבע שלה והרחיבה את הגזרה לכל הרבע המזרחי של הים התיכון .חיל הים שלח את רס"ן אלכס דרורי כמומחה לקשר ורס"ן אלחנן התרסי כקצין צוללות ,לשמש כקציני קישור במפקדה הזאת .ב27 - בינואר בלילה דווח למפקדת החיפושים כי תחנת ניקוסיה קלטה למשך 7דקות שידור בתדר מצופי הצוללת ( 4340ק"ה) והבחינה גם באותיות SOSוכן במילה SUBSUNKשהם חלק משיטת השידור של המצוף .בחקירות הקשר שנעשו אחר כך אבד הביטחון בדיווח זה. ב 30-בינואר הודיעה מפקדת החיפושים הבריטית בקפריסין כי הסיכויים למציאתה של הדקר קרובים לאפס .וכי מבצע החיפושים הבינלאומי יסתיים עם שקיעת השמש ב 31-בינואר .מבצע החיפושים הישראלי נמשך עוד ארבעה ימים וכאשר שקעה השמש ב 4-בפברואר נקראו כל ספינות חיל הים ומטוסי חיל האוויר לשוב לבסיסיהם .מבצע החיפוש אחר אח"י דקר הסתיים. בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org בחיפושים השתתפו 38כלי שייט מתוכם בוצעו 2172שעות ים של כוחות חיל הים בלבד .כמו כן בוצעו 105גיחות מטוסים .כל שטח איזור החיפושים "כוסה" מספר פעמים .קוימו תצפיות עין ומכ"מ מכלי שייט ומטוסים .כמו גם האזנה בים ובחוף לכל התדרים שהצוללת עשויה היתה לקרוא בהם. חשוב לציין כי יעילות החיפוש של מטוסי הסיור הבריטים והאמריקאים הייתה גבוהה במיוחד בהיותם בנויים מצוידים ומאומנים לחיפוש בים. הים הסוער הפריע לכלי השייט בחיפושים אך למטוסים הפריע הרבה פחות מאשר לאניות .ניתן להניח כי אילו היתה הדקר על פני המים היתה מתגלית ע"י המחפשים .כך גם אם היה ריכוז של אנשים דלק או ציוד על פני המים. מלחמת ההתשה עם מצרים הייתה באותה תקופה בעיצומה .הצי המצרי לא לקח חלק במאמץ החיפושים הבינ"ל ובחופי מצרים לא נערכו חיפושים .ממשלת מצרים הצהירה בחודש פברואר כי לכוחותיה המזוינים אין קשר להיעלמות ה"דקר". הכרזה על האבדן הרמטכ"ל חיים בר-לב מינה ועדת חקירה צה"לית בראשותו של האלוף ישראל טל .חיל הים מסר לועדה את כל הנתונים אך היה בחשש גדול מתוצאותיה .מעמדו של חיל הים בציבור לאחר מלחמת ששת הימים ואחרי הטבעתה של אח"י אילת היה בשפל .והתקלה הנוכחית הינה בגדר אסון לאומי. נשמעו דיבורים בחוגי הצבא על ציים בעולם שרמתם אינה מספקת להפעלת צוללות .האלוף טל סיכם את הדו"ח שאין לדעת מה קרה לדקר .וכי "הצוללת היא כלי מסוכן במהותו" .אך לא המליץ להפסיק את שירות הצוללות בחיל הים. ב 6-במרץ 1968הכריז שר הביטחון ,רב אלוף משה דיין בכנסת כי הדקר ואנשי צוותה נחשבים אבודים .הוכרז יום אבל לאומי וברחבי המדינה הורדו דגלי הלאום לחצי התורן .בסיום דבריו אמר דיין כי " גילוי הצוללת על קרקע הים אפשרי מבחינה תיאורטית אבל אין לנו אמצעים ומכשירים לבצע זאת בכוחות ישראלים"".......אם יהיו בידי צה"ל האמצעים הדרושים לכך -נבחון את האפשרות של עריכת חיפושים כאלה ,וכן נמשיך לעקוב אחר כל סימן העלול להצביע על מקום ונסיבות טביעתה של "דקר" "...נתמיד במשימת חייהם ונחשל את זרועה הימית של ישראל" ב 1-ביולי הוציא הרב הצבאי הראשי ,האלוף שלמה גורן ,תעודות פטירה לכל אנשי הצוות האבודים. הדבר נעשה כדי לאפשר לשאיריהם לקבל פיצויים ממשרד הביטחון ולהסדיר את ענייני הירושה .אך על התעודות נכתב" :אישור זה אינו מהווה היתר עגונות" ]2[.רק כשנה וחצי לאחר היעלמות הצוללת []3 הותרו נשות אנשי הצוות מעגינותן. אבדן צוללות בציי המעצמות אבדני צוללות התרחשו לא רק בעת מלחמה .הותק של צי בהפעלת צוללות ,אינו מהוה כלשעצמו חסינות .בסמיכות זמנים לאבדן הדקר ,ארעו תקלות ,אשר בחלקן היו קטלניות ,לצוללות של המעצמות הימיות. בח"י היה ידוע על שתי צוללות של הצי המלכותי הבריטי אבדו בהתנגשות עם אניות .הצוללת HMS TRUCULENTבינואר 1950והצוללת ]4[ HMS AFFRAYביוני .1951 11 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org לצי הצרפתי אבדו בשנים 1968עד 1971שתי צוללות ולשלישית קרתה תקלה שכמעט הביאה []5 לטביעתה .שלושתן היו צוללות דיזל-חשמל ,מסדרת דפנה. הצוללת מינרב [ ]6אבדה ליד טולון בים התיכון יומיים אחרי ה"דקר" בשעות הבוקר ,המינרב הייתה בשינור בתנאי ים קשים שיצרה סערת המיסטראל .הצי הצרפתי חיפש אחריה בשלושת השנים לאחר שאבדה אך היא לא נמצאה .הערכה היא שהצוללת התפרקה לשברים קטנים ,הנמצאים באיזור בו פני הקרקע מצולקים ובעומקים שבין 1000ל 2000מטר . []7 לטכס האשכבה למינרב הגיע הנשיא שארל דה גול ואף צלל עם צוללת אחות אוורידיצה .המחווה היפה לא הועילה וב 4 -למרץ 1970בשעות הבוקר טבעה האוורידיצה באותו איזור .רעש ההתרסקות נקלט בהידרופונים של הצי ועל פני הים השקט צפו עדויות. ספינות הצי הצרפתי עצרו מספר אניות סוחר שעברו בסביבה והעלה אותם לבדיקת תחתית במבדוק. מסקנתם הייתה שהסיבה לטביעה היא התנגשות עם האוניה הטוניסאית טברג'ה .היות ובתחתית האוניה נמצאו סימני גירוד טריים .למרות שהאירוע קרה באור יום ובים שקט האוניה לא הרגישה דבר. ב 19לפברואר 1971נוצרה חדירת מים מצינור היניקה לצוללת פלורה מאותו דגם ,בעת שינור במזג אויר גרוע באיזור טולון .המים גרמו לקצר חשמלי ואבדן שליטה .הצוללת הצליחה לעלות לפני המים אך איבדה את כושר התנועה והיטלטלה בים הסוער עד שגוררת חילצה אותה לנמל. לאחר ארועים אלה תוכנן ראש תורן היניקה מחדש והוחלף בכל הצוללות מדגם דפנה ]8[ .בתרני היניקה בצוללות ה Tהבריטיות כפי שהותקנו גם באח"י לוויתן ואח"י דולפין לא היו תקלות .נראה שלא היתה תקלה בתורן היניקה של ה"דקר". הצי הסובייטי איבד ב 4 -במרץ 1968את הצוללת ]9[ K-129מדגם "גולף" נושאת טילים בליסטיים, בעת סיור מבצעי בלב האוקיינוס השקט ,צוללת זו היתה יעד למבצע חילוץ ,ע"י ה CIAונמסרת []10 לגביה אינפורמציה מטעה .אך נראה שאירע פיצוץ טורפדו בצמ"ט או במנוע הרקטי של טיל. ב 24מאי אותה שנה התרחשה תקלה בכור הגרעיני לצוללת K-27נהרגו 9אנשי צוות מקרינה. צוללת גרעינית אחרת אבדה לצי הסובייטי בשנת 1968בים הארקטי .הצוללת (שמה לא ידוע) איבדה כושר תנועה ,ישבה על הקרקע חודש שלם ,לא קיבלה עזרה ,עד שכל 90איש אנשי צוותה גוועו .ההשפלה לצי הסובייטי כה גדולה שהארוע נשמר מידיעת העם הרוסי עד היום. באפריל 1970קרתה תקלה בריאקטור צוללת גרעינית K-8מדגם נובמבר ,במפרץ ביסקאיה.בעת הנסיון לגרירתה ,היא טבעה עם 52אנשי צוות. הצי האמריקני -שבועיים לאחר היעלמות ה"דקר" קרתה תקלה טכנית שכמעט הביאה לטביעתה של הצוללת ,USS Chopper, SS-342 ,בת גילה של ה"דקר" ,מסדרת בלאו [ .]11ב 11 -בפברואר ,1968בעת אימון עם כלי שייט נגד צוללות ,ליד קובה ,בהיותה בעומק 150רגל ובירידה מתונה ,חל קצר חשמלי .הצוללת המשיכה לרדת והזוית גדלה .נגד ההיגוי העביר על דעת עצמו את המנועים מלא אחורה .הצוללת שהגיעה למצב כמעט אנכי בעומק 1000רגל לפני שהירידה נעצרה .הצוללת 11 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org התיישרה הזדקפה עלתה בניצב עד חציה מחוץ למים ,נפלה ונשכבה בציפה אך ללא כושר תנועה. העיוותים בגוף הלחץ פסלו אותה לצלילות נוספות. הצוללת הגרעינית USS Scorpion, SSN-589אבדה ב 5יוני 1968בלב האטלנטי .הדעות בצי ארה"ב חלוקות אם הסיבה לאבדן הייתה הפעלת טורפדו בתוך הצמ"ט ,או מסיבה אחרת. דיווח מפקד ח"י על האבדן מפקד חיל הים האלוף שלמה אראל הוציא ב 1במרץ " 1968דו"ח אבדן אח"י דקר" [ ]12לשר הביטחון משה דיין .הדו"ח הציג את כל הנושאים הקשורים לדקר וכל העובדות שהיו ידועות .את תרשומת הקשר שהיה איתה במהלך ההפלגה ואת התנהלות החיפושים לאחר ניתוק הקשר .מציין כי "הדקר טבעה במצולות הים במרכז האגן המזרחי של הים התיכון על הנתיב לחיפה בין השעות – 002222 002022ינואר ".8690בדו"ח הציג אראל את התקלות לצוללות שהיו ידועות לו באותה עת .הוזכרו 9צוללות שאבדו בין השנים .1968 1947לגבי שלוש מהן לא ידועה הסיבה .שלוש צוללות טבעו עקב התנגשות באוניה .תקלות טכניות היוו את הסיבות לטביעת שלוש צוללות אחרות. 12 השטח הסביר לחיפוש שברי אח"י דקר ,בדו"ח אראל 1מרץ ,1968באדיבות מוזיאון העפלה וח"י. בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org בסיכום הציג אראל את תובנות חיל הים לסיבות שהיו יכולות להביא לאבדן הצוללת – סיבה אחת או שילוב של התרחישים הבאים: 1התנגשות בכלי שייט – היות ועל אף הפרסום הרב שניתן לחיפושים לא היה דיווח על התנגשות מאף אוניה ,לכן ייחס אראל סבירות נמוכה מאוד לתרחיש זה. 2תקלה טכנית באחת מהמערכות החיונית -:הידראוליקה ,לחץ אויר או חשמל 24וולט שהביאה לשיבוש יכולת השליטה בצוללת. 3תקלה תפעולית הצוות לא הצליח לשמור על העומק בים הסוער או להתיישר מצלילה. לתרחיש ההתנגשות .ניתנה בדו"ח הערכת חסר ,ימאים יודעים שאניה עשויה למחוץ צוללת ובתנאי החושך והים לא להרגיש בכך .בפרק המתייחס לתקלות בצוללות אחרות ,מתואר המקרה של הצוללת הבריטית HMS Affrayכי "התנגשה באוניה כשהפליגה במצב שינור בתעלת למאנש .וכי לאוניה הפוגעת נודע הדבר רק כשעלתה על מבדוק זמן ניכר לאחר המקרה" .השכיחות של ההתנגשות בתאונות צוללות הינה גבוהה מאוד .מתוך 71תאונות שקרו לצוללות בתקופה שלאחר []13 מלחמת העולם השניה ,קרו 32ארועי התנגשות (שמרביתם נסתיימו ללא נזק קטלני לצוללת). על מנת שהחיפושים הנרחבים שנעשו לא יובילו למסקנה שגויה .כלל אראל בדו"ח המלצה לחיפושים בעתיד השטח הסביר לחיפוש שברי הצוללת שהינו הרחבת הנתיב לחיפה ,מדיווח הביקורת בחצות 24/25לינואר עד מועד הדיווח שלא הגיע בבוקר למחרת .עומק המים באותו איזור כ 3 -ק"מ ולחיל הים לא הייתה באותם הימים את היכולת לבצע חיפוש בעומק זה. את אמונו במפקדי כלי השייט בכלל וברענן ,מפקד הדקר בפרט ,הביע אראל במלים "...יש לבטל כל אפשרות שהמפקד סטה ביוזמתו בצורה קיצונית מהנתיב המוכתב לו והתקרב לחופים כל שהם "...עוד נכתב בדו"ח כי "אין לייחס את אבדן הדקר לאיזה שהוא ליקוי עקרוני הנובע מגילה, מצבה הטכני והשינויים שבוצעו בה" והוסיף "אין לייחס את אבדן הדקר לאיזה שהוא ליקוי עקרוני בהרכב הצוות ואופן הכשרתו". יצירת תעלומת הדקר דבקות בעיקרי "דו"ח אבדן הדקר" שהוציא אראל היתה חוסכת מאמצי שוא של חיל הים ומקטינה את עגמת הנפש לקרובי הנספים .אך הדו"ח ,שיכול לשמש דוגמא לנייר מטה מסודר ,והקיף את כל הקשור לאבדן ,יצא בתפוצה מינימלית .מסקנות אראל בקשר למקום טביעת הדקר והסיבות האפשריות שגרמו לכך ,נמסרו למטה הכללי ושר הביטחון אך לא הובאו לידיעת ציבור .גם מרבית .קציני חיל הים היו ממודרים ממנו כמעט בכל התאונות בהם הצוללת אבדה לא ניתן לברר את הארוע עד תומו .בתודעת עמי המדינות הימיות ,מתקבלת טביעה של צוללות כחלק מהחיים בים .עם ישראל בארצו ספג לא מעט מהלומות אך לא הסכין שלא לקבל תשובות .הימנעות ח"י מלגבש ולפרסם מסקנות לפי מיטב הערכתו ,גם .כאשר אין לכך ראיה חותכת ,יצרה חלל שהחל להתמלא ע"י אחרים 13 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org בתודעה הציבורית בישראל החלה להיוצר '''תעלומת הדקר''' -הצוללת איננה וחיל הים לא יודע היכן היא ומה קרה לה .החלה להתפתח חרושת שמועות .בעלי החלומות ,המעלים באוב ,כולם בעלי כוונות טובות ראו צורך להביא את סיפורם .ח"י נאלץ לבדוק כל שמועה לתייקה ולהפריכה והתעלומה התעצמה .ההימנעות מפרסום דברים ברורים ועמידה על הדעת ,יצרה עגמת נפש רבה למשפחות הצוות ,העיקה על הפעלת [[שייטת הצוללות]] ובהמשך נתנה פתח למהלכי שולל של חיל הים בעצמו. השמועות העיקריות היו-: פגיעה ע"י הצי הסובייטי -ברית המועצות היתה אז ספקית הנשק העיקרית לכוחות המזוינים של אויבי ישראל .ביוני ,1967אחרי תבוסת הערבים במלחמה ,ניתקה גם את קשריה הדיפלומטיים עם ישראל .מ 10ביולי 1967אף נכנסו כוחות הצי הסובייטי לנמלי מצרים וסוריה כדי להרתיע תקיפה ישראלית .חיל הים נקט ב"כבדהו וחשדהו" והתרחק מכל מגע עם כוחות סובייטיים בים .במלחמת ההתשה קיבל חיל האוויר הסובייטי אחריות להגנה בגזרות החיכוך במצרים ובסוריה אך לא היה מקרה של פעילות צבאית סובייטית יזומה כנגד כלי שייט ישראלי. בדו"ח המודיעין לאותו יום שהועבר גם לדקר לא נרשמה פעילות מיוחדת באיזור הנתיב .כדי להציב מארב לצוללת בים הפתוח יש צורך בהתארגנות של מספר כלי שייט ומטוסי סיור -פעילות שלא ניתנה להיעשות מבלי שתתגלה .קהילת המודיעין האמריקאית שעוקבת באופן שוטף על הרוסים דיווחה לישראל שלא היתה פעילות כזאת. עם חידוש היחסים (בדצמבר )1991והעליה הגיעו גם סיפורים חדשים .העולים על סמך נסיונם האישי נטו לייחס זדוניות בלתי מוגבלת למשטר הסובייטי .סיפורים נבדקו ולא נמצאו אמינים. פגיעה ע"י חיל הים המצרי -הצי המצרי לא פעל בגזרה בה תוכנן נתיב הצוללת .ב28ינואר1968 הודיעה ממשלת מצרים ביזמתה כי לכוחות הים שלה אין קשר להיעלמות .למצרים לא היתה סיבה להסתיר מפגש כזה וודאי היו גם מתגאים בו .למרות הכרזת ממשלת מצרים התנדבו כזבנים שונים להתבטא שהם פגעו בצוללת באיזור אלכסנדריה .התאריכים לא התאימו ואופן הפגיעה היה לא ברור. אך בעקבות החקירה הכושלת של המצוף (ראה בהמשך) קיבלו הדברים תימוכין .אחרי חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים יוצא חיל הים בשנת 1981לחפש באיזור אלכסנדריה( .על כך בהמשך). הערכה שהוספת מיכלי פיצוי גרמה להחלשת מבנה הצוללת – סיבה שהעלו אנשי מספנת הצי בפורטסמות' כנגד הטענות שאולי לא שיפצו טוב את הצוללת הישנה .במכתבים ובשיחה עם נציגי משפחות הדקר הביעו דעתם ,שהוספת מיכלי מי ים ,שנדרשו לפיצוי עבור צוללי הקומנדו וציודם, החלישה את גוף הצוללת .גם הדיבורים על כך שהדקר סבלה מעייפות החומר אין להם בסיס. מקובל שהצוללת יכולה לעשות עשרת אלפים צלילות לעומק מקסימלי. חולשת מבנה קשורה ללחץ מים גבוה הנוצר בירידה לעומק רב .צוללות בסיור מבצעי עושות מדי פעם ירידה לעומק מירבי אך ספק אם הדבר נעשה בהפלגה בה כל רגע מנוצל להתקדמות .הוספת מיכלים כזאת בוצעה גם בצוללת אח"י לויתן .בבדיקות שנערכו לאחר הארוע לא נמצאה ראיה לתלות את האבדן בתוספת המיכלים ]14[ .לסיכום איכות הצוללת נזכיר כי -:עברה שיפוץ ארוך בנוכחות הצוות ,קיימה אימונים מתישים בפיקוח מקצועי ועשתה דרך ארוכה מבלי שיתגלו בה תקלות משמעותיות. היו גם גרסאות שלא מהתחום הרציונלי אשר הוסיפו עגמת נפש לכאב החייל והמשפחות .באנגליה גרסו -:שהדקר השאירה את הטוטם בבריטניה ולא היתה מוגנת יותר בקסמיו .לאנשים המאמינים 14 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org בכך הדבר מהוה בעיה .בקורותיה של HMS Totemנגנב הטוטם בעת ביקור בנמל הליפקס (נובה סקוטיה) ,קנדה ,בשנות החמישים .הצוללת נשארה בנמל והצוות הבריטי לא נרגע עד שנרכש טוטם חדש אצל האינדיאני "צ'רלי איש הטוטם" .שלות הנפש של צוות הדקר לא היתה מושפעת מפסל כל שהוא .בישראל טענו אחרים כי -:צוות הדקר לא שמר את דיני ישראל ולכן נענש .הכתב ערן שורר מספר על רס"ל אברהם עטרי שהוגדר ע"י מפקד השייטת הדר קמחי ,כאחד מל"ו הצדיקים ושמר על כשרות מלאה במטבחו הקטן. יכולת חיפוש בעומק רב יש לציין כי יכולת האיתור והחיפוש על קרקעית הים בעומק רב היתה באותה תקופה רק בידי האמריקאים .בשנת 1963נמצאו שברי הצוללת גרעינית האמריקאית "טרשר" שהתפוצצה בעת הקריסה רק לאחר זמן רב למרות שהמקום היה ידוע במדויק .שבריה אותרו ע"י הבתיסקף טריאסטה ואניית המחקר אוקינוגרפי של ההצי האמריקאי מיזר .הטרשר נמצאה בששה שברים גדולים והרבה חלקים קטנים יותר שהיו מפוזרים על שטח גדול. 15 צילום של חרטום הצוללת סקורפיון שנעשה ע"י צוות הבתיסקף טריאסטה IIבאותה שנה ופורסם ע"י הצי האמריקאי מספר שנים מאוחר יותר. במהלך השנים שאחרי מלחמת העולם רשתו האמריקאים בהידרופונים את מרחבי הימים וקיימו האזנה רצופה .ההידרופונים קלטו את רעשי הפיצוץ וכך הצליחו לאתר שברי צוללות שקרסו .בסוף אוקטובר 1968מצאה אונית המחקר האוקינוגרפי של הצי מיזר ,את שרידי הצוללת גרעינית סקורפיון בעומק 3000מטר ,במרכז האוקינוס האטלנטי ,לאחר חמישה חודשי חיפוש .והצוללת גרעינית הליבוט שהוכשרה למשימות איתור תת מימי מצאה באוגוסט 1968את שרידי הצוללת הרוסית K-129בעומק 4800מטר ,בהאוקיינוס השקט ,וזאת לאחר חיפוש של שלושה שבועות בלבד .יכולת האיתור התת מימית היתה חלק מהעצמה האמריקאית במלחמה הקרה והם שמרו עליה בסודיות מרובה גם מבעלי בריתם. בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org המידע על כושר החיפוש האמריקאי במים העמוקים הובא לישראל רק באמצע שנות השמונים ונוצל []15 לחיפוש הדקר רק באמצע שנות התשעים. מצוף הסימון 16 מצוף האחורי של הדקר שנמצא בחוף חאן יונס ועכשיו במוזיאון העפלה וחיל הים .ניתן להבחין באנטנה שנקצצה בעת ארוע האבדן. לצוללת דקר היו שני מצופי סימון חירום ,קדמי ואחורי ,מאוחסנים מחוץ לגוף הלחץ מתחת לסיפון העליון .כבל מתכת באורך 200מטר על מגלול מחבר את המצוף לצוללת .תפקיד המצופים לסמן את מקום הצוללת במידה והיא על הקרקעית ואינה יכולה לעלות .שחרור המצוף נעשה בפעולה מתוך גוף הלחץ ע"י הצוות ואינו אוטומטי .המצוף צבוע כתום עם "עיני חתול" מחזירי אור ,פנס מנצנץ ומשדר המכוון לשידור אוטומטי בתדר המוקצה לכל צוללת( .לדקר הוקצה תדר 4340ק"ה ).המצוף הינו גליל פח צבוע באדום שבמרכזו מיכל אטום ומותקנים בו המשדר והמצבר .אנטנת שוט נמצאת על סיפון הצוללת במצב שכיבה עם קפיץ המרים אותה להזדקפות וכך גם פותח את מפסק ההפעלה .הציפה []16 מתקבלת ע"י מיכלי אלומיניום הנמצאים זקופים בצפיפות בתוך מסגרת הגליל. ב 9פברואר 1969הוזעק סגן מפקד בסיס אשדוד ,רס"ן שמואל שבח ,ע"י הממשל הצבאי בעזה בעקבות דיווח של דייג מקומי על מוקש גדול שנמצא בחוף חאן יונס .הימאים הגיעו למקום בקומנדקר בשעות הערב זיהו במרחק 20מטר מקו המים מצוף נטוי על צידו וחציו קבור בחול .המצוף זוהה על בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org סמך שלטי המתכת שעליו כמצוף האחורי של הדקר .ההתרגשות עם קבלת אות מהצוללת האבודה היתה גדולה .בחפירה בידיים הוצא המצוף מתוך החול והובא לבסיס אשדוד .לבקשה ,בדיעבד מיותרת ,שהגיעה ממפקדת ח"י הוטל המצוף למים בנמל ודווח כי הוא אכן צף. מאוחר יותר הגיעו קצינים מהמטה ולקחו את המצוף לבדיקות בהטכניון -מכון טכנולוגי לישראל והמכון לחקר ימים ואגמים .בטכניון נבדק המצוף בלחצים גוברים והולכים .נמצא כי בלחץ המתאים לעומק מים של 326מטר יקרסו גלילי האלומיניום ומים במיכל האטום מתחילים להיכנס בלחץ המתאים ל 86 -מטר .מסקירת הנזקים למצוף -:האנטנה שנמשכה ונקצצה ,ברגי תפישת מכסה המשדר שנמעכו ,ארבעת "עיני חתול" החסרות ,קטע מכבל עגינת המצוף בארך 65ס"מ ,הסיקו שהמצוף קיבל אותם בעודו נמצא מתחת למכסה הסיפון .לא השקיעו מחשבה מה גרם לנזקים הללו. מדגימות החול ,התולעים והצדפים הסיקו כי המצוף היה עגון תקופה מסוימת מול החוף המצרי ומקצות הכבל הסיקו כי חלקם נחתך במכה יחידה כשנה לפני שנמצא ושאר החוטים נשחקו במשך השנה ,עד שנותק סופית רק 4שבועות לפני שנמצא. הדו"ח התעלם מהאפשרות ש"ארוע אלים" הסיר את כל מכלול המצוף מהצוללת .בדיקות הלחץ וחקירות התולעים והצדפים שנעשו בפירוט רב תפשו את כל תשומת הלב .מהעובדה שהכבל נשחק הסיקו שהיה תקופה מסוימת מתוח ולכן הגדירו שנשאר מחובר לצוללת .והיות והמצוף עצמו לא קרס, אזי הצוללת נמצאת בעומק רדוד מ 326ועמוק מ 86מטר .הצטברות ההנחות השגויות הוצגה על המפה כרצועה באורך של 160מייל ורוחב 10מייל לאורך חוף סיני ומצרים שבה אמורה להימצא הדקר. בעוד שחיל הים תפש את אחריותו לא לפרסם דברים שאינו בטוח בהם .החקירה ה"מדעית" שהוגשה לו הניבה תוצאה יחידה ,נחרצת ושגויה לחלוטין .המסקנה שהתבססה על המצוף בלבד-: א .לא הצליחה לסגור את הפער בזמן ומרחב .המרחק מהאתר האחרון שדווח לגזרת החיפוש המוצעת היה 245מייל והדקר במהירות 7.5קשר בה הפליגה כל הדרך עושה הדקר רק 180מייל ב 24שעות .אף אם היתה הדקר משנה את המסלול לכיוון מצרים הייתה נמצאית במרחק 65מייל מהגזרה המוצעת לחיפוש – פער של כמעט 9שעות. ב המצאות הדקר בחוף מצרים לא התאימה לסגנון הפיקוד של חיל הים שעיקריו -:מפקד כלי שייט בים רשאי ולפעמים גם חייב לסטות מפקודה כדי להצליח במשימה ,או כדי לשמור על בטחון כלי השייט וצוותו .אך עליו לדווח על כך בזמן אמת .רענן הוכיח שלא הרשה לעצמו להקדים את הגעת הדקר וביקש לכך אישור .ודאי היה מבקש אישור לסטייה כה משמעותית מהנתיב המתוכנן בפקודת ההפלגה. ג המסקנה גם לא עמדה במבחן ההגיון הפשוט ,שצוללת לא חמושה לא תתקרב לחוף אויב שבו רק 3חודשים קודם לכן הוטבעה המשחתת אח"י אילת .וצוות אחרי זמן רב בחו"ל לא יחפש טיולים וגם לא יסתכן באיחור לטכס קבלת הפנים. רס"ן יעקב רענן ,ימאי ותיק ,שהוכיח עצמו כמפקד מקצוען ,רחב ידע וקפדן ,שהיה צפוי לעלות בדרגה ולקבל את הפיקוד על שייטת הצוללות ,ייתכן ולא בחר את משטר ההפלגה המתאים ביותר לתנאי האיזור ,אך לא נתן שום עילה לחשד בהפרת משמעת מבצעית כזאת. 17 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org יישום לקחים למרות חוסר הבהירות לגבי נסיבות האבדן ננקטו בשייטת הצוללות ובחיל הים צעדים שנחשבו כלקחים ראויים -:הפלגה בשילוב ישיר של מנועי הדיזל לציר המדחף נעשתה רק בתנועה על מימית, צלילה נעשתה רק על מנועים חשמליים .גזרות הפעולה של הצוללות חולקו לריבועים והצוללת נדרשה לדווח חריגה מהריבוע המתוכנן .תקופות השירות בין השיפוצים קוצרו .בדור הבא של הצוללות הועמד מספר אנשי הצוות על שליש מכמותו בצוללות ה .Tבהפלגותיהם של הצוללות הבאות לארץ ,העקרון המנחה חזר להיות "הגעה בטוחה במועד" ,Safe and Timely Arrival שמקורו עוד מימי השיירות במלחמת העולם. המסקנה לגבי מיקום השברים בחוף המצרי ,שהגיעה מחוקרי המצוף ,עמדה בסתירה לסיכום מח"י שלמה אראל בדו"ח אבדן הדקר .הוצגה כעובדה לחיל הים ,שלא ידע להתמודד איתה ושימשה דלק לחרושת השמועות ומכשול להמשך תהליך החיפושים .באותם שנים עסק החייל במלחמת ההתשה, בבנין הכוח ובחילוץ הסטי"לים משרבורג והכנתם לקרב .הפעולות המבצעיות הרבות בים התיכון ובים סוף לא איפשרו תשומת לב לנושא ה"דקר" .שנשאר בתחום אחריות של שייטת הצוללות .על היכולת חיפוש במים עמוקים עוד לא היה ידוע בישראל ,ולמעשה לא ניתן היה דבר לעשות. האלופים אברהם בוצר ,בנימין תלם ומיכאל ברקאי לא דחו את דו"ח המצוף ,אך האבסורד שבו בלט לעין והם לא ראו בו בסיס לעבודה .ברקאי ,שבעת הארוע היה מפקד צוללת אחות הלויתן הכיר היטב את רענן חברו מנוער ווסגנו אברהם (בומי) ברקאי היה אחיו הצעיר .ברקאי ידע שהדקר או מה שנותר ממנה נמצאים על הנתיב המתוכנן בעומק הים. משפחות צוות הדקר הבינו שלחיל הים יהיו תמיד נושאים אחרים בעדיפות והתארגנו לקבוצת לחץ. התארגנותם אכן סייעה לשמירת המוטיבציה לחיפושים ,אך לא היתה להם אפשרות לשקול את המידע המגיע אליהם .התקשורת שמחה לשתף פעולה ולהגביר את העוצמה של כל פניה מהמשפחות .גם קודם לכן ובאופן טבעי שרר בחיל הים המנהג של התחשבות שלא להוסיף לכאב המשפחות וכעת נעשה שיקול ראשוני. חקירת הנושא הועברה משייטת הצוללות לטיפול אישי של מפקד חיל הים .כל מח"י במשמרתו הביא את התובנה שלו וסגנונו לנושא .משנת 1981ואילך מונו קצינים אחראים לניתוב נושא החיפושים שעבדו בכפיפות ישירה למפקד ח"י .העקרון שעמד בהתייחסות בחייל היה שלא להביע הערכות והשערות שאין להם ראיה חותכת .הדבר נבע מתפישת האחריות המקצועית אבל לא מעט גם מהרגשת המחויבות לחברים שאבדו בדקר .למעשה לא נערך תחקיר בפורום קציני חיל הים לאירועי הדקר. עם הזמן והתקדמות לצוללות חדישות עבר התוקף של חלק מהלקחים הטכניים .אך גם לאחר שהאחריות לחיפושים הועברה משייטת הצוללות ממשיך נושא הדקר להמצא במודעות המיידית של אנשי שייטת הצוללות .בהכרה ששירות בצוללות משמעותו שלטעות קטנה עשויה להיות השפעה קריטית. בציי העולם יש מסורת של המשכיות בשם האניה .בכל דור יש אניה המתכבדת לשאת שם ותיק ,גם אם על קודמותיה עברו חויות קשות .לאחר מציאת הדקר נשקל בחיל הים לקרוא את השם דקר על אחת הצוללות בבניה .מפקד ח"י אלי מרום ,בהמלצת הצוללנים ,החליט שהדקר תישאר יחידה וכך ימשיך זכרה ללוות את חיל הים. 18 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org החיפושים במצרים בתחילת שנות השבעים פורסם בעיתוני מצרים כי קציני צי שונים מתפארים שפגעו בצוללת .זאת למרות הודעת הממשלה המצרית מפברואר 1968שלכוחותיה לא היה קשר לנושא .עיקרי הסיפור לא תאמו את המיקום וגם לא בתאריך והתקבלו בגיחוך בח"י. בעת חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים סוכם שיהיה אפשר להמשיך בפעילות איתור הנעדרים גם בתחום מצרים ובעזרתם של המצרים .נושא הדקר הוצג למצרים כחלק מנושא הנעדרים .הוברר כי קשרי שר הביטחון עזר ויצמן עם חוסני מובארק יאפשרו ואפילו יעודדו חיפושים בחופי מצרים .כלפי פנים בח"י הוצג כ"ניצול חלון ההזדמנויות". לחיפושים במצרים היו מטרות נוספות :שיתוף פעולה עם חיל הים המצרי במשימה המתקבלת יפה בציבור ,ריצוי שר הביטחון על יזמתו .רכישת ציוד איתור והקנית כושר חיפושים מתחת למים .לכך נוספה הפגנת מחויבות למשפחות שמצידם העדיפו פעילות כל שהיא על חוסר מעשה. הוכן מסמך באנגלית ,שקציני חיל הים היו ממודרים ממנו ,המתאר את כל הניסויים בהטכניון -מכון טכנולוגי לישראל והציג את "קפיצת הדרך" [ ]17שעשתה הצוללת כדי להגיע לגזרה זאת .המצרים התבקשו לאשר חיפוש מול נמל אלכסנדריה [ ]18באיזור שבו "הותקפה" הדקר ע"י הכזבנים המצריים. האלוף במיל שלמה אראל ,שב והביע את אמונו במפקדי כלי השייט של חיל הים וברענן מפקד הדקר בפרט ,והדגיש את חוסר התוחלת בחיפושים בחוף המצרי .מכתבו שהופנה למפקד חיל הים, לרמטכ"ל רפאל איתן ושר הביטחון עזר ויצמן לא הועיל. חיל הים רכש ציוד איתור תת מימי מתוצרת ארה"ב והתארגן עם יחידת האיתור החילית על הגוררת החילית לחיפושים בחופי אלכסנדריה .ניהול החיפושים נמסר לידי סא"ל יואב עיטם ,שעמד מאחורי דו"ח המצוף מ 1969ונעשה ראש ענף הידרוגרפיה בחיל הים .להפלגה הראשונה הוזמן כתב הטלביזיה מיכה לימור כדי לתעד את מציאת שברי הדקר .משפחות החללים היו מרוצות מעצם ההתעסקות בחיפושים "שיחפשו אפילו בים אחר רק שלא יפסיקו לחפש."... החיפושים בחוף המצרי ,שהתבססו על המסקנה השגויה מהמצוף והיומרות המצרית ,נערכו בשנים 1981-82ותרמו לתרגול ורכישת נסיון ע"י יחידת האיתור .לאחר מבצע שלום הגליל בשנת 1982 ביטלו המצרים את נכונותם לחיפושים .מאוחר יותר בשנת 1986הסכימו לחיפושים בתנאי שיעשו ע"י חברה אמריקאית .דקר לא היתה יכולה להיות בגזרה המצרית ושבריה לא נמצאו .בתודעה הציבורית התעלומה התגברה. חיפושים בים האגאי ב16מרץ 1988מינה מח"י אלוף אברהם בן שושן - ,צוללן בעצמו שהפליג בטוטם עוד בצי הבריטי (ולא רחוק היה מלהצטרף כסגן מפקד מיועד בדקר) -.את תא"ל מיל הדר קמחי לנהל את המשך החיפושים .קמחי לא הסכין אף פעם לאופציה המצרית ומינויו סימן את סיום הפעילות בחופי מצרים. תשומת הלב הופנתה לאיזורים בהם היתה הצוללת עשויה להימצא וללא "קפיצת דרך". מבואות הים האיגאי מהוים נתיב חשוב לישראל נמצאים בתחום המים טריטוריאליים של יוון. במסגרת החוק הבינלאומי של זכות מעבר בתום לב ניתן לעבור בהם אך לא לעסוק בפעילות צבאית. 19 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org כלי השייט של חיל הים משתמשים בנתיבים אלה למעבר וגם למחסה מהסערות התכופות באיזור. צוללת יכולה לעבור גם היא אך עליה לשוט על פני המים (כפי שעשתה אח"י דולפין שבוע אחר כך. מצב צלילה אינו נכלל במסגרת "מעבר בתום לב" .רענן הכיר את החוק הבינלאומי והכיר היטב את האיזור .בשנת 1962נכנס כמפקד הקורבטה אח"י נוגה לביקור רשמי ברודוס .באם היתה לו כוונה להיכנס לאיזור זה (ולמעשה לחזור על עקבותיו) היה מודיע על כך .על כן הימצאות הדקר בקרבת מיצרי הים האיגאי היתה יכולה לנבוע רק מאילוץ .תרחיש שניתנה לו סבירות נמוכה -:שהדקר ניזוקה מסיבה כל שהיא ובלי יכולת להפעיל את הקשר .המפקד מוביל אותה להחפה במקום הקרוב ביותר. אך היא לא הגיעה לחוף וטבעה. בבחירת איזור החיפושים בים האגאי שררה עדיין ההנחה הבסיסית השגויה מדו"ח המדענים שהמצוף היה מחובר כל שנת 1968לצוללת .בדיקות ספקטרומטריות חדשות ,שנעשו לחול שנאסף מפינות המצוף ,הראו שהוא מתאים דוקא לים האגאי .קמחי גם שם לב לכך שקו המים בתוך מיכל המשדר היה אלכסוני וסבר שזה סימן להימצאות המצוף בתוך הצוללת עצמה. מח"י ,האלוף מיכה רם ,קיבל את המלצת קמחי תוך ידיעה שהחיפושים נערכים באיזורים בהם הסבירות להמצאות הדקר נמוכה .שלטונות היווניים לא העמידו קשיים .ובאישורם נסרקו חופי כרתים, קסוס ,קרפאתוס ורודוס .בסריקות אלה שנערכו בקרבת החופים ועד עומק של 350מטר -לא נמצאו שברי הצוללת. באותה תקופה על מנת לסגור שמועות שהועלו בעיתונות -אף כי ניתנה להם סבירות אפסית -נשלחה ספינת איתור תת מימי של ח"י ,למקום שבו דיווחו דייגים על קריעת רשתות מול חופי סיני .למרות הפירסום הרב שהדייגים משכו לעצמם ,באתר הדייגים לא נמצאה הדקר. מיקוד גזרת החיפוש קמחי סיכם את החיפושים בים האגאי ודיווח כי "כל איזורי הסבירות הנמוכה נסרקו ויש לחזור לנתיב ולחפש במים העמוקים" .מח"י עמי איילון הודה להדר קמחי על מאמציו ובשנת 1996העמיד בראש הועדה את תא"ל מיל גדעון רז ,צוללן ותיק שפיקד בעבר על הצוללת אח"י לויתן .רז היה עמיתו של אברהם ברקאי סגן מפקד הצוללת בקורס החובלים ובקורס קציני הצוללות .רז ,שפעל גם הוא בהתנדבות ,הגדיר את פעילותו לתחום החיפושים בלבד .בתחום הציבורי ומול משפחות הצוות ,טיפל תא"ל מיל גבי נווה ,איש צוללות וראש מספן כוח האדם בעברו. היות והאיזורים הרדודים כבר נסרקו התמקדו כעת המאמצים למים העמוקים .רז ואיילון ידעו שאין לחיל הים יכולת איתור במים עמוקים .לשם כך דרוש סיוע מציים אחרים .גדעון רז הכין בקשת סיוע למציאת הדקר הכוללת סקירה על כל הידוע ומה שנעשה בעבר .הבקשה הועברה דרך נספחי צה"ל לציי ארה"ב ,הולנד ,בריטניה ורוסיה .רק הצי האמריקאי הגיב ונענה לאתגר. הפיקוד על חיל הים עבר לאלוף אלכס טל .באוקטובר 1998נענה שר הביטחון יצחק מרדכי לפנית משפחות הדקר והכריז על פרס כספי של 300,000דולר ,למי שיביא נתונים שיסייעו לפתרון התעלומה .הודעת הפרס פורסמה בעיתונים בטורקיה ,יון ,קפריסין ,צרפת ורוסיה .מידע ממשי על הדקר לא הגיע .אבל ההיבט השלילי של הפרשה כפי שהצטייר בפני שר הביטחון בפרט ובתודעת הציבור בכלל גרם להעלאת הנושא לצמרת סדר העדיפויות בחיל הים. 21 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org מפקד חיל הים האמריקאי אדמירל ג'רמי בורדה [ ]19הגיע לביקור בישראל .יחודו של בורדה מלבד היותו יהודי ,בהיותו היחידי בתולדות ארה"ב שהגיע לתפקיד הבכיר ביותר של מפקד הצי מתוך שורות המלחים ולא דרך המכללות .בשיחה אישית עם מח"י ,סיפר בורדה על שאיפתו לסייע לח"י הישראלי וטל הביע משאלה לסייע במציאת הדקר .בורדה לא הופתע מהבקשה שכבר הועלתה בדרגי המטה והבטיח להעמיד את הציוד והידע של הצי האמריקאי לצרכי החיפושים. אדמירל בורדה קיפד את חייו במאי 1996ולא ראה בתוצאות הוראותיו .הצי האמריקאי מילא את ההתחייבות והודיע שניתן יהיה להשתמש בצוללת המחקר האטומית שלו]20[ NR1לפרק זמן שיוקדש לחיפושים .והמליץ לחיל הים על מספר חברות שהתמחו בגילוי עצמים בעומק הים ,בין החברות הייתה חברת נאוטיקוס [ .]21לאחר הסידורים הכספיים הקים גדעון רז ועדה מקצועית בראשותו וכלל בה את המומחים האמריקאים. כאיזור הסביר ביותר לשברי הדקר הוגדר המלבן הגדול ונקרא .Bהריבוע המערבי שנקרא A והבליטה הקטנה בצפון Cהוגדרו בעדיפות נמוכהה יותר .לאור אנומליות מקומיות שנמצאו ע"י הצי האמריקאי .התרשים באדיבות חברת נאוטיקוס. בסדרת פגישות בין וועדת חיל הים בראשותו של תא"ל(מיל)גדעון רז לבין וועדה של צי ארה"ב באחריותו של אדמירל .J.Krolצי ארה"ב צירף לוועדה את מנהל חברת נאוטיקוס דיויד ג'ורדן והמהנדס הראשי טום דטוויילר. אנשי נאוטיקוס שהיו מודעים היטב לתופעת הקריסה שכוללת מעיכה ופיצוץ ,הזימו את המסקנה השגויה משנת 1969לגבי הימצאות השרידים במים רדודים .בהעלותם אפשרות שהמצוף ניתק מהצוללת בעת האירוע ביחד עם תוף הכבל שלו .כוח הציפה איזן את משקל המכלול והמצוף צף כשמרביתו מתחת למים ונסחף בזרמי הים עד שהמשקולת נתקלה בקרקעית בקרבת החוף .הכבל המשיך ונשחק עד שנקרע לגמרי ושיחרר את המצוף שהגיע לחוף בו נמצא. בסדרת החשיבה המסקנות גובשו בצורה של מתן ביטוי מספרי לתחושות הבטן והתובנות של כל המשתתפים בדיון .בתחילה הועלו כל ההשערות האפשריות ואחר כך קיבלו שקלול ע"י המשתתפים. בסיכום נכתב כי" :באמצעות גישה אנליטית מובנית הגיעה הוועדה למסקנה כי בהסתברות הגבוהה ביותר נמצאים שרידי ה"דקר" על קרקעית הים בעומק רב לאורך נתיבה המקורי המתוכנן – תוצאה שונה ממסקנות שתי הועדות הקודמות .חלק גדול מראיות המצוף ,אשר כיוונו את חשיבת הועדות הקודמות הועמדו עתה בספק ,והוצגו תרחישים חדשים ,התומכים באתר הנמצא בעומק רב ושאינם עומדים בסתירה לראיות המצוף". 21 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org המשמעות הייתה התמקדות בגזרת חיפוש מצומצמת במרכז השטח שצוין ב"דו"ח אבדן הדקר" של אראל ממרץ " 1968כשטח סביר לחיפוש" .עומק הים בגזרה זו 3000מטר. צוללת מחקר NR1הגיעה לאיזור ועסקה בחיפושים לתקופה של חודש ימים .היות ויכולת הגילוי של ה NR1מוגבלת עד 1000מטר היא הופנתה לחיפוש בחופי קפריסין ומצרים – ללא תוצאות מציאת השברים בקיץ 1998הותקן סונאר סורק צד למים עמוקים DSILOSעל ספינה ישראלית והופעל ע"י יחידה של הצי האמריקאי .היחידה סרקה את איזור Cוחלק מאיזור Bבגזרת החיפושים לא אותרו עצמים הדומים לדקר. חיפוש - 1999נתיבי החיפוש ואתר הימצאות השברים – התרשים באדיבות חברת נאוטיקוס בסוף שנת 1998הוציא משרד הביטחון מכרז לחברות מסחריות אמריקאיות לביצוע החיפוש במעמקי הים ובו זכתה חברת נאוטיקוס .הבחירה בנאוטיקוס היתה גם עקב תעוזתם כשהתחייבו לדרוש את התמורה רק לאחר הצלחתם במציאת השרידים. בשנת 1999החלו החיפושים .חברת נאוטיקוס התארגנה עם מומחים וציוד גם מחברות אחרות. אותו מייק ויליאמסון מסיאטל עם סונאר סורק צד .AMS 60ומייק קוצלב מחברת פיניקס מרילנד עם הרובוט הצילום .Remora 6000שתי ספינות גרר מיוחדות נשכרו מחברת EDT Towage Ltd בקפריסין , :הפליינג אנטרפרייז לגרירת הסונאר והאיאס המצויידת גם במערכת ,המסוגלת לשמור מקום בים ללא עגינה ,לעבודה עם רובוט הצילום. התארגנות נעשתה בנמל לימסול בניהולו של טום דטויילר ובתחילת חודש מאי יצאו לים העבודה לא החלה מייד מספר ימים הושקעו כדי להתגבר על תקלות חשמליות בסונאר .בתחילה כוונו ע"י חיל הים לגזרה Cהקטנה ואח"כ עברו לגזרה .Bרוחב גזרת הסריקה 1500מטר .על הסונאר להמצא בגובה 60מטר מעל הקרקעית .עומק הים במקום 3ק"מ היה צורך לפרוש את כבל הגרירה באורך כפול .גרירת הסונאר סורק צד נעשית במהירות בין 1.5ל 3קשר. המטרות המתגלות קיבלו מספר זיהוי והערכה ראשונית והנתונים שנאגרו במחשב עברו ניתוח נוסף ע"י גב דונה ג'ונסון מצוותו של וילאמסון .נציגים מחיל הים שהו באופן קבוע בספינות היו אלה רס"ן יחיאל געש בפליינג אנטרפרייז עם צוות הסונאר ועוזרו סרן רובין רוזנבלט באיאס עם הרובוט הצילום. 22 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org גזרת החיפוש תוכננה ל 16תלמים החריש העמוק והאיטי נעשה כאשר במהלכו התגלו נותחו ותויגו 320מטרות של הסונאר .מתוכן היו 19מטרות שעליהן הורד רובוט הצילום לזיהוי .בתלם האחרון של החיפוש ,הרגיש רס"ן יחיאל געש מחויבות לגבי אחד ההדים שהסתמנו על הצג .ספינת החיפושים עלתה עליו בנתיב החוזר וההדים אושרו כשברי אוניה "אפשרות לצוללת" .הרובוט התת מימי הורד מעליו דבר ראשון התגלה חלק מגשר עם שרוול הוצאת הלוחמים מאלומיניום (המוצב כיום בבכניסה למוזיאון)אחריו התגלה גוף הצוללת עם כיפת הסונאר האופינית לצוללות .Tבאתר הנמצא במחצית הדרך בין כרתים לבין חיפה אותרו שברי הדקר ב 28-במאי 1999כשהם מונחים על קרקעית הים בעומק של 2,950מטר .השברים נמצאו במרכז השטח הסביר לחיפושים שהוגדר במסמך אבדן הדקר ,ממרץ 1968ובמרכז הגזרה הממוקדת שנקבעה ב.1997 למחרת זוהו השברים בוודאות באמצעות רובוט צילום תת מימי ,כשייכים ל"דקר" .משימת הזיהוי הוטלה ע"י מח"י על יו"ר וועדת איתור הדקר תא"ל (מיל) גדעון רז שצירף אליו את מפקדי שייטת הצוללות בעבר ,אל"מים (מיל) דורון עמיר ומיכאל קיסרי .רז דיווח על הזהוי הוודאי של השברים למח"י אלכס טל ,שבהוראתו הועברה הידיעה ,טלפונית ,עוד באותו יום לכל משפחות צוות הדקר. רס"ן יחיאל געש שליווה את החיפושים שנים ארוכות הועלה לדרגת סא"ל. מחקר שרידי הצוללת מיד עם מציאת הצוללת הוחל בחיל הים בניסיון לנתח את התעוד אשר התקבל מתהליך זיהוי הדקר. לצורך ניתוח הממצאים כונס פורום משותף של מהנדסים וותיקי שייטת הצוללות אשר ניסו לזהות פרטים חיוניים בצילומי הוידאו התת ימיים .אולם ,כמות ואיכות הצילומים אשר נעשו למטרה של זיהוי הצוללת בלבד לא אפשרה מתן תשובות חד משמעיות לגבי שתי שאלות עיקריות שנותרו תלויות בחלל האויר :מה היתה סיבת הכשל שהביאה לאובדן הצוללת ,והאם נותרו שרידים מצוות הצוללת באתר הטביעה. מתעוד הוידאו ושרטוט סכימתי שהכינה חברת נאוטיקוס ניתן היה להבחין כי גוף הצוללת נותר שלם ברובו ,למעט ירכתי הצוללת אשר ניתקו ממקומם ונחו בצמוד למרכז הצוללת וסנפיר הצוללת אשר נשבר ונטה על צידו .הרושם הראשוני היה כי גוף הצוללת נותר שלם אולם עיון מעמיק בתעוד העלה כי נזק רב נגרם לשלושת מדוריה המרכזיים של הצוללת ובמספר מקומות נפרץ גוף הלחץ וניתן היה להבחין בחלקי הצוללת הפנימיים .גשר הצוללת וחלקי סיפון זוהו כשהם פזורים על קרקעית הים לאורך מאות מטרים בנתיב שקיעתה של הדקר. לצורך המחשה וניתוח של נזקי הצוללת בוצעה על ידי מהנדסי חיל הים הדמיה ממוחשבת של חלקי גוף הצוללת באתר הטביעה ,עליהם סומנו הנזקים המזוהים ,בנוסף בוצעו מספר מחקרים לצורך בחינת ההתכנות של מספר תרחישי כשל .באמצעות דגם הנדסי נבחנה התנהגותו ההידרודינמית של גוף הצוללת הניזוק בעת שקיעתו ופגיעתו בקרקע .על סמך התעוד והניסויים ניתן היה להעריך את הגורמים לנזק הנראה אולם בהעדר תעוד מפורט למצב ההפעלה האחרון של מערכות הצוללת ,לא ניתן היה לזהות את מצב ההפעלה ונקודת הכשל המדוייקת שהובילה לאובדן הצוללת. גם שאלת המצאותם של שרידי הצוות נבחנה בקפידה ולצורך כך פנו נציגי חיל הים לבכירי המומחים בתחום הפתולוגיה בארץ בעולם .לאחר שהתברר כי איכות התעוד התת ימי איננה מאפשרת תשובה חד משמעיות בנושא שרידי הצוות ודיעות המומחים חלוקות בנוגע לתנאי הסביבה בסביבת הטביעה והשפעתם על השתמרות השרידים ,הוחלט על ביצוע מחקר באתר הטביעה. 23 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org לאור הצלחתה באיתור נבחרה חברת נאוטיקוס לביצוע המחקר .במהלך סדרה של סקרים נותחו הממצאים הקיימים ,נבנתה תוכנית לביצוע המחקר התת ימי וגובשו האמצעים והנוהלים הנדרשים. לצורך ביצוע המשימה שכרה החברה מומחים חיצוניים ובשיתוף עם אנשי חיל הים וותיקי שייטת הצוללות בוצע סיעור מוחות לבחינת מגוון תסריטי הכשל האפשריים .לכל אחד מתסריטים אלו נרשמו ההוכחות הנדרשות כגון מצב מערכות ,פקדים ,או שסתומים אשר ייתכן וניתן יהיה לזהות באתר. לצורך זיהוי עדויות אלו ,ובפרט לצורך איתור שרידי הצוות ,במידה והשתמרו ,נדרש מהחברה שיפור משמעותי באיכות הצילום .לאחר שדרוג מערכת התאורה ב ROVומעבר לתעוד בפורמט דיגיטלי, סיפקה החברה צילומי ניסיון משביעי רצון ואושרה היציאה למחקר באתר. בחודש אוקטובר 2000בוצע המחקר באתר טביעת הצוללת כשיעדיו נקבעו על ידי פיקוד חיל הים: נסיון לאיתור שרידי הצוות ,שליית מספר חלקים מהצוללת וביניהם גשר הצוללת לצורך הנצחה ,ביצוע מחקר של תנאי הסביבה באתר ,לתמיכה בתוצאות במידה ולא יאותרו שרידים מהצוות ,וניסיון לאתר את הסיבה לאובדן הצוללת .המחקר נוהל על ידי חברת נאוטיקוס שהעסיקה לצורך המחקר מספר מומחים חיצוניים :המהנדס וחוקר התאונות הימיות רובין ויליאמס מאנגליה ,הד"ר מרסלה סורג, אנתרופולוגית ומתמחה בטפונומיה (השתמרות שרידים) ימית מאוניברסיטת מיין .אל"מ ג'ונתן פאוויס, מפקד צוללות בצי הבריטי ,ודר' אלכסי איבנוב ,אחראי על דגימות קרקע ומים מאוניברסיטת טקסס, הפעילות התת מימית ועל סיפון הספינה תועדה במלואה על ידי צלם סרטי התעודה דיוויד בראון. הפעלת ה ROVבוצעה על ידי חברת פיניקס מסיפון האוניה הקפריסאית .EDT EAS אל המחקר התלווה צוות ישראלי -:אל"מ (מיל) דורון עמיר אשר שירת בצוללות ה Tכקצין טכני והמשיך כמפקד צוללת מדגם גל ומפקד שייטת הצוללות .רס"ן (מיל) ד"ר ברק חירות ,כימאי ימי מהמכון לחקר ימים ואגמים ומפקד ספינות בט"ש בחיל הים ורס"ן איל ישראלי ,קצין טכני ,מהנדס ומרכז המחקר מטעם חיל הים. שלא בידיעת חיל הים צורף למחקר ארנון מנור ,בנו של דן מנור שהיה מכונאי בצוות הדקר .מנור, קולנוען תושב ארה"ב פנה לנאוטיקוס בבקשה לצרפו למשלחת והחברה אשר חיפשה היבט אנושי לצורך סרט שתוכנן להעשות בעקבות המחקר ,שמחה לצרפו כעוזר צלם .מנור שנוכחותו התגלתה לצוות הישראלי רק בלב ים ,הוא שהכין את השלט " "Never Forgottenשהוצב על חרטום הדקר במעמקים .נוכחותו התגלתה בדיעבד כברכה .כאשר העיד ממקור ראשון ,על המאמץ והנחישות שגילו חיל הים וחברת נאוטיקוס במהלך ביצוע המחקר .הסרט טרם נעשה אך חומר הגלם המצולם שימש להכנת תוכנית במסגרת ערוץ נשיונל ג'אוגרפיק. לאחר התמקמות הספינה באתר הטביעה וביצוע תעוד ראשוני במשך כיומיים ,התקבלה התראה מטאורולוגית והים החל לעלות .בהתייעצות הוחלט להקדים ולשלות את גשר הצוללת ולהשיט אותו לחיפה .לאחר פעילות מרתונית של כעשרים וארבע שעות נקשר הגשר לכבל ,הורם באיטיות אל פני המים והועמס על סיפון הספינה ,עם הגשר נשלו שני מחווני ג'יירו ,ארגז ובו ציוד סיפון וכלי עבודה שהשתמרו היטב ,ומצפן מגנטי שהיה מותקן בגשר וקרס לחלוטין בעת טביעת הצוללת. 24 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org סימני קריסה ושבר בגוף הלחץ .באדיבות חברת נאוטיקוס. לאחר חזרת הצוות לאתר הטביעה בוצע תעוד מקיף של שרידי הצוללת וסביבתם ,בסריקות שבוצעו לא אותרו כל שרידים מהצוות .לצורך תיקוף ממצא זה נלקחו מהאתר דגימות קרקע ומים ומוקמו בו רגשים לתעוד תנאי הסביבה .בוצע איתור ומיפוי מפורט של חלקי הצוללת ומיקומם ונבדק מצבן האחרון של מערכות הצוללת .בנוסף נשלו פריטים נוספים מסביבת הצוללת שכללו את בית מצוף ההחלצות ,חלקי חילוף ומכלולים אשר ניתקו מגוף הצוללת. ממצא מיוחד בחשיבותו ובנסיבות השתמרותו הוא חליפת מדי א' ועליה דרגות רב"ט שנמצאה קבורה למחצה בקרקע כשהיא מקופלת על קולב מתכת ועטופה במעיל סערה ושקית פלסטית שהגנו ואיפשרו השתמרות חלקית .על פי המספר המטובע על סמל הצוללן זוהו מדים אלו כשייכים לרב"ט יוסף אלמוג (סוויסה) ז"ל ,מכונאי מצוות הדקר .לאחר תהליך שימור הועברו המדים לידי בני משפחתו וכיום הם מוצגים לקהל במוזיאון העפלה וחיל הים בחיפה. מסקנות המחקר הצביעו כי הסיבה לאי השתמרותם של שרידי הצוות נובעת מפריצת גוף הצוללת ושבירתו ,מפעילות ביולוגית לה נמצאו עדויות בדמות מספר סוגי דגים וסרטנים אשר תועדו באתר.ומתנאי הסביבה הכוללים מצב של חוסר רוייה בסידן ,בשילוב עם טמפרטורה גבוהה יחסית שאינה מאפשרת השתמרות עצם לאורך זמן. על פי הערכה הנזק שאותר במרכז הצוללת מקורו בקריסה הידרוסטטית בשלושת מדוריה המרכזיים והעיקריים עקב חריגה מעבר לעומק הצלילה המירבי .כתוצאה מקריסת הגוף התנתקו גשר הצוללת וחלקי סיפון אשר שקעו לאורך נתיב שקיעת הצוללת .בשלב זה השתחרר ממקומו גם בית מצוף ההצלה האחורי ושקע כשמצוף הסימון האחורי מתנתק וצף על פני המים. על פי ניתוח הממצאים באתר גוף הצוללת הפגוע מהקריסה שקע ופגע בקרקע בחרטום ,מעוצמת הפגיעה ניתקו הירכתיים וסנפיר הצוללת התכופף כלפי צידה הימני עם כל התרנים פרט לפריסקופ ההתקפה ,הקדמי והדק מביניהם ,אשר נשאר על עומדו במצב תחתון ורק קצהו התכופף .ההגה הקדמי נמצא בזוית קלה לעליה ואילו ההגה אחורי נמצא בזוית חדה לצלילה ,מעבר למגבלת התנועה האפשרית ,ככל הנראה עקב פגיעתו בקרקע ובגוף הצוללת. בחינה של מערכות נוספות הצביעה תוך הסתמכות על מצב שסתומים בגשר על הפלגה במצב של צלילה .מדפי יניקת שינור ופליטת הדיזלים אותרו כשהם סגורים ומאובטחים אולם שלושה מדפים השייכים למערכת אוורור מצברים נמצאו במצב פתוח ומעידים כי הצוללת הפליגה בעומק פריסקופי, תוך כדי שינור או זמן קצר ביותר לאחר הפסקתו .גוף הצוללת נבחן בקפידה ולא נמצאו בו כל סימנים לפגיעה ממקור חיצוני. 25 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org מחוון ג'ירו שניתק מגשר הצוללת .באדיבות חברת נאוטיקוס השלט "לא נשכחתם" שהוצב על חרטום הדקר בדו"ח הסופי אותו סיפקה החברה במהלך 2001נכתב כי" :לא ניתן לקבוע שום מסקנה מוצקה ביחס לסיבת הטביעה ורצף האירועים שקדם לה" .לגבי אנשי הצות נכתב כי "קרוב לודאי שכל הגופות אבדו לבלי שוב כבר בעת התאונה או מיד אחריה"..... אל הדו"ח הסופי צורפה חוות הדעת של רובין ויליאמס המומחה הבריטי לנושא שברי צוללות שהיה חלק מצות המחקר .הערכתו לסיבת הטביעה היא חדירת מים מסיבית לאיזור החרטום .אין בדו"ח הסבר מה המקור לחדירת המים .ומאחר ואזור זה שלם וללא אפשרות לגישה לצורך מחקר ,השאלה מה גרם לחדירה זאת נשארה ללא תשובה. דורון עמיר ואיל ישראלי ,הופתעו לקרוא על חדירת המים המסיבית ,בדו"ח הסיכום הסופי ,מאחר ותרחיש חדירת המים נבחן בדומה לתרחישים אחרים במהלך המחקר ולא נמצאו לו כל ראיות באתר הטביעה .גם ברי סמכא אחרים לנושא הדקר :הדר קמחי וגדעון רז ,לא ראו את תרחיש חדירת המים כסביר .הראיה היחידה עליה הסתמך רובינס -שלמות המדור הקדמי של הצוללת -לפי עקרון התער של אוקהם יש לקבל את ההסבר הפשוט יותר :המדורים בקצוות הצוללת ,החרטום והירכתיים ,קטנים יחסית ולפיכך חזקים יותר מהמדורים המרכזיים .חדירת המים בעקבות קריסת הצוללת במדוריה המרכזיים מוטטה את המחיצות הפנימיות ,שנבנו במכוון כשהן חלשות מגוף הלחץ ,מדורי החרטום והירכתיים הוצפו וקריסתם נמנעה .קריסה זהה במאפייניה תועדה בניסויים מבוקרים שביצע הצי הבריטי בצוללות מדגם זה ומדגמים דומים [ .]23האפשרות של כשל בגוף הלחץ כאשר הצוללת בעומק פריסקופי אינה סבירה ,ותקלה משמעותית בדלתות הצמ"טים אפשרית רק בעת תרגול או הפעלה, תרחיש שאיננו ריאלי בצוללת שאינה חמושה ונמצאת בהפלגה ממושכת. סיבות אפשריות לטביעה 26 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org דו"ח הסיכום של נאוטיקוס ,שלא אושר ואף לא נדחה ,איפשר לחיל הים לסגור את נושא החיפושים מול המשפחות מבלי צורך להגדיר במדויק את הגורם לאבדן .לקחים טכניים ומבצעיים הופקו במועד מוקדם יותר ואין צפיות ללקחים חדשים .מסתבר כי בתודעה הציבורית נשארה '''תעלומת הדקר''' ואנשים ממשיכים לשאול מדוע טבעה צוללת. נמצאו ראיות מספיקות כדי לשלול פגיעה חיצונית בצוללת כך שפגיעה מפעילות עוינת יורדת מעל הפרק. הממצאים מראים שהאירוע החל כשהצוללת היתה בעומק רדוד .בעומק זה לא מופעל עומס רב על חוזק המבנה .לכן הטיעונים של החלשת מבנה בעקבות הוספת מיכלי הצד .או החשש מעייפות החומר של הצוללת הותיקה נשללים. לא נמצאה ראיה ולא הוגדר גורם לחדירת מים מסיבית המופיעה לראשונה בדו"ח נאוטיקוס גם אם מקבלים את המסקנה כי קרתה. לא נמצאה ראיה חותכת לתרחיש של התנגשות ימית אך לא ניתן לשלול אותה -בבדיקה מקרוב של שברי הסנפיר לא נמצא סימן למכה חיצונית .את הנזקים לסנפיר וניתוק הגשר ניתן לייחס לקריסת גוף הלחץ ולקריסת תא הצוללים שהיה בקדמת הסנפיר .את התפרקות מסגרת הסיפון ()Casing והנזקים שנמצאו על המצוף ,אפשר לייחס גם להתנגשות. לא נמצאו ראיות בעד או נגד תקלה טכנית וגם לא לתקלה תפעולית -תרחישים אלה נשארו בגדר אפשרות. התרחיש המתקבל ביותר על הדעת הינו -:לילה חשוך ,גלים 2.5עד 4מטר ,ה"דקר" מפליגה בעומק פריסקופי ,במהירות גבוהה ,בשילוב ישיר של מנועי הדיזל .המכ"מ לא מופעל ,הפריסקופ מוגבל ,רעש מנועי הדיזל מפריע לקליטת הסונאר .נקלעת למצוקה כשמגלה אניה בטווח קרוב. התגובה המיידית היא ירידה לעומק בטחון .רצף הפעולות במעבר משילוב ישיר בשינור לצלילה מלאה במנועי חשמל מתבצע למיטב יכולתו של הצוות .יתכן שההתנגשות נמנעת ,אך בתנופתה ממשיכה הצוללת לרדת .הצוות אינו מצליח לאזן את הצוללת ולייצבה בעומק הבטחון ,עד שהיא עוברת את עומק הקריסה נמעכת ומתרסקת. סיכום 27 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org רצף צילומי שברי הדקר על קרקעית הים ,כפי שנמסר למשפחות בשנת 2001ע"י חיל הים. הסיכום של מפקד חיל הים ידידיה יערי נמסר בתחילת שנת 2001למשפחות אנשי הצוות .גם הוא לא הובא לידיעת הציבור ואף קציני החייל לא היו מודעים לו: • ניתן להניח כי עד לרגע הכשל הצוללת הפליגה על הנתיב המתוכנן. • הצוללת הפליגה בעומק פריסקופי תוך שינור או בהכנות לשינור. • עקב ארוע פתאומי חרגה הצוללת מעבר לעומק הצלילה ,חריגה שהביאה לקריסת שלושה ממדוריה המרכזיים וניתוק חלקי גוף וסיפון. • הצוללת שקעה בעומק המים ופגעה בחרטומה בקרקע תוך שבירת חלקה האחורי ופיזור מכלולים על קרקע הים. • לאור מצבה העכשווי של הצוללת לא ניתן לאתר מסקנה מוצקה לגורם הכשל שהביא לטביעתה (הערכת הדו”ח -הצפה בחרטום). • בשל נזקי הגוף הכבדים צפוי הכלי להתפרק בעת ניסיון לשלייתו. התחייבותו של שר הביטחון משה דיין לחיפוש שרידי הצוללת דקר קוימה במלואה .המאמצים שנעשו ע"י חיל הים וכל המעורבים בנושא הניבו לבסוף פרי .אנשים השקיעו את מחשבתם ומרצם למציאתה. חלקם בהתנדבות וכולם בתחושת שליחות. חיפוש השרידים בים העמוק הינה מומחיות המחייבת ידע וציוד מיוחד .המומחיות הזאת התפתחה בארה"ב והועמדה לשימוש אזרחי רק אחרי תום המלחמה הקרה .חיל הים לא חסך בהוצאות ולחברת נאוטיקוס מגיעים שבחים על שהתארגנה עם הציוד המתאים והמומחים המוסמכים והביאה תוצאות. 28 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION וביה"ס הימי www.bogreyam.org mail@bogreyam.org אתרי זכרון גשר הפיקוד של הדקר אשר נמשה מהים מוצג במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה ,והוא בולט לעין העוברים בכביש הכניסה לעיר מכיוון דרום .במוזיאון מצויים שרידים נוספים. אנדרטת הצוללת אח"י דקר 29 פנים אנדרטת הדקר בגן הנעדרים האנדרטה לזכר החללים נמצאת בגן הנעדרים בהר הרצל .ליד אנדרטה זאת נערכים טקסי הזיכרון השנתיים. בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org האנדרטה לזכר הצוללת דקר בגן הנעדרים בהר הרצל בירושלים על לוח הזיכרון בבית הקברות של העדה הקתולית בעיר פאפוס בקפריסין הוצב ע"י ארגון הצוללנים בדימוס מבריטניה ביזמת איש צוות HMS Totemלשעבר ,שלט המודיע על מציאת הדקר. בערים רבות בישראל קיימים רחובות הנקראים ע"ש "אח"י דקר". שיוט אח"י דקר -ביזמת עמותת דולפין בה חברים ותיקי הצוללנים ,ובהשתתפות חיל הים ,נערך מדי שנה בסמיכות ליום איתור השברים ( 28מאי) שיוט מפרשים במפרץ חיפה .גמר השיוט וחלוקת התעודות מתקיים בביה"ס לקציני ים עכו .משפחות צוות הדקר משתתפות בשיוט ומניחות זרים בלב ים .לאחר מכן מתכנסות במוזיאון ההעפלה וחיל הים בין מוצגי הצוללת. על חרטום שבר הצוללת בעומק הים ,הוצב ע"י חברת נאוטיקוס שלט "לא נשכחתם" 31 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION וביה"ס הימי www.bogreyam.org mail@bogreyam.org נספח :החקירות והחיפושים אחר שברי הצוללת איזורי הסריקות שנעשו במשך השנים אחרי שברי הצוללת והמקום בו נמצאו לבסוף. הבטחתו של שר הבטחון דיין לחיפוש הצוללת "לפי היכולת והידע" קויימה .לצורך חיפושי הדקר נרכש ציוד לחיפושים במים רדודים .נסרקו איזורי ים נרחבים בחוף המצרי ובקטע המזרחי של הים האיגאי. הצוללת נמצאה כאשר הוגדרה מחדש גזרת חיפוש מצומצמת והופעל ציוד למים עמוקים. גזרת החיפוש מועד מול אלכסנדריה במצריים סריקה בסונר צד ,מגנטומטר נגררים יחידת האיתור על אנית 25/10-25/11/1980 ח"י ומצלמה תת מימית מול אלכסנדריה במצריים 18/9-1/10/1981 סריקה בסונר צד ,מגנטומטר נגררים יחידת האיתור על אנית ח"י ומצלמה תת מימית מול אלכסנדריה במצריים 8-20מרץ 1982 תאור הביצוע משתתפים סריקה בסונר צד ,מגנטומטר נגררים יחידת האיתור על אנית ח"י ומצלמה תת מימית סריקה בסונר צד ,מגנטומטר נגררים יחידת האיתור על אנית מול אל עריש 18-30אוגוסט 1985 ח"י ומצלמה תת מימית במצריים ים התיכון 1983 פיזור כרטיסים צפים לבדיקת זרמים הוכיחו כי המצוף היה יכול להגיע גם ספינת טילים מהנתיב 31 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org צפונית למרכז סיני חוף מול מצריים מזרחית לפורט סעיד 1985 דייגים מדווחים על עצם מתכתי גדול עליו נתקעו רשתות 29/8-7/10 1986 "צ'לנג' חידוש החיפושים מול אלכסנדריה ומטוסי בשיתוף האמריקאים אמריקאים 1995 אוקיאנה מדווחת על גוף שהינו הדקר אנית חפירה Ostsea ויצאת לחיפוש אך לא מצליחה לזהות של אוקיאנה דייגים אקספרס" סיור נצ"ל אוקטובר 1992יוני אוקטובר בוצעו חמש גיחות חיפושים חופי יחידת האיתור בהכוונת הים 1993 1994אוגוסט 1995רודוס,קרפטוס,קאסוס ומזרח כרתים .תא"ל מיל הדר קמחי אפריל 1996 מזרח האגאי לציים פניה זרים 1996 ביזמת מח"י עמי איילון שממנה את תא"ל מיל גדעון רז -פנייה לציי ארה"ב מח"י אלכס טל אדמירל רוסיה הולנד ובריטניה לסיוע ,הענות ג'רמי בורדה בחיוב ע"י הצי האמריקאי. בהמלצת צי ארה"ב כינוס קבוצה דצמבר 1996ינואר לחשיבה מחדש ומסקנתה איזור אדמירל החיפוש צ"ל על הנתיב שתוכנן גדעון רז 1997 בפקודת ההפלגה. חשיבה מחדש חיפוש באיזורי סבירות נמוכה סריקת משוכלל סונר על קרול תא"ל מחקר שנת 1997 חיפוש דרומית לקפריסין ומול חופי צוללת אמריקאיתNR1 מצריים 3/6-18/8 1998 חיפוש באיזור Cעם סונאר אמריקאי יחידת האיתור של צי ארה"ב על אנית ח"י משוכלל סריקה נתיב ההפלגה 8/5-28/5 1999 סריקה באיזור הסבירות הגבוהה על חברת נאוטיקוס עם נתיב ההפלגה בסיומה איתור השברים גוררות חברת EDT מקפריסין וזיהוי עם רובוט צילום חקירת השברים אוקטובר 2000 חברת נאוטיקוס על הורדת רובוט לבדיקת שברי הצוללת ,הגוררת איאס ,רובוט חיפוש גופות ,והבאת חלקים למצבות" .רמורה"של חברת פיניקס סיכום 2001 קבלת דו"ח מסכם מנאוטיקוס ודיווח "נאוטיקוס", חברת מפקד חיל הים למשפחות הצוות על מח"י ידידיה יערי התוצאות לקריאה נוספת ערן שורר" ,ששה ימים בדקר" ,הוצאת עם הספר.1969 , אל"מ מיל יורם בר ים ,כלי שיט ישראליים בממד הרביעי ,הוצאת עמותת דולפין.2009 , 32 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר וביה"ס הימי ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION www.bogreyam.org mail@bogreyam.org דיוויד .ו .ג'ורדן ,דממה במצולות :הצוללת דקר -ההיעלמות ,החיפוש והאיתור ,מאנגלית: אמנון כץ ,הוצאת מטר.2010 , האלוף שלמה אראל "לפניך הים" ,הוצאה לאור של משרד הבטחון .1998 ,ע298-305 הרב שלמה גורן ,עגונות דקר :היתר עגונות צוות הצוללת דקר ,הוצאת ראובן מס.2008 , קישורים חיצוניים כותרת '"אבדן הדקר"' ,מאמר באתר מורשת חיל הים ,ערכה מלחמת ההתשה שלב אבדן הצוללת דקר http://www.hi-teach.com/infohub/Main.asp סיפורה של אח"י דקר באתר של אורי דותן-בוכנר אתר הזיכרון לזכר נופלי אח"י דקר ב"וידאופדיה" -אנציקלופדיית הווידאו של חדשות 2באינטרנט וידאו :החיפוש אחרי אח"י דקר הצוללת דקר ,באנציקלופדיה ynet מאמר על תקלות בכלי שייט צבאיים מאז מלחמת העולם באתר [Peacetime submarine ]http://www.lostsubs.com accidents Arkin, William M., and Handler, Joshua. Neptune Papers Number 3 - Naval ,Accidents 1945 -1988. 1st ed. Washington, DC: Greenpeace International Press 1988 הפקת ערוץ -01סרט חובבים ,שהכין אבי מרדכי ,על הצוללת תנין ,בו מופיעים חלק מאנשי צוות הדקר http://www.youtube.com/watch?v=l6qV2xlDTG4 חברת הגוררות הקפריסאית באתר [ EDT Towage Ltd ] http://www.edttowage.com מאמר בנושא מבנה צוללות וניסויי קריסה בירחון הבריטי להנדסת אניות 30 JNE volume book 3 paper5דצמבר D.K. Brown Eng, SUBMARINE PRESSURE HUL 1987 DIVING DEPTH BETWEEN THE WARS DESIGN AND הערות שוליים ^ .1צוללות ה ,T-באתר עמותת דולפין ^ .2מרים גורן ,עגונות דקר ,דבר 18 ,באפריל ,1969המשך ^ .3נשות צוות "דקר" הותרו מכבלי עיגון ,דבר 17 ,ביוני 1969 ^ .4בדו" ח אראל שכנראה המתבסס על ידע שהגיע מתןך שייטת הצוללות הבריטית ,מיוחס אבדן HMS AFFRAYלהתנגשות ואילו בחומר עכשוי רשומה הסיבה כלא ידועה. ^ .5ראה submarine Daphné classבויקיפדיה באנגלית .הצוללות מדגם זה נמכרו גם לציי דרום אפריקה הולנד ופורטוגל .חיל הים הישראלי היה מעונין מאוד ברכישת צוללות מדגם זה אך הדבר דרש תקציב גדול מעבר למה שהתכוונו להקצות לו. ^ .6ראה )sous-marin( Minerveבויקיפדיה הצרפתית ^ .7ראה )sous-marin( Eurydiceבויקיפדיה הצרפתית. ^ .8הצי הצרפתי אינו מאשר שתקלות בתורן השינור גרמו לאבדן הצוללות. ^ .9ראה בויקיפדיה באנגלית ערך Soviet Submarine K-129 ^ .10ראה בויקיפדיה באנגלית Project Azorian 33 בוגרי בי"ס לקציני ים ע"ר ISRAEL NAUTICAL COLLEGE ALUMNI ASSOCIATION וביה"ס הימי www.bogreyam.org mail@bogreyam.org ^ .11ראה בויקיפדיה באנגלית Balao class submarine ^ .12בהיקף של 90עמודים ^ .13הסבירות הראויה לייחס לתרחיש ההתנגשות לפי נתוני הדו"ח עצמו היא 50%מסקנה כזאת היתה מקטינה את הבסיס להיווצרות התעלומה. ^ .14בספר שפורסם ע"י ארגון גרינפיס קישור באתר lostsub.comבפרק Referecesמציין את כל התקלות לכלי שייט צבאיים משנת 1946עד .1988 ^ .15האיזור שהוגדר הינו גדול מאוד ביחס לצוללת שנתנה דיווחים מדויקים בשעה 06בבוקר על הנתיב ,מהם עולה ששמרה על נתוני קורס ומהירות קבועים בתשעת היממות מהיציאה מגברלטר. ניתן היה לקבוע את הבסיס לחיפוש כקו באורך 45מייל בקטע הנתיב מדיווח חצות ועד 6בבוקר. ^ .16השמועה הוזמה סופית רק בחקירות שלאחר מציאת הצוללת בשנת .2000בם הובהר כי תחילת תהליך האבדן היתה כשהצוללת בעומק רדוד -ללא לחץ גבוה. ^ .17ביזמת מפקד יחידת האיתור דאז יוסי כבשני הוזמנה ,חברה אמריקאית ,בשנת ,1984להציג את יכולתה .נציגים מחברת Williamson Associatesמסיאטל ,הציגו יכולת לחיפוש תת מימי בעומקים שונים .פיקוד חיל הים היה אז שרוי בקונספט החוף המצרי ולא התענין בהצעת החברה האמריקאית. חמש עשרה שנה אח"כ תזמין חברת נאוטיקוס את מייק ויליאמסון שציוד הסריקה שלו יהוה את הכלי העיקרי במציאת הדקר. ^ .18בצוללות אמריקאיות המצוף כולל גם טלפון בו אפשר לתקשר עם הצוות הלכוד. ^ .19מהירות הצוללת הועלתה ל 9.5קשר ,שעת הדיווח הוזזה ל 0800הופיע זרם של 2קשר בדיוק בכיוון שצריך. ^ .20הגזרה שנתבקשה נמצאית מערבית יותר אף ממה ששורטט בדו"ח המצוף ממרץ 1969 ^ .21ראה ויקיפדיה באנגלית Jeremy Michael Boorda ^ .22ראה NR-1 American submarineבויקיפדיה בשפה האנגלית ^ .23שמה החברה באותה עת היה מרידיאן ושונה לנאוטיקוס ^ .24כשאבד הקשר עם הצוללת המשפחות שמעו את ההודעה מהרדיו וצבאו על שער הבסיס .החויה היתה קשה ביותר .מאז נקבע נוהל במספן כוח אדם -:לקראת כל יציאה לחיפושים הוגדרו מספר קצינים וקצינות בכוננות מיידית להגעה למפקדה .לכל קצין היה דף קשר לקבוצת משפחות. משהוזנקו הקצינים היה עליהם להתייצב במפקדה ולהקריא את הנוסח האחיד שקיבלו לבני המשפחות שברשימתם .תהליך זה בוצע במלואו ביום שישי 28מאי 1999 ^ .25בצילומי ניסויי קריסה שנערכו לצוללות דומות בשנות ה 80בבריטניה .לפי פרסום המקצועי JNE מדצמבר 1987ההתרסקות מוגבלת למרכז הצוללת כמו בדקר. קטגוריות: צוללות ישראליות ספינות מלחמה בריטיות צה"ל :תאונות בפעילות מבצעית ספינות טרופות אסונות ימיים 1968בישראל הנצחת נעדרים בהר הרצל 34
© Copyright 2024