‫וישן מפני‬ ‫חדש‬ ‫תוציאו‬ ‫ישראל החדש‬ ‫כאנטיתזה לרעיון הבחירה בעם ה' ניצב החזון האוניברסלי של הכנסייה‪ ,‬שלפיו מאס‬ ‫האל בישראל לטובת קהילת המאמינים הנוצרים‪ .‬ההתעוררות הלאומית של עמים‬ ‫נוצריים שונים לוותה בזיהוים העצמי כעם נבחר ‪' -‬ישראל החדש'‪ .‬אותה אדרת‪ ,‬אך‬ ‫הגברת אחרת לחלוטין | אסף מלאך‬ ‫ב‬ ‫שנת ‪ 1523‬העתיק לבלר פשוט בשם זלובה‬ ‫את ספר תהילים בתרגומו לרוסית‪ .‬בסיום‬ ‫כתב היד הוא מתנצל על שגיאות ההעתקה‬ ‫שהשתרבבו לטקסט ומסיים בפנייה לקוראיו הרוסים‪:‬‬ ‫"ועליכם הישראלים לתקן זאת בעצמכם"‪ .‬האם מדובר‬ ‫בטעות או באנקדוטה חסרת משמעות? נראה שלא‪.‬‬ ‫הארכיבישוף של רוסטוב הכריז באוזני איוואן השלישי‬ ‫נסיך מוסקבה שנים לא רבות קודם לכן‪ ,‬ב‪ ,1480-‬טרם‬ ‫הקרב המכריע שלו נגד הטטרים‪" :‬אותך ייתן לנו האדון‪,‬‬ ‫את הגואל של ישראל החדשה! ‪ ...‬יגאל אותנו האדון‪,‬‬ ‫ישראל החדשה‪ ,‬מן הפרעה החדש הזה וישעבד אותם לנו"‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬לא מדובר בטעות‪ .‬תודעת העם הרוסי כי הוא‬ ‫'ישראל החדש' הייתה במאות ה‪ 15-‬וה‪ 16-‬חלק בלתי‬ ‫נפרד מן ההגדרה העצמית של החברה הרוסית‪ .‬ולא‬ ‫מדובר בתופעה חריגה‪ .‬צרפתים‪ ,‬ספרדים‪ ,‬אנגלים‪,‬‬ ‫הולנדים ואתיופים‪ ,‬כמו גם עמים נוצריים נוספים‪,‬‬ ‫זיהו עצמם בתקופות שונות ובאזורים שונים כ'עם‬ ‫ישראל החדש'‪ .‬מהו היקפה של תופעה זו‪ ,‬מהי הסיבה‬ ‫לתפוצתה הרחבה‪ ,‬ומה משמעותה ההיסטורית‬ ‫והפסיכופתולוגית באשר ליחסי יהודים ונוצרים? על‬ ‫מנת להשיב על שאלות אלה עלינו לעיין בגלגוליו‬ ‫ובנפתוליו של הרעיון הלאומי בעת העתיקה ובימי‬ ‫הביניים‪.‬‬ ‫משכיחי הלאומיות‬ ‫נקודת מוצא ראשונה במעלה להבנת ענייננו היא‬ ‫הבולטות הברורה של הגיבוש הלאומי של בני ישראל‬ ‫בתקופת המקרא‪ .‬אמנם המודל של דת לאום או דת‬ ‫מדינה היה רווח במזרח הקדום‪ ,‬אך עם ישראל הקדום‬ ‫הביא את הגיבוש הלאומי לשיא חדש‪ .‬בספרי המקרא‬ ‫נשתמרה עדות ספרותית יחידה במינה המשקפת‬ ‫תודעה עמוקה של מוצא משותף ושל ייעוד לאומי‪,‬‬ ‫העצמת מקומו של העם שבאה במקביל לריסון כוחו‬ ‫של המלך‪ ,‬ותפיסה של ממלכה פוליטית שקבוצה‬ ‫לאומית אתנית עומדת בבסיסה‪.‬‬ ‫לעומת אלה עמדה אירופה במאות הראשונות‬ ‫לספירה בפני שני גורמים רבי עוצמה שדיכאו‬ ‫התפתחות של תודעה לאומית פוליטית ‪ -‬האימפריה‬ ‫הרומית והנצרות‪ .‬עלייתה של האימפריה הרומית‬ ‫הביאה עמה תפיסה פוליטית אוניברסליסטית‬ ‫שהושפעה מן הפילוסופיה הסטואית שהדגישה את‬ ‫‪www.segulamag.com‬‬ ‫השוויון בין בני האדם‪ .‬לפי תפיסה זו נתיני האימפריה‬ ‫מכל העמים שייכים בשווה ל‪- pax romana-‬‬ ‫'השלום הרומי' ‪ -‬ובעקבותיה הוענקה בהדרגה אזרחות‬ ‫רומית גם לאזרחים מחוץ לרומא ולאיטליה‪ ,‬בתהליך‬ ‫ארוך ששיאו בחוקה האנטונינית שפרסם הקיסר‬ ‫קרקלה ב‪ ,212-‬ולפיה כל האנשים החופשיים ברחבי‬ ‫האימפריה הפכו לאזרחיה‪.‬‬ ‫התפשטות הנצרות בקרב עמי אירופה ואגן הים‬ ‫התיכון החלישה גם היא את התפיסה הלאומית בקרב‬ ‫עמים אלה‪ .‬בתודעתם של הנוצרים מימי פאולוס‬ ‫ואילך אין עוד מקום ל'עם נבחר'‪ .‬המושג 'ישראל' נותר‬ ‫משמעותי וחשוב‪ ,‬אלא שחלה תמורה יסודית באופן‬ ‫הבנתו‪ .‬כתחליף לעם ישראל הארצי והמדיני שננטש‬ ‫לשיטתה על ידי האל עקב חטאיו‪ ,‬הטיפה הנצרות‬ ‫לאמונה ב'ישראל החדש'‪ .‬לקבוצה זו השתייכו מאמיני‬ ‫הכנסייה כולם‪ ,‬שאמונתם העניקה להם ישועה וחסד‬ ‫אלוהי בלא קשר לשיוכם הלאומי‪.‬‬ ‫דא עקא‪ ,‬לא לאורך זמן‪ ,‬ולא בכל מקום‪ ,‬הצליחו‬ ‫האימפריה הרומית והנצרות לטשטש את הזהויות‬ ‫הלאומיות‪ .‬עוצמתה העממית של הלאומיות‪ ,‬כמו‬ ‫גם כוחה כאמצעי לגיבוש תושבי הממלכה ולהבטחת‬ ‫נאמנותם‪ ,‬העלו בצורות שונות את הגאווה הלאומית‬ ‫בקרב תושבי הממלכות הנוצריות‪.‬‬ ‫התפשטות הנצרות החלישה את‬ ‫התפיסה הלאומית בקרב עמי אירופה כך‬ ‫שבתודעתם אין עוד מקום ל'עם נבחר'‬ ‫במקרים אלה ניתן להבחין בהשראה ששאבו אותם‬ ‫עמים מהיהדות המקראית‪ .‬בארגז הכלים הדתי‪-‬תרבותי‬ ‫שעמד לרשותם של העמים הנוצריים לא נמצא טקסט‬ ‫לאומי יותר מן התנ"ך‪ ,‬ובזמנים של התעוררות לאומית‬ ‫הם זנחו את התפיסה האנטי לאומית של 'הברית‬ ‫החדשה' ומצאו את משענם בטקסטים הלאומיים של‬ ‫'הברית הישנה'‪ .‬בד בבד לווה תהליך זה בזיהוי עצמי‬ ‫של עמם שלהם כעם הנבחר וכ'ישראל החדש'‪ .‬על אף‬ ‫הדוקטרינה הבסיסית שייחסה תואר זה לכלל מאמיני‬ ‫הכנסייה‪ ,‬לא היססו עמים אלה לקבוע שבסופו של‬ ‫בעמוד ממול‪ :‬מלחמה דתית או‬ ‫לאומית? דיוקן בגודל אמיתי של‬ ‫אליזבת מלכת אנגליה‪ ,‬שצויר‬ ‫לרגל ניצחונה על הארמדה‬ ‫הספרדית‪ .‬הניצחון ‪ -‬שסימל את‬ ‫ניצחונה של הפרוטסטנטיות על‬ ‫הקתוליות ‪ -‬נתפס על ידי שני‬ ‫הצדדים כנובע מעזרה אלוהית‪.‬‬ ‫שמן על פאנל‪ 1588 ,‬בקירוב‬ ‫ניסן תשע"א‪ ,‬אפריל ‪2011‬‬ ‫‪35‬‬ ‫ישראל החדש‬ ‫דבר תואר זה הוא תואר לאומי שיש לייחסו לעם ארצי‬ ‫ומדיני לפי המודל של ישראל המקראי‪ .‬באופן לא‬ ‫מפתיע כל עם ראה בעצמו את המועמד הטבעי לרשת‬ ‫את התואר היוקרתי‪.‬‬ ‫גלות האפיפיורים‬ ‫זכות הבכורה בעולם הנוצרי לזיהוי עצמי כ'ישראל‬ ‫החדש' שמורה לממלכה האתיופית שהתנצרה ב‪.333-‬‬ ‫לניתוחו של מקרה זה הקדשנו את מאמרנו "הנקודה‬ ‫היהודית של הכנסייה האתיופית" ('סגולה' ‪ ,)2‬ועתה‬ ‫נסקור את תולדותיו של תהליך זה באירופה ‪ -‬מרכזה‬ ‫של הנצרות בעולם הקדם מודרני‪.‬‬ ‫נפילת האימפריה הרומית‪ ,‬ולאחר מאות שנים‬ ‫פיצולה של האימפריה הקרולינגית בחוזה וֶ ְר ָדן‬ ‫(‪ ,)843‬הכשירו את הקרקע לתהליך ארוך והדרגתי‬ ‫של גיבוש מדינות לאום במערב אירופה‪ .‬בצרפת‬ ‫התגבשה המדינה במשך מאות השנים שבהן שלטה‬ ‫השושלת הקאפטינגית (‪ ,)1328-987‬והגיעה לשיא‬ ‫גיבושה במהלך המאה ה‪ .13-‬איש מפתח חשוב‬ ‫ּ‬ ‫פיליפ הרביעי‪' ,‬היפה'‪ ,‬מלך צרפת‬ ‫בתהליך זה הוא‬ ‫(מלך בשנים ‪ ,)1314-1285‬שהשקיע את מרב מרצו‬ ‫ומאמציו בחיזוקה המנהלי והפיננסי של צרפת‪ ,‬וזאת‬ ‫באמצעות הטלת מרות נחרצת על האצילים ומאבק‬ ‫נחוש ותככני להכפפת הכנסייה לכתר‪ .‬מאבק זה הגיע‬ ‫לשיאים מפתיעים במאסר האפיפיור בוניפציוס השמיני‬ ‫בעיר אנאני באשמה של פעילות בוגדנית נגד המלך‪,‬‬ ‫שהיווה השפלה חסרת תקדים של האפיפיוריות בידי‬ ‫המלוכה‪ .‬בכך לא אמר פיליפ די‪ ,‬ושינה את מקום‬ ‫מושבו של האפיפיור לאוִ ויניון שבדרום צרפת‪ .‬במשך‬ ‫‪ 68‬שנה כיהנו שבעה אפיפיורים‪ ,‬כולם צרפתים‪ ,‬בעיר‬ ‫זו ‪ -‬תקופה המכונה בתולדות הכנסייה 'גלות בבל של‬ ‫האפיפיורות'‪.‬‬ ‫לענייננו חשובה התעצמות התודעה הלאומית בימי‬ ‫פיליפ‪ ,‬שהכיר בצורך לבצר את שלטונו באמצעות‬ ‫חיזוק הלגיטימיות של הממלכה‪ ,‬ולא הסתפק בשלטון‬ ‫המבוסס על גייסות ועל מנהל בלבד‪ .‬לשם כך הוא‬ ‫העלה טיעונים היסטוריים של אי כפיפות אבותיו‬ ‫לאפיפיור ולקיסר הרומי‪ ,‬והעלה על נס רעיונות כמו‬ ‫הגנה על המולדת בגבולותיה הטבעיים והעתיקים‪.‬‬ ‫כתוצאה מפעילותו העמידה התודעה הלאומית‬ ‫הצרפתית במרכזה את הבחירה האלוהית בצרפתים‬ ‫כעם נבחר‪ ,‬ואת תיאורה של צרפת כארץ הקודש‪ ,‬ומעל‬ ‫לכל את מלך צרפת כמלך הנוצרי ביותר ‪ -‬המיועד‬ ‫האלוהי להפצתה של הנצרות‪ .‬אמנם כבר בממלכת‬ ‫הפרנקים הייתה תודעה עצמית של עם נבחר וייחוס‬ ‫של המלכים לבית דוד‪ ,‬תודעה שנמשכה גם אצל‬ ‫מלכי צרפת שקדמו לפיליפ היפה‪ ,‬אלא שחידושו‬ ‫של פיליפ היה השרשת תודעה זו בלב העם‪ ,‬פעולה‬ ‫שצלחה במידה רבה‪ ,‬כפי שהראתה החוקרת קולט‬ ‫בון במחקריה על הלאומיות הצרפתית‪ .‬לטענתה‪ ,‬רק‬ ‫‪36‬‬ ‫מגזין ישראלי להיסטוריה‬ ‫גלות בבל של האפיפיורים‪.‬‬ ‫אביניון וארמון האפיפיורים בציור‬ ‫מתחילת המאה ה–‪15‬‬ ‫בסוף המאה ה‪ ,16-‬ועם התחזקות השלטון האבסולוטי‬ ‫בצרפת במאות ה‪ 17-‬וה‪ ,18-‬הוסט רעיון הבחירה אל‬ ‫עבר המלך‪ ,‬תוך החלשה משמעותית של תפיסת העם‬ ‫הנבחר‪.‬‬ ‫הפובליציסטים בחצרו של פיליפ כתבו קונטרסים‬ ‫להפצת הדוקטרינה‪ ,‬ומהם אנו למדים שמקור ההשראה‬ ‫העיקרי שלהם לרעיונות הבחירה הללו לא היה החוק‬ ‫הרומי‪ ,‬כתבי אבות הכנסייה או הפילוסופיה הפוליטית‬ ‫של אריסטו‪ .‬סיפורי המקרא על משה‪ ,‬דוד ושלמה‬ ‫וסיפורי המכבים הם שהיו הרוח החיה והמודל לחיקוי‪.‬‬ ‫האומה היהודית העתיקה שימשה אב טיפוס לאומה‬ ‫נבחרת בעלת ייעוד רוחני‪.‬‬ ‫‪www.segulamag.com‬‬ ‫ישראל החדש‬ ‫לא ייפלא אפוא שבשעה שהאפיפיור קלמנט‬ ‫החמישי רצה להחניף לפיליפ היפה הוא בחר במשפטים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫מלך הכבוד יצר ממלכות שונות בתוך מעגל העולם‬ ‫הזה‪ ,‬ויסד ממשלות שונות לעמים שונים לאור הבדלי‬ ‫השפה והגזע‪ .‬בין אלו‪ ,‬כמו עם ישראל ‪ ...‬ממלכת‬ ‫צרפת כעם ייחודי‪ ,‬שנבחר על ידי האל להוציא אל‬ ‫הפועל את הסדרים השמימיים‪ ,‬מובחנת על ידי סימנים‬ ‫של כבוד וחסד מיוחדים (‪Joseph Reese Strayer,‬‬ ‫‪"France: The Holy Land, the Chosen People,‬‬ ‫‪and the Most Christian King", Medieval‬‬ ‫‪,Statecraft and the Perspectives of History‬‬ ‫עמ' ‪ ,313‬בתרגום שלי)‪.‬‬ ‫חיבורו של יוהנס אנגלוס‪ ,‬נזיר פרנציסקני שחי‬ ‫באיטליה בסוף המאה ה‪ 15-‬ותמך בשארל החמישי‬ ‫מלך צרפת ובפלישתו לאיטליה ב‪ ,1494-‬מבטא את‬ ‫תודעת הנבחרוּת הצרפתית‪ .‬אנגלוס נאבק במיתוס‬ ‫המוצא הטרויאני של בית המלוכה הצרפתי‪ ,‬וחיזק‬ ‫בראיות מופתיות את ייחוסו לבית דוד במטרה להעצים‬ ‫את דימויו המשיחי של שארל החמישי‪ .‬אולם הוא לא‬ ‫הסתפק בכך והאריך לשבח את הצרפתים כעם‬ ‫נבחר בעל תכונות 'יהודיות'‪ ,‬שבשלן נבחר‬ ‫לתפוס את מקומו של העם היהודי שנדחה‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬היותם של הצרפתים מסורים יותר‬ ‫מכל עם אחר לדת ולאמונה‪ ,‬ומצטיינים מכל‬ ‫עם בעוז רוחם ובנכונותם לקרב‪ ,‬הם שהביאו‬ ‫לבחירתם‪ .‬גם מנהגם של הצרפתים להרבות‬ ‫בנשיקות תואר כתכונה יהודית חיובית‪,‬‬ ‫שהרי האבות במקרא‪ ,‬והיהודים בכלל‪,‬‬ ‫הרבו להתנשק‪...‬‬ ‫המרגלים גילו את אמריקה‬ ‫תופעה דומה התרחשה במאה ה‪ 13-‬גם בספרד‪ .‬המלך‬ ‫אלפונסו העשירי‪' ,‬החכם' (מלך בשנים ‪,)1284-1252‬‬ ‫בלט בין מלכי ימי הביניים כמי שיצר קובץ חוקים‬ ‫מסודר‪ ,‬וקידם את הידע‪,‬‬ ‫התרגום והמדע של זמנו‪.‬‬ ‫אלפונסו נודע גם כמלך‬ ‫שטרח במיוחד לחזק את‬ ‫ספרד כממלכה לאומית‬ ‫אחת‪ ,‬תוך חיזוק מודע של‬ ‫אחדות השפה הספרדית‪.‬‬ ‫אחד המרכיבים בחיזוק‬ ‫התודעה הלאומית היה‬ ‫כתיבת היסטוריה קדושה‬ ‫של העם הספרדי שנסבה‬ ‫סביב שליחותו הנוצרית המיוחדת‪ ,‬ושהתבטאה‬ ‫בתפקידו בבלימת התפשטות המוסלמים הכופרים‬ ‫ובמלחמות המוּריות שנערכו כחלק מהרקונקוויסטה‪.‬‬ ‫תפיסה זו התעצמה מאוד במאה ה‪ ,15-‬ועוד יותר‬ ‫במאה ה‪ ,16-‬הן בשל מקומה המיוחד של ספרד‬ ‫כמגִ נה הראשית של האמונה הקתולית‪ ,‬והן בשל‬ ‫הישגי הספרדים בגילוי היבשת החדשה‪ .‬גם בספרד‬ ‫המודל של עם ישראל המקראי הוא שעמד לנגד‬ ‫עיניהם של מבססי התפיסה של 'ספרד‬ ‫הנבחרת' בתקופה זו‪ ,‬ו'הברית הישנה'‬ ‫היא שנבחרה לתמוך ברעיון הבחירה‬ ‫הלאומית‪ ,‬שדחה מפניו את התפיסה‬ ‫המכלילה של 'הברית החדשה'‪ ,‬שמציבה‬ ‫את הדת במוקד הבחירה‪ .‬גרונימו‬ ‫דה‪-‬מנדייטה‪ ,‬המיסיונר הפרנציסקני‬ ‫בן המאה ה‪ 16-‬שתיעד את‬ ‫הפצת הנצרות באמריקה‬ ‫הלטינית‪ ,‬אחז בדימוי זה‬ ‫כבסיס לתפיסת המציאות‬ ‫שלו‪ ,‬ותיאר את מלכי‬ ‫ספרד כממשיכיהם של‬ ‫מלכי היהודים מתקופת‬ ‫המקרא‪ .‬שליחי מלך‬ ‫ספרד‬ ‫אנגלוס תיאר את הצרפתים‬ ‫כעם נבחר בעל תכונות‬ ‫'יהודיות'‪ .‬גם מנהגם‬ ‫להתנשק תכופות תואר‬ ‫כתכונה יהודית חיובית‬ ‫אלפונסו 'החכם' מלך ספרד‬ ‫וטבלאות אלפונסיניות‬ ‫המשמשות לחישובים‬ ‫אסטרונומיים‬ ‫מאוסף מוזיאון האלקסר של סגוביה‪.‬‬ ‫צילום‪Bigsus :‬‬ ‫‪www.segulamag.com‬‬ ‫ניסן תשע"א‪ ,‬אפריל ‪2011‬‬ ‫‪37‬‬ ‫ישראל החדש‬ ‫לאמריקה זוהו אצלו עם המרגלים שנשלחו לתור את‬ ‫הארץ המובטחת‪ ,‬ומלך ספרד הצטייר בעיניו בדמות‬ ‫המלך המשיח שייעודו לנצר את העולם לפני יום הדין‪.‬‬ ‫מוסקבה היא ירושלים‬ ‫התפקיד המיוחד של ישראל הקדום בהענקת השראה‬ ‫להתעצמות לאומית לא היה מוגבל לאזורי ההשפעה‬ ‫של הקתוליות בלבד‪ .‬בספרו 'התרומה והתמורה' עוסק‬ ‫יואל רבא בתפקיד שמילאו ארץ ישראל ועם ישראל‬ ‫בעולמה הרוחני של רוסיה בימי הביניים‪ .‬לדבריו‪,‬‬ ‫ממלכת העברים הקדומה שימשה מקור השראה‬ ‫ברור בתקופות של התעצמות לאומית ושל חיפוש‬ ‫אחר גושפנקה דתית ולאומית למסגרת הפוליטית‪.‬‬ ‫ב‪ 988-‬התנצרה ממלכת קייב‪-‬רוס‪ ,‬המדינה הסלאבית‬ ‫הראשונה‪ ,‬תחת שלטונו של ולדימיר הראשון‪ .‬אקט‬ ‫זה הפך את ולדימיר למקבילו של קונסטנטינוס שהיה‬ ‫אחראי להתנצרות האימפריה הרומית במאה הרביעית‪.‬‬ ‫אלא שבנוסף למעמד רם זה קיבל ולדימיר מראשי‬ ‫הכנסייה הרוסית גם את התואר יורש מנהיגי העם‬ ‫הנבחר הראשון‪.‬‬ ‫רבא מדגים את ההזדהות העמוקה של רוסיה עם‬ ‫העם הנבחר בנאום שנשא מויסיי‪ ,‬אב המנזר של‬ ‫וידוביצי שליד קייב ב‪ ,1199-‬שבו הילל את שליט קייב‬ ‫שליחי מלך ספרד לאמריקה זוהו עם‬ ‫המרגלים שנשלחו לתור את הארץ ומלך‬ ‫ספרד הצטייר בדמות המלך המשיח‬ ‫של ימיו‪ ,‬הנסיך הגדול ריוריק רוסטיסלאביץ'‪:‬‬ ‫"כולם שמחים"‪ ,‬שמעו הנוכחים בטקס‪" ,‬כי ישראל‬ ‫החדשה השיגה מנהיג כמשה‪ ,‬ויש לשיר לו שיר הלל‬ ‫כמו שירה של מרים"‪ .‬והסיבה לנאום? משה החדש של‬ ‫ישראל החדשה התיר לבנות חומת מגן למנזרו של האב‬ ‫מויסיי‪ ,‬המשווה את המעשה לבניית המקדש על ידי‬ ‫זרובבל (התרומה והתמורה‪ ,‬עמ' ‪.)78‬‬ ‫זו אנקדוטה כמובן‪ ,‬אך היא חושפת מערכת שלמה של‬ ‫אסוציאציות שבהן בחרו בני קייב‪-‬רוס לגיבוש זהותם‬ ‫הלאומית‪ .‬אין פלא שהמקרא וישראל כעם הנבחר‬ ‫עמדו במרכזן‪ ,‬שכן הם הסיפורים המובהקים היחידים‬ ‫של גיבוש לאומי המצויים בארסנל כתבי הקודש של‬ ‫העולם הנוצרי‪.‬‬ ‫תודעה זו נמשכת גם עם עלייתה של נסיכות מוסקבה‬ ‫ככוח המוביל של הממלכות הסלאביות‪ .‬כאמור‪,‬‬ ‫במחצית השנייה של המאה ה‪ 15-‬התחילה להתגבש‬ ‫רוסיה המודרנית בראשותו של איוואן השלישי‪ ,‬נסיך‬ ‫מוסקבה‪ .‬איוואן הסיג את הטטרים המונגולים מן‬ ‫האזור ב‪ ,1480-‬והכין את הקרקע לנכדו איוואן האיום‪,‬‬ ‫שהכתיר עצמו במאה ה‪ 16-‬לצאר הרוסי הראשון‪.‬‬ ‫לאחר נפילת ביזנטיון בידי העות'מאנים ב‪ 1453-‬הפכה‬ ‫מוסקבה לישות הפוליטית היחידה שדבקה באמונה‬ ‫האורתודוקסית‪ ,‬ובכך התחזקה תודעתה העצמית‬ ‫כממלכה הנבחרת‪ ,‬יורשת דת האמת‪ ,‬בד בבד עם‬ ‫הגדרתה כ'רומא השלישית'‪ .‬הארץ‪ ,‬הדת והשפה‬ ‫הרוסיות הוכרזו קדושות ונבחרות על ידי האל‪ ,‬הרוסים‬ ‫כונו כאמור לעיל 'ישראלים'‪ ,‬והביטוי הבולט לכך היה‬ ‫הזיהוי של מוסקבה כירושלים (שם‪ ,‬עמ' ‪.)217-216‬‬ ‫הבראיסטים ופילושמים‬ ‫פסלו של איוואן הרביעי 'האיום'‪,‬‬ ‫חלק מהמונומנט 'המילניום של‬ ‫רוסיה'‪ ,‬שנבנה ב‪ 1862-‬לציון‬ ‫אלף שנה להיסטוריה הרוסית‬ ‫צילום‪ :‬דאר ביטר‬ ‫‪38‬‬ ‫מגזין ישראלי להיסטוריה‬ ‫במקרים שתוארו עד כה היה לבתי המלוכה‬ ‫השושלתיים מקום מרכזי בזיהוי העצמי עם‬ ‫ישראל כעם הנבחר‪ .‬תהליך שונה התרחש בארצות‬ ‫הפרוטסטנטיות במאות ה‪ 16-‬וה‪ ,17-‬שבהן נוצרה‬ ‫הזדהות עמוקה יותר עם תודעת 'ישראל החדש'‬ ‫שחלחלה לתודעת ההמון‪.‬‬ ‫אחד התהליכים החשובים שהתרחשו בארצות שבהן‬ ‫התפשטה הרפורמציה קשור בחזרה לקריאת המקרא‬ ‫כפשוטו ובהעצמת מקומם של ספרי התנ"ך במסגרת‬ ‫כתבי הקודש‪ .‬בימי הביניים הקתוליים נחשבה 'הברית‬ ‫הישנה' כהקדמה הכרחית להתגלותו של ישו‪ ,‬וממילא‬ ‫רק כשנייה במעלה ביחס ל'ברית החדשה'‪ .‬בנוסף‪ ,‬כתבי‬ ‫הקודש היו חשופים לאליטת הכמורה בלבד‪ ,‬שהאמינה‬ ‫בנטישת עם ישראל ובהחלפתו במאמיני הכנסייה‪ .‬לשם‬ ‫יישוב אמונה זו עם הנבואות הרבות במקרא העוסקות‬ ‫בגאולת ישראל ובשיבתו לארצו‪ ,‬היה צורך בקריאה‬ ‫אלגורית של התנ"ך שלפיה שיבת היהודים לארצם היא‬ ‫משל לשיבת האנושות לאמונת הכנסייה‪.‬‬ ‫‪www.segulamag.com‬‬ ‫ישראל החדש‬ ‫התפשטות הרפורמציה במדינות הפרוטסטנטיות‬ ‫ביטלה את הצורך בתיווכם של הכמרים בקריאת כתבי‬ ‫הקודש‪ ,‬ובאופן טבעי הומרה הקריאה האלגורית‬ ‫בהבנה הפשוטה של הטקסט שנחשף בפני המון העם‪.‬‬ ‫'הברית הישנה' תפסה מקום בקדמת הבמה‪ ,‬מאחר‬ ‫שלציבור היה קל להזדהות עם הסיפורים המופיעים‬ ‫בה‪ .‬בין הגורמים שהעצימו את התופעה היו התפשטות‬ ‫הדפוס ותרגום התנ"ך לשפות המקומיות‪ .‬נפתלות דרכי‬ ‫ההיסטוריה; תהליכים אלה הביאו גם לעליית התמיכה‬ ‫בשיבת היהודים לארצם בקרב תנועות מילנריסטיות‬ ‫(תנועות משיחיות נוצריות) שראו בה חלק מן הגאולה‬ ‫הנוצרית‪ .‬גם ההסכמה לשיבת היהודים לאנגליה במאה‬ ‫ה‪ 17-‬נתפסה כשלב הכרחי של פיזור היהודים על‬ ‫פני כל הארץ טרם שיבתם לארץ ישראל‪ .‬לחזרה אל‬ ‫הטקסט המקראי היו גם השלכות מרחיקות לכת בכל‬ ‫הנוגע להתעצמות התודעה הלאומית‪.‬‬ ‫בספרה 'התנ"ך והחרב' תיארה ברברה טוכמן את‬ ‫הזיקה המיוחדת והמתמשכת של האנגלים ל"ברית‬ ‫הישנה"‪ ,‬שהפכה להיות "האפוס הלאומי של בריטניה"‪.‬‬ ‫זיקה זו קשורה לתרגומי התנ"ך לאנגלית‪ ,‬שראשיתם‬ ‫בתרגומו של התאולוג הרפורמטור ג'ון ויקליף במאה‬ ‫ה‪ ,14-‬ושיאם בתרגום הנודע של המלך ג'יימס ב‪.1611-‬‬ ‫אדריאן הייסטינגס מיקד בספרו 'בנייתן של אומות'‬ ‫את תשומת הלב בהשפעת הזיקה ההדוקה אל הטקסט‬ ‫‪www.segulamag.com‬‬ ‫גילוי אמריקה כמאורע בעל‬ ‫משמעות דתית‪' .‬קולומבוס‬ ‫קונה חזקה על הארץ החדשה'‪,‬‬ ‫ליתוגרפיה מאת לואיס פראנג‪,‬‬ ‫‪1893‬‬ ‫באדיבות ספריית הקונגרס‬ ‫המקראי על התעצמות התודעה הלאומית באנגליה‪.‬‬ ‫ההיכרות הבלתי אמצעית של ההמונים עם סיפורי‬ ‫המקרא הספוגים בתפיסה לאומית מגובשת הביאו את‬ ‫בני העם האנגלי לשימוש בתבניות חשיבה מקבילות‪.‬‬ ‫תהליכים אלה קיבלו תאוצה משמעותית בימי‬ ‫שלטונה של המלכה אליזבת (‪ ,)1603-1558‬שבהם‬ ‫זוהתה הזהות האנגלית עם הפרוטסטנטיות‪ ,‬ועם‬ ‫עמידה איתנה במאבק הצבאי נגד הקתוליות‪ ,‬שבא‬ ‫לידי ביטוי במאבק המוצלח עם הארמדה הספרדית‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬לשיא של ממש הגיעה התודעה הלאומית‬ ‫בתקופה של מהפכת קרומוול ושל שלטון הרפובליקה‬ ‫בין השנים ‪ .1660-1642‬בתקופה פוריטנית זו זיהוי‬ ‫האנגלים את עצמם כ'ישראל החדש' הוא ישיר‪ ,‬ברור‬ ‫ונפוץ מאי פעם‪ .‬בתקופה זו‪ ,‬מסכם החוקר הנס קוהן‪,‬‬ ‫שלושת הרעיונות העיקריים של הלאומיות העברית‬ ‫שלטו בתודעה‪ :‬העם הנבחר‪ ,‬הברית עם האל והציפייה‬ ‫המשיחית (‪ ,The Idea of Nationalism‬עמ' ‪.)166‬‬ ‫המחשה ברורה לדברים ניתן למצוא בנאומיו של‬ ‫אוליבר קרומוול לפני הפרלמנט בשנות החמישים של‬ ‫המאה ה‪ 17-‬שהביא קוהן‪:‬‬ ‫קראכם האל אל העולם הזה על ידי השגחה נפלאה‬ ‫שכמוה לא הייתה כמדומני לבני אדם בתקופה כל כך‬ ‫מרוכזת ‪ ...‬אכן קרואים אתם על ידי האל‪ ,‬כמו שהייתה‬ ‫ניסן תשע"א‪ ,‬אפריל ‪2011‬‬ ‫‪39‬‬ ‫ישראל החדש‬ ‫זה לא ליל הסדר‪ ,‬זה‬ ‫‪ - Thanksgiving‬חג ההודיה‬ ‫האמריקני‪ ,‬שעל אף אופיו‬ ‫החילוני משקף במקורו‬ ‫את התודעה הדתית של‬ ‫המתיישבים הראשונים‪" .‬חג‬ ‫ההודיה הראשון בפלימות'"‪,‬‬ ‫ג'ני אוגוסטה בראונסקומב‪,‬‬ ‫שמן על בד‪1914 ,‬‬ ‫מאוסף מוזיאון פילגרים הול‪,‬‬ ‫פלימות'‪ ,‬מסצ'וסטס‬ ‫למטה‪ :‬ויליאם השתקן נסיך‬ ‫אורנג'‪ ,‬אדריאן קיי‪ ,‬שמן על‬ ‫פאנל‪ 1580 ,‬בקירוב‬ ‫מאוסף רייקסמוזיאום‪ ,‬אמסטרדם‬ ‫יהודה‪ ,‬לשלוט עמו ולמענו‪ ,‬וכפי שנאמר בישעיהו‬ ‫(מ"ג‪ ,‬כ"א)‪" :‬עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו"‪.‬‬ ‫המקבילה היחידה בעולם שאני מכיר למעשה האל‬ ‫הגדול עמנו היא הוצאת בני ישראל ממצרים והעברתם‬ ‫את הישימון באותות ובמופתים מרובים אל עבר‬ ‫המנוחה והנחלה‪.‬‬ ‫זהו העם הטוב בעולם‪ ,‬ובקרב העם הזה יש אוצר‬ ‫יקר ערך‪ ,‬היקר לאל כבבת עינו ‪ ...‬העם שברכו האל‪,‬‬ ‫העם הנתון לשמירתו והגנתו ‪ ...‬העם היודע את האל‬ ‫והירא אותו‪ .‬לכך אין כל מקבילה בעולם הזה‪ .‬בקרבכם‬ ‫מצויות סגולות מהוללות אלה (שם‪ ,‬עמ' ‪ ,176‬בתרגום‬ ‫שלי)‪.‬‬ ‫יציאת מצרים בשפלה ההולנדית‬ ‫בהולנד התרחש תהליך דומה‪ ,‬ואולי אף בעוצמה‬ ‫רבה יותר‪ .‬במלחמתה של הולנד לעצמאות מהשלטון‬ ‫הספרדי דת ולאומיות שימשו בערבוביה‪ .‬פיליפה‬ ‫השני מלך ספרד שלט בארצות השפלה במאה‬ ‫ה‪ .16-‬כמי שנשא את דגל הקונטרה‪-‬רפורמציה‬ ‫ולחם בעוז בכל גילוי של פרוטסטנטיות‪,‬‬ ‫לא יכול היה פיליפה להשלים עם‬ ‫התפשטות הקלוויניזם בארצות השפלה‪.‬‬ ‫התנכלויותיו לקלוויניסטים ההולנדים‬ ‫הביאו לפריצתו של מרד לאומי שהפך‬ ‫למלחמת העצמאות של הולנד‪ ,‬מלחמת‬ ‫שמונים השנה (‪ .)1648-1568‬ויליאם‬ ‫השתקן‪ ,‬ששלט מטעם הכתר‬ ‫הספרדי במספר מחוזות בארצות‬ ‫השפלה‪ ,‬ניאות להנהיג את המרד‪,‬‬ ‫‪40‬‬ ‫מגזין ישראלי להיסטוריה‬ ‫וזה הסתיים בשלב ראשון בבריחת הקלוויניסטים‬ ‫ממחוזות הדרום למחוזות הצפון‪ ,‬שם הכריזו על‬ ‫עצמאות הולנד‪ ,‬שאף הוכרה לימים בידי השלטון‬ ‫הספרדי‪.‬‬ ‫גם את התפתחות התודעה הלאומית ההולנדית‬ ‫מייחסים חוקרי התקופה להזדהות ִעם עם ישראל‬ ‫המקראי‪ ,‬ולדעתם הזדהות זו אף עלתה בעוצמתה על‬ ‫המקבילה האנגלית‪ .‬כפועל יוצא מזיהוים כעם ישראל‬ ‫חדש דימו ההולנדים את אירועי התקופה לסיפורים‬ ‫המקראיים‪ .‬הבריחה צפונה במהלך המלחמה עם‬ ‫ספרד תוארה כיציאת מצרים‪ ,‬כשהספרדים משמשים‬ ‫בתפקיד המצרים‪ ,‬הפלשתים והעמלקים; הולנד הוצגה‬ ‫כירושלים החדשה‪ ,‬וּויליאם השתקן מילא את תפקיד‬ ‫המלך דוד‪ .‬ההולנדים אף הרבו להעניק לילדיהם שמות‬ ‫תנ"כיים‪ ,‬וקראו לאתרים שונים בארצם בשמות‬ ‫מקומות מהתנ"ך‪.‬‬ ‫ההגירה אל 'העולם החדש' ראויה לעיון עצמאי‬ ‫בהקשר זה‪ ,‬אולם בלא להזכיר את תפיסתם העצמית‬ ‫של המהגרים לאמריקה לא נוכל להבין את עוצמת‬ ‫הדימוי של 'ישראל החדש' בתקופה זו‪ .‬תיאורו של‬ ‫אביהו זכאי בספרו 'היסטוריה ואפוקליפסה' מבהיר את‬ ‫הנוכחות המלאה של דימוי זה ברוח התקופה‪ ,‬נוכחות‬ ‫הפושטת ולובשת צורה בהתאם לאופי האומה או‬ ‫הממלכה המשתמשת בו‪ .‬הספרדים מתארים עצמם‬ ‫כ'ישראל החדש' המפיץ את הבשורה הקתולית ליבשות‬ ‫רחוקות‪ ,‬בעוד הפרוטסטנטים האנגלים המתנחלים‬ ‫ב‪ 1607-‬בג'יימסטאון מזהים עצמם כ'ישראל החדש'‬ ‫הנלחם באנטי‪-‬כריסטוס הקתולי‪ .‬הפוריטנים הנמלטים‬ ‫מאנגליה על סיפון המייפלאור ומייסדים ב‪1620-‬‬ ‫את מסצ'וסטס משכללים את הדימוי‪ ,‬ורואים עצמם‬ ‫‪www.segulamag.com‬‬ ‫ישראל החדש‬ ‫כיוצאי מצרים החוצים את ים סוף האטלנטי ונאחזים‬ ‫באמריקה כבכנען החדשה‪.‬‬ ‫גיוון התיאורים מצביע על המכלול‪ ,‬שהוא עצמו‬ ‫גדול מסך חלקיו‪ .‬מנהיגי הכנסייה האתיופית‪ ,‬מלכי‬ ‫צרפת וספרד הקתולים‪ ,‬מלכי רוסיה האורתודוקסים‬ ‫והעמים הפרוטסטנטיים בעת החדשה לא נאחזו‬ ‫לחינם בדימויים המקראיים ובזיהוים כ'ישראל החדש'‪.‬‬ ‫העובדה שהתנ"ך היווה חלק מכתבי הקודש הנוצריים‬ ‫פתחה בפניהם את האפשרות לניכוס העוצמה‬ ‫הפוליטית והלאומית שבו בזמנים של התעוררות‬ ‫לאומית‪ ,‬באמצעות טרנספורמציה של המושג הנוצרי‬ ‫'ישראל החדש' והמרתו ממושג על‪-‬לאומי למושג‬ ‫לאומי פרטיקולרי‪ .‬היקפה חוצה הזמנים והזרמים‬ ‫של התופעה מלמד על תפיסת עוצמתה של היהדות‬ ‫העתיקה כתופעה לאומית ומדינית מובהקת על ידי‬ ‫הנוצרים הקדם מודרנים‪.‬‬ ‫ביטוי לעוצמה זו ולערגה אליה ניתן למצוא בדבריו‬ ‫של פרידריך ניטשה‪ ,‬מן המתעבים הגדולים את 'הברית‬ ‫החדשה'‪ .‬אמנם ברוך שפינוזה‪ ,‬ג'ון לוק ועמנואל קאנט‬ ‫הגדירו עוד לפני ניטשה את ההבדל היסודי שבין‬ ‫היהדות לנצרות בכל הנוגע ליחסן למדינה ולחיים‬ ‫לאומיים‪ ,‬אך הוא‪ ,‬שלא ראה בברית החדשה אלא‬ ‫"עסקי כת קטנים ‪ ...‬רוקוקו של הנפש"‪ ,‬היטיב לתאר‬ ‫זאת‪:‬‬ ‫אינני אוהב את ה'ברית החדשה'‪ ,‬את זאת ודאי כבר‬ ‫ניחשתם ‪ ...‬הברית הישנה ‪ -‬אכן‪ ,‬זה דבר אחר לגמרי‪:‬‬ ‫כל הכבוד לברית הישנה‪ .‬אני מוצא בה אנשים גדולים‪,‬‬ ‫נוף גבורות‪ ,‬ומשהו יקר ונדיר ביותר עלי אדמות‪ ,‬זה‬ ‫התום של לבבות חזקים‪ ,‬תום שאין בדומה לו‪ .‬יתר על‬ ‫כן‪ ,‬אני מוצא בו אומה! (לגניאולוגיה של המוסר‪ ,‬עמ'‬ ‫‪0 .)353-352‬‬ ‫מקורות לעיון ולהרחבה‪:‬‬ ‫אדריאן הייסטינגס‪ ,‬בנייתן של אומות ‪ -‬התנ"ך והיווצרות‬ ‫מדינות הלאום‪ ,‬ירושלים ‪ ;2008‬אנתוני סמית‪ ,‬עמים נבחרים‬ ‫ מקורות מקודשים של זהות לאומית‪ ,‬ירושלים ‪ ;2010‬אסף‬‫מלאך‪" ,‬הנקודה היהודית של הכנסייה האתיופית"‪ ,‬סגולה ‪,2‬‬ ‫סיון תש"ע‪ ,‬עמ' ‪ ;82-78‬יואל רבא‪ ,‬התרומה והתמורה‬ ‫ ארץ ישראל ועם ישראל בעולמה הרוחני של רוסיה‬‫בימי הביניים‪ ,‬תל אביב ‪ ;2003‬ברברה טוכמן‪ ,‬התנ"ך‬ ‫והחרב ‪ -‬אנגליה וארץ ישראל‪ ,‬תל אביב ‪;1987‬‬ ‫אביהו זכאי‪ ,‬היסטוריה ואפוקליפסה ‪ -‬דת ותודעה‬ ‫היסטורית בראשית העת החדשה באירופה‬ ‫ובאמריקה‪ ,‬ירושלים ‪ ;2008‬נורמן כהן‪ ,‬הכשר‬ ‫לרצח עם ‪ -‬תולדות הפרוטוקולים של זקני ציון‪,‬‬ ‫תל אביב ‪.1972‬‬ ‫אקלזיה וסינגוגה‪ .‬מוטיב נוצרי ימי ביניימי המבטא את‬ ‫תאולוגיית ההחלפה‪ .‬הנצרות מוצגת כאישה חזקה וגאה‪,‬‬ ‫ואילו היהדות מוצגת כאישה מושפלת ומורכנת ראש‪.‬‬ ‫הפסלים שבתמונה נמצאים בקתדרלת נוטרדם‬ ‫צילום‪ :‬ניק תומפסון‬ ‫‪www.segulamag.com‬‬ ‫ישראל הצעיר וישראל הזקן‬ ‫מתכון לשנאה‬ ‫שרטוט ִמתאר הלאומיות ומקורותיה לא יהיה שלם ללא בחינת הדרך‬ ‫שבה התייחסו הנבחרים החדשים לישראל הישן‪ .‬אדריאן הייסטינגס‬ ‫כבר עמד על התופעה‪" :‬ככל שהזיהוי של עם כעם נבחר היה חזק יותר‪,‬‬ ‫כך גבר הרצון לסלק מעל פני האדמה את העם הנבחר הראשון‪ ,‬את‬ ‫היהודים" (בנייתן של אומות‪ ,‬עמ' ‪ .)223‬פיליפ היפה מלך צרפת היה‬ ‫אחראי לגירושם של היהודים מצרפת ב‪ 1306-‬במטרה לזכות ברכושם;‬ ‫איוואן האיום ציווה לאחר כיבוש העיר פולוצק על ידי צבאות רוסיה‬ ‫ב‪ 1563-‬שכל יהודי העיר יתנצרו‪ ,‬ומשסירבו הוטבעו כולם בפקודתו בנהר‬ ‫הדווינה; בספרד היו פרעות בקנ"א (‪ ,)1391‬ובגירוש היהודים משטחה‬ ‫ב‪ 1492-‬ראו הוגים ספרדים את הדחייה הסופית של היהודים ואת בחירת‬ ‫לקצו‬ ‫הספרדים תחתיהם; בתקופת השושלת הסלומונית באתיופיה הגיע ִ‬ ‫תור הזהב של ממלכת ביתא ישראל היהודית שהתקיימה באתיופיה‬ ‫במשך מאות שנים‪.‬‬ ‫היו אמנם גם תופעות הפוכות‪ :‬בימי שלטונו של קרומוול השתפר‬ ‫מצבם של היהודים והותרה כניסתם המחודשת לאנגליה‪ ,‬ואלפונסו‬ ‫החכם הקיף עצמו יועצים ומומחים יהודים שסייעו לו‪ .‬ובכל זאת נראה‬ ‫שברוב המקרים רווח הכיוון האנטי יהודי בעליל‪.‬‬ ‫בנספח לספרו 'הכשר לרצח עם ‪ -‬תולדות הפרוטוקולים של זקני‬ ‫ציון'‪ ,‬מנתח נורמן כהן באופן מרתק את יחסם של הנוצרים ליהודים‬ ‫במונחים פסיכופתולוגיים‪ ,‬וקובע שבתת מודע של הנוצרי נתפס היהודי‬ ‫בראש ובראשונה כדמות האב הרע‪ .‬הילד הקטן‪ ,‬החש כלפי הוריו רגשות‬ ‫מעורבים של אהבה ושנאה‪ ,‬יוצר לעצמו דימויים מקבילים של אב‬ ‫טוב ואב רע‪ ,‬ובכך עושה שלום בנפשו כאשר הוא מפנה לכל דימוי את‬ ‫הרגשות המתאימים במלוא עוצמתם‪ .‬בתהליך התבגרות בריא לומד‬ ‫הילד להשלים עם הוריו כמות שהם ‪ -‬מזיגה של תכונות אהובות ובלתי‬ ‫אהובות ‪ -‬אך במצבים פתולוגיים עלול הפיצול של דמויות ההורים לאב‬ ‫טוב ואב רע להימשך כל חייו‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬השנאה הקשה של הילד לאב‬ ‫הרע מלווה ברגשות אשמה לא מודעים הלובשים צורה של פחד מהזעם‬ ‫ומהתגמול של האב‪ ,‬ובכך מצדיקים את השנאה כלפיו‪ .‬כך מועצמת עוד‬ ‫יותר דמותו של האב הרע כדמות אכזרית ואפילו רצחנית‪,‬‬ ‫תוך השלכת הרוע של הילד עצמו על דמות האב‪.‬‬ ‫כמו בתחום הדתי והתאולוגי‪ ,‬גם תובנה זו יכולה לשפוך‬ ‫אור על שנאת היהודים שהייתה כרוכה באימוץ המודל‬ ‫הלאומי המקראי‪ .‬דמות האב הרע היא דמות מציקה שקשה‬ ‫להישאר שווה נפש למולה‪ .‬היהודי‪ ,‬שסיפק לאירופה לא‬ ‫רק את המונותיאיזם אלא גם את דגם הלאום‪,‬‬ ‫נידון בשל כך לא פעם לייסורים ולרדיפות‬ ‫מצד אלה שידעו גם לרשת וגם לרצוח‪ .‬רק‬ ‫משנעמוד על צד זה של התופעה נוכל להבין‬ ‫אל נכון את תופעת חיקוי הלאום היהודי‬ ‫בידי הממלכות הנוצריות שהשתוקקו‬ ‫לשחזר את הדגם שהורישו להן העברים‬ ‫הקדומים‪ ,‬ובד בבד הגבירו את שנאתן‬ ‫ליהודים החיים ביניהן‪.‬‬ ‫ניסן תשע"א‪ ,‬אפריל ‪2011‬‬ ‫‪41‬‬