‫אפריל ‪ - 2012‬עמותת נצרת לתרבות ותיירות‬ ‫תקרות מצוירות‬ ‫סיפורים מופלאים מימים עברו‬ ‫על ממתקים וחטאים∫‬ ‫איפה מוצאים את החטאים הטובים ביותר בעיר‬ ‫לאן זורמים מי המעיין הקדוש¨ ומדוע נרטבים קירות הכנסייה‬ ‫‪1‬‬ 2 ‫מגאזין‬ ‫חדשות‬ ‫אינדקס‬ ‫אתרים‬ ‫הרהט‪ ,‬הנמצא מעבר לכיכר‪ ,‬במפלס נמוך‬ ‫יותר (ויש המכנים אותו "באר מרים")‪.‬‬ ‫אם מסתכלים היטב בריצוף הכיכר בחזית‬ ‫הכנסייה‪ ,‬אפשר לראות עורקי אורך של‬ ‫אבנים (ראו צילום)‪ ,‬המכסות על התעלות‬ ‫שהובילו את המים אל הסּביל‪ .‬מן הסּביל‬ ‫‪v‬‬ ‫המשיכו המים וזרמו בתעלות אל השכונה‬ ‫לאן זורמים מי המעיין הקדוש‬ ‫המזרחית‪ ,‬הנמוכה‪ ,‬ושם הם נקוו בבריכה‪.‬‬ ‫ומדוע נרטבים קירות הכנסייה‬ ‫והנה‪ ,‬אי‪-‬שם בשנות השישים של המאה‬ ‫ה‪ 20-‬מישהו עצר את מהלך המים מן‬ ‫המעיין אל הסביל‪ .‬ב"באר"‪ ,‬שאיננה קדושה‬ ‫הסיפור הבא יכול לשמש התחלה לספר (אך רבים מתבלבלים ומייחסים לה חשיבות‬ ‫מתח‪ .‬במציאות‪ ,‬יש להניח שהפתרונות דתית)‪ ,‬זרמו מי "מקורות" חיים‪.‬‬ ‫פשוטים יותר‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬על פי המסורת האורתודוקסית‬ ‫פגש המלאך גבריאל את הבתולה מרים ליד‬ ‫מעיין העיר ופה בישר לה את הבשורה‪ .‬על‬ ‫סמך מסורת זו נבנתה סביב מעיין‪-‬העיר‬ ‫כנסייה כבר במאות הראשונות לספירה‪.‬‬ ‫הכנסייה האורתודוקסית העכשווית בנויה‬ ‫על יסודותיה‪ ,‬ובמפלס התחתון שלה מצויה‬ ‫המערה שבתוכה נובעים המים הקדושים‪.‬‬ ‫מקור המים הן שלוש נביעות הנמצאות‬ ‫כחמישים מטרים מצפון לכנסייה‪ .‬שנים‬ ‫רבות זרמו מים רבים מן הנביעות אל‬ ‫במקביל‪ ,‬החלו קירות הכנסייה להתנפח‪,‬‬ ‫המערה בכנסייה (היא היא המקום הקדוש)‪ ,‬ועל חלק מציורי הקיר יקרי הערך החלו‬ ‫ומן הכנסייה זרמו בתעלות אל ה"סַּביל"‪ ,‬לבצבץ כתמים‪ .‬מתבקש‪ ,‬אם כן‪ ,‬לחבר‬ ‫מפה‬ ‫אירועים‬ ‫צופן דה וינצ'י?‬ ‫אחד פלוס אחד ולהבין כי המים הרבים‬ ‫מתרוצצים מתחת ליסודות הכנסייה ועולים‬ ‫בקירות‪ .‬מאידך‪ ,‬כמות המים הנובעים רבה‪,‬‬ ‫וקשה להניח כי החלחול איטי כל‪-‬כך‪ .‬לאן‪,‬‬ ‫אם כן‪ ,‬זורמים המים‪ ,‬המפכים במרץ בתוך‬ ‫הכנסייה?‬ ‫בקרוב ייפתרו החידות‪ .‬משלחת של‬ ‫מהנדסים‪ ,‬ארכיטקטים והיסטוריונים מן‬ ‫העיר פירנצה שוהה כעת בנצרת וחוקרת‬ ‫את הסוגיה‪ .‬בסוף אפריל‪ ,‬כך מקווים‪ ,‬הם‬ ‫יבואו עם תשובות‪ .‬באותה ההזדמנות ידונו‬ ‫בתולדות כנסיית הבשורה האורתודוקסית‬ ‫ובשכבות השונות שלה‪ :‬האם בנויה‬ ‫הכנסייה על שרידים ביזאנטיים או על‬ ‫יסודות צלבניים מאוחרים יותר?‬ ‫חג‬ ‫הקפיצה‬ ‫‪v‬‬ ‫מסורת ישנה מתחדשת‬ ‫והשמחה גדולה‬ ‫מאות מאמינים פקדו ביום א' ה‪ 18.3-‬את‬ ‫"הר הקפיצה"‪ ,‬במבואות הדרומיים של‬ ‫נצרת‪ ,‬וחגגו את "חג הקפיצה"‪ ,‬חג עממי‬ ‫מקומי‪ ,‬ששורשיו נטועים בסיפור מן הברית‬ ‫החדשה‪ .‬במשך יותר משנות דור לא חגגו‬ ‫אותו‪ ,‬עד אשר לפני שש שנים החליטו אנשי‬ ‫"מועדון משפחת הבשורה הלטינית" לגאול‬ ‫אותו מן השכחה‪.‬‬ ‫החג מציין את בריחתו הפלאית של ישוע‬ ‫מתושבי נצרת מבקשי נפשו‪ .‬הברית החדשה‬ ‫מספרת כי ישוע חוזר מן הגליל לעירו נצרת‪,‬‬ ‫נושא דרשה בבית הכנסת המקומי ורומז‬ ‫על שליחותו החדשה‪ ,‬אך מציין כי בנצרת‬ ‫לא יעשה מופתים‪ ,‬משום ש"אין נביא‬ ‫רצוי בארץ מולדתו" (מכאן הביטוי המּוּכר‬ ‫"אין נביא בעירו")‪ .‬הוא מעלה את חמתם‬ ‫של השומעים והם קמים עליו ומבקשים‬ ‫להשליכו מן ההר‪ ,‬אך ישוע קופץ קפיצה‬ ‫פלאית מן ההר ונעלם‪.‬‬ ‫"אני זוכר שאבא שלי ואני כילד נהגנו‬ ‫לעלות להר בחג הקפיצה‪ ,‬כל הדרך ברגל‬ ‫מכנסיית הבשורה"‪ ,‬נזכר נביל תותרי‪ ,‬מן‬ ‫המארגנים‪" ,‬זה היה מאוד נחמד‪ 40 .‬שנה‬ ‫לא חגגנו ועכשיו‪ ,‬במסגרת הפעילויות‬ ‫השונות של מועדון הבשורה‪ ,‬החלטנו‬ ‫לחדש את המנהג"‪" .‬מועדון משפחת‬ ‫הבשורה הלטינית"‪ ,‬שנטל את היוזמה‪,‬‬ ‫הוקם ב‪ ,1993-‬ועוסק בפעילות חברתית‪.‬‬ ‫לאחרונה גייסו תרומות למחלקה הסיעודית‬ ‫של ביה"ח הצרפתי‪ ,‬וכן העניקו מלגות‬ ‫‪3‬‬ ‫לסטודנטים נזקקים‪ .‬במהלך הטקס על‬ ‫ההר הדגיש נשיא המועדון‪ ,‬אוסאמה‬ ‫כראם‪ ,‬את חשיבות שמירת המקומות‬ ‫הקדושים‪ ,‬שימור החגים והיחסים הטובים‬ ‫עם המוסלמים ועם היהודים‪.‬‬ ‫החגיגה החלה בתהלוכת תזמורת צופי‬ ‫נצרת הלטינים‪ .‬נשאו דברים ראש הכנסייה‬ ‫הקתולית בנצרת הבישופ מרקוצו‪ ,‬כומר‬ ‫העדה הלטינית האב אמגד סבארה‪ ,‬וכומר‬ ‫העדה הקתולית בעיר האב סמעאן גרייסי‪.‬‬ ‫התקיימה תפילה‪ ,‬ואת האירוע חתמו‬ ‫שירי החג מפי מקהלת מנזר המלאך רפאל‬ ‫ממגדל העמק‪ ,‬יחד עם כיבוד של קפה‬ ‫ומתוקי נצרת‪ ,‬וכמובן המון נוף‪.‬‬ ‫חדשות‬ ‫מגאזין‬ ‫אינדקס‬ ‫אתרים‬ ‫מפה‬ ‫אירועים‬ ‫ומעלינו מרחפים מלאכים והרכבת דוהרת‬ ‫טאבו ובנק חקלאי‪ ,‬ומוגדרים תפקידים‬ ‫חדשים‪ .‬מתוך משפחות אלה נולדים‬ ‫הבירוקרטים החדשים וחלקם הופכים‬ ‫לפקידים גבוהים בממשל העות'מאני‬ ‫והבריטי לאחר מכן‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬הטלגרף נכנס לשימוש והוא‬ ‫עוד כמובן גורם מאיץ‪ ,‬ובדומה גם הטכנולוגיה‬ ‫מי אמר‬ ‫פַ נ ט ז ו ‪ ,‬החדשנית‪ ,‬הצילום‪ ,‬מקפיצה את התקשורת‬ ‫שתקרה‬ ‫שמעל מיטתכם לגבהים ופותחת אופקים חדשים‪.‬‬ ‫היא סתם‬ ‫מלאכים‬ ‫מרחפים‬ ‫כיסוי לחדר?‬ ‫מלאכי ִים‪ ,‬גפנים משתרגות חלון הראווה של העושר‬ ‫התקרות המצוירות של‬ ‫ומתפתלות סביב ע מ ו ד השינויים החברתיים והכלכליים נותנים‬ ‫נצרת העתיקה מציעות לנו‬ ‫י ֹו נ י ‪ ,‬ו כ ל א ל ה מקיפים גבעות אותותיהם עד מהרה בענף הבנייה‪ .‬די לציין‬ ‫לשקוע בסיפורים מופלאים‬ ‫מוריקות‪ .‬תושבת העיר העתיקה נצרת‪ ,‬כי מעתה מייבאות אוניות הקיטור חומרים‬ ‫מ י מ י ם ע ב‪À‬ר ו‬ ‫אִם מִנּואֶר‪ ,‬יש‪Õ‬נה כל לילה מתחת לתקרה כגון עץ וזכוכית ומוצרי בנייה כגון רעפים‪.‬‬ ‫שכזאת‪ ,‬והיא כמובן כבר איננה מתרגשת‪ .‬חומרי הבנייה המיובאים וטכנולוגיות‬ ‫מאת‪ :‬שרית ג ַני‬ ‫ביתה של אם מנואר נמצא בלב השוק‪ ,‬חדשניות משנים את מהות הבנייה‪ .‬את הגג‬ ‫צילם‪ :‬עיסא פריג'‬ ‫הגישה אליו קלה יחסית‪ ,‬והביקור מומלץ הכבד מחליף גג עץ קל ומאוחר יותר גם‬ ‫הצילומים באדיבות ד"ר שריף שריף ספאדי‬ ‫(ראו מסגרת)‪ .‬החוקר הנצרתי שרי‪ Û‬שרי‪ Û‬גג הרעפים‪ ,‬והקירות‪ ,‬ששוב אינם חייבים‬ ‫התקרות המצוירות היפהפיות של נצרת‪ ,‬ספאדי‪ ,‬המתמחה בנושא™‪ ,‬אומר שזה החדר לשאת את נטל הגג הכבד‪ ,‬יכולים מעתה‬ ‫בנות המאה ה‪ ,19-‬מספרות לנו סיפורים‪ :‬היפה ביותר בישראל!‬ ‫סיפורו של המזרח התיכון המיטלטל בין‬ ‫המעצמות‪ ,‬שורשיו במזרח ובין בדיו מנשבת שפע והשפעה‬ ‫רוח מערבית; סיפורן של משפחות ערביות שורשי התופעה‪ ,‬כך מסביר לנו ד"ר‬ ‫עשירות‪ ,‬שביקשו להפגין את כוחן ועושרן; שריף ספאדי‪ ,‬הם בהיחלשות האימפריה‬ ‫וסיפורו של צייר נודד‪ ,‬בעל כישרון נדיר‪ ,‬העות'מאנית וכניסת מעצמות המערב‬ ‫שאת שכרו בחר לנקוב בעראק‪ .‬כול אלה למרחב‪ .‬בתמורה לעזרה שהגישו מדינות‬ ‫מקופלים בין שכבות הצבע והטיח של המערב לסולטאן במלחמתו ברוסיה‬ ‫התקרות המצוירות‪ ,‬המפארות כמה וכמה (מלחמת קרים‪ ,)1853-56 ,‬הן קיבלו כתבי‬ ‫בתים בנצרת‪ 63 .‬חדרים מצוירים נותרו זכויות (קפיטולאציות)‪ .‬בין היתר‪ ,‬קיבלו‬ ‫כיום בעיר (ויש גם בחיפה ובעכו)‪ ,‬והיו ודאי אישורים לבנות קונסוליות וכן כנסיות‬ ‫רבים יותר‪ ,‬שכן ציור התקרה והקיר היה ומנזרים‪ ,‬תחת ההגדרה של הגנה על ארץ‬ ‫פסגה אופנתית וסמל סטאטוס במחצית הקודש ועל הנוצרים החיים בה‪ .‬בעקבות‬ ‫השנייה של המאה ה‪ .19-‬מאלה שנותרו‪ ,‬את הלחץ האירופי‪ ,‬ומתוך רצון להוכיח קדמה‬ ‫ואימוץ המנהגים המודרניים‪ ,‬מכניס השלטון‬ ‫מיעוטן אפשר לבקר כיום‪.‬‬ ‫נ ו ש א י ה צ י ו ר מ ג ּו ו נ י ם ‪ .‬ב ת ח ו ם העות'מאני רפורמות ("תנזימאת") נוספות‪.‬‬ ‫האורנמנטיקה (עיטור) נפגוש את השושן‪ ,‬כך מקבלות כ‪ 10-15-‬משפחות נצרתיות‬ ‫אגרטלי פרחים‪ ,‬גפנים‪ ,‬עלי אקאנטּוס‪ ,‬בעלי עשירות‪ ,‬מוסלמיות ונוצריות‪ ,‬רשות לרשום‬ ‫חיים‪ ,‬קרני שפע‪ ,‬צורות גיאומטריות וגם אלפי דונמים של אדמות כרכושן הפרטי‬ ‫ציורים אשלייתיים (למשל‪ ,‬חיקוי וילון או ולבנות עליהן‪ .‬מדובר במשפחות נצרתיות‬ ‫רקמה)‪ .‬נפגוש מוטיבים דתיים‪ ,‬כגון ציורי עשירות מופלגות‪ :‬פאהום‪ ,‬דאהר‪ ,‬קעוואר‪,‬‬ ‫מלאכים וסצינות מן הברית החדשה; נושא עונאללה‪ ,‬בשארה‪ ,‬עזאר וכמה נוספות‪.‬‬ ‫מרכזי הוא נופי ארץ הקודש ואירופה‪ ,‬גל בנייה מציף את האזור‪ ,‬ואחד מביטויי להיות קירות דקים מאבן מקומית‪ .‬עצי ארז‬ ‫ובכללם תיאור פלאסטי של חידושי העוצמה החברתית והכלכלית היא החדשנות מיובאים מהרי הטאורוס שבדרום תורכיה‬ ‫הטכנולוגיה‪ ,‬כגון אוניות קיטור ורכבות בתחום האדריכלי‪ ,‬הן בפן הטכנולוגי והן ומשמשים לדלתות‪ ,‬לחלונות ולקישוטים‬ ‫כגון סבכות‪ .‬ויטראז'ים מיובאים מבלגיה‬ ‫(למשל‪ ,‬סיפורה של הרכבת החיג'זית)‪ .‬בסגנון הבנייה‪.‬‬ ‫עם פתיחת האימפריה העות'מאנית ומגרמניה ושיש מיובא ממרמרה שבתורכיה‪.‬‬ ‫הציורים היו‪ ,‬כאמור‪ ,‬עניין של יוקרה‪ .‬דמיינו‬ ‫זהו גם סופו של בית‪-‬החצר בסגנון‬ ‫לעצמכם‪ ,‬לפיכך‪ ,‬איש עשיר‪ ,‬מלא חשיבות להשפעה אירופית‪ ,‬נפתחים גם ערוצי‬ ‫עצמית‪ ,‬הבוחן בהנאה את ציור הקיר החדש המסחר‪ .‬הסוחרים המקומיים‪ ,‬בעיקר ארמון מבוצר‪ ,‬שבו חיה החמולה כולה‪,‬‬ ‫המעטר את ביתו‪ ,‬ובו נראה הוא עצמו‪ ,‬הנוצרים‪ ,‬הופכים להיות גורמים מתווכים‪ .‬מבנה המתאפיין בחצר גדולה וסביבה‬ ‫כשהוא מטייל מעדנות בגני טיל ֶרי בפריז‪ ,‬החקלאות שוב איננה מיועדת לצרכים חדרים ואולמות ציבוריים כגון אורוות‬ ‫או מנופף לשלום מסיפונה של ספינת קיטור מקומיים בלבד‪ ,‬אלא ליצוא (כותנה‪ ,‬קמח)‪.‬‬ ‫™ ספאדי כתב את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת‬ ‫העושה דרכה על הריינוס‪ .‬מסעות בחו"ל השיפור באמצעי התחבורה הכרחי‪ :‬נכנסות חיפה בנושא זה‪ ,‬פרסם קטלוג לתערוכה "ארמונות נסתרים"‬ ‫הם סמל סטטוס‪ ,‬ומן הדין שיונצחו בסלון לשימוש כרכרות‪ ,‬ודיליז'אנסים נוסעים בין בהוצאת מוזיאון ארץ‪-‬ישראל בתל‪-‬אביב (‪ )2002‬והוציא לאור‬ ‫את הספר המצולם "ציורי קירות ותקרות בבתי אמידים‬ ‫שלו‪ ,‬אפילו אם הוא עצמו לא יצא מימיו חיפה נצרת ועכו‪ .‬מונהגת גם חלוקה מנהלית בפלסטינה בשלהי התקופה העות’מאנית ‪,2008( "1856-1917‬‬ ‫חדשה‪ ,‬נוסדים מוסדות כמו עיריות‪ ,‬משרדי ערבית עם תקציר באנגלית)‪.‬‬ ‫מנצרת‪ ,‬והרקע מועתק מגלוית נוף‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫סוסים‪ .‬כעת‪ ,‬בעקבות ההשפעה המערבית‪,‬‬ ‫ההתעשרות והביטחון האישי שלא היה‬ ‫קודם לכן‪ ,‬משתנה סגנון החיים ועימו סגנון‬ ‫הבנייה‪ .‬מעתה בונים "בית חלל מרכזי"‪.‬‬ ‫הבית החדש הוא בית בורגני קומפקטי‪,‬‬ ‫דו‪-‬קומתי‪ ,‬שנועד לבורגנות המחפשת חיים‬ ‫מודרניים בסגנון אירופי‪ .‬קומת הקרקע‬ ‫משמשת על פי רוב למחסנים‪ ,‬והקומה‬ ‫השנייה היא קומת המגורים‪ ,‬הבנויה כחלל‬ ‫מרכזי שממנו מסתעפים החדרים‪ .‬בחזית‬ ‫שלוש קשתות הפונות לרחוב או לנוף‪,‬‬ ‫והעיקר‪ :‬החצר פתוחה כדי להפגין את‬ ‫העושר! לעיתים ממוקמת בה מזרקה‪.‬‬ ‫תמורה נוספת היא התפשטות הבנייה‬ ‫אל מחוץ לגרעין ההיסטורי (ולכך תורמת‬ ‫כמובן התפתחות התחבורה)‪ .‬מצד הסגנון‪,‬‬ ‫חודרות השפעות של הבארוק האיטלקי‬ ‫והרוקוקו הצרפתי‪ .‬את ההשראה לציורי‬ ‫התקרה והקיר מקבלים בעלי הבתים‬ ‫מאמנות נוצרית אירופית‪ ,‬והם לוקחים‬ ‫אותה רחוק‪...‬‬ ‫"איפה אתה יא סליבא"‬ ‫‪ 63‬חדרים מצוירים בנצרת הצליח ד"ר‬ ‫ספאדי לתעד בעבודתו‪ּ ,‬וודאי היו עוד רבים‪,‬‬ ‫שבמהלך השנים נצבעו‪ ,‬מחוסר עניין של‬ ‫בעלי הבית בפיסת אמנות והיסטוריה‪ ,‬מתוך‬ ‫רצון "להתחדש" ואולי גם ממניעים נוספים‪.‬‬ ‫אלו שנותרו‪ ,‬למזלנו‪ ,‬מהווים עדות לאופנת‬ ‫העילית שנהגה בבתי המעמד העליון באזור‬ ‫בסוף התקופה העות'מאנית‪ ,‬מ‪ 1860-‬ואילך‪.‬‬ ‫הציורים צוירו על הטיח‪ ,‬או על לוחות‬ ‫עץ מעובדים‪ ,‬שנּוסרו ומּוסמרו לתקרה‪,‬‬ ‫לקיר או ל"אֶפריז" (החגורה המקיפה את‬ ‫הקירות‪ ,‬מתחת לתקרה)‪ .‬הצבעים הופקו‬ ‫ממינראלים וכחומר מקשר שימשו ביצים‬ ‫או דבק (טכניקה הנקראת ‪.)Secco‬‬ ‫די להציץ בציורים כדי להתרשם כי‬ ‫מדובר בכישרון נדיר‪ .‬מי היו הציירים?‬ ‫ציור תקרת אולם החלל המרכזי בבית שתיווי אל‪-‬ח'ליף‬ ‫ספאדי סבור שלפחות ‪ 10‬בתים צוירו‬ ‫בידי אותו האמן‪ ,‬אשר אף הנציח את שמו‬ ‫בשתיים מתוך התקרות שנשתמרו עד ימינו‪.‬‬ ‫אחת משתי אלה היא התקרה בביתה של‬ ‫אִם מִנּואֶר‪ .‬על הציור חתום בערבית סליבא‬ ‫יוחנא‪ ,‬וגם התאריך מצוין‪ .1889 :‬יתרה‬ ‫מזאת‪ ,‬ספאדי הצליח להגיע גם לעדות‬ ‫שבעל‪-‬פה‪ .‬גברת מבוגרת בשם אִם עומאר‬ ‫בבית המופתי (ביתה של משפ' פאהום‪,‬‬ ‫המכיל ‪ 800‬מ"ר של חדרים מצוירים! אך‬ ‫אינו פתוח לביקורים) סיפרה לו כי לאחר‬ ‫רעידת האדמה של ‪ 1927‬היא שמעה את‬ ‫המבוגרים מקוננים ואומרים‪" :‬איפה אתה‬ ‫יא סליבא שתבוא ותתקן את הציורים"‪.‬‬ ‫מתברר כי בנצרת אפשר ללמוד על התופעה‬ ‫המשך בעמוד הבא‬ ‫‪5‬‬ ‫חדשות‬ ‫מגאזין‬ ‫אינדקס‬ ‫אתרים‬ ‫מפה‬ ‫אירועים‬ ‫תקרות מצוירות ‪ -‬המשך מהעמוד הקודם‬ ‫באופן יותר מהימן מאשר בחיפה ובעכו‪,‬‬ ‫וזאת משום שמרבית הנצרתים לא עזבו‬ ‫ב‪ '48-‬והצאצאים ירשו את הבתים עם‬ ‫הסיפורים‪.‬‬ ‫מי היה סליבא יוחנא‪ ,‬אין יודעים‪ .‬ספאדי‬ ‫מניח כי במקור היה אמן איקונות‪ ,‬ומאחר‬ ‫שבאותה התקופה החל ביקוש לאמנות‬ ‫חילונית יותר‪ ,‬המחקה ארמונות באירופה‪,‬‬ ‫עשה "הסבה מקצועית"‪ .‬גם אין לדעת אם‬ ‫בא לכאן מלבנון או מסוריה‪ ,‬אך ודאי שעבד‬ ‫ולמד בפטריארכיה של אנטיוכיה‪ .‬הוא הגיע‬ ‫לאזור כאמן מוכר בעל שם‪ ,‬ועל פי השמועה‬ ‫החזיק מעצמו ביותר‪ ,‬ודרש משכורת יומית‬ ‫בגובה ‪ 1‬לירה מזהב ובקבוק עראק‪ ,‬שיינתן‬ ‫לו בטרם פתח בעבודת יומו‪.‬‬ ‫בית אִם מִנּואֶר‬ ‫מתקרת חדר השינה של אם מנואר‬ ‫משקיפים עלינו מלאכים‪ .‬בהיקף מתחת‬ ‫לתקרה (אֶפריז) מצוירות סצינות מנופי‬ ‫הארץ והאימפריה‪ :‬צליינים ומשרתיהם‬ ‫הנוטים אוהליהם בארץ הקודש‪ ,‬נופי‬ ‫ים‪ ,‬נופי חיפה‪ ,‬עכו‪ ,‬איסטנבול‪ ,‬אודסה‬ ‫ואנטיוכיה‪ .‬סצינה אחרת מתארת כרכרה‬ ‫רתומה לסוסים העושה דרכה לאחוזה‪.‬‬ ‫ועוד הפתעות‪ .‬איך מגיעים? נכנסים‬ ‫לשוק מול בזיליקת הבשורה והולכים‬ ‫בציר הראשי (‪ .)6120‬כשנחלוף מימיננו על‬ ‫פני “כנסיית בית הכנסת” ונראה שלטים‬ ‫המציעים סחורות לכלות (זהו קטע השוק‬ ‫הקרוי “שוק הכלות”) ‪ -‬נשאל‪ .‬הבית עצמו‬ ‫משולט במספר ‪ .19‬לא תמיד קל למצוא‪,‬‬ ‫אבל שווה כל מאמץ‪ .‬אפשר גם להתקשר‬ ‫ולבקש הנחיות מכלתה הנחמדה של אם‬ ‫מנואר‪ ,‬ששמה רָדיר‪ ,‬אשר גרה בדלת ליד‪,‬‬ ‫טל'’ ‪.054-9874414‬‬ ‫הטלפון בבית אִם מנואר‪.04-6455434 :‬‬ ‫נהוג להשאיר דמי ביקור בגובה ‪₪ 10‬‬ ‫למבקר‪.‬‬ ‫בית סלים אל‪-‬ראיס‬ ‫בית סלים אל‪-‬ראיס הוא בית מפואר בן‬ ‫שלוש קומות‪ .‬יש בו ‪ 13‬חדרים מצוירים‪,‬‬ ‫שמהם פתוחים לביקור (לא תמיד)‬ ‫שלושה‪ .‬נושא מרכזי בציורים בבית ראיס‬ ‫הוא החיים הטובים של בעלי הבית‪:‬‬ ‫בעלי הבית סועדים בסגנון אירופי; הגבר‬ ‫לבוש חליפה אירופית מודרנית‪ ,‬משתתף‬ ‫במסע צייד; בני הזוג מבלים בנופש (ואולי‬ ‫בירח דבש) במצרים‪ ,‬ליד הספינקס‪ .‬ניכר‬ ‫הניסיון להבליט את מעמדו החברתי‬ ‫ואת נסיעותיו בעולם של בעל הבית‪ ,‬אם‬ ‫כי ייתכן שזהו רק דימוי שהוא מנסה‬ ‫“לשווק”‪ ,‬באמצעות העתקה מגלויות נוף‬ ‫(טכניקת הצילום חדשה ואטרקטיבית‬ ‫באותה העת)‪ .‬נושאים אחרים הם‬ ‫טבע דומם וכן סצינות דתיות (הלחם‬ ‫והדגים‪ ,‬למשל)‪ .‬בקומה השלישית ציורים‬ ‫אשלייתיים‪.‬‬ ‫מהו סיפורו של הבית? הבית המפואר‬ ‫נעזב ב‪ 1948-‬והבעלים ברחו ללבנון‪ .‬כיום‬ ‫מחולק הבית ל‪ 5-‬דירות‪ .‬מורה הדרך‬ ‫הנצרתי פאוזי נאסר סבור כי ה“ראיס” היה‬ ‫איש הקשר בין עשיר לבנוני בשם סּורסּוק‪,‬‬ ‫שקנה אדמות בעמק יזרעאל ועמק זבולון‪,‬‬ ‫לבין הפלאחים שעיבדו את האדמות‪.‬‬ ‫איך מגיעים? הבית נמצא מאחורי בניין‬ ‫ה“מוסקוביה”‪ .‬עולים בכביש מצפון‬ ‫למוסקוביה‪ ,‬הכביש מתפתל שמאלה‬ ‫ואז מרחוק אפשר לראות את המרפסת‬ ‫התלויה‪ ,‬הצבועה ורוד‪ ,‬רמז למה שמצפה‬ ‫לנו בבית‪ .‬את אופציית הביקור יש‬ ‫לברר ולתאם בעמותת התיירות‪ ,‬שאם‬ ‫לא כן‪ ,‬אתם עלולים להגיע לשער נעול‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים בנושא הביקור בבתים‬ ‫המצוירים‪:‬‬ ‫עמותת נצרת לתרבות ותיירות‪,‬‬ ‫טל' ‪04-6106611‬‬ ‫ציור קיר ותקרה באולם החלל המרכזי בבית עות'מאן אגא עונאללה‪ .‬ציורי הכרכרה והאונייה (למעלה) ‪ -‬בבית אם מנואר‬ ‫‪i‬‬ ‫בניין ח'אן אל באשא‪ ,‬טל' ‪04-6106611‬‬ ‫מול כנסיית הבשורה הקתולית (הבזיליקה)‬ ‫‪6‬‬ ‫‪www.nazarethinfo.com‬‬ ‫עמותת נצרת לתרבות ותיירות‬ ‫יו”ר‪ :‬וליד עפיפי‬ ‫מנכ"ל ‪ :‬טארק שחאדה‬ ‫עורכת‪ :‬שרית ג ַני‬ ‫עיצוב‪ :‬מריאן דור‬ ‫טל' המערכת ‪04-6106611 :‬‬ ‫‪board@nazarethboard.org‬‬ ‫‪www.nazarethinfo.org‬‬ ‫חדשות‬ ‫מגאזין‬ ‫אינדקס‬ ‫אתרים‬ ‫רבים‪ ,‬רובם בוגרי אוניברסיטאות שחזרו‬ ‫לעיר בה נולדו ועוסקים בהתלהבות‬ ‫באירוח ובתיירות (‪ )...‬כשחזרו השכילו‬ ‫להוסיף לעיר משב רוח עכשווי‪ ,‬עם ארוחות‬ ‫פינוק של אוכל מהאזור‪ ,‬כולל מהשכנות‬ ‫הצפוניות‪ ,‬לבנון‪ ,‬סוריה וגם תורכיה‪,‬‬ ‫עם קריצה מופלאה למטבח האירופאי‪,‬‬ ‫תוך רצון להציג את התוצרת החקלאית‬ ‫במסגרת ביקור באתרי הקודש המרכזיים של האזור‪ ,‬את התיבול המיוחד להם‬ ‫בישראל ביקרה בנצרת בתחילת חודש מרץ ואת מפעלי המזון ‪ -‬לטחינה‪ ,‬לחלבה וגם‬ ‫משלחת אנשי דת מהודו‪ .‬המשלחת הייתה לערק‪ ,‬וכמובן למתוקים המסורתיים (‪.")...‬‬ ‫אורחת משרד התיירות‬ ‫הישראלי והמסדר מחיר הספר במסעדות נצרת‪ ₪ 60 :‬בלבד‬ ‫הפרנציסקני של ארץ הקודש‪.‬‬ ‫המשלחת ביקרה בירושלים‪ ,‬במדבר (ואילו בחנויות הספרים ‪.)₪ 110‬‬ ‫יהודה ובנהר הירדן‪ .‬הביקור בנצרת‪ ,‬שנערך‬ ‫בשיתוף עם עיריית נצרת ועמותת נצרת‬ ‫לתרבות ותיירות‪ ,‬כלל את כנסיית הבשורה‬ ‫הקתולית והאורתודוקסית‪ ,‬בית הבישופ‬ ‫והשוק‪ .‬בראש המשלחת עמד הארכיבישוף‬ ‫של מומבאי‪ ,‬המכהן גם כמזכיר הכללי של‬ ‫איגוד הבישופים באסיה‪ .‬זוהי המשלחת‬ ‫ההודית בדרג הרם ביותר שביקרה אי פעם‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫‪˙„ È˘‡ ˙ÁÏ˘Ó‬‬ ‫¯‪Â„Â‰Ó ‚¯„≠ÈÓ‬‬ ‫‪˙¯ˆ· ‰Á¯‡˙‰‬‬ ‫ספר המעלה על נס את אתרי נצרת‪,‬‬ ‫תושביה‪ ,‬ובעיקר את המטבח הנצרתי‪,‬‬ ‫ראה אור בחודש שעבר ועומד כעת למכירה‬ ‫בחנויות הספרים‪ .‬את הספר‪" ,‬נצרת ‪ -‬עיר‬ ‫קולינרית מרתקת"‪ ,‬כתבה מחברת ספרי‬ ‫הבישול והעיתונאית אלינוער רבין והוא‬ ‫יצא בהוצאת "מורותום"‪ ,‬בשיתוף עיריית‬ ‫נצרת ועמותת נצרת לתרבות ותיירות‪ .‬בספר‬ ‫מוצגת קשת רחבה של עניינים ומקומות‬ ‫הנוגעים באוכל‪ :‬השוק הססגוני‪,‬‬ ‫החומוסיות‪ ,‬הפלאפל‪ ,‬השווארמה‪,‬‬ ‫המאפיות‪ ,‬הקפה הערבי והתה המתובל‪,‬‬ ‫מסעדות השפים‪ ,‬מפעל החלווה‪ ,‬הטחינה‬ ‫והערק‪ ,‬וכמובן הממתקים המסורתיים‪.‬‬ ‫ל‪ 107-‬המתכונים האותנטיים המובאים בו‬ ‫נלווים סיפורים ואנקדוטות‪.‬‬ ‫מעידה המחברת‪" :‬לצורך כתיבת הספר‬ ‫בילינו בעיר ימים ארוכים‪ ,‬פגשנו אנשים‬ ‫"אירוח ברמה כזאת לא חוו חברינו בשום‬ ‫מקום אחר"‪ ,‬אומר בגאווה סוכן הנסיעות‬ ‫מוניר דיראווי‪ ,‬שפעל למען קיום הכנס‬ ‫השנתי של ארגון סוכני הנסיעות "פלאנטו"‬ ‫בעירו נצרת‪ ,‬בשיתוף פעולה עם עמותת‬ ‫נצרת לתרבות ותיירות‪ .‬בכנס‪ ,‬שהתקיים‬ ‫במשך יומיים בתחילת מרץ במלון "גולדן‬ ‫קראון" בנצרת‪ ,‬השתתפו קרוב ל‪ 300-‬סוכני‬ ‫נסיעות מכל רחבי הארץ‪.‬‬ ‫נושא הכנס היה "התנהלות בסביבה‬ ‫העסקית המשתנה"‪ ,‬ונדונו בו נושאים‬ ‫כהתמודדות עם השוק האינטרנטי‪ ,‬התַחרות‬ ‫מול חברות התעופה וספקי התיירות‬ ‫הישירה‪ ,‬שימור לקוחות ומקסום הרווח‬ ‫על ידי הוזלת מחירי המוצרים והטמעת‬ ‫טכנולוגיות חדשות‪ .‬עם זאת‪ ,‬ההרצאה‬ ‫המדוברת ביותר הייתה דווקא מתחום‬ ‫נילווה‪ :‬ד"ר רונן הופמן‪ ,‬מרצה לנושאי‬ ‫ממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז‬ ‫הבינתחומי הרצליה‪ ,‬שהשתתף במשלחת‬ ‫לשיחות השלום עם סוריה‪ ,‬דיבר על‬ ‫"תורת המשחקים‪ :‬לוח שח‪-‬מט או רכבת‬ ‫הרים?"‪ ,‬כשהוא מקיש מימי רבין וברק על‬ ‫ההתמודדות העכשווית מול איראן‪.‬‬ ‫"פלאנטו" הוא ארגון גג המאגד ‪84‬‬ ‫סוכנויות נסיעה מרחבי המדינה‪ .‬במסגרת‬ ‫הכנס הציגו ספקי נסיעות שונים מכל‬ ‫הענפים והתחומים‪ ,‬אך בלטו המציגים‬ ‫המקומיים‪ :‬תבליני אלבאבור‪ ,‬ממתקי‬ ‫מחרום ומפעל החלווה הנצרתי‪ .‬ד י ר א ו ו י ‪,‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מפה‬ ‫אירועים‬ ‫מנכ"ל סוכנות הנסיעות‬ ‫“‪ ”Safe Way Travel‬שמשרדה הראשי‬ ‫בנצרת‪ ,‬הוא חבר ותיק ב"פלאנטו"‪ .‬דיראווי‬ ‫מספר כי עד היום הוא מקבל תגובות‬ ‫נלהבות מן המשתתפים‪ ,‬המשבחים את‬ ‫האירוח הנפלא שזכו לו במלון ובעיר בכלל‪.‬‬ ‫‪∫¯·Ë ÔÂÏÓ‬‬ ‫‪ÌÈ‡· ÌÈÈÈÏˆ‰‬‬ ‫מלון "טבר"‪ ,‬בבעלות משפחת טבר הנצרתית‪,‬‬ ‫חגג לאחרונה חמישים להיווסדו‪ ,‬והשמחה‬ ‫נכפלת כשאת המלון פוקדות קבוצות רבות‬ ‫של צליינים‪ ,‬בעקבות ההסכם שנחתם בין‬ ‫המלון לבין סוכנות "אופרה רומאנה" של‬ ‫הוותיקן‪.‬‬ ‫המלון‪ ,‬שהוקם בשנות השישים של המאה‬ ‫ה‪ ,20-‬נאלץ לסגור שעריו באינתיפאדה‬ ‫השנייה‪" .‬נלחמתי בשיניים"‪ ,‬אומר המנכ"ל‬ ‫ויסאם טבר‪ ,40 ,‬דור שלישי למשפחת‬ ‫המלונאים‪" ,‬ההסכם עם אופרה רומאנה‪,‬‬ ‫הנותן למלון עדיפות בהלנת צליינים בארץ‪,‬‬ ‫נתן את הדחיפה לשפץ‪ ,‬ואנחנו שוב יוצאים‬ ‫לדרך"‪.‬‬ ‫את המלון ייסד רג'א טבר‪ ,‬שניהל בזמנו‬ ‫את מלון "גרנד ניו" בירושלים והחליט‬ ‫להקים מלון בנצרת‪ .‬המלון הוקם על‬ ‫יסודות ביתו הפרטי‪ ,‬והיו בו ‪ 25‬חדרים‪ .‬בנו‪,‬‬ ‫יוסף טבר‪ ,‬הגדיל ל‪ 90-‬חדרים והנכד ויסאם‬ ‫דאג לשיפוצו והפיכתו לאחד מבתי המלון‬ ‫האיכותיים באזור‪.‬‬ ‫‡‪ÂÏ˘Ó ˙Á‬‬ ‫עמותת נצרת לתרבות ותיירות וכל‬ ‫תושבי העיר גאים בבת נצרת‪ ,‬דנה דור‪,‬‬ ‫על הופעתה המרשימה בתוכנית‬ ‫הטלוויזיה ‪ .The Voice‬דנה ‪ -‬אוהבים‬ ‫אותך ומאחלים לך הצלחה גם בהמשך‪.‬‬ 8 9 ‫חדשות‬ ‫מגאזין‬ ‫רצוי עד חייבים לשלב בביקור‬ ‫בנצרת טעימות של בקלאווה‬ ‫וכנאפה‪ .‬איפה מוצאים את‬ ‫החטאים הטובים ביותר בעיר‬ ‫הממתקים‪ ,‬יחד עם כמה‬ ‫הסברים‬ ‫אינדקס‬ ‫אתרים‬ ‫מפה‬ ‫אירועים‬ ‫חִּכֹו מַ ְמ ַת ִּק ים‬ ‫מאת‪ :‬שרית ג ַני‬ ‫את אנשי נצרת אפשר לחלק לארבעה‬ ‫סוגים‪ ,‬ולא מדובר פה בחלוקה הדתית מן‬ ‫הסוג המקובל‪ .‬הסוג הראשון קונה את‬ ‫הממתקים אצל מחרום‪ .‬השני‪ ,‬במוכתאר‪.‬‬ ‫הקבוצה השלישית מכורה ל‪-‬הוויידי‪,‬‬ ‫והרביעית קונה בממתקי סדאקה‪ .‬קחו‬ ‫למשל את ניווין‪ ,‬תושבת נצרת‪ :‬אמא שלה‬ ‫קונה אצל מחרום‪ .‬חמותה במוכתאר‪ .‬היא‬ ‫אישית מעדיפה את הוויידי‪ ,‬אבל בעלה‪...‬‬ ‫מה יהיה? משפחות נחצות ומתפלגות על‬ ‫הרקע הזה!‬ ‫והנה כמה מושגי יסוד‪ ,‬לפני שנצא לסיור‬ ‫מהנה ועתיר‪-‬קלוריות‪:‬‬ ‫המתוקים מתאפיינים על פי שני סוגי‬ ‫הבצק‪ :‬בצק העלים ובצק הקדאיף‪ ,‬הנקרא‬ ‫גם ‘אטריות' או ‘שערות'’‪ .‬בצק הקדאיף‬ ‫משמש להכנת כנאפה ובורמה‪ ,‬ואילו מבצק‬ ‫העלים עושים בקלאווה ּוואריאציות שלה‪.‬‬ ‫שימו לב‪ :‬אין להתבלבל בין ה"קדאיף"‪,‬‬ ‫ל"קטאיף" (או "עטאיף")‪ ,‬שהוא כיסונים‬ ‫מתוקים הנאפים בחודש הרמאדאן‪ .‬אין‬ ‫קשר‪.‬‬ ‫איפיון נוסף הוא המילוי‪ :‬מילוי גבינה‬ ‫לעומת מילוי של אגוזים ו‪/‬או שקדים ו‪/‬או‬ ‫פיסטוק‪ .‬תת‪-‬חלוקה‪ :‬הצלבות של בצק ‪X‬‬ ‫עם מילוי ‪ ,Y‬או עם כמה סוגי מילוי יחדיו‪.‬‬ ‫היצרנים מנסים להגדיל את טווח הסוגים‬ ‫ומנסים סוגי הצלבות שונים‪ .‬כל ואריאציה‬ ‫עובדת‪.‬‬ ‫אבחון מִשני על פי הצורה‪ :‬קן ציפור (או‪:‬‬ ‫קן הזמיר) ‪ /‬צמיד ‪ /‬שפתיים ‪ /‬אצבעות ‪/‬‬ ‫משולש ‪ -‬ועוד‪.‬‬ ‫הכנאפה‪ ,‬העשויה ‘שערות'’ וגבינה‪,‬‬ ‫נאכלת חם ותמיד תמצאו אותה בנצרת‬ ‫טריה‪ .‬מומלץ לאכול במקום‪ ,‬ואפשר גם‬ ‫לקחת הביתה‪ ,‬לשמור בקירור (אפשר גם‬ ‫להקפיא) ולחמם במיקרו‪ .‬שאר המתוקים‪,‬‬ ‫הבקלאוות למיניהן‪ ,‬יכולים להישמר לאורך‬ ‫זמן בכלי סגור במקום יבש ומוצל (אין צורך‬ ‫לקרר)‪ .‬אם רוצים לקחת הביתה (ולמתנה)‬ ‫יש מגשים מוכנים וארוזים יפה‪ ,‬אבל הכיף‬ ‫הוא להצביע ולומר מה בדיוק לשים לכם‬ ‫במגש‪.‬‬ ‫בכל אחד מן המקומות הנפלאים‬ ‫המתוארים בכתבה זו מומלץ לשבת ולהזמין‬ ‫קפה טוב וצלחת מתוקים‪ .‬זה אפילו‬ ‫רעיון מצוין לפצל את הבילוי הקולינארי‪,‬‬ ‫ואחרי הארוחה המרכזית לשבת באחת‬ ‫הקונדיטוריות המזרחיות‪ ,‬לקפה וממתק‪.‬‬ ‫שתי הגדולות והמפוארות בממלכת‬ ‫הממתקים הנצרתית הן "ממתקי אחמד‬ ‫מחרום" ו"ממתקי אל‪-‬מוכתאר"‪ .‬אחמד‬ ‫מחרום יושב במפגש הרחובות פאולוס‬ ‫(הרחוב הראשי) ורחוב המוסכים (רחוב‬ ‫תאופיק זיאד‪ ,‬בואכה מכיוון עפולה)‪,‬‬ ‫קרוב מאוד לכיכר העיר (משם עולים‬ ‫לבזיליקת הבשורה)‪ .‬הכתובת המדויקת‬ ‫היא רח' אכסאל ‪ ,2‬אבל אל תנסו לשאול‬ ‫לפי הכתובת‪ .‬נציין מיד שיש עוד "ממתקי‬ ‫מחרום" (אבו דיאב) קטן יותר‪ ,‬בעבר השני‬ ‫של הכיכר‪ .‬אל‪-‬מוכתאר נמצא גם הוא‬ ‫ברחוב הראשי‪ ,‬קרוב ל"משביר לצרכן"‪.‬‬ ‫את תעשיית הממתקים הנצרתית מחזיק‪,‬‬ ‫ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬הדור השלישי לעושי‬ ‫המתוק‪ .‬התעשייה לא התחילה‪ ,‬כמובן‪,‬‬ ‫בחנויות מסודרות על כביש פאולוס‪ ,‬אלא‬ ‫במגשים שהסבא היה מכין ומוכר בבאסטה‬ ‫בשוק‪ ,‬או בעגלה ברחוב‪ ,‬מול הקולנוע‪.‬‬ ‫בני הדור השלישי‪ ,‬שאת פניהם המחייכות‬ ‫תפגשו כיום מאחורי הממתקים‪ ,‬נולדו לתוך‬ ‫הסירופ המתוק והם נושמים קמח וסוכר‬ ‫מגיל כלום‪ .‬מחציתם מספרים כי הם חולי‬ ‫סוכרת‪" ,‬אבל זה בכלל לא בגלל המתוקים‪,‬‬ ‫אלא בגלל לחץ החיים"‪ .‬ולהפך ‪ -‬כך הם‬ ‫אומרים ‪ -‬דווקא הפיסטוקים עוזרים‬ ‫בהורדת המיפלס‪ .‬וכולם‪ ,‬כן כולם‪ ,‬מכורים‬ ‫לתוצרת‪ ,‬ו‪ - -‬לא‪ ,‬לא מתוק להם מדיי‪.‬‬ ‫אחמד מחרום היה הסבא‪ .‬המשפחה‬ ‫הגיעה לפני קום המדינה משכם לחיפה‬ ‫וב‪ 1988-‬לנצרת‪ .‬כעת מנהלים את המקום‬ ‫"כל בני המשפחה"‪ ,‬כך מספר רשיד הנחמד‪,‬‬ ‫‪ ,48‬שמציב את העסק שלהם בראש סולם‬ ‫האיכות והמחיר גם יחד‪" :‬ככה זה בנצרת‪,‬‬ ‫"ממתקי אחמד מחרום"‪ ,‬רשיד יוצק סירופ‬ ‫"ממתקי הוויידי"‬ ‫דור שלישי‬ ‫‪10‬‬ ‫וְכֻלו מַחֲמַ ִּדים‪.‬‬ ‫למקום משכנה הנוכחי ברחוב פאולוס‪.‬‬ ‫המנהל הנוכחי הוא ענאן הוויידי‪ ,‬בנו של‬ ‫אחמד‪ ,‬ועוזר על ידו הוויידי הוויידי הבן‪-‬‬ ‫דוד‪ .‬שניהם בשנות ה‪ 30-‬לחייהם‪ ,‬שניהם‬ ‫אוהבים את המתוקים ויש להם גם תובנות‬ ‫מעניינות‪ .‬למשל‪ ,‬הוויידי (שם פרטי) שם‬ ‫לב שנשים מעדיפות לקנות הביתה כנאפה‬ ‫מגולגלת ולא שטוחה‪ ,‬כי אפשר לאכול אותה‬ ‫ביד ולכן אינה מוסיפה כלים לשטיפה‪.‬‬ ‫מה הלהיט? בקיץ‪ ,‬עונת החתונות‪ ,‬הולכת‬ ‫(מה הולכת‪ ,‬רצה) בעיקר הכנאפה‪ ,‬ובעיקר‬ ‫זו האדומה‪ .‬מיוחד גם המאפה המסורתי‬ ‫"רַיי ּבֶה"‪ ,‬העשוי קמח‪ ,‬סוכר טחון וחמאה‪.‬‬ ‫א"ב של כנאפה‬ ‫כל משפחה מחליטה איפה היא קונה‪,‬‬ ‫לפי הסגנון ולפי האיכות‪ .‬אני לא מסתיר‬ ‫שאנחנו הכי יקרים‪ ,‬ויש סיבה טובה לכך"‪.‬‬ ‫לשאלה מה הם המיוחדים שלהם‪ ,‬הוא‬ ‫מצביע על שמונה סוגים שונים של "שאמי"‪:‬‬ ‫עם פיסטוק‪ ,‬עם שקדים‪ ,‬עם צנוברים‪ ,‬עם‬ ‫קשיו‪ ,‬פיסטוק עם קוקוס ("קדאיף יווני")‬ ‫ועוד שלוש ואריאציות‪ .‬חלקם עם ‘שערות'‬ ‫וחלקם מבצק עלים‪ .‬רשיד מסביר כי‬ ‫ה"שאמי" טובל בהרבה מאוד חמאה‪ ,‬אך‬ ‫מאידך אינו מתוק במיוחד‪ .‬יש "סוג מסוים‬ ‫של אנשים" שמחפש רק אותו‪ ,‬הוא מציין‪.‬‬ ‫ויש כמובן כל השאר‪ :‬בורמה‪ ,‬כנאפה (מיוחד‪:‬‬ ‫כנאפה עם צנובר)‪ ,‬הריסה (סולת)‪ ,‬בסבוסה‬ ‫(סולת וקוקוס) ועוד ועוד סוגי בקלאוות‪.‬‬ ‫מופע הכנאפה של מחרום והַוויידי‬ ‫אולם הייצור של "אחמד מחרום" נמצא‬ ‫בקומה השנייה‪ ,‬מעל לחנות‪ ,‬ופה מתבצעת‬ ‫להטוטנות של ממש‪ :‬מופע פלאים של פתיחת‬ ‫אדומה‪ :‬הכנאפה האדומה היא אותה‬ ‫הגברת‪ ,‬בתוספת צבע מאכל‪ ...‬לשיקולכם!‬ ‫הכנאפה הרגילה שטוחה‪ ,‬ובדרך כלל‬ ‫מפזרים עליה פיסטוק‪ ,‬ולכן גֹונה ירקרק‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הסירופ של הכנאפה האדומה סמיך‬ ‫יותר (כדי ש'יתפוס' את הגלגול)‪ ,‬ולכן היא‬ ‫בצק פילו דק‪-‬דקיק לבקלאווה; גלגול בצק עשויה להיות מתוקה יותר‪.‬‬ ‫על שיפוד והורדתו ממנו בקימוט מדויק בניין‪ :‬הכנאפה עשויה שכבות‪ .‬שכבת‬ ‫וסימטרי להפליא; שיטוח מנת 'שערות' 'שערות'‪ ,‬שכבת גבינה חמה‪ ,‬שכבת‬ ‫מדויקת וגלגולה לגליל בורמה; ועוד פלאים‪' .‬שערות'’ נוספת‪ ,‬ועל הכול יוצקים‬ ‫לעומת בצק העלים‪ ,‬הנעשה במקום‪ ,‬להכנת סירופ סוכר ומפזרים פיסטוק‪.‬‬ ‫השערות נדרשת מכונה גדולה במיוחד‪ ,‬ולכן‬ ‫בצק זה מגיע לאולמות הייצור מוכן‪" .‬אל‪ -‬גבינה‪ :‬זו יכולה להיות גבינת בקר ‪ /‬גבינת‬ ‫מוכתאר"‪ ,‬למשל‪ ,‬מחזיק מכונה מיוחדת עיזים ‪ /‬גבינת כבשים ‪ /‬תערובת ביניהן‪.‬‬ ‫במקום אחר ("בתוך השכונה")‪ .‬אגב‪ ,‬בצק מה עדיף? ל‪-‬ג‪-‬מ‪-‬ר‪-‬י עניין של טעם‪ .‬אצל‬ ‫אחמד מחרום מתרכזים בגבינת בקר; אצל‬ ‫השערות עשוי קמח‪ ,‬מים‪ ,‬מלח ושמן זית‪.‬‬ ‫אל‪-‬מוכתאר מערבבים גבינת בקר וגבינת‬ ‫אולמות הייצור‪ ,‬הנמצאים מעל או כבשים; ואילו אצל הוויידי התערובת היא‬ ‫מתחת לכל חמש החנויות‪ ,‬אינם פתוחים גבינת בקר וגבינת עיזים‪.‬‬ ‫לביקור‪ ,‬וחבל‪ ,‬אבל את הכפפה הזאת‬ ‫מרימים החברה של "ממתקי הַוויידי"‪ :‬הם דין‪ :‬יש המחזיקים תעודה המלמדת על‬ ‫מספרים שהם עומדים בקרוב מאוד להקים כשרות הגבינה‪ ,‬ואפשר לשאול וגם לבקש‬ ‫בקצה החנות עמדה שבה יעשו כנאפה לעיני לראות‪ ,‬למי שזה מעניין אותו‪.‬‬ ‫המבקרים‪ ,‬שלב אחרי שלב‪.‬‬ ‫הביתה? אין כמו לאכול כנאפה חמה‬ ‫את‬ ‫התחיל‬ ‫סלימאן)‬ ‫אחמד הוויידי (אבו‬ ‫במקום‪ ,‬יחד עם כוס קפה מעולה‪ .‬אבל‬ ‫העסק בתחנה המרכזית‪ ,‬בעגלה‪ .‬ב‪ 1954-‬אם אתם מ‪-‬מ‪-‬ש מתעקשים להכין בבית‪,‬‬ ‫פתח חנות ליד המעיין וב‪ 1960-‬העביר אותה אתם יכולים לקנות בנפרד את המרכיבים‬ ‫השונים‪‘ :‬שערות'‪ ,‬גבינה מתוקה‪ ,‬סירופ‪,‬‬ ‫מנ ֶה (חמאה מיובאת מתורכיה)‪ ,‬פיסטוק‬ ‫ס ְ‬ ‫ַ‬ ‫לקישוט‪ .‬בפי סעיד מאל‪-‬מוכתאר זה נשמע‬ ‫מאוד פשוט‪" :‬שמים במחבת את החמאה‪,‬‬ ‫מעליה את הבצק‪ ,‬שמים גבינה‪ ,‬משאירים‬ ‫על האש עד שנעשה אדום מלמטה‪ ,‬הופכים‬ ‫לצלחת‪ ,‬שמים סירופ ופיסטוק‪ ,‬וזהו‪ ,‬יש‬ ‫כנאפה"‪.‬‬ ‫עניין של גיאוגרפיה‬ ‫"מחרום אבו דיאב" הוא הדוד של מחרום‬ ‫אחמד‪ .‬שתי החנויות שוכנות זו מול זו בקו‬ ‫אלכסון דמיוני‪ ,‬הנמתח דרך הכיכר‪ .‬גם‬ ‫פה תמצאו את המבחר‪ ,‬והמיוחד שלהם‪,‬‬ ‫לדבריהם‪ ,‬הוא הבורמה‪-‬שאמי‪ ,‬הבקלאווה‬ ‫עם הפיסטוק הטחון וה"בוקאש" של‬ ‫הפיסטוק והקוקוס‪ .‬האם שני האל‪-‬מחרום‬ ‫עובדים בשיתוף פעולה? מתחרים? ובכן‪,‬‬ ‫לא זה ולא זה‪ .‬כל אחד והכבוד שלו וזהו‪.‬‬ ‫ילד הממתקים סעיד‬ ‫"ממתקי אל ‪ -‬מוכתאר"‬ ‫המשך בעמוד הבא‬ ‫‪11‬‬ ‫חדשות‬ ‫מגאזין‬ ‫אינדקס‬ ‫אתרים‬ ‫מפה‬ ‫אירועים‬ ‫המשך מעמוד קודם‬ ‫"אל‪-‬מוכתאר" מושך את העין בעיצוב‬ ‫המקום‪ .‬דוגמת המרצפות סוחפת אותך‬ ‫פנימה‪ ,‬ומן הדלפק המעוגל‪ ,‬בצורת פרסה‪,‬‬ ‫ניבטים אליך פניו החייכניים של הבחור‬ ‫הצעיר סעיד‪" ,‬הבן הגדול של לוטפי"‪.‬‬ ‫ב‪ 1967-‬פתחו האחים פתחי ולוטפי עּודֶה‬ ‫את המקום בנצרת‪ ,‬לאחר שלמדו את‬ ‫המקצוע מחברים בטייבה‪ .‬החנות הראשונה‬ ‫הייתה ברחוב המוסכים (עדיין קיימת שם)‬ ‫והשנייה‪ ,‬הגדולה‪ ,‬הריהי לפניכם ברחוב‬ ‫הראשי‪ ,‬אחרי שעברתם את "המשביר‬ ‫לצרכן" וגם חלפתם על פני ממתקי הוויידי‪.‬‬ ‫סעיד מנהל את החנות ואת החשבונות‪ ,‬אבל‬ ‫"ראשית כול למדתי מאבא את תהליכי‬ ‫הייצור‪ ,‬מ‪-‬א ועד ת"‪ .‬סעיד למד הנהלת‬ ‫חשבונות בירדן‪ ,‬וכשלמד התגעגע מאוד‬ ‫לכנאפה הנצרתית‪ ,‬משום שבירדן עושים‬ ‫את הבצק מסולת‪ .‬אז כנאפה זה גם עניין‬ ‫של גיאוגרפיה‪ :‬לפי סעיד‪ ,‬באזור באר שבע‬ ‫אוהבים כנאפה אדומה‪ .‬בירושלים אוהבים‬ ‫כנאפה רגילה וכנאפה ירדנית‪ ,‬ואילו בגליל‬ ‫אוהבים את הכנאפה‪-‬שערות "הרגילה‬ ‫נהנים ב“ממתקי הידידות“‬ ‫והטובה"‪ .‬המיוחד של אל‪-‬מוכתאר‪ ,‬חוץ‬ ‫מהכנאפה‪ ,‬היא בקלאווה עם גבינה כמו של‬ ‫כנאפה (או ההפך‪ :‬כנאפה עם בצק עלים של‬ ‫בקלאווה)‪.‬‬ ‫וכעת נעפיל לשכונה המזרחית‪ ,‬ונבקר‬ ‫ב"ממתקי הידידּות (א‪-‬סדאקה)"‪.‬‬ ‫אפשר ומומלץ בהחלט ללכת ברגל (כק"מ‬ ‫בעלייה מתונה מאיזור המעיין)‪ .‬מתחילים‬ ‫על רחוב פאולוס‪ ,‬ההופך לרחוב הגליל‪,‬‬ ‫חותכים ימינה לכיוון מסגד השלום‪ ,‬ומיד‬ ‫פונים שמאלה בהתפצלות (לשאול‪ ,‬כולם‬ ‫יכוונו)‪ ,‬עד למעלה‪ .‬ברכב‪ :‬נוסעים על רחוב‬ ‫פאולוס‪ /‬הגליל‪ ,‬חולפים מימיננו על פני‬ ‫מלון "רימונים המעיין" ובכיכר הראשונה‬ ‫(עם עץ זית) פונים ימינה‪ ,‬נוסעים בעלייה‬ ‫ובפנייה הראשונה חותכים חזק ימינה‪.‬‬ ‫"אבל עזבי אותך משטויות‪ ,‬כותבים ב‪GPS-‬‬ ‫רחוב ‪ 4011‬בית ‪ 66‬וצ'יק צ'אק מגיעים"‪,‬‬ ‫אומר עימאד סאלח‪ ,‬בעל הבית‪ .‬אז ככה‬ ‫זה כשמשלבים מסורת וקדמה‪ .‬כמו לכל‬ ‫דבר‪ ,‬יש יתרונות וחסרונות‪ ,‬והחיסרון של‬ ‫המרחק מאווירת העיר העתיקה נשקל מול‬ ‫היתרון של חניה בשפע‪.‬‬ ‫ב"ממתקי הידידּות" שישה סוגי כנאפה‪,‬‬ ‫והגבינה היא תערובת גבינת בקר וגבינת‬ ‫כבשים‪ ,‬הנקנות במחלבת פקיעין העתיקה‪.‬‬ ‫לרשימת המתוקים שכבר התוודענו להם‬ ‫מצרף עימאד את ה"פיסאלייה"‪ ,‬שהוא‬ ‫משולש גבינה עם בצק 'שערות'‪ ,‬ואת‬ ‫ה"אסטמבולייה"‪ ,‬שהן שתי שכבות 'שערות'‬ ‫ובאמצע גבינה עם צנוברים‪.‬‬ ‫בורמה‪” ,‬מחרום אבו דיאב“‬ ‫ומשפט מן המקורות היהודיים‪,‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫חִּכֹו מַ ְמ ַת ִּקים וְכֻּלֹו מַחֲמַ ִּדים ז ֶה‬ ‫דֹודִי ו ְז ֶה רֵעִי ‪ -‬שיר השירים‬ ‫ה' ‪ .16‬ובמילים פשוטות‪ :‬מחר‬ ‫ארוץ לדיאטנית‪ ,‬אבל היום‬ ‫אני בנצרת‪ ,‬אצבעותיי נוטפות‬ ‫חמאה ומי סוכר‪ ,‬והחיים יפים‪.‬‬ ‫‪12‬‬ 13 ‫חדשות‬ ‫מגאזין‬ ‫אינדקס‬ ‫אתרים‬ ‫מפה‬ ‫אירועים‬ ‫יוזמה חדשה ומלהיבה∫ סמינרים קולינאריים בנצרת‬ ‫עמותת נצרת לתרבות ותיירות¨ יחד עם מועדון ”∞‪ “club µ‬פותחים ביוזמה חדשה ומרתקת∫ סמינרים קולינאריים בנצרת‪ Æ‬הסמינר‬ ‫הראשון יתקיים בסוף השבוע של ה≠∂≤≠‪ ≤¥≠≤µ‬באפריל‪ Æ‬משתתפי הסמינר יתארחו במלון ”מעין רימונים“ וישתתפו בסדנאות בישול‬ ‫שיוביל השף פרנקו אזולאי‪Æ‬‬ ‫בנוסף¨ יבקרו המשתתפים במסעדות נצרת כשהם מחולקים לקבוצות קטנות¨ יעשו הכרות עם השפים והמסעדות ויסעדו‬ ‫בהן‪ Æ‬יתקיים גם סיור בעיר¨ ובו יטעמו מטעמים מקומיים וגם מעט היסטוריה¨ יבקרו בתעשיית הממתקים¨ החלווה והטחינה¨ וגולת‬ ‫הכותרת∫ ביקור וארוחה בבתי נשים מבשלות‪ Æ‬בדרך לבתיהן יקנו המשתתפים מוצרים טריים בשוק¨ על פי רשימה מוכנה¨ ומוצרים‬ ‫אלה ישמשו כמרכיבי הארוחה בבית המארחת‪Æ‬‬ ‫לפרטים נוספים∫ עמותת נצרת לתרבות ותיירות¨ טל‘ ‪Æ∞¥≠∂±∞∂∂±±‬‬ ‫חגי מרץ≠אפריל היכונו לפסטיבל‬ ‫בנצרת‬ ‫‪¢‬לילות נצרת‪¢‬‬ ‫בסוף מרץ ובתחילת אפריל חגגו בנצרת‬ ‫את חג הבשורה‪ ,‬המציין את הבשורה‬ ‫למרים בדבר הריונה והולדת המשיח;‬ ‫ואת “יום ראשון של הדקלים”‪ ,‬המציין‬ ‫את כניסת ישוע לירושלים לפני חג‬ ‫הפסח‪.‬‬ ‫חג הבשורה הקתולי נחוג ב‪ 25-‬במרץ‪,‬‬ ‫במיסה ובחגיגה‪ .‬המיסות התקיימו‬ ‫בכנסיית הבשורה הקתולית‪ ,‬בכנסייה‬ ‫המארונית ובכנסיית בית הכנסת‪ .‬חג‬ ‫הבשורה האורתודוקסי נחוג בשבת‪,‬‬ ‫ה‪.7.4-‬‬ ‫"יום ראשון של הדקלים" נחוג אצל‬ ‫הקתולים השנה ב‪ 1.4-‬ולאחריו הפסחא‬ ‫ב‪ .8.4-‬אצל האורתודוקסים והקופטים‬ ‫הכול נעשה שבוע אחרי הקתולים‪ ,‬ולכן‬ ‫חג הדקלים נחוג ב‪.8.4-‬‬ ‫בתאריכים ‪ 14-15‬חגגו במיסות‬ ‫ובתהלוכות את חג הפסחא‪ ,‬המציין‬ ‫את תקומתו של ישוע מן המתים‪.‬‬ ‫בעקבות הצלחת אירועי המולד בנצרת‬ ‫וכהמשך להם‪ ,‬יתקיים באביב‪-‬קיץ‬ ‫‪ 2012‬פסטיבל "לילות נצרת"‪ .‬הפסטיבל‬ ‫ישתרע על פני החודשים מאי עד‬ ‫אוגוסט ויתקיים מדי יום שבת בכיכר‬ ‫המעיין‪ ,‬בין השעות ‪ .16-22‬במסגרת‬ ‫הפסטיבל תפעל במה מרכזית ותועלה‬ ‫תוכנית אמנותית מגוונת‪ .‬מוסיקה עם‬ ‫‪ DJ‬תלווה את האירועים‪.‬‬ ‫היוזמה לקיים את "פסטיבל לילות‬ ‫נצרת" באה‪ ,‬כאמור‪ ,‬בעקבות ההצלחה‬ ‫של השוק ואירועי המולד‪ .‬הפסטיבל‬ ‫יתקיים ביוזמת עמותת נצרת לתרבות‬ ‫ותיירות‪ ,‬יחד עם בתי עסק ומסעדות‬ ‫בסביבה‪ ,‬וקיבל את ברכתה ותמיכתה‬ ‫של עיריית נצרת‪ .‬האירועים יהיו‬ ‫פתוחים לציבור המקומי‪ ,‬לתושבי‬ ‫הסביבה ולמבקרים מכל רחבי הארץ‬ ‫וכן לתיירים המתארחים בעיר‪ .‬בימי‬ ‫הפסטיבל יציעו המסעדות הצעות‬ ‫מיוחדות‪.‬‬ ‫פרטים נוספים יתפרסמו באתר‬ ‫האינטרנט‬ ‫‪www.nazarethinfo.org‬‬ ‫ובאתר ‪www.gogalil.org‬‬ ‫היפ≠הופ‬ ‫קונצרט‪-‬דאנס של להקת‬ ‫הידועה‬ ‫האמריקנית‬ ‫ההיפ‪-‬הופ‬ ‫‪Rennie Harris Puremovement‬‬ ‫התקיים בנצרת ב‪ .27.3-‬ההופעה‬ ‫נתרמה על ידי שגרירות ארצות הברית‬ ‫בישראל‪ ,‬בחסות חברת אינתאג'‬ ‫להפקות ועמותת נצרת לתרבות‬ ‫ותיירות‪ .‬הכניסה הייתה חופשית‪.‬‬ ‫הלהקה‪ ,‬מן המובילות בתחום ההיפ‪-‬‬ ‫הופ בעולם‪ ,‬נוסדה לפני ‪ 15‬שנים‪.‬‬ ‫הז'אנר‪ ,‬המשלב תנועה‪ ,‬מוסיקה‬ ‫וטקסט‪ ,‬נולד כתרבות‪-‬רחוב של צעירי‬ ‫אמריקה‪ ,‬והתפתח לאמנות במה‬ ‫ממוסדת‪ .‬רני האריס‪ ,‬יליד פילדלפיה‪,‬‬ ‫הוא הכוריאוגרף ומנהל הלהקה‪,‬‬ ‫שבשנת ‪ 2010‬זכתה בפרס גוגנהיים‬ ‫היוקרתי‪.‬‬ ‫עדיין אפשר להצטרף לקורס מורי הדרך הארצי אשר נפתח‬ ‫ב≠‪ ±∑Æ¥‬בנצרת העתיקה‪ Æ‬הקורס מתקיים בח‪ß‬אן אל≠באשא‬ ‫המשופץ¨ במרכז העיר‪Æ‬‬ ‫שפת הלימוד ≠ עברית‪ Æ‬לפרטים∫ טל‘ ‪Æ∞¥≠∂±∞∂∂±±‬‬ ‫‪14‬‬ ‫חדשות‬ ‫מגאזין‬ ‫˘‪ÌÈ¯˙‡ ÚÙ‬‬ ‫‪˙¯ˆ· ÌÈÈÈÚÓ‬‬ ‫למידע כללי וכן לסיורים מודרכים‬ ‫‪04 - 6106611‬‬ ‫‪04 - 6570555‬‬ ‫‪04 - 6459201‬‬ ‫עמותת נצרת לתרבות ותיירות‬ ‫לשכת מידע משרד התיירות‬ ‫עירית נצרת‪ ,‬לשכת ראש העיר‬ ‫אינדקס‬ ‫אתרים‬ ‫‪04 - 6106611‬‬ ‫‪04 - 6572501‬‬ ‫מנסה כריסטי‬ ‫נזירות סנט ג'וזף‬ ‫מסגדים‬ ‫‪04 - 6569061‬‬ ‫‪052 - 5915257‬‬ ‫‪04 - 6106611‬‬ ‫המסגד הלבן‬ ‫מסגד השלום‬ ‫מסגד נבי סעין‬ ‫מלונות‬ ‫ביקור‪ ,‬בילוי ועניין‬ ‫בית‪-‬מרחץ עתיק "קקטוס"‬ ‫בית התרבות והאמנות‬ ‫"דארת א‪-‬ת'קאפה"‬ ‫גלריה לציורי זיאד דאהר‬ ‫ח'אן אל‪-‬באשא‬ ‫חמאם תורכי "זאמאן"‬ ‫כפר נצרת‬ ‫מטחנת הגליל "אלבאבור"‬ ‫מפעל חלווה נצרת‬ ‫מפעל טחינת אל‪-‬ארז‬ ‫מרכז מרים הבינלאומי‬ ‫סבון נצרת‬ ‫עמותת אל‪-‬מהבאג' מוסיקה וגלריה‬ ‫פאח'ורת מוסמאר ‪-‬‬ ‫מפעל ח'ימר קרמיקה‬ ‫שבאביק ‪ -‬עבודות יד מקוריות‬ ‫תקרות מצוירות‪:‬‬ ‫בית אם מנואר‬ ‫‪04 - 6578539‬‬ ‫‪04 - 6576322‬‬ ‫‪04 - 6572040‬‬ ‫‪04 - 6106611‬‬ ‫‪052 - 6983236‬‬ ‫‪04 - 6456042‬‬ ‫‪04 - 6455596‬‬ ‫‪04 - 6553233‬‬ ‫‪04 - 6553002‬‬ ‫‪04 - 6461266‬‬ ‫‪050 - 9006110‬‬ ‫‪050 - 9321874‬‬ ‫‪04 - 6575996‬‬ ‫‪04 - 6080747‬‬ ‫‪04 - 6455434‬‬ ‫כנסיות ומנזרים‬ ‫הבישופייה היוונית‬ ‫אורתודוקסית ‪ -‬אל‪-‬קילאי‬ ‫הכנסייה האנגליקנית "המשיח"‬ ‫הכנסייה הבפטיסטית‬ ‫הכנסייה המארונית‬ ‫(סנט אנטוניוס)‬ ‫הכנסייה הסיליזיאנית ‪-‬‬ ‫ישו בצעירותו‬ ‫הכנסייה הקופטית‬ ‫המנזר הפרנציסקני‬ ‫כנסיית אלמג'מע ואתר בית הכנסת‬ ‫כנסיית ארמון‬ ‫הבישופ "ההשלכה"‬ ‫כנסיית בזיליקת הבשורה‬ ‫כנסיית הבשורה האורתודוקסית‬ ‫כנסיית סנט ג'וזף‬ ‫מנזר נזירות הכרמליתים‬ ‫מנזר נזירות נצרת‬ ‫‪04 - 6021533‬‬ ‫‪04 - 6554568‬‬ ‫‪04 - 6554030‬‬ ‫‪04 - 6554256‬‬ ‫‪04 - 6468954‬‬ ‫‪04 - 6565554‬‬ ‫‪04 - 6554170‬‬ ‫‪04 - 6568488‬‬ ‫‪04 - 6021533‬‬ ‫‪04 - 6572501‬‬ ‫‪04 - 6576437‬‬ ‫‪04 - 6572501‬‬ ‫‪04 - 6573553‬‬ ‫‪04 - 6554304‬‬ ‫אל‪-‬טבר (גרנד ניו)‬ ‫גולדן קראון‬ ‫גולדן קראון עיר עתיקה‬ ‫גרדניה‬ ‫הגליל‬ ‫המעיין ‪ -‬רימונים‬ ‫נוטרדם‬ ‫סנט גבריאל‬ ‫סנט מרגרט‬ ‫פלאזה‬ ‫‪04 - 6085400‬‬ ‫‪04 - 6508000‬‬ ‫‪04 - 6511000‬‬ ‫‪073 - 2115200‬‬ ‫‪04 - 6571311‬‬ ‫‪04 - 6500000‬‬ ‫‪04 - 6013434‬‬ ‫‪04 - 6572133‬‬ ‫‪04 - 6573507‬‬ ‫‪04 - 6028200‬‬ ‫בתי הארחה ‪ -‬צימרים ואכסניות‬ ‫‪04 - 6462799‬‬ ‫‪04 - 6457947‬‬ ‫‪04 - 6084404‬‬ ‫‪04 - 6567711‬‬ ‫‪04 - 6570046‬‬ ‫‪04 - 6000569‬‬ ‫‪04 - 6554304‬‬ ‫‪04 - 6550850‬‬ ‫‪04 - 6020469‬‬ ‫‪04 - 6599700‬‬ ‫‪04 - 6554435‬‬ ‫אבו סעיד‬ ‫אל‪-‬מוטראן‬ ‫אל‪-‬רידא‬ ‫ביה”ס אל‪-‬מוטראן‬ ‫בית אראם‬ ‫וילה נצרת‬ ‫מנזר נזירות נצרת‬ ‫סנט לורד‬ ‫פאוזי עזר אין‬ ‫קאזה די מריה‬ ‫רוזרי סיסטרס‬ ‫מסעדות ובתי קפה‬ ‫‪04 - 6567755‬‬ ‫‪04 - 6080374‬‬ ‫‪04 - 6561475‬‬ ‫‪04 - 6554022‬‬ ‫‪04 - 6578852‬‬ ‫‪077 - 7890064‬‬ ‫‪04 - 6469321‬‬ ‫‪04 - 6553334‬‬ ‫‪04 - 6084404‬‬ ‫‪04 - 6564012‬‬ ‫‪04 - 6013137‬‬ ‫‪04 - 6555146‬‬ ‫‪077 - 4032300‬‬ ‫‪057 - 5530103‬‬ ‫‪04 - 8705731‬‬ ‫אולגה‬ ‫אל ‪ -‬איוואן‬ ‫אל‪-‬אמל‬ ‫אל‪-‬ג'ניינה‬ ‫אל‪-‬טאבון‬ ‫אל‪-‬נאי‬ ‫אל‪-‬סייאד‬ ‫אל‪-‬קאנון‬ ‫אל‪-‬רידא‬ ‫אל‪-‬שארק‬ ‫אנדארין‬ ‫ביאת‬ ‫ביירות‬ ‫בית קפה אבו סאלם‬ ‫בית של סבתא‬ ‫‪15‬‬ ‫מפה‬ ‫אירועים‬ ‫בנת אל‪-‬שאם‬ ‫בריבה‬ ‫גרג‬ ‫דיאנא‬ ‫דיוואן אל‪-‬סאראיה‬ ‫דנדנה‬ ‫הולילאנד‬ ‫י‪.‬מ‪.‬ק‪.‬א‬ ‫לה‪-‬פונטנה די‪-‬מריה‬ ‫מיג'אנה‬ ‫מיסק‬ ‫מישוואר‬ ‫מלך הדגים‬ ‫נוסטלגיה‬ ‫נצרת‬ ‫סבאח ומסא‬ ‫סודפה‬ ‫סנט ג'ורג’‬ ‫קסטלו‬ ‫קסטנה‬ ‫קפה קפה‬ ‫שוקולטה‬ ‫תישרין‬ ‫‪04 - 6551155‬‬ ‫‪04 - 6555959‬‬ ‫‪04 - 6452954‬‬ ‫‪077 - 5156168‬‬ ‫‪04 - 6578697‬‬ ‫‪077 - 7997729‬‬ ‫‪04 - 6575415‬‬ ‫‪04 - 6081483‬‬ ‫‪04 - 6460435‬‬ ‫‪04 - 6021067‬‬ ‫‪077 - 2031811‬‬ ‫‪04 - 6555586‬‬ ‫‪04 - 6456425‬‬ ‫‪04 - 6464264‬‬ ‫‪04 - 6081203‬‬ ‫‪04 - 6555210‬‬ ‫‪04 - 6566611‬‬ ‫‪04 - 6457539‬‬ ‫‪04 - 6450188‬‬ ‫‪04 - 6577854‬‬ ‫‪04 - 6574802‬‬ ‫‪04 - 6465918‬‬ ‫‪04 - 6084666‬‬ ‫חומוסיות‪ ,‬בתי מאפה‪ ,‬שיפודים‬ ‫אל‪-‬טאבון‬ ‫בונז'ור‬ ‫חומוס אל‪-‬שייך‬ ‫חומוס עבדאללה שרביני‬ ‫חומוס עמאד‬ ‫חומוס עפיף סאיג‬ ‫מאפיית ג'רייסי‬ ‫מאפיית טאבון‬ ‫מיטצ'ה‬ ‫צ'יקרס‬ ‫שיפודי אל‪-‬זעים‬ ‫‪04 - 6578852‬‬ ‫‪04 - 6578267‬‬ ‫‪04 - 6567664‬‬ ‫‪04 - 6467237‬‬ ‫‪04 - 6456110‬‬ ‫‪04 - 6555882‬‬ ‫‪04 - 6011758‬‬ ‫‪04 - 6560056‬‬ ‫‪04 - 6464840‬‬ ‫‪04 - 6014572‬‬ ‫‪052 - 3928963‬‬ ‫מתוקים וקונדיטוריות‬ ‫‪04 - 6565502‬‬ ‫‪04 - 6554885‬‬ ‫‪04 - 6556027‬‬ ‫‪04 - 6560214‬‬ ‫‪04 - 6554239‬‬ ‫‪04 - 6463096‬‬ ‫‪04 - 6556614‬‬ ‫‪04 - 6452369‬‬ ‫‪04 - 6579504‬‬ ‫‪04 - 6554829‬‬ ‫אבו רג'א‬ ‫אל‪-‬הוויידי‬ ‫אל‪-‬מוכתאר‬ ‫אל‪-‬מחרום אבו דיאב‬ ‫אל מחרום אחמד‬ ‫אל‪-‬סדאקה ‪ -‬הידידות‬ ‫דיאנא‬ ‫מזאווי‬ ‫מסאד‬ ‫סמי חסן‬ ‫תחבורה ואוטובוסים‬ ‫מוניות דיאנא‬ ‫מוניות אבו אל עסל‬ ‫שרותי אוטובוס מאוחדים‬ ‫‪04 - 6555554‬‬ ‫‪04 - 6554745‬‬ ‫‪1-599-559-559‬‬ ˜ÂÈÏ‰ÏÈÊÂ„·‚‰ ˙ ‰ · Â˘ ¯ ‰ © ‰ Î Ò ÈÈ ‰ ‰ Á‰ ˜ Â˘ ®˙ÈÏÂ˙ Ú·Â ¨˙¯ˆ È¯˙‡ ‰ÔÈ·ÔÓ‰·Â ¨ÔÂÎÈ˙‰ Á¯ÊÓ· ¯˙ÂÈ· ‰ÏÂ„‚‰ ‰ÈÈÒÎ‰ Ìˆ ˙ÒÎ‰ ˙È· ˙ÈÈÒÎ The Synagogue Æ˜ÈÂ„Ó „Â‡Ó Í‡ ¨ËÚÓ „ÏÈ‰ ÚÂ˘È˘ È„Â‰È‰ ˙ÒÎ‰¯Ê˙È·ÂÓ ÚÓ˘ ¢˙ÒÎ‰ ˙È· ˙ÈÈÒÎ¢ Ì˘‰ ÔÓ ‰˙È·‰ Â·Â˘· ¯ÊÁ ÂÈÏ‡˘ ÌÂ˜Ó‰„ÓÚ ‰Ù ¨˙È¯ˆÂ‰ ‰ÂÓ‡‰ ÈÙ ÏÚ ¨‡È‰ Ì·Ï ˙ÂÈ˘˜ ÆÌÈ˘È‰ ÂÈÎ˘Ï ¨‰ Ì‚ ÔÎ Ì‡ Â‰Ê ÆÂ· ÏÏÙ˙‰Â ÍÁ˙‰ ˙‡ˆÓ ‰ÈÈÒÎ‰ Æ¢Â¯ÈÚ· ‡È· ÁÏˆ‰ ‡ÏÏ ¨ÛÈË‰Ï ‰ÒÈ Â·Â ¨ÏÈÏ‚‰ ÔÈ‡¢ È¯·Ú‰ Ì‚˙ÙÏ ¯Â˜Ó‰ ¨·‚‡ ÔÂ˘‡¯ ÈÓÈ· Æ ±¥≠±∑ ¨±≤ ≠ π Æ˜ ÍÂ˙· ∫˙·˘ ≠ ß· ÌÈÓÈ ∫¯Â˜È·‰Â˘‰˙ÂÚ ˘ Æ±¥≠±∑ ˙ÂÚ˘· ˜¯ ÌÈ¯Â˜È·‰ ÌÈÈ¯ˆÂ ÌÈ‚Á·Â ˙Â˙„‰ ÔÂÈˆÏ ¨ÌÂ‰ÔÈ‡· ‰ÂÂÁ‡Ï ÏÓÒÎ ‰˘ Ì Ú·ˆ‰ Æ¯‡Ê Ù≠Ï‡ ‰ÏÏ‡„·Ú ¨Ê‡ ÈÈ˙‡Ó ÈÙÏ ‰· ¢Ô· ß‚ „ Ï‰ ¨ÌÂ‰‡Ù ˙≠ÁÏ‡Ù È‡Óß˙ÂÚ‰ Ï˘ÂÓ‰ ˙˙¯ˆ Ï˘ÂÓ Â˙Â‡ ‰· Æ„‚ÒÓ‰¢ ÌÈÓÚ‰Â Ù ˘ Â˜ Ó ˙· ÌÈÓ„‰ È· ÆÌÂÏ˘ ¯ÂÓ˘Ï „‚ÒÓ‰ ÆÌÌÈÈÈ„ÒÈÙ˜Ó ¨®‰˘Â¯È· ¯·ÂÂÚ‰ÂÂÁ‡ ¨¯‰ÂËÏ ÏÓÒ≠ÎÈÓÈ Ï˘ ÌÓÂÈÒ ÂÁÈ¯ˆÂ ¨¯ÈÚ ÈÈÙ ÌÈÎ˙ Â‡˘ÈÈ ‰ „È˜Ù˙‰© „‚ÒÓ‰ ÏÚ¯Á· Ô·Ï‰ Ê ‰ Ï˘ ˙ÈÊÎ¯Ó ‰ ¯ÎÈÎ‰ „„ÈÏ‚ÒÓ· ˙ÂÚÓ˘ÂÓ‰ ˙Â˘Ì¯ÈÂÓÓ‰ „ ¨ ˘Ú¯Ó ÚÓÈ‰ Ï ¨‰ÒÈÎ· Ì Æ˜ÂÁ¯ÓÏ ËÏÂ˜·Â˘‰ Á˙Ù· ‡ˆÓ Ô·Ï‰‰˘ ÈÈÏÚ ıÂÏÁÏ ˘ Ô· È Æ˙ÂÚÂ·˜ Ï‰¯ ÔÂ¯ÙÈÚ‰ ÈÂÓ„ ÆÚÂˆ ˘Â·ÏÂ˜È· ˙ÂÚ˘ ÔÈ‡ ÏÚ „ÈÙ˜‰ÏÂ ¯‡ÂÙÓ‰Â ˙Â·Â˘Á ‰ÈÂ· ‰ÈÈÒÎ‰ °ÌÏÂÚ‰·ÂÓ˙Â‡‰ ÈÙ ÏÚ˘ ¨‰˜È˙Ú ‰¯ÚÓ ∫˙Â·Î˘ Ú·ÌÈ¯‡¯Ó ÔÈ· ¨‰¯˜Ó· ‡ÏÂ ¨Á˙Ó È¯Â‚Ó ÌÂ˜Ó ‰˙È‰ È¯ÓÏ Ï‡È¯·‚ Í‡ÏÓ‰ ¯˘È· ‰Ù© ÚÂ˘È Ì‡ ‰ÂÏ‡‰ ÆÔ ·Ï ‰ ¨Ì ÌÈ „‚ÒÓ‰Â ‰ÈÈ‡¯Ò‰ ¨‰ ˙¯ˆ Ï˘ ÈÂ‚ÒÒ‰Â ÒÂÓÚ‰ ˜Â˘‰ ÈÎ Æ® ‰ Ó ‡È ÏÚ · ‰È ‰˙ Ô· ˙‡ „Ï˙ Î ÈÒ ‰È È· Ê ÈË ¨˙ Â Ó ·Ï ˜Â ˘ ∫Â„ÎÏ˙‰Â ÂË˘Ù˙‰˘ ¯Â˘·‰ ˙ÈÈÒÎ – ÌÈ·Â˘Á‰ ÌÈÊÎ¯Ó ¨˙È·Ïˆ ‰ÈÈÒÎ ‰ÈÓ‰ÏÚ Ï˘ ∑∞≠‰ ˙Â˘© ˙È¯„ÂÓ‰ ‰ÈÈÒÎ‰ ÛÂÒ˙Â¯È˜ ‰ ¨Ì ÌÈ ‚È ¯‡ ‰ Æ®≤∞≠‰ ‰‡ ˙Â¯˘Ú· ÌÈ¯ÂËÚ ˙È¯„ÂÓ‰ ‰ÈÈÒÎ ‰ ª®„Â ‰ ¨ÌÈ„·‰ ˜Â˘ ¨®ÌÈ¯ÁÈ˜‡ÂÂÂÌÈ˘¯‚¯ÙÒÓÓ ·Î¯ÂÓ ‡Â‰ Â¯Â˜Ó· È·Á¯Ó ‰˜È‡ÊÂÓ ˙ÂÎ¯¯ÈˆÈÓÂ ¨˜ÂÈ˙‰ ÚÂ˘ÈÂ ÌÈ¯Ó ˙‡ ˙Â¯‡˙Ó‰ ¨ÌÓÂ‡ÏÏÂÚÈ· ¨¯ÚÂÙÎ‰Ó– ÌÈ¯ÙÒ ¨ÌÈ„· ¨ÔÂÊÓ È¯ÁÂÒ© ÌÈ ¯Á¨ÌÈËÈÈÁ© ‰Î‡ÏÓ‰ ÈÏÚ· ˙È ÂÒ ‰ÎÂ¯Ú˙ ÂÈ„ÁÈ ˙Â·È Æ‰ÈÙÂÈÂ ‰¯˘ÂÚ· ‰·ÓÈÈ‰∫¯¯ÓÂ˜È·‰ ˙ÂÚ˘ ¨˙Â˜¯ÈÈ¯Â ˙ÂË≠¯ÈÈ¯Ë ÏÎ‰Â – ÌÈ‚„‰ ¨¯˘·‰ ¨˙Â˜¯È‰ ‰˜Â¨˙˘ ¨ÌÈ¯ÙÂ˙‰Â Ù ÌÈ Â¯ÈÙ‰ ¨˙È· ÈÏÎ ≤ ≠ π ∫˙·˘ ≠ ß· Æ„ÂÚÂ „ÂÚÂ ÌÈÙÈÚˆÏ ˙Â¨ÌÈÂÁ ÚÈˆÓ ˜Â˘‰ Æ‰‡ÈˆÓ È¯ÈÁÓ·˜Â˘Â ÔÂ˘‡¯ ÈÓÈ· Æ ±¥≠±Æ±∑¥≠¨±±∑ ˙ÂÚ˘· ˜¯ ÌÈ¯Â˜È·‰ ÌÈÈ¯ˆÂ ÌÈ‚Á·Â ÈÓ Â˜¯ ÌÈ„· ¨ÌÈÈ˙¯Â ¯˜ ÌÈ˜˙ÓÓ Æ±¥∫∞∞ ˙Â·È·ÒÂ·· ·¢π∫ÏÙ ∞∞ ‰Ú˘‰ ÔÓÏ ¯¢ÙÚ ÏÈÚÙ ˜ÂÒÓ ˘‰ Æ‰ÈÂÂÁ ˜˙Ó¢ ˜Â˘‰ ˙·˘·Â È˘ È˘· Æ±∑∫∞∞ „ÚÂ Û¯‰ ÈÏ· ÌÈÚ·ˆ ÛÈÏÁÓ ˜ Â˘‰ ˙ ÈÒ ˜ Â „ Â ˙ ¯ Â ‡ ‰ ‰ ¯ Â ˘ · ‰ ˙ ÈÈ Ò  Î ¯˘È·Â Ï‡È¯·‚ Í‡ÏÓ‰ ‰˙ ¢ÌÈ¯Ó ÍÂÓÒ· ‰˙· ˙‡ Â‡ ˘‚Ù ‰ÙÂ ¨ÌÈÓ ·Â‡˘Ï ¯ÙÎ‰ ÔÈÈÚÓÏ ¯‡·¢Â Ô·Ï‰ „‚ÒÓ‰ ÔÓ ˙È· È„È¯˘ ÏÚ ˙ÈÙˆ˙Â ÌÈ¯Ó ÊÎ¯Ó ¢ÒÏ ±≠‰ ‰‡Ó‰ ÌÈ¯˜·Ó ÊÎ¯Ó ÆÚÂ˘È Ì‡ ¨˙È˙¯ˆ‰ ÌÈ¯Ó Ï˘ ‰˙ÂÓ„· ˜ÒÂÚ‰ ˘„Á ÊÎ¯Ó‰ ˙‡ ‰È„ÓÈËÏÂÓ ÈÚˆÓ‡·Â ˙ÂÈÏÂ˜≠¯Â‡ ˙ÂÈˆÒ· ‰¯ÂÙÈÒ‰ ‚‚‡È·Ó ÆÌÈÂ ÏÚ ‰·Ó Æ˙È‡¯˜Ó ‰ÈÈÁÓˆ ÌÚ ÌÈ„ÁÂÈÓ ÌÈ‚ ÂÏ˙˘ ÈÓ ÌÈ‚ˆÂÓ ‰ÒÈÎÂ‚Ó· Æ‰¯ÈÙÒ‰ ÈÓÈ ˙ÏÈÁ˙Ó ÌÈ·Â˘Á ÌÈÈ‚ÂÏÂ‡ÈÎ¯‡ ÌÈ‡ˆÓ˜‰·ÂÓ‰ „ÚÈ‰ Ï‰˜ ˙Â‰ÈÏ ÂÏÎÂÈ ÌÈÏ‡¯˘È≠ÌÈ„Â‰È Í‡ ¨ÌÈÈÈÏˆ ‡Â‰ Ó‰ ‰·Ó‰ ÔÓ È¯ÂÁ‡Ó „ÓÂÚ‰ È¯ÂËÒÈ‰‰ ¯ÂÙÈÒ‰ ¨‰È‚ÂÏÂÎË‰ ¨ÌÈ˘¯ ÆÛÂ‰Â ÌÈ‚‰ ¨‰ÂÓ‡‰ 16 ‰Î Ê‰ ±∏≠‰ ‰‡Ó· ‰˙·˘ ¨˙‰ÂÓ‡‰ ÍÓÒ ÏÚ ÆÌÈ‰ÂÏ‡‰ Ô· ˙‡ ‰ÓÁ¯· Ï‰˙‡ ÚÂ˘È Ì‡ ÌÈ¯Ó ˘Â ‡È‰ ÈÎ ‰Ï ¯‡ ÂÙ Ó‰ ‰ÈÈÒÎ‰ Æ˙ÈÒ˜Â„Â˙¯Â‡‰ ˙Â˘¯·‰Â ¯È˜‰ È¯ÂÈˆ ¨˙ ‰¯ Â˘ ·‰ ÂÂ ˙È ˜È ‡ ‰ ˙Â ‰·ˆÁ˘ ‰¯ÚÓ ÍÂ˙· ¨‰ ÎÊ· ¨˙·˘Á ¨ÌÈ ËÊÈ·Â ÌÈÈ·Ïˆ ÌÈ„ÈÒÎ ÔÈÈÚÓÏ ÌÈ¯ˆÂÏ ˘„Â˜Ó‰ ÌÂ˜ÓÈ Ò‰Î‰ ˙È˙Á˙· Æı¯‡· ˙ÂÙÈ‰ ˙ÂÈÒÎ‰ ˙Á‡Ï È¨˙¯˘Â¯È·‚ ÏÚ ¯‡· Æ‰È ÒÎÏ ıÂÁÓ ˙‡ˆÓ ‡Â‰Â ¨ÌÂ„˜‰ ¯ÈÚ‰ ÔÈÈÚÓ ‡ˆÓ ¨˙È·Ï È˘Ú‰ ‰ÏÓÒ ‡È‰ ¨˙Èˆ¯‡‰ ˙˘¯Ï‰ ¨¢ÌÈ¯Ó ¯‡·¢ Ï‡ ÌÈÓ‰ ÂÓ¯Ê ‰ÙÓ ÆÌÈÒˆ‰ ‰ÙÂ˜˙· ˜Â„Â ‰¯Â·ÈÁÏ „Ú ¯ÈÚ‰ Ï˘ È„ ÈÁÈ‰ ÌÈÓ‰ ¯Â˜Ó ‰˙È‰˘˙¯Â‡‰ ¨ÂÊ Æ±Æ±¥¥≠≠±±∑∑ ˙ÂÚ˘· ˜¯ ∫Ì È ¯ˆÂ ÌÈ‚ÁÂ ß‡ Æ±¥≠±∑ Æ˙ ¯ˆ  ¨π≠±≤ ˙·˘≠ß· ∫¯Â˜È·‰ Ï˘ ˙ÂÚ˘