‫שלב א' מצב קיי‬ ‫דו"ח דיוני בעלי עניי‬ ‫סדנת שיתו ציבור ‪SWOT‬‬ ‫‪12.5.2013‬‬ ‫א‪.‬ב‪ .‬מתכנני בע"מ‬ ‫ד"ר עמליה רימלט – תכנו חברתי‬ ‫עדכו‪20.1.2014 :‬‬ ‫סיכו דיוני ע בעלי עניי ניתוח המצב הקיי‬ ‫‪ .1‬מבוא‬ ‫מינהל התכנו במשרד הפני ביחד ע עיריית נצרת עילית החליטו להכי תכנית מתאר חדשה לעיר‪,‬‬ ‫תכנית שתקבע את הפיתוח הפיזי של העיר בשני העשורי הבאי‪ .‬התכנית תחול על כל שטח העיר‬ ‫ובמסגרת יוגדר נית יהיה לבנות‪ ,‬באיזה היקפי ובאיזה אופ באזורי השוני בעיר‪.‬‬ ‫שיתו! הציבור מהווה חלק אינטגראלי מתהלי" התכנו‪ .‬בתהלי" ישתתפו מגוו קבוצות ופרטי‬ ‫שיש לה עניי בנעשה בעיר בשל מגורי‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬צריכת שירותי ציבור‪ ,‬בילוי ומסחר‪ ,‬פעילות‬ ‫חברתית‪#‬קהילתית‪ ,‬פעילות סביבתית‪ ,‬שימוש בשטחי הפתוחי וכיוצ"ב ‪ #‬ולכ ה מכוני "בעלי‬ ‫עניי"‪ .‬אלו כוללי ‪ :‬תושבי‪ ,‬נבחרי ציבור‪ ,‬עובדי עירייה ומוסדות עירוניי‪ ,‬נציגי של משרדי‬ ‫ממשלה‪ ,‬ארגוני כלכליי‪ ,‬ארגוני חברתיי‪ ,‬ארגוני ירוקי‪ ,‬נציגי המגזר השלישי והמגזר‬ ‫העסקי‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫אחד המנגנוני לשיתו! הציבור הוא קיו סדרת דיוני מובני‪ ,‬בתהלי" מתמש"‪ ,‬ע בעלי עניי‬ ‫מוגדרי באופ שנער" תהלי" שיתו! מתמש"‪ .‬בתהלי" לוקחת חלק קבוצה של כמה עשרות‬ ‫מתושבי העיר והדיוני עמ כוללי עריכת ניתוחי להערכת מוצרי תכנוניי בשלבי‬ ‫המוקדמי של התכנית‪ ,‬משלב הבירור המוקד ואיסו! הנתוני ועד לשלב בחירת החלופה‬ ‫התכנונית המועדפת‪ .‬דו"ח זה מתאר את הדיוני על איפיו המצב הקיי שנערכו ב‪ .12.5.13#‬למפגש‬ ‫הגיעו ‪ 62‬איש )רוב הגדול ממלאי תפקידי בעיר( ולדיוני נשארו ‪ 45‬מה‪ .‬המפגש נער" כ חלק‬ ‫משלב הראשו בהכנת התכנית‪ ,‬שלב העוסק באיסו! נתוני ובניתוח המצב הקיי בעיר‪.‬‬ ‫צוות התכנית משת! את הציבור במטרה לשלב ידע מקומי בשיח התכנוני להכנת תוכנית המתאר‪.‬‬ ‫מטבע הדברי‪ ,‬חלק מעמדות אלה יוטמע בתכנית וחלק לא‪ ,‬כאשר צוות התכנית ינמק את הסיבות‪.‬‬ ‫ע זאת‪ ,‬קבלת ההחלטות ביחס לתכנית ה בידי מוסדות התכנו הסטטוטוריי‪ :‬הועדה המקומית‬ ‫לתכנו ובנייה נצרת עילית והועדה המחוזית לתכנו ובנייה וכ מוסדות התכנו הארציי‪.‬‬ ‫במקביל לתהלי" שיתו! ציבור‪ ,‬מבצע צוות התכנו ניתוח מקצועי של העיר על אופניה ובתחומי‬ ‫השוני‪ .‬עבודת צוות התכנו כוללת מיפוי מקצועי של הנושאי השוני‪ ,‬בהתבסס על בסיסי מידע‬ ‫שיסופקו על ידי העירייה ועל מקורות רשמיי אחרי נגישי )כגו נתוני משרדי הממשלה‪ ,‬נתוני‬ ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכדומה(‪ ,‬ומשתמש במדדי ובשיטות הערכה מגוונות‪.‬‬ ‫מידע על התכנית יועלה בהמש" לאתר האינטרנט של עיריית נצרת עילית‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תאור הדיוני‬ ‫הדיו על ניתוח מאפייני העיר התקיי ב‪ 12.513 #‬בשתי קבוצות דיו והשתתפו בה ‪ 45‬איש‪ .‬כל‬ ‫קבוצה ערכה ניתוח המצב הקיי בנצרת עילית ביחס לנושאי בה עוסקת תכנית המתאר‬ ‫הכוללנית לעיר‪ .‬הדיו נער" באמצעות שיטה של ניתוח ‪:SWOT‬‬ ‫‪ – Strengths – S‬חוזקות –‬ ‫מה נקודות החוזקה של נצרת עילית ביחס לנושאי‬ ‫שבה עוסקת תכנית המתאר?‬ ‫‪ – Weaknesses – W‬חולשות ‬ ‫מה נקודות החולשה של נצרת עילית ביחס לנושאי‬ ‫שבה עוסקת תכנית המתאר?‬ ‫‪ – Opportunities – O‬הזדמנויות –‬ ‫אילו הזדמנויות טמונות בסביבה החיצונית ביחס‬ ‫לנושאי שבה עוסקת תכנית המתאר?‬ ‫‪ – Threats – T‬איומי –‬ ‫אילו איומי יש בסביבה החיצונית ביחס לנושאי שבה‬ ‫עוסקת תכנית המתאר?‬ ‫הקבוצה הראשונה דנה בנושאי בסדר הבא‪ :‬חולשות‪ ,‬חוזקות‪ ,‬הזדמנויות‪ .‬הקבוצה השנייה דנה‬ ‫בחולשות‪ ,‬חוזקות ואיומי בלבד בשל קוצר זמ‪.‬‬ ‫כל משתת! ומשתתפת התבקשו להעלות בכתב על גבי כרטיסיות את המאפייני החשובי לדעתו‪/‬ה‬ ‫ביחס לנושאי שבה עוסקת תכנית המתאר בנצרת עילית בכל אחד מכיווני הניתוח‪ .‬לאחר הצגת‬ ‫כל כרטיסיה בפני קבוצת העבודה התנהל דיו על תוכנה‪ .‬כסיכו לדיו בכל תחו גובשו על ידי‬ ‫המשתתפי אשכולות נושאיי תחת כותרת משותפת‪ .‬בסו! כל שלב ביניי התבצעה הצבעה עבור‬ ‫המרכיבי החשובי ביותר בעיני המשתתפי בכל תחו ניתוח )חוזקות‪ ,‬חולשות‪ ,‬הזדמנויות‬ ‫ואיומי(‪ .‬ההצבעה נערכה ברמת האשכולות של הנושאי המפורטי‪.‬‬ ‫להל סיכומי הדיו בכל אחת מקבוצת הדיו‪ ,‬הכולל תיאור הלוחות שהתגבשו בכל קבוצה ותיאור‬ ‫עיקרי הדיו‪ .‬הסיכומי נכתבו בלשו זכר א" מתייחסי לשני המיני‪.‬‬ ‫הערות לגבי מבנה הלוחות‪:‬‬ ‫‪ −‬מילי בסוגריי מרובעי ] [ מבארות נושאי כפי שהוסברו בדיו‪.‬‬ ‫‪ −‬כוכבית )*( מציינת חוסר הסכמה בקבוצה לגבי נושא מסוי‪.‬‬ ‫‪ −‬המספר בסוגריי ליד כותרת אשכול‪ ,‬מציי את מס' הנקודות שקיבל האשכול ע"י‬ ‫המשתתפי עפ"י מידת חשיבותו‪.‬‬ ‫‪ −‬מעבר לדירוג‪ ,‬כל נושא שהועלה מהווה חלק מניתוח מצב העיר‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫קבוצת דיו מס' ‪12/5/13 – 1‬‬ ‫רשימת המשתתפי‪ :‬רותי שמש‪ ,‬נועה זליגמ‪ ,‬יעקב שפו‪ ,‬סרגיי זלוטניק‪ ,‬אדוארדו קופמ‪ ,‬חוה‬ ‫ארלי"‪ ,‬מרי רופל‪ ,‬לודמילה שקולניקוב‪ ,‬סלמה אדלר‪ ,‬איבו חנופה‪ ,‬סיגל ברגר‪ ,‬עד ח‪ ,‬ישראל‬ ‫פר‪ ,0‬לאוניד רוזנברג‪ ,‬אוסנת רווה‪ ,‬פאינה כה‪ ,‬ילנה ויסמ‪ ,‬לנה דמידובי‪ ,'0‬צחי אריאל‪ ,‬גליה כה‬ ‫סה"כ ‪ 24‬משתתפי‬ ‫הנחיה ועריכת הסיכו‪ :‬אדר' דני קידר‬ ‫רשמו‪ :‬עירית קידר‪ ,‬זהבית הר‪0‬‬ ‫תיאור הלוחות‬ ‫חוזקות)‪(S‬‬ ‫מיקו טוב ואקלי )‪(17‬‬ ‫‬ ‫מיקו‬ ‫‬ ‫נו! ואוויר‬ ‫‬ ‫מתאר נו! יפיפה‪ ,‬סביבה ירוקה‬ ‫‬ ‫אזור ירוק ע אקלי טוב‬ ‫‬ ‫אויר טוב ונקי‪ ,‬מזג אויר קריר‬ ‫עיר מחוז )‪(14‬‬ ‫‬ ‫עיר יחידה במרחב הקרוב‬ ‫‬ ‫עיר מחוז‬ ‫‬ ‫עיר יהודית במחוז‪ ,‬מימוש החזו יהוד הגליל‬ ‫‬ ‫פוטנציאל להתפתחות העיר )אזורי תעשייה‪ ,‬מסחר‪ ,‬משרדי ממשלה(‬ ‫‬ ‫מרכז מטרופוליני‪ ,‬התפתחות העיר – פוטנציאל ליעד לאומי‬ ‫מערכת חינו* טובה )‪(12‬‬ ‫‬ ‫חינו" פורמלי וטיפול בפרט‬ ‫‬ ‫חינו"‬ ‫‬ ‫שפע מלגות לסטודנטי‬ ‫‬ ‫ריבוי תוכניות והשקעה בחינו" ונוער‬ ‫‬ ‫גאווה מקומית ביישוב )‪(11‬‬ ‫‬ ‫אנשי‪#‬תושבי שאכפת לה‬ ‫‬ ‫ההיסטוריה של נצרת עילית‬ ‫‬ ‫מסורת ועבר מפואר‬ ‫‬ ‫אוכלוסיה מגוונת רב תרבותיות )‪(9‬‬ ‫‬ ‫הטרוגניות כפוטנציאל צמיחה‬ ‫‬ ‫האוכלוסייה מגוונת‬ ‫‬ ‫אוכלוסייה מגוונת )פוטנציאל לגישור(‬ ‫שירותי רווחה טובי )‪(7‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‬ ‫עיר שטוב להזדק בה‬ ‫‬ ‫טיפול טוב בזקני‬ ‫‬ ‫מערכות תמיכה והכלה בפרט‬ ‫‬ ‫התייחסות לילדי ‪ /‬אוכלוסיות ע צרכי מיוחדי‬ ‫אזור תעשייה מתפתח )‪(7‬‬ ‫‬ ‫אזור תעשייה מתפתח‬ ‫הרבה עתודות קרקע )‪(6‬‬ ‫‬ ‫עתודות קרקע‬ ‫‬ ‫היעדר צפיפות בכל הקשור לדיור‪ ,‬מרחבי פתוחי‬ ‫ללא כותרת‬ ‫‬ ‫עיר קטנה – הכל נגיש‪ ,‬אי פקקי‬ ‫‬ ‫דיור זול יחסית*‬ ‫חולשות )‪(W‬‬ ‫זהות העיר )‪(18‬‬ ‫‬ ‫חוסר לכידות חברתית קהילתית‬ ‫‬ ‫מיתוג העיר ו"גאוות יחידה"‬ ‫‬ ‫אי תחושה של עיר ע זהות‬ ‫בעיות תעסוקה )‪(16‬‬ ‫‬ ‫מצב סוציו' נמו"‬ ‫‬ ‫חוסר במקומות תעסוקה‬ ‫‬ ‫חוסר מקומות תעסוקה בהיי‪#‬טק‬ ‫‬ ‫חוסר עבודה לצעירי שנולדו כא ונאלצי לעזוב את העיר‬ ‫‬ ‫עתיד לנוער אחרי צבא‬ ‫בעיה דמוגרפית )‪(16‬‬ ‫‬ ‫תמהיל תושבי‬ ‫‬ ‫נטישה מתמשכת של אוכלוסייה‬ ‫‬ ‫אוכלוסייה מתבגרת‬ ‫‬ ‫בעיה דמוגרפית קשה‬ ‫‬ ‫שינוי באוכלוסייה‪ ,‬עזיבה יהודית וכניסה ערבית‬ ‫פעילות נוער וצעירי חסרה )‪(14‬‬ ‫‬ ‫תנועות נוער בירידה‬ ‫‬ ‫מבני לפעילות תנועות הנוער‬ ‫‬ ‫תחבורה ציבורית בשעות הלילה )בעיקר בחופש הגדול(‬ ‫‬ ‫אי מקומות בילוי‬ ‫העיר נראית מוזנחת )‪(10‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‬ ‫חוסר בגני שעשועי לילדי‬ ‫‬ ‫בניני ישני‪ ,‬חסר שיפו‪0‬‬ ‫‬ ‫גינות ציבוריות‪ :‬נוי‪ ,‬ירוק‪ ,‬משחק לילדי‬ ‫מחסור בבניה חדשה אטרקטיבית )‪(9‬‬ ‫‬ ‫בניה לזוגות צעירי‬ ‫‬ ‫מגורי ברי השגה‬ ‫‬ ‫אי שטחי לבניה עצמית‬ ‫‬ ‫אי בניה חדשה‬ ‫בעיית אלימות )‪(3‬‬ ‫‬ ‫אלימות‪ ,‬ביטחו אישי‬ ‫בעיה במערכת החינו* )‪*(3‬‬ ‫‬ ‫בעיית חינו"‬ ‫ללא כותרת‬ ‫‬ ‫יותר מדי קניוני‬ ‫‬ ‫מיקו גיאוגרפי‬ ‫‬ ‫פריפריה‬ ‫הזדמנויות )‪(O‬‬ ‫קולטת את צעיריה ובניה )‪(25‬‬ ‫‬ ‫בניה מכוונת לצעירי‬ ‫‬ ‫"שימור לקוחות"‪ ,‬גאוות יחידה‬ ‫‬ ‫"עיר הנוער" – חברה שיש בה רוב של נוער פעיל‪ ,‬מדרי"‪ ,‬מתנדב‬ ‫‬ ‫צעירי‪ ,‬סטודנטי‪ ,‬וקהילות‬ ‫‬ ‫עיר צעירה וקולטת זוגות צעירי‬ ‫‬ ‫להחזיר את הדור הצעיר לעיר‬ ‫‬ ‫קליטה משפחות צעירות‬ ‫עיר מצויינת בחינו* )‪(17‬‬ ‫‬ ‫מערכת חינו" מצטיינת‬ ‫‬ ‫העצמת חינו" בלתי פורמלי והספורט העממי‬ ‫‬ ‫להמשי" להשקיע בחינו" ולהפו" את העיר למרכז חדשנות ויזמות חינוכית‬ ‫‬ ‫פיתוח גישה קהילתית בכלל השכונות בעיר‬ ‫בירת הצפו )‪(15‬‬ ‫‬ ‫לחזק את העירוניות והמרכזיות‬ ‫‬ ‫תקציבי מדינה – חשיבות לאומית‬ ‫‬ ‫פוטנציאל ליעד לאומי‬ ‫‪5‬‬ ‫‬ ‫בירת הגליל מרכז תרבותי‪ ,‬מסחר לאזור כולו – שוויצריה הקטנה‬ ‫‬ ‫בירת הצפו‬ ‫עיר מקיימת מודרנית )‪(14‬‬ ‫‬ ‫מה לקד את תחו התיירות – טבע‪ ,‬תרבויות מגוונות‪ ,‬אוויר(‬ ‫‬ ‫פיתוח מיזמי – תיירות ‪ /‬תרבות ‪ /‬חברה‬ ‫‬ ‫עיר מקדמת בריאות וקיימות‬ ‫‬ ‫להקי פארק מדע וטכנולוגיה אזורי‬ ‫‬ ‫עיר ירוקה מודרנית ומפותחת מכל ההיבטי‬ ‫‬ ‫הכנת תכנית מתאר לתעשייה ‪#‬מכוונת היי טק‪ ,‬עד היו זה לא היה‬ ‫עיר יהודית )‪ (11‬לא הייתה הסכמה‬ ‫‬ ‫לייהד את העיר‬ ‫‬ ‫ההזדמנות היא עיר יהודית בלבד‬ ‫עיר רב תרבותית )‪ (5‬לא הייתה הסכמה‬ ‫‬ ‫מודל לדו קיו‬ ‫‬ ‫דו קיו – חברה שיש בה מקו לכול‬ ‫‬ ‫לפתח דגמי ייחודיי של טולרנטיות מרחבית‬ ‫‬ ‫‪ 3‬דתות‬ ‫עיקרי הדיו‬ ‫בקרב המשתתפי היתה הסכמה גורפת על כ" שנקודת חוזק מרכזית של העיר היא האקלי הנוח‬ ‫והטבע הסובב את העיר )"ג אצלנו יש 'אוויר הרי צלול כיי וריח אורני'"(‪ .‬כמו כ הסכימו‬ ‫המשתתפי על כ" שהעובדה שנצרת עילית משמשת כעיר המחוז הצפוני מהווה נקודת חוזק‪ .‬נושא‬ ‫זה עלה ג בהסתכלות על ההזדמנויות‪ ,‬בו עלתה הצעה לקחת עוד צעד קדימה ולהפו" את נצרת‬ ‫עילית ל"עיר הצפו"‪.‬‬ ‫מער" שירותי הציבור בעיר הוזכר ממספר היבטי‪ .‬המשתתפי ציינו כנקודת חוזק את מערכת‬ ‫החינו* הטובה בעיר )"רק ‪ 1%‬נשירה מבתי ספר"( והושמעה ההערכה כי איכות מערכת החינו"‬ ‫מהווה פוטנציאל למיתוג העיר ולמשיכת אוכלוסייה חזקה‪.‬‬ ‫לעומת זאת טענו חלק מהמשתתפי כי לדעת קיימת בעיה במערכת החינו* וכי רמת צוות החינו"‬ ‫ירדה‪ ,‬א" לא היתה הסכמה בי המשתתפי על נושא זה‪ .‬בנוגע לשירותי הרווחה בעיר‪ ,‬ציינו‬ ‫המשתתפי כי מערכת הרווחה העירונית מספקת תמיכה וטיפול טוב לאוכלוסיות בעלות צרכי‬ ‫מיוחדי ולזקני‪ .‬המשתתפי ציינו כחולשה את המחסור בפעילות נוער וצעירי‪ ,‬הבא לידי ביטוי‬ ‫ג במחסור בפעילות תחבורה ציבורית בשעות הלילה ובמחסור במקומות בילוי כמו קולנוע ופארק‬ ‫‪6‬‬ ‫)"היה פע והכל נעל כי אי תמיכה מהעירייה"(‪ .‬חלק מהמשתתפי טענו שהבעיה אינה במחסור‬ ‫בפעילות אלא בכמות הנמוכה של בני נוער בעיר‪.‬‬ ‫נושא נוס! שעלה בדיו על נקודות החוזק של העיר הוא הגאווה המקומית של תושבי היישוב‪ .‬חלק‬ ‫מהמשתתפי ציינו שאי אפשר להסתכל על עתיד הקהילה מבלי להסתכל על ההיסטוריה של העיר‬ ‫ומבלי לשמר את ההיסטוריה של העיר )"יש פה מסורת ועבר מפואר"(‪ .‬ע זאת עלתה טענה כי‬ ‫הגאווה העירונית היא נחלת העבר וכי כיו אינה קיימת עוד )"לפני ‪ 17‬שעה כשהגעתי לעיר בטעות‬ ‫התאהבתי בעיר‪ ,‬במזג האוויר‪ ,‬בחינו"‪ .‬היתה אז גאוות יחידה ומאז הכל התקלקל‪ .‬הילדי שלי לא‬ ‫יגידו תודה על שהבאתי אות לנצרת עילית"(‪ .‬היעדר תחושה של גאווה במקו הוגדרה כחולשה של‬ ‫העיר‪.‬‬ ‫נושא נוס! בו לדעת המשתתפי יש צדדי ה של חוזקות וה של חולשות הוא האוכלוסייה‬ ‫המגוונת המתגוררת בנצרת עילית‪ .‬בדיו על החוזקות המשתתפי התייחסו להטרוגניות בעיר‬ ‫כפוטנציאל צמיחה )"לעשות מלימו לימונדה"( ואילו בדיו על החולשות אותה הטרוגניות הוזכרה‬ ‫כגורמת לחוסר בלכידות קהילתית )"אוס! של אנשי הטרוגניי"‪" ,‬אי תחושה של עיר ע זהות"(‪.‬‬ ‫בי המשתתפי היתה הסכמה גורפת על כ" שההטרוגניות החברתית היא הבעיה המרכזית בנצרת‬ ‫עילית‪ ,‬הבאה לידי ביטוי בחוסר לכידות חברתית‪ ,‬קהילתית ומבנית‪ .‬המשתתפי ציינו כי נית לחלק‬ ‫שכונות מסוימות לפי מגזרי )"יש גטאות‪ ,‬אי זהות פיזית אלא גיבוב של אזורי‪ ,‬לא מרגישי‬ ‫עיר"(‪ .‬המשתתפי ציינו כי קיימת בעיר בעיה דמוגרפית קשה שמשפיעה על צביו העיר )"צרי"‬ ‫לראות לא מובילי ומובלי"(‪ .‬לדבריה‪ ,‬הבעיה הדמוגרפית מורכבת מהזדקנות האוכלוסייה‬ ‫ומנטישה של אוכלוסייה יהודית וכניסה של אוכלוסייה ערבית‪ .‬מטבע הדברי ג באשר לדרכי‬ ‫ההתמודדות ע הגיוו הקהילתי‪ ,‬הועלו גישות שונות‪ .‬היו מבי המשתתפי שאמרו כי יש לשמור על‬ ‫נצרת עילית עיר יהודית‪ ,‬באמצעות בניה מכוונת לצעירי שתמשו" אוכלוסייה יהודית‪ .‬המשתתפי‬ ‫ציינו באופ גור! את נושא קליטת הצעירי והבני בעיר כהזדמנות הגדולה ביותר בעיר כולל בניה‬ ‫מכוונת לצעירי וגיבוש חיי קהילה עירוניי )"צרי" לעשות 'שימור לקוחות' לאזרחי"‪ ,‬כדי להציל‬ ‫את העיר חייבי למשו" צעירי"(‪.‬מצד שני‪ ,‬חלק מהמשתתפי ראו הזדמנות דווקא במגוו‬ ‫האוכלוסייה בעיר והציעו את נצרת עילית כעיר רב תרבותית וכמודל לדו קיו )"כמו 'חג החגי'‬ ‫בחיפה"‪" ,‬יש פה מיקרוקוסמוס לסיפורי"(‪.‬‬ ‫ג בדיו ההזדמנויות נושא זה עלה‪ ,‬א" מה נאמר – זה יכול להיות חשוב‬ ‫המשתתפי ציינו את העובדה שיש בעיר אזורי תעשייה כנקודת חוזק‪ .‬ע זאת הזכירו המשתתפי‬ ‫כי בעיר קיימת בעיית תעסוקה וכי יש מחסור במקומות עבודה המציעי תעסוקה איכותית‬ ‫ובמפעלי תעשייה מתקדמת שיכולה לספק עבודה לצעירי אקדמאי ‪ .‬נאמר כי בעיר קיי היצע‬ ‫מצומצ ולא מגוו של מקומות תעסוקה )"יש הרבה תעסוקה לא איכותית ע משכורות נמוכות"(‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫חוזקה נוספת של העיר היא לדעת המשתתפי עתודות הקרקע שיש בה‪ .‬המשתתפי ציינו כי יש‬ ‫לנצרת עילית שטח נרחב להתפתחות ולבניה פוטנציאלית )"יש מספיק קרקעות לבצע חלומות"(‪ .‬ע‬ ‫זאת הועלתה הטענה כי בעיר קיי מחסור בבניה חדשה אטרקטיבית – הבתי ישני וקטני‬ ‫)"בהר יונה יש מעט דירות ע ‪ 5‬חדרי ומעלה וזה בעייתי"( ואי הפשרת שטחי לבניה עצמית‬ ‫)"מכיוו שאי אטרקציה בתחו הדיור לאוכלוסיה מבוססת עזבו פרנסי העיר"(‪ .‬בהקשר של‬ ‫הסביבה הפיזית ציינו המשתתפי את חזות העיר כנקודת חולשה‪ .‬לדבריה‪ ,‬העיר נראית מוזנחת‪,‬‬ ‫תחזוקת המבני לא נעשית‪ ,‬יש ונדליז וחסר טיפול בשטחי הפתוחי )"הסביבה הפיזית במצב‬ ‫לא טוב"(‪.‬‬ ‫נושא נוס! שעלה בדיו החולשות הוא בעיית אלימות וביטחו אישי‪ ,‬בעיקר בלילה‪ ,‬א" נושא זה דורג‬ ‫בעדיפות הנמוכה ביותר‪.‬‬ ‫הזדמנות חשובה שזוהתה ע"י המשתתפי היא הפיכתה של נצרת עילית כבירת הצפו‪ ,‬לא רק‬ ‫המחוז‪ .‬המשתתפי סברו כי דבר זה יכול לגרו למשרדי הממשלה להזרי כספי ותקציבי לעיר‬ ‫)"לנצרת עילית יש פוטנציאל להיות פתרו לבעיה לאומית בשל עתודות הקרקע היא יכולה לקלוט‬ ‫אנשי ברמה הלאומית"(‪.‬‬ ‫המשתתפי זיהו כהזדמנות את הפיכת נצרת עילית לעיר מקיימת מודרנית באמצעות מעבר‬ ‫מתעשייה כבדה לתעשיית היי‪#‬טק‪ ,‬הקמת פארק מדע וטכנולוגיה והשקעה בשטחי הירוקי הרבי‬ ‫בעיר ובסביבתה )"יש התעוררות בנושא זה וכדאי לעלות על הגל"(‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫צילומי הלוחות‬ ‫‪ S‬חוזקות‪:‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ W‬חולשות‪:‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪ O‬הזדמנות‪:‬‬ ‫‪11‬‬ ‫צילומי מתו* הסדנא‪ ,‬קבוצה מס' ‪:12/5/2013 ,1‬‬ ‫‪12‬‬ ‫קבוצת דיו מס' ‪12/5/13 – 2‬‬ ‫רשימת משתתפי‪ :‬אביעד לוי‪ ,‬משה כה‪ ,‬ברכה ברוב‪ ,‬אנה טננבאו‪ ,‬שולמית זרביב‪ ,‬אמיר חנו"‪,‬‬ ‫תניא מקוב‪ ,‬לאה ספיר‪ ,‬יגאל ווינר‪ ,‬רות שקד‪ ,‬אסתר קופמ‪ ,‬איל פרידמ‪ ,‬ראוב שרייר‪ ,‬נת שוור‪,0‬‬ ‫אורנה פישר‪ ,‬חנ מישורי‪ ,‬אוהד ויסמ‪ ,‬חגית עמית‪ ,‬ליאורה לורי‪ ,‬אילנה בורובסקי‪ ,‬סבטה שלייב‪,‬‬ ‫סה"כ ‪ 23‬איש‪.‬‬ ‫הנחייה ועריכת הסיכו‪ :‬דר' עמליה רימלט‬ ‫רישו‪ :‬מתכננת מוריה יבור‪#‬נוימ‬ ‫תיאור הלוחות‬ ‫חוזקות)‪(S‬‬ ‫משאבי טבע‪ ,‬נו ואקלי )‪(14‬‬ ‫‬ ‫נופי מרהיבי‬ ‫‬ ‫טבע‬ ‫‬ ‫מזג אוויר‬ ‫‬ ‫מיקו‪ :‬אוויר צח ויבש‬ ‫‬ ‫נו! וטבע‬ ‫‬ ‫אקלי מצוי‬ ‫‬ ‫נו! ואוויר הרי‬ ‫מערכת חינו* איכותית )‪(11‬‬ ‫‬ ‫חינו"‬ ‫‬ ‫אנשי חינו" איכותיי‬ ‫‬ ‫השקעה בחינו"‬ ‫הו אנושי )‪(10‬‬ ‫‬ ‫אנשי אכפתיי‬ ‫‬ ‫שליחות‬ ‫‬ ‫תשתית אנושית איכותית‬ ‫‬ ‫אומני ואנשי מוכשרי‬ ‫‬ ‫אנשי טובי וערבות הדדית‬ ‫שירותי נגישי )‪(9‬‬ ‫‬ ‫עירייה אכפתית ותומכת‬ ‫‬ ‫שירותי מוניציפאליי‬ ‫‬ ‫היצע גדול של פעילות תרבותית‬ ‫נגישות תחבורתית )‪*(2‬‬ ‫‬ ‫מער" התחבורה‬ ‫משאבי לבניה ופיתוח )‪(2‬‬ ‫‬ ‫קרקע זמינה‬ ‫‪13‬‬ ‫חולשות )‪(W‬‬ ‫מיקו ונגישות )‪* (13‬‬ ‫‬ ‫מיקו גיאוגרפי )במער" הישובי הסובב(‬ ‫‬ ‫אי רכבת‬ ‫מחסור במקומות תעסוקה ובפיתוח כלכלי )‪(10‬‬ ‫‬ ‫תיירות‬ ‫‬ ‫מקומות תעסוקה‬ ‫‬ ‫היעדר תעסוקה מספקת לאקדמאי )השתכרות נמוכה בתעשיית הלאו‪#‬טק(‬ ‫‬ ‫מקורות תעסוקה מתקדמי‬ ‫חוסר תחושה של קהילתיות )‪(10‬‬ ‫‬ ‫נוער לא מעורב ולא פעיל‬ ‫‬ ‫מחסור בקהילתיות‬ ‫אינטגרציה וחיבורי )‪(9‬‬ ‫‬ ‫מע"ר‬ ‫‬ ‫תתי אזורי ללא חיבור ביניה‬ ‫‬ ‫חסר אינטגרציה בי אוכלוסיות שונות‬ ‫בעיה באיזו הדמוגראפי )‪(8‬‬ ‫‬ ‫עזיבת צעירי‬ ‫‬ ‫הגירה שלילית של אוכלוסייה חזקה‬ ‫‬ ‫אוכלוסייה קשישה‬ ‫‬ ‫מס' קשישי גבוה יחסית לישובי אחרי באר‪ 0‬ולממוצע הארצי בכלל‬ ‫‬ ‫אי מענה לצעירי‬ ‫מחסור במקומות בילוי )‪(8‬‬ ‫‬ ‫מחסור בפארקי לא "על הכביש"‬ ‫‬ ‫מקומות בילוי מגווני לכלל האוכלוסייה‬ ‫‬ ‫מקומות בילוי ותרבות מגווני‬ ‫‬ ‫מקומות בילוי למבוגרי‬ ‫מער* מגורי לא מספק )‪(3‬‬ ‫‬ ‫מצוקת דיור‬ ‫‬ ‫לא התקיימה בניה במש" ‪ 14‬שנה – בריחת תושבי‬ ‫‬ ‫חוסר דיור מתאי לגיל המבוגר )דירות קרקע קטנות(‬ ‫‪14‬‬ ‫איומי )‪(T‬‬ ‫היעדר מדיניות לאומית תומכת )‪(12‬‬ ‫‬ ‫היעדר תוכניות פיתוח ברמה לאומית לאזור הצפו‬ ‫‬ ‫דלדול אוכלוסייה יהודית בגליל‬ ‫תחרות על מגורי ע ישובי הסביבה )‪(8‬‬ ‫‬ ‫מוקפת ישובי קהילתיי שמציעי מגורי ואיכות חיי אחרי‬ ‫‬ ‫התפתחות מהירה של ערי מסביב נצרת עילית )בתחו תעסוקה ובניה(‬ ‫‬ ‫ערי הסביבה‬ ‫‬ ‫הרחבות בישובי מסביב‬ ‫‬ ‫ישובי קהילתיי‬ ‫‬ ‫חיפה עיר גדולה ומרכזית‪ ,‬קרובה לפה ומושכת הרבה יותר תשומת לב‬ ‫תדמית )‪(6‬‬ ‫‬ ‫לא מכירי את העיר‬ ‫‬ ‫לא מבדילי בינינו לעיר נצרת‬ ‫חרדי )‪(5‬‬ ‫‬ ‫כניסת חרדי לעיר‬ ‫ביקושי של אוכלוסיה ערבית )‪(4‬‬ ‫‬ ‫מוקפת ישובי מיעוטי ע קרקע מדלדלת לבניה‬ ‫‬ ‫מוקפי כפרי ערביי‬ ‫‬ ‫כפרי ערביי מסביב לעיר‬ ‫היעדר השקעה לאומית בתשתיות )‪(4‬‬ ‫‬ ‫תשתיות תחבורה לוקות בפיתוח‬ ‫עיקרי הדיו‬ ‫בקרב המשתתפי היתה הסכמה גורפת על כ" שנצרת עילית נהנית ממשאבי טבע‪ ,‬נו ואקלי‬ ‫איכותיי‪ .‬המשתתפי ציינו את הנו! היפה‪ ,‬אפשרויות הטיול והתצפית‪ ,‬את מזג האוויר הנעי‬ ‫והאוויר הנקי )"אנחנו לא שוני מ'אוויר הרי צלול כיי' של ירושלי"(‪.‬‬ ‫המשתתפי הזכירו את מערכות שירותי הציבור בעיר ממספר היבטי‪ .‬מערכת החינו* בעיר‬ ‫הוזכרה כנקודת עוצמה ולראיה הוזכר כי יש תושבי שעזבו את העיר אבל הילדי ממשיכי‬ ‫להתחנ" בנצרת עילית‪ .‬כמו כ ציינו המשתתפי כחוזקה את השירותי הנגישי‪ .‬מכיוו שנצרת‬ ‫עילית היא עיר המחוז הצפוני וממוקמות בה פונקציות משרדי ממשלה‪ ,‬השירותי זמיני ונוחי‬ ‫לתושבי העיר‪ .‬כמו כ צויינו לטובה השירותי העירוניי )"אנחנו יודעי לנהל את עצמנו‪ ,‬לא‬ ‫צריכי שינהלו אותנו"( וכ העובדה שבנצרת עילית מפעלי תרבות רבי ומגווני‪ .‬המשתתפי‬ ‫הזכירו כי יש מגוו פעילויות תרבות ופנאי לאוכלוסיית הקשישי א" טענו כי אי היצע מקביל של‬ ‫שירותי לגיל הביניי‪ .‬לעומת זאת כי הוזכר שיש פעילות רחבה ובמחיר נוח לגיל הר"‪ ,‬א" כמעט‬ ‫‪15‬‬ ‫ואי משתתפי‪ ,‬כי היא ממוקמת במתנ"ס בהר יונה ואי לאנשי נגישות נוחה לאזור‪ .‬כ" נוצר מצב‬ ‫שבו אי ביקוש להיצע של הפעילויות לגיל הר" ודווקא מישובי סמוכי כמו שמשית וציפורי‬ ‫מגיעי אליה‪ .‬בנושא משלי ציינו המשתתפי כי יש מחסור במקומות בילוי לכל המשפחה – בתי‬ ‫קפה‪ ,‬מסעדות‪ ,‬קולנוע )"משהו זמי שלא צרי" לסוע לחיפה או רמת ישי"(‪ .‬המשתתפי הדגישו‬ ‫שהמחסור הוא במקומות בילוי למגוו קבוצות האוכלוסייה‪ .‬חלק מהמשתתפי ציינו שלא כל‬ ‫מקומות הבילוי צריכי לעלות כס! מכיוו שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו להוציא כס! על‬ ‫בילויי וצרי" שיהיה היצע של דברי בחינ‪ .‬לסיכו נושא זה הוסכ כי מבחינת מקומות בילוי‬ ‫הציבור מחפש משהו זמי‪ ,‬נגיש‪ ,‬עיקבי ופתוח תמיד – בי א בתשלו ובי א לאו‪.‬‬ ‫היבטי של שוני של נושאי דמוגרפיה‪ ,‬חברה וקהילה נשזרו לכל אור" הדיו‪ .‬המשתתפי ציינו כי‬ ‫נצרת עילית נהנית מהו אנושי איכותי‪ .‬נאמר כי אוכלוסיית העיר איכותית וכי לתושבי העיר אכפת‬ ‫מהנעשה בעיר )"יש אנשי שמוכני לנסות להוביל שינוי‪ ,‬ככה מתחילי לבנות עיר"(‪ .‬התפתח‬ ‫דיו על כ" שאוכלוסייה חזקה עוזבת‪ ,‬ועל כ" שהגרעי האיכותי הול" ופוחת ע השני ויש לטפחו‬ ‫)"תפסיקו להגיד שעוזבת אוכלוסייה איכותית‪ ,‬מי שנשאר הוא לא איכותי?"(‪ .‬כמו כ דובר על‬ ‫סולידאריות בי תושבי העיר‪ .‬לעומת זאת דובר על חוסר תחושה של קהילתיות‪ ,‬שמאפיי את‬ ‫אוכלוסיית העיר‪ .‬נאמר כי מכיוו שיש קבוצות אוכלוסייה מגוונות בעיר‪ ,‬אי ערכי ונורמות‬ ‫משותפי )"זה גור לאנשי להשקיע במקו‪ ,‬צרי" ליצור את הביחד‪ ,‬ליצור סיטואציה שמכירי‬ ‫את השכני של""(‪ .‬חלק מהמשתתפי ציינו את העובדה שהנוער בעיר אינו מעורב מספיק ולא‬ ‫שות! לשו עשייה ופעילות ערכית )"למרות שיש הרבה תנועות נוער אני מרגיש לבד"(‪ .‬אחד‬ ‫הגורמי לחוסר בתחושה של קהילתיות הוא המבנה הפיזי היוצר קושי באינטגרציה ובחיבורי‪.‬‬ ‫המשתתפי ציינו כי נצרת עילית בנויה שכונות שכונות ללא חיבור ביניה בגלל המבנה הטופוגרפי‬ ‫וכי יש מחסור במע"ר )"יש תחושה שכל פע שרצו לבלו התפתחות של ישוב ערבי בנו שכונה"(‪.‬‬ ‫חלק מהמשתתפי ציינו כי המבנה העירוני לא צרי" למנוע מהתושבי להנות ממה שיש לשכונות‬ ‫אחרות בעיר להציע )"צרי" להפסיק להיות מפונקי‪ ,‬תושבי העיר צריכי להשתמש בתחבורה‪,‬‬ ‫לצרו" נכו"(‪.‬‬ ‫המשתתפי ציינו כי בעיר קיימת בעיה באיזו הדמוגרפי‪ .‬בנצרת עילית האוכלוסייה המבוגרת‬ ‫מהווה כ‪ 20%#‬מאוכלוסיית העיר‪ ,‬מרבית יוצאי בריה"מ‪ .‬במקביל להזדקנות האוכלוסייה בעיר‪,‬‬ ‫קיימת מגמה של עזיבת צעירי‪ .‬חלק מהמשתתפי מבקשי להדגיש כי צרי" להבדיל בי צעירי‬ ‫שיוצאי מהעיר בה גדלו כתהלי" טבעי לבי עזיבה של משפחות )"עוזבי בגלל שאחרי עוזבי"‪,‬‬ ‫"מי שעזב לשימשית ועפולה צדק"(‪ .‬עזיבת משפחות נובעת בי היתר מכ" שקיימת תחרות על‬ ‫מגורי ע יישובי הסביבה‪ ,‬בעיקר הישובי הקהילתיי‪ .‬המשתתפי טענו שמדיניות הממשלות‬ ‫לאור" השני להקמת ישובי קהילתיי במרחק קצר כל כ" מנצרת עילית גרמו לתושבי רבי‬ ‫לעזוב מכיוו שאנשי חיפשו את הקהילתיות שהיתה פע בנצרת עילית‪ ,‬ואת היכולת להחליט מי‬ ‫יגור ליד" )"כמו בועדות הקבלה בהרחבות"(‪ .‬חלק מהמשתתפי היו רוצי שהעוזבי היו לפחות‬ ‫משאירי את התלמידי במערכת החינו" כי העזיבה הזו משפיעה על התקציבי‪ .‬נצרת עילית‬ ‫צריכה להיות מספיק אטרקטיבית על מנת שלא יעזבו לישובי הקהילתיי והמשתתפי רואי‬ ‫בכ" בעיה שנובעת מהמדיניות הממשלתית )"כשביקשנו פה שכונה קהילתית‪ ,‬פרבר‪ ,‬כמו ישוב‬ ‫קהילתי‪ ,‬אז לא איפשרו‪ .‬זה הכל עניי של מדיניות"(‪ .‬במקביל הזכירו המשתתפי את גורמי הדחייה‬ ‫למשקי בית ותיקי מנצרת עילית‪ .‬צויי כי בעיר מער* המגורי לא מספק – אי בניה חדשה וכ"‬ ‫‪16‬‬ ‫תושבי העיר שרוצי לשפר דיור עוזבי‪ .‬המשתתפי קושרי נושא זה לביקושי של אוכלוסיית‬ ‫המיעוטי לדיור בנצרת עילית שנתפסי כאיו‪ .‬יש הבנה כי הביקושי נובעי מכ" שבישובי‬ ‫הערביי אי קרקע זמינה ויש בה מצוקת דיור קשה‪ .‬לכ האוכלוסייה הערבית רוכשת דירות‬ ‫בעיר‪ ,‬מה שמעלה את ער" הקרקע ומונע מהצעירי את האפשרות לרכוש דירה בעצמ‪ .‬חלק‬ ‫מהמשתתפי טועני שאי בניה חדשה בעיר מכיוו שמי שיקנה את הדירות יהיו הערבי‪ .‬חלק‬ ‫מהמשתתפי כועסי על כ" ומאשימי את הערבי שגורמי לעזיבת אוכלוסייה חזקה וחלק לא‬ ‫מקבלי את הטענה )"עוזבי בגלל שעברו לפה ערבי אבל מוכרי לערבי כי ה משלמי יותר"‪,‬‬ ‫"הערבי שכני טובי‪ ,‬הלוואי שכל השכני שלי היו כאלה טובי‪ ,‬בלי קשר בכלל למוצא"‪",‬לא‬ ‫צרי" לתלות הכל בערבי‪ ,‬להאשי את הכל באירועי אוקטובר ‪ 2000‬זה קשקוש‪ ,‬היה מתח בכל‬ ‫האר‪ ,0‬זה תירו‪.("0‬‬ ‫לדעת המשתתפי הפיתרו לבעיה באיזו הדמוגרפי‪ ,‬אינו בכניסת החרדי לעיר ולהפ" – מגמה זו‬ ‫נתפסת כאיו‪ .‬בעוד המשתתפי מביני מדוע שווקו הקרקעות הר יונה ג' לחרדי )"כדי לא‬ ‫להחזיר אדמות מופקעות לעי מאהל וכ" היה נוצר רצ! ישובי ערביי סביב נצרת עילית"(‪ ,‬ה‬ ‫רואי בחרדי קבוצת אוכלוסייה שלא תתרו לעיר וחוששי מהשתלטות חרדית והשפעה על‬ ‫סגירת מקומות וכבישי בשבתות )"זה מכניס עוד פילוג לעיר‪ ,‬ג ככה יש פה מספיק קבוצות שונות‬ ‫– יהודי‪ ,‬ערבי‪ ,‬עדות שונות וסכסוכי"(‪ .‬הפיתרו בנושא הדמוגרפי היה יכול לבוא להערכת‬ ‫המשתתפי ממדיניות לאומית שתביא לחיזוק העיר‪ .‬בפועל היעדר מדיניות לאומית תומכת‪,‬‬ ‫לפריפריה בכלל ולנצרת עילית בפרט‪ ,‬נתפס כאיו על עתידה של העיר‪ .‬המשתתפי מעלי את‬ ‫הצור" במת עדיפות לאומית לנצרת עילית‪ ,‬במת תמריצי ואטרקטיביות לעיר‪ ,‬לעצירת התהלי"‬ ‫של דלדול האוכלוסייה היהודית בגליל‪.‬‬ ‫המשתתפי ציינו שנצרת עילית סובלת מבעיית תדמית‪ .‬מצד אחד לא שומעי על העיר מספיק ולא‬ ‫מבדילי אותה מנצרת ומצד שני מה ששומעי הוא לא טוב )"טוב שה לא שומעי על העיר‪ ,‬אי‬ ‫לה למה לבוא"‪" ,‬נצרת עילית לא בעילית"(‪.‬‬ ‫המשתתפי דיברו ארוכות על המחסור במקומות תעסוקה ועל פיתוח כלכלי לא מספק‪ .‬המשתתפי‬ ‫ציינו שאי מקומות תעסוקה מתאימי לצעירי וכי רוב התעשייה בעיר מורכבת ממפעלי תעשייה‬ ‫‪ Low Tech‬וכתוצאה מכ" השכר נמו" והצעירי לא מוצאי עבודה ועוזבי‪ .‬חלק מהמשתתפי‬ ‫הדגישו כי לא מדובר רק בבעיה לצעירי אלא לכל מי שיש לו תואר ראשו )"מחסור במקומות‬ ‫עבודה זה אקוטי‪ ,‬זה סממ בעיר"(‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬הוזכרה התיירות כפוטנציאל לא ממומש לפיתוח‬ ‫מקומות עבודה‪ ,‬תדמית ומקומות בילוי )אחד המשתתפי מצטט במרירות את סט! ורטהיימר‬ ‫שטע שמה שיציל את העיר זה לא תיירות אלא החזרת מגמת המתכת לבתי הספר(‪ .‬המשתתפי‬ ‫נתנו כדוגמא את יוקנע שסבלה מצמצו מקומות תעסוקה בתעשיית ‪ Low Tech‬והצליחה למנ!‬ ‫זאת לפיתוח תעשיית ‪ ,High Tech‬א" באותה נשימה הזכירו שאי מקו להשוואה מכיוו שיוקנע‬ ‫מקושרת תחבורתית היטב ונצרת עילית לא‪.‬‬ ‫חלק מהמשתתפי סברו כי הנגישות התחבורתית אל נצרת עילית טובה וכי העיר מקושרת היטב‬ ‫החוצה‪ .‬אחרי טענו כי נצרת עילית מנותקת ומרוחקת ממרכז האר‪") 0‬צרי" לצאת מהעיר על מנת‬ ‫‪17‬‬ ‫להתחבר"( וכי התחבורה הציבורית הבינעירונית אינה מספקת‪ .‬חלק מהמשתתפי ציינו לטובה את‬ ‫התחבורה הציבורית הפנימית היעילה‪ ,‬הנוחה והאדיבה אבל באותה נשימה ג הזכירו שבשעות‬ ‫הערב התדירות נמוכה מדי ושהשירות מסתיי מוקד מדי‪ .‬עלתה טענה כי בעיית נגישות נוספת‬ ‫נובעת מהעובדה כי כמעט כל היציאות מהעיר עוברות דר" כפרי ערביי ובימי של מתיחות‬ ‫ביטחונית זה בעייתי‪ .‬בנושא זה לא היתה הסכמה בי המשתתפי‪ .‬בהקשר זה הוזכר כאיו היעדר‬ ‫השקעה לאומית בתשתיות‪ ,‬כאשר הכוונה בעיקר לתשתיות התחבורה הלוקות בחסר‪ .‬המשתתפי‬ ‫רואי בתחבורה כאמצעי ליצירת ביקושי – לחיות בנצרת עילית ולהנות מיתרונות המרחב ולפצות‬ ‫על המרחק ע"י נגישות מהירה )"הכל מתחיל בפיתוח תשתיות תחבורה"‪" ,‬תביאו את התשתיות‬ ‫והכל יבוא אחרי"(‪.‬‬ ‫העובדה שלנצרת עילית יש משאבי לבניה ופיתוח‪ ,‬ועתודות קרקע זמינות‪ ,‬צויינה על ידי חלק‬ ‫מהמשתתפי כיתרו‪ .‬אחרי טענו לעומת זאת כי רוב הקרקעות הפתוחות ה שטחי ירוקי שלא‬ ‫נית יהיה לפתח‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫צילומי לוחות‬ ‫‪ S‬חוזקות‪:‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪ W‬חולשות‪:‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ – T‬איומי‪:‬‬ ‫‪21‬‬ ‫צילומי מתו* הסדנא‪ ,‬קבוצה מס' ‪:12/5/2013 ,2‬‬ ‫‪22‬‬