‫הגאון‬ ‫זצ״ל‬ ‫בעל דעת סופר מפרעשבורג‬ - ‫ ב׳ כסלו תש״ך‬- ‫בטאון העדה החרדית‬ - ‫ עמ׳ יא׳‬-      - ‫ עמ׳ ג׳‬- - ‫ עמ ד׳‬- ‫רבותינו הביד״צ שליט״א וראשי קהלות הקודש שליט״א מירושלים עיה״ק‬ ‫יחד עם כל רבני העיר דעדתינו בבית שמש שליט״א‬ - ‫ עמ׳ ה׳‬- - ‫ עמ׳ ו׳‬- !!!‫ הגיעה שעת הכושר‬,‫היחלצו‬ - ‫ עמ׳ ה‬- - ‫ עמ׳ ז׳‬- - ‫ עמ׳ ח׳‬- ‫״חבר אני לכל אשר יראוך״‬ ‫בס"ד‬ ‫כללי מנוי לבטאון "העדה"‪:‬‬ ‫א‪ .‬יש למלא כל הפרטים בהו"ק במלואם‪ ,‬כולל מס' דירה ומספרי טלפון‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יש לדאוג לתיבת דואר תקינה ועליה כתוב השם והמשפחה‬ ‫באותיות ברורות וגדולות )שנראים גם בלילה(‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הגביה תיערך אי"ה פעם בחדשיים ב‪ .1‬לחודש בלבד‪ ,‬בסך ‪ 40‬ש"ח בלבד‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חובות קודמים ייגבו בשלשת הגביות הראשונות‪ ,‬לכל היותר‪ ,‬ע"פ סיכום מראש‪.‬‬ ‫בס"ד‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫‪‬‬ ‫פרטי ההוראה לחיוב חשבון‬ ‫תאריך_____________________‬ ‫לכבוד‬ ‫מספר חשבון בבנק‬ ‫בנק ___________________‬ ‫סניף __________________‬ ‫קוד מוסד‬ ‫כתובת הסניף__________________‬ ‫סוג חשבון‬ ‫קוד מסלקה‬ ‫בנק‬ ‫סניף‬ ‫אסמכתא‪/‬מספר מזהה של הלקוח בחברה‬ ‫‪46519‬‬ ‫אני הח"מ ___________________________________________________________________‬ ‫מספר זהות‪/‬ח‪.‬פ‪.‬‬ ‫שם בעל‪/‬י החשבון כמופיע בספרי הבנק‬ ‫כתובת_________________________________________________________________________‬ ‫רחוב‬ ‫עיר‬ ‫מספר בית )חובה לרשום( מספר דירה )חובה לרשום(‬ ‫מיקוד‬ ‫______________________________________________________________________‬ ‫טלפון נייד )חובה לרשום אם יש(‬ ‫טלפון בבית )חובה לרשום(‬ ‫נותן‪/‬ים לכם בזאת הרשאה לחייב את חשבוני‪/‬נו הנ"ל בסניפכם בגין תרומה בסכומים ובמועדים שיומצאו לכם מדי פעם באמצעי מגנטי ע"י‬ ‫‪ .1‬ידוע לי‪/‬לנו כי‪ :‬א‪ .‬הוראה זו ניתנת לביטול בהודעה ממני‪/‬מאיתנו בכתב לבנק ולבטאון‬ ‫בטאון העדה כמפורט מטה ב"פרטי ההרשאה"‪.‬‬ ‫העדה שתיכנס לתוקף יום עסקים אחד לאחר מתן ההודעה בבנק וכן‪ ,‬ניתנת לביטול עפ"י הוראת כל דין‪ .‬ב‪ .‬אהיה‪/‬נהיה רשאי‪/‬ם לבטל מראש‬ ‫ג‪ .‬אהיה‪/‬נהיה רשאי‪/‬ם‬ ‫חיוב מסוים ובלבד שהודעה על כך תימסר על ידי‪/‬נו לבנק בכתב‪ ,‬לפחות יום עסקים אחד לפני מועד החיוב‪.‬‬ ‫לבטל חיוב‪ ,‬לא יותר מתשעים יום ממועד החיוב‪ ,‬אם אוכיח‪/‬נוכיח לבנק‪ ,‬כי החיוב אינו תואם את המועדים או את הסכומים שנקבעו בכתב‬ ‫‪ .3‬ידוע‬ ‫‪ .2‬ידוע לי‪/‬לנו כי הפרטים שצויינו בכתב ההרשאה‪ ,‬ומילויים‪ ,‬הם נושאים שעלי‪/‬נו להסדיר עם המוטב‪.‬‬ ‫ההרשאה‪ ,‬אם נקבעו‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫לי‪/‬לנו כי סכומי החיוב עפ"י הרשאה זו‪ ,‬יופיעו בדפי החשבון וכי לא תישלח לי‪/‬לנו ע"י הבנק הודעה מיוחדת בגין חיובים אלו‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫הבנק יפעל בהתאם להוראות בכתב הרשאה זה‪ ,‬כל עוד מצב החשבון יאפשר זאת וכל עוד לא תהיה מניעה חוקית או אחרת לביצוען‪.‬‬ ‫הבנק רשאי להוציאני‪/‬נו מן ההסדר המפורט בכתב הרשאה זה‪ ,‬אם תהיה לו סיבה סבירה לכך ויודיע לי‪/‬לנו על כך מיד לאחר קבלת החלטתו‪,‬‬ ‫‪ .6‬נא לאשר לבטאון העדה בספח המחובר לזה‪ ,‬קבלת הוראות אלו ממני‪/‬מאתנו‪.‬‬ ‫תוך ציון הסיבה‪.‬‬ ‫סכום החיוב ומועדו ייקבעו מעת לעת על ידי בטאון העדה ע"פ גובה התרומה‪.‬‬ ‫חתימת בעל‪/‬י החשבון______________________________‬ ‫_______________________________________ אישור הבנק _______________________________________‬ ‫מספר חשבון בבנק‬ ‫לכבוד‬ ‫בטאון העדה ת‪.‬ד‪ 5804 .‬י‪-‬ם‬ ‫קוד מוסד‬ ‫סוג חשבון‬ ‫קוד מסלקה‬ ‫בנק‬ ‫סניף‬ ‫אסמכתא‪/‬מספר מזהה של הלקוח בחברה‬ ‫‪46519‬‬ ‫קבלנו הוראות מ‪___________________________________________________________-‬‬ ‫לכבד חיובים בסכומים ובמועדים שיופיעו באמצעי מגנטי או ברשימות שתציגו לנו מדי פעם בפעם ואשר‬ ‫רשמנו לפנינו את‬ ‫מס' חשבונו‪/‬נם בבנק יהיה נקוב בהם‪ ,‬והכל על פי המפורט בכתב ההרשאה‪.‬‬ ‫ההוראות‪ ,‬ונפעל בהתאם‪ ,‬כל עוד מצב החשבון יאפשר זאת; כל עוד לא תהיה מניעה חוקית או אחרת‬ ‫לביצוען; כל עוד לא התקבלה אצלנו הוראת ביטול בכתב על ידי בעלי החשבון‪ ,‬או כל עוד לא הוצא‪/‬ו בעל‪/‬י‬ ‫החשבון מן ההסדר‪ .‬אישור זה לא יפגע בהתחייבותיכם כלפינו‪ ,‬לפי כתב השיפוי‪ ,‬שנחתם על ידיכם‪.‬‬ ‫בכבוד רב‬ ‫תאריך_____________‬ ‫בנק ___________________‬ ‫מקור טופס זה‪ ,‬על שני חלקיו‪ ,‬ישלח לסניף הבנק‪ ,‬העתק הימנו‪ ,‬יימסר למשלם‪.‬‬ ‫סניף ________________‬ ‫חתימה וחותמת הסניף‬ ‫מבצע המנויים‪ :‬״חבר אני‪...‬״‬ ‫הגרלה‪:‬‬ ‫‪ 10‬מנויים יזכו לפטור מדמי מנוי לתשס״ט‬ ‫בס"ד‬ ‫* נציג ״העדה״ יביא מתנה מפוארת יקרת ערך לביתו של כל חותם על ״הוראת קבע״‬ ‫לשלוח ההו״ק לת‪.‬ד‪ 5804 .‬י‪-‬ם או למשרד המערכת מאה שערים ‪ 71‬י‪-‬ם‬ ‫ב‬ ‫לבירורים ולהרשמה להגרלה וקבלת המתנה‪0573199222 :‬‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫פרשת תולדות תשס״ט‬ ‫‪       ‬‬ ‫‪       ‬‬ ‫לשאלת רבים מתוך מחנינו פנימה‪:‬‬ ‫הנה רבים מאד מתוככי עדתינו טרם הבינו את המצב והמציאות‬ ‫לאמיתתו‪ ,‬והם עומדים ושואלים‪ :‬מה להם ולנו? מהי המטרה‬ ‫מצידינו להרעיש עולמות נגד חוקי החינוך החדשים‪ ,‬שהרי‬ ‫אותם חוקים נחקקו כמובן בכדי להסדיר את התקציבים לכל‬ ‫אלה שאינם שומעים לקול רבותינו זצוק"ל ויבלחט"א‪ ,‬כל אלו‬ ‫שמתעקשים לעצום את עיניהם שלא לראות את התהום הפעורה‬ ‫לרגליהם ע"י התקציבים‪ ,‬כפי שהיום כבר רואים במוחש לנגד‬ ‫עיני הכל‪ ,‬שרשעי ישראל מתערבים בבוטות בכל תכני וסדרי‬ ‫הלימודים‪ ,‬וכבר רואים במציאות שכל האדוקים בתקציביהם‬ ‫מתדרדרים אט אט בעוד ועוד שלבים ופורצים עוד ועוד גדירות‬ ‫שלא ההינו לעשות מעולם‪ ,‬אלא שבשוחד התקציבים מכניסים‬ ‫עוד ועוד לימודים אסורים כאזרחות ובחינות בגרות ועוד ר"ל‪,‬‬ ‫מלבד הצרת צעדיהם על כל צעד ושעל‪ ,‬ולכופם להיכנע לתכתיבי‬ ‫לימודי הליבה ומבחני המיצב וכו'‪.‬‬ ‫אך למרות הכל אזנם של המתוקצבים אטומה לצעקת גדולי‬ ‫ישראל שאסרו את התקציבים‪ ,‬ואף רבים מהם שכואבים את‬ ‫המצב וגם מנסים לפעול מעט בענינים אלה‪ ,‬יודעים שאצבעם‬ ‫הקטנה אינם יכולה לעצור בעד סחף הסכר הנורא‪ ,‬ואם כן אנו‬ ‫את נפשינו הצלנו‪ ,‬השומע שמע והחדל יחדל‪ ,‬מה קול הצעקה‬ ‫נוגע אלינו?‬ ‫הבהרה נחוצה כלפי‬ ‫הסכנה על המוסדות על טהרת הקודש‬ ‫אך הנה‪ ,‬לא רק מדין ערבות ולא רק מגודל החרדה לגורל‬ ‫מאות אלפי בני ישראל שעדיין מתחנכים במוסדות מתוקצבים‬ ‫ולא רק עליהם המצודה פרושה‪ ,‬כי אמנם עד היום ליבא לפומא‬ ‫לא גליא‪ ,‬ומטעמים שונים נמנעו לכתוב את המציאות האמיתית‬ ‫בלוא חריפותה‪ ,‬ואם כי במאמרים שונים שהתפרסמו לאחרונה‬ ‫בגליוננו‪ ,‬כן הובהר בצורה חדה וחד משמעית‪ ,‬על כל זה‪ ,‬אך בכל‬ ‫זאת עדיין הדברים נאמרים מפה לאוזן מגודל החשש של סכנת‬ ‫"חוקי הפיקוח והרשיונות" על כל המוסדות ללא שום הבדל‪.‬‬ ‫אותם נציגים מפלגתיים‪ ,‬מלבד ההרס הנורא שהמיטו אל‬ ‫המוסדות המתוקצבים‪ ,‬הזיקו קשות ונוראות גם למי שאינו‬ ‫מעוניין כלל וכלל בתקציבים המגואלים‪ ,‬כי 'חוק הישיבות‬ ‫קטנות' שעליהם גאוותם‪ ,‬הרס ולא חמל את שארית העצמאות‬ ‫של כל מוסד ומוסד בארה"ק‪ ,‬ללא שום קשר לתקציבי השלטון‪,‬‬ ‫הם מסרו בידי השלטונות חרב לעקור כל מוסד חדש וכל ישיבה‬ ‫חדשה‪" ,‬חוקי הרשיונות" שלהם גרמו שמהיום על פי דרך הטבע‬ ‫אי אפשר להקים שום ישיבה חדשה כלל וכלל‪.‬‬ ‫הם המיטו את "חוקי הפיקוח" גם על כל המוסדות שכבר‬ ‫קיימים עשרות בשנים בצורה עצמאית ובלתי תלויה ולו כמלא‬ ‫נימא בחסדי התקציבים‪ ,‬על כולם עמדו מחוקקי החוק והנציגים‬ ‫החרדיים וגזרו את הגזירה האכזרית והמזעזעת על מאות מוסדות‬ ‫התורה והחינוך‪ ,‬על כל עולם התורה והישיבות‪ ,‬ע"י שבקלות דעת‬ ‫מזעזעת המיטו עליהם את חרפת הפיקוח של צוררי עולם התורה‬ ‫והחינוך הטהור‪ ,‬אשר אף פעם לא העיזו לגשת לטווח קירבתם של‬ ‫מאות המוסדות על טהרת הקודש‪ ,‬שבעטו בטובתם של רשעים‪,‬‬ ‫ושקלי טיבותייהו ושדו אחיזרי‪.‬‬ ‫והנה שונאים מבית העיזו והגישו לצוררים מבחוץ את הקרבן‬ ‫כולו כליל תקטר‪ ,‬על מזבח הפיקוח של משרד החינוך הכפרני‪,‬‬ ‫המחנך היום שני מיליון ילדים מזרע ישראל לשמד ולכפירה‬ ‫וטומאה‪.‬‬ ‫כמו מלשינים מסרו את מפתחות התורה לצוררינו‬ ‫ואם על המתוקצבים בלבד יצאו נציגים קלי דעת אלו‪ ,‬אולי‬ ‫החרשנו‪ ,‬שכן היכולת בידם בכל רגע להתנתק מכבלי התקציבים‪,‬‬ ‫אך הללו הוסיפו חטא על פשע בל יכופר ובל יסולח‪ ,‬כאשר כאותו‬ ‫מוסרים ומלשינים הלכו גם הם ומסרו את הכי קדוש והכי יקר‬ ‫בעולמנו‪ ,‬את כל מפתחות התורה והחינוך הטהור‪ ,‬הלכו והעניקו‬ ‫לצוררי התורה את הגזילה שגזלו מאתנו‪.‬‬ ‫נציגים נאלחים! מה לכם ולנו? מה עסק לנו אתכם? מי נתן‬ ‫לכם רשות לדבר בשמנו? מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרינו?!‬ ‫מדוע גמלתם אותנו רעה נוראה ואיומה כזאת הנוגעת עד ציפור‬ ‫נפשינו?‬ ‫אבותינו הק' מסרו את נפשם על טהרת החינוך הטהור‪ ,‬הושיטו‬ ‫את צווארם והרעיבו את נפשם ונפש בני ביתם‪ ,‬ובלבד שלא יבואו‬ ‫זרים ויתערבו בסדרי החינוך של צאצאיהם בבת עיניהם‪ ,‬וכולנו‬ ‫יחד כל עדת ה' אשר רד עם ק'ל ועם קדושיו נאמן‪ ,‬אשר במסירות‬ ‫נפש עילאית עומדים על המשמר לבלי לנגוע בתקציבי שלטון‬ ‫הרשע‪ ,‬ולבלי ליהנות ממקורות טמאים ולו כמלא נימא‪ ,‬בגלל‬ ‫החרדה הגדולה והעצומה שלא יבואו שונאי התורה ועוקריה‬ ‫לנעוץ את טלפיהם ולהחדיר את צפרני הפיקוח המטונפות‬ ‫שלהם בתוך חומת החינוך הטהור‪ ,‬ואיש מהם לא העיז להתערב‬ ‫בהוראות פיקוח דרקוניות בשום פרט קטן כגדול בכל מעצמות‬ ‫החינוך הטהור העומדים ומתקיימים בנסי ניסים בעצמאות‬ ‫מוחלטת למרות המצב הכלכלי שהיה מאז ומתמיד קשה ביותר‪.‬‬ ‫המוסדות על טהרת הקודש‪ ,‬לא היו אף פעם משופעים בתקציבי‬ ‫העתק הממשלתיים‪ ,‬כמו אותם המנהלים וראשי המוסדות‬ ‫שבשנות השובע שלהם‪ ,‬בימי התקציבים הקואליצוניים או‬ ‫הכספים הייחודיים וכו'‪ ,‬שהללו פשוט התרחצו במימי התקציבים‬ ‫שגאו עד מעל לראשם וסידרו את כל צאצאיהם בטוב ובנעימים‪.‬‬ ‫הרי זה שנות יובל שמנהלי עולם החינוך הטהור היו מכתתים‬ ‫רגליהם במסלולי יסורים וקשיים בלתי ניתנים להשגה ולהבנה‬ ‫כלל‪ ,‬ובלבד שלא להזדקק למנעמי השלטונות‪ ,‬מתוך אמונה חזקה‬ ‫בהתרעת גדולי ישראל נבג"מ ויבלחט"א כי זו הערובה למניעת‬ ‫ההתערבות של שונאי הדת בסדרי החינוך הטהור שעליו העולם‬ ‫קיים‪.‬‬ ‫והנה מה עוללו לנו דווקא אותם 'נציגים חרדיים' במעטה אדרת‬ ‫כחש של דאגה לתקציבי הישיבות קטנות‪ ,‬שהמיטו את האסון הכי‬ ‫נורא ואיום מבחינתנו‪ ,‬דווקא על אלו שלא ביקשו מהם טובות‬ ‫מעולם‪ ,‬ואדרבא‪ ,‬התחננו בפניהם‪ ,‬לבל ימיטו עליהם את האסונות‬ ‫הינוראיםף‪ ,‬אשר מהם יגורנו‪ ,‬והם באו‪.‬‬ ‫אל המוני חברי העדה החרדית ואל כל שלומי אמוני ישראל‬ ‫האמונים על טהרת החינוך מדור דור‪ ,‬אל כל צאצאי הדורות‬ ‫הקודמים שידעו כולם כאחד‪ ,‬כי לולא החינוך בטהרתו‪ ,‬ולולא‬ ‫עולם התורה על טהרת הקודש‪ ,‬כי אזי חיים בלעונו בחרות אפם‬ ‫בנו של כל תנועות ההשכלה והציונות וגירוריהם ה"י‪ ,‬אל כולכם‬ ‫חייבת להגחיע הזעקה הגדולה והמרה‪:‬‬ ‫‪    ‬‬ ‫"חוקי הפיקוח" החדשים הם הגזירות הנוראות שלא היו‬ ‫כמותם עד היום הזה! והגזירות הללו מכוונים לשכיות חמדתינו‪,‬‬ ‫"מוסדות החינוך הטהור"‪ ,‬שעד היום היו פטורים מעונשה שלזו‬ ‫צוררת החינוך והיהדות‪ ,‬ומה יהא מהיום? אם לא נעמוד מנגד‬ ‫ביום שבות זרים חילנו? ביום שאנשים מתוכנו בגדו באוצרה של‬ ‫עתיד קיום היהדות החרדית‪ ,‬והעניקו את השליטה והפיקוח על‬ ‫כל המוסדות של הציבור החרדי‪ ,‬וגם כל עולם החינוך הטהור‬ ‫המתנזר מכל שייכות וטובת הנאה של שלטון הרעש ומשרד‬ ‫החינוך והשמד!‬ ‫‪   ‬‬ ‫ועוד הבהרה נחוצה‪:‬‬ ‫הצעקות המזוייפות על ״גזירות החינוך״‬ ‫ובכן מה שעלינו להבהיר ביתר הבהרה‪ ,‬היא לגבי מתקפת‬ ‫הטשטוש הצפויה לבוא לנוכח ההתמרמרות של המפלגתיים על‬ ‫ראש העיר החדש שנישל אותם מכל התפקידים הנכספים‪ ,‬שכפי‬ ‫התעמולה הגדולה זהו החורבן על ירושלים‪ ,‬והנה כבר התחילו‬ ‫הצעקות ע"כ שעו"ד העירייה הוציא שתי גזירות למוסדות‬ ‫המתוקצבים‪ ,‬האחת שהשנה לא יקבלו "תקציב חימום וסולר"‪,‬‬ ‫והשניה שיפסיקו לתת דמי שכירות למוסדות שלקחו על ישיבתם‬ ‫במבנים שאינם שייכים למוסדות‪.‬‬ ‫ובכל אלו "גזירות החינוך" החדשות שאוכלי שולחן איזבל‬ ‫יתחילו להרעיש על מניעת בת בגם ועל גזילות העצמות שהיו‬ ‫זורקים להם משרדי העירייה‪.‬‬ ‫המשך בעמ' יד'‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‪‬‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫‪     ‬‬ ‫ירושלים‪:‬‬ ‫הדה"נ‪4.00 :‬‬ ‫***‬ ‫מוצ"ש‪5.14 :‬‬ ‫ר"ת‪5.51 :‬‬ ‫כתובת המערכת‪:‬‬ ‫רח' מאה שערים ‪) 71‬משרד איחוד הישיבות(‬ ‫ת‪.‬ד‪ 5804 .‬ירושלים‬ ‫טל‪) 02-5829567 .‬לענין דחוף בלבד ‪(05731-99222‬‬ ‫פקס‪) 1532-9998499 .‬תא‪-‬קולי‪ .‬לא מחו"ל(‬ ‫טלפון לקבלת מודעות ‪02-5829567‬‬ ‫מודעות מתקבלות עד יום ד׳ שעה ‪ 11.00‬לפנה״צ‬ ‫עלות השחר‪:‬‬ ‫‪4.42‬‬ ‫נץ החמה‪:‬‬ ‫‪6.14‬‬ ‫סו"ז קר"ש מג"א‪:‬‬ ‫‪8.04‬‬ ‫סו"ז קר"ש גר"א‪:‬‬ ‫‪8.51‬‬ ‫סו"ז תפלה גר"א‪:‬‬ ‫‪9.42‬‬ ‫חצות‪:‬‬ ‫‪11.27‬‬ ‫מנחה גדולה‪:‬‬ ‫‪11.56‬‬ ‫מנחה קטנה‪:‬‬ ‫‪2.30‬‬ ‫שקיעה‪:‬‬ ‫‪4.40‬‬ ‫שעות קבלת קהל במשרדנו רח' מאה שערים ‪ 71‬הן בדרך כלל‪ ,‬בין השעות ‪2 - 5‬‬ ‫בצהרים‪ ,‬נא לתאם מראש‬ ‫פרשת תולדות תשס״ט‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ! ! ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫‪ -‬נתפרסם בחוצות ‪-‬‬ ‫‪hamavak@gmail.com‬‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫ג‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ! ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫בשעת סגירת הגליון הגיעו שמועות קשות‬ ‫ומצמררות על התקפות קשות בעיר מומביי‬ ‫שבמדינת הודו‪ ,‬כאשר מחבלים טירוריסטים‬ ‫מקומיים פרצו בהתקפות טרור משולבות‬ ‫וזרעו מוות ואבדון גם במוקדים יהודיים‪,‬‬ ‫ביניהם התבצרו על בית חב"ד‪ ,‬ופגעו בעסקן‬ ‫היהודי המקומי הר"ר גבריאל הולצברג‬ ‫ואשתו הנמצאים במצב קשה לרפו"ש‪ ,‬כמו כן‬ ‫קיים חשש כבד לחייהם של עוד יהודים שהיו‬ ‫במקום ומוחזקים בידי הרוצחים כבני ערובה‬ ‫ה"י‪ ,‬ובתוך כך הגיעה הידיעה המדאיגה על‬ ‫אי יכולת ביצירת קשר עם שני ת"ח שליט"א‬ ‫שנמצאו במקום עקב עניני כשרות לאחב"י‬ ‫בארה"ב‪ ,‬אחד מהם הרה"ג ר' אריה לייבוש‬ ‫טייטלבוים שליט"א חדב"נ כ"ק אדמו"ר‬ ‫מתולדות אברהם יצחק שליט"א ובן כ"ק‬ ‫אדמו"ר מוואלאווא ארה"ב שליט"א‪.‬‬ ‫כל אחד ואחד מתפלל להעתיר בתפלה‬ ‫ולהרעיש עולמות להצלתם ולרפואתם‬ ‫ד‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫השלימה של הרב אריה לייבוש בן אלטע‬ ‫נחמה מאלטשע‪ ,‬גבריאל נח בן פרידא בלומא‪.‬‬ ‫רבקה בת יהודית‪ .‬משה צבי בן רבקה‪ ,‬ושאר‬ ‫השבויים והפצועים לרפו"ש‪.‬‬ ‫ושוב מתבקשים אחב"י להמשיך בהעתרת‬ ‫תפלה ותחנונים למען שלשת הבחורים‬ ‫החשובים השבויים ביפן ה"י‪ .‬והרחמן יאמר‬ ‫לאסורים צאו וישבור עול ברזל מעליהם‬ ‫במהרה‪.‬‬ ‫בימים האחרונים גברה הדאגה במיוחד לאחר‬ ‫שנודעו שמועות על שבמדינת תאילנד הוציאו‬ ‫גזר דין מוות ר"ל‪ ,‬לשני ישראלים שהואשמו‬ ‫שם בעוון סחר אסור‪ ,‬והעוסקים בענין עומדים‬ ‫חסרי אונים לנוכח גזר הדין הנורא האכזרי לאלו‬ ‫שנפלו בידי רוצחי אנוש אלו ה"י‪.‬‬ ‫אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה‬ ‫העומדים בין בים ובין ביבשה‪ ,‬המקום ירחם‬ ‫עליהם ויוציאם מצרה לרוחה ומאפלה לאורה‬ ‫ומשעבוד לגאולה‪ ,‬השתא בעגלא ובזמן קריב‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫רבותינו שרי התורה מרן‬ ‫הגאב"ד והביד"צ שליט"א‬ ‫קבעו יום תפילה והתעוררות‬ ‫כללית לתפלה ותחנונים‬ ‫ ‬ ‫ולתיקון המעשים ובדק הבית‪,‬‬ ‫ ‬ ‫לאור רוב הצרות הקשות לכלל‬ ‫ ‬ ‫ולפרט‪ ,‬שמועות ובשורות‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫קשות ומרות הן בעניני הפרט‪,‬‬ ‫ ‬ ‫והן בנוגע לכלל בגזירות‬ ‫ ‬ ‫החינוך של שלטון הרשע‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ובעיקר עקב המצב בקושי‬ ‫ ‬ ‫הפרנסה שהחמיר מאד בין‬ ‫!‬ ‫אחינו בני ישראל ה"י‪.‬‬ ‫ ‬ ‫כידוע‪ ,‬ופי שכל ראש בית ‬ ‫אב מרגיש גם בכיסו ובמצבו ‬ ‫הכלכלי‪ ,‬מצב הפרנסה בכל ‬ ‫העולם כולו הוא בכי רע ה"י‪" ,‬‬ ‫הן בארה"ק והן בחו"ל‪ ,‬כאשר‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫כולו נתון בסכנה וחרפה‬ ‫גדולה ל"ע‪ ,‬כל המעצמות ! ‬ ‫הכלכליות בכל העולם עומדים‬ ‫אובדי עשתונות וחסרי‬ ‫אונים‪ ,‬‬ ‫כאשר אפילו אינם יודעים מה‬ ‫ ‬ ‫עליהם לעשות בשעת המפולת‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫הגדולה שקוברת תחתיה‬ ‫ ‬ ‫מדי יום ביומו מאות ואלפי‬ ‫אנשים ועשירים מכל העולם‪,‬‬ ‫והופכים מיליארדי דולרים לבועות אויר שבין לתלות את המצב בשום פעולה אנושית ובשום‬ ‫מקרה ח"ו‪ ,‬כל מה דעביד רחמנא לא עביד בלא‬ ‫רגע נעלמים ואינם‪.‬‬ ‫אם המצב הוא גרוע בכלליות בעולם‪ ,‬הרי דינא‪ ,‬עלינו רק לתפוס את אומנות אבותינו בידינו‬ ‫שחמור שבעתים צערינו הגדול על המתרחש ולצעוק ולהתריע ולפשפש במעשים ולהרבות‬ ‫בקרב אחינו בני ישראל באר"י ובחו"ל בכל אתר הרהורי תשובה ובקשת קרבת ה'‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬הכריזו רבותינו כ"ק מרן הגאב"ד‬ ‫בארה"ב ובאירופה‪ ,‬כאשר יד ה' נגעה בגבירים‬ ‫ונגידים גדולים שהיו תומכים ביד רחבה לקהל והביד"צ שליט"א את יום ב' פר' ויצא ד' כסלו‬ ‫רב בכללות ובפרטות לאנשים רבים בעת דחקם‪ ,‬הבעל"ט‪ ,‬שכפי שפורסם הוא גם יום מסוגל‬ ‫ופזרו צדקה בנפש חפיצה בסכומים עצומים עבור ע"פ דברי מרן החתם סופר זי"ע לקיום "את‬ ‫מוסדות התורה בכלל‪ ,‬ועבור מוסדות התורה פניך ה' אבקש"‪ ,‬ביום זה יתאספו כל קהל‬ ‫והחינוך הטהור על טהרת הקודש בארה"ק הקודש בירושלים עיה"ק ברחבת מאה שערים‪,‬‬ ‫בפרט‪ ,‬ומה מרה הידיעה שגם נגידים עצמם ובבית שמש בביהמ"ד הגדול דקהל פרושים‪,‬‬ ‫הפכו לנצרכים ל"ע‪ ,‬כאשר מחוסר פרנסה אינם כמו"כ בכל בתי הת"ת והחינוך‪ ,‬לשפוך שיח‬ ‫יכולים אפילו לכלכל את הוצאות ביתם הם‪ ,‬לפני השי"ת שיפתח את ארובות השמים בשפע‬ ‫ומיום ליום שומעים על עוד בעלי בתים לשעבר‪ ,‬פרנסה והצלחה‪ ,‬יפתח ה' את אוצרו הטוב‪ ,‬ליתן‬ ‫עשירים ונשואי פנים שספגו הפסדים קשים בין לכל איש ואיש די פרנסתו מידו הרחבה והמלאה‪,‬‬ ‫לילה‪ ,‬והמוני אברכים בעלי משפחות ברוכות כ"י ולכל גויה וגויה די מחסורו‪ ,‬ולא יצטרכו עמך בית‬ ‫שאבדו מקור פרנסתם ואין סיפק בידם להביא ישראל זה לזה ולא לעם אחר‪.‬‬ ‫יחד עלינו להתחזק ולהתבצר בתפילה‪ ,‬בכל‬ ‫לבתיהם לחם לפי הטף‪.‬‬ ‫עננים כבדים רוחפים על שמיהם של מאות תפלת שמונה עשרה בפירוש המילות בברכת‬ ‫משפחות‪ ,‬הללו רועדים מהמחשבה שעוד עלולים "ברך עלינו" שכבר תיקנו אנשי כנסת הגדולה‬ ‫להוציאם מחוץ לקורת הגג שלהם מאימת נושים במיוחד לבקש על הפרנסה; באמירת פרשת המן‬ ‫או אינשי דלא מעלי‪ ,‬או מחוסר היכולת לשלם את שכמובא בספרים )רבינו בחיי( שזוהי סגולה‬ ‫דמי השכירות או המשכנתא‪ .‬הישיבות‪ ,‬מוסדות לפרנסה; ואכן לדקדק בהפרשת מעשר כספים‬ ‫התורה והחסד‪ ,‬כולם צועקים געוואלד‪ ,‬מאין יבא לצדקה ככל האפשר‪ ,‬כדברי הפסוק‪" :‬בחנוני נא‬ ‫עזרי! עשרות מקורות הכנסות התייבשו והתאדו בזאת אם לא אפתח לכם את ארובות השמים"‪,‬‬ ‫ל"ע‪ ,‬אנשים שהיו מתנדבים לכל דבר שבקדושה ואמרו חכמינו ז"ל‪ :‬עשׂר בשביל שתתעשׁר‪.‬‬ ‫ובזכות תפילות ישראל‪ ,‬ובזכות הצדקה והחסד‬ ‫מתקשים לעמוד בעצמם בהוצאות החודש‪.‬‬ ‫אלפי נקיי הדעת מעניי ארה"ק כפופים זה שבו חותמין‪ ,‬וקבלת גדרים וסייגים להיזהר‬ ‫זמן רב במצבי מועקה נוראים ה"י‪ ,‬בפרט לעת במשא ומתן באמונה ושאר קבלות טובות‪ ,‬יעזור‬ ‫חיתון ונישואי צאצאים הי"ו‪ ,‬אברכי משי מבני השי"ת אשר הן ק‪-‬ל כביר לא ימאס תפלת רבים‪,‬‬ ‫ציון היקרים המסולאים בפז מסתובבים חנוקים הוא ישמע לשועת עניים ואנקת אביונים‪ ,‬הוא‬ ‫ממש ל"ע ושקועים תחת הררי חובות באין מוצא יעצור את צעקת הדלים ויושיעם ממצוקתם‪ ,‬ירא‬ ‫בעוה"ר כאשר סכנה מרחפת ר"ל על בריאותם בעניים ויחיש להם מזור וטרף ויושיעם בגשמיות‬ ‫ה"י‪ ,‬ואנו אין לנו על מי להשען אלא על הנותן וברוחניות‪ ,‬ויקויים מאמר חז"ל במס' ראש השנה‬ ‫)דף טז( כל שנה שרשה בתחלתה מתעשרת‬ ‫לחם לכל בשר ומשביע לכל חי רצון‪.‬‬ ‫כמאמינים בני מאמינים‪ ,‬יודעים אנו שאין בסופה‪ ,‬במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫!‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫פרשת תולדות תשס״ט‬ ‫עיר התורה והיראה בית שמש ת"ו‪ ,‬מתכוננת למעמד "עצרת‬ ‫התבדלות" שתתקיים ביום רביעי ו' כסלו הבעל"ט‪ ,‬בהופעתם המיוחדת‬ ‫של רבותינו שרי התורה חברי הביד"צ שליט"א ובראשותם כל רבני העיר‬ ‫מורי ההוראה דעדתינו שליט"א‪ ,‬יחד עם גדולי הרבנים והאדמורי"ם‬ ‫ מנהיגי קהלות הקודש שליט"א שהבטיחו השתתפותם במעמד‪ ,‬אשר‬ ‫ טרם היה כמתכונתו בבית שמש מאז יסוד הקריות החרדיות לפני כחמש‬ ‫‬ ‫‬ ‫עשרה שנה‪.‬‬ ‫מטרת העצרת מוצהרת בכדי להתחזק בתוככי מחננו פנימה ולשנן‬ ‫ לעצמנו את חובת ההתבדלות מכל מה שקשור לזרועות השלטון הכפרני‬ ‫ ‬ ‫ שאנו אין לנו שום חלק ונחלה מכל מהומותיהם ותהלוכותיהם‪ ,‬ולהתבצר‬ ‫ ‬ ‫ במסורת אבותינו ורבותינו הק' מכונני הישוב בארה"ק ומייסדי עדתינו‬ ‫ ‬ ‫ החרדית כקהלה נפרדת ועצמאית שאין לה שום שייכות וזיקה למפלגות‬ ‫ "‬ ‫‬ ‫ולעניניהם‪ ,‬ולהבהיר לעצמינו שוב כי לא הנצחונות ולא ההפסדים‬ ‫ ‬ ‫ המפלגתיים הם מענינינו‪ ,‬אין אנו משתייכים ומתחברים אליהם לא בעת‬ ‫ ‬ ‫ נצחונם ולא בעת כשלונם‪ ,‬ואינם משנים לנו כל מאומה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫גדולי וחשובי התלמידי חכמים והמחנכים בעירינו דנו לפני רבותינו‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫שליט"א יחד עם חברי הנהלת עדתינו שליט"א‪ ,‬על חובת השעה‬ ‫ ! להתאסף ולשנן את היסודות הברורים‪ ,‬והוחלט לערוך עצרת גדולה‬ ‫ללכד את הציבור כולו החונה על דגל העדה החרדית ולהעביר גם לדור‬ ‫החדש בני התשחורת את יסודות דעת התורה ואורחות חיינו‪.‬‬ ‫בימים אלו עוברים משלחת למנהיגי קהלות הקודש אשר להם בתי‬ ‫‬ ‫כנסיות וקהלות בבית שמש‪ ,‬ומרגישים את האחריות על טהרת האוירה‬ ‫ והדעות ועל ביצור החומות בכח האחדות של אלפי חברי העדה החרדית‬ ‫הנאמנים לדעת רבותינו שליט"א וכולם כאחד יבואו לשמוע מפיהם‬ ‫ דבר ה' על צו וחובת השעה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫מי לה' אלי!‬ ‫הרב נחום מ‪.‬‬ ‫הכנות נמרצות לכינוס הגדול "עצרת התבדלות"‬ ‫הנערך בבית שמש ע"י עדתינו להעמיד חומה בצורה‬ ‫נוכח רוח היום הנושב בחזקה אודות השינוי הנהגת‬ ‫העיריה הציונית בבית שמש במעטה חרדי‬ ‫עם שוך רוח השיכרון שאפפה את בית שמש בתקופת‬ ‫הבחירות האחרונות‪ ,‬נשתרשה רעה חולה במחנה‬ ‫החרדים ששומה עלינו לשרש אחריה בעוד מועד‪ ,‬כי‬ ‫היא מכה מהלכת ונוגע בציפור נפש היהדות החרדית‬ ‫התורתית‪ ,‬וחלה איפוא חובת ביעור מחלה ממארת זו‪.‬‬ ‫הבה נפרש שיחנו‪:‬‬ ‫מייסדי המדינה היו גלויי לב בעבודתם‪ ,‬לא הסתירו את‬ ‫כוונתם‪ ,‬ולא העלימו את מגמתם‪ ,‬וכבר במגילת היסוד‬ ‫של המדינה שנכתבה ונוסחה בכובד ראש הודגש והוכרז‬ ‫פומבית כי המדינה תיבנה ותתכונן על חוקי העכו"ם‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אין הם מכירים בתורת משה וחוקותיה‪ ,‬ועל‬ ‫החתום באו ראשי הציונים‪ ,‬ולצערינו גם ראשי אגו"י‪,‬‬ ‫ונתחלל שם ד' ותורתו מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬ועד היום‬ ‫הזה מקושטים הרבה משרדים ומוסדות‪ ,‬בנקים ומפעלים‬ ‫בתצלומי מגילה זו המכריזה על מרד בתורת סיני‪.‬‬ ‫הציונות חידשה בעולם היהודי דבר שלא היה מאז‬ ‫היות ישראל לגוי‪ ,‬היא הוכיחה לעולם כולו שאפשר לה‬ ‫להקים בית מחוקקים בהתכחשות לחוקי התורה‪ ,‬ולהכליל‬ ‫בו גם חברים או ראשים ומנהיגים שומרי תורה‪ ,‬שהם‬ ‫ייצגו ציבור של מאמינים‪ ,‬היה בזה נצחון מוחץ לתנועה‬ ‫הציונית‪ ,‬אשר מייסדיה אף לא חלמו עליה‪.‬‬ ‫לא האמינו אבות הציונות כי יגיע זמן אשר יקימו‬ ‫פרלמנטים ומוסדות או עיריות שיתנהלו על יסוד שאין‬ ‫מכירים בתורת משה ולועגים לכל משפטיה‪ ,‬ויבואו‬ ‫פרשת תולדות תשס״ט‬ ‫גם שומרי תורה ומצוות שהם יהוו כח המעמיד של‬ ‫בית כזה‪ ,‬ולא עוד אלא שכסא ראש ההנהגה יעטר לא‬ ‫אחר מיהודי מאמין השותו"מ‪ ,‬שבכבודו ובעצמו ייקר‬ ‫את ממשלתם‪ ,‬ויהיה האחראי לכל מעללי העיריה‪ ,‬כפי‬ ‫אשר ישית עליו הבג"צ והכנסת המחרפין ומגדפין את‬ ‫תורה"ק‪.‬‬ ‫לאור מסע הטשטוש שאורב ללב המונים רבים‪ ,‬אשר‬ ‫יושפעו מהמבט השטחי‪ ,‬שכאילו "אכשר דרא"‪ ,‬ויהודי‬ ‫נלבב עם ציצית ופיאות עלה על כסא ההנהגה של‬ ‫העיריה הציונית‪ ,‬ולא ירגישו כי עמוקה יותר משפט‬ ‫עוול האחרון מזו של הקודמים לו‪ ,‬כפי המובן ליודעי‬ ‫דעה‪ ,‬כי הנה סוף סוף כרע ברך החרדי האדוק‪ ,‬והנה‬ ‫הוא עצמו מבצע את מעללי הכנסת‪ ,‬הוא עצמו מטפח‬ ‫בתי מינות ואפיקורסות‪ ,‬ותועבות רשעים‪ .‬רח"ל‪.‬‬ ‫תגובתם של רבותינו שליט"א וראשי קהילות הקודש הע"י‬ ‫נוכח תמורה חילופית כזו‪ ,‬היתה‪ ,‬שחובת השעה היוצא מן‬ ‫הכלל‪ ,‬להעמיד כללים ויסודות למען נדע את אשר לפנינו‪,‬‬ ‫ועת כנוס את כל היהודים‪ ,‬מנער ועד זקן‪ ,‬להציב חומת‬ ‫הבדלה מוחלטת כאשר עשו אבותינו ורבותינו‪.‬‬ ‫בימים האחרונים נתקיימו משלחות של חשובי ת"ח‬ ‫ואנשי חינוך בביתם של מנהיגי הקהילות‪ ,‬וחלק גדול מהם‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪JJ J VJ ~J J ~J J J‬‬ ‫‪JJ~JVJJJV~J~J‬‬ ‫~ ‪JLJ LJ ~J ~~J ~J J~J‬‬ ‫ ‪JJ ~J ~J V~LJ L~J J J L~J‬‬ ‫‪JJXJJJJJJJJ~J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ !‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‬ ‫אמרו שלמרות טרדותיהם‪ ,‬ברצונם לצאת מירושלים‬ ‫לשאת חלק באסיפת עצרת ההתבדלות ‪ -‬דבר אשר‬ ‫מאז קיום הישוב בבי"ש לא נעשה‪ ,‬שכל ראשי ומנהיגי‬ ‫הקהילות יצאו מיוחד לבית שמש‪ ,‬לאסיפת התושבים‪.‬‬ ‫המשימה המוטלת עלינו‪ ,‬בשעה זו להסביר לנו‬ ‫ולבנינו‪ ,‬כי המדינה ומוסדותיה המסועפים לה‪ ,‬לא נקראו‬ ‫אלא להפריד בין ישראל לאביהם שבשמים נותן התורה‬ ‫ית"ש‪ ,‬וכל חבר נבחר בעיריה‪ ,‬שותף הוא ממילא בכל‬ ‫מעללי העיריה והמדינה‪ ,‬וחלק כחלק ישאו בעוון ניאוץ‬ ‫וחילול ד'‪ ,‬הנעשים ע"י עיריה זו‪ ,‬אשר יסודה מבוסס‬ ‫על הרמת אצבעות‪ ,‬שהוא מרידה בריבונות התורה‬ ‫ובמלכות שמים‪.‬‬ ‫חובת השעה לצאת למרחב ולהסביר ענינים אלה‪,‬‬ ‫שהם כבשונו של עולם‪ ,‬ולהעלות את הנושא הזה על‬ ‫ראש פעולתינו לילות כימים‪ ,‬להעמיד את הציבור על‬ ‫חומר עוון ההתחברות לציונים‪ ,‬לא נפקיר דור שלם‪,‬‬ ‫שיצאו את ירושלים לגור בבי"ש ‪ -‬לרוח היום של‬ ‫העיתונות הצבועה‪ ,‬כי באם נחריש לעת הזאת‪ ,‬הלא‬ ‫מידינו יבוקש הדבר‪.‬‬ ‫נעלה על לבבינו כמה דם שפכו בני ירושלים נגד‬ ‫עוון ההתחברות לציונים‪ ,‬לא נבגוד בעברינו‪ ,‬לא נשנה‬ ‫את דרכינו‪ ,‬אף מול פיתויים של כיבושים והישגים‪,‬‬ ‫עלינו לדעת כי איסור התחברות לציונים אין כוחו‬ ‫נגרע במשהו ע"י הישגים וניצחונות‪ ,‬הלכה בישראל‬ ‫אשר פסקוה גדולי הדורות אינה תלויה בחסדי הישגים‪,‬‬ ‫והם אינם מעלים ואינם מורידים‪.‬‬ ‫צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות‬ ‫הרועים‪" ,‬איכה תרעי ותינצלי מיד המציקים לך להיות‬ ‫ביניהם ולא יאבדו בניך‪ ,‬התבונני בדרכי אבותיך‬ ‫הראשונים שקבלו תורתי ושמרו משמרתי ומצוותי ולכי‬ ‫בדרכיהם" )לשון רש"י(‪.‬‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫ה‬ ‫חבל על דאבדין ולא משתכחין‬ ‫היחל‬ ‫הרה"ח רבי מאיר קליערס זצ"ל‬ ‫בנו של הגה"צ רבי משה קליערס זצ"ל רבה של טבריא‬ ‫על האי שופרא דבלי בארעא האי‬ ‫גברא רבא מלא מדע והכמה ה"ה הרה"ח‬ ‫ר' מאיר קליערס זלל"ה שנלקח לבית‬ ‫עולמו ביום י"ד חשון העבר בו אבדה כלי‬ ‫חמדה‪.‬‬ ‫היו היה מספיחי ספיחין של דור‬ ‫הישוב הישן שספג בתוכו אוצרות יראת‬ ‫ה' ואמונה טהורה‪ ,‬מסורת אבות במדה‬ ‫גדושה עתיקי דעתיקין‪ ,‬מזוקק שבעתיים‪,‬‬ ‫היה אחד מגדולי מעתיקי השמועה אשר‬ ‫הרבה להנחיל לדור הבא את המושגים‬ ‫הקודמים‪ ,‬האמונה הפשוטה ללא‬ ‫התחכמויות וחינוך הבית בדרך הישן‪,‬‬ ‫מובדל מכל זרמי הרחוב וההשפעות‬ ‫הזרות ה"י‪.‬‬ ‫המנוח זצ"ל נולד ביום ז' חשון תר"פ‬ ‫בבית אביו הגדול רבה של טבריא ת"ו‬ ‫הגה"צ רבי משה קליערס זצוק"ל ונתגדל‬ ‫על ברכיו זצ"ל‪ ,‬זכה לחינוך והדרכה‬ ‫מאביו הגדול אשר כמעט לא זזה ידו מתוך ידו‪ ,‬וכמעט שלא‬ ‫הניח דבר טוב גדול וקטן אשר לא מנע מאתו‪ ,‬בפרט בעתות‬ ‫רצון של ביקורי רבנים ואנשים גדולים וחכמים אשר באו‬ ‫לפקוד את ביתו של מרא דאתרא רבה של טבריא זצוק"ל‪,‬‬ ‫אשר המנוח ז"ל זכה להתלוות ולראות ולהתחמם לאורן של‬ ‫חכמים עד אשר נעשה טופח על מנת להטפיח‪.‬‬ ‫בעת ביקורו של כ"ק מרן רביה"ק מסאטמאר זצוק"ל‬ ‫בשנת תרצ"ב בארץ ישראל ועשה את דרכו לעיה"ק טבריא‬ ‫ת"ו‪ ,‬וכבר נודע גודל הידידות ששררה אז בין הני תרי גדולי‬ ‫ישראל רבה של טבריא זצוק"ל ורביה"ק מסאטמאר זצוק"ל‪,‬‬ ‫אשר הגר"מ התבטא בעת ביקורו באכסנייתו בבית הרה"ח‬ ‫ר' יואל אשכנזי זצ"ל על רביה"ק זצוק"ל‪ ,‬כי נראה בתואר‬ ‫פניו הק' כתינוק שלא טעם טעם חטא מימיו‪ ,‬ובראש חודש‬ ‫טרח רבי משה זצ"ל עם כל שנות זקנותו והגיע לשמוע את‬ ‫מקרא ההלל מפי רביה"ק זצוק"ל‪ ,‬כאשר עיניו זלגו דמעות‬ ‫כל אותה השעה‪.‬‬ ‫וכמים פנים אל פנים הראה רביה"ק זצוק"ל גודל הערצתו‬ ‫אל רבה של טבריא זצוק"ל וכתב במכתבו אל הרה"ח ר' יואל‬ ‫אשכנזי זצ"ל כי מצא את לבבו נאמן לפני )מובא ב"מושיען‬ ‫של ישראל" ח"ט(‪ ,‬ובהזדמנות אחרת אמר רביה"ק זצוק"ל‬ ‫לממלא מקומו כ"ק בעל ה"ברך משה" זצוק"ל כי גדול אחד‬ ‫מצא בא"י שהבין את צרת הציונות על בורי'ה והוא רבה של‬ ‫טבריא זצוק"ל‪.‬‬ ‫אז התלוה המנוח רבי מאיר זצ"ל בכל תקופת הביקור של‬ ‫רביה"ק מסאטמאר זי"ע‪ ,‬ומאז היה קשור בספריו הק'‪.‬‬ ‫כמו כן בעת הגעתו של רביה"ק זצוק"ל בשנת תש"ו‬ ‫בירושלים עיה"ק לאחר הצלתו מעמק הבכא‪ ,‬וכ"ק הרה"ק‬ ‫ר' מרדכי חיים סלאנימער זצוק"ל הלך עם כל החבורה‬ ‫בתפילות רביה"ק זי"ע בימים הנוראים בראש השנה ובדרשת‬ ‫כל נדרי‪ ,‬באותו שנה גם כיבד ר' מאיר זצ"ל את רביה"ק זי"ע‬ ‫בסנדקאות לבנו שיבלחט"א‪.‬‬ ‫וכן בעת ביקוריו של הרה"ק בעל הבית אברהם מסלאנים‬ ‫זי"ע בשנת תרפ"ט ובשנת תרצ"ג שהה במחיצתו בכל משך‬ ‫זמן ביקורו‪ ,‬וספג הרבה חסידות וסיפורי צדיקים‪ ,‬אשר הרבה‬ ‫לספר מתקופה זו שנחקקה במוחו‪ ,‬ובחג הפסח דאז גם‬ ‫זכה לשהות במחיצת רבו בליל הסדר‪,‬ובין הדברים בביקור‬ ‫זה בהיותו ילד כבר תשע שנים‪ ,‬ואמר אז הרה"ק זי"ע בעת‬ ‫הקידושא רבה לכל הילדים שמי שיהיה נזהר בציציות כשרים‬ ‫לא ידע מכאבי שיניים‪ ,‬ובאמצע השבוע חש הילד מאיר‬ ‫באמצע לימודו כאבי שינים חזקים והלך לביתו‪ ,‬ואמו שלחו‬ ‫לאביו ששהה אז באכסניית רבו הבית אברהם זצוק"ל ואמר‬ ‫לו רבו שיבדוק הציצית ומצא שחסר חוליה אחת‪ ,‬ואמר לו‬ ‫רבו שיתקנו ומאז לא ידע יותר מכאבי שינים‪.‬‬ ‫עוד שורה ארוכה של רבנים ואדמורי"ם מהדור הקודם‬ ‫שביקרו בעיה"ק טבריא זי"ע‪ ,‬ביניהם בעל ה"מנחת אלעזר"‬ ‫ממונקאטש זצוק"ל‪ ,‬ה"אמרי אמת" מגער זצוק"ל‪ ,‬ואחיו‬ ‫הרה"ק ר' משה בצלאל זצוק"ל‪ ,‬והרה"ק בעל ה"שומרי‬ ‫אמונים" זצוק"ל שביקר שם בשנת תרפ"ה לצורך בריאותו‬ ‫ו‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫ולא רצה לטעום ממאכלים רק ממה‬ ‫שנעשו בבית רבה של טבריא זצוק"ל‬ ‫והמנוח ר' מאיר זצ"ל זכה להיות‬ ‫השליח בכל יום‪ ,‬ואז קיבל בעל השו"א‬ ‫זצוק"ל ההסכמה על ספרו הק' "שולחן‬ ‫הטהור" וציוה אז לבנו המנוח ר' מאיר‬ ‫ז"ל ללמוד בכל יום דף מספר שולחן‬ ‫הטהור‪.‬‬ ‫ביום כ"ג שבט ה'תרצ"ד כאשר אביו‬ ‫הגה"צ הגאב"ד טבריא זצוק"ל נסתלק‬ ‫לשמי מרום‪ ,‬והרה"ח ר' מאיר נתייתם‬ ‫בהיותו אך בן י"ד שנה‪ ,‬נשאר ללמוד‬ ‫בטבריא בישיבתו של אביו ישיבת "אור‬ ‫תורה" שע"י הציון הק' של רבי מאיר‬ ‫בעל הנס‪ ,‬חבורות אברכים ובחורים‬ ‫למדו אז בישיבה ובראשם הרה"ק ר'‬ ‫מאטיל סלאנימער זצוק"ל אשר שם‬ ‫עינא פקיחא על הבחור החשוב מאיר‪,‬‬ ‫עד אשר נתגדל בתורה וביראת שמים‪.‬‬ ‫רוב תורתו למד במשך ד' שנים אצל הגה"צ ר' מתתי' לוריא‬ ‫זצוק"ל בעל שערי לימוד מגדולי וחשובי זקני החסידים‬ ‫מדור הקודם‪ ,‬ובכל ימיו החזיק לו טובה ע"ז ושימשו‪ ,‬וכן‬ ‫הסתופף אצל שאר הזקנים בני העלי'ה הרה"צ ר' ישראל‬ ‫זלמן )משמשו של היסוה"ע והדברי שמואל זי"ע( הרה"צ ר'‬ ‫מענדל וועג‪ ,‬הרה"צ ר' אהרן לוריא‪ ,‬הרה"צ ר' יואל אשכנזי‪,‬‬ ‫זכר צדיקים לברכה‪.‬‬ ‫בשנת תרצ"ז עלה לעיה"ק ירושלים ת"ו ללמוד בישיבת‬ ‫"שפת אמת" וכאן נשא את זיווגו האשה החשובה מרת אלטא‬ ‫סלאווא ע"ה בת הרה"ח ר' שלמה זלמן גאלדבערגער זצ"ל‬ ‫מחשובי חסידי קארלין‪ ,‬ובשנת תרח"צ התקיימה שמחת‬ ‫אפריונו פה בירושלים ת"ו‪.‬‬ ‫במשך שנות חייו נטל חלק גדול בביסוס חבריא קדישא‬ ‫דחסידי סלאנים והוא היה ממיסדי ישיבת "בית אברהם"‬ ‫בשנת ת"ש והיה שם בריח התיכון בכל עניני הישיבה הק'‪,‬‬ ‫ובעת השבעה סיפר כ"ק אדמו"ר מטשאקעווא שליט"א שהיה‬ ‫מראשוני התלמידים‪ ,‬וכל תלמיד ידע שאם צריך משהו ואיזה‬ ‫סעד ללבו יורד הוא לחנותו של ר' מאיר ברח' מאה שערים‬ ‫ומקבל במתנת חינם‪ ,‬ושימש לאות ולדוגמא לאחד מפני‬ ‫החבורה בהיותו בנו של הגה"צ רבה של טבריא זצוק"ל‪.‬‬ ‫כן פעל הרבה למען אחרים וגידל כמה וכמה מבני משפחתו‬ ‫אשר הוריהם עזבום במשך הימים הקשים של כלל ישראל‬ ‫ונטלם על שכמו לדאוג עליהם וכל חינוכם ומהלכם‪.‬‬ ‫נחנן במיוחד במדת הזכרון והעלה זכרונות מחיי הדור‬ ‫הישן‪ ,‬בדקדוק רב ממש כמי שעומד בשעת התרחשות‬ ‫הדברים‪.‬‬ ‫קבלתו בסבר פנים יפות את כל אחד ואחד כקטן כגדול‬ ‫הפליא כל הסובבים אותו‪ ,‬כאשר הידידות והריעות לכל אחד‬ ‫היתה פורצת מכל גדרי לבו‪ ,‬ה'גוט ווארט' שנתן לכל אחד אם‬ ‫לגדול וחשוב ואם לסתם עמך ולכל הסובבים אותו‪.‬‬ ‫השמחה המיוחדת ששרתה על פניו הפיגה כל דאגה‪ ,‬הקרין‬ ‫באור פניו חיות מרוממת לצאת ממציאות הטבע והחומר‪,‬‬ ‫העלה את היושבים בצילו באווירה של התרוממות הרוח‪.‬‬ ‫השריש בבני משפחתו את מסורת האבות והתקיפות‬ ‫בכל עניני אידישקייט‪ ,‬שלא להיסחב אחר הבלי הרחוב‬ ‫וה'מאדעס' בכל ענין שהוא‪ ,‬הרבה לחבב את האיידלקייט‬ ‫והפשטות‪ ,‬סלד מכל ענין של כבוד ושקר וחנופה‪ ,‬הלך בתום‬ ‫לב ולא חיפש אחר גדולה אשר לא היתה רחוקה ממנו‪.‬‬ ‫בתקופה האחרונה נחלש בגופו‪ ,‬ועכ"ז לא הזניח מעצמו‬ ‫כהוא זה‪ ,‬והרבה להודות לה' על רוב חסדו‪ ,‬כד הוה מרגלא‬ ‫בפומי'ה‪" :‬וואס מיר האבן אריינגעלייגט ביים באשעפער‬ ‫האבן מיר שוין לאנג ארויסגענומען‪ ,‬יעצט איז שוין כולו‬ ‫רווח"‪...‬‬ ‫ביום י"ד חשון ביום שמלאו פ"ט שנה מיום הכנסו לבריתו‬ ‫של אאע"ה‪ ,‬באשמורת הבוקר עלתה נשמתו לגנזי מרומים‪,‬‬ ‫בהשאירו אחריו בנים ובני בנים עד דור חמישי הולכים‬ ‫בדרכיו‪ .‬ויה"ר שיבולע המות לנצח‪ ,‬ונזכה במהרה לגאולתן‬ ‫של ישראל בב"א‪.‬‬ ‫כבר חלפו שבועיים ימים מאז הבחירות‬ ‫המקומיות במדינה הציונית‪ ,‬בדרך כלל שבוע‬ ‫אחרי הבחירות כבר מתנדף כל החום והלהט של‬ ‫עונת הבחירות‪ ,‬והכל כבר חוזר לשיגרת סדר‬ ‫היום‪.‬‬ ‫אבל כפי הנראה לעת עתה‪ ,‬הקרע הנוכחי‬ ‫בתוככי המפלגות של 'יהדות התורה' הוא עמוק‬ ‫מאד‪ ,‬ובמקום שיום הבחירות מציין בדרך כלל‬ ‫את הסיום של חילוקי הדיעות‪ ,‬במקרה דנן המצב‬ ‫נראה שאנחנו עדיין עומדים רק בההתחלה‪.‬‬ ‫הקרע הפנימי עמוק הוא בין 'הסיעה המרכזית'‪,‬‬ ‫לבין שאר החוגים החסידיים‪ ,‬וגם החוגים‬ ‫הליטאיים אינם מופקעים מכל זה‪ ,‬כאשר ישנם‬ ‫כאלו המעוניינים בכל מחיר לזרוע חילוקי דיעות‬ ‫בין אנשי חצר ירושלמי לאנשי חצר בני ברקי‪,‬‬ ‫דבר שהביא בימים האחרונים לקטטות רציניות‬ ‫בין הצדדים הניצים‪ ,‬הנפגעים ובני משפחותיהם‬ ‫הקרובים הותקפו פיזית‪ ,‬וגם הצעדים שננקטים‬ ‫בינתיים בענין‪ ,‬נראים יותר כאלו שנעשים לפני‬ ‫פילוג‪ ,‬ולא לפני איחוד ושלום‪.‬‬ ‫מי שדואג ביותר במצב כזה‪ ,‬הם אלו העומדים‬ ‫קרוב לסיר הפוליטיקה‪ .‬המצב חמור ביותר‪ ,‬בימים‬ ‫הקרובים כבר חייבים כל המפלגות להגיש את‬ ‫רשימות המועמדים לכנסת המינים‪ ,‬ומה שנראה‬ ‫בינתיים כדבר הפשוט ומובן מאליו‪ ,‬ששני השמות‬ ‫י‪ .‬ליצמן ומ‪ .‬פרוש‪ ,‬לא יוכלו לככב בשום רשימה‬ ‫לכנסת‪ ,‬אם אנשי מפלגותיהם אינם רוצים להבעיר‬ ‫עוד יותר את אש המחלוקת‪ ,‬ועוד להחריף את‬ ‫הקרע הקיים‪ ,‬כפי שכבר התריעו כמה מגדולי הוגי‬ ‫הדיעות שלהם שאם ליצמן ברשימה‪' :‬לא עוברים‬ ‫את אחוז החסימה'‪...‬‬ ‫יש כאלו שעסוקים בהקמת עיתון יומי חדש‬ ‫מתחרה ל'המודיע'‪ ,‬וכך לפרוק לגמרי את עול‬ ‫הבעלות הסיעה המרכזית על הציבור השייך‬ ‫ל'יהדות התורה'‪ .‬אחרים צועקים שחייבים להכניס‬ ‫רשימה חדשה של אנשים חדשים המקובלים‬ ‫ואהובים על הציבור‪ ,‬ורק עמם תהיה אפשרות‬ ‫חדשה שהציבור ישתף פעולה וירצה לצאת לפעול‬ ‫ולהצביע בבחירות‪.‬‬ ‫ואנו בעמדינו עתה לעת כזאת‪ ,‬עתה היא שעת‬ ‫הכושר והזמן המתאים ביותר‪ ,‬שאנחנו‪ ,‬שלומי‬ ‫אמוני ישראל‪ ,‬ניחלץ חושים ונאזור מתנים‪ ,‬לגשת‬ ‫אל העבודה‪ ,‬ולצאת בכח גדול וחזק על פני הרחוב‬ ‫החרדי‪ ,‬ולהסביר לפני הציבור את חומר הענין של‬ ‫ההשתתפות בבחירות‪.‬‬ ‫*‬ ‫על כן יאמרו המושלים בואו חשבון!‬ ‫במאמרינו הקודם ציטטנו התבטאות רבת‬ ‫משמעות‪" :‬מה ש'גירוש גוש קטיף' עשה למתנחלים‪,‬‬ ‫עשו ה'בחירות לעירית ירושלים תשס"ט' לאגודת‬ ‫ישראל"‪.‬‬ ‫ראוי וכדאי להתבונן ולהסיק מסקנות מן‬ ‫פרשת תולדות תשס״ט‬ ‫חלצו‪ ,‬הגיעה שעת הכושר!!!‬ ‫המציאות הנוכחית הלזו‪.‬‬ ‫הנה 'גירוש גוש קטיף' היוה כלפי המתנחלים‬ ‫המזרחי'סטים חורבן כפול ומכופל‪ .‬מלבד זאת שהם‬ ‫סבלו מחורבן פיזי וגשמי; גזלו מהם את מקומות‬ ‫מושבותיהם‪ ,‬הבתים שלהם‪ ,‬הישובים שהם הקימו במו‬ ‫ידיהם‪ ,‬ואת כל אלה הלכו פטרוניהם במדינה והעניקו‬ ‫אותם לגרועים שבשונאיהם‪ ,‬הם סבלו בזה הרבה יותר‬ ‫מחורבן רוחני ורעיוני‪ ,‬כאשר כל עצם ההשקפה שלהם‪,‬‬ ‫תורת החיים שלהם‪ ,‬כל מה שלמדו מאז שעמדו על‬ ‫דעתם‪ ,‬ואשר לימדו את כל זאת לצאצאיהם אחריהם‪,‬‬ ‫הכל קרס ונחרב כליל‪ ,‬הכל נהרס בצורה טוטלית לנגד‬ ‫עיניהם‪.‬‬ ‫המזרחי'סטים‪ ,‬ה'דתיים‪-‬לאומיים‪ ,‬אלה שנתחנכו על‬ ‫טהרת הציונות‪ ,‬הם ראו בציונות אידיאולוגיה נשגבה‬ ‫ומרוממה‪ ,‬הם ראו בה אתחלתא דגאולה מדומית‪ ,‬והם‬ ‫אף מסרו את נפשם למען הציונות‪ .‬הם התגייסו לצבא‬ ‫הציוני במסירות נפש‪ ,‬נלחמו ונאבקו שם במסירות‬ ‫נפש עבור המדינה‪ ,‬הם הקדישו עצמם כל כולם למענה‪.‬‬ ‫בשונה מהחילונים שאין להם שום מטרה ויעד בחיים‪,‬‬ ‫ואשר אינם חיים כלל למען שום אידאולוגיה‪ ,‬אין להם‬ ‫התמסרות ונאמנות לשום דבר‪ .‬הרי שהמזרחי'סטים‬ ‫דווקא הם היו ראשוני המתנחלים‪ ,‬הם רק בכך נאצלות‪,‬‬ ‫ולמצוה גדולה נחשב בעיניהם להסתכן וללכת לגור‬ ‫ולהרחיק שבת בשטחים הכבושים המסוכנים‪ .‬הם ראו‬ ‫בכך את המצוות הכי גדולות השקולות נגד כל התורה‬ ‫כולה ח"ו להתיישב דווקא במקומות מסוכנים‪ ,‬ולהתחכך‬ ‫ולהתגרות כסדר עם השכנים הערבים‪ ,‬ואף האמינו‬ ‫בכך בכל לבבם ונפשם‪ ,‬נעבאך‪.‬‬ ‫כאשר הגיע יומם השחור‪ ,‬היום שהממשלה הציונית‪,‬‬ ‫אותה "ממשלת מדינת ישראל"‪ ,‬זו שסימלה בעיני‬ ‫המתנחלים את הכי קדוש ויקר ללבם‪ ,‬וזו שכ"כ האמינו‬ ‫בה‪ ,‬היא זאת שבאה והחריבה את הישובים שלהם‪,‬‬ ‫הרסה את בתי מדרשיהם‪ ,‬באכזריות רבה הם עקרו‬ ‫אלפי המשפחות מתוך בתיהם‪ ,‬ואף חילקו מכות רצח‬ ‫אכזריות לאחיהם ובשרם‪ ,‬ובמו ידיהם חזרו והעניקו את‬ ‫כל עמלם לערבים‪ ,‬היו אז המתנחלים נבגדים ומרומים‪,‬‬ ‫כמי ששדדו להם את מהותם עצמם‪ ,‬כל ה'תורה' שלהם‬ ‫התפוצצה בפניהם‪ ,‬הכל התפוצץ והתאדה כבועות סבון‬ ‫ברוח קדים‪ ,‬ולנגד עיניהם נוכחו שמכל האידיאולוגיה‬ ‫של חוגי המזרחי לא נשאר כל מאומה‪.‬‬ ‫מאת ה' היתה זאת‪ ,‬שבאותה תקופה יצא לאור‬ ‫הספר 'ילקוט אמרים ויואל משה'‪ ,‬והגיע לידי כך‬ ‫שיהודי יקר אחד מבני עדות המזרח אימץ ללבבו בתור‬ ‫המצוה שלו‪ ,‬לנסוע ממקום למקום ולהפיץ את הספר‬ ‫בין המזרחי'סטים‪ ,‬היתה זאת המציאות הראשונה‬ ‫שמזרחי'סטים חטפו את הספר ועטו עליו כמוצא שלל‬ ‫רב‪ ,‬היתה זאת לראשונה שהם התחילו לשפשף את‬ ‫עיניהם ולהתפכח ולראות באיזה עולם שקרי ודמיוני‬ ‫הם חיו עד היום‪ ,‬עולם של שקר ודמיונות‪ ,‬עולם של‬ ‫שיכרות‪ ,‬אלפי אנשים מחוגי המזרחי התחילו אז לחפש‬ ‫את האמת‪ ,‬ורבים מהם התקרבו לאור תורתו ושיטתו‬ ‫הבהירה של רבינו הקדוש מסאטמאר זצוק"ל‪.‬‬ ‫*‬ ‫פרשת תולדות תשס״ט‬ ‫במשך ששים השנים האחרונות מאז התייסדות‬ ‫המדינה‪ ,‬והקרע העמוק שנפער בין שלומי אמוני‬ ‫ישראל לבין 'אגודת ישראל' שהחל בשאלת ההתייחסות‬ ‫למדינה הציונית‪ ,‬הלכה אגודת ישראל ובנתה לעצמה‬ ‫אידיאולוגיה חזקה שהתבססה על כמה יסודות‪.‬‬ ‫האידיאולוגיה האגודאית החדשה התבססה על‬ ‫ה"מדינה שאני"‪ ,‬כבר לא שייך להמשיך בדרך הישנה‬ ‫של המלחמה מבחוץ‪ .‬זה לא שייך במציאות! הרי מדובר‬ ‫כבר בעובדה קיימת‪ ,‬המדינה חיה וקיימת! והדרך היחידה‬ ‫להיאבק ולדאוג שיהיה שייך לשמור תורה ומצוות בתוך‬ ‫מדינה זו‪ ,‬היא רק אם יהיו חברי הכנסת חרדיים‪ ,‬שישבו‬ ‫בפנים‪ ,‬והם ייאבקו ויילחמו למען התורה בתוככי כנסת‬ ‫המינים‪.‬‬ ‫כאשר התחילה להישמע דעת התורה של גדולי‬ ‫ישראל שאין הדבר שייך על פי תורה ועל פי הלכה‬ ‫ועפ"י השקפת ישראל סבא‪ ,‬ויצאו אז איסורים חמורים‬ ‫מאת רבותינו הגאוה"צ שרי התורה הבית דין הגדול‬ ‫שבירושלים‪ ,‬רבינו הקדוש מסאטמאר זי"ע הגיע‬ ‫לנסיעה לארץ ישראל וכאן נשא את דרשותיו חוצבות‬ ‫להבות אש להסביר ולהבהיר את עוצם חומר הענין‪ ,‬אז‬ ‫התחילה הסיסמא של 'אגודת ישראל'‪" :‬ועשית ככל אשר‬ ‫יורוך‪ ,‬לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל'‪,‬‬ ‫אסור להרהר אחר ה"חוב קדוש" של גדולי ישראל‪ ,‬ואת‬ ‫הפקודה והציווי שלהם חייבים כולם לעשות‪ ,‬אף על פי‬ ‫שאין מבינים זאת כלל וכלל‪.‬‬ ‫במשך כל השנים מאז ועד היום הזה‪ ,‬כל פעם‬ ‫שהגיעו לעונת הבחירות‪ ,‬והמפלגות התחילו לטשטש‬ ‫בבלבולי המוחות ובתעמולות גדולות למען הבחירות‬ ‫הטמאות‪ ,‬וטשטשו את הרבים שכל מי שאינו משתתף‬ ‫בבחירות הוא זה שמסייע לכל החוקים ועקירת הדת‬ ‫שיוצא מכנסת המינים‪ ,‬וכאילו מתוככי אותה הכנסת‬ ‫תבוא הישועה לכל השאלות העומדות על סדר היום‪,‬‬ ‫המלחמות הגדולות למען שמירת השבת‪ ,‬חיטוטי שכבי‪,‬‬ ‫ניתוחי מתים‪ ,‬וכהנה וכהנה‪ ,‬אז יצאה היהדית החרדית‬ ‫הנאמנה בקול הסברה חזקה להפריך את כל השקרים‬ ‫האלה‪ ,‬וניסו לפרסם את דעת התורה של גדולי ישראל‬ ‫כי לקיחת חלק בבחירות לכנסת המינים היא השתתפות‬ ‫במרידה הנוראה במלכות שמים‪ ,‬והדבר כרוך בענינים‬ ‫הכי חמורים ונוראים‪.‬‬ ‫כמה שרק נאמר‪ ,‬וכמה שרק נכתב‪ ,‬כמה שניסו‬ ‫להסביר ולפרסם את דעת התורה של גדולי ישראל‬ ‫אלו‪ ,‬הרי שהדברים לא נשמעו רק ע"י אלו שהיו רוצים‬ ‫לשמוע את כל זה‪ .‬אבל כל אלה המשתייכים לחוגי‬ ‫האגודה‪ ,‬היו מיד אוטמים את אזניהם‪ ,‬וכל הסתמכותם‬ ‫היתה אך ורק על ה"ועשית ככל אשר יורוך"‪ ,‬כולם‬ ‫עצמו את עיניהם בחוזקה‪ ,‬וכעוורים באפילה רצו יחד‬ ‫עם כל העדר לבתי הקלפי‪.‬‬ ‫כאשר היהדות הנאמנה הטיחה את טענותיה נגד‬ ‫מחייבי הבחירות‪ ,‬בטענה שכל תעמולת ה"ועשית ככל‬ ‫אשר יורוך" הוא שקר בהתגלמותו‪ ,‬מפני שהפוליטיקאים‬ ‫השפלים השתמשו שלא כראוי וכהוגן בשמותיהם של‬ ‫קדושי עליון שכל כלל ישראל חרד למוצא פיהם‪ ,‬והוציאו‬ ‫את חתימותיהם שלא בצדק‪ ,‬אז נענו כל הטענות האלו‬ ‫ש‪.‬ב‪ .‬מרגליות‬ ‫בצחוק ובגיחוך‪.‬‬ ‫כאשר היהדות הנאמנה הטיחה את טענותיה‪ ,‬שאפילו‬ ‫לשיטתם שהתירו "ללחום מבפנים"‪ ,‬הרי שחברי הכנסת‬ ‫כלל לא ממלאים את תפקידם‪ ,‬הם בכלל לא לוחמים‬ ‫למען הדת‪ ,‬הם עסוקים רק בהשגת תקציבים‪ ,‬וכל אחד‬ ‫עסוק בשמירת מקום כסאו וכבודו‪ ...‬שוב נענו הטענות‬ ‫רק בזלזול ובגיחוך‪.‬‬ ‫כאשר היהדות הנאמנה הטיחה את טענותיה‪,‬‬ ‫שבהליכה לבחירות נסחפים באופן אוטומטי לכל הקלחת‬ ‫של הציונות‪ ,‬נטמעים ונעשים אחד עם המדינה‪ ,‬הדעות‬ ‫הופכות להשקפות ציוניות ממש‪ ,‬הופכים לציונים ברוח‬ ‫ובנפש‪ ,‬ונעשים חד עם אבירי הרשעים ומפירי הברית‬ ‫שבדור‪ ,‬ולוקחים חלק שוה עם כל ההעברה על הדת‬ ‫הנוראה המתבצעת ע"י אותו הבית של מחוקקי האון‪,‬‬ ‫נענו כל הדברים האלו בזלזול גדול‪ ,‬ובלעג וקלס‪.‬‬ ‫אך הגיעו הבחירות לעיריית ירושלים תשס"ט!‬ ‫ללא שום התקפות מבחוץ‪ ,‬כי אם מתוככי הבית‬ ‫פנימה התפוצץ לפתע פתאום פצצת האטום‪.‬‬ ‫"ועשית ככל אשר יורוך!" ‪ -‬מה?! מי?! מתי?! צד‬ ‫אחד צועק שכל זה רק כל זמן שמדובר כבוד שמים‪,‬‬ ‫אבל אם העיזו לפגוע בכבוד בשר ודם‪ ,‬אז ההלכה היא‬ ‫לגמרי אחרת‪.‬‬ ‫וצד שני זועק שאפילו כשה'דעת תורה' מצוה לעשות‬ ‫כך‪ ,‬מחויבים לעשות את ההיפך‪ ,‬מפני ש'אין כבודו‬ ‫מחול'‪...‬‬ ‫והשלישי בא ואומר שה'מלחמה מבפנים' היא כל זמן‬ ‫שאותו שנכנס בפנים הוא 'משלנו'‪ ,‬אבל אם הוא אינו‬ ‫מאנ"ש‪ ,‬אז כבר עדיף עליו מחלל שבת‪.‬‬ ‫ופתאום מתעוררים אלפי יהודים מהתרדמה העמוקה‪,‬‬ ‫"שומעים לדעת תורה?! נאבקים עבור אידישקייט?!" לא‬ ‫מיניה ולא מקצתיה! הכל אך ורק פוליטיק ופוליטיק‪ ,‬ועם‬ ‫תורה או אידישקייט אין להם שום שייכות‪ ,‬לא קרב זה‬ ‫אל זה כל הלילה‪...‬‬ ‫האידיאולוגיה האגודאית התפוצצה וקרסה תחתה‬ ‫בקול רעש גדול‪.‬‬ ‫עתה היא העת שעלינו להתאזר‪ ,‬כל מי שחוננו‬ ‫השי"ת בעט סופר‪ ,‬בשפה ברורה‪ ,‬או בכל כשרון שרק‬ ‫יהיה‪ ,‬שבו יוכל להפיץ את האמת ולפקוח את העינים‬ ‫של אלפי יהודים‪ ,‬שיווכחו עד כמה אמיתית היא דרך‬ ‫התורה‪ ,‬כמה בהירה וברורה היא הדרך של צדיקי קמאי‬ ‫אשר שליחותייהו קעבדינן‪ ,‬כמה צדקה מאז ומתמיד‬ ‫היהדות הנאמנה המתבדלת מכל שייכות למשרות‬ ‫וכספי השלטונות‪ ,‬ובזה נצא להכריז לכל המחנות‪:‬‬ ‫"חזרו לדרך האמת שבו הלכו רבותיכם ואבותיכם"‪.‬‬ ‫כבר נשארו לנו רק פחות משלשה חדשים עד‬ ‫לתקופת הבחירות הטמאות‪ ,‬זה הזמן שצריך לקפוץ‬ ‫לתוך עבודת הקודש‪" ,‬וועדי ההסברה" דעדתינו זקוקים‬ ‫לתמיכה גדולה‪ ,‬כספית ורעיונית‪ ,‬פיננסית ומוראלית‪.‬‬ ‫כל אחד מאתנו מחוייב לתת יד ולהושיט כתף‪ ,‬ובזמנים‬ ‫כאלו ברור שלא יהיה קשה מדי למנוע עוד אלפי יהודים‬ ‫מלהשתתף בבחירות הטמאות‪.‬‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫ז‬ ‫ההתיישבות מחוץ לחומה‬ ‫מאז התיישבותם של המוני עולי ארצות אירופה בירושלים‪ ,‬והעליה הלכה וגברה‪ ,‬הוחמר‬ ‫מנגד מצב הישוב בירושלים עצמה‪ .‬באותו פרק זמן השתוללה המגיפה ביתר שאת גם בעבר‬ ‫הירדן‪ ,‬המוני פליטים ערביים נהרו לירושלים‪ ,‬והצפיפות החמירה את תנאי הישוב לפנים מן‬ ‫החומה שנעשו יותר ויותר בלתי נסבלים‪ ,‬הצפיפות גרמה גם למחלות ומגפות ושאר סבל רב‬ ‫ל"ע‪.‬‬ ‫אמנם במשך שנים אלה נבנו עוד כמה שכונות או בנינים בין החומות ובסמוך להם‪ ,‬ברובע‬ ‫היהודי הוקמה שכונה קטנה בין שער שכם לשער האריות‪ .‬צמוד לחומה מבחוץ ליד שער שכם‪,‬‬ ‫הוקמו שכונת "מחנה ישראל" וכן שכונת "קריה נאמנה" של ר' ניסן בק ז"ל‪ ,‬גם מחוץ לעיר כבר‬ ‫היתה שכונת "משכנות שאננים" שנוסד בשנת תר"ך‪ ,‬אך כל אלה כמעט שלא הטביעו חותמם‬ ‫לשכנע את הציבור להתיישב הרחק מן החומות ולא הועילו להוריד את הלחץ בעיר‪.‬‬ ‫עד בשנת תרי"ז‪ ,‬שבו יסדו גדולי ירושלים את האגודה בשם "בוני‪-‬ירושלים"‪ ,‬בין האריות‬ ‫שבחבורה זו היו האברכים הת"ח הנודעים שבעיר‪ :‬שני חתניו של רבי יוסף שוורץ מגדולי‬ ‫ירושלים מח"ס "תבואות הארץ"; ה"ה רבי יאשע יוסף ריבלין ורבי אליעזר דן בהרלב"ג‪ ,‬רבי‬ ‫אריה ליב הורביץ חתנו של רבי אליהו יוסף ריבלין; רבי זלמן בהר"ן לעווי; רבי זלמן בהרי"ל‬ ‫לעווי; רבי ישעיה אורנשטיין; רבי יואל משה סאלאמון שיסד אח"כ את פתח תקוה; רבי אברהם‬ ‫בריסקר; ורבי בן‪-‬ציון ליאון‪ ,‬זכר כולם לברכה‪.‬‬ ‫במלחמה נגד בתי הספר‬ ‫ורעיונותיהם‪ ,‬ובלעג התייהר שאינו חושש כי עתיד בנו גרוע יהיה משל אחרים‪ .‬גדולי ירושלים‬ ‫נזעקו‪ ,‬היתכן שמהרסיך פורצי גדר החרם יצא ממש מתוך המחנה עצמו‪ ,‬ולכן בנוסף לחרם‬ ‫ולאיסור הרובץ על בית‪-‬הספר עצמו‪ ,‬הכריזו גם נידוי ושמתא על ילין‪ ,‬ושללו ממנו את זכות‬ ‫קבלת ה"חלוקה" החדשית מן הכולל‪ ,‬כפסקם של גדולי ירושלים‪.‬‬ ‫רבי זלמן בהר"ן כתב אליו במכתב אישי קורע לב שלא יתחכם ויעזוב את דרכו‪ ,‬תוך שהוא‬ ‫מציין כי בא לו זאת ע"י שהשקיע עצמו בחכמות חיצוניים מתוך התחכמות שלא יארע לו‬ ‫דבר‪.‬‬ ‫הפורץ לא נח ולא שקט‪ ,‬הוא יצא לחו"ל וחילה את פני כל גדולי הדור בבקשתו שיתערבו‬ ‫לבטל את החרם ולהחזיר לו את כספי החלוקה‪ ,‬אך לא מצא אף אחד מגדולי הדור שיסביר‬ ‫לו פנים‪ ,‬ואף הם הוכיחוהו קשות על שהעיז לפרוץ בחרם הנורא ובגדר הקדושה של יהודי‬ ‫ירושלים‪.‬‬ ‫ואכן ביוקר שילם "חכם" זה על התחכמותו‪ ,‬ילדו זה עליו התגאה שהוא יהיה גם יהודי כשר‬ ‫וגם מלא מדע וחכמה‪ ,‬גמע מארסו של בית הספר שפיעפע בו כל ימיו‪ ,‬ואח"כ נודע דוד ילין‬ ‫שר"י לאחד מראשי הציונים בירושלים שרדפו בשצף‪-‬קצף את היהדות החרדית וסגולותיה‪.‬‬ ‫אך איש זה הרע גם לכל סביבתו‪ ,‬כי מאז מקרה זה כאשר ראו שכך העיזו פורצי גדר בשכונה‬ ‫זו‪ ,‬נסוג רבי יאשע ריבלין ועוד יראי ה' מתושבי "נחלת שבעה"‪ ,‬אשר לדאבון הלב הפכה כחלק‬ ‫ממרכז העיר הכפרני הפרוץ שהתרכזו בעתיד באזור זה‪.‬‬ ‫אשר על כן נוכחו רבי יאשע וחבריו‪ ,‬כי לשכונה חדשה דרוש גם יסוד חזק וקשר אמיץ עם‬ ‫גדולי ירושלים השוכנים לפנים מן החומות‪ ,‬ואת זאת מצאו בשכונת "מאה שערים"‪.‬‬ ‫השכונה הראשונה שנבנתה על ידם היתה שכונת "נחלת שבעה" בשנת תרכ"ט‪ ,‬רבי יאשע‬ ‫ריבלין הוא שמסר נפשו ויסד את השכונה בתלאות קשות‪ ,‬אך זמן לא רב לאחר יסודה של‬ ‫שונה היתה חברה זו שעמדה בראשות גדולי ירושלים ביחודה ובצביונה‪ .‬הציבור הגדול‬ ‫"נחלת שבעה"‪ ,‬קם רבי יאשע ועזב את הכל לטובת שכונת "מאה שערים"‪ ,‬ומאז כבר רגילים‬ ‫שמנתה "מאה שערים" היה כולו מסלתה ומשמנה של ירושלים ומנקיי הדעת שבה‪ ,‬דמות אחת‬ ‫היו לכנותו "רבי יאשע שטעטל מאכער" ‪" -‬עושה שכונות"‪.‬‬ ‫הסיבה שגרמה לפרישתו של רבי יאשע מ"נחלת שבעה" שכ"כ מסר נפשו עליה‪ ,‬נעוצה המורה על טיבם של מייסדי שכונה זו‪ ,‬הוא הגאון והצדיק והעסקן המדובר ביותר בירושלים של‬ ‫במלחמת יהודי ירושלים וגדוליה נגד בתי הספר המוחרמים‪ ,‬כאשר עמדו כל הימים בראש אז‪ ,‬רבי זלמן לעווי בהר"ן‪ ,‬כפי שכינוהו "רבי זלמן רבי נחום'ס" על שם אביו הגה"ק רבי נחום‬ ‫משאדיק זי"ע שעלה לעיה"ק עם כל בניו‬ ‫המערכה נגד השועלים מחבלי כרם ה'‪.‬‬ ‫הצדיקים אשר כולם היוו מאז לפטרוניה‬ ‫היה זה כאשר הגיעו שלוחי המשכילים‬ ‫רחבת מאה שערים כבר ראתה הרבה עצרות תפלה וזעקה של המוני תושבי‬ ‫של ירושלים‪.‬‬ ‫והקימו בירושלים את הבית הספר‬ ‫רבי זלמן בהר"ן נכנס לעובי הקורה‬ ‫ירושלים‪ ,‬ע"פ קריאת הביד"צ זצוק"ל ויבלחט"א‬ ‫המוחרם הראשון "למל" בשנת תרט"ז‬ ‫ביסודה של השכונה‪ ,‬רבי זלמן היה אביה‬ ‫)אשר מבנהו עומד עד היום ב"ירושלים‬ ‫וכך גם ביום שני ד' כסלו הבעל"ט כפי שהכריזו הביד"צ על עצרת תפלה וזעקה‬ ‫של "מאה שערים"‪.‬‬ ‫החדשה" ברח' ישעיהו(‪ ,‬ולמרות מסעות‬ ‫לעורר רחמי שמים‬ ‫דמותו האגדית של רבי זלמן קשורה‬ ‫הסתה והבטחות טובות ושלמונים לא היה‬ ‫בכל מה שקרה בירושלים בכלל‪ .‬הוא היה‬ ‫פורץ גדר אחד שישלח את הילדים לבית‬ ‫גבאי הצדקה‪ ,‬גבאי ועד הכוללים‪ ,‬החברא‬ ‫ספר זה‪ ,‬וכך הרבה שנים שלא הצליחו‬ ‫קדישא‪ ,‬בנוסף לכך שהיה מרביץ תורה‬ ‫למצוא אחד שיפרוץ גדר ראשונים‪,‬‬ ‫לתלמידיו ורבם ומדריכם‪ ,‬הרי שלא היה‬ ‫עד אותה שנה שהצליחו להשיג יותר‬ ‫דבר מצוה בירושלים שלא עבר את פעליו‬ ‫מחמשה תלמידים; ארבעה מבני ספרדים‪,‬‬ ‫של רבי זלמן‪ ,‬ולכן גם כשהוחרף מצב‬ ‫היחידים שלא הבינו בחומרת הדבר ואמרו‬ ‫הדיור בעיר העתיקה הוטל הדבר כממילא‬ ‫כי החרם האשכנזי אינו מכוון אליהם‪,‬‬ ‫על רבי זלמן‪ ,‬באותה שנה אף עלו רבים‬ ‫ואילו החמישי לא היה אחר מאשר בנו של‬ ‫מחו"ל להשתקע בירושלים‪ ,‬ולא היה‬ ‫"יהושע ילין" אחד המתיישבים הראשונים‬ ‫באפשרות להמשיך כן‪.‬‬ ‫ב"נחלת שבעה"‪.‬‬ ‫בחשון תרל"ד קרא רבי זלמן בהר"ן‬ ‫איש זה מבין השורות היה ויודע ספר‪,‬‬ ‫לאסיפה כדי לטכס עצה נוכח המצב‪,‬‬ ‫אך רוחו כבר נשבה אל המתקדמים‬ ‫ח‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫"יסודה של מאה שערים"‬ ‫פרשת תולדות תשס״ט‬ ‫בראש חודש כסלו תרל"ד הוקמה האגודה שנקראה בשם "מאה שערים" לסימן ברכה‪ ,‬וע"ש‬ ‫הכתוב בפרשה זו ‪ -‬פרשת תולדות "וימצא בשנה ההיא 'מאה שערים'"‪ ,‬לאותה אסיפה הצליח‬ ‫רבי זלמן להביא מאה ושבע עשרה איש שהיו נכונים להתחיל מיד לקמץ מפיתם ומיגיע כפם‪,‬‬ ‫שלא יצטרכו למתנות נדיבים שונים ‪ -‬כדי שלא ישפיעו מרוחם לשנות את צביון המקום‪ ,‬וכך‬ ‫קמה השכונה שהוסב גם שמה ‪" -‬מאה שערים" ‪ -‬עד היום הזה‪.‬‬ ‫החברה התחילה במאה ושבעה‪-‬עשר בעלי משפחות והגיע לאחר מכן למאה וארבעים‪,‬‬ ‫שהיטו יחד שכמם לייסד ולבנות מכיסם שלהם שכונה ראויה לשמה‪.‬‬ ‫אחד מאלו שבלטו בפעלם למען "מאה שערים" היה יהודי חרד ואמיד בשם רבי בן ציון‬ ‫ליאון‪ ,‬שהבטיח לרבי זלמן "אני אשתתף ואלך יחד עמך לרכישת קרקע‪ ,‬ואת כל הסכום שיחסר‬ ‫אני אמלא מכיסי"‪.‬‬ ‫בשעת אסיפת היסוד של החברה נתן כל אחד מהנרשמים "מעזש'ידע" ‪ -‬מטבע טורקי קטן‪,‬‬ ‫עם סיום המקח הטילו שוב על כל חבר להשתתף בעוד שתי לירות טורקיות‪,‬‬ ‫ולאחר מכן חסרו "שבעת אלפים גרוש"‪ ...‬אשר רבי בן ציון הוסיף מכיסו‪.‬‬ ‫ה"אמרי בינה" מקאליש‬ ‫ילדו של רבי יצחק נחום‬ ‫לעווי‪ ,‬אחד מעשרת המתיישבים‬ ‫הראשונים‪ ,‬יצא בערב מהבית‪,‬‬ ‫הוא החליק על הארץ ועקרב‬ ‫נשכו באצבעו‪ ,‬הילד התחיל‬ ‫לצרוח מייסוריו וכל המתיישבים‬ ‫שנחפזו לביתו של רבי יצחק‬ ‫נחום עמדו אובדי עצות‪ .‬עדיין‬ ‫לא היה רופא בשכונה‪ ,‬הרצת‬ ‫הילד לפנים מן החומה לא באה‬ ‫בחשבון מפני סכנת הדרך וגם‬ ‫השערים שסגרו על העיר העתיקה בלילה‪ ,‬אך רבי זלמן לא איבד עשתונותיו‪,‬‬ ‫הוא הכניס לפיו את אצבע הילד‪ ,‬והתחיל למצוץ את כל הדם כדי שיחד עמו יצא גם הארס של‬ ‫העקרב‪ ,‬למרות שהארס היה כנראה חריף מאד‪ ,‬ורבי זלמן הרגיש אותו היטב בפיו לא נרתע כדי‬ ‫להציל ילד מישראל‪ ,‬וגם ידע כי בכך תלוי כל עתידה של השכונה‪ ,‬וכי אם יארע אסון חלילה‬ ‫יסתם הגולל על הרחבת העיר‪.‬‬ ‫לאחר שנרגע הילד נשאר רבי זלמן כל הלילה כדי להשגיח עליו עד שהבריא לחלוטין‪ ,‬וכולם‬ ‫נוכחו בנס הגדול ואשר מן השמים מסוככים על השכונה הק'‪.‬‬ ‫הגאון הצדיק רבי מאיר אויערבאך מח"ס אמרי בינה ואב"ד קאליש זצ"ל שעלה בערוב ימיו‬ ‫לשכון בעיה"ק‪ ,‬עמד בנשיאות חברת "מאה‪-‬שערים" ועמד לימינה בכל עת‪ ,‬בירושלים ידעו‬ ‫כי גאון ישיש זה מתפרנס עוד מכספי נדונייתו שהתעשרו לאחר שהשקיע אותם עם שותף‬ ‫אחד‪ ,‬כשהחלו לבנות את "מאה‪-‬שערים" והזדקקו להלואה גדולה‪ ,‬זה שהיה מוכן להלוות את‬ ‫הסכום‪ ,‬רצה ערבות של ערב בטוח‪ ,‬פנו רבי זלמן בהר"ן ורבי יאשע אל הגאון מקאליש‪.‬‬ ‫ה"שטיבלאך" ו"ישועות יעקב"!‬ ‫מה השכר? ‪ -‬שאל הגאון‪ ,‬ולתמיהתם הסביר‪" :‬מה עלי לשלם כדי לזכות במצוה גדולה‬ ‫כמובן‪ ,‬שכונה חדשה זקוקה לכל הדברים הבסיסיים שבכל מקום מגורים‪ ,‬ולמעשה עוד‬ ‫זו‪"...‬‬ ‫חסרו הרבה דברים לאחר שנכנסו להתיישב‪ ,‬כדי לקנות כל דבר מחוט ועד שרוך נעל נצרכו‬ ‫ אם ירצה ינדב הרב סכום כסף כמנין שמו )מאיר( ‪ 251‬לירות ‪ -‬השיב רבי זלמן‪.‬‬‫לעלות לעיר העתיקה כדי לקנות שם‪ ,‬אך מה שהרגישו המתיישבים לנחוץ היה לבנות בית לה'‬ ‫מסכים ‪ -‬קרא רבה של קאליש ‪ -‬והנני מוסיף‬ ‫לתורה ותפילה‪.‬‬ ‫עוד סכום דומה גם עבור הבניה‪.‬‬ ‫ביום ט' כסליו תרל"ה‪ ,‬עוד טרם הוגרלו עשר‬ ‫ נענה רבי יאשע בהברקה בת הרגע ‪ -‬הרי‬‫הדירות הראשונות‪ ,‬כבר התאספו יהודי ירושלים‬ ‫דברים שהתפרסמו בקול ישראל בשנת תש"ד‬ ‫שהרב נותן סכום כמנין שמו של המתרים ‪502‬‬ ‫להנחת אבן הפינה לבית הכנסת הראשון במאה‬ ‫במלאת ל"מאה שערים" שבעים שנה‪.‬‬ ‫)שלמה זלמן(‪...‬‬ ‫שערים‪ ,‬הידוע עד היום כבית הכנסת הגדול‬ ‫***‬ ‫שערים"‪.‬‬ ‫"מאה‬ ‫להשכונה‬ ‫נמלאו‬ ‫שנה‬ ‫שבעים‬ ‫שבשכונה בשם "ישועות יעקב"‪ ,‬שנתנדב ע"י‬ ‫"מאה שערים" אינה השכונה היחידה בירושלים‪ ,‬ישנן עוד שכונות רבות‬ ‫נדיב יהודי עשיר רבי יוסף יהושע מטראני שביקר‬ ‫הלילה הראשון ב"מאה‬ ‫אז בירושלים‪ ,‬ורבי זלמן בהר"ן שוחח אתו והלהיב‬ ‫שערים"‬ ‫לעשרות‪ ,‬כן ירבו‪.‬‬ ‫אותו להקים את בית הכנסת על שמו ושם אביו‬ ‫האדריכל של "מאה שערים"‪ ,‬הגזבר ויושב‬ ‫"מאה שערים" אינה גם השכונה הראשונה בירושלים‪ .‬היא אמנם הגדולה‬ ‫רבי יעקב "ישועות יעקב"‪.‬‬ ‫ראש החברה‪ ,‬מתכנן הבניה וגם גובה הכספים‬ ‫ביותר בין הראשונות אבל לא הראשונה‪ .‬קדמו לה אחרות‪" ,‬נחלת שבעה"‬ ‫כל ירושלים הגיעה לחגיגה זו‪ ,‬אנשים‪ ,‬נשים‬ ‫והשוכר את הפועלים‪ ,‬העומד ומפקח על‬ ‫נבנתה ראשונה‪.‬‬ ‫וטף‪ .‬גם גדולי העיר נכחו במעמד‪ ,‬הגאון בעל‬ ‫הבניה‪ ,‬המייעץ והפותר‪ ,‬המדריך ומודד‪ ,‬היה‬ ‫בכל זאת זכתה מאה שערים לזכות מיוחדת‪ .‬היא מסמלת כעין 'סמל'‬ ‫האמרי בינה מקאליש התרגש מאד במעמד‬ ‫לא אחר מאשר רבי זלמן בהר"ן‪ ,‬אשר ישב שם‬ ‫ומשמשת כעין מבצר‪ .‬סמל הישוב הישן‪ ,‬מבצר היהדות החרדית‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬וציוה לרשום לזכרון את שמותיהם של‬ ‫כל היום כאשר גמרא בידו‪ ,‬ותוך שאין פיו פוסק‬ ‫לא השכונה גרידא הוא הסמל והמבצר‪ ,‬אלא השם כשהוא לעצמו משמש‬ ‫המתיישבים הראשונים על קלף‪ ,‬בצנצנת‬ ‫מגירסא הוא מנצח על מלאכת בית ה' והשכונה‬ ‫שערים"‪.‬‬ ‫מאה‬ ‫"אנשי‬ ‫ומבצר‪:‬‬ ‫סמל‬ ‫והטמינו בעפר יסודות הבנין למען יעמוד ימים‬ ‫הקדושה‪.‬‬ ‫שערים"‬ ‫"מאה‬ ‫משמשת‬ ‫הרי‬ ‫לההיסתוריה‪,‬‬ ‫להתכחש‬ ‫רצון‬ ‫אין‬ ‫ואם‬ ‫רבים למשמרת‪.‬‬ ‫לפי התכנית אמורים היו לבנות ב"מאה‪-‬‬ ‫לציון‬ ‫האהבה‬ ‫פעמה‬ ‫מי‬ ‫בלבב‬ ‫המוכיח‪,‬‬ ‫האות‬ ‫ויסוריה‪,‬‬ ‫נפתוליה‬ ‫והבנותה‪,‬‬ ‫באותו מעמד גם הכריז הגאון מקאליש‬ ‫שערים" מאה דירות במשך עשר שנים‪ ,‬בכל‬ ‫והמסירות לבנין ירושלים‪.‬‬ ‫בהתרגשות שהוא תורם את בניית "עזרת נשים"‬ ‫שנה עשר דירות‪ ,‬שיגרלו בין הנרשמים ואלו‬ ‫כל אבן מאבני מאה שערים הונח בדם ודמע‪ .‬במסירות נפש במלוא מובן‬ ‫של בית הכנסת אשר מאז ועד היום מלאה היא‬ ‫יוכלו להכנס מיד לגור‪ ,‬אך בסייעתא דשמיא‬ ‫המלה‪.‬‬ ‫מדי יום ביומו בנשים צדקניות השופכות שם צקון‬ ‫נגמרו בניית כל הדירות תוך שמונה שנים בלבד‬ ‫לחשם בתחינתם‪ ,‬כמו כן תרם סכום נוסף עבור‬ ‫עד שנת תרמ"ג‪.‬‬ ‫מיסדי מאה שערים יסדוה לא כמקלט ולא כחסות‪ ,‬אלא מתוך חבה לציון‬ ‫בניית בימה מפוארת בתוך בית הכנסת‪ ,‬השמחה‬ ‫בחנוכה תרל"ה הוגרלו עשר הדירות‬ ‫ואהבה לבנין ירושלים‪ ,‬עזבו תענוגות ונוחיות חוץ לארץ ועלו לארץ‪ ,‬נדדו‬ ‫וההתלהבות העידו כי אכן ישמש המקום הזה‬ ‫הראשונות‪ ,‬בין הזוכים הראשונים היה גם‬ ‫שבועות וירחים עד אשר זכו להגיע לארץ הקודש ולעיר הקודש‪.‬‬ ‫כמקום תורה ותפילה במשך דורות‪ ,‬וגם הנדיב‬ ‫הגה"ק רבי אשר אנשיל ניימאן זצ"ל אב"ד‬ ‫מייסדי מאה שערים אשר ביסורים יסדוה‪ ,‬ינקו את אהבתם לירושלים‬ ‫כשראה את השמחה הגדולה קם והוסיף עוד‬ ‫ווייטצען מח"ס כרם בן שמן מתלמידי מרן‬ ‫והתמסרותם לבנינה מהתורה הקדושה‪.‬‬ ‫סכום כפול כדי לבנות במערב בית הכנסת ששה‬ ‫ה"חתם סופר"‪ ,‬שעלה והתיישב בעיר הקודש‬ ‫'מאה שערים' אשר נוסדה בקדושה‪ ,‬ואשר נוצרה בטהרה‪ ,‬זכתה‪ ,‬והיא‬ ‫חדרים נוספים כדי להושיב בהם "תלמוד תורה"‬ ‫ונמנה בין גדולי העיר ומראשי הלוחמים נגד‬ ‫עוד כיום אחרי שבעים שנה בעצם רעננותה כבעצם פריחתה‪.‬‬ ‫עם מלמדים והתשב"ר‪.‬‬ ‫המשכילים ובתי הספר‪ ,‬כאשר גאון זה עבר‬ ‫טהורה‪.‬‬ ‫ה'‬ ‫ליראת‬ ‫ומרכז‬ ‫ליהדות‬ ‫מרכז‬ ‫לתורה‪,‬‬ ‫מרכז‬ ‫היא‬ ‫שערים"‬ ‫"מאה‬ ‫חדרים אלו נעשו מאוחר יותר לחדרי תפילה‬ ‫מיד להתיישב בשכונה החדשה התחזקו גם‬ ‫וכמבצר‪.‬‬ ‫כסמל‬ ‫שערים'‬ ‫'מאה‬ ‫שמשה‬ ‫תמיד‬ ‫והם ידועים עד היום הזה בשם ה"שטיבלאך"‬ ‫שאר המתיישבים מחוץ לחומות‪.‬‬ ‫ה"כוללים''‪,‬‬ ‫ע"י‬ ‫הישוב‬ ‫יסוד‬ ‫את‬ ‫להבאיש‬ ‫והתחילו‬ ‫הבילוי"ם‬ ‫כשבאו‬ ‫שבשכונת מאה שערים‪ ,‬שמאז לא היה כדוגמתם‬ ‫בלילה הראשון הצטרף גם רבי זלמן ללינת‬ ‫וכמבצר‪.‬‬ ‫כסמל‬ ‫שערים'‬ ‫'מאה‬ ‫שמשה‬ ‫בעולם בהמוני המנינים המשכימים ומעריבים‬ ‫הלילה על אף שלא היה בין הזוכים הראשונים‪,‬‬ ‫גם כיום‪ ,‬אם רוצים לסמל משהו מהמיוחד אשר לירושלים‪ ,‬מסמלים את‬ ‫בכל תפלות ימות השנה‪.‬‬ ‫כדי להרגיע את חרדת הלילה שהקיף את‬ ‫"מאה שערים"‪" :‬אנשי מאה שערים"‪.‬‬ ‫מאז כבר ראה בית הכנסת "ישועות יעקב"‬ ‫המתיישבים על שהוצרכו ללון מחוץ לחומה‪,‬‬ ‫והרחבה שלידה‪ ,‬הרבה עצרות תפלה וזעקה של‬ ‫כאשר המדבר שמסביב הטיל את אימתו‪,‬‬ ‫עם כבוש ארץ ישראל‪ ,‬והציונים התחילו לשים עינם על ירושלים ופגשו‬ ‫המוני תושבי ירושלים‪ ,‬מלבד "משמרות התפלה"‬ ‫שועלים הילכו מתחת החלונות‪ ,‬וקול חיות‬ ‫כאן סלע איתן‪ ,‬גם אז לא נרתע אחד מראשיהם מלהכריז "אנשי מאה‬ ‫שמתקיימים כמה פעמים בשנה‪ ,‬ע"פ קריאת‬ ‫משונות נשמע בלילות‪ ,‬גם נחשים ועקרבים‬ ‫שערים יכלו"‪.‬‬ ‫הביד"צ זצוק"ל ויבלחט"א‪ ,‬וכך גם ביום שני ד'‬ ‫הסתובבו עד כדי סכנה‪ ,‬והיה עליהם להזהר‬ ‫כקוץ היה להם "מאה שערים"‪.‬‬ ‫כסלו הבעל"ט כפי שהכריזו הביד"צ על עצרת‬ ‫שלא להשאיר דלת או חלון פתוח אפילו ביום‪.‬‬ ‫ההוא איננו כבר‪ ,‬ואנשי "מאה שערים" חיים וקימים‪.‬‬ ‫תפלה וזעקה לעורר רחמי שמים על כל ישראל‬ ‫אכן נוכחותו של רבי זלמן נחוצה היתה ביותר‬ ‫עוד יוסיפו לחיות ועוד יוסיפו להתקיים‪.‬‬ ‫הכלל והפרט עד ביאת משי"צ בב"א אכי"ר‬ ‫משום מעשה שהיה באותו לילה‪:‬‬ ‫פרשת תולדות תשס״ט‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫ט‬ ‫דברי הערכה‬ ‫מאוצרותיו של הרה"ג רבי אלימלך בלויא זצ"ל‬ ‫עורך "העדה"‬ ‫תולדותיהם של צדיקים‬ ‫ואלה תולדות יצחק בן אברהם‪ ,‬אברהם הוליד את יצחק וגו'‪.‬‬ ‫וברש"י‪ :‬ואלה תולדות יצחק‪ ,‬יעקב ועשו האמורים בפרשה‪ ,‬והנה רבו כמו‬ ‫רבו השואלים שהלכו בהבנת דברי חכמים וחידותם‪ ,‬מה בא רש"י ללמדנו‪ ,‬והלא‬ ‫הפרשה מפורשת בקראי ולא חידש דבר‪ ,‬גם צריך ביאור מ"ש הכתוב אברהם‬ ‫הוליד את יצחק‪ ,‬שאין לזה שייכות לכאורה לתולדות יצחק‪ ,‬ורש"י כבר עמד‬ ‫על זה ופירש מחז"ל שהי' קלסתר פניו דומין לשל אברהם מפני ליצני הדור‬ ‫עיי"ש‪ .‬אך גם על זה צריך הסבר למה מספרת לנו תוה"ק את זה דווקא כאן‪,‬‬ ‫ולכאורה היה ראוי להיות תיכף בסיפור ההולדה של יצחק‪ ,‬אך עצם כל הפסוק‬ ‫הראשון שבפרשה זו‪ ,‬ואלה תולדות יצחק וגו' נראה לכאורה כשפת יתר‪ ,‬ומה‬ ‫היה חסר אם הי' הפרשה מתחילה בפסוק השני ויהי יצחק בן ארבעים וגו'‪ ,‬והיינו‬ ‫יודעים את כל סדר תולדותיו‪ ,‬ההקדמה הזאת אומרת דרשוני‪ ,‬אשר כעין זה‬ ‫מצינו שהגמרא מקשה על המשנה אבות מלאכות ארבעים חסר אחת וכו' מנינא‬ ‫למה לי‪ ,‬דכל מי שילמוד את המשנה יספור וימנה את האבות וימצא את המספר‬ ‫ל"ט‪ ,‬כך גם נראה כמיותר כל ההקדמה של הפסוק הראשון וכנ"ל‪.‬‬ ‫ואפשר שהדיוק האחרון הזה הוא שהכריח לרש"י לפרש מה שפירש יעקב‬ ‫ועשו האמורים בפרשה‪ ,‬דהיה קשה לו מהי ההקדמה של ואלה תולדות יצחק בן‬ ‫אברהם‪ ,‬אמנם‪ ,‬לפי קוצר המשיג הרי עיקר חסר מן הספר‪ ,‬ואנחנו לא נדע מה בא‬ ‫רש"י ללמדנו בזה‪ ,‬ומה מחדש מה שלא נמצא מפורש בכתובים‪.‬‬ ‫ואולי י"ל בביאור הדברים‪ ,‬כי הרי אנו מוצאים בפסוק כ"ב ויתרוצצו הבנים‬ ‫וגו' ותאמר א"כ למה זה אנכי וגו'‪ ,‬ופירש"י על זה ידוע‪ ,‬אמנם יש מקום לתמוה‪,‬‬ ‫איך זה יתכן שצדיקת זו שכל כך השתוקקה לבנים שעבור צער העיבור תתרעם‬ ‫ותאמר א"כ למה זה אנכי ופירש"י למה אנכי מתאווה ומתפללת על הריון‪,‬‬ ‫ממש ההיפך מ"ש אצל רחל אמנו שאמרה ליעקב הבה לי בנים ואם אין מתה‬ ‫אנכי‪ ,‬ואם כי יש לדון לכף זכות שאין אדם נתפס על צערו‪ ,‬אבל אין זאת משנת‬ ‫חסידים‪ ,‬בפרט על אמותינו הצדקניות שנביאות היו ובוודאי לא למעט בשבחה‬ ‫בא הכתוב‪.‬‬ ‫ומה שניתן לומר בזה‪ ,‬דמצינו בחז"ל שרבקה נעשה עקרה שלא יאמרו‬ ‫שברכת אחיה ואמה עשתה פירות דכתיב ויברכו את רבקה ויאמרו לה את היי‬ ‫לאלפי רבבה‪ ,‬ואחרי שיצחק התפלל וכתיב ויעתר לו ה'‪ ,‬ודרשינן לו ולא לה‪,‬‬ ‫שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע‪ ,‬ועכשיו כאשר התרוצצו‬ ‫הבנים בקרבה‪ ,‬חששה רבקה אמנו ע"ה שגם זאת היא מפני שאחד מהבנים הוא‬ ‫הבא מכח משפחתה שהיו רשעים ע"כ אמרה א"כ למה זה אנכי כלומר שרצונה‬ ‫לבטל את חלקה‪ ,‬שישאר אך ורק חלקו של יצחק‪ ,‬שלא יצא ממנה בן רשע‪,‬‬ ‫ועל זה נאמר לה הנבואה שני גוים בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו ולאום‬ ‫מלאום יאמץ‪ ,‬כלומר שכל שפעת אורו וצדקתו של הבן הצדיק הוא מחמת‬ ‫עמידתו בנסיון מהתנגדותו של הבן הרשע שלמרות היותו כל כך קרוב אליו אינו‬ ‫מושפע ממנו ועומד בצדקתו‪ ,‬כעין מה שפירש"י עה"פ בת בתואל מפדן ארם‬ ‫אחות לבן‪ ,‬להגיד שבחה שהיתה בת רשע ואחות רשע ומקומה אנשי רשע ולא‬ ‫למדה ממעשיהם‪ ,‬וכן יש לדרוש הסמיכות בפסוק ויהי עשו איש יודע ציד איש‬ ‫שדה ויעקב איש תם ישב אהלים‪ .‬שאע"פ שעשו היה איש ציד וכו' נשאר יעקב‬ ‫בתומתו‪ ,‬והפירוש ולאום מלאום יאמץ יתפרש כמו שהגה"ק בעל "ישמח משה"‬ ‫מפרש את הפסוק בקהלת ויתרון החכמה וגו' כיתרון האור מן החושך‪ ,‬שסיבת‬ ‫יתרון האור בא לו מן החושך‪ ,‬ושם מוכח לפרש כן שהרי לא יתכן לומר על שני‬ ‫הפכים שזה גדול מזה‪ ,‬כך גם הלאום של עשו הוא ממש ההיפך מהלאום של‬ ‫יעקב ולא יתכן לומר שזה גדול מזה אלא כמו שאמרו חז"ל כשזה קם זה נופל‪,‬‬ ‫לא נתמלא צור אלא מחורבנה של ירושלים‪ ,‬וכן להיפך‪.‬‬ ‫ונמצא שכל צדקתו של יעקב ויתרון האור שלו הוא דווקא עבור עמידתו‬ ‫בנסיון לעומת עשו הרשע‪ ,‬מצאה על כן הצדיקת מרגוע לנפשה ממה שנאמר‬ ‫לה בבית מדרשו של שם ועבר‪ ,‬ומכיון שכל הפרשה ללמדנו באה על דרכו של‬ ‫הצדיק ומעשיו הטובים בעמידתו בנסיון‪ ,‬שזהו בעצם כל תולדותיו של הצדיק‪,‬‬ ‫כמשחז"ל עיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים‪ ,‬לכן שפיר מתחלת‬ ‫הפרשה ב"ואלה תולדות יצחק בן אברהם"‪ ,‬ועל זה מבאר ומפרש רש"י ז"ל‪ ,‬יעקב‬ ‫ועשו האמורים בפרשה‪ ,‬שהכוונה היא על היותו יעקב בצדקתו ובתמימותו גם‬ ‫כשהיה לו הנסיון של עשו‪ ,‬ומוסיף והולך אברהם הוליד את יצחק שזהו הקדושה‬ ‫הנמשכת לו מאב לבן וממנו לנכדו יעקב‪ ,‬שזהו בחינת יעקב חבל נחלתו שהוא‬ ‫כלול מהאבות אברהם ויצחק‪ .‬ומעשה אבות סימן לבנים‪ ,‬ויה"ר שיתקיים בקרוב‬ ‫ממש ולאום מלאום יאמץ‪ ,‬וגו' ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו‬ ‫והיתה לה' המלוכה בב"א‪.‬‬ ‫י‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫מאת הרב יעקב יוסף ווירצבערגער שליט"א‬ ‫נשיא מוסדות "תפארת בארדיטשוב"‬ ‫על ידיד הקהלה הרה"ג ר' משה שטמר ז"ל‬ ‫‪ -‬שבעה לפטירתו ‪-‬‬ ‫מתלמידיו של‬ ‫אברהם אבינו‬ ‫ירושלים התורנית איבדה‬ ‫פנינה יקרה בכתרה‪ ,‬תלמיד‬ ‫חכם מובהק ואוהב חסד‪,‬‬ ‫הרה"ג ר' משה שטמר ז"ל‪.‬‬ ‫שורשיו של ר' משה‬ ‫נטועים בירושלים ובהיכלי‬ ‫החסידים בגליציה שבפולין‪.‬‬ ‫אביו‪ ,‬הרה"ח ר' גרשון לייב‬ ‫שטמר זצ"ל‪ ,‬היו"ר הבלתי‬ ‫נשכח של העדה החרדית‬ ‫בירושלים במשך עשרות‬ ‫בשנים‪ ,‬נודע כגברא רבה‬ ‫אשר יראה וחכמה היו אצלו‬ ‫משולבות‪ ,‬ובנוסף לזה זכרו‬ ‫חקוק בלב כל אנשי הישוב‬ ‫הישן כעסקן ותיק לוחם‬ ‫ואיש עקרונות שהיה מקורב‬ ‫ונערך מאוד ע"י גאוני‬ ‫וצדיקי ירושלים לדורותיה‪,‬‬ ‫ובראשם הראב"ד הגר"פ‬ ‫אפשטיין‪ ,‬הראב"ד הגר"ד‬ ‫יונגרייז‪ ,‬הגאב"ד מרן בעל מנחת יצחק‪ ,‬הגאב"ד‬ ‫מרן הגרמ"א פריינד בעל "עטרת יהושע"‪,‬‬ ‫הגאב"ד מרן הגרי"מ דושינסיקא‪ ,‬והראב"ד‬ ‫הגרי"י פישר‪ ,‬זכר צדיקים לברכה‪ .‬ואשר בזכותו‬ ‫נשתמרה צנצנת המן של החינוך התורני בישוב‬ ‫הישן‪ ,‬פך השמן הטהור‪ .‬ואכן‪ ,‬הבן שהי' לו‬ ‫ממי לינוק שורשים‪ ,‬השקיע עצמו בעולה של‬ ‫תורה מחד‪ ,‬ובפעילות רבה למען החזקת התורה‬ ‫מאידך‪.‬‬ ‫בני ירושלים ויהודים בכל מקום אליו הגיע‪,‬‬ ‫ראו לפניהם דמות של תלמיד חכם‪ ,‬ענוותן ושפל‪-‬‬ ‫ברך‪ .‬היה מקבל כל אדם בחיוך נלבב‪ ,‬בסבר פנים‬ ‫יפות‪ ,‬לקיים מה שנאמר‪" :‬ולבן שיניים מחלב"‬ ‫)בראשית מ"ט י"ב(‪ ,‬על מי שמלבין שיניו בחיוך‬ ‫לחבירו‪" :‬רב דימי אמר‪ :‬טוב המלבין שיניו יותר‬ ‫ממשקהו חלב" )מסכת כלה פרק רביעי( ובמסכת‬ ‫כתובות )דף קי"א ע"ב( "דאמר רבי יוחנן‪ :‬טוב‬ ‫המלבין שינים לחבירו‪ ,‬יותר ממשקהו חלב‬ ‫שנאמר‪ :‬ולבן שנים מחלב‪ ,‬אל תקרי לבן שינים‪,‬‬ ‫אלא לבון שינים"‪.‬‬ ‫יהודים פגשו בו בירושלים ובנכר‪ .‬בדרך‪-‬כלל‬ ‫אדם ניכר יותר בהיותו בגלות‪ .‬הן אמרו חז"ל כי‬ ‫הדרך "ממעטת את השם" )בראשית רבה‪ ,‬ל"ט‬ ‫י"א(‪ ,‬ואם בכל זאת אדם בולט בשמו הטוב‬ ‫ההולך לפניו גם בדרכים – הדבר מלמד הרבה‬ ‫על מהותו‪ .‬ר' משה היה ידוע כשקדן ומתמיד‪,‬‬ ‫וגם בדרכים‪ ,‬בנדודים‪ ,‬בצאתו ובבואו‪ ,‬לא מש‬ ‫הספר מידו‪ .‬למד והגה‪ ,‬עיין והעמיק‪ .‬וגם כאשר‬ ‫לא החזיק את הספר פתוח לפניו‪ ,‬היו שפתותיו‬ ‫דוברות דברי תורה וכל מעייניו בה‪ .‬מדבר בפרשת‬ ‫השבוע‪ ,‬משמיע שיחה או רעיון ששמע או למד‪,‬‬ ‫ומשתף בהתלהבות האופיינית לו‪ ,‬את בן‪-‬שיחו‬ ‫בחוויה הרוחנית של לימוד התורה‪.‬‬ ‫חביבים היו עליו צדיקים קדמונים ותורתם‪.‬‬ ‫זכורנו כיצד פגשנו אותו כאשר היינו בנכר‪ ,‬כדי‬ ‫להשתתף בשמחת אירוסין של תלמידת "בית‬ ‫שרה סאשא" בעיר בארדיטשוב שבאוקראינה‪,‬‬ ‫שם התחנכה ע"י אבי מורי הרה"ח רבי אברהם‬ ‫אפרים שליט"א ואמי מורתי הרבנית תליט"א‪,‬‬ ‫פגשנו בר' משה שעשה שם בשליחות קודש‪,‬‬ ‫עבור מוסדות רמ"א על שם רבינו הגאב"ד מרא‬ ‫דארעא דישראל הגאון הקדוש רבי משה אריה‬ ‫פריינד זצוק"ל‪ .‬הוא ישב‬ ‫באכסנייתו והגה בתורה‪,‬‬ ‫הזמנו אותו לאירושין והוא‬ ‫שמח בשמחה המיוחדת‪,‬‬ ‫בראותו זכות להשתתף‬ ‫במעמד שיש בו שייכות‬ ‫לנשמתו של הצדיק הנשגב‪,‬‬ ‫המופיע כידוע לשמחת‬ ‫צאצאיו‪ ,‬ככתוב בזוהר‬ ‫הקדוש על פי הפסוק‪:‬‬ ‫"ישמח ישראל בעושיו"‪.‬‬ ‫הוא אמר לנו כי אלה שזכו‬ ‫לחנך ולטפח את התלמידה‬ ‫עד שהגיעה להקים בית נאמן‬ ‫בישראל‪ ,‬הם בבחינת "כאילו‬ ‫ילדו"‪ ,‬ואפשר לומר שהיא‬ ‫בבחינת "נכדה" של רבינו‬ ‫ה"קדושת לוי"‪.‬‬ ‫פעם אחרת פגשנוהו‬ ‫במעונו של אחד מגדולי‬ ‫תומכי התורה‪ ,‬מנכבדי‬ ‫חסידי סאטמאר‪ ,‬שם ביקרנו‬ ‫לרגל הקמת הכנסת אורחים‬ ‫בבארדיטשוב‪ .‬ר' משה התעניין מאוד‪ ,‬האריך‬ ‫בדברי חיזוק והציע בלבביות עזרתו‪ .‬קשה למצוא‬ ‫אנשים שיוצאים בשליחות של מוסד‪ ,‬שידברו על‬ ‫לבו של הנדיב עבור מוסד אחר‪ ...‬אולם הוא פתח‬ ‫פיו בחכמה והאציל דברים נלהבים על המצוה‬ ‫הרבה‪ ,‬והלהיב את הנדיב‪ ,‬כמה חשובה מצוה‬ ‫רבה זו של הכנסת אורחים בצל קדשו של סניגורן‬ ‫של ישראל‪.‬‬ ‫הכל הכירו בו את איש החסד‪ .‬איש המוכן‬ ‫לעזור לכל יהודי בכל עת‪ .‬מוכן לעזור ליחיד‪,‬‬ ‫ונלהב לסייע לציבור‪ .‬והכל בטוב עין‪ ,‬שציין את‬ ‫דמותו‪.‬‬ ‫רבינו סניגורן של ישראל‪ ,‬הרה"ק רבי לוי‬ ‫יצחק מבארדיטשוב זי"ע‪ ,‬מפרש בספרו הקדוש‬ ‫"קדושת לוי" )אבות‪ ,‬ד"ה או יבואר(‪ ,‬את המשנה‬ ‫"תלמידיו של אברהם אבינו‪ ...‬עין טובה" וכו'‪ ,‬כי‬ ‫יש העובדים את השם יתברך במדת הרחמנות‪.‬‬ ‫ולעומתם יש "תלמידיו של בלעם הרשע‪ ,‬עין‬ ‫רעה" וכו'‪ ,‬דהיינו זה שעובדים את השם יתברך‬ ‫במדת הכעס‪ .‬ורבינו ממשיך ואומר‪" :‬מה בין‬ ‫תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו וכו'‪,‬‬ ‫תלמידיו של אברהם אבינו ‪ -‬אוכלים בעולם‬ ‫הזה ונוחלין לעולם הבא‪ .‬נוחלין ‪ -‬הוא מלשון‬ ‫נחלה שנופל לו מאביו‪ ,‬דהיינו שלא יצטרכו‬ ‫להוליכן דרך גיהנם‪ ,‬אלא תיכף‪-‬ומיד מוליכין‬ ‫אותו לגן העדן‪ .‬אבל תלמידיו של בלעם הרשע‬ ‫ יורשין גיהנם‪ ,‬יורשין‪ ,‬הוא מלשון ירושה‪,‬‬‫דהיינו שנופל לו מחמת קרוב אחר ולא מחמת‬ ‫אביו‪ .‬יורדין לבאר שחת‪ ,‬דהיינו שמוליכין אותו‬ ‫דרך באר שחת‪ .‬ולכן ראוי לכל אדם לאחוז במדת‬ ‫הרחמנות‪ ,‬כדי לרחם עליו מן השמים"‪.‬‬ ‫דרכו המיוחדת של ר' משה‪ ,‬דרך הרחמנות‬ ‫והעין הטובה לזולת‪ ,‬אשר שמח בהצלחת הזולת‪,‬‬ ‫בוודאי מעוררת זכויות במרומים‪ .‬והוא עצמו‬ ‫לבטח מעורר רחמים עבור משפחתו הרוממה‪,‬‬ ‫ידידיו ומכריו‪ ,‬אשר העריכו עד מאוד את דמותו‬ ‫המיוחדת‪ ,‬ובמיוחד אחרי המחלה האיומה וסאת‬ ‫היסורים שעבר בזמן האחרון‪ ,‬וקיבלם באהבה‬ ‫רבה‪ ,‬ועבד את קונו בשארית כוחותיו‪ ,‬עד לפני‬ ‫שבוע כשהחזיר את נשמתו ליוצרו זך ונקי וללא‬ ‫רבב‪.‬‬ ‫תהי נשמתו צרורה בצרור החיים‪.‬‬ ‫פרשת תולדות תשס״ט‬ ‫הגאון‬ ‫רבי עקיבא סופר גאב״ד פרעשבורג‬ ‫י‪ .‬לב‬ ‫שלשלת הזהב‬ ‫הגה"ק בעל ה"דעת סופר" רבי עקיבא סופר זצוק"ל גאב"ד‬ ‫פרעשבורג‪ ,‬שעלה לארה"ק וישב בירושלים עיה"ק כנשיא‬ ‫ומלך‪ .‬היה בנו הגדול של אביו הגה"ק רבי שמחה בונם בעל‬ ‫השבט הסופר זי"ע בנו של רשכבה"ג הגה"ק רבי אברהם‬ ‫שמואל בנימין בעל ה"כתב סופר" זי"ע בנו של רבינו משה‬ ‫איש האלקים רשכבה"ג בעל ה"חתם סופר" זי"ע‪.‬‬ ‫בשנת תרל"ח זרחה שמשה של רבינו זצ"ל בק"ק פרשבורג‬ ‫בבית אביו הגדול בעל השבט סופר זי"ע אשר האציל מהודו‬ ‫עליו‪ ,‬בבית מדרשו ספג לתוכו את תורתו ויראתו של אביו‬ ‫הגדול‪ ,‬ובכשרונותיו הנעלים עלה ונתעלה עוד בשחר טל‬ ‫ילדותו עד ששמו יצא לתהלה בין בחורי הישיבה הגדולה‪,‬‬ ‫שהיו כולם אריות בתורה‪ ,‬כשלש מאות במספרם‪...‬‬ ‫החל משנת תרנ"ח‪ ,‬בהיותו בן עשרים שנה התחיל להרביץ‬ ‫תורה ליד אביו בישיבה הרמה‪ ,‬ומאז התפרסם בכחו הגדול‬ ‫בתורה‪ ,‬בזכרונו הנפלא ובחידושיו החריפים שנבנו על יסודות‬ ‫נאמנים‪ ,‬בהבנה עמוקה ובסברא ישרה‪ ,‬הן בהלכה בסוגיות‬ ‫הש"ס החמורות בהן צלל במים אדירים והעלה פנינים יקרות‪,‬‬ ‫והן באגדה בדרושים נעימים מתוקים מדבש‪-‬ותוך זמן קצר‬ ‫קנה לו שם למרחקים‪.‬‬ ‫כה עמד ליד אביו עד שנת תרס"ז עת ששקעה שמשו של מרן השבט סופר זי"ע‬ ‫בההלויה הכריזו מיד גאוני ישראל שנוכחו על רבינו כממלא מקום אביו ‪ -‬דודו הגאון רבי‬ ‫שלמה סופר זצ"ל הגאבד"ק בערעגסאז )בעל חוט המשולש( שנשא הספד תמרורים ארוך‬ ‫ונפלא על אחיו בעל השבט סופר זי"ע לפני מטתו‪ ,‬בירך ברכת מזל טוב את אחיו המנוח‬ ‫ואת בן אחיו הגאון הצעיר ואת כל הקהל הקדוש‪ ,‬לרגל עלות רבינו על כסא הרבנות‪,‬‬ ‫כשכולם ענו אחריו "יחי אדונינו מורינו ורבינו"‪ .‬בהתרגשות רבה התייצב אז רבינו זצ"ל‬ ‫להספיד את אביו הספד גדול בהתעוררות עצומה‪.‬‬ ‫אך ורק בן כ"ט היה רבי עקיבא אז כשהוכתר לממשיך שלשלת הרבנות של שלשת‬ ‫אבותיו הרועים הגדולים זי"ע‪.‬‬ ‫זקני תלמידי אביו השבט סופר זי"ע וגדולי הרבנים שהיו באותו מעמד‪ ,‬הכירו בו מיד‬ ‫את כל הסגולות של יורש העצר למלכות רבנות פרשבורג‪ ,‬והם יחד עם ראשי ופרנסי‬ ‫הקהל קבלוהו עליהם לרבם ומנהיגם‪ ,‬הגאון רבי דוד לקנבאך זצ"ל ]בעל ניר לדוד[ הראב"ד‬ ‫דפרעשבורג קרא לתוך הקבר הפתוח אל מרן השבט סופר זי"ע "רבינו הנני מברך אתכם‬ ‫מזל טוב על כי בנכם ימלא מקום קדשכם!" והדיין הגאון רבי לייב פרידמן זצ"ל )בעל שו"ת‬ ‫הריב"ד( הכריז עליו‪ :‬אתה הוא עקיבא ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו!‪...‬‬ ‫אחרי כלות השבעה התקיים מעמד ההכתרה‪ ,‬קהל עצום מילא את היכל בית הכנסת‬ ‫הגדול‪ ,‬רבינו נבחר פה אחד והוכתר כרב אב"ד ור"מ‪ ,‬רבינו הופיע באסיפה ונשא את דבריו‪,‬‬ ‫אשר בהם השמיע את אמרתו הידועה‪" :‬בטוח אני באלה" ‪ -‬האנשים הנאמנים ‪" -‬ובזכות‬ ‫שלשת אבות" ‪ -‬החתם ‪ -‬הכתב ‪ -‬והשבט סופר זי"ע שהשי"ת יהיה בעזרי למלא תפקידי‬ ‫בנאמנות‪ ,‬משגמר רבינו את דרשתו נגש אליו הגאון רבי לייב פרידמן זצ"ל ונשק את ידו‪.‬‬ ‫אחרי ההכתרה הלך לבקר את הגאון רבי דוד לקנבאך זצ"ל הראב"ד שמחמת זקנותו‬ ‫המופלגת שכב על מטתו‪ ,‬משנכנס לביתו קם הגאון הישיש ממיטתו ובהגביהו עיניו‬ ‫למרום אמר‪" :‬ב"ה ווייטערע דורות זינד געזיכערט!" ]ב"ה הדורות הבאים מובטחים[‪,‬‬ ‫והוציא צלוחית יין ובירך על הכוס‪" :‬ברשות מורינו ורבינו‪"...‬‬ ‫שמו וטבעו יצא בעולם‬ ‫זמן קצר לאחר זה ניגש להוצאת ספרו של אביו שו"ת "שבט סופר" על ד' חלקי שו"ע‬ ‫שהאיר פני תבל בהופעתו בשנת תרס"ט‪ ,‬בראש הספר כתב את הקדמתו בה מתאר‬ ‫בקצרה את דרכי אביו מרן השבט סופר זי"ע‪.‬‬ ‫ביתר שאת התחיל להפיץ מעיינותיו חוצה בכל שטרי התורה והדת‪ ,‬וכאב"ד ומרא‬ ‫דאתרא התחיל לפעול גדולות בשיפור הקהילה ותיקונה‪ ,‬דבריו היו תמיד נשמעים באין‬ ‫מהרהר אחריהם‪ ,‬באישיותו הגדולה ליכד תחת כנפי השפעתו את החוגים השונים‪ ,‬שכולם‬ ‫פרשת תולדות תשס״ט‬ ‫זצ״ל‬ ‫‪ -‬ב׳ כסלו תש״כ ‪-‬‬ ‫העריצוהו וכבדוהו וסרו למשמעתו‪ ,‬הקהלה החלה להתפתח‬ ‫ביתר שאת‪ ,‬המוסדות השונים שהיו בסמכות הקהילה גדלו‬ ‫ועשו פרי‪ ,‬והשפעת המנהיג הגדול היתה ניכרת על כל צעד‬ ‫ושעל‪.‬‬ ‫שמו יצא לתפארה בכל רחבי המדינות‪ ,‬הגאון הצעיר מפ"ב‬ ‫שישב על כסא אבותיו‪ ,‬כשעטרת הרבנות הגדולה הולמתו בכל‬ ‫המובנים‪ ,‬נתפרסם בין גדולי ישראל הישישים‪ ,‬שכולם רחשו‬ ‫לו כבוד והערצה רבה‪ ,‬מיד נבחר כחבר ועד הרבנים דאונגארין‪,‬‬ ‫וכשנת תרס"ט כשלרגל מלאת ארבעים שנה לקיום הקהילות‬ ‫האורטודוקסיות ביקרה משלחת של ראשי הרבנים בבית‬ ‫הקיסר בעיר המלוכה ווין‪ ,‬נמנה גם הגאון הצעיר מפרשבורג‬ ‫ביניהם‪ ,‬והוא אז רק בן ל"א שנה‪.‬‬ ‫מו"מ בתורה עם גאוני דורו‬ ‫בימים אלה בא בחליפת מכתבים עם גאוני הדור הזקנים‪,‬‬ ‫אשר כולם כתבו לו בכבוד גדול באופן יוצא מן הכלל‪ ,‬הננו‬ ‫מוצאים תשובות מופנות איליו ‪ :‬בשו"ת בית יצחק להגאון רבי‬ ‫יצחק שמעלקיס מלבוב‪ ,‬בשו"ת אבני נזר להגאון מסאכטשוב‪,‬‬ ‫בשו"ת אמרי יושר להגאון מהר"ם אריק מטארנא‪ ,‬בשו"ת זכרון‬ ‫יהודא להגר"י גרינוואלד מסאטמאר‪ ,‬בשו"ת לבושי מרדכי‬ ‫להגרמ"ד ווינקלער ממאדע‪ ,‬בשו"ת מהרי"ץ למרן הגאב"ד הגרי"ץ דושינסקיא‪ ,‬כמו כן‬ ‫התעלם אתו באהבים במשא ומתן של הלכה‪ ,‬אביו הגאון בשו"ת שבט סופר זי"ע‪.‬‬ ‫שר צבא מלחמה‬ ‫עמד כאחד ממנהיגי הדור בקומה זקופה עמד תמיד בשער נגד מחבלי כרם ה"צ בחרף‬ ‫נפש לחם את מלחמת היהדות החרדית נגד רודפיה‪ ,‬עיניו היו פקוחות לכל המתרחש לא‬ ‫רק בעיר פ"ב רבתי‪ ,‬כי אם לכל קצוי ארץ כראש הרבנים של הקהלות החרדיות במדינה‪ ,‬היו‬ ‫כולם חרותים על ליבו‪ ,‬הוא גדר גדריהן ועמד בפרצותיהן‪ ,‬לכל יבואו זרים לבזוז חילם‪.‬‬ ‫אחרי מלחמת העולם הראשונה כשאסטרייך ‪ -‬אונגארן נתפצלה ונתייסדו צ'כולובסקי"‬ ‫ושאר הארצות נהגו הקהלות האורטודוקסיות את מנהגן‪ ,‬כמאז היותן במלכות אסטרייך‬ ‫ אונגרן‪ ,‬בשנת תרע"ט כשהציונים ושאר הכתות החפשיות למיניהן התגברו והתפשטו‪,‬‬‫והיתה צפויה סכנה רוחנית לקהלות החרדיות ולדור הצעיר‪ ,‬נקראה אסיפה כללית של רבני‬ ‫הקהלות לשם יסוד רשמי של האורטודוקסיה במדינת סלובקי‪ ,‬מחמת זקנותו וחולשתו‬ ‫של הגה"ק רבי שמואל רוזנברג זצ"ל הגאב"ד אונסדארף ]בעמח"ס באר שמואל[ נקבעה‬ ‫אסיפה לעיר פופראד הסמוכה לאונסדארף‪.‬‬ ‫הגה"ק מאונסדארף זצ"ל היה נרגש מאד על שנזדמן לו לארח רבינו זצ"ל‪ ,‬ולמרות‬ ‫שרבינו זצ"ל היה אז צעיר לימים‪ ,‬ואילו הגה"ק מאונסדארף זצ"ל היה זקן גאוני המדינה‪,‬‬ ‫בכל זאת ציוה עליו הגה"ק מאונסדארף שישב בראש האסיפה‪ ,‬ובהתלהבות הכריז‪ :‬ברוך ה'‬ ‫שזכיתי לראות את נכדו של מורי הקדוש ]הכת"ס[ ממלא מקום אבותיו בתורה וביראה!‬ ‫הגה"ק מאונסדארף זי"ע חיזק ועידד אותו לקראת תפקידו הקדוש‪ ,‬להיות ראש ומנהיג‬ ‫על קהלות החרדיות‪ ,‬אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם‪ ,‬לנהלם על מי מנוחות ‪ -‬באותה‬ ‫שנה עלה הגה"ק מאונסדארף בסערה השמימה‪ ,‬זי"ע ועכי"א‪.‬‬ ‫כל גדולי הדור כבדוהו‬ ‫בכבוד גדול ובהערצה רבה התיחסו אליו כל גדולי הדור‪ ,‬רגיל היה להפגש אתם‬ ‫במקום המרחצאות על מעייני הישועה במארינבאד‪ ,‬מאורי ישראל מצפון ומדרום ממזרח‬ ‫וממערב נפגשו שם‪ ,‬גדולי האדמו"רים מגאליציא ומפולין וגדולי הרבנים וראשי הישיבות‬ ‫מליטא ומאונגרן נראו שם‪ ,‬רבינו זצ"ל כבר בצעירותו בלט בתוך גדולי ישראל אלה‪ ,‬אשר‬ ‫כולם התחשבו בהגאב"ד ור"מ דפרעשבורג כראוי לאישיותו הגדולה‪ ,‬שם התידד עם כמה‬ ‫וכמה גדולים מפורסמים‪ ,‬כמו עם האדמו"רים הק' זי"ע מבעלז‪ ,‬מוויזניץ‪ ,‬מליובאוויטש‪,‬‬ ‫מטשורטקוב‪ ,‬מראדזין וכו' ועם הגאונים כמו רבי מאיר שמחה זי"ע בעל "אור שמח"‬ ‫]שנשא ונתן אתו בכמה מדברי החת"ס בתשובותיו[ וכדומה‪.‬‬ ‫גדול מאד היה כבודו של רבינו זצ"ל גם בעיני המלך והשרים‪ ,‬לפני מלחמת העולם‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫יא‬ ‫הראשונה במלוך הקיסר הגדול פראנץ יאזעף‪ ,‬היה הנוהג שרבינו‬ ‫קיבל את פניו לעתים ידועות‪ ,‬והיה בשעה שהופיע לפניו‪ ,‬עמד‬ ‫הקיסר הזקן ]שהיה קשיש בהרבה מרבינו[ מלא קומתו לפניו‪,‬‬ ‫והשתחוה לפניו עד גשתו אליו‪ ,‬ברוב כבוד והדר כבדהו‪ ,‬ופעם קרה‬ ‫שכאשר לאחר זמן הראיון נכנס שר בית המלכות לאולם קבלת‬ ‫האורחים לאמר כי נגמר הראיון שלחו הקיסר מעליו וביקש מרבינו‬ ‫זצ"ל לשהות עוד זמן מה אצלו‪.‬‬ ‫בפני מלכים ושרים‬ ‫כשנסע פעם לווין לחצר מלכות‪ ,‬התאכסן במלון אחד עם כ"ק‬ ‫האדמו"ר מליובאוויטש הגה"ק מהרש"ב זצ"ל‪ ,‬הם הכירו זה את‬ ‫זה מקדמת דנא‪ ,‬משנת תרס"ח כשנפגשו במארינבאד והגה"ק‬ ‫ביקר אז את רבינו באכסניתו‪ ,‬גם בנסוע הגה"ק לתהות על קנקנן‬ ‫של הישיבות הגדולות שבעולם‪ ,‬היה בפרעשבורג בלוויית בנו‬ ‫מוהריי"צ זצ"ל‪.‬‬ ‫בשמוע הגה"ק כי רבינו מכין עצמו להופיע אצל הקיסר‪ ,‬אמר לו‬ ‫שברצונו גם כן לראותו‪ ,‬והציע עצמו כבן לויה לרבינו‪ ,‬ראש הקהל‬ ‫דפ"ב שעמד שם שאלו‪ :‬הרי הראיון נקבע לרבינו בלוית ראש‬ ‫הקהל וסגנו? ע"ז ענה הגה"ק בבדיחותא‪ :‬מנין ידע הקיסר שמע"כ הוא ה"ראש הקהל"‪,‬‬ ‫שיחשוב שאני הוא ראה"ק‪...‬‬ ‫וכדאי להביא שיחה נאה של אותו צדיק מליובאוויטש זי"ע בהיותם שכנים במלון שבווין‪,‬‬ ‫נכנסה הרבנית מליובאוויטש ע"ה אל רבינו זצ"ל ותיארה לו את יסוריו הגדולים של בעלה‬ ‫בשיניו‪ ,‬וביקשה שישפיע על בעלה שיסכים להתרפא אצל רופא שיניים‪ ,‬רבינו הבטיח לה‬ ‫למלא מבוקשה‪ ,‬ונכנס אל הגה"ק‪ ,‬משישבו ושחו ביניהם שאלו רבינו מה חשש מצא כ"ק‬ ‫בתיקון השיניים הרי אין היד סולדת בו וכו'‪.‬‬ ‫הגה"ק ענהו‪" :‬נכון אליבא דהלכתא יש היתר‪ ,‬אבל יהודי רוצה לפעמים לעמוד לפני‬ ‫הרבש"ע זך ונקי לגמרי בלי שום חשש דחשש ופקפוק כלל" ‪ -‬כדאי היה לו לאותו צדיק‬ ‫לסבול יסורים על ההרגשה הקדושה הדקה מן הדקה הזו‪.‬‬ ‫נשיאות ארץ ישראל‬ ‫כל ימי שבתו על כס אבותיו נשא רבינו גם את עטרת הנשיאות של ארץ הקודש‪ ,‬אשר‬ ‫משפחת הסופרים נתעטרה בו‪ ,‬כולל שומרי החומות היה תחת נשיאות רבינו ואבותיו‪ ,‬וכולל‬ ‫גליציא תחת נשיאות חותנו הגאון רבי יצחק ליב סופר זצ"ל בדרוהוביטש בנו של מרן הכתב‬ ‫סופר זי"ע‪.‬‬ ‫רבינו זצ"ל נשא על שכמו את המעמסה הגדולה של היושבים על אדמת הקודש‪ ,‬אליו‬ ‫נשתלחו כל כספי רמבעה"ן מהמדינות וגלילותיהן‪ ,‬אליו הובא‬ ‫כל דבר גדול וקטן מהמתרחש בא"י ‪ ,‬ובתוך שאר דאגותיו‬ ‫הרבות‪ ,‬היתה גם דאגתו הנאמנה לאלפי בני הכולל‪ ,‬שיוכלו‬ ‫לישב בהשקט על התורה והעבודה‪ ,‬ולהתפלל מציון וירושלים‬ ‫על אחים שבגולה‪.‬‬ ‫זהב טהור בזמן המלחמה‬ ‫בזמן מלחמת העולם הראשונה פעל גדולות ונצורות עבור‬ ‫תושבי ארה"ק‪ ,‬כידוע שרר אז רעב חזק בא"י ולא היה בנמצא‬ ‫פרוסת לחם ממש והרבה מתו ל"ע בחרפת רעב‪ ,‬נשלחו אז‬ ‫לרבינו זצ"ל כספי הכולל בכדי להעבירם לא"י‪ ,‬אמנם בזמן‬ ‫מלחמה כסף לא נחשב למאומה‪ ,‬רבינו השתדל אצל השלטונות‬ ‫שימכרו לו זהב ויתנו רשיון להוציאה מהמדינה ולהעבירו לא"י‪,‬‬ ‫בקשה גדולה ביקש רבינו מהם‪ ,‬הזהב היה יקר המציאות ונחוץ‬ ‫לשלטונות‪ ,‬אמנם אחרי מאמצים רבים השיג רבינו את מבוקשו‪,‬‬ ‫שר החוץ שלח טלגרמה לרבינו זצ"ל והודיעו שהרשות ניתנה‬ ‫להעביר לא"י זהב תמידין כסדרן‪ ,‬שליח מיוחד נשלח לעיר‬ ‫המלוכה ווין‪ ,‬בכדי לקבל מידי השלטונות את הזהב ומשם יצא‬ ‫שליח לקושטא עם כמה שקים זהב‪.‬‬ ‫בעוד שרבינו זצ"ל עבד ללא ליאות בפ"ב סבלו יושבי אה"ק מרעב כבד‪ ,‬מספרים כי‬ ‫הממונים הלכו לבעל הריחיים וביקשו ממנו הקצבת קמח עבור בני הכולל‪ ,‬אמנם חובות‬ ‫עצומות נצטברו אצל בעל הריחיים והוא סירב לתת הקצבה חדשה של קמח‪ ,‬כל עוד לא‬ ‫ישולמו לו החובות‪ ,‬כל הבקשות והשידולים של הממונים לא הועילו‪ ,‬משראה הרב הגאון רבי‬ ‫שלמה ראטה זצ"ל שהמצב הוא לאחר יאוש‪ ,‬קרא את בעל הריחיים הצידה ואמר לו בחשאי‪:‬‬ ‫"אגיד לך בסוד כי מפ"ב יגיע זהב טהור בימים אלה והכל ישולם לך" לא ידע ר' שלמה ראטה‬ ‫שכבר הזהב בדרך אך לצורך הצלת נפשות הרשה לעצמו לבדות מלבו סיפור זה מתוך בטחון‬ ‫להשי"ת שיעזור ותשועת ה' כהרף עין‪ ,‬בעל הריחיים נענה לו ובני הכולל החיו נפשם ‪ -‬לא‬ ‫עברו ימים מועטים ואכן הגיע הזהב ירושלימה‪.‬‬ ‫על משמר השמיטה‬ ‫כדאגתו של רבינו זצ"ל למצב פרנסתם של יושבי אה"ק‪ ,‬כך היתה דאגתו למצב הדת‬ ‫בא"י‪ ,‬חילוף מכתבים תמידי היה בין רבינו זצ"ל לבין גדולי ירושלם בעניני חינוך התורה‬ ‫והדת‪ ,‬בשנת תר"ע‪ ,‬בהיות רבינו בן ל"ב פנה הגאון רבי נחום וויידנפלד זצ"ל מדאמבראווא‬ ‫אל כל גאוני הדור ובתוכם אל רבינו זצ"ל שיתנו את ידם ויבואו לעזרת ה' בגבורים ללחום את‬ ‫מלחמת השמיטה נגד אלו שרצו לעוקרה‪ ,‬וכמו"כ יסייעו לשומרי השביעית‪ ,‬רבינו זצ"ל השיב‬ ‫ישיבת פרעשבורג של בעל ה"דעת סופר" זצ"ל‬ ‫מאות תלמידי הישיבה הגדולה‪ ,‬מופלגים ומושלמים בכל מדה ומעלה‪ ,‬מלאים וגדושים‬ ‫בתורה ויראה‪ ,‬שנשאה אותם רוחם לשאוב ממי הבאר הזו שחפרוה שרי התורה‪.‬‬ ‫תלמידי הישיבה ומלכם בראשם ואתו רמ"י הישיבה והמשגיחים והגבאים השונים‪ ,‬הם‬ ‫היו גולת הכותרת של כלל הקהלה הקדושה פרעשבורג‪ ,‬העטרת והתפארת של מקום‬ ‫תורה עתיק זה‪.‬‬ ‫הישיבה הגדולה שימשה גולת הכותרת של כל הקהלה מנער ועד זקן‪ ,‬מקום התפילה‬ ‫הקבוע היה בביהמ"ד של הישיבה הנקרא 'שיעור שטוב'‪ ,‬מלבד בני הישיבה נמצאו שם‬ ‫גם הלומדים מבני הקהלה‪ ,‬בקיאים בש"ס ופוסקים חריפים ודרשנים ומחברי חיבורים‪,‬‬ ‫נמצאו שם גם בני עליה שלבשו בגדי לבן בש"ק‪ ,‬הרבה סוחרים בעלי עסק שונים‪ ,‬עניים‬ ‫ועשירים‪ ,‬שעשו תורתם קבע ומלאכתם ארעי‪ ,‬הגו שם בתורה יומם ולילה‪ ,‬בכל שבת‬ ‫ומועד היו נצבים שומעי לקחם של רבני ודייני העיר ורבם הגדול‪ ,‬ועשו אזניהם כאפרכסת‬ ‫לקלוט כל הגה שיצא מפיהם‪.‬‬ ‫נהוג היה בפ"ב שלרגל הדרשה הוכרז מטעם הגאב"ד על "סוגיא" שעליה ידרוש‪,‬‬ ‫כמה שבועות לפני הרגל התחילו בישיבה הגדולה ובכל בתי המדרש שבעיר ללמוד את‬ ‫הסוגיא‪ ,‬כל רב בבית מדרשו הציע את הסוגיא לארכה ולרחבה‪ ,‬ואמר גם חידושיו עליה‪,‬‬ ‫ובשבת הרגל באו כולם עם רבניהם בראשם בבית הכנסת הגדול להשתתף בשיעור‪ ,‬תוכן‬ ‫הדרשה היה הנושא שעליו דובר בעיר כל הזמן‪ ,‬פעם שהה השב"ס במרחקים עוד זמן רב‬ ‫לפני שבת שובה‪ ,‬פתאום קיבל טלגרמה מראשי הקהל‪" :‬יואיל נא רבינו להודיענו "מיד"‬ ‫את הסוגיא"‪ ,‬הם לא יכלו להתאפק להתחיל את ההכנות לקראת הסוגיא‪.‬‬ ‫סיפר הדעת סופר כי פעם בתחילת ימי כהונתו נשא את דרשתו כשממולו עמד הראב"ד‬ ‫הגאון רבי לייב פרידמן זצ"ל והאזין לדרשה‪ ,‬באמצע חידושיו הפך רבי לייב את פניו אל‬ ‫הבע"ב שלמדו בשיעוריו וקרץ בעיניו‪ ,‬וגם הם הביטו זה בפני זה בפנים שוחקות‪ ,‬רבינו‬ ‫בענוותנותו חשב ששגה בדבריו‪ ,‬וכשגמר שאל מרבי לייב במה שגה‪ ,‬והג"ר לייב ענהו‬ ‫בשמחה‪ :‬ח"ו‪ ,‬דבריו מאירים ושמחים‪ ,‬ואדרבא‪ ,‬כשיגענו בסוגיא אמרתי גם אני כדברים‬ ‫האלה לפני שומעי לקחי‪ ,‬וכששמענו כך גם מפי רבינו שמחנו שזכינו לכוין לדבריו‪.‬‬ ‫יב‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫אל ישיבת "פרעשבורג" הגיעו גאוני ישראל מדי פעם‪ ,‬ועזבוה מלאי התרגשות‬ ‫והתפעלות‪ ,‬אחד מגאוני ליטא נתכבד פעם לדרוש בשב"ק‪ ,‬כפי שהורגל עד כה חשב‬ ‫שאת הפלפול יבינו הרבנים והלומדים מיחידי סגולה‪ ,‬ואילו השאר יסתפקו בהבנת חלק‬ ‫הדרוש‪ ,‬אמנם מה נדהם היה כשכל הקהל השתתפו אתו בפלפולא דאורייתא‪ ,‬הגאון הביע‬ ‫את התפעלותו העצומה מבני הקהלה ואפילו הבע"ב שהם בני תורה מופלגים‪.‬‬ ‫בעלי הבתים שהנהיגו ביתם לה' ותורתו בטהרה וצניעות כדרכו של מרן החת"ס זי"ע‪ ,‬גם‬ ‫הם נטלו חלק בקיום הישיבה כאשר כולם הקדישו את ביתם לבית ועד לחכמים עבור בני‬ ‫הישיבה‪ ,‬לכבוד ויקר היה להם כשזכו שאחד מבני הישיבה סעד אצלם‪ ,‬תלמידי הישיבה‬ ‫האירו את שולחנם בשבת והיו משמיעים דברי תורה ומתפלפלים עם בעלי הבתים‪.‬‬ ‫גדול מאד היה כבוד התורה בעיני העם‪ ,‬הרבה תלמידי חכמים שפנו עצמם מכל מלאכה‬ ‫ועסקו רק בתורה‪ ,‬הוחזקו בכבוד ע"י הבע"ב‪ ,‬אלה שרק תורתם היתה אומנותם נקראו בפי‬ ‫כל "נטורי קרתא" כך כתב מרן השבט סופר זי"ע הרבה מתשובותיו‪ :‬אל מע"כ הרבני‪...‬‬ ‫חד מנטורי קרתא דקהלתינו‪ .‬בית מדרש משלהם היה לנטורי קרתא אלה‪ ,‬וחברת "תורת‬ ‫חסד" נתנה הקצבה קבועה ללומדי תורה‪.‬‬ ‫גם התשב"ר מיוחדים היו בפרעשבורג‪ ,‬בכל שב"ק לפנה"צ התאספו תלמידי הת"ת‬ ‫המה הוריהם ומלמדיהם‪ ,‬ובמעמד כולם התקיימה הבחינה השבועית מידי שבת‬ ‫בשבתו‪.‬‬ ‫קהלה קדושה זו זכתה בצדק למימרא שגורה בפי העולם‪" :‬בפרשבורג גם האבנים‬ ‫לומדים תורה" ‪ -‬והפתגם ידוע‪" :‬פרשבורג היא ירושלים דאונגארין"!‬ ‫וכידוע שהגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל מלובלין‪ ,‬ברוב התפעלותו בבואו לפרשבורג‪,‬‬ ‫פרסם אח"כ את מאמרו המפורסם "פרשבורג ‪ -‬פראג" לתאר את ההבדל העצוב שבין‬ ‫שתי קהלות אלה‪ ,‬שלפני מאה שנה שוות היו בערכן‪ ,‬וכעת קמה פרשבורג וגם נצבה‪,‬‬ ‫ולעומת זה שקעה בעוה"ר העיר פראג למעמקים‪ ,‬אין זאת אלא עבור כי בפרשבורג‬ ‫נתקלה ההשכלה בחומת הברזל הבצורה של מרן החת"ס ז"ל‪ ,‬ובנו הכת"ס ז"ל והבאים‬ ‫אחריהם השב"ס ורבינו זצ"ל שעמדו כחומת ברזל בצורה איתן על משמרתם‪.‬‬ ‫פרשת תולדות תשס״ט‬ ‫להגאון מדאמבראווא זצ"ל במכתב מלא התלהבות‬ ‫לשמירת השמיטה בא"י וזל"ק‪:‬‬ ‫ב"ה פה פרשבורג אור ליום ג' לפ' גם ברוך יהי'‬ ‫עת"ר לפ"ק‬ ‫אלקים יענה את טוב כבוד ידידי הרב הגאון‬ ‫החו"ב לוחם מלחמות ר" צבאות כקש"ת נחום‬ ‫וויידענפעלד נ"י אבד"ק דאמבראווא יע"א‪.‬‬ ‫אחדשת"ה באתי להודיע שהגיעני ע"נ קונטרסו‬ ‫היקר ע"ד השמיטה‪ ,‬וגם לרבות קבלתי זה חדשים‬ ‫מאת הגאון האדיר רידב"ז שליטא מתמן קונטרסו‬ ‫שחיבר‪ ,‬ועד כה לא באתי לעיין כראוי מחמת‬ ‫טרדות שונות ועוד חזון למועד‪ ,‬ומה מאד שבעה‬ ‫נפשי עונג שראיתי שהדר"ג נ"י קם והתעורר לעורר‬ ‫את אחב"י ע"ד מצות שמיטה‪ ,‬שיבואו לעזרת ה'‬ ‫בגבורים לסייע לאחב"י ב אה"ק לקיים מצוה יקרה‬ ‫זו כאשר עם לבבם ולא יזלזו ע"י היתרים וערמות‬ ‫להפטר‪.‬‬ ‫פוק חזי מה שהאריך בתומים בסי' ס"ז בתוכחת‬ ‫מגולה על אותם המזלזלים בשמיטת כספים בזה"ז‬ ‫אשר יש להם על מה שיסמוכו כפי שהאריך בראי'‬ ‫בתשובה ובכ"ז ומכש"כ שאין לזלזל בשמיטת‬ ‫קרקעות באה"ק שאין להם שום סמך היתר למעיין‬ ‫בפוסקים‪ ,‬וגם אני בל"נ אקח חבל במצוה זו לעורר‬ ‫לב השומעים לקולי שיתנו ידם לה' לתת תרומת‬ ‫כסף עבור תכלית זה‪ ,‬ובשכר זה נזכה לעלות לציון‬ ‫ברנה‪ ,‬ויקוים בנו אז תרצה הארץ ונקיים המצוה‬ ‫כתיקונם אכי"ר‪ ,‬הכ"ד הבעה"ח בדש"ת‬ ‫הק' עקיבא בן הגאון מהרשב"ס זצוק"ל‬ ‫על קדושת ארץ ישראל‬ ‫גדולה היתה חיבת א"י אצל רבינו זיע"א‪ ,‬גם‬ ‫בחו"ל היה לובש בשב"ק המלבוש שקיבל מא"י‬ ‫]בגד משי ‪ -‬חאלאט ‪ -‬עם בד הקאפטן בפסי זהב‬ ‫שחור[ שבו כבדוהו מנהלי הכולל שומרי החומות‬ ‫מא"י‪ ,‬איש ירושלם שבא לפרשבורג נתקבל תמיד‬ ‫באהבה עזה ע"י רבינו זצ"ל‪ ,‬וגדול היה הכבוד‬ ‫שכבדהו‪.‬‬ ‫אמנם כאהבתו וחיבתו לא"י שהיתה אהבה כנה‬ ‫אמיתית‪ ,‬כך לימד תמיד להרחיק כמטחוי קשת‬ ‫מזו של החפשים הדוגלים בה‪ ,‬כן היתה קנאתו‬ ‫לקדושת א"י‪ ,‬תמיד לחם נגד הפריצים שבאו‬ ‫לתוכה וחללוה‪ ,‬וכל אלה שרצו להגרר אחריהם‬ ‫ולהדמות להם היו למורת רוחו‪ ,‬הוא דרש תמיד‬ ‫מיושבי א"י להתלכד למחנה חזק שיעמוד איתן‪,‬‬ ‫וכל הרוחות שבעולם לא יוכלו להזיזו‪.‬‬ ‫ארי עלה מבבל‬ ‫כך בראש הגולה ועל אחת כמה וכמה‬ ‫לאחר שעלה לארץ הקודש בשנת ת"ש‪,‬‬ ‫אלפי בני ירושלים יצאו לקבל פני קדשו‪,‬‬ ‫אמנם רבינו בענוותנותו מאס בכבוד זה‪ ,‬הוא‬ ‫רצה לחיות בא"י בפשטות כאחד מאנשי א"י‪,‬‬ ‫בירדו מהאניה במעמד תלמידיו שבאו לקבל‬ ‫פניו קרא אל כל הנוכחים בפנים צוהלות‬ ‫והפך את כיסי מעילו וניערם לים הגדול‬ ‫באמרו‪" :‬הנני זורק לים את כל העבר שלי‬ ‫בגולה‪ ,‬מעתה הנני איש ירושלם ככל אנשי‬ ‫ירושלם"‪.‬‬ ‫בראש מערכות ירושלים‬ ‫מיד בהגיעו ירושלימה נהיה לנזרה‬ ‫ועטרתה‪ ,‬בד בבד עם ידיד נעוריו הגה"ק מרן‬ ‫הגאב"ד רבי יוסף צבי דושינסקיא זצ"ל שקד‬ ‫פרשת תולדות תשס״ט‬ ‫על טובת היהדות החרדית ובכל המערכות שעברו‬ ‫עליה הצטרף אליו‪ ,‬מעולם לא קיבל סידור קידושין‬ ‫רק אם הכתובה ורישום הנישואין היה אצל העדה‬ ‫החרדית‪ ,‬והיתה זאת תמיד שאלתו הראשונה‪.‬‬ ‫בשנת תש"ג כשהתקיימה אסיפה גדולה‬ ‫בחורבת רבי יהודה החסיד בעיר העתיקה לתפלה‬ ‫לשלו' אחב"י בגולה‪ ,‬ומרן הגרי"ץ פרש ממנה מפני‬ ‫שהשתתפו בה רבנים כאלה שאין רוח חכמים‬ ‫נוחה מהם‪ ,‬היה רבינו הראשון שמיד הצטרף אליו‪,‬‬ ‫באמרו‪" :‬כשם שאמר אאע"ה ללוט אם השמאל‬ ‫ואימינה ואם הימין ואשמאילה כן אני אומר להם"‬ ‫גם כאשר מרן הגרי"צ דושינסקיא ומרן הגרז"ר‬ ‫בענגיס זצ"ל יצאו באיסור חמור לבתי החינוך‬ ‫לקבל תמיכת הממשלה‪ ,‬הצטרף אליהם רבינו זצ"ל‬ ‫וחתם גם הוא על הכרוז‪.‬‬ ‫בצום עשרה בטבת תשי"ד בעצם ימי גזירת‬ ‫שירות הלאומי‪ ,‬הוקפו פתאום השכונות החרדיות‬ ‫בירושלים ע"י שוטרים שהחלו בחטיפת בנות‬ ‫ישראל לשירות הלאומי‪ ,‬חרדי ירושלים יצאו‬ ‫והקימו קול זעקה ומחאה ויותר מעשרה איש‬ ‫נאסרו‪ .‬מיד הצטרף רבינו זצ"ל למשלחת רבנים‬ ‫גדולי הדור שנסעו למפקדת המשטרה‪ ,‬והצהירו‬ ‫בפני המפקד כי המוחים פעלו בשליחותם וכי‬ ‫הם מוכנים ומזומנים להיאסר במקומם‪ ,‬הופעה זו‬ ‫הרעישה את כל ארה"ק ונתנה אומץ ללוחמים נגד‬ ‫הגזירה עד אשר נתבטלה בע"ה‪.‬‬ ‫במערכת ירושלים החרדית נגד בריכת השחיה‬ ‫המעורבת בשנת תשי"ח לקח גם רבינו חלק‬ ‫פעיל בה‪ ,‬חתם על כמה כרוזים וקריאות ליהדות‬ ‫העולמית‪ ,‬ובפני בני ירושלים השמיע את דרשתו‬ ‫הנלהבה בביהכנ"ס חסידים דבתי וורשא‪ ,‬בה קרא‬ ‫לכל יהודי חרדי לצאת במסירות נפש למערכה‬ ‫לביטול פריצות זה‪.‬‬ ‫כמו"כ בכסלו תשי"ח יצא יחד עם גדולי הדור‬ ‫בכרוז הגדול שניסחו מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל‬ ‫נגד הרעיון להקים "מרכז רוחני עולמי" כי הסכנה‬ ‫כרוכה בזה לקיום היהדות‪.‬‬ ‫כה חי רבינו את חייו האחרונים כהגדרתו‪ :‬כאחד‬ ‫מאנשי ירושלים‪ ,‬אך היה גם היה נשיא אלקים‬ ‫בתוכם‪ ,‬עד אותו יום ב' בכסלו תש"ך בו הלכו‬ ‫רבבות בני ירושלים שחוחי כתף אחר מטת רבינו‬ ‫זצ"ל כאשר הרגישו כי אזלה לה חוליה מקשרת‬ ‫לשלשלת הזהב‪ ,‬דור רביעי למרן החתם סופר‬ ‫וממשיך דרכו בעוז ובגבורה‪.‬‬ ‫ברכת מזל טוב חמה ולבבית‬ ‫ברכת ה' מציון ומירושלים‬ ‫לידידנו החשוב‬ ‫הרב הגאון מו"ה משה ראזנבערג שליט"א‬ ‫חבר הנהלת עדתינו ור"מ ישיבת יטב לב דסאטמאר‬ ‫ולחתנו הרה"ג מו"ה מתתי' שטערן‬ ‫שליט"א‬ ‫לרגל שמחת אירוסי בנו‪-‬נכדו המו"מ בתוי"ש יואל‬ ‫הי"ו‬ ‫עב"ג המהוללה תחי'‬ ‫בת הרה"ח ר' שלמה מאיר סרוגא‬ ‫שליט"א‬ ‫אב"י בברוקלין נ"י‬ ‫יה"ר שיבנה בית נאמן בישראל וירוו מכל יו"ח רוב תענוג ונחת‬ ‫ועונג דקדושה כל הימים אכי"ר‬ ‫כברכת‬ ‫הנהלת העדה החרדית‬ ‫יהודים רחמנים בני רחמנים!‬ ‫עוררו רחמי שמים מרובים‬ ‫עבור האשה הצעירה‬ ‫מרת נחמה שיינא בת חיה פרידא לרפו"ש‬ ‫הזקוקה לעבור השתלת ריאות פעם שניה‪.‬‬ ‫ביום שני ד' כסלו הבעל"ט‬ ‫מתארגנים לומר ‪ 1000‬פעמים תהילים‬ ‫כל מי שבאפשרותו להשתתף אפ' חלק מהתהילים‬ ‫מתבקש להתקשר‬ ‫‪02-5826959 - 02-5808636 - 02-5710465‬‬ ‫‪02-9996234 - 02-5380781‬‬ ‫כוס תנחומין‬ ‫מתוך צער הננו משגרים כסא דנחמתא קדם מעכ"ת‬ ‫הרה"ח מוה"ר שלמה מאיר לינדנבוים שליט"א‬ ‫אב"י בלאנדאן יצ"ו‬ ‫חתדב"נ כ"ק מרן רבינו הגדול הגאב"ד שליט"א‬ ‫על אבלו הכבד‬ ‫בפטירת אחותו החשובה ע"ה‬ ‫ויה"ר שלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולכם ואך טוב וחסד ירדפוכם‬ ‫כל ימי חייכם מתוך שמחה והרחבת הדעת כל הימים אכי"ר‬ ‫הנהלת העדה החרדית‬ ‫ירושלים ת"ו‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫יג‬ ‫הגאון הגדול רבי אברהם יצחק אולמאן שליט"א חבר הביד"ץ‬ ‫בביקור בתלמוד תורה על טהרת הקודש "בית ישראל" בביתר‬ ‫בביקור כבוד ורב רגש הופיע בת"ת על טהרת הקודש‬ ‫"בית ישראל" בעיר ביתר הגאון הגדול רבי אברהם יצחק‬ ‫אולמן שליט"א שטרח ובא לראות את השתולים בבית ה'‬ ‫בחצרות התלמוד תורה היחיד בביתר העומד על טהרת‬ ‫הקודש ללא שום שייכות והנאה ממקורות זרים‪.‬‬ ‫בביקורו רווה הגאון שליט"א נחת רב מילדי התשב"ר‬ ‫הטהורים ואף לימד אותם את הלכות נטילת ידים שחרית‪,‬‬ ‫בהדריכו אישית את הילדים כיצד נוטלים ידים בבוקר‬ ‫כשמשכימים לעבודת הבורא‪,‬‬ ‫כמו כן העביר הגאון שליט"א הכוונה למלמדים‬ ‫המחנכים החשובים על המשך הנחלת חינוך הטהור‬ ‫לתלמידי הת"ת‪ ,‬והורה ללמדם שש מצוות תמידיות‪,‬‬ ‫וכן על מצוות ציצית ללמדם פרטי הלכות ציצית‪ ,‬והורה‬ ‫לבדוק את ציציות התלמידים תמיד ולהחזיק בת"ת עוד‬ ‫ציציות במקרה שימצא ציצית פסול לאחד התלמידים‬ ‫שיוכלו מיד להחליפו‪.‬‬ ‫כמו כן ביקר בקאראוון החדש של התלמוד תורה‪,‬‬ ‫ולקראת צאתו ביטא את התפעלותו הרבה ונתן את ברכתו‬ ‫לכל אחד מהצוות ולתלמידים הרכים שיחיו‪.‬‬ ‫עם מנהל הת"ת הרב דוד בידרמן שליט"א‬ ‫ביום ההילולא ה‪-‬י"ד של כ"ק אדמו"ר מסטראפקוב זצ"ל‬ ‫כמו כן מיד בעלותו לארה"ק לפני כששים שנה‬ ‫התמסר לההדיר את ספרו הק' של זקינו הק' רבינו בעל‬ ‫דברי חיים מצאנז זצוק"ל זי"ע‪ ,‬דברי חיים על מקוואות‪,‬‬ ‫והוסיף בו הגהות וביאורים נפלאים‪ ,‬הנלמדים כיום‬ ‫באהלי תורה העוסקים בהלכות אלו‪.‬‬ ‫מעמד חלוקת התעודות יתקיים בשעת סעודת‬ ‫ההילולא בראשות בנו מ"מ כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב‬ ‫שליט"א שיערוך את השולחנו בליל ההילולא בביהמ"ד‬ ‫של אביו ברח' מאה שערים בירושלים עיה"ק‪.‬‬ ‫למחרת היום יעלו חסידיו ומוקירי זכרו לפקוד את‬ ‫ציונו בהר המנוחות להתפלל על הכלל ועל הפרט‬ ‫להקד בדבר ישועה ורחמים אכי"ר‬ ‫בענין בירור הכשרות בבתי חולים‬ ‫ביאור שפתי חכמים בפרשה‬ ‫לכבוד גליון "העדה"‬ ‫כתוב ויגדלו הנערים וגו' )בראשית כה כז(‬ ‫כיון שנעשו בני י"ג שנה זה פירש לבתי מדרשות‬ ‫וזה פירש לע"ז )רש"י( ומבאר השפתי חכמים‬ ‫למה נתקצרו ימי אברהם ה' שנים ולא ז' שנים‪,‬‬ ‫הרי יצחק אבינו היה בן ששים שנה בלדת אותם‬ ‫ואאע"ה היה בן ק"ס שנים כשנולדו יעקב ועשיו‬ ‫וכשהיו בני י"ג שנה היה אאע"ה בן קע"ג‪ ,‬וכאן‬ ‫מובן ברש"י שכשהיו בני י"ג כבר היו ניכרין‬ ‫במעשיהם‪ ,‬ומתרץ השפ"ח ויש לומר דאותן‬ ‫שתי שנים עשה בצנעא ואח"כ עשה בפרהסיא‪,‬‬ ‫ולכן מובן דברי רש"י הק' לקמן פסוק ל' ד"ה‬ ‫מן האדום האדום וגו' ואותו היום מת אברהם‬ ‫יוצא מזה שאאע"ה מת בן קע"ה ויצחק היה בן‬ ‫ע"ה ויעקב ועשו היו בני ט"ו שנים‪.‬‬ ‫ועי' עוד בגליון העדה פרשת תולדות תשס"ח‬ ‫במאמרו של הרב מאיר ברים שליט"א שהסביר‬ ‫את הפסוקים הללו כמין חומר ולא מתורץ שם‬ ‫על השתי שנים האחרונות שמזכיר השפ"ח‪.‬‬ ‫וכאן המקום לציין את המאמרים של הרב‬ ‫הנ"ל שזכינו לאורו בשנת תשס"ח בגליוננו‬ ‫שהאיר את דברי הפרשיות כסולת מנופה ונקיה‬ ‫וכן על הקונרטס החשוב "דעת התורה" שיתא‬ ‫לאור בחודש מרחשון השתא שהסביר בטוטו"ד‬ ‫על האיסור הנורא להשתתף בבחירות לעיריות‬ ‫הציוניות‪.‬‬ ‫בכבוד רב צ‪.‬א‪.‬ט‪.‬‬ ‫יד‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫מהי עקירת הדת ומה לא?‬ ‫'העיתונות החרדית' יצאה בזעקה על שעיריית ירושלים בראשות האנטי דתי החדש‬ ‫רוצה להרוס שני בתי כנסיות בנוה יעקב‪.‬‬ ‫עוד זכור לכולנו איך שהגיעו עובדי עיריית ירושלים עם צו מיו"ר תכנון ובניה החרדי‬ ‫י‪ .‬פולק‪ ,‬לאטום את בית הכנסת ברח' זווין‪ .‬עוד זכור לכולנו עובדי העיריה שהגיעו‬ ‫במערבלי בטון בליווי קלגסי המשטרה ואטמו בתי הכנסת והשטיבלאך בשכונת רמת‬ ‫שלמה‪ ,‬ועוד זכור לכולנו איך שהופיעו שהגיעו פקחי לופוליאנסקי ופינו כליל את‬ ‫הת"ת על טהרת הקודש "מנחת חינוך"‪ ,‬על העון שלא היה להם רשיון כביכול‪.‬‬ ‫ואז לא נשמע קולם כלל‪ ,‬עיתון המפלגה שמתיימר להציג את דעת גדולי התורה‬ ‫מילא את פיו מים‪ .‬רק עכשיו שלא עלה להם רצונם העז לשבת על כס ראש העירייה‪,‬‬ ‫וגם התרפסותם לפני הנבחר החילוני לא הועיל להם‪ ,‬ואינו חפץ ביקרם להכניסם‬ ‫בקואליציה‪ ,‬מהיום יתחילו קולות הצעקות על 'רדיפת החרדיים' ועקירת הדת‪...‬‬ ‫ורק אגב קטן; לופוליאנסקי החרדי הוא עדיין ראש העיר עד שבוע הבא‪ ,‬ופליטת‬ ‫הקולמוס היתה מאיתם להתחיל את המהומה בלא עת‪...‬‬ ‫צועקים לפריץ שימשיך לזרוק את ככרות הלחם‪...‬‬ ‫מעמד חלוקת תעודות לאברכי הכולל "דברי יחזקאל"‬ ‫לרגל יום ההילולא הארבע עשרה לפטירתו של‬ ‫כ"ק האדמו"ר בעל דברי יחזקאל שרגא מסטראפקוב‬ ‫זצוק"ל שתתקיים ביום ו' כסלו הבעל"ט‪ ,‬יתקיים‬ ‫מעמד חלוקת תעודות הצטיינות לאברכי הכולל "דברי‬ ‫יחזקאל"‪.‬‬ ‫האברכים החשובים שליט"א זכו להבחן אצל גדולי‬ ‫תורה והוראה שליט"א על הלכות מקוואות‪ ,‬שהוא‬ ‫מקצוע קשה שבהלכות‪ ,‬וכידוע שבמקצוע זה פעל‬ ‫רבות בעל ההילולא זצ"ל בעזרה וסיוע בהקמת הרבה‬ ‫מקואות טהרה במושבים רבים בארה"ק‪ ,‬מלבד היותו‬ ‫מראשי ועד משמרת הצניעות ויחד עם המרכז הארצי‬ ‫לטהרת המשפחה עשו בדבר זה גדולות ונצורות‪.‬‬ ‫המשך מעמ' ג'‬ ‫לכבוד מערכת "העדה"‬ ‫ברצוני לעורר על ענין נחוץ שראיתי מכשול‬ ‫בזה‪ ,‬והוא בענין הכשרות בבית החולים הדסה‬ ‫הר הצופים‪ ,‬שבשנים האחרונות התחילו רבים‬ ‫ללכת לשם מחמת השירות במח' יולדות מכיון‬ ‫שמעוניינים שהציבור יבוא לשם‪.‬‬ ‫והנה משתתפי שיעורי הגאון הגדול מוהרי"מ‬ ‫יאראוויטש שליט"א חבר הביד"ץ יודעים‬ ‫דבריו שאינו ממליץ לכתחילה ללכת ללידות‬ ‫בבתי חולים של הדסה מחמת ג' דברים שאינו‬ ‫עצהיו"ט‪ ,‬א‪ .‬העיר כמה ענינים בה' שבת‪ .‬ב‪.‬‬ ‫מצב הצניעות‪ ,‬ג‪ .‬כשרות המאכלים‪.‬‬ ‫והנה בזמן האחרון יצאה שמועה שגם‬ ‫המאכלים בביה"ח הר הצופים הם בהכשר‬ ‫הביד"ץ דעדתינו‪ ,‬והנה אף שאמנם אפ' להקל‬ ‫לגבי יולדת באין ברירה‪ ,‬הוסיף הגאון הנ"ל שמי‬ ‫שהולך לשם לכה"פ יסדר שיהיה לו אוכל בכשרות‬ ‫המהודרת דעדתינו‪ ,‬וע"כ הנני לפרסם אמיתות‬ ‫הדברים שאף שבאמת יש שם שיפור בכשרות‬ ‫שהכניסו שם עוף ועוד מוצרים בהשגחת הבד"ץ‬ ‫דעדתינו‪ ,‬מ"מ עדיין רחוק הוא מתכלית הכשרות‪,‬‬ ‫כי מערבבים כמעט הכל עם מוצרים מהכשרים‬ ‫אחרים שאינם מקובלים‪ ,‬ומשל העוף של הבד"ץ‬ ‫הוא ליד השניצל של הרבנות וכו' וד"ל‪...‬‬ ‫וכך יצא שכרו בהפסדו‪ ,‬וכן שבכניסה למחלקה‬ ‫הם העונים מיד לכל מי ששואל שיש אוכל‬ ‫בהכשר הביד"ץ‪ ,‬ומצאתי שם אברך חשוב שלא‬ ‫ידע שהשניצל הוא מהרבנות‪ ,‬וכן עוד שלא ידעו‬ ‫מכל הנ"ל‪ ,‬ומצאתי לי חובה לאחר התייעצות עם‬ ‫מו"צ דעדתינו לפרסם אמיתת הדברים לתועלת‬ ‫הציבור‪ ,‬וכ"א יעשה שאלת חכם‪ ,‬ועל הכלל כולו‬ ‫יצא לברר על כל דבר בכל מקום ובכל עת אם‬ ‫י‪.‬ש‪.‬‬ ‫באמת הכל בתכלית הכשרות‪.‬‬ ‫גם שרי ש"ס ושאר בעלי האידישקייט המתוקצבת יצאו בקול רעש גדול נגד אי‬ ‫תקצוב עשרים "ישיבת קטנות" חדשות‪ ,‬שגם זה עולל להם החוק החדש שכ"כ שמחו‬ ‫על 'ההישג הגדול' שבו‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬לגבי היהדות הנאמנה מאיימים קולות הצעקה המזוייפים האלה בכינוי‬ ‫"גזירות החינוך"‪ ,‬בעוד אנו עומדים וצועקים את ההיפך הגמור‪ ,‬שדייקא לקיחת‬ ‫התקציבים וההשתעבדות לבעלות השלטונות‪ ,‬זוהי הגזירה הונוראה על החינוך‪,‬‬ ‫ומניעת התקציבים הוא הפתרון היחיד להצלת עולם התורה והחינוך וההשתעבדות‬ ‫לשגעונות המתקצבים עוקרי היהדות והחינוך‪.‬‬ ‫דומים הם למעשה שהיה עם התינוק שהובל לבור הכלא יחד עם הוריו עבור אי‬ ‫עמידתם בתשלומי ה'ארענדע' לפריץ האכזר‪ ,‬וכך התגדל בבור תחתיות עד שעמד על‬ ‫דעתו‪ ,‬ואז חשב בבערותו על גודל חסדיו של הפריץ שברוב רחמנותו זורק להם ככר‬ ‫לחם ביום‪ ,‬להחזיק את חיותם ולענותם בחשכות גורלם‪...‬‬ ‫הללו כבולים בכבלי התקציבים אשר כל מטרתם להטיל עליהם את עול גזירות‬ ‫הפיקוח והרשיונות להצרת צעדיהם על כל צעד ושעל‪ ,‬ולכופם להיכנע לתכתיבי‬ ‫לימודי הבאושים וההרסניים ר"ל‪.‬‬ ‫ברוך שעקר עבודה זרה מארצנו‬ ‫מוקד תועבה ומעוז של הכוחי ועוצם ידי וחילולי שבת נעקר מהשכונות החרדיות‬ ‫ב"ה‪.‬‬ ‫הצבא הציוני היה לו מאז תקומתו קוץ ממהיר בתוככי השכונות החרדיות‪ ,‬בטיבורה‬ ‫של שכונת גאולה בירושלים עיה"ק‪ ,‬עמד מחנה "שנלר" שעשוהו למחנה המרכזי‬ ‫באזור ירושלים‪ ,‬ושם העבירו בכור ההיתוך אלפי נשמות שנשרפו ברפש ג' החמוורת‪,‬‬ ‫אשר כידוע גם בחורים תמימים שהגיעו לארה"ק‪ ,‬נשלחו לשם לשרת את הצבא הציוני‬ ‫עד אשר יצאו משם 'ישראלים' לכל דבר‪.‬‬ ‫עם התפשטות השכונות החרדיות נהיה המקום גם למטרד בחילולי שבת המוניים‬ ‫וכדו'‪ ,‬נקיי הדעת בירושלים כשהיו עוברים במקום הזה לא היו עוברים על פתחו כדין‬ ‫מקום של הג' חמורות‪ ,‬ובעו"ה נפרצו שם מראות תועבה של הפרוצות החיילות אשר‬ ‫נאסרו ב"יהרג ועל יעבור"‪.‬‬ ‫לפני כמה שנים התחילו לדבר על עזיבתו של המחנה הצבאי הציוני‪ ,‬ואט אט‬ ‫התחילו לעזוב‪ ,‬חילולי השבת נתמעטו ופרוצות פחות עוברות‪.‬‬ ‫כה יתן ה' ונזכה לברך על המוגמר שתיעקר מלכות המינות מעלינו במהרה בימינו‪.‬‬ ‫ברכת מזל טוב חמה ולבבית‬ ‫ברכת ה' מציון ומירושלים הננו משגרים בזה‬ ‫לידידנו הדגול החשוב האי ספרא רבא צנמ"ס‬ ‫הרה"ח המפו' מוה"ר משה יהודה דייטש‬ ‫שליט"א‬ ‫לרגל שמחת אירוסי נכדו‬ ‫המו"מ בתוי"ש יחזקאל שרגא‬ ‫הי"ו‬ ‫ממצוייני ישיבה תורה ויראה דסאטמאר וויליאמסבורג‬ ‫בו בנו הרה"ח מו"ה שלום יוסף דייטש‬ ‫שליט"א‬ ‫עב"ג המהוללה תחי'‬ ‫בת הרה"ח המפו' מו"ה ישראל בלוזענשטיין‬ ‫שליט"א‬ ‫אב"י בוויליאמסבורג‬ ‫יה"ר שיבנו בית נאמן בישראל וירוו מכל יו"ח רוב תענוג ונחת‬ ‫ועונג דקדושה כל הימים אכי"ר‬ ‫כברכת‬ ‫צוות מערכת "העדה"‬ ‫פרשת תולדות תשס״ט‬ ‫אהרן בן ר׳ פנחס גולד רווקה קנדה‬ ‫קרן רחל בת ר׳ יעקב סילם רווקה ארה״ב‬ ‫יוחנן בן ר׳ דוד צבי דויטש רווק י״ם‬ ‫חנה בת ר׳ בנימין יששכרוף רווקה י״ם‬ ‫נתן צבי בן ר׳ אברהם אטינגר רווק רעננה‬ ‫יעל בת ר׳ דב ארמן רווקה י״ם‬ ‫מאיר יונתן בן ר׳ משה חיים אחנונה רווק י״ם‬ ‫לאה בת ר׳ יואל טולידנו רווקה י״ם‬ ‫מרדכי בן ר׳ נחום אפל רווק ב״ב‬ ‫יוכבד בתיה בת ר׳ ישראל יצחק לאנגלעבן רווקה י״ם‬ ‫שלום בן ר׳ אברהם דנציגר רווק חצור‬ ‫ברכה בת ר׳ צבי חיים רובינשטיין רווקה י״ם‬ ‫דוד בארי בן ר׳ דוד ביטון רווק י״ם‬ ‫תמר בת ר׳ אלעזר גבריאל עזריה רווקה י״ם‬ ‫עקיבא בן ר׳ לוי יצחק דרברימדיקר רווק ביתר‬ ‫חוה גיננדל בת ר׳ חיים שאול קניג רווקה י״ם‬ ‫חיים מאיר בן ר׳ אליהו זרגרי רווק י״ם‬ ‫אורטל בדריה בת ר׳ רוני הראל רווקה י״ם‬ ‫אברהם שלמה זלמן בן ר׳ צבי דוד הידה רווק ב״ב‬ ‫רחל בת ר׳ שמחה קרויזר רווקה י״ם‬ ‫שלמה בנימין בן ר׳ שמואל אליעזר הלפרין רווק ב״ב‬ ‫מלכה פעריל בת ר׳ חיים אהרן קאופמן רווקה י״ם‬ ‫אהוד בן ר׳ ציון וקס רווק י״ם‬ ‫הודיה בת ר׳ אמנון אשל רווקה הוד השרון‬ ‫ישראל בן ר׳ אליהו ווייס רווק י״ם‬ ‫דינה בת ר׳ חיים אריה כהן רווקה י״ם‬ ‫גיא שלמה בן ר׳ אלכסנדר ווינברג רווק פתח תקוה‬ ‫מרים בת ר׳ ב״צ יעקב גרנט רווקה י״ם‬ ‫יצחק זאב בן ר׳ ישראל אשר ולס גרוש ב״ש‬ ‫שרה בת ר׳ דוד זופניק אלמנה ביתר‬ ‫עקיבא חיים בן ר׳ נח וינברג רווק י״ם‬ ‫חיה בת ר׳ יחיאל מיכל וועג רווקה י״ם‬ ‫ישראל אליהו דוד בן ר׳ יוסף וקנין רווק טבריה‬ ‫אדל בת ר׳ אלעזר רז רווקה תל ציון‬ ‫יעקב חי שחר בן ר׳ יחזקאל זמיר רווק י״ם‬ ‫יהודית בת ר׳ אליהו אברהם רווקה י״ם‬ ‫יעקב ישראל בן ר׳ ליפמן דוד זילברמן רווק י״ם‬ ‫הינדה מלכה בת ר׳ ישעיה וינשטוק רווקה י״ם‬ ‫דוד אברהם בן ר׳ מרדכי זראי מזרחי רווק ארה״ב‬ ‫שירן בת ר׳ שלמה ויזאנא רווקה י״ם‬ ‫שמחה בן ר׳ אריה זיסקינד רווק ארה״ב‬ ‫אביטל שרה בת ר׳ יוסף לוק רווקה ב״ש‬ ‫שלמה בן ר׳ אליקים געציל טישלר רווק ארה״ב‬ ‫אורה רינה בת ר׳ אליעזר משה ליף רווקה י״ם‬ ‫משה דוד בן ר׳ מאיר טורצין רווק י״ם‬ ‫טובה בת ר׳ יעקב קרויזר רווקה י״ם‬ ‫ישראל בן ר׳ משה אליהו בוסו רווק י״ם‬ ‫רבקה בת ר׳ אברהם דיין רווקה י״ם‬ ‫אברהם יעקב בן ר׳ מנחם מרדכי בירנבוים רווק ב״ב‬ ‫בילא בת ר׳ חיים יעקב שפירא רווקה י״ם‬ ‫נחמן יהונתן בן ר׳ מנחם דוד גרינולד רווק י״ם‬ ‫יהודית בת ר׳ אברהם שלמה רונין רווקה י״ם‬ ‫ישראל אברהם בן ר׳ הילל קלר רווק י״ם‬ ‫דבורה בת ר׳ יחזקאל אידלשטיין רווקה י״ם‬ ‫יוסף בן ר׳ פנחס גוטפרב רווק י״ם‬ ‫מיכל בת ר׳ שמואל חשין רווקה י״ם‬ ‫בן ציון בן ר׳ אשר למל ויספיש רווק י״ם‬ ‫רבקה בת ר׳ משה פישר רווקה י״ם‬ ‫משה בן ר׳ יאיר ידגר רווק י״ם‬ ‫שפרה בת ר׳ שלמה רז רווקה י״ם‬ ‫נתנאל בן ר׳ יואל מנחם יהושע רווק י״ם‬ ‫שולמית בת ר׳ צבי יוסף הופמן רווקה י״ם‬ ‫תומר בן ר׳ יהודה יזדי רווק י״ם‬ ‫הודיה בת ר׳ אהוד ששון רווקה י״ם‬ ‫יוסף דניאל בן ר׳ משה כהן רווק י״ם‬ ‫בתיה בת ר׳ יהודה בצלאל רווקה ביתר‬ ‫נריה בן ר׳ אבנר כהן רווק י״ם‬ ‫בת שבע בת ר׳ אמנון ברוך כהן רווקה נתניה‬ ‫משה אהרן בן ר׳ יהודה אריה לנגברג רווק תפרח‬ ‫רבקה בת ר׳ אהרן מיכאל נויבירט רווקה י״ם‬ ‫נחמן בן ר׳ אליעזר לורנץ רווק אנגליה‬ ‫חיה מושקא רחל לאה בת ר׳ יהודה ויס רווקה י״ם‬ ‫יעקב ישראל בן ר׳ אפרים לסמן רווק י״ם‬ ‫רחל בת ר׳ מרדכי יהושע קרויזר רווקה י״ם‬ ‫עזרא שלמה בן ר׳ אהרן משה לאויס רווק ארה״ב‬ ‫שרה בת ר׳ עבר אהרן מגנג׳י רווקה אנגליה‬ ‫מרדכי בן ר׳ יהושע שמעון לוין רווק י״ם‬ ‫צפורה הייגא בת ר׳ אלתר חיים וויסברג רווקה ביתר‬ ‫משה מנחם בן ר׳ סימון מלול רווק י״ם‬ ‫תהילה בת ר׳ חביב מלול רווקה נתיבות‬ ‫שלום בן ר׳ אליהו מור רווק י״ם‬ ‫ליאת בת ר׳ גבריאל דדון רווקה באר שבע‬ ‫אריה יהודה בן ר׳ יצחק מרקוביץ רווק י״ם‬ ‫רות בת ר׳ אליקים יעקב שלמה כהנוביץ רווקה י״ם‬ ‫משה מרדכי בן ר׳ יוסף צבי מרקוביץ רווק י״ם‬ ‫חנה גיטל בת ר׳ אברהם אביש ציינוירט רווקה י״ם‬ ‫יחזקאל אפרים שמעון בן ר׳ חיים שמואל נחמן רווק י״ם‬ ‫גולדה בת ר׳ משה יצחק יארבלום רווקה ב״ש‬ ‫פרשת תולדות תשס״ט‬ ‫לכל ידידנו ומכירינו הע"י נא לראות הזמנה זו כאישית‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫טו‬ ‫ביהמ"ד והשטיבלאך קהל חרדים בית יחזקאל‬ ‫בראשות הגה"צ ר' מנחם מענדל סאבאוויטש שליט"א‬ ‫ברכנוכם מבית ה׳‬ ‫בשובע שמחות וגיל נקדם את פני ידידנו עוז הגאון‬ ‫הנערץ משנתו סדורה ופרקו נאה‪ ,‬חכם לב ואיש‬ ‫האשכולות‪ ,‬איש חמודות ונזר המעלות‪ ,‬המשיב‬ ‫לשואליו בדבר ה׳ זו הלכה כחצי יובל שנים‪ ,‬פקיע שם‬ ‫תהלתו בקהל ישרים‬ ‫ה״ה הרה״ג מעוז ומגדול מוה״ר בן ציון בייער שליט״א‬ ‫עם בואו לברכה לחון את פני העיר‬ ‫ולהשתכן בשכונתנו המעטירה‬ ‫ברכתינו אחת‪ ,‬חפץ ה׳ בידו יצליח‪ ,‬להשקות ממעיני תורתו‬ ‫ולהאיר מזיו חכמתו‪ ,‬להגדיל תורה ולהאדירה‪ ,‬ונהורא עמיה‬ ‫שרא‪ ,‬בבריות גופא ונהורא מעליא וברכת ה׳ מלא כל הימים‬ ‫המברכים בהדרת כבוד ויקר‬ ‫הגבאים‬ ‫קהל הקודש‬ ‫באי ביהמד״ר‬ ‫הודעה ואזהרה‬ ‫יש מאפיות ומגדניות ומפעלים שיש להם הכשר הבד"צ על‬ ‫המגדניות ועל המפעלים‪ ,‬ואשר משווקים ברחבי הארץ‬ ‫באמצעות "חנויות המפעל"‪.‬‬ ‫בחלק מ"חנויות המפעל" נמכרים גם מוצרים שאינם בהכשר‬ ‫הבד"צ‪ .‬יש מקומות שאופים ומחממים בתנורים ללא שום פיקוח‬ ‫על הדלקת התנורים ועל ההפרדה בין הפרווה לחלבי ועוד‪.‬‬ ‫אנו מודיעים לציבור שפיקוח והשגחת הבד"צ‪ ,‬הוא אך ורק על‬ ‫המגדניות ועל המפעלים שיש להם הכשר הבד"צ‪,‬‬ ‫או אם יש תעודה מיוחדת על "חנות המפעל"‪ ,‬או באריזות סגורות‬ ‫עם חותמת הבד"צ‪.‬‬ ‫אין לנו שום פיקוח על "חנויות המפעל" וכדומה‬ ‫אם אין תעודה על "חנות המפעל" עם כתובת המקום‪.‬‬ ‫ועל הציבור להזהר‪.‬‬ ‫ד' מרחשון תשס"ט‬ ‫ועד הכשרות שע"י העדה החרדית‬ ‫נקדמה פניו בתודה‬ ‫בהדרת כבוד ויקר הננו לקדם בברכה את פני המאור הגדול מורה‬ ‫צדק ומישרים‪ ,‬פקיע שמו ונודע בשערים‪ ,‬השיב לשואליו בדבר‬ ‫ה׳ זו הלכה רבות בשנים‪ ,‬הגאון הגדול איש האשכולות‪ ,‬האשל‬ ‫ברמה‪ ,‬מעיר ה׳ שמה‬ ‫בןציוןבייער‬ ‫שליט״א‬ ‫הגאון מוה״ר‬ ‫רב ומו״ץ דהעדה החרדית בעיה״ק ירושלם ת״ו‬ ‫אשר איוה למושב לו לחונן את פני עירנו‪ ,‬ולהפיץ מעינותיו‬ ‫בקרב קהל עדתינו‪ ,‬וקבע מעונו ברכה בשכונת ריב״ל‬ ‫וישיב לשואליו בדבר ה׳ זו הלכה‬ ‫הננו לברכו יהי ביתו לתלפיות‪ ,‬שהכל פונים לשחר פניו‬ ‫בנעימות‪ ,‬לקבל ממנו תורה והוראה ברורה‪ ,‬וכאוות נפשו ינהג‬ ‫בטובת עין מופלגה בהרבצת תורה ויראה במדה גדושה‪ ,‬ויתקדש‬ ‫ויתאהב ש״ש על ידו עד ביאת גוא״צ בב״א‬ ‫תושבי השכונות‬ ‫ריב״ל ריב״ז ‪ -‬בית שמש‬ ‫בית המדרש דחסידי סטראפקוב‬ ‫בנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א‬ ‫רח' מאה שערים ‪ 53‬עיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫סעודת ההילולא‬ ‫של כבוד קדושת רבינו הגה״ק‬ ‫מרן בעל דברי יחזקאל שרגא‬ ‫מסטראפקוב‬ ‫זצללה״ה זי״ע‬ ‫יערוך אי״ה בנו ממלא מקומו כ״ק אדמו״ר שליט״א‬ ‫את השוה״ט‬ ‫ביום שלישי פרשת ויצא אור ליום ו׳ כסלו תשס״ט‬ ‫בשעה ‪ 7.30‬בערב‬ ‫בהיכל בית מדרשנו‬ ‫בברכת התורה‬ ‫הגבאים‬ ‫ירושלים‬ ‫טז‬ ‫בטאון העדה החרדית‬ ‫פרשת תולדות תשס״ט‬