ואלה תולדות שביבים וציוני דרך ,בתולדותיו וימי חייו של רבן ומאורן של ישראל מרן רבינו הגה"ק בעל ברך משה זי"ע יו"ל ע"י תלמידי ישיבות הקדושות ד'סאטמאר – וויליאמסבורג לקראת יומא דהילולא קדישא – כ"ו ניסן תש"ע מבעלזא זי"ע" :עס איז געבוירן א מנהיג ישראל") .מפי הרה"ח ר' שלמה בראווער ע"ה( .בסעודת הברית אמר הגה"ק בעל עצי חיים זי"ע דברי תורה לכבוד סעודת הברית ,ובתוה"ד נענה בתפילה שיתקיים בבנו רך הנימול 'ויקרא בהם שמי ושם אבותי' שהוא ואבותיו הק' יתייחסו ויתפארו לאמור "אנו אבותיו של זה" .גם הרה"ק מבעלזא זצ"ל נשא דברים לכבוד סעודת הברי"מ. בבית אביו הקדוש נתגדל רבינו בשחר ילדותו ,אותו בית רם ונשא בו התגוררו רבותינו הק' עצי התמרים מרנן הייטב לב והקדושת יו"ט זי"ע .על ברכי אביו הק' האיש משה גדל והלך ,ושאב מאביו הק' מלוא חפניים בתורה וביראת שמים אשר ליווהו משך כל צ"ב שנותיו עלי אדמות ,וכל ימי חייו נראה לו דמות דיוקנו של אביו הק' ,ובדרכיו הק' צעד ופסע בכל תהלוכות חייו. אף שנתייתם רבינו מאביו הק' בהיותו נער צעיר לימים כבר ארביסר שנין ,בכל זאת לא מש מזכרונו דרכיו ומנהגיו של אביו הק', ועבודתו הק' בתורה בצדקות בקדושה ובטהרה .וכל ימיו עד זיבולא בתרייתא נקלח מפיו המון זכרונות שראה אצל אביו הק' בהיותו טליא .הרבה פעמים נאנח רבינו זי"ע" :כל ימי יש לי געגועין עזה לכ"ק אבא מארי ז"ל ,והלוואי שהייתי יכול להיות עוד ביחד עם אבא מארי ז"ל" ...לעתות שונות היה מתאנח" :לצערי הרב ,לא זכיתי הרבה לקיים המצוה של כיבוד אב ואם". וזרח השמש בשנת חמשת אלפים ושש מאות ושבעים וחמש ליצירה ביום כ"ג חשוון זרחה השמש בהיוולד בן למרן הגה"ק בעל עצי חיים זי"ע אבד"ק סיגעט והגלילות ,ולאמו הרבנית הצדקנית מרת ברכה סימא ע"ה. הגה"ק בעל עצי חיים זי"ע היה בנו של הגה"ק בעל קדושת יו"ט זי"ע אבד"ק סיגעט ,בן הגה"ק בעל ייטב לב זי"ע אבד"ק סיגעט ,בן הגה"ק רבי אלעזר ניסן זי"ע אבד"ק סיגעט – דראהביטש ,בן הגה"ק בעל ישמח משה זי"ע אבד"ק אוהעל. אמה של מלכות ,הרבנית הצדקנית מרת ברכה סימא ע"ה היתה בתו של הגה"ק רבי שלום אליעזר זי"ע מראצפערט ,בן הגה"ק בעל דברי חיים זי"ע אבד"ק צאנז ,וחתן גיסו הגה"ק רבי מרדכי דוב טווערסקי זי"ע אבד"ק הארנאסטייפל ,בן הגה"ק רבי משולם זושא מטאלמאש זי"ע ,בן הגה"ק רבי יחיאל מיכל מקירמא זי"ע ,בן הגה"ק רבי מנחם צבי מאניפאלי זי"ע – בן הגה"ק רבי זושא מאניפאלי זי"ע - חתן הגה"ק רבי דוד מאולינוב זי"ע ,בן הגה"ק רבי צבי זי"ע בנו יחידו של מרן אור שבעת הימים הרה"ק הבעש"ט זי"ע. הגה"ק רבי משולם זושא מטאלמאש זי"ע היה חתן של הרה"ק רבי יעקב ישראל מטשערקאס זי"ע ,בן הגה"ק רבי מאט'לע מטשערנוביל זי"ע ,חתן הגה"ק רבי דובער מליובאוויטש זי"ע ,בן הגה"ק רבי שניאור זלמן זי"ע בעל התניא ושו"ע הרב. בימים ההם שרויים היו בתקופה קשה מאוד ,בעיצומו של מלחמת העולם הראשונה .רבים נדדו למרחקים לעיירות ולמדינות אחרים ,להציל ממות נפשם .בעיצומו של יום הכיפורים הועבר השמועה בקרב העיר 'סיגעט' שהצר הצורר מתקרב למחוזות העיר, ותיכף במוצאי יוהכ"פ ברח הרב דמתא מרן הרה"ק בעל "עצי חיים" זי"ע מעיר סיגעט בדרכו לעיר 'ראצפערט' מקום משכן כבודו של חותנו הרה"ק רבי שלום אליעזר האלברשטאם זי"ע ,ששם היה המקום מוגן ביותר. בעת ההוא נתמלא ביתו אורה ושמחה ,בהיוולד לו בנו השני ,הוא איתן אדונינו ,אבינו רועינו מרן רבינו הגאון הקדוש זי"ע ,גיל יגיל אבי צדיק ,וכל עצי התמרים ימחאו כף. בוצין בוצין מקטפי' ידיע מטל ילדותו ומשחר נעוריו של רבינו ,עוד בהיותו סמוך על שולחן אביו בעיר סיגעט ,ניכרו עליו אותות טהרה וקדושה מופלגות .הוא עלה וגדל מעל כל בני גילו ,הן בהתמדתו הגדולה שהפליאה כל עין רואהו ,והן במדרגות הרמות בעבודת ה' -שכמעט ולא נראו כמותן אצל עלם צעיר כמוהו -שהשלים את עצמו בימי צעירותו ,והן בחכמתו ותפיסתו הנפלאה שהדהימה כל אוזן שומעו. דבר שפתיים אך למותר בדבר התמדתו בימי נעוריו שהיה שם דבר לכל תושבי סיגעט ומחוצה לה ,וכעדותו של הגה"צ ר' אברהם דוד הורביץ משטראסבורג זצוק"ל חבר הביד"ץ ,שבימים ההם טרם מלחמת העולם השניה ,היתה ידועה בין החסידים על שני "משה'לעך" שמופלגים מאוד בהתמדתם הנפלאה ובקדושתם וצדקתם ,האחד היה "משה'לע סיגעטער" ,והשני היה משה'לע רוקח ]הי"ד[ בנו של הרה"ק ר' המהר"א מבעלזא זצ"ל. רבינו זי"ע למד אצל רבותיו בעיר סיגעט ,ה"ה הרה"ג ר' יעקב דייטש זצ"ל ,ואצל הרה"ג ר' חיים הלוי היללער זצ"ל .כן זכה לקבל לקח מפיו של הגה"צ רבי יקותיאל יהודה גראס זצ"ל אבד"ק בערבעשט ודומ"ץ סיגעט ,אשר קבע עם רבינו שיעורין תמידין כסדרן בעמקי שמעתתא .הגה"צ הנ"ל הפליא מאוד את התמדת התורה של רבינו זי"ע והתבטא עליו ואודותיו ביטויים מופלגים מאוד. בבריתו של אאע"ה רבינו זי"ע נכנס לבריתו של אברהם אבינו ביום חמישי פר' ויצא ראש חודש כסליו תש"ע ,על ברכי הגה"ק רבי יששכר דוב מבעלזא זי"ע )שגם הוא השתהה אז בעיר ראצפערט מחמת המציק( שנתכבד ע"י אבי הבן מרן העצי חיים ז"ל בסנדקאות .הסבא קדישא הרה"ק מהרש"א מראצפערט זי"ע נתכבד באמירת הברכות ,וקרא שמו בישראל "משה" ע"ש זקינו הגדול הרב הקדוש מרן משה טייטלבוים זי"ע בעל "ישמח משה" אב"ד אוהעל. סעודת הברית מילה התקיימה במעמד גדולי הדור ההוא, ובראשם הגה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע ,שהיה לבוש בבגדי שבת עם שטריימל חבוש על ראשו ,ואף גם צוה לכל עדת חסידיו ותלמידיו שילבשו בגדי שבת לכבוד הברית .בסעודת הברית מילה אמר הרה"ק תמרים הניעו ראש בהיות רבינו זי"ע ילד צעיר לימים כבן אחד עשר שנה נגדע הארז אשר בלבנון ונפטר עליו בפתע פתאום אביו מרן הגה"ק העצי חיים א פלא סיפר אבא מארי ז"ל בעצמו במעמד ההכתרה )בעלותו לכהן זצללה"ה ביום ו' שבט תרפ"ו בהיותו מ"ו שנים ,בהשאירו אחריו פאר בק"ק יטב לב סאטמאר( ,שבשנת תרפ"ה ביום ו' אלול -שזו יתומים קטנים ועדה גדולה יתומה ומיותמת .מרן העצי חיים זי"ע היתה שנתו האחרונה לימי חייו של קדושת זקיני מרן העצי חיים הוטמן בקברות אבותיו באהל רבותינו הק' בעיר סיגעט יצ"ו ,ואחיו זללה"ה -שלח אביו ק"ז העצי חיים אותו ואת אחיו הגדול הגה"צ ר' הגדול של רבינו זי"ע הגה"צ ר' יקותיאל יהודה טייטלבוים זללה"ה זלמן לייב זללה"ה להיבחן אצל מרן רביה"ק זי"ע .ואמר אז אאמו"ר הי"ד מילא מקום אביו ברבנות העיר סיגעט יצ"ו. זי"ע שדבר כזה לא היה אף פעם שאביו ישלח אותו לתהות על ובעוד שרבינו מצטער על הראשונות ,פקדה אותו יגון על יגונו ,ולא קנקנו אצל מאן דהו ,וחשב אח"כ ,שזה היה עבורו לאות ולרמז, העצי עברה שני חדשים בודדים מאז האסון הנורא בהסתלקות מרן ששלח אותו אביו למרן רביה"ק זי"ע שהוא יהיה לו לאחר ו " תרפ חיים זללה"ה ,שבר על שבר נדבקו יחדיו ,ובשב"ק ה' ניסן הסתלקותו במקום אב ...ואכן כך היה ,מני הסתלקות של ק"ז מרן ברכה מרת נפטרה בפתאומית מחברתו הטהורה הרבנית הצדקנית העצי חיים זי"ע ,חסה אבא מארי ז"ל תחת צל כנפי מרן רביה"ק העיר תושבי סימא ע"ה .בהלויי'ה הטראגית שהשתתפו המוני זי"ע ,והיה לו כאב ממש .הלא כשהספיד אבא מארי ז"ל בפני מיטת קהל בנוכחת אמו ומחוצה לה פתח האי טליא רבינו זי"ע להספיד את מרן רביה"ק זי"ע צווח ואמר "אב"י אב"י רכב ישראל" ,יען שהוא ובתוך , רב לבכי הקהל ההמונים בבכיות נוראות אשר המשיך את כל היה לו במקום אב. הדברים אמר" :כשהספיד אברהם אבינו את שרה אמנו ,כתיב "מלפני כמה שנים הגיד לי אאמו"ר זללה"ה כשצער עמוק היה "ולבכותה" עם כ' זעירא ,וכתבו המפרשים שטעם הדבר שמאחר נסוך על פניו ,שבהיותו בחור ביקש אותו מר דודו מרן רביה"ק זי"ע שנפטרה בהיותה זקינה בשיבה טובה ,ממילא לא היה הבכי גדול כל ואמר לו :בוא אצלי ,אני אדאג בעבורך כך" .וכאן פרץ רבינו בבכי ואמר" :עתה, בחורים מובחרים שילמדו אתך ,ותהיה אצלי נסתלקה אמי מורתי ונחטפה בדמי ימיה ,זי כאן ...למעשה היו כמה סיבות שלא בא האט נאכנישט געקענט געהעריג אויפציהען הדבר לידי גמר מעשה ,אולם אבא מארי אירע יונגע קינדער ,אם כן הרי הבכי והיללה ז"ל הביע לפני את צערו הגדול ואמר ,חבל גדולה עד מאוד" ...ומני אז נסע מרן זי"ע על שלא זכיתי להיות בישיבתו ולשתות לפרקים אצל זקינו הק' בראצפערט ,וגם שם מבארו ,הרי הייתי יכול כל כך הרבה לקנות חגג את יום היכנסו לעול התורה והמצוות, ממנו ...והגם שכ"ק אאמו"ר ז"ל היה בכל והסבא קדישא הניח לו את התפילין בפעם עת ועידן ,ובכל הימים טובים ,בצל מרן הראשונה. רביה"ק זי"ע ,והיה קשור אליו בעבותות וישימני לאב ולפטרון -דודו מרן אהבה למעלה מהמשוער ,בכל זאת לבו רביה"ק זי"ע עליו דוי יען שהיה יכול הרבה יותר לקנות חיים העצי מרן אביו של הסתלקותו מני ולשאוב מאת דודו מרן רביה"ק זי"ע .ודודו ק " רביה מרן הגדול בדודו רבינו התדבק זי"ע מרן רביה"ק זי"ע החשיב אותו כבנו יחידו, בצל לחסות קראלי לעיר רבות נוסע והיה , זי"ע ואבה מאוד להכניסו לביתו ולגדלו כבן. דודו לתקופה ממושך ,ותחת כנפיו התגדל "אאמו"ר זללה"ה סיפר במעמד לאילנא רברבא ושתה מבאר תורתו ומעומק הכתרתו דבר פלא – ולא סיפר דבר זה חכמתו .רביה"ק זי"ע הראה מולו רגשות מעולם ,רק אז נפלטה דבר זה מפיו - אהבה וחיבה יתירה ,כאב אל בן ירצה ,ולא שבהיותו נער לאחרי הסתלקות מר אביו בכדי קנן עליו רבינו בהספדו לפני מטתו אב"י מרן העצי חיים זצללה"ה היה שבור ורצוץ אב"י רכב ישראל .ונכון להעתיק מתוך דבריו במאוד ,וכתב אז מכתב למר דודו מרן הקדושים של רבינו שנשא בהספידא על דודו רביה"ק זי"ע בו התאונן על מצבו .מרן הגדול בכלות השבעה ,וכה אמר" :ועלה מכתב הזמנה לנישואי מרן זי"ע ,בו מתואר רביה"ק זי"ע שלח לו בחזרה איגרת חיזוק ברעיוני אולי יש להעמיס הכוונה ,כמו אני ל"ראבד"ק זענטא יע"א" ועידוד ,ובו התבטא אליו בלשונות של שלא זכיתי להספיד את כ"ק אבא מארי אהבה וחיבה ביותרת הכבוד ,אבא מארי זללה"ה הראה אז דברי זללה"ה כי בהסתלקותו מעוה"ז הייתי אז צעיר לימים ,ואח"כ הכניס האיגרת לגיסו הגה"צ מסלאטפינא זצ"ל ,והתפעל מאוד בראותו את אותי כ"ק דודי ז"ל לביתו נאוה קודש ,לימדני תורה וגידלני כאב את בנו, הלשונות של חיבה שכתב מרן רביה"ק זי"ע אל אבא מארי זללה"ה. ידעתי והרגשתי עליו שזה אבי ,ויוכל להיות שאלישע ג"כ לא הספיד מה שהיה כתוב בתוכו לא רצה לספר ,וכנראה שכתב אליו דברים את אביו ,לכן צעק בפטירת רבו אליהו אבי אבי שאם ה' אומר רבי רבי מופלגים מאוד מה שלא היה ברצונו לספר .ע"כ מדברי מרן הי' הכוונה רק על רבו אבל כשהספיד שניהם אביו ורבו ,אמר אבי אבי שליט"א) .מכת"ק זו החביא רבינו בביתו בזענטא טרם צאתו בשבי ובגולה ,ולאחרי שבזה נכלל גם רבו - ,אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ,אוי ואבוי, המלחמה כשחזר רבינו לזענטא לא מצאו לצערו הרב ,וחבל על דאבדין(. עכדה"ק. בצל זקינו הרה"ק מראצפערט זי"ע כמו"כ במסיבת חנוכת הבית בבית מדרשינו "ויואל משה" פעיה"ק בימי בחרותו ,בהיותו יתום מאב ואם ל"ע ,גם נסע הרבה לחסות בשנת תשנ"ד ,אמר רבינו בתוה"ד כהאי לישנא :אמת ,איך זאג אייך בצל כנפי זקינו הגדול הרה"ק מהרש"א מראצפערט זי"ע .תיכף דא ,כ'האב געפילט אזוי עלנד ווען דער טאטע זכרונו לברכה איז כשקם רבינו מן השבעה על סילוקה של אמו הרבנית ע"ה נטלו זקינו נסתלק געווארן ,און נאכדעם די מאמע ע"ה ,איז ,האב איך געהאט לביתו בראצפערט על חג הפסח .וכמו"כ הרבה רבינו לנסוע גרויס התחזקות פונעם פעטער ז"ל ,האב איך געפילט ,איך מוז לראצפערט לשבתות ומועדי השנה בצל זקינו הגדול ,אז השתעשעו באצאלן ,איך בין שולדיג א גרויסן חוב ,ווען נישט דעם פעטער ז"ל ווייס באהבים יחדיו ,כי זקינו הרה"ק מראצפערט אהבוהו וחיבבהו יותר איך נישט וואס וואלט געווארן דעמאלטס פון מיר ,דער פעטער ז"ל מעל כל יוצ"ח ,ושאב האי טליא מסבא קדישא מלוא חפניים חיזוק האט מיר שטארק מקרב געווען צו זיך. והדרכה על כל תהלוכות חייו ,אשר היה חרוט בלבו למשמרת בכל פרק בפני עצמו ארוכה מארץ מדה היא אודות הקשר האמיץ ימי חייו. שנקשר אז מרן רבינו בדודו מרן רביה"ק זי"ע ,וההתקשרות והדביקות בשנים הללו בהם השתכן בעיר ראצפערט ,דרכו בקודש היתה, שהיה לרבינו בכל ימי חייו בדודו הגדול מרן רביה"ק זי"ע .ובענין זה לבחור לו בבית המדרש קרן זווית אחד - ,אשר היה נודע כבר לכל סיפר בנו מ"מ כ"ק מרן רבינו שליט"א" :הן ידוע החביבות הגדולה תושבי העיר כי במקום ההוא בחר הילד משה'לע ואיוה למושב לו – שהראה מרן רבינו הקדוש זי"ע לכ"ק אאמו"ר זללה"ה ,אשר התבלט ומבוקר עד ערב לא מש מן המקום ההוא ,בו הגה בתורה הק', מאד במדה מיוחדת עוד בהיות אבא מארי ז"ל עלם צעיר לימים .ודבר בהתמדה עצומה ,כמעט מבלי קשר לעולם החיצוני. ב פעם תוך כדי שישב לו רבינו בקרן זוית ,ולמד בהתמדה ובנעימות יתירה ,נכנס לביהמ"ד זקינו הרה"ק ר' שלום אליעזר'ל ,ויהי בראותו נכדו חביבו שוקד על דלתי התורה בהתמדה נפלאה ,קרן אור פניו ונתמלא בגיל ושמחה ,ולא יכול היה לעצור מילין ברוחיה ,והצביע עליו ואמר בזה"ל" :דאס איז מיין נחת! אנדערע קומען צו מיר אין הויף מ'דרייט זיך אריין און ארויס ,משה'לע אבער ,זיצט א גאנצן טאג אין ביהמ"ד און לערנט מיט אזא התמדה ,ער גיט מיר דאס חיות!" )זה הנחת רוח שלי! הרבה אנשים באים לחצרי ומסתובבים אנה ושוב ,לא כן נכדי חביבי משה'לע יושב בביהמ"ד כל היום והוגה בתורה בהתמדה ,הוא נותן לי חיות!(. ולא הסתפק האי סבא קדישא בכך ,ואף כשיצא מחוץ כותלי ביהמ"ד נענה ואמר למקורביו" :באזוכט'ס אין ביהמ"ד ,דארטן זיצט מיין משה'לע ,דאס איז מיין נחת!") .תלכו לבקר בביהמ"ד ,שמה יושב נכדי משה'לע ,זה הנחת רוח שלי!() .מפי עד הראיה הרה"ח ר' חיים שטיין ע"ה נישט כאטש אפגעלערנט איין מאל גאנץ ש"ס". תשית לראשו עטרת פז כשהיה רבינו בן ט"ו שנה נתעטר בסמיכת חכמים -בהיתר כתב הורמנא הוראה משלשה גדולי הדור ההוא ,כאשר התייצב לפני מאן מלכי רבנן ונבחן בע"פ בהרבה חלקי התורה בשו"ע או"ח ויו"ד אשר כולם נדהמו ונשתוממו מחריפותו ובקיאותו הנפלאה והביעו התפעלותם הגדולה מהצטיינותו במקצועות הש"ס והפוסקים בכל פרטיה ודקדוקיה .הלא המה הרבנים הגאונים :הגאון הגדול רבי אשר זעליג גרינצווייג זצוק"ל מגדולי תלמידי מרן הייט"ל זללה"ה ,הגאון הגדול רבי שמעון גרינפעלד מסעמיאהלי זללה"ה "המהרש"ג" ,הגאון הקדוש רבי שאול בראך זי"ע מקאשוי ,וכידוע שאחרי שנבחן רבינו אצל הרה"ק עשרים וארבעה שעות שלימות )בסירוגין( ,יצא הרה"ק מקאשוי מהתפעלות מרב בקיאותו של רבינו בגופי התורה ,ואז כתב לו 'כתב הורמנא' נפלאה )הרה"ק מקאשוי כתב בחיים חיותו יליד ראצפערט( רק חמשה כתב הורמנא ,ואחד מהם הוא הכתב הורמנא של רבינו(, ובתוך הדברים כתב לו הרה"ק בזה"ל" :זה לי יום יחבש פאר דור רביעי אשר אני זוכה לשאוב ממימיהם"... ביום כ"ג מרחשוון בשנת תרפ"ח החל מהייט"ל ,ואח"כ אצל בנו הקדויו"ט, נכנס מרן רבינו זיע"א לעול התורה ושוב לבניו הק'"... ,והוא בנו של העצי חיים והמצוות .רבינו היה אז יתום מצד אביו הוא כבר דור רביעי". ואמו ל"ע ,והשושבינין בשמחת הבר מצוה היו שני צדיקי וגדולי הדור ההוא, רבינו ז"ל נתרגש מאוד כשהרה"ק מסר אצלם נתגדל בימי נערותו ,ה"ה זקינו לידו את הכתב הורמנא הזה ,ובגודל הרה"ק רבי שלום אליעזר מראצפערט ענוותנותו תמה ושאל את הרה"ק :הכיצד זיע"א ,ודודו הגדול מרן רבינו הקדוש בעל תשוה אותי לאבותיי הק' שהאירו לארץ "ויואל משה" זיע"א. ולדרים עליה ,והלא אליהם היה כבודו נוסע וחוסה בצל קדשם ,ויצק מים על ידיהם שמחת הבר מצוה התקיימה בעיר כחסיד ותלמיד מובהק ,וכיצד מתאים להזכיר מולדתו "סיגעט" יצ"ו ,בהשתתפות כל את שמו בתוכם .וענה לו הרה"ק :בני חביבי, גדולי הדור ההוא ,אוהדי ומעריצי בית תדע נאמנה כי יותר ממה שקבלת ממני קבלתי סיגעט .שמחת הבר מצוה נערכה ברוב ממך! ]כי באמצע הבחינה נסתבב כמ"פ פאר והדר באופן מיוחד ,בהיות שזו היתה ביניהם וויכוח של תורה על מה שכתב הרה"ק השמחה הראשונה בבית הגה"ק מרן בספריו הק'[ ,וסיים הרה"ק ואמר לרבינו :אכן העצי חיים זיע"א מאז הסתלקותו לב"ע, מפני כך הנני כולל אותך ביחד עם אבותיך וכל חסידי סיגעט נהרו בהמוניהם ליטול ברכת מזל טוב מהגה"ק ממונקאטש זצ"ל לרגל הק' ,שכל הכוחות של אבותיך הק' יעמוד חבל בשמחה בבית רבם ומאורם אשר נישואי רבינו זי"ע וילווך לכל אורך ימיך ושנותיך... נפשם היתה קשורה בנפשו אף לאחרי עלותו לשמי מרום .כן באו ציבור גדול מבית "צאנז -ראצפערט" פעם כשהזכיר רבינו בתוך אחד השיחים מהכתב ההורמנא תלמידי מרנן בעל דברי חיים והרה"ק מהרש"א מראצפערט להשתתף שקיבל מהרה"ק מקאשוי זללה"ה התבטא רבינו זי"ע ואמר ברוב בשמחת הבר מצוה ,לכבוד זקן חתן הבר מצוה הרה"ק מראצפערט ענוותנותו בזה"ל" :איך האב זיך געשעמט צו האלטן די כתב און די זי"ע .גם רבינו הקדוש זי"ע הופיע בשמחת הבר מצוה ביחד עם ציבור האנט") ...טרם פרוץ מלחמת העולם השניה החביא רבינו הכתב גדול מעיר קראלי. הוראה בחור שבדירתו ,ולאחרי המלחמה כשרצה רבינו ליטלו לא מצאו לצערו הרב. בסעודת הבר מצוה ,דרש דרש משה דרשה ופלפול נפלאה לכבוד היום שארכה לזמן רב ,ודרש בחריפות ובקיאות ובנה וסתר מערכה כמו כן קיבל רבינו הורמנא מרבו המובהק הגאון הגדול רבי מול מערכה גג על גג בהשכל ובדעת ,כל העם שנוחכו שם נתפעלו יקותיאל יודא גראס זצ"ל אב"ד בערבעשט ודומ"ץ סיגעט ,רבינו למד ונדהמו לראות את האי טליא יושב ודורש בחריפות כה נפלאה כזקן אצלו בבחרותו שו"ע חושן משפט עד שידעו בעל פה. ורגיל ופרקו נאה ,וניבאו לו עתיד מזהיר בגדולות ונצורות שלאילנא ויתנו לך כתר מלוכה -הרבנות בעיר זענטא רברבי יתעביד. כבר הובא מפרשת הרבנות של רבינו בעיר זענטא שנתעטר למחרת בבוקר הניח לו תפילין זקינו הרה"ק ר' שלום אליעזר בכתר הרבנות בהיותו בחור טרם החתונה ,ונעתיק כאן בקוצר מראצפערט זי"ע ,וטרם הנחת התפילין קשר המהרש"א מראצפערט אמרים... :בשנת תרצ"ו ראו אנשי ותושבי העיר לנחיצות גדולה על תפילין של ראש של רבינו ה"צאנצער קשר" כמין "ם" ,כפי שראה בחידוש פני העיר בכח הנהגה חדשה להחיות את העיר ,יען שרב אצל אביו הק' הגה"ק קוה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי"ע .ואכן הניח העיר הגה"צ ר' משה יודא לעבעוויטש זצ"ל היה כבר זקן מופלג, כפי רביה"ק הברך משה זי"ע בכל ימיו את הפילין עם ה'צאנזער קשר' וכבד היה עליו את הנהגת העיר כתיקונו ,ובתוך כך גם פרצה מריבה שהלבישו זקינו הק'. בין אנשי הקהל בענינים שונים בנוגע הנהגת הקהילה .עקב כך נסע הראש הקהל הרה"ח ר' משה קראניק ע"ה אל עבר העיר 'סאטמאר' פעם בתוך דברי הדרכה לנער אחד טרם הבר מצוה שלו ,הפליט ונכנס עם עוד כמה מטובי הקהל אל הקו"פ מרן רבינו הקדוש זיע"א רבינו מפיו וכה אמר לו" :איך האב ביז מיין בר מצוה געלערנט להיוועץ כדת מה לעשות בשעה גורלית זו. מסכתות אין ש"ס אן קיין ספעציעלע סדר ,אבער ביי מיין בר מצוה , האב איך זיך אינטערגענומען צו לערנען די מסכתות הש"ס אויפ'ן סדר מרן רביה"ק זי"ע כששמע בקשתו נענה ואמר לו" :איך האב מיין בחור און אזוי האב איך טאקע געטון ביז איך האב מסיים געווען אלץ ברודער'ס א זוהן ,א גאר געהויבענער בחור ,נעמט איהם אויף אלס רב מצוה גאנץ ש"ס" .וסיים אז רבינו את דבריו ואמר לבחור הבר ג וועט ווערן סדר אין שטאט .ער איז ראוי לאותו איצטלא!"... בשלו"ק" :דאס איז די וויכטיגסטע יסוד ,עס איז נישט קיין ספק אז פקודת הקודש שמרה רוחם ,ותיכף בחזירתם לעיר הודיעו לכל מען קאן זיך נישט שפירן גוט קיין איין טאג אין לעבן אויב מען האט הקהל על התכנסות גדולה הנקרא "גענעראל פארזאמלונג" .ובהתאסף ראשי העם יחד כל בני העיר עלה הראש הקהל ר' משה קראניק ע"ה על הדוכן ,וקרא ואמר" :מזל טוב! מזל טוב! מיר האבן א רב "...ובישר צדק בקהל רב אודות התמנות רב החדש האי צורבא מדרבנן אשר יונה לאנדא שליט"א ,ששמע מפיו( כבר פקיעי שמיה לחריף ובקי בכל חדרי התורה עם מדותיו הנאצלים. כשעלתה ההצעה לרבינו עם בתו של דודו הגה"ק רבי חנוך למרבית הפלא לא היה כמעט אחד אשר התנגד לצעד זו ,ויחד העניך מאיער מקערעצקי זצ"ל) ,אשתו של הגה"ק מקערעצקי זצ"ל כולם הודו והמליכו את מרן רבינו ז"ל לאלוף לראשם ולמורה דרכם, היתה בתו של מרן הגה"ק בעל קדושת יו"ט זי"ע( ,המליץ רבינו הק' למרות שהיה אז עדיין עלם צעיר לימים ,וכל הקהל יצאו ממאורע זו זי"ע מאוד לגמור את השידוך ,ואכן בחורף תרצ"ו נגמר קשר שבעי רצון ותענוג. השידוכין שבין רבינו לבין הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה ,מגזע כפי פקודת מרן רביה"ק זי"ע הלכו ראשי וטובי הקהל לרב העיר קודש סאסוב ,אלעסק ,בעלזא ,ולמעב"ק. הגה"צ ר' משה יודא לעבאוויטש זצ"ל )אחד מביניהם היה גם הרה"ח ביום י"ז באלול ערש"ק כי תבוא תרצ"ו נערכה החתונה הרוממה ר' אהרן הנזכר( ,וסיפרו לו בדרך כבוד דברים כהווייתן שעקב מצב של רבינו בעיר קערעצקי מקום מגורו של אבי הכלה הגה"ק המוזנח בעניני הקהל חפצים למנות כח חדש ,והוא הבחור החו"ב בנו מקערעצקי .בנוסח ההזמנה להחתונה של מרן העצי חיים שיעמוד לימינו בהנהגת תיארו את מרן זי"ע "הבחור החתן הרב העיר ,ולכך הם מבקשים ממנו הורמנא הגאון חריף ובקי שלשלת היוחסין בנן של ורשותא על צעד זה. קדושים כבוד שמו תפארתו מורינו הרב מיד כאשר שמע הרב הישיש את הרעיון, משה שליט"א ראבד"ק זענטא יע"א" .ומרן קפץ ממקומו וקרא ואמר להם" :אוודאי ,מען רביה"ק זי"ע עמד בשמחת החתונה כראש זאל אים שוין אויפנעמען פאר רב!"... המחותנים משני הצדדים -ובשעת הקבלת פנים צוה מרן רביה"ק זי"ע להחתן מרן זי"ע פעורי פה עמדו ראשי הקהילה נוכח הרב שיקבל פיתקאות מההמונים משתתפי האב"ד בשמע אוזניהם את דבריו הברורים, השמחה ,ואכן פקודת הקודש שמרה נפשו ולא יכלו להבין מאין יודע הוא על טיבו של וכל העם עברו ליתן להחתן 'קוויטל' ומרן הבחור הצעיר .ויהי כראות הרב את תמיהתם, קרא הפיתקאות כשלצידו ישב דודו מרן פתח את פיו וסיפר להם כדברים האלה: רביה"ק זי"ע שהביע הנאתו וקורת רוחו. "מלפני חמישים שנה ויותר ,כשהייתי המסדר קידושין היה מרן רביה"ק זי"ע, אברך צעיר לימים ,ביקשו תושבי זענטא ולאחרי החופה הלכו לבית המדרש ממורי ורבי מרן בעל ייטב לב זי"ע שישלח להתפפל תפילות שב"ק ,ולאחרי התפילה להם רב ואב"ד להנהיג את עניני דמתא ,מורי המשיכו סעודת הנישואין במעמד כל בני הייטב לב בחר בי לשים על ראשי משרה העיר ואלפי האורחים ,ועל צבאם הרבה הזאת. גדולים וצדיקים ואדמורי"ם שפיארו את "וכאשר מסר לידי את רסן הנהגת הרבנות שמחת החתונה. בעיר זענטא ,אמר לי בזה"ל" :איך האב א גוטן גוט )אחוזה( אין זענטא )כי היה למרן הייטב מכתבו של רבינו זי"ע לחברת "תומכי תורה" לטובת ישיבת "בית על שולחן חותנו בקערעצקי לב ז"ל הרבה תלמידים וחסידים בעיר זענטא( כתקופה של חמש שנים ישב רבינו דוד" בקערעצקי ,בחתי"ק : האלט עס ווילאנג איך וועל עס אפנעמען פון סמוך על שולחן חותנו בקערעצקי ,שם דיר"... הקדיש את ימיו ולילותיו להגביר חיילים בתורה ,והשתלם את עצמו בכל חלקי התורה מתוך התמדה "כל ימי עד עתה ,הייתי מתפלא מאוד על דבריו של מורי הייטב ושקדנות נפלאה .כן העלה שם על הכתב המון חידושים בכל לב ,במה שהתנה אתי "איך וועל עס נאך אפנעמען פון דיר" ,והייתי מקצועות התורה ,אשר על חלק מהם היה חותנו הקדוש משים את מתמה מאוד על מי ירמזון הדברים ,אכן עכשיו ,סוף סוף ,עמדתי על עיניו עליהם ,ואף לא הסתיר את גודל התפעלותו מדברי פי חכמים דעת רבי ,והנני מבין לאישורו מה התכוון מורי ז"ל בעיניו הצופיות"... חן) .רבינו ז"ל התבטא הרבה פעמים בצער רב חבל על דאבדין על המון הכתבים שנאבדו בשנות הזעם ,עד שרבינו התבטא פעם באנחה" :כבר כידוע לא השתקע מרן זי"ע בזענטא כי אם לאחרי חמשה שנים, זכיתי אז להעלות על הכתב חידושים על כל הש"ס דף אחר דף" מכמה טעמים ,והעיקר שלא רצה לפגוע בכבוד הרב הזקן כל עוד ולדאבונינו לא נשאר מהם שריד גוילין נשרפין ואותיות פורחות ,...וכמו היותו בחיים חיותו. געהאט חשק אים צו נעמען פאר אן איידעם" .והעיד המשב"ק של הרה"ק ממונקאטש שלאמיתו של דבר לא ראה מעולם הרה"ק ממונקאטש את מרן רבינו זי"ע ,ובכל זאת שמעו הטוב של רבינו הלך למרחקים עד שרצה לקחת לו לחתן לבתו היחידה) .מפי הרה"ח ר' האיש מקדש שמו הטוב של רבינו זי"ע הלך למרחקים ,וכולם הכירו בו כי לגדולות נוצר .והרבה רבנים גדולים ומפורסמים תאבו מאוד לזכות להשתדך עם רבינו לקחו לחתן לבנותיהם ,אולם על כל הצעה שעלתה על הפרק אמר רבינו שאינו מוכן לגמור שום שידוך מבלי להיוועץ עם דודו מרן רביה"ק זי"ע ,ואכן על כל שידוך ושידוך שעלתה ע"ג הפרק שאלו בני המשפחה את חוות דעתו של מרן רביה"ק זי"ע ,והיה כמה שידוכים שהיה נראה להמשפחה שזה מאוד מתאים ומכל הצדדים הוא טוב מאוד ובכל זאת לא הסכים מרן רביה"ק זי"ע לזה ואמר "פאר משה'לע ערווארט איך עפעס בעסער'ס". וסיפר המשב"ק של הרה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זיע"א, שבעת שדיברו נכבדות לבתו היחידה של הגה"ק ממונקאטש זי"ע ד אמר לו הרה"ק ממונקאטש" :עס איז פארהאן אין סיגוט א קינד פון עצי חיים מיט'ן נאמען משה'לע ,ער געפעלט מיר זייער ,איך וואלט שמספר חדב"נ הגה"צ אב"ד סאטמאר מאנסי שליט"א שפעם כששאל את חותנו רבינו זי"ע ,הלא מיום ליום הוא מחדש חידושים נפלאים בתורה כמעיין הנובע ומדוע איפוא אינו מעלה על גבי הכתב כל החידושים האלה, והשיבו מרן שהרבה פעמים ניסה להתחיל לכתוב את החידושי תורה שלו, אך בכל פעם כשהתיישב לכתוב עלה על זכרונו אותם המון החידושים שכתב בצעירותו שנאבדה בימי הזעם ,וע"כ לא יכול היה להמשיך למשוך בקסת הסופר להעלות על גבי הכתב את חידושיו(. פרק זמן לאחרי נישואיו מסר חותנו הגדול לידי חתנו הצעיר מרן רבינו זי"ע לנהל את ישיבתו הגדולה ישיבת "בית דוד -קערעצקי", ומשה היה רועה את צאן חותנו והתחיל את חייו בהרבצת התורה לתלמידים כמסורה לו מדור דור. ויחן את פני העיר -זענטא כאמור נתעטר רבינו בכתר הרבנות בעיר זענטא בשנת תרצ"ו בימי בחרותו ,אך למעשה לא תקע אהלו בעיר זענטא ,מכמה סיבות .אולם מוצאים אנו שכמה פעמים במשך השנים הללו ביקר רבינו עד חודש אייר תש"ד בעיר זענטא ביחד עם אחיו לצרה בעיר זענטא בתוך קהל עדת צאן מרעיתו .בשנת ת"ש בשב"ק כי תשא תלמידיו וחסידיו. נסע רבינו בלווית מרן דודו מרן רביה"ק זי"ע בעיר זענטא ,וכפי ששמענו מהרה"ח ר' משה גרינוואלד שליט"א מפעיה"ק שהשתתף ביום ד' לחודש אייר הוציאו הדייטשן ימ"ש כרוז לכל בני העיר בשבת הזו בזענטא ,שעיקר המטרה שנסע מרן רביה"ק זי"ע לזענטא אנשים נשים וטף שכולם יעמדו בחצר ביהמ"ד עד שעה מסויים. היה לכבוד ההתמנות של ב"א רבינו לרב בעיר זענטא ,לחזק את רבינו עדיין ישב בביתו שקוע בלימודו ולא מיהר לקיים את ההכרזה הרבנות בעיר .וכפי עדותו של הרה"ח הנ"ל באו המון אורחים מכל מהדייטשן .הדייטשן הלכו אז וחיפשו מבית לבית לוודא אם כולם הערים לטול חבל בשבת רוממה זו ,בעיקר מעיירות מאקאווא, צייתו את פקודתם ,וכשהגיעו לבית רבינו מצאו אותו יושב בחדר וואדקערט ,פעטראוואסעלא) ,הנ"ל היה תלמיד בישיבת וואדקערט ,ומספר הספרים אשר היה מלא וגדוש בספרי קודש ,הרשעים הללו חשדו זקני שכל תלמידי הישיבה נסעו לזענטא לשבת זו( ,כל תושבי העיר בראשות שכאן הוא מקום של ה"שפיאנען" והתחילו לצעוק על רבינו ,ושאלו עם ביחד החסידים יצאו אצל מסילת הברזל לקדם את פני רבינו הק' אותו על מעשיו במקום הזה ,רבינו הסביר להם שכל הספרים ראו כאשר ב"א רבינו בבואם לחון את פני העיר ,שמחה אדירה פרצה שנמצאים כאן הוא ספרי הוראות ליהודים ,אשר בתור רב העיר מן כשיצאו הנה מלכך בא ויצאו מרנן רבוה"ק זי"ע מהמסיה"ב .ויהי אך מחוייב הוא ללמוד בזה ,לידע האיך להנהיג את הציבור ,ולפלא ליוו העיר בני המסיה"ב עלו על קרון מיוחד שהועמד לכבודם ,וכל התרשמו הרשעים האלו מרבינו ותשובתו ,וביקשו סליחה מרבינו, עם בעצמם הרכבוהו אותם בשירה וזמרה ,כאשר זקני חסידי העדה והתנהגו בו בדרך כבוד. הסוסים ,ובראשם הרה"ח המופלג רבי ישראל פאללאק ע"ה אשר במו ביום המר הזה הוגלו כל תושבי זענטא ומלכם בראשם מרן רבינו ידיו אחז את מוסרות הסוסים ,ומשכם עד הגיעם אל תוך העיר. בשב"ק בבוקר לפני קריה"ת דרש רביה"ק זי"ע דרשה ארוכה ונפלאה זי"ע בגולה אחרי גולה ,בהלאגערן" :סעגעדין" "באיא" "אושוויץ" והיא נדפסה בספר הק' "דברי יואל" פר' כי תשא. "בוכענוואלד" "רעימסדארף" .ביום ב' דחג מתן תורתינו הגיע רבינו ובני קהילתו לאושוויץ ,אל צעדות המות הידועות ,בהן הובילו בשלהי שנת תש"א טרם ימי הרחמים והסליחות בערב שב"ק פר' הנאצים ימ"ש רבבות יהודים למות הי"ד ,הרבנית הצדקנית עם כי תבוא הופיע רבינו בעיר שלושה ילדיה עלו על המוקדה זענטא והשתקע שם בו ביום -הי"ד במהרה ,ורבינו לשמחתם הגדולה של בני נשלח למחנות העבודה .במחנה העיר. רעימסדארף יצרו והפיקו "בענזין" אשר היתה עבודה קשה ביום הראשון דרש רבינו המפרכת את הגוף ומשברתו, את ה"איינצוגס דרשה" וכך שהה רבינו שם כמעט שנה שנתארכה קרוב לשלושה תמימה .והרבה מספרים שעות ,וכל הנוכחים יצאו השרידים שהיו במחיצת רבינו מהתפעלות מגודל רב בשנות הזעם האיך עשה חיליה וגובריה של רבינו, תחבולות שונות לעבוד את ופליאה נשגבה בעיניהם בוראו בלבב שלם ,וכל רגע לחזות הבקיאות והגאונות שיכול מנצל וישב ולמד ,וגם העצום של רבינו ,כאשר בשעת העבודה ראו האיך בדרשה הזה הקיף ברוב ששפותיו מרחשין וממללים דפי חלקי התורה בחריפות גמ' בע"פ ,וכן היה לו כמה חברותות שקבע אתם ללמוד בתוך שבי יתירה .רבינו פתח את נאומו בדברי דהמע"ה בתהילים "שיר למעלות ובבזה. אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי וגו'" ,ואמר בשם אביו הק' מרן העצי חיים זללה"ה" ,מאין" הוא מלשון אין ואפס ,אם יודעים בנפשיה הרבה ניסים ונפלאות עברו על רבינו עד שהגיע למחנה שלית ליה מגרמיה כלום, האחרונה 'טרעזינשטאט' .אחרי חידושי תורה של רבינו שהעלה חותנו )בזיוו"ר( הגה"ק מקערעצקי ע"ג הכתב" :בשם חתני ואין לאל ידו שום מבוא הגיעו תש"ה הפסח אבד"ק זענטא יצ"ו" ומסיים" :דפח"ח" ישועתן לעזרה ,אזי קרובה ה'עראפלאנען' של ארצות : הכוונה וזה לבוא מעם ה', הברית )שלחמו נגד הדייטשן ימ"ש( והמטירו בבאמבעס כל מקום כשמגיעים דהיינו , הילף שום קיין דא נישט איז ' ס , " עזרי "מאין יבוא העבודה שליד המחנה 'טראגליץ' .וכל האנשים ברחו בהבאראקן, מבלעדי עצמו את לעזור לפניו ונה ותב עצה שום שאין זו לידי הכרה אך גם שם היתה סכנה גדולה כי ההבערה ללהב יצאת והרבה דבר את וישלח עליו ה " הקב ירחם " ' ה מעם עזרי " אז חסדי ה', אנשים נהרגו אז רח"ל ,ובחסדי השי"ת ניצל רבינו עם עוד כמה ישועתו. אנשים ,ומאחר שנשארו היהודים בלי עבודה ,העבירו משם כל האנשים להמחנות "בוכענוואלד" בתחבולה שמשם יעבירו אותם והמשיך רבינו ואמר :בעמדי כאן בזמן הזה לקבל שבט ההנהגה לטרעזינשטאט בתאי הגזים שנמצא שם ,ולהשמיד את כולם רח"ל. בידי ,הרי יודע אנוכי שלא בזכותיי ולא בכוחותיי אוכל להנהיג את העיר ,ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים ,ועל כן אייחל באמצע הנסיעה לטרעזינשטאט התחילה הפעמונים לצלצל שאכן יתקיים בנו עזרי מעם ה' ,שתהא לי סייעתא דשמיא בעבודת אשר זה היתה לאות וסימן כי ה'עראפלאנען' אורבים אחרי מסילת הקודש... הברזל ,והרבה קפצו מיד מן המסילה לגונן על נפשותם .וחיילי ארה"ב שהיו סבורים שבמסילה הזו נמצאים הדייטשן ,המטירו את בימי צר ומצוק המסילה עם פצצות ,ורובא דרובא מהמסילה נהרגו אז ,ורק רבינו בשלהי חורף תש"ד התחיל רוח האנטישמיות לרחף באויר ,כאשר עם עוד אנשים מתי מעט ניצולו שלא כדרך הטבע .לאחרי שניצולו מיום ליום הגיעו שמועות מבהילות מהרציחות הנוראות שעשה נשארו באמצע הרחוב כאובדי עצות ,כי המסילה נשבר לשברים, היטלער ימ"ש וסייעתו זילדי ימ"ש וחבריו בעיירות שונות סביבות ופה הם נמצאים במרחק רב מטרעזינשטאט ,ונאלצו לילך רגלי כל העיר זענטא .גם בעיר זענטא גופא כבר התחילו צוררי היהודים להציק המהלך עד טרעזינשטאט ,וככה הלכו שבעת ימים שלימים בלא את היהודים בכמה עינויים שונים קשים ומרים ה"י .ראשי ונכבדי מאכל ומשתה עד שהגיעו למחנה טרעזינשטאט שבורים ורצוצים, הקהילה הפצירו אז ברבינו שימלט את נפשו ולברוח מידי הרשעים, ובגלל המחלה הנוראה של "טיפוס" הוצרך רבינו לפנות לכיוון וגם דודו מרן רביה"ק זיע"א שלח שליח מיוחד שימלט את נפשו, אחרת ולא בבתי המחנה ,ורק ע"י כמה חסידים שמסרו נפשם אמנם רבינו הרועה הנאמן לעדתו שראה בסבלות בני העיר לא רצה להוציא את רבינו משם ,ניצל רבינו ממיתה 'וודאית' .ביום כ"ה להמלט א"ע ולהשאיר את עדת צאן מרעיתו ללא רועה ,ואכן נשאר השתחרר מתחת עולם של הרשעים הנאצים ימ"ש ,עם כיבוש העיר ה "טרעיזענשטאט" בידי צבאות בנות הברית .חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו. יסד מוסדות וקהילה כדי שיוכלו לחנך את הדור העתיד. ימים הנוראים -טעמעשוואר תש"ו להקים ולכונן ההריסות לקראת הימים הנוראים עבר רבינו לעיר טעמעשוואר אשר היה שם קיבוץ גליות ,שהרבה פליטי מלחמה התקבצו שמה ,וגם כי שם לאחרי ימי הר"ס עולם במלחמת העולם השניה ,כאשר שתה בטעמעשוואר לא הוגלו היהודים להלאגערן ואף שגם הם סבלו רבינו את כוס התרעלה ,ושרד הוא בגפו מכל משפחתו ,באבדו את בני משך שלטון הצורר ימ"ש ,גם הם שתו את כוס התרעלה ,אבל משפחתו אשתו הרבנית ע"ה ושלושת בניו שנעקדו על מוקדה ביחד הצליחו בעזרתו ית"ש להישאר בעריהם בבתיהם בקרב עם אלפים ורבבות מאחינו בני ישראל ,ה' ינקום דמם לעינינו נקמת דם משפחותיהם. עבדיך השפוך ,שב רבינו בשארית כוחותיו לעיר מולדתו "סיגעט" ארץ אשר גרו בו אבותיו הק' מדור דור .ובגבורה איתנה התחיל רבינו וסיפר הרה"ג ר' בנציון יאקאבאוויטש שליט"א -אשר היה שם לבנות את הנהרסות ולנטוע את הנשמה. בטעמעשוואר ,שכשהגיע רבינו לעיר טעמעשוואר אזי נתקבלה הידועה בשמחה רבה ובהערצה גדולה כנאה ויאה לכבודו ,ולכבוד לאמיתו של דבר מתחילה חשב רבינו רבות לחזור אל עיר זענטא, בית אבותיו הק' מוסדי דור ודור ,אמנם רבינו על אף הכבוד הגדול בו שימש ברבנות לפני השואה האיומה ,לשוב אל תלמידיו האהובים שעשו לו היה נחבא אל הכלים .בכל שבת קודש באו אל שלחנו אותם המועטים שנשרדו בחיים אחד מעיר ושניים ממשפחה. הטהור ידידים ואנ"ש מאנשי העיר "טעמעשוואר" לחסות בצל וכפי הנקראת ממכתב שכתב רבינו בתקופה קצרה לאחרי שובו הקודש של מרן רבינו והוא הרעיף עליהם טללי תחיה דברי חיזוק עגום מהלאגער"ן לתושבי העיר זענטא ,בה חיזקם ועודדם במצב ונחמה והיה דרכו כמאז לדרוש בפרשת השבוע בנוסח אבותיו הק' א טור כזאת ,כי באמת חשקה נפשו ליסע לעיר זענטא" ,אבל גבה דרוש מחודד ,דבר הלכה מקושר באגדה בפירוש מקראי קודש או מחשובי בינינו ואין לו שום אפשרות" ,וע"כ שלח רבינו במקומו אחד מדרשים. העיר טעמעשוואר ה"ה הרה"ח ר' אברהם יוסף ציק זצללה"ה )שכידוע בראש השנה שנת תש"ו לפ"ק נתכבד להתפלל תפלת מוסף שהה רבינו בעיר טעמעשוואר בשלהי קייטא תש"ה והיה שם במשך בבית המדרש שעל יד בית הכנסת ,שם התפללו בנוסח ספרד .הבית הימים הנוראים דשנת תש"ו ,ושם מצא את שאהבה נפשו הרה"ח ר' המדרש הי' לכבודו מלא אברהם יוסף הנ"ל וראה בו ככלי מפה אל פה ,כי באו גם מוכשר להשפיע לאחריני ע"כ מתפללים כאלה שבדרך ביקש ממנו שיסע לעיר זענטא כלל התפללו במקומות לחזק בדקי הקהילה ולהיות אחרים .בתפלת מוסף הי' במקומו בהנהגת הקהילה( ,וז"ל התעוררות גדולה מאוד כי המכתב: מלבד שגם ציבור המקומי ב"ה שלום וכל טוב סלה ידע כבר שמשפחותיהם לכבוד ידידיי המופלגים יראי ה' שגורשו באונגארן כבר מק"ק זענטא פעטראוואסעלא, נספו ,ומכל שכן כל אלה כפי אדא ,סאבאטיצע ,כל איש ניצולי המחנות שבאו מהללו יבורך. להתחמם בקהלות הקודש הללו בודאי שהיו מלא צער אם כי מהראוי היה שאסע ורגש ,ועל כולם תפלת בעצמי למקומכם לדבר עמכם רבינו הי' מלא התעוררות לתמוך ברכים כושלות וידים וצער בבכיות עצומות. רפות ,אבל גבה טורא בינינו ואין לי שום אפשרות .על כן הנני )וכ"ק הגה"צ הישיש מכתבי זה בשברון לב ואנחה. אבדק"ק באניע זצ"ל מאנטווערפען אשר היה אהובי אחיי חזקו ואמצו בימים בטעמשוואר בתורת ה' במסירת נפש ,כי אחרי הנוראים ,היה מספר ברוב כל הצרות הנוראות ,בוודאי התפעלות מעבודתו הק' של רבינו במשך הימים הקדושים ,והיה הישועה קרובה ותתגלה כבוד שמים עלינו ברחמים. מספר מהתעוררות הגדולה שהיתה אז במחיצת רבינו ,אחרי והנה הקרה לפני ציר נאמן המלחמה הנוראה אשר הרבני התורני המופלג בי"ש מו"ה מכתב חיזוק ועידוד שכתב רבינו לשרידי תושבי "זענטא" לאחרי שובו נשארו אחד בעיר ושנים אברהם יוסף ציק נ"י )זצ"ל( מהלאגע"ר בעיר טעמעשוואר" במשפחה ,וכל התפילות שמתי בפיו כל הדברים הנוגעים היתה עם בכיות נוראות(. להקהילות בעניני הנישואין שם בעיר טעמעשוואר באו משלחת לרבינו מיוצאי העיר סיגעט להתנהג הכל כאשר נגמר מאת הרבנים באסיפה הגדולה בבוקארעסט. וביקשוהו שיחזור וישוב לארץ מגורי אבותיו ,והם יקבלוהו לאלוף והנה הרבני היקר הנ"ל ידיו רב לו בתורה ועניני איסור והיתר ותיקון לראשם לשמש ברבנות בעיר הזה להמשיך השלשלת הקודש מקוואות כדת של תורה ,אבקש ליקח לקח מפיו ,ובטוחני שלא יצא המוחזקת לו מק"ז הגה"ק ר' אלעזר ניסן ט"ב זי"ע ,ובנו מרן הייטב מכשול מתחת ידו ח"ו ,כי שליח מצוה הוא שלוחא דרחמנא ,וכל הדבר לב זי"ע ,ובנו מרן הקדושת יו"ט זי"ע ,ובנו מרן העצי חיים זי"ע. הקשה יביא הדבר לפני גדולי ישראל שליט"א. עטרה ליושנה -סיגעט תש"ו באעה"ח א' דסליחות תש"ה טעמעשוואר לפ"ק ואכן חזר רבינו אחרי הימים טובים לעיר סיגעט .בשבת הראשון בברכת כולכם בכוח"ט שנה טובה ומבורכת שנת גאולה וישועה בתפילת צפרא דשבתא טרם קריאת התורה עלה על הבימה הרה"ח ר' יצחק פוקס ע"ה ראש הקהילה ובקול רגש הכריז ואמר" :בהיות הק' משה טייטלבוים הרעה מורינו האב"ד הקהילה הגה"צ שלצערינו הגדול נאסף מפניזענטא אבדק"ק רבי זלמן לייב זצ"ל הי"ד בצוותא עם שאר אחינו בני ישראל שנעקדו רבינו התחיל לבנות את העיר סיגעט ,ולהחזיר עטרה ליושנה ,את על המוקדה הי"ד ,ובחסדי ה' ניצול אחיו – בנו של רבינו הגה"ק עיר סיגעט המעטירה ,אשר היה מלאים סופרים ויראים ושלמים ,וכן ו נידודים שונים הגיע מרן זי"ע לחופי ארה"ב בעיר פלארידא יצ"ו, אשר היתה בערב ראש השנה ,ורבינו עבר הגבול ע"י השתדלות מן העסקנים -וחסידי סיגעט שכבר באו מקודם לכן לארה"ב הם הכינו אכסניא לרבינו לר"ה בעיר פלארידא. רבינו הגיע אז ביחד עם גיסו הגה"צ אבד"ק נירבאטור זצ"ל, ממש בכניסת יום ראש השנה ,ולא רצו לנסוע לעיר באוטו )ורק להנשים התירו לנסוע שהיה עוד קודם ל 7 2-מינוט( והלכו ברגל שעות ארוכות במשך כל הלילה -עד שבאו לאור הבוקר להאכסניא המיועדת ,וכשהגיעו לאכסניא אשר היה אצל איזה ראביי ,ראה רבינו האיך ש"הרבנית" הדליקה הלעקטער לכבודו של רבינו ,ורבינו מיאן יותר להתאכסן אצלם ,והלך רבינו למלון הסמוכה וביקש חדר מיוחד שיוכל לשהות ביו"ט ,אך גם שם לא רצו להכניס את רבינו עקב היותו "פרומער" בעיניהם. בבוקר הלך רבינו להתפלל בבית המדרש המקומי ,ברצונו לזכות להתפלל תפילות ראש השנה עם מנין יהודים שומרי תומ"צ ,אך כשהגיע בביהמ"ד ראה שאין שם מחיצה בין אנשים לנשים ,וכל ציורי ביהכ"נ היו לפי דרכי המתחדשים שנאסרו מפי רבוה"ק מרן החתם סופר ותלמידיו זי"ע ,וכן התפללו שם מחללי שבתות ויו"ט. רבינו עזב מיד הביהמ"ד ואמר לגיסו הגה"צ מבאטור זצ"ל שטוב יותר להתפלל ביחידות מלהתפלל בבהמ"ד כזו ...והוכרחו להתפלל ביחידות והי' להם שברון לב ועגמת נפש מזה ,להתפלל ביום הגדול והקדוש הזה ביחידות. לפני תקיעת שופר פנה רבינו אל גיסו הגה"צ מנירבאטור זצ"ל, ואמר במר לבבו הנה מנהג אבותינו הק' מדור דור לומר דרשה ברבים לפני התקיעות ,אבל מה נעשה שבעוה"ר לא זכינו בשנה זו לתפלל במנין בין ציבור יהודים שומרי תומ"צ והוכרחנו להתפלל כאן ביחידות ,ע" כ אומר לך דבר תורה שנפל ברעיוני ,וזה יהא במקום הדרשה] ,הדרשה במילואו נדפס בספה"ק מהר"ם ט"ב על מועדים[. העצי חיים זי"ע ה"ה הגה"צ האב"ד זענטא שליט"א ,על כן עלינו לתת שבח והודאה לשמו ית' ברוך אשר לא השבית לנו גואל ,ומקבלים אנו את הרב מזענטא לרב ואב"ד הקהילה ,ויאריך ימים על ממלכתו עד ביאת הגוא"צ". הראש הקהל פנה אל כל הקהל הנאספים וביקש מהם את הסכמתם ,כל הקהל נתרגשו למאוד על הבשורה המרנינה וכולם ענו אחריו אמן והסכימו בלב ונפש חפיצה על התמנות רבינו לרב העיר, ויחד כולם הודו והמליכו את רבינו לאלוף לראשם ולמורה דרכם ונתיבתם. הראש הקהל ר' איציק'ל ז"ל כשראה את היענות הציבור הכריז בקול המון חוגג" :יחי אדונינו מורינו ורבינו" ,ולאחריו ענו כל העם יחדיו "יחי!"... אחרי ההכתרה עלה רבינו על הדוכן ,ודרש דרש משה דברים נרגשים ונפעמים היוצאים מן הלב ,והקדים לאמור ,שזכיה גדולה נחשבת זאת בעיניו לעמוד ולשרת במקום שעמדו בו אבותיו ואבות אבותיו מוסדי דור ודור נבג"מ ,וכאן דרש ותבע מכל הציבור כאחד לשתף עמו פעולה בהקמת החורבנות ובשיקום הנהרסות ,ועורר אז הרבה דברים שהזמן גרמא לשיפור ולתיקון ,והרעיף על הברכיים הכושלות דברי חיזוק ונחמה לחזק ולהתחזק אף בתוך חשכות ואפילות כבדה כזה ללכת בדרכי ה' ולצעוד אחרי דרכי אבותינו הק' מדור דור. על תקופת שהות רבינו בעיר סיגעט ,אף שקצרה היתה ,מסופר רבות מתוקף פעולות תפארתו ,בו ניכר כוחו הגדול של מרן זי"ע שאף בשפל המצב כזו פעל גדולות ונצורות להעמיד הדת על תילה, ולהרבות כבוד שמים במדה רבה וגדושה ,ולחם בחרב וחנית מול כל הכתות שהתקוממו אז לנאץ את ה' ובמיוחד כת הציונים שהתחילה בזמן ההוא להתפשט במדה גדולה ,ובדלות כוחותיו לא התפעל רבינו מכל מאורעות הזמן ועמד בשער המחנה לגדור גדר ולעמוד בפרץ. ויבן לו בית שמחתו של צדיק ביום כ"א אדר א' תש"ו נשא רבינו את הרבנית הצדקנית מרת פעסיל לאה תליט"א )ולרפו"ש( בת הגה"ק ר' אהרן טייטלבוים זללה"ה אבד"ק וואלאווא בן הגה"ק רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים זללה"ה אב"ד בערבעשט יצ"ו .החתונה התקיימה בעיר סיגעט במעמד כל בני העיר והרבה ידידים וחסידים משאר העיירות. המסדר קידושין היה הגה"צ מראחוב זצ"ל מגדולי תלמידי מרן העצי חיים זי"ע ששימש אז כראב"ד בעיר סאטמאר .והשושבינין היו: מצד החתן הגה"צ רבי יודא'לע אייזיקסאהן זצ"ל אב"ד אחוזה ,ומצד הכלה אחיה הגה"צ רבי חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים זצ"ל האב"ד נירבאטור .ערב קבלן מצד החתן היה הגה"צ ר' חנני' יו"ט ליפא גראס זצ"ל האב"ד בערבעשט ,ומצד הכלה הגה"צ מבאטור זצ"ל. סעודת החתונה היתה בשב"ק בבית מרן רבינו זי"ע ,בהשתתפות כל תושבי העיר וכל האורחים החשובים שבאו מסאטמאר ומעוד עיירות להשתתף בשמחת רבינו. ביום צום גדלי' הגיע רבינו לעיר ניו יארק ,ומאת ה' היתה זאת שבאותו היום ממש הגיע גם דודו מרן רביה"ק זי"ע עם הספינה מא"י לניו יארק" .איך האב געהאט די זכיה צו קומען ממש אין איין טאג מיט'ן פעטער ז"ל" התבטא רבינו בהתלהבות בדרשתו בעיר בני ברק תמוז תשנ"ד .וכהשגיע רבינו לניו יארק נודע לו שמרן זי"ע הגיע ,ואין לשער ואין לתאר את גודל השמחה אשר היה אז ,ומעמד נרגש היה בעת כשנפגש רבינו עם דודו מרן רביה"ק זיע"א ,אשר שמחתם היה עד אין לשער ,וסיפר אחד הנוכחים שם כי מרן רביה"ק זיע"א נפל על צווארו ב"א מרן זי"ע ובכו שניהם זמן מה בבכיות נוראות. וכדי לציין מה שאמר הרה"ח ר' עזריאל גליק שליט"א משב"ק רבותינו הק' ,בדברי הספר לפני מטתו של רבינו בבהמ"ד הגדול בווילאמסבורג ,שפעם התבטא לפניו מרן זי"ע בזה"ל" :כ'האב קיינמאל נישט געהאט א גוטן טאג און מיין לעבן נאר דאס איינע מאל וואס ס'איז מיר גוט געווען איז געווען ווען כ'האב געטראפ'ן דעם פעטער נאך די קריג" .ומני אז עד זיבולא בתרייתא לא זזה ידו של רבינו מיד דודו הק' מרן רביה"ק זי"ע. טרם שרבינו נפרד מדודו הק' שאלו דודו מרן רביה"ק היכן בדעתו להתפלל ביום הקדוש? ענה רבינו שכמובן יתפלל אצל דודו, )אשר לאמיתו של דבר מתחלת קביעת משכנו בארה"ב ,חשב רבינו להחביא צל ידו תחת כנפי דודו רביה"ק לגמרי ולהתפלל כל התפילות במחיצתו ולא בבית מדרשו "סיגעט" שכבר היה מוכן ועומד בלבה של העיר וויליאמסבורג מלפני כמה שנים( ,אולם דודו רביה"ק לא הסכים לזה ואמר לרבינו :צריך אתה להיות מנהיג בישראל כמו שהיו אבותיך! אמנם רבינו סירב ,ואכן ביום הקדוש התפלל ביחד עם דודו מרן רביה"ק בביהמ"ד סטאלין ברחוב ראדני סט) .אשם שם התפלל מרן רביה"ק זי"ע בימים הנוראים -תש"ז(. ורבינו הק' זי"ע כיבד את ב"א רבינו להיות ש"ץ בתפילת שחרית. לאחרי יום הקדוש הפציר רביה"ק זי"ע ברבינו לקבוע מקום לתפלתו בבית המדרש "סיגעט" ע"ש אביו הק' מרן העצי חיים מקל הנדודים תקופה ארוכה ישב רבינו בסיגעט ,עד שביום מן הימים כשעמד רבינו ליד חלון ביתו עברו שם שני חיילים יהודים ששימשו בצבא, והתחילו לדבר עם רבינו בשפה המדוברת )אידיש( ,רבינו סיפר להם את כל התלאות אשר קראתהו עד הנה ,וכששמעו שבדעתו לבנות מחדש את היהדות בעיר סיגעט ,אמרו לו שכאן תחת ידי הקאמעניזום לא תוכלו להמשיך את החיים )אשר באותה תקופה לא היתה מפורסם מה טובם( והרבה יהודים כבר נשלחו על ידיהם להרי החושך אשר עיניהם תליות לישועה. ולכן התייעצו לרבינו שיעזוב מיד את העיר ולהמלט על נפשו, וכששמע זאת רבינו מיד לקח את מקלו ותרמילו והבריח את הגבול מרומניא לאונגרין ,לעיר "דעברעצין" "בודאפעסט" "פראג" ,והתחיל בפעולות שונות לקבל רשיון כניסה לארצות הברית ,ולאחרי הרבה עמל ויגיעה קיבל רשיון להכנס לארצות הברית. על אדמת אמעריקא -תש"ז אחרי כל הרפתקאות והתלאות דעדו עליהן בשנות הזעם ולאחר ז זי"ע ,שתהא לנצר שלשלת רבוה"ק מסיגעט זי"ע ,אשר שם התפללו שרידי וחסידי בית אביו הק' מרן העצי חיים זי"ע .רבינו נענה לבקשתו, ונתקבל לרב ואב"ד "קהל עצי חיים סיגעט" בעיר ווילאמסבורג, ובמסגרת כהונת רבנותו הקים ישיבת "עצי חיים ד'סיגעט" על שם אביו הק' ,אשר תוך זמן קצר נתפרסמה לשם ולתהלה .ביום ה' ניסן תשכ"ב העתיק מקום מגורו לשכונת בארא פארק -אשר באותה תקופה התחילה העיר להתפתח ,ולהתיישב בחסידים ואנשי מעשה. על משמר הדת בחורף שנת תשט"ו בהתייסדות התאחדות הרבנים על ידי רביה"ק זללה"ה נתקבל רבינו לחבר וועד הפועל ,במסגרתו פעל גדולות ונצורות להעמדת קרן הדת על תילה ,ורבינו היה בכל עת מצוא בין ראשי המדברים וראשי הלוחמים .כמו במעמד הנורא בעצרת המחאה נגד חילול קברי קדמונים אביי ורבא ,אז עמד רבינו בשער ללחום מלחמת ה' ,ודרש רבינו מחאה אדירה ,והורה אז שהקהל אשר נאספו יתיישבו על הארץ כדרך האבילות ,ובסיום הדרשה התשייבו כל הקהל עם גדולי הרבנים הגאונים כולם על הארץ להתאבל ועל ידי זה נתקדש שם שמים בעולם באופן גדול .וגם בכל מערכות לכבוד שמים עמד לימין דודו מרן רביה"ק זי"ע ,וכן נתמנה בחורף תשכ"ח ליור "וועד להצלת ילדי צפון אפריקא" שהוקם על ידי התאחדות הרבנים במטרה להציל את ילדי מאראקא שהועלו לארץ הקודש על ידי הציונים והועברו על דתם רח"ל. ובא השמש וזרח השמש בשנת תשל"ט כאשר השמים וארץ לבשו קדרות ומרן קודש הקדשים איש האלוקים רבינו הקוה"ט זיעועכי"א נתבקש לישיבה של מעלה ועלה בסערה השמימה ביום הכוא"ב ,והוסרה הנזר והורמה העטרה מכל היהדות החרדית בעולם כולו .או אז נתאחדו יחד רבבות אלפי חסידי סאטמאר ,להיות תחת הנהגת והמשכת ממרן רבינו בכל קהילת סאטמאר בכל קצווי תבל. וכתום שנות האבלות של מרן רבינו הקוה"ט זיע"א באו והתקבצו אלפי רבבות ישראל בראשות גדולי הדור למסיבת ההכתרה ,בה גם הוכתר רבינו לנשיא "התאחדות הרבנים דארה"ב וקאנדא" ,ונשיא "העדה החרדית" נשיא "כולל שומרי החומות" ונשיא "קרן הצלה" אשר היתה מסיבה שגדולי וצדיקי הדור מסובין בה ה"ה מרן הגאב"ד בעל מנחת יצחק זצוק"ל ומרן הגאב"ד וראש ישיבתינו זצוק"ל ובית דינו ,וכמו כן השתתפו בה הרה"ק מהר"י מפשעווארסק זצוק"ל והאדמו"ר מתו"א זצ"ל אשר יחד כולם הודו והמליכו את מרן רבינו לאלוף על ראשם ,ואף רבינו התכוין כנגד המברכים וקיבל עליו את משא הקודש. אשכבתיה דרבי בשנתו האחרונה עלי אדמות נחלש מאוד מרן רבינו והוא מחולל מפשעינו ,המוני עמך בית ישראל עמדו בתפילה ובתחנונים לפני מלך ק-ל חיי וקיים שיחוס וירחם על עמו בית ישראל ,ולהשאיר את צדיק הדור באנפין נהירין ,ובחודש אדר הובל לבית חולים במצב חמור ,שם נתגלה אצלו מחלה קשה ,לאחר מספר ימים חזר לביתו בתשות כח, ורבבות אלפי ישראל המשיכו בתפילות ובתחנונים למען אריכות ימיו ושנותיו בנעימים .ביום ו' ניסן התמוטט ואיבד הכרתו ,ובכל קצוות תבל הרעישו עולמות למען רפואותו השלום ולאחר מספר ימים הוקל מצבו ,בכל העולם הרעישו עולמות ,אבל שערי רחמים היו סגורים. "גם כי אזעק ואשוע סתם תפלתי" .ביום שני כ"ו ניסן לפנות ערב הורע המצב .הדופק התחיל לירד ,ובערך בשעה 6:47עלתה נשמתו הקדושה והטהורה לגנזי מרומים ,במעמד בניו וחתניו הרבנים הגאונים וצדיקים שליט"א ,המקורבים והמשמשים הנאמנים ,וכמה מנינים אנשים ,שאמרו פסוקי יחוד ופסוקי דרחמי וקבלת עול מלכות שמים. וימת שם משה עבד ה' ,בהשאירו את עדת ישראל מיותם ושומם, שבור ונדהם .זכה להכרות לו קבר אצל דודו מרן רבינו הקדוש בעל ויואל משה זצוקללה"ה .יבא זה ששמר על דרך הקודש לבל תשונה, ויכנס אצל זה שסלל את דרך הקודש לכל קהל עדת ישראל לדורותם. "כבה נר ישראל" .הנר הקדוש שהאיר קרוב לצ"ב שנים נכבה בעוונותינו הרבים ,ורבינו עלה בסערה השמימה ,ועולם חשך בעדינו. ח
© Copyright 2025