‫ליקבה"ו‬ ‫בס"ד‬ ‫בינ"ו עמ"י עש"ו‬ ‫פסח‬ ‫ניסן תשע"ה‬ ‫לקט פסקי הלכות אקטואליות בענייני חג הפסח‬ ‫]חג הפסח שחל בשבת‪ -‬ושביעי של פסח שחל בערב‪ -‬שבת[‬ ‫]כולל דיני ביעור‪ -‬וידוי מעשרות והלכות עירובי תבשילין[‬ ‫אשר יסודן מן הש"ס טושו"ע ואחרונים‬ ‫עד פוסקי דורנו ]פוסקי אשכנז ופוסקי ספרד[)ומקצת ממנהגי תימן(‬ ‫וכולל טעמים מנהגים ופרפראות‪.‬‬ ‫יו"ל ע"י ישיבת "באבא סאלי"‬ ‫בנשיאות האדמו"ר רבי ברוך אביחצירא שליט"א‬ ‫נתיבות ‪ -‬ת‪.‬ד‪394 .‬‬ ‫טל‪ 08-9940900 :‬פקס‪08-9945171 :‬‬ ‫להערות והבהרות ‪053-3189443 08-9944434 -‬‬ ‫‪mosdot@babasali.co.il‬‬ ‫‪www.babasali.co.il‬‬ ‫פסח כשר ושמח לכל בית ישראל!‬ ‫בשמחה בגיל ובדיצות – בעז"ה תחוגו את חג המצות!‬ ‫בס"ד‬ ‫]א'[‬ ‫~ נא לשמור על קדושת הגיליון ~‬ ‫‪ ‬קובץ הלכתי‪ -‬פסח תשע"ה ‪‬‬ ‫]כל הזמנים בקובץ זה עפ"י שעון קיץ[‬ ‫הערה‪ :‬שעון קיץ יונהג השנה– יום ה' בלילה‪ ,‬אור ל‪-‬ז' ניסן תשע"ה‪) ,‬ליל ‪ 27‬במרץ ‪ )] (2015‬עש"ק "צו"‪-‬שבת הגדול([ ‪,‬‬ ‫בשעה ‪ 2:00‬אחר חצות הליל יאוחר השעון ל‪3:00 -‬‬ ‫"תקופת ניסן"‪ :‬חוה"מ פסח‪-‬יום ד' י"ט ניסן בשעה ‪ 7:00‬בערב )ראה עמ' י"ג בהרחבה( )במסגרת(‬ ‫ר"ח ניסן יום שבת ‪:‬המולד –יום שישי )כ"ט אדר( שעה ‪ 12:43‬ו‪3-‬חלקים‪ .‬חג הפסח יום שבת)ליל הסדר‪ -‬ליל שבת(‬ ‫ברכת האילנות‬ ‫** ביום שבת ר"ח ניסן‪ .‬אחר התפילה‪ :‬קרבנות הנשיאים‪ -‬קרבן נשיא שבט יהודה] וברכת האילנות‪-.‬יום ראשון לכתחילה[‬ ‫** זמנה בפריחת האילנות‪ :‬בארץ ישראל )ואיזור מזרח ים התיכון( בחודש ניסן‪ .‬בארצות דרום אמריקה )ארגנטינה‪ ,‬ברזיל( דרום‬ ‫אפריקה ואוסטרליה בתשרי‪] .‬עפ"י הפשטנים‪ .‬עפ"י המקובלים – משמע שיאמרוהו שם בלא שם ומלכות‪[.‬‬ ‫זריזים מקדימים למצוות לברכה כבר מראש חודש ניסן‪] .‬וי"א )אור לציון( שאם יודע שיוכל לברך מחוץ לעיר‪-‬עדיף להמתין[ ויש‬ ‫נוהגים לברך בחול המועד )מנהג צפון אפריקה(‪ .‬ומנהג אדמו"ר "באבא סאלי" זיע"א לברך באיסרו חג )"מימונה"(‪.‬‬ ‫** לא בירך בניסן‪ ,‬לפי מרן בן איש חי ז"ל )וכ"פ הגרב"צ אבא שאול ז"ל( וכ"פ הגר"מ אליהו זצ"ל וכן דעת המקובלים לברך בלא‬ ‫שם ומלכות בחודש אייר‪ .‬לדעת הראש"ל מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל אפשר לברך עם שם ומלכות גם באייר בדיעבד‪.‬‬ ‫** גם נשים )לרוב ככל הפוסקים יברכו אותה )אין בזה מצות עשה שהזמן גרמא(‪ .‬ויש לחנך גם את הילדים הקטנים לברכה זו‪.‬‬ ‫]הגר"ם אליהו ז"ל מדייק מהבא"ח שלא תברכנה נשים ותצאנה י"ח בשמיעה מהבעל[‪.‬‬ ‫** יש לברך על ‪ 2‬אילנות מאכל ואף ששניהם ממין אחד )על ‪ 2‬מינים – הר"ז משובח( ובלבד שיהיו פרחים )אף שיצאו פירות(‪ .‬נפלו‬ ‫הפרחים לא יברך‪ .‬וסומא ישמע הברכה מאחר‪.‬‬ ‫** לכתחילה לא יברך על אילני סרק )רק מאכל(‪ .‬בדיעבד – לא יחזור לברך )חזו"ע‪/‬פסח(‪.‬‬ ‫** יכול לברך גם דרך זכוכית‪/‬חלון הרכב )אורל"צ ח"ג( וכן יכול לברך בלילה לאור החשמל כשמבחין בלבלוב )חזו"ע(‪.‬‬ ‫** אין לברך על אילנות מורכבים )לכתחילה(‪ .‬לגבי עצי ערלה‪ -‬אפשר לברך לכתחילה ]מרן הגרע"י זצ"ל‪ /‬וכ"ד הבן איש חי והגר"ם‬ ‫אליהו ז"ל[ ויש מן המקובלים שאף על עצי ערלה נמנעים מלברך ברכת האילנות )עפ"י כה"ח סי' רכ"ו( ]וכן החמיר הגרב"צ אבא‬ ‫שאול ז"ל( )ח"ג פ"ו ה"ד([‬ ‫** אילן פרי הנטוע בעציץ שאינו נקוב‪ -‬כ"ז שלא נפלו הפרחים יכול לברך עליו "ברכת האילנות" )שו"ת ילקוט יוסף‪ -‬בענייני‬ ‫המועדים סי' ז'( אמנם הגר"ם אליהו ז"ל )ס' החגים( פסק שעל עציצים שבביתו – לא יברך עליהם ברכת אילנות‪.‬‬ ‫אחר הברכה יפריש צדקה – לפחות ‪ 4‬פרוטות )כ‪ 30 -‬אג' ( לע"נ אביו – אמו או שאר מתי ישראל )בן איש חי(‬ ‫תוכן העניינים‪:‬‬ ‫‪ - G‬הלכות הכנת והכשרת כלים לפסח ‪.‬‬ ‫‪ - G‬הלכות בדיקת חמץ וביעורו ודין המוצא חמץ בביתו בפסח‪.‬‬ ‫‪ - G‬מקבץ עניינים הלכתיים השייכים לערב פסח)שחל בערב שבת(‪.‬‬ ‫]עמ' ב'[‬ ‫]עמ' ג'‪-‬ה'[‬ ‫]עמ' ו'[‬ ‫‪ - G‬הלכות ליל הסדר)שחל בליל שבת( ותפילת ערבית ]כולל זמנים ונוסח לשם יחוד[‪.‬‬ ‫]עמ' י"א[‬ ‫ בענייני חג הפסח וכן יום ט"ז ניסן )הלכות טעמים וסגולות שונות(‪.‬‬‫]עמ' י"ב[‬ ‫ מהנהגותיו של סידנא בבא סאלי זיע"א בליל הסדר‪-‬והילולת אדמו"ר באבא מאיר זיע"א‪.‬‬‫]עמ' י"ג‪-‬ט"ו[‬ ‫ מהלכות חוה"מ פסח – וכללים ופרטים בהלכות חוה"מ דיני ברכנו – והל' ספירת העומר‪.‬‬‫ הלכות "ביעור" ו"וידוי מעשרות"‪ ,‬שזמנן ערב פסח )אשכנז( וערב שביעי של פסח )ספרד( תשע"ה‪ ] .‬עמ' ט"ז‪-‬י"ז[‬‫]עמ' ז' י'[‬ ‫‪ - G‬עירוב תבשילין –הלכות‪ ,‬פרטים וכללים ונוסח העירוב בשפות השונות‪.‬‬ ‫]עמ' י"ח‪ -‬כ"א[‬ ‫‪ - G‬מהלכות שביעי של פסח שחל בערב שבת ושבת איסרו חג)זמנים נחוצים‪ /‬עשר שירות ועוד(‪.‬‬ ‫]עמ' כ"ב כ"ד[‬ ‫‪ - G‬פרטי הלכות יו"ט עפ"י סדר א' – ב' ודיני האש ביו"ט‪.‬‬ ‫ תזכורת לפסח שני‪ -‬י"ד באייר – מודעה לציבור‪.‬‬‫‪ -‬הקדשות תורמים‪.‬‬ ‫]עמ' כ"ה‪ -‬כ"ח[‬ ‫] עמ' כ"ט[‬ ‫] עמ' ל'‪ /‬גב החוברת[‬ ‫ברכת מועדים לשמחה ופסח כשר ושמח‬ ‫שלוחה בזאת לנשיא המוסדות בנש"ק האדמו"ר רבי ברוך אביחצירא שליט"א ולבניו העומדים על ימינו‬ ‫בהחזקת המוסדות והכוללים המנכ"ל רבי יהודה אביחצירא שליט"א ולראשי הכוללים רבי משה ורבי יצחק‬ ‫שליט"א בתודה ובהערכה על כל המסירות נפש והטרחה הגדולה הנתינה והענקה לאברכים ומשפחות בני תורה‬ ‫וכלל ישראל מידי חודש בחודשו ומידי מועד במועדו‪ .‬זכות סידנא בבא סאלי זיע"א תעמוד להם ולב"ב לרפואה‬ ‫שלימה ברמ"ח איברים ושס"ה גידים לאורך ימים ושנים מתוך שלום ונחת רווחה והצלחה אמן‪.‬‬ ‫]ב[‬ ‫בס"ד‬ ‫‪ ‬קובץ הלכתי‪ -‬פסח תשע"ה ‪‬‬ ‫תמצית מדיני הכנת והכשרת כלים לפסח‬ ‫הגעלת כלים‬ ‫* כל מי שיש לו כלים של חמץ שצריך להגעילם לפסח – יגעילם קודם ערב פסח )קודם יום שישי( מכמה טעמים הלכתיים )שו"ע או"ח תנ"ב ס"א(‪ .‬וטוב לשאול‬ ‫חכם בקי בדיני הגעלה באופן הגעלה של כל כלי וכלי קודם לכן – ואם בעמדת ההגעלה יעמידו ת"ח הבקי בענייני הגעלה עדיף טפי‪ .‬ואמרו חכמי הדורות בעניין‬ ‫הגעלת הכלים‪" :‬רבים העושים ומועטים המבינים" )מהרש"ל‪/‬חולין‪ ,‬כה"ח תנ"ב סקכ"ה‪/‬פסקי הראש"ל הגרמ"א ז"ל(‪.‬‬ ‫* יש לנקות היטב כל כלי ‪ -‬קודם ההגעלה – מכל לכלוך וחלודה ואין חובה לנקותו מכתמים שאין בהם ממשות‪.‬‬ ‫‪ ‬הכלי שמגעילים בו יהיה אינו בן יומו מהשימוש בו וינקה הכלי ואח"כ ישהה הכלי מעת‪ -‬לעת )‪ 24‬ש'( בלא שום משקה‪ .‬ואח"כ יגעילנו )אם הלכלוך ןחליצה לא‬ ‫יורדים‪ -‬ילבנו ליבון קל( )פסק"ת ע"מ קל"ג‪/‬ל"ד(‬ ‫* טוב להמנע משימוש בכלי ‪ 24 -‬שעות קודם ההגעלה‪ .‬כלי גדול אפשר להגעיל חציו ואח"כ חציו השני‪).‬משא"כ בהטבלת כלים( דין מכסה‪ -‬ככלי עצמו‪.‬‬ ‫* הגדרת מושגים‪:‬א( "הגעלה" היינו הכנסת כלי החמץ בתוך דוד‪/‬סיר ובו מים רותחין ועומד עג"ב האש והמים שבו מבעבעין ולא נחים‪ .‬וראוי להניח סבון במי‬ ‫ההגעלה‪ .‬וצריך להשהות הכלי מעט בתוך המים‪ .‬ונהגו אח"כ לשטוף הכלי במים קרים )מלבד כלי זכוכית‪ -‬שמתנפצין באופן זה(‪.‬כתוצאה מכן‪ ,‬המים הללו‬ ‫)הצוננים( מתחממים‪ -‬ויש להחליפם בקרים מדי פעם‪.‬‬ ‫ב( "כלי ראשון" – היינו כלי עג"ב האש‪ -‬או שהסירוהו ועדיין רותח )יד סולדת בו(‪.‬ג("עירוי מכלי ראשון" שפיכה מכלי הנ"ל עג"ב הכלי שמכשירים אותו‪.‬ד( "כלי‬ ‫שני" ‪ -‬מים שהעבירום מכלי ראשון לכלי אחר‪.‬ה( "מצקת"‪ -‬כשמשתמשים בה מתוך סיר שעג"ב האש‪ -‬דינה ככלי ראשון ]והכשרה‪ -‬בכלי ראשון שעג"ב האש[‪.‬‬ ‫ואם השימוש בה בכלי ראשון שהוסר מן האש – דינה ככלי שני ]והכשרה ע"י עירוי מכלי ראשון[‪] .‬ראשונים ואחרונים ז"ל[‪.‬‬ ‫ו( כל כלי הטעון הגעלה )מן הדין – ולא מחומרא( )כגון שבלע איסור( וגם "טבילה" )תוצרת גוי()או אף תוצרת ישראל שבבעלות גוי( צריך להגעילו קודם טבילה‬ ‫)שו"ע יו"ד סי' ק"כ(‪ .‬ואם עשה להיפך‪ -‬יש בזה מחלוקת הפוסקים‪ -‬וכשההגעלה מצד חומרא – עלתה לו טבילה‪) .‬פסקי תשובות(‬ ‫א‪ .‬תנור אפיה‪ -‬רק אם נחוץ לו מאוד להשתמש בו‬ ‫בפסח‪ ,‬הכשרו כך‪ :‬ינקנו היטב מכל שיורי מאכל‬ ‫וזיעה בפינותיו )מציעים להשתמש בספריי‬ ‫תנורים(‪ .‬ישהנו ‪ 24‬שעות ללא שימוש‪ .‬יסיקנו‬ ‫כשעה או שעה וחצי בחום גבוה ללא אפיה‪.‬‬ ‫*התבניות וכן סיר לאפיית עוגה צריך להצניעם‬ ‫ולקנות חדשים לפסח )או ישתמש בתבניות חד‬ ‫פעמיות‪ /‬נייר כסף(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מיקרוגל‪ -‬דינו כתנור שאם לא נחוץ לו כל כך‪-‬‬ ‫ראוי לא להשתמש בו בפסח‪ ,‬אך מעיקר הדין יכול‬ ‫להשתמש בו לאחר שהכשירו כדלקמן ]והיינו‬ ‫"מיקרוגל" שבאמצעות קרינה[‪:‬‬ ‫‪ .1‬לנקותו היטב במטלית לחה‪.‬‬ ‫‪ .2‬להמתין ‪ 24‬ש' ללא שימוש‪.‬‬ ‫‪ .3‬להרתיח בתוכו צלוחית מים עד שיתאדו כל‬ ‫המים ]י"א ליתן בהם חומר פגום )סבון( וכשיעלו‬ ‫בועות‪ -‬יספוג המכשיר זיעה פגומה[‪.‬‬ ‫‪ .4‬במשך הפסח יש לחמם בו מוצרים רק כשהם‬ ‫בכלים סגורים‪.‬‬ ‫ מיקרוגל הנ"ל‪ -‬משתמשים בו לחימום מאכלים‪.‬‬‫כשמשתמשים בו לבישול‪ -‬יש להחמיר לא‬ ‫להשתמש בו בפסח )ילקוט יוסף(‪.‬‬ ‫ "טוסטר אובן" ]שיש בו גופי חימום )השחמה([‬‫דינו כתנור אפיה‪ -‬והכשרו ע"י ניקוי וכו' והדלקת‬ ‫גופי ההשחמה בחום הגבוה ביותר למשך שעה‬ ‫)שם(‪.‬‬ ‫ג‪ .‬כיריים‪ -‬גז בישול וחלקיו‪:‬‬ ‫ החצובה )ברזל עליו מניחים את הקדירה(‪:‬‬‫לנקותה היטב ולהגעילה ברותחין‪].‬ובדיעבד‪-‬אם‬ ‫עירה עליה מכלי ראשון –הוכשרה בכך([ ויש‬ ‫נוהגים ללבנה לבון קל )וזה לפי מנהגי הבן איש‬ ‫חי‪ /‬רמ"א לאשכנזים(‪] .‬ולהגרב"צ אבא שאול ז"ל‪-‬‬ ‫אחר נקיונה יש לכסותה בנייר כסף עבה או‬ ‫שיחליפנה[‪.‬‬ ‫ ראשי הגז )"הבוערים"( )מקום שיוצאת ממנו‬‫הלהבה(‪ :‬דינם בהגעלה ויש מציעים להדליקם‬ ‫בלהבה גדולה כ‪ 10 -‬דקות עד שישרוף את כל‬ ‫החמץ שם‪ .‬ויש נוהגים ללבנם‪.‬‬ ‫ משטח הכיריים‪ :‬לנקותו היטב ולערות עליו מים‬‫מכלי ראשון‪.‬‬ ‫ כפתורי הגז )כפתורי הגז(‪ :‬לנקותם היטב ולגרדם‬‫וכן במקומות הברגים והחיבורים‪ .‬חלקי הגז‪/‬‬ ‫הכיריים הנז"ל ממידת חסידות נוהגים לצפותם‬ ‫בנייר כסף‪ /‬אלומיניום‪) .‬הגרב"צ אבא שאול‪/‬‬ ‫הגרמ"א ז"ל(‪.‬‬ ‫ גז המורכבים בו כיריים חשמליים‪ :‬להדליק‬‫כשעה‪ /‬שעה וחצי ולנקות שאר חלקיו כנ"ל‪.‬‬ ‫ד‪ .‬פלטה חשמלית וכן פח של גז )טס מתכת(‪-‬‬ ‫לנקותם היטב‪ .‬יערה עליהם מים רותחין‪) .‬אם‬ ‫חושש מקלקול הפלטה ידליקנה כשעה‪/‬שעה וחצי(‬ ‫ונוהגים לצפותם בנייר כסף‪.‬‬ ‫ יש אומרים שפלטה שחיממו עליה חמץ ישירות‬‫)כג' חלות‪/‬בורקס( )תדיר(‪ ,‬דינה כתנור שצריך‬ ‫רשימה חלקית של סוגי הכלים והמכשירים‬ ‫ליבון ואם כן אי אפשר להכשירה לפסח דודאי‬ ‫תתקלקל )הגר"ם אליהו ז"ל(‪.‬‬ ‫ה‪ .‬ארגז הפלטה‪ -‬כיון שמצטברים פירורים‬ ‫בחימום חלות ובורקס וכדומה ינקו היטב בין‬ ‫פינותיו וחריציו‪.‬‬ ‫ו‪ .‬טוסטר לקליית לחם ‪ -‬אי אפשר להכשירו‪.‬‬ ‫טוסטר לחימום בשר וכדו'‪ -‬אם נחוץ לו ישאל‬ ‫בעצת רב‪.‬‬ ‫ז‪ .‬מקרר ‪ -‬יפשירו וינקה היטב‪ .‬יש להקפיד בנקיון‬ ‫ההקפאה וכן בחריצי המדפים ובקיפולי הגומי של‬ ‫הדלתות‪.‬‬ ‫ח‪ .‬מיקסר )חשמלי( וחלקיו ‪ -‬יפרקו חלקיו‪ .‬גופו‬ ‫צריך ניקוי והדחה בסבון ובמים חמים‪ .‬חלקי‬ ‫המיקסר שבהם מניחים המאכל וכן החלקים‬ ‫העשויים להכנת עוגה הכשרם כפי תשמישם‪ :‬אם‬ ‫השתמשו בהם על ידי עירוי מים רותחים מכלי‬ ‫ראשון‪ -‬הכשרם ע"י עירוי כנ"ל‪ - .‬אם השתמשו‬ ‫בהם ע"י עירוי מכלי שני הכשרם במים רותחים‬ ‫מכלי שני‪.‬‬ ‫ אם השתמשו בהם בצונן הכשרם על ידי שפשוף‬‫והדחה במים צוננים ]במיקסר שהצטבר במנוע‬ ‫לכלוך וקשה לנקותו‪ -‬יש מחמירים לא להכשירו‬ ‫ועוד‬ ‫ז"ל‬ ‫שאול‬ ‫אבא‬ ‫כלל[‪).‬הגרב"צ‬ ‫פוסקים‪/‬הגרמ"א ז"ל([‬ ‫ט‪ .‬בלנדר ‪ -‬טעון פירוק וניקיון היטב‪ .‬גופו‪ :‬אם‬ ‫עשוי מפלסטיק‪ /‬מתכת צריך הגעלה )אם רוב‬ ‫תשמישו בחום כגון שמניחים בו תפוחי אדמה‬ ‫בתערובת חמץ וכד'‪:(.‬‬ ‫אם עשוי מזכוכית‪ -‬הספרדים מקילים בשטיפה‬‫והדחה‪ .‬והאשכנזים מחמירים בו כמתכות )לעיל(‪.‬‬ ‫הסכינים‪ -‬צריכים הגעלה לכל הדיעות‪.‬‬‫י‪ .‬מדיח כלים‪ -‬נקיון היטב‪ .‬השבתה למשך ‪24‬‬ ‫שעות‪ .‬אח"כ יפעילו בעבודת סרק עם המגשים‬ ‫והאביזרים כשהמים חמים‪ .‬יש לפרק ולנקות‬ ‫היטב את פילטר הניקוז והסינון‪.‬‬ ‫י"א‪ .‬מטחנה של בשר‪ -‬ניקיון יסודי )שטיפה‪,‬‬ ‫הדחה( והגעלה‪ .‬וכן את החלק המנוקב יתנהו עג"ב‬ ‫האש זמן מועט )חזו"ע‪ /‬אור לציון‪/‬הגרמ"א ז"ל(‪.‬‬ ‫ מטחנה של קפה ותבלינים‪ -‬שטיפה והדחה בצונן‪.‬‬‫בחשש תערובת חמץ בטחינה )כגון תחליפי קפה‬ ‫ודגנים( הסכינים צריכים הגעלה בכלי ראשון‪ .‬גוף‬ ‫המטחנה‪ -‬הגעלה )אלא אם כן עשויה זכוכית‪,‬‬ ‫לספרדים המקילים בהדחה(‪.‬‬ ‫י"ב‪ .‬טרמוס‪ -‬אם נשתמש בו למים חמים בלבד סגי‬ ‫בשטיפה והדחה‪ .‬לקפה ותה יערה עליו מים‬ ‫רותחין מכלי ראשון‪.‬‬ ‫]יש אוסרים להכשירו‪ -‬אם נשתמש בו חמץ ממש‬ ‫)כג' דייסא( ]הגרמ"א ז"ל‪/‬פוסקי אשכנז[‪.‬‬ ‫י"ג‪ .‬מחבת‪ -‬הגעלה‪ .‬ויש מחמירין )רמ"א‪ /‬בן איש‬ ‫חי( ליבון קל‪ .‬מחבת "טפלון" )טיגון ללא שמן( אין‬ ‫מועיל לה הכשר כלל‪ .‬אלא אם כן נשתמש בה גם‬ ‫בשמן אז מועיל במי הגעלה‪.‬‬ ‫י"ד‪ .‬מיחם מים‪-‬קומקום‪ ,‬פינג'אן‪ -‬נשתמש בהם‬ ‫להרתחת מים בלבד סגי בשטיפה והדחה‪ .‬אם‬ ‫נשתמש בהם לשאר דברים או חימום ע"ג הכיסוי‬ ‫שלהם )חלה‪ /‬פיתה וכדו'(‪ -‬צריך הגעלה‪.‬‬ ‫ואם הנ"ל חשמליים‪ -‬גוף המיחם צריך להרתיח‬ ‫מים עד גדותיו‪ -‬ואת הכיסוי יגעיל ברותחין‪.‬‬ ‫ט"ו‪ .‬שיש וכיור‪-‬‬ ‫‪ ‬כיור חרסינה‪ :‬נקיון טוב‪ .‬לייבשו ואח"כ לערות‬ ‫עליו רותחין מכלי ראשון )שהוכשר לפסח( )ועדיף‬ ‫ג' פעמים‪ -‬חזו"ע( ונהגו ליתן שם כיור פלסטיק או‬ ‫ציפוי בנייר כסף )חומרא בעלמא‪-‬שם(‪.‬‬ ‫‪ ‬כיור )מתכת(‪ :‬ניקיון טוב ועירוי כנ"ל‪) .‬וכן‬ ‫בבור הניקוז(‪) .‬ויש מחליפים רשת ניקוז לפסח(‪.‬‬ ‫‪" ‬משולש" שבכיור‪) :‬מתכת‪ /‬פלסטיק( ניקוי‬ ‫טוב ועירוי כנ"ל‪ .‬ונהגו להחליף לפסח )הגרמ"א‬ ‫ז"ל(‪.‬‬ ‫‪ ‬שיש‪) :‬סטנדרט(‪ -‬ניקיון טוב‪ .‬ייבוש‪ .‬עירוי‬ ‫רותחין מכלי ראשון‪ .‬ונהגו לכסותו )נייר‬ ‫כסף‪/‬טפט‪ (P.V.C/‬ואם מכסים כן א"צ לערות דאז‬ ‫זו חומרא וכן כשיש חשש לקלקול השיש‪ -‬יכסוהו‬ ‫לכתחילה‪) .‬הגרמ"א ז"ל‪ /‬ופסק"ת‪ -‬וממילא א"צ‬ ‫עירוי עם אבן מלובנת‪-‬שם(‪.‬‬ ‫‪] ‬שיש )מלאכותי(‪"):‬קיסר"( הגר"ם אליהו ז"ל‬ ‫אוסר להכשירו לפסח ופוסק לכסותו )אחר ניקיון‬ ‫ועירוי כנ"ל([‪.‬‬ ‫ט"ז‪ .‬שיניים תותבות )נשלפות(‪:‬‬ ‫ישנן בזה כמה דרגות פסיקה‪:‬‬ ‫א‪ .‬לרוב הפוסקים‪ -‬סגי בשטיפה ונקיון היטב‪ :‬ללא‬ ‫הכשר נוסף ]הגרצ"פ פראנק ז"ל‪ -‬הגר"י קנייבסקי‬ ‫הגרש"ז אויערבאך והגרב"צ אבא שאול והגר"ם‬ ‫אליהו ז"ל –מעיקר הדין[‪.‬וכ"ד מרן הגר"ע יוסף‬ ‫זצ"ל ]הצעת הגרשז"א ז"ל‪ :‬שרייה ‪ 1/2‬שעה‬ ‫בתמיסת מים )‪ (1/3‬ומלח )‪ .(2/3‬הצעת הגרמ"א‬ ‫ז"ל‪ :‬עירוי מכלי שני אף אם אין חום יס"ב‪ -‬וכן‬ ‫ניקיון זה לעשות יום קודם ערב פסח[‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כמה פוסקים סוברים לשרותם בחום כלי שני‪-‬‬ ‫דחיישינן לקלקול והפסד ]שד"ח‪ .‬דרכ"ת‪ .‬ציץ‬ ‫אליעזר‪ .‬משנה הלכות )קליין( ז"ל‪ /‬ושבט הלוי‬ ‫וואזנר שליט"א[ )והחמירו מלאכול בהם ‪ 24‬ש'‬ ‫קודם פסח בחמץ חם(‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חומרא‪ -‬עירוי מים מכלי ראשון‪] :‬עפ"י רדב"ז‪.‬‬ ‫חת"ס‪ /‬מנחת יצחק ז"ל )וכ"פ הגר"ע יוסף זצ"ל‬ ‫לחומרא "טוב שיערה עליהן מים רותחין מכלי‬ ‫ראשון ודיו"([‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ישנן עוד הצעות שונות לחומרא )עי' פסק"ת(‬ ‫וחסידות גדולה ביותר לייחד שיניים תותבות‬ ‫לפסח )וכן לבשר ‪/‬חלב( )שם(‪.‬‬ ‫* תותבות קבועות‪ :‬וכן סתימות‪ /‬כתרים ממתכת‪/‬‬ ‫עצם וכד' )ושן זהב‪ /‬כסף וכד'(‪ -‬מדינא סגי שפשוף‬ ‫ונקיון טוב )חזו"ע( וכתבו )פסק"ת בשם הפוס'(‬ ‫כנז"ל לא לאכול חמץ חם ‪ 24‬ש' קודם זמן איסורו‪.‬‬ ‫היטב‪.‬‬ ‫ינקם‬ ‫פסח‬ ‫ובערב‬ ‫]ג'[‬ ‫בס"ד‬ ‫‪‬קובץ הלכתי‪ -‬פסח תשע"ה‪‬‬ ‫הלכות ופרטים בענייני בדיקת חמץ וביעורו )א(‬ ‫זמן בדיקת חמץ‪:‬‬ ‫יום ה' בערב )אור לי"ד ניסן( בצאת הכוכבים )‪ (7:17-7:19‬ברחבי הארץ ]בדיעבד‪-‬מהשקיעה‬ ‫)‪ .[(7:01/04‬ביום שישי‪-‬י"ד ניסן בבקר‪ :‬סוף זמן אכילת חמץ – ‪ 10:09‬בבוקר– ברחבי הארץ ‪.‬‬ ‫סוף זמן הנאה מחמץ‪ -‬סוף זמן שריפת חמץ וביטולו‪ 11:26 -‬בבוקר ‪ -‬ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫יסוד ומקור דין בדיקת וביעור חמץ‬ ‫** כתיב בתורה‪" :‬אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם"‪" .‬שבעת ימים שאור לא ימצא‬ ‫בבתיכם"‪] .‬שמות י"ב – ט"ו‪/‬י"ט[‪ .‬שאור – זה החמץ‪ .‬וקיבלו חז"ל ]פסחים ד'‪ [:‬מ"ש "ביום‬ ‫הראשון" – היינו י"ד ניסן"‪ .‬ומצוות השבתת חמץ זו – מהי? ‪ 2‬דיעות בפוסקים הראשונים‪ ,‬מהי‬ ‫המצווה מן התורה‪ **:‬דעת רש"י וסיעתו ]רא"ש‪ .‬רמב"ם )לסברת הבית יוסף(‪ .‬טור[ השבתה ]ביטול[‬ ‫בלב‪ .‬וזהו "ביטול בעלמא סגי" ]ואף שמן התורה סגי בלב – חכמים תיקנו שיוציא דברים הללו‬ ‫בפיו[‪ **.‬דעת הר"ן ‪ -‬מן התורה‪ :‬או ביטול בלב – או בדיקת חמץ ]והבדיקה צורך הביעור[‪ .‬והיינו‬ ‫מצוות "השבתה" – או שיבטל בליבו כל חמץ שיש ברשותו ויוציאנו במחשבתו מרשותו ומן התורה‬ ‫סגי אפילו בחמץ הידוע לו‪ .‬או אם לא ביטלו בליבו צריך מן התורה שיבדוק אחריו בכל מקום שרגיל‬ ‫להמצא שם ויבערנו מן העולם‪.‬ויש אומרים שדעת הרמב"ם ששניהם מן התורה ]ו"הבית יוסף" דוחה‬ ‫זאת[‪.‬והטעם שתיקנו חז"ל לעשות את שניהם ביטול – ובדיקה וביעור‪:‬‬ ‫‪ .1‬חששו חז"ל כיון שביטול ]בלב[ תלוי במחשבתם של בני אדם ואין דעותיהן שוות ואפשר שיקילו‬ ‫בכך ולא יוציאוהו מליבם לגמרי – לכן חז"ל החמירו שלא יספיק ביטול והצריכו גם בדיקה וביעור‪.‬‬ ‫‪ .2‬חששו שמא ישהנו בתוך ביתו ]אחר הביטול[ ויבא לאוכלו‪ -‬לכן הצריכו גם בדיקה והבערה ]טור‬ ‫ובית יוסף סימן תל"א[‪ ** .‬ומדוע הצריכו "ביטול" אחר הבדיקה? שמא ימצא גלוסקא יפה ]עוגה[‬ ‫אחר זמן איסורו וישהה מלבער אותה ועובר על "בל ייראה ובל יימצא" אבל השתא שביטל אינו‬ ‫עובר ]כה"ח סי' תל"ד סקטו"ב[‪.‬‬ ‫א‪ .‬יש לנקות היטב את כל הבית מחמץ ובכלל‬ ‫זה‪ :‬בכיסי החליפות והבגדים )במיוחד של‬ ‫הילדים(‪ ,‬ניעור ועיון השמיכות בחדרי הילדים‬ ‫וארגזי המיטות‪ ,‬ארונות ספרים )והספרים מן‬ ‫הדין אין צריך לבדקן(‪ .‬וכן במקלדת של מחשב‬ ‫וכן בילקוטי ביה"ס‪ .‬סידורים ובירכונים‬ ‫וזמירות שבת שהשתמשו בהם כל השנה‬ ‫שקשה מאוד לבדקן ראוי מאוד להצניעם‬ ‫בארון‪ /‬ארגז "מכירת חמץ"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כן ראוי לסייד או לחילופין לשפשף ולנקות‬ ‫כתלי המטבח במיוחד וכן בחדרי הילדים‪).‬עיין‬ ‫תורה לשמה סי' תק"ט( אלו שיש להם קרש‬ ‫מגן במטבח ובסמוך לו עומד שולחן האוכל יש‬ ‫לפרקו כי מצויים בו הרבה פירורים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ינקו היטב בצעצועי הילדים )מצוי שם חמץ(‪,‬‬ ‫סלי קניות‪ ,‬טלפון שבמטבח‪ ,‬כבלים של‬ ‫מכשירי חשמל במטבח )מצוי שנשפך סביבם‬ ‫תבשילי חמץ‪ .‬עקרת הבית תבדוק אף בטבעות‬ ‫ידיה )אם אינה מקפידה להסירם בזמן‬ ‫הלישה( וגם במפתחות המצויות אצלה )נדבק‬ ‫בהם בצק(‪.‬‬ ‫ד‪ .‬יש לנקות היטב את כסאות המטבח‪ ,‬שולחן‬ ‫וחדרי האוכל‪ .‬בחריצי הכורסאות והספות‬ ‫ובמכוניות‪ .‬יש לנקות גם בתחתית הבקבוקים‬ ‫שנארזו‪/‬נשלחו עם משלוחי המנות או‬ ‫המונחים על שולחן השבת וכדו'‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מצויים גם כן תמונות או זרי מתנות‬ ‫)סלסלאות( ובהם פרחים‪ /‬צמחים חנוטים‪.‬‬ ‫לפעמים יש בהם חטה‪/‬שעורה‪)] ...‬וכן בר בצק‬ ‫)פלסטלינה( של ילדים([ אף שהם פסולים‬ ‫לאכילת הכלב ראוי לכוללם במכירת חמץ‬ ‫ולהצניען‪] .‬הגר"ם אליהו ז"ל[‪ .‬וכ"פ בחיטים‬ ‫מורעלות )רעל עכברים( וכן החמיר לא לשכב‬ ‫על כרית כוסמת[]אמנם יש כוסמת שהיא מין‬ ‫קטנית[ אמנם הגרב"צ אבא שאול ז"ל‬ ‫)באורל"צ ח"ג( הקיל בתמונות נוי וכד' שנצבעו‬ ‫או נפסלו לכלב‪ .‬וכן בחיטים מורעלות )וכ"ש‬ ‫שהגר"ע יוסף זצ"ל היקל בזה(‪.‬‬ ‫ו‪ .‬מטאטא ראוי לכתחילה לקנות חדש לפסח‪.‬‬ ‫ואם אי אפשר ינקנו היטב וראוי לפוגמו‬ ‫מפירורי החמץ שבתוכו על‪-‬ידי שישפוך עליו‬ ‫מים עם חומר שטיפה‪ /‬אקונומיקה וכן מפות‬ ‫השולחן‪ /‬מגבות ידיים של השולחן אם לא‬ ‫קונה חדשים לפסח‪ ,‬צריך מן הדין לכבסם‬ ‫בחומרי ניקוי ומים חמים ויש לבדוק בקצוות‬ ‫המפות אם לא נשאר חמץ‪.‬‬ ‫ז‪ .‬בליל בדיקת חמץ בודקין החמץ אפילו‬ ‫שהכשיר כבר את כל הבית על כל כליו וחדריו‪.‬‬ ‫כן יבדוק בכל מקום ששייך לו‪ :‬מחסן‪ ,‬מכונית‪,‬‬ ‫מקלט וחדרי המדרגות לוועד הבית‪ .‬מקלט‬ ‫משותף וכדו' שאין מי שמוכן לבודקו‪ ,‬צריך‬ ‫למוכרו לגוי )ראוי קודם י"ג בניסן(‪.‬‬ ‫‪ .‬אכן מי שבדק קודם ליל י"ד כדין ממש‬‫)בלילה‪-‬ועם נר‪ (...‬לד' מרן הגרע"י ז"ל א"צ‬ ‫לחזור שוב בליל י"ד‪ .‬ולהגרב"צ א"ש ז"ל‪-‬‬ ‫יבדוק )עם ברכה( לפחות חדר אחד בליל י"ד‪.‬‬ ‫ומרן הגר"ם אליהו ז"ל מצריך לבדוק שוב‬ ‫הכל בברכה‪.‬‬ ‫‪ .‬ורוב העולם סומכים על הנקיון וכיבוד‬‫החדרים והארונות וכד' שקודם לפסח‬ ‫ובודקים בליל י"ד לאור הנר בהעברה בעלמא‪-‬‬ ‫)דאומדנא ברורה דאין שם חמץ(‪ .‬וכתבו עוד‬ ‫)פסק"ת‪ /‬נטעי גבריאל( שעדיף כשמסיימים‬ ‫לבדוק ארונות מגירות ורהיטים קודם הפסח‪-‬‬ ‫יבדקם )לאור נר( בלא ברכה בלילה‪-‬או ביום‬ ‫לאור חלון פתוח‪/‬מרפסת ושוב א"צ בדיקה‬ ‫בליל י"ד‪) .‬ויכול לסמוך על אשתו ובני ביתו‬ ‫הגדולים(‪.‬‬ ‫‪ .‬ויש הצעה טובה נוספת )שם‪ /‬קובץ מבית‬‫לוי( שראוי להשאיר מקום מסויים בבית שלא‬ ‫לנקותו היטיב כדי שיהיה חיוב בדיקה באותו‬ ‫מקום בליל י"ד לכו"ע )ובדומה למ"ש‬ ‫האורל"צ לעיל(‪.‬‬ ‫ח‪ .‬מי שייצא מביתו )עם המשפחה( ולא יהיה‬ ‫בליל הבדיקה )יום חמישי בערב( עד אחר‬ ‫הפסח‪ ,‬מחוייב )החל מפורים( לבדוק את‬ ‫החמץ בלילה שלפני יציאתו‪ -‬עם נר‪-‬ומברך‬ ‫ללא שם ומלכות‪.‬‬ ‫ לגבי ביטול חמץ – יאמר "כל חמירא דאיכא‬‫בביתא הדין וכו' )במקום דאיכא ברשותי(‬ ‫]כיון שעד פסח יהיה ברשותו חמץ ‪ -‬ורק בבית‬ ‫זה מבער את החמץ )שעה"צ סק"ה – סי'‬ ‫תל"ו( פסק"ת )תל"ו – סק"א – )הערה ‪. [(4‬‬ ‫ לגבי הנחת ‪ 10‬פתיתי חמץ ‪ -‬ראה לקמן הלכה‬‫ט"ו ‪.‬‬ ‫‪ ‬מי ששכח לבדוק חמץ – ונזכר למחרת )יום‬ ‫שישי ערב חג הפסח( או בחוה"מ‪:‬‬ ‫‪ ‬נזכר קודם זמן שריפת החמץ וביטולו )יום‬ ‫ו'‪:(11:26 -‬‬ ‫בודק עם נר‪ -‬ובברכה )כבערב(‪.‬‬ ‫‪ ‬נזכר ביום ו' – אחר שריפת חמץ וביטולו‪:‬‬ ‫)קודם כניסת החג( או )בחוה"מ פסח(‬ ‫‪ ‬לא אמר את נוסח הביטול בשריפת חמץ‪:‬‬ ‫לכל הדיעות יבדוק עם ברכה‪.‬‬ ‫‪ ‬אמר את נוסח הביטול הנ"ל‪:‬‬ ‫ לדעת רוב הפוסקים – יבדוק )עם נר(‬‫ובברכה‪] .‬פשט מרן שו"ע)תל"ה‪/‬א'( משנב"ר‬ ‫האחרונים)מג"א‪.‬א"ר‪.‬ח"י‪.‬‬ ‫רוב‬ ‫לדעת‬ ‫ועוד‪/.‬כה"ח‪ .‬ומשנב"ר איש מצליח‪ .‬וכ"מ‬ ‫מילקוט יוסף[‬ ‫‪ ‬י"א שיבדוק ללא ברכה ]הראש"ל הגר"ם‬ ‫אליהו ז"ל עפ"י דעת הט"ז[‬ ‫ פשרת הפסקי תשובות )בשם דברי‬‫כיוון‬ ‫ט"ז(‪:‬י"א‬ ‫הגאונים()ח"ה‪/‬ע"מ‬ ‫שבזמנינו בשטר מכירת חמץ כותבים שנכלל‬ ‫בו נוסח "כל חמץ וחשש חמץ בכל מקום‬ ‫שהוא"‪ -‬לכן אין לברך בשעת הבדיקה )אחר‬ ‫הביטול‪ /‬חוה"מ( כיון שכבר שייך חמץ זה‬ ‫לעכו"ם והוי חמץ של עכו"ם‪.‬‬ ‫‪ ‬יש להימנע מלבדוק חמץ בשבת‪ /‬יו"ט מכמה‬ ‫טעמים )כה"ח‪/‬פסק"ת(‬ ‫‪ ‬כשבודקים בחוה"מ‪ -‬י"א להמתין לבדוק רק‬ ‫בלילה לאור הנר‪.‬‬ ‫ט‪ .‬מי שבבעלותו דירה ריקה‪-‬צריך לבדוק‬ ‫אא"כ בדק שנה אחת ומאז לא דר שם ‪-‬‬ ‫שפטור )אורל"צ ח"ג(‪.‬‬ ‫‪ .‬וכן אין להתארח בבית שאינו בדוק עד‬‫שיבדוק ובספק בדוק‪-‬ישאל את מארחיו )שם(‪.‬‬ ‫י‪ .‬חדר‪/‬ארון שמתכונן למוכרו לגוי)במכירת‬ ‫חמץ( א"צ לבדוק שם‪.‬‬ ‫‪ .‬ואפשר שימכור אדם את כל דירתו על כל‬‫תכולתה במכירת חמץ‪ -‬ונפטר מבדיקה‪ .‬ומצוי‬ ‫מאד הדבר בזוגות הנוסעים לכל החג להוריהם‬ ‫כמה ימים קודם ליל י"ד‪] .‬ואלו שעושים כן‪-‬‬ ‫צריכים לוודאות שבביתם יישאר חמץ ‪ -‬בארון‬ ‫מכירת החמץ ‪ -‬לפחות בשווי – פרוטה )כ‪7.5 -‬‬ ‫אג'( שתחול עליו מכירת החמץ )וישאיר כג'‬ ‫בקבוק בירה וכד'( ולא רק פירורים בלבד‬ ‫)לאפוקי ממ"ש לקמן הלכה כ"ה(‪ .‬ואם אינו‬ ‫יודע שיש לו כן‪-‬לא יסמוך על המכירה ויצטרך‬ ‫לבדוק ביסודיות את כל הבית )אור לציון ח"ג(‪.‬‬ ‫‪ .‬אכן מלבד זאת– רוב ככל הפוסקים קורים‬‫תגר על דרך זו שאדם מפקיע עצמו ממצוה‬ ‫גדולה וחשובה זו –ואינו עפ"י דרך תורה ]וגם‬ ‫מרן הגרב"צ אבא שאול ז"ל עצמו כ' שם )ח"ג‬ ‫עמ' פ"ז( שיש בדרך זו חשש חמור של ביטול‬ ‫מצות‪-‬עשה‪-‬עי"ש(‪) .‬וכ"ה בפסק"ת עמ' י"ח(‪.‬‬ ‫** לכן שתי הצעות נכתבו על זה‪:‬‬ ‫א( שישייר חדר אחד שלא ימכרנו לגוי‪-‬‬ ‫ויבדקהו כדין – בלילה לאור הנר ]בליל י"ד‬ ‫בברכה‪ .‬קודם ליל י"ד‪-‬בלא ברכה([ ושאר‬ ‫החדרים יכול למכור לגוי‪.‬‬ ‫ב( ההורים‪ /‬המשפחה המארחת זוג זה‪,‬‬ ‫ישאילו‪ /‬ישכירו להם את החדר בו הם‬ ‫מתארחים ]באחד מדרכי הקניינים שבהל'‬ ‫חושן משפט‪-‬בכסף‪ ,‬שטר או קניין סודר‪-‬ואז‬ ‫יכול גם לברך על הבדיקה‪) -‬ולא סגי שייחדו‬ ‫להם חדר( ‪ -‬אורל"צ שם‪ .‬מהרש"ם‪ /‬תשובות‬ ‫והנהגות‪ /‬פסק"ת[‪ .‬וכן יתנו לו במתנה מאכלי‬ ‫חמץ ויכניסם לחדר זה‪-‬וכך יתחייב בבדיקה‬ ‫)בברכה( ]וכן אם יש לו רכב‪-‬חייב גם לבודקו‬ ‫בברכה או בכיסי בגדיו וחפציו כשבודק‪-‬אור‬ ‫לציון[‪.‬‬ ‫‪ .‬אך יש המפקפקים על מעשה "הערמה" זה –‬‫שעל שכירות שכזו לא כיוונו חז"ל בהל'‬ ‫בדיקת חמץ )הגר"ש וואזנר שליט"א‪ -‬שבה"ל‬ ‫ח"ד סי' מ"ד(‪ .‬לכן יש פוסקים שאם היקנו לו‬ ‫כן‪-‬ישמע הברכה מבעה"ב ואל יברך בעצמו‬ ‫)פסק"ת עמ' י"ט(‪.‬‬ ‫]ד'[‬ ‫בס"ד‬ ‫‪ ‬קובץ הלכתי‪ -‬פסח תשע"ה‪‬‬ ‫הלכות ופרטים בענייני בדיקת חמץ וביעורו )ב(‬ ‫חמץ לאור סוגי נרות ‪ -‬ודין פנס‬ ‫י"א‪ .‬בדיקת‬ ‫חשמלי‪:‬‬ ‫צריך לבדוק לאור נר שעווה או פאראפין‪.‬‬ ‫אסור לבדוק חמץ לכתחילה לאור חשש"א‪ :‬ר"ת נר‬ ‫חלב‪,‬שומן‪,‬שמן אבוקה‪ .‬בדיעבד‪ :‬באבוקה ‪ -‬לא יצא‬ ‫ידי חובה‪ .‬ובשאר – יצא‪ .‬אבוקה ‪ -‬כנר‬ ‫הבדלה‪,‬שהפתילות מחולקות‪ .‬פתילות שנגעו זו בזו‬ ‫כאחד‪-‬מועיל ]חזו"ע‪/‬ילקוט יוסף[‪.‬‬ ‫‪ .‬בדיעבד אם אין לו נר שעווה‪/‬פאראפין‪-‬יכול‬‫לבדוק לאור פנס כיס‪ .‬למרן הגר"ע יוסף זצ"ל יכול‬ ‫גם לברך על הבדיקה בפנס וכן על נר חשמלי‬ ‫קטן‪.‬וכן ד' החזו"א והבאר משה )דברצין( הגרש"ז‬ ‫אויערבאך והגרי"ש אלישיב ז"ל(‪.‬‬ ‫‪ .‬וד' הגר"ם אליהו ז"ל שאף שהדין כן ‪,‬כיון שיש‬‫חולקים )לקמן( ‪-‬ראוי א"כ לברך על גפרור)אם אין‬ ‫לו נר( ולבדוק מעט לאורו וימשיך לבדוק לאור‬ ‫הפנס‪,‬אך לאור מנורה המחוברת לתקע‪-‬אין לבדוק‬ ‫)לדעתו‪-‬עפ"י אחרונים(‪.‬‬ ‫‪.‬ולהגרב"צ אבא שאול ז"ל ‪ /‬והגר"נ קרליץ‬‫שליט"א )ולרפו"ש( אין לברך על בדיקת חמץ בפנס‪.‬‬ ‫‪ .‬עכ"פ במקום חשש דליקה כג' במכוניות וחדרי‬‫חשמל ותחת רהיטים‪/‬מיטות יש לכתחילה להשלים‬ ‫הבדיקה בפנס כיס‪.‬‬ ‫י"ב‪ .‬אסור לאכול יותר מ‪ 50-‬ג' מזונות‪/‬פת קודם‬ ‫בדיקת חמץ‪ .‬אך שתיה ופירות ותבשיל אורז‪-‬אין‬ ‫הגבלה והמחמיר לא לטעום כלום‪-‬תע"ב‪.‬וכן אסור‬ ‫להתחיל במלאכה תוך ‪ 1/2‬שעה לתחילת זמן‬ ‫הבדיקה‪.‬וכן אסור להתחיל ללמוד תורה )ביחיד (‬ ‫מיד כשהגיע זמן הבדיקה ‪.‬‬ ‫‪ .‬וכן ראוי שיתפלל ערבית קודם לבדיקה‪-‬ואם לא‬‫התפלל‪-‬יעמיד "שומר" שיזכירהו להתפלל אחר‬ ‫הבדיקה )חזו"ע(‪.‬‬ ‫י"ג‪ .‬הרבה נוהגים לכבות החשמל בזמן הבדיקה‪-‬‬ ‫אך דעת רוב ככל הפוסקים שמן הדין אין חובה‬ ‫לעשות כן‪] .‬אור לציון ח"ג‪/.‬חזו"ע‪ .‬ובפסק"ת‬ ‫ח"ה‪/‬גדולי אשכנז שכן נהגו שלא לכבות החשמל[‪.‬‬ ‫י"ד‪ .‬יכול לענות באמצע הבדיקה "אמן‪-‬יהא שמיה‬ ‫רבא" או ברכת הרעמים או "אשר יצר" אם נזקק‬ ‫לכך ]חזו"ע‪-‬פסק"ת[‬ ‫ט"ו‪ .‬מנהג ישראל תורה הוא‪ ,‬שנהגו כן להלכה –‬ ‫]וכן בזוה"ק –ועפ"י הקבלה[ להכין ‪ 10‬פתיתי‪-‬חמץ‬ ‫כל חתיכה –פחות מכזית‪ 27)-‬ג'( ויעטפם בנייר‬ ‫כסף‪/‬ניילון שלא יתפזרו)ועדיף פיתות(‪ ,‬ויצניעום‬ ‫)עדיף שיהא זה אחד מבני ביתו‪-‬ולא הבודק עצמו(‬ ‫במקומות שמכניסים שם חמץ ]ולאו דווקא‬ ‫במקומות מיסתור )אור לציון([ או בארבע פינות‬ ‫הבית )חזו"ע(‪] .‬וי"א לרשום בפיתקה‪ -‬מחמת‬ ‫השכחה[‪] ,‬ובקערה שמוליך איתו יניח ג"כ מעט‬ ‫מלח וסכין ומצית‪/‬גפרור[‪.‬‬ ‫‪ .‬אמנם אין להסתפק בלקיטתם של פתיתים אלו‬‫וחיפוש אחריהם דווקא‪-‬אלא צריך לבדוק ממש גם‬ ‫בשאר מקומות – ובחורים ובסדקים!‬ ‫‪ .‬היוצא מביתו קודם ליל י"ד‪-‬ובודק לילה קודם‬‫נסיעתו‪-‬כדין‪,‬ובלא ברכה‪-‬האם צריך אז להניח ‪10‬‬ ‫פתיתים ג"כ או לא? בפסקי‪-‬תשובות )ח"ה( הביא‬ ‫מחלוקת בזה בין המנחת‪-‬יצחק )וייס( שפוטר מזה‪,‬‬ ‫)וכן דעת הראש"ל הגרי"צ יוסף שליט"א בילקוט‬ ‫יוסף( לבין ה"קניין תורה"‪-‬שמצריך כן ובעוד יתר‬ ‫עדיפות מליל י"ד‪.‬‬ ‫ ולפי המקובלים נראה דג"כ צריך להניח פתיתים‬‫אלו‪.‬‬ ‫‪ .‬אם שכחו ולא מצאו פירור‪/‬פתית חמץ שהצניעו‪:‬‬‫‪.‬לד' מרן הגר"ע יוסף זצ"ל א"צ לבדוק שוב‬‫ויסמוך על הביטול ]חזו"ע[‪ .‬וי"א שיחזור לחפש‬ ‫שוב‪-‬ואם לא מצא יסמוך על הביטול ]אורל"צ[ או‬ ‫שיבטלהו בפירוש ]הגר"ם אליהו ז"ל[‪.‬‬ ‫ט"ז‪ .‬ראוי לומר קודם הבדיקה "לשם יחוד" כנז'‬ ‫בסידורים‪ .‬ומברכים בליל הבדיקה‪ :‬ברוך‪ ...‬אקב"ו‬ ‫על ביעור חמץ‪ .‬כיוון שהבדיקה היא לצורך הביעור‬ ‫של מחר )אם בירך "לבער את החמץ" או "על‬ ‫בדיקת חמץ"‪-‬יצא י"ח(‪.‬‬ ‫י"ז‪] .‬נוסח הביטול בלילה[‪ .‬אחר הבדיקה אומר‪:‬‬ ‫"כל חמירא דלא חזיתיה ודלא ביערתיה" וכו' ואם‬ ‫לא מבין בארמית יאמר בעברית )או בשפה המובנת‬ ‫לו(‪:‬‬ ‫"כל חמץ ושאור שברשותי שלא ראיתיו ולא‬ ‫ביערתיו ייבטל ויהא )הפקר( כעפר הארץ" ג'‬ ‫פעמים‪ .‬ולדעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל באחת‬ ‫הפעמים יאמר "הפקר" )כ"כ האור לציון וכ"פ כמה‬ ‫פוסקי אשכנז אעפ"י שבמשנה ברורה כתב ג'‬ ‫פעמים(‪.‬‬ ‫י"ח‪ .‬למעשה‪ -‬לא תיקנו ברכת "שהחיינו" על‬ ‫בדיקת חמץ אך הצעת הפוסקים היא שאם יכול‬ ‫להשיג פרי חדש ולברך עליו "שהחיינו" ולפטור‬ ‫הבדיקה ‪ -‬תבוא עליו ברכה‪) .‬מצוי עתה ‪ -‬שסק או‬ ‫אבטיח(‪.‬‬ ‫וכיצד יברך "שהחיינו" אם יש לו פרי כזה?‬ ‫* יש אפשרות קודם הבדיקה‪ :‬יברך "בורא פרי‬ ‫העץ‪/‬האדמה" ואח"כ "שהחיינו" )ויכוין לפטור את‬ ‫הבדיקה( ויטעם ממנו‪ -‬ואם אכל כזית )‪ 27‬ג'( יברך‬ ‫"בורא נפשות" ואח"כ יברך "על ביעור חמץ"‬ ‫ויבדוק‪] .‬כה"ח סי' תל"ב סק"ט )וכן הבין בדעת‬ ‫הבן איש חי([ )וכ"פ הגרב"צ אבא שאול והגר"ם‬ ‫אליהו ז"ל‪ /‬וכ"ד הגר"ם מאזוז שליט"א(‪.‬‬ ‫וכן אפשר בבגד חדש ובברכתו יכוין על הבדיקה‪.‬‬ ‫*יש אפשרות שיניח הפרי לפניו‪ .‬יברך על "בעור‬ ‫חמץ" יבדוק מעט‪ .‬יברך "שהחיינו" ויכוין על הפרי‬ ‫ויסיים הבדיקה ואח"כ יברך "בורא פרי העץ‪/‬‬ ‫האדמה" ויאכלנו‪] .‬חזון עובדיה‪"/‬ילקוט יוסף"‪.‬‬ ‫"אוצרות יוסף" פ"ג[‪.‬‬ ‫י"ט‪ .‬בזמן הבדיקה אין להקשיב ברקע לדרשה או‬ ‫הלכות ברדיו או מקלטת או ניגון וכד'‪.‬‬ ‫כ'‪ .‬כשבעל הבית מצווה לשליח לבדוק חמצו‬ ‫ולבטלו‪ :‬א( הבודק )שליח( הוא המברך "על ביעור‬ ‫חמץ"‪ .‬ב( לכתחילה צריך שבעל הבית יאמר את‬ ‫הביטול ובדיעבד אם מבטל השליח יאמר כך‪" :‬כל‬ ‫חמירא דאיכא ברשות פלוני )שם בעל הבית(‬ ‫ליבטיל וליהוי כעפרא דארעא" ואם אין ידוע‬ ‫שעושה כן תבטל אשתו ותאמר‪" :‬כל חמירא‬ ‫דאיכא ברשות בעלי‪."...‬‬ ‫‪ .‬וכן אשה‪-‬חייבת בבדיקת חמץ‪-‬כשבעלה לא מגיע‬‫בזמן הביתה וכד')ובברכה כנ"ל(‪-‬ואפי' בלא שבעלה‬ ‫ימנה אותה שליחה שלו‪.‬‬ ‫כא‪ .‬שריפת החמץ וביטולו בבקר‪:‬‬ ‫ביום שישי בבוקר )עד ‪ (11:26‬שורף )או זורק‬ ‫לים‪/‬נהר וכד'( את החמץ שנשאר עד עתה )כולל ה‪-‬‬ ‫‪ 10‬פתיתים(‪.‬‬ ‫‪ .‬יאמר קודם שריפת החמץ "לשם יחוד" שבא‬‫לקיים מצות עשה דרבנן של ביעור חמץ‪-‬וללא ברכה‬ ‫)כיון שבירך בלילה‪ .‬ומי שלא בירך בלילה‪-‬מסב"ל‬ ‫יברך עתה בלא שם ומלכות )כה"ח‪-‬ספרדים([ ]ולפי‬ ‫המשנב"ר‪ -‬המברך יש לו ע"מ לסמוך[ ואח"כ‬ ‫ישרוף החמץ‪] .‬עדיף שיפוררנו ויפרסנו לפרוסות‬ ‫דקות שתשלוט בו האש‪-‬ואם לאו‪ :‬לדעת מרן‬ ‫הגרע"י ז"ל ‪ -‬ישפוך עליו נפט שיימאס לאכילה‪.‬‬ ‫ומרן הגרמ"א ז"ל כ' שטוב שלא לשפוך עליו נפט‬ ‫קודם שריפה[‪] .‬באור לציון )ח"ג(‪ -‬ג"כ הקפיד בזה‬ ‫קודם שנשרף כזית מהחמץ מבית ומחוץ[‪.‬‬ ‫‪ .‬אחר שנשרף )כזית( מן החמץ‪-‬רק אז יאמר‬‫נוסח הביטול של יום‪ :‬לשם יחוד שבא לקיים מ"ע‬ ‫מהתורה של השבתת חמץ בי"ד ניסן ‪ .‬ולא יבטל‪-‬‬ ‫קודם השריפה‪] -‬דאז יקיים "ביעור" בחמץ שאינו‬ ‫שלו[‪.‬‬ ‫‪ .‬נוסח הביטול בבוקר כמעט כנוסח של הלילה‪:‬‬‫רק כאן הלשון "דחזיתיה‪)-‬ומוסיף( ודלא חזיתיה"‪-‬‬ ‫ובעברית‪ :‬שראיתיו‪-‬ושלא ראיתיו‪ .‬וכ"ז ג"כ ג'‬ ‫פעמים‪ .‬וכן יאמר בפעם השלישית לשון הפקר‪.‬‬ ‫‪ .‬יש לזכור לקחת לשריפת החמץ את‬‫הערבה‪/‬הלולב )וכן את פתילות נרות החנוכה למי‬ ‫שעדיין לא שרפם(‪.‬‬ ‫‪ .‬זמני איסור אכילת חמץ ושריפתו‪-‬לפניכם בראש‬‫העמוד הקודם )עמ' ג'( ובטבלה )עמ' י'(‪.‬‬ ‫כ"ב‪ .‬גם נשים מצוות על מצות "תשביתו שאור‬ ‫מבתיכם" לכן אם אין האיש בביתו‪ ,‬תבער האשה‬ ‫את החמץ )ביום שישי‪-‬קודם ‪ (11:26‬והבעל יבטל‬ ‫)עד שעה הנ"ל( בכל מקום שנמצא‪ .‬ואם אין הבעל‬ ‫עושה כן‪-‬תבטל האשה בעצמה‪.‬‬ ‫כ"ג‪ .‬חמץ בפח אשפה שברשותו‪ :‬אם נפסל‬ ‫מאכילת הכלב – אין חייב בביעור )ובדיקה(‪ .‬ספק‬ ‫נפסל‪-‬וכן מצוי‪-‬צריך לבערו‪ .‬ולא סגי בהפקר‪ .‬לכן‬ ‫קודם זמן איסורו יכול לזרוק באשפה ברשות‬ ‫הרבים‪-‬אחר שהפקירו‪-‬וראוי להחמיר לבערו‪ .‬ומ"מ‬ ‫בפח שברשותו‪-‬לא ישאירנו אחר זמן איסורו‪.‬‬ ‫‪ .‬הדר בבית משותף ולהם פח משותף )ושכניו‪-‬‬‫נכרים או יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות‬ ‫ומטילים שם חמץ בפסח יפקיר לפני הפסח בפני‬ ‫שלשה את כל זכויותיו בפח האשפה ומקומו )וכן‬ ‫הדין בחשש חמץ במקלט‪/‬חדר מדרגות משותף‬ ‫וכד'(‪ .‬ובכ"ז מותר לו בפסח להשתמש שם שוב‬ ‫]פסק"ת‪/‬תשובות והנהגות[‪.‬‬ ‫בזמן ביטול חמץ‬ ‫"טוב שיאמר אדם שאין הוא רוצה שהכלי של פח‬ ‫האשפה שלו או המשותף לו ולאחרים‪ -‬יזכה בחמץ‬ ‫שזורקים לתוכו"‬ ‫)הראש"ל הגר"ם אליהו ז"ל‪ /‬קצוש"ע(‬ ‫כ"ד‪ .‬אחר סעודת הבקר‪-‬קודם שיגיע זמן איסור‬ ‫אכילת חמץ‪-‬ינקה ויצחצח שיניו היטיב מן החמץ‪.‬‬ ‫לגבי שיניים תותבות‪ -‬ג"כ ינקם היטיב ולגבי‬ ‫הכשרתם לפסח‪-‬ראה מ"ש בזה לעיל )עמ' ב'‬ ‫בסופו(‪.‬‬ ‫כ"ה‪ .‬מי שבבעלותו חמץ גמור )בעין ‪ -‬כמיני מאפה‪,‬‬ ‫אטריות‪ ,‬בירה וכד'( ראוי לחסלו קודם הפסח ואם‬ ‫יש לו כמות גדולה מזה ויש בזה הפסד מרובה ‪-‬‬ ‫יכול לכוללו ב"מכירת חמץ" כדת‪) .‬וראה מ"ש לעיל‬ ‫עמ' ג' הלכה י'(‪.‬‬ ‫כ"ו‪ .‬בעלי מניות וניירות ערך שכספם מושקע‬ ‫במוצרי חמץ‪-‬יעשו שאלת רב ]פירוט הלכתי קצר‬ ‫של סוגיא זו‪-‬מובא בס' פסקי תשובות ח"ה עמ'‬ ‫כ"ב‪-‬כ"ד[ ]וכן הוא בעניין חב' ביטוח ושמירה של‬ ‫מוצרי חמץ‪-‬שם[‪.‬‬ ‫כ"ז‪ .‬ישראל ששאל‪/‬לווה ככר חמץ מחבירו קודם‬ ‫הפסח‪-‬צריך לפורעו ככר אחר הפסח‪ .‬ואם לאו‪-‬הרי‬ ‫יש בו משום גזל‪ -‬ואם פורע לו "מעות" כנגדה מותר‬ ‫אפי' בתוך הפסח )חזון עובדי'ה(‪.‬‬ ‫כ"ח‪ .‬מי שברשותו בעלי חיים או אקוואריום דגים‪-‬‬ ‫וצריך להאכילם מזון שיש בו חמץ ‪ -‬דינו כך‪ :‬אם‬ ‫המזון אינו ראוי לאכילת אדם – וגם החמץ אינו‬ ‫בעין )אינו גלוי לפנינו( אלא בתערובת‪) -‬שנתערבה‬ ‫לפני הפסח( ‪ -‬מותר להשהות מזון זה בביתו‬ ‫ולהאכילו לבע"ח‪/‬דגים שברשותו]אור לציון ח"ג‬ ‫פ"ח ה"ה[‬ ‫כ"ט‪ .‬מוצרי קוסמטיקה )לנשים( בשמים‬ ‫ותמרוקים וכן מוצרי רחצה ‪ -‬סבונים )רחצה‪/‬‬ ‫כלים( ומשחת שיניים ‪ -‬לגדולי פוסקי ספרד‪ ,‬רובם‬ ‫מיקילים בזה שא"צ הכשר מיוחד לפסח כיון‬ ‫שנפסלו מאכילת הכלב ]וזה כולל אודם‪/‬שפתון‪-‬כיון‬ ‫שאינו מתכוין לאכילה[ וא"צ מן הדין לכוללם‬ ‫במכירת חמץ‪] .‬מרנן הגרב"צ א"ש והגר"ע יוסף‬ ‫זצ"ל ומעט מפוסקי אשכנז[‪.‬‬ ‫‪ .‬ויש מהם שהחמירו והצריכו הכשר על שפתון‪/‬‬‫אודם‪ ,‬ומשחת שיניים‪] .‬הגר"ם אליהו ז"ל ועוד‬ ‫מרבני דורנו שליט"א[ וכן מפוסקי אשכנז הרבה‬ ‫שכתבו‪-‬וכן נתפשט המנהג אצלם ‪ -‬להצריך הכשר‬ ‫לפסח לאודם‪ /‬שפתון‪ /‬משחת שינים )או אף סבון‬ ‫רחצה‪-‬מדין "סיכה" כשתיה( ואם לאו יכלול אותם‬ ‫במכירת חמץ‪.‬‬ ‫ל‪ .‬תרופות‪ :‬בעניין זה רבו החילוקים והפרטים ויש‬ ‫להתייעץ עם רב מוסמך ]פרוספקט מפורט לגבי‬ ‫תרופות הכשרות לפסח אפשר להשיג בבתי מרקחת‬ ‫ובהנהלת הקופ"ח השונים בבתי ההוראה השונים‬ ‫ואצל הרבנים המוסמכים שליט"א[ ]רפואה‬ ‫שלימה[‪.‬‬ ‫הנהגות לפני בדיקת חמץ‬ ‫כתבו האחרונים ז"ל בשם המהרי"ל ז"ל שיטול ידיו קודם שיברך על בדיקת חמץ‪ .‬והוא משום נקיות ])משנב"ר תל"ב סק"ב‪ .‬כה"ח סק"א(‪ /‬בן איש חי )צו אות א'([‪.‬‬‫‪-‬וכן כתבו שצריך הבודק את החמץ שיהיה טהור מטומאתו‪ ,‬לכן ראוי ונכון לטבול בבקר‪ /‬במשך היום לפני בדיקת חמץ‪ ,‬מלבד נטילת הידיים הנזכרת‪.‬‬ ‫]ה'[‬ ‫בס"ד‬ ‫‪ ‬קובץ הלכתי‪ -‬פסח תשע"ה ‪‬‬ ‫דין המוצא חמץ בביתו בפסח – רעיונות שונים על החמץ וביעורו‬ ‫ראוי לקרוא בערב פסח ]השנה‪-‬ערב שבת[ בזמן מנחה עניין "קרבן פסח" בתורה‬ ‫פרשת "בא" )י"ב א' –י"א( ואח"כ תיאור הקרבת הקרבן‪ ,‬כפי המופיע‬ ‫בסידורים והגדות של פסח‪ .‬וכן ישנה סגולה נפלאה לקרוא בערב פסח מ"ב‬ ‫המסעות ותרגומם כמופיע בפרשת "מסעי" ובכמה הגדות של פסח שם מופיע‬ ‫גם העתקה מהגאון הקדוש רבי שמשון מאוסטרופולייא זצ"ל‪.‬‬ ‫‪ ‬המוצא חמץ בביתו בשבת‪ -‬חג הפסח)שהוא‬ ‫גם יו"ט( או בשביעי של פסח ‪ -‬אסור לטלטלו –‬ ‫מוקצה הוא‪ .‬לכן יכפה עליו כלי עד מוצאי החג‪/‬‬ ‫שבת ואז בחוה"מ ישרפנו וכנ"ל‪.‬‬ ‫ וכן המוצא פיתות בתא ההקפאה )וקרו‬‫מקרים( בשבת‪/‬בחג‪ :‬יפרוש עליהם מגבת – והוי‬ ‫כעין כפיית כלי – ובמוצ"ש‪/‬חג‪ ,‬יבערם‪.‬‬ ‫ המוצא חמץ בשבת‪/‬יו"ט – כנ"ל‪-‬‬‫בזמן איסורו‪ -‬ואינו יכול לבערו – טוב שיאמר‬ ‫נוסח זה‪) :‬הגרמ"א ז"ל‪ /‬ס' החגים(‪:‬‬ ‫"רבונו של עולם‪ ,‬מה שאיני שורף‬ ‫החמץ‪ ,‬הוא מפני שחכמים גזרו‬ ‫שלא לגעת בו משום "מוקצה"‬ ‫ואתה ציויתני "ושמרת לעשות‬ ‫ככל אשר יורוך" ואני מקיים את‬ ‫מצותך"‪.‬‬ ‫‪ ‬המוצא חמץ בחוה"מ‪:‬‬ ‫בביתו‪ :‬יוציאנו מיד מביתו וישרפנו לכתחילה‬ ‫או יזרקנו בשירותים )שו"ע תמ"ו ס"א( ואף אם‬ ‫יש בו כזית )‪ 27‬ג'( ויותר – לא יברך על‬ ‫ה"ביעור" – מספק‪ ,‬כהכרעת רוב האחרונים‬ ‫)פמ"ג‪ ,‬משנב"ר‪ ,‬ברכי יוסף כה"ח ז"ל( וגדולי‬ ‫פוסקי דורנו )מרנן הראש"ל הגר"ע יוסף והגר"ם‬ ‫אליהו ז"ל( )ודלא כהמג"א(‪ .‬וזאת כיון שכבר‬ ‫ביטלו מערב פסח‪ .‬וכשמגביה החמץ – יכוין‬ ‫שלא לזכות בו )ויכול גם לשורפו בחצרו(‪.‬‬ ‫ מצא ברשות הרבים – בימי פסח‪ :‬אסור‬‫להגביהו‪ .‬ואפי' מתכוין שלא לזכות בו )חזו"ע(‪.‬‬ ‫אם חושש שילדים יאכלוהו – ירים אותו‬ ‫ויתכוין שלא לזכות בו – ואז יניחנו במקום‬ ‫אחר‪) .‬כה"ח – תמ"ו סק"א‪/‬הגרמ"א ז"ל(‪.‬‬ ‫היכן הפתית העשירי‪?...‬‬ ‫רבינו ישראל אביחצירא זצ"ל נהג להניח עשרה פתיתים לפני הבדיקה‪.‬‬ ‫מעשה שבא האדמו"ר בבא סאלי זיע"א לבית חתנו בליל בדיקת חמץ‪,‬‬ ‫כדי להתארח אצלו בפסח‪ .‬וכשבדק עם חתנו את החמץ‪ ,‬מצא רק‬ ‫תשעה פתיתים ולא עשרה‪ .‬חתנו רצה לבטל את הפתית העשירי‪ ,‬שהרי‬ ‫ממילא אין בו כזית‪ ,‬אך רבינו התנגד לביטול החתיכה האחרונה‪,‬‬ ‫ושניהם יחד עמלו וטרחו בחיפוש אחר חיפוש במשך שעתיים תמימות‪,‬‬ ‫כדי למצוא את החתיכה האחרונה‪ ,‬אך היא לא נמצאה‪ .‬לאחר שעתיים‬ ‫של שתיקה דרוכה העזה הרבנית חנה ז"ל אשתו של עט"ר רבי דוד‬ ‫אביחצירא זיע"א והי"ד לשאול‪ ,‬מדוע התארכה הבדיקה זמן כה רב‪.‬‬ ‫רבינו השיב‪ ,‬כי הם מחפשים את הפתית העשירי שעדיין לא נמצא‪...‬‬ ‫התפלאה הרבנית ואמרה‪ ,‬הרי אני הנחתי בכוונה רק תשעה פתיתים‬ ‫כדי שלא יהיה מניין לסטרא אחרא )כוחות הטומאה(‪ ,‬ומדוע אתם‬ ‫מחפשים בחינם?!‬ ‫בדברי תמיהה של הרבנית נסתיימה הבדיקה‪ ,‬לקול צחוקם של‬ ‫הנוכחים‪...‬‬ ‫)ס' ישראל סבא(‬ ‫"קרבן פסח אינו נאכל אלא בחמץ"‪.‬‬ ‫הכיצד?‪ -‬רמזו בזה עפ"י מ"ש במשנה‬ ‫זבחים )פ"ב( שקרבן פסח אינו נאכל‬ ‫אלא בלילה‪ .‬ואינו נאכל אלא בחצות‬ ‫ואינו נאכל אלא למנויו ואינו נאכל‬ ‫אלא צלי‪....‬והרי הן אותיות חמ"ץ‪.‬‬ ‫]ו'[‬ ‫בס"ד‬ ‫‪ ‬קובץ הלכתי‪ -‬פסח תשע"ה‪‬‬ ‫מקבץ עניינים הלכתיים השייכים לערב פסח ‪ -‬שחל בערב שבת )א(‬ ‫שבת הגדול‬ ‫השנה שבת הגדול – בפר' "צו" ונוהגין‬ ‫לדרוש בכל אתר בהלכות פסח המרובות‪.‬‬ ‫ נוהגין לברך איש את רעהו בשבת זו‪" :‬שבת‬‫הגדול )שלום( ומבורך"‪.‬‬ ‫ רוב הקהילות נהגו להפטיר "וערבה לה'"‬‫)מלאכי ג'( ואם יש מנהג ברור להפטיר‬ ‫בהפטרת השבוע "כה אמר ה'" )ירמיה ז'(‬ ‫ינהגו כן וחלילה בלא מחלוקת‪.‬‬ ‫זמני שבת הגדול‬ ‫ח' ניסן תשע"ה– פר' "צו"‬ ‫ת"א חיפה ב"ש‪/‬נתיבות‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫הד"הנ‪6:39/ 40 6:39 6:37 6:40(20) :‬‬ ‫‪5:18/19‬‬ ‫עה"ש‪5:16 5:19 5:12 :‬‬ ‫‪6:39/40‬‬ ‫זריחה‪6:34 6:40 6:33 :‬‬ ‫‪7:30/31‬‬ ‫צאה"ש‪7:30 7:29 7:31 :‬‬ ‫‪8:15/16‬‬ ‫ר"ת‪8:15 8:14 8:17 :‬‬ ‫טבילת כלים‬ ‫להזכיר לציבור להטביל כלים הנקנים מן‬ ‫הנכרי שחייבים טבילה במקווה‪/‬ים‬ ‫מדאורייתא )כלי מתכות( או מדרבנן )כלי‬ ‫זכוכית(‪ .‬כלי חרס – מטבילין בלא ברכה‬ ‫לחומרא‪.‬‬ ‫תענית בכורות‬ ‫* הבכורות מתענים בערב פסח גם השנה‬ ‫שחל ערב פסח ביום שישי ומשלימין עד‬ ‫כניסת החג‪ /‬שבת)קידוש(והטעם זכר לנס‬ ‫שניצולו במכת הבכורות‪).‬גם אם הם כהנים‬ ‫או לויים – בן איש חי ז"ל(‬ ‫ תחילת הצום מעלות השחר )זמנים בעמ' י'(‬‫וגם אלו המתעתדים לשמוע סיום מסכת או‬ ‫להשתתף בסעודת מצווה כג' ברית‬ ‫מילה‪/‬פדיון הבן )אפי' שלא בזמנם( וכן‬ ‫סעודת שבע ברכות‪ ,‬סעודת בר מצוה שזמנו‬ ‫ערב פסח – שכל הנ"ל פוטרים מתענית‬ ‫בכורות‪ ,‬בכ"ז נחשבים בתענית מעה"ש עד‬ ‫הסעודה עצמה לכן אסורים בטעימה מזמן‬ ‫הנ"ל ואם רוצים לשתות‪/‬לאכול קודם עה"ש‬ ‫צריכים להתנות קודם השינה כמו בכל‬ ‫תענית‪.‬‬ ‫ נהגו שגם אב לבן בכור מגיל חודש‪ 30),‬יום(‬‫ועוד לא הגיע לגיל מצוות ) ‪ 13‬שנים( ‪-‬‬ ‫מתענה במקומו‪ .‬ואם הוא בכור בעצמו‪-‬‬ ‫תתענה האם )או ישתתפו בסעודת מצווה‬ ‫כנ"ל(‪.‬‬ ‫ בת בכורה אין חייבת להתענות – ואם‬‫תשמע סיום מסכת עדיף טפי‪ .‬ובכל אופן‬ ‫אפשר לשלוח לה עוגה מן סיום המסכת אך‬ ‫לבנים זכרים אין מועיל – רק שמיעת סיום‬ ‫המסכת או השתתפות בשאר סעודות מצווה‪.‬‬ ‫ בכורות הפטורים מהתענית לגמרי‪ :‬חולה‬‫)כואב עיניים(‪ ,‬חתן בז' ימי חופתו‪ ,‬אבי הבן‪/‬‬ ‫מוהל‪ /‬סנדק ביום המילה בערב פסח‪ .‬ואינם‬ ‫צריכים להחמיר לשמוע סיום מסכת או‬ ‫להשתתף בסעודה כנ"ל ]וכן בכורות‬ ‫מעוברות‪ /‬מניקות תוך ‪ 24‬חודש )לאלו שנהגו‬ ‫בבנות( פטורות[‪.‬‬ ‫* מה נחשב "סיום" לפטור הבכורות?‬ ‫‪.‬לימוד מסכת )גמרא( אחת בהבנה עם‬‫פירש"י‪ .‬ואף למפרע )אם למד פרק המאוחר‬ ‫מהמוקדם( ואף אם השמיט שורה או כמה‬ ‫מילים‪ -‬או שלמדם בהרהור ]חזו"ע‪/‬אורל"צ‬ ‫ח"ג‪ /‬פסק"ת[‪.‬‬ ‫‪.‬בכלל זה גם גמ' מירושלמי או לימוד סדר‬‫שלם של משניות )פסק"ת(‪.‬‬ ‫‪ .‬גם סיום ספר זוהר אחד )בראשית וכד'(‬‫מועיל אף בלא בהבנה‪ .‬בשעת הדחק גם סיום‬ ‫מסכת משניות אחת עם פי' רע"ב )וקצת‬ ‫תוס' יו"ט( יועיל לפטור אך רק את עצמו‬ ‫)בכור( ולא אחרים )חזו"ע(‪.-] .‬וי"א שמועיל‬ ‫גם סיום חלק מד' חלקי שו"ע או ספר נביא‬ ‫מהתנ"ך שלמד עם פי' אחד‪/‬פסק"ת[‪.‬‬ ‫*כמה צריך לטעום‪-‬ואם צריך לטעום?‬ ‫‪ .‬לדעת גדולי רבותינו הספרדים‬‫]אורל"צ‪/‬חזו"ע‪/‬הגרמ"א ז"ל[ ]וגם מפוסקי‬ ‫אשכנז )מנח"י תשוהנ"ג‪/‬פסק"ת[ חובה‬ ‫לטעום מסעודת הסיום )לא טעם כלום‪-‬חייב‬ ‫בתענית עד הערב(‪:‬‬ ‫‪ (1‬אפילו פירות‪/‬מגדנות‪-‬לפחות כזית )‪ 27‬ג'(‬ ‫]חזו"ע[ ]או בשיעור "ככותבת" )‪ 35-40‬ג'( או‬ ‫"מלא לוגמיו" שתי'ה )‪ 41‬סמ"ק( )מנחת‬ ‫יצחק ‪/‬תשובות והנהגות(‪.‬‬ ‫‪ (2‬י"א לפחות "מזונות" ‪ 27‬ג' ]מהר"ם‬ ‫בריסק‪ /‬הגרצפ"פ‪ /‬אורל"צ‪ /‬הגרמ"א ז"ל[ או‬ ‫שתיית רביעית יין – )‪ 81‬סמ"ק( ]שם[‪] .‬או‬ ‫כזית תמרים‪ -‬אורל"צ[‪.‬‬ ‫‪ (3‬ויש שהחמירו לגמרי‪-‬סעודה ממש עם פת‪-‬‬ ‫)ברית כהונה ועוד([‪.‬‬ ‫* מי שלא שמע ה"סיום" עצמו‪-‬או דרשות‬ ‫שסביב לכך‪ -‬והגיע באמצע הסעודה‪ - :‬לד'‬ ‫גדולי רבותינו הספרדים זצ"ל )מרנן הבא"ח‬ ‫ והגרב"צ אבא שאול והראש"ל הגר"ע יוסף‬‫והגר"ם אליהו זצ"ל( אינו מועיל כלל )וכ"ד‬ ‫הגרי"ש אלישיב זצ"ל ולפי זה אבל ב"מ תוך‬ ‫"שבעה"‪-‬אסור לו להשתתף בלימוד זה‬ ‫וסעודה זו‪-‬וצריך להתענות‪ .‬ואם חלוש ולא‬ ‫יוכל לערוך סדר כהלכתו‪-‬יפדה תעניתו‬ ‫בצדקה ]חזו"ע‪ /‬פסק"ת בשם הפוסקים[‪.‬‬ ‫ לד' רוב פוסקי אשכנז בדורנו‪-‬נהגו להקל‬‫גם למי שבא בעת הסעודה ]ומסייע קצת‬ ‫בסעודה[ ‪ -‬ונפטר מתענית‪ .‬והנפק"מ בזה‪-‬‬ ‫–יוכל‬ ‫ג"כ ֹ ְשאָ ֵבל ב"מ תוך "שבעה"‬ ‫להשתתף בסיום מסכת בלא לשמוע סיום‪-‬‬ ‫ויקח מן הסעודה ויאכל בצד )לא עם‬ ‫המשתתפים( או לפני שיתחילו )פסק"ת(‪.‬‬ ‫ בכל אופן‪-‬אָ ֵבל שהוא )בכור( על אב‪/‬אם תוך‬‫)י"ב חדש( או שאר קרובים )תוך ‪ 30‬יום(‪-‬‬ ‫מותר להשתתף ונפטר מן התענית‪.‬‬ ‫ ]י"א שמספיק לשמוע הסיום‪ -‬ויוכל הבכור‬‫אשכנז‬ ‫פוסקי‬ ‫בביתו‪-‬‬ ‫לאכול‬ ‫בדורנו‪/‬פסק"ת[‪ -‬וראוי להחמיר כנז"ל )שם(‪.‬‬ ‫‪ .‬יחיד )בכור( יכול לסיים בביתו בלא ציבור‬‫ולאכול ולשתות בביתו )שם(‪.‬‬ ‫ גם הנולד אחר הנפלים – מתענה‬‫)משנ"ב‪/‬הגרמ"א ז"ל(‪.‬‬ ‫ בכור המתענה ‪-‬אומר "עננו" במנחה‪ .‬ואם‬‫יש כמה בכורות מתענים )‪ (6‬שום בכור לא‬ ‫יעלה ש"צ‪) .‬מחמת "עננו" בחזרה‪-‬בניסן(‬ ‫)הגרמ"א ז"ל(‪.‬‬ ‫* איסטניס שאם יאכל בערב פסח ‪-‬אינו יכול‬ ‫לאכול בליל פסח –צריך להתענות בערב פסח‬ ‫)חזו"ע(‬ ‫מלאכה בערב פסח‬ ‫אסור לעשות מלאכה גמורה )תפירה‪ ,‬כיבוס‪,‬‬ ‫תספורת וכו'( בערב פסח אחר חצות היום‬ ‫)‪) (12:42-45‬ע"י גוי מותר(‪.‬‬‫‪ 2‬טעמים לאיסור מלאכה בערב פסח אחר‬ ‫חצות )באופן רגיל בכל השנים(‪:‬‬ ‫א‪ .‬שלא יטרד במלאכתו וימנע מהכנת צרכי‬ ‫הפסח‪ ,‬הכשרת הכלים ואפיית מצה לצורך‬ ‫ליל החג )רש"י פסחים נ‪.(.‬‬ ‫ב‪ .‬זמן זה )שאחר חצות( הוא זמן הקרבת‬ ‫קרבן הפסח‪ -‬ואינו בדין שיעשה מלאכתו‪-‬‬ ‫וקרבנו ָק ֵרב )ירושלמי‪ -‬תוס'‪ .‬רמב"ם רא"ש‬ ‫ור"ן(‪.‬‬ ‫‪ .‬והכלל בזה‪ :‬כל מה שמותר בחוה"מ‪-‬מותר‬‫בערב פסח ‪ -‬ובכ"ז ערב פסח קיל טפי‬ ‫)חזו"ע(‪.‬‬ ‫ תספורת ע"י עצמו או ע"י ישראל עני‬‫)בשכר( שאין לו מה לאכול בחג – ג"כ מותר‪.‬‬ ‫ גזיזת ציפורניים‪ ,‬צחצוח נעליים‪ ,‬גיהוץ‬‫בגדים‪ ,‬כתיבת חידושי תורתו או צילום –‬ ‫מותר‪ .‬וכן לתקן בגד שנקרע קצת לצורך החג‪.‬‬ ‫ מכונת כביסה שהופעלה קודם חצות –‬‫ופועלת מעצמה אחר חצות – ג"כ מותר )חזון‬ ‫עובדיה(‪.‬‬ ‫‪ .‬לתושבי ירושלים‪- :‬הצעת הפוסקים‬‫שיסתפרו לכתחילה עד י"ג ניסן )יום ה'(‬ ‫ובדיעבד‪ -‬אפשר ביום שישי עד חצות בלבד‬ ‫)‪.(12:42/45‬‬ ‫אכילת מצה בערב פסח‬ ‫אסרו חז"ל לאכול מצה בערב פסח )לילדים‬ ‫קטנים שלא הגיעו לגיל חינוך מצוות‬ ‫מקילים ברגילה(‪ .‬ולא רק מצה שמורה‬ ‫)משעת קצירה( אסרו אלא גם מצה רגילה‬ ‫)שמורה משעת טחינה( אא"כ אפו מראש‬ ‫מצה ואמרו בפירוש שלא לשם מצווה יש‬ ‫להקל ]הגר"ש משאש ז"ל‪/ .‬מרן הגר"ע יוסף‬ ‫זצ"ל כ' שראוי להחמיר[ וגם בזו יש אוסרים‬ ‫)המנחת יצחק וייס‪ /‬הגרב"צ אבא שאול‬ ‫ז"ל(‪.‬‬ ‫ וכ"ז בי"ד בניסן ) ַבּיוֹם( אך בליל י"ד מותר‬‫מן הדין‪] .‬ומצד חסידות יש מחמירים מר"ח‬ ‫ניסן‪ ,‬ויש מחמירים כבר מפורים[‪.‬‬ ‫ מצה עשירה – או מצה מבושלת או מטוגנת‬‫– לדעת מרן הגרע"י זצ"ל עפ"י מרן שו"ע‬ ‫)תע"א( מותר בערב פסח )ביום( )יחוו"ד‪,‬‬ ‫חזו"ע( ויש חולקים ונוהגים לאסור )בני‬ ‫אשכנז וחלק מן הספרדים(‪ .‬וגם לאוסרים‬ ‫)במבושלת( אם בישלו המצה לפני ערב פסח‬ ‫אין איסור באכילתה בערב פסח‪ .‬וה"ה‬ ‫במטוגנת‪.‬‬ ‫‪ .‬גם לגבי שתיית יין )יותר מ‪ 2-‬רביעיות‬‫שהותר בש"ס ובשו"ע( נוטים פוסקים בדורנו‬ ‫להחמיר לא לשתות משעה עשירית )‪(4:35‬‬ ‫לערך‪.‬‬ ‫‪ .‬יש שנהגו )עפ"י כמה פוסקים – וכן נהג‬‫הרשב"א ז"ל( לא לאכול "מרור" )חסה‪-‬‬ ‫לספרדים( בערב פסח‪ .‬וד' כמה פוסקים‬ ‫להקל‪).‬משנ"ב‪/‬הגר"ע יוסף זצ"ל( ]ומי שנהג‬ ‫לא לאכול "ביצה" בערב פסח יכול לבטל‬ ‫מנהג זה אף ללא התרת נדרים )חזו"ע([‪.‬‬ ‫* צריך להזהר שלא להרבות באכילת תפו"א‬ ‫)ואורז ‪ -‬לנוהגים( משעה עשירית )‪4:35‬‬ ‫לערך( כיוון שהם משביעים‪.‬‬ ‫עירוב חצרות‬ ‫נהגו לחדש את ה"עירוב חצרות" בערב‬ ‫פסח)השנה‪-‬גם ערב שבת( )ע"י מצות – כ‪-‬‬ ‫‪ 450‬ג'(‪-‬וזאת לכל השנה עד פסח הבא‬ ‫הבעל"ט‪] .‬העושים עירוב עם חלה –‬ ‫מערבין)במשך השנה( כל ערב שבת כמנהג‬ ‫האר"י ז"ל[‪.‬‬ ‫ פרטי העירוב‪ ,‬התנאים והכללים – רבים‪,‬‬‫לכן ראוי לעשות כן עם ת"ח הבקי בהלכות‬ ‫עירוב‪.‬‬ ‫גזירת חז"ל שאין להקיז דם בערב חג השבועות ומכאן לכל ערב יו"ט כמו ערב חג הפסח‪ -‬השנה יום שישי ]ובכלל זה לא לבצע "בדיקת דם" בכמות גדולה )כשאין דחיפות או‬ ‫פיקוח נפש(‪ .‬וכן לדחות ניתוח שאינו דחוף או אינו כרוך בסבל מיותר והוא הדין בתרומת דם‪) .‬שבת קכ"ט‪ :‬שו"ע תס"ח ס"י אחרוני דורנו([‪.‬וכן הדין בערב שביעי של פסח‪.‬‬ ‫]ז'[‬ ‫בס"ד‬ ‫‪ ‬קובץ הלכתי‪ -‬פסח תשע"ה ‪‬‬ ‫הלכות ליל הסדר הכנות‪ ,‬הדלקת נרות ותפילת ערבית )א(‬ ‫‪ ‬השנה בס"ד יחול "ליל הסדר" בליל שבת‬ ‫)כמו לפני ‪ 3‬שנים )תשע"א(וכן לפני ‪ 14‬שנה‬ ‫–התשנ"ח( ולפניכם עיקרי הפרטים וההלכות‬ ‫ללילה קדוש זה‪:‬‬ ‫ההכנות ל"סדר"‬ ‫א‪ .‬הכנת שולחן הסדר‪ -‬כיאות לשבת ויום‬ ‫טוב ובכלל זה‪:‬‬ ‫‪ ‬הכנת מקומות ישיבה לסדר ]מושב‬ ‫וכריות לצידו או כסא עם תמיכה‪ /‬משענת‬ ‫מתאימה לקיים "היסיבה" כהלכתה‪ -‬הטיית‬ ‫הגוף כולו )ולא רק הראש( לצד שמאל[‪.‬‬ ‫]איטר יד ימינו‪ -‬יסב ג"כ לכתחילה לשמאל‬ ‫כל אדם‪ -‬ובדיעבד – יצ"ח בצד ימין[‪.‬‬ ‫]שיטת הגר"ם אליהו ז"ל‪-‬שאיטר יד ימינו‬ ‫לא יסב לצד ימין ‪-‬רק לשמאל‪ .‬ואם היסב‪-‬‬ ‫הסתכן‪ ,‬לכן יחזור לאכול ולשתות ‪.‬‬ ‫‪ .‬מי שנשתתקה ידו הימנית וכן גידם בידו‬‫הימנית יסב על צד ימין כדי שיאכל בידו‬ ‫השמאלית )חזו"ע(‪ .‬המצטער בהיסבה כג'‬ ‫שיש לו מכה בצד שמאלו ‪ -‬פטור )רבני‬ ‫הבד"צ בפסקיהם לקופ"ח(‪.‬‬ ‫‪ ‬כוסות לשתיית יין ]תכולה מינימלית ‪81‬‬ ‫גר' ולא הרבה מעבר לזה כיון שלכתחילה‬ ‫צריך להחמיר לשתות כל הכוס או רובו‬ ‫ובכוס גדולה זה קשה ])שו"ע סי' תע"ב‬ ‫)ס"ט( משנב"ר )סקל"ג( ואחרונים([‪.‬‬ ‫‪ ‬יש חומרא לשלם דמי המצה קודם הפסח‬ ‫)כה"ח‪/‬זוה"ק ועוד(‪ -‬אך אינו מן הדין )חזון‬ ‫עובדיה(‪].‬וכן בעניין נתינת מעשר ראשון‬ ‫)ללוי(מן החיטים[‬ ‫‪ ‬מדידת כזייתות המצה והמרור‪ -‬מדידה‬ ‫של מצוה מותרת בליל שבת ויו"ט‪ -‬אך‬ ‫מחמת ה"לחץ" בזמן הסדר ומריבוי‬ ‫הסועדים בלע"ר עדיף שימדוד קודם החג‪/‬‬ ‫שבת )ראה מסגרת בעמ' ט' בעניין שיעור‬ ‫הכזיתות(‪.‬‬ ‫‪‬מהי החובה בליל הסדר?‬ ‫כזיתות מצה ומרור‪ :‬חובה‪ ,‬לבריאים‪ ,‬לאכול‬ ‫‪ 4‬כזייתות )לפחות( מצה שמורה ולכתחילה‬ ‫עבודת יד ו‪ 2-‬כזיתות מרור )חסה(‪ .‬כל כזית‬ ‫‪ 27‬גרם‪.‬‬ ‫מרור‪ -‬חסה )לספרדים( )‪ 1‬כזית ב"מרור" ו‪1-‬‬ ‫כזית בה"כורך"(‪ .‬ראוי שהחסה תהיה‬ ‫מגידול ללא תולעים )וצריך בזו שריה ‪3‬‬ ‫דקות במי סבון(‪ .‬ואם לוקח חסה רגילה‬ ‫יאכל רק את הקלחים אחר נקיון היטיב‬ ‫ויסודי‪.‬‬ ‫‪ ‬לכן ראוי להכין קודם השבת‪ /‬החג שקיות‬ ‫מזון קטנות ובהן שיעורי ה"מצה" וה"מרור"‬ ‫הנ"ל שקולים ומדודים עבור כל המסובים‬ ‫בני המצוות )וכן לקטנים בני חינוך(‬ ‫שישתתפו ב"ליל הסדר"‪.‬‬ ‫היוצא מכאן הכנת ‪ 4‬שקיות לכל אחד‬ ‫מהמסובים‪:‬‬ ‫‪ .1‬שקית ובה ‪ 2‬כזייתות מצה )עבודת יד‪,‬‬ ‫ואם אין לו כזו‪ -‬יקח שמורה‪ -‬מכונה( )ואם‬ ‫לאו‪ -‬יקח מצה רגילה()לא שמורה( )‪ 54‬גר'‬ ‫לדעה א'‪ 40 ,‬גר' לשאר פוסקים‪ -‬דעה ב'(‬ ‫)ראה מסגרת עמוד ט' למטה(‪.‬‬ ‫‪ .2‬שקית ובה "כזית" )‪ 27‬גר' או ‪ 20‬גר' לשאר‬ ‫פוסקים( חסה )למרור(‪.‬‬ ‫‪ .3‬שקית ובה "כזית" מצה )עבודת יד‪/‬‬ ‫שמורה‪ -‬מכונה( ו"כזית" חסה )מרור(‬ ‫ל"כורך"‪.‬‬ ‫‪ .4‬שקית ובה "כזית" מצה )כנ"ל( )ויש‬ ‫מחמירין ‪ 2‬כזייתות‪ -‬וכן ראוי( לאפיקומן‪-‬‬ ‫)"צפון"(‪.‬‬ ‫ להכין קלח כרפס נקי )רחוץ(‪ .‬ליתן לכל‬‫אחד מהמסובים פחות מ‪ 18-‬גר'‪.‬‬ ‫ להכין חרוסת מלפני החג‪/‬השבת ‪.‬‬‫מי מלח‪ -‬ראוי להכין לפני השבת‪/‬החג ואם‬‫שכח ונכנסה השבת )וחג( יניח מעט מלח על‬ ‫רוב מים‪] .‬ולא מניחים המי‪-‬מלח בקערת‬ ‫הסדר כלל אלא חוצה לה[ ]גם המטבל‬ ‫בחומץ – מפירות או מיץ לימון ‪ -‬ישים רוב‬ ‫מים[ וזה אפילו מלפני שבת )כיון דהוי מיץ‬ ‫פירות שלא מטבלים בו כרפס(‬ ‫ב‪ .‬הכנת קערת הסדר‪:‬‬ ‫סידורה של "קערת הסדר" כפי שמובאת‬‫כאן )ראה מסגרת למטה( היא עפ"י שיטת‬ ‫האריז"ל ונהוגה ברוב תפוצות ישראל‬ ‫וסודות גדולים יש בה‪ .‬לכן יש ענין אף‬ ‫שאוכלים מכל מין ומין להשאיר מהן בקערה‬ ‫עד סוף ליל הסדר וכך תשאר בסדר זה‪.‬‬ ‫ סימן לסדר הקערה )תכולתה(‪ :‬מזבח"ך‪-‬‬‫מצה )ג' מצות(‪ ,‬מרור ]עולשין )"הינדבא" –‬ ‫כ"פ הגר"ם אליהו ז"ל וכן נהג הבאבא סאלי‬ ‫זיע"א( או יקח עלי חסה[‪ ,‬זרוע )זרוע צלוי‬ ‫אסור לאוכלו באותו לילה(‪ ,‬ביצה‪ ,‬חזרת‬ ‫)קלחי חסה(‪ ,‬חרוסת‪ ,‬כרפס‪] .‬מי המלח – או‬ ‫החומץ – מחוץ לקערה[‪.‬‬ ‫ונתנו בו סימן‪" :‬ואסובב"ה את מזבח"ך‬‫ה'"‪.‬‬ ‫ומכאן גם הרמז למנהג הספרדים‬‫שמסובבים הקערה )מזבח"ך( מעל ראש‬ ‫המסובים‪.‬‬ ‫‪ .‬הלובש‪/‬ת חליפה‪ /‬שמלה חדשה )יש‬‫אומרים גם מגבעת( קודם כניסת החג יברכו‬ ‫"שהחיינו" בלבישה ואם שכחו)ועברה יותר‬ ‫ממחצית השעה(עדיף שיתכוונו לצאת ידי‬ ‫חובה ב"שהחיינו" שבקידוש‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הדלקת הנר לכבוד שבת ויו"ט‪:‬‬ ‫וראוי להכין לליל הסדר נרות גדולים‬ ‫שידלקו עד סוף ההגדה‪ .‬נשים מברכות‬ ‫"להדליק נר של שבת ויום טוב" ובברכת‬ ‫"שהחיינו" שבקידוש הלילה יתכוונו לצאת‬ ‫ידי חובה ]מנהג נשות בגדאד כמרן בן איש חי‬ ‫לברך בהדלקה "שהחיינו"[ ]וכ"פ הגר"ם‬ ‫אליהו ז"ל[‪ .‬מכל מקום גם המברכות‬ ‫"שהחיינו" בנרות יכולות לענות "אמן" על‬ ‫"שהחיינו" שבקידוש דקאי גם אמצה ומרור‬ ‫]חזו"ע‪ /‬ילקו"י ‪/‬הגר"ש וואזנר שליט"א‪/‬‬ ‫רבבות אפרים‪ /‬אגרות משה ז"ל[ ]אעפ"י‬ ‫שי"א שלא תעננה )עי' פסק"ת([‬ ‫ד‪ .‬ערבית והלל של ליל החג ‪/‬ליל שבת‬ ‫בברכה אמצעית )בתפילת הלחש ( חותמים‬ ‫)בכל התפילות( "ברוך‪...‬מקדש השבת ישראל‬ ‫והזמנים" – חתם רק "מקדש ישראל‬ ‫והזמנים" ‪ :‬תוך כדי דיבור )שניה( –יחתום‬ ‫כדין‪ .‬עבר זמן זה –אם הזכיר "שבת"‪ -‬בתוך‬ ‫תפילתו יצא י"ח! לא הזכיר שבת ‪-‬לא יצא‬ ‫י"ח! ‪.‬‬ ‫וכן הדין להיפך‪ ,‬כשלא הזכיר ‪" -‬יו"ט"‪.‬‬‫ה"ה אם התפלל "אתה קידשת" "ואמר‬ ‫"יעלה ויבוא" בתפילתו )שהזכיר יו"ט ‪/‬פסח(‬ ‫ יצא י"ח ‪].‬חזו"ע‪ /‬משנב"ר‪ /‬פסק"ת‪ -‬שו"ע‬‫הרב זלמן ז"ל[‬ ‫המגיע ל"מודים" והסתפק אם כשסיים‬‫"יעלה ויבא" סיימו כהוגן – "והשיאנו"‬ ‫וחתם הברכה של החג כדת או שמא המשיך‬ ‫אחר "יעלה ויבא" "ואתה ברחמיך" וכו'‬ ‫כראש חודש וחול המועד ונמצא שלא חתם‬ ‫הברכה כדת‪ ,‬צריך לחזור ולומר "והשיאנו"‬ ‫ויחתום כדת‪ .‬סיים תפילתו והסתפק יחזור‬ ‫להתפלל בתורת נדבה )"יביע אומר" ח"ב‪/‬ט'‪/‬‬ ‫חזו"ע(‪.‬‬ ‫]לדעת "כף החיים" )סופר( אם התפלל מתוך‬ ‫סידור מסתברא התפלל כסדר של חג )תפ"ז‬ ‫סק"ל([‪.‬‬ ‫‪‬מחלוקת גדולה בין הפוסקים הפשטנים‬ ‫והמקובלים בעניין הזכרת "מעין שבע" בליל‬ ‫פסח שחל בליל שבת ‪ - :‬דעת גדולי‬ ‫הפוסקים ומרן שו"ע )סי' תפ"ז ס"א( שאין‬ ‫לומר אותה כלל ‪ .‬וכ"כ כמה מגדולי‬ ‫האחרונים ז"ל ובראשם מרן החיד"א ז"ל‬ ‫בדעת האר"י ז"ל ומחזיק אחריו בכל תוקף‬ ‫מרן הראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל בכל ספריו‬ ‫עפ"י רוב הפוסקים הפשטנים וגם חלק‬ ‫מהמקובלים ‪.‬‬ ‫ואילו הרש"ש ז"ל הנהיג לאומרה אצל‬‫מקובלי ירושלים ת"ו ונמשכו אחריו הגר"ח‬ ‫פלאג'י והשלמי ציבור והישכיל עבדי ז"ל‪.‬‬ ‫וכ"ד הראש"ל הגר"ם אליהו ז"ל‪.‬‬ ‫ והגרב"צ אבא שאול ז"ל הכריע ככה"ח‬‫)סופר( שבכל מקום ינהגו כמנהגם )אורל"צ‬ ‫ח"ג פט"ו הכ"ד(‪.‬‬ ‫ יהודי מרוקו נהגו ברוב המקומות שלא‬‫לאומרו כלל )כמרן שו"ע(‬ ‫ מנהג התימנים ג"כ שלא לאומרו )ע"פ‬‫הגר"י רצאבי שליט"א (‬ ‫‪ ‬אחר "ויכולו" קורים הלל השלם ומברכים‬ ‫"לגמור את ההלל" )ואח"כ קדיש תתקבל(‬ ‫"וסודו רם ונשא" )כה"ח‪ /‬מרן החיד"א(‪].‬בני‬ ‫ספרד‪ .‬חסידים‪ .‬ליטאים‪ -.‬עפ"י הגר"א‬ ‫מוילנא מעילנו ז"ל ויש עוד מבני אשכנז‬ ‫שהחלו לאומרו בברכה וי"א אותו ללא‬ ‫ברכה)עיין פסק"ת ח"ה‪/‬עמ' רס"ז([‬ ‫‪ ‬גם המתפלל בבית כנסת שלא נהגו לאומרו‬ ‫צריך שיגמור את ההלל ביחידות בביהכנ"ס‬ ‫או מיד בבואו לביתו עם ברכה תחילה וסוף‬ ‫ואם אפשר לשכנעם בביהכנ"ס שינהגו כן מה‬ ‫טוב‪.‬‬ ‫‪ ‬בברכת ההלל זו בבית הכנסת יכוונו לפטור‬ ‫את ההלל שבהגדה )כיון שאז לא מברכים‬ ‫עליו מחמת שמפסיקים בו ומחלקים אותו‬ ‫חציו קודם הסעודה וחציו אחר ברכת‬ ‫המזון(‪ .‬ספק אמר הלל ‪ -‬חוזר לאומרו בלא‬ ‫ברכה‪.‬‬ ‫‪ ‬נשים‪ -‬גם הן צריכות עפ"י פוסקי‬ ‫הספרדים‪ -‬לקרוא את ההלל בליל הסדר‬ ‫קודם הקידוש ויש להזכיר להן זאת ולזכותן‬ ‫לכן אף אם אינן מתפללות ערבית יש להן‬ ‫לומר ההלל בברכה בנפרד קודם הקידוש‪.‬‬ ‫וגם פוסקי אשכנז מורים כן לגמור ההלל‬‫וחלקם סוברים אף עם ברכה‪ .‬וכן גם נשים‬ ‫רשאיות לברך עליו )פסק"ת(‪.‬‬ ‫בערב פסח )יום שישי( יש שנהגו לא לומר "מזמור לתודה" כיון שאין מקריבין בערב פסח קרבן תודה – אך מרן הבן איש‬ ‫חי פסק לאומרו כרגיל שלא נתקן קרבן הפסח אלא בזמירות‪ .‬וכן דעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל‪.‬‬ ‫]ח'[‬ ‫בס"ד‬ ‫‪ ‬קובץ הלכתי‪ -‬פסח תשע"ה ‪‬‬ ‫הלכות ליל הסדר ותפילת ערבית )ב(‬ ‫ה‪ .‬טוב להכריז לציבור בליל שבת‪ -‬ליל‬ ‫פסח או בבוקר השבת‪/‬חג על חלות‬ ‫"תקופת ניסן"‪ -‬בחוה"מ‪ -‬יום ד' י"ט‬ ‫ניסן בשעה ‪) 7:00‬פרטים עמ' י"ג‬ ‫במסגרת(‪.‬‬ ‫ וכן ראוי להודיע ברבים על "עירוב‬‫תבשילין" שיכינוהו בערב שביעי של‬ ‫פסח ו"ביעור מעשרות" בערב שביעי‬ ‫של פסח הבעל"ט )פרטים בהמשך‬ ‫הגיליון(‪).‬עמ' ט"ז – כ"א(‬ ‫ו‪ .‬לגבי אמירת "שלום עליכם"‪" -‬אשת‬ ‫חיל" –"אתקינו סעודתא וכו'" בליל‬ ‫שבת זו שחל בו יו"ט –מה הדין?‬ ‫בזה רבו הדעות בפוסקים‪:‬‬ ‫‪‬י"א שיש לאומרם כבכל שבת ]מט"א‪.‬‬ ‫ליקוטי מהרי"ח‪ .‬מנהג כמה חסידויות‬ ‫)ויז'ניץ ‪ /‬בעלזא( וכ"כ כף החיים‬ ‫)תקפ"ג סק"ג( וכן סובר הגר"ם אליהו‬ ‫ז"ל שכן נהגו הספרדים‪ ,‬אמנם כ' שלא‬ ‫יאריכו בניגונים[‬ ‫‪‬י"א שאין לאומרם ]אלף המגן‪ .‬שפתי‬ ‫צדק לפסח‪ .‬מנהג חסידות ביאלא וכן‬ ‫נוטה לפסוק הפסק"ת[‬ ‫‪‬דעת הבן איש חי ז"ל ]ר"פ חלק א'‬ ‫סו"י סי' י"ג[ שנכון לאומרם בכל שבת‬ ‫מלבד ליל פסח )ור"ה( שחל בשבת‪,‬‬ ‫שנהגו בביתו לא לאומרם כנראה מחמת‬ ‫זריזות להגדה‪ -‬אמנם מתחילים‬ ‫מ"אתקינו" וכו'‪).‬וכ"כ בס' "הבית‬ ‫היהודי" חלק ב' (‬ ‫‪‬ויש שנהגו לאומרם בלחש ]שו"ע‬ ‫הרב‪/‬פסק"ת[‪.‬‬ ‫שבת שלום!‬ ‫ופסח כשר ושמח!‬ ‫טוב לומר "לשם יחוד" זה קודם הקידוש ותחילת הסדר‬ ‫"לשם יחוד קובה"ו ושכינתיה‪ ...‬הנה אנחנו באים לקיים בעז"ה כל המצוות הנוהגות בלילה הזה שהוא ליל שבת –ליל פסח ליל א' של חג המצות והם‬ ‫מצוות קידוש היום על כוס ראשון של יין‪ .‬ומצות רחיצת ידיים לטיבול הכרפס‪ ,‬ואכילת כרפס‪ .‬ומצות עשה של סיפור יציאת מצרים כמ"ש "והגדת לבנך‬ ‫ביום ההוא" ומצות ברכת הגאולה על כוס שניה של יין‪ .‬ונטילת ידיים שניה עבור הסעודה‪ .‬וברכת על נטילת ידיים‪ .‬וברכת "המוציא"‪.‬ועל אכילת מצה‬ ‫ומצות עשה של אכילת מצה כמ"ש "בערב תאכלו מצות" ומצות אכילת מרור כדי לזכור שמררו המצרים את חיי אבותינו במצרים וגם לטבלו בחרוסת‬ ‫זכר לטיט‪ .‬וכריכת מצה ומרור ביחד כסברת הלל הזקן‪ .‬ואכילת אפיקומן זכר לקרבן פסח‪ .‬ורחיצת ידיים של מים אחרונים‪ .‬ומצות עשה של ברכת‬ ‫המזון‪ .‬וגם לאומרה על כוס שלישית של יין ומצות קריאת ההלל ושתיית כוס רביעית של יין לתקן שורש מצוות אלו במקום עליון וע"י ההוא טמיר‬ ‫ונעלם ויהי נועם וכו'‪) "...‬כה"ח תע"ג סק"ג(‪.‬‬ ‫)הרי יש כאן ח"י )‪ (18‬מצוות דאורייתא ודרבנן ולפי הגר"א מוילנא ז"ל בליל הסדר ישנן ‪ 64‬מצוות ד"ת ודרבנן(‪] .‬וסימנ"ך ‪ :‬סד"ר ר"ת ‪:‬רצוף ס"ד )מצוות([‬ ‫סדר‪"-‬ליל הסדר" שחל בליל שבת )א(‬ ‫קדש‪ .‬ורחץ‪ .‬כרפס‪ .‬יחץ‪ .‬מגיד‪ .‬רחצה‪ .‬מוציא‪-‬מצה‪ .‬מרור‪ .‬כורך‪ .‬שולחן‪-‬עורך‪ .‬צפון‪ .‬ברך‪ .‬הלל‪ .‬נרצה‪.‬‬ ‫‪ 15‬סימנים‪ ,‬ובהן סודות גדולים ויש ענין גם לומר סדר זה "קדש ורחץ" בפיו )ג' פעמים( קודם תחילת הסדר‪.‬‬ ‫וכן ראוי לומר לפני כל פעולה את הסימן שלה‪ ,‬כגון‪" :‬קדש" לפני הקידוש‪" ,‬מגיד" לפני ההגדה‪" ,‬מרור" לפני המרור וכו'‪.‬‬ ‫]סדר בני תימן‪ :‬קדש ונטול‪ .‬כרפס טבול‪ .‬מגיד רחצה‪ .‬מוציא מצה‪ .‬מרור כורך‪ .‬שולחן עורך‪ .‬צפון ברכה‪ .‬הלל כהלכה[‬ ‫‪ ‬קדש‪ -‬ברכת הקידוש על כוס ראשונה קשה לו ]ראה מ"ב )תע"ח סק"א( ושעה"צ ואם לאו‪ -‬כל יין עדיף ממיץ ענבים‪ .‬בדיעבד‬ ‫)תע"ז סק"ד(‪ /‬מנח"י‪-‬פסק"ת(‪.‬‬ ‫–יוצא אף במיץ ענבים‪ .‬אם חושש שתהיה לו‬ ‫כוללת שלש ברכות‪ -‬כשנה רגילה‪:‬‬ ‫‪" .1‬יום השישי‪-‬ויכולו"‪"-‬אלה מועדי"‪ * -‬בין פוסקי ספרד – מצינו ‪ 2‬שיטות‪ :‬א( כל הפרעה בעריכת הסדר ‪-‬יוצא אף לכתחילה‪.‬‬ ‫"בורא פרי הגפן"‪ .‬וכיוון שהספרדים אינם מקום שחייבו הפוסקים להסיב ‪ -‬חוזר ]מרנן הגרע"י והגרמ"א זצ"ל[ ]הגרב"צ‬ ‫מברכים על כוס שניה ]כאשכנזים[ לאכול )מצות( ולשתות )יין( בהיסיבה בין אבא שאול ז"ל‪ -‬מציע שישתה יין לפחות‬ ‫)ותימנים( צריכים כעת לכווין לפטור כוס איש או אשה‪-‬וכפשט מרן שו"ע )תע"ב ס"ז( בכוס ראשונה‪ .‬ואם לאו‪-‬יכול לערבב עם מיץ‬ ‫שניה מברכה ראשונה‪ .‬וכן לא לצאת מחוץ ]אור לציון ח"ג‪/‬הגר"מ אליהו ז"ל[‪ .‬ב( עפ"י ענבים ‪.[1/2- 1/2‬‬ ‫פסקי מרן הראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל ‪ -‬יש ‪ -‬לנשים וקטנים לכתחילה מוזגים מיץ‬ ‫לביתו‪.‬‬ ‫ענבים ובלבד שי'הי'ה כשר לברכה לספרדים‬ ‫חילוק‪:‬‬ ‫‪ .2‬ברכת "מקדש השבת ישראל והזמנים"‪.‬‬ ‫‪" .3‬שהחיינו"‪ .‬כאן צריך לכווין גם על המצה ‪ .-‬נשים‪ -‬אין מצריכין אותם לחזור ולהסיב )‪- 51%‬לפחות של יין‪/‬ענבים בתערובת( )ודבר‬ ‫והמרור ועצם יום ‪ -‬טוב‪ .‬וגם הנשים יתכוונו ]וכן הדין בקטנים‪-‬שכל חיוב חינוכם זה לכל השנה(‪.‬‬ ‫לצאת י"ח )שלא בירכו "שהחיינו" בנרות( להיסיבה‪-‬מגיל ‪) 9-10‬מועדים וזמנים ‪/‬פסקי * יין לבן ומשובח )הוק‪ /‬מוסקט(‪-‬ראוי‬ ‫לערבבו עם אדום מעט‪ .‬והחוששים לצביעה‬ ‫וכן איש‪ /‬אישה ששכחו לברך "שהחיינו" על תשובות([‪.‬‬ ‫* לגברים‪ :‬בארבע כוסות‪ :‬בג' כוסות – חוזר במשקין יתנו קודם האדום ועליו הלבן)עפ"י‬ ‫חליפה‪ /‬שמלה )מגבעת( חדשים בעת‬ ‫לבישתם‪ ,‬יתכוונו כעת בברכה זו של לשתות בהיסיבה‪ .‬בכוס רביעית‪-‬מרן שו"ע רמ"א‪ /‬בא"ח ועוד‪/‬פסק"ת( ויש מקילין בכל‬ ‫אופן דאין צביעה במשקין )מרן הגרע"י‬ ‫)סי' ת"פ( פסק‪:‬‬ ‫המ ַק ֵדּשׁ‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫שישתה שוב בהיסיבה ויברך בפה"ג‪ .‬ומרן זצ"ל(‪.‬‬ ‫‪ .‬גם אשה שרגילה לברך "שהחיינו" על‬‫הנרות בליל הסדר יכולה לענות "אמן" על הגרע"י ז"ל הכריע‪-‬שאם נשאר קצת יין ‪ ‬ורחץ‪ -‬נטילת ידיים כהלכתה )כמו‬ ‫בכוס –ימלאנו שוב וישתה בלא ברכה לסעודה( ובלא ברכה‪ ,‬לצורך טיבול )הכרפס(‬ ‫"שהחיינו" בקידוש )חזו"ע‪/‬ילקו"י(‪.‬‬ ‫‪ ‬וקודם הקידוש צריך להזכיר למסובים בהיסיבה‪ .‬ואם הכוס ריקה‪-‬ימלאנה – ואם במשקה )מי מלח(‪.‬‬ ‫ירצה לברך כסברת מרן שו"ע "ינוחו לו ]וכידוע כל האוכל מאכל שטבול‪ /‬רחוץ ב‪7-‬‬ ‫לשתות הכוס בהסיבה‪.‬‬ ‫‪ ‬ההיסיבה חובה בלילה זה ב‪ 4-‬כוסות היין ברכות על ראשו" ]אך יש פוסקים שלא יברך משקין צריך )לרוב פוסקי הספרדים( ליטול‬ ‫ו‪ 4-‬כזייתות המצה ]המוציא‪-‬מצה‪ ,‬כורך‪ ,‬גם באופן זה )ב"ח‪.‬ח"י‪.‬מרן החיד"א‪.‬כה"ח ידיו כהלכה בלא ברכה )או אם יכול ינגבם[‪,‬‬ ‫ודבר זה דינו כל השנה ד"מה נשתנה הלילה‬ ‫סופר([‪.‬‬ ‫אפיקומן )"צפון"([‪.‬‬ ‫* ב‪ 4-‬כזייתות המצה‪ .- :‬במצה הראשונה הזה" שצריכים ליטול ידיים על דבר שטבול‬ ‫* המיסב‪ -‬בסעודה‪ -‬תבוא עליו ברכה‪.‬‬ ‫* בהגדה ובהלל‪ -‬מי שמיסב יש לו ע"מ )ושניה‪ -‬לעורך(‪ -‬חוזר לאכול בהיסיבה‪ .- .‬במשקה וכל השנה מזלזלים בזה וכל‬ ‫המזלזל בנטילת ידיים עונשו חמור‪ .‬לכן‬ ‫ב"כורך"‪-‬אינו חייב‪ .‬ואם חוזר‪ -‬תע"ב‪.‬‬ ‫לסמוך‪.‬‬ ‫‪ .‬ב"אפיקומן"‪-‬כ"ז שלא בירך ברהמ"ז ראוי צריך ליטול ידיו )ט"ז תע"ג סק"ו‪ /‬חזון‬‫* בברהמ"ז‪ -‬בשום אופן לא יסב‪.‬‬ ‫שיחוש ויחזור לאכול בהיסיבה‪ .‬ואם קשה עובדיה( וכן נהג להחמיר אדמו"ר באבא‬ ‫אָבל ב"מ‪ -‬צריך היסבה‪.‬‬ ‫* גם ֵ‬ ‫סאלי זיע"א וכן נהגו רבים ושלימים ]ובכ"ז‬ ‫לו‪-‬לא ידחוק עצמו‪.‬‬ ‫* מי שלא היסב במצוות הנ"ל‪:‬‬ ‫‪ .‬פוסקי אשכנז‪ -‬עפ"י הרמ"א‪ -‬לא חייבו *יין‪-‬מיץ ענבים‪ :‬העדיף ביותר ל‪ 4-‬כוסות‪ :‬יש שמקילין בזה[‪) .‬אשכנזים ומיעוט‬‫לחזור ולהיסב‪ -‬וכתבו שטוב להחמיר יין )אדום( חי‪ -‬לא מבושל‪/‬לא מפוסטר‪-‬וללא מפוסקי הספרדים(‪.‬‬ ‫ובמיוחד באפיקומן לפני ברהמ"ז אם לא סוכר‪.‬‬ ‫]ט[‬ ‫בס"ד‬ ‫‪ ‬קובץ הלכתי‪ -‬פסח תשע"ה ‪‬‬ ‫סדר‪"-‬ליל הסדר" )שחל בליל שבת( )ב(‬ ‫‪‬ו‪ 7-‬המשקין‪ :‬סימנם‪ :‬י"ד שח"ט ד"ם‪:‬‬ ‫י‪-‬יין‪ ,‬ד‪-‬דבש )דבורים(‪ ,‬ש‪-‬שמן זית‪ ,‬ח‪-‬חלב‪ ,‬ט‪-‬טל‪,‬‬ ‫ד‪-‬דם )מטבל מאכל‪/‬פרי לצורך רפואה‪ /‬פיקוח‬ ‫נפש( מ‪-‬מים )כל פרי רחוץ במים ולא נוגב או‬ ‫כשמטבל במים(‪.‬‬ ‫‪ ‬ותקנת נטילת ידיים לכמה דברים שסימנן‬ ‫"שבולת שטפתנ"י‪ :‬ש‪-‬שמע )קריאת שמע(‪ ,‬ט‪-‬‬ ‫טיבול במשקין הללו )‪ ,(7‬פ‪-‬פת )סעודה( ת‪-‬תפילה‪,‬‬ ‫נ"י‪ -‬נטילת ידיים )הרד"א‪ /‬חזו"ע(‪ .‬נטילה זו לדעת‬ ‫מרן השו"ע‪ ,‬אחרונים וכן המנהג‪ -‬לכל המסובים‬ ‫ולא רק לעורך הסדר )ושמענו שיש מבני אשכנז‬ ‫וכן מיוצאי מרוקו שנהגו שרק עורך הסדר נוטל‬ ‫ידיו‪ -‬ואין כן דעת פוסקי הדור להלכה(‪.‬‬ ‫‪ ‬ויתכוונו לנטילה שלא לצורך סעודה‪ ,‬ולא ישמור‬ ‫ידיו בנקיות‪.‬‬ ‫‪ ‬ואם שמר ידיו בנקיות‪ ,‬יטול ידיו לצורך‬ ‫"המוציא מצה" בלא ברכה‪.‬‬ ‫‪ ‬אם בירך בנטילה זו בטעות‪ ,‬בכל זאת לא ישמור‬ ‫ידיו בנקיות‪ ,‬וע"י היסח דעת יוכל לברך שוב‬ ‫במקומו‪.‬‬ ‫]בני תימן )בלדי( נוהגים כרמב"ם לברך על נט"י[‪.‬‬ ‫‪ ‬כרפס‪ -‬ספרדים נהגו ליקח כרפס‪ .‬ותימנים‬ ‫)בלדי( נהגו ליקח ‪-‬פטרוזיליה]ויש מבני‪-‬אשכנז‬ ‫שלוקחים תפ"א‪/‬בצל‪/‬פטרוזילי'ה‪ -‬מקראי קדש‬ ‫הררי[ ויקח פחות מכזית )‪ 27‬גר'( ולכתחילה גם‬ ‫פחות מ‪ 18-‬גרם ומברך "בורא פרי האדמה"‪,‬‬ ‫ויכוון לפטור המרור שאחר המוציא‪-‬מצה מברכה‬ ‫זו‪ .‬ואף אם טעה ואכל יותר מכזית אין מברך‬ ‫ברכה אחרונה ויטבילנו במי מלח‪.‬‬ ‫ואוכלים ללא היסבה‪ -‬להלכה ]מעט בהיסבה‬ ‫ומעט בלא היסבה )לחומרא( – אור לציון ח"ג[‪.‬‬ ‫‪ ‬יחץ‪ -‬חוצה המצה האמצעית‪ .‬החלק הגדול‬ ‫)בציור במחשבתו‪/‬בכוונתו כאות ו'( וישמרנו‬ ‫לאפיקומן‪ .‬והחלק הקטן )בציור כנ"ל כאות ד'(‬ ‫לבין ‪ 2‬המצות‪.‬‬ ‫מגיד‪ -‬בעניין "הגדה של פסח"‪ -‬בליל פסח שחל‬ ‫בליל שבת )כהשנה(‪:‬‬ ‫–‪ .1‬בזמנינו שיש אור החשמל –אין חוששין‬ ‫לגזירת "שמא יטה" ]חזו"ע ‪/‬ילקוט יוסף קיצוש"ע‬ ‫ח"ב[‬ ‫*במקום שיש נרות בלבד –י"א שגזרו )וצריך‬ ‫שומר( ויש מקילין שלא גזרו והמיקיל יש לו ע"מ‬ ‫לסמוך )שם(‪.‬‬ ‫‪ .2‬בליל הסדר שחל בליל שבת )כהשנה( ‪-‬לא גזרו‬ ‫על טלטול המצה "שמא יעביר ד' אמות ברה"ר"‬ ‫)כמו שגזרו בלולב שופר ומגילה( מכמה טעמים ‪.‬‬ ‫]שו"ת חזו"ע ח"א ‪/‬ל"א – ילקו"י קצושו"ע ח"ב[‬ ‫‪ ‬מגיד‪ -‬כתבו הפוסקים שיש להתמקד יותר‬ ‫בסיפור יציאת מצרים‪ ,‬מלהרבות בחידושים‬ ‫בהגדה והכל כמיסת הפנאי ורצון הנוכחים שזו‬ ‫מעלה גדולה כמ"ש בזוה"ק‪ .‬ולבסוף שותה כוס‬ ‫שניה בהסיבה‪-‬בלא ברכה ראשונה )לספרדים(‪.‬‬ ‫ואשכנזים)ותימנים( מברכים "בורא פרי הגפן"‬ ‫]וברכה אחרונה‪ -‬אין לברך )חוץ מכוס רביעית לכל‬ ‫הדיעות([‪.‬והיינו דווקא ששתה כוס רביעית יין )‪81‬‬ ‫סמ"ק( בכוס שלישית או רביעית(‬ ‫*ברכת "אשר גאלנו" בסוף ה"מגיד" –קודם נט"י‬ ‫–צריך לכתחילה שתהיה קודם חצות הלילה‬ ‫)‪. (12:45‬‬ ‫אם עבר חצות ‪ :‬ד' מרן הגר"ע יוסף זצ"ל –יברך‬ ‫ג"כ בשם ומלכות‪ .‬וכן הביא פסק"ת בשם כמה‬ ‫אחרונים‪.‬וד' הגר"ם אליהו וכה"ח ז"ל וכן הביא‬ ‫פסק"ת בשם כמה אחרונים שיברך בלא שם‬ ‫ומלכות‪.‬‬ ‫‪ ‬רחצה‪ -‬נטילת ידיים עם ברכה‪ .‬ומעתה ראוי‬ ‫ונכון לא להשיח בדברי חולין עד ה"כורך"‬ ‫)וממידת החסידות עד האפיקומן(‪ .‬וקודם נטילת‬ ‫ידיים יאמרו "לשם יחוד" שבאים לקיים ִמ ְצוַת‬ ‫עשה מן התורה של אכילת מצה )ומרור‪ -‬דרבנן(‬ ‫בליל פסח‪] .‬מי שאמר "לשם יחוד" )לעיל בעמ' ח'‬ ‫במסגרת( עולה לו במקום זה[‪.‬‬ ‫‪ ‬מוציא מצה‪) -‬ויכוונו לפטור גם האפיקומן(‬ ‫אוכלים ‪ 2‬כזייתות )‪ 54‬גר'( מצה עבודת יד‬ ‫בהסיבה תוך ‪ 4-7.5‬דקות ויש מקילים עד ‪ 9‬דקות‬ ‫)לדעת מרן הגרע"י זצ"ל‪/‬ויבלח"א הגר"ם מזוז‬ ‫שליט"א ‪ -‬כל השיעורין הללו נאמרו בכזית ‪1‬‬ ‫ויוכפלו באכילת ‪ 2‬כזיתות(‪] .‬לזקנים וחולים ראה‬ ‫לקמן[‪.‬‬ ‫*סדר עדיפויות אכילת מצה‪-‬למי שאינו יכול‬ ‫לאכול את כל הכזייתות ]כג' חולה‪-‬זקן‪-‬בעיות‬ ‫שיניים‪/‬או אין לו את כל הכזייתות)או גם למי‬ ‫שיש לו חלק מעבודת‪-‬יד וחלק "שמורה מכונה"‬ ‫או יש לו "שמורה" כנגד "רגילה מכונה"[‪:‬‬ ‫א‪.‬מהדרין‪ 5 :‬כזייתות‪) 2 :‬מוציא‪-‬מצה( ‪)1‬כורך(‪2 .‬‬ ‫)אפיקומן( ]לד' הפוס' שגם למסובים ‪ 2‬כזייתות(‪.‬‬ ‫‪] ‬יש הידור ג"כ לאכול בסעודה ממצות עבודת‪-‬יד‬ ‫ומקיים מצות עשה מן התורה לכמה שיטות[‬ ‫‪ ‬ב‪/‬א‪.‬חובה‪ 4 :‬כזייתות‪)2 :‬מוציא‪-‬מצה( ‪1‬‬ ‫)כורך( ‪)1‬אפיקומן( ]לד' הפוסקים שסוברים שגם‬ ‫למסובים ‪(2‬‬ ‫ב‪/‬ב‪.‬חובה‪ 4 :‬כזייתות )לעורך סדר(‪ 3 :‬כזייתות‬ ‫)לשאר מסובים(‪)1 :‬מוציא( ‪) 1‬כורך( ‪)1‬אפיקומן(‬ ‫]לפוס' שמחלקים בין עורך לשאר מסובים[‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ידי‪-‬חובה‪] 3 :‬המוציא‪-‬כורך‪-‬אפיקומן[]וכן נהגו‬ ‫להלכה מבני תימן )בלדי([‬ ‫ד‪.‬ידי‪-‬חובה‪] 2 :‬המוציא‪-‬אפיקומן[‪.‬‬ ‫ה‪ .‬אפיקומן – כזית אחת‪.‬‬ ‫* אדם כזה שאינו יכול לאכול רק כזית אחת‬ ‫בלבד‪-‬משתנה אצלו הסדר ב"ליל הסדר" ]הוא‬ ‫הדין אם יש לו רק ‪ 2‬כזייתות וצריך לחלוק עם‬ ‫חבירו[‪:‬‬ ‫* קדש‪.‬ורחץ‪.‬כרפס‪.‬יחץ‪.‬מגיד‪.‬מרור‪-‬מברך "על‬ ‫אכילת מרור"‪ .‬כעת אוכל סעודתו )ללא מצה(‬ ‫)שולחן‪-‬עורך( נט"י )בלא ברכה(‪ .‬המוציא‪-‬מצה‪-‬‬ ‫כזית אחת )שיש לו‪/‬שיכול לאכול( וברהמ"ז‪ .‬ואינו‬ ‫טועם שום מאכל נוסף }‪-4‬הכוסות שותה כסדרן ‪-‬‬ ‫במקומן{ ]שו"ע תפ"ב‪-‬פוסקים[‪ * .‬מי שאין לו יין‬ ‫כלל‪-‬מקדש על המצה ‪ -‬וגם אצלו משתנה הסדר‬ ‫)ראה שו"ע תפ"ג‪ -‬ואכמ"ל(‪.‬‬ ‫* מי שאינו יכול לאכול אפי' כזית אחת )‪ 20‬גר'(‬ ‫יאכל כיכולתו אך לא יברך "על אכילת מצה"‪.‬‬ ‫*אופן אכילת מצות החיוב לזקן‪ ,‬חולה או סובל‬ ‫מבעיות שיניים*‬ ‫‪ .‬יפוררנה לחתיכות קטנות )אף ביו"ט שחל‬‫בשבת(‬ ‫‪ .‬ירסק מערב החג )ערב שבת( את המצות‪-‬ויאכל‬‫פירורים קטנים ב"מוציא"‪) .‬אך לא ידוכה –‬ ‫כקמח( ]אפשר להקל לשתות מים אחר הפירורים‬ ‫להקל על הבליעה )אור לציון‪/‬פסק"ת([‪.‬‬ ‫* שריית המצה )לספרדים( במים )אף ביו"ט(‬ ‫לרככה‪] :‬פירור וריסוק‪ -‬עדיפי משרייה אם אפשר‬ ‫וכן הוא למנהג האשכנזים שאוסרים מצה שרויה‬ ‫במים )ובמשנב"ר התיר ביין‪/‬שאר משקין‪-‬‬ ‫כדלקמן([‪:‬‬ ‫‪ .‬להגר"ע יוסף זצ"ל אף מעת‪-‬לעת‪-‬והעיקר שלא‬‫נימוחה‪ .‬להגרב"צ א"ש ז"ל‪ :‬רק בשרי'ה מועטת‬ ‫או כג' תחת ברז מים‪) .‬והגרמ"א ‪ -‬ז"ל אוסר גם‬ ‫במים מעת לעת(‪.‬‬ ‫* כל שרי'ה של מצה ביין‪ ,‬מי‪-‬פירות או תבשיל‪-‬‬ ‫אסורה ולא יוצא י"ח‪ ,‬אך טיבול –שרי )חזו"ע(‪.‬‬ ‫)והגרמ"א ז"ל מתיר ביין‪ /‬שאר משקין( וכ"פ‬ ‫אשכנז(‪.‬‬ ‫לבני‬ ‫וכו'‬ ‫לזקנים‬ ‫המשנב"ר‬ ‫‪ ‬ההקפדה על ההסיבה בליל הסדר – הוי תיקון וכפרה לחטא ההתנשאות והגאוה שבכל השנה )ספרים הקדושים(‬ ‫שיעור "כזית"‪ -‬הבהרת השיטות‬ ‫** מה שכתבנו "כזית"‪ 27 -‬גר' זו דעת מרן הראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל ]ובנו יבלח"א הראש"ל הגרי"צ יוסף שליט"א אמר לנו )בשבת הגדול – תשס"ז(‬ ‫שמו"ר אביו מרן זצ"ל )היה( שוקל הכזיתות בליל הסדר )לפי ‪ 27‬ג' לכזית( )למעשה ולחומרא([ וכן דעת מרן הראש"ל הגר"ם אליהו ז"ל‪ -‬וכ"פ ה"כף‬ ‫החיים" שבמצוות מן התורה משערינן במשקל ‪ 9‬דרהם ]‪ 27‬גר'[ וכ"כ בשם מרן החיד"א והבא"ח ז"ל ]כה"ח קס"ח )סקמ"ה‪/‬סקמ"ו( תפ"ו )סק"א([‪.‬‬ ‫ודעת מרן הגרב"צ אבא שאול והגר"ש משאש זצ"ל‪ -‬עפ"י נפח ]‪ 20‬גר'[‪ .‬וכן דעת פוסקי אשכנז ]אף בפחות מכן[‪ - .‬וכן דעת הגר"ם מזוז שליט"א ]וכן‬‫דעת הגר"ם לוי ז"ל[ אמנם סברתו לחלק‪ :‬מצת מכונה ]מרובעת[‪ -‬כזית ‪ 15 =1‬גר'‪ .‬מצה עבודת יד ]רגילה[‪ 20 -‬גר'‪ .‬מצה רכה ]עבה[‪ 38-40 -‬גר'‪.‬‬ ‫טעמים מדוע לא מברכים על "הגדה של פסח"‬ ‫* אמירת "הגדה של פסח" היא מצות עשה מן התורה – מדוע א"כ לא מברכים עליה כלל? מצינו בזה כמה טעמי תריצי בראשונים ואחרונים‪:‬‬ ‫* "לפי שאינו אלא סיפור דברים" ]כה"ח )תע"ג ס"ק ק"ל( בשם או"ח ומטה משה[‪ -‬דהיינו כיון שעיקר סיפור יציאת מצרים הוא בכוונת הלב והבנת‬ ‫הדברים‪ .‬ואם אינו מבין מה שאומר‪ -‬לא יצא י"ח‪ .‬וברכה לא שייכת אלא במצווה שהעיקר שלה הוא במעשה‪] .‬בפסק"ת )תע"ג‪/‬ז'( בשם המהר"ל‬ ‫מפראג וס' "דרך פיקודיך"[‪] .‬אכן שם בפסק"ת העידו בשם האמרי אמת מגור ז"ל שהיה מכוין בברכת ההלל שבביהכנ"ס לפטור גם סיפור יציאת‬ ‫מצרים[‪.‬‬ ‫* כיון שתיקנו בהגדה של פסח ברכת "אשר גאלנו" לא תיקנו עוד ברכה‪ ,‬דכל דבר שתיקנו ברכה בגוף המצווה‪ -‬לא תיקנו ברכה על ציווי עשייתה‬ ‫]"הגדה של פסח מעשה ניסים" מבעל חוות דעת‪/‬פסק"ת שם[‪.‬‬ ‫‪ .‬אכן בשבלי הלקט וחת"ם סופר מובא שברכת "אשר גאלנו" היא הברכה על סיפור יציאת מצרים ]פסק"ת‪-‬שם[‬‫* סיפור יציאת מצרים )הגדה של פסח( היא מצוה שאין לה קצבה‪ -‬שאפי' בדיבור בעלמא בסיפור יציאת מצרים יוצאין י"ח אלא שכל המרבה הרי זה‬ ‫משובח ]כה"ח )שם( בשם או"ח ומט"מ הנז"ל[‪.‬‬ ‫* במה שאומר בקידוש הלילה )כוס ראשונה( "זכר ליציאת מצרים"‪ -‬כבר יצא י"ח בסיפור ההגדה‪] .‬כה"ח )שם(‪/‬פר"ח‪/‬רד"א בשם הרי"ף ז"ל[‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫]י'[‬ ‫בס"ד‬ ‫‪ ‬קובץ הלכתי‪ -‬פסח תשע"ה‪‬‬ ‫סדר ליל הסדר שחל בליל שבת )ג(‬ ‫‪ .‬שרייה בתבשיל‪/‬מרק‪ -:‬כלי ראשון –יד‬‫סולדת בו )‪-(450c‬אין לשרותה‪ .- .‬בצלחת מרק‬ ‫)כלי שני( ‪-‬כוס קפה‪/‬תה כשהיד סולדת בו‪-‬‬ ‫מותר רק במקום הצורך‪.‬‬ ‫‪.‬בצלחת מרק‪-‬כוס תה‪/‬קפה‪-‬שאין יס"ב‪-‬‬‫מותר כג' לחולי שיניים‪/‬זקנים ]חזו"ע[‬ ‫]להגרב"צ אבא שאול )והגרמ"א ז"ל(‪-‬אין‬ ‫לשרותה כלל במרק[‪ .‬בכל עניין‪ :‬לזקנים‬ ‫חולים‪,-‬שיעור ה"כזית" במצות הוא כך‪:‬‬ ‫*עבודת יד ‪ 20‬ג' וא"צ להחמיר יותר‪ .‬וכבר‬ ‫בשיעור כזה יכול לברך "על אכילת מצה"‬ ‫)פחות מזה לא יברך(‪.‬‬ ‫ שמורה‪-‬מכונה‪ 14-15 :‬ג' )חצי מצת מכונה –‬‫מרובעת( )י"א ‪ 11‬ג'(‪.‬‬ ‫ אם שמע ברכה‪-‬יכול לענות אמן אפי' עוד לא‬‫בלע המצה )יבי"א‪-‬ילקו"י(‪.‬‬ ‫ מי שמלאו לו י"ג שנים בליל הסדר )קודם‬‫חצות( יש מקום להחמיר לאכול עוד כזית‬ ‫מצה אחר שעת לידתו‪ -‬אם סיים לאכול‬ ‫האפיקומן קודם‪-‬אך אינו חייב בזה )חזו"ע(‪.‬‬ ‫‪.‬י"א שבפסח שחל בשבת – כשנה זו ‪ -‬יש‬ ‫לאכול עוד כזית מצה בשביל כבוד שבת ]"הוד‬ ‫יוסף" למרן בא"ח ז"ל [ ויש אומרים שאין‬ ‫צריך להחמיר כן ]מרן חזו"ע ח"א סי' ה'‬ ‫‪/‬ילקו"י קיצור חדש ח"ב עמ' ס"ו ה"ו[‬ ‫‪ ‬מרור‪ -‬חסה )לספרדים( ‪ 27‬ג' בלא היסיבה‬ ‫)וזה גם בנפח(‪ .‬ומברך "על אכילת מרור"‪.‬‬ ‫ונהגו לטבל מקצת המרור בחרוסת )חזו"ע(‬ ‫וי"א להחמיר לטבלו כולו )ומנערו מן‬ ‫החרוסת( כד' השו"ע )שם‪ -‬ואורל"צ לכתחילה(‪.‬‬ ‫ האוכל מצה של מצוה )המוציא( אחר חצות‬‫הלילה )‪– (12:44‬מברך רק "המוציא" ללא‬ ‫ברכת "על אכילת מצה"‪ .‬והוא הדין לגבי‬ ‫מרור)אחר חצות( שאינו מברך "על אכילת‬ ‫מרור" ויאכלנו בלא ברכה)משנב"ר ‪ /‬וכן‬ ‫הסכמת כל פוסקי הדור [‬ ‫‪ ‬כורך‪ -‬כזית מצה עם כזית חסה בהסיבה‬ ‫ונהגו הספרדים לומר "זכר למקדש כהלל"‪.‬‬ ‫‪.‬א"צ לנערו מן החרוסת‪ .‬מי שקשה לו לאכול‬‫כזית מרור בחרוסת‪-‬יכול להקל ב‪18-‬‬ ‫ג'‪.‬ובדיעבד ממש –יוצא אף בכלשהו מרור‬ ‫בכורך )חזו"ע(‪ .‬שכחו לאכול הכורך‪-‬אם בירכו‬ ‫ברהמ"ז‪-‬א"צ לחזור‪.‬‬ ‫‪ ‬שולחן עורך‪ -‬סעודת יום טוב‪ .‬וישאיר‬ ‫מקום לאפיקומן הנאכל על ה" ָש ָבע" )כלומר‬ ‫ַשׂ ִבּיע אותו( )וראה מסגרת‬ ‫האפיקומן‪ -‬הוא שי ְ‬ ‫למטה כאן(‪.‬‬ ‫‪.‬מותר לאכול "זרוע" מבושל בליל הסדר‪-‬אך‬‫לא צלוי‪.- .‬ראוי ללמוד משניות"פסחים"‬ ‫בסעודה‪) .‬וכן בכל הפסח(‪.‬‬ ‫‪ ‬צפון‪ -‬אפיקומן‪ .‬יאכלו כזית מצה )עבודת יד‬ ‫לכתחילה( בהסיבה‪ .‬ויש מחמירין עוד כזית‬ ‫אחת )לזכר מצה הנאכלת עם קרבן פסח(‪ .‬ואף‬ ‫האוכל כזית אחת יכוון למצה הנאכלת עמו‪.‬‬ ‫‪ .‬אם טעה ואכל פירות וכיו"ב אחר‬‫האפיקומן כל זמן שלא בירך ברהמ"ז – חוזר‬ ‫ואוכל אפיקומן‪ .‬ואם בירך – אינו חוזר‪.‬‬ ‫‪ ‬ברך‪ -‬ברכת המזון בלא הסיבה‪ .‬מוזגים כוס‬ ‫שלישית של יין ובברכת "בורא פרי הגפן"‬ ‫פוטרים)הספרדים( כוס רביעית‪ .‬אם שכחו‬ ‫)גברים‪ /‬נשים( לומר "רצה" ו"יעלה ויבוא"‬ ‫בברכת המזון חייבים לחזור לראש ברכת‬ ‫המזון )אם התחילו ברכת "לעד אבינו"‪ (.‬ואם‬ ‫נזכרו אחר שסיימו "בונה ירושלים"‪ -‬יאמרו‬ ‫בשם ומלכות "ברוך‪ ...‬שנתן שבתות למנוחה‬ ‫וימים טובים לששון ולשמחה את יום השבת‬ ‫הזה ואת יום חג המצות הזה את יו"ט מקרא‬ ‫קודש הזה ברוך אתה ה' מקדש השבת ישראל‬ ‫והזמנים"(‪.‬‬ ‫ ואם שכחו אחד מהם ]"רצה" או "יעלה‬‫ויבוא" בנפרד[ ג"כ חוזרים בעבור כל אחד‬ ‫מהם)אם התחיל תיבת "לעד"( ואם נזכר אחר‬ ‫"בונה ירושלים" יזכיר בברכה "שבתות‬ ‫למנוחה" )אם שכח "רצה"( או "ימים טובים"‬ ‫)אם שכח "יעלה ויבוא"(‪.‬‬ ‫‪‬מחמת הפרטים הרבים ‪ -‬ראוי שיברכו‬ ‫ברהמ"ז מתוך סידור ‪/‬ברכון )בין איש‪/‬בין‬ ‫אישה( ולא ישכחו "רצה" או "יעלה ויבוא"‬ ‫וגם יהיו עירניים‪.‬‬ ‫‪ ‬אם שכחו לאכול אפיקומן‪ :‬א‪ .‬אם נזכרו‬ ‫אחר שאמרו "הב לן ונברך" או אחר שנטלו‬ ‫"מים אחרונים"‪ ,‬קודם ברכת המזון ‪ -‬יאכלו‬ ‫האפיקומן בלא ברכת "המוציא" ויברכו‬ ‫אח"כ ברכת המזון‪ .‬ב‪ .‬אם נזכרו )תוך‪-‬או(‬ ‫אחר ברכת המזון‪ ,‬קודם כוס שלישית יטלו‬ ‫ידיים ]עם ברכה אם אוכלים לפחות ‪ 54‬גר'‬ ‫מצה‪ .‬בלא ברכה אם אוכלים רק כזית )‪27‬‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫ת"א‬ ‫גר'([‪ .‬ויברכו על כוס שלישית‪ .‬ג‪ .‬אם נזכרו‬ ‫אחר ששתו כוס שלישית יטלו ידיים )כנ"ל לפי‬ ‫הפרטים לעיל )ב( ויברכו "המוציא"(‪ .‬ואחר‬ ‫האפיקומן ברכת המזון ללא כוס‪ .‬וכן הדין‬ ‫בנזכרו אחר כוס רביעית‪.‬‬ ‫‪ .‬מ"מ מי שאכל בסעודתו "מצה שמורה"‬‫בזמנינו א"צ לחזור לאכול האפיקומן ]חזו"ע‪.‬‬ ‫אך ד' הגרב"צ אבא שאול ז"ל שדווקא אם‬ ‫היתה זו "עבודת יד"‪-‬ואם לאו צריך לחזור‬ ‫לאוכלו[‪.‬‬ ‫* יזהרו לאכול האפיקומן לכתחילה קודם‬ ‫חצות הלילה )‪ 12:42-45‬ברחבי הארץ(‪ .‬גם אם‬ ‫לא הספיקו ‪ -‬יאכלוהו אח"כ‪ .‬וכן הדין‬ ‫באמירת ההלל‪.‬‬ ‫‪ ‬הלל‪ -‬מוזגים כוס רביעית ועליו אומרים‬ ‫"חצי" ההלל שלפנינו‪ .‬ויש נוהגים לעמוד‬ ‫בהלל‪ .‬בסופו ‪ -‬שותים כוס רביעית בהיסיבה‪.‬‬ ‫)דין מי שלא היסיב בכוס זו‪-‬ראה לעיל עמ' ח'(‪.‬‬ ‫*אשכנזים)ותימנים( מברכים בפה"ג‪] .‬אך אחר‬ ‫חצות )‪ (12:42:45‬אין להם לברך בפה"ג על‬ ‫כוס רביעית‪-‬כמעט לכל הפוסקים‪ [.‬ולכל‬ ‫השיטות מברכים בסוף "על הגפן" ‪ -‬וכ"ז‬ ‫בתנאי ששתה‪)-‬וכן ראוי( ‪ -‬רביעית יין )‪81‬‬ ‫סמ"ק( בכוס שלישית או רביעית‪.‬‬ ‫* בסוף ההלל‪ -‬ברכת "יהללוך"‪ .‬אמנם אם‬ ‫נתאחר בזה עד חצות הלילה)‪)(12:45‬בממוצע(‪-‬‬ ‫ לדעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל )חזו"ע‪/‬פסח(‪-‬‬‫יוכל לברך אותה בשם ומלכות‪] .‬וזה דלא‬ ‫כמ"ש בילקוט יוסף )קיצוש"ע ח"ב עמ' פ'‬ ‫ה"ז( שכתב שיברך בלא שו"מ[ וכ"כ כמה‬ ‫אחרונים )שעה"צ( )ועיין אור לציון ח"ג פט"ו‬ ‫הכ"ב( וכ"כ כה"ח סופר )בשם בנין שלמה(‪.‬‬ ‫ אכן ד' כמה אחרונים להחמיר לברך בלא‬‫שם ומלכות מטעם סב"ל ]הגרב"צ אבא שאול‬ ‫)שם( והגר"ם אליהו ז"ל )ס' החגים([ וכ"ד‬ ‫המשנ"ב בספרו "מחנה ישראל" ובפסק"ת‬ ‫הביא פוסקים לכאן ולכאן ‪.‬‬ ‫‪ ‬נרצה‪ -‬יהא רצוי הסדר לפני ה' יתברך‪.‬‬ ‫ צריך שישאר טעם אפיקומן בפיו עד השינה‬‫לכן אחר סיום הסדר אסרו הפוסקים לשתות‬ ‫משקאות )חוץ מכוס שלישית ורביעית( וכ"ש‬ ‫לאכול‪ .‬ומרן הגרע"י זצ"ל התיר תה וקפה )עם‬ ‫סוכר( ובמיוחד אם נשאר ללמוד שמותר אף‬ ‫לבני אשכנז )מים מותר בכל עניין(‪.‬‬ ‫זמנים נחוצים לערב פסח וליל הסדר‬ ‫ערב שבת‪ -‬י"ד ניסן תשע"ה‬ ‫חיפה ב"ש‬ ‫נתיבות‬ ‫‪ - 5:10 5:09 5:07 5:10 5:04‬עלות השחר‪ .‬תחילת הצום לתענית בכורות‪.‬‬ ‫‪ - 6:32 6:31 6:27 6:32 6:25‬הנץ החמה‪.‬‬ ‫‪ - 10:09 10:09 10:09 10:09 10:09‬סוף זמן אכילת חמץ‪.‬‬ ‫‪ - 11:26 11:26 11:26 11:26 11:26‬סוף זמן הנאת חמץ‪ .‬סוף זמן שריפת חמץ וביטולו‪.‬‬ ‫‪ - 12:45 12:44 12:43 12:44 12:42‬חצות היום‪ .‬תחילת זמן איסור מלאכה ]גמורה[ בערב פסח‪.‬‬ ‫ איסור אכילת סעודה משעה זו למעט פירות )שלא ימלא כריסו מהם( או‬‫‪ 4:35‬לערך‬ ‫מעט תבשיל‪/‬מצה עשירה ]לספרדים[‪) .‬עד ‪ 50‬ג'(‪.‬‬ ‫‪6:44 6:42(6:24)6:44‬‬ ‫‪8:21 8:19 8:22‬‬ ‫‪6:43‬‬ ‫‪8:20‬‬ ‫‪6:44‬‬ ‫‪8:21‬‬ ‫‪12:43‬‬ ‫‪12:44‬‬ ‫‪12:45‬‬ ‫‪12:42‬‬ ‫‪12:44‬‬ ‫היום – זמן"ביעור מעשרות " לבני אשכנז) ראה עמ' ט"ז –י"ז (‬‫ זמן הדלקת נרות‪ .‬הברכה‪" :‬להדליק נר של שבת ויום טוב"‪.‬‬‫ לילה ודאי גם לשיטת רבינו תם‪ .‬אכילת מצה דאורייתא משעה זו וגם‬‫לכתחילה לקידוש משעה זו‪.‬‬ ‫ חצות הלילה‪ .‬אכילת אפיקומן לכתחילה‪ .‬קוראים ק"ש שעל המיטה לפני‬‫שעה זו‪ ,‬גם לנשארים ערים‪.‬‬ ‫כמה תוספות הלכתיות לדינים דלעיל‬ ‫ השוכח "שהחיינו" בקידוש‪ -‬לפסק מרן הראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל‪ -‬כ"ז שלא בירך ברכת "גאלנו" )כוס שניה( יכול לברך‪ .‬נזכר אח"כ‪ -‬אינו מברך שוב‬‫כלל ולפסק המשנב"ר וכה"ח יכול לברך גם למחרת בקידוש הבוקר ‪-‬ועד סוף הפסח כל אימת שנזכר )וכ"פ באור לציון(‪.‬‬ ‫ נוהגים לנשק המצה והמרור והאפיקומן קודם קיום מצוותן )כמו בסוכה(‪.‬‬‫ בעניין חלוקת ‪ 2‬כזייתות "המוציא‪-‬מצה" לכל משתתפי הסדר‪ -‬דיון גדול בפוסקים והכרעת מרן הראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל ]וכד' המשנב"ר והאור לציון‬‫)ח"ג( והגר"ם אליהו ז"ל לכתחילה )ושכן המנהג([ שכן משמע ממרן השו"ע לחלק ‪ 2‬כזייתות לכל אחד‪ .‬ויש חולקין שאין צורך ב‪ 2-‬רק לעורך הסדר‪.‬‬ ‫ולשאר המסובין כזית אחת‪.‬‬ ‫ ג' דרגות באכילת אפיקומן‪ .1 :‬כשהוא מתאווה קצת לאכול )תאבון(‪ -‬קיים מצוה מן המובחר‪ .2 .‬אם אינו מתאוה אך לא קץ במזונו‪ -‬מצוה קיים ויצא‬‫י"ח‪ .3 .‬כשהוא קץ במזונו ואוכל בעל כורחו‪ -‬לא קיים המצווה כלל )משנה ברורה‪/‬חזון עובדיה(‪.‬‬ ‫‪ -‬אחר האפיקומן צריך שישאר טעם מצה בפיו‪ -‬עד השינה‪ .‬אא"כ לומד תורה‪ -‬מותר בתה‪/‬קפה‪.‬‬ ‫]י"א[‬ ‫בס"ד‬ ‫‪ ‬קובץ הלכתי‪ -‬פסח תשע"ה ‪‬‬ ‫בענייני יום חג הפסח )ט"ו ניסן( – ויום א' דחוהמ"פ )ט"ז ניסן(‬ ‫א‪ .‬בבקר שבת‪ /‬יו"ט בשחרית‪ -‬גומרים‬ ‫ההלל עם ברכה‪) .‬משא'כ בחוה"מ‪ -‬כולל‬ ‫שביעי של פסח שאין גומרים את ההלל(‬ ‫ב‪ .‬ספק אם קרא ההלל )ביו"ט( ספק לא‬ ‫קראו כלל‪ -‬מן הדין אינו חוזר וקורא‪.‬‬ ‫וטוב שיחזור ויקרא בלא ברכה‬ ‫)חזו"ע\פסח(‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ספרדי שאינו מברך על ההלל בר"ח‪-‬‬ ‫וטעה באחד הימים שגומרים בהם‬ ‫ההלל )כמו עתה ביו"ט דפסח(‪ -‬וקרא‬ ‫ההלל והשמיט הקטעים "לא לנו"‬ ‫ו"אהבתי" כמנהגו בר"ח‪ -‬ואח"כ נזכר‪-‬‬ ‫חייב לחזור ולגמור את כל ההלל‬ ‫כתקנת חז"ל ויברך תחילה וסוף ]שם‬ ‫בחזו"ע עמ' רמ"ד בהערה ד'[‪.‬‬ ‫ד‪ .‬יש שנוהגים לומר י"ג מידות‬ ‫הרחמים‪ -‬בפתיחת ההיכל לפני קריאת‬ ‫ס"ת גם במועדים )כ"כ כה"ח ועוד‬ ‫מקובלים( אמנם דעת מרן הראש"ל‬ ‫הגר"ע יוסף זצ"ל דשב ואל תעשה עדיף‪-‬‬ ‫ואין לאומרו )רק ביוה"כ בלבד(‪] .‬וכ"ד‬ ‫הגר"ם מזוז והגר"י הלל שליט"א‪ .‬וכן‬ ‫מנהג יהודי מרוקו[‪.‬‬ ‫ה‪ .‬בהוצאת ס"ת מוציאין ‪ 2‬ספרים‪ :‬א‪-‬‬ ‫בספר שמות )פר' בא( "והיה היום הזה‬ ‫לכם לזכרון" )שמות י"ב פס' י"ד( עד‬ ‫"ויהי בעצם‪ -‬על צבאותם" )שביעי סוף‬ ‫פרק י"ב(‪ 7 -‬עולים‪ .‬וחצי קדיש‪ .‬ומפטיר‬ ‫קורא בפנחס בספר שני "ובחודש‬ ‫הראשון" ושוב )ספרדים( חצי קדיש‪.‬‬ ‫והפטרה "בעת ההיא" )הושע ה'( )ואפי'‬ ‫קראו בספר אחד‪ 2 -‬הקריאות‪ -‬אומרים‬ ‫חצי קדיש(‪ .‬ובהפטרה מזכירין – שבת‬ ‫וחג המצות‪-‬וחותם "מקדש השבת‬ ‫ישראל והזמנים אמן"‪.‬‬ ‫ו‪ .‬לפני מוסף‪" -‬תיקון הטל"‪" .‬ומוריד‬ ‫הטל" במוסף‪.‬‬ ‫ז‪ .‬בקידושא רבא של יו"ט )ושבת( אין‬ ‫להזכיר ברכת "אשר בחר בנו"‪ .‬רק ב"פ‬ ‫הגפן‪ -‬בלבד‪) .‬ראה עוד בזה בעמ' כ"ב‬ ‫הלכה י"ב(‪.‬‬ ‫ח‪ .‬קריאת שיר השירים‪ -‬השנה שאין‬ ‫שבת חוה"מ )ראה שו"ע הגה"ה סי'‬ ‫ת"צ ס"ט(‪ -‬יהודי חו"ל יקראו בשמיני‬ ‫של פסח )שבת אחרונה של פסח(‪ .‬אך‬ ‫יהודי א"י יקראו בשבת ראשונה‪ -‬יו"ט‬ ‫של פסח‪) .‬לוח דב"ע(‪ .‬וזה למנהג אשכנז‬ ‫שי"א שעל מגילת קלף צריך לברך )"על‬ ‫מקרא מגילה"( וי"א שלא לברך‪ .‬אך‬ ‫בני ספרד לא כולם נהגו לקרות כן ובכל‬ ‫אופן – לא יברכו על זה )רק על מגילת‬ ‫אסתר(‪) .‬וקריאה זאת‪ -‬ללא קשר‬ ‫לקריאת שיר השירים בליל הסדר(‪.‬‬ ‫ט‪ .‬ג' סגולות ועניינים ליום ט"ז ניסן‬ ‫]יום א'‪ -‬א' דחול המועד פסח[‬ ‫אור לט"ז ניסן )מוצ"ש\חג הפסח(‪ -‬ראוי‬ ‫לומר פסוק "ויתן לך" שמופיע‬ ‫בסידורים במוצ"ש(‪ -‬ואע"פ שאינו רגיל‬ ‫לאומרו בכל מוצ"ש שבשנה‪ -‬כיון‬ ‫שבלילה הזו‪ -‬אמירתן‪ -‬הן סגולה‬ ‫לפרנסה )לוח דב"ע עמ' ‪] .(808‬ונראה‬ ‫כיון שכתוב במשנה דר"ה )ב‪" (.‬שבפסח‬ ‫נידונים על התבואה"‪ -‬והלילה הוא זמן‬ ‫קצירת‪ -‬העומר )תבואה( ואולי תליא‬ ‫הא בהא[‪ .‬‬ ‫‪ ‬יש עניין שביום זה בשחרית‬ ‫דחוה"מ בזמן קריאת ס"ת‪ -‬יהא נוכח‬ ‫לוי‪ -‬כדי שלא יעלה כהן במקומו‪ .‬כיון‬ ‫שיומו של לוי הוא‪ -‬שבו נולד )וגם נפטר(‬ ‫לוי בן יעקב ע"ה )לוח דב"ע (‪ .‬‬ ‫וכ' הגר"ח פלאג'י ז"ל בספרו מועד לכל‬‫חי )בהשמטות( כי "מי שהוא לוי )וי"א‬ ‫גם כהן מהאי טעמא( יהיה רובו של יום‬ ‫זה בקדושה" )שם(‪ .‬‬ ‫‪ ‬טוב לעשות דבר מיוחד בסעודה של‬ ‫יום זה )יום א'( זכר לסעודת אסתר ע"ה‬ ‫שבו נתלה המן הרשע‪ -‬וכמו שרמזו‬ ‫חז"ל עה"פ )יהושע ה'‪ -‬י"ב( "וישבות‬ ‫המן ממחרת הפסח" שנרמז בו על‬ ‫תליית המן הרשע למחרת הפסח‬ ‫ממש‪) ...‬ט"ז ניסן( )כשיטת רש"י בגמ'‬ ‫מגילה ט"ו‪] (-‬חזו"ע בשם השל"ה‬ ‫ומג"א וחק יעקב[‪ .‬‬ ‫ליל הסדר ‪ -‬בסדר הדורות‬ ‫החידוש באמירת הלל בתפילה בלילה‪-‬מבטא את גדלותו של "ליל הסדר" ‪-‬הוא שאמר הפסוק "ליל השימורים‪ ...‬הוא ה‪-‬לילה הזה לה'‬ ‫שימורים לכל בני ישראל " )שמות י"ב(‪" :‬הלילה " ‪" -‬ה‪ -‬לילה " ‪ 5 -‬לילות גדולים בשנה בתאריך זה –ט"ו ניסן –אירעו במהלך‬ ‫ההסטוריה לעם ישראל ובמהרה בימינו אמן ‪ :‬א‪ -‬ניצח אברהם אבינו במרדף אחר ‪ 5‬המלכים ‪" -‬ויחלק עליהם לילה"‪) -‬פרשת "לך ‪ -‬לך"(‬ ‫ב‪ -.‬יצאו בני ישראל ממצרים‪ "-‬הוא הלילה הזה לה' ‪) -‬שמות י"ב(‪ .‬ג‪ .‬בזמן מרדכי ואסתר "בלילה ההוא נדדה שנת המלך " )אסתר ו'( ‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בלילה זה נושעו ישראל מאשור בזמן חזקיהו המלך "ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור" )מלכים ב'‪ -‬י"ט(‬ ‫ה‪" .‬ליל שימורים " )שמות י"ב( – לילה זה משומר לישראל לעתיד‪ -‬מוכן ומסוגל לגאולה – בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל‪.‬‬ ‫סגולת ד' מצות יד )שמורה( וד' כוסות היין‬ ‫מרן שו"ע )תע"ב סעיף י'( כתב‪" :‬מי שאינו שותה יין מפני שמזיקו או שונאו‪-‬‬ ‫צריך לדחוק עצמו ולשתות לקיים מצות "ארבע כוסות"‪ .‬וכ' כה"ח ])סופר( שם‬ ‫סקע"ב[ בשם האורחות יושר והיפ"ה ללב )פלאג'י(‪" :‬וידחוק עצמו לשתות ד'‬ ‫כוסות שלימים )יין ‪ -‬ממש( ואכילת מצת מצוה ואפיקומן שיעור כזית ט' דרהם‬ ‫)‪ 27‬ג'( אף שקשה עליו אכילתן ושתייתן ובזה‪ -‬לא יצטרך לאכול סמים ומשקין‬ ‫מרים )תרופות( לרפואת הגוף"‪.‬‬ ‫‪ .‬ועוד כ' שם )סקע"ג(‪..." :‬ובזה ניצול מדין ד' מיתות בית דין אם נתחייב בהם‬‫כי ד' כוסות באים לכפר על ד' מיתות בית דין כמ"ש הרב עיון יעקב )פסחים כ"ג(‪.‬‬ ‫ וכן הוא בזוה"ק – שנקראת המצה "מיכלא דאסוותא" –מאכל הרפואה‪.‬‬‫לכן אחד מאדמור"י דורינו זצ"ל המליץ לחולה בכל מצב שהוא ) וכמובן אחר‬ ‫היתר רופא( לאכול מצה )שמורה ‪/‬עבודת יד( כמה שאפשר לו ובזה ירוויח גם‬ ‫מצווה נשגבה וגם סגולה בדוקה לרפואה‪.‬‬ ‫סגולה לבנים ובנות‬ ‫פורסם לאחרונה בציבור מ"ש בספרים שלימוד בפירוש אור החיים הקדוש זיע"א‬ ‫על הפסוק "והגדת לבנך")סוף פר' בא( בליל הסדר הוי סגולה לבנים וזש"ק‪.‬‬ ‫זמן יציאת מצרים "שבת הגדול"‬ ‫בני ישראל יצאו ממצרים –ט"ו ניסן ב' אלפים תמ"ח )‪ 2448‬לבריאת העולם(‬ ‫וסימנ"ך "שבת הגדול"‬ ‫"שנת ב' אלפים ת'‪" 400-‬הגדול" = גימטריה =‪2448= 48‬‬ ‫זמני חג הפסח‪ -‬יום שבת‬ ‫ט"ו ניסן תשע"ה‬ ‫ב' ספרי תורה‪:‬‬ ‫א( ‪ 7‬עולים )פר' בא‪ /‬שמות י"ב(‪" -‬והיה היום‬ ‫הזה לכם לזכרון"‪.‬‬ ‫ב( מפטיר )פנחס‪ ,‬במדבר כ"ח( "ובחודש הראשון"‬ ‫מפטירין ביהושע )ה'( "בעת ההיא"‪.‬‬ ‫במוסף‪" -‬מוריד הטל"‬ ‫‪ ‬להכריז בציבור על "תקופת ניסן" בחוה"מ‪ -‬יום‬ ‫ד'‪ -‬י"ט ניסן בשעה ‪ 7:00‬בערב‬ ‫ וכן על "ביעור מעשרות" ו"עירוב תבשילין"‬‫בערב שביעי של פסח‬ ‫בערבית‪)-‬מוצאי השבת‪/‬חג("ברכנו"‪" ,‬יעלה ויבוא"‪,‬‬ ‫ספירת העומר‪ -‬א' לעומר‪.‬‬ ‫צאת השבת‪ /‬החג‬ ‫‪7:36‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪7:34‬‬ ‫ת" א‬ ‫‪7:35‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪7:35‬‬ ‫ב"ש‬ ‫‪7:36‬‬ ‫נתיבות‬ ‫רבינו תם‬ ‫‪8:23‬‬ ‫‪8:20‬‬ ‫‪8:22‬‬ ‫‪8:21‬‬ ‫‪8:22‬‬ ‫הבדלה‪ -‬כרגיל‪ .‬סגולה לפרנסה פסוקי "ויתן לך"‪.‬‬ ‫בחו"ל‪ :‬ליל יו"ט שני של גלויות ‪ 5 :‬ברכות‪) -‬קידוש‬ ‫‪ +‬הבדלה( יקנה"ז‪.‬‬ ‫בס"ד‬ ‫‪‬‬ ‫קובץ הלכתי‪ -‬פסח תשע"ה ‪‬‬ ‫]י"ב[‬ ‫מהנהגותיו של סידנא בבא סאלי זיע"א בליל הסדר‬ ‫‪"‡·Ò Ï‡¯˘È" ¯ÙÒ‰ ÍÂ˙Ó‬‬ ‫ רבינו היה מכין את השולחן לליל הסדר מבעוד יום‪ ,‬עם‬‫כוונות מיוחדות‪ .‬והיה קובע לעצמו מקום מיוחד‪ ,‬אחוריו‬ ‫לצפון ופניו כנגד הנרות שבדרום‪.‬‬ ‫ רבינו נהג לעביר את הקערה על ראשי התינוקות‪.‬‬‫ את הזרוע נהגו לשלוק במרק‪ -‬ולא לצלותו‪ ,‬כדי שלא‬‫להביא על השולחן צלי בליל פסח‪.‬‬ ‫ רבינו נהג בכל ימות השנה וגם בפסח‪ ,‬להניח על שולחנו‪ -‬‬‫מתחת למפה‪ -‬אזוב‪.‬‬ ‫ כשנשאל רבינו עם מותר להסב לפניו‪ ,‬ענה להם בענוה‪:‬‬‫וודאי‪ .‬הוא אף נהג להזהיר את המסובים היושבים ממולו‪,‬‬ ‫שיסבו לצד השני)לשמאל()שלהם( ולא לצד שהוא מיסב‬ ‫)שהוא ימין שלהם(‪.‬‬ ‫ קודם הקידוש נהג רבינו לומר את סימני הסדר‬‫כולם‪:‬קדש‪.‬ורחץ‪.‬וכו'‪ .‬וחוזר ואומר‪ -‬קדש )לפני קידוש(‬ ‫ורחץ )לפני נטילה( וכן על זה הדרך‪,‬כי נרמזו בהם סודות‬ ‫גדולים ונפלאים מאוד‪.‬‬ ‫ לארבע כוסות היה רבינו משתמש בכוס הכסף המיוחדת‬‫של מו"ז מרן רבי יעקב זיע"א‪ ,‬שהיתה גדולה מאוד והכילה‬ ‫לערך ‪ 250‬גר'‪.‬רבינו נהג לשתות את כל הכוס למרות שהיין‬ ‫היה חזק ולמרות שהשתיה היתה קשה עליו‪.‬לעיתים נהג‬ ‫להשאיר מעט מהיין‪ ,‬כדי ליתן משיורי הכוס למסובים עימו‬ ‫בשולחן‪.‬‬ ‫ לצורך טיבול ראשון הקפיד רבינו ליטול ידיו עם כל‬‫הדקדוקים כמו בנטילת ידים לסעודה‪ .‬יצויין כי רבינו‬ ‫הקפיד במשך כל השנה ליטול ידים כדת וכדין לפני אכילת‬ ‫כל דבר שטיבולו במשקה‪.‬‬ ‫רבינו נהג לנשק את המצות לחיבוב מצוה אחרי אכילת‬ ‫הכזיתות של המוציא‪ ,‬כדי שלא להפסיק בין ברכה‬ ‫לאכילה‪ .‬כך נהג לנשק גם את כל המצוות בעת קיום‬ ‫מצוותן‪.‬‬ ‫ רבינו היה נזהר שלא לדבר במשך כל הסדר‪ ,‬כי הכל יחוד‬‫גמור‪ ,‬ואין להפסיק בינתיים עד גמר ההלל‪.‬‬ ‫ רבינו היה נזהר לאכול את האפיקומן קודם חצות‪.‬‬‫ לפעמים אמר חידושי תורה בשעת קריאת ההגדה‪,‬‬‫לפעמים דחה אותם לשעת הסעודה ולעיתים הסתפק בפיוט‬ ‫"א‪-‬ל מעוז מחסי"‪.‬‬ ‫ לאחר גמר הסדר נהגו לשיר "חד גדיא" ולקרוא "שיר‬‫השירים"‪.‬‬ ‫ רבינו היה נזהר שלא לשתות ולא לטעום מאומה אחר‬‫כוס רביעית בלילה הראשון‪ -‬מלבד מים‪.‬‬ ‫ רבינו נהג לומר ק"ש על המיטה לפני חצות‪ .‬והיה מצוה‬‫על כולם לומר ק"ש בהגיע הזמן‪.‬‬ ‫ רבינו להמשיך ולעסוק בסיפור יציאת מצרים כל הלילה‬‫עד זמן תפילת השחר‪.‬אמנם‪ ,‬כשהיה רואה בשעות‬ ‫המאוחרות של הלילה‪ ,‬שהמסובים מתנמנמים‪ ,‬היה שולח‬ ‫אותם לישון‪ ,‬כדי שיוכלו לקום לתפילה בהנץ החמה‪.‬‬ ‫ רבינו לא נהג לקרוא בליל שביעי של פסח את התיקון‬‫המופיע בקריאי מועד‪ ,‬מכיון שמקורו הוא בספר חמדת‬ ‫הימים‪ .‬יום זה שבו הלכו אבותינו ביבשה בתוך הים ואמרו‬ ‫שירה לפני הבורא יתברך‪,‬היה מיוחד במינו אצל רבינו‪.‬היה‬ ‫זה יום שכולו אפוף קדושה ומסתורין ורק אפס קצהו נודע‬ ‫ברבים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪˘˘Á ‡ÏÂ .ÔÂÊÓ‰ ˙Î¯· Í¯·Ï È„Î , ‰„ÂÚÒ ÏÎ· ‰ˆÓ ÏÂÎ‡Ï ‡"ÚÈÊ ÈÏ‡Ò‬‬ ‫··‡‬ ‫‪‡„ÈÒ‬‬ ‫‪Ï„˙˘Ó‬‬ ‫‪,„ÚÂÓ‰‬‬ ‫רבינו‪ÏÎ‬נהג‪ÏÂÁ ÈÓÈ‬‬ ‫·‪Í˘Ó‬‬ ‫אכילת‬ ‫אחרי‬ ‫מיצוה‬ ‫‪‰È‰‬לחיבוב‬ ‫המצות‬ ‫לנשק את‬ ‫‬‫‪.ıÓÁ ˘˘Á ÌÂ˘Ó ˙ÂˆÓ ÏÂÎ‡Ï ‡Ï˘ ÔÈ¯ÈÓÁÓ‰ ˙Ú„Ï‬‬ ‫¯·‪ÏÎ ˙‡ Â˙È· ÍÂ˙· ¯Ò‡Â ,¯˙ÂÈ ÂÓˆÚ ÏÚ ¯ÈÓÁ‰ ÂÈ·¯ ÌÈÈÈ˘ ÂÏ ÂÈ‰ ‡Ï˘ Â˙Â˜Ê ÈÓÈ· Ì‚ ‰ÈÂ¯˘ ‰ˆÓ ÏÂÎ‡Ï ‡Ï˘ „ÈÙ˜‰ ÂÈ‬‬ ‫‪. ÏÂÎ‡Ï ÂÈ·¯ ‚‰ Ì˙Â‡˘ ˜Â¯È ÏÂÙÂ ‰˜Â¯È ‰ÂÙ‡Ï Ë¯Ù ,˙ÂÈË˜‰‬‬ ‫¯·‪ÏÏ‚· Ô‰Â ,‚Á‰ Ï˘ Â„Â·Î ÌÂ˘Ó Ô‰ ,ÁÒÙÏ ıÓÁ‰ ÈÏÎ ˙‡ ¯È˘Î‰Ï ‰ˆ¯ ‡ÏÂ ,ÁÒÙÏ ÌÈ„ÁÂÈÓ ÂÈ‰È ÌÈÏÎ‰ ÏÎ˘ „ÈÙ˜‰ ÂÈ‬‬ ‫‪.ÌÈÏÎ‰ ˙¯˘Î‰· ˙ÂÈÂˆÓ‰ ˙Â·¯‰ ˙ÂÈÚ·‰‬‬ ‫‪˘˘Á ‡ÏÏ ,„ÁÂÈÓ ¯˘Î‰· ÌÈ¯Ó˙Â ÌÈÊÂ‚‡ ÌÈ„˜˘ ˜¯ ÂÈ‰ ÂÁÏÂ˘ ÏÚ .¯˜ÈÚÂ ÏÏÎ ÁÒÙ· ¯"ÂÓ„‡‰ ÏÎ‡ ‡Ï ÌÈ˘·È ˙Â¯ÈÙ‬‬ ‫‪.‡ˆÂÈÎÂ ıÓÂÁÂ ÏÂ‰ÂÎÏ‡· Â‡ ıÓÁ ÁÓ˜· ‰ÏÁ·‰‬‬ ‫יום ב' י"ז ניסן תשע"ה ‪ -‬יום הילולת אדמו"ר באבא מאיר אביחצירא זיע"א‬ ‫טהרתו של האדמו"ר רבי מאיר אביחצירא זלה"ה‬ ‫פעם‪ ,‬בפגישתם של האדמו"ר מגור עם החזון איש זצ"ל שאל הראשון את השאלה הבאה‪ :‬מדוע בברכת מעין שלוש אנו‬ ‫מבקשים "ונברכך עליה בקדושה ובטהרה" ואילו בברכת המזון אנו חוסכים ומונעים עצמנו מבקשה זו? כאשר‬ ‫התגלגלה השאלה לשולחנו של רבי מאיר )אביחצירא זלה"ה( הוא השיב כדלהלן‪ :‬הלחם הוא עיקר מזונו של האדם‬ ‫ואינו מוצר תענוגות‪ ,‬לפיכך על פי רוב אין חשש שמא האדם יתגשם על ידו‪ ,‬מאידך‪ ,‬הפירות ושאר הדברים שעליהם אנו‬ ‫מברכים מעין ג'‪ ,‬אדרבה בדרך כלל צורכים אותם להנאת הגוף‪ ,‬וממילא מקום גדול יש כאן לבקש "ונברכך עליה‬ ‫בקדושה בטהרה"! )ספר שיטות בהלכה במכתבו של הרר"ב רושגולד( ודוק‪ ,‬עד כמה נאים הדברים למי שאמרם‪....‬‬ ‫] גליון עונג שבת‪/‬פסח תש"ע[‬ ‫‪ÂÈ·‡ ÌÂ˜Ó ‡ÏÈÓÂ „·Ï· (14) ÌÈ˘ „"È Ô· ‰È‰ Ï"ˆÊ ¯È‡Ó ‡·· ¯˘‡Î‬‬ ‫‪– "˙Â·Â˙Î" ˙ÎÒÓ Ì„ÓÏÏ ÏÁ‰ Â˜Â¯Ó· "·˜ÚÈ ¯È·‡" ˙·È˘È ˘‡¯Î‬‬ ‫‪‰·¯‰ ‰ÂÂÎ ‰·¯‰ ‰ÎÈ¯ˆ ˙Â·Â˙Î : ¯Ó‡ ÌÈ¯ÈÚˆ‰ ÂÈ„ÈÓÏ˙ÏÂ‬‬ ‫˜„‪˙"¯ "˙Â·Â˙Î" ( ¯ÓÂÏ Â˙Ú„· ‰ÏÚ „ÈÓÂ ) .ÌÈÓ˘ ˙‡¯È ‰·¯‰Â ‰˘Â‬‬ ‫– )‪‰ÊÂ („"Î/‚"Ú ÌÈÏÈ‰˙)" ÈÁ˜˙ „Â·Î ¯Á‡Â ÈÁ˙ Í˙ˆÚ· ('‰‬‬ ‫·‡‪.‰Ó˘ÏÂ – ÌÈÓ˘ Ì˘Ï ‰¯Â˙ ÌÈ„ÓÂÏ˘ ÔÙÂ‬‬ ‫‪˙Â·Â˙Î" ˙"¯ Î"‚ Â· ÌÈÈ˜˙Ó ÌÈÓ˘ -Ì˘Ï ‡Ï˘ ‰· ˜ÒÂÚ Â"Á Ì‡Â‬‬ ‫"‪(*Ê"Ë/‚"Ù Ì˘)-"ÌÏ‰·˙ Í˙ÙÂÒ·Â Í¯ÚÒ· ÌÙ„¯˙ ÔÎ‬‬ ‫)‪¯˙ÂÈ ÈÓÂÈ‰ Û„‰ È„ÓÂÏ ÂÓÈÈÒ (˜È„ˆ‰ Ï˘ ‡ÏÂÏÈ‰Ï ÍÂÓÒ·) ÂÏ‡ ÌÈÓÈ· .·.‬‬ ‫‪(....˙Â·Â˙Î ˙ÎÒÓ ˙ÈˆÁÓÓ‬‬ ‫‪ä"òùú ïñéð æ"é 'á íåé‬‬ ‫‪çñô î"äåç ìù 'á‬‬ ‫‪ø"åîãàä úìåìéä‬‬ ‫‪à"òéæ àøéöçéáà øéàî àáàá‬‬ ‫‪: äæ çñåð íéîòô 24- øîåì éåàø‬‬ ‫"‪äëøáì åðåøëæ ä"ò àøéöçéáà øéàî åðéáø‬‬ ‫‪"äáåèìå‬‬ ‫) ‪(åúøéèôì íéðù 32‬‬ ‫בס"ד‬ ‫‪ ‬קובץ הלכתי‪ -‬פסח תשע"ה‬ ‫]י"ג[‬ ‫‪‬‬ ‫בענייני חול המועד פסח‬ ‫א‪ .‬צריך להזהר מאוד ללבוש בגדי יו"ט‬ ‫נאים ויפים כל ימי חוה"מ – דאם לא –ח"ו‬ ‫הוא בכלל "המבזה את המועדות" שעונשו‬ ‫גדול‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלל בדילוג ]ובלא ברכה[ בכל ימי חול‬ ‫המועד ושביעי של פסח‪] .‬ו‪-‬ד' טעמים נאמרו‬ ‫בדבר‪ :‬א( ימי חג הפסח אין חלוקין‬ ‫בקרבנותיהן )שווים( )שלא כסוכות ששונים‬ ‫הם ו ג ו מ ר י ם ב ה ם א ת ה ה ל ל ( ‪.‬‬ ‫ב( במדרש‪ -‬לפי שטבעו המצרים בשביעי של‬ ‫פסח ורצו מלאכי השרת לומר שירה לפניו‪.‬‬ ‫אמר הקב"ה‪" :‬מעשה ידי טובעים" וכו'‪.‬‬ ‫וכיון שביום השביעי שהוא יום טוב לא‬ ‫גומרים ההלל לכן אין גומרים אותו בחול‬ ‫המועד שלא יאמרו שימי חול המועד עדיפים‬ ‫מיום טוב )השביעי( ויבואו לזלזל בו )ב"י‪/‬‬ ‫לבוש‪/‬אחרונים(‪ .‬ג( לפי שאין חיוב מצה אלא‬ ‫ב‪ 2-‬לילות הראשונים )כולל חו"ל( מה שאין‬ ‫כן בסוכה שחייב ‪ 7‬ימים )כל בו(‪ .‬ד( טעם‬ ‫עפ"י הסוד ‪.‬‬ ‫אין לברך "על אכילת מצה" רק בליל‬ ‫הסדר בברכות "המוציא‪-‬מצה" ולא‬ ‫בשאר סעודות החג וחול המועד או שביעי‬ ‫של פסח ויש להעיר לטועים בכך‪.‬‬ ‫בכל לילות חול המועד פסח אין‬ ‫אומרים )בחצות( אפי' תקון לאה‪.‬‬ ‫ג‪" .‬יעלה ויבוא" בחול המועד‪* :‬‬ ‫בתפילות‪ :‬אם סיים העמידה‪ ,‬חוזר לראש‬ ‫התפילה ]אפילו בערבית‪ -‬ולא כראש‬ ‫חודש[‪.‬‬ ‫‪ ‬יש לאומרו בכל תפילות חול המועד‬ ‫וברהמ"ז‪ .‬ואם שכח‪:‬‬ ‫* סיים ברכת "מחזיר שכינתו לציון" נזכר‬ ‫קודם "מודים" אומר שם "יעלה ויבוא"‪.‬‬ ‫* אמר "מודים" – חוזר ל"רצה" וכן הדין‬ ‫עד "יהיו לרצון" השני‪.‬‬ ‫* בברהמ"ז – בסעודות חוה"מ‪ :‬נזכר‬ ‫קודם ברכה רביעית יאמר ללא "שם‬ ‫ומלכות"‪" :‬ברוך שנתן ימים קדושים‬ ‫לעמו ישראל לששון ושמחה" בלבד –‬ ‫ויתחיל ברכה רביעית‪ .‬נזכר אח"כ ‪-‬אינו‬ ‫חוזר )ויכול לאומרו ב"הרחמן"(‪.‬‬ ‫ד‪ .‬קריאת התורה בחוה"מ השנה‪:‬‬ ‫*השנה שחל פסח ביום שבת – סדר‬ ‫קריאת התורה כשנה רגילה‪ -‬שסימנה‪:‬‬ ‫מש"ך‪-‬תור"א‪-‬קד"ש‪-‬בכספ"א‪-‬פס"ל‪-‬‬ ‫במדבר"א‪-‬של"ח‪-‬בוכר"א )שו"ע סי' ת"צ‬ ‫ס"ה( וכדלקמן‪:‬‬ ‫‪" .1‬משך" – ביום החג עצמו )שבת( )א'‬ ‫פסח(‪" :‬והיה היום הזה לכם לזכרון –משכו‬ ‫וקחו לכם צאן " )ראה לעיל עמ' י"א הלכה‬ ‫ה' ( )‪ 7‬עולים(‪.‬‬ ‫‪" .2‬תורא" ביום א' )ב' דפסח – א'‬ ‫דחוה"מ(‪" :‬שור או כשב או עז" )אמור‪/‬‬ ‫ויקרא(‪.‬‬ ‫‪" .3‬קדש" ביום ב' – )ג' דפסח – ב' דחוה"מ(‬ ‫"קדש לי כל בכור" )פר' בא(‪.‬‬ ‫‪" .4‬בכספא" ביום שלישי )ד' דפסח – ג'‬ ‫דחוה"מ( "אם כסף תלוה את עמי"‬ ‫)משפטים(‪.‬‬ ‫‪" .5‬פסל" ביום רביעי )ה' דפסח‪ -‬ד'‬ ‫דחוהמ"פ(‪" :‬פסל לך‪) "...‬כי תשא(‬ ‫‪" .6‬במדברא" ביום חמישי )ו' דפסח – ערב‬ ‫שביעי ש"פ(‪" :‬וידבר ה'‪ ...‬במדבר סיני"‬ ‫]בימות השבוע של חוה"מ)‪ (2-6‬ימים א'‪-‬‬ ‫ה'‪ 4-,‬עולים‪ :‬ג' עולים בפרשה של כל יום‬ ‫ורביעי מפטיר בפנחס "ובחדש הראשון"[‪.‬‬ ‫וחצי קדיש אח"כ‪.‬‬ ‫‪" .7‬שלח" ביום שישי ]שביעי של פסח[‪:‬‬ ‫"ויהי בשלח" )בשלח‪/‬שמות(‪.‬‬ ‫]‪" .8‬בוכרא" ביום שבת ]יו"ט שני של‬ ‫גלויות לבני חו"ל[ "עשר תעשר"‬ ‫)ראה‪/‬דברים([‪ 7] .‬עולים[‬ ‫המטגן מצה בפסח – לפסקי מרן הראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל‪ /‬ויבלח"א בנו הראש"ל הגרי"צ יוסף שליט"א‪:‬‬ ‫חתיכה שפחותה מכזית –)פחות מ‪ 27-‬ג'( וטוגנה‪/‬בושלה – ברכתה "מזונות" ו"על המחיה"‪ .‬אפי' שאוכל כמה וכמה חתיכות בשיעור‬‫כזה‪.‬‬ ‫ חתיכה אחת‪ -‬לפחות שיש בה "כזית" שטוגנה‪/‬בושלה ]וצריך נט"י ללא ברכה‪ .‬יותר מ‪ 51-‬ג' עם ברכה[ המוציא‪/‬ברהמ"ז‪.‬‬‫ כל חתיכת מצה כמות שהיא )ללא טיגון‪/‬בישול(‪ :‬פחות מכזית‪ -‬ברכתה "המוציא"‪ .‬אין חיוב לנט"י )רק חומרא‪-‬וללא ברכה( ואין‬‫מברך ברהמ"ז למעלה מכזית נט"י חובה ללא ברכת ענט"י )עד ‪ 51‬ג'( ומברך ברהמ"ז‬ ‫טעמים מדוע אין מברכים "שעשה ניסים "בליל הסדר –בהגדה של פסח ?‬ ‫א‪ .‬לפי שעתיד לאומרו בהגדה )טור( ]והיינו דכתיב לפני ברכת "אשר גאלנו" – "‪ ...‬לפיכך אנחנו חייבים להודות ‪ ...‬למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים‬ ‫האלו"‪][...‬כה"ח תע"ג )סק"ח ( בשם ס' הפרדס לרש"י‪ /‬שבולי הלקט הרוקח‪ /‬התשב"ץ‪ /‬מחזיק ברכה להרחיד"א[‬ ‫ב‪.‬משום שמצוות "הגדה" היא מצווה הכתובה בתורה – ואין מברכין "שעשה ניסים" רק על מצוה מדרבנן כגון חנוכה ופורים ]כה"ח )שם( בשם דרשות מהרי"ל[‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לפי שהוא )ליל הסדר( יום ישועה –ועדיף מניסים ]שם בשם מט"א‪ /‬פרישה‪ /‬אליה רבא[‪.‬‬ ‫טעמים מדוע לא מברכים בחג זה בליל הסדר "הטוב והמטיב" ? )עפ"י כה"ח ס"י תע"ג סק"ז(‬ ‫ כיון שאין טובה זו משותפת עם חבירו ודמי לירדו גשמים ואין לו שדה בשותפות דקיימא לן )שו"ע סי' רכ"א( דאינו מברך" ]מהר"י מולכו ‪ /‬ברכי‬‫יוסף[‬ ‫‪ -‬כיון שבמקום "הטוב והמטיב" התקינו בתפילות ובקידוש "אתה בחרתנו" וכו' ואין לך הטבה יותר גדולה מזו‪] .‬הלק"ט ‪/‬שם[‪.‬‬ ‫"תקופת ניסן"‬ ‫‪" ‬תקופת ניסן" תחול ביום רביעי‪ -‬ד' דחוה"מ פסח )י"ט ניסן( בשעה ‪) 19:00‬סמוך לשקיעה(‪ .‬נוהגים לא לשתות מים ‪ 1/2‬שעה לפני‬ ‫ואחרי– לכל הדיעות‪] .‬ברמ"א )יו"ד קט"ז ס"ה( כתב לחוש לכך[‪ .‬ומרן הראש"ל מופה"ד הגר"ע יוסף זצ"ל הורה)הליכות עולם ח"ז‪ -‬עמ'‬ ‫קפ"ג( להכריז על כך בשבת שקודם התקופה ולפרסם כן בלוחות ולהזהר בזה‪.‬‬ ‫‪ .‬זמן החשש‪ -‬כחצי שעה לפני ואחרי שעה הנז'‪ .‬ויש שחששו )תוניס‪/‬ג'רבה( שעה לפני ואחרי השעה הנז'‪ -‬ועיקר החשש ב‪-‬מים‪ :‬לא‬‫לשתות מהנהרות‪ .‬לא למלאות מן הברזים )גזרו בעיר אטו נהרות( ולא לשתות ממים שהיו גלויים בזמן הנ"ל‪ .‬ונהגו לכסות הכלים שבהם‬ ‫מים גלויים בברזל‪ .‬ולהתפלל שזכות בלהה רחל זלפה לאה‪ -‬האמהות הקדושות )שר"ת שלהן ברזל( שהעמידו י"ב שבטים יגינו עלינו‪.‬‬ ‫‪.‬יש מגדולי עולם שאכן חששו לכך )כפסק מרן הראש"ל הגרע"י זצ"ל ( ]הרוקח‪.‬הפר"ח )עפ"י הזוה"ק(‪ .‬הגר"א מוילנא והגר"ח פלאג'י‬‫ז"ל[‬ ‫ויש מגדולי עולם שלא הקפידו בזה כלל ]הראב"ע‪ .‬חכם צבי‪ .‬חזון‪-‬איש‪-‬עפ"י עדות הגר"ח קנייבסקי שליט"א[ והם אמרו בזה "שומר פתאים‬ ‫ה'"‪.‬‬ ‫]י"ד[‬ ‫÷‪ä"òùú çñô -éúëìä õáå‬‬ ‫תמצית הלכות "ברכנו" )בקיץ( והלכות "ספירת העומר" בקציר"ת האומ"ר‬ ‫דיני ברכנו בקצרה‬ ‫א‪ .‬בקיץ )החל ממוצאי שבת‪ /‬חג פסח ראשון – ליל א' לעומר(‬ ‫בערבית‪ ,‬ספרדים אומרים "ברכנו" במקום "ברך עלינו"‬ ‫)ואשכנזים משנים ל"ותן ברכה"(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬טעה ואמר "ברך עלינו" )ולאשכנזים "ותן טל ומטר לברכה"(‬ ‫צריך לחזור – כיוון שגשמים בקיץ סימן קללה הם‪:‬‬ ‫– נזכר בתוך הברכה )קודם שאמר "ברוך אתה ה'"( ישתוק כדי‬ ‫הילוך ‪ 4‬אמות ‪ -‬ויחזור ל"ברכנו"‪.‬‬ ‫– אמר "ברוך אתה ה'" – יאמר "למדני חוקיך" ויחזור‬ ‫ל"ברכנו"‪.‬‬ ‫– סיים הברכה – לפני שהתחיל "תקע" ‪ -‬יחזור ל"ברכנו"‪.‬‬ ‫– התחיל "תקע" ונזכר בכל מקום עד "יהיו לרצון" האחרון‪:‬‬ ‫יפסיק שם ויחזור ל"ברכנו" וימשיך כסדר שוב‪.‬‬ ‫– נזכר אחר "יהיו לרצון" האחרון – סמוך ל"עושה שלום"‬ ‫אפילו לא עקר רגליו – חוזר לראש התפילה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תושבי חו"ל במקומות ]מדינות‪/‬ערים[ שהחורף שלהם הוא בין‬ ‫פסח לסוכות כגון‪ :‬ברזיל‪ ,‬אורוגוואי‪ ,‬ארגנטינה‪ ,‬אוסטרליה‪,‬‬ ‫שצריכים גשמים בתקופה זו עליהם לומר "מוריד הטל"‬ ‫ו"ברכנו" כל השנה ובתקופה זו ]בין פסח לסוכות[ ישאלו "טל‬ ‫ומטר" בברכת "שומע תפילה" כפסק הרמב"ם ומרן השו"ע ]סי'‬ ‫קי"ז ס"ב[‪.‬‬ ‫ד‪ .‬יחיד תושב חו"ל הנזכר לעיל שטעה בתפילתו אם שאל "טל‬ ‫ומטר" במקום "ברכנו" ]"ותן ברכה"[ אין צריך לחזור ]אלא‬ ‫בתורת תנאי של נדבה[‪ .‬אם טעה בהזכרה ואמר "משיב הרוח‬ ‫ומוריד הגשם" בין פסח לסוכות צריך לחזור ולהתפלל‪] .‬שו"ע‬ ‫או"ח )סי' קי"ז ס"א אחרונים( )שם(‪" .‬ילקוט יוסף" ח"א ע"ה‬ ‫רס"ה – רס"ז )ובהערה( "שארית יוסף" ח"ג ע"מ ק"ה[‪.‬‬ ‫מהלכות ספירת העומר בקציר"ת האומ"ר‬ ‫* שכח או הזיד ולא ספר בלילה‪ -‬יספור ביום בלא ברכה )עד‬ ‫השקיעה(‪ .‬ובערב הנוסף יוכל להמשיך לספור בברכה‪ .‬ועל כן יש‬ ‫להזהיר ולהזכיר שמי ששכח לספור לגמרי יממה אחת )‪ 24‬שעות(‬ ‫אפילו בלא ברכה הרי שבערב החדש יספור בלא ברכה עד סוף‬ ‫ימי הספירה‪ .‬ואם מברך ברכתו לבטלה לדעת מרן השולחן ערוך‪-‬‬ ‫ויש להזכיר זאת במיוחד בליל שבת כשרבים מגיעים לבית‬ ‫הכנסת ובימי חול אינם מתפללים כלל‪ ,‬או שאינם מתפללים‬ ‫בציבור )ושוכחים לפחות יום אחד לברך( ובאים בליל שבת‬ ‫ומברכים בקול רם עם כל הציבור‪ -‬מי התיר להם זאת?‬ ‫* הדין שונה בקטן‪ -‬שמצד חינוך גם אם שכח יום אחד יוכל‬ ‫להמשיך בברכה )פסק מרן הראש"ל הגרע"י זצ"ל( )ודעת‬ ‫הראש"ל הגר"ם אליהו ז"ל שימשיך לספור בלא ברכה(‪ .‬אך אם‬ ‫הגדיל ונעשה בן י"ג שנה באמצע ימי ספירת העומר‪ -‬מפסיק‬ ‫למנות בברכה וימשיך בלא ברכה‪ ,‬לדעת מרן הראש"ל הגר"ע‬ ‫יוסף זצ"ל ורוב הפוסקים ]דעת הגרב"צ אבא שאול זצ"ל שיוכל‬ ‫להמשיך לברך‪ /‬כן דעת הראש"ל הגר"ם אליהו ז"ל )עפ"י כה"ח‬ ‫תפ"ט סקצ"ד([‪.‬‬ ‫ וראה גם בחזו"ע )יו"ט עמ' רכ"ב ( שסיים שם "מ"מ אין‬‫למחות בקטן שהגדיל בימי הספירה אם ממשיך גם אח"כ לספור‬ ‫בברכה"]וכן ציין ההערה שם ) עמ' רכ"ז סוף הערה י"ד( [‬ ‫* במקרים אלו ממשיך למנות בברכה‪:‬‬ ‫‪ .1‬היה מסופק אם ספר נכון ולא נזכר גם ביום‪.‬‬ ‫‪ .2‬נסתפק ביום הספירה ואי אפשר לו לברר וספר ונתברר לו‬ ‫שספר נכון‪.‬‬ ‫‪ .3‬לפני השקיעה ענה לחברו‪ :‬היום )הלילה הקרוב( כך וכך‪.‬‬ ‫‪ .4‬ספר בראשי תיבות‪ :‬יו"ד‪ .‬טי"ת‪ .‬כ"ב‪ .‬ולא חזר למנות המספר‬ ‫בלא ברכה‪.‬‬ ‫‪ .5‬מנה מספר הימים נכון וטעה בספירת השבועות‪.‬‬ ‫מלאכות בחול המועד )א(‬ ‫כללי מלאכות בחול המועד‬ ‫א‪ .‬ימי חול המועד נקראו בתורה "מקראי קודש" – על כן‬ ‫אסורים במלאכה )באופן כללי וכדלקמן( וצריך לכבדם בכסות‬ ‫נקיה ומיוחדת ומאכלים מיוחדים ולהרבות בלימוד תורה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כתיב "ושמחת בחגיך" לכן צריך ומצווה לשמוח בחול‬ ‫המועד בבשר )בהמה אם אפשר( ויין ולשמח בני ביתו – הנשים‬ ‫בבגדי צבעונין ותכשיטין והילדים בראוי להם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מלאכה בחול המועד יש אומרים שהיא אסורה מן התורה‬ ‫וי"א אסורה מדרבנן ויש שמטילין ביניהם פשרה‪ :‬עיקר איסור‬ ‫מלאכה בחול המועד – מן התורה כשאינה לצורך המועד או‬ ‫לצורך דבר האבד‪ .‬וכשהיא לצורך המועד – מותרת מן התורה‬ ‫)אפי' ע"י אומן( ואם זה דבר האבד – אפי' ע"י טרחה יתרה‪.‬‬ ‫וחכמים אסרו מקצת המלאכות בחוה"מ‪ .‬ונטיית הפוסקים‬ ‫ובראשם – מרן השו"ע – שהמלאכה אסורה מדרבנן‪.‬‬ ‫ד‪ .‬להלכה‪ -‬ישנם כללים חשובים‬ ‫להיתר מלאכה בחוה"מ‪:‬‬ ‫א( מלאכה פשוטה שאינה דורשת מקצועיות‪) .‬כג' נסיעה‪,‬‬ ‫הדלקת חשמל וכד'(‪.‬‬ ‫ב( מלאכה הנעשית בשינוי מהרגיל‪.‬‬ ‫ג( מלאכה שנעשית לצורך אוכל נפש‪.‬‬ ‫ד( מלאכה שהיא לצורך המועד‪.‬‬ ‫ה( מלאכת "דבר האבד" שאם לא תיעשה ייגרם נזק‪.‬‬ ‫ה‪ .‬המלאכות שהותרו‪:‬‬ ‫‪ .1‬אפשר ע"י עצמו או ע"י חבר – ללא תשלום‪.‬‬ ‫‪ .2‬אם לאו – ישכור פועל שאין לו מה לאכול בחג‪.‬‬ ‫‪ .3‬אם לאו ‪ -‬אפילו יש לו מה לאכול ‪.‬‬ ‫‪ .4‬אסור לעשותן לצורך גוי‪.‬‬ ‫ו‪ .‬מותר לעשות כל מלאכה ע"י פועל שאין לו מה לאכול –‬ ‫ועדיף לכתחילה בצנעה‪.‬‬ ‫ז‪ .‬מלאכה האסורה – אסור לומר לגוי לעשותה אפי' בחוה"מ‬ ‫אא"כ קיבל הגוי את העבודה לפני המועד ומתבצעת בביתו או‬ ‫בבית מלאכתו של הגוי‪.‬‬ ‫ח‪ .‬אם עבר על זה‪ ,‬ואמר לגוי לעשות לו מלאכה האסורה‬ ‫בחוה"מ – מותר בדיעבד ליהנות ממנה‪.‬‬ ‫ובמקום מצוה – כג' בניית מקווה מותר לומר לגוי‪ ,‬דהוי צרכי‬‫רבים‪.‬‬ ‫אך בניית בית כנסת אסור ע"י גוי אא"כ המנהג לבנות‬ ‫בקבלנות שעושה כן על דעת עצמו‪.‬‬ ‫ט‪ .‬כל אוכל נפש שהותר – היינו אף בטירחה רבה וכדרכו בלא‬ ‫שינוי ואפילו במעשה אומן )וראה לקמן עמ' ט"ו – בפירוט‬ ‫המלאכות אות "א"(‪.‬‬ ‫י‪ .‬וכן צרכי רבים שהותרו בחוה"מ – אפי' ע"י מעשה אומן‬ ‫ובפרהסיא ואפי' בטירחה רבה כל זמן שיש בהם צורך המועד‬ ‫)ראה לקמן עמ' ט"ו אות מ'(‪.‬‬ ‫י"א‪ .‬פועל בעבודה קבועה שאינו יכול לקבל חופשה בחוה"מ‬ ‫ויש חשש שאם יתחמק מעבודתו בחוה"מ יש חשש שיפוטר‬ ‫משם ויאבד פרנסתו – מורים לו להמשיך לעבוד בחוה"מ‪.‬‬ ‫בס"ד‬ ‫]ט"ו[‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬קובץ הלכתי‪ -‬פסח תשע"ה ‪‬‬ ‫מלאכות בחול המועד )ב(‬ ‫פירוט המלאכות בקצרה עפ"י סדר א'‪-‬ב'‬ ‫א‪ .‬אוכל נפש‪-‬כל תיקון כלים הנצרכים לאוכל נפש – מותר וכגון‪:‬‬ ‫תיקון מקרר חשמלי‪ ,‬תנור אפיה וגז‪ ,‬ברז מים במטבח ‪ -‬אפילו ע"י‬ ‫אומן )טכנאי מקצועי(‪ .‬וכן הפרשת תרומות ומעשרות‪ .‬וכן פתיחת‬ ‫חנויות בפרהסיא ‪ -‬לצורך ממכר מצרכי אוכל ופירות וירקות לחג‪.‬‬ ‫איפור – לנשים וכן כל צרכי יופי ‪ -‬מותר )ומצווה(‪) .‬חוץ מתספורת‬ ‫שיער שבראש(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בגד – אם נקרע במועד – מותר בתיקון פשוט אך לא מקצועי‬ ‫)אומן(‪ .‬ומותר לקנות בגדים חדשים – לצורך המועד או אף בגדים‬ ‫)ושאר דברים( "במבצע" ובזול שלא יהיה כמותו אחר המועד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬גיהוץ – מותר לצורך המועד )חזו"ע(‪.‬‬ ‫ד‪ .‬דייג – כשזה ניכר לצורך המועד – לכו"ע שרי אף לדייג מקצועי‬ ‫ובפרהסיא‪ .‬ולד' מרן הגרע"י זצ"ל ‪ -‬אף שדגים הם יותר מצורך‬ ‫המועד ואף יכולים לדוג בלא התרה אם החמירו על עצמם לא לדוג‪.‬‬ ‫ולד' מרן הגר"ם אליהו זצ"ל – דייג מקצועי ולא ניכר לצורך המועד‬ ‫– יעשה בצנעה‪.‬‬ ‫ דירה – סתם לעבור דירה – אסור‪) .‬שו"ע‪ ,‬תקל"ה ס"א(‪ .‬כן הדין‬‫כששתי הדירות שלו או שתיהן בשכירות וכן אם הן מרוחקות זו‬ ‫מזו‪ .‬אך לעבור משכירות – לדירה שלו מותר )חזו"ע(– אף רחוקות‪.‬‬ ‫וכן אם ישלם קנסות – שרי אף לעיר אחרת‪ .‬ואף שיש מתירים גם‬ ‫בהעברת דירה סתם מבנין אחד )אפי' ‪ 2‬כניסות( או בשני בניינים‬ ‫בחצר אחת – בלא הסיבות לעיל – המחמיר תבוא עליו הברכה‪.‬‬ ‫דפוס – אסור להדפיס ספרים בחוה"מ )ולד' הגר"ם מזוז שליט"א‬ ‫– גם עלונים אסור(‪) .‬וראה עוד "מחשב"(‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הקלטה – של נאומים ושירים מותרת‪ .‬וכן תיקון כלי שיר‬ ‫)חזו"ע(‪.‬‬ ‫ השכרת דירה – כולל עריכת חוזה שכירות מותר)חזו"ע(‪.‬‬‫ הדחת רצפה ושטיפתה – מותרת‪.‬‬‫ח‪ .‬חליבה – מותרת אף שלא לצורך המועד משום צער בעלי חיים‬ ‫)והוי כדבר האבד(‪.‬‬ ‫כ‪ .‬כבישת ירקות )חמוצים( – אסורה שלא לצורך המועד אא"כ‬ ‫זה מין שלא מצוי או חשש שיתליע – מותר‪.‬‬ ‫כיבוס – סתם כיבוס – אסור‪.‬‬ ‫ בגדי ילדים‪/‬תינוקות המתלכלכים– ואין להם תחליף – שרי‪.‬‬‫ וכן כל אדם שאין לו מה ללבוש – יכבס וייבש בצנעה‪.‬‬‫ וכן בגדים פנימיים– )כשאין לו להחליף( שרי אף לגדול‪ – .‬וכן‬‫מגבות רחצה‪/‬ניגוב ידיים – שרי‪ .‬וי"א להחמיר בזה בדורנו‪) .‬אא"כ‬ ‫לא נשאר לו מהם(‪ – .‬וכן יש היתר לכיבוס סדינים ומצעים של‬ ‫מיטות בבתי מלון ובבתי חולים וכל שכן בגדי רופאים וצוותי‬ ‫רפואה )חזו"ע(‪.‬‬ ‫כתיבה – אסור לכתוב בחוה"מ – חוץ מג' סיבות‪ :‬א( דבר האבד‪.‬‬ ‫ב( צרכי רבים‪.‬‬ ‫ג( צורך המועד‪] .‬כל מה שמותר – מותר בלא שינוי ונהגו לשנות‬ ‫קצת[‪ .‬ולפי הנ"ל – יהיה מותר‪ :‬לכתוב אגרת שלומים לחבירו )ג(‬ ‫]והמשנ"ב מפקפק בזה[ ]והיינו בכתב שלנו ולא בדפוס[‪ – .‬וכן‬ ‫חשבונות של הוצאות וכד' לסתם אדם – מותר )א‪-‬ג(‪ .‬אך לסוחרים‬ ‫אסור )חזו"ע(‪– .‬וכן מותר לכתוב חידושי תורה שלא ישכחם )א( או‬ ‫למורה לכתוב מראה מקומות )ב(‪.‬‬ ‫ הכנסת כסף לבנק או הוצאה ממנו כשזה מצריך כתיבה לפקיד‬‫יהודי או הפעלת מחשב יש לאסור אא"כ אי אפשר אחרת – או דבר‬ ‫האבד וכן אם צריך לחג – מותר‪) .‬הגרמ"א זצ"ל (‪ .‬והגרב"צ אבא‬ ‫שאול ז"ל מתיר כל הנ"ל בכתיבה שלנו בלבד‪.‬‬ ‫אם פרנסתו מכתיבה ואין לו מה לאכול – מותר‪.‬‬ ‫מ‪ .‬מחשב ‪ .1‬מרן הגרע"י זצ"ל מתיר כתיבת אגרת שלומים‬ ‫במחשב או במכונת כתיבה‪] .2 .‬ס' החגים להגרמ"א זצ"ל[‪ :‬כתיבה‬ ‫במחשב תוך כדי משחקים מותרת‪ .‬הקלדת מכתב במחשב הרי היא‬ ‫ככתיבה רגילה – לכן מה שמותר לכתוב ‪ -‬מותר להקליד‪ .‬מה‬ ‫שאסור ‪ -‬אסור‪ .‬תיקון מאמר מודפס ‪ -‬אסור‪ .‬הנהלת חשבונות של‬ ‫העסק ‪ -‬אסורה )אא"כ בחשש הפסד(‪ .‬גיבוי דיסקטים ‪ -‬מותר‪.‬‬ ‫הדפסה במדפסת מתוך מה ששמור במחשב – אסורה‪) .‬שו"ע‬ ‫תקמ"ה‪ :‬ס"א‪ .‬ס"ז‪ .‬כה"ח סקט"ל(‪.‬‬ ‫מכונית ‪ -‬תיקון מכונית פרטית ‪ -‬רק מעשה הדיוט )כגון החלפת‬ ‫גלגל( )אפי' לצורך טיול( אך מעשה אומן אסור בכל אופן ומותר‬ ‫לנקותה ולייפותה כשאין בזה טירחה‪) .‬חזו"ע( ]והגרב"צ אבא שאול‬ ‫ז"ל מתיר תיקון רכב לנסיעה מחוץ לעיר בלא לחלק איזה תיקון([‪.‬‬ ‫תיקון משאיות‪ ,‬אוטובוסים או מוניות ציבוריות )להעברת אוכל‬ ‫נפש או נסיעות לציבור( מותר לתקנם אף ע"י מכונאי מקצועי )אף‬ ‫בשכר(‪ – .‬מכונית וכד' מותר לקנותה בחוה"מ אם לא ימצא‬ ‫כמותה אחר המועד בטיב או במחיר‪.‬‬ ‫מלאכה ‪ -‬כל מלאכה שהיא לצורך אחר החג ‪ -‬כג' בישול‪ ,‬שטיפת‬ ‫כלים וכד'‪-‬אסורה בחוה"מ‪ .‬משקפי ראייה‪ -‬מותר לתקנם אם‬ ‫נשברו ‪ -‬אף מעשה אומן‪.‬‬ ‫נ‪ .‬נגינה‪ -‬כלי נגינה שרי‪ .‬כל שכן במקום סעודת מצווה‪.‬‬ ‫נעליים‪ -‬תיקון מעשה אומן ‪ -‬אסור אם נקרעו‪ .‬ומותר לקנות‬ ‫חדשים למועד‪ .‬נקרעו הרבה ‪ -‬מותר אף מעשה אומן‪.‬‬ ‫ס‪ .‬סופר סת"ם ‪ -‬לעצמו ‪ -‬מותר לכתוב‪ .‬ואם אין לו כדי סעודת‬ ‫יו"ט ‪ -‬מותר אף לכתוב לאחרים ולמוכרם‪.‬‬ ‫סחורה – סתם סחורה אסורה בחוה"מ‪ ,‬כשאינה לצורך המועד‪-‬‬ ‫וכשיש הפסד מהקרן )אפי' מועט – ואפי' ספק הפסד(‪ -‬וכג'‬ ‫שהסחורה שווה הרבה ותוזל אחר החג– מותר‪ .‬ובאדם לא עשיר‬ ‫מותר אף למוכרה בריווח ויוציא עבור החג וכן לשלם בזה חוב –‬ ‫וכן ביום "תערוכה" או "יריד" או תיירים שבאו לקנות‪.‬‬ ‫ ולגבי "יום שוק" שבכל שבוע – מכירת דברים שאינם לצורך‬‫המועד שנויה במחלוקת‪ :‬לדעת מרן הגרע"י זצ"ל מותר ולד' מרן‬ ‫הגרמ"א זצ"ל אסור‪.‬‬ ‫ קניית רהיטים‪/‬בגדים‪/‬כלי בית – רק מה שמותר לצורך המועד‪.‬‬‫וכן כל דבר שב"מבצע"‪/‬זול שלא ישיג אחרי החג כמותו‪.‬‬ ‫ ספר תורה – תיקונו והגהתו )אפילו אות אחת( – אסורה )אא"כ‬‫אין ס"ת אחר(‪ .‬דיבוק הפוסל – מותר לגררו‪/‬לגרדו‪ .‬וכן אות‬ ‫שנטשטשה שרי להעביר בה קולמוס וכן מחיקת אות יתירה בסוף‬ ‫תיבה‪ .‬וסופר כנ"ל – שאין לו מה לאכול יכול לכתוב סת"ם לעצמו‬ ‫ויקנה לחג‪.‬‬ ‫ע‪ .‬עבודות גינה – כל מלאכה שאינה הכרחית – אסורה‪) .‬זמירה‪,‬‬ ‫נטיעה‪ ,‬זיבול ניכוש(‪ .‬השקיה = הכרחית מותרת‪ .‬ועדיף ע"י‬ ‫ממטרות‪/‬טפטפות )באילן רק בצפופים(‪ .‬ריסוס – ירסס לפני כן‬ ‫אא"כ יהיה הפסד‪ .‬קטיף – פירות וירקות – רק לצורך המועד – או‬ ‫כדרכו ולא בצמצום אא"כ יש חשש שירקיבו‪ ,‬ייגנבו וכד'‪.‬‬ ‫צ‪ .‬צחצוח נעליים שרי‪.‬‬ ‫צאן – אסור לגזוז צאנו בחוה"מ‪ .‬צילום – מותר להצטלם – אך‬ ‫פיתוח התמונה ייעשה אחר החג‪ .‬צפורנים – לספרדים מותר לגזוז‬ ‫גם בחוה"מ‪ .‬ואשכנזים מחמירים בזה ולכל הדיעות בט‪ .‬מצווה –‬ ‫מותרת לגזוז‪.‬‬ ‫ר‪ .‬רפואה – כל עשיית רפואה מותרת בחוה"מ בין לאדם ובין‬ ‫לבהמה ואפילו בחולה שאין בו סכנה‪.‬‬ ‫ש‪ .‬שידוכין‪/‬תנאים‪ -‬מותר לערוך בחוה"מ )וכן לכותבם(‪.‬‬ ‫שמירת טף – בשכר‪ -‬מותרת )אף בלא הבלעה( )חזו"ע(‪.‬‬ ‫ת‪ .‬תסרוקת‪ -‬למרן הגרע"י זצ"ל‪ -‬מותרת לכולם‪ .‬להרב הבן איש‬ ‫חי‪/‬והגר"ם אליהו זצ"ל ‪ -‬רק לנשים‪ .‬תספורת ותגלחת‪ -‬לזקן‬ ‫ולשיער‪-‬אסורה‪ .‬וכן תספורת לאשה )אפילו לא הספיק‪/‬ה‬ ‫להסתפר‪/‬להתגלח קודם(‪ .‬אמנם אם בא מחו"ל‪ -‬או אף מעיר‬ ‫אחרת‪ ,‬וכן היוצא מבית האסורים ולא הספיק‪ -‬יתגלח בחוה"מ )אך‬ ‫בצינעה(‪.‬‬ ‫ וכן אבל ב"מ‪ -‬ששלמו ל' יום בחוה"מ על אב ואם )וגערו בו(‪-‬‬‫מותר‪.‬‬ ‫ שפם ‪ -‬מותר בכל אופן שהוא לגוזזו‪.‬‬‫ תפירה ‪ -‬רק תיקון פשוט ולא מקצועי‪.‬‬‫ תרומות ומעשרות‪) -‬עפ"י שנקרא מתקן ביו"ט(‪ -‬מותר להפריש‬‫תרומות ומעשרות בחול המועד לצורך אוכל נפש‪.‬‬ ‫]ט"ז[‬ ‫בס"ד‬ ‫‪ ‬קובץ הלכתי‪ -‬פסח תשע"ה ‪‬‬ ‫הלכות מצוות "ביעור" ו"וידוי מעשרות" – חג הפסח תשע"ה )א(‬ ‫ב' מצוות )היום‪ -‬מדרבנן( נדירות‪ .‬אחת לשלוש וארבע שנים‪ .‬וזמנן‪:‬‬ ‫א‪ .‬ביעור מעשרות‪ -‬ערב פסח )השנה‪ -‬ערב שבת( )לבני אשכנז(‪ .‬ערב שביעי של פסח )לבני ספרד(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬וידוי מעשרות‪ -‬בשעת המנחה ביום טוב שביעי של פסח‪ -‬וזה לכל הדעות‪.‬‬ ‫מצות "ביעור מעשרות"‬ ‫א‪ .‬המקור בתורה ל"ביעור"‪:‬‬ ‫‪ ‬דברים )י"ד‪ ,‬כ"ח‪-‬כ"ט(‪ ,‬פר' ראה‪:‬‬ ‫ב‪ .‬היום )ומאז סמוך לחורבן ביהמ"ק הראשון(‬ ‫נוהגת מצוה זו מדרבנן‪ -‬עפ"י רוב ככל‬ ‫הפוסקים )רי"ף‪ ,‬רמב"ם וטור( וכך פסק מרן‬ ‫בשו"ע )יו"ד של"א ס"א( שתרומות ומעשרות‬ ‫נוהגות היום מדרבנן‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אף שפרשת ה"ביעור" נכתבה בתורה בנפרד‬ ‫מפרשת ה"וידוי מעשרות" )פר' כי תבוא( והיא‬ ‫ממש מצוה בפני עצמה‪ -‬רבותינו מוני המצוות‬ ‫לא מנוה כמצוה בפני עצמה אלא כללוה בתוך‬ ‫מצות "וידוי מעשרות" ]רמב"ם )עשין קל"א(‬ ‫החינוך )מצוה תר"ז( הסמ"ג )עשין קל"ח([‪.‬‬ ‫והטעם‪- :‬או משום שהיא "הכשר" ל"וידוי"‬ ‫)"משנה ראשונה"(‪.‬‬ ‫ או שהיא פרט בפרטי הל' תרומות ומעשרות‬‫)חזון איש(‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מצוה זו נוהגת פעמיים בשבע שנים‪:‬‬ ‫ערב פסח ])לבני אשכנז‪ -‬שהשנה הוא גם ערב‬ ‫שבת [או ערב שביעי של פסח )לבני ספרד(‪:‬‬ ‫‪ ‬של שנה רביעית לשמיטה )כגון תשע"ב‪.‬תשע"ט(‬ ‫‪ ‬ושל שנה שביעית )שמיטה( )כג'‪ ,‬השנה‪,‬‬ ‫תשע"ה(‪.‬‬ ‫]‪ -‬הראשונים נחלקו מהי הגירסא הנכונה‬ ‫במשנה ]מעשר שני )פ"ה מ"ו([ "ערב יו"ט‬ ‫ראשון של פסח היה הביעור"‪ -‬בני אשכנז‬ ‫סומכים על רש"י ור"ש ותוספות ועוד ‪-‬‬ ‫שהגירסא "ראשון" ‪ -‬וכ"פ חזו"א ז"ל ופוסקי‬ ‫האשכנזים בדורנו שליט"א שכתבו לחוש‬ ‫לקיים זאת בערב פסח‪) .‬ואם קנה פירות‬ ‫בביעור‬ ‫החייבים‬ ‫וירקות‬ ‫)שייכים‬ ‫לתשע"ב‪/‬ותשע"ג( יבערום עד ערב שביעי של‬ ‫פסח(‪.‬‬ ‫ בני ספרד סומכים על הרמב"ם ושו"ע )ומרן‬‫הראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל( שהגירסא "יום טוב‬ ‫אחרון"‪.‬‬ ‫]‪ -‬אמנם דעת מרן הראש"ל הגר"ם אליהו ז"ל‬ ‫שאעפ"י שכן עיקר הדין לספרדים ראוי להקדים‬ ‫הביעור לערב פסח )ע"ש( ואם הפריש שוב במטבע‬ ‫בחוה"מ ישוב ויבער ערב שביעי של פסח[‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מצוה זו נוהגת בגברים וגם בנשים )בנשים‪-‬‬ ‫לרוב הפוסקים‪ .‬וכן הלכה‪ .‬ומכמה טעמים‪ .‬רק‬ ‫המנחת חינוך הסתפק בזה(‪.‬‬ ‫ו‪ .‬ביאור קצר למושגים‪ :‬טבל‪ ,‬ספק טבל‪,‬‬ ‫דמאי‪:‬‬ ‫‪ ‬טבל )ודאי(‪ -‬טב לא‪ .‬לא טוב‪ .‬תבואה‪ /‬יבול לא‬ ‫מעושר בוודאות‪.‬‬ ‫‪ ‬דמאי‪" -‬דא‪-‬מאי"‪ -‬זה מהו? תבואה‪ /‬יבול‬ ‫מעושר או לא‪ .‬ספק‪ .‬אמנם זה היה בזמן‬ ‫המשנה והתלמוד שכולם נזהרו מתרומה )גדולה(‬ ‫אך במעשרות )ראשון‪ ,‬שני‪ ,‬עני( לא נזהרו‪ .‬בימינו‬ ‫מדרגת "דמאי" )שיש לו הקלות מסוימות( רק למי‬ ‫שקונה בחנות בהשגחה "מהדרין" ומחמיר על‬ ‫עצמו להפריש שוב בביתו‪.‬‬ ‫‪ ‬ספק טבל‪ -‬יותר חמור מ"דמאי"‪ .‬ולכן‪ -‬כל‬ ‫תבואה‪ /‬יבול )פירות וירקות( שנקנו בחנות ללא‬ ‫השגחה "מהדרין" וכן קנייה מסתם "שוק"‬ ‫ברחבי הארץ‪ -‬זה נקרא "ספק טבל" חובה‬ ‫להפריש בבית שמא לא ִע ְשרוּ מהם ולא היתה‬ ‫השגחה כראוי‪ .‬ואסור להפריש מהם בשבת‬ ‫)ואף מטבל ודמאי( )בסתם בלא תנאי( והוי‬ ‫מוקצה‪.‬‬ ‫ז‪ .‬חובת הביעור‪ -‬כג' השנה תשע"ה)שהיא‬ ‫שמיטה( על כל יבול‪ -‬פירות וירקות על כל‬ ‫תוצריהן ואיחסונן‪ :‬טרי‪,‬שמור‪ ,‬קפוא‪ ,‬מיובש‪,‬‬ ‫משקה וכד' מיבול של טבל וספק טבל‬ ‫שנתחייבו הללו במעשרות בג' השנים‬ ‫האחרונות‪ :‬שנה ד' וה' )תשע"ב‪ ,‬תשע"ג‪ -‬מעשר‬ ‫שני( שנה ו' )תשע"ד‪ -‬מעשר עני(‪ .‬וכן את‬ ‫המטבעות של פדיון מעשר שני שלהן‪.‬‬ ‫ אמנם הפירות וירקות‪ -‬שחיובן בתשע"ו‬‫ותשע"ז )שני([ ושל תשע"ח )עני( ומטבעות‬ ‫פדיונם‪ -‬ביעורן יהיה בערב פסח‪/‬שביעי של‬ ‫פסח תשע"ט‪.‬‬ ‫ דמאי‪ -‬מהדין פטור מ"ביעור" ומ"וידוי" עליו‪.‬‬‫ח‪ .‬מהות הביעור‪ -‬כיצד מתבצע?‬ ‫ להלכה‪ -‬יש לנו כ‪ 5-‬שלבים )א'‪-‬ה'( )לקמן(‪.‬‬‫ לאלה שנתנו המתנות ופדו המעשר שני ‪2‬‬‫שלבים )ד'‪-‬ה'(‪.‬‬ ‫ אלו המנויים בקרנות המעשרות השונות‪:‬‬‫‪" ‬בית המעשר" )מ‪ .‬בית עוזיאל של הרש"ז רווח‬ ‫שליט"א(‪.‬‬ ‫‪" ‬קרן המעשרות"‬ ‫ההלכה(‪) -‬ודומיהן(‪ ,‬פטורים מן הביעור של‬ ‫"מטבע"‪ -‬אך חייבים עד ערב פסח‪ /‬שביעי של‬ ‫פסח כבכל השנים להפריש התרו"מ כאמור‬ ‫ולחלל המעשר שני על פרוטה של הקרנות‬ ‫הללו‪.‬‬ ‫)של המכון לחקלאות‪ -‬עפ"י‬ ‫ וכן הקונים מחנויות בהשגחה למהדרין‪-‬‬‫פטורים מן הביעור‪.‬‬ ‫א( הפרשת המתנות‪:‬‬ ‫כל מי שברשותו טבל או ספק טבל מהיבול‬ ‫הנזכר לעיל )הלכה ז'‪ -‬משנים תשע"ב‪ -‬עד‬ ‫תשע"ד( צריך להפריש התרומות ומעשרות מהן‬ ‫עד ערב פסח‪ /‬שביעי של פסח )בני אשכנז‪/‬‬ ‫ספרד( אם קיים ברשותו‪ -‬ולא הפריש עד אז‪.‬‬ ‫ב( נתינתן לבעליהן )ביאור א' של "ביעור"(‪:‬‬ ‫‪ ‬תרומה גדולה ותרומת מעשר‪ -‬לכהן )בזמן‬ ‫המקדש(‪ .‬בימינו עוטפים ב‪ 2-‬שקיות ניילון‪ /‬נייר כסף‬ ‫ומניחים בפח אשפה]בספק טבל‪ .‬ובטבל ודאי‬ ‫לכתחילה ראוי לשורפו‪/‬לקוברו‪-‬או לפחות להניחו‬ ‫בפח תרומה עד שיירקב)ס' קצירת השדה([ )ואם זה‬ ‫משקין‪ -‬שופכן באדמה שיייספג או בכיור המטבח‪ -‬ולא‬ ‫בבור שופכין ח"ו(‪.‬‬ ‫‪ ‬מעשר ראשון )‪ 9%‬מטבל ודאי( נותנו ללוי ]בימינו‬ ‫מטבל ודאי‪ .‬כן ד' מרן השו"ע וכ"פ מרן הראש"ל הגר"ע‬ ‫יוסף ז"ל )ועפ"י שלוחו "בבית מעשר" מ‪ .‬בית עוזיאל‬ ‫הרש"ז רווח שליט"א( וכן מנהג בני ספרד‪ -‬וכן נוהגים‬ ‫ההשגחות "מהדרין" של הספרדים‪ .‬דעת רוב פוסקי‬ ‫אשכנז‪ -‬לא ליתן ללוי‪ -‬רק קורא לו ֵשׁם וקובע לו מקום‬ ‫בלבד[‪).‬גם בטבל ודאי(‬ ‫‪ ‬מעשר עני )‪ 10%‬מהיבול הנשאר של שנת תשע"ד(‪.‬‬ ‫ליתנו לעני ]דעת הפוסקים בדורנו שכל אברך כולל שאין‬ ‫לו "הגנה על משכורתו" )מילגה( נחשב עני בודאות[‪.‬‬ ‫ג( פירות של מעשר שני )‪ 10%‬מיבול של שנת‬ ‫תשע"ב‪/‬תשע"ג( או של ְר ָב ִעי )פירות של שנה רביעית של‬ ‫כל עץ(‪:‬‬ ‫‪ ‬בזמן המקדש‪ -‬אוכלן בקדושה וטהרה‬ ‫בירושלים ת"ו‪.‬‬ ‫‪ ‬בימינו‪ -‬מחלל קדושתן על פרי‪ /‬מאכל "שווה‬ ‫פרוטה" ]עפ"י מרן שו"ע(‪ -‬כג' כף גדולה גדושה או ‪3‬‬ ‫כפות של סוכר )כ‪ 20-‬גר' סוכר( או כ‪ 2 -‬כפות שמן )סויה‬ ‫וכד'(‪ -‬שממיסן‪ /‬משליכן בכיור המטבח‬ ‫מטבע ובו "שווי פרוטה" )חזו"א‪ -‬וכן נהוג( )היינו‪10 -‬‬ ‫אג'( ]מטבע של ‪ 50‬אג' )‪ (₪1/2‬יש בו יותר משווי פרוטה‬ ‫כפול ‪ -3‬פעמים וכדלקמן(‪).‬שווה פרוטה קרוב ל‪ 7-‬אג'(‬ ‫)עדכני לי' אדר תשע"ה[‬ ‫או מחלל על‬ ‫ד( חילול המטבע‪/‬ות של המעשר שני‪ /‬רבעי‪:‬‬ ‫כל מי שברשותו מטבע שעליו חילל‪ /‬פדה בכמה‬ ‫פעמים מעשר שני או רבעי של פירות וירקות או‬ ‫שימורים וכד' של שנות המעשר שני )תשע"ב‪/‬ע"ג(‬ ‫או פירות רבעי‪ -‬צריך לחלל את המטבע‪/‬ות על‬ ‫שווה פרוטה הנ"ל )סוכר‪/‬שמן( או על מטבע קטן )‪10‬‬ ‫אג'( בערב פסח )בני אשכנז( או ערב שביעי של‬ ‫פסח )בני ספרד(‪.‬‬ ‫‪ ‬נוסח הפדיון‪" :‬כל קדושה שיש במטבע‬ ‫שבידי הוא וחומשו יהא מחולל על מטבע זה‬ ‫)הקטן( שבידי" או נוסח זה‪" :‬כל מעשר שני‬ ‫)רבעי( שיש במטבע‪/‬ות )אלו( הוא וחומשו יהא‬ ‫מחולל על מטבע זה"‪.‬‬ ‫ואם פודה על פרי‪ /‬מאכל שווה פרוטה יאמר‪:‬‬‫"על סוכר‪/‬שמן זה שבידי"‪.‬‬ ‫ה( ביעור‪ -‬איבוד המטבעות‪) :‬ביאור ב' ל"ביעור"(‬ ‫את המטבע הקטן ישמיד ע"י השלכה לים או‬ ‫לנהר וראוי שישחקנו קודם השלכה לים )חזו"א(‬ ‫או לנהר )שו"ע(‪ .‬אם לא נמצא בקרבת ים‪-‬‬ ‫ישחקנו ויפזרנו לרוח ואפשר גם להניחו בתוך‬ ‫חומצה או חומר הממיסו ומכלה אותו אך לא‬ ‫יזרקנו דרך בזיון בבור שופכין וכד'‪.‬‬ ‫ וכן סוכר‪ /‬שמן ימיסנו במים בכיור‬‫שבמטבח‪).‬ולכתחילה שייספג באדמה(‬ ‫* הוראת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל‪ -‬שצריך‬ ‫שהמטבע )הקטן( לפחות יכיל ג' פרוטות כיון‬ ‫שהמטבעות מורכבות מכמה סוגי חיובים‪:‬‬ ‫דאורייתא‪ ,‬רבנן ותרי דרבנן )ונכון להיום‪ -‬י'‬ ‫אדר תשע"ה( כל פרוטה‪ 7) ₪ 0.0686 :‬אג'‬ ‫בקירוב(‪ .‬לכן ראוי ליקח מטבע של ‪ 50‬אג'‬ ‫לפחות( ויחלל ואח"כ יאמר ויוסיף‪" :‬שכל סוג‬ ‫יתחלל על פרוטה אחת שבמטבע זה" )‪ 50‬אג'‪-‬‬ ‫‪ 1/2‬שקל( ]וממילא מובן שעל ‪ ₪ 1‬אפשר לחלל‬ ‫במשך כ‪ 14-‬פעמים‪ .‬ועל ‪ ₪ 5‬כ‪ 70-‬פעמים‪.‬ועל‬ ‫מטבע ‪ 140 ₪ 10‬פעמים(‪].‬וכמובן נתונים אלא‬ ‫יכולים להשתנות בעליה או בירידה של שווי‬ ‫הכסף בבורסת המתחות[‬ ‫ט‪ .‬מי שברשותו מוצרי מאפה החייבים בחלה‪-‬‬ ‫חייב להפריש חלה בזמן הביעור‪ .‬ובזמנינו‪-‬‬ ‫שהחלה נשרפת‪ -‬טוב לשרפה בזמן הביעור‬ ‫)וכמובן שבאופן זה‪ -‬הביעור צריך להעשות בערב‬ ‫פסח ולא בערב שביעי של פסח לכל הדיעות (‪.‬‬ ‫]ומדובר במאפה מה' מיני דגן של שנים תשע"ב‪-‬‬ ‫תשע"ד תוצרת הארץ ורוב החיטה בארץ )‪(83%‬‬ ‫תוצרת ארה"ב ורק של "קמח שמורה" וכד' זה‬ ‫מהארץ‪ -‬ונפק"מ )גם( לברכה אחרונה )"על המחיה"‪-‬‬ ‫"מחיתה"‪" -‬כלכלתה"([‪] .‬והיינו מטעם דכל דפריש‬ ‫מרובא פריש[‪.‬‬ ‫‪ ‬ומי שברשותו מוצרי חמץ שחייבים בהפרשה‬ ‫יפריש ויבערם מערב פסח‪ -‬קודם זמן איסורם‬ ‫)והשנה ‪.[11:26‬‬ ‫‪ ‬אם מכר לגוי ב"מכירת חמץ"‪ -‬וכעת זה‬ ‫ברשותו של הגוי )וכן מוצרים‪ /‬שימורים וכד' שיש בהם‬ ‫חשש תערובת חמץ( אין על זה חובת ביעור‪ ,‬אך‬ ‫לאחר הפסח שיחזור לרשותו‪ -‬יקיים בהם מיד‬ ‫מצות ביעור‪.‬‬ ‫]י"ז[‬ ‫בס"ד‬ ‫‪ ‬קובץ הלכתי‪ -‬פסח תשע"ה ‪‬‬ ‫הלכות מצוות "ביעור" ו"וידוי מעשרות" – חג הפסח תשע"ה )ב(‬ ‫י‪ .‬מי שלא נמצא ליד פירותיו‪ -‬והגיע זמן‬ ‫הביעור‪:‬‬ ‫יְ ַמנֶה שליח להפריש את התרומות והמעשרות‬ ‫והפדיון כדת‪.‬‬ ‫* אין לו אפשרות לכך‪:‬‬ ‫ קובע מקום לפירות ממקומו הוא‪ :‬מקום לכל‬‫ַכּה המתנות ע"י‬ ‫מתנה וקורא להם ֵשׁם‪ -‬וִ יז ֵ‬ ‫אדם אחר‪) .‬מלבד אשתו‪ .‬ולכתחילה גם לא בנו או‬ ‫בתו הסמוכים לשולחנו(‪.‬‬ ‫]הזוכה‪ -‬מגביה ג' טפחים )‪ 24‬ס"מ( או טפח אחד )‪8‬‬ ‫ס"מ( בפירות כבדים‪ .‬ובמשטח פירות וירקות ‪ /‬משא‬ ‫כבד מאוד אפשר אף במלגזה וכד'[ או שמזכה‬ ‫לבעלים בקניין אגב ]מוכר‪ /‬משכיר ליום אחד בלבד‬ ‫קרקע שברשותו‪ ,‬לעני או לגבאי צדקה )מעשר עני(או‬ ‫ללוי )מעשר ראשון( ואומר להם בפירוש שמקנה‬ ‫להם את הפירות אגב קרקע הנ"ל )וא"צ הגבהה([‪.‬‬ ‫ את פירות המעשר שני מחלל על מטבע אחד‬‫)‪ 10‬אג'( שיש עימו ויבערנה מן העולם במקום‬ ‫שהוא שם‪.‬‬ ‫ ואם א"א לזכות המתנות כנ"ל או ע"י שליח‬‫בביתו‪ -‬יקבע להם מקום ויקרא להם ֵשׁם ויחלל‬ ‫המעשר שני על מטבע‪ -‬אך וידוי בשביעי של‬ ‫פסח אינו יכול לומר‪.‬‬ ‫וכיון שהרבה משפחות שיחיו מתארחים מחוץ‬ ‫לביתם בחג הפסח‪ /‬שביעי ש"פ‪ ,‬כבר מערב חג‬ ‫ראשון‪ -‬צריך לזכור להפריש התרו"מ קודם‬ ‫)המחויבים בזה(‪ .‬וכן לקחת המטבעות עימם שלא‬ ‫יצטרכו את הפרוצדורה הנ"ל‪.‬‬ ‫יא‪ .‬הפרשה וביעור אחר חג הפסח‬ ‫אם עברו כל שבעת ימי החג ולא קיים המצוות‬ ‫הנ"ל‪:‬‬ ‫‪ ‬הפריש תרומות ומעשרות אך לא נתנן‬ ‫לבעליהן‪ -‬מיד כשנזכר‪ -‬יתן המתנות לבעליהן‪-‬‬ ‫שכן עובר כל יום על מצות ה"ביעור" )דרבנן( אך‬ ‫הפירות לא נאסרו‪.‬‬ ‫ לגבי מעשר שני )לא כ"כ מצוי‪ -‬כיון שמדובר כאן‬‫ביבול מעשר שני של שנים תשע"ב‪-‬תשע"ג(‬ ‫ הפריש מעשר שני‪* -‬פדאו במטבע‪ -‬יבערוֹ!‬‫* לא פדאו במטבע‪ -‬לרוב ככל הפוסקים‬ ‫הפירות נאסרו באכילה וצריך לבערם מן‬ ‫העולם )אך לדעת החזון איש זצ"ל‪ -‬לא נאסרו ויכול‬ ‫לפדותם במטבע‪ -‬ויבער המטבע מן העולם‪ .‬ולא הכריעו‬ ‫כמותו(‪.‬‬ ‫‪ ‬נשארו בטבלן ולא הופרשו כלל תרו"מ‪ -‬תיכף‬ ‫שנזכר אחר פסח יפריש ויתן המתנות לבעליהן‪.‬‬ ‫כשמפריש עתה מעשר שני )כנ"ל‪ -‬מצוי בשימורים‬ ‫וכד' מיבול של תשע"ב‪-‬תשע"ג(‪:‬‬ ‫* י"א שנאסרו הפירות ואינו יכול לפדותן‪-‬‬ ‫וישמיד ויבער ‪ 10%‬של המעשר שני‪.‬‬ ‫* י"א אפשר להקל לפדותם על מטבע‪ -‬ויבערו‬ ‫מן העולם )כ"ש לד' החזו"א הנ"ל(‪.‬‬ ‫ וכן מטבע‪/‬ות מעשר שני שלא ביערם בזמנם‪:‬‬‫*לחזו"א זצ"ל‪ -‬פודה על מטבע קטן ומבערו‪.‬‬ ‫*לד' שאר האחרונים‪ -‬אינו יכול לפדותם‬ ‫ויבערם!‬ ‫"וידוי מעשרות"‬ ‫א‪ .‬נוסח הוידוי‪ -‬פרשת הוידוי "ויהי רצון"‬ ‫שאח"כ מובאים למטה במסגרת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬זמנו‪ :‬לכל הדיעות ביום טוב שביעי של פסח‬ ‫)בשעת המנחה( בשנים שנוהגת בהן מצות ביעור‬ ‫מעשרות )רביעית‪ /‬שביעית וכנ"ל בעמ' קודם(‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נוהגת מצוה זו )היום מדרבנן( רק באנשים )אף‬ ‫בכהנים ולויים( ולא בנשים!‬ ‫ד‪ .‬זמנה‪ :‬לכתחילה‪ -‬בזמן המקדש ובביהמ"ק‬ ‫)"לפני ה'"( אך אינו מעכב‪ .‬ולהלכה‪ -‬בכל מקום‬ ‫בארץ ובכל זמן )רק שמן התורה צריך שכל ישראל‬ ‫יושבים בארץ( )רמב"ם(‪.‬‬ ‫)יש פוסקים שס"ל שבזה"ז מי שנמצא ביו"ט שביעי‬ ‫של פסח בעיה"ק ירושלים ת"ו ילך לומר הוידוי‬ ‫בכותל המערבי(‪.‬‬ ‫ה‪ .‬אמירת הוידוי‪ -‬רק אחר שהפריש ונתן כל‬ ‫המתנות ופדה‪ /‬ביער המטבע כנ"ל‪ .‬לכן‬ ‫במקרים דלהלן אינו אומר הוידוי‪:‬‬ ‫* מי שלא הפריש כל מעשרותיו או לא נתן‬ ‫המתנות לבעליהן ]כג' מטבל ודאי‪ -‬לא נתן המעשר‬ ‫ראשון )ללוי( או המעשר עני‪ -‬לעני‪) .‬ספרדים‪ .‬גם‬ ‫אשכנזים שלא נהגו ליתן ללוי‪ -‬לא יאמרוהו‪ .‬וכן‬ ‫נהגו בכלל([‪.‬‬ ‫* אם הפריש שלא כסדר )הקדים מעשר שני‬ ‫לראשון או מעשר לתרומה(‪.‬‬ ‫* הפריש ממין על שאינו מינו‪ .‬מתלוש על‬ ‫מחובר ולהיפך או מחדש על ישן‬ ‫או להיפך‪.‬‬ ‫)שנה על חברתה(‬ ‫)אם לא נתן ללוי מספק טבל‪ -‬אינו מעכב הוידוי(‪.‬‬ ‫ו‪ .‬הכרעת פוסקי דורנו‪-‬‬ ‫* עפ"י החזו"א זצ"ל‪ -‬ורוב פוסקי אשכנז‪-‬‬ ‫סוברים שמצות "וידוי מעשרות" אינה נוהגת‬ ‫היום ומכמה טעמים‪.‬‬ ‫* פוסקי הספרדים בדורנו שליט"א )עפ"י הרמב"ם‬ ‫ושו"ע( )וחלק מפוסקי אשכנז‪ -‬הגאון האדר"ת והגרי"מ‬ ‫טיקוצ'ינסקי ז"ל(‪ -‬סוברים לנהוג כן‪ -‬לומר הוידוי‪-‬‬ ‫עפ"י הכללים דלעיל‪.‬‬ ‫וכן נהגו‪ -‬כדלקמן במסגרות למטה‪.‬‬ ‫]מקורות‪ :‬מעשר שני )פ"ה( ירושלמי‪ ,‬רמב"ם‬ ‫מעשו"ר פי"א‪ .‬שו"ע יו"ד של"א )ק"מ‪-‬קמ"ו(‪,‬‬ ‫חזו"א‪ /‬דמאי )סי' ב'(‪ ,‬פסקי מרנן הראש"ל הגר"ע‬ ‫יוסף והגר"ם אליהו ז"ל‪" [,‬קצירת השדה" להרש"ז‬ ‫רווח שליט"א‪ ,‬חוברת "מן השורש" להגר"י אפרתי‬ ‫שליט"א[‪.‬‬ ‫"וידוי מעשרות" בימינו‪ -‬הביצוע להלכה למעשה‪ :‬מצוה שיתאספו ברוב עם בבית הכנסת בשביעי של פסח שנה זו )תשע"ה( לקרא את נוסח הוידוי )פרשת "כי תבא"‪ ,‬דברים‬ ‫כ"ו‪ ,‬י"ב‪-‬ט"ו‪ .‬במסגרת כאן( בציבור לאחר תפילת מנחה‪ .‬יש הנוהגים לקרוא פרשה זו בספר תורה‪ -‬וללא ברכות‪ -‬בטעמים‪ .‬ורצוי לומר אח"כ קדיש "יהא שלמא"‪ .‬ויש‬ ‫הנוהגים לקוראה מתוך חומש‪ -‬ואם כן אז מצוה מן המובחר שכל אחד יאמר לשון הוידוי בפיו בנפרד )ומתוך כתב ולא בע"פ( ובטעמים‪ .‬ואם רוצים רבים לאומרו כאחד‪-‬‬ ‫ג"כ שפיר דמי‪.‬‬ ‫יש החוששים מלקרוא הפסוקים )דלהלן( שמא לא הפריש מעשרותיו כראוי‪] .‬ודעת הגר"ם מזוז שליט"א שלא נראה כן כיון שלא יהא אלא כקורא בתורה ואף שלא‬ ‫הפריש כראוי וכ"ש להראב"ד ז"ל )בהשגות( שהוידוי רק בזמן הבית שנמצא כקורא לזכר בעלמא )כמחצית השקל( )"לוח כסא רחמים"([‪.‬‬ ‫פרשת וידוי מעשרות‬ ‫)דברים כ"ו‪ ,‬י"ב‪-‬ט"ו(‬ ‫"יהי רצון"‬ ‫אחרי אמירת פרשת ה"וידוי מעשרות" כנזכר כאן‬ ‫) ( נוהגים לומר נוסח "יהי רצון" כדלקמן‪:‬‬ ‫"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו כשם‬ ‫שזכינו לקיים מצות ביעור ווידוי מעשרות‪ ,‬כן יזכנו‬ ‫ה' לקיים מצוות הפרשת תרומות ומעשרות ומצוות‬ ‫ביעור ווידוי מעשרות מהתורה בביאת גואל צדק‬ ‫ובבנין בית המקדש במהרה בימינו‪.‬‬ ‫אמן כן יהי רצון"‪.‬‬ ‫האם שייך "ביעור מעשרות" "בכספי מעשר" ?‪...‬‬ ‫כתב השל"ה הקדוש )מס' חולין(‪" :‬עתה הוא גם העת לביעור "מעשר כספים" וזה שכיח במי שזיכהו ה' יתברך שמו שיש‬ ‫לו מעשר הרבה‪ .‬ראוי לבערו ולחלקו בשנה ג' ושנה ו' ]ומסתמא כוונתו ל"מקץ" השלישית והשישית –והיא בשנה‬ ‫השביעית )כהשנה( )שמיטה(‪ ,‬כדין מעשר תבואה והמעכבים מעשרותיהם ונשארים בידם עד אחר מותם כסילים בחושך‬ ‫הולכים שאין מקיימים המצווה בעצמם" ]לוח דב"ע עמ' ‪ 803‬בשמו של השלה"ק זלה"ה[‬ ‫]י"ח[‬ ‫בס"ד‬ ‫תשע"ה‪‬‬ ‫‪ ‬קובץ הלכתי – פסח‬ ‫הלכות עירוב תבשילין )א(‬ ‫]עפ"י גמ' ביצה )ט"ו‪-:‬י"ז( טושו"ע או"ח סי' תקכ"ז ‪ +‬נושאי כלים– אחרונים עד פוסקי דורנו שליט"א[‬ ‫כיוון שהשנה– שביעי של פסח – חל ביום שישי‪ -‬צריך להכין עירוב תבשילין – בערב החג )יום ה'(‬ ‫כללים ופרטים בדין העירוב‪ -‬לפניכם‪:‬‬ ‫‪ ‬שתי אסמכתות מן התורה – לעירוב תבשילין ‪‬‬ ‫מאחר שבא‬ ‫ֵ‬ ‫א‪".‬זכור את יום השבת לקדשו" )שמות כ'( – זכרהו‬ ‫להשכיחו ]כשחל יו"ט בערב שבת‪ ,‬עלולים לשכוח את השבת‬ ‫מחמת שביו"ט מרבה בסעודות היום ואינו מניח )סעודה( לשבת‬ ‫כדי כבודו‪ -‬רש"י[ ]ויש ביאור אחר בר"ן ובשיטה מקובצת‬ ‫ובמאירי[‪.‬‬ ‫ב‪" .‬ויהי ביום השישי‪ ...‬את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו‬ ‫בשלו" )שמות ט"ז( מכאן שאין אופין )מיו"ט לשבת( אלא על‬ ‫האפוי ועל ואין מבשלין אלא על המבושל )מערב יו"ט(‪.‬‬ ‫‪ ‬שני טעמים בש"ס לתיקון עירוב תבשילין )ביצה ט"ו‪:(:‬‬ ‫*** רבא – כדי שיברור מנה יפה ליו"ט ומנה יפה לשבת‪.‬‬ ‫*** רב אשי – כדי שיאמרו אין אופין מיו"ט לשבת כל שכן מיו"ט‬ ‫לחול‪.‬‬ ‫כשחל יו"ט בערב שבת – כהשנה‪ ,‬שביעי של פסח ביום שישי ‪-‬מן‬ ‫התורה מותר לבשל מיו"ט לשבת )להרבה פוסקים( אבל חכמים‬ ‫אסרו לבשל מיו"ט לשבת )אפילו מיו"ט של גלויות( – אלא בשני‬ ‫אופנים אלו ‪:‬‬ ‫א‪ .‬או יבשל כמה קדירות לכבוד יו"ט ומה שהותיר הותיר לשבת‪.‬‬ ‫]אבל לא בהערמה‪ .‬ובקדירה אחת – שרי גם בהערמה‪ .‬וכן דעת מרן‬ ‫השו"ע([‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יניח עירוב תבשילין‪ :‬שנינו במשנה )ביצה ט"ו( ב"ש‪ 2 :‬תבשילין‪.‬‬ ‫ב"ה‪ :‬תבשיל אחד‪ .‬ושווין בדג וביצה שעליו‪ -‬והלכה כבית הלל‪.‬‬ ‫* ישנם כמה ביאורים ללשון "עירוב"‪:‬‬ ‫ עפ"י הרמב"ם‪ :‬עניין העירוב תבשילין – היכר וזיכרון שלא לבשל‬‫מיו"ט לחול‪ .‬והושאלה מילת "עירוב" מעירובי חצירות‪.‬‬ ‫ עפ"י הראב"ד‪ :‬עניין ערבוב מאכלי שבת עם צרכי יו"ט שעושה‬‫אותם יחד ‪.‬‬ ‫ עפ"י המגדל עוז בדעת הרמב"ם‪:‬לשון "בין הערביים "‪.‬‬‫ עפ"י הרמ"א‪ :‬מערבב תבשילי שבת שבישל מערב יו"ט עם‬‫תבשילי שבת שביו"ט והוי גמר בישול ולא התחלה )תקכ"ז ‪ /‬א'(‬ ‫]והוא לשון עירבון‪/‬ערבות[‪.‬‬ ‫ עפ"י היכין ובועז )תפא"י (‪-‬מערבב ג' תבשילים‪:‬‬‫א( של שבת שבישל בערב יו"ט ב( של יו"ט שמבשל ביו"ט ג( של‬ ‫שבת שמבשל ביו"ט‪.‬‬ ‫ עפ"י שיטה מקובצת ‪ :‬לשון מערבב ימים =מערבב יו"ט ושבת‬‫לעשותן כיום אחד וקדושה אחת לעניין בישול ‪.‬‬ ‫ עפ"י כה"ח )סק"ח( ‪ :‬לשון ערבוב תבשילין‪ :‬מערבבין תבשילי‬‫שבת עם תבשילי יו"ט‪ -‬היינו שמבשלין לצורך שניהם ביום אחד‪.‬‬ ‫‪ ‬מהות העירוב ‪‬‬ ‫לכתחילה צריך להניח מצה ותבשיל‪:‬‬ ‫כיוון שיש אנשים שאופים )מצה( ומבשלים )תבשילים( מיו"ט‬ ‫לשבת – לכן צריך "ייצוג" של כל פעולה בקערת העירוב‪ .‬ואעפ"י‬ ‫שהלכה כב"ה – שסוברים שצריך תבשיל אחד‪.‬וכן מסקנת הבבלי‬ ‫)ט''ז תוס' ומביא ראיה מירושלמי( הראשונים ]ר"ת‪ .‬בה"ג‪ .‬ורש''י[‬ ‫חידשו להניח בעירוב גם מצה )תוס' ביצה י''ז‪(:‬וכן עמא דבר‪.‬‬ ‫בדיעבד ‪ -‬הניח תבשיל בלבד מועיל אפילו לאפות על סמך זה –‬ ‫לשבת‪) .‬רי"ף רמב"ם‪ ,‬שו"ע‪ ,‬חזו"ע ‪ /‬הגרמ"א זצ"ל (‪.‬‬ ‫]בזמננו אין רגילים לאפות כלל ביו"ט – )מצות([‬ ‫]מי מצריך מצה בעירוב? –ר''ת‪ ,‬בה''ג‪ ,‬ר''ש‪ ,‬מרדכי‪.‬‬ ‫מי אינו מצריך מצה בעירוב? תו''ס ר''י רי''ף‪/‬ר''ן רמב''ם גאונים‬ ‫מקצתן‪ .‬הרב המגיד רמב''ן‪ ,‬רשב''א‪ ,‬רב אחאי גאון‪ .‬רבו של רש''י‪,‬‬ ‫רש''י ‪,‬טור[‬ ‫בדיעבד ‪ -‬אם הניח מצה לבד )בלא תבשיל‪ ,‬שהוא העיקר להלכה –‬ ‫מדינא דגמרא(‪:‬‬ ‫יש מתירים עכ"פ לאפות)מצות( ]ראשונים ואחרונים )אור לציון‬ ‫ח''ג‪ /‬פכ''ב ה''א( וכ"ד החזון עובדיה זצ"ל מספק דרבנן לקולא[‪.‬‬ ‫ויש אוסרים אף לאפות)מצות( )אחרונים‪ /‬כה"ח‪ ,‬משנ"ב‪/‬‬ ‫הגר"ם אליהו זצ"ל(‪.‬‬ ‫ולכל הדיעות‪-‬כשאין צריכים לאפות‪ -‬א"צ כלל מצה אך בכל‬ ‫זאת נהגו‪-‬וטוב לנהוג כך – ולהניח )מצה( בקערת העירוב‪.‬‬ ‫‪‬שיעור העירוב ‪‬‬ ‫‪ ‬מצה ‪‬‬ ‫מדינא‪) -‬לפי התלמוד בבלי( סגי בכזית )‪ 27‬גרם( )מצה(‪ .‬וי"א‬ ‫כביצה )‪ 54‬גרם( )ירושלמי ‪/‬מרדכי(‪.‬‬ ‫ולכתחילה צריך להחמיר לפחות כביצה )‪ 54‬ג'( ‪.‬‬ ‫ולהידור מצווה‪ -‬וכן המנהג בזמן הזה – מצה שלימה )חזון‬ ‫עובדיה‪ /‬הגרמ"א זצ"ל( ואם אין לו –רק מצה שבורה– מועיל‬ ‫גם כן‪).‬במשקל הנז"ל(‬ ‫]שעורי הכזייתות במצות השונות בזמנינו ושיטות הפוסקים‬ ‫בדורנו הסוברים לפי משקל או לפי נפח‪ -‬ראה לעיל במסגרת‬ ‫)א'( בעמ' ט'[‬ ‫‪‬תבשיל ‪‬‬ ‫להידור מצווה‪ -‬תבשיל חשוב – בשר ‪ /‬עוף או דג ]‪ 27‬גרם‬ ‫לפחות "נטו" בשר )ללא העצמות([ – במיוחד בזמן הזה שיש‬ ‫מקררים חשמליים – יש להדר כן ]חזו"ע‪/‬הגר"ש וואזנר‬ ‫שליט"א[‪ .‬בדיעבד‪ 18-‬גרם מועיל גם כן‪ .‬הגרב''צ אבא שאול‬ ‫ז''ל מצריך ‪ 2‬ביצים ו‪ 3 -‬מצות שלימות‪.‬‬ ‫המנהג‪ -‬נהגו לקחת ביצה קשה )ומטעם שאינה מתקלקלת עד‬ ‫שבת( )ולא לקולפה( )הגרמ"א ז"ל( )מי שהניח ע''ת בביצה‬ ‫קלופה ועבר עליה לילה אחד‪ -‬עיין פסק''ת )ח"ה עמ' תכ"ג‬ ‫שמשמע ממנו לאסור ויצטרך או לסמוך על רב העיר או‬ ‫שיקנה קמחו ותבשילו לאחרים והם יבשלו לו‪ .‬ומפסקי מרן‬ ‫הגר"ע יוסף זצ"ל ומורנו הראש"ל הילקוט יוסף]קיצוש"ע‬ ‫חלק ב' ‪ -‬עמ' תקפ"ה ועפ"י הליכות עולם ח"ז‪ /‬רי"ד[ משמע‬ ‫בדיעבד אפשר להקל וסומך ע"ז‪.‬‬ ‫ אפשר לערב רק במה שמלפתים בו פת )ואינו מועיל‬‫אורז‪/‬דגים מלוחים‪/‬קומפוט()כ"ש לאלו שלא אוכלים הנ"ל‬ ‫בפסח( ]וי"א אף לא תפוחי אדמה ‪-‬חומוס‪-‬שעועית‪-‬פולים‬ ‫)וכנ"ל( )משנ"ב‪/‬שעה"צ ושונה הלכות([‪ .‬בבשר שנוהגים‬ ‫לערב בו – מועיל כל אופן הכנה‪ :‬מבושל‪ ,‬צלוי‪ ,‬כבוש‪,‬‬ ‫מעושן או שלוק‪ .‬אפשר לערב גם במוצרי חלב מפוסטרים‬ ‫)גבינה ‪/‬חמאה ‪/‬שמנת( ]אור לציון ח"ג[ ‪ ‬‬ ‫צריך לכתחילה )להידור מצוה(‪ -‬שיהיה תבשיל מיוחד לעירוב‬ ‫ממה שמבשלים בערב יו"ט )ואף לכווין כדי לקחת ממנו‬ ‫לצורך העירוב(‪ .‬ובדיעבד מועיל גם אם נתבשל יום או יומיים‬ ‫לפני כן‪ .‬יועיל גם בדיעבד "תבשיל קנוי" )קופסת אפונה‬ ‫מבושלת וכד'‪ /‬טונה‪ ,‬סרדינים בשימורים(‪.‬ובשעת הדחק ‪ -‬אף‬ ‫שיירי תבשיל יועילו )הגרמ"א זצ"ל(‪.‬‬ ‫‪ ‬זמן הנחת עירוב תבשילין ‪‬‬ ‫זמנו מן הדין – ולכתחילה ‪ -‬בתוך ‪ 24‬שעות לכניסת היום טוב‬ ‫– דהיינו‪ :‬מליל ערב יום טוב )יום ד' בערב( עד ערב יו"ט‬ ‫בשקיעת החמה )יום ה'(‪ .‬ונהגו בערב החג סמוך לחג‪) .‬זמני‬ ‫השקיעה בערב החג – ראה מסגרת בעמ' כ"ג(‪.‬‬ ‫בדיעבד‪ -‬אם הניח קודם לכן כגון יומיים‪ /‬שלושה לפני ערב‬ ‫החג )וכבר בירך עליו( יחזור ויטלנו בערב יו"ט )ובלא ברכה(‬ ‫ויאמר שסומך עליו לשם מצות עירוב לאפות‪ ,‬לבשל וכו'‪ .‬וגם‬ ‫אם לא עשה כן‪ -‬מותר לו בכ"ז לאפות ולבשל על סמך עירוב‬ ‫זה‪) .‬חזון עובדיה(‪] .‬ולמרן הגר"ם אליהו זצ"ל – אם חושש‬ ‫שישכח לערב יכול להניח עירוב תבשילין יומיים שלושה קודם‬ ‫לכן בלא ברכה – ואם יזכר יניח עירוב תבשילין שנית בערב‬ ‫החג – ושוב – בלא ברכה‪) .‬ואם אכל בטעות את העירוב בליל‬ ‫ערב החג – יכול לערב בערב החג בברכה – )הרב הנז' זצ"ל([‪.‬‬ ‫]י"ט[‬ ‫בס"ד‬ ‫‪ ‬קובץ הלכתי פסח תשע"ה‪‬‬ ‫הלכות עירוב תבשילין )ב(‬ ‫‪ ‬אם נזכר שלא עירב עירובי תבשילין‬ ‫ושקעה החמה והוא בתוך זמן בין השמשות ‪‬‬ ‫)לפני זמן צאת הכוכבים – ראה זמנים במסגרת בעמ' כ"ג(‬ ‫‪ ‬נזכר בהיותו בבית‪:‬‬ ‫ יניח עירוב תבשילין אף בברכה ]מרן הראש"ל הגר"ע יוסף‬‫זצ"ל ‪/‬הגר"ם מזוז שליט"א ‪ /‬מנחת יצחק וייס‪ -‬אור לציון‬ ‫ז"ל( ע"פ כמה אשלי רברבי וכ"ד המשנה ברורה[‪.‬‬ ‫]וי"א‪ :‬יניח העירוב אך בלא ברכה ‪] /‬חכם צבי‪/‬מרן החיד"א‬ ‫ועוד )פסק"ת( כה"ח וכ"פ הראש"ל הגר"ם אליהו זצ"ל([‪.‬‬ ‫‪ ‬נזכר בבית הכנסת והוא קודם תפילת מנחה )ואפי'‬ ‫שעדיין לא שקעה חמה(‪:‬‬ ‫ לפי מרן הגר"ע יוסף זצ"ל– אם אין לו פנאי לחזור לביתו‬‫ולשוב להתפלל מנחה‪ ,‬יכול בשעת הצורך לסמוך על‬ ‫המתירים שיחשוב על תבשיל מסויים שיש לו בביתו ויאמר‬ ‫)בלא ברכה(‪" :‬בתבשיל פלוני שיש לי בביתי יהיה מותר לי‬ ‫לבשל )ולאפות( ולהדליק הנר מיו"ט לשבת" ועל צד היותר‬ ‫טוב יתנה )ויוסיף תנאי זה(‪" :‬ואם לא יועיל עירובי עפ"י‬ ‫הדין – הנני סומך על עירוב גדול העיר"‪) .‬וכעין זה כתב‬ ‫כה"ח תקכ"ז סקט"ו(‪.‬‬ ‫ יש לציין שלדעת חכם יעקב יוסף זצ"ל עדיף שיפסיד מנחה‬‫בציבור כדי להספיק לחזור לביתו להניח עירוב תבשילין‬ ‫)ולגבי הברכה המחלוקת הנ"ל נשארת בעינה( ואח"כ יתפלל‬ ‫מנחה ביחיד‪) .‬אור שרה עמ' ‪.(45‬‬ ‫ ולפי המשנה ברורה – יקנה קמחו לאחרים ועדיף יותר‬‫שיעשה שליח‪] .‬י"א שהנוסח הנ"ל מועיל רק אם הפריש‬ ‫בביתו מצה ותבשיל לצורך עירוב תבשילין והוא שכח לברך‬ ‫)הגר"ש וואזנר שליט"א ( י"א שיקבל במתנה מצה ותבשיל‬ ‫משמש בית הכנסת ‪ /‬או משכן קרוב ויברך עליו[‬ ‫‪‬נזכר בבית הכנסת ושקעה החמה )והוא התפלל מנחה(‪:‬‬ ‫המחלוקת הנז"ל בין מרן הראש"ל הגרע"י זצ"ל לבין מרן‬ ‫הגרמ"א ז"ל אם לברך או לא‪ ,‬בעינה עומדת )במידה והוא‬ ‫חוזר לביתו(‪.‬‬ ‫‪ ‬נזכר בבית הכנסת וענה ברכו של ערבית )והוא לא התפלל‬ ‫ערבית( )וכמובן שעדיין לא יצאו הכוכבים(‪:‬‬ ‫ למרן הגרע"י וכ"ד המשנה ברורה ז"ל – יכול להניח עירוב‬‫תבשילין )בביתו( ולברך על העירוב‪ .‬ואם נמצא בביהכנ"ס –‬ ‫יאמר הנוסח לעיל – בלא ברכה‪.‬‬ ‫ למרן הבן איש חי ז"ל )וכ"פ הראש"ל הגרמ"א זצ"ל( –‬‫אפי' לא שקעה חמה – אסור לו להניח עירוב ויסמוך על גדול‬ ‫העיר‪.‬‬ ‫ לפי כף החיים )סופר( ז"ל )תקכ"ז סק"א( יכול לבקש‬‫מאחרים שלא קיבלו יו"ט שיערבו עבורו‪.‬‬ ‫‪ ‬נזכר בבית הכנסת והתפלל ערבית של יו"ט )אפי' לא‬ ‫שקעה החמה(‪ :‬לכל הדיעות – אינו יכול לערב – ויסמוך על‬ ‫גדול העיר‪.‬‬ ‫‪ ‬מטרת העירוב ‪‬‬ ‫ ע"י העירוב ‪ -‬הותרו כל הכנות המאכלים והתבשילים‬‫מיום טוב לשבת בפשטות‪ .‬ובכלל זה הותרה גם הדחת כלים‬ ‫ביו"ט לצורך השבת )מרן הגרע"י זצ"ל‪ /‬והגר"ש וואזנר‬ ‫שליט"א וכן כ' באור שרה )עמ' ‪ (55‬עוד בשם שני פוסקים‬ ‫בדורנו‪ .‬וכ"כ בס' הבית היהודי )ח"א‪/‬קס"ח( לצורך גדול כג'‬ ‫במוסד ציבורי גדול וכד'(‪.‬וכמו כן היתר עריכת שולחן‬ ‫והצעת המיטות מיו"ט לשבת‪ .‬וכן הוצאת סידור או טלית‬ ‫לביהכנ"ס מיו"ט לשבת )מרן הגרע"י זצ"ל( – וכן התירו‬ ‫)בחזון עובדיה ואור לציון( אף לגלול ספר תורה למקום‬ ‫קריאתו בלא קריאת פסוקים שם )דהא אומר בנוסח העירוב‬ ‫"ולמעבד כל צרכנא"( )אמנם למרן החיד"א ועוד פוסקים‬ ‫צריך להחמיר בגלילת ס"ת אם לא יקרא שם מעט(‪.‬‬ ‫‪ ‬חיובים שונים בעירוב ‪‬‬ ‫בני משפחה כג' בן או בת הנשואים ומתארחים בחג אצל‬ ‫הוריהם וכן כל זוג המוזמן לבית קרוביהם הרי הם נחשבים‬ ‫"סמוכים על שולחן בעה"ב" יכולים לסמוך על עירוב ראש‬ ‫המשפחה‪ /‬בעל הבית ויכולים לעזור )וכן ראוי מצד‬ ‫התחשבות הכרת הטוב דרך ארץ וכבוד אב ואם( בבישול‬ ‫ביו"ט על סמך העירוב של בעה"ב‪ .‬ושיעור העירוב המינימלי‬ ‫כנז"ל הוא גם עבור כל המארחים והמתארחים‬ ‫יחדיו‪].‬הצעת הגרב"צ אבא שאול ז"ל שיאמר בנוסח‬ ‫שהעירוב גם בשביל האורחים[‬ ‫ אמנם שניים שלשה בעה"ב שגרים בדירה אחת צריכים‬‫כל אחד לעשות עירוב בפני עצמו וכן בני בית החלוקים‬ ‫בעיסתם כל אחד וכל אחד סועד על חשבון עצמו –יערבו‬ ‫בפני עצמן )חזו"ע ‪ /‬פמ"ג(‬ ‫‪ ‬שליח יכול לערב בברכה בעבור כל אדם או אשה ויאמר‬ ‫בנוסח "בדין עירובא )בזה העירוב( יהא שרי )יהא מותר(‬ ‫לפלוני)ת( ולכל בני משפחתו)ה( )לאפויי( ולבשולי" וכו'‪.‬‬ ‫גם נשים חייבות לערב )אעפ"י שזו מצוה שהזמן גרמא( כג'‬ ‫שמתגוררת לבדה או שבעלה שובת במקום אחר )או אינו‬ ‫מערב כלל(‪ .‬וכשאינה יודעת – ראה לקמן‪ .‬וכן יכול שליח‬ ‫לערב לה )בפת( במצה ותבשיל שלה או יזכה האוכל שעושה‬ ‫ממנו עירוב תבשילין בשבילה )ע"י אחר(‪ .‬וכן כל אשה‬ ‫לכתחילה ראוי שתשמע מבעלה את ברכת העירוב )ונוסחתו(‬ ‫ותענה "אמן" כיוון שהעירוב נעשה בשבילה – והיא )בדרך‬ ‫כלל( המבשלת )ערוך השולחן‪/‬חזון עובדיה( ובדיעבד לא‬ ‫מעכב העניין‪) .‬חזו"ע(‪].‬עכ"פ אם האשה אינה מבינה ארמית‬ ‫)כבעלה שמבין( נראה שראוי שיחזור על הנוסח בעברית‬ ‫שהאשה תבין הנוסח[‪.‬‬ ‫‪ ‬וכן מערב אדם לשכנו עם הארץ או לאלמנה‪/‬שכנה שאינם‬ ‫בקיאים בזה‪ ,‬וראוי לכתחילה שהם יברכו או ילמד אותם‬ ‫את הברכה מילה במילה – והוא יאמר את הנוסח "בזה‬ ‫העירוב‪ ...‬לבעל‪/‬ת הבית הזה )הזו( )לאפות( ולבשל‪ "...‬וי"א‬ ‫שיכול לברך להם לכתחילה כשאינם יודעים לברך‪ .‬וראוי‬ ‫לזכות בתי ישראל רבים בדבר זה‪) .‬שם( וכן לקרוביו שאינם‬ ‫יודעים – יזכה להם את העירוב ע"י אחר‪.‬‬ ‫‪ ‬לדעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל– אפשר להקל להלכה לבשל‬ ‫לצורך אחרים מיו"ט לשבת במקרים הנ"ל‪:‬‬ ‫* מתענה תענית חלום ביו"ט‪.‬‬ ‫* אשה שאכלה מאכלי בשר אחה"צ ביו"ט ומבשלת בישולי‬ ‫חלב לשבת‪.‬‬ ‫* אשה חולת סכרת שמבשלת לבני ביתה מאכלים שראויים‬ ‫להם ‪ -‬ולה אסור‪[.‬‬ ‫* אלו המבשלים לכבוד שבת את כל הבישולים‪ -‬כבר מערב‬ ‫יו"ט‪ ,‬לכתחילה יעשו "עירוב תבשילין" בלא ברכה לצורך‬ ‫הדלקת הנר )כה"ח‪/‬חזו"ע‪/‬הגרמ"א זצ"ל‪/‬אוצר דינים(‬ ‫ובדיעבד שלא עירבו כלל – בכ"ז ידליקו הנר )מרן שו"ע תקכ"ז סי"ט(‪.‬‬ ‫‪ ‬וכן אורחת האוכלת אצל אחרים ורוצה להדליק נרות שבת‬ ‫בביתה – תניח כנ"ל‪ .‬ובנוסח העירוב יאמרו "יהא שרי לן –‬ ‫לאדלוקי שרגא מיו"ט לשבת" בלבד‪) .‬שם(‪.‬‬ ‫ וכן מי שבישל כל צרכי שבת מערב יו"ט –ואינו צריך אלא‬‫לחממם )עג"ב פלטה וכד' ( לפני שבת יניח עירוב תבשילין‬ ‫מערב החג אך ללא ברכה )אורל"צ ח"ג עמ' רי"ח( ‪.‬‬ ‫ ואם משאירים ליו"ט אפי' ביצה אחת – לבשל לשבת או‬‫חימום מים לשבת –יברכו על העירוב מערב יו"ט )אור שרה‬ ‫עמ' ‪) .(45‬וכ"פ בשונה הלכות סי' תקכ"ז(‪.‬‬ ‫בס"ד‬ ‫‪‬קובץ הלכתי פסח תשע"ה‪‬‬ ‫]כ'[‬ ‫הלכות עירוב תבשילין )ג(‬ ‫המשך כללים נוספים בעירוב‬ ‫וכן הדין בבית מלון שבעליו מערב עירוב תבשילין –‬ ‫והמתארחים שם רק מדליקים נרות ביו"ט לכבוד שבת – יערבו‬ ‫עירוב תבשילין בלא ברכה – ויאמרו הנוסח כנ"ל "לאדלוקי‬ ‫שרגא" )להדליק נרות(‪.‬וכן זוג שישנים בבית ומדליקים שם נרות‬ ‫אך אוכלים בבית אחרים דינם כנ"ל יאמרו "בדין עירובא" )בזה‬ ‫העירוב ( "יהא שרי לנא")יהא מותר לנו("לאדלוקי שרגא"‬ ‫)להדליק נרות("מיו"ט לשבת" )חזו"ע ‪ /‬קצושו"ע ילקו"י ח"ב ‪-‬‬ ‫עמ' קל"ד(‪.‬‬ ‫‪ ‬כללים נוספים בעירוב ‪‬‬ ‫‪ ‬מצוה על רב העיר או השכונה או רב ביהכנ"ס לערב עבור‬ ‫בני קהילתו‪ .‬ויזכה ע"י אדם אחר ]לכתחילה – זר – שאינו סמוך‬ ‫על שולחנו‪ .‬ואם אינו מוצא – מותר אף באשתו )חזו"ע([ ואותו‬ ‫אדם יגביה את העירוב – טפח )‪ 8‬ס"מ( לזכותם של בני‬ ‫העיר‪/‬שכונה‪ .‬ויטול הרב ממנו העירוב ויברך – ויוסיף בנוסח‬ ‫)לקמן – עמ' כ"א( "שרי לן – ולכל בני העיר‪ /‬שכונה הזאת )וכן‬ ‫לאלו שיבואו לכאן היום("‪.‬‬ ‫ ואעפ"י כן כל אדם לכתחילה יערב עירוב תבשילין לעצמו‬‫ולא יסמוך על רב העיר‪ /‬שכונה אא"כ נאנס‪/‬שכח‪ .‬ואעפ"י‬ ‫שי"א שאם שכח ב‪ 2-‬רגלים )חגים( רצופים – הרי הוא נחשב‬ ‫"פושע" ולא יכול לסמוך על רב העיר )גמ' ביצה י"ז‪ (:‬הנה בזמן‬ ‫הזה יש מתירים שכוונת הרב המערב עירוב תבשילין גם על‬ ‫הקרובים לפשיעה )ד' מרן החזון עובדיה זצ"ל( ]ויש אוסרים‬ ‫)איש מצליח‪/‬ברית כהונה([ ומ"מ לבשל בצמצום כדי חייו‬ ‫התירו לו )סידור איש מצליח( וכ"כ כה"ח שיכול להקנות‬ ‫ממצרכיו לאחרים שיבשלו לו‪.‬‬ ‫ נאכל "העירוב" או אבד קודם שבישל לשבת‪ -‬אינו יכול‬‫לבשל אא"כ נשאר ממנו כזית )‪ 27‬ג'(‪ .‬לא נשאר כזית ‪ -‬יסמוך‬ ‫‪‬‬ ‫על רב העיר‪.‬‬ ‫ לא הניח עירוב – ואין שם רב עיר‪/‬שכונה – יכול לבשל‬‫‪‬‬ ‫ליו"ט בקדירה אחת מלאה – ויסמוך ע"ז לשבת‪.‬‬ ‫ המערים )ולא עירב( כגון שאחר סעודת שחרית ביו"ט‬‫בישל "לצורך יו"ט ובכוונה הותיר לשבת – חמור יותר – שגזרו‬ ‫בו לא לאוכלו – והטעם שחששו חז"ל שע"י הערמה – ישתקע‬ ‫שם "עירוב תבשילין"‪ .‬קל ממנו ‪ -‬המבשל במזיד ללא עירוב –‬ ‫שהותירו לו לאכול בשבת – שדבר זה לא מצוי – ולא גזרו בלא‬ ‫מצוי‪.‬‬ ‫ביתו‬ ‫כשבני‬ ‫–‬ ‫לערב‬ ‫יכול‬ ‫אינו‬ ‫שם‬ ‫–‬ ‫מסוימת‬ ‫לעיר‬ ‫נסע‬ ‫‬‫‬‫מבשלים בעיר אחרת‪ .‬אמנם כשעירובם נמצא בבית אחר‬ ‫באותה העיר‪ /‬הישוב ולא בביתם אינו מעכב‪ -‬ומועיל לבשל על‬ ‫סמך זאת )פסק"ת(‪‬‬ ‫‬‫ המערב שני עירובים – חצירות ותבשילין – בבת אחת יברך‬‫"על מצות עירובין" )בירך "על מצות עירוב" יצא בדיעבד(‪.‬אך‬ ‫לכתחילה יברך על כל עירוב בנפרד‪.‬‬ ‫ יזהר לכתחילה לומר בנוסח העירוב את כל המלאכות‬‫שמעוניין לעשותן מיו"ט לשבת‪] ,‬בישול‪ ,‬אפיה וכד'[ לצאת י"ח‬ ‫כל הפוסקים‪ .‬ובדיעבד – להלכה אינו מעכב אם לא פירט‬ ‫‪‬‬ ‫המלאכות )חזו"ע – הגרמ"א זצ"ל (‪.‬‬ ‫ צריך להבין הנוסח שאומר בעירוב – ויכול לאומרו בכל‬‫לשון )עדיף ארמית‪-‬אם מבין(‪ .‬ואם אמר הנוסח בלשון שלא‬ ‫מבין – י"א מעכב וי"א לא מעכב )מהרש"ל‪/‬ט"ז( וכן נראה‬ ‫מרוב האחרונים כדיעה האחרונה )כה"ח(‪.‬‬ ‫ ואפילו הניח "עירוב תבשילין" – אך ברכה לא בירך‬‫ו"נוסח" לא אמר – סומך ע"ז ומבשל )אפי' אין רב עיר(‪ .‬אם‬ ‫בירך אך את הנוסח לא אמר – כל זמן שלא נכנס החג – יכול‬ ‫‪‬‬ ‫לאומרו – אך בלא ברכה שוב‪) .‬שם(‪.‬‬ ‫ טעה ואמר )אחר הברכה( נוסח של "עירוב חצרות" יסמוך‬‫‪‬‬ ‫על הרש"ל – וסגי )כה"ח( )אם אינו יכול לחזור לתקן הנוסח(‪.‬‬ ‫לכתחילה צריך לבשל ביו"ט בבוקר – לכבוד שבת )שאם יזדמנו‬ ‫לו אורחים יכול להאכילם מזה( ובדיעבד ‪ -‬נאנסו וכד'‪ ,‬יכולים‬ ‫לבשל גם סמוך לשבת )אחה"צ(‪.‬‬ ‫ הוראת הפוסקים היא )בגלל המחלוקת בין האמוראים‬‫בש"ס( – שיש לסיים לכתחילה את הבישולים של שבת ביו"ט‬ ‫)יום ו'( כבר משעות הבוקר עד שעות אחה"צ המוקדמות ולא‬ ‫להמתין לבשל עד סמוך לשבת‪ .‬בדיעבד – גם אם סיימו לבשל‬ ‫עד סמוך להדלקת נרות‪ -‬מותר ‪.‬‬ ‫ המניחים חמין חי בקדירה בכל ערב שבת –עג"ב הפלטה‬‫החשמלית או עג"ב אש מכוסה –וכך זה מוכן ומתבשל עד בוקר‬ ‫השבת –הנה בערב שבת זו שביעי של פסח )יום ו'( – ראוי‬ ‫לכתחילה לבשל כל הקדירה של החמין )של פסח( כתיקונה‬ ‫ולא יניחוה כקדירה חיה עג"ב האש שתתבשל עד מחר כיון‬ ‫שיש לנו סברת רבה )"הואיל"( )פסחים מ"ו( –לכן בערב שבת‬ ‫זו‪ -‬צריך שיהיה ראוי לאכילה כהלכתו קודם השבת]ולפחות‬ ‫מבושל כ‪ 1/3-‬בישולו ‪ .‬ואם כבר בישל ונזכר בסמוך לערב יתן‬ ‫ביצה ‪/‬עגבניה‪) /‬כזית אורז‪ -‬לאוכלים אורז בפסח( לתוך‬ ‫הקדירה הזו[ ‪) .‬אור לציון ח"ג פכ"ב ה"ג(‬ ‫* אפשרויות לבשל לשבת כששכח עירוב תבשילין –ואינו סומך‬ ‫על רב העיר )על פי אור לציון ח"ג ‪/‬רכ"א(‪:‬‬ ‫א‪ .‬אם עדיין הוא לפני סעודת יו"ט – יבשל בכלי גדול ליו"ט‬ ‫ולשבת ביחד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אם הוא לאחר הסעודה – יקנה‪ -‬את המצרכים שרוצה‬ ‫לבשל‪ -‬לאדם שעשה עירוב תבשילין וההוא יבשל‪ -‬ולאחר מכן‬ ‫יוכל ההוא להקנות לו בחזרה את התבשילים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אם כבר הכין סעודת יו"ט ‪-‬יניח לסעודת שבת את מה‬ ‫שהכין ליו"ט ויבשל שוב לסעודת יו"ט וצריך שאכן יאכל‬ ‫תבשיל זה ביו"ט‪.‬‬ ‫ מן הדין – אחר שהכין צרכי שבת – יכול כבר לאכול את‬‫העירוב )ביו"ט(‪ .‬אמנם כל הפוסקים כתבו שטוב וראוי לשומרו‬ ‫עד ליל שבת לפחות‪.‬‬ ‫ ונכון וכן עדיף לצרף את "פת" העירוב )מצה‪ -‬אם היא‬‫שלימה( כלחם משנה ב‪ 2-‬סעודות שבת – ובסעודה שלישית‬ ‫לבצוע עליה )עפ"י ברכות פרק ו' – לעשות בה מצווה נוספת(‪.‬‬ ‫ ואם יניח בצלחת העירוב ‪ 3‬מצות הרי שיכול הוא להדר ביותר‬‫ולבצוע על כל מצה בכל סעודה מג' סעודות שבת‪.‬‬ ‫ וכן את "תבשיל" העירוב – יש נוהגים לאוכלו באחת‬‫מסעודות השבת – וההידור לאוכלו בסעודה שלישית‪.‬‬ ‫)חזו"ע‪/‬הגרמ"א זצ"ל– כה"ח ס"ק ק"ב(‪.‬‬ ‫ ]ושואלי"ם הילכ"ו ב"ו בשאלתם מה הדין אם שכחו לגמרי‬‫ונזכרו אחר השבת שאת העירוב כלל לא אכלו‪ ?...‬כמובן שלא‬ ‫עשו כל "איסור"‪ ...‬שרק מצווה יהא לאוכלה בשבת‪ ...‬ומהיות‬ ‫טוב מקיימים בו עוד מצווה‪[...‬‬ ‫ ]ואכן בפסק''ת )עמ' תכ''ד הערה ‪ (53‬כתב שיש בזה בזוי מצוה‬‫אם לא יאכלוהו )כלל([‬ ‫‪‬קובץ הלכתי‪ -‬פסח‬ ‫בס"ד‬ ‫תשע"ה‪]‬כ"א[‬ ‫‪('ã) ïéìéùáú áåøéò úåëìä‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬הנחת ה"עירוב תבשילין" להלכה ולמעשה ‪‬‬ ‫‪  ‬ברכת "העירוב" ונוסחתו בכמה לשונות‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ביום חמישי)ערב שביעי של פסח( יקח מצה שלימה ותבשיל )בשיעורים הנ"ל( )עמ' י"ח( ויניחם בצלחת‪ /‬קערה )וטוב‬ ‫לעוטפה בעטיפה מיוחדת כנייר כסף‪ /‬שקית ניילון וכד' )שלא יבואו לאוכלם בטעות ביום טוב( )ולהניחה אח"כ במקרר( וכשיאחז‬ ‫ה"עירוב תבשילין" בידו – או כשמונחים לפניו )ועדיף שיניח ידיו על גביו( – בסמוך לו – יברך‪.‬‬ ‫וראוי כנז"ל לקרא לאשה )שהיא בדרך כלל המבשלת ביו"ט ( שתשמע הברכה ותענה "אמן")חזו"ע‪/‬ערוה"ש(‪).‬אמנם לא מעכב(‪.‬‬ ‫וטוב לומר "לשם יחוד" קודם )כה"ח תקכ"ז סקע"ח(‪" :‬לשם יחוד קודשא‪-‬בריך‪-‬הוא ושכינתיה ‪ ...‬הריני בא לקיים מצוות‬ ‫עירוב תבשילין כמו שתקנו חכמינו ז"ל לתקן שורש מצווה זו במקום עליון לעשות נחת רוח ליוצרנו‪.‬‬ ‫]"ויהי נועם" וגו' )‪ 2‬פעמים([‪:‬‬ ‫ברכת העירוב‬ ‫"ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצות עירוב"‬ ‫]כשמברך בפועל – אומר שם ה' כראוי במלואו – ולא כמופיע כאן בכינוי[‬ ‫"נוסח העירוב" – שאומרים אחר הברכה – ובו מבוארת מטרת ה"עירוב"‪:‬‬ ‫]מופיע בלשון ארמית )גמרא( והוא העדיף מכולן אם מבין ארמית[‬ ‫"בדין עירובא‪ ,‬יהא שרי לן )לאפויי( ולבשולי ולאטמוני ולתקוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב‬ ‫לשבת" )ורב העיר מוסיף‪" :‬לנא ולכל בני העיר הזאת" – ומזכה ע"י אחר(‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ויתרגם לאשתו נוסח זה וכן אם אינו מבין ארמית – יאמר בלשון הקודש )אם מבין אותה(‪ :‬‬ ‫"בזה העירוב יהא מותר לנו )לאפות( ולבשל ולהטמין ולתקן ולהדליק הנר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת"‬ ‫]שליח אומר ‪ :‬בזה העירוב יהא מותר לבעה"ב הזה )פלוני( )לאפות( ולבשל וכו'[‬ ‫וכן יכול כל אדם לומר נוסח העירוב בכל לשון שמבין אותה )בלע"ז(‪:‬‬ ‫נוסח העירוב באנגלית‬ ‫‪English‬‬ ‫‪"With this eruv we will be allowed to bake, to cook, to store, to‬‬ ‫‪fix, to light our candles and to do all our needs from Yom Tov‬‬ ‫"‪for Shabbat‬‬ ‫נוסח העירוב בצרפתית‬ ‫)‪France (French laguage‬‬ ‫‪Grace au, ERUV, nous sommes permis de faire toutes cuisines,‬‬ ‫‪egalement faire toutes sortes de pattissiries et preparatifs:‬‬ ‫‪Il est permis aussi meme le processus d'allumage de bougies de‬‬ ‫‪Yom Tov, pour le necessaire du Shabbat.‬‬ ‫נוסח העירוב בספרדית)‪Espanol (Spain‬‬ ‫‪"Con este Eruv, nos est permitido cocinar y hornear, recalentar‬‬ ‫‪o encender (de otro fuego) y hacer todas nuestras necesidades‬‬ ‫"‪en el dia festivo para el Shabat‬‬ ‫]כ"ב[‬ ‫בס"ד‬ ‫‪ ‬קובץ הלכתי‪ -‬פסח תשע"ה ‪‬‬ ‫תמצית הלכות לשביעי של פסח שחל ביום שישי‬ ‫הכנות ותזכורות לערב שביעי של פסח‬ ‫יום ה' ‪ -‬כ' ניסן תשע"ה‬ ‫א‪ .‬כבכל ערב שבת – גם כאן בערב החג‬ ‫ראוי להחמיר לכתחילה לפתוח קופסאות‬ ‫שימורים וכד' )למי שאוכלם בפסח( פקקי‬ ‫הברגה של יינות וקנקלים ושקיות מזון וכד'‬ ‫מלפני החג‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יש לזכור לקיים ִמ ְצוַת "ביעור מעשרות"‬ ‫]ספרדים‪ -‬לכתחילה בערב שביעי של פסח(‬ ‫)אשכנזים‪ -‬למי שלא ביער בערב פסח([ ]כל‬ ‫הפרטים בזה‪ -‬ראה עמ' ט"ז‪-‬י"ז[‬ ‫ג‪ .‬כן יש לזכור ולהזכיר לאחרים הנחת‬ ‫"עירובי תבשילין"‪ -‬בין ליהודי הארץ )זו‬ ‫הפעם השניה תוך חצי שנה( בין ליהודי חו"ל‬ ‫השוהים בארץ זמנית או הדרים בחו"ל )זו‬ ‫הפעם הרביעית תוך חצי שנה(‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חייב אדם לטהר עצמו ברגל‪ -‬וצריך‬ ‫לטבול בערב החג שביעי של פסח )אפילו‬ ‫שטבל בערב פסח( )לכתחילה ‪ 10:10‬בבקר(‬ ‫וכ"ש לאור מ"ש בספרים שטבילה ביום זה‬ ‫נשגבת מאד כיון שנהגו לקחת ילדים למקוה‬ ‫בפעם הראשונה בערב שש"פ משום מעשה‬ ‫שהיה )ראה לוח דב"ע עמ' ‪ 845‬בשם מנהגים‬ ‫בס' ערכי יהושע(‪.‬‬ ‫ה‪ .‬אין שום היתר לגלח )שערותיו‪-‬זקנו(‬ ‫בחוה"מ אפי' לכבוד שביעי ש"פ‪ -‬אא"כ בא‬ ‫מחו"ל ולא היה לו שהות לגלח קודם החג‪-‬‬ ‫או יצא מבית האסורים בחוה"מ )אך יגלח‬ ‫בצינעא( )עי' לעיל עמ' ט"ו אות ת'(‪.‬‬ ‫ו‪ .‬הכנות נוספות לקראת החג והשבת‬ ‫שאחריו‪:‬‬ ‫הכנת נר נשמה‪ -‬ממנו יעבירו אש לגאז‬ ‫)ולעישון( ולהדלקת נרות‪ :‬‬ ‫*של יום טוב )אם איחרו וכבר השמש שקעה‬ ‫‪* .(7:09 -7:12‬של שבת )ביום שישי – יום‪-‬‬ ‫טוב עצמו לוח הזמנים בעמ' הבא(‪.‬‬ ‫ הכנת "סט" נרות ליו"ט‪ :‬וגם לשבת‬‫בתחתית‪.‬‬ ‫תקועים בפמוט\מודבקים‬ ‫והמדליקות בשמן\שמן‪-‬זית מותר ביום‪-‬טוב‬ ‫לכבוד שבת‪).‬לגבי הפתילות ראה לקמן אות‬ ‫ז'( ‪ ‬‬ ‫ למשתמשים בפלטה של שבת )חשמלית(‬‫להכניס התקע לשקע קודם כניסת החג כי‬ ‫הולדת זרם אסורה גם ביום‪ -‬טוב‪ .‬‬ ‫ לגבאי בית‪-‬הכנסת‪ :‬הדלקת "נר נשמה"‬‫)ולהזכירם‬ ‫הסיגריות‬ ‫מעשני‬ ‫עבור‬ ‫ולהזהירם לא להדליק מגפרור\מצית(‪ .‬הכנת‬ ‫נייר‪ -‬טואלט חתוך מערב החג‪ -‬עבור יומיים‪.‬‬ ‫איסור גלילת ספר תורה מיום‪ -‬טוב לשבת‬ ‫]עירוב תבשילין לא מועיל לזה)לרוב‬ ‫הפוסקים(‪ ,‬אלא אם כן יקרא בזה כמה‬ ‫פסוקים מיד בהכנה זו[‪ .‬‬ ‫‪ ‬הדלקת הנרות‪ -‬לכבוד שביעי של פסח‪:‬‬ ‫‪ ‬הזמנים‪ -‬ראה מסגרת בעמ' הבא ‪.‬‬ ‫‪ ‬הברכה‪" -‬להדליק נר של יו"ט"‪.‬‬ ‫‪" ‬שהחיינו" – לכל הדעות אינן מברכות‪.‬‬ ‫ז‪.‬הנחת פתילות בשמן – מותרת ביו"ט‬ ‫עצמו‪ ,‬אך הרכבת פתיל צף עצמו שנויה‬ ‫במחלוקת פוסקי דורנו שליט"א שכמה‬ ‫מהם אוסרים משום "מתקן מנא" לכן יש‬ ‫להרכיבם קודם יו"ט או ביו"ט בשינוי‬ ‫]הגר"ם אליהו ז"ל ועוד[‪.‬‬ ‫ח‪ .‬בעניין קריאת פרשת "שמיני" –שניים‬ ‫מקרא ואחד תרגום )בארץ ישראל ( – ראה‬ ‫לקמן עמ' הבא–אות כ"ג(‬ ‫ליל שביעי של פסח‬ ‫אור ליום ו' ‪ -‬ליל כ"א ניסן תשע"ה‬ ‫ט‪ .‬בקידוש ליל חג שביעי של פסח – ישנן ‪2‬‬ ‫ברכות בלבד ‪:‬‬ ‫‪ " . 1‬אלה מועדי "‪ +‬ברכת הגפן ‪.‬‬ ‫‪" .2‬אשר בחר בנו‪...‬מקדש ישראל והזמנים"‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬יש להזהיר ולהזכיר לציבור – שאין‬ ‫בלילה זה ברכת "שהחיינו" בקידוש והטעם‬ ‫– משום ששביעי של פסח אינו חג בפני עצמו‬ ‫– משא"כ שמיני עצרת שהוא יו"ט בפני‬ ‫עצמו לששה עניינים שאחד מהם הוא לעניין‬ ‫ברכת "שהחיינו" )וסימנ"ך – פז"ר קש"ב(‪.‬‬ ‫)גמ' סוכה מ"ח‪ – .‬יומא ג'(‪.‬‬ ‫י‪ .‬בברכת המזון בסעודות החג מוסיפים‬ ‫"יעלה ויבא"‪ .‬שכח ולא אמר‪ ,‬מה דינו?‬ ‫ נזכר כשאמר "ברוך אתה ה'" של "בונה‬‫ירושלים" יאמר "למדני חוקיך" ויחזור‬ ‫ל"רחם" ויאמר שם "יעלה ויבא"‪.‬‬ ‫ סיים "בונה ירושלים" ונזכר יאמר שם‪:‬‬‫"ברוך שנתן ימים טובים לעמו ישראל‬ ‫לששון ולשמחה את יום חג המצות הזה את‬ ‫יו"ט מקרא קודש הזה – ברוך‪ -‬מקדש‬ ‫ישראל והזמנים"‪] .‬ברכה זו‪ :‬לדעת מרן‬ ‫הראש"ל הגר"ע יוסף ז"ל עם שם ומלכות‬ ‫תחילה וסוף‪ .‬לדעת מרן הבן איש חי וכה"ח‬ ‫)סופר( ז"ל וכן דעת הראש"ל הגר"ם אליהו‬ ‫ז"ל – ללא שם ומלכות תחילה וסוף )אמנם‬ ‫בליל הסדר ובליל סוכות לכל הדיעות עם‬ ‫שם ומלכות([‪.‬‬ ‫ נזכר אחר שהתחיל "ברוך אתה ה' לעד‬‫אבינו" – יסיים ברהמ"ז ובתוך "הרחמן"‬ ‫יכול להזכיר "יעלה ויבוא"‪.‬‬ ‫ פסק הלכה זה הוא לדעת מרנן ורבנן כמעט‬‫כל גדולי פוסקי עדות הספרדים ]לד' המשנה‬ ‫ברורה וכן נהגו אשכנזים על פיו‪-‬וכ"ד‬ ‫הגר"ש משאש ז"ל – חוזר לראש ברהמ"ז‪.‬‬ ‫בליל הסדר )גברים ונשים( ובליל סוכות‬ ‫)גברים( לכל הדיעות חוזר לראש ברהמ"ז‬ ‫ובשאר סעודות של כל המועדים –‬ ‫המחלוקת בעינה נשארת כנ"ל[‪.‬‬ ‫י"א‪ .‬עניין גדול ונשגב ודבר בעיתו מה טוב –‬ ‫לקום באשמורת הבוקר לומר עשר שירות‬ ‫)ראה מסגרת למטה(‪.‬‬ ‫יום שישי‪ -‬שביעי של פסח‬ ‫י"ב‪ .‬קידושא רבא – קידוש בבוקר יום טוב‬ ‫)וזה בכל המועדים( ישנה רק ברכה אחת‬ ‫בקידוש "ב"פ הגפן" )וכן הוא בשבת –‬ ‫ובשניהם נוהגים לומר פסוקים מסויימים –‬ ‫שאינם מעכבים הקידוש(‪ .‬ולכן – אסור‬ ‫לברך ברכת "אשר בחר בנו – מקדש ישראל‬ ‫והזמנים" )כמו שנהגו כמה מיוצאי צפון‬ ‫אפריקה – כפי שפסק אחד הקדמונים‬ ‫בספרו כפי שהובא בס' "נתיבות המערב"(‬ ‫שלדעת גדולי פוסקי דורנו ברכה זו בבקר‬ ‫היא ברכה לבטלה ]ויש לזה ראיות מן הש"ס‬ ‫)פסחים קו‪ (:‬לכן צריך להזהיר ולהזכיר זאת‬ ‫לציבור וזה מוטל על כל רב ביכנ"ס או‬ ‫ת"ח‪/‬מגיד שיעור ליידע את הרבים בזה‪.‬‬ ‫י"ג‪ .‬בכל יום טוב בשחרית אפשר לומר‬ ‫"מזמור שיר ליום השבת" ואין צריך‬ ‫להתחיל מ"טוב להודות" דיו"ט נקרא שבת‬ ‫)"וספרתם לכם ממחרת השבת"‪ -‬זה פסח(‬ ‫ומכאן לכל המועדים )אחרונים‪/‬פוסקי‬ ‫דורנו(‪.‬‬ ‫י"ד‪ .‬בשביעי של פסח בשחרית – אין‬ ‫אומרים הלל גמור אלא בדילוג וראה לעיל‬ ‫)עמ' י"ג( הטעמים בדבר‪.‬‬ ‫ט"ו‪ .‬יש הנוהגים כל שנה‪ -‬בשביעי של פסח‬ ‫לקיים "סעודה שלישית" )עם מצה( מפני‬ ‫זמנה של מצוה זו המסתיים עתה‪ -‬אלא‬ ‫והיא הנקראת "סעודת משיח" או "סעודת‬ ‫הבעש"ט"‪ -‬ומה לגבי השנה שזה חל בערב‬ ‫שבת?‪ -‬אין הכרע כ"כ בספרים די"א שיעשה‬ ‫אך מוקדם מהרגיל מפני כבוד השבת‪ -‬וזה‬ ‫ליהודי הארץ‪ -‬אך ליהודי חו"ל ודאי נוהגים‬ ‫אותה בשבת‪ -‬שמיני )אחרון( של פסח‪) .‬עי'‬ ‫לוח דב"ע עמ' ‪.(851‬‬ ‫ט"ז‪ .‬צריך לסיים מוקדם במידת האפשר‬ ‫את בישולי השבת ביום טוב )שע"י עירוב‬ ‫תבשילין הותר לנו זאת( ולא להתעכב עם‬ ‫הבישולים עד קרוב לסוף היום‪ .‬ובדיעבד‪-‬‬ ‫שרי‪ .‬וכן כל ההכנות מיו"ט לשבת‪ :‬הותרו‬ ‫]וכמ"ש לעיל עמ' י"ט בדין "מטרת‬ ‫העירוב"([‪ .‬אמנם אין להתעסק חלילה בחג‬ ‫בעניין חמץ\ כלי חמץ‪ -‬אך בעניין אכילתו‬ ‫בשמיני של פסח )שבת( בארץ ישראל‪ -‬ראה‬ ‫לקמן )בעמ' הבא‪ -‬כ"ג(‪.‬‬ ‫י"ז‪ .‬אחר סיום הבישולים‪ -‬מן הדין יכול‬ ‫לאכול את העירוב כעת אך נהגו לאוכלו‬ ‫בשבת )פרטים ראה לעיל עמ' כ'(‪.‬‬ ‫י"ח‪.‬במנחה של שביעי של פסח‪ -‬אומרים‬ ‫השיטות‬ ‫לכל‬ ‫מעשרות"‬ ‫"וידוי‬ ‫)ספרדים\אשכנזים(‪] -‬פרטים רבים בעניין‬ ‫זה‪ -‬עמ' י"ז[‪ .‬‬ ‫י"ט‪ .‬י"א שצריך להכין תבשיל נוסף מיוחד‬ ‫לשבת כיון דיום זה )בארץ ישראל( הוא גם‬ ‫"איסרו חג"‪) .‬אחרונים(‪.‬‬ ‫כ‪ .‬צריך להקדים סעודת יו"ט בכל עניין‬ ‫)כ"ש "סעודת משיח"( כיון שזה ערב שבת‪-‬‬ ‫כדי שיאכל סעודת שבת לתיאבון‪].‬ואם עבר‬ ‫ונתאחר אחרי ‪ 15:45‬יאכל כזית מצה)‪ 27‬ג'(‬ ‫ולא כביצה )‪ 54‬גר'( )הגרמ"א ז"ל([‪.‬‬ ‫כ"א הפשרת מאכלים מן ההקפאה לצורך‬ ‫הלילה ודאי שמותרת‪ -‬כיון שעשו "עירוב‬ ‫תבשילין" וכמו כן הותרו כל סידורי השולחן‬ ‫לליל שבת – ושאר ההכנות הנצרכות‪.‬‬ ‫כ"ב הדלקת נרות לשבת בזמנן ‪ 20‬דק'‬ ‫כנהוג)י"א ‪ 40‬דק' בירושלים( קודם שקיעה‬ ‫)זמנים לקמן(‪ -‬רק ע"י העברה‪ -‬מאש‬ ‫הדלוקה מערב יו"ט‪.‬‬ ‫כ"ג ‪.‬לגבי החלפת פתילות לצורך שבת ונקיון‬ ‫הפמוטות‪ -‬ראה לקמן )עמ' כ"ד‪-‬כ"ה אות ה'‬ ‫ואות פ'(‪.‬‬ ‫לימוד עשר שירות בשביעי של פסח‬ ‫ליל שביעי של פסח טוב לקום באשמורת הבוקר ולקרות סוד "קריעת ים סוף" בזוה"ק )פרשת "בשלח"( ואח"כ נוהגין לומר פרשת "בשלח"‬ ‫מראשיתה ועד סוף "שירת הים"‪" -‬אני ה' רופאך" בהתלהבות כאילו עומד על הים ורואה הנס ואומר שירה ])כה"ח סי' ת"צ( ובטעמים ומכווין‬ ‫כאילו הוא עצמו יוצא ממצרים ועובר הים והקב"ה מצילו‪-‬מוחלין לו על עוונותיו[ ]"סולת בלולה"‪ /‬מרן החיד"א‪) /‬כה"ח סי' נ"א סקמ"א([‪.‬‬ ‫נהגו לומר באשמורת הבוקר דשביעי של פסח )לערך ‪ 3:30/4:00‬לפנות בוקר( עשר שירות‪:‬‬ ‫שירת ישראל ]פרשת "חוקת"[‪ ,‬שירת יהושע ]פרק י'[‪ ,‬שירת דבורה ]שופטים ה'[‪ ,‬שירת חנה ]שמואל א' פרק ב'[‪ ,‬שירת ישעיה ]פרק ל'[‪ ,‬שירת ישראל‬ ‫לעתיד ]ישעיה כ"ו[‪ ,‬שירת דוד ]שמואל ב' פרק כ"ב[‪ ,‬שיר השירים‪ ,‬שירת הים ושירת מרים‪ .‬ואלו שתי השירות האחרונות כדאי להסמיכן‬ ‫לעלות השחר ממש כי בה בשעה נבקע הים וכל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם "ודבר בעתו מה טוב"‪.‬‬ ‫]כ"ג[‬ ‫בס"ד‬ ‫‪ ‬קובץ הלכתי‪ -‬פסח תשע"ה ‪‬‬ ‫שביעי של פסח שחל ביום שישי )המשך( ושבת איסרו חג‬ ‫כ"ד‪ .‬קריאת הפרשה )"שמיני"( שניים מקרא‬ ‫ואחד תרגום‪:‬‬ ‫קריאת "שניים מקרא ואחד תרגום" ביו"ט‬ ‫שחל בערב שבת – נדון באחרונים ז"ל‪] .‬כל‬ ‫זאת עפ"י מ"ש הרמ"ע מפאנו ז"ל שעפ"י‬ ‫הקבלה אין לקרא תרגום ביו"ט )וכן לא בליל‬ ‫שבת לכתחילה([‪ .‬ואם כן‪ :‬אימתי יש לקרוא‬ ‫"פר' שמיני" שניים מקרא ואחד תרגום‬ ‫בשביעי של פסח שחל בערב שבת?‬ ‫‪ ‬עפ"י סידור "חזון עובדיה" יקראנה בליל‬ ‫שבת ])עי' ילקו"ט יוסף ח"ד‪/‬שבת א' )עמ'‬ ‫ש"ס‪ (.‬ועפ"י יביע אומר )ח"ו או"ח סי' ל' אות‬ ‫ה'([‪.‬‬ ‫עפ"י מרן הראש"ל הגר"ם אליהו‬ ‫‪‬‬ ‫זצ"ל‪:‬לכתחילה יקראנה בשבת בבוקר‪ .‬ואם‬ ‫לא התאפשר לו – אזי במשך השבת עד סמוך‬ ‫למנחה‪ .‬ואם חושש שיפסיד יקראנה בליל‬ ‫שבת‪.‬‬ ‫עפ"י הגאון רבי משה לוי ז"ל )אור‬ ‫‪‬‬ ‫תורה‪/‬אייר תשס"ו( עדיף בערב החג )יום ה'(‪.‬‬ ‫בקריאה ביו"ט עצמו )יום ו'( אם בכ"ז‬ ‫‪‬‬ ‫יקרא הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום לא‬ ‫הפסיד‪] .‬כן ד' מרנן החיד"א ]ברכי יוסף‬ ‫)רפ"ה‪/‬ד'([ והבן איש חי ז"ל )פר' האזינו‬ ‫ש"א([‪.‬‬ ‫ ויש פוסקים שסוברים שלכתחילה יקרא‬‫ביו"ט ]ועיין בפסק ההלכה ביביע אומר‬ ‫הנז"ל[‪.‬‬ ‫כ"ה‪ .‬עכ"פ‪ -‬פסק הגר"ח פלאג'י במועד לכל‬ ‫חי‪ :‬בן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל‪ -‬לא יקרא‬ ‫פרשת השבוע שמו"ת )של שמיני( כבני א"י‪-‬‬ ‫אלא יקרא כבני חו"ל )שבת אח"כ(‪.‬‬ ‫כ"ו‪ .‬מנהג רוב הקהילות שאין אומרים "במה‬ ‫מדליקין" בע"ש שחל בו יו"ט )שש"פ(‬ ‫ובמקום שנהגו‪ -‬יאמרוהו )כה"ח( ועדיף‬ ‫השלום‪.‬‬ ‫כ"ז‪.‬קידוש ליל שבת‪ -‬כרגיל‪ .‬ואין בו נוסח‬ ‫הבדלה‪ -‬כיון "שעולים דרגה" בקדושה‬ ‫מיו"ט‪ -‬לשבת‪ .‬ורק במקום שיורדים בקדושה‬ ‫)מיו"ט‪ -‬לחול( או )משבת ליו"ט( עושים‬ ‫הבדלה‪ ,‬וזה לבני ארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪‬ולבני חו"ל‪ -‬הוי יו"ט ב' של גלויות‪-‬‬ ‫ומברכים ב"פ הגפן ו"מקדש השבת ישראל‬ ‫והזמנים" ולכו"ע‪ -‬ללא שהחיינו‪ .‬‬ ‫כ"ח‪.‬בשבת זו‪ -‬יש לצרף ולברך על פת העירוב‬ ‫)מצה( ב‪ 2-‬סעודות "כלחם משנה" ובסעודה‬ ‫שלישית‪ -‬כנהוג לבצוע עליה ממש‪ .‬ואת‬ ‫התבשיל יש אוכלים בליל שבת‪ -‬ויש בסעודה‬ ‫שלישית והכי נהוג )ראה עמ' כ'(‪.‬‬ ‫כ"ט‪ .‬בשבת בבקר המתעטפים בטלית שלא‬ ‫מקופלת מאתמול צריכים לנער אותה לפני‬ ‫הברכה על עטיפתה )הטעם עפ"י‬ ‫הסוד\בא"ח(‪.‬‬ ‫דין החמץ‪ -‬בשבת שאחרי שביעי של‬ ‫פסח – שחל ביום ו' )בארץ ישראל( כהשנה –‬ ‫ניסן תשע"ה‬ ‫הפוסקים בדורנו נחלקו בדין זה‪ ,‬כהשנה‬ ‫)תשע"ה( שחל שביעי של פסח ביום שישי‪ -‬מה‬ ‫יהיה הדין )בארץ ישראל( לגבי החמץ בשבת‬ ‫קודש )פר' שמיני( אחר שנמכר כדין בהיתר‬ ‫של "מכירת חמץ"? )והוא בביתו בארון‬ ‫המיוחד למכירת חמץ(‪:‬‬ ‫לדעת מרן הראש"ל הגר"ע יוסף‬ ‫‪‬‬ ‫זצ"ל‪ -‬מותר לאוכלו בשבת ואין בו מוקצה‬ ‫)מדין אתקצאי בין השמשות לא אתקצאי‬ ‫לכולי יומא( ובלבד שלא יטול מהחמץ בעצם‬ ‫החג )שביעי של פסח(‪] .‬יחווה דעת ח"ב סי'‬ ‫ס"ד\ חזו"ע פסח עמ' קכ"ג[‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫לדעת מרן הגר"ם אליהו ז"ל )הל'‬ ‫חגים‪ -‬פ"ג עמ' ‪ (37‬אסור לאוכלו מדין מוקצה‬ ‫לכל השבת‪ .‬וכ"ה דעת כמה מגדולי פוסקי‬ ‫עדות אשכנז‪ -‬המנחת יצחק וייס והגרש"ז‬ ‫אויערבאך זצ"ל‪ .‬‬ ‫ובזמנו )תשנ"ח( שאלנו למו"ר ראש‬ ‫‬‫הישיבה הגר"א חפוטא שליט"א שאמר לנו‪-‬‬ ‫שמעיקר הדין זה מותר )כפסק מרן הגרע"י‬ ‫זצ"ל(‪ -‬אך נהגו להחמיר! ]ומשתמשים במצה‪-‬‬ ‫כל השבת כולה‪ .‬כעיקר הפת )"המוציא"(‬ ‫לסעודות שבת ולחם משנה[‪.‬וכמובן‪ -‬דין‬ ‫המצה זו כלחם‪ -‬שא"צ לאכול כמה מצות‬ ‫בשביל ברהמ"ז‪ -‬אלא כל כזית )‪ 27‬ג'( הוי‬ ‫"המוציא" וברהמ"ז ]אמנם בשביל לברך‬ ‫ברכת על נטילת ידיים צריך לאכול לפחות ‪54‬‬ ‫ג' מצה כימי הפסח ממש[ ‪ ‬‬ ‫ ומ"מ אם הגוי מעצמו מביא לישראל‪-‬‬‫חמץ‪ ,‬ביום שביעי של פסח ומניחו בביתו‪ -‬לא‬ ‫יקבלנו הישראל ממנו‪ .‬וגם לא יהא ניכר‬ ‫מתוך מעשיו שהוא חפץ בו‪ .‬ונכון שיאמר‬ ‫בפירוש שאינו רוצה שתיקנה לו רשותו‪,‬‬ ‫כמבואר בשו"ע )סי' תמ"מ ס"ב( ]מרן הגרע"י‬ ‫זצ"ל ביחו"ד )שם( ובח"ג סי' כ"ח‪ -‬וחזו"ע‬ ‫זצ"ל –פסח עמ' קכ"ג[ ‪ ‬‬ ‫]ומרן שו"ע שם )תמ"ח ס"ב( איירי‬ ‫‬‫גבי אחרון של פסח )שמיני( שהוא איסור‬ ‫דרבנן וכל שכן בשביעי של פסח שהוא אסור‬ ‫מדאוריתא[‪ .‬‬ ‫ וממה שפסק הגרש"ז אויערבאך ז"ל‬‫שבקטניות ומצה שרויה‪ -‬הם מקילים בשבת‬ ‫כזו‪) -‬שאחר שביעי ש"פ ביום שישי(‪ .‬מכאן יש‬ ‫להורות שהמחמירים בימי פסח בשתיה קלה‬ ‫וכד' עוגיות )כשרות לפסח למיניהן או מצה‬ ‫עשירה שנותנים רק לזקנים וילדים‬ ‫וכד'(יכולים לאוכלן בשבת זו לכל הדעות‪ .‬‬ ‫ מרן הגר"ע יוסף זצ"ל פסק בספרו חזון‬‫עובדיה יו"ט )הל' עירוב תבשילין‪ -‬עמ' ש'(‬ ‫שכאשר חל שביעי של פסח ביום שישי‪-‬‬ ‫כהשנה – יש להתיר לבשל בו ביום אורז‬ ‫לצורך השבת‪ -‬אף לאלה שאינם נוהגים‬ ‫לאוכלו בפסח ]וצ"ל שהאורז לא נמצא‬ ‫בארון‪ /‬ארגז "מכירת חמץ" דאז הוא שייך‬ ‫עדיין לגוי עד כניסת שבת שפוקעת המכירה‬ ‫גם לדעת מרן זצ"ל[ ‪ ‬‬ ‫‪‬יש להזהיר ולפרסם כי איסור אכילת חמץ‬ ‫של ישראל שעבר עליו הפסח‪ -‬איסור דרבנן‬ ‫גמור הוא ]אלא אם כן מכרו אותו ב"מכירת‬ ‫חמץ" כראוי וכהלכה[ ולכן יש לברר אצל‬ ‫המוכר בדבר תעודת מכירה כדת כשירה‬ ‫ומוסמכת‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫"שמיני שבשמונה"‬ ‫כאשר ליל הסדר יחול בליל שבת )כהשנה( –‬ ‫הרי שיהודי חו"ל יקראו‬ ‫‪ 8‬פעמים בפרשת "שמיני"‪:‬‬ ‫‪ .1‬שבת הגדול )צו( במנחה‬ ‫‪ .2‬ביום ב' בבוקר‬ ‫‪ .3‬ביום ה' בבוקר‬ ‫‪ .4‬בשבת יו"ט דפסח במנחה‪.‬‬ ‫‪ .5‬בשבת שמיני של פסח במנחה‪.‬‬ ‫‪ .6‬ביום ב' שאחריו‪.‬‬ ‫‪ .7‬ביום ה' שאחריו‪.‬‬ ‫‪ .8‬בשבת "שמיני" בבוקר‪-‬יקראו כל‬ ‫הפרשה‪.‬‬ ‫]שמעתי מחכם א' זצ"ל‪-‬ואח"כ מצאתי שכ"כ בס' אסף‬ ‫המזכיר להגר"ם מזוז שליט"א[‬ ‫זמנים לשביעי של פסח‬ ‫ושבת "שמיני" שאחרי הפסח‬ ‫ערב שביעי של פסח – יום חמישי‬ ‫‪‬כ' ניסן התשע"ה‪ -‬ה' לעומר‪.‬‬ ‫תזכורות והכנות‪ :‬טבילה במקוה )אחר‬ ‫‪.(10:10‬‬ ‫‪‬ביעור מעשרות ‪‬עירוב תבשילין‪.‬‬ ‫‪‬הכנת סט נרות‪ -‬ליו"ט ולשבת שאח"כ ‪ ‬‬ ‫‪‬נר נשמה )ראוי של ‪ 48‬ש'( ]לגבאי ביהכנ"ס‪-‬‬ ‫נר נשמה‪ .‬חיתוך נייר ליומיים[‪.‬‬ ‫‪‬הכנסת תקע פלטה חשמלית לשקע החשמל‬ ‫מערב יו"ט‪) .‬אפשר לכוון גם ע"י שעון שבת‬ ‫מערב יו"ט שיידלק ביו"ט קודם השבת(‬ ‫‪ ‬הדלקת הנר‪ :‬מברכות‪" -‬להדליק נר של‬ ‫יו"ט" – ללא "שהחיינו"‪.‬‬ ‫ירושלים‪ (6:28) 6:48 :‬ת"א‪6:46:‬‬ ‫ב"ש‪ 6:47 :‬חיפה‪ /‬נתיבות ‪.6:48‬‬ ‫‪‬בקידוש‪ 2 :‬ברכות‪ -‬ב"פ הגפן ‪" +‬מקדש‬ ‫ישראל והזמנים"‪ -‬ללא "שהחיינו"‪.‬‬ ‫בברהמ"ז‪ -‬יעלה ויבא‪.‬‬ ‫שביעי של פסח – יום שישי‬ ‫‪ ‬כ"א ניסן תשע"ה‪ -‬ו' לעומר ‪‬‬ ‫]טוב לקום באשמורת הבוקר וללמוד ענייני‬ ‫קריעת ים סוף‪ -‬ו‪ 10 -‬שירות )עמ' כ"ב (‬ ‫עה"ש‬ ‫זריחה‬ ‫‪6:17‬‬ ‫‪4:54‬‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫‪6:23‬‬ ‫‪5:00‬‬ ‫ת" א‬ ‫‪6:17‬‬ ‫‪4:56‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪6:23‬‬ ‫‪4:59‬‬ ‫ב" ש‬ ‫‪6:24‬‬ ‫‪5:00‬‬ ‫נתיבות‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬ב' ס"ת‪" .1 :‬ויהי בשלח" )שמות( ‪ 5‬עולים‪.‬‬ ‫‪" .2‬והקרבתם" )פנחס( – מפטיר‪ .‬ומפטירין‬ ‫"וידבר דוד" )שמואל ב' כ"ב(‪.‬‬ ‫‪‬להקדים סיום התבשילין לשבת ‪‬לא לאחר‬ ‫סעודת יו"ט‪ -‬מפני כבוד השבת‪.‬‬ ‫במנחה – "וידוי מעשרות"‬ ‫הדה"נ )מאש דלוקה(‪ -‬ירושלים‪.(6:29) 6:49 :‬‬ ‫ת"א‪ 6:47 :‬ב"ש‪ .6:48 :‬חיפה\נתיבות‪.6:49 :‬‬ ‫בסעודה א'‪ -‬מצרפים מצת העירוב כלחם‬ ‫משנה‪ .‬אפשר לאכול מתבשיל העירוב‪.‬‬ ‫)נהגו לאוכלו בסעודה שלישית(‬ ‫שבת פר' "שמיני"‪ -‬איסרו חג )לבני א"י(‪‬‬ ‫‪ ‬כ"ב ניסן תשע"ה‬ ‫שמיני )אחרון( של פסח‪ -‬לבני חו"ל‪.‬‬ ‫)יו"ט שני של גלויות(‬ ‫עה"ש וזריחה‪ -‬להוריד דקה מאתמול בכה"מ‪.‬‬ ‫)ובירושלים ות"א‪ 2-‬דק' בעה"ש (‪.‬‬ ‫‪ ‬ס"ת‪ :‬בא"י‪ -‬פר' שמיני ומפטירין "ויוסף‬ ‫עוד דוד" )שמו"ב ו'(‪.‬‬ ‫בחו"ל‪ -‬פר' ראה‪" -‬עשר תעשר"‪ 7 .‬עולים‪.‬‬ ‫ומפטירים "והקרבתם" )פנחס( ומפטירין‪":‬עוד‬ ‫היום בנוב" )ישעיה י' פס' ל"ב(‪:.‬‬ ‫במנחה‪ -‬א"א צדקתך‪ -‬כל חודש ניסן‪.‬‬ ‫ובסעודה ג' ‪-‬בציעה על מצת העירוב ואכילת‬ ‫התבשיל‪) .‬כמנהג(‪.‬‬ ‫הבדלה‪ -‬כרגיל כבכל מוצאי שבת‬ ‫צאה"ש‬ ‫ר"ת‬ ‫‪8:29‬‬ ‫‪7:41‬‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫‪8:26‬‬ ‫‪7:39‬‬ ‫ת"א‬ ‫‪8:28‬‬ ‫‪7:40‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪8:27‬‬ ‫‪7:39‬‬ ‫ב" ש‬ ‫‪8:28‬‬ ‫‪7:40‬‬ ‫נתיבות‬ ‫(‬ ‫]כ"ג[‬ ‫בס"ד‬ ‫‪ ‬קובץ הלכתי‪ -‬פסח תשע"ה ‪‬‬ ‫לשביעי של פסח‬ ‫קריעת ים סוף‪ -‬באגדה ובהלכה‬ ‫לפניכם‪ ,‬מהלך יציאת מצרים מארץ‬ ‫גושן בה גרו אבותינו דרך קריעת ים‬ ‫סוף – מדבר סיני – קדש ברנע‪ ,‬אדום‬ ‫עמון ומואב עד לכניסתם לארץ ע"י‬ ‫יהושוע בן נון‪.‬‬ ‫קריעת ים סוף – בחצי גורן עגולה‬ ‫החידוש בקריעת ים סוף לפי‬ ‫הפוסקים והמפרשים לקמן‪ ,‬שהוא‬ ‫לא נעשה ע"י חיתוך הים משפה‬ ‫אחת אל שפתו האחרת בקו אופקי –‬ ‫לרוחב אלא בקשת עגולה‪ :‬משפה‬ ‫אחת )‪ 1‬במפה( של ים סוף )מפרץ‬ ‫סואץ בימינו( אל אותה שפה של הים‬ ‫)‪ (2‬זאת אומרת‪ ,‬ירדו ועלו באותו צד‬ ‫של הים רק צפונה יותר – מרחק‬ ‫כמה ק"מ! כן פירש הרב אברהם‬ ‫אבן עזרא ז"ל )שמות י"ד – פס'‬ ‫כ"ט( "‪...‬ישראל לא עברו הים כנגד‬ ‫הרוחב )היינו משפה לשפה(‪ :‬רק‬ ‫נכנסו באורך ויצאו אל מדבר שור‬ ‫אשר נכנסו משם"‪.‬‬ ‫עשרה ניסים על הים – מה הם?‬ ‫]עפ"י רבינו בחיי ז"ל[‬ ‫א‪ .‬הובקעו המים כמ"ש "ויבקעו המים"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אחרי בקיעתן‪ ,‬נעשו המים כמין קובה –‬ ‫כדמות גג מתוח ופרוס מלמעלה והמים‬ ‫מימין ומשמאל ומלמעלה – והדרך באמצע‬ ‫כמ"ש "והמים להם חומה מימינם‬ ‫ומשמאלם" – כמין נקב "נקבת מטיו ראש‬ ‫פרזיו"‪ .‬ג‪ .‬הקרקע של הים נתקשתה כקרקע‬ ‫היבשה ולא נשארה כקרקע הנהרות שיש‬ ‫בהם טיט וכמ"ש "הלכו ביבשה"‪ .‬ד‪ .‬דרך‬ ‫המצריים היתה לחה כטיט "טובעו בים‬ ‫סוף"‪ .‬ה‪.‬נקפאו המים‪ .‬כמ"ש "קפאו‬ ‫תהומות בלב ים" ונתקשו כאבנים‪ .‬ו‪ .‬המים‬ ‫לא נקפאו כחתיכה אחת אלא חתיכות רבות‬ ‫כעין אבנים רבות שהיו מסודרות קצתם על‬ ‫קצתם‪ .‬וכמ"ש "נצבו כמו נד" – הוא לשון‬ ‫תל או גדיש שהעומרים מסודרים זה על גב‬ ‫זה כן היו מי הים מקובצים חתיכות אלו על‬ ‫אלו כמין פירורים וע"ז אמר דוד המלך ע"ה‬ ‫– "אתה פוררת בעזך ים"‪ .‬ז‪ .‬מי הים נעשו‬ ‫י"ב גזרים לי"ב שבטים‪ .‬ונרמז בשירת הים‬ ‫"זה א‪-‬לי ואנווהו" זה=‪ .12‬וכתוב "עזי‬ ‫וכן פירשו התוספות )ערכין ט"ו(‬ ‫שישראל לא עברו הים לרוחבו מצד‬ ‫זה לזה שאם כן היו ממהרים ללכת‬ ‫לא"י אלא רצועה אחת עברו בים‬ ‫לאורך הים‪ ...‬ע"ש‪ .‬וכן פירש‬ ‫הרמב"ם )בפירוש המשניות – אבות‬ ‫פ"ה מ"ד( "עשרה ניסים נעשו‬ ‫לאבותינו במצרים ועשרה על‬ ‫הים‪ "...‬והנס החמישי )על הים(‬ ‫שנבקעו לדרכים רבות כמספר‬ ‫השבטים כעין קשת עגול על זאת‬ ‫הצורה )))))))) וזהו שכתוב "לגוזר ים‬ ‫סוף לגזרים" )תהילים קל"ו(‪ .‬עפ"י‬ ‫זה מבואר‪ ,‬וזו ראיית התוספות‪,‬‬ ‫פסחים )קי"ח( וערכין )ט"ו( שבנ"י‬ ‫שבאותו הדור היו מקטני אמונה‬ ‫"וימרו על ים בים סוף" – מלמד‬ ‫שהמרו ישראל באותה שעה ואמרו‬ ‫"כשם שאנו עולים מצד זה כך‬ ‫המצרים עולים מצד אחר" – עד‬ ‫שהקב"ה אמר לשרו של ים לפלוט‬ ‫את גופות המצרים "וירא ישראל את‬ ‫מצרים מת על שפת הים" ואז אמרו‬ ‫שירת הים‪ .‬מדוע היה פקפוק לעם‬ ‫ישראל אחרי כל הניסים שראו‬ ‫במצרים ועל הים? אלא כיון‬ ‫שישראל עלו מאותו צד שירדו בו‬ ‫לים )ולא לרוחב – לגדה השנית( לכן‬ ‫חששו שמא המצרים לא ירדו לים‬ ‫אחריהם ויסובבו וישובו צפונה מעט‬ ‫וימתינו שבנ"י יעלו‪ ,‬מאותו צד‬ ‫שירדו בו וילחמו עימם ‪ -‬לכן‬ ‫הקב"ה ציוה לשרו של ים לפלוט‬ ‫הגופות של המצרים‪.‬‬ ‫הנפקא מינה ההלכתית‬ ‫מרן הבית יוסף פסק בשולחנו‬ ‫הטהור )או"ח סי' רי"ח ס"א(‪:‬‬ ‫"הרואה מקום שנעשו בו ניסים‬ ‫לישראל כגון מעברות – הים והירדן‬ ‫וכו' – מברך "שעשה ניסים‬ ‫לאבותינו במקום הזה" וכתב ע"ז‬ ‫הרב כפתור ופרח שאין מברך עד‬ ‫שיראה בפרט מקום הנס‪ .‬ובכף‬ ‫החיים )ר"ח סק"ד( פסק שאם אינו‬ ‫יודע בבירור יאמר "ברוך שעשה‬ ‫ניסים" וכו' בלא הזכרת שם‬ ‫ומלכות‪.‬‬ ‫וכן פסק מרן הגרב"צ אבא שאול‬ ‫תשובות‬ ‫לציון‬ ‫)אור‬ ‫זצ"ל‬ ‫ב'‪/‬פי"ד‪/‬מ'( שכיון שאין יודעים‬ ‫בבירור את מקום הנס אין לברך‬ ‫בשם ומלכות אלא אם כן רואים את‬ ‫כל מפרץ סואץ ]מהעיר סואץ )א( עד‬ ‫שארם שייך )ב([‪ ,‬כיון שברור לנו‬ ‫שבקטע זה בלבד התרחשה קריעת‬ ‫ים סוף ולא דרומה מכן )וכמובן לא‬ ‫צפונה מהעיר סואץ כיון ש"תעלת‬ ‫סואץ" נחפרה לפני כ‪ 125-‬שנה‬ ‫בקירוב( ודבר זה‪ ,‬לראות את כל‬ ‫קטע "מפרץ סואץ" בזוית אחת‪,‬‬ ‫שבודאות תכלול במראית עין אחת‬ ‫את מקום הנס לאבותינו לא‬ ‫יתאפשר אלא דרך לווין או חלון‬ ‫במטוס – ואז יוכל לברך בודאות‬ ‫"ברוך שעשה ניסים לאבותינו‬ ‫במקום הזה"‪.‬‬ ‫וזמרת י‪-‬ה" במצרים‪" .‬ויהי לי לישועה" –‬ ‫על הים שבו עשה לי דרכים כמנין "זה א‪-‬לי‬ ‫ואנווהו" ודוד המע"ה אמר "לגוזר ים סוף‬ ‫לגזרים" ]תהלים קל"ו[‪ .‬ח‪ .‬המים נקפאו‬ ‫כזכוכית והיו הגזרים ההם לבנים ובהירים‬ ‫כשוהם כדי שיהיו רואים אלו את אלו‬ ‫בעוברם וז"ש "קפאו תהומות בלב ים"‪ .‬ט‪.‬‬ ‫הקב"ה הוציא להם מים מתוקים מתוך‬ ‫מלוחים וכלשון הכתוב "כמו נד נוזלים" –‬ ‫שהוא לשון המורה מים מתוקים שנאמר‬ ‫"באר מים חיים ונוזלים מן לבנון"‪ .‬י‪ .‬המים‬ ‫חזרו ונקפאו ונתקשו אחר נזילת המתיקות‬ ‫מהם‪ .‬ואחר שלקחו מהם מה ששתו עד שלא‬ ‫היו יורדים לארץ היו נקפאים בלב ים – "נד‬ ‫נוזלים" "קפאו" כי הדבר הנוזל היה נקפא‬ ‫בלב ים ע"כ‪.‬‬ ‫מחידושי אדמו"ר באבא סאלי זיע"א‬ ‫]ספר "אהבת ישראל" הנד"ם[ על הפסוק‪:‬‬ ‫"הודו לה' בכנור‪,‬בנבל עשור זמרו לו" ]תהלים‬ ‫ל"ד[‬ ‫יובן בהקדים מ"ש התנא ]מכילתא ויסע פרשה‬ ‫ז'[‪ :‬עשרה ניסים נעשו לאבותינו במצרים‪.‬‬ ‫ועשרה על הים‪.‬‬ ‫והטעם שנעשו להם הנסים האלו‪ ,‬כנגד עשרה‬ ‫מאמרות שנברא בהם העולם‪ .‬ןכנגד עשרת‬ ‫הדברות שעתידין לקבל על הר‪-‬סיני‪ ,‬דהא בהא‬ ‫תליא‪ ,‬כדרשת חז"ל ]תנחומא בראשית א'[‪:‬‬ ‫דתנאי היתנה הקב"ה עם מעשה בראשית‪ :‬אם‬ ‫ישראל מקבלים את התורה‪-‬מוטב‪ ,‬ואם לאו‪-‬‬ ‫יחזור העולם לתוהו ובוהו‪.‬‬ ‫וזהו שאמר‪" :‬הודו לה' בכנור"‪-‬אותיות בכור ן'‪-‬‬ ‫היא מצרים הנקראת "כור הברזל" כמ"ש‬ ‫]דברים ד'‪-‬כ'[ "ויוצא אתכם מכור הברזל‬ ‫ממצרים"‪ .‬ו‪-‬ן'‪-‬רומז דאלמלא לא הוציאם היו‬ ‫נכנסים בחמישים שערי טומאה‪.‬‬ ‫"בנבל"‪-‬ר"ת‪ :‬באו נכנסו לשערי בינה‪" .‬עשור"‪-‬‬ ‫כנגד שזכו לקבל עשרת הדברות דמילת "עשור"‬ ‫הן אותיות ועשר‪ .‬וזהו‪" :‬בנבל עשור זמרו לו"‪.‬‬ ‫או יאמר על מרים דכתיב בה ]שמות טו‪-‬כ'[‬ ‫"ותקח מרים" וגו' וזהו‪" :‬הודו לה' בכנור" וגו'‪..‬‬ ‫]כ"ה[‬ ‫בס"ד‬ ‫‪‬קובץ הלכתי‪ -‬פסח תשע"ה ‪‬‬ ‫מלאכות יום טוב‬ ‫כללים ויסודות במלאכות יום טוב‬ ‫כתיב בתורתינו הקדושה )שמות י"ב( "וביום הראשון מקרא קודש וביום השביעי מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם‬ ‫אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם"‬ ‫הגדרת "מלאכה" הנזכרת בפסוק זה –‬‫היא כל מלאכה – מט"ל )‪ (39‬מלאכות‬ ‫שנאסרו לנו בשבת עפ"י פירוט אבות‬ ‫המלאכות שהיו במשכן ונזכרו במס' שבת‬ ‫פרק ז' – משנה ב' )ארבעים חסר אחת(‪.‬‬ ‫ומכאן למדו חז"ל )בגמ' ביצה ל"א‪:‬ומגילה‬ ‫ז'‪ (:‬שכל מלאכה שאסורה בשבת אסורה‬ ‫ביום טוב חוץ ממלאכת אוכל נפש שכן‬ ‫אמרו )שם( "אין בין שבת ליום טוב – אלא‬ ‫– אוכל נפש בלבד"‪.‬‬ ‫ הבדל נוסף בין שבת ליום טוב‪ :‬הוצאה‬‫והבערה יותר מכל שאר מלאכות ביום טוב‪,‬‬ ‫מתוך שהותרו )הוצאה והבערה( לצורך‬ ‫אוכל נפש הותרו לגמרי מן התורה רק רבנן‬ ‫הצריכו שיהיה צורך מעט‪.‬‬ ‫ היוצא מכאן‪ :‬כל מלאכה שחייב עליה‬‫בשבת‪* :‬אם עשה מלאכה ביום טוב שאינה‬ ‫לצורך אכילה )כתיבה וכד'( – אפילו עשאן‬ ‫לאכילה לוקה מן התורה‪* .‬אם עשה שאר‬ ‫מלאכות ביום טוב שהן לצורך אכילה‬ ‫)בישול‪/‬אפיה‪ ,‬שחיטה וכד'( ‪ -‬אפילו עשאן‬ ‫שלא לאכילה אינו לוקה‪* .‬הוצאה והבערה‬ ‫אפילו עשאן שלא לצורך אוכל נפש אינו‬ ‫לוקה והותרו‪ * .‬מלאכת צידה אעפ"י שהיא‬ ‫קשורה לאוכל נפש נאסרה ביום טוב‬ ‫לגמרי‪ - :‬אלא שלדעת רוב ככל הפוסקים‬ ‫איסור צידה מדרבנן‪.‬‬ ‫ לדעת רש"י עפ"י הבנת חלק מן הפוסקים‬‫בדבריו )רא"ש‪ ,‬ר"ן‪ ,‬רמב"ן( – איסור צידה‬ ‫מן התורה ביום טוב‪.‬‬ ‫שאר מלאכות ביום טוב שהן באוכל‬ ‫נפש‪:‬כגון‪ :‬טחינה‪ ,‬קצירה‪ ,‬בצירה‪ ,‬ברירה‪,‬‬ ‫דישה‪ ,‬סחיטה וכד'‪ .‬לרוב רובם של‬ ‫הפוסקים וכן דעת מרן השולחן ערוך ז"ל‬ ‫שאיסורן איסור דרבנן )למיעוט פוסקים‬ ‫וכן דעת התלמוד ירושלמי‪ -‬דהללו מלאכות‬ ‫שאסורות מן התורה( – אך סברת‬ ‫החולקים עליהם שהפסוקים שהובאו‬ ‫בירושלמי הינם אסמכתא בלבד ולא עיקר‬ ‫כוונת הפסוקים בתורה ]"ושמרתם" – "את‬ ‫המצות" – שהמלאכות שקודם לישה )שזהו‬ ‫דין מצה שמורה משעת לישה(‪ -‬נאסרו מן‬ ‫התורה‪ -‬דאינו כן![‪.‬‬ ‫** ומדוע אסרום חכמים אפילו שעניינן‬ ‫אוכל נפש? מכמה טעמים שנזכרו‬ ‫בראשונים ובבית יוסף‪:‬‬ ‫ אדם רגיל לקצור שדהו ולבצור כרמו‬‫כאחד וחששו חז"ל שמרוב טרדתו יימנע‬ ‫משמחת יום טוב‪.‬‬ ‫ מלאכות הללו נעשות לימים הרבה‬‫ובמלאכות כאלו יש חשש שירבה במידתן‬ ‫יותר מהצורך ליום טוב בלבד‪.‬‬ ‫ כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב יום‬‫טוב ולא יהיה בה חסרון אסרוה חז"ל‬ ‫אפילו לצורך אכילה כי גזרו שמא יניחם‬ ‫מערב יום טוב ליום טוב ונמצא כולו טרוד‬ ‫בעבודות יום טוב ויימנע משמחת חג ולא‬ ‫יהיה לו פנאי לאכול ולשתות ולשמוח‬ ‫ביו"ט‪.‬‬ ‫ מפני שהוא מכוין מלאכתו ביום טוב‬‫ומרבה טורח ליום קודש‪.‬‬ ‫ כל המלאכות הללו ביום טוב נאסרו לנו‬‫כדי שנזכור שהיינו עבדים במצרים ועשינו‬ ‫עבודות הללו‪ :‬ועבודות שעבד עושה לאדוניו‬ ‫ולימים הרבה ורוב בני אדם לא עושים‬ ‫אותם כהרקדה וטחינה וקצירה ובצירה‬ ‫נאסרו לנו וישנן עבודות שדרך בני האדם‬ ‫לעשותן כי אם בביתו ולעצמו כלישה‪ ,‬אפיה‬ ‫וכו' ‪ -‬ואין מכינים לימים הרבה ‪ -‬אלה‬ ‫הותרו לנו ביום טוב‪.‬‬ ‫ וכך כתב הרב בספר "החינוך" )סימן‬‫שט"ו(‪" :‬משרשי המצווה כדי שיזכרו‬ ‫ישראל הניסים הגדולים‪ ...‬ומתוך השביתה‬ ‫בעסקי עולם הזה יהיו פנויים לעסוק בזה‪...‬‬ ‫דבמלאכה קלה יפנה כל אחד לעסקו וכבוד‬ ‫הרגל )החג( יישכח מקטנים ומגדולים‪ .‬וכן‬ ‫ע"י השביתה יתקבצו בבתי הכנסיות ובבתי‬ ‫מדרשות לשמוע דבר ספר"‪.‬‬ ‫ המלאכות שהותרו ביום טוב הן‪:‬‬‫* מלאכות שהן מן הלישה – ואילך ]לישה‪,‬‬ ‫בישול‪/‬אפיה‪ ,‬שחיטה( )מן הפסוק דלעיל‬ ‫"ושמרתם את המצוות" )שמות ב'( "שלא‬ ‫התרתי לך אלא מן השימור ואילך" ומדינא‬ ‫דגמרא – מצה צריכה להיות שמורה משעת‬ ‫לישה – לכן הסמיך לפירוט המלאכות את‬ ‫עניין שימור המצוות "ושמרתם" וכל זה‬ ‫למ"ד מן התורה – ולמרן שו"ע וסיעתיה זה‬ ‫רק אסמכתא לרבנן להתיר מכאן[‪.‬‬ ‫* הוצאה והבערה כנזכר לעיל‪.‬‬ ‫* מכשירי אוכל נפש שאי אפשר היה‬ ‫לעשותן מאתמול )ערב יו"ט(‪.‬‬ ‫** אוכל נפש שמפיג טעמו ‪) -‬לכו"ע(‪.‬‬ ‫ ברירה‪ ,‬טחינה‪ ,‬סחיטה ‪ -‬שנזכרו לאיסור‬‫לעיל )והן קודם לישה( הותרו להלכה‬ ‫בהגבלות מסויימות וכדלקמן בפירוט‬ ‫המלאכות בקצרה )על סדר א"ב(‪.‬‬ ‫]מקורות‪ :‬רמב"ם הל' יו"ט פ"א ושם בנו"כ‬ ‫טור וב"י סי' תצ"ה וראשונים[‪.‬‬ ‫מקבץ הלכות יו"ט עפ"י סדר א‪-‬ב בקצרה‬ ‫א ‪ ‬אוכל נפש ‪ -‬חז"ל התירו מלאכות‬ ‫"אוכל נפש" באופן מוחלט‪ .‬מלאכות‬ ‫כג'‬ ‫לישה‬ ‫שקודם‬ ‫ברירה‪,‬טחינה‪,‬סחיטה‪-‬בהגבלות‬ ‫מסויימות ‪ -‬וכדלקמן‪.‬‬ ‫ ב"אוכל נפש" ‪ -‬התירו לדעת פוסקי‬‫ספרד אפילו אם אינו מפיג טעמו‪ .‬זה‬ ‫מן הדין‪ .‬אך נפסק להלכה שאם אינו‬ ‫מפיג טעמו – צריך לעשותו מערב‬ ‫יו"ט‪ .‬ואם לא עשאו מעיו"ט ‪-‬ראוי‬ ‫לעשותו בשינוי‪.‬‬ ‫ ולכן‪:‬קומפוט‪/‬מרקחת )ריבה( ‪-‬צריך‬‫להכינם קודם החג‪ ,‬ואם שכחו יעשום‬ ‫ביו"ט בשינוי‪.‬‬ ‫לדעת פוסקי אשכנז ‪ -‬כל שאינו מפיג‬ ‫טעמו – אסור ביו"ט‪.‬‬ ‫ בהכנת "שוקולד" ביו"ט‪ -‬אוסרים‬‫לגמרי ויש מתירים בשינוי‪ .‬לכן יש‬ ‫להחמיר לא להכינו והמיקל )בשינוי(‬ ‫יש לו על מי לסמוך )חזו"ע(‪.‬‬ ‫ב ‪ ‬בישול לנכרי או לקראי‪) -‬כותי‪/‬‬ ‫שומרוני( אסור ביו"ט אא"כ מרתיח‬ ‫מים‪/‬קפה לבני ביתו – שרי למזוג‬ ‫להם‪.‬‬ ‫‪ ‬בעלי חיים ‪ -‬כל שמזונותיו עליו‬ ‫)ונצוד( ‪ -‬מותר להאכילם‪ :‬בהמות‬ ‫שבלול‪,‬דגים‬ ‫תרנגולים‬ ‫שברפת‪,‬‬ ‫נוי‪/‬אקווריום‪,‬‬ ‫שבכלי‬ ‫וציפורים‬ ‫חתולים וכלבים שבבית וכן כל בע"ח‬ ‫שלא מוצא מזון‪ .‬ויש מתירים אף לכל‬ ‫כלב שבחוץ ]עיין לעיל בעמ' ד' )הכ"ח(‬ ‫לגבי האכלת בע"ח במזון של חמץ‬ ‫בפסח[ ‪.‬‬ ‫ברירה ‪ -‬ברירת אוכלין כג' אורז‪,‬או‬ ‫בפסח(‬ ‫לאכול‬ ‫קטניות‪),‬לנוהגים‬ ‫הברירה מותרת רק ביד )ולא בכלי(‬ ‫בכמות המתאימה ולא כדרכו בחול ‪-‬‬ ‫אלא בשינוי כג' שאם רגיל לברור עג"ב‬ ‫מגש יברור עג"ב שולחן או להיפך‪.‬‬ ‫וכן יברור מה שיש בו פחות טירחה כג'‬ ‫אוכל מרובה – יברור הפסולת‪ ,‬פסולת‬ ‫מרובה ‪ -‬יברור האוכל‪ .‬ברירת עצמות‬ ‫דגים‪/‬בשר או תולעים שבדגים מותרת‬ ‫כדרכו בחול‪.‬‬ ‫ג ‪ ‬גפרורים ‪ -‬מותר לטלטל קופסת‬ ‫גפרורים כיון שצריך להעביר אש על‬ ‫ידן )ויש אוסרים בגפרור משומש ‪-‬‬ ‫פסק"ת(‪.‬‬ ‫ה ‪ ‬הדבקת נרות ביו"ט – אסורה‬ ‫משום ממרח )תולדה דממחק(‪ .‬חל‬ ‫יו"ט בע"ש יכין נרות וידביקם בפמוט‬ ‫מעיו"ט לצורך שבת )או ליו"ט ב'( או‬ ‫שיכין נייר כסף חתוך ולהניחו בפמוט‬ ‫ושם יתקע הנר )הגרמ"א זצ"ל(‪.‬‬ ‫‪ ‬הוצאה וטלטול ‪ -‬הוצאה מרשות‬ ‫היחיד לרה"ר וכן העברה ד' אמות‬ ‫ברה"ר מותרת ובלבד שיהיה צורך‬ ‫מעט בדבר‪ .‬ואם יש שם עירוב ‪-‬‬ ‫מותר אף ללא צורך כלל‪.‬‬ ‫ הוצאה מחוץ לעירוב‪ -‬מותרת רק‬‫כשיש צורך בדבר באותה השעה‪.‬‬ ‫יציאה מחוץ לתחום ‪) -‬חוץ ל‪2,000-‬‬ ‫אמה ‪ 960 -‬מטר( מהבית האחרון‬ ‫שבעיר‪/‬בישוב ‪ -‬אסורה אף לצורך‬ ‫אוכל נפש‪.‬‬ ‫החלפת פתילות ביו''ט‪ :‬מותר להחליף‬ ‫פתילות ביו''ט דהיינו שרוצה להוציא‬ ‫את הפתילה הישנה כדי להכניס את‬ ‫הפתילה החדשה לצורך הדלקה‬ ‫]ביו''ט שני‪ -‬או לכבוד שבת )ביו''ט‬ ‫שחל בערב שבת( ]עפ''י ט''ז סי'‬ ‫תק''א‪ -‬סק''ז –שו''ע ר''ז‪ /‬פסק''ת‬ ‫ח''ה עמ' שנ''ב –הערה ב'[‪].‬חזו"ע‪/‬‬ ‫פסקי תשובות ח"ה עמ' שפ"ב‪-‬שפ"ו([‪.‬‬ ‫בס"ד‬ ‫‪‬קובץ הלכתי‪ -‬פסח תשע"ה ‪‬‬ ‫]כ"ו[‬ ‫מקבץ הלכות יו"ט עפ"י סדר א‪-‬ב בקצרה‪)-‬המשך(‬ ‫‪‬הכנה ‪ -‬כל הכנה מיו"ט לחברו )ר"ה‪/‬גלויות(‬ ‫או לחול או לשבת )ללא עירוב תבשילין(‬ ‫אסורה )בידיים(‪.‬‬ ‫‪ ‬הפרדת גביעי אשל ‪,‬לבן‪,‬פריגורט‬ ‫וכד'‪.‬בשבת או יו"ט רבו המתירים )מרנן‬ ‫הגר"ע יוסף והגרב"צ אבא שאול ז"ל‪ /‬והגר"ם‬ ‫מזוז שליט"א ועוד מפוסקי אשכנז ויש‬ ‫האוסרים )הגר"ם אליהו ז"ל( ולכל הדעות ‪-‬‬ ‫ראוי להפרידן קודם )שבת או( יו"ט‪.‬‬ ‫‪ ‬הקפאה ‪ -‬מותר להקפיא מים‪/‬גלידה רק‬ ‫לצורך יו"ט )או לשבת שאח"כ ‪ -‬ע"י עירוב‬ ‫תבשילין(‪ ,‬וכן לעשות ֶל ֶבּן )אך לא גבינה(‪.‬‬ ‫‪ ‬הרכבת פתיל צף ‪ -‬כמה מגדולי הפוסקים‬ ‫בדורנו מתירים )הגר"ש וואזנר שליט"א(‬ ‫)המנחת יצחק והגרש"ז אויערבאך והציץ‬ ‫אליעזר ז"ל( ועוד )בביה"ד יחווה דעת י‪-‬ם(‪.‬‬ ‫אך יש פוסקים האוסרים זאת דהוי תיקון‬ ‫מנא )כלי( )כ"כ בהל' מועדים‪ /‬הגר"ם אליהו‬ ‫זצ"ל ועוד( ‪ -‬לכן לדעתם עדיף להחמיר להכינו‬ ‫קודם יו"ט )וכן הוא בפסק''ת(‪ -‬ואם לא הכינו‬ ‫יכניסנו בשינוי‪].‬ועפ"י דעת האוסרים‪-‬נראה‪-‬‬ ‫שגם בהרכבת פתילה בצינורית‪-‬הדין כן[‬ ‫‪ ‬הרתחת מים ‪) -‬עג"ב אש‪/‬גאז( ‪ -‬מותרת‪,‬‬ ‫לא רק לצורך בישול‪/‬שתיה אלא גם לצורך‬ ‫רחיצת פניו‪ ,‬ידיו ורגליו )וי"א גם להדחת‬ ‫כלים ‪ -‬פסק"ת(‪.‬‬ ‫ח ‪‬חיתוך ירק דק‪ -‬דק – מרן הראש"ל‬ ‫הגר"ע יוסף זצ"ל מתיר אף ללא שינוי וכ"פ‬ ‫בשמירת שבת כהלכתה‪ .‬ומהמשנב"ר‬ ‫)ביאוה"ל( משמע שאסור לחותכן בסכין‬ ‫המיוחד להן‪ .‬והגר"ם אליהו ז"ל אכן מחמיר‬ ‫בקיצוץ דק דק כזה שקרוב לטוחן‪.‬‬ ‫ט ‪‬טחינה וריסוק ‪ -‬מותר לטחון בשר‪/‬ירק‬ ‫במטחנה של יד )מכנית ולא חשמלית(‪ -‬והוא‬ ‫הדין בחיתוך וגירוד ירקות ופירות במגרדת‬ ‫)פומפיה(]מרן הגר"ע יוסף זצ"ל )יבי"א ח"ד‬ ‫מ"ה‪ .‬חזו"ע( וכן דעת הגרב"צ אבא שאול ז"ל‬ ‫)אורל"צ ח"ג פי"ט ה"ה([ ‪.‬‬ ‫ אכן יש מחלקים‪ :‬חיתוך במגרדת בדברים‬‫המפיגים טעם )כג' תפו"א‪,‬תפו"ע‪ ,‬אגסים‬ ‫וכד'( מותר כדרכו בחול‪ .‬בדברים שאינם‬ ‫מפיגים טעם )מיני תבלין‪ ,‬שקדים‪,‬אגוזים( ‪-‬‬ ‫צריך שינוי כג' שיניח המגרדת עג"ב שולחן‬ ‫‪/‬מפה או יחזיקנה הפוך‪] .‬משנב"ר ועוד‬ ‫פוסקים[‪.‬‬ ‫ ושיטה שלישית – מחמירים להצריך שינוי‬‫גם בירקות הנז"ל )כתפוח‪-‬אדמה ותפוח‪-‬עץ(‬ ‫כיון שלא כ"כ מפיגים טעם ובימינו ישנן‬ ‫מקררים וכד' ]אז נדברו‪ ,‬הל' מועדים‪ ,‬באר‬ ‫משה ועוד[ וכן מפורשת דעת הגר"ם אליהו‬ ‫זצ"ל לאסור לטחון במטחנת יד או‬ ‫פומפיה‪/‬מגרדת אפילו שיפוג טעמו‪ .‬מ"מ‬ ‫מתיר הוא לכתוש‪ ,‬לטחון‪/‬לרסק במכתשת‬ ‫בשינוי או בשיני המזלג‪.‬‬ ‫ ולכל הדיעות‪ -‬מותר לרסק ולפורר מצות‬‫ביד‪.‬‬ ‫כ‪ -‬כיריים של גז ביו"ט –עם שסתום‬ ‫בטיחות ‪/‬השהייה מפני כיבוי –הגר"נ קרליץ‬ ‫שליט"א מחמיר –ומרן הגרע"י זצ"ל ועוד‬ ‫פוסקים –מקילים‪).‬ראה לקמן בעמ' כ"ח(‬ ‫מ ‪ ‬מדידה ושקילה ‪ -‬כל מדידה של מצוה‬ ‫מצות‪ /‬יין קדוש( מותרת )אך לא במכשיר‬ ‫אלקטרוני( וכן לצורך האכלת תינוק או מידע‬ ‫על משקלו )ויש אוסרים למדוד במדוייק‬ ‫לתינוק ‪ -‬הגרמ"א זצ"ל(‪.‬‬ ‫למדוד תבלין לקדרה ‪ -‬מן הדין ‪ -‬שרי )אך לא‬ ‫במאזניים( וי"א בזמננו להחמיר‪ .‬באומד‬ ‫הדעת‪ .‬ובשאר מדידות אוכל לתבשיל‪,‬‬ ‫בשר‪,‬וכדומה רק באומד הדעת וע"י מילוי‬ ‫כוסות ‪ -‬שרי‪.‬‬ ‫‪ ‬מוקצה ביו"ט במוקצה ביו"ט החמירו בו‬ ‫יותר מאשר בשבת‪-‬מחשש שלא יזלזלו ביו"ט‪-‬‬ ‫ושבת חמירא להו ולא מזלזלים בו וזה‬ ‫מתבטא בשני אופנים‪:‬‬ ‫א( עצמות וקליפות שראויים למאכל בהמה‪:‬‬ ‫בשבת‪ -‬מותרים בטלטול ביד ולזורקן באשפה‪.‬‬ ‫ביו"ט ‪-‬אסור ורק ע"י טלטול דבר אחר ולא‬ ‫במישרין‪.‬וכן אם ירצה ליתן )בזמן האכילה או‬ ‫ע"י דבר אחר( קליפות ועצמות שאינם ראויים‬ ‫אף למאכל בהמה כג' קליפות ביצים‪/‬‬ ‫גרעינים‪ /‬אגוזים ושקדים בתוך קערה‪ /‬צלחת‪.‬‬ ‫בשבת – יכול להניח קודם לכן בקערה‪/‬צלחת‬ ‫מאכל אדם או מאכל בהמה ואגב זה יטלטל‬ ‫זה‪ .‬אך ביו"ט אינו מועיל ליתן מאכל בהמה‬ ‫באותה קערה דאז יהא "מבטל כלי מהיכנו"‬ ‫לכן חייב ליתן מאכל אדם קודם לכן בקערה‪.‬‬ ‫ב( מוקצה מחמת מיאוס או פירות העומדים‬ ‫לסחורה‪ -‬בשבת שרי אך ביו"ט אסור‪.‬‬ ‫מותר לטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש‪.‬‬‫אקווריום או צנצנת ובה דגי נוי או כלוב ובו‬‫תוכים‪ /‬צפורי דרור‪ -‬צריך להחמיר לא‬ ‫לטלטלו אך מותר ליתן לפניהם אוכל‬ ‫דמזונותן על בעל הבית‪) .‬ראה לעיל עמ' ד'‬ ‫הכ"ח(‬ ‫* מריחת שוקולד ‪,‬אבוקדו‪ ,‬חמאה וכד' שרי‪.‬‬ ‫נ ‪‬נכרי ‪ -‬לומר לגוי להדליק גפרורים‪,‬‬ ‫חשמל‪/‬מאוורר חשמלי‪ -‬כשזה לצורך או‬ ‫מצוה‪ ,‬גדולי הפוסקים בדורנו ‪ -‬מתירים‬ ‫]הגרב"צ אבא שאול והגרש"ז אויערבאך ז"ל ‪/‬‬ ‫מרן הגר"ע יוסף זצ"ל )יבי"א‪/‬חזו"ע([‪ .‬ולבני‬ ‫אשכנז )משנב"ר עפ"י הט"ז( יש להחמיר בדרך‬ ‫הדחק‪.‬‬ ‫בשעת‬ ‫רק‬ ‫ומתירים‬ ‫כלל‬ ‫‪ ‬פ ‪‬פמוטות ‪ -‬מותר לנקותם ביו"ט ]כג'‬ ‫הוצאת החלב ‪ /‬שעווה מבית קיבולו‪ ,‬מהנותר‬ ‫מהדלקת האתמול‪ ,‬בעזרת סכין וכד' )אך י"א‬ ‫שלא ינקה במספרים([‪ .‬אך לכתחילה ראוי‬ ‫שיוציאם ישירות לפח האשפה‪.‬‬ ‫ק ‪ ‬קילוף במקלף‪ :‬רוב הפוסקים בדורנו‬ ‫מתירים להשתמש ביו"ט במקלף המיוחד‬ ‫לקילוף )פירות‪/‬ירקות( ]מרן הראש"ל הגר"ע‬ ‫יוסף זצ"ל‪ /‬ויבלח"א בנו הראש"ל הגרי"צ‬ ‫יוסף שליט"א‪ .‬שמירת שבת כהלכתה‪ .‬פסקי‬ ‫תשובות‪ .‬בשם אחרוני הדור[ )ואף בשבת רבו‬ ‫המתירין( ולד' מרן הראש"ל הגר"ם אליהו‬ ‫זצ"ל ‪ -‬גם ביו"ט אסור לקלף במקלף המיוחד‬ ‫לכך‪.‬‬ ‫ר ‪ ‬רחצה ביו"ט‪ :‬לבני ספרד‪ :‬בבית מותר‬ ‫לרחוץ במים שהוחמו בערב יו"ט כל גופו‬ ‫)וכ"ש בצוננין(‪ .‬אמנם במרחץ )ציבורי( ‪-‬‬ ‫אסור‪] .‬ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל מתיר מקלחת‬ ‫בבית פרטי ביו"ט גופו )דוד שמש([ )חזו"ע הל'‬ ‫יו"ט עמ' מ"ב ( לבני אשכנז‪ :‬לד' הרמ"א‬ ‫אוסרים לרחוץ כל גופו )כאחת( אפילו במים‬ ‫שהוחמו מערב יו"ט‪) .‬רחיצת כל הגוף אבר‪-‬‬ ‫אבר‪ ,‬וכן מיעוט איברי הגוף ‪ -‬שרי(‪.‬‬ ‫ לגבי מים צוננים ‪ -‬בד"כ החמירו ג"כ בזה‬‫פוסקי האשכנזים ביו"ט כבשבת‪ ,‬אכן‬ ‫במצטער מחום היום מתירים )אף בפושרין(‬ ‫כשלא נהנה מחום המים אלא להפיג צינתן‬ ‫וביו"ט אף מותר להשתמש לצורך זה – במים‬ ‫שנשארו בבוילר או בדוד שמש‪.‬‬ ‫ אכן לצורך יולדת‪ ,‬חולה או תינוק ודאי‬‫מותר לכל הדיעות לקלח בו כל הגוף במים‬ ‫שהוחמו ביו"ט )על הגז(‪ .‬ובמקום צורך גדול –‬ ‫אפשר‪ ,‬לשיטתם‪ ,‬אף במים שהוחמו מדוד‬ ‫שמש‪ /‬בוילר ביו"ט )פסקי תשובות ח"ה(‪.‬‬ ‫ש ‪ ‬שעון גז ‪ -‬פרטים בכוונון שלו ואופן‬ ‫הכיבוי בו ביו"ט ‪ -‬ראה לקמן )עמ' כ"ז( )טור‬ ‫ב'(‪.‬‬ ‫‪ ‬שעון שבת ‪ -‬מותר לכוונו בערב יו"ט כדי‬ ‫שיפעיל תנור ]אפיה[‪ .‬אומנם רוב מכריע של‬ ‫הציבור לא משתמש בתנור ביו"ט )במיוחד‬ ‫שיש בדורנו תנורים חדשים שההשתמשות‬ ‫בהם‪ ,‬גם אחר הפעלתם כרוכה בהבערה וכיבוי‬ ‫וקשה להזהר בזה(‪] .‬לגבי הזזת שעון שבת רבו‬ ‫הפרטים בזה‪ ,‬וגם תלוי במכשירים השונים‬ ‫לכן ראוי להחמיר בד"כ ובמקום צורך לשאול‬ ‫ת"ח מוסמך[‪.‬‬ ‫*שעון שבת –הארכתו לצורך מצוה –הותרה‬ ‫ע"י רוב הפוסקים כמר"ן הגרע"י זצ"ל ועוד‬ ‫וקיצורו ביו"ט –נלמד משבת שרק בשעת‬ ‫הדחק מתירים ולא לכתחילה‪.‬‬ ‫ת ‪ ‬תרומות ומעשרות ‪ -‬אסור להפרישן‬ ‫ביו"ט ואם עבר )גם בשבת( והפריש )בשוגג(‬ ‫מותר לאכול הפירות שנחשבים "מתוקנים"‬ ‫ולא נקרא "מעשה שבת"‪.‬‬ ‫‪ ‬תרופות ‪ -‬בד"כ יו"ט ושבת שווין גם לענין‬ ‫זה‪ .‬ויש להחמיר בתרופות ביו"ט כבשבת‪ ,‬בכל‬ ‫זאת כתבו גדולי הפוסקים בדורות אלו ‪-‬‬ ‫שהמיקל ביו"ט בענין תרופות במקום שיש‬ ‫להחמיר )דהיינו אינו נופל למשכב( יש לו על‬ ‫מי לסמוך‪ ,‬ובמיוחד בתרופות עממיות‬ ‫כאספירין‪ ,‬אקמול וכד'‪.‬‬ ‫ בעניין נטילת תרופות בפסח מחמת‬‫כשרותן ראה מ"ש לעיל )עמ' ד' הלכה ל'(‬ ‫מועדים‬ ‫לשמחה !‬ ‫בס"ד‬ ‫]כ"ז[‬ ‫‪‬קובץ הלכתי‪ -‬פסח תשע"ה ‪‬‬ ‫‪ ‬דין האש ביום טוב וכל המסתעף ‪‬‬ ‫‪ ‬הבערה וכיבוי – חשמל וגז – הדלקת נרות ועישון סיגריות ביו"ט ‪‬‬ ‫]טושו"ע הל' יו"ט – אחרונים – משנה ברורה אור לציון להגרב"צ אבא שאול ז"ל‪ .‬פסקי מרן הראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל )חזון עובדיה( ופסקי הראש"ל‬ ‫הגר"ם אליהו ז"ל פסקי תשובות )ח"ה – יו"ט([‬ ‫‪ ‬כל הבערה גמורה‪ ,‬הולדת אש וזרם החשמל אסורה ביו"ט בין‬ ‫הדלקת תאורת חשמל או גז – ע"י חיכוך גפרור או במצת אלקטרוני‬ ‫או הכנסת זרם במכשירי חשמל‪ .‬ובכלל זה – נסיעה ברכב‪.‬‬ ‫‪ ‬הדלקת חשמל או מאוורר – לצורך גדול או מצווה – הותרה ע"י‬ ‫נכרי‪.‬‬ ‫‪ ‬כל היתר בישול‪/‬חימום מים ותבשילים עג"ב גז – רק ע"י העברה‬ ‫מאש‪/‬נר‪/‬גחלים עמומות הדלוקים מערב יו"ט‪.‬‬ ‫‪ ‬העברה זו – בין ע"י גפרור )קופסת גפרורים אינה מוקצה לצורך‬ ‫זה( בין ע"י קיסם עץ )ויזהר שלא ישליכם בחזקה כי מכבה במישרין(‬ ‫ובין ע"י קרטון או נייר )לכתחילה בלי אותיות( ]ויש מתירים גם ע"י‬ ‫סיגריה להדליק – אף שאינו מעשן סיגריות[‪.‬‬ ‫‪ ‬כיבוי האש‪:‬‬ ‫כל כיבוי ביו"ט ואפי' מקצת כיבוי אסור‪ .‬ובכלל זה איסור כיבוי נר או‬ ‫חשמל לצורך הנאתו כגון שינה‪/‬מצווה וכד'‪.‬‬ ‫‪ ‬הגבהת והנמכת אש‪:‬‬ ‫ הגבהת האש – מותרת לצורך התבשיל‪] .‬גז בלבד – ולא בכיריים‬‫חשמליות[‬ ‫ הנמכת האש –‬‫א‪ .‬אש חשמלית )כג' עמעם‪ /‬כיריים חשמליות וכד'( – תמיד אסור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כיריים של גז – מותר להנמיך שלא ישרף האוכל ]ויש מחמירים‬ ‫להדליק אש אחרת קטנה מזו הקיימת )אור לציון ח"ג( אך לא מעיקר‬ ‫הדין )לספרדים( – וראה לקמן[‪.‬‬ ‫‪ ‬גרם כיבוי ביו"ט‪:‬‬ ‫ הנה לדעת רוב גדולי ספרד הותר גרם כיבוי ביו"ט ]והיינו בגחלת‬‫של מתכת – שכבויה הוא מדרבנן – ואינו עושה "פחם" דאז הוי‬ ‫מלאכה מן התורה[ – ואפילו במקום שאין הפסד כלל )וממנה לכיבוי‬ ‫גז בדרך גרמא‪ -‬וכדלקמן( )זאת עפ"י מרן שו"ע סי' של"ד סכ"ב וסי'‬ ‫תקי"ד(‪ .‬וגם המשנה ברורה נמשך לד' מרן שו"ע )וכד' תוס' בביצה‬ ‫וכמה אחרונים( וכ"פ מרן הראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל )אף בלא הפסד‬ ‫כלל( )וכ"ד הגר"ם אליהו ז"ל(‪.‬‬ ‫ אמנם הרבה אחרונים נמשכו אחר הרמ"א )של"ד( )וכמה ראשונים‬‫ז"ל( להתיר גרם כבוי ביו"ט‪ ,‬כבשבת‪ ,‬רק במקום הפסד ניכר וכד' וכן‬ ‫דעת רוב פוסקי האשכנזים בדורינו ]הגרשז"א ז"ל‪ /‬שש"כ‪ .‬חלקת‬ ‫יעקב‪ .‬באר משה‪ /‬אז נדברו‪ [,‬שכתבו שכל גרמא זו רק בדרך מקרה‬ ‫ולא בדרך קביעות וכן במקום פסידא ניכר או חשש סכנה )ילדים ליד‬ ‫הגז(‪.‬‬ ‫‪  ‬כבוי להבת הגז ביו"ט ‪‬‬ ‫הדרך הכי מומלצת‪" :‬שעון גז" )"חגז"( )של המכון הטכנולוגי להלכה(‬ ‫ ויש לציין להלכה להקפיד ]לספרדים – מחמת פסקו של מרן שו"ע‬‫)תקי"ד ס"ג([ לכוין את השעון גז כדי שיכבה את הלהבה בשעה‬ ‫הרצויה לו – קודם שידליקנו‪ .‬ואם הדליקו כבר – המחמיר לא לכוונו‬ ‫– תע"ב )משנב"ר(‪ .‬אך במקום צורך גדול – יש פוסקים להקל עפ"י‬ ‫אחרונים ז"ל שחלקו על מרן שו"ע בענין זה‪.‬‬ ‫ דרך נוספת לכיבוי ‪:‬‬‫‪‬ע"י נתינת מים בקומקום‪/‬פנג'אן וברתיחתן גולשים ומכבים להבת‬ ‫הגז‬ ‫לגבי שיטת כיבוי זו – מצאנו ג' דיעות בפוסקי דורינו‪:‬‬ ‫א‪ .‬דעת מרן הראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל )וכן מסקנת העולת יצחק –‬ ‫הגר"י רצאבי שליט"א‪ .‬וכ"ד הגר"י פישר ז"ל( ועוד פוסקים‪ ,‬שנתינת‬ ‫המים אף בכוונה מכוונת לכיבוי באופן זה כדי שירתחו המים‬ ‫ובגלישתן יכבו הלהבה – ואז יסובב הכפתור של הגז‪] .‬הצעת מרן‬ ‫הגרע"י ז"ל שאפשר אף ליתן כפית סוכר שמעלה "קצף" וגורמת‬ ‫לגלישת המים על הלהבה[‪  .‬ובכל אופן – חובה להשתמש במים אלו‬ ‫לשתיית תה‪/‬קפה או רחיצת פניו‪/‬ידיו‪/‬רגליו ]או הדחת כלים ‪ -‬לבני‬ ‫אשכנז[‪.‬‬ ‫ב‪ .‬דעת הגר"ם אליהו והגרב"צ אבא שאול ז"ל – שלכתחילה כל היתר‬ ‫חימום המים וכיבוי הלהבה ע"י גלישתן – רק אם באמת זקוק הוא‬ ‫לשתות ממים אלו )ואין לו אחרים(‪.‬‬ ‫ג‪ .‬דעת רוב פוסקי אשכנז בדורנו )הנז"ל בגרם כיבוי( ‪ :‬שאין לעשות‬ ‫כיבוי בדרך זו – ורק במקום הפסד ניכר ובדרך מקרה ולא בקביעות‪.‬‬ ‫וכן אם יש חשש פגיעה וסכנה שילדים מסתובבים שם‪ .‬וכן אם אין לו‬ ‫די גז לבישול ורוצה שישאר לו לצורך בישול להמשך החג‪] .‬יש טענות‬ ‫עוד שיש שלא מקפידים ב"גרמא" וגורמים להזיז הפנג'אן שיכבו האש‬ ‫בכוונה – וכן מסובבים הכפתור לפני הגלישה [‪.‬‬ ‫דרך נוספת לכיבוי ‪ :‬ולא מומלצת לדעת גדולי ורוב הפוסקים‪:‬‬ ‫‪ ‬סגירת ברז הראשי של מיכל הגז‬ ‫היתר אופן זה כתב בס' "נצר מטעי" ושמענו כן מעוד כמה מקורות‪-‬‬ ‫אך מרן הראש"ל מופת הדור הגר"ע יוסף זצ"ל )חזון עובדיה‪-‬יו"ט עמ'‬ ‫נ"ט הערה ק"ד( דחה סברא זו מטענה שמוכח שמיד עם סגירת הברז‬ ‫הרי השלהבת דועכת מטה עד שנכבית לגמרי עי"ש‪.‬‬ ‫וכ"ש שלכל הדיעות ‪ -‬אין לסגור ברז הגז הנמצא בבית צמוד לכיריים‬ ‫של הגז שהוא כיבוי ממש במישרין‪.‬‬ ‫הדלקת נר זכרון‪/‬נשמה )יארצייט(‬ ‫)מאש דלוקה(‬ ‫)כמובן שהדיון דלקמן קאי רק ע"י העברה(‬ ‫ דעת הרבה אחרונים להקל )סומכים על פסקי הרמב"ם והמ"מ(‪.‬‬‫]ובכללם המשנב"ר‪ ,‬אור לציון‪ ,‬הגרמ"א ציץ אליעזר ומרן הראש"ל‬ ‫הגרע"י זצ"ל[ )חזו"ע ‪/‬יו"ט –מהיות טוב ויש אוסרים להדליק – וזה‬ ‫נקרא בהלכה "נר של בטלה"‪.‬‬ ‫ הצעת מרן הגרע"י זצ"ל להחמיר – שעדיף להדליק נר זה‬‫בביהכנ"ס ובפרט סמוך לשולחנות הלימוד שם‪) .‬וכ"ד האורל"צ ח"ג(‬ ‫מותר ביו"ט להדליק נר וממנו ידליקו גז או סיגריות‪.‬‬ ‫עישון סיגריות ביו"ט‬ ‫כיון שעישון סיגריות הוי צורך לאדם המעשן שהינו "מצטער" או שיש‬ ‫לו "מיחושי גוף" כשאינו מעשן – פשט היתרו בדורות האחרונים‬ ‫כ"צורך אוכל נפש" – סוג של "בריאות הגוף לעיכול ולתאות המאכל"‬ ‫)עפ"י תוס' ‪ /‬פני יהושוע שבת ל"ט( )חזו"ע( א"כ הוי מניעת שמחת‬ ‫יו"ט‪.‬‬ ‫ ומנגד – האוסרים עישון ביו"ט הן מחמת "תשובה" מן‬‫השמים)שו"ת יעקב ממרויש ז"ל( והן דהוי כמוגמר שאינו שווה לכל‬ ‫נפש‪.‬‬ ‫ בכל אופן הצעת גדולי הפוסקים שכיון שהוכח שהעישון הוא מזיק‬‫ממש לבריאות – הנה מי שיכול להמנע ממנו תע"ב ויש בזה‬ ‫"ונשמרתם" ועדיף להמנע מזה גם ביו"ט‪].‬ובמיוחד בדורינו שהקהילה‬ ‫מרחיקה את המעשנים מתוכה אם כן לא הוי שווה לכל נפש ]אורל"צ‬ ‫ח"ג )שם ([‪].‬ויש לציין כאן את דעתו של הגר"א בר שלום שליט"א‬ ‫לפסול לעדות )כגון עדי קידושין‪ /‬כתובה(אדם שהוא "מעשן כבד" כיון‬ ‫שעובר במזיד ובשאט נפש על האזהרה בתורה של "ונשמרתם מאוד‬ ‫לנפשותיכם"[‪.‬‬ ‫ עכ"פ למעשני הסיגריות בפועל ביו"ט ישנן כמה הגבלות שנכתבו‬‫באחרונים ]פסק"ת ת"ה עמ' שפ"ד‪/‬ה[ ובכללם‪:‬‬ ‫‪ ‬רק ע"י העברה מאש דלוקה‪ :‬יש אוסרים מנרות של יו"ט ויש‬ ‫מתירים ולכו"ע אסור מנר שהודלק בביהכנ"ס לתפילה‪.‬‬ ‫‪ ‬לא לנער האפר המצטבר‪.‬‬ ‫‪ ‬האפר והבדיל מוקצים ולא ליתנם בצלוחית ריקה ‪ ,‬אך במאפירה‬ ‫ריקה שרי – וכשנתמלא ונמאס‪ ,‬רק אז אפשר לטלטלה‪.‬‬ ‫‪ ‬יש מקפידים לא לעשן כשמגיעה האש לאותיות או שימחקם מערב‬ ‫יו"ט )ומרן הגרע"י זצ"ל מיקל בזה(‪.‬‬ ‫‪ ‬לפתוח הקופסא מערב יו"ט – ואם שכח יפתח דרך קלקול‬ ‫והשחתה )ולא במקום האותיות(‪.‬‬ ‫‪ ‬יש מקפידים לא להדליק סיגריה רק ע"י קיסם או גפרור וכן לא‬ ‫מסיגריה אחרת‪ ,‬רק מאש ישירות‪.‬‬ ‫‪ ‬יש פוסקים שלאלו שלא מעשנים‪ ,‬לדידם הסיגריות – מוקצה הן‬ ‫)חזו"א( ולרוב הפוסקים שרי‪ .‬אסור לכבות הסיגריה בידיים או‬ ‫להשליכה בכח‪] .‬חזו"ע‪ /‬פסקי תשובות ח"ה עמ' שפ"ב‪-‬שפ"ו([‪.‬‬ ‫בס"ד‬ ‫קובץ הלכתי‪ -‬פסח תשע"ה‬ ‫בעניין השימוש ביו"ט בכיריים של גז‬ ‫ובהם מותקן חיישן בטיחות‬ ‫לאחרונה התעורר פולמוס הלכתי סביב השימוש ביו"ט בכיריים של גז‬ ‫)שמשווקים כבר משנת תשס"ד( ובהם ישנו "שסתום בטיחות" שבא למנוע‬ ‫דליפת גז ויוצר מעגל חשמלי תוך כדי השימוש כבכיריים‪ .‬החששות הן של‬ ‫בונה ‪ ,‬מכה בפטיש‪ ,‬והולדת זרם ביו"ט‪ .‬אכן לפני כשנתיים‪ ,‬פורסם מכתב‬ ‫בנושא הנדון מבי"ד של הגר"נ קרליץ שליט"א )ב"ב ( ובו פסק הלכה בזו‬ ‫הלשון "יש להימנע ביו"ט מלהדליק את הגז בכיריים כאלו – אלא ידליק‬ ‫מערב יו"ט‪ -‬לכל היו"ט" ע"כ‪ .‬אמנם ב"עונג שבת" ]של "יום ליום"[ סמוך‬ ‫לראש השנה תשע"ב פורסם לראשונה תמצית מתחקיר תורני הלכתי של ת"ח‬ ‫מורה הוראה‪ ,‬מתלמידיו החשובים של מרן הראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל‪-‬‬‫ומסקנתו להיתר‪ .‬הדברים הוצגו בפני מרן זצ"ל והוטבו בעיניו ואף צירף לזה‬ ‫מכתב הסכמה מיום כ' אלול תשע"א‪] .‬וכ"פ הגר"ם מזוז שליט"א בקובץ "כתר‬ ‫מלוכה" מס' ‪ 3‬עמ' ‪ .[54‬ולפניכם )במסגרת משמאל( מכתב ההסכמה של מרן‬ ‫בתוספת סיכום דבריו של אותו ת"ח כפי שהוצגו בפני קוראי "עונג שבת" לפני‬ ‫כ‪-‬שלוש שנים וחצי‪.‬‬ ‫הבהרה חשובה‬ ‫לגבי חשש בישול עכו"ם בכיריים אינדוקציה)אפילו ביום חול(‬ ‫פרסום לציבור –ע"י הרבנות הראשית לישראל‬ ‫) מתוך עדכון כשרות מס' ‪– 14‬ט"ו תמוז תשע"ג(‬ ‫כיריים הפועלות בשיטת האינדוקציה מגיבים להנחת הסיר ע"ג‬ ‫כיריים ומחממים רק את השטח שמתחת לסיר מדובר בשיטה‬ ‫פופולרית‪ ,‬אך במטבחים שבהם עובדים גויים השיטה יוצרת חשש‬ ‫לבישול עכו"ם‪.‬‬ ‫מאחר שבעת הנחת הסיר ע"ג הכירה נסגר המעגל החשמלי הגורם‬ ‫להתלהטות המשטח אין לאפשר לגוי להניח סירים ע"ג הכירה‪.‬‬ ‫מסיבה זו אין גם להשתמש בכיריים אינדוקציה כפלטה של שבת‪.‬‬ ‫יובהר כי הכלל האמור חל גם על כיריים אינדוקציה ולא לגבי‬ ‫כיריים קרמיות‪ ,‬שהפעלתן וכיבויין אינה קשורה להנחת הסיר‪,‬‬ ‫ויש להקפיד בכיריים קרמיות‪ ,‬כבכיריים רגילות שרק יהודי יפעיל‬ ‫את המתג ע"מ להמנע מבישול עכו"ם‪ .‬בכיריים אינדוקציה‪,‬‬ ‫הפעלת המתג לבדה אינה גוררת כל פעולה ולכן יש לודא שהיהודי‬ ‫מניח את הסיר ע"ג כיריים‪.‬‬ ‫המשגיחים מתבקשים להיות עירניים לגבי השימוש בכיריים מסוג‬ ‫זה‪ .‬במטבחים מושגחים שבהם נעשה שימוש בכיריים אינדוקציה‬ ‫מתבקשים המשגיחים לפנות לרב נותן ההכשר לקבלת הדרכה‬ ‫לגבי אופן ההשגחה בהתחשב במאפייני כח האדם הפועל במטבח‪.‬‬ ‫‪çñôä øçàù - øîåòä úøéôñ éîé éâäðîî‬‬ ‫ למנהג בני ספרד ]וחלק מעדות אשכנז[ עד ל"ד בעומר‪ ,‬רוב המנהגים‪ ,‬ובכללם האיסורים לא‬‫לשאת אישה‪ ,‬לא להסתפר או להתגלח‪ ,‬לא לשמוע נגינה בכלי שיר ]או קיום ריקודים ומחולות[‬ ‫שלא בשמחת מצווה בזמנה‪.‬‬ ‫ בתסרוקת שיער‪ ,‬גזיזת ציפורניים ]או שפם המעכב את האכילה[‪ ,‬רחיצה בחמין‪ ,‬שתיית יין‬‫ואכילת בשר‪ ,‬כניסה לדירה חדשה וצביעתה – לא נהגו להחמיר‪.‬‬ ‫ לנשים מותר להסתפר ]ולפי המקובלים גם נשים לא תסתפרנה[‪ ,‬אך נכון להחמיר מלספר את‬‫הקטנים ]בנים[ ]או גם בנות – לפי המקובלים[‪.‬‬ ‫ אין אומרים "תיקון רחל" ) השנה בחו"ל( בתיקון חצות כל ימי העומר ]וכן עד י"ב בסיון ועד‬‫בכלל[ רק תיקון לאה)בני ארץ ישראל השנה שהיא שמיטה ממילא אומרים רק תיקון לאה כל השנה( ‪.‬‬ ‫ בברכת "שהחיינו"‪ :‬על פרי חדש‪ :‬יש מקילים בימות החול‪ .‬ויש שמשאירים לברך בשבת‪ .‬על‬‫בגדים חדשים ]חליפה‪/‬מגבעת‪/‬שמלה[‪ :‬ראוי לא ללבשם ]וכן לא לתקנם או לתפרם[ ואם יש‬ ‫צורך ילבשום בשבתות של הספירה או בשמחת מצווה כגון‪ :‬בר מצווה או ברית מילה ופדיון‬ ‫הבן‪.‬‬ ‫]כ"ח[‬ ‫מדעת הרבה גדולי ופוסקי דורנו‬ ‫נראה שיש להתיר ביו"ט הדלקת‬ ‫כיריים של גז שיש בהם חיישני‬ ‫בטיחות‪ ,‬ואין לחוש בזה לא לאיסור‬ ‫בונה‪ ,‬ולא לאיסור מכה בפטיש‪ ,‬ולא‬ ‫לאיסור מוליד זרם‪.‬‬ ‫ובפרט דהוי מכשירי או"נ שאי אפשר‬ ‫לעשותם מערב יו"ט ושמעתי מנאמני‬ ‫ביתו של מרן מאור ישראל שליט"א‬ ‫שכן דעתו להתיר וכן שמעתי משמו‬ ‫של הגר"י נויבירט שליט"א‪ .‬ואף דעת‬ ‫מרן החזו"א החושש לבונה בחשמל‪,‬‬ ‫יש לצדד להקל כמבואר לעיל‪ .‬וכן‬ ‫מצוי תח"י פסק מהגרל"י הלפרין‬ ‫ראש מכון מדעי טכנולוגי להלכה‪.‬‬ ‫שצידד בזה להקל גם לדעת החזו"א‪.‬‬ ‫ובפרט אם ידליק את הגז בשינוי‪ .‬על‬ ‫כן נראה שהרוצה להקל בזה יש לו‬ ‫מקום נרחב להקל ובפרט שעושה כן‬ ‫לצורך מצות שמחת יו"ט‪ .‬והרוצה‬ ‫להחמיר ידליק את הגז בשינוי‪ ,‬כגון‬ ‫שיניח גפרור דולק על ראש המבער‪,‬‬ ‫רחוק מהחיישן‪ ,‬לפני שיסובב את‬ ‫כפתור הגז‪ ,‬אח"כ יסובב את הכפתור‬ ‫בשינוי דהיינו מאחורי כף ידו בין‬ ‫שתי אצבעותיו‪ ,‬ושפיר דמי לכו"ע‪.‬‬ ‫ושו"ר בקובץ תורני "עוז ואורה"‬ ‫)תמוז תשע"א( מאמרו של ת"ח אחד‬ ‫שליט"א שג"כ העלה להתיר ובסיום‬ ‫מאמרו כתב שגם הגר"ש וואזנר‬ ‫שליט"א בעל השבט הלוי מורה ובא‬ ‫להתיר‪.‬‬ ‫ומ"מ נראה ברור שאין להפעיל‬ ‫ביו"ט מאוורר או מיקסר חשמליים‬ ‫וכיו"ב‪ ,‬אפילו אם יש בדבר צורך‬ ‫או"נ‪ ,‬משום זילותא דיו"ט שלא‬ ‫יראה כחול לכל דבר‪ ,‬וגם משום‬ ‫מיגדר מילתא שלא יבואו עי"ז‬ ‫להדליק אור חשמל ולכבותו שיש‬ ‫בזה איסור של הבערה וכיבוי ביו"ט‪.‬‬ ‫וטעמים אלו אינם שייכים בגז עם‬ ‫חיישן בטיחות שהתרנו‪ ,‬כי כל‬ ‫הפעלת החיישן נעשית בדרך אגב‪,‬‬ ‫ושום פעולה חשמלית אינה נרגשת בו‬ ‫כלל וכלל‪ ,‬והלוא כבר שנים רבות‬ ‫)משנת תשס"ד( שהוא מצוי ופועל‬ ‫בסוגי הכיריים החדשים‪ ,‬ולא עלה על‬ ‫לב איש‪ ,‬ולא ידע איש את מציאותו‬ ‫עד היום הזה‪ .‬והצגתי הדברים הנ"ל‬ ‫בפני מעלת כבוד מרן מאור ישראל‬ ‫שליט"א וברוב טובו וחסדו הואיל‬ ‫לעבור עליהם ובס"ד הוטבו בעיניו‬ ‫והסכים עמהם להלכה למעשה‪,‬‬ ‫ואשרינהו וקיימינהו בכתי"ק‪.‬‬ ‫]כ"ט[‬ ‫בס"ד‬ ‫]הערה‪ :‬עמוד זה אפשר ומומלץ ביותר לצלם אותו )בסמוך לי"ד אייר( ולפרסמו ולתלותו בבתי כנסיות‬ ‫וכוללים לתועלת הרבים[‬ ‫‪ÌÈ·¯‰ ÈÂÎÈÊÏ ‰Ú„ÂÓ‬‬ ‫פסח שני‬ ‫ביום ראשון י"ד אייר תשע"ה ‪ -‬ובערב ליל ט"ו אייר ]ליל שני[ –יחול פסח שני‬ ‫ביום ראשון י"ד אייר אחה"צ – "בין הערביים" – היה זמן הקרבת קרבן פסח שני בביהמ"ק‪.‬‬ ‫ובערב ‪ -‬ליל שני ‪ -‬אור לט"ו אייר – זמן אכילת קרבן פסח שני‪.‬‬ ‫נהגו לאכול מצה ביום ראשון י"ד אייר‪ .‬ויש שנהגו לאכול בערב }ליל שני ‪ /‬ליל ט"ו אייר{‬ ‫וראוי ]לספרדים שרוב פוסקיהם סוברים דהוי מזונות[ לאוכלה בתוך סעודה עם פת‪.‬‬ ‫}ואשכנזים ממילא סוברים דהוי "המוציא" וברהמ"ז בכל עניין{‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫וכתיב "ודבר בעיתו מה טוב" – לכן ראוי לקרוא וללמוד ביום זה }ראשון{ ובערב }ליל שני{‪.‬‬ ‫מענייני קרבן פסח שני – וכדלקמן‪:‬‬ ‫בפר' בהעלותך ]קטע "שלישי" – ]במדבר ט' פסוקים א' – י"ד[‬ ‫מתניתין וגמ' פסחים דף צ"ה }כולו{ וצ"ח }ע"ב{‪.‬‬ ‫פסקי "הלכות פסח שני בקצרה" לרבנו הרא"ש ז"ל }מופיע בפסחים צ"ט{‬ ‫רמב"ם – קרבנות – הל' קרבן פסח – פרקים ה'‪ ,‬ו'‪ ,‬ז'‪.‬‬ ‫]מקורות‪ :‬אחרונים ‪ /‬כה"ח }תכ"ט‪ -‬ו'{‪ /‬נפש דוד להאדר"ת ז"ל‪/.‬פסקי הלכות דגל ההלכה י‪-‬ם[‪.‬‬ ‫=======================================================‬ ‫‪‬‬ ‫בי"ד אייר )יום ראשון( – גם כן הילולת רבי מאיר בעל הנס זיע"א – סגולה לומר‬ ‫ביום זה‪" :‬רבי מאיר בעל הנס ע"ה זכרונו לברכה ולטובה" ‪ 24 x‬פעם‬ ‫ולומר ביום חמישי אחריו – ח"י אייר‪ -‬הילולת הרשב"י זיע"א‪:‬‬ ‫"רבי שמעון בר יוחאי ע"ה זכרונו לברכה ולטובה" ‪ 120 x‬פעם‬ ‫עפ"י ספר‬ ‫"עטרת תפארת"‬ ‫להבן איש חי ז"ל‬ ‫}ע"מ ‪{ 185‬‬ ‫·¯„‪Í"ÂÓ‬‬ ‫"·¯‪"ÔÚÎ „ÚÂ ˘È¯Ó ÔÚÈÈÒ„ ‡ÓÁ¯ ÍÈ‬‬ ‫גליון זה מוקדש‬ ‫לרפואת נשיא המוסדות‬ ‫האדמו"ר הרה"ג רבי ברוך אביחצירא שליט"א‬ ‫רפו"ש ברמ"ח איברים ושס"ה גידים ולרבנית תחי'‬ ‫זכות לימוד הרבים וזיכוי הרבים וזכות האבות הקדושים למשפחת אביחצירא הקדושה תעמוד לאדמו"ר שליט"א‬ ‫ולרבנית תחי' לאריכות ימים ושנים‬ ‫להגדיל תורה ולהאדירה עד ביאת גואל צדק בקרוב אמן‪.‬‬ ‫לרפו"ש‬ ‫רחל בת גומרי תחי'‬ ‫סעדיה בן‬ ‫שי‬ ‫צאלח"נ"‬ ‫לרפו‬ ‫תחי'"י‬ ‫גומריה תח‬ ‫בתחלימ‬ ‫רחלבת‬ ‫לאה‬ ‫סעדיה בן‬ ‫צאלח נ"י‬ ‫לאה בת חלימה תח"י‬ ‫לרפואה‬ ‫והצלחה‬ ‫שחר בן רבקה גרמה‬ ‫וב"ב‬ ‫לרפואה שלמה‬ ‫וזיווג הגון‬ ‫רחמים דעוס בן נור‬ ‫נ "י‬ ‫לרפו"ש‬ ‫יחיא זכריה נ"י בן זהרה ז"ל‬ ‫מרגלית תחי' בת חממה ז"ל‬ ‫שמעון נ"י בן עישה אברג'ל‬ ‫ז'יזל חיה תחי' בת אליס‬ ‫ששון בן ברכה נ"י‬ ‫לע"נ‬ ‫מירב ז"ל בת אביבה תחי'‬ ‫החייל אבנר ז"ל בן מרגלית תחי'‬ ‫אברהם בן עוואד ז"ל‬ ‫יהודה בן יחיא ז"ל‬ ‫לרפו"ש‬ ‫לע"נ‬ ‫מו"ר רבי רחמים בן‬ ‫זמירה ז"ל )ד' שבט(‬ ‫יוסף בן זוהרה נ"י‬ ‫אליס בת לאה תחי'‬ ‫צפורה בת חביבה תחי'‬ ‫לע"נ‬ ‫יהושע בן זוהרה ז"ל‬ ‫מסעוד בן לאה ז"ל‬ ‫ברכה והצלחה‬ ‫ליששכר ומזל כהן וב"ב‬ ‫ליוסף ומזל בוכריס וב"ב‬ ‫ולרפו"ש‬ ‫רונן יחזקאל ז"ל בן רחל תחי'‬ ‫לברכה והצלחה‬ ‫מרדכי בן אסתר נ"י‬ ‫בכל מעשי ידיו‬ ‫לו ולב"ב ויזכו לבנים זכרים‪.‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫ציונה בת עפיה ז"ל‬ ‫מוסה בן צאלח ז"ל‬ ‫מרדכי בן חלימה ז"ל תקוה בת סאלמה ז"ל‬ ‫יעקב זאב בן רחל ז"ל עפיה בת סלמה ז"ל‬ ‫רחמים בן ג'מילה ז"ל‬ ‫חנה בת מרים ז"ל‬ ‫יוסף בן יונה נ"י‬ ‫ולהצלחת‬ ‫משפ' צנעני שיחיו‬ ‫זיווג הגון לעמרם צנעני‬ ‫נדבת יורם בן אליס נ"י‬ ‫ורעייתו ברוריה בת חביבה תח"י‬ ‫לברכה והצלחה וזיווג לילדים‪.‬‬ ‫לרפואת‬ ‫לברכה והצלחה‬ ‫דורון בן מזל נ"י‬ ‫אורנה בת רחל תח"י‬ ‫)תג'ג'(‬ ‫בכל מעשי ידיהם‬ ‫לע"נ‬ ‫מרדכי בן יחיא‬ ‫צנעני ז"ל‬ ‫לעילוי נשמת ‪:‬‬ ‫הרב יחזקאל בר רחמה זצ"ל ‪ ,‬דינה‬ ‫בת פסנד ז"ל ‪ ,‬רוזה בת דינה ז"ל‬ ‫לע"נ‬ ‫מו"ר רבי מרדכי בן מברכה ז"ל )כ"ח אדר(‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫סעדי בת מנצור ז"ל‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫עוואד סאלם בידני ז"ל‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫סאלם בן חסן אחואל ז"ל‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫להצלחת‬ ‫מרדכי בן‬ ‫נתנאל ואורטל‬ ‫חלימה ז"ל‬ ‫גרמה והילדים‬ ‫תהילה ואליאל ציון בן חלימה‬ ‫שיחיו‬ ‫ז"ל‬ ‫לרפו"ש‬ ‫אליהו נ"י בן‬ ‫עפיה ז"ל‬ ‫מיכל בת‬ ‫מרגלית תחי'‬ ‫מזל בת רחל )כהן( תחי'‬ ‫יוסף בן רבקה נ"י‬ ‫לרפואה שלימה‬ ‫דבורה בת סעדה תח"י‬ ‫‪úáãð‬‬ ‫לרפו"ש‬ ‫לילדים‬ ‫מרדכי חיים בן‬ ‫זהבית נ"י‬ ‫משה יהודה בן‬ ‫ליאת נ"י‬ ‫ולתינוק‬ ‫חיים בן רחל נ"י‬ ‫זיווג הגון ורפו"ש‬ ‫ברכה והצלחה‬ ‫לרצון דר נ"י‬ ‫ולבנותיו היקרות‬ ‫עדן דורין ומעיין שיחיו‪.‬‬ ‫ביצוע כל עבודות האינסטלציה‬ ‫רח' הלח"י ‪ 47‬נתיבות‬ ‫טל'‪08-9941689 , 050-3807496 :‬‬ ‫לברכה והצלחה‬ ‫לו ולכל בני ביתו‬ ‫ולרפו"ש לרבי ניסים בן ימנה נ"י‬ ‫לאורך ימים ושנים‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫יחיא בן מנצור‬ ‫אשואל ז"ל‬ ‫לרפו"ש‬ ‫תאי בת סעדי תחי'‬ ‫לרפו"ש‬ ‫דניאל בן ברכה נ"י‬ ‫לעלוי נשמת‬ ‫נדבת‬ ‫ר' אליהו ואלישבע רצון מחפוד בן סעדה ז"ל‬ ‫להצלחתם ולהצלחת יונה ז"ל בת אורה‬ ‫תחי'‬ ‫רעות בת אליהו תחי'‬ ‫חזרה בתשובה אמן‪ .‬ציונה ז"ל בת אורה‬ ‫תחי'‬ ‫לרפואה שלימה‬ ‫שרה בת סוליקה תחי'‬ ‫שמחה בת אסתר תחי'‬ ‫לע"נ הרב הצדיק‬ ‫רבי יעקב יצחק בן‬ ‫אברהם צבי ודבורה‬ ‫גלינסקי זצ"ל‬ ‫גליון זה מוקדש‬ ‫לע"נ‬ ‫משה אדרי ב"ר‬ ‫מסעודה ז"ל‬ ‫)ט"ז אד"ב(‬ ‫לע"נ‬ ‫חנה בת זהרה ז"ל‬ ‫משפח' אדרי )ה'‬ ‫אדר א' תשע"ד(‬ ‫ברכה והצלחה‬ ‫לאלירן בן רינה נ"י‬ ‫ואביטל בת מרסדס תחי'‬ ‫ולכל ב"ב שיחיו‬ ‫לע"נ‬ ‫זהרה אדרי בת‬ ‫עלו ז"ל‬ ‫)ח' תשרי(‬ ‫לע"נ יהודה בן‬ ‫דוד ב"ר רחמה‬ ‫)כ"ז תשרי(‬ ‫לע"נ‬ ‫יעל אלקיים בת‬ ‫חנה‬ ‫)ל' תשרי(‬ ‫לבריאות‬ ‫אורך ימים ופרנסה טובה‬ ‫לבנימין וחנמג'אן קלימי‬ ‫ובני משפחותם‬ ‫רפו"ש‬ ‫ברכה והצלחה‬ ‫בלימודים‬ ‫רועי בן רבקה‬ ‫עומיסי נ"י‬ ‫ברכה והצלחה‬ ‫ופרנסה טובה‬ ‫ויקי ואמיר שלום‬ ‫שיחיו‬ ‫ולכל בני‬ ‫משפחותם‬ ‫לע"נ‬ ‫אסתר בת רחל‬ ‫מורסיאן ז"ל‬ ‫ויקטוריה‬ ‫אופירה בת‬ ‫רינה תחי'‬ ‫ללידה קלה‬ ‫אמן‬ ‫רפו"ש והצלחה‬ ‫לסעדיה ורבקה עומיסי‬ ‫שיחיו‬ ‫לאורך ימים ושנים‬ ‫)י"ט שבט(‬ ‫יוסף בן מסעודה‬ ‫מורסיאן ז"ל‬ ‫לרפו"ש ברכה‬ ‫והצלחה‬ ‫ופרנסה טובה‬ ‫מיכל ורועי חוגג‬ ‫שיחיו ולכל ב"ב‬ ‫)ח' אדר(‬ ‫רפו"ש והצלחה‬ ‫לאברהם ירון נ"י‬ ‫וחגית תחי' גלקין‬ ‫בכל אשר יפנו אמן‪.‬‬ ‫לרפואה שלימה‬ ‫לרבנית יעל חיה תחי'‬ ‫בת איבט פורטונה ז"ל‬ ‫לברכה והצלחה‬ ‫לר' שמעון ומרים‬ ‫אביחצירא נ"י‬ ‫ולילדיהם ישראל‪ ,‬מאיר‬ ‫ויצחק נ"י ותמר תח"י‪.‬‬ ‫לברכה והצלחה‬ ‫אמנון מכלוף נ"י‬ ‫יואב מכלוף נ"י‬ ‫אליהו מכלוף נ"י‬ ‫וכל משפחת מכלוף שיחיו‬ ‫יגדלו לתורה ומצוות חופה‬ ‫ומעשים טובים‪.‬‬ ‫ברכה והצלחה‬ ‫ליצחק מיכאל בן ג'רמן ג'מילה‬ ‫נ "י‬ ‫שאול שמעון בן חיה צירל נ"י‬ ‫בכל מעשה ידיהם‪.‬‬ ‫ברכה והצלחה‬ ‫למו"א ר' יהודה שליט"א‬ ‫ולמ"א מרת רוחמה תחי'‬ ‫אביחצירא ולכל ב"ב‬ ‫ברכה ישועה והצלחה בלימודים‬ ‫אוריאל מסעוד נ"י‬ ‫בן רוחמה תחי'‬ ‫לרפו"ש‬ ‫ר' יצחק בן שושנה כמשנה נ"י‬ ‫לרפו"ש‬ ‫בצלאל בן שרה‬ ‫נ "י‬ ‫לע"נ‬ ‫סוליקה בת‬ ‫מסעודה ז"ל‬ ‫)י"ז אדר תשע"ה(‬ ‫לברכה והצלחה‬ ‫לברכה והצלחה‬ ‫דוד חי בן חיה מרים נ"י‬ ‫(‬ ‫בוגנים‬ ‫ר' יצחק בן עליה נ"י)‬ ‫דבורה בת טוני יהודית תח"י‬ ‫חיה מרים בת עזיזה תחי‬ ‫ובנם ישראל מאיר בן דבורה נ"י‬ ‫לזווג הגון‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫ר' אברהם בר שרה אסתר הדסה בת יפה תח"י‬ ‫נסים בן סוליקה ז"ל‬ ‫ז"ל‬ ‫מרים בת דליה תח"י‬ ‫עליה בת שמחה ז"ל ר' דוד בר שרה ז"ל‬ ‫אורטל בת שרה תח"י‬ ‫סול בת חנינה ז"ל‬ ‫ר' מאיר בר שרה‬ ‫בת שבע בת שרה תח"י‬ ‫ל‬ ‫"‬ ‫ז‬ ‫)למשפחת בוגנים(‬ ‫הודיה בת בת שבע תח"י‬ ‫ר' אליהו בר שרה‬ ‫אנאל סעדה בת גו'לי תח"י‬ ‫ז"ל‬ ‫לרפו"ש ופרנסה‬ ‫טובה‬ ‫לחנה עומיסי‬ ‫תחי'‬ ‫לאורך ימים‬ ‫ושנים‬ ‫לרפו"ש‬ ‫ברכה והצלחה‬ ‫ופרנסה טובה‬ ‫יפעת ומאיר הרץ‬ ‫ולכל ב"ב שיחיו‬ ‫לע"נ‬ ‫אברהם מכאל אביחצירא ז"ל בן‬ ‫פירחה ורבי שמעון שליט"א‬ ‫נכד לסידנא באבא חאקי זיע"א‬ ‫נפ' י"ג כסליו תשע"ה‬ ‫לעובדי ביה"ד הרבני‬ ‫ת"א‪-‬יפו‬ ‫ברכה והצלחה‬ ‫בכל מעשי ידיהם‬ ‫זיווג הגון ורפו"ש‬ ‫דוד בן שרה נ"י‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫רחל בת שמחה ז"ל )תורג'מן(‬ ‫)י"ד טבת תשע"ה(‬ ‫רומיה בת סעיד ז"ל )עוקבי(‬ ‫)ז' טבת תשע"ה(‬ ‫אהרון הנרי בן פרחה ז"ל)אזולאי(‬ ‫)ח' כסליו תשע"ה(‬ ‫שמעון בן רחל ז"ל )ראובני(‬ ‫)י' שבט תשע"ה(‬ ‫לזווג הגון‬ ‫רחמים בן איז'ה נ"י‬ ‫נתן בן מרים נ"י‬ ‫מאיר בן ג'ולי נ"י‬ ‫מאיר בן גילה גאולה נ"י‬ ‫יוכבד בת מרסל תחי'‬ ‫שרית בת מרסל תחי'‬ ‫אליס בת רחל תח"י‬