קובץ הלכות חגי תשרי
בס"ד
נא לשמור על קדושת הגליון
בינ"ו עמ"י עש"ו
קובץ הלכתי
חגי תשרי
שנת השמיטה תשע"ה
הימים הנוראים – סוכות ושמחת תורה
ונלווה עמו נספח "קובץ הלכתי בעניין הזכרת ושאלת גשמים"
לקט פסקי הלכות אקטואליות
לבני ספרד ואשכנז (וקצת ממנהגי תימן)
אשר יסודן מן הש"ס וראשונים ז"ל
טור ושו"ע ואחרונים ז"ל עד פוסקי דורנו שליט"א
כולל טעמים ומנהגים סגולות תפילות ובקשות
למועדי תשרי הקדושים ולעניין הגשמים.
זמנים ומועדים – חגי תשרי תשע"ה
שנת שמיטה
ראש השנה (א'-ב' תשרי) -ימים חמישי ושישי ,לכן צריך עירוב תבשילין (ביום ד') בכל המקומות (א"י וחו"ל).
יום הכיפורים (י' תשרי) -יום שבת .ולא מכריזין עליו לכל הדיעות.
חג הסוכות (ט"ו תשרי) -יום חמישי .הושענא-רבא (כ"א תשרי) -יום רביעי (הלימוד בליל רביעי).
שמיני-עצרת (שמחת תורה בא"י)( -כ"ב תשרי) -יום חמישי.
ליהודי חו"ל (או השוהים בארץ זמנית):יו"ט ב' של סוכות (גלויות) וכן שמחת תורה (של חו"ל) -יום שישי.
[לכן צריכים בני חו"ל שוב עירוב תבשילין גם ערב סוכות וגם ערב שמיני עצרת]
צום גדליה (ד' תשרי)( -דחוי) יום ראשון [בחזו"ע/תעניות למרן הגרע"י זצ"ל (עמ' ח' הערה ו') כתב שלפי מרן שו"ע צריך
להכריז על צום גדליה( ,השנה בשבת שובה –ג' תשרי) "אך ברוב קהילות ספרד לא נהגו להכריז עליו" עכ"ל (באשכנז לא מכריזין
כלל על שום תענית בשנה)].
לימוד מיוחד לשבוע של בריאת העולם
ביום שישי-כ"ד אלול :מנהג טוב לקרוא בפר' וישלח"-ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום" -עד "בת מי-זהב" [בראשית ל"ו
פס' ל"א-ל"ט] והם סוד מ"ש שהקב"ה היה בונה עולמות ומחריבן .והתחלתן היתה ביום י"ז אלול וגמרם ביום כ"ד אלול.
ובכ"ה אלול התחילו ששת ימי בראשית[ .כה"ח תקפ"א סקכ"א].
יום שבת -כ"ה אלול -יום בריאת העולם (לסברת ר' אליעזר) טוב ללמוד בפר' בראשית מ"בראשית ברא" עד "יום אחד"
וכן ביום א' -כ"ו אלול יקרא עד "יום שני" ,וכן הלאה .וביום ה' א' דראש השנה יקרא פרשת "יום השישי" -עד "ויכולו" .וביום
שישי -ב' דר"ה יקרא "ויכולו" -עד "לעשות" (לשון חכמים /ברכ"י /מל"ח).
אין אומרים בתקון חצות "תקון רחל " בארץ ישראל (כולל אילת) כל שנת השמיטה.
ברכת שנה טובה ומבורכת – כתיבה וחתימה טובה
לכל בית ישראל בכל אתר שיחיו .אמן
יו"ל ע"י "ישיבת באבא סאלי"
בנשיאות האדמו"ר
רבי ברוך אביחצירא שליט"א
נתיבות -ת.ד493 .
טל 80-9938988 :פקס80-9935999 :
adi@babasali.co.il
www.babasali.co.il
להערות והבהרות -
859-4909334 80-9933343
בס"ד
[א]
קובץ הלכתי -חגי
תשרי תשע"ה
תוכן העניינים
[כל הזמנים בחוברת זו עפ"י שעון קיץ]
עירוב תבשילין – הלכות פרטים וכללים ונוסח העירוב בשפות השונות
תמצית הלכות לראש השנה (כולל ר"ה שחל בערב שבת)
מהלכות שופר-כללים והלכות ,סדר התקיעות וצורתן
זמנים לר"ה צום גדליה ושבת תשובה (כולל הנהגות ,לימוד והדרכות לשבת תשובה)
דיני האש ביו"ט-הלכות יו"ט בקצרה [כיריים של גז עם חיישן בטיחות /כיריים אינדוקציה (גם בחול)]
מהלכות יום הכפורים (כולל תפילות ומנהגים וזמנים)
שער להלכות סוכות [יהי רצון להנחת הסכך ,תנאי נוי סוכה וכוונת המצוה]
מהלכות סוכות [כללים בבניית סוכה/פרגולה וכדו' דיני ישיבה בסוכה והלכות חוה"מ סוכות]
מהלכות ארבעת המינים ביום טוב ובחוה"מ סוכות ובשנת השמיטה
כללים בדיני חוה"מ -ופרטי הלכות הנהוגות בחוה"מ (כולל זמנים לסוכות)
ענייני חג הסוכות וארבעת המינים במשפחת אביחצירא הקדושה
הלכות (וזמנים) להושענא רבא ושמחת תורה
נספח" :קובץ הלכתי בעניין הזכרת ושאלת הגשמים"
תרומות והקדשות
[ב'-ה']
[ו'-ט']
[י'-י"ב]
[י"ג]
[י"ד-י"ז]
[י"ח-כ']
[כ"א]
[כ"ב-כ"ד]
[כ"ה-כ"ח]
[כ"ט-ל']
[ל"א]
[ל"ב]
[ל"ג-ל"ו]
[ל"ז-ל"ח]
תשע"ה
סימני השנה :תשע"ה :שנה פשוטה .ימיה שנ"ד ( .)453נ' שבועות .פרשיותיה מחוברות מלבד חוקת ובלק מלבד ניצבים וילך.
סימנה הכ"ז :ה -ראש השנה -חמישי (ושישי) .כ -חשוון וכסלו כסדרן (חשון 92יום .כסליו 43יום) ז -פסח ביום שבת( .ליל הסדר-ליל שבת)
שנה י"ח -במחזור ד''ש (לבנה) .שנה ז' במחזור ר"ז (חמה)
מחזור לשמיטה :שנת שמיטה.
מולד תשרי :יום רביעי( כ"ט אלול) בשעה 2:51ו 55-חלקים [אין מכריזין על מולד תשרי ואין מברכים חודש תשרי ("בכסה ליום חגנו")
תקופת תשרי :ביום שלישי – י"ג תשרי תשע"ה בשעה 33:33בבוקר (שעון קיץ) (ראה לקמן עמ' כ"ה במסגרת)
שנה -5231לחורבן ביהמ"ק השני (עפ"י הרמב"ם ורוב הפוסקים) - 5231[ -לפי הגר"ם מזוז שליט"א (בהבנת הרמב"ם) ומנהג תימן]
י"א שמצוה להוסיף תוספת שביעית בזמן הזה כמה רגעים לפני כניסת ראש השנה (תשע"ה) (עפ"י תוס' מו"ק ד.ד"ה מ"ה ) שזמן תוספת החג עולה
גם לזמן תוספת שביעית וטוב לאומרו בפיו [הגרמ"א ז"ל מאמר מרדכי (עמ' ל') /ילקוט יוסף ומרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א]
טוב לומר בראש השנה של השביעית" :הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות "עשה" ו"לא תעשה" של שביעית .ויהי נועם ה' אלקינו עלינו"...
וגו'[.מכתב הרב עקיבא יוסף שלזינגר ז"ל "/ושבתה הארץ"][ .ספר דיני שביעית– דגל ההלכה – י-ם תש"ס].
ומסופר על הגאון מפונוביז' -רבינו שלמה יוסף כהנמן זצ"ל כשביקר בשנת השמיטה בקיבוץ "חפץ חיים" (השובת בשמיטה כהלכה)
מהתרגשות וחיבת השמיטה ,גחן לאדמה ונשקה ולחש לה" :שבת שלום ,שבת שלום לך ,אדמה קדושה השובתת השנה"( .פאר הדור).
כוונה בקידוש של ליל ראש השנה דשמיטה:
* כשמברך "שהחיינו" בקידוש של ליל א' דראש השנה -ראוי לכוין (מלבד על החג והנרות כידוע) גם על קיום המצוות עשה של שנת השמיטה[ .הערת
הגר"ש גינזבורג ז"ל (עפ"י ירושלמי/סוטה ופי' הרדב"ז שם) והסכימו ע"ז הגרש"ז אויערבאך והגרי"ש אלישיב זצוק"ל ][ .וכ"פ הראש"ל הגרי"צ
יוסף שליט"א בילקוט יוסף /שביעית עמ' קי"ב].
כתב הגרש"ז אוירבעך זצ"ל בתשובה (כת"י ) "ומסתבר מאד שכל אדם צריך להרגיש ולהודות לה' כשזוכה להיכנס לשנה חדשה של שבת הארץולשנה שפירותיה הם קודש והפקר וכד' .וזה הרי בא רק מזמן לזמן של שבע שנים .אבל לא עלה כלל על דעתי לחייב משום כך ברכה– כי אם
שבברכת " שהחיינו " שעל היום טוב (בכניסת ראש השנה ) (קידוש) שיכוין גם לזה .
ולדבר זה העירני ת"ח אחד [(והוא הרה"ג הרב שמאי גינזבורג ז"ל בספרו "אמרי שמאי" על המועדים)] ואני נהנתי מזה וגם (מו"ח) הגרי"ש
אלישיב (שליט"א) נהנה מזה עכ"ל.
[ס' דיני שביעית השלם /תש"ס (עמ' נ"ב הלכה ו' ) דגל ירושלים וכעין זה הובא גם בקונטרס "איש על העדה" על ענייני ראש השנה (תשע"ג) (עמ' י'
הערה ח').
יש הידור לקנות אתרוג שנקטף לפני ר"ה של השביעית (תשע"ה)
פרטים והרחבת דיני ארבעת המינים בשביעית (ראה לקמן בעמ' כ"ז –כ"ח).
[ב]
בס"ד
קובץ הלכתי -חגי תשרי תשע"ה
הלכות עירוב תבשילין (א)
[עפ"י גמ' ביצה (ט"ו-:י"ז) טושו"ע או"ח סי' תקכ"ז +נושאי כלים– אחרונים עד פוסקי דורנו שליט"א]
כיוון שגם השנה– ערב ר"ה ביום ד' – צריך להכין עירוב תבשילין – בערב החג (יום ד')
כללים ופרטים בדין העירוב -לפניכם:
[ליהודי חו"ל –הל' עירוב תבשילין הללו אקטואליים גם לגבי ערב סוכות וכן לגבי ערב שמיני עצרת]
שתי אסמכתות מן התורה – לעירוב תבשילין
מאחר שבא
ֵ
א".זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ') – זכרהו
להשכיחו [כשחל יו"ט בערב שבת ,עלולים לשכוח את השבת
מחמת שביו"ט מרבה בסעודות היום ואינו מניח (סעודה) לשבת
כדי כבודו -רש"י] [ויש ביאור אחר בר"ן ובשיטה מקובצת
ובמאירי].
ב" .ויהי ביום השישי ...את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו
בשלו" (שמות ט"ז) מכאן שאין אופין (מיו"ט לשבת) אלא על
האפוי ועל ואין מבשלין אלא על המבושל (מערב יו"ט).
שני טעמים בש"ס לתיקון עירוב תבשילין (ביצה ט"ו:):
*** רבא – כדי שיברור מנה יפה ליו"ט ומנה יפה לשבת.
*** רב אשי – כדי שיאמרו אין אופין מיו"ט לשבת כל שכן מיו"ט
לחול.
כשחל יו"ט בערב שבת – כהשנה ,שחל יום ב' דראש השנה ביום
שישי -מן התורה מותר לבשל מיו"ט שבת (להרבה פוסקים) אבל
חכמים אסרו לבשל מיו"ט לשבת (אפילו מיו"ט של גלויות) – אלא
בשני אופנים אלו :
א .או יבשל כמה קדירות לכבוד יו"ט ומה שהותיר הותיר לשבת.
[אבל לא בהערמה .ובקדירה אחת – שרי גם בהערמה .וכ"פ
השו"ע)].
ב .יניח עירוב תבשילין :שנינו במשנה (ביצה ט"ו) ב"ש 9 :תבשילין.
ב"ה :תבשיל אחד .ושווין בדג וביצה שעליו -והלכה כבית הלל.
* ישנם כמה ביאורים ללשון "עירוב":
עפ"י הרמב"ם :עניין העירוב תבשילין – היכר וזיכרון שלא לבשלמיו"ט לחול .והושאלה מילת "עירוב" מעירובי חצירות.
עפ"י הראב"ד :עניין ערבוב מאכלי שבת עם צרכי יו"ט שעושהאותם יחד .
עפ"י המגדל עוז בדעת הרמב"ם:לשון "בין הערביים ". עפ"י הרמ"א :מערבב תבשילי שבת שבישל מערב יו"ט עםתבשילי שבת שביו"ט והוי גמר בישול ולא התחלה (תקכ"ז /א')
[והוא לשון עירבון/ערבות].
עפ"י היכין ובועז (תפא"י )-מערבב ג' תבשילים:א) של שבת שבישל בערב יו"ט ב) של יו"ט שמבשל ביו"ט ג) של
שבת שמבשל ביו"ט.
עפ"י שיטה מקובצת ְ :מ ֵע ֵרב יו"ט ושבת לעשותן כיום אחדוקדושה אחת לעניין בישול .
עפ"י כה"ח (סק"ח) :לשון ערבוב :מערבבין תבשילי שבת עםתבשילי יו"ט -היינו שמבשלין לצורך שניהם ביום אחד.
מהות העירוב
לכתחילה צריך להניח פת ותבשיל:
כיוון שיש אנשים שאופים (פת) ומבשלים (תבשילים) מיו"ט לשבת
– לכן צריך "ייצוג" של כל פעולה בקערת העירוב .ואעפ"י שהלכה
כב"ה – שסוברים שצריך תבשיל אחד.וכן מסקנת הבבלי (ט''ז
תוס' ומביא ראיה מירושלמי) הראשונים [ר"ת .בה"ג .ורש''י]
חידשו להניח בעירוב גם פת( .תוס' ביצה י''ז):וכן עמא דבר.
בדיעבד -הניח תבשיל בלבד מועיל אפילו לאפות על סמך זה –
לשבת( .רי"ף רמב"ם ,שו"ע ,חזו"ע /הגרמ"א זצ"ל ).
[בזמננו אין רגילים לאפות כלל ביו"ט – לחם – עוגות – וכך ראוי
והגון לכתחילה – שאינן מפיגין טעם].
[מי מצריך פת בעירוב? –ר''ת ,בה''ג ,ר''ש ,מרדכי.
מי אינו מצריך פת בעירוב? תו''ס ר''י רי''ף/ר''ן רמב''ם גאונים
מקצתן .הרב המגיד רמב''ן ,רשב''א ,רב אחאי גאון .רבו של רש''י,
רש''י ,טור]
בדיעבד -אם הניח פת לבד (בלא תבשיל ,שהוא העיקר להלכה –
מדינא דגמרא):
יש מתירים עכ"פ לאפות [ראשונים ואחרונים (אור לציון ח''ג/
פכ''ב ה''א) וכ"ד החזון עובדיה זצ"ל מספק דרבנן לקולא].
ויש אוסרים אף לאפות (אחרונים /כה"ח ,משנ"ב /הגר"ם
אליהו זצ"ל).
ולכל הדיעות-כשאין צריכים לאפות -א"צ כלל פת ,אך בכל
זאת נהגו-וטוב לנהוג כך -להניח פת.
שיעור העירוב
פת
מדינא( -ת .בבלי) סגי בכזית ( 91גרם) פת .וי"א כביצה (53
גרם) (ירושלמי /מרדכי).
ולכתחילה צריך להחמיר לפחות כביצה פת .
ולהידור מצווה -וכן המנהג בזמן הזה – ככר לחם/חלה
שלימה (חזון עובדיה /הגרמ"א זצ"ל) ואם אין לו –גם
לחמניה ,פיתה (או מצה) – מהני.
תבשיל
להידור מצווה -תבשיל חשוב – בשר /עוף או דג [ 91גרם
לפחות "נטו" בשר (ללא העצמות)] – במיוחד בזמן הזה שיש
מקררים חשמליים – יש להדר כן [חזו"ע/הגר"ש וואזנר
שליט"א] .בדיעבד 51-גרם מועיל גם כן .הגרב''צ אבא שאול
ז''ל מצריך 9ביצים ו 4 -חלות /לחמניות.
המנהג -נהגו לקחת ביצה קשה (ומטעם שאינה מתקלקלת עד
שבת) (ולא לקולפה) (הגרמ"א ז"ל) (מי שהניח ע''ת בביצה
קלופה ועבר עליה לילה אחד -עיין פסק''ת (ח"ה עמ' תכ"ג
שמשמע ממנו לאסור ויצטרך או לסמוך על רב העיר או
שיקנה קמחו ותבשילו לאחרים והם יבשלו לו .ומפסקי מרן
הגר"ע יוסף זצ"ל ומורנו הראש"ל הילקוט יוסף[קיצוש"ע
חלק ב' -עמ' תקפ"ה ועפ"י הליכות עולם ח"ז /רי"ד] משמע
בדיעבד אפשר להקל וסומך ע"ז.
אפשר לערב רק במה שמלפתים בו פת (ואינו מועילדייסא/אורז/דגים מלוחים/קומפוט) [וי"א אף לא תפוחי
אדמה -חומוס-שעועית-פולים (משנ"ב/שעה"צ ושונה הלכות)]
בבשר שנוהגים לערב בו – מועיל כל אופן הכנה :מבושל,
צלוי ,כבוש ,מעושן או שלוק .אפשר לערב גם במוצרי חלב
מפוסטרים (גבינה /חמאה /שמנת) [אור לציון ח"ג]
צריך לכתחילה (להידור מצוה) -שיהיה תבשיל מיוחד לעירוב
ממה שמבשלים בערב יו"ט (ואף לכווין כדי לקחת ממנו
לצורך העירוב) .ובדיעבד מועיל גם אם נתבשל יום או יומיים
לפני כן .יועיל גם בדיעבד "תבשיל קנוי" (קופסת אפונה
מבושלת וכד' /טונה ,סרדינים בשימורים).ובשעת הדחק -אף
שיירי תבשיל יועילו (הגרמ"א זצ"ל)[ .אמנם לגבי פת יש
אומרים שאין עיכוב מתי נעשה ולאיזה צורך (פסק"ת) .אך
באור לציון (ח"ג/כ"ה) החמיר כמו בתבשיל].
זמן הנחת עירוב תבשילין
זמנו מן הדין – ולכתחילה -בתוך 93שעות לכניסת היום טוב
– דהיינו :מליל ערב יום טוב (יום ג' בערב) עד ערב יו"ט
בשקיעת החמה (יום ד') .ונהגו בערב החג סמוך לחג( .זמני
השקיעה בערב החג – ראה מסגרת בעמ' יג').
בדיעבד -אם הניח קודם לכן כגון יומיים /שלושה לפני ערב
החג (וכבר בירך עליו) יחזור ויטלנו בערב יו"ט (ובלא ברכה)
ויאמר שסומך עליו לשם מצות עירוב לאפות ,לבשל וכו' .וגם
אם לא עשה כן -מותר לו בכ"ז לאפות ולבשל על סמך עירוב
זה( .חזון עובדיה)[ .ולמרן הגר"ם אליהו זצ"ל – אם חושש
שישכח לערב יכול להניח עירוב תבשילין יומיים שלושה קודם
לכן בלא ברכה – ואם יזכר יניח עירוב תבשילין שנית בערב
החג – ושוב – בלא ברכה( .ואם אכל בטעות את העירוב בליל
ערב החג – יכול לערב בערב החג בברכה – (הרב הנז' זצ"ל)].
[ג]
בס"ד
קובץ הלכתי -חגי תשרי תשע"ה
הלכות עירוב תבשילין (ב)
אם נזכר שלא עירב עירובי תבשילין
ושקעה החמה והוא בתוך זמן בין השמשות
(לפני זמן צאת הכוכבים – ראה זמנים במסגרת בעמ' יג')
נזכר בהיותו בבית:
יניח עירוב תבשילין אף בברכה [מרן הראשל"צ הגר"עיוסף זצ"ל /הגר"ם מזוז שליט"א /מנחת יצחק וייס -אור
לציון ז"ל) ע"פ כמה אשלי רברבי וכ"ד המשנה ברורה].
[וי"א :יניח העירוב אך בלא ברכה [ /חכם צבי/מרן החיד"א
ועוד (פסק"ת) כה"ח וכ"פ הראשל"צ הגר"ם אליהו זצ"ל)].
נזכר בבית הכנסת והוא קודם תפילת מנחה (ואפי'
שעדיין לא שקעה חמה):
לפי מרן הגר"ע יוסף זצ"ל– אם אין לו פנאי לחזור לביתוולשוב להתפלל מנחה ,יכול בשעת הצורך לסמוך על
המתירים שיחשוב על תבשיל מסויים שיש לו בביתו ויאמר
(בלא ברכה)" :בתבשיל פלוני שיש לי בביתי יהיה מותר לי
לבשל ולאפות ולהדליק הנר מיו"ט לשבת" ועל צד היותר
טוב יתנה (ויוסיף תנאי זה)" :ואם לא יועיל עירובי עפ"י
הדין – הנני סומך על עירוב גדול העיר"( .וכעין זה כתב
כה"ח תקכ"ז סקט"ו).
יש לציין שלדעת חכם יעקב יוסף זצ"ל עדיף שיפסיד מנחהבציבור כדי להספיק לחזור לביתו להניח עירוב תבשילין
(ולגבי הברכה המחלוקת הנ"ל נשארת בעינה) ואח"כ יתפלל
מנחה ביחיד( .אור שרה עמ' .)35
ולפי המשנה ברורה – יקנה קמחו לאחרים ועדיף יותרשיעשה שליח[ .י"א שהנוסח הנ"ל מועיל רק אם הפריש
בביתו פת ותבשיל לצורך עירוב תבשילין והוא שכח לברך
(הגר"ש וואזנר שליט"א ) י"א שיקבל במתנה פת ותבשיל
משמש בית הכנסת /או משכן קרוב ויברך עליו]
נזכר בבית הכנסת ושקעה החמה (והוא התפלל מנחה):
המחלוקת הנז"ל בין מרן הראש"ל הגרע"י זצ"ל לבין מרן
הגרמ"א ז"ל אם לברך או לא ,בעינה עומדת (במידה והוא
חוזר לביתו).
נזכר בבית הכנסת וענה ברכו של ערבית (והוא לא התפלל
ערבית) (וכמובן שעדיין לא יצאו הכוכבים):
למרן הגרע"י וכ"ד המשנה ברורה ז"ל – יכול להניח עירובתבשילין (בביתו) ולברך על העירוב .ואם נמצא בביהכנ"ס –
יאמר הנוסח לעיל – בלא ברכה.
למרן הבן איש חי ז"ל (וכ"פ הראשל"צ הגרמ"א זצ"ל) –אפי' לא שקעה חמה – אסור לו להניח עירוב ויסמוך על גדול
העיר.
לפי כף החיים (סופר) ז"ל (תקכ"ז סק"א) יכול לבקשמאחרים שלא קיבלו יו"ט שיערבו עבורו.
נזכר בבית הכנסת והתפלל ערבית של יו"ט (אפי' לא
שקעה החמה) :לכל הדיעות – אינו יכול לערב – ויסמוך על
גדול העיר.
מטרת העירוב
ע"י העירוב -הותרו כל הכנות המאכלים והתבשיליםמיום טוב לשבת בפשטות .ובכלל זה הותרה גם הדחת כלים
ביו"ט לצורך השבת (מרן הגרע"י זצ"ל והגר"ש וואזנר
שליט"א וכן כ' באור שרה (עמ' )55עוד בשם שני פוסקים
בדורנו שליט"א .וכ"כ בס' הבית היהודי (ח"א/קס"ח)
לצורך גדול כג' במוסד ציבורי גדול וכד').וכמו כן היתר
עריכת שולחן והצעת המיטות מיו"ט לשבת .וכן הוצאת
סידור או טלית לביהכנ"ס מיו"ט לשבת (מרן הגרע"י זצ"ל)
– וכן התירו (בחזון עובדיה ואור לציון) אף לגלול ספר תורה
למקום קריאתו בלא קריאת פסוקים שם (דהא אומר בנוסח
העירוב "ולמעבד כל צרכנא") (אמנם למרן החיד"א ועוד
פוסקים צריך להחמיר בגלילת ס"ת אם לא יקרא שם מעט).
חיובים שונים בעירוב
בני משפחה כג' בן או בת הנשואים ומתארחים בחג אצל
הוריהם וכן כל זוג המוזמן לבית קרוביהם הרי הם נחשבים
"סמוכים על שולחן בעה"ב" יכולים לסמוך על עירוב ראש
המשפחה /בעל הבית ויכולים לעזור (וכן ראוי מצד
התחשבות הכרת הטוב ודרך ארץ) בבישול ביו"ט על סמך
העירוב של בעה"ב .ושיעור העירוב המינימלי כנז"ל הוא גם
עבור כל המארחים והמתארחים יחדיו[.הצעת הגרב"צ אבא
שאול ז"ל שיאמר בנוסח שהעירוב גם בשביל האורחים]
אמנם שניים שלשה בעה"ב שגרים בדירה אחת צריכיםכל אחד לעשות עירוב בפני עצמו וכן בני בית החלוקים
בעיסתם כל אחד וכל אחד סועד על חשבון עצמו –יערבו
בפני עצמן (חזו"ע /פמ"ג)
שליח יכול לערב בברכה בעבור כל אדם או אשה ויאמר
בנוסח "בדין עירובא (בזה העירוב) יהא שרי (יהא מותר)
לפלוני(ת) ולכל בני משפחתו(ה) לאפויי ולבשולי" וכו'.
גם נשים חייבות לערב (אעפ"י שזו מצוה שהזמן גרמא) כג'
שמתגוררת לבדה או שבעלה שובת במקום אחר (או אינו
מערב כלל) .וכשאינה יודעת – ראה לקמן .וכן יכול שליח
לערב לה בפת ותבשיל שלה או יזכה האוכל שעושה ממנו
עירוב תבשילין בשבילה (ע"י אחר) .וכן כל אשה לכתחילה
ראוי שתשמע מבעלה את ברכת העירוב (ונוסחתו) ותענה
"אמן" כיוון שהעירוב נעשה בשבילה – והיא (בדרך כלל)
המבשלת (ערוך השולחן/חזון עובדיה) ובדיעבד לא מעכב
העניין( .חזו"ע)[.עכ"פ אם האשה אינה מבינה ארמית
(כבעלה שמבין) נראה שצריך שיחזור על הנוסח בעברית
שהאשה תבין הנוסח].
וכן מערב אדם לשכנו עם הארץ או לאלמנה/שכנה שאינם
בקיאים בזה ,וראוי לכתחילה שהם יברכו או ילמד אותם
את הברכה מילה במילה – והוא יאמר את הנוסח "בזה
העירוב ...לבעל/ת הבית הזה (הזו) לאפות ולבשל "...וי"א
שיכול לברך להם לכתחילה כשאינם יודעים לברך .וראוי
לזכות בתי ישראל רבים בדבר זה( .שם) וכן לקרוביו שאינם
יודעים – יזכה להם את העירוב ע"י אחר.
[ -לדעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל– אפשר להקל להלכה לבשל
לצורך אחרים מיו"ט לשבת במקרים הנ"ל:
* מתענה תענית חלום ביו"ט.
* אשה שאכלה מאכלי בשר אחה"צ ביו"ט ומבשלת בישולי
חלב לשבת.
* אשה חולת סכרת שמבשלת לבני ביתה מאכלים שראויים
להם -ולה אסור].
* אלו המבשלים לכבוד שבת את כל הבישולים -כבר מערב
יו"ט ,לכתחילה יעשו "עירוב תבשילין" בלא ברכה לצורך
הדלקת הנר (כה"ח/חזו"ע/הגרמ"א זצ"ל/אוצר דינים)
ובדיעבד שלא עירבו כלל – בכ"ז ידליקו הנר (מרן שו"ע
תקכ"ז סי"ט) .וכן אורחת האוכלת אצל אחרים ורוצה
להדליק נרות שבת בביתה – תניח כנ"ל .ובנוסח העירוב
יאמרו "יהא שרי לן – לאדלוקי שרגא מיו"ט לשבת" בלבד.
(שם).
וכן מי שבישל כל צרכי שבת מערב יו"ט –ואינו צריך אלאלחממם (עג"ב פלטה וכד' ) לפני שבת יניח עירוב תבשילין
מערב החג אך ללא ברכה (אורל"צ ח"ג עמ' רי"ח) .
ואם משאירים ליו"ט אפי' ביצה אחת – לבשל לשבת או
חימום מים לשבת –יברכו על העירוב מערב יו"ט (אור שרה
עמ' ( .)35וכ"פ בשונה הלכות סי' תקכ"ז).
בס"ד
קובץ הלכתי -חגי תשרי תשע"ה
[ד]
הלכות עירוב תבשילין (ג)
המשך כללים נוספים בעירוב
וכן הדין בבית מלון שבעליו מערב עירוב תבשילין –
והמתארחים שם רק מדליקים נרות ביו"ט לכבוד שבת – יערבו
עירוב תבשילין בלא ברכה – ויאמרו הנוסח כנ"ל "לאדלוקי
שרגא" (להדליק נרות).וכן זוג שישנים בבית ומדליקים שם נרות
אך אוכלים בבית אחרים דינם כנ"ל יאמרו "בדין עירובא" (בזה
העירוב ) "יהא שרי לנא"(יהא מותר לנו)"לאדלוקי שרגא"
(להדליק נרות)"מיו"ט לשבת" (חזו"ע /קצושו"ע ילקו"י ח"ב -
עמ' קל"ד).
כללים נוספים בעירוב
מצוה על רב העיר או השכונה או רב ביהכנ"ס לערב עבור
בני קהילתו .ויזכה ע"י אדם אחר [לכתחילה – זר – שאינו סמוך
על שולחנו .ואם אינו מוצא – מותר אף באשתו (חזו"ע)] ואותו
אדם יגביה את העירוב – טפח ( 1ס"מ) לזכותם של בני
העיר/שכונה .ויטול הרב ממנו העירוב ויברך – ויוסיף בנוסח
(לקמן – עמ' ו') "שרי לן – ולכל בני העיר /שכונה הזאת (וכן
לאלו שיבואו לכאן היום)".
ואעפ"י כן כל אדם לכתחילה יערב עירוב תבשילין לעצמוולא יסמוך על רב העיר /שכונה אא"כ נאנס/שכח .ואעפ"י
שי"א שאם שכח ב 9-רגלים (חגים) רצופים – הרי הוא נחשב
"פושע" ולא יכול לסמוך על רב העיר (גמ' ביצה י"ז ):הנה בזמן
הזה יש מתירים שכוונת הרב המערב עירוב תבשילין גם על
הקרובים לפשיעה (ד' מרן החזון עובדיה) [ויש אוסרים (איש
מצליח/ברית כהונה)] ומ"מ לבשל בצמצום כדי חייו התירו לו
(סידור איש מצליח) וכ"כ כה"ח שיכול להקנות ממצרכיו
לאחרים שיבשלו לו.
נאכל "העירוב" אבד קודם שבישל לשבת -אינו יכול לבשלאא"כ נשאר ממנו כזית ( 91ג') .לא נשאר כזית -יסמוך על רב
העיר.
לא הניח עירוב – ואין שם רב עיר/שכונה – יכול לבשל
ליו"ט בקדירה אחת מלאה – ויסמוך ע"ז לשבת.
המערים (ולא עירב) כגון שאחר סעודת שחרית ביו"טבישל "לצורך יו"ט ובכוונה הותיר לשבת – חמור יותר – שגזרו
בו לא לאוכלו – והטעם שחששו חז"ל שע"י הערמה – ישתקע
שם "עירוב תבשילין" .קל ממנו -המבשל במזיד ללא עירוב –
שהותירו לו לאכול בשבת – שדבר זה לא מצוי – ולא גזרו בלא
מצוי.
נסע לעיר מסוימת –אינו יכול לערב שם –כשבני ביתומבשלים בעיר אחרת .אמנם כשעירובם נמצא בבית אחר
באותה העיר /הישוב ולא בביתם אינו מעכב -ומועיל לבשל על
סמך זאת (פסק"ת)
המערב שני עירובים – חצירות ותבשילין – בבת אחת יברך"על מצות עירובין" (בירך "על מצות עירוב" יצא בדיעבד).אך
לכתחילה יברך על כל עירוב בנפרד.
יזהר לכתחילה לומר בנוסח העירוב את כל המלאכותשמעוניין לעשותן מיו"ט לשבת[ ,בישול ,אפיה וכד'] לצאת י"ח
כל הפוסקים .ובדיעבד – להלכה אינו מעכב אם לא פירט
המלאכות (חזו"ע – הגרמ"א זצ"ל ).
צריך להבין הנוסח שאומר בעירוב – ויכול לאומרו בכללשון (עדיף ארמית-אם מבין) .ואם אמר הנוסח בלשון שלא
מבין – י"א מעכב וי"א לא מעכב (מהרש"ל/ט"ז) וכן נראה
מרוב האחרונים כדיעה האחרונה (כה"ח).
ואפילו הניח "עירוב תבשילין" – אך ברכה לא בירךו"נוסח" לא אמר – סומך ע"ז ומבשל (אפי' אין רב עיר) .אם
בירך אך את הנוסח לא אמר – כל זמן שלא נכנס החג – יכול
לאומרו – אך בלא ברכה שוב( .שם).
טעה ואמר (אחר הברכה) נוסח של "עירוב חצרות" יסמוך
על הרש"ל – וסגי (כה"ח) (אם אינו יכול לחזור לתקן הנוסח).
לכתחילה צריך לבשל ביו"ט בבוקר – לכבוד שבת (שאם יזדמנו
לו אורחים יכול להאכילם מזה) ובדיעבד -נאנסו וכד' ,יכולים
לבשל גם סמוך לשבת (אחה"צ).
הוראת הפוסקים היא (בגלל המחלוקת בין האמוראיםבש"ס) – שיש לסיים לכתחילה את הבישולים של שבת ביו"ט
השני (יום ו') כבר משעות הבוקר עד שעות אחה"צ המוקדמות
ולא להמתין לבשל עד סמוך לשבת .בדיעבד – גם אם סיימו
לבשל עד סמוך להדלקת נרות -מותר .
המניחים חמין חי בקדירה בכל ערב שבת –עג"ב הפלטההחשמלית או עג"ב אש מכוסה –וכך זה מוכן ומתבשל עד בוקר
השבת –הנה בערב שבת זו דראש השנה (יום ו') – ראוי
לכתחילה לבשל כל הקדירה של החמין כתיקונה ולא יניחוה
כקדירה חיה עג"ב האש שתתבשל עד מחר כיון שיש לנו סברת
רבה ("הואיל") (פסחים מ"ו) –לכן בערב שבת זו -צריך שיהיה
ראוי לאכילה כהלכתו קודם השבת[ולפחות מבושל כ5/4-
בישולו .ואם כבר בישל ונזכר בסמוך לערב יתן ביצה /עגבניה/
כזית אורז לתוך הקדירה הזו] ( .אור לציון ח"ג פכ"ב ה"ג) [מי
שסומך להקל להניח חמין חי לגמרי בכניסת שבת עג"ב הפלטה
וכד' השנה ביו"ט שני (של ר"ה) או של גלויות (בחו"ל גם
בסוכות /שמחת תורה) יש לו ע"מ לסמוך (אורל"צ –שם)]
"שבות קרובה הותרה-ושבות רחוקה לא הותרה" לכן היתרהבישולים מיו"ט לשבת – בימי ראש השנה (או ב 9 -ימים
טובים של גלויות) היינו רק ביום שישי שהוא יו"ט הסמוך
לשבת (שבות קרובה) "אך שבות רחוקה לא הותרה" לכן אין
לבשל לשבת מיום חמישי (יו"ט א' של ר"ה)
* אפשרויות לבשל לשבת כששכח עירוב תבשילין –ואינו סומך
על רב העיר (על פי אור לציון ח"ג /רכ"א):
א .אם עדיין הוא לפני סעודת יו"ט – יבשל בכלי גדול ליו"ט
ולשבת ביחד.
ב .אם הוא לאחר הסעודה – יקנה -את המצרכים שרוצה
לבשל -לאדם שעשה עירוב תבשילין וההוא יבשל -ולאחר מכן
יוכל ההוא להקנות לו בחזרה את התבשילים.
ג .אם כבר הכין סעודת יו"ט -יניח לסעודת שבת את מה
שהכין ליו"ט (של ר"ה) ויבשל שוב לסעודת יו"ט וצריך שאכן
יאכל תבשיל זה ביו"ט.
מן הדין – אחר שהכין צרכי שבת – יכול כבר לאכול אתהעירוב (ביו"ט) .אמנם כל הפוסקים כתבו שטוב וראוי לשומרו
עד ליל שבת לפחות.
ונכון וכן עדיף לצרף את "פת" העירוב (אם היא שלימה) כלחם
משנה ב 9-סעודות שבת – ובסעודה שלישית לבצוע עליה (עפ"י
ברכות פרק ו' – לעשות בה מצווה נוספת).
וכן את "תבשיל" העירוב – יש נוהגים לאוכלו באחת מסעודות
השבת – וההידור לאוכלו בסעודה שלישית.
(חזו"ע/הגרמ"א זצ"ל– כה"ח ס"ק ק"ב)[ .ושואלי"ם הילכ"ו
ב"ו בשאלתם ששכחו לגמרי ונזכרו אחר השבת שאת העירוב
כלל לא אכלו ...כמובן שלא עשו כל "איסור" ...שרק מצווה
יהא לאוכלה בשבת ...ומהיות טוב מקיימים בו עוד מצווה]...
[ובפסק''ת (עמ' תכ''ד הערה )54כתב שיש בזה בזוי מצוה אםלא יאכלוהו (כלל)]
ואם יניח בצלחת העירוב 4לחמניות או פיתות (או חלות קטנות
וכד') הרי שיכול הוא להדר ביותר ולבצוע על כל לחמניה /פיתה
וכד' בכל סעודה מג' סעודות שבת.
בס"ד
קובץ הלכתי -חגי תשרי
תשע"ה[ה]
הלכות עירוב תבשילין (ד')
הנחת ה"עירוב תבשילין" להלכה ולמעשה
ברכת "העירוב" ונוסחתו בכמה לשונות
ביום רביעי(ערב החג – ערב ר"ה) יקח פת ותבשיל (בשיעורים הנ"ל) (עמ' ב') ויניחם בצלחת /קערה (וטוב לעוטפה בעטיפה מיוחדת
כנייר כסף /שקית ניילון וכד' (שלא יבואו לאוכלם בטעות ביום טוב) (ולהניחה אח"כ במקרר) וכשיאחז ה"עירוב תבשילין" בידו – או
כשמונחים לפניו (ועדיף שיניח ידיו על גביו) – בסמוך לו – יברך.
וראוי כנז"ל לקרא לאישה (שהיא המבשלת ביו"ט ) שתשמע הברכה ותענה "אמן"
וטוב לומר "לשם יחוד" קודם (כה"ח תקכ"ז סקע"ח)" :לשם יחוד קובה"ו ...הריני בא לקיים מצוות עירוב תבשילין כמו שתקנו
חכמינו ז"ל לתקן שורש מצווה זו במקום עליון לעשות נחת רוח ליוצרנו"[ .ויהי נועם" וגו' ( 2פעמים)]:
ברכת העירוב
"ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצות עירוב"
[כשמברך בפועל – אומר שם ה' כראוי במלואו – ולא כמופיע כאן בכינוי]
"נוסח העירוב" – שאומרים אחר הברכה – ובו מבוארת מטרת ה"עירוב":
[מופיע בלשון ארמית (גמרא) והוא העדיף מכולן אם מבין ארמית]
"בדין עירובא ,יהא שרי לן לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולתקוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב
לשבת" (ורב העיר מוסיף" :לנא ולכל בני העיר הזאת" – ומזכה ע"י אחר).
ויתרגם לאשתו נוסח זה וכן אם אינו מבין ארמית – יאמר בלשון הקודש (אם מבין אותה):"בזה העירוב יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולתקן ולהדליק הנר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת.
לשבת".
[שליח אומר :בזה העירוב יהא מותר לבעה"ב הזה (פלוני) לאפות ולבשל וכו']
וכן יכול כל אדם לומר נוסח העירוב בכל לשון שמבין אותה (בלע"ז):
נוסח העירוב באנגלית
English
"With this eruv we will be allowed to bake, to cook, to store, to
fix, to light our candles and to do all our needs from Yom Tov
"for Shabbat
נוסח העירוב בצרפתית
)France (French laguage
Grace au, ERUV, nous sommes permis de faire toutes cuisines,
egalement faire toutes sortes de pattissiries et preparatifs:
Il est permis aussi meme le processus d'allumage de bougies de
Yom Tov, pour le necessaire du Shabbat.
נוסח העירוב בספרדית)Espanol (Spain
"Con este Eruv, nos está permitido cocinar y hornear, recalentar
o encender (de otro fuego) y hacer todas nuestras necesidades
"en el dia festivo para el Shabat
בס"ד
קובץ הלכתי -חגי תשרי תשע"ה
[ו]
תמצית הלכות לראש השנה (א)
11
ערב ר"ה – יום רביעי
א .יזהר בתפילה האחרונה של השנה
(תשע"ד) היא תפילת מנחה של ערב ראש
השנה -ואם תהיה בכוונה גדולה – יש
בכוחה להעלות תפילות כל השנה (פוסקים
והמקובלים).
ב .ראוי לטבול במקוה טהרה (גברים) לכבוד
היום הקדוש (לכתחילה משעה 53:55בבקר)
אף שלא נוהג בכל ערב שבת.
.וכן תספורת ותגלחת – לכתחילה קודםחצות היום (.)59:45/44
ג" .התרת נדרים" שעושים באלול או בערב
ראש השנה או בערב יוכה"פ לכתחילה מועיל
בדרך כלל לנדרים שלא זוכרם או מסופק
בהם .ונדרים שיודע בוודאות שנדרם צריך
להתירם -בפני עצמם -בפני חכם מומחה או
ג' בני אדם ורק בשעת צורך גדול סומכים על
זה כאן.
ד .מי שנהג להתענות ערב ראש השנה ונהג כן
ג' שנים לפחות ,הוי כנדר ואם רוצה לבטל
מנהגו – צריך התרה(וי"א שאפי' נהג פעם
אחת בכוונה דהוי כנדר)(.וכן הנוהגים
להתענות באלול או בעשרת ימי תשובה
באופן קבוע בימים מסוימים) אך אם זו
"הפסקה" רק לאותה שנה/פעם אחת ואינו
מבטלו לגמרי אין צריך התרה לזה.
* וכמו כן אם אירע שהוזמן לסעודת מצווה
בערב ר"ה כג' לסעודת ברית מילה – רשאי
לאכול ואין צריך התרה למנהגו ולא לפרוע
תעניתו.
ה .אין לאכול סעודת קבע (עם פת) אחרי
שעה 3:45כדי שיאכל סעודת חג לתיאבון.
הכנות לפני כניסת החג
ו .ראוי להחמיר – (כבכל ערב שבת) -לפתוח
קופסאות שימורים פקקי הברגה של
בקבוקים וקנקלי שתיה (ויין) וכן שקיות
ואריזות ממתקים וכד' כל מה שצריך לג'
הימים הקדושים כיון שדין יו"ט בזה כשבת
לעניין שמחמירים דהוי עשיית כלי וא"כ הוי
כמכשירי אוכל נפש שאפשר לעשותם מערב
יו"ט –וכ"ש כאן שערב שבת הוא ראש השנה.
[בדיעבד פוסקי הספרדים מקילים לפתוח
(גם בשבת) – ולד' פוסקי האשכנזים יש
להחמיר][ .בפתיחת פקקי הבירה או יינות
שיש להם פקק רגיל שאין בו "תלישה" – אין
איסור .וכן פקקי שעם הטבועין בראש היינות
שצריך "פותחן מלחציים" להוציאן – מותר
לפותחן]
ז.יש להכין גם נרות נשמה:עדיף של 19ש'-או
לפחות של 31ש'.המדליקה בשל 91ש' –תכין
לפחות 9או 4כאלו.
*מנרות נשמה אלו צריכים להעביר אש ל-:
הדלקת גז לבישול-ל 9-ימי יו"ט ולבישולים
לשבת (ביום ו').
.וכן להדלקת נרות של יו"ט שני..או להדלקת נרות של ליל א' דר"ה למי שלאהספיקה קודם השקיעה (או אפי' לכתחילה
לנוהגות כן-כדלקמן בהמשך).
.וכן להדלקת סיגריות (למעשנים ביו"ט)שהרי הדלקה מגפרור/מצית ביו"ט-אסורה.
ח .יש להכין מערב החג שלושה מערכות של
נרות-לשני ימי ראש-השנה ולכבוד שבת
ויהיו הנרות תקועים בפמוט או מודבקים
בתחתיתם[ .כיון שאסור לתקוע בחוזק
(בונה) והדבקת נרות ביו"ט אסורה(ממרח) –
ראה לקמן עמ' י"ד אות ה'] .וכיום מצויים
נרונים בפחים קטנטנים ושפיר דמי להדליק
בהם ביו"ט בלא צורך הדבקה.
**לגבי המדליקות בשמן זית ביו"ט -אכן
מילוי השמן והנחת פתילות בשמן – מותרת
ביו"ט לכל הדיעות ,אך הרכבת פתיל צף
עצמו שנויה במחלוקת פוסקי דורנו :מגדולי
הפוסקים (אשכנז) – מתירים .ויש אוסרים
משום "מתקן מנא" לכן ראוי להרכיבם
קודם יו"ט או ביו"ט בשינוי (מרן הראשל"צ
הגר"ם אליהו זצ"ל /פסק''ת (ח''ה עמ'
שצ''ט)[.פירוט ראה עמ' י"ד אות ה'].
* לגבי החלפת פתילות ונקיון הפמוטות
ביו''ט (ראה עמ' י''ד אות ה' ועמ'ט"ו אות פ')
ט .למשתמשים בחשמל בשבת ויו"ט – לא
לשכוח להכניס מערב יו"ט תקע הפלטה
החשמלית לשקע החשמל – למשך ג' ימים
רצופים אלו.
י .ראוי להשיג פרי חדש מערב החג (מלבד
תמרים ורימונים) כדי להניחו בליל ב' דראש
השנה בזמן הקידוש (וכדלקמן) [מצוי כעת
חבוש (או פירות הדר) או ישיג בגד חדש שלא
לבשו עדיין][ .יש מותירים את הרימון לליל
ב'( -וכן דעת הגר"ח פלאג'י/הסטייפלער
ז"ל)](ולשיטתם אין מביאים אותו בלילה
הראשון כלל).
[מ"מ יש שהורו קודם לחג לפרק התמרים
(מן הענף התלוש שהם תלויים בו) והרימונים
(גרגרי הרימון מתוך הפרי התלוש כמובן)
מחשש איסור דש (הגר"ם אליהו ז"ל ועוד
עפ"י כמה ראשונים ואחרונים ז"ל) אך רוב
הפוסקים .לא החמירו בזה].
יא .לזכור ולא לשכוח להכין ולהניח "עירוב
תבשילין"[.פרטים והרחבה לעיל (עמ' ב'-ה')].
ישנה דיעה אחת בלבד שסוברת לקרוא פר'האזינו "שניים מקרא ואחד תרגום" בערב
יו"ט (יום ד')-הגר"ם לוי ז"ל [ראה לקמן עמ'
ח' (הלכה ל"ז) בהרחבה]
יב .לגבאי בית הכנסת:
יכינו "נר נשמה" לשני ימי יו"ט –
ויזכירו לציבור המעוניין לעשן שיש נר דלוק
ואסור להדליק ממצית /גפרור.
יכינו נייר טואלט "חתוך" לג' ימים
קדושים אלו.
לגבי גלילת ס"ת:מיו"ט א' (יום ה')
ליו"ט השני (יום ו')-אין להכין אלא אם כן
יקרא כמה פסוקים באותו קטע .לגבי גלילה
מיו" ט ב'(יום ו') לשבת -דעת מרן הגר"ע
יוסף זצ"ל להתיר (מחמת שעשה עירוב
תבשילין) ויש חולקים (ראה לעיל [עמ' ג'
במטרת העירוב] ולכו"ע אם קורא שם כמה
פסוקים-מותר.
יג .ה ד ל ק ת נ ר ו ת ש ל י ו " ט :
נחלקו האחרונים ז"ל עד פוסקי דורנו
שליט"א האם בערב יו"ט יש להדליק הנרות
כבכל ערב שבת ( 55-93דק' קודם שקיעה) או
שיש להדליקן בליל יו"ט (אחרי
השקיעה/בצאת הכוכבים או סמוך לקידוש –
וכל זה ע"י העברה מאש דלוקה) .ויש מן
האחרונים שתלו זאת ממש בפלוגתא של
ראשונים (היעב"ץ -כך ביאר המחלוקת בין
בעל המאור והמאירי לבין הרמב"ם וכ"כ
הרב באור לציון ח"ג).
וזאת העול"ה בפוסקי דורנו:
פוסקי ספרד :ד' מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף
זצ"ל /ובנו יבלח"א הראש"ל הגרי"צ יוסף
שליט"א שאכן יש הידור מצוה וכן נכון
להחמיר להדליק כבערב שבת קודם השקיעה
אך רבים לא נהגו להקפיד בזה להדליק
מחשיכה – ויש להם על מה לסמוך.
ד' מרנן הגרב"צ אבא שאול–והראשל"צהגר"ם אליהו זצ"ל שלכתחילה יש להורות
לנהוג כן להדליק מבעוד יום.
לכולי עלמא :א) דין זה בכל ערב יו"ט.ב) אם עברה השקיעה – מברכת ומדליקה
(מאש לאש) .פוסקי אשכנז:
גם כאן יש המצדדים להדליק מבעוד יוםכבערב שבת (מט"א .באה"ט .מ"ב ועוד .ויש
ראיה מאשת הסמ"ע שנהגה כן).
ויש שפסקו וכן נתפשט המנהג להדליקמשחשיכה (יעב"ץ ועוד) מכמה טעמים (ע"י
העברה כנז"ל).
אחרי
שנעשית
הדלקה
בכלהשקיעה/בליל יו"ט -יש להקפיד:
א) רק בהעברה מאש דלוקה קודם השקיעה
ולא ע"י הוצאת אש מגפרור/מצית [ומותר
לטלטל קופסת גפרורים ביו"ט ואינה
מוקצה ,שנוח על ידן להעביר מאש לאש –
חזו"ע].
ב) מי שמדלקת נרות הצריכין הדבקה
בפמוט/עג"ב מגש – הדבקתן תהיה קודם
השקיעה – כי ביו"ט יש בזה איסור "ממרח"
(תולדה של ממחק).
ואם לא הדביקום קודם יו"ט -תניחם כך(ואפשר תוך נייר כסף חתוך בתוך הפמוט)
בלא לתקוע בחוזק .או תדליק נרונים
מוכנים .או תמלא כוסיות עם שמן -ואם
הפתילות מוכנות יניחום שם [ואם לאו
ירכיבו הפתיל צף בשינוי].
בהדלקת נרות של יו"ט רוב מוחלטומכריע של הפוסקים (למעט מג"א) דעתם
שיש לברך ואח"כ להדליק לכו"ע .וגם מי
שנהגה להדליק קודם תשנה מנהגה (ביו"ט)
[אורל"צ ח"ג].
לגבי יוצאות תימן יש אומרים –שתברכנה על הדלקת נרות יו"ט [הוראת מרן
הגרע"י זצ"ל ועוד מפוסקי תימן/הגר"י
צובירי שליט''א](וכן מנהג שאמי ) [והגר''י
רצאבי שליט''א חולק] .וכן מנהג בלאדי ורוב
בני תימן .
הוראת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל שנשיםלא תברכנה "שהחיינו" בנרות יו"ט .וכ"כ
באור לציון (ח"ג) לכתחילה (וכ"כ בכה"ח
ועוד כמה מפוסקי אשכנז אחרונים ובדורנו-
פסק"ת).
ולפי כמה מפוסקי אשכנז אין למחות בידן(וכ"כ באורל"צ שם) וכן לכתחילה ד' הבן
איש חי והגר"ם אליהו זצ"ל שכן מנהג נשות
בגדאד .וכן יש בנות אשכנז שנהגו לברך
"שהחיינו" בנרות יו"ט.
בכל אופן מי שנהגה כן:א) עדיף לברך "שהחיינו" רק אחר הדלקת נר
5לפחות (חזו"ע) (ועוד כמה מפוסקי אשכנז-
פסק"ת שם).
ב) בברכה זו מקבלות קדושת החג לכן היא
אסורה במלאכה ושתיה (או מנחה) משא"כ
בברכת הדלקה לבד יכולה לעשות תנאי –
לדברים אלו שלא מקבלת עליה עדיין קדושת
החג.
ג) אם תענה "אמן" על שהחיינו בקידוש-דיון
גדול בפוסקים :י"א שלא תענה אמן (חזו"ע)
(ועוד כמה מפוסקי אשכנז) וי"א שיכולה
לענות ולא לחלק בין יו"ט ליו"ט כדי -שלא
תתבלבלנה (אורל"צ/פסק"ת) (וכ"ד הגר"ם
אליהו זצ"ל).
ד) אשה בודדה שמקדשת לעצמה (או גם
לילדיה) בליל יו"ט -תברך "שהחיינו"
בקידוש!
ראוי לכתחילה להדליק נרות של יו"ט-
במקומן -ולא להעבירן למקום אחר (ילקוט
יוסף).
על תוספת זמן לשמיטה בכניסת החג ועל כוונה בקידוש של ר"ה בשמיטה –ראה מסגרת
בעמ' א' למטה
[ז]
בס"ד
קובץ הלכתי -חגי תשרי תשע"ה
תמצית הלכות לראש השנה (ב)
יד .זמני הדלקת הנרות וברכתן [שעון קיץ]
בערב ראש השנה (יום ד') מברכים:
"להדליק נר של יום טוב" בדיעבד-מי
שבירכה "להדליק נר של יום הזכרון" (וכן
מנהג חב"ד לכתחילה) יצאה י"ח .וכן הדין
בלילה השני .
זמן ההדלקה(יום ד') :י-ם)5:51( 1:51:
באר-שבע1:51 :
חיפה .1:51ת"א1:51:
נתיבות .1:51
זמנים הנ"ל הן עפ"י מ"ש לעיל לנוהגים
להדליק כבזמן ערב-שבת.
.כשעברה השקיעה [ 93דק' אחר זמניםהללו] -מדליקים ע"י העברה מאש לאש-
וכמובן עם ברכה.
.מי שנזכר כעת שלא הניח עירוב תבשיליןינהג עפ"י הפרטים דלעיל (עמ' ג' טור ימני).
.לגבי הדלקה בערב שני -ראה לקמן (עמ' ח'הלכה ל').
ליל חמישי – ליל א' דראש השנה
טו .בערבית (וכן הוא בכל תפילות ר"ה) :אם
חתם "בא"י מקדש ישראל ו"הזמנים" במקום
ו"יום הזכרון" -לא יצא י"ח .לכן- :אם נזכר
בתוך תפילתו-חוזר לומר "מלוך על כל העולם
בכבודך" וכו' או יאמר לפחות "קדשנו
במצוותיך" -ויחתום כהוגן "מקדש ישראל
ויום הזכרון".
.סיים תפילתו -חוזר לראש התפלה. .אם חתם כהוגן-ורק שכח לומר "מלך עלכל הארץ" יצא י"ח( .חזו"ע).
קידוש ליל החג
טז .בקידוש בליל החג – ג' ברכות:
א" .וביום שמחתכם ובמועדיכם" – "ב"פ
הגפן".
ב".ברוך ...אשר בחר בנו ...מקדש ישראל ויום
הזכרון"
ג ".שהחיינו":
בברכת "שהחיינו" בהדלקת נרות מכוין
לפטור מלבד עצם קדושת החג ,גם בגדים
חדשים שלא בירך בזמן לבישתם (כגון
חליפה/מגבעת) וכן לפטור נשים שלא מברכות
"שהחיינו" כהוראת מרן הראשל"צ הגר"ע
יוסף זצ"ל או לא בירכו בלבישת שמלה חדשה
"שהחיינו" בהדלקת נרות (לפסק הבן איש חי
ז"ל לנשות בגדאד וכהוראת הגר"ם אליהו
זצ"ל הן מברכות "שהחיינו" בהדלקת נרות).
אשה שבירכה "שהחיינו": י"א שיכולה לענות אמן ב"שהחיינו" שלהקידוש [הראשל"צ הגר"ם אליהו זצ"ל /וכ"ד
הגר"ם פיינשטיין ז"ל].
וי"א שלא תענה אמן כאן [הראשל"צ הגר"עיוסף זצ"ל והגר"ש וואזנר שליט"א /וכ"ד
הגרצ"פ פראנק ז"ל].
עריכת "סדר הסימנים" בלילות ר"ה
יז .את פירות העץ -לפחות החדשים -של סדר
ה"סימנים" של ליל ראש השנה לא יביאו
לשולחן רק לאחר הקידוש (כדי שברכת
"שהחיינו" בקידוש לא תפטור פירות החדשים
מברכה זו) ואם הביאום לשולחן ,יסירום או
יכסום במפה .אם היו גלויים לפניו בזמן ברכת
"שהחיינו" של הקידוש -נפטרו הפירות
החדשים מברכת "שהחיינו" (תמרים טריים
חדשים /רימונים) (על תמרים מיובשים אין
ברכת "שהחיינו" כלל-וכן הדין בכל פרי
מיובש כל השנה).
* נוהגים להביא "סוכר" לברכת "המוציא" -אמנם אין מניעה מלערבב לימון וכד' בתבשיל
אך למנהג המקובלים יש חיוב לטבל הפת ובמשקה כל שאין נהפך כל התבשיל לחמוץ
קודם ב"מלח" ואח"כ ב"סוכר" (או דבש).
או מר –רק שנותן טעם טוב –בזה אין לחוש
[י"א (כה"ח ועוד) שעפ"י הקבלה ראוי יותר (פסק''ת) וכמו שמטבלים מלח במאכל (דג).
בסוכר (לבן) (שהוא בחסד) מאשר דבש (או -לגבי דברים חריפים –הנה מרן הראשל''צ
סוכר חום -שהוא בגבורה) ].
זצ"ל בחזו''ע (ימים נוראים עמ' צ''ט) כתב
לברך
היא
הפוסקים
יח .הדרך הנכונה עפ"י
בפשטות שגם דברים חריפים נמנעים מלאכול
על סדר "הסימנים" אחר "המוציא" לכן ינהג בר''ה (וכ''כ בילקוט יוסף קצוש''ע ח''ב
כך :אחר שיאכל כ"ביצה" ( 53גרם) פת מועדים עמ' קצ''ז) .אומנם בפסק''ת (ח''ה עמ'
ולפחות "כזית" פת ( 91גרם) יברך על תמרים ר''ה אות ה' ושם בהערה )45כתב (עפ''י
"בורא פרי העץ" וברכת "שהחיינו" (אם הם הגה"ת ערוך השולחן או''ח ג' סק''ג) שאין
חדשים)
ובזה פטר שאר מיני העץ מניעה מלאכול דברים חריפים כפלפלין וכד'.
עוד
ויקח
.
תמרה
ויאכל
).
עץ
תפוח
(רימון/
[אומנם המעיין בערוה''ש גופו יבין שהרב ז"ל
תמרה ויאמר "יהי רצון...שיתמו "...ויאכלנה– .התכוין לפלפלין המתקנים את המאכל א''כ
ושאר מיני העץ שנפטרו מברכת "העץ" /זו ממש כהגהתו של הפסק''ת לגבי תיקוני
"שהחיינו" אומר "יהי רצון" ואוכלם .ואם התבשיל כדלעיל – ומשמע שאכילת פלפלין
למשל כבר אכל לפני ראש השנה תמרים לבדן שייך בהם הטעם כחמוץ -להחמיר!
(חדשים) ובירך "שהחיינו" ,כשיגיע לרימון וכפסק מרן הראשל''צ הגר''ע יוסף זצ"ל !
יברך "שהחיינו" ויאכל מעט ואח"כ אומר (מפי א' מראשי הכולל אצלינו שליט''א שג''כ
"יהי רצון" וימשיך לאכול עוד.
הראני שבברית כהונה (להגר''מ כלפון הכהן
שאם
)
ה
"
ער
'
עמ
[אמנם ראה בחזו"ע ברכות (
(או''ח עמ' קס''ג) כתב מפורש שנהגו ג''כ
יש פרי שאינו ממין 1והוא חדש לו (שהחיינו) להמנע מדבר חריף בר''ה כיוון שהוא היפך
–קודם בברכתו למין 1שאינו חדש .א"כ כ"ש המתוק [אמנם סידנא בבא סאלי זיע"א נהג
לשיטתו של מרן הגרע"י זצ"ל כאן שהרימונים לאכול בר"ה פלפל חריף אך דברים חמוצים
"שהחיינו" –קודמים לתמרים דהכא].
לא אכל (ס' ישראל סבא) .
הברכה
לפני
הא למדת שאין לומר "יהי רצון"
כג .בסעודות ראש השנה לילה ויום חייב בפת
("עץ""/שהחיינו") וכל שכן שלא לאומרו אחר (ומדרבנן-לרוב ככל הפוס' הספרדים) ולחם
הברכה קודם האכילה .באכילת התפוח יאמר משנה (איש/אשה) לכן צריכים להזכיר
"שנה טובה ומתוקה" בלא לאמר "כדבש".
לכתחילה "יעלה ויבא" בברכת המזון:
יט .על הירקות המבושלים שבסדר
"הסימנים" להלכה למעשה אין מברכים(אחר שכח להזכיר עד שאמר "ברוך אתה ה'"
"המוציא") אפילו ברכה ראשונה (אדמה) לכן (של בונה ירושלים) יסיים "למדני חוקיך"
עדיף אם אפשר להגיש בוטנים /בננה /אבטיח /ויחזור לומר "יעלה ויבא".
מלון /אננס שברכתם "האדמה" ולא נפטרים סיים הברכה :יאמר שם "ברוך שנתן
ב"המוציא" ויכוונו לפטור "ירקות" סימני ימים טובים לעמו ישראל לששון ושמחה את
הסדר הנ"ל ,ואומר "יהי רצון" על כל אחד יום הזכרון הזה את יום טוב מקרא קודש
הזה .ברוך ...מקדש ישראל ויום הזכרון" -
מ"הסימנים" ואוכלו.
כ .כתב בכף החיים (תקפ"ג סק"ו) שמי שאינו וברכה זו:
יכול לאכול מהסימנים הנז"ל בלילות ר"ה או לד' הראשל"צ מרן הגר"ע יוסף זצ"ל עם
חושש מתולעים וכד' – די בראייה לחוד .שם ומלכות תחילה וסוף.
(ולדעתו ז"ל אף אם אין לו "סימן" מסויים לד' הראשל"צ מרן הגר"מ אליהו זצ"ל
יכול לומר הבקשה של "יהי רצון" בלא אכילה עפ"י הבן איש חי וכה"ח ללא שם ומלכות
ובלא ראייה).
תחילה וסוף.
.
ביום
גם
הזה
הסדר
לעשות
יש שנהגו
אם פתח ב"ברוך" על דעת לברך ברכה
:
לחבירו
איש
,
לאחל
בישראל
המנהג
כא.
רביעית :לד' הראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל
"לשנה טובה תכתב/ו" או "לחיים טובים והחיי אדם – ימשיך "אשר נתן" וכו' .לד' שאר
תכתב/ו" (רמ"א תקפ"ב ס"ט) [ולא לאחל הפוסקים – יסיים ברכת המזון כרגיל( .ויזכיר
"תכתב לחיים טובים" – שהוא ר"ת תל"ט יעלה ויבוא בסוף ברהמ"ז).
לשון קללה ח"ו] [כה"ח תקפ"ג פ"ג סקס"א]
[בא"ח פר' נצבים] .ולנקבה אומרים "תכתבי" .התחיל ברכה רביעית "(לעד) (הא-ל)
אבינו מלכנו" וכו' ושם נזכר שלא אמר "יעלה
* אם כן יש להזהר בזה גם במכתבי ברכה.
[בתימן נהגו לומר" :תכתב בספר החיים ויבא":
ובספר הזכרון" – (שו"ע הקצר להרב רצאבי)] .לפי פוסקי הספרדים רובם ככולם יסיים
.ויש שחילקו בברכה זו בין חצי יו"ט ראשון כדרכו את ברכת המזון (ויכול להזכיר "יעלהשל ר"ה או שני לבין אחה"צ (מג"א/א"ר) ויש ויבא" בסוף "הרחמן") וכן נוהגים [כ"ד מרן
שלא חילקו כלל (מנהג ספרד /תימן /אשכנז החיד"א והבן איש חי וכה"ח (סופר) והגרב"צ
ע"פ הט"ז) [משנב"ר.שונה הלכות] ולרובם – אבא שאול והגר"ם אליהו ומרן הגר"ע יוסף
לא מזכירים חתימה ,רק ביוהכ"פ(.דלא זצ"ל .
כמג"א)
בין פוסקי אשכנז יש מחלוקת [דעת מג"א
כב .תקנה מזמן הגאונים – והוזכרה ובעל התניא שלא חוזר כיון שיש אומרים שיש
בראשונים ובכל האחרונים עד דורנו -שלא להתענות בר"ה].
לאכול בר''ה דברים חמוצים או מבושלים .-נוהגים לקרא משניות מסכת ראש השנה
בחומץ (וזה מורגש) וכן אכילת לימון (חמוץ) בסעודות החג.
או דברים מרים .או אף פירות וירקות
שנקטפו קודם זמנם (בוסר) שלכן הם מרים
וחמוצים.
בס"ד
קובץ הלכתי -חגי תשרי תשע"ה
[ח]
תמצית הלכות לראש השנה (ג) וראש השנה שחל בערב שבת (א')
א' דראש-השנה-יום חמישי
כד .יש עניין לא לישון בימי ראש-השנה-
ביום .כיון שאמרו בירושלמי ש"דמיך
מזליה"-היינו ישן מזלו של אותה שנה[ .יש
מי מהאחרונים שביאר פירוש אחר] .מ"מ
אם עייף מאד או ראשו עליו כואב-וכ"ש מי
שלמד עד מאוחר –יכול להקל לישון מעט
אחר חצות היום ( )59:44כי כן העידו בשם
הרמב"ם והאר"י ז"ל.
.לגבי קימה קודם עלות השחר/זריחה:יש שהקפידו בזה שיתעורר קודם עלות
השחר או לפחות קודם הזריחה.ומרן
הגרע"י זצ"ל בחזו"ע תמך בסברת הגרש"ז
אויערבאך ז"ל שהבין מהירושלמי שאם ישן
כהרגלו וקם כהרגלו-אין בזה זלזול
בקדושת ראש השנה ולא שייך בו חשש
הנ"ל.
כה .פיוטים ובקשות של ר"ה (וכפור) ראוי
והגון לאומרם אחר סיום חזרת הש"צ וכן
נהגו רבים וראוי שלא לאומרם בין "ברוך
שאמר" ל"ישתבח" מחשש הפסק.
כו .דעת מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף
זצ"ל(וכ"ד הסטייעפלער ז"ל) שלא לומר י"ג
מידות ביו"ט או ראש השנה(.מפני
המחלוקת שב ועל תעשה עדיף)( .ודלא
כמ"ש בילקוט יוסף ח"ה) [ורבים אחרים
נהגו לאומרם אפילו חל בשבת
(כה"ח,הגרמ"א ז"ל מט"א ועוד) פסקי
תשובות].
כז .בכל תפילות העמידה של עשרת ימי
השלום"
"עושה
אומרים
תשובה
[חזו"ע/כה"ח] אבל בסוף הקדישים אין
מוסיפים "ה'" זו -מלבד בקדיש תתקבל
שאחר החזרה ששם אומר "עושה השלום".
[ספרדים (כה"ח תקפ"ב סקט"ו) וחלק
מהתימנים (שאמי)]
כח .אמירת תשליך –ביום זה (יום ה')
לכתחילה .ונשים -עדיף שתימנענה מזה
"ושב ואל תעשה עדיף"(.עפ"י הסוד).
מי שלא הספיק לומר התשליך ביוםהראשון-יכול לאומרו למחרת (יום ו')(אף
ביחיד).
כט" .אין יו"ט מכין לחבירו" -לכן כל הכנת
מאכלים ,בישולים-לצורך ליל שני/למחרת
–אסורה .ובכלל זה לא לסדר/לערוך שולחן
לצורך הלילה וכן לא יגלול ס"ת למחר
(אא"כ יקרא כמה פסוקים במקום ).
הפשרת מאכלים קפואים /חלות וכדומה.
י"א שהפשרת הנ"ל לצורך ליל החג השניהוי הכנה ליו"ט שני ואסורה כשאר הכנות
אא"כ יופשרו ויטעמו מהם קודם צאת החג
[כמה פוסקים ובכללם הגרש"ז אויערבאך
והגר"ם אליהו ז"ל [וכ"ה בשמירת שבת
כהלכתה ז"ל (והובא בפסק"ת)]
* אמנם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (חזו"ע שבת
ב' עמ' תמ"ז) הכריע להקל (כהח"א
ומשנב"ר) ופסק דאין זה נחשב כהכנה
ומותר להפשירם (וכ"פ בפסק"ת ח"ה עמ'
שנ"ט הערה .)4
ובכל אופן אין הכוונה לחימום אוכל ע"ג
הפלטה וכד' שזה לכו"ע אסור ליו"ט שני.
ל .לגבי הדלקת נרות לכבוד יו"ט שני:
ראשית כיון שיו"ט שני הוא יו"ט בפני עצמו
ברוב העניינים ודאי יש להדליק נרות
לכבודו (ע"י העברה מאש דלוקה) (ועם
ברכה) [ודלא כמו ששמענו שחשבו שאין
צורך בהדלקה ללילה שני-וכ"ש שלא בירכו
ע"ז]-אלא ודאי שנוהגים להדליק (ועם
ברכה) גם לכבוד יו"ט שני[מלבד מה שמרן
הגרע"י זצ"ל דוחק בבני-תימן לנהוג כבני
ארץ ישראל להדליק וגם לברך על כל
הדלקת נרות ביו"ט-חזו"ע) .אכן כל
המחלוקת היא לגבי זמן ההדלקה לכבוד
יו"ט שני:
*דעת כמה פוסקים שיש להמתין עד חשיכה
[צאה"כ של יו"ט ראשון (א"צ זמן רבינו
תם)( -ואז מעבירים מאש דלוקה ומברכים)
ולא מקדימים לפני כן כיון ש"אין יו"ט
מכין לחבירו" {פסק"ת בשם שש"כ
והגרש"ז אויערבאך ז"ל /ס' האיגוד].
* דעת הבית-יוסף /רש"ל /לבוש (סי'
תקי"ד) וכמה אחרונים וכ"ד המשנב"ר
(סקל"ג) וכה"ח (סקע"ח/פ"ב) וכן הכריע
מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל -חזו"ע/
ימים נוראים עמ' קפ"ב)] שמותר להדליק
ביו"ט סמוך לחשיכה (חצי שעה/שעה לפני
השקיעה) ואין בזה מכין מיו"ט לחבירו.
לגבי מותר השמן מהיום הראשון (יום ד'בערב):
אם הדליקה לפני ביה"ש (קודם שקיעה)ונשאר שמן -הוקצה למצוותו ואסור
לטלטלו .לכן רק יוסיפו עליו שמן נוסף
ביו"ט שני.
אם הדליקה בחשיכה (ליל ה') לא הוקצההשמן ומותר לטלטלו דאין מוקצה לחצי
שבת .
ובשני האופנים – במוצאי שבת – לגמרימותר להשתמש בו לכל עניין כרצונו
(פסק"ת ח"ה)
[ לגבי החלפת פתילות לצורך יו''ט
שני/שבת ונקיון הפמוטות – ראה לקמן עמ'
י''ד אות ה' –ועמ' ט"ו אות פ']
לא .זמני השקיעה וצאת הכוכבים
[למדליקים סמוך לשקיעה -או אחר צאת
הכוכבים למקפידים בכך וכמ"ש בסמוך
(לעיל הל' ל')]:
ליל יו"ט שני של ראש-השנה [ליל שישי]
ב''ש
י-ם/נתיבות ת"א חיפה
שקיעה1:41/41 1:45 1:43 1:41 :
1:55 1:53 1:32
צאה"כ1:59 :
לב .בליל ב' דר"ה -בקידוש -ג"כ ג' ברכות-
כאמש ליל א'.וכן נהגו לערוך שוב את סדר
ה"סימנים" אלא שכאן צריכים לכתחילה
להביא פרי חדש (שלא בירכו עליו שהחיינו
אתמול) או ללבוש בגד חדש בזמן הקידוש
ובברכת "שהחיינו" שבקידוש יכוונו לפטור
הפרי או הבגד.
ולגבי הפרי – שלא כאתמול – צריך לגלותו
ולהניחו לפניו ולכוין עליו בקידוש .והנה יש
פוסקים המצריכים לברך עליו על פרי זה
ברכת הנהנין (ב"פ העץ/האדמה) מיד אחר
הקידוש כדי להסמיכו ל"שהחיינו"
שפטרנוהו קודם לכן .אמנם לגבי הנוהג כן:
* הרי יש כלל בברכות "המברך על הפרפרת
שקודם המזון פטר את הפרפרת שאחר
המזון" לכן אם בירך על פרי חדש "עץ"
פטר פירות העץ כולן מברכת הנהנין של
סימני הסדר שאחר "המוציא" עד
ברכהמ"ז (ושכן ראוי לנהוג כנז') ואם היה
פרי אדמה ממילא פטר כל "סימני" הירקות
שאחר כן( .כנ"ל עד ברכהמ"ז כולל פיצוחים)
וכן ראוי לא לאכול יותר מ 91 -ג' ( 93גר'
לכתחילה) שלא יתחייב (לדיעה אחת) ברכת
"נפשות" קודם "המוציא".
גם אם לא מצא פרי או בגד חדש יברך בכלאופן ברכת "שהחיינו" בקידוש ליל ב' של
ראש השנה.
לג .דין השוכח "יעלה ויבא" בכל סעודות
ר"ה -כדין השוכח בליל ראשון כפי שהובא
לעיל (הלכה כ"ג).
הספרדים לא מברכים "שהחיינו" עלהשופר בבקר יו"ט שני[ -כהשנה -שחלים שני
הימים בימות השבוע) -לכן תוקע ספרדי צריך
לכווין ב"שהחיינו" שבקידוש של ליל ב' על
התקיעה של הבקר -וגם השומעים (גברים)
יתכוונו בזמן הקידוש על התקיעות של מחר!
יום שישי – ב' דראש השנה
המתעטפים בטלית שלא מקופלת
לד.
מאתמול צריכים לנער אותה לפני הברכה על
עטיפתה בבוקר (הטעם עפ"י הסוד/בא"ח).
(ודין זה גם למחרת/וגם בשבת בבוקר ).
לה .המסיימים תפילת ר"ה (יום א' או ב')
אחר חצות היום -להלכה -עדיף שישתו
תה/קפה (או מים) קודם תפילה שלא ייחשב
להם כצום ביו"ט [ויש ממנהגי מרוקו
שאדרבא לדעתם עדיף כן שלא ישתו כיון
שמחשיבים "צום" זה של חצי יום דר"ה -
עם חצי היום השני – יחד כתענית שלימה
בר"ה לכתחילה].
לו .יום זה-ב' דר"ה שהוא ערב שבת השנה-
צריך להקדים הבישולים (כמובן גם כשעשה
עירוב תבשילין) ובדיעבד אפשר לבשל גם יותר
מאוחר-סמוך לשבת כמ"ש לעיל (עמ' ג').
צריך להקדים סעודת יו'''ט (ביום השני)
כיוון שבערב -זה ערב שבת וצריך לאכול
סעודת שבת לתיאבון.
לז .קריאת הפרשה ("האזינו") שניים מקרא
ואחד תרגום:
קריאת "שניים מקרא ואחד תרגום" ביו"ט
שחל בערב שבת – נדון באחרונים ז"ל[ .כל
זאת עפ"י מ"ש הרמ"ע מפאנו ז"ל שעפ"י
הקבלה אין לקרא תרגום ביו"ט (וכן לא בליל
שבת לכתחילה)] .ואם כן :אימתי יש לקרוא
בשנה זו "פר' האזינו" שניים מקרא ואחד
תרגום בר"ה שחל בערב שבת?
עפ"י סידור "חזון עובדיה" יקראנה בלילשבת [(עי' ילקו"ט יוסף ח"ד/שבת א' עמ'
ש"ס .ועפ"י יביע אומר (ח"ו או"ח סי' ל' אות
ה')].
עפ"י הראשל"צ מרן הגר"ם אליהו זצ"ל:לכתחילה יקראנה בשבת בבוקר .ואם לא
התאפשר לו – אזי במשך השבת עד סמוך
למנחה .ואם חושש שיפסיד יקראנה בליל
שבת.
עפ"י הגאון רבי משה לוי ז"ל (אורתורה/אייר תשס"ו) עדיף בערב החג (יום ד').
בקריאה ביו"ט עצמו (ר"ה יום ו') אם בכ"זיקרא הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום לא
הפסיד[ .כן ד' מרנן החיד"א [ברכי יוסף
(רפ"ה/ד')] והבן איש חי ז"ל (פר' האזינו
ש"א)].
ויש פוסקים שסוברים שלכתחילה יקראביו"ט [ועיין בפסק ההלכה ביביע אומר
הנז"ל].
[ ט]
בס"ד
קובץ הלכתי -חגי תשרי תשע"ה
המשך הלכות ראש השנה שחל בערב שבת (ב') ושבת תשובה
זמני הדלקת הנר לשבת תשובה
לח.
[ ע"י העברה מאש דלוקה](שעון קיץ)
ירושלים] 5:51[.1:51:ת"א1:54:
חיפה . 1:53:נתיבות 1:51 :ב''ש. 1:55:
טל .ליל שבת ":במה מדליקין":
רוב קהילות ספרד לא נהגו לאומרו עפ"י מרן
השולחן ערוך (סי' ע"ר ס"ב) כיון שהוא יו"ט
שחל בערב שבת(ואי אפשר לומר "עשרתן-
ערבתן") .ובני אשכנז וכן חלק מיוצאי צפון
אפריקה ותימן –אומרים אותו .וכ"כ כה"ח
(סופר) ומרן החיד"א שיש מקומות שנהגו
לאומרו.
מ .יש לזכור לומר את ה"תוספות" בתפלה
(לקמן הלכה מ"ה).
.לגבי ברכת "מעין שבע"-גם שם צריך לומר"המלך הקדוש שאין כמוהו"-וחזן שאמר
"האל הקדוש שאין כמוהו " ולא תיקנוהו עד
שסיים הברכה-הרי שנוי דבר זה במחלוקת
גדולה*:לפי האריז"ל-וכ"פ הבן-איש-חי
וכה"ח ז"ל (וכ"ד הגר"ם אליהו זצ"ל)-יש
לחזור שוב על ברכת מעין שבע.
*לפי פסק מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל–
לא יחזור (וזאת עפ"י פר"ח ופמ"ג ועוד
אחרונים)(.וכן בני תימן לפי -שו"ע עיני
יצחק רצאבי).
מא .יש לזכור ב 9-סעודות שבת לצרף את
"פת" העירוב כלחם משנה-ולבצוע עליה
בסעודה שלישית וכן נהגו לאכול את תבשיל
העירוב בסעודה זו[.ראה עמ' ד' ]
שבת תשובה -ג' בתשרי
מב .מי שאינו מקפל את טליתו ביו"ט /שבת
ומניחה כך עד שבת בבקר-כשמתעטף בה
צריך ל"נער" אותה קודם .וכן הוא בכל פעם
שמניח טלית בלילה בלא קיפול יש לנערה
(והטעם עפ"י הקבלה)
מג .בשחרית-תוספת "אבינו מלכנו" רק שיש
לדלג "חטא" ו"עוון" וכד'[בני אשכנז (עפ"י
הרמ"א סי' תר"ב) וחלק מהספרדים-לא נהגו
לאומרו בשבת אך דעת גדולי הפוסקים שיש
לאומרו כנז"ל ] .
.גם יחיד המתפלל -יכול לומר "אבינומלכנו" (כל השבוע)(.חזו"ע).
מד .ענייני שבת תשובה – סגולות קריאה
ולימוד מיוחד ושאר הנהגות הקשורות
ל"שבת תשובה" ראה לקמן (בעמ' י"ג
במסגרת).
ערבית והבדלה במוצ"ש
מה .בתפילת ערבית מוסיפים "אתה
חוננתנו".
וכן התוספות והשינויים של עשרת ימי
תשובה "המלך הקדוש" – "המלך המשפט"
וכן הקטעים "זכרנו לחיים" "ומי כמוך".
"וכתוב לחיים"" .ובספר חיים".
יש לציין -אף שלהלכה ,שאם שכח אחת מ-
3תוספות האחרונות הללו אינו חוזר ,הנה
כתבו גדולי רבותינו הספרדים האחרונים
ששלשה מתוכם חשוב מאוד להשלים
בקשתם:
"זכרנו" -בתוך "שומע תפלה" "וכתוב "-
"ובספר" (וכן "זכרנו" אם שכח בשומע
תפילה) לאומרם קודם "יהי רצון" האחרון.
[ולאמירת "מי כמוך" אינו חוזר כלל].
*כללי השכחה בעשרת ימי תשובה
[איש ואישה שוים בכל זה ]
* לגבי "המלך הקדוש" אמר "הא-ל הקדוש"
–ונזכר בתוך כדי דיבור (שניה אחת) ותיקן
ואמר "המלך הקדוש" –יצא ידי חובה .
* נזכר אח"כ וכל שכן אם התחיל "אתה
חונן" לא יצא י"ח חוזר לראש התפילה –
ודין זה מוסכם לכל הדעות .
[ :אך ישנה מחלוקת לגבי אם טעה הש"צ
בחזרה בברכה זו :למרן הגר"ע יוסף זצ"ל
א"צ לחזור לראש התפילה אלא לברכת
"אתה קדוש" .ולדעת כה"ח ובא"ח
והגרמ"א ז"ל צריך לחזור לראש התפילה –
כמו יחיד שטעה]
* לגבי המלך המשפט:
*חתם בטעות "מלך אוהב צדקה ומשפט ":
*אם תיקן תוך כדי דיבור –שוב אינו חוזר –
ויצא י"ח
* אם עבר תוך כדי דיבור וכל שכן אם
התחיל ברכה הבאה:
* לפי מרן השו"ע –וכ"ד הראשון לציון מרן
הגר"ע יוסף זצ"ל חוזר לראש ברכת "השיבה
שופטינו" כן הדין בנזכר בשאר הברכות
שחוזר ל"השיבה " .ואם סיים העמידה-
חוזר לראש.
לפי בני אשכנז (רמ"א) וכ"פ הבן איש חי ז"ל
(והגר"ם אליהו ז"ל ) כיון שהזכיר תיבת
המלך –יצא י"ח ואינו חוזר.
מו .הבדלה -:כרגיל -כבכל מוצ"ש כולל נר
ובשמים.
* יש עניין לאכול פת -בכל לילה של עשרת
ימי התשובה כדי שיברך ברהמ"ז ויש בזה
תיקון גדול (רבותינו המקובלים) ובמוצאי
שבת זו -עדיפא גם מבחינה בריאותית כיון
שמחר (יום א') – צום גדליה (דחוי)
זמני צאת השבת (האזינו)
מז.
י-ם ת"א חיפה ב"ש נתיבות
צאה"ש1:35 1:33 1:33 1:34 1:35:
ר"ת1:31 1:31 1:31 1:35 1:31 :
בעלי תשובה
[מזמור מ"ה בתהלים]:
"למנצח על השושנים לבני קרח משכיל
שיר ידידות"
זה המזמור ירמוז על התשובה .והנה,
שושנים עם האותיות והכולל גימטריא
תשובה
בעלי
ונקראו
תשובה.
"שושנים" ,משום דעל ידי תשובתם
העלו ריח טוב כשושנים .ועוד ,השושנים
יש בהם צח ואדום ,ירמוז מה שנאמר
[ישעיה א' ,י"ח]" :אם יהיו חטאיכם
כשנים כשלג ילבינו" .וקרא המשורר
המזמור הזה "שיר ידידות" על בעלי
תשובה ,שנעשו ידידים להקב"ה ,כמו
שאמרו רז"ל [ברכות דף ל"ד ע"ב] על
פסוק [ישעיה נ"ז ,י"ט]" :שלום שלום
לרחוק ולקרוב" -מעיקרא רחוק והדר
קרוב על ידי התשובה .עוד "רחוק" -
חי"ת דרחוק באל"ף בי"ת דאטב"ח היא
בי"ת ,הרי רחוק נעשה קרוב על ידי
התשובה.
[אדמו"ר "באבא סאלי" זיע"א]
בימי הרחמים והסליחות ועשרת ימי תשובה היה מרבה אדמו"ר
סידנא באבא סאלי זיע"א בצדקות כאומרם ז"ל " :ותשובה ותפילה
וצדקה –מעבירין את רוע הגזירה " ומלבד כל צדקותיו בימים אלו
היה נותן צדקה הגונה בערבי ראש השנה במיוחד לקיים הפסוק
בעזרא ונחמיה "ושילחו מנות לאין נכון לו –כי קדוש היום לאדונינו
"ואף בימי שהותו מחוץ לעירו (במרוקו) הודיע לבנו אדמו"ר בבא
מאיר זיע"א שהוא יחלק את הצדקה לעניים כנהוג –ולא הסתפק
בזה (במכתב ) אלא אף שלח שליח מיוחד להזכירו על דבר זה.
[י]
בס"ד
קובץ הלכתי -חגי תשרי תשע"ה
מקצת הלכות וכללים בתקיעת שופר ושמיעתה
א .השנה ,שראש השנה (יו"ט א') חל בחול (יום ה')-ספרדים (כולל
בני תימן) מברכים "שהחיינו" על תקיעת שופר רק ביום הראשון
(יום ה') .לכן (ספרדי) התוקע לציבור צריך בקידוש ליל ב'-
ב"שהחיינו" לכוין על התקיעה של מחרת .וגם השומעים יתכוונו.
.ואשכנזים -מברכים שהחיינו ב 9-הימים (כשחל בחול).ב .נהגו לכסות השופר -עד זמן ברכת התקיעה.
.יש לאחוז השופר בידו בשעת הברכה. .גם בתקיעות דמיושב-צריך התוקע לעמוד[ .וכן יעמוד יחידשבאו לתקוע בשבילו/בביתו].
ג .שמי"ם ר"ת –שומע משמיע יחד מכוונים :צריך התוקע לכווין
ולכתחילה גם להודיע לציבור שמכווין להוציאם ידי-חובת מצות
שמיעת קול שופר והם גם צריכים להתכוין לצאת י"ח (ויש שפסקו
אף להתכוין לצאת י"ח תקיעת שופר).
.אסור להפסיק בדיבור החל מהברכות של תקיעת שופר דמיושב(קודם מוסף) עד אחר סיום חזרת מוסף .ורק אם נתחייב בברכת
"אשר יצר" -יברך אותה.
ד .נשים -פטורות ממצות שופר .ואם קיבלו על עצמן לשמוע קול
שופר-טוב ויפה שנוהגות כן ומקבלות על -זה שכר .ואם רגילה
האשה לבא לביהכנ"ס -לשמוע שופר -ושנה אחת נאנסה מחמת
חולי/לידה וכד' -ראוי שיבא לביתה תוקע ולהשמיע לה קול
השופר -ובלא ברכה (לספרדיות/תימניות).
.וסגי לתקוע לה 43-קולות בלבד [תשר"ת.תש"ת.תר"ת 4פעמים]{וכן הוא הדין לכל התוקע ליחיד שאין צריך לתקוע 535קולות
רק 43קולות }.
.ואם האשה רוצה לבטל מנהג /חומרא זו-צריכה התרת נדרים[בעלה יכול לכוין לזה בהתרת נדרים של ערב ר"ה].
.מותר להוציא שופר דרך רשות הרבים גם לצורך נשים[ .חזוןעובדיה/הימים הנוראים]
ותקנו חז"ל 43קולות "מיושב" – לפני מוסף 43 .קולות – בלחש דמוסף.
43קולות בחזרת מוסף 53 .אחרי מוסף ותרועה גדולה ארוכה אחת בסוף
התפילה -ביחד 535קולות.
ידוע שכל קול :תרועה או תקיעה או שברים מורכב מ 2-קולות קצרים
(טו-טו טו )...הנקראים "טרומיטין" .יוצא מכאן שכל 43קולות יש בהן –
913טרומיטין ו 533 -קולות הרי הן " 233טרומיטין"( .ובזה רמז בסוד).
וכ' בכה"ח (סופר) סי' תקפ"ה (סקכ"ח) בשם שער הכוונות ז"ל913 :
(ע"ר) טרומיטין ב 43-קולות דמיושב לבטל יצר הרע דעבודה זרה ו913 -
(ע"ר) טרומיטין דמוסף דלחש לבטל יצה"ר של גילוי עריות( 913 .ע"ר)
טרומיטין שבחזרת מוסף לבטל יצר-הרע דשפיכות דמים 53 .קולות -שאחרי
קדיש -שהן 23טרומיטין לבטל יצר הרע של לשון הרע.
בשני ימי ר"ה היה סידנא בבא סאלי זיע"א נוהג לעבור לפני התיבה
בעצמו כש"צ –גם שחרית ומוסף וגם בתקיעות –עד שנותיו
האחרונות –ותקע בעצמו ללא עזרה ומקרא השתמש בסידור של מור
אביו רבי מסעוד זיע"א ובו ראשי פרקים של הכוונות נהג להתוודות
בין התקיעות כידוע למנהג המקובלים אחרי תרועה גדולה לא תקע
יותר בשופר למשך כל היום למעט מיקרים בהם היה צריך לתקוע
לחולה בביתו
(ס' ישראל סבא)
ה .אחר סיום כל התקיעות שבסוף התפילה של מוסף (כולל תרועה
גדולה)– אסור לתקוע שלא לצורך כלל ביו"ט (של ראש השנה ) – ורק אם
יש ספק בתקיעות מצוה אם היו כהוגן או לאו – מותר לחזור ולתקוע
ולצאת מידי ספק (חזו"ע) [ונראה דה"ה למוסיפים תקיעות לשיטת רש"י
במניינים של בני תורה – שכן נוהגים](.בני תימן מקילים לתקוע גם לגדול
ללא צורך).
ו .מותר לצחצח קול השופר ביו"ט דר"ה רק במים או יין (או ארק).
(שו"ע תקפ"ו סכ"ג/חזו"ע).
ז .מותר לומר לגוי שיביא שופר אף אם הוא מחוץ לתחום י"ב מיל (55.5
ק"מ) .או כל איסור דרבנן הכרוך בהשגתו או תיקונו .ואסור לומר
לישראל לתקנו אם כרוך בזה אפילו איסור דרבנן .ואם עשה הגוי מעצמו
אף איסור דאורייתא בשופר -שרי לתקוע בו (וכשישראל עשה בו איסור
דאורייתא – אסור לתקוע בו).
ח .תוקע המסופק אם תקע כהלכה או שקיצר בהם -תוקע 43קולות
ובלא ברכה שוב.
ט .כללים נוספים בתקיעת שופר .
תקיעה סימנה ת -קול ממושך ללא שום הפסק ,ישר מתחילתו ועד
סופו – ללא עליה וירידה בסופו .אורכה של תקיעה של תש"ת או תר"ת
כ 9-4 -שניות .אורכן של תקיעות של תשר"ת כ 5 -שניות (ויש אומרים כ-
1-1שניות)( .ראה לקמן בעמ' י"א -י"ב פירוט נרחב )
* שברים -סימנם ש 4 -קולות מפסיקים ובנשימה אחת ,אורך כל
שבר כשניה אחת ועדיף להאריך מעט מלקצר (ומצוי מאד שמקצרים
בשבר השלישי).
* תרועה -סימנה ר -קול קצר מפסיק מיד .אורך התרועה לפחות 2
קולות קצרים (בין 9ל 4-שניות ואם הוסיף לא הפסיד) וצריך לשים לב
שלא יאריך בתרועה האחרונה דהוי "שבר" .צריך להקפיד להפסיק
בנשימה בין קול אחד למשנהו (בין תקיעה לשברים או בין תקיעה
לתרועה וכן תקיעה אחרונה לתקיעות /שברים שלפניהן).
לגבי תקיעות שברים -תרועה של תשר"ת :עפ"י שו"ע ומנהג הספרדים:
בתקיעות מיושב :צריך לומר בנשימה אחת אך בהפסק (עצירה) קלה בין
השברים לתרועה .ובתקיעות דמעומד :בשתי נשימות אך שלא ישהה
יותר מכדי נשימה בהפסקה זו.
ולמנהג בני אשכנז (עפ"י הרמ"א ומשנב"ר) -בין מיושב ובין מעומד
עושים בשתי נשימות אך לא ישהה ביניהם יותר מכדי נשימה
י.הלכות מפורטות בדיני תקיעת שופר לקמן (בעמ' י"א"-ב)
בלבול השטן
המעשה קרה בברצלונה בימי אנוסי ספרד .באחד מימי אלול
כשראש-השנה ממשמש ובא ,טיכס דון אגולאר המנצח
בתזמורת המלכותית -שהיה מאנוסי ספרד -עצה :כיצד
לזכות ולזכות רבים מאחיו בשמיעת תקיעת שופר בראש-
השנה.
וכך עשה .הודיע שביום פלוני יקויים קונצרט בו יושמעו
נעימות מכלי תרועה שונים ,בבצועם של אמנים בעלי שם.
ואותו יום ראש-השנה היה.
ואכן לקונצרט זה הופיעו רבים מאחינו האנוסים ובין
הנעימות הרבות שנוגנו ע"י המנגנים הגויים נשמעה תרועת
שופר ,תקיעות שברים תרועות ,כמצות התורה ,בבצועו של
דון אגולר עצמו.
מעולם לא הצליח אדם כה לבלבל את השטן בתקיעותיו כדון
אגולאר שתקע תחת אפם של האינקוויזיטורים והם לא חשו
ולא הבינו שזו תקיעת שופר יהודית.
"ויתן בפי שיר חדש תהילה לאלוקינו יראו רבים ויראו ויבטחו בה' [תהלים מ']"
כאן בא לרמוז על תקיעת שופר שתוקעים בראש השנה דתקיעת שופר היא לשבור לבבות בני אדם ולהכניס בהם חרדה כדי שיתעוררו לשוב
בתשובה כמ"ש " :אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו "? דהשופר מחריד העם לשוב בתשובה .
וזהו הביאור " "ויתן בפי שיר חדש"-הוא השופר "בפי שיר" (גימ' )139עם הכולל (" = 134 )5זה השופר" – גימ' 134שהשופר הוא תהילה לאלוקינו .
וע"י תקיעת שופר "יראו רבים וייראו" שתכנס בהם חרדה ויבטחו בה' לשוב בתשובה .
["שערי ארוכה " למרן אביר יעקב זיע"א]
[י"א]
בס"ד
קובץ הלכתי -חגי תשרי
תשע"ה
מהלכות ראש השנה הלכות וכללים בתקיעת שופר (ב)-סדר התקיעות וצורתן(א)
מקבץ הלכות מפורטות אלו בסדר התקיעות -צורתן ודקדוקן -שמוגשים כאן לזיכוי הרבים
נערכו ע"י הרה"ג חו"ב הרב אריאל חפץ שליט"א ראש הכולל "דעת יוסף" בנתיבות
........
__ __ __
וצורתו כך:
(תקיעה)
(תרועה)
(שברים)
(תקיעה)
תקיעה ראשונה -צריך להאריך בה כשברים ותרועה ביחד ,שהרי שיעור תקיעה כתרועה ,ובסדר זה השברים
א.
והתרועה ביחד נחשבים כתרועה ,ולכן אורך תקיעה זו כ 5-שניות[ .ואם יכול להאריך 1-1שניות עדיף ,ובדיעבד יצא אם
האריך כ 9.5 -שניות].
צריך לעשות הפסקה בנשימה בין תקיעה לשברים ,ובין תקיעה האחרונה לתרועה שלפניה.
ב.
שלשה שברים -כל שבר שיעורו כשלש כוחות בעלמא ,שזה בערך שניה אחת ,וג' שברים בין -9ל 4-שניות ,ואם
ג.
הוסיף שברים יצא ואין ראוי להוסיף על ג' שברים.
התרועה -שיעורה ט' כוחות בעלמא ,שהיא בערך בין 9ל 4-שניות ,ואם הוסיף לא הפסיד.
ד.
שברים תרועה ,בתקיעות דמיושב עושים בנשימה אחת ,ואעפ"כ צריך לעצור קצת בין שברים לתרועה[ .ואם עשה
ה.
בשתי נשימות יצא ,ויעשה בחזרת הש"ץ בנשימה אחת].
תקיעה אחרונה -כתקיעה ראשונה ,שהכלל הוא ,פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה ,ומאריך בה כתקיעה ראשונה.
ו.
טעויות בסדר תשר"ת
. . . . . . . __ __ __ .
א.
כגון ,שניסה להתחיל "שברים" ויצא לו קול קטן כשיעור קול אחד של "תרועה" ואח"כ עשה שברים כהלכתן ,יצא י"ח,
והקול הזה אינו הפסק כי הוא מתעסק בשברים .ואפילו אם פתאום טעה וחשב לעשות תרועה והתחיל להריע ,גם זה אינו
הפסק כי הקול הזה שייך לסדר הזה.
__ __ . . . .
ב.
כגון שאחרי ב' שברים התחיל להריע ,חוזר לשברים ואין צריך לחזור על תקיעה ראשונה וכנז"ל.
__ __ . . . . . . . . . . . . . .
ג.
כגון ,שלאחר שתקע שני "שברים" תקע "תרועה" והשלים אותה :יש אומרים ,שצריך לחזור גם על תקיעה ראשונה ,ולא רק
על "שברים-תרועה" .ולדעת השו"ע א"צ לחזור רק על "שברים-ותרועה" אבל אם ישלים אחר התרועה אין מועיל ,כי הסדר
הוא -קודם "שברים" ואח"כ "תרועה"[ .גנוחי והדר יליל].
__ __ __ _________ _ __ . . . . . . . . . . . . . .
ד.
כגון,שלאחר שתקע "תקיעה-שברים-תרועה" כראוי,הפסיק בשבר או בתרועה,חוזר לתקיעה ראשונה[ .וי"א שא"צ לחזור].
סדר תש"ת [תקיעה שברים תקיעה]
__ __ __
צורתו:
הכלל ,שעור תקיעה כתרועה ,וכאן שברים חשובים כתרועה ,ולכן אורך התקיעה כ 9-4-שניות כאורך השברים.
א.
צריך להפסיק בנשימה בין תקיעה לשברים ובין שברים לתקיעה[ .ואם עשה הכל בנשימה אחת יצא בדיעבד].
ב.
טעויות בסדר תש"ת
א.
__ __ __ .
__ __ __ .
ב.
במקרה א' וב' שהפסיק בקול קטן בין "תקיעה" ראשונה ל"שברים" ,או שהוסיף אחרי השברים עוד קול קטן בטעות [כגון
שחשב שצריך לתקוע תרועה] צריך לחזור לתקיעה[ .אך אם היה מתעסק בתקיעה אחרונה -ויצא לו קול קטן כמו תרועה-
לא פוסל ומשלים תקיעה אחרונה] .ויש כאלה הנוהגים להוסיף אחר ג' שברים עוד קול קצר ,וראוי להמנע מזה.
__
__ __ __
ג.
כגון לאחר שגמר השברים והפסיק ,תקע עוד שבר נוסף ,וצריך לתקוע שוב תש"ת .אבל אם בעודו מנסה לתקוע תקיעה
אחרונה ,יצא לו קול כעין שבר או תרועה ,משלים התקיעה האחרונה ואין צריך לחזור שוב להתחלה.
שהכלל הוא :פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה בלי הפסק קול אחר ביניהם.
__ __ __
__
ד.
כשר ,כי התחיל לתקוע שברים ששייכים לסדר זה לא הוי הפסק כי הוא מתעסק בתקיעת שברים .ואין חילוק עם תקע שבר
אחד או שני שברים והפסיק ,ואח"כ תקע עוד שלוש שברים ,כשר.
__ __
__
ה.
כגון שעשה שברים בשתי נשימות ,אם לפני תקיעה אחרונה,חזר ועשה שלושה שברים כהוגן תוקע תקיעה אחרונה ודיו,ואם
עשה גם תקיעה אחרונה –חוזר לראש ועושה שוב תקיעה שלושה שברים ותקיעה.
בס"ד
[י"ב]
קובץ הלכתי -חגי תשרי תשע"ה
מהלכות ראש השנה – תקיעות שופר הלכות וכללים (ב)
סדר התקיעות וצורתן (ב)
סדר תר"ת
...........
צורתו:
אורך תקיעה ראשונה וגם אחרונה כאורך התרועה ,בערך 9-4שניות.
א.
צריך להפסיק בנשימה בין תקיעה לתרועה ובין תרועה לתקיעה אחרונה ואם עשה בנשימה אחת – יצא.
ב.
רשאי להאריך בתרועה יותר מט' קולות כמה שירצה ,וראוי שיאריך ג"כ בתקיעה שלפניה ואחריה כפי
ג.
שמאריך בתרועה.
בדיעבד אם קיצר בתרועה ועשה רק ארבע או חמש קולות קצרים -יצא י"ח לשיטת רש"י והרבה ראשונים,
ד.
ובלבד שלא יפחות מג' קולות .ולכתחילה לא יפחת מט' כוחות קצרים.
טעויות בתר"ת
א.
ב.
ג.
ד.
__ . . . . . . . . . . .
__ . . . . . . . . . . .
.. .........
......... ..
במקרה א' וב' ,שהפסיק בין תרועה לתקיעה ראשונה או אחרונה בקול אחר שאינו שייך לסדר זה ,אין כאן פשוטה
לפניה ולאחריה וצריך לחזור שוב לתקיעה ראשונה.
במקרה ג' ,כיון שגמר את התרועה והפסיק בנשימה ושוב עשה תרועה ,שלא שייכת לכאן גם כאן הוי הפסק וצריך
לחזור לתקיעה.
במקרה ד' ,כשר ,כיון שהתחיל בתרועה שהיא שייכת לסדר הזה ,רק לא גמר אותה ,הוי כניתקל וכשר.
סדר תשר"ת בתקיעות דמעומד
...........
__ __ __
צורתו כך:
וההבדל הוא שצריך להפסיק בנשימה בין שברים לתרועה לשיטה זו .והכל כנ"ל בתקיעות דמיושב .ואם יכול
להאריך קצת יותר בתקיעה ראשונה ואחרונה בגלל שגם הזמן של שברים תרועה נארך יותר על ידי ההפסקה
שמפסיק ביניהם -תבוא עליו ברכה.
הערות כלליות
יש להזהר בתקיעה ,שיהיה קול פשוט ,ואם הקול נעשה צרוד בסוף התקיעה הוי תרועה
כגון . . . -וצריך לחזור.
ואם היה בתקיעה אחרונה ,ואפילו תקע שיעור תקיעה אלא שבסוף נצטרד והוי כעין תרועה ,חוזר על תקיעה
אחרונה ,כי תקיעה אחרונה אין לה סוף ,וכל תקיעה צריך שיהיה לה ראש וסוף.
. . . . .פסול.
__ __ __ . . . . . . . . . . .
כגון זה-
ומה שאמרו כל הקולות כשרים בשופר – היינו ,קול נמוך או גבוה חזק או חלש ,אבל קול שבור כבר נשתנה
דינו.
כל מקום שצריך לחזור לתקיעה ראשונה ,א"צ לחזור לתחילת הסדר ,כגון תקע תש"ת תש"ת כהוגן וטעה
בשלישי ,חוזר רק על השלישי ,דהיינו תש"ת אחד.
יש נוהגים לעשות תרועה קולות שבורים טו טו טו ,ויש עושים קול אחד ארוך כעין יללה ושניהם כשרים ,רק
שצריך להזהר שהיללה יעשה אותה מתחילה ועד סוף ולא יתחיל בקול פשוט ואח"כ יעבור ליללה.
יש נוהגים לעשות שברים קולות פשוטים טו טו טו ,ויש עושים כעין צעקות טואוה טואוה טואוה ושניהם
כשרים .ויש עושים טואוטו – ועיין בהערות נוספות.
יש נוהגים לשבת בתקיעות דמיושב ויש נוהגים לעמוד ,והתוקע -ודאי צריך לעמוד.
יש להזהר שלא להפסיק בדיבור מתחילת התקיעות עד אחר החזרה ,כי עיקר התקיעות הם על סדר
הברכות ,ואין ראוי להפסיק בין הברכה על התקיעות ,לבין עיקר התקיעות.
ראוי לחזר אחר ש"צ ותוקע הגונים ,ועכ"פ יברחו מהמחלוקת.
הערות נוספות :
עיין פמ"ג (אשל אברהם -סי' תק"צ סק"ט) וז"ל :הכלל -כל שתקע ונתקלקל ,חוזר ומתקן ולא הוי כשמע קול אחר.
משא"כ כשתקע כהוגן ואח"כ הוסיף -מפסיד גם תקיעה ראשונה .ע"כ.
.וזה מפורש בטור (או"ח סי' תק"צ ס"ז) באמצע דבריו :וא"א הרא"ש ז"ל כתב וכו' מידי דהוה אפעמים שהתוקע מתחיללתקוע או להריע ולא ִמ ְפ ָסל מה שתקע כבר בשביל שהפסיק בקול קצר וכו'.
הריטב"א בחידושיו לר"ה (ל"ג ):כתב :ואין לומר שאין הפרש בין תקיעה לשבר באריכות אלא בשינויו שזה אינו
שהתקיעה קול פשוט בלא שבירה וכן השבר בעצמו וע"כ שבר ותקיעה קול פשוט ואין בהם כדי שינוי בניגון .וכשעושין תקיעה
ומשברין אותה בסוף אינו יפה שהרי אותו קול שעושים בסופה אינו נדון מקול התקיעה שהיא פשוטה והוי ליה שבר באפי-
נפשיה והוי הפסקה .והרמב"ן (ר"ה ל"ד ד"ה וכתב הרי"ץ בן גיאת) כתב שהשינוי בצורת הקול ,דהיינו שהתקיעה קול פשוט,
והשברים קול אחד ארוך כעין גניחות והתרועה קול אחד ארוך כעין יללה .ואין להפסיק בין שברים לתרועה .ובמועדים וזמנים
הביא בשם הגר"ח מבריסק שאין נכון לעשות השבר "טו או טו " כי הוי כמו קול אחר של תרועה בסופו.
ה' ישמע קול תרועת עמו ישראל ברצון וברחמים – אמן!
בס"ד
[י"ג]
קובץ הלכתי -חגי תשרי תשע"ה
לקט הדרכות והנהגות לשבת תשובה ועשרת ימי תשובה מהאחרונים ז"ל
* נכון ללמוד בשבת תשובה (או "שבת שובה") (פר' האזינו) -ב :דניאל (ט'-י') נחמיה (ח' .ט' .י') תהלים (נ"א) פרשת "עקב" ("מה ה' שואל"...
עד "זבת חלב ודבש") ופרשת התשובה (נצבים ל' א' – י').
* בשבת תשובה צריך להזהר בכל פרטי חומרי שבת אפילו בדבור של חול שזו שבת ראשונ ה של השנה וממנה יתרגל לשמור שבת היטיב כל
השנה .הפטרת "שובה ישראל" ראוי שיקראנה גדול ונשוי [מטה משה .שיורי כנסת הגדולה .כה"ח סי' תר"ב סק"ט].
* צריך לאכול פת גם בלילות החולין של עשרת ימי תשובה (בן איש חי).
* ראוי שכל אשה ,שאינה אופה פת בימות השנה ,בימים א לו או בערב ראש השנה תאפה פת בתנור כדי שתפריש חלה בברכה מן העיסה לפחות
פעם בשנה [שיעור הקמח המחוייב בברכה לפחות 5.513 :ק"ג] [ והפוסקים מציעים שגם הבעל יפריש מעיסה אחרת כדי שיברך פעם אחת
בשנה].
* כידוע בהלכה ישנן פרטים בהלכות שבת שמועיל להן תנאי מערב שבת כגון בעניין טלטול מוקצה (וכדלקמן) ,עפ"י האחרונים ז"ל (כמרן
החיד"א ) גם תנאי פעם אחת בשנה מועיל לזה – וכתבו הפוסקים סימן לדבר שבערב שבת תשובה(והיינו השנה-ערב ר"ה) יעשו תנאי האמור
לכל השנה:
א) .לגבי טלטול פמוט נרות (של שבת) [ומדובר בפמוטות שנחשבות "כלי שמלאכתו לאיסור" אך כשהן יקרות ערך מאוד – "מוקצה מחמת
חיסרון כיס" לא יועיל תנאי דלהלן] -אפשר להתנות – שיוכל לטלטלן אחר שיכבו הנרות לכל מקום שירצה בביתו .ותנאי אחד בראשית השנה
כג' בערב "שבת תשובה" [והשנה-ערב ר"ה]– יועיל לכל השנה והרוצה להחמיר יתנה כל ערב שבת .ותנאי זה -לספרדים בלבד ,דאילולאשכנזים סגי להניח לחם עג"ב הפמוט או דבר חשוב אחר הראוי לטלטול הפמוט (אחר שכבו הנרות) [ילקוט יוסף (ח"ד שבת א' סי' רע"ט)].
ב) .חידוש נוסף ממרן הראשל"צ מופה"ד הגר"ע יוסף זצ"ל[אור תורה .וביבי"א ח"ז (או"ח סי' ל"ו) ילקוט יוסף (ח"ד שבת בעמ' תל"ה) מנורת
חשמל שכבתה בשבת ע"י שעון שבת אוטומאט ,המכבה ומדליק את החשמל בשעות קבועות אם רוצה להוריד הכפתור כדי שהמנורה לא
תידלק עם התחדשות זרם החשמל ע"י השעון יכול לעשות כן ע"י שיתנה מערב שבת תנאי מפורש שיוכל להוריד את הכפתור לאחר שיכבהו
ע"י השעון .ותנאי אחד יועיל לכל השנה וכתב שם (ילקוט יוסף) שאעפ"י שתנאי אחד מועיל לכל השנה [וההצעה שזמן התנאי בערב שבת
תשובה/ערב ראש השנה(השנה)] הנה טוב להתנות בכל ערב שבת ועדיף שיתנה בפיו בפירוש [ואם שכח ולא התנה כלל – מותר לומר לגוי
להוריד את הכפתור -שם].
ג) .וכן שוא"לים היל"כו ב"ו בעניין הורדת כפתור המזגן כשאינו פועל -אחר שכבה ע"י שעון השבת .לכן הנלע"ד שיילמד סתום מן המפורש
כאן בעניין המנורת חשמל שדיבר עליה מרן מופ"ד הראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל א"כ ה"ה כפתור המזגן (מתג הכיבוי /ההדלקה) שצריך להתנות
מערב שבת שיוכל לעשות כן .לאחר שפסק המזגן מלפעול.
זמנים נחוצים -ותזכורות -ראש השנה
(שעון קיץ)
תשע"ה
זמנים לשבת תשובה (שעון קיץ)
פר' "האזינו" –ג' תשרי תשע"ד
אחר תפילת שחרית – התרת נדרים
עה"ש
זריחה:
ערב ר"ה :53:33תחילת שעה חמישית – לטבילה במקוה לכבוד ראש
.
השנה
יום רביעי :59:45/44חצות היום תספורת ותגלחת לכתחילה קודם זמן זה.
* השגת פרי חדש (או בגד) לצורך ליל ב' דר"ה.
כ"ט אלול
מנחה אחרונה של השנה .הנחת "עירוב תבשילין"
תשע"ד
* הכנת נרות נשמה וסטים נרות לצורך ר"ה ושבת .
* הכנסת תקע הפלטה בשקע החשמל-לשלשת הימים..
בשחרית – (ומנחה) "אבינו מלכנו" (ברוב המקומות –
ספרד).
מפטירין – "שובה ישראל" – (הושע י"ד).
[ י"א להכריז על צום גדליה –למחרת (יום א' דחוי) ראהמסגרת ראשונה בעמ' א']
* קריאת ענייני "שבת תשובה" –ראה מסגרת למעלה .
*קריאת שמו"ת .בסעודה שלישית –פת ותבשיל העירוב.
** גבאי ביהכנ"ס יכינו – נר נשמה דולק לימי ראש השנה וכן חיתוך נייר טואלט.
זמן ל"תוספת שביעית" ראה (עמ' א' – במסגרת )
ת"א
י-ם
חיפה
ב"ש
נתיבות
צאה"ש1:35 :
1:31
ר " ת:
1:51
1:51
1:51
1:51
הדלקת הנר)5:51( 1:51 :
[אם עברו 93דק' מזמנים אלו-הרי שקיעה-יש להדליק(ובברכה)מאש דלוקה]
בקידוש -ג' ברכות (כולל "שהחיינו")( .ראה עמ' ז' הט"ז)
כוונה גם על השמיטה בברכת שהחיינו
ב" ש
חיפה
ת"א/נתיבות
י-ם
(5:55)51
(5:53)55
(5:51 )51
(5:53)55
עה"ש
יום חמישי ז.ע .טלית שעה קודם הזריחה .ולהידור 59דק' קודם הזריחה.
(1:43 )45
1:92
1:41
א' דרה"ש זריחה1:91/)92( :
[הזמנים בסוגריים – ליום המחרת]
א' תשרי
תשע"ד
ס.ז.ק"ש (מג"א):
ס.ז.ק"ש (הגר"א)
1:53
1: 53
1:59
2:91
2:43
2:92
2:43
זמנים ותזכורות הלכתיות – לצום גדליה
צום גדליה (דחוי) – יום א'-ד' תשרי תשע"ד
[שעון קיץ]
* תחילת הצום –בעלות השחר:
י-ם 5:59:ת"א 5:51:חיפה: 5:51:ב"ש 5:51נתיבות5:51 :
איסור הכנה ליו"ט שני .תשליך .להלן זמנים להדה"נ-כ"א כמנהגה( :עמ' ח' אות ז')
[מאש
דלוקה]
שקיעה:
צאה"כ:
1:41
1:59
1:43 /41
1:32
1:45
1:53
1:41
1:55
בקידוש – 4ברכות (כולל "שהחיינו") .להניח לפניו פרי חדש [או ילבש בגד חדש]
קריאת התורה 5 :עולים .ב' ס"ת" :ויהי אחר הדברים"(וירא).
יום שישי
"ובחדש השביעי" (פנחס) מפטירין "כה אמר ה' "(ירמיה ל"א)
ב' דרה"ש
ב' תשרי
תשע"ד
* סיום בישולים לשבת-מוקדם ככל האפשר לכתחילה*
* קריאת פר' השבוע שמו"ת לחלק מהפוסקים (ראה עמ' ח' הל"ז)*
הדה"נ[ :מאש
דלוקה]
)5:51( 1:51
1:54 /51
1:53
1:55
>> שאר זמני "שבת תשובה" – ממול במסגרת!
ב 9-סעודות השבת -מצרפים פת העירוב ובוצעים עליה
בסעודה שלישית.
1:34
1:35
1:33
1:31
1:43/45
1:31/31
הבדלה – כבכל מוצ"ש (כולל נר ובשמים)
קה"ת 5 – :עולים .ב' ס"ת" :וה' פקד את שרה" (וירא) "ובחדש השביעי"
(פנחס) מפ' "ויהי איש אחד" (שמואל א' – א' )
1:54
י-ם
5:59
1:43
ת"א
5:51
1:41
חיפה
5:55
1:43
ב"ש /נתיבות
5:51/51
1:41/41
-
* הרוצה לשתות [או לאכול לפי הפוסקים הפשטנים]
צריך תנאי קודם השינה שיחשוב בדעתו (או יאמר בפיו)
"הריני מתכוין לאכול /לשתות קודם עמוד השחר".
* היה ניעור כל הלילה -הרי זה אוכל /שותה עד עלות
השחר לכל הדעות.
* צריך לפחות 1מתענים [לספרדים .ולאשכנזים]1-
להוצאת ס"ת לקריאת "ויחל" וברכת "עננו" בחזרה.
* ברכת כהנים במנחה – תוך 43-33דק' לשקיעה בלבד
שקיעה :י-ם /נתיבות – 1:44ת"א/חיפה 1:43/45-
ב"ש 1:49-
צאת הכוכבים :י -ם/נתיבות – 1:51ת"א1:35-חיפה /ב"ש 1:31/31
סיום הצום 1:53 :בכל רחבי הארץ (.לפי הלוחות בארץ)
הפותח צום לפי זמן צאה"כ הנ"ל לא הפסיד.
[י"ד]
בס"ד
קובץ הלכתי -חגי תשרי
תשע"ה
מלאכות יום טוב
כללים ויסודות במלאכות יום טוב
כתיב בתורתינו הקדושה (שמות י"ב) "וביום הראשון מקרא קודש וביום השביעי מקרא
קודש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם"
לעשותן כי אם בביתו ולעצמו כלישה ,אפיה
הפוסקים וכן דעת מרן השולחן ערוך ז"ל
הגדרת "מלאכה" הנזכרת בפסוק זה – היאוכו' -ואין מכינים לימים הרבה -אלה
שאיסורן איסור דרבנן (למיעוט פוסקים וכן
כל מלאכה – מט"ל ( )42מלאכות שנאסרו
הותרו לנו ביום טוב.
דעת התלמוד ירושלמי -דהללו מלאכות
לנו בשבת עפ"י פירוט אבות המלאכות
וכך כתב הרב בספר "החינוך" (סימןשאסורות מן התורה – אך סברת החולקים
שהיו במשכן ונזכרו במס' שבת פרק ז' –
שט"ו)" :משרשי המצווה כדי שיזכרו
עליהם שהפסוקים שהובאו בירושלמי הינם
משנה ב' (ארבעים חסר אחת).
ישראל הניסים הגדולים ...ומתוך השביתה
אסמכתא בלבד ולא עיקר כוונת הפסוקים
ומכאן למדו חז"ל (בגמ' ביצה ל"א:ומגילה
בעסקי עולם הזה יהיו פנויים לעסוק בזה...
בתורה ("ושמרתם" – "את המצות" –
ז' ):שכל מלאכה שאסורה בשבת אסורה
דבמלאכה קלה יפנה כל אחד לעסקו וכבוד
שהמלאכות שקודם לישה (שזהו דין מצה
ביום טוב חוץ ממלאכת אוכל נפש שכן אמרו
הרגל (החג) יישכח מקטנים ומגדולים .וכן
שמורה משעת לישה) -נאסרו מן התורה-
(שם) "אין בין שבת ליום טוב – אלא – אוכל
ע"י השביתה יתקבצו בבתי הכנסיות ובבתי
דאינו כן!).
נפש בלבד".
מדרשות לשמוע דבר ספר".
** ומדוע אסרום חכמים אפילו שעניינן
הבדל נוסף בין שבת ליום טוב :הוצאה המלאכות שהותרו ביום טוב הן:אוכל נפש? מכמה טעמים שנזכרו בראשונים
והבערה יותר מכל שאר מלאכות ביום טוב,
* מלאכות שהן מן הלישה – ואילך (לישה,
ובבית יוסף:
מתוך שהותרו (הוצאה והבערה) לצורך אוכל
בישול/אפיה ,שחיטה) (מן הפסוק דלעיל
אדם רגיל לקצור שדהו ולבצור כרמונפש הותרו לגמרי מן התורה רק רבנן
"ושמרתם את המצוות" (שמות ב') "שלא
כאחד וחששו חז"ל שמרוב טרדתו יימנע
הצריכו שיהיה צורך מעט.
התרתי לך אלא מן השימור ואילך" ומדינא
משמחת יום טוב.
היוצא מכאן :כל מלאכה שחייב עליהדגמרא – מצה צריכה להיות שמורה משעת
מלאכות הללו נעשות לימים הרבהבשבת* :אם עשה מלאכה ביום טוב שאינה
לישה – לכן הסמיך לפירוט המלאכות את
ובמלאכות כאלו יש חשש שירבה במידתן
לצורך אכילה (כתיבה וכד') – אפילו עשאן
עניין שימור המצוות "ושמרתם" וכל זה
יותר מהצורך ליום טוב בלבד.
לאכילה לוקה מן התורה* .אם עשה שאר
למ"ד מן התורה – (דאורייתא ).ולמרן שו"ע
כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב יום טובמלאכות ביום טוב שהן לצורך אכילה
וסיעתיה זה רק אסמכתא לרבנן להתיר
ולא יהיה בה חסרון אסרוה חז"ל אפילו
(בישול/אפיה ,שחיטה וכד') -אפילו עשאן
מכאן).
לצורך אכילה כי גזרו שמא יניחם מערב יום
שלא לאכילה אינו לוקה* .הוצאה והבערה
* הוצאה והבערה כנזכר לעיל.
טוב ליום טוב ונמצא כולו טרוד בעבודות
אפילו עשאן שלא לצורך אוכל נפש אינו
* מכשירי אוכל נפש שאי אפשר היה לעשותן
יום טוב ויימנע משמחת חג ולא יהיה לו
לוקה והותרו * .מלאכת צידה אעפ"י שהיא
מאתמול (ערב יו"ט).
פנאי לאכול ולשתות ולשמוח ביו"ט.
קשורה לאוכל נפש נאסרה ביום טוב לגמרי:
** אוכל נפש שמפיג טעמו ( -לכו"ע).
מפני שהוא מכוין מלאכתו ביום טוב אלא שלדעת רוב ככל הפוסקים איסור ברירה ,טחינה ,סחיטה -שנזכרו לאיסורומרבה טורח ליום קודש.
צידה מדרבנן.
לעיל (והן קודם לישה) הותרו להלכה
כל המלאכות הללו ביום טוב נאסרו לנו לדעת רש"י עפ"י הבנת חלק מן הפוסקיםבהגבלות מסויימות וכדלקמן בפירוט
כדי שנזכור שהיינו עבדים במצרים ועשינו
בדבריו (רא"ש ,ר"ן ,רמב"ן) – איסור צידה
המלאכות בקצרה (על סדר א"ב).
עבודות הללו :ועבודות שעבד עושה לאדוניו
מן התורה ביום טוב.
(מקורות :רמב"ם הל' יו"ט פ"א ושםולימים הרבה ורוב בני אדם לא עושים
שאר מלאכות ביום טוב שהן באוכל
בנו"כ טור וב"י סי' תצ"ה וראשונים).
אותם כהרקדה וטחינה וקצירה ובצירה
נפש:כגון :טחינה ,קצירה ,בצירה ,ברירה,
נאסרו לנו וישנן עבודות שדרך בני האדם
דישה ,סחיטה וכד' .לרוב רובם של
מקבץ הלכות יו"ט עפ"י סדר א-ב בקצרה
{אקטואלי לשני ימי ר"ה ויו"ט ראשון של סוכות ושמ"ע/שמח"ת}
א אוכל נפש -חז"ל התירו מלאכות "אוכל
נפש" באופן מוחלט .מלאכות שקודם לישה
ברירה,טחינה,סחיטה-בהגבלות
כג'
מסויימות -וכדלקמן.
ב"אוכל נפש" -התירו לדעת פוסקי ספרדאפילו אם אינו מפיג טעמו .זה מן הדין .אך
נפסק להלכה שאם אינו מפיג טעמו – צריך
לעשותו מערב יו"ט .ואם לא עשאו מעיו"ט -
ראוי לעשותו בשינוי.
ולכן :עוגה /קומפוט/מרקחת (ריבה) -צריךלהכינם קודם החג ,ואם שכחו יעשום ביו"ט
בשינוי.
לדעת פוסקי אשכנז -כל שאינו מפיג טעמו –
אסור ביו"ט.
בהכנת "שוקולד" ביו"ט -אוסרים לגמריויש מתירים בשינוי .לכן יש להחמיר לא
להכינו והמיקל (בשינוי) יש לו על מי לסמוך
(חזו"ע).
אפיה -גבי אפיית עוגה -ראה לעיל
בסמוך .גבי אפית לחם -שמותרת ביו"ט מן
הדין ,ראה לישה ,הפרשת חלה ,מדידת קמח.
הדלקת תנור אסורה ביו"ט וההיתר לאפותבתנור רק ע"י "שעון שבת" שערוך מערב
יו"ט -וגם בזה בימינו קצת בעיה כי יש
שכרוכים בהם הבערה וכיבוי
תנורים
והפרטים מסועפים ,לכן בדרך -כלל נמנעו
לאפות בזמנינו בתנור חשמלי ובמיוחד שישנן
אפשרויות אחסון והקפאה טובים מאוד.
ב בישול לנכרי או לקראי -אסור ביו"ט
אא"כ מרתיח מים/קפה לבני ביתו – שרי
למזוג להם.
בעלי חיים -כל שמזונותיו עליו (ונצוד) -
מותר להאכילם :בהמות שברפת ,תרנגולים
שבכלי
וציפורים
שבלול,דגים
נוי/אקווריום,חתולים וכלבים שבבית וכן כל
בע"ח שלא מוצא מזון .ויש מתירים אף לכל
כלב שבחוץ.
ברירה -ברירת אוכלין כג' אורז ,חיטה אוקטניות ,הברירה מותרת רק ביד (ולא בכלי)
בכמות המתאימה ולא כדרכו בחול -אלא
בשינוי כג' שאם רגיל לברור עג"ב מגש יברור
עג"ב שולחן או להיפך.
וכן יברור מה שיש בו פחות טירחה כג' אוכל
מרובה – יברור הפסולת ,פסולת מרובה -
יברור האוכל .ברירת עצמות דגים/בשר או
תולעים שבדגים מותרת כדרכו בחול.
ג גפרורים -מותר לטלטל קופסת גפרורים
כיון שצריך להעביר אש על ידן (ויש אוסרים
בגפרור משומש -פסק"ת).
ה הדבקת נרות ביו"ט – אסורה משום
ממרח (תולדה דממחק) .חל יו"ט בע"ש
(כהשנה) יכין נרות וידביקם בפמוט מעיו"ט
לצורך שבת(או ליו"ט ב' ) או שיכין נייר כסף
חתוך ולהניחו בפמוט ושם יתקע הנר
(הגרמ"א זצ"ל).
הוצאה וטלטול -הוצאה מרשות היחיד
לרה"ר וכן העברה ד' אמות ברה"ר מותרת
ובלבד שיהיה צורך מעט בדבר .ואם יש שם
עירוב -מותר אף ללא צורך כלל.
הוצאה מחוץ לעירוב -מותרת רק
כשיש צורך בדבר באותה השעה.
יציאה מחוץ לתחום ( -חוץ ל9,333-
אמה 213 -מטר) מהבית האחרון
שבעיר/בישוב -אסורה אף לצורך אוכל נפש.
החלפת פתילות ביו''ט :מותר להחליף
פתילות ביו''ט דהיינו שרוצה להוציא את
הפתילה הישנה כדי להכניס את הפתילה
החדשה לצורך הדלקה [ביו''ט שני -או לכבוד
שבת (ביו''ט שחל בערב שבת) (כהשנה) [עפ''י
ט''ז סי' תק''א -סק''ז –שו''ע ר''ז /פסק''ת
ח''ה עמ' שנ''ב –הערה ב'].
[ט"ו]
בס"ד
קובץ הלכתי -חגי תשרי תשע"ה
מקבץ הלכות יו"ט עפ"י סדר א-ב בקצרה-המשך
הכנה -כל הכנה מיו"ט לחברו (ר"ה/גלויות) או לחול או לשבת (ללא עירוב
תבשילין) אסורה (בידיים).
הפרדת גביעי אשל ,לבן ,פריגורט וכדו'.
בשבת או יו"ט רבו המתירים [הגר"ם מזוז
שליט"א /והגר"ע יוסף והגרב"צ אבא שאול
ז"ל ועוד מפוסקי אשכנז ויש האוסרים
(הגר"ם אליהו ז"ל) ולכל הדעות -ראוי
להפרידן קודם (שבת או) יו"ט .הפרשת חלה
מעיסה עשאוה בערב יו"ט -אסורה.עשאוה ביו"ט -מותרת ,ושורפה לחלה
במוצאי יו"ט (שאינו ליל שבת) או כשהיא
בידו עטופה בניילון /נייר כסף חתוך ויניחנה
באשפה.
הקפאה -מותר להקפיא מים/גלידה רק
לצורך יו"ט (או לשבת אח"כ -ע"י עירוב
תבשילין) ,וכן לעשות ֶל ֶבן (אך לא גבינה).
הרכבת פתיל צף -כמה מגדולי הפוסקים
בדורנו מתירים (הגר"ש וואזנר שליט"א)
(המנחת יצחק והגרש"ז אויערבאך והציץ
אליעזר ז"ל) ועוד (בביה"ד יחווה דעת י-ם).
אך יש פוסקים האוסרים זאת דהוי תיקון
מנא (כלי) (כ"כ בהל' מועדים /הגר"ם אליהו
זצ"ל ועוד) -לכן לדעתם עדיף להחמיר
להכינו קודם יו"ט (וכן הוא בפסק''ת) -ואם
לא הכינו יכניסנו בשינוי[ .ועפ"י דעת
האוסרים-נראה -שגם בהרכבת פתילה
בצינורית-הדין כן]
הרתחת מים ( -עג"ב אש/גאז) -מותרת,
לא רק לצורך בישול/שתיה אלא גם לצורך
רחיצת פניו ,ידיו ורגליו (וי"א גם להדחת
כלים -פסק"ת).
ח חיתוך ירק דק -דק -מרן הגר"ע יוסף
זצ"ל מתיר אף ללא שינוי וכ"פ בשמירת
שבת כהלכתה ז"ל .ומהמשנב"ר (ביאוה"ל)
משמע שאסור לחותכן בסכין המיוחד להן.
והגר"ם אליהו ז"ל אכן מחמיר בקיצוץ דק
דק כזה שקרוב לטוחן.
ט טחינה וריסוק -מותר לטחון בשר/ירק
במטחנה של יד (מכנית ולא חשמלית) -והוא
הדין בחיתוך וגירוד ירקות ופירות במגרדת
(פומפיה)[מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (יבי"א ח"ד
מ"ה .חזו"ע) וכן דעת הגרב"צ אבא שאול
ז"ל (אורל"צ ח"ג פי"ט ה"ה)].
אכן יש מחלקים :חיתוך במגרדת בדבריםהמפיגים טעם (כג' תפו"א ,תפו"ע ,אגסים
וכד') מותר כדרכו בחול .בדברים שאינם
מפיגים טעם (מיני תבלין ,שקדים ,אגוזים)
צריך שינוי כג' שיניח המגרדת עג"בשולחן /מפה או יחזיקנה הפוך[ .משנב"ר
ועוד פוסקים].
ושיטה שלישית – מחמירים להצריך שינויגם בירקות הנז"ל (כתפוח-אדמה ותפוח-עץ)
כיון שלא כ"כ מפיגים טעם ובימינו ישנן
מקררים וכד' [אז נדברו ,הל' מועדים ,באר
משה ועוד] וכן מפורשת דעת הגר"ם אליהו
זצ"ל לאסור לטחון במטחנת יד או
פומפיה/מגרדת אפילו שיפוג טעמו .מ"מ
מתיר הוא לכתוש ,לטחון/לרסק במכתשת
בשינוי או בשיני המזלג.
ולכל הדיעות -מותר לרסק ולפורר מצותביד.
ל לישה -לישת בצק ועריכתו -הותרה
ובתנאי שלא ימדוד הקמח ,ואין צריך שינוי
בלישה.
וכן מותר להקציף ביצים (ולהרבה פוסקים
אף במקצפת יד).
מ מדידה ושקילה -כל מדידה של מצוה
מצות /יין קדוש) מותרת (אך לא במכשיר
אלקטרוני) וכן לצורך האכלת תינוק או
מידע על משקלו (ויש אוסרים למדוד
במדוייק לתינוק -הגרמ"א זצ"ל).
למדוד תבלין לקדרה -מן הדין -שרי (אך
לא במאזניים) וי"א בזמננו להחמיר .באומד
הדעת .ובשאר מדידות אוכל לתבשיל ,בשר,
אורז או קמח ללישה -רק באומד הדעת
וע"י מילוי כוסות -שרי.
מוקצה ביו"ט במוקצה ביו"ט החמירו בו
יותר מאשר בשבת (או כיפור)-מחשש שלא
יזלזלו ביו"ט -ושבת חמירא להו ולא
מזלזלים בו וזה מתבטא בשני אופנים:
א) עצמות וקליפות שראויים למאכל
בהמה :בשבת (וכיפור) -מותרים בטלטול
ביד ולזורקן באשפה .ביו"ט -אסור ורק ע"י
טלטול דבר אחר ולא במישרין.וכן אם ירצה
ליתן (בזמן האכילה או ע"י דבר אחר)
קליפות ועצמות שאינם ראויים אף למאכל
בהמה כג' קליפות ביצים /גרעינים /אגוזים
ושקדים בתוך קערה /צלחת.
בשבת(וכיפור) – יכול להניח קודם לכן
בקערה/צלחת מאכל אדם או מאכל בהמה
ואגב זה יטלטל זה .אך ביו"ט אינו מועיל
ליתן מאכל בהמה באותה קערה דאז יהא
"מבטל כלי מהיכנו" לכן חייב ליתן מאכל
אדם קודם לכן בקערה.
ב) מוקצה מחמת מיאוס או פירות העומדים
לסחורה -בשבת (או כיפור) שרי אך ביו"ט
אסור.
מותר לטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש.אקווריום או צנצנת ובה דגי נוי או כלובובו תוכים /צפורי דרור -צריך להחמיר לא
לטלטלו אך מותר ליתן לפניהם אוכל
דמזונותן על בעל הבית.
* מריחת שוקולד ,אבוקדו ,חמאה וכד' שרי.
נ נכרי -לומר לגוי להדליק גפרורים,
חשמל/מאוורר חשמלי -כשזה לצורך או
מצוה ,גדולי הפוסקים בדורנו -מתירים [
מרנן הגרב"צ אבא שאול והגרש"ז
זצ"ל
יוסף
והגר"ע
אויערבאך
(יבי"א/חזו"ע)] .ולבני אשכנז (משנב"ר עפ"י
הט"ז) יש להחמיר בדרך כלל ומתירים רק
בשעת הדחק.
ניפוי -ניפוי קמח ראשוני -אסור .ניפוי
שני -מותר .ולכתחילה בשינוי (כגון עג"ב
קערה/שולחן).
פ פמוטות -מותר לנקותם ביו"ט [כג'
הוצאת החלב /שעווה מבית קיבולו,
מהנותר מהדלקת האתמול ,בעזרת סכין
וכד' (אך י"א שלא ינקה במספרים)] .וזאת
לצורך הדלקת נר ליו''ט שני או לשבת .אך
לכתחילה ראוי שיוציאם ישירות לפח
האשפה.
ק קילוף במקלף :רוב הפוסקים בדורנו
מתירים להשתמש ביו"ט במקלף המיוחד
לקילוף (פירות/ירקות) [מרן הגר"ע יוסף
הראש"ל הגרי"צ יוסף
זצ"ל /ובנו
שליט"א /.שמירת שבת כהלכתה /.פסקי
תשובות בשם אחרוני הדור] (ואף בשבת רבו
המתירין) ולד' מרן הגר"ם אליהו זצ"ל -גם
ביו"ט אסור לקלף במקלף המיוחד לכך.
ר רחצה ביו"ט :לבני ספרד :בבית מותר
לרחוץ במים שהוחמו בערב יו"ט כל גופו
(וכ"ש בצוננין) .אמנם במרחץ (ציבורי) -
אסור[ .ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל מתיר בבית
פרטי גם ביו"ט גופו] לבני אשכנז :לד'
הרמ"א אוסרים לרחוץ כל גופו (כאחת)
אפילו במים שהוחמו מערב יו"ט( .רחיצת
כל הגוף אבר-אבר ,וכן מיעוט איברי הגוף -
שרי).
לגבי מים צוננים -בד"כ החמירו ג"כ בזה
פוסקי האשכנזים ביו"ט כבשבת ,אכן
במצטער מחום היום מתירים (אף בפושרין)
כשלא נהנה מחום המים אלא להפיג צינתן
וביו"ט אף מותר להשתמש לצורך זה –
במים שנשארו בבוילר או בדוד שמש.
אכן לצורך יולדת ,חולה או תינוק ודאי
מותר לכל הדיעות לקלח בו כל הגוף במים
שהוחמו ביו"ט (על הגז) .ובמקום צורך גדול
– אפשר ,לשיטתם ,אף במים שהוחמו מדוד
שמש/בוילר ביו"ט (פסקי תשובות ח"ה).
ש שעון גז -פרטים בכוונון שלו ואופן
הכיבוי בו ביו"ט-ראה לקמן עמ' ט"ז -טור
ב' .
שמן הנותר בנר – ראה עמ' ח' הלכה ל' . שעון שבת -מותר לכוונו בערב יו"ט כדי
שיפעיל תנור אפיה .אומנם רוב מכריע של
הציבור לא משתמש בתנור ביו"ט (במיוחד
שיש בדורנו תנורים חדשים שההשתמשות
בהם ,גם אחר הפעלתם כרוכה בהבערה
וכיבוי וקשה להזהר בזה) - .לגבי הזזת שעון
שבת רבו הפרטים בזה ,וגם תלוי
במכשירים השונים לכן ראוי להחמיר בד"כ
ובמקום צורך לשאול ת"ח מוסמך.
*שעון שבת –הארכתו לצורך מצוה –הותרה
ע"י רוב הפוסקים כמר"ן הגרע"י זצ"ל ועוד
וקיצורו ביו"ט –נלמד משבת שרק בשעת
הדחק מתירים ולא לכתחילה.
* תנור ביו"ט –עם שסתום בטיחות/
השהייה מפני כיבוי –הגר"נ קרליץ שליט"א
מחמיר –ומרן הגרע"י שליט"א ועוד
פוסקים–מקילים (בהרחבה ראה עמ' י"ז).
ת תרומות ומעשרות -אסור להפרישן
ביו"ט ואם עבר (גם בשבת) והפריש (בשוגג)
מותר לאכול הפירות שנחשבים "מתוקנים"
ולא נקרא "מעשה שבת".
תרופות -בד"כ יו"ט ושבת שווין גם
לענין זה .ויש להחמיר בתרופות ביו"ט
כבשבת ,בכל זאת כתבו גדולי הפוסקים
בדורות אלו -שהמיקל ביו"ט בענין תרופות
במקום שיש להחמיר (דהיינו אינו נופל
למשכב) יש לו על מי לסמוך ,ובמיוחד
בתרופות עממיות כאספירין ,אקמול וכד'
[ט"ז]
בס"ד
קובץ הלכתי -חגי תשרי תשע"ה
דין האש ביום טוב וכל המסתעף
הבערה וכיבוי – חשמל וגז – הדלקת נרות ועישון סיגריות ביו"ט
[טושו"ע הל' יו"ט – אחרונים – משנה ברורה אור לציון להגרב"צ אבא שאול ז"ל .פסקי מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל (חזון עובדיה)
פסקי תשובות (ח"ה – יו"ט)] ופסקי הגר"ם אליהו ז"ל.
כל הבערה גמורה ,הולדת אש וזרם
החשמל אסורה ביו"ט בין הדלקת תאורת
חשמל או גז – ע"י חיכוך גפרור או במצת
אלקטרוני או הכנסת זרם במכשירי חשמל.
ובכלל זה – נסיעה ברכב.
הדלקת חשמל או מאוורר – לצורך גדול
או מצווה – הותרה ע"י נכרי.
כל היתר בישול/חימום מים ותבשילים
עג"ב גז – רק ע"י העברה מאש/נר/גחלים
עמומות הדלוקים מערב יו"ט.
העברה זו – בין ע"י גפרור (קופסת
גפרורים אינה מוקצה לצורך זה) בין ע"י
קיסם עץ (ויזהר שלא ישליכם בחזקה כי
מכבה במישרין) ובין ע"י קרטון או נייר
(לכתחילה בלי אותיות) [ויש מתירים גם
ע"י סיגריה להדליק – אף שאינו מעשן
סיגריות].
כיבוי האש:
כל כיבוי ביו"ט ואפי' מקצת כיבוי אסור.
ובכלל זה איסור כיבוי נר או חשמל לצורך
הנאתו כגון שינה/מצווה וכד'.
הגבהת והנמכת אש:
הגבהת האש – מותרת לצורך התבשיל.[גז בלבד – ולא בכיריים חשמליות]
הנמכת האש –א .אש חשמלית (כג' עמעם /כיריים
חשמליות וכד') – תמיד אסור .ב .כיריים
של גז – מותר להנמיך שלא ישרף האוכל
[ויש מחמירים להדליק אש אחרת קטנה
מזו הקיימת (אור לציון ח"ג) אך לא
מעיקר הדין (לספרדים) – וראה לקמן].
גרם כיבוי ביו"ט :
הנה לדעת רוב גדולי ספרד הותר גרםכיבוי ביו"ט [והיינו בגחלת של מתכת –
שכבויה הוא מדרבנן – ואינו עושה "פחם"
דאז הוי מלאכה מן התורה ] – ואפילו
במקום שאין הפסד כלל (וממנה לכיבוי גז
בדרך גרמא -וכדלקמן) (זאת עפ"י מרן
שו"ע סי' של"ד סכ"ב וסי' תקי"ד) .וגם
המשנה ברורה נמשך לד' מרן שו"ע (וכד'
תוס' בביצה וכמה אחרונים) וכ"פ מרן
הראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל (אף בלא
הפסד כלל) (וכ"ד הגר"ם אליהו ז"ל).
אמנם הרבה אחרונים נמשכו אחרהרמ"א (של"ד) (וכמה ראשונים ז"ל)
להתיר גרם כבוי ביו"ט ,כבשבת ,רק
במקום הפסד ניכר וכד' וכן דעת רוב
פוסקי האשכנזים בדורינו [הגרשז"א ז"ל /
שש"כ .חלקת יעקב .באר משה /אז
נדברו ],שכתבו שכל גרמא זו רק בדרך
מקרה ולא בדרך קביעות וכן במקום
פסידא ניכר או חשש סכנה (ילדים ליד
הגז).
ומכאן כבוי להבת הגז ביו"ט
הדרך הכי מומלצת " :שעון גז" ("חגז")
(של המכון הטכנולוגי להלכה)
ויש לציין להלכה להקפיד [לספרדים –מחמת פסקו של מרן שו"ע (תקי"ד ס"ג)]
לכוין את השעון גז כדי שיכבה את הלהבה
בשעה הרצויה לו – קודם שידליקנו .ואם
הדליקו כבר – המחמיר לא לכוונו – תע"ב
(משנב"ר) .אך במקום צורך גדול – יש
פוסקים להקל עפ"י אחרונים ז"ל שחלקו
על מרן שו"ע בענין זה.
דרך נוספת לכיבוי :ע"י נתינת מים בקומקום/פנג'אן
וברתיחתן גולשים ומכבים להבת הגז
לגבי שיטת כיבוי זו – מצאנו ג' דיעות
בפוסקי דורינו:
א .דעת מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל
(וכן מסקנת העולת יצחק – הגר"י רצאבי
שליט"א ).וכ"ד הגר"י פישר ז"ל) ועוד
פוסקים ,שנתינת המים אף בכוונה מכוונת
לכיבוי באופן זה כדי שירתחו המים
ובגלישתן יכבו הלהבה – ואז יסובב
הכפתור של הגז[ .הצעת מרן הגרע"י
שאפשר אף ליתן כפית סוכר שמעלה
"קצף" וגורמת לגלישת המים על הלהבה ]
.ובכל אופן – חובה להשתמש במים
אלו לשתיית תה/קפה או רחיצת
פניו/ידיו/רגליו [או הדחת כלים -לבני
אשכנז].
ב .דעת הגר"ם אליהו והגרב"צ אבא שאול
ז"ל – שלכתחילה כל היתר חימום המים
וכיבוי הלהבה ע"י גלישתן – רק אם באמת
זקוק הוא לשתות ממים אלו (ואין לו
אחרים).
ג .דעת רוב פוסקי אשכנז בדורנו (הנז"ל
בגרם כיבוי) :שאין לעשות כיבוי בדרך זו
– ורק במקום הפסד ניכר ובדרך מקרה
ולא בקביעות .וכן אם יש חשש פגיעה
וסכנה שילדים מסתובבים שם .וכן אם אין
לו די גז לבישול ורוצה שישאר לו לצורך
בישול להמשך החג[ .יש טענות עוד שיש
שלא מקפידים ב"גרמא" וגורמים להזיז
הפנג'אן שיכבו האש בכוונה – וכן
מסובבים הכפתור לפני הגלישה ].
דרך נוספת לכיבוי :ולא מומלצת לדעתגדולי ורוב הפוסקים:
סגירת ברז הראשי של מיכל הגז
היתר אופן זה כתב בס' "נצר מטעי"
ושמענו כן מעוד כמה מקורות -אך מרן
הראשל"צ מופת הדור הגר"ע יוסף זצ"ל
(חזון עובדיה-יו"ט עמ' נ"ט הערה ק"ד)
דחה סברא זו שמוכח שמיד עם סגירת
הברז הרי השלהבת דועכת מטה עד
שנכבית לגמרי עי"ש.
וכ"ש שלכל הדיעות -אין לסגור ברז הגז
הנמצא בבית צמוד לכיריים של הגז שהוא
כיבוי ממש במישרין.
הדלקת נר זכרון/נשמה (יארצייט)
(מאש דלוקה)
(כמובן שהדיון דלקמן קאי רק ע"י
העברה)
דעת הרבה אחרונים להקל (סומכים עלפסקי הרמב"ם והמ"מ)[ .ובכללם
המשנב"ר ,אור לציון ,הגרמ"א ציץ אליעזר
ז"ל] [מרן הראשל"צ הגרע"י ז"ל](חזו"ע
/יו"ט) –מהיות טוב] ויש אוסרים להדליק
– וזה נקרא בהלכה "נר של בטלה".
הצעת מרן הגרע"י זצ"ל להחמיר –שעדיף להדליק נר זה בביהכנ"ס ובפרט
סמוך לשולחנות הלימוד שם( .וכ"ד
האורל"צ ח"ג)
מותר ביו"ט להדליק נר וממנו ידליקו גז או
סיגריות.
עישון סיגריות ביו"ט
כיון שעישון סיגריות הוי צורך לאדם
המעשן שהינו "מצטער" או שיש לו
"מיחושי גוף" כשאינו מעשן – פשט היתרו
בדורות האחרונים כ"צורך אוכל נפש" –
סוג של "בריאות הגוף לעיכול ולתאות
המאכל" (עפ"י תוס' /פני יהושוע שבת
ל"ט) (חזו"ע) א"כ הוי מניעת שמחת יו"ט.
ומנגד – האוסרים עישון ביו"ט הןמחמת "תשובה" מן השמים(שו"ת יעקב
ממרויש ז"ל) והן דהוי כמוגמר שאינו שווה
לכל נפש.
בכל אופן הצעת גדולי הפוסקים שכיוןשהוכח שהעישון הוא מזיק ממש לבריאות
– הנה מי שיכול להמנע ממנו תע"ב ויש
בזה "ונשמרתם" ועדיף להמנע מזה גם
ביו"ט[ .ובמיוחד בדורינו שהקהילה
מרחיקה את המעשנים מתוכה אם כן לא
הוי שווה לכל נפש[אורל"צ ח"ג (שם )].
עכ"פ למעשני הסיגריות בפועל ביו"טישנן כמה הגבלות שנכתבו באחרונים
[פסק"ת ת"ה עמ' שפ"ד/ה] ובכללם:
oרק ע"י העברה מאש דלוקה :יש
אוסרים מנרות של יו"ט ויש מתירים
ולכו"ע אסור מנר שהודלק בביהכנ"ס
לתפילה.
oלא לנער האפר המצטבר.
oהאפר והבדיל מוקצים ולא ליתנם
בצלוחית ריקה ,אך במאפירה ריקה שרי –
וכשנתמלא ונמאס ,רק אז אפשר לטלטלה.
oיש מקפידים לא לעשן כשמגיעה האש
לאותיות או שימחקם מערב יו"ט (ומרן
הגרע"י מיקל בזה).
oלפתוח הקופסא מערב יו"ט – ואם שכח
יפתח דרך קלקול והשחתה (ולא במקום
האותיות).
oיש מקפידים לא להדליק סיגריה רק ע"י
קיסם או גפרור וכן לא מסיגריה אחרת ,רק
מאש ישירות.
oיש פוסקים שלאלו שלא מעשנים ,לדידם
הסיגריות – מוקצה הן (חזו"א) ולרוב
הפוסקים שרי .אסור לכבות הסיגריה
בידיים או להשליכה בכח[ .חזו"ע /פסקי
שפ"ב-שפ"ו)].
עמ'
ח" ה
תשובות
[י"ז]
בס"ד
קובץ הלכתי -חגי תשרי תשע"ה
בעניין השימוש ביו"ט בכיריים של גז
ובהם מותקן חיישן בטיחות
לאחרונה התעורר פולמוס הלכתי סביב השימוש ביו"ט בכיריים של גז
(שמשווקים כבר משנת תשס"ד) ובהם ישנו שסתום בטיחות שבא למנוע דליפת
גז ויוצר מעגל חשמלי תוך כדי השימוש כבכיריים .החששות הן של בונה ,מכה
בפטיש ,והולדת זרם ביו"ט .אכן לפני כשנתיים ,פורסם מכתב בנושא הנדון
מבי"ד של הגר"נ קרליץ שליט"א (ב"ב ) ובו פסק הלכה בזו הלשון "יש להימנע
ביו"ט מלהדליק את הגז בכיריים כאלו – אלא ידליק מערב יו"ט -לכל היו"ט"
ע"כ .אמנם ב"עונג שבת" [של "יום ליום"] סמוך לראש השנה תשע"ב פורסם
לראשונה תמצית מתחקיר תורני הלכתי של ת"ח -מורה הוראה ,מתלמידיו
החשובים של מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל -ומסקנתו להיתר .הדברים
הוצגו בפני מרן זצ"ל והוטבו בעיניו ואף צירף לזה מכתב הסכמה מיום כ' אלול
תשע"א[ .וכ"פ הגר"ם מזוז שליט"א בקובץ "כתר מלוכה" מס' 4עמ' .]53ולפניכם
(במסגרת משמאל) מכתב ההסכמה של מרן בתוספת סיכום דבריו של אותו
ת"ח כפי שהוצגו בפני קוראי "עונג שבת" לפני כ-שלוש שנים.
הבהרה חשובה
לגבי חשש בישול עכו"ם בכיריים אינדוקציה(אפילו ביום חול)
פרסום לציבור –ע"י הרבנות הראשית לישראל
( מתוך עדכון כשרות מס' – 53ט"ו תמוז תשע"ג)
כיריים הפועלות בשיטת האינדוקציה מגיבים להנחת הסיר ע"ג
כיריים ומחממים רק את השטח שמתחת לסיר מדובר בשיטה
פופולרית ,אך במטבחים שבהם עובדים גויים השיטה יוצרת חשש
לבישול עכו"ם.
מאחר שבעת הנחת הסיר ע"ג הכירה נסגר המעגל החשמלי הגורם
להתלהטות המשטח אין לאפשר לגוי להניח סירים ע"ג הכירה .
מסיבה זו אין גם להשתמש בכיריים אינדוקציה כפלטה של שבת.
יובהר כי הכלל האמור חל גם על כיריים אינדוקציה ולא לגבי
כיריים קרמיות ,שהפעלתן וכיבויין אינה קשורה להנחת הסיר,
ויש להקפיד בכיריים קרמיות ,כבכיריים רגילות שרק יהודי יפעיל
את המתג ע"מ להמנע מבישול עכו"ם .בכיריים אינדוקציה,
הפעלת המתג לבדה אינה גוררת כל פעולה ולכן יש לודא שהיהודי
מניח את הסיר ע"ג כיריים.
המשגיחים מתבקשים להיות עירניים לגבי השימוש בכיריים מסוג
זה .במטבחים מושגחים שבהם נעשה שימוש בכיריים אינדוקציה
מתבקשים המשגיחים לפנות לרב נותן ההכשר לקבלת הדרכה
לגבי אופן ההשגחה בהתחשב במאפייני כח האדם הפועל במטבח.
כתב המהרח"ו ז"ל [תלמיד האר"י ז"ל] בשערי קדושה :שרשי העבירות הן:
גאוה-תאוה-שיחה אסורה –עצבות .ואלו אבות הטומאות ומאבות יצאו תולדות.
מוסיף על זה מרן החיד"א ז"ל [ברכ"י תר"ג /ב'] וסימנ"ך לאלו :תגע"ש ר"ת
תאוה .גאוה .עצבות.שיחה אסורה[.כה"ח תר"ג סק"ב] :
האיש הירא מפחד ה' ומהדר גאונו –חרדה ילבש ויתבודד בכל יום מימים נוראים
לפחות שעה אחת ויסתכל יפה בעבירות שאדם דש בעקביו כאותם שאמרו בגמרא
"גיטין" [פ' ג"ט פשוט] אשר גם אם היו איסורים קלים ,בהתמדתן –יהיו בעבותות
העגלה וסימנ"ך עגל"ה :עריות,גזל,לשון הרע .כי לא לבד הזהירה התורה על גופו של
איסור כי אם על כל מיני קריבה ושחוק וכל איסורים .
ולכן יוסיף אומץ לחפש במצוות שמקיים:
בתפילה-אם בכוונה בלי הפסק ושיחה בטלה כי הוא עוון פלילי .ובתפילין אם מכוין
בהם תמיד בלא היסח הדעת .ובשמירת שבת בכל הפרטים ,שלא לדבר דיבור חול
בשבת ובתלמוד תורה אם קובע עיתים ובצדקותיו –אם נותן לשם שמים דווקא בלא
פניה והרהור.
[י"ח]
בס"ד
קובץ הלכתי -חגי תשרי תשע"ה
יום שישי-ט' תשרי-
ערב יום הכפורים
א .טבילה במקוה -בשו"ע (תר"ו ס"ד) הזכיר
מרן ז"ל שצריך לטבול במקוה בערב יוהכ"פ,
לכן צריך להשתדל בזה מאוד אף שלא נוהג כן
בשאר חגי השנה .
* הטבילה תהיה (לכתחילה) לא לפני 53:33
בבוקר.
* נהגו ללקות קודם הטבילה.
מנהג הכפרות – רבים נהגו בשחיטת
תרנגולים אך צריך ליתנם לעניים (או את
פדיונם) כדי שתחול הכפרה – ויש שנהגו
בכסף – צדקה בלבד ליתן לעניים וכל אחד
ינהג כמנהגו(.ראה פירוט במסגרת בעמ' כ')
מי שנהג "כפרות " בתרנגול – ורוצה מעתה
לנהוג ליתן "כפרה" בסכום כסף צריך
"התרת נדרים" (הגר''ם אליהו ז"ל)
* יזכור לעשות הסגולה לכפרת עוונות (לקמן
עמ' כ' במסגרת).
פיוס ומחילה – בין אדם לחבירו
ב" .עבירות שבין אדם לחבירו אין יוהכ"פ
מכפר עד שיפייס את חבירו":
* לכן צריך אדם לפייס את מי שפגע בו הוא
לפני יוהכ"פ ולבקש ממנו שימחול לו (וזה
מלבד אם חייב לו ממון כדין).
* כן צריך לבקש מחילה מאביו ואמו
שמסתמא פגע בכבודם וגם הם ימחלו לו .ואם
לא מתאפשר לו במישרין כגון שגר רחוק
מהוריו -בקשת מחילה דרך טלפון תועיל גם
כן.
* גם הבעל והאשה צריכים זה מזו מחילה
וסליחה כי מסתמא פגעו זה בזו במשך השנה
.
* גם תלמיד יבקש מחילה מרבו שבעירו.
* וכן ראוי לכל אדם שימחל למי שחטא כנגדו
ואפי' שחברו הפוגע בו לא בא לבקש מחילה
ממנו.
* אם אדם מעוניין לבקש מחילה – אך זה
שחטא כלפיו אינו בעירו (ואינו יכול להשיגו
בטלפון) יקבל עליו לפייסו כשיפגשהו
ובינתיים ישלח מכתב פיוס והתנצלות .ואם
הוא מת ב"מ – יביא עשרה אנשים על קברו
ויאמר" :חטאתי לאלקי ישראל ולפלוני
הקבור כאן" וכו' [ראה בשו"ע סי' תר"ו ס"ב
ושם במשנב"ר].
* ויפה המנהג שנהגו בבתי הכנסת שהרב או
הש"צ מכריזים" :רבותי ! תמחלו זה לזה" –
והם יאמרו "מחלנו"!
ג .מצוה מיוחדת – גברים/נשים (גם מי שלא
צם בכיפור) להרבות באכילה ושתיה בערב
יוהכ"פ (ויש "לשם יחוד" להלן עמ' כ'
במסגרת) ויש גם עניין לאכול (ע"פ הסוד) מין
ממיני הדגים בבקר [כג' שימורי טונה,
סרדינים וכד' אך לא בסעודה מפסקת] וסמוך
לצום ירבה בשתיה ובאכילה.
.מקובל מפי רבותינו ועפ"י הרפואה ששתייתכוסות מים עם סוכר ,או מיץ ענבים או
אכילת ענבים/צמוקים או אבטיח (יום לפני
כניסת הצום) מפחיתה את הצמא אצל האדם
.
ד .סעודה מפסקת (לעולם אחרי מנחה )
* נוהגים לטבל פרוסת "המוציא" (מלבד
במלח) גם בסוכר .לא יאכלו בשר שמן
ודברים קשים לעיכול ולא ישתה אז משקאות
חריפים.
זמן הסעודה – לערך שעה או קצת יותר לפני
השקיעה כדי שיספיקו אחר הסעודה גם
לנקות השולחן וצחצוח שניים וההכנות
מהלכות יום הכיפורים [א]
לקבלת תוספת יום הכיפורים שהיא מן
התורה בזמן ניכר קודם השקיעה.
הרוצה לאכול ולשתות אחר ברהמ"ז של
סעודה מפסקת (כשיש זמן סביר לקבל תוספת
יוהכ"פ קודם השקיעה) ראוי שיאמר בפיו (או
יהרהר בליבו ) נוסח זה "אין אני מקבל את
התענית".
* מי שמעוניין בסגולות או בלקיחת גלולות
להקלה בצום (מערב כיפור) אין מניעה לכך
ושרי .אך להכניס לגופו ביוהכ"פ -פתילה
רפואית להקל מצער התענית – אינו ראוי רק
במקום חשש התעלפות או שחושש שלא
ישלים התענית (הגרשז"א ז"ל /חזו"ע).
זמני הדלקת הנר בערב שבת/ערב כיפור
ירושלים ]5:31[1:31 :ת"א1:33:
חיפה. 1:35 :ב"ש/נתיבות1:31/31:
הזמנים הללו 93-דק' לפני שקיעה.
קודם שילך
הילדים –
ערבאת
*נהגו לברך
חורף):
כפור (שעון
לביהכנ"-םס.
נתיבות–5:99/94:
יום5[ 5ש\
תוספת:94 :
ה .י
הדלקת הנר
הכפורים
ו"שהחיינו"(:שעון קיץ )
* כיון שתוספת יוהכ"פ היא מן התורה לכן
צריך להוסיף זמן הניכר .ונהגו ברוב
קודם
דק')
93
כ-
המקומות
השקיעה(.ובירושלים רבים נהגו 33דק')
* גברים – עבורם -קבלת תוספת יוהכ"פ,
אינה תלויה בהדלקת נרות של הנשים ,לכן
אחר שסיים כל ההכנות לצום והחליף נעלים
– יכול לקבל קדושת היום .ואם צריך לטלטל
סידור/טלית וכד' (ואינו סומך על העירוב) אז
כשיגיע לביהכנ"ס יקבל קדושת החג.
ובשני המקרים – ההתעטפות בטלית לכתחילה
תהיה קודם השקיעה (כנ"ל).אם עברה
השקיעה -אף שעדיף שיתעטף בטלית בלא
ברכה –(להרבה פוסקים) אך מ"מ ד' מרן
הגרע"י שליט"א (חזו"ע עמ' קס"ב) שבבין
השמשות[י-ם ( 1:91/1:33-ברחבי הארץ :
]) 1:95-1:42המברך על הטלית בזמן זה יש לו
על מה לסמוך.
* * נשים – אשה היודעת שתספיק לשמוע
ברכת "שהחיינו" בביהכנ"ס מפי בעל "כל
נדרי" -הרי שהיא תברך רק ברכת הנרות
"להדליק נר של שבת ויום הכיפורים".
* אך אשה שיודעת בוודאות שלא תספיק לזה
או אפי' שתספיק רק שהמברך"-שהחיינו"
אינו יודע לכוין להוציא הצבור י"ח או שהוא
אינו הגון (כג' נועל מנעלי עור) -או אשה
שאינה מגיעה לביהכנ"ס – הרי שתברך
"שהחיינו" בנרות – וזה סדר משפטה:
* ראשית תחלוץ מנעלי העור ותנעל מנעל בד
וכד' .
* תברך "...להדליק נר של שבת ויום
הכפורים" ותדליק הנר [או לאלו שנוהגות
כמנהג הבן איש חי /בגדד וכן בנות אשכנז –
מדליקות קודם הברכה]
ולכל הדיעות -אחר הברכה/ההדלקה :מברכת
"שהחיינו" ובזה קיבלה על עצמה קדושת
השבת /יום הכיפורים לכל חומרתו -איסור
מלאכה וחמשת העינויים (כדלקמן ס"ו).
להדלקת הנרות - :יכינו:
א) נרות לכבוד החג/שבת -אלו היוצאים
מביתם יכינו נרות ארוכים (או ישימו הרבה
שמן זית וכד') שידלקו גם אחר שיבואו
מביהכנ"ס כדי שיהנו מאורן או שמבני הבית
ימתינו בביתם עד שיחשיך מעט,דאם לא
ייהנו מאורם בזמן הדלקה הוי ברכה לבטלה
[ודין זה לכל השנה בכל ערב חג /שבת,
שמדליקים קודם חשיכה ויוצאים לאכול
אצל קרוביהם וחוזרים לישון בביתם].
ב) נר נשמה -שישאר דלוק מכניסת
השבת/חג עד זמן ההבדלה כדי שממנו ידליקו
נר הבדלה ויברכו עליו "מאורי האש" דאין
מברכין במוצאי כפור אלא על נר ששבת
(דהיינו שנשאר דלוק מכניסת החג עד צאתו)
[והשנה זה רק לכתחילה-אך בדיעבד מותר -
ראה לקמן הלכה ט"ז עמ' כ' ].
ליל שבת-ליל יום הכיפורים
ו .ערבית
לפני פיוט "לך אלי" – השנה יש לומר"מזמור שיר ליום השבת " בלבד(מרן הגר"ע
יוסף זצ"ל) ולפי הגר"ם אליהו ז"ל –ראוי כל
סדר קבלת שבת .ולכל הדיעות – אין לומר
"במה מדליקין " ושאר מזמורים .
לפי מרן הגרע"י זצ"ל עפ"י הרבה פוסקיםז"ל יש לומר "והוא רחום" גם השנה שחל
בשבת ואילו לסברת כה"ח (סופר) ובא"ח
והגר"ם אליהו ז"ל אין לאומרו גם בשנה
רגילה וכ"ש השנה.
בערבית באמצע העמידה בברכת "מקדשהשבת ויוהכ"פ" ראוי לבני תורה להחמיר
לכוין קיום מצוות עשה של קידוש השבת
בבחינת "זכור את יום השבת לקדשו" (ראה
פסק"ת ח"ו עמ' רצ"ד ובהערות) .
אחרי העמידה אומרים "ויכולו" וברכת"מעין שבע" ומזכירים "המלך הקדוש"
וחותם "מקדש השבת" בלא להזכיר יוהכ"פ
[אם אמר "האל הקדוש ולא תיקן עד חתימת
הברכה –יצא י"ח] (חזו"ע)] (ולפי בא"ח
/כה"ח /הגרמ"א ז"ל עפ"י האר"י ז"ל חוזר –
ראה לעיל עמ' ט' הלכה מ')
* חשמל -שכבה בביהכנ"ס בליל יוהכ"פ
מותר לרמוז לנכרי להדליקו (פוסקי דורנו
שליט"א).
* קהל שאין להם ס"ת יכולים לומר "כל
נדרי" (לב חיים /חזו"ע).
ז .חמשת העינויים ואיסור מלאכה:
חמשת העינויים
.5אכילה ושתיה .9 .רחיצה .4 .סיכה.
.3נעילת הסנדל .5 .ת"ה.
.5אכילה ושתיה-איסורן מן התורה לכל
הדיעות -אסור לאכול ולשתות כל שהוא:
אמנם בריא שאכל במזיד מאכל (הנאכל)
שיעור ככותבת הגסה ( 45ג') תוך 3 – 1.5דק'
(וי"א 2דק' ) חייב כרת ! וכן אם שתה במזיד
"מלא לוגמיו" כמות שתיה שמכיל פיו בצד
אחד (וכל אדם לפי מידתו ) ובד"כ יותר מ43 -
סמ"ק – גובה 9ס"מ בכוס רגילה ) !
* גם טעימה ופליטה אסורה ואף ללא בליעה
כגון הלועס מסטיק או מוצץ סוכריות או
משתמש במי פה .
חולה -כשמתירין לחולה (או זקן תשוש) או
יולדת ,לכתחילה -
כל זמן שאין סכנה לחייו – התירו ב"שיעורין"
– ובד"כ ההוראה היא כך :כל פרוסת לחם
שהיא פחותה מ 91-גר' -לאכול כל 53דק'
(לפחות) בין פרוסה לפרוסה .ובשתיה -ימדוד
כל חולה מערב כפור כמה "המלוא לוגמיו"
שלו וישתה מעט פחות מזה – כל 5דק'
(לפחות) בין שתיה (כזו) לשתיה נוספת(.כ33 -
גר' לאדם בינוני) .וראוי כל 2דק' (חזו"ע) (אך
מן הדין סגי בכדי שתיית רביעית).
* כששכחו למדוד /לשקול – מותר למדוד
דהוי מדידה של מצוה.
בס"ד
קובץ הלכתי -חגי תשרי תשע"ה
* אין הצטרפות בין אכילה לשתיה לכן מותר
בסמיכות ,אכילה כזו לשתיה כזו.פטור
הצום של יולדת :אעפ"י שמרן שו"ע החמיר
ופסק כדעת כמה ראשונים (תה"ד -תוס') וכן
דעת כמה אחרונים הנה הכרעת גדולי דורנו
[ובראשם מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף /
והגרש"ז אויערבאך זצ"ל] להקל בספק
נפשות ולהחשיב את זמן הלידה עד הצום
מעת לעת (משעת הלידה) וכדלקמן :כג'
השנה (תשע"ה) ילדה ביום רביעי (ז' תשרי)
1:33בבוקר ,הרי כשיכנס כפור (ליל
שבת)היא תהיה תוך 19ש' ללידתה ואז
פטורה מלצום -אפילו אמרה "איני צריכה
(לאכול)"[(עד אותה שעה (]).1:33
וכן אם ילדה ביום שבת (ג' תשרי) 53:33
בצהריים ואמרה "צריכה אני לאכול" – הרי
כשייכנס כפור תהיה בתוך 1ימים ללידתה –
הרי פטורה מלצום להלכה ! [עד( ])53:33
* מפלת (אחרי 33יום להריונה) דינה
כיולדת ,שמחלקים בין ג' ימים ל 1-ימים
שאחר הפלתה.
* יולדת – אחר 1ימים מלידתה (מעת לעת)
וכן מעוברת ומניקה מתענות לכתחילה
בכפור – אא"כ יש כאן חולי מסוכן או
חולשה ובכל חשש/ספק יש להתייעץ לגבי
הצום קודם כניסת החג עם מורה הוראה
מוסמך ורופא.
כל חולה שהותר לו לאכול בכפור:
* אינו צריך לעשות קידוש כלל.
* אוכל "כזית" ( 91גר') פת ואילך (מברך
המוציא) וברהמ"ז – ואומר "יעלה ויבוא" -
"את יום השבת הזה את יום הכיפורים
הזה".
ומאכילת "כביצה" פת ואילך צריך לברך
"על נטילת ידיים".
* כביצה :היינו בלא קליפתה:
*[למרן הגר"ע יוסף זצ"ל (עפ"י הגרא"ח נאה
ז"ל) היינו כ 55-גרם פת] [למרן הגרב"צ אבא
שאול וכה"ח ז"ל ב 35-ג'] [ולפי הבן איש חי
ז"ל 53ג' -כביצה עם קליפתה ]
וזה בכל השנה בדיני נטילת ידיים.* באכילתו – בהיתר רופא/פוסק הלכה ,הרי
הוא מקיים מצוות "ונשמרתם מאוד
לנפשותיכם" ואם מחמיר על עצמו הרי הוא
עובר על "מאבד עצמו לדעת"
* לכן ראוי שיאמר קודם האכילה" :לשם
יחוד קוב"ה :הריני בא לקיים מ"ע
מאוד
"ונשמרתם
של
דאורייתא
לנפשותיכם" וכמו שפירשו חז"ל על הגוף,
לפי
ביוהכ"פ
אוכל
והריני
השיעורים(.במקום שיכול) שתקנו חז"ל,
לעשות נחת רוח ליוצרנו וכו'(.פסקי הגרמ"א
זצ"ל).
* הזקוק מחמת הסכנה לשתות כדור או
תרופה (מרה) בצום עדיף בלא מים ואם אינו
יכול יעבירו עם פחות מ 91 -סמ"ק מים .
* ילדים -החיוב בצום:
בן – מגיל 54ויום אחד ,בת – מגיל 59ויום
אחד – חייבים מן התורה לצום .ואם חלשים
ביותר -יתייעצו עם רופא -וישמעו לעצתו
(חזו"ע).
חינוכם לתענית :מגיל 55שנים ואילךמחנכים למצוות התענית כפי כוחם
ובריאותם( .תענית שעות -כג' עד 59
בצהרים).
מהלכות יום הכיפורים [ב]
מגיל 2ואילך מחנכים "לתענית שעות" כנ"ל
כפי כוחם.
פחות מגיל - 2אסור להניחם לצום אפילותענית שעות ואפילו רוצים בכך וחייב
למחות בידם והרבה נכשלים בזה.
* כשנותנים לילדים אריזות אוכל וכד'
ישתדל שלא יאכלו לעיני העם הצם בכפור.
* ארבעת העינויים האחרים הם מדרבנן
לרוב הפוסקים (ולהרמב"ם מן התורה)*.
.9רחיצה:
כל נטילה הנצרכת בכפור כגון בהשכמה או
אחר שירותים ,לפני תפילה (לרגיל בכך) או
נוגע במקומות המכוסים או בנעלים ,בכולן
הנטילה רק עד סוף קשרי האצבעות [ואעפ"י
שבנטילה של בוקר (או שרותים) נוטל ג'
פעמים לסירוגין – דאינו סותר].
* לגבי נטילה לאכילת פת (לחולה/ליולדת)
ולכהנים (ולויים במקום שנהגו) :י"א יטלו
כרגיל על כל כף היד( .חזו"ע) .וי"א רק עד
קשרי האצבעות (הגרמ"א ז"ל ).
* רחיצת פניו (ופיו) וצחצוח שיניו אסורה.
(כלה תוך ל' יום – מותרת מן הדין ברחיצת
פניה-ויש מחמירין בדורות אלו שהבעל רוב
ככל היום בביהכנ"ס ] .אמנם מותר אחר
הנטילה כשידיו לחות להעבירם עג"ב עיניו.
ובתורת המועדים התיר עפ"י מרן שו"ע
והפוסקים לאיסטניס שאין דעתו מיושבת
עליו לרחוץ פניו בשחרית ואשכנזים
מחמירים בזה.
* "מציצה" -בברית מילה ביוהכ"פ אסורה
בשטיפה ביין ורק בפה – ואח"כ יוכל לשטוף
פיו במים.
* כל רחיצת תענוג נאסרה! אך רחיצה של
ניקיון מלכלוך וכד' וכן רחיצת תינוקות
שנטנפו מותרת.
.4סיכה:
סיכת שמן או משחה עג"ב בשר אסורה.
אמנם בעלי חטטין ופצעים שסכין כל יום יש
בתכשירי
השתמשות
כל
מתירים.
קוסמטיקה ובשמים אסורה.
.3נעילת הסנדל:
כל נעל עור -אסורה (אם העור מחזיק את
הנעל מלמטה) – אך אינה מוקצה כלל.
נעל עץ ורצועה של עור מעליה יש מתירים
(ילקוט יוסף) ויש אוסרים (הראשל"צ
הגרמ"א זצ"ל).
* נעל דמוי עור –עדיף שלא לנעול (מראית
עין) .אך נעל גומי/בד מושלמת – הספרדים
מקילים.ויש מפוסקי אשכנז שמחמירים
באופן זה.
* עמידה על שטיח עור (כשיחף) המחמיר
תע"ב וכן הדין בכרים וכסתות (של עור).
וכן הדין בקרקע מעץ מחופה בעור.
* יולדת (בתוך 43יום) או חולה שאין בו
סכנה מותרים בזאת אא"כ יש אפשרות
לנעול נעל בד/פלסטיק וכן הדין בחייל
בתפקיד.
* בחגירת חגורת עור -אין כל איסור
.וכן הדין בכל סוג בגד מעור –שאינו נעל.* לילדים י"א להחמיר ולחנכם מגיל קטן ()4
לנעול נעלי בד וכד' ויש שמתירים בזה"ז כ"ז
שקטנים אך ראוי לקנות להם נעל גומי.
.5טהרת המשפחה /ת"ה:
האיסור ידוע ומפורסם ואף בימי טהרה
צריך להתנהג כימי נדתה כולל הפרדה
[י"ט]
ומסירות – ולכתחילה אף ביום ויש
שמתירים בנגיעה (בלבד) ובמסירה במקום
הצורך ביום בלבד .וחו"נ – אפילו ביום
אסור.
* מלאכה ביוהכ"פ :כל מלאכה האסורה
בשבת מן התורה אסורה בכפור מן התורה.
[ט"ל ( )42מלאכות אבותיהן ותולדותיהן ].
ומלאכה האסורה מדרבנן בשבת -אסורה
כמו כן בכפור .וכן דבר האסור בטלטול
בשבת – אסור בכפור
[(ומה שאסור ביו"ט( מוקצה /מאכל בהמה)
מותר בכיפור כבשבת (ראה לעיל עמ' ט"ו
אות מ') ].
* וכן נהגו היום-שאסור בכפור (אף משעת
המנחה ואילך) קינוב ירקות ופיצוח אגוזים
לצורך מוצאי כפור (אף שהותר פעם מדינא
דגמרא מפני עגמת נפש).
יום הכיפורים
יום שבת -י' תשרי
ח .טלית – הרבה נוהגים להניח טליתותיהן
(בליל כפור) בביהכנ"ס בלא קיפול עד לבקר.
יש לזכור (כל השנה) את הוראת רבותינו
המקובלים זיע"א שטלית שעבר עליה לילה
בלא קיפול – חייבת (ע"פ המקובלים) ניעור
קודם ההתעטפות בה .המתפללים בשחר
יזהרו לא לברך על טלית לפני זמן העטיפה
(ראה זמנים לקמן במסגרת).
בברכות השחר – המנהג הנפוץ עפ"יהאר"י ז"ל [וכ"פ בא"ח/כה"ח וש"א]שאין
מברכין "שעשה לי כל צרכי"[ .ומרן
הראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל פירסם בשנים
האחרונות שיכול לברך ברכה זו-וכן פסק
בחזון-עובדי'ה (ימים נוראים/תעניות) וכן
הוא נוהג].
ט .בעליית התורה – חולה שאוכל בהיתר
ביוהכ"פ מותר לו לעלות לס"ת בשחרית .
[פוסקי אשכנז וספרד ( .וי"א עדיף שלא
יעלה חמישי/שישי/מפטיר – לב חיים
/פסק"ת) ובמנחה -השנה שחל בשבת –
לכו"ע ג"כ יכול לעלות .
וכ"ש אם אכל פחות –פחות מכשיעור –שגם
בשנה רגילה יכול לעלות בשחרית או מנחה
לכו"ע ]
י .מוסף – חייבים להזדרז להתחיל מוסף לא
יאוחר משעה (.59:41שעון קיץ) ואם נתאחרו
בכל אופן יקדימו מוסף למנחה.
יא .מי שבירך בטעות על מאכל/משקה אסור
לטעום אפילו כלשהוא:
* אם בירך רק "ברוך אתה ה'" – יסיים
"למדני חוקיך".
* אם סיים הברכה כולה – יאמר "ברוך ,שם
כבוד מלכותו לעולם ועד".
יב " .בהפסקה" – שעושים בין מוסף למנחה
אם פושט טליתו על דעת לחזור וללובשה
תוך חצי שעה אינו חוזר לברך עליה
כשמתעטף שוב אפילו אם נכנס לשירותים.
* פשט טליתו על מנת ללבשה מאוחר יותר
מחצי שעה וכגון שעזב את ביהכנ"ס וכ"ש
אם קיפל אותה לתוך הכיסוי שלה צריך
לברך שוב.
* אם לבש טלית אחרת במנחה ודאי צריך
לברך מחדש (אפילו תוך זמן קצר לקודמת).
[כ]
בס"ד
קובץ הלכתי חגי תשרי תשע"ה
יג .המכווין לכל ברכות הש"צ והקוראים
בתורה ומפטיר (שחרית/מנחה) הרי יחסרו
לו 4ברכות בלבד מתוך 533ברכות .ויכול
להשלים בהרחת בשמים.
* אכן פוסקי אשכנז הקילו בהרחת בשמים
שבין פוסקי ספרד יש
בכפור ואף
המחמירים בזה (כה"ח/הגר"ש משאש ז"ל)
הנה הצעת גדולי ספרד בדורנו שליט"א
להקל בזה כדי להגיע למנין 533ברכות
(פסקי מרן הראשל"צ הגר"ם אליהו זצ"ל
וכן העיד על עצמו מרן הראשל"צ הגר"ע
יוסף זצ"ל שנוהג לברך בכפור (כשיש היסח
הדעת) את כל האפשרויות של בשמים:
(הנותן ריח טוב בפירות) (עצי ועשבי ומיני
בשמים) .וכ"פ בחזון עובדיה.
הרחת טאבק מותרת (וללא ברכה).
יד .הטועה במוצאי כיפור בערבית ואמר
המלך הקדוש/המלך המשפט -יצא י"ח
וראוי שיתפלל שוב ערבית(עמידה) בתנאי
של נדבה (חזו"ע).
מהלכות יום הכיפורים [ג]
טו .ראוי שלא לעשות מלאכה לפני ההבדלה
או אמירת "ברוך המבדיל בין קודש לחול"
(בלא שם ומלכות) אף שאמרו "אתה
חוננתנו" בתפילה .וכן אין לאכול/לשתות
לפני שמיעת ההבדלה על הכוס [לפי
המשנ''ב (תרכ''ד סק''ג) הוי איסור מן הדין]
[מעוברות ומניקות חולה וקטנים (הצמים
עד אז) יכולים לשתות מים לפני ההבדלה].
אבל רחיצה במים ,סיכה ונעילת הסנדל
(עור) מותרים בלא הבדלה או אחר ברכת
"המבדיל בין קודש לחול" ללא שם ומלכות.
* וכן ראוי למי שיכול שלא יאכל/ישתה
ולא יעשה שום מלאכה דאורייתא עד זמן
רבינו תם (לקמן במסגרת).
* חסידות טובה ליטול ידיו ג' פעמים
לסירוגין בצאת הצום.
טז.בדרך-כלל מברכים במוצאי יוהכ"פ
בהבדלה רק על נר ששבת דהיינו שנשאר
דולק מערב יוהכ"פ ועד צאתו – או על נר
שהודלק במוצאי כפור מנר כזה .לכן הזכרנו
לעיל (סעיף ב-ג) להדליק נר נשמה מערב
החג/השבת.
ואם אין נר כזה-השנה שמוצאי כיפור חל
במוצ"ש מותר לברך "מאורי האש" על נר
שלא שבת-היינו שהודלק במוצאי כפור.
בכל אופן אין מברכין בשום מוצאי כפור על
בשמים בהבדלה [כיוון שלא היתה אכילה
ביוהכ"פ (תענית)] .מ"מ מחמת מחלוקת
כתבו האחרונים ז"ל
ראשונים ז"ל
ובפוסקי דורנו שליט"א שכשחל מוצאי-
כפור במוצ"ש כהשנה-יש חסידות לברך על
הבשמים אחר ברכת ההבדלה אך לא
באמצע ההבדלה .בני אשכנז (עפ''י משנב''ר
ופסק''ת עמ' ש''ב) מברכים על בשמים
בתוך ההבדלה (השנה שחל כיפור בשבת).
יז .אין אומרים תחנון ממוצאי כפור (ק"ש
על המטה) עד ר"ח חשוון ,ומצווה לתקן
דבר מה בסוכה מיד בצאת כפור.
יח .כל לילות החול מאחרי ר"ה עד סוף
שנת שמיטה בארץ ישראל תשע"ה (כולל
אילת) בתקון חצות אומרים תקון לאה
בלבד.
שווי ה"כפרות" :אין לכפרות "ערך" קבוע [כמו מחצית השקל] אלא הכל תלוי במנהג שנהג האדם:אם שוחט עוף ככפרה -נותנו לעני וסגי בכך .ואם אוכלו
לעצמו (וכן כשהעני מתבייש לקבל "עוף" שעבר "כפרה" ) יתן תמורתו לעני (כפי סכום שקנה אותו ) .ואם נותן כל שנה סכום צדקה ככפרה :יש הנותנים כפי
ערך /שווי מחיר תרנגול חי /לא שחוט .ויש הנותנים כפי יכולתו של האדם .וכל זה עבור כל בני משפחתו (אם ביכולתו כן -ואם לאו סגי בתרנגול ותרנגולת
לכל בני הבית –ילקוט יוסף)(י''א גם כולל עובר במעי אימו) (במעוברת אחרי 33יום)(ואם נולד אותו עובר קודם יוהכ''פ א''צ שוב כפרה) (פוסקי הדור
שליט''א /פסק''ת ח''ו) [הגרב"צ מוצאפי שליט"א פירסם ליתן ערך 3ג' כסף (היום –כ ₪ 59-לערך) וי"א ממש ליתן מחיר עוף (חי – לא שחוט )]
והעיקר בכפרות הוא ההרהור בתשובה וקבלה לעתיד לשפר המעשים ולא לחשוב שאם התרנגול נשחט יצאנו י''ח וזה לא מחייב אותנו יותר...
בקשה קודם סעודה של בקר וסעודה מפסקת ערב כפור/ערב שבת (ט' תשרי) (לשון חכמים ח"א)
לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה וכו' הריני מוכן לאכול ולשתות ביום הזה שהוא יום תשיעי
לחדש תשרי .והריני מוכן להרבות באכילה ובשתיה ביום הזה כדי לתקן יום רחל אמנו עקרת הבית גם ביסוד ומלכות שבה השייכים ליום מחר שהוא יום עשירי לחודש הזה,
ע"י הברכות והמצוות שנעשה באכילה שתיה הגופנית.
וע"י כן תעלה בעשרה בתשרי שהוא יוהכ" פ ליזון מחמישה קולות הפנימיים שהם קולות מים רבים מנהר פרת בינה העליונה הנמשכים ממקום גבוה ועליון גם אנחנו בני
ישראל בניה של רחל אמנו נתענה בעזרת האל יתברך ביוהכ" פ החמשה עינויים ונתפלל חמשה תפילות ונקבל הארה ושפע מן מזון שלה הפנימי וככתוב "כי לא על הלחם לבדו
יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" .ונאמר "שבת שבתון הוא לכם ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם".
ויה"ר מלפניך ה' או" א שתתן לנו כח ויכולת ועזר וסיוע והכנה לעשות כל התיקון הראוי לעשותו לצורך היום שהוא יום תשיעי ולצורך מחר שהוא יום העשירי ויעלה לפניך
כאילו כיוונו בכל הכוונות הראויות לכוין באכילה שתיה שנ אכל ונשתה ביום הזה ובכל הברכות והמצוות שבהם עזרנו אלקי ישעינו על דבר כבוד שמך אכי"ר.
סגולת כפרת עוונות – מהרב בן איש חי ז"ל (לשון חכמים ח"ב)
ביום חמישי/שישי [ח' או ט' תשרי] יכתוב על נייר" :ימחקו .ימחקו .ימחקו כל שטרי חובותינו .ימחו .ימחו .ימחו חטאינו ועוונותינו ופשעינו.
יתבטלו .יתבטלו .יתבטלו כל המשטינים והמקטרגים שנעשו מחטאינו עוונותינו ופשעינו "יהיו כולם בטלים ומבוטלים" (ג' פעמים) .יבושו ויכלמו כל הנחרים בנו .יהיו כאין
ויאבדו אנשי ריבנו יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמתינו .יהון שביתין ושביקין לא שרירין ולא קיימין יסתלקו ויאבדו כל אויבינו ושונאינו "תפול עליהם אימתה ופחד בגדול
זרועך ידמו כאבן .כאבן ידמו זרועך בגדול ופחד אימתה עליהם תפול " ע"כ .וישליך הנייר לים או לנהר – ויקרא הכתוב כאן קודם לכן.
ואחר שישליך יאמר" :ככה יושלכו וישתקעו במצולות ים כל המקטרגים והמשטינין .יפלו ולא יקומו (ג"פ) תפול עליהם וכו' (ישר והפוך) .המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו
ונתעודד ,ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראינו .יהיו לרצון" וגו'.
זמנים נחוצים ליום הכפורים תשע"ה (שעון קיץ)
ערב החג/ערב שבת– ט' תשרי 53.33 :ואילך – זמן טבילה (לכתחילה) ליום הקדוש.
* הכנת והדלקת נר נשמה לצורך מוצאי כפור/מוצ"ש-לכתחילה.
* סגולת כפרת עוונות ( .לעיל במסגרת).
* הכנסת תקע של הפלטה לשקע .הכנת מים חמים/חמין לילדים ולחולים.
ב"ש/נתיבות
חיפה
ת"א
ירושלים
1:31/31
1:35
1:33
)5:31( 1:31
הדלקת הנר
1:91/91
1:95
1:93
1:91
שקיעה
(לברך על טלית לפני שעה זו) [נשים שלא שומעות "שהחיינו" בביהכנ"ס
מברכות "להדליק נר של שבת ויוהכ"פ" ומדליקות ואח"כ "שהחיינו" ומקבלות הצום].
______ _____ _____ _____ _____ _____ _____ _____ _____ _____ _____ _____ _____ _____ _____ _____ _____ _____ _____ _____ _____ _____ _____ _____ __ _
יום הכפורים -יום שבת – י' תשרי תשע"ד
5:99/94
5:95
5:93
5:51
עלות השחר :
זמן עטיפת טלית :שעה קודם הזריחה .ולהידור 59דק' קודם הזריחה.
1:42/33
1:45
1:35
1 :43
זריחת החמה:
59:43/45
59:92
59:92
59:91
חצות היום:
(להתחיל מוסף לפני חצות היום).
5:55/51
5:53
5:54
זמן נעילה לכתחילה5:55 :
1:95/91
1:93
1:94
1:95
שקיעה:
1:51/51
1:55
סיום הצום/צאת השבת והחג1:53 1:51:
1:41/41
1:41
1:45
צ .השבת והחג לרבינו תם1:41 :
הבדלה-:לכתחילה על נר ששבת בלבד (נשאר דלוק מערב החג/שבת) או שהודלק ממנו.ואם אין
כזה –השנה-אפשר בדיעבד גם אם הודלק עתה .וללא ברכת בשמים[ .חומרא-לברך על בשמים
אחר סיום ההבדלה].
רבי עקיבא – יום הכיפורים
כידוע ביום הכפורים -י' תשרי ,נהרג רבי עקיבא קדוש ה' -על
קידוש ה' .ועליו אמר משה רבינו ע"ה "ולי מה יקרו רעיך אל"
[וסימנ"ך רעיך -ר' עקיבא -יום כפורים].
ראוי ללמוד עניינים בהם מוזכר רבי עקיבא במשנה ובש"ס – ס' אור
זרוע להרב בן איש חי ז"ל ולומר ביוהכ"פ
"ר' עקיבא ע"ה זכרונו לברכה ולטובה" × 593פעם .
תפילה ובקשה ליום הכיפורים – לאומרה אחר מוסף בסוף
אמירת "ויעבור" האחרון
[מהגאון הקדוש רבי חיים בן עטר זיע"א]
"יהי רצון מלפניך ה' אבינו ,מלכנו ,רוענו ,אלוקינו,ידידות אור נפשנו
רוחנו ונשמתנו ,למען בריתך אשר כרת לי"ג מידות שאינם חוזרות
ריקם לעולם מלפניך.זכור אהבתנו וחובתנו ,והשב שכינתך לבית
קדשך וותחזור להשתעשע בנו כימי קדם ,דקשה פרידתך ממנו
כפרידת נפשנו מגופינו .המו מעינו וכלתה נפשנו אל גאולת שכינתך
ואל מעון קדשך ,ולרצונך ה' אלקינו נכספנו.הננו מתחננים לפניך ה'
אלוקינו אב הרחמן על גלות השכינה,הושיע ה' שכינתך ,ודבק לבנו
באהבתך הנעימה והערבה על נפשנו,רוחנו ,נשמתנו ,ויעול מלכנו
להיכלו ,אמן כן יהי רצון.הטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות
ירושלים[ ".ספר "ימצא חיים" להגר"ח פלאגי זצ"ל]
[כ"א]
בס"
קובץ הלכתי -חגי תשרי תשע"ה
שער
כל הזמנים -לפי שעון קיץ
[כ"ב]
בס"ד
קובץ הלכתי -חגי תשרי תשע"ה
מהלכות סוכות [א]
א .מובא בכף החיים (סופר תרכ"ה
סק"ט) בשם הגר"ח פאלאג'י ז"ל:
" ...וצריך התלמיד חכם לסבב סמוך
לחג הסוכות (יום או יומיים) להזהיר
שיעשו סוכות והן שיעשום במקום נקי
ולא יהא בהם פסול .והנכון להכריז
בציבור כי לא יוכל שום בעל הבית לברך
ברכת הסוכה אם לא י ְר ֶאה אותה לאיזה
תלמיד-חכם שראוי לסמוך עליו שהיא
כשירה וכן לראות דפנותיה ...וגם
לראות גג הסוכה ושמא נמצאת תחת
תקרה או אילן".
* וכן בדורנו רבו הפסולים והמכשולות:
הן בעניין כשרות הדפנות (סדינים נדים
ברוח מצויה ללא "לבוד") והסכך
והקישוטים (כדלקמן) וסוכה באמצעות
"פרגולה" (צפופה) שפסולה (לקמן) לכן
ראוי עפ"י הנ"ל לאברכים ולומדי
תורה/הלכה "להציץ" בסוכות הבעה"ב
הדרים בשכונתם או בקרבת ביתם
להצילם ממכשול -וכל המזכה את
הרבים אין חטא בא על ידו .על כן
פרסמנו כאן פרטי הלכות סוכה ,בקיצור
נמרץ ,כפי שהובאו בפוסקי הדור וגם
בהתייעצות עם מורי צדק שליט"א- .
ובכל אופן תמיד יש לשאול תלמיד
חכם.
כשרות סוכה ו"פרגולה"
ב .השלמת ג' דפנות כהלכתן – צריכה
להיות קודם הנחת הסכך:
* אם שם הסכך קודם -יש מתירים ויש
אוסרים .לכן להלכה:
* אם נזכר קודם החג או בחוה"מ -
יגביה מעט את הסכך [בסכך נצח -כולו,
או כל ענף דקל וכד' בפני עצמו] ויניחנו
שוב לשם סוכה.
*אם נזכר ביום טוב /שבת -יסמוך על
המתירים שבדיעבד יכול לברך על סוכה
כזו.
* לגבי ה"מעמיד":
מעמיד הסכך -כש"המעמיד" מקבל
טומאה מן התורה כגון מוטות ברזל או
מתכת (ומצוי כן ב"סוכות נצח" -
מברזל) יניח נסרים /קרשים עג"ב
מוטות המתכת ועליהן יתן הסכך.
* והוא הדין כשהסכך הכשר עומד לעוף
ברוח ,אסור להניח מעליו מוט ברזל/
מתכת או כל דבר המקבל טומאה מן
התורה -שגם זה נקרא "מעמיד"
האסור.
* "מעמיד" המקבל טומאה מדרבנן כגון
חוטי ניילון נסרים מארגזי עץ שפורקו
או בלאות משולחן ,נחלקו בזה אחרונים
עד פוסקי דורנו שליט"א :
שיטה א' -דעת המשנה ברורה (עפ"י
הט"ז) לאשכנזים וכן דעת מרן
הראשל"צ הגר"ם אליהו זצ"ל [עפ"י
דעת כה"ח (סופר) ועוד] להחמיר בזה.
והמחמיר במצות סוכה דאורייתא -
לצאת י"ח כל הדיעות -תבוא עליו
ברכה.
שיטה ב' -אכן לספרדים והרוצה להקל
יש לו לסמוך על דעת מופה"ד מרן
הראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל שהוכיח
מכמה ראשונים ועד האחרונים שבדבר
המקבל טומאה מדרבנן לא גזרו להעמיד
(חזו"ע /סוכות -ילקוט יוסף ח"ה עמ' קל"א)
והרוצה להחמיר יחמיר.
ומכאן שלגבי הנחת נסרי עץ עג"ב הסכך:אם פורקו מארגזים או שולחן וכד' לפי שיטה
א' (משנב"ר) ,יש להחמיר .ולשיטה ב' (מרן
הגרע"י זצ"ל) מותר.
[ומכאן יש לדון לגבי אזיקוני פלסטיק
המצורפים ל"סכך נצח" ובו מחזיקים את
הסכך גופו לצדדי הגג בסוכה ,אף שיש לטעון
שאפשר שאינו מקבל טומאה (מדרבנן) הנה
יש מקום להחמיר בו כיון שמחזיק את הסכך
בדבר שלא מסככים בו ובזה גזרו כידוע .וזאת
עפ"י דעת המשנב"ר (הט"ז) וכה"ח לעיל
(עפ"י שיטה א') ואף טוענים דכ"ש עפ"י
החזון איש נקרא "מעמיד דמעמיד" (כדלקמן)
לכן ראוי להחמיר לצאת י"ח כו"ע להניח
עג"ב הסכך נסרי עץ ולא להשתמש בהם.
אמנם עפ"י ד' מרן הראשל"צ הגרע"י זצ"ל
(שיטה ב') ייתכן שיש מקום להקל בזה .ובכל
אופן הדבר צריך הכרע והוצגו כאן צדדי
הבעיה ולהלכה למעשה יש לשאול ת"ח
מוסמך].
[ושמענו שפורסם ע"י הרה"ג רבי גדעון בן
משה שליט"א שהתיר בזה]
בכל אופן -אם נכנס שבת או יו"ט ולא תיקן"המעמידים" הנ"ל (ב 9-האופנים דאורייתא/
דרבנן) יסמוך על המתירים לגמרי בכל מעמיד
אך יתקנם בחול-המועד.
החזקת "סכך נצח" ב"חוטים" העשויים מןהצומח כמו שמספקים המשווקים אותו ביחד
עם סכך כשר למהדרין שפיר וכשר לכולי-
עלמא.
* "מעמיד דמעמיד":
קשירת הנסרים המחזיקים את הסכך ,בחוט
ברזל או ניילון וכד' והוא הדין לתקוע בהן
מסמרים /ברגים -וזה הנקרא "מעמיד
דמעמיד" -הספרדים הקילו בזה (עפ"י מרן
השו"ע תרכ"ט ס"ח) [והאשכנזים -יש מהם
שהחמירו בזה כדעת החזון איש על אף שלא נזכר
כן ברמ"א ומשנב"ר].
* בעיה הלכתית נפוצה – המשתמשים
בסדינים (או ביריעות פלסטיק) כדופן (ב4-
מ 3-דפנות הסוכה) אעפ"י שהן קשורות או
נעוצות לדופן כשהסוכה פתוחה/פרוצה
(כסוכות ברזל) לכן אם אי אפשר להשלים
פלטות או מחיצות שלמות עד 15ס"מ -יניח
סביב לג' דפנות -חוטי ברזל או פס עץ
(לייסט) עד גובה 15ס"מ .והמחמיר עד 5.33
מ' תבוא עליו ברכה.
* כל דופן כזו של סוכת ברזל פתוחה
כשצמודה לקיר (תוך ג' טפחים) הוי שפיר
דופן.
סוכת "פרגולה"
ג[ .עפ"י טושו"ע תרכ"ו (ס"א – ס"ג) .תר"ל/
תרל"א (ס"ט) ונו"כ ילקוט יוסף /מועדים .פסקי
הראשל"צ הגר"ם אליהו והגרי"ש אלישיב זצ"ל
אור תורה תשרי תשנ"ח (סי' ב') .תשובות
מהפוסקים והמורי צדק באתרא דידן].
* נפוצה מאד לאחרונה השיטה לבנות
"פרגולה" בחצרות הבתים ובמרפסותיהם -
ומשתמשים בהן ועל ידן כ"סוכה כשרה" לחג
הסוכות ע"י השלמת סכוך ,דפנות וכד'.
* וזא"ת למודע"י שעפ"י דעת הפוסקים
שליט"א בדורנו ב"סוכת פרגולה" ( -באופנים
האסורים) ישנן בעיות הלכתיות כמו "בנין של
קבע" (איסור דאוריתא) או חשש "גזירת
תקרה" (איסור דרבנן) .וכל זה אעפ"י
שמוסיף מעל הגג -סכך כשר בנפרד.
(מלבד תקלה של עשיית סכך קודם
השלמת דפנות).
לכן :יש לפרסם /ליידע את המשתמשים
ב"פרגולה" לסוכות בפרטים המפורסמים
כאן בס"ד:
* "פרגולת עץ" -אשר המרווחים בקורות
הגג גדולים כג' 53/95ס"מ עד 53ס"מ
(כמצוי) ודאי "חמתה מרובה מצילתה" -
כאשר מסכך סוכתו בסכך כשר ע"ג
נסרים אלו [לא לפני שיזהר לסתום ג' דפנות
כהלכתן] הסוכה כשרה[ .יש חומרא -
(הגר"ם אליהו זצ"ל) להניח נסרים נפרדים
עג"ב הנ"ל מחמת "מעמיד" הפסול כיון שיש
בצדדים ברזל (מסמר/בורג) ולשאר הפוסקים
(ספרדים) אין צורך .וכן ציין בפסקי תשובות
(ח"ו) בשם החזו"א].
"פרגולה" (גג) מבטון -מצויה מאד
בחצרות בתים/וילות פרטיות .כשאין
בחגורת הבטון בתקרה יותר מ 49 -ס"מ
זה כשר להלכה (מצוי בד"כ 93ס"מ) רק
שישלים הדפנות קודם .ונתינת הסכך
עג"ב הגג ישירות -כשר לכתחילה
["מעמיד" שהוא אבן -לא גזרו בו חז"ל ( -ר"ן
וכ"פ המשנב"ר)] אכן ראוי להחמיר להניח
נסרים מעץ קודם להנחת הסכך [כה"ח
סופר תרכ"ט סק"ן] וזה רק הידור מצוה.
וכשר גם בלא זה.
" פרגולה" מעץ -צפופה בגגה -זו
הנפוצה ביותר שעשויה לצל כל השנה
וממילא "צילתה מרובה מחמתה" מחמת
סכך הפסול -נסרי עץ צפופים ,פחות
מרווח של "עץ" בין "עץ" (נסר) ל"עץ"
(נסר) שמחוברים בצדדיהם בברגים או
מסמרים וכבר לא תועיל נתינת סכך כשר
עג"ב כיון שישנו צל הפסול בלא זאת.
[הכלל בזה :אם רוחב כל נסר ("לאטה") 3
ס"מ – אז צריך מרווח של לפחות 3ס"מ בין
נסר לנסר .ואם יוכל להחמיר מרווח יותר מזה
תע"ב .ואם הרוחב פחות מרוחב נסר (כג'
מרווח של 4- 4.5ס"מ) הרי זה פסול .ואותו
הדין בנסר של 3.5ס"מ או 5ס"מ וכד'] .
לכן הדרך הראויה להכשיר סוכה כזו
בשתי אפשרויות:
(א) או להסיר המסמרים/ברגים התקועים
בקורות [ואם ירצה להשתמש בקורות עצמן
כסכך ינענעם "לשם סוכה" -ואם לאו יכול
להניחם כך ועליהם יתן הסכך הכשר שברצונו
ליתן שם]
(ב) או יטול קורה אחת (נסר) מבין כל שתי
קורות ( 9נסרים) ויתן שם סכך הכשר -
וכשירה[ .ולא לפני שמכשיר שלושה דפנות
כשרות כהלכתן קודם תיקון הסכך והנסרים
-בשתי האפשרויות].
פרגולה מעץ גבוהה -ובנו תחת גגה (או
הכניסו שם) סוכה כשירה כהלכתה:
אם בגג הפרגולה ,הנסרים צפופים ביותר
"שצילתה מרובה מחמתה" (אין רוחב "עץ"
(נסר) במרווח שבין נסר לנסר (כנז' קודם))
הרי הסוכה נמצאת במקום הפסול כתחת
תקרה.
ואם המרווחים גדולים בין נסרי הפרגולה הרי
"חמתה מרובה מצילתה" -ויכול לבנות
תחתיה סוכה כשירה.
[כ"ג]
בס"ד
קובץ הלכתי -חגי תשרי תשע"ה
מהלכות סוכות [ב]
נוי סוכה
ד .מצווה לנאות הסוכה כפי יכולתו – אך
יש להקפיד בפרטים כדלהלן:
* קישוטי הסוכה -היורדים מן הסכך
לתוך חלל הסוכה – להזהר ולהזהיר
אחרים שלא יירדו למטה מ – 3טפחים
(עד 49ס"מ) .אם ירדו משיעור זה יצמידם
לסכך קודם החג או בחול המועד.
בשבת/יו"ט – אסור להזיזם – אך לא
יישבו/יישנו תחתם.
* וכן הדין "במנורה" – שמחשש דליקה
וכד' יש היתר להורידה לכתחילה למטה
מ 3 -טפחים ( 49ס"מ) ויזהרו שלא יישבו
תחתיה (ובד"כ זה במרכז הסוכה ובמרכז
השולחן – והיושבים ,אוכלים סביב ושפיר
עבדי).
* כל סכך פסול – כמו הקישוטים
הנזכרים וכן פירות התלויים בסוכה לנוי –
אם הם תלויים עג"ב הדפנות מן הצד -לא
מהווים בעיה הלכתית לכן תמצא בסוכות
של כמה ממדקדקי ההלכה שאינן תולים
שום דבר מצד הסכך רק עג"ב הדפנות.
* קישוטי הסוכה ושאר נויה – אסורים
בהנאה כל 1ימי החג (ולהלכה עד מוצאי
שמחת תורה) גם אם נפלו בחול המועד
(בלא תנאי כדלקמן ס"ז) או בשבת יו"ט
(אפילו עם תנאי – משום טלטול מוקצה).
* בגוף הסוכה – או בסכך – לא מועיל
שום תנאי – ואפילו קיסם אסור ליטול מן
הדפנות או מן הסכך – בחול המועד משום
"מוקצה" ובשבת ויו"ט משום "סותר
אוהל" .בסדינים – יש חילוק (לקמן ס"ז).
* לגבי תליית אתרוג של שביעית לנוי
סוכה – ראה לקמן בעמ' כ"ח .
* לגבי תנאי לנוי הסוכה – ראה לקמן.
ערב סוכות – יום רביעי
י"ד תשרי תשע"ה
ה .צדקה -יש עניין גדול (עפ"י הסוד) ליתן
צדקה בערב סוכות .טבילה במקווה -אמרו
חז"ל "חייב אדם לטהר עצמו ברגל" (חג)
לכן ראוי (לגברים) לטבול במקווה (או ים)
לכבוד החג (החל מ 53:33-בבוקר).
ו .סעודת קבע-ראוי להחמיר לא לאכול
סעודת קבע–החל מחצות היום ()59:91/92
ומן הדין משעה עשירית ( 51:43לערך).
תשלום על ארבעת המינים
ז.יש פוסקים המציעים להקפיד לשלם
במזומן [או צ'ק במזומן] (קודם כניסת
החג – על ארבעת המינים ולפחות חלק
מהסכום ולא לקנות בצ'ק דחוי (שזמנו
לאחר החג) או בהקפה ולהסתמך על
משיכה[ .במיוחד שהאר"י ז"ל –דעתו-
שטוב שלא לקיים מצוות בחינם –לכן גם
לא יבקש מהמוכר מחילה].
תנאי נוי סוכה מערב החג
ח .פירות ומיני מאכל והקישוטים של
הסוכה התלויים לנוי – אסורים עד מוצאי
שמחת תורה.
לכן ראוי להתנות עליהם קודם הדלקת
הנרות בערב החג (או קודם שקיעה-
לגברים שלא קיבלו עדיין קדושת החג).
ג' נוסחאות ל"תנאי נוי סוכה"
א" ).הריני מתנה על נוי הסוכה לאוכלם
מתי שארצה" [חזון עובדיה (סוכות)
ילקוט יוסף ח"ה].
ב ).הריני שם את הקישוטים בסוכה – אך
אשתמש בהם בכל עת שארצה".
ג" ).איני בודל מהם (מהקישוטים /נוי
סוכה) כל בין השמשות" (פסקי הראשל"צ
הגר"ם אליהו זצ"ל).
* וכך ע"י תנאי זה – יוכל לאכול או
להשתמש מנוי הסוכה :לפי מרן הראשל"צ
הגרע"י זצ"ל – אף אם לא נפלו –
(בחוה"מ) (בשבת ויו"ט – אסור) [ולפי
פוסקים אחרים – רק אם נפלו בחוה"מ.
לכן לדעתם ראוי להחמיר שלא לסמוך על
תנאי זה לכתחילה להשתמש בחוה"מ].
* לגבי הסדינים דעת רוב בני אדם
לטלטלם כשיורד גשם והוי כאילו עשו
תנאי – וטוב יותר לומר "אני שם את
הסדינים בסוכה אך אשתמש בהם
כשארצה" – ובחוה"מ יוכל להורידם
(כשיורד גשם) אמנם בשבת/יו"ט
כשהסדינים מחוברים בנעצים – אסור!
ואם קשורים רק בקשר עניבה – מותר!
ואם שכח להתנות -מותר להורידם
בחוה"מ כשחושש שהגשם יקלקלם או
מפני גנבים [חזו"ע /הגרש"ז אויערבאך
ז"ל].
* יהודי חו"ל צריכים להניח עירוב תבשילין
–בפעם השנית .
הדלקת הנרות
ט .הדלקת הנר -בדרך כלל עדיף בסוכה
(ויכינו מקום בטיחותי לנרות) – ששם זה
מקום אכילה ושינה.
אולם כשיש ח"ו סכנת דליקה או שיכבו
ע"י הרוח – ידליקו בבית אפילו שלא
רואים אותם בזמן הקידוש.
* נהגו להדליק (כנ"ל כשאין חשש סכנה)
נרות גם לאושפיזין קדישין :י"א – נר 5
בכל לילה .וי"א 1 -נרות.
=.לגבי זמן הדלקת הנר בערב יו"ט
(סוכות)-אם כבע"ש או בחשיכה-ראה לעיל
בהלכות ראש השנה (עמ' ו' הלכה י"ג).
ברכת הנרות" :ברוך אתה ..אקב"ו –להדליק נר של יום טוב" .למרן הגרע"י
זצ"ל אף בנות תימן בארץ – יכולות לברך!
האשה
תכוין
הקידוש
ובזמןב"שהחיינו" על הדלקת הנרות .ותענה
אמן!
מי שנהגה לברך "שהחיינו" בנרות לרובהפוסקים לא תוכל לענות "אמן" –
בסוכות בקידוש .ואם ענתה אמן – לא
תטעם מהיין דהוי רק חיבוב מצווה
(חזו"ע).
ליל חג הסוכות
י .לפני הכניסה לסוכה-אחר ערבית של
החג -יאמרו "לשם יחוד" של כניסה
לסוכה כמובא במחזורים.
בקידוש– ליל החג– 3ברכות:
" אלה מועדי" – "ב"פ הגפן".
"ברוך ...מקדש ישראל והזמנים".
"ברוך ...אקב"ו לישב בסוכה".
* והמנהג לשבת כעת [שיטת הרמב"ם
כפי שהביאה מרן השולחן ערוך ,ובב"י
כתב "הרשות בידו"].
* נשים השומעות ויוצאות י"ח בקידוש –
לא תעננה "אמן" על ברכת "לישב בסוכה"
של המקדש [כיון שמן התורה – פטורות
מסוכה – והוי בשבילן "הפסק"].
"ברוך...שהחיינו...לזמן הזה" וברכת
"שהחיינו" זו – בישיבה וישתה מהיין.
[ויש מהספרדים והמקובלים שמברכין
הכל בעמידה – עיין כה"ח תרמ"ג סק"ח
וסקי"ג].
* וב"שהחיינו" – יתכוונו כולם על מצוות
הסוכה ועל החג עצמו ועל בגדים חדשים.
(ששכחו לברך בעת לבישתם) וגם הנשים
יתכוונו על הנרות (כשלא מברכות
שהחיינו) וכן על שמלה חדשה כנ"ל.
* השוכח "שהחיינו" בקידוש .יכול לברך
כל שבעת הימים.
בחו"ל – או יהודי חו"ל המתארחים או
הדרים בארץ (זמנית) – מברכים בליל שני
דסוכות (ליל יו"ט של גלויות)– את ברכת
"שהחיינו" קודם ברכת "לישב בסוכה"
(שו"ע תרס"א) (עפ"י הרא"ש)[ .בתימן
בליל ב' נהגו כליל ראשון (רמב"ם)].
ברכת "לישב בסוכה"
י"א .כשיש קידוש סמוך לסעודה (פת)-
הברכה צמודה לקידוש ואח"כ נט"י
והמוציא.
* כשאין קידוש -ראה פירוט לקמן בעמ'
הבא (כ"ד).
י"ב .חייב האיש מן התורה לאכול בליל
סוכות בסוכה לפחות כזית פת ( 91ג') תוך
3/5דק' (בדיעבד 1.5ד') .ולכתחילה יאכל
יותר מכביצה ( 13ג') תוך 1דק' .וכ"ז ללא
לפתן לכתחילה (ומרן הגר"ע יוסף
זצ"למתיר במרק חם/דבש).
* ואם התחיל סעודת ליל החג מיד אחר
צאה"כ [ ]1:49/45ראוי להחמיר לאכול
עוד כזית פת באמצע סעודתו אחר השעה
( 52:91/43ברחבי הארץ) דאז הוא כבר
לילה ודאי לדעת רבינו תם.
* ובשני האופנים הללו כשאוכל הכזית
יכווין שמקיים "מצוות עשה מן התורה
לאכול כזית פת בליל סוכות-בסוכה זכר
ליציאת מצרים ,וגם זכר לענני הכבוד" !
* באמירת "לשם יחוד" קודם הכניסה
לסוכה והזכיר זכר ליציאת מצרים וזכר
לענני כבוד יוצא י"ח כבר !
יג .חובה בברכת המזון להזכיר "יעלה
ויבוא":
שכח " יעלה ויבוא " ואמר "ברוך אתה
ה'"-יסיים "למדני חוקיך"-ויחזור לומר
"יעלה ויבא".חתם "בונה ירושלים"-יאמר
שם" :ברוך אתה ה' (שם ה') אמ"ה אשר
נתן ימים טובים לעמו ישראל את יום חג
הסוכות הזה את יו"ט מקרא קודש הזה
ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים".
[כ"ד]
בס"ד
קובץ הלכתי -חגי תשרי תשע"ה
מהלכות סוכות [ג] וחוה"מ סוכות
.שכח גם "תוספת " ברכה זו-והתחיל ברכהרביעית " :א)אם אמר "ברוך אתה ה'
(אמ"ה)-ימשיך בברכה זו ("אשר נתן").
ב)התחיל תיבת "לעד" -ה א י ש – חוזר
לראש ברהמ"ז .ה א ש ה -אינה
חוזרת(תמשיך-ויכולה להוסיף "יעלה ויבא"
ב"הרחמן").
** -החילוק הנ"ל בין איש לאשה –הוא רק
בליל סוכות בלבד ולא בשאר סעודות
החג/חוה"מ ,לכן השוכח/ת "יעלה ויבא"
חוץ מליל סוכות – ראה דינם בהל' ר"ה (לעיל
עמ' ז' הלכה כ"ג).
י"ד .מעלה טובה ללמוד/לקרוא משניות מס'
סוכה בכל סעודות החג כולו.
אכילה ושינת עראי
ט"ו .אכילת עראי מותרת חוץ לסוכה היינו
עד 53גר' פת/מזונות.
* המחמיר מחוץ לסוכה לא לשתות אפילו
מים -תע"ב.
* שינת עראי – אסורה חוץ לסוכה[.בשיעור
"איסור שינת עראי" ישנן כמה דיעות.
ובשינה בתפילין י"א אפילו הילוך מאה אמה
( 53שניות) וכ' כה"ח (תרל"ט סקכ"ז-ובשם
הפמ"ג והמשנב"ר) שאפשר שהוא הדין כאן
בסוכה].
* יש מחמירים – וכן ראוי שהשבת קובעת
לכל אף לאכילה לכן אין לאכול אכילת עראי
חוץ לסוכה בשבת – ובכ"ז אין לברך ברכת
"לישב בסוכה" עד שיאכל 53ג' פת או
קביעות סעודה על מזונות כדלקמן (סעיף י"ז)
* על שינה בסוכה – לא מברכינן מתרי טעמי:
א) .שמא לא יישן -ותהא ברכתו לבטלה
(רא"ש סוכה /ברכות .תשב"ץ).
ב) .ברכת לישב בסוכה שמברך על האכילה
(כמנהגנו) פוטרת כל שאר צרכינו בסוכה
(טור/ר"ת .מ"מ).
מנהג התימנים (רובם)( -עפ"י ד' הרמב"םוהגאונים) שעל כל כניסה לישיבה בסוכה
מברכים (וכן דעת הגר"א) - .ורבים מבני
אשכנז מברכים "לישב בסוכה" גם על יותר
מכביצה מזונות ( 53ג') אף בחול [כ"ש
בקידוש של שבת/יו"ט] והצעת המשנב"ר
שביום חול יישבו זמן מה אח"כ שתיחשב
הברכה גם על זה (פסק"ת) ( .ומנהג ספרד
לקמן סעיף י"ז].
יום חמישי – חג הסוכות
ט"ז .קידושא רבא – קידוש בבוקר יום טוב
(וזה בכל המועדים) ישנה רק ברכה אחת
בקידוש "ב"פ הגפן" (וכן הוא בשבת –
ובשניהם נוהגים לומר פסוקים מסויימים –
שאינם מעכבים הקידוש) .ולכן – אסור לברך
ברכת "אשר בחר בנו – מקדש ישראל
והזמנים" (כמו שנהגו כמה מיוצאי צפון
אפריקה – כפי שפסק אחד הקדמונים בספרו
כפי שהובא בס' "נתיבות המערב") שלדעת
גדולי פוסקי דורנו שליט"א ברכה זו בבקר
היא ברכה לבטלה [ויש לזה ראיות מן הש"ס
(פסחים קו ):לכן צריך להזהיר ולהזכיר זאת
לציבור וזה מוטל על כל רב ביכנ"ס או
ת"ח/מגיד שיעור ליידע את הרבים בזה.
*בכל יו"ט בשחרית -אפשר לומר כל הפסוק
"מזמור שיר ליום השבת -טוב להודות" וכו'
–כיון שיו"ט נקרא שבת (אחרונים).
ברכת "לישב בסוכה"
י" ז .
מיקום הברכה
כשאין קידוש סמוך לסעודה -כגון בחולהמועד או בבקר שבת או חג ואוכלים מזונות
אחר הקידוש (וסועדים רק אחר זמן) תלוי
במנהגים השונים:
* מנהג יוצאי צפון אפריקה – וכן נהג סידנא
באבא סאלי זיע"א וכפשט לשון מרן שו"ע
לברך "לישב בסוכה" – אחר "המוציא".
* הצעת הפוסקים הספרדים שעדיף לברך
אחר ברכת "על נטילת ידיים" – קודם
המוציא דהיינו מברך "לישב בסוכה" ויושב.
[בן איש חי והגרמ"א ז"ל /וכ"ד מרן הגר"ע
יוסף שליט"א]
השיעור לברכה
* מנהג בני ספרד -רק על אכילת פת מברך
"לישב בסוכה" [בכביצה 53 -גר'] :לד' מרן
הראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל גם על אכילת
מזונות בשיעור קביעות סעודה (של ג' ביצים-
519ג') בין אפויים בין מעשה קדירה
[אטריות /קוסקוס /סופגניות (ספינז') וכד']
הדין כן(.וכ"פ משנב"ר תרל"ט סקט"ז -בענין
מעשה קדירה)
* לד' מרן הראשל"צ הגר"ם אליהו זצ"ל
(עפ"י הבן איש חי) יהרהר שם ומלכות בליבו
[באוכל מזונות מעשה קדירה (גם בשיעור 951
ג' ומעלה)] אך במזונות אפויים בשיעור זה
מברך לישב בסוכה.
* המסתפק -אם בירך "לישב בסוכה" או לא -
מספק ,לא יברך( .וטוב שיהרהר שם ומלכות
בליבו).
* שכח לברך – כל זמן שלא סיים סעודתו
אפילו אוכל לפתן פירות ושותה משקה – יכול
לברך( .מרן הגרע"י זצ"ל/ .ילקוט יוסף-
מועדים).
[י"א צריך לאכול לפחות כזית ( 91גר')
(בא"ח/הגרמ"א ז"ל) .וי"א כביצה ( 53גר')
כדי לברך ברכה זו].
* גם אם אנוס ואינו יכול לשבת ואוכל
בעמידה יכול לברך "לישב בסוכה" (חזון
עובדיה –סוכות).
י"ח .יזהר בקדושת הסוכה מאד:
* "מנהג מורי שלא לדבר בסוכה אלא בדברי
תורה וכ"ש שלא בדברים בטלים – שזה אף
חוץ לסוכה – אסור" (השל"ה)
* קדושת סוכה גדולה והעד לזה שחלה
קדושה על עצי הסוכה – ואסורים כל שמונה"
(ק.של"ה).
* אסור לתכנן או לחשוב על תכנון הסוכה
במקומות המטונפים(.ספה"ק).
* ומ"מ כתב מופה"ד בחזון עובדיה שאם
ירצה לדבר עם חבירו דברי שמועות של חולין
יכול בסוכה (וזה עפ"י המהרי"ל ודרכי משה)
אך המחמיר לדבר רק בדברי תורה תבוא
עליו הברכה עפ"י חומרת הזוה"ק שאבות
העולם באים לסוכה.
* "מדרגת קדושת סוכה בזמנה ( 1ימים)
כקדושת בית הכנסת"( .אחרונים)
* "שבעת הצדיקים (אושפיזין) רמוזים
שבאים ויושבים בסוכה ע"כ צריך לשבת בה
באימה ויראה בושה וענוה" (ש"ך על
התורה) *.על כן יכין להם כסא ויניח עליו
חליפה /מעיל לכבוד 1האושפיזין קדישין"
(מרן החיד"א).
* "על כל רגע ששוהה בביתו בלי הכרע והכרח
עובר בעשה .ובכל רגע ששוהה בסוכה אפילו
בלא כלום (לימוד/אכילה) מקיים מצות
עשה" (היעב"ץ).
* הזהיר במצוות סוכה לעשותה כתקנה
וכהלכתה – מובטח לו שלא תהיה מריבה
בביתו בתוך אותה שנה[ .יפ"ה ללב (פאלאג'י)
כה"ח – אחרונים].
ובזוה"ק (תקונים – ע') מובא שהעושהסוכה בעוה"ז הקב"ה מגין עליו ממלאכי
חבלה כשיבא לעולם הבא .
מהלכות חוה"מ סוכות
י"ט .ישנה מעלה גדולה ומיוחדת לברך על
ארבעת המינים ("על נטילת לולב") בסוכה
דווקא – לכן:
אם מתפלל בחג /בחוה"מ וותיקין (הנץהחמה) בביהכנ"ס :כשיש סוכה בצמוד לה
עדיף שייצא לברך שם ולנענע הלולב כנהוג
ואח"כ יצטרף לציבור לאמירת הלל
והושענות .אך בסוכה בביתו קודם התפילה
אינו יכול לברך דקודם הנץ אין לברך
לכתחילה.
אם מתפלל מאוחר יותר ( )1:33-1:33ראוישיברך על הלולב בסוכה בביתו [ויכול לברך
החל כבר מהזריחה(זמנים-ראה בטבלה עמ'
כ"ז) אפילו קודם תפילת שחרית עצמה]
וכשיגיע הציבור לברך על הלולב לא יברך
שוב.
אין לברך על לולב בסוכה – אם מחמת זהיפסיד תפילה בציבור או יעבור זמן ק"ש.
כ .בכל ימי סוכות בשחרית אומרים הלל שלם
ובברכה – "לגמור את ההלל".
כ"א .קרבנות המוספים של חג סוכות היו
"שבעים פרים" שהיו מקריבים בביהמ"ק
כנגד שבעים אומות העולם .לכן – כנגדם –
קוראים בכל יום מימי חג הסוכות את
קרבנות אותו היום הכתובים בפרשת
"פנחס" .בחול המועד – ביום שישי –א'
דחוה"מ סוכות 3 :עולים :כהן -קורא
מ"ביום השני" עד "וביום השלישי" .ועל זה
חוזר הלוי וכן השלישי וכן הרביעי ואומרים
חצי קדיש .וכן הלאה בחוה"מ ביום שבת-ב'
דחוהמ"ס –ב' ס"ת:א'-פר' כי תשא( 1עולים)
ב'-מפטיר ב"פנחס""-ביום השלישי" .וכן
הלאה בחוהמ"ס מיום א' ("ביום הרביעי")
עד יום ד'( -הושענא רבה) ו"ביום השביעי"(3
עולים).
כ"ב" .יעלה ויבוא" בחול המועד:
יש לאומרו בכל תפילות חול המועד
וברהמ"ז .ואם שכח:
* בתפילות :אם סיים העמידה ,חוזר לראש
התפילה [אפילו בערבית ודלא כראש חודש].
* סיים ברכת "מחזיר שכינתו לציון" נזכר
קודם "מודים" אומר שם "יעלה ויבוא".
* אמר "מודים" – חוזר ל"רצה" וכן הדין עד
"יהיו לרצון" השני.
* בברהמ"ז – בסעודות חוה"מ :נזכר קודם
ברכה רביעית יאמר ללא "שם ומלכות".
"ברוך שנתן ימים קדושים לעמו ישראל
לששון ושמחה" בלבד – ויתחיל ברכה
רביעית .נזכר אח"כ -אינו חוזר (ויכול
לאומרו ב"הרחמן").
כ"ג .חול המועד צריך לכבדו במאכל ומשקה
מיוחדים ויפים ולא בבגדי חול דאם לא ח"ו
הוא בכלל "המבזה את המועדות" וי"א
לכבדו כיו"ט (בעה"ת) וי"א דסגי שיכבדו
יותר מימות החול (שעה"צ) ומן הראוי
שיסעוד עם פת לפחות 9סעודות ביממה
(משנב"ר)
כ"ד .בכל לילות חוה"מ סוכות אומרים אחר
חצות הלילה "תיקון לאה" בלבד(שלא
כחוה"מ פסח שאין בו כלל תיקון חצות).
בס"ד
קובץ הלכתי -חגי תשרי תשע"ה
[כ"ה]
מהלכות סוכות [ד'] -הלכות ארבעת המינים
כ"ה .בתורה (ויקרא כ"ג –מ') :כתיב:
"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר
כפות תמרים וענף עץ אבות וערבי נחל"
ומתיבות הפסוק למדו חכמים כמה צריך
לקחת לאגד הלולב:
" פרי עץ הדר" – פרי אחד – אתרוג .5
" כפת תמרים"–"כפת" אחת– לולב .5
" וענף עץ עבות" 4 -תיבות – 4בדי
הדס.
" ערבי נחל" – 9תיבות – 9ערבות.
** שיעורים :לולב 3 -טפחים (שדרה).
לחומרא דאוריתא 33ס"מ[ (ואם לאו 49
ס"מ) (בשעה"ד – 93ס"מ)].
הדס וערבה 4 -טפחים .לחומרא
דאורייתא 43 -ס"מ [בשעה"ד – 93ס"מ].
(וי"א 93ס"מ).
אתרוג -מידה מינימאלית – כביצה
בינונית של זמנינו – ח"י דרה"ם [4 X 51
ג'] = 53גרם .מידה מקסימלית – כלשהוא
– כשר [שו"ע תרמ"ח סכ"ב].
כ"ו .סדר האגידה [בערב יו"ט]:
* עפ"י דרך הספרדים ,בשיטת האר"י ז"ל
יש לאגוד את הלולב ומיניו כך :כששדרתו
של הלולב אל מול פניו של האדם :יניח
הדס אחד מימין והדס נוסף משמאל .ערבה
אחת מימין וערבה אחת משמאל .והדס
נוסף מעמידו מלפניו ע"ג שדרת הלולב
ונוטה לימין ויקשור ג' קשרים במקום
האגוד.
* ענפי ההדס צריכים להיות גבוהים מן
הערבה[ .יזהר בזה .ראה כה"ח סימן
תרנ"א סקכ"ה]
* והלולב צריך להיות בולט יותר מן ההדס
5טפח [ 1ס"מ] לפחות.
נהגו עפ"י האר"י ז"ל [כה"ח תרנ"א
סקט"ז] לעשות ח"י קשרים בלולב כנגד
ח"י חוליות השדרה ונהגו ט"ו [ ]55בלולב
ועוד ג' באגד הלולב .ראוי להזהר ולהצמיד
הערבה וההדס לגוף הלולב ולא בתוך
הבית-יד[ .עפ"י הסוד .ועפ"י הפשט ודאי
יוצא י"ח]
*כשמקיפים (בהלל והושענות) -יאחוז לולב
ומיניו ביד ימין והאתרוג משמאלו והסידור
מקדימה (ראה מסגרת בעמ' הבא )
כ"ז .פיסולים בארבעת המינים ליו"ט א':
לולב – היבש – יבשו רוב עליו .הקטום –
נקטם ראשו – רוב העלין העליונים .הכפוף
– שדרתו כפופה בראשו.
הפרוץ – נפרצו עליו משדרתו .הסדוק –
נסדק ונתרחקו הסדקים זה מזה .ונחלקה
התיומת .העקום – נצמת ונכווץ או נתעקם
לאחד מצדדיו – פסול .חוץ מנעקם
לאחוריו – דכשר.
כ"ח .הדס – מן התורה בעינן שיהיה
"עבות" -שרוב עליו [לעיכובא] חופין את
עצו .ויש לו ג' עלין בכל קו .ענביו מרובות
מעליו [שחורות -אדומות] – פסול גם
בחוה"מ – אלא שאין בזה נפקא מינא כיון
שבידו למעטן וימעטן בחוה"מ קודם
הברכה לצאת ידי חובת כולם.
הדס השוטה – שאינו "משולש" – פסול
לעולם .שיעור גודל העלה כציפורן אגודל
שלנו .יותר מזה – מחמירים בו כשוטה.
יבשו עליו -פסול.ויש חילוקי דינים בכך [עי'
שו"ע תרמ"ו ס"ח] .כמשו עליו-כשר.
נקטם ראשו(העץ)-סתם מרן להכשיר [עפ"י
הרי"ף והרמב"ם רא"ש ורמב"ן] אמנם
כתב עוד שי"א לפסול [ראב"ד] .ובשעה"ד
אפשר להקל כיון שסתם ויש -הלכה
כסתם.
הדס המורכב [ודאי] -יש פוסלים [שבו"י.
הגר"א .חכ"צ .משנב"ר .מחב"ר] ויש
מכשירים [חס"ל .עה"ש .שד"ח] .ונכון
לחוש לפוסלים .והיכא דלא ידעינן לא
מחזיקין איסורא.
כ"ט .ערבה – 4סימנים :עלה – משוך
כנחל .פיו – חלק .קנה שלו אדום [סופו
להיות אדום] .ד' הפמ"ג דכל ג' סימנין
בעינן – ואם חסר אחד פסול .ד' בכורי
יעקב – אין מצוי זה בלא זה.
ערבה שיבשה-או שנשרו רוב עליה-או
נקטם ראשה-פסולה .והרמב"ם מכשיר
בנקטם ראשה.
צפצפה – דומה לערבה – פסולה לעולם:
עלה שלה – עגול .פיה דומה למסור וקנה
שלה לבן.
ל .לולב – הדס – וערבה – שנכבשו במים
מעת לעת – יש פוסלין והעיקר לדינא להקל
בזה [מרן הגרע"י שליט"א]
ל"א .אתרוג – א) היבש ב) ניקב נקב
מפולש .ג) ניקב נקב שאינו מפולש ויש בו
חסרון כל שהוא [ספק חסרון – מקילים
(ילקו"י)]
ד) נסדק כולו .ה) נקלף כולו בלא שיור.
ו) אתרוג שעלתה בו חזזית בחוטמו.
ז) הסרוח ,הכבוש ,מבושל והמנומר.
ח) הכושי פסול בכל מקום .ט) עגול ככדור.
י) שאין לו דמיון לאתרוג וכבריה חדשה.
בכל אופן אלו פסלינן .יא) ארבעת המינים
(אתרוג .ערבה .לולב .הדס) – של עכו"ם –
עיר נידחת – אשרה של ישראל [ערלה] –
פסולים .יב) המורכב פסול.
* חסרון באתרוג שנראה ע"י זכוכית מגדלת
בלבד – אין לפסול[ .כל חסר-כשר בחוה"מ
(וכדלקמן עמ' כ"ו).
* אתרוגים תימניים – שגידולן ללא
השושנתא – כשרים לכתחילה.
* ניטל פטמתו או עוקצו – יש מכשירים
(בחוה"מ) ויש פוסלין ובמקום הצורך יש
להקל.
* אתרוג הירוק – כשר [ויש שמניחים אותו
בין לימונים (או תפוחים) צהובים ויחזרו
האתרוגים לצבע צהוב][ .ראה להלן (הלכה
ל"ו) בדין הצהבת אתרוגים בשבת]
* אתרוג של טבל יש פוסלים ליום הראשון
ויש מכשירים .והמיקל יש לו על מי לסמוך.
ל"ב .אתרוג שריססוהו בחומרים רעילים
שמתירים האגרונומים לאוכלו רק אחר 43
יום מטעמי בריאות (ובאמצע זמן זה חל
חג הסוכות) מותר לברך עליו ויוצא י"ח
[הגרש"ז אויערבאך ז"ל/חזון עובדיה].
אתרוג שהחזיקו בו קודם נטילת ידיים
שחרית אף שכשר לברכה יערו עליו ג'
פעמים מים לסירוגין (חזו"ע).
אתרוג ששהה מתחת למיטה בלילה יש
פוסלים [הגרי"י קנייבסקי ז"ל/בנו הגרח"ק
שליט"א] ויש מתירים (חזון איש/הגרע"י
זצ"ל).
דין ארבעת המינים בשבת חוהמ"ס
ל"ג" .ארבעת המינים" הינם מוקצה בשבת
של סוכות ואסורים בטלטול .אמנם ישנה
חלוקה מסויימת בתוך "ארבעת המינים":
אתרוגים העומדים לסחורה (הוא הדיןשאר המינים לסחורה) בין בשבת שקודם
כפור/סוכות בין בשבת דסוכות (ורוצה
למוכרם) לכולי עלמא – הן מוקצה מחמת
חסרון כיס ואסורים בטלטול.
אתרוג של ארבעת המינים שהוקצהלמצוותו – (ולא לסחורה):
למרן הראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל–
מותר בטלטול כיון שראוי להריח בו [נחלקו
הראשונים ז"ל אם רשאי לברך על ריח
האתרוג של מצווה – ולכן יש להימנע
מלהריח בו (כל שבעת ימים) הרי כיון
שיכול לברך על ריח של פרי אחר (או אף על
אתרוג המורכב דאינו כשר למצוותו) – ואז
יכול להריח באתרוג של מצווה – לכן מותר
לטלטלו – חזון עובדיה].
למרן הראשל"צ הגר"ם אליהו זצ"ל
[עפ"י כה"ח ועוד אחרונים שחולקים] אסור
לטלטל גם אתרוג זה.
ל"ד .הדס של מצווה – אסור להריח בו כל
ימי החג – כיון שהוקצה למצוותו ואם
היתנה עליו בערב יו"ט – ואמר" :איני בודל
ממנו כל בין השמשות מלהריח בו" – מותר
להריח בו (חזו"ע).
ל"ה .י"א שביו"ט/שבת – אסור לעטוף את
האתרוג בבגד (למי שמתיר טלטלו בשבת) –
כיון שהוא מוליד ריחא (רמ"א תרנ"ח ס"ד)
ומ"מ אם האתרוג עטוף בנעורת של פשתן
מותר לכורכו בשיראין (בגד) (חזו"ע).
ל"ו .הנחת תפוחי-עץ בשבת בין אתרוגים
כדי שיצהיבו -מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף
זצ"ל מתיר (חזו"ע/סוכות) [אמנם בס'
השבת בתפארתה מביא פסקו של הגר"ח
קנייבסקי שליט"א שאסר זאת משום
איסור "מתקן כלי"].
השנה "תקופת תשרי" ביום שלישי י"ג תשרי תשע"ה בשעה 3:33לפנות בוקר (שעון קיץ)
[ברמ"א (יו"ד קט"ז ס"ה ) כתב לחוש לכך] .ומרן הראשל"צ מופה"ד הגר"ע יוסף זצ"ל הורה להכריז על כך בשבת שקודם התקופה ולפרסם כן בלוחות ולהזהר בזה.
.זמן החשש -כחצי שעה לפני ואחרי שעה הנז' .ויש שחששו (תוניס/גרבה) שעה לפני ואחרי השעה הנז' -ועיקר החשש ב-מים :לא לשתות מהנהרות .לא למלאות מןהברזים (גזרו בעיר אטו נהרות) ולא לשתות ממים שהיו גלויים בזמן הנ"ל .ונהגו לכסות הכלים שבהם מים גלויים בברזל .ולהתפלל שזכות בלהה רחל זלפה לאה-
האמהות הקדושות (שר"ת שלהן ברז"ל) שהעמידו י"ב שבטים יגינו עלינו.
.יש מגדולי עולם שאכן חששו לכך (כפסק מרן הראשל"צ)[הרוקח.הפר"ח (עפ"י הזוה"ק) .הגר"א מוילנא והגר"ח פלאג'י ז"ל]ויש מגדולי עולם שלא הקפידו בזה כלל[הראב"ע .חכם צבי .חזון-איש-עפ"י עדות הגר"ח קנייבסקי שליט"א] והם אמרו בזה "שומר פתאים ה'".
[כ"ו]
בס"ד
קובץ הלכתי -חגי תשרי תשע"ה
מהלכות סוכות [ה]
כשרות ופסול בארבעת המינים לחול המועד
ל"ז.כל נטילת ארבעת המינים בחוה"מ
סוכות הוא מתקנת חז"ל (ריב"ז) – על
כן הקילו חכמים שיוכל לצאת י"ח
בלולב ומיניו בכמה פרטים וחסרונות
שאינן נוהגות ביו"ט ראשון –
וכדלקמן.
ל"ח .בעניין זה נקדים בס"ד את לשון
הרמב"ם ז"ל ולשון מרן השו"ע ועליהן
יובאו ההלכות למעשה:
וז"ל הרמב"ם (פ"ח ה"ט הל' לולב)
"כל אלו שאמרנו שהם פסולים מפני
מומין שביארנו או מפני גזל וגניבה או
שאול וחסר אינן אלא ביום טוב
ראשון בלבד ,אבל ביו"ט שני (של
גלויות) עם שאר ימים (חוה"מ) הכל
כשר .והפסלנות (פסול) שהוא משום
עבודת כוכבים או מפני שאותו אתרוג
אסור באכילה – פסול גם בשאר
ימים".
ומרן שו"ע (תרמ"ט ס"ו) העתיק
כמעט כל לשון הרמב"ם – והשמיט
"יו"ט שני" (של גלויות) שבזה נחלק
עליו וכדלקמן.
ט"ל .ועתה יבואו בס"ד בקצרה
ההלכות שנפסקו בשו"ע אחרונים
ובפוסקי דורנו שליט"א מתוך לשון
הרמב"ם ובשו"ע:
" כל אלו שאמרנו שהם פסולים
מפני מומין שביארנו"
מבואר (הרב המגיד) שכוונתולחסרון "הדר" – שאין צריך להקפיד
אם 3המינים אין בהם הדר בחוה"מ.
והנמשך מזה – כל שיש באתרוג שינוי
מראה (או מנומר או רקבון).
ובכלל זה "חזזית" וכל בליטה דינהכחזזית לספרדים -כשר לברכה
בחוה"מ .לאשכנזים – פסול בחוה"מ
[וכל "שינוי מראה" "חזזית" כידוע
בהלכה פוסל בג' אופנים .5 :אם הוא
ברוב האתרוג .9בשני מקומות .4או
אפילו כלשהוא כשהוא בחוטמו
והנפק"מ בזה לאשכנזים בלבד].
ובכלל זה מובן מהרמב"ם ומרןהשו"ע שגם ה"יבש" מכשירים אותו
בחוה"מ דהיינו אתרוג או לולב היבש
וזה עפ"י רוב הראשונים
(הגאונים .הרז"ה .בעל העיטור .רמב"ן.
רש"י)
ריטב"א.
שאתרוג היבש אסור ביו"ט וגם משום
שאינו הדר אך בחוה"מ שרי ועפ"י חזון
עובדיה (סוכות) משמע שכן ההלכה
[מלבד הראב"ד והמאירי שאסרו היבש
כג' לולב דדמי למת (ונאמר "לא המתים
יהללו י-ה") ולא מטעם הדר] .ואכן
הרמ"א פסק (תרמ"ט ס"ה) שהיבש
פסול כל שבעה .וכ"פ גדולי אשכנז (וכן
דעת הראשל"צ הגרמ"א זצ"ל שיבש
פסול בכל ארבעת המינים שבעת ימים).
" או מפני גזל וגניבה" מרן נקט לשון
זו כהרמב"ם אך נחלקו האחרונים
בדעתו אם מותר לגמרי בחוה"מ או
שנקט כשיגרת הלשון :מדעת מרן
הגרע"י ז"ל בחזו"ע (סוכות) משמע
שמרן כרמב"ם ס"ל לגמרי – ואף ציין
זאת בילקוט יוסף (מועדים עמ'
קנ"ח/ט) שבחוה"מ יכול לברך גם על
גנוב/גזול ולא שייך בזה סב"ל .אמנם
דעת הרבה אחרונים [רמ"א ט"ז .מג"א.
הגר"א ובאור ההלכה .וכ"פ בכף החיים
סופר] שהגזול -אסור לברך "אין זה
מברך אלא מנאץ" ואף לצאת י"ח לא
יוצאים י"ח דזו "מצוה הבאה בעבירה"
וכתבו שכן דעת מרן שו"ע (תרמ"ט
ס"א) לכתחילה [ואף י"א (פמ"ג) שלפי
הרמב"ם אין לברך] ומ"ש מרן שו"ע
נוסח זה כי נקט שיגרת לשון הרמב"ם.
" או שאול" – לכו"ע מותר דלא בעינן
"לכם" רק ביו"ט ראשון ואם אינו רוצה
להקפיד על שלו בחוה"מ אינו חייב.
" או חסר" – כל הפוסקים הסכימו
בזה לרמב"ם ושו"ע מן הדין – כיון
שכתוב "ולקחתם לכם" ביום הראשון
"ולקחתם" "לקיחה תמה" שלימה .זה
ביום טוב הראשון -אך בשאר ימים –
כשר לברכה.
ומ"מ הסכימו הפוסקים שראוי
לעשות מצוה מן המובחר היכא דאפשר
להשיג אתרוג ,לולב שלמים [כה"ח
והגרמ"א ז"ל] [הראשל"צ הגרע"י זצ"ל].
בכלל "חסר" שכשר בחוה"מ – כל שנקטם
– ניטל עוקצו או פיטמתו – אלא שראוי
להחמיר לחברו בסיכה /מחט או לדבקו
בדבק להידור מצווה (ומשום מראית עין)
וה"ה נקלף ,נסדק או ניקב .שכשר לברכה
בחוה"מ.
אמנם – ניקב ע"י עכברים יש אוסרים
משום דמאיס [רמ"א/הגרמ"א זצ"ל ].
וכן הכשירו בחוה"מ לולב שנפרדו/נפרצו
עליו או נסדק (שד"ח/ר"פ) או עקום כמגל.
כל "חסר" שכשר – היינו חסר מגוף המצוה
העיקרית ולא נחתך חתיכות (רמ"א).
כל "חסר" משיעור המצווה הראוי [גודל
האתרוג .אורך הלולב הדס /ערבה
המינימאלי] פסול כל שבעה[ .אלא שיש
מחלוקת באתרוג שהיה שיעורו ביום הראשון
כהלכה (כביצה 53-ג') ונצטמק בחוה"מ:
למרן הגרע"י זצ"ל כשר (מספק ספיקא – כל
שגדול משיעור "אגוז") .ולהגרמ"א זצ"ל
פסול .דחייב לשקול 53ג' גם ביום אחרון.
" אבל ביו"ט שני – עם שאר הימים – הכל
כשר"" .אבל ביו"ט שני" – הרמב"ם השווה
יו"ט שני של גלויות לחוה"מ – להכשיר כל
הפגמים הנז"ל בארבעת המינים אך הרא"ש
נחלק עליו שדין יו"ט א' וב' שווים – וכן פסק
הר"ן וכן דעת מרן השו"ע שהשמיט תיבות
אלו-משמע שדין יו"ט שני חמור יותר
בחוה"מ – שכל הפסולים ביום ראשון
פסולים גם ביום השני (יו"ט דגלויות) ואם
אין לו אחר – יטלו בלא ברכה! וכן הלכה
שנפסקה בכל האחרונים ,ובפוסקי דורנו.
" והפסלנות (פיסול) שהוא משום עבודה
זרה או שאתרוג אסור באכילה פסול גם
בשאר ימים" דברי הרמב"ם הללו נפסקו
להלכה בשו"ע ובכל האחרונים ללא עוררין
שגם בחוה"מ פסול.
ובכלל זה כל אתרוג מורכב או של ערלה או
של טבל (ודאי לא מעושר) -פסול כל שבעה
[ב"טבל" אמנם יש מחלוקת ראשונים לגבי יו"ט
א' אך לשון השו"ע מורה שאסור כל שבעה]
סדר הנענועים -עפ"י מרן האר"י ז"ל [מנהג בני ספרד]
"הודו"
או
.5צד דרום [חסד] -ג' נענועים ָ" -א" [מתוך "ָא ָנא"]
"כי"
.9צד צפון [גבורה] -ג' נענועים " -נָא" [מתוך "ָא ָנא"]
יעה"] "טוב"
.4צד מזרח -אמצע [תפארת] -ג' נענועים " -הו" [מתוך "הֹו ִש ָ
"כי"
יעה"]
.3צד מזרח -מעלה [נצח] -ג' נענועים ִ " -שי" [מתוך "הֹו ִש ָ
"לעולם"
יעה"]
.5צד מזרח -מטה [הוד] -ג' נענועים ָ " -עה" [מתוך "הֹו ִש ָ
"חסדו"
.1צד מערב [ -יסוד] -ג' נענועים " -נָא" [מתוך "נא"]
"לה'" -נחים ולא מנענעים וסימנ"ך:
"אז ירננו עצי היער" (לולבים) "מלפני ה' "
כשמזכירים שם ה' -לא מנענעים.
מובא בבית יוסף (סוף סימן תרנ"א) "מעשה ברב רקאנטי (חכם גדול ומקובל שחי לפני כ 133-שנה) שהתארח אצלו אדם אחד (שהיה סופר סת"ם) בחג הסוכות,
ובלילה חלם הרקאנטי שזה האורח מפריד בכתיבתו את השם וכותב את ההוי-ה ומרחיק את הה' האחרונה-ולא הבין פשר החלום .בבוקר ,בשעת התפילה ראה
את האורח מפריד את האתרוג מהלולב ,אמר לו הרקאנטי למה אתה מפריד את האתרוג מן הלולב? אמר לו האורח זהו מנהגנו באשכנז .סיפר לו הרקאנטי את
החלום ,והסביר לו שכל מין שבלולב מרמז לשם ד' ואין להפרידם זה מזה…"
"וכתב שם הרקאנ"ט (בספרו-פרשת "אמור")…" :חז"ל רמזו סוד זה בויקרא רבה:
"פרי עץ הדר" -זה הקב"ה שנאמר" :הוד והדר לפניו" (תהילים צ"ו).
"כפות תמרים" -זה הקב"ה שנאמר" :צדיק כתמר יפרח" (תהילים צ"ב).
"וענף עץ עבות" -זה הקב"ה -שנאמר":והוא עומד בין ההדסים" (זכריה א').
"וערבי נחל" -זה הקב"ה -שנאמר" :סולו לרוכב בערבות" (תהלים ס"ח).
= תראה שכל המינים האלו רומזים לד' יתברך"= עכ"ל
.
[כ"ז]
בס"ד
קובץ הלכתי -חגי תשרי תשע"ה
מהלכות סוכות (ו) דין ארבעת המינים בשביעית
* עפ"י מה שלמדנו בהלכות שביעית
שקדושת שביעית חלה על כל פרי
העומד למאכל -וכן שיש ספק גם
במיני שיחים הניטעים לריח – מה
יהיה הדין בארבעת המינים הניטלים
למצוה בחגי הסוכות הבעל"ט [הן
בתשע"ה (שביעית) והן בתשע"ו
(שמינית)]? "פעמי"ם ב"א בקצר"ה
פעמי"ם ב"א בארוכ"ה"[גמ' ר"ה
כ"ה:].
"פעמי"ם ב"א בקצרה":*אתרוג -לכל הדיעות [לפי הכללים
בהלכה (חנטה /לקיטה-בשביעית)]
תחול עליו קדושת שביעית (וכדלקמן)-
כיון שראוי לאכילה.
*הדס -הניטע לריח (ולא רק למצוה)-
י"א שנוהג בו קדושת שביעית [רוב
פוסקי אשכנז] .י"א שלא נוהג בו
קדושת שביעית [פוסקי ספרד].
*לולב -רוב ככל הפוסקים סוברים
לקולא שאין בו קדושת שביעית
(מיעוט מחמיר).
*ערבה -לכל הדיעות – לא נוהג בה דין
קדושת שביעית .
*"ופעמי"ם ב"א בארוכ"ה" – פירוטוהרחבה:
אתרוג
האתרוג הוא אילן .ור"ה שלו –בט"ו
בשבט .והולכים בו ברוב הדברים-
כאילן .אלא שמצד האחר –הוא זקוק
(וגדל) על כל מים-כירקות ואינו
מסתפק במי-גשמים ,לכן חז"ל נתנו לו
כמה דינים כירק .וענייניו ארבעה :
נטע רבעי .מעשרות .ערלה .ושביעית.
.המחלוקות במשנה [בכורים פ"במ"ו (רבן גמליאל/ר' אליעזר) .סוכה
פ"ג מי"א (ת"ק)] ובתלמוד [ראש
השנה (י"ד-ט"ו) סוכה (ל"ט-מ')] הן
כפולות ומשולשות -האם דינו כאילן
או כירק -ואימתי?
וכן המפרשים והפוסקים-ראשונים
ואחרונים -עד פוסקי דורנו שליט"א
נחלקו -כיצד לפסוק להלכה למעשה
במיוחד בדין מעשרות ושביעית.
וסיכומן של דברים – שתי השיטות
הנהוגות -לקמן :
* הרמב"ם[ :הל' מעשר-שני (פ"א ה"ו)
והל' שמיטה ויובל (פ"ד הי"ב)]-
וכהסבר הרדב"ז ומהר"י קורקוס
והכסף-משנה (שם) וכ"פ בשו"ע (יו"ד
סי' של"א סקכ"ו)"-אתרוג שחנט
(עונת מעשרות :גודל פול) בשישית
(תשע"ד -למשל) ונלקט בשביעית (אחר
ר"ה תשע"ה) קדוש בקדושת שביעית-
ומעשרין ממנו (מעשר –עני) כפירות
שישית לחומרא (וללא ברכה).
.הרי שהולכים בו לחומרא-גם אחרחנטה כאילן (חנט בשישית-וצריך
מעשרות) וגם אחר לקיטה –כירק:
בקדושת
בשביעית-קדוש
נקטף
שביעית.
.ומכאן הסיקו הפוסקים/מפרשיםאותו דין לגבי שנה הבאה [סוכות
תשע"ו]:
**אתרוג שחנט בשביעית (תשע"ה)-
(תשע"ו)-קדוש
בשמינית
ונלקט
בקדושת שביעית מספק -וצריך
תרומות ומעשרות [כדין פירות
שמינית :מעשר שני (חזו"א) או כדין
פירות שביעית-מעשר עני (אור לציון)-
לכן עדיף שיעשר שניהם מספק וע"י
תנאי (שביתת השדה)].
.כשיטה זו פסקו להלכה -הסמ"ג.החכ"א[ .והחזו"א והמנח"י ז"ל כתבו
שנהגו להחמיר כהרמב"ם].
וכן פסק באור-לציון (פ"ב סי' ט')
וכ"ד הגרב"י זילבר ז"ל .וכן דעת מרן
הראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל /ובנו
יבלח"א הראש"ל הגרי"צ יוסף
שליט"א ומו"ר ראש הישיבה הגר"א
חפוטא (בס' הבוחר בשמיטה) והרש"ז
רווח שליט"א (בס' שביתת השדה).
* הראב"ד :חולק על הרמב"ם (שם-
הל' מע"ש ה"ו) וס"ל שלעולם באתרוג
הולכים בו אחר חנטה -לעניין שביעית.
לכן אתרוג שחנט בשישית (תשע"ד)
אף אם נלקט בשנה השביעית
(תשע"ה) -אינו קדוש בקד"ש-
ומתעשר כפירות שישית (מעשר עני).
וכ"ד רש"י ותוספות.
.כשיטה זו פסקו הגר"א מוילנא ז"לותלמידו ה"פאת השולחן" והגר"י
מקוטנא ז"ל.
.החזון-איש כתב אמנם שהעיקרלדינא כהראב"ד[-אך נהגו להחמיר
כהרמב"ם] .וכ"ד עוד כמה מפוסקי
אשכנז בדורנו.
.ובני ספרד נוהגים כהרמב"םוהשו"ע כמ"ש לעיל להחמיר בחנטה
ולקיטה כשניהם.
* בכל אופן מומלץ להלכה – לקראת
סוכות תשע"ה לצאת ידי-חובת כל
הדיעות:
>> יש לקטוף אתרוג – או לרכוש
אתרוג שנקטף – לפני ראש השנה של
השביעית [תשע"ה]<<
כך שיהיה לאתרוג זה רק דין פירות
שישית (מעשר עני)-ואין בו קדושת
שביעית לכל הדיעות!
>> וכן לקראת סוכות תשע"ו:
לקנות (מאוצר בי"ד) אתרוג שנקטף –
או לקטוף אתרוג -אחרי ראש השנה
השמינית [תשע"ו].
אך באופן זה – בכל מקרה יש עליו דין
קדושת שביעית לכל הדיעות -כיוון
שחנט בשביעית.
אתרוג של שביעית -כשר למצות
ארבעת המינים ,כיון שהוא פרי הראוי
למאכל -חלה עליו קדושת שביעית –
עפ"י תנאי החנטה/לקיטה דלעיל-
ואדרבא אחד התנאים באתרוג הוא
היתר האכילה שלו.
.ואע"ג שרוב האתרוגים בזמנינוניטעים למצוה ולא לאכילה -מ"מ על
כרחך שהנוטע מכוין גם לאכילה -כי
זה אחד התנאים של כשרות האתרוג
"ולקחתם לכם" -הראוי לכם! [שביתת
השדה].
הפרטים דלקמן מתייחסים
לאתרוגים הקדושים בקדושת שביעית
הן עפ"י תנאי החנטה/לקיטה דלעיל
והן מאתרוגים של אוצר בית-דין כפי
או
הקרובה
בשנה
שישווקו
מפרדסים/בתים פרטיים:
אתרוג -שבבית פרטי [ללא "היתר
מכירה"]:
קדוש בקדושת שביעית -ואסורלסחור בו וצריך ליתנו במתנה ,אם לא
הפקיר העץ/המטע -הרי זה בגדר
"שמור" וצריך לפי פסק הספרדים
[בית יוסף] -להפריש תרומות
ומעשרות [ואם גם עבדו בגינה -ראה
לקמן].
אפשרות לקנות אתרוג כזה -ע"י"הבלעה" כמ"ש במשנה דסוכה [לט].
הלוקח [קונה] לולב מחבירו בשביעית
נותן לו אתרוג במתנה והיינו
שהאתרוג "נבלע" בקניית הלולב
[שאין בו קדושת שביעית] שאומר
למוכר שנותן לו את כל הכסף בעבור
הלולב [יכול גם לשלם בהקפה או
בצ'ק -וראוי שהמוכר יפדה את הצ'ק
["ילקוט
לפני החג].
יוסף""/שביעית" עמ' תנ"ה].
אתרוג של שביעית מן
המשומר או מן הנעבד -דהיינו
שהאתרוג גדל בפרדס שהיה נעול
וסגור בשנת השמיטה [מפני זרים] ולא
הפקירו את פירות הפרדס וכן שעבדו
בקרקע להצמיח אתרוג -וגם לא מכרו
הקרקע לגוי -יש סמך גדול למקילין
לקחת אתרוג זה למצווה .ויש לסמוך
על המקילין אף ביום טוב ראשון
שצריך "לכם" מדאורייתא [כהשנה
יום ה'] והמחמיר לקחת אתרוג מהודר
אחר [כדלקמן] תבא עליו ברכה.
[כ"ח]
בס"ד
קובץ הלכתי -חגי תשרי תשע"ה
מהלכות סוכות (ז) דין ארבעת המינים בשביעית(וסכך ובניית סוכה בשמיטה).
וכן נוהגים רבים היראים לדבר ה' והזהירים במצות
הדס
שמיטה לצאת ידי-חובה רק באתרוג שהופקר כדין
[כמ"ש לעיל] ו/או -שמתחלק ע"י ארגון "אוצר בית דין".
אתרוג -מ"היתר מכירה" [ -בין בבעלות פרטית או
שיווק מסחרי] -דינו כדין פירות של גוי ולא נוהג בו
קדושת שביעית [לדעת גדולי רבותינו הספרדים] אלא אם
הישראל עשה "גמר מלאכה" אריזה וכד' -שצריך
להפריש תרומות ומעשרות.
אתרוגים הבאים מאוצר בית דין -קדושים בקדושת
שביעית ולדעת רוב ככל הפוסקים אין בהם חשש ופקפוק
לצאת בהם י"ח מצות 3המינים וכתבו [ילקו"י/שם
תס"ג] "שהלוקח אתרוג כזה מרויח גם מצות שמיטה
שנעשה באתרוג זה -ועל דרך שאמרו כן בכמה מצוות -
שכיון שנעשה בו מצוה אחת יעשה בו מצוה אחרת".
-מותר למשמש בידו באתרוג של שביעית ואף דמפסידהקליפה במשמוש הידיים אין בזה איסור שהרי נטעו
אדעתא דהכי -ועוד שרק הקליפה נפסדת ולא הפרי
הראוי לאכילה [שם עמ' תנ"א].
-מותר לתלות אתרוג של שביעית לנוי סוכה ובלבדשיתנה שאינו בודל ממנו כל בין השמשות של שמונת
הימים וכן ההיתר מצד שהוא עדיין נשאר ראוי לאכילה.
[ומה שהוקצה לנוי סוכה לימי החג-אין זה נחשב ממעט
מאוכליו ומזמן אכילתו]ויש מחמירים מצד גרם הפסד
פירות שביעית ומעיקר הדין אפשר להקל( .ילקוט
יוסף/ס .דיני שביעית בשם גדולי הפוסקים).
-זמן ביעור באתרוגים -שבט תשע"ו ויבואר עניין זהאי"ה בל"נ בקובץ שני (ח"ב) בשנה הבאה.
הדס דינו כעץ לעניין שהולכים בו אחר חנטה אלא דאם
נוהג בו קדושת שביעית או לא -תלוי במחלוקת
הפוסקים:
* אם חנט בשישית [תשע"ד] -אין בו קדושת שביעית לכל
הדיעות .לכן בהדסים של השנה -לא נוהג בהם קדושת
שביעית.
* בהדסים הנמכרים בשנה הבאה שיחנטו בשביעית
[תשע"ה] ומיועדים לחג הסוכות של שמינית [תשע"ו] –
בזה יש מחלוקת:
יש אומרים -שיש בהם קדושת שביעית כיון שהם ככלצמחי הריח [אם נטעום גם לשם ריח -וכן דעת הגרב"צ
אבא שאול ז"ל שראוי להחמיר לנהוג בהם קדושת
שביעית וכדעת החזון איש ז"ל וכדעת הגר"ש וואזנר
והגר"ח קנייבסקי שליט"א].
ויש חולקים -שאין נוהג בהדסים קדושת שביעית -במיוחד אלו הנמכרים למצותן -ומטעם שמצוות לאו
ליהנות ניתנו ודרשינן "לכם" לכל צרכיכם ואלו לא
ליהנות ניתנו.
וכן דעת גדולי פוסקי הדור הספרדים להלכה ולמעשה -
שאפשר לקנות הדסים ללא הגבלה לצורך מצות ארבעת
המינים ואין בזה איסור סחורה ומסירת דמי שביעית
לעם הארץ.
.מותר להניח הדסים בשביעית – במים -שלא יתייבשו. אם אלו הובאו משדה של ישראל שעבדו בו בשביעיתוגם "שמור" [לא הופקר] אף שיוצאים בזה למצות הדס
ראוי להחמיר שלא לקחתם למצוה.
לולב הוא מעץ התמר .וכיון שאילן הוא ,הולכים בו אחר
חנטה -אם כן גם לולב יימשך אחר עיקר האילן:
.לולב הנקצץ ערב שמיטה (כעת -קודם ר"ה דשמיטהתשע"ה) או אפילו אחר ר"ה תשע"ה -בתחילת שנת
השמיטה – לכל הדיעות אין בו קדושת שביעית ,כיון
שהחנטה היתה בשנה השישית (תשע"ד).
.לולב הנקצץ בסוף הקיץ הבא (אב תשע"ה) – בין לפניראש השנה – בין אחר ר"ה תשע"ו -הרי החנטה היתה
בשנה השביעית (אב תשע"ה) – בזה יש מחלוקת
הפוסקים:
למיעוט פוסקים נוהג בו דין קדושת שביעית כיוןשעיקר הנאתו לכבד [לטאטא] את הבית והוא שעת
ביעורו וקלקולו ודמי להנאת אכילה [רש"י -וכ"ד
המהרי"ק ותפא"י].
לרוב הפוסקים [רמב"ם -רדב"ז .הרב עובדיהמברטנורא וחתם סופר ועוד] אין נוהג בלולב דין שביעית.
וכן דעת פוסקי הדור האחרון אשר נוחם עדן [החזון-איש.
הגרש"ז אויערבאך והגרב"צ אבא שאול הגר"ע יוסף
והגר"ם אליהו זצ"ל] .וכן מסקנת רוב ככל פוסקי הדור
שליט"א [הגר"ש וואזנר והראש"ל הגרי"צ יוסף ומו"ר
הגר"א חפוטא והרש"ז רווח שליט"א] ובמיוחד שבזמנינו
אין משתמשים בלולב לכבד הבית וכד' אלא למצות לולב
בלבד.
.כיון שאין בלולב קדושת שביעית -לכן המנהג (עפ"יהמשנה בסוכה פ"ג) לרכוש לולב בשביעית/שמינית
ו"להבליע" בו את דמי האתרוג שקדוש בקד"ש.
לכל הדיעות אין בה קדושת שביעית ,כיון שהיא רק
לעצים בעלמא ואין בה ריח.
לולב
ערבה
בניית סוכה וקציצת סכך בשמיטה
* להלכה מותר (כדעת רוב הפוסקים) להקים סוכה
על דשא בשמיטה ולפרקה אחר החג [אף שע"י
הפירוק הדשא חוזר לצמוח יותר][ .ויש מי שהחמיר
בזה–חזו"א].
* העושים סוכה על יד גינה בשמיטה (וכן השוהים
בגינות בשמיטה)-יזהרו משפיכת מים במקום
שיביאו לתועלת העצים.
* מותר לפתוח גגון לצורך בניית סוכה -כי ניכר
הדבר שאין כוונתו לתועלת העצים.
* גנן הכורת עצים לפני חג הסוכות אם אין מכוין
לזמירה ועושה מעשה הדיוט כגון שקוצץ רק מצד
אחד -מתירים לזמור באופן זה.
ואם מכוין הוא לזמירה-אין לבקש ממנו שיעשהזאת כיוון דהוא כשלוחו לדבר איסור ,אא"כ נמכרו
האילנות לגוי.
והוסיף הגר"ם שטרנבוך שליט"א (ס' השמיטהכהלכתה פ"א ס"י) שאם יש בכוחו למונעו לקוץ
בצורת הזמירה מונעו בכך מאיסור שביעית (שם
בהערה י"ב).
[כ"ט]
בס"ד
קובץ הלכתי -חגי תשרי תשע"ה
זמנים לסוכות ושבת חוה"מ סוכות (שעון קיץ)
ערב החג – יום רביעי
י"ד וליל ט"ו תשרי תשע"ה
חג הסוכות -יום חמישי
ט"ו תשרי תשע"ה
תחילת שעה עשירית – 51.33לערך
איסור סעודת קבע [י"א מחצות ()59:92/91
י-ם ת"א חיפה ב"ש
/נתיבות
3:91/91 5:91 5:91 5:99
ע.השחר:
לדינא מ (. 51:43-לערך)]
ז.ע .טלית
* נתינת צדקה * תנאי על נוי סוכה
זריחה1:35 1:41 :
עירוב תבשילין ליהודי חו"ל
* הדה"נ " -להדליק נר של יום טוב":
:שעה לפני הזריחה .להידור 59-דקות קודם הזריחה.
1:33
1:39/34
(זמן לולב לכתחילה .בדיעבד – מעלות השחר)
ב' ספרי תורה 5 :עולים ,א'" -שור או כשב"
י-ם .5:33 )1:33( :ת"א .5:51 :
(פר' אמור) ב' קרבנות של סוכות (פר' פנחס)
חיפה .5:51 :ב"ש /נתיבות.1:33/35 :
מפטירין – "הנה יום בא"[ -זכריה י"ד].
שבת חול המועד סוכות
י"ז תשרי תשע"הי-ם
ת"א
חיפה ב"ש/נתיבות
הדה"נ5:51 5:55 5:51)5:41( :
5:51/51
============================
ע .השחר5:94 :
ז.ע .טלית:
זריחה:
5:43
5:91
5:91/92
שעה לפני הזריחה .להידור 59-דקות קודם הזריחה.
1:31 1:42
1:39
1:34/33
ב' ספרי תורה :א' " -ויאמר משה" – "ראה אתה"
(שמות ל"א-כי תשא) 1 -עולים
ב' " -וביום השלישי" (מפטיר בפר' פנחס)
* שקיעה 93 -דק' אחרי זמנים אלו ,מי שלא
צ.החג:
1:31 1:31 1:53
1:32/53
הספיקה עד אז תוכל אחר השקיעה להדליק
מפטירין( :ביחזקאל ל"ח) "וביום בא גוג"
ר"ת:
1:91 1:91 1:45
1:43/45
(ובברכה) ע"י העברה מאש הדלוקה קודם
במשך היום – קריאת "קהלת" (לספרדים אף
(הבדלה :ב"פ הגפן +המבדיל ללא נר ובשמים)
השקיעה) .ויש שמדליקות בלילה לכתחילה
[בחו"ל :ליל יו"ט דגלויות בקידוש 3ברכות
[ראה לעיל-דף ח' הלכה ל].
(ב.פ.הגפן+מקדש ישראל והזמנים+שהחיינו ,ואח''כ
* זמן ר"ת לאכילת כזית פת לחומרא בסוכה
לישב בסוכה)]
בשל קלף –ללא ברכת "מקרא מגילה")
צאה"ש1:31 :
1:35
1:31
1:31/31
1:91
1:93
1:95
1:91/91
ר "ת :
הבדלה – כבכל מוצא"ש (+נר ובשמים) "ויהי
י-ם 1:49 :ברחבי הארץ1:91/49 :
נעם" בערבית" (ספרדים).
כללי מלאכות בחול המועד (א)
א .ימי חול המועד נקראו בתורה "מקראי קודש" – על כן
אסורים במלאכה (באופן כללי וכדלקמן) וצריך לכבדם בכסות
נקיה ומיוחדת ומאכלים מיוחדים ולהרבות בלימוד תורה.
ב .כתיב "ושמחת בחגיך" לכן צריך ומצווה לשמוח בחול המועד
בבשר (בהמה אם אפשר) ויין ולשמח בני ביתו – הנשים בבגדי
צבעונין ותכשיטין והילדים בראוי להם.
ג .מלאכה בחול המועד יש אומרים שהיא אסורה מן התורה
וי"א אסורה מדרבנן ויש שמטילין ביניהם פשרה :עיקר איסור
מלאכה בחול המועד – מן התורה כשאינה לצורך המועד או
לצורך דבר האבד .וכשהיא לצורך המועד – מותרת מן התורה
(אפי' ע"י אומן) ואם זה דבר האבד – אפי' ע"י טרחה יתרה.
וחכמים אסרו מקצת המלאכות בחוה"מ .ונטיית הפוסקים
ובראשם – מרן השו"ע – שהמלאכה אסורה מדרבנן.
ד .להלכה -ישנם כ ללים חשובים
להיתר מלאכה בחוה"מ:
א) מלאכה פשוטה שאינה דורשת מקצועיות( .כג' נסיעה ,הדלקת
חשמל וכד').
ב) מלאכה הנעשית בשינוי מהרגיל.
ג) מלאכה שנעשית לצורך אוכל נפש.
ד) מלאכה שהיא לצורך המועד.
ה) מלאכת "דבר האבד" שאם לא תיעשה ייגרם נזק.
ה .המלאכות שהותרו:
.5אפשר ע"י עצמו או ע"י חבר – ללא תשלום.
.9אם לאו – ישכור פועל שאין לו מה לאכול בחג.
.4אם לאו -אפילו יש לו מה לאכול .
.3אסור לעשותן לצורך גוי.
ו .מותר לעשות כל מלאכה ע"י פועל שאין לו מה לאכול –
ועדיף לכתחילה בצנעה.
ז .מלאכה האסורה – אסור לומר לגוי לעשותה אפי' בחוה"מ
אא"כ קיבל הגוי את העבודה לפני המועד ומתבצעת בביתו או
בבית מלאכתו של הגוי.
ח .אם עבר על זה ,ואמר לגוי לעשות לו מלאכה האסורה
בחוה"מ – מותר בדיעבד ליהנות ממנה.
ובמקום מצוה – כג' בניית מקווה מותר לומר לגוי ,דהוי צרכירבים.
אך בניית בית כנסת אסור ע"י גוי אא"כ המנהג לבנות בקבלנות
שעושה כן על דעת עצמו.
ט .כל אוכל נפש שהותר – היינו אף בטירחה רבה וכדרכו בלא
שינוי ואפילו במעשה אומן (וראה לקמן עמ' כ"ח – בפירוט
המלאכות אות "א").
י .וכן צרכי רבים שהותרו בחוה"מ – אפי' ע"י מעשה אומן
ובפרהסיא ואפי' בטירחה רבה כל זמן שיש בהם צורך המועד
(ראה לקמן עמ' כ"ח אות מ').
י"א .פועל בעבודה קבועה שאינו יכול לקבל חופשה בחוה"מ
ויש חשש שאם יתחמק מעבודתו בחוה"מ יש חשש שיפוטר משם
ויאבד פרנסתו – מורים לו להמשיך לעבוד בחוה"מ.
היה זה בשנת תשמ"א ( )5215בערב חג השבועות .אחד המקורבים ,חיפש את רבו הרב יוסף וואלטוך זצ"ל ,שהיה אחד מל"ו צדיקים
הנסתרים בדורנו (התיידד והסתודד רבות עם האדמו"ר "באבא סאלי" ו"בבא מאיר" זיע"א) הרב ששהה אותה עת במקווה בת"א (בת"א
עבד כפועל עירייה ...והסתיר צדקותו) ביקש להעלים את הימצאותו שם באותה עת ולמעט בני ביתו -לא ידע איש מקומו ומעשיו .בכל זאת
נתגלה לאותו מקורב שהרב במקוה מסוים ...נכנס פנימה ,לחדרים הפנימיים ,ולפתע נתגלה לפניו הרב וואלטוך כשבידו ארבעת המינים...
מנענע לכאן ולכאן" ...הרי אמרתי לא לגלות לאיש היכן אני "...נזף הרב ...בכל זאת התעשת התלמיד וענה "כבוד הרב 3 ...המינים בערב
חג השבועות" -!?...אני מטהר ומנקה את השמים...שלא יהיה מפריע ...שלא ינזק איש...ענה לו הרב ז"ל ".פשר הדברים לא הובהרו מיד,
אלא במוצאי חג השבועות עת שמעו כל בית ישראל שלהק מטוסי חיל האויר הישראלי הפציץ בערב חג השבועות את הכור האטומי
ב"אוסיראק" ליד בגדאד וכל מטוסי חיל האויר שבו לבסיסם בשלום בערב החג עת התקדש חג השבועות ,תשמ"א.
[ל']
בס"ד
קובץ הלכתי – חגי תשרי תשע"ה
מלאכות בחול המועד (ב)
פירוט המלאכות בקצרה עפ"י סדר א'-ב'
א .אוכל נפש-כל תיקון כלים הנצרכים
לאוכל נפש – מותר וכגון :תיקון מקרר
חשמלי ,תנור אפיה וגז ,ברז מים במטבח
אפילו ע"י אומן (טכנאי מקצועי) .וכןהפרשת תרומות ומעשרות .וכן פתיחת
חנויות בפרהסיא -לצורך ממכר מצרכי
אוכל ופירות וירקות לחג.
איפור – לנשים וכן כל צרכי יופי -מותר
(ומצווה)( .חוץ מתספורת שיער שבראש).
א .בגד – אם נקרע במועד – מותר
בתיקון פשוט אך לא מקצועי (אומן).
ומותר לקנות בגדים חדשים – לצורך
המועד או אף בגדים (ושאר דברים)
"במבצע" ובזול שלא יהיה כמותו אחר
המועד.
ב .גיהוץ – מותר לצורך המועד (חזו"ע).
ג .דייג – כשזה ניכר לצורך המועד –
לכו"ע שרי אף לדייג מקצועי ובפרהסיא.
ולד' מרן הגרע"י זצ"ל -אף שדגים הם
יותר מצורך המועד ואף יכולים לדוג בלא
התרה אם החמירו על עצמם לא לדוג.
ולד' מרן הגר"ם אליהו זצ"ל – דייג
מקצועי ולא ניכר לצורך המועד – יעשה
בצנעה.
דירה – סתם לעבור דירה – אסור.(שו"ע ,תקל"ה ס"א) .כן הדין כששתי
הדירות שלו או שתיהן בשכירות וכן אם
הן מרוחקות זו מזו .אך משכירות –
לדירה שלו מותר (חזו"ע)– אף רחוקות.
וכן אם ישלם קנסות – שרי אף לעיר
אחרת .ואף שיש מתירים גם בהעברת
דירה סתם מבנין אחד (אפי' 9כניסות) או
בשני בניינים בחצר אחת – בלא הסיבות
לעיל – המחמיר תבוא עליו הברכה.
דפוס – אסור להדפיס ספרים בחוה"מ
(ולד' הגר"ם הנאמ"ן מזוז שליט"א – גם
עלונים אסור)( .וראה עוד "מחשב").
ה .הקלטה – של נאומים ושירים מותרת.
וכן תיקון כלי שיר (חזו"ע).
השכרת דירה – כולל עריכת חוזהשכירות מותר(חזו"ע).
הדחת רצפה ושטיפתה – מותרת.ח .חליבה – מותרת אף שלא לצורך
המועד משום צער בעלי חיים (והוי כדבר
האבד).
כבישת ירקות (חמוצים) –
כ.
אסורה שלא לצורך המועד אא"כ זה מין
שלא מצוי או חשש שיתליע – מותר.
כיבוס – סתם כיבוס – אסור.
בגדי ילדים/תינוקות המתלכלכים– ואיןלהם תחליף – שרי.
וכן כל אדם שאין לו מה ללבוש – יכבסוייבש בצנעה.
וכן בגדים פנימיים– (כשאין לו להחליף)שרי אף לגדול – .וכן מגבות רחצה/ניגוב
ידיים – שרי .וי"א להחמיר בזה בדורנו.
(אא"כ לא נשאר לו מהם) – .וכן יש היתר
לכיבוס סדינים ומצעים של מיטות בבתי
מלון ובבתי חולים וכל שכן בגדי רופאים
וצוותי רפואה (חזו"ע).
כתיבה – אסור לכתוב בחוה"מ – חוץ מג'
סיבות :א) דבר האבד .ב) צרכי רבים.
ג) צורך המועד[ .כל מה שמותר – מותר
בלא שינוי ונהגו לשנות קצת] .ולפי הנ"ל
– יהיה מותר :לכתוב אגרת שלומים
לחבירו (ג) [והמשנ"ב מפקפק בזה] [והיינו
בכתב שלנו ולא בדפוס] – .וכן חשבונות
של הוצאות וכד' לסתם אדם – מותר (א-
ג) .אך לסוחרים אסור (חזו"ע)– .וכן
מותר לכתוב חידושי תורה שלא ישכחם
(א) או למורה לכתוב מראה מקומות (ב).
הכנסת כסף לבנק או הוצאה ממנוכשזה מצריך כתיבה לפקיד יהודי או
הפעלת מחשב יש לאסור אא"כ אי אפשר
אחרת – או דבר האבד וכן אם צריך לחג
– מותר( .הגרמ"א זצ"ל ) .והגרב"צ אבא
שאול ז"ל מתיר כל הנ"ל בכתיבה שלנו
בלבד.
אם פרנסתו מכתיבה ואין לו מה לאכול –
מותר.
מחשב .5מרן הגרע"י זצ"ל
מ.
מתיר כתיבת אגרת שלומים במחשב או
במכונת כתיבה[ .9 .ס' החגים להגרמ"א
זצ"ל] כתיבה במחשב תוך כדי משחקים
מותרת .הקלדת מכתב במחשב הרי היא
ככתיבה רגילה – לכן מה שמותר לכתוב -
מותר להקליד .מה שאסור -אסור .תיקון
מאמר מודפס -אסור .הנהלת חשבונות
של העסק -אסורה (אא"כ בחשש הפסד).
גיבוי דיסקטים -מותר .הדפסה במדפסת
מתוך מה ששמור במחשב – אסורה.
(שו"ע תקמ"ה :ס"א .ס"ז .כה"ח
סקט"ל).
מכונית -תיקון מכונית פרטית -רק
מעשה הדיוט (אפי' לצורך טיול) אך
מעשה אומן אסור בכל אופן .אך מותר
לנקותה ולייפותה כשאין בזה טירחה.
(חזו"ע) [והגרב"צ אבא שאול ז"ל מתיר
תיקון רכב לנסיעה מחוץ לעיר בלא לחלק
משאיות,
תיקון
תיקון)].
איזה
אוטובוסים או מוניות ציבוריות (להעברת
אוכל נפש או נסיעות לציבור) מותר
לתקנם אף ע"י מכונאי מקצועי (אף
בשכר) – .מכונית וכד' מותר לקנותה
בחוה"מ אם לא ימצא כמותה אחר
המועד בטיב או במחיר.
מלאכה -כל מלאכה שהיא לצורך אחר
החג -כג' בישול ,שטיפת כלים וכד'-
אסורה בחוה"מ .משקפי ראייה -מותר
לתקנם אם נשברו -אף מעשה אומן.
נגינה -כלי נגינה שרי .כל שכן
נ.
במקום סעודת מצווה .נעליים -תיקון
מעשה אומן -אסור אם נקרעו .ומותר
לקנות חדשים למועד .נקרעו הרבה -
מותר אף מעשה אומן.
סופר סת"ם -לעצמו -מותר
ס.
לכתוב .ואם אין לו כדי סעודת יו"ט -
מותר אף לכתוב לאחרים ולמוכרם.
סחורה – סתם סחורה אסורה בחוה"מ,
כשאינה לצורך המועד -.וכשיש הפסד
מהקרן (אפי' מועט – ואפי' ספק הפסד)-
וכג' שהסחורה שווה הרבה ותוזל אחר
החג– מותר .ובאדם לא עשיר מותר אף
למוכרה בריווח ויוציא עבור החג וכן
לשלם בזה חוב – .וכן ביום "תערוכה" או
"יריד" או תיירים שבאו לקנות.
ולגבי "יום שוק" שבכל שבוע – מכירתדברים שאינם לצורך המועד שנויה
במחלוקת :לדעת מרן הגרע"י זצ"ל מותר
ולד' מרן הגרמ"א זצ"ל אסור.
קניית רהיטים/בגדים/כלי בית – רק מהשמותר לצורך המועד .וכן כל דבר
שב"מבצע"/זול שלא ישיג אחרי החג
כמותו.
ספר תורה – תיקונו והגהתו (אפילו אותאחת) – אסורה (אא"כ אין ס"ת אחר).
דיבוק הפוסל – מותר לגררו/לגרדו .וכן
אות שנטשטשה שרי להעביר בה קולמוס
וכן מחיקת אות יתירה בסוף תיבה.
וסופר כנ"ל – שאין לו מה לאכול יכול
לכתוב סת"ם לעצמו ויקנה לחג.
ע .עבודות גינה – כל מלאכה שאינה
הכרחית – אסורה( .זמירה ,נטיעה ,זיבול
ניכוש) .השקיה = הכרחית מותרת ועדיף
ע"י ממטרות/טפטפות (באילן רק
בצפופים) .ריסוס – ירסס לפני כן אא"כ
יהיה הפסד .קטיף – פירות וירקות – רק
לצורך המועד – או כדרכו ולא בצמצום
אא"כ יש חשש שירקיבו ,ייגנבו וכד'.
צ .צחצוח נעליים שרי.
צאן – אסור לגזוז צאנו בחוה"מ .צילום –
מותר להצטלם – אך פיתוח התמונה
ייעשה אחר החג .צפורנים – לספרדים
מותר לגזוז גם בחוה"מ .ואשכנזים
מחמירים בזה ולכל הדיעות בט .מצווה –
מותרת לגזוז.
רפואה – כל עשיית רפואה
ר.
מותרת בחוה"מ בין לאדם ובין לבהמה
ואפילו בחולה שאין בו סכנה.
לערוך
מותר
ש .שידוכין/תנאים-
בחוה"מ (וכן לכותבם).
שמירת טף – בשכר -מותרת (אף בלא
הבלעה) (חזו"ע).
ת .תסרוקת -למרן הגרע"י זצ"ל -
מותרת לכולם .להרב הבן איש
חי/והגר"ם אליהו זצ"ל -רק לנשים.
תספורת ותגלחת -לזקן ולשיער-אסורה.
וכן תספורת לאשה (אפילו לא הספיק/ה
להסתפר/להתגלח קודם) .אמנם אם בא
מחו"ל -או אף מעיר אחרת ,וכן היוצא
מבית האסורים ולא הספיק -יתגלח
בחוה"מ (אך בצינעה).
וכן אבל ב"מ ששלמו ל' יום בחוה"מ עלאב ואם (וגערו בו) -מותר.
שפם -מותר בכל אופן שהוא לגוזזו. תפירה -רק תיקון פשוט ולא מקצועי.תרומות ומעשרות – (אעפ"י שנקרא
מתקן ביו"ט) מותר בחוה"מ לצורך אוכל
נפש.
קובץ הלכתי חגי תשרי תשע"ה
בס"ד
[ל"א]
חידושים והנהגות בענייני חג הסוכות
מצדיקי משפחת אביחצירא הקדושה
חידוש ממרן אביר יעקב
אביחצירא זיע"א
ספר "שערי ארוכה" -אות ע'
** "עד שיפוח היום ...אלך לי אל
הר המור ואל גבעת הלבונה" [שיר
השירים]
אפשר לרמוז דכאשר בני ישראלמתעוררים לעשות תשובה בימים
הנוראים ולקיים מצות סוכה
ולולב ,אז הקב"ה שמח בהם
ומקבלם ברצון .דמקרא מלא
הוא" :כי ביום הזה יכפר עליכם
לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני
ה' תטהרו" .וכתיב" :אם יהיו
חטאיכם כשנים כשלג ילבינו -אם
יאדימו כתולע כצמר יהיו".
וזהו ביאור הפסוק הנ"ל" :עד
שיפוח היום" וגו' :היום ונסו
הצללים אלך לי אל הר המור ואל
גבעת -ר"ת גימטריא אלול [.]11
"הר המור" -הוא ראש השנה שבו
נעקד יצחק אבינו ע"ה בהר
המוריה.
"גבעת הלבונה" -הוא יום
הכיפורים שבו שולטת המלכות
ומקבלת השבים" .הלבונה" [עם
הכולל] -גימטריא לבינה = 21
שהיא מלבנת עוונותיהם של
ישראל .לבונה -גימטריא -בסוכה
[ ]24ועוד -הלבונה עם האותיות
והכולל גימטריא ר"ת -אתרוג
ערבה הדס לולב .הרי נרמז הכל
בפסוק זה וכשיתעוררו ישראל
ויעשו תשובה באלול ועשרת ימי
תשובה ויקיימו מצות סוכה ולולב,
אז אומר להם הקב"ה" :כולך יפה
רעייתי ומום אין בך -כל עוונות
וחטאות ופשעים כולם שרויים
כולם מחולים לכם כולם מותרים
לכם".
חידוש מאדמו"ר באבא האנה
הרה"צ והגאון
ר' אברהם אביחצירא זצ"ל -ספר
"תולדות אברהם"
** "אשריך ישראל ...עם נושע בה' מגן
עזרך ואשר חרב גאותיך -ואתה על
במותיך תדרוך" [פרשת "וזאת
הברכה"]
במסכת עבודה זרה דרשו חז"ל [דף ב.ג ].לעתיד לבא הקב"ה מביא ספר תורה
ומניחו בחיקו ואומר למי שעסק בה יבא
ויטול שכרו ...מיד באין ומתקבצין
עכו"ם בערבוביא ...אמר להם הקב"ה:
"תכנס כל אומה ואומה" ...מיד נכנסה
לפניו רומי ...אח"כ אמרו לפניו:
"רבונו של עולם ,תנה לנו מראש
ונעשנה" ...אמר להם הקב"ה" :שוטים
שבעולם ...אעפ"י כן יש לי מצוה קלה
וסוכה שמה לכו ועשו אותה" ...מיד כל
אחד ואחד נוטל והולך ועושה סוכה
בראש גגו והקב"ה מקדיר עליהם חמה
וכל אחד ואחד מבעט סוכתו ...מיד
הקב"ה יושב ומשחק עליהן שנאמר:
"יושב בשמים ישחק" [תהלים ב'].
ויובן הפסוק הנ"ל לאור המדרש הנ"ל:
"אשריך ישראל" -שכן אפילו לעתיד
לבא אתה "עם נושע בה'" שהקב"ה
יוצא לעתיד לבא ומסנגר ומלמד זכות
על עם ישראל" .מגן עזרך ואשר חרב
גאוותך" -התורה שהקב"ה מניחה
בחיקו היא מגן ועזר לעם ישראל ,והיא
גם חרב גאותו .והתורה כידוע חרב -
כמ"ש בקריאת שמע על המטה כאילו
אוחז חרב פיפיות בידו .והיא התורה -
גאוותו שעל ידה יש לעם ישראל הרמת
ראש" .ויכחשו אויביך לך" -ויאמרו:
"היכן קיימוה"? אך הקב"ה עונה להם
ומוכיחם שקיימוה ואז מתקיים "ואתה
רמז לקב"ה " -על במותיך תדרוך"ויושב ושוחק עליהם.
"בסכת תשבו שבעת ימים ,כל האזרח בישראל ישבו בסכת למען ידעו
דורותיכם "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל " וגו' [פרשת אמור]
הנה בסכת 9הראשונים חסרים ו "בסוכות" האחרונה מלאה .אפשר לרמוז
ששני הראשונים כנגד בית המקדש הראשון והשני נחרבו לפי שלא היה עץ
החיים שהוא וא"ו הנקרא "עץ חיים" לפיכך הם חסרים .וסוכות האחרונה
שהיא מלאה ב-ו' רומז על בית אחרון הוא בית המקדש השלישי שיבנה במהרה
בימינו אמן כן יהי רצון שיהיה בו עץ חיים שהוא ו' שישאר קיים לעולם.
["פיתוחי חותם"]
"למנצח על השמינית" [תהלים י"ב]:
השמני"ת ר"ת –היום יום שמחת תורה נשמחה מאד יחד".
לרמוז שביום שמחת תורה צריכים כל ישראל לשמוח שמחה גדולה עד מאוד.
על גומרה של תורה וגם על התחלתה .ודוד המלך ע"ה רמז" :זה היום עשה ה'
" הוא יום שמחת תורה "נגילה ונשמחה בו" שתי שמחות אחת כנגד גומרה של
תורה וזה"ש "אנהא ה' הושיעה נא" שמבקשים מלפניו יתברך שיושיענו ויכפר
וימחול לנו על כל עוונותינו של השנה שעברה .ו"אנא ה' הצליחה נא" כנגד
התחלה של תורה מבקשים שיצליחנו ה' בשנה זו הבאה עלינו לטובה ולשלום
בתורה הקדושה לעסוק בה ולקיים כל מצוותיה ,כי זהו עיקר העולם ועיקר
["מחשוף הלבן"]
האדם.
"בסוכות תשבו שבעת ימים"
אדמו"ר "באבא סאלי" זיע"א ,כאבותיו
הקדושים ,מרן אביר יעקב זיע"א ור' מסעוד
אביחצירא זיע"א וכאחיו הקדוש עט"ר רבי
דוד זיע"א ,הי"ד ,היה מעתיק דירתו לסוכתו
למשך שבעת ימים ,לשם העביר מיטתו,
ארונו האישי ,שולחן גדול וספריו הנחוצים
לו ללימוד התורה .וכן נודע שלסוכת האבות
הקדושים הנ"ל במרוקו היו מביאים אף ספר
תורה וגם למדו והתפללו בסוכה במנין ולא
זעו ולא נעו ממנה שבעת ימים .בימי חג
הסוכות היה האדמו"ר "באבא סאלי" מזמין
עניים על שולחנו ובכל לילה השתדל שאחד
מהם יהיה שמו כשם האושפיזין של אותו
לילה ,שנה אחת שהה האדמו"ר ז"ל [בהיותו
גר בחו"ל במרוקו] מחוץ לעירו בחג הסוכות
ושב ביום הושענא רבה ,לשאלתו הראשונה
אם הזמינו עניים לסוכה ענו בשלילה .הטיף
הרב מוסר לבני ביתו ,הכיצד ואיך ייתכן
לאדם לשבת ,להתענג ולשמוח בחג ולשכוח
את העניים .מיד ציוה שיזמינו עניים ל9 -
ימים טובים אחרונים שמיני עצרת ושמחת
תורה [כנהוג בחו"ל 9 -ימים] וישב עימם
בסעודות החג ושמחם שמחה גדולה מאד.
*** *** *** ***
לאתרוג ,השתמש רבי ישראל אביחצירא אך
ורק באתרוג "מרוקאי" .אותם אתרוגים
גדלו ביערות עד במרוקו ,והיו בחזקת בלתי
מורכבים .אדמו"ר לא הסכים אף פעם
ליטול אתרוג מזן אחר ,למרות שהיו לו כל
הסימנים של הכשרות ,וחזקה טובה כבלתי
מורכב .גם כשגר בשנותיו האחרונות בארץ,
הידר אחר אתרוג ממרוקו ,שהובא אליו
במיוחד .בדביקותו בהידור אחר האתרוג,
נתגלה טפח ממידת בטחונו המיוחדת של
אדמו"ר .לא תמיד היו שליחים שיביאו
לאדמו"ר את אתרוגו ,ובשנים האחרונות אף
לא היה מי שהיה אחראי למשלוח ,כאשר,
קרוביו וחסידיו ברובם עלו ארצה ,אך גם אז
לא הסכים לקבל ,אפילו את האתרוג שהיה
הדר שבהדר ,אך לא מרוקאי ,והמתין
בסבלנות לאתרוג ,שישלחו לו מן השמים.
היו שנים שעד ערב החג לאחר חצות ,עדיין
לא הגיע האתרוג הנכסף ,אך אדמו"ר ,לא זז
משלוותו ובטחונו ,והמשיך לצפות לאתרוג,
שבלי ספק יגיע .ואכן לא עברה שנה,
שבהתקדש החג ,לא היה מונח בקופסת
האתרוג של אדמו"ר אתרוג מהודר מרהיב
ביופיו ,וכמובן מיוחס ומוחזק בכשרותו.
אדמו"ר ניענע את לולבו בחרדת קודש,
וכוונתיו מיוחדות .בנוסף לכוונות הנענועים
על פי הפשט והסוד ,היה אדמו"ר מנענע
נענועים מיוחדים לסלק רוחות רעות ,גזירות
ומחלות מחסידיו הרבים ומעל כל ישראל.
בס"ד
קובץ הלכתי -חגי תשרי תשע"ה
תמצית מהלכות הושענא רבה ושמחת תורה
ליל הושענא רבה (ליל רביעי)
א .הושענא רבא הרי הוא מפורסם בישראל
בקדושתו וגדולתו שבו נחתמין בשנית
"ונמסרין בשמיני -עצרת הפתקים לביצוע"
לכן לומדים כל הלילה ומרבים סליחות
ותחנונים.
ב .גם לנשים אם רוצות בכך יש שייכות
בלימוד זה ואם נשארות ולומדות תבוא
עליהן הברכה.
ג .קודם זמן חצות הלילה דהושענא רבה
[ ]59:95/91אומרים קריאת שמע שעל
המיטה בלא שם ומלכות .וכן צריך לומר
תיקון לאה.
ד .הניעור כל הלילה בליל הושענא רבא
(וכן הדין בכל השנה) לפי מנהג הספרדים:
צריך לברך את כל ברכות השחר וברכות
התורה אחר עלות השחר (ירושלים 5:91
ת"א . 5:43חיפה/ב''ש 5:45/49נתיבות
[ 5:44ואף שברכות השחר לבדן יכול לברך
כבר אחר חצות הלילה מכל מקום עדיף
להצמידן לברכות התורה שזמנן מעלות
השחר למי שלא ישן] וברכת "על נטילת
ידיים" לא יברך רק נוטל בעלות השחר את
ידיו ג' פעמים לסירוגין .וברכת "אשר יצר"
יברך רק בנזקק לזה .
למנהג בני אשכנז:
ברכת ענט"י -רק אם עשה צרכיו קודם
תפילה – יברך ענט"י ואח"כ אשר יצר
(מג"א/מ"ב).
ברכות השחר -י"א ישמע מאדם אחר
שישן (מ"ב/שע"ת)וי"א שיכול לברך
כהרגלו (ר"ז ועוד)
ברכות התורה -י"א שישמע מאדם
אחר שישן או ספרדי (ויקרא פסוקים).
י"א יכוין ב"אהבה רבה" לצאת ידי ברכות
התורה .וי"א שיכול לברך בעצמו אם לא
מצא אחר (ר"ז) ע"כ.
חיוב ברכת ענט"י (לכל הדעות) -חל על
כל מי ששכב או שישן (לפני או אחרי
חצות) במשך כחצי שעה לערך[ .וכל
שכיבה -בין ע"ג מיטה או ספסל (אפי' עם
בגדיו הרגילים)] .
[נרדם בישיבה ,או ליד שולחן ,עג"ב אצילי
ידיו אפילו שעה שעתיים או יותר– נקרא
"שינת עראי" (ברכ"י /אור לציון ורוב
האחרונים) ויש פוסקים שגם זמן מועט של
שכיבה נחשב "שינת קבע" –כ"מ מילקוט
יוסף].
אם נשאר ער עד אחר חצות ובירך
ברכות השחר – ועסק בתורה ואז הלך
לישון שינת קבע – נוטל ידיו בבוקר ללא
ברכה [בא"ח אורל"צ ז"ל /וכ"מ מפסק
מרן הגרע"י זצ"ל (הליכו"ע ח"א עמ' ל"ד)]
ה .ב"רחמנא" של שבעה כורתי ברית אין
לומר "בדיל ויעבור" כלל רק יענו "אמן"
כיון דאין לומר לשון תחנונים מיוהכ"פ עד
ר"ח חשון [עיין כה"ח תרס"ד סק"ג]
ו .העורכים את סדר הלימוד בבית הכנסת
[לא בסוכה] צריכים להיזהר לא לאכול
יותר מ 55 -גרם מזונות שאז יתחייבו
בסוכה [ואעפ"י שאין מברכים "לישב
בסוכה" בשיעור זה](רק מ 519-גרם) וכן
אם רואים שם אדם שמתנמנם יעירוהו
דשינת עראי חוץ לסוכה אסורה.
יום רביעי–ערב חג שמ"ע–שמח"ת
ז .חבטת ערבה – יזהר לכתחילה שלא
תהיה ערבה זו מן אגוד הלולב אלא ערבה
אחרת (ובשעת הדחק שרי) וחובטים על
הארץ [חול – עפר] ולא על קרקע מרוצפת
[כה"ח/בא"ח].
ח .המנהג – וכן ראוי לכתחילה -לקרוא
פרשת "וזאת הברכה" – שניים מקרא
ואחד תרגום – ביום הושענא רבא דאין
לקרוא לכתחילה תרגום ביום טוב [שמחת
תורה] ,אמנם אם לא הספיק מובן מן
האחרונים ז"ל שיכול לקרותה ביום שמחת
תורה (מרן החיד"א ובן איש חי ז"ל) ועדיף
סמוך לערב.
[סקירה מפורטת על השיטות בנושא זה -
עמ' ח' הל"ז].
* יהודי חו"ל צריכים להניח עירוב
תבשילין –בפעם השלישית .
[ל"ב]
* עוד מס' הנהגות ותזכורות ליום הושענא
רבה/ערב שמחת תורה –ראה מסגרת
למטה.
ליל חמישי – ליל שמיני עצרת
ט .ליל שמיני עצרת בארץ ישראל הוא גם
ליל שמחת תורה:
בלילה זה בארץ ישראל אוכלים בבית
ולא בסוכה .בחוץ לארץ -אוכלים בסוכה:
הרוצה לאכול
הרוצה לאכול (בארץ ישראל) בליל
שמחת תורה בסוכה -כשאין לו מקום
אחר -צריך ִל ְפחֹות (היינו להשאיר אויר
באמצע סכך הסוכה) 49X49ס"מ והרוצה
לאכול רק ביום החג – אין צריך ִל ְפחֹות.
בקידוש מברכים ג' ברכות :
* "אלה מועדי" – "בורא פרי הגפן".
* "מקדש ישראל והזמנים".
* "שהחיינו" [המברכות "שהחיינו"
בהדלקת הנר אין להן לענות "אמן" כאן].
בברכת המזון אומרים "יעלה ויבוא" וכל
טעות ושכחה באיש ובאישה קחנו מהלכות
ראש השנה (עמ' ח''-הכ"ג).
יא .יקפיד לזכור לומר בתפילה "את יום
שמיני חג עצרת הזה" .ולא "חג הסוכות"
כהרגל לשונו בשבוע האחרון ואם שינה לא
יצא ידי חובתו ועפ"י הכללים דלהלן:
** כל זמן שלא סיים הברכה "מקדש
ישראל והזמנים" יאמר שוב "אתה
בחרתנו".
** סיים הברכה ישוב לומר "אתה
בחרתנו".
** עקר רגליו- :לפי הבנת מרן הבן איש חי
ז"ל את דברי מרן החיד"א ז"ל [ב"ברכי
יוסף"] אם היתה טעות רק בלשון וידע
שזה שמיני עצרת אין צריך לחזור.
לפי פסק מרן הגר"ע יוסף זצ"ל["יביע
אומר" ח"ד/נ"א] – אין חילוק בין ידע או
לא ידע את חג השמיני עצרת בכל אופן אם
עקר רגליו – חוזר.
ודין זה בכל תפילות החג.מועדים לשמחה!
הנהגות יום הושענא – רבה וערב שמחת תורה
** נוהגים להתיר קשר /איגוד הלולב ומיניו [עד חציו לפחות] ביום הושענא רבה [יום רביעי] [שו"ע תרס"ד ס"א] .ואם רגילים לבא אצלו לברך על
הלולב במשך היום לא יתירנו עד הערב [כה"ח סקכ"ה].
** נוהגים להצניע הערבה – לשריפה עם החמץ בערב פסח .והלולב בתנור שמסיקין מצת מצוה (או בשריפת חמץ – בדיעבד) בערב פסח [בן איש חי].
** ביום הושענא רבה :קריאת פרשת "וזאת הברכה" שניים מקרא ואחד תרגום .וכן לקרוא הקטעים ביהושע [ו'] "ויריחו" וגו' .וכן בחגי [סי' ב']
"בשביעי".
** קודם צאתו מן הסוכה לפנות ערב –יאמר "יהי רצון" המופיע בסידורים של סוכות – בסופם .וינשק דפנות הסוכה – לחיבוב מצווה (כה"ח).
** אסור לפרק מדפנות הסוכה או מהסכך עד מוצאי שמיני עצרת (בארץ) או מוצאי שבת שאחרי שמחת תורה (בחו"ל).
זמנים נחוצים להושענא רבה ושמחת תורה – תשע"ה
יום ג ' בערב -ליל הושענא רבה
ב"ש/נתיבות
חיפה
ת" א
י-ם
59:91/91
59:91
59:91
59:95
חצות הלילה
[לקרא ק"ש קודם לכן – ואחר חצות "תיקון לאה"].
יום רביעי – כ"א תשרי -הושענא רבה
5:45/49
5:49
5:43
5:91
עה"ש:
(הזמן לברכות התורה לנשארים ערים)
ז.ע.טלית :שעה קודם הזריחה .להידור 59דק' קודם הזריחה.
1:35/31
1:33
1:53
1:35.5
זריחה:
קריאת שמו"ת – "וזאת הברכה" .התרת אגד לולב.
יהי רצון ביציאתו מהסוכה בערב .לבני חו"ל -הנחת עירוב תבשילין.
5:55/9
5:53
5:32
הדלקת הנרות)5:49( 5:59 :
[כניסת החג] המדליקות בחשיכה -מאש דלוקה (עי' עמ' ו' לעיל)
יום שמיני עצרת/שמחת תורה :יום חמישי-כ"ב תשרי תשע"ה
ע .השחר וזריחה להוסיף דקה מאתמול.
ב"ש/נתיבות
חיפה
ת"א
י-ם
59:91/91
59:95 59:91 59:93
חצות היום
(המקיימים "הקפות" עד זמן זה צריכים לשתות לפני התפילה)
במוסף " -משיב הרוח ומוריד הגשם".
1:35/39
1:33
1:42
1:39
צאת החג
1:93/95
1:51
1:51
1:95
רבינו תם:
הבדלה :ללא נר ובשמים[ .לבני חו"ל – ליל יו"ט שני של גלויות.
הבישולים לשבת -ע"י עירוב תבשילין] והעברת אש מאש דלוקה.
בס"ד
נספח לקובץ הלכתי –חגי תשרי תשע"ה
[ל"ג]
קובץ הלכתי בעניין הזכרת ושאלת גשמים
הקדמה
מעלת יום הגשמים
בראי חז"ל
"מכסה שמים בעבים ומלבישם .ומחליף זמנים עלי חוק ורשם"
"אוצרך הטוב פתח-נא -להחיות בו כל נפוחי נשם"
"משיב הרוח -ומוריד הגשם"
"א-ל חי יפתח אוצרות שמים -ישב רוחו יזלו מים"
"בגשמי אורה תאיר אדמה .בגשמי ברכה תברך אדמה"...
"אנא הורידהו לאורה .לברכה .לגילה .לדיצה .להוד .לוועד טוב .לזמרה .לחיים טובים.
לטובה .לישועה .לפרנסה .ולכלכלה .כמו שאתה הוא ה' אלקינו רב להושיע
משיב הרוח ומוריד הגשם לברכה"
[מתוך תפילת הגשם (מוסף דשמחת-תורה) -נוסח ספרד].
..." כי לא המטיר ה' אלקים על הארץ .ואדם ַאיִ ן לעבוד את האדמה :ואד יעלה מן הארץ" [בראשית ב' ,ה'-ו'].
פירש"י :ומאי טעמא לא המטיר? לפי שאדם ַאיִ ן לעבוד את האדמה וְ ֵאין מכיר בטובתן של גשמים .וכשבא אדם וידע שהם
צורך לעולם התפלל עליהם וירדו וצמחו אילנות ודשאים .ע"כ.
" ואד יעלה מן הארץ" -אמר ריש לקיש :מכיון שעלה שבר (איד) מלמטה -מיד הגשמים יורדים" [ירושלמי תענית פ"ב ה"א].
פירש הרב "תורה תמימה" ז"ל :לאסמכתא ורמז בעלמא הוציא המלה "ואד" מפשטה (שהוא לשון ענן/אדים) להורות כי
לירידת גשמים צריך רחמים מרובים ותפילה בדאגה ושברון-לב .ודריש "אד" מלשון "שבר" כמו "ואיד נכון לצלעו" (איוב
י"ח) .ע"כ.
ועוד שם בגמרא -בזכות מה יורדים גשמים?
הגמ' בתענית מביאה דוגמאות רבות על מעלת יום
ר' תנחום בר חנילאי" :אין הגשמים יורדים אלא א"כ
הגשמים:
[תענית ז]:
נמחלו עוונותיהן של ישראל"
רב יוסף" :שקול יום הגשמים -כתחיית המתים"
[תענית ז].
רבי אמי" :אין גשמים יורדים אלא בשביל בעלי
רבי אבהו" :גדול יום הגשמים (יותר) מתחיית המתים".
[שם ח]:
אמנה".
[שם].
ועוד שם בגמרא -דברים שבעבורן ישנה עצירת גשמים
".
תורה
בו
רב יהודה" :גדול יום הגשמים – כיום שניתנה
בעוונותינו הרבים:
].
שם
[
ר' תנחום [בריה דרב חייא איש כפר עכו]" :אא"כ נתחייבו
רבא" :גדול יום הגשמים( -יותר) אף מיום שניתנה בו
שונאיהן של ישראל כליה" (בלשון סגי נהור)
[שם].
תורה".
[תענית ז]:
)
יום
מ
א
"
י
(
יום
כ
הגשמים
יום
גדול
"
:
חנינא
בר
חמא
רבי
[שם]
רב חסדא" :אלא בשביל תרומות ומעשרות".
.]:
ז
תענית
[
".
וארץ
שמים
בו
שנבראו
רבי שמעון בן פזי" :אלא בשביל מספרי לשון הרע".
רב אושעיא " :גדול יום הגשמים שאפילו ישועה פרה
[שם]
[שם ח.]:
ורבה בו".
רב סלא בשם רב המנונא" :אלא בשביל עזי פנים".
רבי יוחנן" :גדול יום הגשמים -כיום קיבוץ גלויות"
[שם]
[שם].
[שם]
רב קטינא" :אלא בשביל ביטול תורה".
רבי יוחנן " :גדול יום הגשמים -שאפילו גייסות
רבי אמי" :אלא בעוון הגזל" (ז" ):ובעבור שמעשי הדור
].
שם
[
פוסקות בו".
מקולקלים" [שם] "ובשביל שאין לוחשי לחישות" (אין
מתפללים תפילה בלחש).
[ח].
סגולה למציאת זיווגו של אדם -בזמן ירידת הגשם
ושם (תענית ח ).אמר ריש לקיש :מאי דכתיב "ועצר את השמים"? -בשעה שהשמים נעצרין מלהוריד מטר -דומה לאשה
שמחבלת (חבלי לידה) ואינה יולדת .וז"ש ריש לקיש בשם בר קפרא :נאמרה עצירה בגשמים -וגם באשה.
נאמרה לידה בגשמים וגם באשה .ונאמרה פקידה בגשמים ["פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה פלג אלקים מלא מים"
(תהלים ס"ה)] ונאמרה פקידה גם באשה ["וה' פקד את שרה"( פרשת וירא)] .
.וע"ז פירש רבינו הבן איש חי בספרו "בן יהוידע" על מסכת תענית (ח" ) :נאמרה פקידה באשה וכו' מה בא ללמד בדמיונותאלו? – בא ללמדנו שאם ראינו עת רצון שהשפיעו מן השמים בגשמים -נכון להתפלל אותה שעה על אשה גם כן וכן להיפך כי
כיון דדמו אהדדי -אזי כשיש עת רצון לזה -יהיה עת רצון גם לזה .עכד"ק והדברים נפלאים ומרגשים וסוד גדול גילה לנו רבינו
הבן איש חי ז"ל כאן עפ"י הגמרא בתענית ויש לפרסם הדברים במקום הנכון ובזמן הנכון.
[ל"ד]
בס"ד
נספח לקובץ הלכתי –חגי תשרי תשע"ה
מקבץ הלכות בנושא
הזכרת ושאלת גשמים – (א)
בתורה הקדושה [דברים י"א פס' י'-י"א] כתיב" :כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים היא ...והארץ
אשר אתם עוברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות למטר השמים תשתה מים".
פירש"י( :פס' י') על "והשקית ברגלך" :ארץ מצרים היית צריך להביא מים מהנילוס ברגלך ולהשקותה ,צריך אתה לנדוד
משנתך ולעמול ...אבל זו (ארץ ישראל) "למטר השמים תשתה מים" -אתה ישן על מיטתך -והקב"ה משקה נמוך וגבוה,
גלוי ושאינו גלוי ,כאחת .ע"כ.
מכאן הצורך הגדול והחיוב לבקש ("לשאול" בלשון חז"ל) גשמים בארץ ישראל בעונת הגשמים .
ובמשנה [תענית פ"א מ"א]" :מאימתי מזכירין גבורות גשמים? רבי אליעזר אומר :מיו"ט ראשון של חג (סוכות) .רבי יהושע
אומר :מיו"ט אחרון של חג" (שמיני עצרת /שמחת תורה) -והלכה כרבי יהושע!
ועוד שם [משנה ג' דתענית]" :בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים .רבן גמליאל אומר :בשבעה בו ,חמישה עשר יום אחר
החג -כדי שיגיע אחרון שבישראל (מעולי-הרגלים) לנהר פרת" [צפון-מזרח סוריא] .והלכה כרבן גמליאל [בארץ ישראל .ובחו"ל13 -
יום לתקופה וכמבואר לקמן][ .עיין תענית ו].
הרי שיש להבחין בין שבח של הזכרת גשמים ["משיב הרוח ומוריד הגשם"] שאינו חוזר כשטעה וסיים הברכה לבין שאלת
גשמים ["ברך עלינו" (ספרד)" -ותן טל ומטר לברכה" (אשכנז)] שצריך לחזור כשטעה -וכדלקמן בפרטי ההלכות.
הזכרת גשמים
"משיב הרוח ומוריד הגשם"
א .זמן ההזכרה :במוסף של שמיני עצרת (שמחת -תורה בא"י) -
ועד -שחרית של יו"ט ראשון של פסח.
מדוע לא מתחילין להזכיר "משיב הרוח" וכו' -מערבית של
ליל שמיני-עצרת?
.מפני שאין כולם נמצאים בביהכנ"ס (בערבית -בזמן התלמוד)וייעשו כולם אגודות-אגודות זה מזכיר וזה אינו מזכיר.
מדוע לא מתחילין בשחרית של יו"ט?
.מפני שלא יהיה סבור שמבערב הזכירו זאת .ולשנה הבאהיזכיר בערב.
.דא"ר חגי בר פדת (ירושלמי -תענית פ"א ה"א) אסור להזכירעד שיזכיר שליח ציבור -פירוש שצריך שיאמר השליח ציבור
קודם תפילה "משיב הרוח" בקול רם וזה אי-אפשר בשחרית כי
צריך לסמוך גאולה לתפילה[ .רא"ש/עפ"י ירושלמי /או"ח (סי'
קי"ד) בבית יוסף /דרישה /מג"א /ר"ז /כה"ח].
.טעם נוסף בירושלמי -רבי אבין בשם ר' יוחנן :טעמא דרבייהודה כדי שייצאו המועדות ב-טל .מפני שהטל יפה לעולם,
(היינו שיזכירו טל בערבית -ושחרית) [ב"י /דרישה /כה"ח].
ב .טעה ואמר "מוריד הטל" -אינו סימן קללה ,שבחורף ישנו
"טל" (לברכה) כגשם -אך אומנם אינה הודאה מושלמת ,לכן :כל
זמן שלא אמר ֵשם ה' של "מחיה המתים" -חוזר ל"אתה גיבור"
ויאמר ָשם" -משיב הרוח" וכו' .סיים ֵשם ה' -לא יחזור.
[וחששו להפסק-אחרונים.וכ"פ מרן הראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל
(וכ"ד הגר"ם אליהו ז"ל)-אעפ"י שבספר בן איש חי כתב לומר
"משיב הרוח" קודם "ואתה קדוש"].
ג .אם לא הזכיר שניהם לא "משיב הרוח" ולא "מוריד הטל"
אז מחזירין אותו -כג' שסיים הברכה -יאמר שם "משיב הרוח".
פתח ואמר "אתה קדוש" -חוזר לראש התפילה ואף שליח ציבור
שאלת גשמים
שטעה באופן הנ"ל והתחיל "נקדישך" יחזור לראש התפילה
[קיצוש"ע ילקוט יוסף החדש (ח"א)].
ד .נהגו לומר בקול רם "משיב הרוח" וכו' כדי להזכיר לציבור.
ָשם".
ֶשם" ולא "הג ֶ
ומנהג בני ספרד לומר ומוריד "הג ֶ
ה" .ברך עלינו" (ספרד) "ותן טל ומטר לברכה" (אשכנז)
בארץ ישראל מתחילים לבקש את הגשם -מליל ז' מרחשוון
בערבית [השנה סתיו תשע"ה ליל שישי ( יום חמישי בערב) אור
ל-ז' חשון עש"ק פר' לך לך](.ליל 45אוקטובר 9353למניינם)
.הטועה בליל ז' מרחשוון ואמר "ברכנו" וסיים הברכה: י"א שאין צריך לחזור (מג"א הלכות קטנות ועוד).
וי"א שצריך לחזור (ברכי יוסף ועוד).
ודעת פוסקי דורינו שליט"א להלכה:
נזכר קודם שסיים "שמע קולינו" -יאמר שם "ותן טל ומטר
לברכה" .התחיל "רצה" -יחזור לברכת השנים.
סיים תפילתו -חוזר להתפלל ערבית וְ י ְתנֶה שאם אינו חייב-
תפלתו השניה תהיה בתורת נדבה[ .פסקי הראשל"צ מרן הגר"ע
יוסף זצ"ל /ובנו יבלח"א הראש"ל הגרי"צ יוסף שליט"א שארית
יוסף ח"א /קיצושו"ע ילקוט יוסף החדש ח"א /פסקי הראשל"צ
הגר"ם אליהו ז"ל]
דין חיילים המשרתים בצבא -בגולן או יהודים הדרים או
השוהים שם וכן באזור דמשק /דרום לבנון /מדבר סיני /גבול
מצרים-כדין הדרים בארץ -ישראל[ .שם].
וכן י"א שדין ג'רבא /תוניס-כארץ-ישראל [ברית כהונה /מרן
הראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל]
ו .בחוץ לארץ[ - :במקומות -כפי הפירוט דלקמן (עמ' ל"ג)]
מבקשים גשם החל מ 13 -יום לתקופת תשרי .והשנה (תשע"ה) -
בערבית מוצ"ש וישלח – אור לט"ו טבת תשע"ה /ליל 1דצמבר
( 9353למניינם) ]
[ל"ה]
בס"ד
נספח לקובץ הלכתי –חגי תשרי תשע"ה
מקבץ הלכות בנושא
שאלת גשמים – (ב)
" .חוץ לארץ" -היינו בבל /צפון סוריא ,מצרים ,אסיה,אירופה ,צפון אפריקה ,צפון אמריקה.
.אמנם -בדרום אמריקה (ודרום אפריקה)ואוסטרליה -הרי שם יש קיץ כשאצלנו חורף וישנן
דעות קיצוניות לגבי הזכרת ושאלת גשמים במקומות
אלו.
ובשארית יוסף (ח"ג) וקיצושו"ע ילקוט יוסף החדש
(ח"א) הכריע כך להלכה:
שישאלו טל ומטר כשאר בני חו"ל ( 13יום לתקופת
תשרי) עד ערב פסח (שאז הגשמים הן סימן ברכה)
ולעניין הזכרת גשמים -יאמרו "מוריד הטל" לעולם.
.ואם יש מקומות ששם קיץ בין סוכות לפסח -והגשםמזיק לתבואה ולחקלאות -או לבריאות בני האדם ,פסק
שם הראש"ל הגרי"צ יוסף שליט"א שלא יאמרו "טל
ומטר" בתקופה זו .וכן בהזכרה -יאמרו "מוריד הטל"
בלבד -כל השנה.
ז .בן ארץ-ישראל שיצא לחו"ל קודם ז' מרחשוון ודעתו
לחזור עוד באותה שנה ישאל (שם) טל ומטר בשומע
תפילה.
.יצא אחר ז' מרחשוון -ימשיך לשאול טל ומטר(במקומה) בחו"ל .ואם עלה כשליח ציבור יאמר
"ברכנו" ובשומע תפילה בחזרה יאמר שם [(בלחש)"-ותן
טל ומטר לברכה"] ואח"כ יסיים בקול "שומע תפילה"
[שם].
ח .תייר יהודי בארץ-ישראל -ודעתו לחזור לחו"ל-
ישאל "טל ומטר" בז' מרחשוון -כמקומו -בארץ ישראל
וכשיחזור לחו"ל -יפסיק לשאול עד 13לתקופה .וטוב
שימשיך לבקש בשומע תפילה עד 13לתקופה -ואח"כ
כשאר בני חו"ל [שם -ילקו"י קיצוש"ע החדש].
כללים בטועה ב"ברך עלינו"
ט .איש -ואשה (שקיבלה עליה להתפלל לפחות תפילה
אחת ביום -וכ"ש ג' תפילות) דינם שווה בכל ההלכות
האלו.
י .ישנה מחלוקת ראשונים ז"ל -אם להזכיר בדורות
אלו -שאחר החורבן -שאלת גשמים מיד אחר החג
(שמיני עצרת /שמחת תורה) [כן דעת הרמב"ם] או
להזכיר כתקנה הראשונה -בז' מרחשוון( -זו דעת הרי"ף
והרמב"ן) דלא בטילה שכינה מהכותל המערבי -ולא
פסקו עולי רגלים לגמרי.
.ונפסק להלכה בשו"ע (או"ח סי' קי"ז ס"א) כדיעההאחרונה (רי"ף ורמב"ן) .ויש בזה נפקא-מינא בגלל
הספק
.הטועה בשבועיים אלו (בין שמחת תורה -לז' חשוון)[(בארץ ישראל) או בחו"ל -עד 13לתקופה[:מוצ"ש
וישלח תשע"ה –אור לט"ו טבת תשע"ה (ליל 1בדצמבר
]9353
ושאל טל ומטר [אמר "ברך עלינו" (ספרד)" -ותן טל
ומטר לברכה" (אשכנז)] -אינו צריך לחזור ולהתפלל
כיון שעונת גשמים היא -ויתפלל כסדר בהמשך
התפילה[ .פסקי מרנן הראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל
(וכ"ד הגר"ם אליהו ז"ל) .שארית יוסף (ח"ג) וקיצוש"ע
ילקוט שם].
ומ"מ אם ירצה יכול להתפלל שוב וְ י ְתנֶה בתורת נדבה
(שארית יוסף ח"ג).
.ולדעת מרן הראשל"צ הגר"ם אליהו ז"ל אף בהכרזתהחודש של "מרחשוון"( -כך ראוי להכריז) -יש לומר
"ולטללי ברכה" כיון שהציבור טרם שאלו גשמים
בתפילה.
[ומ"מ לדעתו אם הכריזו כבר "ולגשמים בעיתם" בשבת
מברכין זו -יתפרש הדבר שהגשמים שיירדו בעז"ה
בעיתם-יהיו לברכה].
י"א .דין הטועה -מז' מרחשוון" -שחרית"-
עד "מנחה" דערב פסח:
.זמן זה -זהו עונת הגשמים -ואם לא ביקש -איןבקשתו שלימה ויחזור ויבקש -כדלקמן:
.התחיל "ברכנו ה' אלקינו" ונזכר מיד -יאמר "וברךעלינו-את השנה הזאת" -כדי שלא יזכיר שוב ֵשם ה'
["איש מצליח" מאזוז].
.ואף כשנזכר בהמשך -וי"א לומר שם "ותן טלומטר" -ראוי לחזור לתחילת "וברך עלינו" (הגרמ"א
ז"ל).
.ואף כשנזכר לפני החתימה -ואומרים להוסיף "ותןטל ומטר לברכה" ולחתום הברכה (ילקוט יוסף) עדיף
שיעצור כדי -הילוך ד' אמות ( 9שניות) ויחזור ל"-וברך
עלינו-את השנה הזאת" (פסקי הגרמ"א ז"ל).
.אמר "ברוך אתה ה' " -יסיים "למדני חוקיך" -ויחזורל"ברך עלינו".
.סיים ברכת השנים -יאמר שם "ותן טל ומטרלברכה" -כך דעת רוב הפוסקים (ספרד -ומקצת גאוני
אשכנז) (עפ"י דעת הראבי"ה)[.וכ"כ הרבה אחרונים]
[אמנם דעת המשנה-ברורה וכ"ד "הקיצור שולחן-
ערוך" (גענצפריד) שעדיף לאומרו בשומע תפילה (כד'
רבינו יונה/ר"י הזקן)( .וכתב הגר"ם אליהו ז"ל שיאמר
גם ָשם(שמא ישכח בשומע תפילה) -וגם בשומע תפילה
כדעת המשנה ברורה)].
.התחיל "תקע בשופר" -יאמרו בשומע תפילה -קודםחתימת הברכה[ .השרוי בתענית יאמרו -קודם "עננו"]
.סיים "ברוך אתה ה' של "שומע תפילה -יאמר"למדני חוקיך" -ויחזור ל"תן טל ומטר לברכה" בתוך
שומע תפילה .
.סיים "שומע תפילה" -יאמר שם "ותן טל ומטרלברכה".
.התחיל "רצה" -חוזר לברכת השנים(עפ"י הרמב"םובה"ג) (וכן הדין בנזכר ,משם ועד לפני שאומר יהיו
לרצון השני)[ .אעפ"י שלירושלמי ורשב"א יחזור לשומע
תפילה ]
.סיים "יהיו לרצון" השני -חוזר לראש התפילה -וכלשכן בעקר רגליו( .ר' יונה /מג"א /משנב"ר) (אעפ"י
שלדעת רש"י ורב האי הגאון דווקא שעקר רגליו).
[ל"ו]
בס"ד
נספח לקובץ הלכתי –חגי תשרי תשע"ה
מקבץ הלכות בנושא
שאלת גשמים – (ג)
.כשחוזר לראש התפילה -האם יאמר שוב "ה' שפתיתפתח"?
להראשל"צ הגר"ם אליהו ז"ל -לא יאמרהו שוב [כ"ד
הריטב"א -וכ"כ הבן איש חי וכף החיים (סופר)].
לפי מורנו הראש"ל הגרי"צ יוסף שליט"א בספרו
"ילקוט יוסף" (שארית יוסף) -שמדייק מראשונים ,נראה
שדעתו שצריך לאומרו שוב( .עיין ילקוט יוסף ח"א עמ' רמ"ו).
.כשפוסקים שצריך לחזור לראש -זה כולל גם בתפילתערבית של כל זמן הגשמים (מלבד ליל ז' מרחשוון כנ"ל ס"ה).
.אם טעה וחזר ל"שמע קולנו" במקום ל"ברך עלינו" -ושםביקש על הגשמים ,יסיים תפילתו ,ןיכוין לחזרת הש"צ
מתחילה ועד סוף .או שיחזור להתפלל וְ י ְתנֶה שאם אינו חייב
לחזור -יהא בתורת נדבה.
.מן הדין יכול לכוין לחזרת הש"צ במקום לחזור ולהתפללכשהצריכוהו לחזור.
אמנם כל זה בתנאי שהש" צ בקי והגון ויודע לכוין להוציא
י"ח כראוי ומבטא האותיות כיאות (אחרונים -ופוסקי הדור
שליט"א) -אך עדיף שיתפלל בעצמו במקביל לשליח ציבור
(שארית יוסף ח"ג /קיצוש"ע ילקוט יוסף ח"א).
.שליח ציבור שטעה וצריך לחזור שוב -אינו חוזר ,כיוןשיכול לסמוך על תפילת החזרה.
.מי שטעה ורק באמצע "אלוקי נצור" נזכר שלא שאל "טלומטר" -אעפ"י שבדרך כלל מותר לענות כאן קדושה -יש
להורות שלא יענה כאן קדושה -כיון דאז ייחשב לו כסיום
התפילה ויצטרך א"כ לחזור לראש התפילה בגלל שאלת
הגשם -לכן ישתוק ויכוין לקדושה ששומע -ואח"כ יחזור
ל"ברך עלינו" ומשם ימשיך כסדר (שם).
.הרגיל להאריך בתפילה ואינו משיג לומר קדושה בציבור-אם הוא מבני עדות המזרח -אינו ראוי לקצר את "ברך
עלינו" ולומר כנוסח אשכנז כדי להספיק לומר קדושה עם
השליח -צבור (שם).
י"ב .המסתפק באמירת "ברך עלינו":
.המסתפק אם שאל "טל ומטר" -אם נזכר קודם שסיים"שמע קולנו" -יזכיר שם.
.התחיל "רצה" ונסתפק -אזי תוך 43יום -חוזר ל"ברךעלינו" ,כיון שחזקה שאמר כשיגרת הלשון .אחר 43יום -
אינו חוזר -חזקה שאמר כהוגן (לכו"ע).
.אימתי חוזר על "ספק" ,דוקא בנתעורר לו הספק -בתוךתפילת שמונה-עשרה או סמוך לה .אך אם נתעורר לו הספק
רק אחר התפילה -כגון בעומדו ב"עלינו לשבח" וכדומה
וכ"ש אחר זמן מופלג אינו נקרא "ספק" -ואינו חוזר
אשכנזי" :ברך עלינו -ואת כל מיני תבואתה לטובה ....ותן
טל ומטר לברכה" 23 Xפעם.
לעניין "משיב הרוח"" -מחיה מתים אתה רב להושיע-
משיב הרוח ומוריד הגשם" 23 Xפעם.
[לדעת החת"ם סופר ז"ל 535 -פעמים ע"ד מ"ש במס' חגיגה (ט):
ולא סגי ב 23-פעם .לדעת החסד לאלפים /יפה ללב (פלאג'י) צ"ל
25פעמים (ובקיץ "מוריד הטל" 539פעם) ויהודי חו"ל יוסיפו 5
בכל זמן ( 21פעמים) ( 534פעמים) – כה"ח סקנ"ח].
י"ג .טעות במנחה של ערב שבת :אם לא הזכיר "ותן טל
ומטר לברכה" -במנחה של יום שישי( -עונת הגשמים) ונזכר
בליל שבת -כיצד יעשה? הרי אין "ברך עלינו" בשבת וגם
תפילת נדבה אין בשבת!!! לכן יכווין ל"חזרת הש"צ" -היינו
ברכת "מעין שבע" -ויבקש מהחזן שיוציאו י"ח ויכוין עליו
(הגרמ"א ז"ל).
י"ד .טעה בשבת :אם בשבת התפלל תפילה של חול -ושכח
"ברך עלינו" -ונזכר אח"כ :ישנה מחלוקת גדולה האם יחזור
ל"אתה חונן" כדי שיאמר "ברך עלינו" כיאות ואח"כ יחזור
ל"ואתה קדשת" או שלא יחזור -ויגמור אותה ברכה שנמצא
בה ,ויתחיל "אתה קידשת"?
ונפסק להלכה כדיעה זו האחרונה (אחרונים)-
.אכן בילקוט יוסף הוסיף שאם נזכר קודם "תקע בשופר"-יאמר שם "ותן טל ומטר לברכה" -ויחזור ל"ואתה קדשת"
ואם נזכר אחר "תקע בשופר" או בברכות שאח"כ -יפסיק
ויחזור לתפילת שבת -מטעם ספק ברכות להקל
כתיב "המכסה שמים בעבים .המכין לארץ מטר.
קמ"ז) .וכתיב
המצמיח הרים חציר" (תהלים
"השמים מספרים כבוד אל -ומעשה ידיו מגיד
הרקיע" (תהלים י"ט)" .מפלאי המטר וההשגחה
הנמצא בו (ברקיע) נודע שהוא (הקב"ה) עוסק ופועל
ומכין לארץ מטר ומצמיח הרים חציר .ואמרו חז"ל
"מעשי ידיהם של צדיקים -מי מגיד? הרקיע" .שע"י
שיבוא המטר ע"י תפילת הצדיקים .והקב"ה מביאו
בעיתו בכל מקום לפי הצורך אל כל מדינה במקום
תכונתה לפי הזמן והמקום -נודע השגחת ה' ופעולתו
בעולמו"
[מלבי"ם -תהלים י"ט].
[הראשל"צ הגר"ם אליהו ז"ל עפ"י המשנב"ר (סי' קי"ד סקל"ח)
וכה"ח (סופר) (שם סקמ"ח בשם המור וקציעה].
[נ.ב .הנה בשארית יוסף (ח"ג עמ' דל"ה) ציין בסתמא בדין נסתפק
ולא חילק בזה וצ"ע אי חולק על הדיעות הנ"ל].
.כל המסופק תוך 43יום שהזכרנו שחוזר -היינו כל אדם-אך שליח ציבור קבוע (שיש לו חזרת שחרית ומנחה) הרי ב51 -
יום כבר הורגל לשונו .ולאחריהן -כל ספק אינו חוזר.
.אמנם -כל אדם -אם יאמר 23פעמים -הורגלה לשונו ויצאמן הספק (שו"ע סי' קי"ד ס"ט) .כיצד אומר?
לעניין "טל ומטר לברכה":
ספרדי" :רופא חולי עמו ישראל-ברך עלינו את השנה הזאת-
ותן טל ומטר לברכה עפ"נ האדמה" (ללא שם ה') 23 Xפעם.
הקב"ה יפתח אוצרות שמים
ויוריד לנו גשמי ברכה ונדבה
בעיתם ובמקומם הנכון.
בס"ד
[ל"ז]
גליון זה מוקדש
לע"נ
משה אדרי
ב"ר מסעודה ז"ל
(ט"ז אד"ב)
לע"נ
חנה בת זהרה
ז"ל
משפ' אדרי
(ה' אדר א'
תשע"ד)
לע"נ
יעל אלקיים בת
חנה
(ל' תשרי)
ברכה והצלחה
ופרנסה טובה
ויקי ואמיר שלום
שיחיו
ולכל בני
משפחותם
לע"נ
אסתר בת רחל
מורסיאן ז"ל
ויקטוריה
אופירה בת
רינה תחי'
ללידה קלה
אמן
לע"נ יהודה בן
דוד ב"ר רחמה
(כ"ז תשרי)
(י"ט שבט)
יוסף בן מסעודה
מורסיאן ז"ל
לרפו"ש ברכה
והצלחה
ופרנסה טובה
מיכל ורועי חוגג
שיחיו ולכל ב"ב
(ח' אדר)
ברכה והצלחה
לאלירן בן רינה נ"י
ואביטל בת מרסדס תחי'
ולכל ב"ב שיחיו
לבריאות
אורך ימים ופרנסה טובה
לבנימין וחנמג'אן קלימי
ובני משפחותם
רפו"ש והצלחה
לסעדיה ורבקה עומיסי
שיחיו
לאורך ימים ושנים
לעובדי ביה"ד הרבני
ת"א-יפו
ברכה והצלחה
בכל מעשי ידיהם
ברכה והצלחה
לרפאל גבסו ורעייתו
וזרע של קיימא.
לברכה והצלחה
לר' שמעון ומרים
אביחצירא נ"י
ולילדיהם ישראל ,מאיר
ויצחק.
לברכה והצלחה
אמנון מכלוף נ"י
יואב מכלוף נ"י
אליהו מכלוף נ"י
וכל משפחת מכלוף שיחיו
יגדלו לתורה ומצוות חופה
ומעשים טובים.
ברכה והצלחה
ליצחק מיכאל בן ג'רמן
ג'מילה נ"י
שאול בן חיה צירל נ"י
בכל מעשה ידיהם.
לזווג הגון
ברכה והצלחה
למו"א ר' יהודה שליט"א
ולמ"א מרת רוחמה תחי'
אביחצירא ולכל ב"ב
ברכה ישועה והצלחה לרפואה שלמה
בלימודים
מרדכי בן
אוריאל מסעוד נ"י
זהבית נ"י
בן רוחמה תחי'
דוד בן שרה נ"י
לע"נ
רחל בת חנה ז"ל
למשפחת נחום
לע"נ
לע"נ
'
תחי
שמחה
פרחה ז"ל בת
אליהו בן ברטה יצחק בן מרים עמליה
(י"א חשון)
ז"ל
ז"ל
לרפואהתשרי)
(א '
שלימה
לרפואה שלימה
לברכה והצלחה
לרבנית יעל חיה תחי' אפרת בת מזל שרה בת סוליקה תחי'
שמחה בת אסתר תחי'
בת איבט פורטונה ז"ל
תחי' וב"ב
לע"נ
לע"נ
זהרה אדרי בת
עלו ז"ל
(ח' תשרי)
רפו"ש
ברכה והצלחה
בלימודים
רועי בן רבקה
עומיסי נ"י
לרפו"ש ופרנסה
טובה
לחנה עומיסי
תחי'
לאורך ימים
ושנים
לרפו"ש
ברכה והצלחה
ופרנסה טובה
יפעת ומאיר הרץ
ולכל ב"ב שיחיו
לזווג הגון
רחמים בן איז'ה נ"י
נתן בן מרים נ"י
מאיר בן ג'ולי נ"י
מאיר בן גילה גאולה נ"י
יוכבד בת מרסל תחי'
שרית בת מרסל תחי'
לזווג הגון
אסתר הדסה בת יפה תחי'
מרים בת דליה תחי'
הודיה בת אילנה תחי'
סימה בת שרה תחי'
אורטל בת שרה תחי'
בת שבע בת שרה תחי'
אליס בת רחל תחי'
ענאל סעדה בת ג'ולי תחי'
לע"נ
ר' אליהו בר שרה ז"ל
ר' מאיר בר שרה ז"ל
רפו"ש והצלחה
לאברהם ירון נ"י
וחגית תחי' גלקין
בכל אשר יפנו אמן.
[ל"ח]
גליון זה מוקדש
הלבשה
במוס קלאסיק
רח' ד"ר סמילו נתיבות 80-5333339
מברכים את כל לקוחותינו בברכת שנה טובה ומבורכת!
לרפו"ש
לרפו"ש
רחל בת גומרי תחי'
סעדיה בן
צאלח נ"י
לאה בת חלימה תח"י
לרפואה
והצלחה
יחיא זכריה נ"י בן זהרה ז"ל
מרגלית תחי' בת חממה ז"ל
שמעון נ"י בן עישה אברג'ל
ז'יזל חיה תחי' בת אליס
ששון בן ברכה נ"י
שחר בן רבקה גרמה
וב"ב
לע"נ
מירב ז"ל בת אביבה תחי'
החייל אבנר ז"ל בן מרגלית תחי'
לרפואה שלמה
אברהם בן עוואד ז"ל
וזיווג הגון
רחמים דעוס בן נור נ"י
יהודה בן יחיא ז"ל
רונן יחזקאל ז"ל בן רחל תחי'
לעילוי נשמת
מוסה בן צאלח ז"ל
ציונה בת עפיה ז"ל
מרדכי בן חלימה ז"ל תקוה בת סאלמה ז"ל
יעקב זאב בן רחל ז"ל עפיה בת סלמה ז"ל
חנה בת מרים ז"ל
רחמים בן ג'מילה ז"ל
לרפו"ש
יוסף בן יונה נ"י
ולהצלחת
משפ' צנעני שיחיו
זיווג הגון לעמרם צנעני
לע"נ
מרדכי בן
יחיא
צנעני ז"ל
לעילוי נשמת :
הרב יחזקאל בר רחמה זצ"ל ,
דינה בת פסנד ז"ל ,רוזה בת
דינה ז"ל
לרפו"ש
אליהו נ"י בן
עפיה ז"ל
מיכל בת
מרגלית תחי'
נדבת
יורם בן אליס ורעייתו שיחיו
לברכה והצלחה ורפו"ש
וזיווג לילדים אמן.
לרפואת
יוסף בן זוהרה נ"י
אליס בת לאה תחי'
צפורה בת חביבה תחי'
ברוריה בת חביבה תחי'
לרפואה שלימה מסעוד בן לאה נ"י
לע"נ יהושוע בן זהרה ז"ל
ברכה והצלחה
ליששכר ומזל כהן וב"ב
ליוסף ומזל בוכריס וב"ב
ולרפו"ש
מזל בת רחל (כהן) תחי'
יוסף בן רבקה נ"י
נדבת
לרפו"ש
ר' אליהו בן
ג'מילה
נ" י
זיווג הגון ורפו"ש
ברכה והצלחה
לרצון דר נ"י
ולבנותיו היקרות
עדן דורין ומעיין
לעילוי נשמת
עוואד סאלם בידני ז"ל
שיחיו.
לעילוי נשמת
סעדי בת מנצור ז"ל
לעילוי נשמת
סאלם בן חסן אחואל ז"ל
לעילוי נשמת
להצלחת
מרדכי בן
נתנאל ואורטל
חלימה ז"ל
גרמה והילדים
תהילה ואליאל ציון בן חלימה
שיחיו
ז"ל
לעילוי נשמת
יחיא בן מנצור
אשואל ז"ל
ברכה והצלחה
לבני ואיילה אשואל
שיחיו
ולכל המשפחה
ביצוע כל עבודות האינסטלציה
רח' הלח"י 74נתיבות
טל'19-8870398 , 151-6914783 :
לברכה והצלחה
לו ולכל בני ביתו
ולרפו"ש לרבי ניסים בן ימנה נ"י
לאורך ימים ושנים
נדבת
ר' אליהו ואלישבע
רצון
להצלחתם ולהצלחת
רעות בת אליהו תחי'
חזרה בתשובה אמן.
לעלוי נשמת
מחפוד בן סעדה ז"ל
יונה ז"ל בת אורה
תחי'
ציונה ז"ל בת אורה
תחי'
לרפו"ש
לרפואה שלימה
אליהו נ"י בן נדרה
תאי בת סעדי
תחי'
ברכה והצלחה
לעילוי נשמת חדוה לוי ז"ל
לכל משפ' עטיה
בת מיכל תחי'
גליון זה מוקדש
לרפואת נשיא המוסדות
האדמו"ר הרה"ג רבי ברוך אביחצירא שליט"א
רפו"ש ברמ"ח איברים ושס"ה גידים ולרבנית תחי'
זכות לימוד הרבים וזיכוי הרבים וזכות האבות הקדושים למשפחת אביחצירא הקדושה תעמוד לאדמו"ר שליט"א
ולרבנית תחי' לאריכות ימים ושנים
להגדיל תורה ולהאדירה עד ביאת גואל צדק בקרוב אמן.
ברכת שנה טובה
ומבורכת
כתיבה וחתימה טובה
לכל בית ישראל
בכל אתר שיחיו .אמן
ברכה והצלחה וכתיבה וחתימה טובה
לכל התורמים החשובים
ולכל העוסקים במלאכת הקודש ,בהכנת חוברת זו לדפוס והפצתה לרבים
להנהלת המוסדות וכן לכל המפיצים והמלמדים ברבים.
זכות הרבים וזכות סידנא בבא סאלי זיע"א תעמוד לכולם-להם ולבני ביתם אמן.
ברכת כתיבה וחתימה טובה
© Copyright 2024