סיכום שנת 2012 - שק"ל שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים

‫סיכום שנת ‪2012‬‬
‫מאי ‪2013‬‬
‫שק״ל ‪ -‬שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים (ע״ר)‬
‫רח‘ יד חרוצים ‪ ,11‬א‪.‬ת‪ .‬תלפיות‪ ,‬ת‪.‬ד‪ ,53105 .‬ירושלים ‪9153002‬‬
‫טל‘‪ ,02-6720157 :‬פקס‪02-6725208 :‬‬
‫‪E-mail: shekel@shekel.org.il‬‬
‫‪www.shekel.org.il‬‬
‫עוצב בסטודיו 'בין השורות' בעמותת שק"ל ‪02-5480108‬‬
‫הודפס בדפוס "הרוש והחרוצים" תלפיות‪ ,‬ירושלים ‪02-671655‬‬
‫תוכן‬
‫דבר מנכ"ל שק"ל ‪ 5 .............................................................................................................‬‬
‫מערך הדיור ‪6 ........................................................................................................................‬‬
‫תעסוקה שיקומית ‪15 ...........................................................................................................‬‬
‫שיאים ‪ -‬תרבות‪ ,‬פנאי וספורט בקהילה ‪27 ..................................................................‬‬
‫שק"ל בפנאי ‪34 .......................................................................................................................‬‬
‫תכנית התזונה ‪43 ....................................................................................................................‬‬
‫יום לימודים ארוך ומועדוניות ‪ 45 ......................................................................................‬‬
‫המרכז להתפתחות הילד ‪49 ................................................................................................‬‬
‫דרי רחוב ‪54 .............................................................................................................................‬‬
‫המרכז הישראלי לנגישות ‪62 ..............................................................................................‬‬
‫מרכז ייעוצי טיפולי לנפגעי אלימות ופוגעים ‪68 .........................................................‬‬
‫המרכז לחינוך חברתי‪-‬מיני ‪72 .............................................................................................‬‬
‫היחידה להתנדבות ‪76 ............................................................................................................‬‬
‫מרכז הדרכה ‪78 .......................................................................................................................‬‬
‫גיוס כספים ‪80 ........................................................................................................................‬‬
‫הערכת תוכניות ‪83 .................................................................................................................‬‬
‫כח אדם ‪85 ...............................................................................................................................‬‬
‫מחלקת כספים ‪88 ..................................................................................................................‬‬
‫דבר מנכ״ל שק״ל‬
‫דבר מנכ"ל שק"ל‬
‫אני שמחה לסכם שנת פעילות מוצלחת של שק"ל‪ .‬למעלה מעשור אנו נוהגים להכין סיכום שנתי‬
‫בתחומי פעילותה‪ .‬הסיכום מאפשר דיון שנתי על הפעילויות‪ ,‬עם כל מנהלי התוכניות לימוד‬
‫והסקת מסקנות וכן בסיס לתוכניות עבודה לשנה הבאה‪ .‬הכנת סיכום ותכנון פעילות שנתית יש‬
‫בו ביטוי לבגרותו של הארגון ונכונותו לעמוד לבחינה פנימית וחיצונית‪.‬‬
‫שנת ‪ 2012‬הייתה שנה קשה לאור המשבר הכלכלי המקומי והעולמי‪ .‬יחד עם זאת הפעילות של‬
‫שק"ל בשנת ‪ 2012‬אופיינה על ידי הרחבת מעגל האנשים עם צרכים מיוחדים שניתן להם שירות‪,‬‬
‫הפעלת מגוון מסגרות ושיטות התערבות המשלבות תחומי עיסוק שונים ויזמות‪ .‬הסיכום משקף‬
‫את הפעילויות בתחומים הבאים‪ :‬מערך דיור‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬תוכניות פנאי (שיאים)‪ ,‬מסגרות יום לימוד‬
‫ארוך‪ ,‬היחידה והתפתחות הילד במזרח ירושלים‪ ,‬שירות לדרי רחוב‪ ,‬המרכז הישראלי לנגישות‪ ,‬מרכז‬
‫ייעוץ וטיפול לנפגעי אלימות והמרכז לחינוך מיני חברתי‪ ,‬וכן יחידות המטה‪ :‬התנדבות‪ ,‬תזונה‪ ,‬יחסי‬
‫ציבור וגיוס משאבים‪ ,‬קשרי קהילה‪ ,‬הערכת תוכניות ומחקרים‪ ,‬כח אדם ומחלקת כספים‪.‬‬
‫שק"ל מפרסמת את הסיכום השנתי כדי לקבל משוב מהעובדים בשק"ל וכן מהשותפים בפעילות‪,‬‬
‫מקבלי השירות והציבור‪ .‬הסיכום מתפרסם גם באתר האינטרנט של שק"ל‪ .‬כתיבת הסיכום‬
‫נעשתה לאחר דיון אישי עם כל מנהל תחום‪ .‬הדיון כלל את בחינת האפקטיביות של הפעילות‪,‬‬
‫הישגים וקשיים‪ ,‬לקחים‪ ,‬צורך בשינויים ותכנון הפעילות לשנה הבאה‪.‬‬
‫אנו בשק"ל רואים חשיבות רבה בפיתוח שיטות עבודה חדשות ויזמות‪ ,‬אשר מאפשרים שיפור‬
‫איכות החיים של מקבלי השירות של שק"ל וכן פתיחות לקהילה אליהם‪ .‬בשנת הפעילות ‪2013 -‬‬
‫יחולו שינויים וצמצומים עקב המצב הכלכלי הקשה בכל תחומי הפעילות‪ .‬שק"ל תמשיך לחתור‬
‫לשקיפות פעילויותיו ותאפשר למעוניינים לבקר ולהתרשם מהפעילות המגוונת שלו‪.‬‬
‫אני מודה לאנשים שסייעו בהכנת הסיכום‪ :‬למנהלי היחידות ולד"ר מאיר חובב השותף בדיונים‬
‫השנתיים עם מנהלי התוכניות בהכנת הסיכומים השנתיים של היחידות ושערך סיכום זה‪ .‬אני רוצה‬
‫להביע את הערכתי לכל עובדי העמותה‪ ,‬כל אחד בתחומו‪ ,‬אשר פועלים ללא לאות למתן מענים‬
‫ייחודיים לפי הצרכים האישיים של כל איש ואיש‪.‬‬
‫תודה לחברי הוועד המנהל‪ ,‬חוג הידידים‪ ,‬המתנדבים וכל אלה שמסייעים לנו בפעילותינו במהלך השנה‪.‬‬
‫תודה מיוחדת לעובדי משרד הרווחה והשירותים החברתיים באגפים השונים‪ ,‬עובדי עיריית ירושלים‪,‬‬
‫בעיקר בתחום הרווחה‪ ,‬אשר שותפים לנו בפיתוח תוכניות חדשות‪ ,‬מסייעים ומלווים אותנו‬
‫בפעילות השוטפת‪ .‬תודה מכל הלב לקרנות הביטוח הלאומי‪ :‬הקרן לפיתוח שירותים לנכים והקרן‬
‫למפעלים מיוחדים ולקרן שלם אשר מסייעים לנו בפיתוח תוכניות ייחודיות והצטיידות לאורך‬
‫השנים‪ .‬תודה לכל המתנדבים‪ ,‬התורמים מהארץ ומחו"ל שבלעדיהם לא היינו יכולים לפתח את‬
‫השירותים לרווחת האנשים עם צרכים מיוחדים ולאפשר רמה מקצועית גבוהה‪.‬‬
‫קלרה פלדמן‬
‫מנכ"ל שק"ל‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫מערך הדיור‬
‫מבוא‬
‫חזון מערך הדיור‬
‫לאפשר לכל אדם עם צרכים מיוחדים לחיות בקהילתו הטבעית‪ ,‬בקרבת משפחה‪ ,‬משולב‬
‫במסגרות המתאימות לצרכיו‪ ,‬והמבטיחות לו איכות חיים גבוהה‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניתן דגש על‬
‫שיפור איכות החיים של כל דייר ודייר‪ ,‬תוך פיתוח מסגרות דיור מתאימות המאפשרות‬
‫העשרה והרחבת התנסויותיו והשתתפותו בפעילויות מהנות עבורו ומתן אפשרויות לבחירה‬
‫ולקבלת החלטות על חייו האישיים ומיצוי יכולתו‪.‬‬
‫מערך הדיור שואף לפעול לשילוב האדם עם הצרכים המיוחדים בקהילה על ידי השפעה‬
‫על מערכות חברתיות ככלל‪ ,‬ועל גורמים קהילתיים בפרט (כגון‪ :‬מתנ"ס שכונתי‪ ,‬מקומות‬
‫עבודה‪ ,‬שכנים בבניין המגורים ועוד) זאת‪ ,‬בנוסף לעבודה הפרטנית עם הדייר‪.‬‬
‫הנחות יסוד של הפעילות‬
‫הזכות לשילוב בקהילה ‪ -‬לכל אדם (כולל אנשים עם צרכים מיוחדים) יש זכות בסיסית‬
‫להשתלב ככל אדם אחר בחברה בקהילה הטבעית שלו‪ ,‬וליהנות ממגוון ההזדמנויות‬
‫האפשריות והשירותים הקיימים לכלל האוכלוסייה בקהילה זו תוך ביצוע ההתאמות‬
‫הנדרשות‪.‬‬
‫הדירה היא "בית" ‪ -‬דירה במערך הדיור היא יותר ממסגרת פיזית‪ ,‬היא מכוונת להיות בית‬
‫לאדם עם הצרכים המיוחדים‪ .‬לפיכך‪ ,‬מודגשים ההיבטים הבאים‪ :‬יצירה של אווירה ביתית‬
‫נעימה‪ ,‬גיבוש ההרכב הקבוצתי בדירה באופן תהליכי תוך התחשבות ברצונות הדיירים ותוך‬
‫התייחסות לדינאמיקה החברתית הקיימת והפוטנציאלית ביניהם‪ ,‬סיפוק תחושת המשכיות‬
‫בטיפול‪ ,‬קיום של מסגרות הדיור כך שיהיו קטנות ומפוזרות גיאוגרפית וימוקמו במקומות‬
‫זמינים לשירותים קהילתיים‪.‬‬
‫עקרונות מנחים להתייחסות לדייר‬
‫הגישה במערך הדיור היא גישה כוללנית (הוליסטית) וממוקדת באדם (‪.)Person-Centered‬‬
‫על פי גישה זו האדם עם הצרכים המיוחדים הינו אדם שלם‪ ,‬ויש לקחת בחשבון את‬
‫מכלול צרכיו הרגשיים החברתיים והתפקודיים והפיזיים‪ ,‬תוך שימת דגש על יכולותיו ועל‬
‫כוחותיו‪.‬‬
‫מערך הדיור פועל באופן מתמיד לאמץ ולפתח מסגרות דיור ושיטות טיפול המתאימות‬
‫לצרכים ולרצונות המשתנים של הדיירים השונים‪.‬‬
‫יעדים‬
‫היעדים הטיפוליים מתייחסים אל האדם עם הצרכים המיוחדים בכללותו ובאופן אינדיבידואלי‬
‫להשגת היעדים הבאים‪:‬‬
‫שילוב (נורמליזציה)‪ :‬מערך הדיור שואף להקנות לאדם עם הצרכים המיוחדים מיומנויות‬
‫חברתיות ואישיות אשר יסייעו לו להשתלב בקהילתו תוך הדגשת היבטים שונים‪ ,‬כגון‪ :‬עצמאות‬
‫הדייר בתפעול משק הבית‪ ,‬השתתפות במסגרות יומיות קבועות של עבודה או לימודים‪ ,‬טיפוח‬
‫הקשר עם המשפחות‪ ,‬טיפוח קשרים חברתיים ועוד‪.‬‬
‫מערך הדיור‬
‫עצמאות‪ :‬ניתן דגש מיוחד על הקניית מיומנויות לתפקוד עצמאי יותר בדירה ובקהילה‪ ,‬לפי רמת‬
‫היכולת של כל דייר‪ ,‬על ידי לימוד מיומנויות פונקציונאליות‪ ,‬הקניית כלים תקשורתיים‪ ,‬פיתוח‬
‫יכולת רגשית וחברתית להתמודדות עם מצבים חברתיים שונים‪ ,‬וסיגול דפוסי התנהגות מקובלים‬
‫בחברה‪ .‬מערך הדיור שואף להביא את דייריו לרמת עצמאות מרבית תוך פיתוח וחיזוק היכולות‬
‫בתחומי התעסוקה‪ ,‬הפנאי‪ ,‬הלימודים ועוד‪.‬‬
‫העצמה‪ ,‬חופש בחירה‪ ,‬שליטה בחיים‪ :‬מערך הדיור משתדל לאפשר ולעודד כל אדם עם צרכים‬
‫מיוחדים לשלוט על חייו‪ ,‬במידה המרבית בהתאם לרמת יכולתו‪ .‬האדם עם הצרכים המיוחדים‬
‫ינהל את חייו לפי ערכיו‪ ,‬רצונותיו והעדפותיו ויקבל החלטות לגבי פעילויותיו‪ ,‬קשריו החברתיים‬
‫וסגנון חייו‪ .‬תפקיד מרכזי של הצוות הינו להעניק לאדם עם הצרכים המיוחדים את הכלים על מנת‬
‫שיוכל להביע רצונות ולקבל החלטות אישיות לגבי תחומי חייו השונים‪ .‬העצמת האדם עם הצרכים‬
‫המיוחדים והשילוב בקהילה יתקיימו תוך שמירה על‪ :‬בטיחותו ובריאותו של הדייר‪ ,‬צורכיהם‬
‫ורצונותיהם של הדיירים האחרים בדירה‪ ,‬נורמות חברתיות‪ ,‬ודרישות המציאות (בהתאם לעקרון‬
‫הנורמליזציה)‪.‬‬
‫רווחה רגשית‪ :‬מערך הדיור שם דגש מיוחד על שיפור הרווחה הרגשית של דייריו‪ ,‬כולל בריאות‬
‫נפשית‪ ,‬תחושת אושר וסיפוק רגשי‪ ,‬חופש מלחצים מיותרים‪ ,‬דימוי עצמי חיובי ועוד‪ .‬צוות הדירה‬
‫אחראי גם לחיזוק הדיירים בתחומים כגון‪ :‬בניית זהות עצמית‪ ,‬מודעות עצמית‪ ,‬שיפוט‪ ,‬הבנת מצבים‬
‫חברתיים וכיוצא באלה‪.‬‬
‫אוכלוסיית היעד‬
‫מקבלי שירות ישיר‬
‫אוכלוסיית היעד של מערך הדיור היא כל אדם עם מוגבלות המבקש להשתמש בשירות של דיור‬
‫מוגן בקהילה המופעל על ידי שק"ל‪ ,‬ומסוגל להפיק תועלת ממגורים מוגנים בקהילה‪ ,‬ושהופנה על‬
‫ידי משרד הרווחה‪.‬‬
‫אוכלוסיית היעד המקבלת שירותים ממערך הדיור עד כה מתאפיינת במוגבלויות הבאות‪:‬‬
‫ מוגבלים שכלית (פיגור קל‪ ,‬פיגור בינוני‪ ,‬פיגור עמוק)‬
‫ לקויי למידה ובעלי יכולת שכלית גבולית‬
‫ מוגבלים פיזית (מרותקים לכסא גלגלים‪ ,‬או מוגבלים בתנועה)‬
‫ אנשים עם תסמונת אספרגר‬
‫אוכלוסיית היעד כוללת אנשים ממגזרים חברתיים שונים‪ :‬יהודים‪ ,‬ערבים‪ ,‬דתיים וחילוניים‪.‬‬
‫אוכלוסיית היעד כוללת אנשים בגילים שונים‪ :‬צעירים מתחת לגיל ‪ ,18‬בוגרים ומבוגרים‪.‬‬
‫מערך הדיור של שק"ל בוחן מדי שנה מועמדים רבים למסגרות הדיור על פי בקשת הרשויות‪.‬‬
‫בחינה זו כוללת ראיון קבלה‪ ,‬מפגש בבית המשפחה יחד עם העובדת הסוציאלית הקהילתית‪,‬‬
‫תוכנית של ביקורים בדירה המיועדת‪ ,‬ותהליך של הסתגלות איטית למערך הדיור‪.‬‬
‫מקבלי שירות עקיף‬
‫מקבלי השירות העקיף על ידי מערך הדיור מתחלקים לשלוש קבוצות‪:‬‬
‫ משפחות דיירי מערך הדיור (‪ 240‬משפחות)‪.‬‬
‫ אנשים עם צרכים מיוחדים שמתגוררים בקהילה (בבית המשפחה)‪ ,‬ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫ אנשים עם צרכים מיוחדים המועמדים לדיור (כאלה שהופנו על ידי הרשויות)‪.‬‬
‫המענים הניתנים למקבלי השירות העקיף על ידי מערך הדיור הם מגוונים‪:‬‬
‫ מתקיים קשר מתמשך עם משפחות הדיירים‪ ,‬הנתפסות על ידי צוות מערך הדיור כנדבך חשוב ומרכזי‬
‫בטיפול בדיירים‪ ,‬זאת על ידי קיום ישיבה תקופתית קבועה עם בני משפחה לשם עדכון ותיאום‪.‬‬
‫ מערך הדיור שולח עלונים ומכתב עדכון שנתי למשפחות הדיירים‪.‬‬
‫ מדי יום מתקבלות במערך הדיור פניות לייעוץ ותמיכה ממשפחות של אנשים עם צרכים‬
‫מיוחדים אשר עדיין מתגוררים בבית המשפחה‪ .‬פונים אלה מקבלים חומר כתוב על מערך הדיור‪.‬‬
‫אלה המבקשים זאת‪ ,‬מקיימים פגישת ייעוץ עם מנהל מערך הדיור‪.‬‬
‫חלק מהפונים מבקשים לבנות עבור בנם או ביתם תוכנית הכשרה ייחודית ופרטנית לחיים עצמאיים‬
‫בקהילה‪ .‬המדובר בעיקר באנשים עם צרכים מיוחדים אשר מתקשים לעזוב את בית הוריהם‪,‬‬
‫ולעבור לדיור מחוץ לבית ההורים‪ .‬עבור אנשים אלו מפתח מערך הדיור מענה ייחודי‪ .‬התערבויות‬
‫אלו עשויות לכלול טיפול פרטני‪ ,‬ביקור שבועי בבית המשפחה‪ ,‬או לווי במתכונת של ״אח בוגר״‪.‬‬
‫מבנה ארגוני‬
‫כללי‪ :‬בשנת ‪ 2012‬חלו שינויים מבניים של דירות עקב הזדקנות של דיירים ושינוי בתפקודם‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬היו דיירים שהצטרפו לדירות טיפוליות כדי שיוכלו לקבל טיפול אינטנסיבי יותר‪ .‬כיום‪,‬‬
‫במערך הדיור ‪ 66‬מסגרות‪ :‬דירות קבוצתיות‪ ,‬זוגיות וליחידים (נתונים סטטיסטיים בהמשך)‪.‬‬
‫מבנה ארגוני‪ :‬בשל גודלו של מערך הדיור יש בו צוות רב‪-‬מקצועי הכולל את מנהל מערך הדיור‬
‫ושישה מנחים מקצועיים מתחום העבודה הסוציאלית‪ ,‬החינוך המיוחד‪ ,‬ריפוי בדיבור והסיעוד‪.‬‬
‫מערך הדיור מחולק לשישה אשכולות שבכל אחד מהם יש כ‪ 10 -‬דירות‪ .‬כל מנחה אשכול מפעיל‬
‫‪ 5 – 4‬רכזים‪ ,‬אשר מפעילים כל אחד שתי דירות‪ .‬הרכז הוא האחראי הישיר על הדירה ומפעיל צוות‬
‫של מדריכים ומתנדבים‪.‬‬
‫הצוות הרב מקצועי של מערך הדיור כולל‪ :‬צוות של מומחים מתחומים שונים‪ :‬פסיכיאטריה‪,‬‬
‫סיעוד רפואי (אחות)‪ ,‬פסיכולוגיה התנהגותית‪ ,‬חינוך מיוחד‪ ,‬פיזיותרפיה‪ ,‬חינוך מיני‪ ,‬וטיפול במוזיקה‪.‬‬
‫צוות אחזקה‪ :‬אחראי על התחזוקה השוטפת בדירות‪.‬‬
‫מתנדבים‪ :‬מתנדב המסייע באיתור דירות לשכירות‪ ,‬ובגיבוש קווים מנחים לביצוע רכישות ושיפוצים‬
‫ושכירות של דירות‪ .‬ומתנדב המסייע בגיבוש הכשרה לצוות‪ .‬כ‪ 7 -‬מתנדבי השירות הלאומי‪ ,‬וכ‪18 -‬‬
‫מתנדבים מחו"ל‪.‬‬
‫מערך הדיור בסוף שנת ‪2012‬‬
‫בסעיף זה יוצגו נתונים סטטיסטיים אודות הדיירים‪ ,‬הדירות והעובדים‪ ,‬נכון לתאריך ‪.31/12/12‬‬
‫מצבת דיירים‬
‫במערך הדיור נמצאים ‪ 244‬דיירים‪ .‬ביחס לשנה שעברה הייתה עליה במספר הדיירים (‪ 15‬דיירים)‪ .‬כפי‬
‫שעולה מלוח ‪ 1‬מרבית הדיירים משתייכים לאגף לטיפול באדם המפגר (‪ 114‬דיירים) ולאגף השיקום‬
‫(‪ 104‬דיירים); וליחידה לאוטיסטים (‪ 26‬דיירים); ‪ 152‬גברים ו‪ 92 -‬נשים‪.‬‬
‫מרבית הדיירים במערך הדיור הם צעירים בין גיל ‪ 22‬לגיל ‪ .40‬מיעוטם (‪ 9‬מהם) הם צעירים מתחת לגיל‬
‫מערך הדיור‬
‫‪( 22‬רובם משתייכים לאגף לטיפול באדם המפגר‪ ,‬ואספרגר)‪ ,‬או מבוגרים מעל גיל ‪ 22( 51‬דיירים)‪.‬‬
‫לוח ‪ :1‬התפלגות הדיירים לפי השתייכות אגפית וגיל‬
‫פיגור‬
‫שיקום‬
‫אוטיזם‬
‫סה״כ‬
‫עד גיל ‪21‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪9‬‬
‫גיל ‪30 - 22‬‬
‫‪27‬‬
‫‪33‬‬
‫‪17‬‬
‫‪77‬‬
‫גיל ‪40 31-‬‬
‫‪36‬‬
‫‪39‬‬
‫‪2‬‬
‫‪77‬‬
‫גיל ‪50 - 41‬‬
‫‪37‬‬
‫‪21‬‬
‫‪1‬‬
‫‪59‬‬
‫גיל ‪- 51‬‬
‫ומעלה‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪21‬‬
‫גיל ‪ 60‬ומעלה‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫סה״כ‬
‫‪114‬‬
‫‪104‬‬
‫‪26‬‬
‫‪244‬‬
‫במערך הדיור ישנן ‪ 5‬דירות לאנשים עם צרכים סיעודיים (‪ 26‬דיירים)‪ ,‬ושאר הדירות לאנשים עם‬
‫צרכים טיפוליים‪.‬‬
‫מצבת דירות‬
‫במערך הדיור ‪ 66‬מסגרות‪ 3 ,‬מסגרות יותר משנה קודמת‪ ,‬הנבדלות זו מזו בגודלן ובהרכב‬
‫האוכלוסייה המתגוררת בהן (לוח ‪ .)2‬מלוח ‪ 2‬עולה‪ :‬מרבית הדירות הקבוצתיות הגדולות (‪ 6‬דיירים)‬
‫הם דירות של פיגור‪ .‬מרבית הדירות הקבוצתיות הבינוניות (‪ 4-5‬דיירים) הם דירות של שיקום‪.‬‬
‫מרבית דירות היחיד הן דירות של שיקום‪ .‬ישנן ‪ 5‬דירות של דיירים בעלי צרכים סיעודיים (אחת‬
‫מהן היא דירת הסיעודיים הראשונה של אגף השיקום)‪ .‬יש לציין‪ ,‬ש‪ 7 -‬מכלל הדירות הינן דירות‬
‫מעורבות בהן יש דיירים של פיגור ושל שיקום‪.‬‬
‫לוח ‪ :2‬התפלגות הדירות לפי השתייכות אגפית ומספר דיירים מקסימלי‬
‫סוג הדירה‬
‫פיגור‬
‫קבוצתיות (מעל ‪ 6‬דיירים)‬
‫‪3‬‬
‫קבוצתית (‪ 6‬דיירים)‬
‫‪9‬‬
‫קבוצתית (‪ 4‬או ‪ 5‬דיירים)‬
‫‪3‬‬
‫פיגור סיעודי‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪20‬‬
‫קבוצתית (‪ 3‬דיירים)‬
‫דירת זוג (‪ 2‬דיירים)‬
‫‪1‬‬
‫שיקום‬
‫שיקום סיעודי‬
‫אספרגר‬
‫סה״כ‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪14‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪29‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫דירת יחיד‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪11‬‬
‫סה״כ‬
‫‪19‬‬
‫‪3‬‬
‫‪35‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪14‬‬
‫‪5‬‬
‫‪63‬‬
‫הפיזור הגיאוגרפי של הדירות‪:‬‬
‫ דרום ירושלים (ארמון הנציב‪ ,‬תלפיות‪ ,‬גילה‪ ,‬הר חומה) ‪ 23 -‬דירות‪.‬‬
‫ מרכז ירושלים ‪( -‬גונן‪ ,‬ארנונה‪ ,‬בקעה‪ ,‬מרכז העיר) ‪ 21 -‬דירות‪.‬‬
‫ מערב העיר (קריית משה‪ ,‬בית הכרם‪ ,‬בית וגן‪ ,‬רמות‪ ,‬קריית יובל‪ ,‬קריית מנחם‪ ,‬ניות‪ ,‬גבעת‬
‫מרדכי) ‪ 16 -‬דירות‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫ צפון מזרח ירושלים (שועפט‪ ,‬בית חנינה‪ ,‬פסגת זאב) ‪ 6 -‬דירות‪.‬‬
‫מצבת עובדים ומדריכים‪:‬‬
‫ מספר העובדים בדירות בסוף שנת ‪ 2012‬היה ‪ ,246‬כאשר ‪ 24‬מהם רכזים‪ 222 ,‬מהם מדריכים‪.‬‬
‫מרבית המדריכים עובדים במשרות חלקיות‪ .‬הייתה עלייה במספר המדריכים ביחס לשנה קודמת‬
‫בשל פיצול משמרות ותוספת מסגרות‪.‬‬
‫ מספר המתנדבים בדירות היה ‪ ,65‬מהם‪:‬‬
‫ ‪ 18‬מתנדבים מחו״ל (גרמניה‪ ,‬הולנד) בשלוש הדירות הסיעודיות‪.‬‬
‫ ‪ 7‬בני ובנות שירות לאומי בדירות (בדרך כלל אחד לדירה)‪.‬‬
‫ ‪ 40‬מתנדבים ישראלים בהתנדבות בנושאים ייחודיים‪ ,‬כגון‪ :‬הוראת מחשבים‪ ,‬סיוע בליווי‪ ,‬חניכה‬
‫אישית‪ ,‬אירוח‪.‬‬
‫פעולות בשנת ‪2012‬‬
‫דיירים‬
‫מספר הדיירים גדל ביחס לסוף השנה שעברה ועומד על ‪ 244‬דיירים‪:‬‬
‫‪ 6‬עזבו בשל צורך במסגרת מוגנת יותר בגין התנהגות מאתגרת‪ ,‬סיכון עצמי‪ ,‬או הדרדרות נפשית‪.‬‬
‫ דייר אחד עזב בשל צורך במסגרת מוגנת יותר בגין הדרדרות במצב הבריאותי‪.‬‬
‫ ‪ 3‬דיירים עזבו ביוזמת הדייר בשל הרצון לעצמאות‪.‬‬
‫ ‪ 25‬דיירים חדשים נקלטו במערך הדיור והושמו בדירות החדשות ובמקומות הפנויים‪.‬‬
‫דירות‬
‫פתחו ‪ 4‬דירות חדשות‪ :‬שתי דירות לארבעה בנים עם אספרגר‪ .‬דירה לשלושה גברים דתיים‬
‫שיקומיים אקדמיים עם צרכים סיעודיים ודירה לארבעה דיירים שיקומיים דתיים‪.‬‬
‫עובדים‬
‫גם בשנה זו הייתה תחלופה של מדריכים‪ .‬קצב תחלופה אינו חריג בהשוואה למערכי דיור דומים‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬נעשים מאמצים להקטין את היקף התחלופה‬
‫כתיבת ״תוכנית טיפול אישית שנתית״ לדייר‬
‫סיכום הטיפול השנתי מהווה מחד סיכום של הפעילות בשנה החולפת‪ ,‬ומאידך‪ ,‬תכנון היעדים‬
‫והפעולות לשנה הבאה‪ .‬סיכום זה בא להבטיח תיעוד של התהליך הטיפולי‪ ,‬ובחינה של היעדים‬
‫הטיפוליים בפרספקטיבה של זמן‪" .‬סיכום הטיפול השנתי" מקיף ‪ 11‬תחומים שונים‪:‬‬
‫ פרטים אישיים‬
‫ אבחנה פורמאלית‬
‫ בריאות‬
‫ יחסים משפחתיים‬
‫ יחסים בין‪-‬אישיים‬
‫ הסתגלות רגשית התנהגותית‬
‫ מיומנויות אקדמיות בסיסיות‬
‫מערך הדיור‬
‫ מיומנויות יומיום בסיסיות (‪ ADL‬ראשוני)‬
‫ מיומנויות יומיום מתקדמות (‪ ADL‬שניוני)‬
‫ מסגרת יום‪ ,‬הכשרה ותעסוקה‬
‫ שעות פנאי‬
‫עבור רוב הדיירים נכתבו סיכומי טיפול מקיפים על פי מבנה אחיד (״סיכום טיפול שנתי״)‪ .‬גם‬
‫השנה נשמרו סיכומי הטיפול השנתיים בתיקייה ממוחשבת של מערך הדיור‪.‬‬
‫בריאות הדיירים וטיפולים מקצועיים‪:‬‬
‫ מספר האשפוזים השנה היה‪ 3 :‬אשפוזים על רקע פיזי‪ ,‬ו‪ 2 -‬אשפוזים על רקע נפשי‪ .‬זוהי ירידה‬
‫במספר האשפוזים ביחס לשנה קודמת‪ .‬חלק מהאשפוזים היו ארוכים – עד ‪ 20‬יום‪ ,‬וחלקם‬
‫קצרים‪ .‬בכל אשפוז ניתן לדייר ליווי מלא של איש צוות משק"ל‪.‬‬
‫ ‪ 37‬דיירים קיבלו טיפולים פארא‪-‬רפואיים‪ ,‬כולל‪ :‬טיפול במוזיקה‪ ,‬טיפול באומנות‪ ,‬טיפול בבעלי‬
‫חיים‪ ,‬רכיבה טיפולית‪ ,‬הידרו טרפיה‪.‬‬
‫ ‪ 18‬דיירים טופלו בטיפול פסיכו‪-‬סוציאלי לאורך השנה‪.‬‬
‫ ‪ 61‬דיירים נמצאו במעקב פסיכיאטרי ‪ -‬חלקם מטופלים על ידי הפסיכיאטר באופן קבוע‪.‬‬
‫תעסוקת דיירים‬
‫במסגרת הדיור ובהתאם לעקרונות הטיפול אנו מדגישים את חשיבות פעילות הדייר בתחום‬
‫התעסוקה‪ ,‬ומשקיעים מאמצים במימוש הפוטנציאל התעסוקתי של הדיירים‪.‬‬
‫לוח ‪ :3‬התפלגות דיירים לפי מקומות תעסוקה ואבחנה ‪ -‬בסוף ‪2011‬‬
‫פיגור‬
‫פיגור‬
‫סיעודי‬
‫שיקום‬
‫שיקום‬
‫סיעודי‬
‫אספרגר‬
‫סה"כ‬
‫סוג מסגרת היום‬
‫תעסוקה מוגנת (שק"ל‪ ,‬אלוין‪ ,‬ספיר)‬
‫‪66‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪8‬‬
‫‪5‬‬
‫‪12‬‬
‫‪91‬‬
‫עבודה בשוק החופשי‪:‬‬
‫‪19‬‬
‫‪0‬‬
‫‪86‬‬
‫‪0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪112‬‬
‫‪13‬‬
‫‪0‬‬
‫‪61‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪84‬‬
‫ עבודה נתמכת פרטנית בשוק החופשי‬
‫(שק״ל‪ ,‬אלוין)‬
‫ עבודה נתמכת בקבוצות בשוק החופשי‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪11‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪15‬‬
‫(מחזור בהדסה‪ ,‬המשקם)‬
‫ עבודה עצמאית בשוק החופשי‬
‫מרכז יום טיפולי ומזדקנים‬
‫(אלוין‪ ,‬אילן‪ ,‬בית נועם)‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪14‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪18‬‬
‫‪10‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1 ‬‬
‫תלמידי בי"ס או ללימודי המשך‬
‫ללא תעסוקה‬
‫סה"כ‬
‫‪1 ‬‬
‫‪96‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪18‬‬
‫‪96‬‬
‫‪8‬‬
‫‪4‬‬
‫‪26‬‬
‫‪244‬‬
‫ כמעט כל הדיירים משולבים במסגרת יומית ורבים מהם עובדים בשוק החופשי‪ ,‬זאת מתוך‬
‫מגמה למצות את הפוטנציאל התעסוקתי של הדיירים‪ ,‬ולאפשר להם עבודה ושכר‪ .‬חל גידול‬
‫במספר הדיירים המועסקים בשוק החופשי ביחס לשנה שעברה ב‪ 14 -‬דיירים‪.‬‬
‫ ‪ 30‬דיירים מועסקים במרכזי יום עקב היותם סיעודיים או בשל הזדקנות‪.‬‬
‫ ‪ 2‬דיירים לומדים באקדמיה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫ ארבעה דיירים ללא תעסוקה קבועה‪ ,‬עקב סירובם לתעסוקה‪ ,‬או אי‪-‬התאמה‪.‬‬
‫תרבות פנאי‪ ,‬ונופש לדיירים‬
‫מתחילת שנת ‪ 2012‬תחום תרבות הפנאי והנופש הועבר לאחריות של מערך הדיור תחת הכותרת‬
‫"שק"ל בפנאי"‪ .‬יש לציין שתחום זה יכוסה בנפרד‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬יצוינו מספר דברים‪ .‬פעילות הפנאי נבחרת על פי רצונותיו של כל דייר ודייר‪ .‬הדיירים‬
‫צורכים פעילות פנאי באופן עצמאי ומזדמן בקהילה‪ ,‬ובאופן ממוסד באמצעות "שקל בפנאי" ‪-‬‬
‫מחלקת הפנאי של שק"ל‪.‬‬
‫פעילויות תרבות ופנאי מיוחדות שהתקיימו בשנה זו‪ :‬בחול המועד סוכות ‪ -‬צעדת ירושלים –‬
‫בהשתתפות ‪ 80‬דיירים‪ ,‬ביוזמת מחלקת הפנאי‪ .‬בחול המועד פסח ‪ -‬טיול רב משתתפים לצעדת‬
‫המעיינות והסח'נה ‪ -‬השתתפו ‪ 200‬איש‪ .‬מסיבת יום העצמאות – התקיימה במקצב בהשתתפות‬
‫‪ 200‬איש‪ .‬יום פעילות מרוכז בסוכות‪ .‬הדלקת נרות חנוכה חגיגית במשרדי שק"ל בהשתתפות ‪200‬‬
‫איש‪ .‬מסיבת פורים – במועדון הצוללת הצהובה‪ ,‬בהשתתפות ‪ 250‬איש‪ .‬טיולים חד יומיים‪ ,‬לחוף‬
‫הים‪ ,‬סופרלנד‪ ,‬שפיים‪ ,‬מיני ישראל‪ ,‬לטרון ועוד‪.‬‬
‫הדיירים יצאו השנה לנופש הכולל לינה‪ .‬שתי קבוצות של דיירים יצאו לנופש בחו"ל‪ :‬שייט בים‬
‫התיכון‪ ,‬וטיסה לברצלונה‪.‬‬
‫דיווח על אירועים חריגים בדירות על פי חוק חסרי ישע‬
‫במשך השנה דווחו לרשויות הרווחה על ‪ 19‬אירועים חריגים – שהוגדרו על ידי החוק כאירועים‬
‫המחייבים דיווח לרשויות הרווחה – ירידה ביחס לשנה שעברה‪ .‬כמו כן‪ ,‬דווחו ‪ 29‬אירועים‪ ,‬שלא חייבו‬
‫דיווח לרשויות‪ ,‬אולם הם הועברו לגורמי חוץ כגון רופאים מטפלים‪ ,‬גורמים בתעסוקה‪ ,‬ומטפלים‬
‫אישיים‪ .‬רמת הדיווח של הצוות על אירועים חריגים משביעת רצון וכן המידיות של הדיווח‪.‬‬
‫שיפוצים‪ ,‬הצטיידות ואחזקה‬
‫במהלך שנת ‪ 2012‬עסקנו בתכנון שיפוצים יסודיים בחמש דירות‪ ,‬וכולם בוצעו‪.‬‬
‫לארבע דירות חדשות‪ .‬כמו כן‪ ,‬בוצעה השלמת ציוד בכ‪ 6 -‬דירות קיימות‪.‬‬
‫בוצעה הצטיידות‬
‫במערך הדיור קיים נוהל בקשת שירותי תחזוקה‪ ,‬אשר מופעל לשביעות רצון‪ .‬נאספו רשימות מלאי‬
‫של ציוד מכל הדירות‪.‬‬
‫פיתוח תוכניות דיור נוספות‪:‬‬
‫ הוכנו רשימות מועמדים לארבע דירות חדשות‪.‬‬
‫ הוחל בהקמת ‪ 2‬דירות חדשות‪ :‬דירה לנכות עם צרכים סיעודיים ופיגור עמוק‪ ,‬ודירה לאנשים‬
‫עם אספרגר‪.‬‬
‫פעולות בתחום העובדים‪:‬‬
‫ מדי שנה מבוצעות פעולות בתחום העובדים בתיאום עם מחלקת כוח אדם ומחלקת ההדרכה‪:‬‬
‫מתן שי לחג לעובדים‪ ,‬חלוקת פרס עובד מצטיין‪ ,‬גיוס עובדים חדשים‪ ,‬ופיתוח תוכניות‬
‫להכשרת עובדים‪.‬‬
‫מערך הדיור‬
‫ העלאת שכר למדריכים‪.‬‬
‫•‬
‫העובדים החדשים השתתפו בשני ימי הכשרה מרוכזים ונתקבל משוב חיובי מהעובדים‪.‬‬
‫ השתלמויות לעובדים‪:‬‬
‫‬
‫פעם בחודש מתקיימת פגישה של הצוות כולו (רכזים ומנחים) שבה מובאת הרצאה עיונית‬
‫בנושא הרלוונטי לעבודתם של כלל הרכזים והמנחים‪ .‬הרצאות שהובאו בשנת ‪ :2012‬ניהול ‬
‫טיפול‪ ,‬ישיבות הצוות וחשיבותן‪ ,‬מקומם של בני משפחה בעבודה עם דיירים‪ ,‬פנאי בדירות ‬
‫ומחוצה להן‪ ,‬ביטחון ובטיחות‪ ,‬תעסוקה ודיור‪ ,‬אורח חיים בריא‪ ,‬תוכנית בריאות‪ ,‬סיכום שנה ‬
‫והצגת אשכולות‪ ,‬ניהול קופה קטנה‪ ,‬חשיבות התיעוד‪.‬‬
‫בכל חודש מעמיקים באותו התחום במסגרת ישיבות האשכול השבועיות‪.‬‬
‫הדרכה בנושא "בריאות השן" על ידי שיננית ממשרד הרווחה‪.‬‬
‫התקיימה השתלמות בנושא עזרה ראשונה לעובדים חדשים‪.‬‬
‫התקיים יום הדרכה אודות "שיטת הרף"‪\.‬‬
‫ סיורים לימודיים‪ :‬התקיים יום סיור לימודי במרכז היום בפתח תקווה‪ ,‬במע"ש קריית גת‪ ,‬ובמרכז‬
‫לבריאות הנפש בקרית גת‪.‬‬
‫ השתתפות בקורסים ולימודים‬
‫ ‘יום סיור נוסע‘ ‪ -‬קרן שלם‪.‬‬
‫ קורס ניהול רכזי טיפול ‪ -‬דוד ילין‪.‬‬
‫ קבוצת למידה של אגף השיקום‬
‫ פורום עובדים סוציאליים של אגף השיקום‬
‫ פורום עובדים סוציאלים של האגף למפגר‬
‫ פורום אספרגר כללי ומורחב‬
‫ השתתפות בכנסים וימי עיון‪ :‬התקיים כנס מחוזי בנושא שיטות הטיפול באנשים עם אספרגר‪,‬‬
‫ביוזמת שק"ל‪ .‬השתתפו ביום אנשים העוסקים בתחום מארגונים שונים‪ ,‬ונציגים מרשויות הרווחה‪.‬‬
‫תוכנית עבודה לשנת ‪2013‬‬
‫בתחום הדיירים‪:‬‬
‫ אכלוס המקומות הפנויים בדירות‪.‬‬
‫ כתיבת תוכנית טיפול שנתית לכל דייר‪.‬‬
‫ מילוי טופסי ״שיטת הרף״ לדיירים שיקומיים‪.‬‬
‫ הפעלת תוכנית הפנאי של הדיירים‪.‬‬
‫בתחום הדירות‪:‬‬
‫ פתיחת ‪ 4‬דירות חדשות‪ :‬דירת בנים דתיים (שיקום)‪ 2 ,‬דירות בנות סיעודיות (פיגור‪ ,‬שיקום)‪,‬‬
‫דירת בנים בוגרים (אספרגר)‪.‬‬
‫ רכישה של שתי דירות עבור עוורים ועבור סיעודיים‪.‬‬
‫בתחום האחזקה והתחזוקה‪:‬‬
‫ תכנון שיפוצים בדירה אחת‪.‬‬
‫ ביצוע שיפוצים בדירה אחת‪.‬‬
‫ הצטיידות בדירות קיימות באמצעות קרן שלם (בשלוש דירות)‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫ הצטיידות בארבע דירות חדשות‪.‬‬
‫בתחום העובדים‪:‬‬
‫ השתתפות בבחירת עובד מצטיין‪.‬‬
‫ השתתפות בביצוע ״ערב עובדים״ ‪ -‬לגיבוש חברתי פעמיים בשנה‪.‬‬
‫ השתתפות בהפעלת תוכנית השתלמויות שנתית‪.‬‬
‫ הכנת תוכנית מודולרית להכשרת מדריכים ורכזים במערך הדיור‪.‬‬
‫ בניית תוכנית לפגישות הרכזים ‪ ,2013‬וביצועה‪.‬‬
‫בתחום התקצוב‪ ,‬המימון וגיוס המשאבים‪:‬‬
‫ הגשת בקשות לגיוס כספים עבור מערך הדיור‪ :‬למימון שיפוץ דירת נכים (השלמת ‪10%‬‬
‫ולהצטיידות (השלמת ‪ ;)20%‬לרכישת כסאות גלגלים; לטיפולים מיוחדים‪.‬‬
‫ בקשה להצטיידות חוזרת בדירות שיקום‪ .‬או גיוס מקור תקציבי אחר לדירות שיקום‪.‬‬
‫ בניית דוח כספי‪-‬ניהולי לשימוש המנהל באמצעות תוכנת קו‪.‬‬
‫בתחום הארגוני‪:‬‬
‫ פיתוח מערכת מקוונת לעבודה עם שרת המחשב המרכזי של שק"ל מיחידות מרוחקות‪ :‬בדירות‬
‫ולמנהל מערך הדיור‪.‬‬
‫ עדכון נהלים‪ :‬נוהל פעילות הפנאי (נוהל שיאים)‪ ,‬נוהל דירה (בביצוע)‪ ,‬נוהל פתיחת דירה‪ ,‬נוהל‬
‫פיקוח על הכספים בדירה‪.‬‬
‫ הגדרת תפקיד הרכז ועדכונו‪.‬‬
‫עופר דהרי‬
‫מנהל מערך הדיור‬
‫דירת כנרת‬
‫תעסוקה שיקומית‬
‫תעסוקה שיקומית‬
‫מבוא‬
‫ההתפתחות התעסוקתית של המועסק‪/‬ת היא מרכיב מרכזי בבניית מסלול לחיים תעסוקתיים‬
‫נורמטיביים ככל האפשר‪ .‬הפועל היוצא מכך הוא פיתוח התעסוקה וליווי באופן שיאתגר‪ ,‬ייתן‬
‫מענים וידרוש איכויות ומיומנויות תעסוקתיות‪ ,‬תוך בדיקה מתמדת של יכולות ואיכות חיים‪.‬‬
‫אנו מאמינים שתעסוקה היא אבן יסוד בחיים בוגרים ונורמאליים ותורמת לאדם הרבה מעבר‬
‫לסוגיה הכלכלית‪ .‬תעסוקה משפיעה על תפיסה עצמית‪ ,‬נותנת מענה לצרכים חברתיים ומהווה‬
‫עיסוק מרכזי בחייו של כל אחד ואחד‪ .‬האפשרות להשתלב במעגל העבודה היא מרכיב בסיסי‬
‫בחייו של האדם; העבודה היא ביטוי מובהק להיות האדם קונסטרוקטיבי בחברה ובקהילה בה הוא‬
‫חי‪ .‬גם בחיי האדם עם המוגבלות האפשרות לעבוד מאפשרת לחיות בכבוד‪.‬‬
‫תפקידנו הוא לזהות את כישוריו של האדם ולהבין את נטיותיו האישיות מתוך בדיקה של יכולתו‬
‫וסביבתו‪ .‬במהלך השנים צברנו ניסיון רב ובין השאר פיתחנו יחס אינדיווידואלי וראיה הוליסטית‬
‫רחבה תוך עבודה משותפת עם בני משפחה‪ ,‬קשרים עם מעסקים ועסקים כל זה בליווי צוות‬
‫מקצועי ומגוון‪ .‬מטרותינו הינן מימוש מרבי של הפוטנציאל האישי הטמון בכל פרט‪ ,‬הקניית‬
‫מיומנויות‪ ,‬קידום לקראת עצמאות כלכלית‪ ,‬שילוב חברתי‪ ,‬הזדמנויות למגוון חלופות תעסוקתיות‬
‫והזדמנות להישארות בקהילה‪.‬‬
‫אנו פוגשים מדי יום בוגרים בעלי צרכים מיוחדים‪ ,‬משפחות ואנשי מקצוע ומנסים לתת מענה‬
‫מקסימאלי שיביא לידי מימוש את יכולתו וכישוריו של הפרט‪ ,‬על ידי הענקת רצף תעסוקתי אשר‬
‫יכלול הכשרה והתאמה לעולם העבודה ויכלול תהליך חינוכי–שיקומי מורכב‪ ,‬בחירה בעיסוק‪ ,‬רכישת‬
‫מיומנויות נלוות‪ ,‬הכרת עולם התעסוקה על מרכיביו‪ ,‬כישורים‪ ,‬יכולות וקודים חברתיים ותקשורתיים‪.‬‬
‫אנו פועלים על פי מודל הרצף השיקומי – תעסוקתי‪ ,‬על פיו מתחיל הרצף במעבר מבית הספר‪,‬‬
‫בית‪ ,‬מרכז יום‪ ,‬דרך מפעלים מוגנים‪ ,‬קורסים והכשרות‪ ,‬תעסוקה מוגנת חלקית ועד לתעסוקה‬
‫נתמכת בשוק החופשי‪ .‬הפעילות ברצף נקבעת על פי יכולת האדם והתקדמותו‪.‬‬
‫תכניות מעבר‬
‫מרכז יום‬
‫ותכנית ‪ 18‬פלוס‬
‫באוריינטציה‬
‫תעסוקתית‬
‫תעסוקה‬
‫מוגנת‬
‫קורסים‬
‫בשיתוף עם‬
‫מכללת שק"ל‬
‫קבוצות‬
‫הכשרה‬
‫תעסוקה נתמכת‬
‫בשוק החופשי‬
‫במהלך ‪ 2012‬עסקנו בהרחבת הרצף התעסוקתי ויצירת מודל המספק מענה לכל סוגי הלקויות‬
‫ורמות התפקוד‪ .‬נפתח מרכז יום לחניכים בתפקוד נמוך על הרצף האוטיסטי‪ ,‬בנוסף למרכז היום‬
‫הקיים המספק שירות למשוקמים טיפוליים וסיעודיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬פתחנו השנה את תוכניות המעבר‬
‫המיועדות לתלמידי בית ספר עם צרכים מיוחדים‪ ,‬ומאפשרות מעבר רציף וטבעי יותר לעולם‬
‫מגוון התכניות מאפשר לתלמידים להתנסות בכיוונים התעסוקתיים הקרובים אל‬
‫התעסוקה‪.‬‬
‫לבם‪ ,‬ומתאים ליכולותיהם‪.‬במקביל‪ ,‬הרחבנו את תוכנית ‪ 18‬פלוס‪ .‬בשנה האחרונה חלה התרחבות‬
‫גאוגרפית‪ ,‬ומודל הרצף התעסוקתי מבוצע גם באזור המרכז‪ .‬נקלטו ‪ 43‬מועסקים חדשים‪.‬‬
‫במסגרות התעסוקה נמצאים ‪ 443‬אנשים‪ ,‬בהתפלגות אגפית‪ :‬מופני האגף לטיפול באדם המפגר‬
‫(‪ ,)70%‬אגף השיקום (‪ )20%‬והשירות לאוטיסטים (‪.)10%‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫תוכניות מעבר‬
‫מעבר הוא שלב או פרק משמעותי בחיים בו מתרחשים שינויים התפתחותיים‪ ,‬חברתיים וכלכליים‬
‫בקרב יחידים ומשפחות‪ .‬תוכנית המעבר הינה תכנית חדשה בשיתוף משרד הרווחה ‪ -‬אגף השיקום‬
‫ומתמקדת בשלבי המעבר מבית הספר התיכון לחיים הבוגרים‪ .‬התכנית מיועדת לבני ‪ 16‬עד ‪21‬‬
‫מאחר ותקופת גיל זו מאופיינת בפיתוח וצמיחה אישית‪ ,‬מעבר יעיל אל החיים הבוגרים יושפע‬
‫מפיתוח כישורים וידע מתאים עבור השתלבות בעולם העבודה הפתוח‪ ,‬חיים עצמאיים‪ ,‬יכולת רחבה‬
‫לבחירה אישית להזדמנויות ויחסים בינאישיים‪ ,‬סנגור עצמי ושיתוף בקהילה‪.‬‬
‫המסגרות בהן ניתן לממש את התכנית‪:‬‬
‫מכינה לשילוב בלימודים אקדמאיים בשיתוף עם בצלאל ‪ -‬תכנית שנתית המיועדת לתלמידי‬
‫כיתות י'‪ -‬י"ב‪ .‬התכנית מהווה גשר להשכלה גבוהה למשתתפים בה ומאפשרת להם להיחשף‬
‫לתחומי האמנות‪ ,‬העיצוב והארכיטקטורה יחד עם סטודנטים‪ ,‬ליצור במסגרת מגוון האמצעים אותם‬
‫מעמידה לרשותם האקדמיה‪ ,‬ולצאת עם תיק עבודות‪ .‬התכנית כוללת חשיפה מעמיקה למגוון‬
‫המחלקות‪ .‬מטרת המכינה לפתוח צוהר לאנשים עם אהבה ונטייה לתחום ולייצר עבורם בסיס‬
‫עמוק להשתלבות בתחום זה בהמשך חייהם המקצועיים‪.‬‬
‫קבוצת כישורי עבודה ‪ -‬מיומנות‪ ,‬הרגלים והכוונה תעסוקתית‪ .‬רכישת כלים לעצמאות ופתרון‬
‫בעיות‪ ,‬כתיבת קורות חיים‪ ,‬השתלבות בעבודה‪.‬‬
‫תכנית ‪ 18‬פלוס תכנית הכשרה המיועדת לתלמידי בתי ספר של החינוך המיוחד‪ ,‬אשר זקוקים‬
‫להכשרה לקראת היציאה מבית הספר לעולם העבודה‪ .‬התכנית מתחילה בכל חודש ספטמבר‬
‫ומסתיימת בחודש יולי‪ .‬התלמידים מגיעים אחת לשבוע ליום עבודה מלא במפעלים ומשולבים‬
‫כשאר המועסקים במחלקות השונות במפעל‪ .‬במהלך השנה התלמידים רוכשים הרגלי עבודה‪.‬‬
‫התכנית ממומנת על ידי ההורים ובתי הספר‪ .‬ההשתתפות בתכנית ‪ 18+‬אינה מבטיחה קליטה‬
‫במפעלים לאחר סיום הלימודים‪ ,‬אולם רבים המקרים בהם תלמידים בוגרי התכנית אכן מתחילים‬
‫לעבוד במפעלי שק"ל‪ .‬במקרים אלו המעבר בין בית הספר למפעל עובר ללא קשיים‪ ,‬תודות‬
‫להיכרות המוקדמת של התלמידים עם המפעלים‪ ,‬הצוות‪ ,‬החברים לעבודה ונהלי העבודה‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2012‬הורחבה תכנית ‪ 18+‬וקלטה ‪ 25‬תלמידים מ‪ 5-‬בתי ספר שונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬החל את‬
‫דרכו המחזור הראשון של המכינה בבצלאל‪ ,‬המונה‪ 8‬תלמידים‪.‬‬
‫יעדים לשנת ‪2013‬‬
‫הרחבת תכניות המעבר‪ ,‬ופתיחת מכינה ללימודי קולנוע בשיתוף עם בית הספר לקולנוע מעלה ‪-‬‬
‫חשיפהוהתנסות לתחומי הקולנוע השונים‪ ,‬קולנוע עלילתי‪ ,‬קולנוע דוקומנטרי‪ ,‬תסריטאות‪ ,‬צילום‪,‬‬
‫עריכה וסאונד‪ .‬בסיום התוכנית יכינו המשתתפים כפרויקט גמר סרט עלילתי שנכתב‪ ,‬בוים והופק‬
‫על ידי משתתפי הקבוצה‪ .‬מטרת המכינה לפתוח צוהר לאנשים עם אהבה ונטייה לתחום ולייצר‬
‫עבורם בסיס עמוק להשתלבות בתחום זה בהמשך חייהם המקצועיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנו מתכננים להרחיב‬
‫את תכניות המעבר לאזור המרכז‪ ,‬להגדיל את כמות המשתתפים בתכנית ‪ 18‬פלוס‪ ,‬ולפתוח תכניות‬
‫מיוחדות לקיץ לתלמידים בתפקוד גבוה‪.‬‬
‫תעסוקה שיקומית‬
‫מרכז יום‬
‫מרכז היום הטיפולי‪-‬סיעודי נועד לתת מענה לבוגרים צעירים בעלי תפקוד נמוך‪ ,‬הזקוקים לליווי‬
‫וטיפול צמוד‪ .‬הפעילות המתקיימת במרכז היום הינה פעילות טיפולית וחינוכית‪ ,‬שמטרתה לאפשר‬
‫לחניכים לתרגל מיומנויות אישיות ובינאישיות על מנת שיוכלו להיות עצמאיים יותר בחייהם ובעלי‬
‫תחושה של ערך עצמי וסיפוק‪ .‬המרכז ישלב קידום אישי‪ ,‬שיקום רגשי‪ ,‬סביבתי‪ ,‬פיסי וחברתי‬
‫עם אוריינטציה תעסוקתית‪ ,‬שתאפשר לחניכים במרכז לחוש שהם אדם בעל ערך‪ ,‬להיות יצרנים‬
‫ולהרגיש חלק מהחברה‪ .‬כיום מופעלים שני מרכזי יום‪ :‬בפתח תקווה‪ ,‬ומרכז יום חדש ברמת שלמה‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫מרכז יום פתח תקווה‬
‫מרכז היום בפתח תקווה נותן מענה ל‪ 43-‬חניכים עם לקות שכלית‪ ,‬חלקם עם לקות פיזית‪ ,‬וכן לבני‬
‫משפחותיהם‪ .‬במרכז חדרי הפעילות הבאים‪:‬‬
‫חמשת החושים‪:‬‬
‫חדר לפעילויות הקשורות בתחושה ופעילויות דרמה ומוסיקה‪.‬‬
‫הכנה לעצמאות‪:‬‬
‫חדר לפעילויות הקשורות בטיפוח הגוף‪ ,‬בניקיון הבית ובבישול‪.‬‬
‫הכנה לתעסוקה‪:‬‬
‫חדר לפעילויות תעסוקה ‪ -‬גריסת מסמכים‪ ,‬מיון בקבוקים ופחיות למיחזור‪ ,‬‬
‫‬
‫תעסוקה מפעלית [בשיתוף המע"ש הסמוך] ומשרדית‪.‬‬
‫‬
‫סנוזלן‪:‬‬
‫חדר לגרייה חושית‪.‬‬
‫קלינאות תקשורת‪:‬‬
‫חדר לטיפולים על ידי קלינאי תקשורת‪.‬‬
‫‬
‫פיזיותרפיה‪:‬‬
‫חדר לטיפולים פיזיותרפיסטים‪ ,‬לספורט ולתנועה‪.‬‬
‫‬
‫מרכז יום רמת שלמה‬
‫בסוף שנת ‪ 2012‬נפתח מרכז היום ברמת שלמה‪ .‬המרכז מיועד לחניכים בתפקוד נמוך על הרצף‬
‫האוטיסטי‪ .‬המרכז הוקם לאחר למידה מעמיקה של תחום האוטיזם בתפקוד נמוך וגיבוש חזון‬
‫למרכז‪ .‬במרכז חדרי הפעילות הבאים‪:‬‬
‫•‬
‫חדר תעסוקה‬
‫•‬
‫חדר סנוזלן‬
‫•‬
‫חדר אומנות‬
‫•‬
‫חדר פנאי‬
‫יעדים לשנת ‪ :2013‬שיפוץ והרחבת החצר הטיפולית במרכז היום בפתח תקווה‪ ,‬השלמת‬
‫הקמת מרכז היום ברמת שלמה וקליטת חניכים נוספים‪ ,‬רכישת ציוד חדיש ומותאם לאוכלוסייה‬
‫האוטיסטית‪ ,‬השתתפות הצוות בהשתלמויות‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫תעסוקה מוגנת‬
‫התעסוקה מפעילה שני סוגים של מפעלים מוגנים‪:‬‬
‫קווי ייצור ‪ -‬מרמת חומר הגלם ועד למוצר המוגמר‪ ,‬כולל שיווק לשוק החופשי‪ ,‬בהתייחסות הן‬
‫לצרכי השוק [תפוקות‪ ,‬איכות‪ ,‬עמידה בלוחות זמנים ומחירים] והן לאוכלוסיות העובדים במע"ש‬
‫מהבחינות הטיפוליות‪ ,‬המוטוריות‪ ,‬הקוגניטיביות והתקשורתיות‪ .‬הדרישות בתוך פסי הייצור הן‬
‫משתנות [מפעולות פשוטות וכלה בדרישות גבוהות ומוקפדות] ותורמות רבות לפיתוח מיומנויות‪.‬‬
‫במהלך השנה חל גידול במספר המועסקים‪.‬‬
‫מפעלי ‪ - out-sourcing‬קבלת עבודות חיצוניות ללא צורך בהשקעה בתשתית פיתוח פסי ייצור‪,‬‬
‫המאפשרות למפעל התעסוקה ביטחון כלכלי בסיסי‪.‬‬
‫שילוב שני התחומים מאפשר מגוון רחב ומשתנה של עבודות המאפשרות בחירה חופשית‬
‫והתנסויות תעסוקתיות ברמות שונות ובקשת רחבה של מיומנויות‪ .‬כחלק מעיקרון הרצף‬
‫התעסוקתי מתאפשרים מעברים בין המפעלים השונים‪ .‬מעברים אלו מקנים למועסקים התנסות‬
‫שונה והתמקדות בדרישות תעסוקתיות אחרות‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬מעוררים מוטיבציה בקרב המועסקים‬
‫לשאוף להתפתחות תעסוקתית‪ .‬מבחר זה משרת לא פחות את אלו הזקוקים למקום מוגן לאורך כל‬
‫חייהם התעסוקתיים‪.‬‬
‫המפעלים בתעסוקה המוגנת‪:‬‬
‫מספר‬
‫המועסקים‬
‫מטרות ויעדים‬
‫לשנת ‪2013‬‬
‫תיאור‬
‫אירועים‬
‫משמעותיים‬
‫לקוחות‬
‫מרכזיים‬
‫הרחבת הלקוחות‬
‫ופיתוח מוצרים‬
‫חדשים בתחומי‬
‫הקיפול והאריזה‬
‫מפעל‬
‫הקרטונים‬
‫מייצר ומספק‬
‫קופסאות‬
‫ומוצרי קרטון‬
‫מסוגים וגדלים‬
‫שונים‪.‬‬
‫חיבור לפרויקט‬
‫מחזור פוסטרים‬
‫עם מוזיאון ישראל‬
‫והפיכתם לשקיות‬
‫בתי מאפה‬
‫שונים בעיר‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫חיבורים‬
‫עסקיים נוספים‬
‫המספקים‬
‫עבודה שוטפת‬
‫והרחבת קהל‬
‫הלקוחות‪ ,‬פיתוח‬
‫מוצרים וקוים‬
‫חדשים‪.‬‬
‫מפעל הנרות‬
‫והסבונים‬
‫ייצור נרות‬
‫וסבונים‬
‫דקורטיביים‬
‫בגדלים‬
‫ובריחות שונים‪,‬‬
‫למכירה בחנות‬
‫ולפי הזמנה‪.‬‬
‫שיתוף פעולה‬
‫עסקי עם חברת‬
‫מוצרי טיפוח‬
‫טבעיים "אס סנס"‪.‬‬
‫לקוחות‬
‫פרטיים‬
‫וירידים‪,‬‬
‫בנק לאומי‪,‬‬
‫הסוכנות‬
‫היהודית‪,‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫תעסוקה שיקומית‬
‫מתפרה‬
‫המתפרה מציעה‬
‫מוצרי טקסטיל‬
‫ייחודיים‬
‫ומעוצבים‪,‬‬
‫מוצרים בהזמנה‬
‫אישית ושירותי‬
‫תיקונים‪.‬‬
‫עיצוב בובות‬
‫טיפול לבית חולים‬
‫אלין‬
‫בית חולים‬
‫אלין‪,‬‬
‫הג'וינט‪,‬‬
‫מכסף‪,‬‬
‫לקוחות‬
‫פרטיים‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫ייצור בכמויות‬
‫גדולות‪ ,‬הורדת‬
‫עלויות ופיתוח‬
‫מוצרים‬
‫המותאמים‬
‫לדרישת השוק‪.‬‬
‫מפעל‬
‫האריזות‪,‬‬
‫שרינק‬
‫ודיוור‬
‫עוסק בעבודות‬
‫אריזה (כולל‬
‫שרינק)‪ ,‬דיוור‪,‬‬
‫ביול והדבקה‬
‫מסוגים שונים‬
‫בהתאם‬
‫לדרישות‬
‫הלקוח‪.‬‬
‫החלפת הצוות‪,‬‬
‫הכנסת לקוחות‬
‫שוטפים חדשים‪,‬‬
‫ייעול פסי הייצור‬
‫"כריכית‬
‫המאירי" ‪,‬‬
‫דפוס אילון‪,‬‬
‫מרכז קשת‬
‫לתיירות‪,‬‬
‫אנוולופ‪ ,‬רמי‬
‫לוי‬
‫‪17‬‬
‫גיוון המוצרים‪,‬‬
‫שימור לקוחות‬
‫קבועים‪,‬‬
‫הכשרה של‬
‫תפקידי מפתח‬
‫למועסקים‪.‬‬
‫מפעל אריזה‬
‫"לחיילים‬
‫באהבה"‬
‫אריזת‬
‫קופסאות‬
‫שי לחיילים‬
‫בשיתוף‬
‫עמותת‬
‫"לחיילים‬
‫באהבה"‬
‫הגדלת היקפי‬
‫העבודה‬
‫"לחיילים‬
‫באהבה"‬
‫‪21‬‬
‫המשך עבודה‬
‫תוך בדיקה‬
‫של אפשרויות‬
‫הרחבה‪.‬‬
‫מפעל‬
‫קבלן משנה‬
‫של חברת‬
‫"פוטקס"‬
‫המייצרת‬
‫רכיבי חשמל‬
‫ואלקטרוניקה‪.‬‬
‫ייעול קו הייצור‬
‫והרחבת היקפי‬
‫העבודה השוטפת‬
‫"פוטקס"‬
‫‪22‬‬
‫שימור לקוחות‪,‬‬
‫העלאת‬
‫הספקים‪ ,‬יצירת‬
‫הכנסה קבועה‪.‬‬
‫שירותי עיצוב‬
‫תוכן וגרפיקה‬
‫ברמה גבוהה‪,‬‬
‫תוך שילוב‬
‫עובדים‬
‫עם צרכים‬
‫מיוחדים‪.‬‬
‫קורס גרפיקה‬
‫בשיתוף עם‬
‫מכללת שק"ל‪,‬‬
‫רכישת ציוד‬
‫מונגש‪ ,‬הכשרות‪,‬‬
‫הגברת פיתוח‬
‫מוצרים קבועים‪,‬‬
‫שינוי וייעול דרכי‬
‫העבודה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫הגדלת מספר‬
‫הלקוחות‬
‫הגדולים‪ ,‬שימור‬
‫לקוחות‪ ,‬הגדלת‬
‫כמות ההכשרות‬
‫לאנשים עם‬
‫מוגבלויות‪,‬‬
‫פיתוח קורסים‬
‫לקהל הרחב‬
‫אלקטרוניקה‬
‫סטודיו‬
‫לגרפיקה‬
‫"בין‬
‫השורות"‬
‫עיריית‬
‫ירושלים‪,‬‬
‫"ארומה"‪,‬‬
‫בית חולים‬
‫הדסה עין‬
‫כרם ועוד‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫סדנת‬
‫אומנות‬
‫ומלאכות יד‬
‫קו ייצור‬
‫ייחודי בעל‬
‫אופי אומנותי ‪,‬‬
‫המספק מענה‬
‫למועסקים‬
‫בעלי נטייה‬
‫אומנותית‪.‬‬
‫הגדלת נפח‬
‫ההזמנות‪ ,‬מוצרים‬
‫חדשים וקבלת‬
‫תגובות אוהדות‬
‫מקהל הלקוחות‬
‫מכירת‬
‫המוצרים‬
‫בחנות‬
‫ובירידים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫פתיחה של קו‬
‫מלאכות היד‪,‬‬
‫שינוי והתאמה‬
‫למועסקים‬
‫בתפקוד גבוה‪.‬‬
‫פיתוח מוצרים‬
‫על בסיס מיפוי‬
‫של אנשי‬
‫השיווק‬
‫מפעל חיתוך‬
‫בלייזר‬
‫טאצ'ווד‬
‫קו ייצור‬
‫חדש בחיבור‬
‫עסקי עם‬
‫חברת טאצווד‪,‬‬
‫לחיתוך בלייזר‬
‫ועבודות עץ‪.‬‬
‫פתיחת המפעל‬
‫חנויות‬
‫מזכרות‬
‫לתיירים‬
‫‪10‬‬
‫המשך שיתופי‬
‫פעולה ופיתוח‬
‫מוצרים‬
‫משותפים‬
‫מפעל חבל‬
‫מודיעין‬
‫תיאור‬
‫אירועים‬
‫משמעותיים‬
‫לקוחות‬
‫מרכזיים‬
‫מספר‬
‫המועסקים‬
‫מטרות ויעדים‬
‫לשנת ‪2013‬‬
‫אריזה‬
‫עבודות ספירה‪,‬‬
‫אריזה ושרינק‬
‫אלקטרוניקה‬
‫עבודות‬
‫מורכבות‬
‫הדורשות הבנה‬
‫של תהליכים‬
‫ובקרת איכות‪.‬‬
‫העלאת התמחור‪,‬‬
‫הרחבת פעילות‬
‫הפנאי למועסקים‬
‫והקשר עם‬
‫המשפחות‪.‬‬
‫"שלהבת"‪,‬‬
‫"צח ליין"‪,‬‬
‫"הבלון‬
‫הפורח"‬
‫‪19‬‬
‫(שניים‬
‫מתוכם‬
‫בתעסוקה‬
‫נתמכת)‬
‫הגדלת מספר‬
‫המועסקים‬
‫וההכנסות‪.‬‬
‫רובוטיקה‬
‫הרכבת‬
‫רובוטים‬
‫האמורים‬
‫לשמש ללימוד‬
‫תלמידים‬
‫בשעורי‬
‫מדעים‪.‬‬
‫מע"ש‬
‫פתח תקווה‬
‫"ראואל"‪,‬‬
‫"תלתן"‬
‫"תלתן"‬
‫תיאור כללי‬
‫אירועים‬
‫משמעותיים‬
‫לקוחות‬
‫מרכזיים‬
‫מספר‬
‫מועסקים‬
‫מטרות ויעדים‬
‫לשנת ‪2013‬‬
‫עבודות‬
‫אריזה‪ ,‬ספירה‪,‬‬
‫הרכבה וקיפול‬
‫למפעלים‬
‫שונים באזור‬
‫התעשייה‪.‬‬
‫הפרטת המע"ש‬
‫מעיריית פתח‬
‫תקווה לשק"ל‪,‬‬
‫שינוי צוות‬
‫והנהלה‪.‬‬
‫הנמל‪ ,‬הדר‪,‬‬
‫י‪.‬ל ענבר‪,‬‬
‫כפר חב"ד‬
‫‪58‬‬
‫הכנסת פסי‬
‫ייצור עצמאיים‪,‬‬
‫הכרות הדדית‬
‫של המע"ש‬
‫והחזון של‬
‫שק"ל והתאמת‬
‫תכנית הפיתוח‬
‫לרוח המע"ש‪.‬‬
‫תעסוקה שיקומית‬
‫יעדים לשנת ‪:2013‬‬
‫הגדלת המכירות‪ ,‬פיתוח קווי יצור חדשים‪ ,‬התאמת המוצרים לביקוש‪ ,‬הורדת עלויות ייצור והגדלת‬
‫הגמול למועסקים‪ ,‬עבודה עם לקוחות קבועים‪ ,‬הטמעת עבודה עם תוכנת ניהול ייצור ושיווק‬
‫חדשה‪ ,‬ייעול סדרי העבודה‪ .‬פתיחת מע"ש שיקומי בפתח תקווה‪.‬‬
‫קורסים‬
‫לרשות המועסקים עומדים מגוון רחב של קורסי הכשרה שמטרתם להקנות כישורים חיוניים‬
‫להתמודדות בעולם התעסוקה בשיתוף עם "מכללת שק"ל"‪ .‬הקורסים מועברים בשפה העברית‬
‫והערבית ומשלבים חומר עיוני‪ ,‬הרצאות פרונטאליות‪ ,‬דיונים‪ ,‬סדנאות‪ ,‬סימולציות‪ ,‬התנסות‪ ,‬הרצאות‬
‫אורח וסיורים מקצועיים‪.‬‬
‫הקורסים מוצעים בשתי רמות‪:‬‬
‫קורסי בסיס בהרגלי ומיומנויות עבודה‪ ,‬הכוונה תעסוקתית‪ ,‬הכרת המחשב וכד'‪.‬‬
‫קורסים מקצועיים בתחומים שונים המקנים הכשרה ספציפית‪ ,‬כגון קורס טבחות ובישול‪ ,‬גננות‪,‬‬
‫מזכירות‪ ,‬גרפיקה ועוד‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2012‬התרחבה באופן משמעותי תכנית הקורסים המקצועיים‪ ,‬בשיתוף עם מכללת‬
‫שק"ל‪ .‬התקיימו קורסי מחשבים‪ ,‬קורסי גרפיקה‪ ,‬קורס מזכירות‪ ,‬קורס מכירות ושיווק ועוד‪ .‬סה"כ‬
‫השתתפו בקורסים השונים כ‪ 50-‬מועסקים‪.‬‬
‫יעדים לשנת ‪:2013‬‬
‫המשך קיום הקורסים‪ ,‬שיתופי פעולה עם מכללות וגורמים חיצוניים‪ ,‬פתיחת הקורסים לארגונים‬
‫נוספים‪ ,‬פתיחת קורסים מותאמים לקבוצות הכשרה שיספקו יחד יחידת הכשרה בתחומים שונים‪.‬‬
‫קבוצות הכשרה‬
‫מיועדות למועסקים הזקוקים לתקופת הכשרה לפני יציאה לשוק החופשי‪ .‬מטרת התכנית היא‬
‫להקנות מיומנויות עבודה ולשפר תפקודי עבודה קיימים‪ ,‬וכך לקדם את ההתפתחות התעסוקתית‬
‫של המועסקים‪ .‬בנוסף מאפשרת התכנית לאלו שיכולתם לצאת לעבוד בחוץ מוגבלת [מסיבות‬
‫שונות]‪ ,‬להעשיר את עצמם בתחום התעסוקתי‪ ,‬לגוון את סדר היום הקבוע‪ ,‬להיות חלק מאווירת‬
‫לימוד מקצועית ורצינית ובכך לעבור תהליכי העצמה וקידום‪.‬‬
‫אנו רואים במסגרת זו יכולת לאבחן את הכישורים והמוטיבציה של המועסקים במטרה למצוא להם‬
‫מקומות עבודה התואמים את רצונותיהם‪ ,‬יכולותיהם וכישוריהם‪ .‬במסגרות אלו רוכשים המועמדים‬
‫את מיומנויות העבודה הדרושות; הופעה חיצונית‪ ,‬זמני הגעה וסיום יום העבודה‪ ,‬תקשורת עם‬
‫השותפים לעבודה‪ ,‬תקשורת עם קהל הלקוחות ועמידה בלוח זמנים שלעיתים יכול להיות לחוץ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬המשיכה תכנית ההכשרה המוצלחת "איכותני סביבה" למחזור נייר בשיתוף עם‬
‫האוניברסיטה העברית הר הצופים‪ ,‬האוניברסיטה העברית – גבעת רם‪ ,‬ועיריית ירושלים‪ .‬הוכנסו‬
‫בקבוצה שני תקנים חדשים‪ .‬נפתחה קבוצה בבית החולים ביקור חולים שנסגרה בשל הקשיים‬
‫הכלכליים של בית החולים‪ .‬המשיכו גם תכנית ההכשרה בציפוריה‪ ,‬ותכנית ההכשרה המוצלחת בעין‬
‫יעל‪ ,‬בתחום הגינון‪ .‬בקבוצות ההכשרה השתתפו השנה כ‪ 40-‬מועסקים‪ .‬כמו כן התקיימו מספר‬
‫הכשרות פרטניות‪ .‬שולבו תלמידים מתכנית ‪ 18‬פלוס בקבוצות הכשרה‪ .‬בסוף השנה נפתחה קבוצה‬
‫חדשה בחוה החקלאית בעין כרם‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫יעדים לשנת ‪:2013‬‬
‫פיתוח קבוצות הכשרה נוספות בתחומים שונים‪ ,‬והרחבת היקף תכניות ההכשרה כך שיוכלו לקלוט‬
‫מועסקים רבים יותר‪ .‬השתלבות המועסקים מקבוצות ההכשרה בתעסוקה נתמכת בשוק החופשי‪.‬‬
‫תכנית ‪18+‬‬
‫תכנית ‪ 18+‬היא תכנית הכשרה המיועדת לתלמידי בתי ספר של החינוך המיוחד‪ ,‬אשר זקוקים‬
‫להכשרה לקראת היציאה מבית הספר לעולם העבודה‪ .‬במסגרת התכנית רוכשים התלמידים הרגלי‬
‫עבודה ומיומנויות תעסוקתיות‪ .‬התכנית מתחילה בכל חודש ספטמבר ומסתיימת בחודש יולי‪.‬‬
‫התלמידים מגיעים אחת לשבוע ליום עבודה מלא במפעלים ומשולבים כשאר המועסקים במחלקות‬
‫השונות במפעל‪ .‬במהלך השנה התלמידים רוכשים הרגלי עבודה‪ .‬התכנית ממומנת על ידי ההורים‬
‫ובתי הספר‪ .‬ההשתתפות בתכנית ‪ 18+‬אינה מבטיחה קליטה במפעלים לאחר סיום הלימודים‪ ,‬אולם‬
‫רבים המקרים בהם תלמידים בוגרי התכנית אכן מתחילים לעבוד במפעלי שק"ל‪ .‬במקרים אלו‬
‫המעבר בין בית הספר למפעל עובר ללא קשיים‪ ,‬תודות להיכרות המוקדמת של התלמידים עם‬
‫המפעלים‪ ,‬הצוות‪ ,‬החברים לעבודה ונהלי העבודה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2011‬השתתפו ‪ 16‬תלמידים בתכנית ‪ 18+‬באופן לא רציף‪ ,‬ביניהם תלמידים מבית ספר "אל נור"‬
‫במזרח העיר‪ ,‬מבית ספר "נעורים"‪ ,‬מבית ספר "ניצנים" ומהספקטרום האוטיסטי מבית הספר "חוות הנוער"‪.‬‬
‫יעדים לשנת ‪ - 2012‬הסדרת המשך הפעילות באופן קבוע ומסודר תוך קביעת יעדים ברורים יותר‬
‫ושילוב בתכניות המשך שונות‪.‬‬
‫תעסוקה נתמכת‬
‫מטרת התעסוקה הנתמכת היא לאפשר לאנשים עם צרכים מיוחדים‪ ,‬המאותרים מקרב המועסקים‬
‫במערך התעסוקה למצוא‪ ,‬מקומות עבודה בשוק החופשי‪ .‬השמת העובדים במקומות העבודה‬
‫נעשית על פי הרצונות ואפשרויות התעסוקה של כל עובד ובהתאמה לדרישות ולאופי של מקום‬
‫העבודה‪ .‬עובד היוצא לראשונה לעבודה בשוק החופשי‪ ,‬עובר תקופת חניכה אישית בה מוקנים‬
‫לו הרגלי עבודה‪ ,‬משמעת ותפקוד המאפשרים לו להיות עצמאי במקום העבודה וכן בהגעה אל‬
‫העבודה ובחזרה ממנה‪ .‬לאחר סיום תקופת החניכה הראשונית‪ ,‬מלווה העובד במדריך מטעם‬
‫התעסוקה הנתמכת שמגיע מדי שבוע ולפי הצורך ובתיאום עם מקום העבודה‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2012‬הורחבה תכנית התעסוקה הנתמכת למופני אגף השיקום‪ ,‬וכן למתן שירותי‬
‫תעסוקה נתמכת במרכז וצפון הארץ‪ .‬הושמו בשוק החופשי מועסקים רבים‪ ,‬חדשים וכאלו‬
‫שהגיעו מתכנית התעסוקה המוגנת ומתכניות ההכשרה‪ .‬נבנתה תוכנית עבודה מסודרת לעבודה עם‬
‫מועסקים מתחום האספרגר‪ .‬התקיים ערב מעסיקים ונקלט איש שיווק לקשרי מעסיקים‪.‬‬
‫יעדים לשנת ‪:2013‬‬
‫המשך השמה וליווי של מועסקים‪ ,‬מציאת עבודות מתאימות בתחומים חדשים ונוספים על מנת‬
‫לגוון את ההיצע‪.‬‬
‫שירותים נלווים‬
‫ללצד הרצף התעסוקתי‪-‬שיקומי‪ ,‬אנו דואגים למספר שירותים נלווים שמטרתם להפוך את העבודה‬
‫השוטפת במפעלים לעבודה בטוחה‪ ,‬מהנה ומעשירה‪ .‬במסגרת זו אנו מפעילים תכנית לרווחת‬
‫העובד‪ ,‬וכן תכנית בטיחות בשיתוף עם המוסד לבטיחות וגיהות‪.‬‬
‫תעסוקה שיקומית‬
‫רווחת המועסק‬
‫אנו מנסים להביא את מפעלי התעסוקה של שק"ל לעבוד ככל מפעל נורמטיבי אחר‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬ברור לנו כי במקרים מסוימים יש לעשות התאמות נכונות יותר עבור המועסק על מנת לקבל‬
‫תוצאות גם בתחום היצרני וגם בתחום האישי והטיפולי‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬אנו מעניקים שירותים נלווים‬
‫המתאימים למספר תחומים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬התקיימו אירועי תרבות ופנאי שונים‪ ,‬ביניהם ציון ימי הולדת של המועסקים‪ ,‬יום כיף‬
‫שנתי במחלבת תנובה לכל המועסקים‪ ,‬יום השתלמות וסיור למועסקים במגוון מקומות שונים‪,‬‬
‫ציון מועדים וחלוקת מתנות שי לחגים‪.‬‬
‫יעדים לשנת ‪2013‬‬
‫שילוב המועסקים בבניית תוכניות תרבות ופנאי‪ ,‬גיוס תרומות ומתנדבים לפעילויות אלו‪.‬‬
‫בטיחות‬
‫נוצר קשר הדוק יותר עם המוסד לבטיחות וגהות שכלל ביקור בשק"ל של מנכ"ל המוסד‪.‬‬
‫יעדים לשנת ‪ :2013‬המשך ההקפדה על בטיחות המועסקים והכנסת נהלי הבטיחות למע"ש בפתח תקווה‪.‬‬
‫מישור שיווקי‬
‫המערך השיווקי עוסק בשיווק המוצרים שנעשים במפעלים‪ ,‬תוך הרחבת שיטות השיווק‪ .‬אנו‬
‫נמצאים בתחילת הדרך בתחום זה ורואים חשיבות גדולה להתמקצעות ועמידה בסטנדרטים של‬
‫השוק הקיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנו שואפים לשלב מועסקים בתהליך השיווקי‪.‬‬
‫שנת ‪ 2012‬אופיינה בשינויים נרחבים במישור השיווקי‪ .‬נקלטו שתי עובדות שיווק חדשות‪ .‬כחלק‬
‫מתהליך המיתוג המחודש ששק"ל עסק בו במהלך השנה מערך התעסוקה לקח חלק בחשיבה‬
‫ופיתוח תחום זה‪ .‬עובדות השיווק פועלות בהתאם לרוח המיתוג שגובשה‪ .‬העובדות התקבלו‬
‫לעבודה לאחר תהליך ארוך של חיפוש ומיון אנשים מתאימים לתפקיד‪.‬‬
‫יעדים לשנת ‪2013‬‬
‫בניית תוכנית שיווק ומכירות הכוללת‪ :‬יעדים לשנה‪ ,‬מיפוי לקוחות‪ ,‬בדיקת כדאיות מוצרים‪ ,‬סקרי‬
‫שוק‪ ,‬הגדלת המכירות‪ ,‬שיתופי פעולה עסקיים‪ ,‬התרחבות ברחבי הארץ והצעת המוצרים בחנויות‬
‫שונות‪ .‬הטמעת דרכי עבודה בצוות המפעלים‪.‬‬
‫"מתנות שק"ל לאהוב" ‪ -‬חנות המתנות של עמותת שק"ל‬
‫מטרת החנות להוות "חלון ראווה" לפעילויות העמותה בכלל (פרסום הפסטיבלים השונים‪ ,‬מחלקות‬
‫דיור ופנאי ועוד) ופעילויות מחלקת התעסוקה בפרט‪ .‬החנות מרכזת את הזמנות המפעלים‪,‬‬
‫את הטיפול בלקוחות השונים ובניית מוצרים ומארזים המשלבים בין מוצרי המפעלים השונים‪.‬‬
‫החנות פונה ללקוחות עסקיים חדשים וותיקים‪ ,‬אחראית על הפצת הפרסומים השונים של מוצרי‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫המפעלים‪ ,‬על הצעות המחיר וכו'‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬החנות מהווה מקום תעסוקה והכשרה למועסקים‪ .‬עובדות בה ‪ 4‬מועסקות‪ ,‬שתים מהן גם‬
‫כקופאית‪ .‬הן אחראיות על סידור החנות‪ ,‬שירות הלקוחות‪ ,‬שיווק על ידי חלוקת פלאיירים‪ ,‬לקיחת‬
‫הודעות טלפוניות והזמנת מלאי מהמפעלים‪.‬‬
‫החנות היא מקור גאווה למועסקים במפעלים ‪ -‬כאן מוכרים את עמל כפיהם‪.‬‬
‫במהלך ‪ 2012‬התחלפה הנהלת החנות‪ ,‬ונקלטו מספר משוקמים חדשים כמקום הכשרה‪ .‬הוכנסה‬
‫לשימוש מערכת חדשה לניהול ומעקב אחר הזמנות‪ .‬הורחבו שיתופי פעולה עם חברות עסקיות‬
‫למכירת מוצרים משותפים‪.‬‬
‫יעדים לשנת ‪2013‬‬
‫פתיחת חנות מקוונת‪ ,‬עיצוב מזמין ונגיש יותר לחנות‪ ,‬הפצה ושיווק המוצרים לחנויות‪ ,‬הגדלת המכירות‪,‬‬
‫התחברות לבית הקפה המתוכנן‪.‬‬
‫ירידים‬
‫אנו משתתפים בירידים רבים המאפשרים לנו להגיע ליותר אנשים ברחבי הארץ ולספר להם את‬
‫הסיפור של אנשים עם צרכים מיוחדים‪ .‬מטרת הירידים היא הן הגדלת היקף המכירות והן פרסום‬
‫ושיווק העמותה ומוצריה השונים‪.‬‬
‫במהלך ‪ 2012‬התמקדנו בירידים ביתיים בישובים ובתי ספר‪ ,‬למדנו באילו ירידים משתלם להשתתף‬
‫ויצרנו קבוצה קבועה של ירידים שאנו משתתפים בהם‪.‬‬
‫יעדים לשנת ‪2013‬‬
‫מציאת יעדים נוספים למכירות‪ ,‬יצירת צוות קבוע שיוצא לירידים‪ ,‬רכישת ציוד מתאים לשינוע‬
‫הסחורה בירידים‪.‬‬
‫מתנדבים‬
‫המתנדבים המגיעים לעבודה במפעלים המוגנים מתחלקים לשני מישורים‪:‬‬
‫ מתנדבים המגיעים בימים או בתקופות קבועות‪ ,‬ומסייעים בעבודה השוטפת‬
‫ מתנדבים מזדמנים הבאים להתנדבות מרוכזת של מספר שעות כולל סיור‪ ,‬כאשר בד"כ מדובר ‬
‫ בקבוצות גדולות המגיעות מבתי ספר‪ ,‬תנועות נוער‪ ,‬קבוצות מחו"ל וקבוצות חיילים‪.‬‬
‫מעבר לעזרה בעבודה השוטפת אנו רואים חשיבות רבה לשילוב מתנדבים כחלק מהחזון של שק"ל‬
‫להוות מקום מפגש החושף את הקהילה ללקוחות שלנו‪ ,‬אנשים עם צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2011‬פעלו בשק"ל ‪ 28‬מתנדבים באופן קבוע‪ ,‬זאת בנוסף לעשרות קבוצות שהתנדבו‬
‫בפרויקטים גדולים בהתאם לבקשותינו וצרכינו‪ ,‬או בהתנדבות מזדמנת ביוזמתם‪ ,‬ומאות מתנדבים‬
‫באופן חד פעמי‪.‬‬
‫יעדים לשנת ‪2013‬‬
‫המשך ניהול רישום ומעקב על מתנדבים המגיעים למפעלים‪ ,‬ודאגה למימוש הפוטנציאל המלא‬
‫הגלום במפגש עמם; מפגשי המשך והתנדבות חוזרת‪ ,‬קניה בחנות וכו'‪ .‬המשך הקשר עם מתנדבים‬
‫גם באופן פרטני ובתחומים נוספים בשק"ל‪.‬‬
‫תעסוקה שיקומית‬
‫תכניות נוספות שנעשו בשנת ‪2012‬‬
‫פותחה והוכנסה תוכנה לניהול הזמנות וייצור במחלקות‪ ,‬במהלך השנה עברו המפעלים והחנות‬
‫לעבודה על התוכנה‪ .‬נבנתה תשתית לניהול מאגר לקוחות לצרכי שיווק ומכירות‪.‬‬
‫הושם דגש רב על הפיתוח העסקי והפיכת המפעלים למקומות הפועלים בהסתכלות עסקית‬
‫ומסוגלים להתחרות בשוק החופשי‪ ,‬כולל איתור עובדים בתחום השיווק והמכירות‪.‬‬
‫נערך ייעול כללי מהותי במפעל הקרטונים והאריזות‪ ,‬כולל החלפת הצוות‪ ,‬ייעול פסי הייצור‪ ,‬שינוי‬
‫נהלי העבודה‪ ,‬הגברת התפוקה‪ ,‬שינוי תמחורים‪ ,‬התייעלות בעבודה מול הלקוחות‪ ,‬ברישומי המלאי‬
‫ובבקרת האיכות‪.‬‬
‫שיתופי פעולה עסקיים חדשים‪ -‬עם טאצווד‪ -‬מפעל לחיתוך בלייזר‪ ,‬אסנס‪ -‬מפעל סבונים‪ ,‬ומוזיאון ישראל‪.‬‬
‫מכרזים שהוגשו‪ :‬תעסוקה נתמכת אגף השיקום‪ ,‬מרכז יום לאוטיזם‪ ,‬עיריית ירושלים – רצף שירותי‬
‫תעסוקה‪ ,‬עיריית פתח תקווה – מרכז יום‪ ,‬הפרטת המע"ש והקמת מרכז שיקומי רב נכותי‪ ,‬מכרז‬
‫מע"ש תעשייתי‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוגשו מכרזים נוספים בהם לא זכינו‪ :‬מכרז להפרטת מע"ש בבני ברק‪,‬‬
‫ומרכזי מעסיקים של התמ"ת‪.‬‬
‫מישור טיפולי‬
‫מערך התעסוקה בשק"ל רואה חשיבות רבה גם בנושא הטיפולי זאת בנוסף לתחום הייצור‪ .‬הטיפול‬
‫נועד לקדם‪ ,‬לתמוך ולהעצים את המועסקים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬הוחלף צוות המדריכים והוכנסה רכזת חדשה‪ .‬הוגבר הליווי וההדרכה בתחום האספרגר‪,‬‬
‫שולבו סטודנטיות לעבודה סוציאלית‪ .‬חודשו טפסי ההערכה והדוחות הסוציאליים והתפקודיים‪,‬‬
‫הגברת תדירות המפגשים של הצוות הטיפולי והוכנסה התנהלות שוטפת קבועה של הדרכות לצוות‬
‫הטיפולי‪ ,‬השתתפות בקורסים והשתלמויות‪ ,‬פיתוח קשרי עבודה עם בתי ספר לקראת המעבר לחיי‬
‫עבודה‪ ,‬הושלמה כתיבת הדוחות עבור כל המועסקים‪ .‬שילוב של מטפל התנהגותי‪.‬‬
‫יעדים לשנת ‪2013‬‬
‫הכנסת מאגר מידע המרכז את תיקי המועסקים והטמעת עבודה עמו‪ .‬סיום סידור וארגון התיקים‬
‫והמשך הטמעת התיעוד ומילוי טפסים חסרים‪ .‬המשך פיתוח כלי עבודה בתחומי הכשרה ומעברים‬
‫משלבים שונים ברצף‪ .‬הגברת העבודה עם מרפא בעיסוק‪ ,‬מציאת פתרונות תעסוקתיים מתאימים‬
‫למועסקים עם לקויות מורכבות יותר‪.‬‬
‫תכניות חדשות לשנת ‪2013‬‬
‫בית קפה בשנת ‪ 2013‬אמור להיפתח בית הקפה‪ .‬לאחר סיום השיפוצים הוא יהווה חלק ממערך‬
‫התעסוקה של שק"ל וישלב בתפעולו עובדים בעלי צרכים מיוחדים‪ .‬המקום ישמש גם מרכז‬
‫הכשרה בתחום המסעדנות‪ ,‬כחלק מהרצף התעסוקתי והחזון של שק"ל‪ .‬מטרה זו היא בנוסף‬
‫לציפייה ברורה ליצור עסק כלכלי ורווחי אשר יוכל לסייע באמצעות רווחיו לפיתוח תכניות תעסוקה‬
‫נוספות והגברת התחושה הנורמטיבית בקרב מועסקיו‪ .‬במהלך ‪ 2012‬בחרנו את השותפים העסקיים‬
‫עמם עתיד להיפתח בית הקפה‪ ,‬הוגשו ואושרו התוכניות העסקיות המפורטות לביטוח הלאומי‬
‫ולאגף לאדם המפגר במשרד הרווחה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫כתיבת תכנית שנתית ‪ -‬יוכנסו מספר שינויים מהתכנית השנתית של השנה שעברה‪ ,‬תוך דגש על‬
‫תחום הייצור והשיווק‪.‬‬
‫התרחבות גאוגרפית ‪ -‬לקראת שנת ‪ 2013‬אנו שמים דגש על הרחבת רצף השירותים במקומות‬
‫נוספים בארץ ועובדים על פיתוח עסקי אחיד בין מפעלי התעסוקה השונים‪ ,‬יצירת שיתופי פעולה‬
‫והתחברות לעסקים שונים‪ ,‬התרחבות בתחום התעסוקה הנתמכת ובקשרי המעסיקים‪ ,‬שימוש‬
‫במאגר הזמנות ולקוחות משותף לכל המפעלים ברחבי הארץ‪.‬‬
‫איילת פישביין‬
‫מנהלת תעסוקה שיקומית‬
‫נרות שמיוצרים אחד אחד באהבה במפעל הנרות‬
‫שיאים ‪ -‬ערוצים לקהילה‬
‫שיאים ‪ -‬ערוצים לקהילה‬
‫מבוא‬
‫שיאים ערוצים לקהילה הינה תכנית חדשה של שק"ל‪ ,‬שהוקמה בתחילת ‪ 2012‬כתכנית המשך‬
‫לשיאים במתכונתה הקודמת‪ .‬התכנית עוסקת בפיתוח מיזמים המבוססים על שותפויות בקהילה‬
‫עם מרכזי אמנות‪ ,‬תרבות‪ ,‬תקשורת‪ ,‬מוסדות להשכלה גבוהה וגופים נוספים בקהילה‪ .‬המיזמים‬
‫המתוכננים במסגרת החדשה יהוו אמצעי חשוב להגשמת המטרות של שק"ל – לאפשר לאנשים‬
‫עם צרכים מיוחדים להיות חלק מהחברה‪ ,‬לזכות בהגשמה עצמית ואיכות חיים ולהיות חלק‬
‫אינטגראלי מהקהילה בה הם חיים‪ .‬המיזמים ישמשו גם כבמה לאנשים עם קשיי תפקוד שונים‪,‬‬
‫כדי שיוכלו לבטא את עצמם ולייצג את עצמם כלפי הציבור בישראל‪ .‬כמו כן הם מיועדים לתרום‬
‫ליצירת מודעות גוברת בציבור כלפי שק"ל‪ ,‬מטרותיה והאנשים שהיא מייצגת‪.‬‬
‫במסגרת הגשמת חזונה של שק"ל בתחומי התרבות והאמנות‪ ,‬עוסקת "שיאים ‪ -‬ערוצים לקהילה"‬
‫בפיתוח פרויקטים ליצירת מעורבות חברתית ושינוי חברתי כלפי אנשים המתקשים בתפקודים‬
‫שונים בתחומי התרבות והאמנות‪ .‬המחלקה החדשה נבנתה על תשתית תכנית שיאים במתכונתה‬
‫הקודמת‪ ,‬כאשר בוצעה הפרדה והעברה מסודרת שת התכניות הקבועות בתחומי החברה והספורט‬
‫וכן תכניות "דרכון לקהילה" ו"תרבות לכל" לאחריות מערך הדיור של שק"ל‪ .‬במסגרת התכנית נותרו‬
‫פעילויות בתחומי אומנויות הבמה (תיאטרון‪ ,‬להקת מחול דבקה‪ ,‬ולהקת מתופפי שק"ל)‪ ,‬צילום‬
‫(פרויקט אהבה ללא תנאי) אמנות (דיאלוג באמצעות האמנות בבצלאל)‪ ,‬טלוויזיה קהילתית‪ ,‬תכנית‬
‫מעצי"ם ופסטיבל הסרטים "שק"ל‪ -‬יוצרים מציאות"‪ .‬כמו כן נכללים בתכנית אירועים בין לאומיים‬
‫ופיתוחים חדשים (הנגשה קוגניטיבית)‪.‬‬
‫חזון התכנית‬
‫הגשמה עצמית‪ ,‬שוויון הזדמנויות‪ ,‬מעורבות וקבלה מלאה של אנשים עם קשיי תפקוד שונים‬
‫לחברה בישראל‪ ,‬בכל תחומי החיים‪.‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫מתן הזדמנויות לביטוי וצמיחה אישיים של אנשים עם קש"ת (קשיי תפקוד) בתחומי התרבות‬
‫והאמנות ובכל תחומי החיים‪.‬‬
‫קידום כישורים יכולות והגשמה עצמית של אנשים עם קש"ת בכל תחומי החיים‪.‬‬
‫לפעול לסתירת תפיסות חברתיות מוטות הנפוצות בחברה כלפי אנשים עם קש"ת‪.‬‬
‫חשיפת הישגים ויצירות של אנשים עם קש"ת לציבור הרחב‪.‬‬
‫עידוד וקידום מעורבות והשתתפות של אנשים עם קש"ת בחיי החברה והקהילה‪.‬‬
‫קידום הסנגור העצמי וההעצמה האישית והקבוצתית בקהילה‪.‬‬
‫משתתפי התכנית‬
‫אנשים המתקשים בתפקודים קוגניטיביים שכליים נפשיים וחושיים בירושלים וברחבי הארץ‪,‬‬
‫ושותפים פוטנציאליים שלהם סטודנטים במוסדות לתרבות ואמנות בירושלים‪ ,‬מתנדבים ובני‬
‫משפחה הנוטלים חלק בפעילויות סה"כ כ‪ 300 -‬משתתפים בפעילות השוטפת‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫אוכלוסיית היעד‬
‫הפרויקטים במסגרת התכנית פונים לכלל האוכלוסייה בישראל באמצעות פסטיבל קולנוע‪ ,‬טלוויזיה‬
‫קהילתית‪ ,‬הצגות‪ ,‬מפגשים‪ ,‬מופעים‪ ,‬הרצאות‪ ,‬תערוכות‪ ,‬קונצרטים ואירועים (לקהל יעד של כ‪-‬‬
‫‪ 8,000‬אנשים בשנה)‪ .‬כמו כן‪ ,‬פרסומים בתקשורת לכלל הציבור בישראל (כתבות טלוויזיה‪ ,‬אינטרנט‬
‫ועיתונות המתפרסמות ‪ 2-3‬פעמים בשנה)‪.‬‬
‫שיתופי פעולה‬
‫השנה התקיימו שיתופי פעולה עם‪ :‬פסטיבל ישראל ופסטיבלים לסרטי מוגבלויות ברחבי העולם‪,‬‬
‫עיריית ירושלים‪ :‬פסטיבל אומנויות הבמה ופסטיבל צמי"ד‪ ,‬בתי ספר לאומנות ותיאטרון‪ :‬האקדמיה‬
‫בצלאל‪ ,‬בית הספר לתיאטרון חזותי (בסיוע קרן המלגות של קרן ירושלים)‪ .‬קולנוע‪ :‬סינמטק‬
‫ירושלים‪ .‬תיאטראות‪ :‬מרכז ז'ראר בכר‪ ,‬בית שמואל‪ .‬מרכזי תקשורת‪ :‬מרכז תקשורת עירוני כגן‪ ,‬ערוץ‬
‫"מכאן" לטלוויזיה קהילתית‪ .‬מוזיאונים‪ :‬מוזיאון ישראל‪ .‬אוניברסיטאות ומכללות‪ :‬חיפה‪ ,‬בר‪-‬אילן סמינר‬
‫הקיבוצים מכללת גבעת וושינגטון‪ .‬עיריות‪ :‬ירושלים‪ ,‬שיתופי פעולה גם מתקיימים‪ .‬ארגונים שונים‪:‬‬
‫המרכז לחיים עצמאיים‪ -‬אקים‪ ,‬אלווין‪ ,‬בתי ספר לחינוך מיוחד ואחרים‪ .‬משרדי ממשלה‪ :‬משרד‬
‫הרווחה האגף לטיפול באדם המפגר ואגף השיקום‪ .‬משרד החוץ‪ :‬קשתו"ם‪ ,‬משרד התקשורת‪.‬‬
‫צוות התכנית‪:‬‬
‫מנהל‪ :‬רכזת מנהלה‪ :‬רכזת שיווק והפקות‪ :‬רכז חוגים‪ :‬רכזת טלוויזיה קהילתית‪ :‬רכזת תכניות‬
‫משולבות‪ :‬רכזת מעצים; מזכיר‪:‬‬
‫פעילויות במהלך השנה‬
‫תכנית מעצי"ם (מרצים עם צרכים מיוחדים)‪.‬‬
‫אחראים‪ :‬הייתם סלאמה וסמדר כהן‬
‫מטרה‪ :‬להביא למודעות ציבורית דימוי חדש ושונה של אנשים עם קשיי תפקוד שונים כמרצים‪,‬‬
‫כאנשים עם יכולות וכישורים ייחודיים וכמנחי סדנאות‪.‬‬
‫הפעילות‪ :‬אנשים עם צרכים מיוחדים מציגים עצמם לציבור במסגרת סדנאות חינוך ברחבי הארץ‪,‬‬
‫המשתתפים אנשים הצורכים שירותי תרבות פנאי במסגרת תכנית שיאים בעמותת שק"ל‪ ,‬להציג‬
‫בתחומי העניין שלהם יעבירו סדנאות בתחומי יצירה ולייצג עצמם ישירות מול אנשי מקצוע‬
‫וקובעי מדיניות אנשי ונשות חינוך בני‪/‬בנות נוער וסוכני שינוי עתידיים לגבי ההזדמנויות הניתנות‬
‫להם להגיע למימוש והגשמה עצמיים ולפיתוח קריירות‪ .‬הפעילויות כללו‪ :‬הרצאות‪ ,‬סדנאות בתחומי‪:‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬דבקה‪ ,‬מעגל מתופפים‪.‬‬
‫המשתתפים‪ :‬מרצים עם קשיי תפקוד שכליים‪ ,‬נפשיים‪ ,‬פיזיים ותסמונת אספרגר‪.‬‬
‫פירוט הפעילויות שהתקיימו לפי חודשים‪:‬‬
‫במרץ‪ :‬מכללת גבעת וושינגטון לכ ‪ 300‬משתתפים‪.‬‬
‫ספטמבר‪ :‬שכבת כיתה ט' ‪ -‬בית הספר קשת ירושלים (‪ 60‬תלמידים) שכבת כיתה י' ‪ -‬בית הספר‬
‫בויאר ירושלים (‪ 230‬תלמידים)‪.‬‬
‫שיאים ‪ -‬ערוצים לקהילה‬
‫אוקטובר‪ -‬נובמבר‪ :‬שכבת כיתה י' ‪ -‬בית ספר התיכון ליד האוניברסיטה ירושלים (‪ 120‬תלמידים)‪.‬‬
‫דצמבר‪ :‬בני נוער אופקים כיתות י'‪ ,‬י"א‪ ,‬י"ב‪ 2( ,‬סבבים ‪ -‬סה"כ‪ 200 :‬תלמידים)‪ .‬בית ספר רנה‬
‫קסין ‪ -‬שכבת כיתה ז' (‪ 150‬תלמידים)‪ .‬מכללת סמינר הקיבוצים שנה א' עו"סים ‪ 100( -‬סטודנטים)‪.‬‬
‫סה"כ תלמידים‪ ,760 :‬סה"כ סטודנטים‪ ,400 :‬סה"כ כללי‪.1160 :‬‬
‫דיאלוג באמצעות האמנות‬
‫אחראית‪ :‬מורן אביב‬
‫דיאלוג באמצעות האמנות הינו מיזם פורץ דרך בתחומי השילוב וההיכללות בקהילה מבחינת‬
‫התפיסה האידיאולוגית שהוא מושתת עליה ‪ -‬המיזם מבוסס על שיתוף ולמידה הדדית בין‬
‫סטודנטים הלומדים ב‪" -‬בצלאל" ובין אמנים הפועלים במסגרת תכנית שיאים של עמותת שק"ל‪.‬‬
‫המשתתפים עובדים בזוגות על פי תחומי פעילות משותפים‪ :‬ציור‪ ,‬צילום‪ ,‬קרמיקה‪ ,‬אנימציה‪,‬‬
‫תקשורת חזותית ועוד‪ .‬האמנים בעלי הצרכים המיוחדים הם אנשים עם קשיים רגשיים ושכליים‪.‬‬
‫המשתתפים נבחרים על פי רמת הבשלות האמנותית שלהם‪ ,‬המאפשרת למידה הדדית‪.‬‬
‫זו השנה השביעית לפעילות‪ .‬השתתפו בה תשעה אמנים מטעם שק"ל ותשעה סטודנטים‬
‫מבצלאל שעבדו יחדיו והציגו תערוכות משותפות בסינמטק ירושלים ובגלריה של עיריית ירושלים‬
‫בכיכר ספרא‪ .‬הפרויקט חודש השנה כבר בתחילת נובמבר ומיועד להסתיים ביוני ‪ 2013‬גם הפעם‬
‫משתתפים תשעה זוגות העובדים בתחומי ציור קרמיקה וידיאו אנימציה וצילום‪.‬‬
‫תיאטרון‬
‫אחראים‪ :‬עמנואל שן‪ ,‬סמדר כהן והייתם סלאמה‬
‫תיאטרון שיאים של שק"ל פועל מזה ‪ 20‬שנה כתיאטרון ייחודי המפעיל אנשים המתקשים‬
‫בתפקודים שונים בשילוב עם שחקנים וזמרים מקצועיים‪ .‬מטרותיו‪ :‬לאפשר למשתתפים היכרות‬
‫והתנסות בתיאטרון בתחומי משחק‪ ,‬אמנות‪ ,‬תנועה‪ ,‬מחול‪ ,‬אמנות‪ ,‬מוזיקה וכתיבה יוצרת‪ .‬לשלבם‬
‫בלמידה נורמטיבית במסגרת תכנית המותאמת להם בביה"ס לתיאטרון חזותי‪ .‬בשנת ‪ 2012‬עבדנו‬
‫על הרצת ההצגה ‪ ,Bus Stop‬בשיתוף עם ביה"ס לתיאטרון חזותי ועל גיבוש של הפקה חדשה‬
‫"משמרת לילה בגן עדן או ממשיכים לחכות לגודו" כתיאטרון חוצות הנותנת ביטוי לכישורים‬
‫שונים של השחקנים בתחומי אמנות שונים ויצירת מודעות ציבורית רחבה‪.‬‬
‫‪ - Bus Stop‬הינו מופע ייחודי ואינטימי באופיו שהופק בשיתוף עם בית הספר לתיאטרון חזותי‪.‬‬
‫משתתפים בו שחקני תיאטרון שיאים של שק"ל ביחד עם אמני אנסמבל הבוגרים של בית הספר‪.‬‬
‫המשתתפים עברו סדנאות משותפות בתחומי התיאטרון החזותי על גווניו השונים‪ .‬התוצרים‬
‫והחומרים שנולדו בסדנאות אלו‪ ,‬התגבשו לכדי מופע‪ ,‬המבוסס על מפגשים בין האני האישי‬
‫והקולקטיבי של המשתתפים והחלפת זהויות הדדיות‪ .‬צוות השחקנים היה משולב שלושה שחקנים‬
‫שאותרו בשק"ל וארבעה שחקנים בוגרי ביה"ס לתיאטרון חזותי‪ .‬ביימה נועה אלרן בוגרת בית הספר‬
‫השנה הורצה ההצגה ארבע פעמים בירושלים ובביה"ס לתיאטרון חזותי ובמכללת גבעת וושינגטון‪.‬‬
‫פיתוח מגמת תיאטרון החוצות ‪ -‬תיאטרון הרחוב מוציא את השחקנים אל בימות לא שגרתיות‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫במסגרת אירועי רחוב שונים‪ .‬הוא מאפשר לשחקנים אינטראקציות ישירות עם הקהל הצופה במופע‪.‬‬
‫הפקה מסוג זה מתבססת על מרכיבים שונים של יצירה מהתיאטרון הקונבנציונאלי תוך עשיית‬
‫שימוש מודגש יותר בתלבושות‪ ,‬תנועה‪ ,‬אימפרוביזציות עם הקהל‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬מחול‪ ,‬ליצנות ושימוש‬
‫באבזרים ניידים‪ .‬הפקתו מאפשרת שימוש בחללים לא קונבנציונאליים והשתלבות באירועים הפתוחים‬
‫לקהילה הרחבה כמו‪ :‬ירידים פסטיבלים אירועי חוצות ועוד‪ .‬יתרונו הגדול הוא בכך שהוא מאפשר‬
‫לנייד את המופעים למקומות שונים מבלי להיות כבולים לבימות תיאטרון ולאודיטוריומים‪.‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫ לאפשר למשתתפים היכרות והתנסות בתיאטרון רחוב בתחומי משחק‪ ,‬אמנות‪ ,‬תנועה‪ ,‬מחול‪ ,‬‬
‫ אמנות‪ ,‬מוזיקה וכתיבה יוצרת‪.‬‬
‫ יצירת חוויות תיאטרון שונות מבעבר תוך שימוש בחללים משתנים ויצירת קשר בלתי אמצעי ‬
‫ עם הקהל‪.‬‬
‫הגעה לקהלים מגוונים‪ :‬בני נוער‪ ,‬אנשי מקצוע‪ ,‬משפחות‪ ,‬ארגונים והקהל הרחב‪.‬‬
‫יצירת קשרים בלתי אמצעיים באמצעות המופע עם אנשים מהקהל‪.‬‬
‫יצירת חוויה מגשרת התורמת לשינוי עמדות‪.‬‬
‫משמרת לילה בגן עדן או ממשיכים לחכות לגודו‬
‫משמרת לילה בגן עדן הופקה בגרסתה הראשונה כמופע תיאטרון חוצות חזותי כמופע מיוחד‬
‫במסגרת פסטיבל ישראל‪ .‬זוהי הפעם הראשונה שפסטיבל ישראל מארח תיאטרון של אנשים עם‬
‫מוגבלויות מישראל‪ .‬ההצגה הועלתה כמופע תיאטרון חוצות באכסדרת תיאטרון ירושלים בערב‬
‫הנעילה של הפסטיבל בפני כ ‪ 400‬צופים‪ .‬בהמשך הוחלט על הפיכת המופע למחזה תוך שימוש‬
‫בחומרים מהמחזה מחכים לגודו של סמואל בקט)‪ .‬המחזה נכתב מחדש על ידי עמנואל שן‪ .‬לצורך‬
‫העיבוד מחדש הוחלט החלפת צוות ההפקה והבימוי הקודם ‪ .‬ההצגה במתכונתה החדשה מתוכננת‬
‫לעלות בבכורה מחודשת במרץ ‪.2013‬‬
‫המשתתפים‪ 11 :‬שחקנים עם קשיי תפקוד שכליים‪ ,‬ושני שחקנים מקצועיים‪ :‬שחקנית עם ליקויי‬
‫שמיעה ושחקן בוגר ניסן נתיב‪ .‬סה"כ ‪ 13‬משתתפים‪.‬‬
‫להקות מחול וזמר‬
‫אחראי‪ :‬הייתם סלאמה‬
‫הלהקות של שק"ל בתחומי‪ ,‬שירה‪ ,‬נגינה והקשה‪ ,‬מורכבות מאנשים בעלי קשיי תפקוד שכליים‪,‬‬
‫נפשיים חושיים ופיזיים ופועלות כלהקות ייצוגיות המופיעות במסגרת אירועים שונים ברחבי הארץ‪.‬‬
‫הן מונחות על ידי אנשי מקצוע בעלי הכשרה מקצועית הולמת ומתאפיינות בהסתמכות על חומרים‬
‫מקוריים בכתיבת‪/‬הלחנת המשתתפים‪.‬‬
‫מתופפי שק"ל ו"המפץ הגדול" ‪ -‬מעגל מתופפים על חביות המורכב מעשרה משתתפים ‪ -‬אנשים‬
‫עם קשיי תפקוד שכליים ואחרים‪ .‬המשתתפים מנגנים על כלי נגינה ממוחזרים‪ ,‬חביות‪ ,‬צינורות‬
‫ופחים‪ .‬ההרכב הופיע ברחבי הארץ במסגרת אירועי מעצי"ם (מפורטים לעיל) ‪.‬‬
‫להקת הדבקה של שק"ל מזרח ‪ -‬מורכבת מרקדנים ורקדניות הרוקדים במקצבים מסורתיים‬
‫שיאים ‪ -‬ערוצים לקהילה‬
‫בשילוב עם מוזיקה חיה ומוקלטת‪ .‬השנה גובשה מחדש להקת הדבקה לאחר פגרה של כחצי שנה‪.‬‬
‫משתתפות בה שמונה רקדניות דיירות של שק"ל במזרח העיר‪ .‬הלקה חזרה להופיע במסגרת אירועי‬
‫מעצי"ם תוך שילוב חלק מהצופים בריקוד‪.‬‬
‫הרכב רוק חדש ‪ -‬בהשתתפות ארבעה דיירים עם תסמונת אספרגר‪ ,‬החל לפעול במחצית השנה‪.‬‬
‫המשתתפים עובדים באולפן ההקלטות של הצוללת הצהובה במטרה להפיק דיסק עם יצירותיהם‬
‫ולהופיע באירועים שונים‪.‬‬
‫טלוויזיה קהילתית‬
‫אחראית‪ :‬נורית שרוייטמן‬
‫השנה הופעלו במסגרת הטלוויזיה הקהילתית שתי תכניות מקבילות‪:‬‬
‫"יוצא מהכלל" ‪-‬‬
‫הינה תכנית טלוויזיה קהילתית המופקת‬
‫על ידי אנשים עם קשיי‬
‫תפקוד פועלת מאז שנת ‪ 2000‬חברי הסדנא המפעילה את התכנית הם אנשים עם קשיים‬
‫שכליים פיזיים נפשיים וחושיים הנפגשים ועובדים בשיתוף לצורך הפקת תכניות חודשיות‬
‫המשודרות בערוצים הקהילתיים של חברות הכבלים והלוויין‪ .‬הסרטים מאפשרים למשתתפים‬
‫לסנגר ולייצג את עצמם‪ .‬להציג נושאים שחשובים להם‪ ,‬לקדם את זכויותיהם‪ ,‬ולשנות עמדות‬
‫בציבור‪ .‬עד כה הופקו במסגרת הסדנא למעלה מחמישים סרטים מידי שנה מוצג מבחר מסרטי‬
‫התכנית במסגרת אירוע "זכויות יוצרים" המתקיים בסינמטק ירושלים‪.‬‬
‫במקביל לתכנית הבישול (ראו להלן) המשיכה הקבוצה לעבוד על פרויקטים במסגרת מגזין‬
‫הטלוויזיה הקהילתית "יוצא מהכלל" בין הפעילויות‪ :‬ביקור בניידת השידור של מכבי והכנת כתבה‬
‫על הפקת משחק כדורסל בשידור חי‪ .‬הצוות הפיק כתבה נוספת על השילוב בתעסוקה בעין יעל‪,‬‬
‫וסרטון על ג'וש ארונסון‪.‬‬
‫בנוסף צולמו פרויקטים שונים עבור שק"ל‪ :‬הצגות‪ ,‬פרומו להצגה "אחים בדם" בבית ליסין למען‬
‫שק"ל‪ ,‬פרומו למרכז התעסוקה והופקו סרטונים על הזוכים בפרס העובד המצטיין של שק"ל על‬
‫שם גדעון דרורי‪ .‬כמו כן‪ ,‬הופקו פרויקטים חיצוניים בהזמנת קרן שלם והאגף לטיפול באדם המפגר‬
‫עריכת סרטון המתעד מסע לפולין של קבוצת משתתפים עם מגבלות שכליות‪.‬‬
‫השתתפות בפרויקט מעצ"ים‪ :‬מרבית חברי הקבוצה העבירו סדנאות במסגרת הפרויקט לקבוצות‬
‫נוער וסטודנטים ברחבי הארץ‪ .‬מתגובות המשתתפים ניכר שהם מאוד אוהבים להשתתף בפרויקט‬
‫זה בגלל הבמה שהם מקבלים‪ ,‬האחריות והחיכוך עם אוכלוסיות שונות‪.‬‬
‫"על אנשים ובישולים" ‪ -‬תכנית בישול עבור ועל ידי אנשים עם צרכים מיוחדים בהשתתפות‬
‫שפים ידועים‪ .‬הפרויקט מבוסס על אירוח שפים ידועים במסגרת תכנית בישול המצולמת באולפן‬
‫ועוסקת בהנגשת המטבח הקיים לצרכים השונים של אנשים עם קשיי תפקוד שכליים ואחרים‪.‬‬
‫התוכנית מיועדת לאנשים עם צרכים מיוחדים‪ ,‬לקהל צעיר ולבשלנים מתחילים שיוכלו ליהנות וללמוד‬
‫מפשטות המתכונים‪ .‬במקביל היא פונה גם לקהלים בוגרים שיתעניינו בסיפורים האישיים יוצאי הדופן‬
‫של משתתפי התוכנית והקשר המיוחד הנוצר בין השפים לחברי האולפן והמנחים‪ .‬רעיון מרכזי נוסף‬
‫בתוכנית הוא שבהפקתה משולבים אנשים עם צרכים מיוחדים (מרביתם עם קשיים קוגניטיביים)‬
‫המשמשים כ‪ -‬מנחים‪ ,‬צלמים מקליטים ועוזרי הפקה ובימוי‪ .‬מטרות התוכנית הן‪ :‬יצירת דיאלוג בין‬
‫אנשים עם צרכים מיוחדים והקהל הרחב ושינוי עמדות חברתיות כלפיהם‪ .‬עיקר הפעילות השנה‬
‫הוקדשה לתכנית הבישול‪ .‬הוקמה תשתית מיוחדת לצורך הפקת התכנית‪ :‬הקמת אולפן‪ ,‬תפאורה‪ ,‬מארז‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫גרפי‪ ,‬הכשרת המשתתפים לצילום אולפן ועוד‪ .‬עד כה צולמו שתי תכניות ראשונות ‪ -‬האחת עם השף‬
‫משה שגב והשנייה עם השף עזרא קדם‪ .‬אורך התכניות ‪ 30-40‬דקות כל אחת‪.‬‬
‫צילום‬
‫אחראית‪ :‬ג'וליה שילר‬
‫"אהבה ללא תנאי" ‪ -‬מיזם צילום המתעד את הקשרים הנוצרים בין אנשים וחיות המחמד‬
‫שלהם מטרתו של המיזם "אהבה ללא תנאי" היא להמחיש‪ ,‬באמצעות צילום סטילס ותיעוד‬
‫בווידיאו‪ ,‬את הקשרים הנוצרים בין אנשים וחיות המחמד שלהם‪ ,‬ולהעביר דרכו מסרים של‬
‫נתינה‪ ,‬קבלה ואהבה בלתי מותנים‪ .‬את המיזם יבצעו צלמים בעלי קשיי תפקוד שכליים ונפשיים‪,‬‬
‫יהודים וערביים‪ ,‬אשר יפגשו עם אנשים וחיות המחמד שלהם‪ ,‬תוך הקפדה על הגוון התרבותי‬
‫ חברתי‪ ,‬המאפיין ומשקף את החברה בישראל‪ .‬במסגרת המיזם מתועדים אנשי ציבור‪ ,‬אמנים‪,‬‬‫אקדמאים ואחרים עם חיות המחמד שלהם‪ ,‬לצד אנשים עם צרכים מיוחדים ואנשים המשתייכים‬
‫לציבור הרחב‪ .‬באמצעות מיזם זה ברצוננו להעלות למודעות ולסדר היום הציבורי ערכים של נתינה‬
‫ואלטרואיזם שקיימת עליהם הסכמה רחבה בתיאוריה‪ ,‬אך בפועל התמונה שונה לחלוטין‪ .‬המיזם‬
‫יתבסס על סיפורים אנושיים חזקים המשקפים את התמיכה ההדדית שנותנים זה לזה אנשים‬
‫וחיות המחמד שלהם‪ .‬הכוונה היא לתעד בצילום ובווידיאו את הקשרים המיוחדים שנוצרו בין‬
‫האנשים ובעלי החיים שהם מחזיקים וכן קשרים של תמיכה וסיוע באנשים בעלי קשיי תפקוד‬
‫פיזיים‪ ,‬שכליים‪ ,‬נפשיים וחושיים‪.‬‬
‫עד כה צולמו לתכנית‪ :‬ראש עיריית ירושלים ואנשים חובבי חיות‪ .‬כמו כן נערכו צילומים בחוות‬
‫סוסים‪ ,‬חוות עיזים בחוות חיות הבר של דן בולוטין ובחוף הכלבים בתל אביב‪ .‬התערוכה מיצירות‬
‫המשתתפים מיועדת להיות מופקת בסוף שנת ‪ .2013‬בקבוצה משתתפים חמישה צלמים המתקשים‬
‫בתפקודים שונים‪.‬‬
‫קולנוע‬
‫אחראי‪ :‬עמנואל שן‬
‫"יוצרים מציאות" הוא הפסטיבל הראשון מסוגו שנערך בישראל לסרטים העוסקים בסוגיית‬
‫המוגבלות ופכי שהוגדר‪ :‬פסטיבל בין לאומי לסרטים המאתגרים את תפיסת המוגבלות‪ .‬מטרתו‬
‫האחת הייתה למקד את תשומת הלב הציבורית באנשים המתמודדים עם קשיים שכליים‪ ,‬פיזיים‪,‬‬
‫נפשיים וחושיים‪ .‬זאת באמצעות הקרנת סרטים עלילתיים ודוקומנטריים מהארץ ומהעולם‬
‫שהופקו בחמש השנים האחרונות וזכו להדים במסגרת הקרנתם‪ .‬כמו כן שולבו בו מופעים דיונים‬
‫ותערוכות‪ .‬מטרתו השנייה היא לשנות תפיסות מוטות בציבור ולקדם את זכויותיהם השתלבותם‬
‫ומעורבותם בקהילה של אנשים המתקשים בתפקודים השונים מטרתו השלישית היא לעודד‬
‫אנשי קולנוע וטלוויזיה ובמיוחד אנשים עם מוגבלויות ליצור בתחום הקולנוע‪.‬‬
‫הקרנת הסרט "סטאף בנדה בילילי " בסינמטק ירושלים ומופע הלהקה בפסטיבל ישראל‬
‫השנה התמקדה הפעילות באירוע סביב הופעתה בארץ להופעה בפסטיבל ישראל של להקת‬
‫"סטאף בנדה בילילי"‪ .‬הלהקה מורכבת משמונה נגנים וזמרים אשר למרביתם יש נכות מפוליו‪.‬‬
‫האירוע המשולב כלל הקרנתה חגיגית של הסרט על הלהקה בנוכחותם והופעתם בערב הסיום‬
‫של פסטיבל ישראל בשיתוף עם פסטיבל צמי"ד של עיריית ירושלים‪ .‬אירוע הסיום באולם שרובר‬
‫שיאים ‪ -‬ערוצים לקהילה‬
‫בתיאטרון ירושלים התקיים בפני אולם מלא‪ ,‬כ‪ 950 -‬צופים אשר רבים מהם‬
‫ורקדו במהלך כל ההופעה‪ .‬ראויה לציון מכירת הכרטיסים למופע באמצעות שק"ל‪.‬‬
‫קמו על הרגליים‬
‫הנגשה קוגניטיבית לסרטים‬
‫השנה התבצעה הנגשה קוגניטיבית מחודשת לסרט "אניטה" שהינו סרט ארגנטינאי אשר הוקרן‬
‫בפסטיבל שק"ל‪ -‬יוצרים מציאות הראשון ב‪ .2010 -‬התיקון בוצע לאור הערות שהתקבלו על הגרסה‬
‫הראשונה‪ .‬ההנגשה הקוגניטיבית לסרטים הינה תחום שלא פותח עד כה בארץ ובעולם‪ .‬מהותו של‬
‫פרויקט זה היא הוספת הסברים פרשניים בגוף הסרט בעברית באמצעות הפסקול אשר מבהירים‬
‫לצופים את ההתרחשות ומביאה הקשרים יותר רחבים של זמן מקום רקע פוליטי או היסטורי‬
‫הנדרש להבנת העלילה ומערכות יחסים המתפתחות על המסך‪ .‬הפרויקט הוקרן בהקרנה מיוחדת‬
‫לחברי מועדון שיאים בסינמטק ירושלים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוקרן בתכניות הנופש השנתיות של אקים‬
‫בטבריה בפני מאות צופים ובמספר הוסטלים ברחבי הארץ‪ .‬התגובות היו מצוינות‪ .‬בימים אלו אנו‬
‫עורכים את תוצאות הסקר המלווה של הפרויקט המציג תגובות נלהבות לצפייה בסרט המונגש של‬
‫הצופים ושל הצוותים המלווים אותם‪.‬‬
‫תכניות לשנת ‪2013‬‬
‫כללי‪ :‬המשך פיתוח שיתופי פעולה עם גורמים בקהילה ויוזמות ייחודיות חדשות‪ .‬כרגע מתקיים‬
‫שיתוף פעולה עם עיריית ירושלים לגבי השתתפותנו בפסטיבל אומנויות הבמה ועם פסטיבל צמי"ד‬
‫שבמסגרתו תופיע ביוזמת שק"ל זמרת הרוק טי אל פורסברג (מלוס אנג'לס ארה"ב)‪ .‬את המופע שלה‬
‫היא מלווה בתנועות בשפת סימנים‪ .‬כמו כן השקעת מאמצים נוספים לגיוס משאבים לתוכנית‪.‬‬
‫תיאטרון‪ :‬הרצת ההפקה החדשה‪" :‬משמרת לילה בגן עדן או ממשיכים לחכות לגודו"‪.‬‬
‫קולנוע‪ :‬קיום פסטיבל "שק"ל ‪ -‬יוצרים מציאות ‪ "2013‬בסוף ספטמבר ‪ -‬תחילת אוקטובר ‪.2013‬‬
‫הנגשה קוגניטיבית לסרטים‪ :‬המשך פיתוח הפרויקט גיוס משאבים והנגשת סרטים נוספים‪.‬‬
‫מעצ"ים‪ :‬המשך הרצת התכנית בקצב של פעם‪ -‬פעמיים בחודש‪.‬‬
‫דיאלוג באמצעות האמנות בבצלאל‪ :‬הרצת הפרויקט וסיומו בתערוכה במהלך יוני ‪.2013‬‬
‫פרויקט בביה"ס לאמנות חזותית‪ :‬הרצה ניסיונית של הפרויקט וסיומו בתערוכה פעילה‪.‬‬
‫להקות ייצוגיות‪ :‬המשך המופעים של הלהקות באמצעות תכנית מעצים ופסטיבלים‪ ,‬גיבוש הרכב‬
‫הרוק החדש‪.‬‬
‫אהבה ללא תנאי‪ :‬המשך הפרויקט וגיוס אנשי ציבור להשתתפות בו‪ .‬תערוכה מסכמת של הנושא‬
‫מיועדת לאוקטובר ‪.2013‬‬
‫טלוויזיה קהילתית‪ :‬המשך הפקת תכנית הבישול "מבשלים תכנית" מתוכננים צילומים עם צחי‬
‫בוקששטר והילה אלפרט‪ ,‬המשך הפקת סרטים במסגרת אולפן הטלוויזיה יוצא מהכלל‪ ,‬הפקת‬
‫סרט תדמית חדש לשק"ל‪ ,‬הפקת סרטונים לשק"ל ולגופים שונים בהזמנה‪ ,‬הצגת הסרטים הבולטים‬
‫שהופקו בשנת ‪ 2012‬באירוע זכויות יוצרים השנתי בסינמטק ירושלים‪.‬‬
‫עמנואל שן‬
‫מנהל שיאים‪ ,‬ערוצים לקהילה‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫שק"ל בפנאי‬
‫"כל אדם זכאי למנוחה ולפנאי"‬
‫סעיף כד‪ ,‬ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם‬
‫"מדינות‪ ..‬יכבדו ויקדמו את זכותו‪ ..‬להשתתף ללא סייג בחיי‬
‫תרבות ואמנות וידאגו ליצירת הזדמנויות מתאימות ושוות‬
‫לפעילות תרבותית‪ ,‬אמנותית‪ ,‬מנפשת ומבדרת"‬
‫סעיף ‪ ,31‬אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד‪.‬‬
‫חזון שק"ל בפנאי‬
‫ליזום‪ ,‬ליצור ולהפעיל פעילויות תרבות‪ ,‬העשרה ופנאי המתאימות לכל ומעמידות במרכז אנשים עם‬
‫מוגבלות פיזית‪ ,‬שכלית או נפשית‪ .‬ניתן דגש על כך שהפעילויות יתקיימו בקהילה‪ ,‬להבטיח איכות‬
‫חיים ושילוב חברתי‪.‬‬
‫פעילויות התרבות‪ ,‬העשרה ופנאי מקדמות ומסייעות לקידום איכות החיים של המשתתפים‪ ,‬תוך‬
‫נגיעה במגוון רחב הכולל‪ :‬בריאות פיזית ונפשית‪ ,‬פיתוח וקידום‪ ,‬סינגור עצמי‪ ,‬העצמה ופיתוח‬
‫קוגניטיבי ומוטורי‪.‬‬
‫קיום הפעילות הינה בשיתוף פעולה רחב ככל האפשר עם רשויות מקומיות‪ ,‬משרד הרווחה‪,‬‬
‫מוסדות אקדמאיים‪ ,‬מוסדות תרבות‪ ,‬קרנות‪ ,‬לשכות רווחה‪ ,‬וכל גוף או ארגון ששיתוף‪-‬פעולה עמו‬
‫יקדם את החזון‪.‬‬
‫עקרונות ותפיסות‬
‫מהו פנאי?‬
‫הפנאי כולל מגוון רחב של פעילויות שבניהם תרבות‪ ,‬אומנות‪ ,‬ספורט‪ ,‬חינוך‪ ,‬פעילות פרא‪-‬רפואית‬
‫והעשרה‪ .‬מקובל לחלק את עולם הפנאי לשני תחומים‪ :‬פנאי מזדמן (‪ )casual leisure‬ופנאי רציני‬
‫(‪ .)serious leisure‬יש המוסיפים תת‪-‬תחום נוסף "פנאי המבוסס על תכנית" (‪,)project-based leisure‬‬
‫החלוקה בין התחומים נעשית לפי הסיפוק הפנימי‪ ,‬סיפוק מיידי (פנאי מזדמן) ולעומתו סיפוק‬
‫הדורש עיסוק שיטתי (פנאי רציני)‪ .‬שק"ל בפנאי כוללת את שני התחומים‪ ,‬מתוך הבנה שהאדם‬
‫שואף לסיפוק מיידי וסיפוק שיטתי‪.‬‬
‫עקרונות ייסוד‬
‫לכל אדם הרצון והזכות להשתתף בפעילות פנאי המתאימה לשאיפותיו ורצונותיו‪ .‬הגמישות והעושר‬
‫הקיימים בעולם הפנאי מאפשרים יכולות קידום והעצמה רחבים וכמעט אין‪-‬סופיים‪ ,‬חשיפה ושילוב‬
‫עם הציבור הרחב‪ .‬בפעילות מודגשים ההיבטים הבאים‪ :‬מתן כבוד והערכה מלאים ליכולות ולרצונות‬
‫המשתתף בפעילות הפנאי‪ ,‬שאיפה להתאמה וגמישות לאינדיבידואל‪ ,‬מתן תחושת הגשמה עצמית‪,‬‬
‫התאמה מלאה של התוכניות למוגבלויות השונות תוך הבנה בדבר ההבדלים והשוני בין אופני‬
‫שק"ל בפנאי‬
‫המוגבלויות השונים‪ ,‬סיפוק העשרה וקידום באמצעות הפעילויות כולל התמודדות עם המוגבלות‬
‫הפיזית‪ ,‬השכלית והנפשית‪.‬‬
‫יעדים‬
‫היעדים מתייחסים אל המשתתף ואל הקהילה בה הוא חי‪:‬‬
‫קידום ופיתוח‪ :‬הפעלת מערך שירותים המקדם את המשתתף במגוון תחומי החיים ומיומנויות חיים‬
‫בסיסיות ומתקדמות‪ .‬לצורך הקידום מתקיים דיאלוג עם המשתתף‪ ,‬הצוות הטיפולי והפיקוח להבנת‬
‫תכנית הקידום הרצויה ולבחינת שלבי ההתקדמות‪ .‬המשתתף בפעילות הפנאי יתקדם ויפתח את‬
‫יכולותיו‪.‬‬
‫העצמה‪ :‬בתחומים מסוימים מוגבלות מסוגלת להפוך לעוצמה וייחודיות‪ .‬באמצעות תכנון מקדים‬
‫של הפעילויות המוצעות והכוונת המשתתפים‪ ,‬ניתן להביא לידי ביטוי את זכות הבחירה בעבור‬
‫המשתתף‪ ,‬צעד אשר יעודד את תחושת המסוגלות וייתן ביטוי לעוצמות פנימיות וחיצוניות ושימת‬
‫דגש על נקודות החוזק של המשתתף‪.‬‬
‫סינגור עצמי‪ :‬חשיפה מתוכננת ומבוקרת של הקהילה לפעילות המשתתפים מאפשרת סינגור עצמי‪.‬‬
‫כך לדוגמה הצגת היצירות האומנותיות במסגרת תערוכה ומופע או התוצר מקורס הבישול מדגימים‬
‫את היכולות‪ .‬הקהילה אשר תיחשף ליצירתיות וליכולות תזהה במשתתף אדם עם כישרון ואיכות‪.‬‬
‫העשרה‪ :‬האפשרות לפתח את היכולת השכלית ולהתמקד בשימוש בתהליכי קוגניציה מסייעים‬
‫למשתתף להתקדם‪ .‬יעד מרכזי הינו הנגשת תכניות העשרה באמצעות פיתוח ערכות לימוד‬
‫מודפסות‪ ,‬מכוונות ומצולמות המותאמות לאנשים עם מגבלות קוגניטיביות במגוון תחומים‪.‬‬
‫חופש בחירה‪ :‬מגוון הפעילויות המוצעות למשתתפים מאפשר חופש בחירה רחב‪ .‬האפשרות לבחור‬
‫מתוך סל של פעילויות מעניק למשתתף את ההבנה שבנקודות מסוימות ביכולתו לעצב ולכוון את‬
‫מסלול חייו‪.‬‬
‫שליטה בחיים‪ :‬אחד ההיבטים החשובים בעבודה עם אנשים עם צרכים מיוחדים הוא היכולת‬
‫להעניק להם את השליטה על חייהם‪ .‬באמצעות השירותים הנרחבים המותאמים למשתתפים‪,‬‬
‫המערך האנושי יעניק להם את הכלים להביע את רצונותיהם‪ ,‬העדפותיהם ולקבל החלטות אישיות‬
‫תוך תמיכה הכוונה ועידוד‪.‬‬
‫עצמאות‪ :‬ניתן דגש מיוחד על הקניית מיומנויות לתפקוד עצמאי יותר בקהילה‪ ,‬לפי רמת היכולת‬
‫של כל משתתף‪ ,‬על ידי לימוד מיומנויות‪ ,‬הקניית כלים‪ ,‬פיתוח יכולת רגשית וחברתית וסיגול דפוסי‬
‫התנהגות‪ .‬הפעילויות יביאו את המשתתף לרמת עצמאות מרבית תוך פיתוח וחיזוק הפוטנציאל‪.‬‬
‫רווחה פיזית ונפשית‪ :‬השירותים משפרים ומסייעים למשתתף בבריאות פיזית ונפשית‪ ,‬סיפוק‬
‫רגשי‪ ,‬חופש מלחץ כובל‪ ,‬דימוי עצמי חיובי‪ ,‬תחושת מלאות‪ ,‬הרגלי תזונה‪ ,‬זהות ומודעות עצמית‪,‬‬
‫הבנת מצבים חברתיים‪.‬‬
‫התייחסות למשתתף על ידי הצוות‪ :‬מתוך הבנה שאדם כולל מגוון צרכים רגשיים‪ ,‬חברתיים‬
‫ושכליים‪ ,‬ושצרכיו דינאמיים ומשתנים‪ ,‬מתקיים דיאלוג וקשר מתמיד משלב הפנייה של המשתתף‬
‫לצורך קבלת שירות פנאי ולאורך הדרך לבדוק שהפעילות בה משתתף האדם עונה על צרכיו‪.‬‬
‫הקידום והעצמה באים לידי ביטוי במגוון שיטות טיפול‪ ,‬זאת תוך גיוס אנשים מקשת רחבה של‬
‫תחומים‪ .‬מתקיימת בדיקה רציפה של הקשר בין המשתתף למפעיל בשטח מתוך הבנה שהיחס‬
‫האישי הינו גורם מהותי בחוויית הפנאי‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫אוכלוסיית יעד ישירה ועקיפה‬
‫אוכלוסיית היעד הישירה היא כל אדם הרוצה להשתתף בפעילות המוצעת‪ .‬אולם ניתן דגש‬
‫בהבניה ובפניה יזומה לאנשים עם מוגבלות המסוגלים להפיק תועלת מפעילויות הפנאי המוצעות‪.‬‬
‫המשתתפים מגיעים מקבוצות חברתיות ומגזרים שונים‪ ,‬כשהפעילות‪ ,‬בהתאם לדרישה‪ ,‬מיועדת‬
‫לכלל הגילאים‪.‬‬
‫המשתתפים מתאפיינים‪ ,‬בין השאר‪ ,‬במוגבלויות הבאות‪:‬‬
‫ מוגבלות נפשית (ברמות תפקוד שונות)‪.‬‬
‫ מוגבלות שכלית (פיגור ברמות שונות)‪.‬‬
‫ לקויי למידה ויכולת שכלית גבולית‪.‬‬
‫ מוגבלות פיזית (כיסא גלגלים וכדומה)‪.‬‬
‫ קשיי תקשורת (אוטיזם‪ ,‬תסמונת אספרגר)‪.‬‬
‫ הציבור הרחב בו משולבים האנשים עם המוגבלויות‪.‬‬
‫התאמה למסגרת הפעילות נבחנת אצל כל פונה בצורה פרטנית‪ ,‬התאמה הכוללת ראיון טלפוני‬
‫ואישי‪ ,‬מפגש ניסיון והתייעצות של צוות המערך‪.‬‬
‫נהנים עקיפים‬
‫מקבלי השירות העקיף מתחלקים לקבוצות‪:‬‬
‫ משפחות המשתתפים‪.‬‬
‫ צוות מערך הדיור‪.‬‬
‫ אנשים בקהילה הנחשפים לפעילות‪.‬‬
‫ רשויות מקומיות ושירותי משרד הרווחה‪.‬‬
‫ מוסדות וארגונים העוסקים בתרבות ופנאי‪.‬‬
‫פעילויות‬
‫הפעילויות ניתנו במסגרות המפורטות להלן‪:‬‬
‫קורסים במסגרת מכללת שק"ל‬
‫אחראית‪ :‬מליזה גז‬
‫קורסים על בסיס שבועי‪:‬‬
‫גינון טיפולי – קורס הכולל לימוד על הצמחים וניסיון מעשי‪ 6 .‬משתתפים‪.‬‬
‫גינון טיפולי דירתי – קורס המתקיים בדירות השונות ומשלב לימוד על גינון וצמחיה‪ ,‬עם ביצוע‬
‫מעשי וכן שיפור פני הדירה‪ 18 .‬משתתפים‪.‬‬
‫שק"ל בפנאי‬
‫משפטים – קורס המקנה למשתתפים ידע בעולם המשפט ובהתנהלות עסקית‪ ,‬כולל התנסות‬
‫מעשית‪ ,‬סיורים ולימוד תיאוריות‪ 2 .‬משתתפים‪.‬‬
‫מחשבים פרטני – קורס של מורה וסטודנט המאפשר התקדמות מהירה בתחום המחשב והתוכנות‪.‬‬
‫בקורס נערכו סרטים ולימוד תוכנות‪ 18 .‬משתתפים‪.‬‬
‫מחשבים קבוצתי תוכנות – קורס המלמד תוכנות‪ ,‬כולל תוכנת שליטה מרכזית‪ 12 .‬משתתפים‪.‬‬
‫מחשבים קבוצתי אינטרנט – קורס העוסק בעקרונות המחשב‪ ,‬וכולל אף משתתפים שאינם יודעים‬
‫קרוא וכתוב‪ 24 .‬משתתפים‪.‬‬
‫גרפיקה – קורס המלמד תוכנות גרפיות ועיצוב‪ ,‬כל קבוצה מורכבת מ‪ 1-‬עד ‪ 3‬משתתפים כל פעם‪.‬‬
‫‪ 12‬משתתפים‪.‬‬
‫פסיכודרמה – קורס המעניק כלים פסיכו דרמטיים למשתתפים‪ ,‬ויכולת תיאטרליות‪ 11 .‬משתתפים‪.‬‬
‫בית מדרש (מסלול גבוה) – קורס בו לומדים מהמקורות עניינים תורניים‪ ,‬לומדים כתיבה תורנית‬
‫ומשתתפים בשיעורים‪ 14 .‬משתתפים‪.‬‬
‫עיצוב ותפירה – לימוד עקרונות העיצוב‪ ,‬התפירה והאומנות‪ ,‬מתקיים באווירה חמה‪ ,‬ביתית ותומכת‪.‬‬
‫‪ 12‬משתתפים‪.‬‬
‫לימודי מוזיקה (אורגנית‪ ,‬גיטרה) – לימוד עקרונות המוזיקה‪ ,‬שיפור יכולות נגינה‪ ,‬שילוב תרפיה‬
‫במוזיקה במסגרת ההדרכה‪ .‬חלק גדול מהשיעורים ניתנים בצורה פרטית‪ 22 .‬משתתפים‪.‬‬
‫הדרכת טיולים – לימוד ארכיאולוגיה וארץ ישראל‪ ,‬בשילוב ביצוע פרקטי ותרגול של הדרכת טיולים‬
‫והדרכה בכלל‪ ,‬תוך ביקור במקומות אטרקטיביים‪ 18 .‬משתתפים‪.‬‬
‫פיתוח קול – לימוד של תורת הפקת הצליל‪ ,‬אפשרויות פיתוח קול‪ ,‬ביצוע בפועל ותרגול‪10 .‬‬
‫משתתפים‪.‬‬
‫לימודי שפות ‪ -‬אנגלית – לימוד עקרונות השפה‪ ,‬שיפור אוצר המילים‪ ,‬כתיבה‪ ,‬דקדוק‪ .‬כולל תרגול‬
‫בפועל‪ 10 .‬משתתפים‪.‬‬
‫לימודי שפות – ערבית – לימוד השפה‪ ,‬הגיה‪ ,‬קריאה‪ ,‬אוצר מילים‪ .‬כולל תרגול בפועל‪14 .‬‬
‫משתתפים‪.‬‬
‫אחזקה‪ ,‬שיפוץ ונגרות – לימוד על אחזקת הבית והמבנה התעשייתי‪ ,‬בחירת כלים וארגז כלים‪,‬‬
‫נגרות‪ ,‬דרכי שיפוץ‪ .‬הקורס כלל תרגול מעשי ובנייה‪ 12 .‬משתתפים‪.‬‬
‫תכשיטנות – לימוד על עולם התכשיטים‪ ,‬תרגול מיומנויות מוטוריות‪ ,‬בניית תכשיטים‪ ,‬ההבדל בין‬
‫אומנות לאומנות מסחרית‪ .‬הקורס כלל בניית תכשיטים והצגתם‪ 18 .‬משתתפים‪.‬‬
‫תאורה וציור במשי – לימוד על דרך יצירת המשי והפקתו והשימושים לאומנות‪ ,‬ביצוע ציור מיוחד‬
‫במשי ובניית גופי תאורה‪ .‬הקורס כלל בנייה וציור מעשיים‪ 14 .‬משתתפים‪.‬‬
‫בישול (מתחילים) – לימוד עקרונות הבישול ואמצעי בישול יעיל‪ .‬בחירת מאכל‪ ,‬והכנת אוכל בצורה‬
‫בסיסית‪ .‬הקורס מתקיים במטבח בישול מקצועי ונגיש וכולל תרגול מעשי‪ 14 .‬משתתפים‪.‬‬
‫בישול (מתקדם) – לימוד סודות המטבח‪ ,‬אמצעי בישול‪ ,‬בחירת חומרים ושימושים‪ .‬הקורס מתקיים‬
‫במטבח בישול מקצועי ונגיש והוא כולל תרגול מעשי‪ 14 .‬משתתפים‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫מרכז למ"ה – ל"ניהול מחלה והחלמה" (לקות נפשית)‬
‫אחראים‪ :‬סימה לוי ואוהד כהן‬
‫מרכז למ"ה מופעל על‪-‬ידי מתמודדים למען מתמודדים‪ ,‬ומקדם אידיאולוגיה של ניהול מחלה‬
‫והחלמה של "צרכנים נותני שירות"‪ .‬פעילות זו נחשבת לחדשנית ומתקדמת ביותר בתחום השיקום‪,‬‬
‫הפעולות מתקיימות בשיתוף אנשים מהציבור הרחב‪ .‬בין הפעילויות ניתן למנות‪:‬‬
‫קבוצת טקסטים ‪ -‬מסגרת לימודית המאפשרת לגעת בתחומי החיים דרך טקסטים והרצאות‪10 .‬‬
‫משתתפים‪.‬‬
‫בריאות "גוף האדם‪ ,‬תזונה ואורח חיים בריא" ‪ -‬גוף האדם‪ ,‬תזונה והרגלי אכילה‪ 12 .‬משתתפים‪.‬‬
‫ניהול מחלה והחלמה (‪ - )I.M.R‬מודל התערבותי שיקומי לניהול המחלה ותהליך ההחלמה‪.‬‬
‫‪ 14‬משתתפים‪.‬‬
‫אלתור במגע (קונטקט אימפרוביזציה) ‪ -‬דרך להיפגש עם האחר באמצעות תנועה ומגע‪10 .‬‬
‫משתתפים‪.‬‬
‫טיולים ‪ -‬הדרכה מקצועית וטיולים בטבע באווירה חברתית‪ ,‬תוך לימודי על הטבע‪ 10 .‬משתתפים‪.‬‬
‫כתיבה יוצרת – להיעזר בכתיבה להביע את הנפש שלנו‪ 6 .‬משתתפים‪.‬‬
‫צילום – לימוד כיצד לצלם וכיצד להגיע אל הנפש בעזרת הצילום‪ 6 .‬משתתפים‪.‬‬
‫דרכון לקהילה‪ :‬פעילויות לאנשים עם מוגבלות נפשית (מתמודדים)‬
‫אחראית‪ :‬מיכלי גל‬
‫כיום פועלים מספר רב של פעילויות‪ ,‬המהוות 'מועדון חברתי למבוגרים'‪.‬‬
‫מחשבים– החוג כולל פעילות פרטנית וקבוצתית‪ 8 .‬משתתפים‪.‬‬
‫מחשבים מתקדמים– הדרכה ברמת תכנות גבוהה‪ 4 .‬משתתפים‪.‬‬
‫לימודי שפות ‪ -‬לימודי אנגלית‪ ,‬רוסית‪ ,‬ערבית ועברית‪ 12 .‬משתתפים‪.‬‬
‫מוזיקה (אלה וילהלם) – נגינה ויצירה מוזיקאלית‪ 8 .‬משתתפים‪.‬‬
‫מקהלה (אלה וילהלם) – שירה‪ 6 .‬משתתפים‪.‬‬
‫קבוצה חברתית (אורינה)‪ 4 .‬משתתפים‪.‬‬
‫לימודי גיטרה‪ 6 -‬משתתפים‪.‬‬
‫באולינג – ‪ 6‬משתתפים‪.‬‬
‫פסנתר – לימודי פסנתר‪.‬‬
‫פלדנקרייז‪ 6 -‬משתתפים‪.‬‬
‫אומנות וציור‪ 12 -‬משתתפים‪.‬‬
‫שק"ל בפנאי‬
‫יוגה‪ 6 -‬משתתפים‪.‬‬
‫להקת רוק‪ 6 -‬משתתפים‪.‬‬
‫תיאוריה במוזיקה‪ 6 -‬משתתפים‪.‬‬
‫הרכב קלאסי‪ 6 -‬משתתפים‪.‬‬
‫הרכב ארץ‪-‬ישראלי‪ 6 -‬משתתפים‪.‬‬
‫כדורגל‪ 12 -‬משתתפים‪.‬‬
‫תנועה‪ 8 -‬משתתפים‪.‬‬
‫חוגים בתחומי ספורט ובריאות‬
‫האחראי‪ :‬עמוס פולק‬
‫השנה פעלו כ‪ 10-‬חוגים בתחומי הספורט והבריאות‪ .‬בין הפעילויות השונות ניתן למנות‪:‬‬
‫כדורגל – החוג כולל אימון מעשי‪ ,‬לימוד תיאורטי ותחרויות‪ .‬המשתתפים השתתפו בתחרות ספורט‬
‫במסגרת ספיישל אולימפיק והגיעו למקום השלישי‪ .‬החוג משלב אנשים עם מוגבלות שכלית‬
‫ואנשים עם מוגבלות נפשית‪ 14 .‬משתתפים‪.‬‬
‫שיאצו – החוג כולל תרגילי שיאצו עם מדריך מקצועי והרפיה‪ 14 .‬משתתפים‪.‬‬
‫שיאצו סיעודי – המדריך מגיע לבית של המשתתפים הסיעודיים ומעביר תרגילים להרפיית הטונוס‪.‬‬
‫‪ 8‬משתתפים‪.‬‬
‫תרפיה בדיבור – עבודה על קלינאיות תקשורת‪ 8 .‬משתתפים‪.‬‬
‫הידרותרפיה – המדריך במסגרת בריכה טיפולית משוכללת מעביר הרפיה לשרירים‪.‬‬
‫כדורסל – החוג כולל אימון‪ ,‬לימוד תיאורטי ותחרויות‪ 18 .‬משתתפים‪.‬‬
‫ביליארד – החוג כולל אימון ותחרויות‪ 8 .‬משתתפים‪.‬‬
‫פלדנקרייז – החוג כולל הרפיה ועבודה על השרירים‪ 26 .‬משתתפים‪.‬‬
‫ריקוד ותנועה – החוג כולל תרגול תנועה ופעולות ריקוד‪ .‬החוג משלב אנשים עם מוגבלות שכלית‬
‫ואנשים עם מוגבלות נפשית‪ 8 .‬משתתפים‪.‬‬
‫באולינג – שיפור היכולת‪ ,‬הליכה לתחרויות בתחום הבאולינג‪ 36 .‬משתתפים‪.‬‬
‫מועדונים חברתיים‬
‫אחראים‪ :‬מליזה גז‪ ,‬עמוס פולק‬
‫בשנת ‪ ,2012‬פעלו ‪ 9‬מועדונים חברתיים‪:‬‬
‫מועדון מעגלים – מיועד לאנשים עם מוגבלות תקשורתית (כדוגמת אספרגר)‪ 22 .‬משתתפים‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫המועדון התורני – מיועד לאנשים שההקשר הרוחני מעניין אותם‪ ,‬ומבחינת מסוגלות קוגניטיבית‬
‫מתאימים לחוויה של תורה‪ 14 .‬משתתפים‪.‬‬
‫דיסקו‪ 50 -‬משתתפים‪.‬‬
‫מועדון שק"ל (הברר – חברתי) – ‪ 80‬משתתפים‪.‬‬
‫מועדון שק"ל (הברר – חוגים) ‪ 80 -‬משתתפים‪.‬‬
‫מועדון השיק – פעילות קבוצתית בשילוב משחקים – ‪ 10‬משתתפים‪.‬‬
‫שירה בציבור – ‪ 20‬משתתפים‪.‬‬
‫סרטים – ‪ 6‬משתתפים‪.‬‬
‫קפה ומאפה – ‪ 10‬משתתפים‪.‬‬
‫תיווך וסבסוד מופעים – "תרבות לכל"‬
‫אחראית‪ :‬שושי טובול‬
‫כיום מחולקים אלפי כרטיסים במסגרת שיתוף פעולה הדוק עם מסגרות תרבות ברחבי ירושלים‪.‬‬
‫התוכנית הפועלת ‪ 14‬שנה מיועדת לספק גישה ואינפורמציה ותיווך לאנשים עם צרכים מיוחדים‬
‫אודות אירועי תרבות קהילתיים‪ .‬כל משתתף משלם דמי‪-‬חבר סמליים‪ .‬שיתוף הפעולה מתקיים עם‬
‫למעלה מ‪ 35-‬מרכזי תרבות‪ .‬בשנת ‪ 2012‬הופצו למעלה מ‪ 2,500-‬כרטיסים‪ .‬בנוסף השירות התחיל‬
‫לפעול במרכז הארץ (תל‪-‬אביב ופתח תקווה)‪.‬‬
‫תכנון והצעת נופש חוויתי‬
‫במסגרת פעילות שק"ל בפנאי הוצעו חבילות נופש שכללו בין היתר נופש לחו"ל (טיול אטרקטיבי‬
‫לברצלונה ושייט ביאכטה)‪ ,‬נופש בארץ במלונות יוקרה וצימרים‪.‬‬
‫בפועל לנופש יצאו ‪ 220‬משתתפים‪ ,‬וכן אנשי צוות‪ .‬הנופשים הותאמו ותווכו לאנשים עם צרכים‬
‫מיוחדים‪ ,‬והתגובות והצפיות להמשך היו גבוהות‪ .‬כעניין ייחודי ראוי לציין את הטיול לברצלונה‪ ,‬טיול‬
‫של חמישה ימים כולל מדריך צמוד ואוכל כשר‪ ,‬בטיול השתתפו ‪ 20‬דיירים‪.‬‬
‫מסיבות ואירועים מיוחדים‬
‫במהלך השנה הופעלו לטובת מערך הדיור אירועים מיוחדים בחגים ובחופשות‪ .‬בין השאר הפעילות‬
‫כללה‪ :‬אירוע ט"ו בשבט‪ ,‬רצף אירועים בפורים ובחודש אדר‪ ,‬רצף אירועים בחול‪-‬המועד פסח‪,‬‬
‫טיולים ייעודיים לאוכלוסייה דוברת ערבית‪ ,‬טיול לחרמון‪ ,‬הופעות והשתתפות באירועים‪ ,‬רצף‬
‫אירועים בקיץ‪ ,‬שבוע פעילות במהלך החופשה מהתעסוקה‪ ,‬רצף אירועים בסוכות ועוד‪.‬‬
‫מבנה ארגוני ומשימות‬
‫קיים שיתוף פעולה עם מחלקות הרוחב של שק"ל‪ ,‬ומתוכם מתקבל סיוע בתחומי הכוח‪-‬אדם‪ ,‬שכר‪,‬‬
‫גיוס משאבים וכו'‪.‬‬
‫מטה‪ :‬מנהל‪ ,‬רכזת המכללה‪ ,‬רכז מועדונים וספורט‪ ,‬רכזת תרבות לכל ועוזרת‪ ,‬רכזת דרכון לקהילה‬
‫ומזכירה‪ ,‬רכזי מרכז למ"ה‪.‬‬
‫שק"ל בפנאי‬
‫עובדים ומתנדבים‪ :‬העובדים והמתנדבים מפעילים פעילויות בהתאם לתחום (מכללה‪ ,‬מועדונים‪,‬‬
‫ספורט‪ ,‬דרכון לקהילה‪ ,‬מרכז למ"ה‪ ,‬תרבות לכל)‪.‬‬
‫מצבת עובדים ומתנדבים‬
‫נותני שירות ומורים מקצועיים – ‪ 52‬עובדים‬
‫מטה ישיר – ‪ 4‬עובדים (מנהל‪ ,‬רכזת דרכון לקהילה‪ ,‬מזכירה דרכון לקהילה‪ ,‬רכזת תרבות לכל)‬
‫נותני שירות המשלבים עבודת מטה – ‪ 5‬עובדים‬
‫מתנדבים – ‪ 45‬מתנדבים‬
‫מועסקים עם צרכים מיוחדים – ‪ 9‬עובדים‬
‫משתתפים בפעילות ומקומות הפעילות‬
‫מספר משתתפים‪ ,‬מספר המשתתפים הכולל היה ‪( 1,040‬כל משתתף נספר פעם בשנה)‪:‬‬
‫משתתפי מערך הדיור‪ ,‬שק"ל ‪220 -‬‬
‫משתתפי מסגרות דיור חיצוניות (קוגניטיבי ונפשי) ‪200 -‬‬
‫משתתפים מהקהילה (קוגניטיבי‪ ,‬נפשי ופיזיולוגי) ‪540 -‬‬
‫פעילויות מיוחדות לאנשים מהקהילה (קייטנת קיץ לנוער‪ ,‬מסיבות‪ ,‬נופשים וכו') ‪80 -‬‬
‫בשנת הפעילות כל משתתף לקח חלק במספר פעילויות (ממוצע ‪ 4‬פעילויות)‪ ,‬כגון‪ :‬קורסים‪,‬‬
‫מועדון ויציאות לקהילה‪.‬‬
‫מקומות הפעילות‬
‫שק"ל בפנאי פועל ב‪ 12 -‬מקומות ברחבי ירושלים‪ ,‬המקומות מותאמים לאוכלוסייה ולשירות‬
‫המוצע‪.‬‬
‫התפתחות במהלך שנת ‪:2012‬‬
‫חל גידול של ‪ 100%‬במספר הפעילויות למשתתף‪.‬‬
‫התווסף 'מרכז למ"ה'‪ ,‬פעילות למתמודדי‪-‬נפש‪.‬‬
‫הוקמו ‪ 7‬מועדונים‬
‫פותח שירות 'תרבות לכל' במרכז הארץ‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫סיכום‬
‫במהלך השנה פותח מכלול‪ :‬מכללת שק"ל‪ ,‬מרכז פעילות הספורט והקמת המועדונים וזאת על פי‬
‫היעדים שנקבעו‪.‬‬
‫מקבלי השירותים הישירים עומדים על כ‪ 1,040-‬משתתפים‪.‬‬
‫נבנתה תפיסה של שירות‪ ,‬חתירה לקידום‪ ,‬שמירת קשר עם גופים חיצוניים‪ ,‬מערכת בקרה וניהול‬
‫כספים‪ ,‬שיווק וקשרי עבודה עם ספקים‪.‬‬
‫קיים ערוץ פתוח עם המשתתפים‪ ,‬וכן עם הדיירים במערך הדיור בנוגע לדרישותיהם ורצונותיהם‪.‬‬
‫אחוז שביעות הרצון הגיע למעל ‪ 90%‬במערב ירושלים‪.‬‬
‫יעדים לשנה הבאה‪:‬‬
‫שמירת וייצוב הפעילות הקיימת‪.‬‬
‫התרכזות בייחודיות של הפעולות השונות ופיתוחן‪.‬‬
‫קידום הפעלת חדר כושר‪.‬‬
‫‬
‫צמצום מספר העובדים‪ ,‬ללא הפחתת מספר הפעילויות‪ ,‬זאת במטרה שכל עובד יבצע יותר ‬
‫פעילויות‪.‬‬
‫קידום שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמאיים נוספים‪.‬‬
‫תגבר הפעולות לשילוב הציבור הרחב בשק"ל בפנאי‪.‬‬
‫אריאל נבו‬
‫מנהל שק"ל בפנאי‬
‫טיול למצדה‬
‫תכנית התזונה‬
‫תכנית התזונה‬
‫הרציונל להפעלת התכנית‪ ,‬מטרות ויעדים‬
‫ממחקרים בין‪-‬לאומיים וישראליים עולה‪ ,‬כי מצבם הבריאותי והתזונתי של אנשים עם צרכים‬
‫מיוחדים נחות בהשוואה לבני גילם ללא צרכים מיוחדים‪ .‬חלק מהסיבות הנו הפער הגדול שקיים‬
‫באוכלוסיות עם מוגבלויות לשמירה על אורח חיים בריא‪ ,‬לעומת אוכלוסיות ללא צרכים מיוחדים‪,‬‬
‫הזוכות לתשומת לב מרובה ולתמיכה בתחום הבריאות‪ ,‬הרפואה המונעת וכנגזרת‪ ,‬נגישות לחומר‬
‫פרסומי‪ ,‬אזהרות שונות וכ"ו‪ .‬מרבית השירותים והאינפורמציות‪ ,‬אינן מופנות לאוכלוסיות בעלי‬
‫צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫עמותת שק"ל מפעילה מאז שנת ‪ 2009‬תכנית תזונה נכונה על מנת לשפר את מצבם הבריאותי של‬
‫האוכלוסיות שבטיפול‪ ,‬באמצעות פעילות גופנית ותזונה נכונה ובכך להוות מודל לאוכלוסיות אחרות‬
‫מחוץ לעמותה‪.‬‬
‫מטרות‬
‫הנהגה של אורח חיים בריא כחלק מתפיסת עולם של איכות חיים במסגרת השירותים הניתנים‬
‫על ידי שק"ל לכלל האוכלוסיות עם צרכים מיוחדים‪ ,‬ילדי בתי הספר לחינוך מיוחד‪ ,‬בוגרים במערך‬
‫הדיור‪ ,‬בדיור עצמאי בקהילה‪ ,‬במפעלי השיקום‪.‬‬
‫הנהגת מודל "אורח חיים בריא" על כל מרכיביו בעמותת שק"ל‪ ,‬שיהווה מודל לטיפול והתערבות‬
‫שיקומית עבור כלל האוכלוסיות עם צרכים מיוחדים‪ ,‬לרבות אלה המטופלים בארגונים אחרים‪.‬‬
‫יעדים‬
‫צמצום הפערים הקיימים בין אוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים‪ ,‬לאוכלוסיות הרגילות‪ ,‬בנושא שמירה‬
‫על תזונה נכונה ו "אורח חיים בריא" תוך פיתוח מודעות לנושא‪.‬‬
‫יצירת מסגרת תומכת ל"אורח חיים בריא" בשק"ל‪ ,‬הן למטופלים והן לעובדים‪ ,‬באמצעות בניית‬
‫תכניות אישיות‪ ,‬קבוצתיות‪ ,‬אספקת ידע נגיש וזמין בנושא‪ ,‬בלווי מקצועי והצעות פעולות מובנות‬
‫בתחום‪.‬‬
‫הקמת מסגרות מתאימות ליישום וביצוע תכניות ייחודיות בתחום "אורח חיים בריא" זאת מעבר‬
‫לקיימות במערך התוכניות לשעות הפנאי‪.‬‬
‫הפעילות בשנת ‪2012‬‬
‫המשך התערבות בדירות של שק"ל (‪ 16‬דירות) והתערבות חוזרת בדירות אשר בהם התחלפו מרבית‬
‫אנשי צוות (‪ 7‬דירות)‪.‬‬
‫שלבי ההתערבות‪:‬‬
‫איסוף נתוני רקע מהרכז עבור כל דייר המופנה להתערבות פרטנית‪ ,‬תוך התמקדות ברמת‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫התפקוד‪ ,‬רמת העצמאות ויכולת התקשורת המילולית‪.‬‬
‫ ראיון הדייר‪ ,‬ומילוי שאלון תזונה‪ ,‬בשיתוף הדייר או בשיתוף הצוות‪ ,‬או רק באמצעות איש ‬
‫מהצוות‪ ,‬תלוי ברמת היכולת המילולית של הדייר‪.‬‬
‫ אבחון‪ :‬לאחר המפגש עם רכז או הדייר‪ ,‬ובעקבות עיון בבדיקות רלוונטיות‪ ,‬בחירה ‬
‫‬
‫והתוויית תכנית לכל דייר בהתאם לחלוקה לקטגוריית משנה‪ ,‬בעלי לקויות בריאותיות‬
‫מאובחנות‪ ,‬אוכלוסיות בסיכון וללא ממצאים אבחוניים‪.‬‬
‫ אבחון הצרכים של הדירה וקביעת תכנית התערבות והדרכה בהתאם‪.‬‬
‫ התערבות‪ :‬ההתערבות הנה דיפרנציאלית‪ ,‬ב‪ 3-‬מישורים‪ ,‬בהתאם לצרכי הדירה‪ :‬פרטנית ברמת‬
‫הדיירים‪ ,‬קבוצתית‪-‬צוות (אשכול דירות בעלות אפיון משותף) וקהילתית‪ :‬התערבות בקהילה‬
‫המספקת שירותים לדיירים (מסגרת תעסוקה‪ ,‬בריאות וכו') ו‪/‬או המשפחה‪.‬‬
‫צוותי הדירות בהם חלה התערבות אמורים להשתתף בסדנא בסיסית בנושא תזונה נכונה והכרת‬
‫מרכיבי המזון הבסיסיים‪ .‬היות ותוכנית התזונה אינה כלולה בתוכנית השנתית במרבית הדירות‬
‫ההדרכה לא הושלמה‪ .‬לכל צוות נבחרו הנושאים הרלבנטיים‪ ,‬מתוך רשימת הנושאים שהוכנה לצורכי‬
‫הדרכה והנחייה‪ .‬ניתנו המלצות תזונתיות ברמת הפרט‪ ,‬הדייר‪ ,‬וברמת הדירה‪ ,‬לכל הדיירים בה‪.‬‬
‫עם תום התהליך‪ ,‬הוכן תיק תזונה‪ ,‬ופירוט עבור דיירים להם דרושה התייחסות מיוחדת‪ .‬העברת‬
‫המלצות למנהל אשכול‪ ,‬רכז הדירה ולהורים במידה והיו מעורבים‪ .‬מעקב ושינוי בהתאם‪ .‬במידה‬
‫ואותרו דיירים עם בעיות ייחודיות‪ ,‬הם הוזמנו למפגשים אישיים בהתאם לצורך‪ ,‬לרבות תמיכה‬
‫בהורדה במשקל‪.‬‬
‫פעולות נוספות‬
‫התערבות תזונתית במרכז יום בפתח תקווה‪ :‬ביקור במרכז‪ ,‬השתתפות בישיבה‪ ,‬הדרכת צוות‪ ,‬‬
‫יעוץ לשינוי התפריט‪ ,‬קיום קשר שותף עם אחות המערך‪ ,‬קלינאית התקשורת ומנהלת המרכז‪.‬‬
‫הכנת הצעה לבניית תוכנית הדרכה בתזונה‪ ,‬לרבות בימי האוריינטציה‪.‬‬
‫המשך התווית עקרונות לעבודה משותפת עם האחות הראשית של מערך הדיור בשק"ל‪.‬‬
‫הכנות לקראת הקמת קבוצה‪/‬קבוצות תזונה נכונה ותמיכה בהורדה במשקל (פילוח האוכלוסיות‬
‫בהתאם לרמות תפקוד‪ ,‬מגדר וכ"ו‬
‫מרתה שיין‪-‬הירש‬
‫אחראית תוכנית התזונה‬
‫יום לימודים ארוך ומועדוניות‬
‫תוכניות יום ארוך ומועדוניות‬
‫מבוא‬
‫שק"ל מפעילה תוכניות יום לימודים ארוך בבתי ספר לחינוך מיוחד בירושלים משנת ‪.1992‬‬
‫בשנת תשע"ב הפעילה העמותה את תוכניות היום הארוך ב‪ 10-‬בתי"ס לחינוך מיוחד בירושלים ואחד‬
‫במרכז ליקויי שמיעה באבו‪-‬טור‪ 6 .‬בתי ספר במערב העיר‪ ,‬ו‪ 4 -‬במזרח ירושלים‪ .‬מהם ‪ 9‬בתחום‬
‫של האגף לטיפול באנשים עם מוגבלות שכלית‪ ,‬ו‪ 2-‬בתחום של אגף השיקום‪ .‬בשני בתי ספר יש‬
‫שירות גם לתלמידים המוכרים באגף לטיפול באנשים עם מוגבלות שכלית וגם באגף השיקום‪.‬‬
‫מטרת תוכניות היום הארוך והמועדוניות להקל על המשפחות ולאפשר להן להמשיך ולגדל את‬
‫ילדם בבית ולא להזדקק לסידור חוץ בייתי בגיל צעיר‪ .‬הדבר מאפשר להורים גם להמשיך לעבוד‬
‫ללא צורך לקצר את יום העבודה שלהם‪ ,‬מה שמקל על פרנסת הבית‪.‬‬
‫הסיכום המובא להלן מפרט את אופיו של כל אחד מבתי הספר‪ ,‬התוכנית שהופעלה בשנה תשע"ב‬
‫תוך כדי הדגשים על תוכניות חדשות שבוצעו‪ ,‬אירועים ותוכניות בשנת הלימודים ‪.‬‬
‫כל בית ספר הנו מערך ניהולי בפני עצמו‪ ,‬תוכניות יום לימודים ארוך והמועדוניות השיקומיות‬
‫נועדו לתלמידים מהחינוך המיוחד שהוכרו על ידי משרד הרווחה באגף לטיפול באנשים עם‬
‫מוגבלות שכלית ואגף השיקום‪ .‬צוות העובדים מונה כ‪ 90-‬איש‪ :‬כולל‪ -‬רכזים‪ ,‬מדריכים‪ :‬לאומנות‪,‬‬
‫מחשבים‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬גינון‪ ,‬טיפול באמצעות בעלי חיים‪ ,‬ספורט תנועה וכדו'‪ ,‬רופא‪ ,‬עובדים‬
‫סוציאליים‪ ,‬מזכירות‪ ,‬פיזיותרפיסטים‪ ,‬מרפאים בעיסוק וסייעות‪ .‬בראש כל תוכנית עומד רכז‪.‬‬
‫הרכז בונה את התוכנית יחד עם מנהל בית הספר‪ ,‬מבצע מעקב על הפעילות השוטפת של‬
‫התוכנית והוא גם החוליה המקשרת בין התוכנית לבין המטה בשק"ל‪.‬‬
‫שק"ל יוזמת ופועלת לגיוס משאבים עבור בתי הספר לציוד מתקדם ולשיפור תנאי הטיפול‬
‫והעבודה בבתי הספר לאורך כל היום‪.‬‬
‫הפעילות שבוצעה במהלך שנת תשע"ב‬
‫גן אדי שור‬
‫בגן אדי שור כ‪ 60 -‬תלמידים בגילאי ‪ 3-7‬שנים שהינם מעוכבי התפתחות ברמות שונות של‬
‫פיגור‪ 38 .‬מתוכם מתוקצבים לפעילות יום לימודים ארוך‪ 29 .‬תלמידים מאגף לטיפול באנשים עם‬
‫מוגבלות שכלית‪ ,‬ו‪ 9-‬תלמידים מאגף השיקום‪ .‬המגמה היא לאפשר לכמה שיותר תלמידים להשתתף‬
‫ביום הארוך‪ .‬בית הספר פועל ‪ 5‬פעמים בשבוע בין השעות ‪ .13:00-17:30‬במהלך הפעילות קיבלו‬
‫התלמידים חוגי מוזיקה‪ ,‬טיפול באמצעות בעלי חיים‪ ,‬ריתמיקה וחוגי טבע ‪,‬יציאות לקהילה וטיולים‪.‬‬
‫מעון הטנה‬
‫במעון הטנה לומדים ‪ 70‬תלמידים בגילאים ‪ ,3-21‬מתוכם ‪ 40‬תלמידים משתתפים בתוכניות אחר‬
‫הצהריים‪ .‬התלמידים מאובחנים עם פיגור עמוק וקשה‪ ,‬רב נכויות‪ ,‬שיתוק מוחין‪ ,‬כבדות שמיעה‪,‬‬
‫עיוורון‪ ,‬בעיות מוטוריות התנהגותיות ועוד‪ .‬פעילות יום לימודים ארוך התקיימה ‪ 5‬ימים בשבוע‪,‬‬
‫בין השעות ‪ .14:30-18:30‬בנוסף לפעילות העשרה ופנאי התלמידים מקבלים‪ :‬רחצה‪ ,‬ארוחת צהרים‬
‫חמה‪ ,‬ארוחת ארבע וארוחת ערב חמה‪ ,‬טיפולים פרא רפואיים‪ ,‬יציאות לקהילה וטיולים‪ .‬התלמידים‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫מוכרים באגף לטיפול באנשים עם מוגבלות שכלית‪ .‬אנו נעזרים במתנדבים ובגיוס תרומות כדי‬
‫להרחיב עד כמה שאפשר את פעילות אחה"צ בפרט ובבית הספר בכלל‪ .‬בוצעה הצטיידות של ציוד‬
‫תקשורת ופיזיותרפיה במימון של ביטוח לאומי וקרן שלם ותרומות ששק"ל מגייסת לאורך השנה‪.‬‬
‫אנו בעיצומו של ביצוע השלב השני של ההצטיידות‪ .‬השנה אורגנו מטעמינו מספר פעילויות לחגים‬
‫וטיולים באמצעות תרומות ומתנדבים‪.‬‬
‫בי"ס הדביר החדש‬
‫בבי"ס הדביר החדש‪ ,‬הפועל ברוח השיטה האנתרופוסופית‪ ,‬לומדים ‪ 25‬תלמידים אשר מתוכם‬
‫ממומנים ‪ 21‬תלמידים בתוכנית יום הלימודים הארוך‪ .‬התלמידים מאובחנים בפיגור שכלי עמוק‪,‬‬
‫חלקם גם כבדי שמיעה וראייה וכן ישנם מספר תלמידים המאובחנים באוטיזם‪ .‬יום לימודים ארוך‬
‫מופעל ‪ 5‬ימים בשבוע‪ :‬בין השעות‪ .-18:45 14:30 :‬הפעילות כללה חוג תקשורת‪ ,‬חקלאות‪ ,‬נגרות‬
‫ותרפיה בתנועה‪ ,‬הידרוטרפיה‪ ,‬יציאות לקהילה וטיולים‪.‬‬
‫השנה אורגנו מטעמינו מספר פעילויות לחגים וטיולים באמצעות תרומות ומתנדבים‪.‬‬
‫בית הספר פוירשטיין‬
‫בבית הספר פוירשטיין‪ ,‬האוכלוסייה היא‪ :‬נכות פיזית‪ ,‬אוטיזם‪ ,PDD ,‬אספרגר‪ ,‬פיגור שכלי‪ ,‬עיכוב‬
‫התפתחותי‪ ,‬ליקויי למידה‪ ,‬הפרעת קשב וריכוז‪ .ADHD ,‬מתוכם ‪ 10‬תלמידים בתוכנית יום ארוך‪,‬‬
‫הפעילות היא ‪ 5‬ימים בשבוע מ‪ 14:00-‬עד ‪ .17:45‬הפעילות כוללת‪ :‬תוכנית לכישוריי חיים והכנה‬
‫לעצמאות‪ ,‬חוגי ספורט‪ ,‬יצירה מוזיקה ודרמה‪.‬‬
‫בית הספר ברושים‬
‫בבית הספר לומדים ‪ 87‬תלמידים בגילאים ‪ .6-12‬עם סוגי לקויות‪ :‬ליקויי שפה‪ ,‬ליקויי למידה‪,‬‬
‫הפרעת קשב וריכוז‪ ,ADHD ,‬הפרעות רגשיות‪/‬נפשיות (לקויי למידה רב‪-‬בעייתיים)‪ ,‬קשיי התנהגות‪.‬‬
‫תוכניות מגוונות ורחבות כגון טיפולים שונים‪ ,‬פרא רפואי‪ ,‬טיפול נפשי‪-‬רגשי‪ ,‬בנוסף לתוכנית‬
‫לימודים‪ .‬מתאימה‪.‬‬
‫זו השנה השנייה להפעלת מועדונית בבית הספר‪ ,‬משתתפים בה ‪ 9‬תלמידים וילד נוסף במימון‬
‫פרטי‪ .‬הפעילות כוללת הכנת שעורי בית‪ ,‬דרמה‪ ,‬אומנות‪ ,‬ועוד‪ .‬ותורחב לפרא רפואי ויציאות לקהילה‬
‫בהמשך‪ .‬המועדונית פועלת ‪ 3‬ימים בשבוע א' ב' ו‪-‬ד'‪ .‬שעות ‪ 13:30‬עד ‪.17:00‬‬
‫גן רימונים ובית ספר ארזים‬
‫לצערנו הרב הופסק התקציב עבור מסגרות אלו למועדוניות‪ .‬ועד כה לא אוכלוסיית התלמידים‬
‫ברימונים וארזים לא התקבלו לאגף ילד ונוער‪ ,‬ואינם מקבלים שירות‪.‬‬
‫רחל שטראוס‬
‫התוכנית נסגרה מתוך הסכמה הדדית‪ ,‬בין שק"ל‪ ,‬בית הספר‪ ,‬מחלקת השיקום של העירייה והנהלת‬
‫מנח"י והתלמידים המשיכו לקבל שירות במקום אחר‪.‬‬
‫במזרח ירושלים שק"ל מפעיל חמישה מסגרות של יום לימודים ארוך כמפורט להלן‬
‫מסגרות במסגרת האגף לטיפול באנשים עם מוגבלות שכלית‪ -‬מחודש מאי ‪ ,2011‬התקבל אישור‬
‫להעביר את התלמידים במסגרות אלו לתעריף גבוה יותר וכל מסגרת קבלה סמל נפרד ממשרד‬
‫הרווחה‪ .‬זו שנת הלימודים הראשונה שנפתחת עם התעריפים החדשים‪.‬‬
‫יום לימודים ארוך ומועדוניות‬
‫בית ספר אל‪-‬נור‬
‫בבי"ס אל‪-‬נור כ‪ 150-‬תלמידים בגילאי ‪ 3-21‬שנים המחולקים ל‪ 17 -‬כיתות (‪ 2‬גנים‪ 3 ,‬כתות אוטיזם‪,‬‬
‫ו‪ 12 -‬כיתות של פיגור בינוני)‪ .‬ביום הארוך מתוקצבים ‪ 26‬תלמידים‪ .‬הפעילות מתקיימת ‪ 5‬פעמים‬
‫בשבוע בין השעות ‪ .-17:30 13:30‬התלמידים מקבלים ארוחת צהריים‪ .‬הפעילות כוללת‪ :‬חוגי אומנות‬
‫וספורט‪ ,‬ריפוי בדיבור ופיזיותרפיה‪ ,‬חוג תאטרון‪ ,‬בישול‪ ,‬קרמיקה וקולנוע‪.‬‬
‫בית ספר אל‪-‬אמל‬
‫בבי"ס אל‪-‬אמל כ‪ 190-‬תלמידים בגילאי ‪ 3-21‬שנים המחולקים ל‪ 21 -‬כיתות (‪ 3‬גנים‪ 11 ,‬כתות‬
‫שיתוק מוחין‪ ,‬ו‪ 5 -‬כיתות של פיגור בינוני ו‪ 2‬למורכבים)‪ .‬ביום הארוך מתוקצבים ‪ 20‬תלמידים‬
‫מאגף לטיפול באנשים עם מוגבלות שכלית ו‪ 12-‬תלמידים מאגף השיקום‪ .‬הפעילות מתקיימת ‪5‬‬
‫פעמים בשבוע בין השעות ‪ .-17:30 13:30‬התלמידים מקבלים ארוחה‪ .‬פעילות היום הארוך כוללת‪:‬‬
‫חוגי אומנות וספורט‪ ,‬פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק‪ ,‬חוגי מחשבים וקולנוע‪ .‬ופעילות טיפולית בחדר‬
‫סנוזלן שנרכש עבורם השנה במימון קרן שלם‪ .‬המועדונית השיקומית פועלת לפי הנאמר לעיל‬
‫רק עם ההבדלים הבאים‪ :‬התקיימה ב‪ 3-‬פעמים בשבוע ולקבוצה הזו הייתה גם פעילות נוספת של‬
‫עבודה בקפיטריה כחלק להכנה לשוק העבודה‪.‬‬
‫בית הספר א‪-‬זהרא‬
‫בבית ספר א‪-‬זהרא כ‪ 95-‬תלמידים בגילאי ‪ 6-14‬שנים‪ .‬רוב התלמידים מאובחנים כפיגור שכלי קל‬
‫עד בינוני וחלקם עם מוגבלויות נוספות כמו עיוורון והפרעות התנהגות‪ .‬ביום הארוך מתוקצבים ‪31‬‬
‫תלמידים‪ ,‬הפעילות התקיימה ‪ 5‬פעמים בשבוע בין השעות ‪ .14:30-17:30‬הפעילות כללה‪ :‬חוגי ספורט‪,‬‬
‫יצירה‪ .‬ריפוי בדיבור וריפוי בעיסוק‪ ,‬פיזיותרפיה‪ .‬דרמה‪ ,‬בישול‪ ,‬מחשבים‪ .‬תרפיה בתנועה ובמוזיקה‪.‬‬
‫בית ספר א‪-‬סלאם‬
‫בבית ספר א‪-‬סלאם כ‪ 75-‬תלמידים המגיעים מכל חלקי העיר‪ ,‬בגילאי ‪ 15-21‬שנים‪ ,‬מאובחנים כפיגור‬
‫בינוני‪ ,‬קשה ומורכב‪ .‬בפעילות היום הארוך מתוקצבים ‪ 10‬תלמידים‪ .‬הפעילות התקיימה ‪ 5‬פעמים‬
‫בשבוע בין השעות ‪ .13:30-17:30‬במסגרת היום הארוך ניתנים חוגי כלכלת בית ומוזיקה‪ .‬התלמידים‬
‫מקבלים ארוחה‪ .‬בגלל הקבוצה הקטנה‪ ,‬נאלצנו לצמצם את שעות הפיזיותרפיה שבהם התחלנו‬
‫בתחילת השנה‪ .‬הפעילות והחוגים שהמשיכו עד סוף השנה הם‪ :‬דרמה ספורט מחשבים ואומנות‪,‬‬
‫דירת הכשרה‪ ,‬חוג ציור וכדורגל‪.‬‬
‫במרכז ליקויי שמיעה בשכונת אבו‪-‬טור‪ :‬במסגרת אגף השיקום‬
‫המועדונית מונה ‪ 18‬תלמידים השייכים לאגף השיקום‪ ,‬בנוסף ל‪ 60-‬תלמידים המקבלים שירות‬
‫במימון מגורמים נוספים‪ .‬התלמידים מקבלים שירות רחב ומגוון בנוסף לפעילות השוטפת של‬
‫חוגים ארוחות טיולים וכ'ו‪ ,‬במועדונית זו יש טיפולים מיוחדים של ריפוי בדיבור‪ ,‬תרפיה בתקשורת‪,‬‬
‫תוכניות מיוחדות שמערבות את ההורים ואת מסגרות הבוקר (בתי הספר) כדי לאפשר המשכיות‬
‫בטיפול‪ ,‬ולאפשר תנאים דומים בכל חלקי עולמו של התלמיד עם ליקויי השמיעה וכולל בתוך כך‬
‫גם עזרה בשעורי בית‪ .‬המקום מאובזר ומצויד במכשירים המתקדמים בתחום‪ ,‬על מנת להנגיש את‬
‫המקום והפעילות עבור התלמידים‪ .‬הם מגיעים למרכז ‪ 3‬פעמים בשבוע מ‪ 13:30‬עד ‪.17:30‬‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫פעולות מיוחדות שבוצעו בשנת ‪:2012‬‬
‫העברת הפעילות במועדונית ברושים למתנ"ס פיליפ לאון‪ ,‬כתוכנית שילוב‪.‬‬
‫סיום הצטיידות מקרן שלם לחדר סנוזלן באל‪-‬אמל‪.‬‬
‫המשך שלב שני בהצטיידות בטנה והתחלת התארגנות להצטיידות חדשה עבור החצרות של בית‬
‫הספר‬
‫הגשת בית הספר כי"ח להצטיידות לקרן שלם‪.‬‬
‫ביקורים של קרנות‪ ,‬פיקוח מהרווחה‪ ,‬אורחים ותורמים לאורך השנה‪.‬‬
‫סגירת המועדוניות רימונים וארזים‪ ,‬שמחלקת השיקום החליטה שאוכלוסיית התלמידים אינה‬
‫שייכת למחלקתה אלא למחלקת ילד ונוער‪ .‬ולמיטב ידיעתנו טרם נמצא עבורם פתרון‪.‬‬
‫יעדים לשנת ‪:2013‬‬
‫הרחבה ושיפור הפעילות בבתי הספר כי'ח‪ ,‬פוירשטיין‪ ,‬ברושים ולהשיג עבורם ציוד ומתנדבים‪.‬‬
‫פתיחה מחדש של מועדוניות בגן רימונים ובבית הספר ארזים במידה וימצא לזה מסגרת‬
‫תקציבית‪ ,‬מהרשויות‪.‬‬
‫שיתוף ומעורבות בקידום בניית בריכה טיפולית‪.‬‬
‫ריכוז ועדת היגוי לשיפוץ החצרות בטנה‪.‬‬
‫הגשת תוכנית הצטיידות לבתי הספר‪.‬‬
‫סיום הצטיידויות קיימות שאושרו‪.‬‬
‫התקדמות הצטיידות בטנה לחצרות ולסיים את ההצטיידות הטיפולית‪.‬‬
‫סיכום‬
‫בתוכניות היום הארוך והמועדוניות‪ ,‬רוב היעדים התקיימו‪ ,‬חשוב לציין את הקשר הטוב עם‬
‫הרכזים בשטח‪ ,‬צוות העובדים ומנהל בתי הספר‪ .‬כולל האחראיים והמפקחים מהרווחה ומהעירייה‪.‬‬
‫והתורמים השונים‪ .‬מספר התלמידים שקבלו שירות בשנת הלימודים תשע"ב הוא ‪ 240‬לעומת‬
‫שנה שעברה שהיה ‪ ,298‬הירידה חלה בעקבות סגירת שתי מועדוניות שיקומיות וכן ירידת מספר‬
‫המשתתפים במזרח ירושלים‪ .‬זאת מאחר שנדרש מההורים להשתתף בעירייה במימון הפעילות‪ ,‬עקב‬
‫המעבר בשינוי התעריף מאימוני לטיפולי‪ .‬דרישה זו גרמה לרבים מהם לא להשתתף במימון ולהוצאת‬
‫ילדיהם מהפעילות‪.‬‬
‫גולי עבדי‬
‫מנהלת יחידת צעירים ונוער‬
‫המרכז להתפתחות הילד‬
‫המרכז להתפתחות הילד‬
‫כללי‬
‫היחידה להתפתחות בירושלים המזרחית נפתחה בשנת ‪ 1993‬ונסגרה ב‪ 31/12/2010 -‬עקב אילוצי‬
‫מקום ובגלל בעיית אישורי הסמכה של משרד הבריאות‪ .‬היחידה נפתחה מחדש‪ ,‬בתחילת יוני‬
‫‪ ,2011‬לאחר מעבר למבנה חדש ולאחר קליטת עובדים חדשים עם התעודות המתאימות מטעם‬
‫משרד הבריאות‪ .‬מטרת ההקמה המחודשת של המרכז הייתה ונשארה לספק מענה רפואי הולם‬
‫לאוכלוסיית הילדים בגיל הרך עד גיל תשע במזרח העיר ירושלים‪ ,‬נוירולוגית ילדים ורפואה‬
‫התפתחותית‪ ,‬טיפולים ואבחונים פארא‪-‬רפואיים (קלינאות תקשורת‪ ,‬פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק)‪,‬‬
‫ומקצועי (פסיכולוגיה התפתחותית‪ ,‬עבודה סוציאלית והדרכת הורים)‪.‬‬
‫אפיוני האוכלוסייה (ילדים)‬
‫תושבי מזרח ירושלים המבוטחים בכל קופות החולים‪ .‬כשני שליש הינם מבוטחי קופת חולים‬
‫כללית‪ .‬היחידה נותנת מענה לתושבי שועפט בצפון עד צור באהר בדרום ולתושבים השוהים מעבר‬
‫למחסום עד רמלה‪ .‬מספר הילדים עד גיל ‪ 9‬שנים הוא כ‪ 180,000 -‬כאשר שליש מהם בין גילאי‬
‫לידה עד שלוש שנים‪ .‬רוב המטופלים ביחידה הינם בני ‪ 3‬שנים עד ‪ 8‬שנים המאחרים בתחומי‬
‫השפה והתקשורת‪ ,‬ועם לקויות בתחום הוויזו‪ -‬מוטורי כהיפוטוניה‪ ,‬בעיות יציבה ומוכנות לכיתה א'‪.‬‬
‫המרכז נותן מענה ליותר ממאה ילדים בגילאי שנה עד תשע שנים לחודש‪.‬‬
‫שעות הפעילות‪ :‬שעות הפעילות הן‪ :‬ימי א' עד ה' ושבתות‪ ,‬בין השעות ‪.8:00-18:30‬‬
‫צוות היחידה‬
‫רופא מומחה בנוירולוגית ילדים ובהתפתחות הילד‪ ,‬מנהל המרכז בעל תארים בעבודה סוציאלית‬
‫ובהפרעות בתקשורת‪ ,‬אם בית‪ ,‬מזכיר‪ ,‬ארבעה קלינאי תקשורת בהיקף משרה של שני תקנים (כולל‬
‫המנהל)‪ ,‬שלושה מרפאים בעיסוק בהיקף משרה של שני תקנים‪ ,‬שני פיזיותרפיסטים בהיקף משרה‬
‫של תקן אחד‪ ,‬עובדת סוציאלית בהיקף של חצי משרה ומתנדבת בתרפיה באומנות‪ .‬לכל חברי‬
‫הצוות המקצועי יש תעודות מאושרות ורישיונות של משרד הבריאות‪ .‬מתקיימות פגישות צוות‬
‫בנושאים ניהוליים ועל ילדים‪ ,‬בתדירות של פעמיים בחודש‪.‬‬
‫כלי אבחון‬
‫במקום מספר ערכות אבחון בתחומים השונים‪ .‬המבחנים בהם משתמשים המטפלים הם‪PLS :‬‬
‫‪ ,PEDI ,MVPT,PEABODY, AIMS, ZUK‬בירי‪.‬‬
‫רישום ודיווח ממוחשב‬
‫רשימות מטופלים ופרטי התקשרות מצויים במחשב באמצעות תוכנת "תמיר"‪ .‬סיכומי אבחון וטיפול‬
‫‪49‬‬
‫‪50‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫ממוחשבים‪ ,‬באשר לתיעוד התיקים אנחנו בתהליך של למחשב את כל הנתונים‪.‬‬
‫תהליך ההפניה‬
‫המקום עובד בשיתוף פעולה הדוק עם קופות חולים כללית השולחת את הילדים ליחידה אך ורק‬
‫לאחר אבחון‪ .‬מול מאוחדת‪ ,‬לאומית ומכבי יש תהליך הכולל אבחון וטיפול כאשר מיון הילדים‬
‫נעשה בקופה‪.‬‬
‫ההורים פונים ישירות ליחידה והם נעזרים בצוות להשלמת תהליך ההפניה‪ .‬התהליך מתחיל בהפניה‬
‫של רופא המשפחה אליה מצורפים שאלון הורים ודוח גננת‪ .‬מיון הילדים נעשה בקופה‪ .‬ילד הזכאי‬
‫להערכה התפתחותית מופנה ליחידה‪ ,‬סיכום האבחון נשלח לקופה‪ .‬בקופה מוציאים התחייבות‬
‫לטיפולים והילד מטופל על ידי צוות היחידה‪ .‬התהליך מהיר ואורך כשבועיים‪ .‬אין המתנה לאבחון‬
‫ולטיפול‪.‬‬
‫הפניות הקופות לאבחונים ולטיפולים‬
‫כללית ‪ -‬טיפולים בתחום שפה‪ ,‬דיבור ותקשורת‪.‬‬
‫לאומית ‪ -‬אבחונים וטיפולים בתחומי רפואה התפתחותית‪ ,‬עבודה סוציאלית‪ ,‬תקשורת‪ ,‬ריפוי בעיסוק‬
‫ופיזיותרפיה‪.‬‬
‫מאוחדת ‪ -‬אבחונים וטיפולים בתחומי רפואה התפתחותית‪ ,‬עבודה סוציאלית‪ ,‬תקשורת‪ ,‬ריפוי‬
‫בעיסוק ופיזיותרפיה‪.‬‬
‫לאומית ‪ -‬אבחונים וטיפולים בתחומי רפואה התפתחותית‪ ,‬עבודה סוציאלית‪ ,‬תקשורת‪ ,‬ריפוי בעיסוק‬
‫ופיזיותרפיה‪.‬‬
‫נתונים על הילדים המטופלים במרכז בשנת ‪:2012‬‬
‫מספר המטופלים הממוצע בשנה היה‪420 -‬‬
‫מספר ההפניות החדשות עומד על כ‪.300 -‬‬
‫מספר הטיפולים בממוצע כשנה היה ‪.2,863‬‬
‫פעילות המרכז על פי קבוצות גיל‪ ,‬אבחון וטיפול‪ -‬תקשורת‪ ,‬שפה ודיבור‬
‫קבוצת גיל‬
‫לידה‪ 3 -‬ש'‬
‫‪ 6-3‬ש'‬
‫‪ 9-6‬ש'‬
‫סה"כ‬
‫אבחונים‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪180‬‬
‫טיפולים‬
‫‪960‬‬
‫‪544‬‬
‫‪544‬‬
‫‪2048‬‬
‫מטופלים‬
‫‪140‬‬
‫‪80‬‬
‫‪80‬‬
‫‪300‬‬
‫המרכז להתפתחות הילד‬
‫פעילות המרכז על פי קבוצות גיל‪ ,‬אבחון וטיפול ריפוי בעיסוק‬
‫קבוצת גיל‬
‫לידה‪ 3 -‬ש'‬
‫‪ 6-3‬ש'‬
‫אבחונים‬
‫‪70‬‬
‫‪40‬‬
‫טיפולים‬
‫‪238‬‬
‫‪190‬‬
‫מטופלים‬
‫‪35‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ 9-6‬ש'‬
‫סה"כ‬
‫‪30‬‬
‫‪120‬‬
‫‪183‬‬
‫‪611‬‬
‫‪27‬‬
‫‪90‬‬
‫פעילות המרכז על פי קבוצות גיל‪ ,‬אבחון וטיפול פיזיותרפיה‬
‫קבוצת גיל‬
‫לידה ‪ 3 -‬ש'‬
‫‪ 6-3‬ש'‬
‫‪ 9-6‬ש'‬
‫סה"כ‬
‫אבחונים‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪80‬‬
‫טיפולים‬
‫‪81‬‬
‫‪75‬‬
‫‪48‬‬
‫‪204‬‬
‫מטופלים‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪7‬‬
‫‪30‬‬
‫כמאה ילדים לחודש מגיעים כדי לעבור אבחונים וטיפולים בתחומי קלינאות תקשורת‪ ,‬שפה ודיבור‪,‬‬
‫ריפוי בעיסוק‪ ,‬פיזיותרפיה‪ ,‬עבודה סוציאלית והדרכת הורים‪ .‬המספר הזה מעיד על צמיחה מסוימת‬
‫וגדילה בהיקף האוכלוסייה המזרח ירושלמית המקבלת שירות ובמספר הילדים שמקבלים אבחונים‬
‫וטיפולים במרכז‪.‬‬
‫לפי תמונת ההכנסות החודשיות ואישורי ההחזרים של קופות החולים השונות אנו עדים לעלייה‬
‫מסוימת בהכנסות מהקופות‪ ,‬כאשר במהלך שנת ‪ 2012‬ההכנסות מקופות החולים השונות עלו‬
‫בהדרגה‪ .‬ישנה מגמת עלייה מתמשכת בהכנסות בייחוד כאשר קופת חולים כללית חתמה על חוזה‬
‫עבודה משותף‪.‬‬
‫הישגים‬
‫עובדים‪ :‬נקלטו אנשי מקצוע בתחום התפתחות הילד (תקשורת‪ ,‬נוירולוגיה‪ ,‬ריפוי בעיסוק‪,‬‬
‫פיזיותרפיה‪ ,‬פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית) עם תעודות מוסמכות‪ ,‬רישיונות של משרד הבריאות‪.‬‬
‫המבנה‪ :‬מרווח‪ ,‬נאה ‪,‬מאוורר‪ ,‬מותאם ומצויד לפי דרישות משרד הבריאות ולנחיותיהם של‬
‫המטופלים והורי הילדים‪.‬‬
‫האוכלוסייה המטופלת‪ :‬ישנה עלייה הולכת וגדילה בהיקף הילדים מקבלי השירותים בתחום‬
‫התפתחות הילד (מעשרה ילדים במעמד הפתיחה ועד ל‪ 420-‬ילדים והורים היום)‪.‬‬
‫הדרכות מקצועיות‪ :‬לכל תחום במקצועות הבריאות ניתנת הדרכה על ידי הצוות הוותיק‪ .‬מתוכננת‬
‫שעת הדרכה מאיש מקצוע וותיק לכל איש מקצוע צעיר‪.‬‬
‫הדרכות הורים (מרכז תמיכה להורים)‪ :‬התקיימו שתי קבוצות של אימהות של ילדים בעלי צרכים‬
‫מיוחדים מלידתם המגיעים לקבל טיפולים פארא‪-‬רפואיים במרכז‪ .‬הנשים שנבחרו היו לילדים‬
‫"מיוחדים" שנולדו עקב נישואים של קרובי משפחה‪ ,‬לידה לנשים מבוגרות‪ ,‬הזנחה בטיפול לפני‬
‫הלידה‪ .‬הילדים יכולים להיות עם איחור בהתפתחות‪ ,‬לקויות למידה‪ ,‬לקויות תפיסתיות‪-‬הכרתיות‪,‬‬
‫מתסמונת דאון עד אוטיזם והפרעת התפתחות מקפת עד דרגות שונות בחומרה בפיגור‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫‪52‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫עד לפני הפעלת התוכנית‪ ,‬הטיפול בהורים היה טיפול פרטני ולא סדיר‪ .‬רשת התמיכה בהורים‬
‫מיועדת לספק את התמיכה‪ ,‬ההוראה וההדרכה עבור ההורים והאימהות באופן בנוי ושיטתי‪ .‬תכנית‬
‫הסדנאות המועברת בתוכנית זו מאפשרת לאימהות להתמודד עם רגשות הבושה והאשמה שלהן‪,‬‬
‫נותנת להן כלים ודרכים איך לדעת לקבל את ילדן כפי שהוא‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬עובדים בתוכנית‪ ,‬עם‬
‫האימהות‪ ,‬על רכישת הטכניקות והאמצעים הנחוצים לקידום המיומנויות הבסיסיות של ילדיהן‬
‫כדי כדי להקל על הילד ככל האפשר‪.‬‬
‫בעיות וקשיים‬
‫מאז חזרנו להפעיל את היחידה‪ ,‬אנו נתקלים בקשיים כלכליים‪ .‬הקושי העיקרי מקורו בתשלומים‬
‫הנמוכים שאנו מקבלים בגין הטיפולים והאבחונים שאנו מספקים לילדים‪ ,‬ההחזר המתקבל‬
‫מהקופות אינו מכסה את הוצאות החזקת המבנה והמינהל‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬המצב הסוציואקונומי הקשה של המשפחות במזרח העיר מונע מלבקש את‬
‫השתתפותם במימון חלקי של האבחון ו‪/‬או הטיפול בילדם‪ .‬בנושא זה‪ ,‬חשוב לציין כי ישנם הרבה‬
‫ילדים באוכלוסייה המזרח‪-‬ירושלמית שאינם מבוטחים בקופות החולים השונות‪ ,‬ושהם זקוקים‬
‫לטיפולי היחידה‪.‬‬
‫הצוות בתהליך גיבוש‪ .‬נמצאו פערים מסוימים באיכות ההכשרה של המטפלים כאשר לחלקם‬
‫נחוצה הכשרה וניסיון נוסף בתחום התפתחות הילד‪ .‬במהלך השנה המצב הוא כי כל וותיקי‬
‫מקצועות הבריאות מכשירים את הצעירים שבצוות‪ ,‬דבר זה דורש עלויות נוספות שאין משרד‬
‫הבריאות ולא קופות החולים השונות משלמות עליו‪.‬‬
‫שיפור הנגישות למבנה מהרחוב (מעלית חיצונית‪ /‬מעלון חשמלי)‪ ,‬כך שגם אוכלוסיית הילדים עם‬
‫כיסאות גלגלים יוכלו להגיע ללא כל מגבלה‪ .‬הביטוח הלאומי ובשיתוף עם קרן סיבא פועלים כדי‬
‫לספק את המימון הנדרש להנגשת הבניין‪ ,‬לרבות התקנת מעלון בכניסה‪.‬‬
‫תוכניות עתידיות‪:‬‬
‫הכנסת כוח אדם נוסף כדי לענות על הדרישות בתחומי אבחון וטיפול פארא‪-‬רפואיים בגיל הרך‪ ,‬‬
‫קליטת רופא נוירולוג חדש‪.‬‬
‫פתיחת קבוצות הדרכה חדשות להורים‪.‬‬
‫הקמת מערך אבחוני כולל בתחום הטיפול בילדים עם חשד לאוטיזם‪.‬‬
‫חיזוק עבודת הצוות על ידי פגישות בנושאים לימודיים ובסיוע מומחים והשתלמויות‪.‬‬
‫הקמת מערך הדרכה במרכז שתפקידו לספק הדרכה לסטודנטים הלומדים במקצועות הפארא‪-‬‬
‫רפואיים‪.‬‬
‫בניית ספריה טיפולית בתחומים הפארא‪-‬רפואיים בגיל הרך‪.‬‬
‫השלמת הפרויקט להנגשת המרכז גם בעבור הילדים המשתמשים בכיסאות גלגלים‪\.‬‬
‫המרכז להתפתחות הילד‬
‫סיכום‬
‫התערבות מוקדמת היא המפתח להצלחה‪ ,‬זהו השלב בחיים שבו לתכניות יש את ההשפעה הרבה‬
‫ביותר‪ ,‬ארוכת הטווח‪ .‬המרכז אמור להרחיב את שירותיו ולכלול תכניות עבור אלפי ילדים והורים‬
‫ברשת התמיכה להורים ובתחומי האבחון והטיפול השונים של התפתחות הילד‪.‬‬
‫המרכז נועד לספק שירות מהיר‪ ,‬מקצועי ונגיש לכלל הילדים עם הצרכים המיוחדים בני ‪ 0-9‬שנים‬
‫ובכלל ילדים עם אוטיזם עד גיל ‪ 18‬שנים‪ ,‬ולכלל המשפחות שילדיהן מקבלים שירותים מהקהילה‬
‫בין אם זה באמצעות אספקת הדרכה מתאימה בעבודה וליווי של הילד עם הצרכים המיוחדים ובין‬
‫אם מתן הדרכה מתאימה בנושאים קשורים‪ .‬בעתיד אנו מצפים להפניות רבות יותר בנושאי הדרכות‬
‫הורים‪ ,‬לגדילה במספר הילדים והפונים המגיעים לקבל שירות במרכז‪.‬‬
‫זאהר עכרייה‬
‫מנהל ‪-‬המרכז להתפתחות הילד‬
‫שעת טיפול שפתי במרכז להתפתחות הילד של שק"ל‪ -‬שועפט‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫‪54‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫דרי רחוב‬
‫מבוא ואוכלוסיית היעד‬
‫השירות לדרי רחוב בירושלים כולל רצף מענים מקצועיים המאפשר לכל דר רחוב להשתלב באחת‬
‫מהמסגרות הקיימות בהתאם למצבו‪ ,‬יכולתו וצרכיו‪.‬‬
‫תופעת דרי הרחוב מוכרת בעולם המערבי זמן רב‪ .‬בישראל הינה תופעה יחסית חדשה ומוכרת‬
‫מראשית שנות התשעים במאה הקודמת‪ .‬בשנים האחרונות אנו עדים לעליה במספר דרי הרחוב‪,‬‬
‫זאת על רקע משבר עליה‪ ,‬מצוקה כלכלית‪ ,‬תעסוקתית וחברתית‪.‬‬
‫דר הרחוב הינו גבר או אישה‪ ,‬מעל גיל ‪ ,18‬אשר גר ברחוב‪ ,‬בבתים נטושים‪ ,‬גנים ושטחים‬
‫ציבוריים‪ ,‬אתרי בניה וכ"ו‪ .‬שרוי בהזנחה פיזית או נפשית‪ ,‬בניתוק מבני משפחה או חברים‪ .‬ולו‬
‫היסטוריה של אי יציבות במגורים וניידות ברחבי הארץ‪ ,‬חוסר בתעודות אישיות‪ ,‬חוסר מקורות‬
‫קיום‪ ,‬התמכרות לחומרים פסיכואקטיביים ועבר של משברים אישיים ומשפחתיים‪ .‬מדברים אלו‬
‫אנו למדים כי דרי הרחוב הם אנשים אשר הינם שבעי כישלונות מיואשים וחסרי אונים למצבם‪,‬‬
‫כושרם לדאוג לעצמם ולנהל את ענייניהם לקוי‪ ,‬הם אינם מסוגלים לספק את צרכיהם ומהווים חריג‬
‫באוכלוסייה הסובבת אותם‪.‬‬
‫מערך האבחון והשיקום של שק"ל עוסק במלאכה של טיפול ושיקום של דרי הרחוב זאת‬
‫באמצעות רצף של מסגרות טיפוליות המתמחות בעבודה עם אוכלוסייה מיוחדת זו‪ .‬המטרה היא‬
‫להחזיר את דר הרחוב למעגל החיים הנורמטיביים והעצמאיים בקהילה‪ .‬תוך הפנייתם והשמתם‬
‫במסגרות ההולמות את יכולותיהם וצרכיהם ‪ -‬משימה זו כרוכה בתהליך מורכב ובהשקעת תשומות‬
‫כוח אדם וכספים רבים‪.‬‬
‫ההפניה למערך האבחון והשיקום לדרי רחוב בירושלים נעשית על ידי מספר גורמים‪ :‬עובדי המרכז‬
‫למצבי חירום‪ ,‬עובדים סוציאליים בקהילה‪ ,‬בתי חולים‪ ,‬לשכות רווחה ברחבי העיר‪ ,‬תחנות בריאות‬
‫הנפש ובאמצעות דיווחים המתקבלים משכנים‪ ,‬מכרים ועוברי אורח‪ .‬כמו כן נעשה איתור יזום על‬
‫ידי צוות העובדים בתחום זה‪ .‬הפעילות נעשית בעזרת עיריית ירושלים ובשיתופה‪.‬‬
‫דרכי פעילות‬
‫קליטה ראשונית‪ :‬כל דר רחוב המגיע בפעם הראשונה למערך מתקבל באופן מידי לשיחה להערכת‬
‫מצבו וצרכיו‪ .‬לאחר השיחה מתבצעת הפנייה למסגרת המתאימה לצרכיו‪ .‬בשלב זה ניתן מענה‬
‫מיידי לצרכים קיומיים בסיסיים כגון‪ :‬אוכל‪ ,‬מקלחת ויחס אנושי‪.‬‬
‫שלב ההכרות‪ :‬לאחר תקופת התאוששות מתלאות הרחוב‪ ,‬הנמשכת מספר ימים‪ ,‬מתבצע תהליך‬
‫הערכה מעמיק יותר של צרכיו ויכולתו של כל דר רחוב ונבנית עבורו תוכנית שיקום אישית‪.‬‬
‫ניתנים מענים בסיסיים‪ ,‬כגון‪ :‬ליווי‪ ,‬סנגור‪ ,‬מיצוי זכויות‪ ,‬סיוע בהנפקת תעודות ומסמכים (תעודת‬
‫זהות‪ ,‬תעודת עולה‪ ,‬אישורים מהרבנות)‪ ,‬הפנייה לבדיקות וטיפולים רפואיים (פיזי ונפשי)‪.‬‬
‫בניית תוכנית שיקום‪ :‬לאחר תקופת הסתגלות‪ ,‬התייצבות תפקודית ובניית אמון בסיסי בין דר‬
‫הרחוב למערך המטפלים‪ ,‬מתאפשרת בניית תוכנית שיקום אישית מותאמת עבור כל דר רחוב‪ ,‬על‬
‫פי יכולותיו והערכת הצוות המקצועי‪ ,‬ורצונותיו‪ .‬תוכנית השיקום כוללת‪ :‬שיחות פרטניות עם עובד‬
‫דרי רחוב‬
‫סוציאלי‪ ,‬הפנייה‪ :‬למסגרות גמילה‪ ,‬למערך שיקום במסגרות בריאות הנפש‪ ,‬לאולפן‪ ,‬להשתלבות‬
‫במסגרות יום תומכות ומסגרות תעסוקה המותאמות ליכולתו ועוד‪ .‬השגת היעדים של תוכנית‬
‫השיקום האישית‪ ,‬עד לחזרה לחיים נורמטיביים בקהילה‪ ,‬תלויה במידת שיתוף הפעולה וביכולות של‬
‫כל מקבל שירות‪.‬‬
‫הניסיון שנרכש לאורך השנים מלמד כי דרי הרחוב נעים בין שלבי השיקום השונים‪ ,‬בקצב אישי‬
‫ובלתי צפוי‪ ,‬קיימת התקדמות ונסיגה‪ ,‬התמדה ונפילה‪ .‬הצוות המקצועי לוקח בחשבון התנהלות‬
‫אפשרית זו‪ ,‬ומתייחס אל מקבלי השירות‪ ,‬בהתאם‪ ,‬כלומר‪ ,‬ניתן תמיד לחזור ולקבל תמיכה וסיוע‪,‬‬
‫ללא הגבלה‪ ,‬תוך התייחסות למצבו הייחודי של כל דר רחוב והתהליך בו הוא נמצא‪.‬‬
‫פעילות בשנת ‪2012‬‬
‫שנת ‪ 2012‬התאפיינה בירידה במספר דרי הרחוב אשר טופלו בכלל המסגרות‪ 237 ,‬דרי רחוב לעומת‬
‫‪ 264‬שקיבלו מענים מקצועיים בדרכם לשיקום וחזרה לחיים נורמטיביים בקהילה בשנת ‪ .2011‬אחת‬
‫הסיבות לירידה זו היא שבמהלך השנה נעשתה בדיקה של תיקי המטופלים ונסגרו תיקים של‬
‫פונים אשר אינם מגיעים למסגרת במשך זמן רב וכן הוצאו מהרישום מטופלים אשר התברר כי‬
‫אינם עונים לקריטריונים המגדירים את דר הרחוב‪.‬‬
‫רצף המענים המקצועיים‬
‫להלן פירוט הנתונים לגבי דרי רחוב מקבלי שירות (ראה לוח ‪ 1‬ולוח ‪:)2‬‬
‫כלל דרי הרחוב המטופלים שהגיעו למרכז יום‪.237 :‬‬
‫במחסה (שלטר) שהו ‪ 95‬דרי רחוב‪ ,‬לעומת ‪ 78‬ב‪.2011-‬‬
‫בדירת האבחון והשיקום (רמב"ן) שהו ‪ 18‬דרי רחוב‪ ,‬לעומת ‪ 12‬ב‪.2011-‬‬
‫בדירות הלווין התגוררו ‪ 6‬דיירים‪ ,‬לעומת ‪ 5‬ב‪.2011-‬‬
‫מספר הדיירים ששהו בשלטר גדל‪ ,‬וכן מספר השוהים בהוסטל‪ .‬במרכז היום גדל מספר‬
‫הפעמים שדרי הרחוב הגיעו למרכז יום‪.‬‬
‫לוח ‪ :1‬דרי רחוב בירושלים בין השנים ‪:2003-2012‬‬
‫מחסה (שלטר)‬
‫הוסטל‬
‫דירת לווין‬
‫מרכז יום‬
‫‪2004‬‬
‫‪78‬‬
‫‪26‬‬
‫‪5‬‬
‫‪104‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪99‬‬
‫‪21‬‬
‫‪3‬‬
‫‪183‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪125‬‬
‫‪22‬‬
‫‪6‬‬
‫‪235‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪109‬‬
‫‪20‬‬
‫‪6‬‬
‫‪194‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪89‬‬
‫‪20‬‬
‫‪5‬‬
‫‪197‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪89‬‬
‫‪22‬‬
‫‪9‬‬
‫‪209‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪87‬‬
‫‪18‬‬
‫‪7‬‬
‫‪192‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪78‬‬
‫‪12‬‬
‫‪5‬‬
‫‪264‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪95‬‬
‫‪18‬‬
‫‪6‬‬
‫‪237‬‬
‫‪55‬‬
‫‪56‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫לוח ‪ :1‬דרי רחוב בירושלים בין השנים ‪:2003-2012‬‬
‫מספר‬
‫‪2007‬‬
‫‪4437‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪5198‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪5397‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪4850‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪5200‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪7288‬‬
‫כניסות‬
‫מרכז יום לדרי רחוב‬
‫מרכז יום לדרי רחוב פועל באזור התעשייה של תלפיות עבור דיירים המגיעים לקבלת סיוע ראשוני‪,‬‬
‫הכולל‪ :‬מקלחת‪ ,‬בגדים‪ ,‬אוכל ושיחת אינטק עם עו"ס העובד במרכז‪.‬‬
‫מרכז היום מיועד לכל דרי הרחוב‪ :‬א‪ .‬דרי הרחוב השוהים במחסה (שלטר)‪ ,‬ב‪ .‬דרי רחוב‬
‫המתגוררים בבניינים נטושים‪ ,‬גנים ציבוריים‪ ,‬מערות וחדרי מדרגות ו‪-‬ג‪ .‬דרי רחוב ששבו לחיים‬
‫נורמטיביים בקהילה ועדיין זקוקים לליווי‪ ,‬הדרכה או עזרה במיצוי זכויות‪ .‬אוכלוסיית קבוצה‬
‫שלישית זו‪ ,‬מתקשה לממש זכויותיה באמצעות לשכות הרווחה השכונתיות‪ ,‬בשל מאפייניה‬
‫הייחודיים ועל כן ממשיכה להיעזר בשירותים אותם נותן מרכז היום‪.‬‬
‫מרכז היום פתוח בימים א'‪-‬ה' בין השעות ‪ ,8:00-16:00‬ומציע הגנה מפגעי מזג האוויר‪ ,‬אפשרות‬
‫לקבלת אוכל ושתייה שהמשתתפים אחראים על הכנתו‪ ,‬מקום מפגש עם עובד סוציאלי מומחה‬
‫בתחום ועם מדריכים מקצועיים מיומנים‪ .‬מרכז היום מאפשר חשיפה של אוכלוסיות ברמות שונות‬
‫של שיקום‪ ,‬כך שמי שהגיעו רק לאחרונה יכולים להתייחס למי שמצוי בשלב שיקום מתקדם‪ ,‬ומי‬
‫שעשה מרחק רב ‪ -‬נגמל למשל‪ ,‬יכולים להיזכר עד כמה קשה היה מצבו וממה עליו להיזהר‪ .‬ערוב‬
‫האוכלוסיות מחייב השגחה צמודה ומעקב אחר התנהלות העובדים‪ .‬במקום מתקיימת גם פעילות‬
‫קבוצתית על פי יכולתם של המשוקמים‪ .‬ההפעלה השוטפת נעשית בתורנות של דרי הרחוב‪,‬‬
‫המקבלים עידוד לקחת חלק בקבוצות התמיכה‪ ,‬למרות שלעתים מצבם ‪ -‬הגופני‪ ,‬הנפשי ‪ -‬עדיין קשה‪.‬‬
‫מספרם הגבוה של דרי הרחוב המגיעים למרכז היום לדרי רחוב‪ ,‬במצבים רפואיים קשים ולעתים‬
‫קרובות בהשפעת חומרים פסיכו‪-‬אקטיביים (אלכוהול‪ ,‬או סמים או שניהם) מחייב העסקת שומר‬
‫במקום‪ ,‬להבטחת שלומם של העובדים ומקבלי השירות עצמם‪.‬‬
‫מרכז תעסוקה לדרי רחוב‬
‫השנה הופעלה במרכז יום סדנת תעסוקה לדרי רחוב‪ .‬פעילות זו הינה האלטרנטיבה להישארות‬
‫בתקיעות אשר הינה קשה אך יותר מוכרת‪.‬‬
‫באמצעות סדנת התעסוקה סייענו לדרי הרחוב לחזור‪ ,‬ולו רק באופן חלקי‪ ,‬לשגרה של עבודה‬
‫הכוללת מחויבות לשעות מסודרות‪ ,‬משמעת‪ ,‬הספק ועמידה בלוח זמנים‪.‬‬
‫מחסה ("שלטר")‬
‫החל ממרץ ‪ 2013‬השלטר עבר לפעול במלון הבירה הנמצא במרכז העיר‪ .‬הדבר הביא לשיפור בתנאי‬
‫המגורים של דרי הרחוב לעומת המסגרת הקודמת‪ .‬השלטר פועל בימים א' עד ה'‪ ,‬מ‪ 16:00 -‬אחה"צ‬
‫עד למחרת ב‪ 08:00 -‬בבוקר‪ .‬בסופי שבוע ובחגים ניתן לשהות במקום באופן רצוף‪.‬‬
‫השלטר מיועד לדרי רחוב הזקוקים לקורת גג ועומדים בכללי ההתנהגות הבאים‪ :‬אי שימוש בסמים‬
‫או אלכוהול‪ ,‬איסור על הימורים‪ ,‬הימנעות מאלימות פיזית ומילולית וחתימה על טפסי נוכחות‪.‬‬
‫השהייה במסגרת המחסה אינה מוגבלת בזמן ונמשכת בממוצע ארבעה חודשים‪ .‬הצוות המקצועי‬
‫דרי רחוב‬
‫נמצא במקום בשעות הבוקר ואחר הצהרים ובין תפקידיו‪ :‬ליווי‪ ,‬השגחה‪ ,‬פיקוח על עמידה בכללים‬
‫והפנית דר הרחוב למרכז היום לצורך כניסה לתהליך שיקום‪.‬‬
‫כפי שניתן לראות מהנתונים שבהמשך‪ 62% ,‬מהמטופלים מכורים לסמים‪ ,‬אלכוהול או הימורים‪.‬‬
‫הם סובלים מבעיות בריאותיות חמורות המסכנות את חייהם וכן מהפרעות נפשיות ונכויות שונות‪.‬‬
‫יתרה מזאת בשל הזנחה של שנים רבות בטיפול בבריאותם וחשיפה לזיהומים שונים מחמת‬
‫שימוש במזרקים מזוהמים או שהייה בתנאי תברואה לקויים הביאה אותם למצב בריאותי ירוד‬
‫ביותר‪ .‬מצב זה מחייב טיפול רב מערכתי‪.‬‬
‫הוסטל (דירת האבחון והשיקום) רמב"ן‬
‫בשנת ‪ 2012‬הופעל מרכז אבחון ושיקום המיועד ל‪ 12 -‬דרי רחוב (‪ 9‬גברים ו‪ 3-‬נשים) בשלב שיקום‬
‫מתקדם‪ ,‬לאחר שעברו תקופת גמילה משמעותית וחלה התייצבות במצבם הבריאותי והם מוכנים‬
‫לקחת חלק בתוכנית טיפולית אינטנסיבית הדורשת השקעת מאמצים רבה‪ .‬המסגרת פועלת ‪24‬‬
‫שעות ביממה‪ 365 ,‬יום בשנה‪ ,‬ונמצא בה איש צוות לאורך כל שעות היום והלילה‪ .‬לכל דר‪-‬רחוב‬
‫נבנית תכנית אישית על פי יכולתו‪ ,‬ובמהלכה הוא נדרש לשתף פעולה ולבצע את המוטל עליו‪.‬‬
‫התוכנית כוללת פגישות קבועות עם עובד‪/‬ת סוציאלי‪/‬ת‪ ,‬יציאה יומית להכשרה מקצועית‪ ,‬אולפן‪-‬‬
‫עברית ‪,‬עבודה נתמכת או עבודה בשוק החופשי‪ ,‬השתתפות בתוכנית גמילה מחומרים פסיכו‪-‬‬
‫אקטיביים וחידוש קשרים עם מערכות תמיכה בקהילה ‪ -‬משפחה‪ ,‬חברים‪.‬‬
‫ההפעלה של הדירות מבוצעת על ידי "מתאם בית" המתחלף אחת לשבוע‪ ,‬ותפקידו להפעיל את‬
‫הדיירים במשימות האחזקה השוטפות של הדירות (ניקיון‪ ,‬בישול‪ ,‬תיקונים) ולוודא השתתפות‬
‫קבועה‪ ,‬לפחות פעמיים בשבוע‪ ,‬בקבוצות תמיכה (‪ .)NA, AA‬בפגישות הדיירים המתקיימות יום יום‪,‬‬
‫על מתאם הבית לתת לכל דייר משוב על התנהלותו בכדי שיוכל להפיק את הלקחים המתאימים‪.‬‬
‫כמו כן מתקיימות פגישות דיירים שבועיות בהן לוקח חלק המנהל של היחידה‪ ,‬ובהן מציג כל דייר‪,‬‬
‫על פי תורו‪ ,‬את תהליך הטיפול אותו הוא עובר‪ .‬בסופי שבוע ובחגים מתקיימות בדירות פעילויות‬
‫על פי התכנים המתבקשים‪ ,‬כגון‪ :‬סעודות חג‪ ,‬מסיבות חנוכה‪ ,‬פורים‪ ,‬יום העצמאות וכד'‪ .‬מתקיימות‬
‫פעילויות חברתיות מגוונות‪ ,‬כגון‪ :‬יציאה משותפת לסרטים‪ ,‬הצגות ומופעי תרבות‪ ,‬השתתפות‬
‫בחוגים ויציאה לחיק הטבע‪ .‬צוות מקצועי הכולל את מנהלת רצף השירותים‪ ,‬עובדת סוציאלית‪,‬‬
‫מדריכים ואם בית‪ ,‬נפגש אחת לשבוע לצורך דיון מקצועי על התקדמות תהליך השיקום של כל‬
‫דייר ודייר‪ ,‬ובחינת רעיונות חדשים להפעלת המערך‪.‬‬
‫מספר השוהים בהוסטל רמב"ן עלה אמנם בשנה זו אולם עדיין הוא לא היה בתפוסה מלאה‪ .‬מצב‬
‫זה נוצר עכב כך שמטופלים רבים חוששים ממסגרות מחייבת אשר דורשת מהם עמידה בכללים‬
‫ולכן מעדיפים ללון בשלטר ולאחר מכן לשכור דירה על פני כניסה לתהליך שיקום‪ .‬בנוסף בשנים‬
‫האחרונות חל שינוי במאפייני דרי הרחוב ויש בקרבם יותר מכורים לסמים ואלכוהול ולכן הם אינם‬
‫מתאימים להוסטל‪.‬‬
‫דירות לווין‬
‫מופעלות שתי דירות לדרי רחוב ששהו‬
‫יציאה למגורים עצמאיים בקהילה‪ .‬הדירה‬
‫הכולל תשלומים עבור חשבונות חשמל‪,‬‬
‫אחרות‪ ,‬הדבר נעשה בהדרכתו ובליווי של‬
‫במסגרת מרכז אבחון ושיקום (כמפורט לעיל) לקראת‬
‫מאפשרת להם לרכוש מיומנויות בניהול תקציב חודשי‬
‫מים‪ ,‬טלפון וגז‪ .‬קניית מוצרי מזון והוצאות שוטפות‬
‫העובד הסוציאלי הבונה עם כל אחד מהדיירים תוכנית‬
‫‪57‬‬
‫‪58‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫תקציב ותוכנית טיפולית לתקופה של עד חצי שנה‪ ,‬בתקופה זו בה הם מתחילים להתמודד‬
‫ולהפנים את מה שיידרש מהם בעתיד כאשר יגורו באופן עצמאי לחלוטין‪ .‬דירות הלוויין פתוחות כל‬
‫ימות השנה‪.‬‬
‫אירועים חברתיים‬
‫במהלך השנה התקיימו מספר אירועים חברתיים‪:‬‬
‫ראש השנה‪ :‬ארחנו ארוחת ערב חגיגית לכל דיירי ההוסטל‪.‬‬
‫טיול סוכות‪ :‬בחג סוכות יצאו דיירי ההוסטל לטיול במעין הסמוך למושב אורה‪.‬‬
‫ט"ו בשבט‪ :‬נערך סדר ט"ו בשבט בהוסטל וכן במרכז היום‪.‬‬
‫סדר פסח‪ :‬ליל הסדר נחגג גם בשלטר וגם בהוסטל רמב"ן‪ .‬הוכנה ארוחה חגיגית כמיטב המסורת‪.‬‬
‫ימי הזיכרון‪ :‬בשני ימי הזיכרון‪ ,‬יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחיילי צה"ל‪ ,‬השתתפו‬
‫דיירי ההוסטל בטקסי זיכרון במתנ"ס השכונתי ולאחר מכן ראו בהוסטל סרטים המתאימים לאירוע‪.‬‬
‫יום ירושלים‪ :‬כל מטופלי מרכז התעסוקה יצאו ליום כף בגן החיות‪.‬‬
‫יום העצמאות‪ :‬בערב יום העצמאות יצאו דיירי ההוסטל ביחד עם המדריך לבמות ברחבי העיר‬
‫ולמחרת ערכו "על האש" בגן סאקר אשר זוהי מסורת רבת שנים‪.‬‬
‫ל"ג בעומר‪ :‬נערך קומזיץ בגן סאקר מלווה בשירה בציבור‪.‬‬
‫טיולים‪ :‬בסוף אוגוסט יצאו דיירי ההוסטל ומרכז התעסוקה לטיול של יומיים בצפון וטיילו בנחל‬
‫השופט‪ ,‬בעין נון אשר ליד מגדל ובכנרת ולנו ביישוב אבני איתן ברמת הגולן‪ .‬בדרך חזרה הם ביקרו‬
‫בנחל הקיבוצים השוכן ליד בית‪-‬שאן‪ .‬בסוף נובמבר יצאו ‪ 30‬ממטופלי המרכז יום לטיול יומי בבית‬
‫גוברין בסיוע עמותת לוטם‪.‬‬
‫כל חג‪ :‬צוין גם במרכז יום ובשלטר‪ ,‬וכך נהנו כל דרי הרחוב מההרגשה המשפחתית והחגיגית‬
‫שהחגים מביאים עימם‪.‬‬
‫"שבת הוסטל"‪ :‬השבת האחרונה בכל חודש‪ ,‬הייתה "שבת הוסטל" ובה כל הדיירים נשארו בבית‬
‫ויצאו לטיול קצר משותף‪ ,‬הפעילויות המרכזיות אשר בוצעו היו ביקורים ביעדים הבאים‪ :‬גן החיות‪,‬‬
‫מוזיאון ישראל‪ ,‬יציאה משותפת לקולנוע‪ ,‬ארוחה משותפת במסעדה‪ ,‬העיר העתיקה‪ ,‬גן סאקר‪,‬‬
‫בריכת ירושלים‪ ,‬טיולים בטבע ועוד‪.‬‬
‫"סיורי שבת"‪ :‬בכל שבת הדיירים אשר רצו בכך יצאו לסיור קצר של כשעה להתאווררות‪ .‬בסיורים‬
‫הקצרים נהגו הדיירים לטייל בשכונות ירושלים כגון רחביה או ימין משה‪ ,‬בעיר העתיקה או לשבת‬
‫בגן סאקר וליהנות מאוירת השבת‪.‬‬
‫דריי רחוב‬
‫נתונים סטטיסטיים על דרי רחוב (כל דייר רחוב נספר פעם אחת במהלך השנה)‪:‬‬
‫גיל‬
‫מספר‬
‫אחוזים‬
‫עד ‪26‬‬
‫‪27-35‬‬
‫‪45-36‬‬
‫‪55-46‬‬
‫‪65-56‬‬
‫מעל ‪66‬‬
‫‬‫‪51‬‬
‫‪69‬‬
‫‪67‬‬
‫‪42‬‬
‫‪8‬‬
‫‪22‬‬
‫‪29‬‬
‫‪28‬‬
‫‪18‬‬
‫‪3‬‬
‫מין‬
‫גברים ‪90%‬‬
‫נשים ‪.10%‬‬
‫ארץ לידה‬
‫ישראל ‪ ,56%‬חבר העמים לשעבר ‪ ,30%‬אסיה ואפריקה ‪ ,6%‬אירופה ואמריקה ‪ ,5%‬אתיופיה ‪.3%‬‬
‫שנת עליה‬
‫מבין דרי הרחוב היו ‪ 104‬שעלו לישראל‪ :‬עד ‪1999- ,40% 1990-1998 ,37% 1989‬היום ‪.23%‬‬
‫מצב משפחתי‬
‫רווק ‪ ,47%‬נשוי ‪ ,4%‬גרוש פרוד‪ ,‬אלמן ‪.49%‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬היו פחות רווקים ויותר גרושים ופרודים‪.‬‬
‫התמכרויות‬
‫אלכוהול ‪ ,22%‬סמים ‪ ,38%‬הימורים ‪ ,2%‬ללא התמכרות ‪ .38%‬יש לציין שמקרב אלה אשר לא הוגדרו‬
‫כמכורים רבים הינם בעלי נכויות ובעיות נפשיות‪ ,‬חלקם סובלים גם מתחלואה כפולה‪.‬‬
‫הצוות המטפל‬
‫בשנת ‪ 2012‬הצוות עבד לפי החלוקה הבאה‪:‬‬
‫עובדים סוציאליים‪ :‬שני עובדים‪.‬‬
‫קליטה ועריכת אינטק לדר רחוב חדש המגיע לאחת המסגרות ברצף השירותים‪.‬‬
‫פגישות פרטניות‪ ,‬לפי הצורך‪ ,‬לדרי הרחוב‪ ,‬בכל רצף השירותים‪.‬‬
‫פגישות דיירים‪ ,‬קבוצת למידה וקבוצת תמיכה לדיירים המתגוררים במרכז אבחון ושיקום דרי רחוב (ברמב"ן)‪.‬‬
‫יישום תוכניות עבודה של מרכז היום‪ ,‬מרכז התעסוקה והשלטר‪.‬‬
‫ניהול פגישות צוות ההוסטל‪ ,‬אחת לשבוע ותכנון הפגישה‪.‬‬
‫הכנת דוחות סוציאליים לדיירים על פי דרישה‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫‪60‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫רכז דרי הרחוב‬
‫ליווי ועזרה במיצוי הזכאויות של דרי הרחוב (משרד הפנים‪ ,‬ביטוח לאומי‪ ,‬קופת חולים‪ ,‬משרד‬
‫הבריאות ועוד)‪ .‬קבלה של דרי הרחוב בבוקר ובצהרים‪ ,‬רישום‪ ,‬כמו כן עידוד ותמיכה בישום‬
‫תכוניות אינדיבידואליות‪ .‬יישום תכוניות עבודה במרכז יום ומרכז התעסוקה לדרי רחוב‪ .‬איתור‬
‫ושכנוע דיירים השוהים ברחוב לבוא לקבל טיפול באחד מרצף השירותים הניתנים לדרי רחוב‪.‬‬
‫הפנייה וליווי למרכזי גמילה‪.‬‬
‫מדריכים בהוסטל‪ :‬חמישה מדריכים‬
‫המדריך נמצא בפעילות בימים א‪-‬ה משעה ‪ 15:00‬עד למחרת היום בשעה ‪ ,8:00‬בימי שישי ושבת‬
‫נמצא מדריך במשך כל שעות היום‪ .‬תפקיד המדריך ללוות את דר הרחוב בתמיכה ‪,‬הקשבה הפנמת‬
‫ולמידת מיומנויות חיים נורמטיביות הנדרשות לחיים בתוך בית ‪.‬‬
‫אם בית‬
‫תפקיד אם הבית השתנה במהלך השנים וכיום הקף המשרה הוא חצי משרה מאחר ועל הדיירים‬
‫מוטלת האחריות לניקיון ולאחזקה של הבית‪ ,‬הבישולים והפעילות השוטפת‪ .‬היא אחראית באופן‬
‫כוללני על תפקוד הבית ופעילותו‪ ,‬על הקניות השבועיות הליווי והמעקב הרפואי של הדיירים‪.‬‬
‫מדריך תעסוקה מרכז יום‬
‫תפקיד המדריך במרכז יום כולל עידוד המטופלים להיכנס לתעסוקה‪ ,‬טיפול באספקת עבודה‬
‫רצופה למשוקמים להשגחה ומעקב אחר אופן עבודתם‪ .‬המדריך רושם את ההספק שלהם ומידת‬
‫התקדמותם‪ .‬בנוסף דואג המדריך למשמעת במקום לסדר היום והגשת ארוחות הבוקר והצהרים‪.‬‬
‫הצלחות בשנת ‪2012‬‬
‫ר'‪ ,‬בן ‪ ,65‬אלמן ואב שכול ‪ ,‬יליד ארה"ב‪ ,‬עלה לארץ בשנת ‪ 1975‬ומתגורר בירושלים‪ .‬ר שבע‬
‫טראומות‪ ,‬לפני כעשרים שנה אשתו נפטרה מסרטן‪ .‬באותה שנה ביתו התאבדה‪ .‬שני בניו‬
‫הנותרים נהרגו במרוצת השנים בתאונת דרכים‪ .‬האירועים הטראומטיים גרמו למשבר אישי עמוק‬
‫ולשימוש בסמים‪ .‬משנות השמונים המוקדמות‪ ,‬ר' חי לבד ופרנס עצמו מעבודות שונות אך קבועות‪.‬‬
‫לפני כארבע שנים חלה ר' בסרטן ועבר מאז יותר מ ‪ 15‬אשפוזים וטיפולים כימותרפיים‪ .‬כיום‪ ,‬הוא‬
‫ממשיך להיות במעקב‪ .‬ר' הוכר כנכה על‪-‬ידי הביטוח‪-‬לאומי ומקבל קצבת נכות‪ .‬בעקבות המחלה‬
‫והאשפוזים ר' הפסיק לעבוד‪.‬‬
‫מאז החל בסדנת התעסוקה אנו רואים שר' מעוניין בשיקום חייו‪ .‬הוא מגיע בתדירות יום‪-‬יומית‬
‫לתעסוקה במרכז יום ומשתתף באופן קבוע ופעיל בקבוצות ובפגישותיו הפרטיות‪ .‬בימים הקרובים‬
‫הוא עומד להתחיל לחפש עבודה באמצעות חברת כ"א‪.‬‬
‫י'‪ ,‬יליד ישראל‪ ,1969 ,‬בכור למשפחה בת שישה ילדים‪ ,‬גרוש ואב לשני ילדים‪ .‬הוא מתאר ילדות‬
‫קשה בצל אב מהמר‪ ,‬אלים ושתיין‪ .‬בשל הקשיים בבית גדל רוב הזמן אצל הורי אמו עד שבהיותו‬
‫בגיל עשר הוריו התגרשו והוא חזר בהדרגה לביתו‪ .‬בהמשך הוא גדל ללא משמעת‪ ,‬התיידד עם‬
‫נוער שוליים והתדרדר לעבריינות‪ ,‬בהיותו בגיל ‪ ,15‬הסתבך בפעילות פלילית ונשלח למעון לנוער‬
‫עבריין‪ .‬במעון שיתף פעולה והיה אהוב על הצוות הודות לכך התגייס לצה"ל‪ ,‬התחתן ושירת שירת‬
‫צבאי מלא‪ .‬במהלך השירות נולד בנו הבכור ולאחר שהשתחרר התחיל לעבוד כנהג ואף קנה דירה‬
‫עם אשתו‪ .‬בשנת ‪ 1994‬נולדה ביתו‪ .‬במשך כל השנים הוא המשיך להשתמש בסמים‪ ,‬ב‪2003 -‬‬
‫התגרש‪ .‬הדירה בה התגורר עם אשתו נמכרה והתמורה חולקה ביניהם‪ .‬בעקבות זאת מצבו התדרדר‬
‫דריי רחוב‬
‫והתמכרותו החריפה‪ .‬הוא בזבז את כל כספו על סמים עד שמצא עצמו ברחוב ללא תמיכה‬
‫משפחתית או חברתית הוא ישן במקלט בקרית יובל‪ .‬בסוף ספטמבר ‪ 2009‬אושפז בהדסה עקב‬
‫שבר מסובך ברגלו ועבר ניתוח כולל השתלת פלטינות‪.‬‬
‫עכב מצבו הוא הופנה לטיפול בקהילה טיפולית לדרי רחוב נפגעי סמים ואלכוהול‪ ,‬מרכז צעדים‪,‬‬
‫סיים אותה בהצלחה ועבר להוסטל השיקומי לדרי רחוב‪ .‬לאחר תהליך קליטתו בהוסטל השתלב‬
‫במרכז התעסוקה עבר שיקום והועבר לסדנת תעסוקה נוספת במכון סטרייב אשר בסיומה השתלב‬
‫בעבודה כמדריך של אסירים משוחררים‪.‬‬
‫א' יליד ‪ ,1965‬רווק‪ .‬נולד למשפחה מעוטת יכולת בת ‪ 16‬ילדים‪ ,‬אשר הגיעה לא פעם לחרפת רעב‪.‬‬
‫כבר בגיל ‪ 6‬שוטט ברחובות בחיפוש אחר מזון ואף גנב מוצרי מזון בסיסיים‪.‬‬
‫במהלך השנים התדרדר מצבו הנפשי והרגשי של א' והוא הסתבך בפלילים‪ .‬בגיל ‪ 18‬ריצה מאסר‬
‫בן שנתיים בגין גנבה ולאחר מכן אושפז מספר פעמים בבתי חולים לחולי נפש בשל התדרדרות‬
‫במצבו הנפשי ומספר ניסיונות אובדניים‪ .‬בין האשפוזים ישן בישיבות אך לא ממש למד כיוון‬
‫שלא ידע קרוא וכתוב ולכן לא אפשרו לשהות בהן לאורך זמן‪ .‬במשך שנים רבות נותר ללא קורת‬
‫גג קבועה ולבסוף ישן בבתי כנסת ובגן סאקר על ספסלים‪ ,‬התקלח בברזים או במקוואות וניתק‬
‫כמעט לחלוטין קשר עם בני משפחתו‪.‬‬
‫בינואר ‪ 09‬קיבל סיוע כדייר רחוב אך לא ניצל אותו ונשאר ברחוב‪ ,‬בהמשך קיבל זכאות לקצבת‬
‫נכות ועם הקצבה קיווינו שהוא יהיה מסוגל לשכור דירה אולם רק לאחר שנתיים‪ ,‬בהן המשיך‬
‫לישון ברבתי כנסת‪ ,‬הוא שכר דירה אולם לא עבד כלל‪.‬‬
‫מאז פתיחת תכנית התעסוקה בשנת ‪ 2012‬השתלב א' בעבודה ועובד באופן רצוף‪ .‬יש לו את‬
‫ההספק הטוב ביותר והוא נחשב לעובד טוב‪ .‬בימים אלו הוא עומד לעבור וועדה של סל שיקום‬
‫ולאחר מכן מיועד להשתלב במפעל מתקדם יותר של תעסוקה מוגנת‪.‬‬
‫סוגיות וקשיים‬
‫צמצום תקציבי אשר פוגע במספר העובדים המקצועיים וכן ברצף השירותים‪.‬‬
‫ישנה בעיית רטיבות במרכז אבחון ושיקום רמב"ן‪ ,‬דבר המצוי באחריות העירייה ובמימונה‪ .‬כיום‬
‫הנושא נמצא בטיפול אגף הרווחה של עיריית ירושלים‪.‬‬
‫תוכנית ‪2013‬‬
‫צורך בהתאמת הפעילות על‪-‬פי התקציב שיקבע תוך מגמה לתת את מירב רצף השירותים‪.‬‬
‫הפעלת מרכז התעסוקה במסגרת מרכז היום לדרי רחוב‪.‬‬
‫חיפוש אחר תרומה למבנה קבע לשירותים השונים של היחידה‪.‬‬
‫חיפוש תרומה למימון השיפוץ של מרכז אבחון ושיקום רמב"ן‪.‬‬
‫יעקב סימון‬
‫מנהל רצף השירותים לדרי רחוב‬
‫‪61‬‬
‫‪62‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫המרכז הישראלי לנגישות‬
‫מטרות‬
‫המרכז הוקם בסוף שנת ‪ 1998‬ומציין השנה ‪ 15‬שנים לתחילת פעילותו‪ .‬במהלך שנים אלו התחוללו‬
‫בארץ שינויים רבים בתחום החקיקה‪ ,‬התקינה והתקצוב של הטיפול בנושא הנגישות‪ .‬הבולטים‬
‫שבהם הם‪ :‬חקיקת פרק הנגישות בתוך חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות‪ ,‬התקנת תקנות‬
‫מפורטות בתחומים רבים כמו נגישות התחבורה הציבורית‪ ,‬נגישות בניינים קיימים ובניינים חדשים‪,‬‬
‫נגישות השירות ועוד‪ ,‬ונקבעו לוחות זמנים מפורטים לביצוע‪ .‬הוקם ומוּ סד מנגנון הפיקוח והאכיפה‬
‫של ביצוע התקנות באמצעות נציבות השוויון במשרד המשפטים‪ .‬המדינה הקצתה משאבים לסיוע‬
‫במימוש דרישות החוק‪ ,‬לפחות בחלק מהנושאים‪.‬‬
‫כאשר הוקם המרכז הישראלי לנגישות‪ ,‬המטרות שהציב לעצמו היו לפתח ולקדם את הידע בנושא‬
‫הנגישות‪ ,‬לתרום לשיפור התהליכים באמצעותם מתחוללים התכנון והביצוע של הנגשת סביבות‬
‫פיזיות ושירות עבור אנשים עם מוגבלות‪ .‬כל זאת‪ ,‬באמצעות ייזום הכשרות מתמחות לאנשי מקצוע‬
‫רלוונטיים‪ ,‬הפקת חומרים מקצועיים‪ ,‬קידום המודעות לנושא בקרב גופים שונים באמצעות ייעוץ‪,‬‬
‫ימי עיון ועוד‪.‬‬
‫על רקע ההתפתחויות שצוינו בראשית הדברים התחוללו כמה שינויים בדרכי ובתכני העבודה‬
‫של המרכז‪ ,‬אם כי לא חל שינוי מהותי במטרות הבסיסיות‪ .‬המרכז משווק היום את שירותיו‬
‫המקצועיים בייעוץ ובהדרכה למגוון של גופים‪ ,‬תוך כדי פיתוח התמחות בכמה תחומים ביניהם‪:‬‬
‫תחבורה ציבורית‪ ,‬המרכז משמש כיועץ של משרד התחבורה בביצוע התוכנית הלאומית להנגשת‬
‫כל תחנות האוטובוסים העירוניים ברחבי הארץ ובנוסף שותף למשרד בשיפור השירות לנוסעים‬
‫עם מוגבלות בתחומי השילוט‪ ,‬המידע‪ ,‬האבזור ועוד‪ ,‬הנגשה ברשויות מקומיות – המרכז פיתח‬
‫כמה מודלים לבניית תוכניות אב לנגישות ברשויות לא מעטות ובחלק מהמקרים הוא משמש גם‬
‫כיועץ ומלווה של הביצוע‪ .‬תחומי התמחות נוספים‪ :‬נגישות במוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬מתן שירות‬
‫לאנשים נגיש לאנשים עם מוגבלות ועוד‪ .‬המרכז גם הוביל חשיבה פורצת דרך בנושא של נגישות‬
‫בערים היסטוריות במסגרת פרויקט העיר העתיקה בירושלים‪.‬‬
‫אוכלוסיית יעד‬
‫גופים ציבוריים ועסקיים‪ :‬משרדי ממשלה‪ ,‬רשויות מקומיות‪ ,‬חברות עירוניות‪ ,‬אוניברסיטאות‪,‬‬
‫חברה ממשלתית לתיירות‪ ,‬חברות עסקיות (חברות תעופה‪ ,‬רשתות שיווק)‪ ,‬חברות של פרויקטים‬
‫אדריכליים‪ ,‬עסקים ויזמים הזקוקים לאישורי נגישות לצורך קבלת רישיון עסק‪.‬‬
‫אנשי מקצוע‪ :‬אדריכלים ומתכננים‪ ,‬מעצבים‪ ,‬יזמים בתחום הבנייה‪ ,‬נותני שירות לאנשים עם‬
‫מוגבלות‪.‬‬
‫אנשים עם מוגבלות‪ :‬שירות ישיר לאנשים עם מוגבלות ניתן במסגרת התוכנית ללקויי שמיעה‬
‫בחיפה‪.‬‬
‫המרכז הישראלי לנגישות‬
‫מבנה ארגוני‬
‫המרכז הוא יחידת מטה שכוללת מנהל במשרה מלאה ומקדמת תוכניות במשרה חלקית‪ .‬בנוסף‬
‫לכך מועסקים כמה אנשי מקצוע על פי פרויקטים‪ ,‬בעיקר‪ ,‬אדריכלים והנדסאים שעוסקים בסקרי‬
‫נגישות ובתכנון פתרונות‪ .‬בתוכנית הנגישות ללקויי‪-‬שמיעה מעסיק המרכז מספר עובדים בתפקידים‬
‫מגוונים (עובדת קהילתית‪ ,‬קלינאית תקשורת‪ ,‬מדריכים כבדי‪-‬שמיעה שעברו הכשרה מיוחדת)‪.‬‬
‫תקציב ומקורות מימון‬
‫כל פרויקט מתוקצב בנפרד‪ ,‬כאשר המימון הוא‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬של מזמין הפרויקט‪ .‬כדי לגייס‬
‫פרויקטים למרכז מתבצעת עבודת שיווק שוטפת מול לקוחות קיימים ומול לקוחות פוטנציאליים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬המרכז מתחרה במכרזים של גופים ממשלתיים‪ ,‬ציבוריים ופרטיים‪ ,‬לפעמים בעצמו ולפעמים‬
‫בשיתוף גורמים מקצועיים נוספים‪.‬‬
‫פעילות בשנת ‪2012‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬המשיך המרכז לעסוק בהכנה של תוכניות אב לנגישות לרשויות מקומיות‪ .‬נמשכה‬
‫הפעילות בתחום נגישות התחבורה הציבורית ועוד‪ .‬בעקבות התקדמות בלוח‪-‬הזמנים של יישום‬
‫תקנות הנגישות והגברת האכיפה של הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות‪ ,‬חל גידול ניכר‬
‫בפניות של עסקים ויזמים להפקה של אישורי נגישות – מתו"ס (מבנים‪ ,‬תשתיות וסביבה) ושירות‪.‬‬
‫להלן פירוט של מקבלי שירותים ישירים‪:‬‬
‫סוג מקבלי השירות‬
‫רשויות מקומיות‬
‫גופיים ציבורים פרטים‬
‫‬
‫שם מקבל השירות ‬
‫טיב השירות‬
‫רמת‪-‬גן‬
‫נצרת עילית‬
‫קריית‪-‬ביאליק‬
‫קריית גת‬
‫הרצלייה‬
‫יהוד‬
‫ ייעוץ שוטף‬
‫ייעוץ שוטף‬
‫ייעוץ מדי פעם‪ ,‬לפי העניין‬
‫ייעוץ שוטף‬
‫ייעוץ שוטף‬
‫ייעוץ מדי פעם במימוש תוכנית האב‬
‫מודיעין‬
‫נהרייה‬
‫הוד השרון‬
‫באר שבע‬
‫ירושליים‬
‫בני ברק‬
‫לוד‬
‫הושלמה ואושרה תוכנית האב‬
‫ייעוץ מדי פעם‪ ,‬לפי העניין‬
‫ייעוץ שוטף‬
‫בתהליך‪ :‬הכנת תוכנית אב כוללת‬
‫ייעוץ בתוכניות שונות‪ ,‬לפי העניין‬
‫עבודה על הכנת תוכנית אב‬
‫עבודה על הכנת תוכנית אב‬
‫‪63‬‬
‫‪64‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫משרד התחבורה‬
‫תוכנית אב לתחבורה‬
‫ירושלים‬
‫ליווי וייעוץ שוטפים לתהליך יישום תוכנית‬
‫האב להנגשת התחבורה הציבורית‪ ,‬השתתפות‬
‫בצוות עדכון תקנות נגישות תחבורה ציבורית‪.‬‬
‫ייעוץ שוטף לתוכנית‪ .‬השתתפות בפרויקט‬
‫העירוני להנגשת תחנות אוטובוס‪ ,‬השתתפות‬
‫בתוכנית הדרכה לשימוש ברכבת הקלה על ידי‬
‫אנשים עם צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫ליווי לפרויקט הרכבת הקלה במטרופולין תל‪-‬‬
‫נת"ע – רכבת קלה‬
‫אביב‪ ,‬גם בתחום הרכב וגם בתחום התשתיות‪.‬‬
‫ת"א‬
‫מוריה – חברת תשתית ייעוץ בפרויקטים כגון‪ :‬צירי תנועה חדשים‪,‬‬
‫מבני ציבור‪ ,‬מקוואות‪.‬‬
‫בירושלים‬
‫ליווי שוטף של ביצוע תוכנית האב לנגישות‬
‫הרשות לפיתוח‬
‫העיר העתיקה ופארקים סובבי ירושלים‪.‬‬
‫ירושלים‬
‫ייעוץ לפרויקטים במרכז העיר‪ ,‬בעיקר‪ ,‬רחובות‬
‫חברת עדן‬
‫משודרגים‪.‬‬
‫הדרכות עובדים‪ .‬ב‪ 2012 -‬ניתנו ‪ 7‬הדרכות‬
‫חברת אל‪-‬על‬
‫ל‪ 112-‬עובדים‪.‬‬
‫סקר מרפאות‪ :‬נסקרו עד כה ‪ 180‬מרפאות מתוך‬
‫קופת חולים לאומית‬
‫‪.300‬‬
‫ליווי כיועצי נגישות‪.‬‬
‫בית‪-‬חולים איכילוב‬
‫סקרים וייעוץ לגבי מתן שירות‪.‬‬
‫חברת סלקום‬
‫האוניברסיטה העברית ייעוץ בתכנון נגישות למבנה חדש של מכון‬
‫למדעי המוח בגבעת רם ומבנים נוספים‪.‬‬
‫יזמים‪ ,‬אדריכלים‪ ,‬בעלי‬
‫עסקים‬
‫כתב עת מקצועי‬
‫בדיקות ומתן אישורי‬
‫נגישות למבנים‬
‫ולשירות‪.‬‬
‫במהלך ‪ 2012‬ניתנו‬
‫אישורים ב‪150 -‬‬
‫פרויקטים‪.‬‬
‫יצא לאור גיליון ‪14‬‬
‫של כתב‪-‬העת "עניין‬
‫של גישה" בנושא‬
‫הנגשת בניינים קיימים‪.‬‬
‫בתהליכי סיום – הפקת‬
‫גיליון ‪ ,15‬שנושאו‪:‬‬
‫נגישות וזיקנה‪.‬‬
‫המרכז הישראלי לנגישות‬
‫תוכנית לקויי שמיעה חיפה והצפון‬
‫במהלך ‪ 2012‬התקיימו הפעילויות הבאות (הנתונים מתייחסים לתקופה שבין ספטמבר ‪2010‬‬
‫לאוקטובר ‪.)2011‬‬
‫ ניתנו ‪ 31‬הרצאות לכ‪ 815 -‬משתתפים – אנשי מקצוע ואנשים עם ליקויי שמיעה‪.‬‬
‫ נערכו ‪ 89‬בדיקות סינון שמיעה‪.‬‬
‫ ניתנו ‪ 346‬הדרכות פרטניות לאנשים שביקשו ייעוץ בעניין התאמות שמע‪.‬‬
‫ ניתן ייעוץ אודיולוגי ל‪ 97 -‬נועצים‪.‬‬
‫ נערכו ‪ 12‬ביקורי בית אצל זקנים המרותקים לביתם וסובלים מלקות שמיעה‪.‬‬
‫ הושאלו אביזרי עזר ל‪ 46 -‬אנשים‪.‬‬
‫ המשיכה הפעילות של קבוצות תמיכה לאנשים עם לקות שמיעה‪ ,‬לדוברי עברית ולדוברי רוסית‪.‬‬
‫גרעין של ‪ 15‬פעילים ועוד כ‪ 115 -‬אנשים שמשתתפים בפעילות מעת לעת‪.‬‬
‫ נבנתה תוכנית תעסוקה נתמכת לאנשים עם לקות שמיעה עם ארגון "סטרייב ישראל"‪.‬‬
‫‬
‫התוכנית שווקה בחיפה והצפון‪.‬‬
‫ המשיכה הדרכה במבואות הכניסה של ‪ 11‬אולמות מופעים מונגשים (בחיפה‪ ,‬כולל קריית‪-‬חיים)‪ .‬‬
‫ הגעה אל קהל של כ‪ 4,000 -‬מבקרים‪.‬‬
‫ ניתן שירות של ייעוץ לנגישות השירות במספר פרויקטים בצפון‪.‬‬
‫תוכניות עבודה ופיתוח לשנת ‪2013‬‬
‫עבודה עם רשויות מקומיות‬
‫המרכז ימשיך במאמציו להרחיב את מספר הרשויות המקומיות איתן הוא עובד‪ .‬התהליכים הללו‬
‫מאד ארוכים ויש רשויות שהיו איתן כבר מגעים מתקדמים (כמו מגדל העמק וקריית עקרון) וגם‬
‫נעשתה עבודה בשטח‪ ,‬אך הדבר לא הבשיל עדיין להכנת תוכנית אב‪ .‬עם הכניסה לתוקף של‬
‫תקנות נגישות בניין קיים נוצר קשר עם החברה למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי‪ .‬נבנתה‬
‫והוגשה תוכנית להנגשת כל הרשויות המקומיות בארץ על‪-‬פי לוח הזמנים שנקבע בתקנות‪ .‬התהליך‬
‫בהמתנה לקבלת החלטות ולתקצוב‪.‬‬
‫המשך עבודה בנושא תחבורה‬
‫המשך העבודה עם תוכנית אב לתחבורה ירושלים בתכנון הקו השני והשלישי של הרכבת הקלה‬
‫ועבודה מול הזכיין‪ .‬וכן לגבי חברת נת"ע (רכבת קלה מטרופולין תל‪-‬אביב)‪ .‬המרכז ימשיך להיות‬
‫מעורב בירושלים‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בהכנת וביצוע תוכנית להדרכה של לקוחות עם צרכים מיוחדים‬
‫לשימוש ברכבת הקלה תימשך מעורבות המרכז בתוכנית ההנגשה של תחנות אוטובוס בירושלים‪.‬‬
‫תימשך הפעילות בנושא‬
‫פיתוח טכנולוגיות הנוגעות לתחבורה כמו שילוט דיגיטאלי וכרטיסים‬
‫‪65‬‬
‫‪66‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫חכמים וכן בעיצוב תחנות לאוטובוסים רבי‪-‬קיבולת‪.‬‬
‫בשנה הקרובה ימשיך המרכז להיות מעורב ביישום התוכנית הארצית ליישום תקנות נגישות‬
‫התחבורה הציבורית‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬יהיה פעיל‪ ,‬במסגרת צוות הנגישות של משרד התחבורה‪ ,‬בבדיקה‬
‫ובעדכון של התקנות הקיימות‪ ,‬הכנת נהלי פעולה בתחומים כמו הנגשת מידע תחבורתי‪ ,‬תחנות‬
‫רכבת ונושאים נוספים‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬
‫פרויקטים מיוחדים‬
‫תימשך המעורבות ביישום תוכנית האב להנגשת העיר העתיקה בירושלים‪ .‬באפריל ‪ 2013‬ייערך‬
‫בירושלים כנס בנושא ערי עלייה לרגל ירוקות ונגישות‪ .‬הכנס מופק על ידי העירייה בשיתוף‬
‫פעולה מקצועי עם המרכז‪ .‬המרכז ימשיך לעסוק בייעוץ נגישות לתוכנית הפארקים המטרופולינים‬
‫הסובבים את ירושלים‪ .‬העבודה הוזמנה על ידי הרשות לפיתוח ירושלים‪.‬‬
‫הכשרות והדרכות‬
‫המרכז ימשיך לעסוק במתן הדרכות אד‪-‬הוק‪ ,‬על פי ביקוש מגורמים שונים‪ ,‬כמו רשויות מקומיות‪,‬‬
‫כפי שעשה עד כה‪.‬‬
‫פרסומים מקצועיים‬
‫במהלך ‪ 2013‬מתוכננים לצאת לאור שני גיליונות‪ .‬בנושאים‪ :‬נגישות וילדים ונגישות מקומות פולחן‬
‫ותפילה‪.‬‬
‫מרכז לקויי‪-‬שמיעה בחיפה‬
‫המרכז עומד על פרשת דרכים מבחינת היכולת התקציבית להמשיך להפעילו‪ .‬ייתכן שבשל אילוצים‬
‫אלה תועתק הפעילות למקום אחר‪ ,‬זול יותר לאחזקה‪ .‬אם יובטח המשך התפעול‪ ,‬המרכז בחיפה‬
‫ימשיך בפעילותו במתן שירותי הדרכה‪ ,‬ייעוץ והסברה בנושא אביזרי עזר לאנשים לקויי שמיעה‪.‬‬
‫במקביל הוא ימשיך לתת שירות בתחום הנגישות‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬נגישות שמע למוסדות שונים (כמו‬
‫ייעוץ לבתי‪-‬ספר איך להנגיש כיתות לתלמידים לקויי‪-‬שמיעה) וכן הדרכות בתחום נגישות השירות‬
‫לגופים ציבוריים ועסקיים‪ .‬תימשך הבדיקה של אפשרות לפתח‪ ,‬יחד עם עיריית חיפה‪ ,‬מרכז רב‪-‬‬
‫שירותים ללקויי שמיעה‪ .‬ימשיך פיתוח תוכנית התעסוקה ללקויי שמיעה‪ .‬המרכז גם ממשיך‬
‫בבדיקה של מכרזים באזור הצפון במגוון תחומים‪.‬‬
‫סיכום‬
‫תחום הנגישות ממשיך להיות דינמי הן ברמת החקיקה והן ברמת הפעילות בשטח‪ .‬מצב זה‬
‫מעמיד אתגרים משמעותיים בפני המרכז‪ ,‬הפועל ככל האפשר כדי להשפיע על שיפור הנגישות‬
‫במדינת ישראל עבור אנשים עם מוגבלות‪ .‬האתגרים הקיימים בתחום התחבורה הציבורית‬
‫ומבני הציבור הם דוגמאות לסוגיה זו‪ .‬לוחות הזמנים שקבע המחוקק מחייבים את כל הגופים‬
‫שנותנים שירות לציבור‪ ,‬רשויות מקומיות‪ ,‬מוסדות וארגונים‪ ,‬עסקים פרטיים‪ ,‬להיכנס לתהליך‬
‫מואץ של תכנון וביצוע‪ ,‬מה שאמור לתת תנופה רצינית לקידום הנגישות בארץ‪ .‬כמובן‬
‫שהיכולת לממש את כל מה שנדרש על ידי החוק ותקנותיו תלויה במידה רבה מאוד בהקצאת‬
‫משאבים ממלכתיים‪ .‬אלה עדיין לא מובטחים‪ ,‬בעיקר‪ ,‬בכל מה שנוגע לפעילות ברשויות‬
‫המרכז הישראלי לנגישות‬
‫‪67‬‬
‫המקומיות‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬לקטנות ולמוחלשות יותר‪ .‬המרכז הישראלי לנגישות ימשיך באופן שיטתי‬
‫להיות כלי עזר מקצועי‪ ,‬ויעשה כמיטב יכולתו לתרום למימוש תהליכים אלה ולקדם את הידע‬
‫והחשיבה המקצועיים בתחום‪.‬‬
‫ד"ר אבי רמות‬
‫מנהל המרכז הישראלי לנגישות‬
‫נגישות ביפו‬
‫רחוב יפו בירושלים‪ -‬הרכבת הקלה‬
‫‪3.06.12‬‬
‫‪68‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫מרכז ייעוצי טיפולי לנפגעי אלימות ופוגעים‬
‫מבוא‬
‫בשנת ‪ 2007‬נפתח מרכז ייעוצי טיפולי לאנשים עם מוגבלות נפגעי אלימות כתוכנית ניסיונית‬
‫וראשונית מסוגה בארץ‪ .‬תוכנית זו לוותה במחקר לתקופה של ‪ 3‬שנים‪ .‬לפני כשנתיים וחצי נפתחה‬
‫במרכז יחידה לטיפול באנשים עם מוגבלות אשר פגעו בזולתם‪.‬‬
‫המרכז מטפל באוכלוסיית האנשים עם מוגבלות נפגעי אלימות או אשר פגעו בזולתם המוכרים‬
‫באגפי משרד הרווחה (אגף השיקום‪ ,‬אגף לטיפול באדם המפגר‪ ,‬השירות לאוטיסטים) מכל מחוז‬
‫ירושלים‪ .‬המרכז הוקם בשיתוף‪ :‬הג'וינט – אשלים‪ ,‬ביטוח לאומי – הקרן למפעלים מיוחדים ‪ ,‬משרד‬
‫הרווחה‪ ,‬ועיריית ירושלים‪ ,‬והוא לווה בוועדת ביצוע וועדת היגוי מקצועיות‪ .‬בספטמבר ‪ 2012‬עבר‬
‫המרכז לעבוד עם משרד הרווחה במסגרת חוזה התקשרות ופועל כיחידה הכוללת את המרכז‬
‫לחינוך חברתי מיני (בשנה זו הדיווח של המרכז מוגש בנפרד)‪.‬‬
‫מטרות המרכז‪:‬‬
‫ לספק מענה טיפולי לאנשים בעלי מוגבלויות אשר נפגעו מאלימות או פגעו‪.‬‬
‫ לפעול למען מניעת אלימות כלפי אנשים בעלי מוגבלויות על ידי מתן הסברה ‪ -‬העלאת‬
‫ המודעות לנושא‪.‬‬
‫‬
‫ לפתח כלים טיפוליים ומענים שיהלמו סוג האוכלוסייה המטופלת‪.‬‬
‫ להכשיר את אנשי המקצוע של המרכז להתמחות בטיפול באנשים בעלי מוגבלויות אשר נפגעו ‬
‫ מאלימות וכן בבעלי התנהגות הפוגעת בזולת‪.‬‬
‫ לספק מענה ייעוצי טיפולי‪ :‬להורים‪ ,‬עובדים סוציאליים ומטפלים הנמצאים בקשר ישיר עם ‬
‫ האוכלוסייה הנפגעת‪.‬‬
‫אוכלוסיות היעד ודרכי הפניה למרכז‬
‫ילדים‪ ,‬מתבגרים ובוגרים‪ ,‬ללא הגבלת גיל‪ ,‬אשר הינם בעלי מוגבלות‪ ,‬המוכרים באחד האגפים של‬
‫משרד הרווחה (פיגור‪ ,‬שיקום ואוטיזם)‪ ,‬אשר עברו אירוע של אלימות (פיסית‪ ,‬מינית‪ ,‬נפשית ‪-‬‬
‫מילולית והזנחה) או אשר פגעו בזולתם‪ .‬המרכז נותן מענה לכל מגזרי האוכלוסייה (ערבים‪ ,‬יהודים‪:‬‬
‫חילונים‪ ,‬דתיים וחרדים)‪ .‬כמו כן‪ ,‬המרכז נותן מענה ייעוצי‪-‬טיפולי לבני משפחותיהם ולצוותים‬
‫המקצועיים (מערכי דיור‪ ,‬תעסוקה) הסובבים אותם‪ ,‬בעת הצורך‪.‬‬
‫ההפניה למרכז מתבצעת על ידי פקידות הסעד‪.‬‬
‫צוות‬
‫במרכז עובדים אנשי מקצוע המתמחים באוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ובטיפול באלימות‪,‬‬
‫ממגוון מקצועות‪ :‬עובדים סוציאליים‪ ,‬פסיכולוגים ומטפלים באומנות‪ ,‬כמו כן ניתן יעוץ מקצועי על‬
‫מרכז ייעוצי טיפולי לנפגעי אלימות ופוגעים‬
‫ידי אנשי מקצוע‪ ,‬כגון‪ :‬קלינאית תקשורת‪ ,‬פסיכיאטר וכו'‪ .‬כל העובדים מהווים צוות רב מקצועי‬
‫הנותן מענה טיפולי מגוון למטופלי המרכז‪.‬‬
‫סוגי התערבות‬
‫נפגעים ‪ -‬הערכת הפגיעה‪ ,‬טיפול‪ ,‬ייעוץ וליווי לאדם הנפגע‪ ,‬להורים‪ ,‬לאחים ובני משפחה וגם‬
‫לצוותים במסגרות בהן שוהה הנפגע‪ .‬התערבות מערכתית בשיתוף כל גורמי הקהילה הקשורים עם‬
‫הנפגע‪.‬‬
‫פוגעים – הערכת סיכון‪ ,‬תוכנית מוגנות‪ ,‬טיפול לאדם הפוגע תוך שיתוף פעולה עם פק"ס בלשכה‬
‫ועם קצינת מבחן‪.‬‬
‫סוגי הטיפול הניתנים במרכז הינם‪ :‬טיפול פרטני וקבוצתי‪ .‬הטיפול ניתן לשנה תוך אפשרות‬
‫להארכת הטיפול לפי הצורך‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתנים שירותי הדרכת הורים וצוותים‪.‬‬
‫פעילות המרכז‬
‫המרכז פועל מזה כ‪ 6 -‬שנים‪ .‬בשנה הראשונה להקמתו התרכזה הפעילות בהקמה‪ ,‬ארגון‪ ,‬הדרכה‬
‫וקליטת צוות‪ .‬לקראת השנה השנייה החלה קליטת מטופלים‪ .‬המרכז טיפול בכחמש מאות‬
‫מטופלים‪ :‬נפגעים‪ ,‬פוגעים‪ ,‬ובני משפחה וכן לצוותים של המסגרות בהן הם נמצאים‪.‬‬
‫במהלך השנה טיפלנו ב ‪ 49‬איש – ‪ 39‬נפגעים ו‪ 10 -‬פוגעים‪ .‬הטיפולים היו מגוונים וכללו‪ :‬טיפולים‬
‫לטווח קצר או ארוך‪ ,‬טיפול פרטני‪ ,‬משפחתי‪ ,‬הדרכת הורים והדרכת צוותים‪ .‬הנתונים משקפים את‬
‫המדיניות של משרד הרווחה (האגפים השונים) להגביל את מספר המופנים למרכז עד להתקשרות‬
‫החדשה‪ .‬כאשר צוות המרכז יכול היה לתת טיפול למספר מופנים גדול יותר‪.‬‬
‫התפלגות הטיפול בנפגעים‪:‬‬
‫הפניות לפי מין‪ 16 :‬בנות‪ 23 ,‬בנים‬
‫הפניות לפי אגפים‪ 29 :‬מאגף הפיגור‪ 9 ,‬מאגף השיקום‪ 1 ,‬מהיחידה לטיפול באוטיזם‬
‫התפלגות הטיפול בפוגעים‪:‬‬
‫הפניות לפי מין‪ 3 :‬בנות‪ 7 ,‬בנים‬
‫הפניות לפי אגפים‪ 3 :‬מאגף הפיגור‪ 5 ,‬מאגף השיקום‪ 2 ,‬מהיחידה לטיפול באוטיזם‬
‫הנתונים שפורטו לעיל אינם כוללים את הטיפול בבני המשפחה והיעוץ לצוות העובדים במסגרות‬
‫בהן שוהים המטופלים‪.‬‬
‫הכשרת הצוות‪ :‬צוות יחידת הנפגעים קיבל הדרכה קבוצתית חיצונית שוטפת על הטיפולים המתבצעים‬
‫במרכז‪ ,‬על ידי הצגות מקרה ודיונים‪ .‬כמו כן קיבל הצוות הדרכה פרטנית חיצונית אחת לשבועיים על‬
‫הטיפולים השונים‪ .‬צוות יחידת הפוגעים קיבל הדרכה קבוצתית (‪ 2-3‬בקבוצה) אחת לשבוע‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫‪70‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫הישגים של שנת ‪:2012‬‬
‫ המשך התמקצעות הצוות ורכישת ניסיון ומתן מענה טיפולי ההולם סוגי אוכלוסייה שונים ‬
‫ ומגוונים‪ :‬יהודים‪ ,‬ערבים‪ ,‬חרדים‪ ,‬חילונים‪ ,‬בעלי מוגבלויות שונות ופגיעות שונות‪.‬‬
‫ נמשך הטיפול באנשים בעלי צרכים מיוחדים בעלי התנהגות פוגעת‪.‬‬
‫ הטמעת המודעות והכרה במרכז הטיפולי ובחשיבותו‪ :‬בלשכות הרווחה‪ ,‬במערכי דיור ובבתי הספר‪.‬‬
‫ הושגה יציבות של הצוות המטפל במרכז‪.‬‬
‫ המרכז ניגש וזכה במכרז להפעלת מרכזי הדרכה‪ ,‬חינוך ייעוץ וטיפול בתחום המיני‪ ,‬במצבי ‬
‫ משבר וטראומה לאנשים עם מוגבלויות (פיגור שכלי‪ ,‬מוגבלות פיזית וחושית‪ ,‬אוטיזם)‪.‬‬
‫קשיים ובעיות‪:‬‬
‫ קשיים בהפעלת המרכז מול משרד הרווחה‪:‬‬
‫‬
‫א‪.‬‬
‫ ב‪.‬‬
‫‬
‫האטה של קצב ההפניות לקראת יציאת המכרז‪.‬‬
‫לאחר הזכייה במכרז‪ ,‬לא התקבלו כלל הפניות במשך מספר חודשים עקב קושי של משרד ‬
‫הרווחה והשירותים החברתיים "להניע" את ההפניות החדשות על פי תנאי המכרז החדשים‪.‬‬
‫ קשיים כלכליים הנובעים מחוסר בהפניות סביב יציאת המכרז‪.‬‬
‫ קושי בהעסקת אנשי הצוות הקיימים עקב מיעוט עבודה‪.‬‬
‫ תור המתנה ארוך (של כחצי שנה) ליחידת הפוגעים אשר הינו פועל יוצא של הגבלת כמות ‬
‫ המקרים שמשרד הרווחה אישר ליחידה לקבל‪.‬‬
‫שנת ‪ 2012‬אופיינה בשינויים רבים‪ :‬יציאת השותפים מהפעילות הראשונית והמימון שלו‪ ,‬התחייבות‬
‫משרד הרווחה למימון ביניים עד למכרז שלא כובדה‪ ,‬דבר שיצר גרעון לשק"ל ואי מימוש הפעילות‬
‫על פיה המכרז‪ ,‬בחצי שנה‪ ,‬דבר שהגדיל את הגרעון הכספי‪.‬‬
‫תכנית לשנת ‪2013‬‬
‫בשנת ‪ 2013‬המגמה הינה להתאים את השירות הניתן במרכז בהתאם לדרישות המכרז‪ .‬הדבר יעשה‬
‫על ידי הפעולות הבאות‪:‬‬
‫ הטמעת הנהלים החדשים של משרד הרווחה בקרב עובדי המרכז‪ ,‬עובדי לשכות רווחה‪ ,‬מסגרות ‬
‫ חוץ ביתיות ומשפחות‬
‫ שילוב פעילות המרכזים של יעוץ טיפולי לנפגעי אלימות ופוגעים עם המרכז לחינוך חברתי – ‬
‫ מיני למרכז הומוגני המציע רצף ומגוון שירותים‪.‬‬
‫מרכז ייעוצי טיפולי לנפגעי אלימות ופוגעים‬
‫ המשך השתלמות הצוות והרחבת ארגז הכלים והידע הטיפולי במרכז‪ ,‬בתחומים של‪ :‬עריכת ‬
‫ אינטייק‪ ,‬טיפול קצר מועד וקבוצות‪.‬‬
‫ פתיחת קבוצות לחינוך מיני‪-‬חברתי וקבוצות טיפולית לאוכלוסיות השונות המטופלות במרכז‪.‬‬
‫ שיווק המרכז‪.‬‬
‫ מיסוד הנושא התקציבי ומקורותיו‪.‬‬
‫יעל שטרן – גורדון‬
‫מנהלת המרכז הייעוצי טיפולי‬
‫חדר טיפולים ‪ -‬תוכנית מעגלים‬
‫‪71‬‬
‫‪72‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫מרכז לחינוך חברתי‪-‬מיני‬
‫המרכז לחינוך מיני‪-‬חברתי עבור אנשים עם צרכים מיוחדים‪ ,‬נפתח בפברואר ‪ .2010‬המרכז נפתח‬
‫בעקבות זכייתה של עמותת שק"ל במכרז להפעלתו‪ .‬המרכז נותן שירות בתחומים הבאים‪ :‬חינוך‬
‫מיני‪ ,‬טיפול מיני‪ ,‬טיפול זוגי וטיפול עבור אנשים בעלי התנהגות מינית לא מותאמת (יחידה‬
‫משותפת עם המרכז הייעוצי)‪ .‬מאז אוקטובר ‪ ,2012‬לאחר מכרז‪ ,‬אוחד המרכז עם המרכז הייעוצי‬
‫טיפולי לנפגעי אלימות והפוגעים‪.‬‬
‫מבוא‬
‫קשיים רבים עומדים בדרכם של אנשים עם צרכים מיוחדים בדרך להרחבת המעגל החברתי‬
‫והזוגי‪ :‬הקושי התרבותי לקבל את החיבור שבין מיניות ונכות‪ ,‬הקושי להבין מסרים בין‪-‬אישיים‬
‫מורכבים‪ ,‬הקושי לבנות קשר לשמרו לאורך זמן ועוד‪ .‬קשיים אלה מותירים את אוכלוסיית בעלי‬
‫הצרכים המיוחדים בודדים מול תחום זר וקשה להשגה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מיניות בריאה היא חלק מהותי‬
‫ברווחה הנפשית של כל אדם‪ ,‬באשר הוא‪ .‬צרכיהם המיניים והתפתחותם הסקסואלית של אנשים‬
‫עם צרכים מיוחדים‪ ,‬זהה לזו של האוכלוסייה הכללית‪ .‬גם הם‪ ,‬כמו כל בני האדם כמהים לקשר‬
‫חברי או זוגי‪ ,‬למגע ולסיפוק מיני‪ .‬עם זאת‪ ,‬רבים מהם סובלים מבדידות חברתית ואינם מצלחים‬
‫לקשור קשרים חברתיים או זוגיים‪ .‬הם נתקלים בחומה של דעות קדומות וסטריאוטיפים או‬
‫התעלמות והכחשה של מיניותם‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬חוסר בהכוונה בתחום המיני‪-‬חברתי‪ ,‬מותיר את בעלי‬
‫הצרכים המיוחדים בעמדה פגיעה וקלה לניצול‪ .‬מחקרים מעידים כי למעלה ממחצית מאוכלוסיית‬
‫בעלי הצרכים המיוחדים היו קורבנות של פגיעה מינית‪.‬‬
‫נתונים קשים אלה בשילוב האמונה בזכותם של אנשים עם צרכים מיוחדים במימוש חברתי‪ ,‬מיני‬
‫וזוגי‪ ,‬הובילו להקמת "המרכז לחינוך חברתי‪-‬מיני"‪.‬‬
‫השירותים הניתנים במרכז‬
‫חינוך מיני ‪ -‬חברתי‬
‫חינוך מיני חברתי נעשה באמצעות מפגשים פרטניים או במסגרת סדנאות קבוצתיות‪.‬‬
‫לחינוך המיני חברתי ישנן מספר מטרות‪:‬‬
‫ פיתוח הבנה ולמידה של קודים חברתיים מקובלים‪ ,‬עבודה על מיומנויות תקשורת‪ ,‬הבנת‬
‫ סיטואציות חברתיות ופירוש התנהגויות של הסביבה הקרובה והרחוקה‪.‬‬
‫‬
‫ הרחבה ופיתוח של זיהוי רגשות‪ ,‬וביטויים באופן מותאם‪.‬‬
‫ לימוד מיומנויות ליצירת קשרים חברתיים שונים‪ ,‬תוך דגש על פיתוח קשרים קרובים בתוך ‬
‫ קבוצת השווים‪ .‬כמו כן למידה מפורטת וספציפית של מאפייני קשר זוגי‪.‬‬
‫ מימוש מיני‪ ,‬אישי או זוגי‪ ,‬כחלק מ"מימוש עצמי" כולל‪.‬‬
‫ הפחתת הסיכון לפגיעה וניצול מיני של אנשים עם צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫מרכז לחינוך חברתי‪-‬מיני‬
‫טיפול זוגי‬
‫מטרת הטיפול הזוגי‪ ,‬לאפשר התגברות על משברים וצמיחה אישית וזוגית‪ .‬בטיפול הזוגי ישנה‬
‫התמקדות במגוון תחומים‪ ,‬כגון‪ :‬תקשורת‪ ,‬אינטימיות רגשית ומינית‪ ,‬איזון בין ה"יחד" וה"לחוד"‪.‬‬
‫טיפול מיני‬
‫הטיפול המיני מתמקד ב‪:‬‬
‫ מתן מענה לקשיים ייחודיים בתפקוד המיני‪.‬‬
‫ עיבוד של חסמים רגשיים וטראומות שעלולים לעכב מיניות בריאה‪.‬‬
‫הטיפול הינו פרטני והוא ניתן על ידי מטפלת מינית מוסמכת בלבד‪.‬‬
‫טיפול באנשים בעלי התנהגות מינית לא מותאמת ‪ -‬אנשים עם צרכים מיוחדים‪ ,‬בחלקם‪ ,‬עלולים‬
‫לגלוש להתנהגויות מיניות לא מותאמות ולסכן את סביבתם‪ .‬הסיבות לכך הן מגוונות‪ :‬חינוך מיני‬
‫לקוי‪ ,‬עמדות קוגניטיביות מוטעות‪ ,‬קושי לשלוט בדחפים ועוד‪ .‬היחידה לטיפול בפוגעים פועלת‬
‫בשיתוף עם המרכז הייעוצי‪-‬טיפולי של שק"ל‪ ,‬ועובדים בה עובדים סוציאליים שהתמחו בטיפול‬
‫בפוגעים‪ ,‬בדגש על התאמת הטיפול לאנשים עם מוגבלויות‪ .‬הטיפול הוא פרטני‪ ,‬תוך שיתוף‬
‫והדרכה של סביבת המטופל‪.‬‬
‫הדרכה לצוותים ובני משפחה ‪ -‬מתוך ההכרה בתפקידם המרכזי של בני משפחה ואנשי צוות‬
‫בחייהם של אנשים עם צמי"ד‪ ,‬המרכז רואה חשיבות בהדרכתם‪ .‬ההדרכה באה לתת מענה במקרים‬
‫של קשיים ממוקדים‪ ,‬כמו גם ידע וכלים שימנעו מצבי קונפליקט והעצמת התמודדות מוצלחת‪.‬‬
‫ההדרכה היא פרטנית או קבוצתית‪.‬‬
‫התערבות במצבי חירום ‪ -‬במצבים בהם נדרשת התערבות מיידית‪ ,‬ניתן מענה מהיר וממוקד‪.‬‬
‫המענה מופנה לצוות או לדייר‪/‬ים‪ ,‬בהתאם לצורך‪.‬‬
‫מקבלי השירות ודרכי הפניה‬
‫כל אדם עם צרכים מיוחדים‪ ,‬איש צוות או בן משפחה‪ ,‬יכול לקבל הדרכה במרכז‪ ,‬על פי החלוקה‬
‫הבאה‪:‬‬
‫ דיירים ואנשי צוות ממסגרות של השירות החוץ ביתי באגף השיקום‪ ,‬או פונים אחרים מהקהילה ‬
‫ המוכרים באגף השיקום‪ .‬הפניות נעשות דרך הפיקוח‪ ,‬משרד הרווחה‪.‬‬
‫ אנשים בעלי מוגבלויות שחיים בקהילה או שמטופלים במסגרות של האגף לטיפול באדם עם ‬
‫ מוגבלות שכלית התפתחותית‪ ,‬אוטיזם ‪ -‬הפניה נעשית ישירות למרכז‪.‬‬
‫ בני משפחה ‪ -‬הפניה נעשית ישירות למרכז‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫‪74‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫פעילות המרכז בשנת ‪:2012‬‬
‫א‪.‬‬
‫סיכום השירות הניתן למסגרות חוץ – ביתיות‪ ,‬של אגף השיקום או בקהילה‬
‫המענה‬
‫אופן הטיפול‬
‫מקבלי השירות‬
‫חינוך מיני‬
‫פרטני‬
‫דיירים‬
‫טיפול מיני וזוגי‬
‫טיפול זוגי‬
‫זוגות דיירים‬
‫סדנאות לצוותים ‬
‫סדנאות‬
‫למטופלים‬
‫אנשי צוות‬
‫דיירים ממערכי‬
‫דיור שונים‬
‫קבוצתי‬
‫קבוצתי‬
‫הדרכות ‪ /‬ייעוצים מתן ייעוץ‪/‬הדרכה‬
‫אינטייק‬
‫ב‪.‬‬
‫הורים ‪ /‬צוות‬
‫מועמדים לקבלת‬
‫שירות‬
‫מספר‬
‫ההתערבויות‬
‫‪ 13‬מטופלים‬
‫‬
‫‪ 4‬זוגות‬
‫מטופלים‬
‫‪ 6‬סדנאות‬
‫‪ 4‬סדנאות‬
‫‪ 45‬הדרכות ‪/‬‬
‫ייעוצים‬
‫‪ 20‬אינטייקים‬
‫הערות‬
‫טיפול כולל‬
‫‪ 15-40‬פגישות‪ .‬סך‬
‫הכל ‪ 312‬מפגשים‬
‫טיפול זוגי ממוצע‬
‫כולל ‪ 25‬מפגשים‪.‬‬
‫‪ 20‬פגישות סדנא‪.‬‬
‫סדנאות ארוכות‬
‫טווח‪ -‬החל משבעה‬
‫מפגשים‪ ,‬וסדנא‬
‫שנתית‪ -‬סה"כ ‪74‬‬
‫מפגשים‬
‫כל אינטייק הינו‬
‫של כ‪ 3-‬פגישות‪,‬‬
‫סך הכל ‪ 60‬פגישות‪.‬‬
‫סיכום השירות הניתן לאחרים‪:‬‬
‫המענה‬
‫חינוך מיני‬
‫אופן הטיפול‬
‫פרטני‬
‫טיפול זוגי‬
‫הדרכות צוות‬
‫זוגידיירים‬
‫פרטני‬
‫חינוך מיני‬
‫קבוצתי‬
‫סדנאות לצוותים‬
‫קבוצתי‬
‫סדנאות להורים‬
‫קבוצתי‬
‫הורים‬
‫מספר ההתערבויות‬
‫מקבלי השירות‬
‫דיירים ממערכי דיור ‪ 4‬דיירים‬
‫שונים‬
‫‪ 1‬זוג‬
‫ממערכי דיור שונים‬
‫‪ 10‬מפגשים‬
‫אנשי צוות המלווים‬
‫את המטופלים‬
‫הפרטניים‬
‫‪ 1‬סדנא‪ 10 -‬מפגשים‬
‫קבוצת מועסקים‬
‫משולבים בקהילה‬
‫‪ 2‬סדנאות‪ -‬סה"כ ‪4‬‬
‫צוותים ממקומות‬
‫מפגשים‬
‫תעסוקה ודיור שונים‬
‫‪ 4‬סדנאות‪ -‬סה"כ ‪4‬‬
‫מהקהילה או לדיירים‬
‫מפגשים‬
‫ממערכי דיור שונים‬
‫‬
‫בשנת ‪ 2012‬עמדנו ברוב היעדים שהגדרנו בתוכנית העבודה לשנה זו‪ :‬הרחבת השירות לקהלים‬
‫נוספים‪ ,‬הרחבת השירות בתחום של סדנאות לדיירים והמשך העלאת המודעות לנושא החינוך המיני‬
‫ולפעילות המרכז‪.‬‬
‫מרכז לחינוך חברתי‪-‬מיני‬
‫חל גידול בהיקף פעילות המרכז ברוב המענים אותם אנו מציעים‪ .‬יש לציין את הגידול בשני מענים‬
‫מרכזיים‪ :‬בשנה זו חל גידול של כ‪ 80%-‬בסדנאות שקיימנו הן למטופלים והן להורים ואנשי צוות‬
‫לעומת שנת ‪ 2011‬וכמו כן גידול של כ‪ 50%-‬במתן ייעוץ והדרכה לגורמים מקצועיים‪ .‬יש לציין כי‬
‫מחודש יולי ‪ 2012‬לא הועברו פניות חדשות למרכז על ידי משרד הרווחה‪ ,‬וזאת בשל המכרז למתן‬
‫שירותים שהתפרסם באותו זמן‪ .‬נתון זה מסביר את העובדה שמספר המופנים לטיפול פרטני‬
‫וזוגי ירד במקצת לעומת השנה הקודמת‪ ,‬אם כי אושרו מספר פגישות רב יותר כך שבפועל היקף‬
‫הפגישות הפרטניות עלה‪ ,‬היקף השירותים שניתנו שלא באמצעות משרד הרווחה עלה בצורה‬
‫משמעותית‪ ,‬בייחוד המענה הקבוצתי‪.‬‬
‫יש לציין כי המודעות לנושא החינוך החברתי המיני עולה‪ ,‬והחשיפה לשירות גדלה‪ .‬עדיין‪ ,‬אחת‬
‫הבעיות המרכזיות שהתמודדנו איתן השנה הייתה הפער בין הצרכים בשטח לבין היכולת שלנו לתת‬
‫מענה במימון משרד הרווחה‪ .‬עד לחודש ספטמבר ‪ ,2012‬השירותים השונים במרכז ניתנו רק למי‬
‫שמוכר באגף השיקום‪ .‬בחודש ספטמבר ‪ 2012‬זכינו במכרז למתן שירותים בתחום המיני חברתי גם‬
‫לאגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית‪ ,‬וגם בשירות לאוטיזם‪ ,‬אך עד סוף השנה לא‬
‫הושלמו כל הנושאים הבירוקרטיים ומתן השירות התעכב בשל כך‪.‬‬
‫במהלך השנה התקיימו פגישות לצורך חשיפת השירות עם מספר ארגונים‪ :‬בתי ספר לחינוך מיוחד‪,‬‬
‫נציגה מהשירות הפסיכולוגי החינוכי של עירית ירושלים‪ ,‬אגף צמי"ד של העיריה‪.‬‬
‫במהלך השנה הוקם פורום שהמרכז היה שותף ביצירתו‪ .‬הפורום מאגד ארגונים הפועלים בעיר‬
‫ירושלים ושתחום עיסוקם הוא בריאות וחינוך מיני‪ .‬הפורום נפגש אחת לחודשיים ומטרותיו לפעול‬
‫לקידום הנושא באמצעים שונים‪.‬‬
‫צוות המרכז‬
‫המטפלים במרכז הינם עובדים סוציאליים‪ ,‬שהוכשרו לתת מענה מותאם בתחום המיני‪-‬חברתי‬
‫לאנשים עם צרכים מיוחדים‪ .‬צוות המרכז כולל‪ :‬מטפלת מינית וזוגית מוסמכת ושלוש עו"ס עם‬
‫הכשרה ייחודית כמנחות למיניות‪.‬‬
‫הכשרת העובדים‪ :‬במהלך השנה גובש מערך של הדרכות פרטניות וקבוצתיות על מנת לבסס גוף‬
‫ידע טיפולי‪ .‬כל עובדת מקבלת הדרכה פרטנית אחת לשבוע או שבועיים (בהתאם לצורך)‪ .‬כמו כן‬
‫ישיבות הצוות מוקדשות ללימוד והעמקה בסוגיות שעולות בטיפולים‪.‬‬
‫יעדים לשנת ‪2013‬‬
‫ לאור הזכייה במכרז בחודש ספטמבר ‪ 2012‬היעד המרכזי זו הוא המשך תהליך איחוד עם‬
‫‬
‫המרכז הייעוצי טיפולי‪ ,‬ובניית רצף שירותים והתערבויות בתחום המיני חברתי‪.‬‬
‫ יצירת שיתוף פעולה עם מרפאה גניקולוגית מוסמכת על מנת לבנות שירות משותף מותאם ‬
‫ ונגיש לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫יהל מנדלקרן‬
‫מנהלת המרכז לחינוך חברתי‪-‬מיני‬
‫‪75‬‬
‫‪76‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫היחידה להתנדבות‬
‫מטרות‬
‫ סיוע של מתנדבים בפעילויות שק"ל לטובת האוכלוסייה המטופלת על ידי שק"ל‪.‬‬
‫ חשיפה של אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים לקהילה והעמקת הקשר ההדדי וחידוד מודעות ‬
‫ הסביבה לאנשים עם צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫ סיוע בהעלאת רמת הטיפול ושיפור איכות החיים של האוכלוסיות המטופלות על ידי שק"ל‪.‬‬
‫ יצירת מאגר עובדים ותורמים פוטנציאליים מקרב המתנדבים‪ ,‬על ידי המשך קשר עם המתנדבים‬
‫כעגובני משפחותיהם‪.‬‬
‫נתונים‬
‫בסוף שנת ‪ 2012‬פעלו בתוכניות השונות בשק"ל ‪ 200 -‬מתנדבים קבועים שנרשמו וכ‪ 430-‬מתנדבים‬
‫שהגיעו לשק"ל לפעילויות תקופתיות‪ .‬מספרים אלו אינם כוללים אנשים שהתנדבו בקבוצות וכן‬
‫אנשים שלא נרשמו ברישומי העמותה‪ .‬השנה הגיעו לשק"ל מאות מתנדבים מאולפנות שונות הן‬
‫מירושלים והן מחוצה לה‪ ,‬קבוצות חיילים‪ ,‬שוטרים‪ ,‬סטודנטים‪ ,‬תלמידים מחו"ל שהגיעו במסגרת‬
‫תרומה לחברה בישראל‪ .‬חל גידול משמעותי במספר המתנדבים שהגיעו להתנדבויות לטווח קצר‬
‫והתנדבויות חד פעמיות‪ .‬במהלך ‪ 2012‬היו בשק"ל ‪ 28‬בני‪/‬ות שירות לאומי‪ ,‬מתוכם ‪ 11‬במערך‬
‫הדיור‪ 14 ,‬במסגרות התעסוקה ו‪ 3 -‬במסגרות יום הלימודים הארוך‪ .‬כמו כן היו בשק"ל ‪ 28‬מתנדבים‬
‫שהגיעו מחו"ל להתנדבות של עד שנה‪.‬‬
‫פעילות בשנת ‪2012‬‬
‫פעולות שתוכננו ובוצעו‪:‬‬
‫ מיפוי צרכים בנושא התנדבות‪.‬‬
‫ גיוס מתנדבים חדשים על ידי‪ )1( :‬יצירת קשרים עם ארגונים בחו"ל‪ ,‬מפגשים אישיים והרחבת ‬
‫ מעגל המתנדבים‪ )2( ,‬יצירת קשר עם מתנדבים מהעבר (‪ )3‬השתתפות בירידים לגיוס מתנדבים ‬
‫ ו‪ )4( -‬הרחבה והעמקה של הקשרים עם ארגונים המפעילים בני‪/‬ות שירות לאומי‪.‬‬
‫ קליטת מתנדבים חדשים‪.‬‬
‫ טיפול בנושאים‪ :‬אשרות שהייה בארץ מול משרד הפנים‪ ,‬סיום התנדבות והערכה‪.‬‬
‫ מפגשים אישיים וקבוצתיים עם מתנדבים‪.‬‬
‫ הפעלת אולפן לעברית למתנדבים בירושלים‪.‬‬
‫ עדכון מאגר נתונים על המתנדבים מחו"ל‪.‬‬
‫ יזום קשרים עם ארגוני נוער‪ ,‬במיוחד מהמגזר הדתי והרחבתם‪.‬‬
‫היחידה להתנדבות‬
‫ עדכון פרטי המתנדבים לעיריית ירושלים לצורכי ביטוח‪.‬‬
‫‬
‫פעולות נוספות שבוצעו במהלך השנה‪:‬‬
‫ ארגון ימי סיור מרוכזים של ארגוני השירות הלאומי ‪ -‬במהלכם התקיימו ראיונות ושיבוצים ‬
‫ למסגרות השונות‪.‬‬
‫ פגישות‪ ,‬אחת לחודשיים‪ ,‬עם בני‪/‬ות השירות הלאומי סביב נושא‪.‬‬
‫ פגישות‪ ,‬אחת לחודשיים‪ ,‬עם בני השירות ורכזת מטעם הארגון‪.‬‬
‫ פרסום כתבה בנושא התנדבות באתר של שק"ל ובידיעון שק"ל‪.‬‬
‫ המשך שיתוף הפעולה עם ארגון "רוח טובה"‪ ,‬אשר במסגרתו נשלחים לשק"ל‪ ,‬באופן קבוע‪ ,‬‬
‫ מתנדבים לסיוע בתוכניות השונות‪.‬‬
‫ השתתפות ביום "מעשים טובים" ארצי‪ ,‬במסגרתו הגיעו לשק"ל מעל ל‪ 100 -‬מתנדבים‬
‫ שהתנדבו במסגרות השונות של העמותה‪.‬‬
‫‬
‫ בסיום שנת השירות הלאומי נערך ערב הצדעה למתנדבים בהשתתפות עובדי העמותה‪ ,‬בני‪/‬ות ‬
‫ השירות הלאומי ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫ הותקנה תוכנה לרישום ממוחשב של המתנדבים‪.‬‬
‫יעדים לשנת ‪:2013‬‬
‫ הרחבת גיוס מתנדבים ושיפור תהליך ההפניה של בנות השרות הלאומי לפרויקטים שונים‪.‬‬
‫ הרחבת קשרים עם גורמים וארגונים בארץ ובחו"ל‪.‬‬
‫ הכנת סרט על ההתנדבות בשק"ל‪.‬‬
‫ פרסום נרחב יותר באתר האינטרנט של שק"ל של סיפורים אישיים של מתנדבים ובני‪/‬ות ‬
‫ שירות לאומי‪.‬‬
‫ ארגון מפגש ודרכי תקשורת עם מתנדבים לשעבר של שק"ל‪ ,‬בעיקר מחו"ל‪ ,‬וחשיבה על‬
‫ הקמת ארגון ידידי שק"ל בתחום ההתנדבות‪ ,‬שיסייע בגיוס מתנדבים לשנים הבאות‪.‬‬
‫‬
‫ ארגון ערב הוקרה שני למתנדבים‪.‬‬
‫ הכנת יום פתוח להורי בני‪/‬ות השירות הלאומי‪ ,‬במסגרתו יכירו את הפעילות של שק"ל באופן ‬
‫ כללי‪ ,‬ויבקרו בתוכניות שילדיהם מתנדבים בהם‪.‬‬
‫ הסברה מקיפה בנושא ההתנדבות בשק"ל הן בתוך הארגון והן מחוצה לו‪.‬‬
‫אורלי מזרחי‬
‫מנהלת כ"א ומתנדבים‬
‫‪77‬‬
‫‪78‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫מרכז הדרכה‬
‫מטרות‬
‫לספק מענה מקצועי לעובדי העמותה ולגופים חיצוניים בתחום ההדרכה‪.‬‬
‫להיעזר בידע ובהון האנושי הקיימים בשק"ל על מנת ליזום תכניות השתלמות לאנשי מקצוע‪.‬‬
‫איסוף וקטלוג של חומרי הדרכה‪.‬‬
‫ליצור שיתופי פעולה בתחום ההכשרה עם גופים בתחום המוגבלויות‪.‬‬
‫לחשוף את הפעילות המקצועית הנעשית בשק"ל לציבור המקצועי ולקהל הרחב‪.‬‬
‫אוכלוסיית היעד‬
‫עובדי שק"ל ומתנדבים‪.‬‬
‫הורים ובני משפחה‪.‬‬
‫עובדי רווחה ועמותות‪.‬‬
‫כלל הציבור‪.‬‬
‫פעילות בשנת ‪:2012‬‬
‫ ארגון השתלמויות לצוות שק"ל בנושאים‪ :‬ערבית‪ ,‬חינוך חברתי מיני‪ ,‬יום עיון וסדנת גיבוש‬
‫חווייתית לצוות מרכז יום פתח תקוה‪.‬‬
‫ ארגון ארבעה ערבי הורים‪ :‬מפגשי הורים עם מרצים מובילים ודיון בסוגיות ליבה הקשורות‬
‫לילדיהם‪.‬‬
‫ ריכוז שני ימי הכשרה (אוריינטציה) לצוות חדש‪.‬‬
‫‬
‫ ארגון ובצוע ארבעה ימים חווייתיים בדירות‪/‬במרכז שק"ל (דוגמת "שפים מבשלים בשק"ל"‪,‬‬
‫ארוחת חג לדרי רחוב)‪.‬‬
‫ ריכוז ההכשרות במדינות חבר העמים‪ .‬בשיתוף משרד החוץ (‪ 5‬הכשרות)‪.‬‬
‫ אחריות על הפעלת אתר האינטרנט והפייסבוק‪.‬‬
‫ עריכת והוצאת עיתון עובדי שק"ל (ארבעה גיליונות)‪.‬‬
‫ כתיבה ועריכה של "ניוזלטר" (יוצא בפברואר ‪.)2013‬‬
‫ השתתפות בתכנון וביצוע יום עיון בנושא אספרגר‪" :‬שתי גדות לקליפה‪ ,‬שיטות התערבות עם‬
‫אנשים עם אספרגר"‪.‬‬
‫ סיוע בגיוס תרומות‪.‬‬
‫מרכז הדרכה‬
‫ סיוע בהשתתפות בפעולות חשיפת שק"ל לציבור המקצועי והציבור הכללי‪.‬‬
‫ הכנה והפקה של פוסטר לכנס אוטיזם – ‪. I care for Autism‬‬
‫תכנון לשנת ‪:2013‬‬
‫המשך הפעילויות שהחלו בשנת ‪2012‬‬
‫ ריכוז הכשרות והרצאות למבקרים ממדינות חבר העמים‪.‬‬
‫ שיתוף פעולה עם המכללה למנהל – חשיפה ושיווק שק"ל‪ ,‬גיוס תרומות‪.‬‬
‫ הפקת אפליקציה לתכניות אישיות בטאבלט‪.‬‬
‫ כתיבת תכנית לימוד למדריכים בנושא אספרגר ביחד עם צוות אספרגר‪.‬‬
‫ גיוס משאבים לקידום הפרויקטים בנ"ל‪.‬‬
‫ השתלמויות וימי עיון לצוות שק"ל בנושאים שיקבעו‪.‬‬
‫ שיתוף פעולה בנושא קבוצת אחאים‪.‬‬
‫ קיום ימי עיון בנושאי הפעילות של שק"ל‪.‬‬
‫ ביצוע הכשרות והשתלמויות לאנשי מקצוע מחוץ לשק"ל‪.‬‬
‫ קבלת אורחים להרצאה וסיור מקצועי‪.‬‬
‫ ריכוז מפגשי צוות בכיר‪.‬‬
‫‬
‫מיקי ארנון‬
‫מנהל מרכז הדרכה‬
‫ביקור לימודי של מחנכות ממדינת ברית המועצות לשעבר‬
‫‪79‬‬
‫‪80‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫גיוס כספים‬
‫מטרות‬
‫הרחבת מאגר חברים‪ ,‬ידידים והתורמים בארץ ובעולם‪ ,‬בודדים וקרנות‪ .‬וזאת על מנת לגייס כספים‬
‫בארץ ובחו"ל‪ .‬פעולה זו נעשית על ידי‪ :‬חשיפת פעילותה של שק"ל בקרב הציבור הרחב בארץ‬
‫ובחו"ל‪ ,‬כולל הגברת המודעות לאוכלוסיית המוגבלים‪ .‬הבאת פעילות העמותה וצרכיה לידיעת‬
‫משפחות מקבלי השירותים‪ ,‬על מנת להגביר את היקף התרומות וההזדהות עם העמותה להפוך‬
‫אותם לשגרירי שק"ל‪ .‬הרחבה וביסוס חוג הידידים‪ ,‬כדי לעזור‪ :‬בגיוס כספים‪ ,‬התנדבות‪ ,‬קשרים‬
‫עסקיים‪ ,‬אירועים‪ ,‬כולל הקמת חוג ידידי שק"ל בחו"ל‪.‬‬
‫יעדים‬
‫החזקת ועדכון מאגר תורמים ופניות לתרום בדיוור ישיר להורים‪ ,‬מתנדבים ובני משפחה של‪:‬‬
‫מטופלים‪ ,‬לקוחות השירותים‪ ,‬עובדים‪ ,‬ספקים‪ ,‬ארגונים‪ ,‬לעסקים ולציבור הרחב בארץ ובחו"ל‪ .‬גיוס‬
‫תרומות לשק"ל מקרנות‪ ,‬מוסדות ואנשים פרטיים‪ .‬הדבר כולל‪ :‬חיפוש תורמים פוטנציאלים ומחקר‬
‫באמצעות האינטרנט‪ ,‬הגשת הבקשות ודיווח על ביצוע תוצאות‪ ,‬ייזום אירועים ומבצעים‪ .‬השתתפות‬
‫ביצירת קשרים עם גופים עסקיים וארגונים אחרים במטרה להרחיב את היקף הפעילות והיקף‬
‫התרומות‪.‬‬
‫שיווק העמותה‪ :‬לגייס אהדה‪ ,‬להבליט יתרונותיה וייחודיותה‪ ,‬להביא לידיעת בני משפחה של‬
‫מקבלי השירותים את ההשקעה רבת התשומות ורבת הממדים וכן את מגוון הפעילות של שק"ל‬
‫בקהילה‪ .‬הפעלת אתר האינטרנט של שק"ל ככלי לפיתוח קשרים‪ ,‬לשיווק ולגיוס כספים‪.‬‬
‫הפעילות בשנת ‪2012‬‬
‫הפעילות השוטפת בשנה זו חייבה ללמוד על אפשריות ודרכי גיוס כספים חדשות‪ .‬לשכנע את‬
‫הצורך בתרומה לאנשים עם צרכים מיוחדים בארץ‪ ,‬להיענות לדרישות של הקרנות שיש בהן יותר‬
‫ביורוקרטיה‪ ,‬המצאת מסמכים להוכיח שקיפות‪ ,‬צורך רב יותר בדיווח‪ ,‬מילוי טפסים ומעקבים‬
‫והערכות של תוצאות התרומה‪ .‬הפעילות ב‪ 2012-‬הושפעה‪ ,‬כמו בשנה שעברה‪ ,‬מהמשבר הכלכלי‬
‫העולמי והישראלי שהתחיל בשנים קודמות‪ ,‬דבר שקיבל ביטוי בירידה בתרומות וסגירת אפשרויות‬
‫לפנות בבקשות לקרנות רבות‪.‬‬
‫פעילויות שתוכננו ופעילות שוטפת‬
‫ הושקעו מאמצים רבים למצוא קרנות חדשות במקום הקרנות שהפסיקו לתרום בגלל המשבר ‬
‫ הכלכלי או הקפיאו את התרומות‪ .‬כתוצאה מכך התקבלו תרומות מקרנות חדשות‪.‬‬
‫ השתתפות באירוח אנשי ציבור‪ ,‬נציגי קרנות‪ ,‬אנשים פרטיים‪.‬‬
‫ איסוף תרומות לציון אירועים משפחתיים והנצחה‪ ,‬קניית כרטיסי ברכה לפורים‪.‬‬
‫ השתתפות בארגון ערב אזכרה לגדעון דרורי ז"ל‪.‬‬
‫גיוס כספים‬
‫ התקיים אירוע למתנדבים ובני משפחתם בבית בק בירושלים‪.‬‬
‫ השתתפות בארגון מופע "סטף בנדה בלילי" במסגרת פסטיבל ישראל‪.‬‬
‫ מפגשים שוטפים עם מנהלי המחלקות לאיתור צרכים ספציפיים כדי להכין בקשות לתרומות‪.‬‬
‫ השתתפות במערכת "עניין של גישה"‪.‬‬
‫ הורחבו האמצעים בהם ניתן לתרום לשק"ל‪ ,‬כמו‪ :‬הוראת קבע‪.‬‬
‫ איסוף כתובות אימייל ושליחת הודעות‪ ,‬מבזקים ומידע לשם שיפור התקשורת של שק"ל עם ‬
‫ הציבור‪ ,‬הורים ומתנדבים‪.‬‬
‫ שופר אתר האינטרנט של שק"ל‪.‬‬
‫ דיוור ישיר‪ :‬על פי התכנון‪ ,‬בוצעו ‪ 2‬פעולות של דיוור ישיר‪ ,‬בפסח ובראש השנה‪ ,‬ונשלחו כ‪-‬‬
‫‪ 4000‬פניות בארץ ו‪ 1000 -‬לחו"ל‪.‬‬
‫ עדכון ופעילות לקבלת דירוג מחדש של ארגון מידות‪.‬‬
‫ קבלת שק"ל ל"עיגול לטובה" המאפשר קבלת תרומות קבועות מבודדים באמצעות כרטיסי‬
‫אשראי‪.‬‬
‫תוכנית עבודה ‪2013‬‬
‫ גיבוש תכנית אסטרטגית לגיוס כספים והתארגנות של המחלקה לאחר קבלת עובדים חדשים‪.‬‬
‫ גיבוש תוכנית אסטרטגית לגיוס כספים והתארגנות של המחלקה עם קבלת העובדים החדשים‪.‬‬
‫ פניה לקרנות ותורמים לגיוס כספים ותרומות בארץ ובחו"ל‪.‬‬
‫ דיוור ישיר – על בסיס מאדר הנתונים בשק"ל ומקורות נוספים‪.‬‬
‫‬
‫פסח ‪ -‬יישלחו לכתובות במאגר ולכתובות חדשות פניות לארץ ולחו"ל‪.‬‬
‫‬
‫ראש השנה ‪ -‬יישלחו פניות לכתובות במאגר ולכתובות חדשות‪.‬‬
‫ תרגום ידיעון שק"ל לאנגלית וכן תרגום סיכום שנת ‪.2012‬‬
‫השתתפויות ואירועים‬
‫ השתתפות בוועדת ההיגוי לפסטיבל הסרטים השלישי בסינמטק ירושלים‪ :‬גיוס כספים‪ ,‬עזרה ‬
‫ ביצירת קשרים בינלאומיים‪.‬‬
‫ קשר עם תורמים ותומכים‪ ,‬בארץ ובחו"ל‪ ,‬על ידי שימוש בדואר אלקטרוני‪ ,‬ובתדירות גבוהה‪.‬‬
‫ השתתפות בוועדה המארגנת ערב אזכרה של גדעון דרורי ‪ -‬גיוס כספים‪ ,‬ליווי המתנדבים והכנת האירוע‪.‬‬
‫ עזרה בתכנון אירוע מרכזי לשנת הפעילות הנוכחית לגיוס תרומות‪.‬‬
‫‬
‫‪81‬‬
‫‪82‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫פעילויות נוספות‬
‫ גם בשנה זו‪ ,‬שבה יש עדיין מחסור בתרומות וירידה בהיקף התרומות‪ ,‬יעשה מאמץ מוגבר ‬
‫ למצוא מקורות חדשים‪.‬‬
‫ איסוף נתונים מעודכנים על הורים‪ ,‬בני משפחה ומכרים של מקבלי שירותים בארץ ובחו"ל‪.‬‬
‫ השתתפות בביסוס והרחבה של מספר האורחים המבקרים בשק"ל והצגת פעילויות שק"ל‪.‬‬
‫ השתתפות בפעולות עם המחלקות האחרות בשק"ל לשם הרחבת מעגל התורמים‪.‬‬
‫ השתתפות בפיתוח השימוש באתר שק"ל לצורך פרסום העמותה על מנת‪ :‬להגדיל את‬
‫ הכנסותיה‪ ,‬לשווק את פעילויות ומטרות העמותה ולהרחיב את מאגר התורמים‪.‬‬
‫‬
‫ עדכון ושיפור תוכנת מערכת המידע על התורמים‪.‬‬
‫ פעילות על מנת להיות בקשר עם תורמים ותומכים‪ ,‬בארץ ובחו"ל‪ ,‬על ידי שימוש בדואר ‬
‫ אלקטרוני ובתדירות גבוהה‪.‬‬
‫במצב הכלכלי החדש ועקב תחרות מוגברת בין ארגונים על גיוס פחות תרומות‪ ,‬נפתח שיטות דיווח‬
‫והערכה ואיסוף נתונים על פרויקטים המוכיחים את שימוש התרומות בצורה יעילה וממוקדת יותר‪,‬‬
‫על מנת לאפשר לתורם לראות היכן תרומתו משפיעה בצורה המרבית‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫אדריאנה דודי‬
‫מנהלת גיוס משאבים‬
‫שלישיית עתר בהופעה לגיוס כספים לשק"ל‬
‫הערכת תוכניות‬
‫הערכת תכניות‬
‫כללי‬
‫הפעילות בשנת ‪ 2012‬הייתה על פי הגדרת התפקיד‪ ,‬תכנית העבודה שנוסחה בסוף שנת ‪ 2011‬וכן‬
‫פעולות נוספות שנדרשו במהלך השנה‪ .‬בשנה זו הפעילות הייתה גם בנושאי רוחב‪ ,‬עדכון הנהלים‪.‬‬
‫פעילות במילוי התפקידים הפורמאליים וכן הבלתי פורמאליים של ייעוץ וסיוע לבעלי תפקידים‬
‫וניתנה הדגשה להיבטים הארגוניים והמבניים של המסגרות‪.‬‬
‫הפעילות בשנת ‪2012‬‬
‫הערכת תכניות ומשוב‪:‬‬
‫דוחות הערכה לקרנות‪ :‬קרן סבה ‪ -‬התפתחות הילד‪ ,‬אריסון‪-‬דרי רחוב‪.‬‬
‫משוב – ימי אוריינטציה לעובדים חדשים‪.‬‬
‫תיעוד ופרסום‬
‫השתתפות במערכת "עניין של גישה"‪.‬‬
‫הכנת סיכום שנתי לשנת ‪ 2011‬והשתתפות בדיונים עם המנכ"ל על סיכומי הפעילות של התוכניות‪.‬‬
‫תיעוד סגירת הוסטל פתח תקוה‪.‬‬
‫נוהלים‬
‫עודכנו הנוהלים‪ :‬עובדים‪ ,‬שכר‪ ,‬דרי רחוב וקבלת מתנות מגורמי חוץ‪.‬‬
‫נוהלים חדשים‪ :‬כספי דיירים בדירות ופיטורי עובד‪.‬‬
‫נוהלים בהכנה‪ :‬חלוקת תרופות בדירות‪.‬‬
‫השתתפות בפגישות צוות ואירועי שק"ל‬
‫ועדת פרס עובד מצטיין ע"ש גדעון דרורי‪ ,‬לשנת ‪ 2012‬ותכנון לשנת ‪.2013‬‬
‫שני ימי אוריינטציה לעובדים חדשים‪.‬‬
‫יום עיון שני בנושא אספרגר‪.‬‬
‫מפגשי צוותים במערך הדיור בנושאים‪ :‬נוהלים‪ ,‬טיפול במניפולציות‪ ,‬מפגשים עם צוות תעסוקה‬
‫ועם צוות מרכז יום בפתח תקוה‪.‬‬
‫הרצאה ודיון עם צוות מבקרים מרוסיה‪ ,‬בנושא הערכה ומשוב‪.‬‬
‫ייצוג בוועדות‬
‫‪ - WCJCS‬חברות בוועד המנהל‪.‬‬
‫מערכת מידעו"ס‪.‬‬
‫פורום לתיאום פעילויות‪ ,‬העצמה ושותפות אוכלוסיות הסובלות מהתמכרות‪.‬‬
‫פגישת ייעוץ ואימון לבעלי תפקידים בשק"ל והכנת מכרזים‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫‪84‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫תכנית עבודה לשנת ‪2013‬‬
‫הערכת תכניות וסקרים‪:‬‬
‫השתתפות ביום האוריינטציה‪.‬‬
‫השתתפות ביום העיון השלישי בנושא אספרגר‪.‬‬
‫ביצוע הערכה של תכנית שתקבע על ידי מנכ"ל שק"ל‪.‬‬
‫נהלים‬
‫עדכון – נוהל שיאים‪ ,‬תעסוקה‪.‬‬
‫הכנה – נוהל חלוקת תרופות בדירות‪.‬‬
‫תיעוד ופרסומים‬
‫השתתפות במערכת "עניין של גישה"‪.‬‬
‫הכנה ופרסום של סיכום שנתי ‪ ,2012‬בעברית והשתתפות בהכנת הסיכום באנגלית‪.‬‬
‫השתתפות בדיוני צוותים בשק"ל‪ ,‬ייעוץ ואימון של עובדים‪.‬‬
‫הכנת ניירות עמדה‪ ,‬ניתוח מסמכים וסיוע בהגשת מכרזים‪.‬‬
‫ייצוג בוועדות והשתתפות בימי עיון‪ ,WCJCS :‬מערכת מידעו"ס והפורום לתיאום פעילויות והעצמה‬
‫של אנשים מכורים לסמים ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫ריכוז צוות עריכת ספר בנושא‪" :‬שילוב הלכה ומעשה"‪.‬‬
‫ד"ר מאיר חובב‬
‫הערכת תכניות ומחקרים‬
‫כח אדם‬
‫כח אדם‬
‫כללי‬
‫יחידת כח אדם מטפלת בכל העובדים בשק"ל אשר מתקיימים ביניהם לבין העמותה יחסי עובד‬
‫מעביד ‪ 513 -‬עובדים‪ .‬עלייה של ‪ 15%‬במספר העובדים לעומת שנה קודמת‪.‬‬
‫תחומי פעילות המחלקה‪:‬‬
‫ ניהול וטיפול בתחום כח אדם ופעילויות לרווחת העובד‪.‬‬
‫ ריכוז פעילות הנהלת העמותה‪ :‬אסיפה כללית‪ ,‬ועד מנהל‪ ,‬וועדות‪ :‬כח אדם והשתלמויות וכספים‪.‬‬
‫ קשר עם רשם העמותות‪.‬‬
‫ ריכוז נושא הטרדות מיניות‪.‬‬
‫נושאים שוטפים בטיפול המחלקה‪:‬‬
‫ פרסום מודעות דרושים‪ ,‬גיוס עובדים‪ ,‬מיון והשמה‪.‬‬
‫ השתתפות בירידי תעסוקה באוניברסיטה העברית‪ ,‬בירידי תעסוקה של היחידה להכוונת חיילים ‬
‫ משוחררים‪.‬‬
‫ השתתפות בועדות קבלה של עובדים חדשים‪.‬‬
‫ קליטה מנהלית של עובדים חדשים ובהמשך טיפול בכל הנושאים הקשורים לתנאי העסקתם‪.‬‬
‫ טיפול בפניות עובדים (הנפקת מכתבים שונים‪ ,‬כגון‪ :‬אישורי העסקה)‪.‬‬
‫ טיפול וייצוג בפניות משפטיות‪ ,‬במידה וישנן‪ ,‬של עובדים‪ ,‬תוך התייעצות עם היועץ המשפטי ‬
‫ של שק"ל ותוך יצירת קשר עם הגורמים הרלוונטיים ‪.‬‬
‫ סיום עבודה של עובדים‪ :‬הוצאת מכתבי הפסקת עבודה‪ ,‬הנפקת אישורי העסקה והעברת ‬
‫ התיק לסגירה למדור שכר‪.‬‬
‫פעולות רבעוניות‪:‬‬
‫אוריינטציה לעובדים חדשים‪ :‬במסגרת יום זה מקבלים העובדים החדשים הרצאות וחומרים‬
‫להכרת שק"ל ופעילותה‪ ,‬זכויות העובד בארגון וכדומה‪ .‬מטרת היום לאפשר לעובד להכיר גם את‬
‫התחומים האחרים הקיימים בשק"ל מלבד התחום בו הוא עוסק‪ .‬כמו כן ניתנות הרצאות מקצועיות‬
‫מפי אנשי מקצוע‪ ,‬וסיפורים אישיים של מטופלים והורי מטופלים על מנת שהעובד יכיר את שק"ל‬
‫מ"צידו השני של המטבע"‪ .‬השנה התקיים שלושה ימי אוריינטציה‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫‪86‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫פעולות שנתיות‪:‬‬
‫השתתפות בוועדה לבחירת עובד מצטיין של שק"ל‪ :‬הוועדה מתכנסת מספר פעמים בשנה לקראת‬
‫אירוע חלוקת הפרס בחודש מרץ‪.‬‬
‫קשר עם רשם העמותות‪ :‬אחריות לקבלת אישור ניהול תקין של שק"ל על פי חוק העמותות‪ ,‬דבר‬
‫המחייב העברת דוחות כספיים שנתיים‪ ,‬העברת מסמכים הנדרשים על ידי הרשם‪ ,‬אישורים על‬
‫מורשי חתימה וכדומה‪.‬‬
‫הערכת עובדים‪ :‬אחת לשנה‪.‬‬
‫פעולות מיוחדות שבוצעו בשנת ‪:2012‬‬
‫ פרס עובד מצטיין ע"ש גדעון דרורי ‪ -‬פרס עובד מצטיין ע"ש גדעון דרורי חולק ל‪ 3 -‬עובדים ‬
‫ מצטיינים בעמותה וכן לשני צוותים מצטיינים‪ .‬הטקס משולב עם "זכויות יוצרים" ‪ -‬הפרויקט ‬
‫ בו הוקרנו סרטים מעשי ידיהם של חברי חוג הווידיאו בתוכנית שיאים של שק"ל‪.‬‬
‫ אורגן טיול לעובדי העמותה לדרום הארץ‪.‬‬
‫ חולק שי לחג לעובדי העמותה בראש השנה ובפסח‪.‬‬
‫המידע הקשור בעובדים‪.‬‬
‫ הותקנו שעוני נוכחות במרכז הטיפולי סיעודי בפתח תקוה‪ ,‬בבניין המשרדים של שק"ל‪ ,‬ביחידה ‬
‫ לנפגעי אלימות וכן ביחידה להתפתחות הילד‪.‬‬
‫ הותקנה מערכת חדשה לניהול נוכחות של כל עובדי העמותה‪.‬‬
‫ הועלה לאוויר אתר העובדים של שק"ל‪.‬‬
‫ במהלך השנה לא התקבלו תלונות על הטרדות מיניות ‪.‬‬
‫תוכניות לשנת ‪2013‬‬
‫סיום הטמעת מערכת הנוכחות החדשה לכלל עובדי שק"ל‪.‬‬
‫אוריינטציה לעובדים חדשים‪ :‬כמידי שנה‪ ,‬גם ב‪ 2013 -‬אנו מתכננים לקיים את האוריינטציה‬
‫לעובדים חדשים – מפגשים חד יומיים להכרות עם המערכת‪.‬‬
‫עריכת מפגשים בנושא נהלים עם עובדי שק"ל‪.‬‬
‫פרס עובד מצטיין של שק"ל ע"ש גדעון דרורי‪ :‬פרס עובד מצטיין של שק"ל ע"ש גדעון דרורי‬
‫יחולק כמידי שנה‪ .‬הפרס יינתן לשלושה עובדים וכן לשני צוותים שהצטיינו במיוחד בעבודתם‪.‬‬
‫העברת טפסי הערכה לעובדי שק"ל‪ .‬ניתוח הנתונים שהתקבלו מטפסי ההערכה‪ ,‬והצגת דו"ח‬
‫למנהלי התחומים עם המסקנות‪.‬‬
‫ארגון ערב עובדים‪.‬‬
‫כח אדם‬
‫עובדים לפי יחידות‪ ,‬נכון ליום ‪31.12.2012‬‬
‫הפרוייקט‬
‫מערך הדיור‬
‫בתי ספר לחינוך מיוחד‬
‫מרכזים להתפתחות הילד‬
‫ערוצים לקהילה‬
‫פנאי‬
‫נגישות‬
‫מנהלה‬
‫תעסוקה‬
‫דרי רחוב‬
‫לקו"ש מזרח י‪-‬ם‬
‫אחזקה‬
‫גיוס משאבים‬
‫מרכז חירום ומרכז לחינוך מיני חברתי‬
‫מרכז יום ומע"ש פתח תקוה‬
‫סה"כ‬
‫מספר עובדים‬
‫‪253‬‬
‫‪90‬‬
‫‪6‬‬
‫‪17‬‬
‫‪31‬‬
‫‪6‬‬
‫‪13‬‬
‫‪32‬‬
‫‪10‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪16‬‬
‫‪27‬‬
‫‪513‬‬
‫עובדים לפי אופן העסקה‬
‫חודשיים‪ 133 :‬עובדים במשרות מלאות או חלקיות‬
‫שעתיים‪ 380 :‬עובדים‬
‫סה"כ‪513 :‬‬
‫חלוקת עובדים לפי מין‬
‫נשים‪329 :‬‬
‫גברים‪184 :‬‬
‫סה"כ‪513 :‬‬
‫עובדים לפי גיל‬
‫גיל‬
‫עד גיל ‪30‬‬
‫‪30-40‬‬
‫‪40-50‬‬
‫‪50-60‬‬
‫‪60-75‬‬
‫סה"כ‬
‫מספר‬
‫‪291‬‬
‫‪92‬‬
‫‪54‬‬
‫‪48‬‬
‫‪28‬‬
‫‪513‬‬
‫אורלי מזרחי‬
‫מנהלת כח אדם‬
‫‪87‬‬
‫‪88‬‬
‫שק״ל ‪ -‬סיכום שנת ‪2012‬‬
‫מחלקת כספים‬
‫תפקידי המחלקה‪:‬‬
‫ רישום הפעילות הכספית של שק"ל (הנהלת חשבונות)‪.‬‬
‫ גביית כספים (ממשלה‪ ,‬עיריות‪ ,‬מוסדות ולקוחות אחרים)‪.‬‬
‫ ביצוע תשלומים‪.‬‬
‫ הכנת דוח כספי שנתי והעברתו לרואה חשבון לביקורת‪.‬‬
‫ הכנת דוחות כספיים תקופתיים למחלקות‪.‬‬
‫ ניהול כספי מול הבנקים וגורמי מימון‪.‬‬
‫ הפעלת מערכת קו (הדרכה ושיפורים)‪.‬‬
‫ הדרכת אנשים הקשורים במחלקה על פעולותיה‪.‬‬
‫ בקרה על מערכת השכר וביצוע תשלומים בגין עובדים והוצאות נלוות‪.‬‬
‫עובדים‪ :‬המחלקה מונה שלושה עובדים‪ :‬מנהל הכספים; מנהלת חשבונות‪ ,‬חשבת שכר‪.‬‬
‫נושאים שבוצעו ב‪:2013 -‬‬
‫ ביצוע שוטף של התפקידים שפורטו לעיל‪.‬‬
‫ הכנת דוחות תקופתיים למנהלי מחלקות‪.‬‬
‫ חשבות שכר‪ :‬הפעלת חוק שעות עבודה‪ ,‬שינו הסדרים פנסיונים‪.‬‬
‫ הגשת מאזן ‪ 2011‬במועד וקבלת אישור ניהול תקין‪.‬‬
‫ השתתפות בוועד המנהל של העמותה‪ ,‬בוועדת כספים ובוועדת כח אדם‪.‬‬
‫ השתתפות בפורום צוות בכיר‪.‬‬
‫ ריכוז הפעלת מערכת המחשוב בשק"ל כולל רכש ותחזוקה‪.‬‬
‫ תכנון ותחילת ביצוע מיחשוב הדירות וחיבורם לאינטרנט‪.‬‬
‫יעדים לשנת ‪:2013‬‬
‫ ביצוע שוטף של תפקידי המחלקה כפי שפורטו לעיל‪.‬‬
‫ העברת חומר לביקורת רואה החשבון במועד במטרה להוציא את הדו"ח השנתי במהלך חודש ‬
‫ יוני ‪ 2013‬כנדרש על פי החוק‪.‬‬
‫ שינוי תבנית דווח וניהול בקרה של הקופות הקטנות‪.‬‬
‫מחלקת כספים‬
‫ קיום פגישות סדירות עם מנהלי המחלקות לעדכון ותיאום מצבם הכספי (עודף‪/‬גירעון‪,‬‬
‫ תזרימים‪ ,‬לקוחות וספקים)‪.‬‬
‫‬
‫ תכנון ובקרה של הפעילות הכספית של המחלקות בדגש על איזון תקציבי ותזרים המזומנים‪.‬‬
‫ תכנון ובקרה של הפעלת מערכת נוכחות ממוחשבת (סינל) ושילובה במערכת השכר‪.‬‬
‫ השלמת ביצוע מיחשוב הדירות וחיבורם לאינטרנט‪.‬‬
‫אליהו וייל‬
‫מנהל כספים‬
‫‪89‬‬