‫תוכן העניינים‬ ‫עמוד השער‬ ‫‪96‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪07‬‬ ‫‪07‬‬ ‫‪07‬‬ ‫‪07‬‬ ‫תמונת הגיליון‬ ‫בעלי תפקידים באמ"י‬ ‫הסבר תמונת הגיליון‬ ‫דבר(י) היו"ר‬ ‫דבר המערכת‬ ‫פרוטוקול ישיבת מועצת אמ"י‬ ‫תקצירי מאמרים‪:‬‬ ‫משמעותן של שיטות מיון סינופטי ביחס לתופעות‬ ‫סביבתיות מעל מזרח אגן הים התיכון‬ ‫מטאורולוגיה ואנרגייה‬ ‫מטאורולוגיה והסביבה‬ ‫מן ההתחממות הגלובלית‬ ‫כנס אמ"י השנתי תשע"ג‬ ‫אמ"י – היום לפני ‪ 74‬שנה‬ ‫מטאורולוגיה באינטרנט‬ ‫מכתב מהאיגוד המטאורולוגי האירופי‬ ‫סיור‬ ‫תאריכים של כנסים בין‪-‬לאומיים‬ ‫‪07‬‬ ‫‪02‬‬ ‫‪08‬‬ ‫‪08‬‬ ‫‪07‬‬ ‫‪04‬‬ ‫‪09‬‬ ‫‪06‬‬ ‫‪06‬‬ ‫בעלי תפקידים באמ"י‬ ‫הועדה המרכזת‬ ‫נח וולפסון‪ ,‬מטאו‪-‬טק‬ ‫יו"ר ‪-‬‬ ‫מזכיר ‪ -‬אלונה אריה‪ ,‬מטאו‪-‬טק‬ ‫עמיר גבעתי‪ ,‬נציבות המים‬ ‫גזבר ‪-‬‬ ‫ועדת הדרכה‬ ‫פנחס אלפרט‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬ ‫הדס סערוני‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬ ‫שמעון קריצ'ק‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫המועצה הנבחרת‬ ‫תמי אליאס‪ ,‬מטאו‪-‬טק‬ ‫פנחס אלפרט‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫יוסי ברקן‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫אורי דיין‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫ברוך זיו‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫יעקב לומס‬ ‫עמית סביר‪ ,‬מטאו‪-‬טק‬ ‫דוריטה רוסטקייר אדלשטיין‪ ,‬המכון הביולוגי‬ ‫ועדת ביקורת‬ ‫איתן מאזה‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬ ‫הדס סערוני‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬ ‫מיטל רומם‬ ‫מערכת מטאורולוגיה בישראל‬ ‫חברי המועצה בתוקף תפקידם‬ ‫יאיר גולדרייך‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬עורך‬ ‫אבריל גולדרייך‪ ,‬עריכה גראפית‬ ‫‪ ,‬מנהל השמ"ט‬ ‫‬‫ערן בז'ה‪ ,‬מפקד מטאורולוגיה ח"א‬ ‫תמונת השער‬ ‫החברה הישראלית ‪ ,SDE‬שפיתחה תחנות כוח הפעלות על ניצול האנרגיה של גלי הים‪ ,‬שלחה לנו את הציור הזה‪.‬‬ ‫בציור נראית סדרה של מתקנים כאלה המחוברים לאורכו של מזח‪ .‬ראה מדור מטאורולוגיה ואנרגיה‪.‬‬ ‫‪69‬‬ ‫דבר היו"ר‬ ‫אנו ניצבים בפני שנת פעילות חדשה‪.‬‬ ‫על הפרק עומדים מספר נושאים –‬ ‫א‪ .‬ארגון סדנה מדעית דוגמת סדנת ה – ‪ ENSEMBLE‬אשר נתנה על ידי מומחה מ‪.NCEP -‬‬ ‫ב‪ .‬ארגון סיור לחברי האיגוד ובני זוגם ביחידת נסויי הטילים של ח"א תוך דגש על חשיבות מזג האוויר‬ ‫לניסויים‪ .‬בסיום תישמע הרצאה של ח"א בנושא כווני התפתחות המטאורולוגיה בח"א‪.‬‬ ‫ג‪ .‬כמו כן נבחנת האפשרות להוציא מהדורה מעודכנת ומחודשת של ספרו של פרופסור גולדרייך‪.‬‬ ‫ד‪ .‬האיגוד סיים את כל פרשיות "אי הדיווח" למס הכנסה מהעבר וקיבל אישור ניהול תקין של העמותה‪.‬‬ ‫המצב הפיננסי של האיגוד יאפשר להנהלת האיגוד לשקול הורדה בדמי החבר בשנה הבאה‪.‬‬ ‫ד"ר נח וולפסון‬ ‫יו"ר אמ"י‬ ‫דבר המערכת‬ ‫בדומה לשנה שעברה חוברת הזאת‪ ,2/72 ,‬החוברת אינה "עבה" בהיקפה כפי שהייתה חוברת ‪ .7/72‬החוברת‬ ‫הראשונה בכל שנה סוקרת את הכנס השנתי עם פרסום התקצירים המורחבים שהוצגו בכנס‪ .‬עד לפני שלש שנים‬ ‫הבאנו בחוברת ‪ 2‬גם סיכומים ותמונות מהכנס לסיכום שנת הגשם‪ .‬נקוה שבעתיד הקרוב נוכל לחזור ולסקר גם‬ ‫כנס מעין זה‪.‬‬ ‫את התקציר המורחב שלח אלינו הפעם פרופ' אורי דיין בשם קבוצת המחברים של המאמר‪" :‬משמעותן של‬ ‫שיטות מיון סינופטי ביחס לתופעות סביבתיות מעל מזרח אגן הים התיכון"‪ .‬הנושאים הסביבתיים נכנסו חזק‬ ‫במחלקות לגיאוגרפיה בארץ‪ .‬המטאורולוגים אינם מפגרים אחר חבריהם לחוג‪ .‬ראה גם מדור מטאורולוגיה‬ ‫וסביבה‪.‬‬ ‫מדור ‪ -‬מטאורולוגיה ואנרגייה – תופס תאוצה ובמספר מהחוברות האחרונות הוא לא רק ממלא את דף‬ ‫השער אלא גם במאמרים‪ .‬בחלקם על ידי יזמים המפתחים מתקנים בתחום האנרגיה המתחדשת‪ .‬כך גם הפעם‬ ‫מופיע מכתב מאת מנכ"ל חברת ‪ SDE‬בעקבות בקשתי לחומר על החברה‪ .‬החברה מפתחת תחנות כוח הפועלות‬ ‫על ניצול האנרגיה של גלי הים‪ .‬ראה גם את תמונת השער‪.‬‬ ‫האיור שמופיע במדור אמ"י לפני ‪ 74‬שנה שונה הפעם מהרגיל‪ .‬אין הוא סריקה של דף השער אלא תמונות של‬ ‫עמוד פנימי‪ ,‬על התקנת תחנות מטאורולוגיות בשטחים החדשים שנוספו לישראל לאחר מלחמת ששת הימים‪.‬‬ ‫לסיום ברצוננו להזכיר לחברים את שלוש האפשרויות להגשת מאמרים לביטאון‪:‬‬ ‫‪ .7‬מאמרים (יעברו שיפוט) ‪ .2‬רשימות\תגובות ("‪ - "camera-ready‬ללא שיפוט ועל אחריות הכותב [עריכה‪,‬‬ ‫עריכה לשונית ותוכן]) ‪ .8‬תקצירי מאמרים (מורחב ‪ -‬לפחות ‪ 8‬עמודים [כולל איורים ומראי מקום] ‪ -‬בעברית)‬ ‫שהתפרסמו בכתבי עת שפיטים ("‪ . ("camera-ready‬המטרה היא שהמאמרים הללו יגיעו לקהל שאינו מצוי אצל‬ ‫כתבי עת אלו‪ ,‬יוכל לקרא ולהתעדכן‪ .‬החומר יוגש בעברית על דף ‪ A4‬ויודפס בתכנת ‪ ,WORD‬באותיות מסוג‬ ‫‪ DAVID‬בגודל ‪ 72‬בגוף התקציר ו‪ 77-‬בכותרות‪ ,‬וברווח של שורה אחת (מאמרים לשיפוט – רווח כפול)‪ .‬הכותרת‪,‬‬ ‫שם‪/‬שמות מלא‪/‬ים של המחבר‪/‬ים (ללא תארים) וכתובת מלאה של המוסד בו בוצע המחקר (כולל מיקוד) ודוא"ל‬ ‫יופיעו באותיות מודגשות (‪ .)BOLD‬את החומר יש לשלוח אלי בדוא"ל (שימו לב לשינוי קל בכתובת)‪:‬‬ ‫‪goldrey@mail.biu.ac.il‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫יאיר גולדרייך‪ ,‬פרופ' אמריטוס‬ ‫המחלקה לגיאוגרפיה והסביבה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫‪07‬‬ ‫פרוטוקול ישיבת מועצת אמ"י‬ ‫מיום רביעי‪ ,24.79.2772 ,‬ה' בתמוז תשע"ב‬ ‫הישיבה התקיימה במשרדי חברת מטאו‪-‬טק בבני ברק‬ ‫נכחו‪:‬‬ ‫וועדה מרכזת‪ :‬נח וולפסון – יו"ר‬ ‫אלונה אריה – מזכירה‬ ‫חברי מועצה‪:‬‬ ‫פנחס אלפרט‬ ‫דוריטה רוסטקייר ‪-‬אדלשטיין‬ ‫עמית סביר‬ ‫תמי אליאס‬ ‫ברוך זיו‬ ‫וועדת ביקורת‪ :‬איתן מאזה‬ ‫להלן סכום דיון מועצת האיגוד‪:‬‬ ‫‪ .1‬כנס אמ"י ‪2112 ,2112‬‬ ‫סוכם כי כנס אמ"י ‪ ,2102‬במתכונתו החדשה עם מרצה אורח מחו"ל‪ ,‬היה מוצלח מאוד ועל כן יתקיים באותה מתכונת‬ ‫גם בשנת ‪ .2102‬הועלו שמות של אורחים אפשריים לכנס הבא‪.‬‬ ‫מועד טנטטיבי לכנס הבא‪ :‬יום חמישי ‪ .20.12.02‬מקום עדיין לא נקבע‪.‬‬ ‫‪ .2‬ועדה מרכזת‬ ‫עמיר גבעתי ביקש לשחרר אותו מתפקיד גזבר האיגוד‪ .‬סוכם כי ימשיך לפעול במסגרת ועדת ההדרכה‪ .‬המועצה תמנה‬ ‫אחד מחבריה כגזבר זמני‪.‬‬ ‫‪07‬‬ ‫‪ .2‬תכנית פעילות לשנת תשע"ג‬ ‫בנוסף על הכנס השנתי בכוונתנו לקיים ‪ 2‬אירועים נוספים‪:‬‬ ‫סיור ליחידת נסויי הטילים של חיל האוויר‪ ,‬בצירוף הרצאה על אמצעים מטאורולוגיים שבידי החיל‪ .‬הכוונה היא לקיים‬ ‫את הסיור סמוך לפני תחילת שנת הלימודים באוניברסיטאות‪ .‬ארגון הסיור ע"י נח‪.‬‬ ‫כנס בן יום (או אף יומיים) בנושא מטאורולוגיה ואנרגיות מתחדשות‪ ,‬בשיתוף גורמים מתעשיית האנרגיה וגורמים‬ ‫מדעיים‪ .‬הכוונה היא לקיים כנס זה בחודש נובמבר‪.‬‬ ‫‪ .4‬מלגת מדענים "ותיקים"‬ ‫בנוסף על המלגה השנתית למדענים צעירים הוצע לתת פרס שנתי למדען מבוסס‪ ,‬בגין השפעתו על שדה המטאורולוגיה‪.‬‬ ‫הפרס יינתן על בסיס קריטריונים אובייקטיביים ולא על סמך שיפוט‪ .‬סוכם כי דוריטה רוסטקייר תציע מתווה‪/‬תקנון‬ ‫להענקת הפרס והנושא יידון שוב בישיבת המועצה הבאה‪.‬‬ ‫‪ .5‬ספר "האקלים בישראל" של יאיר גולדרייך‬ ‫הועלה הצורך במהדורה חדשה ומעודכנת של ספרו של יאיר גולדרייך "האקלים בישראל" והוצע כי אמ"י תתמוך‬ ‫כספית בפרוייקט‪ .‬סוכם כי נח יברר את היקף העבודה והעלויות הנדרשות ויבחן את האפשרות לחלוקה‪/‬מכירה של‬ ‫הספרים החדשים בהנחה לחברי האיגוד‪ .‬לאחר שיהיו בידינו הפרטים תועלה ההצעה הקונקרטית לאישור המועצה‪.‬‬ ‫‪ .6‬ניהול העמותה‬ ‫נח הציג את התנהלות העמותה מול רשם העמותות ומס הכנסה בנוגע לתלונות מנהלת השירות המטאורולוגי‪ ,‬תלונות‬ ‫בגין עודפים כספיים ואי הגשת דו"חות למס הכנסה בשנים עברו‪ .‬כתוצאה מטיפולים ומאמצים אלה הוסרו דרישות רשם‬ ‫העמותות ונתקבלו אישור ניהול ספרים ופטור ממס הכנסה‪ ,‬עובדה שתחסוך סכומים משמעותיים מתקציב האיגוד‪.‬‬ ‫‪ .7‬ישיבת המועצה הבאה‬ ‫תתקיים בראשית חודש ספטמבר‪ .‬מועד מדוייק ייקבע בהמשך‪.‬‬ ‫רשמה‪ :‬אלונה אריה‬ ‫מזכירת האיגוד‬ ‫‪07‬‬ ‫פרוטוקול אסיפה כללית מיוחדת‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.77‬‬ ‫אסיפה כללית מיוחדת של אמ"י – האיגוד המטאורולוגי הישראלי (ע"ר ‪ )407797697‬התקיימה ביום‬ ‫‪ 27.74.2772‬במשרדי האיגוד בבני ברק‪.‬‬ ‫הודעה על האסיפה נמסרה לכל חברי העמותה באמצעות דואר אלקטרוני‪ ,‬לכתובתם הרשומה בפנקס‬ ‫החברים‪ ,‬חודשיים לפני מועד קיומה וכן פורסמה באתר האינטרנט של האיגוד‪.‬‬ ‫באסיפה נכחו ‪ 84‬חברים‪.‬‬ ‫על סדר היום‪:‬‬ ‫א‪ .‬עדכון תקנון האיגוד‪ ,‬בהתאם להצעות שהועלו בחודש דצמבר ונשלחו בדואר אלקטרוני לכל חברי‬ ‫האיגוד (מצ"ב העתק)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בחירות למוסדות האיגוד – השלמת מקומות פנויים במועצת האיגוד ובועדת הביקורת‪.‬‬ ‫ג‪ .‬דיון חופשי‪.‬‬ ‫הבחירות למוסדות האיגוד וההצבעה על השינויים בתקנון היו חשאיות ופוקחו ע"י וועדת הביקורת‪ .‬כוועדת‬ ‫קלפי שמשה סטודנטית שאינה חברת האיגוד‪ ,‬אשר נשכרה במיוחד מחברת "ג'וב טוב"‪.‬‬ ‫תוצאות הבחירות‪:‬‬ ‫א‪ .‬יעקב לומס נבחר למועצת האיגוד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מיטל רומם נבחרה לועדת הביקורת‪.‬‬ ‫בהצבעה על שינויים בתקנון התקבלה ההצעה לבטל את המקום הקבוע של מנהל השירות המטאורולוגי‬ ‫במועצה‪ .‬בהצעה תמכו ‪ 82‬מתוך ‪ 84‬החברים שהשתתפו‪ .‬לשינוי בתקנון נדרש רוב של שני שליש מכלל‬ ‫המצביעים לפיכך ההצעה התקבלה‪ .‬ההצעה לביטול כל המקומות הקבועים במועצה נדחתה‪.‬‬ ‫בדיון החופשי הועלתה הצעתו של פרופ' שמעון קריצ'ק לשינוי תקנון האיגוד כך שהסעיף הראשון של מטרות‬ ‫האיגוד יהיה "קידום המטאורולוגיה‪ ,‬מדעים וטכנולוגיות הקשורים בה לקידום החברה הישראלית" במקום‬ ‫הנוסח הקיים כיום "קידום מדע המטאורולוגיה בישראל והשימושים בו"‪ .‬ההצעה תועלה להצבעה באסיפה‬ ‫הכללית הבאה‪.‬‬ ‫הועלתה הצעה להגביל את זכות הבחירה למוסדות האגודה לחברים מדרגת השכלה מסוימת ומעלה – הצעה‬ ‫זו נדחתה מייד מאחר שהגבלה כזו אסורה עפ"י חוק‪.‬‬ ‫הועלתה הצעה להגביל את הזכות להיבחר למוסדות האגודה לפי קריטריונים‪ .‬חוקיותה של הצעה זו תיבדק‪.‬‬ ‫במידה ותימצא חוקית – תועלה ההצעה לדיון באסיפה הכללית הבאה‪ ,‬לקביעת הקריטריונים להגבלה זו‪.‬‬ ‫רשמה‪,‬‬ ‫אלונה אריה‬ ‫מזכירת האיגוד‬ ‫הפרוטוקול מאושר ע"י‬ ‫אלונה אריה‬ ‫ד"ר נח וולפסון‬ ‫מזכירה‬ ‫יו"ר האיגוד‬ ‫‪07‬‬ ‫תקצירי מאמרים‬ ‫במדור זה נביא תקצירים מורחבים של מאמרים שהתפרסמו בכתבי עת בי"ל‪ .‬התקצירים‬ ‫מובאים כלשונם ועל אחריותם של המחברים‪.‬‬ ‫משמעותן של שיטות מיון סינופטי ביחס לתופעות סביבתיות מעל מזרח‬ ‫אגן הים התיכון‬ ‫אורי דיין‪ ,1‬עמית טובי‪ ,1‬אילן לוי‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 7‬המחלקה לגיאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫‪ 2‬המרכז למצוינות בחקר החשיפה הסביבתית ובריאות בטכניון‬ ‫המקור‪:‬‬ ‫‪Dayan U, Tubi A, Levy I. 2011. On the importance of synoptic classification methods with‬‬ ‫‪respect to environmental phenomena. International Journal of Climatology: DOI:‬‬ ‫‪10.1002/joc.2297.‬‬ ‫‪ .1‬מבוא‬ ‫אחת ממטרותיה החשובות של הקלימטולוגיה הסינופטית הינה ניתוח היחסים שבין צירקולציה אטמוספרית‬ ‫והתנאים השוררים על פני הקרקע‪ .‬על מנת ללמוד על מערכת יחסים זו‪ ,‬קלימטולוגים ממיינים מצבי זרימה‬ ‫אטמוספרית לקטגוריות בדידות אשר הינן אופייניות למצבים סינופטיים טיפוסיים‪ .‬בשלב השני‪ ,‬מתבצע שיוך בין‬ ‫מצבי הזרימה לתופעות טבעיות על פי קריטריונים וערכי סף המוגדרים לתופעות אלו‪.‬‬ ‫מיון הצירקולציה האטמוספרית למצבי זרימה בדידים נעשה במגוון שיטות‪ ,‬חלקן שיטות אוטומטיות‪/‬נתמכות‬ ‫מחשב המבוססות בעיקרן על פרוצדורות סטטיסטיות‪ ,‬ואילו חלקן מבוססות על מיון "ידני" הנסמך על מיומנות‬ ‫הממיין‪ .‬על מנת להסיק על ההבדלים באופן שיוך תופעות סביבתיות למצבי זרימה אטמוספרית בין שיטות שונות‪,‬‬ ‫בוצעה השוואה בין שיטה נתמכת מחשב (‪ )Alpert et al., 2004‬ושיטה הנסמכת על מיון ידני המבוצעת במחלקה‬ ‫לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית‪ .‬השיטה נתמכת המחשב גם היא אינה מבוצעת באופן אוטומטי לחלוטין‪ ,‬שכן‬ ‫השלב הראשוני בשיטה זו כולל מיון מצבי זרימה לתבניות סינופטיות באופן סובייקטיבי‪ .‬ההשוואה בין שיטות‬ ‫המיון נערכה לאזור מזרח הים התיכון‪ ,‬לתקופה של כ – ‪ 77‬שנים (‪.)7664-2777‬‬ ‫תוצאות ההשוואה מחולקות לשלושה חלקים‪ .‬בחלק הראשון‪ ,‬נסקרות תוצאות המיונים הכלליות לתקופת ‪77‬‬ ‫השנים‪ .‬חלקו השני של המאמר מציג השוואה בין שיטות המיון בהדגמה על אירועי חדירת אבק חריגים במזרח‬ ‫הים התיכון‪ .‬בחלק השלישי‪ ,‬מודגמת שיטה להשוואת איכות המיונים הסינופטים אשר פותחו במסגרת העבודה‪.‬‬ ‫יש לציין שהספרות לא עסקה עד כה בנושא זה‪ ,‬עקב הסובייקטיביות הכרוכה בו והקושי להגדיר איזה שיטת מיון‬ ‫עדיפה על פני האחרת‪.‬‬ ‫‪ .2‬תוצאות כלליות של המיונים הסינופטים‬ ‫טבלה ‪ 7‬מציגה את תוצאות המיונים למצבים הסינופטים הטיפוסיים למזרח הים התיכון‪ .‬לאחר ביצוע‬ ‫ההשוואה הכללית‪ ,‬נערכה השוואה בין סדרות זמן רב‪-‬שנתיות של שכיחות המצבים הסינופטים הנפוצים ביותר‬ ‫במזרח הים התיכון‪ .‬תוצאות ניתוח זה מוצגות באיור ‪ .7‬שתי שיטות המיון מצביעות על מגמת עלייה בשכיחות‬ ‫האפיק הפרסי הרדוד‪ ,‬אשר מצביעה על התחממות באזורנו‪.‬‬ ‫‪07‬‬ ‫טבלה ‪ .7‬סיכום שכיחויות מצבים סינופטים יומיים במזרח הים התיכון‪ .7664-2777 ,‬שכיחויות שלושת המצבים‬ ‫הנפוצים ביותר מוצגות בגופן מודגש‪ .‬המיון הינו ביחס למיקומה של ישראל‪.‬‬ ‫מיון נתמך מחשב‬ ‫מיון ידני‬ ‫מצב סינופטי‬ ‫אפיק ים סוף עם ציר מזרחי‬ ‫אפיק ים סוף עם ציר מערבי‬ ‫אפיק ים סוף עם ציר מרכזי‬ ‫אפיק פרסי רדוד‬ ‫אפיק פרסי בינוני‬ ‫אפיק פרסי עמוק‬ ‫רמה ממזרח‬ ‫רמה ממערב‬ ‫רמה מצפון‬ ‫רמה מעל ישראל‬ ‫שקע עמוק ממזרח‬ ‫שקע קפריסאי עמוק מדרום‬ ‫שקע קפריסאי רדוד מדרום‬ ‫שקע קפריסאי עמוק מצפון‬ ‫שקע קפריסאי רדוד מצפון‬ ‫שקע קר ממערב‬ ‫שקע רדוד ממזרח‬ ‫שקע שרבי ממערב‬ ‫שקע שרבי מעל ישראל‬ ‫מספר ימים‬ ‫‪525‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪330‬‬ ‫‪592‬‬ ‫‪472‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪592‬‬ ‫‪181‬‬ ‫‪131‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪104‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪158‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪30‬‬ ‫איור ‪ .1‬מגמות שנתיות בשכיחות המצבים הסינופטיים‬ ‫הנפוצים ביותר במזרח הים התיכון לשנים ‪.7664-2777‬‬ ‫(‪ )a‬אפיק ים סוף עם ציר מזרחי (‪ )b‬אפיק פרסי רדוד (‪)c‬‬ ‫רמה ממערב‪.‬‬ ‫‪ .2‬תוצאות המיונים ביחס לתופעות סביבתיות – הדגמה‬ ‫על אירועי חדירת אבק חריגים‬ ‫על מנת לעמוד על ההבדלים באופן בו משייכות שיטות‬ ‫המיון אירועי אבק חריגים לצירקולציה אטמוספרית‪,‬‬ ‫הוגדרו ימים בעלי ריכוזי אבק חריגים כימים בהם ריכוז‬ ‫החומר החלקיקי המרחף הקטן מעשרה מיקרון (‪,)PM10‬‬ ‫חרג מערך ממוצע חצי‪-‬שעתי של כ‪ 7777 -‬מיקרוגרם‬ ‫למטר מעוקב‪ ,‬בלפחות ‪ 4‬תחנות ניטור בישראל‪ .‬ריכוזי‬ ‫אבק אלו נבחנו לשנים ‪.2777-2777‬‬ ‫תוצאות המיונים הראו כי על פי המיון הידני‪ ,‬המצב‬ ‫הסינופטי הנפוץ ביותר אשר מביא להתרחשות אירועי‬ ‫אבק חריגים מעל ישראל הינו "שקע קפריסאי רדוד‬ ‫מצפון"‪ .‬המיון נתמך המחשב העלה תוצאה דומה‪ ,‬אולם‬ ‫לפי מיון זה מדובר ב"שקע קפריסאי עמוק מצפון"‪ .‬בשלב‬ ‫‪07‬‬ ‫‪ %‬מתקופת מספר ימים‬ ‫‪ 77‬השנים‬ ‫‪529‬‬ ‫‪15.6‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪291‬‬ ‫‪8.6‬‬ ‫‪662‬‬ ‫‪19.5‬‬ ‫‪268‬‬ ‫‪7.9‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪128‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪541‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪176‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪208‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪171‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪ %‬מתקופת‬ ‫‪ 77‬השנים‬ ‫‪14.4‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪16.2‬‬ ‫‪12.9‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪16.2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫השני של הניתוח‪ ,‬שורטטו מפות ממוצעות של המצבים המוזכרים לעיל‪ ,‬לימים אשר עמדו בקריטריון ריכוז‬ ‫האבק החריג‪ .‬מפות אלו מוצגות באיור ‪.2‬‬ ‫איור ‪ .2‬מפות ממוצעות ללחץ בגובה פני הים‪ ,‬לימים המאופיינים בריכוזי אבק חריגים‪ )a( .‬מיון ידני (שקע‬ ‫קפריסאי רדוד מצפון‪ 0 ,‬ימים) (‪ )b‬מיון נתמך מחשב (שקע קפריסאי עמוק מצפון‪ 4 ,‬ימים)‪.‬‬ ‫כפי שניתן להבחין‪ ,‬ישנו הבדל מהותי בגרדיאנט הלחצים האופקי בין המפות‪ .‬מכיוון שהרוחות האופייניות‬ ‫במזרח הים התיכון עבור שני המצבים הסינופטים הינן מערביות‪-‬דרום מערביות‪ ,‬וריכוזי האבק הממוצעים הינם‬ ‫דומים ביותר בימים אשר מוצעו באיור ‪ 8,776( 2‬ו – ‪ 2,674‬מיקרוגרם למטר מעוקב‪ ,‬למיון הידני והמיון נתמך‬ ‫המחשב‪ ,‬בהתאמה)‪ ,‬מסקנתנו היא שכיוון הרוח הינו הגורם העיקרי המביא לריכוזי אבק חריגים באזורנו‪ ,‬ולא‬ ‫עוצמתה‪.‬‬ ‫‪ .7‬השוואת איכות שיטות המיון בהקשר סביבתי‬ ‫לפרמטרים כגון כיוון ומהירות רוח ישנה השפעה רבה על התרחשותן של תופעות סביבתיות‪ .‬על מנת לבחון את‬ ‫איכותן של שיטות המיון בהקשר לפרמטרים אלו‪ ,‬ננקטו הצעדים הבאים‪ :‬ראשית‪ ,‬אותרו כל הימים אשר מוינו‬ ‫במשך ‪ 77‬השנים כשייכים לאותו מצב סינופטי‪ ,‬בכל אחת משיטות המיון‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬חולקו ימים אלו לשלוש‬ ‫קבוצות‪ .‬הקבוצה הראשונה כוללת ימים אשר הוגדרו על ידי שתי שיטות המיון כשייכים לאותו מצב סינופטי‪,‬‬ ‫קרי‪ ,‬תאריכים חופפים בין השיטות‪ .‬הקבוצה השנייה והקבוצה השלישית כוללות ימים אשר הוגדרו כמקיימים‬ ‫את המצב הסינופטי המסוים על ידי אחת משיטות המיון בלבד‪ ,‬קרי‪ ,‬ימים בהם אין הסכמה בין שיטות המיון‬ ‫לגבי המצב הסינופטי‪ .‬לימים המרכיבים את שלושת הקבוצות נבדקו מהירות וכיוון הרוח במפלס ‪7777‬‬ ‫הקטופסקל על פי נתוני הרדיוסונדה בבית דגן‪ ,‬בשעה ‪ .72Z‬מפלס ה ‪ 7777‬הקטופסקל נבחר להשוואת איכות‬ ‫המיונים מכיוון שהינו בתחום שכבת הגבול ועל כן רלוונטי למרבית היישומים הסביבתיים‪ .‬על מנת להמנע‬ ‫מהשפעות קרקעיות על הרוח במפלס זה‪ ,‬נכללו בניתוחים ימים בהם מהירות הרוח עלתה על ערך סף של כ – ‪4‬‬ ‫מטרים לשנייה‪.‬‬ ‫מכיוון שלא ניתן להגדיר בצורה מוחלטת את קיומו של מצב סינופטי ביום מסוים‪ ,‬שימשו הימים אשר נכללים‬ ‫בקבוצה הראשונה‪ ,‬בהם ישנה הסכמה על המצב הסינופטי‪ ,‬כקבוצת ייחוס להערכת איכות שיטות המיון‪ .‬בימים‬ ‫בהם שתי השיטות מסכימות על קיומו של מצב סינופטי ישנה הסתברות גבוהה שמצב זה אכן התקיים‪ ,‬בנבדל‬ ‫מהימים בהם אין הסכמה‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬הימים אשר הוגדרו כמקיימים את המצב הסינופטי על ידי אחת‬ ‫‪07‬‬ ‫משיטות המיון בלבד‪ ,‬מייצגים את אותה שיטת מיון‪ .‬בשלב האחרון של הערכת איכות שיטות המיון‪ ,‬הושוו ערכי‬ ‫מהירות וכיוון הרוח המייצגים את שיטות המיון לקבוצת הייחוס‪ .‬שיטת מיון אשר מציגה ערכים דומים יותר‬ ‫לקבוצת הייחוס מאשר השיטה השנייה נחשבת‪ ,‬עבור המצב הסינופטי המסוים שנבדק‪ ,‬כשיטת המיון העדיפה‪.‬‬ ‫תוצאות השימוש במתודולוגיה זו מודגמות על המצב הסינופטי "אפיק ים סוף עם ציר מרכזי"‪ .‬מצב זה נבחר‬ ‫להדגמה עקב שכיחותו הגבוהה (‪ 6%‬מימות השנה‪ ,‬על פי שתי שיטות המיון)‪ ,‬וההסכמה על כיוון הרוח המזרחי‬ ‫הצפוי בעטיו‪ .‬איור ‪ 8‬מראה את תוצאות הניתוחים לימים המוגדרים כ"אפיק ים סוף עם ציר מרכזי" בהם‬ ‫מהירות הרוח עברה ערך סף של ‪ 4‬מטרים לשנייה‪.‬‬ ‫איור ‪ .2‬דיאגרמות מעגליות המציינות כיוון ומהירות רוח‪ )a( .‬קבוצת הייחוס (‪ )b‬מיון ידני (‪ )c‬מיון נתמך מחשב‪.‬‬ ‫כפי שאיור ‪ 8‬מראה‪ ,‬המתודולוגיה אשר יושמה הניבה קבוצת ייחוס בעלת כיוון ועוצמת רוח אחידים ביותר‪,‬‬ ‫אשר מצדיקים את השימוש בה להערכת איכותן של השיטות האחרות‪ .‬כמו כן‪ ,‬כיוון הרוח הממוצע בקבוצת‬ ‫הייחוס הינו ‪ ,06°‬ומתאים באופן מוחלט לכיוון נשיבת הרוח הצפוי‪ .‬בהשוואה לקבוצת הייחוס‪ ,‬ניתן לראות כי‬ ‫המיון הידני מציג ערכי כיוון ומהירות רוח בעלי פיזור משמעותי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬המיון נתמך המחשב‪ ,‬אשר מתבצע‬ ‫מלכתחילה על מספר פרמטרים אטמוספריים הקשורים לנשיבת הרוח‪ ,‬מציג קבוצת תצפיות בסקטור המזרחי של‬ ‫הרוח‪ ,‬בדומה לקבוצת הייחוס‪ ,‬וקבוצה שנייה בסקטור צפון‪-‬צפון‪-‬מערבי‪ .‬פיזור תצפיות דו‪-‬סקטוריאלי זה מצביע‬ ‫על הטייה בשיטת המיון נתמכת המחשב‪.‬‬ ‫על סמך השוואת שיטות המיון‪ ,‬תוך התחשבות בכך שההטייה בשיטת המיון נתמכת המחשב הינה ברת תיקון‬ ‫(בניגוד לשיטת המיון הידני)‪ ,‬מסקנתנו היא כי‪ ,‬ביחס למצב הסינופטי "אפיק ים סוף עם ציר מרכזי"‪ ,‬שיטת המיון‬ ‫נתמכת המחשב הינה עדיפה על פני שיטת המיון הידנית‪.‬‬ ‫יש לציין כי בדיקה דומה שנערכה למצב הסינופטי "רמה ממערב" הצביעה על עדיפות מעטה לשיטת המיון‬ ‫הידני‪ ,‬עקב כיוון רוח ממוצע דומה יותר לזה של קבוצת הייחוס‪ .‬תוצאה זו מראה כי בהנתן מערכת סינופטית‬ ‫גדולה וקבועה‪-‬למחצה שתי שיטות המיון מביאות לתוצאות דומות‪ ,‬וכי לא ניתן להסיק באופן ברור על עליונות‬ ‫אחת השיטות‪.‬‬ ‫‪ .5‬סיכום ומסקנות‬ ‫המסקנה המרכזית ה עולה מעבודה זו היא כי אין שיטת מיון מועדפת לכל יישום בעל משמעות סביבתית‪.‬‬ ‫הגורמים השונים העומדים בבסיסה של כל תופעה טבעית‪ ,‬לצד העקרונות השונים העומדים בבסיסה של כל‬ ‫שיטת מיון‪ ,‬מדגישים את הצורך בפיתוח שיטת מיון לכל יישום סביבתי תוך התחשבות במאפייניו הייחודיים‬ ‫ובתהליכים אשר מביאים להיווצרותו‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬כפי שהודגם על ריכוזי אבק חריגים‪ ,‬שימוש בשיטות מיון‬ ‫שונות מביא למסקנות אשר שילובן תורם להבנה טובה יותר של הקשר שבין צירקולציה אטמוספרית ותופעות‬ ‫סביבתיות‪.‬‬ ‫‪00‬‬ ‫רשימת הפניות‬ Alpert P, Osetinsky I, Ziv B, Shaﬁr H. 2004. Semi-objective classiﬁcation for daily synoptic systems: Application to the Eastern Mediterranean climate change. International Journal of Climatology 24: 1001–1011. Dayan U, Tubi A, Levy I. 2011. On the importance of synoptic classification methods with respect to environmental phenomena. International Journal of Climatology: DOI: 10.1002/joc.2297. 07 ‫מטאורולוגיה ואנרגיה‬ ‫המאמרים שהופיעו עד היום בביטאוננו עסקו באנרגיות המתחדשות (ירוקות)‪:‬‬ ‫אנרגיית הרוח ואנרגיה סולרית‪ .‬הפעם מדובר בניצול אנרגיית גלי הים‪ .‬פנינו לחברת‬ ‫‪ SDE‬העוסקת בנושא ובקשנו חומר ותמונות (ראה תמונת השער) על החברה‪.‬‬ ‫בתשובה קבלנו ממנכ"ל ומייסד החברה מר שמואל עובדיה את המכתב שבהמשך‪.‬‬ ‫לכאורה נושא זה של גלי הים שייך לאוקיינוגרפיה ולא למטאורולוגיה‪ .‬אולם אין הדבר כך‪ ,‬גובה הגלים נקבע‬ ‫ע"י שני פרמטרים מטאורולוגיים‪ .7 :‬מהירות הרוח‪ .2 ,‬אורך דרך הרוח בים במעלה הרוח בעלת אותו כיוון עד‬ ‫לחוף (‪.)fetch‬‬ ‫הנושא אינו חדש‪ .‬הסופר יגאל מוסינזון (מחבר בין השאר של ספרי "חסמבה" לנוער) ניסה בזמנו לעניין‬ ‫מומחים בנושא ולא הגיע ליישום‪ .‬חברה ישראלית נוספת העוסקת בכך היא סינרג’י אלקטריק – ‪SeaNergy‬‬ ‫‪ Electric‬מחיפה‪ .‬החברה פיתחה טכנולוגיה הרשומה כפטנט בין‪-‬לאומי המאפשרת‪ ,‬לדבריה‪ ,‬להפיק כמות של‬ ‫אנרגיה הגדולה פי ‪ 27-9‬מכל טכנולוגיה אחרת הידועה כיום‪ .‬אולם נראה כי לאור המכתב דלהלן חברת ‪SDE‬‬ ‫נמצאת בשלב יותר מתקדם‪ .‬מתעורר הקושי‪ :‬ה אם המתקנים הללו ישימים במקום יש הפרש גובה נרחב בין גאות‬ ‫לשפל? על שאלתנו זאת ענה מר עובדיה כי המתקנים ישימים עד להפרש גובה של ‪72‬מ'‪.‬‬ ‫להלן מכתב מנכ"ל ‪ SDE‬המביא גם את שם האתר האינטרנטי של החברה‪:‬‬ ‫אדון נכבד‬ ‫תודה רבה על העניין אשר גילית בחברתנו‬ ‫כידוע לך בודאי בעולם ניסו להפיק חשמל ע"י שימוש בטורבינות רוח אשר יעילות ב‪ 22%‬מהשנה בלבד‪.‬‬ ‫לאחר מכן מספר רב של מדינות ניסו להשתמש במערכות סולריות אשר היו יעילות ב‪ 22%‬מהשנה בלבד‪ .‬אך‬ ‫לאור העליות היקרה‪ ,‬השטח הרב אשר נדרש לשם הקמת התחנה‪ ,‬והעובדה כי מדינות לא היו מוכנות לשלם את‬ ‫המחיר היקר אותו היו מוכנות לשלם בהתחלה וכך הכדאיות הכלכלית של הפרויקט נפגעה‪.‬‬ ‫הסינים כהרגלם‪ ,‬הקדימו את העולם המערבי וזיהו את הצורך למצוא תחליפי אנרגיות ואנרגיות מתחדשות והבינו‬ ‫כי אנרגיה מגלי הים הינה הפתרון המשתלם ביותר ולא פחדו להשקיע יחד איתנו בפרויקט ענק חברת ‪ SDE‬אנרגיה‬ ‫והתפלה בע"מ (להלן‪" :‬החברה") היא חברה בעלת טכנולוגיה ייחודית להפקת חשמל מגלי הים באמצעות שיטה‬ ‫הידרו‪-‬פניאומאטית בעלת סיכון מאוד נמוך מחד וניצולת גבוהה גבוה מאוד מאידך‪ ,‬כאשר רק ‪ 01%‬מהמערכת‬ ‫להפקת אנרגיה נמצאת בתוך המים בעוד ‪ 01%‬ממנה ממוקמת ביבשה ללא כל סיכון‪.‬‬ ‫לאחרונה הטכנולוגיה של חברת ‪ SDE‬נבחרה על ידי צוות מדענים בינלאומי בלתי תלוי מרחבי העולם כטכנולוגיה‬ ‫הטובה ביותר בעולם בתחום הפקת חשמל מגלי הים ובין ‪ 011‬הטכנולוגיות הירוקות המובילות בעולם‪.‬‬ ‫‪ (PESWIKI).‬האתר ‪: http://peswiki.com/index.php/Main_Page‬‬ ‫עלות הפקת חשמל והבנייה בשיטת ‪ SDE‬הינה הזולה ביותר מכל שיטות הפקת החשמל הקיימות כיום ובנוסף על‬ ‫כך הינה ידידותית לסביבה ‪ .‬והיא כ‪ 2-‬סנט ל ‪kw/h (0‬שווה ערך ל‪ 8 -‬דולר לחבית נפט)‪ .‬עלות הבנייה ל‪ MW 0-‬הינה‬ ‫כ‪ .$ 001,111-‬כמו כן אף הזמן הדרוש לשם הקמת תחנת כוח הינו קצר ביותר (בין שנה לשנתיים) ‪.‬‬ ‫מחירה של חבית נפט כיום הוא מעל ל‪ .$ 011-‬מנכ"ל ‪ Shell Oil‬לשעבר‪ ,‬ג'ון הופמייסטר‪ ,‬אמר לאחרונה למגזין‬ ‫הלונדוני ‪ "The Independent",‬שבעתיד הקרוב יחצה מחיר חבית את רף ה‪ 001-‬דולר‪ .‬הוא הוסיף כי מדינות אשר‬ ‫לא ישכילו לפתח מקורות חלופיים לאנרגיה ידרדרו לפשיטת רגל‪ .‬במדינת ישראל בלבד ישנם שוברי גלים באורך של‬ ‫כ‪ 22 -‬ק"מ‪ .‬על שטח זה ניתן להפיק כ‪ MW 011-‬ואף למנוע את שחיקת שוברי הגלים כך שהחיסכון הסופי יעמוד על‬ ‫מיליארדי דולרים‪.‬‬ ‫‪07‬‬ ‫התקופות בהם הגלים גבוהים במיוחד הינם בשיא הקיץ והחורף דבר החופף גם לשיאי צריכת החשמל‪ .‬בזמנים‬ ‫אלו ישנו מחסור חריף במיוחד בחשמל בישראל‪.‬‬ ‫הפקת חשמל מגלי הים‪-‬יכולת תפוקה‬ ‫תפוקה‬ ‫יחידות‬ ‫כמות‬ ‫ק"ו‪/‬שעה‬ ‫‪777,777 = 32km *20kw‬‬ ‫שעות לשנה‬ ‫שעות‬ ‫‪7,077‬‬ ‫ימים עם גלים‬ ‫אחוז‬ ‫‪07%‬‬ ‫תפוקה תוך כדי פעולה‬ ‫אחוז‬ ‫‪77%‬‬ ‫ק"ו‪/‬שעה‬ ‫כ‪7,077,777,777 -‬‬ ‫תפוקה סה"כ‬ ‫הכנסה (מוכפל ב‪ 02‬סנט ‪ -‬תעריף ל‪ KWH 0-‬המופק מגלי הים‪ ,‬ובכמות התפוקה השנתית) = ‪$000,444,444‬‬ ‫לשנה‪.‬‬ ‫יעילות‪ ,‬עלות ייצור ועלות הקמה של אנרגיות ירוקות‬ ‫‪Efficiency‬‬ ‫)‪Establish cost 1mw ($‬‬ ‫)‪Production cost Kw*h ($‬‬ ‫‪Energy type‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪0.16‬‬ ‫‪5,000,000‬‬ ‫‪Solar‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪0.12‬‬ ‫‪2,000,000‬‬ ‫‪Wind‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪0.07‬‬ ‫‪2,500,000‬‬ ‫‪Thermal‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪0.09‬‬ ‫‪1,100,000‬‬ ‫‪Hydro- electric‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪650,000‬‬ ‫‪SDE‬‬ ‫חברת ‪ SDE‬הקימה כ‪ 00-‬חברות בת ברחבי העולם‪ ,‬ומחזיקה בידה הזמנות להקמת תחנות כוח ברחבי העולם‬ ‫בסך של מעל למיליארד ‪ $‬ממספר רב של מדינות וממשלות‬ ‫‪With Kind Regards,‬‬ ‫‪Shmuel Ovadia, CEO‬‬ ‫‪www.sde-energy.com‬‬ ‫‪Link: http://peswiki.com/index.php/Congress:Top_100_Technologies_--_Categorized‬‬ ‫‪SDE Energy was selected by a international scientists as number 1 in the world in Sea Wave‬‬ ‫‪Energy Technologies, and was ranked as one of the Top 100 Clean Energy Technologies.‬‬ ‫‪77‬‬ ‫מטאורולוגיה והסביבה‬ ‫לאוניברסיטת יל (ארה"ב) יש אתר באינטרנט המציג את אינדקס ביצוע סביבתי ‪(EPI Environmental‬‬ ‫)‪ Performance Index‬הדו" ח מבוצע דו שנתית ומפרט עשרה הביצועים הסביבתיים ומשקללם לאינדקס‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫בדוח מדורגים ‪ 782‬מדינות‪ .‬בהמשך נציג את אינדקס הביצוע הסביבתי ואת הדירוג של ישראל בכל אחד מהם‪.‬‬ ‫אינדקס ביצוע סביבתי הוא ‪( 61‬מקום טוב באמצע)‪ .‬בנוסף נתן למצוא בטבלה את מגמת ההשתנות הדו‪-‬שנתית‬ ‫בכל אחד מהפרטים הנבדקים‪.‬‬ ‫‪Aggregate View‬‬ ‫‪Country Profile: Israel‬‬ ‫במקום הראשון נמצאת שוויץ ואחריה לטביה‪ ,‬נורווגיה‪ ,‬לוקסמבורג וקוסטה ריקה‪ .‬ארה"ב מדורגת במקום ה‪-‬‬ ‫‪ .76‬האחרונים ברשימה הם (מהסוף) עיראק‪ ,‬אוזבקיסטן‪ ,‬קזחסטן ודרום אפריקה‪.‬‬ ‫את הנתונים הללו יש לקחת בעירבון מאד מוגבל‪ .‬לדוגמא‪ :‬מצרים שנמצאת מקום אחד מעלינו קבלה עבור סעיף‬ ‫הייעור מקום ‪ .7‬מישהו ראה יער במצרים??‬ ‫נתונים אלו ניתן למצוא באתר ‪.www.epi.yale.edu‬‬ ‫‪77‬‬ ‫מן ההתחממות הגלובלית‬ ‫האלבדו של כדור הארץ‬ ‫אחד הרעיונות להפחתת הקרינה של השמש המגיעה לכדור הארץ היא הגדלה מלאכותית של כמות‬ ‫האירוסולים בסטרטוספרה‪ .‬הרעיון של פיזור סולפטים בסטרטוספרה הוצע לפני כעשור על ידי חתן פרס נובל‬ ‫פול קרוטצן ופורסם בכתב העת נייצר‪ .‬עתה הופיע מאמר בכתב העת סיינס (ראה את המקור בתחתית‬ ‫הידיעה) המציע דבר דומה התורם לפתרונן של שתי בעיות‪ :‬הפחתת מזהמים והגדלת האלבדו‪ .‬המדובר‬ ‫במולקולה קיצרת אורך חיים בשם קריגי בי‪-‬רדיקל שהתגלתה על ידי הכימאי הגרמני רודולף קריגי בשנות‬ ‫החמישים‪ .‬מחוסר מכשור מתאים הוא לא הצליח להפיק את החומר שגילה‪ .‬מולקולה זאת‪ ,‬שהיא בעלת‬ ‫ריאקציה חזקה ומהירה ביותר‪ ,‬מתחברת בקלות עם תחמוצת החנקן ותחמוצת הגופרית והופכת אותם‬ ‫לאירוסולים של ניטרט וסולפט‪ .‬אירוסולים אלו עוצרים ומחזירים את קרינת השמש‪ .‬את החומר ניתן עתה‬ ‫להפיק בצורה מלאכותית‪ .‬מאחר שאין הריאקציות הללו תלויות באור השמש‪ ,‬הן פעילות הן ביום והן בשעות‬ ‫הלילה‪ .‬יתכן שפיתוח זה יוכל בסופו של דבר להביא להקטנת כמות החום המגיעה לפני כדור הארץ‪.‬‬ ‫המקור‪:‬‬ ‫‪Oliver Welz, John D. Savee, David L. Osborn, Subith S. Vasu, Carl J. Percival, Dudley E.‬‬ ‫)‪Shallcross, Craig A. Taatjes. Direct Kinetic Measurements of Criegee Intermediate (CH2OO‬‬ ‫‪204-207‬‬ ‫‪(6065):‬‬ ‫‪335‬‬ ‫;‪2012‬‬ ‫‪Science,‬‬ ‫‪O2.‬‬ ‫‪with‬‬ ‫‪CH2I‬‬ ‫‪of‬‬ ‫‪Reaction‬‬ ‫‪by‬‬ ‫‪Formed‬‬ ‫‪doi:10.1126/science.1213229‬‬ ‫כנס אמ"י השנתי תשע"ג‬ ‫הכנס השנתי של אמ"י יתקיים בשנה הבאה לא באוניברסיטה הפתוחה (קמפוס‬ ‫רעננה) אלא באתר אחר שטרם נקבע‪ .‬הצפי הוא לתאריך יום ה'‪ ,‬י' ניסן תשע"ג (‪ ,)27.8.72‬שהוא יום‬ ‫המטאורולוגיה הבי"ל (ראה ידיעה בפרוטוקול של ישיבת מועצת אמ"י בגיליון זה)‪ .‬בחוברת הבאה נפרסם את‬ ‫ה"קול קורא" לתקצירים‪.‬‬ ‫‪77‬‬ ‫אמ"י – היום לפני ‪ 45‬שנה‬ ‫החוברת "מטאורולוגיה בישראל" כרך ‪4‬‬ ‫מס' ‪ 0,2‬נערך על ידי שני עורכים חדשים‪:‬‬ ‫נפתלי מרגולין ומיכאל רינדסברגר זכרם‬ ‫לברכה‪ .‬הם מתנצלים על החוברת הכפולה‬ ‫בשל ימי הכוננות שלפני מלחמת ששת הימים‬ ‫ומעומס המשימות שעמד בפני עובדי השמ"ט‬ ‫עם הצטרפות השטחים החדשים שנוספו‬ ‫בעקבות המלחמה‪.‬‬ ‫התמונות המציגות את הקמתן של תחנות‬ ‫חדשות בשטחים הללו מובאות במאמרו של‬ ‫שמואל יפה ז"ל‪ :‬הקמת תחנות מטאורולוגיות‬ ‫בישראל המורחבת‪ .‬הוא מדווח בין השאר כי‬ ‫צוות בראשות מנהל השרות המטאורולוגי‬ ‫(מרדכי גלעד) קיבל על עצמו להקים ולהפעיל‬ ‫תחנות מטאורולוגיות בסיני פחות מיממה‬ ‫אחרי הכיבוש‪.‬‬ ‫בחוברת כרך ‪ 4‬מס' ‪(2‬דצמבר ‪ )76‬מביא‬ ‫דני אלבשן ז"ל את סיפורה של תחנת חירום‬ ‫בעת מלחמת ששת הימים שהוקמה בבניין‬ ‫טרה‪-‬סנטה בירושלים‪ .‬התחנה היתה אמורה‬ ‫להחליף את התחנה הסינופטית שבבניין‬ ‫ג'נרלי שגגה חשוף לצליפות‪ .‬התחנה‬ ‫המאולטרת הזאת הוקמה ב‪ 20-‬למאי ‪76‬‬ ‫כלומר‪ ,‬ששה ימים לפני התחלת מלחמת ששת‬ ‫הימים‪.‬‬ ‫‪77‬‬ ‫מטאורולוגיה באינטרנט‬ ‫בתשיעי לנובמבר ‪ 2772‬תחל תחרות ‪ - Vendée Globe‬שיט סביב העולם‪ ,‬ללא עצירה ועזרה‪ ,‬ליחידים‬ ‫בסירות מפרס‪ .‬תחרות זאת‪ ,‬הנמשכת למעלה משלושה חודשים‪ ,‬מתקיימת אחת לארבע שנים (מאז ‪)7606‬‬ ‫ומשתתפים בה כעשרים שייטים‪ .‬היציאה היא מנמל הצרפתי ‪ les Sables d'Olonne‬שבמפרץ ביסקיה לכיוון‬ ‫האוקיינוס האטלנטי הדרומי ‪ -‬דרומית לכיף התקווה הטובה ‪ -‬מדרום לאוסטרליה וניו‪-‬זילנד ‪ -‬כיף הורן וחזרה‬ ‫לצרפת‪.‬‬ ‫אין זאת המלצה להצטרף כמתחרה‪ ,‬אלא לעקוב אחרי השיט באינטרנט‪ .‬האתר פתוח בכל ימות השנה‬ ‫לחדשות על המתחרים (גם מתחרות)‪ ,‬סירותיהם ואימוניהם‪ .‬אולם בעת התחרות‪ ,‬כשהאתר מתעדכן כל הזמן‪,‬‬ ‫זוהי חגיגה למטאורולוגים וכמובן גם לאוקיינוגרפים ולימאים‪ .‬ניתן לעקוב בעזרת המפות על מיקום כל הסירות‪,‬‬ ‫כיוון ומהירות התקדמותן‪ ,‬המצב הסינופטי‪ ,‬כתבות של מומחים ודיווחים של המתחרים (כמו הימנעות מלהיכנס‬ ‫לאזור הדולדרמס ולמרכזים של רמות ברומטריות‪ ,‬כיצד להגיע לרוח גבית מרבית‪ ,‬פגיעה בגופים צפים (כולל‬ ‫קרחונים)‪ ,‬תמונות מעניינות‪ ,‬תקלות בסירה‪ ,‬מצבי רוח‪ ,‬מחלות ועוד‪.‬‬ ‫פרט לקשר אלחוטי‪-‬אינטרנטי‪ ,‬הם לבדם לגורלם (כבר אירע שסירה נעלמה ולא נמצאה) כשהמרחק בין‬ ‫הסירות עשוי להגיע בסוף המרוץ לאלפי קילומטרים‪ .‬הם מנמנמים בממוצע כשעה וחצי ביממה למשך כ‪777-‬‬ ‫יום!! כדי להקל על משקל הסירה‪ ,‬כמות המזון המרוכז‪ ,‬מים‪ ,‬דלק (למנוע העזר בשעת סכנה‪ ,‬לבישול וחימום)‬ ‫מחושבת בדקדקנות ובחסכנות‪ .‬לאחר שהגיעו לצרפת לוקח להם זמן לא מועט להתרגל ללכת על יבשה יציבה ללא‬ ‫התנודות האופייניות לסירתם‪.‬‬ ‫עקבתי אחר המרוץ המרתק הזה של שנת ‪ 2777/4‬ובשנת ‪ 2770/6‬לפחות פעמיים ביממה! עתה אני מכור‬ ‫לצפייה בשיט הזה ומצפה לנובמבר הקרוב‪ .‬כולכם מוזמנים להצטרף – התמכרות נעימה‪ .‬כתובת אתר‪:‬‬ ‫‪http://www.vendeeglobe.org/en/‬‬ ‫‪77‬‬ ‫מכתב מהאיגוד המטאורולוגי האירופי‬ To: All EMS Member Societies Dear all, At its forthcoming Session on 9 September 2012 in Łódź the EMS Council will discuss the impact of current developments and proposed policies in Open Access Publishing on Professional and Learned Societies. For this the Royal Meteorological Society has prepared a document as basis for the discussions (attached). For the discussion it would be quite useful if this issue would be considered by the EMS Membership before the council session and response and input be given to the secretariat, in particular (i) with information whether this is of similar concern to any of your Societies, and your views on (ii) whether the EMS should have a role in representing the concerns, and (iii) what would then be the most promising initiative(s). We would also be interested to learn whether similar concerns are voiced by other national scientific communities/societies in your country and if any initiatives are taken on the national level. Thank you all. Kind regards, Martina. 77 European Meteorological Society EMS Council, 27th Session, 9 September 2012 Paper No. 13 Agenda Item 13 Original language: English File name: C27_13_Open-Access-Publication Paper for the European Meteorological Society on Open Access Publishing and the impact on Professional and Learned Societies Action required by Council Discuss whether the EMS could have a role in representing the concerns of its member Societies with the European Commission. Background 1. Across the globe there is a growing movement to transition away from the tradition subscriptionbased models of journal publishing to a model based on what is commonly known as Open Access. The desire to move to Open Access differs greatly from country-to-country and disciplinary community-to-community and the pace of change in each of these areas are very different. Indeed, internationally the Physics community has been actively using Open Access publishing for some time whilst meteorology has to date seen very little desire to publish this way, despite many journals having a ‘hybrid’ model of either Subscription or Open Access (as is the case for the Royal Meteorological Society journals). 2. Increasingly Governments are becoming involved in these discussions, through science ministries and national governmental research funding bodies. For example in the UK, as in the US, Canada, Australia, China, Brazil and several European countries, national Governments are beginning to mandate that publicly-funded research is published in Open Access journals and in national or institutional e-repositories. 3. A large part of the scholarly publications, which are affected by these public policy discussions worldwide, are published by Professional and Learned Societies. Society’s have a very different motivation from commercial publishers, in particular Societies look to have a business model that is affordable and sustainable, that maximises usage, ensures investment in new technologies to meet the needs of the changing way in which authors and readers require access to the information content, and which also ensures the key values of scholarly publication are maintained, that is the material has high quality peer review and that a version-controlled archive is maintained. In addition Societies also use publishing funds in the development of their charitable programmes of work, investing in supporting, for example, the development of early career scientists, in schools, and in public engagement. 4. The universal concern of the publisher Societies is that Governments understand the important role that scholarly Society publishing plays and the need to ensure that the business model that underpins Open Access recognises the value-added services provided by Societies. Recent reports, such as the Finch report to the UK Government (http://www.researchinfonet.org/publish/finch/), help in reinforcing this, but there is evidence that many Governments still do not fully appreciate the important role that Professional and Learned Societies play in scholarly publishing. The European Commission in particular seem privately to 1 2 favour a more Green Open Access model with short repository embargo times that risk 1 Green Open Access is where authors pay little or no fees to have papers published as opposed to Gold Open Access where author publication fees look to cover the costs of publishing and investment in underpinning publishing technologies. 2 Currently most publishers give a license for authors to place published material in an e-repository with a certain embargo period. This allows free and open access to the material once the embargo period has expired. This is typically 24-36 months for meteorological journals internationally, although recent governmental discussion is that this should move to 6-12 months. C27_13_Open-Access-Publication page 1/2 European Meteorological Society devaluing the economics of journal business models. Some of the motivation for this appears to come from a desire to redress what some view as an overly aggressive pricing structure in commercial publishing, and unfortunately Societies have become caught up in this. 5. The Royal Meteorological Society would be significantly impacted by any decision in Europe to move to a publishing model that was closer to Green than Gold Open Access and with short repository embargo times. Whilst it is actively working with other Societies in the UK to ensure the national Government is well briefed on the impacts of Open Access in the UK, there has been little discussion to date directly with the European Commission. 6. The Royal Meteorological Society is interested to understand whether this is of similar concern across other European Meteorological Societies, and if so whether the European Meteorological Society could have a role in representing the concerns of its member Societies with the European Commission. C27_13_Open-Access-Publication page 2/2 ‫סיור‬ ‫צה"ל אישר ביקור של אמ"י ביחידת ניסויי הטילים של חיל האוויר‪ .‬היחידה הוצגה בעבר‬ ‫במסגרת ערוץ ‪ .2‬הסיור יתקיים ביום ב' ‪.74/77/72‬‬ ‫במסגרת הסיור באתרי היחידה יוצגו לחברי אמ"י נושאי מזג האוויר המשפיעים על אמצעי‬ ‫הניסויים ועריכתם‪ .‬יודגשו הפנים הקריטיים והרצויים‪.‬‬ ‫בתום הסיור תינתן הרצאה של מפקד יחידת המטאורולוגיה של חיל האוויר בנושא כיווני ההתפתחות של‬ ‫המטאורולוגיה בחיל האוויר‪.‬‬ ‫חברים המעוניינים להשתתף יפנו בדוא"ל לכתובת ‪yanat@met-society.org.il‬‬ ‫תאריכים של כנסים בין‪-‬לאומיים ולאומיים‬ ‫במדור זה נציג בפני החברים פרטים כלליים על תאריכים ומיקום של כנסים בין‪-‬לאומיים ואחרים‪ .‬עיקר‬ ‫החומר נלקח מתוך הביטאון של החברה המטאורולוגית האמריקאית )‪ .)BAMS‬לפרטים מלאים יש לעיין‬ ‫בביטאון זה או באינטרנט‪ .‬החברים מוזמנים לשלוח למערכת חומר על כנסים עתידיים‪ ,‬וכן דוחות על כנסים‬ ‫שבהם השתתפו‪ .‬דרך אחרת להתעדכן בכנסים בעלי עניין היא להירשם כחבר ברשת הדוא"ל ‪ .CLIMLIST‬ניתן‬ ‫להירשם באתר‪:‬‬ ‫‪http://www.srcc.lsu.edu/climlist/‬‬ ‫חברים ברשת יכולים לנצל רשת זאת לפרסום כנסים עתידיים‪ ,‬לקבל מידע‪/‬חומר‪/‬נתונים‪/‬תוכנות על כל‬ ‫נושא מטאורולוגי ע"י פניה לחברים ( כ‪ 7477-‬חברים!) ברשת‪.‬‬ ‫‪ ‬הכנס השנתי ה‪ 67-‬של החברה המטאורולוגית האמריקאית (‪ )AMS‬יתקיים בשנה הבאה (‪)9-77/7/78‬‬ ‫באוסטין טקסס‪ .‬מספר הכנסים עלה מ‪ !28-‬בשנת ‪ 2772‬ל‪ !!84-‬בשנה הקרובה‪ .‬בקצב זה‪ ,‬בעתיד הלא‬ ‫רחוק‪ ,‬כל הכנסים של ‪ AMS‬יתקיימו במסגרת זאת‪ .‬הכנס השנתי כולל סימפוזיונים וסדנאות‪ .‬פרטים‬ ‫באתר‪:‬‬ ‫‪http://www.ametsoc.org/MEET/annual/index.html‬‬ ‫‪ ‬הכנס השנתי של החברה הגיאוגרפית האמריקאית )‪ )AAAG‬יתקיים בשנה הבאה בין יום השואה ליום‬ ‫הזיכרון‪ :‬כ"ט ניסן ‪-‬ג' אייר תשע"ג (‪ )6-78/7/78‬בלוס‪-‬אנג'לס (קליפורניה)‪ .‬בכנס מתקיימים מספר רב של‬ ‫מושבים אקלימיים‪ .‬פרטים באתר‪. www.aag.org :‬‬ ‫‪ ‬הכנס השנתי של איאומטסט [‪ ]EOMETSAT‬על מטאורולוגיה לוויינית יתקיים בסופוט‪ ,‬פולין‪ ,‬ב‪8-0/6/72-‬‬ ‫‪ ‬הכנס ה‪ 72-‬של האגודה המטאורולוגית האירופית [‪ ]EMS‬בשיתוף עם הכנס האירופי השנתי ה‪6-‬‬ ‫למטאורולוגיה יישומית [‪ ]ECAC‬יתקיים בלודג' פולין ב‪.77-77/6/72-‬‬ ‫‪ ‬למעוניינים בסדנא על חיזוי ואבחנה אקלימית יוכלו להשתתף בסדנא ה‪ 80-‬של ‪ NOAA‬שיתקיים בדנברי‬ ‫[קונטיקט] ב‪.78/77/72-‬‬ ‫‪ ‬הכנס הגיאוגרפי השנתי של האגודה הגיאוגרפית הישראלית תשע"ב יתקיים כרגיל בחנוכה‪ ,‬באוניברסיטת‬ ‫בן‪-‬גוריון‪ ,‬באר שבע ‪ ,‬בימים ראשון ‪ -‬שלישי ‪ ,‬כ"ה – כ"ז כסלו (‪ .)9-1121/21/‬כותרת הכנס‪ :‬גאוגרפיה‬ ‫ללא גבולות‪ .‬כרגיל יומיים ראשונים – מושבים והיום השלישי מוקדש לסיורים‪ .‬פרטים באתר האגודה‪:‬‬ ‫‪77‬‬