‫מטריית המידע‬ ‫‪ ‬חקיקה ועדכונים‬ ‫‪ ‬תמצית פסיקה‬ ‫ מס הכנסה‬‫ מס ערך מוסף ומכס‬‫ מיסוי מקרקעין‬‫‪ ‬סוגיות בדיני עבודה‬ ‫‪ ‬טבלאות מידע‬ ‫יוני ‪3102‬‬ ‫רבעון שני‬ ‫לציבור לקוחותינו וידידינו‬ ‫הנדון‪ :‬מטריית המידע*‬ ‫(יוני ‪)2013‬‬ ‫הרינו מתכבדים להמציא לכם בזאת את‬ ‫רבעון המידע לחודש יוני ‪.2013‬‬ ‫אנו תקווה כי החומר המובא בעלון יסייע‬ ‫בידכם בעבודתכם‪.‬‬ ‫נשמח לעמוד לרשותכם‪ ,‬בכל שאלה או‬ ‫הבהרה שתתבקש‪.‬‬ ‫* המפורסם בעלון זה מובא באופן כללי‪ ,‬תמציתי ולתשומת לב‪ .‬אין להסתמך‬ ‫עליו מבלי לקבל חוות דעת מקצועית נוספת‪ .‬דברי החקיקה המופיעים בעלון‬ ‫המידע אינם נוסח רשמי‪ .‬רק הנוסח הרשמי של החקיקה מחייב‪.‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:08 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 1‬‬ ‫תוכן עניינים כללי‬ ‫תמצית פסיקה‬ ‫‪ .1‬מס הכנסה ‪7. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬סוף פסוק בפסיקת החישוב הנפרד ‪7. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬הכנסות שאינן אינטגרליות למפעל מאושר ‪7. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬לא תתקבל כדבר שבשגרה בקשת פקיד השומה להפקדת ערובה כספית‬ ‫להוצאות ‪8. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬הוצאות לכאורה עסקיות שלא הותרו בניכוי ‪8. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬תרומה מכספי מכירה אינה משנה את אופי המכירה כחייבת במס‪9. . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬הכנסות גניבה — העדר חובה לניהול פנקסים ואי‪-‬התרת הוצאות‬ ‫החזר הגניבה‪10. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬הפרשי הון בלתי מוסברים וייחוס הפרשים לשנים פתוחות ‪10. . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬עסקת מניות שהוצגה כרכישת מוניטין ‪11. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .2‬שבח מקרקעין ומס רכוש‪12. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬אין פטור ממס שבח לדירת מגורים שבבעלות חברה משפחתית ‪12. . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬חובת רשות מיסוי להתיר הוצאות המגיעות כדין ‪13. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:08 PM‬‬ ‫‪z‬התוכנית הכלכלית לשנים ‪ — 2014-2013‬תזכיר חוק ‪17. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬חובת הגשת דוח מס ליחיד לשנת המס ‪ 2012‬ותנאים לקבלת פטור מהגשתו‪18. . . .‬‬ ‫‪z‬קביעת תושבות בישראל — בעקבות פסק דין א‪.‬כ‪26. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 2‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬הארכת תקופת הוראת השעה בגין מס רכישה על דירת מגורים עד‬ ‫ליום ‪31. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 31.12.2014‬‬ ‫‪z‬העלאת שיעור המע"מ ל‪ 18%-‬החל מיום ‪33. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2.6.2013‬‬ ‫‪z‬כללי חשבונאות מקובלים לעניין הדוחות השנתיים לפי סעיף ‪ 131‬לפקודה‪36. . . . .‬‬ ‫‪z‬החוק לעידוד השקעות הון — הודעות שיש למסור במהלך שנת ‪40. . . . . . . . . 2013‬‬ ‫סוגיות בדיני עבודה‬ ‫פסקי דין ‪:‬‬ ‫‪z z‬האפשרות למשיכת כספים אשר מיועדים גם לקצבה‬ ‫על ידי המעביד — הוגבלה ‪47. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z z‬התקשרות בין צדדים למטרת הכשרה במסגרת תוכנית לימודים —‬ ‫אינה יוצרת יחסי עובד‪-‬מעביד‪49. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z z‬ניתן לפטר עובד קבלן סמוך ל־‪ 9‬חודשי עבודה ‪51. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫‪6/9/2013 2:43:08 PM‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬שיעורי מס הכנסה על הכנסות של יחידים‪,‬‬ ‫נקודות זיכוי ו”הנחות סוציאליות” בשנת ‪55. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2013‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬נתונים שונים לתיאום הוצאות‪58. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬דמי ביטוח לאומי ‪ −‬ממעבידים ‪60. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬גביית דמי ביטוח לאומי ‪ −‬מ”לא שכירים” ‪64. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬מדד מחירים לצרכן ‪66. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 3‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬מדד תשומה בבנייה למגורים ‪70. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬שערי חליפין יציגים ‪ −‬ממוצעים חודשיים ‪73. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫א‪ .‬שער השקל ביחס לדולר‪73. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ב‪ .‬שער השקל ביחס לאירו ‪74. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬תוספת יוקר‪76. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬שיעורי ריבית‪77. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .1‬ריבית פק”מ — פר”י‪77. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .2‬חח”ד (שנתי באחוזים) ‪77. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .3‬הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪( 1999‬פריים רייט) ‪78. . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .4‬ריבית החשב הכללי ‪80. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:08 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 4‬‬ ‫תמצית פסיקה‬ book-mitria 49.indb 5 6/9/2013 2:43:17 PM ‫תוכן עניינים ‪ −‬תמצית פסיקה‬ ‫‪ .1‬מס הכנסה ‪7. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬סוף פסוק בפסיקת החישוב הנפרד ‪7. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬הכנסות שאינן אינטגרליות למפעל מאושר ‪7. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬לא תתקבל כדבר שבשגרה בקשת פקיד השומה להפקדת ערובה‬ ‫כספית להוצאות ‪8. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬הוצאות לכאורה עסקיות שלא הותרו בניכוי ‪8. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬תרומה מכספי מכירה אינה משנה את אופי המכירה כחייבת במס‪9. . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬הכנסות גניבה — העדר חובה לניהול פנקסים ואי‪-‬התרת הוצאות‬ ‫החזר הגניבה‪10. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬הפרשי הון בלתי מוסברים וייחוס הפרשים לשנים פתוחות ‪10. . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬עסקת מניות שהוצגה כרכישת מוניטין ‪11. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .2‬שבח מקרקעין ומס רכוש‪12. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬אין פטור ממס שבח לדירת מגורים שבבעלות חברה משפחתית ‪12. . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬חובת רשות מיסוי להתיר הוצאות המגיעות כדין ‪13. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:17 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 6‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ .1‬מס הכנסה‬ ‫סוף פסוק בפסיקת החישוב הנפרד‬ ‫הוגשה עתירה לבג"צ ע"י מספר עותרים בטענה שיש לעכב את כל הליכי הגבייה במקרים‬ ‫בהם ניתן ליישם את הלכת מלכיאלי ביחס לחישוב הנפרד בין בני זוג‪ ,‬לאור הליכי חקיקה‬ ‫ויוזמות שונות מצד ועדת הכספים של הכנסת‪ .‬בג"צ לא נענה לעתירה לאחר שנבחנה עמדת‬ ‫המדינה‪ ,‬לפיה פורסמו הנחיות לפקידי השומה לנקוט בשורת הקלות על מנת למזער את‬ ‫הפגיעה בציבור הנישומים‪ .‬כמו כן התחייב מנהל רשות המסים שחקיקה עתידית‪ ,‬ככל שתהיה‪,‬‬ ‫תיושם במלואה ע"י הרשות‪ .‬במצב זה נקבע‪ ,‬שעל רשות המסים לפעול על פי הדין הקיים‪,‬‬ ‫ואם המחוקק יחליט לשנות זאת — רשות המסים תיישם את החוק‪ .‬העתירה נדחתה‪.‬‬ ‫[בג"ץ ‪ 453/13‬נחום ליכטיק ואח'‪ ,‬מיום ‪ ,12.2.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]2-‬‬ ‫הכנסות שאינן אינטגרליות למפעל מאושר‬ ‫המערערת היא בעלת מפעל יצרני בתחום המזון‪ .‬חלק מהמפעל הוכר כמפעל תעשייתי מאושר‬ ‫לענין חוק עידוד השקעות הון‪ .‬המערערת דיווחה על "הכנסות מימון" שנבעו ממסחר בניירות‬ ‫ערך בבורסה‪ ,‬כחלק מהכנסותיה מהמפעל המאושר‪ .‬לטענת פקיד השומה‪ ,‬ההכנסות אינן‬ ‫קשורות לפעילותה הייצורית‪ .‬כמו כן המערערת דרשה בניכוי "הוצאות מימון" שהיוו‪ ,‬לטענתה‪,‬‬ ‫חלק מפעילותה העסקית‪ .‬לטענת המשיב‪ ,‬הוצאות אלה אינן חלק אינטגרלי מפעילותה העסקית‬ ‫ויש לסווגן כהפסדי ריבית והצמדה לפי סעיף ‪ )4(2‬לפקודה‪ .‬סוגייה נוספת נוגעת לאופן חישוב‬ ‫הפחת במפעל מאושר וכן לטענת המערערת‪ ,‬כי במצב בו שיעור עליית המדד מורה על‬ ‫תוצאה שלילית‪ ,‬אין להפעיל את חוק התיאומים בשל אינפלציה ולהוסיף את התוצאה לתוצאה‬ ‫המתווספת להכנסה החייבת‪ .‬בשאלת האינטגרליות של ההכנסות מניירות ערך כחלק מהכנסות‬ ‫המפעל המאושר‪ ,‬קבע בית המשפט‪ ,‬כי המבחנים לקביעת האינטגרליות להכנסה ממפעל מאושר‬ ‫הם אלה‪( :‬א) מקור ההון שהניב את הכנסות המימון נובע מהפעילות העיקרית של העסק; (ב)‬ ‫ההון שהושקע‪ ,‬מטרתו ביצוע התחייבויות העסק ולא צבירת רווחים; (ג) משך ההשקעה הוא‬ ‫קצר והמימוש נועד לפעילות השוטפת‪ .‬במקרה זה‪ ,‬המערערת לא עמדה באף אחד מהתנאים‬ ‫הללו‪ .‬חוות דעתו של המומחה מטעם המערערת מאבדת ממשקלה נוכח הודאתו בחקירתו‬ ‫הנגדית‪ ,‬שהסכמי המערערת מול לקוחותיה כלל לא עמדו בפניו‪ .‬בנושא הוצאות המימון‪ :‬יש‬ ‫לדחות את עמדת פקיד השומה‪ ,‬שהמערערת לא נזקקה להוצאות מימון‪ .‬המערערת היתה‬ ‫חשופה לסיכונים והיא נדרשה ליטול הלוואות לצורך מימון פעילותה בשל פער הזמן שבין‬ ‫מועד רכישת חומרי הגלם ובין מועד רכישת התוצרת המוגמרת‪ .‬יש לקבל את עמדת המערערת‪,‬‬ ‫שגם אם היה בידיה הון עצמי לשימוש בפעילותה‪ ,‬היא לא חייבת לעשות כן והיתה רשאית‬ ‫ליטול הלוואות‪ .‬ביחס לניכוי הפחת בגין "נכסים מנוטרלים"‪ ,‬הרי שיש לנכותם באופן יחסי‬ ‫בין המפעל המאושר לחלק הבלתי מאושר‪ .‬בעניין יישום חוק התיאומים גם בחישוב של מדד‬ ‫‪6/9/2013 2:43:17 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫הקיספ תיצמת‬ ‫שלילי‪ ,‬כבר נפסק שלעניין סעיף ‪159‬א יש להביא בחשבון גם ירידה בשיעור המדד‪ ,‬ולפיכך‬ ‫גם כאן יש ליישם את המדד השלילי בהפעלת חוק התיאומים‪ ,‬שכן רק במקרים חריגים ניתן‬ ‫לסטות מכלל זה‪ .‬בעניין קנס הגירעון‪ :‬אכן התגלה מספר רב של ליקויים בדיווחי המערערת‬ ‫ואין מקום להתערב בשיקול דעתו של פקיד השומה בעניין זה‪ .‬הערעור נדחה בחלקו והתקבל‬ ‫בחלקו‪ .‬המערערת חויבה בהוצאות ‪ 100,000‬ש"ח‪.‬‬ ‫[ע"מ ‪ ,423/10‬ר‑ס חברה לייבוא וייצור מזון בע"מ‪ ,‬מיום ‪ ,7.2.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]2-‬‬ ‫לא תתקבל כדבר שבשגרה בקשת פקיד השומה להפקדת ערובה‬ ‫כספית להוצאות‬ ‫פקיד השומה הוציא למערערת צו לשנת ‪ 2005‬בו נשלל זיכוי מכוח סעיף ‪(93‬ב) מפירוק חברה‬ ‫זרה וכן נכללו סוגיות נוספות‪ .‬המדובר בחברה שמשנת ‪ 2010‬אינה מגישה דוחות כספיים‬ ‫למס הכנסה ומע"מ ואין לה נכסים על שמה‪ .‬לאור זאת‪ ,‬מבקש פקיד השומה להפקיד ערובה‬ ‫כספית לתשלום הוצאותיו בערעור‪ .‬בית המשפט פסק‪ ,‬שאכן בית המשפט רשאי להורות‬ ‫לתובע להפקיד ערובה מספקת לתשלום הוצאות אם יזכה הנתבע‪ .‬אולם ההלכה הפסוקה‬ ‫היא‪ ,‬שהתנאים הנ"ל מופעלים בצמצום במסגרת ערעורי מס‪ .‬כך נקבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהלכת‬ ‫כוסמין שניתנה ע"י השופט סטולר‪ ,‬שקבע שלושה שיקולים בעניין זה‪ :‬ראשית‪ ,‬זכות הגישה‬ ‫לערכאות של הנישום מול הפגיעה העתידית בזכות הקניין של המדינה; שנית‪ ,‬הדרך הראויה‬ ‫היא מתן פירוש מצמצם להוראות החוק‪ ,‬באופן שחסימת הנישום תבוצע רק כאשר ברור‬ ‫שהמדובר בערעור סרק; שלישית‪ ,‬סיכויי הערעור יכולים להישקל‪ ,‬אך אין זה ראוי להרחיב‬ ‫בניתוח הסיכויים‪ .‬החברה המערערת מעלה כאן טיעון נוסף‪ ,‬שגופים מעין‪-‬ציבוריים נדרשים‬ ‫לרמה גבוהה של איפוק בהפעלת יתרונותיהם הדיוניים והאחרים‪ .‬גופים מעין‪-‬ציבוריים כמו‬ ‫בנקים עוסקים בדרך השגרה בהפעלת כוח התביעה לשם מימוש זכותם‪ .‬הם נהנים ממערכת‬ ‫אכיפה משוכללת‪ .‬על כן‪ ,‬הם חיביים לנהוג במדיניות נאותה וביד רחבה כלפי בעלי הדין‬ ‫האחרים המצויים בעמדת נחיתות כלפיהם‪ .‬יש חשיבות מועטה לסיכויי ההצלחה בערעור‪ .‬רק‬ ‫כאשר המדובר בערעור סרק או בערעור שסיכויו קלושים‪ ,‬יש לחייב בהטלת ערובה‪ .‬כמו כן‬ ‫יש להביא בחשבון את הסוגיות עצמן‪ ,‬אם הן בעלות השלכת רוחב על כלל ציבור הנישומים‪.‬‬ ‫במקרה הנדון‪ ,‬הסוגייה נוגעת אמנם למקרה ספציפי שאינו בעל השלכות רוחב (החוק כבר‬ ‫בוטל) אולם לאור העובדה שהוחלט בין הצדדים שייחסך זמן ע"י קביעת עובדות מוסכמות‪,‬‬ ‫ניתן להסתפק בהטלת ערבות אישית בלבד‪.‬‬ ‫[ע"מ ‪ ,181553-02-12‬פ"ש ת"א ‪ 4‬נ' תות אירופה‪ ,‬מיום ‪ ,20.1.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]2-‬‬ ‫הוצאות לכאורה עסקיות שלא הותרו בניכוי‬ ‫החברה המערערת עוסקת במתן שירותי ייעוץ וניהול לעסקים והיא בבעלותו של אדם אחד‬ ‫(עגיב)‪ .‬המערערת מחזיקה במניותיהן של שלוש חברות‪ :‬חברת מועדון כדורגל הפועל תל‬ ‫אביב בע"מ‪ ,‬חברת נכסי אתכי בע"מ‪ ,‬חברת שארפר אימאג' בע"מ‪ .‬בשנת המס ‪ 2005‬הציגה‬ ‫המערערת הוצאות שונות כדלקמן ואשר פקיד השומה סירב להתירן‪ :‬בהפועל תל אביב — שיק‬ ‫‪6/9/2013 2:43:17 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 8‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪9‬‬ ‫ערבות ‪ 3‬מליון ש"ח לרשות לבקרת תקציבים להבטחת פעילות המועדון‪ .‬לטענת המערערת‪,‬‬ ‫הפועל ת"א חדלת פירעון ויש להכיר בהשקעות אלה כהפסד הון‪ .‬חברת שארפר אימג' —‬ ‫ערבות שנתנה המערערת חולטה‪ .‬לטענתה‪ ,‬יש לאפשר לה לקזז זאת כהפסד הון כנגד רווחי‬ ‫הון ממכירת מניות חברה אחרת‪ .‬הפסד עסקאות במט"ח — למערערת מאות עסקאות והפסדים‬ ‫בכ‪ 2-‬מיליון ש"ח ב‪ .2006-2004-‬הכנסות מאי תחרות — המערערת מכרה החזקותיה בחברת‬ ‫סיסטם העוסקת בתחום הבטון ובדיקות קרקע ב‪ 1.2-‬מיליון דולר‪ .‬לעמדת המערערת‪ ,‬מדובר‬ ‫בהכנסה פירותית ולדעת המשיב זהו רווח הון‪ .‬הוצאות משפטיות — למערערת הוצאות משפטיות‬ ‫בסך ‪ 250‬אלף ש"ח‪ .‬לטענת המשיב‪ ,‬הן לא שימשו בייצור הכנסה פירותית או הונית‪ .‬הוצאות‬ ‫מימון — למערערת ‪ 461‬אלף ש"ח הוצאות מימון‪ .‬הוצאות החזקת רכב — למערערת הוצאות‬ ‫אחזקת רכב לשלושה רכבים‪ .‬לטענת המשיב‪ ,‬שניים מתוכם שימשו את בתו ואביו של בעל‬ ‫המניות‪ .‬ביהמ"ש המחוזי פסק כדלקמן‪ :‬בעניין הפועל ת"א — ניתן להחיל את הכללים לגבי‬ ‫הפסדים הוניים לפי סעיף ‪ 92‬לפקודה לאור המבחנים שנקבעו לענין סעיף ‪ )4(17‬הדן בחובות‬ ‫אבודים במישור הפירותי‪ .‬בעניין זה יש להוכיח את מכלול הנסיבות בגינן החוב לא ניתן‬ ‫עוד לגבייה וכי עלויות הגבייה עולות על ההכנסה‪ .‬במקרה זה המערערת לא עמדה בנטל‬ ‫להוכיח את המוטל עליה‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬בהתנגדותה לביצוע השטר כנגד הרשות לבקרה היא‬ ‫טענה‪ ,‬שעדיין לא התקיים התנאי לפירעון ולכן יש סתירה בין טענותיה שם לכאן‪ .‬עמדתה גם‬ ‫התקבלה בערעור לבית המשפט העליון‪ .‬לכן כאן החוב לא מוכר‪ .‬אי‪-‬תחרות — בענייננו מכרה‬ ‫המערערת את זכות האי‪-‬תחרות כ"נכס" במובן סעיף ‪ 88‬והתמורה לכן היא רווח הון‪ .‬הפסדים‬ ‫במט"ח — ניתוח הפסיקה הרבה וחוזר מס הכנסה בשאלת קיום מבחני העסק בעת מסחר‬ ‫בני"ע מצביע על כך שהמערערת לא הראתה ולא הוכיחה דבר מכל המבחנים שפורטו שם‪.‬‬ ‫מטרות המערערת אינן כוללות מסחר בני"ע והיא לא דיווחה למשיב על עיסוקיה בניירות ערך‬ ‫או במט"ח‪ .‬מומלץ לפנות מראש לרשויות המס ולהודיע על קיומו של עסק מסוג זה‪ .‬הוצאות‬ ‫מימון — המערערת כהרגלה הסתפקה בהצהרה ללא כל אימות והסבר‪ .‬הוצאות משפטיות — גם‬ ‫כאן לא עשתה המערערת דבר כדי להראות שההוצאות נועדו "לשמירת הקיים" והסתפקה‬ ‫בהצהרה לאקונית‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬ ‫[ע"מ ‪ 1179/09‬עגיב יעוץ וניהול בע"מ‪ ,‬מיום ‪ ,27.2.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]2-‬‬ ‫תרומה מכספי מכירה אינה משנה את אופי המכירה כחייבת במס‬ ‫העוררת מכרה חלקת קרקע עליה היה בנוי בית כנסת‪ ,‬יחד עם ביתה של העוררת‪ .‬בית הכנסת‬ ‫נוהל על ידי עמותה שהוקמה בשנת ‪ .1991‬המבנה נהרס בשנת ‪ .2011‬בשנת ‪ 2006‬קיבלה‬ ‫העמותה קרקע לבניית בית כנסת חדש‪ .‬כדי לממן את הבנייה‪ ,‬הורה בעל הקרקע בצוואתו על‬ ‫מכירת ‪ 2/3‬מהחלקה והקדשת התמורה לבניית המבנה‪ .‬מנהל מס שבח חייב את העוררת במס‬ ‫בגין מלוא התמורה שהתקבלה‪ .‬לאחר מכירת הקרקע הוכרה העמותה כמוסד ציבורי לעניין‬ ‫סעיף ‪ 46‬לפקודה‪ .‬בערר נטען‪ ,‬שיש להעניק לעוררת פטור ממס בגובה הסכום ששימש את‬ ‫העמותה‪ .‬ועדת הערר קבעה‪ ,‬שהקרקע נמכרה ע"י העוררת ולא ע"י העמותה ולפיכך אין היא‬ ‫זכאית לפטור‪ ,‬ובפרט כאשר האישור לפי סעיף ‪ 46‬ניתן לעמותה רק לאחר המכירה‪ .‬הערר‬ ‫‪6/9/2013 2:43:17 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הקיספ תיצמת‬ ‫נדחה גם מסיבת איחור במועד הגשת הערר‪ ,‬וכן משום שמנהל מחלקת מלכ"רים ברשות‬ ‫המסים אינו בעל סמכות של "מנהל" כמשמעותו בחוק מסוי מקרקעין ולפיכך אין מקום‬ ‫להגיש ערר על החלטותיו‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬אין התיחסות לזיכוי ממס שקיבלה העוררת על פי סעיף ‪ 46‬בגין תרומה לעמותה‪ .‬סביר‬ ‫להניח‪ ,‬שזיכוי ממס בגין תרומה זו ישקף החזר מס בגובה ההשקעה בעמותה‪.‬‬ ‫[ו"ע ‪ ,20388-12-12‬גליה אשואל‪ ,‬מיום ‪ ,24.2.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]2-‬‬ ‫הכנסות גניבה — העדר חובה לניהול פנקסים ואי‪-‬התרת הוצאות‬ ‫החזר הגניבה‬ ‫המערער הואשם והורשע בגניבת כספים מהקופה הציבורית בשנים ‪ 2005‑1995‬בעת כהונתו‬ ‫כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית‪ .‬לעמדת פקיד השומה‪ ,‬המערער הורשע בגניבת ‪ 1.932‬מליון‬ ‫ש"ח ויש לראות הכנסות אלה כהכנסה מעסק‪ ,‬שלגביה לא שולם מס‪ ,‬ויש להטיל מס נוסף בגין‬ ‫אי‪ -‬ניהול פנקסים‪ .‬לטענת המערער‪ ,‬הוא השיב לקופת החולים‪ ‬את מלוא הסכומים שנטל שלא‬ ‫כדין ואשר הסתכמו ב‪ 1.73-‬מליון ש"ח‪ ,‬ולכן יש להכיר בהחזר זה כהוצאה המותרת בניכוי‪ .‬בית‬ ‫המשפט המחוזי בתל‪-‬אביב פסק‪ ,‬שיש לקבל את עמדת המערער לגבי סכום המס‪ ,‬שכן בכתב‬ ‫האישום לא נקבע סכום מדויק‪ .‬באשר להתרת סכום ההשבה כהוצאה מוכרת‪ ,‬הרי שהסכום‬ ‫הוחזר רק בשנת ‪ 2009‬ולא בשנות המס בהן בוצעה הגניבה‪ ,‬לפיכך ההוצאה תותר ביחס לשנת‬ ‫‪ 2009‬בלבד ואילו את כספי הגניבה יש למסות במלואם ללא ניכוי ההוצאה‪ .‬לשאלה‪ ,‬אם נכון‬ ‫לחייב גנב לנהל פנקסים — נראה כי התשובה שלילית‪ .‬אין לצפות מגנב שיוציא חשבונית מס‬ ‫בגין פעולות הגניבה‪ .‬יש אולי מקרים שבהם ניתן לדרוש זאת‪ ,‬אך לא במקרה זה‪.‬‬ ‫לפיכך אין להטיל קנס בשל אי‪-‬ניהול ספרי חשבונות‪ .‬הערעור נדחה למעט נושא הקנס בגין‬ ‫אי‪-‬ניהול ספרים‪.‬‬ ‫[ע"מ ‪ ,16546-03-10‬אברהם הירשזון‪ ,‬מיום ‪ ,18.3.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]2-‬‬ ‫הפרשי הון בלתי מוסברים וייחוס הפרשים לשנים פתוחות‬ ‫המערער הינו בעל נגריה וחנות תצוגה ברמת גן‪ .‬ספרי חשבונות העסק לא נפסלו אולם בין‬ ‫שתי הצהרות ההון משנת ‪ 1997‬ומשנת ‪ 2002‬התגלו הפרשי הון בלתי מוסברים‪ ,‬בהם ראה‬ ‫פקיד השומה הכנסה החייבת במס‪ .‬על כך ערער הנישום‪ .‬בית המשפט פסק‪ ,‬שבנושא הפרשי‬ ‫הון גובשו עקרונות לפיהם קבלת מתנות‪ ,‬עזרה מידידים וכו' כהסבר להפרשי ההון טעונים‬ ‫הוכחה כבדה ביותר‪ ,‬כאשר נטל ההוכחה על הנישום‪ .‬במקרה זה הוכח שהמערער ואשתו‬ ‫התגוררו יחד ואין להפחית מההון את חלקה‪ .‬בעניין השימושים‪ ,‬אין לקבל את עמדת פקיד‬ ‫השומה‪ ,‬שהוסיף את המס של "שנים סגורות"‪ .‬לאור הפסיקה העניפה‪ ,‬מקום שיש ראיות‬ ‫אוביקטיביות ביחס להכנסות שנצברו בשנים סגורות‪ ,‬אין להוסיפן לשנים הפתוחות‪ .‬בנושאים‬ ‫אחרים התקבלה עמדת פקיד השומה‪ .‬הערעור התקבל בחלקו ונדחה בחלקו‪.‬‬ ‫[ע"מ ‪ ,1238-06‬יצהרי מנחם‪ ,‬מיום ‪ ,1.1.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]2-‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:17 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 10‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪11‬‬ ‫עסקת מניות שהוצגה כרכישת מוניטין‬ ‫המערערת הינה חברת ביטוח‪ ,‬העוסקת בכל ענפי הביטוח ומוחזקת בבעלות מלאה של חברת‬ ‫"כלל החזקות עסקי ביטוח בע"מ"‪ ,‬שהינה חברה ציבורית‪ .‬בשנים ‪ 2005-2004‬המערערת זכתה‬ ‫במכרזים לרכישת מניות קרנות פנסיה ותיקות (בין היתר את קג"מ)‪ ,‬שצברו גרעונות ונסגרו‬ ‫בפני עמיתים חדשים‪ .‬בדיווחיה למס טענה המערערת‪ ,‬כי בעסקאות אלו היא רכשה לא רק‬ ‫מניות‪ ,‬אלא גם נכס נוסף הנלווה למניות — מוניטין‪ .‬פקיד השומה חלק על עמדת המערערת‬ ‫ומיסה את העסקאות כאילו היו עסקאות לרכישת מניות גרידא‪ .‬בית המשפט פסק‪ ,‬כי טענת‬ ‫הנישום‪ ,‬שיש להעדיף מהות על פני צורה‪ ,‬היא בעייתית מטבעה כאשר היא מושמעת מפיו‬ ‫של הנישום‪ ,‬שכן הנישום‪ ,‬ברגיל‪ ,‬מסוגל לכלכל צעדיו ולנסח חוזיו באופן אשר מבטא את‬ ‫ההתרחשויות הכלכליות האמיתיות‪ .‬בארה"ב נקבעו מבחנים ברורים לכך הבוחנים את העובדות‬ ‫בכללותן ואת תום לבו של הנישום‪ .‬לפיכך יש לאפשר לנישום‪ ,‬במידה מבוקרת וזהירה‪ ,‬לטעון‬ ‫למהות כלכלית על פני צורה‪ ,‬תוך הטלת נטל שכנוע מוגבר על הנישום הטוען לכך‪ .‬אולם‬ ‫לא ניתן להתייחס לעסקה לפי מהות נטענת כלשהי‪ ,‬כאשר הנישום פועל מול רשות המס‬ ‫ובעולם המעשה‪ ,‬כאילו מהותה של העסקה שונה בתכלית‪ .‬המערערת הרחיבה במילים‪ ,‬בעדים‬ ‫ובראיות בניסיון להוכיח‪ ,‬כי פעילות אחת הקרנות התאפשרה הודות למוניטיה של קג"מ‪ ,‬בעלת‬ ‫המניות בה‪ .‬אולם הטענה‪ ,‬כי לקג"מ היה מוניטין אינה חפה מספק‪ .‬קג"מ פעלה בשוק שסבל‬ ‫מתחרותיות נמוכה יחסית‪ .‬המוניטין הוא‪ ,‬כאמור‪ ,‬מכלול היתרונות של העסק אשר מעניקים לו‬ ‫מעמד ייחודי בקרב לקוחותיו‪ .‬המוניטין אינו מתמצה בתיק הלקוחות לבדו‪ ,‬ובנסיבות שונות‬ ‫ייתכן כי יש לראות בעסקה כעסקה למכירת מוניטין‪ ,‬גם בהיעדר תיק לקוחות‪ .‬אין מחלוקת‪,‬‬ ‫כי המערערת שילמה עבור מניות תמורה הגבוהה מהשווי הפנימי באותה עת‪ .‬עודף התמורה‬ ‫במקרה זה נובע מהשווי הסובייקטיבי שמייחס הרוכש לנכס ("סינרגיה") הנילווה לשווי הנכס‬ ‫הנרכש ולא מהשווי האובייקטיבי של נכס המוניטין‪ .‬למשל‪ ,‬שוויו של מגרש החניה הסמוך‬ ‫למכולת הוא גבוה יותר‪ ,‬ללא כל קשר לשאלת המוניטין הגלום בו‪ .‬קשה להבין‪ ,‬כיצד ניתן‬ ‫לטעון כי המערערת רכשה נכס "סינרגיה"‪ ,‬כאשר אינו מופיע בהסכם ולא קיים צד שמכר‬ ‫לה את אותו הנכס‪ .‬ייתכנו מקרים בהם הצדדים מסכימים על תניית אי‪-‬תחרות מתוך רצון‬ ‫הרוכש להגן על אינטרסים כלכליים שלו‪ ,‬אף מבלי שנרכש מוניטין‪ .‬במקרה זה‪ ,‬המחיר נקבע‬ ‫במשא ומתן בין המערערת לבין המוכרות כמחיר אחיד למניה‪ .‬נראה כי עצם השימוש במונח‬ ‫"מוניטין" בדיווחי המערערת הוא כפוי ומאולץ‪ ,‬ואינו תואם את נסיבות העניין‪ .‬על פניו‪ ,‬נראה‬ ‫כי מרבית לקוחותיה של הקרן הנרכשת הם בבחינת "קהל שבוי"‪ ,‬בין אם מכוח דין‪ ,‬המונע‬ ‫מעבר לקרנות החדשות‪ ,‬ובין אם מכוח הרגל צרכני‪ .‬לפיכך המערערת לא הצליחה להוכיח‪ ,‬כי‬ ‫לשון החוזה ומהותו הכלכלית הם שונים מעסקת רכישת מניות בלבד‪ ,‬מבלי שנרכש כל נכס‬ ‫נוסף‪ ,‬כגון‪ :‬מוניטין‪ ,‬סינרגיה או זרם עמלות עתידי‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬ ‫[ע"מ ‪ ,36620-12-09‬כלל חברה לביטוח בע"מ‪ ,‬מיום ‪ ,20.2.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]2-‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:17 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫הקיספ תיצמת‬ ‫‪ .2‬שבח מקרקעין ומס רכוש‬ ‫אין פטור ממס שבח לדירת מגורים שבבעלות חברה משפחתית‬ ‫חברה משפחתית מכרה דירת מגורים‪ .‬לטענת העוררת (שהיא "הנישום" בחברה המשפחתית)‪,‬‬ ‫היא זכאית לפטור כיחיד המוכר דירת מגורים‪ ,‬שכן מסך ההתאגדות לא קיים בחברה משפחתית‪.‬‬ ‫כטענה מקדמית ציינה העוררת‪ ,‬שהשומה הוצאה לאחר תקופת ההתיישנות‪ .‬לחילופין‪ ,‬במידה‬ ‫שיוטל מס שבח‪ ,‬שיעור המס הוא בהתאם להטבות על פי הוראות חוק עידוד השקעות הון‬ ‫שחל על החברה בעת בניית הדירות‪ .‬לטענת מנהל מס שבח‪ ,‬יש למסות את השבח במס מלא‬ ‫דו‪-‬שלבי‪ ,‬החל על חברה ויחיד‪ .‬ועדת הערר פסקה לעניין ההתיישנות‪ ,‬שלכאורה אכן השומה‬ ‫לא נשלחה במועד החוקי‪ ,‬ובמקביל להלכות לעניין פקודת מס הכנסה‪ ,‬אין להסתפק בשידור‬ ‫שומות למחשב לקטיעת מירוץ ההתישנות‪ .‬אולם יש לראות את המצב כאן כפתיחת שומה לפי‬ ‫סעיף ‪ 85‬לחוק ולא כהוצאת שומה באיחור‪ ,‬ובהתאם לדין שחל לפני תיקון מס' ‪ 70‬לחוק‪ ,‬ניתן‬ ‫לפתוח את השומה במקרה מסוג זה מכוח סעיף ‪ 85‬לחוק‪ .‬לעניין הפטור ממס במכירת דירת‬ ‫מגורים מזכה‪ :‬העיקרון הוא‪ ,‬ששבח מקרקעין איננו הכנסה חייבת לעניין פקודת מס הכנסה‬ ‫אלא רק לעניין קביעת שיעורי המס וסכום המס‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בכל הנוגע לייחוס השבח ליחיד‬ ‫בחברה משפחתית‪ ,‬קיימות דעות שונות‪ .‬בחבק נאמר במפורש‪ ,‬כי השבח יהווה חלק מהכנסתו‬ ‫של היחיד בחברה משפחתית‪ .‬לאחרונה‪ ,‬עם פרסום החקיקה בנושא ההחלטות המקדמיות‪,‬‬ ‫קיימת גושפנקא חוקית לתוקפן המשפטי של ההוראות הפנימיות של רשות המסים ולפיכך יש‬ ‫לתמוה על עמדת רשות המסים המנסה לסתור את האמור בחבק‪ .‬אלא שעדיין נותרה פתוחה‬ ‫השאלה‪ ,‬אם הכנסה זו פטורה ממס שבח‪ .‬בהלכת יהושע הלוי נקבע‪ ,‬שמכוח הפיקציה שיוצר‬ ‫סעיף ‪64‬א‪ ,‬הכנסות החברה המיוחסות ליחיד עוברות "מטמורפוזה" ממיסוי תאגיד למיסוי יחיד‪,‬‬ ‫והשאלה‪ ,‬אם זו חלה גם בענייננו‪ .‬סעיף ‪ 1‬לחוק מיסוי מקרקעין קובע‪ ,‬שדירת מגורים היא‬ ‫בבעלותו או בחכירתו של יחיד; מכאן‪ ,‬שדירה בחברה משפחתית אין לראותה כ"דירת יחיד"‪ .‬זו‬ ‫דעתם של פרופ' נמדר‪ ,‬פרופ' הדרי ומ‪ .‬כהן‪ .‬לפיכך יש לבחון‪ ,‬האם ה"מטרמורפוזה" שנפסקה‬ ‫בהלכת יהושע הלוי בכל זאת מתקיימת כאן לפי פרשנות תכליתית לחוק‪ .‬גלגולי חוק מיסוי‬ ‫מקרקעין מלמדים‪ ,‬שמטרת הפטור ממס לדירת יחיד היא סוציאלית‪ ,‬וזו אינה מתקיימת בחברה‬ ‫משפחתית‪ .‬הצדקה נוספת לשלילת הפטור היא התנאי בדבר פטור למכירה פעם בארבע שנים‪,‬‬ ‫שאינו עולה בקנה אחד עם בעלי מניות והנישום המייצג בחברה משפחתית‪ .‬במקרה הנדון‪,‬‬ ‫מדובר בדירה אחת מתוך ‪ 27‬דירות‪ .‬ברור שמספר דירות זה מצביע על החזקה שלא למטרת‬ ‫מגורים פרטיים של בעלי המניות‪ .‬בחברה פרטית המטרה היא השאת רווחים‪ ,‬בניגוד למטרת‬ ‫ההטבה בפטור לדירת מגורים‪ .‬שלילת הפטור לדירת יחיד בחברה שקופה מלמדת‪ ,‬שלגבי‬ ‫חברה משפחתית לא חל הפטור מלכתחילה‪ .‬ההסתמכות על החלטות מקדמיות אינו תואם את‬ ‫המקרה הנדון‪ ,‬שם דובר על חברת בית ועל מניה המשקפת דירת מגורים‪ .‬כך גם הלכת נטע‬ ‫עצמון‪ ,‬שעניינה פטור מדמי שכירות ולא ייחוס זכות קניינית‪ .‬טענת העוררת לקבלת הפטור‬ ‫‪6/9/2013 2:43:17 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 12‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪13‬‬ ‫במקרה זה‪ ,‬לאור העובדה שההטבות לפי חוק עידוד השקעות הון ניתנו לה לפני הפיכתה‬ ‫לחברה משפחתית‪ ,‬דומה לקיום הפסוק "ויוצא נוזלים מסלע‪ "...‬העולה בגימטריה ל"חברה‬ ‫משפחתית"‪ .‬כלומר‪ ,‬לא יעלה על הדעת להתיר לעוררת ליהנות מכל העולמות‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫לעניין שיעורי המס החלים על מכירת הדירה‪ ,‬יש לקבל את עמדת העוררת ולהחיל על היחיד‬ ‫את שיעורי המס על פי חוק עידוד השקעות הון‪ .‬עמדת מנהל מס שבח לפיה העוררת לא‬ ‫עמדה בתנאי החוק‪ ,‬משום שזו חברה משפחתית‪ ,‬ולפיכך יש להחיל עליה מיסוי דו‪-‬שלבי‪,‬‬ ‫ראוי היה שלא תועלה כלל‪ .‬לסיכום‪ ,‬הערר נדחה לגבי הפטור ממס לדירות מגורים אך מתקבל‬ ‫בנוגע לשיעור המס המוטל על היחיד‪.‬‬ ‫[ו"ע ‪ ,1346-08‬תל‑און אחזקות ואח'‪ ,‬מיום ‪ ,24.1.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]2-‬‬ ‫חובת רשות מיסוי להתיר הוצאות המגיעות כדין‬ ‫מנהל מיסוי מקרקעין לא קיבל את הטענה‪ ,‬כי מדובר במכירת דירה פטורה וקבע שווי לעסקת‬ ‫מקרקעין אולם לא התיר בניכוי את עלות הנכס‪ ,‬בטענה שהעוררים לא דרשו זאת מלכתחילה‬ ‫אלא טענו לפטור‪ .‬ועדת הערר קבעה שאין זה ראוי שרשות ציבורית תקבע חיוב במס ללא‬ ‫שתביא בחשבון את הזיכוי המגיע לנישום כדין‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש לאפשר לעוררים להמציא ראיות‬ ‫לגבי הוצאותיהם ברכישת הקרקע והבנייה עד לשלב המכירה‪ ,‬גם אם לא דרשו זאת כטענה‬ ‫חלופית בדוח ובהשגה‪ .‬הערר התקבל‪ ,‬והדיון הוחזר למשיב‪.‬‬ ‫[ו"ע ‪ ,7151-05-10‬עארף פואד אלסלואני ואח'‪ ,‬מיום ‪ ,23.12.2012‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]2-‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:17 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 13‬‬ book-mitria 49.indb 14 6/9/2013 2:43:17 PM book-mitria 49.indb 15 6/9/2013 2:43:24 PM ‫תוכן עניינים ‪ −‬חקיקה ועדכונים‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬התוכנית הכלכלית לשנים ‪ — 2014-2013‬תזכיר חוק ‪17. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬חובת הגשת דוח מס ליחיד לשנת המס ‪ 2012‬ותנאים לקבלת‬ ‫פטור מהגשתו ‪18. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬קביעת תושבות בישראל — בעקבות פסק דין א‪.‬כ‪26. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬הארכת תקופת הוראת השעה בגין מס רכישה על דירת מגורים‬ ‫עד ליום ‪31. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 31.12.2014‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬העלאת שיעור המע"מ ל‪ 18%-‬החל מיום ‪33. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2.6.2013‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬כללי חשבונאות מקובלים לעניין הדוחות השנתיים לפי סעיף ‪ 131‬לפקודה‪36. . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬החוק לעידוד השקעות הון — הודעות שיש למסור במהלך שנת ‪40. . . . . . . . . 2013‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 16‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪17‬‬ ‫התוכנית הכלכלית לשנים ‪ — 2014-2013‬תזכיר חוק‬ ‫לאחרונה פורסם תזכיר החוק במסגרת התוכנית הכלכלית לשנים ‪ 2014-2013‬הכולל שינויים‬ ‫פיסקליים שמטרתם העמקת גביית המיסים לשנים ‪.2014-2013‬‬ ‫יודגש כי מדובר בהצעות חוק בלבד‪ ,‬המחייבות‪ ,‬הליך חקיקה ראשית‪ ,‬ועשויים לחול בהן‬ ‫שינויים — לקולא ולחומרא — בתהליך החקיקה‪.‬‬ ‫מס הכנסה‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬העלאת שיעורי המס ליחיד — תוספת של ‪ 1.5%‬לכל מדרגת מס החל מ‪.1.1.2013-‬‬ ‫‪z‬העלאת שיעור מס החברות ב‪( 1.5%-‬ל‪ )26.5%-‬החל מ‪.1.1.2014-‬‬ ‫‪z‬ביטול הורדת שיעורי המס במפעל מועדף החל מ‪ 1.1.2014-‬כך ששיעורי המס מתאריך‬ ‫זה יהיו באזור פיתוח א — ‪ 10%‬ואזור שאינו אזור פיתוח א — ‪.15%‬‬ ‫‪z‬העלאת שיעור המס על דיבידנד בחוק עידוד השקעות הון לשיעור של ‪ 20%‬וזאת החל‬ ‫מ‪.1.1.2014-‬‬ ‫‪z‬שינוי מודל הטבות המס בחיסכון פנסיוני‪ ,‬ושינויים במשיכת כספי פיצויי פרישה‪.‬‬ ‫‪z‬הנמכת תקרת הפטור מפרסים והגרלות ל‪ 5,000-‬ש״ח והגדלת שיעור המס כאמור ל‪.30%-‬‬ ‫‪z‬ביטול נקודות זיכוי ללימודי תואר אקדמי או מקצוע החל מ‪.1.1.2014-‬‬ ‫‪z‬ביטול פטור מרווח הון לתושב חוץ במכירת מלווה קצר מועד או אג"ח מדינת ישראל‬ ‫לפי סעיף ‪ )2(97‬לפקודה (הוראת קבע)‪.‬‬ ‫‪z‬מימוש רעיוני (לצרכי מס) לנכסי הון זה ששוערכו לצרכי חלוקת דיבידנד מעודפי‬ ‫השערוך‪.‬‬ ‫‪z‬תוספת סמכויות אכיפה לגביה לרשות המסים‪.‬‬ ‫מס ערך מוסף ומכס‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬עצירת מתווה הפחתת מכסים שנקבעה ל‪.2014-‬‬ ‫מיסוי מקרקעין‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬ביטול הפטור ממס במכירת דירת מגורים נוספת אחת לארבע שנים‪.‬‬ ‫‪z‬ביטול הפטור ממס במכירת דירת מגורים על ידי תושב חוץ‪.‬‬ ‫‪z‬מיסוי דירות יוקרה — דירה שנמכרה בסכום של יותר מ‪ 5-‬מיליון ‪( ₪‬החלק היחסי מהשבח)‪.‬‬ ‫‪z‬שינויים במס הרכישה‪ ,‬והכבדה על תושבי חוץ ועל רוכשי דירות יוקרה‪.‬‬ ‫ביטוח לאומי‬ ‫‪z‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬ ‫‪z‬ביטול הפטור לעקרת בית מדמי ביטוח לאומי ודמי בריאות‪.‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫םינוכדעו הקיקח‬ ‫חובת הגשת דוח מס ליחיד לשנת המס ‪2012‬‬ ‫ותנאים לקבלת פטור מהגשתו‬ ‫א‪ .‬כללי‬ ‫חוזר זה מפרט את הוראות סעיף ‪ 131‬לפקודת מס הכנסה הקובעות מי חייב להגיש למס הכנסה‬ ‫דוח שנתי על הכנסותיו‪ .‬בנוסף‪ ,‬מפרט החוזר את הפטורים מהגשת דוח לשנת המס ‪.2012‬‬ ‫ב‪ .‬חובת הגשת דוח של יחיד באופן מקוון‬ ‫סעיף ‪(131‬ב‪ )1()2‬לפקודת מס הכנסה קובע כי יחיד החייב בהגשת דוח לפי סעיף קטן (א)‬ ‫(‪ )1‬עד (‪5( ,)4‬א)‪5( ,‬ג)‪5( ,‬ד) ו‪( )6(-‬ראה פירוט לסעיפים הנ״ל בהמשך)‪ ,‬שיש לו הכנסה לפי‬ ‫סעיף ‪ )2(2 ,)1(2‬או ‪ ,)8(2‬יגיש את הדוח באופן מקוון‪ ,‬כפי שיורה המנהל*‪ ,‬בצירוף הצהרה‬ ‫בטופס שקבע המנהל שלפיה הפרטים והידיעות שמסר בדוח הם נכונים ומלאים‪ ,‬וכן פלט‬ ‫חתום בידיו של הדוח האמור‪ .‬על פי הודעת רשות המסים‪ ,‬יחיד כאמור לעיל שלא יגיש דוח‬ ‫מקוון או שימלא אותו באמצעות היישום ולא יגיש אותו חתום עם כל הצרופות והמסמכים‬ ‫הרלוונטיים לפקיד השומה‪ ,‬יראוהו כמי שלא הגיש דוח‪.‬‬ ‫פטורים מדוח מקוון לשנת ‪ — ** 2012‬יחיד שסך הכנסתו (או הכנסת בן זוגו) הכוללת‬ ‫מהמקורות לעיל אינה עולה על ‪ ₪ 79,800‬ושהכנסתם החייבת ביחד אינה עולה על ‪159,600‬‬ ‫‪ ;₪‬יחיד שהוא ובן זוגו הגיעו לגיל פרישה‪.‬‬ ‫הפטור לא יחול על יחיד שהגיש תביעה לקבלת מס הכנסה שלילי או על יחיד שהוא או בן‬ ‫זוגו נחשבים לבעל שליטה‪ ,‬כהגדרתו בסעיף ‪()9(32‬א) לפקודה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬על מי חלה חובת הגשת דוח שנתי על הכנסותיו‬ ‫סעיף ‪ 131‬לפקודת מס הכנסה קובע מי חייב להגיש למס הכנסה דוח שנתי על הכנסותיו‬ ‫(בכפוף לפטורים המפורטים בהמשך)‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫(‪ )1‬יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת המס מלאו לו ‪ 18‬שנים; בן‪-‬זוג רשום רשאי שלא לכלול‬ ‫את הכנסת בן‪-‬זוגו‪ ,‬אם הגיש בן‪-‬הזוג דוח נפרד על הכנסותיו או אם צירף בן‪-‬הזוג הרשום‬ ‫לדוח שלו הצהרה חתומה בידי בן‪-‬זוגו שבן‪-‬הזוג ידווח על הכנסותיו בנפרד;‬ ‫* הדוח ייחשב כדוח מקוון אם שודר באמצעות האינטרנט או שודר באמצעות מערכת המחשב של רשות‬ ‫המסים (שע״ם) ע״י מייצגים המחוברים לשע״ם‪.‬‬ ‫* * על פי תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דוח עצמאי מקוון)‪ ,‬התשע״א‪.2010-‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 18‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪19‬‬ ‫(‪ )2‬בן זוג שאיננו בן‪-‬זוג רשום שהצהיר כאמור בפסקה (‪ )1‬כי ידווח על הכנסותיו בנפרד;‬ ‫(‪ )3‬יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת המס טרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‪ ,‬אם היתה לו באותה שנה‬ ‫הכנסה חייבת בסכום שאינו פחות מ‪( ₪ 77,720-‬לגבי שנת המס ‪.)2012‬‬ ‫(‪ )4‬יחיד תושב חוץ שהיתה לו הכנסה חייבת במס בישראל בשנת המס‪.‬‬ ‫(‪ )5‬חבר‪-‬בני‪-‬אדם שהיתה לו הכנסה בשנת המס;‬ ‫(‪5‬א) אדם שבשנת המס מכר זכות במקרקעין או עשה פעולה באיגוד‪ ,‬כהגדרתן בחוק מיסוי‬ ‫מקרקעין‪ ,‬שאינן פטורות מהמס לפי חוק זה‪ ,‬ולא שילם מס שבח בשיעור המירבי‬ ‫החל לפי חוק מיסוי מקרקעין על השבח הריאלי הנובע מהמכירה או מהפעולה‪ ,‬לפי‬ ‫העניין‪.‬‬ ‫(‪5‬ב) לעניין נאמנויות‪ ,‬כל אחד מאלה‪:‬‬ ‫(‪ )1‬נאמנן בנאמנות תושבי ישראל או נאמן בנאמנות לפי צוואה שנחשבת כתושבת‬ ‫ישראל לפי סעיף ‪75‬יב(ג))(‪ ,)1‬ובלבד שהיוצר לא בחר להיות בר השומה ובר‬ ‫החיוב לפי הוראות סעיפים ‪75‬ז(ח) או ‪75‬יב(ה) ושלא נבחר יוצר מייצג או נהנה‬ ‫מייצג לפי הוראות סעיף ‪75‬ו‪ ,1‬לפי העניין;‬ ‫(‪ )2‬נאמנן שהיו לו בישראל הכנסה או נכס‪ ,‬בין אם הוא תושב ישראל ובין אם לאו;‬ ‫(‪ )3‬יוצר או נהנה‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬שבחר להיות בר השומה ובר החיוב לפי הוראות סעיף‬ ‫‪75‬ז(ז) או (ח)‪ ,‬או סעיף ‪75‬יב(ה) או (ו);‬ ‫(‪ )4‬יוצר מייצג או נהנה מייצג‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬שבחר להיות בר השומה ובר החיוב לפי‬ ‫הוראות סעיף ‪75‬ו‪;1‬‬ ‫ לכל מונח בפסקה זו תהא המשמעות הנודעת לו בסעיף ‪75‬ג או בסעיף ‪75‬ו‪ ,1‬לפי‬ ‫העניין‪.‬‬ ‫ הפרטים שיכלול הדיווח נקבעו בסעיף ‪(131‬ג‪ )1‬לפקודה ויש למלאם על גבי טופס‬ ‫‪( 1327‬ראה גם פטור לפי תקנה ‪5‬א — בהמשך)‪.‬‬ ‫(‪5‬ג) בעל שליטה כהגדרתו בסעיף ‪75‬ב‪ ,‬בחברת משלח יד זרה‪ ,‬כהגדרתה בסעיף ‪ ,5‬או‬ ‫בחברה נשלטת זרה‪ ,‬כהגדרתה בסעיף ‪75‬ב;‬ ‫(‪5‬ד) אדם שעשה פעולה שנקבע לפי סעיף קטן (ז) לסעיף ‪ 131‬כתכנון מס החייב בדיווח‪.‬‬ ‫ סעיף זה יחול לגבי דוחות שיש להגישם לתקופת הדוח שלאחר המועד שבו נקבעה‬ ‫פעולה כתכנון מס החייב בדיווח*‪.‬‬ ‫(‪ )6‬כל אדם שפקיד השומה דרש זאת ממנו ואפילו אינו חייב בהגשת דוח לפי פסקאות (‪)1‬‬ ‫עד (‪.)5‬‬ ‫*‬ ‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬ ‫יש לדווח על הפעולות המהוות תכנון מס החייב בדיווח באמצעות טופס ‪.1213‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫םינוכדעו הקיקח‬ ‫ד‪ .‬מועד הגשת דוח המס ליחיד על ההכנסה לשנת המס ‪2012‬‬ ‫להלן המועדים להגשת דוחות מס ליחידים החייבים בהגשת דוח לשנת המס ‪:2012‬‬ ‫‪z z‬המועד הרגיל להגשת הדוח עבור יחיד שאינו מנהל את חשבונותיו על פי שיטת‬ ‫החשבונאות הכפולה הינו עד ליום ‪ 30‬באפריל ‪ .2013‬על פי הודעת רשות המסים‬ ‫מיום ‪ ,10.4.2013‬נדחה המועד להגשה (למי שאינו חייב בהגשת דוח מקוון) עד ליום‬ ‫‪ 30‬במאי ‪.2013‬‬ ‫‪z z‬המועד הרגיל להגשת הדוח עבור נישום המנהל מערכת חשבונות מלאה לפי שיטת‬ ‫החשבונאות הכפולה הוא עד ליום ‪ 31‬במאי ‪.2013‬‬ ‫‪z z‬על אף האמור לעיל‪ ,‬מועד ההגשה הרגיל ליחיד החייב בהגשת דוח עצמאי מקוון (ראה‬ ‫בהמשך) הינו עד ‪ 31‬במאי ‪ .2013‬על פי הודעת רשות המסים מיום ‪ ,10.4.2013‬נדחה‬ ‫המועד להגשה עד ליום ‪ 30‬ביוני ‪.2013‬‬ ‫‪z z‬כמו כן‪ ,‬ניתנו ארכות מעבר לתאריכים הנ״ל למייצגים להגשת דוחות יחידים של‬ ‫לקוחותיהם‪ ,‬בהתאם למכסות כפי שנקבעו בתיאום בין לשכת רואי החשבון לבין רשות‬ ‫המסים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬פטור מדיווח לעולה חדש ותושב חוזר ותיק — סעיף ‪134‬ב לפקודה*‬ ‫על אף הוראות סעיף ‪( 131‬שפורטו לעיל)‪ ,‬יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב‬ ‫חוזר ותיק‪ ,‬כאמור בסעיף ‪(14‬א) לפקודה‪ ,‬לא יחוייב בהגשת דוח לגבי כל הכנסותיו שהופקו‬ ‫או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל‪ ,‬במשך עשר שנים מהמועד‬ ‫שהיה לתושב ישראל כאמור‪**.‬‬ ‫ו‪ .‬תקנות הפטור לגבי הדוח לשנת המס ‪2012‬‬ ‫מכח סעיף ‪134‬א׳ לפקודה התקין שר האוצר את תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון)‪,‬‬ ‫התשמ״ח‪( 1988-‬להלן‪“ :‬תקנות הפטור״)‪ ,‬לפיהן מוענק פטור מהגשת דוח כאמור לאוכלוסיה‬ ‫מסויימת‪ ,‬בהתקיים תנאים מסוימים‪ .‬המדובר בעיקר בשכירים ובעלי הכנסות אחרות אשר‬ ‫מנוכה מהכנסותיהם מס במקור בשיעורים המרביים שנקבעו בחוק וזאת עד לתקרת הכנסה‬ ‫מסויימת‪.‬‬ ‫* הוסף במסגרת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' ‪ 168‬והוראת שעה)‪ ,‬התשס״ח‪ .2008-‬תחולת הסעיף‬ ‫על מי שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪.2007‬‬ ‫* * הוראות סעיף זה לא יחולו על הכנסות שלגביהן ביקש היחיד‪ ,‬לפי הוראות סעיף קטן (א) של סעיף ‪ ,14‬כי‬ ‫לא יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור‪ ,‬ולגבי הכנסות שמקורן בנכס שהגיע לידי היחיד בפטור ממס לפי‬ ‫סעיף ‪(97‬א)(‪ — )5‬החל ביום ‪.1.1.2007‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 20‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪21‬‬ ‫להלן ההוראות על פטור מהגשת דוח לשנת המס ‪:2012‬‬ ‫‪z z‬פטורים מהגשת דוח‪:‬‬ ‫(א) תקנה ‪(2‬א) — פטור כללי‬ ‫ יחיד תושב ישראל שכל הכנסתו בשנת המס היתה הכנסה ממשכורת‪ ,‬או הכנסה מדמי‬ ‫שכירות‪ ,‬או שהיתה הכנסת חוץ‪ ,‬הכנסה מקצבת חוץ‪ ,‬הכנסה מריבית‪ ,‬הכנסה מנייר‬ ‫ערך או הכנסה נוספת‪ ,‬או צירוף של כולן או חלקן‪ ,‬יהא פטור מהגשת דוח שנתי‪.‬‬ ‫ משכורת —‬ ‫ הכנסה שסכומה הכולל בשנת המס ‪ 2012‬לא עלה על ‪( ₪ 638,000‬הסכום הקבוע‬ ‫בתוספת א)‪ ,‬נוכה ממנה מלוא המס והיא אחת מאלה‪:‬‬ ‫(‪ )1‬הכנסת עבודה;‬ ‫(‪ )2‬קצבה לפי סעיף ‪ )5(2‬לפקודה‪ ,‬המשולמת על ידי מעביד או קופת גמל;‬ ‫(‪ )3‬מענק פרישה או מוות כמשמעותו בסעיף ‪7(9‬א) לפקודה‪ ,‬החייב במס;‬ ‫(‪ )4‬סכום המתקבל עקב היוון קצבה כמשמעותו בפסקה (‪ )6‬להגדרת “הכנסה‬ ‫מיגיעה אישית״ בפקודה‪ ,‬החייב במס;‬ ‫(‪ )5‬הכנסה של עובד ממימוש מניה שהוקצתה לו ושחלות במכירתה הוראות סעיף‬ ‫‪ 102‬לפקודה;‬ ‫ לגבי סכומים שהתקבלו ממספר מעבידים או מצירוף של הכנסות מההכנסות המנויות‬ ‫בהגדרה שלעיל‪ ,‬יראו את כלל ההכנסה כמשכורת‪ ,‬רק אם מאחד הסכומים נוכה המס‬ ‫לפי סעיף ‪ 164‬לפקודה ומשאר הסכומים נוכה המס בשיעור המס המירבי* או בשיעור‬ ‫שקבע פקיד השומה‪.‬‬ ‫ הכנסה מדמי שכירות —‬ ‫ הכנסה ששולם עליה מס לפי סעיף ‪ 122‬לפקודה (הכנסה מהשכרת דירת מגורים החייבת‬ ‫במס סופי של ‪ )10%‬ושסך ההכנסה ממנה בשנת המס ‪ 2012‬לא עלה על ‪₪ 331,000‬‬ ‫(הסכום הקבוע בתוספת ב)‪.‬‬ ‫ הכנסת חוץ —‬ ‫ הכנסה שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל וכן הכנסה ממכירת נייר ערך של חברה‬ ‫תושבת ישראל הרשום למסחר בבורסה בחו״ל שהתקיימו בה כל אלה‪:‬‬ ‫(‪ )1‬סכומה בשנת המס ‪ 2012‬לא עלה על ‪( ₪ 331,000‬הסכום הקבוע בתוספת ד)‪.‬‬ ‫(‪ )2‬שולמה בשלה מקדמת מס**‪ ,‬ולעניין הכנסה כאמור שאינה ממכירת נייר ערך‬ ‫* שיעור המס הגבוה ביותר הקבוע בסעיף ‪ 121‬לפקודה (בשנת ‪ )48% — 2012‬ולעניין הכנסה שנקבע לה‬ ‫שיעור מס נמוך יותר — השיעור הגבוה ביותר שנקבע לה‪.‬‬ ‫* * מקדמה לפי הוראות תקנות מ״ה (מקדמות בשל הכנסת חוץ)‪ ,‬התשס״ד‪ ,2004-‬שצורף אליה דוח בדבר‬ ‫דרך קביעת המקדמה‪ ,‬כפי שנקבע באותן תקנות‪ .‬דיווח זה מכונה ״הדיווח המקוצר״‪ .‬אם שולמה ״מקדמת‬ ‫מס״ כזו המתייחסת להכנסה מהשכרה (בשיעור של ‪ ,)15%‬מריבית‪ ,‬מדיבידנד או מרווח הון שהוא הכנסת‬ ‫חוץ מנייר ערך‪ ,‬אשר דווחה על גבי שוברי תשלום שמספרם ‪ 351‬ו‪( 352-‬לפי סוג ההכנסה) עד ‪ 30.4‬בכל‬ ‫שנה — יחול פטור מהגשת דוח שנתי‪ ,‬ובלבד שהנישום אינו חייב להגיש דוח מסיבה אחרת‪.‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫םינוכדעו הקיקח‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫של חברה תושבת ישראל הנסחרת בבורסה או ממכירת נייר ערך זר — שולמה‬ ‫בשלה מקדמת מס או שנקבע לה פטור ממס‪.‬‬ ‫הכנסה מקצבת חוץ —‬ ‫הכנסה מקצבה שמקורה מחוץ לישראל שמקבל מי שעלה לישראל (או תושב חוזר‬ ‫ותיק)‪ ,‬בשל עבודתו ממדינת חוץ‪ ,‬והכל כאמור בסעיף ‪9‬ג לפקודה‪ ,‬שהתקיימו בה שני‬ ‫אלה‪:‬‬ ‫(‪ )1‬אין לשלם בשלה מס נוסף בישראל בשנת המס (בשל הוראות סעיף ‪9‬ג לפקודה‬ ‫או הוראות חלק י׳ פרק שלישי לפקודה);‬ ‫(‪ )2‬סכומה לא עלה בשנת המס ‪ 2012‬על ‪( ₪ 331,000‬הסכום הקבוע בתוספת ד);‬ ‫הכנסה מריבית —‬ ‫הכנסה מריבית‪ ,‬מדמי ניכיון‪ ,‬מהפרשי הצמדה או מרווחים שהם הכנסה לפי סעיף ‪)4(2‬‬ ‫לפקודה‪ ,‬שהופקה או נצמחה בישראל‪ ,‬המשתלמת בתוכנית חיסכון‪ ,‬בפיקדון או בקופת‬ ‫גמל‪ ,‬או על פי איגרת חוב הנסחרת בבורסה‪ ,‬מילווה מדינה או מק״מ ושהתקיים לגביה‬ ‫אחד מאלה‪:‬‬ ‫(‪ )1‬נקבע לה פטור ממס;‬ ‫(‪ )2‬היא חייבת במס לפי הוראות ‪125‬ג(ב) או (ג) לפקודה‪ ,‬נוכה ממנה מלוא המס‬ ‫החל לפי הוראות הפקודה וסכומה אינו עולה על הסכום הקבוע בתוספת ה׳‬ ‫(בשנת המס ‪;)₪ 632,000 — 2012‬‬ ‫הכנסה מנייר ערך —‬ ‫הכנסה ממכירת נייר ערך הנסחר בבורסה‪ ,‬לרבות הכנסה ממכירת נייר ערך זר או‬ ‫ממכירת מילווה קצר מועד‪ ,‬שהתקיים לגביה אחד מאלה‪:‬‬ ‫(‪ )1‬נקבע לה פטור ממס;‬ ‫(‪ )2‬נוכה ממנה מלוא המס לפי הוראות הפקודה וסכומה אינו עולה על הקבוע‬ ‫בתוספת ו׳ (בשנת המס ‪;)₪ 1,823,000 — 2012‬‬ ‫“נייר ערך״ — כהגדרתו בסעיף ‪ 105‬יא לפקודה*‪.‬‬ ‫“נייר ערך זר״ — כהגדרתו בתקנות מס הכנסה (קביעת ניירות ערך זרים והוראת שעה)‪,‬‬ ‫התשס״ג‪.2002-‬‬ ‫הכנסה נוספת —‬ ‫כל אחד מאלה‪:‬‬ ‫(‪ )1‬הכנסה שנוכה ממנה מלוא המס‪ ,‬בשיעור שאינו נמוך מהשיעור המירבי**‪ ,‬או‬ ‫באישור פקיד השומה בשיעור שאינו נמוך מ‪;30%-‬‬ ‫* יצוין שסעיף זה בוטל במסגרת תיקון ‪ 147‬לפקודה‪ ,‬ובמקומו נקבעה הגדרה בסעיף ‪ 88‬לפקודה‪.‬‬ ‫* * ראה הערת שוליים ‪.7‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 22‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪23‬‬ ‫(‪ )2‬הכנסה שאינה הכנסה לפי סעיף ‪ )1(2‬או (‪ )2‬לפקודה שחל לגביה פטור ממס;‬ ‫ והכל למעט משכורת‪ ,‬הכנסה מדמי שכירות‪ ,‬הכנסת חוץ‪ ,‬הכנסה מקצבת חוץ‪ ,‬הכנסה‬ ‫מריבית או הכנסה מנייר ערך ובלבד שסך כל ההכנסה הנוספת בשנת המס ‪ 2012‬לא‬ ‫עלה על ‪( ₪ 331,000‬הסכום הקבוע בתוספת ב)‪.‬‬ ‫(ב) תקנה ‪(2‬ב) — תקרות נפרדות לשני בני הזוג‬ ‫ בני זוג הזכאים לחישוב נפרד של המס על הכנסתם מיגיעה אישית‪ ,‬יחולו התקרות‬ ‫הקבועות בהגדרות משכורת‪ ,‬הכנסה מדמי שכירות‪ ,‬הכנסת חוץ או הכנסה מקצבת חוץ‬ ‫לגבי כל אחד מבני הזוג על הכנסתו מיגיעה אישית‪.‬‬ ‫(ג) תקנה ‪ — 4‬פטור בשל הכנסה נמוכה‬ ‫ יחיד תושב ישראל שכל הכנסותיו אינן מעבודה‪ ,‬מעסק או ממשלח יד ושלא מתקיימות‬ ‫בו הנסיבות האמורות בפסקאות (‪ )6‬או (‪ )7‬שבתקנה ‪(3‬א) (ראה פירוט בהמשך)‪ ,‬ושכל‬ ‫הכנסתו בשנת המס לא עלתה על פי שלושה מסכום נקודות הזיכוי שהוא זכאי להן‬ ‫באותה שנת מס לפי סעיפים ‪ 34‬ו‪ 36-‬לפקודה‪ ,‬קרי‪ ,‬הכנסה בסך של ‪ ₪ 17,658‬בשנת‬ ‫המס ‪( 2012‬שווי של ‪ 6.75‬נקודות זיכוי*)‪.‬‬ ‫(ד) תקנה ‪ — 5‬פטור לתושב חוץ‬ ‫ תושב חוץ שהיתה לו הכנסה שנצמחה או שהופקה בישראל‪ ,‬אם נוכה ממנה מלוא‬ ‫המס לפי סעיפים ‪ 170 ,164 ,** 161‬לפקודה והיא אחת מאלה‪:‬‬ ‫(‪ )1‬הכנסה מעסק או ממשלח יד אשר הפעילות בהם התמשכה בשנת המס תקופה‬ ‫שאינה עולה על ‪ 180‬יום;‬ ‫(‪ )2‬הכנסה לפי סעיף ‪ )2(2‬או ‪ )5(2‬לפקודה;‬ ‫(‪ )3‬הכנסה לפי סעיפים ‪ )6(2 ,)4(2‬או ‪ )7(2‬לפקודה‪.‬‬ ‫(ה) תקנה ‪ — 3‬סייגים לפטור (מקרים בהם תחול חובת הגשת דוח‪ ,‬למרות הפטור הכללי)‪:‬‬ ‫ תקנה ‪ 3‬קובעת‪ ,‬כי על אף האמור בתקנה ‪ 2‬לא יחול הפטור מהגשת דוח על ידי יחיד‪,‬‬ ‫אם נתקיים אחד מאלה‪:‬‬ ‫(א) תקנה ‪(3‬א)(‪— )1‬‬ ‫היחיד או בן זוגו הינם בעלי שליטה על פי סעיף ‪ )9(32‬לפקודה (החזקה של‬ ‫‬ ‫‪ 10%‬ומעלה‪ ,‬או זכות למנות מנהל)‪.‬‬ ‫הסייג בתקנה ‪(3‬ג) —‬ ‫‬ ‫האמור בתקנה ‪(3‬א)(‪ )1‬לא יחול (דהיינו כן יחול הפטור מהגשת דוח) על עולה‬ ‫‬ ‫חדש (או תושב חוזר ששהה דרך קבע מחוץ לישראל לפחות ‪ 10‬שנים רצופות)‪,‬‬ ‫* נקודת זיכוי = ‪ ₪ 2,616‬ולכן ‪ 6.75‬נקודות זיכוי = ‪.₪ 17,658‬‬ ‫* * יצוין כי סעיף ‪ 161‬בוטל בעקבות תיקון ‪ 147‬לפקודה והותקנו תחתיו תקנות העוסקות בניכוי מס במקור‬ ‫מריבית ודיבידנד‪.‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 23‬‬ ‫םינוכדעו הקיקח‬ ‫‪24‬‬ ‫לגבי הדוחות לשנת המס הראשונה שבה היה היחיד לתושב ישראל לראשונה‬ ‫או לשנת המס שלאחריה‪ ,‬אם‪:‬‬ ‫(‪ )1‬הוא או בן זוגו הם בעלי שליטה בחבר בני אדם תושב חוץ‪ ,‬שהוקם בעת‬ ‫היותם תושבי חוץ ותושבי ישראל אחרים אינם בעלי שליטה באותו חבר‬ ‫בני אדם תושב חוץ‪.‬‬ ‫(‪ )2‬הוא ובן זוגו אינם בעלי שליטה בחבר בני אדם תושב ישראל‪.‬‬ ‫הערה — נראה שסייג זה לא הותאם להוראות סעיף ‪134‬ב לפקודה‪ ,‬שנקבע‬ ‫‬ ‫בתיקון ‪ 168‬לפקודה (ראה סעיף ה׳ לעיל)‪ ,‬הקובעות באופן גורף‪ ,‬שיחיד שהיה‬ ‫לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק‪ ,‬כאמור בסעיף ‪(14‬א) לפקודה‪,‬‬ ‫לא יחוייב בהגשת דוח לגבי כל הכנסותיו שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל‬ ‫או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל‪ ,‬במשך עשר שנים מהמועד שהיה לתושב‬ ‫ישראל כאמור‪.‬‬ ‫(ב ) תקנה ‪(3‬א)(‪— )2‬‬ ‫יחיד שהכנסתו החייבת כוללת הכנסה של בן זוגו והם אינם רשאים לתבוע‬ ‫‬ ‫חישוב נפרד‪.‬‬ ‫(ג) תקנה ‪(3‬א)(‪— )3‬‬ ‫יחיד שהכנסתו או הכנסת בן זוגו בשנת המס כללה מענק פרישה או מוות או‬ ‫‬ ‫סכום שנתקבל עקב היוון קיצבה שלגביה התיר הנציב חלוקת הכנסות לשנים‬ ‫הבאות כאמור בסעיף ‪(8‬ג)(‪ )3‬לפקודה‪.‬‬ ‫(ד) תקנה ‪(3‬א)(‪— )4‬‬ ‫יחיד שהכנסתו או הכנסת בן זוגו בשנת המס כללה שכר ספורטאים‪ ,‬כהגדרתו‬ ‫‬ ‫בצו מס הכנסה (קביעת שכר אומנים‪ ,‬שכר בוחנים‪ ,‬שכר מרצים‪ ,‬שכר מעניקי‬ ‫שירותי משרד‪ ,‬ושכר ספורטאים כהכנסה)‪ ,‬התשכ״ז‪.* 1967-‬‬ ‫(ה) תקנה ‪(3‬א)(‪ + )5‬תקנה ‪(3‬ב) —‬ ‫יחיד שהיה חייב להגיש דוח לשנת המס הקודמת שלא על פי תקנה ‪ ,3‬למעט‬ ‫‬ ‫אם המדובר בחובת הגשת דוח בשנה קודמת‪ ,‬רק משום שהיתה לו באותה‬ ‫שנה הכנסה מהשכרת דירה למגורים שעליה לא שילם מס בשיעור של ‪.10%‬‬ ‫(ו) תקנה ‪(3‬א)(‪— )6‬‬ ‫יחיד שהיה לו‪ ,‬לבן זוגו או לילדו הקטין (טרם מלאו לו ‪ )18‬במועד כלשהו‬ ‫‬ ‫בשנת המס‪ ,‬אחד מאלה‪:‬‬ ‫(‪ )1‬זכות בחבר בני אדם תושב חוץ (למעט בחברה שניירות הערך שלה‬ ‫נסחרים בבורסה);‬ ‫*‬ ‫יצויין ששם הצו הוחלף לצו מס הכנסה (קביעת סוגי שכר בהכנסה)‪ ,‬התשכ״ז‪.1967-‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 24‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪25‬‬ ‫(‪ )2‬נכסי חוץ אחרים ששווים ביום כלשהו בשנת המס ‪ 2012‬הוא‬ ‫‪ ₪ 1,839,000‬או יותר‪.‬‬ ‫נכס חוץ — כל רכוש‪ ,‬בין מקרקעין ובין מטלטלין וכן כל זכות או טובת‬ ‫‬ ‫הנאה‪ ,‬ראויות או מוחזקות והכל כשהם מחוץ לישראל‪.‬‬ ‫על פי תקנה ‪(3‬ד)‪ ,‬האמור בתקנה ‪(3‬א)(‪ )6‬לא יחול (דהיינו כן יחול‬ ‫‬ ‫הפטור מהגשת דוח) על יחיד‪ ,‬אם הוא‪ ,‬בן זוגו וילדו הקטין זכאים‬ ‫כולם בשנת המס לפטור ממס לפי סעיף ‪(14‬א) לפקודה (פטור ל‪10-‬‬ ‫שנים ליחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק)‪ ,‬או‬ ‫לפי סעיף ‪(14‬ג) לפקודה (פטור לתושב חוזר לחמש שנים על הכנסות‬ ‫פאסיביות)‪.‬‬ ‫(ז) תקנה ‪(3‬א)(‪— )7‬‬ ‫יחיד‪ ,‬בן זוגו או ילדו הקטין‪ ,‬אם הם בעלי חשבון בתאגיד בנקאי חוץ במועד‬ ‫‬ ‫כלשהו בשנת המס ואם היתרה הכוללת בכל חשבונותיהם בתאגידי חוץ בנקאיים‬ ‫ביום כלשהו בשנת המס הוא לפחות ‪.₪ 1,839,000‬‬ ‫תאגיד חוץ בנקאי — תאגיד שהואגד מחוץ לישראל והוא בנק או מוסד כספי‬ ‫‬ ‫אחר לפי דיני אותה מדינה‪.‬‬ ‫בעל חשבון בתאגיד בנקאי חוץ — מי שרשום בתאגיד חוץ בנקאי כבעל חשבון‬ ‫‬ ‫במטבע כלשהו‪.‬‬ ‫הסייג של תקנה ‪(3‬א)(‪ )7‬לא יחול אם היחיד זכאי לאחד מהפטורים המפורטים‬ ‫‬ ‫בתקנה ‪(3‬ד) (ראה פירוט לעיל)‪.‬‬ ‫(ח ) תקנה ‪5‬א —‬ ‫יחיד תושב ישראל שיצר בשנת המס נאמנות‪ ,‬או שקיבל מכספי נאמנות‪,‬‬ ‫‬ ‫במישרין או בעקיפין‪ ,‬סכום בכסף או בשווה כסף העולה על ‪ ,₪ 100,000‬גם‬ ‫אם אינו חייב במס בישראל‪.‬‬ ‫(ט) תקנה ‪— 6‬‬ ‫יחיד שנדרש להגיש דוח ע״י פקיד השומה‪.‬‬ ‫‬ ‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫םינוכדעו הקיקח‬ ‫קביעת תושבות בישראל — בעקבות פסק דין א‪.‬כ‪.‬‬ ‫‪ .1‬כללי‬ ‫ביום ‪ 14‬במרץ ‪ 2013‬ניתן בבית המשפט המחוזי בתל‪-‬אביב פסק דין בעניינו של א‪.‬כ‪*.‬ובו‬ ‫בחינה מפורטת של הפרמטרים הרלבנטיים לבחינת תושבות בישראל (לרבות ניתוק תושבות‬ ‫מישראל) לעניין מס הכנסה‪ .‬עיקר חשיבותו של פסק הדין בדגשים שהועלו בו לגבי הפרמטרים‬ ‫הרלבנטיים לעניין בחינת התושבות בישראל‪.‬‬ ‫בעבר ניתנו מספר פסקי דין בנושא זה והעיקרי שבהם הוא פסק הדין של בית המשפט העליון‬ ‫בענין גונן**‪ .‬הפסיקה אימצה את “מבחן מרכז החיים״ כמבחן המהותי לקביעת התושבות‪.‬‬ ‫מבחן זה בוחן במשולב את ההיבט האובייקטיבי‪ ,‬קרי‪ ,‬היכן מצויות פיסית מירב הזיקות של‬ ‫הנישום‪ ,‬ואת ההיבט הסובייקטיבי‪ ,‬קרי‪ ,‬מה היתה כוונת הנישום והיכן הוא רואה את “מרכז‬ ‫חייו״‪ .‬במסגרת תיקון מס׳ ‪ 132‬לפקודה (שתוקפו מיום ‪ )1.1.2003‬הורחבה הגדרת “תושב‬ ‫ישראל״ שקלטה לתוכה את העקרונות שהותוו בפסיקה לעניין קביעת התושבות בישראל עד‬ ‫לאותה העת‪.‬‬ ‫בנוסף למבחן המהותי של “מרכז החיים״ נקבעו מספר חזקות טכניות בסעיף ‪(1‬א)(‪ )2‬לפקודה‬ ‫שבהתקיימן‪ ,‬חזקה כי היחיד הינו “תושב ישראל״ לעניין מס הכנסה‪ .‬החזקות הטכניות מבוססות‬ ‫על ימי השהייה בישראל וניתנו לסתירה כאמור בסעיף ‪ )3(1‬לפקודה הן על ידי היחיד והן‬ ‫על ידי פקיד השומה‪.‬‬ ‫‪ .2‬פסק דין א‪.‬כ‪ .‬נ׳ פקיד שומה ת״א ‪3‬‬ ‫העובדות המרכזיות של פסק הדין‬ ‫‪ 2.1‬לאור מהות הסוגיה נביא בתמצית את העובדות הרלבנטיות במקרה הנדון‪ ,‬כפי שהובאו‬ ‫בפסק הדין‪:‬‬ ‫ בשנת ‪ 1994‬הקים ורשם א‪.‬כ‪( .‬להלן‪ :‬״המערער״) ברומניה חברה והפעיל עסק לתיווך‪ ,‬ניהול‬ ‫ושיווק נכסי נדל״ן‪ ,‬כאשר חברה זו משלמת את מיסיה לשלטונות המס ברומניה‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 2001‬העתיק המערער את מקום מגוריו לרומניה‪ ,‬וחי שם עם בת זוג אזרחית רומניה‪ .‬בכל‬ ‫אחת משנות המס ‪ 2005‬ו‪( 2006-‬להלן‪“ :‬שנות המס הנדונות״) שהה המערער בישראל פחות‬ ‫מ‪ 183-‬ימים‪ .‬המשרד לקליטת עלייה הודיע ביום ‪ 18.6.09‬כי המערער עונה על הגדרת‬ ‫* ע״מ ‪ 36696-10-10‬א‪.‬כ‪ .‬נ' פקיד שומה ת״א ‪.3‬‬ ‫* * ע״א ‪ 477/02‬גונן נ' פקיד שומה חיפה (ניתן ביום ‪.)29.12.05‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 26‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪27‬‬ ‫“תושב חוזר״‪ .‬המערער נשוי לאישה תושבת ישראל ואב לשני ילדים בגירים המתגוררים‬ ‫בישראל‪ .‬המערער מתגורר בבית הרשום על שמו ועל שם אשתו בישראל‪ .‬המערער מחזיק‬ ‫בשליש ממניותיה של חברה ישראלית פעילה‪ .‬המערער דרש בדיווחיו למס הכנסה נקודות‬ ‫זיכוי כתושב ישראל בשנים הנדונות‪ .‬למערער חשבון בנק עם פעילות מסויימת המנוהל‬ ‫בישראל‪ .‬המערער רשום כבעלים של נכסי נדל״ן בישראל (נדל״ן עיסקי ושתי דירות מגורים)‬ ‫וברומניה (שלוש דירות מגורים)‪.‬‬ ‫במהלך ‪ 2005‬ו‪ 2006-‬שהה א‪.‬כ‪ .‬בישראל מספר ימים המקיים את החזקה המתמטית המנויה‬ ‫בסעיף ‪()2(1‬ב) לפקודה לפיה הינו תושב ישראל‪ ,‬קרי‪ ,‬שהה מעל ל‪ 30-‬ימים בשנת המס‬ ‫הנדונה וסך כל ימי שהייתו בשנת המס הנדונה ובשנתיים שקדמו לה היו מעל ‪ 425‬ימים‬ ‫בישראל‪ ,‬על כן קבע פקיד השומה כי רואים אותו כ״תושב ישראל״ בשנים אלה‪.‬‬ ‫א‪.‬כ‪ .‬בחר לסתור חזקה זו בדרך הפתוחה בפניו על פי סעיף ‪ )3(1‬לפקודה וזאת על פי‬ ‫המבחן המהותי של “מרכז החיים״‪ .‬במסגרת הדיון שהתפתח בפסק הדין נבחנו בפרוטרוט‬ ‫הפרמטרים הרלבנטיים של “מבחן מרכז החיים״ שיקבע את מקום תושבותו של הנישום‬ ‫לעניין מס‪ .‬על פי מבחן זה נבחנות מכלול הזיקות של הנישום ונערך שקלול היכן מצוי‬ ‫מרכז הכובד של מירב הזיקות של הנישום (“מרכז החיים״)‪ .‬נסקור להלן את עיקר הדיון‬ ‫והדגשים העולים ממנו‪.‬‬ ‫המבחנים לקביעת מרכז החיים — ההיבטים האובייקטיביים‬ ‫‪“ 2.2‬מקום ביתו הקבוע״‬ ‫ זהו פרמטר הבוחן את מקום ביתו הקבוע של היחיד גם אם אינו מתגורר בו‪ .‬נציין‪ ,‬כי‬ ‫בית יכול שיהיה “ביתו הקבוע״ של היחיד גם אם אין לו בו זכויות קנייניות כלשהן‪ .‬יחד‬ ‫עם זאת‪ ,‬מגורים בבית או זכויות קנייניות בו עשויים להצטרף לנתונים נוספים שיובילו‬ ‫למסקנה כי המדובר ב״ביתו הקבוע״ של היחיד‪ .‬נתונים נוספים היכולים לסייע בזיהויו‬ ‫של בית כ״ביתו הקבוע״ של היחיד הם היכולת המשפטית והפיסית להיכנס לבית ולגור‬ ‫בו או להשתמש בו‪ ,‬תכיפות המגורים או השימוש באותו בית‪ ,‬אנשים אחרים המתגוררים‬ ‫או משתמשים בבית המזוהים בצורה זו או אחרת עם היחיד‪ ,‬אם הבית מופיע ככתובתו‬ ‫הרשומה של הנישום במשרד הפנים או במשרדים ממשלתיים או מוסדיים אחרים‪ ,‬הכתובת‬ ‫שבה נוהג הנישום לקבל דברי דואר וכיו״ב‪.‬‬ ‫ במסגרת פסק הדין נבחן צירוף כל העובדות הרלוונטיות למבחן זה‪ ,‬שהובילו את בית‬ ‫המשפט למסקנה כי ביתו הקבוע של המערער בישראל‪ .‬בין היתר‪ ,‬העובדות שנלקחו‬ ‫בחשבון‪ :‬היחיד הינו הבעלים של הבית בישראל (יחד עם אשתו); הוא התגורר באותו‬ ‫הבית בחלק מזמן שהייתו בארץ והיה באפשרותו‪ ,‬משפטית ופיזית‪ ,‬להיכנס לבית בכל עת‬ ‫שירצה (עמדה לרשותו קומה נפרדת); היחיד קיבל בבית זה דברי דואר; זו היתה כתובתו‬ ‫הרשומה ברשם החברות ובבנק בו היה לו חשבון (יחד עם אשתו); זו היתה הכתובת שציין‬ ‫היחיד בהסכמים שעשה ברומניה‪ ,‬הארץ שבה התגורר באותה העת‪ .‬נציין‪ ,‬כי הטענה של‬ ‫היחיד לגבי ביתו הקבוע ברומניה‪ ,‬לא נתמכה על ידו בתיעוד אמין או רלוונטי לתקופה‬ ‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫םינוכדעו הקיקח‬ ‫הנבחנת‪ ,‬ולכן נדחתה על ידי בית המשפט טענתו כי ביתו הקבוע הוא ברומניה‪ .‬בית‬ ‫המשפט הדגיש כי עצם הבעלות על בית‪ ,‬אין בה די כדי להפוך אותו בית ל״ביתו הקבוע״‬ ‫של היחיד בהעדר הסממנים הנוספים כפי שפורטו לעיל‪.‬‬ ‫‪“ 2.3‬מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע״‬ ‫ פרמטר זה עניינו בהעסקה או בעיסוק כלכלי ובעיקר הכוונה למקום עבודתו כשכיר או‬ ‫כעצמאי‪ .‬המערער עסק באותן שנים בניהול‪ ,‬תיווך ושיווק נדל״ן ברומניה‪ .‬בית המשפט מצא‬ ‫כי לאור ההיקפים הגדולים בעיסוק זה ברומניה ולמרות שהיו למערער עיסוקים קבועים‬ ‫גם בארץ וגם ברומניה‪ ,‬ניתן לומר כי עיסוקיו ברומניה היו רבים מעיסוקיו בארץ‪.‬‬ ‫‪“ 2.4‬מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו״‬ ‫ האינטרסים הכלכליים עשויים להתבטא הן בתחום עסקיו של הנישום והן ברכושו‪,‬‬ ‫השקעותיו וכיו״ב‪ .‬לעניין זה‪ ,‬בית המשפט מצא כי בעלות על נכסים מהותיים הנמצאים‬ ‫בישראל תחשב כזיקה לישראל‪ :‬בעלות במניות של חברה פעילה תושבת ישראל‪ ,‬בעלות‬ ‫במספר נכסי נדל״ן מתוכם שתי דירות למגורים בישראל‪ ,‬חשבון בנק משותף עם אשתו‬ ‫הפעיל בארץ‪.‬‬ ‫ למערער אינטרסים כלכליים פעילים ומהותיים גם ברומניה‪ :‬המערער הוא בעלים של חברה‬ ‫ברומניה המדווחת על הכנסותיה בניהול נכסי נדל״ן ברומניה ומשלמת עליהן מס לרשות‬ ‫המס ברומניה; המערער רכש ברומניה נכסי נדל״ן מניבים ורשם אותם על שם החברה;‬ ‫בבעלותו שלוש דירות ברומניה‪ ,‬אחת המשמשת למגורים יחד עם בת זוגו ושתיים מושכרות;‬ ‫יש לו שני רכבים ברומניה‪.‬‬ ‫ ניתן לומר כי הרכוש שהיה למערער ברומניה היה בעיקר “רכוש נזיל״ ששימש לפעילות‬ ‫הכלכלית השוטפת‪ ,‬ואילו הרכוש שהיה לו בארץ‪ :‬בתי המגורים‪ ,‬חלקו בחברה תושבת‬ ‫ישראל‪ ,‬חלקו בחנות‪ ,‬חסכונותיו וכד׳‪ ,‬היה רכוש קבוע‪ ,‬כך שהאינטרסים הכלכליים שלו‬ ‫התחלקו באופן שווה בין אלה שבארץ ובין אלה שברומניה‪.‬‬ ‫‪ 2.5‬שקלול הפרמטרים‬ ‫ פרמטרים המפורטים בסעיף ‪(1‬א)(‪ )1‬לפקודה כוללים פרמטרים בעלי אופי אישי ומשפחתי‪:‬‬ ‫בית קבוע‪ ,‬מקום מגורי הנישום ומשפחתו‪ ,‬מקום פעילות הנישום בארגונים ובמוסדות‪,‬‬ ‫ופרמטרים בעלי אופי תעסוקתי וכלכלי‪ :‬מקום העיסוק וההעסקה‪ ,‬מקום האינטרסים‬ ‫הכלכליים‪.‬‬ ‫ שקלול כל הנתונים שפורטו לעיל מוביל למסקנה הבאה‪ :‬בפרמטרים האישים והמשפחתיים‬ ‫הכף נוטה במובהק לכיוון ישראל‪ :‬ביתו הקבוע של המערער נמצא בישראל; כל משפחתו‪:‬‬ ‫אשתו‪ ,‬ילדיו‪ ,‬אמו‪ ,‬אחיו ואחותו מתגוררים בישראל; המערער לא הוכיח כי היתה לו בת‬ ‫זוג ברומניה בשנים הרלוונטיות‪ ,‬אך גם אילו הדבר היה מוכח‪ ,‬ספק אם היה בכך בלבד‬ ‫כדי להכריע את הכף לכיוון רומניה; המערער גם פעל באותן שנים בישראל כמתנדב‬ ‫במשמר האזרחי‪ .‬הפרמטרים התעסוקתיים והכלכליים מצביעים על תמונה מאוזנת‪ ,‬עם‬ ‫נטיה מסוימת לכיוון רומניה‪ :‬המערער קיבל משכורת חודשית קבועה מהחברה הישראלית‪,‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 28‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪29‬‬ ‫הוא בעל מחצית המניות באותה חברה‪ ,‬יש לו רכוש קבוע ומשמעותי בארץ הכולל בעלות‬ ‫בשתי דירות מגורים ובחנות‪ ,‬חסכונות‪ ,‬קופת גמל וחשבון בנק פעיל‪ .‬מאידך‪ ,‬הוא בעלים‬ ‫של חברת נדל״ן פעילה ברומניה‪ ,‬ממנה הפיק המערער את הכנסתו ורווחיו העיקריים‬ ‫בשנים הנדונות‪ ,‬וכן יש לו ברומניה רכוש‪ :‬דירות וכלי רכב‪.‬‬ ‫‪ 2.6‬ההיבט הסובייקטיבי‬ ‫ בבחינת ההיבט הסובייקטיבי יש להביא בחשבון הן את ההיבט האובייקטיבי‪ :‬היכן מצויות‬ ‫מירב הזיקות? והן את ההיבט הסובייקטיבי‪ :‬מה היתה כוונתו של הנישום והיכן הוא‬ ‫רואה את חייו? (ראו פס״ד גונן)‪ .‬בהתחקות אחר כוונתו של הנישום לא ניתן להסתפק‬ ‫בדבריו של הנישום במסגרת ההליך המשפטי‪ ,‬כיוון שיש להניח שהם מכוונים למסקנה‬ ‫הרצויה מבחינתו‪ .‬על כן צריך להסתייע בראיות ובעדויות נוספות‪ ,‬כאשר גם הפרמטרים‬ ‫“האובייקטיבים״ עשויים לתרום להבהרת ההיבט הסובייקטיבי‪ .‬לעניין זה‪ ,‬מצא בית המשפט‪,‬‬ ‫כי הגשת דוחות מס בשנים אלה ובהם הדרישה של נקודות זיכוי כתושב ישראל לפי‬ ‫סעיפים ‪ 34‬ו‪ 36-‬לפקודה מהווים ראייה ישירה לכך שהמערער ראה את עצמו כתושב‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫ פרמטר נוסף שהיווה אינדיקציה לכוונתו הסובייקטיבית של המערער היה התייחסותו של‬ ‫המערער לגבי אופן התייחסות רשות המס הרומנית‪ ,‬לגבי מעמד התושבות שלו למס‪ .‬בית‬ ‫המשפט קובע כי אופן התייחסות רשות המיסים הרומנית‪ ,‬כשלעצמו‪ ,‬אין בו כדי להצביע‬ ‫על כוונתו הסובייקטיבית של המערער‪ ,‬אך על כוונתו יכולה ללמד תגובתו‪ ,‬משלא פעל‬ ‫כדי לחדש את תושבותו למס ברומניה‪ ,‬הביע את כוונתו הסובייקטיבית שאינו רואה עצמו‬ ‫כתושב מס ברומניה‪.‬‬ ‫ ראיה נוספת להשקפתו הסובייקטיבית של המערער בדבר תושבותו בישראל ניתן ללמוד‬ ‫מכך‪ ,‬שכאמור לעיל‪ ,‬בהסכמים שנערכו בינו ובין החברה בבעלותו ברומניה‪ ,‬ציין הוא את‬ ‫כתובת דירתו הפנויה לשימושו בישראל‪.‬‬ ‫ המערער ביקש להסתייע במכתב של המשרד לקליטת עליה‪ ,‬שאישר את בקשתו והכיר‬ ‫בו כ״תושב חוזר״ החל מיום ‪ 18.6.09‬הזכאי לסיוע הניתן על ידי המשרד‪ ,‬כפרמטר התומך‬ ‫בהיותו תושב חוץ לעניין מס הכנסה עובר למועד זה‪ .‬בית המשפט דחה את טיעונו של‬ ‫המערער וזאת מהנימוקים הבאים‪ :‬ראשית‪ ,‬משום שמדובר באישור מאמצע שנת ‪2009‬‬ ‫והקריטריון שנבחן הוא שנתיים קודם לכן‪ ,‬כך שאין מדובר בשנות המס הנדונות; שנית‪,‬‬ ‫משום שתושבות פיסיקלית אינה מתפרשת בהכרח בהתאם למונח “תושב״ בחוקים אחרים;‬ ‫שלישית‪ ,‬האישור הופק לאור הנתונים שסיפק המערער לאותו משרד באמצעות האינטרנט‪.‬‬ ‫ נטל ההוכחה‬ ‫‪ 2.7‬בית המשפט קובע כי נטל ההוכחה בשינוי מעמד — מתושב ישראל לתושב חוץ מונח על‬ ‫כתפי הטוען לכך‪ .‬כאשר מדובר בתושב חוץ‪ ,‬מוטל עליו נטל הראיה להוכיח את שינוי‬ ‫מעמדו מתושב חוץ לתושב ישראל (ראו‪ :‬עמ״ה ‪ 5007/98‬רז נ׳ פקיד שומה ת״א)‪ ,‬וכך גם‬ ‫לגבי מי שהיה תושב ישראל וטוען שהפך לתושב חוץ — עליו נטל הראיה להוכיח זאת‪.‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫םינוכדעו הקיקח‬ ‫‪ .3‬לסיכום‬ ‫מבחינה של מכלול הזיקות לישראל‪ ,‬בית המשפט מצא‪ ,‬שהמערער לא הצליח להפריך את‬ ‫החזקה בסעיף ‪()2(1‬ב) לפקודה‪ .‬הפרמטרים האישיים והמשפחתיים הטו את הכף לכיוון‬ ‫הקביעה כי המערער הינו תושב ישראל‪ .‬הפרמטרים התעסוקתיים כלכליים סיפקו תמונה‬ ‫מאוזנת‪ ,‬עם נטיה מסוימת לכיוון הקביעה כי הינו תושב חוץ‪ .‬המערער לא סיפק כל ראיה‬ ‫בדבר ההיבט הסובייקטיבי (כוונתו) והראיות שסיפק המשיב (פקיד השומה) תומכות במסקנה‬ ‫כי המערער ראה את עצמו כתושב ישראל באותן שנים‪ .‬המערער גם נמנע מלהעיד שורה‬ ‫ארוכה של עדים רלבנטים‪ ,‬שעשויים היו לתמוך בגירסתו‪ ,‬ויש בכך כדי לתמוך בגירסת המשיב‪.‬‬ ‫המערער לא הוכיח כי חל שינוי במעמדו‪ ,‬מתושב ישראל לתושב רומניה‪ .‬המסקנה העולה מכל‬ ‫האמור לעיל היא‪ ,‬שהמערער היה בשנים הנדונות “תושב ישראל״ כהגדרת מושב זה בסעיף ‪1‬‬ ‫לפקודה‪ ,‬ולכן הוא חייב בתשלום מס גם על הכנסתו שהופקה מחוץ לישראל‪ ,‬בשנים הנדונות‪,‬‬ ‫בהתאם לסעיף ‪ 2‬לפקודה‪.‬‬ ‫פסיקתו של בית המשפט המחוזי ניתנה אומנם על סמך העובדות והראיות הספציפיות שהוצגו‬ ‫בפניו‪ ,‬אך ניתן ללמוד ממנו כיצד מפרש ומנתח בית המשפט את המבחנים שנקבעו בפקודה‬ ‫לקביעת מעמד התושבות בישראל‪.‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 30‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪31‬‬ ‫הארכת תקופת הוראת השעה בגין מס רכישה על‬ ‫דירת מגורים עד ליום ‪31.12.2014‬‬ ‫(ס״ח ‪ — 2395‬מיום ‪)6.5.2013‬‬ ‫‪ .1‬כללי‬ ‫בסעיף ‪ 2‬לחוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים — הוראת שעה)‪ ,‬התשע״א‪2011-‬‬ ‫(להלן — הוראת השעה)‪ ,‬נקבעה הוראת שעה ולפיה במכירת זכות במקרקעין שאינה דירה‬ ‫יחידה‪ ,‬שנעשתה בתקופה שמיום י״ז באדר א׳ התשע״א (‪ 21‬בפברואר ‪ )2011‬עד יום י״ח בטבת‬ ‫התשע״ג (‪ 31‬בדצמבר ‪ ,)2012‬ישולם מס רכישה מוגדל בשיעורים הקבועים להלן‪ ,‬משווי הזכות‬ ‫הנמכרת (בערכים של חודש ינואר ‪:)2011‬‬ ‫(‪)1‬על חלק השווי שעד מיליון שקלים חדשים — ‪;5%‬‬ ‫(‪)2‬על חלק השווי העולה על מיליון שקלים חדשים ועד שלושה מיליון שקלים חדשים — ‪;6%‬‬ ‫(‪)3‬על חלק השווי העולה על שלושה מיליון שקלים חדשים — ‪.7%‬‬ ‫כחלק ממדיניות הממשלה להביא לצמצום נתח השוק של רוכשי דירות להשקעה‪ ,‬הוארכה‬ ‫התקופה שבה יחולו מדרגות מס הרכישה כאמור לעיל‪ ,‬עד יום ט׳ בטבת התשע״ה (‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪ ,)2014‬וזאת בדרך של הוספת סעיף קטן (ג‪1‬ב)(‪ )1‬לסעיף ‪ 9‬לחוק מיסוי מקרקעין (שבח‬ ‫ורכישה)‪ ,‬התשכ״ג‪( 1963-‬להלן — חוק מיסוי מקרקעין)‪.‬‬ ‫לצד התיקון האמור הוארכה עד יום ט׳ בטבת התשע״ה (‪ 31‬בדצמבר ‪ ,)2014‬גם התקופה שבה‬ ‫חלים שיעורי מס הרכישה המופחתים ליחיד שרכש דירת מגורים יחידה‪ ,‬שנקבעו בסעיף ‪3‬‬ ‫להוראת השעה‪ ,‬וזאת בדרך של הוספת סעיף קטן (ג‪1‬ב)(‪ )2‬לסעיף ‪ 9‬לחוק מיסוי מקרקעין‪.‬‬ ‫באופן זה הפטור ממס רכישה ייקבע עד לחלק השווי מהזכות הנמכרת עד ‪ 1,470,560‬שקלים‬ ‫חדשים‪ ,‬זאת במקום עד לחלק השווי שד ‪ 1,241,110‬שקלים חדשים כפי שקבוע כיום בסעיף‬ ‫‪(9‬ג‪1‬א)(‪()2‬א) לחוק מיסוי מקרקעין‪.‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫םינוכדעו הקיקח‬ ‫להלן יפורטו שיעורי מס הרכישה על דירות מגורים‪:‬‬ ‫‪ .2‬מס רכישה על דירת מגורים נוספת בתקופה שמיום ‪ 21.2.2011‬ועד‬ ‫‪* 31.12.2014‬‬ ‫על רכישות בתקופה ‪ 21.2.2011‬ועד ‪31.12.2014‬‬ ‫(‪)1‬על חלק השווי שעד ‪;5% — ₪ 1,089,350‬‬ ‫(‪)2‬על חלק השווי העולה על ‪ ₪ 1,089,350‬עד ‪;6% — ₪ 3,268,040‬‬ ‫(‪)3‬על חלק השווי העולה על ‪;7% — ₪ 3,268,040‬‬ ‫‪ .3‬מס רכישה על רכישת דירת מגורים יחידה בתקופה שמיום ‪21.2.2011‬‬ ‫ועד ‪** 31.12.2014‬‬ ‫על רכישת דירת מגורים יחידה מוענקים הקלות במס רכישה‪ .‬ההקלות מוענקות לרכישת דירת‬ ‫מגורים ע״י יחיד‪ ,‬בהתקיים אחר מהתנאים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬הדירה שרכש היא דירתו היחידה***‪.‬‬ ‫ב‪ .‬במידה והדירה שרכש היא דירה שנייה בבעלותו‪ ,‬דירת המגורים הראשונה (דירה יחידה)‬ ‫תימכר תוך ‪ 24‬חודשים מיום רכישת הדירה השנייה ואם רכש את הדירה השניה מקבלן‬ ‫— תוך ‪ 12‬חודשים ממועד קבלת החזקה בדירה‪.‬‬ ‫לעניין זה‪ )1( :‬יראו רוכש ובן זוגו‪ ,‬למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד‪ ,‬וילדיהם שטרם‬ ‫מלאו להם ‪ 18‬שנים‪ ,‬למעט ילד נשוי — כרוכש אחד; (‪ )2‬שווי הזכות הנמכרת במכירת זכות‬ ‫במקרקעין לרוכש הנמנה עם קבוצת רכישה יהיה שווי המכירה של הנכס הבנוי שהוא דירה‬ ‫המיועדת לשמש למגורים‪.‬‬ ‫בתקופת הוראת השעה מוענקות הקלות נוספות על שיעורי מס רכישה של דירת מגורים יחידה‪.‬‬ ‫על רכישות בתקופה ‪ 21.2.2011‬ועד ‪31.12.2014‬‬ ‫(‪)1‬על חלק השווי שעד ‪ — ₪ 1,470,560‬לא ישולם מס;‬ ‫(‪)2‬על חלק השווי העולה על ‪ ₪ 1,470,560‬ועד ‪;3.5% — ₪ 1,744,270‬‬ ‫(‪)3‬על חלק השווי העולה על ‪.5% — ₪ 1,744,270‬‬ ‫* על פי חוק מיסוי מקרקעין‪ ,‬מתעדכנים הסכומים מידי שנה ושנה בהתאם לשיעור עליית המדד‪ .‬הסכומים‬ ‫בחוזר זה מעודכנים לרכישות שבוצעו החל מיום ‪ 16‬בינואר ‪.2013‬‬ ‫** על פי חוק מיסוי מקרקעין‪ ,‬מתעדכנים הסכומים מידי שנה ושנה בהתאם לשיעור עליית המדד‪ .‬הסכומים‬ ‫בחוזר זה מעודכנים לרכישות שבוצעו החל מיום ‪ 16‬בינואר ‪.2013‬‬ ‫*** חל גם אם לרוכש יש בנוסף עליה‪ :‬דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני ‪ ,1.1.1997‬או‬ ‫דירת מגורים שחלקו של הרוכש בה הוא פחות מ‪.25%-‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 32‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪33‬‬ ‫העלאת שיעור המע"מ ל‪ 18%-‬החל מיום ‪2.6.2013‬‬ ‫‪ .1‬מבוא‬ ‫ביום ‪ 28.5.2013‬חתם שר האוצר על צו להעלאת שיעור המע"מ ב‪ ,1%-‬כלומר העלאה מ‪17%-‬‬ ‫ל‪ ,18%-‬וזאת החל מיום ‪.2.6.2013‬‬ ‫מטרת חוזר זה הנה להבהיר את משמעויות השינוי‪.‬‬ ‫לפיכך מ‪ 2-‬ביוני ‪( 2013‬להלן — היום הקובע״) יחול שיעור המס החדש על כל העסקאות‬ ‫שהמועד לחיוב במס בגינן יחול מאותו יום ואילך‪ .‬כלומר‪ ,‬מע״מ בשיעור של ‪ 18%‬יחול על‬ ‫כל עסקה אשר מועד החיוב במס בגינה חל החל מהיום הקובע‪.‬‬ ‫יודגש כי בהתאם להוראת סעיף ‪ 6‬לחוק מע״מ‪ ,‬במידה ששיעור המע״מ עלה לאחר שהוסכם‬ ‫על מחיר העסקה‪ ,‬רשאי העוסק לדרוש את השלמת סכום המע״מ מהקונה‪.‬‬ ‫חוק מע״מ קובע מועדי חיוב שונים בהתאם לסוגי העסקאות‪ .‬להלן פירוט חלקי של מועדי‬ ‫החיוב לצורכי מע״מ בהתאם לסיווג העסקה‪:‬‬ ‫‪ .2‬מועדי חיוב לפי סוגי עסקאות‬ ‫א‪ .‬מכירת טובין‬ ‫סעיף ‪ 22‬לחוק מע״מ קובע‪ ,‬כי במכר טובין חל החיוב במס עם מסירתם לקונה‪.‬‬ ‫לאור האמור‪ ,‬מועד החיוב במס בגין עסקה של מכירת טובין (לא מקרקעין)‪ ,‬אשר בהתאם‬ ‫לו ייקבע שיעור המע״מ‪ ,‬הוא מועד מסירת הטובין ללקוח‪ ,‬ולא מועד עריכת הסכם המכר או‬ ‫מועד תשלום התמורה‪.‬‬ ‫משכך‪ ,‬במידה שנערך הסכם למכירת טובין‪ ,‬ואפילו שולמה כבר התמורה בגינם‪ ,‬שיעור המע״מ‬ ‫שיחול ייקבע לפי מועד מסירתם של הטובין לקונה‪.‬‬ ‫בהקשר זה‪ ,‬נציין את ההקלה ליצרנים קטנים שנקבעה כהוראת שעה למשך שנה בתיקון מס׳‬ ‫‪ 42‬לחוק מע״מ (סעיף ‪1(19‬ב) לחוק)‪ ,‬לפיה יצרן שמחזור עסקו אינו עולה על ‪ 1,950,000‬ש״ח‬ ‫ובעסקו לא יותר מ‪ 6-‬מועסקים‪ ,‬ידווח על עסקאות מכר על בסיס מזומן‪ .‬לגבי מכירת נכס ע״י‬ ‫יצרן כאמור‪ ,‬יחול מועד החיוב בעת קבלת התמורה‪ ,‬ובהתאם למועד זה יחול שיעור המע״מ‬ ‫(הוראה זו הוארכה לאחרונה עד ליום ‪ ,31.12.2014‬ק"ת ‪ ,7249‬מיום ‪.)13.5.2013‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫םינוכדעו הקיקח‬ ‫ב‪ .‬מתן שירות‬ ‫במסגרת תיקון מספר ‪ 41‬לחוק מע״מ‪ ,‬תוקן סעיף ‪ 24‬לחוק‪ ,‬כך שבעסקת שירות‪ ,‬ככלל‪ ,‬יחול‬ ‫מועד החיוב במס בעת קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל (קרי‪ ,‬על בסיס מזומן)‪ ,‬למעט‬ ‫החריגים הבאים‪:‬‬ ‫(‪ )1‬החריג הקבוע בסעיף ‪1(29‬א) לחוק‪ ,‬לפיו בשירות שניתן ע״י עוסק שמחזור עסקאותיו עולה‬ ‫על ‪ 15‬מליון ‪ ₪‬וחלה עליו חובה לנהל פנקסים לפי תוספת י״א להוראות ניהול פנקסים‬ ‫(נותני שירותים ואחרים)‪ ,‬יחול החיוב‪ ,‬ככלל‪ ,‬עם מתן השירות‪.‬‬ ‫(‪ )2‬החריג אשר הוסף במסגרת תיקון מס׳ ‪ 42‬לחוק לפיו במקרים בהם המחיר בעסקת השירות‬ ‫הושפע מיחסים מיוחדים בין הצדדים‪ ,‬או שלא נקבע לעסקה מחיר‪ ,‬או שהתמורה (כולה‬ ‫או מקצתה) איננה בכסף‪ ,‬יחול מועד החיוב עם נתינת השירות ולא על בסיס מזומן‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬ככלל‪ ,‬בעסקאות שירות‪ ,‬מועד החיוב במס הוא בעת התשלום בפועל ועל הסכום‬ ‫ששולם‪ .‬משכך‪ ,‬יקבע שיעור המע״מ בהתאם לשיעור המע״מ התקף במועד התשלום בפועל‬ ‫ועל הסכום ששולם‪.‬‬ ‫עסקאות שירות‪ ,‬המפורטות במסגרת החריגים שלעיל ידווחו בהתאם לשיעור המע״מ התקף‬ ‫במועד מתן השירות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬עסקאות מקרקעין ועבודות בניה‬ ‫לגבי עסקאות מקרקעין ועסקאות של עבודות בניה חל הסדר מיוחד שנקבע בסעיף ‪ 28‬ו‪)1(29-‬‬ ‫לחוק‪ ,‬וכדלקמן‪:‬‬ ‫(א) בעסקת מקרקעין חל החיוב במס עם העמדת המקרקעין לרשות הקונה או לשימוש‪ ,‬או‬ ‫עם רישום המקרקעין על שמו של הקונה בפנקס המתנהל על פי דין‪ ,‬לפי המוקדם‪.‬‬ ‫(ב) בעבודות בניה חל החיוב במס עם השלמת העבודה או העמדת המקרקעין שבהם נעשתה‬ ‫העבודה לרשות הקונה או לשימוש‪ ,‬לפי המוקדם; הועמד חלק מהמקרקעין לרשות הקונה‪,‬‬ ‫חל החיוב לגבי אותו חלק מאותה שעה‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬במסגרת סעיף ‪ )1(29‬לחוק נקבע‪ ,‬כי בעסקה שסעיף ‪ 28‬חל עליה‪ ,‬אם שולמו‬ ‫סכומים כלשהם על חשבון התמורה לפני מועד החיוב שנקבע בסעיף ‪ 28‬לחוק‪ ,‬יחול החיוב‬ ‫לגבי כל סכום ששולם כאמור בעת תשלומו‪.‬‬ ‫יוצא אפוא כי שיעור המע״מ שיחול בגין עסקאות מקרקעין הינו שיעור המע״מ התקף במועד‬ ‫העמדת המקרקעין‪ ,‬השלמת עבודות הבניה וכו׳ (להלן‪“ :‬המועד הכללי״)‪ .‬יחד עם זאת על‬ ‫כל סכום ששולם לפני המועד הכללי יחול שיעור המע״מ התקף במועד התשלום ועל הסכום‬ ‫ששולם בלבד במועד זה‪.‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 34‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪35‬‬ ‫ד‪ .‬יבוא טובין‬ ‫ביבוא טובין מוחשיים חל מועד החיוב עם פדייתם מפיקוח רשות המכס‪ .‬בהתאם יחול שיעור‬ ‫המע״מ התקף במועד שחרור הטובין מפיקוח רשות המכס‪.‬‬ ‫ה‪ .‬עסקאות על בסיס מזומן (תקנה ‪)7‬‬ ‫בתקנה ‪ 7‬לתקנות מע״מ נקבעה רשימה של עסקאות לגביהן יחול מועד החיוב עם קבלת‬ ‫התמורה ועל הסכום שהתקבל‪ ,‬ובהן‪ ,‬בין היתר‪ :‬עסקאות של השכרת נכסים; עסקאות של מתן‬ ‫אשראי; עסקאות של מכירת מנוי על עיתון‪ ,‬כתבי עת‪ ,‬הצגות וכו׳‪.‬‬ ‫בעסקאות שחלה לגביהן תקנה ‪( 7‬למעט במקרים בהם מחיר העסקה הושפע מיחסים מיוחדים‬ ‫בין הצדדים‪ ,‬או שלא נקבע לעסקה מחיר‪ ,‬או שהתמורה (כולה או מקצתה) איננה בכסף)‬ ‫מועד החיוב במס הוא בעת התשלום בפועל ועל הסכום ששולם‪ .‬משכך‪ ,‬על הסכומים ששולמו‬ ‫לפני ששיעור המע״מ עלה‪ ,‬יחול שיעור מע״מ ‪ ,17%‬ואילו על הסכומים ששולמו בפועל לאחר‬ ‫העלאת שיעור המע״מ — יחול שיעור מע״מ ‪.18%‬‬ ‫‪ .3‬הוצאת חשבונית והודעת זיכוי‬ ‫הוצאת חשבוניות‬ ‫‪z z‬עפ״י סעיף ‪ 45‬ו‪ 47-‬לחוק מע״מ עוסק חייב להוציא חשבונית עסקה בגין כל עסקה‬ ‫ורשאי הוא להוציא חשבונית מס לגבי כל עסקה החייבת במס‪.‬‬ ‫‪z z‬עפ״י סעיף ‪ 46‬לחוק‪ ,‬על העוסק להוציא את החשבונית תוך ‪ 14‬יום ממועד החיוב במס‪.‬‬ ‫‪z z‬עוסק שמועד החיוב במס בשל העסקה שביצע הינו לאחר המועד הקובע והוא הוציא‬ ‫חשבונית מס לפני המועד הקבוע עפ״י החוק‪ ,‬אין בכך כדי לשנות את שיעור המס‬ ‫אשר יחול על העסקה במועד הקבוע עפ״י החוק‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫לפיכך‪ ,‬במקרים בהם העוסק הוציא חשבונית מס לפני המועד הקבוע בחוק‪ ,‬כאשר היא‬ ‫כוללת מע״מ בשיעור של ‪ 17%‬והוא כלל אותה בדוח התקופתי המתייחס למועד הוצאתה‪,‬‬ ‫על העוסק להוציא חשבונית מס משלימה לפי השיעור החדש ולדווח על ההפרש בהתאם‪.‬‬ ‫ויובהר‪ ,‬המועד הרלוונטי לענין שיעור המס הינו מועד החיוב במס כפי שנקבע בחוק‪ ,‬ולא‬ ‫המועד להוצאת החשבונית‪.‬‬ ‫הודעת זיכוי‬ ‫‪z z‬הודעת זיכוי הבאה לתקן‪ ,‬לשנות או לבטל חיוב במע״מ שהוטל בעבר בשיעור של‬ ‫‪ ,17%‬תונפק אף היא בשיעור של ‪ ,17%‬גם אם הודעת הזיכוי תוצא לאחר היום הקובע‪.‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 35‬‬ ‫םינוכדעו הקיקח‬ ‫‪36‬‬ ‫כללי חשבונאות מקובלים לעניין הדוחות השנתיים‬ ‫לפי סעיף ‪ 131‬לפקודה‬ ‫‪ .1‬רקע‬ ‫‪ 1.1‬סעיף ‪ 131‬לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש)‪ ,‬התשכ״א‪( 1961-‬להלן‪“ :‬הפקודה״) קובע הוראות‬ ‫לגבי אוכלוסיית החייבים בהגשת דוח על ההכנסות‪ ,‬הוראות לגבי הפירוט הנדרש במסגרת‬ ‫הדוח והוראות רלוונטיות נוספות‪.‬‬ ‫‪ 1.2‬חוק החברות‪ ,‬התשנ״ט‪( 1999-‬להלן‪“ :‬חוק החברות״) קובע‪ ,‬כי על חברות לערוך את הדוחות‬ ‫הכספיים כדלקמן‪:‬‬ ‫‪ 1.2.1‬חברה המהווה תאגיד מדווח — לפי סעיף ‪ 171‬לחוק החברות‪ ,‬חברה כאמור תערוך‬ ‫דוחות כספיים עפ״י הנדרש בחוק ניירות ערך‪ ,‬התשכ״ח‪( 1968-‬להלן‪“ :‬חוק ני״ע״)‪.‬‬ ‫בהתאם לכללי הרשות לני״ע הדוחות הכספיים יערכו —‬ ‫‪ 1.2.1.1‬ככלל‪ :‬עפ״י תקני דיווח כספי בין לאומיים (להלן‪“ :‬תקני ‪IFRS‬״)‪.‬‬ ‫‪ 1.2.1.2‬חריגים‪ :‬במקרים מסוימים תאגיד מדווח רשאי לערוך דוחות כספיים לפי‪:‬‬ ‫א‪ .‬כללי חשבונאות מקובלים בארה״ב;‬ ‫ב‪ .‬תקני דיווח כספי בין לאומיים שפי שאומצו על ידי האיחוד‬ ‫האירופי;‬ ‫ג‪ .‬הוראות המפקח על הבנקים והנחיותיו;‬ ‫ד‪ .‬תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון)‪,‬‬ ‫התשנ״ח‪.1998-‬‬ ‫‪ 1.2.2‬חברה פרטית אשר איננה תאגיד מדווח — לפי סעיף ‪ 172‬לחוק החברות‪ ,‬תערוך דוחות‬ ‫כספיים עפ״י כללי החשבונאות המקובלים‪.‬‬ ‫‪ 1.2.2.1‬אין הגדרה בחוק החברות ובפקודה ל״כללי חשבונאות מקובלים״‪ ,‬ולאורך‬ ‫השנים הוכרה סמכותו של המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית להתקין‬ ‫תקנים אשר יהוו “כללי חשבונאות מקובלים בישראל״‪.‬‬ ‫‪ 1.2.2.2‬לאור השינויים שחלו בשנים האחרונות בכללי חשבונאות‪ ,‬ועל רקע החלה‬ ‫של תקני ‪ *,IFRS‬הוחלט לקבוע הנחיות בדבר כללי חשבונאות הרלוונטיים‬ ‫*‬ ‫תקן חשבונאות ‪ 29‬בדבר אימוץ תקני דיווח בינלאומיים (‪ )IFRS‬מחייב חברות שכפופות לחוק ני״ע ערוך‬ ‫דוחות כספיים לפי תקני ‪ ,IFRS‬ומאפשר גם לחברות שאינן כפופות לחוק ני״ע לערוך דוחות כספיים לפי‬ ‫כללים אלה‪.‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 36‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪37‬‬ ‫‪ .2‬כללי חשבונאות מקובלים לעניין הגשת דוחות לפי סעיף ‪ 131‬לפקודה‬ ‫‪ 2.1‬הכלל — עמדת רשות המסים הינה‪ ,‬שכללי חשבונאות מקובלים (לעניין הדוחות הכספיים‬ ‫המוגשים לפקיד השומה) הינם‪:‬‬ ‫‪ 2.1.1‬תקני חשבונאות ישראליים;‬ ‫‪ 2.1.2‬תקני ‪;IFRS‬‬ ‫‪ 2.1.3‬תקן דיווח כספי בינלאומי לישויות קטנות ובינוניות (‪s‬׳‪)IFRS FOR SME‬‬ ‫ והכל לפי בחירת הנישום‪ ,‬אשר תיושם באופן עקבי‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬חריגים — במקרים חריגים תקבל רשות המסים כדוח חשבונאי שנתי גם דוחות חשבונאיים‬ ‫הערוכים לפי הבאים‪:‬‬ ‫‪ 2.2.1‬כללי חשבונאות מקובלים בארה״ב;‬ ‫‪ 2.2.2‬תקני דיווח כספי בין לאומיים כפי שאומצו ע״י האיחוד האירופי;‬ ‫‪ 2.2.3‬כללי חשבונאות אחרים הנדרשים באותה מדינה (מחברות הנסחרות בבורסה באותה‬ ‫מדינה);‬ ‫‪ 2.2.4‬כלל חשבונאות שנקבע בהתאם לדרישת חוק‪/‬רגולטור מקומי בישראל‪.‬‬ ‫‪ 2.3‬יישום החריגים יחול במקרים הבאים‪:‬‬ ‫‪ 2.3.1‬כאשר הנישום עורך דוחותיו הכספיים בהתאם לדרישת חוק‪/‬רגולטור בישראל —‬ ‫באחת מן האפשרויות שתבוארנה להלן‪ ,‬לא תתאפשר בחירה לנישום‪ ,‬ויהא עליו‬ ‫להגיש את הדוח לפקיד השומה בהתאם לאופן בו ערך דוחותיו הכספיים‪ .‬האמור‬ ‫לעניין דרישת חוק‪/‬רגולטור בישראל יחול לגבי אחד מהמקרים האלה בלבד‪:‬‬ ‫‪ 2.3.1.1‬הוראות דיני ניירות ערך והרשות לניירות ערך;‬ ‫‪ 2.3.1.2‬הוראות המפקח על הבנקים והנחיותיו;‬ ‫‪ 2.3.1.3‬הוראות המפקח על הביטוח‪.‬‬ ‫‪ 2.3.2‬כאשר הנישום הוא חברה הנסחרת רק בבורסה בחו״ל (לרבות חברה מאוחדת‪/‬כלולה‬ ‫של חברה כאמור) — ניתן להגיש דוח ערוך בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים‬ ‫בארה״ב‪ ,‬או תקני דיווח כספי בין לאומיים כפי שאומצו על ידי האיחוד האירופי‪,‬‬ ‫לפי העניין‪ ,‬ובלבד שזהו הדיווח הנדרש מהחברה הנסחרת בחו״ל ע״י בורסה‪/‬רשות‬ ‫ני״ע של אותה מדינה‪.‬‬ ‫‪ 2.3.3‬במידה ומתקבל אישור מראש מהחטיבה המקצועית ברשות המסים — ניתן יהא‬ ‫להגיש דוח ערוך עפ״י כללי חשבונאות מקבלים אחרים הנדרשים במדינה‪ ,‬כל‬ ‫עוד הם נדרשים מחברה הנסחרת בבורסה בחו״ל ע״י בורסה‪/‬רשות ני״ע של אותה‬ ‫מדינה‪.‬‬ ‫‪ 2.3.4‬כאשר הנישום הוא חברה פרטית‪ ,‬אשר רוב אמצעי השליטה בה‪ ,‬מוחזקים (במישרין‬ ‫או בעקיפין) בידי תושב חוץ‪ ,‬לרבות חברה מאוחדת‪/‬כלולה של חברה כאמור — ניתן‬ ‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 37‬‬ ‫‪38‬‬ ‫םינוכדעו הקיקח‬ ‫‬ ‫להגיש לפקיד השומה דוח הערוך בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים בארה״ב או‬ ‫תקני דיווח כספי בין לאומיים כפי שאומצו על ידי האיחוד האירופי‪ ,‬לפי העניין‪,‬‬ ‫ובלבד שזהו הדיווח הנדרש מהחברה במדינת התאגדותה‪/‬מדינת עיקר פעילותה‪/‬‬ ‫מדינת המושב של בעלי מניותיה העיקריים‪.‬‬ ‫באשר לחברה כלולה כאמור — ניתן יהיה לקבל דוח ערוך לפי כללי החשבונאות‬ ‫האמורים‪ ,‬בכפוף לקבלת אישור מראש מהחטיבה המקצועית‪.‬‬ ‫‪ .3‬הוראות נוספות‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪3 .7‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫האמור באשר לכללי הגשת הדוחות אינו מהווה עמדה ביחס לעריכת דוח ההתאמה לצרכי‬ ‫מס‪ ,‬אשר ייערך בהתאם לדיני המס‪ ,‬ויתאים את הרווח החשבונאי להכנסה החייבת‪/‬הפסד‬ ‫לצרכי מס‪.‬‬ ‫בקשה לקביעת תקופת שומה מיוחדת — תיבחן בזיקה להחלטת רשות המסים לחברה‪,‬‬ ‫באשר לאפשרות להגיש דוחות ערוכים עפ״י כללי חשבונאות שונים‪.‬‬ ‫כאשר הנישום עורך דוחותיו הכספיים באנגלית — ניתן להגישם לפקיד השומה כל עוד‬ ‫יצורף תרגום מלא לעברית של הביאורים לדוחות הכספיים‪ .‬יובהר‪ ,‬כי פקיד השומה יכול‬ ‫לדרוש תרגום של כלל הדוחות הכספיים כאשר יידרש לכך‪.‬‬ ‫במקרה בו בוצע תיקון טעות (‪ )Restatement‬לדוחות הכספיים אשר הוגשו לפקיד‬ ‫השומה — הנישום יגיש דוח מתקן‪ ,‬ויצרף את הדוחות הכספיים המעודכנים לאחר תיקון‬ ‫הטעות (עם גילויים בנושא)‪ ,‬וכן דוח התאמה מעודכן‪.‬‬ ‫במקרה של שינוי מדיניות חשבונאית על ידי יישום למפרע — יש לכלול בדוח ההתאמה‬ ‫לצרכי מס בשנת אימוץ המדיניות לראשונה‪ ,‬גם התאמות מצטברות של הוצאות‪/‬הכנסות‬ ‫בגין השנים הקודמות‪ ,‬וזאת‪ ,‬רק מקום בו לא קיימת בדיני המס התייחסות לסוגיה (כגון‪,‬‬ ‫במקרה של שינוי הנוגע להכרה בהכנסה של “קבלן בונה״)‪.‬‬ ‫כאשר ישות משנה את אופן עריכת דוחותיה הכספיים ממערכת כללי חשבונאות אחת‬ ‫לאחרת — עליה לציין זאת בדוח ההתאמה לצרכי מס לשנת האימוץ לראשונה‪ ,‬כמו גם‬ ‫את הסיבה לשינויה של השיטה הננקטת‪.‬‬ ‫הדוחות המוצגים לפקיד השומה יוצגו בש״ח‪.‬‬ ‫מצ״ב בהמשך טבלה המאגדת את האפשרויות השונות‪ ,‬הכללים הרלוונטיים עבורן והערות‬ ‫נוספות בנושא‪.‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 38‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪39‬‬ ‫ריכוז הכללים הרלוונטים‬ ‫כלל‬ ‫חריג ‪1‬‬ ‫חריג ‪2‬‬ ‫חריג ‪3‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬ ‫כלל החברות (מהווה למעשה קבוצת תקני חשבונאות ישראליים או תקני דיווח‬ ‫כספי בין‪-‬לאומיים (‪ )IFRS‬או תקן דיווח‬ ‫סל)‬ ‫כספי בינלאומי לישויות קטנות ובינוניות‬ ‫(‪ ,)IFRS FOR SME's‬לפי בחירת הנישום‪,‬‬ ‫ובלבד שבחירה זו תיושם באופן עקבי‪.‬‬ ‫‬‫חברות הכפופות להוראות חוק‪ /‬בהתאם לדיווח וחברות בהתאם להוראות‬ ‫רגולטור מקומי שיקבע ברשימה סגורה החוק‪/‬רגולטור‬ ‫(חברות הכפופות להוראות דיני ניירות‬ ‫ערך והרשות לניירות ערך‪ ,‬המפקח על‬ ‫הבנקים‪ ,‬המפקח על הביטוח)‬ ‫‬‫חברה הנסחרת רק בבורסה בחו״ל (בין ניתן להגיש דוח הערוך עפ״י כללי חשבונאות‬ ‫אם נתאגדה בישראל ובין אם נתאגדה מקובלים בארה״ב או תקני דיווח כספי בין‪-‬‬ ‫בחו״ל) לרבות חברה מאוחדת‪/‬כלולה לאומיים כפי שאומצעו ע״י האיחוד האירופי‪,‬‬ ‫של חברה כאמור‬ ‫לפי העניין‪ ,‬ובלבד שזהו הדיווח הנדרש‬ ‫מהחברה הנסחרת בחו״ל ע״י הבורסה בחו״ל‬ ‫ו‪/‬או רשות ניירות ערך של אותה המדינה‪.‬‬ ‫ניתן להגיש דוח הערוך עפ״י כללי חשבונאות בכפוף‬ ‫מקובלים אחרים הנדרשים באותה מדינה‪ ,‬לקבלת‬ ‫ובלבד שמדובר בכללים הנדרשים מחברה אישור‬ ‫הנסחרת בבורסה (כהגדרת המונח בסעיף ‪ 1‬מראש‬ ‫לפקודה) בחו״ל‪ ,‬בהתאם לכללים שנקבעו‬ ‫ע״י אותה בורסה בחו״ל ו‪/‬או רשות ניירות ערך‬ ‫של אותה המדינה‪.‬‬ ‫חברה פרטית אשר רוב אמצעי השליטה ניתן להגיש דוח הערוך עפ״י כללי חשבונאות לגבי חברה‬ ‫בה‪ ,‬מוחזקים‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬מקובלים בארה״ב או תקני דיווח כספי בין‪ -‬כלולה‬ ‫בידי תושבי חוץ‪ ,‬לרבות חברה לאומיים כפי שאומצו ע״י האיחוד האירופי‪ ,‬כאמור‬ ‫מאוחדת‪/‬כלולה של חברה כאמור‬ ‫לפי העניין‪ ,‬ובלבד שזהו הדיווח הנדרש — בכפוף‬ ‫מהחברה במדינת התאגדותה או מדינת עיקר לקבלת‬ ‫פעילותה או מדינת המושב של בעלי מניותיה אישור‬ ‫מראש‬ ‫העיקריים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 39‬‬ ‫‪40‬‬ ‫םינוכדעו הקיקח‬ ‫החוק לעידוד השקעות הון — הודעות שיש למסור‬ ‫במהלך שנת ‪2013‬‬ ‫‪ .1‬כללי‬ ‫בתיקון ‪ 68‬לחוק לעידוד השקעות הון (להלן — תיקון ‪ )68‬אשר פורסם בספר החוקים ‪2271‬‬ ‫מיום ‪ ,6.1.2011‬נקבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫חברה שפועלת באזור פיתוח א׳ תוכל ליהנות במקביל הן ממסלול המענקים והן ממסלול‬ ‫הטבות המס; ביטול הדרישה להשקעה מזערית מזכה; חישוב יחס המחזורים בוטל‪ ,‬כך שחברה‬ ‫שתעמוד בתנאי החוק‪ ,‬תזכה להטבות מס על כלל המחזור שלה ובשיעור מס קבוע; בוטל‬ ‫מסלול הפטור ממנו נהנו חברות רבות; בוטלו הטבות המס שניתנו רק לתושבי חוץ ולחברות‬ ‫שתושבי חוץ הן בעלי המניות שלהן; דיבידנד שיחולק מתוך הכנסה מועדפת‪ ,‬לבעל מניות‬ ‫שהינו חברה ישראלית‪ ,‬יהיה פטור מתשלום מס (כמו דיבידנד שמחולק מרווחים “רגילים״)‪,‬‬ ‫בשונה מהוראות החוק לגבי הכנסה מוטבת או מאושרת‪.‬‬ ‫תחולת תיקון ‪ 68‬לחוק — הנוסח המעודכן של החוק יחול לגבי הכנסה מועדפת שהופקה או‬ ‫נצמחה בידי חברה מועדפת החל ביום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2011‬אך בתנאי שניתנה הודעה על החלתו‬ ‫במועדים שנקבעו בהוראות המעבר‪.‬‬ ‫בחוזר זה נזכיר ונפרט את הוראות המעבר וההודעות שניתן למסור במהלך ‪ 2013‬היכולות‬ ‫להיות רלבנטיות למי שטרם הודיע על בחירה בתחולת תיקון ‪ 68‬כבר לגבי שנות המס ‪2011‬‬ ‫או ‪ ,2012‬וכן לגבי הודעה שניתן למסור עד ליום ‪ 11.11.2013‬לגבי הוראת השעה לתשלום מס‬ ‫מופחת על הכנסה צבורה נבחרת (רווחים כלואים)‪.‬‬ ‫‪ .2‬מפעל מוטב או מפעל מאושר במסלול חלופי — הוראות מעבר לגבי‬ ‫תחולת ההטבות לפי הוראות החוק הישן‬ ‫‪ 2.1‬המשך החלת הנוסח הישן לחוק‬ ‫ חברה המעדיפה להישאר בתחולת החוק הישן‪ ,‬בכל הקשור למסלול הטבות במס (מסלול‬ ‫חלופי ומסלול אירלנד)‪ ,‬יכולה לעשות זאת לגבי תכניות מוטבות ותוכניות מאושרות ישנות‬ ‫(ששנת ההפעלה ‪ /‬הבחירה שלהן היא עד וכולל שנת ‪ .)2010‬יתרה מכך‪ ,‬ניתן יהיה להמשיך‬ ‫ולבחור את שנת ‪ 2011‬או שנת ‪ 2012‬כשנת בחירה נוספת‪ ,‬בתנאי שההשקעה המזערית‬ ‫המזכה לגבי אותה שנת בחירה‪ ,‬כוללת השקעות שנעשו במהלך שנת ‪.2010‬‬ ‫ לכן‪ ,‬מי שבחר כשנת בחירה את שנת ‪ ,2010‬לא יוכל לבחור את שנת ‪ 2011‬או שנת ‪2012‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 40‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪41‬‬ ‫כשנת בחירה נוספת‪ ,‬משום שלא תהיה אפשרות בידו לקיים תנאי זה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מי‬ ‫שבחר את שנת ‪( 2009‬או קודם לכן) כשנת הבחירה האחרונה‪ ,‬קיימת בפניו האפשרות‬ ‫לבחור‪ ,‬על פי העדפתו‪ ,‬גם את שנת ‪( 2011‬היה עליו להודיע על כך עד למועד הגשת דוח‬ ‫המס לשנת המס ‪ 2011‬או עד ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,2012‬כמוקדם מביניהם) או את שנת ‪( 2012‬יש‬ ‫להודיע על כך עד למועד הגשת דוח המס לשנת המס ‪ 2012‬או עד ‪ 31‬בדצמבר ‪,2013‬‬ ‫כמוקדם מביניהם)‪.‬‬ ‫ התכנון לגבי בחירת שנת הבחירה הנוספת מצריך צפי הכנסות עתידי ובחינת שיעורי המס‬ ‫האפקטיביים הצפויים בשנים הבאות‪ .‬נדגיש כי‪ ,‬למפעל מועדף הפועל באזור פיתוח א׳‬ ‫תהיה אפשרות ליהנות בנוסף ממסלול המענקים החדש‪.‬‬ ‫ לאחר שנת המס ‪ 2012‬לא תתאפשר קביעה של שנות בחירה חדשות (למעט במפעלי‬ ‫תיירות)‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬הודעת ויתור לגבי ההטבות מכוח הנוסח הישן של החוק ‪ -‬לגבי שנת המס ‪ 2013‬עד ליום‬ ‫‪ 31‬במאי ‪2013‬‬ ‫ על חברה (בעלת מפעל מוטב או מפעל מאושר במסלול חלופי) שמעוניינת בהטבות מתוקף‬ ‫התיקון לחוק‪ ,‬לבחור בכך‪ ,‬וכפועל יוצא לוותר על יתרת ההטבות מתוקף החוק טרם תיקונו‪.‬‬ ‫הודעת הויתור תימסר בטופס ‪ 908‬שקבע מנהל רשות המסים‪ ,‬לא יאוחר מהמועד הקבוע‬ ‫להגשת הדוח השנתי לפי הוראות סעיפים ‪ 131‬ו‪ 132-‬לפקודה והיא תחול לגבי שנת המס‬ ‫שלאחר שנת המס שלגביה הוגש הדוח ואילך‪ ,‬בלא זכות חזרה ממנה‪.‬‬ ‫ המועד הקבוע בסעיף ‪ 132‬לפקודה הינו‪ ,‬בדרך כלל ‪ 31‬במאי*‪ .‬ואולם‪ ,‬סעיף ‪ 133‬לפקודה‬ ‫קובע שפקיד השומה רשאי לדחות את המועד להגשת הדוח למועד שיקבע‪.‬‬ ‫ על פי הודעה מיום ‪ 31‬במרץ ‪ ,2011‬עמדת רשות המסים היא‪ ,‬שיש להודיע על בחירה‬ ‫בהחלת הנוסח החדש לחוק עד למועדים הקבועים להגשת הדוח השנתי ללא אורכות**‪,‬‬ ‫לפי סעיפים ‪(132‬ב)(‪ )1‬לפקודה (דהיינו עד ‪ 31‬במאי ‪ 2013‬לגבי שנת מס ‪ )2013‬או לפי‬ ‫סעיף ‪(132‬ב)(‪ )2‬לפקודה (דהיינו‪ ,‬לא יאוחר מתום חמישה חודשים מיום שבו נסתיימה‬ ‫תקופת שומה מיוחדת)‪.‬‬ ‫ יודגש‪ ,‬כי מדובר בעמדת רשות המסים לגבי המועדים‪ ,‬שאינה בהכרח הפרשנות היחידה‬ ‫בעניין זה‪ ,‬מאחר שיש מקום לטענה שהמועד להגשת הודעת ויתור‪ ,‬צריך להיות המועד‬ ‫להגשת הדוח לפי האורכה שניתנה לו‪.‬‬ ‫ חברה שלא תשלח הודעת ויתור‪ ,‬תמשיך ליהנות מהטבות החוק טרם תיקונו‪.‬‬ ‫* מועד זה חל על מי שהדוח שלו מבוסס על מערכת חשבונות מלאה‪ ,‬לפי שיטת החשבונאות הכפולה‪.‬‬ ‫* * לעניין זה‪ ,‬ראה עמ״ה ‪ 504/99‬אריה דגן‪ ,‬שבו נקבע‪ ,‬שהמועד אליו התכוון המחוקק לגבי הודעה על חברה‬ ‫משפחתית הוא המועד הקבוע להגשת הדוח‪ ,‬בהתאם להוראות ס' ‪ 131‬לפקודה ולא המועד שבו הוגש‬ ‫הדוח בפועל‪ .‬יצויין‪ ,‬שבאותו מקרה הוגש הדוח באיחור קיצוני של מספר שנים‪.‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 41‬‬ ‫‪42‬‬ ‫םינוכדעו הקיקח‬ ‫‪ .3‬מסלול מענקים — תקופת צינון לגבי מפעלים שברשותם כתב אישור‬ ‫במסלול מענקים‬ ‫מפעל שברשותו תוכנית מאושרת במסלול המענקים‪ ,‬חייב בתקופת צינון של ‪ 3‬או ‪ 5‬שנים‬ ‫משנת ההפעלה של התוכנית המאושרת‪ ,‬בטרם יתאפשר לו לעבור לתחולת התיקון החדש‪.‬‬ ‫במהלך תקופת הצינון‪ ,‬שיעור המס המופחת החל על המפעל מכוח אותה תוכנית או תוכניות‬ ‫קודמות‪ ,‬יהיה בהתאם לשיעורי מס החברות הרגילים שנקבעו בסעיף ‪ 126‬לפקודת מס הכנסה‬ ‫(בשנת המס ‪ 2012‬ואילך שיעור של ‪ ,)25%‬למעט במקרים בהם השיעורים המופחתים נמוכים‬ ‫יותר‪ ,‬עקב כך שבמפעל מחזיקים משקיעי חוץ (בשיעור של ‪ 49%‬ומעלה)‪.‬‬ ‫משך תקופת הצינון הינו בהתאם למועד הוצאת כתב האישור‪ .‬לכתבי אישור שהוצאו לפני ‪1‬‬ ‫באפריל ‪( 2005‬מועד התחילה של תיקון ‪ 60‬לחוק) נדרשת תקופת צינון של ‪ 3‬שנים ולכתבי‬ ‫אישור שהוצאו לאחר מכן נדרשת תקופת צינון של ‪ 5‬שנים‪ .‬תקופות הצינון שונות‪ ,‬כיוון‬ ‫שחברות‪ ,‬שאושרה להן תוכנית לפני ‪ 1‬באפריל ‪ ,2005‬לא ידעו על מגבלת הצינון לגבי מעבר‬ ‫ממסלול מענקים למסלול מס‪ ,‬מגבלה ששולבה בתיקון מס׳ ‪.60‬‬ ‫השנים נספרות מתחילת שנת ההפעלה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬תוכנית שהופעלה בשנת המס ‪ 2008‬ותקופת‬ ‫הצינון הנדרשת היא ‪ 5‬שנים‪ ,‬יכולה לעבור לתחולת התיקון החדש רק בשנת המס ‪ .2013‬בשנת‬ ‫המס ‪ 2013‬תהיה הבחירה נתונה בידי החברה‪ ,‬באם להמשיך להחיל את הוראות החוק הישן‬ ‫או לוותר על יתרת ההטבות ולעבור לתחולת תיקון ‪( 68‬לעומת זאת‪ ,‬אם התוכנית הופעלה‬ ‫בשנת המס ‪ ,2009‬הבחירה לעבור לתחולת תיקון ‪ 68‬תחול רק בשנת המס ‪ 2014‬ולא ניתן‬ ‫לעבור לתחולת התיקון כבר בשנת המס ‪.)2013‬‬ ‫נציין‪ ,‬שעל פי טופס ‪ 908‬של רשות המסים‪ ,‬גם במקרה של חברה בעלת מפעל מאושר בתום‬ ‫תקופת הצינון מחייבת הודעה על בחירה בהחלת תיקון ‪ 68‬לחוק‪ ,‬עד למועדים הקבועים להגשת‬ ‫הדוח השנתי ללא אורכות‪ ,‬דהיינו עד ‪ 31‬במאי ‪ 2013‬לגבי שנת מס ‪.* 2013‬‬ ‫‪ .4‬הטבות על חלוקת דיבידנד לחברות שיודיעו על ויתור של הטבות‬ ‫מכוח הנוסח הישן לחוק עד ליום ‪ 30‬ביוני ‪2015‬‬ ‫כדי לעודד חברות לוותר על תחולת הדין הישן‪ ,‬נקבע שחברה שתודיע עד ליום ‪ 30‬ביוני‬ ‫‪ ,2015‬כי היא מחילה על עצמה את הוראות התיקון לחוק‪ ,‬תהא זכאית לחלק דיבידנד מתוך‬ ‫הכנסה מוטבת או מאושרת‪ ,‬שהיא כאמור הכנסה עליה התקבלו הטבות מס‪ ,‬לאחר תשלום‬ ‫מס החברות עליה (באם ההכנסה הייתה פטורה‪ ,‬המשמעות היא שלילת הפטור ותשלום מס‬ ‫חברות בשיעור של ‪ )** 10%-25%‬לבעל מניות‪ ,‬שהינו חברה תושבת ישראל בלבד‪ ,‬ללא חבות‬ ‫* עוד נזכיר הוראת מעבר שהיתה רלבנטית רק עד ליום ‪ — 30.6.2011‬למרות האמור לעיל‪ ,‬מתוך כוונה‬ ‫לעודד מפעלים לעבור למתכונת החדשה‪ ,‬מפעל שהודיע‪ ,‬עד ליום ‪ 30‬ביוני ‪ ,2011‬על מעבר לתחולת‬ ‫התיקון החדש‪ ,‬לא תחול לגביו תקופת הצינון כאמור‪ .‬את ההודעה כאמור צריך היה להגיש לרשות המסים‬ ‫עד לאותו מועד (שכבר חלף) והיא חלה לגבי שנת ‪ 2011‬ואילך‪ ,‬ללא יכולת חזרה‪.‬‬ ‫* * ואולם‪ ,‬ראה להלן התייחסות להוראת שעה לחלוקת ״הרווחים הכלואים״‪.‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 42‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪43‬‬ ‫נוספת במס‪ ,‬בניגוד ובאופן מקל בהתייחס להוראות החוק טרם תיקונו הקובעות מס נוסף של‬ ‫‪ 15%‬על מקבל הדיבידנד‪ ,‬גם אם הוא חברה*‪.‬‬ ‫‪ .5‬הוראת שעה לתשלום מס מופחת על הכנסה צבורה נבחרת (רווחים‬ ‫כלואים) עד ליום ‪11.11.2013‬‬ ‫ביום ‪ 12‬בנובמבר ‪ 2012‬פורסם החוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס׳ ‪ 69‬והוראת שעה)‪,‬‬ ‫התשע״ב‪( 2012-‬התיקון)‪ .‬בתיקון נקבעה הוראת שעה לתקופה של שנה מיום פרסום החוק‬ ‫(כלומר‪ ,‬עד ליום ‪ )11.11.2013‬המעניקה תשלום מס מופחת בגין הכנסות פטורות שנצברו עד‬ ‫ליום ‪ 31.12.2011‬וטרם חולקו כדיבידנד ואשר זכו לכינוי (רווחים כלואים) (הכנסה צבורה)‪.‬‬ ‫על פי התיקון‪ ,‬מס החברות המופחת ייקבע בהתאם לחלק ההכנסה שאותה מבקשת החברה‬ ‫להפשיר‪ ,‬ביחס לכלל ההכנסה הפטורה של החברה (הכנסה צבורה נבחרת)‪ .‬ככל שהחברה‬ ‫תבקש להפשיר חלק גדול יותר מהכנסתה‪ ,‬כך תגדל הטבת המס לה תזכה‪ .‬שיעור ההטבה‬ ‫המזערי שלו תזכה החברה הינו ‪( 30%‬כך שהחברה תשלם מס חברות בשיעור של ‪ 70%‬ממס‬ ‫החברות שאותו היתה נדרשת לשלם לולא הוראת השעה)‪ ,‬בעוד שהשיעור המרבי יהיה ‪60%‬‬ ‫(כך שהחברה תשלם מס חברות בשיעור של ‪ 40%‬ממס החברות שאותו הייתה נדרשת לשלם‬ ‫לולא הוראת השעה)‪ .‬ואולם‪ ,‬בכל מקרה‪ ,‬שיעור המס המופחת‪ ,‬לא יפחת מ‪.6%-‬‬ ‫חברה שבחרה לשלם מס חברות מופחת‪ ,‬תהא חייבת להשקיע במהלך תקופה של חמש שנים‬ ‫שתחילתן בשנת המס שבה חל “מועד הבחירה״‪ ,‬השקעה בסכום לפי נוסחה שפורטה בתיקון‬ ‫(השקעה מיועדת) במפעל תעשייתי‪ ,‬לשם אחד או יותר מאלה‪ :‬נכסים יצרניים‪ ,‬הוצאות מו״פ‬ ‫בישראל או תשלום שכר עבודה לעובדים חדשים שיתווספו למפעל‪.‬‬ ‫*‬ ‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬ ‫על פי חוזר מס הכנסה מס' ‪( 3/2012‬סעיף ‪ ,)4.3.7.4‬ההוראה לא תחול על חברה שבבעלותה רק מפעלים‬ ‫מאושרים שתקופת ההטבות בגינם הסתיימה לפני שנת המס ‪ ,2011‬וכן על מפעלים מאושרים ו‪/‬או‬ ‫מוטבים שהם מפעלים תיירותיים‪.‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 43‬‬ book-mitria 49.indb 44 6/9/2013 2:43:26 PM book-mitria 49.indb 45 6/9/2013 2:43:34 PM ‫תוכן עניינים ‪ −‬סוגיות בדיני עבודה‬ ‫‬ ‫פסקי דין ‪:‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬האפשרות למשיכת כספים אשר מיועדים גם לקצבה‬ ‫על ידי המעביד — הוגבלה ‪47. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬התקשרות בין צדדים למטרת הכשרה במסגרת תוכנית לימודים —‬ ‫אינה יוצרת יחסי עובד‪-‬מעביד‪49. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬ניתן לפטר עובד קבלן סמוך ל־‪ 9‬חודשי עבודה ‪51. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:34 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 46‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪47‬‬ ‫פסקי דין‬ ‫האפשרות למשיכת כספים אשר מיועדים גם‬ ‫לקצבה על ידי המעביד — הוגבלה‬ ‫תע"א ‪ 2416-09‬קקיאשווילי שבתאי נ' הוליס תעשיות בע"מ‬ ‫עובדות‬ ‫‪ .1‬התובע‪ ,‬מר שבתאי קקיאשווילי (להלן — שבתאי)‪ ,‬עתר כנגד הוליס תעשיות בע"מ (להלן‬ ‫— החברה) לחייבה לשלם לו פיצויי פיטורים‪ ,‬בטענה שהוא התפטר מעבודתו בשל כך‬ ‫שידע על הרעה צפויה בתנאי העבודה (הרעה שאכן התרחשה בהמשך)‪.‬‬ ‫‪ .2‬במסגרת הדיון בתובענה הועלתה שאלת הכספים שהופקדו על ידי החברה בקרן הפנסיה‬ ‫על שמו של שבתאי‪ ,‬כספים אשר כללו גם מרכיב של פיצויי פיטורים והחברה טענה כי‬ ‫הינה זכאית למשוך את כספי הפיצויים של עובדיה מקרן הפנסיה‪ ,‬במקרה שהעסקתם‬ ‫מסתיימת בנסיבות שאינן מזכות בפיצויי פיטורים‪.‬‬ ‫בית הדין האזורי לעבודה בנצרת פסק‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:34 PM‬‬ ‫על פי ההלכה הפסוקה‪ ,‬כדי להיות זכאים לקבלת פיצויי פיטורים עקב התפטרות לפי סעיף‬ ‫‪(11‬א) לחוק פיצויי פיטורים‪ ,‬התשכ"ג‪( 1963-‬להלן — חוק פיצויי פיטורים)‪ ,‬הרי שאם מדובר‬ ‫בענין שהמעביד יכול לשנותו — יש צורך לתת למעביד התראה בדבר הכוונה להתפטר‪,‬‬ ‫ולאפשר למעביד "לתקן את דרכיו" בטרם ההתפטרות‪.‬‬ ‫שבתאי לא התרה בפני החברה כי בכוונתו להתפטר בשל ההרעה המוחשית הצפויה בתנאי‬ ‫עבודתו‪ .‬בכך‪ ,‬לא ניתנה לחברה ההזדמנות לשנות את אותה הרעה ולמנוע את התפטרותו‬ ‫של שבתאי ועל כן שבתאי אינו זכאי לפיצויי פיטורים‪.‬‬ ‫בהודעה בדבר תנאי עבודה שנמסרה לשבתאי סמוך לאחר תחילת עבודתו‪ ,‬נאמר במפורש‬ ‫שהחברה חברה בארגון מעבידים שהוא צד להסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו של‬ ‫שבתאי‪ .‬ארגון המעבידים שצויין באותה הודעה — הוא התאחדות התעשיינים‪ .‬בשל סיבה זו‪,‬‬ ‫אין החברה יכולה להתנער מזכויות ששבתאי היה יכול לקבל על פי ההסכמים הקיבוציים‬ ‫שהתאחדות התעשיינים היא צד להם‪.‬‬ ‫בין ההסכמים הקיבוציים האמורים‪ ,‬מצוי ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר הנהגת פנסיה‬ ‫מקיפה בתעשיה‪ .‬על פי ההסכם הקיבוצי הכללי האמור‪ ,‬אפשרות המעביד למשוך את כספי‬ ‫הפיצויים בחזרה מקרן הפנסיה‪ ,‬קיימת רק במקרה שבו מצטברים שלושה תנאים — העובד‬ ‫‪book-mitria 49.indb 47‬‬ ‫‪48‬‬ ‫הדובע ינידב תויגוס‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫סיים את העבודה בלא זכאות לפיצויי פיטורים על פי החוק (תנאי זה מתקיים בעניינו של‬ ‫שבתאי); העובד הפסיק את חברותו בקרן הפנסיה; העובד משך כספים מקרן הפנסיה לפני‬ ‫שהתקיים "ארוע מזכה"‪.‬‬ ‫שני התנאים האחרונים לא התקיימו אצל שבתאי‪ ,‬כך שאם ההסכם הקיבוצי שהתאחדות‬ ‫התעשיינים היא צד לו‪ ,‬היה חל על יחסי העבודה בין הצדדים (כפי שהחברה הודיעה‬ ‫לשבתאי בהודעה בדבר תנאי עבודה) — לא היתה החברה רשאית למשוך בחזרה את כספי‬ ‫הפיצויים ממבטחים‪.‬‬ ‫משבית הדין קבע כי על פי ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשיה‬ ‫החברה לא היתה יכולה למשוך את כספי הפיצויים בחזרה ממבטחים ומשנקבע כי נוכח‬ ‫האמור בהודעה בדבר תנאי עבודה על חברותה של החברה בהתאחדות התעשיינים אין‬ ‫לאפשר לחברה לפטור את עצמה מקיום זכויות שהיו עשויות לצמוח לשבתאי מכח‬ ‫ההסכמים הקיבוציים שהתאחדות התעשיינים היא צד להם — התוצאה היא שאין לראות את‬ ‫החברה כמי שהיתה זכאית למשוך את כספי הפיצויים של שבתאי‪ ,‬למרות האמור בהסכם‬ ‫הקיבוצי המיוחד מיום ‪ 6.2.1997‬שנחתם בין החברה לבין הסתדרות העובדים החדשה לבין‬ ‫מבטחים (להלן — ההסכם הקיבוצי)‪.‬‬ ‫תוצאה זו מתיישבת היטב גם עם הוראת סעיף ‪(26‬א)(‪ )3‬לחוק הפיקוח על שירותים‬ ‫פיננסיים (קופות גמל)‪ ,‬התשס"ה–‪( 2005‬להלן — חוק קופות גמל)‪ ,‬המאפשר משיכת כספים‬ ‫בידי מעביד‪ ,‬רק בתנאים המתאפשרים לפי סעיפים ‪ 14‬ו‪ 26-‬לחוק פיצויי פיטורים‪ .‬מהוראת‬ ‫סעיף ‪ 26‬לחוק קופות הגמל עולה שככלל‪ ,‬כוונת המחוקק היא להגביל את אפשרות משיכת‬ ‫כספים על ידי מעביד כשמדובר בכספים אשר מיועדים גם לקצבה‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 26‬לחוק פיצויי פיטורים מאפשר משיכת כספים על ידי מעביד גם במקרה שבו‬ ‫הכספים מיועדים גם לביטוח קצבה‪ ,‬אם יש הסכם שמאפשר זאת‪ .‬במקרה של שבתאי‪,‬‬ ‫אילו היה עדיין תוקף להוראות סעיף ‪ 11‬להסכם הקיבוצי מיום ‪ ,6.2.1997‬הרי שהיה הסכם‬ ‫קיבוצי המאפשר משיכת כספים בחזרה על ידי החברה‪ .‬אולם השילוב של הוראות סעיפים‬ ‫‪(20‬א) ו‪ 26-‬לחוק קופות הגמל‪ ,‬עם סעיפים ‪ 14‬ו‪ 26-‬לחוק פיצויי פיטורים‪ ,‬מחייב את‬ ‫המסקנה שהסכם קיבוצי מיוחד שנערך עם קופת גמל מסויימת‪ ,‬אין די בו כדי לאפשר‬ ‫למעביד למשוך כספים מקופת הגמל כשממילא העובד רשאי להעביר בכל עת את הכספים‬ ‫לקופת גמל אחרת‪ ,‬שלמעביד אין עמה הסכם קיבוצי כאמור‪.‬‬ ‫סוף דבר — התביעה התקבלה חלקית‪ .‬אין צו להוצאות‪.‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:34 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 48‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪49‬‬ ‫התקשרות בין צדדים למטרת הכשרה במסגרת‬ ‫תוכנית לימודים — אינה יוצרת יחסי עובד‪-‬מעביד‬ ‫ס"ע ‪ 11311-11-09 ,11118-11-09 ,8528-01-09‬סאמר מח'ול ואח' נ'‬ ‫מכון לב הגליל לרפואה בע"מ‬ ‫עובדות‬ ‫מר סאמר מח'ול‪ ,‬הגב' מגדלין קסיס והגב' נדרה בלוט (להלן ביחד — התובעים)‪ ,‬למדו במכללה‬ ‫הטכנולוגית נשר (להלן — המכללה) את מקצוע הטכנולוג הרפואי‪.‬‬ ‫המכללה מחזיקה ומנהלת מכון למתן שירותים רפואיים‪ ,‬מכון לב הגליל לרפואה בע"מ (להלן‬ ‫— המכון)‪ ,‬המעניק שירותי בדיקות רפואיות בהתאם לדרישות קופות החולים‪.‬‬ ‫סטודנטים אשר למדו את מקצוע הטכנולוג הרפואי נדרשו ללמוד במשך שנתיים לימודים‬ ‫עיוניים במכללה עצמה‪ ,‬ובהמשך נדרשו לסיים בהצלחה הכשרה מקצועית באחד מבתי החולים‬ ‫או המכונים הפרטיים העוסקים בתחום‪ .‬כמו כן‪ ,‬נדרשו הסטודנטים להגיש פרויקט גמר כתנאי‬ ‫לקבלת תואר הנדסאי‪ .‬סטודנט המבקש לקבל תעודת טכנולוג רפואי‪ ,‬המעניקה לו הסמכה‬ ‫לביצוע בדיקות בחולים‪ ,‬נדרש לסיים בהצלחה הכשרה מעשית‪ .‬בלא תעודה זו לא ניתן לעבוד‬ ‫כטכנולוג רפואי בבתי חולים ובמוסדות רפואיים‪.‬‬ ‫התובעים ביצעו הכשרה מעשית במכון‪ ,‬במהלכה לא קיבלו תשלום חודשי כלשהו מהמכון‬ ‫ו‪/‬או מהמכללה‪.‬‬ ‫התובעים עתרו בתביעתם לקביעה כי התקיימו בין כל אחד מהם לבין המכון יחסי עובד‬ ‫ומעביד‪ ,‬וכפועל יוצא מכך כי הם זכאים לשכר עבודה ולזכויות נוספות הנובעות מתקופת‬ ‫עבודתם הנטענת וסיומה‪.‬‬ ‫בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פסק‬ ‫תנאי בסיסי והכרחי לקיומם של יחסי עובד‪-‬מעביד‪ ,‬הינו שהמטרה העיקרית של ההתקשרות‬ ‫תהא ביצוע העבודה‪ .‬יש לעבור בשעריו של מבחן ההתקשרות‪ ,‬שמהותו בחינת השאלה האם‬ ‫קיימת התקשרות ליצירת יחסים משפטיים‪ ,‬שמטרתה העיקרית הסדרת העברת שירותי העבודה‬ ‫בתמורה‪ ,‬בטרם בוחנים קיומם של מבחנים אחרים‪ ,‬כגון מבחן ההשתלבות‪ .‬אם התשובה למבחן‬ ‫המקדמי הינה שלילית‪ ,‬אין מקום להגיע למבחן ההשתלבות‪.‬‬ ‫יש לבחון האם מטרת ההתקשרות בין הצדדים וההכשרה הינה יצירת יחסי עובד ומעביד;‬ ‫האם אופייה של ההכשרה הינו כשל הכשרה המועברת במוסד הכשרה לימודי או הכשרה‬ ‫במסגרת יחסי עובד מעביד; מהו משך ההכשרה‪ ,‬היקף השעות והאם מתאפשר למתמחים‬ ‫‪6/9/2013 2:43:34 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 49‬‬ ‫‪50‬‬ ‫הדובע ינידב תויגוס‬ ‫לעבוד במקביל להכשרה; האם מפיק המעסיק רווח מההכשרה; מה הייתה כוונת הצדדים‬ ‫אשר עמדה בבסיס ההכשרה‪.‬‬ ‫יש לבחון האם התובעים ביצעו עבודה המזכה אותם בשכר‪ ,‬או האם תקופת ההכשרה היתה‬ ‫למעשה תקופת התלמדות והתנסות בלא ביצוע עבודה עצמאית‪.‬‬ ‫בענייננו‪ ,‬ההתקשרות בין הצדדים נועדה להכשיר את התובעים וללמדם‪ .‬ההתקשרות בין‬ ‫הצדדים הינה כתוצאה מהתחייבות המכללה בה למדו הנ"ל את לימודיהם העיוניים‪ ,‬לדאוג‬ ‫אף להכשרתם המעשית‪ .‬על מנת להכשירם‪ ,‬כמו גם את יתר הסטודנטים‪ ,‬באופן מעשי‪ ,‬דאגה‬ ‫המכללה לשיבוצם במקומות שונים‪ ,‬בהם יוכלו ללמוד את אופן הפעלת המכשור הרפואי‬ ‫לצורך ביצוע בדיקות‪ .‬המכון לא בחר את התובעים או מי מהם‪ ,‬לא ראיין אותם‪ ,‬לא העדיף‬ ‫את קבלתם על פני קבלת מועמדים אחרים‪ ,‬אלא קיבל אותם כנתון מהמכללה בה למדו‪.‬‬ ‫ישנה משמעות להבדל באשר לאופן התחלתה של ההכשרה‪ ,‬בלא שלמכון יש אינטרס כלשהו‬ ‫בזהות הסטודנט‪ ,‬בניגוד לאופן קבלת מתמחה לביצוע התמחות בתחום עריכת הדין‪ ,‬ראיית‬ ‫חשבון וכד'‪ .‬בענייננו‪ ,‬המטרה היתה לימודים מעשיים‪ ,‬גם לצורך הגשת עבודת הגמר; המטרה‬ ‫לא היתה עבודתם של התובעים‪.‬‬ ‫בענייננו ההכשרה המעשית היתה חלק מתוכנית הלימודים ובטרם הסתיימה לא קיבלו‬ ‫הסטודנטים תעודת הנדסאי או תעודת טכנולוג רפואי‪.‬‬ ‫התובעים לא הוכיחו שביצעו עבודה עצמאית להבדיל מתרגול בנוכחות הטכנולוגיים הרפואיים‬ ‫המוסמכים ו‪/‬או בנוכחות הרופאים‪ .‬התנסות זו אינה בגדר 'עבודה' המזכה בשכר‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬לא היה פיקוח על שעות נוכחותם של הסטודנטים‪ ,‬אולם היה פיקוח צמוד של‬ ‫הטכנולוגים הרפואיים על העבודה שביצעו‪ ,‬ולמעשה‪ ,‬הם לא ביצעו בדיקות באופן עצמאי‬ ‫ולבד‪ .‬עוד עולה כי התובעים לא נדרשו לדווח על נוכחות או על היעדרות‪ ,‬תוך פירוט נימוקי‬ ‫ההיעדרות‪ ,‬כפי שמצופה מעובד לעשות‪.‬‬ ‫היעדרותם של הסטודנטים‪ ,‬לרבות התובעים‪ ,‬לא הצריכה גיוס ממלא מקום על מנת לבצע‬ ‫עבודה כלשהי במקומם‪ ,‬שכן‪ ,‬ממילא‪ ,‬המכון לא בנה את תוכנית העבודה וביצוע הבדיקות‬ ‫במכון על התובעים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬המכון לא הפיק רווח של ממש מתקופת הכשרתם של התובעים‪ ,‬והדרכתם והפיקוח‬ ‫עליהם על ידי הצוות המקצועי אף דרשו מאמץ והשקעת זמן‪.‬‬ ‫אשר על כן‪ ,‬כאשר במצטבר מטרת ההתקשרות לא היתה יצירת יחסי עובד‪-‬מעביד‪ ,‬המדובר היה‬ ‫בהכשרה מעשית שהינה חלק מתוכנית הלימודים‪ ,‬ואשר כפועל יוצא ממנה‪ ,‬היו הסטודנטים אף‬ ‫אמורים להגיש את פרויקט הגמר‪ ,‬כאשר התובעים לא הוכיחו עבודה בימים ובשעות סדירות‪,‬‬ ‫ומנגד‪ ,‬הוכח כי לא היה פיקוח ורישום מדויק של שעות הגעתם למכון‪ ,‬וכאשר לאלה מצטבר‬ ‫הנתון‪ ,‬כי התובעים לא ביצעו בדיקות באופן עצמאי‪ ,‬אלא‪ ,‬בעיקרו של דבר‪ ,‬התנסו בביצוע‬ ‫הבדיקות בפיקוח אחרים — אין המדובר ביחסי עובד מעביד ובעבודה המזכה בשכר‪.‬‬ ‫סוף דבר — התביעה נדחתה‪ .‬כל אחד מהתובעים ישלם למכון הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד‬ ‫בסך של ‪.₪ 2,000‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:34 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 50‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪51‬‬ ‫ניתן לפטר עובד קבלן סמוך ל־‪ 9‬חודשי עבודה‬ ‫עב (י‪-‬ם) ‪ 2918/08‬גולן זהר ואח’ נ’ או‪.‬אר‪.‬אס משאבי אנוש בע"מ ואח’‬ ‫עובדות‬ ‫התובעים עבדו בחדר החדשות של רשות השידור ככתבים‪.‬‬ ‫בשל השינוי בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם‪ ,‬התשנ"ו‪ ,1996-‬הודיעה רשות‬ ‫השידור על הפסקת עבודתם‪.‬‬ ‫התובעים טענו כי פיטורים על רקע זה‪ ,‬בכדי להימנע מתחולת החוק וכדי שהתובעים לא‬ ‫ייחשבו עובדים של רשות השידור‪ ,‬אינם כדין ויש לבטלם ולהמשיך להעסיקם קודם לפיטורים‪.‬‬ ‫הנתבעות טענו‪ ,‬כי פיטורי התובעים לא נעשו רק כדי להימנע מתחולת החוק‪ ,‬אלא נעשו אף‬ ‫בזיקה למהלך צמצום כוח אדם ברשות השידור‪.‬‬ ‫עוד טענו‪ ,‬כי רשאיות הן להפסיק את העבודה של התובעים כדי להימנע מהפיכתם לעובדי‬ ‫הרשות‪.‬‬ ‫ביה"ד קבע‬ ‫"המחוקק בעקבות פסיקת בתי הדין לעבודה שהעדיפה במקרים ראויים להתעלם מהפיקציה‬ ‫של מודל "העסקה" משולש‪ ,‬הביע עמדתו בחוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם ובפרט‬ ‫בסעיף ‪ 12‬א׳ לו‪.‬‬ ‫המחוקק קבע למעשה הסדר כולל ממנו עולה כי העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם‬ ‫נועדה להיות מוגבלת בזמן וכי לאחר תקופה של ‪ 9‬חודשים רצופים‪ ,‬ייחשב העובד כעובד‬ ‫המעסיק בפועל‪.‬‬ ‫בדרך זו‪ ,‬אין אפשרות להעסיק עובד‪ ,‬דרך חברת כוח אדם‪ ,‬במשרה קבועה ללא הגבלה של זמן‪.‬‬ ‫מדובר בהסדר מהפכני שפוגע בין היתר בחופש העיסוק ובחופש החוזים של הצדדים וקובע‬ ‫כי יחסי העבודה‪ ,‬המושתתים על חוזה העבודה יתקיימו לא בין מי שחתום על הסכם העבודה‪,‬‬ ‫אלא בין המעסיק האמיתי — המשתמש — לבין העובד וזאת אם עבד העובד תקופה של יותר‬ ‫מ ‪ 9‬חודשים‪ .‬נציין‪ ,‬כי הסדר זה מדבר על מקרה בו לית מאן דפליג שהעובד הינו עובד של‬ ‫חברת כוח אדם כמו במקרה דנן‪...‬‬ ‫בתיקון סעיף ‪ 12‬א׳ לחוק ביקש המחוקק לייחד את העסקת העובדים על ידי קבלני כוח אדם‬ ‫להעסקה זמנית בלבד‪.‬‬ ‫לפיכך קבע כאמור‪ ,‬כי במהלך ‪ 9‬חודשי העבודה‪ ,‬בהם מועסק העובד באמצעות קבלן כוח‬ ‫אדם‪ ,‬ישקול המעביד האם הוא מעונין להמשיך את ההתקשרות עם עובד זה‪ ,‬שלכישוריו‬ ‫התוודע וכן יכולתו ותרומתו‪.‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:34 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 51‬‬ ‫‪52‬‬ ‫הדובע ינידב תויגוס‬ ‫המעביד ישקול האם נכון מבחינתו להמשיך ולהתקשר עם העובד שרכש ניסיון והכרות עם‬ ‫מקום העבודה או שמא להתקשר עם עובד אחר‪.‬‬ ‫להתקשרות עם עובד אחר ישנו כמובן מחיר של הכשרת העובד האחר‪ ,‬כמו גם העלות של‬ ‫מציאת עובד אחר והזעזועים שיש במפעל הנגרמים מהחלפת עובדים תדירה‪.‬‬ ‫המעביד לא יוכל להמשיך להעסיק את העובד דרך חברת כוח אדם מעבר ל‪ 9-‬חודשים שהם‬ ‫תקופת בחינה משותפת של הצדדים‪ .‬זוהי תכלית סעיף ‪ 12‬א׳ ואין תכליתן קליטת עובדים‬ ‫מרובים והגדלת מצבת עובדי המשתמש…… מדובר בהסדר מהפכני שלמעשה מתערב כאמור‬ ‫בחופש החוזים ובאוטונומיה של הרצון החופשי‪ ,‬שהינה חלק מזכויות האדם המוגנות בחוק‬ ‫יסוד כבוד האדם וחירותו‪....‬‬ ‫למעביד שמורה הפררוגטיבה הניהולית‪ ,‬האם להתקשר עם עובד‪ .‬משמעות העסקה של העובד‬ ‫אצל המשתמש‪ ,‬בתקופה העולה על ‪ 9‬חודשים הינה זו הקבועה בסעיף ‪ 12‬א׳ (ג) — יראו את‬ ‫העובד "כעובד המעסיק בפועל׳׳‪.‬‬ ‫המחוקק תחם תקופה של ‪ 9‬חודשים בה יכולים שני הצדדים לשקול האם הם מעוניינים‬ ‫שהעובד יחשב כעובד המעסיק בפועל‪ .‬עת ימשיכו הצדדים את ההתקשרות מעבר ל–‪ 9‬חודשים‬ ‫יהפוך העובד מעובד של קבלן כוח האדם לעובד של המשתמש‪ .‬יש לזכור כי לצדדים נקבע‬ ‫שתקופת המבחן המשותפת הינה ‪ 9‬חודשים‪ .‬אין מקום לשנות תקופה זו‪ ,‬ולהרחיבה ולקבוע‬ ‫כי מי שפוטר בסמוך להשלמת ‪ 9‬החודשים גם כן יחשב כעובד המשתמש‪.‬‬ ‫כך מי שהועסק תקופה העולה על ‪ 9‬חודשים יחול עליו ההסדר הקבוע בסעיף ‪ 12‬א׳ לחוק‪.‬‬ ‫לטעמנו‪ ,‬המשתמש רשאי להפסיק את ההתקשרות עם חברת כוח האדם‪ ,‬ביחס לעובד‪ ,‬בטרם‬ ‫הושלמה התקופה (של ‪ 9‬חודשים)‪ ,‬כדי שלא יחול על העובד ההסדר‪ ,‬וכדי שלא יחשב העובד‬ ‫כעובד המעסיק בפועל‪ .‬איזון זה נקבע על ידי המחוקק והוא עומד בעיקרון המידתיות שלו יש‬ ‫משקל מיוחד בתחום יחסי העבודה‪.‬‬ ‫פיטורים על רקע הרצון שלא להגדיל את מצבת העובדים במפעל באותה העת… — אינה ניסיון‬ ‫לעקוף את הוראות החוק‪ ,‬הואיל ותכלית הוראות החוק כאמור לא נועדו להביא להגדלת מצבת‬ ‫העובדים במפעל‪ ,‬לדידנו אין מדובר בחוסר הגינות׳׳‪.‬‬ ‫תביעתם של התובעים נדחתה‪ .‬בית הדין לא חייב את התובעים בהוצאות וקבע כי כל צד‬ ‫יישא בהוצאותיו‪ ,‬וזאת לאור השאלה העקרונית שהובאה בפניו‪ ,‬ושעדיין לא נבחנה בפסיקה‪.‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:34 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 52‬‬ 53 ‫ • מטרית המידע‬2013 ‫יולי‬ book-mitria 49.indb 53 6/9/2013 2:43:42 PM ‫תוכן עניינים ‪ −‬טבלאות מידע‬ ‫‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪F‬שיעורי מס הכנסה על הכנסות של יחידים‪ ,‬נקודות זיכוי‬ ‫ו"הנחות סוציאליות" בשנת ‪55. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2013‬‬ ‫‪F‬נתונים שונים לתיאום הוצאות ‪58. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪F‬דמי ביטוח לאומי ‪ −‬ממעבידים ‪60. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪F‬גביית דמי ביטוח לאומי ‪ −‬מ"לא שכירים"‪64. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪F‬מדד מחירים לצרכן‪66. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪F‬מדד תשומה בבנייה למגורים ‪70. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪F‬שערי חליפין יציגים ‪ −‬ממוצעים חודשיים‪73. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫א‪ .‬שער השקל ביחס לדולר ‪73. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ב‪ .‬שער השקל ביחס לאירו ‪74. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪F‬תוספת יוקר ‪76. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪F‬שיעורי ריבית ‪77. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .1‬ריבית פק"מ — פר"י‪77. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .2‬חח"ד (שנתי באחוזים) ‪77. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .3‬הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪( 1999‬פריים רייט) ‪78. . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .4‬ריבית החשב הכללי‪79. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:42 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 54‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪55‬‬ ‫שיעורי מס הכנסה על הכנסות של יחידים‪,‬‬ ‫נקודות זיכוי ו"הנחות סוציאליות" בשנת ‪2013‬‬ ‫בהתאם לפקודת מס הכנסה‪ ,‬שיעורי המס על הכנסות של יחידים‪ ,‬נקודות הזיכוי וההנחות‬ ‫הסוציאליות בשנת ‪ 2013‬הינם כדקלמן‪:‬‬ ‫א‪ .‬תקרות ההכנסה ושיעורי המס מיגיעה אישית*‬ ‫הכנסה חודשית‬ ‫מ‪1.1.2013-‬‬ ‫לשנת המס ‪ 2013‬כולה לפי המצב ב‪1.1.2013-‬‬ ‫שיעור‬ ‫המס*‬ ‫הכנסה‬ ‫ש"ח‬ ‫הכנסה מצטברת ש"ח‬ ‫מס מצטבר ש"ח‬ ‫ש"ח‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫עד ‪ 63,360‬ש"ח‬ ‫‪ 44,760‬הבאים‬ ‫‪ 59,880‬הבאים‬ ‫‪ 72,000‬הבאים‬ ‫‪ 261,960‬הבאים‬ ‫‪ 309,600‬הבאים‬ ‫מעל ‪ 811,560‬ש"ח‬ ‫‪63,360‬‬ ‫‪108,120‬‬ ‫‪168,000‬‬ ‫‪240,000‬‬ ‫‪501,960‬‬ ‫‪811,560‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪6,336‬‬ ‫‪12,602‬‬ ‫‪25,177‬‬ ‫‪47,497‬‬ ‫‪136,564‬‬ ‫‪285,172‬‬ ‫‪−‬‬ ‫עד ‪5,280‬‬ ‫‪ 3,730‬הבאים‬ ‫‪ 4,990‬הבאים‬ ‫‪ 6,000‬הבאים‬ ‫‪ 21,830‬הבאים‬ ‫‪ 25,800‬הבאים‬ ‫מעל ‪67,630‬‬ ‫הכנסה חודשית‬ ‫מ‪1.1.2012-‬‬ ‫לשנת המס ‪ 2012‬כולה לפי המצב ב‪1.1.2012-‬‬ ‫*‬ ‫‪6/9/2013 2:43:42 PM‬‬ ‫שיעור‬ ‫המס*‬ ‫הכנסה‬ ‫ש"ח‬ ‫הכנסה מצטברת ש"ח‬ ‫מס מצטבר ש"ח‬ ‫ש"ח‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫עד ‪ 62,400‬ש"ח‬ ‫‪ 44,160‬הבאים‬ ‫‪ 66,600‬הבאים‬ ‫‪ 88,200‬הבאים‬ ‫‪ 240,600‬הבאים‬ ‫מעל ‪ 501,960‬ש"ח‬ ‫‪62,400‬‬ ‫‪106,560‬‬ ‫‪173,160‬‬ ‫‪261,360‬‬ ‫‪501,960‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪6,240‬‬ ‫‪12,422‬‬ ‫‪26,408‬‬ ‫‪52,868‬‬ ‫‪132,266‬‬ ‫‪−‬‬ ‫עד ‪5,200‬‬ ‫‪ 3,680‬הבאים‬ ‫‪ 5,550‬הבאים‬ ‫‪ 7,350‬הבאים‬ ‫‪ 20,050‬הבאים‬ ‫מעל ‪41,830‬‬ ‫על הכנסות הנחשבות כהכנסות מיגיעה אישית‪ ,‬ועל הכנסה חייבת של יחיד‪ ,‬שמלאו לו ‪ 60‬שנה בשנת המס‪ .‬לגבי‬ ‫הכנסות אחרות ‪ −‬פרט לדיבידנדים‪ ,‬ריבית והכנסות מועדפות שנקבע להן שיעור מס מוגבל‪ .‬להלן מדרגות המס על‬ ‫הכנסות שאינן מיגיעה אישית‪:‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 55‬‬ ‫‪56‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫מדרגות המס על הכנסות שאינן מיגיעה אישית‬ ‫בשנת המס ‪2013‬‬ ‫שיעור‬ ‫המס‬ ‫הכנסה‬ ‫ש"ח‬ ‫בשנת המס ‪2012‬‬ ‫הכנסה‬ ‫מצטברת‬ ‫ש"ח‬ ‫מס‬ ‫מצטבר‬ ‫ש"ח‬ ‫‪31%‬‬ ‫עד‬ ‫‪240,000 240,000‬‬ ‫‪74,400‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪163,466 501,960 261,960‬‬ ‫הבאים‬ ‫‪21,830‬‬ ‫הבאים‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪312,074 811,560 309,600‬‬ ‫הבאים‬ ‫‪25,800‬‬ ‫הבאים‬ ‫‪50%‬‬ ‫מעל‬ ‫‪811,560‬‬ ‫‪−‬‬ ‫הכנסה‬ ‫ש"ח‬ ‫הכנסה שיעור‬ ‫חודשית המס‬ ‫ש"ח‬ ‫עד‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪20,000‬‬ ‫הכנסה‬ ‫מצטברת‬ ‫ש"ח‬ ‫מס‬ ‫מצטבר‬ ‫ש"ח‬ ‫עד‬ ‫‪261,360 261,360‬‬ ‫‪78,408‬‬ ‫הכנסה‬ ‫חודשית‬ ‫ש"ח‬ ‫עד‬ ‫‪21,780‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪157,806 501,960 240,600‬‬ ‫הבאים‬ ‫‪20,050‬‬ ‫הבאים‬ ‫‪48%‬‬ ‫מעל‬ ‫‪501,960‬‬ ‫מעל‬ ‫‪41,830‬‬ ‫מעל‬ ‫‪67,630‬‬ ‫‪−‬‬ ‫ב‪ .‬נקודות זיכוי וקיצבה‬ ‫הסכום לשנת המס‬ ‫‪ 2013‬כולה‬ ‫ש"ח‬ ‫הסכום החודשי‬ ‫מ‪1.1.2013-‬‬ ‫ש"ח‬ ‫הסכום בשנת המס ‪2012‬‬ ‫ש"ח‬ ‫נקודת זיכוי לחודש‬ ‫‪−‬‬ ‫‪218‬‬ ‫‪215‬‬ ‫נקודת זיכוי לשנה‬ ‫‪2,616‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪2,580‬‬ ‫ג‪ .‬הנחות סוציאליות‬ ‫‪" .1‬הכנסה מזכה" (לפי סעיפים ‪47‬‬ ‫ו‪45-‬א) ‪ −‬לגבי הכנסות עבודה‬ ‫ ‪ −‬לגבי הכנסות שאינן מעבודה‬ ‫ הכנסה נוספת בהתאם לסעיף ‪(47‬א)(‪)5‬‬ ‫ תקרת ההכנסה בהתאם לסעיף ‪45‬א(ה)‬ ‫ רצפת התשלום המזערי המזכה בזיכוי של ‪25%‬‬ ‫‪ .2‬תקרת ההפרשות החודשית של מעביד‬ ‫לקיצבה שאינה חייבת במס בידי העובד‬ ‫לפי סעיף ‪(3‬ה‪ 7.5% − )3‬מ‪ 35,312-‬ש"ח‬ ‫‪6/9/2013 2:43:42 PM‬‬ ‫הסכום‬ ‫לשנת המס‬ ‫‪ 2013‬כולה‬ ‫בש"ח‬ ‫‪103,200‬‬ ‫הסכום‬ ‫החודשי‬ ‫מ‪1.1.2013-‬‬ ‫בש"ח‬ ‫‪8,600‬‬ ‫הסכום‬ ‫בשנת‬ ‫המס ‪2012‬‬ ‫בש"ח‬ ‫‪ 102,000‬לשנה‬ ‫‪145,200‬‬ ‫‪412,800‬‬ ‫‪206,400‬‬ ‫‪1,992‬‬ ‫‪31,780.8‬‬ ‫‪12,100‬‬ ‫‪34,400‬‬ ‫‪17,200‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪2,648.4‬‬ ‫‪ 142,800‬לשנה‬ ‫‪393,600‬‬ ‫‪196,800‬‬ ‫‪1,920‬‬ ‫‪31,028‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 56‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪57‬‬ ‫ג‪ .‬הנחות סוציאליות (המשך)‬ ‫‪ .3‬תקרת סכום מענק פרישה פטור‬ ‫(סעיף ‪7(9‬א)(א)) ‪ −‬לשנת עבודה‬ ‫‪ .4‬תקרת סכום מענק מוות פטור (סעיף‬ ‫‪7(9‬א)(ב)) ‪ −‬לשנת עבודה‬ ‫‪ .5‬סכום מענק מוות לבעלי שליטה ‪ −‬בעד שנות‬ ‫עבודה עד ‪ − 31.12.1975‬הראוי לניכוי (סעיף‬ ‫‪()9(32‬ב)) ‪ −‬לשנת עבודה (לסכום זה מתוסף‬ ‫הסכום שבו חוייבו שאירי העובד במס)‬ ‫‪ .6‬הפרשות לפיצויים ולקיצבה בשל‬ ‫בעלי שליטה (סעיף ‪()9(32‬א))‬ ‫‪“ .7‬קיצבה מזכה" חודשית כמשמעותה בסעיף‬ ‫‪9‬א(א) ‪ −‬שעד ‪ 43.5%‬ממנה פטורים ממס‬ ‫הסכום החודשי הפטור כאמור בסעיף ‪9‬א(ב)‬ ‫‪6/9/2013 2:43:42 PM‬‬ ‫הסכום‬ ‫לשנת המס‬ ‫‪ 2013‬כולה‬ ‫בש"ח‬ ‫‪12,120‬‬ ‫הסכום‬ ‫החודשי‬ ‫מ‪1.1.2013-‬‬ ‫בש"ח‬ ‫‪−‬‬ ‫הסכום‬ ‫בשנת‬ ‫המס ‪2012‬‬ ‫ש"ח‬ ‫‪11,950‬‬ ‫‪24,260‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪23,920‬‬ ‫‪12,120‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪11,950‬‬ ‫‪12,120‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪11,950‬‬ ‫‪99,720‬‬ ‫‪8,310‬‬ ‫‪95,280‬‬ ‫‪1,392‬‬ ‫‪116‬‬ ‫‪1,380‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 57‬‬ ‫‪58‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫נתונים שונים לתיאום הוצאות‬ ‫‪ .1‬הוצאות שונות‬ ‫סוג ההוצאה‬ ‫כיבודים במקום העסק‬ ‫מתנות לספקים ולקוחות בשל קשר עסקי‬ ‫מתנות לעובדים לרגל אירוע אישי‬ ‫הוצאות שהייה בארץ לעובד‬ ‫המוזמן מחו"ל (ליום)‬ ‫תקרה לכל שנת מס‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012-2013‬‬ ‫‪ 80%‬מההוצאות‬ ‫שהוצאו לכיבוד*‬ ‫‪ 200‬ש"ח‬ ‫‪ 210‬ש"ח‬ ‫‪ 200‬ש"ח‬ ‫‪ 210‬ש"ח‬ ‫‪ 310‬ש"ח‬ ‫‪ 320‬ש"ח‬ ‫הערות‬ ‫אם המתנה ניתנה בחו"ל עד ‪15$‬‬ ‫עפ"י חוזר מ"ה‬ ‫לפי הנחיית הנציבות לא יעלה‬ ‫הניכוי על מחצית מהכנסתו‬ ‫החייבת של העובד לפני הניכוי‬ ‫הוצאות כיבודים במקום העסק‪:‬‬ ‫* החל מיום ‪( 1.1.2000‬ק"ת ‪ ,6038‬מיום ‪:)31.5.2000‬‬ ‫מקום עיסוק ‪ −‬מקום שבו מנהל הנישום‪ ,‬דרך קבע את עיסקו‪.‬‬ ‫‬ ‫הוצאות כיבוד יותרו כדלקמן‪ 80% :‬מההוצאות שהוצאו לכיבוד קל במקום העיסוק של הנישום‪ ,‬לעניין זה‪" ,‬כיבוד‬ ‫‬ ‫קל" ‪ −‬שתיה קרה או חמה‪ ,‬עוגיות וכיוצא באלה‪.‬‬ ‫לפי דברי ההסבר של רשויות המס‪:‬‬ ‫‬ ‫(א) כ"כיבוד קל" ייחשבו שתיה קרה וחמה‪ ,‬עוגיות וכיו"ב פרטי מזון קלים הניתנים לאורח‪ ,‬המבקר במקום העסק‬ ‫‬ ‫לצרכים עסקיים‪ .‬לא ייכללו בגדר "כיבוד" ארוחות הניתנות לאורח ‪ −‬גם לא ארוחות עסקיות‪ .‬על ארוחות יחולו‬ ‫הוראות תקנה ‪ 3‬הקובעת כי לא יותר ניכוי הוצאות בשל אירוח בארץ‪ ,‬למעט ניכוי הוצאה סבירה לאירוח אדם‬ ‫מחו"ל‪.‬‬ ‫(ב) על אף הקביעה הברורה כי ‪ 80%‬מהוצאות הכיבוד מותרים בניכוי‪ ,‬עדיין עומדת לפקיד השומה הסמכות לבחון‬ ‫‬ ‫מקרים בהם הוצאות הכיבוד נראות מופרזות‪ ,‬כמו למשל לעומת מחזור או לעומת הוצאות העבר‪.‬‬ ‫‪ .2‬קרן השתלמות‬ ‫מעמד‬ ‫עצמאי*‬ ‫(החל מיום ‪)1.1.2013‬‬ ‫שכיר**‬ ‫לרבות שכיר בעל שליטה‬ ‫בחברת מעטים‬ ‫קיבוץ‬ ‫(החל מיום ‪)1.1.2013‬‬ ‫הכנסה קובעת‬ ‫הכנסתו החייבת מעסק או משלח יד (לפני הניכוי לקרן השתלמות)‬ ‫ועד סכום של ‪ 259,000‬ש"ח בשנה (בשנת המס ‪ 255,000 − 2012‬ש"ח)‬ ‫‪ 13,400‬ש"ח לחודש לינואר ‪1997‬‬ ‫‪ 13,900‬ש"ח לחודש לתקופה פברואר עד יולי ‪1997‬‬ ‫‪ 14,000‬ש"ח לחודש לתקופה אוגוסט ‪ 1997‬עד יולי ‪1998‬‬ ‫‪ 14,400‬ש"ח לחודש לתקופה אוגוסט ‪ 1998‬עד דצמבר ‪1998‬‬ ‫‪ 15,400‬ש"ח לחודש החל מחודש ינואר ‪ 1999‬עד פברואר ‪2004‬‬ ‫‪ 15,712‬ש"ח לחודש החל מחודש מרץ ‪2004‬‬ ‫הכנסתו החייבת של הקיבוץ (לפני הניכוי לקרן השתלמות) ועד סכום‬ ‫של ‪ 259,000‬ש"ח בשנה‪ ,‬מוכפל במספר חברי הקיבוץ שבעבורם‬ ‫משלם הקיבוץ קרן השתלמות (בשנת המס ‪ 255,000 − 2012‬ש"ח)‬ ‫* לגבי עצמאי‪ ,‬יותר ניכוי מקסימלי של ‪ ,4.5%‬בתנאי שיופרש תחילה ‪ 2.5%‬מההכנסה הקובעת‪.‬‬ ‫** לגבי שכיר‪ ,‬שהינו חבר בעל שליטה בחברת מעטים ‪ −‬לפי ההתניה לניכוי ההוצאה בשל תשלומי המעביד‪ ,‬הכלולה‬ ‫בסעיף ‪ )5(17‬לפקודה‪ ,‬יש חובה לתשלום נוסף של העמית בגובה של שליש לפחות מהסכום ששילם המעסיק‪ .‬דהיינו‪,‬‬ ‫כדי שההפרשה לקרן השתלמות תוכר כהוצאה בשיעור מקסימלי של ‪ 4.5%‬מהמשכורת הקובעת‪ ,‬יש צורך בתשלום‬ ‫מקביל של ‪ 1.5%‬של העמית‪.‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:43 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 58‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪59‬‬ ‫‪ .3‬הוצאות נסיעה לחו"ל‬ ‫פירוט ההוצאה‬ ‫א‪ .‬הוצאות לרכישת כרטיסי טיסה‪:‬‬ ‫(‪ )1‬במחלקת תיירים או עסקים‬ ‫(‪ )2‬במחלקה ראשונה‬ ‫‬ ‫‬ ‫ב‪ .‬הוצאות לינה ("הוצאות לינה מוכרות")‪)1( :‬‬ ‫בנסיעה שכללה עד וכולל ‪ 90‬לינות‪:‬‬ ‫(א) ‪ 7‬לינות ראשונות‬ ‫(ב) מהלינה השמינית ואילך‬ ‫‬ ‫(‪ )2‬בנסיעה שכללה יותר מ‪ 90-‬לינות (לעניין‬ ‫מנין מספר הלינות ‪ −‬שתי נסיעות או יותר‬ ‫שביניהן היתה שהייה רצופה בישראל של‬ ‫פחות מ‪ 14-‬יום ‪ −‬ייחשבו לנסיעה אחת)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הוצאות שהייה אחרות‪:‬‬ ‫ (‪ )1‬אם נדרשו הוצאות לינה‬ ‫ (‪ )2‬אם לא נדרשו הוצאות לינה‬ ‫ד‪ .‬הוצאות חינוך בחו"ל בשל ילדים‪:‬‬ ‫שטרם מלאו להם ‪ 18‬שנים בשנת המס‬ ‫‪ −‬אם השהייה בחו"ל היתה בתקופה‬ ‫רצופה העולה על ‪ 10‬חודשים‬ ‫ה‪ .‬הוצאות שכירת רכב בחו"ל‬ ‫ו‪ .‬הוצאות עסקיות אחרות כגון‪:‬‬ ‫טלפונים‪ ,‬אירוח ספקים או לקוחות‬ ‫ההגבלה‬ ‫מותרות מלוא ההוצאות‬ ‫מותרות ההוצאות עד לגובה מחיר כרטיס‬ ‫במחלקת עסקים באותה טיסה‬ ‫מותרות מלוא ההוצאות אך לא יותר מ‪$259-‬‬ ‫ללינה (בשנת המס ‪)$255 − 2012‬‬ ‫עד וכולל ‪ $114‬ללינה ‪ −‬מותרות מלוא ההוצאות‪.‬‬ ‫מעל ‪ $114‬ללינה ‪ −‬מותרות הוצאות בשיעור ‪75%‬‬ ‫מהן אך לא פחות מ‪ $114-‬ללינה ולא יותר מ‪$194-‬‬ ‫(בשנת המס ‪ $112 − 2012‬ו‪ $191-‬בהתאמה)‬ ‫מותרות מלוא ההוצאות אך לא יותר מ‪ $114-‬ללינה‬ ‫(בשנת המס ‪ − 2012‬לא יותר מ‪ $112-‬ללינה)‬ ‫עד ‪ $73‬לכל יום שהייה (בשנת המס ‪)$71 − 2012‬‬ ‫עד ‪ $122‬לכל יום שהייה (בשנת המס ‪)$120 − 2012‬‬ ‫עד ‪ $649‬לחודש לכל ילד (הנציב רשאי לאשר‬ ‫יותר בהתחשב במקום המגורים ובתנאי‬ ‫הלימוד) (בשנת המס ‪)$638 − 2012‬‬ ‫הוצאות השכירות בפועל אך לא יותר מ‪57$-‬‬ ‫ליום (בשנת המס ‪ − 2012‬מ‪)56$-‬‬ ‫מותרות מלוא ההוצאות כנגד קבלות‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫(א)‬ ‫(ב)‬ ‫(ג)‬ ‫(ד)‬ ‫‪6/9/2013 2:43:43 PM‬‬ ‫הוצאות הלינה יותרו על סמך קבלות נאותות‪ .‬הוצאות שהייה אחרות יותרו ‪ −‬לפי הבהרות נציבות מס ההכנסה ‪ −‬ללא‬ ‫צורך בקבלות‪.‬‬ ‫לפי הבהרות הנציבות‪ ,‬הגבלת התרת הוצאות שכירת רכב בחו"ל עד ‪ $57 −‬ליום (בשנת המס ‪ $56 − 2012‬ליום)‪,‬‬ ‫מתיחסת לא רק לדמי השכירות אלא כוללות את כל הוצאות הרכב‪ ,‬לרבות דלק‪ ,‬שירותים וכלל הוצאה אחרת‪ .‬עמדה‬ ‫זו אינה משתמעת במפורש מנוסח התקנות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ראוי לציון כי לא ברור אם הגבלת הניכוי מתייחסת לרכב או‬ ‫למשתמש‪.‬‬ ‫על מי שטס במחלקה הראשונה להצטייד במידע על מחיר כרטיס של טיסה במחלקת העסקים באותה טיסה‪ ,‬שהוא‬ ‫המחיר לפיו תותר לניכוי ההוצאה‪.‬‬ ‫תותר תוספת של ‪ 25%‬מההוצאות המותרות בניכוי (כולן או חלקן)‪ ,‬בנסיעות לארצות המנויות להלן‪ :‬אוסטריה‪,‬‬ ‫אוסטרליה‪ ,‬איטליה‪ ,‬איסלנד‪ ,‬אירלנד‪ ,‬אנגולה‪ ,‬בלגיה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬דובאי‪ ,‬דנמרק‪ ,‬הולנד‪ ,‬הונג‪-‬קונג‪ ,‬הממלכה המאוחדת‬ ‫(בריטניה)‪ ,‬טיוואן‪ ,‬יוון‪ ,‬יפן‪ ,‬לוקסמבורג‪ ,‬נורווגיה‪ ,‬ספרד‪ ,‬עומאן‪ ,‬פינלנד‪ ,‬צרפת‪ ,‬קאטר‪ ,‬קוריאה‪ ,‬קמרון‪ ,‬קנדה‪ ,‬שבדיה‪,‬‬ ‫שוויץ‪.‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 59‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫‪60‬‬ ‫דמי ביטוח לאומי ‪ −‬ממעבידים‬ ‫החל‬ ‫מיום‬ ‫‪1.1.2013‬‬ ‫(ש"ח)‬ ‫החל מיום‬ ‫‪ 1.1.2012‬ועד‬ ‫‪31.12.2012‬‬ ‫(ש"ח)‬ ‫החל מיום‬ ‫‪ 1.4.2011‬ועד‬ ‫‪31.12.2011‬‬ ‫(ש"ח)‬ ‫החל מיום‬ ‫‪ 1.1.2011‬ועד‬ ‫יום ‪31.3.2011‬‬ ‫(ש"ח)‬ ‫מקסימום ההכנסה‬ ‫לתשלום משכר העובד‬ ‫‪42,435‬‬ ‫‪41,850‬‬ ‫‪73,422‬‬ ‫‪73,422‬‬ ‫מינימום ההכנסה לתשלום‬ ‫‪4,300‬‬ ‫‪4,100‬‬ ‫‪3,850.18‬‬ ‫‪3,890.25‬‬ ‫מינימום ההכנסה ליום‬ ‫‪172‬‬ ‫‪164‬‬ ‫‪*154‬‬ ‫‪155.61‬‬ ‫בסיס ההכנסה לתשלום‬ ‫דמי ביטוח מופחתים‬ ‫‪5,297‬‬ ‫‪5,171‬‬ ‫‪4,809‬‬ ‫‪4,809‬‬ ‫בסיס‬ ‫ההכנסה‬ ‫*‬ ‫לעובד המועסק שבוע עבודה בן ‪ 6‬ימים (שכר המינימום החודשי מחולק ב‪ .)25-‬לעובד המועסק שבוע עבודה בן ‪5‬‬ ‫ימים ‪ −‬החל מיום ‪ 198.46 ,1.1.2013‬ש"ח (עד יום ‪ 189.23 − 31.3.2012‬ש"ח) ‪( −‬שכר המינימום החודשי מחולק ב‪.)21⅔-‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:43 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 60‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪61‬‬ ‫א‪ .‬עובדים שכירים‬ ‫להלן טבלת שיעורי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדים שכירים‪,‬‬ ‫החל מיום ‪1.1.2013‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫סך הכול‬ ‫מופחת‬ ‫עובד‬ ‫טור ‪1‬‬ ‫עובד‪ ‬תושב‪/‬ת ישראל‪ ‬שמלאו לו‬ ‫‪3.50 % 6.95 %‬‬ ‫‪ 18‬שנה וטרם הגיע לגיל פרישה‬ ‫טור ‪2‬‬ ‫בעלי שליטה בחברה שמלאו להם‬ ‫‪3.49 % 6.90 %‬‬ ‫‪ 18‬וטרם הגיעו לגיל פרישה‬ ‫טור ‪3‬‬ ‫בטור זה יש לדווח על יתר העובדים שהם‪ ‬תושב‪/‬ת ישראל‪ ‬ואינם‬ ‫כלולים בטור ‪ 1‬ועל בעלי שליטה שאינם כלולים בטור ‪2‬‬ ‫אישה וגבר מעל‪ ‬גיל הזכאות לקצבת‬ ‫‪3.10 % 3.48 %‬‬ ‫זקנה‪ ‬ושאינם מקבלים קצבת זקנה‬ ‫‪3.10 % 3.47 %‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫מבוטחים המקבלים קצבת נכות יציבה‬ ‫מעבודה בשיעור ‪ ,100%‬או קצבת נכות‬ ‫כללית יציבה בשיעור ‪ 100%‬או קצבת‬ ‫נכות כללית בלתי יציבה בשיעור ‪100%‬‬ ‫לתקופה רצופה של שנה אחת לפחות ‪3.10 % 3.48 %‬‬ ‫‪3.10 % 3.47 %‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫נשים וגברים בין‪ ‬גיל פרישה‪ ‬לגיל‬ ‫הזכאות לקצבת זקנה‪ ‬שאינם‬ ‫‪3.37 % 6.52 %‬‬ ‫מקבלים קצבת זקנה‬ ‫‪3.37 % 6.51 %‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫—‬ ‫‪0.38 %‬‬ ‫מי שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‬ ‫—‬ ‫‪0.37 %‬‬ ‫בעל שליטה‬ ‫נשים וגברים המקבלים‬ ‫—‬ ‫‪0.38 %‬‬ ‫קצבת זקנה מהמוסד‬ ‫—‬ ‫‪0.37 %‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪0.40 % 3.85 %‬‬ ‫חיילים בשרות סדיר‬ ‫‪0.39 % 3.80 %‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪6/9/2013 2:43:43 PM‬‬ ‫מעסיק‬ ‫סך הכול‬ ‫מלא‬ ‫עובד‬ ‫מעסיק‬ ‫‪3.45 %‬‬ ‫‪12.00 % 18.50 %‬‬ ‫‪6.50 %‬‬ ‫‪3.41 %‬‬ ‫‪11.79 % 18.15 %‬‬ ‫‪6.36 %‬‬ ‫‪0.38 %‬‬ ‫‪0.37 %‬‬ ‫‪6.34 %‬‬ ‫‪6.30 %‬‬ ‫‪5.00 %‬‬ ‫‪5.00 %‬‬ ‫‪1.34 %‬‬ ‫‪1.30 %‬‬ ‫‪0.38 %‬‬ ‫‪0.37 %‬‬ ‫‪6.34 %‬‬ ‫‪6.30 %‬‬ ‫‪5.00 %‬‬ ‫‪5.00 %‬‬ ‫‪1.34 %‬‬ ‫‪1.30 %‬‬ ‫‪3.15 %‬‬ ‫‪3.14 %‬‬ ‫‪0.38 %‬‬ ‫‪0.37 %‬‬ ‫‪15.80 %‬‬ ‫‪15.76 %‬‬ ‫‪1.34 %‬‬ ‫‪1.30 %‬‬ ‫‪9.86 %‬‬ ‫‪9.86 %‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫‪5.94 %‬‬ ‫‪5.90 %‬‬ ‫‪1.34 %‬‬ ‫‪1.30 %‬‬ ‫‪0.38 %‬‬ ‫‪0.37 %‬‬ ‫‪3.45 %‬‬ ‫‪3.41 %‬‬ ‫‪1.34 %‬‬ ‫‪1.30 %‬‬ ‫‪13.50 %‬‬ ‫‪13.15 %‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫‪7.00 %‬‬ ‫‪6.79 %‬‬ ‫‪1.34 %‬‬ ‫‪1.30 %‬‬ ‫‪6.50 %‬‬ ‫‪6.36 %‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 61‬‬ ‫‪62‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫להלן טבלת שיעורי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות עבור עובדים שכירים‪,‬‬ ‫החל מיום ‪ 1.4.2011‬עד ‪:31.12.2012‬‬ ‫מופחת‬ ‫טור ‪1‬‬ ‫עובדים "תושבי ישראל" שמלאו להם ‪18‬‬ ‫שנה ושטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬ ‫טור ‪2‬‬ ‫בעלי שליטה בחברה שמלאו להם ‪18‬‬ ‫וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬ ‫טור ‪3‬‬ ‫בטור זה יש לדווח על יתר העובדים שהם‬ ‫"תושבי ישראל" ואינם כלולים בטור ‪ ,1‬ועל‬ ‫בעלי שליטה שאינם כלולים בטור ‪2‬‬ ‫אישה וגבר שמעל "גיל הזכאות" לקצבת‬ ‫זקנה ושאינם מקבלים קצבת זקנה‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫סה"כ‬ ‫‪6.95‬‬ ‫מלא‬ ‫עובד מעסיק סה"כ עובד מעסיק‬ ‫‪5.90 12.00 17.90 3.45 3.50‬‬ ‫‪6.90‬‬ ‫‪3.49‬‬ ‫‪3.41‬‬ ‫‪11.79 17.59‬‬ ‫‪5.80‬‬ ‫‪3.48‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.38‬‬ ‫‪5.93‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪0.93‬‬ ‫‪3.47‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.37‬‬ ‫‪5.90‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪0.90‬‬ ‫‪3.48‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.38‬‬ ‫‪5.93‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪0.93‬‬ ‫‪3.47‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.37‬‬ ‫‪5.90‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪0.90‬‬ ‫נשים וגברים בין "גיל הפרישה" ל"גיל הזכאות"‬ ‫לקצבת זקנה שאינם מקבלים קצבת זקנה‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪6.52‬‬ ‫‪3.37‬‬ ‫‪3.15‬‬ ‫‪15.24‬‬ ‫‪9.86‬‬ ‫‪5.38‬‬ ‫‪6.51‬‬ ‫‪3.37‬‬ ‫‪3.14‬‬ ‫‪15.21‬‬ ‫‪9.86‬‬ ‫‪5.35‬‬ ‫מי שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‬ ‫‪0.38‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.38‬‬ ‫‪0.93‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.93‬‬ ‫בעל שליטה‬ ‫‪0.37‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.37‬‬ ‫‪0.90‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.90‬‬ ‫נשים וגברים המקבלים קצבת זקנה מהמוסד‬ ‫‪0.38‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.38‬‬ ‫‪0.93‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.93‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪0.37‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.37‬‬ ‫‪0.90‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.90‬‬ ‫חיילים בשרות סדיר‬ ‫‪3.85‬‬ ‫‪0.40‬‬ ‫‪3.45‬‬ ‫‪12.90‬‬ ‫‪7.00‬‬ ‫‪5.90‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪3.80‬‬ ‫‪0.39‬‬ ‫‪3.41‬‬ ‫‪12.59‬‬ ‫‪6.79‬‬ ‫‪5.80‬‬ ‫מבוטחים המקבלים קצבת נכות יציבה מעבודה‬ ‫בשיעור ‪ ,100%‬או קצבת נכות כללית יציבה בשיעור‬ ‫‪ 100%‬או קצבת נכות כללית בלתי יציבה בשיעור‬ ‫‪ 100%‬לתקופה רצופה של שנה אחת לפחות‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪6/9/2013 2:43:43 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 62‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪63‬‬ ‫להלן טבלת שיעורי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות עבור עובדים שכירים‪,‬‬ ‫החל מיום ‪ 1.8.2009‬ועד יום ‪:31.3.2011‬‬ ‫מופחת‬ ‫טור ‪1‬‬ ‫עובדים "תושבי ישראל" שמלאו להם ‪18‬‬ ‫שנה ושטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬ ‫טור ‪2‬‬ ‫בעלי שליטה בחברה שמלאו להם ‪18‬‬ ‫וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬ ‫טור ‪3‬‬ ‫בטור זה יש לדווח על יתר העובדים שהם‬ ‫"תושבי ישראל" ואינם כלולים בטור ‪ ,1‬ועל‬ ‫בעלי שליטה שאינם כלולים בטור ‪2‬‬ ‫אישה וגבר שמעל "גיל הזכאות" לקצבת‬ ‫זקנה ושאינם מקבלים קצבת זקנה‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫סה"כ‬ ‫‪7.35‬‬ ‫מלא‬ ‫עובד מעסיק סה"כ עובד מעסיק‬ ‫‪5.43 12.00 17.43 3.85 3.50‬‬ ‫‪7.30‬‬ ‫‪3.49‬‬ ‫‪3.81‬‬ ‫‪11.79 17.16‬‬ ‫‪5.37‬‬ ‫‪3.52‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.42‬‬ ‫‪5.61‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪0.61‬‬ ‫‪3.51‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.41‬‬ ‫‪5.59‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪0.59‬‬ ‫‪3.52‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.42‬‬ ‫‪5.61‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪0.61‬‬ ‫‪3.51‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.41‬‬ ‫‪5.59‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪0.59‬‬ ‫נשים וגברים בין "גיל הפרישה" ל"גיל הזכאות"‬ ‫לקצבת זקנה שאינם מקבלים קצבת זקנה‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪6.88‬‬ ‫‪3.37‬‬ ‫‪3.51‬‬ ‫‪14.81‬‬ ‫‪9.86‬‬ ‫‪4.95‬‬ ‫‪6.87‬‬ ‫‪3.37‬‬ ‫‪3.50‬‬ ‫‪14.79‬‬ ‫‪9.86‬‬ ‫‪4.93‬‬ ‫מי שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‬ ‫‪0.42‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.42‬‬ ‫‪0.61‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.61‬‬ ‫בעל שליטה‬ ‫‪0.41‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.41‬‬ ‫‪0.59‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.59‬‬ ‫נשים וגברים המקבלים קצבת זקנה מהמוסד‬ ‫‪0.38‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.42‬‬ ‫‪0.61‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.61‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪0.41‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.41‬‬ ‫‪0.59‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.59‬‬ ‫חיילים בשרות סדיר‬ ‫‪4.25‬‬ ‫‪0.40‬‬ ‫‪3.85‬‬ ‫‪12.43‬‬ ‫‪7.00‬‬ ‫‪5.43‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪4.20‬‬ ‫‪0.39‬‬ ‫‪3.81‬‬ ‫‪12.16‬‬ ‫‪6.79‬‬ ‫‪5.37‬‬ ‫מבוטחים המקבלים קצבת נכות יציבה מעבודה‬ ‫בשיעור ‪ ,100%‬או קצבת נכות כללית יציבה בשיעור‬ ‫‪ 100%‬או קצבת נכות כללית בלתי יציבה בשיעור‬ ‫‪ 100%‬לתקופה רצופה של שנה אחת לפחות‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫ב‪ .‬עובדים "תושבי חוץ" — שעורי דמי הביטוח‬ ‫סה"כ‬ ‫‪0.53‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:43 PM‬‬ ‫מופחת‬ ‫עובד‬ ‫‪0.04‬‬ ‫מעביד‬ ‫‪0.49‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪2.56‬‬ ‫מלא‬ ‫עובד‬ ‫‪0.87‬‬ ‫מעביד‬ ‫‪1.69‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 63‬‬ ‫‪64‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫גביית דמי ביטוח לאומי ‪ −‬מ"לא שכירים"‬ ‫החל‬ ‫מיום‬ ‫‪1.1.2013‬‬ ‫מכסימום ההכנסה‬ ‫לתשלום דמי ביטוח‬ ‫מינימום ההכנסה‬ ‫לתשלום דמי ביטוח‬ ‫מבוטח שאינו עובד‬ ‫ואינו עובד עצמאי ‪−‬‬ ‫מינימום ההכנסה לחיוב‬ ‫דמי ביטוח ומס מקביל‬ ‫מינימום ההכנסה‬ ‫להגדרת עובד עצמאי‬ ‫(ש"ח)‬ ‫‪42,435‬‬ ‫החל מיום החל מיום החל מיום החל מיום‬ ‫‪1.8.2009‬‬ ‫‪1.1.2010 1.1.2011‬‬ ‫‪1.1.2012‬‬ ‫עד‬ ‫עד‬ ‫עד‬ ‫עד‬ ‫‪31.12.2009 31.12.2010 31.12.2011 31.12.2012‬‬ ‫(ש"ח)‬ ‫(ש"ח)‬ ‫(ש"ח)‬ ‫(ש"ח)‬ ‫‪76,830‬‬ ‫‪79,750‬‬ ‫‪73,422‬‬ ‫‪41,850‬‬ ‫החל מיום‬ ‫‪1.1.2009‬‬ ‫עד‬ ‫‪31.7.2009‬‬ ‫(ש"ח)‬ ‫‪38,415‬‬ ‫‪2,207‬‬ ‫‪2,155‬‬ ‫‪2,077‬‬ ‫‪2,004‬‬ ‫‪1,982‬‬ ‫‪1,982‬‬ ‫‪1,324‬‬ ‫‪1,293‬‬ ‫‪1,246‬‬ ‫‪1,202‬‬ ‫‪1,189‬‬ ‫‪1,189‬‬ ‫‪1,324‬‬ ‫‪1,293‬‬ ‫‪1,246‬‬ ‫‪1,202‬‬ ‫‪1,189‬‬ ‫‪1,189‬‬ ‫בסיס ההכנסה‬ ‫לתשלום על פי‬ ‫שיעורים מופחתים‬ ‫‪5,297‬‬ ‫‪5,171‬‬ ‫‪4,984‬‬ ‫‪4,809‬‬ ‫‪4,757‬‬ ‫‪4,757‬‬ ‫מינימום ההכנסה‬ ‫לחיוב בדמי ביטוח‬ ‫של מבוטחים עם‬ ‫יחס חלוקה עבור‬ ‫כל אחד מבני הזוג‬ ‫‪1,324‬‬ ‫‪1,293‬‬ ‫‪1,246‬‬ ‫‪1,202‬‬ ‫‪1,189‬‬ ‫‪1,189‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫א‪ .‬שכר ממוצע החל מ‪1.1.2013-‬‬ ‫‪ 8,828‬ש״ח (במקום ‪ 8,619‬ש״ח עד ‪.)31.12.2012‬‬ ‫‬ ‫ב‪ .‬שיעור דמי הביטוח‬ ‫שיעורי דמי הביטוח מפורטים בטבלת דמי הביטוח שבעמוד הבא‪.‬‬ ‫‬ ‫ג‪ .‬בסיס לשיעורים מופחתים‬ ‫הבסיס לשיעורים מופחתים חל על ההכנסה שעד ‪ 60%‬מהשכר הממוצע במשק לפי חוק‪.‬‬ ‫‬ ‫‪6/9/2013 2:43:44 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 64‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪65‬‬ ‫להלן פירוט שיעור דמי הביטוח החל מיום ‪:1.1.2008‬‬ ‫ענף‬ ‫זקנה ושאירים‬ ‫סיעוד‬ ‫נכות‬ ‫תאונות‬ ‫נפגעי עבודה‬ ‫ילדים‬ ‫אמהות‬ ‫סה"כ לענפי ב"ל‬ ‫בריאות‬ ‫סה"כ כללי‬ ‫עובד עצמאי‬ ‫רגיל‬ ‫‪5.21‬‬ ‫‪0.18‬‬ ‫‪1.86‬‬ ‫‪0.08‬‬ ‫‪0.68‬‬ ‫‪2.40‬‬ ‫‪0.82‬‬ ‫‪11.23‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪16.23‬‬ ‫מופחת*‬ ‫‪3.09‬‬ ‫‪0.12‬‬ ‫‪1.11‬‬ ‫‪0.06‬‬ ‫‪0.39‬‬ ‫‪1.39‬‬ ‫‪0.56‬‬ ‫‪6.72‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪9.82‬‬ ‫עיסוק המבוטח‬ ‫עובד עצמאי בגיל‬ ‫המותנה שאינו‬ ‫לעל"ע‬ ‫מקבל ק‪.‬ז‪.‬‬ ‫רגיל מופחת* רגיל מופחת*‬ ‫‪3.09‬‬ ‫‪5.21‬‬ ‫‪2.40‬‬ ‫‪3.65‬‬ ‫‪0.12‬‬ ‫‪0.18‬‬ ‫‪0.09‬‬ ‫‪0.14‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.87‬‬ ‫‪1.31‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0.07‬‬ ‫‪0.39‬‬ ‫‪0.68‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪1.39‬‬ ‫‪2.40‬‬ ‫‪1.10‬‬ ‫‪1.67‬‬ ‫‪0.56‬‬ ‫‪0.82‬‬ ‫‪0.11‬‬ ‫‪0.16‬‬ ‫‪5.55‬‬ ‫‪9.29‬‬ ‫‪4.61‬‬ ‫‪7.05‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪8.65‬‬ ‫‪14.29‬‬ ‫‪7.71‬‬ ‫‪12.00‬‬ ‫עובד עצמאי מעל‬ ‫לגיל מקבל ק‪.‬ז‪.‬‬ ‫רגיל‬ ‫מופחת*‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.68‬‬ ‫‪0.39‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.68‬‬ ‫‪0.39‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.68‬‬ ‫‪0.39‬‬ ‫* עד ‪ 60%‬מהשכר הממוצע במשק‪ .‬גיל מותנה‪ :‬החל מיום ‪ 1‬ביולי ‪ 2004‬חל שינוי בגיל הזכאות לקיצבת זקנה‪ .‬לשינוי‬ ‫זה יש השלכה על שיעורי דמי הביטוח של המבוטחים שאינם שכירים‪ ,‬בהתאם לגיל הזכאות הקבוע לגביהם בחוק גיל‬ ‫פרישה‪ ,‬התשס"ד‪.2004-‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:44 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 65‬‬ ‫‪66‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫מדד מחירים לצרכן‬ ‫לפי בסיס ספטמבר ‪1951‬‬ ‫חודש‪/‬שנה ‪1951‬‬ ‫‪90.0‬‬ ‫ינואר‬ ‫‪92.0‬‬ ‫פברואר‬ ‫‪93.0‬‬ ‫מרץ‬ ‫‪94.0‬‬ ‫אפריל‬ ‫‪96.0‬‬ ‫מאי‬ ‫‪95.0‬‬ ‫יוני‬ ‫‪96.0‬‬ ‫יולי‬ ‫‪98.0‬‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר ‪100.0‬‬ ‫אוקטובר ‪103.0‬‬ ‫‪105.0‬‬ ‫נובמבר‬ ‫‪107.0‬‬ ‫דצמבר‬ ‫‪1952‬‬ ‫‪113.0‬‬ ‫‪120.0‬‬ ‫‪132.0‬‬ ‫‪144.0‬‬ ‫‪150.0‬‬ ‫‪157.0‬‬ ‫‪162.0‬‬ ‫‪165.0‬‬ ‫‪169.0‬‬ ‫‪173.0‬‬ ‫‪175.0‬‬ ‫‪178.0‬‬ ‫‪1953‬‬ ‫‪181.0‬‬ ‫‪182.0‬‬ ‫‪184.0‬‬ ‫‪187.0‬‬ ‫‪191.0‬‬ ‫‪197.0‬‬ ‫‪200.0‬‬ ‫‪201.0‬‬ ‫‪205.0‬‬ ‫‪207.0‬‬ ‫‪208.0‬‬ ‫‪212.0‬‬ ‫‪1954‬‬ ‫‪214.0‬‬ ‫‪216.0‬‬ ‫‪217.0‬‬ ‫‪217.0‬‬ ‫‪218.0‬‬ ‫‪214.0‬‬ ‫‪217.0‬‬ ‫‪222.0‬‬ ‫‪227.0‬‬ ‫‪227.0‬‬ ‫‪228.0‬‬ ‫‪228.0‬‬ ‫‪1955‬‬ ‫‪228.0‬‬ ‫‪228.0‬‬ ‫‪229.0‬‬ ‫‪230.0‬‬ ‫‪230.0‬‬ ‫‪232.0‬‬ ‫‪233.0‬‬ ‫‪231.0‬‬ ‫‪239.0‬‬ ‫‪238.0‬‬ ‫‪236.0‬‬ ‫‪239.0‬‬ ‫‪1956‬‬ ‫‪238.0‬‬ ‫‪239.0‬‬ ‫‪244.0‬‬ ‫‪246.0‬‬ ‫‪249.0‬‬ ‫‪249.0‬‬ ‫‪244.0‬‬ ‫‪247.0‬‬ ‫‪260.0‬‬ ‫‪259.0‬‬ ‫‪248.0‬‬ ‫‪250.0‬‬ ‫‪1957‬‬ ‫‪254.0‬‬ ‫‪259.0‬‬ ‫‪261.0‬‬ ‫‪265.0‬‬ ‫‪270.0‬‬ ‫‪258.0‬‬ ‫‪264.0‬‬ ‫‪269.0‬‬ ‫‪268.0‬‬ ‫‪268.0‬‬ ‫‪267.0‬‬ ‫‪263.0‬‬ ‫‪1958‬‬ ‫‪267.0‬‬ ‫‪269.0‬‬ ‫‪268.0‬‬ ‫‪272.0‬‬ ‫‪276.0‬‬ ‫‪267.0‬‬ ‫‪274.0‬‬ ‫‪274.0‬‬ ‫‪280.0‬‬ ‫‪280.0‬‬ ‫‪273.0‬‬ ‫‪274.0‬‬ ‫‪1959‬‬ ‫‪275.3‬‬ ‫‪277.5‬‬ ‫‪277.8‬‬ ‫‪276.4‬‬ ‫‪287.1‬‬ ‫‪273.4‬‬ ‫‪269.8‬‬ ‫‪269.5‬‬ ‫‪275.6‬‬ ‫‪280.5‬‬ ‫‪281.1‬‬ ‫‪279.7‬‬ ‫‪1960‬‬ ‫‪278.6‬‬ ‫‪279.2‬‬ ‫‪281.9‬‬ ‫‪278.6‬‬ ‫‪284.1‬‬ ‫‪277.5‬‬ ‫‪278.9‬‬ ‫‪279.4‬‬ ‫‪286.6‬‬ ‫‪292.4‬‬ ‫‪291.3‬‬ ‫‪289.3‬‬ ‫חודש‪/‬שנה ‪1961‬‬ ‫‪295.9‬‬ ‫ינואר‬ ‫‪293.5‬‬ ‫פברואר‬ ‫‪294.0‬‬ ‫מרץ‬ ‫‪293.7‬‬ ‫אפריל‬ ‫‪314.7‬‬ ‫מאי‬ ‫‪303.9‬‬ ‫יוני‬ ‫‪297.3‬‬ ‫יולי‬ ‫‪294.8‬‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר ‪304.8‬‬ ‫אוקטובר ‪308.9‬‬ ‫‪311.4‬‬ ‫נובמבר‬ ‫‪315.5‬‬ ‫דצמבר‬ ‫‪1962‬‬ ‫‪316.6‬‬ ‫‪318.2‬‬ ‫‪325.4‬‬ ‫‪331.2‬‬ ‫‪327.9‬‬ ‫‪323.5‬‬ ‫‪326.2‬‬ ‫‪330.1‬‬ ‫‪337.8‬‬ ‫‪341.4‬‬ ‫‪343.8‬‬ ‫‪347.7‬‬ ‫‪1963‬‬ ‫‪347.7‬‬ ‫‪347.7‬‬ ‫‪347.7‬‬ ‫‪343.8‬‬ ‫‪355.1‬‬ ‫‪352.1‬‬ ‫‪352.4‬‬ ‫‪346.6‬‬ ‫‪353.5‬‬ ‫‪356.2‬‬ ‫‪363.1‬‬ ‫‪365.0‬‬ ‫‪1964‬‬ ‫‪367.8‬‬ ‫‪367.8‬‬ ‫‪367.3‬‬ ‫‪363.9‬‬ ‫‪376.3‬‬ ‫‪365.9‬‬ ‫‪370.8‬‬ ‫‪367.3‬‬ ‫‪370.0‬‬ ‫‪374.1‬‬ ‫‪377.4‬‬ ‫‪381.3‬‬ ‫‪1965‬‬ ‫‪384.5‬‬ ‫‪386.4‬‬ ‫‪394.2‬‬ ‫‪397.5‬‬ ‫‪405.7‬‬ ‫‪403.8‬‬ ‫‪400.9‬‬ ‫‪396.4‬‬ ‫‪401.6‬‬ ‫‪405.7‬‬ ‫‪407.9‬‬ ‫‪408.3‬‬ ‫‪1966‬‬ ‫‪413.5‬‬ ‫‪417.9‬‬ ‫‪425.0‬‬ ‫‪432.8‬‬ ‫‪434.6‬‬ ‫‪433.1‬‬ ‫‪434.2‬‬ ‫‪429.4‬‬ ‫‪435.7‬‬ ‫‪439.4‬‬ ‫‪437.2‬‬ ‫‪440.2‬‬ ‫‪1967‬‬ ‫‪439.8‬‬ ‫‪435.7‬‬ ‫‪437.6‬‬ ‫‪444.3‬‬ ‫‪445.4‬‬ ‫‪440.5‬‬ ‫‪437.2‬‬ ‫‪433.1‬‬ ‫‪432.8‬‬ ‫‪436.1‬‬ ‫‪437.9‬‬ ‫‪440.9‬‬ ‫‪1968‬‬ ‫‪445.0‬‬ ‫‪444.6‬‬ ‫‪448.0‬‬ ‫‪452.0‬‬ ‫‪451.3‬‬ ‫‪446.5‬‬ ‫‪448.0‬‬ ‫‪443.9‬‬ ‫‪445.7‬‬ ‫‪448.7‬‬ ‫‪447.6‬‬ ‫‪449.4‬‬ ‫‪1969‬‬ ‫‪451.7‬‬ ‫‪450.6‬‬ ‫‪456.9‬‬ ‫‪459.8‬‬ ‫‪457.2‬‬ ‫‪461.7‬‬ ‫‪462.1‬‬ ‫‪453.2‬‬ ‫‪456.1‬‬ ‫‪461.7‬‬ ‫‪465.0‬‬ ‫‪466.9‬‬ ‫‪1970‬‬ ‫‪465.6‬‬ ‫‪467.4‬‬ ‫‪472.0‬‬ ‫‪475.7‬‬ ‫‪481.7‬‬ ‫‪480.7‬‬ ‫‪478.9‬‬ ‫‪481.2‬‬ ‫‪500.5‬‬ ‫‪510.6‬‬ ‫‪510.6‬‬ ‫‪514.2‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:44 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 66‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪67‬‬ ‫מדד מחירים לצרכן — לפי בסיס ספטמבר ‪( 1951‬המשך)‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪1971‬‬ ‫‪523.4‬‬ ‫‪522.9‬‬ ‫‪529.8‬‬ ‫‪533.9‬‬ ‫‪536.7‬‬ ‫‪537.6‬‬ ‫‪534.9‬‬ ‫‪537.6‬‬ ‫‪555.0‬‬ ‫‪567.0‬‬ ‫‪576.1‬‬ ‫‪583.0‬‬ ‫חודש‪/‬‬ ‫שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪6/9/2013 2:43:44 PM‬‬ ‫‪1972‬‬ ‫‪591.3‬‬ ‫‪588.1‬‬ ‫‪600.0‬‬ ‫‪606.9‬‬ ‫‪613.3‬‬ ‫‪604.6‬‬ ‫‪608.7‬‬ ‫‪611.5‬‬ ‫‪620.2‬‬ ‫‪634.9‬‬ ‫‪645.9‬‬ ‫‪655.0‬‬ ‫‪1973‬‬ ‫‪667.4‬‬ ‫‪673.9‬‬ ‫‪690.4‬‬ ‫‪717.0‬‬ ‫‪727.1‬‬ ‫‪729.4‬‬ ‫‪741.7‬‬ ‫‪746.3‬‬ ‫‪758.7‬‬ ‫‪772.5‬‬ ‫‪806.4‬‬ ‫‪828.0‬‬ ‫‪1974‬‬ ‫‪857.3‬‬ ‫‪926.6‬‬ ‫‪951.4‬‬ ‫‪977.1‬‬ ‫‪1,003.2‬‬ ‫‪1,006.4‬‬ ‫‪1,020.2‬‬ ‫‪1,025.2‬‬ ‫‪1,045.4‬‬ ‫‪1,071.6‬‬ ‫‪1,196.3‬‬ ‫‪1,293.1‬‬ ‫‪1975‬‬ ‫‪1,318.3‬‬ ‫‪1,338.1‬‬ ‫‪1,370.6‬‬ ‫‪1,394.0‬‬ ‫‪1,413.8‬‬ ‫‪1,408.7‬‬ ‫‪1,415.1‬‬ ‫‪1,415.6‬‬ ‫‪1,445.0‬‬ ‫‪1,536.2‬‬ ‫‪1,584.9‬‬ ‫‪1,597.2‬‬ ‫‪1976‬‬ ‫‪1,618.8‬‬ ‫‪1,630.3‬‬ ‫‪1,689.0‬‬ ‫‪1,785.8‬‬ ‫‪1,823.8‬‬ ‫‪1,827.5‬‬ ‫‪1,920.6‬‬ ‫‪1,944.0‬‬ ‫‪1,988.5‬‬ ‫‪2,055.0‬‬ ‫‪2,146.8‬‬ ‫‪2,204.6‬‬ ‫‪1977‬‬ ‫‪2,199.4‬‬ ‫‪2,220.1‬‬ ‫‪2,263.5‬‬ ‫‪2,318.2‬‬ ‫‪2,372.9‬‬ ‫‪2,429.5‬‬ ‫‪2,465.3‬‬ ‫‪2,561.5‬‬ ‫‪2,659.6‬‬ ‫‪2,755.8‬‬ ‫‪3,082.1‬‬ ‫‪3,142.5‬‬ ‫‪1978‬‬ ‫‪3,214.2‬‬ ‫‪3,265.1‬‬ ‫‪3,385.8‬‬ ‫‪3,572.5‬‬ ‫‪3,638.6‬‬ ‫‪3,710.2‬‬ ‫‪3,798.9‬‬ ‫‪3,889.4‬‬ ‫‪4,006.4‬‬ ‫‪4,236.5‬‬ ‫‪4,500.6‬‬ ‫‪4.655.2‬‬ ‫‪1979‬‬ ‫‪4,885.4‬‬ ‫‪5,004.2‬‬ ‫‪5,285.2‬‬ ‫‪5,743.6‬‬ ‫‪6,017.1‬‬ ‫‪6,230.3‬‬ ‫‪6,573.5‬‬ ‫‪7,124.3‬‬ ‫‪7,694.0‬‬ ‫‪8,295.7‬‬ ‫‪9,103.0‬‬ ‫‪9,840.5‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪1981‬‬ ‫‪1982‬‬ ‫‪1983‬‬ ‫‪1984‬‬ ‫‪1985‬‬ ‫‪1986‬‬ ‫‪10,561.1‬‬ ‫‪11,081.7‬‬ ‫‪11,647.5‬‬ ‫‪12,835.9‬‬ ‫‪14,050.6‬‬ ‫‪14,699.5‬‬ ‫‪15,342.7‬‬ ‫‪16,608.3‬‬ ‫‪17,815.5‬‬ ‫‪19,775.3‬‬ ‫‪21,629.5‬‬ ‫‪22,923.5‬‬ ‫‪24,598.7‬‬ ‫‪25,953.0‬‬ ‫‪27,197.2‬‬ ‫‪30,094.8‬‬ ‫‪31,102.7‬‬ ‫‪31,953.1‬‬ ‫‪33,890.1‬‬ ‫‪35,213.0‬‬ ‫‪38,079.2‬‬ ‫‪41,512.3‬‬ ‫‪43,921.7‬‬ ‫‪46,189.5‬‬ ‫‪50,032.0‬‬ ‫‪52,882.5‬‬ ‫‪55,559.7‬‬ ‫‪61,481.0‬‬ ‫‪65,307.8‬‬ ‫‪69,244.9‬‬ ‫‪75,622.9‬‬ ‫‪81,575.7‬‬ ‫‪87,764.8‬‬ ‫‪95,134.9‬‬ ‫‪101,308.2‬‬ ‫‪106,930.3‬‬ ‫‪116,001.3‬‬ ‫‪123,040.7‬‬ ‫‪129,985.7‬‬ ‫‪147,230.0‬‬ ‫‪155,356.1‬‬ ‫‪160,946.7‬‬ ‫‪171,009.8‬‬ ‫‪183,261.9‬‬ ‫‪199,734.5‬‬ ‫‪241,813.7‬‬ ‫‪278,507.0‬‬ ‫‪310,838.1‬‬ ‫‪357,216.6‬‬ ‫‪399,972.9‬‬ ‫‪442,634.8‬‬ ‫‪533,816.9‬‬ ‫‪610,132.7‬‬ ‫‪691,614.0‬‬ ‫‪777,032.2‬‬ ‫‪905,033.7‬‬ ‫‪1,098,437.4‬‬ ‫‪1,365,778.9‬‬ ‫‪1,632,679.5‬‬ ‫‪1,693,688.1‬‬ ‫‪1,782,697‬‬ ‫‪2,023,645‬‬ ‫‪2,267,742‬‬ ‫‪2,707,117‬‬ ‫‪2,891,371‬‬ ‫‪3,322,871‬‬ ‫‪4,236,267‬‬ ‫‪4,401,624‬‬ ‫‪4,535,483‬‬ ‫‪4,746,509‬‬ ‫‪4,768,557‬‬ ‫‪4,829,975‬‬ ‫‪4,801,765‬‬ ‫‪4,843,755‬‬ ‫‪4,918,165‬‬ ‫‪5,081,159‬‬ ‫‪5,162,656‬‬ ‫‪5,247,696‬‬ ‫‪5,247,696‬‬ ‫‪5,304,390‬‬ ‫‪5,407,146‬‬ ‫‪5,534,707‬‬ ‫‪5,694,157‬‬ ‫‪5,779,198‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 67‬‬ ‫‪68‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫מדד מחירים לצרכן — לפי בסיס ספטמבר ‪( 1951‬המשך)‬ ‫חודש‪/‬‬ ‫שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪1987‬‬ ‫‪1988‬‬ ‫‪1989‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪1991‬‬ ‫‪1992‬‬ ‫‪1993‬‬ ‫‪5,903,215‬‬ ‫‪5,959,908‬‬ ‫‪6,037,862‬‬ ‫‪6,172,509‬‬ ‫‪6,211,486‬‬ ‫‪6,271,723‬‬ ‫‪6,285,896‬‬ ‫‪6,363,850‬‬ ‫‪6,424,087‬‬ ‫‪6,523,300‬‬ ‫‪6,626,057‬‬ ‫‪6,711,098‬‬ ‫‪6,817,752‬‬ ‫‪6,874,357‬‬ ‫‪6,987,567‬‬ ‫‪7,176,251‬‬ ‫‪7,264,303‬‬ ‫‪7,283,171‬‬ ‫‪7,289,460‬‬ ‫‪7,346,065‬‬ ‫‪7,471,854‬‬ ‫‪7,647,958‬‬ ‫‪7,773,747‬‬ ‫‪7,811,483‬‬ ‫‪8,176,271‬‬ ‫‪8,314,639‬‬ ‫‪8,352,375‬‬ ‫‪8,566,216‬‬ ‫‪8,641,689‬‬ ‫‪8,748,610‬‬ ‫‪8,798,926‬‬ ‫‪8,905,846‬‬ ‫‪9,044,214‬‬ ‫‪9,207,739‬‬ ‫‪9,327,239‬‬ ‫‪9,427,870‬‬ ‫‪9,528,501‬‬ ‫‪9,578,816‬‬ ‫‪9,698,316‬‬ ‫‪9,943,604‬‬ ‫‪10,100,840‬‬ ‫‪10,176,313‬‬ ‫‪10,339,838‬‬ ‫‪10,503,364‬‬ ‫‪10,723,494‬‬ ‫‪10,905,888‬‬ ‫‪11,044,256‬‬ ‫‪11,088,282‬‬ ‫‪11,232,939‬‬ ‫‪11,302,123‬‬ ‫‪11,440,490‬‬ ‫‪11,692,068‬‬ ‫‪11,912,197‬‬ ‫‪12,144,908‬‬ ‫‪12,509,695‬‬ ‫‪12,767,562‬‬ ‫‪12,968,824‬‬ ‫‪13,025,429‬‬ ‫‪13,044,298‬‬ ‫‪13,088,324‬‬ ‫‪13,088,324‬‬ ‫‪13,220,402‬‬ ‫‪13,415,375‬‬ ‫‪13,654,373‬‬ ‫‪13,604,058‬‬ ‫‪13,622,926‬‬ ‫‪13,717,267‬‬ ‫‪13,824,188‬‬ ‫‪14,006,582‬‬ ‫‪14,075,766‬‬ ‫‪14,163,818‬‬ ‫‪14,314,764‬‬ ‫‪14,497,158‬‬ ‫‪14,673,263‬‬ ‫‪14,861,946‬‬ ‫‪15,069,497‬‬ ‫‪15,113,523‬‬ ‫‪15,151,260‬‬ ‫‪15,170,128‬‬ ‫‪15,314,785‬‬ ‫‪15,465,732‬‬ ‫‪15,685,862‬‬ ‫‪15,805,362‬‬ ‫‪15,924,861‬‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪6/9/2013 2:43:45 PM‬‬ ‫‪1994‬‬ ‫‪16,033,750‬‬ ‫‪16,125,110‬‬ ‫‪16,292,605‬‬ ‫‪16,612,366‬‬ ‫‪16,810,313‬‬ ‫‪17,038,714‬‬ ‫‪17,221,435‬‬ ‫‪17,404,156‬‬ ‫‪17,602,104‬‬ ‫‪17,845,731‬‬ ‫‪18,074,132‬‬ ‫‪18,226,400‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪18,256,853‬‬ ‫‪18,287,307‬‬ ‫‪18,272,080‬‬ ‫‪18,439,574‬‬ ‫‪18,622,295‬‬ ‫‪18,683,202‬‬ ‫‪18,728,882‬‬ ‫‪18,957,283‬‬ ‫‪19,140,004‬‬ ‫‪19,337,951‬‬ ‫‪19,474,992‬‬ ‫‪19,703,393‬‬ ‫‪1996‬‬ ‫‪19,870,887‬‬ ‫‪20,053,608‬‬ ‫‪20,251,555‬‬ ‫‪20,586,543‬‬ ‫‪20,936,758‬‬ ‫‪21,089,025‬‬ ‫‪21,149,932‬‬ ‫‪21,226,066‬‬ ‫‪21,317,427‬‬ ‫‪21,484,921‬‬ ‫‪21,621,961‬‬ ‫‪21,789,455‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪21,880,816‬‬ ‫‪22,139,670‬‬ ‫‪22,352,844‬‬ ‫‪22,520,338‬‬ ‫‪22,626,926‬‬ ‫‪22,870,553‬‬ ‫‪23,098,954‬‬ ‫‪23,190,315‬‬ ‫‪23,175,088‬‬ ‫‪23,449,169‬‬ ‫‪23,388,262‬‬ ‫‪23,312,129‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪23,388,262‬‬ ‫‪23,373,035‬‬ ‫‪23,327,355‬‬ ‫‪23,647,117‬‬ ‫‪23,738,477‬‬ ‫‪23,829,837‬‬ ‫‪23,799,384‬‬ ‫‪23,921,198‬‬ ‫‪24,256,186‬‬ ‫‪24,987,069‬‬ ‫‪25,306,830‬‬ ‫‪25,322,057‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 68‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪69‬‬ ‫מדד מחירים לצרכן — לפי בסיס ספטמבר ‪( 1951‬המשך)‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪25,204,918‬‬ ‫‪25,012,330‬‬ ‫‪24,964,183‬‬ ‫‪25,036,404‬‬ ‫‪25,156,771‬‬ ‫‪25,228,991‬‬ ‫‪25,301,211‬‬ ‫‪25,421,579‬‬ ‫‪25,541,946‬‬ ‫‪25,710,460‬‬ ‫‪25,662,313‬‬ ‫‪25,662,313‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪25,541,946‬‬ ‫‪25,421,579‬‬ ‫‪25,349,358‬‬ ‫‪25,469,726‬‬ ‫‪25,686,387‬‬ ‫‪25,758,607‬‬ ‫‪25,830,828‬‬ ‫‪25,686,387‬‬ ‫‪25,541,946‬‬ ‫‪25,686,387‬‬ ‫‪25,686,387‬‬ ‫‪25,662,314‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪25,511,710‬‬ ‫‪25,486,096‬‬ ‫‪25,537,324‬‬ ‫‪25,767,852‬‬ ‫‪25,870,309‬‬ ‫‪25,947,151‬‬ ‫‪26,049,608‬‬ ‫‪26,126,450‬‬ ‫‪26,177,679‬‬ ‫‪26,203,293‬‬ ‫‪26,049,608‬‬ ‫‪26,023,994‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪26,305,750‬‬ ‫‪26,510,663‬‬ ‫‪26,638,734‬‬ ‫‪27,048,560‬‬ ‫‪27,304,702‬‬ ‫‪27,663,300‬‬ ‫‪27,842,600‬‬ ‫‪27,740,143‬‬ ‫‪27,842,600‬‬ ‫‪28,021,899‬‬ ‫‪27,791,371‬‬ ‫‪27,714,527‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪27,766,269‬‬ ‫‪27,875,693‬‬ ‫‪27,930,405‬‬ ‫‪27,875,693‬‬ ‫‪27,738,913‬‬ ‫‪27,574,778‬‬ ‫‪27,383,286‬‬ ‫‪27,437,998‬‬ ‫‪27,301,219‬‬ ‫‪27,301,219‬‬ ‫‪27,246,507‬‬ ‫‪27,191,795‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪27,137,083‬‬ ‫‪27,191,795‬‬ ‫‪27,164,439‬‬ ‫‪27,465,354‬‬ ‫‪27,574,778‬‬ ‫‪27,574,778‬‬ ‫‪27,520,066‬‬ ‫‪27,574,778‬‬ ‫‪27,520,066‬‬ ‫‪27,520,066‬‬ ‫‪27,492,710‬‬ ‫‪27,520,066‬‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪27,355,930‬‬ ‫‪27,410,642‬‬ ‫‪27,355,980‬‬ ‫‪27,547,422‬‬ ‫‪27,629,490‬‬ ‫‪27,656,846‬‬ ‫‪27,957,761‬‬ ‫‪28,012,473‬‬ ‫‪28,039,829‬‬ ‫‪28,258,676‬‬ ‫‪28,231,320‬‬ ‫‪28,176,608‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪28,094,540‬‬ ‫‪28,258,676‬‬ ‫‪28,340,744‬‬ ‫‪28,586,947‬‬ ‫‪28,586,947‬‬ ‫‪28,614,303‬‬ ‫‪28,641,659‬‬ ‫‪28,641,659‬‬ ‫‪28,395,456‬‬ ‫‪28,203,964‬‬ ‫‪28,149,252‬‬ ‫‪28,149,252‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪28,111,501‬‬ ‫‪28,026,315‬‬ ‫‪28,083,106‬‬ ‫‪28,225,083‬‬ ‫‪28,225,083‬‬ ‫‪28,423,851‬‬ ‫‪28,736,201‬‬ ‫‪28,934,969‬‬ ‫‪28,792,992‬‬ ‫‪28,821,388‬‬ ‫‪28,934,970‬‬ ‫‪29,105,342‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪29,105,342‬‬ ‫‪29,048,551‬‬ ‫‪29,133,738‬‬ ‫‪29,559,669‬‬ ‫‪29,758,438‬‬ ‫‪29,786,833‬‬ ‫‪30,127,579‬‬ ‫‪30,383,138‬‬ ‫‪30,383,138‬‬ ‫‪30,411,533‬‬ ‫‪30,241,160‬‬ ‫‪30,212,765‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪30,052,529‬‬ ‫‪30,022,686‬‬ ‫‪30,171,904‬‬ ‫‪30,470,340‬‬ ‫‪30,589,715‬‬ ‫‪30,858,307‬‬ ‫‪31,186,587‬‬ ‫‪31,335,805‬‬ ‫‪31,246,274‬‬ ‫‪31,305,962‬‬ ‫‪31,395,492‬‬ ‫‪31,395,492‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪31,186,587‬‬ ‫‪31,097,056‬‬ ‫‪31,126,900‬‬ ‫‪31,395,492‬‬ ‫‪31,515,867‬‬ ‫‪31,604,398‬‬ ‫‪31,753,616‬‬ ‫‪31,902,834‬‬ ‫‪31,992,365‬‬ ‫‪32,081,896‬‬ ‫‪32,111,739‬‬ ‫‪32,231,114‬‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪32,297,367‬‬ ‫‪32,392,359‬‬ ‫‪32,455,687‬‬ ‫‪32,645,672‬‬ ‫‪32,803,902‬‬ ‫‪32,930,648‬‬ ‫‪32,835,656‬‬ ‫‪32,993,977‬‬ ‫‪32,930,648‬‬ ‫‪32,962,313‬‬ ‫‪32,930,648‬‬ ‫‪32,930,648‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪32,930,648‬‬ ‫‪32,930,648‬‬ ‫‪33,057,305‬‬ ‫‪33,342,282‬‬ ‫‪33,342,282‬‬ ‫‪33,247,289‬‬ ‫‪33,278,953‬‬ ‫‪33,627,258‬‬ ‫‪33,627,258‬‬ ‫‪33,563,930‬‬ ‫‪33,405,610‬‬ ‫‪33,468,938‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪33,410,549‬‬ ‫‪33,410,549‬‬ ‫‪33,477,171‬‬ ‫‪33,610,413‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:45 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 69‬‬ ‫‪70‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫מדד תשומה בבנייה למגורים‬ ‫לפי בסיס אפריל ‪1975‬‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪1975‬‬ ‫‪96.65‬‬ ‫‪97.67‬‬ ‫‪98.95‬‬ ‫‪100.00‬‬ ‫‪100.10‬‬ ‫‪103.30‬‬ ‫‪108.60‬‬ ‫‪109.30‬‬ ‫‪106.20‬‬ ‫‪109.90‬‬ ‫‪112.40‬‬ ‫‪113.30‬‬ ‫‪1976‬‬ ‫‪114.60‬‬ ‫‪115.50‬‬ ‫‪116.60‬‬ ‫‪126.30‬‬ ‫‪128.40‬‬ ‫‪133.30‬‬ ‫‪138.50‬‬ ‫‪140.90‬‬ ‫‪140.80‬‬ ‫‪141.40‬‬ ‫‪144.90‬‬ ‫‪147.20‬‬ ‫‪1977‬‬ ‫‪149.20‬‬ ‫‪150.30‬‬ ‫‪151.10‬‬ ‫‪158.40‬‬ ‫‪162.10‬‬ ‫‪169.10‬‬ ‫‪178.00‬‬ ‫‪183.50‬‬ ‫‪182.10‬‬ ‫‪185.70‬‬ ‫‪203.90‬‬ ‫‪205.70‬‬ ‫‪1978‬‬ ‫‪215.40‬‬ ‫‪222.30‬‬ ‫‪227.70‬‬ ‫‪253.20‬‬ ‫‪258.90‬‬ ‫‪270.90‬‬ ‫‪282.30‬‬ ‫‪290.90‬‬ ‫‪298.60‬‬ ‫‪305.00‬‬ ‫‪320.40‬‬ ‫‪325.60‬‬ ‫‪1979‬‬ ‫‪346.80‬‬ ‫‪352.40‬‬ ‫‪370.50‬‬ ‫‪413.90‬‬ ‫‪439.40‬‬ ‫‪484.90‬‬ ‫‪532.20‬‬ ‫‪572.80‬‬ ‫‪596.50‬‬ ‫‪635.70‬‬ ‫‪680.70‬‬ ‫‪705.00‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪790.80‬‬ ‫‪805.90‬‬ ‫‪827.10‬‬ ‫‪942.20‬‬ ‫‪1002.60‬‬ ‫‪1085.80‬‬ ‫‪1229.30‬‬ ‫‪1304.20‬‬ ‫‪1305.30‬‬ ‫‪1452.00‬‬ ‫‪1557.30‬‬ ‫‪1650.00‬‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪1981‬‬ ‫‪1889.80‬‬ ‫‪2003.10‬‬ ‫‪2053.10‬‬ ‫‪2334.30‬‬ ‫‪2412.00‬‬ ‫‪2550.00‬‬ ‫‪2906.00‬‬ ‫‪3006.30‬‬ ‫‪3135.40‬‬ ‫‪3231.80‬‬ ‫‪3351.40‬‬ ‫‪3454.80‬‬ ‫‪1982‬‬ ‫‪3916.20‬‬ ‫‪4154.70‬‬ ‫‪4263.90‬‬ ‫‪4715.10‬‬ ‫‪5025.10‬‬ ‫‪5364.30‬‬ ‫‪6279.40‬‬ ‫‪6635.30‬‬ ‫‪6758.40‬‬ ‫‪7342.30‬‬ ‫‪7731.30‬‬ ‫‪7961.20‬‬ ‫‪1983‬‬ ‫‪8911.30‬‬ ‫‪9334.40‬‬ ‫‪9572.40‬‬ ‫‪10640.40‬‬ ‫‪11178.70‬‬ ‫‪12094.70‬‬ ‫‪13660.20‬‬ ‫‪14767.50‬‬ ‫‪15031.40‬‬ ‫‪17651.20‬‬ ‫‪19628.13‬‬ ‫‪22169.91‬‬ ‫‪1984‬‬ ‫‪25735.45‬‬ ‫‪30130.60‬‬ ‫‪32425.25‬‬ ‫‪40721.32‬‬ ‫‪45769.56‬‬ ‫‪53659.65‬‬ ‫‪64197.41‬‬ ‫‪74982.30‬‬ ‫‪86490.88‬‬ ‫‪101247.28‬‬ ‫‪121034.28‬‬ ‫‪127706.43‬‬ ‫‪1985‬‬ ‫‪133407.77‬‬ ‫‪148199.48‬‬ ‫‪165885.98‬‬ ‫‪186855.60‬‬ ‫‪198628.95‬‬ ‫‪221981.49‬‬ ‫‪277070.89‬‬ ‫‪289744.45‬‬ ‫‪282489.80‬‬ ‫‪283425.32‬‬ ‫‪292992.27‬‬ ‫‪301200.08‬‬ ‫‪1986‬‬ ‫‪304536.15‬‬ ‫‪312849.87‬‬ ‫‪315674.06‬‬ ‫‪321234.19‬‬ ‫‪326829.62‬‬ ‫‪340862.32‬‬ ‫‪345681.10‬‬ ‫‪349246.64‬‬ ‫‪358337.01‬‬ ‫‪359925.62‬‬ ‫‪371081.18‬‬ ‫‪373481.74‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:45 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 70‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪71‬‬ ‫מדד תשומה בבנייה למגורים ‪ −‬לפי בסיס אפריל ‪( 1975‬המשך)‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪1987‬‬ ‫‪383560.58‬‬ ‫‪392280.27‬‬ ‫‪402288.50‬‬ ‫‪405977.60‬‬ ‫‪409472.54‬‬ ‫‪422322.61‬‬ ‫‪443557.00‬‬ ‫‪449470.16‬‬ ‫‪446804.83‬‬ ‫‪447528.52‬‬ ‫‪459178.32‬‬ ‫‪461826.00‬‬ ‫‪1988‬‬ ‫‪473687.60‬‬ ‫‪480324.45‬‬ ‫‪490756.31‬‬ ‫‪494127.69‬‬ ‫‪499140.63‬‬ ‫‪514479.53‬‬ ‫‪531424.68‬‬ ‫‪536031.64‬‬ ‫‪525723.34‬‬ ‫‪528265.11‬‬ ‫‪535237.34‬‬ ‫‪539491.28‬‬ ‫‪1989‬‬ ‫‪554547.75‬‬ ‫‪568492.20‬‬ ‫‪571845.93‬‬ ‫‪578941.71‬‬ ‫‪586319.91‬‬ ‫‪604006.41‬‬ ‫‪625805.64‬‬ ‫‪636661.13‬‬ ‫‪652600.17‬‬ ‫‪631948.26‬‬ ‫‪637225.97‬‬ ‫‪641409.31‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪649069.93‬‬ ‫‪655512.61‬‬ ‫‪662890.82‬‬ ‫‪675864.45‬‬ ‫‪682589.56‬‬ ‫‪705500.81‬‬ ‫‪727670.72‬‬ ‫‪735172.48‬‬ ‫‪752276.49‬‬ ‫‪740909.12‬‬ ‫‪744615.87‬‬ ‫‪750440.77‬‬ ‫‪1991‬‬ ‫‪758366.16‬‬ ‫‪758277.90‬‬ ‫‪778153.15‬‬ ‫‪787773.06‬‬ ‫‪795680.79‬‬ ‫‪832748.31‬‬ ‫‪860849.02‬‬ ‫‪879947.62‬‬ ‫‪857195.23‬‬ ‫‪852817.73‬‬ ‫‪857989.53‬‬ ‫‪861943.40‬‬ ‫‪1992‬‬ ‫‪866515.06‬‬ ‫‪871714.15‬‬ ‫‪877779.75‬‬ ‫‪883845.36‬‬ ‫‪886444.91‬‬ ‫‪910707.33‬‬ ‫‪945367.93‬‬ ‫‪959232.17‬‬ ‫‪959232.17‬‬ ‫‪929770.66‬‬ ‫‪932370.20‬‬ ‫‪936702.78‬‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪1993‬‬ ‫‪942768.38‬‬ ‫‪956632.63‬‬ ‫‪960965.20‬‬ ‫‪965297.78‬‬ ‫‪967030.81‬‬ ‫‪993026.26‬‬ ‫‪1014689.13‬‬ ‫‪1027686.86‬‬ ‫‪1021621.25‬‬ ‫‪1006023.98‬‬ ‫‪1002557.92‬‬ ‫‪1010356.56‬‬ ‫‪1994‬‬ ‫‪1016422.16‬‬ ‫‪1027686.86‬‬ ‫‪1034761.98‬‬ ‫‪1045853.68‬‬ ‫‪1047616.71‬‬ ‫‪1073612.16‬‬ ‫‪1114338.37‬‬ ‫‪1136867.76‬‬ ‫‪1106539.25‬‬ ‫‪1106539.73‬‬ ‫‪1113471.85‬‬ ‫‪1126469.58‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪1141200.33‬‬ ‫‪1148998.97‬‬ ‫‪1157664.12‬‬ ‫‪1171528.36‬‬ ‫‪1178460.48‬‬ ‫‪1208788.51‬‬ ‫‪1245182.14‬‬ ‫‪1253847.29‬‬ ‫‪1246915.17‬‬ ‫‪1215720.63‬‬ ‫‪1216587.14‬‬ ‫‪1226985.32‬‬ ‫‪1996‬‬ ‫‪1242582.59‬‬ ‫‪1254713.81‬‬ ‫‪1259046.38‬‬ ‫‪1266845.02‬‬ ‫‪1273777.14‬‬ ‫‪1303238.65‬‬ ‫‪1331833.65‬‬ ‫‪1345697.89‬‬ ‫‪1326634.56‬‬ ‫‪1310170.77‬‬ ‫‪131885.92‬‬ ‫‪1325768.04‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪1332700.16‬‬ ‫‪1350896.98‬‬ ‫‪1355229.55‬‬ ‫‪1367360.76‬‬ ‫‪1363894.70‬‬ ‫‪1398555.31‬‬ ‫‪1434082.42‬‬ ‫‪1446213.63‬‬ ‫‪1453145.75‬‬ ‫‪1435815.45‬‬ ‫‪1433215.91‬‬ ‫‪1435815.45‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪1435815.45‬‬ ‫‪1437548.48‬‬ ‫‪1440148.03‬‬ ‫‪1450546.21‬‬ ‫‪1446213.63‬‬ ‫‪1468743.03‬‬ ‫‪1489539.39‬‬ ‫‪1499071.05‬‬ ‫‪1490405.90‬‬ ‫‪1499017.05‬‬ ‫‪1519000.90‬‬ ‫‪1524199.99‬‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪1525066.50‬‬ ‫‪1519867.41‬‬ ‫‪1525933.02‬‬ ‫‪1527666.05‬‬ ‫‪1532865.14‬‬ ‫‪1554528.02‬‬ ‫‪1576190.89‬‬ ‫‪1579656.95‬‬ ‫‪1561460.14‬‬ ‫‪1553661.50‬‬ ‫‪1552794.99‬‬ ‫‪1557994.07‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1551928.47‬‬ ‫‪1554528.02‬‬ ‫‪1558860.59‬‬ ‫‪1559727.11‬‬ ‫‪1565792.71‬‬ ‫‪1591788.16‬‬ ‫‪1616050.59‬‬ ‫‪1613451.04‬‬ ‫‪1609984.98‬‬ ‫‪1580523.47‬‬ ‫‪1586589.07‬‬ ‫‪1590055.13‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪1594387.81‬‬ ‫‪1589188.62‬‬ ‫‪1586589.07‬‬ ‫‪1584856.04‬‬ ‫‪1586589.07‬‬ ‫‪1605652.40‬‬ ‫‪1624715.74‬‬ ‫‪1627315.28‬‬ ‫‪1622116.19‬‬ ‫‪1603052.86‬‬ ‫‪1603919.37‬‬ ‫‪1606518.92‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪1617783.62‬‬ ‫‪1629048.31‬‬ ‫‪1631647.86‬‬ ‫‪1643779.07‬‬ ‫‪1655910.28‬‬ ‫‪1685371.79‬‬ ‫‪1709634.21‬‬ ‫‪1715699.82‬‬ ‫‪1698369.52‬‬ ‫‪1691437.40‬‬ ‫‪1700102.55‬‬ ‫‪1712233.76‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪1726098.00‬‬ ‫‪1733896.63‬‬ ‫‪1737362.69‬‬ ‫‪1733030.12‬‬ ‫‪1721765.42‬‬ ‫‪1735629.66‬‬ ‫‪1757292.54‬‬ ‫‪1764224.66‬‬ ‫‪1774622.84‬‬ ‫‪1747760.87‬‬ ‫‪1757292.54‬‬ ‫‪1752959.96‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪1774622.84‬‬ ‫‪1797692.94‬‬ ‫‪1824312.28‬‬ ‫‪1831410.77‬‬ ‫‪1838509.26‬‬ ‫‪1840283.89‬‬ ‫‪1847382.38‬‬ ‫‪1842058.51‬‬ ‫‪1843833.13‬‬ ‫‪1831410.77‬‬ ‫‪1834960.02‬‬ ‫‪1838509.26‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:46 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 71‬‬ ‫‪72‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫מדד תשומה בבנייה למגורים ‪ −‬לפי בסיס אפריל ‪( 1975‬המשך)‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪1852706.25‬‬ ‫‪1854480.87‬‬ ‫‪1859804.74‬‬ ‫‪1865128.61‬‬ ‫‪1868677.86‬‬ ‫‪1877550.97‬‬ ‫‪1930789.66‬‬ ‫‪1082253.72‬‬ ‫‪1987577.59‬‬ ‫‪1976929.85‬‬ ‫‪1959183.62‬‬ ‫‪1946761.26‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪1969831.36‬‬ ‫‪1976929.85‬‬ ‫‪1987577.59‬‬ ‫‪2001774.57‬‬ ‫‪2014196.03‬‬ ‫‪2033717.78‬‬ ‫‪2051464.00‬‬ ‫‪2065660.99‬‬ ‫‪2074534.10‬‬ ‫‪2067435.60‬‬ ‫‪2067435.60‬‬ ‫‪2062111.70‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2081632.60‬‬ ‫‪2085181.80‬‬ ‫‪2090505.70‬‬ ‫‪2090505.70‬‬ ‫‪2086956.50‬‬ ‫‪2101153.40‬‬ ‫‪2124223.50‬‬ ‫‪2129547.40‬‬ ‫‪2131322.00‬‬ ‫‪2127772.80‬‬ ‫‪2125991.20‬‬ ‫‪2125998.20‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2134871.30‬‬ ‫‪2125998.20‬‬ ‫‪2131322.00‬‬ ‫‪2159716.00‬‬ ‫‪2193433.80‬‬ ‫‪2216503.90‬‬ ‫‪2251996.40‬‬ ‫‪2255545.60‬‬ ‫‪2241348.70‬‬ ‫‪2204081.60‬‬ ‫‪2198757.70‬‬ ‫‪2195208.50‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2184560.70‬‬ ‫‪2184560.70‬‬ ‫‪2184560.70‬‬ ‫‪2186335.30‬‬ ‫‪2186335.30‬‬ ‫‪2188110.00‬‬ ‫‪2195208.50‬‬ ‫‪2193433.84‬‬ ‫‪2193433.84‬‬ ‫‪2188109.96‬‬ ‫‪2191659.21‬‬ ‫‪2195208.45‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2202306.95‬‬ ‫‪2,212,954.68‬‬ ‫‪2,227,151.67‬‬ ‫‪2,246,672.52‬‬ ‫‪2,251,996.39‬‬ ‫‪2,246,672.52‬‬ ‫‪2,244,897.89‬‬ ‫‪2,255,545.63‬‬ ‫‪2,259,094.88‬‬ ‫‪2,260,869.51‬‬ ‫‪2,267,968.00‬‬ ‫‪2,280,390.36‬‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2,294,587.34‬‬ ‫‪2,308,784.32‬‬ ‫‪2,308,784.32‬‬ ‫‪2,308,784.32‬‬ ‫‪2,326,530.55‬‬ ‫‪2,342,502.16‬‬ ‫‪2,347,826.03‬‬ ‫‪2,354,869.50‬‬ ‫‪2,361,912.98‬‬ ‫‪2,364,260.81‬‬ ‫‪2,368,956.46‬‬ ‫‪2,366,608.63‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2,373,652.11‬‬ ‫‪2,385,391.24‬‬ ‫‪2,392,434.72‬‬ ‫‪2,408,869.50‬‬ ‫‪2,411,217.32‬‬ ‫‪2,418,260.80‬‬ ‫‪2,425,304.28‬‬ ‫‪2,434,695.59‬‬ ‫‪2,434,695.59‬‬ ‫‪2,434,695.59‬‬ ‫‪2,441,739.07‬‬ ‫‪2,444,086.89‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2,455,826.02‬‬ ‫‪2,460,521.67‬‬ ‫‪2,460,521.67‬‬ ‫‪2,455,826.02‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:46 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 72‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪73‬‬ ‫שערי חליפין יציגים ‪ −‬ממוצעים חודשיים‬ ‫א‪ .‬שער השקל ביחס לדולר‬ ‫ממוצעים חודשיים בשקלים חדשים לדולר משנת ‪.1987‬‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫ממוצע‬ ‫שנתי‬ ‫‪1987‬‬ ‫‪1.5738‬‬ ‫‪1.6134‬‬ ‫‪1.6168‬‬ ‫‪1.6001‬‬ ‫‪1.5877‬‬ ‫‪1.6021‬‬ ‫‪1.6119‬‬ ‫‪1.6140‬‬ ‫‪1.5978‬‬ ‫‪1.5956‬‬ ‫‪1.6830‬‬ ‫‪1.5542‬‬ ‫‪1.5946‬‬ ‫חודש‪/‬שנה ‪1996‬‬ ‫‪3.1295‬‬ ‫ינואר‬ ‫‪3.1131‬‬ ‫פברואר‬ ‫‪3.0991‬‬ ‫מרץ‬ ‫‪3.1649‬‬ ‫אפריל‬ ‫‪3.2528‬‬ ‫מאי‬ ‫‪3.2555‬‬ ‫יוני‬ ‫‪3.1795‬‬ ‫יולי‬ ‫‪3.1461‬‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר ‪3.1669‬‬ ‫אוקטובר ‪3.2253‬‬ ‫‪3.2444‬‬ ‫נובמבר‬ ‫‪3.2765‬‬ ‫דצמבר‬ ‫‪3.1878‬‬ ‫ממוצע‬ ‫שנתי‬ ‫‪6/9/2013 2:43:46 PM‬‬ ‫‪1988‬‬ ‫‪1.5679‬‬ ‫‪1.5861‬‬ ‫‪1.5722‬‬ ‫‪1.5660‬‬ ‫‪1.5715‬‬ ‫‪1.5964‬‬ ‫‪1.6296‬‬ ‫‪1.6419‬‬ ‫‪1.6410‬‬ ‫‪1.6202‬‬ ‫‪1.5914‬‬ ‫‪1.6031‬‬ ‫‪1.5989‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪3.2761‬‬ ‫‪3.3366‬‬ ‫‪3.3666‬‬ ‫‪3.3899‬‬ ‫‪3.3988‬‬ ‫‪3.4530‬‬ ‫‪3.5440‬‬ ‫‪3.53013‬‬ ‫‪3.5079‬‬ ‫‪3.5218‬‬ ‫‪3.5334‬‬ ‫‪3.5355‬‬ ‫‪3.4494‬‬ ‫‪1989‬‬ ‫‪1.8157‬‬ ‫‪1.8027‬‬ ‫‪1.8081‬‬ ‫‪1.8147‬‬ ‫‪1.8733‬‬ ‫‪1.9509‬‬ ‫‪1.9800‬‬ ‫‪1.9947‬‬ ‫‪2.0141‬‬ ‫‪1.9990‬‬ ‫‪1.9884‬‬ ‫‪1.9586‬‬ ‫‪1.9168‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪3.5772‬‬ ‫‪3.5943‬‬ ‫‪3.5863‬‬ ‫‪3.7051‬‬ ‫‪3.6655‬‬ ‫‪3.6642‬‬ ‫‪3.6600‬‬ ‫‪3.7076‬‬ ‫‪3.8449‬‬ ‫‪4.1940‬‬ ‫‪4.2263‬‬ ‫‪4.1764‬‬ ‫‪3.8002‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪1.1945‬‬ ‫‪1.9441‬‬ ‫‪2.0127‬‬ ‫‪2.0062‬‬ ‫‪2.0181‬‬ ‫‪2.0605‬‬ ‫‪2.0627‬‬ ‫‪2.0301‬‬ ‫‪2.0505‬‬ ‫‪2.0246‬‬ ‫‪2.0084‬‬ ‫‪2.0313‬‬ ‫‪2.0162‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪4.0798‬‬ ‫‪4.0677‬‬ ‫‪4.0309‬‬ ‫‪4.0610‬‬ ‫‪4.1176‬‬ ‫‪4.0892‬‬ ‫‪4.0966‬‬ ‫‪4.2026‬‬ ‫‪4.2467‬‬ ‫‪4.2640‬‬ ‫‪4.2262‬‬ ‫‪4.1928‬‬ ‫‪4.1396‬‬ ‫‪1991‬‬ ‫‪2.0286‬‬ ‫‪2.0077‬‬ ‫‪2.1638‬‬ ‫‪2.2614‬‬ ‫‪2.3627‬‬ ‫‪2.3986‬‬ ‫‪2.3800‬‬ ‫‪2.3395‬‬ ‫‪2.3309‬‬ ‫‪2.4190‬‬ ‫‪2.3490‬‬ ‫‪2.3087‬‬ ‫‪2.2782‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪4.1049‬‬ ‫‪4.0536‬‬ ‫‪4.0041‬‬ ‫‪4.0403‬‬ ‫‪4.1456‬‬ ‫‪4.1069‬‬ ‫‪4.0895‬‬ ‫‪4.0480‬‬ ‫‪4.0386‬‬ ‫‪4.1052‬‬ ‫‪4.1097‬‬ ‫‪4.0812‬‬ ‫‪4.0781‬‬ ‫‪1992‬‬ ‫‪2.2984‬‬ ‫‪2.3306‬‬ ‫‪2.4019‬‬ ‫‪2.4042‬‬ ‫‪2.4360‬‬ ‫‪2.4535‬‬ ‫‪2.4458‬‬ ‫‪2.4406‬‬ ‫‪2.4486‬‬ ‫‪2.5012‬‬ ‫‪2.6479‬‬ ‫‪2.6999‬‬ ‫‪2.4591‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪4.1193‬‬ ‫‪4.1215‬‬ ‫‪4.1646‬‬ ‫‪4.1780‬‬ ‫‪4.1400‬‬ ‫‪4.1625‬‬ ‫‪4.1982‬‬ ‫‪4.2333‬‬ ‫‪4.3225‬‬ ‫‪4.3148‬‬ ‫‪4.2389‬‬ ‫‪4.2757‬‬ ‫‪4.2031‬‬ ‫‪1993‬‬ ‫‪2.7811‬‬ ‫‪2.8036‬‬ ‫‪2.7893‬‬ ‫‪2.7433‬‬ ‫‪2.7348‬‬ ‫‪2.7670‬‬ ‫‪2.8215‬‬ ‫‪2.8590‬‬ ‫‪2.8569‬‬ ‫‪2.8848‬‬ ‫‪2.9465‬‬ ‫‪2.9727‬‬ ‫‪2.8300‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪4.5371‬‬ ‫‪4.6620‬‬ ‫‪4.6644‬‬ ‫‪4.8062‬‬ ‫‪4.8940‬‬ ‫‪4.9393‬‬ ‫‪4.7210‬‬ ‫‪4.6762‬‬ ‫‪4.7750‬‬ ‫‪4.7983‬‬ ‫‪4.6867‬‬ ‫‪4.6937‬‬ ‫‪4.7378‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪4.8363‬‬ ‫‪4.8659‬‬ ‫‪4.7810‬‬ ‫‪4.6185‬‬ ‫‪4.4779‬‬ ‫‪4.3780‬‬ ‫‪4.3710‬‬ ‫‪4.4522‬‬ ‫‪4.4649‬‬ ‫‪4.4480‬‬ ‫‪4.4937‬‬ ‫‪4.3928‬‬ ‫‪4.5483‬‬ ‫‪1994‬‬ ‫‪2.9846‬‬ ‫‪2.9763‬‬ ‫‪2.9721‬‬ ‫‪2.9930‬‬ ‫‪3.0151‬‬ ‫‪3.0473‬‬ ‫‪3.0273‬‬ ‫‪3.0351‬‬ ‫‪3.0231‬‬ ‫‪3.0180‬‬ ‫‪3.0155‬‬ ‫‪3.0268‬‬ ‫‪3.0112‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪4.4235‬‬ ‫‪4.4638‬‬ ‫‪4.5031‬‬ ‫‪4.5523‬‬ ‫‪4.5955‬‬ ‫‪4.5166‬‬ ‫‪4.4912‬‬ ‫‪4.5341‬‬ ‫‪4.4975‬‬ ‫‪4.4596‬‬ ‫‪4.4052‬‬ ‫‪4.3418‬‬ ‫‪4.4820‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪3.0117‬‬ ‫‪3.0096‬‬ ‫‪2.9761‬‬ ‫‪2.9589‬‬ ‫‪3.0042‬‬ ‫‪2.9810‬‬ ‫‪2.9553‬‬ ‫‪3.0308‬‬ ‫‪3.0356‬‬ ‫‪3.0103‬‬ ‫‪3.0420‬‬ ‫‪3.1197‬‬ ‫‪3.0113‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪4.3787‬‬ ‫‪4.3703‬‬ ‫‪4.3290‬‬ ‫‪4.3715‬‬ ‫‪4.3737‬‬ ‫‪4.4849‬‬ ‫‪4.5605‬‬ ‫‪4.5093‬‬ ‫‪4.5384‬‬ ‫‪4.6255‬‬ ‫‪4.6998‬‬ ‫‪4.6117‬‬ ‫‪4.4878‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 73‬‬ ‫‪74‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫שערי חליפין יציגים‬ ‫חודש‪/‬שנה ‪2006‬‬ ‫‪4.6188‬‬ ‫ינואר‬ ‫‪4.7032‬‬ ‫פברואר‬ ‫‪4.6891‬‬ ‫מרץ‬ ‫‪4.5797‬‬ ‫אפריל‬ ‫‪4.4740‬‬ ‫מאי‬ ‫‪4.4723‬‬ ‫יוני‬ ‫‪4.4328‬‬ ‫יולי‬ ‫‪4.3793‬‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר ‪4.3528‬‬ ‫אוקטובר ‪4.2720‬‬ ‫‪4.3009‬‬ ‫נובמבר‬ ‫‪4.2016‬‬ ‫דצמבר‬ ‫‪4.4565‬‬ ‫ממוצע‬ ‫שנתי‬ ‫‪−‬‬ ‫ממוצעים חודשיים (המשך)‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪4.2283‬‬ ‫‪4.2180‬‬ ‫‪4.2001‬‬ ‫‪4.0692‬‬ ‫‪4.0010‬‬ ‫‪4.1827‬‬ ‫‪4.2543‬‬ ‫‪4.2244‬‬ ‫‪4.0872‬‬ ‫‪4.0139‬‬ ‫‪3.9134‬‬ ‫‪3.9052‬‬ ‫‪4.1081‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪3.9133‬‬ ‫‪4.1031‬‬ ‫‪4.1590‬‬ ‫‪4.1959‬‬ ‫‪4.0916‬‬ ‫‪3.9436‬‬ ‫‪3.8924‬‬ ‫‪3.8320‬‬ ‫‪3.7659‬‬ ‫‪3.7262‬‬ ‫‪3.7790‬‬ ‫‪3.7896‬‬ ‫‪3.9326‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪3.7509‬‬ ‫‪3.6084‬‬ ‫‪3.6084‬‬ ‫‪3.5197‬‬ ‫‪3.3788‬‬ ‫‪3.3623‬‬ ‫‪3.3711‬‬ ‫‪3.5587‬‬ ‫‪3.5457‬‬ ‫‪3.6872‬‬ ‫‪3.8904‬‬ ‫‪3.8700‬‬ ‫‪3.5878‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪3.7126‬‬ ‫‪3.7466‬‬ ‫‪3.7439‬‬ ‫‪3.7126‬‬ ‫‪3.7855‬‬ ‫‪3.8523‬‬ ‫‪3.8544‬‬ ‫‪3.7908‬‬ ‫‪3.7376‬‬ ‫‪3.6112‬‬ ‫‪3.6442‬‬ ‫‪3.6040‬‬ ‫‪3.7330‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪3.5843‬‬ ‫‪3.6567‬‬ ‫‪3.5627‬‬ ‫‪3.4338‬‬ ‫‪3.4681‬‬ ‫‪3.4224‬‬ ‫‪3.4202‬‬ ‫‪3.5433‬‬ ‫‪3.6806‬‬ ‫‪3.6661‬‬ ‫‪3.7255‬‬ ‫‪3.7739‬‬ ‫‪3.5781‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪3.8090‬‬ ‫‪3.7408‬‬ ‫‪3.7632‬‬ ‫‪3.7513‬‬ ‫‪3.8273‬‬ ‫‪3.8928‬‬ ‫‪3.9911‬‬ ‫‪4.0153‬‬ ‫‪3.9586‬‬ ‫‪3.8511‬‬ ‫‪3.8935‬‬ ‫‪3.7771‬‬ ‫‪3.8559‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪3.7394‬‬ ‫‪3.6927‬‬ ‫‪3.6922‬‬ ‫‪3.6200‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫ב‪ .‬שער השקל ביחס לאירו‬ ‫ממוצעים חודשיים בשקלים חדשים לאירו משנת ‪2000‬‬ ‫חודש‪/‬‬ ‫שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫ממוצע‬ ‫שנתי‬ ‫‪6/9/2013 2:43:47 PM‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪4.1650‬‬ ‫‪3.9906‬‬ ‫‪3.8627‬‬ ‫‪3.8415‬‬ ‫‪3.7518‬‬ ‫‪3.8952‬‬ ‫‪3.8448‬‬ ‫‪3.6619‬‬ ‫‪3.5151‬‬ ‫‪3.5089‬‬ ‫‪3.5170‬‬ ‫‪3.6602‬‬ ‫‪3.7679‬‬ ‫‪3.8664‬‬ ‫‪3.7945‬‬ ‫‪3.7815‬‬ ‫‪3.7249‬‬ ‫‪3.6263‬‬ ‫‪3.5527‬‬ ‫‪3.6116‬‬ ‫‪3.8135‬‬ ‫‪3.9199‬‬ ‫‪3.9030‬‬ ‫‪3.7645‬‬ ‫‪3.8136‬‬ ‫‪3.7644‬‬ ‫‪4.0085‬‬ ‫‪4.0564‬‬ ‫‪4.0859‬‬ ‫‪4.2601‬‬ ‫‪4.4846‬‬ ‫‪4.7186‬‬ ‫‪4.6812‬‬ ‫‪4.5714‬‬ ‫‪4.6848‬‬ ‫‪4.7073‬‬ ‫‪4.6915‬‬ ‫‪4.7860‬‬ ‫‪4.4780‬‬ ‫‪5.1332‬‬ ‫‪5.2427‬‬ ‫‪5.1795‬‬ ‫‪4.9980‬‬ ‫‪5.1894‬‬ ‫‪5.1047‬‬ ‫‪4.9708‬‬ ‫‪4.9553‬‬ ‫‪5.0052‬‬ ‫‪5.2040‬‬ ‫‪5.2573‬‬ ‫‪5.3939‬‬ ‫‪5.1362‬‬ ‫‪5.5827‬‬ ‫‪5.6457‬‬ ‫‪5.5210‬‬ ‫‪5.4546‬‬ ‫‪5.5071‬‬ ‫‪5.4800‬‬ ‫‪5.5122‬‬ ‫‪5.5226‬‬ ‫‪5.4863‬‬ ‫‪5.5761‬‬ ‫‪5.7216‬‬ ‫‪5.8232‬‬ ‫‪5.5694‬‬ ‫‪5.7475‬‬ ‫‪5.6893‬‬ ‫‪5.7108‬‬ ‫‪5.6546‬‬ ‫‪5.5563‬‬ ‫‪5.4566‬‬ ‫‪5.4913‬‬ ‫‪5.5441‬‬ ‫‪5.5643‬‬ ‫‪5.5726‬‬ ‫‪5.5397‬‬ ‫‪5.4690‬‬ ‫‪5.5830‬‬ ‫‪5.6001‬‬ ‫‪5.6177‬‬ ‫‪5.6371‬‬ ‫‪5.6250‬‬ ‫‪5.7142‬‬ ‫‪5.6595‬‬ ‫‪5.6239‬‬ ‫‪5.6132‬‬ ‫‪5.5405‬‬ ‫‪5.3890‬‬ ‫‪5.5343‬‬ ‫‪5.5524‬‬ ‫‪5.5922‬‬ ‫‪5.4976‬‬ ‫‪5.5122‬‬ ‫‪5.5637‬‬ ‫‪5.5051‬‬ ‫‪5.4093‬‬ ‫‪5.6119‬‬ ‫‪5.8339‬‬ ‫‪5.7523‬‬ ‫‪5.6675‬‬ ‫‪5.7117‬‬ ‫‪5.7424‬‬ ‫‪5.6836‬‬ ‫‪5.6243‬‬ ‫‪5.5194‬‬ ‫‪5.3207‬‬ ‫‪5.4501‬‬ ‫‪5.5482‬‬ ‫‪5.2579‬‬ ‫‪5.2242‬‬ ‫‪5.3181‬‬ ‫‪5.3293‬‬ ‫‪5.0972‬‬ ‫‪4.8728‬‬ ‫‪4.9657‬‬ ‫‪5.2071‬‬ ‫‪5.2585‬‬ ‫‪5.1869‬‬ ‫‪5.2436‬‬ ‫‪5.4436‬‬ ‫‪5.5349‬‬ ‫‪5.5572‬‬ ‫‪5.5270‬‬ ‫‪5.4843‬‬ ‫‪5.4662‬‬ ‫‪5.4802‬‬ ‫‪5.5229‬‬ ‫‪5.6381‬‬ ‫‪5.5376‬‬ ‫‪5.4685‬‬ ‫‪5.3031‬‬ ‫‪5.1254‬‬ ‫‪5.0860‬‬ ‫‪4.9780‬‬ ‫‪4.7683‬‬ ‫‪4.7059‬‬ ‫‪4.9215‬‬ ‫‪4.8930‬‬ ‫‪4.8875‬‬ ‫‪5.0175‬‬ ‫‪4.9805‬‬ ‫‪4.7683‬‬ ‫‪4.9529‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 74‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪75‬‬ ‫ממוצעים חודשיים בשקלים חדשים לאירו משנת ‪( 2000‬המשך)‬ ‫חודש‪/‬‬ ‫שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫ממוצע‬ ‫שנתי‬ ‫‪6/9/2013 2:43:47 PM‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪4.7921‬‬ ‫‪4.9928‬‬ ‫‪4.9861‬‬ ‫‪4.9651‬‬ ‫‪4.9801‬‬ ‫‪4.9200‬‬ ‫‪4.8817‬‬ ‫‪5.0850‬‬ ‫‪5.0850‬‬ ‫‪5.0299‬‬ ‫‪5.0497‬‬ ‫‪4.9695‬‬ ‫‪4.9781‬‬ ‫‪4.9175‬‬ ‫‪4.9483‬‬ ‫‪4.9674‬‬ ‫‪4.9354‬‬ ‫‪4.9023‬‬ ‫‪4.8784‬‬ ‫‪4.9089‬‬ ‫‪4.9766‬‬ ‫‪5.0748‬‬ ‫‪4.9985‬‬ ‫‪4.9970‬‬ ‫‪4.9526‬‬ ‫‪4.9551‬‬ ‫‪4.9698‬‬ ‫‪4.9371‬‬ ‫‪4.7900‬‬ ‫‪4.7128‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2017‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2020‬‬ ‫‪2021‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 75‬‬ ‫‪76‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫תוספת יוקר‬ ‫מה‪ 3/1990-‬עד היום‬ ‫תקופה‬ ‫‪03/1990‬‬ ‫‪09/1990‬‬ ‫‪03/1991‬‬ ‫‪08/1991‬‬ ‫‪02/1992‬‬ ‫‪08/1992‬‬ ‫‪02/1993‬‬ ‫‪08/1993‬‬ ‫‪02/1994‬‬ ‫‪08/1994‬‬ ‫‪02/1995‬‬ ‫‪08/1995‬‬ ‫‪02/1996‬‬ ‫‪08/1996‬‬ ‫‪02/1997‬‬ ‫‪08/1997‬‬ ‫‪08/1998‬‬ ‫‪01/1999‬‬ ‫‪01/2003‬‬ ‫‪01/2004‬‬ ‫‪03/2004‬‬ ‫‪1.6.2006‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:47 PM‬‬ ‫תוספת מרבית‬ ‫עד תקרה ש"ח‬ ‫אחוז תוספת‬ ‫‪86.58‬‬ ‫‪2,220‬‬ ‫‪3.90‬‬ ‫‪142.50‬‬ ‫‪2,500‬‬ ‫‪5.70‬‬ ‫‪105.30‬‬ ‫‪2,700‬‬ ‫‪3.90‬‬ ‫‪145.00‬‬ ‫‪2,900‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪43.40‬‬ ‫‪3,100‬‬ ‫‪1.40‬‬ ‫‪48.00‬‬ ‫‪3,200‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫‪74.70‬‬ ‫‪3,248‬‬ ‫‪2.30‬‬ ‫‪46.50‬‬ ‫‪3,323‬‬ ‫‪1.40‬‬ ‫‪87.40‬‬ ‫‪3,800‬‬ ‫‪2.30‬‬ ‫‪159.10‬‬ ‫‪4,300‬‬ ‫‪3.70‬‬ ‫‪156.00‬‬ ‫‪6,000‬‬ ‫‪2.60‬‬ ‫‪32.50‬‬ ‫‪6,500‬‬ ‫‪0.50‬‬ ‫‪156.00‬‬ ‫‪6,500‬‬ ‫‪2.40‬‬ ‫‪214.40‬‬ ‫‪6,700‬‬ ‫‪3.20‬‬ ‫‪41.70‬‬ ‫‪6,950‬‬ ‫‪0.60‬‬ ‫‪168.00‬‬ ‫‪7,000‬‬ ‫‪2.40‬‬ ‫‪36.00‬‬ ‫‪7,200‬‬ ‫‪0.50‬‬ ‫‪18.09‬‬ ‫‪7,236‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪68.60‬‬ ‫‪3,267‬‬ ‫‪2.10‬‬ ‫‪87.20‬‬ ‫‪3,335-7,700‬‬ ‫‪2.00‬‬ ‫‪3.12‬‬ ‫‪7,700-7,856‬‬ ‫‪2.00‬‬ ‫תוספת יוקר של ‪ 2.1%‬לכל העובדים במגזר הציבורי‬ ‫‪book-mitria 49.indb 76‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪77‬‬ ‫שיעורי ריבית‬ ‫‪ .1‬ריבית פק"מ — פר"י‬ ‫ש"ח‬ ‫עד ‪24,999‬‬ ‫‪25,000-49,999‬‬ ‫‪50,000-99,999‬‬ ‫‪100,000-499,999‬‬ ‫פק"מ (פיקדון קצר מועד) פק"מ פלוס‬ ‫החל מ‪19.12.2008-‬‬ ‫החל מ‪28.8.2008-‬‬ ‫עד ‪18.12.2008‬‬ ‫‪ 7-27‬ימים ‪ 365‬ימים ‪ 7-27‬ימים ‪ 365‬ימים‬ ‫‪1.00%‬‬ ‫‪0.10%‬‬ ‫‪2.40%‬‬ ‫‪0.90%‬‬ ‫‪1.20%‬‬ ‫‪0.15%‬‬ ‫‪2.60%‬‬ ‫‪0.95%‬‬ ‫‪1.40%‬‬ ‫‪0.20%‬‬ ‫‪2.80%‬‬ ‫‪1.00%‬‬ ‫‪1.60%‬‬ ‫‪0.25%‬‬ ‫‪3.00%‬‬ ‫‪1.05%‬‬ ‫מ‪500,000-‬‬ ‫‪1.10%‬‬ ‫‪3.20%‬‬ ‫‪0.25%‬‬ ‫‪1.80%‬‬ ‫פר"י (ריבית שנתית)‬ ‫החל‬ ‫החל‬ ‫מ‪10.5.2010-‬‬ ‫מיום‬ ‫‪ 2.3.2011‬עד ‪1.3.2011‬‬ ‫‪0.35%‬‬ ‫‪0.37%‬‬ ‫‪0.40%‬‬ ‫‪0.46%‬‬ ‫‪0.10%‬‬ ‫‪0.15%‬‬ ‫‪0.20%‬‬ ‫‪0.25%‬‬ ‫‪0.55%‬‬ ‫‪0.30%‬‬ ‫‪ .2‬חח"ד (שנתי באחוזים)‬ ‫במסגרת מאושרת (פריים)‬ ‫תוספת סיכון מרבית‬ ‫סה"כ מאושרת‬ ‫תוספת ריבית לחריגה‬ ‫סה"כ חריגה‬ ‫החל מיום‬ ‫‪18.5.2013‬‬ ‫‪3.00‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪8.00‬‬ ‫(‪ 8.30‬תעריפית מתואמת)‬ ‫‪3.50‬‬ ‫‪11.50‬‬ ‫(‪ 12.13‬תעריפית מתואמת)‬ ‫החל מיום ‪27.12.2012‬‬ ‫עד יום ‪17.5.2013‬‬ ‫‪3.25‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪8.25‬‬ ‫(‪ 8.57‬תעריפית מתואמת)‬ ‫‪3.50‬‬ ‫‪11.75‬‬ ‫(‪ 12.40‬תעריפית מתואמת)‬ ‫הערה‪ :‬הנתונים בסוגריים הם הריבית המתואמת ‪ −‬הגביה בראשית כל חודש עבור החודש שחלף‪.‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:47 PM‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 77‬‬ ‫‪78‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫‪ .3‬הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪( 1999‬פריים רייט)‬ ‫ריבית תעריפית (באחוזים)‬ ‫חודשית‬ ‫השנה היום‬ ‫‪ 25 1999‬בפברואר ‪1.2083‬‬ ‫‪1.1667‬‬ ‫‪ 31‬במרץ‬ ‫‪1.1250‬‬ ‫‪ 29‬באפריל‬ ‫‪1.0833‬‬ ‫‪ 29‬ביולי‬ ‫‪1.0580‬‬ ‫‪ 25‬בנובמבר‬ ‫‪1.0167‬‬ ‫‪ 30‬בדצמבר‬ ‫‪0.9833‬‬ ‫‪ 27 2000‬בינואר‬ ‫‪ 24‬בפברואר ‪0.9500‬‬ ‫‪0.9250‬‬ ‫‪ 30‬במרץ‬ ‫‪0.9000‬‬ ‫‪ 27‬באפריל‬ ‫‪0.8833‬‬ ‫‪ 27‬ביולי‬ ‫‪0.8666‬‬ ‫‪ 31‬באוגוסט‬ ‫‪ 28‬בספטמבר ‪0.8417‬‬ ‫‪ 26‬באוקטובר ‪0.8250‬‬ ‫‪0.8083‬‬ ‫‪ 30‬בנובמבר‬ ‫‪0.7917‬‬ ‫‪ 28‬בדצמבר‬ ‫‪0.7667‬‬ ‫‪ 1 2001‬בפברואר‬ ‫‪0.7500‬‬ ‫‪ 1‬במרץ‬ ‫‪0.7250‬‬ ‫‪ 29‬במרץ‬ ‫‪0.7083‬‬ ‫‪ 31‬במאי‬ ‫‪0.6917‬‬ ‫‪ 21‬ביוני‬ ‫‪0.6667‬‬ ‫‪ 28‬ביוני‬ ‫‪0.6500‬‬ ‫‪ 26‬ביוני‬ ‫‪0.6333‬‬ ‫‪ 1‬בנובמבר‬ ‫‪0.6083‬‬ ‫‪ 29‬בנובמבר‬ ‫‪0.4417‬‬ ‫‪ 25‬בדצמבר‬ ‫‪0.4917‬‬ ‫‪ 3 2002‬במרץ‬ ‫‪0.5083‬‬ ‫‪ 26‬באפריל‬ ‫‪0.5917‬‬ ‫‪ 31‬במאי‬ ‫‪0.7167‬‬ ‫‪ 13‬ביוני‬ ‫‪0.8833‬‬ ‫‪ 28‬ביוני‬ ‫‪0.8667‬‬ ‫‪ 26‬בדצמבר‬ ‫‪6/9/2013 2:43:47 PM‬‬ ‫שנתית‬ ‫‪14.50‬‬ ‫‪14.00‬‬ ‫‪13.50‬‬ ‫‪13.00‬‬ ‫‪12.70‬‬ ‫‪12.20‬‬ ‫‪11.80‬‬ ‫‪11.40‬‬ ‫‪11.10‬‬ ‫‪10.80‬‬ ‫‪10.60‬‬ ‫‪10.40‬‬ ‫‪10.10‬‬ ‫‪9.90‬‬ ‫‪9.70‬‬ ‫‪9.50‬‬ ‫‪9.20‬‬ ‫‪9.00‬‬ ‫‪8.70‬‬ ‫‪8.50‬‬ ‫‪8.30‬‬ ‫‪8.00‬‬ ‫‪7.80‬‬ ‫‪7.60‬‬ ‫‪7.30‬‬ ‫‪5.30‬‬ ‫‪5.90‬‬ ‫‪6.10‬‬ ‫‪7.10‬‬ ‫‪8.60‬‬ ‫‪10.60‬‬ ‫‪10.40‬‬ ‫ריבית תעריפית (באחוזים)‬ ‫חודשית‬ ‫השנה היום‬ ‫‪0.8500‬‬ ‫‪ 27 2003‬במרץ‬ ‫‪0.8250‬‬ ‫‪ 1‬במאי‬ ‫‪0.7917‬‬ ‫‪ 29‬במאי‬ ‫‪0.7500‬‬ ‫‪ 26‬ביוני‬ ‫‪0.7083‬‬ ‫‪ 31‬ביולי‬ ‫‪0.6667‬‬ ‫‪ 28‬באוגוסט‬ ‫‪ 25‬בספטמבר ‪0.6333‬‬ ‫‪ 30‬באוקטובר ‪0.5917‬‬ ‫‪0.5583‬‬ ‫‪ 27‬בנובמבר‬ ‫‪0.5250‬‬ ‫‪ 1 2004‬בינואר‬ ‫‪0.5000‬‬ ‫‪ 29‬בינואר‬ ‫‪ 26‬בפברואר ‪0.4833‬‬ ‫‪0.4667‬‬ ‫‪ 1‬באפריל‬ ‫‪0.4500‬‬ ‫‪ 25‬בנובמבר‬ ‫‪0.4333‬‬ ‫‪ 30‬בדצמבר‬ ‫‪0.4167‬‬ ‫‪ 27 2005‬בינואר‬ ‫‪ 30‬בספטמבר ‪0.4438‬‬ ‫‪ 30‬באוקטובר ‪0.4583‬‬ ‫‪0.5000‬‬ ‫‪ 2‬בדצמבר‬ ‫‪0.5208‬‬ ‫‪ 27 2006‬בינואר‬ ‫‪0.5420‬‬ ‫‪ 2‬באפריל‬ ‫‪0.5630‬‬ ‫‪ 28‬באפריל‬ ‫‪0.5830‬‬ ‫‪ 28‬ביולי‬ ‫‪ 26‬באוקטובר ‪0.5625‬‬ ‫‪0.5417‬‬ ‫‪ 30‬בנובמבר‬ ‫‪0.5000‬‬ ‫‪ 28‬בדצמבר‬ ‫‪0.4792‬‬ ‫‪ 1 2007‬בפברואר‬ ‫‪0.4583‬‬ ‫‪ 1‬במרץ‬ ‫‪0.4375‬‬ ‫‪ 26‬באפריל‬ ‫‪0.4160‬‬ ‫‪ 31‬במאי‬ ‫‪0.4375‬‬ ‫‪ 29‬ביולי‬ ‫‪0.4580‬‬ ‫‪ 31‬באוגוסט‬ ‫‪0.4792‬‬ ‫‪ 28‬בדצמבר‬ ‫שנתית‬ ‫‪10.20‬‬ ‫‪9.90‬‬ ‫‪9.50‬‬ ‫‪9.00‬‬ ‫‪8.50‬‬ ‫‪8.00‬‬ ‫‪7.60‬‬ ‫‪7.10‬‬ ‫‪6.70‬‬ ‫‪6.30‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫‪5.80‬‬ ‫‪5.60‬‬ ‫‪5.40‬‬ ‫‪5.20‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫‪6.25‬‬ ‫‪6.50‬‬ ‫‪6.75‬‬ ‫‪7.00‬‬ ‫‪6.75‬‬ ‫‪6.50‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫‪5.75‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪5.75‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 78‬‬ ‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪79‬‬ ‫הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪( 1999‬פריים רייט) (המשך)‬ ‫ריבית תעריפית (באחוזים)‬ ‫חודשית‬ ‫השנה היום‬ ‫‪0.4375‬‬ ‫‪ 28 2008‬ינואר‬ ‫‪0.3958‬‬ ‫‪ 27‬במרץ‬ ‫‪0.4167‬‬ ‫‪ 30‬במאי‬ ‫‪0.4375‬‬ ‫‪ 27‬ביוני‬ ‫‪0.4580‬‬ ‫‪ 1‬באוגוסט‬ ‫‪0.4792‬‬ ‫‪ 29‬באוגוסט‬ ‫‪ 12‬באוקטובר ‪0.4375‬‬ ‫‪ 30‬באוקטובר ‪0.4167‬‬ ‫‪0.3750‬‬ ‫‪ 14‬בנובמבר‬ ‫‪0.3330‬‬ ‫‪ 28‬בנובמבר‬ ‫‪0.2083‬‬ ‫‪ 1 2009‬בינואר‬ ‫‪0.2708‬‬ ‫‪ 29‬בינואר‬ ‫‪ 26‬בפברואר ‪0.1875‬‬ ‫‪0.1667‬‬ ‫‪ 26‬במרץ‬ ‫‪0.1875‬‬ ‫‪ 28‬באוגוסט‬ ‫‪0.2083‬‬ ‫‪ 27‬נובמבר‬ ‫שנתית‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪4.75‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪5.75‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪4.50‬‬ ‫‪4.00‬‬ ‫‪3.25‬‬ ‫‪2.50‬‬ ‫‪2.25‬‬ ‫‪2.00‬‬ ‫‪2.25‬‬ ‫‪2.50‬‬ ‫ריבית תעריפית (באחוזים)‬ ‫חודשית‬ ‫השנה היום‬ ‫‪0.2292‬‬ ‫‪ 1 2010‬בינואר‬ ‫‪0.2500‬‬ ‫‪ 1‬באפריל‬ ‫‪0.2700‬‬ ‫‪ 30‬ביולי‬ ‫‪ 3‬באוקטובר ‪0.2900‬‬ ‫‪0.3125‬‬ ‫‪ 28‬בינואר‬ ‫‪ 25 2011‬בפברואר ‪0.3333‬‬ ‫‪0.3750‬‬ ‫‪ 1‬באפריל‬ ‫‪0.39583‬‬ ‫‪ 27‬במאי‬ ‫‪ 2‬באוקטובר ‪0.3750‬‬ ‫‪0.3542‬‬ ‫‪ 1‬בדצמבר‬ ‫‪0.3333‬‬ ‫‪ 26 2012‬בינואר‬ ‫‪0.3125‬‬ ‫‪ 28‬ביוני‬ ‫‪0.2926‬‬ ‫‪ 1‬בנובמבר‬ ‫‪0.2708‬‬ ‫‪ 27‬בדצמבר‬ ‫‪0.2500‬‬ ‫‪ 17 2013‬במאי‬ ‫שנתית‬ ‫‪2.75‬‬ ‫‪3.00‬‬ ‫‪3.25‬‬ ‫‪3.50‬‬ ‫‪3.75‬‬ ‫‪4.00‬‬ ‫‪4.50‬‬ ‫‪4.75‬‬ ‫‪4.50‬‬ ‫‪4.25‬‬ ‫‪4.00‬‬ ‫‪3.75‬‬ ‫‪3.50‬‬ ‫‪3.25‬‬ ‫‪3.00‬‬ ‫‪ .4‬ריבית החשב הכללי*‬ ‫החל מ‪ 17-‬במאי ‪ 2013‬יהיו שיעורי הריבית של החשב הכללי כדלקמן‪:‬‬ ‫‪" .1‬ריבית החשב הכללי"‬ ‫‪ 1.1‬שיעור "ריבית החשב הכללי" יעמוד על ‪ 3.00%‬לשנה‪ ,‬דהיינו ‪ 0.25%‬לחודש‪ .‬ריבית‬ ‫מצטברת תחושב לפי חישוב רבעוני‪.‬‬ ‫‪ 1.2‬שיעור ריבית זה יחול על כל ההסדרים של המדינה עם גופים שונים‪ ,‬המבוססים‬ ‫על שיעור "ריבית החשב הכללי"‪.‬‬ ‫‪" .2‬ריבית בגין איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית" לחשב הכללי‬ ‫‪ 2.1‬שיעור "ריבית בגין איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית" יהיה ‪7.50%‬‬ ‫לשנה‪ ,‬דהיינו ‪ 0.625%‬לחודש‪ .‬ריבית מצטברת תחושב לפי חישוב רבעוני‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬כמו‪-‬כן תחול ריבית זאת על ההלוואות לחייבי מסים‪.‬‬ ‫‪" .3‬ריבית פיגורים"‬ ‫שיעור "ריבית פיגורים" יהיה ‪ 9.50%‬לשנה‪ ,‬דהיינו ‪ 0.7917%‬לחודש‪.‬‬ ‫*‬ ‫‪6/9/2013 2:43:48 PM‬‬ ‫הריבית מחושבת על בסיס רבעוני‪ .‬ריבית התעריפית = ״הפריים״ רייט מובחרים לא כולל עמלת הקצאה‪ ,‬דמי ניהול‬ ‫חשבון‪ ,‬חיובים שונים וריבית חריגה‪ .‬הריבית נבדקת ביום התאריך הרשום‪.‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 79‬‬ ‫‪80‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫‪ .4‬להלן שיעורי הריבית השנתית כפי שהיו החל מיום ‪ 27‬בינואר ‪:2005‬‬ ‫מיום‬ ‫עד יום‬ ‫‪17.5.2013‬‬ ‫‪27.12.2012‬‬ ‫‪1.11.2012‬‬ ‫‪28.6.2012‬‬ ‫‪26.1.2012‬‬ ‫‪1.11.2011‬‬ ‫‪2.10.2011‬‬ ‫‪27.5.2011‬‬ ‫‪1.4.2011‬‬ ‫‪25.2.2011‬‬ ‫‪27.1.2011‬‬ ‫‪3.10.2010‬‬ ‫‪30.7.2010‬‬ ‫‪1.4.2010‬‬ ‫‪1.1.2010‬‬ ‫‪28.8.2009‬‬ ‫‪26.3.2009‬‬ ‫‪26.2.2009‬‬ ‫‪29.1.2009‬‬ ‫‪1.1.2009‬‬ ‫‪27.11.2008‬‬ ‫‪14.11.2008‬‬ ‫‪30.10.2008‬‬ ‫‪12.10.2008‬‬ ‫‪16.5.2013‬‬ ‫‪26.12.2012‬‬ ‫‪31.10.2012‬‬ ‫‪27.6.2012‬‬ ‫‪25.1.2012‬‬ ‫‪30.11.2011‬‬ ‫‪1.10.2011‬‬ ‫‪26.5.2011‬‬ ‫‪31.3.2011‬‬ ‫‪24.2.2011‬‬ ‫‪27.1.2011‬‬ ‫‪2.10.2010‬‬ ‫‪29.7.2010‬‬ ‫‪31.3.2010‬‬ ‫‪27.11.2009‬‬ ‫‪27.8.2009‬‬ ‫‪25.3.2009‬‬ ‫‪25.2.2009‬‬ ‫‪28.1.2009‬‬ ‫‪31.12.2008‬‬ ‫‪26.11.2008‬‬ ‫‪13.11.2008‬‬ ‫‪29.10.2008‬‬ ‫‪6/9/2013 2:43:48 PM‬‬ ‫ריבית‬ ‫באחוזים‬ ‫‪3.00‬‬ ‫‪3.25‬‬ ‫‪3.50‬‬ ‫‪3.75‬‬ ‫‪4.00‬‬ ‫‪4.25‬‬ ‫‪4.50‬‬ ‫‪4.75‬‬ ‫‪4.50‬‬ ‫‪4.00‬‬ ‫‪3.75‬‬ ‫‪3.50‬‬ ‫‪3.25‬‬ ‫‪3.00‬‬ ‫‪2.75‬‬ ‫‪2.25‬‬ ‫‪2.00‬‬ ‫‪2.25‬‬ ‫‪2.50‬‬ ‫‪3.25‬‬ ‫‪4.00‬‬ ‫‪4.50‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫מיום‬ ‫עד יום‬ ‫‪29.8.2008‬‬ ‫‪1.8.2008‬‬ ‫‪27.6.2008‬‬ ‫‪30.5.2008‬‬ ‫‪27.3.2008‬‬ ‫‪28.2.2008‬‬ ‫‪28.12.2007‬‬ ‫‪31.8.2007‬‬ ‫‪29.7.2007‬‬ ‫‪31.5.2007‬‬ ‫‪26.4.2007‬‬ ‫‪1.3.2007‬‬ ‫‪1.2.2007‬‬ ‫‪28.12.2006‬‬ ‫‪30.11.2006‬‬ ‫‪26.10.2006‬‬ ‫‪28.7.2006‬‬ ‫‪28.4.2006‬‬ ‫‪2.4.2006‬‬ ‫‪27.1.2006‬‬ ‫‪2.12.2005‬‬ ‫‪30.10.2005‬‬ ‫‪30.9.2005‬‬ ‫‪27.1.2005‬‬ ‫‪11.10.2008‬‬ ‫‪28.8.2008‬‬ ‫‪31.7.2008‬‬ ‫‪26.6.2008‬‬ ‫‪29.5.2008‬‬ ‫‪26.3.2008‬‬ ‫‪27.2.2008‬‬ ‫‪27.12.2007‬‬ ‫‪30.8.2007‬‬ ‫‪28.7.2007‬‬ ‫‪30.5.2007‬‬ ‫‪25.4.2007‬‬ ‫‪28.2.2007‬‬ ‫‪31.1.2007‬‬ ‫‪27.12.2006‬‬ ‫‪29.11.2006‬‬ ‫‪25.10.2006‬‬ ‫‪27.7.2006‬‬ ‫‪27.4.2006‬‬ ‫‪1.4.2006‬‬ ‫‪26.1.2006‬‬ ‫‪1.12.2005‬‬ ‫‪29.10.2005‬‬ ‫‪29.9.2005‬‬ ‫ריבית‬ ‫באחוזים‬ ‫‪5.75‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪4.75‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.75‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪5.75‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫‪6.50‬‬ ‫‪6.75‬‬ ‫‪7.00‬‬ ‫‪6.75‬‬ ‫‪6.50‬‬ ‫‪6.25‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪book-mitria 49.indb 80‬‬