‫עבודה בדידקטיקה בשיטת הג'יקסו‬ ‫עינ‬ ‫ת‬ ‫ג'אן‬ ‫‬‫אור‬ ‫טל‬ ‫מויאל‪-‬‬ ‫עינת ג'אן‪:‬‬ ‫‪305528671‬‬ ‫אורטל מויאל‪:‬‬ ‫‪203724216‬‬ ‫מבוא‪2-01.......................................................................................................‬‬ ‫ביבילויוגרפיה‪00...............................................................................................‬‬ ‫היבט חינוכי‪02..................................................................................................‬‬ ‫היבט הוראתי‪01.................................................................................................‬‬ ‫הקדמה‪01-06....................................................................................................‬‬ ‫מערכי שיעור –‬ ‫מערך שיעור ראשון ‪21-22.................................................................................‬‬ ‫אמצעי עזר למערך שיעור ראשון‪23.......................................................................‬‬ ‫מערכי שיעורים שני ושלישי‪24-11.......................................................................‬‬ ‫אמצעי עזר למערכי שיעור שני ושלישי‪11-12.........................................................‬‬ ‫מערך שיעור רביעי‪13-21...................................................................................‬‬ ‫אמצעי עזר למערך שיעור רביעי‪20........................................................................‬‬ ‫בדיקה מהנה!‬ ‫‪1‬‬ ‫בעבודה זו בחרנו להציג את הערך גבורה ‪( 7‬מתוך אבן שושן)‪.‬‬ ‫גבורה = כוח ‪,‬עז‪ ,‬תוקף‪ ,‬חוזק‬ ‫גיבור = חזק‪ ,‬רב כוח ‪,‬חזק ברוחו ‪.‬‬ ‫גבורת הלב= אומץ לב ‪,‬כוח נפשי ‪,‬נועזות ‪.‬‬ ‫גבורת הרצון= חוזק הרצון‪ ,‬הכוח להתגבר על יצרים ועל חולשות‪.‬‬ ‫רש"י מפרש ‪ :‬ההבדל בין כוח לגבורה הוא ‪7‬‬ ‫כוח = כוח הזרוע‬ ‫‪‬‬ ‫גבורה= גבורת הלב‬ ‫ישנם מספר סוגים של גיבורים ובניהם‪:‬‬ ‫ גיבור ישראל‪ -‬תואר כבוד הגבוה ביותר הניתן לחייל על מעשה גבורה יוצא מגדר הרגיל שביצע תוך‬‫חירוף נפש‪.‬‬ ‫ גיבור מלחמה –חייל אמיץ ומאומן לקרב ‪.‬‬‫ גיבור חייל‪ -‬בן חיל‪ ,‬אמיץ מאוד ‪.‬‬‫ גיבור רוח‪ -‬אדם בעל שאר רוח המצטיין בתכונותיו הנפשיות‪.‬‬‫כפי שרש"י ציין יש להבדיל בין גיבור לבין חזק ‪:‬‬ ‫חזק ‪ -‬בעל כוח פיזי (טבעי או על טבעי)‪ ,‬או בעל כוח צבאי‪ ,‬מדיני‪ ,‬או בעל מעמד הנותן לו כוח‪8‬‬ ‫גיבור ‪ -‬מתגבר על מישהו או על משהו‪ ,‬גם אם אינו חזק יש לו כוח פנימי ‪ -‬רוחני‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫האם 'אמיץ' איננו מפחד? האם הוא אדם ללא פחד?‬ ‫'אומץ' הוא התגברות על הפחד‪ ,‬ולא העדר פחד‪ ,‬אדם ללא פחד ‪-‬כמעט שאינו בנמצא‪ .‬הפחד הוא רגש‬ ‫נורמאלי (יצר ‪ -‬אינסטינקט‪ ,‬דחף)‪ ,‬המגן עלינו מפני סכנות קיומיות‪ ,‬ומפני מעשי שטות‪.‬‬ ‫למשל‪ 7‬ילד חסר פחד שינסה להרגיז כלב רוטוויילר‪ ,‬אינו אמיץ כי אם טיפש‪ ,‬או תמים‪.‬‬ ‫גיבור הוא אדם הכובש את פחדיו‪ ,‬על כן הוא אמיץ!‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לא כל אמיץ הוא גיבור!‬ ‫לדוג'‪ :‬במעשיהם של שודד הפורץ לבנק לשם שוד‪ ,‬או גנב המטפס על צינור לקומה השלישית‬ ‫כדי לגנוב יש מידה רבה של סיכון ועל כן גם אומץ‪ .‬האומץ שלהם אינו עושה אותם לגיבורים‪.‬‬ ‫כל מעשה מחושב שהוא בניגוד לחוק‪ ,‬יש בו סיכון‪ ,‬ומי שמוכן להסתכן‪ ,‬יש בו אומץ‪ .‬כך גם‬ ‫משחק של 'רולטת כביש'‪ .‬וכל המעשים האלה אינם נחשבים לגבורה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מהו ההיפך מגיבור?‬ ‫חלש‪-‬חזק‬ ‫פחדן‪-‬אמיץ‬ ‫גיבור ‪ -‬אנוכי‬ ‫‪‬‬ ‫תכונות המיוחסות לגיבורים ‪:‬‬ ‫א‪ .‬התגברות‬ ‫במעשה הגבורה הגיבור יתגבר על‪ :‬פחד‪ ,‬ייאוש‪ ,‬כאב‪ ,‬רעב‪ ,‬חולשה‪ ,‬סיפוק תאוות וכו'‬ ‫ב‪ .‬הקרבה‬ ‫גיבור מלחמה מסכן את חייו‪ ,‬גיבורים אחרים מקריבים נוחות‪ ,‬קריירה‪ ,‬הנאות‪ ,‬ביטחון וכו'‬ ‫ג‪ .‬אחריות‬ ‫הגיבור הוא אדם אחראי המקיים בנאמנות ובדייקנות את המוטל עליו ‪.‬‬ ‫אחד המניעים לעשות מעשי גבורה היא האמונה ‪,‬מעשי גבורה אינם נעשים ללא אמונה במשהו‪.‬‬ ‫כאן גם המקום לדבר על כוחה של האמונה לחולל את מה שנראה לפעמים כבלתי אפשרי‪.‬‬ ‫לסיכום‪7‬‬ ‫‪ ‬גיבור יכול להיות אדם חזק מבחינה פיזית או אדם חלש מבחינה פיזית‪,‬‬ ‫לא כל גבורה דורשת כוח פיזי‪.‬‬ ‫‪ ‬גיבור איננו אדם שאין בו פחד‪ ,‬כי אם אדם הכובש את פחדיו‪.‬‬ ‫‪ ‬הגבורה דורשת אומץ‪ ,‬אבל לא כל אומץ הוא גבורה‪ .‬ולא כל אמיץ הוא גיבור‪.‬‬ ‫‪ ‬הגיבור דבק במטרתו‪ ,‬ואינו מוותר בקלות‪ ,‬למרות הקשיים שעומדים בדרכו‪.‬‬ ‫‪ ‬גבורה ‪ -‬איננה תוקפנות‪.‬‬ ‫‪ ‬גבורה שנועדה להגן יכולה להיות כרוכה באלימות‪ .‬אבל אלימות איננה גבורה‪.‬‬ ‫‪ ‬הגבורה מתגלה בתחומים שונים של החיים‪ ,‬ולא רק בשדה הקרב‪.‬‬ ‫‪ ‬הגבורה דורשת שליטה עצמית (כיבוש היצר) והקרבה‪.‬‬ ‫‪ ‬אדם מסוגל למעשה גבורה‪ ,‬אם הוא מאמין במטרה שלשמה הוא פועל‪.‬‬ ‫‪ ‬הגבורה מתבטאת במעשים שנעשים למען הזולת‪ ,‬או למען הכלל‪ ,‬או תורמים ומעשירים את‬ ‫הכלל ואין בה אנוכיות‪.‬‬ ‫‪ ‬הגבורה מותנית בצדקת המטרה שלמענה נלחמים‪( .‬אך על צדקת המטרה אפשר להתווכח)‪.‬‬ ‫‪ ‬לא כל מעשה גבורה מסתיים בניצחון‪ .‬גיבורים ‪ -‬לעתים מצליחים להשיג את מטרתם‪ ,‬ולעתים‬ ‫נכשלים‪ .‬אבל כל מעשה של גבורה הוא ניצחון של הרוח האנושית‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫גבורה במקורות ‪:‬‬ ‫"ברוך אתה ד' אלוהינו מלך העולם‪ ,‬אוזר ישראל בגבורה"‬ ‫גבורה מיוחדת היא גבורתם של ישראל‪,‬‬ ‫גבורה המצטיינת לא רק בכיבושים שכובשים את האחרים‪,‬‬ ‫ומכניעים אותם או הורגים אותם‪,‬‬ ‫אלא גבורה שבעיקרה היא קשורה בכיבוש שהאדם כובש את עצמו‪,‬‬ ‫גבורת הנשמה האלוהית‪ ,‬גבורת ארך אפיים הטוב מגיבור‪,‬‬ ‫ומושל ברוחו‬ ‫‪‬‬ ‫מלוכד עיר ‪.‬‬ ‫(הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל‪ ,‬ספר עולת ראי"ה)‬ ‫חכמי ישראל שאלו מהו 'גיבור'‪ ,‬והגדירו את הגבורה במילים הבאות‪:‬‬ ‫"איזהו גיבור ‪ -‬הכובש את יצרו!" (אבות ד' א)‬ ‫* 'יצר' ו'יצרים' הם תכונות טבעיות של כל היצורים המפותחים (כולל האדם)‪ ,‬המגנות על החיים‪.‬‬ ‫כגון‪ 7‬רעב‪ ,‬פחד‪ ,‬יצר המין‪ ,‬ובאופן כללי 'יצר הקיום'‪ .‬אצל בני אדם התרחב המושג 'יצר' והוא‬ ‫כולל תשוקות עזות למיניהן ‪ -‬גופניות ונפשיות‪ .‬כמו‪ 7‬יצרי שלטון‪ ,‬כוח‪ ,‬מין‪ ,‬רכושנות‪ ,‬יצרי נקם‪,‬‬ ‫תוקפנות‪ ,‬יצרי משיכה ודחייה‪ ,‬יצר אימהות וכו‪...‬‬ ‫*‬ ‫'כיבוש היצר' פירושו‪ 7‬התגברות על היצר‪.‬‬ ‫"איזהו גיבור? ‪ -‬שעושה את שונאו ‪ -‬אוהבו" (אבות דרבי נתן כ"ג)‬ ‫כדי לעשות את השונא אוהב מתגברים על יצרים ורגשות של עלבון‪ ,‬שנאה‪ ,‬נקמה וכו'‪.‬‬ ‫בכל פשרה יש קרבן‪.‬‬ ‫אנשים שקיבלו את התואר "גיבור" בתנ"ך(בספרים שלמדו הילדים עד כה)‪:‬‬ ‫עשיו‪-‬‬ ‫הּוא‪ָ -‬הי ָה גִּב ֹר‪ַ -‬צי ִּד ִּל ְפנֵי י ְהֹוָה עַל‪-‬כֵן י ֵָאמַר ְכנִּמְר ֹד גִּּבֹור ַצי ִּד ִּל ְפנֵי י ְהֹוָה (בראשית ‪,‬י‪,‬ט)‬ ‫גדעון‪-‬‬ ‫יפתח‪-‬‬ ‫ַוי ֵָרא ֵאלָיו ַמ ְל ַאְך י ְהוָה וַי ֹאמֶר ֵאלָיו יְהוָה ִּע ְמָך גִּּבֹור ֶה ָחי ִּל (שופטים‪,‬ו‪,‬יב)‬ ‫ְויִּפְתָ ח ַה ִּג ְלעָדִּ י ָהי ָה גִּּבֹור ַחי ִּל וְהּוא בֶן‪ִּ -‬אשָה זֹונָה וַיֹולֶד ִּג ְלעָד ֶאת‪-‬יִּפְתָ ח (שופטים יא‪,‬א)‬ ‫שאול‪-‬‬ ‫ְכֹורת בֶן‪ֲ -‬אפִּי ַח בֶן‪-‬אִּיׁש יְמִּינִּי גִּּבֹור ָחי ִּל (שמואל א‪,‬ט‪,‬א)‬ ‫ַויְהִּי‪-‬אִּיׁש ִּמ ִּבנְיָמִּין ּוׁשְ מֹו קִּיׁש בֶן‪ֲ -‬אבִּיאֵל בֶן‪-‬צְרֹור בֶן‪-‬ב ַ‬ ‫דוד‪-‬‬ ‫ַָארי ֵה ִּהמֵס יִּמָ ס כִּי‪-‬י ֹדֵ ַע כָל‪-‬יִּש ְָראֵל כִּי‪-‬גִּּבֹור ָאבִּיָך ּו ְבנֵי‪ַ -‬חי ִּל ֲאׁשֶר ִּאתֹו(שמואל ב‪,‬יז‪,‬י)‬ ‫וְהּוא גַם‪-‬בֶן‪ַ -‬חי ִּל ֲאׁשֶר לִּבֹו ְכלֵב ה ְ‬ ‫ירבעם‪-‬‬ ‫נעמן‪-‬‬ ‫ְו ָהאִּיׁש י ָָר ְבעָם גִּּבֹור ָחי ִּל ַוי ְַרא ׁשְֹלמ ֹה ֶאת‪ַ -‬הנַעַר כִּי‪-‬עֹשֵה ְמלָאכָה הּוא ַוי ַ ְפקֵד א ֹתֹו ְלכָל‪ֵ -‬סבֶל בֵית יֹוסֵף(מלאכים א‪,‬יא‪,‬כח)‬ ‫שר‪ְ -‬צבָא ֶמלְֶך‪-‬א ֲָרם ָהי ָה אִּ יׁש גָדֹול ִּל ְפנֵי אֲדֹנָיו ּונְשֺא ָפנִּים כִּי‪-‬בֹו נָתַ ן‪-‬י ְהוָה תְ ׁשּועָה ַלא ֲָרם ְוהָאִּ יׁש ָהי ָה גִּּבֹור ַחי ִּל מְצ ָֹרע(מלאכים ב ‪,‬ה‪,‬א)‬ ‫ְונַ ֲעמָן ַ‬ ‫‪4‬‬ ‫ערך הגבורה בחנוכה‬ ‫הגבורה היא ערך מרכזי בחג החנוכה‪ .‬היא מימד ה"אור" במאבקו של העם על זכותו לחיות על פי אמונתו‪ ,‬ועל זכותו לחרות‬ ‫ולעצמאות רוחנית ומדינית‪.‬‬ ‫ערך הגבורה עובר כחוט השני לאורך ההיסטוריה של החג‪ .‬החל מגבורת המכבים‪ ,‬שנלחמו ביוונים מעטים מול רבים ויכלו להם‪,‬‬ ‫דרך סיפורי גבורת קידוש השם של חנה ושבעת בניה ואלעזר הסופר ודמויות נוספות הנזכרות בספרי המכבים‪ ,‬אשר מסרו את נפשם‬ ‫ומתו על אמונתם‪ .‬הגבורה מוסיפה ללוות את החג באמצעות האימוץ של ספר "יהודית" וסיפור גבורתה אל מאגר הסיפורים של חנוכה‪,‬‬ ‫וממשיכה דרך סיפורי גבורה שסופרו על ידי העם בגולה בלילות הארוכים של חג החנוכה‪.‬‬ ‫בגולה ‪ -‬לצד סיפורי האמונה בה' ובניסים שהוא מחולל ‪ -‬סופרו בחנוכה גם סיפורי גבורה‪.‬‬ ‫הם קיבלו את השראתם מסיפורי גבורת המכבים‪ ,‬וסיפקו ליהודים תשובה לצורך הפסיכולוגי של זקיפות קומה והרגשת ערך‬ ‫בעיני עצמם ובעיני שכניהם הגויים‪.‬‬ ‫הרקע לצמיחת גיבורים בתקופת המאבק בין המתייוונים ליהודים‪:‬‬ ‫התרבות היוונית הייתה מנוגדת לתרבות היהודית‪ ,‬סירבה לקבל את היהדות ורצתה לגדוע אותם מן העולם לשם כל היא אסרה על‬ ‫היהודים לקיים את הדברים שהוו את בסיס הדת היהודית וסתרו את תרבות יוון‪.‬‬ ‫היא אסרה עליהם לקיים מצוות כמו ‪ 7‬ברית מילה ‪,‬שמירת כשרות‪ ,‬שמירת שבת‪ ,‬קידוש החודש‪ ,‬לימוד תורה וכו'‪..‬‬ ‫מטרתם הייתה לטשטש את הזהות היהודית ולא לאפשר ליהודים לחיות חיים יהודים ‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫למרות הגזירות היו יהודים מיוחדים שחרפו את נפשם כדי לקיים את התורה ואת מצוותיה ואף מתו על‬ ‫קידוש ה'‪,‬להלן ארבעה סיפורים מתוך התקופה המדגישים את ערך הגבורה בחנוכה ובהם בחרנו להתמקד‪:‬‬ ‫א‪ .‬סיפור יהודית‪:‬‬ ‫ספר יהודית הוא אחד הספרים החיצוניים לתנ"ך העוסק ככל הנראה בתקופת שלטון ממלכת פרס בארץ ישראל‬ ‫(המאות ה‪ 3-‬עד ה‪ 1-‬לפני הספירה)‪ .‬הספר נמצא לראשונה בתרגום השבעים של התנ"ך ליוונית למרות שנכתב‬ ‫במקור בעברית‪ .‬שרידי הספר נעלמו כליל‪ ,‬כמו רוב הספרים שלא נכנסו לקאנון היהודי ‪.‬‬ ‫הספר מתאר את מלחמתה האישית של יהודית‪ ,‬הגיבורה היהודייה המקומית‪ ,‬בהֹולֹופ ְֶרנֶס‪ ,‬שהיה שר צבא שנשלח‬ ‫לישראל‪ ,‬מטעם נבוכדנאצר הבבלי‪ ,‬בתקופת שיבת ציון והפרסים‪.‬‬ ‫יהודית מצליחה ביופייה ובעורמתה להיכנס לאוהלו‪ ,‬וכורתת את ראשו‪ .‬הצלחתה של יהודית נובעת מאמונתה הגדולה‬ ‫בה'‪ ,‬ומביאה לניצחון בני ישראל על אויביהם‪.‬‬ ‫נבוכדנאצר המלך שולח את שר צבאו הולופרנס להחריב את הארצות שלא רצו להיכנע לשלטונו ‪.‬הולופרנס מביא לכל‬ ‫מקום חרבה ושממה‪ ,‬ומגיע עד גבולות ארץ יהודה‪ .‬ממשלת ירושלים שולחת מלאכים לערי הגבול‪ ,‬היושבות על‬ ‫ההרים‪ ,‬לחזק את מבצריהן ולמנוע על‪-‬יד כך את גישת האויב לבירה‪ .‬אחת הערים הללו‪ ,‬בתוליה‪ ,‬מוקפת על‪-‬יד צבאו‬ ‫הרב של הולופרנס‪ .‬לאחר זמן קצר נשארת העיר בלי אוכל ומים ורוב האוכלוסייה מבקש את כניעת המבצר‪.‬‬ ‫המנהיגים מבטיחים להמון העם להיכנע בפני הולופרנס‪ ,‬אם במשך חמשת הימים הקרובים לא יעזור להם האלוהים‬ ‫בנס‪.‬‬ ‫ההחלטה הזאת נודעה לאלמנה צעירה ואצילה‪ ,‬ושמה יהודית‪ .‬היא יצאה מביתה‪ ,‬שבו ישבה מאז מות בעלה‪ ,‬בהתבודדה‬ ‫מחיי העיר‪ ,‬וניסתה להעלות נגד עיני בני עמה את זיכרונות הגבורות הקדומות ולהוכיח להם שאין הגינות בעצתם‪,‬‬ ‫הבאה כביכול לקבוע גבולות לחסדי ה‪'.‬‬ ‫לאחר שלא עלה בידי יהודית לשכנע את ההמון‪ ,‬החליטה לשמש היא עצמה מכשיר לעזרת ה'‪ .‬בלוויית שפחה נאמנה‬ ‫יצאה מהעיר הנצורה‪ ,‬את יופייה המזהיר הבליט לבוש הדור‪ .‬התקרבה אל מחנה האויב‪ ,‬שם ציוותה כי ילוו אותה‬ ‫לאוהל הולופרנס‪ ,‬למסור לו ידיעה חשובה‪.‬‬ ‫לבו של שר הצבא נלכד ביפי מר ֶא ָה של יהודית‪ ,‬היא הבטיחה לו להביאו בדרכים נסתרות עד לב העיר‪ ,‬והצדיקה את‬ ‫בגידתה בכך‪ ,‬שתושבי בתוליה החליטו לחלל את תורת האלוהים‪ ,‬והיא רוצה להביא עליהם עונש למופת ‪.‬‬ ‫באחד הערבים‪ ,‬אחרי סעודה דשנה ישב הולופרנס לבדו בחדרו עם היהודייה היפה‪ ,‬ונרדם בשכרותו‪ .‬יהודית כרתה את‬ ‫ראשו ‪,‬וחזרה לבתוליה עם שפחתה‪ ,‬שם ציוותה להוקיע את ראש האויב על חומת העיר‪ .‬למחרת בבוקר ‪,‬כשנמצא‬ ‫במחנה שר הצבא כרות הראש‪ ,‬השתלטה בהלה גדולה על כל הצבא‪ ,‬והיהודים התגברו בקלות על גיסות האויב‬ ‫המפוזרים‪ .‬הספר מסתיים בשיר‪-‬תהילה של יהודית‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ב‪ .‬אלעזר והפיל (ע"פ ספר המכבים א' ‪,‬ו'‪,‬כוח‪-‬מח)‬ ‫ספר המכבים ‪ -‬ספר מכבים א'‪ ,‬הידוע גם בשם ספר חשמונאים א'‪ ,‬הוא אחד מן הספרים החיצוניים‪ ,‬המתאר את מלחמת מתתיהו ובניו‬ ‫ביוונים עד לעלייתו של יוחנן הורקנוס‪ .‬שני ספרי המכבים‪ ,‬ספר מכבים א' וספר מכבים ב' נכתבו סמוך לתקופת התרחשות מרד‬ ‫החשמונאים‪ .‬נראה שמכבים א' נכתב בארץ ישראל‪ ,‬על ידי מחבר שהכיר היטב את המקומות שעליהם כתב‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ספר מכבים‬ ‫ב' הוא ספר שנכתב כנראה בפזורה היהודית מחוץ לארץ ישראל‪.‬‬ ‫ספר מכבים א'‪ ,‬כמו יתר הספרים החיצוניים‪ ,‬לא נתקבל ביהדות כחלק מן התנ"ך‪ ,‬ועל כן אבד מקורו העברי‪ .‬יחד עם זאת הוא מהווה‬ ‫מקור היסטורי חשוב ביותר להכרת התקופה‪ .‬בספר ‪ 03‬פרקים‪.‬‬ ‫אלעזר המכבי ‪-‬אלעזר המכבי (ידוע גם כאלעזר החורני= הוא נקרא ה"חורני" מכיוון שמקום מגוריו היה בית חורון) היה אחיו של‬ ‫יהודה המכבי הידוע בגלל סיפור מותו ההרואי בקרב בית זכריה במבצע התאבדות לחיסול פיל שחשב שעליו נמצא מנהיג האויב‪.‬‬ ‫סיפור הגיבור‬ ‫על פי המסופר בספר חשמונאים א'‪ ,‬פרק ו'‪ ,‬במהלך קרב בית זכריה‪ ,‬זיהה אלעזר פיל שהוא שיער שעליו נמצא המלך אנטיוכוס ה‪,2-‬‬ ‫בגלל שריונו המיוחד‪ ,‬והחליט לסכן את חייו על מנת להציל את עמו ולהנציח את שמו בישראל‪ .‬מה שקרה אחר כך מתואר בספר‬ ‫חשמונאים א'‪( 7‬מה) וירא אלעזר ‪ ...‬והנה חיה אחת (פיל) ‪...‬גדולה מן האחרות ויאמר בלבו אכן המלך עליה‪( .‬מו) וישלך את נפשו‬ ‫מנגד ‪( ...‬מח)וירוץ אלעזר כגיבור בתוך גדודי האויב וחרבו אכלה בשר ימין ושמאל‪ .‬ויבוא עד הפיל ויכרע בין ברכיו וידקרהו‪ ,‬וייפול‬ ‫הפיל עליו וימות‪ ,‬ובנפלו המית גם אותו‪ ".‬עם זאת‪ ,‬מעשהו של אלעזר לא הביא את שאר צבא יהודה להילחם נגד הצבא העצום של‬ ‫ליסיאס והקרב הסתיים בהפסד‪.‬‬ ‫חנה ושבעת בניה‬ ‫סיפור חנה ושבעת בניה מופיע בתלמוד הבבלי (מסכת גיטין נ"ז‪ ,‬ע"ב) באיכה רבה (א' נ') ובספר המכבים ב' פרק ז' (אחד מן‬ ‫הספרים החיצוניים)‪ .‬גם רוב ספר מכבים ד' (פרקים ח‪-‬יח) מוקדש למעשה‪.‬‬ ‫שמּה של האישה שונה בגרסאות השונות של הסיפור‪ 7‬באיכה רבה היא מכונה מרים בת תנחום‪ ,‬במקורות אחרים היא מכונה חנה‪,‬‬ ‫או ששמה אינו נזכר כלל‪.‬‬ ‫סיפור חנה ושבעת בניה אירע על רקע גזרותיו של אנטיוכוס אפיפנס‪ .‬בספר המכבים ב' הוא מתואר כאחד הגורמים לפרוץ המרד‬ ‫בידי יהודה המכבי ואנשיו‪ .‬הסיפור נחשב דוגמה לעיקרון "ייהרג ובל יעבור" שבימים כתיקונם חל ביהדות רק על עבודה זרה‪,‬‬ ‫גילוי עריות ושפיכות דמים אך בימי שמד רוחני חל על כל המצוות‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫הסיפור מתאר מעשה גבורה של אם יהודייה ושבעת בניה שמצאו את מותם על קידוש ה' כשהם מסרבים להשתחוות לפסל‪ .‬נציגי הקיסר‬ ‫תפסו את האישה ואת בניה וניסו לשכנע כל אחד מן הבנים בזה אחר זה להשתחוות לפסל ולטעום מבשר חזיר‪ ,‬ועל ידי כך לעבור על‬ ‫איסורים חמורים בדת היהודית‪ .‬כל אחד מן הבנים דחה את תביעת המלכות‪ ,‬והם הוצאו להורג בעינויים קשים לעיני אמם‪.‬‬ ‫כשהגיעו פקידי הקיסר לבן השביעי‪ ,‬ילד קטן‪ ,‬ניסו לפתות אותו בערמה‪ .‬הם הטילו טבעת לארץ וביקשו מהילד להרימה‪ .‬כך חשבו‪ ,‬יראה‬ ‫לכל שהילד נענה להם‪ .‬אך הילד עמד במבחן‪ ,‬הוא לא עשה כמצוות המלך‪ ,‬וגם הוא הוצא להורג‪ .‬אז ביקשה האם כי יניחו לה לנשק את‬ ‫בניה ההרוגים‪ ,‬ולאחר מכן התאבדה בקפיצה מהגג ומתה‪.‬‬ ‫וכך אמרה לבנה השביעי‪" 7‬בני‪ ,‬לך אצל אברהם אבינו ואמור לו‪ 7‬כך אמרה אימי‪ 7‬אל תזוח דעתך עליך!‬ ‫אתה עקדת מזבח אחד‪ ,‬ואני עקדתי שבעה מזבחות‪ ,‬אתה – ניסיון‪ ,‬ואני – מעשה" (איכה רבה א' נ')‪.‬‬ ‫באיכה רבה מובא סיפור חנה ושבעת בניה ‪,‬שם חנה מכונה מרים בת תנחום ‪,‬התוספת באיכה רבה היא שלפני כל הוצאת ילד להורג הוא‬ ‫אומר משפט מהתורה המבטא את גדולת ה' ומסביר את החשיבות של מסירת הנפש ושל ערך קידוש ה' הגובר על ערך קידוש החיים‬ ‫לדוגמא ‪7‬‬ ‫* הבן הראשון לא הסכים להשתחוות לפסל ואמר ‪" 7‬אנכי ה' אלוקיך"‪(.‬שמות כ‪,‬ב')‪-‬דבר המראה על גדולת ה' בעולם‪.‬‬ ‫* הבן השני לא הסכים להשתחוות לפסל ולפני הוצאתו להורג אמר ‪"7‬לא יהיה לך אלקים אחרים על פני" (שמות כ‪,‬ב) דבר המראה על כך‬ ‫שה' לבדו הוא המלך ואין להשתחוות לאלוקים אחרים ‪.‬‬ ‫כך המשיכו הבנים בזה אחר זה למות על קידוש ה' ובלבד שלא ישתחוו לפסל ‪.‬‬ ‫כשהגיע לבן השביעי מתואר דו שיח בין המלך לילד ‪7‬‬ ‫הוציא השביעי‪ ,‬והוא היה הקטן שבכולם‪ .‬אמר לו‪ 7‬בני‪ ,‬השתחווה לצלם‪ .‬אמר לו‪ 7‬חס ושלום‪ .‬אמר לו‪ 7‬למה?‬ ‫אמר לו‪ 7‬שכן כתיב בתורתנו ‪"7‬וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" (דברים ד לט)‪.‬‬ ‫ולא עוד‪ ,‬אלא שנשבענו לאלקינו שאין אנו ממירין אותו באל אחר‪ ,‬שנאמר "את ה' האמרת היום"(דברים כו יז)‪ ,‬וכשם שנשבענו לו‪ ,‬כך‬ ‫נשבע לנו שאין ממירנו באומה אחרת‪ ,‬שנאמר‪" 7‬וה' האמירך היום"(דברים כו יח)‪.‬‬ ‫אמר לו קיסר‪ 7‬אחיך שבעו ימים ושבעו חיים וראו טובה‪ ,‬ואתה קטן‪ ,‬ולא שבעת ימים ולא שבעת חיים ולא ראית טוב בעולם‪ .‬השתחווה‬ ‫לצלם‪ ,‬ואעשה בך טובות!‬ ‫אמר לו‪ ,‬כתיב בתורתנו‪" 7‬ה' ימלוך לעולם ועד"(שמות טו יח)‪ ,‬ואומר‪"7‬ה' מלך עולם ועד אבדו גויים מארצו"(תהי' י טז)‪ ,‬ואתם בטלים‪,‬‬ ‫ואויביו בטלים‪ .‬בשר ודם‪ ,‬היום חי ולמחר מת‪ ,‬היום עשיר‪ ,‬ולמחר עני‪ ,‬אבל הקב"ה – חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים‪.‬‬ ‫אמר לו קיסר‪ 7‬ראה אחיך הרוגים לפניך‪ ,‬והריני משליך טבעתי לארץ לפני הצלם‪ ,‬והגביהה‪ ,‬כדי שידעו הכול ששמעת לקולי‪.‬‬ ‫אמר לו‪ 7‬חבל עליך‪ ,‬קיסר! מה אם אתה מתיירא מבני אדם שכמותך‪ ,‬אני לא אתיירא ממלך מלכי המלכים‪,‬‬ ‫הקב"ה אלוקי עולם?‬ ‫‪8‬‬ ‫נאום יהודה המכבי –‬ ‫יהודה המכבי היה מנהיג יהודי שעמד בראש הכוחות היהודיים במרד החשמונאים‪ ,‬שהחל בתגובה לגזרות אנטיוכוס הרביעי‪ ,‬יהודה‬ ‫המכבי נולד במודיעין שבהרי יהודה‪ ,‬והוא היה השלישי מחמשת בניו של מתתיהו החשמונאי‪ .‬הוא הרים את נס המרד כנגד שלטונו של‬ ‫אנטיוכוס הרביעי‪.‬‬ ‫מקור השם מכבי –למילה שלושה פירושים אפשריים ‪:‬‬ ‫א‪ .‬מכבי מפורש בתור כינוי ליהודה משום היותו "כמקבת" (=פטיש) על ראשי אויבי עמו" או כמו בפסוק "פי ה' ייקבנו"‬ ‫(ישעיה ס"ב‪ ,‬ב)‬ ‫ב‪ .‬מכבי מוסבר באופן מסורתי על פי הפירוש המובא בספר יוסיפון הטוען כי מדובר בראשי תיבות של הפסוק "מי כמוך באלים ה'"‬ ‫(שמות‪ ,‬ט"ו יא)‪ .‬על פי האגדה‪ ,‬פסוק זה היה רשום על סמל המורדים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הצעה אחרת היא כי מדובר בראשי תיבות של שמו של ראש משפחת החשמונאים‪ ,‬אביו מתתיהו כהן בן יוחנן‪ ,‬הידוע יותר בשם‬ ‫מתתיהו החשמונאי‪.‬‬ ‫במהלך מרד החשמונאים מרדו תושבי אזור יהודה הן בשלטון ההלניסטי ששלט בארץ באותה עת‪ ,‬והן ביהודים המתייוונים‪ ,‬שניסו‬ ‫להשליט בארץ את מדיניות ההתבוללות שלהם‪ ,‬שנה לאחר תחילת המרד‪ ,‬נפטר מתתיהו‪ ,‬שהיה המפקד ויוזם המרד‪ .‬מתתיהו מסר את‬ ‫הנהגת המרד ליהודה‪ ,‬אף על פי שהוא לא היה בנו הבכור‪ .‬ההסבר שנתן מתתיהו לבחירה זו היה‪7‬‬ ‫" יהודה המכבי איש גיבור ובן חיל מנעוריו‪ ,‬הוא יהיה לכם לראש במלחמה"‬ ‫בספר החשמונאים מתואר יהודה (כהסבר נוסף לבחירתו כמנהיג)‪7‬‬ ‫"כגור אריה ישאג לטרף וימוגו הפושעים מפחדו"‬ ‫עם בחירתו למנהיג‪ ,‬שינה את טקטיקת הלחימה של המורדים‪ .‬בעוד שבשנת המרד הראשונה נלחמו המורדים במלחמת גרילה‬ ‫(=המונח גרילה מתאר לחימה המתבצעת על ידי קבוצות קטנות‪ ,‬זריזות וגמישות‪ ,‬שלא על ידי צבא סדיר‪ ,‬היא דרך המאפשרת‬ ‫למורדים להתמודד עם הצבא הסדיר הגדול של השלטון) ולא העזו להתייצב בקרב גלוי נגד היוונים‪ ,‬למד יהודה את שיטות‬ ‫הלחימה של הצבא היווני והחל ליזום מתקפות פתע כנגד הכוחות היוונים‪ .‬זאת מאחר שלחימה פנים מול פנים מול הצבא היווני‬ ‫המאומן והגדול הייתה חסרת‪-‬סיכוי‪ .‬יהודה ניצל בצורה מתוחכמת את אזורי ההר בהם ניתן להסוות כוחות גרילה‪ ,‬וערך מארבים‪,‬‬ ‫פשיטות והתקפות פתע‪ ,‬תוך התמחות בקרבות לילה‪.‬‬ ‫נאומו הראשון של יהודה המכבי (מתוך ספר החשמונאים א‪ ,‬פרק ג)‪"" 7‬ויגיע (סירון) עד מעלה בית חורון‪ ,‬ויצא יהודה‬ ‫לקראתו במתי מעט‪ .‬וכראותם את המחנה הבא לקראתם אמרו ליהודה איך נוכל אנחנו המעטים להילחם עם ההמון החזק הזה‬ ‫ואנחנו עייפים לא אכלנו היום‪ .‬ויאמר יהודה נקל כי יסוגרו רבים בידי מעטים ואין מעצור לפני שמים להושיע ברבים או במעטים‪.‬‬ ‫כי לא ברוב חיל ניצחון המלחמה ומן השמים הגבורה‪ .‬הם באים אלינו ברב גאווה ופשע להשמיד אותנו ואת נשינו ואת בנינו ולבוז‬ ‫אותנו‪ ,‬ואנחנו נלחמים על נפשותינו ועל תורתנו‪ ,‬והוא יגוף אותם לפנינו ואתם אל תיראו מפניהם‪.‬‬ ‫וכאשר כלה לדבר נפל עליהם פתאום וינגף סירון ומחנהו לפניו"‬ ‫רוחם של חייליו ירודה בשל הסיבות הבאות‪7‬‬ ‫‪ .0‬הפער המספרי המשווע בין צבא יהודה לבין האויב‪.‬‬ ‫‪ .2‬עייפות כללית כתוצאה מצעידה מאומצת וממושכת‪.‬‬ ‫‪ .1‬רעבון כתוצאה כנראה מלקויים חמורים באספקה‪.‬‬ ‫יהודה‪ ,‬מבליט את הנקודה המרכזית והעיקרית המשמשת רקע אידיאולוגי לכל המרד‪" 7‬הם באים אלינו ברוב גאווה ופשע‬ ‫להשמיד אותנו ואת נשינו ואת בנינו ולבוז אותנו ואנחנו נלחמים על נפשותינו ועל תורתנו והוא יגוף אותם לפנינו ואתם אל‬ ‫תיראו מפניהם"‪.‬‬ ‫"מן השמיים באה הגבורה" – אומר יהודה לאנשיו‪ .‬אין זו גבורה ניסית שיורדת מן השמיים‪ ,‬כי אם כוח נפשי‪ ,‬שמקורו בדבקות ‪9‬‬ ‫בערכים‬ ‫העליונים‪" 7‬הם באים אלינו בגאווה רבה ובזדון‪ ,‬ואנו נלחמים בעד נפשנו ותורתנו"‪.‬‬ ‫להלן השוואה שעשינו בין הסיפורים אותם נלמד‪ ,‬בהם מתבטא ערך הגבורה בחנוכה‪:‬‬ ‫יהודית‬ ‫יהודית‬ ‫אנשי העיר של יהודית‬ ‫מפחדים ומוכנים להסגיר‬ ‫את עצמם בידי הצרים ‪.‬‬ ‫אלעזר והפיל‬ ‫אלעזר החשמונאי‬ ‫אנטיוכוס יוצא למלחמה נגד‬ ‫בני מתתיהו והיהודים בחיל‬ ‫כבד‪ ,‬עם פילים שריונות‬ ‫ברזל ומגני נחושת‪.‬‬ ‫דרך ההתמודדות‬ ‫יהודית יוצאת אל‬ ‫הולופרנס ובתחבולה‬ ‫כורתת את ראשו ומצילה‬ ‫את עירה ‪.‬‬ ‫האם הבעיה‬ ‫נפתרה?‬ ‫כן –הולופרנס מת והעיר‬ ‫ניצלת‪.‬‬ ‫אלעזר רואה פיל גדול‬ ‫ומקושט מאחרים‪ ,‬חושב‬ ‫שנמצא עליו המלך‪ ,‬הוא רץ‬ ‫בתוך גדודי האויב ודוקר את‬ ‫הפיל למוות‪.‬‬ ‫לא‪ -‬כיוון שהמנהיג לא היה‬ ‫על הפיל ובמעשהו נהרג‬ ‫אלעזר ‪.‬‬ ‫למי הניצחון?‬ ‫ליהודית ואנשי עירה‬ ‫לאנטיוכוס וחילו‬ ‫תכונות הדמות‬ ‫אסרטיבית‪,‬יוזמת‪,‬‬ ‫מנהיגה‪ ,‬מאמינה בה'‪,‬‬ ‫מאמינה בכוחה ‪,‬אמיצה‪,‬‬ ‫גיבורה וכו' ‪...‬‬ ‫מנהיג‪ ,‬יוזם‪ ,‬אמיץ‪,‬‬ ‫גיבור‪ ,‬נחוש‪ ,‬איש מלחמה‪,‬‬ ‫מקריב עצמו לטובת עמו‪.‬‬ ‫תפקיד הדמות‬ ‫(כהן‪ ,‬מלך‪ ,‬לוחם‪,‬‬ ‫אדם פשוט )‬ ‫מה הופך את‬ ‫הדמות לגיבורה?‬ ‫אלמנה פשוטת העם‬ ‫לוחם ממשפחת החשמונאים‬ ‫הסתכנות למען הכלל‪.‬‬ ‫הסתכנות למען הכלל‪.‬‬ ‫שם הדמות‬ ‫הבעיה‬ ‫חנה ושבעת בניה‬ ‫חנה ושבעת הבנים‬ ‫המלך דורש מהבנים‬ ‫להשתחוות לפסל ומחנה‬ ‫דורש לעבור על חוקי‬ ‫היהדות ‪.‬ניצב בפניהם‬ ‫קונפליקט בין "קידוש‬ ‫ה'" לבין "קידוש‬ ‫החיים"‬ ‫הבנים בזה אחר זה‬ ‫מסרבים להשתחוות‬ ‫לפסל ומוסרים נפשם על‬ ‫קידוש ה' כך גם חנה‪.‬‬ ‫מצד אחד הבנים וחנה‬ ‫לא השתחוו לפסל‬ ‫וקידשו שם שמים אך‬ ‫מצד שני כולם מתו‬ ‫ומסרו נפשם ‪.‬‬ ‫הניצחון הוא לחנה‬ ‫ושבעת בניה משום שיש‬ ‫‪ 3‬מצוות שאסור לעבור‬ ‫עליהם אפילו בתקופת‬ ‫השמד והם‪ :‬גילוי עריות‪,‬‬ ‫עבודה זרה ושפיכות‬ ‫דמים –חנה ושבעת בניה‬ ‫מסרו נפשם על הערך‬ ‫היקר מכל קידוש ה' ‪.‬‬ ‫הקרבה‪ ,‬אסרטיביות‪,‬‬ ‫אמונה בה'‪ ,‬אמונה‬ ‫בצדקת דרכם‪ ,‬גיבורים‪,‬‬ ‫אמיצים‪,‬‬ ‫מוכנים למות על קידוש‬ ‫ה'‪..‬‬ ‫פשוטי העם‬ ‫נחושה למסור נפשה על‬ ‫ערך "קידוש ה'"‬ ‫נאום יהודה המכבי‬ ‫יהודה המכבי‬ ‫סרון רצה לצאת‬ ‫למלחמה מול יהודה‬ ‫והעם בחיל כבד‪.‬‬ ‫ליהודה היה צבא‬ ‫מועט‪ .‬אנשיו מפחדים‪.‬‬ ‫יהודה אומר שהגבורה‬ ‫באה מן השמיים ושה'‬ ‫יסייע בידם לנצח‪ -‬גם‬ ‫אם הם מעטים‪.‬‬ ‫כן‪ -‬יהודה ואנשיו‬ ‫מנצחים את סרון בקרב‬ ‫בדרך בית חורון‪.‬‬ ‫ליהודה ואנשיו‪.‬‬ ‫כריזמטי‪ ,‬סוחף‬ ‫בדבריו‪ ,‬מנהיג‪,‬‬ ‫אסרטיבי‪ ,‬אמונה‬ ‫ודבקות בה'‪ ,‬נחישות‪,‬‬ ‫גבורה‪ ,‬אומץ‪.‬‬ ‫לוחם ממשפחת‬ ‫החשמונאים‪.‬‬ ‫הסתכנות למען הכלל‬ ‫ולמען העקרונות בהם‬ ‫הוא מאמין‪" -‬ואנחנו‬ ‫נלחמים בעד נפשנו‬ ‫ותורתנו‪ ,".‬התגברות‬ ‫על הפחד‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪( http://www.youtube.com/watch?v=N1plnJI2iBA‬סרטון על אהרון קרוב)‬ ‫אבן שושן אברהם‪ ,2111,‬מילון אבו שושן‪ ,‬הוצאת המילון החדש בע"מ‪(.‬כרכים א'‪-‬ד')‬ ‫‪‬‬ ‫הרב רפאל הלפרין‪" ,‬האנציקלופדיה לבית ישראל"‪ ,‬כרך ‪ ,3‬הוצאת מכון כתר יוסף‪( .‬גבורה)‬ ‫‪‬‬ ‫ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי‪ ,‬תשכ"ז‪" ,‬ספר האגדה"‪ ,‬הוצאת דביר‪ ,‬תל אביב‪( .‬חלקים א'‪-‬ג')‬ ‫‪‬‬ ‫מרדכי ברויאר‪ ,‬תשל"ו‪" ,‬דברי הימים לישראל ולאומות העולם עד לחורבן בית שני"‪ ,‬הוצאת מוסד הרב קוק‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ז‪ .‬אריאל‪" ,0652 ,‬ספר החג והמועד"‪ ,‬הוצאת עם עובד‪ ,‬תל אביב‪( .‬גבורה)‬ ‫‪‬‬ ‫רחל הרץ לזרוביץ‪ ,‬איה פוקס‪ ,0654 ,‬למידה שיתופית בכיתה‪, ,‬בהוצאת אח‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ,0666‬יסיפון‪ ,‬הוצאת אורייתא אדרת‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ילקוט מעם לועז‪ ,‬ספר במדבר‪ ,‬תשכ"ח‪ ,‬הוצאת ח‪ .‬וגשל בע"מ‪( .‬מעשה יהודית)‬ ‫‪‬‬ ‫הרב רפאל הלפרין‪" ,‬האנציקלופדיה לבית ישראל"‪ ,‬כרך ‪ ,2‬הוצאת מכון כתר יוסף‪( .‬אלעזר החשמונאי)‬ ‫‪‬‬ ‫הרב רפאל הלפרין‪" ,‬האנציקלופדיה לבית ישראל"‪ ,‬כרך ‪ ,00‬הוצאת מכון כתר יוסף‪( .‬יהודה המכבי‪ ,‬יהודית)‬ ‫‪‬‬ ‫הרב רפאל הלפרין‪" ,‬האנציקלופדיה לבית ישראל"‪ ,‬כרך ‪ ,01‬הוצאת מכון כתר יוסף‪( .‬חנוכה)‬ ‫‪‬‬ ‫איכה רבה א‪,‬נ'‬ ‫‪‬‬ ‫ספר המכבים א'‪ ,‬פרק ו'‪ ,‬פסוקים כ"ח‪-‬מ"ח‬ ‫‪‬‬ ‫מתוך ספר החשמונאים א'‪ ,‬פרק ג'‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ,0643‬אנציקלופדיית אביב‪ ,‬כרך ‪ ,6‬הוצאת מסדה בע"מ‪( .‬סיפור יהודית)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ,0643‬אנציקלופדיית אביב‪ ,‬כרך ‪ ,2‬הוצאת מסדה בע"מ‪( .‬אלעזר החשמונאי)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ,0643‬אנציקלופדיית אביב‪ ,‬כרך ‪ ,5‬הוצאת מסדה בע"מ‪( .‬חנה ושבעת בניה)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ידיעות אחרונות‪" ,‬אנציקלופדיה ידיעות אחרונות‪ ,‬כרך ‪ ,3‬הוצאת יבנה הוצאת לרוס‪( .‬חנה ושבעת בניה)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ז‪ .‬אריאל‪" ,0652 ,‬ספר החג והמועד"‪ ,‬הוצאת עם עובד‪ ,‬תל אביב‪( .‬יהודית)‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ,0662‬הפעלופדיה‪ ,‬אנציקלופדיה לפעילות חברתית‪ ,‬כרך ג'‪ ,‬הוצאת ספרי חמד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אליהו כי טוב‪ ,‬תשכ"ג‪" ,‬ספר התודעה"‪ ,‬כרך ראשון‪ ,‬הוצאת יד אליהו בית הוצאת ספרים‪ ,‬ירושלים‪( .‬חודש כסליו וחג חנוכה)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יואל רפל‪ ,‬תשמ"ו (‪" ,)0653‬תולדות ארץ ישראל"‪ ,‬כרך א'‪ ,‬משרד הביטחון ההוצאה לאור‪( .‬ממרד החשמונאים למרד בר כוכבא)‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫בחרנו ללמד את נושא הגבורה דווקא לכיתת בנים משום שפעמים רבות אנו מוצאים בקרב הבנים מעשי אלימות‬ ‫שנתפסים כ"גבורה"‪ ,‬לדוגמא‪ -‬ילדים עושים חרם על בן כיתתם‪ ,‬מה שנתפס אצלם כמעשה גבורה‪ ,‬אך ההפך הוא‬ ‫הנכון‪ -‬זהו מעשה פחדני! דווקא ההגנה על הילד שעושים עליו חרם‪ ,‬הוא מעשה גבורה אמתי!‬ ‫בחרנו בנושא זה על מנת להציג בפני הבנים את ההבדל בין "חזק" שלעיתים יוצר רושם שלילי‪ ,‬לבין "גיבור"‬ ‫שזוהי התנהגות חיובית וראויה‪.‬‬ ‫אם היינו מלמדות בכיתת בנות אולי היינו בוחרות להציג את הנושא בדגש על גבורתן של נשים‪ -‬גם בתנ"ך כדי‬ ‫לחבר את התלמידות לנושא‪ ,‬ולהראות להן את כוח השפעתן‪ -‬אם רק ירצו בכך‪.‬‬ ‫בחרנו ללמד את נושא זה דווקא בכיתה ו' שבה הילד הולך לקראת גיל מצוות‪ ,‬ופעמים רבות עליו‬ ‫ל"התגבר על היצר" בסיטואציות שונות הנקרות בדרכו‪ ,‬ולכן הבאנו את הפן של "איזהו גיבור‪ -‬הכובש את יצרו"‪.‬‬ ‫הסיבה שקישרנו את ערך הגבורה דווקא לחנוכה היא משום שערך זה בולט דווקא בחנוכה יותר מאשר בשאר‬ ‫החגים בהם בא לידי ביטוי ומועלה על נס דווקא הערך הניסי‪ .‬כמו כן על הנושא להילמד בסמוך לחג‪ ,‬מה שיכול‬ ‫להגביר משמעותית את ערך האמונה בה' ולחזק ערכים ועקרונות רוחניים‪.‬‬ ‫בחרנו ללמד את הנושא בשיטת הג'יקסו מכיוון שראינו שהכיתה מחולקת לחבורות חבורות ולכן נקטנו בשיטה‬ ‫שבה לא התלמידים יבחרו עם מי לעבוד אלא החלוקה תהייה אקראית וכך יוכלו לחוות אחד את השני‪.‬‬ ‫בשל חשיבות הנושא רצינו שלכמה שיותר תלמידים יינתן מענה ולכן בחרנו ללמדו בשיטת הג'יקסו הנותנת‬ ‫מענה למגוון רחב של טיפוסים ואינטליגנציות‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫למורה יש חלק חשוב בהעברת התכנים של השיעור ועליה לדאוג שהתכנים יהיו רלוונטיים‬ ‫ויתאימו לשכבת הגיל ולבני המין אותו היא מלמדת‪ .‬לימוד של יחידה בשיטת הג'יקסו‬ ‫דורש תכנון מדויק ויסודי‪ .‬לפני כל פעולה על המורה לחשוב‪ -‬מה תרומתה? מדוע עליה‬ ‫לעשות זאת? כל זה במערך בודד שהוא חלק מיחידה שלמה‪ .‬על המורה לקשר את נושאי‬ ‫השיעור אחד לשני על מנת להגיע לשלם‪.‬‬ ‫במהלך תכנון השיעור השתדלנו לתת מענה לכמה שיותר טיפוסים בכיתה‪ ,‬ולבעלי‬ ‫האינטליגנציות השונות‪.‬‬ ‫בעבודה זו‪ ,‬מצאנו כי עלולים להיות קשיים שונים‪ ,‬וניסינו למצוא לכל קושי פתרון‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרזיטיות‪ -‬הקבוצה יכולה ל"רכב על גבו" של אחד מחבריה‪ ,‬ולכן המורה מסתובבת בכיתה‬ ‫בזמן העבודה ובודקת שכולם פעילים ותורמים לעבודה‪ .‬כמו כן המורה ממנה ראש קבוצה‪-‬‬ ‫האחראי על סדר והתנהלות נכונה‪ .‬המורה מדגישה את הערך של האחריות אחד כלפי‬ ‫השני‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫העבודה בקבוצות עלולה לגרום לחוסר סדר ולפטפוטים‪ ,‬לצורך כך המורה מכריזה על מבדק‬ ‫אישי שיערך בסוף היחידה דבר שיניע את התלמידים ללמידה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש כאלה שלא אוהבים לעבוד בקבוצות‪ .‬אולי דרך כך שאנו נותנות להם לבחור בעצמם את‬ ‫הסיפור‪ -‬זה יניע וילהיב אותם יותר לעבוד עם חברי קבוצתם‪.‬‬ ‫אולי בגלל שזוהי כיתת בנים יהיה להם קשה יותר לעמוד על ההבדלים שבין "חזק" ל"גיבור" ולכן‬ ‫על המורה לכוון אותם תוך שאילת שאלות ודיון בכיתה‪ ,‬נתינת מקרים מחיי היומיום‪.‬‬ ‫בתליית השלטים על הלוח‪ -‬בפתיחת השיעור השני‪ ,‬יכול להיות שהילדים לא יגיעו לקשר שבין‬ ‫התמונות ולכן על המורה יהיה למקד אותם שהקשר הוא‪ -‬גזירות היוונים על היהודים‪.‬‬ ‫את הסיפורים בחרנו לקחת מתוך המקורות כמובן‪ ,‬אך לשכתב אותם ולא להביא את המקור עצמו‬ ‫משום שלדעתנו השפה לא מובנת מספיק לילדים בכיתה ו' שצריכים ללמוד את הסיפורים בתוך‬ ‫קבוצה‪ .‬אולי אם המורה הייתה מלמדת את הסיפורים במליאת הכיתה‪ -‬היא הייתה מספרת אותם‬ ‫מהמקורות‪.‬‬ ‫כמו כן הסיפורים מתוך המקורות ארוכים‪ ,‬ולא רצינו לייגע את התלמידים‪ ,‬שכן הלמידה אמורה‬ ‫להיות חווייתית‪ .‬לדעתנו‪ ,‬בתור סיפור‪ ,‬הדברים מובנים יותר ודרך זו חביבה על הילדים‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫עבודה בקבוצות – ג'יקסו‬ ‫השם ג'יקסו לקוח ממשחק ההרכבה "הג'יקסו פאזל"‪ ,‬בו המשחק מרכיב ומחבר מס' חלקים שונים לתמונה‬ ‫שלמה‪.‬‬ ‫בהתאם לאופי המשחק‪ ,‬הג'יקסו הוא דגם של טכניקה ייחודית של למידה בקבוצות קטנות‪ ,‬החותר להשגת‬ ‫שיתופיות באמצעים‪ ,‬בתוצרים ובתהליכים‪ .‬טכניקה זו נקראת "צוותי הרכבה"‪.‬‬ ‫בשיטה זו התלמיד פועל בשתי מסגרות ארגוניות‪:‬‬ ‫‪ )‎1‬קבוצת האם (הג'יקסו)‪ -‬הקבוצה היא בדרך כלל הטרוגנית‪ ,‬ומורכבת מחמישה‪-‬שישה תלמידים‬ ‫השונים בהישגים הלימודיים‪ ,‬באופיים החברתי‪ ,‬במינם‪ ,‬ולפעמים במוצאם העדתי‪ .‬הקבוצה עוסקת‬ ‫בלימוד תוכן מסוים‪ ,‬וכל אחד מחברי הקבוצה אחראי לחלק אחד‪ ,‬קטע‪ ,‬מתחום התוכן השלם‪ .‬בראשית‬ ‫התהליך נפגשת קבוצת האם לשם חלוקת תפקידי ההתמחות של חברי הקבוצה בהתאם לתכנון המדוקדק‬ ‫של המורה ואחר‪-‬כך נפגשת בשנייה לפעילות של הוראת עמיתים‪ ,‬שבה‪ 7‬כל אחד מחברי הקבוצה מלמד‬ ‫את הקטע שלו לעמיתיו בקבוצת האם‪ ,‬עד שהתמונה השלמה מתחברת‪ ,‬כך שלכל אחד מחברי הקבוצה‬ ‫ניתנת הזדמנות ללמוד את התוכן כולו‪.‬‬ ‫‪ )‎2‬קבוצת התמחות ‪ -‬קבוצה זו עוסקת באחד מתתי‪-‬הנושאים של הנושא המרכזי‪ ,‬וחבריה הם נציגי כל‬ ‫קבוצות האם שבכיתה‪ .‬חברי הקבוצה לומדים ומתמחים יחד בנושאם המשותף‪ ,‬כדי שיוכלו להקנות אותו‬ ‫לאחר מכן לעמיתיהם בקבוצת האם‪.‬‬ ‫עם סיום לימוד היחידה כולה על‪-‬ידי חברי הקבוצה‪ ,‬נבחנים התלמידים באופן אישי על כל תחום התוכן‪.‬‬ ‫המבחן מורכב משאלות ברמה של ידע‪ ,‬המתייחסות לכל התכנים שנלמדו בקבוצת הג'יקסו‪ .‬הצלחתם‬ ‫תלויה בלמידתם שלהם ובהוראת העמיתים‪ ,‬ובכך באה לידי ביטוי התלות ההדדית בין חברי הקבוצה‪.‬‬ ‫במידה וכל תלמיד למד היטב והתמחה בקטע שלו‪ ,‬יצליח ללמד היטב את חברי קבוצתו התלויים בו כדי‬ ‫להשיב במבחן על השאלות המתייחסות לקטע שלו‪ .‬גם הוא תלוי בחברי קבוצתו וברמת למידתם הם את‬ ‫התכנים‪ .‬כלומר‪ ,‬השיטה למעשה מחייבת את חברי הקבוצה לקחת אחריות לא רק על עצמם בלימוד אלא‬ ‫על כל חברי הקבוצה‪ ,‬ומעודדת מוטיבציה ללמידה טובה ככל שאפשר‪.‬‬ ‫תלות הדדית היא המרכיב הייחודי והמרכזי של קבוצות הג'יקסו‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫העבודה בטכניקת ההרכבה‬ ‫שלב א – ארגון קבוצות האם‪ ,‬חלוקת חומר ותידוע‬ ‫זוהי הפגישה הראשונה של קבוצות הג'יקסו‪ ,‬בה מקבלת כל קבוצה את קטעי הלמידה השונים‪ ,‬והמורה או‬ ‫ראש הקבוצה מתאר לתלמידים בקבוצה מה כוללת היחידה השלימה ומה ילמדו מכל קטע‪ .‬המורה מחלק‬ ‫את הכיתה לקבוצות קטנות בנות שלושה עד שישה תלמידים‪ ,‬הנקראות "קבוצות אם"‪ .‬החלוקה לקבוצות‬ ‫האם מתבצעת מראש על ידי המורה‪ ,‬וכל קבוצה צריכה להיות הטרוגנית ככל האפשר‪ 7‬שניים עד שלושה‬ ‫תלמידים בינוניים‪ ,‬אחד חלש ואחד חזק‪.‬‬ ‫רצוי להרכיב את הקבוצות כך‪ ,‬שתלמידים חלשים מאוד יהיו בקבוצות הגדולות (בנות חמישה תלמידים)‪.‬‬ ‫אז ניתן להצמיד להם תלמידים בינוניים‪ ,‬שיוכלו לעזור להם‪.‬‬ ‫שלב ב – למידה בקבוצות המומחים‬ ‫בתום העבודה מחלק המורה את הכיתה מחדש לקבוצות מומחים המתמחות כל אחת בתת‪-‬נושא אחר‪ .‬גם‬ ‫קבוצות המומחים הן קבוצות הטרוגניות קטנות בנות חמישה עד שישה תלמידים‪.‬‬ ‫מטרת העבודה בקבוצות המומחים היא להתמחות בחלק אחד מיחידת הלימוד כולה ולהעמיק את הלימוד‬ ‫בו בדרך של דיון ועבודה עצמית משותפת‪.‬‬ ‫קבוצות האם המקוריות מתפרקות לפרק זמן מסוים לצורך לימוד משותף בקבוצות המומחים‪.‬‬ ‫כל קבוצת מומחי מקבלת דפי עבודה מיוחדים‪ ,‬וחברי הקבוצה עונים יחד על השאלות ומבצעים את‬ ‫המשימות המשותפות‪.‬‬ ‫יש להקפיד על כך‪ ,‬שכל תלמיד יתבטא בקבוצה בחופשיות‪ ,‬גם אם הוא טועה‪ .‬כך נגדיל את המעורבות‬ ‫וההשתתפות של התלמידים החלשים‪ ,‬שאינם מתבטאים בשיעור פרונטאלי‪.‬‬ ‫שלב ג – חזרה לקבוצות האם‬ ‫תלמידי הכיתה חוזרים לשבת בקבוצות האם המקוריות‪ ,‬ומוסרים לחבריהם לקבוצת האם את המידע‬ ‫שרכשו בקבוצות המומחים‪.‬‬ ‫בדרך זו כל חבר בקבוצה מקבל תמונה שלמה של הנושא‪.‬‬ ‫בשלב זה באה לידי ביטוי התלות ההדדית‪ 7‬חברי הקבוצה תלויים זה בזה‪ ,‬כיוון שאצל כל חבר נמצא חלק‬ ‫אחד של היחידה ("הפאזל")‪ ,‬ובלי החלק של אותו חבר לא תוכל הקבוצה להרכיב את היחידה כולה‬ ‫לשלמות אחת‪ .‬בנוסף‪ ,‬התלמידים החלשים בכיתה‪ ,‬שחזרו מן ההתמחות‪ ,‬גם הם תורמים את חלקם‬ ‫למשימה המשותפת‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫שלב ד – הבוחן האישי‬ ‫בשלב זה חוזרים התלמידים לשבת איש במקומו ונערכים לבוחן האישי‪ .‬הבוחן האישי בודק ידיעה והבנה‬ ‫של היחידה כולה‪ .‬יש להקדיש כרבע שעה לענות על הבוחן (בדרך כלל רבע השעה האחרונה של שלב ד‬ ‫– חזרה לקבוצות האם)‪.‬‬ ‫בכל אחד מן השלבים יש למורה הכיתה תפקיד פעיל וחשוב‪ 7‬עליו לארגן את קבוצות האם ולקבוע את‬ ‫הרכבן לפי שיקולים פדגוגיים‪ .‬עליו לפתוח את השיעור ולהציג את הנושא ועליו לסכמו‪ .‬בזמן העבודה‬ ‫בקבוצות‪ ,‬עליו לעבור בין הקבוצות‪ ,‬לעקוב אחר התלמידים‪ ,‬במיוחד אחר החלשים שבהם‪ ,‬לוודא שהם‬ ‫מבינים את החומר ולהתערב בעת הצורך כדי להעמיק את הלמידה‪.‬‬ ‫המורה צריך להקפיד על משמעת ועל סדר בכיתה – אין להרשות לתלמידים לצעוק מקבוצה אחת‬ ‫לשנייה ואסור להם להסתובב ולחפש את המורה‪ .‬אמנם המורה אינו "שולט" בתהליך הלמידה‪ ,‬אך הוא‬ ‫שותף פעיל בה‪ ,‬בהיותו מדריך‪ ,‬מכוון ומנחה את התלמידים‪.‬‬ ‫דוגמאות מן המערכים בהן אנו מפעילות את שיטת הג'יקסו ‪:‬‬ ‫‪ .1‬קבוצות האם (הג'יקסו) – במהלך השיעור השני התלמידים מתחלקים על פי חלוקה אקראית‬ ‫המופיעה בטבלה אותה מקרינה המורה על הלוח החכם ‪ ,‬בכל קבוצה ארבעה תלמידים בסה"כ‬ ‫שש קבוצות‪.‬‬ ‫כל קבוצה מקבלת ארבע שרשראות שנקראות "עיטורי גבורה" כאשר על כל עיטור רשום שם‬ ‫של אחד מסיפורי הגבורה בחג החנוכה‪ .‬כל תלמיד מחברי הקבוצה בוחר בסיפור שמעניין אותו‪,‬‬ ‫המורה מגדירה ציפיות ויוצרת אצל התלמיד באמצעות השיטה תחושת אחריות כלפי חברי‬ ‫הקבוצה ‪( .‬עמודים ‪)26-11‬‬ ‫‪ .2‬קבוצת התמחות‪ -‬בשלב זה התלמידים עוברים לקבוצות המורכבות מתלמידים שבחרו את אותו‬ ‫הסיפור שלהם ‪ .‬בקבוצות המומחים התלמידים לומדים יחד את הסיפור בצורה מעמיקה ויסודית‬ ‫כדי שיוכלו ללמד אותו לחבריהם‪ .‬סה"כ יהיו ארבע קבוצות מומחים שישה תלמידים בכל קבוצה‬ ‫כאשר כל קבוצה עובדת על אחד מהסיפורים הבאים (חנה ושבעת בניה‪ ,‬יהודית‪ ,‬אלעזר והפיל‬ ‫ונאום יהודה המכבי)‪ .‬כל קבוצה בת שישה תלמידים תקבל שני דפי מידע בלבד על מנת לעודד‬ ‫את הדיון והשיתופיות בין חברי הקבוצה‪ .‬במהלך הדיון תצטרך הקבוצה למלא טבלה על גיבור‬ ‫הסיפור ע"פ הקריטריונים הבאים‪ 7‬שם הדמות‪ ,‬הבעיה‪ ,‬דרך התמודדות עם הבעיה‪ ,‬האם הבעיה‬ ‫נפתרה?‪ ,‬מי ניצח?‪ ,‬תכונות הדמות‪ ,‬מה עושה את הדמות לגיבורה‪ .‬המורה תסתובב בכיתה‬ ‫ותפקח על העבודה ‪( .‬עמוד ‪)10‬‬ ‫‪ .3‬הוראת עמיתים – בשלב זה התלמידים חוזרים לקבוצות האם ומלמדים את הסיפור שעליו‬ ‫התמחו את חבריהם לקבוצה ‪.‬אם תלמיד למד לדג' על סיפור יהודית הוא ילמד את הסיפור‬ ‫‪16‬‬ ‫לחבריו לקבוצה על פי הקריטריונים לפיהם עבד‪ .‬בסיום שלב זה כל חברי הקבוצה יהיו בקיאים‬ ‫בכל הסיפורים שנלמדו‪( .‬עמוד ‪)10‬‬ ‫במטרה לבדוק האם אכן הפנימו את חומר הלימוד‪ ,‬על כל קבוצת אם להכין תוצר משותף בצורת‬ ‫פעילות לקראת ערב כיתה בנושא חנוכה‪ .‬לדוג'‪ -‬קבוצה אחת תכין תשחץ בנושא גבורה‪ ,‬אחרת‬ ‫תכין הצגה וכו'‪ ..‬התוצרים של כל הקבוצות יחד יביאו לתוצר השלם –ערב כיתה ‪.‬‬ ‫‪ .4‬המבחן האישי – בשיעור האחרון יתקיים מבדק אישי ‪,‬בו יצטרך התלמיד לענות על מספר‬ ‫שאלות קצרות העוסקות בסיפורים שנלמדו‪ .‬בצורה כזו יוכל התלמיד למדוד את מידת הבנתו‬ ‫ובקיאותו בחומר‪ ,‬וגם המורה תוכל למדוד את מידת ההבנה של התלמידים ואת יעלות השיטה ‪.‬‬ ‫(עמוד ‪)14‬‬ ‫להלן דוגמאות שונות מתוך מערכי השיעורים שבנינו שבהם ניתן מענה לטיפוסים‬ ‫השונים בכיתה ולאינטליגנציות השונות הקיימות אצל התלמידים ‪:‬‬ ‫‪ .1‬את השיעור הראשון פתחנו בסיעור מוחין למילה "גבורה" ‪.‬‬ ‫הסיעור מוחין נותן מענה לאינטליגנציות הבאות‪( :‬עמוד ‪)20‬‬ ‫‪‬‬ ‫האינטליגנציה הלשונית‪ 7‬משום שבסיעור מוחין נעשה שימוש יעיל בשפה המאפשר לתלמיד‬ ‫לבטא את עצמו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫האינטליגנציה הלוגית מתמטית‪ 7‬הסיעור מוחין מסייע לחשיבה בצורה מסודרת‪ .‬בעלי‬ ‫אינטליגנציה זו מאופיינים בדרך שלהם לסדר דברים ע"פ מיונים וסיווגים ולכן סיעור מוחין‬ ‫המחולק לקטגוריות יתאים להם ויניע אותם ללמידה ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫האינטליגנציה המרחבית ‪ 7‬הסיעור מוחין הוא אמצעי חזותי ולכן מתאים לבעלי אינטליגנציה זו‪.‬‬ ‫העיגול והחצים יוצרים תמונה דמוית שמש‪ ,‬דבר שיעורר את הנעתם ללמידה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫האינטליגנציה התוך אישית ‪ 7‬הסיעור מוחין מאפשר לכל תלמיד להעלות אסוציאציה אישית‬ ‫שהמילה מזכירה לו ובכך הידע האישי ורגשותיהם מקבלים ביטוי‪.‬‬ ‫ הסיעור מוחין ייתן מענה לטיפוס הסקרן שירגיש שבדרך זו הוא מקבל מושגים חדשים לגבי‬‫הנושא הנלמד ‪.‬‬ ‫‪ .2‬במהלך השיעור הראשון הקרנו סרט על אהרון קרוב –גיבור מלחמה במסגרת מבצע "עופרת‬ ‫יצוקה"‪.‬‬ ‫הסרט נתן מענה לבעלי האינטליגנציות הבאות ‪( :‬עמוד ‪)20‬‬ ‫‪‬‬ ‫אינטליגנציה לשונית‪ -‬הסרט עושה שימוש נרחב בכתב ובדיבור ולכן בעלי אינטליגנציה זו‬ ‫יפנימו את הדברים שנכתבים ונאמרים בסרט‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אינטליגנציה מרחבית‪-‬בעלי אינטליגנציה זו קולטים דברים טוב יותר באמצעות החזיה‪ ,‬סימני‬ ‫צבע‪ ,‬מטאפורות תמונתיות‪ ..‬ובמהלך הסרט כל אלו באים לידי ביטוי‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪‬‬ ‫אינטליגנציה מוסיקלית‪-‬הסרט משלב קטעי מוסיקה המניעים את התלמידים בעלי אינטליגנציה‬ ‫זו ללמידה ‪,‬המוסיקה מגרה את מוחם ויוצרת עניין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אינטליגנציה תוך אישית ‪ 7‬כיוון שהסרט מספר את סיפור חייו של חייל שכמעט הגיע לידי מוות‬ ‫תוך חירוף נפש על הגנת המולדת הוא יכול לגעת בכל תלמיד באופן אישי ובמיוחד בבעלי‬ ‫האינטליגנציה התוך אישית שמעלים אסוציאציות אישיות מהסרט ‪.‬‬ ‫ הסרט נותן מענה לטיפוס הסקרן כיוון שתלמיד זה אוהב גיוונים‪ ,‬יצירתיות‪ ,‬חידושים והסרט‬‫יהווה עבורו גיוון בחומר הנלמד‪.‬‬ ‫ הסרט נותן מענה גם לטיפוס החברתי שהוא ספונטני ואוהב פעילויות לא שגרתיות כמו המחשה‪.‬‬‫הסרט ממחיש את ערך הגבורה ואת סיפור חייו וגבורתו של אהרון קרוב‪.‬‬ ‫‪ .3‬הלמידה בשיטת הג'יקסו תיתן מענה לבעלי האינטליגנציות הבאות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫אינטליגנציה לשונית‪ -‬קריאת הסיפור המאפשרת שימוש יעיל בשפה בכתב ‪,‬הדיון יחד עם חברי‬ ‫הקבוצה יאפשר שימוש יעיל בשפה בעל פה‪.‬‬ ‫הטבלה אותה צריכים התלמידים למלא גם היא נותנת מענה לתלמיד בעל אינטליגנציה זו ‪.‬‬ ‫הלימוד של המתמחה את קבוצת האם מאפשר לתלמיד זה לבטא את עצמו‪.‬‬ ‫התוצר הסופי (כמו הכנת תשחץ‪ ,‬בינגו וכו‪)...‬מאפשר שימוש נרחב בשפה העברית‪( .‬עמ'‬ ‫‪)10,15‬‬ ‫‪‬‬ ‫אינטליגנציה לוגית מתמטית‪ -‬הטבלאות אותם יצטרכו התלמידים למלא הינם מיון וסיווג דבר‬ ‫המארגן את החשיבה והחומר הלימודי בקרב תלמידים בעלי אינטליגנציה זו‪( .‬עמ' ‪)10,12‬‬ ‫‪‬‬ ‫אינטליגנציה מרחבית‪ -‬הסמל של עיטור הגבורה נותן מענה לבעלי אינטליגנציה זו שאוהבים‬ ‫להיעזר בעזרים חזותיים וסמלים גרפים‪ .‬הטבלה היא אמצעי חזותי ומסדרת את החומר לתלמיד‪.‬‬ ‫בצד לוח הזמנים המוקרן על הלוח מוצגת תמונה הגורמת לתלמיד מסוג זה להתבונן מידי פעם‬ ‫בלוח הזמנים ובכך לעקוב אחריו‪( .‬עמודים ‪)11,10,11,12‬‬ ‫‪‬‬ ‫אינטליגנציה גופנית תנועתית‪ -‬על התלמידים להיות בתזוזה במהלך כל השיעור (מקבוצת האם‬ ‫לקבוצת המתמחים ושוב בחזרה לקבוצת האם)‪( .‬עמודים ‪)26-10‬‬ ‫‪‬‬ ‫אינטליגנציה מוסיקלית‪ -‬במהלך הכנת התוצר הסופי(ערב כיתה) ישמעו ברקע שירים שקטים‬ ‫בנושא חג החנוכה ‪( .‬עמוד ‪)10‬‬ ‫‪‬‬ ‫אינטליגנציה בין אישית‪ -‬התלמידים לומדים יחד את הסיפור‪ ,‬עובדים יחד על תוצר משותף‬ ‫ומשתפים את חבריהם בידע שרכשו‪( .‬עמודים ‪)26-10‬‬ ‫‪‬‬ ‫אינטליגנציה תוך אישית‪ -‬כאשר המומחים חוזרים לקבוצת האם ומלמדים את הסיפור כל תלמיד‬ ‫יכול לחוש תחושות שונות בקשר לסיפור והסיפור יכול לגעת בו בדרך שונה ‪( .‬עמוד ‪)10‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ שיטת הג'יקסו נותנת מענה לטיפוסים הבאים‪:‬‬‫‪-‬‬ ‫לטיפוס הסקרני‪ -‬בתחילת השיטה בחירת הסיפור ע"י התלמיד מבלי שהוא יודע את תוכנו תעורר‬ ‫את סקרנותו של תלמיד זה ‪ .‬חלוקת הסמלים עם עיטור הגבורה תעורר את סקרנותו בנוגע לסיבת‬ ‫בחירת סמל זה דווקא‪( .‬עמוד ‪)11‬‬ ‫לטיפוס החברתי‪ -‬הטיפוס החברתי הוא ספונטני‪ ,‬פעיל‪ ,‬אנרגטי‪ ,‬בעל ביטחון עצמי אוהב פעילויות‬‫לא שגרתיות העבודה בקבוצות תאפשר לתלמיד להיות פעיל ‪,‬העברת המידע לקבוצה דורשת‬ ‫ביטחון עצמי וכושר ביטוי‪ ,‬כמו כן הטיפוס החברתי אוהב לעבוד בקבוצות ולבלות בקרבת חבריו‪.‬‬ ‫טיפוס זה עובד טוב יותר כאשר הוא נמצא בסביבה חברתית‪( .‬עמודים ‪)26-10,15‬‬ ‫ הטיפוס המצפוני‪ -‬לוח הזמנים המוקרן על גבי הלוח יפעיל אצל הטיפוס המצפוני את הרצון‬‫ללמידה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הבוחן שיש בסוף יעורר אותו ללמידה‪( .‬עמודים ‪)26,14‬‬ ‫ הטיפוס ההישגי‪ -‬המבדק האישי בסוף יהיה המניע העיקרי של טיפוס זה ללמידה כמו כן ירצה‬‫לעמוד בלוח הזמנים‪ ,‬ולהוציא תוצר סופי ראוי‪( .‬עמוד ‪)14‬‬ ‫‪ .1‬תהליך יצירה‪ :‬הגיבור האישי שלי‪ .‬נותן מענה לאינטליגנציות הבאות‪( :‬עמודים ‪)22,23‬‬ ‫‪‬‬ ‫אינטליגנציה לשונית‪ -‬התלמיד יוכל להתבטא בכתב בנוגע לגיבורו האישי ולנמק את בחירותיו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אינטליגנציה לוגית מתמטית‪ 7‬על התלמיד יהיה לענות על שאלות החשיבה בנוגע לגיבורו האישי‪.‬‬ ‫כרטיס השאלות יודפס בצורה מסודרת (קווים‪ ,‬מקום ספציפי לתשובות מיד אחרי השאלות‪.)..‬‬ ‫‪‬‬ ‫אינטליגנציה מרחבית‪ 7‬הכרטיס עם השאלות יהיה מעוצב‪ ,‬צבעוני‪ ,‬ועם ציור‪ -‬דבר שיגרום למשיכת‬ ‫תשומת ליבו של בעל אינטליגנציה זו ויניע אותו ללמידה‪ .‬הכנת הקיר והחומרים שיקבלו התלמידים‬ ‫מהמורה‪ -‬בקיר הינו אמצעי חזותי‪ ,‬המעוצב בצבעים שונים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אינטליגנציה גופנית תנועתית‪ 7‬התלמידים יצטרכו לנוע בכיתה על מנת לקחת חומרים‪ ,‬ולבסוף‪-‬‬ ‫לתלות את ציוריהם על הקיר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אינטליגנציה בין אישית‪ 7‬התלמידים עובדים יחד ומשתמשים בחומרים משותפים לצורך הכנת הקיר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אינטליגנציה תוך אישית‪ 7‬כל תלמיד מקבל כרטיס אישי‪ ,‬התוך הכרטיס יהיה עליו לבטא מיהו הגיבור‬ ‫שלו‪ ,‬ומדוע בחר בו‪ .‬תינתן לו אפשרות לבטא את רגשותיו ודעותיו‪.‬‬ ‫בתהליך הכנת הקיר‪ ,‬יקבלו מענה הטיפוסים הבאים‪( :‬עמוד ‪)15‬‬ ‫ הטיפוס הסקרני‪ 7‬לאחר קבלת הכרטיסים המורה תאמר שבסופו של תהליך יעשו התלמידים עם‬‫הכרטיסים עבודה יצירתית‪ -‬ולכן היא אוספת אותם‪ .‬דבר זה יסקרן את הטיפוס הסקרן ויניע אותו‬ ‫ללמידה‪.‬‬ ‫ הטיפוס החברתי‪ 7‬העבודה על הקיר היא עבודה משותפת‪ ,‬החומרים הם משותפים‪ -‬והטיפוס החברתי‬‫שפועל טוב יותר בעבודת צוות‪ -‬ירצה להשתתף יותר במהלך השיעור‪.‬‬ ‫ הטיפוס ההישגי‪ 7‬מכיוון שהתוצר ייתלה על קיר הכיתה‪ ,‬ירצה טיפוס זה שהתוצר שלו יהיה היפה‬‫ביותר‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫מערך שיעור ראשון‬ ‫יחידת לימוד‪ 7‬גבורה‪.‬‬ ‫דיסציפלינה‪ 7‬חגי ישראל‬ ‫נושא השיעור‪" :‬גיבור" ו"חזק"‪ -‬חד הם?‬ ‫כיתה‪ :‬ו'‬ ‫אוכלוסייה ‪:‬כיתת בנים‪ ,‬כיתה הטרוגנית‬ ‫ידע קודם(של התלמידים)‪ :‬התלמידים מכירים ביטויי גבורה מהמקורות‪ ,‬אשר נלמדו במסגרת שיעורי‬ ‫משנה‪ ,‬הלכה ותורה‪.‬‬ ‫מטרות התנהגותיות ‪:‬‬ ‫‪ .0‬התלמיד ידע להבחין בין "חזק" לבין "גיבור"‪.‬‬ ‫‪ .2‬התלמיד יכיר את המושג "גבורה"‪.‬‬ ‫‪ .1‬התלמיד יידע לזהות גיבורים‪ ,‬ולתאר מהו מעשה גבורה‪.‬‬ ‫‪ .1‬ערכית חינוכית‪ 7‬התלמיד ידע להרחיק מן הגבורה תפיסות מוטעות ומסולפות‪ ,‬אשר קושרות‬ ‫אותה עם מעשים שליליים‪.‬‬ ‫‪ .2‬ערכית חינוכית‪ 7‬התלמיד יכיר גיבורים‪ ,‬ומעשי גבורה בני ימינו וירצה לאמץ לעצמו תכונות‬ ‫המתאימות לגיבור‪.‬‬ ‫פיתוח החשיבה של התלמידה‬ ‫‪ .1‬מהם הנקודות‪ /‬עניינים בהם אני מתכוונת לפתח חשיבה במהלך השיעור?‬ ‫*הבחנה בין גיבור לחזק‬ ‫*הקשר שבין גבורה לניצחון‬ ‫*הבחנה בין חוזק פיזי לחוזק רוחני‬ ‫‪ .2‬אילו שאלות‪ ,‬פעילויות אני מתכננת לעשות על מנת לפתח חשיבה?‬ ‫‪‬‬ ‫מיהו גיבור? אילו תכונות מאפיינות אותו? (עמוד ‪)20‬‬ ‫‪‬‬ ‫אילו גיבורים אתה מכיר‪ ,‬ומה לדעתך הופך אותם לגיבורים? (עמוד ‪)20‬‬ ‫‪‬‬ ‫האם רק מי שמנצח הוא גיבור? האם הגיבור תמיד מנצח? (עמוד ‪)20‬‬ ‫‪‬‬ ‫האם גיבור וחזק הם אותו דבר? (עמוד ‪)22‬‬ ‫‪‬‬ ‫אילו תכונות לדעתך בולטות אצל הגיבור? (עמוד ‪)21‬‬ ‫‪‬‬ ‫איזה מסר קיבלת מהשיעור? (עמוד ‪)21‬‬ ‫ביבליוגרפיה‪:‬‬ ‫‪( http://www.youtube.com/watch?v=N1plnJI2iBA‬סרטון על אהרון קרוב)‬ ‫‪‬‬ ‫אבן שושן אברהם‪ ,2111,‬מילון אבו שושן‪ ,‬הוצאת המילון החדש בע"מ‪(.‬כרכים א'‪-‬ד')‬ ‫‪21‬‬ ‫‪‬‬ ‫הרב רפאל הלפרין‪" ,‬האנציקלופדיה לבית ישראל"‪ ,‬כרך ‪ ,3‬הוצאת מכון כתר יוסף‪( .‬גבורה)‬ ‫‪‬‬ ‫ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי‪ ,‬תשכ"ז‪" ,‬ספר האגדה"‪ ,‬הוצאת דביר‪ ,‬תל אביב‪( .‬חלקים א'‪-‬ג')‬ ‫‪‬‬ ‫מרדכי ברויאר‪ ,‬תשל"ו‪" ,‬דברי הימים לישראל ולאומות העולם עד לחורבן בית שני"‪ ,‬הוצאת‬ ‫מוסד הרב קוק‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ז‪ .‬אריאל‪" ,0652 ,‬ספר החג והמועד"‪ ,‬הוצאת עם עובד‪ ,‬תל אביב‪( .‬גבורה)‬ ‫זמן‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫‪2‬‬ ‫המורה תציג על גבי הלוח את המושג "גבורה"‬ ‫אמצעי‬ ‫שיקול דעת דידקטי‬ ‫עזר‬ ‫לוח‪+‬טוש‪.‬‬ ‫מספר‬ ‫מטרה‬ ‫*חשיפת ידע קודם= סיעור‬ ‫בסיום‬ ‫‪2‬‬ ‫בסיעור מוחין‪ .‬כל תלמיד יאמר את כל מה שעולה לו‬ ‫המוחין יאפשר למורה לאמוד‬ ‫השלב‬ ‫כאשר הוא שומע את המושג "גבורה"‪.‬‬ ‫היכן הידע הקודם של‬ ‫יש‬ ‫המורה תשאל שאלות מכוונות‪7‬‬ ‫התלמידים בנושא הגבורה‪ ,‬וזה‬ ‫למחוק‬ ‫מיהו גיבור? אילו תכונות מאפיינות אותו? אילו‬ ‫יעורר את התלמידים להיכנס‬ ‫את‬ ‫גיבורים אתם מכירים‪ ?..‬וכו'‪..‬‬ ‫לנושא בצורה חווייתית‪.‬‬ ‫הלוח‬ ‫*בפעילות זו לא נדרשת רמת‬ ‫שיתופיות‪ ,‬אלא מדובר בדו‬ ‫שיח בין המורה לתלמיד‪ ,‬בו‬ ‫התלמיד זורק אסוציאציות‬ ‫שעולות לראשו‪.‬‬ ‫‪01‬‬ ‫הערות‬ ‫המורה שואלת‪ 7‬האם רק מי שמנצח הוא‬ ‫*סרטון על‬ ‫*ניצול הטכנולוגיה הקיימת‬ ‫'גיבור'? האם ה'גיבור' תמיד מנצח?‬ ‫גבי לוח‬ ‫בכיתה בצורת לוח חכם‪.‬‬ ‫המורה תשמע את תשובות התלמידים‪.‬‬ ‫‪1,1‬‬ ‫חכם‪.‬‬ ‫*ישנה שאלת צפייה ע"מ‬ ‫המורה תראה לתלמידים סרטון על גבי לוח חכם‬ ‫בנושא גבורתו של אהרון קרוב‪ -‬במהלך הצפייה יהיה‬ ‫*לוח רגיל‬ ‫לשמור על הריכוז של‬ ‫על התלמידים לחשוב על השאלה שנית‪ .‬אהרון‪-‬יצא‬ ‫וטוש‬ ‫התלמידים במהלך הסרטון‪.‬‬ ‫להילחם בעופרת יצוקה יום לאחר חתונתו‪ ,‬נפצע‬ ‫השאלה תהייה כתובה על הלוח‬ ‫אנושות והצליח לחזור לחיים‪ .‬למרות שהפסיד בזירת‬ ‫עם טוש‪ -‬בצד‪ ,‬אם יש תלמידים‬ ‫הקרב‪ ,‬עדיין נחשב אהרון לגיבור מלחמה‪.‬‬ ‫ששכחו‪.‬‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=N1plnJI2‬‬ ‫*הבאת דוגמא מחיי היומיום‬ ‫‪iBA‬‬ ‫*דף אחד‬ ‫ע"מ לייצור עניין וסקרנות‬ ‫‪21‬‬ ‫לזוג‬ ‫בקרב התלמידים‪.‬‬ ‫לאחר מכן המורה תחלק דף בוא יצטרכו התלמידים‬ ‫*נדרשת שיתופיות ברמה ד'‬ ‫לדון בזוגות ולכתוב מדוע על פי מה שלמדו אהרון‬ ‫משום שהמשאב הוא משותף‬ ‫קרוב נחשב לגיבור ?‬ ‫(דף אחד לזוג)‪,‬הפעילות היא‬ ‫המורה תשמע את תשובות הזוגות שירצו לשתף ‪.‬‬ ‫משותפת והתוצר גם הוא‬ ‫משותף ‪,‬בסופו של דבר‬ ‫התלמידים יגיעו למסקנה‬ ‫משותפת מהו הדבר שעושה את‬ ‫אהרון קרוב לגיבור ‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫המורה מציגה שאלה על גבי לוח חכם‪ -‬האם‬ ‫מצגת על‬ ‫*שאלת פיתוח חשיבה על מנת‬ ‫"גיבור" ו"חזק" הם אותו דבר? מהו חזק? מהו‬ ‫גבי לוח‬ ‫לגרות את מוחם של התלמידים‬ ‫גיבור?‬ ‫חכם‪.‬‬ ‫וליצור עניין‪ .‬השאלה הזו תביא‬ ‫לאחר דיון עם התלמידים‪ ,‬המורה תכוון את התלמידים‬ ‫אותם לעמוד על ההבדלים‬ ‫להגיע למסקנה הבאה‪7‬‬ ‫שבין חזק וגיבור ויתרום למסר‬ ‫חזק ‪ -‬בעל כוח פיזי (טבעי או על טבעי)‪ ,‬או בעל כוח‬ ‫של השיעור על ערך הגבורה‪.‬‬ ‫צבאי‪ ,‬או מדיני‪ ,‬או בעל מעמד הנותן לו כוח‪8‬‬ ‫*השאלה תעמוד לנגד עיניהם‬ ‫גיבור ‪ -‬מתגבר על מישהו או על משהו‪ ,‬גם אם אינו‬ ‫של התלמידים כדי שיוכלו‬ ‫חזק יש לו כוח פנימי ‪ -‬רוחני‪.‬‬ ‫להתרכז בה חזותית ולחשוב‬ ‫כאשר כל אחת מההגדרות תהייה מודגשת בצבע אחר‪-‬‬ ‫עליה‪.‬‬ ‫החזק יודגש בצבע אדום‪ ,‬והגיבור‪ -‬בצבע ירוק‪.‬‬ ‫*השאלה תיכתב במצגת מבעוד‬ ‫‪0,1‬‬ ‫מועד כדי לא לבזבז זמן‬ ‫מהשיעור על כתיבה בלוח‪.‬‬ ‫‪02‬‬ ‫לאחר שעמדנו על ההבדלים שבין חזק לגיבור‪ ,‬תוטל‬ ‫דף "הגיבור *יישום ההגדרות שנלמדו‬ ‫על התלמידים משימה אישית‪ .‬כל תלמיד יקבל דף‬ ‫האישי‬ ‫קודם לכן‪ ,‬ובדיקה‪ -‬האם‬ ‫מסוגנן אותו יצטרך למלא ע"פ הקריטריונים הבאים‪-‬‬ ‫שלי"‬ ‫התלמידים הבינו את ההבדל‬ ‫המורה תדגיש שהדמות צריכה להתאים להגדרת‬ ‫‪2‬‬ ‫בין ההגדרות‪.‬‬ ‫הגיבור כפי שנלמד קודם‪7‬‬ ‫*הטלת המשימה על התלמיד‬ ‫שם הגיבור שלי‪:‬‬ ‫נועדה שהתלמיד יהיה פעיל‬ ‫תיאור מעשה הגבורה‪:‬‬ ‫וילמד את הנושא בצורה‬ ‫הנמקה לבחירה‪:‬‬ ‫חווייתית‪.‬‬ ‫*לא נדרשת רמת שיתופיות‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫לאחר מכן יתקיים דיון בכיתה בו יורשו התלמידים‬ ‫לשתף את שאר הכיתה בדברים שכתבו‪ .‬במהלך הדיון‬ ‫יתייחסו התלמידים לדברי חבריהם‪ ,‬יגיבו‪ ,‬יתעניינו‪,‬‬ ‫יישאלו שאלות ויביעו את דעתם‪ .‬המורה תבקש‬ ‫מהתלמידים לשים לב אילו תכונות בולטות מצויות‬ ‫אצל הגיבור‪.‬‬ ‫(תשובות אפשריות יכולות להיות‪ -‬בעל כוח סבל‪ ,‬אחראי‪ ,‬בעל‬ ‫יכולת מנהיגות‪ ,‬תמיד בשליטה‪ ,‬נלחם על עקרונותיו וכו‪)..‬‬ ‫‪2‬‬ ‫סיכום השיעור‪ -‬המורה תשאל את התלמידים איזה‬ ‫הנקודות‬ ‫*ניצול הטכנולוגיה הקיימת‬ ‫מסר הם קיבלו מהשיעור‪ .‬לאחר מכן המורה תסכם‬ ‫המעבירות‬ ‫בכיתה בצורת לוח חכם‪.‬‬ ‫ותוסיף‪-‬‬ ‫את המסר‬ ‫*גיבור איננו אדם שאין בו פחד‪ ,‬כי אם אדם הכובש יוצגו‬ ‫*שאלת פיתוח חשיבה בנושא‬ ‫את פחדיו‪.‬‬ ‫במצגת על‬ ‫המסר הנלמד ע"מ לגרות את‬ ‫* הגבורה דורשת אומץ; אבל לא כל אומץ הוא‬ ‫גבי לוח‬ ‫חשיבת התלמידים‪.‬‬ ‫גבורה‪ .‬ולא כל אמיץ הוא גיבור‪.‬‬ ‫* הגבורה מתגלה בתחומים שונים של החיים‪ ,‬ולא‬ ‫‪0,2,1‬‬ ‫חכם‪.‬‬ ‫*שאלת פיתוח החשיבה בודקת‬ ‫רק בשדה הקרב‪( .‬גבורה יכולה להיות‪ -‬הפסד‬ ‫עד כמה התלמידים הקשיבו‬ ‫בכבוד‪ ,‬אדם החוזר בתשובה ומתגבר על היצר‬ ‫במהלך השיעור‪.‬‬ ‫לחטוא‪)..‬‬ ‫* לא כל מעשה גבורה מסתיים בניצחון‪ .‬אך‬ ‫*הנקודות המרכזיות אותן‬ ‫הכישלון הפיזי‪ -‬אין הוא אומר על כישלון‬ ‫מעלה המורה מרכזות את‬ ‫רוחני‪.‬‬ ‫התלמידים תחת אותו ידע‪.‬‬ ‫המורה תדגיש את ערך המושג גבורה ותציין שבשיעור‬ ‫*המורה מספרת על דרך‬ ‫הבא ילמדו התלמידים בקבוצות האם וההתמחות על‬ ‫הלמידה בשיעור הבא על מנת‬ ‫מנת ללמוד בשיתופיות וביסודיות על מושג הגבורה‬ ‫שיידעו התלמידים למה לצפות‪.‬‬ ‫בהקשר לסיפורי גבורה מחג החנוכה המתקרב‪.‬‬ ‫*לא נדרשת רמת שיתופיות‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫מראה לוח‪:‬‬ ‫בס"ד‬ ‫גבורה‬ ‫מראה המצגת בלוח חכם (לפי שקופיות)‪:‬‬ ‫‪24‬‬ ‫דף נלווה למערך שיעור‬ ‫אמצעי המחשה ואמצעי עזר בשיעור‪:‬‬ ‫מהם?‬ ‫לוח‪+‬טושים‪.‬‬ ‫לוח חכם‪.‬‬ ‫דף ‪A4‬‬ ‫דף "הגיבור האישי שלי"‪.‬‬ ‫לשם מה?‬ ‫כיצד המורה תשתמש‬ ‫בהם?‬ ‫בפתיחת השיעור המורה תצייר‬ ‫כתיבת הסיעור מוחין‬ ‫עיגול ובתוכו תכתוב את המילה‬ ‫"גבורה"‪ ,‬מתוך העיגול תוציא‬ ‫חיצים עם האסוציאציות‬ ‫שהמילה גבורה יוצרת אצל‬ ‫התלמידים‪.‬‬ ‫המורה תראה לתלמידים סרטון‬ ‫הצגת מצגת וסרטון‬ ‫המספר את סיפור חייו של‬ ‫אהרון קרוב‪.‬‬ ‫המצגת תציג בפני התלמידים‬ ‫שאלות מרכזיות בשיעור‬ ‫ונקודות מסכמות‪.‬‬ ‫כל זוג תלמידים ייקחו דף אחד‬ ‫כתיבת מסקנה משותפת‪ :‬מה‬ ‫ובו יצטרכו לנמק לאחר דיון‬ ‫עושה את אהרון קרוב לגיבור?‬ ‫מדוע אהרון קרוב נחשב‬ ‫לגיבור‪.‬‬ ‫התלמידים יצטרכו למלא את‬ ‫משימה לתלמידים בה תינתן‬ ‫ההגדרות הבאות‪:‬‬ ‫להם יכולת ביטוי עצמי ותיבדק‬ ‫הבנת המושגים‪.‬‬ ‫שם הגיבור שלי‪:‬‬ ‫תיאור מעשה הגבורה‪:‬‬ ‫הנמקה לבחירה‪:‬‬ ‫‪25‬‬ ‫דף הגיבור האישי שלי‬ ‫שם הגיבור שלי‪________________ :‬‬ ‫תיאור מעשה הגבורה‪_______________________________ :‬‬ ‫_______________________________________________‬ ‫_______________________________________________‬ ‫הנימוק לבחירה‪___________________________________ :‬‬ ‫_______________________________________________‬ ‫_______________________________________________‬ ‫שמי‪._______________ :‬‬ ‫שם הגיבור שלי‪________________ :‬‬ ‫תיאור מעשה הגבורה‪_______________________________ :‬‬ ‫_______________________________________________‬ ‫_______________________________________________‬ ‫הנימוק לבחירה‪___________________________________ :‬‬ ‫_______________________________________________‬ ‫_______________________________________________‬ ‫שמי‪._______________ :‬‬ ‫‪26‬‬ ‫מערכי שיעור שני‪-‬שלישי‬ ‫יחידת לימוד‪7‬גבורה‬ ‫דיסציפלינה‪ 7‬חגי ישראל‬ ‫נושא השיעור‪ :‬ערך הגבורה בחג החנוכה‬ ‫כיתה‪ :‬ו'‬ ‫אוכלוסייה ‪:‬כיתת בנים‪ ,‬כיתה הטרוגנית‬ ‫ידע קודם(של התלמידים)‪ :‬התלמידים יודעים להבחין בין חזק לבין גיבור ‪,‬התלמיד למד לזהות גיבור‬ ‫ולהרחיק ממושג זה תפיסות מוטעות ושליליות‪ ,‬התלמיד יודע לתאר מעשי גבורה ‪.‬‬ ‫מטרות התנהגותיות ‪:‬‬ ‫‪ .0‬התלמיד יבין את חשיבות רקע תקופת המכבים והיוונים ‪.‬‬ ‫‪ .2‬התלמיד יפתח מיומנות של עבודה בקבוצה‪.‬‬ ‫‪ .1‬התלמיד ידע לקשר בין המושג גבורה לסיפורים הנלמדים‪.‬‬ ‫‪ .1‬ערכית חינוכית‪ 7‬התלמיד יכיר סיפורי גבורה שונים בהקשר לחג החנוכה‪ ,‬וירצה לאמץ לעצמו‬ ‫תכונות המתאימות לגיבור‪.‬‬ ‫פיתוח החשיבה של התלמידה‪:‬‬ ‫מהם הנקודות‪ /‬עניינים בהם אני מתכוונת לפתח חשיבה במהלך השיעור?‬ ‫*דרך השלטים על גבי הלוח יגיע התלמיד להבנת רקע התקופה ‪.‬‬ ‫* הילד יפתח מיומנות כיצד ללמד יידע שקיבל‪.‬‬ ‫*הכנת התוצרים בקבוצות האם‪.‬‬ ‫אילו שאלות‪ ,‬פעילויות אני מתכננת לעשות על מנת לפתח חשיבה?‬ ‫‪‬‬ ‫מה משותף לכל השלטים התלויים על הלוח? (גזירות היוונים)‪( .‬עמוד ‪)26‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדוע לדעתך בחרתי דווקא בסמל זה לסמל גבורה? (עמוד ‪)11‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכנת תוצרים בקבוצות האם‪( .‬עמוד ‪)10‬‬ ‫‪27‬‬ ‫ביבליוגרפיה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫רחל הרץ לזרוביץ‪ ,‬איה פוקס‪ ,0654 ,‬למידה שיתופית בכיתה‪, ,‬בהוצאת אח‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ,0666‬יסיפון‪ ,‬הוצאת אורייתא אדרת‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ילקוט מעם לועז‪ ,‬ספר במדבר‪ ,‬תשכ"ח‪ ,‬הוצאת ח‪ .‬וגשל בע"מ‪( .‬מעשה יהודית)‬ ‫‪‬‬ ‫הרב רפאל הלפרין‪" ,‬האנציקלופדיה לבית ישראל"‪ ,‬כרך ‪ ,2‬הוצאת מכון כתר יוסף‪( .‬אלעזר‬ ‫החשמונאי)‬ ‫‪‬‬ ‫הרב רפאל הלפרין‪" ,‬האנציקלופדיה לבית ישראל"‪ ,‬כרך ‪ ,00‬הוצאת מכון כתר יוסף‪( .‬יהודה‬ ‫המכבי‪ ,‬יהודית)‬ ‫‪‬‬ ‫ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי‪ ,‬תשכ"ז‪" ,‬ספר האגדה"‪ ,‬חלקים א'‪-‬ג'‪ ,‬הוצאת דביר‪ ,‬תל אביב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫איכה רבה א‪,‬נ'‬ ‫‪‬‬ ‫ספר המכבים א'‪ ,‬פרק ו'‪ ,‬פסוקים כ"ח‪-‬מ"ח‬ ‫‪‬‬ ‫מתוך ספר החשמונאים א'‪ ,‬פרק ג'‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ,0662‬הפעלופדיה‪ ,‬אנציקלופדיה לפעילות חברתית‪ ,‬כרך ג'‪ ,‬הוצאת ספרי חמד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ,0643‬אנציקלופדיית אביב‪ ,‬כרך ‪ ,6‬הוצאת מסדה בע"מ‪( .‬סיפור יהודית)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ,0643‬אנציקלופדיית אביב‪ ,‬כרך ‪ ,2‬הוצאת מסדה בע"מ‪( .‬אלעזר החשמונאי)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ,0643‬אנציקלופדיית אביב‪ ,‬כרך ‪ ,5‬הוצאת מסדה בע"מ‪( .‬חנה ושבעת בניה)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ידיעות אחרונות‪" ,‬אנציקלופדיה ידיעות אחרונות‪ ,‬כרך ‪ ,3‬הוצאת יבנה הוצאת לרוס‪( .‬חנה‬ ‫ושבעת בניה)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ז‪ .‬אריאל‪" ,0652 ,‬ספר החג והמועד"‪ ,‬הוצאת עם עובד‪ ,‬תל אביב‪( .‬יהודית)‬ ‫‪28‬‬ ‫זמן‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫אמצעי עזר‬ ‫שיקול דעת דידקטי‬ ‫‪4‬‬ ‫המורה תפתח את השיעור בחזרה קצרה על השיעור‬ ‫חמישה‬ ‫* החזרה היא על מנת להכניס את‬ ‫הקודם‪.‬הסבר קצר על המושג גבורה‪ ,‬והבדלתו‬ ‫שלטים‬ ‫התלמידים לענייני השיעור ולדאוג‬ ‫מהמושג‪ -‬כוח‪.‬‬ ‫*הסיכום‬ ‫לכך שכולם יתחילו את השיעור‬ ‫המורה תתלה על הלוח שלטים שבהם יהיו כתובות‬ ‫יופיע ע"ג‬ ‫מאותה נקודת מוצא ‪,‬כולם יודעים‬ ‫הגזרות שהטילו היוונים על היהודים (שמירת שבת‪,‬‬ ‫לוח חכם ‪.‬‬ ‫את אותו החומר ‪.‬‬ ‫מספר‬ ‫מטרה‬ ‫‪0‬‬ ‫ברית מילה‪,‬לימוד תורה ‪,‬קידוש החודש ושמירת‬ ‫כשרות)‪.‬המורה תשאל את התלמידים מה משותף‬ ‫*השלטים מטרתם לפתח את‬ ‫לעובדות התלויות על הלוח? אם לא יגיעו התלמידים‬ ‫חשיבתם של התלמידים ‪,‬לגרום להם‬ ‫לתשובה‪ ,‬המורה תכוון אותם בעזרת השאלה‪" 7‬מה‬ ‫להגיע בעצמם לרקע התקופה‬ ‫הקשר בין מצוות אלו לתקופה היוונית‪ ,‬וכיצד הושפעו‬ ‫ולהבין מדוע הדמויות שילמדו‬ ‫מצוות אלו מהתקופה?"‬ ‫עליהם נחשבות כגיבורות על רקע‬ ‫המורה תשמע את תשובות התלמידים ולאחר מכן‬ ‫התקופה ‪.‬‬ ‫תסכם את הרקע לתקופה‪ 7‬התרבות היוונית הייתה‬ ‫‪1‬‬ ‫מנוגדת לתרבות היהודית‪ ,‬סירבה לקבל את היהדות‬ ‫*הסיכום שיופיע ע"ג הלוח חכם‬ ‫ורצתה לגדוע אותם מן העולם לשם כל היא אסרה על‬ ‫יאחד את התלמידים תחת אותו ידע‬ ‫היהודים לקיים את הדברים שהוו את בסיס הדת‬ ‫על התקופה לפני המעבר לעבודה‬ ‫היהודית וסתרו את תרבות יוון‪.‬‬ ‫בקבוצות‪.‬‬ ‫המורה תסביר שבמהלך השיעורים הקרובים‪,‬כמו‬ ‫מצגת‬ ‫*לוח הזמנים והנהלים הברורים‬ ‫התחלת‬ ‫שציינו בסוף שיעור שעבר‪,‬נעסוק בלמידה יסודית על‬ ‫המוקרנת‬ ‫יהוו לתלמידים בקרה וידרבנו אותם‬ ‫מטרה‬ ‫סיפורי גבורה בהקשר לחנוכה אשר בסיומה ‪,‬תחילת‬ ‫ע"ג לוח חכם‬ ‫ללחץ חיובי שיעודד אותם ללמידה‬ ‫‪1‬‬ ‫השיעור הבא‪ ,‬יתקיים מבדק אישי בנושא ‪.‬בנוסף‬ ‫שבה מופיע‬ ‫שיתופית טובה יותר‪.‬‬ ‫המורה תכתוב על הלוח את מהלך השיעור על פי‬ ‫לוח זמני‬ ‫*המבדק האישי ידרבן את‬ ‫השיטה עם הזמנים ותציין שהלמידה השיתופית חשובה השיעור ‪.‬‬ ‫התלמידים לאחריות אחד כלפי השני‬ ‫ועשויה לתרום רבות למהלך הלמידה ולכן היא מצפה‬ ‫בלמידתם השיתופית ‪.‬‬ ‫לראות את השיתופיות באה לידי ביטוי בצורה מלאה‬ ‫*לא נדרשת רמת שותפויות‪.‬‬ ‫ומועילה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫המורה תבקש שהתלמידים ישבו בקבוצות האם‪,‬‬ ‫*לוח חכם‬ ‫*חלוקת התלמידים באופן אקראי‬ ‫מטרה‬ ‫המחולקות באופן אקראי ע"פ רשימת השמות‪ -‬המורה‬ ‫על גביו‬ ‫גורמת לכך שהשוני בין התלמידים‬ ‫‪1,2,1‬‬ ‫היא זו שמחלקת את הקבוצות‪ ,‬וטבלת השמות תופיע‬ ‫תוקרן טבלת‬ ‫מקבל מענה חיובי וכמו כן חלוקת‬ ‫על הלוח‪ ,‬לפיה הילדים יצטרכו להתחלק‪.‬‬ ‫חלוקת‬ ‫המורה גורמת לסדר בכיתה ומונעת‬ ‫התלמידים‪.‬‬ ‫בזבוז זמן‪.‬‬ ‫*תלות חברתית ‪,‬שיתוף הילדים‬ ‫‪29‬‬ ‫הערות‬ ‫בפעילות והצפיות מהם יעודדו את‬ ‫התלמידים לאחריות ללמידה‬ ‫המורה תוסיף שיש לה צפייה מחברי הקבוצה ‪.‬‬ ‫ואחריות אחד כלפי השני ‪.‬‬ ‫בכל קבוצה יהיו ‪ 1‬תלמידים‪ ,‬סה"כ יהיו ‪ 3‬קבוצות‪.‬‬ ‫*הדרך השיתופית מעלה את תחושת‬ ‫המסוגלות של התלמיד ע"י כך‬ ‫שהוא מלמד את הנושא לחבריו‬ ‫כל קבוצה תקבל את שמות סיפורי הגבורה‪ ,‬כל ילד‬ ‫*שרשראות‬ ‫‪,‬דבר זה יעלה לו את הביטחון‬ ‫יבחר סיפור ויקבל שרשרת בצורה של‬ ‫עם עיטורי‬ ‫העצמי ועשוי לקדם מעמד חברתי‬ ‫עיטור גבורה –‬ ‫גבורה‪.‬‬ ‫והישגים לימודיים‪.‬‬ ‫*קבוצות האם קטנות על מנת לא‬ ‫המורה תשאל את התלמידים האם הם מכירים את‬ ‫ליצור בלגן ותסיסה בכיתה ‪.‬‬ ‫הסמל ומדוע בחרה דווקא בסמל זה לסמן את הגבורה?‬ ‫*סיפורי הגבורה עוסקים דווקא‬ ‫המורה תשמע את השערות התלמידים ולאחר מכן‬ ‫בגיבורי חנוכה כיוון שחג החנוכה‬ ‫תסביר שזהו עיטור הגבורה= העיטור הגבוה ביותר‬ ‫מתקרב ובא ובנוסף לתלמידים יערך‬ ‫שניתן בצה"ל‪ .‬על "מעשה גבורה עילאית שנעשה בעת‬ ‫ערב כיתה בנושא גבורת חנוכה ולכן‬ ‫לחימה מול פני האויב תוך חירוף נפש‪.‬‬ ‫בחרנו ללמד נושא זה‪.‬‬ ‫בתוך כל עיטור גבורה נכתוב שם של אחד מסיפורי‬ ‫*בחירת הסיפור ע"י כל תלמיד‬ ‫הגבורה של חנוכה ‪,‬כל תלמיד יצטרך לבחור סיפור‬ ‫תיתן לתלמיד תחושת אחריות‬ ‫מבין ארבעת הסיפורים(חנה ושבעת בניה‪ ,‬אלעזר‬ ‫וחיבור לסיפור ‪.‬‬ ‫והפיל‪ ,‬יהודית ונאום יהודה המכבי‪ ).‬אותו יצטרך‬ ‫*ההסבר על עיטור הגבורה בא כדי‬ ‫ללמוד היטב בקבוצת המומחים ולאחר מכן ללמד את‬ ‫להלהיב את התלמידים בביצוע‬ ‫חברי קבוצת האם ‪.‬‬ ‫המשימה ‪.‬‬ ‫*בחירת נציג תדאג לכך‬ ‫בכל קבוצת אם יבחרו חברי הקבוצה נציג האחראי‬ ‫שהתלמידים יעמדו במשימה‬ ‫לפיקוח על למידת הקבוצה ‪.‬‬ ‫במסגרת הזמן הנתון ‪.‬‬ ‫*נדרשת שיתופיות ברמה ד' כיוון‬ ‫שגם תהליך הלמידה מתבצע‬ ‫בקבוצות וגם השימוש במשאבים‬ ‫הוא משותף (שרשראות הגבורה)‬ ‫וכמו כן בסופו של דבר יגיעו‬ ‫התלמידים לתוצרים משותפים ‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪21‬‬ ‫הילדים יעברו לקבוצות ההתמחות‪ -‬ע"פ הסיפורים‬ ‫*לוח הזמנים‬ ‫*הטבלה דואגת ללמידה של‬ ‫שבחרו‪ .‬כל קבוצה תקבל ‪ 2‬סיפורים (סה"כ שישה‬ ‫ימשיך להיות‬ ‫התלמידים ולריכוז קבוצת המומחים‬ ‫ילדים בקבוצה) וכן תרשים לכל תלמיד שיהיה עליהם‬ ‫מוקרן ע"ג‬ ‫תחת אותם קריטריונים של ידע על‬ ‫למלא יחד‪ ,‬הכולל‪ -‬שם הדמות‪ ,‬הבעיה‪ ,‬דרך התמודדות הלוח חכם ‪.‬‬ ‫‪1,2‬‬ ‫הסיפור ‪.‬‬ ‫עם הבעיה‪ ,‬האם הבעיה נפתרה?‪ ,‬מי ניצח?‪ ,‬תכונות‬ ‫*סיפורי‬ ‫*המורה עוברת בין התלמידים על‬ ‫הדמות‪ ,‬תפקיד הדמות ‪ ,‬מה הופך את הדמות לגיבורה?‬ ‫הגבורה‪.‬‬ ‫מנת לוודא שמתרחשת למידה‪.‬‬ ‫במהלך העבודה המורה תעבור בין הקבוצות‪ ,‬ותוודא‬ ‫*תרשים‬ ‫*נדרשת שיתופיות ברמה ב' כיוון‬ ‫שכולם עובדים‪.‬‬ ‫המומחים‬ ‫שהמשאבים משותפים (‪ 2‬סיפורים‬ ‫‪21‬‬ ‫הילדים חוזרים לקבוצות האם‪ ,‬על מנת ללמד את‬ ‫*לוח הזמנים‬ ‫*הפריה הדדית –כל תלמיד מלמד‬ ‫במידה‬ ‫חבריהם את הסיפור עליו למדו בקבוצת ההתמחות‪.‬‬ ‫ימשיך להיות‬ ‫את חברי הקבוצה את הסיפור אותו‬ ‫ולא‬ ‫יהיה עליהם למלא את אותם קריטריונים אותם מלאו‬ ‫מוקרן ע"ג‬ ‫למד ‪.‬‬ ‫יסיימו‬ ‫על הסיפור שלהם‪ -‬בנוגע לכל אחד מן הסיפורים‬ ‫הלוח חכם ‪.‬‬ ‫*לימוד הסיפור של התלמיד את‬ ‫את‬ ‫המועבר בקבוצה‪.‬‬ ‫* טבלה‬ ‫הקבוצה יפתח את אחריותו של‬ ‫הכנת‬ ‫לאחר מכן המורה מכריזה על ערב כיתה שיערך שבוע‬ ‫סיכום על כל‬ ‫התלמיד כלפי חבריו ‪.‬‬ ‫התוצרים‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬בו כל קבוצה תהייה אחראית על פעילות‬ ‫הדמויות‬ ‫* רמת השותפות הנדרשת היא‬ ‫ימשיכו‬ ‫מסוימת בנושא‪ -‬סיפורי גבורה בחג החנוכה‪.‬‬ ‫אותה יצטרכו רמה ד' כיוון שהילדים מלמדים‬ ‫לכל קבוצה דבר המחייב את‬ ‫התלמידים לעבוד יחד) וכמו כן‬ ‫הפעילות היא משותפת ומגיעים‬ ‫בסופה לתוצר אישי‪.‬‬ ‫בזמנם‬ ‫קבוצה א'‪ -‬מכינה תשחץ בנושא גבורת חנוכה‪.‬‬ ‫למלא‬ ‫אחד את השני את הסיפורים‬ ‫החופשי‬ ‫קבוצה ב'‪ -‬מכינה בינגו בנושא גבורת חנוכה‪..‬‬ ‫בקבוצות‬ ‫ופועלים לאחר מכן ליצירת תוצרים‬ ‫קבוצה ג'‪ -‬מכינה יצירה בנושא גבורה לכיתה‪.‬‬ ‫האם ‪.‬‬ ‫משותפים (הכנת פעילות לערב‬ ‫קבוצה ד'‪ -‬מצגת על גיבורי חנוכה ‪.‬‬ ‫*מוסיקת‬ ‫הכיתה)‪.‬כמו כן בהכנת התוצרים‬ ‫קבוצה ה'‪ -‬שיר סיכום בנושא ערך הגבורה בחנוכה‪.‬‬ ‫רקע‬ ‫המשאבים משותפים ‪.‬‬ ‫קבוצה ו'‪-‬המחזה על סיפור שיבחרו מבין הסיפורים‬ ‫*הכנת תוצרים משותפים תאפשר‬ ‫שנלמדו‪.‬‬ ‫לילדים ליישם את הנלמד ‪ ,‬תסיים‬ ‫* במהלך העבודה על ערב הכיתה תשמע מוסיקה‬ ‫את השיעור בצורה חווייתית ותיתן‬ ‫רגועה ברקע(שירי חנוכה)‬ ‫לתלמידים יכולת ביטוי עצמית‪.‬‬ ‫‪1,2‬‬ ‫*המוסיקה תתרום לאווירה הנינוחה‬ ‫בכיתה ‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫בס"ד‬ ‫מראה לוח‪:‬‬ ‫על גבי לוח חכם‪:‬‬ ‫התרבות היוונית הייתה מנוגדת לתרבות היהודית‪ ,‬סירבה לקבל את היהדות ורצתה‬ ‫לגדוע אותם מן העולם לשם כל היא אסרה על היהודים לקיים את הדברים שהוו את בסיס‬ ‫הדת היהודית וסתרו את תרבות יוון‪.‬‬ ‫חלוקה לקבוצות האם ‪7‬‬ ‫קבוצה ‪1‬‬ ‫קבוצה ‪2‬‬ ‫קבוצה ‪3‬‬ ‫קבוצה ‪4‬‬ ‫קבוצה ‪5‬‬ ‫קבוצה ‪6‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫צ‪.‬‬ ‫נ‪.‬‬ ‫ע‪.‬‬ ‫ר‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫נ‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ת‪.‬‬ ‫נ‪.‬‬ ‫ע‪.‬‬ ‫ש‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫ר‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ל‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫‪01711-01721‬‬ ‫עבודה בקבוצות האם‪ -‬בחירת סיפור אותו תלמדו כדי שתוכלו ללמד את חברי הקבוצה‪.‬‬ ‫‪ 01721-00701‬עבודה בקבוצות ההתמחות‪ -‬למידה יסודית בקבוצות של הסיפורים אותם בחרת ומילוי הטבלה‬ ‫על הסיפור שלכם‪.‬‬ ‫‪ 00701-00711‬חזרה לקבוצות האם‪ ,‬בהם כל תלמיד יצטרך ללמד את חבריו את הסיפור אותו למד בצורה‬ ‫מעמיקה ויסודית‪.‬‬ ‫‪ 00711-02711‬עבודה על התוצר הסופי‪ -‬ערב כיתה‪ -‬יש לגשת למורה ולקבל את המשימה לקראת התוצר הסופי‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫דף נלווה למערך שיעור‬ ‫אמצעי המחשה ואמצעי עזר בשיעור‪:‬‬ ‫מהם?‬ ‫לשם מה?‬ ‫כיצד המורה תשתמש‬ ‫בהם?‬ ‫חמישה שלטים‪.‬‬ ‫השלטים יכוונו את התלמידים‬ ‫לנושא השיעור‪.‬‬ ‫המורה תתלה את השלטים על‬ ‫לוח חכם‪.‬‬ ‫הצגת מצגת‬ ‫ארבעת סיפורי הגבורה‪.‬‬ ‫הבנת ערך הגבורה בחנוכה‬ ‫באמצעות סיפורים על‬ ‫הדמויות‪.‬‬ ‫שרשראות הגבורה‪.‬‬ ‫חלוקת התלמידים בצורה‬ ‫מאורגנת כך שיוכלו גם לחזור‬ ‫בצורה מסודרת לקבוצות האם‪.‬‬ ‫כמו כן‪ -‬יצירת התלהבות‬ ‫ועניין‪.‬‬ ‫תרשים המומחים‪.‬‬ ‫סידור המידע ע"פ קריטריונים‬ ‫על מנת לארגן את החומר‬ ‫מקבל תרשים אותה יצטרך‬ ‫לתלמיד כדי שיוכל ללמוד אותו‬ ‫וללמד אותו לחברי קבוצת‬ ‫למלא ע"פ הסיפור שבו הוא‬ ‫האם‪.‬‬ ‫מתמחה‪.‬‬ ‫הלוח‪ ,‬ותבקש מהתלמידים‬ ‫לומר מה המשותף לכל‬ ‫השלטים‪.‬‬ ‫במצגת יופיע סיכום של פתיחת‬ ‫השיעור‪ ,‬טבלת החלוקה‬ ‫לקבוצות וכן לוח הזמנים‪.‬‬ ‫המורה תחלק שני סיפורים לכל‬ ‫קבוצת התמחות‪ ,‬על התלמידים‬ ‫יהיה לקרוא את הסיפורים‬ ‫וללמוד אותם בצורה מעמיקה‬ ‫ויסודית‪.‬‬ ‫כל קבוצה מקבלת ארבע‬ ‫שרשראות‪ ,‬שעל כל שרשרת‬ ‫שם של סיפור אחר‪ .‬עליהם‬ ‫לבחור באיזה סיפור הם רוצים‬ ‫להתמחות ועל פי זה לקחת‬ ‫שרשרת‪.‬‬ ‫טבלת סיכום על הדמויות‪.‬‬ ‫לפני קריאת הסיפור כל תלמיד‬ ‫דרך הטבלה כל חברי הקבוצה‬ ‫יילמדו על כל הסיפורים‪.‬‬ ‫כל תלמיד מקבל טבלת סיכום‬ ‫שאותה יצטרך למלא מתוך‬ ‫המידע שהוא מקבל מכל‬ ‫מומחה על כל סיפור‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫סיפור גבורה מספר ‪ :1‬מעשה יהודית‪.‬‬ ‫יהודית הייתה בת ישראל יפת תואר ובעלת נכסים רבים‪ ,‬שירשה מבעלה המנוח‪ .‬באותם‬ ‫ימים שם הולופרנס‪ ,‬שר הצבא היווני‪ ,‬מצור על עיר מגוריה של יהודית‪ .‬תקפה חרדה את‬ ‫אנשי היער‪ ,‬אבדו עשתונותיהם‪ ,‬והיו מוכנים להסגיר עצמם ועירם ביד הצרים‪ .‬אז פנתה‬ ‫יהודית היפיפייה אל ראשי העיר ואמרה‪" :‬אל תאבד רוחכם‪ .‬הרשו לי ואצא אל הולופרנס‬ ‫ואהרגהו ‪.‬ישמעו אנשי צבאו כי מת מצביאם‪ ,‬יאחזם פחד וינוסו לכל עבר‪ .‬אל תשאלו אותי‬ ‫כיצד אני רוצה לעשות זאת כי אני לא אספר לכם עד שאצליח במעשה"‪ .‬סרבו ראשי העיר‬ ‫להרשות ליהודית לצאת אל מחנה האויב‪ ,‬אך בראותם כי תקיפה היא בדעתה וכי לא תיסוג‪,‬‬ ‫נענו לה‪ .‬יהודית התייפתה‪ ,‬התרחצה וסידרה שיערה‪ ,‬נטלה את נערתה‪ ,‬הכינה גבינת כבשים‪,‬‬ ‫חגרה חרב תחת שמלתה ויצאה לדרך‪ .‬כאשר ראו אותה עבדי המלך התפלאו מיופייה ופתחו‬ ‫לה את שער העיר‪ .‬יהודית אמרה להם שהיא רוצה לסייע למלך לרקום תוכנית כנגד העברים‬ ‫משום שהיא רואה את גדולת היוונים‪ .‬מאה אנשים ליוו אותה ואת אמתה לאוהלו של המלך‬ ‫הולופרנס‪ .‬יהודית אמרה להולופרנס ששמעה על גדולתו‪ ,‬חוכמתו ותחבולות המלחמה שלו‪.‬‬ ‫ביום הרביעי עושה הולופרנס משתה לעבדיו ומתפלא מיופייה של יהודית‪ ,‬ונמשך אחריה‬ ‫כבחבלי קסמים‪ .‬באותו ערב שתה הולפרנס יין לשוכרה כפי שלא שתה מימיו‪ .‬בהיותו כבד‬ ‫מאכילה ושתייה‪ ,‬היא ביקשה מאמתה לעמוד מחוץ לחדר‪ ,‬אמרה תפילה‪ ,‬שלפה את חרבה‬ ‫הקטנה שנשאה תחת שמלתה והרגה אותו‪ .‬היא כרתה את ראשו ונתנה אותו ביד אמתה מיד‬ ‫לאחר המעשה נמלטה עם נערתה אל העיר הנצורה‪ .‬השמועה על מותו של הולופרנס בידי‬ ‫אישה עבריה עשתה לה כנפיים‪ .‬כל העם היללו את ה' על התשועה הגדולה שעשה להם‪,‬‬ ‫ואת יהודית על גבורתה‪ .‬העם תולה את ראשו הכרות של הולופרנס על החומה‪ ,‬פקידיו של‬ ‫הולופרנס הולכים לחדרו ומגלים שהוא מת ושיהודית איננה‪ .‬הם מבינים כי האישה‬ ‫העברייה בגדה בעמם‪ .‬פחד אחז את צבא יוון‪ ,‬וכל החיילים נפוצו לכל עבר‪ .‬יהודית מקבלת‬ ‫את אוהלו של הולופרנס ואת כל כליו‪ ,‬היא מחלקת חלק מהשלל לנשות העיר‪ ,‬וחלק היא‬ ‫מרימה תרומה לה'‪ .‬המצור מן העיר הוסר‪ ,‬ולתושבים הייתה רווחה‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫(מתוך "הספרים החיצוניים"‪ -‬ספר יהודית)‪.‬‬ ‫סיפור גבורה מספר ‪ :2‬חנה ושבעת בניה‪.‬‬ ‫חנה‪ ,‬אישה אמיצה וגיבורה‪ ,‬חייתה בארץ בימי אנטיוכוס הרשע‪ .‬שבעה בנים היו לה‬ ‫לחנה‪ ,‬ואת כולם חינכה לאהבת עמה ולאהבת הדת והיהדות‪.‬‬ ‫יום אחד נתפסו חנה ושבעת בניה על ידי פקידי המלך ונצטווו לאכול בשר חזיר‬ ‫ולהשתחוות לפסל‪ -‬איסורים האסורים מכל וכל על היהודים‪ .‬סרבו הבנים למלא אחר‬ ‫הפקודה‪ ,‬הוכו ועונו קשות‪ .‬קרא אליו המלך את הבכור שבבנים‪ ,‬ולעיני אימו ניסה לשדל‬ ‫אותו במילים רכות לעבור על הדת היהודית‪ .‬סרב הנער למלא אחר מצוות המלך‪ .‬פנה‬ ‫המלך אל חנה וביקש ממנה כי תשפיע על בנה לציית לפקודתו‪ -‬אחרת יומת‪ .‬אולם חנה‪,‬‬ ‫למרות אהבתה העזה את בנה‪ ,‬חיזקה את רוחו לבל יתפתה להבטחות המלך ולבל יעבור‬ ‫על מצוות הדת היהודית‪.‬‬ ‫ציווה המלך להרוג את הנער לעיני אימו‪ ,‬וקרא אליו את הבן השני‪ .‬אולם רוחה של חנה‬ ‫לא נשברה‪ ,‬והיא עודדה גם את בנה השני לא לעבור על דת אבותיו‪ .‬לא חס המלך על‬ ‫הנער וציווה להורגו‪ .‬בטוח היה כי עתה תישבר רוחה של חנה והיא תשפיע על בנה‬ ‫לציית לפקודתו‪ .‬אולם גם הפעם כבשה חנה את רגשי האם שבה וסייעה ביד בנה‬ ‫השלישי לקדש את שם אלוהיו‪ .‬כך עשתה לכל יתר בניה‪ ,‬עד ששיכלה את כולם‪.‬‬ ‫אז קרא אליו המלך את חנה ושידל אותה לעבור על דת אבותיה‪ ,‬אולם היא הביטה בו‬ ‫בבוז והפרה את פקודתו‪ .‬מיד היא הוצאה להורג‪ .‬גבורתה של חנה‪ ,‬האם היהודייה‬ ‫הנאמנה והגיבורה‪ ,‬נקשרה לחג החנוכה‪ ,‬ונחקקה בדברי ימי עמנו עד עולם‪.‬‬ ‫כך אמרה חנה לבנה השביעי לפני מותו ומותה‪" :‬בני‪ ,‬לך אצל אברהם אבינו ואמור לו‪:‬‬ ‫כך אמרה אימי‪ :‬אל תזוח דעתך עליך! אתה עקדת מזבח אחד‪ ,‬ואני עקדתי שבעה‬ ‫מזבחות‪ ,‬אתה – ניסיון‪ ,‬ואני – מעשה"" (איכה רבה א' נ')‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫סיפור מספר ‪ :3‬אלעזר החשמונאי ומלחמתו בפיל‬ ‫ויהי בימי מלחמתם של בני מתתיהו החשמונאי נגד אנטיוכוס הרשע‪,‬‬ ‫בשמוע המלך על אומץ ליבם וגבורתם של היהודים‪ ,‬ויאסוף עוד חייל רבבות רגליים ואלפי‬ ‫פרשים‪ ,‬ופילים שלושים ושניים‪ -‬כולם מלומדי מלחמה‪.‬‬ ‫וישכם המלך בטרם אור‪ ,‬ויערוך את כל חייליו לבושי שריונות הברזל וכובעי הנחושת‬ ‫בראשיהם‪ .‬ועל גבי הפילים קשורים מגודלי ההתקפה הגבוהים‪ ,‬ובכל אחד שלושים ושניים‬ ‫לוחמים‪.‬‬ ‫ויהי בצאת השמש‪ ,‬ותזרח על מגני הזהב והנחושת עד לסנוור את הלוחמים היהודים‪ .‬ויצאו‬ ‫יהודה ואנשיו לקראתם באומץ‪ ,‬אך רבים היו האויבים ופילי המלחמה שלהם עצומים‬ ‫ומטילי אימה‪ .‬וירא אלעזר החורני (=נקרא כך על שם המקום ממנו בא‪ -‬בית חורון) אחי‬ ‫יהודה והנה פיל אחד חגור ומקושט וגדול יותר מן האחרים‪ ,‬ויאמר בליבו‪" :‬אכן המלך‬ ‫עליו!"‪.‬‬ ‫וירץ כגיבור בתוך גדודי האויב הנדהם‪ ,‬ובחרבו הוא פורץ לו דרך מימינו ומשמאלו‪.‬‬ ‫ויבוא עד הפיל‪ ,‬ויכרע בין ברכיו וידקרהו מלמטה‪.‬‬ ‫וייפול הפיל וימות‪ .‬אך בנופלו על אלעזר המית גם אותו‪.‬‬ ‫(ספר המכבים א'‪ ,‬פרק ו'‪ ,‬פסוקים‬ ‫כ"ח‪-‬מ"ח)‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫סיפור מספר ‪ :4‬נאום יהודה המכבי‬ ‫כאשר שמע סרון שר צבא סוריה כי אסף יהודה אסיפה‪ ,‬וכי קהל נאמנים‬ ‫עימו יוצאים למלחמה‪ ,‬אמר‪" :‬אעשה לי שם ואהיה נכבד במלכות‪ ,‬כי‬ ‫אלחם ביהודה ובחבריו המבזים את דבר המלך"‪ .‬הוא התכונן‪ ,‬ויעל אתו‬ ‫חיל‪-‬חטאים כבד לעזור לו ולעשות נקמה בבני ישראל‪.‬‬ ‫כאשר הגיעו עד מעלה בית חורון‪ ,‬יצא יהודה לקראתם‬ ‫באנשים מעטים‪ .‬וכראותם את המחנה הבא לקראתם אמרו אל‬ ‫יהודה‪" :‬מעטים אנחנו‪ .‬איך נוכל להילחם בהמון הגדול הזה‪,‬‬ ‫ואנחנו עייפים‪ ,‬כי לא אכלנו היום!"‪.‬‬ ‫ויאמר יהודה‪" :‬דבר קל הוא שימסרו רבים בידי מעטים‪ ,‬כי אין לשמים‬ ‫להושיע ברב או מעט‪ ,‬ולא בר ֹב חיל הניצחון במלחמה‪ ,‬כי מן השמיים באה‬ ‫הגבורה‪ .‬הם באים אלינו בגאווה רבה ובזדון להכחיד אותנו ואת נשינו ואת‬ ‫טפינו ולשימנו לבז‪ ,‬ואנחנו נלחמים בעד נפשנו ותורתנו‪ .‬הוא יגוף אותם‬ ‫מפנינו‪ ,‬ואתם אל תפחדו מפניהם"‪.‬‬ ‫וככלותו לדבר התנפל עליהם פתאום‪ ,‬וסרון ומחנהו ניגפו‪.‬‬ ‫(מתוך ספר החשמונאים א'‪ ,‬פרק ג')‬ ‫‪37‬‬ ‫שלטים למערכי שיעור שני שלישי‬ ‫‪38‬‬ 39 41 41 42 ‫שרשראות הגבורה‪:‬‬ ‫‪43‬‬ ‫דפי פעילות לקבוצות ההתמחות‪:‬‬ ‫קבוצה יקרה!‬ ‫לפניכם תרשים עם קריטריונים אותם אתם צריכים למלא‪ ,‬אנא עשו זאת‬ ‫אחרי קריאה ולמידה יסודית של הסיפורים!‬ ‫שם הסיפור בו אני מתמחה‪._______________ :‬‬ ‫הבעיה‪:‬‬ ‫דרך ההתמודדות עם הבעיה‪:‬‬ ‫האם הבעיה נפטרה?‬ ‫למי הניצחון?‬ ‫תכונות הדמות‪:‬‬ ‫מה הופך את הדמות‬ ‫לגיבורה?‬ ‫תפקיד הדמות (כהן‪ ,‬מלך‪,‬‬ ‫לוחם‪ ,‬אדם פשוט‪:)..‬‬ ‫‪44‬‬ ‫הטבלה אותה צריכים למלא קבוצת האם לאחר הסבר מהמומחים‪:‬‬ ‫יהודית‬ ‫אלעזר והפיל‬ ‫חנה ושבעת בניה‬ ‫נאום יהודה‬ ‫המכבי‬ ‫שם הדמות‬ ‫הבעיה‬ ‫דרך ההתמודדות‬ ‫האם הבעיה‬ ‫נפתרה?‬ ‫למי הניצחון?‬ ‫תכונות הדמות‬ ‫תפקיד הדמות‬ ‫(כהן‪,‬מלך‪,‬לוחם‪,‬אדם‬ ‫פשוט )‬ ‫מה הופך את הדמות‬ ‫לגיבורה?‬ ‫‪45‬‬ ‫מערך שיעור רביעי‬ ‫יחידת לימוד‪7‬גבורה‬ ‫דיסציפלינה‪ 7‬חגי ישראל‬ ‫נושא השיעור‪ :‬ערך הגבורה בחג החנוכה‬ ‫כיתה‪ :‬ו'‬ ‫אוכלוסייה ‪:‬כיתת בנים‪ ,‬כיתה הטרוגנית‬ ‫ידע קודם(של התלמידים)‪ :‬התלמידים מכירים את המושג גבורה ויודעים לקשר אותו לדמויות מחנוכה ‪.‬‬ ‫מטרות התנהגותיות ‪:‬‬ ‫‪.0‬התלמיד ידע לשייך את המושג "אור הגבורה" לחנוכה ‪.‬‬ ‫‪ .2‬ערכית התנהגותית‪ 7‬התלמיד יכיר בערך הגבורה מאז תקופת החשמונאים ועד היום‪ ,‬וירצה לאמץ‬ ‫לעצמו תכונות המתאימות לגיבור‪.‬‬ ‫פיתוח החשיבה של התלמידה‪:‬‬ ‫מהם הנקודות‪ /‬עניינים בהם אני מתכוונת לפתח חשיבה במהלך השיעור?‬ ‫*ייחוס ערך הגבורה לתקופת החשמונאים ולחנוכה‪.‬‬ ‫*הכנת קיר על ידי התלמידים המתאים ויזואלית לערך "גבורה"‪.‬‬ ‫*הכנת התוצרים בקבוצות האם‪.‬‬ ‫*מסר השיעור‪ -‬מה התלמיד לוקח עמו כצידה לדרך‪.‬‬ ‫אילו שאלות‪ ,‬פעילויות אני מתכננת לעשות על מנת לפתח חשיבה?‬ ‫‪‬‬ ‫מדוע לדעתך ערך הגבורה חשוב ומיוחס דווקא לחג החנוכה? (עמוד ‪)14‬‬ ‫‪‬‬ ‫כיצד לדעתכם יש לעצב את הקיר‪ ,‬כך שיתאים למושג "גבורה"? (עמוד ‪)15‬‬ ‫‪‬‬ ‫איזה מסר לקחת איתך כ"צידה לדרך" לעתיד? (עמוד ‪)15‬‬ ‫‪ .3‬ביבליוגרפיה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ,0662‬הפעלופדיה‪ ,‬אנציקלופדיה לפעילות חברתית‪ ,‬כרך ג'‪ ,‬הוצאת ספרי חמד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אליהו כי טוב‪ ,‬תשכ"ג‪" ,‬ספר התודעה"‪ ,‬כרך ראשון‪ ,‬הוצאת יד אליהו בית הוצאת ספרים‪,‬‬ ‫ירושלים‪( .‬חודש כסליו וחג חנוכה)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מרדכי ברויאר‪ ,‬תשל"ו‪" ,‬דברי הימים לישראל ולאומות העולם עד לחורבן בית שני"‪ ,‬הוצאת‬ ‫מוסד הרב קוק‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יואל רפל‪ ,‬תשמ"ו (‪" ,)0653‬תולדות ארץ ישראל"‪ ,‬כרך א'‪ ,‬משרד הביטחון ההוצאה לאור‪.‬‬ ‫(ממרד החשמונאים למרד בר כוכבא)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הרב רפאל הלפרין‪" ,‬האנציקלופדיה לבית ישראל"‪ ,‬כרך ‪ ,01‬הוצאת מכון כתר יוסף‪( .‬חנוכה)‬ ‫‪‬‬ ‫ז‪ .‬אריאל‪" ,0652 ,‬ספר החג והמועד"‪ ,‬הוצאת עם עובד‪ ,‬תל אביב‪( .‬חנוכה‪ -‬חג נהדר בגבורה)‬ ‫‪46‬‬ ‫זמן‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫אמצעי‬ ‫שיקול דעת דידקטי‬ ‫עזר‬ ‫אין‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פתיחת השיעור בסיכום קצר על השיעורים הקודמים‪.‬‬ ‫מספר‬ ‫מטרה‬ ‫*ארגון התלמידים תחת אותה רמת‬ ‫ידע ‪.‬‬ ‫*הפתיחה לא ישירות במבדק על‬ ‫מנת לארגן את הכיתה לקראת‬ ‫הבוחן ולהפחית את הלחץ‪.‬‬ ‫* לא נדרשת רמת שיתופיות‪.‬‬ ‫דפי מבדק *הבוחן נועד לבדוק את רמת הידע‬ ‫‪02‬‬ ‫של התלמידים ויהווה מדד ליעילות‬ ‫חלוקת מבדק‪.‬‬ ‫העבודה השיתופית ‪.‬‬ ‫*הבוחן יהיה ברמה סבירה על מנת‬ ‫לעודד את התלמידים להבא לעבוד‬ ‫בעבודה שיתופית‪.‬‬ ‫*לא נדרשת רמת שיתופיות‪.‬‬ ‫‪01‬‬ ‫המורה תזכיר לתלמידים שמתקרב חג החנוכה‪ ,‬ותשאל‬ ‫הסיכום‬ ‫*שאלת פיתוח חשיבה על מנת‬ ‫‪7‬מדוע לדעתם ערך הגבורה חשוב ומיוחס דווקא לחג‬ ‫יוקרן על‬ ‫לגרות את מוחם של התלמידים‬ ‫החנוכה?(גם על רקע הסיפורים שנלמדו)‪.‬‬ ‫גבי לוח‬ ‫וליצור עניין ‪.‬‬ ‫המורה תשמע את תשובות התלמידים ‪.‬‬ ‫חכם ‪.‬‬ ‫שאלה זו נועדה על מנת לקשור את‬ ‫ולאחר מכן המורה תסכם ‪7‬‬ ‫כל חלקי העבודה בה הפעלנו את‬ ‫הגבורה היא ערך מרכזי בחג החנוכה‪ .‬היא מימד ה"אור"‬ ‫שיטת הג'יקסו ‪.‬‬ ‫במאבקו של העם על זכותו לחיות על פי אמונתו‪ ,‬ועל‬ ‫זכותו לחרות ולעצמאות רוחנית ומדינית‪ .‬ערך הגבורה‬ ‫*הסיכום נועד על מנת להביא את‬ ‫עובר כחוט השני לאורך ההיסטוריה של החג ועד ימנו‬ ‫התלמידים למסר העיקרי מן‬ ‫(לדג‪ 7‬עופרת יצוקה)‪ .‬החל מגבורת המכבים‪ ,‬שנלחמו‬ ‫השיעור ‪.‬‬ ‫ביוונים מעטים מול רבים ויכלו להם‪ 8‬דרך סיפורי גבורת‬ ‫קידוש השם של חנה ושבעת בניה ואלעזר הסופר‬ ‫*לא נדרשת רמת שיתופיות‪.‬‬ ‫ודמויות נוספות הנזכרות בספרי המקבים‪ ,‬אשר מסרו את‬ ‫נפשם ומתו על אמונתם‪ 8‬הגבורה מוסיפה ללוות את החג‬ ‫באמצעות האימוץ של ספר "יהודית" וסיפור גבורתה אל‬ ‫מאגר הסיפורים של חנוכה‪.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫הערות‬ ‫‪02‬‬ ‫הכנת קיר גבורה ע"י התלמידים בו יתלו תוצרי‬ ‫דף‬ ‫תליית התוצרים האישיים מעלה‬ ‫התלמידים מהשיעור הראשון (ה"גיבור האישי שלי" )‬ ‫"הגיבור‬ ‫את תחושת המסוגלות‪ ,‬הביטחון‬ ‫אותם אספה המורה לאחר השיעור הראשון ‪.‬‬ ‫האישי‬ ‫העצמי ועשויה לקדם מעמד‬ ‫המורה תביא לתלמידים חומרים שונים על מנת לקשט‬ ‫שלי"‬ ‫חברתי‪.‬‬ ‫בהם את הקיר ‪.‬‬ ‫רמת השיתופיות הנדרשת היא‬ ‫רמה ד' כיוון שהתהליך משותף‬ ‫המורה תאמר לתלמידים שעליהם יהיה לחשוב על דרך‬ ‫(תהליך הכנת הקיר) ‪,‬המשאבים‬ ‫שבאמצעותה יוכלו לבטא על הקיר את דרך הגבורה‪,‬‬ ‫משותפים (חומרים שונים‬ ‫לדוגמא‪ 7‬לצרף לכל אחד מהסיפורים עיטור כבוד בצידו‪.‬‬ ‫שמקבלים מהמורה ) והתוצר‬ ‫הסופי שהוא הקיר הוא גם כן‬ ‫משותף‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫המורה תבקש מהתלמידים לחשוב‪ -‬מה הם לוקחים איתם אין‬ ‫*התלמידים מקבלים מקום לבטא‬ ‫כ"צידה לדרך" לעתיד מהשיעור האחרון ומהיחידה‬ ‫את עצמם‪.‬‬ ‫כולה‪ .‬מהו המסר איתו ייצאו‪.‬‬ ‫*המורה תוכל לבחון את יעילות‬ ‫המורה תשמע את תשובות התלמידים‪.‬‬ ‫היחידה מבחינה ערכית חינוכית‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫מראה לוח‪:‬‬ ‫מדוע לדעתכם ערך הגבורה‬ ‫חשוב ומיוחס דווקא‬ ‫לחג החנוכה?‬ ‫* הגבורה היא ערך מרכזי בחג החנוכה‪ .‬היא מימד ה"אור" במאבקו של העם‬ ‫על זכותו לחיות על פי אמונתו‪ ,‬ועל זכותו לחרות ולעצמאות רוחנית ומדינית‪.‬‬ ‫* ערך הגבורה עובר כחוט השני לאורך ההיסטוריה של החג ועד ימנו‬ ‫(לדג‪:‬עופרת יצוקה)‪ .‬החל מגבורת המכבים‪ ,‬שנלחמו ביוונים מעטים מול רבים‬ ‫ויכלו להם; דרך סיפורי גבורת קידוש השם של חנה ושבעת בניה ואלעזר הסופר‬ ‫ודמויות נוספות הנזכרות בספרי המקבים‪ ,‬אשר מסרו את נפשם ומתו על אמונתם;‬ ‫הגבורה מוסיפה ללוות את החג באמצעות האימוץ של ספר "יהודית" וסיפור‬ ‫גבורתה אל מאגר הסיפורים של חנוכה‪.‬‬ ‫‪49‬‬ ‫דף נלווה למערך שיעור‬ ‫אמצעי המחשה ואמצעי עזר בשיעור‪:‬‬ ‫מהם?‬ ‫לשם מה?‬ ‫כיצד המורה תשתמש‬ ‫בהם?‬ ‫מבדק‬ ‫בדיקת הידע והבקיאות של‬ ‫התלמידים בסיפורי הגבורה‬ ‫שנלמדו בשיטת הג'יקסו‪.‬‬ ‫לוח חכם‪.‬‬ ‫הצגת מצגת‬ ‫דף "הגיבור האישי שלי" אותו‬ ‫שמרה המורה מהשיעור‬ ‫הראשון ביחידה‪.‬‬ ‫הכנת קיר "גבורה" בכיתה‪.‬‬ ‫לאחר סיכום קצר‪ ,‬המורה‬ ‫תחלק לתלמידים את המבדק‬ ‫האישי אותו יצטרכו למלא‬ ‫ובתום הזמן תיקח אותו‬ ‫לבדיקה‪.‬‬ ‫במצגת יופיע סיכום של נקודות‬ ‫חשובות שנלמדו במהלך‬ ‫היחידה‪.‬‬ ‫המורה תוציא את הדפים אותם‬ ‫טושים‪ ,‬צבעים‪ ,‬בריסטולים‬ ‫וקרפים‪.‬‬ ‫הכנת קיר "גבורה בכיתה"‪.‬‬ ‫שמרה כדי שיוכל כל תלמיד‬ ‫לתלות את הדף אותו הכין על‬ ‫קיר הגבורה בכיתה‪.‬‬ ‫המורה מפזרת את החומרים בין‬ ‫הקבוצות בכיתה על מנת‬ ‫שיקשטו יחד את קיר הגבורה‬ ‫שיוכן בכיתה‪.‬‬ ‫‪51‬‬ ‫מבדק אישי!‬ ‫תלמידים יקרים‪ ,‬אנא מלאו את השאלות הבאות על פי הסיפורים שלמדתם בכיתה בשיעור האחרון‪.‬‬ ‫‪ .1‬מדוע נחשבות הדמויות הבאות "גיבורות"?‬ ‫יהודית‪.____________________________________________________ -‬‬ ‫יהודה המכבי‪.________________________________________________ -‬‬ ‫חנה ושבעת בניה‪._____________________________________________ -‬‬ ‫אלעזר החשמונאי‪._____________________________________________-‬‬ ‫שם הסיפור‬ ‫הבעיה‬ ‫דרך ההתמודדות‬ ‫האם הבעיה‬ ‫נפתרה?‬ ‫מעשה יהודית‬ ‫חנה ושבעת בניה‬ ‫אלעזר והפיל‬ ‫נאום יהודה‬ ‫המכבי‬ ‫בהצלחה רבה!‬ ‫‪51‬‬