‫‪3‬‬ ‫דבר העורך‬ ‫המפרץ הפרסי החדש?‬ ‫‪4‬‬ ‫שינוי אסטרטגי במפרץ‬ ‫חברות ה‪ GCC-‬חוששות מחיבור אמריקני עם איראן‬ ‫‪8‬‬ ‫לבד מול איראן‬ ‫הסבירות לתקיפה אמריקנית היא אפסית‬ ‫‪11‬‬ ‫מדד סיקור ממוקד‬ ‫מהדורת ‪2113‬‬ ‫אין להעתיק‪ ,‬לשכפל או לצטט את כל המאמרים או את חלקם ללא אישור‬ ‫מפורש מבעלי האתר‪ .‬הצעת מאמרים לפרסום או בקשות להוצאת חומר ניתן‬ ‫להפנות ל‪editor@sikurmemukad.com-‬‬ ‫בשער‪ :‬נשיא איראן‪ ,‬חסן רואחני‪ .‬צילום‪ :‬אתר נשיא איראן‬ ‫עיצוב השער‪ :‬תמר בוסתן‬ ‫‪-2-‬‬ ‫אמינותה של ארה"ב מצויה בשפל היסטורי שככל הנראה לא היה כמוהו מאז הפכה למעצמה‬ ‫המשפיעה בעולם‪ .‬תחת הנהגתו של הנשיא ברק אובאמה‪ ,‬התרחקה ארה"ב באופן שיטתי‬ ‫מבנות בריתה‪ ,‬זגזגה פעם אחר פעם בתמיכתה במנהיגים מסוימים ובהסרת תמיכתה‬ ‫ממנהיגים אחרים והפכה את האיומים שלה למגוחכים‪ ,‬עם הססנותה סביב השימוש בנשק‬ ‫כימי על ידי המשטר הסורי‪ .‬המסמר האחרון בארון האמינות האמריקנית הגיע עם מאמצי‬ ‫הפיוס האחרונים של אובאמה‪ ,‬שכללו שיחת טלפון עם נשיא איראן החדש רוחאני‪.‬‬ ‫ראש הממשלה נתניהו אמנם הזדרז להיות הראשון שהזהיר פומבית משאננות מול האיראנים‪,‬‬ ‫אך נראה כי לא רק ישראל מוטרדת מהבעיה האיראנית – גם מדינות המפרץ הערביות‬ ‫שחוששות מהגמוניה איראנית במפרץ‪ .‬אלא שבמצב החדש‪ ,‬שבו ארה"ב כבר לא בעיראק‪ ,‬והיא‬ ‫נרתעת מלהתערב מעבר לים ואף שוקלת לחמם את היחסים עם איראן‪ ,‬עשוי המפרץ הפרסי‬ ‫למצוא עצמו‪ ,‬לראשונה זה מאו ת שנים‪ ,‬ללא חסות של מעצמה עולמית‪ .‬התפתחות דרמטית כזו‬ ‫תחייב את מנהיגי המונרכיות במפרץ הפרסי לחפש מעצמה אזורית אחרת שעליה יטילו את‬ ‫יהבם מול האיום האיראני ונראה כי נוכח שותפות הגורל‪ ,‬זו עשויה להיות דווקא ישראל ולא‬ ‫אחרת‪ .‬אמנם קשה להניח כי הדברים יקבלו ביטוי פומבי‪ ,‬אך נראה כי זהו עשוי להיות השלב‬ ‫הבא בהתפתחות היחסים באזור וישראל‪ ,‬אם תפעל בחוכמה‪ ,‬עשויה לגזור קופון מדיני וכלכלי‬ ‫משמעותי על כך‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬אנו מפרסמים החודש‪ ,‬זו השנה הרביעית ברציפות‪ ,‬את "מדד סיקור ממוקד"‪ ,‬כלי‬ ‫ניתוחי ייחודי שפיתחנו למדידת מאזן הכוחות הגיאו‪-‬פוליטי במערכת שאותה אנו מכנים‬ ‫המלחמה הקרה השנייה‪.‬‬ ‫קריאה נעימה‪.‬‬ ‫אלון לוין ויובל בוסתן‬ ‫‪editor@sikurmemukad.com‬‬ ‫‪-3-‬‬ ‫שינוי אסטרטגי במפרץ‬ ‫חברות ה‪ GCC-‬חוששות מחיבור אמריקני עם איראן‬ ‫אלון לוין‪ ,‬יובל בוסתן‬ ‫ספטמבר ‪2013‬‬ ‫שיוך‪ :‬המזרח התיכון‪ ,‬על מדינתי‬ ‫המציאות החדשה הרוקמת עור וגידים במזרח התיכון‪ ,‬במסגרתה ארה"ב מנסה מסלול‬ ‫דיפלומטי חדש עם איראן בזירת הגרעין‪ ,‬לצד הפייסנות האמריקנית מול סוגיית השימוש‬ ‫בנשק כימי בסוריה‪ ,‬יוצרת בעיה למדינות המפרץ לא פחות מאשר לישראל‪ ,‬ובמידה רבה‬ ‫אף יותר‪ .‬העובדה שהממשל הפדרלי האמריקני משותק בשל הגירעון העצום אינה‬ ‫מוסיפה נחת למי שהשתיתו את כל תפיסת הביטחון ואת האסטרטגיה שלהם על כידוני‬ ‫צבא ארה"ב‪ .‬מתוך החשש מאיראן צצות אפשרויות חדשות עבור ישראל ומדינות המפרץ‪.‬‬ ‫ב‪ ,1971-‬ביצעה בריטניה את הנסיגה האחרונה שלה מאזור המפרץ הפרסי‪ ,‬לאחר שהעניקה עצמאות לאיחוד‬ ‫האמירויות הערביות‪ ,‬לבחריין ולקטאר‪ .‬עשור קודם לכן‪ ,‬ב‪ ,1961-‬זכתה כווית בעצמאותה‪ .‬הנסיגה הבריטית‬ ‫מהמפרץ הפרסי הייתה השלב האחרון בתהליך שהתחיל בנסיגת האימפריה מהודו ב‪ ,1947-‬מסואץ ב‪,1956-‬‬ ‫ומהמושבות באפריקה בשנות ה‪ 60-‬של המאה הקודמת‪.‬‬ ‫הנסיגה הבריטית התרחשה באותם ימים במקביל להתחזקות הנוכחות האמריקנית באזור‪ ,‬שהחלה בשלהי‬ ‫מלחמת העולם השנייה‪ .‬בסופו של התהליך‪ ,‬האחריות הביטחונית האסטרטגית על נסיכויות הנפט השונות עברה‬ ‫מבריטניה לארה"ב‪ .‬שנתיים לאחר מכן כבר הפך אופ"ק‪ ,‬קרטל יצואניות הנפט שבו חברות מדינות הנפט‬ ‫השונות‪ ,‬לארגון אימתני שמכתיב את מחירי הנפט בעולם‪.‬‬ ‫‪ 40‬שנה לאחר הנסיגה הבריטית‪ ,‬החלה הנסיגה האמריקנית מהאזור‪ .‬הצבא האמריקני שהחזיק בנוכחות צבאית‬ ‫גדולה בעיראק ולו בסיסים ברוב מדינות האזור‪ ,‬מפחית דרמטית את סדר הכוחות שלו באזור‪ .‬בנוסף‪ ,‬הנימה‬ ‫הפייסנית שיוצאת מוושינגטון כלפי איראן ונשיאה החדש רוחאני‪ ,‬מעמידה את מדינות האזור בפני בעיה‬ ‫אסטרטגית עצומה – האיום האיראני והיעדר מעצמה שתוכל להרתיע את טהרן‪.‬‬ ‫מייסד ערב הסעודית‪ ,‬אבן סעוד‪ ,‬בפגי שה עם נ שיא ארה"ב רוזוולט ‪ -‬האם חסותה של המעצמה האמריק נית עדיין מובטחת?‬ ‫צילום‪ :‬מחלקת המדי נה‬ ‫ארגון ה‪GCC-‬‬ ‫שש מדינות מרכיבות כיום את ארגון המועצה לשיתוף פעולה בין המדינות הערביות של המפרץ – סעודיה‪ ,‬עומאן‪,‬‬ ‫כווית‪ ,‬איחוד האמירויות הערביות‪ ,‬קטאר ובחריין‪ .‬הגישה שלהן לגבי האיום האיראני אינה אחידה כלל וכלל‪,‬‬ ‫ומוכתבת לא מעט מההיסטוריה הפרטנית של כל אחת מהן‪ .‬אולם השינוי הדרמטי שעובר על האזור‪ ,‬כאמור‬ ‫החריף ב‪ 40-‬השנה האחרונות אם לא מעבר לכך‪ ,‬מצריך אותן למצוא פתרונות אסטרטגיים‪ ,‬שישפיעו ככל‬ ‫הנראה על המזרח התיכון כולו‪.‬‬ ‫אזור המפרץ הפרסי הושפע היסטורית על ידי שלוש מעצמות אזוריות ומעצמה עולמית זרה שהתחלפה מעת‬ ‫לעת‪ .‬המעצמות המקומיות‪ ,‬איראן‪ ,‬עיראק וסעודיה על גלגוליהן ההיסטוריים‪ ,‬נהנו כל אחת בתורה מהגמוניה‬ ‫אזורית‪ ,‬כשבתווך מושפעים מכך שבטים מקומיים שנאלצו פעמים רבות להתיק את מקום מושבם בהתאם‬ ‫לתוצאות המאבקים‪ .‬לתוך המאבק האזורי הזה חדרו מעצמות זרות – פורטוגל‪ ,‬לתקופה קצרה יחסית במאה‬ ‫ה‪ ,16-‬האימפריה העות'מאנית עד אמצע המאה ה‪ ,19-‬ובריטניה עד ‪.1971‬‬ ‫השבטים הקטנים‪ ,‬שהקימו את האמירויות השונות‪ ,‬שנים רבות בטרם גילוי הנפט‪ ,‬העדיפו את הברית עם‬ ‫הבריטים על פני החשש מהשתלטות של אחת משלוש המעצמות האזוריות‪ .‬כך‪ ,‬כווית חוותה ניסיון סעודי בשנות‬ ‫ה‪ 20-‬להשתלט עליה‪ ,‬ניסיון שדוכא בעזרת הבריטים; ניסיון עיראקי לספח אותו בשנות ה‪ 60-‬לאחר שקיבלה את‬ ‫עצמאותה שנעצר אף הוא על ידי מבצע ימי מהיר והחלטי של בריטניה; ולבסוף הכיבוש העיראקי ב‪1991-‬‬ ‫שהוביל סדאם חוסיין‪ ,‬אשר דרש התערבות אמריקנית מגובה בקואליציה רב‪-‬לאומית אדירה‪ ,‬כדי להביא לנסיגת‬ ‫הכוחות מהאמירות‪.‬‬ ‫בחריין מצדה מתמודדת מאז עצמאותה עם דרישה מצד איראן‪ ,‬עוד מימי השאה‪ ,‬לספח אותה‪ .‬אחת הבעיות‬ ‫שאתם מתמודדים הבחריינים בחיי היום‪-‬יום היא העובדה שרוב הציבור במדינה הוא שיעי ונאמנותו למיעוט הסוני‬ ‫השולט שנויה לעתים במחלוקת‪ .‬איחוד האמירויות התמודדה עם דרישות טריטוריאליות של סעודיה‪ ,‬עיראק‬ ‫ואיראן מאז הקמתה‪ .‬המדינות השונות גם חוו התערבות פנימית בחייהן‪ ,‬כמו בחריין שמתמודדת עם פעילות‬ ‫איראנית להתסיס את משטרה ונעזרה בצבא הסעודי כדי לדכא את המרידה; אמיר קטאר הודח ב‪1972-‬‬ ‫במעורבות סעודית – ועלה לשלטון סבו של האמיר הנוכחי‪.‬‬ ‫בהשוואה לארבע המדינות הללו‪ ,‬כווית‪ ,‬קטאר‪ ,‬בחריין ואיחוד האמירויות הערביות‪ ,‬ההיסטוריה של סעודיה ושל‬ ‫עומאן שונה משמעותית‪ .‬סעודיה הייתה לשחקן משפיע באזור במשך מאות שנים‪ ,‬למעט תקופה תחת שלטון‬ ‫עות'מאני‪ ,‬והמאבק שלה בשתי המעצמות האחרות הוא מאבק השפעה יותר מאשר הישרדות‪ .‬אמנם סעודיה‬ ‫חשה מאוימת על ידי סדאם חוסיין ב‪ 1991-‬כפי שהיא חשה מאוימת כיום על ידי איראן‪ ,‬אך במקביל למטרייה‬ ‫האמריקנית הקפידו הסעודים על תחזוק צבא אדיר ועל ניהול מדיניות חוץ שמתאימה למעצמה‪ ,‬כולל התערבות‬ ‫בנעשה במדינות אחרות‪ ,‬תיווך בין מדינות וארגונים ועוד‪.‬‬ ‫עומאן הייתה אף היא מעצמה היסטורית באזור‪ ,‬שבתחילת המאה ה‪ 19-‬שלטה בסחר העבדים במזרח אפריקה‬ ‫באמצעות שליטתה בזנזיבר‪ ,‬ואחזה בחופים ארוכים ביותר – מסעודיה ואיראן בצפון‪ ,‬ועד תימן ומזרח אפריקה‬ ‫בדרום‪ .‬המלחמה הבריטית בסחר העבדים הכה את עומאן והפכה למדינה ענייה ושולית באמצע המאה ה‪.19-‬‬ ‫העומאנים שומרים כיום על ניטראליות – מצד אחד הם חברים ב‪ GCC-‬ובכך נהנים מיחסים קרובים עם סעודיה‪,‬‬ ‫אך מצד שני יחסיהם עם איראן הם הטובים מבין כל מדינות המפרץ‪ .‬העומאנים גם שומרים על יחסים קרובים‬ ‫עם האמריקנים והבריטים והם היו מבין המדינות הערביות הבודדות שלא ניתקו את יחסיהן את מצרים לאחר‬ ‫חתימת הסכם השלום ב‪.1979-‬‬ ‫המפרץ הפרסי‪ .‬מפה‪ :‬גוגל‬ ‫מהפכה באיראן‬ ‫עם תנאי הפתיחה הללו‪ ,‬הפכו מדינות המפרץ ובעיקר המדינות הקטנות‪ ,‬לתלויות לחלוטין מבחינה אסטרטגית‬ ‫בארה"ב‪ ,‬לאחר הנסיגה הבריטית ב‪ .1971-‬ברה"מ‪ ,‬יריבתה של ארה"ב באותם ימים לא הייתה אלטרנטיבה‬ ‫ראויה כלל וכלל‪ .‬האתוס הסובייטי איים על המשטרים המלוכנים באזור‪ ,‬וארגונים מרקסיסטים הצליחו לתפוס‬ ‫אחיזה מסוימת בחצי האי ערב ולאיים על יציבות המשטרים השונים – כך בדרום תימן‪ ,‬שבה עלה משטר‬ ‫קומוניסטי לאחר הנסיגה הבריטית ב‪ ;1967-‬כך עומן שנאלצה להתמודד עם ארגון טרור מרקסיסטי ב‪ 1964-‬וכן‬ ‫גם בחריין‪.‬‬ ‫העובדה שארה"ב הפכה במהרה ליבואנית הנפט הגדולה בעולם במרוצת שנות ה‪ ,70-‬למרות שב‪ 1971-‬עוד‬ ‫סיפקה את צרכיה האנרגטיים בעצמה‪ ,‬הפכה את האזור לבעל חשיבות עצומה עבור האמריקנים‪.‬‬ ‫ב‪ 1979-‬איבדו האמריקנים את אחד משני בעלי הברית החשובים שלהם במפרץ – השאה האיראני הופל‬ ‫במהפכה אסלאמית והאייתוללה ח'ומייני עלה במקומו‪ .‬עד אז האיום על מדינות המפרץ היה בעיקר מכיוונה של‬ ‫עיראק ומשטרה הסוציאליסטי‪ ,‬בעוד שסעודיה ואיראן כבנות ברית של ארה"ב‪ ,‬היו לידידות המשטרים הללו‪.‬‬ ‫מבחינת מדינות המפרץ הקטנות נוצר איום חדש על קיומן‪ ,‬איום שהסעודים לא יכלו להתמודד איתו לבדם‪.‬‬ ‫מלחמת איראן‪-‬עיראק הובילה את מדינות הנפט הקטנות לתמוך בסדאם חוסיין ולהעביר אליו עשרות מיליארדי‬ ‫דולרים מתוך תקווה כי יצליח להפיל את המשטר הדתי באיראן ולהביא לעליית משטר ידידותי יותר למערב‪.‬‬ ‫ארה"ב חיפשה אף היא לתמוך בשלב מסוים במשטר העיראקי שהיה קרוב ביחסיו לסובייטים‪.‬‬ ‫מלחמת איראן‪-‬עיראק הסתיימה בתשישות של שתי המעצמות הללו‪ ,‬ומבחינת מדינות המפרץ הקטנות האיומים‬ ‫נותרו בעיניהם‪ .‬סדאם חוסיין‪ ,‬שתר אחר כסף מהיר שיוכל לסייע בשיקום ארצו אחרי ‪ 8‬שנות הלחימה‪ ,‬טען כי‬ ‫כווית רימתה אותו ושהיא חייבת לארצו סכומי עתק‪ .‬בנוסף העלה את תביעתה ההיסטורית של ארצו על כווית‪,‬‬ ‫והדרך לפלישה למדינה הקטנה הייתה מהירה‪ .‬שוב אוימו המדינות השונות על ידי אחת מהמעצמות‪ ,‬הפעם‬ ‫עיראק‪ ,‬ושוב נדרשו להתערבות חיצונית בדמותה של ארה"ב כדי להסיר את האיום העיראקי‪.‬‬ ‫‪ 12‬שנה לאחר מכן הוסר האיום סופית עם פתיחת המלחמה השנייה בין עיראק לארה"ב שהובילה להדחתו של‬ ‫סדאם חוסיין‪ .‬הסרת המחסום העיראקי בפני ההתפשטות האיראנית יצר בעיה חדשה עבור המדינות הקטנות‬ ‫ועבור סעודיה – איראן שוב הפכה לאיום הגדול על יציבות האזור‪ ,‬תוך שהיא מציבה דרישות טריטוריאליות באשר‬ ‫לבחריין‪ ,‬משקיעה משאבים רבים בהתחמשות צבאית‪ ,‬מפעילה את זרועות הטרור שלה בכל אחד מהמדינות‬ ‫ומאיימת בפגיעה בסחר הנפט עם סגירת מיצרי הורמוז‪.‬‬ ‫עיראק‪ ,‬בעבר מעצמה בפני עצמה‪ ,‬הפכה למדינת חסות איראנית‪ ,‬וכיום מבקשים הכוויתים למשוך את עיראק‬ ‫לתוך ה‪ GCC-‬כדי לרופף את יחסיה עם איראן‪ .‬עם זאת‪ ,‬האיום הגרעיני האיראני הוא המדאיג ביותר מבחינת‬ ‫מדינות אלה‪ ,‬מאחר שהוא יעניק הגמוניה מלאה לאיראן באזור ויזרז את נסיגת האמריקנים‪.‬‬ ‫פוטין עם ח'מ נאי ‪ -‬לא מכאן תבוא הי שועה למדי נות המפרץ הפרסי‪ .‬צילום‪ :‬הקרמלין‬ ‫להסתמך על מעצמות אחרות‬ ‫הדוקטרינה רבת השנים של מדינות הנפט‪ ,‬שעודדה הישענות על מעצמה זרה כדי להרתיע את המעצמות‬ ‫האזוריות‪ ,‬נפגעה אנושות עם הפעולות שנוקטת ארה"ב כדי לסגת מהמפרץ הפרסי ועם הניסיונות לייצר דיאלוג‬ ‫אמריקני עם איראן‪ ,‬שעשוי בין אם בכוונה ובין אם לאו‪ ,‬להקל על האיראנים להשיג נשק גרעיני‪.‬‬ ‫הסעודים לא התעוררו בעניין זה רק בשנתיים האחרונות – מערכת יחסים רבת שנים שהם פיתחו עם פקיסטן‪,‬‬ ‫המעצמה הגרעינית האסלאמית היחידה בעולם‪ ,‬עשויה להניב להם מטרייה גרעינית מול איראן ואולי אף את‬ ‫האפשרות לרכוש מהפקיסטנים באופן ישיר פצצה גרעינית כדי להרתיע את האיראנים‪ ,‬ואף לייצר פצצה בעצמם‪.‬‬ ‫תוכנית הגרעין הסעודית‪ ,‬שנעזרה בידע אמריקני לצרכים אזרחיים ובידע פקיסטני‪ ,‬זוכה לתמיכת שאר מדינות ה‪-‬‬ ‫‪ GCC‬שפונות בינתיים למעצמה האזורית כדי להתמודד עם האיום האיראני‪ .‬אולם לפי שעה אין הסעודים קרובים‬ ‫להשגת יכולת גרעינית‪ ,‬ובוודאי אינם קרובים יותר ליכולת כזו מאשר איראן‪ .‬גם ניסיון סעודי להסתייע בטורקים‬ ‫כדי להרתיע את איראן זכה למפח נפש לאור הביצוע ההססני בזירה הסורית‪ ,‬שבה הטורקים מפחדים להגיב‬ ‫לפרובוקציות סוריות בגבול‪ ,‬מחשש לעימות עם איראן או רוסיה‪.‬‬ ‫בהתחשב בעובדה שרוסיה היא זו שמסייעת לאיראנים להשיג תשתית גרעינית וסין היא לקוחה חשובה של נפט‬ ‫איראני‪ ,‬מבינות מדינות המפרץ הערביות שגם מעצמות אלו לא תוכלנה למנוע מאיראן נשק גרעיני‪ .‬המציאות‬ ‫מבחינת מדינות ה‪ GCC-‬נכון לסוף ‪ ,2013‬מציאות שלה שותפה גם ירדן שמעוניינת להצטרף לארגון‪ ,‬היא‬ ‫שהאופציה האמריקנית רעועה ביותר במקרה הטוב; האיראנים חופשיים לפעול באזור ולא רק כדי להשיג נשק‬ ‫גרעיני אלא כדי לסייע למשטר אסד לשרוד‪ ,‬ובכך נותרה למעשה רק מדינה אחת בעולם שמנהלת מאבק עם‬ ‫האיראנים במספר גזרות ויכולה להסיר את איום הגרעין – ישראל‪.‬‬ ‫ראש ממשלת ישראל נתניהו מזכיר בנאומיו השונים באו"ם ומעל בימות אחרות‪ ,‬כי הוא מוביל את המאבק בגרעין‬ ‫האיראני מאז כהונתו הראשונה‪ ,‬לפני יותר מ‪ 15-‬שנה‪ .‬הדחתו של סדאם חוסיין ב‪ 2003-‬הפכה את איראן על‬ ‫גרורותיה ליריבה הגדולה של ישראל‪ .‬ב‪ 2004-‬מתו שני המנהיגים הגדולים של הפלשתינים‪ ,‬מנהיג הרשות‬ ‫הפלשתינית יאסר ערפאת ומנהיג החמאס השייח' יאסין שחוסל על ידי ישראל‪ .‬המשבר המנהיגותי הזה‪ ,‬שלא‬ ‫נפתר מבחינת הפלשתינים עד היום‪ ,‬גם הביא בתורו לשינויים בזיקה הבינלאומית הפלשתינית‪ .‬בין היתר‪ ,‬הייתה‬ ‫זו איראן שניצלה את ההזדמנות כדי לפרוש את כנפיה על החמאס‪ .‬תחת ההשפעה האיראנית נאבק החמאס‬ ‫בישראל לאחר גוויעתה של האינתיפאדה השנייה‪ ,‬מאבק שהגיע לשיאו ב‪ 2009-‬בעופרת יצוקה‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫במבצע עמוד ענן בסוף ‪ ,2012‬מבצע שסימל את מעבר רצועת עזה מהשפעה איראנית להשפעה מצרית‪.‬‬ ‫בדרום לבנון‪ ,‬נאבקת ישראל בחיזבאללה‪ ,‬ארגון שהוקם על ידי משמרות המהפכה האיראנים‪ ,‬כבר מ‪.1982-‬‬ ‫לאחר הנסיגה הישראלית ב‪ 2000-‬החל החיזבאללה בתהליך התעצמות מהיר‪ ,‬מה שהוביל להתנגשות עם‬ ‫ישראל ב‪ 2006-‬וליצירת הרתעה‪ .‬זירה איראנית נוספת שנפגעה על ידי ישראל היא סוריה‪ ,‬עם תקיפת הכור‬ ‫הסורי בדיר א‪-‬זור ב‪ ,2007-‬וכן בתקיפות שונות של חיל האוויר נגד העברת נשק מתקדם מסוריה ללבנון ועוד‪.‬‬ ‫ישראל עצרה לא פעם משלוחי נשק מאיראן לבנות בריתה‪ ,‬כך בתקיפת שיירות בסודן‪ ,‬וכך בעצירת אוניות נשק‬ ‫בים התיכון‪ .‬ובאיראן עצמה‪ ,‬על פי מקורות זרים בדרך כלל‪ ,‬ישראל מנהלת מלחמת סייבר מוצלחת נגד תשתית‬ ‫הגרעין האיראנית ואנשי המוסד אף מקפדים את חייהם של אישים בולטים בתוכנית הגרעין האיראנית‪.‬‬ ‫נת ניהו )עם מזכיר המדי נה קארי( ‪ -‬להפוך את ההרתעה מול איראן למטבע מול מדי נות המפרץ‪ .‬צילום‪ :‬מחלקת המדי נה‬ ‫נערכים לקרב המכריע‬ ‫אולם כל המאבקים הללו‪ ,‬שהתנקזו בעיקר לעשור האחרון‪ ,‬עשויים לשמש רק כתפאורה לקראת המאבק‬ ‫האולטימטיבי והוא תקיפה ישראלית באיראן‪ .‬בישראל פעלו לאורך השנים כדי לייצר אופציה כזאת באמצעות‬ ‫פיתוח הזרוע האסטרטגית הישראלית המורכבת ממטוסים מתקדמים ומטוסי תדלוק החמושים בפצצות חודרות‬ ‫בונקרים; צוללות גרעין ואמצעים מודיעיניים שונים‪ .‬ישראל גם שומרת על יחסים אסטרטגיים קרובים עם חלק‬ ‫משכנותיה של איראן כדי להשיג בסיסים קרובים שמהם תוכל לתקוף את איראן‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬למרות ייצור האופציה הזאת‪ ,‬ההנהגה הישראלית קיוותה לאורך השנים שמי שתוציא את הערמונים‬ ‫מהאש תהיה ארה"ב‪ ,‬ולצורך כך נבחרה מדיניות של הפעלת לחץ פומבי על האמריקנים‪ .‬אולם ישראל נעדרת‬ ‫מנופי לחץ אמיתיים על האמריקנים זולת האיום בתקיפה ישראלית‪ ,‬ולפי שעה נראה שהאמריקנים מתרחקים‬ ‫מביצוע תקיפה זו בעצמם‪.‬‬ ‫מדינות המפרץ הערביות הן היחידות שלהן אינטרס אסטרטגי בתקיפת איראן ויכולת להפעיל לחץ על האמריקנים‬ ‫באמצעות נשק הנפט והאיום בהקפצת מחיר החבית לסכום אסטרונומי שיחנוק כל ניסיון התאוששות כלכלי‬ ‫אמריקני‪ .‬כל זמן שישראל הקפידה על שיווק האיום האיראני לעולם בעצמה‪ ,‬נאלצו מדינות המפרץ להוריד‬ ‫פרופיל כדי שלא יקושרו לישראל‪ .‬אולם רגע האמת מבחינת כל הצדדים מתקרב‪ ,‬ישראל מוצאת עצמה בודדה‬ ‫מול איראן לאחר ההתרחקות האמריקנית מתקיפה‪ ,‬ומדינות המפרץ מוצאות עצמן בודדות מול איראן בשל אותה‬ ‫סיבה‪ .‬כאן נשאלת השאלה הגדולה מבחינת ישראל‪ :‬אם תבחר ישראל לתקוף את איראן בעצמה‪ ,‬האם היא‬ ‫תמנף זאת ליצירת יחסים אסטרטגיים וקרובים בינה ובין מדינות המפרץ? או שמא יסייעו מדינות אלה לביצוע‬ ‫תקיפה‪ ,‬אך יתנערו בפומבי מכל קשר עם ישראל?‬ ‫ישראל עומדת כיום מול הזדמנות דרמטית – לתפוס את מקומה כמעצמה אזורית מקובלת‪ ,‬ולא כמי שנתפסת‬ ‫כנטע זר‪ .‬היא יכולה למנף את ההתרחקות האמריקנית כדי להדק את היחסים עם מדינות המפרץ מבלי לשלם‬ ‫על כך בזירה הפלשתינית או בגזרות אחרות‪ .‬ה"הסכמה" הישראלית להוסיף ולהרתיע את איראן ולהילחם‬ ‫בגרורות שלה‪ ,‬צריכה להפוך גם ל"סחורה" – לא עוד יוזמה סעודית שבה אמורה ישראל להתפשט מנכסיה‬ ‫האסטרטגיים בתמורה להבטחת ידידות מהעולם המוסלמי‪ ,‬אלא ויתורים אסטרטגיים ערביים בתמורה לידידות‬ ‫ישראלית שפירושה הסרת האיום האיראני מעל מדינות המפרץ הערביות‪.‬‬ ‫שתי נקודות לסיום‪ :‬לסעודיה ולישראל הרשמית‪ ,‬כך מתברר‪ ,‬יש אינטרס משותף נוסף והוא הדחתו של משטר‬ ‫אסד‪ .‬רוב שרי הממשלה כיום כשר הביטחון ושר הכלכלה מעוניינים בפגיעה במשטר הסורי‪ ,‬בעוד יו"ר ועדת חוץ‬ ‫וביטחון אביגדור ליברמן נותר במיעוט‪ ,‬בקוראו שלא להתערב בסוריה‪ .‬על פי ההערכה של סיקור ממוקד‪ ,‬פניה‬ ‫של סוריה הם לפירוד לשתי מדינות או יותר‪ ,‬פירוד שגם עשוי להביא להפסקת שפיכות הדמים‪ .‬ישראל תוכל‬ ‫לסייע לסעודים בקידום פתרון בסוריה ולבנות מסגרת לשיתוף פעולה עתידי‪ ,‬שניתן יהיה להעתיקו גם למפרץ‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬כפי שניתן היה להבין מהניתוח לעיל‪ ,‬העמדה הסעודית והעמדה של הנסיכויות הקטנות‪ ,‬נובעות‬ ‫מהיסטוריה ומתפיסות שונות‪ .‬ייתכן שסעודיה כמי שרואה עצמה מועמדת להנהיג את העולם הערבי‪ ,‬תירתע‬ ‫מהתקרבות יתירה לישראל‪ ,‬אך איחוד האמירויות‪ ,‬כווית ובחריין באות ממקום פגיע משמעותית ועשויות למצוא‬ ‫בשיתוף פעולה עם ישראל אפשרויות רבות להתמודדות עם האיום האיראני‪.‬‬ ‫ההמלצות‪:‬‬ ‫‪ .1‬ישראל צריכה להבהיר כי האופציה הצבאית מול איראן שרירה וקיימת‪ ,‬אך חייבת להפסיק לעמוד בחזית‬ ‫המאבק באיראן‪ .‬כל מהלך נגד איראן נתפס כעשיית טובה לישראל ולכן מנכר את מדינות ערב מהפעלת לחץ‬ ‫נוסף על המערב‬ ‫‪ .2‬היכולת הישראלית להרתיע את איראן צריכה להפוך למטבע – מדינות המפרץ תצטרכנה להפשיר את יחסיהן‬ ‫עם ישראל ואף להראות גמישות בסוגיה הפלשתינית בתמורה לעזרה הישראלית‬ ‫‪ .3‬מדינות המפרץ צריכות להפוך לחלק מהפתרון של האיום האיראני כולל מתן סיוע נרחב‪ ,‬גם אם סודי‪ ,‬לישראל‬ ‫– זה כולל מימון‪ ,‬בסיסים‪ ,‬עזרה תעמולתית ועוד‬ ‫‪ .4‬צריך לזכור שלמדינות ה‪ GCC-‬אין מדיניות אחידה בכל נושא‪ ,‬וכי ניתן להגיע להסדרים שונים עם איחוד‬ ‫האמירויות‪ ,‬כווית ובחריין שנחשבות לפגיעות יותר בהשוואה לסעודיה‬ ‫‪ .5‬המצב בסוריה יכול לשמש כמסגרת ראשונית לשיתוף פעולה ישראלי‪-‬מפרץ‪ ,‬תוך שמירה כמובן על אינטרסים‬ ‫חיוניים ישראליים‬ ‫© כל הזכויות שמורות לאתר סיקור ממוקד‬ ‫בק שות להוצאת חומר ניתן להפ נות ל‪editor@sikurmemukad.com-‬‬ ‫לבד מול איראן‬ ‫הסבירות לתקיפה אמריקנית היא אפסית‬ ‫אלון לוין‪ ,‬יובל בוסתן‬ ‫ספטמבר ‪2013‬‬ ‫שיוך‪ :‬ארה"ב‪ ,‬המזרח התיכון‬ ‫עד לפני כמה חודשים המסר האמריקני לאיראן ובכך גם לישראל‪ ,‬היה פשוט וברור –‬ ‫ארה"ב מחויבת למנוע מאיראן נשק גרעיני‪ ,‬גם אם תידרש לפעולה צבאית‪ .‬בשם המסר‬ ‫הזה יישרה ישראל קו עם האמריקנים בשורה של סוגיות ובהן סוגיית חידוש המו"מ עם‬ ‫הפלשתינים וביצוע מחוות נדיבות של שחרור מאות אסירים עם דם על הידיים‪ .‬ההססנות‬ ‫האמריקנית בסוריה והניסיון לפתח דיאלוג עם איראן הביאו את נתניהו לומר משפט אחד‬ ‫מכונן באו"ם‪ :‬ישראל תפעל לבדה באיראן אם תצטרך‬ ‫המשחק בין איראן והמערב ובנות בריתו‪ ,‬שבו משחקת ישראל בהנהגת ראש הממשלה בנימין נתניהו תפקיד‬ ‫ראשי‪ ,‬הפך זה מכבר לבית ספר של ממש של אסטרטגיה‪ ,‬מדיניות‪ ,‬תכסיסנות‪ ,‬תורת המשחקים ועוד‪ .‬המשחק‬ ‫הזה משוחק במספר זירות עולמיות – זירת הגרעין‪ ,‬זירת הנפט והזירה הסורית‪ ,‬ובמספר זירות משנה‪ ,‬ובהן‬ ‫לבנון‪ ,‬עזה‪ ,‬עיראק ותימן‪.‬‬ ‫האמצעים שבהם משתמשים השחקנים מגוונים – אמצעי ביון משוכללים ומודיעין אנושי; מימון קבוצות חמושות‬ ‫שיילחמו בצד השני; שימוש באמצעי התקשורת ובבימת האו"ם; שימוש בצבא וביחידות גרילה; שימוש בעמותות‬ ‫ובגופים אזרחיים לצורך המאבק האידיאולוגי ועוד‪.‬‬ ‫במשחק הזה איראן אינה עומדת לבדה‪ .‬היא נהנית מתמיכה כזו או אחרת של מעצמות עולמיות כדוגמת סין‬ ‫ורוסיה‪ ,‬לאור העובדה כי המשחק הוא רק אחד מכמה המשוחקים במסגרת המלחמה הקרה השנייה‪ .‬לעתים‬ ‫הנאמנויות במשחק משתנות ושחקנים עוברים צד‪ ,‬כגון החמאס שכיום הפך ליריב לאיראנים לאחר שנים שנהנה‬ ‫מתמיכתם וכעת הוא שוקל לחזור ולתמוך בהם‪.‬‬ ‫המשטר התיאוקרטי באיראן הוקם מראשיתו כדי לייצא את הבשורה השיעית לעולם‪ .‬איראן‪ ,‬שבה חיים כמחצית‬ ‫מהשיעים בעולם‪ ,‬מעוניינת לגרום להתפשטות האמונה השיעית כחלק מהאמונה בביאתו של המשיח השיעי‪.‬‬ ‫מאחר שבתפיסה זו הפעולה האנושית היא קריטית להבאת הגאולה לעולם על פי הדוקטרינה השיעית‪ ,‬אין‬ ‫למעשה שום מעשה שיכול להיחשב ללא מוסרי בדרך להשגת המטרה – כל האמצעים כשירים‪ .‬מותר לשקר‪,‬‬ ‫להסתיר‪ ,‬להרוג‪ ,‬לחייך‪ ,‬לכעוס או לאיים‪ .‬כל דבר שיוביל להשגת המטרה‪.‬‬ ‫אחד מהאמצעים החשובים מבחינת איראן‪ ,‬לצד התעצמות צבאית ושימוש בארגוני טרור ברחבי העולם‪ ,‬הוא‬ ‫כמובן הפרויקט הגרעיני‪ .‬איראן הזרימה וממשיכה להזרים מיליארדי דולרים לפרויקט‪ ,‬גם בעידן של סנקציות‪,‬‬ ‫אינפלציה ומיתון‪ .‬האחיזה בפצצה גרעינית אמורה לשרת שתי מטרות – המטרה הראשונה היא הרתעה מול‬ ‫המערב‪ ,‬כדי שאופציית התקיפה באיראן תורד מסדר היום כפי שאירע בצפון קוריאה‪ .‬המטרה השנייה היא‬ ‫להחזיק באפשרות לאיים על קיומה של מדינת ישראל וגם על מדינות המפרץ‪ ,‬השנואות על האייתוללות‪.‬‬ ‫איש אינו מכחיש‪ ,‬כולל האיראנים עצמם‪ ,‬שישנו פרויקט גרעיני רחב היקף באיראן‪ .‬אחמדינג'אד נהג להצטלם‬ ‫במתקנים הגרעיניים לבוש בחלוק לבן‪ ,‬וסוכנות הידיעות הרשמית האיראנית פארס מפרסמת מעת לעת דיווחים‬ ‫על התקדמות בתהליך‪ .‬למעשה‪ ,‬הפרויקט הגרעיני האיראני מעלה שתי מסגרות ויכוח – האחת היא האם‬ ‫הפרויקט הגרעיני האיראני מכוון למטרות אזרחיות או צבאיות; השנייה היא אם יש מטרה צבאית‪ ,‬מתי תגיע אליה‬ ‫איראן‪ .‬קרי‪ ,‬מתי תשיג את הפצצה הראשונה‪.‬‬ ‫ההעדפה)?( האמריקנית היא שאפשר להביא להפסקת הפרויקט הגרעיני בלי להעלות מטוסים לאוויר‪ .‬תפיסה זו‬ ‫נסמכת על הנחת העבודה כי איראן רחוקה עדיין פרק זמן משמעותי מפיתוח פצצה‪ .‬בנוסף‪ ,‬האמריקנים טוענים‬ ‫בביטחון כי כשתחצה איראן את הסף הטכנולוגי המכריע בדרך לפצצה‪ ,‬בוושינגטון יידעו מכך‪ .‬תפיסה זו כפתה על‬ ‫ישראל לאורך השנים להימנע מפעולה צבאית בעצמה‪ .‬כדי להמתיק את הגלולה‪ ,‬דאגו האמריקנים להעביר‬ ‫לישראל טכנולוגיות מתקדמות בעוד הם פעלו להשית על האיראנים סנקציות כואבות ביותר‪ .‬ישראל מצידה לא‬ ‫טמנה את ידה בצלחת ועסקה בפעילות חשאית בדומה לגופי ביון אחרים‪ ,‬כשעל הכוונת מדעני גרעין באיראן‬ ‫ורשתות התקשורת והמחשבים של המתקנים הגרעיניים‪.‬‬ ‫נ שיא איראן החד ש רוח'א ני ‪ -‬שי נוי אמיתי בטהרן או תרגיל מחוכם ש נועד להסיר את הלחץ? צילום‪ :‬אתר ה נ שיא‬ ‫מדינות ערב נאבקות באיראן‬ ‫המרוץ האיראני לפצצה הטיל אימה גם על מדינות ערב‪ ,‬ובעיקר על מדינות המפרץ הערביות שחוששות באופן‬ ‫מסורתי מהתפשטות איראנית ומאז הפלתו של משטר סדאם חוסיין רואות בכך איום מוחשי ביותר‪ .‬אחת הזירות‬ ‫שבהן הן פועלות נגד איראן היא זירת הנפט‪ .‬המשטר האיראני‪ ,‬שמוציא כספים עצומים על סובסידיות ומממן את‬ ‫הפצת המהפכה בכל העולם‪ ,‬זקוק למחיר של ‪ 115‬דולר לחבית נפט בקצב השאיבה הנוכחי כדי לממן את‬ ‫הוצאותיו‪ .‬הסעודים נזקקים למחיר של ‪ 94‬דולר‪ .‬התוצאה היא שהסעודים פועלים להותיר את מחיר החבית‬ ‫בטווח המחירים הזה ואף מנסים מעת לעת להוריד את המחיר אל מתחת ל‪ 94-‬הדולרים‪ ,‬תוך ספיגת ההפסדים‪,‬‬ ‫מתוך מטרה לנגוס כלכלית ביציבותו של המשטר האיראני‪ .‬הדרך לכך היא כמובן בשאיבה מוגברת של הסעודים‬ ‫כדי להגדיל את ההיצע ולהוריד את המחיר‪ .‬איראן יכולה להביא לעליית מחירים אם תוריד את היקפי השאיבה‬ ‫שלה‪ ,‬אך גם היקף המכירות שלה ירד‪.‬‬ ‫זירה נוספת למאבק היא סוריה‪ ,‬שבה תומכת איראן בהמשך קיומו של משטר אסד‪ ,‬תוך מימון פעילות המשטר‬ ‫במיליארדי דולרים‪ .‬בנוסף‪ ,‬דואגים בטהרן למשלוח קבוע של לוחמי משמרות המהפכה‪ ,‬מתנדבים מעיראק‬ ‫וכמובן חיילי החיזבאללה המשמשים ככוח עלית ממש‪ ,‬כדי לפגוע במורדים‪ .‬סעודיה וקטאר תומכות כל אחת‬ ‫בארגוני המורדים במקורבים להן‪ ,‬ומדינות נוספות כגון ארה"ב‪ ,‬צרפת‪ ,‬טורקיה וירדן מעורבות באימון‪ ,‬חימוש‬ ‫ומימון קבוצות מורדים נוספות‪ .‬בזירה זו למעשה מתבצעת התשה הדדית של הצדדים‪ ,‬כשמשטר אסד מצליח‬ ‫להכות את תחזיות הפרשנים השחורות מבחינתו ולשרוד‪ ,‬אך יותר ויותר מתחוור כי אסד ואנשיו לעולם לא יוכלו‬ ‫לשוב ולשלוט על כל סוריה‪ ,‬אחרי שיותר מ‪ 80%-‬מהצבא הסורי כבר אינו מתפקד או שהושמד לחלוטין‪ ,‬הכלכלה‬ ‫הסורית קרסה והציבור הסוני בסוריה שמהווה שלושה רבעים‪ ,‬ימשיך במאבק באסד עד להפלתו‪.‬‬ ‫למרות ההתשה וגרירת הרגליים‪ ,‬רגע האמת מוסיף להתקרב‪ .‬רף האלימות בסוריה זינק בתקופה האחרונה עם‬ ‫הדיווחים על תקיפה או תקיפות עם נשק כימי‪ .‬השימוש בנשק לא קונבנציונלי לצד אינדיקציות נוספות כגון תחילת‬ ‫נסיגתם של אנשי החיזבאללה מסוריה‪ ,‬מעידים כי אסד מתחיל להתכנס בחוף כדי להקים את מדינת המקלט‬ ‫העלווית‪-‬שיעית שלו‪ .‬האיראנים נזקקים לשליטה בצפון מזרח המדינה‪ ,‬מקום מושב הכורדים‪ ,‬כדי ליצור רצף‬ ‫טריטוריאלי של השפעה מאיראן דרך עיראק ועד לסוריה ולבנון‪ ,‬ועל כן צפוי מהלך איראני כלשהו כדי לשמר את‬ ‫הרצף הזה‪ ,‬שכן נראה כי אסד לבדו לא יוכל לדאוג לכך‪.‬‬ ‫ההסכם הרוסי‪-‬אמריקני הנוגע לפירוק הנשק הכימי הסורי בתמורה לאי‪-‬תקיפה אמריקנית וחבילת סיוע רוסית‬ ‫העניק למעשה לאסד שהות לבצע את הטיהור האתני שלו הוא זקוק כדי ליצור את המדינה העלווית או כל הסדר‬ ‫אחר‪ .‬במקביל‪ ,‬פגע ההסכם באמינות האמריקנים מול איראן ובכך‪ ,‬הגביר את הביטחון העצמי שלה ואת תחושת‬ ‫הבידוד הישראלית‪.‬‬ ‫אובאמה ‪ -‬נותן סיכוי אמיתי למהלך מול איראן‪ .‬יתק שה מאוד לחזור לאופציית התקיפה בהמ שך‪ .‬צילום‪ :‬הבית הלבן‬ ‫הנאומים באו"ם‬ ‫נאומו של רוחאני באו"ם היה מתון באופן יחסי לנאומיו המתלהמים של קודמו אחמדינג'אד‪ ,‬שכללו קריאות לחיסול‬ ‫ישראל‪ .‬רוחאני הזכיר את הפלשתינים אך עיקר נאומו עסק בכך שאיראן היא מחולל יציבות ומדינה תומכת‬ ‫בשלום‪ ,‬ואילו כל המאמצים לפגוע במשטר שלה רק יצרו קטסטרופות‪ .‬בין היתר מנה רוחאני את התמיכה‬ ‫המערבית בסדאם חוסיין ובארגונים כמו אל קעידה‪ ,‬כמי שטופחו כדי להילחם בשיעים לאורך השנים‪.‬‬ ‫המטרה של רוחאני בנאום באו"ם‪ ,‬נגזרת מהמטרה של הצבתו בתפקיד הנשיא האיראני‪ .‬הצבתו ולא בחירתו‬ ‫מאחר שכל תהליך הבחירה באיראן‪ ,‬מקביעת המועמדים המורשים להתמודד ועד לתמהיל המועמדים שרובם‬ ‫שמרנים‪ ,‬ייתכן ותוכננו כך שיביאו לבחירתו ‪ -‬הקול השמרני פוצל ואפשר את בחירת רוחאני‪ ,‬שהיה מעין מועמד‬ ‫אמצע בין הרפורמים לשמרנים‪ .‬הוא נבחר כמי שיכול להציג למערב איראן מתונה ומשתפת פעולה ובכך להרוויח‬ ‫זמן בעוד שהצנטריפוגות בנתאנז עובדות במלוא הקצב‪ .‬נאומו באו"ם מתכתב היטב עם הצורך של נשיא ארה"ב‬ ‫ברק אובאמה לתור אחר פתרון דיפלומטי שיחסוך ממנו מהלך צבאי‪ ,‬שבו לא תכנן לבחור ככל הנראה‬ ‫מלכתחילה‪.‬‬ ‫כאן המקום לחזור למערכת הבחירות ב‪ .2008-‬אובאמה הציג תוכנית אסטרטגית מסודרת ואף השתדל לדבוק בה‬ ‫מאז‪ .‬הוא סבר כי המלחמה בטרור צריכה להתמקד בחיסול האחראים לפיגוע בתאומים‪ ,‬אל קעידה והטאליבן‪,‬‬ ‫ולפגוע במשטרים שמסייעים להם ובהם פקיסטן‪ .‬לכן הנסיגה המזורזת מעיראק שהותירה את המדינה במלחמת‬ ‫אזרחים מחודשת‪ ,‬ולכן תגבור הכוחות לפני שנתיים באפגניסטן‪ .‬אובאמה גם סבר כי תפקידה של ארה"ב כשוטר‬ ‫העולמי הסתיים והיא צריכה להתמקד יותר בתיווך ובדיפלומטיה ורק לעתים רחוקות לעשות שימוש גם במקל‪.‬‬ ‫את המקל שמר אובאמה לאפגניסטן‪ ,‬שם עשה בו שימוש נרחב ביותר במאמץ להשיג הכרעה‪ ,‬ופעם נוספת סייע‬ ‫בהנחתתו על ראשו של קדאפי‪ ,‬בפעולות שאכן הובילו לחיסול המשטר הקודם בלוב‪ ,‬ולתחילתה של מלחמת‬ ‫אזרחים שם‪ .‬את הגזרים‪ ,‬מפזר אובאמה בין בנות בריתו באזור – ישראל ומדינות המפרץ‪ ,‬החוששות כל אחת‬ ‫מסיבותיה מפצצה איראנית‪.‬‬ ‫ההססנות האמריקנית בנוגע לשימוש בנשק כימי בסוריה‪ ,‬והושטת היד האמריקנית לחידוש הדיפלומטיה ולמגעים‬ ‫בין איראן לארה"ב‪ ,‬הובילו את נתניהו למסקנה המתבקשת – אם יגיע היום שבו איראן תהיה על הסף ולא ניתן‬ ‫יהיה להמתין יותר‪ ,‬ישראל תצטרך לתקוף בעצמה‪ .‬נתניהו נתן לכך ביטוי בנאומו‪ ,‬כשאמר שאם לישראל לא‬ ‫תהיה ברירה היא תדאג לכך שאיראן לא תהיה גרעינית‪ .‬על פניו מטרת האיום הייתה לעורר את בנות הברית של‬ ‫ישראל במערב ובראשן ארה"ב‪ ,‬אך המטרה החשובה ביותר של דבריו הייתה לשמר את הקו האדום שנמתח‬ ‫ב‪.2012-‬‬ ‫שנה קודם לכן‪ ,‬באותה מסגרת‪ ,‬נאם נתניהו באו"ם תוך שהוא מציג את השרטוט שהפך למפורסם וזכה ללגלוג‬ ‫ולהערכה כאחד‪ .‬בשרטוט מוצגת פצצה ובה מדגים נתניהו היכן מצוי פרויקט הגרעין האיראני והיכן הוא הקו‬ ‫האדום מבחינת ישראל‪ .‬בשנה שחלפה הסנקציות הכלכליות אכן הקשו על איראן עד שהיא שינתה את הגישה‬ ‫כדי להיחלץ מהן‪ ,‬אך שינוי נוסף הוא שארה"ב כבר אינה פרטנר אמין לאיים על איראן‪ ,‬ולכן ישראל נאלצת‬ ‫להיכנס למשבצת הזאת‪.‬‬ ‫נת ניהו באו"ם ‪ -‬ממ שיך בעקביות להת נגד לכל פ שרה עם איראן‪ .‬צילום‪ :‬האתר הר שמי‬ ‫דוקטרינת נתניהו‬ ‫נתניהו עוסק באיום האיראני כבר מעל ‪ 15‬שנה כפי שהוא נוהג לומר‪ ,‬והמדיניות שנקט הביאה להישגים לא‬ ‫מעטים‪ .‬עצם הפיכת האיום האיראני לסוגיה בינלאומית הוא עניין שיש לנתניהו חלק בו‪ ,‬והטלת הסנקציות‬ ‫הכבדות על איראן וההשלכות שלהן על המדיניות האיראנית‪ .‬אבל מטרת העל של הדוקטרינה של נתניהו‬ ‫שבמרכזה העלאה חוזרת ונשנית של האיום האיראני מעל כל במה אפשרית‪ ,‬היא לדחוף את מדינות המערב‬ ‫לנקוט בצעדים קיצוניים כדי שאיראן תפסיק את פרויקט הגרעין ‪ -‬או סנקציות משתקות שיובילו לקריסה כלכלית‬ ‫באיראן ולקריסת המשטר‪ ,‬או תקיפה צבאית שתפגע או תשמיד את התשתית הגרעינית‪.‬‬ ‫הבעיה בדרך הפעולה הזאת שהיא שמה את ישראל במרכז ומציגה את האיום האיראני כאיום על ישראל‪ ,‬ללא‬ ‫קשר למספר הפעמים שדוברים ישראלים כנתניהו בעצמו יטענו שמדובר באיום עולמי‪ .‬מאחר שלכאורה מדובר‬ ‫בבעיה ישראלית‪ ,‬נרתעות מדינות ערב מליצור לחץ אפקטיבי על ארה"ב ועל מדינות אחרות כדי לתקוף באיראן‪,‬‬ ‫למרות שבעבר התבטאו אישים כמו שגריר איחוד האמירויות בארה"ב שיש לתקוף באיראן‬ ‫העמדה הסעודית שהיא החשובה מבין כל מדינות המפרץ נותרה מעורפלת‪ ,‬מאחר שהסעודים חוששים‬ ‫מההשלכות של תקיפה באיראן‪ ,‬כולל אי שקט אזרחי בתוך סעודיה לנוכח התמיכה בתקיפה אמריקנית נגד מדינה‬ ‫מוסלמית‪ .‬סעודיה אמנם רואה באיראן את האיום הגדול על ביטחונה‪ ,‬אך מצויה בעמדה בעייתית מבחינת‬ ‫התמיכה‪ .‬העובדה שנתניהו מציג את הבעיה האיראנית כל הזמן מקשרת בין התקיפה ובין ישראל ומאלצת את‬ ‫סעודיה למצוא עמדה מרוחקת יותר מהעניין‪ ,‬לפחות מבחינה תקשורתית‪ .‬הסעודים מוסיפים להיאבק בהשפעה‬ ‫האיראנית באמצעות התמיכה בצבא סוריה החופשי נגד משטר אסד‪ ,‬באמצעות המאבק במורדים החות'ים בגבול‬ ‫עם תימן ובמאמץ להוריד את מחיר הנפט כדי לפגוע בכלכלה האיראנית‪ ,‬אך תקיפה באיראן היא קצת קיצונית‬ ‫עבור הסעודים מבחינת השלכותיה‪.‬‬ ‫דוקטרינת נתניהו אם כן ויתרה מראש על מנוף לחץ חשוב מאין כמוהו על מקבלי ההחלטות בוושינגטון וזו סעודיה‬ ‫ושותפותיה ל‪ .GCC-‬הוא האמין כי לחץ ישראלי והצגת האיום בכל העולם ידחוף את האמריקנים לפעולה‪ ,‬אך‬ ‫לישראל אין את האמצעים לייצר לחץ שכזה ולכן נוכחותו בבית הלבן של נשיא שרוצה להימנע מפעולות צבאיות‬ ‫הופכת את מאמצי נתניהו לכאלה שהגיעו לידי מיצוי‪ .‬מאחר שנתניהו שם על השולחן איום צבאי ישראלי בתקיפת‬ ‫איראן‪ ,‬סכום ההימור רק גדל‪ .‬נסיגה מאיום זה תהיה ניצחון איראני גדול ותיתן את האות להגברת ההשתוללות‬ ‫האיראנית בכל הגזרות והחזיתות‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬במקום שבו דוקטרינת נתניהו הגיעה למיצוי וכעת נותר לנתניהו רק להתכונן לפעולה צבאית בעודו‬ ‫מקווה לנס מצד הקהילה הבינלאומית או להתפתחות חדשה באיראן‪ ,‬עשויה ההססנות האמריקנית להצמיח‬ ‫התפתחויות חדשות‪.‬‬ ‫עבור מדינות המפרץ הערביות המאוימות על ידי איראן – סעודיה‪ ,‬איחוד האמירויות‪ ,‬קטאר‪ ,‬כווית‪ ,‬עומאן ובחריין‪,‬‬ ‫המציאות מפחידה עוד יותר מאשר את ישראל‪ .‬ללא נשק שיכול להרתיע איראן גרעינית וללא צבא שיכול‬ ‫להתמודד עם איראן‪ ,‬בעידן שבו ארה"ב מתקפלת מהאזור‪ ,‬ייאלצו חברות ה‪ GCC-‬להוריד את הכפפות לחלוטין‪.‬‬ ‫הפיכתה של עיראק לגרורה איראנית‪ ,‬המכות שאסד מוסיף להנחית על המורדים בסוריה‪ ,‬האיום במלחמת‬ ‫אזרחים בלבנון ובמקומות אחרים מביאים מדינות אלה למסקנה שצריך לעצור את איראן כמה שיותר מהר‪ .‬אם‬ ‫ארה"ב תעמוד בלחצים מצד מדינות אלה‪ ,‬הן עשויות לתור אחר פטרון חדש שיפרוש מטרייה נגד איראן‪ .‬טורקיה‬ ‫לא הצליחה עד כה לספק את הסחורה‪ ,‬וישראל עשויה להיות הפתרון מבחינת מדינות אלה‪ ,‬גם אם איש ממנהיגי‬ ‫הנסיכויות לא יצהיר על כך בפומבי‪.‬‬ ‫לאחר ביטול התקיפה האמריקנית בסוריה והנאומים באו"ם‪ ,‬ניתן לומר כי ישראל היא זו שאוחזת כעת במפתח‬ ‫עצירת הפרויקט הגרעיני האיראני‪ .‬כמובן שארה"ב לא נסוגה סופית מאפשרות כזו אך כרגע יש לה בעיית אמינות‬ ‫בנושא ושום דרך להוכיח אחרת‪ .‬ישראל תצטרך ללמוד במהירות כדי לנצל את הקלף הזה לטובתה‪ ,‬ובין היתר‬ ‫להגיע להסדרים נוחים מבחינתה בסוגיות אחרות שעל הפרק‪ ,‬הפעם בתמיכתן השקטה של מדינות המפרץ‪,‬‬ ‫שעוצמתן והשפעתן על העולם הערבי מאז תחילת האביב הערבי‪ ,‬בשיאן‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות לאתר סיקור ממוקד‬ ‫בק שות להוצאת חומר ניתן להפ נות ל‪editor@sikurmemukad.com-‬‬ ‫המהדורה הרביעית של מדד סיקור ממוקד מסכמת שנה שתיזכר ככל הנראה כשנת מעבר בזירה‬ ‫הגיאופוליטית‪ .‬בשנה זו לא נרשמו שינויים דרמטיים במאזן הכוחות הבין‪-‬גושי במלחמה הקרה‬ ‫השנייה‪ ,‬אך ניתן לזהות מגמה שתוביל לשינויים כאלו בשנה הבאה‪ .‬בינתיים‪ ,‬מוסיפות מדינות‬ ‫ערב שחוו את האביב הערבי ומדינות מזרח אסיה‪ ,‬למשוך את עיקר תשומת הלב‪ .‬מדד סיקור‬ ‫ממוקד‪ ,‬מהדורת ‪ ,3102‬לפניכם‪.‬‬ ‫השנה זוהי הפעם הרביעית שבה אנו מפרסמים את מדד סיקור ממוקד במתכונת הנוכחית‪ ,‬והשנה‬ ‫השמינית שאנו מסקרים את המערכת הגיאו‪-‬פוליטית הבינלאומית‪ .‬ב‪ 21-‬החודשים האחרונים‬ ‫חזינו בהמשך המגמה האמריקנית לצמצם את מעורבותה מחוץ לגבולותיה בכלל ובמזרח התיכון‬ ‫בפרט‪ ,‬ובהקצנה מסוימת של השיח במזרח אסיה‪ ,‬במיוחד בין סין ליפן‪ .‬בתווך‪ ,‬המדינה הערבית‬ ‫המשמעותית ביותר‪ ,‬מצרים‪ ,‬חוותה הפיכה שנייה בתוך שנתיים‪ ,‬שבמידה רבה החזירה את הגלגל‬ ‫לאחור‪ ,‬הן בקהיר והן במאזן הכוחות באזור ובזיקת המדינות למעצמות העולמיות‪.‬‬ ‫ההוצאה הביטחונית בשנת ‪ 1121‬בעולם הגיעה ל‪ 2,657-‬מיליארד דולר‪ ,‬השווים כ‪ 1.5%-‬מהתוצר‬ ‫העולמי (‪ GDP‬נומינלי) או כמעט ‪ $151‬לכל אדם בעולם‪ .‬מספר זה מהווה ירידה קלה של ‪1.0%‬‬ ‫משנת ‪ ,1122‬שהייתה שנת שיא בהוצאה הביטחונית בתולדות העולם‪ .‬למרות הירידה בסיכום‬ ‫העולמי‪ ,‬יש לציין כי בחלק גדול ממדינות העולם ההוצאה הביטחונית עלתה גם השנה‪ .‬הסיבה‬ ‫לירידה בהיקף העולמי נעוצה בתקציב האמריקני – ארה"ב נמצאת בעיצומה של תוכנית מהירה‬ ‫לסיום ההתערבויות הצבאיות במסגרת המלחמה בטרור ופריסה מחדש של כוחות אסטרטגיים‬ ‫ברחבי העולם ובמזרח אסיה בפרט‪ .‬בסך הכל‪ ,‬ירדה ההוצאה הביטחונית של ארה"ב ב‪5.7%-‬‬ ‫השנה‪ ,‬אך היא עדיין גבוהה בכמעט ‪ 61%‬ממה שהוציאה המעצמה הגדולה בעולם לפני ה‪22-‬‬ ‫בספטמבר ‪.1112‬‬ ‫‪1‬‬ ‫העולם על פי החלוקה הגושית‪ ,‬מדד ‪3102‬‬ ‫המזרח התיכון‬ ‫מצרים‪ ,‬שלפני שנתיים הייתה מחוץ למדד תחת סטטוס של משטר במעבר‪ ,‬וחגגה בשנה שעברה‬ ‫תחת מורסי הצטרפות למחנה בנות הברית של הגוש הריכוזי‪ ,‬שבה למחנה בנות הברית של הגוש‬ ‫הדמוקרטי‪ ,‬לו הייתה שייכת הלכה למעשה מאז הסכם השלום עם ישראל ב‪ .2161-‬נטילת מושכות‬ ‫ההנהגה על ידי הצבא המצרי היא אולי המהלך הדרמטי ביותר בשרשרת אירועי האביב הערבי‪,‬‬ ‫למעשה מאז עליית מורסי‪ .‬כפי שעליית מורסי והאחים המוסלמים סימלה את הרצון העז לשינוי‬ ‫בעולם הערבי‪ ,‬ואף העלתה את החשש מסחף של תנועות האחים המוסלמים בכל מרחב המזרח‬ ‫התיכון‪ ,‬כך ההפיכה השנייה במצרים מהווה במידה רבה חזרה לעבר‪ ,‬בלימה של תהפוכות האביב‬ ‫הערבי והתייצבות‪ .‬ברמה הגיאו‪-‬פוליטית‪ ,‬חזרת הצבא לשלטון גם סותמת את הגולל על‬ ‫תקוותיהן של רוסיה וסין לזכות בבת ברית חשובה כל כך‪ ,‬לאחר ששתיהן גיששו לכיוון בעידן‬ ‫מורסי‪.‬‬ ‫המדינה הערבית השנייה ששווה להתעכב עליה השנה היא עיראק‪ ,‬שהפכה השנה במידה רבה‬ ‫למדינת חסות איראנית‪ .‬למעשה‪ ,‬בשרידי הרפובליקה של סדאם שהוחרבה על ידי האמריקנים‪,‬‬ ‫לא רוצים לשמוע היום על הדוד סם‪ .‬ולראיה‪ ,‬את עסקת הנשק הגדולה ביותר שביצעו העיראקים‬ ‫בעידן שאחרי שלטון הצבא האמריקני‪ ,‬הם בחרו לבצע דווקא עם רוסיה‪ .‬גם עבור מוסקבה לא‬ ‫‪2‬‬ ‫היה מדובר בעניין של מה בכך ‪ -‬הייתה זו עסקת הנשק השנייה בגודלה שביצעו הרוסים מאז‬ ‫תחילת שנות ה‪ .11-‬עסקה זו‪ ,‬ביחד עם נטיית השלטון השיעי לכיוון איראן‪ ,‬מעידות כי מקומה‬ ‫הטבעי של עיראק החדשה עמוק בתוך הגוש הריכוזי‪ .‬עם זאת‪ ,‬ההשפעה הכלכלית וגם הצבאית‬ ‫של ארה"ב עדיין ניכרת היטב במדינה‪ ,‬ויעבור עוד זמן מה בטרם תישכח המורשת האמריקנית‬ ‫כולה‪.‬‬ ‫אירופה‬ ‫במרכז ובמזרח אירופה‪ ,‬ניתן להתעכב על שתי מדינות – סרביה וארמניה‪ ,‬שפנו השנה לשתי‬ ‫דרכים שונות‪ .‬הראשונה‪ ,‬בת ברית היסטורית של רוסיה שעד לא מזמן אף הצהירה כי תשקול‬ ‫להצטרף לאיחוד המכסים שלה‪ ,‬קיבלה מעמד של מועמדת להצטרפות לאיחוד האירופי‪ .‬בחודש‬ ‫מאי אף הגיעה סרביה בתיווך האיחוד להסכם נורמליזציה עם קוסובו‪ ,‬הסכם שלא רבים האמינו‬ ‫שניתן להשיג עד לא מזמן‪ .‬התפתחויות אלו העבירו את סרביה לקבוצת בנות הברית של הגוש‬ ‫הדמוקרטי‪ ,‬אחרי שלפני שנתיים עוד דורגה כבת ברית של הגוש הריכוזי‪.‬‬ ‫מנגד‪ ,‬ארמניה הפכה השנה לחברה בגוש הריכוזי‪ ,‬אחרי שנים שהוגדרה כבת ברית של הגוש‪ .‬שינוי‬ ‫זה הוא תולדה של שדרוג היחסים בין ארמניה לרוסיה – תחילה בהסכם מחודש יוני לשיתוף‬ ‫פעולה צבאי‪ .‬בתחילת החודש‪ ,‬הצהיר נשיא ארמניה כי ארצו תעדיף הצטרפות לאיחוד המכסים‬ ‫של רוסיה על פני הסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי‪.‬‬ ‫אסיה‬ ‫היבשת הגדולה בעולם היא גם המסקרנת ביותר מבחינת המאזן הגיאו‪-‬פוליטי‪ .‬במזרח היבשת‪,‬‬ ‫יוזמות כלכליות דוגמת אזור הסחר החופשי בין רוב מדינות ‪ APEC‬המכונה ‪ ,TPP‬צפוי להביא‬ ‫להידוק הקשרים בין חברות הארגון שאינן חברות בגוש הריכוזי ובכך להדק את הקשרים בין אלו‬ ‫לבין עצמן – רוסיה‪ ,‬סין‪ ,‬אינדונזיה – ובין מדינות אלו לבעלות בריתן באזור‪ ,‬מצפון קוריאה ועד‬ ‫הרפובליקות הסובייטיות לשעבר במרכז אסיה‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הודו‪ ,‬שבמשך שנים הובילה אג'נדה נייטרלית ובלתי מזדהה‪ ,‬והקפידה על יחסים הדוקים עם‬ ‫ארה"ב אך גם עם רוסיה‪ ,‬גולשת בשנים האחרונות‪ ,‬בטבעיות רבה יש לומר‪ ,‬לחיקו המצפה של‬ ‫הגוש הדמוקרטי‪ .‬מדינת הענק‪ ,‬שאותה סיווגנו לפני שנתיים כמדינה נייטרלית ובשנתיים‬ ‫האחרונות כבת ברית של הגוש הדמוקרטי‪ ,‬עשויה להצטרף כבר בשנה הבאה לגוש הדמוקרטי‪ ,‬אם‬ ‫תמשיך במגמה של הידוק הקשרים הכלכליים והצבאיים עם האיחוד האירופי‪ ,‬ארה"ב‬ ‫והדמוקרטיות האחרות במרחב‪ ,‬מדרום קוריאה ועד אוסטרליה‪ .‬עסקאות שנחתמו השנה‪,‬‬ ‫ובמקביל הכרזות מגומגמות מרוסיה על עיכוב באספקת מטוסי קרב חדשים שהודו מצפה להם‪,‬‬ ‫מעידים ככל הנראה כי הפור בניו‪-‬דלהי נפל לכיוון הדמוקרטי‪ .‬יש להבין כי מבחינת הודו מעבר‬ ‫לגוש הדמוקרטי אין פירושו ניתוק של מערכת היחסים החשובה עם רוסיה‪ ,‬אלא הבנה כי‬ ‫במלחמה הקרה החדשה המתהווה‪ ,‬לא ניתן עוד לפעול בלי הגבלה עם מעצמות משני הצדדים‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬בנגלדש‪ .‬שכנתה של הודו "מזרח פקיסטן" לשעבר‪ ,‬עוברת בעצמה שינוי בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫ההתחזקות ההודית בעולם בכלל ומול סין בפרט‪ ,‬מאיימת להשפיע על כל המדינות ביבשת‪ .‬סקר‬ ‫גאלופ מ‪ 1121-‬אמנם העלה כי במדינה מעדיפים את הודו על פני סין או ארה"ב‪ ,‬אך כל העסקאות‬ ‫האחרונות‪ ,‬בתחומי הכלכלה והצבא‪ ,‬מעידות כי פניה של בנגלדש דווקא לסין‪ .‬הקשרים ארוכי‬ ‫השנים מותירים את בנגלדש עדיין במחנה הנייטרלי‪ ,‬אך אם הודו וארה"ב‪ ,‬לא תתעשתנה בזמן‬ ‫הקרוב‪ ,‬הן עשויות לאבד את אחת ממדינות המפתח ביבשת לטובת הגוש הריכוזי‪.‬‬ ‫לקראת השנה הבאה‬ ‫בשנה הבאה‪ ,‬יהיה מעניין לעקוב אחר המדינות שאוזכרו לעיל‪ ,‬כמו גם אחר הנעשה במקומות‬ ‫נוספים בעולם – באמריקה הלטינית‪ ,‬שם עשוי להתגבש סדר יום חדש בעידן שאחרי הוגו צ'אבז;‬ ‫באפריקה‪ ,‬שם עשויה הודו להעלות פרופיל‪ ,‬על רקע החשדנות הגוברת כלפי סין ביבשת והעוינות‬ ‫ההיסטורית כלפי אירופה; ובמקומות בהם הולכות ומתגבשות מסגרות כלכליות על‪-‬מדינתיות‬ ‫כמו ה‪ TPP-‬במרחב הפסיפי‪ TAFTA ,‬במרחב האטלנטי ואיחוד המכסים של רוסיה במזרח‬ ‫אירופה‪ ,‬שנמצא עם הפנים לאסיה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫כך נראה העולם בחלוקה לגושים השונים‪ ,‬על פי מדד סיקור ממוקד לשנת ‪:1122‬‬ ‫ואלו הם חמשת השינויים הבולטים שנרשמו השנה (לפי סדר הא‪-‬ב)‪:‬‬ ‫מדינה‬ ‫נקודות מדד‬ ‫ארמניה‬ ‫‪2.11‬‬ ‫מונגוליה‬ ‫‪2..1‬‬ ‫מצרים‬ ‫‪7.50‬‬ ‫סינגפור‬ ‫‪6.11‬‬ ‫סרביה‬ ‫‪7.2.‬‬ ‫שיוך גושי ‪3102‬‬ ‫חברה‬ ‫הריכוזי‬ ‫חברה‬ ‫הריכוזי‬ ‫שיוך גושי ‪3103‬‬ ‫סיבה לשינוי‬ ‫בגוש בת ברית של הגוש עסקאות חדשות עם רוסיה‬ ‫הריכוזי‬ ‫ע"ח המערב והצהרות בהתאם‬ ‫בגוש בת ברית של הגוש הידוק הקשרים הכלכליים עם‬ ‫הריכוזי‬ ‫סין‪ ,‬הרחבת פעילות עם רוסיה‬ ‫בת ברית של הגוש נייטרלית‬ ‫השתלטות הצבא מחדש על‬ ‫הדמוקרטי‬ ‫השלטון והדחת מורסי‬ ‫בת ברית של הגוש נייטרלית‬ ‫מתקרבת כלכלית למערב –‬ ‫הדמוקרטי‬ ‫עסקאות עם האיחוד וארה"ב‪,‬‬ ‫מגעים להצטרפות ל‪TPP-‬‬ ‫בת ברית של הגוש נייטרלית‬ ‫מועמדת‬ ‫הדמוקרטי‬ ‫לאיחוד‪ ,‬מראה נכונות להסכם‬ ‫בקוסובו‬ ‫‪5‬‬ ‫רשמית‬ ‫להצטרף‬ ‫על המדד‬ ‫במלחמה הקרה השנייה‪ ,‬השחקנים במערכת הגיאו‪-‬פוליטית נעים בין שני קטבים‪ :‬הקוטב‬ ‫הדמוקרטי‪ ,‬בו ממוקמות ארה"ב‪ ,‬האיחוד האירופי ובנות בריתן הקרובות ביותר‪ ,‬והקוטב‬ ‫הריכוזי‪ ,‬בו ממוקמות רוסיה‪ ,‬סין ובנות בריתן‪ .‬כבכל מאבק על השפעה ועוצמה‪ ,‬ובפרט במאבק בו‬ ‫התנגשות ישירה בין המעצמות היריבות אינה אפשרית‪ ,‬שהרי בכך תהפוך המלחמה הקרה לחמה‪,‬‬ ‫הקרבות בין המעצמות ניטשים סביב תמיכתן של המדינות שאינן "נעולות" על אחד מהצדדים‪.‬‬ ‫במציאות זו‪ ,‬בה הגבולות המגדירים את הגושים היריבים אינם בלתי‪-‬עבירים כפי שהיו במלחמה‬ ‫הקרה הראשונה‪ ,‬מדינות רבות ש"יושבות על הגדר"‪ ,‬מנסות לנצל את המערכת החדשה לטובתן‬ ‫ולהשיג את הרווח הגדול ביותר האפשרי מחבירה לאחד מהצדדים‪.‬‬ ‫"מדד סיקור ממוקד" הינו אינדקס ייחודי המאפשר לנו‪ ,‬באמצעות שקלול ‪ 5‬תבחינים‪ ,‬למקם כל‬ ‫מדינה על הרצף שבין הקוטב הדמוקרטי לקוטב הריכוזי‪ .‬המדד מביא בחשבון תבחינים‬ ‫המושפעים מהטווח הארוך (זיקתה של המדינה לדמוקרטיה)‪ ,‬מהטווח הבינוני (זיקה‬ ‫פוליטיות‪/‬כלכלית‪/‬ביטחונית) ומהטווח הקצר (נטייתו הגיאו‪-‬פוליטית של השלטון הנוכחי)‪.‬‬ ‫כל מדינה מקבלת ניקוד בין ‪ 1‬ל‪ 21-‬בכל אחד מהתבחינים‪ ,‬כאשר ‪ 1‬הוא הקוטב הריכוזי ו‪21-‬‬ ‫הקוטב הדמוקרטי‪ .‬ניקוד ‪ 5‬בכל תבחין ניתן עבור נייטרליות מוחלטת וסטייה ממנו לכיוון אחד‬ ‫הקטבים מסמנת נטייה של המדינה לכיוון הדמוקרטי או הריכוזי‪ .‬התבחינים המרכיבים את מדד‬ ‫סיקור ממוקד אינם שווים במשקלם‪ ,‬כפי שמוצג להלן‪:‬‬ ‫משקלם של התבחינים בשקלול‬ ‫תבחין‬ ‫משקל במדד‬ ‫זיקה לדמוקרטיה‬ ‫‪15%‬‬ ‫זיקה פוליטית‬ ‫‪25%‬‬ ‫זיקה כלכלית‬ ‫‪25%‬‬ ‫זיקה ביטחונית‬ ‫‪25%‬‬ ‫נטיית השלטון הנוכחי‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪211%‬‬ ‫‪6‬‬ ‫הזיקה לדמוקרטיה – תבחין זה מבוסס על "אינדקס הדמוקרטיה" של האקונומיסט והוא‬ ‫שקלול בעצמו של חמישה פרמטרים‪ :‬בחירות ופלורליזם‪ ,‬תפקוד הממשלה‪ ,‬השתתפות פוליטית‪,‬‬ ‫תרבות פוליטית וחירויות אזרח‪ .‬באינדקס של האקונומיסט כל מדינה מקבלת ניקוד משוקלל על‬ ‫סולם בין ‪ 1‬ל‪ ,21-‬המסמל את הזיקה הגבוהה ביותר לדמוקרטיה‪ .‬במהדורת ‪ 1121‬של האינדקס‪,‬‬ ‫העדכנית ביותר שפורסמה‪ ,‬נורבגיה מדורגת ראשונה עם ניקוד משוקלל וכמעט מושלם של ‪1.12‬‬ ‫וצפון קוריאה אחרונה עם ניקוד ‪ .2.1.‬ישראל‪ ,‬אגב‪ ,‬נותרה יציבה לעומת השנה שעברה עם ציון‬ ‫‪ ,6.52‬הממקם אותה במקום ה‪ 26-‬בקטגוריית "דמוקרטיות עם פגמים"‪ ,‬בעיקר נוכח תקנות‬ ‫לשעת חירום הנמצאות בתוקף מאז הקמת המדינה‪.‬‬ ‫זיקה פוליטית – תבחין זה מביא בחשבון בריתות בילטראליות ומולטילטראליות מזה‪ ,‬ואירועים‬ ‫המשפיעים על היחסים בין מדינות העולם למעצמות המאכלסות את שני הקטבים הגיאו‪-‬‬ ‫פוליטיים מזה‪ .‬בכל האמור לבריתות בעלות משמעות בזירה הגיאו‪-‬פוליטית‪ ,‬אנו קובעים כי‬ ‫חברות במסגרת על‪-‬מדינית בעלת מובהקות דמוקרטית או ריכוזית מעניקה ניקוד מוחלט‬ ‫בהתאם‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬חברות האיחוד האירופי (‪ )EU‬זוכות לניקוד ‪ 21‬בתבחינים של בריתות‬ ‫פוליטיות ובריתות כלכליות‪ ,‬ומנגד חברות הארגון לשיתוף פעולה של שנגחאי (‪ )SCO‬או‬ ‫האלטרנטיבה הבוליבארית (‪ )ALBA‬הפרו‪-‬ריכוזיים בהוויתם‪ ,‬לניקוד ‪ 1‬מושלם בבריתות‬ ‫פוליטיות‪ .‬חברויות בארגונים בעלי זיקה פרו‪-‬דמוקרטית דוגמת גואם (‪ )GUAM‬במזרח אירופה‬ ‫או המועצה לשיתוף פעולה במפרץ (‪ )GCC‬נכנסות אף הן לשקלול‪ ,‬כמו גם משטרים הנמצאים‬ ‫תחת אמברגו מצד האו"ם‪ ,‬האיחוד האירופי או ארה"ב‪.‬‬ ‫זיקה כלכלית – תבחין זה משקלל בין מספר סוגים של נתונים‪ :‬הראשון הוא החברות במסגרות‬ ‫על‪-‬מדינתיות הכוללות גם פעילות פיננסית‪ ,‬החל בסחר חופשי‪ ,‬עבור דרך איחוד מכסים וכלה‬ ‫בשוק משותף; הנתון השני משקף את הזיקה הגיאו‪-‬פוליטית של שותפות הסחר הגדולות של כל‬ ‫מדינה; הנתון השלישי משקף את זיקתן של המדינות ליוזמות על‪-‬מדינתיות משמעותיות שהתהוו‬ ‫בשנים האחרונות דוגמת קרטל הגז הרוסי מזה‪ ,‬ופרויקט "נאבּוקוֹ" של האיחוד האירופי מזה‪ ,‬או‬ ‫יוזמות מקומיות דוגמת "הבנק הלטיני" שהוקם בדרום אמריקה כאלטרנטיבה לבנק העולמי‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫זיקה ביטחונית – תבחין זה משקלל בתוכו מספר פרמטרים ובהם בחינת ספקיות הנשק הגדולות‬ ‫של כל אחת מהמדינות בחמש השנים שקדמו לפרסום המדד (על פרסומי מכון המחקר הבינ"ל של‬ ‫שטוקהולם ‪ ,)SIPRI -‬חברות במסגרות על‪-‬מדינתיות דוגמת ברית נאט"ו‪ ,‬השתתפות במלחמה‬ ‫העולמית בטרור (למדינות שאינן חברות בנאט"ו)‪ ,‬בריתות צבאיות עם מדינות בעלות השפעה‬ ‫בזירה הגיאו‪-‬פוליטית‪ ,‬מלחמות וסכסוכים עם מדינות אחרות‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬השפעתם של חלק‬ ‫מהפרמטרים המוזכרים לעיל חורגת מגבולות הזיקה הביטחונית ומשפיעה גם על תבחינים אחרים‬ ‫במדד‪ .‬באופן דומה‪ ,‬הטלת אמברגו וסנקציות אשר מקבלות ביטוי בתבחין הפוליטי‪ ,‬משוקללים‬ ‫גם כאן מההיבט הביטחוני‪.‬‬ ‫נטיית השלטון הנוכחי – זהו תבחין הנבדל בשני דברים מקודמיו – הוא בוחן את התנהלות‬ ‫הנהגת המדינה בפרק זמן קצר יחסית‪ ,‬והניקוד לגביו מתבסס על פרשנות שלנו לנטייה הגיאו‪-‬‬ ‫פוליטית של ההנהגה ולא על מדידה של צד שלישי‪ .‬כאן באים לידי ביטוי מנהיגים שעולים לגדולה‬ ‫ומנהיגים קו שונה לחלוטין מקודמיהם‪ .‬מתוך הכרה בהשפעה הרבה שיש לשלטון הנוכחי על‬ ‫צביונה של כל מדינה בהווה‪ ,‬אנו מעניקים לתבחין זה את המשקל הסגולי הרב ביותר מבין‬ ‫התבחינים הנמדדים במדד‪ .‬עם זאת‪ ,‬ראוי לציין כי משקלו של תבחין זה קטן מהמשקל המוענק‬ ‫לבריתות פוליטיות‪ ,‬כלכליות וצבאיות יחדיו‪ .‬רוצים לומר‪ ,‬גם שינוי ההנהגה הדרמטי ביותר לא‬ ‫יוכל למחוק באחת את מעשי ידיהן של ההנהגות שהחליף‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מפתח השיוך לקבוצות‬ ‫בניתוח המערכת הגיאו‪-‬פוליטית הנוכחית‪ ,‬אנו מבחינים בין חמש קבוצות של מדינות‪:‬‬ ‫מדינות הגוש הדמוקרטי ‪ -‬בקבוצה זו נכללות מדינות המחויבות למטרותיו של הגוש הדמוקרטי‪.‬‬ ‫אלו כוללות מדינות בעלות מסורת דמוקרטית והשפעה בזירה הבינלאומית‪ ,‬ומדינות שאינן‬ ‫דמוקרטיות אך שותפות אינטרסים הביאה אותן לפעול למען המטרה המשותפת‪.‬‬ ‫בנות הברית של הגוש הדמוקרטי – קבוצה זו היא בבחינת מדינות "השורה השנייה" של הגוש‬ ‫הדמוקרטי‪ .‬מרכיבות אותה מדינות שנאמנותן למטרות הגוש הדמוקרטי אינה מוחלטת כמו אצל‬ ‫חברי הקבוצה הראשונה‪ ,‬אך עודנה תופסת מקום גבוה בתפיסת העולם‪.‬‬ ‫מדינות נייטרליות – בקטגוריה זו נמצאות שתי קבוצות של מדינות‪ .‬הראשונה כוללת את אותן‬ ‫מדינות שנמנעות בעיקרון מלבחור צד במערכה הגיאו‪-‬פוליטית‪ .‬מדינות אלה מוצאות את הדרך‬ ‫לקיים יחסים תקינים עם מדינות משני הגושים‪ .‬הן חברות כולן בארגון המדינות הבלתי מזדהות‪,‬‬ ‫אך מסתייגות ברובן מהקו האנטי‪-‬אמריקני שהשתלט בשנים האחרונות על הארגון‪ .‬קבוצה שנייה‬ ‫של מדינות בקטגוריה זו אלו מדינות המשויכות לכאן כמעין "תחנת ביניים"‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מדינות‬ ‫שהיו מזוהות במשך שנים עם הגוש הדמוקרטי עד שחילופי שלטון הביאו לאימוץ קו קיצוני לצד‬ ‫השני‪ ,‬תתקשינה לרוב "לדלג" בין שתי קבוצות דירוג באותה תקופת בדיקה‪ .‬את השינויים‬ ‫במדינות אלו אנו נוהגים לסקר באופן שוטף בירחון המקוון‪.‬‬ ‫בנות הברית של הגוש הריכוזי ‪ -‬בדומה לקבוצה המקבילה בגוש הדמוקרטי‪ ,‬גם כאן נמצאות‬ ‫מדינות שרואות בדרכו של הגוש הריכוזי את דרכן‪ ,‬אך מסיבות שונות אינן מחויבות לגוש באופן‬ ‫מוחלט כחברי הקטגוריה האחרונה‪.‬‬ ‫מדינות הגוש הריכוזי – בקבוצה ז ו נכללות המדינות המהוות "סדין אדום" לקבוצת מדינות הגוש‬ ‫הדמוקרטי‪ .‬כאן לא נמצא ולו מדינה דמוקרטית אחת‪ ,‬אלא מדינות "הזוכות" לדברי ביקורת‬ ‫חריפים מארגוני זכויות אדם‪ .‬מדינות אלו מצאו עצמן נדחקות האחת לשנייה נוכח הלחץ מצד‬ ‫הגוש הדמוקרטי בעשור האחרון‪ ,‬והן חוסות תחת כנפיהן של רוסיה וסין שמובילות את המאבק‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫השיוך לאחת מחמש הקבוצות שנסקרו לעיל מתבצע על פי הניקוד המשוקלל של המדינה במדד‬ ‫סיקור ממוקד‪ ,‬ולפי המפתח הבא‪:‬‬ ‫שיוך לקבוצה‬ ‫ניקוד‬ ‫חברה בגוש הריכוזי‬ ‫‪1.11-2.11‬‬ ‫בת ברית של הגוש הריכוזי‬ ‫‪1.11-2.11‬‬ ‫מדינה ניטראלית‬ ‫‪0.11-7.11‬‬ ‫בת ברית של הגוש הדמוקרטי‬ ‫‪7.12-..11‬‬ ‫חברה בגוש הדמוקרטי‬ ‫‪..12-21.11‬‬ ‫בבואנו להציג את מדד סיקור ממוקד‪ ,‬שאפנו למקד את הדיון במדינות המהוות גורם כלשהו‬ ‫בזירה הגיאו‪-‬פוליטית‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא כל מדינות העולם נכללות בו‪ .‬את המדינות שנשארו בחוץ ניתן‬ ‫לקבץ תחת שתי קבוצות‪ :‬בקבוצה הראשונה נכללות מדינות בהן השלטון המרכזי נמצא רק‬ ‫בשלבי התהוות או שאינו מצליח לאכוף מרותו על פני כל השטח הריבוני של המדינה‪ ,‬דוגמת‬ ‫סומליה או סוריה או מדינות שהשלטון המרכזי בהן קרס וטרם התייצב אחר במקומו‪ ,‬דוגמת לוב‪.‬‬ ‫הקבוצה השנייה מורכבת מ"מיקרו‪-‬מדינות"‪ .‬ההגדרה המקובלת למיקרו‪-‬מדינה היא כזו ששטחה‬ ‫אינו עולה על ‪ 2,111‬קמ"ר ושאוכלוסייתה קטנה מחצי מיליון תושבים‪ .‬מבין קבוצה זו‪ ,‬המונה‬ ‫כמה עשרות מדינות‪ ,‬אנו כן כוללים במדד מיקרו‪-‬מדינות החברות במסגרות על‪-‬מדיניות בעלות‬ ‫עניין גיאו‪-‬פוליטי‪ ,‬דוגמת חברות באיחוד האירופי‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫המדד המלא‬ ‫שינויים‬ ‫מדינה‬ ‫מיקום‬ ‫בולטים‬ ‫זיקה‬ ‫נקודות‬ ‫פוליטית‬ ‫מדד‬ ‫זיקה‬ ‫צבאית‬ ‫זיקה‬ ‫כלכלית‬ ‫השלטון‬ ‫הנוכחי‬ ‫מדד‬ ‫הדמוקרטיה‬ ‫חברות בגוש הדמוקרטי‬ ‫איסלנד‬ ‫דנמרק‬ ‫שבדיה‬ ‫קנדה‬ ‫הולנד‬ ‫לוקסמבורג‬ ‫נורווגיה‬ ‫אוסטריה‬ ‫אירלנד‬ ‫גרמניה‬ ‫בריטניה‬ ‫צ'כיה‬ ‫ארצות הברית‬ ‫בלגיה‬ ‫ספרד‬ ‫פורטוגל‬ ‫צרפת‬ ‫איטליה‬ ‫אוסטרליה‬ ‫יוון‬ ‫אסטוניה‬ ‫דרום קוריאה‬ ‫ישראל‬ ‫ניו‪-‬זילנד‬ ‫סלובקיה‬ ‫פינלנד‬ ‫ליטא‬ ‫פולין‬ ‫לטביה‬ ‫הונגריה‬ ‫בולגריה‬ ‫רומניה‬ ‫מלטה‬ ‫קרואטיה‬ ‫יפן‬ ‫קפריסין‬ ‫קולומביה‬ ‫מכסיקו‬ ‫אלבניה‬ ‫שוויץ‬ ‫סלובניה‬ ‫גיאנה‬ ‫מאוריציוס‬ ‫הפיליפינים‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪06‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪02‬‬ ‫‪02‬‬ ‫‪02‬‬ ‫‪02‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9.91‬‬ ‫‪9.88‬‬ ‫‪9.78‬‬ ‫‪9.77‬‬ ‫‪9.75‬‬ ‫‪9.72‬‬ ‫‪9.68‬‬ ‫‪9.66‬‬ ‫‪9.64‬‬ ‫‪9.59‬‬ ‫‪9.55‬‬ ‫‪9.55‬‬ ‫‪9.53‬‬ ‫‪9.51‬‬ ‫‪9.51‬‬ ‫‪9.48‬‬ ‫‪9.47‬‬ ‫‪9.44‬‬ ‫‪9.43‬‬ ‫‪9.41‬‬ ‫‪9.40‬‬ ‫‪9.38‬‬ ‫‪9.38‬‬ ‫‪9.37‬‬ ‫‪9.34‬‬ ‫‪9.32‬‬ ‫‪9.31‬‬ ‫‪9.28‬‬ ‫‪9.26‬‬ ‫‪9.24‬‬ ‫‪9.18‬‬ ‫‪9.14‬‬ ‫‪9.12‬‬ ‫‪9.08‬‬ ‫‪9.07‬‬ ‫‪8.87‬‬ ‫‪8.48‬‬ ‫‪8.48‬‬ ‫‪8.47‬‬ ‫‪8.42‬‬ ‫‪8.42‬‬ ‫‪8.41‬‬ ‫‪8.34‬‬ ‫‪8.33‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9.65‬‬ ‫‪9.52‬‬ ‫‪9.73‬‬ ‫‪9.08‬‬ ‫‪8.99‬‬ ‫‪8.88‬‬ ‫‪9.93‬‬ ‫‪8.62‬‬ ‫‪8.56‬‬ ‫‪8.34‬‬ ‫‪8.21‬‬ ‫‪8.19‬‬ ‫‪8.11‬‬ ‫‪8.05‬‬ ‫‪8.02‬‬ ‫‪7.92‬‬ ‫‪7.88‬‬ ‫‪7.74‬‬ ‫‪9.22‬‬ ‫‪7.65‬‬ ‫‪7.61‬‬ ‫‪8.13‬‬ ‫‪7.53‬‬ ‫‪9.26‬‬ ‫‪7.35‬‬ ‫‪9.06‬‬ ‫‪7.24‬‬ ‫‪7.12‬‬ ‫‪7.05‬‬ ‫‪6.96‬‬ ‫‪6.72‬‬ ‫‪6.54‬‬ ‫‪8.28‬‬ ‫‪6.93‬‬ ‫‪8.08‬‬ ‫‪7.29‬‬ ‫‪6.63‬‬ ‫‪6.90‬‬ ‫‪5.67‬‬ ‫‪9.09‬‬ ‫‪7.88‬‬ ‫‪6.05‬‬ ‫‪8.17‬‬ ‫‪6.30‬‬ ‫מקדוניה‬ ‫מונטנגרו‬ ‫‪33‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8.14‬‬ ‫‪8.11‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪6.16‬‬ ‫‪6.05‬‬ ‫בנות ברית של הגוש הדמוקרטי‬ ‫בחריין‬ ‫טיוואן‬ ‫ג'מייקה‬ ‫קטאר‬ ‫כווית‬ ‫אל סלוואדור‬ ‫בוסניה‪-‬הרצגובינה‬ ‫עומן‬ ‫קוסובו‬ ‫ירדן‬ ‫אתיופיה‬ ‫צ'ילה‬ ‫איחוד האמירויות‬ ‫ערב הסעודית‬ ‫בורונדי‬ ‫פנמה‬ ‫פרו‬ ‫סינגפור‬ ‫הודו‬ ‫הרפובליקה הדומ'‬ ‫מרוקו‬ ‫צ'אד‬ ‫טרינידד וטובגו‬ ‫גוואטמלה‬ ‫מצרים‬ ‫קניה‬ ‫קמרון‬ ‫הונדורס‬ ‫אורוגוואי‬ ‫סורינאם‬ ‫סרביה‬ ‫טוניסיה‬ ‫ארגנטינה‬ ‫גיאורגיה‬ ‫כף ורדה‬ ‫בוצוואנה‬ ‫גבון‬ ‫בורקינה פאסו‬ ‫אוגנדה‬ ‫מדגסקר‬ ‫קוסטה ריקה‬ ‫פרגוואי‬ ‫אפגניסטן‬ ‫מזרח טימור‬ ‫תאילנד‬ ‫מולדובה‬ ‫דרום סודן‬ ‫‪47‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪+28‬‬ ‫‪+22‬‬ ‫‪+28‬‬ ‫‪+16‬‬ ‫‪+10‬‬ ‫‪+23‬‬ ‫‪+9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7.98‬‬ ‫‪7.89‬‬ ‫‪7.85‬‬ ‫‪7.85‬‬ ‫‪7.85‬‬ ‫‪7.77‬‬ ‫‪7.73‬‬ ‫‪7.72‬‬ ‫‪7.70‬‬ ‫‪7.69‬‬ ‫‪7.61‬‬ ‫‪7.59‬‬ ‫‪7.55‬‬ ‫‪7.48‬‬ ‫‪7.35‬‬ ‫‪7.32‬‬ ‫‪7.17‬‬ ‫‪7.02‬‬ ‫‪6.98‬‬ ‫‪6.72‬‬ ‫‪6.72‬‬ ‫‪6.71‬‬ ‫‪6.59‬‬ ‫‪6.57‬‬ ‫‪6.54‬‬ ‫‪6.50‬‬ ‫‪6.41‬‬ ‫‪6.41‬‬ ‫‪6.39‬‬ ‫‪6.39‬‬ ‫‪6.38‬‬ ‫‪6.37‬‬ ‫‪6.36‬‬ ‫‪6.33‬‬ ‫‪6.33‬‬ ‫‪6.31‬‬ ‫‪6.29‬‬ ‫‪6.28‬‬ ‫‪6.24‬‬ ‫‪6.23‬‬ ‫‪6.23‬‬ ‫‪6.22‬‬ ‫‪6.17‬‬ ‫‪6.14‬‬ ‫‪6.14‬‬ ‫‪6.08‬‬ ‫‪6.05‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2.53‬‬ ‫‪7.57‬‬ ‫‪7.39‬‬ ‫‪3.18‬‬ ‫‪3.78‬‬ ‫‪6.47‬‬ ‫‪5.11‬‬ ‫‪3.26‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪3.76‬‬ ‫‪3.72‬‬ ‫‪7.54‬‬ ‫‪2.58‬‬ ‫‪1.71‬‬ ‫‪3.60‬‬ ‫‪7.08‬‬ ‫‪6.47‬‬ ‫‪5.88‬‬ ‫‪7.52‬‬ ‫‪6.49‬‬ ‫‪4.07‬‬ ‫‪1.62‬‬ ‫‪7.16‬‬ ‫‪5.88‬‬ ‫‪4.56‬‬ ‫‪4.71‬‬ ‫‪3.44‬‬ ‫‪5.84‬‬ ‫‪8.17‬‬ ‫‪6.65‬‬ ‫‪6.33‬‬ ‫‪5.67‬‬ ‫‪6.84‬‬ ‫‪5.53‬‬ ‫‪7.92‬‬ ‫‪7.85‬‬ ‫‪3.56‬‬ ‫‪3.52‬‬ ‫‪5.16‬‬ ‫‪3.93‬‬ ‫‪8.10‬‬ ‫‪6.26‬‬ ‫‪2.48‬‬ ‫‪7.16‬‬ ‫‪6.55‬‬ ‫‪6.32‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫מדינות נייטרליות‬ ‫אנגולה‬ ‫פפואה גינאה‬ ‫החדשה‬ ‫גאנה‬ ‫ברזיל‬ ‫לסוטו‬ ‫רואנדה‬ ‫ברוניי‬ ‫אזרביג'אן‬ ‫בנין‬ ‫ניגריה‬ ‫טורקיה‬ ‫אינדונזיה‬ ‫קמבודיה‬ ‫ניז'ר‬ ‫נפאל‬ ‫בהוטן‬ ‫מאלי‬ ‫הרפובליקה המרכז‬ ‫אפריקנית‬ ‫טנזניה‬ ‫סנגל‬ ‫גמביה‬ ‫ליבריה‬ ‫מלאווי‬ ‫סוואזילנד‬ ‫טוגו‬ ‫מוזמביק‬ ‫פיג'י‬ ‫קומורוס‬ ‫מלזיה‬ ‫חוף השנהב‬ ‫נמיביה‬ ‫סיירה לאונה‬ ‫אוקראינה‬ ‫גינאה‪-‬ביסאו‬ ‫תימן‬ ‫מיאנמר‬ ‫גינאה המשוונית‬ ‫בנגלדש‬ ‫‪94‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪5.94‬‬ ‫‪5.93‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3.35‬‬ ‫‪6.32‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪97‬‬ ‫‪98‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪101‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪103‬‬ ‫‪104‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪109‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪5.86‬‬ ‫‪5.83‬‬ ‫‪5.72‬‬ ‫‪5.72‬‬ ‫‪5.60‬‬ ‫‪5.59‬‬ ‫‪5.55‬‬ ‫‪5.37‬‬ ‫‪5.33‬‬ ‫‪5.29‬‬ ‫‪5.14‬‬ ‫‪5.09‬‬ ‫‪5.09‬‬ ‫‪5.06‬‬ ‫‪5.03‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6.02‬‬ ‫‪7.12‬‬ ‫‪6.66‬‬ ‫‪3.36‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3.15‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3.77‬‬ ‫‪5.73‬‬ ‫‪6.76‬‬ ‫‪4.96‬‬ ‫‪4.16‬‬ ‫‪4.16‬‬ ‫‪4.65‬‬ ‫‪5.12‬‬ ‫‪1.99‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪4.97‬‬ ‫‪4.88‬‬ ‫‪4.84‬‬ ‫‪4.82‬‬ ‫‪4.63‬‬ ‫‪4.61‬‬ ‫‪4.60‬‬ ‫‪4.52‬‬ ‫‪4.48‬‬ ‫‪4.45‬‬ ‫‪4.41‬‬ ‫‪4.41‬‬ ‫‪4.40‬‬ ‫‪4.33‬‬ ‫‪4.26‬‬ ‫‪4.23‬‬ ‫‪4.19‬‬ ‫‪4.06‬‬ ‫‪4.02‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5.88‬‬ ‫‪6.09‬‬ ‫‪3.31‬‬ ‫‪4.95‬‬ ‫‪6.08‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪3.45‬‬ ‫‪4.88‬‬ ‫‪3.67‬‬ ‫‪3.52‬‬ ‫‪6.41‬‬ ‫‪3.25‬‬ ‫‪6.24‬‬ ‫‪4.71‬‬ ‫‪5.91‬‬ ‫‪1.43‬‬ ‫‪3.12‬‬ ‫‪2.35‬‬ ‫‪1.83‬‬ ‫‪5.86‬‬ ‫‪112‬‬ ‫‪113‬‬ ‫‪114‬‬ ‫‪115‬‬ ‫‪116‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪118‬‬ ‫‪119‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪122‬‬ ‫‪123‬‬ ‫‪124‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪126‬‬ ‫‪127‬‬ ‫‪128‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪131‬‬ ‫חדשה‬ ‫בנות ברית של הגוש הריכוזי‬ ‫דרום אפריקה‬ ‫פקיסטן‬ ‫טורקמניסטן‬ ‫קונגו (ר')‬ ‫לבנון‬ ‫סרי לנקה‬ ‫גינאה‬ ‫מאוריטניה‬ ‫וייטנאם‬ ‫זמביה‬ ‫‪132‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪135‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪137‬‬ ‫‪138‬‬ ‫‪139‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪141‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0923‬‬ ‫‪0923‬‬ ‫‪0920‬‬ ‫‪0926‬‬ ‫‪0922‬‬ ‫‪0923‬‬ ‫‪0932‬‬ ‫‪0933‬‬ ‫‪0936‬‬ ‫‪6926‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪293‬‬ ‫‪393‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2922‬‬ ‫‪3932‬‬ ‫‪3926‬‬ ‫‪6922‬‬ ‫‪3933‬‬ ‫‪3923‬‬ ‫‪6922‬‬ ‫‪3932‬‬ ‫‪6922‬‬ ‫‪2962‬‬ ‫ניקרגוואה‬ ‫לאוס‬ ‫עיראק‬ ‫ג'יבוטי‬ ‫אריתריאה‬ ‫אלג'יריה‬ ‫‪142‬‬ ‫‪143‬‬ ‫‪144‬‬ ‫‪145‬‬ ‫‪146‬‬ ‫‪147‬‬ ‫‪-11‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6922‬‬ ‫‪6920‬‬ ‫‪6920‬‬ ‫‪6923‬‬ ‫‪6933‬‬ ‫‪6932‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪693‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3932‬‬ ‫‪6906‬‬ ‫‪393‬‬ ‫‪6923‬‬ ‫‪693‬‬ ‫‪0920‬‬ ‫חברות בגוש הריכוזי‬ ‫ארמניה‬ ‫אקוודור‬ ‫מונגוליה‬ ‫בוליביה‬ ‫קובה‬ ‫קונגו (דמ')‬ ‫קירגיזסטן‬ ‫ונצואלה‬ ‫בלארוס‬ ‫קזחסטן‬ ‫רוסיה‬ ‫סין‬ ‫זימבבוואה‬ ‫טג'יקיסטן‬ ‫סודן‬ ‫איראן‬ ‫אוזבקיסטן‬ ‫צפון קוריאה‬ ‫‪148‬‬ ‫‪149‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪151‬‬ ‫‪152‬‬ ‫‪153‬‬ ‫‪154‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪156‬‬ ‫‪157‬‬ ‫‪158‬‬ ‫‪159‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪161‬‬ ‫‪162‬‬ ‫‪163‬‬ ‫‪164‬‬ ‫‪165‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3926‬‬ ‫‪3923‬‬ ‫‪3922‬‬ ‫‪3922‬‬ ‫‪3920‬‬ ‫‪3902‬‬ ‫‪3906‬‬ ‫‪3962‬‬ ‫‪3963‬‬ ‫‪3933‬‬ ‫‪3923‬‬ ‫‪3923‬‬ ‫‪3922‬‬ ‫‪3920‬‬ ‫‪3923‬‬ ‫‪3933‬‬ ‫‪3930‬‬ ‫‪3962‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3932‬‬ ‫‪3922‬‬ ‫‪2903‬‬ ‫‪3923‬‬ ‫‪0936‬‬ ‫‪3926‬‬ ‫‪3922‬‬ ‫‪3933‬‬ ‫‪0933‬‬ ‫‪6923‬‬ ‫‪0923‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪6922‬‬ ‫‪6933‬‬ ‫‪6902‬‬ ‫‪3922‬‬ ‫‪3926‬‬ ‫‪3932‬‬ ‫התמונה לאורך השנים‬ ‫נדבך נוסף שמספק לנו המדד החדש בניתוח הגיאו‪-‬פוליטי הוא הבסיס להשוואה בין חמש‬ ‫הקבוצות שהגדרנו‪ ,‬לאורך זמן‪ .‬הצגה זו ממחישה אף היא כיצד הקטבים – הגוש הדמוקרטי מצד‬ ‫אחד והגוש הריכוזי מצד שני ‪ -‬נותרים יציבים לאורך זמן‪ ,‬בעוד עיקר התנודות נרשמות בגושי‬ ‫בנות הברית והמדינות הנייטרליות‪.‬‬ ‫נותרו בחוץ‬ ‫וזוהי רשימת המדינות שנותרו מחוץ למדד‪ .‬מדינות אלו אינן גורם בזכות עצמן המשפיע על הזירה‬ ‫הגיאו‪-‬פוליטית‪ ,‬בין אם אין בהן שלטון מרכזי יציב ובין אם מדובר במיקרו‪-‬מדינות‪.‬‬ ‫איי הבהאמה‬ ‫איי מרשל‬ ‫איי סיישל‬ ‫איי שלמה‬ ‫אנדורה‬ ‫אנטיגואה וברבודה‬ ‫בליז‬ ‫ברבדוס‬ ‫גרנדה‬ ‫דומיניקה‬ ‫האיטי‬ ‫האיים המלדיביים‬ ‫ונואטו‬ ‫טובאלו‬ ‫טונגה‬ ‫לוב‬ ‫ליכטנשטיין‬ ‫מונאקו‬ ‫מיקרונזיה‬ ‫נאורו‬ ‫סאו טומה ופרינסיפה‬ ‫סומליה‬ ‫סוריה‬ ‫סט‪ .‬וינסנט וגרנדין‬ ‫סט‪ .‬לוסיה‬ ‫סט‪ .‬קיטס ונביס‬ ‫סמואה‬ ‫סן מרינו‬ ‫פלאו‬ ‫קיריבטי‬ ‫המדד הבא יפורסם בגיליון ספטמבר ‪.1120‬‬ ‫‪15‬‬