‫הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס‬ ‫תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל‬ ‫ההתבגרות‪.‬‬ ‫מוגש במסגרת היחידה החמישית במדעי החברה‪.‬‬ ‫תחום דעת‪ :‬פסיכולוגיה‪.‬‬ ‫מגישה ‪ :‬אור רוזנר‬ ‫ת‪.‬ז‪641400002 :.‬‬ ‫מנחה‪ :‬הגברת אורלי דניאל‬ ‫מאי‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫הקדמה אישית…………‪3..................................................................……………….......‬‬ ‫מבוא‪4...............................................................................................................................‬‬ ‫החלק התיאורטי ‪5.............................................................................................................‬‬ ‫פרק א ‪ -‬משתנה בלתי תלוי‪ :‬דימוי עצמי‬ ‫‪1.1‬מהו דימוי עצמי ומרכיביו‪6..............................................................................................‬‬ ‫‪ 1.1‬דימוי עצמי על פי התאוריות השונות‪7..............................................................................‬‬ ‫‪ 1.3‬גורמם המשפיעים על הדימוי העצמי‪8..............................................................................‬‬ ‫‪ 1.4‬דימוי עצמי בקרב מתבגרים‪9..........................................................................................‬‬ ‫פרק ב – משתנה תלוי‪ :‬דפוס התקשורת עם המין השני‬ ‫‪ 1.1‬מהי תקשורת‪-‬הגדרה‪11...................................................................................................‬‬ ‫‪ 1.1‬תקשורת בין אישית ומאפייניה‪11-11.................................................................................‬‬ ‫‪ 1.3‬התפתחות חברתית בגיל ההתבגרות‪13..............................................................................‬‬ ‫‪ 1.4‬אינטימיות בקרב מתבגרים‪14-15.....................................................................................‬‬ ‫פרק ג ‪ -‬הקשר בין דימוי עצמי לדפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות‬ ‫‪ 3.1‬הקשר בין דימוי עצמי לדפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות‪ -‬מאמר‪16-17..‬‬ ‫סיכום החלק התיאורטי ‪18....................................................................................................‬‬ ‫החלק המחקרי ‪19................................................................................................................‬‬ ‫מבוא למחקר שדה………………………………‪11-11.......................................................‬‬ ‫הצגה וניתוח ממצאים…‪13-15.....................................................………………………….‬‬ ‫דיון ומסקנות ……………………………………‪16-18.....................................................‬‬ ‫רפלקציה ………………………………………‪19-31.......................................................‬‬ ‫ביביליוגרפיה‪31....................................................................................................................‬‬ ‫נספחים ‪31-41.......................................................................................................................‬‬ ‫‪2‬‬ ‫הקדמה אישית‬ ‫שמי אור רוזנר ואני לומדת בבית הספר עמי אסף‪ ,‬במסגרת בחירתי להרחיב פסיכולוגיה‪-‬‬ ‫סוציולוגיה עלי לעשות עבודת מחקר ליחידה האחרונה בהרחבה‪.‬‬ ‫את עבודתי בחרתי לעשות על הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס התקשורת עם המין השני בגיל‬ ‫ההתבגרות מכיוון שהנושא של דימוי עצמי סובב את כולנו במשך כל חיינו והקשר שלו לתקשורת‬ ‫עם המין השני הוא בדיוק מה שעובר על כל המתבגרים ועלי כחלק מכלל המתבגרים בחיינו כעת‪.‬‬ ‫בהמשך לחקירת הנושא ולעשיית העבודה גיליתי את הדברים המרכיבים את הדימוי העצמי ואת‬ ‫הדברים היכולים לשפר אותו ונעזרתי בכך‪ ,‬וזה גם עזר לי לפתח קשרים בין אישיים עם מתבגרים‬ ‫מהמין השני‪.‬‬ ‫אני מקווה שתהנו לקרוא את עבודתי ושתיקחו גם אתם ממנה משהו כמו שאני לקחתי ולמדתי‬ ‫ממנה ‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מבוא‬ ‫במסגרת היחידה החמישית במגמת מדעי החברה אני עושה עבודה‪ ,‬עבודתי תעסוק בקשרבין‬ ‫דימוי עצמי לבין דפוס התקשורת עם המין השני בגיל ההתבגרות‪ .‬שאלת המחקר שלי היא האם‬ ‫יימצא קשר בין דימוי עצמי לבין דפוס התקשורת עם המין השני בגיל ההתבגרות ? ‪ ,‬המשתנה‬ ‫הבלתי תלוי שלי הוא דימוי עצמי והמשתנה התלוי שלי הוא דפוס התקשורת עם המין השני‪.‬‬ ‫בעבודתי אחקור מתבגרים בכיתות י'‪ -‬יב'‪.‬‬ ‫מטרת עבודתי היא למצוא את הקשר שבין הדימוי העצמי בקרב מתבגרים לבין דפוסי התקשורת‬ ‫הבין אישיים עם המין השני אצל מתבגרים‪ .‬השערת המחקר שלי היא שככל שהדימוי העצמי‬ ‫יהיה חיובי יותר כך דפוס התקשורת עם המין השני בגיל ההתבגרות יהיה אינטימי יותר‪.‬‬ ‫הסיבות העיקריות אשר הובילו אותי לכתיבת העבודה בנושא זה הם בעיקר כי זה נושא הסובב‬ ‫סביבנו כל הזמן‪ ,‬אנחנו המתבגרים חווים קשרים עם המין השני כל הזמן ורציתי להבין מה‬ ‫משפיע על קשרים אלה ואם יש קשר לאיך שהמתבגר תופס את הדימוי העצמי שלו לבין יצירת‬ ‫קשריו עם המין השני‪.‬‬ ‫עבודתי בנויה משני חלקים ‪:‬‬ ‫החלק הראשון חלק תאורטי ‪ .‬בו יוצגו תאוריות והביטים שונים בנוגע לנושא העבודה מתוך‬ ‫מאמרים וספרים העוסקים בנושא ‪ .‬בחלק זה יש ‪ 3‬פרקים ‪ ,‬כל פרק עוסק בפן אחר לגבי הנושא‪.‬‬ ‫הפרק הראשון דן במשתנה הבלתי התלוי – דימוי עצמי ‪ ,‬בו אכתוב על תתי הנושאים הבאים ‪:‬‬ ‫מהו דימוי עצמי ומרכיביו ‪ ,‬דימוי עצמי על פי התאוריות השונות‪ ,‬גורמים המשפיעים על דימוי‬ ‫עצמי ‪ ,‬דימוי עצמי בקרב מתבגרים‪.‬‬ ‫הפרק השני עוסק במשתנה התלוי – דפוס התקשורת עם המין השני ‪ ,‬בו אכתוב על תתי הנושאים‬ ‫הבאים ‪ :‬מהו דפוס (הגדרה) ‪ ,‬מהי תקשורת (הגדרה)‪ ,‬תקשורת בין המינים‪ ,‬השפעות על דפוס‬ ‫התקשורת בין המינים ‪ ,‬דפוסי תקשורת עם המין השני‪.‬‬ ‫בפרק השלישי אציג את נושא עבודתי – הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס התקשורת עם המין‬ ‫השני בגיל ההתבגרות ‪,‬לאחר מכן אכתוב על דימוי עצמי ועל דפוס התקשורת ובסוף הפרק אציג‬ ‫מחקר שמשקר בין דימוי עצמי לבין דפוס התקשורת עם המין השני‪.‬‬ ‫החלק השני של עבודתי הוא החלק המעשי‪ .‬בחלק זה אנסה להוכיח את אשר טענתי בחלק‬ ‫התאורטי‪ ,‬אי לכך אבצע שאלון על נושא העבודה ואבדוק את שאלת המחקר שלי‪ .‬ואמצא את‬ ‫הקשר בין המשתנה התלוי‪ -‬דפוס התקשורת עם המין השני לבין המשתנה הבלתי תלוי‪ -‬דימוי‬ ‫עצמי‪.‬‬ ‫כולי תקווה שעבודתי תמחיש ותדגיש את הקשר בין המשתנים שעליהם בחרתי לעשות את‬ ‫העבודה‪ ,‬דימוי ועצמי ותקשורת אינטימית ‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫החלק‬ ‫התאורטי‬ ‫‪5‬‬ ‫פרק ראשון‪ -‬משתנה בלתי תלוי‪ :‬דימוי עצמי‬ ‫תת פרק זה יעסוק במהו דימוי עצמי ומהם מרכיביו‪ .‬חשיבותו של פרק זה לעבודה היא‬ ‫‪1.1‬‬ ‫רבה מאוד מכיוון שהדימוי העצמי הוא המשתנה הבלתי תלוי בעבודה אשר אותו אני‬ ‫‪1‬‬ ‫חוקרת כחלק משאלת המחקר‪.‬‬ ‫דימוי עצמי הוא אוסף של מרכיבים רבים המשקפים את מה שהיחיד חושב ומכיר את‬ ‫עצמו בזמנים שונים‪ ,‬בסיטואציות ופעילויות שונות‪.‬‬ ‫הדימוי העצמי הוא למעשה מה שמשקף לאדם את עצמו מתוך ביצועיו ומתוך‬ ‫‪2‬‬ ‫האינטראקציות שלו עם הסביבה‪.‬‬ ‫הדימוי העצמי מכיל בתוכו את התכונות והדימויים שהאדם מייחס לעצמו ‪ .‬הדימוי‬ ‫העצמי מורכב מהיבטים שונים הבאים לידי ביטוי במשך כל חייו‪.‬‬ ‫ההיבטים השונים המרכיבים את הדימוי העצמי ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫דימוי אישי – תפיסת האדם את תכונותיו האישיות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫דימוי גופני‪ -‬תפיסת האדם את גופו ‪,‬בריאותו והופעתו החיצונית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫דימוי מוסרי‪ -‬תפיסת מוסריותו והתנהגותו של הפרט על פי הנורמות המקובלות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫דימוי משפחתי‪-‬תפיסת הפרט את עצמו בתוך המסגרת המשפחתית ותפיסתו את‬ ‫יחס המשפחה אליו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫דימוי חברתי‪-‬תפיסת הפרט את עצמו ביחס לזולתו בתוך אינטראקציות‬ ‫‪3‬‬ ‫חברתיות‪.‬‬ ‫היבטים אלה הם רק חלק מכל ההיבטים המרכיבים את הדימוי העצמי של האדם אך אלו‬ ‫הם ההיבטים החשובים ביותר אשר סובבים את האדם בכל מקום בו הוא נמצא ואליו הוא הולך‪.‬‬ ‫הדימוי העצמי שהאדם מסגל לעצמו הוא גורם חשוב בעיצוב התנהגותו ‪ ,‬כלומר ככל שהדימוי‬ ‫העצמי של האדם יהיה חיובי יותר כך האדם יחוש ביטחון עצמי רב יותר יהיה לו קל להסתדר‬ ‫בחברה‪ ,‬וכך להפך ככל שהדימוי העצמי היה שלילי יותר כך האדם יחוש ביטחון עצמי נמוך ויהיה‬ ‫לו קשה להסתדר בחברה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫אתר גליה‪" ,‬מרחב להתפתחות אישית ובין אישית" ‪www.galiya.co.il‬‬ ‫אתר ויקפדיה ‪" ,‬דימוי עצמי" ‪he.wikipedia.org/wiki/‬דימוי_עצמי‬ ‫ספר פסיכולוגיה התפתחותית‪,‬מפגש שני‪ .‬הוצאת רכס (‪ )2212‬ד"ר ציפי בר‪-‬אל ד"ר מרים נוימאיר‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ 1.2‬בתת פרק זה אעסוק בדימוי עצמי על פי התאוריות השונות‪ .‬פרק זה חשוב מכיוון שהוא עוזר‬ ‫להבין את המושג דימוי עצמי בכמה מובנים ועל ידי כמה תאוריות שונות‪.‬‬ ‫על‪-‬פי רוג'רס‪ ,‬התפתחות הדימוי העצמי של האדם בין אם הוא דימוי עצמי חיובי ובין אם הוא‬ ‫דימוי עצמי שלילי‪ ,‬היא תוצאה של ההשפעה של הערכות האחרים ‪,‬שניתנות לאדם בעיקר‬ ‫בילדותו‪ .‬העצמי של האדם מעוצב דרך האינטראקציה עם האחרים‪ ,‬שהם משמעותיים לו‪ ,‬ועם‬ ‫התגובות שלהם ‪.‬‬ ‫הסביבה יכולה להגיב בשני סוגי הערכה ‪:‬‬ ‫א‪ .‬הערכה חיובית מותנית ב‪ .‬הערכה חיובית בלתי מותנית‬ ‫לכל אדם‪ ,‬ולילדים במיוחד‪ ,‬יש צורך בהערכה חיובית‪ ,‬באהבה ובקבלה‪ .‬השאלה היא‪ :‬האם‬ ‫ההערכה‪ ,‬האהבה והקבלה ניתנות לילד או לילדה ללא תנאי‪ ,‬או שהן ניתנות רק בתנאי שהעצמי‬ ‫שלהם מתאים את עצמו לציפיות של הסביבה? מה קורה לאישיות בכל אחד מהמצבים האלה ?‬ ‫הערכה חיובית מותנית‬ ‫ילדים‪ ,‬הזוכים להערכות חיוביות‪ ,‬לחיזוקים‪ ,‬לתשבחות ולאהבה‪ ,‬רק כאשר הם ממלאים את‬ ‫ציפיות ההורים ‪ -‬מתרחקים מן העצמי האמתי שלהם‪ ,‬משום שהוא מתאים את עצמו לציפיות‬ ‫הסביבה‪ .‬סוג זה של הערכה נקרא‪ :‬הערכה חיובית מותנית‪ .‬מכיוון שהילדים עסוקים במילוי‬ ‫הציפיות‪ ,‬הם אינם פנויים לבחור את בחירותיהם ולממש את כישוריהם ‪.‬‬ ‫הערכה חיובית בלתי מותנית‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬התנאים להתפתחות תקינה ולצמיחה של העצמי מתקיימים אצל ילדים הגדלים‬ ‫בסביבה המעניקה להם הערכה חיובית בלתי מותנית‪ ,‬דהיינו‪ :‬הערכה חיובית‪ ,‬תשבחות‪ ,‬חיזוקים‬ ‫ואהבה‪ ,‬הניתנים ללא כל תנאי‪ .‬תנאים אלה מאפשרים לפרט למצות את הכישורים שלו כפי שהוא‬ ‫‪4‬‬ ‫באמת‪ ,‬ובכך להגיע להגשמה עצמית ‪.‬‬ ‫פיטס בעקבות רוג'רס ואחרים סבורים שיש קשר חיובי בין הדימוי העצמי לבין התפקוד‪ .‬ככל‬ ‫שהדימוי העצמי גבוה יותר‪ ,‬התפקוד יעיל יותר‪ .‬ככל שהדימוי העצמי נמוך יותר יעילות התפקיד‬ ‫נפגמת‪ .‬אנשים בעלי דימוי עצמי גבוה בטוחים בדרך כלל בעצמם וחשים פחות חרדה מפני‬ ‫משימות קשות‪.‬‬ ‫על פי הררי סבור כי הדימוי העצמי מתפתח בעיקר דרך אינטראקציה חברתית‪ .‬כאשר הוא משתנה‬ ‫בתגובה להשוואה שבין תפישת האדם את עצמו לתגובות האחרים ‪.‬השקפה זו מזהה גורמים‬ ‫סביבתיים כמשפיעים עיקריים על התפתחות הדימוי העצמי‪ .‬לפיו ההגדרה לדימוי העצמי כוללת‬ ‫‪5‬‬ ‫סדרה של עמדות שיש לפרט על אובייקט מסוים הנקרא "עצמי"‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫סיכום פסיכולוגיה ‪http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=3951294‬‬ ‫‪ 5‬דימוי עצמי‪ ,‬תאוריות ‪http://img1.tapuz.co.il/forums/46738742.doc -‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ 1.3‬בתת פרק זה אעסוק בגורמים המשפיעים על הדימוי העצמי ‪,‬חשיבות פרק זה לעבודה היא‬ ‫רבה מכיוון שפרק זה יסביר מהם הגורמים אשר משפיעים על התפתחות הדימוי העצמי ‪.‬‬ ‫ההתפתחות הקוגנטיבית של הילד בכלל ושל יכולתו הלשונית בפרט מאפשרת לו להכיר את עצמו‬ ‫ולתאר את עצמו ולאחרים את תפיסותיו לגבי עצמו‪ .‬מסקנותיו לגבי עצמו מגיעות מארבעה‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫תגובות אחרים‪ -‬ילדים לפני גיל בית הספר לומדים על עצמם בעיקר דרך תגובות של‬ ‫אחרים ‪ ,‬כאשר אחרים אוהבים אותם ומחמיאים להם הם לומדים על עצמם שהם טובים‬ ‫‪,‬יפים ‪,‬חכמים וכו‪ ,‬אך כאשר אחרים אומרים שהם לא טובים ויורדים עליהם הם לומדים‬ ‫שהם לא מוצלחים‪ ,‬רעים ועוד‪.‬‬ ‫תגובות האחרים בגילאים אלה גורמות לילד לרכוש דימוי עצמי סובייקטיבי ולא‬ ‫מציאותי‪ .‬אך כאשר הילד מגיע לגיל בית ספר וחבריו מבקשים ממנו עזרה בחשבון או‬ ‫בנושא אחר הילד מבין שהוא טוב באותו נושא ‪,‬תגובות אלו הן אובייקטיביות יותר‬ ‫וגורמות לילד להבין על עצמו כפי שהוא באמת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התנסות אישית‪ -‬כשחשיבותו של הילד נעשית הגיונית יותר הוא מסוגל להבין ולהסיק על‬ ‫עצמו מסקנות אובייקטיביות וללמוד על עצמו ולא רק על פי מה שהסביבה שלו מגיבה לו ‪.‬‬ ‫התנסויות אלה של הילד במצבים רבים ומגוונים מלמדות אותו על נטיותיו ‪,‬כישוריו‬ ‫וחולשותיו וגורמות לו לרכוש דימוי עצמי על פי מה שהוא יודע על עצמו ולא מה שאחרים‬ ‫אומרים עליו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫השוואות שהילד עורך בינו ובין אחרים‪ -‬ככל שהילד גדל יותר כך גם יכולת החשיבה שלו‬ ‫מתפתחת ומאפשרת לו להשוות בינו ולבין חבריו‪ .‬הפסיכולוג פסטינגר הציע את תאוריית‬ ‫ההשוואה החברתית שעל פיה האדם לומד להכיר את עצמו מתוך השוואות שהוא עורך‬ ‫בינו לבין בני גילו הדומים לו‪ .‬ככל שהילד גדל הוא מרבה לערוך השוואות בינו לבין חבריו ‪,‬‬ ‫ועל בסיס השוואות אלו הוא בונה במידה רבה את הדימוי העצמי שלו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התבונות בעצמו מנקודת מבטם של אחרים‪ -‬ילדים בגיל בית הספר נמצאים כבר אחרי‬ ‫שלב החשיבה האגוצנטרית ‪ .‬הם מסוגלים להתייחס לנקודת מבטם של אחרים ולמה‬ ‫שאחרים חושבים‪ .‬וכך הם מסוגלים להסתכל על עצמם דרך עיניהם של אחרים וללמוד‬ ‫מכך על עצמם‪ .‬לפי ג'ורג' הרברט מיד‪ ,‬סוציולוג ופסיכולוג חברתי‪ ,‬הדימוי העצמי בכל גיל‬ ‫הוא תוצאה של יחסי גומלין בין הפרט לסביבתו‪ ,‬ושל היכולת של האדם להתבונן בעצמו‬ ‫מנקודת מבטם של אחרים‪ .‬האחרים משמשים לילד סוג של מראה שדרכה הוא רואה את‬ ‫עצמו ‪ .‬יכולת זו הולכת ומתחזקת בגיל ההתבגרות ומשום כך השאלה המעסיקה מאוד את‬ ‫‪6‬‬ ‫המתבגרים מה אחרים חושבים עליהם‪.‬‬ ‫‪ 6‬ספר פסיכולוגיה התפתחותית‪ ,‬מפגש שני‪ .‬ד"ר ציפי בר‪-‬אל‪ ,‬ד"ר מרים נוימאיר הוצאת רכס (‪)1111‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ 1.4‬בתת בפרק זה אעסוק בדימוי עצמי בקרב מתבגרים ‪ ,‬פרק זה הוא פרק חשוב מאוד בעבודתי‬ ‫מכיוון שעבודתי מופנית אל מתבגרים ושאלת המחקר שלי היא על דימוי עצמי בקרב מתבגרים‪.‬‬ ‫תקופת ההתבגרות מאופיינת בשינויים ביולוגיים‪ ,‬קוגניטיביים וחברתיים‪ .‬גיל ההתבגרות מהווה‬ ‫תקופת מעבר בכל התחומים של הדימוי העצמי‪ .‬בתחום הפיזי מתרחשים שינויים ביולוגים‬ ‫המעסיקים את המתבגר‪ ,‬בתחום המוסרי המתבגר מתמודד עם גיבוש ערכים‪ ,‬אידאולוגיה‬ ‫ונורמות‪ ,‬בתחום האישי עליו להגדיר תכונות ואופי וגיבוש הזהות המינית‪ ,‬בתחום יחסי המשפחה‬ ‫ישנו ניסיון לצאת החוצה מהמשפחה ולהיות עצמאי‪ ,‬בתחום החברתי עולה חשיבותה של קבוצת‬ ‫בני הגיל‪ .‬כל אלו משפיעים על הדימוי העצמי של המתבגר ‪ ,‬הניסיון שלו ברכישת כל הדברים‬ ‫‪7‬‬ ‫האלו ישפיעו על הדימוי העצמי שלו ‪ ,‬ביכולתם להשפיע לרעה וביכולתם להשפיע לטובה‪.‬‬ ‫דימוי עצמי מהווה מרכיב משמעותי בתהליכי ההתפתחות‪ .‬מאחר והמתבגר חווה שינויים רבים‬ ‫ומהירים בתקופת ההתבגרות‪ ,‬על הדימוי העצמי להתגבש מחדש תוך שילוב שינויים אלו‪ .‬לרוב‪,‬‬ ‫תקופת גיל ההתבגרות על כל שינוייה הדרמטיים מובילה בסופו של דבר להתגבשות דימוי עצמי‬ ‫‪8‬‬ ‫ולהתייצבותו‪.‬‬ ‫החלק המשמעותי של הדימוי העצמי מתפתח בגיל ההתבגרות‪ .‬גיל ההתבגרות הוא גיל קשה מאד‪,‬‬ ‫שבו החברה תופסת מקום רב בנפשם של הנערים והנערות‪ ,‬והיא משפיעה מאד על הדימוי העצמי‬ ‫שלהם‪ .‬גיל ההתבגרות הוא הגיל שבו בני הנוער מנסים לגלות את עצמם‪ ,‬את אישיותם ואת‬ ‫‪9‬‬ ‫יכולותיהם‪ ,‬וההצלחות או הכישלונות שלהם בחברה עלולים להשפיע על הדימוי העצמי שלהם‪.‬‬ ‫מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי יהיו מודעים לערכם וליכולותיהם‪ ,‬יהיו בטוחים בכוחם להשיג‬ ‫מטרות שונות וכדומה ואילו מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי יהיו חסרי ביטחון ויתקשו להאמין‬ ‫ביכולתם לבצע משימות שונות ובכך עלולים לשבש לעצמם את המשך חייהם ‪ ,‬מכיוון שאם‬ ‫הדימוי העצמי שלהם יהיה שלילי הם עלולים להגיד לעצמם שהם מראש לא יצליחו בביצוע‬ ‫המשימות וכך מראש לא לגשת לנסות לבצע משימות ולכן חשוב מאוד שבגיל ההתבגרות הדימוי‬ ‫‪10‬‬ ‫העצמי יתפתח ויהיה גבוה וכך המתבגרים יהיו מודעים לעצמם וליכולתם‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ענבר לבקוביץ ‪,‬דימוי עצמי בילדות ובגיל ההתבגרות חלק א'‪www.kacha.co.il/?pageId=7076 .‬‬ ‫‪8‬‬ ‫"שם"‬ ‫‪9‬‬ ‫אתי בן נון‪ ,‬דימוי עצמי בגל ההתבגרות ‪www.etty-ben-nun.co.il/‬דימוי‪-‬עצמי‪-‬בגיל‪-‬ההתבגרות‪/‬‬ ‫‪10‬‬ ‫"שם"‬ ‫‪9‬‬ ‫פרק שני – משתנה תלוי ‪ :‬דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני‪.‬‬ ‫‪ 2.1‬תת פרק זה יעסוק במהי היא תקשורת והגדרתה ‪ .‬פרק זה חשוב מאוד לעבודתי מכיוון שהינו‬ ‫הפרק שמדבר על המשתנה התלוי בעבודה אשר אותו אני חוקרת כחלק משאלת המחקר שלי‪.‬‬ ‫התקשורת הבין אישית שלנו מושפעת מיכולתינו להבין מצבים חברתיים‪ ,‬לנתח ולפרש אותם‪ .‬אנו‬ ‫‪11‬‬ ‫נוטים לעשות את אלו על סמך אישיותינו וניסיון העבר שלנו באינטראקציות חברתיות‪.‬‬ ‫חיי היום יום שלנו מאופיינים באינטראקציות חברתיות‪ -‬עם בן הזוג‪ ,‬ההורים‪ ,‬האחים ‪ /‬אחיות‪,‬‬ ‫הבוס‪ ,‬לקוחותינו‪ ,‬הגננת בגן של הילדים ‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫את רוב האינטראקציות החברתיות שלנו אנו מנהלים על סמך מידע שלמדנו לאורך השנים‪ .‬את‬ ‫המידע אנו למדים מאנשים משמעותיים בחיינו למשל‪ ,‬הורינו‪ ,‬מנורמות חברתיות ומערכים‪ .‬ניתן‬ ‫לראות ילדים מחקים דפוסי תקשורת שאותם למדו מהאנשים הקרובים והמשמעותיים בחייהם‬ ‫‪12‬‬ ‫ומנהלים התקשרויות עם אנשים ומערכות יחסים דומות לאלו של קרוביהם‪.‬‬ ‫אך ישנה בעיה והיא מתחילה כאשר התקשורת של הקרובים אלינו לקויה‪ .‬כלומר‪ ,‬ילד שהוריו‬ ‫רבים הרבה לומד לתקשר על ידי מריבה וזה יבוא לידי ביטוי במסגרות החברתיות בהן הוא נמצא‪.‬‬ ‫תחילה בביה"ס ולאחר מכן יכול להתפתח ולהופיע גם בזוגיות שלו בעתיד‪.‬‬ ‫תוצאות תקשורת לקויה יכולות להיות אי הבנה‪ ,‬חילוקי דעות‪ ,‬ויכוחים‪ ,‬חוסר הקשבה‪ ,‬חוסר‬ ‫שיתוף פעולה‪ ,‬בעיות בתפקוד היומיומי ומריבות אינסופיות‪ .‬למרות כך ישנה דרך לנהל את‬ ‫‪13‬‬ ‫המריבות בדרך נכונה ובכך לפגוע פחות בתקשורת‪.‬‬ ‫מרבית הדברים החשובים לנו בחיים קשורים לתקשורת שיש לנו עם אנשים אחרים ולכן‪,‬‬ ‫התנהגות אסרטיבית שהיא תוצאה של תקשורת בין אישית טובה ואפקטיבית‪ ,‬מסייעת בכל‬ ‫ביכולת לבנות חיים טובים‪ ,‬הצלחה‪ ,‬הגשמה עצמית‪ ,‬ומסייעת בהמשך החיים בכל התחומים‪.‬‬ ‫אפשר להגדיר שלושה דפוסים עיקריים של תקשורת בין אישית‪ :‬תקשורת בינאישית פסיבית‪,‬‬ ‫‪14‬‬ ‫תקשורת בינאישית אגרסיבית תוקפנית ותקשורת בינאישית אסרטיבית‪.‬‬ ‫אדם בעל דפוס של תקשורת בין אישית פסיבית מתקשה בד"כ להביע את דעתו‪ ,‬מאפשר לאחרים‬ ‫להשתלט עליו‪ ,‬לא משיג את שלו‪ ,‬מממש רק חלק קטן מהפוטנציאל האישי שלו וכתוצאה הוא‬ ‫בד"כ מתוסכל‪ .‬אדם שנוקט בדפוס תקשורת בינאישית אגרסיבית מעורר כעס ואנטגוניזם‪ ,‬חי‬ ‫במתח‪ ,‬אחרים יחכו לו בפינה וינסו להכשילו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אסרטיביות היא התקשורת המוצלחת‬ ‫ביותר בין תקשורת פסיבית לתקשורת אגרסיבית‪ .‬התנהגות אסרטיבית מאפשרת לאנשים‬ ‫להצליח ולהשיג הרבה יותר‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫"כלים אימון לאיכות חיים" ‪http://www.kelim.biz/‬‬ ‫‪12‬‬ ‫"שם"‬ ‫‪13‬‬ ‫"שם"‬ ‫‪14‬‬ ‫"שיפור וחיזוק ביטחון עצמי" – פיתוח אסרטיביות‪http://www.yossivilenski.co.il/ .‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ 1.1‬בתת פרק זה אעסוק בתקשורת בין אישית ‪ ,‬תקשורת בין אישית חשובה מאוד לעבודתי‬ ‫מכיוון שבעבודתי אני חוקרת את דפוס התקשורת בין מתבגרים כלומר הקשר בין אישי בין‬ ‫המתבגרים‪.‬‬ ‫תקשורת בין אישית היא קשר חברתי בין שני אנשים או יותר ‪ ,‬אשר מאופיינים בדרך כלל בתלות‬ ‫הדדית‪ .‬הינה מיומנות רגשית המאפשרת ניהול יחסים חברתיים‪ ,‬שמקורה ביכולת להבחין ולקלוט‬ ‫את רגשותיו של האחר ולהתאים את עצמך לרגשות אלו‪ .‬היכולת לזהות ולטפל ברגשותיו של‬ ‫‪15‬‬ ‫האחר‪ ,‬היא התמצית של המיומנות החברתית המביאה לתקשורת בין אישית טובה‪.‬‬ ‫בנוסף תקשורת בין אישית היא מיומנות שניתן לשפר אותה באופן שיאפשר לכם לשפר את‬ ‫היחסים עם אנשים אחרים ועם בני זוג‪ ,‬לבנות מערכות יחסים המושתתות על הבנה ואמון וכן‬ ‫להגיע למטרות בקשרים האישיים והמקצועיים‪.‬‬ ‫תקשורת בין אישית טובה מאפשרת בטחון עצמי והיא תנאי ליצירת זוגיות טובה‪ ,‬ליצירת קשרים‬ ‫חברתיים ועסקיים‪ ,‬להתנהלות מול קולגות‪ ,‬היא הבסיס לרושם שאנו יוצרים‪ ,‬להצלחה בראיון‬ ‫לעבודה‪ ,‬בקידום בעבודה‪ ,‬ברכישת חברים ועוד והיא בעיקר מיומנות נרכשת ונלמדת שיש לעשות‬ ‫‪16‬‬ ‫בה שימוש נבון בכל תחומי החיים‪.‬‬ ‫תקשורת בין אישית בנויה על קונצנזוס חברתי ביחס להתנהגויות שונות‪ ,‬כתגובה לפעילות‬ ‫חברתית כלשהי‪ .‬בנסיבות בהן מתרחשת סיטואציה מסוימת‪ ,‬ישנו קוד חברתי שעלינו ליישמו‬ ‫‪17‬‬ ‫בתגובה‪.‬‬ ‫כיצורים חברתיים שהולכים על פי הנורמות החברתיות המקובלות‪ ,‬אנו "מחויבים"‪ ,‬על‪-‬פי "ספר‬ ‫החוקים החברתי" לפעול על פיהן‪ .‬הפרה של חוקים חברתיים‪ ,‬גוררת סנקציות חברתיות‬ ‫המתבטאות לעיתים בבידוד חברתי ודחיקה מן המעגל החברתי‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫את החוקים החברתיים אנו לומדים עוד כפעוטות‪ .‬תחילה כחיקוי המבוגר האחראי ‪ ,‬ובשלב‬ ‫מאוחר יותר כלמידה עצמית‪ ,‬כאשר אנו חלק מתוך מעגל חברתי‪ ,‬בגן ובבתי הספר‪.‬‬ ‫למשל כאשר נותנים לילדנו מתנה‪ ,‬אנו מחנכים אותו להודות על כך‪ ,‬גם אם המתנה לא מוצאת חן‬ ‫בעיניו‪ .‬זהו החלק מהתקשורת הבין אישית ‪ ,‬ככה נוצרת תקשורת בין אישית טובה אשר בנויה על‬ ‫כבוד הדדי‪.‬‬ ‫התפתחות הטכנולוגיה ‪,‬מידע ותקשורת מאפשרות יצירה של קשרים חזקים דרך האינטרנט‬ ‫והמחשב‪ .‬רוב הטכנולוגיה הקיימות כיום מאפשרות קיום של תקשורת בין אישית ומרחיבה אותן‬ ‫במידה זו או אחרת‪ .‬למשל הפייסבוק כרשת חברתית מאפשרת שיתוף של תמונות ‪,‬סרטונים ‪,‬‬ ‫יכולת לדבר עם אנשים בצ'אט ועוד‪ .‬דבר זה מחזק ומקרב בין האנשים אשר יוצרים תקשורת בין‬ ‫אישית‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪15‬‬ ‫"בלוג האימון של טל פלד " ‪http://tally-coach.co.il‬‬ ‫‪16‬‬ ‫מאמרים משפטיים‪ -‬תקשורת בין אישית‪http://www.lawforums.co.il/fullArticleDetails.aspx?id=23300 .‬‬ ‫‪17‬‬ ‫"שם"‬ ‫‪18‬‬ ‫"שם"‬ ‫‪19‬‬ ‫"שם"‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ 2.3‬בתת פרק זה אעסוק בנושא ההתפתחות החברתית בגיל ההתבגרות‪ .‬ההתפתחות החברתית‬ ‫בגיל ההתבגרות חשובה מאוד לנושא שלי מכיוון שחלק מההתפתחות זהו שלב הזהות העצמית‬ ‫שבו הנער או הנערה מתחילים לגלות את הזהות שלהם ואת הכוונות שלהם גם מבחינה חברתית‬ ‫וגם מבחינה ביולוגית כלומר גופנית‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ 1.3‬על פי אריקסון המטלה המרכזית בגיל ההתבגרות היא ביסוס הזהות האישית כלומר תחושת‬ ‫עצמי שלמה‪ ,‬לכידה ומכוונת כלפי מטרה‪ ,‬כולל הבנת יחסיו של אדם עם אחרים והבנת ערכיו‬ ‫ותפקידיו בחברה‪ .‬ישנם שינויים החלים מתקופת הילדות לגיל ההתבגרות והם חלק ממציאת‬ ‫הזהות העצמית של המתבגר‪:‬‬ ‫ישנם שינויים התפתחותיים בהבנה של העצמי ושל הזולת‪:‬‬ ‫‪ .1‬הבנה הדדית – בגלל שהמתבגרים מודעים יותר להרגשותיהם הייחודיות שלהם‪ ,‬הם‬ ‫מתחילים לפתח מודעות להרגשות הייחודיות של זולתם‪.‬‬ ‫‪ .1‬חשיפה עצמית –מתוך הבנה הדדית נובע הרצון של בני עשרה לשתף זה את זה‬ ‫בהתנסויותיהם הפנימיות ובתולדות חייהם ‪.‬‬ ‫‪ .3‬אינטימיות – נובעת מהשניים הקודמים‪ .‬בין גיל הילדות לתקופת ההתבגרות התיכונה‪,‬‬ ‫צעירים מראים יכולת ושאיפה גדלות לאינטימיות עם חבריהם‪.‬‬ ‫‪ .4‬כחלק מהאינטימיות‪ ,‬נבנית גם מחויבות ‪ ,‬החברויות מתהדקות ומתפתחת נאמנות גדולה‬ ‫‪20‬‬ ‫יותר מאשר בגיל הילדות‪.‬‬ ‫השינויים החלים מתקופת ההתבגרות המוקדמת למאוחרת‪ ,‬אופייה של החברות ממשיך‬ ‫להשתנות‪ :‬בתקופת ההתבגרות התיכונה‪ ,‬האינטימיות והמחויבות גדלות‪ .‬בתקופת ההתבגרות‬ ‫המאוחרת חלים ‪ 1‬שינויים נוספים‪:‬‬ ‫טווח החברים גדל‪ :‬בגלל התקדמות איכותית נוספת ביכולת לתאם בין היבטים שונים של העצמי‪,‬‬ ‫מסוגלים מתבגרים לתאם טווח רחב יותר של חברים‪ .‬החברויות אינן צריכות שוב להיות‬ ‫בלעדיות‪.‬‬ ‫יציבות‪ :‬כתוצאה מהנטייה של מתבגרים להמשיך בפעילות גומלין עם חבריהם‪ ,‬גם לאחר עימות‪,‬‬ ‫גדלה היציבות ביחסיהם‪ .‬לפני גיל ‪ 15‬קיימת בין "חברים הכי טובים" יציבות מעטה‪ ,‬ע"פ תקופות‬ ‫‪21‬‬ ‫של שבועיים‪ .‬בין גיל ‪ ,16-19‬החברּות בין "החברים הכי טובים" יציבה ביותר‪.‬‬ ‫הבלבול הרב והקושי של הנערות והנערים עצמם וכן של הסובבים אותם בתקופה זו נובע מכך‬ ‫שעולמם הפנימי של הילדות נפתח לפתע והילד מוצא את עצמו בתוך סערת רגשות תשוקות‬ ‫ויצרים‪ .‬אך שבמצבים אלו חסרה לו העצמאות שלו והכוח שלו לנווט את עצמו‪ .‬כוח זה נבנה‬ ‫בסביבות שנות העשרים ועד אז נמצאים הנער או הנערה במצב של בלבול תסכול מצב המשפיע לא‬ ‫רק עליהם אלא גם על כל הסובבים אותם‪ .‬בשלב זה בגלל כל הבלבול והתסכול הקושי לסגל זהות‬ ‫‪22‬‬ ‫עצמית גבוה ‪.‬‬ ‫בני הנוער בגיל זה נסחפים אחר מערבולת הרגשות והיצרים ושקועים לכן פעמים רבות בעולם‬ ‫פנימי ‪ ,‬אישי שבמקרים קיצוניים יכול להוביל לכל התופעות ההרסניות של הגיל‪ :‬התמכרויות‪,‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ההתפתחות הריגשית והחברתית בגיל ההתבגרות‪-‬‬ ‫‪http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:erVyUONSxfYJ:psicho567.files.wordpress.c‬‬ ‫‪om/2010/04/chapter14.doc+&cd=2&hl=iw&ct=clnk&gl=il‬‬ ‫‪21‬‬ ‫"שם"‬ ‫‪22‬‬ ‫"שם"‬ ‫‪13‬‬ ‫בעיות אכילה והרס עצמי‪ .‬התעניינות אמיתית באיכויות העולם יכול להוציא אותם פעמים רבות‬ ‫‪23‬‬ ‫מאותה מערבולת פנימית ולקשר אותם למציאות סביב‪.‬‬ ‫‪ 2.4‬בתת פרק זה אעסוק באינטימיות בקרב מתבגרים ‪ ,‬נושא זה חשוב לעבודתי מכיוון שדפוס‬ ‫התקשורת האינטימי הוא הדפוס אותו אני בודקת בשאלת המחקר שלי‪.‬‬ ‫גיל ההתבגרות מעניק למצויים בו אפשרות להתנסות ראשונית בקשרים עם בני המין השני כחלק‬ ‫מגיבוש הזהות וההכרה העצמית‪ .‬התעניינותם של מתבגרים בבני המין השני צומחת ומתגברת‬ ‫בראשיתו של תהליך ההבשלה הפיזית‪ ,‬שהיא "היזם הביולוגי של ההתבגרות"‪ .‬רק באמצע של‬ ‫ההתבגרות מתחילה להתייצב ההתעניינות של המתבגרים בבני המין השני ומקבלת אופי של רצון‬ ‫‪24‬‬ ‫בקשרים רומנטיים ואינטיימים ‪.‬‬ ‫חוקרים מציינים ארבעה שלבים בהתפתחות מערכות יחסיים רומנטיות במהלך גיל ההתבגרות עד‬ ‫לתחילת הבגרות הצעירה‪ .‬שינויים אלה מתייחסים לאופי הקשרים האינטימיים הנוצרים‪.‬‬ ‫בשלב הראשוני‪ -‬אהבה עיוורת‪ ,‬משיכה גופנית היא חלק דומיננטי‪ .‬המשיכה מאופיינת כלפי‬ ‫אובייקט מסוים‪ ,‬אולם אינו מלווה בקשר ממשי‪ ,‬מלבד מפגשים מקריים או שיחות בטלפון‪.‬‬ ‫בשלב השני‪ -‬יחסיים רומנטיים בלי מאפיין של שייכות בנים ובנות נפגשים בקבוצות מעורבות‪.‬‬ ‫בשלב השלישי‪ -‬יחסים רומנטיים אינטימיים‪ -‬הקשרים הופכי לקשרים זוגיים‪ .‬המתבגרים‬ ‫נותנים דגש רב יותר לאינטימיות המשותפת עם בן הזוג‪.‬‬ ‫בשלב הרביעי‪ -‬יחסים רומנטיים עם מחייבות‪ -‬היחסים הם ארוכי טווח ומלווים בדאגה‪,‬‬ ‫‪25‬‬ ‫אינטימיות ומשיכה הדדית ודומים במספר מובנים לקשרים בוגרים (קיפניס ‪.)1111‬‬ ‫נסיונות רומנטיים בגיל ההתבגרות הינם בעלי חשיבות להתפתחותו של העצמי‪ ,‬וליכולת להיות‬ ‫באינטימיות עם אחר משמעותי‪ .‬סוגי האינטרקציה עם בני המין השני בתקופה זו משפיעים על‬ ‫מערכות רומנטיות בהמשך ועל דפוסי הנישואין בבגרות‪.‬‬ ‫אריקסון התייחס לתקופת ההתבגרות כאל תקופה בה האנרגיה הלבידינלית של הפרט מתמקדת‬ ‫בציפיות החברתיות ממנו והוא מונע לפעול בשני כיוונים‪ :‬נפרדות מהמשפחה ופיתוח זהות‬ ‫עצמאית לקראת בניית קשר אינטימי‪ .‬לפי מודל זה אופן פתרון הקונפליקט של שלב נתון הוא‬ ‫המפתח למעבר אדפטיבי לשלב הבא‪ .‬אופן פתרון הקונפליקט במאמץ לגיבוש זהות יתבטא ביכולת‬ ‫‪26‬‬ ‫הפרט לאינטימיות והוא קריטי לקביעת אופי הקשרים העתידיים כאדם בוגר‪.‬‬ ‫מתבגרים שבשלב זה שמים דגש גדול על אינטימיות עם בן הזוג הרומנטי הם חווים רגשות‬ ‫הדדיים עמוקים יותר והפעילות המינית הופכת נרחבת יותר‪ .‬בשלב זה של המתבגר‪ ,‬תפקידה של‬ ‫‪27‬‬ ‫קבוצת השווים בבניה ובוויסות מערכת היחסים הרומנטית יורד‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫התפתחותו של הילד בגיל ההתבגרות‪-‬‬ ‫‪http://waldorf.co.il/waldorf_highschool.htm‬‬ ‫‪24‬‬ ‫חברות אינטימית בגיל ההתבגרות‪-‬‬ ‫‪http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:nmFmy92e8UMJ:demo.ort.org.il/clickit2/fi‬‬ ‫‪les/forums/657821637/909558969.doc+&cd=1&hl=iw&ct=clnk&gl=il‬‬ ‫‪25‬‬ ‫"שם"‬ ‫‪26‬‬ ‫יחסים רומנטיים בגיל ההתבגרות‪-‬‬ ‫‪http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:a9HGiJyq4W4J:demo.ort.org.il/clickit2/file‬‬ ‫‪s/forums/456654137/501439034.doc+&cd=2&hl=iw&ct=clnk&gl=il‬‬ ‫‪27‬‬ ‫"שם"‬ ‫‪14‬‬ ‫יחסי המין עשויים לייצג עבור בני הזוג הצעירים רמה של השקעה במערכת היחסים הרומנטית‬ ‫אשר מאפשרת להם לספוג רמות גבוהות יותר של קונפליקטים‪ ,‬ועל ידי כך מתבטא שלב‬ ‫התפתחותי גבוה של תלות הדדית בין בני הזוג ויש מקום לקונפליקטים ועימותים‪ ,‬ללא פירוק‬ ‫‪28‬‬ ‫הקשר‪.‬‬ ‫התנהגות מינית בתוך מערכת יחסים רומנטית קבועה ומתמשכת אצל המתבגרים דווקא קשורה‬ ‫באיכות של קשר חיובי ובאינטימיות גבוהה יותר‪ ,‬ביכולת של בני הזוג לספוג עימותים‬ ‫‪29‬‬ ‫וקונפליקטים בתוך הקשר‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫"שם"‬ ‫‪29‬‬ ‫"שם"‬ ‫‪15‬‬ ‫פרק מקשר‬ ‫עבודתי עוסקת בקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס התקשורת האינטימי עם בן המין השני בקרב‬ ‫מתבגרים‪-‬מתבגרות‪.‬‬ ‫השערת המחקר של עבודתי היא שככל שרמת הדימוי העצמי תהייה גבוה‪ ,‬כך דפוס הקשר‬ ‫האינטימי (הזוגי) יהיה שכיח יותר‪.‬‬ ‫המאמר "זוגיות מתחילה מבפנים" נכתב על ידי דנה ברוצקי‪ ,‬שנת ‪ ,1115‬אשר סבורה שעל מנת‬ ‫להיכנס לקשר זוגי ואינטימי מוצלח‪ ,‬האדם צריך לבוא ממקום שלם עם עצמו‪ ,‬לכבד את עצמו‪,‬‬ ‫להעריך את עצמו‪ ,‬לקבל את עצמו כפי שהוא ופשוט לאהוב אותו ואת כל מה שהוא מכיל‪.‬‬ ‫הכותבת פותחת במאמרה בטענה שאנשים נכנסים פעם אחר פעם לקשרים לא מספקים‪ ,‬לא‬ ‫בריאים ואף הרסניים‪ .‬או לצורך העניין טוענים שהאדם פשוט לא מתאים להם ואז מדלגים בין‬ ‫מערכות יחסים שונות‪ ,‬אך כל פעם עולה אותה התשובה " זה לא זה"‪.‬‬ ‫בהקשר לכך‪ ,‬הכותבת משלבת את הגישה ההוליסטית של "עוצמת הרכות" אשר מקיפה את כל‬ ‫התחומים של חיינו ומחברת בין כל הרבדים בישותנו‪ .‬שלושת עיקריה‪ -‬לקיחת אחריות‪ ,‬מודעות‬ ‫וקבלה‪ ,‬אלו כלים רבי עצמה שמאפשרים לצאת מתחושת הקורבנות‪ ,‬ולהשתמש בכל מצב ובכל‬ ‫קושי שהחיים מזמנים לנו‪ -‬לגדילה וצמיחה‪.‬‬ ‫אחת ההשפעות החשובות ביותר של גישה זו היא ריפוי מערכות יחסים בכלל‪ ,‬וזוגיות בפרט‪.‬‬ ‫הכותבת טוענת שכאשר אנו לא שלמים עם עצמנו‪ ,‬על כל חלקינו‪ ,‬הדחף הטבעי הוא לחפש מישהו‬ ‫בחוץ שימלא את החסכים שלנו‪ ,‬ולרוב הציפייה היא‪ ,‬לעיתים לא מודעת‪ ,‬שבני הזוג שלנו ייקחו על‬ ‫עצמם את התפקיד הזה‪ ,‬ולרוב כך באמת קורה‪ .‬כל עוד הבן זוג איתנו‪ ,‬כל עוד הוא ממלא את‬ ‫התפקיד שייעדנו לו‪ ,‬באופן לא מודע‪ -‬אז אנחנו שלמים‪ .‬אך מצב זה מאפיין את תקופת‬ ‫ההתאהבות ולא יכול להימשך לנצח‪.‬‬ ‫למעשה כל אחד מאיתנו הוא בן אדם‪ ,‬עם הצרכים שלו ועם החולשות שלו‪ .‬כל עוד אנו חיים‬ ‫באשליה שאושרנו תלוי במי שנמצא לידנו‪ -‬אנו נידונים לחוות הרבה אכזבות‪ ,‬כעסים ואף תחושת‬ ‫בדידות ונטישה‪ .‬הדרך להימנע מכך‪ ,‬טמונה אך ורק בנו‪.‬‬ ‫ע"פ הכותבת‪ ,‬אם את רוצה שבן זוגך יאהב אותך ויקבל אותך כפי שאת‪ ,‬שיסמוך עליו ויכבד‬ ‫אותך‪ ,‬תשאלי את עצמך האם את אוהבת את עצמך כפי שאת או שאת מבקרת את עצמך ללא‬ ‫הרף? האם את אוהבת ומקבלת את גופך כפי שהוא‪ ,‬או שאת מנסה לשנותו כל הזמן? האם את‬ ‫סומכת על עצמך? האם את מכבדת את עצמך‪ ,‬את גופך?‬ ‫האם זה אפשרי לקבל מבחוץ את מה שאנחנו לא מוכנים לתת מעצמנו? מסתבר שזה לא עובד‬ ‫ככה‪.‬‬ ‫בחוץ‪-‬כמו בפנים‪ .‬החוץ הוא המראה שלנו‪ ,‬בן הזוג הוא המראה שלנו‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫הכותבת מתמקדת במערכת היחסים הראשונית שלנו‪ ,‬כך היא סבורה‪ ,‬שזוהי מערכת היחסים‬ ‫שלנו עם גופנו‪ .‬נוכל ללמוד רבות על עצמנו‪ ,‬ועל מערכות היחסים שלנו בחוץ‪ ,‬דרך התבוננות‬ ‫במערכת היחסים הראשונית שלנו‪ -‬עם גופנו האישי‪ .‬האם זו מערכת יחסים בריאה ואוהבת? האם‬ ‫יש שם התחשבות‪ ,‬הקשבה‪ ,‬קבלה? רובנו‪ ,‬עם יד על הלב‪ ,‬היא סבורה‪ ,‬כי יודו שלא כך הדבר‪ -‬לרוב‬ ‫יש לנו הרבה טענות ודרישות כלפי גופנו‪ ,‬ואנחנו שוכחים להודות לו על העבודה המופלאה שהוא‬ ‫עושה עבורנו כל רגע ורגע‪.‬‬ ‫כשאנחנו מרפאים את מערכת היחסים הראשונית הזאת‪ ,‬אנחנו בונים למעשה בסיס בריא‬ ‫למערכות יחסים בחוץ‪ ,‬ומרפאים מערכות יחסים קיימות ואז קורים ניסים‪ ,‬קטנים וגדולים‪.‬‬ ‫הכותבת מדגישה את האחראיות על האושר שלנו אשר נמצאת בידיים שלנו‪ ,‬ואם נשקם את‬ ‫מערכת היחסים הפנימית שלנו עם עצמנו‪ -‬לא נצטרך יותר לסבול ממערכות יחסים הרסניות‬ ‫בחוץ‪ .‬רוב מערכות היחסים שלנו ישתנו לטובה‪ ,‬לא רק עם בני הזוג‪ ,‬אלא גם עם ההורים‪,‬‬ ‫החברים‪ ,‬בעבודה וכ"ו‪.‬‬ ‫המאמר מסתיים כך‪ " :‬כשאנחנו שלמים עם עצמנו‪ ,‬אנחנו מוכנים לאהבה בוגרת‪ .‬אין צורך לחפש‬ ‫בין זוג שישלים אותנו‪ ,‬אלא כל אחד מגיע עם המאה אחוז שלו‪ ,‬טוב לנו יחד‪ ,‬ויש מספיק מרחב‬ ‫לכל אחד לחוד‪.‬‬ ‫זהו המצב האידיאלי להתחיל בו קשר זוגי"‪.‬‬ ‫הקשר של מאמר זה לעבודתי מתבטא בכך שלמעשה רק כאשר רמת הדימוי העצמי שלנו גבוהה‪,‬‬ ‫היכולת שלנו לראות את עצמנו כחיוביים‪ ,‬מועילים‪ ,‬חיוניים‪ ,‬וכאשר אנו אוהבים את עצמנו‬ ‫ומקבלים את גופנו ואת חולשתנו ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬לקשר הזוגי יהיה נותר רק לעמוד בפתח‪.‬‬ ‫תחילה‪ ,‬הזוגיות העצמית‪ ,‬אני מול עצמי‪.‬‬ ‫רק לאחר מכן‪ ,‬אני מול האחר‪ ,‬אני מול בין זוגי‪ .‬זה המפתח להצלחה‪ ,‬לאושר ולמערכת יחסים‬ ‫‪30‬‬ ‫אינטימית‪ ,‬בריאה ואוהבת‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫"זוגיות מתחילה מבפנים"‪ -‬דינה ברוצקי‪http://www.derech.net/holistic_pulsing_pairs.htm .‬‬ ‫‪17‬‬ ‫סיכום החלק התאורטי‬ ‫בחלק התאורטי של עבודתי ישנם ‪ 3‬פרקים‪ .‬בפרק הראשון חקרתי את המשתנה הבלתי תלוי‪-‬‬ ‫דימוי עצמי‪ ,‬תוך חלוקה של המשתנה ל‪ 4‬תתי נושאים ‪ :‬מהו דימוי עצמי ומרכיביו‪ ,‬דימוי עצמי‬ ‫על פי התאוריות השונות‪ ,‬גורמים המשפיעים על דימוי העצמי‪ ,‬דימוי עצמי בקרב מתבגרים ‪.‬‬ ‫בחלק השני חקרתי את המשתנה התלוי‪ -‬דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני וגם בו חילקתי‬ ‫את המשתנה ל‪ 4‬תתי נושאים ‪ :‬מהי תקשורת‪ -‬הגדרה‪ ,‬תקשורת בין אישית ומאפייניה‪ ,‬התפתחות‬ ‫חברתית בגיל ההתבגרות‪ ,‬אינטימיות בקרב מתבגרים‪ .‬ובחלק השלישי חקרתי את הקשר בין שני‬ ‫המשתנים‪ -‬הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות על‬ ‫ידי הבאת מאמר הקשור לנושא העבודה‪.‬‬ ‫על ידי כך שחקרתי את הנושאים בעזרת חלוקתם לתתי נושאים הגעתי לתשובה לגבי שאלת‬ ‫המחקר שלי‪ ,‬כלומר שדימוי עצמי הוא באמת פרט שמשפיע על תקשורת אינטימית בין מתבגרים‪.‬‬ ‫על פי כך שכתבתי על דימוי עצמי בהרחבה ועל המאפיינים והמרכיבים שלו כחלק מהמשתנה‬ ‫הבלתי תלוי וחקרתי גם את המושג תקשורת ואת אינטימיות בין מתבגרים כחלק מהמשתנה‬ ‫התלוי השערתי היא שכאשר הדימוי העצמי יהיה חיובי יותר כך דפוס התקשורת עם המין השני‬ ‫יהיה אינטימי יותר ולאחר שסיימתי לכתוב על כך בסקירת הספרות אני עוברת לחקור את הנושא‬ ‫ולבדוק האם דימוי עצמי באמת משפיע על תקשורת אינטימית והאם גם מתבגרים בעלי דימוי‬ ‫עצמי שלילי יכולים לפתח תקשורת אינטימית עם מתבגר מהמין השני‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫החלק‬ ‫המחקרי‬ ‫‪19‬‬ ‫מבוא למחקר שדה‬ ‫הגדרות‬ ‫מטרת המחקר‪:‬‬ ‫בחלק התאורטי של עבודתי בנושא "הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימית עם‬ ‫המין השני בגיל ההתבגרות " סקרתי תאוריות רבות בנושא דימוי עצמי ‪ ,‬והתייחסתי אל דפוס‬ ‫תקשורת בכללותו ‪ ,‬תקשורת בין אישית‪ ,‬התפתחות חברתית אצל מתבגרים ‪ ,‬וקשרים אינטימיים‬ ‫בקרב המתבגרים‪.‬‬ ‫בחלק המחקרי של עבודה זו אני רוצה לבחון האם השערתי נכונה ‪ ,‬האם ישנו קשר בין דימוי עצמי‬ ‫לבין דפוס תקשורת אינטימי בין מתבגרים ‪ ,‬ואם קשר זה קיים כיצד הוא מתבטא‪.‬‬ ‫שאלת המחקר שלי היא – האם יימצא קשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין‬ ‫השני בגיל ההתבגרות?‬ ‫השערת המחקר שלי היא שככל שהדימוי העצמי חיובי‪/‬גבוה יותר ‪ ,‬כך דפוס התקשורת יהיה‬ ‫אינטימי יותר‪.‬‬ ‫ההשערה שלי מתבססת על פי ההסתכלות שלי על הסביבה שלי ‪ ,‬כולנו מתבגרים וחווים קשרים‬ ‫אינטימיים ולכן אפשר לראות שמישהי שהיא בעלת דימוי עצמי חיובי יהיה לה קל יותר לפתח‬ ‫קשר אינטימי עם מישהו מהמין השני‪.‬‬ ‫המשתנה בלתי תלוי הוא‪ :‬דימוי עצמי (נמוך‪/‬גבוה)‪.‬‬ ‫הגדרה נומינלית‪ :‬דימוי עצמי היא מערכת מאורגנת של תכונות והערכות שהאדם מייחס לעצמו‬ ‫ומתנהג לפיהם‪.‬‬ ‫הגדרה אופרטיבית‪ :‬דימוי אישי‪-‬תפיסת האדם את תכונות אישיותו‪ .‬דימוי חברתי‪ -‬תפיסת הפרט‬ ‫את עצמו ביחס לזולתו בתוך אינטראקציות חברתיות‪ .‬דימוי מוסרי – תפיסת מוסריותו‬ ‫והתנהגותו של הפרט לפי הנורמות המקובלות‪ .‬דימוי משפחתי‪ -‬תפיסת הפרט את עצמו בתוך‬ ‫המסגרת המשפחתית ותפיסתו את יחס המשפחה אליו‪.‬‬ ‫המשתנה התלוי הוא‪ :‬דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני‬ ‫הגדרה נומינלית‪ :‬דפוס‪ -‬תבנית‪ ,‬דגם‪ ,‬טופס‪ ,‬מסגרת‪ ,‬פורמה‪ ,‬דמות‪ ,‬צורה‪ ,‬אורח‪.‬‬ ‫תקשורת ‪ -‬תהליך שבאמצעותו נערכים חילופי מידע בין פרטים תוך כדי שימוש במערכות סמלים‪,‬‬ ‫סימנים והתנהגות‪.‬‬ ‫הגדרה אופרטיבית‪ :‬זהות אישית‪ -‬תפיסה של המשכיות והתאמה בין מרכיבים שונים של אישיות‬ ‫האדם‪ ,‬חוויות וזיכרונות‪ .‬אינטימיות‪ -‬קירבה נפשית ומשיכה גופנית אל האחר‪ .‬אמון‪ -‬תודעה‬ ‫המבטאת יחס כלפי המציאות‪ .‬שיתופיות‪ -‬הפקת תועלת מפעילותיו של האחר ותלויות באחר‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪:‬‬ ‫אוכלוסיית מחקר‪ :‬בעבודתי בחרתי לחקור קבוצה ‪.1‬‬ ‫‪22‬‬ ‫אוכלוסיית המחקר הנבדקת היא כ‪ 41‬מתבגרים ממין נקבה בגילאי ‪,16-18‬הנבדקים משתייכים‬ ‫לחינוך התיישבותי לומדים בבית הספר "עמי אסף"‪ ,‬בכיתות עיוניות ובמגמות הומניות וריאליות‪.‬‬ ‫כלי המחקר‪ :‬כלי המחקר בעבודתי הוא שאלון סגור‪.‬‬ ‫באמצעות כלי מחקר זה ניתן לאסוף נתונים מהמחקר‪ .‬זוהי שיטת איסוף נתונים השכיחה ביותר‬ ‫במחקרים במדעי החברה‪.‬‬ ‫השאלון כולל מספר רב של שאלות בהן הנחקר מתבקש לדווח על תפיסותיו‪ ,‬עמדותיו והתנהגותו‬ ‫בעבר ובהווה ועל תוכניותיו לעתיד‪ ,‬מצבו המשפחתי‪ ,‬גילו‪ ,‬מינו וכו'‪.‬‬ ‫בעבודה זו נבחרו שאלות סגורות בעלות מספר תשובות אלטרנטיביות מוכנות מראש והנחקר‬ ‫מתבקש לבחור ולסמן אחת מבניהן‪ .‬שאלות נוספות שמופיעות מתייחסות לרקע הנבדק‪.‬‬ ‫ישנן מספר יתרונות וחסרונות לשאלון סגור‪:‬‬ ‫יתרונות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫השאלון מאפשר גישה נוחה למספר רב של נבדקים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשאלון מופיעות סדרות של שאלות שיש להן תשובות מוכנות בעלות משמעויות‬ ‫שמבטיחות שתשובת המחקר לא תהיה קשורה במידה ניכרת לאישיותו של הבודק או‬ ‫לממצב רוחו של הנבדק‪.‬‬ ‫‪ ‬השאלון הוא אנונימי ולכן אנשים יכולים לענות בתשובות אמיתיות בלי הפחד שילעגו‬ ‫להם על תשובותיהם‪.‬‬ ‫חסרונות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשיטת איסוף הנתונים יש חוסר רב בגמישות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫את השאלות והתשובות האלטרנטיביות מנסחים זמן רב לפני היציאה אל השטח ולכן‬ ‫קשה להכניס בו שינויים ולהוסיף שאלות או לשנות את כיוון המחקר‪.‬‬ ‫מקרא לשאלון‪:‬‬ ‫שאלון זה בנוי מ‪ 11‬שאלון‪ ,‬כאשר הוא מחולק ל‪ 3‬חלקים‪:‬‬ ‫החלק הראשון ‪ :‬בחלק זה ‪ 1‬שאלות העוסקות במשתנה רקע –בעלת קשר אינטימי או לא וגיל‪.‬‬ ‫החלק השני – בחלק זה ‪ 10‬שאלות העוסקות במשתנה הבלתי תלוי – דימוי עצמי‪.‬‬ ‫מטרת שאלות אלו היא לבדוק את רמת דימויו העצמי של הנשאל‪ .‬על מנת לבדוק משתנה זה ישנם‬ ‫שני היבטים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫דימוי עצמי חברתי – הבודק את תפיסות הנשאל כלפי עצמו מבחינה חברתית‪ .‬היבט זה‬ ‫כולל את שאלות ‪.18-11‬‬ ‫‪‬‬ ‫דימוי עצמי גופני‪ -‬הבודק את תפיסות הנשאל כלפי עצמו מבחינה גופנית‪ .‬היבט זה כולל‬ ‫את שאלות ‪13-17‬‬ ‫הערכים של המשתנה הבלתי תלוי נעים בין ‪( 1-4‬ע"פ סולם ליקהרט) ‪ -1 :‬לא מסכים כלל ‪,‬‬ ‫‪ -1‬לא מסכים ‪ -3 ,‬מסכים ‪ -4 ,‬מסכים מאוד‪.‬‬ ‫ערכים ‪ 1-1‬מציינים שכיחות נמוכה של המשתנה ‪,‬כלומר – דימוי עצמי נמוך ואילו ערכים ‪3-4‬‬ ‫מציינים שכיחות גבוהה של המשתנה ‪ ,‬כלומר דימוי עצמי גבוה‪ .‬בחלק זה עשר שאלות וטווח‬ ‫ממוצע התשובות ינוע בין ‪ , 11-41‬לכן טווח ממוצע התשובות הנע בין ‪ 11-15‬יצביע על נחקר בעל‬ ‫‪21‬‬ ‫דימוי עצמי נמוך בעוד שטווח ממוצע התשובות הנע בין ‪ 16-41‬יצביע על נחקר בעל דימוי עצמי‬ ‫גבוה‪.‬‬ ‫החלק השלישי‪ :‬בחלק זה ‪ 15‬שאלות ‪ ,3-17‬עוסקות במשתנה התלוי – דפוסי תקשורת‪.‬‬ ‫שאלות אלו בודקות את דפוס התקשורת ‪ ,‬רמת האמון באדם האחר לעומת חוסר יכולת לבטוח‬ ‫או להרגיש בטוח ‪.‬‬ ‫הערכים של המשתנה התלוי נעות בין ‪( 1-4‬ע"פ סולם ליקהרט) ‪ -1 :‬לא מסכים כלל ‪ -1 ,‬לא‬ ‫מסכים‪ -3 ,‬מסכים ‪ -4 ,‬מסכים מאוד‪ .‬ערכים ‪ 1-1‬מציינים ערכים נמוכים של המשתנה המבטאים‬ ‫תקשורת אינטימית נמוכה‪ ,‬כלומר תקשורת מרוחקת ואילו ערכים ‪ 3-4‬מציינים ערכים גבוהים‬ ‫של המשתנה המבטאים צריכת תקשורת אינטימית גבוהה ‪.‬בחלק זה ‪ 15‬שאלות וטווח ממוצע‬ ‫התשובות ינוע בין ‪ ,15-61‬לכן טווח ממוצע התשובות הנע בין ‪ 15-38‬מצביע על דפוס תקשורת‬ ‫מרוחקת – כלומר תקשורת אינטימית נמוכה‪ ,‬בעוד שטווח ממוצע התשובות הנע בין ‪ 39-61‬מצביע‬ ‫על דפוס תקשורת אינטימית גבוהה‪.‬‬ ‫השאלון בעל סכלות הפוכות והן שאלות ‪ 3,4,6,11,15,17‬בשאלות אלו ניקוד הערכים מתהפך‬ ‫כלומר ‪. 1=4 ,1=3, 3=1 ,4=1‬בעזרת שאלות אלו‪ ,‬ניתן לראות האם תשובות הנשאלים מהימנות‪,‬‬ ‫אחידות‪ ,‬והאם הנחקר עקבי‪.‬‬ ‫מהלך המחקר‪ :‬המחקר נעשה על גבי פרק זמן של יומיים ‪ ,‬השאלון חולק ל‪ 41‬בנות בגילאי ‪16-18‬‬ ‫בבית הספר "עמי אסף" שבבית ברל‪ .‬השאלונים חולקו על ידי בבית הספר ‪,‬לנבדקים לא הייתה‬ ‫הגבלת זמן והם קיבלו הסבר על מטרת המחקר‪ .‬כמו כן‪ ,‬כל נשאל מודע לכך שהשאלון אנונימי‬ ‫ותשובותיו ישמשו אך ורק למטרות המחקר‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫ממצאים‬ ‫הקשר בין דימוי עצמי לבין תקשורת אינטימית‪ -‬טבלה מס' ‪0‬‬ ‫הקשר מתבגרים בעלי‬ ‫דימוי עצמי שלילי לבין‬ ‫רמת תקשורת אינטימית‬ ‫הקשר מתבגרים בעלי‬ ‫דימוי עצמי חיובי לבין‬ ‫רמת תקשורת אינטימית‬ ‫גופני‬ ‫חברתי‬ ‫סה''כ‬ ‫‪N=5‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪N=1‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪N=7‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪N=7‬‬ ‫‪58%‬‬ ‫‪N=11‬‬ ‫‪111%‬‬ ‫‪N=5‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫מטבלה מס' ‪ 1‬ניתן ללמוד כי בדקתי את הדימוי העצמי על ידי שני ביטויים ‪ ,‬וכי ביטוי אחד עלול‬ ‫להיות גבוה אך השני עלול להיות נמוך והחיבור של שניהם יחדיו יכול לתת גם דימוי עצמי שלילי‬ ‫וגם דימוי עצמי חיובי‪ .‬בנוסף אפשר ללמוד ניתן ללמוד שבקרב בעלי רמת תקשורת אינטימית‬ ‫‪ 58%‬מתוכם הינם בעלי דימוי עצמי שלילי לעומת ‪ 41%‬שהם בעלי דימוי עצמי חיובי ‪.‬‬ ‫גרף מס' ‪-0‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫מתבגרים בעלי דימוי‬ ‫עצמי שלילי ורמת‬ ‫תקשורת אינטימית‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫מתבגרים בעלי דימוי‬ ‫עצמי חיובי ורמת‬ ‫תקשורת אינטימית‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫סהכ‬ ‫חברתי‬ ‫גופני‬ ‫מתוך גרף מס' ‪ 1‬ניתן ללמוד כי בעמודה המראה על דימוי גופני בשני המקרים הדימוי הגופני הוא‬ ‫גבוה ורמת התקשורת היא אינטימית ופעם הדימוי הגופני הוא נמוך ורמת התקשורת היא‬ ‫אינטימית‪ .‬ובעמודה המראה על דימוי חברתי ניתן לראות כי פעם הדימוי החברתי הוא אפסי‬ ‫‪23‬‬ ‫כלומר נמוך ורמת התקשורת היא אינטימית ופעם הדימוי החברתי הוא גבוה ורמת התקשורת‬ ‫היא אינטימית‪.‬‬ ‫הקשר בין דימוי עצמי לבין תקשורת מרוחקת‪ -‬טבלה מס' ‪6‬‬ ‫מתבגרים בעלי דימוי‬ ‫עצמי שלילי לבין רמת‬ ‫תקשורת מרוחקת‬ ‫מתבגרים בעלי דימוי‬ ‫עצמי חיובי לבין רמת‬ ‫תקשורת מרוחקת‬ ‫גופני‬ ‫חברתי‬ ‫סה"כ‬ ‫‪N=8‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪N=3‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪N=15‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪N=11‬‬ ‫‪71%‬‬ ‫‪N=15‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪N=13‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫מטבלה מס' ‪ 1‬ניתן ללמוד כי בדקתי את הדימוי העצמי על ידי שני ביטויים ‪ ,‬וכי ביטוי אחד עלול‬ ‫להיות גבוה אך השני עלול להיות נמוך והחיבור של שניהם יחדיו יכול לתת גם דימוי עצמי שלילי‬ ‫וגם דימוי עצמי חיובי‪ .‬בנוסף אפשר ללמוד שבקרב בעלי רמת תקשורת מרוחקת ‪ 54%‬מתוכם‬ ‫הינם בעלי דימוי עצמי שלילי לעומת ‪ 46%‬שהם בעלי דימוי עצמי חיובי ‪.‬‬ ‫גרף מס' ‪-6‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫מתבגרים בעלי דימוי‬ ‫עצמי שלילי ורמת‬ ‫תקשורת מרוחקת‬ ‫מתבגרים בעלי דימוי‬ ‫עצמי חיובי ורמת‬ ‫תקשורת מרוחקת‬ ‫סהכ‬ ‫חברתי‬ ‫גופני‬ ‫מתוך גרף מס' ‪ 1‬ניתן ללמוד כי בעמודה המראה על דימוי גופני פעם הדימוי הגופני הוא גבוה‬ ‫ורמת התקשורת היא מרוחקת ופעם הדימוי הגופני הוא נמוך ורמת התקשורת היא מרוחקת‪.‬‬ ‫ובעמודה המראה על דימוי חברתי ניתן לראות כי פעם הדימוי החברתי הוא נמוך ורמת‬ ‫התקשורת היא מרוחקת ופעם הדימוי החברתי הוא גבוה ורמת התקשורת היא מרוחקת‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫טבלה מרכזת על הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל‬ ‫ההתבגרות– טבלה מס'‪3‬‬ ‫מתבגרים בעלי דימוי‬ ‫עצמי שלילי לבין רמת‬ ‫תקשורת אינטימית‬ ‫מתבגרים בעלי דימוי‬ ‫עצמי חיובי לבין רמת‬ ‫תקשורת אינטימית‬ ‫מתבגרים בעלי דימוי‬ ‫עצמי שלילי לבין רמת‬ ‫תקשורת מרוחקת‬ ‫מתבגרים בעלי דימוי‬ ‫עצמי חיובי לבין רמת‬ ‫תקשורת מרוחקת‬ ‫גופני‬ ‫חברתי‬ ‫סה''כ‬ ‫‪N=5‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪N=1‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪N=7‬‬ ‫‪59%‬‬ ‫‪N=5‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪N=9‬‬ ‫‪111%‬‬ ‫‪N=5‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪N=8‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪N=3‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪N=15‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪N=11‬‬ ‫‪71%‬‬ ‫‪N=14‬‬ ‫‪81%‬‬ ‫‪N=13‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫מטבלה מס' ‪ 3‬ניתן ללמוד כי בדקתי את הדימוי העצמי על ידי שני ביטויים ‪ ,‬וכי ביטוי אחד עלול‬ ‫להיות גבוה אך השני עלול להיות נמוך והחיבור של שניהם יחדיו יכול לתת גם דימוי עצמי שלילי‬ ‫וגם דימוי עצמי חיובי‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן ללמוד שבקרב בעלי רמת תקשורת אינטימית ‪ 59%‬מתוכם‬ ‫הינם בעלי דימוי עצמי שלילי לעומת ‪ 41%‬שהם בעלי דימוי עצמי חיובי ‪.‬מנגד ניתן ללמוד שבקרב‬ ‫בעלי רמת תקשורת מרוחקת ‪ 54%‬מתוכם הינם בעלי דימוי עצמי שלילי לעומת ‪ 46%‬שהם בעלי‬ ‫דימוי עצמי חיובי ‪.‬‬ ‫גרף מס' ‪-3‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫מתבגרים בעלי דימוי עצמי‬ ‫שלילי ורמת תקשורת אינטימית‬ ‫‪80%‬‬ ‫מתבגרים בעלי דימוי עצמי‬ ‫חיובי ורמת תקשורת אינטימית‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫מתבגרים בעלי דימוי עצמי‬ ‫שלילי ורמת תקשורת מרוחקת‬ ‫מתבגרים בעלי דימוי עצמי‬ ‫חיובי ורמת תקשורת מרוחקת‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫סהכ‬ ‫חברתי‬ ‫גופני‬ ‫‪25‬‬ ‫מתוך גרף מס' ‪ 3‬ניתן ללמוד מהעמודה המתארת את הדימוי הגופני כי כאשר הדימוי הגופני הוא‬ ‫שווה (כ‪ )51%-‬מדובר בתקשורת אינטימית וכאשר הוא גבוה (כ‪ )71%-‬ונמוך (כ‪ )31%‬מדובר‬ ‫בתקשורת מרוחקת‪ .‬העמודה המתארת את הדימוי החברתי ניתן ללמוד כי כאשר הדימוי החברתי‬ ‫הוא הגבוה ביותר (‪ )111%‬והנמוך ביותר (‪ )1%‬מדובר על תקשורת אינטימית וכאשר הוא גבוה (כ‪-‬‬ ‫‪ )81%‬ונמוך (כ‪ )11%‬מדובר בתקשורת מרוחקת‪.‬‬ ‫דיון ומסקנות‬ ‫טענה‪ :‬ככל שהדימוי עצמי יהיה חיובי יותר כך דפוס התקשורת יהיה אינטימי יותר‪.‬‬ ‫נימוקים מסוג הסבר‪:‬‬ ‫בחלק התאורטי של עבודתי סקרתי את הגורמים המשפיעים על תקשורת אינטימית ‪ ,‬אחד מן‬ ‫הגורמים היה דימוי עצמי שהוא אחד מהמשתנים שלי בעבודה‪ .‬בפרק המקשר כתבתי על מאמר‬ ‫שמדבר על כך שהדימוי העצמי שלנו הוא חלק בלתי נפרד מפיתוח יחסים אינטימיים ואם לא‬ ‫נאהב את עצמנו ולא נקבל את עצמנו יהיה לנו קושי גדול לפתח יחסים‪ .‬מאמר זה מאשש את‬ ‫טענתי בעבודה שאומרת שככל שהדימוי העצמי יהיה חיובי יותר כך דפוס התקשורת יהיה‬ ‫אינטימי יותר‪.‬‬ ‫בחלק התאורטי סקרתי את מרכיבי הדימוי העצמי ואת הדברים שמשפיעים עליו‪ ,‬איך אפשר‬ ‫לפתח דימוי עצמי חיובי יותר ומדוע דימוי עצמי שלילי רק מוריד אותנו כבני אדם למטה ולא עוזר‬ ‫לנו להתקדם‪.‬‬ ‫בנוסף לחלק התאורטי ישנו חלק מחקרי בעבודתי שהוא מפריך חלקית את השערת המחקר שלי‪.‬‬ ‫לפי תוצאות המחקר שערכתי השערת המחקר שלי הופרכה חלקית כלומר‪ 59% ,‬מהמתבגרים היו‬ ‫בעלי דימוי עצמי שלילי אך בעלי רמת תקשורת אינטימית מה שמפריך את השערת המחקר שלי‪.‬‬ ‫אך מנגד ‪ 54%‬היו מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי ותקשורת אינטימית מה שמאושש את‬ ‫השערת המחקר שלי‪.‬‬ ‫בסופו של המחקר המסקנה היא שישנם יותר מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי עם רמת תקשורת‬ ‫אינטימית מאשר מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי ורמת תקשורת אינטימית ולכן אפשר להגיד‬ ‫שהשערת המחקר שלי הופרכה חלקית‪.‬‬ ‫נימוקים מסוג ראיה‪:‬‬ ‫תוצאות ממצאי המחקר שלי התאימו חלקית להשערת המחקר שלי‪ ,‬שכן לפי השאלונים שחילקתי‬ ‫ניתן היה לראות כי בעלי דימוי עצמי חיובי הם באמת בעלי רמת תקשורת אינטימית אך מנגד‬ ‫ישנם יותר מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי ורמת תקשורת אינטימית ולכן השערת המחקר שלי‬ ‫לא אוששה אך גם לא הופרכה ‪.‬‬ ‫למחקר שערכתי היו מספר מגבלות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מדגם קטן‪ -‬מספר הנבדקים במחקרי היה ‪ .41‬כל הנבדקים שלי היו מאותו בית‬ ‫הספר‪ ,‬מאותה שכבת גיל ומאותם אזורי מגורים‪ .‬אני חושבת שאם אוכלוסיית‬ ‫‪26‬‬ ‫המחקר שלי הייתה גדולה יותר ומגוונת יותר למשל; מאזורי מגורים שונים‪ ,‬שכבות‬ ‫גיל שונות או בתי ספר שונים‪ ,‬השערת המחקר שלי הייתה מאוששת באופן מלא‪.‬‬ ‫‪ .1‬מהימנות‪ -‬השאלון אותו העברתי בין הנבדקים היה שאלון הקשור בדימוי עצמי‪ .‬לפי‬ ‫דעתי אין אדם שיהיה מוכן להעיד על עצמו\ לסמן שאלות שמראות כי הוא בעל דימוי‬ ‫עצמי שלילי‪ ,‬גם לא באופן אנונימי‪ .‬בשל עובדה זו‪ ,‬קיימת בעיית מהימנות במחקר‬ ‫שלי‪ ,‬שכן גם נבדקים בעלי דימוי עצמי שלילי סימנו תשובות המתאימות לבעלי דימוי‬ ‫עצמי חיובי כדי לא להעיד על עצמם אפילו לא באופן אנונימי כי הם בעלי דימוי עצמי‬ ‫שלילי‪ ,‬דבר שיפגע בדימוי העצמי שלהם‪.‬‬ ‫‪ .3‬המציאות שונה מימה שחשבתי‪ -‬קיים סיכוי שהמציאות בה אנו חיים היום שונה‬ ‫מהמציאות אותה אני רואה מנקודת המבט שלי‪ .‬לכן‪ ,‬קיים סיכוי שנקודת מבטי‬ ‫השונה מהמציאות פגעה בהשערת המחקר שלי‪.‬‬ ‫מחקרי עוסק באוכלוסיית מחקר של מתבגרים בגילאי ‪ ,16-18‬חילונים המתגוררים באזור השרון‬ ‫ולומדים בבית ספר של החינוך ההתיישבותי בכיתות עיוניות במגמות ראליות והומניות‪ .‬תוצאות‬ ‫הממצאים התאימו חלקית להשערת המחקר שלי הכתובה לעיל‪ ,‬שכן לפי השאלונים שחולקו‬ ‫מצאתי כי ישנם מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי ורמת תקשורת אינטימית וגם מתבגרים בעלי‬ ‫דימוי עצמי חיובי ורמת תקשורת אינטימית‪ .‬לפי השערת המחקר שלי אמורים להיות יותר‬ ‫מתבגרים בעלי דימוי עצמי חיובי ותקשורת אינטימית אך לפי הממצאים ישנם יותר מתבגרים‬ ‫בעלי דימוי עצמי שלילי ותקשורת אינטימית‪.‬‬ ‫לפי הפרק המקשר בו הצגתי מאמר המדבר על המחקר שלי‪ ,‬השערת המחקר שלי אוששה‪ ,‬כי‬ ‫במאמר היא מדברת על כך שהדימוי העצמי הוא חלק בלתי נפרד מקיום יחסים אינטימיים ואם‬ ‫לא נהיה שלמים עם עצמנו לא נוכל לפתח קשר אינטימי‪.‬‬ ‫מסקנות החקר בעבודת החקר שלי הן שישנם גם מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי שיכולים‬ ‫לפתח תקשורת אינטימית‪ .‬וכנראה שהדימוי העצמי לא משפיע על פיתוח יחסים אינטימיים בין‬ ‫מתבגרים‪ .‬לפי דעתי לא ניתן להכליל את ממצאי המחקר שלי לאוכלוסייה הרחבה מהסיבה שאת‬ ‫המחקר שלי ערכתי על אוכלוסייה קטנה של ‪ 41‬בנות שחיות באותו אזור מגורים ולומדות באותו‬ ‫בית הספר אלו חלק מהדברים המשפיעים על המשתנים שלי ולכן הממצאים של המחקר שלי לא‬ ‫מתאימים לאוכלוסייה הרחבה‪.‬‬ ‫לפי דעתי לא ניתן להשתמש בתוצאות המחקר שלי בכל אוכלוסייה‪ ,‬כיוון שתוצאות אלו נוגדות‬ ‫את השערת המחקר שלי ובנוסף נושא המחקר הוא דימוי עצמי ואין נבדק שיעיד על עצמו מרצון‬ ‫כי הוא בעל דימוי עצמי שלילי‪ ,‬לכן לפי דעתי קשה לבדוק את נושא זה בשל בעיה של מהימנות‪.‬‬ ‫יתרה מזאת‪ ,‬מחקרי נעשה על אוכלוסייה קטנה יחסית‪ 41 ,‬נבדקים‪ ,‬שאינה מייצגת את‬ ‫האוכלוסייה כולה‪.‬‬ ‫הצעה לחקר עתידי‪ :‬לפי דעתי חוקרים בעתיד יכולים לערוך השוואה בנוגע למשתנה התלוי ‪-‬דימוי‬ ‫עצמי בין תלמידים הלומדים בבית ספר של החינוך ההתיישבותי וחיים בישובים\ קיבוצים\‬ ‫מושבים‪ ,‬לבין תלמידים הלומדים בבית ספר עירוני וחיים בעיר‪ .‬באפשרותם לבדוק גם את‬ ‫היכולת לפיתוח יחסים אינטימיים‪-‬משתנה בלתי תלוי‪ ,‬במקומות המגורים הללו‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬תהיה לה אפשרות להשתמש בשאלת המחקר שלי‪ -‬האם יימצא קשר בין דימוי עצמי לבין‬ ‫דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות‪.‬‬ ‫ובהשערת המחקר שלי‪ -‬ככל שהדימוי העצמי יהיה חיובי יותר כך דפוס התקשורת יהיה אינטימי‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫הצעות ליישום המחקר‪ :‬שאלון הדימוי העצמי שלי מתחלק ל‪ 1‬היבטים‪ -‬היבט חברתי והיבט‬ ‫גופני‪ .‬לפי היבטים אלו בדקתי את הדימוי העצמי של אוכלוסיות המחקר שלי ‪ .‬אפשר לעבוד עם‬ ‫מתבגרים על כל היבט בנפרד ולחזק כל היבט בנפרד כדי שהדימוי העצמי הכולל שלהם יהיה חיובי‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫תרומת המחקר שלי‪ :‬מחקרי וממצאיו תורמים מספר דברים‪:‬‬ ‫‪ .1‬שאלון‪ -‬חוקרים אחרים שיהיו מעוניינים לבדוק את הקשר בין דימוי עצמי לבין‬ ‫תקשורת אינטימית יוכלו להשתמש בשאלון שלי ככלי המחקר שלהם‪.‬‬ ‫‪ .1‬השערת מחקר‪ -‬מחקרי ותוצאותיו יכולים לסייע לחוקרים אחרים בבחירת השערת‬ ‫מחקר שיכולה להתבסס על המחקר שלי‪ ,‬וכך הסיכויים שהשערת המחקר תאושש הם‬ ‫גבוהים יותר‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬עבודה זו תרמה לי בהבנת המצב של החברה כיום‪ ,‬בתחילת העבודה חשבתי כי‬ ‫דימוי עצמי הוא המרכיב החשוב ביותר להתפתחות בחברה‪ ,‬שהוא הגורם שמשפיע על‬ ‫הכל ומתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי יהיה להם קשה יותר להתפתח חברתית‬ ‫ואינטימית מבעלי דימוי עצמי חיובי‪.‬‬ ‫אך לאחר שעשיתי את המחקר הבנתי כי ישנם גם מתבגרים בעלי דימוי עצמי שלילי‬ ‫שמצליחים לפתח יחסים אינטימיים ואולי דימוי עצמי הוא לא המפתח להכל‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫רפלקציה‬ ‫רפלקציה מסוג מטה‪-‬קוגניציה‪:‬‬ ‫התהליך האישי והבין‪-‬אישי‪:‬‬ ‫אני בחרתי לעסוק בקשר בין סדר הלידה במשפחה לבין הערכה עצמית כיוון שזהו נושא מעניין‪.‬‬ ‫היו עוד מספר נושאים שאותם רציתי לבדוק כמו למשל‪ :‬הקשר בין ערכה עצמית לבין רמת לחץ‪,‬‬ ‫הקשר בין סדר הלידה והתנדבות והקשר בין סדר הלידה לבין צריכת אלכוהול‪ .‬בחרתי לעשות את‬ ‫עבודתי על סדר הלידה במשפחה והערכה עצמית מכיוון שזה הנושא הכי עניין אותי ומצא חן‬ ‫בעיני‪ .‬בנוסף‪ ,‬זהו נושא שחשבתי שיהיו לי עליו הכי הרבה מקורות מידע ותיאוריות‪.‬‬ ‫תהליך לימודי‪:‬‬ ‫את מקורות המידע שלי לקחתי מספרים ומאתרי האינטרנט‪ .‬בחרתי להשתמש במקורות אלו‬ ‫אחרי קריאה של כל מקור בנפרד והחלטה האם הוא רלוונטי לעבודתי או שאינו מספר לי מידע‬ ‫נוסף‪ .‬כמו כן‪ ,‬היו מקורות שפסלתי כיוון שהם לא נראו לי ראויים ורלוונטיים לעבודתי‪.‬‬ ‫במציאת המקורות על המשתנים השונים לא נתקלתי בקושי‪ ,‬אך בשלב הפרק המקשר שבו‬ ‫נאלצתי לחפש מחקר או תיאוריה הקשורים לשני המרכיבים שבדקתי נתקלתי בקושי רב מכיוון‬ ‫שהחומר אליו אני חשופה ובו השתמשתי הקשה עלי במציאת מחקר‪ /‬מאמר המדבר בדיוק על שני‬ ‫המשתנים שלי‪.‬‬ ‫רוב מקורות המידע בהם השתמשתי היו אינטרנטיים כי אלו המקורות הזמינים ביותר‪ .‬ישנם‬ ‫מקורות מידע ספרותיים שבהם השתמשתי בנוגע למשתנים שלי‪.‬‬ ‫בשל כתיבת העבודה למדתי על המשתנים שלי דברים שונים כמו למשל שקיימות מספר הגדרות‬ ‫לכל משתנה‪ ,‬למדתי שדימוי עצמי משפיע כמעט על הכל והמושג תקשורת הוא רחב ומושפע‬ ‫מנושאים שונים‪.‬‬ ‫החלק שעניין אותי במיוחד היה הצגת הממצאים ששם בדקתי האם השערת המחקר שלי‬ ‫ותוצאות המחקר שלי באמת מוכיחות אחת את השניה‪.‬‬ ‫היבט ערכי‪ -‬חברתי‪:‬‬ ‫הסוגיות האתיות איתן התמודדתי לאורך כתיבת החלק התיאורטי היו בעיקר בקשר למקורות‬ ‫המידע שבחרתי ולסיכום שעשיתי למידע שמצאתי בהם‪ .‬קיוויתי שמקורות המידע שבחרתי‬ ‫להשתמש בהם באמת יתאימו ויהיו רלוונטיות לעבודתי‪ ,‬בנוסף‪ ,‬חששתי שאיני מסכמת את‬ ‫החומר בצורה טובה ומספיקה בשביל שזה לא ישפיע לרעה על המחקר שלי‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫למדתי על עצמי‪:‬‬ ‫מתהליך כתיבת העבודה למדתי על עצמי כי אני מסוגלת לסכם מקורות מידע‪ ,‬להבין הנחיות‪,‬‬ ‫לעמוד בלוח זמנים ולסיים את העבודה בזמן‪ .‬בנוסף למדתי כי הדימוי העצמי שלי חיובי ושזה מה‬ ‫שבאמת עוזר לי לפתח יחסים אינטימיים עם בין זוגי‪.‬‬ ‫רפלקציה מסוג מטה‪-‬אסטרטגיה‪:‬‬ ‫אסטרטגיות חשיבה‪:‬‬ ‫לאורך העבודה כולה השתמשתי באסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה‪:‬‬ ‫‪ .1‬השערה‪ -‬בטופס הצעת המחקר ניסחתי השערה שאותה ניסיתי להוכיח ע"י עבודת‬ ‫החקר שלי‪ .‬השערתי‪ :‬ככל שהדימוי העצמי יהיה חיובי יותר כך דפוס התקשורת יהיה‬ ‫אינטימי יותר‪.‬‬ ‫‪ .2‬השוואה‪ -‬בסיכום הממצאים ערכתי השוואה בין התוצאות של כל הנבדקים‪ .‬בנוסף‬ ‫ערכתי השוואה בין הממצאים והספרות בשלב הדיון והמסקנות‪ .‬יתר על כן השוואתי‬ ‫בין תיאוריות והגדרות שונות של חוקרים שונים‪ .‬בשלב דיון ומסקנות השוותי בין‬ ‫סקירת הספרות שלי שבפרק המקשר כתבתי על מאמר שמדבר על כך שדימוי עצמי‬ ‫חיובי הוא חלק בלתי נפרד מפיתוח יחסים אינטימיים אך הממצאים של המחקר‬ ‫מראים כי ישנם מתבגרים שלמרות שהדימוי העצמי שלהם שלילי הם בעלי יחסים‬ ‫אינטימיים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הסקה‪ -‬בפרק הממצאים הסקתי והסברתי את המשמעות שלהם‪ .‬למשל‪ ,‬הסברתי‬ ‫בטבלה של סיכום ממצאי המשתנים כי השערת המחקר שלי הופרכה חלקית‪-‬‬ ‫הסברתי מדוע וכתבתי מהן התוצאות הנכונות‪.‬‬ ‫‪ .4‬שאילת שאלות‪ -‬בשאלון ניסחתי שאלות שיתאימו לנושא המחקר שלי ולמשתנים‬ ‫אותם אני מעוניינת לבדוק‪.‬‬ ‫‪ .5‬העלאת מגוון נקודות מבט‪ -‬בחלק התיאורטי הצגתי לכל משתנה מספר הגדרות‬ ‫שונות המציגות את דעותיהם ונקודות המבט השונות של כל אדם‪ .‬בחלק התאורטי‬ ‫חילקתי את המשתנים לתתי נושאים‪ .‬המשתנה התלוי חולק ל‪ 4‬תתי נושאים‬ ‫לדוגמה‪ :‬דימוי עצמי על פי התאוריות השונות‪ ,‬גורמים המשפיעים על דימוי עצמי‪.‬‬ ‫והמשתנה הבלתי תלוי שלי חולק גם ל‪ 4‬תתי נושאים לדוגמה‪ :‬תקשורת בינאישית‬ ‫ומאפייניה‪ ,‬אינטימיות בקרב מתבגרים‪.‬‬ ‫‪ .6‬ייצוג המידע בדרכים מגוונות‪ -‬בשלב התיאורטי הצגתי את המידע בכתיבה‪ ,‬בשלב‬ ‫סיכום הממצאים הצגתי את התוצאות בטבלאות ובניתוח שאלת המפתח הצגתי את‬ ‫‪32‬‬ ‫הממצאים בדיאגרמה לכן‪ ,‬ניתן לראות כי הצגתי את המידע הנתון בעבודתי בדרכים‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫‪ .7‬מיזוג‪ -‬בסקירת הספרות השתמשתי במקורות מידע שונים ומיזגתי בניהם כדי להשיג‬ ‫כמה שיותר מידע על המשתנים במחקרי‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪‬‬ ‫אבין‪ -‬ארנוורט "אינטימיות" ‪,‬אתר על הספה ‪http://www.alhasapa.co.il/3137.asp‬‬ ‫‪‬‬ ‫בן‪-‬נון אתי‪" ,‬דימוי עצמי בגיל ההתבגרות" ‪http://www.etty-ben-‬‬ ‫‪nun.co.il/%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%99‬‬‫‪%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99-%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9C‬‬‫‪/%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA‬‬ ‫‪‬‬ ‫(ד"ר) בר‪-‬אל ציפי וד"ר נוימאיר מרים‪" ,‬ספר פסיכולוגיה התפתחותית‪-‬מפגש שני"‬ ‫הוצאת רכס (‪)1111‬‬ ‫ברוצקי דינה "זוגיות מתחילה מבפנים"‬ ‫‪‬‬ ‫‪http://www.derech.net/holistic_pulsing_pairs.htm‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ברנדן נתנאל ‪",‬הערכה עצמית" הוצאת כרטא (‪)1996‬‬ ‫(ד"ר) דמרס אן וד"ר וויט ולרי‪ ",‬רושם ראשוני‪ ,‬כיצד רואים אותנו אנשים אחרים " מודן‬ ‫הוצאה לאור (‪)1115‬‬ ‫"דימוי עצמי" אתר ויקיפדיה‬ ‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%99_%D7%A2‬‬ ‫‪%D7%A6%D7%9E%D7%99‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫דימוי עצמי‪ ,‬תאוריות ‪http://img1.tapuz.co.il/forums/46738742.doc -‬‬ ‫ההתפתחות הריגשית והחברתית בגיל ההתבגרות‪-‬‬ ‫‪http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:erVyUONSxfYJ:psicho567.‬‬ ‫‪files.wordpress.com/2010/04/chapter14.doc+&cd=2&hl=iw&ct=clnk&gl=il‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫התפתחותו של הילד בגיל ההתבגרות‪http://waldorf.co.il/waldorf_highschool.htm -‬‬ ‫חברות אינטימית בגיל ההתבגרות‪-‬‬ ‫‪http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:nmFmy92e8UMJ:demo.o‬‬ ‫‪rt.org.il/clickit2/files/forums/657821637/909558969.doc+&cd=1&hl=iw&ct=clnk&gl‬‬ ‫‪=il‬‬ ‫‪‬‬ ‫יחסים רומנטיים בגיל ההתבגרות‪-‬‬ ‫‪http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:a9HGiJyq4W4J:demo.ort.‬‬ ‫‪org.il/clickit2/files/forums/456654137/501439034.doc+&cd=2&hl=iw&ct=clnk&gl=il‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫"כלים אימון לאיכות חיים" ‪http://www.kelim.biz/‬‬ ‫לבקוביץ ענבר "דימוי עצמי בילדות ובגיל ההתבגרות חלק א"‬ ‫‪www.kacha.co.il/?pageId=7076‬‬ ‫‪‬‬ ‫מאמרים משפטיים‪ -‬תקשורת בין אישית‪.‬‬ ‫‪http://www.lawforums.co.il/fullArticleDetails.aspx?id=23300‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מלאך פיינס איילה‪ ",‬פסיכולוגיה של המינים‪ -‬כרך א' "‪ .‬הוצאה של האוניברסיטה‬ ‫הפתוחה (‪)1997‬‬ ‫"מרחב להתפתחות אישית ובין אישית" ‪,‬אתר גליה ‪/http://www.galiya.co.il‬‬ ‫"סיכום פסיכולוגיה" ‪http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=3951294‬‬ ‫פלד טל ‪" ,‬בלוג האימון" ‪/http://tally-coach.co.il‬‬ ‫רוקס סוניה ושוורץ יוסף ‪ ",‬פסיכולוגיה חברתית‪ -‬כרך ב' " הוצאה של האוניברטיסה‬ ‫הפתוחה (‪)1111‬‬ ‫"שיפור וחיזוק ביטחון עצמי" – פיתוח אסרטיביות‪http://www.yossivilenski.co.il/ .‬‬ ‫נספחים‬ ‫‪32‬‬ ‫מקרא לשאלון‪:‬‬ ‫שאלון זה בנוי מ‪ 11‬שאלון‪ ,‬כאשר הוא מחולק ל‪ 3‬חלקים‪:‬‬ ‫החלק הראשון ‪ :‬בחלק זה ‪ 1‬שאלות העוסקות במשתנה רקע –בעלת קשר אינטימי או לא וגיל‪.‬‬ ‫החלק השני – בחלק זה ‪ 10‬שאלות העוסקות במשתנה הבלתי תלוי – דימוי עצמי‪.‬‬ ‫מטרת שאלות אלו היא לבדוק את רמת דימויו העצמי של הנשאל‪ .‬על מנת לבדוק משתנה זה ישנם‬ ‫שני היבטים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫דימוי עצמי חברתי – הבודק את תפיסות הנשאל כלפי עצמו מבחינה חברתית‪ .‬היבט זה‬ ‫כולל את שאלות ‪.18-11‬‬ ‫‪‬‬ ‫דימוי עצמי גופני‪ -‬הבודק את תפיסות הנשאל כלפי עצמו מבחינה גופנית‪ .‬היבט זה כולל‬ ‫את שאלות ‪13-17‬‬ ‫הערכים של המשתנה הבלתי תלוי נעים בין ‪( 1-4‬ע"פ סולם ליקהרט) ‪ -1 :‬לא מסכים כלל ‪,‬‬ ‫‪ -1‬לא מסכים ‪ -3 ,‬מסכים ‪ -4 ,‬מסכים מאוד‪.‬‬ ‫ערכים ‪ 1-1‬מציינים שכיחות נמוכה של המשתנה ‪,‬כלומר – דימוי עצמי נמוך ואילו ערכים ‪3-4‬‬ ‫מציינים שכיחות גבוהה של המשתנה ‪ ,‬כלומר דימוי עצמי גבוה‪ .‬בחלק זה עשר שאלות וטווח‬ ‫ממוצע התשובות ינוע בין ‪ , 11-41‬לכן טווח ממוצע התשובות הנע בין ‪ 11-15‬יצביע על נחקר בעל‬ ‫דימוי עצמי נמוך בעוד שטווח ממוצע התשובות הנע בין ‪ 16-41‬יצביע על נחקר בעל דימוי עצמי‬ ‫גבוה‪.‬‬ ‫החלק השלישי‪ :‬בחלק זה ‪ 15‬שאלות ‪ ,3-17‬עוסקות במשתנה התלוי – דפוסי תקשורת‪.‬‬ ‫שאלות אלו בודקות את דפוס התקשורת ‪ ,‬רמת האמון באדם האחר לעומת חוסר יכולת לבטוח‬ ‫או להרגיש בטוח ‪.‬‬ ‫הערכים של המשתנה התלוי נעות בין ‪( 1-4‬ע"פ סולם ליקהרט) ‪ -1 :‬לא מסכים כלל ‪ -1 ,‬לא‬ ‫מסכים‪ -3 ,‬מסכים ‪ -4 ,‬מסכים מאוד‪ .‬ערכים ‪ 1-1‬מציינים ערכים נמוכים של המשתנה המבטאים‬ ‫תקשורת אינטימית נמוכה‪ ,‬כלומר תקשורת מרוחקת ואילו ערכים ‪ 3-4‬מציינים ערכים גבוהים‬ ‫של המשתנה המבטאים צריכת תקשורת אינטימית גבוהה ‪.‬בחלק זה ‪ 15‬שאלות וטווח ממוצע‬ ‫התשובות ינוע בין ‪ ,15-61‬לכן טווח ממוצע התשובות הנע בין ‪ 15-38‬מצביע על דפוס תקשורת‬ ‫‪33‬‬ ‫מרוחקת – כלומר תקשורת אינטימית נמוכה‪ ,‬בעוד שטווח ממוצע התשובות הנע בין ‪ 39-61‬מצביע‬ ‫על דפוס תקשורת אינטימית גבוהה‪.‬‬ ‫השאלון בעל סכלות הפוכות והן שאלות ‪ 3,4,6,11,15,17‬בשאלות אלו ניקוד הערכים מתהפך‬ ‫כלומר ‪. 1=4 ,1=3, 3=1 ,4=1‬בעזרת שאלות אלו‪ ,‬ניתן לראות האם תשובות הנשאלים מהימנות‪,‬‬ ‫אחידות‪ ,‬והאם הנחקר עקבי‪.‬‬ ‫שאלון לנבדק –‬ ‫נבדק יקר ‪ ,‬שאלון זה נעשה במסגרת היחידה החמישית במדעי החברה ועוסק בקשר בין דימוי‬ ‫עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות‪.‬‬ ‫סמן את התשובה הנכונה ביותר עבורך ‪ .‬זהו שאלון אנונימי לצורכי מחקר בלבד‪.‬‬ ‫תודה על שיתוף הפעולה‪.‬‬ ‫‪ (1‬בעלת קשר אינטימי כלשהו כן ‪ /‬לא‬ ‫‪ )1‬גיל‪16/17/18/ :‬‬ ‫לא מסכים‬ ‫כלל‬ ‫‪1‬‬ ‫לא‬ ‫מסכים‬ ‫‪1‬‬ ‫מסכים‬ ‫‪3‬‬ ‫מסכים‬ ‫בהחלט‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ .3‬אני מתקשה לבטוח באחרים לגמרי‪.‬‬ ‫‪.4‬אני הרבה פעמים מודאגת מכך שבן הזוג שלי לא‬ ‫אוהב אותי‪.‬‬ ‫‪.5‬אני מוצאת שקל לי באופן יחסי להתקרב לאנשים‪.‬‬ ‫‪ .6‬לעיתים קרובים בני הזוג שלי היו רוצים ביחסים‬ ‫אינטימיים יותר מהמידה בה נוח לי להיות‪.‬‬ ‫‪ .7‬אני מרגישה טוב כאשר אני תלויה באחרים‪.‬‬ ‫‪.8‬בדרך כלל אני מרוצה בקרבתם של אחרים גם‬ ‫במידה פיזית וגם נפשית‪.‬‬ ‫‪.9‬הייתי רוצה לפתח קשר אינטימי עם אדם אחר‪.‬‬ ‫‪.11‬אני מרשה לעצמי להיות תלויה באחרים‪.‬‬ ‫‪ .11‬אני מרגישה נוח להתקרב לאנשים שאני לא‬ ‫מכירה‪.‬‬ ‫‪.11‬אני מרגישה בנוח כאשר אנשים תלויים בי‪.‬‬ ‫‪ .13‬אני מרגישה בטוחה בעצמי כאשר אני מפתחת‬ ‫שיחה עם אנשים שאני לא מכירה‪.‬‬ ‫‪.14‬קשה לי כשאנשים נכנסים למרחב האישי שלי‪.‬‬ ‫‪ .15‬יש לי נטייה לסמוך על אנשים במהירות‪.‬‬ ‫‪.16‬אני מרגישה לא בטוחה כאשר אני נמצאת במצב‬ ‫אינטימי עם מישהו אחר‪.‬‬ ‫‪.17‬קל לי להיפתח בקטע אינטימי עם מישהו אחר‪.‬‬ ‫‪.18‬אני אדם חברותי‪.‬‬ ‫‪.19‬כשאני נמצאת בחברת אחרים אני מרגישה שהם‬ ‫שמחים להיות בחברתי‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪.11‬כשאני בחברת אנשים זרים אני מרגישה נבוכה‪.‬‬ ‫‪.11‬אני מרגישה שאנשים נהנים לשוחח איתי‪.‬‬ ‫‪.11‬אני פופולארית בקרב חברי‪.‬‬ ‫‪.13‬אני שלמה עם המראה שלי‪.‬‬ ‫‪.14‬הייתי רוצה לשנות כמה חלקים בגופי‪.‬‬ ‫‪.15‬אני משתדלת להקפיד על הופעתי‪.‬‬ ‫‪.16‬אני רואה את עצמי כבחורה נאה‪.‬‬ ‫‪.17‬אני מרגישה בנוח עם גופי‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫דפוס תקשורת מרוחק= ‪15-38‬‬ ‫דפוס תקשורת אינטימי= ‪39-61‬‬ ‫דף ריכוז נתונים – נספח מס' ‪.1‬‬ ‫סיכום ממצאי הנבדקים למשתנה הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות ‪.‬‬ ‫מס' הנחקר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תקשורת בין אישית‪ -‬אינטימית‬ ‫‪13‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫סיכום סה''כ סוג התקשורת‬ ‫אינטימי‬ ‫‪38‬‬ ‫מרוחק‬ ‫‪35‬‬ ‫מרוחק‬ ‫‪36‬‬ ‫מרוחק‬ ‫‪36‬‬ ‫מרוחק‬ ‫‪29‬‬ ‫מרוחק‬ ‫‪34‬‬ ‫מרוחק‬ ‫‪36‬‬ ‫מרוחק‬ ‫‪37‬‬ ‫מרוחק‬ ‫‪37‬‬ ‫אינטימי‬ ‫‪41‬‬ ‫אינטימי‬ ‫‪38‬‬ ‫מרוחק‬ ‫‪37‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪41‬‬ ‫מרוחק‬ ‫אינטימי‬ ‫מרוחק‬ ‫מרוחק‬ ‫אינטימי‬ ‫אינטימי‬ ‫אינטימי‬ ‫אינטימי‬ ‫‪36‬‬ ‫דפוס תקשורת מרוחק= ‪15-38‬‬ ‫דפוס תקשורת אינטימי= ‪39-‬‬ ‫‪61‬‬ ‫דף ריכוז נתונים – נספח מס' ‪.6‬‬ ‫סיכום ממצאי הנבדקים למשתנה הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות ‪.‬‬ ‫מס' הנחקר‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תקשורת בין אישית‪ -‬אינטימית‬ ‫‪13‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫סיכום סה''כ סוג התקשורת‬ ‫מרוחק‬ ‫‪35‬‬ ‫מרוחק‬ ‫‪31‬‬ ‫מרוחק‬ ‫‪34‬‬ ‫אינטימי‬ ‫‪44‬‬ ‫מרוחק‬ ‫‪33‬‬ ‫אינטימי‬ ‫‪43‬‬ ‫מרוחק‬ ‫‪34‬‬ ‫מרוחק‬ ‫‪33‬‬ ‫מרוחק‬ ‫‪34‬‬ ‫מרוחק‬ ‫‪34‬‬ ‫מרוחק‬ ‫‪37‬‬ ‫מרוחק‬ ‫‪33‬‬ ‫מרוחק‬ ‫‪31‬‬ ‫מרוחק‬ ‫‪31‬‬ ‫אינטימי‬ ‫‪39‬‬ ‫מרוחק‬ ‫‪34‬‬ ‫מרוחק‬ ‫‪37‬‬ ‫מרוחק‬ ‫‪31‬‬ ‫אינטימי‬ ‫‪43‬‬ ‫מרוחק‬ ‫‪34‬‬ ‫‪37‬‬ ‫דימוי עצמי נמוך = ‪11-18‬‬ ‫דימוי עצמי גבוה = ‪19-41‬‬ ‫דף ריכוז נתונים – נספח מס' ‪.3‬‬ ‫סיכום ממצאי הנבדקים למשתנה הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות‪.‬‬ ‫דימוי עצמי‬ ‫‪11‬‬ ‫סיכום‬ ‫מס' הנחקר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫חברתי‬ ‫‪11‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪11‬‬ ‫גופני‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫סיכום‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫סה''כ‬ ‫רמת הדימוי העצמי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪28‬‬ ‫נמוך‬ ‫גבוה‬ ‫גבוה‬ ‫נמוך‬ ‫גבוה‬ ‫גבוה‬ ‫נמוך‬ ‫נמוך‬ ‫נמוך‬ ‫נמוך‬ ‫גבוה‬ ‫נמוך‬ ‫נמוך‬ ‫גבוה‬ ‫נמוך‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪25‬‬ ‫גבוה‬ ‫נמוך‬ ‫גבוה‬ ‫נמוך‬ ‫נמוך‬ ‫‪38‬‬ ‫דימוי עצמי נמוך = ‪11-18‬‬ ‫דימוי עצמי גבוה = ‪19-41‬‬ ‫דף ריכוז נתונים – נספח מס' ‪.0‬‬ ‫סיכום ממצאי הנבדקים למשתנה הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל ההתבגרות ‪.‬‬ ‫דימוי עצמי‬ ‫מס' הנחקר ‪18‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫חברתי‬ ‫‪11‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫סיכום‬ ‫‪15‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫גופני‬ ‫‪16‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫סיכום‬ ‫‪14‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪13‬‬ ‫סה''כ‬ ‫‪19‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪18‬‬ ‫רמת הדימוי עצמי‬ ‫גבוה‬ ‫נמוך‬ ‫נמוך‬ ‫גבוה‬ ‫נמוך‬ ‫נמוך‬ ‫גבוה‬ ‫גבוה‬ ‫גבוה‬ ‫גבוה‬ ‫נמוך‬ ‫גבוה‬ ‫נמוך‬ ‫נמוך‬ ‫גבוה‬ ‫גבוה‬ ‫גבוה‬ ‫נמוך‬ ‫נמוך‬ ‫נמוך‬ ‫‪39‬‬ ‫נמוך = ‪5-13‬‬ ‫גבוה = ‪14-11‬‬ ‫עמדה כוללת נמוכה =‪11-18‬‬ ‫עמדה כוללת גבוהה =‪19-41‬‬ ‫סיכום ממצאי משתנה בלתי תלוי‪ -‬דימוי עצמי‬ ‫מס נבדק‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪N=40‬‬ ‫חברתי‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫מרכיב חברתי גבוה‪:‬‬ ‫‪91.5%‬‬ ‫מרכיב חברתי נמוך‪:‬‬ ‫‪7.5%‬‬ ‫גופני‬ ‫‪11‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪13‬‬ ‫מרכיב גופני גבוה‪:‬‬ ‫‪67.5%‬‬ ‫מרכיב גופני נמוך‪:‬‬ ‫‪31.5%‬‬ ‫עמדה כוללת‬ ‫‪16‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪18‬‬ ‫עמדה כוללת‬ ‫גבוהה‪45%:‬‬ ‫עמדה כוללת נמוכה‪:‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪42‬‬ ‫משרד החינוך‬ ‫המזכירות הפדגוגית‬ ‫הפיקוח על הוראת מדעי החברה‬ ‫טופס הצעה לכתיבת עבודת גמר (יחידה חמישית) במדעי החברה במקצוע‬ ‫שם התלמיד‪/‬ה‪ :‬אור רוזנר שם בית הספר‪ :‬עמי אסף סמל מוסד‪ 461131:‬ישוב‪:‬סלעית‬ ‫שם המנחה ‪ :‬אורלי דניאל טלפון ‪ 1516819811:‬דוא''ל ‪orrozner3@hotmail.com :‬‬ ‫נושא העבודה‪ :‬הקשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני בגיל‬ ‫ההתבגרות‪.‬‬ ‫שאלת המחקר‪ :‬האם יימצא קשר בין דימוי עצמי לבין דפוס תקשורת אינטימי עם המין השני‬ ‫בגיל ההתבגרות?‬ ‫השערת המחקר ‪ :‬ככל שהדימוי העצמי יהיה חיובי יותר כך דפוס התקשורת יהיה אינטימי יותר‪.‬‬ ‫משתנים הנבדקים במחקר‪:‬‬ ‫משתנה בלתי תלוי ‪ :‬דימוי עצמי (נמוך‪/‬גבוה)‬ ‫הגדרה אופרציונלית‪ :‬דימוי אישי‪ ,‬חברתי ‪ ,‬מוסרי ‪ ,‬משפחתי‪.‬‬ ‫הגדרה נומינלית‪ :‬דימוי עצמי הוא מערכת מאורגנת של תכונות והערכות שהאדם מייחס לעצמו‬ ‫ומתנהג לפיהם‪.‬‬ ‫משתנה תלוי‪ :‬דפוס תקשורת (אינטימי‪/‬מרוחק)‬ ‫הגדרה נומינלית‪ :‬תקשורת –תהליך שבאמצעותו נערכים חילופי מידע בין פרטים תוך כדי שימוש‬ ‫במערות סמלים‪ ,‬סימנים והתנהגות‪.‬‬ ‫אינטימיות‪ -‬אינטימיות היא תהליך דינאמי בו לומדים השותפים ליחסים האחד על השני‪.‬‬ ‫הגדרה אופרציונלית‪ :‬זהות אישית‪ ,‬אינטימיות‪ ,‬אמון‪ ,‬שיתופיות‪ ,‬קרבה‪.‬‬ ‫אוכלוסיית המחקר‪ :‬כ‪ 41-‬מתבגרים בגילאי תיכון ( ‪ , )16-18‬כיתות י'‪-‬י''ב ‪.‬‬ ‫כלי המחקר‪ :‬שאלון‬ ‫ביבליוגרפיה‪:‬‬ ‫‪ )1‬ברנדן נתנאל ‪",‬הערכה עצמית" הוצאת כרטא (‪)1996‬‬ ‫‪)1‬ד"ר דמרס אן וד"ר וויט ולרי‪ ",‬רושם ראשוני‪ ,‬כיצד רואים אותנו אנשים אחרים " מודן הוצאה‬ ‫לאור (‪)1115‬‬ ‫‪ )3‬מלאך פיינס איילה‪ ",‬פסיכולוגיה של המינים‪ -‬כרך א' "‪ .‬הוצאה של האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫(‪)1997‬‬ ‫‪ )4‬רוקס סוניה ושוורץ יוסף ‪ ",‬פסיכולוגיה חברתית‪ -‬כרך ב' " הוצאה של האוניברטיסה הפתוחה‬ ‫(‪)1111‬‬ ‫‪41‬‬ ‫חתימת התלמיד‪:‬‬ ‫ת‪.‬ז התלמיד‪247444116 :‬‬ ‫אישור הפיקוח על מדעי החברה‬ ‫ההצעה אושרה‬ ‫יש להחזיר את ההצעה עם התיקונים הנדרשים‬ ‫יש לתקן את ההצעה אולם אין צורך להחזירה לפיקוח לאישור מחדש‬ ‫ההצעה לא אושרה‬ ‫שם המדריך‪/‬ה המאשר‪/‬ת ‪:‬‬ ‫שימו לב‪ :‬הצעה מאושרת חייבת להיות צמודה לעבודה הסופית‪ .‬עבודה ללא הצעה מאושרת לא תיבדק‪.‬‬ ‫נא שימו לב להערות שלהלן‪ :‬ההערות הרלוונטיות להצעה מסומנות ב ‪.X‬‬ ‫הנושא רחב מדי‪ ,‬יש למקד אותו‬ ‫השערת המחקר אינה מנוסחת כראוי‪ ,‬יש לנסח השערה במונחים של קשר בין משתנים‪.‬‬ ‫האוכלוסייה איננה זמינה למחקר‪.‬‬ ‫משתנה חייב לקבל יותר מערך אחד‪ .‬המשתנה‪ :‬איננו עומד בתנאי זה‪.‬‬ ‫הגדרת המשתנה התלוי ו‪/‬או הבלתי תלוי איננה נכונה‪.‬‬ ‫מומלץ לשקול שימוש בכלי מחקר אחר‬ ‫יש להוסיף מקורות לרשימה הביבליוגרפית‪.‬‬ ‫הרשימה הביבליוגרפית איננה כתובה על פי כללי הכתיבה המדעית‪.‬‬ ‫הרשימה הביבליוגרפית איננה עדכנית‪ .‬יש להוסיף פרטים עדכניים‪.‬‬ ‫העבודה אינה יכולה להתקבל כעבודה במדעי החברה‪.‬‬ ‫הערות נוספות‪:‬‬ ‫‪42‬‬