‫משרד התשתיות הלאומיות‬ ‫המכון הגיאולוגי‬ ‫גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי ‪ -‬כרמל‬ ‫משה שירב‪-‬שורץ‪ ,‬שמעון אילני‪ ,‬לודביג הליץ‪ ,‬אולגה יופה‬ ‫דוח מס' ‪GSI/31/2009‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬כסלו תש"ע‪ ,‬דצמבר ‪2009‬‬ ‫תקציר‬ ‫סקר גיאוכימי מקיף נערך במרחב הגליל המערבי ומסוכם כאן יחד עם סקר דומה שכלל את הר‬ ‫הכרמל והאזור העירוני של חיפה אשר בוצע בעבר‪ .‬השטח הנסקר משתרע על פני כ‪ 1650 -‬קמ"ר‬ ‫ובמהלכו נדגמו ‪ 1823‬דוגמאות‪ .‬כל אלו עברו אנליזה לכשלושים יסודות ראשיים ויסודות קורט‪.‬‬ ‫ניתוח התפוצה המרחבית של היסודות כמו גם ניתוחים סטטיסטיים מלמדים כי את מירב השונות‬ ‫בדוגמאות ניתן להסביר על ידי הרכבים טבעיים של מינרלים כבדים‪ ,‬חרסיות ותכולת הקרבונט‪,‬‬ ‫אסוציאציה של יסודות האופייניים לסלעים וולקניים‪ ,‬יסודות הקשורים בסלעי חבורת הר הצופים‬ ‫העשירים יחסית בפוספט וריכוזים גבוהים יחסית של היסוד בריום המאפיין סלעים מחבורת עבדת מגיל‬ ‫אאוקן‪ .‬כ‪ 13% -‬מהשונות מוסברת על ידי דוגמאות המועשרות במגוון מתכות – קדמיום‪ ,‬עופרת‪,‬‬ ‫אנטימון‪ ,‬אבץ‪ ,‬ובמידה פחותה מוליבדן‪ ,‬כרום ונחושת – שמקורן בזיהומים שונים‪.‬‬ ‫המחקר הנוכחי מצביע על אזור נחל גדורה‪ ,‬האזור שמדרום לנמל הקישון‪ ,‬האזור הקרוב לקיבוץ‬ ‫אלונים ונחל געתון עליון ליד מעונה ומעלות כעל אתרים שבהם ריכוזים חריגים של מתכות קורט‪,‬‬ ‫שמקורם בפעילות תעשייתית או סילוק פסולת ממוקדת‪ .‬באזור האורבאני של חיפה‪ ,‬בעורף הקריות‬ ‫ובאזור טבעון קיים ריכוז עודף של יסודות מתכתיים מסוימים‪ ,‬כנראה כתוצאה מפעילות ארוכת שנים של‬ ‫התעשייה באזור‪ ,‬הובלתם על ידי נגר עילי ומערכות מזג האוויר האופייניות לאזור ושקיעתם‪.‬‬ ‫הנתונים שנאספו והמרוכזים במערכת מידע גיאוגרפית מהווים בסיס נתונים המאפשר לימוד‬ ‫מגמות השינויים הסביבתיים בשנים הבאות‪ ,‬נדבך בהבנת קשרים אפשריים לתחלואה וכלי עזר בידי‬ ‫הרשויות לביצוע פעילות ניקוי או אכיפה‪.‬‬ ‫המחקר בוצע במימון חלקי של המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫המחברים מבקשים להודות למר יעקב רפאל אשר נשא בעיקר הנטל הטכני של הפרויקט בשדה ובמשרד‪.‬‬ ‫כן יבואו על התודה מר רמי מדמון ומר מיכאל קיטין על עזרתם בשדה‪ ,‬מר יעקב לקטוש מן המעבדה‬ ‫הסדימנטולוגית ועובדי המעבדות לגיאוכימיה‪.‬‬ ‫תוכן העניינים‪:‬‬ ‫תקציר‬ ‫מבוא ‪........................................................................‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שיטות המחקר ‪............................................................‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תיאור אזור הסקר ‪.......................................................‬‬ ‫‪2‬‬ ‫הצגת הנתונים ‪............................................................‬‬ ‫‪4‬‬ ‫סיכום ‪.......................................................................‬‬ ‫‪39‬‬ ‫ספרות מצוטטת ‪..........................................................‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מבוא‬ ‫במסגרת פרויקט נמשך להכרת הרקע הגיאוכימי של ישראל‪ ,‬הסתיים סקר גיאוכימי מפורט‬ ‫באזור הגליל המערבי‪ ,‬חלקו המערבי של עמק יזרעאל‪ ,‬רמות מנשה ורכס הכרמל‪ .‬אזור הכרמל היווה‬ ‫בזמנו מקרה בוחן בו נבחנו שיטות הדיגום והאנליזה באזור בו שורר אקלים גשום יחסית‪ ,‬בו קרקעות‬ ‫מפותחות על גבי מסלע גירני‪ ,‬קירטוני ווולקני והוא כולל הן סביבות טבעיות והן אזורים עירוניים‬ ‫צפופים‪ .‬תוצאות הסקר בכרמל סוכמו בדו"ח מפורט ]‪ [1‬והן נכללות גם בדו"ח הנוכחי‪ .‬באזור עמק זבולון‬ ‫בוצע שלב נוסף של דגימה בצפיפות גבוהה בהזמנת ובמימון המשרד להגנת הסביבה ותוצאות שלב זה‬ ‫פורסמו בדו"ח המכון הגיאולוגי ]‪.[2‬‬ ‫הסקר הגיאוכימי מתבסס על דגימת סחף נחלים וקרקעות בצפיפות של עד שתי דוגמאות לקמ"ר‪,‬‬ ‫ואנליזה של הפרקציה הדקה מ‪ 150 -‬מיקרון‪ .‬האנליזה המלאה של הדוגמאות כללה יותר משלושים‬ ‫יסודות עיקריים )‪ (majors‬וקורט )‪ .(traces‬שיטת הדיגום שנבחרה ממצעת את התרומה הטבעית של‬ ‫הסלע והקרקע באגני הניקוז‪ ,‬ובאזורים אורבאניים – גם את אבק הרחוב )‪ (street dust‬הנשטף אל‬ ‫מערכות הניקוז הטבעיות והעירוניות‪ .‬בכל סביבות הדיגום מהווה תרומת האבק לסוגיו )סערות אבק ו‪-‬‬ ‫‪ – Fugitive dust‬אבק מרחף ממקור בלתי ממוקד(‪ ,‬כולל זיהומים הספוחים אליו‪ ,‬חלק מן הפרקציה‬ ‫הדקה של הקרקע ]‪ [3‬המגיעה אל נקודת הדיגום‪ .‬בעבר סקרים גיאוכימיים של סחף נחלים שימשו‬ ‫כשיטה מקובלת בחיפוש אחר מחצבים‪ ,‬אך עם התגברות המודעות הסביבתית החלה להתברר חשיבותם‬ ‫של סקרים אלו גם בתחום הנרחב של מדעי הסביבה‪ ,‬כ ַסמָנים של זיהום אנתרופוגני וכאחד הכלים‬ ‫להסברת תחלואה בבני אדם‪ ,‬בחיות ובצומח ]‪.[4‬‬ ‫שיטות המחקר‬ ‫המחקר שבוצע במסגרת פעילותו השוטפת של המכון הגיאולוגי כולל את האזור התחום ממזרח בקו‬ ‫אורך ‪) 230000‬רשת ישראל החדשה(‪ ,‬חוף הים ממערב‪ ,‬גבול ישראל‪-‬לבנון בצפון וקו רוחב ‪720000‬‬ ‫)רשת ישראל החדשה( בדרום‪ .‬השטח הנסקר מצוי בתחומי גיליונות עתלית‪ ,‬חיפה‪ ,‬נצרת‪ ,‬שפרעם‬ ‫ונהריה )מפות ‪ 1:50,000‬של המרכז למיפוי ישראל(‪ .‬שלבי הסקר היו‪:‬‬ ‫א‪ .‬דיגום סחף נחלים מאגני הניקוז שנבחרו למחקר מפורט‪.‬‬ ‫ב‪ .‬דיגום קרקעות בתוך אגני הניקוז – נדגמו קרקעות בקרבת פני השטח )‪ 5-10‬הסנטימטרים‬ ‫העליונים(‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אנליזה של הדוגמאות )סה"כ ‪ (1823‬לתכולת יסודות ראשיים ויסודות קורט‪ ,‬בהתאם לשיטות‬ ‫שננקטו בסקרים הקודמים )ראה בהמשך(‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ניתוח התוצאות והעמדת בסיס נתונים ממוחשב לצורך מחקרי המשך‪.‬‬ ‫לצורך האנליזות לתכולת יסודות הקורט עורבבו ‪ 500‬מ"ג מן הדוגמא עם ‪ 2‬גר' של ‪ Na2O2‬בתוך‬ ‫כורית זירקון וחוממו ל‪ 500 º C -‬למשך ‪ 40‬דקות‪ .‬אחרי קירור‪ ,‬מועבר הנתך לכלי פלסטיק עם מים‬ ‫מזוקקים בתוספת ‪ 20‬מ"ל של ‪ 5N HNO3‬ומעורבב עד להמסה שלמה‪ .‬התמיסה מועברת לכלי‬ ‫מדידה )‪ 100‬מ"ל( עם מים מזוקקים על מנת לקבל תמיסה צלולה‪ .‬סקנדיום בריכוז של ‪ 5 ppm‬מוסף‬ ‫כסטנדרט פנימי בעת ביצוע האנליזות במכשיר ‪ ;ICP-AES‬רודיום ו‪-‬רהניום בריכוז ‪ 10ppb‬הוספו‬ ‫כסטנדרט פנימי בעת ביצוע אנליזות במכשיר ‪ .ICP-MS‬בכל שלבי האנליזות נעשה שימוש‬ ‫‪2‬‬ ‫בסטנדרטים סינטטיים וטבעיים שלתכולת היסודות בהם קיים ‪ certificate value‬בינלאומי‪ .‬מידע‬ ‫נוסף בהקשר לשיטות האנליטיות‪ ,‬תחומי השגיאה‪ ,‬סף גילוי וכד' ניתן למצוא בדו"ח מאת בייט‬ ‫וחובריו ]‪.[5‬‬ ‫תיאור אזור הסקר‬ ‫עיקר שטחו של אזור הסקר כולל את הגליל המערבי המשתרע מרכס ראש הנקרה בצפון ועד‬ ‫להר הכרמל ומפרץ חיפה בדרום‪ ,‬וכולל גם את חלקו המערבי ביותר של עמק יזרעאל‪ ,‬עמק זבולון ורמות‬ ‫מנשה‪ .‬הגליל המערבי מגוון מבחינת נופית וכולל חוף ים מפורץ‪ ,‬הרים ומישור חופי ברוחב משתנה )ציור‬ ‫‪ .(1‬מצפון לקו עכו – כרמיאל המורפולוגיה הינה המשכית לזו של הגליל העליון ובאזור הסקר היא‬ ‫מתאפיינת ברמה הררית המשתפלת מערבה מגובה של כ‪ 800-‬מ' מעל פני הים עד למישור החוף‪ ,‬וחרוצה‬ ‫על ידי נחלים שכיוונם מזרח – מערב‪ .‬מדרום לקו עכו – כרמיאל האזור מתאפיין בגבעות מעוגלות‬ ‫שגובהן עד כ‪ 300-‬מ' מעל פני הים )‪550‬מ' מעפה"י בגוש הרי יודפת( ומישור חוף רחב – עמק זבולון ‪-‬‬ ‫המהווה המשך לחופי מפרץ חיפה‪.‬‬ ‫ציור ‪ :1‬מפת תבליט של אזור הגליל המערבי‪ ,‬עמק יזרעאל‪ ,‬עמק זבולון‪ ,‬רמות מנשה והכרמל‬ ‫‪3‬‬ ‫הכרמל הוא רכס הרים המשתרע מצפון הרי השומרון עד למפרץ חיפה ומתנשא לגובה מרבי של‬ ‫‪ 546‬מטר מעל פני הים )רום כרמל ליד עוספיא(‪ .‬צורתו של הר הכרמל היא משולש שקדקודו מדרום‬ ‫למפרץ חיפה‪ .‬רכס הרי הכרמל בתחום אזור הסקר נחלק לשני אזורים גיאוגרפיים‪ :‬רמות מנשה ובחלק‬ ‫הצפון מערבי הנושק למפרץ חיפה הר הכרמל עצמו‪ .‬רכס הכרמל מופרד מרמות מנשה על ידי נחל יקנעם‬ ‫ונחל תות‪ .‬האזורים המאוכלסים ביותר באזור הנסקר הם חיפה‪ ,‬אזור הקריות לאורך מישור החוף של‬ ‫מפרץ חיפה‪ ,‬עכו ונהריה‪.‬‬ ‫המסלע באזור הסקר )ציור ‪ (2‬מאופיין בעיקרו על ידי חבורות סלע מגיל קרטיקון‪ .‬חבורת יהודה‬ ‫הגירית – דולומיטית בונה את הרי הגליל המערבי הצפוני‪ ,‬הרי נצרת‪ ,‬הרי יודפת ורכס הכרמל ואילו‬ ‫חבורת הר הצופים המתאפיינת בסלעים קירטוניים בונה את המורדות המערביים של הרי הגליל המערבי‪.‬‬ ‫סלעי גיר‪ ,‬קירטון וצור מגיל אאוקן )חבורת עבדת( בונים את גבעות שפרעם‪ ,‬רמות מנשה ואזור מצובה‬ ‫ומישור החוף מאופיין על ידי קרקעות אלוביאליות רצנטיות ורכסי כורכר אורכיים בכיוון צפון‪-‬דרום‪.‬‬ ‫סלעים וולקניים – בזלות וטופים ‪ -‬נחשפים בחלקים שונים של רכס הכרמל )מגיל קרטיקון( ובעמק‬ ‫יזרעאל )מגיל ניאוגן(‪.‬‬ ‫ציור ‪ :2‬מפת חבורות הסלע הנחשפות באזור הסקר )עפ"י סנה וחובריו‪([6] 2000 ,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫על גבי סלעי הגיר והדולומיט מתפתחת קרקע אדמדמה מסוג טרה רוסה ועליה חורש אלון ואלה עשיר‬ ‫במינים‪ ,‬וכן צמחיית עשבוניים‪ ,‬גריגה ובתה‪ .‬על גבי סלעי הקירטון מתפתחות קרקעות אפורות מסוג‬ ‫רנדזינה המתאפיינות בחורש אורן ירושלים ואלון מצוי דל מינים‪ ,‬בתה ועשבוניים‪.‬‬ ‫הצגת הנתונים‬ ‫כל נתוני הדגימות )מיקומן מופיע בציור ‪ – (6‬קואורדינאטות ותכולת יסודות ראשיים וקורט –‬ ‫הוזנו למערכת מידע גיאוגרפית )‪ (GIS‬הנמצאת בשימוש במכון הגיאולוגי )‪ .(ESRI ArcInfo‬סיכום‬ ‫נתונים סטטיסטיים אודות כל הדגימות מופיע בטבלה מס' ‪.1‬‬ ‫טבלה ‪ :1‬סיכום נתונים סטטיסטיים של כל דוגמאות הסקר )סה"כ ‪ 1823‬דוגמאות(‪.‬‬ ‫‪Std.‬‬ ‫‪Dev.‬‬ ‫‪Percentile‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪Percentile‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪Maximum‬‬ ‫‪Minimum‬‬ ‫‪Median‬‬ ‫‪Mean‬‬ ‫‪13.4‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪11.2‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪58.2‬‬ ‫‪15.8‬‬ ‫‪8.7‬‬ ‫‪32.0‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪22.6‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪90.5‬‬ ‫‪23.9‬‬ ‫‪15.8‬‬ ‫‪49.5‬‬ ‫‪13.9‬‬ ‫‪8.6‬‬ ‫‪13.0‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪3.70‬‬ ‫‪0.40‬‬ ‫‪0.10‬‬ ‫‪0.80‬‬ ‫‪0.10‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪<0.5‬‬ ‫‪<0.5‬‬ ‫‪43.2‬‬ ‫‪10.5‬‬ ‫‪5.8‬‬ ‫‪12.9‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪41.8‬‬ ‫‪10.7‬‬ ‫‪5.9‬‬ ‫‪15.5‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪10.8‬‬ ‫‪531.5‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪27.4‬‬ ‫‪11.4‬‬ ‫‪62.7‬‬ ‫‪59.6‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪13.2‬‬ ‫‪406.5‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪56.0‬‬ ‫‪47.2‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪163.5‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪16.1‬‬ ‫‪38.5‬‬ ‫‪10.5‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪142.7‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪553‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪188‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪1260‬‬ ‫‪6.0‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪407‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪157‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪163‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪9900‬‬ ‫‪5.6‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪324‬‬ ‫‪104‬‬ ‫‪1050‬‬ ‫‪1108‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪248‬‬ ‫‪5518‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪1844‬‬ ‫‪1240‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪2139‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪535‬‬ ‫‪266‬‬ ‫‪185‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪2400‬‬ ‫‪1.00‬‬ ‫‪<0.5‬‬ ‫‪<0.2‬‬ ‫‪<0.1‬‬ ‫‪<1.0‬‬ ‫‪<0.5‬‬ ‫‪13.00‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫‪<0.2‬‬ ‫‪<1.0‬‬ ‫‪47.00‬‬ ‫‪<0.1‬‬ ‫‪<1.0‬‬ ‫‪<0.5‬‬ ‫‪<0.1‬‬ ‫‪28.00‬‬ ‫‪<0.1‬‬ ‫‪<0.1‬‬ ‫‪7.00‬‬ ‫‪2.00‬‬ ‫‪<0.1‬‬ ‫‪<2.0‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪289‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫‪377.7‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪66.3‬‬ ‫‪26.5‬‬ ‫‪133.1‬‬ ‫‪50.1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪34.5‬‬ ‫‪801.9‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪72.1‬‬ ‫‪28.1‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪211.8‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪107.0‬‬ ‫‪30.6‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪120.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪346‬‬ ‫‪<0.1‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪<0.1‬‬ ‫‪<0.1‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪63‬‬ ‫< מציין ערכים נמוכים מסף הגילוי‪.‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪767‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪162‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪Wt%‬‬ ‫‪SiO2‬‬ ‫‪Al2O3‬‬ ‫‪Fe2O3‬‬ ‫‪CaO‬‬ ‫‪MgO‬‬ ‫‪TiO2‬‬ ‫‪P2O5‬‬ ‫‪SO3‬‬ ‫‪ppm‬‬ ‫‪As‬‬ ‫‪Ba‬‬ ‫‪Be‬‬ ‫‪Cd‬‬ ‫‪Ce‬‬ ‫‪Co‬‬ ‫‪Cr‬‬ ‫‪Cu‬‬ ‫‪Eu‬‬ ‫‪La‬‬ ‫‪Mn‬‬ ‫‪Mo‬‬ ‫‪Ni‬‬ ‫‪Pb‬‬ ‫‪Sb‬‬ ‫‪Sr‬‬ ‫‪Th‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪Yb‬‬ ‫‪Zn‬‬ ‫‪5‬‬ ‫התפלגות תכולת יסודות הקורט שנמדדו בדוגמאות הסקר ברוב המקרים הינה לוג‪-‬נורמלית‪ ,‬פרט‬ ‫לאותם יסודות אשר לא נמצאה לגביהם תרומה משמעותית מעבר לערכי הרקע הטבעי )ראה הסבר בציור‬ ‫‪.(3‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ציור ‪ :3‬התפלגות תוצאות הכרום )א( וה‪-‬וונדיום )ב(‪ .‬הקו האדום הינו התאמה של התפלגות נורמלית‪.‬‬ ‫ערכי הרקע הטבעי של הכרום מראים התאמה להתפלגות נורמלית ואילו הערכים הגבוהים‬ ‫הסוטים מקו זה מוסברים על ידי ערכים גבוהים המצויים באזורים בהם חשופים סלעים וולקניים‬ ‫והגבוהים ביותר נמדדו בדוגמאות בהן קיימת תרומה משמעותית של זיהום אנתרופוגני‪ .‬ערכי ה‪-‬‬ ‫וונדיום המייצגים בעיקר תרומה טבעית של סלעי הסביבה מראים התאמה להתפלגות נורמלית‪.‬‬ ‫ראה גם ציורים ‪.4-5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫תצוגת ההתפלגות של ריכוזי היסודות במפות המופיעות בציורים ‪ 7‬עד ‪ 26‬מבוססת על שיטת ה‪-‬‬ ‫"מעברים טבעיים" )‪ (Natural Breaks‬שפותחה על ידי ‪ .[7] Jenks,1977‬על פי שיטה זו מבוססת‬ ‫חלוקת הנתונים על קבוצות "טבעיות" אותן מזהה האלגוריתם במידע‪ .‬הבחירה במעברים )‪ (breaks‬בין‬ ‫הקבוצות מתבצעת בעזרת ניתוח פיזור הנתונים בהיסטוגרמה‪ ,‬והערכים מחולקים לקבוצות שגבולותיהן‬ ‫ממוקמים במקומות בהם מובחנות "קפיצות" חדות בין הערכים‪ .‬על פי שיטה זו‪ ,‬מרחב הערכים בתוך כל‬ ‫אחת מן הקבוצות הינו יחסית המוגני‪ ,‬ואילו בין הקבוצות השונות הינה גדולה יותר‪ .‬להלן מודגמת חלוקת‬ ‫נתוני שני יסודות‪ :‬הוונדיום‪ ,‬אשר על פי פיזור הנתונים ברור כי תכולתו בדוגמאות הינה טבעית‪ ,‬ללא‬ ‫תרומה אנתרופוגנית משמעותית )ציור ‪ (4‬והכרום )ציור ‪ (5‬אשר דוגמאות המכילות כמויות גבוהות שלו‬ ‫והמיוצגות בחלקה הימני של ההיסטוגרמה מקורן באתרים בהם קיים מרכיב אנתרופוגני משמעותי‪.‬‬ ‫בציורים ‪ 7‬עד ‪ 26‬מוצגות מפות תפוצה של ‪ 15‬יסודות על רקע מפות טופוגרפיות‪ ,‬וחלקן מוצגות גם על‬ ‫גבי מפת חבורות הסלע לשם ניתוח תפוצתם בהמשך‪.‬‬ ‫ציור ‪ :4‬הדגמת חלוקת נתוני הוונדיום לקבוצות בשיטת ה‪ Natural Breaks -‬במערכת הממ"ג‪.‬‬ ‫ציור ‪ :5‬חלוקת נתוני תכולת הכרום לקבוצות בשיטת ה‪ ,Natural Breaks -‬על‬ ‫רקע ההיסטוגרמה של הנתונים‪ .‬לכל אחת מחמש הקבוצות הוסף הסימן הגרפי‬ ‫המופיע על מפת התפוצה משמאל‪ .‬החלוקה מאפשרת זיהוי קל של נתוני הרקע‬ ‫הטבעי לעומת חריגים שמקורם בזיהום אנתרופוגני‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ציור ‪ :6‬מיקום נקודות הדגימה‬ ‫‪9‬‬ ‫ציור ‪ :7‬מפה של תפוצת ארסן‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ציור ‪ :8‬מפה של תפוצת בריום‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ציור ‪ :9‬מפה של תפוצת בריום על רקע מפת חבורות הסלע ‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ציור ‪ :10‬מפה של תפוצת קדמיום‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ציור ‪ :11‬מפה של תפוצת קובלט‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ציור ‪ :12‬מפה של תפוצת קובלט על רקע מפת חבורת הסלע ‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ציור ‪ :13‬מפה של תפוצת כרום‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫ציור ‪ :14‬מפה של תפוצת נחושת‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫ציור ‪ :15‬מפה של תפוצת מנגן‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ציור ‪ :16‬מפה של תפוצת מוליבדן‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫ציור ‪ :17‬מפה של תפוצת מוליבדן על רקע מפת חבורות הסלע ‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ציור ‪ :18‬מפה של תפוצת ניקל‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫ציור ‪ :19‬מפה של תפוצת תחמוצת זרחן‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫ציור ‪ :20‬מפה של תפוצת תחמוצת זרחן על רקע מפת חבורות הסלע ‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫ציור ‪ :21‬מפה של תפוצת עופרת‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫ציור ‪ :22‬מפה של תפוצת אנטימון‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫ציור ‪ :23‬מפה של תפוצת אורניום‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫ציור ‪ :24‬מפה של תפוצת אורניום על רקע מפת חבורות הסלע ‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫ציור ‪ :25‬מפה של תפוצת ונדיום‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫ציור ‪ :26‬מפה של תפוצת אבץ‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫ניתוח מרחבי של תפוצת יסודות הקורט בדוגמאות מצביע על מספר אזורים שבהם קיימים ריכוזים גבוהים‬ ‫של מספר יסודות‪ ,‬הניתנים להסבר בתכונות המסלע הטבעי או בפעילות אנתרופוגנית‪ .‬בטבלה ‪ 1‬מובא‬ ‫סיכום מתומצת של ריכוזי המתכות תוך הפנייה למפות התפוצה המופיעות בציורים ‪ 7‬עד ‪.26‬‬ ‫טבלה ‪ :2‬סיכום התפוצה המרחבית של אזורים בהם מופיעים ריכוזים גבוהים של יסודות קורט‬ ‫ציור‬ ‫מקורות אנתרופוגניים‬ ‫מקורות טבעיים‬ ‫יסוד‬ ‫מס'‬ ‫‪7‬‬ ‫ארסן ‪As‬‬ ‫‪9 ,8‬‬ ‫בריום ‪Ba‬‬ ‫‪10‬‬ ‫קדמיום ‪Cd‬‬ ‫‪12 ,11‬‬ ‫אזור מעלות – חבורת הר הצופים‬ ‫נחל יקנעם ואזור שפרעם – סלעי חבורת‬ ‫עבדת )אאוקן(‪ ,‬בעיקר בחלקה התחתון‪.‬‬ ‫עורף הקריות‬ ‫חיפה‪ ,‬קריות‪ ,‬טבעון‪ ,‬נחל גדורה‪ ,‬גדות הקישון‬ ‫באזור הנמל‬ ‫קובלט ‪Co‬‬ ‫‪13‬‬ ‫כרום ‪Cr‬‬ ‫סלעים וולקניים בכרמל ובעמק יזרעאל‬ ‫סלעים וולקניים בכרמל ובעמק יזרעאל;‬ ‫חבורת הר הצופים‪.‬‬ ‫נחל געתון עליון‬ ‫נחל גדורה‪ ,‬נחל געתון עליון‪ ,‬אלונים‪ ,‬אזור‬ ‫צומת יבור‪ ,‬אזור דיר אל‪-‬אסד‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫נחושת ‪Cu‬‬ ‫חבורת הר הצופים‬ ‫נחל גדורה‪ ,‬נחל געתון עליון‬ ‫‪15‬‬ ‫מנגן ‪Mn‬‬ ‫סלעים וולקניים בכרמל ובעמק יזרעאל‬ ‫אזור עכו‪ ,‬צפון אזור הקריות‬ ‫סלעים וולקניים בכרמל‪ ,‬חבורת הר הצופים‬ ‫סלעים וולקניים בכרמל; אזור כרמיאל‪,‬‬ ‫תפן‪-‬מעלות‬ ‫טבעון‪ ,‬אזור הקריות‪ ,‬כפר מסריק‬ ‫‪17 ,16‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מוליבדן ‪Mo‬‬ ‫ניקל ‪Ni‬‬ ‫‪20 ,19‬‬ ‫פוספט ‪P2O5‬‬ ‫‪21‬‬ ‫עופרת ‪Pb‬‬ ‫חבורת הר הצופים‬ ‫נחל געתון עליון ‪ -‬מעלות‬ ‫חיפה‪ ,‬נחל גדורה‪ ,‬אלונים ‪ -‬טבעון‬ ‫‪22‬‬ ‫אנטימון ‪Sb‬‬ ‫חבורת הר הצופים‬ ‫חיפה‪ ,‬נחל גדורה‪ ,‬טבעון‪ ,‬נצרת‬ ‫‪24 ,23‬‬ ‫אורניום ‪U‬‬ ‫‪25‬‬ ‫וונדיום ‪V‬‬ ‫חבורת הר הצופים‬ ‫סלעים וולקניים בכרמל ובעמק יזרעאל;‬ ‫קרקעות טרה‪-‬רוסה‬ ‫גדות הקישון באזור הנמל‬ ‫‪26‬‬ ‫אבץ ‪Zn‬‬ ‫חיפה‪ ,‬נחל גדורה‪ ,‬טבעון‪ ,‬נצרת‪ ,‬נחל געתון‬ ‫עליון‬ ‫סלעי חבורת הר הצופים – גירים וקירטונים עשירים יחסית בפוספט – מהווים מקור לריכוזים גבוהים‬ ‫יחסית של מספר יסודות קורט ]‪ [8‬כגון‪ :‬אורניום‪ ,‬אנטימון‪ ,‬מוליבדן‪ ,‬ארסן‪ .‬הסלעים הוולקניים )טופים‬ ‫ובזלות( המופיעים במספר אתרים בשטח הסקר בכרמל ובעמק יזרעאל מועשרים ביסודות האופייניים‬ ‫לסלעים אלו – ניקל‪ ,‬כרום וקובלט‪ .‬ריכוזים גבוהים של בריום מאפיינים את הסלעים של חבורת עבדת‬ ‫מגיל אאוקן ]‪ ,[9‬בעיקר בחלק התחתון של החתך במגע עם סלעי חבורת הר הצופים‪.‬‬ ‫ריכוזים חריגים של מספר יסודות שמקורם בפעילות אנתרופוגנית ממוקדת נמצאו במספר אתרים‪,‬‬ ‫שהבולטים בהם הם‪ .1 :‬גדותיו של נחל גדורה שלארכן נמצאו ריכוזים גבוהים במיוחד של יסודות‬ ‫מתכתיים רבים שמקורם בתעשיות המגוונות הממוקמות באזור )מפעלי ציפוי מתכות‪ ,‬מוסכים וכיו"ב(;‬ ‫‪ .2‬בקרבה המיידית למפעל המתכת של קיבוץ אלונים נדגמו דוגמאות עשירות בכרום וביסודות אחרים;‬ ‫‪ .3‬באזור שמדרום לנמל הקישון‪ ,‬בשטחים שבהם כנראה פוזרה בוצה שהוצאה מן הנחל‪ ,‬הקרקע מועשרת‬ ‫במספר יסודות בריכוזים גבוהים ביותר‪ ,‬הבולט שבהם אורניום שתכולתו מגיעה למעל ‪500 ppm‬‬ ‫)נראה כי תרומה עיקרית לשאריות הבוצה באה ממפעלי הדשנים‪ ,‬על פי תכולת ה‪ P2O5-‬הגבוהה(;‬ ‫‪ .4‬בחלקו העליון של נחל געתון‪ ,‬בקרבת מעלות ומעונה‪ ,‬נמצאו ריכוזים חריגים של מתכות שמקורם‬ ‫קרוב לודאי בסילוק לא מוסדר של פסולת לערוץ הנחל‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫ריכוזי מתכות בתחום הבנוי של חיפה‪ ,‬טבעון‪ ,‬עורף הקריות ואזור עכו מוסברים על ידי פליטה ארוכת‬ ‫שנים של יסודות מהתעשיות באזור )שריפת דלקים‪ ,‬מיחזור מתכות וכד'( והעשרת הקרקע בהם על ידי‬ ‫האבק השוקע‪ .‬על פי הערכות המבוססות על מדידות נקודתיות במפעלי האזור‪ ,‬מאות עד אלפי טונות של‬ ‫מתכות נפלטו לאויר באזור במהלך שנות ה‪ 80-‬וה‪ ,[10] 90-‬וכמות האבק השוקע באזור היא כ‪5-6 -‬‬ ‫טון\קמ"ר\שנה ]‪.[11‬‬ ‫בציורים ‪ 27-29‬מוצג ניתוח גיאוסטטיסטי של הנפיצות המרחבית של קדמיום‪ ,‬עופרת ומוליבדן‬ ‫בקרקעות באמצעות מפות וורונוי )‪ ,1(Voronoi‬על רקע החלוקה לאזורים טבעיים המשמשת את הלשכה‬ ‫המרכזית לסטטיסטיקה )החלוקה היא חלוקה משנית של המחוזות‪ ,‬על פי קריטריונים גיאוגרפיים(‪ .‬ציור‬ ‫‪ 30‬מציג באופן אחר את הנפיצות המרחבית של קדמיום – ממוצע התכולה בכל תא סטטיסטי )המדינה‬ ‫מחולקת על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לכ‪ 3000-‬תאים סטטיסטיים המשמשים במגוון רחב של‬ ‫חישובים(‪ .‬במפות אלו נראים בבירור ריכוזים גבוהים יותר של יסודות הקורט באזור חיפה‪ ,‬עכו‪ ,‬עורף‬ ‫הקריות וטבעון‪ ,‬כאשר המוליבדן מופיע גם כמרכיב טבעי באזורים בהם חשופים סלעים וולקניים בכרמל‪.‬‬ ‫ציור ‪ 31‬מציג "נירמול" של תכולת הקדמיום בדוגמאות כנגד תכולת תחמוצת הזרחן‪ .‬קדמיום ידוע‬ ‫כמועשר בפוספט ובדשנים הנגזרים ממנו; ערכים גבוהים של היחס המוצג מהווים עדות נוספת לתרומה‬ ‫אנתרופוגנית של הקדמיום באזורים שהוזכרו‪.‬‬ ‫גם ניתוח של התוצאות באמצעות אנליזת גורמים )‪ (factor analysis‬מראה מגמות זהות‪ :‬כ‪ 38%-‬מן‬ ‫השונות בדוגמאות )טבלה ‪ (3‬מוסברת על ידי הרכבים טבעיים של מינרלים מתכתיים ותכולת הקרבונט‬ ‫)פקטור ‪ 1‬בטבלה ‪ 12% ;(4‬מהשונות מוסברת על ידי דוגמאות המועשרות במגוון מתכות )פקטור ‪2‬‬ ‫בטבלה ‪ – (4‬קדמיום‪ ,‬עופרת‪ ,‬אנטימון‪ ,‬אבץ‪ ,‬ובמידה פחותה מוליבדן‪ ,‬כרום ונחושת – שמקורן בזיהומים‬ ‫שונים; ‪ 13%‬מהשונות מוסברת על ידי ריכוזים גבוהים יחסית של המינרל בריט )‪ (BaSO4‬המאפיין‬ ‫סלעים מחבורת עבדת מגיל אאוקן )פקטור ‪ 5% ;(3‬מהשונות מוסברת על ידי אסוציאציה של יסודות‬ ‫האופייניים לסלעים וולקניים )מגנזיום‪ ,‬כרום‪ ,‬ניקל‪ ,‬מוליבדן ‪ -‬פקטור ‪ ;(4‬וכ‪ 4% -‬מוסברת על ידי‬ ‫יסודות הקשורים בסלעי חבורת הר הצופים העשירים יחסית בפוספט )זרחן‪ ,‬נחושת‪ ,‬כרום‪ ,‬אבץ – פקטור‬ ‫‪ .(5‬ציור ‪ 32‬מראה את מיקום הדוגמאות אשר להן קשר משמעותי לזיהומים מתכתיים‪ ,‬בהסתמך על‬ ‫הניתוח הסטטיסטי‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :3‬שונות מוסברת על ידי הפקטורים העיקריים‬ ‫‪Cumulative‬‬ ‫‪% Total‬‬ ‫‪Eigenvalue‬‬ ‫‪37.61578‬‬ ‫‪37.61578‬‬ ‫‪10.53242‬‬ ‫‪Factor1‬‬ ‫‪49.90606‬‬ ‫‪12.29028‬‬ ‫‪3.44128‬‬ ‫‪Factor2‬‬ ‫‪55.97131‬‬ ‫‪6.06525‬‬ ‫‪1.69827‬‬ ‫‪Factor3‬‬ ‫‪61.08360‬‬ ‫‪5.11229‬‬ ‫‪1.43144‬‬ ‫‪Factor4‬‬ ‫‪65.51964‬‬ ‫‪4.43605‬‬ ‫‪1.24209‬‬ ‫‪Factor5‬‬ ‫‪1‬מפות וורונוי מבוססות על חלוקת המרחב למצולעים המקיפים כל נקודת דגימה בודדת‪ ,‬כך שהמצולע מכיל את כל השטח‬ ‫הקרוב ביותר לכל נקודת דגימה‪ .‬כל מצולע מקבל ערך )תכולת יסוד( המהווה ממוצע של הדגימה שבמרכזו ושל הדגימות‬ ‫התחומות במצולעים המשיקים לו‪.‬‬ 31 ‫ עבור הפקטורים העיקריים‬loading ‫ ערכי‬:4 ‫טבלה‬ Factor1 Factor2 Factor3 Factor4 Factor5 SiO2 0.81906 0.031600 -0.037214 -0.078684 -0.174774 Al2O3 0.88633 -0.011316 -0.142556 -0.018459 0.000528 Fe2O3 0.89344 0.025150 -0.202969 0.188380 -0.002608 CaO -0.87145 -0.052214 0.156084 -0.027550 0.103485 MgO -0.13478 0.023103 -0.252790 0.467298 -0.019710 TiO2 0.76979 0.009614 -0.067420 0.194124 -0.088029 P2O5 -0.06454 -0.118996 0.098765 -0.015373 0.812969 SO3 -0.07490 0.068896 0.596380 0.236530 0.217166 As 0.22999 0.083944 0.081969 -0.088364 -0.026498 Ba 0.00072 0.014560 0.729282 0.015342 -0.043568 Be 0.88284 0.007549 -0.184132 -0.023420 0.082378 Cd -0.04753 0.650363 -0.041384 0.002930 0.312276 Ce 0.90954 -0.003000 -0.061315 -0.068732 0.005763 Co 0.77710 -0.012996 -0.129251 0.208991 0.055991 Cr 0.46308 0.385002 -0.038955 0.314472 0.500553 Cu 0.00014 0.294318 0.011088 0.063796 0.701536 Eu 0.76541 -0.080828 0.223377 0.006513 0.047998 La 0.85373 -0.064243 0.127786 -0.009118 0.182273 Mn 0.75940 0.000199 0.002817 0.031242 -0.114775 Mo -0.01724 0.151445 0.188271 0.692127 0.025380 Ni 0.30995 -0.042148 0.233629 0.722180 0.137219 Pb -0.03977 0.808388 0.044177 -0.012699 0.006481 Sb -0.00550 0.794884 0.107864 0.154912 0.113438 Sr -0.51787 0.152993 0.540283 -0.122608 0.121630 V 0.86864 -0.046956 -0.160436 0.074876 0.052078 Y 0.79942 -0.082946 0.322193 -0.129551 0.106382 Yb 0.82646 -0.076374 0.194504 -0.111665 0.245063 Zn 0.02559 0.420328 0.107290 0.044548 0.734696 ‫‪32‬‬ ‫ציור ‪ :27‬מפת וורונוי של תפוצת הקדמיום על רקע מפת האזורים הטבעיים )הלשכה המרכזית‬ ‫לסטטיסטיקה(‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫ציור ‪ :28‬מפת וורונוי של תפוצת העופרת על רקע מפת האזורים הטבעיים )הלשכה המרכזית‬ ‫לסטטיסטיקה(‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫ציור ‪ :29‬מפת וורונוי של תפוצת המוליבדן על רקע מפת האזורים הטבעיים )הלשכה המרכזית‬ ‫לסטטיסטיקה(‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫ציור ‪ :30‬תכולה ממוצעת של קדמיום בתאים סטטיסטיים )על פי חלוקת הלשכה המרכזית‬ ‫לסטטיסטיקה(‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫ציור ‪ :31‬יחס תכולות קדמיום כנגד תחמוצת זרחן בדוגמאות הסקר‬ ‫‪37‬‬ ‫ציור ‪ :32‬תפוצת הדוגמאות )בצבעים "חמים"( בהן קיים מרכיב של זיהום אנתרופוגני על פי אנליזת‬ ‫גורמים )‪.(factor Analysis‬‬ ‫‪38‬‬ ‫חלק הארי של הדוגמאות שבהן קיים מרכיב משמעותי של זיהום אנתרופוגני מצוי בתחום שני אזורים –‬ ‫עכו וחיפה )ציור ‪ .(33‬במטרה לבדוק האם אכן דוגמאות אלו )ללא העיר חיפה והכרמל( שונות מהותית‬ ‫מהדוגמאות שנדגמו בחלקים האחרים של הגליל המערבי‪ ,‬הופעל מבחן ‪- Kolmogornov-Smirnov‬‬ ‫מבחן סטטיסטי לא פרמטרי הבוחן דמיון בין אוכלוסיות‪ ,‬כאשר השערת האפס היא שאין הבדל בין‬ ‫המדגמים‪ .‬תוצאות המבחן המובאות בטבלה ‪ 5‬מראות כי בעוד שלגבי היסודות הראשיים )‪(Al, Ca, Fe‬‬ ‫ויסודות קורט הנמצאים בתאחיזה מובהקת למינרלי החרסית ותחמוצות הברזל )‪ (Ce, Eu‬המדגמים‬ ‫דומים בשני האזורים‪ ,‬הרי שלגבי קדמיום‪ ,‬נחושת‪ ,‬עופרת ואנטימון המזוהות עם זיהום אנתרופוגני –‬ ‫האוכלוסיות שונות באופן מובהק‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :5‬תוצאות מבחן ‪ .Kolmogornov-Smirnov‬קבוצה‬ ‫‪ 2‬כוללת את הדוגמאות באזורי חיפה ועכו )ללא העיר חיפה‬ ‫והכרמל( וקבוצה ‪ 1‬כוללת את כל הדוגמאות שנדגמו מצפון‬ ‫וממזרח לאזורים אלו‪.‬‬ ‫ציור ‪ :33‬אזור עכו וחלק מאזור חיפה‬ ‫)בוורוד( בהם מרוכזות דוגמאות שבהן‬ ‫קיים מרכיב מובהק של זיהום אנתרופוגני‪.‬‬ ‫יובל וברודאי ]‪ [12‬ניתחו את התפוצה המרחבית של מזהמים הנמדדים בתחנות ניטור במרחב חיפה‪ .‬על פי‬ ‫המיפוי שלהם‪ ,‬הריכוזים הגבוהים ביותר של חלקיקים מרחפים בגודל ‪ 10‬מיקרון ומטה )‪(PM10‬‬ ‫מצויים בתחום העיר חיפה ובעיקר במורדות הצפון מזרחיים של הכרמל‪ ,‬וכן לאורך "מסדרון" שכיוונו‬ ‫צפון‪-‬מערב – דרום‪-‬מזרח ה ָתחּום על ידי מתלול הכרמל בדרום מערב )ציור ‪ .(34‬ממצאים אלו מתאימים‬ ‫לתבנית תפוצת יסודות קורט בריכוזים שמעל לרקע הטבעי באזורים אלו ועשויים להסביר את הובלת‬ ‫המזהמים אל עבר העיר טבעון ועורף הקריות‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫ציור ‪ :34‬מפת ריכוזי חלקיקים בגודל ‪ 10‬מיקרון ומטה )מתוך‪ :‬יובל וברודאי‪ .(2006 ,‬ברקע מפה של‬ ‫תפוצת הקדמיום‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫הסקר הגיאוכימי במרחב הגליל המערבי והכרמל מבוסס על ‪ 1823‬דוגמאות שנדגמו בצפיפות‬ ‫ממוצעת של כ‪ 1.1 -‬דוגמא\קמ"ר‪ .‬חלק הארי של השונות בדוגמאות הסקר מוסברת על ידי‬ ‫הרכבים טבעיים של מינרלים כבדים‪ ,‬חרסיות ותכולת המרכיבים הקרבונטיים‪ ,‬קרקעות המתפתחות‬ ‫באזורים וולקניים ועל גבי מחשופים של חבורת יהודה‪ ,‬חבורת הר הצופים וחבורת עבדת‪.‬‬ ‫ריכוזים חריגים של מספר יסודות שמקורם בפעילות אנתרופוגנית ממוקדת נמצאו במספר אתרים ‪ -‬נחל‬ ‫גדורה‪ ,‬מדרום לנמל הקישון‪ ,‬ובנחל הגעתון בקרבת מעלות ומעונה‪ .‬פתרון לזיהומים ממוקדים אלו מצוי‬ ‫באכיפה ופעולות ניקוי‪.‬‬ ‫ריכוזי מתכות בתחום הבנוי של חיפה‪ ,‬טבעון‪ ,‬עורף הקריות ואזור עכו מוסברים על ידי פליטה ארוכת‬ ‫שנים של יסודות מתכתיים ממוקדי התעשיות באזור )שריפת דלקים‪ ,‬מיחזור מתכות וכד'( והעשרת‬ ‫הקרקע בהם על ידי האבק השוקע‪ .‬הצטברות המזהמים המתכתיים באזורים אלו הינה תהליך מתמשך ולא‬ ‫ניתן להצביע במדויק על מקורותיהם )במחקר המתנהל עתה נעשה שימוש ביחסי איזוטופים של עופרת על‬ ‫מנת לקשר בין מקורות פליטה לריכוזי מתכות בקרקע(‪ .‬יש להניח כי בעקבות פעילות הרשויות האמונות‬ ‫על איכות הסביבה באזור פחתה כמות המזהמים היחסית בשנים האחרונות וריכוזי המתכות המדווחים כאן‬ ‫הינם אינטגרציה של תהליכי שקיעתן והרחקתן מן הקרקע במהלך עשרות השנים האחרונות‪ .‬מיפוי תפוצת‬ ‫המתכות יכול להוות קירוב )‪ (proxy‬לרמות הזיהום שתושבי האזורים הללו היו חשופים להן‪ ,‬ולהוות‬ ‫נדבך בהבנת סוגיות בריאותיות הקשורות לכך‪.‬‬ 40 :‫ספרות מצוטטת‬ [1] Ilani, S., Shirav, M. & Halicz, L., 1992. Geochemistry of stream sediments in the Mount Carmel area, Israel. Geol. Surv. Isr. Report 15/92, 22 p., pts., tabs. [2] ‫ זיהוי מוקדים של זיהום במתכות קורט בעמק‬.2009 ,.‫ א‬,‫ יפה‬,.‫ ל‬,‫ הליץ‬,.‫ ש‬,‫ אילני‬,.‫ מ‬,‫שורץ‬-‫שירב‬ .'‫ עמ‬42 GSI/19/2007 '‫ דו"ח המכון הגיאולוגי מס‬.‫זבולון בשיטות גיאוכימיות‬ [3] Yaalon, D.H., 1997. Soils in the Mediterranean region: what makes them different? Catena 28, pp. 157-169. [4] Painter,S., Cameron, E.M., Allan, R., & Rouse, J., 1994. Reconnaissance geochemistry and its environmental relevance. Jour. Geochemical Exploration, Vol. 51, Issue 3, pp. 213-246. [5] Beyth, M., Shirav, M., Halicz, L., Bogoch, R., 1988. Gechemical Orientation Survey of Har Timna, Southern Israel. Geol. Surv. Isr. Report No. GSI/15/88, 47pp. [6] Sneh, A., Bartov, Y., Weissbrod, T., Rosensaft, M., Hall, J.K., 2000. Geological Shaded-Relief Map of Israel and Environs, 1:500,000. Geol. Surv. Isr. [7] Jenks, G. F., 1977. Optimal Data Classification for Choropleth Maps'. Occasional Paper No. 2, Department of Geography. University of Kansas. [8] Nathan, Y., Shiloni, Y., Roded, R., Gal, I., Deutsch, Y., 1979. The Geochemistry of the Northern and Central Negev Phosphorites (Southern Israel). Isr. Geol. Surv., Bull. 73, 41p. [9] Bogoch, R., Buchbinder, B., Nielsen, H., 1987. Petrography, Geochemistry and Evolution of Barite Concretions in Eocene Pelagic Chalks from Israel. Jour. Sed. Petr., Vol. 57, No. 3, p. 522-529. [10] Berlin, E., Nave, E., Krikun, J., 2006. Emissions of Metals in the Haifa Area and their Health Impacts. Israeli Association for Aerosol Research (IAAR) 20th Ann. Meet., Haifa, Israel. [11] ‫ ניתוח השפעת מרכיבי הפליטה של קומפלקס תעשייתי על איכות‬.1987 ,.‫ ס‬,‫ חטוקאי‬,.‫ ח‬,‫אופנברג‬ ‫ אגוד ערים לאיכות‬,‫ משרד הבריאות‬.(‫ אזור התעשייה עכו דרום‬- ‫האויר הסובב )מקרה בוחן‬ .‫הסביבה גליל מערבי‬ [12] Yuval., Broday, D.M., 2006. High-resolution spatial patterns of long-term mean Concentrations of air pollutants in Haifa Bay area. Atmospheric Environment 40, pp. 3653–3664.