‫<*עו״ן »עי<ס ‪ J««0‬ס י ‪ •15‬םייל*י‬ ‫» ‪ p‬ל סיג מזיוני סס • ק י‬ ‫מיו»}»‪0‬‬ ‫ונ»‪'1‬נ‪9‬ר‪6‬צ» ‪ wf‬גגי גמ»י*ש ימי‬ ‫י‪1‬ד‪ i f*6‬ו סנ׳*)»ו צלפ<ס צוכ»ג‪0‬‬ ‫‪ o'jij‬וכיינ סינים!‪ 'i.'j‬נ ו ג ונסם‪:‬‬ ‫‪» fij‬וגסג*יון‪• pw‬לילת^נ<*‪B.4‬‬ ‫«‬ ‫‪:‬‬ ‫; ‪ * S . V‬י• י •־• ‪.‬‬ ‫‪ - .‬י* י‬ ‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬ ‫‪www.hebrewbooks.org‬‬ ‫ע״י היים תשס״ז‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ג‬ ‫ל ^ ז < ק ו ‪ 0‬מ ^ ^ ו ^ *‬ ‫•‬ ‫‪ n i M f f k y‬ץ י ב׳ ‪ a ' W i‬האדם יג׳אתו לעורם הזה ‪»1‬א י ע ש ו רצון ׳וצרו^‬ ‫*וןיליכת נ ד ר כ ז ^ ה ם צ י א ‪ n r o‬דוח ליםנץ מ ת ו ן ם ע ש ׳ ו‬ ‫טי•;‪•.‬‬ ‫‪ ?1‬משוכים ופעוליות׳ו הםתוקנ׳' והכלי׳אסרו עליץ אשר׳ מ ז ח ׳זיר אשר׳ שזה גדלי‬ ‫י והוא ׳תיויתיםשתבח וסת*אדנו כפו *כחוב עבד׳ אתה ׳ ‪ V w‬אשר בן אתפאד‬ ‫י עזי כן צרין כלי א ד ם השלים‪ .‬בדעותיו ןיהקר׳בו בעניניו ולישקוייכליםעשע‬ ‫במאזנ׳צדקוויא ׳עשהדנרןולי^םןמ‪-‬אזי׳‪-‬זקבצדק כלי א ס ר ׳ ‪Wjyivfl‬‬ ‫י ךבר׳ו בממו>» וזיא ׳*א מתחת •מ<גדמאק«‪.‬מתוקן וירחיק עצמו סן הכ׳עיי‬ ‫י ־ ומן הדיםה ליו םן מזגי וסן הגניבה םן ךתאנה וסן החסרה ויחיה ייעווים נעליכ‬ ‫י וליא עיייב שסח יטיב לינ ם; ה נ א ב ׳ ח טיב עין פסתעק בםיתר ליו אהוב א י ד ; נ‬ ‫א ת דוריות שעלי רוח ומרוצה נבזה בעיניו ומגבר את הכלי אוולב»‪ rt‬התוכחות‬ ‫ומקבלי את ךסיסר ם ק ר ב א ת ה נ ל ו ‪ 0‬ת ר ח ק ‪ 5‬ו ן ד ‪ .‬כ ל י » י ת ש ו ו ת א ת ה ‪ ¥‬נ נ ד ו ח ‪ 0‬י <‬ ‫להירןנפ^יתיווםכויןבבךבית׳ו ישר כמדיתיו וחכם בדעותיו סואפ ד!מתנוי<‬ ‫‪ :‬מ ת ר ח ק ס ן המאכלים ‪ njgpp •jr*Q‬יאוכלי^שיובע ‪ vepi‬םצםצם ע*ס‪.1‬גפי*־‬ ‫* יזכןבו‪/‬ובילם את ‪ vc‬בשעתמדבחחיגןרויים'וסרחיעוי האבימינווס^קח על‬ ‫^ « ‪ 1‬מ י ו י ר ח ‪ 0‬ו ת ^ » ד ׳ ה ו ‪ 0‬ק ד ב « ת י ו ח לעישית‪-‬‬ ‫י‪,‬‬ ‫ז‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 ,‬ןפעי!»םונו'וזהירבה'ו*אותיו וכי מכן בהוצאת אייווה כלי האדםשצריןכל‬ ‫י ירא‪n?n‬׳‪ o‬ליראות כיצד ימיו עצאים מתחת׳דו ש י י ו צ א ו בהבלי ובנהוידזכ׳‬ ‫_ עתיד היא ליתת ‪ p‬והשני[ ל ** »י מ ב ו א ו עלי הוצאת ימיו כיצד חליק א י ת מ‬ ‫<!' וכיצד התנהג בס כ׳ א&דיעיי שיחה נטייה שנין אדשייאשתו שדרן בני א ד ם‬ ‫‪ TOnV!?prS-rny•wnrw»->1‬י״ן יזזמנין»י ‪3‬י»^ן‪?,‬ז ־שאר העניגים אשיי ‪'V*vt‬‬ ‫‪• r‬גזזזהר בחס שצר׳ןליהחרחקסהםואס עיי הדביר כך כוי שכן עיי מעש׳ רעים‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ז‬ ‫ג‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ hy1 •'.‬כןצריןגניאדםייחשתדליעליהיםים ועייהיייליויזעיידזעתיתועל‬ ‫השעיחשליאליאכדוא^א־סחתבחניייהעוייטוחפדזתיויםעתאשר‬ ‫קם בנקר מםטתו עד שכני בערב עיי סטיתי שיראה י׳ב!ן כיצד הוצאו־! ימנו‬ ‫! טיהההגלינחיו׳צ׳שס־סוח‪£1‬צ*ועצפס׳ה^נחעצ׳מס־םנקייםוטהורימוען*•‪.‬‬ ‫״ זה ראיתי אני משה בן יהודה מ מ ש י ח ת המכיר׳ ייתקן»םר זה וקראתיו‬ ‫מפני שלברתיבו^ל• הסדר שיעשה האדם נ י ם ז ^ ‪y m V‬‬ ‫יי^&דר היום׳‬ ‫נשבתותובםיעדיססררכייהשנהכשבתיבניי־ן ובייכתו‬ ‫‪c‬‬ ‫\\‬ ‫‪ '>j‬נררךגשכבו ובקומו וםובמח אני בנויע סדר יה וייא •מושסםנו שיהיד! א ה ו צ‬ ‫^שםיס ויינריותויהיח םוצייח גכלימעש׳ו וםישכיי בכלי דרכיוז׳אר׳ן ימים עלי‬ ‫" ‪ O J‬ח רראח בנים ובני מ י ם וחפצי שמים בידיו ׳וצייחו ו ה ו א דדן»מר זיבג׳‬ ‫|«ד«ןםצע׳‪:‬םוביגונ׳׳סו»«ת<ף^ס<שו^וח״ם‪ :‬ושדיים ‪ 0‬ן ומשמים ו ה ח כ ם‬ ‫^ ף מ ע י ^ ^ ק ח כ ^ א ^ ^ י ם ע ^ ת י ו מ ^ ת י ק ס ר ר ח כ מ מ ו ו ה נ מ ^ • והכלי‬ ‫| » * » ‪ 0‬ח * » ן ו א ד ‪ 0‬ו ה כ ^ ^ ‪ 6‬׳ ח ט נ ח א ת ד ת ט ר ב ח ו א ת י ה ם ם ע ׳ ש ובליבד‬ ‫י‬ ‫ן •"‪• .. .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫‪•:‬־•׳יי‬ ‫«‬ ‫ג‬ ‫»‬ ‫»‬ ‫‪.‬‬ ‫מ׳היח‬ ‫־‬ ‫"ל'‪3‬‬ ‫‪\ 1‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫י"י • • • ־ •‬ ‫‪.‬־־"‬ ‫‪.‬־״•׳•• •־‬ ‫*"•"י״ניי׳ש ‪• ' • - ' • A N W M - M U‬‬ ‫י •] י‬ ‫_־‬ ‫‪> ,‬‬ ‫׳ג ‪-.‬׳• ״ י •‬ ‫ב עא‬ ‫‪v»«v*ww<h\*»n«"'> :‬‬ ‫~ •‪,‬׳‪.‬׳‪S , ^ 1 r a m v n 0 1 t » -.‬‬ ‫״‪, :‬‬ ‫^‬ ‫‪,‬‬ ‫י‪*.‬ירוצ׳םוסקימייט נע׳ג•‬ ‫ומנו* ויזמ• ‪n w S‬‬ ‫* ‪••• W n t‬׳‪•'•-‬־••‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י י ‪.‬‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫• י‬ ‫־ ־•״• ‪ .‬י י‬ ‫־•‬ ‫•יי‪...‬‬ ‫‪ • p H‬־ ״'•'׳•‬ ‫‪1‬‬ ‫*‬ ‫‪.‬‬ ‫‪_.'.:‬‬ ‫י•‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫יייין ‪ .‬זזטוניתיזגשפיותית«^ו'םעי‪6‬‬ ‫‪ V‬עא י‬ ‫»!׳• ‪ .‬וזע׳ץ פעמיים ויחי׳ חםעשיימוזיםענויו‬ ‫‪V.‬‬ ‫ו ^ ע נ עני־ ז ט ן ח י מ ^ ״ א ח ש ׳ נ ג ם ^ ע ק ז » ע ד‬ ‫»ו עג‬ ‫וידבר אויח׳םאתנ^וזדנר׳םמזליח^אפר‬ ‫יי ־‪,1‬‬ ‫~‬ ‫• ע פ ‪,‬׳• ‪» ,‬יעת׳‪ 0‬יימתבקצתם הקד׳ וזעת ח‪8‬וגחוגק*ת'ו‪1‬ח‪6‬ו‬ ‫־ ׳ ‪,‬י‪1‬ןנ י‬ ‫ד ־ ‪ .‬ד ף ׳ ״‪••.(T^K-‬׳•‪:‬־•‪••-‬‬ ‫ית ע ג‬ ‫פבעשחחנונד־גרצונךו‬ ‫‪MILL‬‬ ‫•‪ rf‬׳ געשיר׳ ממסרות וראו׳ שליוו • ז ״ ן י ו פ ח ש נ ו ו מ מ א ד מ‬ ‫שם‬ ‫‪• •..‬י ‪ - • .‬־ ‪ <.• - • ; :‬י‬ ‫• \ אגישיותומ'‬ ‫‪ FL BV‬עד ע א ‪ :‬ב ן ג ז י י ר ב ו ז ק ז י ז ז ע ו י י ת י ס ו • ' ד י י י ^ י *‬ ‫ם‬ ‫״‬ ‫‪t‬‬ ‫‪,‬‬ ‫זזשנייוכויושחאדם משתתף ע ם ו ז ם י י א ב ׳ ׳ נ ש נ ^ א נ ^‬ ‫• •י ! • • ‪ by‬הוא כחננדליםחשכלי המיוחד ליםליאכ׳ וםשתתף‬ ‫•‪ •:‬ז‪1‬נ»בתוש׳'»יאשגירומ׳פרנרחואכתגנר^‪0‬חתו»‬ ‫ח )‪V‬‬ ‫דמ׳והדליבח‬ ‫פורווהוונוזיאשר׳שב׳ןהשכליתהםליאן ליהשכיידו‬ ‫‪wm‬‬ ‫‪uy 8‬‬ ‫‪• .‬י האדם ;• ‪.‬‬ ‫‪• 00‬‬ ‫‪ rafow‬זמי>דחנ‪0‬חנדדןש‪0‬ש׳>׳‪«0‬ט^אב׳‪0‬‬ ‫‪ DV‬ע נ‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫״ • • ‪ :‬׳ • ‪ . .‬׳ יי‬ ‫י‬ ‫‪0‬‬ ‫‪• ,‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫זשם‪4‬סוקמן־אזזאתח‬ ‫־ו‪/‬ל‪.‬־‪'.‬‬ ‫יי• •‬ ‫״‪-‬‬ ‫»‪0‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עג‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫•'‪11‬‬ ‫‪:i‬‬ ‫‪\y‬‬ ‫*י•‬ ‫<זיי‬ ‫איים‬ ‫מעלת‬ ‫•‬ ‫אשמר‬ ‫‪4‬‬ ‫‪V‬‬ ‫א׳‬ ‫• נ ע י ר נ ל י ׳ ל י ד ! ו ל י ב ו * ל ו מ ר ליו ל י ק ו ב ש‬ ‫ל י ה ת ר מ ל ב י ב ר ‪ *11‬י ק ו ם ב ז ר י ז ו ' ו א ז י ר ו ' ח‬ ‫קורט‬ ‫מ י י ת ג נ ר ע ל י ו יצרו ד ז ר ע נ ט ע מ י ־ ו‬ ‫ז ת ו א נ ו ת י י ב ק מ משנו מ ל א •קום ויתחכיעל׳ו‬ ‫י כ ל י ד ע מ ה כי ד ן ו א ־ י ק ן ו כ ס י ל ו ׳ ו י ע ד ר ך‬ ‫ןיצוד א ת ה א ד ם ו ל ה פ י ל אותו ב מ ה מ ו ר ו ת כ ר‬ ‫יקום ו ה כ ל בםועצותיו כ ד ת נתינות •‬ ‫וזיכן‬ ‫* ר י ן כ ל י בעלי נ ע ש י ר א ו ח ר ד א ד ו ד ב י ‪n‬‬ ‫שלאימםעולא׳קנלםסנו‬ ‫ו׳שיי׳ך א ו ת ו‬ ‫א ח ר י ג ו ו ואן> א ם • ה י ה ע י י ׳ ו ד י ט ו ר ח מ צ ד‬ ‫־‬ ‫נ י ד ו י ו יעוף ועציייתיישיםמגמתי|רצוןמלןת״ה ה ק נ ה •‬ ‫והכלי ל נ ג ד ו כ א ץ *‬ ‫‪I‬‬ ‫* נ ז ז ת ל מ ד א ו ת ו נ ד ר ן ה ז ה ר י א ו ה י י ם ‪ -‬ס ל א י כ ב ד ע ל י ו וליא • ד י ה ו י ‪ 0‬ו ר ח א ד ר ב ח‬ ‫ו‬ ‫ו ו נ א לייטחר פותחין ל ו ויצרו ה ר ע • ת נ פ ה ל פ נ י ו כ ע ב ד ל פ נ י אדוניו ו ל א ימות‬ ‫ז י ע ו י י ס ם ס נ ה נ ו ה ס י ב ד ס ו ב ד ב ל ה נ ח ו נ ר נ ת ל א יזוז נ ח ם ל ת ה י ע י י י ו ו ׳ ה י ד ז ל ב ן‬ ‫‪ Vn‬תכיד‬ ‫מ ל ח מ ה ל ה ת ג ב ר עלי יצרו ה ר ע ו ל מ ב ד כ ל ט ע נ י ת י ו ותואנותיו •‬ ‫ונקיםייאםיםירמידהאנילפנזמלךחייקייסשהחירתב׳‬ ‫נשמת• ב ח ס ל ד ו‬ ‫ר ב ה א מ ע ת ן • ו א י ן צ ד ן ל י י ה נ ' כ< א פ ׳ י י ה ־ ו • ד ו מ ה ו נ א ת א י ן ח ש ש כ י י ן ש א י נ ו‬ ‫‪1‬‬ ‫מ כ י ר ל א ש ם וליא כ נ ו ׳ • ו י ל י ב ש ח ל ו ק ו בצניעו'‪1‬גרולי ש ל א • ת ג י י ו א ב ר י ו כ • א פ י י‬ ‫'קירית ביתי מ ע י ד ן ע ל י י א ם צ נ י ע זזו* א ם ל א י ו נ ח ת ן ה ד ן ע ל פ ׳ ה & •‬ ‫י‪,‬‬ ‫יי*‪»-‬זפןחל'יקומהשחוא‬ ‫דיצדפנימ ויצר ח י ץ ע ל ס י ס ד ב ר ג ע י ל ס י א ע פ י ש נ ר א '‬ ‫עחואדנרנק^וטתנזהחשסכייןמהואתהתפלבוערו‪•.‬‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫וייא‬ ‫אפי' ה כ ׳ ע נ ץ ג ד ו ל‬ ‫‪,‬‬ ‫יזיא יראי• י י ה ק פ ׳ ד ע י י י ו ו נ פ ר ע א פ צ ו ר ב א מ ר ב נ ן ה ו א א ו א ! ש מ ל י צ ז ר ד ! מ י ש‬ ‫גוקו‪/‬ייאגדיליח־סידחייייראיו־ •‬ ‫א ח ר שליבש חלוקו וכסה עצמו א ו שישן‬ ‫ב ח ל ו ק ו בקומו פ ס ס ת ו קיר שיגע במלבושיו א ו ב כ ל ענין ו ד ב י • מ ו ל י ד ו ח ח ל ת‬ ‫\‬ ‫* ? ז ע נ י ר מ מ נ ו ר ו ח ח פ י מ א ה ה ש י ר ה ע ל י י בליילה •ואין ראו׳ י י ה ש ת מ ש ב ו נ ש ו ם‬ ‫וי־‬ ‫^ ב י ״ ו א ^ י י ל י ל י כ ת ר י א פ י ת ‪ -‬ח ל נ ן ג ל <‪ MVITO‬ש פ ׳ ס ו נ ע ל נ פ מ צ ר י ך מ י מ י ן‬ ‫י;‬ ‫א צ ל מ ר א ש ו ת י ו ש נ ׳ כלייפ א י מ ל א פ י פ ו א ר י ק ! ד ת ן ה מ ל א נ ת ו ן ה ר ׳ ק ן ם נ י ס ד נ‬ ‫>י * נ ק י ת פ ל י א ב ר ו ן ו ה ד י ק ן א ר ו ר ו א ם • ו ד ה ש כ ו ר ו ג ו א י ם ט ו ב י י פ ה ו כ ש ה ו א ר ו צ ד ל‬ ‫׳‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫י ' » ׳ ט ו ל * ד ע ׳ ו « י ז כ י י ׳ מ ד י ‪ 0‬י ם ב י ם י ט ^ ה ס ש י ן ע ל י ו מ ם י ה ח ס ד ייטיזד ע צ מ ו‬ ‫'^ואחכ׳תנמ‬ ‫ד ש ט א ל י פ ׳ י ו ו א ה ש מ ש ו ר א ו ׳ ל י מ ר ת כ ד ן ליו׳ ל כ ה ן ו י מ ש י ך ס ן‬ ‫*מאיילי׳ם׳זגיפעםים‬ ‫‪A‬‬ ‫‪\rfj‬‬ ‫ל ה ע נ ׳ ר מ מ ט רוח הטופאח־ וםינ׳חוניהטפיעדף •‬ ‫‪4‬‬ ‫ת כ י • וייד • ס י מ ו ה ר ׳ ה ו א ש ח ו ר ו י ש פ ו ך ע י י ח ש ש א ל ! ' פ ע מ י ם א ח ר י ט‬ ‫^גםאןןזחזיעוסתוהעשחהאויהיםומג׳הםנאישוניס‬ ‫‪:‬׳*פפהימ‬ ‫וענין‬ ‫נזהנתונ‬ ‫‪ ,‬פ ר ש ת ד ש בד ףק פ ד דיש פ ח ח א ר ח ץ ננקיון כ פ ׳ וני'י ע ד ואין בעי‬ ‫)י חרמאליתיזאוחדםטוניע׳ליא שיתקדש מ ה ה ו א רלע־ליא‬ ‫‪mm‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫י;••‪.-‬יסיר ו!יו‪• 0‬״•'‬ ‫ז«י!וא ילתתא ויתיב ווהמא י&סאבו י • ״ • י י א גיי׳ ד י ? י י * * ‪ %‬ג « ^ מ < \‬ ‫יאחקדשאב׳ה ־ ״ ‪ 1 1‬ו י ו ^ « ‪ / 4‬״ ‪ :‬״ ^ » « » י ו ^ •‬ ‫בכל דרכיו ייהכ׳ר את בוראו ‪ n n V‬וליטוווו ‪ n‬ייעדו תמייולא יסיח דעתו ס ם נ מ‬ ‫אפילו נסייאניסא וכעידיחץיר^^רט נבקר אי בעוד די׳לה ע ש ר ה עליו רוח ‪1‬‬ ‫הטימאה ינתייוה ונשתתף ‪0$‬י*ר‪-‬ןבנל ענ׳ןליחתרחק ס מ נ ו ‪ .‬ו ד א ידבק בידו !‬ ‫מאיסה ‪[0‬החרס • ולכןצריך לכייין מ א ת הרחיצה יי׳קחאותוכיי׳ שלמ׳ינק״ם י‬ ‫זטהידיס • והוא רמז למים העליונים ‪0‬ס׳ החסד להםש׳ן אותם וליהתקדש בהפ‬ ‫ולהענ׳רבהשהטוכאהשעלייביאיןליחלקוחכיינה י ואותו מקוב שניפןיבו‬ ‫ריח הטומאה צריך ל ה ש פ ו ממני)ליחד לי מקום טומאח כיעמאשכא יקרי* (‬ ‫זאיחו הבל• נקרא ארור על שם הם׳ס האריר׳ם יא״ן ? יחליק ינחלה בהם• נ י‬ ‫אין בדיך מתדנק נאדיר יצריך להשל׳נם נםקים הראי׳ ליהם יהיא בית הכ&א‬ ‫או מקים הטניפת • ואין לעשית נהם שים תשםיש בעילם כללי לא קטין ול>*‬ ‫!דיל שנראה שריצה בקיומו• ונתיב ולא ׳דנקנ׳דךמאומהוכו‪ ,‬ואם מ ט י‬ ‫ידיו מאיש אחר בין קטין ב י ן ! מ ל צדיךנייט יל המטיל תחליח ואחביטילימםנו‬ ‫רמז לזחיהיה הטהור ע ל חטמא • כ ׳ כיצד יעביר פ ע ל חב׳רי ריח חטימאיוחיא‬ ‫נדבק בו עדין י אלא׳טהר עצםו ואחיביטחר אחו׳ם כענ׳ן התקוששו וקשי ז •|‬ ‫ואין קפידא ביה כ׳ אס דיקא בני שחרית פן הטעם שזבוני אכל בשאר י ז ׳ י ט ^‬ ‫ננטירות אחרית אין להקפיד •*בל המקפיד א י ט ‪ 8‬ל א מן חמתט׳ה׳ן • ואם‪| >.‬‬ ‫תאמר אין ה׳טין מקבל ‪0‬ים ‪0‬ן השיפאל יהדי היא טמא • יש ‪.‬ליופי יליא י פ י ז‬ ‫דהכא הוא \‪ 1 \b‬ל ה ע נ י ד הטומאה ספנו ומבקש כ׳צדיעשח * ! ז מ מ ‪ -‬־ ז ר י י ת ‪- -‬‬ ‫וזיפי; שלא ישמש לשמאל התחיל ‪1‬ו תחלה אבלי ח ד הוא חוזר עליו ליהעב׳רו‬ ‫וליא אפשינליאו הכי״ ואדרבא מכחו ומצ׳דו בא עליו להעכירו אבלי אדם שייא‬ ‫נטהר עדין והר׳ הוא ח‪0‬ץ בטומאתו אין כח בידי ? העכיר טיטאח א ח ו ו ת ע ד‬ ‫שיטהר• ו נ ע ל נפש צריך לי׳זהד הרבה מאד שליא ילין ד אמית בידים סזוהסו'‬ ‫מזיהפתנחשאשרשרה ע^הםינל׳להדניתןכחליטוםאהלישליט עלי׳ייעל?‬ ‫זה נאסר לא •היה בן אל זר • מזעצ׳ןהיאיכאשר כ ת מ י כי אין ראי׳ וי׳תןליי•כת‬ ‫ושילטנות אפ׳ילנע איפשום ולא ידבק יגו ־‪.‬וכן העג׳ ן נבלי דבר שצר׳ן נןן׳לידן‬ ‫•דיס כשייצא מ נ י ח ה כ ה א שידחץ •י׳והבף ומ׳דואעמ' שאין צר׳ךנזחויעדו' ‪,‬‬ ‫על׳הסגיפעםיס א פ ה משים ריח הטיפאה נגעי בה י׳ •• ז א ׳ ת א נ?יהר ש׳זהרן‬ ‫ד‪.‬אי‪ 0‬כשייצא ט נ ׳ ת ה כ ס א ש ל א ׳ ש מ ש ס ט ת י כיי א ו ת ח ש ע ה מ ש ז ם ד ט ד נ ק ^ י‬ ‫שד דנית הכסא ופיגט איהי ‪* •m‬ראה מ ה ט ע ם היא םשיס ריח הטומאה • ‪Wro‬‬ ‫ד ט ע ם בנית הכסא קביע שיש לי שם טקיס ימישנ א ג ל טעים אחר‪ -‬ד י ן ע ר א ?‬ ‫יי"•' י ‪ 1‬י י ׳ י י ק י ק ' י ־ י ״ " " **יי'"" " ״ ש ע ר ו אי שנגע נ ס ת " ‪B r‬‬ ‫* י ׳ ד ' " ' ' י י י י׳י ה * « ״ י & י ‪ £‬י ׳ ‪' 0‬‬ ‫לנ׳יצא באלי הדנד׳םשצי׳כיס‬ ‫ןיהס׳ו מעלי? כח אווזה טומאה ולהתרחק פ ט « ו ‪ :‬י• ?**״•' ‪-‬שז׳־ד‪%‬פ»‪11‬מי(‬ ‫נ אדפ‬ ‫־';־‪',‬‬ ‫!‬‫•‬ ‫‪,‬‬ ‫• ׳••׳׳ י ‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 ,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪f ^ - ^ t‬‬ ‫מ א ו ס ע מ י ^ כ ^ ו א י נ ו ם ד ב ק ה ט י ם א ח כ ׳ א פ ב ה ם • ואין«ר!ןל׳סילי כלי‬ ‫^(ףן ליאליו העני^כילאם האצנעותבו*״‪:&1‬יזהפ^ פרקים שהם עיליים נין‬ ‫» « ‪ w‬׳ ‪ w‬כתוהה פחאייןטוסאהאילטהרהכפ׳ המגתהגנתהםקבלההוא אט‬ ‫?יטוב אס להפכו• ר וגילי ש ג ב ל אליו העניניס אין *דיך ליערות עליהם םיס ג*‬ ‫ג ׳ ליא נ^ערו׳ גיפעמיס אלא מ ' שחר׳תאכל ל א בדבר אחר ואפ׳יבנ׳ לאכ׳ליק‬ ‫יהטעם ספני שכל׳לח יש כח לרוח הטומאילישו־ות אחר מיצ* סן הגוף הנשם'‬ ‫לטהורה והלינה לה פצא לוםקוסוהכנה ככלי האברים לשרות בהט‪ ,‬ולישייוש‬ ‫עליהם ער שיבולי ליתנ׳או ל^׳ד׳ קרי וליידי סומאהיוליהתעליי נ ו וכשהנממד‪:‬‬ ‫זוולרתפתפררובא‪-‬לו^ישי־ותער הירי וםפנישחזקתטוםאה גדולה נכחגדול‬ ‫זהכנהצו״ןעיייגי^עפ׳ם עלייתם ובתלתא הויאחזקת והולך לו ע כ ונפרש‬ ‫גכיגה מינויןהאדסכשנוטליכםושב׳ארנויאביישארהענינ׳יאיןשרותימריר‬ ‫וליא חזקתו חזקת פי אינואלא דדך עראי ובשפ׳כת אחת עליהם כראוי טיע׳לי •‬ ‫ו מ פ נ י ‪ . .‬וה נילי שת;שן נ־ום יותר משיתץ גשסי ד ט ע ם ש עם סיתת ושרח עלייו‬ ‫י־יח»יםאת מ צ ר ׳ ך נ י ^ ע ר ו ת ע ל ׳ ח ם ג ע ע פ ׳ פ כדאו׳ ויהעב׳ד םסנו כת אותה‬ ‫שיפאה‪:‬יאעפ'ש^אמנמרוש‪-‬הטימאיזטלרויזיפעפ׳סכ״אבלילה‪ .‬ח ״ «‬ ‫פשיממלאדנדואלא‪-‬בהניהידרןחעילם כך־" •־־ אבל פי שישן ד ו ם שהגיע‬ ‫ויסדרגת רוח הטיפשה •יהד״נ ששירה על״וזםקוס מצא ויהחגדרזצר׳ן להעביד‬ ‫איתימעיייו דאייתי־^יא שאין שורה!‪1‬א בלילה שהו׳אושית ליםזיק׳ןזלכחייו‬ ‫ןזהיסאיז •אפייהקילךעסהפתוהטטיי^פרניווםגייחשערוביוםאיןסקי לני‬ ‫•י א ת י ^ז‪•1r‬ן‪7‬ז‪^»nT‬ו‪>Ir‬ו*‪^^*W‬ו^ם‪•^v‬א׳ת‪V‬ךל‪n‬׳רסק‪ mn‬מצא ל ט ח י ז‬ ‫ו מ ר ה הינ מקימפצא לישרות ושייח י וסיף סיף מ ר ה בחיקה יותר מהתם מ ד י ן‬ ‫עירי ‪ '1‬פעמים ׳• ־»אחר‪;.‬׳ שנטל־יו־ו ׳בדך עני * ואעפ* שבכל הנטילות א ם‬ ‫ר צ ה לינרן קוים יברך ושפיר עבד דתד עיבר ליעש״תן מ י מחר׳ת •טול קידפ‪,‬‬ ‫שיברן שאיןלברךב׳ד׳מ מזוהמות שאין לךזוהפאגדוליהיסזוהמיהנחשורא׳ת‬ ‫זיזיהסתיהגיולה שצרין עירוי פיס ג' פעמים * בדרן שצר׳ן עירו׳ ג לכלי׳ ״ ן‬ ‫גסןהטםא׳םי• דאיתי ־ יכתיב מ מ ו ר ק ע ל ה ׳ ׳«׳םג'רוחיתסכתמטומאת‬ ‫' י צ ר ׳ ן ל ע י ו ת ג פעס׳ס ע ל י ה פ ע ד מ ׳ ע ב ׳ י שזישתן ואס קבלה היא נקבל * • " י‬ ‫ונשסבדן עני׳גמהייאצנעותיו‪-‬לםעלהןדשרחעיי׳מסתחהםהרההנו־םומ‬ ‫גייאצבעית׳וורםז ליוה וינטלם דנשאפ •ואפשר ‪0‬ע>י זה נקרא ני ש נ ו ט ל י ם‬ ‫מיתן לזה׳ יהיא יימק הםריז שסס׳רופעב׳ייוח הטיטאה םעלה׳ד׳ם ויזזמר\‬ ‫^•יי׳הסכחהסהרהוהקתמה* ‪:‬יאחרמנטלימתסכחהשוסאהו׳נמאסבכזן‬ ‫» ‪ n w‬והקדימה וכיק מהענץכן^ריךמ־ה׳ונייה׳י־אצבעית זיפעויחסושצ‬ ‫‪1 .‬זכ»ו\קןל עליהם הקדומה והטזןרת ואעפי מיימאר חנש׳זיויליא הו׳הנר*‬ ‫ל מ ש ו י ז ז ן י מ ט י י י ת ה ו א ^ ד ד ה ד ר א י י ו פ י כ י ת ד י ע מ י ת ק • חיא כפי מאפו•‬ ‫•ווורניזמ^׳ןיסזיפשמוניעאהעל^הפפליפעליחפונר הזוזע כדי ‪h'&trnh‬‬ ‫ולהוריך‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫י•‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬־־••‬ ‫י ‪ -‬י ; ‪ ; -‬׳ ם ר י ‪*|i«11‬־‪^.t..‬־‪,:•-‬׳'‪.C.‬׳*••• ״‪i . -‬‬ ‫‪*:‬אינה סברהננונחמאחר שכמתיגו בעירו׳ * פ ע פ ׳ ס ך ^ ‪ ^ ,‬״ ^ להטמין‬ ‫עלינוםס׳ החסד להעביר הטוסאחאין ראוי להםשיןאוחיו!׳ אם עי עייר‬ ‫אצבעות כולם במוה למוריד החסד עליהם כיין וכראוי ולהרחיק ‪0‬ד^הטו‪,\>0‬‬ ‫והזוהסא מאין לו נהם חלק ונחלה ־ ואלו •ורדם לפטה לארץ ואלו באים םן‬ ‫־ השם־ם םפעל ולפה לנו להפןסדר׳ בראשית וללכת אורחות עקלקלות ־־ ׳ י‬ ‫וכשמברך עני׳ביין כברכתו לי»ול זמיהפא זהה׳** ולדזרחיקדז טעלידי‬ ‫ולמרות עלייתם נח הטהרה ובשעת ה»נהח‪ 0‬יברך ויכויך• ורפו לוחימאו'דכ‪6‬‬ ‫קדשוברכואתהיוהעגץכאמרביארנו•׳ ועוד רוםוהכיזוב כ׳א׳ןלהגצידג‬ ‫•דיו כ׳ אס בברכה או בתחינה או בתפלה אבלי בשאר דברים בעלמא אסור' וכן‬ ‫א׳תא בזוהר כשהאדם מגביה •דיו למעלה ואינו לא זמן ר*פל« ו ל א בדכק‬ ‫זהודא •ש כחבמהרלקהרג עליו ירוחהטופאח שורה עלי היי׳ש כ• אין הטו»'‬ ‫שורה אלא בריהניאולזה איןראו׳ לברןברכת נתון במלמן דיקן נ׳ כשהשלחן‬ ‫ריקן יש רשותליטוסאח נימרותעליייואיךפבדכקוםחויקיןאותובמקוסו אבר‬ ‫נח אקךרה והקדמה אינה בי אם על רמ־ שלסויש גו ס‪ 170‬ופחז הסע‪ 6‬א י נ י‬ ‫יויהבדגרהמתדוהםגו׳והשקול שביון שהדבר נפדדונשעד ונגבל והי**‬ ‫עוםד ליעינ׳ הכל אין םקום לברכת לחול כיון שחני על׳ועין אדם נפגם ונפסל‬ ‫וליא שרי םסרא דקרושא כי אפ כאחר שלים י ומזן שכתוייצוה אתן את הברכה‬ ‫גאםמיך בדבר הםםן׳ סןהע׳ן ועדין ליא נפגם ולא חל עליו עין יזרע זתמזל•‬ ‫גרגר הסנוי •ץקורם הגץוב•‪ ownmmyQ‬י ז ג מ י ‪ -‬מ ן ל י י י ז ‪o n omno‬‬ ‫וענק‪ .‬כונת־ז*!־‪,‬מברכהראית׳כתובשאעפישבכלהנדכיתסית ברוךע&‬ ‫אתה רומז ליסקיד הברכות עם הבר׳נה ואת הברכה ‪ #1m‬חחלת כלי הבדכוין‬ ‫«רין להתחיל נהננרון י ואעפי שםליתברוןמורה עם הובר והכריכד! ‪N ' H‬‬ ‫זזםקנלחאפיה איןחמ» ־ מאעפימהיא נקנה מקנלת סמוזשלמעלה היסניז‬ ‫הר׳ ודא רוגפ הזכר להשפיע ולהמגימ ל נ ל שלפטה םסגה • ואתה רמוליסוף‬ ‫מהוא כולל הכל מא"לףועז*ת*ו ומחבר הכל עמההא שי‪1‬א המלכות • והנד}‬ ‫גונת כרוך אתה־ לשטנה המקנלי סן המקור• ל׳זזדם׳חוד גמוד י •יכ‪.‬שא ר הבייבוון‬ ‫«וא הפן זה והכל ‪ p y‬אי ‪ v‬הוא נדון פקיר הבדכות ואתה זעדינ זידאמנוללת‬ ‫ומיתרת בה םא"ל)> וער תיו • ואין חשש לזיו בי הכונה א'והשי»וי לא ‪ c‬עליזולא‬ ‫! •ורירית תת ימר»| ואנו סיכיר? אוחו בזדכל קודשו והוא שם איני• וציין לכףן‬ ‫‪ r‬לשניהם נאיולאלהפר׳דפ כלל• אלהיני ודא חנינה הוא אלהיםח׳־ס ומלך‬ ‫״ עילם • אמדםכחווגנויתו מתלשלו כל העולמות בולם ־והיא האלים ‪*vsh‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ןיימב כיהוא אשד ברא חבל ואום; הנלוא׳ןלנוהשגה והכנה להמר ו ל ח י ‪5‬‬ ‫‪ noV‬שלפעלח פמנקאיתו נעןנםגי ־ מלן־ היא םלןםחס שמכחובדא ז״י‬ ‫אתחעולפ ׳וישחינחבטה יפי אתימימהוא עלת ה ע ל ו ת ושגת ‪ * %‬י ‪1‬‬ ‫^*מ‬ ‫י‬ ‫י‪\.,.‬״‪.‬‬ ‫;‬ ‫‪v‬‬ ‫זו‬ ‫י סדדזולופ תפלת^השחץ‬ ‫״'‬ ‫ב«ג‪0‬ה יסדארץ י שהיא מאיכותלהנהגיהחחתונ׳יש׳היההכלי כ׳ דה וברשותה‬ ‫׳ כונן ‪«1‬מ׳ם ••והם התת להשפיע ולהשגיח עליהם בכל ש ע ח ב כ ח ה ב ׳ נ ה י וכינה ־‬ ‫‪ ,‬הנקבה לאב והזכר לאם • שכן םצ׳נו ואת דינה בתו • אלה‪-‬בנ׳ לאהוגו• אם כן‬ ‫מלך סתם הוא התנסה כ׳ תהרת המחשב חיא סיף המעעה• והנה כונההעולס‬ ‫הוא סן העולם ועד העולם א״שר• הוא הר״א ש והוא נתר עליון־ קדשנו בכח •‬ ‫חבםה ובינה •והם הנקראים קדשים‪:‬הוא קדש והס קדשים־ ו פ נ ח ס נ א לנו‬ ‫הקדושה להקרא נו׳ קדוש‪ .‬ולהקרא קדש ישראל ־ נמצות׳ו הם הקף שאר‬ ‫הספיריתסן החסד אל היסוד שבהם תלויות מצית עשה יפציתלא תעשה•‬ ‫ואינו עי הפלנו כרא י»! תשוש תורת אמך • נ• ויא המזהר אותנו בכל האזהרות‬ ‫ונכל הצוו״ס והיא המענשת אותנו נענרנו עליהם היךסה דאת אמיסשא אשר‬ ‫ו׳סרתו אםו • והיא נקראת חרנ נוקםת ולכן אנו תול׳ן נה נ ל הציו״מ י עני י כסי‬ ‫שביארנו • ואחר שינרן נ ר כ ת נ ' כדאי׳ ׳לנוש םדיו יאס •ש לו צ־ציה נתון•‬ ‫םלנושיו ולא הגיע שעה לברן לפחית •סשםש נכנפות נ׳דיוו׳ודה ל»ז יחי ו׳ת'‬ ‫שזנהו נמצותיו וילבש אותו ויקים ניר׳זות • וצריך לדקדק מ ע י ל ת מנעליו כמו‬ ‫שאשרי בגמרא •רא שםיס •צא יד׳ שניהס*דנ)‪5‬יר שלימין ולא •קשרנו י יאחכ‬ ‫ש ל שםאל ויקשרנו •ןוקידם שיעשה שום דבר •נדיק עצמו לפנית כל טני ף וכל‬ ‫מותר הנמצא לצאתסגיפי נ נ ל מקימ שיהיה ביןםגדוליסבין סקטנ־ס • אפילו‬ ‫מנחיריו או מפיו • ו׳רהוץ פיו ישיניי ה׳טנ ל ק נ ל עליי עיל מלבית שמיינטהרה‬ ‫וקדושה • ויטיל ידיו ויברך ברכת אשר •צר ביון שכבר בירך עני ויביך אותה‬ ‫• בכמוןויאסרמלה פלה נ ל עניניהייכרן בחסד הגדול שה בה ^ושה עם האדם‬ ‫נ כ ל ש ע ה שיוצא לנקב ו שמקים אותו שיוכל לעמוד ד א ל מ י & ‪ |$‬ל*ל ה י ה‬ ‫מספיק לי כל ממין שבעילם לרפיאיתיענ׳נ׳םיסופו שבת ונטל מן ה ע ו ל ם‬ ‫זהבהברהסיועישהמכונותיםדורותיענ״יניםבגיפישלאדם ־להכניס ה ר א ה‬ ‫להכניס להוציא הראו׳ להוציא לקלוט הסולת ולהוציא הפסולת ולהברו גיפו‬ ‫שיהיהראו׳ וסוכן לעבודתו כל •ם־ו ואם האדם •היה שלמ ביעותיו ומכלכל‬ ‫במשפט דבריו לא יחלה כל ימיו ולא יצטרך לרופא ולא לרפואותיו• ואם כן‬ ‫ודאי ראי׳ לברך בכינה גמירה ובדעת שלמה לרופא כל בשרוכפל־א לעשיית‬ ‫^וכן ראמ לכל בעל נפש לכוין בכל ברכותיו כדין וכשורה בנחת ובדעת שלטה‬ ‫וםברכיח׳ו של אדם נכר מה טיבו אם תית הוא וירא שם•' אם סכל הוא בעבודתו‬ ‫זאס קנח בידיו או נגע כמקים הטניפת צריך לברך םעמ אחרת עני• ינ״לשאם‬ ‫‪ /‬ג ש נ ט ל ׳ד׳יתחלהראח בעצמו שרוצה שצריך לנקביו שלא •ברך עני!‪1‬א אחר‬ ‫ואסאתר‬ ‫^)אםג׳תהכסאיוכןיאוילעשותכד׳שלאלהרבותנניכית•‬ ‫ש כ ש א ש ר •צר האיר תיומ ארקרוכ לו שיוכל לעמוד עד ה נ ק ר •ברך ברכות‬ ‫‪«,‬לה'נשמה סמיך לוי ואם עיר הלילה גדולה ולא יוכל לעמירוישן שנ־ת•‬ ‫ל א ׳ ט ־ ן אלה׳ נשמה ולא המעכיר שינה •"עדהבקר ־־ אלא •בוז'איתפ סמיך‬ ‫לחתימה‬ ‫‪ 1‬ג‬ ‫נ א‬ ‫י‬ ‫ל‪,‬‬ ‫ס‬ ‫־־*''• י י י י‪°‬‬ ‫י•‬ ‫•׳‪ - -‬י‬ ‫י י י ״ * " י ל ^ נ ‪ 6‬ו ^ דברן‬ ‫‪ V‬חתיםהולא יחתום ובהסעביי ' ' י‬ ‫ברכת התורה כוויה וישב ללמוד • ואס הוא כעני םלאכחילטיד ט ע ט ואזזד כך‬ ‫׳שכבאיםנותו • ארזלי אין רנה שיי תורה»‪1‬א ביייוית וכוי בית שאין נשמעין ב י ‪.‬‬ ‫ר<‪ 1‬בלילה סוף שנחרב־ ואסר רני כדי העוסק בתורה ביייליה קיבה מושך עליו‬ ‫חוטשלחהדביוסשנאי׳ומסיצוהחחסדווגו • והעניןהואכיבלילה רשות‬ ‫וםסשליה למדת ורוח הטומאה טחפ שטת בעולים וניתן רשות לםקטךגין לחבלי‬ ‫•וכל העולם טועימ׳ןטעם םיתהוהנפשות׳וצאותמןהגופיםועוליוכ״א ואח'כפי‬ ‫הראו׳ לו יש נשטה שעולה בדרך ישר ל א •כשלבה ובא ל ה עד שער המורח'‬ ‫‪ .‬ששם הנפשות מתראות לפני המלך הייתי• והוא דוגמת שער המזרחי ש ל עזרת‬ ‫ישראל לסטה שנראים ישראל לפניוית'•והוא נקרא םקום קדשווקודיהשער‬ ‫הזה עיבר נמה שערים אחר׳מ באמצע תדרך דוגמת השערים שהיו קודי עזרת‬ ‫ישראל •ועל אלו נא מי יעלה בהר היום׳ יקים בםקום קדשו • כ׳ לא כל ועשמו'‬ ‫ראויות ל כ ל הכבוד הזה שיניחו אותם לעלות בלי שוס עכוב וסרוב כ• הנשמה‬ ‫שאינה ראויה והיא מטונפת וטלונלנת במעשים רעים וסלובשת בבגדיי צואים‬ ‫יש נ ח נטקטרגיםהעוםד׳ס באמצע הררך ל ע נ ב ה ס ל ע ל ו ת •ואדרנה מחזיקים‬ ‫נ ה נפתויק באזני נ ל נ וסתעלל׳ן נהומרא׳ן נ ה דנר׳ שתוק והתול חלום ש ו א‬ ‫ודבר כזנ אשר אין להם שרש וענף תנן בולו והבר נ ט ל בםעוטר ודוח׳ן א ו ת ה‬ ‫מזה א ל זה באבן בתוך הקלע והנשמה עצמת מתנהלת ומשתוממת ומגיע אליה‬ ‫צער גדול והאנרימ עצפמ מ ת נ ה ל י ם ומצטערים מחזיון ה נ ש מ ה ו מ מ ר א י ה‬ ‫וכשמתעירר נמצא גופו נשנר ונדכה והנשמה ביגון ואנחה מכל א ש ר ע ב ר ה ‪I‬‬ ‫אבל נשמת השלט והצדיק עולח בדרך ישר אין שטן ואין‬ ‫וא׳רעלהנדרך־‬ ‫פגע רע ונכנסות מפתח לפתח ומשער לשער עד ד ל ג ׳ ע ה א ל מ ק ו ם קדשו‬ ‫להתראות שם לפני המלך היוםראים לה ענ׳נים דנים העת׳ד׳ילהיותאפ ליחיד‬ ‫אם לדנים נרפו בא ואיכפ• כתו והשגתוויש לח שמחה גדולה מכל אשר ראתה‬ ‫ואברי הגיף יש להמ נחת רוח ומנוחה נראיתה זוונמשםרה א' ש ל ל ׳ ל ה ש ה ם‬ ‫דישעות עדין לא נתעורר אבל ע ל החרבן ו ע ל הגלות אבל בהחלת משמרח ב'‬ ‫יש מלאכים סיוחד׳ס נקראים אכיל׳ ציון ומעוררי' בכי ואנקת ואוי ע ל נהרויבנל‪,‬‬ ‫ואפייהנה כב יכול מעורר ע ל זה ושאג ישאג ע ל נוהו בועט בכמה רק׳ עי' ואומי‬ ‫אוי שחרבתי את ביתי ושרפת׳ את ה׳כל׳ וילגלת׳ בנ׳ לבן האוםויםיה ואני ק«פת»‬ ‫מעט והמה עורו לרעה ומוריד בידמעותרמז לביחרבניו'• וגיל שהם שתי ט׳*ין‬ ‫יורדין מתוך עינים ש ל מ ע ל ה לתוך הים הפלאת למתק את הדין ו ל כ ט ש רחםיו‬ ‫את כעסו ואלמלא היה איזה וכות לש״ע פיר היינו נג‪1‬יין שהוא כב יכול פתנתפ‬ ‫ומתחרט ע ל זה אלא שהדין ׳קוב את ההר י ו ע ל כן גדול שכר העוסק נתורדז‬ ‫גלילה שהבה םשתעשע עפו ומתנחם עפו כב יכול ם*דתו ופאנחתו • ‪ -‬וזהו‬ ‫ענ׳ןםושךעלץחופ ש ל ח ם ד ס ח ז נ ם ד ח ג פ ו שהוא בניבול םצא חסד ל^ניו‬ ‫י י א‬ ‫י כ‬ ‫ן י ם‬ ‫י א‪3‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪v‬‬ ‫להתנחם‬ ‫־'־י‬ ‫ת פ ל ה " ׳ * ״ ־ •י• ‪,‬‬ ‫‪W‬־^* ;;‪;.;:yf‬‬ ‫לז<תצן»‪Jx&1‬כך טגןשין עליו חוס של חסד בעיני כ י רואיו ובר דבריו מוצלח׳‬ ‫\ וסושכלים • יאיכ צריך האדם להשתדל בכל עז לעסוק בתורה בלילה ולהרים‬ ‫[ קולו שחברים םקשיביס לקולו וםשחחף עם השכינה לרוסס ולשבח בשירים‬ ‫יי וחושבחות • וקודם שיתחיל ללםוד יאסר מוםור ע ל נהרוח בבל עם קינה א'‬ ‫והוא יושב על הארץ • ואחכ ׳אסר נחסה ופסוק׳ דנחסה כיא כפ׳ כחו • והנהו! •‬ ‫י אצלנו לוסר קינת על היכלי • יעודח נא ימינן רסה לנחסה • ופסןקי דנחסה‬ ‫»חמ‪ 1‬נחםו עד כאיש אשר אטו תנחסנז ונוי• ואחכ •אפיסאפין אני באמונ שלם'‬ ‫כנחמת ציון‪ :‬ואלהינו ברחמיו ינחנו מאבלנו ו׳גאלנו בקרוב ויחדש מלכותו‬ ‫עלינו במהרה אי• והוא מן הדברים השואלימ מפנו צפית לישועה • ‪ .‬ואחר ב ן‬ ‫יתחיל בלמידי מענק סדר הלמוד כך היא מנהגנו נתחלה קוריס בראשית כל‬ ‫יום כמעשהו • ויאמין באמונה שלמה שאלהינו יתב חדש עולמו והוא המחדש‬ ‫בכל •ומ תמידםעשה בראשית • ואחיכ פרי ׳' הדברות ויקבל עליי עול מלכותו‬ ‫ועולמציחיו ויתפללץיתחנן^יו ידריכנו נדרך ענידתי ואחיכ •קר ם המן על ס'‬ ‫מ ח ת י נ ט ע פ ׳ ד ת פ ן י ל ויתחנן יזמין פרגםילכל כלל עמי׳שיייפרנסתיופרנסת‬ ‫בנ׳נ׳תו נבללפ ננחתילא בצער בכבוד ולא כנ׳זרכהתרילא באיסור שיוכלו‬ ‫לעבייעבודתי וללמויתורתו בלי טרדה ומחשב ־ נמו שזמן לאבותינו סן כמדבר‬ ‫בארץ ערבה וציה יעסקי בתירתי ככתוב בחירתך ייארי ה וכוי ז יאמ היא שגירי‬ ‫ע ל לשונו יניל לאמרה ע ל פה נןדך שאט ק יר׳ן קש וכיוצא נו ־ ואחכ •אמר‬ ‫פרשת העקידה • ויתפלל לפניו •תיו׳ת• •יכיר לני יניח אבותינו הקדמונים ונסו‬ ‫י‪ .‬שכנש אנרחס אביט רחמיי לעשית רציני ורצה לשחי' את בנו יחידו כן ׳ נ נ ש ו‬ ‫רחמיו את כעסוויזכיררחםנרגיו ויכנס לטלפנימ משירת הדין ד א ר י ך נ פ ׳‬ ‫נחו י ויש שקיראיס גם נ( פרשת היראה ועתה •שראלינו' •ויתפלל ל א ל ית'‬ ‫י׳ת' שיתן יראתו נ ל נ ט לנלת׳ סיר מעליו ויאריך כפ׳ נחו • ויקרא פרשת‬ ‫התשובה והיהכ״בואו עליך וכוי ויתפלל ל א ל •ת'דתי ש י ת ן נ ל נ נ ל פושעי‬ ‫ישראל לשוב בתשובה שלטה ובלט בכללם• וזה כלל גדול בתפילה כםאסר'‬ ‫ןלהה כל המתפלל ע ל חב׳רו היא נענח תחלה ונמצא יוכה יםזכה ואחיכ •קרא‬ ‫מביאים מעט על הסדר ש ל הארבעה ועשר׳מ • ואחיכ מעט כתובים על הסדר‬ ‫ש ל כחיב׳סיאח כ׳עםוק בסשנח פריאחיאו שנים • ואח כ בפירושם שהיא גסר'‬ ‫זנםצא שעסק בתורה בנביאים וכנתונים במשנח ובגמרא • יחבר את האהל‬ ‫־‪ .‬ל ו ‪ /‬׳ י ת א • יאחכ׳שבכלאחדבעסקוובסלאכתו־ואמהניעזסןללכתלבית‬ ‫־^ננסתיקומנוריוותוינדוק עצמו פעם אתרת נדי לקבל עליו עול סלכות‬ ‫שפ׳ס‪ .‬ב‪3‬ד‪,‬רה ובנקיות דראח וים הר ויברך ע ל נטילת ידים יאשר יצר ויצא‬ ‫ללנתמ׳צ׳אתו ימשמש נסייזה או נסקופהויתפלל שם שיכוני ‪3‬עגלות;וולא‬ ‫׳ כ ש ל נדנד עבירה יעביר עיניו פראות שוא ויאמר אות היא מאלפא כתאי‬ ‫מ ת ׳ וזי ד ד ן תקין וגוי כל השםונח פסוקים ד ל ן במרוצה ואס •ראהאו ימצא‬ ‫אייה‬ ‫•» ג‬ ‫ג ג‬ ‫׳ ׳•‬ ‫‪.;•..:‬‬ ‫‪5‬‬ ‫»‪ «n‬וזיום‪ .‬׳• ־ ־ ‪. . . j‬׳••*«־<‪ • ..,£‬ן ן ן «‬ ‫‪t‬‬ ‫א‪-‬זה דבראואיזתענ׳ןבדדךלאיתעבבןלאיטח עצוווסיןייזדרך&ו׳לךלררכו‬ ‫במרוצה עד הניעו לפתח ב׳רז ה מ ס ר ן • וקורב!ש׳בנם ׳תקן םלבוש׳ו ו׳נקדז‬ ‫מנעליו • ו׳ לבש דעת ואיסה ויאפר ואני גרג חסדך אב*ב׳ודן וכוי ויכנס ויאט'‬ ‫מה טובו אהליךיעקכ •והוא המרכבה השלמה באלו הארבעת תיבות־ואינ׳‬ ‫חסדךיביראתךיעקב • ויאמר מת ׳דירות משכנותךה' צבאות כל המזמור ע ד‬ ‫עודיהללוך סלה־ דעמוד לפני ההיכל או מ נ ת ויאמר אשתתוד! א ל היכל‬ ‫קדשךואודהאתשמךעל חסדך ועלאמ׳תך כ׳ הגדלת ע ל כל שמך אמרתך•‬ ‫בואו נשתחוווונכרעח נברכה לפני ה עושנו י רומסו ה»זה׳נו והשתחוו להדום‬ ‫רגליו קדושהוא ־דממו ה' אלהינו והשתחוו להר קדשו כ׳ קדוש ה' אלהינו ־•‬ ‫ויאמר זאת הבקשה • אשתחוה אפים ארצה כ׳ אין‪ .‬למטהמםנד! עד סופה י•‬ ‫ויאפראקודואכרעואשתחוהלפנ׳ךהיאלה׳ ואלה׳ אבות׳ ו ל א עלצרקוית׳‬ ‫דושר אורחות׳ אני מפיל תחינת׳ לפניך כ ״ ו ר ע אני חרפת׳ ובושת׳ ו כ ל י מ ת ׳‬ ‫ם כ ל א ש ר ה נ ע ס ת ׳ ך ע ל א ד מ ת י ו ע נ ר ת ׳ ע ל חוק׳ תורתך ועשית׳ הרע בעיניך‬ ‫אבל נשענת׳ עלרחסיך הרבים כ׳ אתת נותן •ד לפושע}וים׳נך פשוטה ל ק ב ל‬ ‫שביפ ואין אתה חפץ במיתת שובבים ח ש ׳ מ י ה ' אל׳ךוחעבר חטאת׳מלפנ־ן‬ ‫ולמה אמורת לעיניך רק מכל טוב ומכל מצות תולעת ורמה כל׳ מלא בושה‬ ‫ובלימה טוב ל׳ לשבת בגופי הזה לתקן מעשי ולישר ארתות׳ ולהבין צידדו‬ ‫ללבת לפנ׳ךלמצוא חן בעיניך •ואעשח!ם אני חלקי• ואובל םלחנש חוק׳ •‬ ‫ואם יצרנו הרע היא חמבש׳לנו מתורתך ומעבירנו מדרך האםתוח׳ושי ל ל כ ת‬ ‫אתרי שרירותלבנו הרע ־ הנני מתחרט ומתנחם מכל אשר חלבתי בטועצותייו'‬ ‫וחםדותיז ובחרת׳ ל׳ ל ח ל ק ונחלה ללכת נארחותיך ו ל ע ש ו ת ה ט ו ב ו ה י ש ר‬ ‫בעיניך • וכיון שלב׳ שלם עם לבבך עזרנ׳ אלה׳ ע ל דבר כבוד שמך ואל ׳ ה ׳‬ ‫זה הבליעללפוקה ולמכשול עוןותן כח וגבורה ל מ ת ג כ ר עליו כ ״ ר א א נ כ י‬ ‫אליו ׳צורני במכפוריו •פילנ׳ בסהםורות בל אקום ויגרשו׳ מ א ר ן כ ס א כבודך‬ ‫ומאוד בםאור פניך • אנא א ל ה ׳ • ת י ק ר נ א נפש׳ בעיניך ו ח ו ס ה וחמול ע ל י‬ ‫ברחמיך •ואל׳גדמוהםוןושאוןחטאת׳ להטרידני מלפניך ולעכב ת ח נ ת י‬ ‫מעלות אליך כ׳ הנני תוהה ומתחרט ומתנחם על כ ל אשר עכרתי לפניך בין‬ ‫באונס בין ברצון בין בשוגג ב׳ן במזיד בין בסתר בין בגלוי בין במתבוין בין שלא‬ ‫בפתכו׳ן ב׳ן בהרהור ב׳ן במחשבה ב׳ן כידיעה בין שלאכ׳דיעח בין בגלגולות‬ ‫נין בגלגול אחר • א ש מ ת ׳ בגדת׳ וכוי • ו א ת ה צ ד ק ע ל כ ל ה נ א על׳ ו ל א‬ ‫גמלתנ׳אחתמינ׳אלףמאשטותיאלאהט׳בותעמ׳כמה ח ס ד ט ו ח נ ו ת כ ר ^‬ ‫רחמיך ולא גמלתני כחטאת׳ ולא חאכלחנ׳ פרי פעל׳ א ל א חארכת א פ ך עמי׳‬ ‫אולי אשוב אל׳ךלעשותהטוב בעיניך• כ׳ כן ריבך לעשות חםדחנם עסמ»‬ ‫שאינו כראי והנון כדכת׳ב וחנותי את אשר אחן ודחסתי את א ש י ארחם*‬ ‫כן׳םדרברכות־וזואחר^מברכיחנוחןלשכו׳ג׳גחעד שלאעשאנ׳‬ ‫ואחר‬ ‫י• ‪.‬‬ ‫•‬ ‫•י‬ ‫‪,‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬אש״ •‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י תפלת השחר‬ ‫'־‪ ,‬י‬ ‫אטה־ וכןנתפששהשנהג לאומרם וו אחר זו בנ׳תהבנסת־ולא כרתו כל אח'‬ ‫נפקישח שהשקים בניתי א• ני כל כך נקי וטהיר לסדר כמה כדמת וי אחד וי י•‬ ‫יעיד שאין שש כוונתו כיי כך נקיה נ• ולוא טרוד משנתי או דמיינית אחריפ • נסו‬ ‫בכית ה‪:‬נסת שאימת שבינה ׳אימת ע ם קדגז עליו• ועוד ש ס ז נ ה א ת י י ם עמו‬ ‫ש ע נ ה א ת י י י א ש ך ו ס כ ל א ^ ו ^ ו ע ש י פ ר ^ י ל ב ל נ ע ל נפש לאומרסבביר!‬ ‫חבנסתיאש נראה שן הגמרא יזפן מיה נש הרמ״בסזלהי! לא פשקנן י הייני‬ ‫בדורותהרשוניםשתיוםדקדקים׳ותדםשני־והיייביל׳םלצ^ משנשיל ע ץ‬ ‫אבל בימננו זה שיש נסח אנשים שלא תיו אוסרים איתן לא בביתן ולא בניית‬ ‫אוטוםעיס‬ ‫חננסתועכשיוששומעיםםפ׳אתרםואופיים איתןבעצשן*‬ ‫זעינין אשן דוצא׳ן יי׳ חיבתן • ראו׳ לאומרם בב׳תהכנסת • והמדקדק שיוצה‬ ‫לומר כל אחת במקומה כביתוייאפר כל אתת מהןביםןהראי׳ ל ה בלא הינרת‬ ‫שש וםלמתולא הפסיד בלום •וראו׳ הוא‪ .‬ואחיכ׳םדר בקשות ופיוטימ לאל‬ ‫•תיכ״א כפ• ערבוובפ׳ נועמ קילו • ‪.‬והוא דבר גאה ומשובח לאדמ שימצא בבל‬ ‫נ ק י מעייותהשתרבבית הכנסת משבח ומרומם שש אלהינו׳ת ולזמר כמלאכי•‬ ‫השרת בששימ ומה;מ אס זיכה להפנות מעשרה הראשונים לבא כ׳ זכייתו‬ ‫ושכרי;רול כמאה הנאימ אחריו ‪ 1‬ויתעטף בציצית באור ה ב ק י • וצריך‬ ‫לעיין בציצית אס שלסיס הם קורט שיתעטף ויבריגרכ' לבטלה חיו •וענ׳ן מצוי‬ ‫*ציצית מציה;דילה עד מאד בכלליה ופרטיה־ ואין באן מקום להאריך א ל א‬ ‫אוצרך האדם לייהר בהילאילךאיבעאםי״בלא ציצי'•יאם הוא עלבגייו טיב‬ ‫ינע׳ טיוכיר א י ת י ת ם ^ ב כ ל עת ובכל שעה י ונפרט בזמן קריאתשמע ותפלח‬ ‫שיקרא י ת פ ל ל כשהוא מעיטף־ופ׳ שאיגיטעיטף עונשודנכייןשהרברנקל‬ ‫לעשותיהיאמתעצלםלקנלעליו עילמלנותששים כראוי• וכשמשיפאותו י‬ ‫בבקי ואין מקום לברךוהוא סעדם אותי תחת בנדיויקבל עליי עיל מלביישםיס‬ ‫גשעהשלובשו־ וכשיאיר הייסימשמשבוו׳ברך* ו א ם ה ו א ע ל בנרו׳תעטף‬ ‫גו לפני המזמידאשוורובייבדך אם היא זמן לברך ויתעכב מעוטף מעט ואח״כ‬ ‫•לבש איתי י וטיבילהיהר ש^זיה הצעית פיזודרונאה ינקי ־ ולא׳היה מסינף•‬ ‫וקיוע יבזו׳ •זג‪ \v‬שלובש אותו לשם מצוה יהדר אותו משום זה אלי ואנוהו יל‬ ‫ואין למי מחסור לשלם לו כפל׳ כפלים ע ל מ ה שיוציא בו •‪,‬ואחכ יניח תפילין‬ ‫וכן הסיר זולת לפי שנתעטף בציצ׳יקסן ברא‪ •.‬ש ^ ם יגיח תפיל׳ןקןדם הטלת‬ ‫‪»,‬י\לחוש • כיון שקבל עליי עול סלבית ־שםיס תחלה והציציות עליו • ויבין‬ ‫*הנחת תפילין לקי• בימצייעשז! שצוגוהט' לקשור תפילין ביו ולהניח בראש‬ ‫י מ ל ח פ ל ה מהם ארבעה םרשיויש׳ש נ כ ל א ת ת םהם שדש׳יזידהש* ואהבהו‬ ‫ןקבלהעולםצותיותכייתיציאתפצרםופדאנוסכית עבדים• זאנומשים&‬ ‫אותם מלשני אבר׳םראש״ם הסוחוהלבשכהם תלו׳ תאהבי והירא וההרחור‬ ‫וזזפתסנת׳«ריכיןאנו לשעבד שנ׳הס כאתר לעבודת השי • ולא נתור אחר־‬ ‫׳‪.‬י‪"-‬׳•‬ ‫י‬ ‫י•‬ ‫‪,‬‬ ‫למי‬ ‫סדר ‪ * nvn‬־ ••‬‫דיננוואחר׳ עינינו׳ ובין עיניך הבתוביינחורה הם רמז גכ ע ל עיני הטחקונה‬ ‫ולכן מקום מושבה ממקימ שמוהו ‪ So‬תיטק רופס • ו ג ו ין לשעבד גרן הראוי־*‬ ‫טלפניחאלהאל׳ליטיעיןהשכלמלחשב מחשבותרעות׳ ו כ ן ה ל ב ם ל ו נ ו ח‬ ‫ינשמ ניחאותם ראוי ליי להרהר נאלו‬ ‫אחריו ומליהרהדנהרהורים רעים•‬ ‫הענ׳ניסייעשההמצות נתקנס ו ל א במצות אנשיםמלומדה־ ועמידות שיש‬ ‫סודות גדולותבחפל׳ן כיאיחפש ער מקו'שידו טגעתובן ראוי ליו י יצריך הארס‬ ‫להתנאות בהם כ׳ כן נקראים פאר ויקח מהמובחר׳ שיוכו ויהיו נאי ומשובחיט‬ ‫נעצמןוברציעיתיהךיאםבלו׳קחחדשיםשאיןההוצאהביזטכלכך• ו * מ‬ ‫אין ידי משגתייפה איחס בבתים חדשים וישחיר אותם מימן לזמן בדיו שהוד‬ ‫היטב שנראים בחדשי' י ואחר שיניחתפזייןישב במקומו מעוטף ומוכתר בנובד‬ ‫ראשוהכנעה באלו שבינה שרו׳יעל ראשו •ויתח׳לי בזמירות ם ל ה ב ס ל ה ב נ ח ת‬ ‫גיא נפי הרגיל ‪:‬ואס‪ .‬בבר קריפ העקידיבקומו בליל •יתחיל לו״לעול זהא אריגי'‬ ‫ואייק״שפ ראשון וברוישט וטוב ליכיין בה קידישיקדיקישאהד הנץ התמה ויקריפ'‬ ‫התמ׳ימייה במליה כ׳ עולילובפקויהקרביהתפ׳' •כמו שאנו מתפלל׳ן א חכ שיהא‬ ‫שיח שפתותינו חשוב ומקוביי כאלו הקרבנו קרבן התמיד במועדו וכו •ואחכ פ'‬ ‫הקטרת עם פטום הקטרת • וענין הקטר' הוא ענ׳ן ג ח ל לבטל בל נגע וכל פגע‬ ‫ד ע •נמו שהביא הזוהר פרשחו׳קרישהוא משבר הקליפות ומונע ממנו ׳*הר•‬ ‫‪ f4‬כלי סאןדאסחכל וקד׳ בעונדידקטריבכל ומא ׳שתזינ מכל ט׳ל׳ן דחרש״א•‬ ‫וםכלפגע׳ן ב!ש׳ן ומרהורא ב׳שא וממותנא ולא •חזק כ ל ה ה ו א יומא ובלבד‬ ‫י׳כייןביה־הנהבדברנקל׳כולחאדםזיהנצלםכטח ענייגיט גרויי׳ט• סיף •‬ ‫‪0‬וף קוראאותו יהיה ננונה ובדעת שלמה ־ עוד שם ו‪f‬ל איר שמעון א׳ נ נ ׳ נשא‬ ‫הוו ׳דעין כפה עילאה איהו עינדא דקטרת קמ׳ קנייה הוו נטלי כ ל מ ל ת ומלה‬ ‫מיניה והוו סלק׳ ליה עטרי לר׳שיונתר חיהב׳ומאן דאישתע׳ב׳ת בע׳ לאסתכל'‬ ‫נעובדאדקטרתו׳כו׳ןנ׳הבכל׳ומא־ואיחליהחולקא ב ה א ׳ ע ל מ א ובעלמא‬ ‫דאת׳ ויסתלק מותני מיניה ופכל עלפיו׳שתז׳ב מכל דינ׳ן דהא׳ עלמי מס׳טרין‬ ‫ב׳שיןומדינאדגיהנםוםדינאדםלכואחרא־עכהחושש עליוועל נפשו ראוי‬ ‫להשתדל כבל עז בעני ן הזה ולכתוב כל ענ׳ן הקטריבקלף כשר בכת׳ביאשור׳'‬ ‫ולקריתאיתיפעסאחד בבקר ובערכ בכינהגדולה־ ואניערג־ ואחיכ׳אמר‬ ‫אני׳ היה מסדר סדר מערכה שהוא סדר המערכה בקצור • ומפני שחוא בק*יר‬ ‫גדיל ואין אום מנין נו בל מה שרוצה • רא׳ת׳לנתונכאן סדר ע נ ו ד ת חיוב*‬ ‫מתחלה ועדסיף נניאיר ינקיצר והיא ע ל דעת הרטנפ »להה בספר ענידד־‪.‬‬ ‫י ן לעליית השחר נ א הממונה ע ל הפ״סות‬ ‫נהלכיתחמיד׳ןיפיספ׳!‪/‬‬ ‫ה ק י ש על שער בית המוקופותח׳! לי פחח קטן והוא ה פ ש פ ש שבשער הגדול‬ ‫וגננס לעירה ואחיו הכהנ׳פ אחריו • ונחלקו לשת• כתוחואביקוישלאיר בידפ‬ ‫אלו מכאן דרן׳ם׳ןואלו מכאן דרן שמאל י ‪;!1‬׳עו אלו ו»‪1‬ו למקים לשכיעושח‬ ‫^ הנ׳ח׳ן ‪•:‬‬ ‫‪_ .‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪3 0‬‬ ‫ח‬ ‫תפלת השחר;‬ ‫הנ׳רתין א ל ו ו א ל ו א ו מ ר י ם ה כ ל ש ל ו ם ־ והעמידו א ד ן עימהחב׳תין‬ ‫ופנחו־<חכ׳רז׳ןהיאמנחת בדלן גדול א ש ר מקריב‬ ‫שיעשהחב׳רת׳ך‬ ‫א ו ת ה בכל יום םחציותה בבקי ופחצ׳י־וה בערב • ו ז ה מעשה החכ־תין‬ ‫לוקח עשרון סולד! וחוצהו בחצי עשרון שבמקדש • ולוקח ש ל ש ה לוגין‬ ‫ש־זש ' נ רביעיות ל ׳ נ חלות רביעית לכל חלה • וכולל הסולת ע פ‬ ‫שמן־‬ ‫השש[ ומשאיר מפנו מעט • ואהכ חולט את הסולת ברותחין • ו ל ש סכל חצי‬ ‫עשרין ייחלות ואיאיהיו נעשות ־ואיפה החלה מעשיאתכ קולה אותה במחבת‬ ‫בשאר ה צסן שנשאר מן הרביע׳'• ואינו מ נ ש ל איתה הרבה שניתיפ׳נ׳ א פי׳ נא‬ ‫ולדעת הרכבם ן ל ה ה ה ׳ ה ח ו ל ק כ ל ח ל ה לניזנילד • ולרעת הר"אבד<לההלא‬ ‫ה׳ה חילק כלל • אלא י מקריב בבקר מבין הערבים י ז ם ק ד נ חצ׳ קימץ ל ב ו נ ה‬ ‫עם םחצ׳תה בבקר וחצי קיסץ עמ מחציתה בין הערבימ • ובל הביחצאין כליל‬ ‫לאישים• כל הנהנים שבעזרה טבלו ילבשו בגד׳ כהונה • ע'המלביש •‬ ‫ובאו ועבדי כלשכת הגיית וממונה הפ׳יסיתעםהסלפ״ ס פייס האי• יזהיענ׳ן‬ ‫מפ״ס עמדו‪0‬ולמבהקףוה‪8‬מונהנוטלס»נפשבראשא'מהס;ומחזירה לו מיד‬ ‫כד׳ להראית שסשס כונתו להתחיל למנות הסנין שיסכימו קיאור' ־ והממונה‬ ‫אוילהם זמב־עו־ והםמוצ׳אק אצבעות כל איאצכע איוחחילחביחיץ סן הגודל‬ ‫ע א ן םוציא׳ן אותו שלא יבואו לרטויפפ׳ שיש הרחק סן הגודל לאצבע ו׳סעת‬ ‫הםסמישהם ש ל ניוא׳נס ‪ *V‬של אישעשיכן נ ד ש׳של׳ נו הםנ׳ן והוא הוציאו‬ ‫אחר דאצניעייאותו שהשל׳יהםנ׳ן בי ויכה לענודיא'‪ .‬והיא תורם ת ח ס ת ה ד ש ן‬ ‫י ‪ 0‬ע ל יזסזבח ואחכ ספ״ס׳ן‪-‬פ״ס נ י*ג זוכין נ ו ע ל הסדר ש ל ה מ ל ם ת הסנין •‬ ‫וקידם שיתמס תרופת הדשן טובל שנית ולובש בגד נחונה פחותים מאות' ש ל‬ ‫שסוש ־ וא״תב םקדיידעורגל׳ו סן הכיור קודם ש׳געבכל׳ שרת ־ ולוקח סתתמ'‬ ‫ש ל נםף והיא נתונהכמערבה של כבש בםקצוע• ועולה לראש הסזבח ומפנה‬ ‫את הגחלימ הילך והילך וחיתה סן הםאיכליח הפנימיות דירדלססה ל א ר ^‬ ‫והופך פניו לצפון ־ והולך למזרח הנבש נמו עשר אמותוצונד את ה ג ח ל י ם‬ ‫ע ל הרצפה רחוק םן הבנש שלשה טפחים סקוס שנותנים סודאת העון(‪ .‬א ח י‬ ‫שררו־ רצו אחיו הנהנים לקדש ׳דיהסורגליהס ׳ ונזטל׳ן הפנרפות והציגורור!‬ ‫ועול׳ןלראש הפזבח •וכל אנדים ופרדס שלאנתאכלו בלילה םתזירק איתן‬ ‫ל צ ד ד הפזבח־ואס אין חצדדןםחזיק׳ן ס ו ר ד ן א י ת ן ב נ נ ש מ ג ד ה ס ו נ נ ־ ו א ח נ‬ ‫!יי־פין הדשן וטעל׳ן אותה ער׳מה ע ל גב׳ הםזבח • זהיא' נקראת חפות‬ ‫וויהר״אכד תפוח הוא סכלה מרובעת בשנים ו ע ש ד פ אמות ע ל ש נ י פ ועשרים‬ ‫אפית בגובה אפה י והיא מהשלמת העשר אמות ש ל מזבח ומחדשן ש ל מזבת‬ ‫»וי־פ׳ןאותהבפסכתד •ותואכל׳ נחשתסחזיקחפש ע ש ר ה מאין י וםידידן‬ ‫אותולפטיווכל הרוצה להוצ׳אוחוץלעיר א ל שפך הדשן סוצ׳או‪-‬ומוץ מבעל‬ ‫פופ ופנימי! אותו מחיו גםקום שאין הוזח נושנינחזקמ ־ א״תכ ט׳ מזכיבתדוםת‬ ‫הי‪9‬ןןמסררמערכה גדולה ש ר א ש • לצד סורח וזמזנחגזריםעליגביגיוינז•‬ ‫יויוחביניהס־וראשיהגיריפהפנ׳פיים נוגעיםבאפרשכתפיה• ואוןכ םםרר‬ ‫מערכה שניה ש ל א ש ינוררלהעציתאנחיפים •ומסדרמכנגדקרן מערמת‪.‬‬ ‫דרומית משוכה מן הקרן בלפי צפון ארבעה אמית • ובה היו כסו ח פ ש ה מאין‬ ‫גחלים ובשבת כמו שמנה סאין • מפני שםקטירין עליה שני בויכ• לנינד? ש ל‬ ‫לחם הפנים • א״חנ עולה שני גייר׳ עצים רביעי ארכןאסהירחבן אמה ומניחין‬ ‫על המערכה גרולהיכד׳ להרבות האש • א״חכ נכנסין ללשכת הכלים ןמוציאין‬ ‫כל כלי השרת הצריכין לאותו יום‪ :‬ומשקי[ את התמידבכוס של זהב ‪3‬ר שזכה‬ ‫לפייס הב י ראשון מושכו לבית המטבח״ס וחולכ׳ם אתריו הנהנים הצריכין‬ ‫לו •ושוהין שם עד שיפתחו ש ע י החיכל הגדול• ו ב ש ע ת שפותח׳ן א ו ת ו ־‬ ‫שוחטי[ אתהחםיד הזוכה ראשון והשנימקבלהדס • והשלשיוהרב׳עי נכנסין‬ ‫להיכל• השליש׳ לדשן את הסובח •והרביעי לדשן את המנור־ובשעשתיט‬ ‫התמיד מדשן את המזנח י וכיצד עושה נוטל כל׳ זהב מחזיק קביים וחצי וטגי‬ ‫שמו • מניחו בארץ וחיפןבידו האפרוהפחמשעלגב׳ המזבח ונותנולתוכו • ‪.‬‬ ‫ואחייב מכבד את השאר לתוכו ומניחו שמ ויוצא • זה שקבל את הדס זורקו שת׳‬ ‫זריקית באלכסון מחצי המזבח ולמטה כדין עולת הבהמח • שתי מתנות שהן‬ ‫דיבקרן מזרחית צפונית ובקרן מערבית דרומית • ושייר׳ הדס היה שופך ע ד‬ ‫•סור הדרומי•אחריריקתהדממרשןאתהמנורתומטיבאתהנרות׳ הרביעי‬ ‫שבהיכל ־ כלבך שנבהטםיר חפתילחוחשטן שבתוכוומקנחו • ונותן לתוך‪:‬‬ ‫כל׳ ש ה מ י ם בידו וכוי שטו • ומשימ פתילות אחרו'לחיכן • ושמן חצי לוג ל כ ל‬ ‫‪ .‬ט־ י‪ ..‬ומדליכןזה מזה בלא אמצעי שמושך הפתילה ע ד שטדליקח ומחזירה‪,‬‬ ‫י לטקופה • וכר הפתילות שאסור להדליק בהן בשבות א ס ו ר לדזדליק כ ד ז ם‬ ‫נטקדש׳ ויאשאין הדלקתנרויתבבקראלאמותקןהנרוו־והרולקיותמט׳בן‬ ‫שידליקו הטב• יהכבו׳ מתקנו שיהא מוכן להדלקת הערב •וכן פ׳ רב׳ עובדיה‬ ‫?להה • ינר מערב׳ שכבה להרטבם ?לחה אין מדליקי[ אותי אלא ממזבח ההצין‬ ‫ולהראבד ?לההכלה׳כא דאפשר מיניה וביה טפ׳ עדיף • יםטיב הנרות ו ה ם‬ ‫לצדמערבייומניהאתהכוזעלמעלהשנ׳הו׳וצא• י ‪!0‬ו שנביתהםמבהיס‬ ‫מפשיטין העילה ימנתחיןאותה • כיצד סדר הנתוח נוקב הרגל ש ל ימיןיתילה‬ ‫חתךאתהראשונורתנולמ׳‬ ‫ןזבהמה נ ו •ומפשיט עדשהיאמגיע לחיה•‬ ‫וקורע הלב‬ ‫»זנה ני •יחיחךאתהכרעיםונותנן לאחר •ומשלים ההפשט •‬ ‫ומוציא את רמו ־ וחיתך הידים יניתנן לאחר ־ ונינציס עמהס י יאחכ קירע אי־ן‬ ‫הבהמה ער שמגלה המעיט • ונוטל את הפדר ונוחגו ע ל ניתשחיטתו ה ר א ש‬ ‫מלמעלה •וניטלהקרנ׳םיניתנןלאחריחולךומדיחןבמיס‪:‬אנללאנ״ן ולא‬ ‫נשאר משקין ו נ ל המימית נשרין ואין פר׳חין אותן פחותםשלשה פעמים על‪.‬‬ ‫שלחנות של שיש שביין העםיד־פ • יחכרס טד׳חין איחח בכ׳ המדיחין כל צורכי‬ ‫•*‬ ‫נטל‬ ‫י»‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪tA/Wt‬‬ ‫^יא״י י ^ ־ ^ * ' ' ‪, ,‬‬ ‫‪'« .‬ליזן<‪£‬צין י*פ*יישהי׳אהטן הכנו• •־ואצכעהכבדםןהננד‪ •:‬ואינו‪ »0‬הכבד‬ ‫*&םקימי יניקינ הריאה יניתנה לאתר• יפנית גזת׳ צלעית י נ ו ת מ ל ס ע ל ה ו ^ ד‬ ‫‪ .‬זחיתךדיפןה׳סנ תצםיך ל מ ד ד עזי מפגיע למתי צלעומדניתמלמטזנותנה‬ ‫לאח'ר והכנהתלויה כה י נ א לי לגיהםניח נ ה עת•צלעותפנאן ישת־טמנאן‬ ‫חו‪#‬תכה עם השדרה נ ל ה והטחול תלוי נ ה ינותנה לאח' ל האליהיאצבע ה נ נ ד‬ ‫‪»1‬ת׳ צליות עפו • וניהל רגל שםאל׳»ותני י א ח ד ז י יאלו המעל׳ האנר׳'‬ ‫•לנצש חמישי ש ל פ י י ט ' פ ע ל ה ה ר א ש בימינו וחיתפיכלפ׳זרזעיוקרניוב׳ן‬ ‫יאצבעותיויונ׳ת השחיטה למעלה והפור נותץ עליה ורגל מל‪ .‬יפי( נשמאלו‬ ‫יונית עורן לדווץ •הששיהפמוךלולמעלישת״דימשלימץניסינווטלשמ!!‬ ‫בשמאלו וגית עירן לחיץ •השניעיסעלה העוקץ גימיני והאליה מדולדל נין‬ ‫איצצעיתיו • ואצבע הכנר ושתי הכל׳ית עטי והרגל ש ל שפאלנעמאלוונית‬ ‫יעירו לחיץ• השמ־נ׳ מעלה החלה נימינו יהגר נשמאלויוצלעות׳ בין אצבעותיו‬ ‫(התשיעיפעלהחפןמיייפיןנים־נוויבלשמאל בשמאלו • ובית עידן לחוץ *‬ ‫העשיר׳ מעלה הקרבים הנתינים נבזך‪ •.‬יהכרעים עליהם ־ היא פ עלה סלי־ן‬ ‫הנסבים • היב מעלה החנ׳תין• היג םעלה היין לנסכי'• כל אלה ניתנ׳יהאנר׳ס‬ ‫מחצי בנש ולמטה לצד מערנ ושל םיספ׳מ לצד מזרח • ישל ראש חדש נין‬ ‫?ןיןלקין נמקים הלוך רגלי הנהנים • ימולח׳מ האנריפ ע ם נ נ נ ש יזווקין‬ ‫מ ל ח ע ל ג נ ׳ ה נ נ מ י א פ י ל י נ מ נ ת • נ ד י מ ל א ׳ ח ל ׳ ק י ־ אחר שעלי ה א נ ד י ם‬ ‫לכבש מתכנס [ הכהנ׳ם כלמ ללשכת הגזית • יהממינה אוסר להמ ברני נדכה‬ ‫א ת ת י ופותחין אהבת עולם• וקורץ עשרת מדברית יקייא שסע• ואמת ייציב•‬ ‫ורצה ישיט מלים ׳• ובשבתםיסיפין ברנה אחת משפר היוצא למשמר הנכנס•‬ ‫ויי היא ם• ששכן את שסיבב׳ היה הוא ישכן ביניכם אהנה ואחיה שלוסור־עי'‬ ‫א ח כ ם פ ׳ ס ׳ ן פ ״ ס שלישי •ואימדדססינה לכל הניח א נ ס ׳ שלאזכהנקטרת‬ ‫כ ל ים׳ו יבא ויפיס • אחכ םפ׳ס׳ן פ״ם רביע• חדשיס עם ישנים מ• מעל אנרימ‬ ‫מן הכבש למזבח •»׳ שזכה בקטרת ניטל כל׳ מלא קמרת גדיש יכסו׳ ה י ה לו‬ ‫ובזך היה שמו ינותבו מלא לתוך כף אחדיומכסה הכף בבגד קטן ואוחזו בית •‬ ‫ונננס עמי אחר הסמיך לי נ פ ״ ט • יליקח מחתה ש ל א ש שלכסףיעולה נ ד ז‬ ‫לראש המזנח יפ׳נה אתהגחליס הילך יה־לך י יחיתה סן הגחל־ם המאונליי״!‬ ‫נ ס ע ד נ ה שניה ־ ויורד ומעדן לתוך פחתה ש ל זהנ יאס נתפזרי סן הגתל׳ נקב‬ ‫* ו פחות • ם נ נ ק לאמת הם־ס העוברת נעזרה • ונשנת ניכה עליהן פסנתר‬ ‫יהיא כלי ג ח ל שלנחשתואס נתפזרו יותר סקנחוזרוח־תה •‪.‬ומקדים לפניהם‬ ‫*‪ per‬את המיגחיניסל הטנישהניח שם והשתחוהויצא • וזה שנידו ה פ ח ת ה‬ ‫א ו נ י אה הגחלים ע ל גב׳ הכזנח • ומרדק נשול׳ הסחר‪.‬ה יפשתחוה ויוצא •‬ ‫‪ nr%‬שביח הכף ניטל דגזך מתיך הנף י וניתנו לאהובו אוקרינו וריאיאס נתפז'‬ ‫‪0‬ן הקסרת בעט בכף‪ .‬אהונו או קרובו ניתגי לתוך הפנ׳ו ע ם הקערי־ן שיניך‬ ‫‪£‬‬ ‫;‬ ‫ן‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י י•••‬ ‫»‪-..‬א‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫וםשתהיה‬ ‫*"׳׳‬ ‫י‪ .‬״ ‪< : - ; : :‬‬ ‫י ר ד ‪.*vn‬‬ ‫וטשתחייליייייאייירמיייםקט׳ריזיחי׳ייייאייייי׳ייי״ייי^^יאתבוזו ‪.‬׳ ־‬ ‫וטשלין הקטרת ע ל האש ננחת כטישטרקד*‪ ,‬ולאהיחחטקט׳ר ם ק ט ׳ ד ע ד‬ ‫שאומר ליו הםםונת הקטיר •^אם ה׳ח כ» א ל איש׳ כג הקטר • ומקטיר וםשחחו'‬ ‫; ויוצא • אח כ נכנס ט׳ שוכח בדישון המנורה ומטיב ב נרות חטזרח׳ות • ונוטלי‬ ‫הבוז שהניח שם ומשתחוח ויוצא • אחכ עוטרים המקטיר והמרשן ע ל מ ע ל ו ת‬ ‫האולם עםאחיו הכהנ׳'־ וכשהגיעו לבין האולם ולםזבח• נ ט ל איאת המגרפה‬ ‫זזרקישם • והיה ל ה קיל גדול • וכל כהן השומע את קולח יודע שאחיו הבחנים‬ ‫עבנסין להשתחוות והוא רץ ובא ‪ : r‬וכן בן ל ד יודע שאחיו הלו׳ם נכנסין לדבר‪.‬‬ ‫בטירוהוא רץ ובא * וראש המעמד היה מעמיד הטמאים בשער המזרח שידעו‬ ‫הבל שעדין ל א הביאו כפרתן • א ח כ טעל׳ןהאבר׳מ מן הכבש למזבח • מי‬ ‫ט ז נ ה ב ה ך א ח י כ םחתילין אלו ש ע ל מעלות האולם וםברפ׳ן ברכת כהנ׳ס ••‬ ‫ברכה א בשם המפורט• ‪.‬וחואשםבןדיככתבו• ומשמת ש ם ע ק ה צ ד ׳ ק פ ם ק ו‬ ‫זמלהזנירו • ואחר גםר הגיפסויעונ׳ם כל העם ברון היאלה׳ם א ל ה ׳ ישראל פ ן‬ ‫העולם ועד העולם ־ וםגביח׳ןיד׳חם למעלחמראש׳הם חוץ מבג שאינו;מגביה‬ ‫ידולמעלהסןהציץמשוסקדושתהיהחקיקבו־‪ ,‬אחכםעליןז־ן״ןלנסכיןג'‬ ‫לוגיןלכבש וד לאיל‪ .‬ווילפר י ואין גותנ׳ן אותו ע ל האש א ל א מגב׳ד! •דו ע ל‬ ‫ה ס פ ל שהיה בקק טערב׳תדרוטית• והיה ל ו ג ק ב פ ל מ ט ה ו ׳ ו צ ק עליו‪.‬ומשם‬ ‫י יורד לשיתין והוא מקומ עמוק תחת הטובח * ולהרמכס!להה ח׳ח יוצק חוץ טן‬ ‫המזבח למעלה מחצי המזבח על ימוד מערבית דרומית מ ש מ י ו ו י ל ש ׳ ת ׳ ן • ז‬ ‫זכשהיוניתנ׳ן ה»ן לטנסןביכחנים עיםד׳״יעלטלחן חחלב׳'• דביחציצרית בידם‬ ‫והסגן עומד בקרןםערב׳תדרוםיתשלםיבח‪/‬וחםידרין בידו כד׳ להניף בחם‬ ‫‪ ,‬נ ש ס נ ס ן • והם תקעו והריעו ותקעי ובאוזעסח אצלםמונה ע ל הצלצל• ו ה ו א‬ ‫י הפעמיד הסשורר׳ם ע ל כל׳ חשיר איב׳ם׳נו וא״בשסאלו ׳ ש ח ה ה ס נ ס ן לנסך‬ ‫והניף הסגן בסודרין והקיש זה בצלצל והם פיני גיגון • וחקעי אלו בחצוצרות‬ ‫ודברי הלויטנשיר־ הגיעו לפרק א תקעו והריעו ותקעו• דן עי לפרק ביין גכ•‬ ‫וכן לפרק ג י מ"תק־עית לגיפרקיס • ואחר כל תקיעת כ ל פ ר ק היו םשתחוין כ ל‬ ‫העם שבעירה ־ יכן הייתיקעיןומטתחוין בתמיד שלבי[ הערב׳' יכשפותת׳ן‬ ‫שערי ה ע ז י ה היו תיקעץ תקיעה תרועה תקיעת הרי כ א תקיעות בכל יום״‪.‬‬ ‫ולשיר שה׳והלו׳םאויבנליוםיב׳ופאיה׳ואוילחיהארץוטלואה• ועוש׳ן‬ ‫»םני ג'פרקים והס ט תקיעות ומיהשתחוואות י וכן בערב בתמיד ש ל נין‬ ‫הערבים־בבהיואוינדולהיומהיללםאדועושיןמםנוגיפרקיסוכו'• וכןבג'‪0'11‬‬ ‫גצבוכו' ־ יבדיאל נקסיתיכו'• ובהיהרנ׳נווכו׳־ובויהיסלן•‪,.‬כשבת פ ז ס ו ר ש ׳ י‬ ‫ליום השבת־ גיפרק׳ס בכל א׳בבקרובערג ׳ כיום השנת ש׳רת ה׳ם נגיפרק׳ם י‬ ‫ונסוסף נ ש נ ת ש ׳ ר ח האזינו פרק א מה?־ו ל ך וחויר׳ן חלילה ־ ואותו פרק‬ ‫עיש׳ן טסנו טיתק׳עות וטיהשתחואות •םוסף ר ח הרנינו • ואן( ח ל נ׳וס המס*‬ ‫‪ .‬יזסירות׳‬ ‫ י‬‫י •‬ ‫‪v‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫•‬ ‫מפלת מ ש ח י‬ ‫‪ w v w‬פ ם נ ל שכפו *ומונחה הבו לה בני אלים •י ח ל ריח י ש י ת י ו ח ה שיריו‬ ‫ר ה ל ש י ד ת ש ב ת לפרסם שהוארהונילשהיא ברכי נפשי את ה• ו ב ע נ ת‬ ‫מקס׳ריןבבזיכ׳ לבונה נומן המוסף קודסניסיןהי ן * נ ׳ ו ם א י ש ל פ ס ח • ויום‬ ‫ע צ ר ת ו ת י ׳ ם י ם ש ל ח ג ג י ט ר ׳ ן א ת ה ה ל ל נ ג פ ר ק ׳ ם ז ־ ‪ .‬סדר נ ׳ ן ה ע ר ב ׳ ם •‬ ‫שחיטת התמיד וכל ענ׳גיו כתמיד של שתר • ולפי שהארכתי בסדר וה להרחיכ‬ ‫הענין אכתוב אותו בקוצר להקל ע ל הקורא • הזוכה בפי׳ס א שובל ולובש בנדי‬ ‫הרמה ומקדש י ד ו ורגליו ולוקת מחתה של כסף וחוח מן הסאוכלוישבםעדכמ‬ ‫ןדולחונותנח במזרח הכבש כ׳ אמות דחוק מן ש‪6‬יליהכבש לצד צפוןברצפזן‬ ‫סםוך נ טפחים לכבש ומסדר מערבה נדודה לצד מזרח ושנייה לצד מערב * !‬ ‫וטעלהבגיור׳ןלטערכיגדולה ומוציאק כלי שרת ומשקין התמיד מים והזיכה‬ ‫גפיוסראשון אחד שוחט התפידבשעתפתיחתשער ההיכל• והשני הסמוך‬ ‫לו מקבל הדמ והשלישי והרביעי נכנסין להיכל• השליש• מדשן את המזבח‬ ‫בןצעת שחיטה• והרביע׳ מדשן את המנורה י ומטיב חפש נוות לצדמערב•‬ ‫אחר זריקת הדס מעל׳ן את האנרימ לכבש שחציו ולמטה לצד מערב י " ו ש ל‬ ‫פוספ׳ן לצד םזרח ־ ושני ראש חדש נין קרן לקרן• וסולח׳ם' האבר׳' •וכהכנסין‬ ‫קלישנת הגזית • ואומרים אהבת עולמ ועשרת חרנרות י וק! 'י‪.‬ת שמע ־ ואמת‬ ‫דציניורצחוש־ט שלוט • ומפימיןלקטרת* ופ״מ רביעי להעלותהאינר ‪fa‬‬ ‫לטזבח * וטקטיר פגה בכל יום פרס בשחריח ופרס בין הערבייעל מזבח הזהב‬ ‫ומטיב שתי נרות מזרחיות • וטעל׳ן האנר׳ט לטזבח • וסברכין ברכיו כ ה נ ם‬ ‫ואחיזדסעלץ מלת למנתח ומקטיר׳ן חחביתין ומעלין ה ״ ן ל נ ס ך ודברו הלו׳?'‬ ‫בשיר‪.‬׳‪ .‬והטנגנ׳פ בניגון י ע ל כל פרק תקיעה ו ע ל כ ל תקיעה השתחויה •‬ ‫כסולהבקר כן סדר בין הערבים • ויאפר יהירצון‪,‬פלפניךח אלה׳נו ו א ל ה ׳‬ ‫אבותינו שתוכנו •לבנין מקדשנו ונקריב לפניךקרבנות חובותינו במהרה בימינו‬ ‫אכיר י ויאמר שיר המעלות בשוכ היאת שיבת ציון וגומר המזמור י אתר שיאמר‬ ‫כ ל ה ק י מ ו ת כראוי וכל הנסשך אחריהם • ׳החיל בדיך שאמר בנעימה וקול‬ ‫זמרה בנחתובכונה מלה‪.‬במלח י וראוי ל ע ס ו ו בו כ• הוא שבח סשונח ומפואר‬ ‫ש ׳ ו ס ד ע ל א ד נ ׳ פ ז ־ ובן תיבותיו עול׳ן פ! • ואין להוסיף עליהם ואין לגרוע‬ ‫מהם י ויש לנו בקבלה כ• פתקא מן שמיא נ פ ל בנוסה זה השנה הזה ובפעלתו‬ ‫ו ר א י לאדם להתבונן בו הרבה פאדו׳ש בו עשרה פעמים ברוך מגדייספירות•‬ ‫ויש אוסרים אותם חוץ מברוך של הברכה ע צ מ ה ׳ ויא ע ש ר ה ע ם ה ב ר נ ה ו נ ן‬ ‫היא הנוסח שלנו• כרוך שאסר והיה העולם• ברוך אוסר ועושה נריןגיזר‬ ‫ומק״ס־ברוךםרחםעלהארץיבריךםרחם ע ל הכריות י ביריךמשלסשכר‪.‬‬ ‫»וב ליר׳איו • ברוך א ל חי וקיים לנצח י ברוך פורה ומציל ־ ברוך אתה הבחינו‬ ‫מ ל ן העילי הטלךאנ הרחטן ועדולוהקדושמהוייל בפהעםו משובחובפואר‬ ‫גלשון כ ל חסידיו וענד׳ו י ו נ ש י ח י ו ד עברך נהללך האלהינו בשבחיייבימירו'‬ ‫גהודך‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ I‬נ‬ ‫־ ‪. ,‬‬ ‫י סדר‪tjvn,‬‬ ‫נוו\דךנ!דלךנשבחךנ*אדך נרוממך ונפל׳כך ונקרישך ונער׳צךמזצירשטך‬ ‫מל כנו אלהזנו‪..‬׳ת‪-‬יזחי העולםימםשובח ומפואר עד׳ ע ד טמרהנדמי‪•-‬״ ביזוך‬ ‫אתזזהימלךמהילל בתשבחות י זיאמרםזפור לתודהננע׳ממ י ט מ י ך ה • ‪ ,‬מ‬ ‫כל הקרבנית עתידין ליתנטל וקרבן התודהק״םת לעולם• ד א ס ר ת ה ל ה‬ ‫לדודבנוונה בי האומרחהלה לדוד שלשה‪,‬פעמ׳ם בכל׳וםיטיבטח לו שהו>*‬ ‫כן העולם הבא • ובפרט צריך לכוין בפסוק פותח אתידיך • והוא עולה מספר‬ ‫« נ ׳ ט ס ו ת העול׳[ חשע׳ם ואחד‪• •:‬וחוא ש ם א ח ד מתחיל ביודנםס׳׳םביוד׳ת‬ ‫ו׳ם^ זפ;רוש •ד‪.‬׳ך כלומר ׳ודיך • ומשם •ורד כ ל ח ש פ ע ו כ ל הברכה לעולם •‪:‬‬ ‫והסטיןבופברך את העליונים ואת התחתונים •;וזכותונדולונורא־זיותר‪.‬וזותר‬ ‫*דיךלכר[ בתחלה לדוד שאחר‪ .‬תפלה מעום־דזקודם מנחה •‪,‬והם העיקרים•‬ ‫לבקש מזונות ופרנסה;ומה טוב וםה נעים שיפריש פרוטה ל צ ד ק ה ב כ ל ב ה ר‬ ‫כשאומר פותח את ידיך• והם שתי פרוטות כנ!ד שת׳ ׳ודין • וצדק לפניו יהלך‬ ‫ראשי תינית צל׳ • ונזה תפדה תפלתו מכל צר ומקטר! ו ת ע ל ה במעלויבדרן‪.‬‬ ‫יישר אין מעכב לו • וכן ענין הזמירות שחותכין כל פ!עי'רע׳'יסזיקי[ המעכבים‪.‬‬ ‫ךותפלה מלשין וכרמך לא תזמור• וכשיאמר הללויה ׳כיין בשם אלה׳ס כ ׳ כ ן‬ ‫עילה והס עשרה פעמים הללויה כמנין עשר ס פ ׳ ר ו ת ־ ו ם ׳ ש ׳ ש ל ו ל ב ל ה ב י ן‬ ‫יכייןבבלביהללויהכלאחד עםבתזו!ו• וכן בהללו אל ב ק ד ש ו ׳ ש ע ש ד ח‬ ‫פעמים הלליהי יהם יכרינקנה • עשר‪'.‬ה ועשר ויה והוא השמ ק ל מ ש ׳ ה י ז ת‬ ‫כמהריז בימיני השם שלם והכסא שלם י ויאמר ויברך דוד ו׳בי׳ן בפסיק לך ה'‬ ‫הידולהוה!נירהיהתפארתיכו' כל אחד נמדתו־ ויכלול אותפ עסהמלכוי־ייך•‬ ‫ההממלכהוהסתנשא ל כ ל לראש ׳ויאפר שירת הים נזםרה ושיר ושבחיפלת י‬ ‫בסלה •והזיבה לומר אותה כראוי בעולם הוד! זוכה לאומרז־ן לעתיד עם בל‬ ‫ישראל • יםס״ב בברכת׳שתבח• ואין להפסיק כין פסוק׳ ח ט ר א ל׳שיתכח•‬ ‫והוא שכח !דיל ינירא ייא ב׳ שלמה המלך עח יסדו ילבן רמת בראש׳ תיביתיו‬ ‫שפך"לעד מלבנו האל הם״לך•‪ .‬וראוי לכו׳ן נהם למלך שהשלום שלו• ויש‬ ‫נויג מינ׳שנח • והםננ!ד'!םדות וכנגדי! נהר׳אפרםיםין• שמתקשטות •‬ ‫הנלהנהש • והס'ב צרופים בלולים מ י ה ם סדירים זבד ונקנה נזצד שירזנר‬ ‫ושכחה נקנה ו ב ן ה ל ל ו ז ם י ה • עזומסשלתל נ צ ח ו ! נ ו ר ן ז ז ! ח ל ה ת ה ל ת‬ ‫תפארתקדושה;ומלכות‪ :‬עם האמצע׳ והשלשה כלולים נשנ׳פוחם אחד•‬ ‫והם ננ!ד שש קציית לזנר ישש קציות לנקנח ־ וצריך לחברם יחד ול׳חדס י י‬ ‫כ׳ זה עקר היחוד והזיו! • בענ׳ן שמע ישראל י וכריך שם ש ה ס ש ש י כנ!ד ‪t!v‬‬ ‫מ ל ן ח• העילםיס לכלול שת׳ חמדות כאחד * ואומר׳מ שהוא להשלים אותיות׳‬ ‫ש ל שס אנרהס • הנרמז בראש׳ ת׳בותאלו אל ההודאות י איין י * ל א י ד ן ג >>‬ ‫בירא כל הנשמות• דבין כל המעשים חיבוחר בש׳ר׳ זמרה • מלך ה׳ העולפ׳ם '•‬ ‫מצד אחר נראה ל׳ שאינו מוכרח ל א ו פ ח • ‪ « 0‬׳ שפ*־נו נ ש נ ה ז ח ס ו תיבות׳‬ ‫כענ׳ן‬ ‫‪.‬‬ ‫׳‬ ‫־־־‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ןנ‬ ‫‪,‬‬ ‫•יא‬ ‫תפלת השתי‬ ‫בענ׳ן שיר ושבחה• עם ברכות והודאות שהם חםשעשרה תיבות שלי שנוז‬ ‫*הויאהחתימה&עיןהברכה׳זהאופרו אינו םפסיד בלום • ו ט י ש א י נ ו א ו מ ר‬ ‫אותו אינו טועה כיון שיש פנים • ואין לדבר בין פסוקי יומו־א • בין ברוך שאסר‬ ‫ל ׳ ש ת נ ח א ל א להשיבמפנ׳הבבודולשאלמפנ׳ היראה' בקריאתשפע׳ כיון׳‬ ‫שיש ברכהילפנ׳הס ולאחריהם ואם יש לו עסק של מצוה לעסק • • או צרכי‬ ‫רבים לפקח ישלים ברכת ישתנה י ואתר כך יעסוק במציד; קודם יוצר אור•‬ ‫מצאת׳ כתוב ־ בונת הקדיש צריך שיכו׳ן ס׳ שאימיהקדיש להקדש להמשיך‬ ‫?ופע וברכה מלמעלה לפטה כדי שיהיה השי שלם והכסא שלם־ וזהו יתגדל‬ ‫ויתקדש שמיה רבה כלומר שיתפשט שמ יה הרמוז בשמיה • א ל דדחסד ואל*‬ ‫הגבורח עד המלכות • שהיא עלמא ד׳ ברא כרעותיה • ויהיה השפ ש ל ם בכל‬ ‫ארבע אית׳ותיועס המלכות יחוד ש ל מ י וימליך מלכותיה־ ל ק ״ מ ומלכודתו‬ ‫בכל משלה י ואז צדיקים יראו וישסחו • י׳צסת פירקניה י׳קרב משיחיה• וצייך י‬ ‫העינה אפן ליחד כל הספירות בת־בתאסן • באלף אל הכתר והחכמה • במס‬ ‫הבונה עםןדולתונבירח־נייןפשישה•־התפשטות התפארת עד המלכודת ־‬ ‫תהו כוונתם‪1‬להה לומראל מלך נאמן־ ‪-‬בשלשה איתעית של א מ ן רסז לזד‪:‬‬ ‫העני[ • א ל י כתר עליין ־ מ ל ך הבינה עסזריעית ע י ל ם י נאמן• תפארו־ו‬ ‫ומלכות • • נאט[ פשוט ונאמן בפיף •וכן עילה אמן כמני[ שני שסותאדוהוית‬ ‫»צריךל׳חדם •חוד גמור משולבותאשה א ל אחותה י ויוצא פן אמן ש ם אחר‬ ‫יחוא אותיות של אחריו • אחר אלף ביית ־ אתר מ״מ נין־ אחר ניון סמך ־ יעיל׳ן‬ ‫בםנין ינק • כ ל קו האמצעי והם השלשה שמות השנים הנזכרים• ישם אקיק‬ ‫תהו היחיד האסח׳ שזלכלתלו׳ בו־זהם נקראיישם אלישע• שבו היה טס מסוף י‬ ‫העולם יעד םיפו ־ ובי נמלט יעקב אניני סן המלאך כשעבר את מעבר יבק •‬ ‫והוא רמז'חוד״כרכה קדושה• יהמכי־ן בזה השם לא תשוב תפלתי ריקם• והוא י‬ ‫דמוי ביענינו ביומ'קי־אנו ־ יעל זה אםדיגיולהעינה אמן יותר מן ה ט נ ר ך •הא‬ ‫שפיה רנא םברך לעלם ל ע ל מ י ע ל מ י א ‪ ; :‬באלו השבעה תיבתת שהם עיקר‬ ‫הענייה יש בהם שמונה ועשרים אותיות שהס נרמזות בפסוק ראשק שלתורה‬ ‫בראשיתיכויהםשבעהת׳ביתישסנהועשריםאיתיות• והס כנגד ׳ריסי! ויד‬ ‫ש ס א ל • שיש בהס שסונה ועשרים פרקים • ואליהשת׳ •ד׳מ נרמזים בשרשי!‬ ‫שמית של יחוד יקיק אלהינויקיקי יד אית׳ייכנגד ׳ד׳ם׳ן• ים‪1:‬י •וצאים שלשת‬ ‫שםות אתרים כתו בסיכס? כי?ו ־ שהם ארבעה עשר אותיות מ נ ד יד ששאל •‬ ‫שהם נרמזים בבינה י ואלו השש שמות נרמז׳מ י מ ה שאמרו • העונה אמן בכל‬ ‫גחי כה ו' • קירעיןלו גזר דינו שלשבעים שנה־ שהם שבעים שרים • שכיון‬ ‫שהוא מסכים יד •מין עמיד שמאל עם הויו שהוא הסכריעכולם מסכיםים‬ ‫להס‪-‬ב לו • וכח הטומאה אין לו כח להרע • שכשזה םתגדליםתגנר זה ני‪6‬ל•‬ ‫\‪ m‬ענין שאנו אומרים נשםתח׳לין הקדיש ועד יגול נא כח וזי ־ והוא כח מיד!‬ ‫הגומז‬ ‫י י ‪ -‬י‬ ‫‪,‬‬ ‫*דר ו!יו‪; 6‬‬ ‫‪1‬נומ» בארבעה אותיות ההויה• עמסלואםהסארבעה עמיר• והעוגד! «‪1°‬‬ ‫' נ ג ד י ל ומטעין בה הקדושה והטהרה ומחליש ומשבר כת הטומאה רזה חקנז‬ ‫לומר קדיש ע ל המתים• משוס ש נ ע נ ״ ת אמן בכל כמו‪ .‬נאשראםרגו םסש׳ד‬ ‫כח הטהרה ־ ומצננים גיהנמ שיעה וחצי ש ע ה וחצי• •ומכריה כ ח הטומאת‬ ‫שרא •שלוט באביו או באמי נאיתו זמן • אלא אדרבא מב׳אין אותו לגן ער| ״ י‬ ‫ויש הפרש ‪ p‬האוסר קדיש לעונה אםן• כ׳ העונה צ ר ן ל כ י י ן באלו ש כ ע ת‬ ‫תיבות ער עלמ־א ר ה ם ש ־ ן א ח העליון בכה איתייתיו •והאום קדיש צךין לכרן‬ ‫בכת תיבות של קד׳שעדדאמ׳רן בעלסא ייא לעילא ל ע י ל א ל ה ש ל י ט ‪ .‬מ נ י ן‬ ‫התיבות שסתחיליןהםניןמן •הא שמיה רבא • א ב ל ם ׳ ש ל א יאמר איתי ׳כיין‬ ‫נ פ ל ת א ס ן ל ה ש ל י מ ה ש ס נ ה ו ע ש ר י מ ו ס ג ׳ ב ה כ ׳ ו כ ן נ ו ה ג י ן ׳ ברכו צרין לכוין‬ ‫פלחברני לחכמה עפ ״קיץ שלה קוצו של יוד • את לבינה • ' ק ו ק ח פ א ר ח ע ס‬ ‫ההקף הםבורן־׳סוד‪-‬ועונ־ןאחדיוברוןהיהמבורןלעילםועד• ברין־כיגזו‬ ‫ע מ ח נ ס ח ו ה ק י ץ ש ל ה י ק י ק ת פ א ר ת ע ם י ר י ע י ת ע י ל ם • ‪ .‬הסבירן •סיד שהוא‬ ‫מכורן מכל • לעולם השכינח עמ כל מח שלמטה ממנה ואין אנו אומרים בו‬ ‫אתה שצר׳כין אנו להםשין ה ש פ ע מעילמ העליון שהוא עולם הנסחר • ויש‬ ‫נוחמשהתיבותרםזלה״אהעל׳ונהשנאצלוממנהחנשמית • ואמרובמדרש‬ ‫רוח ע ל פסוק חדלולכמ מן האדם וכוישהנשמהאינה נכנסת ל ח ת ״ ש נ בגוף‬ ‫האדם עד שיברן ברון ה המבורך לעולם ועד י והיא ממתנת נאפו עד ברכו•‬ ‫ואם איני ויכה לברכי הילכת ל ה י ינשאר ונחשב לבמה • כמו שאמרו!להה ל‬ ‫היקר׳ נמה א ל א נ מ ה • ולכן צר־ן לחזר אחר עשרה כדי שיאמרו נרכי•‬ ‫ויענה אהריהם להשלמת נ פ ש ו • ואם אין לו עשרה לענות נ ר נ ו א ם פ נ ר ך‬ ‫ק נרנות ניום פשל׳ גינ נפשו שמגיע איסהם לנשמה נסוראיק נכר • נ פ ש רות‬ ‫ח פ ל ה ם י ו ש נ ‪ ,‬צ י י ן לכו׳ן בה ס ל ה נמייה נ׳ היא‬ ‫ושמה כהן לוי ישראל•‬ ‫מתכשיטי הכלה הנכנסת לחופה כזיהנערות הראויות לתת לה והמ ו ה י כ ל ו ת‬ ‫הנרמזים בתפלה םיושב • היכל הא נקרא לבנת חספיר והוא כנגד יסוד ומלכות‬ ‫והואינרמז בברכ׳וצר אורובורא חו״שןוהשם שלו הוא שפ כןחאותיוייאהדונה•‬ ‫כילל בהשמות הייה ואדנות והוא ה ם ל ן הםרומס והמתנשא לבדו מאז •תרתי'‬ ‫היכל הביהיכל עצם השפים • א ל ברון גדול ד ע ה • ו ה ש מ ש ל ו א י פ נ י א ל • והוא‬ ‫דכליל אתוון זע׳רין באלפא ביתא כי ג אל‪/8‬אביתות דם י א ל פ א ביתא רבת׳‬ ‫געילס העליון ־ א ל פ א ביתא זעירא בעילם התחתון * והבנונית בקו האםצעי •‬ ‫יזה השנת הוא בעילם ההיכלות• ולפי היות כאן הרברי' בדקדוק אין ה פ ס ק בין‬ ‫אות לאות ••ובהיכל הזה שרפ׳מ עיםד׳סויכנפים לאי‪-‬ואיחאנזוהדםיבראש׳ת‬ ‫מ ג ל ל א דנהורין א׳ל׳ן איתבריאו א־נון שרפים בש׳ת גדט׳ןוכוי• והם הםקדשץ‬ ‫כלא וקרא ז ת א ל זה ואסר • ואיתא החם כי הפתנ׳שית סדרי משנה כראוי ראו•‬ ‫הוא לקדש שש נשרף שיש לו ו ננפ׳ם י ו ל ק ש ו א ק ש ו ו א דםריח כדקא ׳אורו‬ ‫ובקדושין‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫׳ב‬ ‫תפלת יועמו‬ ‫‪ :‬ובקדושת אילץ מרפים ע׳לאןן פתכפ״ן נתש׳פ המרפים התחתונים • ^ וענ׳ן‬ ‫»ימלימ הקדושת להקדישו בגי עולמות ׳בעולים העלי ון י ובעולים התחתון והוא‬ ‫עולים הגליגליים • ובעולים השפל • ואעפ* מתעוליםות חם רבים כלי א במדרגתו‬ ‫עולםבפנ׳עצםואפהבבח־נהאמתאינפאלאג‪/‬ולבן א&יםקדמין אותולופר‬ ‫מ א ן קדוש כםוהולא בעליונים ולא בתיכונים וליא בתחתונים ׳ וענ׳ן קדוש גיכ‬ ‫‪0‬ובדל וםפורמ מאין לו דםיון ומדון עם מוס א מכל העולמות ־ וכולם צריכין‬ ‫לו וםתקדמיןבקדומתו•‪ .‬והוא אינו *‪ •p‬למום א מהם תיא לקדושתו ־ עוד‬ ‫*דיך לכו׳ן כ׳ הספירות כולם ממולמות גיעל ג' • וכל גינרםזים לעולם אחד •‬ ‫וצריך לכוין בקדומ חאיחכסה עם כינה וקוצו מל יוד • קרוש חב ורועות עילם‬ ‫עמ המכריע • המלמ• חשוקים עס ח׳ העולמיםוכולם םריק׳ן שפע וברכה אל‬ ‫המלכות והוא ברוך כבוד היממקומו וזה כונת‪-‬נו בכל רתפלוח׳נו בין דחודבין‬ ‫כקדושת בין בברכות לעבור את מעבר ינק • להממיך השפע מאתו •ת' וית אין‬ ‫* מוף לרוממיתו אל המלכות שכ׳נתעוזו ביתור אמת• ׳ובזה •חק״מו כל העולםו'‬ ‫•ולס בריות ולא בצםצום • ומה שניללכוין קדוש איתכמה בסוד קוצה של יוד‬ ‫עםמהשלמטהמפנהגדולהונצתמהואקוהימין• קדוש שני בבינה ע מ מ ה‬ ‫ שלמטהמםנהגבורהוהוד־קדושגיבםודהדעת־היהואתתישראל• צבאות‬‫גצחיהודמלא כלימוד • הארץ מלכות י או נדרך זה קדוש איחכמה גדולה יוני‬ ‫גינה גבורה ־ ג'דעת • ה תית׳שראל • צבאות נצח חוד • מלא כלח׳ העולמים•‬ ‫הארץ לעולם עומד המקבלת השפע והברכי־ותתן טרף לביתהוחק לנערותיה‬ ‫בבורו הוא השפע היוררטלםעלה לפטה• והאופנים לעוםתם ־ הם עי‪1:‬ר נתות‬ ‫בעולם העשייה < משבחים לעומתם חיצירה י ברוך כבוד ־ •סוד עם םלנות על‬ ‫ידי תפארת ־ םםקיםו מנינה כ• שם ביתה • היכל שליש׳ לאל ברוך כנגד‬ ‫נצח והוא נקרא היכל ניגה• והוא ברוך מחסד א ל • ובכונתהתפלדזעולה‬ ‫ומתקשר בהיכל רביע׳ כ• זהו דעת המתפלל ליחד חתתתונ־מ עמ העליונים‬ ‫•שפ^עו לתחתונים ונעשח חכל קשר אחד • ויש בו עשרה מיני שנח מרום‬ ‫זקדי״ש י פיעלגנירות • עי״שח חדשית ־ ביעל מלחמות • יודיע צדקות • מצמית‬ ‫*שיעית•נירארפיאית •ניראתהלות • אדוןהנפלאית־כנגדעשרספיריי־נ‬ ‫על הסדרי מרומרסז לנתר עליון שהוא מרומפ עלנלנרנהיתהלה י קחש‬ ‫הכסח• משם של קדומה נאה והיא נקראת קדש •מראל• ופרשת קדש ל»‬ ‫כלבכור רומי בה • וכל קדושה מצד ׳סין י פועל גבורות כנגד בינה י דדינץ‬ ‫מתער׳ן מינה וסםנה יניקת הגבורה והיא סקור כל הדינים אעפ' שאינמ מתגלין‬ ‫בה ״ עושת חדשות גדולה •והוא גדולתו וטיבו »*‪7‬יא מחדש טובובנליום תמיד‬ ‫‪.‬והוא מקיר הכל לחרוש׳ העולמ י כ׳ יומ ראשון לםעמת בראשית בו הוא •‬ ‫וחדומ הראשון שנחגלה ממנה היה והואהאור־וכהדושהנעשובל החדשות‬ ‫געלפלחפותנםשסעת היא הגנורה אשר היא לוחפי! עם כל עוברי דת ודן‬ ‫וי ‪-‬‬ ‫י‬ ‫וכל‬ ‫״*‬ ‫‪ .‬י ה ד ר היופי•׳ ‪/‬‬ ‫תליקייטהומדיבד! »!וז־וה׳א • ־ • ובלי בחית המורא* והטקטחי׳ךויז&ריףן‬ ‫טםנדז ׳ביקר־״ם••׳׳ ץבולם ד ל ם רצועור־ג המדוור! להבוי־ו ל כ ל מ ‪ 3‬א |‬ ‫ו ם ס ר ב ו ל א א ב ד ‪ :‬שמוע • ‪ :‬ו ה י א מסכמת עמדם • ויקיב־ הרין את‪-‬ההד־*‬ ‫זורע צדקות הוא החפארתשהוא ס ״ מ ן הקצוותועושה שלוסב׳ניהומצפיוז‬ ‫»דקה יתהלה ־ והוא זורע צדק* על ׳ד׳ הצדיק נצדק ו ע ו ט ה צדקה בכל ע ת ־‬ ‫מצמית ישועות • הנצה מולין לימין משה ורוע תפארתו • והוא הרועה הנאמן‬ ‫• אשר ע ל י ד ה נ צ מ ה ה יטועתנומכורךניזלמבצרים ׳‪ .‬ומסנה<על • ד ה ת ג ל ה‬ ‫••שועהנולנצהנל הקמים עלינו ולהשינ גמולמ ב ר א ע מ ב י נעימות ניפיגן‬ ‫נצח־בירארפיאיתכנגרההור • ש א ף ע ל מ י שמדת הרין הקשד‪.‬הנובימלהר‪4‬‬ ‫י‪-‬היא מרפה אח הד ן מעט ואינו מתנהג בל בן בחזקה יזה ה ו א ׳ רפואהה מ ק ל‬ ‫החול• שלא •היה כל כ ן קשת י נורא תהלותננגד דויהעילמימ י שהוא צולל‬ ‫ג ל חהלותיהיא נירא סצד התפארת שנקרא נורא ־ ועליי נאי ‪0‬ה נורא הסקופ‬ ‫״ הזה •אדון הנפלאות היא המלכות • א ט ד בכל מ ש ל ה י והיא מלאך האלהים‬ ‫•ההילך לפני מחנה ישראל והוא הנלחם להם נמצרימ• והכהאוחפ נעטימכוית‬ ‫" ו ע ע ה איחית ימופתים להוציא עם ב‪1‬י ישראל • נ ד נ ת י נ והנה ל א שמעת ע ד‬ ‫‪ .‬כ ״ ח ־ ל כ ן צ ר י ן כ ל א ד ם ל כ ו י ן ה י ט ב ב י ש נ ח י ט א ל ו ־ ו ל י ח ד עשר פפירותנל׳‬ ‫» ה יחוו ןמ ר ושלם בהיכל הזה ו היכל רביע׳ הוא המחדש מונו • כנגד‬ ‫היכל הזנות ונקרא היכל הזכות שאין השאלות והבקשות והתפלות יוצאים‬ ‫• ש ם עד שםע״נים נהם אס יש בהם זכות אפ לאו •והיא פ ח ד ׳ צ ח ק כ ׳ מ צ ד‬ ‫התעוררי' השמאל הזוינ נמצ יא׳ן זווג בלעדי לכן כ ל צד חדו׳« טיב שםחוזדעי‬ ‫ג ע ו ל ס הוא מצדו שמעורר את האתני• ומתוך נך הטונ מתחדש ומפני נ י מ צ ד ה‬ ‫נגנז האור הגדול אשד נברא נ׳ום ראשון מצד הרשעים שהיו נעולם ולא היח‬ ‫‪ [a‬הדין שיתהנו מ ס ט ינגנזלצדיקיס לעתיד ל נ א • אפילו ה נ ׳ אם ל א כולו‬ ‫־ מר צתו מהחדש ממנו מעט מזער ל ת ו ע ל ת העולמ ולקיומו ש»‪1‬מלא כן לא הית‬ ‫העולם מתק׳ימ •ירצד זה נקרא מחרש טובו • ואין טיכ *יא איר כמא דאת אמד‬ ‫וירא‪!1‬ד־טאתהאורביטוביוםטעםזהאנומס״מין בו ׳יצר ה ם א ו ר ו ו ת ש נ ׳‬ ‫מ א רות איר הצפין יאירהמשמש ה׳כלחמ׳ש< היכלאהבה• יחיא ברכת‬ ‫אהבה עולב אהנתנו יצריך לכי׳ן בברכה הזאתהרבהמאר שכוללת ד ב ר י ם‬ ‫הרנה ו נ פ ו ט בענין נתינת הדת וההקים והמשפטים אשר צונו לדינו ו נ ה ר בנו‬ ‫מנלדאונייתוקדשנוכבלהלשונותנחתהילנו כ ל ׳ חמדתו יהשק שעשועיו‬ ‫ה י ר ה ה ב מ ה וקדושה מרוב אהבתואוחנו ובחמלתועליט בעבור שמו ה ג ד י ל‬ ‫ונ עיור אבותינו שבטחו בו • ואנו פ ח פ ל ל ׳ פ בה ‪ kh‬יהי וית' יפרה לבנו בתלכוי‬ ‫ה‪-‬רחו להבין להשכיל שלא ניגע לריק ח ו ' ו ל א נ ל ד ל נ ה ל ה ויטע א ה ב ת ו‬ ‫ויאתינלנניילעכייהויקרבנו• ומגייל מ ע ל ת ביכה נ ע נ י ן ל פ ו ו ה ת ו ר ה ״‬ ‫אגרו ו?ל כ׳ ‪0‬׳ שלא בירן ברכת ד׳ו«רה ואפר אהבי עילם נג‪0‬ר בה אותה יזע‬ ‫מנוכח‬ ‫‪V‬‬ ‫י ‪ .‬תג>ליז השאר ‪ .‬י‬ ‫ןונרגת דתורה שגדולה מלא ככרגתהתורה שכוללת נרבה ואן־אח לאלי •ת‬ ‫על נתינת ןזתורה ותפילה שירריגנו גה • ולכן צרך האדם ש׳כו׳ן בר! לטנ׳‬ ‫אנ״נ׳ה ויועיל הרבה ללמוךוולפתיחת לבו •זסס״ם בה הבוחר בעמו ישראל‬ ‫י׳ ןאהבה‪-‬כ‪/‬לאמצךקותינוויושרלבננזזכינו לכל הכנודהזח ולכלהגדולה‬ ‫ךזאת־ כ׳ אש מצד אהבתי יחמלחי הגדול •וקיר׳ן את שפע אחר הברכת הזאת‬ ‫כ׳ראו׳לנומןהד׳ןוסןהשורהלאהוב אלה׳נו םלבדהאהנהשאנוצרכ׳ן‬ ‫׳ לאהבו םצדעצסו ומצד ידןלתוצר׳כ׳ן אנו לאהבו מצד הטוב והגמול שגמל‬ ‫עמנו ליחתו לשמו ולקרננו לעבודתו ואהב אותנו אהטז עזחוגםאנחנוצר׳כ׳'‬ ‫ליחד אוחו עלינו ל‪11‬וה ולפטרון ב׳ אין עוד )‪£‬לנדו• ולאהו' אותו נבל לבוננל‬ ‫‪$‬פש • לזה נתקן בהיכל הזק הברכה והקראת שפע כ׳ שניהמ נ א ח ד א ה ב ה‬ ‫המ אם אהבה טהק״בה •תיוית' אהב אותנו• אעפ* שאין צריןלנו • ואפ נצדק‬ ‫‪.‬מה נתן לו או מה מידינו ׳קת‪.‬ואפילו הבי השק אותנו לע‪ 6‬והברילנו משאר‪.‬‬ ‫ןזעמימ באהבתו את אבותינו^ומשפרו את השבועה אשר נשבע להמ• אמ האהכ'‬ ‫שצריב׳ן אנו לאהבו מביש וביש שהת״וו ביום הזה וגסל עפנו הסדים ‪0‬וני‪• 0‬‬ ‫ואהבה שצר׳גיןאנולאהנוהיא ליחד את שפופעםים בבל יוסבבקרובערכ‬ ‫נשבבנו ובקומנו •־‪ .‬ובן נתקן נערב קריאת שמע אחראהבת עולי בי ודחודמצד‬ ‫האהב'כיפי ש׳שלוחשק|?דנראחראיןראו׳לולהטל»נו אתרי גוו•»‪1‬א לזכור‬ ‫תמיד אותו דבר ולהיותו נין עיניו ־ ובן ענין זחבתפ׳ל׳ן שהמ •חודאחד נאמר‬ ‫בהם לטוטפות נין ע׳נ׳ך שלא יסיח דעתו מהם • ולבן אין לקרוא קריאת שמע‬ ‫‪ ,‬נלא תפילין • ואם קורא מעיד עדות שקר • שנראה שביק שאין לו תפילין אין‬ ‫יחודו •חוד‪ •,‬שהרי מסיח דעתו סמנו ומקיושחו׳אחר שאיןלורזפ׳ל׳ןכ׳ן‬ ‫עיניו להדנק בקדושתו שהוא •חודינפועל • זולת נקריאת שמע של ערנית‬ ‫זצאינו זמן תפילין שאין צריך לקרות עםהם •• כוונת היחוד ראיתי כתוב‬ ‫שצריך האדם לנדן כשאומר שמע • נפתח הראשק • שאין דרך ליכנס למקים‬ ‫הפצוז‪1‬אדרך שם •והיא שם אדנות• ובן נתפלתינואנוםזב׳ריןאותוראשונמ‬ ‫להמם בו תחלה• וכן הוא אוסר בזאת!יבא אהרןאל הקדשיוכןעולת שיסע‬ ‫כמספר ביאת • וכן שם אדני עולה כסנ׳ן היכל • שהוא ההיכל שאנו נכנס׳ כו‬ ‫החלה • ובמ׳לואו אילף דלת נ״ון יוד • עולת ׳תרעיא • דיל פתח בלשין ארם׳ •‬ ‫ולשון שסע גם בן מלשון אסיפה וקבוץ כענ׳ן רשסע שאיל ארו ה ע ם •רמו‬ ‫שחיא כוללתוסאספתהכלבתוכהכענין שנאסר גלהנחל׳סהולכים אל ודס•‬ ‫עור שסע שם ע' ־ לפי שסביב הקו האמצע׳ הנקרא השם הגדול שבעי ענפים‬ ‫משתרגים מסנוומגדם התורה שנכתב שהיא עץ החיים מתפרשת לשבעים‬ ‫‪6‬נ׳ם י וממים לםמת יש שבעים שרים ועניןשםע ישראל ליתד כל הענפים‬ ‫גולם יחיד!סור עם כנסת ישראל • דשראר הוא׳שר»‪ 1‬סבא • ויא ישר»י פפש‬ ‫»וא •עקנ אנ׳גו עת‪.‬־ נ׳ ׳עקנ אנ׳נו לא םוו • והכי איתא במדרש ךות הנעלם‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫‪1‬‬ ‫^‬ ‫ה‪1‬ותא‬ ‫‪,‬׳*שתא רב'עאמח»מע"^«ואללמאןאפר^אהאחנינן׳עקגאנינולא ‪8‬י*‬ ‫וקבה הת׳ט לי׳וז ‪ u‬לוו»׳‪ 8‬׳קריה לטהו׳תד׳ר סהדא על בנוי • ובדקא ם׳חד•‬ ‫• מטיהדקבה* אפרי שמע ישראל • ‪ .‬הוי טה׳ד עלן דאנן ט׳חד מטיח דק במ‬ ‫<דקא הז׳ בהה׳א שעתא נטל׳ ל׳ה ל׳עקב בדיןדפ׳ן פר׳שן לדיסטד׳ן דעלפא‬ ‫וסלק׳ן ליה קמ׳ה טלכאקדמא ע׳לאה ופנרך ליה בזי ברכאן • פתה ואטיזכא'‬ ‫איתו אבא חדעא דא אוליד בארעא • זכאין א׳נון בנין דקא פעפר׳ ‪ j‬לאבוהץ‬ ‫הכי • בחת׳א שעתא גל תילי שפ׳א פתח׳ואמר׳ נשכ״טלו • • ויעקב םתע»*‬ ‫נתל׳סדנהר׳ דאפרספונאדכ׳א וכוי• והיחידהאםת׳לכו׳ן גםדרהיהודכםו‬ ‫<מםצינו בהקפת הפזבה• והוא דרך ׳פין כפיש בא לו לקרן פזדת׳ת• י מזרחית‬ ‫מפונית* צפוניתמערבית• מערבית ירומ׳'• ובתחלה אנתנונכנס׳ן בת בעצםת‬ ‫^יעלותאותה לקבל שפע וברכה • וה‪.‬א נקראת קרן שהיתה לראש פינה • וכ(‬ ‫דוד נמשח בקרן • שאחז במרה הזאת כרכתיי^אתהיתה ל׳ וכוי• ועל גן נמשכה‬ ‫מלכותו מלכותיבלעולמים כדכת׳יודוד עבד׳ נשיא להם לעולפ • ומחקרן בא‬ ‫לו‪',‬דרומ׳ת הואיטראלסכא^וזהוא שפע והוא הקרן •ישראל• ׳שראלסבא‬ ‫מקרא דרומית דתוקפ׳ה ‪0‬ן הדרום • מזרחית• היא חכפה כ׳יםמנה זריחת האור‬ ‫והוא השפ האייאלהינו •הוא ב׳גתוהיא צפונ׳תשהיא לצד *פון• והוא מה רצ‬ ‫טובך אשר צפנת ל׳ריאיך לעהב‪ .‬מפונית טערנ׳ת תת ופלכות והוא השפ ה!‬ ‫ונקרצפון שאוחז בגבורה פצד*פץ וכל הביקצוותנכנס׳ןבוכ׳ין מהוא טכר׳ע‬ ‫ועולה בחוין אוחז םזהזגם מזה • וכן מזרה ־פערב׳ת ׳ ה׳א הפלכיתוהוא ת׳בוו‬ ‫אחד־וצר׳ךלקצקוץ מאחר׳ הדלת עט היאה שהוא אחריה וזחושחוזיםערני'‬ ‫דרום׳ת לחזור ר׳חדה עפ הא ח והוא העקר וכל ה׳חוד נרמז כתיבת אחד אילן*‬ ‫והוא חכחד קו!ו מל ודזטפג׳ז«הוא נעלם א׳ןלהאר׳ן בו • היפחכפמ עד‬ ‫ה׳ העולםים והפ שמונת פפ׳רותיהדלת היא הפלגות ׳ ואר׳ןלהאר׳ך בד!‬ ‫ב ד לחםשיךאל׳ה כל הספירות• ולהעלות אותה אל ה^ו• וזהו אחריאת•‬ ‫ואחות־ולפ׳ שמח ה׳הוו המלא גת׳הדההפלמת נ׳ אט םרםז הד״לח לבד •‬ ‫אבלעקרה׳הודהיחעלחו'ק*וותס‪9‬דיןמלהזכר*זחםחיאלד׳מה' • אלא‬ ‫»*כללני איתה בתיבת אחד מראש ועד פוף כאשרב׳ארגו • וה״גו נפחשנזז‬ ‫אבל לא כדכוד מ׳רםת לח ׳תוךןפור גראו׳לח ונאשדגפמהחפצה • אפרו‬ ‫!לההסשללבתמלך מחוריהחע׳ק׳ קדרח־דה״נוהםבושפוחר׳הדןטונ‬ ‫*עולת םןהקירזויוחנםשלאלח׳חודהנזכר • מ ל א עלה לה םמניז^א ד׳ח‬ ‫•הוד וה׳גובפתשבמברפ׳ות הדלת מזכרנו •וג‪$‬שזו אותה ל ה לפעום מעם‬ ‫מפש • פן הקדרה בפועל • ולח׳ותת נכללת עפ האתיות •והם השלשה שפוי!‬ ‫מיאלידנוה • שמורים יהוד לשלמה אותיות של מפוהגדול •<ההא אחרונת‬ ‫אשרדופזתאל׳תלאטכרחכ׳אפברטזעלידידבראתריתאמריש לה גנא*‬ ‫•ונראה שםקנאזזעל׳וןזדהאתרות«ועל • ל א תאפר<» להאער מנ*שד*‬ ‫אוחזן‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫יר‬ ‫תפלתי השחר‬ ‫׳ •‬ ‫׳ןןיתזןלה להתיתד עםהם נ ס ל ח • ח ע ח וםורה א ל י ה ׳חודןםורטשירו סטד׳ן‬ ‫' ד ל ח •הניאו ע נ ד ה ותם ישראלהחפצןס בתקיניה ונותכשיט׳ה‪•.‬ומיחד׳ן‬ ‫ןותה יהיר;סור נ ע צ ס ח ואוםר׳ם בשכםלו* וזהו הכוונה שצריך לכי׳ן בברוך‬ ‫*'פ* וכשם שביחודשםע תקענו ט נ ת ו י ח ו ד נתפארת*‪.‬שהוא ס י י ם קרנוית‬ ‫המזבח • מערנ׳תדדוטית • נ ך צי׳כ׳ן אנו ננריךשם להעלות את השנינה סן‬ ‫התת ‪ W‬החכםת • נ מ ל ת ברוך ששס סקור הנדבות כולם והיא יוד ראשונה ש ל‬ ‫שם שס־ה׳א הבינה• הנקראת שס נ ח ל שם עולם היא ראשונה של ש‪ * 0‬ככור•‬ ‫הוא ה ת פ א ר ת ס ל ל שש קצוות • פ ל ט ת ו *‪,‬היאהסלמת• היאאתדונה של שם•‬ ‫לעולם • שיתקייםה׳הוד לעולם באתחתו ל ועד • ודינו אחדבתלוף אוידוות •‬ ‫ויופתחלפת באלף באלפא ביתה ש ש י ת ־ ש ס ד ר ה כך אובהנדזרזוכו • עין‬ ‫מתתלפתבחיתבאלפאביתאראשינה‪-‬שסחרהכך• א ל ב ת ן ש ד ר הקוץ זף‬ ‫ה ע וכוי * והדלת הכי אחר‪ :‬ונפ בזה הביאו ל ה עבדהבתשא׳ • שאנו א ו מ ד ם‬ ‫לשון אחד בחילוף אתוק כזץ שלא‪:‬׳ב׳נו‪,‬הםקטר‪1‬ין ויקפרנועל׳נובעודרשע‬ ‫ל נ ג ד ע ד ש׳נא פשית צרק׳נו נ פ ה ר ה כיסינו • כ׳ אז נ א פ ר בפירוש ה א ח ד‬ ‫ושסו אחד• ׳ננאכיר •‪ .. -‬ואחזור‪ •::‬לופרמנתה׳היד נקצור נא׳זח חרוש * ־׳‬ ‫ש מ ע צ ר י ן ל ק ב ל ע ל ׳ נ ו ע י ל מ ל כ ו ת שמ׳םיוכן ראשי ת׳נוית של שסע יעיל‬ ‫'מלכות‪-‬שם׳פ • וכן ראש׳ תיטתישחרית'פנתה ערבית ועיל סלביות ש פ י ם‬ ‫?!׳אחםלכותתחגשאותכתןלעדאי־ןמלכיתעכיופסחרה תתעקר י ת ח א כ ד‬ ‫נםהרה נימינו • ישראל • הם שלשה ה א ט ת הסכונ׳ס בשנרישראל * כמאמרם‬ ‫•ולהחיוצדןלהבריגיז^נותשחיאהרגלהרביעי לעס ה א ט ת ש ה ם ש ל ש ה‬ ‫ר»לי ה פ ר כ נ ת ל ו ד ו ת ה ס ר כ ג ת ש ל ס מ ־ א ח ר י ז א ח א נ י פיביריןהאדם העלייז‬ ‫הוא שפ ב ן ארבע ת' לה־נו הי אחד • השם הראשון הוא הנסת והיא יוד ראשוג‬ ‫»יל שם עפ הקון שלה והואפרשה ראשונה של תפילין שהיא קדש לי • זיהינו‬ ‫גינה• הואאלהיסת״פוהוא הנורא ה ע ו ל פ ו ת כ ו ל ם י ו ל ו ה אנו פ כ נ ׳ ן א ו ת ו‬ ‫זיהינו ש׳ש‪.‬לי צדועגין עםנוז פרשה ש נ ״ ה שלתטיל׳ן י איה שניה ש ל ש ם‬ ‫זו'‪ :‬ניף האילן עץ ה ת ״ ס ע פ שבעים ענ*ין • והיא פרשת ש פ ע שבתפילין •‬ ‫א ו ת ש ל ׳ ש י ״ ש ל ש ם ז א ח ד ^ י ס י ד ע ם ס ל כ י ת מ מ ב ר ב כ ה י פ ר ש ת ר נ י ע י ת שי•‬ ‫" * ׳ ל ׳ ן • אות רביעית ש ל מ ם •כשכם״לרלקשס ה ג ל ה נשבע הנעתי הראויות‬ ‫י ת ת ל ה הסשבעהינלות־שיתסטר׳ןו׳להלהעלותה םקושטתעםבעלד*‬ ‫וויהודהראשון לוכד והשני לנקבה •ודזויג כשעת ה ת פ ל ה קול ד פ פ ה ד ק ה •‬ ‫וא׳שאלסקופו יבא כשלום* נמצא ל פ י ז ה שביתודן ק ד א ת ש פ ע ה פ ל כ י י ־ ן‬ ‫מיוחדת ע פ הסו*ירזתדרךכללד אבלבבדיוןכזפ היא בפרט •חתיא ש נ א פ ר‬ ‫מ ו ה ר וונללוזו פרש • והתורה שבכתבוזח תודה שבעל פ ד ו •ויש באות׳וית'‬ ‫» ‪ 0‬ע שזזה ו י נ ו ת ו ח פ ש ה ועשרים אותיות• כנגד ה ש כ י ג ח ש נ ק ר א כה כדי‬ ‫^וזדתלעילמעסחמיןננלדנר־ומגי^עם׳םשאנופייהדפ ננלץפ ה ם‬ ‫נית‬ ‫* ‪4‬‬ ‫ד ג‬ ‫‪_—-—.‬‬ ‫'י* י‬ ‫;‬ ‫‪r‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י ‪. .‬‬ ‫שדר זזייים י ‪. ,‬‬ ‫כ ה וכיה• וגכח זו! היחוד וזר! מ ט ת את המצרי כדא״ו׳&ן נ ח וכהי והם עול׳פ ג‬ ‫'כנגד נישער׳ בינה י והאומר ככליוס •ש ל ו תייק ל״עח ומגדיל כח הנשמה אשיי‬ ‫חוצבה ממקיס הבינה ומחל׳ש כח היצהר • הוא המצר׳ המצר לאדם בכל ער*‬ ‫בתהכולותיוובמועצות׳ו־וכן דורלאהיגלגל־ת אלא בזה הכת• וזהו ויקח ת'‬ ‫הלוק׳ אכניס מן ה נ ח ל ־ המ התיבות שבשסע • וכד שוי לון בקלע נעשו א ח ד‬ ‫והנחל הוא הויו וקלע עולח אחדבאלפא ביתא של איק בכר •• ו?מש ויחזק״‬ ‫דודבקלע ובאבןר״לביחויקיבהושכינתי'• ק׳לערמז ל ת ת יי קול עיקולו שנחצבו‬ ‫לשבעים ובאבן היא השכינה ד אכן מאסו הבונים ׳ ואבנא ד&חתלצלםג*‬ ‫וםייאת כ ל ארעא • פ ל א כ ל ה א ר ז ב כ ו ח ״ י ‪ :‬ו ב י ה ו ד י ׳נריךשם שש חיבות‬ ‫ועשרים וארבעה אותיותבנגדששקצוותדלת ועשר׳םוארבעה אותיות כנגד‬ ‫כד תנשיט׳ן שצריך לקשט הכלח בהם והם ארבעה ועשרים מפריס ווי סדרי‬ ‫משנת• ובזההנערהבאהאלהסלך־וזהעקר ח׳חודל׳חדתורה שבכתב עכ‪1‬‬ ‫ת ר ה שבעל פ ה • ואותיות שמע וברוך‪ .‬שם עול׳ןםיט שבן התורה נדרש ס ט‬ ‫טהור מ ט טמא והם בבינת‪.‬׳ •‪:‬ובי׳הודין כננרביתפיות ח פ ל ה ש ל ר א ש י והי**‬ ‫‪,‬רמז לעולם העליון עולם הזכר • ותפלח ש ל י ד ש ת ׳ א כנגד עולנו הנקבות‪ .‬׳‬ ‫בתפלה של ראש ארבעת בתים כנגד ארבעת אות׳ו'של שם כ ן ארבע ות' וית' •‬ ‫ותפלת של ׳ר ב׳ת אתת • םפנ׳ שהיא היכל ומושב לשם בן ארבע •ת'ומה שיש‬ ‫בזה י ש נזה • כ׳ הכל אחדות השוה • ואין שנוי ב׳ן זה לזה א ל א כדמיון זכר ע ט‬ ‫נקבה־זה עלה וזח עלול זח נוחן תה מ ק ב ל י זח פשפ^ע וזח מושפעיייולענין‬ ‫זה מכניןאותםזכד ונקבה‪^• :.‬׳זאהבת‪ < .‬פרשחזיגסוע^יחידימצריךהםיחד‬ ‫ליחד באהבה גמורה שלמה בכל לב ובכל נ פ ש דאי לאו ׳הכי לאו‪-‬יחוד ‪t*1W‬‬ ‫ולאו אהבה איקר*‪-‬׳ ויש בפרשה הזאת דמו ל ע מ ד ה ד ב ד ו ת כלם רמז ליתורו*‬ ‫שבכתב • כנגד חיחוד הראשון ש ל שסע ״ ויש בה םיב חיבות ר‪0‬ז לשם ב׳ן סב‬ ‫אשר‪-‬זג־קתומצר הגבורה גוהוא כד׳ ל כ ל ו ל הימין עם ה ש מ א ל ׳ כמו ש כ ת ו ג‬ ‫מ נ ! ו • תוח־ן‬ ‫כזוהר ט^קיםו •ופרשתוה׳האם ש ס ע ‪ :‬פרט קבלת עול‬ ‫מ ב ע ל פ ח •ד&ז ל!חודבברוך שם • וה׳א םצדהגנורת־זחזבה שתיםיושבעינ!‬ ‫וו־בותערזמטתםבגללרמזמם בן ע כ מ ה ו א פצדהחהד•‪ •:‬י *יכלול ה י מ י ן‬ ‫ע מ ה ש ם א ל נ י נ ל א ח ד ם ח ׳ ף ל ה ב ר י ה ו א י א ז ה נ ל א ז ה זזה כמת ה׳חוד ל ו כ ד‬ ‫מ נ י ה ק צ ו ו ת ז ח ע ם ז ח י ג ׳ א ע פ י מ ז ת י ס י ן ו ז ת מ ם א ל • ז ח ז כ ר ח ח נ ק נ ה • זד»‬ ‫רהסיםוזהד׳ן־זהפמינחהםר׳ע־איןמנדחסומלוםנץזה לוה• ג ׳ ה כ ל‬ ‫אתדותגמיר ואין מ נ ו י ו א ׳ ן ה ל ו ק ב ׳ ף ה ל ז ה הלילה• ואם אנו שזכיריןוםכנץ‬ ‫מסות םשוג׳סוענ׳נ׳םסתולק׳שית״טלפי קוצר דעתנוזס׳עוטהשגתנו־מאין‬ ‫אנו׳נול׳ןלהמז»הענ׳ן ולתבינו׳ נ י א ם ב ד פ י ק ו ס ש ל י ו כ י ל י ד ו א י ו א ו ל י‬ ‫שנשיג הענ׳ןממח שאנו רואקבע׳נ׳גו ט ת ה ע ו ל ש הגשם׳ ־ א ב ל ל פ ע ל מ א י ן‬ ‫* » ׳ וחלוק חל‪-‬לק־זלענ׳ןיזזח * ר י ן ו ו ח כ ל ג ה ר נ ה פ צ ר הרנה םאד ח ג ו ר ו‬ ‫וז»נל‬ ‫‪ s‬־‬ ‫‪ ,‬סד‬ ‫תפלת השוזר‬ ‫השכל להכ׳ן הדברים כאשר הס ע ל מתכונתם• ופ׳ שאינו םכ׳ןא^תם ‪h'H'fh‬‬ ‫לו עסק עשוזם־ ולא יבדוק ו׳תשש אלא עד שקים שיד שכלו מנעת ומשנית׳ ׳‬ ‫והשאר ׳ג׳תהו עד שינא אליהו *לטיוםלאה הארץ רעת אתיז בט׳'ל׳סםכ<^ים‬ ‫מושמתם עדו׳אסרהם׳ש׳טתיבות • •והסרטז לעולטהבא • ג ש ע ר י ב י נ ה ׳‬ ‫סוד היובל הקורא דרור לבל •ושבי ה א י ץ * כיבאםצעות לסודהתורה ועשיית‬ ‫המצות נזכה להיותןאולימ• ולמען ירבו •טיכס וכוי* וניבה לתתי׳ר! ה ס ת י ם‬ ‫שנאמר לתת להס־ ‪ * .‬ר ש ת ו׳אסר׳ש בה צוו׳מצית ציצית והיא םצוד}‬ ‫רבת זכר ל כ ל המצות • והיא קלת בעשייתה ולכן עונשה ס ח ב ה ו»דול ב ס א ד‬ ‫מ א ד • ויש בה רטז לענ״ג׳טנחליםועצומ׳ט בטנין התוסימ ובשנין הקשרים •‬ ‫ובמנ׳ן החול׳ותובמנין הכריביתיבטנ׳ןהאצבעית שמונה לענף וארבעילנד׳ל‬ ‫וכל עניןמאו •ט לו שוד ורמז לענ׳ג׳יעליוג׳' כ׳ ל א כנקל׳ושנ ה י א זבד ל ב ל‬ ‫‪ : .‬ת ט צ ו ת ו ט ב ר ה ט ק ״ ט ה נ ח ל כ ל ב ך ע ד ט ז ו כ ח ו ט ש ט ט ׳ ן ל ו ב מ ה ו כ מ ה • אלא‬ ‫‪«f‬׳ט בה ודא׳ רמז לעניג׳ם נחליט ו ה מ ק ׳ ע אותס מק׳׳מ אתהעולטות* וארז‬ ‫ב ל המצות כלם •‪.‬ואשד׳ אדם הפש׳נאיתפומברןגזזפ כ׳ והיובל להקריאדג^‬ ‫גשלמות ט ה שאין כן לעושיטהטצותטצותאנש׳טמלוטדה־והטדוט׳ילקו^‬ ‫ב מ י אדמ ־ ועלזת צריך כלאדם לתת את לבו לעשות כ ל סצוה ומצוי טתבא‬ ‫לידו לשם המצומ אותה ו ל ט ט ט ה ט ה ׳ א לשמו זלטמה• ו מ ת ע ו ט י ז ר ו ט ם‬ ‫ובורא טלאך איבכל טעמ שעושיהמציה ו ז » ה ו * ח ל ג מ א ד ט א ד ד מ ט א ו ה ז ׳ ם‬ ‫הציציותבידהטטאליתוטניתקכננדלק כלזטן קיט • ויש לזהרא׳ה מהמדרש‬ ‫‪.‬גלעצםיהיהאבודגחוכייגדגםיך‪ .‬מ־או׳לעשית ולברן מ ה כיהנה לבויובל‬ ‫מ א ח מ ט ו ע ב ד ל ע ש י ׳ ת המצות־ יצריך להביט‪.‬בהםבפיזיאמר כשאימ ידא׳תם‬ ‫אותוווכרתס ולשיםגנד שניו זכירת כל המצות כש׳באו לידולקי׳מייאיהכ‪-‬׳נטק‬ ‫‪:‬איםםדיצ׳םאיתםעלעינייוזחבקאיתםעם ל ב ו ו כ ל ה ע ו ש ה ז ה ז ס ו צ א בודו‬ ‫להדר המצוה ולרוםסהשכדוהרבת טאד* ‪ r‬ל א ׳הו ש א ס •לעץיעליו • ־‪•5‬‬ ‫מסלעי^לע׳נמםנומו׳לוולרועמולו ־ כ ׳ ב ל ה ם ו ס ^ י ר א ת טסים • י ק י י ם‬ ‫זמוצות מוםיטין לומ׳׳ט וטוגהו׳שגקישדםה ת ׳ מ ת ה ס ד ט ל ש ה וכהיהתש־*‬ ‫*ויאלת׳כם אמת משלים ה ר פ ה ב ם נ י ^ א ׳ ב ר ו ט ל א ו ז ם ־ ־ י י ל כ ן צ ד ׳ ן ^ ל נ ו ץ‬ ‫גשנדעתןפשיציוסישא׳נוטכוץדהסהסר׳סלו אותן ה ש ל ש ה הבריש ו ה ו א‬ ‫&עיותשא׳‪1‬ו ׳כול לתקון ב׳ באוםדואלודפזז תעית ששעבד כ ל ד ם ת ארד׳ו‬ ‫ל ע מ ד ת אלהינו ־ ובלאתדיש לוהלק כלאותוה׳ום בעמדת• וכשתסר סהס‬ ‫נלא השלים הםנין‪.‬נראה כבעל פוס ולא זכו דלאבד׳ו •להשלים ה ע מ ד ה • • •‬ ‫ז א ע פ ' שאיםריםטיש תיקון אס ב׳זם לגויןנטיוזוקשלדציבזנכין וקיים זבו'‬ ‫» ע ו ל ׳ ן תשעים עםהאלף ש ל א ס ת שהם צ א מ ן ר השני משורו קויק יאיר •‬ ‫ז ר ח ו ד שנ׳ שמות ^ ו כל האבר׳פ פשתלם׳ם ־ ויא טהטיו ווזן הס ב ע ד ש ל ש ה‬ ‫©םוווקויק כלאי עולה לוודאומיות הר׳ שלשים ו״ז «עסזפ ל ד*ם * ' * ו ה ם‬ ‫ג»ד‬ ‫‪,,‬‬ ‫ י ס ד ר וזיופי ‪; •.‬־ \ ‪: A‬׳׳•'‬‫״‪.‬‬ ‫»‪1‬רו»שלשה ת י מ ת שמסרו מ ק ש להשליט הרט״ח •וכן בערב ימין ב&ו ש ד‬ ‫ואפונת במילואה שעולת שלשהשטות בזת האופן •ויא ב ה ש מ ן קדט׳׳ ר ו צ ה‬ ‫לומר שתתשוב עסה סכום כ ל האותיות הקודמות ל ה ב \ ף בית עולה כיא כםנ׳ן‬ ‫״ ם א ק י ק ה ד ׳ ל ב י ו ו י ן ב שפות ש ל א ק י ק ‪ -‬ו ז ף ^ ש ב א מ צ ע ן ע ו ל ד ז כ ו כ מ נ י ן‬ ‫?קויק נהשמןצור״‪,‬יוד למעלה?ודלםטהואו' באמצע״ הרי ש ל ש ה שמות•‪1.‬‬ ‫אפהיוחר ט ע לכרןבמלות שהחזן מוציא מ^׳ו* שהן מן ה ק ש עצטךוהוזוי‬ ‫אותםלכתתלה על זה ובזהםשלים כונתו‪•.‬־ לכן כ ל ירא שמים צריך שישתדל‬ ‫ל ק ר ו א ק ש עמ הציבויטל' במל ואט»טר קודייםת׳ן ל מ ק באותיתיבויתאםנםרו‬ ‫הצבור קודםימחרויחיש לימור כר׳ לשתזעזהית׳מתבטקזמס ואם איאפשר ל ו‬ ‫להשינם כ׳ רב המקום ביניהם *׳עטודבמקוטווישתוק י ׳ ש מ ע ל ש ל ׳ ח ציבור ‪-‬‬ ‫ואחיכינמור• וניל שיועיל לו כיון שהוא עומד בתוך‪,‬קש והנ‪£‬הרמ"מ עצמן* •‬ ‫ויאפר ‪ :‬אמתו׳ציב מ ל ה במלה והוא שבח ןדול ונורא ר ש ב ת ה ל ת ו ט ו‬ ‫ויין‪ :‬ואלף של אמת ליחד השני שםות שאםרנו *והם כולט תכש׳טין ל כ ל ד ז‬ ‫ליחד אותה עמנעלה‪-‬יהיאםרננ׳תאדל׳תבה טיט׳ •ושמעתי ש ז ה ה ש ב ח ש ל‬ ‫א ט ת י צ י ב ש ל ח ו ב ג ׳ ה נ ו ל ה ש ה י ו ר ה ו ן פ ט ׳ ר ו ש ל ם ו ל א ה ׳ ו ע מ ע ז ד א בבבל‬ ‫ושלחעזראאחר׳הםולארצולעליתבאטרמשכיון שהיו ע ת ד י ן ל מ ל ו ת‬ ‫• ע ט אחרתובית המקדש עתיד ל׳חרכ לטהלנולהכפ׳לי*וננו פ ע ם א ח ר ד !‬ ‫»וב לנולעפידבטקוטנו ולעבוד א ת הי ושטעות׳ ש ה ט אונשי טול׳פולדו‬ ‫והקרובים אליהפ • וכדי שלא׳הז׳קו אותם באגמירשעוםהסוייאפנמחל׳לזד‬ ‫כתבו להם זההשבההזדולוענ׳ןהשלשהנלץתוחגאולויד הגרטו׳טיבר־ד׳*‬ ‫בו שמונה פעמי' אמת שהמכננד שמונה נאולות • ארבעה םהם נפצאי בפצרימ‬ ‫כסו שרמת בפסוקולקהתי וארבעת בשאר נל׳ות • ו ת ש ל ו ם השםונדז אפר*‬ ‫גאמתובאטינהובאמת אשרי איש וכוי והט ארבעהוכר׳מ וארבעה נקבות•״‬ ‫וצריך‬ ‫שהנאולהעת׳דהלה׳ותבלתהיתםכהזכר־ו׳היהשירהרשבעה•‬ ‫למפוך נאולה ל ת פ ל ה •והוא ח העז״לפ׳ם עם מ ל ג ו ת שהיא ת פ ל ה לעב׳ דליי‬ ‫ל ה מ נ ר פ ה כ ל ו פ • וצריךלפטון אותהעפ צדיק • והוא ה מ ש פ י ע בוו ובשלוםו‬ ‫׳ ה ׳ ד ז ל ה ש ל י ם ו ת ו כ ל ע ס י כיסוי ע ם הבמן דאו ה מ י ן ע פ ד ר כ ו ל ל ע ט ו ד‬ ‫וכשא׳ןלבנין׳סורא׳נוםתקי׳םולאיוכלעפד־ואעפי ש ה ׳ * * ל מ ט ה וד!ו*<‬ ‫ויטעלה העליון נושא את בלשלטטוד היפנו ההוי שאסרו ר*לנא י ר א ה ש ל א ‪.‬‬ ‫גםדת ב ש ר ו ד ס ט ד ת ה ק ן ה ט ד ת כ ש ר ו ד פ ה ו א מ ל מ ט ה ומשאו מ ל מ ע ל ה * ז‬ ‫הבל הקבה אינו כ ן הוא טלפעלתופשאופלפסה׳וזהואשכתונסופך ודי ל כ ל‬ ‫וזנופל׳ם *והם ה׳דודיטפטמ• ואהר שמיהדאלו ה ש נ י ש ט ו מ ! א ל י ש ר \ ע מ‬ ‫ארג• שפת׳ צר׳ך להפש׳ך ה ש פ ע העליון פ ן הבר־כההעליונד! ד ד א הבינות‬ ‫קשירת בטה ש ל פ ע ל ה היפנה • ת ה ו ופי י‪1‬יד ת ה ל ת ך ר״ל ׳פש׳ך ת ה ל י ת ך‬ ‫מהיא הנינהחנקראתתהלה * ושפתי כינו׳ אל הס‪6‬ירה ש כ ל א' ‪ pnp‬נקראת‬ ‫‪t‬‬ ‫?‬ ‫‪y‬‬ ‫‪T‬‬ ‫יי׳‬ ‫‪ J ~ Si‬י « ל ו ן השחר‬ ‫י '‬ ‫*פיחכםניןשכ׳גה• ברון ח כ י ר ע כ י ד ע כ ב ד י ן • ו צ ד ן ל ע ש ו ת הכרעת‬ ‫גשתיס • חהושאסרנוהכורעכירע •וחסלהוריד השפעראשונה סן ה ס ק ה ר ו‬ ‫העליון חוא היוד אלי ההיא דאשינזז שלי ט ס וליחד א ו ת ם • ש נ ״ ה להיריר‬ ‫ה ש פ ע ת ן הה״אראשונחדרןהקו סן הויואלההאיאחרוגת •ולייחד ה ו י ו ע ם‬ ‫ת ש ש קצוות עם ה*א אתחנה •ונמצא ארבעה אות׳ו שלי שם מקיושרויוםשולבות‬ ‫ו ז ע ם ז ו ׳ ח ו ד נ פ ו ר י ו נ מ צ א ש נ ״ ח ו ד ן א י ח כ מ ה ו ב י נ ה א נ א ו א פ ה ׳ ה ותפ״א שם‬ ‫שלי כיו ו ת ז ה אתדושסיאחדזכן עולין שם ארבעה אית׳ות כיו • לרמוז דזשני‬ ‫יחוד׳ן איוא' יכני השפע׳ב׳א איית׳ העולםי^ס הנקרא ב ח ן שהוא מקיר תברכו'‬ ‫זלתבראוחו עם ההיא אתרוגה יזהו בריון אתה ־ וכלי!הווקף זוקף ב ש ם • צ ד ן‬ ‫לזקיף שני פעמים נראה היא אחרונה עם הויו •ולחבר ה״א ראשונה ע ם היוד‬ ‫הוה־א עיקרהכונה לחירייהשפע בפלברון מקוצו שליוד ע ד ה ׳ העולמי' עפ‬ ‫ה ע ט ר ה שהיא את את הייולזקוף העסרה םלמטהלםעלהבפלת ה' ‪11‬ה׳‪1‬ו הי‬ ‫» ט ט קצוות־ ואלינו היא היא ראשוגת ואלת' א מ ת י מיוד שהם אלה' אברהם'‬ ‫הכיפה ואלה' יצחק בינה ואלה' יעקב כתירכסודהדעת־ה^ הגדול הסידה!בוד‬ ‫ןכיריהוהנוראתפא״רת־אלעליון נוסלהסדים טובים בתר עליון‪.‬ה״נ־הונר״‬ ‫הסד׳ אבות נדו"לה;כזדה תפיארת •זסביא נואללבניבניהם ־ ג צ ה הוד יסור •‬ ‫ל ס ע ן שפו באהבה םלכות־ברוןגשנ׳כריעותבשנ׳היתורין׳הויה עם אתדז‬ ‫ז‪ '7‬לזקיף ב י ה ז ק פ ו ת ל ה ם ש ־ ן ה ש פ ע ט ן ה ח ס ד ש ה ו א מגן א ב ר ה ם ׳ זצרין‬ ‫ה מ ת פ ל ל שיהיו עיגלו למטת בכנסת •טראל •ועיניו ל מ ע ל ה ל ה ו ר י ד ה ש פ ע‬ ‫זהנרבה םםקיר הבדכו' * ולא •חיה חוצץ גינו לבין הקיר • שיסיר כ ל המתשנו*‬ ‫»לא •היה דבר פפס׳ק ומבד׳לבין כונתו לתפלתו לא יהיה קרוב בשפתיו ודחוי‬ ‫שכליותיו‪•.‬זק׳רה״גושבעהכדאדםבחזקיהפנ׳ראל ה ק י ר טכלםנ״ותו‬ ‫*סחשבתולאהיה כ׳אסנקירלתבראותהעםהיסודלהזקולק״ם א ו ת ה כפו‬ ‫*זאמרנילפעלהשאסא׳ן׳סייא׳ןהבנץעוםד־וענ׳ןזאת ה נ ד כ ה נ ח ל עד‬ ‫נואדזעלזהאמחחזלאםלאכיץגאבותי׳תיירו׳תפללכיבה תלייעיןכל‪,‬‬ ‫ו ז ת פ ל ה ־ ו א פ ת ר ז ל כי‪ .‬ה ש ל ט ה ראשונות ה ד בעבדשמסדדשבה לרבו י צ ר ן‬ ‫» עסודב ראהו«׳מזזוהפכנגדשלשהאכותהעולמהא' מגן א כ ד ה ם ש פ ד א ו‬ ‫דקיבה פאוד כשדים סכבשןהאוךזמןהמלכ׳' י פחית הםת׳יכנגד •צחק שפרוד'‬ ‫גשפתוחזתיהויכן עתיד להת׳ותםת׳נו • ה א ל ה ק ח ש ע ל ש ם והקדישו א ד ן‬ ‫קדוש׳עקכ־זהואה׳ח ש ר ש ה ק ח ש ח שהיה פשולש בקדושה מ נ ח אברהם'‬ ‫ייצחקוהואהשלישי־ולזהאנומקדשיפ מ ש ש פ י ם בבדכההיאית ע ל כ ם‬ ‫מ נ ת ק ד ש ב ק ח ש ת ש ל ש ה אבות וכולם קדשו אותו והירעני פבעיישכי בעולי‬ ‫מ א ז לא נפסק קחשתו פן;העולם• אתה הונן היאהראשונה ל ש א ל ה‬ ‫ע ו ו ל ת הדעת זהחכפה גאדפ פיכ םםנו ה נ פ ל • ולכן צרין ל כ ק בה כראוי ‪-‬‬ ‫‪ I'Jjo‬שאלת ה ד ע ת ו ז ע ע ח ל ח נ ץ הוקי הדת והתור* ע ל מתכונתם כ א ש ד‬ ‫הס‬ ‫ז‬ ‫‪,‬‬ ‫״ *׳‬ ‫• פ ד ר היופי•‬ ‫‪ BS‬גי פ ח ו ס י ה י ע ת והשכלאדם טועה ושוגה ואינוירע איזה הדרך»שכק איי*‬ ‫נ ׳ אין בור ירא ח ט א ולא ע ם הארץ חסיד־ וזה עיקר השאליה מצו״ך האדם‬ ‫יישאו' באת הנוראיתוית עדותן ליו שפדי ודעה ישר יודע לכוץ א ת ה ר ד ן א ש ד‬ ‫ידיך נ ח ואיזו הדרךישבון איד וידע למאוס ברע ולינחורבטוב ־ ב׳ כ ס ה ב נ י א ד‬ ‫יש שחפצים לעשיתמצוהו׳מ שני דרכ׳טלפגיו ואינו •ודע איזה יכשר דזזדז‬ ‫או זהובאיזהמהמ׳מצא חןבעינ׳ אדוניו ואיזה םהם הטוב וידשר נפניו־רס״ם‬ ‫נ ח ברוך חונן הדעת כ• הוא אשר חנןליחכפים הקודמים ד ע ה והשכלי כיוסף‬ ‫בדורוופשהבדורו ושלמה בדורוורניםכיוצאבהטבערךדורפ* השיבנו •׳‬ ‫צריך לשאול אחד הדעת תשובה כימתוןהדעית נותן אדם א ת לבו ח ט א י ו‬ ‫ועתותיו ויודע בטח חוא ר ע ופר עזבואת ה' זיתיו ו צ ר ך להתעורר ע ל זח ולצופ‬ ‫ו ל ב כ ו ת ל פ ב ׳ א ל ה י ו י ת ו ׳ ת ש י ע ש ה ע מ ו כ כ ל נ פ ל א ו ת ׳ ו ו ׳ ע ב ו ר ע ל טשענוו»ז‬ ‫׳דין אותנו כערכו אלא כערכנו כיםהופרקורצנוויצרנו הרע ופר הוא הלוחם‬ ‫עטנו בכל עתועונה להעכ׳רגו ולהשכילנו מלפניו ובסבת ערך זה אין עונשנו‬ ‫נ ל ב ן סרוגה וראיס אנו שיקבלנו אחר הוושובהההיגנת לגוענין כונתהברכ'‬ ‫הזאת לנקשטאתלהזנו׳בניעוישפילגאותיצדנותדעוישעבד^תר ל ד ו ד ת ו‬ ‫וכלמהשעברנווחטאנןבסבתתחנולותיוזטלחטותיו'יחזירנו ל ד ע ר ן א ח ד ר נ‬ ‫שלא בשוב עודלכטלהויקבל בחמלה תשובתנוכ׳ ימינו פ ש ו ט ה ל ק ב ל שבי‪/‬‬ ‫וארך אפים היא אפ!לולרשע! •ויסיים בההרוצהבתשוב'כאשר קבל תשובי!‪.‬‬ ‫ראובןהצריק אשר שב א ל שקו ו א ל ת ע נ ׳ ח ו ת מ ח ל ל ו איתו עון כדכת׳נ ויהיו‬ ‫בנז יעקב שניט עשר• ס ל ח ל נ ו ‪.‬אחרש^זחשובתאר׳ךלמאוז* םחמידו‬ ‫וסליחה כ׳ כ ן דרך השג תחלה ‪ h v‬שיתקן ירךיישרלפניו ויחזירהו מןהדרף‪.‬‬ ‫ה ר ע א ש ר ב ח י • ‪ '•:‬ואחרשחוזרבוםבהשעשהושב־ונדזחרט ט ב ל ט ע ש י נ‬ ‫ךזרעים וטפעליו ה מ כ ו ע ר ־ ם ו ה ט ק ו ל ק ל י ם ש ו א ל ט ת י ל ח ו ט ל ׳ ח ח עליהם‬ ‫מ ל א יזכרו ו ל א י יפקדו ו ל א י ע ל ו ע ל ל נ לעולט • י ו כ ן ב ת ז נ ש ו ב ד ב נ י ם‬ ‫מונביט תחלח ואח״בארפ^טשונות׳כט יושואליייאנותחלהעלהחטא׳ שהם‬ ‫השגגות עברות הקלוי• ואהר ע ל ה*שעיט והס‪-‬החםורות ‪ v‬כדי שתהיה תפלתו•‬ ‫מכזינתיםקיבלח צריך שבזםן‪ .‬שיזכור חהטאיםאו ה ת ר ד י ם אריך שיעלו ע ל‬ ‫לבו החטאים או הפשעים בעצםס כול אי םקצתם כ ד ש׳כנע לבו ה ע ד ל ד כ ד ן‬ ‫יותרגתפלתוכיןדתפלחבלא־ כונהא׳נהטועלתדבראדדבהםזכ׳ייות'עונותיו‬ ‫ואנו טזכ־ר׳ן בח א ט טצדחיפ׳ן‪.‬וחשפן‪• 1‬אבינו ט צ ד ה ׳ ט י ך ו ט ל כ נ ו סצד ה ש פ ל‬ ‫ואוטרי' כ׳ אל‪!9‬וב וסלח אתהלוטר שיגבר היט׳ן ע ל השמאלויטחול לנו ט צ ד‬ ‫החסך חגטיר מאינו חפ\נחשתתו* עולפב• רחסיו ע ל בל מעשיו• ויס״ם־בדל‬ ‫חנון הטראה לסלוח כ׳ הוא הפרכה עמנו פחילה ו ס ל י ח ה ככל י ו ם ו א ׳ נ ו ד ן‬ ‫אותנו כסעלל׳נו וכםעשינו הרעים לא עובר ע ל פ מ ע ו פ ו ח ל וסולח ב כ ל מ נ ח‬ ‫גשנה ולא‪,‬היה פן הראויאחד מ ש א ל נ ו מחילה ע ל ח‪0‬א א' ונסלח ל נ ו ו ה ז ר ע‬ ‫לסכלע‬ ‫‪,a‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪u‬‬ ‫* יי ה פ ל ת ה ש ח ד‬ ‫י" י‬ ‫<‬ ‫י• ל־‪ :‬לסכלנוושנ׳נו מ ‪6‬עפיש שליש שיהיח מן השורה ׳*׳מחול" עור אותו עץ ואותי‬ ‫*שעועביםרבהלנוסחילהוסליח' פעס אחר פעססטובו הגדול אש‪-‬סטיב‬ ‫עמנו בדחפיו הרבים וחימדי וחתן ברוב חהד׳וז ‪ -‬ר א ה ״ נא גאולה אחר‬ ‫‪ nrvhff‬ב׳ אין דינו נח ואפשרות ללמוד התודה וליק״ם הפציה נראו• בהיותנו‬ ‫‪8‬יסנעים בנין וגלינו בתיך הגלית המר יהנמהר חוח יאין אנייביליין ייעשו את‬ ‫בלי אשר איתה נפשני מבינר המשא יעיל הבנד אשרהכבידו ענייני אייבינו‬ ‫זבסבת וההחיטאיס סתרבייכ׳ לא עם האיץ חס׳דואיז נור ירא חטא ואין ז‪5‬יין‬ ‫מיעםוי לנובנגיהחטאועליהאנוסתחננים'ופתפללים»זאלבשטיםייאי•‬ ‫גענ״נו ויגאלנובקיינ םן הגלות הזה ובבן ׳היהאינא לשלותניינובל עס־ר‬ ‫לעסיקבתירה יבםצותבראי׳ובבןנםצאחן בעינ׳אלהינוול* נ‪:‬ואל׳ךהטא‬ ‫זלא לידי עבירה <׳ בלע המית לנצח יםלאה הארץ דעח את ח • ‪ :‬וםס״ם בד•‬ ‫גואל ישראל כ׳ הוא אשר גאלאת אבותיני ממצרים ימן הגלייית יהשעבידימ‬ ‫אחרים והוא הגואל אותנו נבל •ום ויום בהיותנו בגלות מבמה צרות צרורות• ׳‬ ‫דפאנו •רפואהאתדגאילהספג׳שבלזםןשאדםעוטדנגלית אונצעראינו‬ ‫עיםדעלצערו יעל חוליי מצית עקר השעבידוהגלואנלאחר שיצא מאפית‬ ‫השעביד לאיר אז׳ מרגיש התיל׳ יהמנאיב נמש בזוהר בהרבה׳מקומית ילזד!‬ ‫אניםתפלל׳ן לשית שאחרש׳גאלניבקדובירפאאתמכותניואית מנאיננו‬ ‫ש׳ת׳ה רפיאישלסהסכלונל שלא נצוזער משימ צד לא משעבוד ילא ממכאיכ‬ ‫זנה׳ותצו נגלות צ ד ן להתפלל שיתן בני כחזאז׳דות חיל לשכול עול הגליית‬ ‫וירפ י»כאובני ומכותינו המחליש את בחנוואת גבורתנו •'׳וזות ועיר צריך לכוין‬ ‫והיאעקרהכמהלבקשמאתאלהינוירפא אותנו רפואה שלטה בד׳שנה־ת‬ ‫םוביסבריא׳ם וחוקים לעסוק בתורה בראו׳ולשמורכלהשציתיכייןיכשוי־ד!‬ ‫צ׳־בהיוחני חילים אי םדיכים טםנא‪ 51‬אין גירינו לעשית חמצוהינראו׳ וםס״כ!‬ ‫בה כ׳ אל רופא רתמן ונאמן אתה להיותי צ׳ הרפואה היא מאי*י ובידו כ׳ בידו‬ ‫גפשיאהח״ס יהסתים ינידי נפש בל ח׳ יסבלעדו אין טיחץ ירופא יזש אנ׳ ‪'h‬‬ ‫יי*אךאציולאאחר• ביצנו" &רנסה אחי רפואה שכשהאדם חולה אינו‬ ‫גזנקש על המזין אבל אחי שנתלפא סנק׳« ׳*הד^דנסתו לחיוי להבריא נופי‬ ‫ונפשו וווייך לצוץ לבקש מאת אלהיינו׳ז־סץ לנו פרנסת•* ו מ ו ת נ ו בנחתולא‬ ‫גצעיניזתיילא נאשייולאננא ליידי ם*ת נו שפתנת&עיטהוחיפח מדינת‬ ‫לא ליד היהטלאה והרחבה ב׳ היא וןוםפרנםאתבלה־‪1‬יל‪6‬צל‪4‬נצללומקיני'‬ ‫) ‪ D W‬יעדיביצ׳ ציצים יק היסין לאצ־יא׳נו«**י‪*1«1‬יי«׳»^צח פןילחו*‬ ‫גןהשם׳םיניוזם^חח הטרנטה והטייןילא ב׳יימץי ציצ^ייו&יתח איו ידיך‬ ‫ייי־"י יךיגפינסהאנינייקש׳ט דייסטאת ייהייאיייתי יז ג עיקי ויזםזון‬ ‫ומפרמוהאיגילהווהניהקהעילםאלאבדי שנתיהילעיייייאתת הלחינו‬ ‫מעסין‪0‬זודתווגק״‪0‬פ«תיוג^ה כל האמולידצץעצשני לחיותנו בייא&־‬ ‫וחזקים‬ ‫» ‪J‬‬ ‫‪.‬ח א‬ ‫'"׳'־""י‬ ‫י‬ ‫נח‬ ‫ז‬ ‫‪€‬‬ ‫'^‪j‬‬ ‫•&יד ‪ •• ovn‬י י‬ ‫י‬ ‫וחזק׳םבדישנוכל לענוד ענודה שלטהוהגונח ולא שנהיה ח ו ל י ם ' ו ח ל ו ש ה‬ ‫ומתים ברעב כ׳ א ע פ ' שתהיה כונחנילענוד ואבו‪ -‬חגוף שהם הבלים אשך אנו'‬ ‫עושים בהם הםלאבה שנורים ונפסד׳־ איך נוכללענוד ו ע ל ז ה כ ל םה שהארם‬ ‫עושה לתועלת הנוף ולבריאותו עם הבונה הזאת ם«וה ח ח ש ב ל ו ו צ ד ק ה ויפה‬ ‫הוא עושה • םלבדאם הענה;ומוכרי לשברו ולהבניעו ע ל עכ׳ריישעשיוצר׳ן‬ ‫‪0‬׳ שעות שישלם מה שעות וצריך לענות נ פ ש ולשבר נופו ונשסתו ואפי‪ .‬יבא‬ ‫ל׳די חול׳ ל א י ם נ ע מפנ׳ זה כ׳ יותר טוב שיחלה נ ע ה ‪ f‬ויתקן‪.‬מעשיו ומשיאכל‬ ‫ז׳שתהוינ׳חחבללעהבואעפ*שיעשה כל מצות שבעולסאין ענשו מתנבד!‬ ‫ספני זה כ׳ עונש העבירות ע ב •שא כ׳ האומיהקנח ותרן׳ותרון מעוח׳ כ׳ ה כ ל‬ ‫נ צ ד ק וביושר ואין שכר המצוה מנכה עונש העבירו־־‪ ..‬י ולכן ר א ו ׳ ל כ ל נ ע ל‬ ‫נ פ ש שישקול העניינים וכפ׳ ההנאה והעונג שלקת הנוף נ ע ש ״ ת העבירה בך‬ ‫צריך שיפרע ספנו בהיותו בעולם הזה בשברון מרתנ׳ש והכנעזת וענו׳ נ פ ש‬ ‫וסיגוף הנוף ש׳עלהזה כנגד זח כד׳ שיחיה נקי וסצורף לעולם הבא ויפה תעני'‬ ‫לעביר'באש בנעורת שממעיט' מ ע ט ט ע ט ע ד שמעב׳ראותה החטא המקטר!‬ ‫לפני ב ו ר א עול& ובכן ע ל ת ה לוארונד‪ :‬ל ש ל ו ח ו ׳ ‪ • , ,‬ו א נ ו ם ת פ ל ל ׳ ן ס ח ם‬ ‫ע ל השנה כ׳ בהיות הטנה‪,‬טבורכת ושבעה מכל טוב הכריות •פותובר׳אות מ כ ל‬ ‫טוב כ׳ כן דרך השנים הטובות טובות מאד נ ׳ הנותן נע׳ן זפס ה ו א נותן וזד!ו‬ ‫שתיקנו לומרותה׳ אחריתה ה׳׳ם ושבע ונויומם׳׳ס נ ה םנרך השנים כ א ש ד‬ ‫בשופר גדול א ח י‬ ‫וזקע •‬ ‫נ׳רך שנתו‪',‬טל יצחק איעה מאה שערים‬ ‫שבירכני ע ל השנה יעל הטובה י ע ל זזנרכ‪ n‬אגו ב‪1‬י‪*»61‬ל»ן מ י ם ה ר י ח י ש ה‬ ‫חריתינויגיע ה׳וםשנאמר בו והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול י ק ב ץ פזירנו‬ ‫מבין הגיס ונפוצותינו יכנס מארבע כנפות הארץ ואין ענין נרבה זו כענין ברכי‬ ‫דאה נא נענינו שעג׳ן איתה ברבה היא ל ה ת פ ל ל שיגלו ׳שדל םצרת השעבוד‬ ‫בענין ש נ ש נ נ נ ח ת ולא בצער וענין ברבה יו ע ל קביץ הגליית יכניס ניחנו מך'‬ ‫כנפות הארץ נארצנווה׳א ע ל ב ׳ א ת משיהנו‪.‬ש׳גלדזבטהרד‪<^ 1‬מי«ו ‪* v m‬‬ ‫מטובה ל נ ר נ ת השנים ג ׳ אחר מנוחת הגוף ממכאונץ וממטתיו ו ה י א ה נ ו ג ע‬ ‫ל ע צ ם י ל נ ש ר ו א ה ר ה פ נ ו ה ה ש ל מזימת ופרנסה וחיאגם היא צורךידגיף א ב ל‬ ‫אינו כ ל כך • נ ש ל יוחד שהיא מנוחתחשקס ובטחה נארצוחנונאשר נ ת ח ׳ ל ת‬ ‫קרוב קרונ קורס ב׳ חםנקש מ נ ק ש ה ק ל ק ל ת ח ׳ ל ח יחדנר היותר מוכרח נ ם ו‬ ‫מ א מ ר ו ר!לוםסיים נ ח מקבץנדה׳ עטו <שרל ל כ ו ׳ ן א ת א ש ר ק כ ץ גדזז׳׳מר‪1‬ז‬ ‫מ ג א אשר נניו מפוזרים ונדחים טםנואם יוסף שאבר ס ס נ ו ו נ ת ״ א ש אם שטעון‬ ‫ש נ ל ק ח נ פ צ ר ׳ ם א ם נ ג ׳ ס ן מגפחדעליונולםקכצגש ל ו נ * ‪ $‬ו ו ד ‪ 1‬מ מ ח ‪ .‬נ ה ט‬ ‫שמחה גיולח נ ן אנו מתחננים ל א ל ?ת ו ד ו מ ׳ ק נ ץ נ י ח נ ו » « ו ד נ ו א ש ר נ ט י ‪.‬‬ ‫מאות העולם וגת׳ת ל ע ס אתד»׳שטס גגי אנ׳גי ישראל ונשפו! מ י‪ .‬־ מ ש ׳ נ ו ו‬ ‫שופטינו ם‪7‬ך‪ 0‬מ א ת ר ק נ ו \ היל׳ית תחזיר מ מ ר ח ‪t i r o w e n . p Y n n n r v S‬‬ ‫ויתווז‬ ‫‪.‬‬ ‫<••• ‪n‬‬ ‫;‬ ‫ך ‪,.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫(‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫ייי‬ ‫» ‪ 4 ^ X ' i V‬ל ת משמר‬ ‫י ויהיווזןםטזוזייןלטקוט' נ א ס ר נ ת ח ל ת נ ט ו ‪ Y e w n y w ' m‬גנדאשונוז‬ ‫מו־אנו פתפלל׳׳שינאאיתיזפןשהתור׳תתקייפ נראו׳ ו נ ד ן ב ד נ ׳ התורה נראו׳‬ ‫גוי! ובשורת בל׳פחדואיפה• וגפ חיועצ־פ ו ה ם ה ח נ פ י ם ו ה ו ק נ י ם פנדזיג׳‬ ‫הדור והטלכות*זזודלפקשחבע‪.‬י\שיצא לנו לכבוד וליד* ‪ rvrtsc‬כ א ש ר‬ ‫ו ה ס ר מטנו •גון ו א נ ח מ‬ ‫‪ nn‬ב ת ת ל ד ! ו נ ת • בגוים ר ב י ד בדעוד! •‬ ‫הענ׳ן הוא ני נהיותנונגלותא׳ן אנו יכולים לקיים הטצות וחתכראי׳ אוםצרת‬ ‫השעבוד או פפעוט הלבנות ם ח נ היגון והצרותולבן א« טחפללי לשיח שאם‬ ‫תעינובדןפדתאונקיים הפצותשלאק״פנואותוכראוישלא יאשיםנו ע ל‬ ‫גי א׳‪ 1‬אדםנתפס על צערו ואין לדין אלא פ ה שעיניורואורוולאזרם לנו‬ ‫התקלה ומעון ניאם היות לנויגק ואנחה מעטרות נפשנו בגלותןו אבל לעתיד‬ ‫»םיר ספנו ינון ואנחת ונכן יהיו הםשפס׳ם נעשים כדת ו נ ד ן נצדק וביושר ואו‬ ‫וםלון עלינו םהרה ני נזםן היותנו מלות חיו אדנינו פלילים וכסעה םכריהיס‬ ‫אותנוללנת בחוק׳ דתם ולעשות כחנית' «נל ליל ש י מ ל ח עלינו ם״םה ויראת‬ ‫\עיני העפ׳ינפלאות׳ו כח?ל וידעו הכל כ׳ הישופטנו הי פחוקקמ היםלננו הוון‬ ‫ושיענו ולא׳אפח עוד נ׳ צורם םכדפ והיהםגירס וחותם בה פ ל ן אוהב צ ד ק ת‬ ‫וטשפט כי באמצעות הםשט‪,0‬ווזדין הוא סולן עלינו כי האוהב םשפם• •‬ ‫'לםלש׳ני! ‪ .‬אחרשתתפללנועלהדיןועלחפשפטאנופתפללייעלהרשע׳'‬ ‫והמסרים ווזםוקש׳ט עלינו ועוו שיעקרו ויאבדו מן העולם כי באםצעות הדין‬ ‫‪ .‬י ע ו ל פ עופו ע ל קיוטו וכל זדם ועושי רשעה כלים ואוגדם וכל עולה קפצה‬ ‫פיה\‪1\».‬ודן״‪6‬יג‪0‬י‪6‬יימ‪0‬זר«וי«זת‪0‬מגת‪9‬יגי'יריק גוהר עיין הכיתוב וכל‬ ‫\ טרגי רשעים אגדע תרוססנה וגויתהו םפיכוח אלו חשתי ברכות • ו צ ד ן ת פ ל ת‬ ‫ו ם פ ל ת הרשעים כ׳ כשיש להם לצדיקים םיניט ועושי רשעה לפניהם ו א י נ ם‬ ‫יכולים להכניע‪ 8‬ולהכריתם פן העולפ הס לשיכים בעיניהם ולצנינ׳' ב צ ד ה ם‬ ‫ואינם יכולים לעסוק בתורה כראוי שצריכים להשיב להם כ ג א ו ל ת ם וכפי‬ ‫העולחבלבותםופבטליפזםנםבובר שלא םן הראוי והוא צרח גדולה ל ה ם‬ ‫ולדת האפתולנלפהג־פ׳טבתורת השיתאבר בהכרתם פן העולםובהתבפלנ*‬ ‫גלאיעלטקוםוינאנשלוםיעיסקנתירת ואין פוצה פהתאת ה ת ה כמת ך ' •‬ ‫שחקן הברכה הואת ביבנה עט היות שאנשי כנסת ו ע ח ל ה לא תקנוה»‪1‬א מפני‪.‬‬ ‫• ד א ת שהצרה הזאת גדולה ורנה פכל צרות תקן אותה בפי כ ל ישראל ואעפ*‬ ‫שאיתפהפלשינים בטלו פוף טוף הנרנ נשארה נםקופחכילעולפ לא נ ט נ ע‬ ‫‪0‬ן העולם ס ע כ נ ע ל ידינו לולי חישייח לני • ואש צדיקים וחםידם ושאדייעסן‬ ‫ופופד״‪0‬וגרוהצדקהםמ'םדדגיחזולםעלהסזו‪:‬ואעפ*שחסידיםגדולים‬ ‫(‬ ‫‪»0‬דק׳‪«00‬י»שנא יקדאתרופסנהקרנו צ ד ק ׳ ג ו י ה צ ד ק ה פ א ש ר ח ח י ׳ ק ר‬ ‫נ ו ח האטת ם י נ וסגפשוח*תשוני‪.‬ם פשארהעס‪1‬נפרק׳ ר א אםישהס חנר׳ם‬ ‫‪ m n w‬י מ י ״ממנן א פ ׳ ת י ^ ל נ ל אשד ו א ו נענין ח ׳ ס ‪ -‬ז ע ל י ט ׳ ה פ ו ר ח ס ץ‬ ‫׳ ־ ־‬ ‫״ ‪* ,‬‬ ‫*‬ ‫‪5‬‬ ‫• « ד ‪• ovn‬־׳‬ ‫ידי‬ ‫• א ע פ ' ש ל א נהיה ט ה מ י מ ו ת הנזיאפ*ה עלינו יהטו רוזםיו״להוס עלינו לראות‬ ‫בצרותינו ותליאותינוורחפיניוזה ענ׳ןייהמירחטיןבהביט תלאות׳גווצרותינו‬ ‫בעניןשנאמרהטוטעילודחטארחפנוובויואומרותןשט‪-‬טויכ ל כ ל הבו‪$‬תל‬‫• וכוישא עטי שאין טעשינו בל כ ן טיושרייהכטחתינו נדולח וחפצנו לעשויחפ צי‬ ‫‪.‬ותהיח בינתינו דצו׳יאעפ' שאי ן ט ע ש ע י רצוייייותן חלקנו עט אות שהבטתתט‬ ‫‪,‬נאמתרליבהבטחח וטעשח• ושים חלקנו עטהט כיון שהבטחתינו זדולחיזת‬ ‫וענין תרוטפנה קתו' צדיק ויבושו בל ע ו ב ד בוים חםתהלליט באלילים וזהו ל א‬ ‫יכבוש מט יבושו טזבטחתס ואנחנו לא נבוש כ׳ בשטןהנדולבטחנו ןעלחסדןי‬ ‫נשענו ואין כבוד ל ש ט ן שנבוש בהבטחתו ח ל ׳ ל ח כטו שאפרולא תכל׳ ל נ צ ח‬ ‫כ ל ה ת ו ס י ם ב ן • ת ש כ ו ן • א ח ר שקרנות ה צ ד ק טתרומטותיבהבטחת ויבושו‬ ‫דבהלו כל עובדי פ ס ל םבקשים בנין ׳ ת ש ל ט כ׳ זאת שטחח ח צ ד ק בשלפודן‬ ‫נ ׳ בהיות חריכה בעונותיגואיןשחוק בפינו ואנו צר׳כ׳ן לחתאבל ע ל י ה ו כ ל‬ ‫שטחתנו נהפכה ל׳ןון ואבל אכל כשתשכינת תשכון בחין׳רושליוחבנין •היוו‬ ‫שלט כדאו״חיח שטחתנו שלטה בעהיבשלטות וזה ע ק ה ד ו פ ל ת נ ו שיתשונ‬ ‫השכינה לטקוטחכאשר בחחלה והצדיק יבא בעיר נ׳ה׳ה ח ע ו ל ם טתוקן ע ל‬ ‫ט מ נ ו והבל יהיה שלט ‪-‬י א ת צ ס ח ד ו ד ט ל כ ו ח א ד א ר ע א ג ע ׳ ן ט ל כ ו ת ד ר ק י ע א‬ ‫ואיא להיות העולט מ ל א ל ט ע ל ח כראוי‪ ,‬נשלתותאם ל א יהיה מלכות ניח דוד‬ ‫לטשה עלםכונוכראי( והוכן בחסד כ ס א דשב עליו! נ א ם ת נ א ה ל חדויהיד{‬ ‫השם שלט והכסא שלט יאנו חותטיט בה סצט׳חזקרךשועירטז לדמי‪.‬שנטשת‬ ‫נקרן המשתה ימלכיתו נטשכת לדור דיר׳ט כדכת׳ב ודוד ע ב ד נ ש י א ל ה ט‬ ‫לעילם י ־ שמע קילנו ברכה כוללת כ ל העניניט ויכיל האדמ ל ש א ל ג ח‬ ‫כ ל צרב׳י סבל דבר שיהיח בין ש ל יחיד בין ש ל רני' נ י ן בלשק יחיד בץבלשון‬ ‫רביסוצריןשיחודחבחחטאתיוויאםר א נ א היחטאת׳־עו׳תיפשעת׳ ל פ נ י ן‬ ‫טחול חטאת׳ וסלח עונות׳ וגוןר פשע׳ מ כ ל אשר חטאת׳ ועו׳רת׳ופשעיתי‬ ‫ל פ נ י ן סיום היות׳ ע ל ה א ד ט ח עד היום הזח• ואם יש לו א י י ת י ן מחודש באותו‬ ‫ודוס פזכ׳ר אותו בתפלה הקודטת אצלו שחר׳ח או טנח' או ערכית כ׳ התפלח‬ ‫םועלת בםקוס קרבן ובוזז יש תדופהילטכתו וחכי א׳תא בזוהר פריבלק שצריך‬ ‫האדטלהתודות חטאותיו בשוטע ח פ ל ה ויועיל ל ו חרבת •• וניל שאם ׳ ת ו ד ה‬ ‫נכרכת ס ל ח לגו שת׳א ברכת סליחת החטאים לא יפסיד א ל א שבברכד! ס ל ו ן‬ ‫לנו לאיתורה כי אם ע ל הכללבלשיןרכ׳ס ונברכישיםע ה פ ל ה א פ ׳ ל ו בלשון‬ ‫י ח ׳ י ו ע ל מה שעבד עליו ם׳ום היותו י מ ל ל פ ר ט ולהתמדויולבק* עליו ט ל פ נ י‬ ‫אלהיודנםור שיםע ת פ ל ח כי היא שימע ת פ ל ת כ ל פ ה בין ראו׳ נ י ן אינו ר א ו י‬ ‫כדכודב קרובה' ל כ ל קורא‪ v‬עוזאוםרזשטעתי כי הנון אני ו ד ר כ ו ‪ ,‬ל ה ע י ג ע ם‬ ‫נלבר׳ותיוובפרםלטתחנניסלפניו בהכנעת וכובד ר א ש ובפרש א ם י נ נ ת‬ ‫לפניו שודאי ל‪,8‬תשינד׳קפזא‪£‬ילז׳ה׳מ מ ל א ע כ י ח מ נ י מ ע ד י ! ד מ ע ה ל א‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫יי‪ .‬״‬ ‫•‬ ‫נגעל!‬ ‫•ס‬ ‫הפלת יישחר‬ ‫»עלו ולא תשוב רקם •י י רצה ־; היא ברכה מיוחדת לעבודה ונזטןשבייר*‬ ‫'המקדשהיה קיים היו אומרים אותה ומתתננין לפני האל ית' ירצה בעמדות ‪D‬‬ ‫ובאישי ׳ש?ותבוןהעבודהעלמתנונתה ולא תתבטל לעולם ולא היו אומר׳ט‬ ‫והשי העבודה לדמדיב׳תן ועכשיו שבית המקדיחרב בעונותינו אנו מתפללים‬ ‫שיקבל תפלתנובטקום עבודה והעבודה השלם ואישי ׳שיחזירם מהרילמקופ*‬ ‫זנאשרבתחלה ועין בעץ נחזה כשוב ח'ציון וחותמ בה הטחזיר שכינתו לציון‬ ‫ג ׳ מובסחיס אני בישועתו‪ .‬שיחזור השכינה למקומה ויצמיח לנו ישועי בקרוב‬ ‫זטציוןתצאתורה * מודים ־ זאתהנרכח היא הוראה לשטו הגדול על כל‬ ‫הטובה אשר עשת עמנו ומפליא לעשית בכל עתובכל שעה והח״נו לעבור‬ ‫עבודתוולהורזת לפניו כ׳ מה אנו גמה חייגו שנוכח לעמוד לפניו ולהתחנן ‪rU‬‬ ‫זלהורותלשםו הגדול ׳תיויתעלת על כל הטוב והגמול שהטיב עמנו ומטיב‬ ‫‪.‬גמלנויגימלנו ומציל אותנו מנלצרה וציקהועישה עמנו נסי' ונפלאות לאלפי'‬ ‫ולרבבות שאין אנו מכ׳ר׳יכתם בכל עתועונהובפרט להתק׳׳יבגלותינו ב׳ כמה‬ ‫עכו״ם זאבים ודיב׳ם ואר׳והסכקש׳יאת נפשנוואירביילנו להעליל ולהתעולל‬ ‫עלינו לול׳ השהיה לנו לבטל‪ ,‬מחשבות ולהפר עצתם ולהשיב גמולם בראשם‬ ‫זוהוענץסם׳כומברכת 'הודאת לעבודה שאעפ* שהעבודה גתבטלה וגלינו‬ ‫יםארצנו בהיותנו בארץאו׳בינו לא מאסנוולא געלנז להפר בריתו אתנו א ל א‬ ‫זירא בצר להם יבויויזכו לןומ בריתו תכך ה כ׳ לא תמו כ׳ לא כלו רחמיו באורך‬ ‫•הגליות והצרות המרובות והוא המק״ט איתמ נטיבות׳ו שעושי עמנו ערב ובקר‬ ‫!וצחרט• ו«»ר\כל היז־־ס •ורוך סלה כ׳ עמ תעי שעישיתסדעסנו להחיותנו‬ ‫להודית את שמי הןתלאפילוהכ• מצד תיישר והצדק ראיי לתחייתנו כ׳ מ ה‬ ‫נצע בדמנז ברדמנמולשתתבי בה־יתנו ח״מ ניכל להללך ולשבחך ולפארך‬ ‫ילחממךמהשאץקהמת׳מנדלא המתים •הללו ׳הוכו' ההוא ויהללו ויברכו‬ ‫>׳ חת״טבח׳וחטיחי׳מיהללנרברבראת שמך הגדול באמת ר״ל א ע פ ' ש א ץ‬ ‫‪0‬פ׳לתטרצדז« לפעמים ואין כוונתטטצויח אפי הגד כל זסן שהם חי&־ודו‬ ‫ויברכובאמתסחוןהתסדימוהתנוח שאתת עושה עפנו בבל עת ובכל ש ע ה‬ ‫ג ׳ טוב האלישועתנו י כ׳א׳ןאנוסכליס ופתאיימלהאמץ גדולתך אתר הטובה‬ ‫»*נודואיסכעיניגוזעזדתך»׳שיעדןך‪.‬עמניס«לכ׳איתיו האל הטוב ל א‬ ‫מנדקות׳נו ויושר לבבנו לאסציטובדוחםדךעטנוכ׳ הטוב שמך הפוב׳ו מצי‬ ‫»יפןהנחלאשרדרכולהטיב עם הכלורהמ׳ועלכלסעש׳וחהאנו פודי' ל ן‬ ‫ולןנאהלהיחת^־ שיםשלום ‪::‬אתר שהסדרנו שבת והודאההראויה לנו‬ ‫ולתת לאשר ןםל עםט ‪' trron‬וטונות ופמפיק לנו כל צרכינו כרחמיו וברוב‬ ‫זהסדיו והיא עת רצון אנו פמפלל׳פ לפניו ש׳תם׳ד אהבתו עסני וישים ‪txkv‬‬ ‫־שובה ונדכה עלימ ועל כל ישראל אהןוווענ׳ן הש׳םה כסת דכתינ ושםו את‬ ‫‪0‬פ׳על » ׳ ׳׳זואלואגיאנר• ‪ pjvnr‬שאופף גךגיו נהנים קידם שים‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫קלגפ‬ ‫׳ ס ד ר הימז‬ ‫ע ל ו ט ה י א ת ו ן ו ה ‪ /‬א ש ע ה ראויה ליברנד! ומובטחים א נ ו ב ב ו ר א עורכי‬ ‫עיברננו ברוב חמלתו ויעשה נאשר דנר וכן אנו מתפללים שישי' שליום ס ו נ ה‬ ‫ו נ ר נ ח וכוי ו׳בר ננובאורפניו כ׳ נ א י ר פ נ י ם ל ן חיים • ונשםשבאור פ נ י ן נחת‬ ‫לנו תורה וה״ס אדנה והסד שאלמלא כן ליא היינו •כולימ ליעסיר כן •הי‪ .‬רצון‬ ‫שתחמ׳ד עמנו האהנ'והשלום ולא הנעל איחנו וחותם ה ס נ ר ן את עסו ישראלי‬ ‫נשלימ כ• השלים כ ו ל ל ‪ .‬ה כ ל ובאמצעות השלום נ ז כ ה ל כ ל ו נ ר ת ב ר ן כ ה כ ל‬ ‫ויאמר אמן מפני שהיא סיף הברכות‪:‬וראוי לו לקיים כ ל הכתיב ל ע י ל כשמו•‬ ‫םקו״פ שחותמים העדים בסופו כדילק״ם כל הכתוב ל ע י ל •‪.‬ומלת אמן ע י ל ה‬ ‫צ״אנמנין ב' שמות אדנות והגיה אשר‪.‬לא יתפרדו ש נ י ה ם ל ע י ל ם כימוצ**‬ ‫שפתיני היא ש‪.‬ם אדניוכונתפחשבתנוהיא שמהווה ליחדולחנו! שניהם כ א ' \‬ ‫וזה ענין כינת העונה אמן אחר הםברן ו ל כ ן העונה א ס ן ן ד ו ל •ותר מ ה ם ב ר ך '‬ ‫כ׳ העינה מחבר הבי שמות במלה א' והמברן מהבר אותם איבדבור וא במחשבי‬ ‫פ׳ שאין לו מחשבה נסצא שלא ע ש ה כלום אבל העונה במה שמוציא‪ .‬בשפתיו‬ ‫מחברמ • ושמעת• מפי ח כ מ א ח ד ש מ ו הרי א ל ׳ ח מ ד י ג י ן ל ה ש ח כ ר י ע ו ח ה ם ד '‬ ‫באבות תחלה וסיר ובהודאהתחלה וסוף‪ .‬ש צ ר ׳ ן ל נ ד ן בשמונה אותיורז ש ל‬ ‫שם א״מ והוי לשרב זה בזה לחבר אח האהל לחיות א' ־ כיצד בתחלת נףיעווו‬ ‫בפתיחת אבות ימין להסשין היוד של שם בן ד' להביא ה ש פ ע עד היסוד ה י‬ ‫העילמים ששם הח׳בזריכשזיקף ׳כיין ל ע ל ו ת ה א ל ף ש ל שםאיד ע ד היסוד‬ ‫לחברה עם היוד ונמצא היוד עם דלף • וכשכורע בסוף אבות ׳כו׳ןגיכ להמשיך‬ ‫ה י ה ש ל ש ם ב ן ד ' עדח•העולינדמ־ וכשזוקף׳עלההדל״וזשלשנוארלחנרוד‬ ‫עם היה • וכן כ ש ט ר ע בתחלתמוד׳ם ׳משין הוי עד המקום הנוי וכשזוקף י ע ל ה‬ ‫הנון ׳וכןכשכורעבסוף פודים •םשין ההיא וכזוקף יעלה היזדונמצאוה שמוני‬ ‫אותייתםחיברותבזההאופןיאהדונה״תוית שמו הסרומם ו ה מ ת נ ש א ל כ ל‬ ‫לראש והוא פקיר כל הברכות כולם ומםנו כל ה ש פ ע ה י ו ר ד ל כ ל ה ע ו ל פ ו ר ז‬ ‫נ ו ל ם והוא המחיה ל כ ל ואחר שיחד ודחוו הזה והבר את האהל א י שים שלום‬ ‫נ ׳ בשליםוהנליהיה שלם ו ה ו א ע ת רצון ש ע ת ב ר כ ה ו מ ו צ ל ה ו ת ל כ ל י א ה ד‬ ‫» ג ס ר ברכת שיים שי^וס יאמר אפן ויכיין לאלו השג׳ שםית שזכרנו לחבר ה ז ז‬ ‫אותיות!עליהן נאסר אז ה ק ר א י ה י ע נ ה א ו מ י ה כ ש א ד ם פ ח נ י לו חחיאותיו‬ ‫אין תפלתו הוזר ו י ק פ ו כ ל פ ה מזיזר מ ק ״ מ י ן ל ו א ם עושה הדבר כראוי‪ ,‬־ אחר‬ ‫איפר זההפסו'יה׳ולר«וןאמריפיוהואמסו;לו<ש ב ו ר ם ז ל כ פ ה עניניתחלחו‬ ‫יוד וסיפי'יר תיבותיו י‪ .‬יש בי'ידין יי׳ש ני אית׳ו מניזסידו סיד נדוילכןזריילאז'‬ ‫נ נ ח ת ולנרן נו אלו העניג־ס ויועיל ה ר נ ה לקבלת תפלתו ש ת ע ל ה ל מ ק י ם‬ ‫הרצון הםשניע ל נ ל ח י ו ל א ישונ ריקם•‪ :‬ואחר כ ן י א פ ו אלה! נ « ד ל ש ו נ י‬ ‫ונו יחע*ין שאנו מתפללים ע ל הלשון ו ע ל ה ש פ ח י שהם אשר ה מ פ ל ל נ ו נ ו ן '‬ ‫וו«להנו ‪ vm‬שלא ה ח פ ל ל ר נ ו א ף ו ל ק אנו פ ח ע ל ל י י מ ל א ׳חשילגו עו! י פ « '‬ ‫־ה'־‪.,-‬י‬ ‫‪m‬‬ ‫ג‬ ‫הפלת וזשהר‬ ‫אט לא »וט כראו׳ כיאיןינלשוננו עולה ולא בשפח׳נורשע לרמות להיות אי;‬ ‫גפה ואחד בלב ך פ׳גו ולבנו שוה ושפתותיגווכל׳זתנו יאחד ואם לאעש׳נו!‬ ‫הראו׳ לאיבםרדולא בפעל ‪ v1'h‬ואנו מתפלל׳מ שיבצור לשונ׳נומכל דבר‬ ‫םרטהו*ן<ק׳ו פ׳טולשוננו מכוון עש לבנוואעפ* שבאזנ־נו ששענודבר של*ן‬ ‫כראוי נפשנו תדוםולא׳צאמפינורע ואפ׳יבנפשטלא׳טארשומהופשטמ'‬ ‫אלא ונפשנו כעפר לכל תתיה שלא תרגיש עלבונה לא מעט ולא הרנה אבל‬ ‫כל ענין פינוושפחותינרלא ׳תייג׳ אס בעסק התוריזהםצוה פתח לב׳ בתורתן‬ ‫יאחר׳ מצות׳ןתרדוף נפשיויארין כפ׳ לשונו וכפי השגתו * יאחד׳ כן ׳ א ט ד‬ ‫אנא לה׳ יחי לבב׳ ל׳יאחאתשפן ׳חד טטןבעילטן יחד זכרן בעולמן עשת‬ ‫למען שטן עשה למען זכרן עשדז למען •מינןעשד! למען קדושתן עשד»‬ ‫למעןתורחןעשהלפעןשכ׳טזךעשמלמען׳חלצון׳ד׳דיןדזושיעדז ׳מ־נן‬ ‫וענני ופדה את עםן ישראל מכל !ריתםיחדש מלכותך עלינו לעולמ ועד יהיו‬ ‫לרצון וגוי• ויפם׳עןיפם׳עות לא חרזו בהכרעה אי ו׳תןשלופלשטאלו החלד*‬ ‫יא"חכ ליטינוואתיכ לפנ׳והנל גיכרעהזאחכ יזקוף ויעמוד בטקוב השלט' הגי‬ ‫גמיעות ולא יפסיע ‪uvr‬־ כילאםחכטהעשהזתי‪ .‬י זאחיכ׳אמריגמדותשל‬ ‫דחפים וכן כתב הזוחרכ׳ אחר חפלהמעוטדיאטריג מרית תכף ואםהוא ע ם‬ ‫*בור או שהצמראינפ רז׳ל׳ן לומר אותפ ביודדכקודא בתודה ננגון ובטעפיש‬ ‫ולא בלשון תחגונ׳מ זטורהפםזק כולואו׳חל׳ףאות׳דת שםבןדגלפא ביתא‬ ‫דאת ביש והוא פצפץ פצפץ • יאח״כ •ע‪/‬ילעלמטו ‪ra‬־ דגמור בדעתו למסור‬ ‫נשסתוזיט• שנמנה לו כטשאליךיזיגפש׳אשא־ זצרזןש׳תודה קודמלזזו‬ ‫ויאטר חטאתי עדת׳ פשעת• והענין הוא שכיון שד׳אדמ היטא דאי׳ ז־!וא לכל‬ ‫עונש שבעולס וכשהוא טפק׳דנשטתו כלילה טדהסקיס בה היהמן דראר‬ ‫יטן הדין לעכב אותה בידי אלא מתיך שהיא דחטןונאטן סתזיר פקחנו כאשד‬ ‫נתנה לויאדדבא טמודשת טבל שוב ‪0‬טז> שנתנה כתו שאנו אוסרם חדשים‬ ‫לגקריס דבהאטונתן מפה שאטדואע התחדשות נפשגייגיפנו אנז ׳ידעים‬ ‫אמונתןשלפהוגרולנערןגדילמבשר ודפ שכשאר'מפקדפקדון ביד חב׳ר‪9‬‬ ‫אעפ* שיהיה נאטןןחל א• אפשדלולחדזצ לו פקחנומסה שנתנה לו אל**‬ ‫אדרבא תחר אות* לונלו׳ה מעש מסה שהיה אבל דזקיבדז מהליף אדת כ ח ה‬ ‫וטתדש אותה ומחדדה לו ודא׳רנה אםונחךמנסה צדדע אם םצדשהיה ראו•‬ ‫לעככ אוחהםןהדןולא עכבה אפ מטה שהיה ראד להחזירה בפחית־ת ספדו‬ ‫•ה׳תהזלא פחת נה דנרולפחית^יה לו להחזירה כסו שה־תה כשקבלה ולא‬ ‫גח׳דושואפיהניחדשהותח^ההו׳דבהאפונתןיועלזהנשאדטבאל׳פול‬ ‫ן ל פנ׳ו ולשאול שלה מאדוטוראו׳ לוש׳נ׳ר ההסדהגחל שעש' עסו הקיבזו‬ ‫זיאסראל׳ןיעפש׳אשא נלזמד׳זדעאנ־שאעפישהחזרתנ׳גשסת׳ ל א מ ן‬ ‫מיץ ילא ק תואר ןן־חניראו׳אג׳ ופחו׳׳יפ׳תח ל«נץ והדן היה נותן שחעכ'‬ ‫אוחט י‬ ‫• י!׳׳)•׳‪-..‬׳‬ ‫‪.‬‬ ‫•הודי‪ .‬מיונז‬ ‫‪ t‬י \‬ ‫ן«ו‪»1‬זןביון&*‪14‬ןיוב«מ^אמו‪ 1‬עשית כתסדןאפ‪/‬יע״זייגאוזזיוזכיומאיגז‬ ‫ואו! וכדאילהיותי ל§ניןוהנח נפשי םסורחבירןמלאכירןפקדץ לא א י‬ ‫משיאה אלין באילו אני ודיב פיחת והנני חשוב כמת ובדעחו ובכוניתויאפי‬ ‫נןבענ׳ן הפסוק הזה אלא שיאמר תכף פפנישלאיקסד! מדת הרץ ול • פ ת ח‬ ‫אדם פיו לשטן אלה׳ בן בטחה׳ כלומר עם היות שאני מרצוני וחפצי אני מוסר‬ ‫ל ן גפשיבטחתיבחםדן אשר סעולם שלא תעגישני כאילתי ‪0‬ה*בוש לעולם‬ ‫גןנונותילעשוות רצונן ואץ כונך‪1‬י‪.‬לבנוד בןיבושו הבונד׳ם ריקם־ <'־‪*4‬יגי‬ ‫‪ a‬ת ם • ־‪ • .‬וכיתוב בזותר כ׳ א ץ קוף במזמור ת ז ת שצר׳ן ת א ד ם לה׳וי‪-‬ן‬ ‫דימה לקוף שמראה עצמו כפת‪-‬לפ׳ שעה ואינו םדעתשלםה ואינו יודע בזז־ו‬ ‫אלא הקיבה ו‪f7‬אלה׳ בן בטחתי ־‪ .‬דרכין היהוייעני כי אם חטאתי לאמדעו־>!‬ ‫עשית׳ ולא במרד וסעל כ׳ אם םחוסר ידיעה והשנה והנערות והבחרו'ה‪18‬עונ«‬ ‫הטאית נעירי ופשע׳ אל תזכור וכוחה המזמור םםו‪4‬ל להתפלל בו בעת צרת‬ ‫גשאומרובכונהראויהוםפ׳לשונאיותחת׳וומצ׳לאתנפשוסדעה שלגיהנט‬ ‫וזוכה להיות חלקו בן״ע עם הצדיקים והחסידימולזהחסרימבוו' אותיוית בוק‬ ‫שהוא בוקניהנם וכןעולהניהנםבויקבוקהוםבוקהזממלקירמזשניצלטגיה*'‬ ‫המכוץבונםישלוניאותיותנוםפוחכלאיביפעיאליןאלה• ם״אב' טעפיםפנה‬ ‫אל• ונויםדהאלדים אעפ' שאינן מפוכות ריש ביפעמייראתענייראהאועי י‪1‬ד־‬ ‫םימנמ פיאר רמי;שיש לו חלק בסקוס הפאר והוא ן״ע מהענץ שאנו נופלים בי‬ ‫יעל פנינו להראות כובדדאש והכנעהויש לו בושת פבימ מחביט אל האלהיכו‬ ‫אחר מחטאנוופשענו •גיאחכ או אמנ׳ש בי ריפעם• אםיהם רםז כמד דאויויל‬ ‫של שס הנדולוהקדושיתלהורידשפע וברבה םכלא ואולחבר כולם כא'וה‪6‬‬ ‫מיוד ראשונה של שם עד ח״א אחרונה • איס האיבחכםה הביבבינה תני בתת הד י‬ ‫בעטרה וכל אינעלה ענינוהדומח לו וח׳א תפלח חשובה ומפיל השונאים וכל‬ ‫מבקשי רעתינו מהרה יכרתו וראוי לעיין בה כי םצינו שנענה בה ר״ע אחד ר״א‬ ‫וענינה לבקש מהשי לא ידקדק אתדמעשינו הרעים ויעשה׳ עמנו צדקה וחסו•‬ ‫לותר לנוחי׳מ וחםדלמען שמוהנדול וברונז רחם ׳זכוכיהוא ידע יצרנו הרע׳‬ ‫המתענו ומכש׳לנו ומעבירנועל פצוחיוועל רצונו וחפצו ואין בנו כל י כך עון‬ ‫ואשמה כ׳ עפר אנחנו לכן עזרנו על ובר כבוד שמן לחצירו מידו שלא נחמי‬ ‫עודוכפר על כל פח שחטאנו למעי שפן ״עוד ראיתי בעניןנפ׳לוו אפ׳פ עד‬ ‫האמת אחר שבלילה שולטת פרת הדן אשר רגליה ׳ורדו פות והאדפ ספקי ו‬ ‫נשמתו בידה ובבקר מחזירנשמתו ליו ומברך לפניו עלזה •אז& עוסקיבלזצומ‬ ‫*•ציתותפ׳ל׳ן קורא חזפ׳רוח קורא קש ומחפלללפג׳ו וטתוית על ‪VnKisn‬‬ ‫אחר זה צריכ לאסוף רגליואל הפטה לנפול על פניוולופר לין ה נפש* אשא‬ ‫גל־טךנראשונה גתתיה נפקדון בלבדליראת׳טאינהשלסהכראוי<ועתד»‬ ‫•עשיתי הסוננעיגץדוזות׳ הדנו׳ייןעל׳ונייוק׳׳מתיחד'; נמות כרמו המצות;‬ ‫•*׳ •׳‬ ‫מעשית׳‬ ‫צא‬ ‫‪ rhin‬י«י»ר‬ ‫בזי! <‪rtbW•i<6‬נתכלי ז?«לפית זןו״נ׳ ‪5‬זי&רהג׳דן באמנה שלמה‬ ‫!‪«1‬ה פעלת עליו כא‪:‬לנ ^טלגיצפתו י‪9‬סלה על‪,‬קדזשת‪ :‬מסו הגמל ‪ '.‬יבענין‬ ‫*בינומלבנירא־ת׳ כ׳ כינת הסדור הוא עםהיוו‪4‬שעש»נוהטוב נעינ• עצינו‬ ‫‪%‬סםי בת גווייה‪ .‬לחפלהיוק״םנו תר•! ם«ה ברםזויחדנו מם אלןז‪/‬ו אפילו ה ט‬ ‫א׳ן לגו לתלות בקשתנו נזכית׳ני אלא ראוי לני ישאל מצד טובו והםדוה; ח ל‬ ‫נס׳שלא קדם לוזכיתלהפיק שאלתו כ׳ נןפצ׳נזבאחן הנביאים דכתיב כיה‬ ‫<אתתנן לשון מתנת חנם וכן אנחנו אימרים חננוועננו ־ ואוסר אשר׳ בלתש‬ ‫וצריך לני׳‪.‬ן בוכראוייבפרטבפסיקיפותתאתיד׳ו כאשר כחבנווע׳קר קריאת‬ ‫המזמור חוח הואאתרהתפלדכ׳ היא עת רצון לשאול מאת המראית ייית‬ ‫»»‪1‬תינו • ואם הוא יום שני או יום חמישי אוסר סליחות ותחנונים אחר תפלתו‬ ‫נ׳להח׳פ׳סט׳וחד׳סלסל׳חיתיתחנינ־םזהם יטיס דאז״םלתענית בין לצבור‬ ‫נין ליתיד שהפ׳פיפ שנהם עלהפמחלהר)‪T‬ד • והנה היםים הראשוני' שהם‬ ‫‪.‬ארבעים שאתר סתן תורה נראה שלא עלה נהם םפנ׳ שססקנת ה‪1‬םרא ה י א‬ ‫נרבנן דבשבת ניתנה תורח רומ שני חית ריח נמצא כשעלה משהלםרים‬ ‫מח׳חזיבס׳ון׳וםאיח־ח וכשידי חיחיז בתפוז וכפ׳ השנון זה היה׳ומ וי־ניצד‬ ‫ריח פיון היה יום ב תמוז > וד נםצייוס ה יו בתמוז ויום ז'ז בתמוז י ואפ׳ באמצעי׳'‬ ‫לא •מצא העל׳ה כ״א הירידה שהעלית היתד‪ .‬יים שנת והירידה ׳ים ה ' ערנ‬ ‫ךחלולשליל היחיוסו'לפ׳חחשניןיבייפדחעלהפעםנייירדניא בתשרי<‬ ‫מנשלמו לו סי׳ומ בזח סלבד׳ימ העליה ונמצא ‪ V‬הידידה ׳וידיואחיכ לא מצאת‬ ‫זההטעס נכון מפנייה אכל נראה שישטזנס אחר לדבר שיוסב' רומז לנבורה‬ ‫ובו נברא נהינפוהפתלוקתזלאנאמרביכ׳טינ ולכן הוא כבדוקשדזוראו׳‬ ‫לבקשבורהפיפ־ויופהינפכןרומז להוךשהיא דיןרשעוד־סעם אחר פפנ׳‬ ‫מבים׳ם האלו בתי דינין •ושביס ויש קבוץ בהם לעס לקרוא ביתורדז בציבור‪-‬‬ ‫כתקנימשהרבינו עיהופפנ׳ כבוד התירה העמ מתאס&׳ם וזן לשסוע הן לכבר‬ ‫עיון שהפ ישיפ של קבוץ תקנו בהמ לחתחנן כולמ כאחד בתחינות וסר׳תוו־ן‬ ‫ילצופ בהם כאסיפת עס משוס ברבעמ הדרת סלן ואין לשאל לתתלת דינא‪-‬‬ ‫*ירכא כח ראה על ככה מא״עה לתקן קריאת התירה באלי הימים יותר סיסים‬ ‫אחרים כ׳ כבר אםרוהטעס משום מלא ׳מצאוני ׳מימכלא חורה וממכו זד״‪ .‬מן‬ ‫ןזפקרא הלכו נ' יפיס בסדבר ולא סצאוסים ואין סיסלאתורהולק תקט להם‬ ‫' יום מבת הוא יום בנופ״א לכל לקרוא ולדרוש בתירה כל היום שאין ל ה ם‬ ‫סלאכה אתדתלעמית וב׳ום ב' מהוא מל׳מ׳ למבתתקן להם קריאה • ו א ם‬ ‫תאםר_׳תקן להם יומ נ' שהיא היימ השלימי מלא שמעו תירה אבל ׳ים ביהיא‬ ‫• מנ׳ לסניעהשכברשסעו׳וס שב"יל שאם היה התקין כן היה לו לרזקן יומו*‬ ‫לקריאהויוםייאינוםןהראחלהתעכבספנ׳ הכנתשבתלכן תקן שיהיו שרם‬ ‫זח עם ‪ m‬וכסו מקרונות לשכתכןזהזהב' ׳פ‪:‬סאחדהשנת וזהבי יפים קידם‬ ‫ה«בת‬ ‫*‬ ‫י א‬ ‫‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫•לו" היוני י‬ ‫השבת והשבת בנת׳יס* לכולם •וג׳ון •וזימים האלו ‪ on‬ימי פ ל י ח ה ‪•J'juwm‬‬ ‫זריך כל אדם להיות ירא וחרד נחם וטי שיוכל להתענות ויש לו פח • ר נ ע נ ת‬ ‫וצדקת יתשנ לו כי כן ורך תלםידיחצםיס להתענות נ' וחי ע ל חלול ת י ו ע ל‬ ‫ח ר ק הבית ועל אורך הנלות והסליחות שתקנו נחם יאםר א ו ת ם ב כ ו נ ת ובלכ‬ ‫גשבר ויתחנן לפני אלחיו'ת וית •מחול ויסלח חטאתיו ועתותיו ויתורה עליהן‬ ‫ועיקר הוידז• שיהיה םלב וםנפש שלא יהיה צועק בפיו חטאתי ולבו נליעסו נ י‬ ‫אז עונשו ןדול וטוב לו שלא •תודה והוסיףרשע על רשעתו ו ק ל ל ח ת ח ש ב לו‬ ‫ג• טראה בעצמו שטתעה בדבריו ליודע תעלוטות ית ו ת לא צריךשיכוף ראשו‬ ‫גאנמון וישפיל;אותו ורומ ידיו וכל דבר שמוצ׳' מפיו יכו׳ן כפי טה שעבר עלי!‬ ‫ויאנח על זה ויבקש סבעל הסליחה יעבור ע ל פשעיו ויקבל תשובתו ובזה ׳חית‬ ‫ארכא לשלותו וישתעבד יצרו הרע בהכניע אוחו יום אחר •ומויבר חממנו נ ׳‬ ‫ל א ימצא מנוח לכף ר נ ל ו ר ד ז ו ד ת בינו לבין קונו בלחש כ ל א ש ר ע ב ר י ע ל י ו‬ ‫בנערותו ואעפישכבר התורה עליה' פ ע ט או שניט לא יקיץ מלחזור לחחודות‬ ‫כ׳ כולי הא׳ ואולי שיטחה חטאו ולא ׳זכר עוד ויבקש ס א ת אלהיו יסיר סמנו‪.‬‬ ‫רוח הטומאה ודוח עועיס ולא •שוב עור ל כ ס ל ת כ׳ ז ה ח ו א עיקר ת ת ש ו ב ת‬ ‫לשוב מן הדרך הרע ולא לדרוך עליו עוד שלא ׳היה כטובל ושרץ בידו ויסיר‬ ‫טסנו לבהארןויוזן בולבבשרלבשחורונק׳סכל סי; ו י ד א ה לו א י ז ה ת ד ר ך‬ ‫ישכין אור למצוא חן בעיני אדוניו‪ .‬י ואותר והוא רחום וכתב הכלבו טעם י‬ ‫לתקנתו ?ל עובדא הוה בפפ׳נתא דיהודא׳ דאתא מנלותא דירושלם ל א ת ר א‬ ‫יהוה תסן הןמינא אמר לין מנן עס אתק אםרויי׳הםעםא דיהודא׳ אסר להון‬ ‫א׳ סיהודא׳־אתון בעינא לסנט לכון כטא דםנמו חננ׳ משל ועזר׳ בנו אתון ניר‬ ‫יקידתא אטרו ליתהכ לנא ומן תלתין יומין ׳הב לון זסן׳חבו בתענית' וכל יומא‬ ‫• א י ד ת ז ו ב ת ל ט א ה ו ו ט ש ת ע י ב א פ י ק ת ל א כ ד ^ ע ו לטשלת תלתין יוטין ה י ת‬ ‫ח ם ן ח ר ס ב א ד ד ח י ל ח ס < ן ו ל א הוה חכיםכזןיז האיאםילהואנא חיינא נחלט'‬ ‫דאקרו ל׳ חד פטוק דהוה כתיב ביה תרין כ׳ ותלתא ל״א ולא י ד ע נ א מאי ת א י‬ ‫אטד ל׳החדטבא חכיטא לחרא האיקרא וראיךאהנ׳ ל ך טן שגיא נ ' תעבור‬ ‫בםייאתךאניובנהריתלאישסטוךכיתלךבסיאש ליאתכיה ולהבה ל״איתבעי‬ ‫נך את ודאי תיעול ננורא ותשתזינ דתא וראי סן ש פ י א אותרהיץ נ ׳ ם א עבד*‬ ‫נטעסח‪:‬טונא נורא רבתא לחרא ועלה ההוא סבא דתלט ההוא תלסא » ו נורא‬ ‫ואיתפל׳נא׳שתאלתלתאחלקיןואתיז דעלו בןויחתלתא צ ר ק ׳ לקבול׳ אנפי‬ ‫רהנהו םבא והנהותלתא פביב כן שבחו ואמרו והיא רחום וכוי קדסאה אמר ע ד‬ ‫אנא טלך דחוס וחנוןונו' תנינא אטד ע ד אין כמון וכוי תליחאה א מ ר גזרתטן‬ ‫והלאה ובמלהומתחיל•{ ברחו' ומם״מין בדתו' וחקניהו לאוסרובשנ׳ ובחמישי ־‬ ‫שהוא •ומא ד ר נ א עכל י ויש ם׳ שאומר א ו ת ו ס ע ו מ ד י נ ן ר א ו ׳ לתיידןו ש נ ח‬ ‫הגיןופןזודד• ואט הוא ראש חדש יקר(!)־'‪0‬ת ה ה ל ל ן ך ו » ה < ש ר ת‬ ‫;‬ ‫א‬ ‫״ ‪0‬‬ ‫ככ‬ ‫וו*לת השחר •‬ ‫‪$‬קויאתי אינו לא םנהןגסמוש מםחתחיופ וטעם שםחת חיום ש ה ו א ' ט ללבני!‬ ‫» ת ח ר מ אורח יצר׳נ׳ן אני לשםיח בשםחתה שישראל םונ׳ן ללבנה ובשלים'‬ ‫״וויה לנו שלו י ^ הניהנ שלא לעשות בו מלאכה הו׳ םנהנ ואין לבטל אותו על‬ ‫מים דבר בעילם כיא עצ הריחק יהאונס ובהתרה וכן הנש׳יהניהני מ ל א לעשי'‬ ‫מלאכה בריח שט־ טיב יש להן על םנהנןיאין להן ל נ ט ל איתי יכםי כן הלובש‬ ‫מדים פעולים ויוו׳ם משל חיל ברח נרישראי׳ לחיש למנהנ וצריך להחזיק ט ‬ ‫ובן הניהנ להרבות בו בםעת‪-‬ה ייחד מנחיל מן הטעם שכתבנו• ‪ .‬והכל לטי‬ ‫ה ט נ ה א המרבה יאיהםמעיט וטי• יטיציאין מת בב ינהיטן הטעם שכתבנו • י ־(‬ ‫יכתב היוחר נממיחחין ההיכל ימיציא׳ן מ ת יאמר בריך׳הא שמ‪-‬ה דמר׳ עלמא‬ ‫נר׳ך כתרך יאתרך יהא רעיחך עם עמך ישרא לעלמ ופורקן ימינך אחז• לעמך‬ ‫נבנ׳ןביתמקדשךוקבלצלותנאבדחמ׳׳רקדמךדתור׳ך ל נ א ח״ןבסיביול׳‬ ‫אנא פלוני עבדך ענ׳ודך טק׳דא בני צד׳ק״א למרחמ• על• ולמ׳טד •ת־ריש כל‬ ‫ויל׳ י׳ת כל דיל עמך׳שראל את היא זז לכולא את הוא מפרנס לכולא אתהיא‬ ‫מליט על ט ל א את היא דשל׳ט על מלכיא וסלטותא ר׳לך הוא א נ א עבוא‬ ‫יקידמ' בדיך היא דםנדנא קם׳הזקכ ה איריתיה לא על *‪1‬יש יה׳צנאילא על‬ ‫נרלהיןאלאנאלהאדשמ״אדהואאלהאקשוטופסנילםענד טביון ס ג י א ן‬ ‫וקשוט ב׳האנא רחיץ ולשם׳ד!יקרא קדישא אנא א מ ר ח ו ש נ ח ן י ה א ד ע ו א‬ ‫י ־קודמך דתשלים םשל׳ןדלבא• ולבא דכל עטך ב־ת׳שרללטנ לחיים ו ל ש ל מ‬ ‫עני• ונשסננ׳ח׳ןספרתירתיב׳טוכלחעסטו׳שתחווא׳שספקימולמיל‬ ‫התורה חמיניתיבלאי׳חפללויהחנן לפני אלהיו כפ׳ כחו ו י א מ ר ח ו ת ח !‬ ‫תמימה ובו' עד צדקו •חד׳וואמ לא אמדבד׳ך ממ׳ה בשעת הוצאת סטר חורת‬ ‫׳אסר אותו כשפותח׳ן אותו לפני העם • וכן דא׳תירב׳ס מאוםר׳מ אותו באותה‬ ‫מ ע ה •וכמקיריןהכיראלעלותלסדות׳עקרבמחרהסמקומוו׳עמוד בזריזות‬ ‫ואיירותחילו׳עלהלקרותו׳עפודרפנ׳פפרתודחבא׳מחדראחויאמר נרנו‬ ‫א ת היבקיל רט כ ד מימטעי הכל ויעני י ק הברכה קיל דט ויברך בדכי התירה‬ ‫בנונה נדולח יבקיל רט מ ׳ מ ס ע י כל העם דידה ו׳מבח לאדון הכל ששי חלקו‬ ‫מורלוברבדהתידההזאתוהטיבעמנומכלאומחולמק מ ב ע ו ל ם ובחרננו‬ ‫לחיות לו לעס נחלה וםנולה והנחילנו תורתי ה ק ח מ ה כל׳ חסרתי ימעשוע׳ו‬ ‫אשר עיניו ולבו בה ובה ברא כל העולמי כוליובזטת קריאתי וקייסה םחקייםין‬ ‫*לצבאותטעלהוטטהולמלאקראתיומטידתםצות׳הלא היה העילט נ ב י א‬ ‫ואתר מנברא לא היה טתק״ט כדנתיכ אם לא ברית׳ יומם ו ל י ל ה וכוי • ו ה י א‬ ‫הברית »נא'מוימ׳תבויוםםולילת‪:‬חיקית מסים ו א ר ז ל א ש פ ת ׳ וחקור!‬ ‫מםיםוארץהסםהלךהנלגליםוהניעתטיטנעהטיטנעבהםלרצין ה ט י א י ת‬ ‫ויתוכן שארכל הנברא־סאשיבדא כארץ לא׳מנוםנהגפופבעם וכלוח סצד‬ ‫ויתורה אשרקבלג׳שראלועוטקיפמוכץדכ ל ם ע • יאפי ימיו*‪ .‬א ' מעוסק‬ ‫נתירה‬ ‫* *‬ ‫ז‬ ‫־‬ ‫‪,•:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ג‬ ‫מדר־הייפ ׳׳״•י*‬ ‫־•׳‬ ‫נתורת נראו׳ הוא מקים את מעולם ועליו נאמר וצדיק יסוד עולי • ו ע ל ווו ואו•‬ ‫ל כ ל בן דעת להודות ולשבח בשעה שמברך ברכת החור' הן בשחר הן ע ל ‪K0‬‬ ‫ויקרא קר־אתוסלה במלה בטנהורעדה בכל לבו ונפשו ואפ דרךההוןלהקרל‬ ‫את הבר יגיח לחזן לקרות ולא ׳;כיה העולה קולו םקולהחון גיא יחתוך התיבת‬ ‫בשפתץכקורא א ת שמעבלתש‪,‬־ וכשעומד בקריאותו ע ל ז־זשם ה ג ד ו ל‬ ‫שם בן ד' אותיות ירתיח עצמו מאימתו ופחדו וירגיש את כל אבריו לקדושת ת‬ ‫שנכתב שם נקז־ושהובטהרהויוציא בשפתיו שם אדניו׳כוין בהו? ל מ י ן שגיתם‬ ‫גאיכעגיןטנמו בתפלתוובברכיתיו‪-‬יכשמתתיל הקורא לקרות אזני כל העם‬ ‫ל ס פ ר התורה ו ל ה ב ר ט ת לענית אמן וידוע הוא לכל כ׳ התורה היא מקור כ ל‬ ‫הברבותוהשלומ \הח״ לבל העולמות ט ל ט בכלל ובפרט והנוטה אונו לשמוע‬ ‫א ל דבריה ולק״ט אותה טקרב ליו הברכהוהת״טוהשלוט‪.‬והטוב ומבבד א ת‬ ‫התירה בלי חמרת הקיבה וטקדש שט שפיט • והאוטט א ז נ ו טשטוע טרחיק כ ל‬ ‫הטיב הטי יגמ תפלתי תועבה וטוב לו שלא נברא והוא מכלל כל חמחלל אתי‬ ‫התורה גיפו מחולל על הבריות כ׳ אין‪.‬לך חילול גדול מית ואת דבר ה' בזד•‬ ‫זלאיאםראלוהדבםיפכבר שטעתיאותסוידעת׳יאין ל׳ בהט שוסתדושכ׳ כ ל‬ ‫ענ׳ן וענין פענינ׳ התורה היאגדולוגורא והתורה כ ו ל ה שטותיו׳ של הקבד!‬ ‫ויש תועלת בהם אם לקרותם או לשוםעם ואפי לעסוק בדברי תורה א ו ב ע ס ק •‬ ‫מצוהאין לעהוק מטןיההואוכ׳ אין לך למודוע^ינדול מזה לשטוע בעת הזאת‬ ‫אשר גשםעיס דבריה בחיך קהל ועדה ט׳שדיזהר׳ היא כנתינתה בסיני וכל אחל‬ ‫»ריך שירא את גפשו ויקדש את עצמו בעת הזאת לשבח במורא וטתרלשםוקי‬ ‫ולקבל את כל דברי התורה הזאת •אנלב׳ן;ברא ל ג כ ר א י ט ל לעסוק בלטודו‬ ‫בינו לבין עצטוולא •ודע לרביט שלא יקלו בכךוידמו ט׳לתא‪.‬למילתא• ובל‬ ‫הזונה לקרוא בתורת ביותר שכרו גדול ב׳ כן א ט ר ו ט ה ק ו ר א טן העוליזדזר'‬ ‫פםוקיט הרי יה םשוכיז‪ .‬תפני שזבה יותר טתבירזילהכיט בה פסוק א ו כ ל שכן‬ ‫הקורא־יותר כ׳ שכרויגדול בתנא׳ש׳היה ל מ תפשו עט קריאתו כאשרכתכיתי‬ ‫שיהיה לשטיר ולעשות ולקים ביות ג ל האדם;‪.‬־‪ .‬ואחר ‪ : • r‬הקריאה יאטר‬ ‫קריש ויענואותובכונה שלמה כי עניית הקדיש אחר ה ק ר י א ה ו ה ל מ ו ד ה ו א ׳‬ ‫מעולה ביותר שמתקדש השמ הגדול בקריא' חתירת יטכוחח יקרב קץ פדותנו‬ ‫דטהר לגאלנוויהיה השט שלט במהרה בימינו • ו א ת ר ה ק ד י ש • א מ ר א ש ר י‬ ‫נכונה מלה בטלה באשרכתננו ואט הוא טרביץ חורה ל ר ט ט ודרכו לומר ל ה ט‬ ‫פיסק׳ הלכית׳אטר להם הדבריט מ ו ע ט ובטעם וקצור נטרךולא יאריך דבריו‬ ‫כ י ה ש ו ט ע י ח ד ל נ י ט י ש ש ו ט ע ד ב ר ׳ ט ר ב י ס ו ס ל ת נ ק י ט ע ט היא קץ נ ה ם ואין‬ ‫מ ה ש ג ה להבחין הדברים ולצרף וללבן הפוכ והטובחךושכלו תתבלבל ואיגד‬ ‫ג ש א ר ע ט ו ל א ז ה ו ל א א ו ת ו ו ט ה ב * ע ג ב ל ה ט ו ן ת א ה ר ש א י נ ו ע ו ש ח ‪ :‬פרי ל כ ן‬ ‫מ י ו שיקה הדין נאשר הואו׳אטו אותו להם והס״ישםעוויהטןווןל ן « פ ל פ ל י‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫<‪X‬‬ ‫י‬ ‫חפלוו דועמוי‬ ‫גפטקומיעמ שאומר לרב׳ט נראה לי׳ שחשב ליצות ולא ‪ tof‬אדרבא ‪t r i o n‬‬ ‫גאיעל יד‪ 1‬ב׳ אחרשרוב עט׳ הארץ אין מבינים כפלפול טס׳חין דעתןועוםקין‬ ‫ג׳שיחחבסלהוקלותראשונענשיםעל ׳דו וראו׳ לו להתרחק טוה וביוצא •‪,‬׳'‬ ‫*מטעםיה צ ד ן שיעמוד במקום שיובלו כל העמ לשמוע אל׳ורטו אה אוצבד'‬ ‫להקשיב אחרבריו דאי לאי הב׳ הרי האחרים שאינם שומעים אין להמ מ ה‬ ‫לעשותיעיסקים בשיחת חיל׳] יבדבר׳ם שלבטלה וגורס רעה לעצמם והחכם‬ ‫עיניו בראשו לשקול צל הענינ׳ם כלמ ולא יצא מתחת ידו דבר של תקלה לא‬ ‫‪0‬עע ולא הרבה׳ ואתיב יאמר למנצח מזמור לתר יענך ה ביומי צרת וזה המזמור‬ ‫מסיגל לעת צרת • וא׳תא במדרש תיל׳מ ב׳ יש בו תשעה פסוקים כננד תשעת‬ ‫חדשי העביר• ושבעים תיבות כנגד שבעים ציר׳ יולדה שאינה ׳ולדל* לאתר‬ ‫•שבעים קול וכתיב במפר תילעת יעקב הטעם ספני שהשפתת של תיה לפנים•‬ ‫משבעימ םדו־גותיבכלקיל וקיל •ורדתהפפתח מדרגה אחת ובאחות משבעים‬ ‫*׳נהיילדת• יאעפ' שאני ריאים שיש אשה שיישבת על המשבר ותכף אתרי‬ ‫ד' וחיקילית ׳ילדת אפשר לומר שכל צער שיבא לה מאיזה ציר או חבל והיג*‬ ‫מרגשת בו ונרתעת א עפ' שלא חתן קול עליו ואעפ• שיהיה קידמ ישיבתה על י•‬ ‫דזמשבר נחשב טתשבון הקולות י ואם •ש אשת שתצעק •ותר פהע קוילורן‬ ‫זזכל תלו׳ ברצונו ׳ת'•' ובאלוהטיפסוקיסיישבהמ'שאותיות מגדיש עולמית‬ ‫?!גנוו׳ט בחכמה העליונה שנאמר להנחילאיהב׳ ׳ש והגמגדגיעילמיעליונויי‬ ‫<רמת מ בראשית תימה דיפעמ׳ייבק יענך ל׳ ח"ב׳ומ *צרח'שגבן בגי יבק קדשו י‬ ‫מבירותיעדע ו״אנחגוקםני״תתעידר׳^עננוי^׳ומ״קי‪-‬אינו׳ זאומרזבא רציון י‬ ‫וענין קדושה זאת היא דבר גדול להוסיף קדושת על קדושתןשלישראל והיא׳‬ ‫נקראת תופפת קדושה ואין ראר לשוס בר ישראל לבטל אותה כלל ועקר • (‬ ‫ואין לצאת מבית המסתער שיאמר ש״צ סדר קדושת ויאמר עמו מלח במלת׳‬ ‫<• אק רשות ל׳תידלומר כ׳ אם תרגום הקדושה אבל הלשון הקדש אינו יכול •י‬ ‫ג׳ אם מיגון כקורא בתורה׳ וכן איתא ביותר פיתרומה וכן אותה של יוצר אין•‬ ‫<*או׳ ליחיד לאומרה באשר כתננווסימניך שניממקרא וא';תרגיס כל דבישהיאי‬ ‫מקרא צר׳ךרב׳טוחתרגים אוכל ענ׳נ׳־חתפלת כלנש בפספרנמשקל ואין׳‬ ‫לשנות הסטכע ששבעו בהם להתחכם עליהם לא להוסיף ו ל א לגרוע ואין‬ ‫להקל בהם כלל ׳וגומרהענין ואומר ברוך אלהטוכנ' יהי רצון יהיאחפלדו‬ ‫םפיארה שאנו מודמ ומשבחים למי"שהבדלנו סן היתוע׳ם ונתן לנו תוררזו‬ ‫וסצית׳י לזכות בהם לח״ העילם הבא ילעשיח רציני לסציא חן בעיניו • מראי•‬ ‫ל׳ שתקט התפלה הזאת בסקום היה אתר סדר קרושה ספני שהיא סוף החפל‬ ‫וגמרה כ׳ אחר זה אין עוד ענ׳ן אחר םתקונ׳ התפלה וכן אנו אוסרים עלית‬ ‫‪ ji‬תתקבל צליתנא יכיין שהיא סוף התפלה ונסר הענין ראו׳ לנו להוחת ולשבת‬ ‫;* לפי שזנגילעפויל^י^ה׳ותנו תלקוונתלתו עמו וצאן!פרעיתו ואנו&תפלל••'‬ ‫אל״ז‬ ‫וי "י י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,,‬‬ ‫&וו היום ‪...‬‬ ‫‬‫אייו והוא עינהאיתנויכדיתיב כי ‪ •0‬נו• נדולאשר לואל^ ונויבנלקראנו ליו•‬ ‫ועודמצורףלזה שהוא זמן סילוק התפילין ואנו פחפלליןזיל'חויו! שנשמיר‪.‬‬ ‫הוקיו ופצות׳יבעיל הוה במו שיבנולשמיי המצות הלו צ׳ציתיתפילין ותפלת‬ ‫כ ׳הי רצון רלפניו שנזכה לשמור ולקיים י ל מציתיו וחוקיו ומשפטיו לזבודן‬ ‫י באמצעות זה לח״ העילם הרא ־ וזה דומה לחפלח בני מערב** שהיו מברכין‬ ‫על סלוק התפילין לשמור חקיו • וכן ראיתי מדקדק׳ן כשמניע־ם יד־‪.‬׳ רצץ‬ ‫מלפנין שנשמיחקיך מתחיליילהסייהרצועימעל היד וממחינ•'עד שיאמר שליח‬ ‫*‪1‬ור תתקבל וסםיר׳ם תפלת שלראש •אנלליזראח שאין ראו׳ למדקדק‬ ‫להסיר התפילין יהסלת כ׳ אםאחרברכוועלינולשבח שהיא טבח נדיליחשו'‬ ‫וראוי לאיכרי בטלת ותפילין י׳אמ תפלילדוד המה האינן ענני וכי והוא מופיר‬ ‫מייחד'להתוזנן גי שישפע האל'ת יית תפלתני ולכן תקנו אותו אחר התפלת‬ ‫וצר ן האדם ליזהר בו ולא יקל להניחו ולא יקרא אותו ואדרבא ראו׳ לקרוא‬ ‫אוחופלהבמלהילהתחנןלליתייתיקבלתפלתויישפיךלפנ׳ישיחי • ומפני‬ ‫שקריאתו מראה צער ושברון לב ליה תקנו שלא לאוסרו נומן שמחה דכיתיכ‬ ‫ביים צרח• אקראך כי חעננ׳ ־ ימחח׳לין בית יעקב לכו מלכת וחוא נכ מענ׳ן‪.‬‬ ‫שיקבל האל תפלתנו כ• אין לנו סושיע צונלעדיו ויהיו דבריני א ש ר דותחננו‪,‬‬ ‫לפניוקריבים אליו כמידכת׳ב כ׳ םינוי;דולאשרליאל'ם קרובי• אלייכדז'‬ ‫אלינו ויאמר שיר הפעלות לדיר ליל׳ ה שהיה לני והענין להורות שכב! קבל‬ ‫הפלתני כנה פעמים יהיש׳ ענו מיד צרינו וקס׳ינו ולא נתננו טרף לשניהמ ואין‬ ‫אני כיפי[ בטינתי חלילח • ויאמר שית‪-‬שחע הלייס אוםר׳מ על חרובן והיא כד•‬ ‫לונור חרבן נ׳ת המקדש ולדאן על זה ולבקש מאת לה׳נו יחזיר עטרה ליושנה‬ ‫ויחדש ימינו כקדם ונקריב לפניו קרבטת חובותינו וראיחיטנהנ שאומרים‬ ‫נפ׳רושחשיר שה׳וחלויסאומו״מ נב׳תחמקדשב׳וםאילרוד מזמור יכו וכן‬ ‫מתחילין בשאר •מ׳ השבוע והוא כד׳ לחזניד הבית בד׳ לואנ עלע • ויאמר אין‬ ‫כאלהינואיז כאדוננו איןנסלכט א׳ןכמוש׳ענו והוא שבח ראו׳ לדקדק בו‬ ‫ולאימרו מלה במלה ׳ ויש ייפעמ׳ם בכל עניןוענין לרמוז לשם בן דיכלאתת‬ ‫במקומו המיוחד בענ־ן י' «רש?ת של תפלין יכן כל ענין וענין ראוי לכוין כפ׳‬ ‫מקומו וכפי ענינו הן בעני[ א' הד הן בענעייכלפ כל איוא למעלחמחבירויחכל‬ ‫ענין אחד והילד למקייא' ליחד שמאלהינו •ת' שמו אשריו ואשר׳ חלקו של‬ ‫הזיבה לבך נכי •ים וייס • ייאמר מעשה הקטרח כלל יאחר כך פרט • בהחלה‬ ‫אימר הפסיקים נאשר הם כתיבים בחירה • יצריך לוסראיתסבנ׳גוןובטעסיס‬ ‫יאח״כםפרט ענ׳ן פטיסתיכאשר מביאר ננםדיבברנית נםרקא קסא • יצריך•‬ ‫ש אס' בל עניניי נלם ולא •הסד אפילו איכהם כמי שצריך שלא יחסר הםיועס >‬ ‫א מכל סימנים נ• קריאתנו תעלו? לנ>בטקו‪ 5‬הקרנחי*ועי‪1‬ףקמועע‪'¥2‬עין׳ י‬ ‫‪^ l ^ K w ^ ^ » S‬‬ ‫«?‪<^!*w‬דולנאשר נחבט למעלח יה‪.‬־א אשך מקער‬ ‫(‬ ‫‪:‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪:‬‬ ‫נד‬ ‫‪ ,‬הפלח המחר‬ ‫הוא בלימון הקימ וקטרתבלשיןתרגופ והוא םבסל המות ועוצר הפגפ ומסלק‬ ‫ודיתדעהזכלהםקסרג׳ן סכלהעילם כאשרכתיבטוהרבמקוםותרביפ־ תיכן‬ ‫דאו׳ לכלי נעלי נפש ליחשתדלי בכלי עז לאופרה בבליים פעס׳ס נבקר ובערב‬ ‫ולכי׳ן נו פלה בסלה יתעלה מ׳ח מ‪11‬תית׳ני נםקיס קרנניתינייגיר' לבי ברכה‬ ‫*הצלחה והדוחה בכל פעמה נסשלת •דיני יסעמיר ואיני בא ליד׳ עניית הזהיר‬ ‫בו כאשר פצינו בכהנים תםקט׳ר׳ס אותו שבל בהן שזנח בו שעם א לא הו ציץ‬ ‫לחקשיד בו פעםאחרתטפנ׳ שנתנךן בפעשה ידיו והיו הבחנים מלא ובו בו‬ ‫מעילסםפיס׳מביברי ליביתבהקטרתילהתנרןבהריחת טזיניות׳הם •ובן •היי‬ ‫העני ן לם׳ שסדקדק בקריאתי בכל ‪ V‬כראי• בבקר יבערב יזבח להריחיםיינותיי‬ ‫ג ל ׳ פשק • וענין חניסת שלפפימתו לא נמצא כגמיבםקים אחד א ל א ספח י‬ ‫ופפורדאט נן אין אנו חולכין אלא אחר פרט םעשיו • כיצד חיי עישין ואעפ*‬ ‫פטום‬ ‫תנורננן‬ ‫שנוסיף בו םעה אין לתישולכןגדאח ליהנוסת כך»‬ ‫הקטרת ה׳תח נעמת שלש סאות וששים ימשינחםנים שלש סאות וששים‬ ‫וחפשה כסנין ׳םותהחםה סנה לבל ׳ום פרם בשחרי'ופרס ב׳ן הערב׳יושלשה‬ ‫מנים היתרים פחדר׳ן אותךערב״ום הנפור׳ם לפבתשת לקיים בהן ד ק ה ס[‬ ‫הדקה ובהן נ ח ל פכנ׳ס פחם םלאחפניו רום הבפדים להקטיר בניית קדש׳‬ ‫הקדשים ואחד עשר ס ס פ י ם היו בה ואלו ה ן הצר׳ ו ה צ פ ו ק ו ה ח ל מ ה‬ ‫זהלבינה משקל שנעים שבעים סנה ‪ 10‬וקציעח ושיבולת נרד זכרנום משקל‬ ‫ש ש ה עשר ששה עשר פ נ ה הקשט שנים עשר ק־ליפה ש ל ש ה קינמין‬ ‫ת ש ע ה ביריות כרטיגא תשעי‪ !-‬קבין ••ן קפר־ס׳ן סאין יתלתא וקבץ תלתא‬ ‫ו א ם ל א מ צ א ״ן קפריסין פ ט א חפרחיוד עותיק סלתסדוםיות ת ב ע‬ ‫* הקב מ ע ל ה עשן כל שהיארב• ניתן הנבל• א י ס ר א ף כיפות הירדן כל‬ ‫שהיא אס נתן בה יבש פסלה ואס חסר אחת סכל סםםניה חייב מייתה ־רבן‬ ‫ממעון בן גמליאל אומר הצר׳ אינו ‪11‬א שרף הנוטף מעצי הקטף נורית ברשינ‬ ‫לפההיאבאהבד׳לשפותבהאתהצפירןכד׳שתהא נ א ה ״ ן קפריסיןלמה‬ ‫הוא בא כ ח לשדות בו אתהצפוק כר׳ שתהא עזה והלא מ׳ רגלים •פין לה לא‬ ‫שאין סכניס׳ן בי רגלים בענרה פפנ׳ הבכיר • תניא ד נ ת ן איפר כשהיא שיחק‬ ‫אומי הדק הטב זזטבחדק מפגישחקיל יפה לבשפ׳יפטמה לחצאץ כמר לשליש‬ ‫זלרב׳עלא ששענז אסירי׳הודיוה הכלל אם כפרתה כשרה לחצאין ואפ חשד א"‬ ‫פ נ ל סממניה ח״במ׳תה־תניאביקפראאיטראילששימאי לשבעים ש נ ה‬ ‫היתה באה של ש ר ם לחצ‪8‬ץיעידתנ׳ בר קפרא אלי זדה ניתן בה קירשיב של‬ ‫דבש איןאדם ׳בזל לעמיד ספני ד׳הח ולמת אין ‪13‬עדבין בה רכש ספני שהתור'‬ ‫אסרה כ• כל שאור וכל דבש ל א תקסיריממט א ט ה לה \ ה צבאיות ו כ י ה •י‬ ‫! אבאיתאשר׳ ומיהי הושיעה חמלן׳<!נני ביום סיאינוהשיבנו ה'ליך יכו'תנא‬ ‫|‪1‬״בי ז*?) >»יי ני''‪^.‬י^ר׳׳« עד לעילא י ת פ ל ל ע ל ״ מ ר א ל ו ע ל רבנן ד י א‬ ‫‪,‬‬ ‫ן‬ ‫ע ן ו ‪«rt‬״‪. t‬‬ ‫־'־'‬ ‫‪tro*\JW‬‬ ‫‪8v‬ן״ן; ה ל ם א ‪ nam‬וחי&רא ורחמי ג*׳ *יוכלו לעםו‪$‬יהיריי גר«ימ‬ ‫י נקרא בגמרא קדי‪.‬ש דרבנן והוא קדיט דאגדחאועונה אחיי׳* א מ ן ואימי בדנו־‬ ‫יא עפ' שמקומו קודם הברכוח ולא אחריה• כיון שאפשר ש « א י ז ר א מן הק‪11‬׳‬ ‫ץלא שמע ברסו ראוי לחוירולאימרו כוי שיענו בולם ברוך ה' המבורן לעולמי•‬ ‫ו ע ד •יאעפ'שאותוהאהר כבר ברך ברכותיו א פ י הכ׳ישלוהועלח־בענ״תו‬ ‫כי לא תהאנרכר‪ .‬הדיוט קלח בעיניךיכברכתבנומה שצריך לבוין בענ״תוי‪.‬‬ ‫‪.‬יהואפורירשפעוברנהלסקור הברכות כדי שיתברכו כל העולמי• כולפוהוא‬ ‫עלינו לשבח וצרין ל א ו מ ת מעומד‬ ‫עגיןגדול והמשכיל •בין• ייאמר‪-‬‬ ‫בעלינו בגי ופעוימר ו צ י י ן לאומרו בכוונה ‪ j‬ח ל ה ויש בו במה סודות ורטדס ובתו‬ ‫ו ח ל ויש םדקדקים שאיברים אומו בכל יום שכעת פעסיס כין ביומ בין ב ל ׳ ל מ‬ ‫{פביושרגזפלמפרעםעםישר ו פ ע ס למפרעשםיתחיל׳ן ע ו ר א י ן מ י ז ח ד ו‬ ‫הארץ ועל וכוי ויהושע תקן זה השבח הגדול כשכבש את יריחו ואפרו»פ ישר‬‫ו ה פ י ן ונו הפיל שנעה חופות שתיו לי‪,‬רי‪.‬חו והוא מסוגל ל כ ל ובר וענין מצרה‬ ‫וצוקה שלא תבא ולא תהיה לומר אותו ישר והפוך * ישם יהושע רמז בו בתחויז' י‬ ‫ענ׳נ׳ם יםריב עניחגיתי לא רמז שמו ט ל ם כ• אס הושע ולא חתמו כסדרו א ל א‬ ‫למפרע באופן זה עין של עליגו • שין ש ל א טסנו ויו ואנחנו םשתחו׳ם וכו ח״א‬ ‫הוא אלינו וכו וצריך ל כוי ן בו קבלת עול מלכו' שמים ויחודו ולחותו ובמו שיש‬ ‫* פ ס ו ק שםע ישראל עין רבתי ודי רבתי עין של‪ -‬שמע דליות ש ל א ח ד לרמו»‬ ‫שצריךלהעידעל׳חודויתוית־וכןרםוזבשבחחוה שמיתחילבעין ומסיים ‪,‬‬ ‫בדלית עלינו לטבח וכוי אין עוד ־ ואח״נ יאמר על כן נקיה ל ך ה' לה׳נו ש ה ו א‬ ‫מעניןסלכיית להמליךיוצרנו עלינו ו ה ו א קרוב לשבח טבעלינו לשבח ורמת י '‬ ‫גו גם כן עד שסחח׳ל בעין ע ל כן וכוי וםס״ס כדלית ולעולם׳ עד תמלוך בכבל‬ ‫ורסוז בתחילת תיבותיו ע נ ן על כןנקוה י א פ ש ד שהוא כשד־׳צדיק עליי א י ן‬ ‫ד ח ן וירע שחטא ואמר בתפלתו שמהרה יעביר גלולים מן הארץ להפנות ליך‬ ‫ג ל רשע׳ ארץ והעני'הוא שיס׳ילב חאבן מבשרנו אשר חואםתענו וםכשילנו‬ ‫מעבודת האל'תוית ויבא יםןשגולם׳כירוו׳דעואתהיוםלאההארץדעחאת‬ ‫ה י י ת ן בנו לב בשר ש ל א נשוב עוד ל נ ס ל ו ז ולמנשולעון וקכל עליי ע ו ל‬ ‫מלבות שסים קודם מיתתו ולכן אפר לו יהושע שבאותה מיתה נתכפרו לו כ ל‬ ‫־עונותיו ויכה לעולידבא בדבידייעברך היהיויהיה חיום הזמ אתה עבור ואין אתה‬ ‫עבור לעולם הבא •אחכ ׳שהא מעט ק ו ר ם ש י צ א ולעולם ׳שיתרל ל ב א סן‬ ‫״ הראשונים ולצאת מן האחרונים ואס • מ ל ל ה ת ע כ נ עד ש ל א ישארו ׳ינכה ‪0‬ו‪5‬‬ ‫לו שלא גרס הוא להרוס זתננין להסתלק השכינד! שהר׳ נתעכב ע ד ש ל א י‬ ‫נשאר מקים לשנינה לניח ועוד כ׳ הישיבה בבה היא םצוהבםנ׳ עצםה נדגת׳'‬ ‫אשר״ושביביתךואוםרישבו • ט ר י מ א ת פניך ו מ כ א ן ס ם כ ו ש צ ר ^ ה א ו ש‬ ‫לשהות‪.‬שעה אחת קידם התפ לח ושעה אחר התפלודאשר• ץטב׳ י &תן לקוזי‬ ‫י ' ל ה ת פ ל ת ״‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫כת‬ ‫הפלת ה ש ח י י‬ ‫‪ vfosn^Aiii‬עידיהללון ס ל ה ל א ח ר ה ת פ ל ה ו ש ס ה ו א א ו פ ר *ריקים יית;‬ ‫י וישמן •ואחיפ ישבו ישרים את פניך‪ •:‬עכשיו בעינותינו שאין אנו מתעכבים‬ ‫שעחלפתותנקרטפןהקודפיטונתאחרטן הטאוחר־ם וניל ש ט ה שצוהרי‬ ‫לבניו קדיםו ו ח ש י ט לבי כ נ י ש ת א ה ו א ג״כ דםו דיזה ש י ה •ו מ הקודם׳ ס ומן‬ ‫הפחשיניט ובוה תור׳כו יומין • וכשיוצא אומר ה נחני בצדקתן למען שורר•‬ ‫וטי ופםוק־פ כיוצא בו לבקש מאתהאל ית ו י ת ידריך א ו ת ו בדרן •שר ל א‬ ‫יכשל בה • וכשיוצא סבה ל יפסיע פסיעה נסה שנדאהשישיבתה היד! עליו‬ ‫לםשא ולכן ט ר ח םסנו וממהר לצאת אלא •צא בהכנעה ובכובד ראש סתחנן‬ ‫לפני ליו ט ל א תשומת פ לתו ריקם • וםה טוב ומה נעי' לחבר תת ע ש תפלד!‬ ‫שיזכה לדתהנותםזיו ה ש ט נ ה בדכתיב ילכו מחיל א ל ת י ל י ר א ה א ל אלהים‬ ‫נציון ואם קובע ט מ במקו' התפל' ׳פס׳דםפנ׳ זה כ׳ אעפי שאין טכר הליכי‬ ‫גירו יש בידו טכר לחבר טניהם כאי בלי פירורובל׳ הסח דעת וזה טוב מ א ד‬ ‫ואםוסןהקביעותנסטןהרבהולבוהלשולא׳ובלםפניחל׳שותו ללסוד‬ ‫נראו׳ טוב לו שיטעום דבר קודמ ש׳לןלישב את לבו ולהכין אותוימצורני‬ ‫הלטירנקראכלזסןשא־נועיטתאותוהרברלתענוגכיאם לתזק א ת לבו‬ ‫ובפרט אם הוא חלנ• וירא סאיזח חולי אס מתעכב הרבה שודאי עבירה ה י א‬ ‫נידואמא׳נואוכלוטחייק אבריוכ* טציה גדולה היא ע ל ה א ו ם ל ב ק ש ו ר ן‬ ‫לחברות את נופו ש׳חיח חזק ובריא בלימוד התורח ובעשיית חמצותנאיות‬ ‫»ד שיהיה ואעפי שיש בו צד ביטול חורה או ת פ ל ט לא נתנו הפצות שיפית‬ ‫אדפ עצמו ויסתלק מן ה ע ו ל ם בחצי ימיו כ׳ מ ה בצע להרויח פ א ה פ * ו ת‬ ‫ולהפטיר לף או אלפיפ חלילה לטאפין זח והוא חסי ד שוטתופאבד עצמו‬ ‫י ג פ ת שלא צוהו עליו תודח •ולא פבעיא שאין לו שכר א ל א אדרבא ע ת י ד‬ ‫ל׳תן אתהדין אחר שצותה עליו תורה ות׳ בהם ולא שימות בחם דזשטר ל ן‬ ‫ושפר נפשןונשםדתיסאדלנפשותיכס וכפי ענינים כאלו הר• שהוזהק ע ל י ת‬ ‫שישמור בו״אותובענין טיהיח בו״א וחזק שיוכל לת־ות ע ל פני הארמ לעמו'‬ ‫נתורהולק״םהסצותובכללזההםתענההרבהולבוחלטוא׳ןכו כחלעסו'‬ ‫יםבטל ל מ ו ת ותורתו עבירה תחטב לו ולא פצוה ו א מ ספני ש ר ו צ ה לחוור‬ ‫בתשובה מעונותיו ומוכרח לו לענית נפשו לא •עשהבענין שיתקיים פצידן‬ ‫• א'שלתשובה ויבטל למוד התירת טשקילה כנגד כל וזסצות א ר א י ע ש ת‬ ‫בענין שיה תה •תקיים בידו ולא יאבל ל מ ל א בטנו א ל א דבר‪,‬מועטשישיג‬ ‫נפשידונלרותולעפור עפו ולא •בטל ל מ ו ת ותורתו• ומהשאמרויל י א ת‬ ‫התורה אופ כי יפות באהל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עליה אין‬ ‫ז!טנ ה לומר ש׳טגףעצפו עליו ער שגרים לו חסות חלילה אלא דיל ש ל א‬ ‫יוחק״ם התורה בפי שרודף אתר תעניג• העיל ואחד חפדותיו כ׳ ברדפו אהד‬ ‫יחוראילאירדיףאחרוקחקיהתורהוכלליהופרפייז אלאבם׳ םתקייפת‬ ‫ופצאא‬ ‫* ל‬ ‫* א‬ ‫מדר יז׳ומ' י‬ ‫י‬ ‫מצאה ל ה מגיח גמ׳ שפ&׳ת עעמו׳ר״ל • א י נ ו רודף אמר יימיתיו***‪« .‬וונ<^‪-‬‬ ‫לשובע נפשו בעג׳ן שיוכל עמו' ופסתפיגהכדת׳ וענץ כ!ח ט׳תח איקר׳ לגב•‪.‬‬ ‫שארבנ׳אדם ההולכים בחשן• ודודפ׳ט אחר התאותוהתענוג׳פולאפפנ׳וי*‬ ‫מקרב לומיתה אלא אררבאיחיה בל •מיו בריא וחזק שאינו מפריח א ת ג ו פ י‬ ‫התנא ולחה כך היא ררכ שלתורה פ ת במלןןתאכל‬ ‫בפאכלובמשתה רב‬ ‫ופיפ בפשורח תשתה כליפר אין לך לרדוף אתרחטותרות ואתר דבר שא׳נ‪• 1‬‬ ‫מצד להשיג כ׳ אט דבר גקל אשר הוא פצו׳ לך ככל שעה‪.‬ודבר נ ק ל ש א י נ ו‬ ‫מכביד על׳ןוטטר׳דשבלךוםלח היא כל דבר ש ל ט ע פ ל ל פ ת נ ו את הפר»!‬ ‫יהיה מה שיהיה דבר נקל ןמ׳ט במשורישלאישתח מיס למלאת ב»נ‪ 5‬להכב׳ד<‬ ‫עליו תה יהיה לו בהכרח כיון שאינו אוכל הרבה לא ישתה הרבה וכיין שאינו •‬ ‫שותה הרבה לא ׳בבד עליו ויוכל לעסוק בתורה כרצונלומה שאטר וח״ צער‬ ‫תחיה לא שיצער עצסו לסגף גופו בעני! שיבא לירי חולז לא הצער שמצער‪.‬‬ ‫עצמו היא שנפשי סתאיהלאכול ילשתות בתענוגות‪,‬בנ׳ אדם והוא מצער‪-‬‬ ‫עצמו‪.‬למעט תאותיטזהאנללא סכל וכל חלילה סן הטעם שכתבת׳ ובעל י‬ ‫ש כ ל כשיראה הענינים האלו יראה שהם נכוחים לטכ׳ן י׳שריס למיצא• ד ע ת‬ ‫תדע שהר׳ טן הטצית החמורות שיש לנו בתורתנו הקרושה היא שטירת שכ'‬ ‫וס׳ שמשמר שכת א' כהלכתו זוכה לכטדז‪.‬ענ׳נים ו א פ י ' הכי ת ק ל ו כ ל כ ן‬ ‫בשמירתה לענ׳ן פקיח נפש ולא ע ל ודא׳ פקוח אלא ע ל ספק ולא ע ל ם פ ק‬ ‫עילישראלויאי‪ .‬אלא א » ׳ ע ל ספק י ש ר א ל ספק ני‪.‬י ואפ׳'• ע ל חיי‪»•.‬עי*‬ ‫הקפידו ובט לו שמירתי! ותרי היבריס קיו ומה‪-‬אס ע ל טציה ח מ ו ר ת ; ש ה י א ; *‬ ‫לפנ־ניוהיא טצותלא תעשהומן החמורות שיש ב ת כ ד י י וסק׳לח א י ן אנו(‬ ‫היששיןלבטילה ברלהרויח שטורטצות א ח ר ו ת כ״שיכש כשאין‪ :‬עבירז־‪0‬״‬ ‫לפנ׳נוויש צדחולי או חשש חולי שראד לשטור עצפו בשב י א ל ת ע ש ר !‬ ‫ו ה ע נ י ן ת י ה פ ש י ט ת י א א צ ל י א ע פ ' שאיני טקל בו כ ל כך ל ע צ מ ״ י ש ב ‪,‬‬ ‫ללטוד כל א' כפי ערבו ובפי השגתו אפ מקרא מ ק י א ואם משנה משנה י א ם‬ ‫! פ ר א גמרא כ׳ אין שעה ראויה ורצויה להבין ולהורות כי אס ם ח צ ו ת ל י ל ת ‪.‬‬ ‫ע ד חבקי ומהבקר ערחצות היום קודם שיאכל כ׳ האברים נחי© ושקטים‪:‬‬ ‫ו ש ב ל מופנה סכל עסקיו יא׳ן טי שיטריד אותו ויוכל להשכיל געניני‪ .‬הרת‪.‬‬ ‫נ כ א ח ד כ פ י ערכווהשגתו• וכשפותחבליםוד׳תפלל לפניזיה׳ו ת פ ל ת‬ ‫ש ל א יארע דבר תקלה ע ל ׳ ד ו י ל א יטה שכלו מדרךהטוביוהישרח ע ד ש׳בא‬ ‫להבין ולהורות על הטהור ‪8‬טא ועל הטמא טהור וכן כ ׳ ו צ א בזה • ו כ ן א ם‬ ‫הוא לופר אחרים ש ל א יבשלו ב ה ב נ ת רבוץ ויבינו ת פ ך כונתו וזהו גוסוו‬ ‫אתפלח'רפיאוא שלא יארע דבר תקלה עליד׳נו ו ל א נכשל ב ד ב ר ה ל כ ת‬ ‫וישטחו בנוחב׳ר׳נוולא נאטר ע ל טהור ש ם א ו ע ל ט ט א ט ה ו ר ל א ע ל & י ת ר‬ ‫אסור ולא ע ל אסור מותר לא ע ל נ ש ר &שולולא ע ל ‪>1‬סל מ ‪ 4‬ו ולא ׳ נ ש ל ו‬ ‫וזנר׳נו‬ ‫״‬ ‫‪..‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫א‪5‬ו»«גו־*דבר הלכה ונשמח בהט צ׳ ח יתן ח י פ מ טפיו ־דקי! ותבונד? ‪ -‬י י גל‬ ‫^׳גייואביטהנפלאותסתיחןי^ידיעניאירחח׳יפשינע שגחית א ת עציך‬ ‫נעיטית ביפינן נצת• ויתחיל בלםידי בנחת לאט לאט מלי! במלח כד׳ ש ל א‬ ‫»‪3‬־ה מדרן הישר ויובל לכוין אל האטת פ׳ לא נמצא הטעית יהשגיאח כ• אפ‬ ‫נשב׳ל שאינו טדקדק בדבר׳ויקירא נ מ ח צ ה ואינוו שקע נעיוט אלא טתרצח‬ ‫ברן!׳ צםףהמונןנתחלתיהעיוןונזה אפשר לטעות שאין הכונה ג ׳ א ב ל‬ ‫• ט ע ם י ק טשי*כונת הענ׳ן וטג׳ע אל התכלית יתטצית הענין הר׳ וה י ח ס ד ן‬ ‫לסוחט אשכול של ענניט נדאש׳ אצנעותיו ויוצא ט ה שיוצא וטשלין השא'‬ ‫ב׳ נט*א כל צה ממוציא היא הטפל של האשכול‪ ,‬זהמיהל של ענב‪-‬ט א כ ל‬ ‫עיקרם ותסציחיס נשאר עדןנתיכיוסיגרט לו זה עצלותו ומעוט השתדלות‬ ‫ל ס ת ו ט נ נ ת נ ב ל ׳ ד ו ו א ט א י ן בת נידו תיתלו לדרון נ ה ל ו עד שיצא ממנו‬ ‫הפנוקש ואותי׳ין וראי יהיה סובוטתוקסדנש ויובל להתק״ט בראו׳ ו׳שפת‬ ‫«להט־ואנשינ(פהשאיןנן בעצל שחושנ להוציא ״ ן והוציא הפיס נ ל נ ד‬ ‫ומוציא שם רע על העננ׳ס ש״נס אינו מתוק ולא היק ומעשיו רזסשןרטו‬ ‫שלא ידע דרך סחיטת העננים ניצר נעשה וםפנ׳ זה לא הועילו מעשיו • כן‬ ‫ו ד ן הליטר שיש הפרש רג ועצים בין המעמיק לקירא על פנ׳ המים ב׳ ז ח‬ ‫מיציא לאיימניקשי יםוציא לאי ‪0‬ש‪»£‬ו להבין ולחוויה חק ומשפט ותעלומה‬ ‫יוציא אור וטועם טעם העניןסדנשונופת ציפיפטה שאין כן בקיר'נאגרת‬ ‫כי הילןבחשך יאושר לכל ס ג ל הוא־וחיטים והשנים חולפים ו נ א י ם ו ל א‬ ‫ימצא אתו ל א שכל ולא יושר להוציא דנר מאפלת ל»«ור ולעשיר ע ל עקרן‬ ‫_ של דנריט להשיג הבונה האפיתית־שלא יבשל ג ת תת תיו) המנהג שנהגו‬ ‫ל ק נ י ע יישיבזת ל פ ל פ ל נהם סוגיית ודניד׳ס קשים יא עש שניאת נאכוד וסן‬ ‫אחישא׳ן סוציא׳ן מטנו לא ד׳ן ולאמשפטי• ספני הענין שאלרניכד׳ ללמוד‬ ‫להישיר השכל כדי שירע להעסיק העניניס נאשר יניאי לידוצדישיוציא‬ ‫לאור ס &‪.‬פס ומ׳ שלימד נענין אחר נצללבםיט אדירים ו ה ע ל ה חרם נ י ח‬ ‫מוציא ש מ רע ע ל תפרח התורה הקדישה יהעסיקה כ׳ נראח לו שאין ענין‬ ‫התורה כ׳ אם אותו דבר שעולהגדעתו בהחלת עיונו ו ה ו א ה פ ש ט ה ד ו מ ה‬ ‫לפלגושיחחיצוןשנותןהאדםעלנגויויחחשיכיס כרי שלא יתלכלכו־ ו ל א‬ ‫יראו לבל כי עקד התורה סודותיה ורזייה ה׳נסיורים וטעטיקיס ־הם נ ע ל ס י ם‬ ‫*עיני הבל נתחלת העיון עד שטי שיש לו שבליטה שכסו ל ס מ ל ה ט ו ו ח‬ ‫'והמשא לעיץ יום אחר יום עד שיגלה הענין אשר הוא פ י ק ש והשקום ברין•‬ ‫י הוא ביאית סיב בינתו לידע ולהבין מגלה לי את חפציו הבל לפי ס ה שהוא‬ ‫^׳ארס ועל זה נאסרחפות׳ י‪1‬זבבםשכ<ות כסף בי התפוח הואותכ * פ ו חשוב‬ ‫*תנליי* אכל היא טגוקדיטציייר בטשביויכשף כדי לח *ית עליו שלא יראה‬ ‫"וזשינוחולנלאנלאינוםחגלחלאל אלא חורין וםדקין ישטן הכסף א ל‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ו‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫ך‬ ‫הוחג‬ ‫‪9‬חר מיום ‪.‬‬ ‫ה ו ה נ ומתגלה אליי כ ל אשר ‪\t>n‬אמר העיון יתעסק ביי ו א מ ר עמלי ומוחו‬ ‫ב׳ צריךרבקיתחשכלוראיתחעינ׳ם הטב י ו מ ש ל י מ ש ל לזה לברז מ ל כ י ם‬ ‫שתיא נתונה בתוך הסגדל םוגרתומסוגרת ואין איש אתה בכ׳'כ׳ אם הבערות‬ ‫הראויות לתת ל ה המשמשות לפנית ואפילו מתת המגדל אינו נמצא כ׳ א ם‬ ‫אחר עמל וטורח למ׳ שיחפש בה היטב ואחכ צריך ל ח פ ש אחרמפדותור!‬ ‫הראויות לפתוח אותו פחח ואחר שיפחת הפתח הראשון שהוא החצון ע ד ן‬ ‫»ש חדר לפנים מחדדוכלם םגורוח היטב ועלח ברצון חפלך ש ל א ל ׳ ח ן א ר *‬ ‫בתו ל א מפנ׳ עושר ולא םפנ׳ ׳ופ׳ ולא ספני יחם ולא מפני שום צד בעולם‬ ‫א ל א למי שישתדל להיות שיוכל לבקש אהבת בתו שתגלה אל׳ומן החלון‬ ‫עדשתג׳דאליוחפחחו׳ה׳חחכםוחר׳ף לבקש מ פ ת ח א ח ר מ פ י ת ח ד ו כ ל‬ ‫ל׳כנם לפנ׳ לפנ׳מ למקום מושב וסשכב בתי לא תה׳ח לאשי ולא •מנע אותי‬ ‫ממנו וכן ח כ ד ו בכל מלכותו עד שבאו םקצו הארץ ‪ U‬המגדל הןזויות׳ו בהשכ'‬ ‫והערב סכימת המגדל בכל מ׳נ׳ ש׳רות וחושבחות וכל מינ׳ ניגון לעורר א ד ן‬ ‫לב חנערת אולי חתפוץ באהבתו יתתגלח אליו בחורין ובסדקים ועינה בצום‬ ‫נפשו לחורב ביום ולקרח בל׳לה איל׳ תיקר נפשו בעיניה ועם כל ז ה ל א‬ ‫ה ו ע י ל ו מ ש ו ם ש ל א התמיד בענ׳ן וחשב ש נ מ ע ט זמן שיבקש'ימצא‬ ‫ממקשי יהיא לא כן ידמה כ• ל א בדבר נקל תושג בת מלך ל׳ שא אותה והיא‬ ‫אינה חו!‪5‬ישתלויממקיסה ל א תס׳ש וכיון שריאיאותי האיש אואותיהאנשי'‬ ‫שהשתדלו הבא מידם ולא חשיגי תיחימ ע ל כ ל םח שעשי יחייריס ל ד ר כ ם‬ ‫בפתי נפש יגע לריק והוליד לבהלה יכן כאימ אנשים אחר׳מא״ הים ומקצת‬ ‫הארץ לשסעבתהסלךמיפיהוסתבונתת וססבכ׳יכמו כן איתו המגדל השכם‬ ‫ותערב ומתעכבים שס יותר םןהראשונים וםתקנים כל׳ שיד ו נ ג י ן ו א ס מ ו < "‬ ‫מהורות של פיוסים ורצו׳םלרצותאת בת הסלךולבקש אתבתת ומתחננים‬ ‫אליה שלא׳שיבוריקםוסוףהעלוחרס בידם וחזרו בפתי נ פ ש ל ד ר נ ם י ‪ .‬ן‬ ‫•וס יום םתתדשים ובאים משורת ו מ מ ע י נ לראות אש ׳וכלו‪.‬להשיג ה ? צ י א ך ן‬ ‫ההיא ולדבר ע ל לב הנערה תתגלת אליהם ויהיו לרציןאמר׳הם ועמדו כמז‬ ‫נןזמןמהוכיון שראו שלא השיגו תירי לאחוריהם בפח נ פ ש ו נ ת ״ א ש ו ר ן‬ ‫השניקשעדשבאפקתא'ערים יאשר השגדל הוהא״א ש ל א » י ל י ‪6‬ית‪1‬ן‬ ‫ליכנס ולצאתאננ׳ א ש נ ם' »וס ים' ער שאשיג א ת פנוקשי ואפצא איזה פתח‬ ‫או תלין שאינל לראות את נ ת השלך או לדבר\‪ n‬ותנתןל׳ גפש׳בשאלר־ן׳‬ ‫א ו א ש ו ת ע ל י ה ו ח ח נ מ נ ת ה א י ש ה ה י א באותו חשך נםר\ יפיס ו‪,‬שנ׳ם הולך‬ ‫ובא סביבות השגדל עד ששצא כמין חלון א' במגדל חתחיללתטט אחר׳ויתיו‬ ‫ע‪4‬ר צרורות נופלים עד שגלה תורה א י ק ט ן ה ת ח י ל לצעיק ולצוות לופ ויום‬ ‫ולקרוא לבת סלך בקיל ג ח ל ולהתחנן אליו‪/‬ו^יקר נא ופשו בעינ^יער ש ת פ ו‬ ‫רחפיה אליו כראותה שכנר התחיל למצוא מקים וטרח ועמל לבקש אהבתיו‬ ‫והתחילה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪n‬‬ ‫»‪1‬פלת השחר‬ ‫^ ו ל ר נ ר ע ל ל ב ו ש ל ב ‪ -‬׳ ח ו ש מ כ ל ה ט ו ר ה **שר טרחכ•‬ ‫מיף זןכנוד‪ .‬לבא ו׳טמת י ג י ל זמישטרת בעש •אכל בשבת ובירך שהתח; הוא‬ ‫•גסורוםצאהפתחומטם׳כנסעדשהואבעצםוטורת׳וםאחר׳וט ע ד מ פ צ‬ ‫*ורת פתחבני׳ח בכתלחתחיללחטט אתריה ער שפתח ונכנס אתר שנכנם‬ ‫התתיללקרוא ולצעוק א ל ב ת ה פ ל ן תפתח לו התדרים הפנימייט ל ה כ נ פ‬ ‫אליה עד שראתה בענ׳׳ויגלתה לו סקופ הספתחו' היכן הןוהוא ל ק ח פפתת‬ ‫א' ופתח חדר אחרופפתת אתרופתיעד שפעטסעטבישובדעיזוובהשכל'‬ ‫שכלו פתח אתמלפאתתאתתובראיתבתהמלןחפץחאיש ההיא ב א ו כ ל‬ ‫הטורח שסרח בשבילה שלח לאביה נלחסאורע ו ח מ ל ן שפח לקרת האיש‬ ‫ההוא כי פרי םעלליו •א;לירצח להשיאו עם בתו יגל לו ממתר׳' אחרי'ונתן‬ ‫מ פ ת ח ו ' ת ם ג ד ל ב י ח ל ס ג ו ו ל פ ת ו ת ^ ש י ר צ ה ונתןלובתו ל א ש ה ו ה ג ד י ל‬ ‫האיש ההוא עדמאד עד מ ג ע ש ת פ ש נ ^ ל פ ל ן ו כ ל אשר הוא נווד הוא מצל»|‬ ‫ביח—‪.‬׳ <ן‪.‬־<‪ .‬הדארמיון התירה פס האיש זזשפץ לעסוק בת ל?‪ .‬אין עקרי‬ ‫הדת וסודותיה פועלים ברבר נקל לבל לזמר כ• אם אתר עפלוטורח הרבדז‬ ‫םאדלעסוקבה ׳וםסול׳לה לאבולפת בסלת ולשתות פיס בסשורהולססור‬ ‫נפשי עלית ברכתיב אדם כ׳ ימות באהל ילעיליאינו מסיח רעתו סמנה בשכבו‬ ‫ובקיפו בשבתי ובלכתו לא־ש אשר א ל ה לו וראי ישיג את ב ל א ש ר ״ח פיץ כי‬ ‫גפי שהוא חרף אחר התורהומבקש אהבתה ב ן ת ר ח ף היא אחר׳גלהתגלות‬ ‫אלייולספוךביךוגנו׳ סתריה ורז׳ עמקיה כעני[ שנאסר תכבד)• כ• תחבקנד{‬ ‫\ ואין לך כביד ^רילמזהלעמוק בה תדיר ו כ ל ח ״ ץ ^ ל א ישוו בה ולעיין דזפב‬ ‫ג ל דבריה ולספיר כלתיבותיה ואותיות תאם יש צ*‪1‬ה תיבה או אות •תרה ופת‬ ‫ ע נ י ן יתרתה כילא דבר רק היא ואמ רק היא מפנו שאין איו רודפים א ח ר י ת‬‫בטורחהראו׳ להשיג אמריה אמרות טהורותמייקקית ש ב ע ת י ם יכן לירע‬ ‫כלליה ופרטית לדקדק בוזס ב ל מ ה שאפשרוטתןן כ ן • צ א פשפשו ל א ו ר‬ ‫וםעקשים למישור ויברר ןזענין השנ‪/‬ואס׳ש לוויכוח עם אדמ א ת י או חבר‪.‬‬ ‫או תלסיריתיה הויכוח לשם שנרם כ ח לברר האפתוללבן ולצרף כ• פי־ןון‬ ‫הו׳כיחהענין נצרף בצרף כםן‪/‬זגשארסנוכהימשופהואיןסעדער עליו אבל‬ ‫לא;היה לקנתרזלהעםיד סירתנהלילה כ׳ העושה כן לא כ• שאין ל מ י ד ת ו‬ ‫תחשב לו לצדקה ומצית אלא אררבאתסאגחלואשמתתחשב לווסוטכ לו‬ ‫להיות חיפר שיתיןומעיות יןיא יעסוק בתירה בענין זה ‪,0‬מראה הוא בעצמו‬ ‫‪. .‬שאיגי‪-‬עיסק בתיךתמש‪-‬ימ אתנ‪1‬ןה בפה שהיא סציהונתנה לנו המקום בית‬ ‫ע ל ׳ ו ׳ נ ו ש ה נ ב ׳ א י ע ״ ה ל ל ס נ ך א ו ת ה כ ח ל ט ס ו ר י ל ע ^ ח ו ל ק י י ס כ ל הכתיג‬ ‫נ ה ו א פ ה ו א מ ע מ ־ ר ף ב ר ת ו זאעו חושש ל ס ב ר ת רנ;פאו ל ם נ ר ת מאפי־ן‬ ‫לק׳׳ס איתהיהיא עושה תירה חדשה מלבו ומחלל ת ו ר ת משה ר ע י ה ועל׳ו‬ ‫*אשךונווי יקלוומוסנ לו שנהפכת שלייתו ע ל ‪6‬ניו ולא ־‪ wt‬לאויר חעילמ‬ ‫יכל‬ ‫‪ .‬י‪:‬‬ ‫;‬ ‫••‬ ‫מ ו י היופ'׳•־•‬ ‫*זניארנו יאה וו«ה ויאנולירחץ טעם א‪11‬רח בשבילי נטייית האכיייה ‪ nn‬י מ ר ‪.‬‬ ‫טוב מסה ש •ברןב' ברכות ע ל נטילהאחתמשו׳שעוש ה נ ס י ל ה ע ל האכילה‬ ‫לבד ולא ע ל דבר אחרועישת הסצוה לשמה ו ט א ד מ א ד צריך א ו ם ^ י ה ר‬ ‫בנטילת י ד ם ולדקדק'בבל ‪1‬גויד!חת!\ ובכל ונד‪1‬זפטמאאתזל׳ד׳םו«רין‬ ‫להביט בדם אם נסו המלאה ג ל היד שאם נשאר מעטמגולה מהם לא הועיל‬ ‫במעשיו כלים יהטומאה מצאה להטנוח באותו סקוט כמש בעניןטובל גופו‬ ‫אמ נשאר לי שער איחיץ מן הם• ל א ע ל ת ל ו טבילה בלל וע? צר׳ לייה הרבה‬ ‫בבאד מאד ולא ׳שלין הסיס ע ל ה׳דימ א ימפה ואי מפח ולא יחוש לראות אם‬ ‫צרינ׳ן שפשוף או אם צ ו י ן מים ץתרלנםות ה י ו כ׳ הםזלול בנפיל ׳דים חיו‬ ‫נעקר סן העולט והטעם עם ה׳וית שישראל עונו" ע ל ר ב ד י ח כ ט י מ ש ה ו א‬ ‫ד‪ »,‬ב מיתה יש טעם אחד מפנ׳ שה׳וים עסקנ ות והטומאה םוצאהצהם פקום‬ ‫לשרות ועל זה נזרו דיל טומאה ע ל הירי' וכשבא לאכול צרין להעביר ממנו‬ ‫אותה טומאה ולא יתן לו כח בשעת אכיליוו ולא יהיה בי א ל זר ח ו ומי שאינו‬ ‫חושש ע ל ז ה ו א ו כ ל ב ׳ ד י ס ם ס ו א ב ו ת כ א ל ו א ו כ ל ל ח ט ט מ א ו ט ת ר נ ק ל ס ט ו א‬ ‫אוחרא והטומאה מתפשטת על יוו ומצאה ליזטנוהועל כן־ ו א י י ה ו א לו‪.‬‬ ‫ליעקד מן העילמ ולבאלידי עניויכיון שנותןכחלטקוטחעניי לכןראו׳ ל כ ל‬ ‫בעל נפש יירא שטיט להשתכל במציה הזאת כי ק ל ה חיא ונעשית ח פ ו ר ה‬ ‫נעונשיהוגירט לועושרוכבוד ויצליח נ כ ל מ ע ש ה ידיוולאיצטרךליר*‬ ‫מתנות בשר ודפ • ויברך ע ל נטילת י ד י ם וכבי ב י א ר נ ו כ ו נ ת ה וצריך‬ ‫שיברךאיחהקידם נ׳גיבמשום עובר לעשייחןיאעג שהםציתה׳א הנט׳לה‬ ‫יהיה צ ד ן לברן קורט הנטילה עצטהוכן כתב הרפנם ‪1‬להה יברךויטול י ד ו‬ ‫אפי'הכי נהנו שלא לברן קודם הנטילה סשוסיריט טזוהםזתואינךראויורע‬ ‫לברכה תקני ל׳טיל קורט לטהר ה ׳ ד ט א ב ל םכלםקוס אין לנגבם קוד שאמי‬ ‫ששפך עליהם כראויםים ראשוניט וטיט שנייט הר׳ נ ט ה ר ו ו א ׳ ן צריכין־נןיכ‬ ‫ויכול לברן עליהם ואט יצא ט נ ה ואין לו םים ליטולב' פעמים כאשרביארנו‬ ‫יטיל פעם אחת ע ל ב' ה י ד ם שיעור רביעיח וישפשף אותם ויברך אשר •צר‬ ‫ו א ח כ י ש ג ו ן שפיכה שנ״הויברן עני ואח״נינגבידיו ה‪<8‬צ ואעפי שאסרו כ ל‬ ‫האוכל בלא נגוב ידים כאלו אוכל לחם טמא־ונראה ש ל א נגטר ה ע נ י ן ע ד‬ ‫שינגב ידיו וטטטא הלחט כט״ש ייזל לחמס ‪>5‬םאבנויפ לתות פיט פ ט ם א ו א י ן‬ ‫!נרךיהטומאהב׳ויניאפייהכי־איןענ׳ןזהווטהלעניןזהכילענין נטילות‬ ‫ידים לאכילה צריך להרחיק כל צדיענ׳ן הטב׳א ליד׳ טיטאהועל ז ה כשהט׳‬ ‫עדין עלהידים המשקים עלולים לקבלטוטאהוכשניגע בידו ב א י י ה דבר‬ ‫והוא טמא חוירוטטטא •דוונסצא שלא הועילוסעש׳ו כולם והר• היא כאלו‬ ‫אוכל לחם טטא כיין שלא נטל ידיו אבל לענין הברכה אין הדבל תלוי א ל א‬ ‫שיהיוחידם נקיותבל׳ לכלוך ואין אנוחוששין לטוטאהום‪0‬נ»וו!איןלחוי«‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫אם‬ ‫ג* •‬ ‫י‪£1‬ליו זזעויןי‬ ‫י ‪,‬‬ ‫א‪ 6‬נברך קור מ נ ן ו ג ‪ .‬מ ו י נ• מפנ׳זחאנוטנרגיןקוו‪6‬זמ*וי&‪£‬נ׳שחנ‪8‬יל‬ ‫ן׳א נשלפה ושפיר פקר׳ עובר לעשייתן • אבל •ש‪0‬׳ שצתכשאם שפך על‬ ‫י מידים יותר מרביעית דלא בעי נגוב • אחר שנטל יביך תכף המוציא כ׳ תכף‬ ‫לנטילה ברכה ולא •סיה דעתו פן הידיםקידט המוציא ואין צריך לוי שלא‬ ‫לשיח שיחתחוליןיויברךברכת המוציאבבונה^דולה ויקת הפת ב׳ד׳וויגכ׳ח‬ ‫»' אצנעית׳י למעלה והפת ניניהט ויכין כ׳ימצוח ש׳שבפתםחחלת החרישי‬ ‫ע י שנעשה פת דניןנקול י ם נדי שישמעו נ ל הםסיבין ויעניאפ[ יגסיד‬ ‫וזברנה קידם שיבצע הפת ויבצע נעיךפהולא‪ ,‬נצרות עין ני «י‪ 7‬האדם‬ ‫משהוא על השלהן להראות שופע שובע וברבהכדברתיב ואבלות ושבעין‬ ‫וברכתו׳חלקלכל הםסוב׳ן ויאכל לשובע נפשוויחשב השולחן שלפניו‬ ‫נפזבחלפניה כיש זח השלחן אשר לפניה והכעס נ״ל כיבסו שהשולחן‬ ‫שלפני ה'ניזונים ספנו כל צבא השפים ועילה לריח ניחיח לפג׳ ד־‪',‬כך כל‬ ‫איברי תאדם ניזינ׳ם םאותושולחן והנפשיש לח םזח נחת רוח י ולכן פכפר‬ ‫השולחן כשאוכל אכ׳לחו כראוי וםחלק ספנו לכל שואל בשםח' ובטוב לבב‬ ‫וצריך שיהא אימתו עליו ולא ישב בקלות ראש ולא ידבר שיחח בטלח ואציל‬ ‫דבר של נכלית פה חלילה כ״א דת ייראת שמים לתת שבח יהידאה לבור*•*‬ ‫עילמ'תי ת הגומל לחייבים טיבירת שגמלני כל טיב להזמין לני בר ילהם‬ ‫• ומזון להח׳יח את נפשני לעסיק בתורתי הנעימה יבמציתיי ילא •כפר בטובתו‬ ‫זבתגמולו אשר גמל עמי י׳חפלל אליי שכן יהיה תמיד שלא יצטרך לבריירו‬ ‫אלאיונהסשילחןגנוה ומידו הסלאה והרחבה • ואמ יבא לו איזה עני בהיותו‬ ‫על השילחן •תן ליממה שלפניי חלק מפנו לאכיל וישיב את נפשו ויש לו‬ ‫לשמיה שזמן לו האליתי׳תאת המצוי הזאת בהיותו על השולחן כח שייכי‬ ‫ויגםולחסדעםהעניהאיפללהזה וביה ינסו איתי מן השמים א ם ס ר ח ם‬ ‫ירחפו על׳ווצריךלהפיק רצונו וחפצו ולדבר אליי דברים טיביםנחיסים‬ ‫דפק לרעב נפשי ולא •תן לו םעיתולא דבר אחר בעת הזאת א ל א יושיבהו‬ ‫עסגעלהשלחןסכיסיישתיימפתויאכליא׳ לאיברהכ׳הוא לשבת עסיעל‬ ‫שילחנויחן לי לבדו ממה שהואאוכלומםה שהוא שותה אם מעט ואס הרבה‬ ‫דתןלובסברפנימיפותבעניןשלא׳תב״שיקיץבמאכלי •יאמ העני איני‬ ‫הפך בכך שכבר אכל או שהוא מתבייש בכך •תן לו בידו ויוליך עסו או יוזן לו‬ ‫מעיהאיכלדברילא׳שיבדךנכלט י אילטכלפקיפכל מה שיוכל האדם‬ ‫להשתדלליתן חלק ממאכלי• לעג• ודל באייה ענין שיהיהאי שמגדל יתים‬ ‫נב׳תוואוכל עמו או שיש לו עני או עניחבשכונתממשגר להם מעט ממאכלו‬ ‫אי שגיבין תמחי׳ לעניים והוא נותן להט חלקו מה טוב חלקי מה נעימ גידלו‬ ‫ו׳ה־המובטח שלא •»‪^5‬צטןבמעשהידייולאיכא ליד עניית ולא לידי‬ ‫מתטרננשרודםכ׳כל ה ס ר ח ם מרחמים עליו ס[ ה ש ב י ם יגדיל שכר‬ ‫פלוגסא‬ ‫‪2 1‬‬ ‫ת א‬ ‫ז‬ ‫• ח י ׳י״מ‬ ‫•‬ ‫צ א ולמר מטעשז־! ‪! m m‬‬ ‫פ ל ו ג מ א ל ג ׳ ם א מכל דבר ש נ ע ו ל ם •‬ ‫וממעשה הצרפית • וצר׳ךלזכירבתיךסעודותוחרבןידושלם וחמקדש‬ ‫ייאנח על כנה ויאמר מזמור על נהרות בבלואף עלי פ ׳ ש א ׳ ן ר א ׳ י ל ר ב ר‬ ‫דרשינןסמוכימדנת׳ב נותן לחס לכל בשר תו וסמיך ליה ע ל נהרות בבל‬ ‫וביגוןואנחה •אמראס אשכחך ירושלם וגויויעלח ע ל לבו השםמת והתרבן‬ ‫שנחרבביתקדש׳נויתפארתניבעיניתינוונארך גלותנו כםח וכמה הרפקתי‬ ‫ופרקי רעדו עלן‪-‬ואין איש שם על לב והשםיהגדול והקדוש ׳תיויתעיבגיכול‬ ‫מחולל על •דיני ועל כן ודאי ראוי ל כ ל בר דעילהתאונן ולעורר בכי ואנקמ‬ ‫בכל יום ובכל לילה לעתים מזומנים ע ל כל הרעה הזאתהנא' עליגו ו ל ח ל ו‬ ‫פניו ׳תייש־ב שביתנו ויצמח• קרן משיחנו במהרה בימינו אכיר• וכן ב כ ל‬ ‫מקומ שהואה האדם את עצמו בתוך שמחח וחדוה יעלה על לבו זכדון חרבן‬ ‫ירושלים תלות עם הקדש ושיש חסחולל ואז ׳בנע לבבו הערל ולא ירום‬ ‫לבו על שומ דבר בעולמ ויזכה לראיח בנחמת ציון כענ׳ן שכתוב שישו א ח ת ‪.‬‬ ‫משושכלהסתאבליסעליה • ובשבתותויטשאין להזכיר׳נין ואנחה יזכור׳‬ ‫פסוקי נחמת ציון וירושלם ומזמור בשוב ה את שיבת ציון ויאמין באמונות‬ ‫שלמה בנחמת ציון שאלתי ברחמיו •נחמנומאבלנוו׳חדשמלכותו עלינו•‬ ‫ויהי צפית לישועה שראוי לאדמ שלא יתייאש מן הרחמים ואעפ' שהנלוו־ן‬ ‫נארךבעונות׳נוכלזההזמךחסד׳ היכ׳לאתמנו כ׳ ל א כלו רחמיו ו א ם <‬ ‫•תמהמחחכהלוכ׳בא׳באולאיאחריאחראכ׳לתו׳ברך ברכיתמזיןיראו׳‪,‬‬ ‫להזהר נה ילכוין בח לומר אותח מלה נמלה בנחת ובקול רס שישמעו ה כ ל‬ ‫ויעניאחרייאמןייחנךאתבנ׳ביתיבכךימוציאין׳ד׳ חובתן וילמדו א ו ת ם‬ ‫ואם יש לו ספר בפניי להביט בי כד׳ שיוכל‬ ‫פעם אחר פעם ‪.‬‬ ‫לכו׳; יותר ולא יסיח דעתי אחר עיניו בדבר׳מ אחר׳ם מה טובוםח נע׳' ומקים‬ ‫מציה א' של תורה כדין וכשורה ונירם ברכה לעצמו ולכל בני ביתו •ולא •אס'‬ ‫אותה לא שוכב ולא סוטה ואציל כשהוא פרקדן אלא ישב במקיםי ב א י מ ו ת‬ ‫וביראה וכובד ראש והכנעה ויפנה לבו מכל עסקיו לברך את אלהינו •תברך‬ ‫ד ז ן א ת כ ל ה ע ו ל ם כ ל ו ב ח ס ד ו ח ג ד ו ל ו ג מ ל ע מ ו כ ל סוב• ואם חיו שלשות•‬ ‫שאכלו כאחד צר׳כין לזמן ולברך נברך שאכלנו משלו וצריכ׳ןלחזר א ח ר‬ ‫כים ש ל ״ ז לברכה יאפ׳לז למאן דאמר ברכח המזין אינה טעונח כוס ח״נו‬ ‫ב׳חידאבר כשחם שלשח מירח דטעינח כוס וסימניך ובגפן שלשה שריגים‬ ‫וקידם שיברךיטיליריו שאין םברכ׳ן בידים םזוחםות ואפילו כיחיד ו א ף‬ ‫ע ל ג ב דאין מנהני בנךרארלאדם שינהג עצסיבכך כדי לברך ברכת חסיון‬ ‫בידים נקיות סכל לכלוך וכיש כשהיא ‪0‬נדןלאחר׳_'ו׳שלו כיס שלברכיבידו‬ ‫טמצוילרדרוםנלהבא נידוואעיג שלא נתנורןל»«יעו לטייאחרונ׳יאין ראי»‬ ‫לתתםעטמיםעל׳דואחוזתעינ׳םול*טפשזונזו כ׳ אדרנאםלכלךאותם‬ ‫יותר‬ ‫די‬ ‫‪v•V‬תןעליהם ט׳ כד• שיוכל לנקויאצנעותיוביימ כוימקו' שעונד על‬ ‫‪W4t‬‬ ‫*וסאבל והכלי ליפי םה שהיא אדם וליפי תאנילייאשר אכלי וזיפי הלביייך אשד‬ ‫עלי ידיו נאופן שיעניר כלי הווהמיסעליידיו ו׳שארו ידיו נקייתיטהורו' יינגנם‬ ‫היטנ ויאמר תכף נ ם תכף לנטילה כרכה ונדת מיתד להפסיק וראוי ה ו א‬ ‫ייאיםרם כאן קודם בים אס לא אמרמ כתוך המזון כ׳ איןחשלחן מ ת כ י ן ו ל י ^‬ ‫אטייןשאכלכיאםנשקירדנדי ח י ר ה ע ל ה ש ל ח ן נ י ה ש ל ח ן ש א כ ל ו עליז‬ ‫זלא אמרו ד״ח לא סזנח כפרח איקר׳ ולא שלחן שלפני ת' איקי• כי העיד‬ ‫עליז שכל מה שעשח לצורך עצמו עשת ילתיעלת גופו נ ׳ כל דנר ה נ ע ש ה‬ ‫געולמ לצורך הגיף נלנדיא׳ן מעורב ני חפצי שטית" ח לסטרא איחרא ואין‬ ‫נרכיה מצוי שם וזהו ענין בכל דרכיך רעהי יכו בכל דנר ודברישעישה הארט‬ ‫לצורכי ילתועלתגיפיצריך שיש• על לני שנאיתו דבר וענין יצא ממנו הנאין‬ ‫גדילה לנפש ילקייט תפצ• שטים וסשים איתי ענין יהנא' הנפש יק׳יפ החפץ‬ ‫• יעשת אותו דבר ולא לתכלית אתר ואז י ק י ' ע נ ד ה ולא ענד גופי כ• אין ראו׳‬ ‫לאדם אשר נתן אלהיט תכט בלבי אחר שבא ברצונו או ע כ לעי‪ ?:‬שכלי חנף‬ ‫‪ .‬וטרע יטלא מרמיתותתנולותלהמשךכדרכיו ונמנ־לגיו וילך נשיעציתייואב‬ ‫היא עושה צלל בטיס אד׳ריס בטקיימ קטיםופגעיטדביטיצרותרעייורבית‬ ‫אשר בעולם סתיגשות ויעלה חיס נידו ושוב ל• של^ןכריורתי׳ לו שלא בא‬ ‫י* לעילמייאנד בעולמו העהזוה״עה לכן • ע ל ה ע ל לכי אחרית דבר מראשיתו‬ ‫‪ :‬וישקילכלהרנריס כלמבמאזניצדקייראיייכ׳ןכ׳ כלמחטד׳העיזז ה ס ה נ ל‬ ‫וריקוחאייתיו כלייעילייאםייע׳לו לשעת יצא שכרינהפסד'ט אין חנאית‬ ‫ילשנר יהתיעלהמגיע»‪1‬ייא ט‪1‬ף מההפשיאשר יגיע אליו נא־זרייהימ׳ סלנד‬ ‫שהכעיס ל נירא עילט יאדין כל יי יכפר נטונתי א ש י עי‪6‬ה עמי יהשינ לו‬ ‫והוציאילאיירהעילמפאפלהלאורוהסמיכו ע ל שדיאשו ילגדלי ולריממו‬ ‫בעטרתו ובתורתו ומכמה צריירעיתירביתסצילי בכל עתיבכל עיגייאין נ ע ל‬ ‫מנם טנירבניפוואת כלאלהלאחביס יהכעיסוועשיהרע בעיניו ודאי ענשו‬ ‫מרובה לפי האטת והיושר אלא ש נ ע ל הרתס׳יהוא ארך א פ׳יורנ תסדוםאריך‬ ‫אפו לעינר׳ רצוני לתת להם סקי שישיבו בחשיבה שלסח כי אין חפצו נטוי‬ ‫הסת כי אס וכוי ובשקלו בשקל חקדש כל אלו חעניניס יחפש סעשיו ויתקן‬ ‫ירכיו ישוב בתשובה שלפה להפיקרצין כירא עילט יתבד ילסנוע ססנו כל‬ ‫‪,‬‬ ‫בבעילהוכ׳וצא ויהיה םשאוומתני כאמינה ליהנות סיגיעו ועפרו כהתר ולא‬ ‫נאיםורינרכתהיתפצאאתוובכלאשר׳פנה׳שנילכפי שפצינו בדוד ו י ה ׳‬ ‫דוד לכל ודכייםשטל • מ ר א ה ל׳ שהטעס שלא אמר בגל דרכיו»‪ hl‬לכל‬ ‫ודכיוהעניןשאתישהוא בהשתדליתיובטעשיי הסיבי עשה לדרבי'שישכילו‬ ‫יתעניןחוא שאף ע ל «י שאותו חדרך שהיהרוצה ללכת הי ה חיץ סן הטבע‬ ‫להצליח‬ ‫נ ‪8‬‬ ‫ח נ‬ ‫י‬ ‫מרד זז׳ום ־ ״‬ ‫ל ה צ ל י ח בו ס תוך שהיה גינתו לשטיט חיתחנעשת מחשבתו ומיה יו« ליאור‬ ‫מ ש פ ט ו כענץ שםצינו בענ׳ן הכאיהארי והדוב והריגתגלי' הפלישת׳ שאעפ*‬ ‫שמן הטבע היה נרידברפתסיהלעפויהיהיה בעזת ועשיהיאלדרכיישיצליחו‬ ‫ובן סייס הפייאס' וחיעמו דיל שהיה יוצא משפטו לאור וחיעטו וכבת השגחתו‬ ‫היה עושה כל מה שהיה עושה • וכן כל אדבט בידו וברשותו הוא לתקן כ ל‬ ‫> בכל דרכיך‬ ‫דרכיו אל האמת והיושר בהיותוםמין בל מעשיו לשיש וזהו & '‬ ‫דעהו והוא ״שר אורחותיך כי אעפי שהדרך שאתיהולך אינה טתישרת ל*׳‬ ‫הנרישהוא דבר רחוק כפי הטבע אעיפב כיין שכינתך לשמים ולרעת כן אתת‬ ‫עושה היא ״שי אורחותיך וזהו לשוןישר שנרישחיהטעוויוטעוקלכחתלילא‬ ‫שהוא יתי׳שיס העקוב למישור וזהו רבוי בכל דרכיך דעהו אפילו במעוקליט‬ ‫וכן אמרו גנבא במחתרתא רחמנא קרי והוא עני ליה ואט ברשעייבך בצדיקים‬ ‫עאכו־דיברכו ש ל ב״ה צריך ש׳כוין בהם ל ד אותיוישתו גישל תוריואיםדים האי‬ ‫תקן טשהבהיותיבטרביוזןאיתישטיהבייהושעכשגכנילארץיהגדודושלםח •‬ ‫ה ד תקנוה על הרוגי ביתר ויש סוד! לכ״א • ואט מברך בכוס של ב ר כ ה‬ ‫צריך לקבלבשתי ידיו בלב שלט ובנפש חפצה ויניחהו ביר ימינו ויתן בבום‪,‬‬ ‫עינו ולא יסיח דעתו טמנו ב׳ הוא רטו לעני! גדול וטוב עין הוא •בורך ויברך‬ ‫עליובורא פדי הגפןכענין כונתו וישתה טמנו שיעיר שיברך עליו ברכה‪-‬־‪,‬‬ ‫שאכל‬ ‫אחד‬ ‫אחרונה ומשגרו לאשתו ולבני ביתו כדי שיתברכו ממנוי‬ ‫ושתה יבקש אתר מזונותיו או נםלאכהאו באיזה צ ו שיהיה דרך נקיה קרוב־‬ ‫לשכר ורחוק להפסד שכל תורה שאץ עפה מלאכה סופה בטלת וגורר' עין‬ ‫ו ג ל טי שהוא ירא שטיס ורודף צדקת וחסר צריך שיתפרנט ט ט ע ש ה י ר י ו ‪,‬‬ ‫וטיגי ע כפיו ולא יטיל עצטו ע ל תצבור כי פוגט כבוד ח' ובבור התור'והעטרה‬ ‫וכבות בעיני הכריויבלב שסציהדין והיושיוחםבר'הנכונה אין ראו• לחםתפק‬ ‫בטטוןאחריידםא׳ חזיידרטןםוטק טפ• דלטירטא דחגריםוטק טפיויחשויהאד'‬ ‫בלבו לטח אגרע חוקי טשאר כני אדט כי כלט סחזרים אחר טזונותיהם • ואנ• י‬ ‫א מ נ כטל לתתפרנם בטורח אתרים והלא בידים ורגליט בראני בורא עולם‪!.‬‬ ‫י ת י נ א ש ר ב ד א ל ח נ ר ׳ ו ל ט ת ל א א כ ק ש ל י ס נ ו ת אשרייטכ לי ואעשה רצון‬ ‫יוצרי יתברך להתפרנס טטעשת ידי וםיגיע כפי י ואס אטור •אטר בטעטו־ן‬ ‫ותואנות איך אעשחםלאכת ואנשל לטורי ועמדת• וסתי אעשה גס אנכי‬ ‫לביתי להשליט נפשיותתורת ארוגה מארץ טדה ומיום קצר וחםלאכימחכ!‬ ‫ה פ ע נ ת ח ז ק ת לכאורה א ג ל כשתעיין בת כדקות השכל ה נ ה נשברדז‬ ‫ואינחטענהסספקתטפני שזה ויה טציוייהטלך מלכו ש ל ע ו ל ם י ת ב י ה ו א‬ ‫ציהעללטידהתורתוהיא צות ע ל המלאכה למת נבטל *ווי ית מ פ ג י ז ה‬ ‫ושניה' כאחד טיבייוק״טייוא״א זה בלא זה אבלהענין הוא שלא ׳עשיםלאכ ת‬ ‫גן נ ע ותורתו עראי הו אלא תמלאנה תחייעראי בד• להשיג נ פ ש מוי יו' כיום‬ ‫ואין‬ ‫י זיב‬ ‫תפלת השהו‬ ‫עבודתו ראוי להביט אלי העני הלזה החרדאל רנד וזי׳ ואפ הוא אד‪ 0‬ראוי‬ ‫» הגון ראו׳ שיתעטף בציציתז׳נ׳ח)תפיל‪-‬ן נם במנחה נ׳יבלושטן חלקו ותפר י‬ ‫בר׳אה בכונה ׳חרה ספני‪ ,‬שהם המפש׳כ׳יליו הכנעת הלב וכובד ראש ותחיה‬ ‫»רא'ה'על פניו לבלת״ב׳פ ספה ומפה ז׳כחןכאמר׳ פיו •ואין טענהדיוםר‬ ‫דכ׳וז דאי[ קיש במנחי למה נניח תפ׳ל׳יזיתעטיבצ׳צ׳י־שא׳ןהענ׳ן של שחר׳'^‬ ‫לא לעכבישאין ראך לאדישיאםיוקשדתיוהוא לא הנ׳יתפ־ל׳ן וחיח לבס לציצי'‬ ‫והוא לא התעטף בציצי ונפצא שהוא סעיד עדזישקר על עצםו שהוא נ א ת‬ ‫דורש ולא נאה סקים ־ אכל לםצוא זה וזה שו׳ס לקבל עליו עול םלבוישם׳פ‬ ‫ולםהתנרעתפלתהםנחה להיותיבשעירארהלהתפללולהתקב גםושאסרנו‬ ‫להתפלל אותה דדן עראי שלא בהכנעה ובכובד ראש‪ .‬ודאי א •ן סבר זו סבר'‬ ‫של שכל יבעל נפש ־ והיריאת הוחרד על דברו סנקש םקוס להבודד וענין‬ ‫לישב את דעתו ולהבין את לבו לאביי שבשסים כםיש תכין לבם תקשיב אזנן‬ ‫שאס אין הכנחהלב אין הקשבת האזן • ולא ׳אסר אין אעשת דבר שאין כל‬ ‫הקהל עושים איתה י׳לעיגי עלי;הזא ׳והרא וגסות הרוח כ• אין •יהרא תסיר*‬ ‫הרוח נעש״ת הםצותואס אנו חושש׳ן ל ‪ p‬אין לרנד סוף לא הסצוה תעשה‬ ‫דח׳ה סח שיחיחונל חשוחק ח' ישחק לו ועל כ׳וצ א בזה אסר התנא ע״ה חח‬ ‫עז כנסר לעשות רצון אנין שבשפ׳פ• אחר שהפללישחה מעט נ ב ח‬ ‫קוד ש׳צ ולא יחש תפלתו עליו כמשייממח' להםלט ססניבםדוציכחנזש כ׳וא'‬ ‫מבית האסיר•[ ואחכ׳צא בכובדראש ייאמיהינחנ׳ בצדקתן וכוי • ולענ׳ן לום'‬ ‫עליני לשבח יש ם׳ שאינואוסר אותו ואומר שאהד שאין קש בחפלת המנח'‬ ‫אין םקים לומר עליני לשבח כ׳ במקיס שיחדנו שס ליבו אני פשנחיפ אורזי‬ ‫שאין עירמנלעד׳ולאמתהיחידילקימיאנלבסקים שאין יחוד בפיעל אין‬ ‫מקיס לזה הש‪:‬ח• אבל א י ן ה ט ע ם ח ז ה מספיק כ׳ לא ׳!דע מפני ש ל א‬ ‫»חדנו שט ל־נו'ו ב׳חודקיש הכתייהתירח שלא ניחד איחי בענין אחר והליא׳‬ ‫ש׳חייהאדם סיחדשס לחיי'ו בל ה־ים כולו באיזה צד וענ׳ן שיחי' וצדקייחשכ‬ ‫לו ומצוירבה־ילמהנטנעעצטניםלימיהשנח הגדול הזה שמצאנוסתיק;וטונ‬ ‫ויפה והלוא׳ • שיאמר האדמ איחי כל היימ כלו י ולא עיר לא שכל עצמה של‬ ‫הפליחואקרוב ליחיד בכחיובפוע' שאנו מבקשיםמנו כל צרכינו וידענו שאין‬ ‫אחרזולתוובלתו •׳כיללהפיק וציננוכבלעדייופוד־באנחנינושהוא ל׳נו‬ ‫שידינו םסור׳מ בידו ונשמיתינו פקיחת לי והיא הממ׳ח והמחיה יאין ל ן יחוד‬ ‫ז ח ל מזה • ובחזרת שיצ התפלה אנו עינ׳מ אמן ליחד הב'שמית כמו שכתבנו‬ ‫יימעלי־י׳שמכוינ׳ליחיכענ׳׳יאמן הגישמויהקתש׳יאיההואדורמזלזהדאח־‬ ‫א ביאחר פיניואתרניסיועול׳ן אלו הגיאות׳ות בניס ב ג׳'בק ה׳לכן טוב ויפה‬ ‫לאומרווכלהנמנעםלאיםרילאסריחיתירא דאית ביה נסנע מפני לשבח‬ ‫לאחןהכלוםה הפסידנאומרוואדרנאתועלחהיאלהקבלתעיל מ ל כ ת ו‬ ‫ולבקש‬ ‫תיבקעו *ואתו עייפגיגו לבלתי נחטא וכן ראית• דנים יגכביימ אומרים א י ת י‬ ‫וכן ראד י ׳ עיר ‪0‬עס אחר לאוסרו ג• ענין עלינו לשבח תוא הבטחהגרולי*‬ ‫»יאומח‪,‬׳שראל שלא משוב חפלחווריקימטנ• שא ןחלקנובט״הילאגורלנו‬ ‫ג ה ט שכל פ ח שחפ מתטלליפ חילך לשוא ולשקר מפני שחט מ ש ת ח ו י ט‬ ‫ל ח ב ל וריק ומתפללים אל אל ל א יושיע ונפוהפ יחיו עישיהט אבל ישראל‬ ‫‪3‬שחחו׳ט לפני מ ל ן מ ל כ ׳ המלכיט הקנהועטו החסד והרחםימ לרח' ו ל ח נ ן‬ ‫« ל כ ל הסתטלל אליו • ואט ק בכל ת פ ל ח שאדט פ ת ט ל ל ראו• לו לאומרו‬ ‫להבטיח נפשו הבטחה שלטת שלא תשוב תפלתו ריקם * ויאטר ע ל כן נקויז‬ ‫< »יך אח כ ר מ ה ה מ ע ט ואט יש לו עת לקבועלמוד אחר ותפלת המנחיז ט ד ו‬ ‫ישיב ו ט ח נ ע ׳ ט חלקו לק״ט ילכו מחיל א ל ח י ל כ ט ו ב ת פ ל ת שחרית ליחברזמ‬ ‫ע ט זה• ואט לאו בר תכי חוא או שא״א ל ו לקבועיבאיתו זטן כ׳ טאבד פרנסתו‬ ‫אי משאו ומתנוילךו׳עסוקבמלאכתו לחחיותנפשוונפש בניו ובני ביחוולא‬ ‫יתעכב בעניןשיוכל לקבוע לטירקידט ת פ ל ת ערבית כ ל א ח ד כפי ערכו‬ ‫והשגתווכפייכלתוו׳שבבהעד שיגיע זטןערנית־ובחג׳ע זמן ערבית יתיא)‬ ‫אחר שקיעח החמה אין לו לעשות שום מ ל א כ ת ו ל א שוט ע נ ק קודטיש׳תפל'‬ ‫ויקרא ק״ש כמו שפצינו בברכות פרקא קטא כשבאאדם מן חשדח בערב ל א י‬ ‫יאמר אוכל קמעא ואשתה קמעא ואישן קפעאואחיכ א ת פ ל ל ואקרא קריאת‬ ‫שמע ונמצא חטפתו שינה אלא בא מן השדהבערבאס רגיל לקרות קוראנ י‬ ‫אם לשנות שונה ע י שיניע זמן ק ש ויתפלל • ה נ ה שאפילו לאכולולשתוו־ן•‪.‬‬ ‫אין מניח׳ן אותי ואין לומר דה״נוכשביבערב ויווא לילה שכבר התחיל זמן‬ ‫•קישוא׳ךיוכללעשותדברעדשיקרזהא׳נודאמכן א מ א ׳ נ ק ט ב א מ ן ה ש ז י‬ ‫בערב הילל בלילה • ועוד שאין דרן לבא טןהשדיבליללא ממון לשקיעת^‬ ‫ה ח מ ה • ועוד ראם כןלמה ליה לומר אם רגיל לקרא קוראוכוייקרא תכף‬ ‫ויתפלל אלא ודאי שמע מינה דאע״נ דעד״ן לא הניע זמן קיש שהיא יציאות‬ ‫ה כ כ ב י ם כ י ץ ש ש ק ע ה ה ח ט ה ו ה ו א י ט ן ל ת פ ל ת ערבית א י ן ל ו ל ע ס ק ב ש ו ב ו‬ ‫מלאכה עד שיתפלל וכ׳‪ ,‬ראוי ל כ ל בעל נפשלהזהיפזה ואחר ש ק ׳ ע ה ח ס א‬ ‫ל א יעסוק כ׳ אס בשירות וחושבחות ותהלות ה בבהלהפנות מייהראשוניט‬ ‫י ושכרוגדול כמו שביארנו גודל שכר הסקדיטוהטאחרבב׳יהכנס^גיל שגודל‬ ‫שכר המקדימ בערב םן המשכימ בבקר מפני שבבקראין לו שום עמק מ ש א י‬ ‫ומתן ומלאכה לעשות ואין לו ד ד ן אלא לבא לבית הכנסת לחרתחנן לפג•‬ ‫אלהיו •תברךאנל בערב שהיא עסוק במלאכתו וצר׳ולגמורעניג׳ווכל‬ ‫הפציוומניחחכלובא לב הלבקש חפצי שס ס שכרי גדול כ פ ו ל ומכופל‬ ‫ובפרט אמ הקדימלבא משקיעת ההפה ואילך והוא בבתיחיד׳ מצפה ופקייז‬ ‫שיבאוהעמ ל ה ת פ ל ל שהוא חשובבעינ׳ המלך הרבה פאדוגבור •קרילו אח!‬ ‫ש נ ב ש אתיצרו לבטיעצסו סכל עסק ורץ כצבי לראיש והוא יו ׳שלט לו שכרו‬ ‫י ‪,‬‬ ‫‪ ;.‬ג ע ו ל פ‬ ‫ליג‬ ‫*‪4‬לת עדביין‬ ‫‪ nangi.‬ז!זז?ונ‪/‬יל ונזה יאיץ״מיו ושנותיו נמו שמןןעו נןווואת׳ ד' א ת נ מ ו‬ ‫•מדפוזחשיכו נ נ ׳ כנישתאנ• הינ׳ דתור!נו ת ״ • ומן ה ס א ס ר הזד! אפשר‬ ‫!לדקדק ניהקדמת הערנ היא העיקר׳יכדיא אקדמו ואחמיכי והיא עיי הקרפ‬ ‫‪.‬אערג כלבד ודא אמר אקדםו עלי השכמת הנהר ואחשיכו ‪ %‬ה ע י נ דאינ‬ ‫מה ענין אחשיכו לינר עלי הערנ והגיא כלי העולמ מחשיכץ להתפלל תפלת‬ ‫ערבית ימה היתה הצואה יתירה ע ל בל אדמ והליא אין נמנעים ככן כיי העול '‬ ‫א ל א ודאי הצואה חיתה שיקדימו נינלי ארם וימנו מי' ראשונים ואב דוית ליו‬ ‫לומראקדמובצפראוברמשאכיובויומרלאהזכיר ה ק ד מ ת ה נ ק ר נ ר א ה‬ ‫שההקדמהחחר לערנויזענץ א' הוא״ילאיקא׳ אבקרוערב»‪1‬א אערב ל ח ו ד ה‬ ‫ומבשבקדולא היצרן• להזהירם עליו י אבל אפשר לומירלעולס יזם ביענ׳ני'‬ ‫ואקדמיקא׳ אבקריאחשיבו קא׳ אערב יש״ך לומר לשון הקדמה א ב ק ר ב׳‬ ‫ע ד ן לא נבנם אדם שם יבל הלילה סניר יצוה איתמ יזרזם ע ל זה שיה׳י ד ם‬ ‫חקידמיןלבל אדם • א נ ל נ ע ר ב ל א שיין לשין ה ק ד מ ה עיקרית כיין שבנר‬ ‫נאואנשימונבנסושמ כ ל ה י י מ א נ ל ל ש ו ן אחשיכושיין שיקיישם ל ח ש ן‬ ‫ולא יקדם ח ח ש ן לביאחמ ל נ ח • עוד אפשר לימד ד א ק ד מ ו ואחשיכו ע ל‬ ‫שנ׳המ בא קאמרדאפ׳ ע ל הקדמת הנקר שייך אחס׳כו משים דצריך ל ב א‬ ‫נעיד שהחשךבעילםקידמ אור הבקר •ולא אמראחש־כו לנדסשיס ד ח פ ל‬ ‫ערבית צריך הקדסה קידם החשך ולא סג׳ בשחשכ לבדויהיה פירוט הדברי'‬ ‫כך בבקריאקדיםו בענין שהחשיכו שיהיה קידם איד הבקר • יבערב א ק ד ם ו‬ ‫נענץ שיוחטיכו אחס אחר הקדסתבם ולא שכנר ה ו א חשך וכל עני[ נדרש‬ ‫נפי עניני נשהחשך מוקדם לאור ההקדמה ה ו א החשך וכשהחשך מ א ו ח ר‬ ‫וןהקדמההיא קודמ החשך ולעילמ הוא נמצא בשתי החשיכית • יזה הטעם‬ ‫הוא ׳יתרמפנ׳ שנמצא שמצויעלהבי ענינ‪-‬מ ולא ע ל הא לבדו • ועל הענין‬ ‫שכתבתי הטעיהראשין מספיק • ‪ .‬עיר טעם אחר שראו• להיהר בהקדמת‬ ‫חפלערב• מפני שתחל היום הוא הערב כ׳ הייס הילך אחר הליל הילכ צריך‬ ‫לחקר• קודיש׳רנס היו שימציבבח מירח ומשי לאדון הנל'וויעיד עליואיתו‬ ‫וויוםאיךהיאעבדנאםןליוצר בראשית'וועובד מ א ה ב ה ובנפש ח פ צ ה‬ ‫זשיקד על דלתותיו׳ים יים דיל מחיפמם׳זמ זה ומיום ז ה ו ש מ נ י ח כל עסקיו‬ ‫וכל חפצץ ובא לולנמור ולק״מ חפצי שמים ודא• ש נ ד ו ; ת ל ועבודה נ ת ל ה‬ ‫עבודתו‪ .‬ובשהזיע זמן קיש של ערבית והוא יציאת הנבנימ י ת פ ל ל ו‬ ‫הקהל ערביתדתפלל עמהמ ילעילפ ישתדל ארס ל ה ת פ ל ל ת פ ל ת ו ע ם‬ ‫הצביריטוגההיא לוהרבהמאד שאין פדקדקיןבעיון תפלתי אלא מתערבת‬ ‫עם תפלת הצמד נאינהחיורתריקפ • יאמ הקהל מקדמים להתפלל ק י ד ם‬ ‫זסןקישלאיתאחרמפניבךארא־תפללרקרא עטהפ שאץ לפריט עצמו‬ ‫מןהצנור נשום עניןילא יקיא איתח קיש ל ט פ חייבה לא כקירא נתירה כד׳‬ ‫י מלא‬ ‫‪ 1‬ע‬ ‫» א‬ ‫~ ־‬ ‫*'׳‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫‪ > Avn‬״י‬ ‫‪w‬‬ ‫» ל א ל פ י ו ש ע « מ ו מ ן ו » ‪ 1‬י ו ר ו כ ד י ל ס ם ו ך ג א ו ל ת ל ת « ל ת * ואתרי‪4‬יאיץ‬ ‫הנכבים •קרא קש פעם אהדת בעונתה ל צ א ת ידי חוגתו ולקיים סצות אלה׳ו‬ ‫עליו כתקנה ולא •אסר שוס ברבה כ ל ל אלא אס • י צ ח יאפי ‪m‬־‪o‬־‪ t‬א ה ב ת‬ ‫עולם הםסוכתלח וחותם בה א ל א הזכרת שם ומלכות ו י ׳ ייו בזה ולא יכניס‬ ‫ע«םו בספק והוא עקר היראח לחחרחק חאדם בכל עניניו מ ן ה ס פ ק ו י ת כד•‬ ‫שלא יבא לידגפכשול עון ׳ וכן בתפלת ערבית של שבת שפקד׳ם׳ן ה ק ה ל‬ ‫להתפללבעודהיופ י ת פ ל ל עפהפ ואח״כיקרא קיש בזמנה ו א ח כ ׳ ק ד ש ע ל‬ ‫ה ״ ן ־ ואין לקדש קודפ ה ק ש דתד׳ר ושאינו תדיר תד׳ד קודי• ו׳כויןבברכותיו‬ ‫גראו׳ וחפ ד'ברכות בילפניה וגילאחריהוצריך לכו׳ן בכלאיפהן כראוי ל ת‬ ‫ובפרט ברכת ואמונה שסספיביציאיםצר׳ם ובגאולישצר׳ילבוין כה לתת שבת‬ ‫והודאה לשסו יו על כ ל הטוב שהטיב עסנו והגמול שנפלנו ל ה ו צ י א א ו ת נ ו‬ ‫מעבדות לחרותוחיא סצוהלספר ביציאת מצרים ביום וכלילה כפו ש ד ר ש ה‬ ‫ב ן ז ו פ א ס פ ס ו ק כ ל י ס ׳ ח ״ ך •וכן בהשכיבנו שהיא כגאולהאריכתא ל ה ת ח נ ן‬ ‫לפני השית שכמו שגאלנומםצרימוהצ׳לנומכסח מקרים ופגעים רעים כן‪,‬‬ ‫•שפרנוטכלרבר רע ומפחד ל׳להוחותפ ש י פ י עסו ישריוהוא ב ע י ן נ ^ ש י י ז ז‬ ‫ויאמר קדיש ולא הו׳ הפסק בין גאולה ל ת פ ל ה כ• הקדיש מעין ג א ו ל ה ה ו א‬ ‫ש תקיששמיהרבאבמהרהבימינוויצמחפויקניה• ויסמוך גאולת מ ת פ ל ת‬ ‫כ׳ כ ל הסוםך גאולה ל ת פ ל ה אינו ניזק כ ל אותו ה־ופושכרוגדול כמושמציננ־‬ ‫בחזקיה מלך ׳הודח ששבח את עצמו והטוב בעיניך עשיתי ואס ר?ל שסמך‪..‬‬ ‫גאילה ל ת פ ל ה ולא שנא ככמר לא שנא בעדב צריך למסוך וענין חםמ׳נוי־נ‪.‬‬ ‫הוא שיש לו בטחון נחשי ער בל אשרעשתביציאתםצריםלאבות׳נו ולנר׳‬ ‫ומאמין אסונה שלסח שנידו חבחוחיבולת לעשוח ב ז ה ו כ ו ה ובידו ל ה פ י ק‬ ‫ולגסיר כ ל צרכי דבריו ולכן הוא סומך תפלתו להבטחה הזאת להורו' שהוא‬ ‫שואל ספנו כלצרכיו וכל ענ׳נ׳ו וםבלעדיוא׳ן סוסך ואין עתר ובהיות בונתו•‬ ‫שלמה בענ׳ןהזהוםתפללאליו בבל לבווסקבל אותו לאדוןולפטרוןוהוא‬ ‫כ ע ; ד המבקש פרס פרבו להחיותו בי זולתו א י ן לו חייבם ו ד א ׳ ש ב ת גדול‪.‬‬ ‫וצדקהיחשכ ל ו בהאשנה היאתוכל אותו היום לא י א ו נ ה א ל י ו ג ל רע ולא•‪:‬‬ ‫• א ד ע ד ב ר ת ק ל ה ע י ׳ ע ן נ י נ ש ע ן ע ל ה צ ו ר ב ה ו ח ׳ ת הימבטחו־ • ו ע נ י ן ‪:‬‬ ‫תזק׳ה לא ה ׳ ה ט ש ת ג ח ע ל פעם אישסמן ולא פעמים ש ל ש אלא שתוא חית‬ ‫מוחזק בזה בל •מיו סגודל הבטחתו והא מנתו הגדולת י ויתפלל תפלתו בכונת‬ ‫ראויה כשאר התפלו ולא יחשוב בלבו לאם'אחר שכבר אסרתי זאת ח ת פ ל ח‬ ‫זזחחנושח נ ב ק י ו א ח ר כ ך בסנחח והנני מ ת פ ל ל אותה בערכ יכן ל פ ח ד וכ>‬ ‫לפתרתו איך יה• ה ל ו כונה בדבר םודגל ושגור ככ בפיו איא לכוין כ׳ כ ל ד נ י‬ ‫שנת׳שן פעם א ת י פעם בעיני חאוםהס‪-‬הוא^לו ל פ ש א ב ב ד מ י א ש י ־ ו ל ג ו‬ ‫ע ל ץ וכן בקש שאומר או*‪1‬ה פעמים ככל יום בב‪£‬י ו נ ע י ג ואיך‪.‬ובל ל מ י ן כת‬ ‫ל*א‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫"י‬ ‫י ‪.‬׳• ‪, u‬‬ ‫‪.‬‬ ‫לר‬ ‫י«לת‪.‬פנחת> וערנית‬ ‫^‪ hlufi‬אשףאצצי‪»0 .‬ין היזם עלי ל נ ג ך יהיו נחשנ׳יםיבע׳ניו כאלו וליום נ ח »‬ ‫^ מ א ג ו י ו ט ג מ תרשה הנאה מאת המלך שאזנ׳ בל העם לשמוע פחגם הסלך‬ ‫וטןוגיזרבתיכהכר׳לגמיוולק״מ עליהטכן ראוי ל כ ל אדמ ש י ח ש ו נ א ל ו‬ ‫הדברים שהם חדשים מקרוב נאו ויבוץ נהם כראוי לגמור ילקיימ מאמיהמלן‬ ‫ממיה ה נ ה • ובן בענ׳ן תפלותיו בשבא להחפלל תפלתו ל א ׳חשויבל תפלות‬ ‫ש ה ת פ ל ל אלא יחשונ שמעתה נכנם להתיצכ ולהתפלל לפגי מלכו שיע ‪• v‬‬ ‫מ ר י ן שיעמוד נפחד ו ר ע ד ה ג ד ו ל ה ל ש א ו ל ממנו כל הדברים הצר׳כין לו‬ ‫ולהתחנן ככל תחנה כל נקשה נ ע נ ד ה ע ו פ ד בפני רבו וםנקש מפנו צרכיו‬ ‫ושופך את נפשו לפניו שלא ישינ את פניו ריקם • ועוד שאם ה ו א םואס‬ ‫נתפלות׳ו לומר אותפ פעם אחד פעמ גם ה נ ה ימאס נהם ו ל א יפיק רצינו‬ ‫ל ם ל א ת לו שלתו להכין לו נ נ ק ד ונערנ ובצהרים וכיון שהם ייצרכו שצריך‬ ‫להם בכל עת יננישעה ונילי האי יאילי למה קץ נפשי נהם ימאניעצמו לרעי‬ ‫‪ ,‬ואסור לדתם עליו וכן אואל על פיםסיר אונו משמוע תירה יגיילים' כ׳ האום'‬ ‫ע ל דבר שכבד למד או שכבד שמע ל מ ה א ח ז י ר ל ל מ י ד א י לשמוע י ה ד י‬ ‫למדתי אי שמעת׳ כסת פעסיס • ו ע ל כן מכיר אזני םשסיע תירחגס תפלתו‬ ‫איעכת ג« בתפלות שחיא מתפלל לפני ם׳ שאמר והיה העולם בכל •יס גפ‬ ‫והוא שומע ועונח ומכין לו טרף ימיון לכל יומ ויום ואינו מואס בתפ ליתיו ־‬ ‫אבל אמ הוא עושה בתורתי כךימיאס בה גפ היא •חשוב תפלותיו ל ת ו ע ב ה‬ ‫»לא יענה איי‪/‬ז יגעלה נפשי אליי כיין שהוא גיעל כתירתו וכל מה ש ע י ש ה‬ ‫איני אלא להנאתו ולתועלתו • וטוב לאדמ לכו׳ןבברכותיו ו ל פ נ י ה איות ט‬ ‫מתחלת הלילה א ל א למצוא השבון למען דעת ככה ברכי הוא סנדך שלא‬ ‫יפחותטקיבכל יום וכל המוסיף מופיפין לו • ומפני שתפלת ערבית בתחיית‬ ‫הל׳להוהיא התחלת היום שהיום חולךאחר הלילהצריך להתחיל ולמנורת‬ ‫מתפלת ערנית ויהיו כרכות ראויות להםנות שיברך אותם בכינה ראויה ד א י‬ ‫לאו הנ׳ נרנות פסולות איקרו ואינן ראויות לםנין אדרבה ל ה ט א ׳השב לו‬ ‫ה ו ומה טוב הלקו ופה נעים גורלו אס יוכל לסנו' אותם כילם בכינה נ׳ ודאי‬ ‫ע ש ה רושמ למעלה ומברכות׳ו יבורכו עליונים ותחתונים י כי עניו סוד ס א ה‬ ‫נדכית היא עניןנשגכ עד סאד ונורא כ׳ לא ע ל חנם אזל מה ה אלהיך שואל‬ ‫?עפךאתמהאלאמאהוכיוןשהשיאינושואלמעמנוכיאהדנר הזח בלבד‬ ‫דבר גדיל הוא ־ והענין הוא כ׳ כל העולמייא׳נן מתקייםים כיא פצר הפעולות‬ ‫מטובות הנעשות לפטה כי צדיק ׳סיד עילם ואס אין צדיק א ץ עולם מתקיים‬ ‫וםכרנתוימוכונלצבא השפיפמרוסרקיעא עדתהימא י׳׳ ואככלזהאדם‬ ‫»שפל פשג׳ח עליו ימתב נן ננרנות׳ו לומר אותם נראו׳ הבל אותם הברכות‬ ‫| ו ל ה ובוקע כלהאוירימעי שסג׳ע לפנ׳גסאכבידווהיבה ככ •בולמתעטו‬ ‫נוושפת שמחהגדיליו נאוחז שבח העזלה מאת אדפ ננזרמאד^ה כ׳ מחוסר‬ ‫קורץ‬ ‫* י ן‬ ‫מ נ‬ ‫;‪i‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪. . .‬‬ ‫» י ר היו• ‪ -‬״‬ ‫קיוץיטתעלו! בי ‪ p m‬ליי פחית יםזון וניחןמרף ליביתי *ותה את •»•‪ ¥‬וםשג•*‬ ‫' ל כ ל ח ׳ רצון •אבל פחיימקיא׳ןהדברנגפר כאשר ׳תעל׳ידע׳הן• ו׳ום השטת‬ ‫שנסנעיס ספנו כסח ברכו'ב בבל תפלח צריך בעל נפש‪,‬לחיה בר׳ לחשל**'‬ ‫זלבו׳ן בבל ברבות חעול׳ט לקרוא בתורה ובו ברכוח ש ל ספס־ר י׳עלו לו • יי‬ ‫ואם הוא הםפטיד בעצמי מח טוב יסה נעים גידלו ב׳ סברן ז' נרביית בחרתן‬ ‫בתיןהיפתי ואם לא בא לידו נדי להשלים כבר א מ ר נ ו ב ג מ ר א סמלי לרזו‬ ‫נאםפרמק׳ ומגד ובן ביט אבל ביה הוא טורח גריל למצוא צד ל ח ש ל י ם כי‬ ‫כשאנו מונין אין אנו מוציאים אפ׳' שפינ׳פ כיצד ת תפלות ל ח נרצית לריבוי‬ ‫הבקר עד ברבת התורח'ט ברכות ב' של ברוך שאמר וחתימת ו ברכות דק‪/‬צ‬ ‫ה ם נ ח ו ל ח הר׳ סיג ויד של חפטרות הם ‪ fy‬הר׳ חסרים םהמנ׳ןכגי־״יאם‬ ‫נאמר ש׳כוין לברכות הקיראימ בתורה ס׳ הוא חפבוין בחם • לב ן ראיתי'טוב‬ ‫ל׳קח עסי מעט בשמים או הדמ ומשעה ל ש ע ה יריח בה ויברך ו ל א מצאות׳‬ ‫תקון אחר קרוב מזה אחר שאינו י ו צ א מביה ו ה ח כ ם עיניו ב ר א ש ו ל ה ב י ן‬ ‫ולהשכיל כל הענינימ ע ל מחכונתי ואין אנו חוששין אם חוא נוהג צצך‪-‬להר• י‬ ‫נעצ׳ בשמים כל שעה ולא עוד אלא שאנחנו מבקשים ביויהזח כל^צויעינו׳‬ ‫ואיך׳ עשה ההפך •דביון שעושה חדבר ל ש ש אין לחוש וד׳ לני מה י‪6‬ואסח*‬ ‫תור וגדר שגדרו חבמ׳יעל׳ ועוידחעטג נשמיהוא זה ולא תענוג דגיף נם'שר?ל‬ ‫א כ ל הנשם תהל יה איזו דבר הוא טהנשמינהניממנוולא הגיף זהו תריח ואכ‬ ‫נפש‬ ‫אין חשש לתענוג הנפש ואעג רבתי' כי בל*זעפש אשר לא העיצה‬ ‫הבהמי הנקשר'עםהגיף אבלהנשסיא׳ן לה ענו׳ מוח וכן*ל־וא ענין יכפיעלי•‬ ‫מאשר חטא על הנפישציער עצמו פהדנר׳ישהנפש סתחנית סהס י ואין לנו‪..‬‬ ‫ע ס ק בררו הזה כ׳ אין זה מקומו •ואחר ש ה ת פ ל ל תפלת ערנית צריך לקבוע‬ ‫עת׳ילתוריכאשר עשה בבקר כיש והגית נו וגו י וצריך שיחיה קורמ אכילהכ•‬ ‫מקשר התפלה עמ תלמוד לומרוהיא מצוה רבה ומקיים ילכו מחיל א ל ח י ל‬ ‫ויזכה לראות פני שכינהכסו שדרשו זלהה • ועור שאין ראוי לאציל קודנ^‬ ‫אחר שיהתענינ הנפשימזונה יזה תעניג הגיף ומזונו ראו׳ לו להסדינש מזון‬ ‫ד נ פ ש למזין הגיף • יעיד כ׳ האכילה מביאה את השי נח ולא <ח• ה לי אפשרו'‬ ‫ללםידםן השינה שבעיניו יתנימה שבעפעפיו • יאפ היא רעב יצמא ו א י ן‬ ‫לב פני׳ ללסיד ״ ט ע י ם מעט לישב את לבוויעסייבחורהואחיכיגסורסעידהו‬ ‫גראו׳ילא •אפר אקים באשםירת היקר ואקיע למיד כראייילסה ל׳ לקביע‬ ‫קידם אכ׳לחילא אחר אכילה זי אינה טע‪J‬ה שאיןלוילהנ׳ח ה י ר א ׳ מפני‬ ‫וזסםקם״ורעאם׳חגנר על׳י ש נ ת י א י א י י ח דנר׳עבור' ו ל א יוכל לקיבוע׳‬ ‫למודו ולזה אין ראו׳ לתתש׳ץ את הסצוה הזאת ואם פיתבטל מן היויריז יש‬ ‫;בטלים הרבה כנגדו לכן כל בעל נ פ ש צייך שתהיה לו שעה קביעה נלילד•‬ ‫ל ל » ח קידס מ י ש ן א‪ 0‬א‪6‬שר פורס שיאכל פ ה סוג וםח נעים' ו א ם איא ל ו‬ ‫יעע‬ ‫‪•,..‬י‬ ‫• \‬ ‫׳‬ ‫'־\־ל׳‬ ‫לה‬ ‫הפלת עריית • •‬ ‫לעכב סעודתי ׳<;כע אהד הסעירה ולא ׳ ב ט ל א י ת ו ק כ ׳ ע ו ת ע ל ^ י ם ד נ ר‬ ‫‪ t‬מבעולם נסי שביארנו בקביעות היום וצריך שילמוד הורה נביאים וכתובים‬ ‫< וסמנה וגמרא ולא יעבור םזה ביום ובלילה ובנקל •כול האדם לקבוע בל זרז‬ ‫בטי שביארנו • יאט יש עסי בן אי יזלם׳ד ׳למיד עסו כדי לקים פצית ושננתפ‬ ‫לבנין יכל פצוה שיכולת ביד האדם לקים ביים יבלילה לא יעביר עליה יידז‬ ‫פן הסצייז שיכול האדם לקים כל ׳ים ייים יאעפ' שאין לו בנים ולא תלםירים‬ ‫•אי שאיני בר הכ׳ לפחיי‪/‬׳תתנר עם חנ׳רו להתוכח על א י י ה דבר א ו ענין‬ ‫ועל כל פנים יצא םכינ׳הם תיעלת ש׳לםרו זה מזה אייה דבר אי ענין י ו א ם‬‫•אפשר לו להתחבר עפ הברה לקביע למיד כלילה מאתה למוד שיהיה א ם‬ ‫פקרא םקרא יאם משנה משנה ייאסרו קדיש על קריאתם ומה סוב ופה נעי'‬ ‫וכן ראי׳ לכל בעל נ פ ש להתתנר ע ז העיסקים כלפיד ב׳ןב׳ים ב׳ןכל׳לדז‬ ‫יאחר שיניע ע ת ה א י כ ל‬ ‫כה׳שיטנהפהםו׳שלישכרויכיתעמהס•‬ ‫יטיל ידיו בראי׳ ויברך בבונה ויסטיך נטילה לברכה ילא יזיק בלאות סעודה‬ ‫‪.‬ויאכל מאכלי בכיבריאש ו׳הייכינתי להברייגיפי לעביר'‪'11‬ני'תיית ילא תהי'‬ ‫ד!כתה להתענג נאותי שעתולפלאיגריני כ׳ ז ה דרך עפ׳ ה א ר ץ י ה ם כ ל ׳ ם‬ ‫׳אשרלא שחו לנגיעודאבלםי שהיא בעל נפשיירא ש;׳ם אין לו להתהנית‬ ‫‪10‬‬ ‫ו ל ה ש ל י ם חפצי שטיס כסיש לפעלה על פסיק נכל דרכיך דעהי והיא עקר‬ ‫גדיל •להכניע היצהר סגיפו של אדםייתדבק נטהר יבקדישיילאידעדבר רע‬‫ולא יבא שוםחקלה עייחטץ היבידי׳צלחיאחראכילהאםישלו לעסקנשז'‬ ‫י פ ל א כ ה י ע ס י ק נ ח קידמ שישן כדי שיניח מקים באשמורת לעסיק בהירה כ׳‬ ‫היא שעה פנייה ראייה ללמידיאמ לאי ׳תייר ללמידבעיד שהוא נעור ע ד‬ ‫שיכביד עליו הטינח י׳נרך נ ר נ ת המפיל חבלי שינה על׳ יגיל שהנרכיהזאת‬ ‫אין לברכה בכל שעה שריצה לשכב עד שיראה הוא נ עצמי שהשינה נ א ה‬ ‫עליוועפעפיע׳נ׳ו נאחזות לישן • כ׳ איך •ברך המפיל שעה יעדין ה ש י נ ה‬ ‫ל א באה אלא שהוא מכין לה םקוס שתבוא ודאי ברכה לבטלה היא י ולפי‬ ‫שראיתי הרבה מ ׳ ארט טועים בזה הענץובכלעת המן מ פ נ ק ש ם ל ש נ כ‬ ‫ע ל מטותיהמ טנרכ־ן כתבת• וה כ׳ראו׳ לכל ירא שמימ להזהר מ י ה ו ש ל א‬ ‫*ברךאותה ניא נשעה הראי׳ילהוהוא טע נכון י ואחריה יקרא קש עד פיוה־ת‬ ‫אם שמוע ואעפ' שקריאתה להגן היא ניכ מציה לקבל עליי עול סלכית שמי'‬ ‫" יךלמטתו והטעם פשיםדשינה א פסיבטיתה יקודם שיפטר פן ה ע ו ל ם‬ ‫ראוי לי לקני עילמלכותשםים עליו ואהבתו ויראתו ועל ענ׳ןיוה נוהג׳'לוס'‬ ‫>׳דו׳ שים דפה הס עוש׳ס כ׳ אין הארס •ודע את עתו ו כ כ ה א נ ש י ם ר א י נ ו‬ ‫ששכבו ע ל ט‪9‬תס ולא קטו סמנה ומה תה• ה סן הנשםה ההולכת כך פ ת א ו ם‬ ‫‪»H.‬׳ אדוניה ולא מ ד א ה דבר פ ה ב׳דה ועל כן ראו׳ ל ה ר * ד ו ת וידד כללי‬ ‫‪,‬ן^ךןך ‪.‬‬ ‫••!־•‪...‬־‬ ‫‪0‬‬ ‫‪,‬‬ ‫סדר היופ• ••‪•'.‬׳״« •‬ ‫י*‬ ‫*פרס׳ מכלימה שעבר עליו אותו היום ־‪:‬וישאל מ ח י ל ה מ כ ל מי שציער אותו‬ ‫או דבר כנגדו • ואט אתרייציערו אותו ידברוכנגוץימחול ליהמ מחילה גמורה‬ ‫מלב ומנפש מחילה החלטיתיכן מצעו חםירים הראשונימשהיו ע ו ש י ט כן‬ ‫קודם שישכבו על מטו‪1‬ם ואומר׳' שר׳ ל‪:‬ה טר׳ה לפלוישעשה ל׳ בך וכך וכן‬ ‫‪:‬דאו׳ לכל בעל נפש וזרע הקדש לעשות ו א ע פ ' שהחטא הוא נ מ ל שהלבין‬ ‫&נ׳וברבים איפה ׳עבור ע ל פ ש ע כמושמצ׳נובש' רם ע ל כל דמים שעובר‬ ‫ע ל כל פשעינו כמה וכמה פעמים ואינו מבקש אחרינו ואיך אנחנו ׳תושיבז‬ ‫אפלים שפלים מבקשים אחר אנשים אחים כילנובנ׳‪.‬אישאחדואול׳ גדולים‬ ‫וטוב׳ ממנו להנקם על פשעיהם ולנטור איבה חל׳לה^חל׳לה לזרע אברהם‬ ‫אבהרחםיס לעשות כדברהזה יוכן דודהעהביושד דרנו היה משבי עצמו‬ ‫ע ל המרה ה נ ח ל ח הזאת ואמר אם נסלח׳ שולמ׳ רעוכו"‪ .‬ואח כ יאמיפסוקי‬ ‫ד ר ח מ ׳ כ ל א ' כפ׳ דרכו וכל המופיף הר׳ י ה משיבו* ושומר מ צ ח ו ת נפש}‬ ‫‪:‬וישתדל שלא ׳שקע בשינה א ל א מתון דת כד׳ שתתראה נשמתו לפנ׳בור'‬ ‫'עולם יו מתון ד תוכן יחמול עליו בעל הפקרון להחזיר לונשמתו מחודשת׳'‬ ‫מ כ ל טוב כמו שנאמר חדשימ לבקרים רבו? א מ ו נ ר ו ן ׳ וענין הפסוק ד ז ו א‬ ‫•לומר לנו שאין נאמנותו ' ת י י ת כנאמנות ש ל נאמני בשר ודםכינאמניב״ו‬ ‫משחוזר׳ם פקדונם הלוא׳ יחזרו אותה כאשר נתנח להם מבלי ת ו ס פ ה ובל•‬ ‫מגרעת והוא דבר בלחי אפשר ב •דם לעשותכ׳ עכו! כ ל יום ויום הםחחדש‬ ‫ע ל איזה רבד שיהיה כלהואבד כ׳ כל דבר הווח ונפסד • אבל נאמנות חיית ‪,‬‬ ‫זית חתר הפקרין המיפקר אצלובתוספיטובח ומחיר ממה שהיהכשסקפידו‬ ‫• אצלו‪ .‬יזהי ענ׳ן רבה אמונתן גדולה ורב היא אמונתן עד מאד‪ .‬שלא כ ד ר ן ‪.‬‬ ‫האפונות והיא לפניססשורת הדין ומפנ׳ שהאמינו בו ובטחו בישועתו ואינו‬ ‫דן את האדם לפי מעשיו ולהתפרע מפנו בזמן שהפקרון כידו מפני אמונתו‬ ‫‪ .‬הגרולהוכן ראוי ל כ ל א ד מ ל ל מ ד מדרכי קונויתוית יכל זמן שחבירו בטח‬ ‫• בו למסור בידו איזה דבר או ענין ונמצא שיש לו אצלו איזה טענ או טביעת‬ ‫ל א יעכב פקחנו מפני כ ן אלא ׳חזוי לו את שלו ויתבע א ו ת ו לרין ואעפי‬ ‫שיהיה חמסן או אלפ יעשה הוא את שלו והוא את שלו ותרבה פתתיילטקי'‬ ‫לפתו להולן בדרכיו ואינו מקפת שכר שיפ ברי' כפש דהעיהאשר• איש ירא‬ ‫היה נשוי אשה יקדש עצמו במותר לווכבר דברו‬ ‫א ת ה י ו כ ו ׳ ואם‬ ‫אחרים נזה כל הצורן אין יתנהג האדם עם אשתו בשעתדתשםיש ו ה כ ל ל‬ ‫מעולה רוא שיעשה אותו מעשה באהנהוחבהברצונח וטתשבתובהוכונתו‬ ‫לקימהסציחולאירבתדבר־םעסהכמשםגידלאדםסהשיחואפ׳' ש י ת ה ‪-‬‬ ‫קלה שנין א;ש ואשתו שלא ל צ י י ן תיבע׳ןאותו‪ .‬ל ר ן ע ל ־ ד ‪ ,‬ו(נלפירוש‬ ‫‪ 1‬באשתו אסרו קיו באשתחבירו ע ל י ה העצין ר ה י ה נ ר א ה פ » מ ומוי־זר עליו‬ ‫כיון שנתן לי רשותסה ל׳ מעט מה לייהרנה א פ י י ה ג י ת ק ע ^ מ ו ר י ע ל ׳ ה ‪,‬‬ ‫י י ‪ # ^ .‬״ ״‬ ‫•‪•i.-i‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ליו‬ ‫ה פ ל ת השחר‬ ‫‪ .‬זהשתאניחאדקאטר באשתו אםרו דהיכןאםרו ואש הענ׳ןהיא תקנישתקנז‬ ‫ןיא מצאנוה בשום מהים שאםרו חזל לדבר איש עם אשתו כד׳ שיבא על זת‬ ‫קיו באשת תכירו אבל עכשיו שמצאנו פסוק מפורש סניר ליאדם מ ה ש תו‬ ‫ופירשו בקבלה אפ׳‪/‬ש׳חח קלת שבין איש לא שתייבא הקו בראו׳ לאשור‬ ‫בל דבר באשת תכירו שנאסר עליו וא כ ראו׳ לאדי שלא להשתמש באשתו‬ ‫קידסש׳שן סמיך לשכ׳בתם כ׳ מתון שחם נעיר׳ם הס פתהלב׳ ביצהר וא״א‬ ‫שאותיזיינ׳היהקיישאסר׳אםסצדענ׳נםאס מצר שאפשר ש ה י א א ו‬ ‫ח׳א חרחרו בדבר אחר‪:‬ב׳ום ואין חמ ת ש נ ה נקיה • ז א ת יעיד‪.‬כ׳ א י ן ר א ו י‬ ‫לתשיתדעתיםקדושתהשיאשר קבלעילמלכיתיעליו להפטרסןהעה*‬ ‫נאשרכתננו שצריך שישקע כשינח מתיך דת יקדושה א ב ל אחר שכבר‬ ‫נררטישניהסיישנוכנרנתנטלקצתודצר הרעשלהם וכלהעולטשקסו‬ ‫והםחשנה נקיה וטהורה אז ודא׳ היא שעתרציןיעינה ראויה לעינה יא עפ*‬ ‫י שאמרושהעיניצר׳כ'להעיאחר חצות הליל ‪0‬׳ שיכול לכו׳ן טוב דזוא מפני‬ ‫שכל כתות הטומאה םתסעסיסוהולכים והבה תשתעשע עם הצדיקים בניע‬ ‫והנשמהחנחצבתטמןההואאיןרעיוררעטהבפרטכשהיא כליל ש ב ת‬ ‫אתר חצות שהוא טוב סכל צדדיו יט׳ ים׳ זיכה לוה ו ל ז ה א מ ר ו ע ו נ ת ן ש ל‬ ‫ואם‬ ‫חלטיד׳ תכט׳טתלילישבתללילי שבת שהם׳ודעיט לבדן כראוי‬ ‫תאמר אחר שהוא ק חיה ר א ו ׳ ש י ה ו ב נ ׳ ה ם ש ל ת ח ש ל ט י ם וחכטים‬ ‫זטלא׳טדעתי׳ראתהייהר׳ראיניכטחיכטה׳וצאיט לתיבות ר ע ה ־ ו כ מ ה‬ ‫בני עמ׳ הארץ רוכס ‪ hi of nn‬היתרי ככנ׳ עפ׳ האיץ שפהט ת י ר ה י ו צ א ת‬ ‫ואס כן מה תיעלת בכינה ובשעת הראויה י הקיש יא נראת חזקה י ק ש ה ער‬ ‫מאד • אבל כבד תרצי לזה שהקיבה מבקש ומסבב סבית יחשב מחשבו לבלתי‬ ‫•רחמסנונדהושוקלכלהענינ׳סטלמבמאזני צדק ו א מ ת ׳ וכשיש א ׳ י ו‬ ‫נשמה שלא נשלפה שה׳חה רעה יחסאה יאיתי ת״ח סכי׳ן כדעתי להב׳ינפש‬ ‫לעביר ‪11‬היו יו והוא'ו שולח ע ל ידו אותי נפש ש ל איתי רשע כדי להודככך‬ ‫עס נשמתו הטהורה ויועיל לו להסיר מפני כל ה ח ל י ד ה א ש ר עליו וזוכה‬ ‫בזה איחי צדיק שסנ׳א לעילס לקיים נפש אילהשיבו אל אביו וס׳ •תן טהור‬ ‫מטסא וזאת סנרת ר?ל • יאעפי שסיף סיף איני משתלם איפה השלמות היא‬ ‫בערכה נערך כ ה שת׳תה •ואם הנפש הזאת היתה םשתלח ע' אתי־ ונמקיס‬ ‫אתר שאינו הנין לא ה תה לה רפיאית תעלה לסנותיה יתאנד הנפש הה א‬ ‫לנמר׳ זאת היא כמדומה ל• ששסעת׳ א נ ל א י נ ו םרוה את הצםאואפשילוטר‬ ‫מעסאחר שהרי‪.‬לא סצ׳ני כל ׳בניהם ש ל ת ת שאינם זוכים אלא יש מהמ כך‬ ‫וק׳וכזבבני־ענ^האדץישדש־תו׳ןהת׳פילאאיןאפשילהזשבנ‪/‬עמ׳ הארץ‬ ‫׳צאולאורובניזאןלאכן •ו?שילהיהדובמ*עתש׳»ן'מקם תירת לא שללו‬ ‫משבנ׳ תיח אינו ? * « ‪ » 5‬ן ל א לומר שלאיאפר אדם כיוןשנן עט הוא זה אין‬ ‫ד‬ ‫^‬ ‫למרוח‬ ‫‪1,‬‬ ‫־ » י ר וו׳יפ‬ ‫לטרוח עמי ולזלשגיח עדייו ללמדו תורה יוןמאביו ע ה וויה מ ע מ ה אביר*‬ ‫י עשו בנימ ולא ׳*ל י‪1‬ז בלמודו א ל * צריך להזהר נ ה ם גייאו׳ם ‪ an‬לצאר*‪.‬‬ ‫מהם תירה נ״ש יזל מ •ם מדל׳ו וכוי כ׳ לפעמימ באפרקסתימל עג«מרגגיה*‬ ‫ו מ צ א ת והבל כאשר ׳ ו ד ע ר ב ו ן ה ג ל ׳ ח ז י ת י ת ך צ י ח כ ס י ם ל ז ה ל ם ה ר א ו י ם‬ ‫בג׳ עם׳ הארץ לצא ח מהם תירה •ותר מתת מפנ• שאין סברנץ ע ל התורדז‬ ‫ת ח ל ה והעני ן היא ש ד ה ה שתירתי אומגיהו צר ן להיתר גכבורתורהו בכל‬ ‫עניניה ובפרט לברך ע ל ־ ה קודמ ה ל מ ו ד בבל פ ע ם מצריך לנרךולברך‬ ‫גבינה שלמה לשבח לאדון הכל יו חלקנו בתורתוולפעמימ ה ת ת מ ש ח ד ל‬ ‫מזה בנדנה שאינו מדקדק בה לאוסרה ותולה שא־נוצר׳ך לאוסרה מכבד‬ ‫בירךואס היה מדקדק ע ל ז ה נמצא מחו״נ לברךוהרי‪-‬נתךשל לברכיולפעמ׳'‬ ‫איני מדקדק בכינית הרויבה יגם כן מזה מ א י נ ו ח י מ ש לננירתיררזו כדץ‬ ‫וכשירה יאכ פיודין לי מנים יאין פנהילין אותה לכנו א נ ל ע ה ל א שיין נ־ה‬ ‫ז ה ג ט ע ם ולא יד י ־ י ע ו נ ^ ג ן ו א ו ‪ a‬י ם ע ר ז צ א ח י ו ה מ ד ם עודקרוג‬ ‫ל ז ה ד ט ע ם א פ ש ר ל ו מ ר מ ^ ף ו ו ז ר ו א ף ע ל פ׳ ש נ א מ ר מנכי עמי הארץי*‬ ‫ואיי'•ותו מב?׳‪.‬ח"תפפ‪ 0‬ששעחזןןיויג ןןד׳ך ל נ ד ן בה בינה ראייה נ ל ק ח ח‬ ‫‪ '.‬שדאי‪:‬נילנדן כ ה ו ר א ת מדקדק׳! עטהס כחוט השערה ו א ם נ מ צ א נ ד נ ד‬ ‫מ ה ש ל א י י ל ‪?M‬׳‪ !tjj‬כויתו והרי היא כמי שאינה וההעדר סוב מסצ־אור*‬ ‫י ו ע ו ע וחמד ועל*'אינו ׳וצא אוחז ה פ ר נגמר כ ר א ף א ח ר מ א י ן לו יסוד‬ ‫* שהיה ראוי להיות לו אבל העם הארץ אינו יודע כלום שום כונה ל א כסוס••‬ ‫נ פ ר ד אין הבין יניצר משם גילם ראו׳ לציור אפשר שיעשו‪-‬מסנו דבר חשד>‬ ‫מ ח ס ד יהיא טעם דק צריך למשמש ניבשכל • עס חיית שלפ׳ האמת כ ל ני• !‬ ‫הטעמים ז‪:‬פת והכל לפי מה שהוא אדם ובזח ל א נשאר ל נ ו ס פ ק כ ל ל ועק '‪.‬‬ ‫והרבה גדר פרימות צריך אדם לגדור עצמו בשעת חשםישוכל מקום שיש‬ ‫נ ו גדר עריה יש בו גדר פרישותיטהרה אמרו בזוהר אל רזה׳ו כסוס כפרד!‬ ‫אין הנין אלו ךס שאין מדקדקים בעצמם בשעת תשמיש בבמת פנ׳יוב׳ראה‬ ‫אלא סנהיג׳מ עצמפ כבהמה שאין ל ה בושת פנ׳מ משוס דבר אלא עיש־ם‬ ‫מעשיהם ייבא מה שינא ואינם חוששים לכבודה ת וית אשוך ה ו א טהור־‬ ‫ומשרתיו טהורים וצוה לנו קדושים תהיו כ׳ קדוש אנ׳ וא?ל הוו פרושימ מן׳‬ ‫הער׳ית יהייני יותר ממה מצותה תורה לנו לגרור עצמינו מ ל א ל ב א לירי‬ ‫מיםאהיכןאכרייה״תםקדושיסללהיכםקדמ בעצמן ב ם ו ר ז ר ל ך ו י ה ו א‬ ‫חיאיילולקרא קדוש שםקדמ עצסו ע ל קדושתו • ר א ם ענ׳ן ה ק ד ו ש ה ע ל ז‬ ‫קיי‪8‬וןגווומ^א»^׳דלומר קרומ׳פ תהיו וחייתם קדושים מ ה ר י ק ד ו מ י ם ‪t‬‬ ‫^'עוםדימ הס נ ? » » ו צ ו ת שנצטוו אלא ודאיזו היא קדושה •תרה מ מ ק ד ש ‪r‬‬ ‫אדם עצמו ע « ^ « ש ^ ( * « ‪ 4‬ר ^ ו ג ד י ר ס ן וזערוה כ ד י מ ל א ׳ ב א ל ׳ ר » ־‬ ‫'טזםאהונן א ם ר ו נ ו נ י « ‪ * » ^ « 1‬ק ו א כ ן ע ל שלא ה ו מ ׳ ט ׳ מ םטיכורו‬ ‫ב‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫לי‬ ‫מנהג הצניעות‬ ‫ן»ה וכל מרווף א ת ו מ ח א ו ה והחמדה ו ע צ ו ת היצהר וחחנולותיו נמו^‪1‬‬ ‫ז»עב'וםשסבקשיםדברמהלהרבוחיצרסותאוחםועוש׳ם מעשה על כ נ ת‬ ‫הןמא כ׳ייו' שתיות או סיכות והם מסטרא דמסאנא אשר מטמא כל המגע נ ח‬ ‫‪-,‬ואין להם חלק נאלה׳ ישר ‪ 11‬הקדוש והטהור'ת ויח ואנחנו עמו וצאן מרעיתו‬ ‫מלקו ונחלתו צר׳נין אנו להתקדש נקדושתו ולאהנה וליראה אותו ואין אדם‬ ‫*וכה ליראה אלא ע ל יד׳ הפדישוח והקדומה שיגדור עצמוככל דבריי וענ־נ׳ו‬ ‫ובפרט בענ׳ן אות ברית קדש שצריך ליזחר הרבה במאד מאד בשמירתו מפני‬ ‫ג ׳ הוא מקום מוכן משבב ומושב של יצר הרע ולא מ צ א מקו' ספ«‪ 1‬ל ח תנבר‬ ‫' ע ל ׳ ע ק ב נ י א פ נ א ו ת ו מ ק י ם ש נ ג ע ש ם ו י כ ו ל ל ו ו ת ק ע נ ף ׳ ר ך ׳עקכופפנ׳‬ ‫הוספת קדושה שנו׳ש לו אחיזה שם כ׳ כן דרכיו של שטן להתחבר במקים‬ ‫היותר קדוש ופרוש כדי להעניר הקדושח םשם ולהניח לו ם ק י ם לכף רגלו‬ ‫וזה הטעם הוא שהמת מטמא נכל דנד משומ שהםטרא אחרא םנקש לו סנו'‬ ‫׳ לנוח נאיחו נוף הקדוש אשר הוא משנן ומושנ לנשמה הקדושה והטהורה‬ ‫• נ ע ו י שהיא נקרנו אינו •כול • ונהתפרדה מן הגוף אז מ צ א לו מנוח ושולט‬ ‫נ ו כרצונו מה שאץ כן נגוימפד כינחי׳יקרוים סתים ופה לי ח׳ימ מה לי מתיפ‬ ‫לעולם הם במצב אחד ומפני שאין׳ א ב ר בנוף הארס א שר מבדיל בין קדש‬ ‫לחול כזה וכי־הואהםבד׳לבץ ישראל לגרם כ ׳ כ ל ה ג ו ׳ מ ע ר ל ם ו ה ט ו פ א ה‬ ‫רבה עליהם ולישראלצוההקבהלהםיראותה ערלח וקליפתה ל ה ח ל י ש‬ ‫אותו כה שלא יוכל עמהמ מכל וכל ומימ יש לו בו גבורה וממשלה יותר מסקו'‬ ‫אהר ולא נקרא גביר שלם בראו׳ א ל א ט׳ שטתגכד ע ל יצרי במ קומ הזה ו נוכ‬ ‫אותותתת •ח ומעלתו גדולה ע ד מ א ד עד נ׳פפנ• זה נקרא צ ד ק והוא יסוד‪,‬‬ ‫ע ו ל ם וגן מצינוביוסף שלאזכה להקרא •וסף הצדיק יותר מ כ ל א ח י ו א ל א‬ ‫מפני מעשה שבא לידו וכבש א ת ׳ צ ח ו כ ן ב נ י מ ץ נ ק י א צדיק מפני שכבש‬ ‫מעינו כ ל אותם שנים מפני צרתאחיויוסף ואין נ׳כרמעלתהאדפ וקדושתו‬ ‫ופרישותו אלא בענין האבר הזה וכל הענ׳נ־ס האחרים ל נ ג ח כאץ ומ'שת?ל‬ ‫כלחגדולמחב׳רו׳צרוגדולממנולאאמרו אלאבענץהאברהזת א ם נאלד‬ ‫ע ל שאד עבירות גזל וגננח וחלב ידמ הר• אנו חאימ שאץ לגחלי' חאוהבהמ‬ ‫נ ל ל ל א ס ע ט ו ל א הרבה ויצרם כבוש ו ח ל ל בקרבם בעניןזה אלא ו ד א י ל א‬ ‫נאסר אלא ע ל הדבר חוה שכל ס• שהוא בקדושה ובפרישות יצרו מהגבר‬ ‫עליו ל ה ע ב ׳ ח כמו שמצינו כמה מעשים בגמרא בענ׳ן זה ואנו רואים בעינינו‬ ‫התגבחח יצהר ע ל דבר זהולול׳הישהיהלנו ל ה ת ג ב ר עליו כמעט בסדים‬ ‫וזיינו לעמרה דמינו • וזהוא שאמרו תורת עכו״מ ע ד ו ת כלומר ‪ a‬ה ד ב ר ש ל‬ ‫דערוההיא להם כ‪0‬בע סוטבע בהמ שהם אחוז׳יבספרא אחרא ומצא סין את‬ ‫נדנווטמא ‪5‬׳מא יקרא אבלישר»‪ 1‬ק ח ש ׳ פולים מהס כד׳ לתתוחיפצד הטופא'‬ ‫נלהאמשר וצריך כחגדול וחזק וגדר׳פ גדולים שיוכל ר ה כ ל ט כמניכ׳ כ ל י‬ ‫מצותיו‬ ‫• ‪1 1‬‬ ‫» א‬ ‫•י• ‪*<;',‬־‪-‬‬ ‫‪ .‬מדר היומ‬ ‫מצודיו ומימיו רובם גענין ‪ m‬ואינו מבקש מןיהאדפ אייא ?יכנס מ ע פ כ׳ זזיא‬ ‫•בניסהו הרבת‪.‬ואח*כ ׳יציאתו מן העול'• ובן את?לאבקטן ׳‪.‬ש באדם משביעו‬ ‫י ר ע ב מרעיבו שבע והענ׳ן הוא לפ׳ דרכנו ב• האבר הזה היא קטן בכמות אבי‬ ‫באיכות שאמ האדמ משביעו רדי לחשל׳ס תאותו וחקי נימה שהוא ואפ׳ •היה‬ ‫בםותרלואיןלוחקנהאחיכא״אכיבקשליו לעילם כד׳לחשב׳עויםן המיתר‬ ‫ידיחנו אל האסורולא •מצי מנוח לבף רנלו ע ד שיטר׳דהו מ ע ט מ ע ט ם ן חיעת‬ ‫ומזח ובןאמיחבט׳ הרופאים אימאלף מת ממיתת עצמו והשאר מרוב‪.‬רץשמ־ש‬ ‫שמביא עליו חלאים רבים ורעים • אבלם׳ שיש לושבל להרעיגו ולא ימלא‬ ‫לו כל תאותו אלא פעמ רחיק מפעמ בנין מליל שבת ל ל י ל שבת _׳חל׳ ש כתו‬ ‫והוא מעצמו׳תבטלממנוולא ירדוף אחריו וזח הפ׳רו' ראו׳םצד עצמיוהוא‬ ‫אמתסםהשאנורואיםבע׳נ׳נועסח־וחשישפירויאחר• י ה ‪ :‬ל ל העילה‬ ‫בידינו היא שצרין האדמ להזהר הרבה מאד בעעןיוןגינדור עצמו בנדרים‬ ‫יס״ןו' בשכלובחכמילהתרחק מן החטא והוא־שלא יושיט ידי למטה מט׳בורו‬ ‫אםאיני נשיי בין שהוא ילד ביןנער בין בחור בין עסהארץ בץ תלמיד חכם‬ ‫ני אין אפוטרופוס לעריות אדרבח חוא םעותד לחטא יותר כםו שב!ארגו י ‪,‬‬ ‫ואמריןלבמינדהאםרעולאישבלוקוןו בכרסו והוא חםקום למטות א צ ל‬ ‫הערוהוצרין למשמש שמכר׳ להוציאו תבקע כרםוולא • ע ש ת רשע ל פ »‬ ‫השקום אי׳ לאזנ׳ם שככת שיםעותולע׳נים שכן רואות עד היכן הג׳עקרושת‬ ‫ישראל לבין אביהם שבשמים והרואה והשומע זה איך לא ׳היה נזוף כל ‪VP*.‬‬ ‫לפניהמקופ כ׳ כשהוכםהפעמים עכרעלותיםיהואאשר נ ק ה םוחיזיייתוי‬ ‫ויותר םוה ויוכל כ ל א י ם ל ה ק י א ר ׳ ן ע מ ר ו ש ע לפני המקום בפת מ ל א כ י י !‬ ‫שעבר ע ל יה כסה פעסיםואין צר׳ן לומד אם הוש׳ט ידו לפמה ל ד ג ־ עצמו‬ ‫ומן ה ח ט ך ב א ל׳ד׳חמופוםן החמיםןרפ החטא להוציא שנבתזרע ל נ ט ל ת‬ ‫וא־ןצריךלוסראסהוש׳ט׳וו לרצונו בל׳ סבה זורמת ו א י ן צ י י ן ל י מ י א ם‬ ‫הקשה עצמו לדעת שהוא ת ״ ב נדו• ולדעת אחרת הוא בנרו• ואין צ ד ן לוםר‬ ‫אפ הוציא ב׳דו זרע בכונה לםלאית ת א י ת י מ ת ו א שנו׳ מרוחק לפני ה פ כ ת‬ ‫ואינוזוכה לראות פני שכינה כדביתיב לא •;ורך רע ואין ר ע אלא ה ע ו ש ת‬ ‫השעשים האלושהיא רע סתם לשסיםולבריויסשחית למעלהוםשח׳ילמסת‬ ‫פ ו נ ס ל ם ע ל ת ו פ י ז ס ל ם ס ח א ו י ל ו א ו ׳ ל נ פ ש ו א ו ׳ ל ר ו ע ט י ל ו ר נ ו ם לו ש ל א‬ ‫גנרא ניח לו שנהפכה שליחו ע ל פניו ולא יצא לאויר חעילם נוח לו ש כרתו‬ ‫ידיו ולא היה עושת השעשת תרע הזה םתכפרייש לו םחיתשובייש לוכפעש'‬ ‫שננעלו ססנו שערי תשובה ושערי כפרת • ובפרס אם התסידעצמוניה זמים‬ ‫ושנים עד שהורזל בזחזדול עינו מנשוא אלו ה» הסכ׳איס חרון א ף ל ע י ל ם‬ ‫הם המביאים תסגפותוהס־תות לעולם ובפרט א ם ה ש י א ו יצרו ת ר ע ו ע ש ת‬ ‫ז ז ד נ ר ה ר ע ה ז ה ג פ ג י א נ ש י ט א ו ז ז נ ר ׳ ם א ו ז ר ס ל ע ש ו ת ל א ת ו י ם ש ת ל ל ארץ‬ ‫ה י •‬ ‫י ־‬ ‫י‬ ‫י ״‪ :‬י ז י ‪u‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫לח ‪.‬‬ ‫פנ«ג הצניעות‬ ‫זויותטא והמשיא שנתןדל עונונםארמאד עד לשטים הגיע ונפרש א ת ל א‬ ‫הרוך‪ .‬צטאו בזה עד ש נ א עיי הז נוראו שבא ע ל ה ע ר ו ה ב׳ הוא זטוןוהוא עון‬ ‫«ל׳ל׳ הוענה ליפני ה' כ׳צדייד׳ם ראשוכ׳צזזיאכלוישתה ב׳צדילבמ מ ד פ‬ ‫נאים והננד׳ם הצואיסאשר עליו לכלכו נפשו רותו תשמחו עד שהרחיקוהו ‪,‬‬ ‫טלפני אדון כל הארץ ובת מלין דנבוד יו בבודה רקדה טנפוה ועשו עמה כאי‬ ‫ה נ נ ל ו ח ניצר ׳שסח ויניל כיצד •פלא שחוק פיו ט צ ד ׳ ר א ח כשחוק אחריב!‬ ‫ודא• איןתקנתו נ׳ אפ קלחלתווילנש קחורימ ויתעטף שחורים ויענה בצום‬ ‫נפשו יום אחר יום עד שהוא נעצפו יראה א ו ת ו נכנע ונשנר ו נ ע נ ה ו נ א כ ל‬ ‫ה ל נ ו ודםו וני‪/‬פעט תאותו והנאתו ואוםר שלא ישיב אל הנאצות הנדולות הל‬ ‫ו י ל ב מ ס ק ו ׳ ש ב ע ל ה א פ ר י י ל ק ה נ ב ל ׳ ו ם עד׳שקיףוירא היסשסיםב׳ חנון‬ ‫י‪ ,‬ורחופ אלינווםרנה להטינ ואינו חפץ נמות הפת כ• אם כמונו ונויואין ל ן‬ ‫דנר מעומד נפנ׳ החשונה השלמת נ׳ ׳םינופשוםח ל ק נ ל שנים חנא׳ נ ב ל‬ ‫זיג ובבל נ פ מ וסתחרפיס םעונות־חיולנם סר ונאנח סר וזעף ע ל נ ל מה מ ע נ י‬ ‫עליה ולא •שובו עוד לבםלה •ואם היהנשו׳ התירו לו דברי בלה לאתוז נאפ'‬ ‫ולהשת׳יספנישהואטרודנםעשיוודנר׳יבלהשאיןאנוחוששיןש׳ועבי׳צרו‬ ‫עליו בל בן א ח ד מ׳שילו פ ת בסלו •־ א כ ל י להושיט • ת שם שלא לצורן‬ ‫ואפילצורן ש ה ו א רוצי ל ח נ ן א ס ו ר להושיט •רו ל ה ב י א על הערוד‪ :‬נ׳ פן‬ ‫ה ח נ ן •נא החמומ נ ק ל לא י ח נ ן מעט פ ע ל חלוקו ואין צריך לוסר שאסור‬ ‫לו להסתפר והוא ר ו א ה ומסתכל נמלחושהוא עון נ ח ל םלנד הספור שיני‬ ‫ל י ד קשו• ו ל י ד חסום וגן אס י מ לי מ ע ח ת הרבהורוצח לסרוק שם במסרק‬ ‫אםיר‪-‬יראוימלאלהעבירשערהעחתלאבםספריםולאבתער כ׳ ע ל בל‬ ‫טניס •עשהרשע לפני הסקופודב׳ספדקדק׳ס בזה לקדש עצםואין םעביר•'‬ ‫אפיי עי סס• זה הכלל כל דבר שהוא רחיק סן השבר וקרוב ל ה פ ס ד א פ י ל ו‬ ‫לנשר אסיר פפני שחוסרת הוצאת שכבת זרע לבטלה נ ח ל ה עד סאד וצרין‬ ‫אדם להיהרםסנה הרבה י ולעני( לרחוץ אותו סקיסררן העברה ע ם שאר‬ ‫הניף ניל דפותר אבל להתעכב כרחצת אותוםקוס אסור • ואם בכל ה ד ב ר י ם‬ ‫ההותךםרואההאדפמבא ליד• קשי׳ וחסום •סלק •ח פיועד׳עבורזעפואםי‬ ‫ה׳הנרבביתאסורלולשטמטשתובאוחיביתעדמיוציא הנר מסנהלביר!‬ ‫אחר או עד שיכפה עליו כליוהסעפפפנ׳ שנראה כעוות טניס לבעיל ל ה ד י‬ ‫לעיני נריח יאפי' מהיא אמתו מבן דדן הבהסות ־ אבל פ׳ מהוא איש ו י ר א‬ ‫אתהיצרין מ ׳ ע ש ה םעשה בהצנע נ ח ל בם׳ מבטאי מ ד גפי* באפא מ ל י ם '‬ ‫דביתהו דר אליעזר!ל עוד מ ל א להרנות תאותו ויתנכר יצרו עליו ו נ מ צ א‬ ‫מעומהזן״ברלרוות צמאו ל נ ד ז ל א ל מ ס ה מ צ ו ה הפוסלת עליו אבל כמאין‬ ‫אור בנית אין התאוהפתרנה עליו נ ל נ ן דאה ד מאין רא״ת העינימ אין חפו י‬ ‫וןלגגלכןרלבאזע׳נאחריסרפור׳ דעב׳רה נ ׳ נ ה ו ה ע ץ ר ו א ח ו ה ל ב ח י ס ד ^ ־ ‪-‬‬ ‫ונל(•׳־‬ ‫‪10 %‬‬ ‫• נ‬ ‫‪• .‬י•‬ ‫‪1‬‬ ‫וכלי המעשה ןומויס י עוד אמרו‪?.‬ל ט עם א ח ו משיוםרשטא • ו א ה ג ה דבר‬ ‫שאינוהנון ותת‪ 4‬נה נעעיווחם זל‪:‬סתמו הענץ ט שוט תקנה והמשכיל ע ץ • ־•‬ ‫ולענ׳ןאטהנרבביחאחדותלוןאוטתח מאותו הב׳תלב׳תזז*זהאור»כגםר‪1‬‬ ‫אס האורנננסלחריא דרך ישר וראי אסגר ש א ע פ י ש ה נ ר נ ט ח אחר הריהאו!‬ ‫עושה פעולחוומהלי בכית חזה ט ח לי בביח אחרח אבלי אס האוד איגו גבנמ‬ ‫ובא בדרך ישר להאיר חטב א ל א שסבח הכאות ה א ו ר זתנכנס מ א י ד א ל‬ ‫עבר הבית מצד אחר וחאורח מועטת נ״לדםותר• ולענין םחיצו'שנותנים‬ ‫סביכ המטה כמו כילה או קורטינאשאמ אור מאיר אל עבר פניהם הטב גיל‬ ‫ואסור שהר׳ לא הועילו חכטים בתקנתם וכלהטעםים שאםרו ש״כ׳ ע ס א ל ו‬ ‫הטחיצותואעפ' שנאסר דהטחיצח טחיצוח איקרו ד׳וכלו לעטודברוח טצוית‬ ‫אפיח לנד לא סנ׳ בםח׳צות לבד לא צריכין אנו החשכת האור םשום הטעט׳ם‬ ‫שכתבנו • אבל אט חןר׳עות עבות וכבדויוםחש׳כץ האור א ע פ ' דלא םחש׳כ׳ן‬ ‫לנסר׳ נילדטיתרטשוםדאיכא תרת׳ לטיבותא חדא רהנר בטקוט א"‪.‬והוא‬ ‫במקום אחד ו עוד‪ .‬שהר׳ אור הנד אינו םשטש‪ .‬א ו ר ו שחר׳ החשיך ו א ט א ׳ ן‬ ‫מחיצות סביבותיו אסור לו לשמש ואפ׳' שפ׳ הנר םהופך לצד ה א ח ר ו א י נ ו‬ ‫מאירכלכךאושהואעומדבתוךל׳גטידנאדםוףסוף הר׳ הנר כתוך הביר*‬ ‫ואפי' שיאמר הריני טאפיל בטלת׳ וטשםש אסוך לו ל ש מ ש ו ל א ה ת ׳ ח אפל^‬ ‫טלית אלא ב׳וטולתיחוהטעפ שהוא •ודע שהשעהצר׳כה לכךולא יבא לעשוי‬ ‫לכתחילה דאסוד לשטש טטת בייט • אבל בלילה דדדךתשט׳ילה׳ותו בלילה‬ ‫אסה״נוסת׳ריטלובהאפלתטלית׳בא להקל בבן ו׳בא לשמש ל א ו ר ר ז נ ר‬ ‫בהריא כ׳ אינו עוטר ברשותואחר שיצרו פתןבר עליו ואין אפוטרופוס לער׳ו'‬ ‫אסדוסכלוכלואפ׳יעיהאפלתהטלתוטעטא דםטתבר הוא • ־ ולעג׳ן ‪•.-‬‬ ‫אור הלבנה ניל ואסור ןם גן אס האור בא אל׳הט להד׳א דלא נרע מאור חנו־‬ ‫הלבנה אבל אס נבנט האור דרך החלון וסאיר לגית אין חשש ם ש ו ט ש א י ן‬ ‫אור הלבנה כל כך טבה׳ק לטי שאינו עוטד תחתייטטש עד שנחוש עליה אבל‬ ‫אט עוטר תחת אויר השטים אע'* שאין אור הלבנה עליוטטש ל א •ושב בצלת•‬ ‫א פ ה אסור שכיון שהוא יושב חחת אויר השמימ האור טכזתיק ‪ -‬ולענין א ו ר‬ ‫הכנכ׳ם נילרטותרדלאואורא׳קר׳ ואפי' לאוד ככב נונת שמאיר ‪ w‬משאר‬ ‫הככב׳ם ויוצא קרוב לאור הבקר לא ח״ש׳נן ליה ואפשר שאט ותאור מ א י ר‬ ‫עליהם חטב שיש להפנע • ושפעתי כי יש מ ד ת ו ת ועתייסיותד׳ילחזחג‬ ‫וזאדט עט אשתו וכל א' ‪,‬מהן טעולה םחנ׳רתה • הסדרנ' האי שיזדונ עם אשתו‬ ‫בלילה ולא ביוט • בישתחיה ל׳להטתוספת הלבנה ולא םתטרונת • ז'שתחיה‬ ‫ל ׳ ל שנת ־ ד' שתה׳ח מחצי חלילה ואי לך בזמן ש ח ת צפון מנשבת ורטז לזה‬ ‫וצפונך תסלא בטנם ישבעו בנים י ואפשר שזהו ענין ותנותן מטיתובץ צ פ ו ן‬ ‫י ל ץ ה ס ה ו ״ ן ל ׳ ה ג נ י ם ז כ ד ‪ 0‬נ ׳ ח ח » ‪ 6‬ו ן כ ח * ׳ ה ל ׳ ל ח ותמ דו‪1‬ם?מצ׳ה׳ו«‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־־‪,-.‬‬ ‫י•‬ ‫‪• •-.‬‬ ‫ותזיזי;‬ ‫יינו‬ ‫הכנת »ים שש׳ לכבוד השנת‬ ‫ץומיויגןר׳ןלח׳ותטצפיןשהוא אחרהצותהל‪:‬ויהלדרו'שהיא הנקר • וטפנ׳‬ ‫מכסרות צפון מנשבת עילם הזכדפעירדרחט׳ט בעילט יכלי בהית הטיםאת‬ ‫והמקטרנימ םתםעט׳םותילכ׳ס הי׳א מ ע ה ראייה ליהנ׳א נ פ מ טעילימ ת ז נ י‬ ‫זהי״ן ליי בנים וברים יכליאניאומר׳מ ליפי מ ר י צ ת לידקדקעלי ע צ ם י כ מ ע ת‬ ‫הריון אשתי מיה׳ה רנד נאה וסתקכלי ויצא ליאיר סמפסי ויצא טר׳ צי׳ק ע \‬ ‫מ ׳ ם ו ב ע נ י ן א ח י ג ם ב ל א י ע ת נ פ ש ל א טונאנלי א ם ה א ד ם ר ו א ת מיצרו‬ ‫מתגביעליו ובא ליו ליידי חמום או מ ת מ נ ה דנא ליי׳ השא אין להשגיח נבלי‬ ‫זמפנ׳םהאלוונכלהענינ־מהאלואלא׳עשהםעשהובסתר נ ת צ נ ע ל נ ר !‬ ‫ובלי מה דאפשדלשנית׳שנהילזכית יחשב ליו ב׳ יישובה מתנו׳ן להנצלטלכ'‬ ‫ליד׳ חטא אחר גדול טזהוהכל לפי מה שהויאדס לשקיל כיי חענינ׳יבשקיהכל‬ ‫לגס אתזד‪ .‬לעיפתזה להעליתט במאזני צדק ליבייבלי דבר׳י כפשפט ו ל ע י ל פ‬ ‫לא׳מו» • זהי מדר ה׳ומיהל׳לה לימי השכועאבלשבתיתייט׳ש זיהם סדר‬ ‫אחרכלאיכפיענעוזכפ׳מקומובאשרנבארבעה׳יזנתת׳ל ב־ומהשבת כ׳‬ ‫•הוא הקורס ליכל הטיעז״סוקידס שנכנס נניאור׳ו ונסדר מעמיו נסדר סדד ‪V‬‬ ‫הוי ביצריתנה! אדם בו בד׳ לכבד אח השבתיולתקן כלי םעמיו • •ום השמי‬ ‫בנקר אחר מיאטרמפלחיכראר אין לילקבוע ליטוד כשאר הימים כד׳ליסח'‬ ‫ללכת להבי[ צרכי מכת כטומדרמי ‪ ht‬והיה בייט ה ש מ ׳ והכעווכו' מצריך‬ ‫לטהר בנקר ליהנין והוציאו הענין מכח •תור הפסו' מהיה ייוליימר והייבמש״‬ ‫והכיני א‪£‬א׳ נקט כייס אלא בבאי חייט והיא בבקר צריך להכין וכן בכלי מקו'‬ ‫מאנמר ביום פ ל ו נ ״ ש ייני פציתי נכקר יוריז׳ן םקדיט׳ן ליטצית ו א ף עיים׳‬ ‫קהעיסקנמצוהפטזרמןהסציה נ פ ד ט ט צ י ת ת ת ש ה י א ש ק י ל ת כנגדכל‬ ‫המצייתבילפאפהא׳ןכאןמקיפהיראייההיא לחתכטלשעה א'מפני כבוד‬ ‫ה ש נ ת מפגי שהיא מצות עוברת והיא מתנטלית מפניהליפיד ואיא ל ה ע ש י ת‬ ‫ע ' אחר׳מ כ׳ בלי אדמ חיבה עליי זיכבד השבת היא בעצמי ייינכד א ו ת ת כפ׳‬ ‫••כולתו יאפי' ׳היי ויו עבדיט יטשרתיפ כמה יבמה בכירי היא לבנדהיא בעצסו'‬ ‫אתיים השבתולהכ׳ן צרכיי אס ליא מליט טקצתיכםו שמצינו כחבפ׳יהראשונ״׳‬ ‫מכליא' מהמהיהמיחדליטלאכה ייעשו'בעצםו ואעפ* שהיו ליהש סשששי‬ ‫ואנשי בית רבים מ׳כולים ל ה נ ץ ל א ה׳וטתרשלי׳ט הם ספני כ ן אלא אויר׳ ם‬ ‫מתנ׳הט כ מ ד כל א' לעשות ט י אכתי כטי שטפירש בשבת פרק בל כתב׳ ואט‬ ‫בן א׳ןראו׳ להשתדל נתת ולהשכיחהענין הזה מעל׳ו כ׳ היא מ צ י ת גדילת‬ ‫מהתורה עצטה הקפידה עליה וטה טוע׳ללטוד התורת בביטול נוניתה א ׳ ן‬ ‫להתחסד ע ל ככה ־ אבל אש הלפיד הוא עני( שיש לו קצבה ולא י ת ע כ ב כ‪1‬‬ ‫יכיל לתת חלק לזח וגט פזזז לא יניח ידו כ׳ ו ד א י דבר גדול ה י א לקבוע למוד‬ ‫אתר התפלה כטי שב׳אדנו משוט שנאטד ׳ ל מ ת ח י ל אל חיל אלא ש ל א כל‬ ‫המעות שוות דעת לקכועועת לבטל קבוע א נ ל אם הוא קובע לטור עט רגיש‬ ‫‪1‬‬ ‫ודא׳‬ ‫‪rvt‬‬ ‫‪ .‬מהר היופי י‬ ‫ודא׳ שאיןראו׳ ל נ ס! זימור רניס חשיב הוא ע ד מאד ואץ שום מצוה עובררז‬ ‫השונה לפניו נפרט במה שאיבה עוברת לגפרישאס ל א יזין ע י ת ה ל ה ב י ן‬ ‫׳ ל ן א ח ד י כ ן ל ה כ י ן ו א ט ל ו ׳ ה ׳ ה כ ו ל ו מ ק צ י ־ ז ו ר ת ק ״ ם ז ח וזה• ובן‬ ‫מ׳ שנוהג לקרוא הפרשה שנים מ קרא ואחד תרגום מיד א ח ר ההפליה יובל‬ ‫לקרוא ולא •תעכב כ• כצרב׳ היומהואומצוה היא בידו לקרוא אותה ק ו ר ט‬ ‫אכ־להביומ ששי ואפשר שאם •תבטלי השעה הזאת מויקרות א ח י נ ך י ע ה ו ק‬ ‫נדברים אחרים וינטל קריאתה ויק טוב הוא לקרותההמקרא והתרגום לבד‬ ‫עם ההפטרה ואהב ׳עסוקבפ׳רוש׳ם כמו ש י ר צ ה ועב? צרין שידע ש י מ צ א‬ ‫מבקשואחכ ויובלילהבין צרכי ש ב ת א ב ז י א ם ד ר ן א נ ש י א ו ח י הםקימ למבור‬ ‫‪4‬רכ׳ האכילה מיד בבקר ואחר ש ע ל ה השמש ל א •מצא דבר לקנות אין ראוי‬ ‫לקבוע שומ למוד א ל א • ל ן ל ח כ ן צרכ׳ שבתמידואחיכ •חווד ללמודו ייש לו‬ ‫זה וזה בידו זזה נהנה וזה אינו חסר • ואס רג׳ל׳מ למכור קודמ ומן התפליואח'‬ ‫התפלה אין נמצאידבר נ״לשראוי לקנותצרכ׳ שבת קורס ש ׳ ח פ ל ל שזו םצוה‬ ‫דרבנן וזו מצוה דאוד״חא וזו זמנה עיברתויזאץ ומנת עוברת ובלבד שיקרא‬ ‫ק ש קודם בהגיעזבנה ואם ה ק ה ל מתפללים אין ל׳חירלהחהמד יותר ס ה ט‬ ‫אלא •תפללעםהםואחכיעשההואסהשיעשח הצבור כי כ ל מ ה ש ׳ ע ש ח‬ ‫הצבור הקדוש ברוןהוא ח פ ץ גדם ואין ע ר ן ליחיד העושה םצוה כפני עצמו‬ ‫לכשעושה אותה עם הצבור כימתעלהבמעלהגדולה הרנה מאד •ואם באולי‬ ‫הבין צרכי ש נ ת מיום ה ולא נשאר לו מת ׳כץ ביום חששי יכול לישנ וללמוד‬ ‫ברצונו • א ב ל נ״לרכ־וןדקפיר קרא ההכניביומונר ייעקר הםצויוההשתרלל‬ ‫צ י י ן לה׳ותביוםויוהפכץ מיום ה ל א ק״סםצותההכנהכראוי והטעם כי דרך‬ ‫המכינים להכין ם־ום לחבירו והרואה שמכץ דבר םביים׳ס קוז^ אין ה ה כ נ ה‬ ‫נכדת ככ שהיא לשבת שיאמרו ל כ ן הוא צרין לא לאיזה ענ׳ן אחר וצריכין‬ ‫אנו להודיע לכל שכל הכנתינווטרהנו הוא ל ום הנכבד ה נ א עלינו ו ב ז ה‬ ‫כבודו סודעת ל כ ל ‪!;•! 1‬ה והי ה ביום השש׳ ואי ן והיה לא לשון ה ר ה וקיום ש כ ן‬ ‫צרין להיות ואין ראו• לשנות ואעפ' שאר?ל שמיום היםכבסין לכבוד השבת‬ ‫ונןםכתפו׳ן וענ׳נ• אחרים וכבוד השבח א׳קרי• היינו לעניגי שאינם מצרכי‬ ‫האכילה וההכנה ליומ עצמו אלא דברים להכין עצמנו ליום ואינו דומה ז ה‬ ‫לזה ואדרבה הקדימו הכנת ה!ון קודם כד• להניח םקוםלחכנת חיומ ל י ו ט ו‬ ‫עצפו • והטעם שבלדבר ש ל אוכל צריןלעשות אותה בשעתה סשוישתד־ת‬ ‫מוטעמת לאכול ולא ׳קוץבעינ׳ האוכל ופפנ׳ זה הטעמ עצמו נדחה כבוד יש‬ ‫והיתד נו אוכל נ פ ש כדי שיאכל בשמחה ובטעירבר מתוק לחכו ובשבת שא״א‬ ‫לעשוי כן מפנ׳ חוטרחו לפחוי׳כינו כל ענ׳ניוקרוב לו כלהאפשרוזהו כנורו‬ ‫ואפ׳ עשייתהלחפוחיקינואץ ראוי לעשותאותופיופהיפפנ׳שפצטנןהרבי‬ ‫ואין נשאר נ ו טעה ככ י אכל אר?ל שתהא אשה םשכפתואופח משופ שתיא‬ ‫‪1°‬‬ ‫‪.-,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מ‬ ‫'הכנת יום שש׳ !יכביד השבת‬ ‫‪ to‬הפאכלות הנעשות ביים ויוראוי להקדים אותה בחתלת הכיי שליא ת נ י א‬ ‫אהנל׳ד׳תיליל טבתייעיד שיהיה לה מיון מתוקן ליתן ל ע נ י י ם חסנקשיבה‬ ‫לסבת עם ה׳יתשאץ סעסי נפנם כינפטיפ הקרבתו זאת• א נ ל ק נ ״ ת ה כ ש ר‬ ‫•הירקיייכלוברהצרכהתקץבשעתיוהואמוטעי׳ותרמפנ׳בןדאו׳ להניח‬ ‫הכנתה ליום חי ועושההמצויז כתקנה ואינו חסר ד נ ר א ד ר ב ה ה נ א ה ; ד ו ל ת‬ ‫סנ׳ע לווםבבדאת׳וםהשבתבהנאתוותיעלתוזכןראו׳ לעשות• ואין לימד‬ ‫ביום וי׳ט ל׳ טורח נדול לבקש הענינ׳ם םפג׳ רוכ המבקשים וביום היאנ׳ םיצ א‬ ‫הכלםתיקזיקינהאני נגרצוצ׳ ואין פיחחניד׳ אינה ט ע נ ה י ו ב ׳ ה כ ל ל פ ׳ רוב‬ ‫ה מ ע ש ה ולפופ צערא אנראילפיהטורחוציון שאנו רואים שכבוד שבתהוא‬ ‫ל ׳ ק ח כל הדבר׳יב׳וס ובז* ט׳חיומוטעם׳ם ופתוקנ׳יבראו׳זנכר כביד השבת‬ ‫ה נ א לקראתנו ל פ ה ג ח ד ל פ פ נ ׳ קלוימרחנוופשאנוובפח ׳ודע איפהח׳ותנו‬ ‫•רודפי יאחר הסצותולעשו״אותם כתקנן אס לא לרקרק כבל הענינ׳יהצר׳כץ‬ ‫* לקיומהמ«תו«היה‪1‬מה*וי'היהולא׳חוטלטורת ה!וף ובמשאו במקום שאנו‬ ‫דיא׳סישעישיםחפיץזרצוןבורא׳ני^וכראי׳וכ׳ון שבררנו שהכנת •ומ השש•‬ ‫>אי׳ה טפנ׳כטת טעסים וסכות אין דאו׳ לבטלח ספג׳ טורח וסשא איאכ אינו‬ ‫בטצא דענ׳ן א ט ר ה י א צריןב׳וט ו וטיצא איתי ביזם ה א י ודא׳ •פת איתי פיופ‬ ‫היולא םבעיא טאינונמצא בירא׳ אלא אפ׳דיא ס פ ק •פציספקלא יטצ וביימ‬ ‫היראי נמצא ירתה הספק פפנ׳ הודאי כ׳ כבידהשנית להזמין לי מנדז׳פדז‬ ‫מפ׳יםיים אחד כפי טמציגי בששא׳ הזקן מחד לשבין לשבת׳ןוכן דאו׳ ל כ ל‬ ‫•רא שטים לעשות כשרואה דבר בתוך ה שבוע ׳פח וראו׳ ו ה ו א דבר הצרץ•‬ ‫איתי ל ש נ ת י׳ ש פ פ ק אט ימצא לכבוד שנת אס לאי יקנח איתי ז׳ שמור אותו‬ ‫ל ט נ ת כ׳ |‪-‬אי׳ה חייא שנת לכל הכביד הזה ילהשתדל בכבידה ב כ ל ט ש ת •ם׳‬ ‫ה פ ע ש ה בזתהאיפן •זיכילח ה׳א שתרחם עליי להמציא לי נ ט ו פ ע מזונותיו‬ ‫ג ׳ באשר׳פתח׳ד‪ ¥‬לבכיר השבת נךפתתו לו מןהשט־ס לתת לו ד׳ מחסורו‬ ‫ובפרט בענ׳ן קנ׳׳תהפקח לצורך השבת צר־ן להשתדל עליה מיום א' א י ז ה‬ ‫•פה והנון לכבודהשבת ו ל ^ ט ת ץ ע צ פ ו לקנית יום הייאצל ביום הוישסא ל א‬ ‫•םצאאותוואס׳םצאאיל׳לאתהיהכדאי•כ׳עיןרהשלחןהוא הלתם טוב‬ ‫ויפה ואתר הקסה צריךלהשתדל נענין הבשר כ• ה י א עקד כביד ה ש ב ו ת‬ ‫ישסתתו ויקנה אותו שטן וטוב יאט אפשד לםציאאיתונ׳ום ייכפה הוא טוב‬ ‫ו ה ח י שאינו ת ט ה טעט בשרהנשחט היום שכל לחותו ותיעלתי עטו לטעם‬ ‫בטדהגשתט מאתםיל שנת׳בש כבר לתותו ולכן צרין ל ה ט ת ד ל בקנייהבשר‬ ‫ב׳יפ יייאעפ' שמוצא אותוקח־ם לכן יצא ש כ ח בהפסדי אכל אס׳׳רא ש ל א‬ ‫»טצא או שלא'יכל ל ק ח אותח בייט ש ט ׳ •קח אותה טייס ה ולא׳כניס עצפו‬ ‫בספק כניד* ואפ סנהנהטקיט לשתים בלהבהטות ביום ה א ץ לנו תועלת‬ ‫בזטגת ל פ ת ו איאנ׳ודע שיוכל ל׳קח אותישטן יסוכ כוונינו ודא׳ ׳פת׳ן פשו‪0‬‬ ‫(‬ ‫סור ‪fivn‬‬ ‫מהגנון מיופ וילשית כמו שהוכחנו פכח הפי א ב ל ‪ DK‬׳ » ליו איזמ »»•‬ ‫מ פ ק כהםת׳נו לסחר לא ימתין אלא יקח אוחו מיום חיויסתליק מן הספק *‬ ‫ובלבד שימצא אותו ביום ה' שסן וטוב א ג ל אם אינו פוצא ביום ה' אלא כחוש‬ ‫ורזח ויש לו ס פ ק שימצא אוחו ביום ששי שםן וטוב יבחין ליום ששי ו א ע פ *‬ ‫ש הוא מפק ואמ ס פ ק בידו ליקח מיום ח י הכחוש ע ל ס ל ן שאס ימצא ביום דיו'‬ ‫•פה וטוב יקח אותו ויניה הכחוש הרי טוב ויפחל׳קח אותו ולא ׳חבטלבבוד‬ ‫ש נ ת לנמר׳ שמא ל א •וכל ליקה׳ופויואפייכפותוהוהוא קרוב למעלת שבאי‬ ‫והמקומימלז‪ :‬ת ב ח נ ו אפ •פמיר הבשר הכחוש מפני״שלאיצטרןלו ו ה ק נ ה‬ ‫אומר עליו לוו על׳ ואני פורע • חני צ ר י ן ל ה ש ת ן ל בעמן ז ן וטוב אם שמן זית‬ ‫להדלקה שיאיר הטב אם ע מן לאכילת כ׳ ה ק ו ן ‪ .‬ה נ א כ ל י ם ה ו א ה ש מ ן‬ ‫>‪.‬ם מ ע ט ו א ם ה ר נ ה ו>‪.‬סהשםן מתוק וטוב ה ם א כ ל י ם ט ו ב י ם ומתוקים‬ ‫וכן ה ש פ ן לנר י ‪ :‬א מ ה ש מ ן זן ונק׳ נ ס ש ן כראוי א ח ר ה פ י ת ׳ ל ה‬ ‫ומושן אורו ואינו נכנה אבל א ם הוא עכור ו נ ע ל ש מ ר ם א י נ ו נ ט ש ן ה ט נ‬ ‫ומאפ׳לאורץ ושמחתו נ ה פ ן ליגון ומצרכי ענן שבת לאכול לאור הנר והוגה!‬ ‫עליו‪:‬לבקש שמן •לנרוא*׳‪:‬׳מכורהמלבו' שעליו מפנ׳ ננןר שנתוטפנ׳שלוי‬ ‫הבית וכן צרין להשתדל נמת׳לות שיהיו מוכנות לקבל אור ןנר‪,‬׳פדי ו י פ מ ן‬ ‫האורבהכונאחזהטבולאשיסתבןבהסבאופןשלאיחקיפאורם וינא לידי‬ ‫נבויבמ״ש ‪ hin‬בפרק במה מדליקין בעני ן השסן ובענין הפתילות •הד ל ב ק ש‬ ‫•ין לקדוש וצרין שיבקש אותו כ ל מ ה שיוכל למצוא טוב וחשוב ויה׳ה^מתוק‬ ‫לחכו הכל לפי פה שהוא אדם שיתהנה ממנו ו׳חענג ולא שיגא לו מפנו הזק‬ ‫ונפרט לקידוש היום שצר ןשיבקש טוב ויפה ואעפ' שהוא אינו אוה? אוותו‬ ‫ה ה לב קש צרכי תבשיל בירקות ותבלין וכיוצא בהן לתבל הקדרה ולפתקה‬ ‫ב ל א' כפי רצונו וטעם חכו שיאכל מאכלו לתיאבון ואעפ' שאין דרכו בחול‬ ‫ל ׳ ת ן פ ל פ ל י ן וכיוצא לחון התבשיל בשבת צר׳ן להכין כ ל פ ח שדרן ארכן‬ ‫וזשוב ת י ל לתקן תבשילו כד• שיצא םוטעיוריחו נודף וזהו ענין גדול לאכיל'‬ ‫קטן הכסות ודב האיכות וחשבה יתר ע ל ההוצאה ה ל ב ן כ ל אדם צריןלהזהר‬ ‫נ י ילהביא לביתו הקוני התבשיל וכל צרכיו בל׳ שישאלו לי אנשי ביתו‪ .‬הוי‬ ‫לקנות פירות או פיני מתיקה לקניח סעיויכלא׳כפי ערבווכפ׳ השגתו ואעפי‬ ‫שאין דרנו נ נ ן בחול יתנהג בשבת כשר וחשוב ואפי' כבני מלכים א ם •יכל‬ ‫וכל הטוסיף מוסיפי[ לו כ׳ אין ע ר ן וקצנה לענג שנת אלא יעשה כל א ד ם‬ ‫ב ל הבא מידו לענג עצמו ובני נ׳תו עם עניים קרונים אליו נ ׳ אין טוב ל א ד ם‬ ‫שיאכל וישתה ואחיו בנ״שראל העניים‪.‬והאביונ׳ט מוטלים ברעב ובחוסר‬ ‫ב ל כ• אינו מדרן הישר ולא דרןרחםניםוגימל׳ הסריט כזרע אברהם א ב י נ ו‬ ‫עיה אלא יתענג ע«םוואחרים עטואש שעט ואם הרבה •ולעניןזה נהגו בקצת‬ ‫מקופות לגנות תפחו׳ מ צ ל נ ׳ ת ונית לתת ח ל ק מהתבשיל ח מ ו ק אצלו ונותני'‬ ‫לעניים‬ ‫‪:‬‬ ‫מ*‬ ‫הכנת יופ ש»י לכבוד ה » נ י ן‬ ‫לענ׳׳ט וניח יצאי ירי תינתן ימי מ א י נ ו נותן ת^ןן׳ל נ ו ת ן ב נ ו ליהמ להזיק‬ ‫לעניים ואס אינו נותן לחם נותן טעות ל׳ד ה ג י נ ו והגינו* נותן ל כ ל עני ועני‬ ‫מיקנהנהם צרכיו •אנלהיותר סונל׳תןהלקטהםובןאצלוכד׳ש־היו מרס‬ ‫ו א נ ל ה הוא יהענ׳נלי תוספת וגדעון וצדקה יחשנ לו שלא להטריח א ת‬ ‫העני לחזר לבקש צרכיו וט׳ יודעאם׳טצא א ו ל א יסצא אחר מאין נידו»‪1‬א‬ ‫•'•' ^ ע ט מ ע ו ת ו נ פ ה י ו צ י א א ו ת ם ת ח ל ה א ם נ ל ה ם א ם נ נ מ ר ^ ם כיין‬ ‫! אם נפיוות ני הוא חאנ לכל רנד ולא יונל למלאת תאותיטבי" חצורן ואווי׳‬ ‫'ימסור המעיתנד׳ להיותנ׳דולעתהצורןניפי החול והשבת יעשה א ו ת ו‬ ‫־נחיל כד׳ מ ל א להצטרך לנר׳ותונמצא יה מ ל א הועילו מעמיו ו ה ר ׳ ה ו א‬ ‫א י נ ל לשיבינפמימעינגימפינק ז ה ע נ ׳ י ד א נ ׳ ו ן ח פ ר ׳ מ מ כ ל ט ו ב ל כ ן נ ל נ ע ל‬ ‫נ פ ש יירא שפ׳ילא יאכל ליל שנת עד מיתן ייפריש חלק א' ממאכלי המינח'‬ ‫אצלו ו׳שלח או ׳חן לענ׳ הסמיך אליו אם על שולחנו א ם לני' ה ע נ י וישם‬ ‫‪ .‬אותם נדנר׳ם טונים ונחוםיס נפיש ותפק ל ו ע נ נפשך ו נ ז ה נ מ צ א שמשיב‬ ‫נפשו וריחי ומחיה אותו ענ׳ ושניו גדול לפני נורא עולם'ת זית ו ל א י א מ ר‬ ‫ארס איך אקח משל׳ וטנחת׳ יאתן לאנשים ירימ אשר לא ידעתיואנ׳ח אנשי‬ ‫יניח׳ הרי אסרו יל ע נ ״ ך י ע נ ״ עירך ענייך קודמים •שאיןהענין מיקח חצ׳‬ ‫תבשילי אי טאנלי ייתן איתי לענייםנאיפןש׳שאד מוסל ב ר ע נ ה י א ואנשי‬ ‫* ת ו אלא הענין הוא טיקח חלק מה מהתבשיל המוכן אצלו יאפי' שיהיה א'‬ ‫פפייאיתי המעט ישלח אותי אי ׳חן אלתו לעני להשיב נ פ ש כיון שהוא ענ׳‬ ‫•\תו סמנו עשיר איקריאיהולגביהוכן ט׳ שהוא עשיר ממני עניאיקריא־חו‬ ‫לגביה וגבוה סעל גבוה שוםיוגביהיט על׳הט ובנן נטצאו כל ׳שדל פרוחסים‬ ‫זםחיננ׳ס טזה ליה יבולם שלו׳סיוטקטים ביום‪-‬השנת ס ז ה ל ז ה ו מ ז ה ל ז ה‬ ‫והקנה עלהכלשהיאאב היחםן הטיחיבנל עתיבבלשעה ' ת וית׳השביע׳ י‬ ‫דג אס א פ ש י לי להש־נב׳ן י ב ל מ ע ט היי ענג שבת לעשית םהם תנש׳ימ׳ןחו‬ ‫נוסף עלתבשילהבשי שחקן ומצינו שהיג הוא שפחה במעידה כמי שפצינו‬ ‫ככמה מקיםית אס כסעידה ה ע ת י י ה ל ה י ו ת לצד׳‪.‬קים ש׳ש ל ד ם יג מ ת ו ק ן‬ ‫לסעודה אס ממעשה איחי ח ״ ס שהעלה איתי ד; לכמה זהיבימ נרא ה שצור י‬ ‫»וסעידה ושפחתה הו׳ דג׳ם ואפ׳' נהיה דבר םועט לפחות שם דג איקריוכן‬ ‫אפיו?לבגמרא ששי שאי( נידו‪,‬ינולת לענג את ה ש נ ת נראו׳ שקצרה ידו‬ ‫ואיני פשיגלענ; אותו כראו״עעה דבר כועס לכבוד שנת וראי ניהו נ כ א‬ ‫דתיסנא יעי שהם דגים קטנים שפינניס נתיך המחבת נקפח נראה שהדגים‬ ‫וזט טרא׳םשסחה יענג ובן אסרו נםקיס אחר במה םנבדי נדגים נחלי' וראשי‬ ‫• י ס ס י ה ב ל ל פ ׳ ט ה שהוא אדם יה׳בילת שישנ׳דו ל ע ש ו ת ו כ ו נ ת ו ש ל מ ה‬ ‫י » הטרבהוא הממעיטובזינדשיכו‪.‬׳[ ל נ ו לשטיט •יםי שאין • ד ו פ ש ג ת‬ ‫ד ק נ י ת נ ל ח נ ת ו נ ל ע י ל ו ל ע נ ז א ת ה ש נ ת כראי׳ להאין לו להטריח עצפז‬ ‫בפט‬ ‫‪11 1‬‬ ‫•א א‬ ‫• י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫־ < ‪ • <:‬י‪-‬‬ ‫־‪ .‬ס ו ר היוט‬ ‫מ פ נ י כ ן לעשות »ו‪ .‬שאין^ו םשגתכד׳ לענג חשביו ו א ח ? ל ה צ ט י ן ל ב ר י ו‬ ‫נ׳ כן אפרו ‪ hi‬עשת ש נ ת ן חולואל תצטרךלנר׳ות• גונתם לומר שלא •אמד‬ ‫ארס אקח נהלואה עחהוידחםה׳על׳ויזפ׳ןל׳ך׳ד‪/‬םחלפרוע נס״ש!ללגו‬ ‫על׳יאנ׳‪.‬פורעניא׳גח סנרח ולאנאםרזההענץ נ א ע ל פ י ש י ט ל י א ק נירו‬ ‫נ ע ת שראו׳ ל ו שיבקש ואפ׳יבהלואה נ׳ הסקופ ׳וסין לי גי" ל«רזע‪.‬אנל פ ׳‬ ‫ש א י ן ידו משגרו וחוץ מן הטבע דזוא לפצוא א י ן ראריל* ל ז ע ל דונם‬ ‫ו ל ה ט י ל עצמו ע ל ו־וצטר נ ד ׳ לענג א ר ו ד ! ש ב ת ו ר | והיפים ‪,‬טובים‪.‬ני‬ ‫ע נ ג ג ד ו ל ה ו א ש י א כ ל משלייא‪6‬י'׳ד׳יה פ ח חריגה ונצל ע פ ה פטה ש י א נ ל‬ ‫משמניפ וטטתק׳פ והוא אונלממון אחרים כ׳ הדבר ה ז ה אינו תפארת ל ע ו ש ה‬ ‫ולא תפארתלומןהאדסונןאר!‪1‬ל‪,‬גדולהנהנה פ׳נ׳עו •ותר מ׳דא שטים‪. .:‬׳‪-‬‬ ‫ולא ׳אסר אדם אין אבטל עונג שבת מפנ׳ קוצר ׳ד׳ כ׳ ל א גצטוה נענג שנר!‬ ‫א ל א ט ׳ שידו סש^תו׳בול לענגו ו ל ב נ ת א ב ל ם ׳ שאינו ׳ ט ל א ץ גירו ח ט א‬ ‫ואשמה אדרנהיסור׳ן טטרק׳ן ע ו ן ׳ ח ש נ ל ו » ׳ ב ל ה ע ו ל ט נ נ ח ת ו כ « ס ת ' ו ה ו א‬ ‫ניגון ואנחה והוא יו שוקל כלהענ׳נ׳מ ו׳ודע כל חעליומות ולטובתוחחשב ל \‬ ‫;צדקה לנקות מטנו חטאות ואשמות וסיף סוף אינו גו»‪1‬להט»וה לגמר• בי‬ ‫יכולהוא לקים ואפי עני שבענ״ט בעשותו דגר פ ה מוסף ע ל דרכו בחול׳היזז‬ ‫מ ח שיח׳ח וכיון שםש& שום שנו׳גחשב ל ו לכבוד שבת ולענג ואפילו ״ח׳ח‬ ‫תבשיל ש ל חרד׳ן או ש ל גרוביאפ׳ישדרבז ל א כ ל ו ג ח ו ל י ש ׳ ס נ ו מ ע ‪ 0‬בשר‬ ‫א ו יוסיף בו פ ע ט שפן ממד! שרגיל ל י ת ן ב ח ו ל א ו ת כ ל ץ להטעמוילבשפו‬ ‫ונקרא ע נ ג ש כ ת כ ׳ ה כ ל ל פ ׳ ד ר ב ו ש ל א ׳ ש ו ח י ׳ ד א ח ל ל ב ב ו ס ח לעשור! לו‬ ‫לשכתו ולא עשה אדרביחב׳בח שבת זו לפני בורא עולפ יו ׳ותר טפ׳ שטעננ‬ ‫אותו במאכליט רבים נ׳ זה הביא פנתה מן הבא ב׳דו ו ש פ ן את נפשו לפני חי*‬ ‫י״‪.‬כלל העילה לנו פ כ ל ז ח שאין ל ו לאדם לחטר׳ח עצטו בפה שאין ל ו ל א‬ ‫ב׳דוולא חוץ פ׳דו ו ה פ ט ר ה עצםוחס׳ד שוטהנקרצא ולטדטצוו׳ הקרננות•‬ ‫נאתר ש ה נ ץ האדם צרכ׳ שנת נ׳ום ו א ס הג׳ע זפנו לאכול יאכל ו ל א נשאר‬ ‫הים׳ס שאוכל לשובע א ל א ׳ מ ע ט מ ע ט מנד׳ ש נ ע ו נד׳ לתת טקוס לסעודת‬ ‫שבת שיאכל אותת לת׳אטן והוא טכלל ענג ש נ ר ! ש י א נ ל מ א כ ל ו ב ט ע ם‬ ‫ובתאוה נ ׳ אין ר׳בד בפאכל והשתיח ענג כ׳ אץ לאובל תאוה לאכלם העקר‬ ‫הוא לאנלס בנפשרענחותאנח לאותם טאכליס ואובל אותם לכבוד מ י ו ם‬ ‫ונפצאפענגגופווגפשוכאימדקה׳השבלוונזםצ׳גובמס׳ד׳ם ואנשי מעשיו‬ ‫שסרעיניםעצםםב׳וטו״וםחם שמתענים כד׳ לאכול ל ׳ ל ש נ ת לת׳אנון ו נ ן‬ ‫ואיי ל ג ל א ד ם להתנהג בדרן הזח ואם ל א כולה מ ק צ ת ה ‪ :‬ואחר שיאכל א ם‬ ‫נשאר לואיזה צורן שנתיגסורויעשת נלםעש׳וועג׳גיו מבעוד יום ואם יש‬ ‫לוא׳זהמלאכה לעשות ׳גםוראותהקורמ הצותשאין לו לעשות מלאניאחר‬ ‫•צות‪»0‬זפעת׳ ע ל עני; ‪ m‬נ ׳ א ו ץ ה א ו ם ל^דש ליא מענות לשביתיית ו ' »‬ ‫ס ס‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬ג‬ ‫דננו! •ו‪ 0‬מ ש ׳ ! כבוי השנת‬ ‫ג ׳ א ו ו י מ ל ח ע ר נ ו י ד ש ל ה י פ ע צ ם י ושעהאינ׳ציאתייסיטגין כל פלכים'‬ ‫מלושים זאהד זכן אפרז א ל מ ל ן •ושב כסנין אילי ס ל ן ׳ י ש נ ( שכנר נכנס‬ ‫קרושה שנת וצו״ן להכין עצמו נמלטשיוינענינ׳ו כולם נ י ׳ שימצא ה כ ל‬ ‫מוכן וסזוסן ל ק נ ל שנת םנעוד יוס • ואס איש עני תזא וצרין למעשי ידיי כדי‪.‬‬ ‫לקנית צרכי שנת ירא׳ מיתר לו לעשית מלאכתו ולי קח איתמ מעית לקניות‬ ‫«רכ׳ שנת עדשיגיעימן מנחה קטנה יאח כ יקום נזריזותוישחדל לגמור כל‬ ‫ענ׳נ׳ו נולסויעוור ויסייע לאנשי ניתז נדי שיגמרי כל עניניהם יצרכ׳ ש נ י ת‬ ‫געודה׳ום כיי שיקבלו שנת קידם שתשקע החפה • ואס הוא אדס שאין לו‬ ‫מלאכה אחד שהכין צרכי השנת ישב על לסידי י׳עסיק נענ׳ן פירישי הפרי‬ ‫מ ל השניענםדרש רנה וספריוספר׳ ומכילתא או לפחית פרשי זל יביא כפי‬ ‫ערכי והשגתו נענין שיכין הפרש כשיקרא איתה החיןיהיא שופע ולא יחיא‬ ‫מסיעה בלא הננהיאס לא עבר הפ בבקר ב פקר יא'תרנים ישב לעביראיתת‬ ‫אחד מיכיןצרכי שבתויקרא אותהכנתתובזסרהםלהבסלהיאם אפשרלו‬ ‫מ ל א י פ פ ׳ ק בה על שים רבד הוא טובייפה יכן ראית׳ מדקדקים עושים כן וכן‬ ‫דאו׳ לכל בעל נפש לעשויכד׳ שתהא קריאתה נ ק נ ע ולא בעראיו׳קר המקר ‪,‬‬ ‫‪ 1‬מעסים קידם יאחר התרנים ולא יעשה בהפך לקרוא התי־נומ ת ח ל ה ואחייב‬ ‫וזממרא ואפ׳ פסוק מאין בו תרגימ •אנר אותישלשח פעמים ב לשם מ ק י א‬ ‫וא ל מ ס תרניםיאיןהעניןפמיס ההכנהנלבר א ל א דמזוסוד׳ש נענין וכן‬ ‫מצינומהקפידיחכמ׳משא׳ן לעביר בסיף הפרמחיאח״כ ל ; •ד ל ח ח ר ת ה‬ ‫ואפייפםוק המאוחר לקרוא אותו קודם הפסוק הקידםאינייכילנראה שאין‬ ‫וזענין םשום ההבנה בלבד • ועיר ראם היה ממום ה ה נ נ ה ‪ -‬ל פ ה יחוור ר א ו ב ן‬ ‫מפעין לוי גי פעםים ־ ועוד מאין בו תרגום אנקלוס למה לנו לבקש לו תרנים‪.‬‬ ‫מםקוס אחר גלוםר אותי בל׳ ה נ נ ה ו ה ש כ ל ה כסי תרגום מ ל עטרות וריבון ״‬ ‫• ה ו א שכללתא וטי • אלא ודאי נראה שהיא דסו לדבר אחר יסיה אני אומר‬ ‫אופי מאין לי תדגים לפניו כ׳ אפ המקרילבד אעפ' שיש לדין ילהירית שיכול‬ ‫לעכור עליו כל הפרשה שני פ ע מ י ם יאתיכ כשיזדסן לו ת ר ג ו ם יעבור עליי‬ ‫מעם אהת דםה לי פסוק איפהל׳ הפרשה כולהיאפ׳ הכ׳ נראה לי שאין לעשו‬ ‫‪ p‬אלא כלפסוק ופסוק יעבור עליו המקרא קודפ ואתכ התרגיפ פפני הרמז‬ ‫זהשיימיש בו ־ וא«»'בדרן הפשט צרין לופר מאינו דוס' זח לוה שכשאמרו‬ ‫לקדיא ב'בקרא ואי תרגום בפסוק א' יודע ה ה פ י מ מ י מ ב׳ז זח חח ופבין הבנ'‬ ‫וזפסוקשקרא סקרא נמ׳רומ התרגום מקיראתכףסםין רוונסצא מ י מ ב ׳ ד ז‬ ‫ו!בנת אותו«סזק יכן *ןידא אחר אחר׳ו עד מגיסד כל הפרשה ונםצא מיודע‬ ‫*•דוש הבנת ה פ ר מ ת פ ת י ן התרנים אבל כמקרא כל הפרשה כילה פ ע ם או‬ ‫*עםיט ילא עלתה כ י ף שים הננה כמחיזרוקירא איתה תדגים פעם ג' א י נ ו‬ ‫»נול ל מ ק »יוומ ה » ׳ ן מ ל הפלות מ ל תרגיפ ע ל איזה פ ל ה מ ל םקרא הוא‬ ‫ואכ‬ ‫‪11‬‬ ‫ב‬ ‫•א ג‬ ‫־‬ ‫\‬ ‫ו ‪ :‬מיי״יזימי‬ ‫י‬ ‫•י‬ ‫‪ ,‬יזרבייהיא דברניול ואיע* שיצאו מ ע ט מן הררךהן ‪ U‬כ ט ד ל א •מאם ולעולמ‬ ‫ישתתף אום עם הצבויבכלדבר שהוינעניוחולא יפסיד אררכירייח הרביםאזי‬ ‫• ‪ ,‬ו י ה כ ל ל ט ו א ת ש ם י פ שלזולהיקלבצבווהרטםביןנענינםנץנפנהניאחת‬ ‫רבים להטותזילתצשהיאהפ ן הדין והפך השורה מצלי וכליי וצריךלוםר‬ ‫ערנית נניןין י ק ו ל ז מ י ה ל ש פ ח ת הבלה הבאהאלינונפשיתירהיראו• ל ש פ '‬ ‫אותה ואותנו נצל רנד הנא ע ל •דנו ואםישלו קטטוועםחבירו או עם אגש׳‬ ‫'ביתו יעבור על בל פ ש ע ולאייכור שום עוז ביום ה ש ב ת א ל א א ח נ ה ו ח ב ד ל‬ ‫שלום ורעיחילא יחלל השבת דזקדושבכלדבר ש ד ל ו א חול כ י פ ת ם בודן‬ ‫קדושחווםעלתו כ• קדושת חשבחרוסז ל ע נ י ן נ י ו ל א ש ר אין ש מ ל א םנוחדז‬ ‫והשקט וכל קטטות וםדיטתספו תםו ו נ ל ע ו ל ת י ו ק פ צ ה פ י ה * לכן ראו׳ ל כ ל‬ ‫נ ע ל נפשלהתנהנ בוי כפימדתוולשמוראותובדיןוכרת ולדזיחיק ממנו כל‬ ‫‪ pv‬ואנחהב׳ופ השבח זולתאטראה תלונזונפשו ענומהשראו׳ להתענות בו‬ ‫ומותר לו להיות עצב ובעל מחשבה ותחיה בזה ארוכה לשלוותו נ י ל א נ ר ע ‪/‬‬ ‫מעוט חשםחהיטענו׳ נ פ ש בשךטתעניבו •יוכיוןשהת׳רולולהתענ׳ילתועל'‬ ‫נפשו וקיום נופו כ׳ בעבור זה ימצא צדקה ח ״ ס וכבוד;ט כש׳ושבבדר ו י ח ם •‬ ‫טר וזעף על חטאתיי אי עליענ׳ניו ל א יפסיד בזה ויקרעו לו נזר דין ש ל שבעי‪,‬‬ ‫שנח בחםול ח' על ענויו ועל אנחתו'ביום שצל העולם בנהי והוא בצערונמ*‬ ‫שהאנחח מניחה לו ולי נראה שאעפ* שיתחנן לפני' ם ל נ ו ויהודה נ ל נ נ ו‬ ‫נ פ ה סלא לאםר חטאת׳ עיית׳ פשעת׳ העבר חטאות׳ ולא אמות שםותר לו‬ ‫ניופ השבח ספנ׳ שהיא פקוח נ פ ש וכמו שהתירו להתענות ספני ח ש ש טקוז*‬ ‫נ*ש שפא נגירר עליו איזה נירה וצריך הוא ל ב ט ל ה ו א פ ׳ בשבח ט ז ה ה מ ע ם‬ ‫עצמו מותר להתודות׳ ולומר הפאת׳ עו׳ה׳ פשעתי' וצדקה יחשב לו לשוב ‪, V‬‬ ‫אלה׳וטא׳זה עין שב׳רוולא יעבור עליו כ׳ ל א ידע האדםאת ע ת ו ו מ ז ח ח ט ע '‬ ‫ניל להיסב את ההלופ בשבת ואעפ' ש ש ו א ל א ד מ * י ט ו בשבת ואיפר רתטנא‬ ‫לשוילטבה שבעז׳מנין ׳!ירון עליהיטןשפ״א אין לחוש פפני כךשעלטקתד‬ ‫ג פ ש ו א פ י י ע ל פ פ ק י ו ח י ן את ה ש ב ת ל ה ד א כ ל ש כ ן כ א ‪ ,‬ש א י ן ח ד ח ו י כ ל כ ך‬ ‫וטצוה הוא להטצא עט הנ' להטיב ט פ נ י ש פ ש י נ נ פ ש ה פ ת ע נ י ז א ו ד ז ת ו ל מ‬ ‫נ ה ם ב ה ה ה ׳ א • וחתתענהנשבתצריךשלאיאנדהיוהבהנלוו״קאלאיטגור‬ ‫עצמו ביבה או בבית המדרש או נמקים צנוע וייקרא או ישנה נ ל א ' נ ‪ £‬י ערנך‬ ‫ד נ ק ש פאת אלהינו יקבל תעניתו ויבטלפעליוי נ ל נזרודרעות ו ל א ישב נ י ן‬ ‫' ה א י נ ל י ם ולאניןהםחשק׳ם וירחיק פעליו הענננלון׳וס כולו ובכן יתמלאו‬ ‫עליו ד ח פ י ם פן ה ש ם י ם ו י ת ק ב ל יתחנתו ובצשדתו • ״ ־ ־ ו א ח ר ש י א מ ר‬ ‫ערבית לא יתעבנ הרנה בבה פפני שמציוו עליו ל ה צ ד י ם לקרש ה י ו ב ו ו כ ל‬ ‫הוריו ה ר זה םשובח ית‪:‬ף תכנסו בכ׳תו׳קדשסירול* י ת ע כ נ ו צ ר ך ש י י ז י ת‬ ‫מ׳תו מתוקן כראוי יי»יע ט » ע ו ת גאות ונל» יקר ש י ש לווגרוח ו ז י ק ו ת ב*ו‬ ‫‪,‬‬ ‫‪v‬‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫נוע‬ ‫^‬ ‫‪ t u r n‬מ ז ו ‪tarti‬‬ ‫•מי‬ ‫» ‪1 V‬י‪ <4‬ערני נ פ ׳ שפזט׳ן נ ׳ ת ו נ ל ׳ פ לקדאיאורמ שר ומשוב שירא׳ הושש‬ ‫לכניייוזםוצ׳א כל כל׳ג׳תיי׳קד תפארת ;דולתו לכבוד האורח חהוא כוי שכן‬ ‫לקראת הכליה הכלזלההכאחאלב׳תכל עני ועני ש ב י ש ו ל שצריך כל אחד‬ ‫למק! ליח פשה ישליחןוכסא וםנורה כפ׳ הש;תוב׳ןרב למעט ‪,‬יצריך ליזהר‬ ‫ה ר נ ה בזה שליא ליחליזי בבידמשבתח'ו בפח שאילו ה ו ש ש לכבודי‪.‬ליהכר׳ייו‬ ‫ולהקד׳שו׳ותרםשאר׳םיהתולגבלהבא סירי יאפשר לו לעשותו‪,‬זחמזדז‬ ‫עצפו י פ ש ת ו ל ב נ ל עוז מאםצ׳ נחו רנלתו להרבויביקר כבוד השכתסוסיפ׳ן‬ ‫לו כבודועושדיטספקייגידו ל ע ע ו מעושר וסשלימ׳ן לי תאותווחפצו ומצות‬ ‫ןיררת מציה ובםדיז שאדם מודד בה פידד׳ן לי ו ^ אסרו גגפר‪.‬פ'במה‪.‬םדל׳ק׳ן‬ ‫ביפלאכ׳פ םלוים לילאדפ מ נ ה ל נ י ת ו א׳טובוא רע יאמ !םצאיביתומתיקנת‬ ‫• כראי׳ לי כפ׳ עדנו ד׳ הש;תז‪-‬׳דו זםאדי מלאך אוף'יה׳ רצון ש׳היח כ ן ל ש נ ת‬ ‫ו ז נ א ח ו נ ב ל ש ב ת ו ש ב ת ו פ ל א ן ר ע ע י נ ח א ם ז ב ע נ ואפ ‪ m‬בהפך מלאך רע‬ ‫י מ נ ש י רע חיוופלאךטיניכו • לכן ב ל ב ע ל ג פ ש ׳שתדלבזה ז׳צוה א ת בג׳‬ ‫ביתי ויזרזט לתקן ענ׳ג׳ תנ׳ת להציע הפ׳טמ יהנ׳ת נ נ ל י פ ג א י ט ו ל ח ר ב ו ת‬ ‫גנרותכפ׳ כתו ולחט׳בם שיהיה אידם טבהיק בד׳שנש׳נא מ י נ ה ׳ ט צ א ה נ ׳ ת‬ ‫מתוקן ומהודר ברארוברברבקלאפשר לעשותזה והוא ענ׳ןרב‪ :‬ו א ס ו ר‬ ‫•לפעיפ שופ דבר קוויש׳קיש קדיש ה׳ומ אפ׳יטע׳סתדנרמה לא אכילה יל*‬ ‫שתית ואט ענרוטעפ אפ׳יהכ״קדטאתכ כ׳הקדושפ*ית ע ש ת ש ל ת ו ר ת‬ ‫שנאיזכיר את ייט השבת לקדשי י זתדבר׳ סיפד׳פ לקדש ע ל ה ״ ן ופתת׳ל‬ ‫*׳בולו ונח;ויי*ומריטעימדטפנ׳ שהיא עדית שבירא עילט ג י א א ת עילמי‬ ‫בששתיטיט ובשביעי כ ל ת כלםעש׳ן והשלים כל מלאכתיזפפנ׳זות צ ד ן •‬ ‫לאומרומעוטדבדרךכל עדות שנאי זעטדושנ׳ האנשיםוחס ה ע ד י ם וצריך‬ ‫להאמין כאפינח שלפה נחריש העולם ז׳ה׳ו פיו ילבי שי׳ןז׳בו׳ן במה שטיצ •א‬ ‫בשפתיו ענ׳ן ה ת ח ש לאפיק׳ מדעיהאפ׳קירוס׳ייהכיפר׳מ שאימר׳ישהעילם‬ ‫קדםיןוהוא בםנה;ו גוה; ‪ turn‬רותם ש א י [ ל ה ט השכלה להבין ו ל ת ש כ י ל‬ ‫י ע נ ׳ ן כסו שהוא אאכריאיןאותובע׳ג׳הס וכיון שאק להם מ י פ ת חותך כפ»‬ ‫שכלמ הטפש א׳ןמאפ׳ג׳יבעג׳ןאבל א ט מע׳ד׳פ ע ל הדיש העולם ומאםיגיפ‬ ‫גזאסונישלמתואם אין לטרא׳ה למראית העין באזנ׳טשסענו אכרתינומפדו‬ ‫לנויקנלגזםפ׳ השפיעהופתודת׳נוהקדושח והטהורה עדות ה' גאפנה א ת‬ ‫ב ל אשרחפליא ח לעשות עסט ‪ v‬אותיות זםופת׳ס ונפלאות;דולות ונפרש‬ ‫בי«׳את‪0‬צד׳מ ששרד בלמערכית השםימוטהיועשת לילה ו ט ה ל ׳ ל ה ע ש ה‬ ‫*סושגהסיר׳בראשיתוגלהםערגותועשהכדצוטוה;דיל הקטן ו ה ש פ י ל‬ ‫מ ג ו ח ו ח ; ב ׳ מ ה » * ל ו א פ ע י ל ם בםנה;ו ט ו ע א י ך ב ש ג ע ק ׳ נ ת ^ פ ע ט י ט כ ך‬ ‫« ע פ י ס גך אלא יז־א׳ יש מנה ‪ r‬לעולם והוא םדד כל הסערםית כולם ובדצינו‬ ‫ד ז מ י ת א ו מ ס ג ^ מ ^ מ ו מ ו ג ן מ ע ת י פ ל ש ו ב פ ‪ /‬ע פ י ס לה*טזהוא אשר ה ד ש‬ ‫*‪ em‬י• יי‬ ‫; > *‪:‬ז״••"‪•.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‪ .‬־‪ ,‬מדר היי*;•!‪.•.‬׳•‬ ‫•־‪.:‬‬ ‫אותם בזמן אשר עלהנד*ונווהואעת־ילמתייאתםרו‪0‬מםן אשר יעלדו‬ ‫נחפצו שנאי ונגלןנספר השםים י ‪ 5‬ו י » א ם •יגיל" י א ו י ר ג• ש ס ם נ ע ש ן‬ ‫נמלחו והארץ כבגרחבלה‪.:‬והוא גונח עולמותוםחרינן ומשפיל וסריס ו א ץ‬ ‫מ• •אמר לו מ ה ת ע ש ה •וזה ענין ?ונח הקדוש ליל שנתואגיפזכיריסבהזכר‬ ‫ליציאת בצרים למין את הענין אשרניארת• • וכןבכלקדיש׳ הפוערות א נ ו‬ ‫מזנידין יציאת מצרים ספני הענין וכן בתפלות אנו אוסרים זכר ליציאה מצרי‬ ‫מבני שיציאת מצריפהיא פנה עיקרית להאמנת הרח וכל עניניה עקר׳תועל‬ ‫גן צריןכלאדמ שיקדשכנחת מלחנםלהו׳נויןב‪0‬ח‪,‬שםוצי'בשפחיווי*מין‬ ‫גי־דטליחת־ביתבםרשח ויבולו וכן ל ח תיבות נניסתדזקדיש ו ה ם עילין‬ ‫ל ב עם נ' תיבות של סבר׳ מרנן רםז לשם נן ע נ שהוא אשר הפליא לעשור!‬ ‫עמנו ביציאת מצרים ובכחורגע הימ ־ וישםתהיל׳ן יום הששי ויבולו ה ש מ י ם‬ ‫נדי להשלים שם בן ד' אותיות ת ו*ת שמו ולהתחילבו ונאמונתווכד׳ להשלי'‬ ‫א ע כ תיבות נלו הביוכן מנהגנו ושמירת שנת ועשיית הרגלים הס זנר שנזכיר‬ ‫•יציאת מצרים ומתון כ ן בא־מ אני להכיר ג ד ו ל ת י ו מ ע ל ת ו ו נ ח ‪ 0‬ע ש י ו ו א י ך‬ ‫עושה בעולםו כרצונו ואין ם׳ •אמר לו מה תעשה ופה תפעל‪,‬־ ביצר הםועת'‬ ‫הס זכי ליציאת מצר׳מ הפסח כמשמעו שפסח הסקו ע ל בתי אבותינו והפל•'‬ ‫לעשות באיתםהיסים נסים ונפלאית עד שהוציאנו יום ס ו בניסן • ש ב ו ע ו ת‬ ‫ע ל שמ שבעה שביעות שמנינואחר שיצאנו ממצרים לספור ששיפ יום כר•‬ ‫לקבל התורה דלענין זה היתהיציאתנו כמו ש נ א י נ ה י צ י א ן א ת העפ תעבדון‬ ‫את הלים ע ל ההר הזה וחיינו קבלת התורה ו מוכית ע ל ט ס ענני כבוד שפרם‬ ‫עלינו והקיפנו בהם כשיצאנו ממצרים ו בשבת נאפר זכר ל פ ע ש ה ב ר א ש י ת‬ ‫ש ב א מ צ ע ו ת השבת אני מיטרין הדוש ה ע ו ל ם ומאמינים א נ ו בו סן ה ט ע ם '‬ ‫שכתבתי • יאעפי שאני אומרים בו זבד ליציאת מ צ ר י ם אפשר לומר שאינו‬ ‫חיזר ע ל השנת אלא למקרא׳ קדש שהשבחחחלה למקראי קדש ש ה ם זכר‬ ‫ליציאתמצריס אבל השנת איני אלא זכר למעשה ב ר א ש י ת ‪ :‬ואפשר לומר‬ ‫שגם השבי היה זכר ליציאת סצר׳יבצד מה ע ל ד ו ן שאסרו נעניןישפחםשח‬ ‫נסתנתחלקוכ׳ מ ש ה ש א ל ם פ ר ע ח י ו ם אחד ש׳גוחז בו י ש ר א ל מ ע ב ו ד ת ם‬ ‫והודח לו פרעה ונחר לדם יום למנותח וכשבאו נמעםד מר סיני ונצטוו מפז‬ ‫הקיבה זכיר אתיים השבת לקדשו והנחיל אוחו להם ליוסמנוחד! ל ע ו ל מ י ם‬ ‫שמח משה באיר‪.‬ה מתנה שניתן לו אותו יום לםנוהה והיה חפץ בעיני הבורא‬ ‫נ ו מיו' אחר וחננו האליתיויתישיטב בעיני פרעת לתת לו אוחו ידום ולא יעכב‬ ‫ואעפישמששחים׳ בדאטיתיוםזישבחאיקריוה־ה יורע נ ו מ ש ה עצמו א פ '‬ ‫הכי שמח משה באותה מחנה דכיון שלא נתנה תורה עדיין והוו עבדי' בעבודיצ‬ ‫פ ר ן א־זת יום שעולה ברצונו של פרעח לתת היו נופלים ושמחים עליויהית‬ ‫מ ק שיהיה א ג ל עתה שנתן להס הממחה לגוחפעכווחס ונין* מנוחה ברצון‬ ‫ז‬ ‫‪,‬‬ ‫וזטרא‬ ‫ג‬ ‫‪to‬‬ ‫ל ל י ל שלי ש נ ת‬ ‫ד ‪81‬זרא •ת וית ודאי ה׳ה ש ם ח ה עלי שמתח ונחנלנל זנית ל זכאי לי׳ום ז נ א י‬ ‫‪ •..‬זעו נ ן שמח י ולעני[ זה אפשר לומר ני ה ש נ ת הוא זנר ליציאת מצרים נ׳‬ ‫ נזונרנו השנת ונשמרנו יום הזי אנוזוצו׳ס׳ציאתםצרים ועני[ היומ שנתן לגו‬‫• »ם למנוחה על ידי מר״עהיויה נכהיא זנרליציאת מצרים מ פ נ ׳ ת ק ׳ ע ת‬ ‫־ השופר והשופר הוא זכר ליובל והיובל ליציאת מצרי שיצאו מענדו' לחירות‬ ‫ ןיה ניכ זנד ליציאת מצרי' מפני שמעם מה הוקבע יום מחילה וסליחה לדיו ות‬‫יי מפני שבאותן <ופ נחרצה ה ק נ ה למשה לנתיב להמ לוחות אחרונות מתרצת‬ ‫׳‪ .‬ל׳שראלזנתפייס עפהס ע ל מעשה הענלואפר סלחתי כדנרין ועל ידי כ ן‬ ‫ד‪.‬וקבעו‪,‬לגו חיום הזה לםליחח זוכרים אנו את אשר חטאנו כשיצאנו ממ צרים‬ ‫אחר‬ ‫‪,‬זמתין כין אט ייכרים היציאה עצמה יעיווו ונפלאותיו אשר ע ש ה ו‬ ‫שיקדש •טול י ד ו לאכילה אבל ל א יסול ידיו קודם הקדוש דהו׳ הפסקו א ע'נ‬ ‫ךהקדוש הוא םצרני םעוד׳אפה הוי הפסק כיון שיכול לקדש בפת ויטול ידיו‬ ‫‪ /‬־יזחלה ויברךרתחיל יזם השש׳ ונו ויאםר נ ר נ ת המוציא ונרנת אשר קדשנו‬ ‫ומס׳יממקדשהשבתיביצעיאוכל־יבעודשםקדשישיםשתי׳ויי ע ל ה ש ת י‬ ‫• נכרותויכוין כשמברן ברכת המוציא מקום מיוחד בפת שיבצע בו אחר כ ן כ ד‬ ‫• י ד ע ע ל מ ה הוא מברןוכן ה ד ן ככל דבר שםברכין עליו צרין שייסיןויס״ם‬ ‫»דבד חתלה קודם שםברכין עליז דאי לאו הכי הוי נרכה לבטלה ואף על פ׳‬ ‫•שהקדוש על הפת לאימצא בו תיבות להשלים חשביןעבאא״כביוםהויאין‬ ‫' ל ה י ש ב י י ן ש ע ׳ ק ד ה ק ד ז ש ל א נ ת ק ן א ל א ע ל ח ״ ן ו ואתב׳סדר שולחנו כפי‬ ‫‪ :‬נו» ג יאבל בשמחה ובטוב *יבבוירזדק ממנו ומנניביתו כ ל קטטה ומריב' וץון‬ ‫ואנחה כמו שכ׳ארנוו׳בקש שלויייארין ע ל שלחנו כדרן בני פ ל כ י ם ושדים‬ ‫נ נ ח ח והשקט ושלוה להראוח ענן בעצמו ויחן חלק מה מאכילתו לעניים הן‬ ‫ו ב הן מעט כי זהו עיקר הענן והשפחח לשמח לבהאסלל׳ והדלים ולא יחיד‪,‬‬ ‫‪.‬אכילתו ושמחתו מיניה וביה לאכול ולשתויולמלא בטנו כ׳ צדיק אוכל לשובע‬ ‫ונותן חלק ל מ ד ד י יום נ ד שישמחו נילס ניוס ה ק ד ש הזה ולו יחשב‬ ‫לצדקהואחר שאנל ושתה נוצונויברןברנת המזון י מ ל ח ב ם ל ה ו י ז כ ר נ ה‬ ‫; ש ל ש כ ת ו ׳ נ ר ן ע ל ח ״ ן א ח ר ה פ ז ו ן ו א פ י ל ו ש א י ן דרכובחיללברן ע ל היין‬ ‫«רין לברןביו השבת עליו ספני כבור היו וכד׳ להרבות בברכות כדי להשלים'‬ ‫המאהברכיח ז אחר האכילהילםד מעט בהברה עם הבר אס יש לו ואס א י ן‬ ‫‪ ,‬עסי הנר ישים עליי שימר וילמד כדי שלא ׳בא להטות הנר איאכ ה י א א ד ם‬ ‫• זזשוניאס אין עסו תנר ולא שימר ל א י ל מ ד בשפר כלל ולא״יעביר ע ל רירי‬ ‫וזכט׳ם אלא׳לפר איזה דבר ע פ ממה שחנט האל הן מקרא הן משנה או פרק \‬ ‫נ ס ה מ ד ל י ק י ם פירושו עד שישכב עצםי בשינה וילך לשכב ו׳קרא קיש עש‬ ‫הסדרו ובאשפירתהנהרישכייכפנהגוו׳לסודפהשתננוהאליויואעגדאינו י‬ ‫• ג ו ל ל ל ם ו ד ל א ו ר ו מ ו ל א ׳ ם נ ע ם פ נ י נ ן ל ק ו ס אלא׳לםודבעיפ ם ש נ ה א ו יי‬ ‫חילם‬ ‫ג ג !‬ ‫• נ א‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫‪:‬‬ ‫• ד ר תיופ ־ ‪.‬‬ ‫ת׳ל׳ם או פ ה שיקבע נין רנ נין פ ע ס או ישפע מ*י אמרים תלופדים וישניפ‬ ‫י לבית הכנסת ל ה ל ל ולשבח לבורא עולים ' ו ש נוםירירו ו נ ק ש ו ת נ ל א' כפי‬ ‫כחו‪ :‬ויברך ברכותיו מלח בפלח כל א ל פ י פ ה שהיא בכונח שלםדז ני עקר‬ ‫הברכה היא מ נ ת ח ל נ לא חחוצא' נשפחיפ וע‪1‬א חפינפיו ובשפתיו כבבחני‬ ‫ולבו רחק םסני ולכן כל נ ע ל נ פ ש החפץ נ ע מ ד ת אלריו ויראתו וחרד ע ל‬ ‫ד נ ת צריך לכוין ננלנרכותיוולא יא?ד א' םהם נ ל א כונה נ ׳ זח עיקר גדול‬ ‫ביראת וישבח לבורא עולם'ו שהחזיר לו נשםתו בתסלה ונתן לובינ' ו ה ש נ ל‬ ‫להבין להשכיל לםאוס ברע ולבחור נשוב כפו שנתן ל ש מ י בינה! ל ה נ י ן נ ץ‬ ‫»\פ ונין לילה כן‪.‬יהי רצון סלפניו שינין את שנלו ואת תבונתו לנהור בכל‬ ‫דבר סוב ובדרך חח״ם ולהרחיק פעליו כל דכר רע ודרך הפות לקיפ‪,‬הכתוב‬ ‫ובחרת בח״פ‪ :‬ופקח את עיניו לראות לסשות את כלצרכיוטחוקנ׳יופ׳ושדם‬ ‫כרת וכשורח כן י ה י ה רצון שיפקח עיניו בין עיני ת ש כ ל כין עיני ה ר א ו ת‬ ‫לראות את כל דבר הנאות רו לראותרעניר עיניו מראות ברע ו ח ו א פ ת י ר ‪,‬‬ ‫אסוריישהתיר מאסרו מושכב מושל ע ל ערשו חשוב כסת נפסד ביד חטוםאת‬ ‫השולנו עליו כן יתיר פאםרואשר הוא אסור בו׳קיס בידיצרנ תרע המבקש‬ ‫פפנוטענות ותואנות לעבור ע ל רצון קונו‪ :‬והלביש ערופיפ ל ח ל נ י ש א ו ת ע ז‬ ‫נגד׳ ישע אסונות תורתו ה ת פ י ס ה כן יהיה רצון שלא נםוש מאמונתנו כ ל‬ ‫יסינוויס׳רםעל׳נוהנגדיםהצואיםםםחשבותרעותוהרחוריפ קשיםשנלך‬ ‫לפניוכלבושים נאים וםחוקניםשלא ירחיק אותנו מאת פניו והוא הזוקף‬ ‫י ׳כפופים םשפיל ומרים הוא יוקף כפיפת קומרתנו בין פרס וישמעאל ר ר י מ‬ ‫אותנו בסעלתתורתנו וקיום פצותיוףתקדש שפו בעולם‪ :‬ורקע הארץ עני‬ ‫הפיםשיוכלהאדםלעשות אתכלצרכיו כקיוט הרות ומשפטיה בן נ ז כ ה‬ ‫ללכתבהםלהפיקרצונווחפצולתתהלךלפניה'בארצות ה ח י י ט • והכין‬ ‫מצעדי גבר לילך בדרך א ש ר י ר צ ה כי ה ב ת י ר ה בידו ה ו א יכין צערנ‬ ‫לטוב ללכת בדרך לא נכשל בת‪ :‬ועשת לו כ ל ציכיו שבל הענינייהצריצין‬ ‫לאדם כדי להשיג בהם מבוקשו סכל א ש ר יעלת ע ל לבנו ל ע ש ו ת י פ צ א‬ ‫בעולם ולא ישוב ספני כל והואכענין שאמרו בברכת בורא‪ ,‬נ פ ש ת ר מ ת‬ ‫וחסרונןשלא חסר םהם כלומ מכל אשר ה א ד ט חאב וחומד ואעפ' ש א י ן‬ ‫הענ׳ן פוכרח לסיופו מלבד ע ל כ ל אשר ברא לחחיותבהםנפש כ ל ח׳ ש א א‬ ‫י לחיות האדם זולתם ו ונתן כח ליעף שאעפ׳ ש ה א ד פ יעף ויגע ב׳ןבפלאכון‬ ‫שםים יעסק חתירה^שנקי־את תוש׳ה שםתשת כחו ש ל אדם בין ב מ ל א כ ת ו‬ ‫לפרנס בני ביתי הקיבה ברחמיו מחדש כהו ורוחו בכל בקר כאלו ל א היה נ ו‬ ‫שים תלישות חיל ויגיעהכמ״ש וקו׳ ה יחליפו כח וכענין שינאפיי חדשינם‬ ‫לנקר׳ס רבה אמונתך וכן אנו ם ת פ ל ל י ט לפניו ש י ת ן נ נ ו ב ח ו א ו ׳ ר ו ת ח י ל‬ ‫לעסוק נ ח ו ו ה ונמנות נ ד ת ו נ ש ו ו ה גלא נ ע « ר חיל מעשות בל אנא םידיע‬ ‫׳ויה*•?‬ ‫י‬ ‫‪:‬׳‬ ‫‪1‬‬ ‫להפיק רצון שפים זאעפ' שזאת ה ב ר נ ח י ש נפנע׳ס םלברן א ו ת ה פ ש ן ם ‪,‬‬ ‫»לא מצאנוה כנםרא נסדר הברכות שלי שחרית והיא תקנת הנאינ׳ם ‪|?*nVf‬‬ ‫לה׳ותשראותשיתחכחשנתרבהבעולמוראושהיה׳פהלהסלכרך ז א ת‬ ‫הברנח על הנטול ה ט ו ב שןוסל עפנו בכלי • ו מ ת פ י ד דיחדש נ ח » ורןח״ט‬ ‫ולהחלף בגו כת לעשותםלאכתנו פליאכתשס׳ם ולעבוד עבודתו לאןיצאםרו»‬ ‫וזאחרונ׳ם שאין כח ביד שוס בית דין אחר הנםרא ליחדש ש ו ם בוסח ב ר כ ה‬ ‫ל א קטנח ולא נדולח וכדי שלא להקל בברכות ראוי לחוש להם וםכליסקופ‬ ‫אין לסתות ביד האוסרת ולענות אסן אתריו ולכוין לצאת בה ח ו ואזר אותנו‬ ‫ננבורה ואין נמרה אלא חחורה שנתנה לנוםצד הנמרח כדכיתיב א ש דרז‬ ‫והיא היא הםחזקת אותנו בנלות׳נו זאלםלא היא לא נשאר לנו שריד ופלי•‬ ‫ו כ ה לעסדבפנ׳ כל ה צ ת ת אשר עברו עלינו ועוברים בכל ע ת ובכל ש ע ה‬ ‫והקיבה םצ;לנו סדם ועתרגו לחיות לנו שארית בארץז ועטר אותנו בתפארת‬ ‫‪ /.‬ןליא עטרת הםצותוהחק׳םוהפשפט׳ם אשר ב ה ם א נ ח נ ו נעטריסעטררץ‬ ‫וזפארח סכל טבח׳שי התורה היה סניד דבריו ליעקב חקיו וסשפטיו לישרל‬ ‫ל א עשה נ ן לכל נו׳ וזהו שאנו פברכין אחר ברכה זאת שלא עשני ספושע׳‬ ‫וזתורח כ׳ ה ב ל הפה םעשה תעתועים וכלסעשיהם בל יועילוסשתחוים‬ ‫לחבלור׳ק ופחפלל׳ם לאל לא יושיע אבל עשאנו סעםו ונחלתו והבדילנו‬ ‫*וכל עסי הארץ לחלקו כענ׳ןשנאיכ׳חלקהיעמויוכןהוא פשנח ל ו ש ל א‬ ‫עשאנ׳ עבדדלאמנעיא שיצא סן הכללואיןלוצדסהבפצית אלא אפילו‬ ‫ענד אשר ישנו בכלל סצות שהאשה חייבת בה; לא ע ם חלקנו כ ה ם שיש‬ ‫•רשות אתרים עליהם ולא באו עדין ל כ ל ל י מ ר א ל ולא פבעיא ענד שלאבא‬ ‫ל כ ל ל ישראל לא אפילו אשה שהיא ם כ ל ל ישרי כיון ש ה י א פטודד! מ כ מ ה‬ ‫מצות םצד שרשויאחר׳ס עליח דאו׳ לו לשבח על ככה ו וזהו סדר לו הנדבות‬ ‫זו אחר זו וטנתן הראויה להם ואעפ' שזו הניינח לא כל אדם יכול לכוין בה‬ ‫כ ל יום דום והלוא׳ שינוין הדנרים כפשטן איפה םזסן לזםן כפו נ ש נ ח ר א ו •‬ ‫לו לנו׳ן נאלו הדנדייאשר נארנו וטונ ל ו ‪ :‬וא חכ םנרך הפעניר חנל׳ שינה‬ ‫מעיניו להודות לאל יתרת שהסיר חנוםח פחשנות׳ו ורע׳ונ׳ו שהיו לו נהיותו‬ ‫ע ל טטתו והשכיל א ו ת ו שכל טוב ל ה כ י ן ולהשכיל ה ו ר ת ו ד י ת פ ל ל לפניו‬ ‫שידביקהו ביצר טוב ו׳לפוד תודתו התסיסה בענין שלא יבא דבר ת ק ל ה ע ל‬ ‫• ת ולא ׳כשל בדבר עבירה ולא ברב הלכה ולא ׳בא ל׳ד׳ נסיון וירחיק מעליו‬ ‫•צחר נענ׳ז שלא נעשה הרע בעיניו ו׳תננו לחן ולחסד בעינ׳ כל רואיו כד׳‬ ‫ש ל א יכא רא לידי קסטה ולא ליד׳ קנאה ולא ליד׳ ש נ א ה עם ש י ם בדיה‬ ‫וץםלחוהסד׳ם טונ׳מ מחסדו הנדולה וטובו עם בריותיו ברוך הנובל ה ס ד י ם‬ ‫מונים ו ירם שהצילני הייס ובכל •ים ריפ מעזות פ נ י ם ם ח פ ר ‪ /‬עצבן ש ל א‬ ‫אע׳ו ‪ U '1‬ע ס א ח ר י ם ואנא ליד׳ תקלק הו ומעז׳ פנים שלא •עיזו פג׳ אחרים‬ ‫בננו!‬ ‫ב ‪11‬‬ ‫יב כ‬ ‫ז‬ ‫סדר ‪ nvrr‬־‬ ‫כ נ ג ד רנאו ל י ד תקלה על׳ד' חו • והצילני מאוס רע ו ב ל י ע ל ב ע ל טר&וו*‬ ‫ותחבולות מ ל א אוכל להנצל מטנו • ומאמה ד ע ה מ ל א חעליילי על׳ עלילות‬ ‫ותואנות לבקמ את נ פ מ ׳ • ולא ?צהר ולא עין הרע ולא למון הרע מ כ ל אלו ‪s‬‬ ‫*נעים ועיסוקמימ ולא ינקה כ ל הפונע בהס • מרין ק מ ה מ ה ח ן עצמו מביני י‬ ‫י לניןחניריהואקשהמ*דעצמווםטריחלנדשאין יכולים לבררו כ ר א ו י •‬ ‫ומבעל דין בשה ש א ע פ ' מ ה ד ן אינו ק ש ה ט צ ד עצםו הבער הוא ק ש ה ע ק ש‬ ‫ופתלתול ולא איית לדינא• נין שחואנן בריתכםוני שהואישרל נין שאינו‬ ‫נןנריחשחואנויואפשרלנאליד׳חלולחיח״וואענשעל׳ו• ו ס ד נ א מ ל‬ ‫ן׳הנם לרנות נ ל צד עון ואשםה הםחייב עליו ד ן ניהנם י הכלל העולה מ כ ל‬ ‫מאלתנו נ נ ל נ ק ר ובקר לבקש סאת אלהינויו • א ל יתן למוט רנלינו פדרך‬ ‫הטובה והישרה אלא שנוכל להפיק רצונו יחפצו נ ל ימינו ע ל אדמתנו ו ל א‬ ‫•ארע שום דבר תקלה ע ל ידינו • ואחכ אנוםנרנ׳ן ברכת התורה וכבר ביארנו‬ ‫ענ׳נהבסדרהלקריו׳אסראחדבדנתהתורהפינדכתכהנ׳ להתחיל ת ח ל ת‬ ‫לטודנובדנרטונ ונכרכה כד׳מנחנרןמחשית בברכה מ ל ט ה ב ד שנובזי ‪1‬‬ ‫לעסוק נתורהנדין ו נ ש ו ר ה נ ל י ט ר ד ח ו ב ל י ס ח מ נ ח •ויתחיל הזטירות ננחת׳‬ ‫ובקול זמרה יותר מנימי החול ויתחיל נפר' העקידה מפני מאין לנו ס ט ן ע ל‬ ‫מ ה ל ם ם ו ן א ל א ע ל זנות אבותינו הקדמונים והוא חםקים איתני ננלותינו י‬ ‫ומפני שעניןחעקידח חיה נ ת ל נ ט א ד מאד נין מצד העוקד נין מצד הנעקד‬ ‫ע ד שהקדוש ברון חוא חנטיח ל י ש ר א ל שביום ה ד י ן מ י ש ר א ל עומדים‬ ‫נצערמפגיד!מקטרנ׳םור־‪.‬טבקש׳ם עלינו רעית שנזכור עקדית •צחק‬ ‫ובזה ל א נפחד מ ש ו ם ענ׳ן ואפילו ענין ה ע ק י ד ה א י ן צרין לזכור‬ ‫אלא שנתקע בשופר וטחון אויתי שופד יזכור לשופר שן• א י ל ו מ ה א י ל‬ ‫יזכור ליצחק וסיצחק הר׳ העקידחוטתטלארחטים בזה ע ל כל עם י ש ר א ל‬ ‫אין שטן ואין פגערע שיוכל עסישראל ואט בז ראוי הוא לזכור עוין העקיר‬ ‫בליוט רוט קורס שנסדר ח פ ל ת ׳ ט כדי שיתמלא עלינו רתטיס להיט שנשם•'‬ ‫ויקנל תפלתינוותחנחיני בחמלה • ובעל נ פ ש ל א •בטל א ו ת ת נ ש ו ם ענין‬ ‫ינירס שונה!דולה לו ילכל׳שראל וכחנ ה י ש נ ' ?לחח נספר הזוהר ו?ל ל א‬ ‫אית סאן רפבטלםיתנא םן בני אנשא נקרנן דעק׳דתיצתק ד נ ת ׳ נ נ ׳ ה י ׳ ע ק ד‬ ‫את •צחק בנו אתקשר מדת הדין ואתעקד לעילא ולא הוה ליה רמו ל ק נ ל א‬ ‫לביתו׳ןרברבאדא׳חונבורחועקדת׳צחקםעל׳יא ליה לישראל ל א ד נ ר א‬ ‫ליהבכל׳וטאבזלותאדתגיןעליהוןםכלמערע׳ןנ׳ש׳ן ו ק ל א נ פ י ק ו א ס ר ל‬ ‫ה ע ש לו מאומה וזנות אבוהון ץן עלייהיןמערע׳ן נישין ע כ ל י עוד טעם אחר‬ ‫לאומרו בבל יום מפני טבזנות העקידה נ מ ב ע ת וית ל א ב ר ה ם א ב י נ ו בי‬ ‫נשבעתי נאט ה' וירמ זרען את שער מונאיו יאנו מבקשי' מאת חטיבה שיקבץ‬ ‫נ ‪ 6‬ו « ת י נ ו ב א ר ב ע נ נ מ ו ח ה א ס ו ׳ פ ק ד נ ו ב מ ק ו ו ת י מ ו ע ה ו ו ח מ י מ מ ל א ישלטו‬ ‫ז‬ ‫‪. . . . .‬‬ ‫בע‬ ‫‪m‬‬ ‫'ץ‪/11‬לת ה ש נ ת‬ ‫בנושוגאינואלא םנשלטגהם וניקתםהםנקפתינועל כ ל הרעה אשרהרעו‬ ‫»ינו גי היאקצף סעי‪ 1‬והס עזרו ל ר ע ה • ואתר ה ע ל י י ה נתפלל ליפט א)יהינו‬ ‫שכפו שכבש אברהם דהשיו לעשות רצונו כן יכבשו׳ יחסיו את כעסו זלידין‬ ‫אותנו באשפתינו וכפר• מעללנו לפי שורת הרין אלא שיכנס לפנים משורת‬ ‫‪ p i t‬לחתנהנ כתסד זכרחםים נחלים בזכות אבותינו ד‪,‬ק ‪:‬יש׳'ו׳שכ תדון אפו‬ ‫מעלימוםעלאר^ינייםעלסקדשניייזכירלני ההבטחה ; ה נ ט י ת נ ו ע ל ידן‬ ‫מ ש ה נאסן ביתו לומר את ברית אבותינו כדנתיכ וזכרתי את בריתי •עקב וכוי‬ ‫»אעפ' שיש אוסרים שאף נם זו מן התונתות אפייהכי רוק לאידך ניםא וה א‬ ‫גחשתא*‪.‬הבטיחנו שיעשה עפנו למען שסו כסו שנאסר ואף נם זאת מ ״ ו ת ס‬ ‫בארץ אויביהם לא םאסתים ולא נעלתים לכלותם להפרברית׳ אתם אני ד!‬ ‫אלה׳כס • ןס הבטיחנו שיקבץ נפוצותינו וישיב שנות נלותינוכםו שנאיושכ‬ ‫יזיאלמיךאתשבותךודחסךושנוקבצךפבלהעםיםאשר הפיצךה' אלהיך‬ ‫‪•t‬שמת אם ׳ה׳הנדחןוכו'‪ .‬והבטיחנו להביאנו לארץ ישראל כמו גזנאיוהנ׳אך‬ ‫ל י ‪ .‬ך א ל ה א ד ץ אשר ירשו אבותיך ובו'ובתי' והכיאותימ א ל ה ר קודשי‬ ‫!וכוי ויאמר בד׳ית' ש ל ל ו רבדים שאדם אוכל טירותיה' נעול הזה והקרן ק״מת‬ ‫*יולעיח • שכלאלותמצות •שדל הקדושיםוהרתמנ׳מ ינימל׳ חסדים זה׳ד׳פ‬ ‫בהם ומבקשים אנו מאת הטינה שבזכית אלו הדברים שמק״מימ ישראל טיגל‬ ‫אותנו טצדתינו ־• ונקט אלו הדברים התנא משום שהם םעוט•‪.‬הבמות זרג•‬ ‫» א י ב ו ט ש ‪ :‬ל א ד ס ב נ ק ל ׳ מ ל ל ע מ ו ת א ו ת ם ו ל א ב א לשלול ש א ר ה מ צ ו ר !‬ ‫ש נ ל מ צ י ה ז ש ע י ש ד ז ה א ד ם כ ו ־ א ו י א י כ ל פ י ר י ת י ה ב ע ו ל ם דזזה וז־ייקיץ‬ ‫•ק״מת ל ע ו ל ם הכא א ל א חרוש מששיענו בלו א ף ע ל פ י ש ה ב ‪ 1‬ד ג ר ‪ 1‬ק ל‬ ‫ל ע ש ו ת י עידנדאהל‪ -‬טעם אחר שאפייאלו שהם פצותתלו׳ות ב׳ןאדפ‬ ‫לחנ׳רווםצפח נהם לתשלום נשולוזז״ת• אומר שאין שכרו כיב נ ת ל פהש»‬ ‫•שםיעני שא פי אלו הדברים איכל פירותיהש והקרן ק״ם לי • וביש כשעושה‬ ‫וזשציה לשיש לבד שאינו מ צ פ ה בהט נטול שלביו עיר נרימעם להפך לדקדק‬ ‫אלי דברים דפשטע ש פ י ם ל א ת אחרים םפני שאלו הדברים אדם עיסק בהט‬ ‫בכלאנךיו כולם שאין ארמ •ביל לעשית מציהסאליבשלפייאס ל א שיעסוק‬ ‫ג ה ככלנופי ואבריו טישכ בשאי כל השציישיכיל חאדילשבת בסקופ ו ולקים‬ ‫*זשצותואכראוילולתתחלקלניףשעסק בהט ויאבל פ׳רות׳הם בעהזו׳הנת‬ ‫‪1‬יפוואנר׳ו •יאעפ* שתטצא טצית אחרית יולת אלו שדאו׳ט לעשוק נ ד י ם‬ ‫ג ב ל אבריי א פ ה ג כ ל ל נ ת הס •יחתידלבבבודאב ואפטפנ• שהיא טצוינדול'‬ ‫לשטים ולבד׳יתטרדן השכלזהדדךהטוסרוודא להיות לו לאדם השתדלות‬ ‫לכבד את א ^ ואתאטו הן להאכילט ה! לתשקותס בבל אשר יצטרך כ׳ אתר‬ ‫שהוציאו ל א י ר העולם ויולתו לא היה לו קיום והעשרה אב נמצא שכלפי‬ ‫•עוטתהואוסורחופאליחגרפאטאביוואפוהואאיכטיח הוא נותן לו ויו‬ ‫סברא‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫‪n‬‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ז׳הדר היים*‬ ‫מברא ננונזז להגויזוזלאוס בהכרח להשתדל נ‪0‬ןניי**‪.‬זאח י נ פ ל א ו פ נ ׳ י ז‬ ‫גדאוי ובל הםוסין>|םשובת חיא מ א י ' * ה י אבלפיידזבהוא פ צ ו ה ד ן והיושר‬ ‫ו נמצא כבוד אב ו א ם ג "דומכפח צדדיןגיח לו לנפשי שםקייסםצוח השי־ ‪m‬‬ ‫לקים םצותהמביאו לחיי העה‪ 1‬־ ג ח למי שגםל עסוחםדגדול עד שהעמידו‬ ‫ע ל עמדו ואין ראוי להיות כפו• טיבה • \ ח לבריות ו ע ו ט ה צדקה עפהםופפנ•‬ ‫היות ה ע נ ׳ ן נ ' כ ג ר ו ל ב מ א ד ם א ד ל א נ כ ל ל ב כ ל ל ; ח • ו;ח היא מ*וה גדולת‬ ‫כמשזלגדולחמן הצדקה שזובגופוווובממונו וכוי• והיא צו<)לת מצות הרבות‬ ‫כ ל ל הענין לעשות חסל עם כל בריח בין גדולה בין קטנה בין עשה עפו בין‪.‬‬ ‫ל א ע מ ת עסו להציל עשוק סיד עשקו ולא להכשיל את העור להטות חכירו‪,‬‬ ‫מדרך רעה לדרך טובה להשיא אותו עצה ההוגנילו וכן כל כיוצא גוה ־ וביקור‪,‬‬ ‫חולים אעפישהיאגיכג״הא״פהחיא בערךגחלח כאח?לביקור חוליםאיןלו‬ ‫שיעורוהענ׳ן חוא כי;ומל חסד עם הגיף ועם הנפש שלפעםים ם ש ע ג פ ש ו !‬ ‫מ ל אותו חולה בטוב טעי ודעה אמריו ודבריו דברים פיוס ורצוי וחיוקלםמכו‬ ‫ע ל ערש דו׳ ובעינינו אנו רואים הענין הזה כ׳ לפעמים אדט נכנס לבקר את‪<.‬‬ ‫החולה ויושב עמו שעה איאו ביואומר החולח עצמונחמחני נחסתנ׳ דזחזרת‬ ‫נשמת׳ ב׳ ואנו רואין שהקל מעליו הליו ובן ארזלהנכנסלבקר את החולד{‬ ‫נוטל אימסיפחליו ואפרו דוקא כבן גילו הנה נראה בפי י שםש׳ב נ פ ש ה ח ו ל ה‬ ‫בבקרו אותו ואכ הענ׳ן גדול מגת אחר שהוא מ ש לםעלח • והכנסת אורחי*‬ ‫גיכעס היות שנכנס בכלל;"ח היא מצוהגדולהיראייהלחמנות בפני ע צ מ ת‬ ‫מפני שהמבנים אורחיפ בתוך בתו וממציא להם מקומ ומושב שישבו וינוחו‬ ‫מיגיעת הדרן וטרחו עושה עמו כמהטובותהאחד'לנוח;ופו ו א ב ר י ו ת ש נ *‬ ‫להמציא לו מה לאכול ולשתות שיחזור נפשו א ל י ו •;'שמונע ממנו בושר*‬ ‫ובלימה בחיותוגר בארץ ללכת לחזר אתר בית ומושב שיוכל לשבתוא׳ןםכ׳ר‬ ‫אליו • הדי לעשות טובה עם םי ש ל א עשה עסו ט ו ב ת ולא ת כ י ר נו פעולכ*‬ ‫ומכניסו בביתו ומאכילו ומשקהו ועשה עמו כלחצריךיאליו שברו גדול בפול‬ ‫ופכופל שעושה הדבר לשם המצוה עצםח וראו׳ הוא ל כ ל שבר בעולם • הית‬ ‫אםפתנה; עסו כסו שהיה מתנה;א*אע*ה עם האורחים לשאול ל ה ם מ ה עניני‬ ‫ומה טינמ ולהמשיך אותה תחת כנפי השנינה כן •ממוך אותם בדברי״לעכוד'‬ ‫ממים הכל לפי מה שהוא אדם ונמצא מהנהו הנאת הגוף והנאת ה נ פ מ כמו‬ ‫הםצוה ש ל ביקור חוליפ או קרוכ ל ה ו נ ל א' יש ל ה ערןנפנ• עצמה ׳והשכם'‬ ‫ביה • זה העני[ עם היות שנראח שאינו מגיח שאינו דבר נין אדם לחבירו אפי'‪,‬‬ ‫הכי חוא גמילות ח ס ד ם בכ •כול עפ הבורא'ת וית להשכ׳יבב׳תו בנקר ובערב‬ ‫וכיון שהשכינה בגלות בזמן הזה אין לח נחחרוח אלא בארבעח א מ ו ת של‬ ‫ת פ ל ה וכל הםשנים לבית הכנסת האלי משכים לתתשלום ל ש כ נ ה ו ל ש ל‬ ‫נשלופה והיא סתנחסתוםשתעשעת עם האיש ההוא ושואל בשלומו כשאינו‬ ‫‪than‬‬ ‫השנת‬ ‫מת‬ ‫גאפןתראשוניטהםשזלעליפסוק פ• ב כ פ ׳ ו א ה י י ו כ ד ו כ ן מ ^ ל י נ י ב ס נ ר‬ ‫היהו שבר הםשכים לבא לבית הכנסתוהב׳או פ ש ל ל ם ל ן שיפן בני ה ס ח נ ה‬ ‫למעידה יכוייאס כן ראי׳ הוא לתסנית בפני עצמה השכסתכיתהכנםתיאעיג‬ ‫דש׳יכאבצדסה בענ׳ןנחוהבאתשלוס ב׳ןאדםלחב׳רו|וב׳ן איש ליאשתו•‬ ‫ענין הבאת שייום הוא נחלי בםאד מאד והוא נחונחלםםנוםפני ש׳ש כו נ ס ה‬ ‫•ענינ׳ם מצורפים עסו האי לקרב ליב ישראלי ליהיותאתדוליא׳היה ביניח' חלוק‬ ‫לככותוהוא עקינהולשהעילםעיסדעל׳ו־הבילדוסיר‪ .‬ש נ א ר נ ח נ ם ם ב ׳ ן‬ ‫אישינ׳ןרעהויבל שכן סב׳ןא׳ש ליאשתי שתשנאתחנס נירם לכםהעב׳רות‪,‬‬ ‫עחריהואעפישלא׳היההשנאהכתנםייאעלדברראי׳לשנאת פצדהאת‬ ‫ע ב הוא שנאת חנם היא יםנע םהם שנאת תנס עב״פ והיא עבירה;חזיה אשר‬ ‫בסבתה נחרב הביו* בחרבן שנ׳ ועיר ׳ ח נסו׳ת בעונותינו כ׳ לא!'נפסק מבינינו‬ ‫‪ ,‬זכלתרודף שליום"סםירהשנאהפכליכלםב׳נ׳הם וסקרב ח ל נ ב ו ת ל ה י ו ת ט‬ ‫י אתר • הנ שפר׳ם םבשול הפיצטסתשנ׳ן איש לרעהו ואפי שבסבת הסשטפ'‬ ‫" ' ע א הדבר ל פ ו ע ל דנקסא׳שסדעהוי׳גריס הזק נ ח ל ונט‪-‬רתאיבה ונקפד?‬ ‫*רודףהשלוממינעבלזה־הרילקרב התיעלתשכשאדי׳שלי מריבה עפ חב׳רג‬ ‫ואין צר׳ןלומראיש עפ אשתו ל א מבעיא שאיני מקרב ויי תיעיית לא אדרבא‬ ‫אינו פםלק התיק מלפניוועיצפ עיניי פלפנ׳ עיר ל א תתן פבשול ב׳ השנא*‬ ‫מקלקלות השורה אבל א ח ר ש נ י ת ׳ ח ח בלב א ח ד כל א ח ד חתר נו ו ח פ ץ‬ ‫נתועלתחבירווהנאתוייתרםשה שהיה קידם הקטטה ביניהם מחמת ש נ נ ע‬ ‫ה‪.‬יבלבס וחזרו בחם חזרה זמורה להיוית נפשם קשודד! וו בוי ויו ביו ו ה י א‬ ‫׳עלין״קריבלשבליחאסיתיו ה ה בין איש לאשתי הייתם בלכ איינפש אחרת‬ ‫להיויהויוינהעילה סשניהם הנון וראו׳ ולא שיתזרדואיש ס ע ל אחיי נחלוק‬ ‫הלבבות ואותס הבנים נקראים בני שמאה ועל׳המ נאמר נס בלא דעתשאיך‪,‬‬ ‫דעתם א' ש ב ל א' פונה אל מחשבתו נפש לא טוב‪ :‬הוי בין איש לאשיתר‬ ‫זזםקרבס והעושה שלום ניניהם באלו עיש׳ם שלם עש חשב׳נח ופעשזת י ד ו‬ ‫להתפאר כ׳ לא נברא האדם נ• אם לקיים הפין ולתועלת העליונייוהתחתונ־ם‬ ‫ולא תהו בראה לשבת׳צרה וכשיש קסטה בין איש לאשתו כיב יכול נתבטלת‬ ‫מחשכתו ׳תייתיוברנתו אשר ברן אותם כדכת׳ב דברן איתס ויקרא את שסם‬ ‫אדם וכןהקינת מ ח ל ע ל כ ב י ח י ע ל קרישת שמו ה נ ח ל וגיר ל ה ס ת י ע ל ה פ י פ‬ ‫נ ד לקרב השלום בין איש לאשתו שלא יהיה ביניהם צד מה שנאה וםתשבת‬ ‫ר ע ה כ׳ זה כינת הנריאת ו ותלמוד תורת כנןד כולם •• ענ׳ן הלםיד הוא נ ח ל‬ ‫גסאד םאדמפנ׳ שלומר התירה ליכד כ ל הענינ׳ס יכל המציית בה וקריאיתו‬ ‫נחשבתלולעשיהאתרשתיפםכללכלהענינים יעידישבתענתימרביט‬ ‫משעשה לראשית יסעשה סרכבה יהנהנת העולמוית כ ו ל ט וסיתין כ ן סביר‬ ‫•אתגיואו'היודע פעלתו ונחלתו ‪ <V‬מתוקה ויריעו הי נטרה ו״אכ ואו׳ להנימ‬ ‫׳‬ ‫•‬ ‫נל‬ ‫‪ i l l YltJ‬י•"י _‬ ‫ י י‬‫* כ ל תפצוו! ולעסוק נ א י כ• ודא י פ ו ת ה נ ד י ל ה מעשיית ד מ ו ת ואעמ» ט א נ ו‬ ‫׳אופריס נ נ נ ד מ ל ס ל א לינטלי ה מ * ה הבאה ליידי פ ן המצית א ט ד אסרנו ח י‬ ‫;ג׳ א־ןלמוד התורהפםפיק לביטול םצוח ‪ it‬ד״אכ הטצוייתנטלו וכולם ׳ ע ס ק י‬ ‫׳בחורה ואין מרחמואין מ נ ח ם ח ל ׳ ל ד ז ל נ ו מ ל ה א ם י ן כי כבר א ס ר נ ו מיסוד‬ ‫‪:‬ועמוד העולם ה ו א נח והטלום אלא הענין הוא ש א ע פ ' ט י מ דברים נ ח ל י ט‬ ‫בעטייה המצות שהעישהאותפ אובל פירותיהמ בעולם הזה והקרן קיימת ל ו‬ ‫ליעה והס אלו מזכרנו לא מפני זה נ ת מ ע ט ל מ ו ד התורהפנידל ה ש כ ר שיש‬ ‫לעוסק בה כ־ העוסק נ ת ו ו ה נוה ו נ ז ה י ט ל ו ב ו ה ו ב נ א כ י א י ן ערך ל מ י ם‬ ‫מציה ננגדה לא בשכרורא בעוניויעיכק בו!ימ לו מ כ ר נ ח ל על עסק תורתו‬ ‫בנןד השכר שיש לבל הענינים בולמ והוא ש ל א ב א לידו דבר מ צ ו ה ו נ ט ל‬ ‫איההאלא שאינו חוששלעסק הכציה אחר ע ס ק התורה א ב ל א ם ב א ל י ח‬ ‫מציה ו נ ט ל איתהמפני עסק התורהלא עלאיתו עהקנאסר ותת כננדבולס‬ ‫שהרי הוא ענר על המצית הבאה ליוו ומתתועלת ל ו בלמוד א ח ר ‪ :‬ש א י נ ו‬ ‫מקיםלעשיתעמ היית מאמרי העיסקנמציהפטיר מן חפציה ונראה שאפי"‬ ‫• נ א ל׳רו פטור על׳ההיינו מהמצוהאינה מ ת ב ט ל ת מ כ ל ו כ ל ‪ .‬מ א ט הוא אינו‬ ‫עושה אותה ומקימה אחרימ יקימו אותה ובבן ל א יחשב לו ע ו נ מ ע ל ה ע נ י ן •‬ ‫ופטור עליואבל אם בא לידו והוא מוכרתלעשות אותה או שאינו מוכרח ל א‬ ‫ש ל א תעשה חטצוה כתקנה ע ל ידי אתרייכעל יחודאי ראוי הוא ל ב ט ל ל מ ו ד‬ ‫‪ .‬התורה ועסקה ולקים הפצוה ו א ח כ י ה ז י ר ל ל מ ו ח ז ז ש ?לוחלקו בין המצוד!‬ ‫׳^שאפשולהעשותעזאחרימוב׳ןהמצוהשאאלהעשות ע י א ח ר י ם ׳ •ונל‬ ‫ש כ ל ה ה ל ו ק ה ו ה ׳ ה י ה ע ל ה ם צ ו ת מ א י ן ב ה ס צ ד נ ח א ב ל ה פ צ ו ד ז שיש ב ה ק‬ ‫נ״חוכיוצא ב א ל ו מ ו כ ר נ ו ל מ ע ל ה פ כ ס ל ׳ ן ת ת ל ע מ ו י ת ן כ ׳ א ל ו מ ק ׳ פ י ן א י ת‬ ‫העולם כלו בעסק התירה וכמעט יוותר וכאר‪ ht‬טבסל׳ןתת להכנסת כ ל ת‬ ‫• ב ט ל י ן היתלהוצאיהםתוהמא'כיוצא בהן ומי מידקדקבזהייבין הענין כ א מ ד‬ ‫היא כ׳ ל א רבד רק ה ו א י‪.‬׳ ואחכיתחיל לסדר תפלתו ויאמר ל ע ו ל ם י ה א‬ ‫אדם ירא שמיס ב&תרובנלו׳ והאוטרבםתרלכדטועתכי למהנשנ״הנוסח*‬ ‫דטזובתוהיפחפשופ דברי האימרמהחדוש הואילו בנלויםשייטאתעקר הוא‬ ‫שיהיה ירא נםתי־נםקיס שאין שם רואה אותו שוס נברא תאתאינת קושיא‬ ‫נ ׳ אין כונתינו להשמיע חדיש כי׳ אםלהידיע כ־צי׳תנהנ א ר ם י ר א ש ש י ם‬ ‫׳במעשיו ש צ י י ן לו להיות לעולם יראת שפים כננר פניו בין בסתר בין בנלוי‬ ‫ואפילו הרי*ת לדקר? ולופרנסרזר כננלר'שועתכ• אק תכונות אלאבסיש‬ ‫ואפ• ט צ ד איאין כוחדיש אין לחיש ליה דאננ חרא נקם תרתי וכן דרך ת נ א‬ ‫בכמת מקיפות דוק ותשכח י ופירה ע ל האפת ית עקר נ ח ל ביראתת מ ל א‬ ‫י •טנה אדם את דבורו על שום דברבעולסוכן הוא פרתתתםיו׳יוזדע ה ק ד ש‬ ‫‪ • .‬נ א ם ר ש א ר ת י ש ר א ל ל א י ע מ ו עולהולאיוברו כזבוגויונת׳ות האדם ת ו נ ו‬ ‫כנרו‬ ‫‪4‬‬ ‫פט‬ ‫ה‪£‬לת השבמ‬ ‫י‬ ‫דברו לא במהרה הי>* חוטא וזהו ענין ומודה ע ל ה א ט ת ודובר א מ ת בלבנו‬ ‫שצריך שיהיו פיו ולבו שיין לטינה• חשכים ויאמר רבון העילמימ וכוי ה ע ק‬ ‫ש ח ה י ה ח פ ל ה ז ו ם ס ו ד ר ת נ פ י י ה ז מ ל ב ק ד ה ן בכל שעה שעדין ל ה ת פ ל ל‬ ‫לפניו'ת ייתו׳קד׳ ל ת פ ל ת ו ש ל א ע ל צרקית׳ו ויושר מעש־ו ה י א ט פ י ל‬ ‫תחנתי לפניו!!א על לחותו למענו'תיעשהולא למענינו כענ׳ן שאסר דגי!‪I‬‬ ‫עהא*דשמעה יכו' למענך אלהי והוא כענ׳ןשאפר מרעיה ו א ת ח נ ן ש ל א‬ ‫דח^ללמצדםעשיויהטוב־ם א ל א םתנתחנם כ׳ חנון• ורחום ה ו א י ב ה ק ד מ ת‬ ‫י ז א ת אין םקוםילסקטרנלקטר; ע ל תפלתו‪,‬שלאתעמהשאיןתפלתורק ע ל‬ ‫זזסד השית שדרכו להתחסד עם בריותיו בין ראויים בין שאינם ראו״' כרכתי'‬ ‫וחגית• את אשר אחון אעפ' שאינו כדאי • ס ה א נ ו סד־‪ .‬ת״נו ־ ה ע נ י ן ה ו א‬ ‫להשפיל עצפ׳נולפ נ• נחלתו ו מ ע ל ת י ' ו לחזק הענ׳ן ש א פ ר נ ו שאל ׳דין‬ ‫א תנו כאשפתינוואל יפר ל ט כפעלנו כ׳ כיו אנו ורוב מעשינו תוהו כ׳ דרכנו‬ ‫‪ .‬לרחףיאחריההבלילמחדילפשיעםחסתיהרהשולטעל׳טכיםותרהאד'‬ ‫מץהנהמה א י ן מ צ ד ה ח י ט ותאותיויחמדיתיי ולכן אין להאשימנו על מעשנו‬ ‫הרע־מ לאלהב׳טבמעשה הטיכיהנעשה עליד׳נומחמת צ ד ק ח ש ה שיש בנו‬ ‫מן הנשמה הטהורה שנפחתינאפ׳נו י מה חסדנו מה צדקתנומה ׳שועתינו ״‬ ‫ענ׳ן מ ד ו ופירושו כמו דבר של ד!בל ו א י ן בו ממש כלומר א י ן ממש‬ ‫בתסדניילא נצדקותינו ואין בנומעשי שיועילו להושיע אותגו וב׳וןשכןמה‬ ‫הח^מהננודתינושנכטתבעצמ־נו ואפי'שהיבט כחיננורהמה נאמר לפנין‬ ‫ה אלודנו ייא" הלא הננור׳מ « ד ן לפניך ואנשי ה' כלא י נ ו י ו א ע פ ' ש נ א מ ר‬ ‫שגבטח גחכמתינוובחבונתינו ונדע להציל עצמינו חכסימ כבלי מדע ונכונימ‬ ‫נבל׳ השכל כ• רוב מעשינו תיהו רפי ח״ני דבל לפניך כלומר הכל לננרך‬ ‫לאין ב׳ במה נקדפ פניך על כ ל הכיביהנימילשאתח נופל ע פ ט ב כ ל עת ובכל‬ ‫שעהומותרהאדמ מן הבהמה אין ימה בידני לעשיח כ׳ נחשבנו כנדמה י א ם‬ ‫יסננו איוהםיתריתוספתעלהנהסתהואמצדהגשפהשהיא ח ל ק א ל ו ח‬ ‫כסעלועתידליתן ד ן וחשבון לפני כ כ א כבודן וכפי שיש הפרש נ ק החיט'‪.‬‬ ‫והגזרה לישראל ע צ פ ן כ ן יש הפרש בין ם הל׳שדאל כי כ ל הנויס כאין ננדו •‬ ‫סאפס ותהו נחשבו לו ונאסר חן נוימ כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו ד!ן ‪-‬‬ ‫איים בדק ׳טול׳ אכל אנחנו אין אנו בנדר זה בע׳ניךאלא אהבה אותנו ורצית‬ ‫ננייקיאת את אבינוישילו׳שירון •לפיכך אנחווח׳׳ביןלהוחילך ולשבחך‬ ‫ולפארךילריספךיכו' ע ל כ ל ה ט נ ה אשר הסיבית עם אבותינר יעכנו • י ‪-‬‬ ‫ולשביזךולפארןעלשבחי־תבנולחלקונחלהי וליתןשיר ש נ ת והיראה‬ ‫‪ :‬לשפןהנדולבשירוזמרהאשרנוטהטובחלקנווכואשרנישאנו משכימים י‬ ‫ן ישפישאומיכשאנומשכיםיונלשהואטעותשעלכל׳שרלנאמישסיטכמין ‪:‬‬ ‫^ ג נ ק ר י נ ן ר נ נכת׳ ננסיות ונבת׳ מדרשית ום־חדן שפך ככל יום פעמ׳ נ נ ק ד‬ ‫נערב‬ ‫‪1$ 1‬‬ ‫‪ y‬א‬ ‫‪- *V‬‬ ‫י מדר היום ־‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ובערב ואומריט שמע׳שראלהיאלהינו ובו' מפני שיחודה' הוא העקר ה נ ח ל‬ ‫שהכל תלוי בו אנו מ ת ח י ל ׳ ן ק ו ד ם כ ל ד נ ר ‪ :‬ו ט ש ב ח ׳ ן אנחנו לו יו שי׳כנו‬ ‫ליחד שםו כ׳ כן צריך האדם נ ע ל נפש לשבח ל פ א ר י ל א ח ן הכל שנותן ל ו‬ ‫נ ח ו ח ׳ ל שיובל לענוד עבודתוולק׳םםצותיו^כ׳ ס ח ח א ד ם ח ד ל ו ת נ ב ד ל‬ ‫שיצא ט י ח דבר ט ח לטצוא חן בעיני םט״ח הקבח ובטח וקרס פניו ע ל ב ל‬ ‫הטוב וה;פל שןמול עטו מיו' «אתו‪,‬לאויר חעולם ועד עמד ע ל דעתו והחושב‬ ‫בעצמו שהקיבח חייב לו עלטדחוועלטשאובעולט הזה\אעפ' ש׳עטולב׳ופ‬ ‫ובלילח ויחיה אלף שנים פעט׳ט לא מחכימה ורוחיתירא דאית כיח יעלה ע ל‬ ‫לבו דבר זח בער חוא ולא מבין ואדרבא חייב ה ו א לטי שזכהו ל כ ל ה ט ו ב ד ז‬ ‫ההיא להפיק רצון יוצרו ולמצוא חן בעיניו ל ה י ו ת מן המשרתים העוטרים‬ ‫לפניו אם חניע לבך ץ׳»טר בשכמ״לו וכן ר א ו ׳ א ח ר שיחד ת ' נ פ ס ו ק ש מ ע‬ ‫׳שראלראוי לומר אחריו בשכ״פ עוד ראו כדי לעלות לשם יחוד כותיקין שאו'‬ ‫שאם יתאחר הקש אחר הנץ החמה לפחות׳היה נמצא שכבר׳חדה' בשסע‬ ‫ישראל שהוא עקר חיחוד ועקר חק״ש ואחריו בשכמילו והר׳ הוא כאלו קי&‪,‬‬ ‫מצות קש בעונתה הראויה וראיתי סן הם דקדק׳ם שמשליסין פרשת ו א ה ב ת‬ ‫ע ד וכשעריךוכונתםלענין זה‪:‬ואוסר אתה הוא א ח ד קודם שבראת ה ע ו ל ם ‪.‬‬ ‫וכוי ענ׳ן תיקון הוא כמו פירוש למלת אחר כ• כ ש א ד ם א ו ם ר ח א ח ד צרין‬ ‫ליחד יתודנמור מכל פנה והוא שהשי קורמ שברא העוליחיח אי^ח׳ד בעולמו!‬ ‫נמו ששנינו קודם שנברא העולם היה הוא ושמו א'ואפ• יעלת כדעתו‪ :‬ש ל ׳‬ ‫אדמ לחשוב קודמ שנברא העילט מה היה א ע פ ' שאין ראוי ל ת ם ת כ ל ב ז ת ‪1‬‬ ‫במו ששנינו כל המסתכל נדידברייראו׳ לו שלא נא לעולם מה לרעייה מ ת‬ ‫לטטהסהלפניםסחלאתורוההסתכלותבזתהוא כמו סח לפנים לפירוש‪:‬‬ ‫אחר איפת לא יהרהר יותר מדאי אלא היה היא ושפו איויא׳ן בנו כח ב ד ע ת ׳ ט ׳‬ ‫לידע הענין באשר הוא וכןבכל הסתכלות שיעלה ע ל דעתו לפ׳ שעח יחשו'‬ ‫נדעתו שאינו יכול להשינהענ׳ן נאשר הוא כקוצר ד ע ת ו ה ש פ ל ו ח א פ ל כ ׳ •‬ ‫נדולימממנו בקשו על זה‪.‬ולא הועילו לא יחיה לבבנו שלם וחטי'עם ה'ליגו _•_‬ ‫ועזנחם׳םחח׳ה ע ס ה אלתיךוםישכשםתכל מ ה ר א ו י לו שלא ב א ל ע ו ל ם ‪,‬‬ ‫מפני שאעפ' שהסתכל בענינים אלו וסן רב ל א ׳וכל ל ת ש י נ דבר ל ת פ י מ‬ ‫דעתילקיצרתבינתייאדרבאאפשרשיבאל‪:‬דיחפסדטתשבותיו שיטרדסן •‬ ‫ה ע ו ל ם ו ע ? א ט ו ב ח י ה ל ו ש ל א ל ב א כ י ה ב א ל ע ו ל ם א י נ ו בא א ל א ל ח ש ל ׳ מ ‪:‬‬ ‫נ פ ש ו ו ל פ ל א חוקי לעשות רצון יוצרו ו י ת נ‪:‬אתו ל ע י ל א פ ש ר שיטףרנו‬ ‫מןהעוד! ו מ ן ה ב א ו ס ה ט ו ב ו ם ח נ ע י ס ח י ה ל ו ש ל א ה י ח נ א ו י צ א ל ע ו ל ם י י ;‬ ‫ואפשר שאלו ד' עניניס הס הניכרים כאן אתה הוא א'קודם שבראת ה ע ו ל ם י(‬ ‫ואתה היא אחר שבראת העולם י אתה הוא בעה? ואתה היא א ל בעיה י ם ת _‬ ‫ל « ׳ ם פ ת לאחור הוא עני! קודמ שבראת ואתר שבראת כה לםעל מה לסט' ׳‬ ‫‪'f‬‬ ‫עת*‬ ‫״ ‪;.‬־‬ ‫י‪.‬‬ ‫ב‬ ‫‪i‬‬ ‫‪ •:‬׳ • ת פ ל ת השבח‬ ‫• נעה? יבעה ואעפ' שיש‪£‬׳רוש אחר אפשר לכללו ככלל ז ה ושח ש ש נ ח‬ ‫נענינים והתחיל‪.‬כאהדוס״ם באלי הכי לפי הענ׳ן דכיון ש ק ו י ם ש נ ב ר א‬ ‫‪ •.‬העולם חיה א ' ‪ :‬י א ח ר שנברא ה ע ו ל ם ובכלל זה אפילו א ת ר ש י ש ת ל ם‬ ‫!הבריאה ויחזור העולם לתוחוובוהואיצ עוד לוטר שהוא א' בשפ׳ט והוא א'‬ ‫בארץ שהם הט הבריאה עצמה וכבר נשלל ט ש ו ם רבוי א ב ל צריך לשלול‬ ‫״ ש א ׳ ן כ ח ל א ל אחר או םלאך או שרף עםובבר׳אההעהז או בבא לםעלדן‬ ‫; או לטסה כ׳ כלךבר שהוא למטה לפנינו אפשר לכנות אותו עה ‪ f‬שמורד‪:‬‬ ‫באצבע וכל דבר דץנסתר פ ע י נ י נ מ ע ת י ד לחיית נכנה א ו ה ו בדבר ש ה ו א‬ ‫־‪ ,‬למעלה‪,‬מםנוועלכןהזכייגעו&וננאאתתאלואתת א ל ח ו ר ו א ס ר י א ת ה‬ ‫הוא ושנותיך לא׳חפו לשלול שאי! לו קץ ותכלית ואט׳יאחר הבריא'יאחר‬ ‫‪:•,‬יותס תידוןבוהו הוא הוא עצטובאחדותו וגבורתו השה הםת יאכדו‪,‬ואתה‬ ‫•מעטר ו מ ל ט כבגד יבלו וכו־ועכ! ואתה הוא ושטת׳ן לא ׳תטו ו ה י א ה כ ו נ ה‬ ‫ן •שאםרנו ו קדש שמך בעולמן אחר שבידן הכל ואין עוד בלעד־ן ו א ת כ ל‬ ‫*יאשר תחפוץ אין מ׳‪,‬ש;אמרלך טה תעשח וקח ת פ ע ל א « מתפללימ ל פ נ י ן‬‫‪,‬שתקדששמךבעילמך שידעו כולטאלחותןוטלכותןותור׳עבעולטטעלת‬ ‫הטקדשיט שמך וגדולתם כטונו אשר אנו טקרשים שםן כיחודךבכל י ו ם‬ ‫•מעטים‪ :‬ותדויותגב׳ה קרננו ותושיענו טב׳ן צר׳נו וקט׳נו עם נבל נאצו שסך‬ ‫גרון המקדש שפו ברבים י ואעפ' שהיה ראוי לחתוט בברוך ש ט בסקום הזת‬ ‫נוצר העני! אין בידינו בת להקלבברכותולברך גרגה אשר לא מצאנו אותת‬ ‫נ נ ס ^ ל כ ן טוב שלא לחתימ אלא ׳ה׳הבונתו עפהשמ הנכבד והנורא ודי‬ ‫ליק^ז ז אתההוא ה' האלדיפ וכויהוא ענ׳ן ת פ ל ה כוללת ע ל כ ל ׳שדל כתו•‬ ‫שאוט^קבץ נפוצתקוויךפארבע כנפותהארץאלא ש ט ה ח י ל ב ע נ י ן יחוד‬ ‫שטוונדולתסעלתוכדרךהפתפללשצריךלספרבשבחושלםקוס חחלת‬ ‫ואחכ יתפלל‪ v‬עורך שלתו נטו שמצינובטרעת אשרטילוכוייאחכאעברת‬ ‫גא ואראה וענ׳ן התפלה הזאתבמקומ חזהטשוט שיחדנו שבו הגדול בכל‬ ‫צדועניןוא׳ן עור טבלןדיובעל׳וניט ובתחתונים ולו ה י כ ו ל ת ו ה מ מ ש ל ה‬ ‫׳ לעשוחכרצונוואיןט״אטרלוטהתעשהטתחננ׳םאנולפניו שיעשה‬ ‫י עמנו גבל נפלאותיו לקבץ גליותינו ולקדש שמו יכירו כ ל ח ג י ם וידעו כ ל‬ ‫נ א ׳ ע ו ל פ כי אין עוד מלבדו להושיע אותנומיד צר׳גווקפ־נו• וענין תפלת‬ ‫וו התפללחוקיהו סלך »ודו‪ 7‬ע ה ע ל צרת סנחריב מלךאשור שנאמר אתת‬ ‫ך ו א האלים לבדך ל כ ל ממלכות הארץ אתה עשית א ת השפים ו א ה הארץ‬ ‫ה ט ה היאינךושטע וכויונטר הענין ואםרוץשיענו נא פ י ח וידעו כ ל ממלכות י‬ ‫הארץ בי אתה היאליפ לברך עלזו אנו טתפלליטוסחחננ׳ס ע ל צרת גלות׳נוי‬ ‫שיושיענו מ י י פ ו׳יעו ג ו ל ם שטו נוול ג׳ א ׳ ן עודטלבדו־וישטרקדקים‬ ‫י; • א י ן אומרים עליון לכל מ מ ל כ ו ת הארץ ספג׳ מא׳גיגפסוק•‪.‬־אלא איזדן־‬ ‫היא‬ ‫‪IJ‬‬ ‫י ‪a‬‬ ‫‪ y‬ג‬ ‫•‬ ‫־"‪ - V‬׳‪.-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪JV‬‬ ‫•י •סיר יזייט‬ ‫י‬ ‫והוא האלים ל ב ר ן ל ב ל פ ס ל ט ת ה א ר ץ ו ג ״ ל מאין ל ח ו מ ש א נ ו ם ת פ ל ל י ם ע ל‬ ‫ד ר ן הפסוק אכל ל א בלשונו פסשואנוםיםי&ץוגודע־ןיאין ח ש מ ב ז ה ז‬ ‫אבינו שכשפים ע ש ה ע מ נ ו ח ס ר ו ט י ג ס ר ח ת ^ ל ח ם י כ ח ח ה ב ט ח ה שהבטיחנו‬ ‫ע ל ידי צפניה החיות בעת ההיא אביא אחכם ובעת ק מ ! י **תשש וביו' בטוג»‬ ‫את ש ט ת נ ם א מ ר ה ו •הירצין זו‪.-‬ת‪6‬ל& ע ל המקדש ו ע ל ה ע מ ד ה בלומיבימן‬ ‫שהית בית המקדש ק י פ ל א חייגו *ר׳כיין ל כ ל ב ן תפלות יתחנייפפניימבענין‬ ‫יקדבנותהיוםתכפריםבלהטאתינוועכשיושב׳תהמקדט יחרב בעונותינו ‪,‬‬ ‫אריך מתםחול לגו בשיח ש‪£‬ת‪1‬חיגו ג פ ו שמפריו העינ׳ן ץתר לםנייופתחיל׳ן‬ ‫אנו לטדר ת ח ל ה פ התם דיט!«׳ישהיא ק ר ק מ ל ל לכ'ל»שרוהרח'ח ה נ ע ש ת‬ ‫קודם כ ל דבר א וצריךלופ פ היא כשפה נרורז!'יבג^יםת שתעלה לנו בםקיפ‬ ‫סרבןיטל׳ הא׳ ואיל׳ואחויחזיאמר ל ה ק ט ר ת וענין ט ט י מ ו ו ׳ ' ש י־פיך״פ*^‬ ‫ליםרענין הקטרת קירםזזתם׳דימביא׳ןראיהמהקשרתקידםת לאבר׳ •ואין‬ ‫ראיה כלל שעיקר תתםידהואקבלת הדם וזריקתו כור הקטרת הקטרת זדתזו‬ ‫ג ע ש ת כספורמ ל ע י ל ולכןצרין לחקי״ימ החפיר י ק ט ר י ת יכןינהגי ה ע י ל מ ד ‪/‬‬ ‫ואחר קר׳אתביהעניניס •יאמר פסוק וערבה להילחתחנן לפנ׳וימ׳חזורהענץ‬ ‫ל כ פ ו שחיה בקדםותו•ובשבת מםוסיפין אח התםיד&סוקיםשלמוסף ש נ ת‬ ‫שהם וביום ה מ ב ת ו מ ע ם חיות מ ה י ה ראוי להקדים עינין הקטרת לםוסן( אין‬ ‫ל ח ו ש כל כ ן כיון מ ה ם סתוברים ל פ מ ל פ ע ל ה אצל החפיר ראו לקרו אותם‬ ‫עסה ואחיכ ענ׳ן הקטרתאבל הםקד׳פ לא ׳ושי ‪Sijniy‬׳אסר אבי׳ חוח מסדר‬ ‫ווזה דזסדר ה ב י א אותו ה ג מ ר א ביומא פ'אסרי ל ה ט ה מ ם ו נ ה י מ ? « א ו ר ז ו‬ ‫לוםרבםקום הזה בדי לסדרבלהדבר׳ס בקוצר ולהעלותם ע ל גיפתיגץזלפ• •‬ ‫שהחסיד מ ל מ ת ר הוא עקר הכל תקנו לוםר פרשתו בפירוש ולא ספג* ע ל ‪:‬‬ ‫הרמז שבקיצור גם מ ע ש ה הקטרת אעיפ שאנו םזכ׳רין איתו ‪1‬רנ« ‪ m i‬הסדר‬ ‫»אומרודמהתםירקודסלקי‪:‬ורתיקטרתלאבריסא*ילילי‪.‬כי'«זגי ל ו מ ר ה פ '‬ ‫ש ל הקטרת בפ׳ ואפ׳ ענ׳ן פטיסתו בלשון חבס׳ם םשיס םעלתוגרולת ענין‬ ‫ה ק ט ר ה כפימ ל מ ע ל ה ו • ועני! י ה הסדר ש ל א ב ״ כנרבארת׳ אותו בפרט‬ ‫לםעלחלחניןכלדברורנדעלםתטנחוז אחרזהנהגילוםראנאבכחיוימ‪.‬‬ ‫סדירים מאין כתיב בהם אחריה א ל א רכון העולמים והדין ע פ ח מ פ נ י ש א ח ר‬ ‫•ופדרבוכל תסדר בקוצר‪.‬כפיגו ראוי ל ה ת פ ל ל לפני הש״תמיהיה חשיב שיזו‬ ‫שפתותיגותחתקרבנותינו ונשלמה פרים ו«פתינו‪-‬י*‪1‬קומי מ ל אנא בכת היו*‬ ‫דאו• לאושרו קודט שיאמר ב י ו ן ש א ס י ם פ נ • מ מ ו ס ח י ה י ש םב תיבות מ ג ר‬ ‫‪ co‬מ ל פ כ איתיומ ובראש כ ל תיבה • מ א ת פסנו והמו' מ ס י ת כ ל מ ם בן \‬ ‫חיכו וראוי ל מ י ן בהם והסיאלואצג׳תץ •קיעימםן נגיי׳כש בטי־צייתג תקניטני‬ ‫•גלפזק שפיצית יחיא מ ס מייצאיטפסוק בראשית ברא אלרים ובכח זה ה ע י ם‬ ‫נ נ ר א ה ע ו ל ם ו ע ל בן ה ׳ ה ו א ו י ל ו מ ר ‪ m‬ה ש ש בטנת \ג‪ &£39‬ו א ח ר י י ייעםד‪,‬‬ ‫ז‬ ‫;‬ ‫‪t‬‬ ‫•• י‬ ‫י‪..‬׳‬ ‫‪•-‬‬ ‫י‬ ‫‪-‬י•‬ ‫‪*.‬י‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫זלופר‬ ‫;‬ ‫נא‬ ‫הפלית ה ש נ ת‬ ‫‪. .. V.‬‬ ‫'*לוטו נרוךשאפרוה׳ההעילטאילעםד בשניהם כ א ת ר ב ש ם ובברכה וכן‬ ‫אנ׳נזהנ׳• וסי שתקן לזטר איתו אתר זה הסרר שלי א נ י ׳ נ ל שהוםפנ׳ שבהדר‬ ‫יהדהיל^נז םעכין ברכת בחנים שהיו מברטן בשם הטפירש ו א שאותו שנם‬ ‫הסיפורש שה‪ v‬םזטיר׳ןה׳ת שם כן ם״ב אותיותיולכן ראולוט יההשם בפקים‬ ‫' ה ז ה צד׳לזניריאי^שסבישז ז עיר ט ע ס א ת ר ש ע נ ׳ ן א ל י ט נ תיני‪.‬הש דישון‬ ‫•‪:‬׳ ת פ ל ה לאליתידתיראהבעוניגוז׳פדניטנליתינייאין^קייותםיכן להתפלל‬ ‫‪' ,‬בכונהונדאנהיעליענ׳ןהנליותאזיאאתרטזענוקי^רהענץ״ההגעשח‬ ‫ ' נ ב ׳ ת ק ו ^ ו ז ת פ א ר ת נ ו ז ר ש ׳ ב נ ת ג ס ה ר ה ב י ט ׳ מ ׳ ואולי׳ הכמה ה י ה ע ל ז ה‬‫< "ועל זח ויש שינוהנ־פ! לושר אחד נוסת זהבטנט"לו בלחש םפנ׳ ק ת ש י ת ת'‬ ‫ישדט^נראש׳ ז?**י^>ודאויה\א ויואיוזביאטררבון העילם־ם אתה צייתנו‬ ‫זנוזןעניןיתוא^על^עןיש^תימעבודת בה כהנייסבעבודתםולויםבדוכנם‬ ‫‪ :‬ו׳ שר כטעטדם ואס הי• ה לנו זכיית כך זד ת ראוי׳ לני לעשות ולקים טציות ל ד'ג>‬ ‫‪*.‬׳‪ .‬עלינו אלא שבעינית‪-‬ניחרבהםקיש ונטל חרנסיד' ואי א פ ש ר להיוית כהן‬ ‫בלכידתו ו ל א לו׳בדומיולאי׳שי בטעפדו וכסעט טפנ׳ זה אניס; אנחנו ואין‬ ‫'באיעודםידינרואף ע ל פ׳ כן נ ש ל י ם מ ר ו ן שפתות־נויכסול שכתבת על ׳ ח‬ ‫יזושע נביאך תשלטת פ ר י ם ' ש פ י ת נו לכן נ׳יין ש א נ ו ס י ם א נ ח נ ו פטור‬ ‫איתני טן' היין ואדרבה ר ט שיחיהיות שיח שי^תית׳יני תשיכ־יטקונל ופרוצה‬ ‫לפניך כאלי קיתני טציתיך יהקרננל קרנן התסיד נטיעדייוהיו כהני בעבידתס‬ ‫ולוים כדוננס זעטדנועלםעטדוונאשר ושתטאיתי על׳רךהשזנת צפינ'ונוי‬ ‫ואעפ' שנרישאץ לפסוק היה שייטת בםקיםיהזח א פ ה הוא עני[;רול לענין‬ ‫י ייקיבניתינל האישר איתי בכינה' םתקנלת תפלתי כריח נחיתדש נפסי הזה‬ ‫סודנדול וכשאישר צפתה לפני היייוין כו שהענ׳ן שהוא צפין לפני היוהוא‬ ‫א יורו שליצחק שייכי איתי בעת צריתיניי׳ע״נח אותנו דוש׳ענייעידאפשר‬ ‫לוסרשעס ל ע נ ׳ ן כ ׳ ז ה ד פ ג א פ ר ע ל עניןהעילהיכהיית נ׳ עילתהתםידהיא‬ ‫ה ע ק י שהיא קרנה ע ל ששכלישדאלועקרהעילה היא הסחיטה ו ה י י י ק ה‬ ‫*הס םיזבריםבפיהזה הזכיר הפידעלה שיח שפתיתניתחמ קייבניתיני ונ וסר‬ ‫ןאת התירה לעילהינייהיאענין נד׳ שנעלם שיהשפתיתינושנן נת׳בזאית‬ ‫מ ז י ת י לעילה לפנתי‪ .‬כי־העיסק נתירת עילה חשיב לו כאלו הקריב ע י ל ה‬ ‫י ויו<ישקנתירחס'נחהתשונ לו כאלו הקרינ פנתה יכן נתישאתיבאשסיבזבת‬ ‫זזשלפיטףשפוםיפ׳ן נאןכיפסי עיד׳צפיןיטא׳ ת׳סן יגייינאת• לגניאחית׳‬ ‫כו^ה נויטפנ׳שהס עיי עניןהקרנניתיטיב לאשרם קידם פרשאיזהיפקישן •‬ ‫אח״כ יאטו• איזהו סק‪-‬סן שלוכת־ס והוא פ משנה פ שורד ע ל סקים הקרנניית‬ ‫גולשיצר׳ולטץננלעניןיענ׳ןקד׳אתיגסקיטהקי־נתו לקיים י נ ש ל ם ה‬ ‫ובפי»‬ ‫_‪4‬ו״‪ 8‬ש«חינווא‪0‬איגוטכייןלאהועילנטעשיודטלי הא׳ ואיר׳‬ ‫; י * ש ט ו פ ו ה ע י ל ח ‪ • r i p‬ןדסיסונויצר^־ לבדן כענ׳ן עולתתתש־דשהיא נ סק ו‬ ‫ז‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫‪A‬׳\'‬ ‫־‬ ‫‪.‬‬ ‫ב‬ ‫?י ‪1‬‬ ‫י‪-‬‬ ‫י‬ ‫•‪ ,‬הדר מיום ‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫קרי; כ ל י מ ז ר א ל ב י ק י ו נ ע ר ב ו כ ן עקרתפלתינישחרץוומנתה ע ל ע נ י ן ת ו י י‬ ‫נמקים תמיד של שחר וחפיר שלבין‪ .‬הערכים••י ראמל‪,‬ברייתא של ר ' י ש מ ע \‬ ‫•מתירה כהנייוהטעפ לאוםריטלבד שראוי לןםר ןמרא אחר משגת כדי לחברם‬ ‫‪ .‬באי ישטעס אחר משומ שזאתהבר״תא ה י א ת ח ל ת»ן וייינ^על ענץיהקרבני‬ ‫יםשום‪-‬שהרכה דבד׳ם׳וצא׳ם מ ? פדות»יו ראו להיטרני• גפקוס הזח דש׳יכי‬ ‫בם׳ לענין הקרבנות ובהשלמת עני ן זה נ ה ג ו לומר קדיש ש כ ב ר ג ש ל ט ענין‬ ‫הקרבנית ואחר קדיש •אמר הודו ל ח קראו בשמו והוא שיר נחמדוראו׳ לאום'‬ ‫בנחת בקול זמרהוחודה והוא שבח שמשבח השמש לזוצר בראשית‪ /..‬ב כ ל‬ ‫ייטבשייצאלירוחלבריוחוסשבח למקום שאיןכםוןזונאליס‪ :‬וכהא כי כ ל‬ ‫•אלד׳ דיעסיסאל׳ל‪.‬י‪0‬וגו'והעניןהואכיאעפ>ש‪/.‬ש‪9‬זשעובו; ל ש מ ש בצאוזר‬ ‫ומקבל אוחו עליו באלוה אין השמש ק י ‪ .‬עליווזלילח כ! הוא בעצםומוךת‬ ‫ומשבח שאין כה אלהינו וכהא הוא היאלהינו ונו*ובהא והשמים עשה־ וכיון‬ ‫שהשמים שלו כיש צבא השמימופשט הפסוק כ׳ כ ל א ל ה י העמים אלילים •ש‬ ‫לקצת עטים אליהית הרבה כ ל איממ׳ן איזה דימם ת ה «וםון‪.‬וזה‪1‬ח ומחמ זדז*־‬ ‫נוכב וזהנלנל זח ש מ ש ה ה ׳‪,‬רחבולם אל׳ל׳םכלואיכלא חשיבין ל א י ש ל ך ם‬ ‫ע ר ן של כלים לנכי אלהות ואפיישר מעלה שהאומות הניל משועבדים ‪•$ym‬‬ ‫פםשלתס אין להם ערן לענין זה אבל תשיתאין ערןידס׳ון‪ ,‬לגדולתו אבל^‬ ‫כשלא נשיג אנחנו נ ע ר ן פחיתותיגו ע ר ן מעלתו מסה שאנו •ודעייהכל סודי*‬ ‫שהוא שמים עשה ערן זה מספיק להיות כלאלהי העמים חניל אלילימולכן‬ ‫משבח שס בן דישהוא סהות ג ל ההוייתכולמויש לו נ ה ם בח ורשות ל ש ע ב ד‬ ‫אותם לםסשלחווהואםשרר אותם בכל עתווסן שירצה ואין ם׳ •אסר לו מ ד י ‪.‬‬ ‫ת ע ש ה כאשר ראינו בעינינו ושמענו באונינו אבותינו ספרו לנוסהאיתודנ‪,‬‬ ‫והמופתים נדוליסונוראים אשר עשה גםאריילעינינווכהאאני תיאם ל צ ד ק ׳‬ ‫ל ש ל ם שכרסאם לרשעים להפרעבי בכת זה השם ה ג ד ו ל ו ה ק ד ו ש ע ו ש ת‬ ‫ברצונו ככל חיצוריס כולם עליונים ותחתונים • זזהופירויוהישפיסעשהוזול‬ ‫ה ש ב ח ה ו א שבדברי היפים שאמרו דודואסף והםשורריסכשהביאו ה א ר ו ן‬ ‫לםקיסו עד והלל לת' ואפרו אותו נתידח וקיל ו פ ר ה נשיר ו ש ב ח ה וכלי‬ ‫המשוררים וכן היה ראוי לנו לאסרו ב כל יום אלאבחולםשנס נ ט ו ל מ ל א כ ת‬ ‫ל א פשטה תקנתו אבל בשבת עיר היום נוהגים בכל קיק לוס"אותוכשירוזפר'‬ ‫ט ל ה ב מ ל ח ודבר כדאי והגון הוא והוסיפי עליו לוםד רוםםו ה לודנו וגוירוטפו‬ ‫ובויוהוא רחים ונווט' אחרים א ל נקמויוגויהכל ענין תחנה יחפלהלעל הישועה‬ ‫ועלהגאילה שתחזור עטרה ליושנה וטלכות שטים כ כ ל ס ע ל ת וכל‪ .‬ע ו ל ת‬ ‫ק פ צ ה פיח• ואומר מיי ארומסן היוני'והיאגינ^לגאולתנוועל »‪1‬רותנפשנו‬ ‫שתהיה נבא*גיר •• ואומר היפלו כדן להמלין מלכותו ע ל י נ ו ב מ ח ר ת י י ׳ י ת‬ ‫כיום ההוא ׳ ה י ה ה ' ל ס ל ן עלכלהארץו‪$‬ו'ש׳נקוט נקמתו םעטלקומכל י ר י ט‬ ‫;‪' V‬ועיש״ י‬ ‫י ייי'‬ ‫ט‬ ‫‪1‬‬ ‫נ‬ ‫גב‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ .‬ת פ ל ת השבת‬ ‫_‬ ‫•עישירשעהישהועו לעשות עמנו אשריחוא קצף מעט הזם ע י ח יידעה י מ ן‬ ‫יתןדלוויתקדש שם בכורו כדבתינוהועדלת׳ והתקדשתי וכויוכבוד ישיחלחוצי‬ ‫עליוההרוניסעלקתששטוונבןיהייהשסוםבורךסןהעולס ו ע ד ה ע ו ל ם ‪s‬‬ ‫•ואוטר םזסירהשםיס מספרים מ י ד א ל ובז וםספר היוהר נראה שאין ל א ו ם מ‬ ‫כיאבשב'ויטוהוא עניןמיוחסלהםאנל נים׳ ההול אין ל א מ ת ו ק י ש מקומות‬ ‫שנהנישא׳ן אומרים אוחייאיםר׳ט מזמור אחר נמקיפו‪ :‬ואומר רננו צדיקים'‬ ‫אחר מזמור זה‪ -‬וגפ תרומה מהיותר טפרשבל א ל י המזמורים כלל ופרט‬ ‫‪,‬זה אתר זח החפץ •מלא ׳דובבל אותם הענינימ שםפרש־שם וחפץ כיח •יצלח‬ ‫׳ויזכה ל׳רעאיזהדרך׳שכון איר ואץבאןסקוםלהאריךז נ ר י ך ש א ס ר כנר‬ ‫ביארנו קצת ענ׳נייז נשםת בל ת׳ נתקן' נשכח משים דכיין שנתוסף לנו נשטח‬ ‫•תרהבשכימוםיפ׳ן אנו שבח והודאה ל ש ׳ ו ע ל כל הטוב ות!מיל שןמל עמנו‬ ‫•מיום היותנו ונוטל עמנו בכל עת ובכל שעה ואץ א נ ו כדאים לשבת לט נ׳ו •‬ ‫‪, J‬זאילופיגומלאזכו>דןאנומספיקיןלהוחתוכו יוכל אלרהענינימ מתבארים‬ ‫•בספר הזוהר פיתרישזזיהטשכ׳ל׳נץ ז יגיפרחשבח חזתבברכיתישותבת־•‬ ‫יניעי בשבת ליטר י ב ק ישתבח זנ״ל טעם למת חוסיפי בשבח מלת י ב ק יוותר‬ ‫!מביט׳ החול ספני שזה השבח נתקןעל שירת הים ובשירות ח י ם י ש ב ה רמז‬ ‫לשם בן עב יעל‪r‬אני אוסרים ישתבח ששך שהוא בביזו דנע' הים ו ה ו א רפוז‬ ‫כפסיק ייסע ייבא'י*טיבשבת שססכני לזח לשידה שנחיאחר יהוא‪-‬נשסת כל‬ ‫ח׳ תברך את שמך עד בפי ישרים תחתמם וכויהוטט נוטלת ובכן והורמו לשט'‬ ‫•‪3‬ןעכ שיי ישתבח ס מ ך ‪ :‬ואימי קדישיומוסין ביה ו׳נע קץ משיחית יפרוק‬ ‫‪:‬עסי הולא ידעת׳ טעש נכק מיז עיניןהוספת יאת בשנתיימרפכיטי שאר החיל‬ ‫*עירםהשינו״שביןייקרב משיחיהלייבעקץמשיחית עוד ויפרוק ע ם י ה‬ ‫‪• .‬למה אין אני אוסרים אותו בתול ואם אצל איתי שכונת הענ־ן כ ך ה ו א למד!‬ ‫אנוםפר׳ז׳ן אותי כשנתייחד סבחול יאפשר לומר שכיק שהשבח ה ז ה של‬ ‫קריש הוא שבח נדול ונורא מאד ומפני זח נתקן כלשון •יזרגים שלא יבינו מ‬ ‫!ויקסמו עליני ומפני זה כל מה שאני יכולים לקצר בעניןיאנז מקצרים נ ד י‬ ‫•ליזנצל מ ח ק ט י ת י כ ל ה הוא ביפי החול־שאנו ס פ ח ד ם מצחיתהטוםאה א ג ל‬ ‫בשנתי שאני מיפלנימוכלהסקסרנ ' ספו תמו אנומנארים ץת ענ׳ן ש&ת־נו‬ ‫>א*ן אני מפחדי מ והוא טעמא דשסתגרוהיא סור כי גשכי‪-‬אני למעלה סעזלס‬ ‫המלאכים נאשדיידוע׳ ליידע ח ן בסיד עילמ הבריאה יעילמ היצירה יה לחול‬ ‫וזח לשבתיאימרברמרכיין בז כאשר ביארנו למעלה ומתפלל הפליתייצר‬ ‫ד ש כה שני״טמנימ• החול והיין ניתן שיאריכי להודית ולשבח בשבת ׳ייתר‬ ‫משאר ימית החול כיין שיש להם פנאי כ׳ ה׳וים נידם לגן ראי להי׳ק' ל ש נ ח‬ ‫•ייתר נאריכית לתת כבוד ל׳יס הקדישואין השיני׳ בו לנסר* כ׳ הכל נא לענין‬ ‫* ת ד ו ם ן ת ס ע ' ל כ ת מ י כעני[ ה ן י י ש אפשילתת מעם לכל‪-‬השינוייילגי״ח־לת‬ ‫ז‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫)י‬ ‫•י יי‬ ‫י‬ ‫׳•‬ ‫נתקף‪.‬‬ ‫‪ .,‬סדר ה׳וס‬ ‫‬‫‪ J ! p n‬ו א י מ י • ‪ -‬א ל א ד י ן ע ל נ ל ה ם ע ש ׳ ם ינוייוןוא נםקוס ‪V ^ T » J » l‬‬ ‫יעה ובבי בםפון הזוהר ‪ tirk‬ס ע ם לענין המ״גןי^יין‪-‬זת \‪'; rv‬וביךש׳טי‬ ‫האותיות והמיניות ו ה ר ו צ ה ל ע פ ו ר ע ל עקר ה ד ב ר י « ע י ׳ | שם ב פ ר ש ת‬ ‫חרומהוינ׳ןהענ׳ןעל פחכונחי• וקורא קריאת שמע בכולה בנעימה ואויאסו!‬ ‫ד*׳ב הכיל כאשר נ א ר נ ו נ ת פ ל ה ש ל הול וסומך גאולה ל ת פ ל ה ומתפללת י‬ ‫ברבית והים משונויבאמצע• ת באשר בארנו בלילה אנו מברכ׳ן א ת ה ק ד ש ת‬ ‫יבשתרית• ׳שמת משהיבמנחה^תהאימשכ בשאר שהברכה‪.‬האםצע׳ת‬ ‫אינה ס שתניח ולעולם ודא אתהבחדתנווהטעם שחקנו גימיניברכווזלםז לגי‬ ‫שבתית שהם מפירסםות!והם שבת בראשית שנת מתן יתירה שבית‪,‬העתיד‬ ‫להיותש׳ה־חח איישמיא'• אתהקדשתרמולשנתבראשית• וכןימשםעית‬ ‫ענ׳נהשאומרחכלןתמעשהשמ׳סוארץונן י׳נולו השמים והארץ שנינשנו!‬ ‫בראשית • ותקנו אוהה לליל שבת שהוא הא לכולם והתחלהשביתה לעולם‬ ‫בשחרית ׳שמחםשהוהו כנגךמב וכן משמע כדכתיב כליל ת פ א ר ת בראשו‬ ‫נתת בעומרי לפנין ע ל הר מיני יכן פ ישמרו בנ! ישראל אי‪*1‬ה!שבת שוץא ע ל *‬ ‫עמיריהשבת שנצטו׳נו בהר פ׳ניונתקןבשחר׳ת שבת ניחןהתיוי^כ׳יפשבי^‬ ‫נבקר כדאית' במסכתשבתפרע י במנחהאתהאח על שבת העתיד להץתוכן‬ ‫משמעות נוסחתאתח אחרושמן איוכיהא זכריה הנביא על אותו היום והיה וו‪,‬‬ ‫למלן על כל הארץ יגיילוכה״א^אברהם‪-‬׳גל יצחק ירנן׳עקבובנץ זנוחו בו כלם‬ ‫לעת׳דיונתקןבמנחהשהואלעתהערג• וכןאנומקיים ימ‪1‬פיםיה׳ה־לעת;‬ ‫ערב יהיה איוועזנוהיההילסלו על כל הארץ וגויוכןנתקניג סעידותבשלער‬ ‫?כנים אלו רמז לענין המי• וצרין להשתדל בהם ילכו׳ן לענין זח כאשרננא'‬ ‫נעה' • אחר שהתפללו מוציאי‪ ,‬פית וצר׳ן לנהיגבו כבוד הרבה ויביט בו־‬ ‫כשעה שםיציא׳[ איתי עדשמניחין אוחי במקומו ואל י י נ י דבר׳ שיחה בטלה‪:‬‬ ‫אי יעסוק בצרכי ענ׳ניו כ׳ זה היאב׳זו׳ התורה • וציין לחבקו ולנשקו‪ :‬ולכוף־‪.‬‬ ‫ראשי לפניי כאגכין ני הוא העד ל כ ל באי עילם כדאפרי' בטעיא פ ק ל ע ת ׳ ך‬ ‫ל נ א ה ק נ ה פ נ י א כ ת נ ח י ק ו ו א ו פ ר כ ל פ י ש ע פ ק נ ז ה י נ א ויטיל שכרי וני; ‪. -‬‬ ‫מזכייהתיוה׳ש לני קיים והעםדהבגלויהסךהזה נין הגרם וקיום כ ל העילס׳;‬ ‫כלו בכללו הוא בזכויהתוו ה ברא אם לא נריח׳ •ומם ולילה וגו שהוא התירה;‬ ‫שנאיבה והג־ת בו יוממ ולילה ונאמר אלה דברי הבוית וכשפותח׳ן אותו לפגי•‬ ‫העם •כרע ו־שתחוה לפניו כענד לפנ• אדוניו‪.‬ןיזיה לאדון ךזכל שבחר ב « !‬ ‫מכל האימותוזמונתירתוחתמימחואומרוזאתהתורהו^ו ויתחנן כפ׳ כחו כיי‪• ,‬‬ ‫שעתדציןהיאשםתגנריס הדחםיםנעולםוכשהחזןמחח‪/‬ללקרוח׳היואזט ‪,‬‬ ‫כל העם ‪ 11‬סתיהסציהפ[ הפינחיש׳היה ב־ו כלאיחוםש יבינו בו ם ל ה נ ס ל ה‬ ‫לכל דנר שהחזן ק רא ורזה לא יפנה מחשבתו לשום דבר אח בעולם ני חיא ‪,‬‬ ‫עין פליל׳לדברנעידשחחזןקורא בספר חורת האלים יאפ׳ליביתאחייה‬ ‫‪c‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫אין‬ ‫נג‬ ‫ת*לת ה ש נ ת‬ ‫יא׳ןדארכיא לשפועאתהדבר׳פאשו‪:‬׳י*איןפ‪£‬י׳יזקיראולכויןבהםנפי‬ ‫‪»:‬נולתויהפשנ םןה עובר םשום כ׳ את לבר ה בזהח״י‪ .‬ועתיד •ליתן את הדין ח"‬ ‫'•<»׳לנוי(נם »ר׳ך ט ל א ׳סיתו דעחסמהקר׳אה כר׳ ?ייענו אמןאחרהסברכ־ם‬ ‫ןיליקויאתה ואח? נדבי עינ'כרוךההפנזרןועולהלר& בלי הם בדבי ועודנה‬ ‫־'עצםהולהשל׳ס תשכון השאת ברנוינאח!ל בטבת טא׳ןאדס •כול לחשל‪-‬ם‬ ‫הכרכותמפנימיעוס הברכות ש ל ת פ ל ה שחסרים'ב בכלחפלה טהנש לוי‬ ‫נרצית ישלים אותם בכינתברכות העולין לקרוא במורת ויענה אחריהם אמן‬ ‫•וננרנייןהמפס!רויענהאחריהסאמןומואננ^א!ן שעולת לו לחשבון ק‬ ‫'גומא נראה שיןצוצח בהםמובה עדמאדואץראו׳ להסיח דעתו ם ה ם בלל‬ ‫ועיקרו וא׳ןראו• ל ה ק ל ב ד נ י כ ל ל ואפילו ם׳ ש ק ר א ה ש ר ש ה ועברעלידן‬ ‫ג ס ה פעפ־םואפייהוא תת ואפייטהוא עוסק בדת ראו׳ לו לבשל בעוד שהחין‬ ‫^ורא בסון שהוא ניתוב ןהלכתו וכל התירה כילה שסות־ו ׳ץל הקיבה ואין לנו‬ ‫‪ /‬בעילם היה ובבא צ*א אותם הדברים שכתובים בו והם ק״פיס וריקים לעולם*‬ ‫עדזסהס ובהם םשתלשל׳גש בל היעילסית כילפיהם קייס והעשרה ל כ ל‬ ‫כללית הבריאה כילה והיא כלל ל כ ל התחיות וכל ח ח נ ס י ת ואין ש י ם דבל‬ ‫בעילם חיץ ממנה שלא תטצא״בה ולא דבר רק היא ואס רק הוא ממני מקוצר‬ ‫ועתינייממיעיש השגתיניטאין אנו מבינים משיר׳ אשריה ורמי׳ דקדוקיה‬ ‫הנחםד׳מ מזהב ומפז רכ וכל בעל נפש ראוי ל ו להשגיח בזה ולכבדה בכל •‬ ‫‪,‬דאפשרות יאל יהללאיתה בעייני עמי הארץ והקל׳' שכראיתיאח בעל׳ תירא‬ ‫עמוקים בענ׳ניהם ולמידמ יפניחיס שיפיעתה יאין חיטט׳' לכבוד ס״ת הפתיח‬ ‫לעעי הכלסהב־לים הס בעיניהם גט הס דברי הרות והדין ועוסקים ג ם ה ם‬ ‫בהבליהם ובשיחת חולין ואינם חיששין לטםיע ינסצא גידם חיליל נדול חיי‬ ‫ואסרו ?לכל הםחלל את התורה וכוי ו לכן *דיך כ ל אדם ל ה ש ת ד ל לשמוע‬ ‫ולהקשיב באזגיו פתיתוח כמי שטימע פתגמ המלך חבא עלינו מחדש כאשר‬ ‫אשרו ח י ל אשר אנכ• סצוך ודוס יהיו חכיבין בעיניך כאלו יייפניתנו ח ד ש י ם‬ ‫לפניך ולא תקוץ משמיעתמ־יכןאמרואמ טמעתשמעיאמ טםועביטן תשמע‬ ‫בתדשוטת לנו כ• אסלראשית' דתי והר׳ ׳רענושחפצי ורזונו ה ו א שיהיו‬ ‫אונ׳נואלסתוצא ולטרםפרשיהקהל שאפ׳יהט״ף היו םביאים לששיע אעפ*‬ ‫שאין נהם דעתוהכחנת כדי ש׳קצלישנרםפיניקייש היוקדוש התירישבענין'‬ ‫הוהטתקדשבע׳נ• כ ל העם ובע‪-‬ני הפביה ו יכן צריך להשתדל להזהיר ארן‬ ‫העם אשד עיטדים אצלי יקריב׳ם אליו וסריס א ל םשפעחו ש ל א •דברו ו ל א‬ ‫•עסקו בשו' ענין ודבר כיא לשצווע את דבר ה' יהעושח כן אשרע יאשר• חלקו‬ ‫ו נ א תכה את הרכ׳ס זכות הרבים תלו׳ בו ועלץ נאסר כ ל הםכנד את ה ת י ר ה‬ ‫^ • י ס כ י ב ר ע ל ה ם ד י ת ג ו ר א י ת י ק צ ת א נ ש י מ ע ש ה שנוהגים לעםידולזקיף‬ ‫<עת קריאת התורה ופנייג»ב ונשר הוא פה פוב חלקם נחי׳' ופה נע׳ גורלם'‬ ‫ג׳וד*•‬ ‫* ‪»4‬‬ ‫יי א‬ ‫‪:‬‬ ‫; מדר תיוס ׳‬ ‫ניוראי נ ע ת כזאת צריך להיות נרתע ירא וזחל כעת שניתנה תורה ל י ש ר א ל‬ ‫בהרס׳ג׳ כ י לא סעס ה׳ותסתחיץממקיםו פתיח לע׳ג׳ הכל וקורי בוז־בריט‬ ‫ש נ ח ם נבראו שנדם וארץ וסק״מ׳ם אותת והם חסרת גנזי! » ל אלינו •ת ר ת‬ ‫שויא׳ היחצייך האדם להיותו עומד וכפוף ר א ש ו נ א ג ם ו ן מ ו ם ע ו ם ק נ ל נ ד‬ ‫דבר וענ׳ן ואעפ' שכבר ניתן רשות מימות רבן ג מ ל י א ל הזקן ללמוד ת ו י ת‬ ‫ג׳ש׳בה ה״נו עקר הלמוד שהוא הםשא והמתן שאז צ ד ן האדיזיהיות פע׳יז‬ ‫וםתנונן רקוח הענינ׳ם ״ ג ר י ך ש נ ל ך ח נ ודעת םגד והלוא׳ ש׳שכג׳סנ ויוכל‬ ‫להבין הדבר נאשר הוא אברינענ׳ן לםידהזו ש א ׳ נ ה א ל א שס׳עח לפי ש ע ת‬ ‫והיא מ נ ו ר ו נ ס ת כשר כהלכתו ראו׳ ה י ה ל ע ש ו ת נזה‪ ,‬ונזה ל נ נ ד ו ל א שר*!ו‬ ‫הכםי הדור שא״אלחתקיים תקנח ווולאתחפשס בצנוןיפפני נ פ ד ו הוליבז‬ ‫וחלשים ואם זה יעמוד וזה׳ שב לא יוכר הענין ויצא דופי לאלו ו ל א ל ו ולכן‬ ‫הניחו הדנר נאשר הוא ויחיו נולם יושנים ושוםעיס• אבל יחיד בעם ש מ ת ן‬ ‫א ל ל ב ו ל כ נ ד סתול׳קרדנרהיבעי^וועוםדעלרגליוודא׳ שכרוגדולובער‬ ‫הגמול ׳שלם לו מעולו משלם^ותה׳ ^שנורתו שלמח בעד‪ ?,‬ו ב ב א ואי[ ר א ף ״‬ ‫למתות נו ולמנוע סםנו הס^והאדרנא'להדר אותה בעיניו ולהחז׳קובה וראוי‬ ‫האיש הזח לכל ׳קרוכנוד ש א ל מ ל א ל א וזיתה נפשו טהוךח וזכה ל א היוו‬ ‫מתעורר ע ל זח י וכן לנלמחזיק באיזו םצוה שאינה הדורה כ ל כ ן כעיני העם‬ ‫־ והוא מתעורר לחחויק בה ראוי להשגיח בו« יבין ג ב ר א לגברא ה ת י ר ו ח‪1‬ל‬ ‫לצאת מביה וזח מדוחק גדול ומתוך אונס שהרי אםרו ע ל ה י ו צ א מתוך קדיש‬ ‫ומתוך קדושה כ׳ דברהיבזהומא׳שנאגנ׳סתכ׳ין שעדין לא נ ש ל מ ה ס ד ך‬ ‫והתיוכ מקריאת האנשימ הצר׳כ׳ילקרווסת פתוח מיס »‪1‬א שלא רצו להכרית‬ ‫העמ מן הטעם שכתבנו למעלה נ ׳ י א ךבךודגר׳המ כ׳ אמ במקום ש׳כול&‪'",‬‬ ‫כ ל העם לקים אבל ה ב ע ל נ פ ש שיכול לעמוד על נפשו ודעתו להכניע יצרו‪,‬‬ ‫הרע לעמוד בבה מראש ועד סוף ל מ ה יצא ויכנס ואין כבוד לתורה אאכ יה ת‬ ‫מתוך הכרח אונס גסור וניכר או צרכי רבים או פקוח נ פ ש שאז ראוי לו‪ .‬ל»א‪.‬ון•‬ ‫ואין ל ו ל ע ס י י ימסה שהתץ־יןלהיהלצאתכ׳ןגברא לגברא נ״ל ש נ ע ל חורדנ‪.‬‬ ‫י מ י לעסוק בלמודו באותהשעהואפ׳ישםסידן י ע ת ו מסה ששמע אין לחוש‪.‬‬ ‫כיון שלמוד תירה היא ובלבד שיכז׳ן להשלים כשיחזור הקורא ל ק י ו ת ו ל א‬ ‫•טרד בלמודו כ׳ לא ידחת זה מפניות כ׳ כבוד ס ת גדול• נ מ א ד מ א ד ו א ח ר‬ ‫נךולח אחר שיןוא ע ל קריאת התורה וכסו שאסרו על אמן ׳חא שמידו ר ב א‬ ‫דאגרתאמתקים עלםאויתלא שנאב׳וןשבא עלחקוןרבנן דקריאוןחתורז‪4‬‬ ‫אקר הקדיש עילה המפטיר וראו׳״לכו׳ן נ נ ן ר מ ת ^ ׳ ן בנרכוח שלפ»׳ד‪ 1‬נ ץ •‬ ‫ב ש ל א ח ד ה ני מ ל מ עולין לו לפך הקיברמת ועיר ש מ י נ י ת חהפמרד‪ :‬ח ט ‪.‬‬ ‫ענץ גדול שאט םתפלליםיעלםלמת נית ד ו ו ו ע ל הענורה וגאולת י ש ר א ל ‪,‬‬ ‫שתתגלה‬ ‫הפלת אמנת‬ ‫ ‪.‬מתתנלו‪ .‬כ‪ :3‬ודאי' ‪1‬ןיח כ ל אדם לכךאלא מןזפפט׳ר ש ל י ח כמינו וחויפברן‬‫׳‪.‬עלזדינווצו׳כיןאני‪-‬לשסועאליוולפו׳ןולבנות א ס ן ' ‪1-‬קזיז'תטעם עודי״ן‬ ‫ברנות׳ולכולנו וע‪ 1‬הטעםלא היה ר א ו י ל ח ^ כ י א איפנ״לז *קהל מדבריו‬ ‫׳נשמעים • ‪:‬ולא ידעת• םאין הוציאו הסנה! הוה מםפט׳רים ה ק ט נ י ם ופחותי‬ ‫ה ק ה ל י ו א ל לחים יודע כ׳ועעל׳השעמחוטפנ׳זהנהנודהרבה׳טים ומנים‬ ‫‪,‬ל׳קחההפטהתולוסראותסאנ׳בעצטילקנאתהדברהרעהות כעיני ועוד‬ ‫זו׳יט אג׳ ס ש ת ד ל ע ‪ /‬בטבא טיי׳ לעשות ו ה ^ ט צ ו ה רבהלטע׳׳ן נ ח מסחבר‬ ‫וערח עם ‪ju‬׳‪ m‬ואומר עלזהס ‪ t‬כרבות נ» נדכןת מ ל חתן וכלה ולא דבר רק‬ ‫‪3‬וא • וצקךשיאשר הברכותננחתפלה נטלתוגקול רם כדי מיענו כל ה ע ם‬ ‫אמן ׳'וגםןההפטרהת׳הראוימ׳אמראותההספטירלנדו יכל העם ׳מסעו‬ ‫?גיגית כ׳ ויבם תוכחות אלא מנועו העולם לקוות כל אינספרו עם חטפטיר‬ ‫ואין קול הםפטיר נשםע ואינו מנה* הנק ימן הטעם מנתבת׳ • אחכ יברך ה ח ץ‬ ‫‪ /‬ל פ ל ך המולך עלינו יאפ׳י׳היה סאה כיין שאנו עוםדיס תחת דמותו וםטמלתו‬ ‫אד׳כ׳ן א ט ל ה ת פ ל ל עליו כ׳ בשלומו יהיה ל ט שליייכן היא טצויעמה טדבו*‬ ‫קבלה ש ק כתייכירט׳ה ידרשו את מלים העיר אשר וני כ׳ כמלומד‪ .‬יהיה לבם‬ ‫מ ל י ט דעני בל העט אמן י אחיב יברךלכל הקהל נדיל׳טיקטנ׳ט ש ה נ ח •רחם‬ ‫עליהסויצ׳למ מכל צרה יציקת ו׳תןב׳טהם אתנה יאתוה שלוש ורעית יכו׳‬ ‫אתיכ יחזרו פית למקיסוויאסרו םופור הבו לה' וני' שהוא שיר של נניד למלך‬ ‫הכבוד ויש ביתי אזכרותומוסיפין עליו שאו שערים ראשיכם שאותם פסוקים‬ ‫נאמרו כשהכנ׳שי הארון לבית קדמי הקדשימ וכן אוסרים אותם בשע כניסת‬ ‫טית למקימוויאמרואותמ בנחת חמרח • ואחכ יאמרו קדיש ויתפללו תפלות‬ ‫םיסףיו׳דיעהוא שתפלת םיסף היא בסקים קרבן מוסף ולכן ראו׳ למין בה ע(‬ ‫הענ׳ן שתהיה חשיבה תפלתיני בסקים קרבן לכפר ע ל כל ישראל אחיייהוא‬ ‫קרבן םיוחדל׳ום השבתיהס ביכשכ׳ בני שנהיביעשרינים סלת מנתה כלילת‬ ‫בשמן רביעית ממן ל כ ל עשרו! כדין כל מנחה י״ן לנסך רביעית לכל כבש‬ ‫ח*' לינ ״ן יכן צריך בכל םיסף ומוסף מאומימה עני[ הקרבתו במקדש‬ ‫בפרטות ולכדןבתפלתומתה׳הרצו׳הלפנ׳ו׳תיכאוחוקרבן ה מ ו ט ל עלינו‬ ‫ס‬ ‫מ י ! ו א‬ ‫״ | יכיא וב פרים והם בג׳ נ יניעשרינית סלתלכיא וחצי ההין״ן לביא ואיל אח'‬ ‫ואיל נקרא אתר מעברו עליו ליום אחר תשלום שנתו וצריך בעשרת׳ ם לת‬ ‫לםנתיימל׳מ׳ת חחין ״ ן לנסך יכל ‪ A‬ה׳ הם עילות כ׳ אין נסכים כיא לעילות‬ ‫לשלסים • עוד מביאין מעיר איחטאחואין לו נסכי• ולא מנחה • וניל מ ה ו א‬ ‫ובן שנח • םוסף הפסח בכל ז הים׳ס הוא נקרב כקרבן מוסף ריח פרים ב'ואיל‬ ‫א זיכבש׳ם ושעיר איאלא שביום בישל פסח שהיא יו בניסן םקר׳בין עוד כ נ ש‬ ‫א לעולה ע ל עסר התטפחוה׳א סנחת שעירי' • ביום ראשו של חנ השבועות‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ +‬ם ק ר ׳ נ ׳ ן‬ ‫*‬ ‫•י ‪a‬‬ ‫•"'׳;•« סירי היום ‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫"׳>‬ ‫ןזקר׳בין מוסף לפוםף רי)*דיטב׳‪1‬וא׳ל איוי׳כצשיםיו * ע י ר לחטאת והו לחיוב‬ ‫!היום עצמר• ‪$‬ויםוסי‪£‬יןילהקריב ע ל מלחה ח ד ש ה שהם שתי חלחםםראח'‬ ‫׳ובאלים מ י צ ב י ם "ובולם עוליח ‪ bnns'w‬ונםציהצו־בנז למעלה עוד שעיר א ח '‬ ‫״הטאתוביכבשים לזבח השלטים נאצלים כחוך העירה ליום ולילה כשיקיש״‬ ‫קדשיפ • מוםףירה״ש צו ביםוספ׳ן סוםף רח בנויוםוסף היום פר ואיל וזינבש׳'‬ ‫'בולט עולויושעיר אילחמאת י ותחלה מקרינ׳ן מוסף ר ח שהואהתדידוא״חב‬ ‫' מ ט ף היוט ו אבל ביום ב לא היהישם ‪8‬וםף־ שאינו יט כ״א היןיטא ו ט ט ג ו ט ו נ ׳ ט‬ ‫למועדות'•ואעפ* שאנו עישיןצי׳טים ליה ואפייכא* וזיינו טשוט שטא באו עדי'‬ ‫מן הטנההולטעלת שנוהניפיאוחו היום קדש ול&וזריקדשאבלסוףסוף ל א‬ ‫היה נקרב הםוסף קודם שבאויחיעדינו׳•' וכניל שלא היויצווינ׳ץאלא מיום ביואילן‬ ‫י ' חאיםפנישעבררוכובקדושההיוםשליטיןאותו אבל ל א ש י ח י ה עקר‬ ‫וםפנ׳ זח חקנו שאעפ* שאנן בקייאינן בקבועא‪',‬דירחא וודאי היום א' הוא העקר‬ ‫׳וממנו אנו םונין שנעשו כייםיט יומא ויוטיביטפנ׳ הספק ולא שחוא ס פ ק לני‪,‬‬ ‫בימים אלא' ששניהם כיומא אריכתא דמ׳א וקדושה א היא ‪0‬ן הטעם ה מ ן ל צ ך ׳‬ ‫יא שיאמרו ביומ באח מוספי א ע ז דלנכי האמת ל א י ש לא א ולא ב ימשו שלא‬ ‫לשנותו מיום איבשום ענין דכלוזויכחדא יומא דטו ואין לשנות ומן ה ט ע הזח‬ ‫אין לומר בכישהח״נו לפי שהוא כחצי יום וכבר נאם' ביומ הבי שהוא התחלת‬ ‫היום י ביח םקריבין סוסף במוסף ריח פר ואיל ולכבשים כולם עולות • עוד נ‬ ‫שע׳ר׳חטאתאחיחיצוןואיפנ׳טיהחיצוןלטוסף והיא ח ס א ת נ א כ ל ח והפנימי‬ ‫נשרפיוהוא בן זיני של שעייהמשתלח ובענין היום •חבאכל עבודתו בשלמוו^‬ ‫‪.‬ב־עה׳ • ביום א של חנ הסוכות מקריבין מוסף המם נ פרים ולים ביויד כבשיש‬ ‫כילם עילות ושעיר אחר לחטאת • ונסון המימ שה׳ח בכל ז' ימי החנ לא היה‬ ‫ע ם כל נ סין ״ן של ה מ ו ס ף ז ו ל ת ב ת מ י ד ש ל שתר צשהיוםנסצ׳ן רביעית‬ ‫ה ה י ן י י ן לעולת התמיד חיו מנסכין שלשה לונין מ י ם מן ה ש ל ו ח יחיח כלי‬ ‫מיוחד למימ וכל׳ מיוחד ליין ובזמן שזה יורד ומנסך זה יורד ומנסך ששיעורם‬ ‫שוה לא שהנקב ש ל מיפ הית •ותירק מפני שהמיידק׳ייוחרובינקבייחיו עומדים‬ ‫בקרן מערבית דרומ׳ח זה לצד' מערב וזה לצד מזרח מערכי' ש ל מ י ם ומזרח•‬ ‫שליין ושניהם •ורדין לשית׳!'‪ :‬נחזור לענין היומ א ת ר מוסף נ ה נ ו לומר כ ל‬ ‫ישראל יש להם חלק לעיה כדי לוםר קדיש על ישר וראוי הוא ל כ ל בעל נ פ ש‬ ‫שיאמר אין קדוש כה וענין הקטרת ופסימתו דלא נרע ש ב ת מכל ים׳ ה ח ו ל‬ ‫שאימריס אותו והוא ענין נאות לומר אותו ואין למנוע ואעפ' ש י א מ ר א ו ת ו‬ ‫תוך הקרבנות טוב לאומרו אחר התפלח כי הוא המקשר הכל ו ויאמר עלינו‬ ‫לשבח באשר כתבנו ל מ ע ל ה ו׳שהח מ ע ט י ויש שנהנו לומר אחר ה ת פ ל ה ' נ‬ ‫עקרים שהוא טיםון ׳נדל אלדים ח• וכוי ב נ ע י מ ת קול וחוא מ נ ה ! טוב ו י פ ה‬ ‫ועולה ל ד ענינ׳ם לקבל עליהם האםנת ה׳נ עקרים נס לומר א ו ת ם כשמחה‬ ‫לכביד‬ ‫י י ־ ׳ ‪ v‬י‪:‬‬ ‫;‬ ‫ח‬ ‫י ס‬ ‫ז‬ ‫‪hi‬‬ ‫‪ rfttn‬ה מ י ו ן‬ ‫ל נ מ ד ת י ו ם הקרוש והוא טכלל הענן• ויתעכב מעט ל ה י ו ת מן ת א ת ר מ י ם‬ ‫ויפטר ל מ ל ט נעבדהנפטר טלפני רבובא׳טהוננחת נידאייויצא ולי* בפרוצה‬ ‫נטומכתבנולטעלה ו וקודם שילך לב׳תואט ׳מאיזה חולח־לנקר א ו א י ז ת‬ ‫א ב ל ל נ ח ט אוא׳זה תתן ל מ פ ת ילך אל׳תט אתר׳ צאתו‪ ,‬ונהגו בזה ב׳ום מבת‬ ‫יותר טב־ט׳ החולי לימני עניניס האיטטני מ א ע ו עסוק ב מ ו ם ט ל א כ ה וענ׳ן‬ ‫שיתבטל פן חפצות ספני כן • הביפמופ מהוא טכובד היום תבמאר חיטים‬ ‫ויש ליו טלביש׳טנק״טונפמ ׳תירא והוא דאו׳ להתכבדיווזלת׳מלו נחת רות‬ ‫ע פ ו ז ועוד מבסבת כבור השבת ולזרותו הוא סיוע ליו לנהם ולישפח והוה ליית‬ ‫גאליואחר עסו וטוניס השנים פן חאחד• וכשהויין עיי הדרך הזה ליא •עבור‬ ‫עלי המצות והסצוה אשר קרובה אלי׳ו • •׳עשה אותה בתחליה נ׳ הקייוכ קרזכ‬ ‫קורם והעני קודם לעשיר נ ׳ הוא צריך םנחסיס רב׳ם או שמחה יתרה וזה ודאי‬ ‫מנוחה ושסחה םצד עצמו • וצריך כ ל אדם לשקול נ ל הענינים נסאזנ׳ שכלו‬ ‫‪ /‬ונפ׳אשר •עלה השקל׳עשה כד׳ שיהיו מעשיו מכונים א ל האפרו והצדק‬ ‫שיהיו צולם לשמ־ואמ היה הולך בדרך פצוה ופנע בדרךבפצימלא •נטל ות‬ ‫מפני והאאכ לזה מכבדים רב׳ם ואוהב׳ עשיר רבים חה םעט הכבוד והשסחת‬ ‫שאז ראו׳ לו להניח זו מפנ׳זו ולשפת ולכבד את העני ואת האכיוןיכ׳ מ ל ו ה ^‬ ‫הונן דל וגמולו ישלם לו כ׳ נפשם מרה להמ וצריך שישכחו ר ׳ ש ם זעפלכש‬ ‫לא יזכרו ועוז יתנהג האדם בכל עניני* לשם מסיט ולא •חני ף מיס א ד ם ) ל א‬ ‫יתוש לשום דבר כי מוסר סצות לא ידע דבר רע ולא יתעכב ב א ל ו ה ע נ ׳ ג ׳ ם‬ ‫עד שיעבור שעת האוכל ו ל א יב‪0‬ל םצות ענג מברז ואעפ' שפנד!גיבחיל‬ ‫לאחר ראוילהקריב׳וט השבתאם יש לי תאיה לאכיל יגש לתת סקי לסעודת‬ ‫גי שיוכל לק״' אותה כראוי ויכין שולחנו כפי השגת ידו סכל טיב שיש לו וכפ•‬ ‫הברכה אשר ברכו היאלדיו ויאכל בשטחה ובט וכ לבב וישמח את כל חםסיב׳ן‬ ‫דרחיק םעל׳ווסעליהס כל ׳גיןיאנתתיאם נתעורר איזה קטטה בביתימקיט‬ ‫אותה תכף רקרא להם לשלסו׳דברלהם דבר׳ רצי׳ יפייס אף א ם הוא עלוכ‬ ‫י ע ט ה לכביד היינ^מיכבירס׳ שגיה לקראתי ענן חה ישים סגשתו ולאיחטא ו‬ ‫ויזכור את העני לתת לו חלק טשטחתו וטסי שהטיב עסו כשי שביארנו ויאריך‬ ‫על שולחנוטעס טשוט כבור שבות וידבר דת ע ל שולתטיותר טסד! שדרני‬ ‫בחולי טשופ כבוד חאורח הבא אליו כ ל איכפ׳ כחו ו א ם אין עטו א ח ר ש י כ ל‬ ‫לדבר עפו יאמר איוה דין או ענין ש ל תורה לאשתו או לבנץ ובני ביתו! ואיתכ‬ ‫•מול ירו ויברך ע ל מזונו בכוס של יין ואפייביחיד ואף אט אינו דרכו בחול כטל‬ ‫שביארנו לכנוד היום ואס לא ה׳ח לו יין בשולחן ו ח י א לא שתזת א י נ ו חייכ‬ ‫לחור אחר יין לברכה אחר מהוייחיד אבל אס היו מ ל מ ה יש טי מאום'שצריך‬ ‫לבקש לו יין לברך שברכת הסזין כעונה כוס וכן ראר מקודם מיאכליזסין ייץ‬ ‫; לקדושויץלברכתהשזון ו א ס ל א ס צ א א ל א כוסא'יקדש ע ל י ו י ל א יחוש‬ ‫לברכת‬ ‫יהיר• ‪r. torn‬‬ ‫‪ .‬ז׳‬ ‫לבוצת תמזון ואט י<יי© מותח‪.‬ש!כיל ל׳קח מטנו נ ד י « י ע ת ו ל ה נ ׳ ת ת ש א ר‬ ‫‪-.‬לברכת הפזון»*ד! ליו לעשיר! ••וכן ?ש לו ל ע ט ו ת ל מ י ש א ׳ ן ליו י׳ןיבטופע‬ ‫;לקחשילחבדלה׳קרש על‪.‬כיס מלא ד ק ת פסנו כרי ^ ׳ « ‪ V w‬עלי ה ש א ר‬ ‫ואם היין בצפצופ •קדש בפת י׳נ׳ח ה מ ס ל ה ב ד ל ה כ ׳ א״א לוליהבד׳ל בפת ז‬ ‫‪1‬אחר שבירך ברכת מ ו ן •שתה שיעורו רניע*ו«» רובוויברךעל׳ו עלי דזנפן‬ ‫וישב ללמוד נמקיםו או בפקום קב׳עוחו בין עם ׳חידנין ע ם רב־ם נין ל ב ת‬ ‫*די ללכת מתיל א ל היל כ׳ האכילה בשבת מ ז ו ת ע ש ת ו א ם א ת ר שדזתחיל‬ ‫בלמוד חטפתו שינה וצער לי א ם ל א •ישן ט ו נ ל ו ל ח ט ו ת ע צ פ ו נ ד ז ל ״ ט ן‬ ‫לנוח ראשו ואבריו והוא מ כ ל ל עננ שבת א ב ל ל א •רבת נש׳נדדכד׳ שינית‬ ‫מקום לעסוק בתירח כ• ל א ניתנח שבח נ א ל ע מ ק בדל בתורה ש א ץ ‪ .‬ל ו מ י‬ ‫שיעכב ע ' ואין לו סרוה ולא םחשבח בשום ע ס ק ולא; בשום ם ל א כ ת נ ע ו ל ם‬ ‫ולכן רארלבעלצפששישתדלבהוצאת יום השבת ש ל א יוציא אותו בדברי‬ ‫ה ו ל נ ש ח ו ק וחתול וטיול אלא יקבע עצמו במקום איבמםםרדנקוע ייקח סית‬ ‫נידו כ ל א'צפי השנחו והכנתו רעסוק ני כ ל חיומ עד שיניע מ ן המנחת ו ו ^ ל‬ ‫שאיני חישש ע ל הוצאת חיום וםוציא אותו בשיחה בסלה או ובדים ש ל ח ו ל‬ ‫עונשו נ י ו ל ב מ א ד פ א ד כי פינם קדושת חיים למטה!ם פינם ל מ ע ל ח ל מ ק י ם‬ ‫הרמוז לשבת ומראה במעשיו הרעים שאין לו ח ל ק באלד' ישראל‪-‬וכן אמרו‬ ‫נ ס פ ה י ו ה ר פ ויקהל וץירהזלומאןידאשתדל במילין אחרניןובםיליןדעלמא‬ ‫ד א א י ח ו ב ר נ ש ד ק א מ ח ל ל ש ב ח א ו ל י ח ל י ה ח ו ל ק א ד ע מ א ד׳שראלרתר׳ן‬ ‫מלאכ׳ן ממנן ע ל דא ביומא ו ש נ ת א ואיכון שוו ידיהו! ע ל ר י ש ׳ ח ו א ס ר י וו•‬ ‫לפלניא דלית ליה חולקא ב ק נ ה ו ע ל ר א בעי ל א ש ח ד ל א בצלורתא ובש׳רין‬ ‫ונתישבחן דפאר׳היןילאשתדלא באיריתא ע כ ל ‪ :‬הנה בפייכי כר ישרי שאינו‬ ‫מדקדק ע ל הוצאת יומ השבת ברברי מצות וקיישח אין לו ח ל ק עם י ש ר א ל‬ ‫הקדוש׳ולאעסקנהוחואנזוףומרוחקמןהמלאנימ הממונים ע ל נכדה ל כ ן‬ ‫החרדאתדברח״יםנעעצסוסכלדבר שהוא חיל ואפיילצורך עצמו ונופו ל א‬ ‫ירבח בשיחת נ ׳ א ם י ש ק י ל נ ל דנריו נ ס ס פ ר נ מ ש ק ל כדי ש ל א יבא ל ה כ ש ל‬ ‫נשיחהבטלהואם הוא מרביץ תורה ברבים ודורש לד!ם חקי ה א ל י ם י א ת‬ ‫יתירחו א ש ר ׳ ו ו א ש ר י הלקו כי הזא זוכדז וםזכחושכרו נ מ ל ני אין לך כבוד‬ ‫יום השבתייתרםיהוכן שוסע הדרשה שכרינדול כ׳ ברב עם חדרת מלך יהוא‬ ‫כבוד לתורה הקתשיוליוס חקדוש וכל המחדש דבר ה נ ס ה ביים הטבת איתת‬ ‫הנשפה פתעשרת פלטעלתבכםתעטרותוהיבה כב יכול ס ש ת ע ש ע בה ונושק‬ ‫אותה ומברכה ברכיי שלמה וכן אמימיהר ע ל פ כירא שם׳ חדש׳ וארץ חדשת‬ ‫ק ׳ כ ל ה פ ח ד ט ד ב ר ב ׳ ו פ ה ש ב ת א ו ת ו ר ב ר פ ע ל ׳ ן א ו ת ו לפנ׳דנקיבת ובאותם‬ ‫הובר׳פנברא־פטפיפהדשיפוארץ הדשה• יהענ׳ן היא ע פ ה פ ש ט דכיון‬ ‫שאין העולםפתקי־ס אלא פצר עסק התורה נם*ש אס לא נר׳ת׳ •ומפ ילילת‬ ‫יניםר‬ ‫מ‬ ‫מפלת ה מ י ת‬ ‫»ני'נ»ם ש נ ל מ י מאינו עוםק נתוריםתר׳נ את העולים נך כלי העוסק נו! מחד‬ ‫אותם נ ע נ ו ת מסתק״מים י‪1‬תר וחסת ד מ הדומי ן ניום ה מ נ ת םוסיף עז דלא‬ ‫סנעיא מסק״מין אותם נ ס ה מ ה ם אלא מסחדמים אותם םחדמ וס׳פ״ן אותם‬ ‫‪ ,‬ב ע נ ו ר ו ו נ נ ׳ ט ל נ ע מ ה מותף להבה במעי נ ואשריו ואשר! חלקו ־ זעה היוות‬ ‫מבבל יום ויום עומח רומם חעוסק בתורה הפתדמ דבר ניום דזשנית יוותר‬ ‫‪.‬ויותר מפני מהוא יום מיוחד מקדומת ומצא ם•[ את סיגו מישנ בימי החול •וכל‬ ‫הרואה כת לצים או ליצנ׳יעוסק׳פ כל יום המבת בהבל ובבהלה בהנל׳ העול'‬ ‫ו נ ם פ ו ד ס והנדותמסה מה׳ה ומפה מעבר והנדות ממאורעות אשר לא יועילו‬ ‫‪.‬ולא יצילו ראוי להוכיחם ע‪ f‬בדברים טובים ובדברים נכוחים ולהניד להם איך‬ ‫!מחללים אח כבוד׳ופ המבס בכךוםה תועלת להם לספר דברים א ש ר א י ן‬ ‫נהם תועלח ולהניח רבת לי' ח״םתורח ק ח מ ת א ש ד היא עץ ח״ם למחזיקים‬ ‫‪3‬ה ויותר טוב הוא להס ללכת לעסוק כתורה לקרוא הקורא ולשנות השונות‬ ‫ן וסי שאינו לא מן ד ן ולא מן ד ן ילך ל ש ט ו ע א ל ה ד ו ד ש או אל םקום הלמוד‬ ‫‪,‬וצדק •חשב לז בשמוע את דבר חיואס לא יקבלו ססנו בנחת ידבר אתם קשות‬ ‫י ע ל ח ענ׳ןוינדל להם חוסר האיסור ר ו ד ע ס שכל נ ר ׳שרל העושה כך אין לו‬ ‫הלק עם ישראלועמהבה ואמ בלה לא ישמעו לו׳בדלפהמוסםקום סושנס‬ ‫לסור מתוך האנשים הרשעים ולא יספח בחטאתם כי רעתם ר ב ח ו ח ט א ת ם‬ ‫כבדה מאד ־ וכשהולך האדם א ל בית הוועד לשמוע אל הדורש צריך ש י ט ת‬ ‫יאונו לבל הדברים אשר יוציא החכםםפיו כד׳ שידע אותמ ע ל מתכונתיויעשה‬ ‫אותם כאשר •ג׳עו ל׳תויחשב לו להולך ולומר ועושה ויבין דבר פתיךדבר כ׳‬ ‫יהו עקר האדמ שישקול הדברימ כולמ בעין שכלו וישקול אותם במאזני צדק‬ ‫שיקיף הדברייזהאצל זה ובעניןזהיתרחק כמה עניניס מעצמו וםדעתוץ׳הית‬ ‫לו זכותכפול • וצריך ליזהר הרנה במאד םאדםשיחה במלה ולא יחלל אות‬ ‫התורהוהםצויונבוד יום הקדוש וננודהשכינ' שהיא מצויה שם והרי זה בכלל‬ ‫דבר היכזה כיון שאינו חפץ לשמוע הדרשה וענשו נדול במאד מאד ח ו ט א‬ ‫ומחטיא את הםדבריס עמו וחטאפ תלו׳ בו ו צ ד ך תשובה נדולה ע ל ככה ואולי‬ ‫•תכפר לי • ובהניע שעת םנחת ילך בזריזות לבית הכנסת להתפלל עם מ ב ו ר‬ ‫זנרכ ע ם ‪ -‬ת ד ר ת מלךומשום ה ד ר ת ה ת ו ד ת מ צ ד כ ׳ ן להי*יא ספד תורד!‬ ‫‪1‬א׳ן כבוד להוציאו בעם מעט כמו מהוא ב ע ם מרובת ומלבד כ מ ד ת ת ו ר ת‬ ‫עצסה תיוב האנשים לשמוע אותה אתר שנתקנה תקנה וו להוציא סת ברבימ‬ ‫לשפוע דיתא־ן שוס אדם רשאי ל ה פ ס ד מפניב׳ןנתל בין קטן כי ההוא היודע‬ ‫ס׳ הוא הקטן ופי הוא הנרולזראפיםדרא דקתשא ח ב א לציון והטעישאוסדם‬ ‫*ותה בסנח ולא בתפלה היא ספני מ כ ׳ ק מבתפלת שחרית ניתוסף בו ת פ ל ת‬ ‫‪ t p p‬חרי י מ בו תוספת ק ת ש ה מעולה שהיא כתר יתנו לך זכויוהניחו מ ק י ם י‬ ‫ל י « ל ת הסנחת מ־ה׳ה ל ה תום פת קדושה ‪,‬ותקנו לום נ ה ונא לציון וכן ביפי'‪.‬‬ ‫מונים‬ ‫‪(**^.‬ייי*•{ יי‪ .‬י‬ ‫•ן‬ ‫י גובי ם מט עם ‪ b‬ואת נרחגיכ מיש וץ ס‪6‬ת קתטימוםף ‪ n©H‬לא תקנו קדו«ת‬ ‫נמנתה; אינו תמה זה לזהדקתשת שבתו' ו׳מי׳ש־להקןתרו^ ותוספת מעלת‬ ‫‪ :‬עלרחהרנהועלקראו למנוע הקמשהטתפלתמתריהולאומוהנתפלמ‬ ‫‪ .‬מנחת מחיות שאץ העם עסוקים נםלאכהונולם באים לבת א י ן גרעו[ בזות‬ ‫•שאפלא׳אמרואותהנשחר׳תיאםתאיחה ניןהעדב׳םיישנבוד ליום בזו?‬ ‫אבל ברח שאין נסנע׳יהעם ממלאכה והלוא׳ שיתקכצוהעמ לתפלתשחרית‬ ‫ומוסף נש שיתקבצו למנחה ואם ימנעו סלומך אותה בבקר הר* הפסידו שלא‬ ‫• אמרו אותחולא חועילו כלוישלא •תקבצו לערב לכן הניחו הדבר במו שהית‬ ‫ואת יאסרו אותת נבקר ובערב ולא יפסידו דבר אכ נמצ כנודר*הגוזל משבת‬ ‫‪,‬ויש ועוד שאין ראוי לוסר אותתאלא פעם א' ביום ואפי' בית שאנו פהפללין‬ ‫תפלתנע׳לתישםקוםותשאין אוםר׳ם אלא אשר׳ וקדיש ואין אומרים ‪0‬דרא‬ ‫׳דקרושיאתר שאסרו אותת בתפלת הםנמ' • ויש עניניס ברז ליחיד ולצבור כל‬ ‫י דבר שהוא תרגום חיחידאום' אותוונל שחוילשון הקדש השליח צבור אוסלו‬ ‫וםימניןב' מקרא ואיתדגוםזה׳מ׳יהאומר אותה צ^ן שיאמר הפסוקים טה» י‬ ‫בלשון הקדשבנגץבקירא הפסוק עצסו ו ויוציאוסית ויקראו ביגיאנשימ מ‪'16‬‬ ‫השבוע הבאה ואעפי שהשבוע לא באת עדין תקנו לקרות בפיכר׳ להקד״ם‬ ‫ולהודיע לעס ענץ הפרשי ויעסוק כל אבה כפי דרכהואחר הידתסית לטוןוסו‬ ‫'יתפללוחפלחסנחהויאסיאתהאחדוכויוכבר פירשת׳ למעלה ענ׳נווויחזור‬ ‫שיצהתפלה וא״חכ׳אפר צדקתן ג פעמים בגי פסוקים האי צדקתן כהרר׳ ‪ U‬וכוי‬ ‫והבי וצדקתן אלים ער מרום וכויוהגיצדקתן צ ‪ p‬לעולם ואלו ג' טהוקים ה‪0‬‬ ‫נענין צדוק הדין נלשון נק׳ על שפתו ג״ראש׳ ׳שרינשעת םנחהבשבייחעקד‬ ‫»נתקן ער פטירתמריעה האי צדקתן נהרר׳ א ל ר ם ז על •ופף ח״עה ט ז ד ה‬ ‫זכותו גדול והפליג צדקיתו כהררי אל עם אחיו ועם נל ניח אביו כדכתיב‬ ‫דכלכל •וסף וכויופםירתו סן העולם עשהרושילכל ב׳ת ׳שלכן אנו מצדיקים‬ ‫עלינו את הדן ואוסרים צדקחן כהררי אל כלוסר צדקת ערוק תסיסות' דרכ׳ן‬ ‫עם כל בני העולם אפילו עם האנשים אשר הם בעיני העולם כהררי אל ע>‪£‬‬ ‫אתה פבקש מהם סשפפ־ך כסו הקטן שבאנשים שאין אתה נושא פנים וצדי?‬ ‫וישר אתה אל אמונהואין עולוענץ תתומ רנה'‪,‬נםו השפלה נדזלה ה ש פ‬ ‫‪0‬באנשיסיאדס ובהפהתושיעתכלוםר כפו שלענין הרין איןאתת נושיפנ׳'‬ ‫נעניןכןלענץהתשועחאתתםשוחאתכולסכאיגדולעסקטן ה ה ו א אד•‬ ‫»הוא החשוב עם הנהסת שהוא קטן העדן תושיע הי• הפסוק חניעל פריעת‬ ‫‪ \jn‬צדקתן אלחים עדםרוס כלומר צדקת דינין וםשפטין היו אפי'עם גדול י‬ ‫חנר׳ותאשרעלהלפנ׳ןלמרוםו׳שנשםפ •ום לומר בתורת ובזת הענין‬ ‫נתלה עשית להכירלחותן שכל העולם יאשח»‪1‬הים סי כםוןנינלהעולא ׳‬ ‫‪ p a . ,‬ננוך ננדול נקשן אתת םשות אוחיוא׳ן אתת נושא פנ׳ם ובכן •ראוך תכל‬ ‫ויאסרו‬ ‫‪r‬‬ ‫»‬ ‫י»«דיי‪MOT 1‬‬ ‫‪r‬׳‪T8syw*ffrpfinBK‬׳‪ «^«fl«^flm‬ע ש ז ל י ו ע פ זיכוי >׳«ראל א ו ו‬‫*‪•' •!*iHfi‬׳ ‪ i ^ n V i f‬אטאו»רי‪>0‬דקתד צדק לעולם‬ ‫‪why‬‬ ‫^הי*‪/‬מו<עהעשהממפ«ו*דקתלצלעפואנואוםד^להקמז‬ ‫*׳קתןיצלימד * ד ו ק פ ש פ פ ׳ ן ח י א נ י ל ל ל נ ל ‪ " AM‬ע ם פ י מ ה י א צ ד ק לעילם‬ ‫*‪1‬העה מחיה ע ו מ ת צדקת וםמפ© עם הכל ותורתן אמת נ ל ו מ ר פ ה מכתוב‬ ‫*תורתן אטח צ׳ אתההפיפבדדצ׳ןיא׳ןאתה ט מ א פ נ ׳ ט ־ ואס אדם הטיב‬ ‫' ‪ r r r t‬בע^אתו* פ ע ל ם ליו ל ע ‪ /‬ז נ א נ ל ייא א ת ה ע ו נ ר זאםפג׳ •זה וזה מניתי‬ ‫־גתורוזיעור הפיספעולוכיצל ורציוטשפט ונויי א ל א פ ו נ ת ל מ ל ס ל נ ל א '‬ ‫־*עשתו ואץ עול כלומר איגו פנכתהעול מ‪£‬ני המעמת הטוב אלא מישתלט‬ ‫* ן ה א ד פ מ ז ה ו פ מ ל ס ליו שצדו פ מ י י ם מאין רצונו ל ע מ ו ת ע ו ל ו ל נ כ ו ת ל ו‬ ‫מכרויפשופששלשתןאליו עשורומפנפטירתן כאמרזכרגוראוי זיו ליכלי‬ ‫* מ ד א י •להעלות אויוס ע ל לב ב מ ע ה הזאת ולהצדיק דין מסים עוייט • ••וראוי‬ ‫‪ ' /‬ל ב ע ל מ ש ל ה א נ ה י ע ל ‪ -‬ה ס ב מ ע ה ח ו א ת ו א ע ^ מ ה י א מ ב ת מ ק ש ה סילוקן‬ ‫‪ hv‬צדלק‪/‬טילפנ ? ה ב ה פ א ד ו כ ה א ׳קרנעינ׳ היהטותה לחפידיו ו ל א ל ת נ מ‬ ‫*תקנו לוכד אלו ה; פיעל *׳דוק הדין אלא כד׳ לדראוח צער ואנחה כ ל א ח ד‬ ‫זנעגטו וראיה לדבר מביתיימחט ש ל שטחה תקנו שלא לוכראותם כד׳ מ ל א‬ ‫;להצטערבענץ׳ נט אדוזל מאין לקבוע לםוד אתר תפלת מנחה בטבח סשו'‬ ‫^ מ ש מ ת י ט נ ט ל ׳ ן בית ם ו ד מ ו ו כ מ א כ החבטה אב הנכואיסר״עח מ ס ת שראוי‬ ‫*יהאנחעלככהוא^יינשבתאלאשלאיראההענ•) לבני ביתו אלא בינולב׳ן‬ ‫יעצמו־ י ׳ מ נד שאוסרלקבועפעודהאחרהמנחהבמבח כטעם יה לא ש ל א‬ ‫ודעו כן ספני כנודהשבת והחכם עעיו בראשו ט א ע פ י טיקבעסעודה אתר‬ ‫ה ט נ ח ה ש ׳ ו ד ה לבו נכנערפנע םעט מאכילתו ספני זה ז וכשיוצא מ ב ה י ל ו‬ ‫'לביתי ד ס ד ר מ ו ל ח ט ל א כ ו ל מ ע י ד ה נ וזמנה ח ׳ א אחר תפלח הסנחהכיתקנו‬ ‫׳ןיסעודוחאהרןיתפלותסעודתלילמבת אחד ת פ ל ת ערבית וסעודת הבקר‬ ‫אתרתפלת־מחרתוסעודת הערב אתרתפלתפנתחוכנר הפליט חזלבשכד‬ ‫ןזסקיטןיטעורות בשבח שניצולסגיפורעניות מחבלי טשיח ו פ ם ל ח ם ת גי!‬ ‫זממוסדינהשלגהינטוהביא טסוקראיתלכלאיואיוטענ•{ נ' הצלותנחלות י‬ ‫'*לי א מ ר הבטיחו לטק־ט נ' טעודות בשבת בהיות דבר תלוי ב א ט ל י ז דוןין*‬ ‫ובימאתוידין ק ו לסק׳ט הן' תפלות כראדולכיןבס ב כ ל א כאשר ביארנו לגי‬ ‫מכתות מ נ ת ברא שיתמבתמתןתורה ושבת העתיד דודות שיהיה ה' א' ושטו‬ ‫איכ״שלפי׳מעיסקבתירהמט שבת ו ב ד ב ר י ש נ ת ו ת פ ל ה וכענג א ת נטשו‬ ‫*זעגומהאמדייאעגיפהפפלאטתוייפיהסעמתונמנתפיקר אותה וגיעננת‬ ‫‪i‬ויתו שירומגתהוז‪f‬וי•מכדדיה•ה_^דולבעה‪l‬ובבא‪•fl‬ר‪m‬בעה‪f‬והקדן קימת‬ ‫ל ו ל ע ת עם היות כיסוד חגיסעודויפנימ״יתגדול בפאר ב א ד ו צ ר ׳ ן כ ל א ד ם‬ ‫ל י מ י ת ו ל ע ל י ה ס ו ל ע מ מ ח נ מ ׳ ל פ ׳ ו ת ד מ ת ו ק ן וסתונל ל כ ל אייא ל ה י ו ת ל ו‬ ‫• ‪• w w .‬י‪.‬‬ ‫« ‪1$‬‬ ‫‪ w‬א‬ ‫'׳"״־;« ‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫<‬ ‫•ן‬ ‫‪*,‬מחת ועני ^ ד ג « ג ן ע*ג‪$‬׳'ן‪.‬ן!עשוח<‪0‬עוהה»דו עראי ט«יה א נ ק ו ט‬‫;‪.‬מלומדה לאיןיזת ע׳>ים איכל׳ם טיךיתאיזוקית איכויל* ל ה נ צ ל מן ה ע ו נ ש‬ ‫•ולצאת מן החיוב לנטוי־ הטציהגי‪-‬לאמ גזה אלא *י״ו‪.‬לתקן מאכל י ט ש ת ה‬ ‫‪,‬פייחדלםעודההזאתילפדרשילהנט גךאייכאשדעשו־• ב ס ע י ד ת ה ב ק ר‬ ‫• דטהנרעהזאת מזאת ואדרבא סעיריהערב ׳ש ל ה מ ע ל ה רטחטשאיחסעודית‬ ‫‪.‬וצריו לנה•; בהעננושמחהומגוהה י ל ה א ר ׳ ך ב ה פ ע ט ל ג מ ד ה׳«גת• ו ל א‬ ‫;•אמר א י מ א ׳ ו אשב לאכולבקבע יאג׳ שבע מסעודת ה ב ק י ע י א ש י א נ • י‬ ‫‪ yp‬בטא כ ל ובמשתה יאינ• יכול ל א כ ו ל דבר היא ה נ ו ת נ ת לחי־^לותלעד?‬ ‫'י ותרעומת על א ש י לא כלכל דבריו במ ששט ומלא בטנו כחמור׳ט עד א ש ר‬ ‫י ל א חנ׳ח מקום לקים סצוה והחכם עיניו בראשו כשיושב ל א כ ו ל בבקר א ע נ‬ ‫'׳שיאכל וישתה כראוי אין הנונחלטלאחבטנו כ׳ לא מנוחה וענן יקרא לזאת‬ ‫< א ל א אנוד הפאכל ןחיוף גס ח ‪ 0‬ק ך ' ל נ ט ש ן ז ל א יוכל ל ע מ ד ע ל ע ט ר ו מ מ ג‬ ‫; שינ׳עתו כד׳ לעסוק בתורה ובמצוח כאשר ביארנו ן אבל •תענין ש א שיאכל‬ ‫ז ו׳שחהגשמחהובטובלבבמאכלטובו׳טח פיטעיטיטחיקן ק ל ה ע ׳ כ י ל ט ע • ׳ •‬ ‫• הנמות ורב חאיכות ובלבד שלא ימלא גרסו ישתח בינינוטות של ׳•{ לשמח ‪V‬‬ ‫סעטלנוחראשייאבריוואחכ׳שבללפודמשאונוהןנעוטקהשלהלנה‬ ‫בפיהט;!־‪.‬והכנתשגלועדשינ׳ע זמן המנחה ויתפלל תפלתו ב ר א ו י ד ט ט ר‬ ‫לשלם ייי‪.‬קן מאכל שילחטלאכול סעודהגיייאכל אותה בשפחהיבטוב ל ב ג‬ ‫‪.‬לקיסוקראת לשכרת עננ וימשוך בד! זם! ה ר א ו ׳ ל ו י ד ב ר דבר׳ ת ו ר ה בתון‬ ‫•השולחן כאשר כתנטוינרך ע ל טייני נכים של •ין ו׳טטר ל ש ל ט ללמודו או‬ ‫• לבית הכנסת לפדר שירות וזמירות לנורא תהלות •תיו׳ת הכל לט׳ הפקו' ולטי ״‬ ‫הזמן ז ויש מ׳ שמקדש ע ל ה״ן כמעורה ניופנהנא ה ו י ואין לבטלו אכל ל א‬ ‫• שיחויב לנחונ המנה; הזה כי אחר שכבר קדשנו ע ל ת״ן בסעודת ש ח י י י ת ד״»‬ ‫ל נ ו ב ז ה ל כ ל ה י ו ם כ ׳ פ ע ס ב ׳ ו פ ו פ ע ט נ ל ׳ ל ח ס ס פ ׳ ק ‪ :‬וצריך להתחיל אותת‬ ‫מבעיר יופ כ ד שיוכל לאכול נ נ ח ת ובטניחח ולא ש י ש ה ה ע צ ם ו ע ד ס ם ו ן‬ ‫לשקיעת התמה ואז ׳מדר השולתן במהירות וגכהלח ל א כ י ל נ י ׳ ת פ ת או‬ ‫טירות אומהשיהיתבתטזון ובמרוצה כ׳ אין זת ככור השבת יום קדוש ו נ ו ר א‬ ‫לתקן מאכלוומשתיוכדרךזההקדבהונאלפתתךה׳רצךאוה׳שא פניךואם‬ ‫ו ד ה ב א ל א ד מ א י ר ח ל א מ ׳ ב ע י א א מ ה ו א ה ש ו ב ו ש ר מ ן הנויליס א ש ד בארץ‬ ‫ביודא״חנהנעסיבכבודנדולבכלענינ׳ו נ נ ל ה א פ ש » ‪ 1‬א א פ ׳ א י ר ת ה ד י ‪£ 0‬‬ ‫דהד׳וט־ם לא •עשה לו נ ן נדרך נתלסיהפזון י ו ת ר הובלו ש ל א ל א נ ו ל ו‬ ‫זח א׳נו אלא לטתכו׳ן ל נ ן ז ט נ ת עצםו ל כ ת ח י ל ה עד ה ש ע ה ר ת ו ק ה א כ ל‬ ‫מ׳ ש ה ו א זהיר בכך ו ק ד ה סקרת ב א ו נ ם ש ל א •כול ל ע ש ו ת את הראו׳ ל ו‬ ‫ודא׳ יעשה מנותו ואע« ש ת ת ׳ ח ‪ p w u‬ונמוועת ואדןה •חשב לו ולא ׳ ב מ ל‬ ‫אותת‬ ‫‪.‬ד׳ *•־‬ ‫‪ w‬־׳‪.-«• f6.‬‬ ‫נ‬ ‫ו‪:‬ן‬ ‫י ‪%.•!.-. .‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נח‬ ‫־ ל מ צ א י שנת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫•; אותת לנשר׳ ו ואין * ר ך להאריך נספירחיונא ש ל סעודה א נ ל מסך חטכר‬ ‫ונחלי שתבטיחי דיסקים ן סעודות םשס נלמד נידלםעלר‪.‬ס ועונש הפנטלס‬ ‫ו ת ו לא סד׳‪ :‬יהחכס הדורש צריך שלא יאריןחונחנדל׳שתו עדשרא ׳שאר‬ ‫זמן לני סעירית כ׳ אין מנטלי[ מציה ע ו ב ד ה ספני ד״ת יעיד שיכיל ל ה ת ח י ל‬ ‫לדרוש מבעוד ייס כדי שלא יתאחר יאפ׳לי אס חשצילימרשהתח׳לםנעיד‬ ‫יום אין להםשיןהדרש ׳ותר סדא׳ ולהתאחר אלא אדרבא דאו׳ להחרו נ ע ם‬ ‫שילכו לסעודה נ ולא •קלו בה נ ׳ היא ק כבוי שבת וצל ה מ ק ל בה ענשו רב‬ ‫יוכל המקים אותת שכיו נ ח ל ואי אנשים וא נשים חי׳ב׳ן בך‪ • ,‬ואחרשאבל‬ ‫;סעודה נ ' א ם עדין נשאר וסן ‪ p‬היום ׳חזור ל ל פ ו ת כ ל א' כפ• ה ש נ ת י עד‬ ‫זש׳נ׳ע זסן ללכת ל נ ה יםםין לשקיעת ה ה פ ה י ם ה י ל ל נ ת לניהכיינו בחול‬ ‫ו א צ ל בשבת שצריך שיקרא ה א ל פ א נ ׳ ת א ו ש א ר המזםיריםינהני לקרוא‬ ‫אותה ליל מיש מפני ש כ ל ענ׳נ׳ח תפלות ותחנינ׳ס להחחנן לפני הל •רר׳נהו‬ ‫‪ :‬ל ע מ י ת י ותהיה חודחו אימניתו ולא יצא מתחת ידו רנד שאינו מתוקן א ל א‬ ‫*לסעשייזחיז מכיינימ אל האפי והציק מ פ נ ׳ ש ל ם ח י כ ל א ואיעצא למלאכי‬ ‫"עבודתולבקשאת חפצוואפשד שיביל׳י׳ הטא הו ע ל זה אנו מקדימין תפל׳‬ ‫ןםבקשייסאת אלדינו על ואת שישמור אותנו ויחשיך אותנו מחטיא לו ויורנו‬ ‫הדרך הטיבהיהישרה ש נ ל ן בהויעג׳ר עיניני מראיית שיא וידבקנו בתורתו‬ ‫ז נ ע ש ״ ת טצזת׳ו נאשר נתינ בה באר׳נו' וראי׳ היה לנאר איתה נכל דקדיק׳'‬ ‫זפרטזז אלא שאין כאן מקוםח אבל כל אי׳שתדל לובר אותיכ׳ •יכה נ ה לנמ'‬ ‫דנד׳מולא־זיה מן המתאחרים לבא ל נ ה ולא •חוש בקר־איתכ׳א־ןראי׳‬ ‫לההביל נדברים אשד נהנו אותם הקדמונ׳סולו‪5‬ה לומר אותה ו׳ש נ ה תועל'‬ ‫לנוף ולנפש שבל איתםהם יש כה ח פסוק׳ ובל אי׳ש לה סנילה בפני עצמה׳‬ ‫להועיל לדבר מייחד וא עפ׳ שאין בעל הנס פכ־ר בניםו עכ ‪ f‬לא יפלט ש ל א י‬ ‫יועיל והבעל שכל עושי כל השתדלותו וכל הבא מידי יהמקזה ברחמיו ׳נסור‬ ‫נעוץכרוכהסד׳ו! אבלהסכלומ׳שאין ל ו ל ב להשכיל איטרמה •יש׳עני‬ ‫וחוםה׳וע׳לזהסזחיהכלדכר׳אלהיסת״ס ד ת וב» לדבר יחבל לו ולא ע ל‬ ‫ע נ ׳ ן ז ה ב ל ב ר א נ ׳ א ו מ ר א ל א ע ל פ ל ענין ו ע נ י ן ש י ת צ נ י ו ^ א י נ א י נ י ם א ו‬ ‫אתיונים לתועלת יביס או יחיד ישתדל הארס עליו לעשות כל מאמצי כחז‬ ‫י׳כלחו לקימ איתי ענין בין םתפ׳לית כין פתחנונים בין מ כ ל דבר שיהיה ולא‬ ‫*וניל נעת׳ו לימד אנ׳ תידת׳ אימנית׳ פ ה ל׳ עם אלו הענינימ כ׳ לכל א' ׳ש‬ ‫לו ענ!ןוס«לח נפנ׳ עצמה מה שמועיל התפלילא יועיל הלמוד ומה שיועיל‬ ‫וולםודלאתועי\התםלה ושניהם נאחישונ׳םיצר׳ן לאחוז מזה ונם מיה א ל‬ ‫ייגייייד* ז ק ה ד ׳ ן כשנווד׳יאיזה תענית ע ל איזה צדה שלא תנא׳ על הצנו'‬ ‫אייך נ ל א ד ם להיות נמנה עסהס ראשון ל כ ל ענין בין להתאסף עסה לכהום‬ ‫»וויעדנין ל ה תמנותעפהפ נתענ׳וישנזרו נין להתפלל ע י ה ס נ כ ל התפלות‬ ‫ולא‬ ‫‪!5‬‬ ‫»‬ ‫‪0‬ו ג‬ ‫־׳״׳‪-.‬‬ ‫;‬ ‫‪,‬‬ ‫•‬ ‫‪4‬‬ ‫ר‪ • •:‬י ד ‪owt‬‬ ‫•ילא׳אסר י«?מוגון׳»ן למה אנשל למור׳•'לחתענות ו ל ה ת פ ל ל עמהם ו ת ת‬ ‫ע ל מ מ ס י ת ? א ע מ י ד * עוסק בלמוד׳ זד‪ .‬חפ*‬ ‫‪4« :‬ד בילם׳תפללי ך‪.‬פי‬ ‫• בטעמי ׳ותר מטעמיהם תלילןז לבעל נ פ מ שיאש' כ י ג ד ׳ פ ה א ל ה כ• ל א כ ל‬ ‫העתים שו׳ס הלמווחוא טוב ו&‪ [•mp‬למעלהמטגו והוא כננד ה כ ל א ב ל ׳ מ‬ ‫עתיט וזטנ׳ט ש צ י י ן ל ה ת ע צ ב ! ב ו « ל ה מס( תירהלזתויוזמן ת פ ל ה לחוד‬ ‫בשחו ׳ש שוט *רה לרב׳צריןלבקמ להס׳שועימאת היש נתפלייובתחניג׳'‬ ‫יותר מוטל ה י נ ר הןה לתכגדמ ילזיועימ לעתור ולרצות שיבקמידחםיס ע ל‬ ‫ע ם היונ״ש לזקני העסימופש׳ושהםמנ׳ג׳ם ע ל הדורמי״ב׳ן הס להיות ל ט נ ׳‬ ‫העט לבקש מלפנ׳ היבתעגית ובדמעה ג י ג ה ותחניייעןשירמםומןהשמים‬ ‫ואיןלהס לעסוק גלגןודם כיא לפקח ע ל עסק׳ יביס ואין לן^פקוח מ ז ל מזה‬ ‫\ א ל •אמר להקטין עצמו מ ה אג׳ מ ה הי׳ ל ה ת פ ל ל ע ל ע»ם!וב'« ע ל א ח ר י ם‬ ‫ובפרט ע ל עם ה כי זו איגד! מענת ןא׳ן ראו׳ לךזםנע עצפו מפני כךב׳ ל א‬ ‫ךונחשהואא׳נוחשובלד!ת‪$‬ללהןאלגג׳ר‪ .‬לאימאם וכיוןשהואסשתתן>‬ ‫•עט ה צ מ ר עכפ לא תשוב תפלתויגיזןט וידא׳‪.‬חעשחנ&׳דותולאעודאנ **״‪-‬‬ ‫מהוא ׳וכה לראותכגתםת‪«,‬כור‪51‬יאטרז‪0‬ם'‪0‬סשענ^פאתדממן‪/.‬ז׳שד'‬ ‫מרו״ן בצעדזפירמ א' מהם באין נ מלאכי השרת שטלי׳ן לו ל א ד ם יסנית׳ן‬ ‫לוידיהןעלראשוואיפר׳מט' ז ה שפירש מ ן ה צ מ ר א ל ׳ ר א ח ב נ מ ם ת צביד‬ ‫זמ׳ לנו נ ח ל ממרעה דאטרו שם ננסישגיער עצפו עט ה צ ב י ר ש נ א מ ר יידי‬ ‫משה בבדים ו׳קחו אבן ישימו תחתיו וכי ל א היה לו למשה כ ו א' וכסת א' ל א‬ ‫כ ן אפר משה הואילו׳שראל מרו״ן בצער אהיח ע ט ה ם ב צ ע ר ז נ ל ה מ צ ע ז י‬ ‫עצמו עם הצבור זוכה ורואה בנחמת צבורעכבגטיו ופינינו‪4‬תל פ י ח י י ו מ ל ‪.‬‬ ‫עיל&־תיי׳תירכתיבכיהעםיאנכ׳בצרהכנ׳כילננלצרתטוכוי והוא א ס ו ר‬ ‫בזיקים ואשרי!לבכל מקום שנלו מכינה עסהםיהאריכיביה כספר ה ז ו ה ר‬ ‫איש וביתו באו וכויוטעתה אין מקום מ ת נ צ ל לפטור עצמו םצערן מ ל ע ב ו ר‬ ‫כשוםטענהיתואנהכלל ‪1‬ותקנולופראל&אב׳תא והטו שירים בטיש ספני‬ ‫מ נ ש ה ש ב ת י ו צ א ׳ש מ ק י ם ל ט ק ט ר נ ׳ ס ל צ א ת מ ם ק ו ם ם א ס ד י ג ח ב א ו מ ט‬ ‫נניקבארתהוםארבא ו כ ל א ' ו א יוצא ל ע ש ו ת מ ל א כ ת ו א ש ר ה ו פ ק ר ע ל ׳ מ‬ ‫וכמעט עתה הם נבראים בטי מ א ם ו ו בזוהר ו ע ל זה אנו מברכ׳ן ב ו ר א מאור*‬ ‫האש מ כ ל דבריענ׳ן נתקן לצורן העול ואין שום דכר ל ב ט ל ה ו ע כ י מ ר מ ו ת‬ ‫לזזמ להזיק והוא זמן חזרת הרשעים לנהינם מן ה ט ע ם הזח ולזה מ ת ח נ נ י ם‬ ‫בתחנות ובתפלו" ל א ל ׳תיוןתייצ׳לגוםחסוםכייצאבהןו׳ממרגומכלרעופכל‬ ‫צרה וצוקה ועל ג ן א ׳ ן י א י ל א ד ם ל ה ס ג ע מלומר א ו ח ה ד א ח ר ו נ ש ׳ י ׳ ט‬ ‫ובתושבחות עד הלילה ויתפללוהפלת‪ ,‬ערנית ב מ א י ם ׳ ה ח ו ל י ב ד י ל באחת‬ ‫הונן ו א ת ר ה ע ט ׳ ר י א פ ד מ צ ק ד ׳ מ ע ד ל ע י ל א י א ס ר ו י ה ׳ ג י ע ס י ב ו י ו מ ב נ ס ת ר‬ ‫על׳ין ונויונחקןלזפר מזמור ‪ onm m‬שמוא נקרא שיר ©ל ‪;6‬עי <חוא נ א מ ד‬ ‫על כל‬ ‫־ ‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪t.t :‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪V‬‬ ‫• •‬ ‫(‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫?‬ ‫• י נ•‬ ‫‪ *•".‬י \ ‪'wjfiQt‬יקבי!‬ ‫‪,‬יעל ב ל ו נ י מ ל פ ה ד ואיפתפקטרנ־ןוסשום הטעם שןקיגו שבםוצא׳שברע‬ ‫יניחן תמיתלפקטרנ׳ן לצאק מםקופם לעמםלאכתן א נ ו ^ פ ל ל ׳ ן ןןיךלגו‬ ‫"‪ * A j ana‬׳קטרנו על׳גוואל ימלטו בנו ‪! .-‬כופלי־ן פסוק ט ל א ו ל ן ׳ מ י ם‬ ‫אשביעהו בד• ל ה ק ל ק התימדש וד!ם קנט תימת עם פסוק ויה׳ נועם‬ ‫וכפל פסוק אחרון ועוליןכליז׳ן עם הבימ׳בותלופדשחטעםזםורזה להנין‬ ‫בעתוורהםכלכלידןולכן אומי׳'כשטונב אדם עלקטיצו׳טנימ־ןלוסר‪,‬‬ ‫'מיושב בסתר עליון עד כ׳ אתה ה" םחסיוהה ם'תימתכמנין סיננורים שיש‬ ‫*'פםוקהנהםטתו שלטלסח וכולםאמורתרב ו«א‪,‬־ת;ותש‪,‬׳^ב»'^םוקימ‬ ‫‪•.‬ברבך יאר״ט*א ו ״ ‪.‬ואתביאסרסררא דקדוטאונו«ול;יםר אויזו?!‪.‬סר^די‬ ‫'לתתעכב בענין שיתאחרומפנ• בן רטעיס מ ל נתינם מלתןור לדינם ו מ ת‬ ‫»«דחפ׳ס'עליהם טאינם חוזרים עד ש׳‪1‬פרו בנם״א אהרון אתרון של ישראל‬ ‫!לומר סדרא דקדושא וכלז‪:‬טתעכבםשובחפפנ׳‪1‬ה‪,‬וקתברןמפ?ה'שלרשע‬ ‫ןכוםה שנהנו לוםרקדוטא דובא לציו; בטיט_הגאמ‪4‬נ׳ ל ה ת ע כ ב ע ל הענין‬ ‫'*ווברגו‪ :‬עיראפטרלתתטעסמפנ׳שרטע׳טשלנהיגטטצדיקיןעל׳זזנש‬ ‫‪.‬אתהד׳ןבשאחלבפסוקעוכריבעםקהנבאםעיךטיחוהונסברמת׳עטת‬ ‫*יורה כדאית טבת‪1‬עניןהבדוטח הוא קבלת עול סלכותורש באותו סדר‬ ‫״פסוק והוא דחוס שםתטלל׳ן ל א ל * ו » ׳ כ פ ר עוןולא ישחית וכין א נ ח נ ו‬ ‫ומתפלל׳‪ (,‬עליהם ט׳קלטעל׳הםעול‪1‬זנבד‪.‬ולאיע׳רבלתםתו<עודא‪6‬שר‬ ‫לומר טעם‪.‬אחר‪,‬למד‪..‬טקנן לומר סדר קדוטאבטשטשום כיון דצריכ׳ן אנו‬ ‫להבדיל כין קרש לחול משום קרוטתטבי{ לחול^נואומרעש פדר קוץטד*‬ ‫להנדילב;ן קדושתאלינו ‪ 'rv‬ויתילשאיקחטותמשומ טהזסוב׳ו־ל ומופרש‬ ‫» נ עולפו'עולם‪ ,‬השפל עולם הןלגליט עולסהפלאכ׳יזספג׳זהאנואומרייני*‬ ‫«עש׳קדוש למין א ל הענץ הוה ומפני מקדושת מבת תשוריטשאר קדושין!‬ ‫ל א נתקן אלא אתר קדושת שנת לבד והוא טעם מספיק קצתבםבראגכונד*‬ ‫»אענ דפבד׳יעלהכוםבםששך^ןלהבד׳לנתפלחטבהחלהקבעוח בתפלת‬ ‫\ נ ר ג ת ח ו נ ן הרעת ממתזןדעז״! מאדבש פנחין ופכד׳ל בין קדט לחול ובין‬ ‫*»הור לטמא וראוילהגיח קתקניפא להבד׳לבתפלא״ענ שתקנו אחכלהבד^‬ ‫ןנל הכוס משוס שימ לגו תועלת בהבדלת התפלה מאבש יעשה ארם א׳זףן‬ ‫‪*.‬לאנןל בפתכרןאומלאבפתכו׳ןקודמ שיבדיל עלהכוס לא •׳הית כידו עון‬ ‫אשר‪0/1‬א ביון שכברתבך׳לבתפלה הותר לובדעכדאם •עמהא׳זו מלאכו!‬ ‫ןנמגא'^«תכובס־‪-‬לפיכןהתזוהתקנההאבפקו‪3‬האף‪0‬ע«־_ההבדלה‬ ‫ןזייאלאופוה^^הכומ־״תוןךאדלאנו^ילשוזת ולעשות מלאכת קודכ*‬ ‫זזיבדיל על »ו‪£‬זזי!׳א ק מ ע ה בדבדכנת ונד^םינ• הבדלות ־ הברכה הא ה ם‬ ‫עלהיץיבפ״ה־ואיןםכדיל׳ןאלא עלהי׳ןזלאכפתולאבשכראם ל א ה י ה ם י‬ ‫‪ n r o‬מ ב נ ו הור‪,‬נ^גלאנמ׳‪,‬וזפדגה בו ומעפ ל ם ח ן נ ע ו ח ע ל ק ״ ן מ ש ו ^‬ ‫‪:‬‬ ‫י־ ‪r‬‬ ‫* יי־זי‬ ‫־••יי'־'‬ ‫״ ‪ .‬׳ ־ • ‪• • ,‬־‬ ‫‪t‬‬ ‫׳‬ ‫‪. ,• .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫־ םדרהיום ׳ י‬ ‫ו״וווי טלתא וקנ׳עותא להראות לנו צורך העניין וקריאתו ובז אר?לנ׳מנוחל'‬ ‫ה״עתואיסחם הוא ה ס נ ד ל ע ל תי״ן במוצאי ט נ ת ו ת ־ הבי עלחבט&ים ואיעי‬ ‫דנשםיופאורלא שייכי לכוה ב׳ אפ׳יבלא כוס •כול לאפר' א פ ה כיון דאפשר‬ ‫לשלשלם ע ל הכוס ולהדר העניין ענד׳נן ושפיר דפי‪ :‬ועינ׳ן ה נ ש פ ־ ם נפיש‬ ‫פשו' שצריניז אנו לדאנ מיציאת שבת מאותה נ פ ש •תרה שהיתה ננו ונאבדה‬ ‫ממנו כטאר[ל וינפש ו׳נפש ובמה יודע דבר דאנתו ואנחתי בבקש דבר להשיב‬ ‫א ת נפשו וחם הבשס׳ם כ׳ מ שנפשו קצרחיורוחו צרה מחזר אתריה להשיבם‬ ‫אליו • ונהנו להור אהד הדס כםו שםצינו בנמרא בבד׳ הדס להבדלה איכננד‬ ‫וכור ואיכננד שםור ו׳שסן הפדקדקיפ שנוחנ׳ם בןיולחזר אחר משולשים כיון‬ ‫שפצ׳נו שנבחרו לפצויהלולב ואי אפשילחזר״אחדחיעריף טפ׳ ונפצא נ ו ט ל‬ ‫ו נ ו ת א כ ו ת ג ׳ ד ו ו ג ן ׳ ה י ו ת ג ו נ י ת ו ו׳וםיןאותטםעיש כ מ ק י ם פ י ו ח ד ל י ח ד ם‬ ‫להבדלה והזמנת מ׳לתאה׳אוכן שמעות׳ מפ׳ מקובל ש ר א ה בספר א'ישן‬ ‫וקדמון מאד ע ל ענ׳ןניכד׳ הדס להבדלח משולשים' ול׳חדס נמקים אייהזה׳ו‬ ‫בזת זר׳ז ונשכר אקריופישאיא ליו בחב׳ ייאתפסידוזתכזי לפ• הכוונה ו הנ'"‬ ‫ברכת מאור׳ האש וכבר הב׳או בזוהר ט ע ם למה נרזקנה ברכה זו במש וכבר‬ ‫וכרנו קצת ממנו למעלות משום שכשוזשבתנכנס כל זתסקטרנ׳ן וכלעוש׳‬ ‫י ש ע ה נאספים ונחבאים בנוקנא דחחומא דבא ואחר ׳*׳אית השבת יוצאים‬ ‫ג ל אילסקום פקידתו אשר הופקד שם כ׳ חכל נברא לווורך העולם והנהנתו‬ ‫וספנ׳ זה אנו םברכ׳ן ל ע ר ן כזאת בורא מאור׳ ה א ט ו ה ו א לרמוז ע ל כחור!‬ ‫דטופאה שהר׳ הס כסו שנבראו עתה ו עוד אפשר לתת טעם קרוב לזה והוא‬ ‫ע ל חזרת רשעים ל!ה׳נם ומאור׳ האש הם כהות ה ר ן הסיסרין את* הרשע׳מ‪,‬‬ ‫והויכסו צדוק הדין שכל פעולותיו ׳תייתיצדק ואם! נם כענין הבטח הצפורנ׳'‬ ‫«ירשו בזוהר ע ל הענ׳ן הנזכר שחם כחותהד׳ן והקליפות שחם םכחוןן ש ה •‬ ‫מאור׳ האש שזכרנו ולכן אין להביט מצד פנים אלא מצד אחור׳ט לבד ונהנו‬ ‫לכיף הנודל חחת האצבעות םכפנ׳ם וכופפים ראש׳ האצבעות למטח ו ך כ ו י‬ ‫משום שלא ׳חנלה פניסיות האצבעותסשום הענ׳ן הנזיוהםשכיל •ב׳ןוולענ׳ן‬ ‫ה פ ש ט ענ־ן הםאוו הוא ל נ ו ן לאלינו ׳תיויתיעל והאור אשר ברא לתועלות‬ ‫האדם ולהנאתווהנה נ ל ה ש נ ת ל א הותר לנו ל׳נע נאור ל א לוהנעיר ו ל א‬ ‫לננויועתה אנו רואים נעצסנותנאיתאורנסתתיאנדולתוםב׳ט׳יאנולהנתיך‬ ‫• מ ת שלפנינו להכיר ולהבדלבתנאת האור ב׳ן דוכשר ונין ד ו צ פ ר נ י ם ו נ ן‬ ‫א מ ת אין סנרנ׳ן ע ל הנר ע ד שיאיותו לאורו ונהיו' שהאש ננרא במוצאי שנת‬ ‫»ח'לאנומכרנ׳|נוראםאור׳האשומברכ׳ןב׳ןעלאורששכת נ ׳ ן ע ל א ו ך‬ ‫ש ל א שנת ואפ׳יעל האור היוצא סן העע׳ם וסן ת א ב נ ׳ ם ס ש כ כפוצא׳יה מן‬ ‫מ ט ע ם הנזכר ו הברכה הבית א ה ח נ ד ל ה עצמה וה׳א המנד׳ל כ׳ן קרש ל ח ו ל‬ ‫ן׳ון נון רימ׳ג׳הגדלויג׳ן קדש לחול בין אור ל ח ש ן נין ׳שוכויב׳ן יום ה ש נ ׳ ע י‬ ‫‪::‬״ ל ש ש ת‬ ‫'׳"־׳‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫למוצארישנת‬ ‫לששת לששת •מ׳חטעשה ו מ ל ם ענ׳ן ןדולבענין האמונה * דהכדלה האי‬ ‫נין קדש ל ח י ל ו ק הוא אומר ל ה ב ד י ל בין קדש לחול ו ה ו א שצריך ה א ד ם‬ ‫שלא ׳ערב הענינים והאמונות א ל א יבדיל בין זח ל ז ה וידע יכיר ש א ל י נ ו‬ ‫•תיויחינרא בעולמו דבר והפנו ברא קדש וברא נם חיל ברא טםא ינרא טהור‬ ‫‪ '.‬ב•;מ אתזה לעומת זה עשה האלים ׳תיוית' והבל היד‪ ,‬לצורך העולמ ולתיקונו‬ ‫‪,‬ועם היות שהבל*ורך העילם אין הענבים שו׳מ ודומים זה לזה חל׳לחוכ״הא‬ ‫•'‪.‬ם׳ •תן טתורסטסא לא אהד יהאדמ צריך שלא •כשל מ ה תו אלא שיבדיל‬ ‫ויפריש נין הקדש ונין החיל נ ה נ ד ל ה א י ר סן ה ח ש ך ובן ט ן ‪ .‬ה ס ם א ונין‬ ‫ה ט ה י ר ו ו ד א מ צ ו ח ע ש ה ר נ ה ו נ ד ו ל ה א ש ר ה י א מנת •קרותמשרש׳ התירו?‬ ‫ועקר׳ה והמערב וה לוה ואינו מדקדק עינש רבימחריב את ה ע י ל ט י י ת יקי*ןן‬ ‫בנטיעיתהו היא ההבדלה הראשונה שאנו מינידן ו הניהיא להבדיל כין אוד‬ ‫ל ח ש ך י ה ׳ א ק ר ו נ ה לאי וכן ה ו א א י ט ר דבדל א ל י ם בין ומי‪ .‬י*רין‬ ‫^ ש י י ע ה א ד ם נ ׳ שפירית ה ת י ר ה ו ה ע ס ק בדו בקיום מצוותיות נ ק ר א‬ ‫״ א ו ר ובהא ב׳ נר ס * י ה ייתורה א י ר יכחיא יארח צדיקים כאור ז ב י ' מ ש י ם‬ ‫‪ ,‬שהט משתדלים כעסק התירה המצית וקייס אבל דרך ר ש ע י ם י ח י א עש״ו־ן‬ ‫העברותיביטולהדתיחקיה הרי היא באפלה יכן ורשעיבם בתשך׳דמייצריך‬ ‫האדמ להבדיל בשכלו הזך בין זה לות ילבחיר הטיב ילפאימ נ ר ע כמו שכתו'‬ ‫‪ .‬ובחרת בחיים‪ :‬ועד! השכר והוא הטוב הצפין לצדיקים נקרא איר כמ״ש י ר י‬ ‫אלהיםאתהאיר כ׳ טיב ראה את האיר שהיא טיכינננזלצר׳קיט לעהוכהיא‬ ‫בית יעקב לכיינלכה באיר ה' והוא רומי לכי ענינ׳ם לכו באור ה' ו ה י א ע ס ק‬ ‫י התורה והמצות ולכו באיר ח' שנזכה לעיה שבילי איר‪ :‬והפך מזה ה נ ה י ג ם‬ ‫נקרא חשך יצלםית שנאסר נס כ׳ אלך נניא צלמות לא אירא רע! ה ה ב י ל ה‬ ‫הנ' בין ׳שקןיעכו' והיישצר׳יהאר'שיכיר שלמיתו שהייסעס םנילח מהאלית'‬ ‫דתי כסשיה״תם ליסנילהמכל העמימ והשית חשק בני מכל עילשון • ו ל א‬ ‫״אסר האדם בפיעיט שכלי יהשניתי סקרה א' לצדיק ולרשע ל ט י כ ז ל ה י ש א‬ ‫ל׳שיילמה כמוייכוכן טית וה יהויענין קרוב לשאר ההנדלו שלא יערכזת בזת‬ ‫יכירוירע באמיתות ובנאמנות שלמת שאין הלק'עם הישר כללזעקר ז׳תדיז‬ ‫והמזה כיתרו‪ ,‬האור מן חחשך נשמתו של •שדל חלק אלוה ממעל והוא נקר‬ ‫נ ן בבור למינה כללות האומה גמיש בני נ מ ר ׳ ׳שרייכל א י נ פ נ ׳ עצמו נקדי בן‬ ‫שנא מים אתם ל ה אלייכט ולס חצד׳ק׳ם אלא אפ׳יהפושע׳ם והמורד•' נמיז*‬ ‫ש י ט בנים שינכ׳ ׳ואס נניר עליהם מיתה סופם שיתחדשו ל ט י כ י ח ל י * י כ ת‬ ‫גמישוקי׳הי׳חל׳פו נ ת ו א נ ל מ ה נ ש ס ת ם מבחהווםאיוםסטראאתדאוהם‬ ‫נקראייזר׳טודיסיעיש׳ךשעהיתקיתס ס פ ה נ פ ש ועליהם נאסיאתר׳תנימ‬ ‫מדבר ציה וערבה מתים בל יחיו רפאים בליקוטי למעצבה ׳שכבון‪ :‬ובענ׳ו‬ ‫וותנרליהזאת׳נאיאדםלהטר את נראז׳ויזלעטל ענזדתזטלנוטנפיכאש‬ ‫יא‪.'1‬‬ ‫• י י‬ ‫י <«‪.‬ז‬ ‫־‬ ‫‪7‬‬ ‫‪rriH‬יץ‪!m. wsV‬מבודז ז‬ ‫זעיר‪^S-tijtufirfHjftfflTfrf^mcni‬‬ ‫*חריש העולסושהואיתזיתיברא‪-‬אתעזלמוננימים^עשהוביום השביעי‬ ‫שביו ידנפשוישהבדלנדולביביהםנהבדלהאו^‪6‬ןתח^ ונזהיבירהאדס‬ ‫וידע סור פעליה השבתרשסוראורתו כראויזימרז ל נ ו ע ט הולכקר בהיכלו‪:‬‬ ‫זהוא‪:‬עניןקרוב להבדלות האחרות למי ש׳דעוהשכיל ועמדבםוד ה' ו וזזגוז‬ ‫‪ H‬כרכות אלרצריןלאמריבבונתנדולתוליכרןבענין ההנרלו' כאשד כתבנו‬ ‫דלהאס• ןבהפאמונתשלמ כ* זת כל האדם‪.‬י וקודם שאומרינוההנדליחינהגר‬ ‫לופר אליהו הנביא נ' ג׳ עטי והטעם דאיתא בנם' עירוב׳ ןא׳ן נ ד בא לא בעי׳*‬ ‫זלא בערב׳'ט ס ש ו ם ש ל א ל ה ט ד י ת את הבריות שכולם עסוקינצרכ• שכר*‬ ‫זבצרכ׳'‪ 0‬ואצילבשבתו' עצםן וביט־שכלהעם בנחתואין לבלבל אותם אבל‬ ‫* ח ר ש ע ב ר ה ש ב ת הד׳ הוא זמן שיבא וםזכירין אנו־אליהושהוא‪ .‬המבשר•‬ ‫*דבאיום־א‪ :‬קודפ־בןדורואנו־פת^לליטלא^זמיו‪• .‬שישלח אותויבמהרח־‬ ‫* עדות‪ :‬אותנו מן הגלות הזה עמ מנד וא ת ל מ ה אין &נו מזבירין אתו־במוצאי׳‬ ‫' ‪ 6‬אחר שהוא זסןש׳נא דאינו צריך להזכירו כל ימי‪',‬השמע אתרשהזבר‪5‬ד‬ ‫אותובתחלתהשכועומתפלל׳ן עליוש׳באלכלאותו שבוע ולבן איצ להזכיר־‬ ‫נ א פעסאיבשנועכתחלתחשבועוראו לאומוועלהכוס שבזבוהמצוהיזכו"‬ ‫אותנו אלינוזישלח לנו אליד^ ומשיתנווםזכירץאותוג פעמים‪ :‬להראות כי‬ ‫*!צרת־לבבניאנו קוראי'«ותופענואחרפעםשב>ניבאולאיאחר‪ :‬עודאפש"‬ ‫‪:‬לומר ש א נ ו פ ש ל ש י ן ק ך י א ת י לזכור ז כ ו ת אבותינו הניאיו י׳ ש מי ש ם ס ד ד‬ ‫'קריאתועדיםדר א ל פ א ניחא וחיאזאתאזש אשר קנא לשסהליוהוא שאמר•‬ ‫'קנא־קנאתייוכויבזמן אחאב ׳׳ונם לאומר פינחס זה אליהו שקני במעשח־זמרי‬ ‫דכתיבאשרקנא ל א ל ה י ך אישבושר ש ל ו ם ע ל ' ד י ק ו ו ד א ל הו*מה שנאילו‬ ‫יעי םשתששמויקותיאלונתבשרהנני־נותןלואתבריתז שלום •איש ה כ פ ר‬ ‫ע ל נ נ ׳ ׳ ש ר א ל והזאםעשהיושרישנא ב‪ 1‬ויכפר ע ל בני ישרישנעצדההסגפח‬ ‫ע ' דנתינ ויעטורפינתסו׳פללותעצר המנפה״ עודאפשדלוסרשנאגו ע ל‬ ‫•אשרעשהננלנלכםישנאיו׳היבעלותהםנתהויגשאליהוונוובאותתהזשה‬ ‫נ פ ר ע ל בני ישראל שחזרולעבוררו האל וסשכו׳דיהם־נ‪1‬ן הע ‪ f‬א ה א ה א ת‬ ‫זניאעפבד• א׳שדורות יבראו עיניו האר׳ךימ׳ם ה ר א ה והואהיה פנחס בן‬ ‫אלעזדשדאתככבודיב שבמים־ בסדברוד'תלים • א׳שהנקדא־בעןישעו• י‬ ‫*סיפנ׳ו־ות בענין אחז׳הבן אחאב כששלח לדרוש בבעל זבוב א ל ד ' עקרו| י‬ ‫זחזרולו המלאכים ו א ם ר ו א איש עלהלקיאחנוודבדיל^והסע^י אין א ל י ם י‬ ‫גישיוכויאסרלהםטהימשפטוהאישאטתילרא׳שיביעלשערואוורעוראיר‬ ‫בסתניווכויו אישוען ע ל ע ו נ ד י ח ם נ י פ ה ם ע ו ב ד י ' ה ח מ ת ל ש ם ע ! ו ה ם א ח א ג‬ ‫וחגיריו»לא הניח ת ל בכל ארץ ישישלא נתן עליו ע!ועכ‪1‬אפרשלאנםנ^־"‬ ‫ימסד י‬ ‫׳• י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪»awiS‬׳ שנת‬ ‫הטטרולאנתקיםרניממחואיך ׳תקימו דבר••הושעתלמידו בענין •ריחו‬ ‫‪.‬אשרבנההיאל ביתהאלי׳וכשסיע הדברים האלהנתכעפייעף וחש ונשבע‬ ‫דלמהרוחוציא שבועה ‪ v i a‬ח׳‪.‬ח אלד׳ ישרי וכויאסיהיה השנים האליה ט ל‬ ‫ופשרוכו ואעפישאנ׳ ת ל מ י ד תלמידו נראהדבר מ ״ ק ו ם וכן היה שנעצ ר‬ ‫העולם נישניס כפו שנאיודנו היהיה אלי אליהו בשנה הנילך הראה אוי אחאכ‬ ‫וכויוהנחבעניןחזחניבתיס יעף על עובד׳ ה פ נ י ם חש ונשבע מ ח י ו ת נשמי‬ ‫מעונים טל ופטר עצרנישנים אה וכו ואע״נ דטל לא מעצר חר׳ אשרו בנם ט ל‬ ‫דנרכח ל א •רד ו איש׳צא למצוא לנפשו נחת כשנאילו ל ן ושנית לךונסתרת‬ ‫נ נ ח ל כר׳תואוסד ויעש כדבר היוישנ בנחל^רית• כלכליהו העורכים ולא ‪0‬ת‬ ‫ל ש ח ת וכן הוא אויוחעורבים מביאים לו לחם ובשר וכוי• איש למעני נתנרכנ‬ ‫נ ד וצפחתזחבענ׳ן האלפנח אשר היחהפקיששח עצים ישאל ל ח שת ל ח פ‬ ‫ותאמר ח׳ ח אם ׳ש ל׳ םעונ וכוידאםר אליה אל חרא׳ באיעש׳ וכי'כי כתאסר‬ ‫‪,‬היכר הקמח לא תכלה ואפחתחשמן לאתחסרוכןחיחאחוכייי אישסיסריין‬ ‫הקשיבי עם נפחים זה הנוסחרא׳ת׳ יהענ׳ן היא על איתי שר חמישי'וחפיש׳ו‬ ‫יזניששלח אחזיהו לחנ׳א אתאל׳הוו׳כרע על ברכיו ו׳י־ןחנן אליו תיקר נא‬ ‫ופש׳ונפש חס׳ש׳ס א ל ה עבדך בעיניך רקם דרר א ל המלך על אלה נאשר‬ ‫מ ו ס ד ו לשון מוסר שלקחו מימי פו חקידפים להם ונכנע לבבם והקשיבו דברי‬ ‫אליהו בהיותם כסחים וחסה׳ס ער אוחו ענ׳ן • איש נענח באש סשט׳ נב ‪c m‬‬ ‫הוא הדבר אשר דברנו שירדה א ש סן השסים ו א כ ל ת את שנ׳ שר»‬ ‫‪ .‬חמש׳' וחסש׳הפ איש סחו אחריו היהואהאלהים הוא כיפ׳ אחאבישםנענו*‬ ‫נ א ש ואסרו ה ח ת דנתי וירא כל העם ויפלו ע ל פניהם ויאמרו ההוא ראלייש‪,‬‬ ‫וכויאהיוכויו איש עתיד להשחלחמשסי ערנות איש פקיד ע ל כ ל נשורות‪.‬‬ ‫מובוחוכהיא הנח אננישילח לנס את אהיכיייאומימהנאוועל ההרים רנל׳‬ ‫מנשר ואויול׳רישלם מנשר אתן יהיא אל׳הי שהיא נא ׳ים א קודי נ א נן דיך‬ ‫גדא׳יכעירוב׳ן פקיד על ?לבשורות טונותוכן איתא בנקרא נכסה םקיסוץת‬ ‫אתא אליהייכיישהוא שבשר סיב ע ל כל דבר וענ׳ן ובפרט לצרכי רבים ו איש‬ ‫איר נאסן להשיב ל נ נניס על אבות‪ ,‬היא הדנר אשר דברת שנן כתי ב א ו ת ו‬ ‫מסוק והשיב לב אבית ע ל נ נ י ס ו ל נ ננ׳ם ע ל אבתם אלא ש נ פ ל הענין כסלו'‬ ‫‪,‬‬ ‫אשד נאשר בהר הירנ מה לך פה אר׳הו ויאמר קנא קנאתי וכויואסרו ן ל קנא‬ ‫במעשה ופד׳ קנאת׳ עתה כ׳ עזבו בדתך וכויאיש רכב על סוס׳ אש]נסערה ו •י‬ ‫היא דנח׳ייהנהרננאשוסוס׳ אשויפר׳דובין ש נ י ה ייעל א ל י ה ו ב ס ע ר ה‬ ‫וזשפיס יאיששלאטעםטעס םיתייקביריהיאאשרדברנישלא םתכדרךשאר‬ ‫האנשים אלאשנלקתבניף ונפשונתלבש בסערהויעלהששיס ‪ t‬אה וכוי‬ ‫‪,‬אישחשב׳עלשסונקראשנאיייאסר אליהו התשבי מתושבי נלעדובסקים‬ ‫אתר‬ ‫‪1£ 1‬‬ ‫׳‪ 1‬א‬ ‫י ד סדוי ‪bvri‬‬ ‫אתרהזאאומאלייהוהתשבימוא הנה ויתוסף »‪ <WlSb‬ע ל שפי המיוהד ליו‬ ‫שהואאליהיי ואפשרלתתיטעסלענין לפהנקראתשבימלשוךהישב*‬ ‫שנת‪/‬שב נ ע ה ‪ f‬פכל אנעז דורו שבלי העונים נקליגרי' םשיי&הם היויכאןימחר‬ ‫נקב ונל׳םיהיעל האיץ אבלליהו יבול׳ לקרוא אותותושגםישוישנעשיתוש'‬ ‫והתוספו' פירטו הטעם בתעניוה פ ר ק ז י ש ה י ה מ ת ש ג י ; ל ע ד הקדוםים בעיר‬ ‫ו ל א פן האספסוף ובו' והוא ׳חס ומעלה לו ולא מעם ס׳תה וקבורה בשאר‬ ‫*זח״'והוא הטעם עצמו שאמרהכתובפחושב׳גלעדשאיןשוםאימןהאחר׳‬ ‫נקריתושבצםואליהוישנתישבזטןרבוארוךםכולם ז ח צ ל ׳ ח נ ו ע ל ידו‬ ‫לאאצור״א׳ש מ ש ו מ ש נ נ ר נגמר האלפא ביתא ואינו א ל א ג מ ר ע נ ץ שאנו'‬ ‫מתפלל׳ן לאל יו ׳שעל ידו תהיה הצלחת למור תורתנו משו' שבמגע ידו הבל‬ ‫מוצלח כםו שמצינו בכמה מקומות כ׳ במקום שרוח קתשתו תופיע ה צ ל ח ה ‪.‬‬ ‫*דולהתכירה עצומה תמצא ואין שפ שבחח ו יכן שמעת׳שכלהמוכירטפו‬ ‫נ ב ׳פעפ׳י׳צליח בלסודיוהוא כםנ׳ן אליהו וכ{ ׳ש םךקרקיס שעושים מזכ׳רין‬ ‫ש מ י פ ע פ א ח ר פ ע ט נב פעמ׳פ בפש • תשם׳ענו מפיו בשורה טונה ב מ ה ר ה‬ ‫שהוא המנשר טוננכלהעניניםבאשראפרנוובפרטבענין היישועח שנאי‬ ‫עליו מבשר טוב משםיע •שועה י חוציאנומאפלה לאורת היא ת פ ל ה ל א ל י ו‬ ‫שיוציאנו למענו מ א פ ל ה גלותינו לאור יעכפ יהיה ע'אליהי?ל א'הוכי'‪ '1‬י‬ ‫אשר׳ ט׳ שראה פניו בחלום שודאי ראייתו הוא לטוב ולבשורה טובה • אשרי‬ ‫מ ׳ שנתן לו שלום וחחייר לו שלום שם׳ שנתן לו שלום לאליהווהוא ה ח ז י ר‬ ‫ל ו שלום וכיון טליהו שליח ההשגחה םלמ עלה הרי הוא כפ׳ שניחן לו שלם‬ ‫מ ן השטיםוכ״ש אם אליהונתן לו שלם תתלה שהיא ם ע ל ה ; ד ו ל ה ויתרה ע ד‬ ‫מארית״יברן את עפו בשלם הוא גמר הענין בשלם שאין ל ן כל* מחזיק ברבה'‬ ‫א לא השלם והוא כולל כ ל הברכות איה וכו בכתוב הנה אנכי שולח לכס וכוי‬ ‫מכאן ואילן כל א'מוסיף כפ׳ כתו • ונהגי השומעים ל כ פ ו ל אח וכויואפשל‬ ‫שהטעם משוס שהוא ת פ ל ה ותחנה ל ט י על ענין הישועה צריך שכולנו דאי‬ ‫נקרא בלב א והלוא׳ שיועיל לנו י עודאפשר דכ׳ון דהיכרת שם א ל ׳ ה ו ה ו א‬ ‫סטי והצלחה כאשר זכרנו ויש מדקדקין ע ל עני[ שסו לכן ה מ ב ר ל איסיאיתי‬ ‫ניפעס׳' זהשומעחוזר להזכירו גיפ ובין כך ובין כ ן י ש ל ם המנין וכשמברך ב פ ת‬ ‫* י ד שיהיה כוס ה״; בימינו וכן^בכל שאר הדברים אשר האדם מברך עליהם‬ ‫‪*,‬ייך שיהיה ניד יפ׳נוואחר שברך בפיה יחליף היין מן הימין ל ש מ א ל ד ק ת‬ ‫'ההרס בימינו ויברך עליו בעב זאחכיתן אוחו לטומעימ להריח או ‪y‬׳‪ n‬אותו‬ ‫לפנ׳ודברךבפהויראההצפרנימעס אחורי ה׳ד׳מ לנגד עיניו ואחיכ יקבל‬ ‫הכום אשר ביד שמאלו ל׳פיגוויברך הבקילוכו וישתה שיעור רוב רביעית ויש‬ ‫ניהגיןשהםנד׳לשיתת כ ל הכום ואינו נותן מפנו ל א נ ט י ה נ י ח שלא יביאו‬ ‫ל י ר י ה נ ו ל ו ה ע ר ש ו ל א שפעתי ג ו מ ע ס א ל ג שראיתי ‪ y m‬׳ ‪ j‬נ נ ה ל א ח ר י ם‬ ‫ואולי‬ ‫־‬ ‫פנ‬ ‫לפיצא׳ מ נ ת‬ ‫ואולי ׳ » ‪ ftt'K‬םוונעגין)פנה! של ישראל תייח ה י א והניינ'איני ‪ 0 £3‬׳ ד‬ ‫מכ׳קשהואשותהפספיקלנלםיואתלנוהג׳ןלקדוא פ' מ ל נדנה נסוויחן‬ ‫' ל ן ת ו י ו נ ל ח ם ו ם ׳ ף ה ד ׳ ו ה ם ש י נ ת ט פ נ ׳ מ ת ח ל ת ה ש נ ו ע צ ר ׳ ן ל ח ר א ו ת ענ׳גי‬ ‫מיבהינדנהוס־סנאפלהא היא• ו׳מנוהז׳ןלקתא פטיש מקערת יהואיניכ‬ ‫ס׳'ח!גלחה והדוחה וסי'עימד נסו שסצ׳נו נ ס מ נ ה תדמי' לקשדח נאו והפיסו‬ ‫; ום׳ מהקטירפעם א'לא היה פקסיר ניפשופ מכולס יזכו לאותת הצלחהו׳ינו‬ ‫‪:.‬לעשר והצלחה נקר׳אתו• ואחר מהמלים סדרו׳אסרפזסיןאחייהיאסענ׳ן‬ ‫ביאת םשיחנו או סענין פנד׳ל נין קדש‪.‬לחול והוא ענייןמםחה ללווות אות‬ ‫השבת וכן נננ׳סת מ נ ת צריך נ״נ פזםון מ ל מ ם ח ה נ ד לקבל אותה נ מ ס ח ת‬ ‫ננ״לואחנ יקרא הפרש של השבוע תנאה והוא סנהנ טוב רפה לקרוא אותת‬ ‫‪,‬ויקרא םעט נביאים ונתונ׳ס נ׳ בהתחיית השבוע יפה לו להתחיל בןילה תורת‬ ‫‪ :‬נביאים וכתובים ופובטח לו ש ׳ צ ל ת ב ל פ ד ו נ ל ה ש נ ו ע נ ם במעשה י ד ו כמש‬ ‫‪ j‬ננסינל העוסק נתורה נכסיו םצליהין והוא כתוב בתורי‪ .‬שנו׳ בנביא׳יםשזלמ‬ ‫‪:‬בבתוכ׳ס י א מ ׳ ע ל ה נ י ד י ל ע ש י ק מ ע ס ב מ ש נ ה פ ע ט נ נ פ ר א כ ם ה ׳ פ ה ל ו וכבר‬ ‫י אסרנו לפעלה דבכל יום צ ד ן האדם להשתדל בכן לקרוא תנכ ימשגהינמר'‬ ‫‪ ,‬מיאיכפ׳ ערכו וכפ• השנתו • זאח״כ יעסוק בטלאכתוובענינע וכן א נ י נ ו ה נ‬ ‫בעצמי בכל יום ויום והחכם עיניו בראשו לתקן כל ענ׳ניו כילם ולסדר אותם‬ ‫‪ ,.‬ע פ התורה והםציה ולכלכל דבריו במשפט׳ותר מתי פסה שכתנת׳ וכל מ י ה נ‬ ‫וענ׳ן שתיפס בי אין ראי׳ כי לבטלו על שום דבר כ׳ היא עטרת ת«אדית'‪.‬על‬ ‫דאשי לה;ן עליו בעי^יבעה ואט נח; עצםי בסרה טובה ואחכ ניטל א י ח ח ח ו‬ ‫הוא עימד עיייילטכיס נעיניי ייתר טיב חיה לו שלא לחזק כה כד׳ להתרפו'‬ ‫מסנה וכהא התרפית ביום צרה צר כ ח נ ה ואין יום צרת כדנישל נ׳הנפ וכיום‬ ‫הדין הנדול אשד עתידל׳חן ד ן וחשבון וכשם שהוא רפה עצפו בעהז כ ן‬ ‫פתרפההנחמסנובעתצרהוכלהמחזיק בכל דנרוענ׳ן ש ל קדושה בעה!‬ ‫מתז׳ק׳יאיתו ליעה שלא יפול ניד מבקש׳ רעתו וכב יכול םחזיק ביד הד ן עצסו‬ ‫ונותן לו נ ח לעשות כרצונו וכה״א או יחזק נטעוזי ׳ עשה שלום ל׳ שלום ׳עש ת‬ ‫ל׳ וכפל הענין היא לרפיז חניעילטיחכ׳ נעה? כשיש איזת פ ק ט י נ עליו נותן‬ ‫י י יניח ניד ה ד ן לרחש עליז יכל עילתה קפצהפ׳ה ואין פיצה פה ומצפצף‬ ‫והייני שלים בעולם שאין פהיר פתיחה עלי! וכן ליעד‪ .‬ליום ה ד ן וליום החשנין‬ ‫פחפיןעליו להציל לו מרעתו והכל שלום • אחר שבארני סדר השביע ולימי‬ ‫‪ .‬הסעשהי־ים השבת ראי• לדברנענינ׳ המיעדותיימימ משיניישיש נתין השנת‬ ‫איןיתנה; האדם בכל אחד םהם שלא יבא ל י ד חטא ולא לירי עבידהינתח׳ל‬ ‫בראשי! שהיא יע הפסת והיו‪ :‬סן הסועדות חמורים שישלנושצרין הדנות‬ ‫פאדלרקיקנענינ׳יילעשית איתוכסצ‪vri‬ינתקתיי• ר א ש ו נ ה נ ׳ ע י י ח מ ץ •‬ ‫אור ליד נורק׳ן את החמץ ומיוצר־ן האדפ להיית יריגיםהיר ע ל נ כ ח ש ל א‬ ‫יתעצל‬ ‫‪z‬‬ ‫‪16‬‬ ‫יו ב‬ ‫י‬ ‫‪ * .-.‬ר ר ה ׳ י ם‬ ‫•יתעצל ויה ע נ נ בשוט עגיןכ׳ אפ׳ ל ק נ ו ע לסיד ל א יזהירו שפא ימשך • א ל א‬ ‫‪•:‬אחר שהתפלל ע ר ב י ת ל < ! ד נ נ ׳ ס ן י צ א ו י ה י ה לונרקטן ש ל ש ע ו ה סיכן‬ ‫וסיומן לבדיק בו בחורין ובסדק׳ן וידליק אותה בכניסתו‪ ,‬לביתו ואלזיכ יברך א ק‬ ‫׳•גי עיבח ויפנה עצמו מכל עסקיו ויתן לבו ומחשבתו בבדיקתו י׳כדוק בכל מקו'‬ ‫אשר אפשר שנתנו מ ח מ ץ או בקבע אי בערא׳ואפ׳יה׳א חששא רחוקה מעש‬ ‫י ל א ימנע עצמו םלבדוק מפני כך כ׳ חומרת החמץ בימים הלה נ ח ל ה עד מ א ד‬ ‫ס כ ל אסור׳ן שבתירח סחלב ודם נבלה וטרפהופפנ׳ זה צריך לחוש ה ר ב ו ת‬ ‫סאד ע ל בדיקתו ועל ביעות ועכ אין להניח שומ אימן חבית לבדוק ל א נ ש י ט‬ ‫זלא ע נ ד ם ואיצלגןטנ׳ס מפני שדעתן ק ל ה ו י ק ל ו ב ע נ ׳ ן ו ל א יחישו כאשר‬ ‫ואו• לחוש לא י י ב ה הוא בעצםו ובכבודו יקום בזר׳זותובאז־ריח חיל ל ח פ ש‬ ‫ולבדיפ בחורין יבסדק׳ןיבכל מקים ימקום שהם ברשותו בתים וחדרים ובירנ‬ ‫וובש׳ליאיצרות ׳׳ן ושמן נ ל מ ק ו ם שיש ח ש ש נמו שבארנו ייקח עמו כל• א'‬ ‫שישים נו כלהחסץ שיםצא כ׳ היא מציה ל ׳ ח ת בפני עצמו ולא יתערב באח'‬ ‫׳ ג ר י שישרוף איתי כדין וכדת נם יפה עמו סכין וכיוצא שיהיה ארוך מ ע ט שאם‪,‬‬ ‫יימצא אמה חמץ נחורין עסוקים ל ח ט ט נו א ה ד ו ולהוציאו סשם ־ ולא יאמר‬ ‫אדם הרי חנ?רס ובני חבית כבדו הכל ׳ ו ם י נ נ נ י ס ן ו ל א נ ש א ר מ ק ו ם ש ל א‬ ‫י מ נ ו ס ה צורן לבדיקה וו כ׳ לא אםצא דבר א פ י ה ל א ׳ ס ס ו ך ע ז כ י א ע פ י שני‬ ‫ש א ס ח הדבר שבדקו וחפשו הכל הטצוה םוטלח עלינחלילח הזה והיא םצות‬ ‫מדים לב דוק הכל בתחלח כאלו ל א נעשה דבר* ‪ .‬ו א ח ר ש ב י ר ן ע ב ח א ׳ ן ל ו‬ ‫לדבר ולהסיחדעתועד שינפור הבד׳קחואחיכ •צוה את ב׳תו שלא יתנו שוט‬ ‫חמץ בשים סקיס סן הביחאלא החסץשיש להם לאכול* אותו הלילהיפחרתו‬ ‫׳קשרנו במטפחת וכשרוצ׳ילאכולית׳רו אוחו וא״חכ יחזרו ו׳קשרו]איתי ע ד‬ ‫הבקר שיאכלו השאר יטה ש׳שאר אחר האכ׳לח ח נ ף ומיד עמ חחמץ שקבץ‬ ‫ב ש ע ת ב ד ק ה ׳ ש ת ף אותו באש אפ אפשר לו ו א ע פ ' שעני! ב ד ק ת חמץ זו‬ ‫ושריפחה מצות עשה א‪£‬ח הבונה לדבר אחד נ ת ל מפנו והוא ל נ ע ר החמץ‬ ‫המהםיץ לבות בני אדם והוא היצהר אשר חוא שאור שבעיסה שנופו של אדי‬ ‫היאכסוע׳סהםנולנלתבדבריםרביםוישבירמחאבריפו׳צהר הג׳תן בנוף‬ ‫חאדםבחפץ ורצון השית הוא להט כםו שאור אלא שיש הכנה באברים מכת‬ ‫ה נ ש מ ה הטהורה שנ׳תנה‪.‬באדט‪.‬שאט ל א ירצה להתחםץ בכח השאור ל א‬ ‫•חטיצו אבל נקרא שאור לפי האטת שכל האבריטקרוביט אליו יסריט א ל‬ ‫מ ש ם ע ת י י ה י א ס ל ן י ק ן ו כ ס י ל ו ע ל כ ן ט׳ שהוא ב ע ל ג פ ש צ ר י ן לפקוח‪ .‬עיניו‬ ‫נענין החטוץ הזה שלא יתחמץ כו שאחר ש׳תהםץ הוא קשה להחחי׳רו ט צ ת‬ ‫באשרה׳הונעלשנלאיצלהטח׳ןעדעיט לענ׳ןעלדנוזה א ל א ב כ ל ׳ ו ט‬ ‫ו׳ומ מרדני מ ת ה ל ן ל ד ע ת את שלים אסתר היא ה נ פ ש הענוטה הגםתר' בתוך‬ ‫מ י ף נתונה נ י ד זרים א נ ז ו ׳ ס ו*וין ל ׳ ו ע נ נ ל ץמ את שלומה ימת ׳עשת נ ך ן‬ ‫םג‬ ‫למוצאי שנת •‬ ‫‪ :‬׳אנלמ׳ שהיא ׳שן וחרוסת אלהיס נמרה עליו ואינו מישש ע ל נפשו לירכיי‬ ‫! אתשלימההמרחםעלהבר׳יתיתיצונינואתהפציהשלניחיסתין וה ׳ ה ה‬ ‫‪ .",‬אופן יענ׳ןלנרדמ לחמש א ח י מעשיי ויאמר מה ענין ניעור החמץ ה ו ה כל‬ ‫דשני אני צר׳ב־ן אלוי ירידפייאחדיי יעכשיי לחפש אתר׳יילרריף כפ׳ שמיץ•‬ ‫‪.‬אחדאו׳נלהשמידוילהכח׳דוולנערימןהעילמהלאדברהוא ימתיןנךיתן‬ ‫י אל לנו להתעורר אי‪.‬אחר!םיג׳דו לוהענ׳ן‪:‬החסץ|הואיצהר שהוא חביץ‬ ‫‪ ,‬זפגיפיכן חמץ כני' פנימה והיא חפחמיץ אתהאדפ ימטריד אותי מעכיר לדיל‬ ‫•ו וצריןהאדמ שיתגבר עליו ילא ׳נ׳חני לשל‪01‬עליימכל יכל אלאלצירן‬ ‫‪:‬דמיניחילשאדהעגיניפ •חפשאחריי ל ר י ק אותי מעליו ולא •תהנה ססנו‬ ‫;יג׳ היאאסורנהנאה ממן שאיניהכדחואת למד‪ ,‬התירי כלהשנהיכיעדי אותי‬ ‫ויפיס נ ל נ ד יאדרנא ה פ ן היה ראי׳ לעשית ליהניינו למן מיעט יהשא' להתיק‬ ‫•אותי ילבערו • •זאידו אינהקישיא כ י ה ל נ א ׳ שיינל ה א ד ם להנצל פסני־זת‬ ‫המעט כ ׳ נ כ ל רע יתגלע ואין ל ן מציה שהיא א• ני לוחי‪ .‬יעישה ג ל הנאפ׳רו‬ ‫^ ו ע איחה מיד העישה ו ה י א עצמה נונו־ז הנורא'י נד׳ להרניות לי שכד‬ ‫• ממיל טינ על פיעליד׳ו ימפני שהיא צורן הרריאהנכלדנרוענין א י ן ראו׳‬ ‫לנטלי נ כ א נ ל רמי רמזי ל נ ע ל נפש ז ל נ ע ל שכל לנער איתי והמשכיל יביך‬ ‫•ויעשה השתדלותו כאשרראו׳ לו * ואחר שבלילהנדק יחפש נכלןמקיישידו‬ ‫•מגעת לאור הנד כדין ובשווה צריד שיבטל אותו חמץ הנשאר ברשותו מיז‬ ‫•מלא ראה ימח שלא בעד ויאמר נ ר חפירא דאיכא נרשית׳ דלא חזיתיה ידל'‬ ‫‪:‬ביערתיה להי׳בט׳ליחשיבבעפראדארעא ו יהענין היא שהבדיקה בלא‬ ‫•במיל איני מועיל שאם ׳שאראיזה דניבדשיתי ילא ביטל איתי ה ר י ה ו א שלו‬ ‫!עיבר על׳ו על בל •ראה יכל י מ צ א ועיקר פ ן ה ת י ד ה ה י א ה נ י ט י ל שכהיא‬ ‫השכ׳תייא׳ן השבתה אלא בלב אלא שחזל תקני לבדיק ולחפשאחריוכד׳‬ ‫מ ל א יבא לירי תקלח אחר שהיא פיי־גל בוכל השנה יאיכ העיקר היא הב׳טיל‬ ‫ש פ ת י ן כ ן איני עיבר עליי יאעפ' מהיא נדמיתי‪ :‬יוכן תקני ביים'ד אחר ד'‬ ‫ש ע י ת שהיא זסן סעידה שיבטל פעם אחרחסמימאילינשאר מיס תזץ ולאו‬ ‫•אדעתיח ועדין ל א בטל בלילה אלא ס ה מ ל א ראה ילא מ ה שהניח‬ ‫לסעידתהבקרימפנ• זזזצדיןש׳אמרכלהמ׳דאדאיכא ברשית־דחם־תיה‬ ‫וי־לא חטיתיה דנ׳ערתיח ודלא כערתיחלהו׳ בטילוחשיב כעפדא דארעא ו‬ ‫יהא דחזרובטל מה שלא ראה]וםהשלא בער והר• םהל׳לה נ ט ל איתי םשיס‬ ‫מ א ם ה׳ך‪ .‬איםידחז׳תיד‪ ,‬ודב׳ערתתז נראה מה׳ישולל החמץ שלא ראה ושלא‬ ‫ג׳עד ויד ו‪#‬זויבו מביטול לכן הקני ל כ פ י ל בין כ ן יבין ‪ p‬חזא דאייאיתו בלשון‬ ‫»רגיםאעפ*דאפמרלוםרכיהואתקין הקדסיניםזלשינס היהנלשין תדגים‬ ‫ותקני אותו נ ן נד׳ שינינו הנמיטיהטףסהמהםאיסריםאפיה א פ מ ר לחית‬ ‫‪9‬עס ל‪1‬ני הסנרא ‪ •5‬נזןיות שהלחם הוא חיותחאדס נפוצא פיהם וכל השנה‬ ‫‪v‬‬ ‫‪t‬‬ ‫;‬ ‫אנו‬ ‫יזרר ‪Bvti‬‬ ‫אני צריכין לייאין ראוי לאדם לזלזל בכבוד הצרין לו י ב ז ל ד ב י יתבל לו יכן‬ ‫אסרו?; על להעי‪ .‬ויכסוהו בבנדישולא יחנש לומפנ• שילול בה& יכו' וכן‬ ‫בענינים אתרים ואלו היה אויכלשון הקדש היא לשון שהכל סכינים גו םייק׳ן‬ ‫ומקטרנין ואפשר שיבאו לקטרנ ע ל הענין תקנו אוחו בלשון תר»ומ שאפילו‬ ‫סלאניס אמרו שאינם מבינים בו כששרים וסייקין ובבן לא׳היה להם פתחון‬ ‫פ ח לקטר; ושהייתטוב אלתקר׳ רע ז אחר חצות ב ע ר נ הפסח צריך שישתדל‬ ‫האדםבענין המצחשמורהו׳זהרבההרבהולאיסמוןבעשייתעל אחר׳;»‪1‬א‬ ‫היא בעצמו ישתדל כענ׳ן התנור להסיקו הטב ושיתםלא נחליכש בכל מטביו‬ ‫ד ק ת קמח הראוי לכך ואם אפשר לו לשמרו משעת ק צ י ר ת ל פ ח ו ת למצדז‬ ‫מפירה טיב י׳ פ ה היא• ילא ילוש פחית פש׳עיר חלהיהיא עשיריות האיפה‬ ‫והוא ע ש ת ן אשר אין מנחה פתותיםמנו ואפי לדלי דלי ועורש‪-‬תודיב ב ח ל ה‬ ‫נ י אין ראוי לאכול מצה ש ל מצות כלא‪.‬הו«את חלה ואף ע ל פ ׳ שיאמר• אני‬ ‫אצרפם בסל אינו דוסיענין לענין המצות היא שיחחייב משעת נלנול ובהיותי‪,‬‬ ‫עיסה שיפריש ח ל ת ה בר׳ןיכדת ויברך עלייה נ י נ ת ש ל מ ה ויפריש שיעורי‬ ‫בביצה וישליך אותה לתוך האור בענין שתשרף ולא ת ת ע כ ב ש א י ן ה ש ע ה ‪.‬‬ ‫ראויה לכךוכן יזהר על כלהפירורים שיפלו מידו בין בשע" לישחניןבשעת‪.‬‬ ‫עריכה או ש׳דבקיבא־זה סקוס שיהיה שיבטל אותם םקודם לכן ויאפר בפיו‬ ‫ה ד נ י מבטל כל פירורים יכל פתיתין שיפלו סיד׳ לאס א ו שידבקו באיזה‪:‬‬ ‫מקים ש ה י ה ומידצב אני אותם נ ע פ ר א דארעא ועכשיו לא יהיו כרשותוולא‪:‬‬ ‫יעבור עליחמ;ויזהר בקמח שידקד אותה בנפה הטב קידם שילוש אותי שמא•‬ ‫ןפלבואיזה דבר ילאואדעת׳האו שמא יש בה איזו חטח וילוש איתהייאפרו‬ ‫‪ .‬דכם׳ס היתהיתאסר כל העיסה מפני החשש נס המים צריך שיקת אותם הוא‬ ‫בעצמו מאתמול עם ביאת השמש שן הם עיין או סן הבורונהנו המדקדק׳״לקנו'‬ ‫בל׳ חרש ולםלאיאותו מים ולסנן אותילתונו ולש׳יאותו בל׳ליתח אויר השמי*‬ ‫ג ר שיהיו קרים וציננים יבבקד קידם זריחת השפש ׳כנס אותה לתוך ה ב י ת‬ ‫בפקיפפיכן שאין כי לא הכל ולאחפ־שו ויחיה ה כ ל מכישה השנ נדברנקי‬ ‫בד׳טיהיומניקיסומשומריילשמהםציה‪.‬־• ו א ח כ ׳ ל ו ש ה ו א נ ע צ ם ו א ם ה ו א‬ ‫בר הכיואס לאו ׳לושולפנ׳ייהיא ישליך המי' כד• ש׳עמוק הואבעצמו במצוי‬ ‫ויעשה פהע־סהג' פצית האי שיחתוך פפנהתח׳א א' ש ל םצוח ו ק •אםרבפ׳ו‬ ‫ויעשה בה סימן להכיר'איתה שלא תתחלף! ושםעתישהסיםן שיעשדל‬ ‫ב ה ש ה י א ט ב ע ע י ן כיצדבראשונהיכניסאצבעובהלצראימעבורםעבראל‬ ‫ענרייאמריא שלםצוה ונשניתיכניס אצבעו בי&עםייחזבצדוהדאטד שביין‬ ‫שלמציהובנייכניםנדאצגעיניפעס׳' דאמרנישלפצוהואיא'יעשוזאותן‬ ‫כסדרן הנינדילה סכולפ יהא קטנה משנה וחני קשנח פ ט ל ס כ ר ערח׳ח נ ז ק‬ ‫ספקלמצות] והכל לפי_ריכ ה א ו כ ל ׳ ן ואס אין צרין ל כ ן »»׳ן ג ן ובין כך‬ ‫יפ*׳ק‬ ‫‪..‬־־ ‪ . . . . v‬ן ‪, .‬‬ ‫‪,‬‬ ‫צ‬ ‫סר‬ ‫למוצא׳ שנת‬ ‫יספיק אין צ ד ן לדקדק נזה־ אחר ש עשה כל א'יתן אותה לתיןו* נורולז‬ ‫׳תעכנומפנ׳ זה אין ראוי להתחיל בעי}ןה עד שעסק התנור ויגסר מלאכתי‬ ‫נד׳ שלאיבא לידי עכונוא״תורויאפהאותסהטב כ ד שיהיו סוטעפ׳יבאכ ל ת '‬ ‫ולא יקוץ נהם והכל ל פ ׳ םה ש^זוא א ד ם ‪ . :‬אחר שנאפו יסדר אותם יו על גב‬ ‫»ו א' ב' נ' ויבא לביתו ויתקן קערה א'או!סל דסגיל הענינים הצריכי‪ ,‬לו כאשר‬ ‫*בארבעה׳ י ה י ה היותר יפה ומהודר שיש לו כרי להדר אה הםצוה ו וכיצד‬ ‫!סודרה מה שנוחנין העט חואחזרתא' אוב* בטי האונלין בנקהאותם הטב‬ ‫»סשי‪.‬ם בחון הכל׳ויטימ אצלם קערה קטנה של חרוסת הנהיגיזזכליודעים‬ ‫»םה טיבו ותקנתו ואין צריןלדברבואלא צדןהאדיליזהרבעש״תווגחיקונו‬ ‫בנקיות וטהרה הן בצד העניגים חן מצר הבליט שלא יהיה ב ה ם ש ו ם חש»‪4‬‬ ‫ופקפויויצא־ם׳ד׳ ס פ ק ל ד ב ר הבל ואס לבונוקפו ׳עשיאותו בתוך ביתו בידו‬ ‫וכליו ואו טוב לו והוא זכר לטיט לכן צ ד ן שיעשה בענין שידמה ל כ ן • אח״כ‬ ‫ע ׳ א מעט ברפם שיעור המספיק ויתן בח וישי' כוס א בחומץ לטבול בה א ח כ‬ ‫יי •שיט בה הניםציתמפוררוח וו על גב זו וישיט בה ביצה וזרוע בנש או אילואלו‬ ‫»כרכ'ענ׳ני‪.‬םפסחותני‪1‬הויותרטוב שיהיהטבושלולא צלוי שלא ידסז־זלו‬ ‫ג ל ל א ל א זכרבעלסא ויכסה אותיבסודרגאה ויניחנובמקויטיוחד עד הלילה‬ ‫‪.‬לעת ה צ י י ן זהו מה שנוהזיןרוב חעולס‪ :‬עידשםעת׳ סדר א ח ר מ פ י ח כ ם‬ ‫‪•,‬מקובל וראיתי לכתבואם ישר בעיני השימע‪• :‬קחקערה חשיבה בכל ה נ א ‪.‬‬ ‫יסירו ויסדרבה'ב דברים וכלדברנויחלקים עולים עב ח ל ק י ם רםז לשם בן‬ ‫ע ב ׳ת' דת שבבחו רןע הימ ושאנומםצריס‪ :‬ואלו הם היב' דברים נפן ת א נ ה‬ ‫זדטון בשר ביצ־םדדט חזי־ח עילטין חריסת מצות ם לח נרפם ורומזיילריסור•‬ ‫^׳׳*ן שכל טור\אבנ׳םהטורהא'אדס פטדה וברקתכננרן ענב לאותיות ביגד‬ ‫« אותיות ארס עיכנגד אישכןמתחלף באותיותאהיחע נ כנגד ד שכן פהחלן*‬ ‫באותיות דתילנט ב כננדממס שכןסתחלףבאוחיותביפ״פ •תאנחנמקייפטרה‬ ‫!וויו כננדהפישכןםתחלף באותיות א ל פ א ב׳רזא דא״ע בם נין רב יזיל ז ן וי חפ‪1‬‬ ‫• ת צ״ש קר * אלף בטקומ טישכ; מתחלף באילפא ניתא ראיס בח נ במקו' דלת‬ ‫־»ונןפתחלףנאותיותדש לנת ה'נ'ח‪:‬רטוןבמקיטברקתדבטקים בית שבן‬ ‫» ת ח ל ף ב א ל פ א ב^תא דאיק בנרמט בםקיט ריטנז ט ה ח ל ף נ א י ל ט א ב י ת א‬ ‫_ ‪:‬ואתט׳בט״ע נ״לף ד^ק וטרזיבטקוט קילא ידעתי חלופה ולא נאטר לעיבפקומ‬ ‫‪ tfn‬באותיות רט״לגתהטורהביבפן ספ׳רויחלוס נננדם ב ש ר ד ; י ס ב י « בשר‬ ‫גטקים נפןבחלוף דניםבננד ספיר ביצהכנגד׳חלו'ואם לא ימצא בהסתלוף‬ ‫*עשח חלןף להלזיף עד ש׳בא וכן הפור הגילשט שבו ואחלטח מ ג י ס חזור*‬ ‫עולשין תרופת ולא <דעת׳ אכנה ׳הסזרהדיתרש־שטהסישפהבנגדםסצ ח‬ ‫מ ל ח נרמס ז ו ב מ ד יעשה ׳סדרויצטוכןיט יפיס וסוב׳ס וו ח א נ י ם ת ט ו ב ׳ ם ווי‬ ‫{ ‪* vm%‬למים ‪^yaA'WW‬ואפ׳'‪4‬נ?‪'70‬ןו'חץ‪/‬ינות גשרווידנים כסניטאו י‬ ‫טלם־*‬ ‫‪ 1‬ך‪1‬‬ ‫‪ f‬א‬ ‫^יי•‬ ‫‪t‬‬ ‫סדר ‪ ' mm‬־‬ ‫‪• • .‬‬ ‫‪ 1‬ממינות ווינ׳צים םנושלות ש׳אבלסהם קורם אפ׳לחו אבלות עליהחרנון^י‬ ‫חורות או ויעלין;רולים וויקלחיס שגי עולשין או ויעלין וו'‪,‬עינל׳ן ש ל חרוסת‬ ‫יח״גםצות כיו חורין ה א ג א וחב ניב וה; ב; וצריךשיעשהחחוד באצבעו תימגי‬ ‫ויבנם נ ל ח א צ נ ע ע י ׳*יענוד ויקחו';ר;ר• ס ל ח תשית אותם בבום ש ל חומץ‬ ‫כד׳ שיטג׳ל בתוכו חכרפסוויקלחי כרפס אוויעלין ונשאו ה א י ל ה מ א ע נ י א ו‬ ‫‪.‬יתן הקערה ע ל ראשו והוא עופדורנליוכמי שרוצת ל ל כ ת כד׳ שישלו ואתרי‬ ‫‪.‬שינמוראותחברייתיחזורנקערה־עלראשי חםסובין וישב ויתחיל ע ב ד חיינו‬ ‫לפרעהשווה׳א חחלח‪.‬חה;דח זח שמעת• וכל הדברים חאלח נראים ל׳ דבר‬ ‫נכ׳אותולארא׳תזפזשנהזזהכללומפני שאמד לי שהוא עגיןסקונלכתבתי‬ ‫אותו והעושלאהפסיד כיון שכונתו לשמים• אחר שהנ׳ן ו ת ק םאות׳ולןןןרך‬ ‫ה׳ום׳חפללמנחהשהיאכננדחסידשלבין‪-‬חערביםואחרכך׳עסוק בענ׳ן‬ ‫קרבן פ ס ח שחיו עושיןבוסן שביה קים וזה סדר הקרבתו בקיצור‪ :‬קרבןפסת‬ ‫סכיא פן הכבשים אוסן העזים זכר בן שנח ושוטחו בעזרה בכיס אחר חצות ‪•V‬‬ ‫דוקא ואחר שחיטת שלבן הערביס ואחר הטבת הנריתשל בן הערבים ו א ׳ ן ^‬ ‫זירקין דם הפסח ע י שישחטו התסידויורקואת דםוזטסרם׳ נ ד ם ה פ ס ח כדיי‬ ‫ןשלא׳קרשעד שיזרקו דם חחסידואיחכיזרק דס ה פ ס ת ו א י ן שוחסין א ת ־‬ ‫הפסח ע ל החפץ חורק דם ה פ ס ח ז ר ׳ ק ה א י כ נ ג ד ה י ס ו ד ו כ י צ ד ע ו ש ץ ש ח ס‬ ‫השוחט וקבל הבחן ה א ש נ ר א ש השורהזנותן לחב׳רו וחב׳רו לחכ׳רו ו ת כ ה ן‬ ‫הקרובאצל הפזנח זורקו זריק'א'בננדח׳סורוחוזרהכל׳ ריקן לחבירווחב׳רו•‬ ‫לחנירו סקבל בל הפלא תחלחואתכ פחז׳' הריקן והיו שורוישל כס!* ושורו'‬ ‫ש ל נזיבי זהנ ולא היו לנזיבין שולים שסא יניחום ו׳קרש חרס • א ח י כ ן חולין׳‬ ‫אתהפמחומפש׳ט׳ןאוחוכולווקורעיןאותוומםחיןאתקרניו ערש׳צ** י‬ ‫הפרשהזםוציא את האםורין והס החלב ש ע ל הקיבויותיח הכבר וב כ ל י ו ת‬ ‫והחלב שעליהן והאליה לעומת העצחונותנם בכל׳ ש י ת ומולחם וטקטיים‬ ‫ה נ ה ן ע! המזבח בל אילבדו • והשחיטה והזריקה וטחו׳ קוב׳ו והקשר חלביז•‬ ‫יוחין את השנתושאר ענינ׳ו אינפ דוחין את השבתונן איןמוליכ׳ ןאותילב׳ת‬ ‫בשחל בשבתאלאכת חאיחם סתעבבים עם פסחי הם נהר הכית ו ה ב ת הבי •‬ ‫יושבת ל ה כ ח ל וה; במקומה עוסדיתשכת •צאו וצלו אתםסחיחם • רב; כתות‬ ‫הפסח נשחט ואין כת פחות מילאנשיס נכנסה כת חאנחטלאיהעזרה נועלין‬ ‫אותיובעוד שיזםשוחס׳ן וםקריבין הלו׳יקיראין את ה ה ל ל א ס ; ס ר ו אותו ק ו ד‬ ‫שיקריבו כילם שיני! אותו ואס שנו ׳שלשו ו ע ל כ ל ק ד א ה תוקעין; ת ק י ע ו ת ‪.‬‬ ‫מקיעה תרוע ה תקיעה;םרי להקריב פותחין העזרת •אאת כת א' נכנס ‪S ^ r a‬‬ ‫נוסל׳ן דלתות העזרהנסרי פיתחיןיצאת כתיב נכנסהכח;'‪.‬וסעשח כולן שרן‬ ‫ואחר שיצאו כולןרזחציןהעזרה ואפ׳יבשבתספני ל נ ל ו ן ח ד ט ש ח ׳ ה נ ח‬ ‫^^‪ D^hjytj^yp‬ל ^ ^‬ ‫\ ‪•3‬צד היתח‬ ‫‪:‬‬ ‫י י י ׳ "י‪-‬־* י• י ‪V -‬‬ ‫•י‪.‬‬ ‫;‬ ‫‪.‬‬ ‫* יספיק‬ ‫גופנו וגשוו*׳ן ויה ו י ח א ת זזדצפה סותסין עקום ׳*׳אתה והיא סתסלאית‬ ‫• ע ל כדי גדותיה משה ו מ פ ה עד שהמיה עדלין יצפין מכאן ומכאן וםקבץאליה‬ ‫נ ל ד ם ו כ ל לכלוך שה׳הכע»־הואתכ פותחיןטקים יציאתה והכלי י ו צ א עד‬ ‫שנשאר הרצפה ‪0‬נוקהומשופהזהוכבודהבית‪:‬ואםהפסח נמצא ט ר פ ה‬ ‫ל א ע ל ה ל ו ע ד ש ס נ י א א ח ר ואפילו מ א ה ז ה ו ה ע נ ׳ ן בקוצר ו וצריך ה א ד ם‬ ‫הירא וחרד על רנד הילקרוא אותו ממנו שחעלה קריאתו נ מ ק י ם חקרנותו‬ ‫ז ׳ ד א נ ד א ג ה ע ל ח רנן הנ׳ות דחחנן לפני נ ו ר א ע ו ל ם 'ו ש י נ נ ה א ו ו ת ו‬ ‫גמחרה נימינו י אח״כ •טהר עצמו לדיל ינלח ראשו קודפ חצות וירחץ נופו‬ ‫בנ׳תו או בנ׳ח המרחץ וראוי לי לסבול לקריי אעיג שאינו נוהג לטבול בשאר‬ ‫ימוח השנה משוס בבור הרג ל צריו שיטבול ואט היא וקן או חולה ו׳רא מן‬ ‫הצנחלפחותיט׳ל עליו סיקבין מים על ראשו ועל רובו מימחמיןוסזהאימ‬ ‫ואחכילבשסלבושיוהנק״םוהםכיבד׳םכדילקכלשמח'‬ ‫יגול להפטר ו‬ ‫הרגלבשםחח ובששון טחידוי וםסולטלונן נאה לו לעשות להחזיק טובה‬ ‫יוחנות לטי שעשת לאביתיני ילינו ג ל הנישייוהנפלאית נטצר׳ט והוציאנו‬ ‫סעבדות לחרות יעל גן צרינין אנו להראוחבעצפינו הענ׳ן' ההוא ולשמוח‬ ‫בישועת אלינו להכיד ולידע את החשד הגדול שעשת אלד' אבותינו עמנו‬ ‫להוציאנוטכור הברזל ולקח אותנו מטיט היון שהיינו טיטנע״ם בי בין עיבד׳‬ ‫ע״אוכםעס שכחנו בדית אבותינו דחד אותנו לעט סגולה ועטרנו בחירתו‬ ‫ובםצותיו אשרי העם ש כ כ ה ל ו א ה ש א ו וטי היא אשר יבין את זאת ולא •ודי‬ ‫וישבח לאדון ה כ ל כ פ ׳ •כלתו והשגתו פ ל ג ו ס נ פ ש ח פ צ ה ע ל כל הטובה‬ ‫‪*,‬שרעשהלישריעשו; רעשההטצותלשטחביעת שלטהוכינהראו־הולא‬ ‫ו ר ן עראי פצית אנשימפליפדת‪ :‬ואחר שיקבל עליו שפחת החג נראו• • ל ן‬ ‫לבית המסיואם יש לו בגר׳מ לבנימ ללבוש הגון וראו׳ הוא שהיא מימן ח ת ת‬ ‫שיצאנו בדימוס וזכינו בדין בחםלת ה'עלינו וכל הנמלט םןהדיןראויהוא‬ ‫ללמשלבנים ולהתעטף לבנים כיש וקיו אנחנו שאלו לא הוציא הקב״ה את‬ ‫אבותינו םשם עדין אנו ובנינו וכויואכ בכל פסח שעוביעלינו ראו׳ לנו לחכי'‬ ‫את הגסול שגסלהקכ עםנולהיותנובנ׳ חורין תחת רשותו וםסשלתו קדושי'‬ ‫וטהורים ולא טשועבדיטוטוטכעיטבבץ תחת שעבוד םצריס הקשה פלאים‬ ‫שקוציסוגליליסבגלוליםצריםוזה הוא העני ן שאנו אוסרים בכל הסועדוית‬ ‫זכר ליציאיטצרי' לתניר הטוב והגמול הגדול אשר גמל עטנו אלינו להיותנו‬ ‫ל ע ס נהלה נ׳ום הזח ולקים םצותיו ותורותיי ונהשים האדם מגפת פ נ ו הענין‬ ‫־׳׳וזזה לא יחטא ותחי' •דאתי ע ל פנ׳י ובלכתו ל ב ה • ל ן בנחת ובהבטח' להראו‬ ‫הריתי ישסחתלבילכלי׳כנס לב ח בהכנעת ויחחיל בםיטירים ה פ ס פ ר ׳ ם‬ ‫ג׳ציאת םצרים ונהגי נטיםיר יאםרי גאילי הישהיא כילל גאולייהרבה ומדבר‬ ‫גדיזרעין להוחתונ׳איאח מגרים מלהואיתנהו ומצד בל א' נהם ואיצל על‬ ‫טלם‬ ‫ז ‪!7‬‬ ‫יז א‬ ‫•• מדר ה׳יפ‬ ‫״ י ‪,‬‬ ‫י בולם צריכין אנו להודות ה ס ח ולרומפובקהל עם ועל וח תקנו לומר ה ל ל‬ ‫׳ ; ס ו ר בליל פסח בנועם גדול ושבח והודאה ל א ל שפדאנוטטצרייורוב ה ה ל ל‬ ‫בפסוק ווענינו רומז ליציאה ויאמר תפלת ערבית מ ס ר ח ושבחה בל׳ פ ח ד‬ ‫•ואימה ב׳ ליל שמורים הוא להיוםובטחי' אנו בישועתו שלא תאונח אלינו‬ ‫רעיויתפללאתח בחרתנובכונה ושםחח טובח ומשבח לאדון הבל שקרבנו‬ ‫לענדתו והבדילנו מן התועים ונתן לנו םועדימ לשמחח ובפרט חמועד חזח‬ ‫י ראש לכל המועדוםומטיבו ח״נו וכבר אסרת׳‪.‬שעיקר *אהבהוזדדאה הוא‬ ‫בלב ובכונה ולא באפור הדברים בפיו ובשפתיו ולבו רחק מהם ובפרט נענין‬ ‫• שהוא כופה כטוב הגדול שהטיב עטנו אלינו וגמללחי׳ב׳יעובויכמו שאסרו‬ ‫על פסוק ולא קרב ז ה א ל זה שמדת הדין חיתימתוחה עלינו בתיך היאאיופר‬ ‫אלי עיבד׳ ע? יאלי עעז אלי סגלי עריותוכו' והס בה ברחסיו הרכים התפלא‬ ‫עלינו חסד ורחמי' עלינו יחוציא לאור משפטינו והעביר אותנו בחרביבתוך‬ ‫‪ .‬הים ואח אויבנו ושנאינו תהומות ׳בסיומו וכויימ׳ הוא הפת׳ אשר ל א •כיר‪.‬את‬ ‫הטוב הזה גלוי ימפידסם ל כ ל ואחדשיצאמנה׳לךלביתיו׳קדשמירייהית‬ ‫; השולחן לפניו ומקו' טישבי טיבן ומזומן פנו׳ ומתוקן כמושב בני חיר׳ן ומכל‬ ‫אשר •ט לוטובח' וטיב יוציא ויציע ויתקן ביתו ומקומו יאפ׳יבגד משיורקמת‬ ‫וכל המוסיף מיסיפ׳ן לו יהכל בד׳ להראות לכל שפחילבו בחסדו שלמקום‬ ‫ויע שה לצד שמאלו חקון כד׳ שיסב עליו בד׳ שיה׳יבן חורין מכל וכלוהמבת‬ ‫ימין לאו שסיה הסבה א׳ משום שרוב תשמ!שו בימי( וצעד הוא לו א ׳ מ ש י ט‬ ‫‪ :‬שלא יקד׳ קייללמדרקדשמעיפדיאם הושבת ׳חחילי׳כולוואםלאו יתחיל‬ ‫בפהויאסרבדכחאשר בחר בני סכל עם ב ק י ל ו פ ר ח י נ נ ע י ם ח ל י ז י ד י ת ^‬ ‫לשו‪X0‬׳ י‬ ‫‪ !P,‬ע ל כל הטיב שהטיב עמני לבחיר אוחנו מכל עמירוממנומכל‬ ‫‪.‬־'בה כ׳ בנו בחרת ואותנו קדשתיאעפישישנוהגיןבשבתשלא לאמרומפנ•‬ ‫חשבי[ הסליתברגלים הכל מידים שיאמר איתם שהוא מענ׳ן הברכה עצמת‬ ‫ייאמר שהחיינו י׳שביישתה כיסו בהסבה ואם לא שתה בהסבה ל א י צ א וכן‬ ‫•שתוכל הםסיב׳ןבהסנה כ׳ םצית הלילה היה להיות לפנ׳ כל איכיס ס׳יחך‬ ‫יישתה רובי שהיאריב רביעית לפחותזאם ל א יכלו לכך צריך שיחידי כיס‬ ‫ה&נרךגיול שיכיל כד׳ שישתה כל איםחססוכ׳ רוב רביעית ובכר נהגי‪ ,‬ה ע ם‬ ‫לתת לפני כל איכוסוואפ׳ילפני הקטנים כדי שישאלו ומנהג יפה הוא;אתר‬ ‫שקדש ׳רחיץ ידיו וזוהנטילה היא משוישצר׳ילאבויידבד שטיבולו ן מ ש ק ת‬ ‫והויהברפס מטובל בחומץ ולכן יא שאין מברכ׳ן על׳ו עני ספני שיש מחלוקי‬ ‫בדבר יספק ברכית להקל יכן ראו׳ שלא לנרך כשם ופלכוח אבל יברך ג ל א‬ ‫היכרה יכןבכלםקוס שהיאמםיפק נברכוייברךבלבו>לא יזכירהיכפ׳יהכל‬ ‫ל׳ראתההנכבדילסיראי י אחר שרחציכלהםסיב׳ן׳ביא הקערהלפניב״ת‬ ‫ו׳קחטעט מהכרפיפתות מכז־ת שלא ׳תח״ב בברכה איע־ונך!ןי»בול בחומץ‬ ‫י«‬ ‫י ‪: .‬‬ ‫י‬ ‫‪'%‬‬ ‫ז‬ ‫;‬ ‫ש ה‬ ‫סו‬ ‫‪ .‬לחנ הפסח‬ ‫• ‪:-.‬־«•‪•:‬י‬ ‫‪ ,‬שתוזכר שישאיל! התינוקות ו‪.‬׳חלק לכל איכן או הם עצמן •קתוויטנ׳ליו‬ ‫ \ א ס א כ ל שיעור לבדךכרכה אחרונה יא שלא ינרןאתר׳ו כד׳ ש׳פפור בפח‬‫ של‪.‬ו<כר«סלחזרולא׳«סרךלכרךעל׳ופ׳אםעל אכילת מרור ואפ יברך‬‫\ אחריו צריך לברן בפח פעם אחרת ע ל הסרוד ואס יברך נמצא מוסיף ע ל‬ ‫‪ .‬ברכתו הראויה לו ונ״ל שאס אכל שיעור שיברך בורא נפשו רבות כיון שהוא‬ ‫‪ •.‬קודם אכילה ואי סשוס‪ ,‬דצריךלברך ע ל הפרור ביפה לאו טענה היא דכ׳ין‬ ‫‪ j‬שתקנו לו ברכה ‪8‬יוחךס והיא ע ל אכילת סדור איצ לברך עליו ברכה אחרות‬ ‫! ולא דפי לפוציאיסצת שאנו סברכ׳ן בברכת הנהנ׳ן ת ח ל ח ו א ח ד כ ך ברכות‬ ‫‪ ,‬המציה דענ׳ן הפיצ׳א איא נלאו הב• פשים אכ׳לתסעודתודכלאו חיוכ פ ס ח‬ ‫׳ צ ר ׳ ך ל א ט ל משים שסחתיסזםשוםהכ׳ צריך לברך ע ל ענ׳ןהסעיר'חתלת‬ ‫׳ כדרךכל הסעודותואחיכיברך ברכה אשר נ־תיספיבלילח הוה בהיות אוכלין‬ ‫פצחולא חסץ ולענ׳ן יה בטית סניאכל בעני; סדור אין לנו עסק עם המרור‬ ‫בלילה הוהאלאמשיטח־יבפסחימגיבברכת חסצוח לבד• ו נ ן ל א ד ס ׳‬ ‫‪-.‬לקדוש היום שאנו סברטן ע ל ה ״ ן ברכתו הראויח לו ואחיכ ברכת חום דע״כ‬ ‫*ר׳כין אנו לומר בפיה כל׳ ליחד ברכה על הפד׳‪.‬עצמו ובברכת היום אין לו‬ ‫וכרי זאת ועוד שאין חקדוש מ ו ט ח להיותו תלו׳ ביין דאפילו בלא ״ן אפשר‬ ‫ב פ ת א ל א ד א ס מ ט כרכתהייפ לברכה אחרת קבועה בפת וי׳ן אכל לא שייך‬ ‫זח עם זח׳ זאת ועוד שאני סברכ׳ן ב פ ה כד׳ לפטיר כל ה״ן שבתין הסעירה‬ ‫דאין ק ״ ש אלא נסקיםםעודחוםכל אלו חסעסים אין למנעו םיכרךביפת‬ ‫‪ .‬משיב בברכת הםרור שאנו פזכ׳ר׳ן בו ענ׳ן המריר שאינח כאח נ׳ אם לחיוב‬ ‫היימ בלבדוסטעמ זה שאמרנו ב״ ן נזיל לאירן ניסא ונאם שאין צריך לברן‬ ‫ע ל הטרור בפח דברכתבפה דכרפס פוער אותה כפו שהיין פיטר מקודם‬ ‫הסעירה לתין חסעודחיא• פשוידטרן אחריו כשאכל כשיעור אפשר דלאו‬ ‫^ הסת דעת הוא כיון שכיון בברכת נפית ל פ ט י ר ט א ת ה ס ר י ר ו ז ו הכינה ע ם‬ ‫• הטעס׳םשאמרנוםספיקולאצר׳ן ל ב ד ן • ‪ -‬עיר אפשר לוסר דאעיקרא‬ ‫דדינא פרכ' דמה שאםרו דאין ׳ברכי בפה ולא תקנו כ׳ אם ע ל אכילת טרור‬ ‫הייני כשלא אכל שיעיר פהכרפס דאפשד ל׳פטר בברכת בפה דכרפס פן‬ ‫הטעם שכתבתי אבל אם בירן אחריו שכנר הסיח דעתי פאיתה ברכת לעילם‬ ‫איםאלךדינרךנסעלהםרירבפיה יאט לא חיכית איחה פשים ד ס י ל ת א‬ ‫יפש׳טא היא שיברך עליו ברכה המייחדת לו כשאר ברטת הנחנ׳ן ייזת‬ ‫הטעסנראה ל׳ •יתר פשיס והנץ • אחר הכרפס •קח מצה אמצעית ו׳תלקנת‬ ‫לבחצ׳ה׳נחביןהשלםותוחצ׳ה ׳שפיר בפקיט מייחד לאפיקים; אי •רזן‬ ‫אוחהלאהד״פןהמ^וב׳ןשישבוראותהואעג דאין בענין חחלוקהיח ש י ם‬ ‫הולדה כנריאפה תקני לעשית כד׳ שישאלו הת׳ניקית ואת יעיר דכיון דאנו‬ ‫אר׳כ׳ן הליל מזחלת עוני ודוטשלענ׳בפרוסיאיכ צרי'לבצוע על פרוסת‬ ‫ואין‬ ‫» ך‪1‬‬ ‫יו ב‬ ‫י ; ס ו ד ‪. Bvn‬‬ ‫י א ץ ראו להניזזאותוי ש ל מ ה עדזםן המוציא דמיי זלזיל סעט ‪rt»V»«n‬׳]‬ ‫•י‪-‬ער אחד ההגדה אין ראוי משוס דאייחא לחמא עניא וצריך להראוית ל ה י ט‬ ‫עוני כדרכו של עני• אחיכיסדרהחגדועניןתקון ה ה ז י ה הוא מפני שחי*ין‬ ‫אנחנו לספר ניצ‪:‬את מצרים כלילה היהואין כל העם יודעים זיסור ענין‬ ‫׳ כדי לספר ואעפ'שידעו לפעמים יתרשלו ולא יספרו ובפרס אס יאכלו‬ ‫‪ :‬ואם ישתו ותחטפם שינת ולא ינידו דבר לכן תיקנו אלי הדבריס בקיצור‬ ‫‪.‬׳ מספרים ביציאת שצרים כדי שיזכו כלם לספר בענין יציאת מצרי בין נדולים‬ ‫‪ ,‬בין קטנים ותקנואיתה קודם סעודה סן הטעם שכתבתי • וקראואותח הגדח‬ ‫‪ :‬כשמהשמגידוםספרבהקצתמןהעניניםשהיוב׳ציאתמצריסכד׳ לצאר!‬ ‫‪.‬ידי חובתנו מן הפסוקישנאמר והגדת לבנך וכוי שאעפ* שלא יהיה דעת בבן‬ ‫• ל ש א ו ל אנו מגידים העניןסעצםנו• וםתהיליןחאלחמאעניאאעפ׳שא־נו‬ ‫מן הענין ש ל ההגדהסשום שעם היות שאנו עושים עצםינו בני חורין והרי‬ ‫• אנו משועבדים תחת אדום וישמעאל לזה ניל שהתחילו בענ׳ן זה כלום' אינו‬ ‫דומה שעבוד זה לשעבוד מצרימשאעפישאנו משועבדים עתה לא אברר? ׳‪.‬‬ ‫חקיתינו ולא נגזרה תאותנו והר• הרשות בידינו לעשות כרצוננו וכל‪,‬דצר׳ן‬ ‫״ת• י׳פסח ובידינו להאכילוולחשקותו ואת סוף סוף םשועבדיאנחגו ועבדי'‬ ‫אין ענין ענרוחינוכלום דהא אנו מובטתיס ועוםדים וסצפימומקרי הישועה‬ ‫בכל עת ובכל שעה ואס השתא הנא א פ ש י ד ל ש נ ה ה נ א ה שנהיה ב א ר ע א‬ ‫דישואםנעתאנועבדיילשניחנאחנחיחבני חוריןבעהיכ׳ ישועת היכהרף‬ ‫עין ונקלה זאת הגאולה הרבהמגאולתמצריםואפשר׳לה לחיוחעיפ הטבע‬ ‫יואץ צריך ככ לשנות סדר• בראשיתושדודהםערכויםח שלא חיה כן ביציאת‬ ‫מצרים כמו שאגי מגידים ואוסרים ואלו ל א הוציא הקיבה אותנו משם עדין־‬ ‫אנו וכוי כלומר שלא היתה יציאתנו םשם אלא בדרךנם נכחו הגדול וזרועו‬ ‫הנטויה ש ע ל דרך טבע לא היהאפשיבעולוהתחילו זה הענ׳ן בלשון תי־גים _‬ ‫יא כד• שיבינו הכל ואפ יש רעב חושיבא העני בפועל ויאכל * ויא כרי ש ל ‪' £‬‬ ‫יבינו השדימ והמזיק׳( ויאמרו שניתן להפ רשותייבאולערבנ שפחתינו אבל‬ ‫לשון תרגים אינם םב׳נים דאפ׳יםה אינם מנינייאותו כאו&ל על ענ׳ן ה ק ד ש‬ ‫נאחכ אימי פהנשתנהוהוא ענ׳ן חשאלח •וםגידעבדיהי׳נו ונוי ואני סג׳ד׳'‬ ‫הענ׳ןבעצםינובלא ש א ל ח כ ם ו שכתבת• • ובפסקה עבדים הייני נוללת‬ ‫ענין היציאה וההטבה שהטיב עמנו אלינו נקצור ואחיכ הניא בעל החגדוז‬ ‫מעשה וכוי להורות לנו שאין הענ׳ן זה מספיק לצאת י ד חובתו אלא נ ל א ה '‬ ‫חייב לספר ביציאת מצרים כפ• כחי ומעלתו וכל הפוםיףפשובח וכן מצעו‬ ‫נהיזקנ׳ש »לו שהיו מספרים ביציאת מצרים כל אוחו הלילה וכן ואוי ל כ ל‬ ‫אתר ללמוד לעשות נזה אוקרוכליה וא^כ הניא משנה אסר ראביע לומר‬ ‫ולאורוקאפציח על האדם לםפר נ׳‪'¥‬אח'מ*ך‪ 0‬בליל ‪0‬סח «ןזוא ז‪0‬ן‬ ‫הנס‬ ‫׳•‪.:.‬‬ ‫‪. .‬׳‬ ‫‬‫‪,‬‬ ‫‪to‬‬ ‫‪:‬לחג הפסח‬ ‫* נ ס א ל א אפילו בכלי ׳וטובנלל׳לה פיט׳ השנה ציין ליהזכיר יציאת םצר<‪6‬‬ ‫אחיכהכיא כרוך הטקום שנתן תורה לישראל להגיד לגו שזה הענ׳ן ש א ג ו‬ ‫אוטריטנטדד׳שטעצטנוהואדיקאלפ׳שאיןט׳שישאל אותי או שיש לו‬ ‫‪ .‬זא׳נו יידע לשאל שאנו שואלים א ת עצטגוטד‪ .‬נשתנה הלילה הזה ש ה י א‬ ‫נוללת ואנו סש׳ב׳ן עבדים ה״גו יכו שהיא תשובה כוללת אבל לטי שיש‬ ‫לודעת צריך לחקור ולדרוש כל ענין וענ׳ן טה זה ועל טה»ה כטו שאוםיהכס‬ ‫•סהו איטר סההעריתוחחקיטוהפשפט׳ט שצריך לפרט כלענ׳ן יענין וכן‬ ‫תשובתו צר׳ךשתה׳ת פרטית על כל דבריענין כטי שאיטר אף אתה אטור‬ ‫ל י יכו' גט השיל צריך שידע לסדר שאלתו ולא יוציא עצטו־ פן הכלל שהרי‬ ‫הוא באלו כפר בעקר ואם שיאל כך ברשע צריך להש׳ילי ברשעתי זלהיצ׳א‬ ‫איתיטכללישראליזהי כ ל ל ל כ ל התורה כלה לענ׳ןהשואל שידע ל ש א ל‬ ‫זהפשיב שידע להשיב יישיהחחיל בברכה לפקיט שנתן תירה לישרל ש׳ש‬ ‫ג ה כפה עניניםורםזים שאין האדם סביט בהם לכאירהיכלן טו־גליית ואבני‬ ‫יקר הנה שבדיטליחרפו ל ד ענ׳נ׳ט וטינה •לפינן ענין גדול לבל התוריכלת‬ ‫עע! וכוי טפנ• שאנו ת״בין להכיר הטיב זהגטול שהטיב הטבת‬ ‫טתחלה‬ ‫עטני ונדי להגדיל ולהרבות ענין הגטול צריכין אנו לחחתיל בגנותגו כדי‬ ‫לסייס בשבח השי וכן היו עושים בענ׳ן הבאת חב׳כור׳ם וענ׳ן גנותני ה ו א‬ ‫שבענ׳ןיסודתילדתיניעעז היו אניתניביםיתרח ונחורואפ׳יאברהם עצסו‬ ‫שהואדאשהיחסגכעבדאלאשאחכסתוךחקירותודדישותוסיוע א ל ה ץ‬ ‫עליו עטד ע ל האטת ועל הצדק והכיר את בוראו והסיב עסו חסדו והציל‬ ‫אותי ם מ ש ן ה א ש ולא ו ׳ ליבוה אלא שהרחיק איתי סכבשן האשזלא ד׳ לי‬ ‫נ ז ה אלא שהרחיק אותו טבית אבץ והביאו לאי טטקיס קדישתי והיה עטו‬ ‫בכלאשר יפנה ישכיליהיר׳ש לי יל בניי אחריי את כל הארץ יפעילט • י א‬ ‫זזה שכ׳נתי פאביתלבנ־ם עדשקרבםלפניהרסינייחנח׳ל חםדישעשיע׳י‬ ‫הירה קדישה יטהירה הקים ישרים ותירית אםת לא עשה כן ל כ ל גי׳ יאעפ*‬ ‫ש׳רדנולטצר׳ט כאשד גזר ואפר גר ׳היה ורעךוכי{היא כד׳ לצרף איתני‬ ‫ס כ ל סיגיםכל פסילת כסשסכיד הברזל והיה לנולשטוד עצטנו בקדושה‬ ‫יבטהרה עד פאר ולהיקק שט ככסף טזיקק שבעתים ועכילא כןעשיגילא‬ ‫אהרנאנטטינוב׳ניהטיהיפפנוטופאה ע ל טיפאתנו יםשורת ה ד י ן ה י ה‬ ‫להדח׳ק אותנו סעל׳ו נשאר עפסיסאלא ב ה פ ל ת אבוותנוופשפרו א ת‬ ‫השביעה יההבטחה שהבטיח יאחר׳ כן ׳צאי ברכיש גדול הוציאנו טסצר׳ת‪.‬‬ ‫זפדאנו סנ׳ת עבדים ואותה חבטחה היא שעטרה לני בטצריט יחיא העיסדת‬ ‫ל נ ו בכל גלות וגלות שבכל דור ודוד עוםו׳ט עלינו לנלותט והוא •ובאהבת‬ ‫אנותגו סצילנו םידט • צא ולטד עד עכשיו דבר הענין בדרך כ ל ל ועתת‬ ‫מ ו ר ס נ ל ע נ ׳ ן ו ע נ ׳ ן סהגטול אשר גםל עטנו האל יו פ׳עקנ אניני ע ת עי‪.‬‬ ‫שקינני‬ ‫י י‬ ‫•י• י; ‪.‬׳'‬ ‫;‬ ‫״ ס ד ר היום‬ ‫ו ק י נ נ ו לשני הר שיני ונתן לינו את התורה ותורישני אי״ובנהלני נית הכחיד'‬ ‫במושמג׳דהכל נ ע ל התודה עדמשנת רנהית אומריענץ ח ג י י ״ * שעקר‪,‬‬ ‫חיוב ההגדה והספיר הוא גידבר׳ס אלו שהם ראשי פרקים לנהור יציא' מצרז'‬ ‫כלתי' פשתלזכוד׳יימכותשהכיאהסבהעלהמצר״סומבולןהע׳לנוופסת‬ ‫• עלינובחסלתוי מרור לזכור‪.‬כל השעבוד ש ש ע ב ח אותנו ייפרדו או! חיינו‬ ‫ב ע מ ד ה קשדיויצאנו מאפילה לאורת ומשעבוד לגאולת• ‪.‬מצת לזכור‬ ‫גאולתנו ופדותנפשנו שלא הספיקבצקם של אבותינולחחםיןו כד׳ ש ל א‬ ‫יתעצביובטעבור פצר׳פ יותר סן הראוי ו׳היוםשועבד׳ן ש פ כל תיםים ו ^‬ ‫ענ׳ןגדול לזכור הגאולה והפדות גאילת פ ח ת ה נ פ ש וןאולת הגוף והנה בגי‬ ‫אלי ח ט י יעיאולמצרס כולה *׳ לפיכךמפנ׳ שאנו צדיכין ל ו פ ר א ת ה ה ל ל‬ ‫הגיד לנו קודם כ׳ םןיהחיוב הגמור המוטל עלינו להודות ל ה ל ל לשבח ל פ א ר‬ ‫לרומם להדר ולקלס למי ש ע ש ה ל נ ו את כ ל הנשים האלו וראוי• ש נ א ס ר‬ ‫הללויה• ומה שראו ל ח ל ק על ההלל חלק ממנו עם ההגדה קידם ס ע ו ד ת‬ ‫ו ח ל ק א ח ר הסעירה בכושר אפשר זיתתטעשלרבדישהוא מפגי ש י ש א ל ו‬ ‫התיניקיח כ׳ כמה שגרים נעשים הלילה הזהםפנ• כךיזה גם כ; עסהפ ־‪ .‬עוד‬ ‫א פ ש ר ל ת ת ט ע ס אחר נכין שענ׳ן ח ל ק אחד םדבר בענין יציא' מצרים כמ ‪v‬‬ ‫בצאת ישראל ממצרים וכוי הים ראהרנוס יכו ו ע ל י ה אנואוםר׳ם א י ת ו ע ס‬ ‫ההגדה ע ל כיס שני שכילו ענין׳ציאתמצר׳יאבלחלק ה ב ש ל ה ה ל ל מדבר‬ ‫*גאולות העתירות כםשלא לנו הי לא לנו ונוי יכן הוא אומר ע ל ה נ א ו ל ת‬ ‫העתידה למעני אעשה ועל זה אנו מתחיל׳ן שפוך ^ מ ת ך ע ל ה;וים שאנו‬ ‫סתחנניפ לפניו ע ל העתיד לבא שי׳עפיך חמתו ע ל הצורריבש שאכלוא‪1‬־ן‬ ‫•עקב ואכלוהו ויכלוהו ואת נוהוהשמו והוא ב״ה שנחרב נ י ד מ פ ע מ י מ ו כ ל‬ ‫יה אנו אומרימ ע ל כוס דישרומז לגאולה העתיד בעה' בבועליו אנו אומרים‬ ‫ה ל ל הגדול• ואין לחוש ע ל ענין שאנו גום' את ה ה ל ל ואנו חולקיןוממ׳חין‬ ‫ד ע ת נ ו כ ל כ ך ב ׳ ן ז ה לזה דניון שאמרנו אותו בבה וברכנו על׳ווגמרנואותו‬ ‫כדין וכשורה יצאנו בו ח ואין אנו צריכין לגמור אותו פ ע מ אחרת ע ל א ו ת ו‬ ‫הדרך אלא כד׳ לעשות המוטל עלינו ע ל הר כוסות ואמ כן אין לחוש ע ל‬ ‫ה ס ח ה ד ע ת וטטעמ ןה א׳ןאנג צריכ׳ן ל ב ר ך ‪ ,‬ע ל ץ ב כ ׳ ת כ׳ כ ב ר ׳ צ א נ ו •ד׳‬ ‫הינתזנונבית הכנסת ואחר עאמיעדלמעינומיםיקתהכום ביד יפינוויאמר‬ ‫ברכת אשר גאלגווה׳א עלגאולתםצרים כאשר כתבתי רכו׳ן בת כ ר א ו י‬ ‫ויס״סבהנאל׳שראלוישתה הכוסבהיסבת שםאל ו ל א •ברך על׳ו בפח‬ ‫שכבר נפטר בכפיה ש ל ק ד י ש י ה י א פ י ט ר כ ל ת ״ ן ש נ ת י ך הסזון ע ד ש׳אסר‬ ‫ברכת המזין ימן הטעם הזה לא ׳אסר ברכה אחרונה ע ל שום כוס עד האחרון‬ ‫ואע‪'£‬שיאמרביפה על כוס גוהר׳ נפסק ביפה רקדוש איפת א צ ל אחדיוברכת‬ ‫אחרונה שאותו נ״פה שלכוםגיפוטר הד ולנו אין לכרךאחר׳ו• אחכ ׳ ר ח »‬ ‫ידיהם י‬ ‫‪• • » - . . .‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫‪t‬‬ ‫סח‬ ‫לחג ‪.‬הפסח‬ ‫יי‬ ‫׳ויחס לאטלי' וי ברך עני ריןח ה נ מצות שהס אישל כצוה וחציה שלביויביך‬ ‫•נברכיחזואחרוואהמיציא לימהויכדןבהעל הפצה השלמה בדעתו ואתכ‬ ‫יברך אקבו על אכילת פצה ו׳כו׳ן על הפרוסה כ׳ מצה ל ה ם עיני כתיב בד‪:‬‬ ‫זררכו שלי עני בפרוסה ואיחכיבצע מביכא ביזחימ כזית מכלי אתי מוציא ופצח‬ ‫ויאכל משנ׳המ כאיויתן לכלי המסיבי[ ואם נ ל ע מצה •צא • אחיכ •קח מהפריר‬ ‫שיעיר כזיתי׳טביל אותו בחריפת ולא הרבה ויברך אק״ני ערי א כ י ל ו ת מריר‬ ‫זיאכל כזית ואם בלע מרור לא יצא ן׳ת; למסינץכז־תלכלא׳• אחר כך ניטל‬ ‫מהמצה הנישל מציה מעט י׳כרוך אותה בתיך המריר ויטבול בחרוסת ויאכל‬ ‫זכר למקדש כהלל שאייעל מצות ומרורים יאכלוהו וחוב שיאכל ניירת מכל‬ ‫אימהמ ייתן לכל המסיבי[ • אחכ יסדר שלחני כפ׳ ערכי יהשנתי כברכר‪ :‬הי‬ ‫אשר נתן לי • ישמעת׳ שטוב שיאכל ענ׳ן ראשי[ ביצת איימניחין איתיבקער'‬ ‫זהוא זכר לאבלות ירושלים שראי׳להעליתאותה על ראש שמחתני כמש‬ ‫אם לא אעלה את ׳רושל׳ם על ראש שמחת• •־ יראי• לכל אדם ל ע נ נ ג פ ש י‬ ‫וזיפי בלילה הזה;להראות חירית בעצמי וירחיק מעליו כל דאגה וצער שיש‬ ‫לי ממקום אחריאיצל ש׳עירר עתה מחדש שיס קטעה י ס ד נ ה לא הכל יהיה‬ ‫שלימ והנחה ולא •תן פתחי[ פה לנעדלחליק יאתר שיאכלו וישתו יאריכו‬ ‫ע ל ה ש ל ח ן כדרףשריס ונני חורין יחזרי[על חצי המצה אשר שמרו לאפיקו'‬ ‫זיקתםמנהכזיתויאכלאותה בהסבהבתאוהונפשחפצהולא •קיץ במאכלת‬ ‫נ ׳ ה׳אאכ׳לח מצוד‪ ,‬וצריך להניח מקים נד׳ לאבלה בתאוהזלא כאניליגסה‬ ‫ואעפ'שאכילתה חיא על השבעזכר ל פ ס ח איפה איצ שיהיהשבע׳יתר מדאי‬ ‫ע ד שלא תועיל לי אכילתו לכליס ואדרבא יזיק לי א ל א יניח מ ק י ם לגמיר‬ ‫‪ ,‬שבעי נאכ׳לתה יזה פ׳יעל ה ש נ ע שבי תגבר השביעה כי׳ שלא יפסק טעמי‬ ‫‪ v t o‬יאעט׳ שאכל כזיח מצה דמנטרא קידפ בחחלת אכילתו ובירך עליה על‬ ‫אכילת פצה איפה צריך לו לאכול כזית נאחדונימ[ השעמ י ז ה עצמי שתשא'‬ ‫טעמי בפיי יגםצא מתחיל נה נתתלתאכ׳לתי יגיפר נול נסיפה כדי לחבב את‬ ‫המציה דחן בזית לכל איסהמסינ׳ןיא׳ן להם לאכול ולשתיה אחריה כל ט‬ ‫נ מ ש אין מפטירין אחר חפבח אפיקימין אכל ישתה הב כיסית המיטל׳יעל׳ו‬ ‫ה ו נ ה וכן אס ירצה לשתות פיס ׳שתי • א״חכ יטיל •דיו יימייג כיס ג י־ברך עליו‬ ‫נדניהמזין יטיב לו לחזר אחר ג'שיברך עליו ברכת זמין וכבר כתננו למעלת‬ ‫שראי לאדם לימן אצלו ב כ ל ' ט עני ודל בשלחנו לחלק משמחתי לעניים‬ ‫'ולאביונים יכש בליל פ ס ח שצריך לחזר אחריהם כמש כל דצ ד ך וכוי וצריך‬ ‫להראיח חירות ושררה בעצמו וישמח לבהאמלל׳סויחטבלהםכאלו ד ם‬ ‫נ נ • חורין ילא יחסר להם דבר בליליהזה וזהו ששנינו ולא •פחתי לו מדי כיסוי‬ ‫של״ןיאפ׳ימןהתמחי• והיד‪ ,‬לשאר הדבר׳'• י׳בוך ברכת מזון ננחתוננע־כה‬ ‫ראסריעלהו׳נאננוגהירושליםוינוך ניפה ע ל הכום ו׳שתה אותו בהיסגת‬ ‫שבאל‬ ‫•‬ ‫סדר היומ‬ ‫י שמאלואם ל א הסב ל א יצא וצרך לשתות פעםאחדתנד!שבדז ו ׳ ש ת ו י כ ל‬ ‫הםסוב׳;ולא •נדניברכתעלהגפן אתריו א ל א יסייג דזכיסיייתח׳ל ש פ וך‬ ‫חמתך וגבר אמרנו למעלה טעי לסת הפם׳קוהתללבביכוסות ויאפר לא ‪ A‬ו‬ ‫‪',‬זז בנעימה וקול זמרה כדרך בנ• חורין שיצאו משעבודם ואוסר׳מ הורו ל ת '‬ ‫כ׳ סיבכי לעולם חסדו על הצלתם ו ע ל פדותנפשם• ואומרער ברבת‬ ‫יהללוךואיני תיתם ואוסר נשמת כל ח׳ וכייער ברכת ישתכח ותותיפלך מהול‬ ‫נתושבחות ל ההודאויוכו ולא יברך ב פ ת שכבינפטיבבפח של כוס נ•' יעל ז ח‬ ‫ל א אסרו עליי בוכחאחרונהוישתחאותו בהסבה וישתו כ ל הטשובין רברכו‬ ‫אחריי עלהגפן שהוא סיףהעניןימ׳ שרוצח לשתות כים ח' ל א יברך אחרע‬ ‫אבל׳ברךאחר כוס היובלבד שיהא םנהני בנך אבל אס מחדש בא לנהיג‬ ‫ג ל שאין• ראו* לסמוך על ברכת בפח של כוס גישיפטור לכוס ח' אחר שאינו‬ ‫מ ן התקנהומן החיוב שח״בו חזל שדיכוסותאמרו ולאהיואםנתנו ד ש ו ה!ינו‬ ‫לארםש׳קבעאותוחובהאבלפעמשותהופעסאינו שותה לא אפרו אבל‬ ‫א ם י א מ ר ב פ ח ע ד ׳ ף ט פ י ו ל א פ ק ר י מ י ם ׳ ף ‪ hy‬חכיסיתכייןשנתננלורשוי־^‬ ‫שישתה אם ירצה ‪ -‬א ח ד שעשת כל המוטל עליו מ כ ל אשר זכרנו יעסוק‬ ‫מ ע ט בתודהקודמ שיישן יאפבר הכי הואישייכל ל ע מ ו ד כל הלילה מ ס פ ר‬ ‫ניעיאיוסצר׳םכדרךההכםים מה טוב תלקו ומה נעים גורלו והנני מתקן‬ ‫ומסדר ענין מה שידרוש ייחקיר זמן מהל׳ליאו כולה רש״ךלהכנםיול׳צ׳אח‬ ‫נ ר ויאמרלאברחפידועתדעכיגדית׳יזרעךוכוי׳דע שאני מפזרן ידע שאני‬ ‫מכנסן׳דעשאני ממשכנןתרע שאני פורקןירע שאני משעבדן ת ד ע ש א נ ׳‬ ‫נואלןעכלתי ראוישנדעמאיןלולב״ח‪M‬ןיעניניםאלומןהפםוקואבה‪.‬‬ ‫מחפתהכפלסגיבעגיןאי־עודדמיאפרלו שעניןחכפל חוא לדבר והפכו‬ ‫נ מ ו שאמי׳דעשאגי מפזרן תדעשאבזמכנסן אני אוישענין הכפל הוא לענין‬ ‫הפזורוהשעבוד עוד מ ת עגין הסדר דגקט ת ח ל ח מפזרן ואיתכ מפשכנן‬ ‫ואחכ ס ש ע ב ק עור םח בין פורקן לגואלן וזה שייך בעניןסשעבדן• ו א פ ש ר‬ ‫רבעלהסאםר זל ר א ח ג' עניביםבפםוק האי ש ל כשורת השעבוד וגי כפי הבי‬ ‫ש ל נשורת הגאולה וזה ח כ ר ח ו שענץ ה כ פ ל ש ל ידוע תדע ודה ע ל עני{‬ ‫ניהבשורות כלאחיעלבשורהאיופפניזה שנת הלשון כשניהם האינקט׳דע‬ ‫שהוא מקור להורעענ׳ן הכשירה הקודמת ותרע שהוא עגין על בשורר*‬ ‫נאולתנו העתירה אתר ז ס ך והגיעניגים שבפסוק חאיהוא גר ׳ ה י ת ז ר ע ך ה נ '‬ ‫בארץ לא להם הגיועבדוס ועגואותה והם הגי עדנים שרסז בענין •דע ת ד ע‬ ‫כנגד האישאמר תדע ש א נ ׳ ם פ ז ק הוא כנגד כי גר יהיה זרעך דענין הגרור*‬ ‫הוא שאין לו מנותיבמקויא'והילך מ פ ה וםפה נע ונד ומטולטל הפך מהתושב‬ ‫שהוא מיושב במקום אחר חזר ואמר בארץ לא להם להודיע צרת אחרת‬ ‫גדולה מזו שלא תאסר שאין הצרה כי אס הפזור ואיכ יהיה אעיאפייבארצותפ‬ ‫שלא‬ ‫‪. ..‬‬‫׳‬ ‫ר‪5‬ז‬ ‫לחג ‪MDfin‬‬ ‫שלא ׳היה להם סניחה מערת אחרים שינאי עליהם ומ‪4‬חו צרתם א׳נישלויס‬ ‫ושקטים נראו• והם מתפזר ם נכאןינכאןאלא הערה גרילה על זו שיהיה‬ ‫•ענדו איתי‬ ‫בארץלא להם שאי[ םניחיםיאותש ברצונם ללכת לבקי' אחר‬ ‫בארץ לא להם כמי שסענב המשכי[ על חוב שיש בו כנניזה אמר נ״ה זה יודע‬ ‫שאנ‪ :‬מםשכנ[ עיר הודיע לי ד‪ $,‬צרה אחריעל שניחםיהוא העכוב יעני א־תש‬ ‫שאעפ' שיעכבו איתמ נארצס כמו משכון א‪£,‬ש היה שיהיו מושלים בעצמם‬ ‫וברוחפ לעשית כחפצם ורצונם ולזה היל• ע לנו שלא ינוחו מעצבם וםענודהש‬ ‫אלא ועבדום וענו איתבנגל זה אס בהזל יוע שאני משעבדן ונווהמגיענינימ‬ ‫בסדרהפייכלאלוהענ׳נ׳ס נמצאו בארץ מצרים הס היי מפוזרים אלה שהולת‬ ‫מה כ׳ ארץ פ צרים גרילה היא"באזל ת פרכה על תיפיםה ואעפ' שאסיהפסוק‬ ‫רק בארץ גשן אשר שם בני ישריונוישנראה ששם היי כילם אפייה ל א ה י ת ה‬ ‫נשן עיראיילאביסדיניתולאדיאלאהועירותרבית בארץגש[ כדרך שהיתת‬ ‫ארץ םצרים חלוקה לםדינות ועירות שלא יתכן שתקכל עיר א ואפילו גדילת‬ ‫שבגדולי ת ילא מדינה רנה יגיילה לכל אנשי מצרס הרבים וה עצומייוכן ארץ‬ ‫נשן לישראל שהיי ג מאית רנוא לפחית לפיד וחמושים איםחםשה אלא ודאי‬ ‫היי בתיך עירות רבות מעט כאן ימעט כאן ואפילו הכי לאהיומנ׳היןא‪-‬יתם‬ ‫וזפצר״מ לעמד לנדן ובפני עצמן כ׳ ירא •ן היו שטא ילחמו‪.‬עמהם יעלי ה ם‬ ‫מן הארץ לא היי עפהם שרים יגדיל׳' שעככ פרע עס אנשי מלחשה כי׳ שלא‬ ‫״מרדייבסלכית יאפי בארץ מצרים היי מהם רבים נפי שנמצא בכטהכקיכוי־ן‬ ‫לםדקדק נהם יהנה נהקיס נהש הפיייר • נ ט ע נ ה הבי שנתמשכני אין עריך‬ ‫ראיה שא‪ <6‬בייסכית שהוכו עליהס היו מחויקיס בהם ילא היי מניח׳[ איתי!‪hi‬‬ ‫מתוךחפחדהגמלשנפל עליהם ואמרו נילני מתים • היטענודיהעני׳ לפנינו‬ ‫יוא י׳עכ׳דו מצרים וכו וימרח וכוי וכאשר יענו וכזי ו ונפסוק הני' הבטיחו על‬ ‫ענין גאולתנו וישבוגיעניניםגיכריםז לנענינים שרמז נמלת תדענדעתניה‬ ‫' ל והם״יגס את הגי׳ אשר •עביח דן אנכי הרי א יאחר׳ כן יצאו הרי ביברכיש‬ ‫נדילהד׳ גייאינס כסדר הא אבל פתח במאי דסל׳ק סינית ידע שא;׳ םשעידן‬ ‫הרע שאני גואלן מן השעביד רמי ב׳ מכית כסרשאמר דן אנכי יסתין ׳' סכוית‬ ‫אלו נגאלו פן השעבוד ולא היה פוצה פה המצר׳ ליהוד׳ ע ש ה ל׳ כךוכךכ׳ ‪.‬‬ ‫דידתל׳ש נפלה עליה' כ׳ אס היה נהמאייה מעקשיפעכב היה פרעה הרשע‬ ‫ופאת היהיתה נסיבה לחיק את לבו להתעולל בי א ב ל לא מרצין עכדיי ועפו‬ ‫כמו שאמרו אליו הטרם תדע כ׳ אנדה מצרים ו כנגד הב שהיומםישכנים‬ ‫יטעיכניס נידמ במשכון אשר הוא ניר אחר אמר ואתרי נן יצאי שיניחו איתש‬ ‫ע״ב לצאת ואפילו פרעה הרשע אמר כימי צאי מתיןעמ׳ איני כעבב ב‪:‬ש עיר י‬ ‫כנגד הגישהיימפיירימיפטולטל׳ס גרם בארץ אמר יצאו נרכוטגדול וברז •ך‬ ‫?מרם לא יהיו עיר גרים כשי שהיו אלא תושבים ומכונסיש בארציתיובטירותם ‪.,‬‬ ‫(‬ ‫׳ ת א‬ ‫נ‬ ‫‪18‬‬ ‫הח‬ ‫י סדר היופ ״‬ ‫‪.‬‬ ‫• ‪.‬‬ ‫ה ה היחאהר שקבלו התורה ועמדו במדבר גדי דגלים ושכ׳נרז א ל ע ל ר א י צ ם‬ ‫'ונולב בלב איה•! ויהעו ויחנו גולים באיומשם באו לאיונח׳שבו נראו׳ עד מבני‬ ‫ליהה ביה בימי שה״עה נאמר בהם איש תחחגפנו וחחח תאנחו ואין מחריד • א ?‬ ‫בביאור דברי המאמר נתבארו הטיםכל ספקית שיש בהמ אליא שיש ל ד ק ד ק‬ ‫בםיש תישנה שהרי לא ישבו אלא רדו שנה כמישה רדו שמה אלא כבר תירץ‬ ‫דשי ?ל ע ל זה בפייםישב בנ׳ ימר»ז ונויוהוא הקושיא חזקהגדולח מזה שסזכי'‬ ‫ישיבתמצר׳יבפ׳יחישנח מה שלא היה והוא י ל תירץ דלאו דוקא בארץ מצרים‬ ‫א ל א עם ישיבת שאר הארצות אחר נזרת בין הבתרים והם מן הדברים ששנו‬ ‫לתלמי הפלך ואותו ענ׳ן נחרץ ב״אתביש ונאםישאין חוזר תיבות תישנה למאי‬ ‫דסליק מניהו ועבדום וענואוחמ שהר׳ ל א נשתעבדו בהט כראוי אפילו חרדו‬ ‫נ פ ר ש ' ?ל אלא חוזרימ לחחלח המקרא כ׳ נר׳היה זרעך וזהודא׳ נתק״' בהם‬ ‫כ׳אפ׳יבאבותנכתבבהמלשוןנרותכמפויבפ'• עודאפשדלומר מדקדוק הפי‪ .‬י‬ ‫מ ל א אמר בארץ מצרים כ׳ אס במצרים והוא ענ׳ן כולל כ ל מ ק ו ם שיש בו‬ ‫כדוחקוצעד • עוד אפשר לומר כ׳ הגזרה כך ע ל ה ברצונו לשעבד איתגש ית' י‬ ‫נ ד ׳ לצרפם ולבררם כ נ ל א ל א שהקיבה ברחמיו מיהר את חקץ בחמלתו עלינו‬ ‫גזכות אבותינו שלא נכמע ביניהם ונשאר כ ל ימינו עבדים ל פ ר ע ה כפו מהגיד‪.‬‬ ‫המגיד בהגדתו וזהו ענין מ ש מ ע ת ׳ ע ל פקוד יפקיד שהוא ם׳םן שמסר •וסן*‬ ‫מ מ ׳ שיאמר אלו הבימלות היאודא׳ גואל וענינם הוא שמנין פיקוד מהוא ק'«‪,‬‬ ‫יפקוד ריליחסר ממנין החיוישאר רדו לבד זהו ע׳ הגאולח וברוח הקדש נאמר‪,‬‬ ‫ליוסף מה ש ה י ה ע ת י ד ל ד ו ת אוקבלנךמאבינויעקב שהגזרה של תישנה ל א ‪,‬‬ ‫תהיה םתקי׳םיכולה אלא כך ׳חסר סן המנץ והוא סי' נשמע לביענ׳נימ ורחמי י‪,‬‬ ‫ממים קדמונו שאפייהרדושנה שעסדו במצרים ל א נתקיים בהם ועבדום וענו‪,‬‬ ‫אותם כא?ל כלזפן שאימן השבטים היה קיים ל א נשתעבדו בהם בישרל כם״מ‪.‬‬ ‫ממת •וסף וכל אחיו וגויויקם סלך ח ד ש וגויוננוצאו ימי השעבוד םשנולדםשח ‪,‬‬ ‫מהוא קרוב ל פ שנהכדפרשיזלבפייהחומשוטעיבדבר טרמםכה ציץ רפואת‬ ‫פרח בנרשנולדהגול או קיוכ למולדתו התה׳ל השעבוד וכןא!ל ם ר י פ נ ק ד‬ ‫ע ל שם וימררו א ת ח ״ ה ס וניל שהיא עצמהבשרהבב־אתהנואלובלדתוכאזל'‪,‬‬ ‫הנביאה אחות אהרן שהיתהנב׳אהכשהיתהאחוחאהרןקודם לירד! מ ש ד ; ‪,‬‬ ‫ואין להקשות מזה לפרש'?ל שאפשר לומר שבלידת םרים התחילו ל ש ע ב ד‬ ‫אבל לא בקישיופפנ׳ שנו׳ וסת נראה להמ למרירות וקראו שמה מרים מ ש ו ם‬ ‫המרירות אבל אחר שנולד משה היה העבודה קשה והענו׳ ופרו וישר*ווהוא‬ ‫ובאשר יענו אותו כן ׳רבה וכן •פרוץ וחוא שניוימת •וסף וכל אחיו וגויובנ׳ ׳מרי‬ ‫מרווישרצו חה ראית׳ לחלק בד׳ ל׳שב ביהענינים ולתקן הפייעם המאמיובזמן‬ ‫דגאילה עצמה התחיל השעבוד עתר ויותר מ מ ת מ ה י ח ו ? מ ל א ת א ם י ט ו ן ל ת ת‬ ‫הבן לעם וגויהםילכו וקוששוובויוזאת הצרהה׳חח ק ש ה ל ה ם עדמאדועל׳ת י־‬ ‫(‬ ‫‪0‬‬ ‫‪j&!ty1V‬‬ ‫ע‬ ‫‪5‬‬ ‫‪m‬‬ ‫נ א פ ו ויכו שו‪8‬וי מ י ׳סראלוהיבה עשה לטובתם שנותץ• שעבודם ב א ל ה ם‬ ‫'גאולתם וחפו םעיו לנו וזכר את כריו! אבותיני כשיש ותעל שיעתפ ונאשר וירא‬ ‫'אלה־םאתנאקתםוידעאלריםניא׳ןגאילהסוצאתאלאטתין הצרת וכהא‬ ‫גייבא כנהר צר ובא לציון נואל נםצאו דיוםניפ בענין השעבוד האתי ויעבידו‬ ‫!‪:‬פרן• יא?ל ב שה ד ן ברצוניהטוב ולא דרן שררה ופרדות‪ .‬ה ‪ :‬קידם ליידי ששת‬ ‫נלרת פריס והוא אשר התת׳לו להשתענדבהס בקושי ובעבדות כ ד ר ן א ח נ ׳ ם‬ ‫עלענריהס־הגינשאםיחנתנתחנסחלווגויוננואתפיתםואתרעםסס • הדי‬ ‫נזטן הגאולה ששנעי סהס התבן ולא תשרו סתכונת הלבנים ייי היא קשת להם‬ ‫מכולמ ומתוכה ננאלו וסן הרין הית להשתעכרבהש שתחלה בקיש׳ וענו׳ נסו‬ ‫שניועכרום יענו אותס אלא שחישבה ברחמיו ובר ח ס ח עלינו לנהלני ונתנמ‬ ‫לרחם׳ם לפני כ ל שוב־נו ו?ש דתן אותם לרתםיילפני כל שוביהם אחר שעלת‬ ‫‪ .‬נר*מו יו לסחר את הקץ לנאלנורצח לקיים סה שהבטיח לאיא בין הבתרים‬ ‫כימשונס את ה;וי אשר יענודו ק אנכי • וראוי לדקדק מאי וגס מה אחא לרבות‬ ‫והםכירבו״םגםיאתהיללילגויאשריעכדויגייעיראסא׳ הינ׳רנו׳כיון שלא‬ ‫התחיל נו הילל ולאשר יעבדו ונוי• עויאשא• ת ה הענין בהם ולא בסשעבדיס‬ ‫חילל את הגויאשרישתעבדו בהם דן אנכי • ואי םשוס דנקטועכדוס אין ענינו‬ ‫לעובדים אלא לסשעבדיש עצסס ויניד עליו רעי דכת׳ביעני א ו ר ז ם וכן ת״א‬ ‫ו׳פלחין בהון וגוי־ עיר םא׳ ואחרי כן אתרי ביוד וכן סיותר הילל ואחר •צאו נוי‬ ‫עוד מאי נרכוש נ מ ל כ׳ רכוש אינו נקרא לא סה שהאדם קינה סעצשו ורוכש‬ ‫נענין שנ״רכושו אשר רכשגפדן ארס הילל בסשון רב או בנכסים רבים והית‬ ‫<ילל בין נכסיחםנין נכסי אחרימ והס מה ש׳וואלו ממצרים וינצלו אותם •‬ ‫ואפשר לומרולתרץעלראשוןראשוןאשרגשואתלרבותאפילו למי ש ל א‬ ‫נשתעבד בהשוהמ״בכור השפחה ובכיר השב׳ שודאי לא ההיכולחורשויבירס‬ ‫להשתעבד בהםוא״שהלקו משוס שהיו שמחים נצרתם או משיש שלא יאשרו‬ ‫יראתם תבעה עלבונם ומשני כן לא אמילאשר ׳עבורו והזכיר ני׳ לרבות בלגו•‬ ‫אשרבתין העובדים שכולם נכללים עפהס אחר שהיו שמחים בצרתם• עיר‬ ‫אפשר לומר שאמר את הנוי לרבות נוי ואלהיו נסו שסצינו שלקוהס ילדיהם‬ ‫עמהם כפיש ובכל אלה׳ מצרים אעשת שפטים וכאן רסיה לו ה״קנת לאברהם‬ ‫ואעפ' שנתרבו במלת את בענין ט פ ל אין לחוש אחר שהטבה ש ל ה ם א נ ד ו‬ ‫נלויהוספורםםת ל נ ל כ ם כ ת הנוי עצמו ואשר הנוי בלשון ההיא הידיעה לרמוו‬ ‫שהיה עת׳ד לשענדס נתון נו• •דועוספורסס נעולםוכ; השר שלהש למעלת‬ ‫הוא רהנהשרהגדולומ נאמרעליוהתנ׳ןהגדילהרונץ נתין יאיריו ו ה י א‬ ‫נדולסשרו של עשונענין סעלתו וכן נאשר עליו קטן נתתין בג וימ ניוי יגימר‬ ‫זנזת יתורץ ל פ ה נשתעבדו׳שראלנמצרים׳ותר משאר ארציתיהוא למעלת‬ ‫' י י א ל גענ׳ן גלותם שלא׳שתענדו נהם בידפופחות׳ כיסש נענ׳ן נ ה באד‪-‬ד‪.‬׳‬ ‫‪ 18‬־ יפול‬ ‫נ‬ ‫•תג‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ ‪,.,‬‬‫ירדד' «‪'• bv‬‬ ‫״ _‬ ‫׳׳פילינייינם לדביר לבלנדולר‪.‬הבה שינלאוחנומשםעם חיותשבלהטומא'‬ ‫ד‪4‬וצה ונחות הוי ן נכצאי גהמ במשמניה עבדימ מבית פרעה ואינו לנריעיתא‬ ‫אלא ‪;•/‬היאניחענדיסשכל עבר הנכנס שמ איני •יצא עיר משם בבחםהגדיןל‬ ‫י והאדיר בלהטיהם הנדולימ יה‪'0‬ית הוציאנו ביד רמה עיכ שלא נ ט ו נ ת ו נ ל ה י ם‬ ‫ע ש ה ה ש פ ט י ם י ע ל א ש ר ל א תלה הענין נמשענדים ואסר אך* הנוי א ש ד‬ ‫שאין העני[ תלוי‬ ‫י ע ת ע ב ת בהם ק אנכי הוא מנ‪£‬נ׳ הענין שאמרנו‪:‬‬ ‫בםשעבדבכנד כ׳ אפ• ‪0‬׳ שלא נשתעבד בהם נלקה אבלכשהענין חייו׳ בהם‬ ‫מרבה ענין נדול שאפי שה׳שרל׳ עבד אוחו ברצונו ולא כהכרח אפי הכי לקו!‬ ‫ע ' כך ‪ 1‬עוד שלא היה ענין הנקמה מפנ׳ השעבידבלברכ׳ אינו מן הדין אחר‬ ‫׳;נגיר עליהם שישענדואותם ש י ל ק ו ע ל כ ן השופט כל ה א ח ו ' ו לא ׳עשדץ‬ ‫מ ש ג ט אלא משוב שהקשו את ערפם וכבדו את אונמ ולא אבו שמוע מאס ה ל‬ ‫יתיו׳תשלה עט׳ו׳ענדינ׳וחססעצכםנתנוכר״ף םורריבתחלה וימאנו להקש׳'‬ ‫ע ד ששירת הדין ח ״ נ ה להנקםפהפ נקפה נ ח ל ה ע? ועל זח ואעפ' ש ה ק ד ש‬ ‫מאמיהשילאמפנ׳ נןננלר • עוראפש ליידנקטל׳שנאדקראית׳נתיעבדופ‪.‬‬ ‫היינו שיחענרי נהמ יכ; ת״א י׳פלחון בהון וכן א ע ר יעבירו בענין זה וכן ת״א ד»‬ ‫יפלחין בהון ונקט הלשון הזה דמשתמע לתר׳ אנפ׳ שישמע שהכש ע ת י ד י פ‬ ‫לעניד את אחר׳ ואחרימ •בנירו עליהמ את עולמ ועל הבל יתנו דין וחשבון ב•‬ ‫הוי קצף מעט והם עזרו לרעיואמר דן אנכ׳ילהסח׳ חענ׳ן כי הכל ל‪6‬י מעשיוין*‬ ‫אש יעשו ב׳אעפי׳ישניר שיחיו הם עבדיינידאחר׳ידןאנכ׳ ע ל ההוספישיוםיפו‬ ‫ע ל הראוי ו״עכ נקט לשון ד ן ופשפ נ׳ הוא ל אסוניואין עול ולא נחתינזר ד׳נ‬ ‫ע ד שעשו נהם שפט׳יבכסה ענייני'שפרונ צרתושעבוד הקשיכת׳' ויאנחי בנ»‬ ‫׳שיותעל שועהם אלה!‪'1‬ם והוא כשוריטונילאנרהישלא הי ה;זר'לשעבו'נחל‬ ‫וקשה וא״ענ דכת׳ ועבדום וענו אותיאפ לו כ׳ אינו סן הנזרילא ספור מה שיעשו י‬ ‫הם יותר מן הראוי והבשורה לו היא ש׳נקומ נקמת מהם וספנ• כ ן יצאו ברכוש י‬ ‫נ ח ל שכר טרחיועםל כיין שה׳ישלא מן הראו׳־עו אפילויכ׳ אמירן אנכי לבליל‬ ‫דיניירבייומשונייולאאםימכייניגף שהס עניןאייבן נובל לייעל תוספ היוד ש ל‬ ‫יאחר• שרמי לושלאי^אומשםכ״אאחשיובוביימכויוכן א?ל דןאנכ׳ בעשר;‬ ‫מכוהוהעג׳ן משום שכולל דינים הרבה• עוד אפשר לימישלאאמר דין לא דן‬ ‫אנכי שהו‪ 1:‬ענין עומד והוא להראוילו שמעולילא הסיר ידו מעליהם לרעתיב׳ן‬ ‫קודמ היציאה בין כזמן היציאה בין אתרהיצ׳אהוכפ׳ הקבלה דן אנכיהסניד‬ ‫ששיח היוצאייםשם כן עב ה־וצ ספ ויםעו׳בא ויט שהםריואותיויועבשםויכל‬ ‫שש בן נ אותי דיונן״ שמי כל שם ק היאית׳ו' יבכחו ׳צאו ׳שרימס צר׳יוה״נו דנקט‬ ‫אנכי וייא אנ׳ • עוד אפילו דאמ' ואחר׳ ניוד ולא ואתי משומדאחרי פיפלנינל'‬ ‫‪,‬לו שלא יהיה ההוגא'סמוכה להחליהדין לא אחריזמןרב ש׳תעללבהמ יצאו׳‬ ‫זאמרואחריכןלהוד׳עכ׳ם ר>יןכונ\ ו מ כ ו ת שינאו עליהם יצאו; נ ר נ י ש \ ד‬ ‫‪vrwyh,.;:.‬‬ ‫י‬ ‫!>׳‪-.;:‬י‬ ‫עא‬ ‫'לחן הפסח ‪.‬‬ ‫_ ‪-‬‬ ‫מהייירא^מהםוננרימעלתיבע׳נ׳ה עד דםתון בך נשאו חן בעיניהם וישאילום‬ ‫זינצלי את מערים • עוד וילה לו שאיןריבהמכיילחיעלתישל׳שריבד׳ שיניחו‬ ‫אותם לצאתכ• לרעתם היה להתנק מהם על בל אשר עשו ומאת ה' חית נסיכ'‬ ‫לחזק את לבם ואחרי בן ששגלו המטח הראדוילהם הס ׳צאו סעצםס ילק לא ‪1‬‬ ‫אמר •וציאושאו יניחום לצאתזכןהיההענ׳ן ב׳ אעפישקפ פרעה נל׳להואמ‬ ‫קישו צאו לא יצאו הם בלילה אלא ביום לעיני' בולם במש ניד רםה לעיני בל‬ ‫מצרים ו אמר נרכוש נדול ולאאמר נמסון או נננסישהיא הבשורהעצםה‬ ‫'שאיתי משק שיוציאו אעפ'שלא הייה שלהם לא היה נננד‪ ,‬ו}זל נידמ א ל א‬ ‫רכושם איקרואחרשישתעבדו בהן ח״ב׳ן רז‪ 0‬להםכוהוכזה וכמעשה דוב‬ ‫ןניהה בפרק חלק• ובזה יתיישב ביצר ישתעבדו בהם שלא סן הנירדזאלא‬ ‫אתר ששלסו להם פעולם אל חיקם הוה להו כאלו לא נשתעבדו ולתועלתם‬ ‫היה ואמר נרבושנחל לרמוז רמש עצמן סצאנסונקרם ורכוש אחדים נ ה‬ ‫שהואמ^צריסשהשאילום וניזת הים שהיא •ותר מכלם נמו שאמרו ןל על‬ ‫י פסוק ויסע משה וכוישהסען כעל בדחן י ואפשר שזהו שרמז נמלח ואחרי‬ ‫שהוא םופלנ שאין הענין עלמכותסצר׳ם עצבה אלא אחר׳ גן שיצאו ל א‬ ‫נגמרה ׳ציאז‪ ,-‬עד שנטבעו המצריים בים כ׳ שם נאמד ויושע הינ׳ננםרד־‪.‬‬ ‫התשועה נשלמיתינאותה התשועה יצאו מכל ובל נרבושנרול כ׳ הו א ביזית‬ ‫הים במו שא‪7‬ל • עב ענ׳ן הפסוקימ מזח נבא לבאר ענין עשר מנות שהניא ח'‬ ‫על המצריים במצרים ורב׳ יהודה היה נותן נהם סיםנין דצך ערש בא חב ו ה ם‬ ‫דמ צפרדע כניס ערוב דבר שחין ברד ארב חשך בנורות־ ותחלה צר׳ן לעירר‬ ‫מא• שנא המכות האלו משאר מכות אח״כ סדר עשייתן זו א ח ר זו אחיכ למדת‬ ‫היו עשרה ולא מנין אחר אחכ כה ענ׳ן רי׳הודה זל לתתבהן סימן זיל קרי בי‬ ‫רנ הוא והכל יודעי ן אותם ולמה ל׳ סיםן • ואח״כ שעשה סימן נניתיבות מד?‬ ‫ראה לחלקם בךיניאיתיות נניתינות האיור' נאתרונה • ולתקן ענין זה נקדים‬ ‫הקדמה אחרת ובבי רמזנוצד מהממנישראו׳ להבין סהראההקינה'ו להוריד‬ ‫ל׳ שר למצירימ נתיך בור הברזל והדבר ננור מאתו ׳תיבמו שאסרו ?ל עתיד ה׳ ת‬ ‫יעקנ לירד למצרים נשלשלאית של נרזל לקיים מאסר נין הבתרים לא שה'‬ ‫הורדו גכנוד נ ת ל ‪-‬ראה שנזרת נין הנתרים שאמר לי הקינה נר •היה זרעך‬ ‫היה ראו׳ להיות נפצרים ולא נםקום אחר וצריך לידע טעשא ‪0‬א׳ י עוד ׳שדל‬ ‫פהיחטאילהיית בפיפיםיםשוענדים ומעונים תחת סנלותפצר׳י׳ותר משאר‪.‬‬ ‫אימות פיה עוד אם הנזךה אמת החרצית שקר ביון שהיה!זדה ם‪:‬לת הטרי ין‬ ‫^‬ ‫שהסצר׳ם״צתענח נהם רענו אותם לםה הניא עליהם ב ל ה‬ ‫ובלהצריתאשר ענדו עליהם עדי שכלם ה ל ט לאבדין ילא גשאיסהס שריד‬ ‫ופליט במו שאמדזחזל שנזמן שהמצריים היו נטנעיס בים נ ם אותם•‬ ‫שחעגםצו;נתנו חוג איש באחיו ואיש נרעהו ולא נעאר םהם משתין בקיר*‬ ‫* ‪ . .‬גננו ׳‪-‬־ י י‬ ‫י ׳**‪*58‬‬ ‫‪ *^4‬יי‬ ‫׳‬ ‫ס כ י ח‬ ‫‪n‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫סיג ‪eva‬‬ ‫? ט ו שאטי־ו כ׳ ה' נלחם‪ .‬לי הט בםצר׳פ נסו שהיה נייחס קם‪ .‬אליו חילז‪ .‬נ ל ח ם‬ ‫איחס שבמצרים ולא; םעט מזער ל א בניר נ ש א ת סהנה סכל לזדזשין‬ ‫מךבתהוא ער שאזל שפרעתבלבד נשאר סן הנקבע׳' יחלו וסלןבגנוהוהוא‬ ‫־יאטו־ ה?ר׳ז‪.‬להס התשובה נ׳נדעו אח מעשה היהגדול אשר עשה נסצךייואם‬ ‫י ״ י יי ל * ' י א ל מולדתו‬ ‫א ת א במצרים נשאריבמקומיכשאר ארצוילמה‬ ‫ו ס ל ו עליהם אלא נרא' בי נשארו םעט סהרבה ואעפי שאפשרלימר י ס‪6‬נ*‬ ‫חבושה ש ה ל ן עט כל שריו ועבדיו וחזללק מכל טוב ובלם נט‪.‬בע‪1‬אפ"ת ה י ה‬ ‫לו לשלוח להם כזהוכזה היח חענין אין ניד׳ עון ופשעודא׳ היו סקבל׳ןאותו‬ ‫ב י ו ן ש ה ו א ל א ח ט א נ ם ׳ ת ת ס ז ו ׳ עול נ ל ם ן ד י ן ו נ ר ט ן ד י ן א ׳ אפשר ל א נ ט י‬ ‫מצריט שנשארו אלא נמצולחשאיןבחרגיט פחותים וחגריטופסחיט ועור׳ם‬ ‫נעורים סכל טוב כ׳ אחר שעבר עליהם כ ל הטבות ההםובפרט מנתבכורוית‬ ‫? ו ל א ה י ה ב י ת ש ל א ה ׳ ח ש ט ט ת ו א ח כ ו ׳ ק ח ששטאורתרכב בחור וכל רבב‬ ‫מצריט ודאי היו •ותרמששיט רכוא כד׳ לחלחם עם ישראל להחזירם אליהם‬ ‫וכתיב לא נשאר טהט ע ר א ח ד א ח ד בל זח טההשארות‪.‬׳שאר טארץ טצרינ‪,£‬‬ ‫ודאי ארץ טצר׳ט נאבדה לגמרי בטבת עני( זה שלישראל הטוהשר שלהב^‬ ‫ו״טה פשעם וםהחטאתם שהניא עליהם הרעה הגדולה הזאת אחר שטטנו׳‬ ‫אל*‬ ‫נגזרת הגורת שישתעבדו נהם השופט נ ל הארץ לא יעשה םשפס‪•.‬‬ ‫ו ד א ״ ת ח ם ם ש ס ו ש ל א ל ה י נ ו י ת י צ ו פ ה ו ט נ ׳ ט ע ד סוף כל הלורותוהוא‪ .‬ראדכ‬ ‫שהיה טוכרתהענ׳ן הזה שירדו ישראל לסצר׳ס ולבלות‪ .‬הםצריםבענין זרז‪.‬‬ ‫והכל בדין ו פ ט פ ט כי הוא א ל אטונה ואין עול י ידוע הוא ב׳ כל העולם כלו‬ ‫ל א נברא אלא כשביל ישראל שנאיבראשיתברא אלידיטגמבירייוירישנקראו"‬ ‫ראשית שנאיראשית תבואתה ו׳שילא נבראו א ל א בשביל התורה נטצאו כ ל‬ ‫העולפות כלט וכל יוטביחן תלוי על קבלתהתורהבפו ‪ hfnv‬׳וט תשש׳ תנאי‬ ‫התנה הקינה עם םעשתבראש׳תאפישראלסקבלין את התורה יום ויבסיון‬ ‫זכויוכןכתיבאטלאבר׳תייוטטולילתוכויוהיא התורה שנאי והגית בו י ו ם מ‬ ‫ולילהואיכנתינתהתורהה׳א הכרח לקיוט העולטיתוטתנתטובת כטתנרן‬ ‫התורה אינה נתנת אלא ע ' יסודץכשא‪1‬ל;'טתנות טונות נתן הקבה לישראל‬ ‫וכלםעי׳םורין תורי ואיועת• והענ׳ןהוא שאין ראוילתתםתנה טיכ״וםעולת‬ ‫א ל א ל ס ׳ שיכיר בה ויהיה כדאי ו ח ש ו נ ל ק נ ל א ו ת י ן ם ן ה ח ן ו ט ן הראי׳ י ע ל כ ן‬ ‫באין על׳ו ׳םור׳ן קודם אם קבל אותן בסבר פניס״׳פות נשב׳ל אהנתהטתנת‬ ‫יאט נועט ניסורין אם כן הוה לי כנועט נםו־ונה ואין ראי^ליתנילי כיון שאינו‬ ‫מניר בם עלתה וגדולתה ובזה יתבאר ה כ ל בעתי« הטבת נ ח ר נזרעו ש ל‬ ‫אברהם להיות לו לעט טגילת טפנ׳ שטצא אותו אהוב נאטן כט״ש וטצאתאר*‬ ‫לבבו נאסן לפניל וסשום אתבתו ה ג ח ל ה ראה נהם להנתיל להם תוריוםצור*‬ ‫ו&ז־תק״פ העולפ כלו בכללו ע ' נשומרס התולה והמצות • וקולם שיתן ל ה ם‬ ‫י וזםדת‬ ‫ • ‪ . . .‬׳ ״ ‪.‬‬‫י ‪ 1‬א‬ ‫א‬ ‫י עי‬ ‫‪.‬‬ ‫לחג הפסה‬ ‫אפרי! ‪)1‬תירה ובל׳ שעעוע׳י רצה לצרפם וללבנם 'ולהכיר ם ה נ נ ל פיג גניי"‬ ‫• ס ו ל ת לזקק אותם בצורף המזקק אה הנסף נתין הבור ובן נאם' לניר הברזל‬ ‫זלאד׳ ל ה ם השעבוד יהפנו׳ אלא שבשלשת ים׳ אפילה מתובל הפושע ם‬ ‫והמורדים ופר׳צ״שראל שלאהיוראוימילקבלהתוריםחופיאפותינהיובמשה‬ ‫י עברו וכלהנשארייכלםהיוטנוקייומשופ׳ןסזוקק׳יכנסףסזוקק־יענשיו מתון‬ ‫זז׳סירין שעברו עליהם וקבלו אותם בסבר פני' יפות כדי לקבל התיר ראו׳יהם‬ ‫ל ב ן במ״ש ו יסנץשכןהיה שכן אמר להם משה בםלאכות ה' ב ה י צ י א ן א ת‬ ‫ו!עםממצרים תענדוזאתהאל*ם ע ל ההר הוה וזה ה ו ד ע להם תהלהלואוון‬ ‫אם ׳ עםדונבטתונס לקבל היסודי! כשמתה ובסבר פנים יפות לאהבת ה ת י ר ה‬ ‫אשרהם ע ת י ד ן ל ק ב ל ובור**׳ ש כ ן ה י ה י ה א ס י נ י ושסחו ע ל ד!ענין ועל‬ ‫הבשורה וכםיש ויאמן העם וכויזיקדו דשתהוו עלנשת־ת נתינתהחורה ושםתו‬ ‫למפרע עלכלהטורח והשעבוד שעבר עליהם אחרשעת׳דין לקבלהתורת‬ ‫זעם קדוש כזה רארם הס לחח להם התוז־ההתמ׳מה עמ הרועיהנאםן שעליתי‬ ‫שד״עה‪ :‬וזה היה סבת ׳רידתמ למצרים להוציא הפרי הזה וכפי זהנמצאשסח‬‫שינלה המכה לאברה א ע ה ידע תדע ובו' ל א בא להודיע לו הצער של השעבז'‬ ‫דאם כן מה תועלת היה לבשר לאברהם צרת בניו תלותם אלא מ ת ו ן צררו‬ ‫השעבוד ה ו ד ע לו בשורת נחיניהתורח ב׳ אא זה בלא זה כסיש ורםז לו באוסרו‬ ‫נריהיהזרעך בלומר אינודרןקיוסוהעסדה א ל א ד ד ן ; ר ו ת בארץ א ח ר ת‬ ‫לתועלחם לצרפם וללבנם ואחריב! ׳צאובדבושנדולכלום' ל ת ו ע ל ת ם ה י א‬ ‫הגירות והשעבוד ב ״ צ א משפטם לאור • זאברהס נביא היה ובודאי שנודע לו‬ ‫הענץ נאשר היהואבבשורה טובה היא לו וזהו דנתי בתר הב׳ואתה תנא א ל‬ ‫אמתין בשלמ אחר שאתה יידע הדבר הזה ושבנין עתידט לקבל התירה ולא‬ ‫אחיייפס נאומה אחרתתבא אלאבותיןבשלס ואיחכ בשרו שיבאי לארץ יירשו‬ ‫אותה כדכת׳'ודיר רב׳ע״שיבו ה נ ה ‪ :‬ואין להקשית לפי זה למה היה הענין‬ ‫במצרים יותר משאואדצויאחרשאיןהעניןאלאלקנל׳פור׳ן ילצרףיללבן‬ ‫נ ב ל מקום חיהאפשרלה׳וחדביחשובוח בדבר חדא שזה הדבר לא היה ראוי‬ ‫להיות נארץ כנען עצמח שאחר ש ע ח ׳ ד ! ל׳רש איתה ולקחיאותמ ל ע ב ד אין‬ ‫דאו׳ שישתעבדו הם בהם ת ה ל ה כ׳ ׳באשו בעיניהם ויקיםו עליהם באיש אחד‬ ‫להכד׳תס מן הארץ אחר שהכ ע ב ד ם םשועבד׳ס ילא היה ל ד ם סקים להרים‬ ‫ראש כ ד שיפתרו ויראו מהם כמ ש תפל על׳הם איפת' ופחד זאח יעיד שכבר‬ ‫נגיר ע ל כנען עבד עבדים •היה וכוי וכיצד יהיו עבדיכ שולס׳ם ע ל אדינידם‬ ‫ואעפ׳ שידו שם זיאיסית אסיר׳ וחת׳ ופריז• התיר וה׳נוס׳ ונוי בלם היו בני‬ ‫כנען בדכתיג יננען ילד ינייועל נ ן נקרא כל אי בשם ארץ כנען א ע פ שהיא‬ ‫ודה אימן השבעה מםנ׳ שכלם ירע כנען היו ואיכ לא אפשר להם להשתעבד‬ ‫בארץ כנען עצמה החח ממשלת איזה מ ל ן שיהיה מן הסנה שזכרנו • יאחר‬ ‫שהשעבוד‬ ‫‪,,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫‪,‬סרו‬ ‫היופ‬ ‫שהשעבוד צ״לבח״לאין לנו ארץ קרובה לה בארץ מצריינטו שאפישהייפצרע'‬ ‫לארץ ׳שריהשניתכנר רמזנו ל פ ע ל ה שהיה העגין למעלת •שרל‪ .‬שאין ראן׳‬ ‫‪.‬טישתעבדו תחתמלךגרוע ופחות ב א ‪ .‬ת ח ת ‪ 6‬ל ך א ד י ר וגדול‪ .‬ופרעה באור־נו‬ ‫זםן היד סן האדירימ עד שהיה עושה עצמו א ל ד ונפלט אחר ה ר ע ב ש ב א‬ ‫ל כ ל הארצו'ובארץ פצר׳יהיהלהמשנתעלזדבסעלה נר^ייה • ע ל ט ל ס שכולם‬ ‫חיו צריכין אליו ונתעשר עושר מופלג כסו שימצ׳טץכל הארץ ב א ו מ צ ר י מ ה‬ ‫וקבץ כל כסף וזהב מן המםלכותוכלזת‪,‬היהלתועלת‪.‬ישר ‪.‬ךיותם משועבדים‬ ‫ווחת פלךאריר וגדול ושימצאו ממון רב כשיצאו‪.‬כתשי‪£‬או ברכושנךול ‪ 1‬זאת‬ ‫ועוד שארץ סצרים היתה מלאה גלולים ושקוציםפלל^אר הארצווד*ובמעש‬ ‫בל הטומאה שבעולם נמצאת ב ת ו ^ ה ‪ ,‬ע ד ש מ ‪ 6‬נ ז כ ך ל א ' י ח ד ד מ ר ‪ .‬ק ס ב ה ע ט‬ ‫מ ר ע ה בתוכה כמש כצאת׳ את העיר וכזואכ לא נמצא נזה כור הבתינ' והנסיון‬ ‫לבחין ה ע ו מ ד י ם א ד ו ק י ם ב׳ראתהיובאשונהואמ׳ שעומד נ ת ו ן הפסילים•‬ ‫ו ה א ל י ל י ם והטומאה רצוצה מ ל א ה מ כ ש פ י ם ו ל ט ׳ ם ו ל ה ט י ם ש ו ד א י‬ ‫צריך אסונה^רולה למאוס ברעילבחודבטונ ימי‪ .‬שיוכל לעמד עליו ראוי היא‬ ‫ל כ ל ט ו ב ו כ ן א א ע ה ל א •רד למצריםכיאלהיותו׳ודעכלטימאורת׳הט ומכיר‬ ‫בטיב גלוליהס ילהרחיקס מעליו באמונתו השלמה שהיתמאמיןוהוא היה סי'‪,‬‬ ‫לבניו שירדו נם הם'שם ויכנסו בשלום ויצאו'בשל ומכליה היה מתעליוםחגדל‬ ‫השם הידול שאחר שירעו והכירו כל הטומאות והשקוצים הניחו הכל והלבל‬ ‫אחריי ומפני זה היו ראויים לבל טוב וחסד שעשה ע מ ה ם ונתן ל ה ם ה ו ר ת ו ‪.‬‬ ‫בשמח גדולי והוריו־ להיאתהסן יהגיז את השלו וככ יכיל הס עשי חסך עמ ה?ו‪,‬‬ ‫ל צ א ת מ תין ההפכה ילכקש אהבתי ויראתו וכהיא זכרת; לך הסך נעיריל וגומי•!‬ ‫לכתך אתר׳ במדבר ואלו היה בטקיס אחר לא ה׳תה נחשבת א ה ב ת ם ‪,‬לאין‪,‬‬ ‫וקרוב לזה אסיבסיהזוהיר ע ל פיוישמע ׳תרווזל בשעחא דאתא משה ל פ ר ע ל ‪) .‬‬ ‫וא״ל אלד׳ העכרים נקרח עלינו פתח ואס' ל א ידעת׳ את ה ובעא ק ב ה ד׳תיקר‬ ‫שמיה נארעא כמה דאיהו יקרא לעילא כיון דאלק׳ ליה ולעמית א ת א ואוד׳‪.‬‬ ‫לקיבה ואסר המצדיק ונו לבתר אתברואתכפיא ההוא כהן דמשתמש תתות׳מ ‪:‬‬ ‫ע ד דאתא יאיר• ליה לק״בתידא הוא כהן און םטרא א ת ן א דא׳הו סטר שמלא‬ ‫וכי וכיון דההוא סלך יכהן אידו לקיבה יאתנרי קסיה כדין אסתלף ק ב ה ביקרי' •‬ ‫ע ל כולא ע׳ליא ותתא ועד דאסתלק קכ ה ב׳קריה כד א י ד ן א י ל ׳ ן ק ט י ה ל א ‪.‬‬ ‫אתיהיב אורית'לבתר דאוד• יתרו יאמר עתה ידעתי יגי ברוך ה וגו כדין אהתלם‬ ‫ק ב ה ביקר׳ה ע׳לא יתתא ילבתר יהב איריתא בשליטי דשלטנו ע ל כולא עכ״ר‪1.‬‬ ‫הנה עיניך רואית שכלאלו טסיבות סבב מנת הםבותיו לגדולת ש©י ה ג ד י ל •!‬ ‫ולקדשו בעילם שכולם ידעו ויכירו כ׳ אין זולתו ובלתו ואפס מבלעדיו‪.‬ופינה ‪.‬‬ ‫נמשך נדולה ומעלה לעמו ישראל בקבלת התירה שנגלה להם נ ה ם ו פ נ י ם ־!‬ ‫‪ ,‬נפנימ ראו את כניד היעל׳תס וראתה שפחת םה שלא ראה יחזקאל ואלמלא‬ ‫לא‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫לחנ ח‪4‬סה‬ ‫*‬ ‫ענ‬ ‫‪ * V‬נ«ד« ונזקקו בכור עיני נתיך ארץ הצרים לא מיו הם ראויס דיניי הככיר‬ ‫זזזהנם ליא חיה םתקרש שש כסו שנתקדש בהפנח בפרעה ונבלי תיליי ‪cfi‬‬ ‫וסנה לי׳ר׳דת ישראלי לסצר׳טיטזה נבא לעני( י מבית עם היית שנךנזרה‬ ‫הכסתויוובהתבארסדרהייסכיתיכינתם׳תוי־ץהספקנעה' • פציניבענין‬ ‫•הסכות שנלקו הד יסודו' והס יסוד האשו׳מוד האי׳ר ויסוד המים י׳סיד העפר‬ ‫והעני[ היא שרצח הסנה ייהיד׳ע נדו דתי יםעליתי אין הוא שלי׳ט נבלי ועיש י‬ ‫‪,‬כחפצו ורצונו בעלייניםונחחתינ׳ם י‪ /‬ו לינדו היבוסית י ה מ פ ש ל ה לפטום‬ ‫הסירככ וליהרכ׳ב הפשוסגםו שננאר נעהיוליקית הד יסודות אליו םצינו ני'‬ ‫סכות י כיצד לקות המים םצ׳נו בעני[ היאור נדם וצפרדעים הנה הסיס שהם‬ ‫©שוטים הרכיב איתםישרץ היאור צפרדעים ‪ 1‬וממים נעשה דם ומראי א י ן‬ ‫‪ A‬שיטות הדם בפשיטות חמים םכםה סבות א חב חזר חםורכב ונעשה פשוט‬ ‫ברצונו •ו שהדמ נעשה מים ואפייהצפרדעים נסיני אחור וכל ם ה שהטר׳ץ‬ ‫וז׳אורלאהשר׳ץ וחזרוהמימלפהשה׳וואעפ'שנשארו צפרדעים נתיך‬ ‫ייאור לא כל בן בפו שהיה אלא מהמ נשארו במ״ש רק ניאור תשארנה ומהם‬ ‫וזזרו למת שחיו מתולדת המיפ ?י פלת רק כן נראה כ׳ אפי' ביאור לא כולפ‬ ‫נשארואלאםקצתסוא׳ןלומרכ׳לאנשאריאבלמתי טהרי נאמר יתבאש‬ ‫הארץ מכלל טהיאור לא כאש אלא כל מה טיצאויתיצה לו מתו כמו שנאמר‬ ‫ויצברו אותם חסרים חםר׳ם והוא חיה לפוקה ולמכטול לפרעד! ולמצרים‬ ‫ושורתהר]נתןככתאחר שהזרםדבות טאטר העתירואלה' ובו ואשלתה‬ ‫את העם וא חכ חזר םדבורו לכן נטארו ם ה ם לטיכים בעיניו ובעני[ ד! עריכ‬ ‫^ כ שחירפדבירו חית מן הדין שיטיתי כולם ובאש מצרים אלא טהיזז ל ה ם‬ ‫י הנאה ני־ולח בעורות ילבן כת׳ילא נשאר אייבענ׳ן הארבה ל א מתי ונשארו‬ ‫בארץ אלא פרתו כולם ונתקעו בים סוף כדכת׳ב לא נשאר ארבה אייכיייאפ׳'‬ ‫המלותיסספני שלא חירנאןםדנורושלאהבטית ל ה ם דבר ועוד ש א מ ר‬ ‫הטאת׳ להילףכם ולכם וכל תכונה חיה שיודה כסו שאסרנו אנ סצינו בענין‬ ‫הסיס שהרכ׳יהפשוט והפשיט הסורננ כם״ש י עיר פצינו בסופת האישלעשת‬ ‫לפני פרעה נענין הפסה לנחש שהחזיר החסם ל נ ע ל ח׳ וטנעלח׳ החזירו‬ ‫לדופם יאחד שנעשה נפש נעשה פטה;יעיד הפליא לעשית ל ת ת נח נ ע ל‬ ‫ה׳ לחטט כהיותו חטט כפו שנתונ וינלע פטה אהרן ונו בהיוותו פשה בלע‬ ‫טסיתםיהחזיקסיעס את הסחנה יהנה כסה נסים תכופים וצרופים זה ל י ה‬ ‫והכל להודיע אין יש לו היכולת בכל הנבראים לעשית כרצוני ואן‪ .‬על פ׳‬ ‫שחרטוס׳שצר׳ם רצי לעשית נם הפה בלטיהם כן לא הועילו לעשיית הכל‬ ‫בשלמות עד ש״עכהות ואסרו אצבע אלים היא ו לקית העפר מצינובענין ‪,‬‬ ‫הכנים שנא ויןאת עפר הארץ נ ם מכיתהעריג״היאמעניןלנןוית הארץ‬ ‫• נ ש ל ח ו בהם נחש׳ס ועקרבים וכל זוחלי ע*ר בערבוביא! לקויהאש השחין‬ ‫והובר‬ ‫ןו‬ ‫ו‬ ‫יח א‬ ‫; הוד ‪avi‬‬ ‫והדבר ני כולם םחפיפו״האש השחין פ פ ׳ ת ה ה י מ ן ודונו מידהישוון ב»*‬ ‫האדם ומקריח אותו« לקות חאו׳ר • חברו והארנח והחשן • נולים חם באייר‬ ‫י השמים ונבזי זיקות םהם מצ׳נו ש ח י ד ת עלי נדחו ש ה י כ ו ל ת ביו הבורא'‪fn‬‬ ‫בצפרדעים אמר העתירו אלי ה' ויסר מעזי׳ הודח עב שנידו'ייהםיר י ב כ נ &‬ ‫אמר אצבע אליהים היא י ןם בערוב א ט ר י ע ת י ו ו נערי • נענין האש נא ול*‪1‬‬ ‫׳נייו החרטומים ליעפוד ליפני משה י נענין הנדר והארנהאמר חטאתי ליה'‬ ‫נםצא שיש סתקדש ע׳ הםנות הלה זהס הם שנרטו רעה ייעצפן שהקשו את‬ ‫ערפם ולא אבו שמוע • אבלי צרין לידקדק עדין נ ׳ בוימבויהיה מספיק ייענין‬ ‫זה סבה אילינלי יסוד וליסה הוצרנו ניאו נינכל אינם אריך ליחת ל ה ם פ ד ו נ•‬ ‫ראוי היה שיליקו כענ׳ן סדר היסודות אם פליםעליה ליפט ה והם אש אויר טיט‬ ‫ע פ ר • או מלמטה למעלח •וחם נליקו טיס עפר אש אוירוצריך לתת טעם‬ ‫ויסדר זה• ואפר שהתחיל נמים ועפר תחייה שהם העומדים ליפני נג• ה א ו פ‬ ‫וקרובים אלייהס יותר והקדים הפיס ייעפד משוס שהיה עושה עצםי א ל ו ד ז‬ ‫נ ד נ ת י נ ליי יאור׳ ונויושבר זרועו ובהח עין ימינו חחזיח והכה נ ו נ' ס נ ו ת ‪ fcn‬׳‬ ‫וצפרדע ליחוד׳ע את ןבורותיו חחליח הודיע איך בידו ליעשות ביהפס' בנוש*‬ ‫א הסיס דה וחרם םים אליו שותין סיםואליו שותין דם דבר חוץ סן השנלי וחוץ‬ ‫מן הטבע וכפו שחחל׳ף הסיס לדם נ ן החליף השר שעלייתם ואין םוחה נידו‬ ‫לעשות כרצונו ־ אחר הכותו את היאור נשלמות והיא הבאה לפיס עצטן הוד‬ ‫והכה בהן ומהן ל׳ושב;אארץ ואיענ שהסכה האי היה ניכ ליושבי הארץ כ מ ש‬ ‫ויחפרוכלםצריססביבותוכו״אפהההבאה ע צ ם ה ל א היהכ״אליאור עצמו‬ ‫וכן נראה מחפסיקימ למדקדק בחם כ׳ לאחזכירארץ מ צ ר י ם ו ל א יושג׳»־ן_‬ ‫בסבת הדם א ב ל מבחהצפרדעים ח י ת לכלארץ מצרים כמש ו ה ע ל א ת‬ ‫הצפרדעים ע ל ארץ םצריס •• אחיכ הכה את עפר ה א ר ץ וכוי שההכאה היד!‬ ‫ל ע פ ר עצסי ונמשך סכני הבאילאדיולבחסיכםושנאיותח׳ הכניבאדםובבהםת‬ ‫וההנאיהביהית' ל כ ל יושבי הארץ כסו שנאי הנני םשליח בך ובעבדיך ובעפף‬ ‫וכוי‪ :‬אחר לקויבילו לקה יסוד האש להיוחו סוקדיותחלה הכח לחוץ םהם שתי‬ ‫הבהמות כדכת׳יבסוס׳ בחפר׳יוכויאחיכ הכה ע ל האדיועל הבהמי• אחכיחכדץ‬ ‫ליסוד האויר וחחל' הכח לחוץ םהם והס אשיבשדה ולא יאספו הביתה א ח כ‬ ‫ומלאו בתיךובת׳ כלעבדיךוכוי־נמצאוחיםכותביבכליסורלצורךהאינרועמ‬ ‫מחברתיוהוא לרחם עליהם אולי ישובוכענין שנאי אדם כ״היזת בעור בשרו‬ ‫וכוי • הבי האחרים חשך ומנת בכורות הוכרחו לתועלת ישרי כםישיהו ע נ י ך‬ ‫א' לסבת המכותומנינם וסדרן • עיר ענין אחר אמרו שרצה ה מ כ ה ל ח ח נ ה נ‬ ‫עסהם בדרךתכסיס׳ םלוכח כדרך שהמלכים נלחסיס זדו עם זח ר א ש מ ח‬ ‫‪,‬‬ ‫תיאור וילאו למצוא מים לשתות ־ אחכינאין בקולות ובקול׳ קולויבקול קרנו'‬ ‫להשפיע‬ ‫עד‬ ‫לזע ‪W t n‬‬ ‫י‬ ‫לאשט׳ע את «ע‪ 0‬להבח׳לס ש׳טהדו וירעצו מקילים נ ן ת פ נ ה תניא ע ל י ה ם‬ ‫א ח ה צ פ ר ד ע ' שהיו םקרקר׳יננל מקוסואפ' נ ח ד ד משכנם וליא היד! אפשר‬ ‫זיהם ליישן מקולי צעקת קרקורם ו א פ י ה מ י ם שהיו שיתי! נעש׳ן צפרדע'‬ ‫וסקרקדינתוך םעיחס כטיש ובכה ובעםך וכוי • אחכיעושיןסחפורוחתחת‬ ‫הקוקכד׳ שלא ׳מצאי םקוס לימת נ ן המניה ח נ ה את עפר הארץ ונכלי םקיס‬ ‫שחולכ׳ן מחמלא׳ן מ י ם האדם והנהמה ואין להם טנוחיוחשקט^אחכימתירין‬ ‫היות רעותואנש׳ רשע והולל׳ם נד׳ שינו נהם ס נ ה רנה כ ן הקינה ש ל ח ל ח‬ ‫אתהעדונערנוניא מנלםינ׳ משחית ונכנסו ביניהם לאכול בהסכרצונם •‬ ‫אחיכנזנעבהס׳דהםלןושדו ל ח ש ח י ת נ נ ל פ ה ש ה ו א ח י צ ת ל ה ם נ מ ק נ ד נ‬ ‫הנהםוח נסוס׳' ומסל׳ ‪ vf 1‬הנח •דה הויד! נמקנן אשר כשדח וכוי‪ :‬א ה ב‬ ‫נ ת ע בהם עצמו בח׳צ׳ם ובליסטראות וזהו השחין ששלח פיחננשן על כל‬ ‫ארץ מצדים יהיה לשחין פורח אבעבועות׳ הנרדזחארבח והחשןהיהםאת‬ ‫השית להאריך להם והכה בעץ השדה ובעשב הארץ שמא ישובו • והחשך‬ ‫ה י ה לתיעלתישר שיחפשיבסטפינ׳הם דראו היכן נתונים כליהם יתפציהם‬ ‫ש ל א יוכלו להכחיש להם נם שיטיתי פושע׳׳שראל ומחוסר׳ אפנת ושאינן‬ ‫כדא׳ן להנאל ו אחכ הניא עליהם סכת בנורות וה־א המכר״‪ .‬אשר נ נ ע ח עד‬ ‫ל נ ס ונח הודו נעיכ ושלחו את העם והיא היתה חחלח המחשבה סיף הםעשת‬ ‫ג ם י ש ו ה נ ח ל א ש ם ע ת ע ד נ ת הנחדרךאחר ל ע נ ׳ ן ה ם מ ת יסודן ו עיר נוכל‬ ‫לוםר דרך אחרת לענ׳ן הסכותוסנוס סג׳נס וסדרם יטעם לםה לקו המצרים‬ ‫נ ה ם ונאסר שניי[ שישראל עת׳ד׳ן ל ק נ ל ׳'הדנריח ונהם כללוח התוריכולח‬ ‫דציזל׳ראס תחרת נ׳יםנית שאס לא׳שסריס י׳ק׳סי איחס עליתי ילקו כעשר‬ ‫סכותבסקום׳יהדברותחהושנאינלהםחלהאשר ש ס ת י נ ס צ ר ׳ ם ל א א ש י ם‬ ‫על׳ךוכיינתנא׳ אס שםעתשסעוכויוםכללהן אתתשוסעלאושאם חיי ל א‬ ‫׳שסעו ילקו בהם חו ו והנח א ת העבד כ ד ש י ר א ת בנו ויפחד עד לץ תכד»‬ ‫ופת׳ ׳ ע ד ם יכו' יד!כל ל ת ו ע ל ת הבן ו ו א פ ש ר לסדר ענ׳ן דזסכוחנענ׳]׳'‬ ‫הדברות זה מ נ ד זה‪ :‬הםכה ה א ח י א ם נ ת ה י א ו ר ש ה ו א א ל ד ש ל פ ד ע ת כ ס ש‬ ‫ל׳ •איר׳ ומיראה להכוח כו תחלה שידעו שאין םפש באל״דות העסיס כ׳ כ ל‬ ‫אלד' העסיס אל׳ל׳ם יכננדזח צוח לישר עסו אנכ׳ ח' אלד׳ך אשר היצאתין‬ ‫שייכוליתב׳ד׳ לעשות כרצוני בעליונים ובתחחיגים• הסכת הבי ה י ה נ ם כן‬ ‫נ׳אור להוציא את הצפרדע׳'לחורו(! כ׳ סן המים הפשוסימ עשה מהם מירכי‬ ‫להשח׳תאיתם יאתאשר קיו סן היאור אשר בטחו עליו לעשותענבי' ויעש‬ ‫גאוש׳ס והעלה להם סשחיח׳ם לחשחייבהם עד כלח ואחכ הראה לדם שא׳ ן‬ ‫נ ה ם תועלתבכל אלים אתד׳ם פ׳ אדרבא נהפך לו לםשת׳תיכננדזה א פ ר‬ ‫ל א •חיה לך אלים אחרים ומילא תשתהו להם ו מ ש א י ן בהם תועליכלל אשר‬ ‫ל א •רעי מצד עצסן ינ‪ 0‬הסב אין אותם ס״שכ ח' אלדיך כ׳ היא פיקד עין אנו'‬ ‫על‬ ‫ג ‪19‬‬ ‫ים נ‬ ‫ס ד ר ‪V-BVH‬‬ ‫‪ Sjr‬מ י ם וכוי ועושה ה ס ו ל א ל פ י ס ו מ ' ‪ :‬המכה מ ' רך «‪ h‬ע‪6‬ר הארץ ‪b'to‬‬ ‫בר׳ה פחותה מכעדשה להרארנח שמו הגדולשהוא סהוהכלי זזהויו'ומשניו! •‬ ‫על־הן ‪ 1‬ר‪!£5‬ר׳מ הורו עלי זח ואסרו אצבע אלים חיא כנגד זה צ ו ם לא ת ש א‬ ‫א ת ש ט ז ז א ל ו ׳ ך ר ‪ /‬ו ו א ו ח ו א ע נ י ן מ ל ל ד ב ר י ם חרבחכםושכיארחי בחבור •‬ ‫סוכרת ע‪.‬־‪ -,‬שכתבת׳ והענ׳ן הוא שצריך לנהוג כ מ ד גדול ועצופ בשמו חגרול‬ ‫‪ 3‬כ ל צ ד » י ה י ח י ו המכה הדי שליח בחם את הערוב סכים וכמו ש ה ם םערב׳ן‬ ‫קדש וחולי וטמא וטהור כך הביא עלייתם ערבוביא שלמ׳ניםשח׳חיילחשחית‬ ‫בחס ובישראל שהיו קדושים וטנד׳ל׳ן בין קדש לחול ובין טסא לטהור נאמר‬ ‫בחס והפלתי!״ומההוא את ארץ!שן אשרעמ׳ עומד ע ל י ה לבלתי ה י ו ת‬ ‫שם עיוכ יבייכנגד זה צוה להמ את השבת ש׳בד׳לו|ב׳ן ק״ל כמ״ש ששת ׳ם׳ם‬ ‫ותעבוד וכייויוט הושכח להיאלדיך ומי ו ה מ כ ה היה דבר במקנדז וכויונאמד‬ ‫ב ה ועימת׳ פדות בין עפ׳ וכויוענ׳ן המכה הזאת מיתה חטופח שבין לילח חיה‬ ‫וביןלילת אבד ומשתלחת כעולם לאבד אתהרשע׳ם ולקצר ׳סיהם ונכרת׳ם •‬ ‫בחצי יפיהס והרשעים םתיסר׳ם בח הרבח •!כנגדח ככור אב ואס שכתוב כת‬ ‫ל מ ע ן יאריכו! ימיך ומכלל חן א ת ה שוםע לאו • עוד א פ ש ר לומר ש ה ר א ו ן‬ ‫להם פרטיות השגחתו בסהשהצ׳לאת מקניהם מן ממוחוהפלהביןםקניהפ‬ ‫למקנה מצרייואס ע ל ח ״ הבהםויחס והשגיח הצלתו עליהם כיש לחי׳ השוםר‬ ‫מציתו וחוקיו שישמרהו ויחיהו ויםדהו םכלצרוזוםכל נזק ׳צילהו ואורך‪.‬‬ ‫׳םים׳שב׳עהו ו המכה הוימכת השחין והיא תגבורת הדס ויתרון החסימו' ומי‪,‬‬ ‫שישלו המכה הזאת הוא נחבא בבית כי אינו יכול לעמוד בפני בגי אדם כסיש‪:‬‬ ‫ולא יכלו החרטום־פ לעמד לפני טשוז ונוי כנגדה אסר ליא תרצח »חי!רו«‪1‬י»‪.‬‬ ‫חייב גלות ואינו נראה לפניבנ׳ אדם אלא כלוא ועומד ש פ ‪ :‬עידאפשרלומר‬ ‫שדיחטוב׳מ נםת׳ס ואימהם המצורע ואעפ' שהוא ח׳ נקרא ס ת וכן ה ה ו ר ג‬ ‫במזיד אע‪ '£‬שהיא ח׳ כיון שהוא עומד למות כמת רמי ומת נקרא כמש התנא‬ ‫עהוםוף מטיפיך ׳טיפוןוכיון שהיא כן ראוי ש׳זהרומן הרציחה ו המכה הזי‬ ‫;‬ ‫שלום ביניהמלהנקס ס! הרשעים כנגדה מצותדא תנאף ואין ניאוף א ל א‬ ‫מאשת איש או ב' סינים שמזחגימזתלוהומכימ ל ש ל ח ב ה ם ב'מינים ליםר‬ ‫אותם ‪ 1‬עוד אפשר לומר שבא להראות להם שהיכולת ותגבור'ביד המאושר‬ ‫השלם לכבוש את יצרו הרע ולא יאםר שהניאוף הוא‪ .‬דרך טבע ה ע ו ל ם ום׳‬ ‫הוא זה ואיזה הוא אשר ׳וכל לעמד כנגד ה ט ב ע לעכב עי׳ ולבטלו• ש ה ר ׳‬ ‫הירא את דבר ה מ עבד׳ פרעה שהתחכמ והתאמץ בהשתדלות נמרץ להניס‬ ‫את עבדיו ואת מקנהו א ל הבתיפ ל א חסר דבר ואשר לא שם לבו לא נ ש א ר‬ ‫לודבראיכהכללפיהרציןתלו•בהשתדלות האזחרהוהזריזות ואין מ ק ו ם‬ ‫לב עד לחלוק כלל; הפכיהחיארנה שהיא ג וולת וועטסת תנל ואין מ׳ שיעםד‬ ‫כנגדה‬ ‫י ‪.‬‬ ‫עיז‬ ‫לחנ הפסח‬ ‫מ ג ד ה כנגד זה אטד לא תגנוב ועונש עביר י זאת לישליה דיה עונש נזה ל פ ח ד‬ ‫זיעושי רשעה טדנ״ס ו הטנד! הטי ה ח ש ן א ש ר הרשעים בחשן ידמו י ה י ה‬ ‫נטתשךטעשיהם ואין רואה ואיןיודעכנגדה אטד ליא תענה ברעך עד שקר‬ ‫שהוא ראהו׳דעאטימותחעניןואינו רוצהליהעידאד שטעידשקדוהויפכימ‪:‬‬ ‫או אפשר ליומר שעי מכת החשך האמינו המצר״' ביש' ‪.‬יישאיליומ כמ״ש רש'‬ ‫‪1‬יי א ם כן ר א ו י שתהיו נאמנים וו־ועידו ה א ט ת ‪ 1‬א ׳ נס׳ כמו שהבדלות׳‬ ‫ליכם בין א ו ר לחושך ש ה מ צ ר י ם ל א ר א ו א ו ר ג י יםים ו א ת ם לכלי‬ ‫נ נ ״ ש ר א ל היה א ו ד נמושבוזתמ בן ר א ר ש ו ת כ ד י ל ו בין אפית לשקר‪:‬‬ ‫הפכה ה׳ מכת בכירות‪ :‬מחמד עינימ כמו שהיתה במצרים כ׳ אין ביתאשר‬ ‫אין שט טת יש שט נ מ ר מת אין שמ בכיר ג ח ל הביתמתבמקיפ בכיר כפ״ש‬ ‫אף אני בכור אתנהו והנה לוקח מהם מחמד עינ׳ט כנגדזה ל א תחטד י ה י א‬ ‫מכ״מ‪ :‬עיר אפשר לימר שהחמרה היא כלב יליח בה הוכחה כלל אלא יאמר‬ ‫אדם הואילוא׳נ׳ עושח שומ מעשה מאן מוכח שהר׳ •תיו׳ת'שניחן בין טפזת‬ ‫שלבכורי‪ ,‬ל ט פ ה שאינח ש ל בכור הוא מנח׳ןתעלומ?! סחרי כל ח׳ מחשבות‬ ‫אדם יתחבילות׳י יצר׳ מעללי איש‪ :‬א נ אפשר לומר שנאותה שעה שהוכו‬ ‫הנכורוישהיו ׳שר הולכים ישיאליט סםצר׳ם כל טח שחמדו מםסינס יכל׳ ח'‬ ‫דסצרים כד׳ לפזדדלשלחם לא מנעי םהם שים דבר לוה צום'ו אט התרת׳ לך‬ ‫שתחפיד יתשאלטםצריסכל םחסר ל ‪ p‬לא העשה כן לרעך ־ ה נ ה נתתי‬ ‫עעם לםכית ילסדז־ן דלטנ׳גט יכל זה כתבת׳ להגדיל תירח זלהאדיר לדרוש‬ ‫ילקבל שכר ו ר ש סםך סה לזד! םן חםשנה ששנ׳ניבאנית ׳ ' נ ס י ם נעשו‬ ‫‪,,‬ייאביתזמ נ מ צ ד ם ד'‪7‬ל זדפ נשלסא נ׳ט םציני כסו שםנו ‪ ht‬בםכ׳לתא אלא‬ ‫נמצר־מ לא מצימ נ א מכות למצרים • א ל א ה ע נ י ן ה ו א ש כ ל ם כ ה ש ה ב י א‬ ‫הטיבהעלהטצריסה׳הנסל׳שדיה׳ותם נפדים ונצול׳ט ט מ נ ה ינינללימר‬ ‫שסבי טכותיהית להנצל ל׳שיפפנ׳ שעת׳דן ל ק נ ל התודה נט״ש ו נ ד לעשית‬ ‫זזנס׳ם ל׳שריהב׳א הסכות לםצר׳ס א נ ל הנםיפ עיקר וסן הטעם שנהנית׳ י‬ ‫עוד אפשר לתות סעט לעשר הטנות ו ל מ ה לקו נ ד ם הטצריט םפנ׳ ש ד ם‬ ‫הכחישו םציאיתהשית והשגחתו והדת שסו בנמצאים ואט' פרעה הרשע פ׳‬ ‫היאשר אשמע נקולו ורצולחתחנם עליונמיש ה נ ח נתחכםה לו למושיען‬ ‫של«‪1‬ו ועל כן שורח הדין חייבה לחפרע מהמ בנח שמו הגדול שידעו ויכירו‬ ‫עינ טציאיחי וחשגתתו רנלחו נתחתיניט וכיון ששט בן ד' יו בסיליאי עילח יי‬ ‫אותיות יודה׳ ויו ח ' כן נחטרע מהם בייםכויםכה לכל איח יהב נכח •'ספירות‬ ‫נליטה והפשכיל •נין ומפני זה היו •ולא סי׳ ו ל א ' א • והא דנתן ד׳ ן ל נ ה ן סי'‬ ‫אפשר לוטר סבא להראוילנו שאין הטכות כולן שמת בענין אי׳ש פכה שהיא‬ ‫ע ' משה יש ס נ ה שהיא ע' אהרן יש טכה שהיא על י ח ' ו טן השטים שלא ע '‬ ‫שניהם ועיכ חלק הענ׳נ־טלנת׳נותושז לניעניניס התיבה האי היא ד״צך ד ם‬ ‫צפרדע‬ ‫;‬ ‫*‪"tlVft'Tli‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪5 n s s w‬בפנתמום י י נטקופ שהיחהנ&יר׳ דטודת *ותתתי&יטיט טתו<ןי*‬ ‫* • ן כיוצא בזח בכלמבת ימנה' ודאי גס ופלאחואיטני•בטייול* ט>לא' נ ) מ ד‬ ‫שני עפפיהמכיא' היא אלאשמצרשה׳הבא להם בחחןיאף וענרח כוינחשבח‬ ‫מיהם כםאיניאנללעניןההצלחאחיהיאולעניןהימ איין'מקים למכות כ״א ביי‬ ‫‪.‬גסים שנעשולישראלנ׳חוד אבל שארהמכותאשר באו ע ל ח ם צ ר י ט ב ז מ ן‬ ‫•שטבעו בים רשיככר עברו למו אין םקום למנות אותם בנסים מ׳וחד־ט וררן*‬ ‫׳כלל היה לח* נס ופלא בל מ ת שניצולו ממה שאירע לטצרייבים ‪ vh‬רושע‬ ‫היאתישראלסיד םצרי'ישועה גאולה ה׳תתלתם שניצולוטכלאותיהטכו'‬ ‫'וחיסורין שלקו חם ונטררו םן העולם נכח היד החזציוהס ניצולרועל והצרץ־‬ ‫האדילתת שבח והודאת לבורא ׳תיו׳ת ע ל כ ל הגטולהטוב שנשלםםנו לשוט‬ ‫לנו שארית כיום הזה ולתיותנו מצרת השעבור ההוילפלטה גדולת והנת׳לנו‬ ‫תורתו התפיסה והביא אותנו א ל הארץ הטובה אשר נשבע לאבותינו והוריש‬ ‫'םפנינו נ ס ה םלנ׳ם;דולים ועצוםים והנחילנו את ארצותם ובנח ל נ ו ב ח כסו‬ ‫שאסר בעל ההגוח בסוף דבריו לפיכן אנו ח ״ נ ן להיחתוכו'‪ .‬וכל המרבית׳‬ ‫*לספר כיציאתסצריס הרי זה משובח • ואס יש בו יכולתיקרא מג׳לתשיר‬ ‫־השירים בקול ומרת ותודה שיש בח סעניינא דיוטא ויפדיאיזח פימטנו השייך‬ ‫ליציאת םצרים ואס חטפתו שיגת ישכב עלםסתו וינוח ראשו ואבריו‪,‬לקיט‬ ‫נאור הבקי לשבח לסי שבראו ואפר והיה העולם או קודיאור הנקר ה כ ל לפי‬ ‫סח שהוא אדם ובםה שהוא רגיל כל השנה כ ש לילה'כיאת שצר׳ן שיוסיף‬ ‫אוסץ וחוזק נ ׳ ל*'בל העתים שוות והוא תוא הנותן ליעף נ ת ל ט ת ח ל כ ׳ ט •‬ ‫לפניו*!ויזהר בתפלתו כראי׳ וכשיגיע לאפתמסצריס גאלתנו יאמר *ותו‬ ‫פ ל ה נסלח ונכונה ראויח שאלו ל א חוציא את אנותינו סםצר׳ם עדין אנחנו‬ ‫ונניגו וכויונרון הפודה והטצילאשד הפל׳ ת ס ת עפנו לסענו ולםען בריות‬ ‫אבותינו וכן כשיאמר התלל ימין נו נראו׳ ו׳אסר אותוסלה נ ס ל ח בשסחות‬ ‫וטוכלבב עלהנס׳טונפלאוישעשה עטנוועסאבותינו ביסים חתם ה ו ח ל ת י ‪-‬‬ ‫כ׳ טוב כ ל ח • וטוציא׳ן טיתוקיר׳ן בענ׳ן היוטוכבר תקנו הקדטונ׳יענין ט׳והד‬ ‫ל כ ל י י ם ו ת ש י י ט ש ן ת ו ר א ק ד ש כ כ ס פ א פ ם ל כפדכרא ס ר ת בוכראוחענין _‬ ‫מובן ל כ ל כפ׳ פ ח שנהגו וכבד כתבת׳ כ׳ אין לאדט לשוח שום שיתה כעולם י‬ ‫ואפ׳יבדיתביםן קריאת התירה אלא לכווע׳ניו א ל סתוענין הספר ב' הוא *'‬ ‫הםפטיר והיא ענ׳ן הסרבן וכל ה׳מ׳ישו׳ט בקרבנ' וכן קורין בכל ׳וס והקרבת'‬ ‫אשתשהםוסף ש י נ ל •וס שוה נהפו׳תפללתפליטוטף ננוניש׳חשנ תפלת‬ ‫מוסף של צבור במקו'קרבן םוסףבזםןתנ׳ת וכן אנו םזכ׳ר׳ס הפינסת לרטון‬ ‫ענין וה ובתפלה אנו אוטריס כסו שגתבת עלינו נתורתןוגו' נ ׳ כ ל העוסק‬ ‫בתורת חקרבנוי׳ח שב לו כאלו הקריב אותם כשנותן את ל נ ו עליהם בל שכן‬ ‫ת«לתהצנור כשהיא נכונה ־ אחר ש י צ א פ כ ה י ל ן ל ח ק ג י ל « » רבותיו א ו‬ ‫וגל׳‪0$‬‬ ‫•‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עז‬ ‫‪M t n \nh‬‬ ‫יי‬ ‫ןתלים ם‪ «8‬בחכמה והוא עני׳נא ביומא ונפרט ד;ל בזה שצריך למנייה יכל‬ ‫איעםחכ׳רוילהקנ׳ל ‪ Y:L‬וכן ראינו צי פשט הפנה; ופנה; שלי ישראל תורת‬ ‫ודא וכן ראו ח‪f‬ל להוכיח מעני( השונפית אשר בתי' שם מדוע את הולכת ל־ י‬ ‫וזיום וטיסכלל נויואלישע;רול ה ח ד היה והיה ביסנינו ל;דול׳ הדור והוציאו‬ ‫ענ׳ן הר;ל סן הפסוק א ע פ ' שאינו נלבן משום ו כ ת ו נ ל א חדש ילא שנת ולו‬ ‫»ז׳ה שנת הנו נפסוק ש נ ת נראשיח הילל לא שנת ולא הדש אלא שנת הנז'‬ ‫יזוא ר;ל נ׳;ם ה מ ל נפרישבת דכתינ וספרתם לנס טפחרת השבת והוא יום‬ ‫מוב ה א ש ל פסת ולא ל ס ת נ ן מענ׳ן החדש נ׳ אפשיט חדש הנזיבפ סוק אינו‬ ‫לענין ח ק נ ל ח נ א לענ׳י׳ד׳עת קנועא ד׳רחא ואינו רתיטטש אלא קרונ לו ו‬ ‫עזר אפשר לופר דעס היוינ׳ החדש הנויהוא חדש ממש וסדנד לענין חקנלת‬ ‫א פ ה א׳ ‪ j‬להוניח םשס ריח נ׳ ת ק ' ללישע שה׳יאדם;דולראו׳ להקביל פניו‬ ‫נ פ נ ׳ ש כ י נ ה נ נ ל תדש סח שאין נן ל נ ל אדם ותפשת מועט תפשת ת ל ל נ ד‬ ‫ו ט ח התלוק א ע פ ' שנאסר ושבת חנזיבפסיק הוא שבת כראשית אין לתוכ‪.‬י‪0‬‬ ‫מ ט נ ו ל כ ל אדם אבל ר!ל!•לף מפנו לענין רבו ו ונילף מינה כ׳ ליס א ט רבו‬ ‫נעיר שח״כלהקביל פ נ ׳ ו א ל א א פ י ח ו א כ ע י ר א ת ר ת ו ה ו א ׳ כ ו ל ל ל כ ת ש ט‬ ‫ילך ו׳קכיל פניו כשו שםצ׳גו בשונסית ולא יחיה באופן ש׳סנע ספנו שמחת‬ ‫זורנל שעל כיוצא היה םשכח ריאלעיר את ח^צלנ׳יברנל׳נס ילך לבקר חולי'‬ ‫ולנחם אבליםולשסח חתנים כ׳;'ח אין ל ה שיעור וכל הרודף אחריה םאריך‬ ‫ימים והוא אתובונחםדלםעלהולםטה וו׳בא לביתוו׳סעור ויהיה לו שולחן‬ ‫עתךוסיכז כסאכלים טובים ומיני פ;ר'כלא'כפיכחווחשגתווי;לחשפחת‬ ‫ל מ לכל להיוון שפח שםחה של טצוח דשםח עפו העניים והאומלל• כ׳ זאת‬ ‫וז׳א השפהה האמיתית דארין ע ל שולחנו מחיך ש ם ח ת לבבו םשבח סודות‬ ‫ל א ד ו ן הכל ותטיכ וחםטיכ אשר ח ט • ב עמנו ו;םלנו כל סוב ויעסוק בדבר•‬ ‫הורה ובענ״נא ד׳ומח כ׳ דבר בעתו מח טוב כמו שאסרו ח ז ל ויברך על מווע‬ ‫מ ל ה נ פ ל ה ככונה ו ט ח טוב לרדוף אחר ניולברך עלכופ מ ל א ״ן ולכו׳ן מ‬ ‫נראד נ ׳ לא כ ל ה ׳ ם י ם ש י י ט יש םהם רכ האיטית והפעלה וננר נו סדרנו‬ ‫הטרד שיהיח לארס ביט אובשנת • כיום ח ש נ ׳ של פסח י ת ח י ל לספור פן‬ ‫אלילה ספירת העותר יצריך שלא יאתר אלא בתתלת הלילה •טפוד ט׳ד כטו‬ ‫מ ל ם ת ס ק צ ׳ ר ח העםרסהחל חרסמ בקמה וכוי ייספיר סעיכר כסו ש ל ט ת‬ ‫סבקטה אלתקריבקשאיאלא בקוטהוראי לוסיאל תקר• ספני שהנתויםיותר‬ ‫‪3‬׳ ירא׳ קציר' הפעשד אינו לא בקטה אלא ודא׳ הכתוב בא ללפד ענין אחר‬ ‫לענין חםפירה שהיא בסוף הפסוק והשש׳ענו זה נזה ביהדרטוישיכרנו ועור‬ ‫ל ס ת ננין א נ םנאן נ ל סקי' שנא לכם הוא םעיםד תועי הקהל לפפיר אחר‬ ‫התקבל םשופ ד נ ל הקהל נםצאיס בב״ה ונרנ עם ה ד ר ת מלך כדםצינו נענין‬ ‫?*׳ותהעשך ‪ n w‬נקצר נעסק;רול נדתנן נ ל הע״רות הםטוטיםחכנסות‬ ‫לשפ‬ ‫נ ‪20‬‬ ‫נ א‬ ‫&‬ ‫!•סדרי ‪ftvn‬‬ ‫ילשםוכויחואילואתאלידןנימאנהסלתא• ‪,‬מנחות טיה" מצית וזעמרילבא‬ ‫מן הקרוב לירושלים לא בכר הקריכ סב׳א׳ן איווי הכל מקים כיצד ה׳ו עוש׳ן‬ ‫שלוחי בדיוצאין מערב זטועושיסבדיכותבסתיבי־לקרקענד׳ ש י ה א נ ו ת‬ ‫לקצורוכלהע״רותהממוכותלאותומקוםמתכנסות שם נ י ׳ שיהא נקצר‬ ‫נ ע ם ק נדול כיון שחשכה‪ .‬אומר זיהם הקוצר נ א ת ש ס ש איל הן נ א י׳שטש א (‬ ‫ה ן בא השםש א! הן ונץ נ ח י ל נין נשכת היה נקצר נגיבני אדם ובני ק ו פ ו ת‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ :‬אקצור א ל קצור אקצור א״ל קצור אקצור א ל קצור ניפ ע ל נ ל דבר ודבר וכזי‬ ‫נךלםהםפנ׳הביתוסיםשהיואויאיןקצירתהעמרנמוצא׳׳ט אלא במוצאי‬ ‫ש נ ת שנןכתיבממחרתהשבתוהוא שבת בראשיתורבות׳נו קבלו ש ה ו א י ס‬ ‫וזאישלפסח וכןםצ׳נוביהושעדכתינויאנלוםענור הארץ ממחרת ה פ ס ת‬ ‫‪.‬וםאחר שתלה התך ה ח ר ט בסתרת הפסח הדבר ברוישהיא הסת׳ ובו קוצר׳ו‬ ‫העוםר קצרוהו ונתניהובקיפוייהביאוחולעזריוחוכטין בובקניסאובקליחו‪,‬‬ ‫ש ל כרוב דברים שאינם קשים כד׳ שייא ׳חמען שעדין הוא רך ואחכ נתנוד‪1‬‬ ‫באביב‪.‬של קלאין שכולו מנוקב כ ד שישלוט בו האור אחר כך שוטח׳ן אוחו‬ ‫נעזרח כד׳ שהרוח מנשבח בו אחר כך נתנוהו ברח׳ ש ל נרוםיח שאין טוחנין‬ ‫י ק אלא עבה כ ד ש ל א ׳עכור הסובין עם מ ס ו ל ת וםנפ׳ן א ו ת ו ב ש ל ש‬ ‫ע ש ר ה נ פ ה זה לםעלד! ס י ה ימיציאין ממני ע ש ר י ן א ח ד ט ש ל ש ה ס א ׳ ן‬ ‫ש ע י ר י ם והשאר נפדה ו נ א כ ל ל כ ל אדם וחייב בחלה ופטור סן הםעשרותו‬ ‫א ח ר כך ליקחיןיח חעשרוןשלסייחחשעוריסיניייליןאיתובלונ שמן‬ ‫ב׳ום^ובניסןונותנ׳' עליו קימץלבונהבשאך המנחו' ומניפו במזרח ה ע ז ר ת‬ ‫מוליך ומביא מעלה ומוריד ומנישו כננד חודה שלקרן מערבית דרומית כשאי‬ ‫זזמנחיייקימץ ומקטיר הםץ והשיר״ נאכל׳מ לכהנייוא׳מת׳ קומציןאוחואחר‬ ‫שסקדב׳ן מוסף הץם וכ?ש העולה ה נ א עמו קודם תמיד ש ל כין‪ .‬הערבים נ‬ ‫וכל הקורא ענ׳ן ]קורבן כ ל אבוסנו נחשב לו כלו נקרב הקרבן בימיו ונחזור‬ ‫לע׳נ׳ננוו דברך נודםשיםפוראקביועלםפ׳רןהעוםרובזמן הזהדהבק‬ ‫והוא לאו דלא תסיר צריך ש׳נו׳ן האד' בספירת זו לטהר עצסו ומחשבותיו‬ ‫להיות מוכן ומעותד ל׳ויהחםיש׳ שניתןבו התורה הקדוש'ונן עשוב׳צ׳אתן‬ ‫ממצרי' מתיך כור הברול מטבעים באותה טומאירצוצה ובמעט היו נשקעיס‬ ‫בחמישים שעד׳ טומאה שנס אח זה לעיסת זה ע ש ה ה א ל י ם ירמז ש׳ש נ'‬ ‫שער׳ טחרח וזכה משה כמעט לכולמ כן יש כננדם מבחוץ נ' ש ע ר ׳ ס ו מ א ת‬ ‫^ נ ט פ א בלעם בכולם ו?ש לא קםב׳שריכםשה אבל באומו'העילם קם כ צ י‬ ‫הטומאה אשר םנחוץ השינ בלעם סח שלא הש׳נ אדם אחר כמוהו וישראל‬ ‫עת‬ ‫לםפרת מעוטר‬ ‫שגעשו תחת וישוחו ‪11‬ס אליו ןיא היצ׳א אותני תקנת טשס עדין אני ובניני*‬ ‫‪0‬ן הטעם הזח שוברה בהק בתהטופא'ונעשוחחתרשותה יהקב נ נ ת י הגדיל‬ ‫ו מ נ ח את נריח אבותינו ננ'‪:‬טלהי*רןלגשות זרועי להוציא ישר םב׳ניהם‬ ‫וסכחהטופאה שלחה וזהו שעשה שפטים נהס וכאלהיהם נקרגנו לפני הס‬ ‫ןגתן לנו את תודתו ונדי שנזכור וה החסד הודו? *ונו שנספיר נכדי שנה לו‬ ‫י ג י י ס סיוט יציאתנו פפעךיפ עדיוס סתן תירה דוס היציאה אינו סן הסרן כ׳‬ ‫מקצתו ע ח ן היי ביניהם ו׳וס הניאינוסןהסניןק׳ הוא קדש עלייוןיאין לנו‬ ‫אחיזה בה ונכל׳וס שאנובאיס נטספר סנוג׳ס גי לצאת סשער א של טומא'‬ ‫ו ל ח מ ס בשער שלמטרה בהטהרלגבנווסחשטתינובסעשיגדהטובים וכן‬ ‫ךאר שלא להסתפר באלו היפים אלא לגדל שרע כל זמן שהטומאה נםצ*‬ ‫אתנו והם כדמייןהאשת זדזשנת על נדחה זייסייבטספר וחיא רחוקיפנעלת‬ ‫ע ד יבא לח שעת הכושר ותטהר ותתרצה בעיני בעלהועיניה תלויותלאותו‬ ‫יום אשר תזכח להיות לח נתת ח ח עם בעלת כן עינינו ת ל י ו ת ליו'•החם״*׳'‬ ‫שנשמחעמניתןהחורחועםחורתו ש א י ן שמחת כשמתתד!תורח ש א י ן‬ ‫אחריח חיוה והיא עיסית לעד לעילם וצרין שיהיה זחיר שלא יאבד יום <*‬ ‫נל׳‪.‬ספירח ו׳ספוראותובזםנוהראו׳ לו ואס שכת יום אי ולא ספד בסלה כלי‬ ‫ןןספ׳רר• כילה ו הימים שבין א ' ש ל פסח ליים אחרין נקראין חיל ה ס י ע ו‬ ‫והטעפ ספני שהן חול לוכ׳ א' וזי אגל לוב׳ שאר ים׳ס סועד איקרו ולכן אין‬ ‫לאדש לעסוק בשום סלאכה לא ו ת ל ה ולא קטנךן ולא התירו כ׳ א ם דבר‬ ‫האבר ושיהיה נקל לעשות׳ ולא ׳אסר אדם כיון ש א י נ ״ ט ל ל ע ש ו ת נ ד ם‬ ‫מל*כחאוכלואשתה ואט״ל ואשמח נהם כי אין ז ה ב י נ ת ה י ט והסיעדים‬ ‫מ ל י ל ה להאס׳ן זח וחפחא׳ם והסבלים לבם נוטח לסכלות זה א נ ל ה א ס ת‬ ‫ל א נ י ת נ ו יט לישראל אלא כר׳ שיהיו פ נ י ם ס ע ס ק ם ו מ ל א כ ת ם ויעסקו‬ ‫נתירה בל׳ טרדה ובל׳ םחשנה והם ים׳ רצון ומוצלחים נ ל ס ו ו ס לבן א י ן‬ ‫לאדם לאבד אותם נםאכל וםשתה ושינה וטיול אלא בלאי ׳עשור במקומו‬ ‫זזמייחד לו ויעסוק בפה שחננו האל יו בעל׳ סקרי נסקריכעל• סשנה בםשנ'‬ ‫י בעל׳ וםרא נוםרא ולא פפנ׳זה םענה נפשו אלא יאכל דבר׳יטוכ׳יוסוטעס׳'‬ ‫וישתה בראי׳ לו ד ש ן ם ע ט אס בר חכ׳ היא והר׳ כל זה ענו לוופו ואהב שאר‬ ‫ז!׳‪1‬ס •ענן נפשו העווסת אשר היא ׳ושבת כשבויה בין כסה אומו' ס״ה יא׳ן פ•‬ ‫שיחוש לה ולתועלתה כ׳ כולם פונים לתאוות היצהר הגיף הנגיף כ׳ רבים‬ ‫אשר אתו מאשר אתה ט היא יחידה וולםודה דורשא׳ןלז‪-‬ןאשר׳וואטר׳‬ ‫וזלקו למי שנגע אלים בלבי לדרוש אליה ולבקש עליה לססיך איתה שלא‬ ‫וו*זל ב׳ד מבקש׳ רעתה יוה כל האדם וכל אלו הימים יש בהם תוםפיקחשת‬ ‫‪1‬׳ש קרבן סוסף לכל יום וצרין כל אדם ל׳זהר ט כניל ג ם •ש ב ה ם ת י ס פ ת‬ ‫\גה*נ^ויאתהתוחןופחוןענינ׳סאלונרישישכהםקדושה־ ו א י ן השכל‬ ‫גוחן‬ ‫ב ‪0‬ג‬ ‫ג נ‬ ‫יי‬ ‫\ ' ‪«{.‬׳•; ׳»‬ ‫‪r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫׳‬ ‫סדר היופי‬ ‫‪,‬‬ ‫שניתנה הקדושה ביטים לאכול ולשתויולנהו; גהפ טנמ; מולוהמתנה;‬ ‫בהם במנוי!; הזהבשגעון ינהן ועתיד ליתן את הדין ובהלל קדושות ה י מ ם‬ ‫זמעלחם אבל הענין כאשר כתבת׳ והחכם עיניו בראשו לשקול כ ל ה ע נ נ י ם‬ ‫נ א ש ר כתבתי בפיהפעסים ובה; השבועות ראו׳ שישמח בו ה א ד ם שמחד!‬ ‫•תרה מפני שהואיוס שנתנה בו חורה ל׳שרל והכל סוד׳ט בקדושתו ה;דול‬ ‫‪/‬מקדושת ש א ר ה י ט ‪ :‬הכלבודיםבעצרחדצעינןלנםוהטעיכדילשםת‬ ‫הךףשעוםק בתורה ובמניות שניתנו ביוסהזהוכןםצ׳נו במר בריח ד ר ב י נ א‬ ‫דבורייה שתא ה! ה יתיב בתעניהא נרםםעצרתא וכוי מסעם זח שאסרנו ואין‬ ‫ראו׳לענות הגוןיב‪-‬ובזהביוךדבאמצעותהגוף התודה מתקיפת ואיןזולותו‬ ‫קיום לאו׳ לעיכחוולענגז בשכחת התורה יותד םשאר חגים וסועדים ועכ!‬ ‫איין ראו׳ לםטוך בשמחתו כל ה׳יפ כ׳;ס הנפש המשכלת *ריכה שטחה כ•‬ ‫עיקר תועלת הלמוד והקיום תלו׳ בהבנת השכל ל ה ב ד ל ב׳ן טס*•* ל ט ה ו ר‬ ‫ובין אסור ומותר ואין שמחתה כיא לעסוק בתורי ובמצות ובפרט ליל שבועות‬ ‫ש ז ד ן האדפ לעסוק בה כל ה ל ׳ ל ה א ו רובא ובפרט עיפ חזוחר ״ואומר מ כ ל‬ ‫מי שהוא מבנימהמנות' ופבנ׳ חיכלאדמלכאצרין לעסוק כלהלילהבםיני‬ ‫לריאות ל ק ע ט הכלה בתכשיטיה לחכנ׳פח לחופה למחרת ביו' הבא ואשריו •‬ ‫ץאשר׳ חלקו הזוכה לכל הכבוד חזה אשר יוצרו ככ יכול מתפאר ומחקש^‬ ‫\בו ואל ׳קל בעיני האדם הדבר הזה כ• האדם הוא ש פ ל ו א פ ל בבחינה א״אבל‬ ‫בבחינה אחרת הוא גדול כחמ*!דובירולהעםיד כל ה ע ו ל ם ו ה כ ו ל ם מ ש כ‬ ‫מ ל א ן משרת יכול לעשית והוא הנותן כח וחיל כב ׳בוללבוריעולמ כדכתיב‬ ‫דוכנשמ׳יגעזרןתויוכתייאויחוק בפעור ו;ו'וחו בהפך מתיש כחומש׳ אהוד‬ ‫׳פינו כביכול נדכתיב צוד ילדן תש׳ ו;ו' ‪ .‬וא כ צריך כל אדם עם חיותו ק ט ן‬ ‫מהקטנים והדיוט שבהד׳וטים להחשיב עצמו ולהתנדלולחתנשא ע ל הענין‬ ‫הזה ולומר אולי ע' יבא א׳ זח ענין ודבר להפיק רצון השית ו א ל תהי בדכרע‬ ‫ה ד ו ס קלה בע־נ׳ו כמש ע ל עניןד׳בן אלישע כי; *לחה ־ וכן אפרו ע ל ענ׳ן‬ ‫כו»א בזה לעולם ׳עשה אדם עצסו בחח ובהיות ה א ד ם סקר עצמו בעיניו‬ ‫׳באוימה אני סה ח ״ שיבא הקון העולמות ע׳ או קלקול! פ;ר סובס ש פ ל ו א פ ל‬ ‫‪ 1‬ג ד ; ח ל ת מעלת השית כ׳ בחשנו נענין זה יצא תקלהנדולה מתחת י מ בין‬ ‫לו בין לאחריילמ׳ שנראו'ו ׳!מתחללבבו בקלקולםעשיו ־ וראיתי סדקדק•‬ ‫יטעוסד' ע ל עםרם כל הלילה הואחועוםקים בתנכ לחבר אח האהל להיות‬ ‫איועוסק• בהירישבעיפרוב הלילה לקשט את הכלה‪,‬וזה הסדר שראו׳ ל ס י ר‬ ‫בליל חזאת בחחלה •עסוק ב׳יפאפרות שבהם נבריהעולס •• ואחכ בייהדברות‬ ‫שהם כנגדן • אחיכבנביאים בעני[ חםרכנח דהזגאל*אחכבכתוביטמילת‬ ‫שירהשידסבזםרהושבחהוהואק־טוטחבתהכלת • א ח כ ׳ א ם ו מזםוו*‬ ‫׳בוסאליםשפדבד ע ל עניןסחן תורה י א ח נ יעסוק כתורה ‪!;rruftg^aw‬‬ ‫‪,‬‬ ‫עט‬ ‫י ל ח ג ממעות‬ ‫לקרוא תאיהוות שפדו ר׳ מ ל מ ה ן׳ נ נ ח ל ולהה ש ה י א בוליי ‪iivy nwb‬‬ ‫ומצות לא ת ע ש ה ־ רש ניה;׳ןלקריא מנין המצית להרפינטזלהיה• ולג‬ ‫מ׳עסוק נסדר נש׳ס אם אפשר לו לקרואתו על פ ה ואס ליאי יקיא א ו ת ו כי‬ ‫ואו׳הוא להתקשט הכלה נז ויש נו ‪ f‬מסכתות יעיא פרק׳'והוא מענ׳נא דכלח י‬ ‫ואם •ש שהות ללמוד •וחד ויותר יעסוק נענין המצות כאשי •ראה נ עיניו ואס‬ ‫ע ו ל להתחבר בחנרחאנש‪ -‬אפתרורפ׳ צדק שה ט‪:‬נ זסהנעים ש׳תשנ עפתי‬ ‫להםניתמכנ׳היכלאדמלכאומשושכ׳נץ של כלה נדאיתא נזודנר פרשית‬ ‫אמור • ואס אנסתו שינה •נות ראשו שעט סוטה ולא םישבכ כ ד שלא יאריך‬ ‫נ ש ע ה ד ק ו ס ט ו ת ו ת לעשות פלאבתי ער שיאירה׳וסויודהיישנחנהשכט•‬ ‫בהכזם׳רית ותושנחות לאח[ הכל ע ל כ ל ה ט ו נ מ ז ת ס ׳ נ עמנו לתות חלקנו‬ ‫בתורתו דחדנו לו לעס סנולה סכל העפים וטה טונ חלקנו וסה נעים ויד לנו‬ ‫שנקרא שמו על׳נוונתנ נתור חי בה אפר ה' אלד' הענר׳ס אלד* ישרי ואיך‬ ‫אנחנוטפש׳שוסכל׳פטתפראיסעינינו ס ה ש נ ׳ ל לננו להנ׳[ ולרעת את‬ ‫בל הננידהזה אשד כנינו ואשר נשא לנו לחנד׳לנו פעמי הארץ יספשפחו'‬ ‫האדמה כ׳ כל א' ל א ל ד ו פנו והס עיבד כים יאין לאל ׳דפ להטינ ולהרע ב»‬ ‫י ן נ י ה ט ע ל נ מ ה שיתר ינטהים על׳היילא נ א ל י ח ל ק ׳ ע ק נ כ׳ נ ח ר ל ו ׳ ה ישרי‬ ‫לסנילמי ימש;׳ח עליה בטיבי יחסדי בכלעתושעינ׳[ לרנ׳ינ׳ן ל׳חיד נאשר‬ ‫עינינו וואיתגס׳םינפלאות שנעשו עםאניתיניינעש׳יעסני נ נ ל עידן יזמן‬ ‫»הכלסאהבחועמני כעביר אטחינייםחבת כלי ׳קריחמדתתירתיחתמ׳מת‬ ‫אשר נחנח לנו ונטעה בתיכנויסצר *וחנתה סיסיף אהנה יחנד! עסניטסף‬ ‫ע ל ג ר י ח א נ י ת ׳ נ ר מ ש ל ל נ ת ט ל נ ׳ ם י כ י י א כ ד א י ׳ ל נ י ל פ ק י ח ע י ד ס עורוית‬ ‫ולהביט נאריניתלהכ׳ןולהשכיל א ת כ ל א ש ר ה ט ׳ ב ע מ נ י נחסדית תירתו‬ ‫ונטע שעשועיו לגטיע איתה בקדמי לעסוק בה ‪ oov‬זלילה ובאהנתה נשנה‬ ‫הסיד ואין לנו לפרוק עילה מ ע ל צואר׳נו הלילה לא להסות שכםני לסבול‬ ‫ססדרמ למדרש וסבה לבהלה׳ותח לסם עובי נ ע ב ד העובד את רבו נ ב ל‬ ‫ל ט ו נ נ ל נפמי נ נ ל ׳נלתו ואינו םודד נאדונ׳ו לחסיד עיליסעל צוארו כס״ש‬ ‫נ׳זצמכר י ט מכסו לסבול ינייוננן יצא ס מ פ ס ו לאור והורה הודאות טשרא ל‬ ‫וזנו מ ע ל ל מ כ ת הנזית׳ ולא ׳חמיכ אדם מהתיד טתנלה לכל ה ד ו ט י ה ד ו ס‬ ‫בפעט עסק ל נ ד נ*א ׳תיצב נ פ צ מ י ע ט ר על»םדירראה י נ י ס עניני התירה‬ ‫כ ס ה הס בארכם וברהבם י ט ו האדם ערכו ו מ פ ל סצבוונפה היאנעדריהסר‬ ‫ו ל א ׳תנאה ויתנשא בכתר תורה אתר מ ל א זכה בה כ ד א י במלסות ואפ׳ילסי‬ ‫שעיסק בה ׳ימם יל׳לה כראי׳ ותורתו אופנותז כימ לס׳ שעוסק בד‪ ,‬ו ר ן עראי‬ ‫ואינ׳ אוילננ׳ עס׳קתא וסםתרתא א מ ד אין להם פון ותכלית וא׳ת׳ נ נ ׳ עליה‬ ‫זהנם סעסיס יט׳ היא נחרני יה שזכה י ר ע נ כ ל א ד ה סע״כ מעמד*‪ .‬פרכבדז‬ ‫וג׳י*א»א*׳'ו»נל‪1‬תלנו פהלק׳ זןףגיינמסא זסהויזטמא הקרנטיותורת אי‬ ‫׳‬ ‫סיר הייט יי‬ ‫‪ a‬׳ הוא א ש ו י ש ׳ נ בהט דבר דגויעל אופניו ודין ע ל מתבונתו הירא סעלבונת‬ ‫מ ל תורה ישכב בנשוןו ותכסהו כל׳סחו וישבת ב׳ןתנודוכרים ו׳םרר עצמו‬ ‫בבכי ואנקה ויאנת בשבחן מתנים וינון ואנחה ע ל פחיתותי ׳ונריעוןת •ערכו‬ ‫‪ .‬ה ש פ ל לארץ ומני ע עד עפר ולא י ח ס ראש ע ל כ ל ענ׳ןודבר לענות עזורת‬ ‫עם כ ל אדם בעשיר אשר מלא ביתו כסף וזהב והוא ענ׳ ורש דל ודן ואין ל»ז‬ ‫ידו כל זה צריך חתי ליתן ל לכו לנקום נקמתהיאלדינו ונקמת תורתומחזיק‬ ‫בהוידרושאיתת חפיר וינקשעליה ולא יפנה אחרעסקיו ועניניו ח ס ח ר ז‬ ‫ז!בל< העולם ותאוותיו לקבץ ממון אשר לא יועיל ו ל א • צ י ל ו א ד ר נ מ י מ‬ ‫עושר שסוד לבעליו לרעתוונורם מיתתו ויניח ח״העה{ והבא ועמה עושר‬ ‫ונבס׳ם ובנוד םםרחק תביא לחסה ואין הדבר ו ת ל י בחריצות ׳והשתדלודן‬ ‫מאמצי בח כ׳ רבים עשו כן ולא הועילו א ל א ׳ ש א ל ה א ד ם ממי שדהעושר‬ ‫והנכסים שלו ובידו לנדל ולחזק ל כ ל ובמה יתרצה אל אדוניו יו ויקרם פניו‬ ‫הלאנשומו לים התורה חוקה שארהכסומהועונתהלאינרעוואת התורד{‬ ‫כבודת ב ת ט מ ה הבת ובודאי שמי שישא את בתו לנ לאשזת ׳אחני״‪ .‬יחשקזת י‬ ‫דבקה נ^שונהודא׳ שיתן לו נ ת ג ״ א ונכסים טהר ומתן דמיט ולא יחסר ל‪1‬‬ ‫כ ל בה כ׳ וחכלחאדם כל העולם כולו ל א נברא אלא ־בשביל זה ובשבילו ־‬ ‫מתק״ט ואין לו ל ח נ ה נעולםו וכויוההיזאת נחמתו פצרתהחרגן נ נ יכול * ‪.‬‬ ‫ואשרי חלקווםה נעיינורלו הטשםח ליוצרווםקכל נתת רות מםגווסםעשי‪1‬‬ ‫זלטונייעט היות שנותן לו ש כ ת כפול ומכופל וםהטונ לו ילותו עובד עבודת‬ ‫'נקיתוטהורהלרבוןכלחםעשיםוםקבלעל׳תשכרנדולאשר אין לו ערך‬ ‫ורפיון יעי ן ל א ראתתמלעבוד עבודה בזויה ומאוסהיתליונלכת בכמה טנופ׳‬ ‫וםקבל עלית עונש מטור וןםור ועתיד ליתן דין'וחשבון ע ל אבוד שעותיו‬ ‫ום׳ הוא ה נ ע ר א ש ר ל א י ד ע ל מ א ו ט נ ר ע ו נ ח ו י נ ס ו נ ו ל א ד מ נ א ת ה מ ׳ י ם‬ ‫ג נ צ ת ״ ם אחד שהשיאוה עצחההיננת לודכת׳ ובחרתבת״'־ ויש ט׳ שקורא‬ ‫ביופטובשלעצרתהתיחומשיתורת כולםויפההוא עושה שבד! נ כ ל ל י ם‬ ‫כ ל רקתקי תורה ודקדוקי סופרים וודום נורנש לענין זה יוחד מנשטיניח*‬ ‫עצרת וצדקה יחשב לו ל ע ט ר יום זח בעטרות כל התורד! כולד! ואי־ת ועור‬ ‫שמקדש היום הקדוש בקדושה עילאהולא ברבר׳ ח ו ל ו א ע פ ' שאסרו מ כ ל‬ ‫פודים בעצר' דכע־נן לכס י מ ל הוא לקים שתיהן כי יש שחותב׳וילט׳ ש א י »‬ ‫מאבד שעותיו לזה ולזה ויכול הוא לעננ נפשו םצד זה ונופו סצד אחיונלבו‬ ‫שיה־ה זריז וסח׳ר וט י שהיא בעל שכל ובעל נ פ ש יוצא י ד שתיהן ־ וראוי‬ ‫להכין טסעםייםתוקים ומוטעסיפ לחכו ביום זה ויש נוהניז בתבשיל ש ל ח ל כ‬ ‫ןנותנין דבש עליו לקים לבש וחלב תהת לשונן והכל רפ• מה שהוא א ד ם‬ ‫ולפי המוטעם לחמוהערב לו ו א ע פ ' שלא יהיה נשר ו״ן נ ׳ אין תענין א ל א‬ ‫לענ‪ m•;4‬אנל‪.‬לא נ ע ט ן ש י י ס ע ו • י ת ע ל ל מנחה נראו׳ ע פ ת ו מ י ואח^‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫ץ‬ ‫‪7‬‬ ‫;־־י;‪,:‬׳•׳'׳‬ ‫יהודי״‬ ‫*‪-‬‬ ‫•ליו גתטוז‬ ‫י *סוד שלחנו ויקנע םעורח זיזכן דאו׳ ליכלי שנת ייט לסעוד נוזם ן סעודות*‬ ‫י זאעפ' דתלתא היום נ ש נ ת נתיני ולא ניט א פ ה ל א ; ר ע ' ט משנת דיענ׳ן זח‬ ‫י נ׳ין דוזיא ל נ נ ד היום לבד נםקיםשעוש׳ן נ •ט שאי[ עושי[ני סעודות בייט‬ ‫ןזאםשויכבודשלביוכן'ט ש ח ל להיות ע ש םשויכבודו של ש ב ת א נ ל נ ש א ד‬ ‫»ום׳א־ןלסנועטהססעידה;'נ׳ן'זב׳ןשבח‪ :‬יום יא בתפוז אירעולאבותינו‬ ‫ווידנר׳מ האינשתבדו הלוחות כמושנאיףשלדםידיואתהלוחייו׳שבראיתס‬ ‫'»« זזו ה׳חה צרה עצומהיגדולח לכל ׳ ט ר א ל א פ סשב׳רח הלוחורז עצמן‬ ‫'שחיהכתובנהסחידותסםלאך המית כמו שאמרואג׳ אמרת׳ א ל י ם א ת ט‬ ‫!כויחיסתסשעבודמלכ׳ות ואפשר שהוא מן ה פ ס ו ק ע צ ט ו שנאי זבג׳אדזם‬ ‫'גילכם כלומרעולטיםבעצמכסוא׳ןדשותאחר׳םעליכםאבל ; ר מ ה ע י ן‬ ‫אבן כאדםתפיתוןכנ;דהאוכא'השריתפולזבנ;דח'בוענ׳נוכםווכא'השרים‬ ‫וופולוביד א השרים וזו דעה ן ח ל ה מכליידבר מ י ד ם לו עשייתהע;ל שהוא‬ ‫ליהסבתכלדעת׳נויזנפ׳לתעטרתראשנווניטלהודנוזיונו והדרנו ו ה ו א‬ ‫היא אשר החשין םאיד עינינו יהער׳נ שפטני יערבה בל שסחתינו י ואעפ'‬ ‫ש ע ש ״ ח י לאחיה כיום זה כיוןשנשתברוהלותותבסבתונדסהעל׳נוכאלו‬ ‫דיים נעשה ונהפןלאבלטחולגו כמש וירא אתהענלוםחולוח וישלך םידיו‬ ‫וכו ואיכ דאו׳ הוא לבכית שתי הרעית כאיזלהתאונן ע ל כך ו חביבוטלהתם׳ר‬ ‫גיוס זה נ נ ׳ ת ש נ ׳ שבכל ‪ av‬מיפי המצוד שלא היה להם כבשים סבפניס היו‬ ‫משלשלים קופה שלד׳בר׳ס והיו םעל׳ןכבשלי־נסיד עדשהר;ישובדבד ״‬ ‫והעלי להסחזיר ונזדעזעה כל ארץ ישראל כילה ולאהקר׳בו תסיר מהונם‬ ‫יזחוא‪,‬יזזלאח נעיגותיני והיא היח יוס צרח יתיכחה לישרי כילי ו הניהבקעת‬ ‫• י ע י ר כמש ותבקע העיר והוא חיה בחדש הד נחרבן בית א'והוא תמת א ל א י‬ ‫שהיה בט בו שנאיבתשע' לחדש ויחזק הרעב בע׳רוכויוחכקע העיר ובחרבן‬ ‫נ ׳ ת שני היה נ׳ז ם זאהר הבקע העיר אין תקומי לאנשי העיר עוד כ׳ עכ אין‬ ‫להם פליסה מרעה ורעב והוסר נ ל ואנ ראוי הוא להתאונן כ נ ה נ י ו ם ז ה ו‬ ‫‪ .‬הדישרף אפוסססיס את התורה והוא היה שר ען הרשעה ו מ ס ן שנברה יד‬ ‫»ון ע ל ׳שדל חללו א ת המקדש הסעוז והכניס זה הרשע צלם בהיכל ושרף‬ ‫את התורה ושפחה נישיתירש;בירתה בעונותינו שרבווזוצרהןדולהלאל‬ ‫יחידתי כביכול ו ל י ש ר א ל עסו‪ :‬ה ה ' ה ו ע מ ד צ ל ם ביזיכל ר ש ה י ל ק י ט‬ ‫ב ז ה כ׳דושלס׳ ׳ ש א ו מ ר י ט צלם שהעמיד םנשה ביס׳ בית ר א ש ו ן בהיכל‬ ‫ועליז כתיב במלכים ז׳שס את פ ס ל האשרה אשר עשה בבית אשר אפר ה '‬ ‫א ל דודואל שלמה ננו ונויובדה כתיב וישם את פ ס ל הססל אשר עשה בבית‬ ‫האלים ינויתאת הנאצה ה;דולה נע׳נ• המקים מזרע ישראל היה נ׳ום ה ז ה ‪:‬‬ ‫וייאידאיו־ווצלםשל אפוססםוס היהנניל שהעם׳ד צלם ושרף את החורת‬ ‫זזזנה ש ח ס ועוו! עשזז ניום איזלפד *לס מנשר‪ .‬ס נ ך ששוף אח התירי ולא‬ ‫העמיר‬ ‫יי ‪-‬‬ ‫חשבו * ר ה‬ ‫• ד ד «‪bv‬‬ ‫אלםיי אלם דאילנגמאיטלזני ולפיד ח ע מ ^ ו ש ר ‪ $‬ם נ ו « ! ל ם מ ג ש ת ל י א‬ ‫‪!1‬׳ח גיוס זח והנה א׳רעי לאבותינו הידבר׳ס אלו קשים ימריםב׳ום זהומי ה י א‬ ‫הענ׳נים האלי ואפיינאמהם ש ל א‬ ‫'‬ ‫‪3‬‬ ‫‪S‬‬ ‫ישנארצהויככה ויתאבל ע ל חלולהיועל חלול התורה שנעשה ע י ב ק ל ק ו ל‬ ‫‪ v y a‬נויהרע׳ם ו כ ל א יתענה םנוף ומנפש ולא <נהנ עיתניםנעצםו לא ם ע »‬ ‫ו ל א הרגה ולא יהיה תעניתו נםצותאנש׳ם םלוסדתיישקיל הענ׳נ׳ם כולם‬ ‫*אשר הס ויעורר א ת ל ג ו להתענות םקושי הענ׳נ׳ם שאירעו גיוס זה ולשוב‬ ‫א ל א ל ו * ג ג ל לגו ו ג ג ל נפשו ויהיה מצד ונאנח ע ל צריהינו ועל ׳נמנו‬ ‫ולתלות פני אל יחוננו ו׳נחםנו סאנלנו ו א י ן ל ג מ ל רוענ׳מו ע ל ש ו ם דכר‬ ‫ג ע ו ל ט א ס ל א יהיה אונס ניגר גנון חול׳ שיש נ ו פקוח נ פ ש נם ׳צוח את גני‬ ‫ג ׳ ת ו שיתענו טלםואעפישעוגדויוסנ׳קויפטורויםןהדןגבינהני ל מ ת ע ט '‬ ‫וקבעו אותו ק נ ע פניניהצרייחעונתיייל׳נו ת ס ׳ ו ואין סבסל׳ איתןסלהתענו'‬ ‫אאינ ׳ ש א ו נ ם נ ד א ם ר ך ו א נ ש ׳ מ ע ש ה נוהנ׳ן ש ל א לאכול נ ש ר ו ל א‬ ‫לשתות ״ ן נל׳להתענית נ י ׳ להתענות ולהתאנת על הצרו' וראו׳ לעשות‬ ‫ג ן אם לא יראה את עצםו חלוש או זקן וצר׳ן כת לסכול התענית ש כ י נ ר זיו'‬ ‫אסור לענות נפשו יותר םן הראו• כיון שכחו לאו נר הכ׳ הוא ו ל נ א ל ת ה י‬ ‫זזם ד הרנה וחווחר לשמיר נפשו נ ד נ ה ' ו ש מ ו ר נ פ ש ן מ א ד א נ ל ׳ש ג׳י‪1‬‬ ‫לםעטאכ׳לתו ושת״חוולאיאנל נ א לשונ נטשו ולקיםנ׳פו נלנווהעושו*‬ ‫ג ן י ש ב ׳ ת ז ט ת ו ע ו ש ח מ צ י ח א ק ר ׳ ו כ ן כלטיצ'• ו ט ׳ ש נ ו ה נ ׳ ן ש כ ל נישטעו'‬ ‫א ל ו שהם נ א יום שיש מיזינתמוו עד טינאנ אין אונל׳ן נ ש ו ו ל א שות׳ן ״ ן נ א‬ ‫מ ש נ ת ל ש נ ת פפנ׳ בבור ה ש נ ת וטנ׳אין ס מ ן מדניאל שכיווב נ ו לחם הסודי'‬ ‫ל א אכלת׳ ונשרו״! וטי עדמלאת נ ' ש ט ע ו ת ׳סיס וראו׳ ל נ ל ת ה לנהונ בך'‬ ‫א ם כ ׳ ד ו ל ע ש ו ת ש א י נ ו ת ל ו ש כ ל כ ב כ׳ון שתם יסי תרעה וטןיהםצרייוכנד׳ם‬ ‫ל ט נעונויראיהרע מזלנו ר א ו ׳ לנו ש נ ת ל ה עצמנו ע ל כ ן ו ל פ ת י מן ה ר ׳ ן‬ ‫גאלוחר‪1‬מונחתנסרןיויתונן »‪ \1‬ששולט נהם ק ט נ מרירי ואב אין ראוי‬ ‫לתשוות אלו הימים ו»;‪:‬י •ם׳ השנת להקל נתם אלא להתפ׳ר ולצער עצמי‬ ‫בבל דבר ואין לחכנס למרחץ ולא ל נ ל ח ראשו ולא ל ח ד ש נ ח ם ש י ם ד נ ר‬ ‫ח ד ש בנון טלבושיט וביוצא לתתוןיגש ל ל ט ש ‪ :‬ג ל ל העילה ירחיק טמנו כ ל‬ ‫ש ט ח ה וששון ו׳אנח ויאבל על חרבן כית טקדשנו ועל ה צ ת ' תכופות צרורו‬ ‫ו ם ט פ ל ו ת שאירעו לאבותינו ב׳ם׳ס ה א ל ו ועד היום א׳ן אנו נק״ט נ ז מ ן ה ז ה‬ ‫מצרותואנחו'ו משנכנס א כ ח ס ו ר ט פ י ממעט׳ן כ ש ם ח ה נ ל ם ל ש ו ן ס פ ע ס י ן‬ ‫דאין צרין לומר שלא יעשו דברי' ש ל ש מחה ל א אפי השמחה נ א ה מעצמה‬ ‫אין ליקת איתה לא ממעטין כה ולא •קחיאותה בשלמויאפ' מ׳ שאינו מדקד״ן‪.‬‬ ‫נשאר ח־ם׳ישס׳‪ f‬בתמוז עד ריח משנכנס אב צר׳ןלמעמ נ ש מ ח ולהרחיק כר‬ ‫דגר חמגיא לירי שפחת באכילת ג׳זרויץ ל מ ן קדק׳סוווןי‪\11‬ו»ונ׳ן בחמץ‬ ‫‪ .‬׳ ' • • י ׳ ‪ .‬אם‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪r‬‬ ‫‪MA‬‬ ‫*יטיב ‪. iw‬‬ ‫‪, ,‬‬ ‫‪4‬ןג»יגן א«אכי»'לחעניגוקיש מקיטו מםינע׳ן השחיטילצבויםייחאס לי*‬ ‫יהי ‪ V‬הרו וילננודיהשנ וכן ראוי לנהי; כ׳ ראי׳ היא ב׳ח תפאיתט להצטער‬ ‫‪.‬על חרגנהתט׳דובפרט באלו הטיט הטיחר׳םלצריודט בעוניי ואפ׳'ביום‪-‬‬ ‫דת עצסו עם חיית מחיא ריח והוא ׳יט שמחחשאנ׳ריחיה שהויראש לחדמ‬ ‫הפורענות ו ו;‪ 0‬בו נטתלק אהרן הכהן ע״ה יכן כתיב במנילת תענ׳ת מטת‬ ‫ענ׳ןזהואכא׳ןלנדלועלמארהיטיט מפנ׳מנצטרף עטו האבל הוה נוסף‬ ‫עלפודענותיהחדמואיכט׳מקבלעליושלאלאכולבמדולא למתיית ״ן‬ ‫נושנבנס א ב אט' • ו ‪ 0‬תרה עצסו ה ו ׳ בכלל וכן טמטע למון המשנה רכתכ‬ ‫‪ 0‬מ נ כ נ ס אכ נר טתהלחההכנסה דהיינו ריח אבל אט פ־רט קבלתו או הנהין‬ ‫עצטי באיטיר מאד היטיפ חיץ טרח הכל לטי פעמיו • ערב טי באב חפור‬ ‫מפ׳ יט׳ מהחטיר על עצסובעניניט קידט היוט הוד• ו!רין לחחטיר •ותר דית'‬ ‫ביויהוה יהכל לפ׳ קבלתי ילפ׳ טנהני כיצר אט קבל אי נהנ מלא לאכיל במק‬ ‫ולמחוח״ןאבל תבמ׳למלנב׳נה ומארהדכר׳טחהאוכלצרין להתט־ר‬ ‫עליו ב׳וט הוה מלא לאכילחבמילמלנבינח ולא מלדנולא כל דבר ש־יצ'‬ ‫נונעלחימסיףסיןחיאםיסעס׳ותראכליאנלתנמילמלעדשיט בלבד*‪.‬‬ ‫וטי מניע עצםו מלא לאכיל דבר חייציטבעל ח• סרח אבל היה איכל תנמ׳ ל‬ ‫אתדעטנ אפי תכמילאתרלא •אכל אלא פידזת^״ן וכיוצא נחס טירקוית‬ ‫ובסעודה חספם^׳מב נ׳ן תנורוכר׳ בפת חרבה וקיתין מל סיס כסנהני של‬ ‫דיברלעא• ולה ח מראד להחסיר נויותיז נסצאכללן מל דברים מ ׳ מ‬ ‫פיו בתטת ער ‪ ov‬ס' באב ה' וטנ־ט זה חסיד פיה האי פיו בחסון • עד ריח הכי‬ ‫_ מריח עד השבועשחלטכלייויכתיכו הן עס ב הריייטהתענ• עצטי מהיכפלו‬ ‫גו הצרות בעינית ינ״ל לנהינ כיםנ־ם האלו כסדר הזה דרך קל א פ ׳ י לתלוש׳‬ ‫וזפזנ טיז בתטיז עדריח יטנע עצטו טן מנשינאסצע המנוע אבל לא סן היין‬ ‫אט היין טתזיק לו יותר כ׳ טניעת הבשריאיני כל ‪ p‬קשה יאם ה י א טרנימ‬ ‫בעצטו שטתל׳ש לו יותר מניעת הבשר טטניעח ה״ ן •טנע עצטו טן היין ולא‬ ‫•שתה כא כים מל ברכת הטזין שיעיר רביעית או רובו ותבשיל שנתבשל בו‬ ‫נ מ ר •כול לאכיל כ׳ לא קבל עליי אלא לצעד עצטי טן הבמר עצתי‪ :‬יטרח‬ ‫עד השבוע •טנע עצסו סן ח״ן יםן חבשר עצסי ו שביע שחל סיב בתיכה לא‬ ‫יאכל תבשיל שנתבשל כו במר אבל יאכל תנשיל אתר ודנ מבי נה וכל רנד‬ ‫וזייציסן הת׳ עד טיב לא כל דבר היוצ' טן הת׳ אבל •אכל תכשיל של עדשים‬ ‫גבקרזנסעודח הספסקתאטישביכחלםכולאפ׳' תכשיל לא •אכלאלא‬ ‫י נטנהנריבא'לתה או קרוב לו והכל לפ׳טה שהוא אדט‪ :‬׳ום ס באב עצמו‬ ‫*דין להתאבל בו הרבה פאר כט׳ מפתו פוטל לפניו ולא ישחק י ל א •רנה‪,‬‬ ‫ונריט ואציל בקלותראמ ו»דחח בטלת והוא׳וס פר ונאנת ואד עי לאניתינו‬ ‫‪'«O'Vf‬נ‪1‬זר עלאבותינומלא •ננסולארץווה ה ה בענין‬ ‫‪1‬‬ ‫נוחי וכרש‬ ‫המרגלים‬ ‫‪31 1‬‬ ‫גא א‬ ‫׳‬ ‫וזמרנליפשנא׳ויגהו ‪ Bjffl‬גל׳לה ה ה ו א י ו ז י א ^ ^ ^ ג ו פ ו נ ה טעגץ‬ ‫הפסוקים ושם נאמו ת׳אנינאם ‪'W.H‬לאי <‪ V«f‬ינויואותהלילה נקבעת‬ ‫גביה לדורות ומכאן אניאוסו״ש׳שחולהאדפ'להור׳י‪*01‬מבל׳לה י ו מ י‬ ‫מביום ו הבישנחרב הבית בחרבן בית א' וא עינ דכת׳ב ב‪6‬לג;‪0‬׳‪3‬תדש הממשי‬ ‫גזילחדש בא נבוזראדן וישרוף זכויצויו לומרשוזוא בא מיושר ף נטי ואף מ‬ ‫נאמרשהתחיל בייסוף עיקר הפעולה הו״עי?‪1‬חובןהיהנ‪ '6‬ג עודאםשו"‬ ‫‪,‬לוםראעפ' שנעשה בו מק*תמפעולה‪.‬פ'"םהשג*צןל*ב׳וןשחו><׳ופ פוע‪1‬‬ ‫לרעהםזםנ׳ם אחרים כאלונעשזדכלהענ׳ןנז ביום ומי והוא ה ו א מ ו ר ט י‬ ‫וראיילייח שבית שני׳נננםו בו נרם ב ט!לעת ערב והתחילו לשדו‪ $‬ולא נ שרן!‬ ‫באותו יום כ״א מעט סזערורובו או כולו נשרף ‪ *3‬ואפילו הכי נקבעה הבצימ‬ ‫והתענית ביום ט' מפני שהוא יומ חםועד ויום הנורם כלהנזק ודי בנם' דאםר‬ ‫;אלו ה״ת• שם ת״ח׳ קובעי בי' היינו משוט גער התרבן והשריפה שהיה בו‬ ‫אבל דזקובעיט ל א חששולזחאבלחששול׳וט המר והנמהר וקבעו‬ ‫אוחו לבכיהזהנ'כבדאמרנישנחרבןביחשני‪.‬נחרבנוחהיוםנכוכמושאני׳‪,‬‬ ‫וווששין לחרקביה ובזהובוכין ומתאבלין על בן נכ צר׳ןלהיש לכלנפשו'‬ ‫•שר שנפלו בחרבוכפהחסידיס ואנשי מעשח ודם נקי‪,‬שנשפןהרבה מאד׳‬ ‫בין בחרבן בית איב׳ן בחרבן הכישאין חקר לרפ שנשפןב׳ן מחסי־נ איהמ״זן י‬ ‫נין פ׳שיעצטן שנהדנו לו עם אלו זצד׳ן האד להתאבל על זח מאד ולהתחנן‬ ‫לפניו ׳תיילבש בנדי נ ק ט וינקום נקמיז תוררתו ונקסות עמו ׳שרימד קפ׳נו‬ ‫ורוד׳נוורודם׳ן אחרינו בכל דור ודור ואותו מזמור לאסף באו נו׳יוכו' שאל‬ ‫אותו ׳ומ יז יש בו ענ׳ן לזח ודאו׳לכו׳יכו ליאומרו עיי חחרנן בכל ימן שרוצת‪,‬‬ ‫לזבוראותו ולהתאבל עליו» הדינלכדהביתר שה׳יתהע׳ר נדולתלאליט‬ ‫של חכמים ושל סופרים ונהרנו ‪ j‬ה הרבה מאד מישראל ומרוב ההרונ׳ לא‬ ‫נתנולקבורח ער שעשו מהם נדר לכרם נדולהוהימבה ברחמיו חס על׳הט‬ ‫שלא הסריחו כל אותם הימים עד שנברה יד ישראל ונתנו לקבורה וקברום י‬ ‫ועל נם זה תקנו בכרכרת המיון ברכת הטוב והמטיב שעשה הטבהבפולוד‬ ‫עםהםשלאהסד׳היכל איתרזמןיועודשזכו בולט לקבורת‪:‬וחרבנההייז‬ ‫אחחרבן׳רושלמבזמןביחביעי פלכי יוןחרשע'‪,‬ימחו פספרה׳ייובהלכדין‬ ‫ניתר נחשן מאור שסשנו וערבה כל שמחית׳נו ננורנו לנו ונטל הנורל על‬ ‫ה׳ימ המר הזה ו ההינחרשה העיר היא ׳רושל׳מ ע' מלן ארשעטסלכ*‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫דברים קש׳ט וכבדיט עד מאד כ ל א מהם לבדו « ‪ $ H § W i‬כאיואכ צד׳ן כ ל‬ ‫אדם לפנות לבו ודעתו ביום ז ה מכל ש א ד הדברים כולם ולןדון מ ח ש ב א ו‬ ‫ושכלו לחשוב נ כ ל אלו הדנויס ו כ י ו צ א באלו ש א ן ע ו לאגןרויני ייי^יד‬ ‫‪\ 1‬‬ ‫;‪r‬‬ ‫‪ \t\fiHBf$‬על׳זמו מייותאבלילהתאינןכנלתנא ‪ b‬׳ « וכלי וופרנההו׳ וזן‪,‬‬ ‫א * ג ת ונקז **'גיןסלאכ׳ מ ד ו ם מאכל׳!דישלם ויוכח לראותנשםחתת‪.‬‬ ‫וננתםמאכדנתיבש׳שו אתה משוש בל המתאבלים על׳ה ו כיצד י ע ש ח ‪,‬‬ ‫אחרשאכל סעודיזןפפסק'בקרקע באבל •חליץ םנעלץ ךקבל עדייו תעניתו‬ ‫ןאבלותו ו׳יין יינה וישב בםקוס תאכלי׳ או יענה ממקומו למקום פתו ובזו•‬ ‫‪ #‬ו ר מ ן האיי׳שבדוגם קורא בספר ק׳נותאו בדנר׳ם המעורר׳ ׳;ין ואנחת‬ ‫אאיוח ס&ויש׳ה׳ח עדש׳ור׳דיע׳נ׳ידמעיתי׳תת׳ללבכותעל הרבןהנ׳ת‬ ‫ועל שדפת התירה ההיכל ועד‪ ,‬משיש הע׳ל י׳פ׳ח איך היה לשבה ו ש פ מ ח י‬ ‫צלהעינרעלית»שס ויניע ןאשוואוימאתהעיר כלילת יופ׳ יעל הדינר*‬ ‫בכה חכפ׳פ וחס׳דים נתינה וכמה תיניקיידו ש ל ביית רבן ו כ מ ה עוברור!‬ ‫ומנ׳קית עס יונק• ש י ׳ פ וכל היודע ל ״ ל י ל ׳ •ל׳ל וח׳ודע לומר ק׳נות ׳קינן‬ ‫ביןנתוניתעל ספר נין מ א ל י ו נ פ ׳ ה נ פ ת י אשד נתן א ל י ם כקרני וםצודו‬ ‫» היא ע ל ג ל אד‪ 6‬לחבר קינים יהגה וה׳ילימדאיתס ט י ס הפר הוהוצדקדן‬ ‫»חשב לי תקרא מאבל׳ •רישליס זמקדיש׳ה ים׳‪.‬שא׳גי בר ה נ ׳ לתנר יעסיק‬ ‫בסח שחבריי אחרים ו ד ת פ ל ל תפלת ערבית בכום־ראש והכגעה ייאסר‪,‬‬ ‫נחם ח ונויו׳נו׳ן ביהטב ו׳רנחנן לפניי יתרת • א פ ר ד׳לצרייתינו ויגחפנו‬ ‫צאכלנוכ׳ עת ל ח נ נ ח י א ח ר ה י י א ס ר י ק ר ש וישבו לארץ נ ל ה ע ם ויקוננו‬ ‫יגל כפי כתו או אי אוסרוכולםעונ׳סאחריוולאיריםוקוללאיהיה קולם‬ ‫‪1$‬ד ונשבר גפו!״ ב׳ללד! ואנחדכ ש כ ל ם ׳ ש׳שפע קילו ישכר ל נ ו ויעורר‬ ‫מנ׳לת א׳כהכשבדק פתנייומזלחלה יכל פה שאפשר‬ ‫‪ ,‬זזבב׳זכאחרונ‬ ‫למע‪6‬בנרית׳‪0‬עטוכירבו»הנרותסשסתאתחלנאלא כיצדיעשו •דליק‬ ‫־ ג ל אינדוי׳וע׳ללויולאחר׳םסב׳ב׳ויכן יעשה אתר רתוק משנו עד שימצא‬ ‫בכל בה נידיגרותבצפציפ ובהכרת כדי שיקראו בולמ המנ׳לת ואת ש׳קראי‬ ‫ד מ נ ׳ ל ח ינכו נלהנרותותשאר א כדי ש׳ראו מה שיעשוייתעבטבבח כפ•‬ ‫ש ׳ י ש כ י ס ש פ ד א ב ל י ת ו כ ל א י כ פ ׳ ם ק ו פ ו ו נ פ ״ נ ל ת ו ו ׳ ל ן לביתו בפר׳רית‬ ‫ז י ב ו א נ ח ה ב ט כ ד ד א ש ו ל א ׳ ד ב ר כ א ב ש פ ה ד פ ה י א פ ׳ שלום ל א •ענה כוו‬ ‫*יםקפ׳דיכשפהדפהולא׳שכבבבדזבכסתכשארהל׳לוייצרץ• שתשתנת‬ ‫יול׳לההזאתלצעדוע׳נדואבל פכל ו׳ןוןהל׳לות כפו שנשחנ׳ת ל׳ל מסת‬ ‫מ ג ל הל׳לותלשמהה ומובא מ כ ל הלילות א ל א נ ׳ צ ד י ע ט ה אם א׳שבדיא‬ ‫ז ו ו א ד י נ ו ל ל ׳ ש נ נ ע ל ז ב י ק ר ק ע יפרוש מחצלת וישכב עליה ו ׳ ש ־ ם א ב ן‬ ‫‪ win‬םדאשית׳י ואש ל א גסה באלה וירא שמא»ו׳קליי׳טן ע ל ע נ ט ש ה א ו‬ ‫<ופפל*לא׳*שוסבנד׳וגול& גשאדהלילזזו לעננ נ פ ש א ל א יכסה ע*פו‬ ‫ג ל א סדינץושסלות <׳ לילזו אית׳א ל ‪ 1‬ע י עצמנו בכל י־‪.‬א*שר ע ל חרבן‬ ‫ל*׳ מזן שהוא » ־ ם גשו שכתבת׳‪u2‬׳ זה ל א דברו‬ ‫*»׳תתעארתניזמגל‬ ‫גענ׳ג׳מ‬ ‫»‬ ‫<א *‬ ‫י‬ ‫'׳״'•‬‫‪,‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪.‬־‬ ‫‪9‬ח* ה י ו ‪/ 0‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪ .‬י•‬ ‫לינזוד יעל ולצינור^זרזזאו^זיידגדשצלףבול׳ןל‪/‬פידנויוטימ^יאלק»‪»or‬‬ ‫למי‪ .‬ע יבול לעמול‪'»ibnV>j‬צר\זן!ו« לשם» ואולי תהא אדג'‪:‬י‪6‬לשל)חו»‬ ‫»‪J‬־‪^f‬י‪j‬דדנ^‪^'^Vn‬וצאץ'‪^b‬הואוילצלאדםלעשו'אול‪n‬נ'‪j»o‬רוב׳מ^מ^‬ ‫לכל אשיר ׳דפוץביקרהמלןו י א ח ר שיניח ראשו‪-‬יקים ניי־׳וות לבון!‬ ‫לעור ארי שקו ואלתעניתו ו׳נהנ עצמו ביום בדרן שאמרנו בלילה ויה׳הל‪4‬‬ ‫*קומי מיוחד שיקנ ע נו כל ומן האבל ויש מדקדקי^שאינן'‪•.‬וצא {'‪9‬ל*י‪.‬ו*‬ ‫נינה ויפוןיהס עושץ כדי»לא ״‪0‬יהודעתןמןהאבלותבעני‪,‬נ‪:‬ל»למאדביון‬ ‫ליום זה דימר נקבע לאנלוח בנלשנח ושנהא׳ןלנטלאנלוחו‪.‬עלשוסדב‪3‬‬ ‫בעיולםיואמ'ינחית ולא־געסק סצוה אמ לא ׳זדהדבר של צרכי ובזםשאין‬ ‫ל ן דבר שעומד כננדיאנל שאר כל הדבריאץלעסוק נהם נלל ואפ׳יהעומוז‬ ‫גניה לא ימנה לבו ומח׳ן ביתו לספר ע ם מב‪T‬ו שום ענין נ א מעניני נלורן‬ ‫•רושלמ וחרבין הבית אוימענ׳נ׳ הצרות והשמדות שעברו על ׳ שרי דנרים‬ ‫עישברואחילבוו׳נמיבו את דוחו בענ׳ן שלא יטיח דעתו מהאבלות בלל ‪1‬‬ ‫זייש נוהנ׳ן לשחיומ בשר ולעסוקבצרכ׳ אכילה מחצוחולמעלה והיינו ם ׳ « ו |‬ ‫עגמת נפששא׳ןרובה&נור׳כול׳ןלעמודאבליה׳ד׳סנילזתניהנ׳ןשלא‬ ‫לאניל בשר באיתו לילה וראו׳ הוא כיון דאיתא בנמידווב ההיכל נשרףבן'‬ ‫וכפני כן יש נוהנין להתענות טיו׳ילפחוחמ׳ שאינו מתענ' יענה עצטומעמ‬ ‫במניעת אכילח בשר » א ׳ ן אכ׳ליתו מעכב ככ לה״ נפש וצדקךנ ׳חשב ‪-‬לו‬ ‫להעלות על לבו חרבן הביות ולהחאונןעל׳ כן כסו שב׳ארטלמעלדז^‬ ‫בשעת בנחה ניהנין לקיפ מעל הארץ לשנת ענ הפסלים נטקיס ונוח והוא‬ ‫להראות נחמה נאבלני בו ב׳ומ וע!אומרים פסיק׳ נחמה יפתעטפיןבציצי©‬ ‫ומנ׳ח׳ן תפילין שנקיא׳ן פאר מחשא׳ןעושין כן בבקר משום אבלות וכן‬ ‫אין נופלין על פניהם כל היום כולו להראות אותו כיוס מועד שמובטחים‬ ‫‪ si‬נו שיהפ ן אבלנו לששון ולשמחה נדבתי לשום לאבל׳ *יון פאר ת ח ת‬ ‫אפר יכו אבל שאר הענו״ן אין טנטלין אותמ כל היום נלל • ‪ .‬ינמכיצ׳אין‬ ‫יפית פוציאין אותו בנםזת שחור ובזו׳ שלא כמור התודה התמימה וכ׳לל׳ן‬ ‫בקול •ללה נדודה ומרה יהענין ה ו א כי צ ר ׳ ן כ ל א ו ם לךעקנ‬ ‫עהתורה עצמה היא הו;רת שק ומיללת ומקוננת על היום המרהזה אשר בו‬ ‫י נתחללה יכבידה בקלון היםר ושקצוה כסוס הנדה ומי הוא אשר יראה וץךןן‬ ‫'החרפה הזאת שבאת לתורתנו הקדישי‪ ,‬ע' עדשה׳אקקיננתועישה מם‪•$‬‬ ‫^בתנ׳םואכאנחנוה׳כןנוליןאתחרמתנוואיו»ש‪.‬כביןבקשוןנו בעשנתאקו‬ ‫י כל הרעה הנתלה אשר עשינו ועשואבות׳נו מי מנרנןגו&נלות זישכימין‬ ‫׳ עינו וחרבן לבית תפארתנו וחר*ח ונלימחליץרתיזיעסוץת ןא^נו‪,‬ודא»‬ ‫נעתהזאת להני׳ל חמספד הרגת*ואמן)נל‪>»»0‬ימ לו ע ׳ נ ׳ « ל ו א ו ת ו י ג‬ ‫לתנין‬ ‫•‬ ‫‪-,.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫לטיב‬ ‫ן‬ ‫‪a‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪9‬‬ ‫זיהגין ולדעתאת מ י אשר‪1‬ורב׳נילפשיע וייהרג ח א ש ם ע ד ש ח י ה א ף ת '‬ ‫מ ו ובתורתו עד לאין סרפא נאשר עינינו ריאיתיכלוח מ ת א ר ן הגלידו ‪•S3‬‬ ‫ועוד ידו נטויה ופתתדש׳ם עמו‪ .‬צרות רעות ורמת ו א י ן א י ש ‪0‬שיט על וי!‪.‬‬ ‫לקרוא בשמ ה' ולקבץ ולאסוף את החרדים אות דבר ה נ מ י עיר ועיר ‪Ss31‬‬ ‫מדינה ימד׳נה לאמר עד מת׳ יהיה יה לנו לםיקש יש לנו ע־נ׳ס ואין אנו י ו א ן‬ ‫א ת הצערהגדילחזההנאעל׳גייגחללשסאלינוואויבנופל׳ל׳ הלאאלינו‪,‬‬ ‫?וויי׳ת מלא רהס׳םיאדץ אפים יסדתי להטיב עס נר׳יחיי ינישעסעסי׳שד'‪,‬‬ ‫אנש׳סגולתו יבנ׳ בריחי זרע עבךו אברןזי׳צחק י׳עקב עליהם השלם כ ש כ»‬ ‫אל׳ובב יגול מניע צרותינו כרכתי'בכלצרחם לו צר ואין יתכן שיהיה היא;‪,‬‬ ‫מרוצהבכל הרעה הגדולה חזאחחלילח אין זאת ג׳ ס א ד צר לו הענין הזדל‪,‬‬ ‫והוא ביב יכיל מתאונן ותתאבל על ככה והימחכה ומצפה םת׳ חת׳י׳שיעתינו‬ ‫ו׳זצ׳א איתנז מאפלת גליתיני לאיר כמי שנאי ולכן יחכה ה' לחננכס וני' ימי•‬ ‫‪,‬מעכב על •דו הלא הוא תמשדד מערכות השפייסהעדה מלבין ימהקמ מלבין‪:‬‬ ‫'משפיל יסריפוכרצונו ׳עשח נשמ׳מ ובארץ ואין ס״אמר לו סח תעשה ומת‬ ‫ת פ ע ל כ י כ ל דיירי ארעא כלא ת ש ׳ כ י ן ו נ ל ‪ .‬צ נ א חמםיםנרתעיןמפנ׳זעמו‬ ‫מתאוימ ומשתוקק׳ לעשוידברוכשש גמדי כח עיש׳ דברונלוסיאעפ' ש ה י‬ ‫)ניד׳ ב ח ד ש להם סםשלח וגבירה בתחיץג׳ם שבל אישולט על אימתו ע י‬ ‫^ושידברומשועבדים הם תחתםמשלחוומאסרוואסהםגבוחיס היא גביי ־*‬ ‫עליהם כמישכ׳ גנוה מ ע ל גי; וד! שימר ומי ז ואב ס׳ מעכב שורי הדין מ עכבת‬ ‫צי הוא‪ .‬הצורחםיס פעלו ונו והוא נ ת נ בתורתו חחסימ' אם נחקת׳ תלכו ובו'‬ ‫יאש ל א חשםעו וכייואס הניא עלינו א ת כל הרעה הגדולה הזא' נד׳ן יניישר‬ ‫וויה כי אנחני עזבני אותו ואת בריתו והוינ כ השליכנו םעל פניו כדת יכשורת‬ ‫ואם יבא עתח ברוב רחמיו כ־ נכמרו על׳נוילקרבני אלץ ‪ v‬ל פ ח ד פתחין פת‬ ‫שחיי עושה הורתו פ ל ס ח ר י נ י ו ן ד ע י ׳ ׳ ן אנחנו ובנינו ס ו ט נ ע י ם נ נ ץ רגלינו‬ ‫)לאשבנועדהיעושנוא׳ןדתוףןניתןשתעלוזאריכאלסכתנילא אדרבא‬ ‫לספות חרון אף היעל שונאיהם ש ל •שראל שהוא סבקש אהביתט ו א נ ח נ ו‬ ‫אתרהקיימעליי אלא‪,‬שהיא מרחש עלינו כאב על ג נ י ם ואיעג יאנו ס י י ר י ם‬ ‫‪,‬בנים אנחנו ואינו פונע פפנו כלדבר וענין בהיותנו נגלותינו ונ״פש ואף נ ש‬ ‫ואת יכוייהוא עינה איתני בבל קראניאליוואיכ אין ל א יעורר כ ל א ד ם א ר ן‬ ‫ל מ לזמר מ י ל נ ו הרעה הגדולה הזאת נחפשה דרכנו מהקורה וגוי ואיש את‬ ‫;ועהויעיודולשוב א ל ת' אלינו ו א י ש את שיקיצ׳ עיניו ישליכו ואתנ׳לול•‬ ‫;״צרו הרע ׳עזומן׳בהר נ ו ד י ה ט ו כ אשר צינו אלינו ללכות בה ולא איש א‬ ‫‪,‬־ולא גייעשי זאת כ• ס ח תיעלת לעס כשוב חיח׳ךם כ׳ התועלות להם ל ב ד ם‬ ‫»פה‪.‬ב«עלתשינהאהד שדוכ העם אינם התריס בחשיבה אלא כל ירא וחדד‬ ‫* ו ד ב ר ח *ריןלאסון* אנשים רקי'ו‪£‬וחז־‪ 0‬אשר לא אתםשפט לדיהשסיס‬ ‫'ותעשיות •‬ ‫י‪.‬‬ ‫י י ‪.‬‬ ‫י ״;‪::.‬־•‬ ‫‪r‬‬ ‫;‬ ‫;‬ ‫־‬ ‫י ;‬ ‫‪9‬יי ‪' w n‬‬ ‫זה עשרה וזוז עמרים ולדרומ ל ה ם את הדרן ירכי יה ו א ת תםעשת א * ר * !‬ ‫»עשו| ולקרבם אל אביהם שבשם־ם ובזח תעלת ארוכת ו מ ר פ א לסכותינו •‬ ‫ויל צרותינו ויתקדש שיש בין הםרובים ונין היחידים והמעטיסהנשארים ‪0‬ה‪0‬‬ ‫ואוונן' יעשו ואלו חסחזיקיס נ ד ת להקימה ו ל ה ר י מ ה הס הנקרא• עםוד»‬ ‫שםיםוהמ מצוקי ארץ והס הסעםידים את כל ה ע ו ל ם כולוויש ל ה ם ז ט ת‬ ‫נםר״עה בדורו אשרזכה וזיכ' את הרביס והס המוציאים •קר מזולל ויש מאין‬ ‫והם שותפיןלבורא׳תיו׳תבבריאתהעולם ובהעםדתו! א ב ל ל ו ם ר כ ל א ר ב‬ ‫או רבן ע ל ם עליך נפשי ולהסנר בחון ביתו ללמוד או לעסיק בחפצי ש ם י ם‬ ‫ל א זו הדרן הרצויה נעינ׳ הינ׳ אינו דומה הזונה לקנות לעשוחנפשו' הרבת‬ ‫ולקרנן חחת ננפ״ השנינה נסי שהוא מונח א ת נ פשו יחידה והאחד׳ בהםית‬ ‫ירעו ום׳ יודע אס עתידליתן דין וחשבון ע ל נ נ ה א ח ר שחיי נ י ה להשיברני'‬ ‫מעין ולהציל לקוחים לסותסרונ רשעתם ולהחיות את נפשם בחנוובחסדו‬ ‫אשר הננו היולא עשה הנה הוא נרם א ת כל הרעה אשר ת נ א חיו אחר ש ל א‬ ‫הזהירם תש ע ' יחזקאל ח ע ח ולא דברי לחזחיר רשע סדרכו הרשעה לחיותו‬ ‫הוא רשע בעונו יםות ודמו סידן אבקש ונתיבוםםקדשי תחלו ו א ‪ hf‬ב נ ס י א ל‬ ‫הקר• אלא ממקודשי ואעפ* שלא היה ניד' לםחות שהרי אסרו ?לאם ל פ נ י ן‬ ‫נלו׳ לפניהם ט׳ נלוי וכו'ע‪ 6‬כלזד! כ נ •נול הזר בוונגזרה ע ל י ה ם ה ג ז ר ה‬ ‫ו ה ח ח י ל ה ה פ ו ר ע נ ו ת ם ה ם כ ד כ ת י ב וםםקדש׳ ת ח ל ו ויחלו ב א נ ש י ם‬ ‫ה ז ק נ י ם א ש ר לפני ה ב י ת ו ׳ ו ז ה ח י ה י ר ן כ ל ה ח ס י ד י ם הראשונים‬ ‫אשר היו מקהילים ק ה י ל ו ת ברכים לדרוש להם א ת דבר ה י א ת ח ו ק ׳ ו‬ ‫ו א ת משפטיו וסודה לחנו את הדרך ילכו בת ונסצא זכות כל אותם חלמידים‬ ‫או אנשים הנאםפייעסו תלוי באותו רב או רבן ושכרו נדול בםאד םאד שכר‬ ‫עאין לו ערך וקצבה אשר עין ל א ד א ת ה ו ז ה ה ו א ע נ ׳ ן ה ד א נ ה ו ה ׳ נ ו ן א ש ר‬ ‫*דין האדם הירא להיותו דואניום »"ב ע ל חלול היוחלול תורתו ותרבן ביתו‬ ‫ביתו וכותעםו ושפלותו כ ל הזמן הזי! הארוןוהנםשך ולא עלתה א ר ו כ א‬ ‫לסבה הגדולה הזא' ומתיןכך יתן את לכו לתשנית נע‪5‬׳ן זה לבקש ולחפש‬ ‫לדרוש ולחקור איזה ד ל ן נ ע ל ה ונצליח נענ׳ן זה ואין דרך אח'ארוכי וקצרת‬ ‫לא זה שכתבת• ובזה «רין אדם להשנ׳ח ולרדוף א ח ד ו ואם לאו נר הכי הוא‬ ‫ישתדל לפקווולצוותלם׳ שהוא בר הכי שיעשה ו נ ל הזנו'חלו׳ נ ו נ ׳ ה נ ל‬ ‫ה ו ל ן א ת ר ה ם ע מ ׳ ד ו א ח ר ש ה ת פ ל ל ו ם נ ח ה א ם ל א ; ה נ ׳ ע ע ד ! ז ם ן ערבית‬ ‫!לא ׳צא מ נ ה אלא ׳תעכנ שם ו׳אמריםן הםזסור׳יהםשנדייאת הלב וםעורו׳ם‬ ‫תשונה ובהג׳ע זםן ק״ש יקרא ויתפלל כשאר לילות ובצאתו •ברן ע ל הלבנת \‬ ‫•ואעפ' שהוא ׳וס ׳'׳ענני הברכה עד הלילה הזה אתר שהוא בתענ׳יובשברו^ ׳‬ ‫'מתנים ס ת א נ ל ע ל חרנן ׳רושלם ראו׳ונוא׳ הוא להקביל «» שכינה מ ש א‬ ‫לילות ונן נחנו ד ל ן לנ׳תו ףקבל תגחומן ? ל אנלווןו ויאםן נאסונישלםת‬ ‫׳ ^‪0‬אלד‪/‬ז‬ ‫«י‬ ‫ל ט י נאצ ואגיוו*‬ ‫‪• xt\9‬ת' ויתינחטנו מאבלנו כאשיהבטיחנו ע׳ נביאיו ופעת׳יעםוק בעסקיו‬ ‫ובחפצ׳שםייאנללא׳שכחאותוטלנונדנתייאםאשנחך׳חשל׳םוכויייום‬ ‫ט ו באב ראוי להתנהננו בשסחח וששון כסו שאסרו בטשגילא ידו'ט לישר‬ ‫בטיובאביכ׳הוכיובי כלימת׳ מדבר שכל שנד‪ .‬י ש נ ה היוסתים בסדנרעד‬ ‫אותה נזרה שננזרה עליתם שימותו במדבר ואל יכנסו לארץ ט י אלף יאעפי‬ ‫שטיתתיהיח םטיבאב לטיבאב ואותו טיבאב ש ל שנתהםילא פתו כפז שאסרו‬ ‫בנמישהיו נכנסים לתון קבריהם ןתפת׳ם נשארים בטקוטןוהח״עיליןיאיתת‬ ‫‪ mcr‬כולם עלו כבראס דו שסוףיסוף לא היו םאסינים בעצסן עד ש נ א מ ו‬ ‫ל ח ד ש וראי הלבנה במלואה אז שסהו כולם והאמינו שפקד היאותם לטוגיז י‬ ‫ונסתלק החרון אף םהם ועשו אותו'ס וכיק שאביתיני שסחיבו ו נ ה פ ן ‪ /‬ל ד ם‬ ‫י א ב ל ליט דאו׳ לנו לשםוח בועל זה א ס ת בסל התפר שהיו חופר׳יקברית'‬ ‫בידיהם עיר !שמחי כי ע ל עניךרבעט בןנבט שהישיב שומר׳יבדרכים ש ל א‬ ‫יניחו לישילעלות לרןלכמי שאמר להם אלח אלדיךישרל יהיה להם צרון‬ ‫ודולה יביט׳ הישע נן אלה ביטל איתס שיסר׳טוהכחו שכל הריצה לעליון‬ ‫׳ ע ל ה י י ה ק ש י בירושלמי כיין שכל אותה טיבה עשת לישר איך ע ל ה עליי‬ ‫*צלמנאסרמלך אסיר ותרציפשיס שהיה לו ל ה כ ר י ז כ ל העם‪.‬יעלי לרנל •‬ ‫והיא לא אמר ל א כלהרו^ה לעלית׳עלה ושמט את הקילר מציארו ותלת‬ ‫גצואר הרבי'ואותו היום שכ׳טלאותי׳וט טיי באבהיה וכלהעמ שמחישמחת‬ ‫נ ח ל ה יבי היתרו שבטים לבא זה ביה יהעניןהוא שהכתוב א ו מ ר ולא ת « כ‬ ‫נחלהפמטהאלמטתכיא־שננחלתי׳דבקיסטותצנ״שדאלוםן הפסוק‬ ‫היה נד^שאין גישאין נשיפ כיא כל איםשבטו שאם ימות •קח בנו נחלתו מתיך‬ ‫שבטי ולא עצ׳א נתלת אבותיי אל שבט אחר אחיכ דקיקי בפ מיק אח דכתינ‬ ‫וכל בת יורשת נ ח ל ח ספטות בני ׳שדייכייוכ׳ א י ן א פ ש ר לבות לירש שני‬ ‫מסיית א ל א ודא׳ ש ה י ה אביה משבט א ! א מ ה משבט א ז י ו ר ש ת ל ד ם איכ‬ ‫נראה' ש׳כילה הבת להכנם בשבט א ה ד י ם כ א ן היתרי ה ש ב ט י ם לבא‬ ‫ויה ב ז ה יהיה ל ה ם בזה שטחית נ ח ל ת ‪ :‬יבי היתר שבטישלבניםין לבא‬ ‫נקהלוחיחשמחה לנלישדניהיטקראקראיוקרביהר עידהכיא הירישלס*‬ ‫שמזמן' ק׳צו יפח לעצים שכל עצים הנקצצי' בו א׳נס עיש׳ן מאכילה נולן‬ ‫כשדיןלמערכה• ונמראד׳דןפלינטאו' עטחברטנלשבו מוסק׳זסלכרו‬ ‫עצימ עור שבכר חשש נ ח ה ש ל המה ליבש ועושי תולעי' ופסול׳ן למערכי ‪-‬‬ ‫ואפשר ^שבשניהם רעד איתי יים יאיחויוס בכלל היו העציט ׳פיט וטובים‬ ‫מכאןולהלאהלא היו טיסקיסעוד * י ה נ׳ תנו הרוני ביתד לקבורה י נ ת נ ט ל‬ ‫הנידה עלאוחירשע שנתנ‪ :‬נדר לברם ולאה היבענים הכו לקבורה ו ובכל‬ ‫אלויהענ׳נ־ס שארעו ביום זה צריך לתת שבחוהודאהלמקוייתידתיששפחנו‬ ‫גוינפ אנחנו נשםח נ ו מעש מ ו י ן ל ה ו ח ־ ן ׳ני! יאגהה בפגר ד"ח אלול צר׳ך‬ ‫כל‬ ‫יי' יי י‬ ‫;׳ מזיו• ‪evn‬‬ ‫•‬ ‫ע ל אדם ליע י י א ל לבי ל ח פ ש ו ל פ ש פ ש מעשיו ולשינאלהיאלינו פ׳ ‪mri‬‬ ‫»מן י צ ק לקבלחשובחבץ שלי יחיד בין מ ל ג ב ו י כ׳ המיפ׳ישנתפ׳׳ס הם״נזו‬ ‫ע ל מעשה הענל כ מ ע ל ה םשח לשרים בסי׳ים האחריג׳סינהני ׳באלוהיםים‬ ‫להרבות בשליחות וחחנונ׳ס ולקום באשמורת הבקר כל מקי ב‪4‬׳‪.‬מנהנו ו כ ב י‬ ‫נתפשט המנהג לקום בכל לילה ש ע ה א או ביקורם אור היוסיטסיר׳ סליחות‬ ‫עדהבקרכלאיכפ׳ כחוועלזת ה ח י ש נאמר א ב ׳ לדוד• ויורי ל ׳ ר י ת א ל י ל‬ ‫שהם בה םבקשאהבתינו ימינו פשוטה לקבל שבים ‪ -, 1‬ע ר נ ר ה ראוי ל כ ל‬ ‫אדם להחענו' ולא גרע מכל ע י ב ריח שרוב אגש׳ מ ע ש ה םתענ׳יוהוא מסוגל‬ ‫לחעגית ובפרט ע ד האסת הוא ‪ O r‬ראו׳ ומוכן לתעניות וכיש בערב רח • ח‬ ‫שהוא[ סוף כל השניועתיי לעשור ני״ן ע ל כל מה שעשה כ׳ בל׳ ספק •עטיו‬ ‫ל ס ס פ ר ני[ השגגותוחטע׳ותוהאונסיןשעברי עלץ זולתח!דונות‪.‬והפדדיפ‬ ‫ןהפשעיט שסעט׳יהט הגלכד׳ט בהט ׳רבו טלמנו ואין יוכל לעסוד לפגייוצז‬ ‫בראשית נםשא הכבד הזה בהיות לפכו ספרי ה״ם וספר׳ מתים פתוח׳' והוא‬ ‫עיטד עלי כסא ד׳ןוכלי דרצ׳זטשפט אין ליא ׳רחת ו ל א ׳ פ ח י כל היודע זזת‬ ‫ויכין עצמי מכל קודי לכן שלש׳י׳וט כט״ש בעג׳ן כל הטועדוישואל׳ ןודורש׳ן‬ ‫קיר ליו שכבר ח ל עליו חובת הטועד ככל חוקותיווככל טשפט׳ו כיש בטועד‬ ‫ומהשהוא כולל עניגים רבים כין עגיג׳ האיס ח ׳ ח ׳ י שצר׳ן לשוב ס ט ע ש ׳ ו‬ ‫ו ל ת פ ש דרכיו שעודד לעמד ביין ע ל י ה ם יב׳ןבענ׳ג׳ זד‪.‬ע׳ד א ש י ה ו א י י‬ ‫ב ה ‪ :‬בין דין כ ל עיר ועיר ממלכה וממלכה ו ב׳ןד׳ןכלהעולם כולו בכללו‬ ‫ו ע ל כל עג׳ן ועג׳ן׳יש ליזם נזר ד ץ ט ת נ ה ה א ם לטוב א ם למוטב« נ ם ע ל‬ ‫ד ש נ ה ^ ה יהיה בסופה‪,‬ועל כל לו העג׳נים צרין כ ל אדם לעורר איתלבי לי‬ ‫»ום קודיריה והוא םר״ח אלול ל נ ע ר אתחחסץ שיש בתין קרבו בחורין וכסד‪fp‬‬ ‫ולא יניח טסנו ל א טעס ולא הרנה שכנר ח ל עליו ׳יי!‪.‬ביעור ונהיו נ ׳ הענין‬ ‫ךכ סכל •םזת השנה ואין הסלאכא לא ליו' ו ל א ליום׳ם צ י י ן להתחיל ל נ ע ר‬ ‫ל ' יוט קורט לק״יטעט סעט אגרשנו וכול• חא׳ ואול׳ ונוכל לטהר עצםני‪ .‬כלו‪,‬‬ ‫ה ל ׳ ו ט ו פ פ נ ׳ ז ה נהגו לחרנותסליחותוחחניגיסנ״גלולאד׳ נזה כיצד ןכל‪,‬‬ ‫אדם לטהר עצמו נאשר הואימכיי את םעשיום׳ בחעגיוית ס» בםלק׳וימ ‪ft‬‬ ‫נ ע ש ו ת צדקתופשפט ט׳ בעשוק כתורה ׳וטש ולילה כ׳ ה י א מ ש ו ל ה ‪ . .‬א »‬ ‫ותמתרתכאשט׳ בתפלות ותחגינייורפעיתיו ע ל לתיו הכלילפ׳ תה|שהו' אדמ‬ ‫וכל זה בלי ייט הקורט׳ ט אכל ביינ׳ ע ערכ ר ה אין זה צר׳ן בשש ו צ י י ן כל אוי‬ ‫נין נוול יב׳ןקי‪1‬ן להתענות בו ולהרבות צדקה ומשפט ו ל ה ת פ ל ל זלהתהנן‬ ‫לטגיאלריו׳תו׳תי׳קכל תפלתו בחטלתי יתשוברתו בח׳נותי שיש לי ע ם‬ ‫בריותיו וצריןלבער החמץ שיש ב ו י ל ש ר פ י מ ל א ישא מ מ מ לטחריכש׳עש'‬ ‫בד^ יטצא פגוקחוםמיפחואין פוציפה ומ*פצף עליו ובכן •צא לאו' מ ש פ ס ו‬ ‫)א«ר׳ז ו א מ ו ׳ ׳!לותו ש ל הזוכה בכל שנה ומגי לעהר עצםונעג׳ן זה ולא‬ ‫י י ‪ .‬״ ‪ t K‬׳שאי‬ ‫י‬ ‫י ‪i f‬‬ ‫־‬ ‫‪Vii‬‬ ‫ל ד ת באג‬ ‫* * א י חונות ודקיוקייטשנח ל ש ג באופן‪.‬שכשיפסרטןהעיליהזה לא י פ צ א‬ ‫‪ :‬אחריונושחוביד‪1‬ולא‪,‬דבקםאוסותעלחנשפתי לסקיססניחתה בל׳ ש י ט‬ ‫מעכבופשרכבייהאלאאייבאחסצאמלאכ׳טרים׳עלו עמה לליתה‬ ‫‪.‬מםקוט למקום ויפתחו ל ח ש ע ר ׳ צדק שתעלה במעלות לשקו' שטמנו חיצ נ ת‬ ‫יבלא'כפי;ערכי‪ 1.‬איכסכלאלייהעניניםנרסנכרח התענית י ה ת ש י נ ח ע ר ה‬ ‫ואין ראי׳ לבל אדמ למנוע עצמו טטניילוטד א י נ י מן ה ת ע נ י ו ת שנזרו ר?ל‬ ‫‪ :‬עליניולמהלילעשותב׳ הדיתעניו' שנידו‪.‬ו ‪ .f‬עלינו‪,‬לא היו לענין תשונה‬ ‫‪,‬בלבד אלא שצריךכל אדם יא‪£‬י יהיה צדיקנמיי להתענות נאלו הימים בד׳‬ ‫• ל ה ע ל י ת ע ל לבוהצערשענרעלאנזתינינ־ס‪-‬פ ה ה ם ו ל ה ת ח נ ן ל פ נ ו •ת'‬ ‫דתי׳שינ י רחמיוישיש עלינו לםינ נאשישש' על אביתיניישינ עמרליישנת‬ ‫ו׳שיעיר ע ל ת־ית יארמין ע ל מ שפטו ׳שנ א נ ל לא לענין התשיב נירו התענ׳'‬ ‫נ י ו ח ת ל ו י נ נ ל ד ו ר ו ד ו ר כ פ ׳ מה שהם ולבל יחיד ויתיר בפ׳ מעשיי בך צריך‬ ‫שחת׳התשונתיואיןש״ךנוהנזרחני מ י ח ו א א ש ר ׳ ש לו עינ־מ לראות ולב‬ ‫להבין אשר ל א יראה ילא ׳נין התיעלח אשר מניע ליי נשיני ממעשיו הרע׳'‬ ‫וטטעלל׳י אשד ל א טיב• להתקרנ לייצר נדאש׳‪.‬אשר נתרחק ממני נקלקיל‬ ‫מעשיו ובידו להתקרב אליי כהיותי‪.‬קיונ ואעפ׳ שהיויטים הנמנעים טסנו‬ ‫מהתענות בהם ראוי ל א י ם בעל תשיבה בראוי מעשיי הרעי ליטר אנ• אתענה‬ ‫בתם אולי שיועיל ב׳ אמ דברו חנשימ שלא להתעניתהיינו למי שאינו צריך‬ ‫להתענוישחיא מבלבל מעשיו במשפט יד׳ ליבתענ׳' א בשנה יחיא ז י שהוא‬ ‫ופן כפרה לכל אבל טי ש ה י א טלא תועבות ינאצית נרולות יעצמו פשעיו‬ ‫מספר כ ל ח ש נ ה לא יספיק לו_ואפ' שיבגסי בהם ש כ י נ י ת ייט ב׳ מ ה מ נ י ח ה‬ ‫נ ח ל ה מיו יש לו לאדם <׳ אס להתקרב לפני ממ ה הקב ח •וש״ל וסח לו לבקש‬ ‫שטתתטועדיט ויש ייתר פיו ש ה י א ש ט ח ה נ ד ו ל ה ויתרה לנפשו ה ע ל י ב ה‬ ‫יהעניטה יחידה בת ם ל ן שכייה ביןנסהיאביםיהניף הנניף התיטא כיין ש ל א‬ ‫נכח לששחחלא ׳שסח אלא ׳תאנל ייאנח ע ל בל הרעה א ש ר עשהיזי ה י א‬ ‫שטחתי אם ב ע ל נ פ ש חיא הלא אתה רואה הריאה תלוט בשבת הזהירו א ו ת ו‬ ‫ש׳תענהולא •מנעופפנ׳ נטליטצית עננ שבת שפני תעניתי ה ל א ה ־ א טפני‬ ‫שכיון שהראי לי ת ל י כ א ש ר ל א בן לאמפניכיש מעשיי אלא שנמצא עילת'‬ ‫ב ו ו ה י א ו ל ו מ ן ה ש פ י מ שיש מ ק ט י נ י ם כננדייצר׳!־ הואלשובממעשיוכד׳‬ ‫לבטל הטקטינ ו׳תענהייכיף כאנמין ראשו ולא ׳תעננ כלל אלא ישי ידומט‬ ‫ווו היא שטחתי וענונו נה׳ותי זינה לעננ נ ח ל בכיטיל ה עננ ה ו ה ונשק‪-‬ל ז ה‬ ‫אניפת׳ר׳ןאותו להתענות ו ז מ מ י ש ר ו א ה א ת עצמי מובדל ומרוחק מ א ת‬ ‫אלדיי ית םצדםעשיו הרעיש ודרכיו השקילקל׳ס יעתיבא לשיב לדרך השי נ ה‬ ‫ז^׳שרה ולהתקרב לפני חנין המרבה לסלוח ו ה א אינו •ידע את עתי אם •נ׳ ווו‬ ‫לולשוגתיץנהטלמחווארתלכונדעינותץיפשעיווםקנל עליולהתענית‬ ‫יסיט‬ ‫‪ 1‬גג‬ ‫כנ א‬ ‫••‪,‬״‪.‬־‪.‬‬ ‫‪L‬‬ ‫ס י ר ז!יו‪6‬‬ ‫־ •״מים א ה ד מ וזזיו נו!ג שיחות וים אין נזה עין"אשמר! א ל א א ד ר י ה ו « י ק ח‬ ‫‪ .‬השב לי וזנות שמזכה את נפשוהעגומדז בוי לבייןרז־‪ ,‬לשוב א ל נ ו ת א נ ׳ ד !‬ ‫ננעיריה ויש להביא ראיה אעפיי שאינה צר׳כהססדנדיהדדבינא ד ה ו ת ב ל‬ ‫• שתא •יתיב רתעניתא ברטמעצדותאופירי׳אינונראדנשלאוזיו־ןחישש‬ ‫ע ל ש ם ׳ ו ם ש ל י ס י י ת ז ת ש נ ז ת כ׳ א ם על א ל י לן ז־זטעם ש א י כ ר » ‪b‬‬ ‫בגמרא א נ ל ג ל ׳צאר ה י פ י ם לאזתידזחיששלנבידם זלשפחיתם‬ ‫י שכינתי היתה לשמים והיא סנדא נכונה למי שהוא בעל שבל ושוקייהעניניפ‬ ‫נאשרהםיאיןנאןטקוםליאר־ךו ונחזיר לענינ׳נמטצחך האדם להתענות‬ ‫ערברהילהיותידא וזוחל ב נ ו נ י י א ש ו ה כ נ ע ה סן היום האיום ה נ א עלינו‬ ‫א ש י נ ל ׳ושני ת נ ל ע ו נ ד י ן לפניו כבני מיון ואינו יודע איך יצא דיניי י׳לקת‬ ‫ס ל ק י ת ם י כ ׳ ודא׳ יועיל אעם' ש נ ט ל ו סנהדרין וםיתהם ו ע מ ע ם סיף סוף‬ ‫נ ע ש ה מן הבא בידינוכ׳ מגילה היא לענינים האלו שיועילו ויצילו נהנו' גה‪6‬‬ ‫ע ל ! ב האדם ועללבו בפני גיםישראל נלקים ב י ולכן ל א ימנע ה א י ם כפני•‬ ‫ס ה ת ל מן הליקייעי זה כי לא יפה הוא ע י » ח א ל א אידבא מ מ ע עצטימטיבח‬ ‫ונז ל י נ י יחבל לו ז ואעפ' ש&ל •טול צפירנ׳וי׳גלח יילנש ל ב נ ם ו י י ז ע ט ף‬ ‫לננימ להראות שיצא ביימוס ואין אופ• ש ל איטה וו כאימה א ח י ו ת ובו' ' א י ן‬ ‫הענין הזה שישכח האדם יגיל וישליך אח רועמעשיואחר׳נויו׳נטח נמקוס‬ ‫שיזציא לאיר סשפטו ־ חלילה למאמין כן אלא ודאי יהיה עצב וסר וזעף ע ל‬ ‫הטאתיו י ת ע נ ה עליהם מקיים לבן י ב ק ש ע ל י ה ם ם ל פ נ י א ל ד ׳ נ ו י ו ש ה ו א‬ ‫מקבל שביס ימיהליסילה יאחר שיעשה םעשההראי׳ לי יעשה מעשית כסי‬ ‫שמובטח לו שיצא משפטו לאיד י ל ב ש לננ*ם ו׳עמה כל ט ע ש ה הסראז־נ‬ ‫לבני אדמ שמחה יששין ינפרט לעיני האיפות שיכירו וירעו אהבתו ש ל לינו‬ ‫'ייעםני מכלאוכהולשין אבל סיף סוף צריךשלבו • ה י ה נכנע נשיר ו נ ד ב ה‬ ‫נתשינתי הגדילה כ ח נ ה וכקיה רהם׳ שםים כ׳ רבים הם ז ימיש ומדרש ערב‬ ‫י ה הגדילים סהענ׳ן משל למדינה יכיישנריםשם שאין צר׳נין ל ה ע נ ו ת א ל א‬ ‫הגדולים ה״נולעניןחיוב כללוח העם או כללוות ה ב ד י נ ה החייבות סך •רוע‬ ‫‪0‬יטל על הכל והגדילים באים לרצית י ל פ ״ ם יבעבירט מיותר ל ד מ מאיתי ס ן‬ ‫י מ י ט ל עליהם דימה לםשלהנז שם א נ ל לעצ־ן חייב ה מ ו ט ל ע ל נ ל א י ו א ' אין‬ ‫‪.‬בקשתהןדול׳םמוע;לאלאהח״ב עצמי צריך ש׳נקשי׳רצהיזיש׳ פניובקרב‬ ‫זהליאי שייעיל לי לענ׳ן הצלתי ו גם *ייך שיטוהר עצםי יגיפי י ס ש שירחץ‬ ‫ז י ט ה י י ט ב י ל במי םקיהאעפ'שאין יךכי בנך נ ל השנה ביים ד ז ה ד נ י ר א‬ ‫«דץ• ע ל כל פנים לטבול להשליך מעליו כל הטומאות וכל ךמחשנית יייר!‬ ‫ענתדבקי עסי כל יסיח השנהובכל רגל יו־גלח׳יב אדם ל ט ה י עצמי ק?נרזן‬ ‫יי שצרץ• דאדם ל ח פ ש אחר הטהרהוהקדישח להתיצב לפני אלדיו^ו סן הבא‬ ‫‪-‬ידו וכד׳ שתעלה לי טב׳לחי עד הםחרתהיה נריל׳ ראוי ‪ <m>t‬שלא ל ש ס ש‬ ‫‪va‬‬ ‫‪,‬ליה־ז‪-‬‬ ‫* י‬ ‫•נזשתי*לילת זיזי"! וי‪6‬ר‪& 6‬י ‪.‬שאינו םוכרוו ל ה י ג ו י ש צ י י ן ל ה •חזיד ויטביל‬ ‫בשתיית כיי שימצא כשחרה בשעת הי׳ןכפ׳ ש ע י פ ר י פ צ פ ה לרחמי ש ש ט‬ ‫« נ י ו ל ‪ :‬ם ד ל נ ע * ן דב׳ן א ל א נ י י ם ז י י ל ך ל נ ה מ ב ע י ד י י ס מכיסי‪ .‬לבג׳ייסעיטף‬ ‫לנניטמםי‪/‬ז^עוסרלקדושתחיוסוטתפלל וסתתנן ל פ ג י א ל ד י ו ת ב ל ה ט נ ת‬ ‫זקלליתיהויוחל שנה וניכיתיה רתת׳ל להתפלל ערנית נבונת טייח נ ט ל ד ן‬ ‫וןויגלילשנותנרכותיואלאיכדילהשל׳ט ק'נרנו כראי ונפרט ב־טי ניראיס‬ ‫האלהנרוחייטטזטןלזטןיפנתאותפרשתיללכו׳( נ ה ם ‪.. 1‬ולחייהתפייה‬ ‫היפים האלו משיגות ננסתיונעג׳נ ‪ • p i‬לנוי! נתט׳יתימיןהיאי׳ וכשמתחיל‬ ‫ל ה ת פ ל ל •נ [> ראשו נאגטון ו• שטיל עיניו ל מ כ ה ולא ׳גביהם עד ש י ש ל י ם‬ ‫ה * ל ת ו י ה י ו עיניולסטהולנולםעלת ובןבנל ח׳י׳טים שני! רה ליה שהיטיס‬ ‫האלוצריכי! לה׳יתטיבדליטיטוטרשיינקריש'ובטהרה סבל •שית השנה יל*‬ ‫ינטה קילינתפלתי שלא ירא םקטנ• אסנ יגטשלא •סדיר לאיזרים ואין ראוי‬ ‫ויהריטקילבלל אלא •חתיןהת׳ניהנפייובשפי‪/‬יועד שישמעו איניו כ ה‬ ‫שטיציספ־ןידיליעםכינחי•‪.‬׳‪ :‬ולענץ קריאתי בסדיר הכל לפ׳ פח ש ה א‬ ‫ארם אס היא •ביל לכי׳ן שלא נ ק י ׳ א ת כתכישגירח תפלתי נטיי כראי* יטכי•!‬ ‫בסלות־וואיני טונה לנו וטתשמתץ אנהואנה טוב לו שיחבק זרוע תיו יה ע ל‬ ‫וה ייעםי נייאת ואיטת נ ע נ י לפני אדוניו אי טינ לו ו א ס יש לו א ׳ ו ה פינע‬ ‫מ ה ת פ ל ל ע ‪ /‬א ו שאין תפלתישגייהבפיי כ כ וגנן נסיר נמוזשבתי ונכשל‬ ‫גכונתו׳קח ס מ ר בידיי ויהיו עיניו פתיחית להביט בו יאזנץ קי^גנות ל ט פ י ע‬ ‫מלותיו ויכין לנו לכוין ב ל ט ה שטיצ׳א בשפתיוואין חשש בכן וכ! ניהגין דוכ‬ ‫מעילטלחחפללאלוידפיטיםחיןהשריר עט היותשהדרןחא גל •ותר נכין‬ ‫לנר שיכו׳[ נו • ובצאתו טבח •לן לב תו וישמח לבו ויבטח בהט׳תויקרש ב ל נ‬ ‫שלטובנפש חפצחויית׳ק טטני כל •נין יאנחישלא ליתן פתחון פה לטקטרנ‬ ‫נ ׳ אין לו םקיס אלא נשיןוםיגץ ויונחת ומריבה וקשטה וכן בי‪.-‬וב ע ׳ ה ם בדברי‬ ‫קבלה קדיש חייט לאלינו א ל תעצבו כ• חדות ה היא םעחנ גיא צ י י ן לשפות‬ ‫נל^י ולהראות שטחה ל כ ל כיי לסשותע׳ני של שטן ו ויסדר שולחני ייאכל‬ ‫וישייתשנותלענייטולאניוגיטכיכחיכ אכליסששנ־טיכו ושליחיםניתלאין‬ ‫ננוןלו ו וניל שג־פש האלו אין ראי• לאכול זלטתיתיותר מדא׳אליאפתית‬ ‫מןהטיעירנדיש־יא׳ק־יראשישת־ךאכילתיוישנ באיפה ויראה ו ל א יסית‬ ‫ו ע ת י סןהדיןיהתשנין גס לא •טן הרכה ויהיה סיכן לעםד ע ל מששיתו עישק‬ ‫נהייתי יבתשונתייקיינעוד לילה להטכיילניח להודו' לשש חולהתחנן ל ג נ י‬ ‫אלדיולנקשפ^טניו עליו ו ע ל עטו שיוציא לאיר משפטני ו־גיייעליני י ע ל‬ ‫נל׳שראלנזרית סינית ויבחינו נשפר ח״פ ונספר צד׳קיט גט כ ס פ י ג א ו ל ה‬ ‫ו י ש י ע ה ש י ו א ל נ י מ ת י ן ה ג ל י ה היה ה ס ר יייטיעני תכף כל שינאינווםכל‬ ‫י * ? ׳ י ׳ י ע י ״ י י ׳ * ל ‪ W‬נ ל ה ק ס י ם עלינו ויתוש ם ל כ י ת י עלינו ב ס ה י ח‬ ‫ו־אשו״י‬ ‫ב ‪»2‬‬ ‫ב‬ ‫»‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫יי‬ ‫סודז״זמט • ‪.‬‬ ‫׳אמדד׳לצדתינווכלא'׳תתצןכפ׳<חו» ו י ם ד ד ח ^ ל ת ו י נ ד א ו ׳ ב א ש ל ב ת ו ג י‬ ‫נמחזולים־ ו ס פ ח נ ׳ ח ו ל א יסיח ו ע ^ י ממ;י»׳הק־־‪.‬סע‪1‬סן> נ ס ל ׳ ת י עסוק ‪t‬‬ ‫בתפלתו ולא יפנה מחשבתו א ל מקימ^חריוינמזר תפלתי׳ ע י א מ ר ה ו צ א ת‬ ‫ס ת ו תקיעת שופד׳ מצות עשה סן התורה שנאי׳ום תרועת יהיה ‪ : £‬מ ותרועת‬ ‫זו נסתפקו נחיאם ננוח• אס ׳לול׳ ש‪:‬ש' בעיני זללות האי ם׳׳ל׳ל ננתת ש א י ן‬ ‫מכאובו ככ נרול אנוש ינמרזצה ומתוך נ ך ׳ ש לו נ ח ת ל ד ג ש ׳ נ מ י ט ת ו ו א י ן‬ ‫רוחו קצרה תהו׳הנ^צוח‪ ,‬לשוןאנחזז זואחר זזי"הקםי'ל׳לטנער‪',‬ובםריצו*‬ ‫ומכאוביו תרופותיו לזוולא נתנוהמב‪-‬ךוחוונשםתווזמינקריז׳ל׳ל שםי׳זי׳ל‪.‬‬ ‫מצרת לבו במר׳רות נ‪6‬שוילנךתקנו בתקיעה ש נ ; ה ם ו ה ם ש ב ר י ם תיועד*‬ ‫לפעמים אנו עוישין שביים בין נליתקיעותפשוטותוזהיס׳חשת שמאהתרועת׳‬ ‫שלתורההיאיזאתשודאיננוח׳ ••ולהעמיס א נ י ע ו ש ׳ ן ת ר ו ע ה ב ׳ ן ב ה ת ק ׳ ע ו ת‬ ‫זוהו ס׳יתרית שפא תרועה שלתורה היא ״ ל י ל י ולפעמים אנו עושיןשבר׳ז*‬ ‫הרועה בין ביהתקיעותי^הו סייתש״רת שמא תרועה ש ל תורה הם ״ליל׳‪-‬־ונתמ‬ ‫שכן דדך המצערים םסצאובתחלת המכאוב א י ן ם ד נ י ש ׳ ן נ ו ג ל כ ך ו י ש ל ה ם‬ ‫נחת בצד מה ואיחכ מתחזק כאניבבחיובסרוצה‪-‬עי שרוחו קצרד‪ ,‬ז א ׳ ן בו כת‬ ‫לעמוד ו אבל ל א ראו לצאת מיד׳ ס פ ק א ח ר ל ע ש ו ת ח ר ו ע מ שברים בין ‪'a‬‬ ‫התקיעות ם׳יתר״שתמישום שא׳ןררןחולחומצטער‪.‬בכך‪..‬ו‪.‬ופעם הראיציינד*‬ ‫עושיןתשירחנפעפ׳סואחכתשתנפואחבהודתג״פ ו ה ט ע ם ל ס ד ^ ז ה מ ש ו ם‬ ‫דסגו׳ מצו׳ קידם ורוב המכאובים יש להם נחת וצ ער ו׳שמהפ שמכ^וביננחת‬ ‫ואין מתהזק הכאב כיל כךויש מהטשאין להם נחת כללותם מעטיעו ואת ‪tta‬‬ ‫נפקא מינילמיחש לכל ‪ 111‬הסיחוש׳י־ולכל וךןללו כיון שיענין תרועיהיאעבא‬ ‫כחרנויו׳בניהיא •ללהימאמו של ס׳מרימה לנו ׳ ל ל ח נ ח ל ח או קטגיאו םצנ׳תאו‬ ‫שא׳נימצו׳ה‪ :‬עוד שמפני הספקהנדילווהופ׳פוכלכךחק׳עומיושבומעומדי‬ ‫עירדמה״ענין׳בבאו׳לליאצלרה אםלענ׳ן שצר׳ךלשבר עצםינו עלעונתיט‬ ‫למהתלוהוברבשופריולא אמרו ל ה ת ו ח ת ולבכות בל איעל עינות־ו ואדרבא‬ ‫אסרו להזכיר שומ חטא ועון בו ושלא להתענות ו ל ה ר א ו ת ע צ ב ו ת וינון כמו‬ ‫שכתוב בדבר׳ קבלה אכלו משמנימ ושתו ממתקים וכוי ו א ל חעצבוו ו א ם‬ ‫דענין מפני השטן שלא •קטרנ עלינו שאמרו נ ד ׳ לערביאתחשטן איכמח ענ׳ן‬ ‫היבב' לערבבותובתקיעיפשוטה או ביאו ניהיהסתערבב בתקיע' שתק׳עישופר‬ ‫העת׳דה לא נזכר בה תרועה אלא תק׳ע בלבדי ואין לו לילן* סרה כמו שמציע‬ ‫נענין תקיעת היובל שאין בה ואה׳ל׳ף ס ר ה וצריןשיהיהבח תרועה • ד ה ת ם‬ ‫שאני משומ'דנת׳ ביה שביעי ר ל י ף ו ׳ ל י ף ש נ ׳ ע ׳ ש נ ׳ ע ׳ ס ד ז ש א י ן נ ן נתקיעת‬ ‫משוטה ליח בה ערבוביא כ ל כך שענ׳ן התקיעה ם ר א ה נ ח ת ו ר ה ם ׳ ם מ ש פ‬ ‫נ ע נ ץ דזתרועתשטראד! צ ע ר ו ד י ן ו ה ו א מ ת ע ר נ נ נ כ ך ש י ר א ש מ א נ א ׳‬ ‫איתי יום העתיד ל נ א שנאי נו הנח ׳‪ 01‬ה' נ א מ ע ר נ ת נ י ר ו ב ל ע ‪ ntop‬ל נ » ת‬ ‫;‬ ‫;‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫'‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫‪ -‬י‬ ‫י‬ ‫״ ־ ^ י <‬ ‫פן‬ ‫ליוה נאכ‬ ‫זפויאנמה לגו לדקדק נין הרועה לשנר׳ם או לשניהם נאיתחעה לנדה מגיא‬ ‫כ׳ סראה יותר צער וערבוב• ובתירוץ קושיא זו תתרץ האחרת ועם היות שלפי •‬ ‫ירךהאסח‪.‬חכל לצורן היום ואין להוסיף ואין לגרוע ואין הענ׳ן ספני הספק‬ ‫אלא סן הדין ופן הראו׳ אפיה ל׳שב הענין לפי הפשט בבל הבא פידיגוז אפרו‬ ‫ן&ל גיספרים נפתחיינרה וביובל בא׳ עולם עופר׳ בו בדין ובולם עוברין לפניו‬ ‫גנני מרין וצריינלאילהייתי ירא אין יצא דיני יםשפטי ולבן צרין שיבין עצמו‬ ‫סקידםוי׳יפ כפו שנ׳ארנילפעלח שיפציםינן ימיימןלעמיד לפג• כירא עולם‬ ‫• בהיות שבוחן לנות ונל׳וי׳ודע לבות בג׳ אדם ויש םהם שאיניחושש׳ן לרעתם‬ ‫ואין םשג׳ח׳ן על ענ׳ניהם ו?׳ים רה עדין מלובש׳' בבנד׳ם הציאיט ש ע ל י ה ט‬ ‫והנושה הוא השטן הוא פ ל א ן הסית עילה וםקטרנ ו נ ש ע ת ה ד י ן א י ן ם ק י ט‬ ‫להאר׳ןאפ׳ט אלא ׳ ק » הדין את ההר ובזה לא היה עולם יבול להתקיס מ ת‬ ‫עשההקבחברחם׳ו הרבים הקדים רפואה לסבה וצונו לתועלותנו נ ם צ ו ת‬ ‫הזאת תקיעת שופר והיא כד׳ לערבב את השטן‪ :‬כיצדבענין *ציפרישביג‬ ‫י *בירית לטיבח לישראל האי עקידת יצחק שנעקד ע ל ג נ י ה ם ז נ ח וניו־זןאיל‬ ‫תמורתי ינתשב כאלי היא עצפיגתיקד<נעשה אפר וקרני האיל ההיאהיכנו‬ ‫ונת׳חזץ לשיפרית א' לימן מתן תורה שנאי בורה׳ קיל ה ש י פ ר וכוי ואי לזמן‬ ‫גאולתנו העתידה שנאי בת בייפ ההוא יתקע בשופר גדיליאיכ בשפיע ה ש ט ן‬ ‫קילשיפרזיכרעקידת׳צחקאשרמכחהתשועהל׳שראל ב ע ת צ ר ה כמי‪.‬‬ ‫לשתתפלל א״א ע״ה ה יראה יביישהבינה היא שבל יפן שישראל נצרה ‪T‬אה ו>‬ ‫נזאפדההיא כאלי הוא אפרי של‪:‬צחקי׳חים ויחמול על זרעי ש ל ׳צחקץהנמ‬ ‫בזה תשיעה ליןזראלם־ר שינא ואין לי פתחין פד! לדבר דנרושב ל א ח ו ר י ו‬ ‫ואינו מקטרג ו ה נ מתן חורה שאחר שניים מחן תירה נתגלה ננודו ש ל נ י ר א‬ ‫עולם ל כ ל ישראל בקול שופר חזק מאד וכל ישראל קבלוזזתיריבאהניוחנת‬ ‫וענו קול אייאסרי כל אשר דבר ה נ ע ש ח ונשםעואותו היום זכות לכל ׳<‪Vw‬‬ ‫ו א כ ב ש פ י ע השטן קיל שופר ברה זיכר לאיתי שופר ש ל םעסר הר סיני אשר י‬ ‫בתעלה כבודו של הקניה ני נםיש עלה א ל י ט ^ ה ר י ע ה יכי' ו י ש ר א ל גבחרו‬ ‫לחלקו ו נ ח ל ת ו ו ע ט סגולתו כפו ש נ א מ ר ו ה י ת ם ל׳ ס ג ו ל ה ונוי ובכן‬ ‫‪ ,‬ןתשטן מ ת ע ר ב ב ומםתתמין ס ע נ י ת י ו ו א י ן לו פ ה להשיב» השלישי‬ ‫שבשםיע קיל השופר היה י ע ד ה על לבו יומ גאולתנו העתידיש׳תקע כשופר‬ ‫»דילוהיא עתידלהםחיתמן העילסכדכת'בלע חפותלנצתוהר׳ היא ׳ידע‬ ‫ע ס ב ת פחיץןו םשופ שהיא פחשין פג׳ הבריות בהטטנתו ובקסריגי ועל כן‬ ‫גשסועקילשיפרםתערבגיסיגעעצםוסללסדקט׳נור׳אעל ב נ ׳ י ש ל ס ק י ט‬ ‫ו ע ל שלש אלח גתן לגו הקיבה עצה סונה לתקיע כשיפר • י ט זה ל ה י ו ה לנו‬ ‫לסחסה ולססתורפנל סקטרג וסרק ‪ !0‬הטעם שכתבתי ו ואעפ' שד‪£‬ל ל א‬ ‫‪ m m‬ענ׳ןזת תעדנונ א ל א םסעס שוער נ ח ל ה ע ת י ד ל ה י ו ת ה ו א‬ ‫שהוא‬ ‫י‬ ‫‪ ,.‬י‬ ‫• י י זןיו•‬ ‫* ה ו א ה ג י ו ל ש ב כ ו ל ן ש פ ת ו ן נ ן ב ת י ל ו ש מ א נ נ פ ר ת ‪ » ,‬ל א כ » ו א י ן ליי כ ת י ע י י‬ ‫לירדולהשט׳ןולעלויולקסרגוואכאתרשצר׳ןלעשויהיביהזתלתועלת׳נו‬ ‫כנ^צריןלעשותיבשלטותולחוצ׳א‬ ‫י‬ ‫עצסניםכלספק ואחרשניתובבתורדי‬ ‫יום ת ר ו ע ה וכו ו ל א ח ש ש ל ה ז כ י ר ה ת ק י ע ה נ ר י ש ה ע ק י ח ל י ׳ בתקו׳עיוח׳א ת י א‬ ‫ח כ ל ולכן ר א ו י לגו ל ח ו ש ל ד ז ו ל י ז ו ה ר נ ד ז ו‬ ‫הגורמת‬ ‫ו נ ה ׳ ו י ת ב׳ ב ע נ י |‬ ‫ה ת ר ו ע י ז ש י ן ג י ע נ י ג ׳ ט כ א ש ר כ ת ב נ ו או ש ב ר י ם או ת ר ו ע ה א ו ש נ י ה ת כ א ר א ו י‬ ‫ל ח ו ש ל כ ו ל ם ו ל צ א ת םיד׳ ס פ ק א ח ר ש א י ן כ כ ט ו ר ח לגטור ח ד ב ר כ י ו ׳ ק נ ו ו‬ ‫ואפשר ל ת ת טעם לענ׳ןדכםו‬ ‫ש׳ש נ ט י נ ׳ כ א ב י ם ו ם ׳ ח ו ש ׳ ם ב ע נ י ן ח ו ל ׳ ה ; ו ף‬ ‫א י ש כ א נ ׳ ו ב נ ת ח ו ל א ב צ ע י והם גנוח׳ ג נ ח ש ב י א ח י ש ב י ‪ :‬ו י ש ש ט כ א ו ב י ו‬ ‫אנושיט כצער גדול ׳ ל ו ל ׳ ט ״ ל י ל ב ת ר ו ע ת ה ם ש ב ר ת כ ל ה ג ו ף י פ ו א ו ת ת ע ל ת‬ ‫ל ח ‪:‬‬ ‫א׳ן‬ ‫ויש ט ה ם ש ש נ א ו ב ׳ ו ם ז ה ו ט ז ה • ש ט ה ם‬ ‫בנחיתוישמהם‬ ‫נ צ ע ד ־ גט בחולי ה נ פ ש יש ג סיני ה ל א י ם ו כ א נ ׳ ט יש א ד ם ש ׳ ש נידו ע ו נ ו י ו‬ ‫ה ח ג י ם ט ע ט ו ל א ה ר נ ה נ ׳ ר ו נ טעשיו טתוקניט ו ט י ו ש נ י ם וזח י ק ר א צדיק נ י‬ ‫נידון א ת ר ר ו ב ם ע ש י ו ו ה ע י ק ר פ ב ט ל א ת ה ט פ ל ו ל כ ן א י ן ח ט א ת י י נ ת ש ב י ט‬ ‫לנלוט‬ ‫ל ע ש ו ת נ ו ר ו ש ט א ת ר ש ר ו ב ו זכיותיע״כ נ כ ח ב ו נ ח ח פ ל ח י י ם •ש א ד ם‬ ‫שרוב טעטיו םקולקל׳מוהוביות שבידו ט ע ט טזער ו ט ת נ ט ל י ם נטיעוט ו פ ש א‬ ‫עיניתיוצבחעליולא •וכל לםבולזעיכ כאבו נצח וטנתו אנושה ס א ג ת ה ר ט א‬ ‫ונידון‬ ‫ע ל רוב פ ע ש י ו ו ע ל י ה ם נ ק ר א ר ש ע וראוי ש י כ ת ב ויתתם ל ט ׳ ת ה א ם ל א‬ ‫•שוב ב ת ש ו ב ה ש ל ם ח י ש א ו ם ש ׳ ש ב י ו ו ט ו ת ו מ ז ה ר ש ע ל א י ק ר א שיש נ י ד ו‬ ‫•תצהוכיותצייקלאיקרא‬ ‫שתו‬ ‫שישביח םהצהעניריתאבל בינינ״קרא טפגי‬ ‫ת ל י ועיטר ע ד ש נ ד ע איזה •כשר ואיזח צד •נבר היה א ו יה ו ם » פ ט ו אינו‬ ‫נחרץ עד‬ ‫ז‬ ‫ת ש ה ו א יום ס ל י ח ה ו כ פ ר ת ל כ ל וג א ל ת חש ה נ י ם פ ר י י א ש ר נ פ ת ח י ם‬ ‫נ ר י ח ל פ נ י ב ו ר א ע ו ל ם א ' ש ל צ ד י ק י ט נ ם ו ר י ם ואי ש ל ר ש ע י ם ג ט ו י ׳ ם ו א י ש ל‬ ‫•בינוניים כ נ ג י נ א ל ה ת ק נ ו נ ס ׳ נ י ת ר ו ע ו ת •‬ ‫שנריסכננדס׳ששכאוביו בנחין‬ ‫ו ל א ב צ ע ר והוא רטי ל צ ד י ק א ע פ ' ש ׳ ש בידו ע ו נ ו ת ו צ ר י ן ר פ ו א ה ע ל י ה ם א י ן‬ ‫ה ם י ת י ש ב ה ם כ כ א ת ר שנידון נ ת י ־ י ו ב י •‬ ‫ת ר ו ע ה כנגד ס׳ שםכאוב׳ו ב צ ע י‬ ‫ןדול והיא רמו ל י ש ע ש נ ת ל כ ל ן בחשאתיו ע ד לאין ט ר פ א ואעפ' ש ׳ ש ב׳רו‬ ‫^ צ ת ם ע ש י ס טיביס נ י ח ן ב ת י רונו ורבים מכאובים ל ר ש ע •‬ ‫נא‬ ‫שברים ו ח ר ו ע מ‬ ‫נננד תכנונים שיש ב י ח ס י ה יםזת ו צ ר ן ל ה ת נ נ ר ע ל •צרולי״ןקןםעשיו‬ ‫ו ל ה י ו ת נ כ ר ע ל ת שאיו‬ ‫לםורטטוקש׳םוחסןתסכאוכים ה ק ש י ם א שר עליי י‬ ‫ו מ ׳ ת ו עליו נ נ ת ת ו ל א בצעד‬ ‫ברדןהצר׳ק‬ ‫ועל כן ב א ו לעשוי! םכלא'‬ ‫‪0‬חח־כ׳ס ה נ ל ח עיקר ו ל ע ש י ת פ ש י ט ח ל פ נ י ה ו פ ש ו ט ה ל א ת ר י ה ר ם י ל ר ה פ י‬ ‫• ש ו ט י ם יהיא סוכן ב ׳ ס י נ ו ל ק ב ל ש ב י ס ל כ ל ה ש ל ש י ר כ ׳ ם ש ו כ ר ג ו כי א פ י ל ו‬ ‫אצדיק נטור צר־ן ת ש ו ב ה מ ט ת שבידו ו א ע פ ' שהוא פ ע ט ס ו ע ר א י נ ו ט ת נ ק ד !‬ ‫? א ט ח ‪»• 5M‬א לנחשוד! ש ן נ י ן ה ג ר ו ע ה א נ י ן ל ע נ י ! ע ר ג י ג ת ש ס ן כ ל נ ד א ל ו ן‬ ‫י‬ ‫» »‬ ‫»יז‬ ‫ויחי‬ ‫י‬ ‫‪• ,. .‬‬ ‫אירוחו ונעמוד ולחזיר מפעמיו ציי איצפענינו‬ ‫א פ י םדיתו ונפי שיעירו ^ ש ד ו י ו ם תרועה ׳רזיה נ י נ ם נ י נ ם היא החרועיץ‬ ‫* • ןהשברון ובהיות האדם ההד בו ומתחרט ממעשיו הרעים בקרני האל׳ס חשבו!‬ ‫לטונה וסצדף אותה למעשה ומוציא משפטו ייאור• ויתקנו לתקיעסיושנ‬ ‫וםעופי ע ל מדר הנדבות אפשר ניתח טעמ דניון דהשעוח המיוחדות לדין הס‬ ‫אןישעות הראשונות כדאי תא בעיא ה ה ב רה אענידכל היום •ופא דדינא שעית‬ ‫אם׳וחדיתלייןהם הראשונית וכד• לערנבאתהשטן בשעת הדין שלא יעל»‬ ‫י ויקטר! באשד ביארנו ראו לסהר לתקוע קורם חפל'הסיסן־ סן ה פ ע ם הנזיעס‬ ‫איית שעיקר התקיעית דם ע ל סדר הברכית שסזכ׳ר׳ן זכרוני' ושופרו ל ע י ר י‬ ‫וזלבניחוה־אשעתרציןלהחקבלחשינחםנםלעוררהרחםיישימתיקי הדין‬ ‫ויננשו רהמיואת כעסי • זעידתפלח המוסף היא מעילה בייתרזריםז' למקים‬ ‫ע ל ק נם תקיעת שיפד דימית למדה על׳ינה תקני»ה עם זה כי כן וידיך וענין‬ ‫ישי‪8‬ר צריךדיחנשבל זנהתריחלכייןלנלהענינייהרםתיםנואנלנל אדם‬ ‫* י י ו ל כ י י ן ב ע נ י ן ז ה ב י ח י א ד נ ר נ ק ל • כשהיא שוסע תקיעה ראשינה •עלז!‬ ‫ע ל לבי זניח איא ע ח י נ ז נ י ת ו ׳ ר י ס הסנד! עלינילהיצ•** לאיר'משפטינו ו‬ ‫זנשבדים יעלה ע ל לבי זכיח •צחק אע״ה שנעקד עניותמזנח מדעיתי ימרצינו‬ ‫לריאשתריעילזניח ו היעה שעם הייח שהיזת ס ל ן ןדיל זאדיד לא הניח עביר'‬ ‫אלדייי כשלפית לעשייהטיב יה׳שבבעיגיז ועבדי עלץ כסה צדיתירעיח יסכל‬ ‫*וחם באהרהיהנה להשלים אחנטשו‪ :‬הקיעהאחרונהזמת׳עקבאעה והם‬ ‫דחמיס פשוטים ונמצא הד׳ןב׳ן ביסדית ש ל רחם׳ס כ ד שיהיה כבוש ביניהם‬ ‫ז ל א י ה י ה ל י ג ח ד י ק ס ר נ ז א ת ה י א ג י נ ה ק צ ר ח י ד י מ ה • >*חר תקיעות שיפר‬ ‫•ביןעצפו ל ה ת פ ל ל ה פ ל ח פ ו ס ן בראי והיא אריכה בנמית ינאיכיתוחקנו בז!‬ ‫להזכיר מלכיותזברונית ושופרו' יכבד אחןלמלב׳ית כד׳ שתמליכוני בשם׳ם‬ ‫ובארץ ובזה אזכיר לכס זכות ראשונים ל י ח ס א ת כ ם ובפח ניל ע י מ ת בשיפוי‬ ‫שהוא סעורדהרחפים ידרצין ז וצריך שידיי עיניי פתיחות ואונ׳וקשיבוילכל‬ ‫‪ 9‬ה שמוצ׳יבשפתיו ויכין לבו למעלה וע׳גיולפמה בין בתפלת ל ח ש נ ׳ ן בהירי‬ ‫שיצ בקול דם ולא ׳םיח דעתו בללו׳ה׳ה מחזירו יידוכד׳ שלא יבי» אנה ואנין‬ ‫אלאאסר עפ ה ס פ ד ז וכשאומר היום הרתעולם נהנולשחיתעצםן ו ל א י מ ת‬ ‫גכפ׳פתקימה •והטעם דואספנישבאין להזכיר ע נ י ן נ ת ל ת ה י ו ם וסעליתו‬ ‫ותננידתהדין ש׳ש רו וכלבא׳ עולם עוסד׳ם בו למשפט לפנ׳ ב ו ר א ע י ל ם‬ ‫ואינו יודע יינו א ץ •צא • יםיש אם כ מ י ם אם נעבד׳ם הענ׳ן הוא שכלאינידון ׳‬ ‫<פ׳ מעשיי יכ‪6‬׳ מעלתי יתרינו כך חייתי בענין משפטו •ש נדין כבן ויש נדין‬ ‫ג ע ג ד ונפקא סיניהיוחו א או אחרק נמ״ש לעשוימשפמ עודי יכו תחלה יא"הכ‬ ‫* ש פ ס ע ם י י מ ר א ל ו ק א ׳ ה א בע‪1‬לענין יום הדין שבחהילה נמסים ש ' ל ו י ן‬ ‫יאיחכא״הביחותטעםטקםידל׳פושחרוןאף • וחותסאס נננ׳ם ר ח ס י ט ו מ '‬ ‫־ גלומי'‬ ‫‪',‬׳‪.‬׳‪.:‬‬ ‫י ״‪.‬‬ ‫‪t‬‬ ‫•‬ ‫מיו מיונז‬ ‫' ׳ ‪.‬‬ ‫י בלוםר כיוןשאנונחשב׳' בעיניך לבנים' חרא* מבתו&»יונ'ן ורמטיצו כרמ‪0‬‬ ‫"אב עיי נניס ואלי תדענו כמעשינו הרעיט ו ואם אין אנוהשינים בעיניך א ל א‬ ‫׳נעבד׳ם מפנ׳ רוע מעללינו מה נאמר לפניך ומה נ צ ט ד ק ^ א תן וחנינא מתות‬ ‫ה נ ם כעיני עבדים תלרם אל אחניהיש׳עלה לרצון זכרוגנו לפניו ויחםול עליו‬ ‫<ן עינינו תלויות א ל ך עד שתהנמ וחוצ׳א לאיר משפטני וכל זה הענין צר׳ן‬ ‫לוסר אותו בכינו ראש והכנעה שיככרו רוזמ׳ א ל עליו זיהפךבזכותו• ונתנו‬ ‫תיימי־ נ טעמים כד׳ לסמיך הענין הזה לתקיעה ונהיו צ י י ן האדם לשכר עצמו‬ ‫ורוחו ונשמתי מ מ ן התקיעה נמו שניארנו יום תרועה •היה לכם ייקנו ל י פ ו ומ‬ ‫הענ׳ן שהיא םניא את האדם ל ה נ נ ע ה נ ח ל ה נהזכירו יום ע מ י ד ת יין ו מ צ נ ה‬ ‫ואינו •ודע א י ך ׳ פ ו ל ד נ ר ו א פ ' נ ח ז ו ת ש י צ א ת ה ח פ ל י נ י נ ו ש כ ל •חדויח־ויאט'‬ ‫אותו כל א ל עצמי קידמ שיאמר א ו ת ו שצי והטעם הוא ש נ ל א •שנר את ל נ ו‬ ‫באומרו אותי נינו ל נ ץ עצמו‪ :‬ונהנולופראותובנחתובזכיהנדישיתמתקו‬ ‫דדבר׳מבפ׳י וינדןנהם נדי ש׳שבראתלבימתוך ‪ p‬ו ‪ #‬ה ר ת פ ל ת ה ס ו ס ן *‬ ‫קודם תתקנל נהנו לתקוע טיטן תשרה חשת תרה שיזם ׳'הקיעות נד׳ להשלים ‪,-‬‬ ‫ד ט א ה תקיעיתנסקיםשניהנ׳ן לתקיע כשאומרים צבירםוסף נ ל ח ש י נ ס צ א ן '‬ ‫חקיעיתטיושנ תש״רחניפות״שתניפ יחריחניפ יכן נשאיטר׳ט טיטף נ ל ח ש וכן‬ ‫כשחוזר שיצ מ ס ף בקול רט ל אחר׳ט ו׳יקודט תתקבל הר׳ ק כד׳ להשליט הק‬ ‫ז‬ ‫מיושב ד מעוטר בקול רט ע ל סדר חברנות יעכ* ניה*ין ליז׳ןיע קירבם תתקבל י‬ ‫ונילשע׳קר העניןהתקיעחחיאת אינה א ל א כד׳ לעורר הלבבות אח שרוצ׳ן‬ ‫לצאתולהפטר מבית שלא ישכחו את כל אשר עשו וישליכו אוחו אחר׳ נ ד ם ‪,‬‬ ‫‪ t i k‬ש׳תנולב לענ׳ן• וכן מצינו בענ׳ן הזה במוצא׳ יה שתיקעייסייתשריתתשית‬ ‫ת ר ת ו א ע פ ' ש י א שהוא ב ע נ ׳ ן ת ק י ע ת י י ב ל ש ה ׳ ה כ י ה א ה איני ד י מ ה ש ש נ ת‬ ‫ה י י ב ל מ נ ש נ ה לנישנה והתפ׳ע״הזאת היא בכל שנה»‪1‬א הענ׳ן הוא כד׳ ל ע ו ר י‬ ‫הלבכותולתכנ׳עם ולא ישליכו אתר׳ נימ א ת כ ל א ש ר עשווהתענווהתודועל‬ ‫רוב עונם וכירות כ׳ שני ה׳םים האלו הס ימי' נוראים ר ה ויה תקנו בהם תעינץ‪:‬‬ ‫וזית • יכן יש טקיטית שנוהנ• ן לתקוע נרית א ל י ל בכל ל י ל ו ת ש ק מ י ם ב ה ן‬ ‫באשטורתלוטדסליתות ותתנונ׳םוטת ט ע ם לאותה ת ק י ע ה א ל א ל ע י ר י‬ ‫וזישנימ מתניטתטוכהאאט •תקעשופרבע׳ר ועם ל א יחרדו וכן טצוה לתקוע‬ ‫ולהריע נתענ• צבור וכהא וכ• תנוא סלחטה בארצכם וכוי ותקעת בחצוצרות‬ ‫והטעיהיא נד׳ לעירר הלננותולהכנע נ ל אושיב םחסאתיו ומתוך נךרחם׳ש *‬ ‫‪ htf‬מ עלה מתעוררים לרחם על׳הם ו ובצאתו מניח ילך ל נ ׳ ת ו ש ם ח וטינ ל נ‬ ‫‪ ; : 0‬ס ח נ ח ם ד ׳ א ל ש־צאםש^סו ל א ו ו ויאכל פשטנים ו׳שתמ מםתקיט כפי ש‬ ‫‪!!^^:‬גונד• ״‬ ‫י ‪,‬‬ ‫•\; ‪•:<:k?M‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪:r‬‬ ‫־ ' • ־ ל ׳ ׳ ט ׳ ת מ י נ ת פט‪;' .‬‬ ‫‪n!r»«Jwo‬‬ ‫א ו י * ש ל א ׳ ר נ ת ל א כ ו ל ו ל ש ת ו ת • ל א ׳ נ ב ו ע וי׳ז ו נ א ל ׳ ש ן כ ל י‬ ‫ה ׳ ו מ נ ל ו זא׳ן ראו׳ ‪ D M‬ו ת ל ׳ ע ן ח ר נ י ו א ‪ 1‬ל ל ה ק ל ר א ש ו ל ש ו ח ש י ח ח נ ט ל ד י‬ ‫אל*»מננל‪8‬יום‬ ‫עוטקנלמידנונעטדתהאל׳חינפוראופחד ו‬ ‫דמטהנינ‬ ‫ל ת ת ע ט ת נ ה ס מ א ו י ש ה ס מ י י י מ י ת מ ו נ ת ז‪0‬׳ מ נ ה נ כ ן א י ז ה ז מ ן א ץ ר א ו י ל ב ט ל‬ ‫אויוזו*דקת י ח מ כ א ת י מ מ נ ת ו ל מ פ י י כ י ס י ף ס ו ף ׳ פ ׳ ת מ ו כ ה א ק ר ו ו א א ל א פ‬ ‫* * ע נ ה ב ה ם ת ע נ י ת ח ל ו ס מ ג ד י ן מ ל א ־ ב ט ל ה ת ע נ י ת נ ח ס נ כ ל י ש נ ת ו ש נ ה וי‬ ‫א נ ל ה נ א ל ש א ל ל ה ת ע נ ו ת ל נ ן מ ־ ו ל ת ג ר ׳ ן ל ע כ נ ע' ש ל א • ת ע נ ה א ל א ׳ א ב ל‬ ‫ו׳מטתנהם‬ ‫ו ל א ׳ ר א ה ג ע ר דנוןנט״ש ו א ל ת ע ג ט נ י ק ד ו ש היוס ל א ל י ט ו פ י‬ ‫• ה ו י ׳ישנ כ ת ע נ י ת ג ד י ן ש ל א י ס י ת ד ע ת ו כ ל ל ו ע י ק ר ל ש ו ם ד ג ר נ ע ו ל פ כ ל ל‬ ‫א ל א ן ע נ נ עגסו נ נ ה יושנ ועיםק נמירותוחושבחותובענינ׳ התירה והפגות‬ ‫ב ל א י נ ט י ע ר נ ו ו ה ש נ ת ו ‪ :‬י נ ע י ט נ ת ע ר נ • ל ן ל נ ת ו י ת ט ל ל ם נ ה ה כדין י נ ש י ר ת‬ ‫נ כ ב ד ר א ש ו ה כ נ ע ת ׳ ו ת ר וייחד מ נ ש א ר הים׳ם נ א ש ר ראוי ליום ה ק ד ו ש ה י ה‬ ‫ו׳חטללסעוסף‬ ‫נוויג׳תויחספר נידו• ואתר ת פ ל ת יתחנן ל ט נ י ו ' ה שיחדש‬ ‫‪ ,‬ה מ צ ת עלינו ל ט ו נ ה כ א ש ר תקנו הקדטונ׳ינטדר אניני טלכנוונהנו ש ל א לוס'‬ ‫א י ט ^ ח ט א נ ו ל ט נ י ן ו כ ן ר א י ׳ כ פ • ה ד ׳ן נ כ ט ׳ א ש ר נ ר א י ט ס פ י ח י ו ת ר ש א י ן ל ה ז כ י ר‬ ‫גיוט ז ח ש ו ט ח ט א ועיןנטיג ש ל א •קטרנו עליו נ ש ע ת חד׳ן א נ ל י ה ר ה ר עליח'‬ ‫ב ל נ ו ו ט ו נ ל י כ נ ל ו ו א ח ר ג א ה ו מ ב ח ׳ ק ב ע ל ט ו רע ד שיניע ישךערב׳רת ו ל א‬ ‫ז‬ ‫• פ ע ו ר ‪ ,‬ס ע ו ר ת ניכ• א פ י י ל ס ד ׳ מ נ י ס ע ו ד ו ת ב י ט ח י י ט נ ש א י ן ט א ח ר א ח ר י ו א נ ל‬ ‫;‬ ‫נ ש ה ו א ט>פח ל י ם אחיאיןראוילטעוד ו ל ה כ י ן מ ו ל ח ן ט ש ו י כ ב ו ד ו מ ל י ט ת נ א‬ ‫; ואט׳' נ י ט א ת ר ה ש ב ת י א ש ל א י ע ש ה נ י ס ע י ד י י נ ש ב ת ט ש י ט כ נ י ד ה א ו ר ח ה נ א‬ ‫י » נ ן ראו׳ ל ע ש ו ת ש ל א ל ח כ ׳ ן ס ע י ד ה א ב לניל ש ט ו ב ל ו ש י א כ ל ט־רית טע׳ן‬ ‫‪y‬‬ ‫• ׳ ע י ר ש ׳ נ ר ן ע ל ׳ ת ט ב ר כ ה א ת ר ו נ ת מעין ניי׳זטרב ת טע•! ש ב ת י ט ה •»א י ת‬ ‫לענין ש ב ת ו ל א י ת ח ל ל כבור ה א ו ר ח א ח ר שאין עירכק ש ו ל ח ן תפני ככודו‬ ‫ו פ י ט ל ז ט א פ י י ז ה א י נ ו ג ר ן ־ ו כ ם ע ש ה ו ב י ו ס איכן י ע ש ה ט י פ ב י ט שניהיכיוכא‬ ‫ארבתידפ׳אואטילענ׳ן‬ ‫ל ו ט ר א ת ט ו ם פ י בייפ בייאסר כ ס ו ט ו פ איואעפ' שברי‬ ‫ל נ י ש א י ן ר ח א ל א י ו ם איאפ ח ל א י ש נ ה ד ב ר ט י ו פ א י כ • א ת ר ש ת ת ל ת ת ת ק נ ה‬ ‫נתקן ע ל ס פ ק נ ם א נ ח ט נעםד באיתת התקנה ואעפ' שנחבטלה הסבח וטפנ׳‬ ‫» ו ‪ .‬ל א נ ח ו ש ש י ג א ט ס ט ה ו ר ב א ש י ס ט ס י ו ם כ י ו ג ט ג א ' ת ביא ב ח ד ש כ י כ כ ר כ ל‬ ‫יועילס יודעי! ד א נ ן ב ק י א ׳ נ ן נ ק ב ו ע א ד י ר ה א ו א י נ ו ע ש י י ת ב י ס י ם ם ש ו ס ס פ ק‬ ‫א ל א מ ן ו ס ש ב י ם ן ש ב ח ה י ה ק י ם ל פ ע ס ׳ ם היו‪ .‬ע ו ש ׳ ן ב י ס י ם כ ש ב א ו ע ד ם פ ן‬ ‫אטנתיז ו ל מ ע ל ה ומשו ‪ 0‬ה ר ה י ב נ ה ב ב נ ש א ר ה ד ב ר כ כ ה ל ד ו ר ו ת ו א פ י ל ו ל ב נ י <‬ ‫י א? י ו ב ן ל ע נ ׳ ן ש ת ת י נ ו ב ל י ל נ י י א מ ר ש ה ת י ט א ל א ש נ ה נ י ע ל פ ר ׳ ח ד ש ט ש ו ם‬ ‫מחיות • י נ אל ת ק ר • ר ע א נ ל ב ע נ י ן ת ק ׳ ע ת ש ו פ ר ב ב ו ר א ׳ ל א • א מ ר ש ה ח י י ט‬ ‫‪ 1‬אתר ש נ י ר ן ט י ס א י ע ל ה ת ק י ע ה ע ג ט ה ו א ׳ ט ד י ט ה ל ק ד ו ש היום שהיום!ירגש‬ ‫; ל ק י ח ז י ז י ׳ א ט י ו ד ל » ׳ ן י אתר אאתרתל א • ש ל י ן ט ע ל ׳ י ה כ נ י ע ה ו ה מ ש ל ו ח‬ ‫נשםעתיתשובתו‪-‬טקובלח כמרשלמדוטפ' ‪' w i w w i n f i‬‬ ‫'‬ ‫•‬ ‫‪m‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ש ו ג ת ׳ מ ׳ ם ל ר ל ש א י ׳ ם ו ת השנתכיזפרש ‪ *v*1*tntty1‬לכן‬ ‫אדםףאייילחיזנוקבעניןקחמת׳מ׳י^סדרגחםתמונחו^מעתוויתעגיו*‬ ‫בהםנפ׳כחןודטסנהנולמתענותה׳ט׳םנולסוכךדאי׳ ל ע מ י ח י • ש א י נ י *‬ ‫אילה•ויעשהנחס (!רקה »*׳ נחי נ׳ זשדקיוםבטלמחנזרהנננמאואיקייתמו *‬ ‫ג א ' ל כ ש ל כ ל * ו * ת ש נ ע ו ל » נ ס ׳ ק ב ל ב ה ם ם ל ק ׳ ו י ו כ ‪ £‬׳ בחר כ׳ שיף ס ו ף י ש *‬ ‫מ י ל ת לאותת רצועח שמכפרת וםנקח סעל׳ו!אשסו;חתלי|עליויאעפ^אין‪..‬‬ ‫לנו ביל מ ס מ ן כ ד ׳ ללקוח בפנ׳הםנעשה סן הבא ט י ׳ ג ו יה הטוב יכפר בער••‬ ‫»מ׳ שיכול לבטל ממלאכתו ואוםנותו למקדיש אלוהיסים כולס לעבודת ו*»‬ ‫י זלמוד חורתו אשו׳ו ואשר׳ ח ל ק ו ‪ :‬ואם איני׳נול לעשותכונתובכ׳תו יעסו•׳‬ ‫בכקוסמיוחד נ ס ת י עוסק יכל הץם בלמודי ו י ר ן ע ט ד ת ו ואש ׳ש לו ט ע נ ב י ט‬ ‫וסונעיםערשא׳ןלו׳בולתלנסורכונתובישיבסטט המקטינימעליו ילןל‪*1‬‬ ‫הוץ לעיר בע״רותובכפו״ם ויםניר ע * מ ו א « א * א ע פ מ נ ר ה י ׳ ש נ ב י ד ידונם־ז‬ ‫י פ ש פ ש בםעשיו אס במה שעשיחשנה כ ל ח אסכסה‪.‬שעשמטיום חיותו ה ן ‪; -‬‬ ‫מילדותו הן בקטנותו הן בנערותוהןבבחורתו יאס עט־ עליו ל ש ת י ם ׳ הםרימ'•«‬ ‫מים הידיניסעינית וודינים יבכה ויתאבל וישב ל ע פ ר נ׳שחיםס ע ל פכי! א י ך‬ ‫צאו ע ׳ מעשים אשר לא יעשו ע ד ל ה כ ע ׳ פ כ ה * לבורא עולם יו«ר‪:‬נשיטת» י‬ ‫יעשה הרע בעיניו במה יקד פניו וא׳ן יבקש רפואויתעלה למכתוילםצאונ״ר•‬ ‫׳ י ע ש א פ ל ו ש פ ל מלאו לנו לעשוי ה פ ך הנוןמםה הבא ויתפללי׳תחנן ל‪*»6‬י יי‬ ‫ט א ל רחומ וחניון הוא ומרבה להט ׳ב‪-‬י׳דיפשגטח לקבל ש ב י ת • י ג ח י י ת ו י נ ל ג ‪/‬‬ ‫ן ש נ י ו נ ד כ ה ו ד ב ע ה ם פ כ ה « ם י מ ת ע נ ה * ס א ח ר ‪ v‬ם ט ס י ם הנורא׳פ ה א ל ד ן‬ ‫תשובתו ודא׳ תעשה טירות ויעלהוכרמילטובי! ל פ נ י מ פ א כ ל י ב ש ר י מ פ ^ "‬ ‫‪ rc^V‬כדכת׳כ שובו בניס שובבים ארפא‪-‬סשונותינס ב׳ימאיחוץ מקו מ ד י ן *‬ ‫והשורח לעלות רפואהלט׳ שעובר ב ח ר ו ץ ו ב מ ד ד ־ ו ס ע ^ ל ח כ ע י ם ^ א י י נ ? ;‬ ‫ו ה י א ׳ ה כ ר ך ו י ת ע ל ה עובר ע ל פ ש ע ו ק ו ר א לי! י ש ל ו ט נ * ש‪4‬א‪0‬ר~‬ ‫שלוםלרחוקולקרוביאדרבהואטצפתוטקויא׳סת״שינ ל ת ש * עמו ‪^ i m a‬‬ ‫ו ל נ ף ח כ ה תלחננכס וכו ועיקיבוח חתפלותיחתחנוניסלש»וןשיז‪*9‬לם<*י‬ ‫אדון האדונים ובפרט אם סור׳ד יםעוח םעיניוכיוךאי ל א ׳ ש ו ב י ר ק י י ת ש ו נ ^ ‪,‬‬ ‫?!תקכלתיאפ׳' ׳חיח דשענסורוהרבת אשסה הפיכה כ י ח ס יו חותר לויפיוחרוג‬ ‫לקבל תשובתי וםם״עיןאוחולטהרע*סובשלמוי*ולאישוב ע י י ל כ ס ל ד ^ • '‬ ‫"יאםאיןבי כח לחתעניבכל‪.‬עיתענ'נרלונ׳‪$‬מו*‪,‬י»לח!ו‪0‬תחוא נ א ‪' • y i y t b‬‬ ‫נפשו‪ .‬לשיש וישקוד ע ל לסומ ועבודחנ ייי׳שצ ל י ל»יקיי ו»| יאסאיוזי^יר י‬ ‫להתעגיינלל<עשחבאופן שיאכל ילא׳נול ‪ ipm‬ל י ‪< W t ^ t u i ' i l f M T i V‬‬ ‫מ א כ ל ופשי}לעכורת אלויו ו ל ע נ ו ^ נ מ ש ו ^ ל מ א ^ י ר ^ ז ן ^ מ ו מ ר ט ו י‬ ‫‪,‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪,‬‬ ‫•‬ ‫י‪••••-‬‬ ‫•‬ ‫••‬ ‫‪,.‬״••••‪-‬‬ ‫‪..‬י•‬ ‫‪•intf^:‬‬ ‫‪1£‬׳‪JJ> •M>fasb‬׳‪ J‬נדולאעפ' מכלל׳ל׳סות•ת־השנה תיא ענ׳ן נתל באלו *‬ ‫היסיכ*‬ ‫‪ W t W i m‬אחר שכנ יכול הוא מצוי יוחד ומקומו המיוחד לו הוא בית‬ ‫ונתימדושזיכל הקודם לבא בהן ומתפלל ופתחנן לפניוזריז ונמכר ותפלת‬ ‫*וקובלת ולק תקני לקים באשמורוקודס אוד הנקר להכצא שם עד שיתפלל‬ ‫‪ ,‬אפלתו ואם עוד הלילה גדולה ואיני יכול לעסד עדהבקר ומינה תשפתו לא‬ ‫ישכב על משתו אלא ישן מ׳נתערא׳ בין ברכיי או על ספשל א בענין שידגיש‬ ‫גהיותהנקרדקיס בזריזות למנחילפאד ליוצר בראשית נזמירור־ו ינק׳שור*‬ ‫>אמר ראו׳ לעמותיאס ריאה עצמי םנילנל ומטורף פן השינה עד מאינו‬ ‫*נול לעסוד ע ל רגליו םכונד גיפו ירחץ פניו •דו ורגליו נמים קר׳ כר להשיר‬ ‫יבנדותמעל׳ווינענע עצסו מפה ומפה ולא ׳עמד במקום א כ• הטיול והחלון‬ ‫נזה עקר גדול ינן מצינו כענ׳ן כיג בית מה׳ו איל א׳מ׳ כ״ג עשי והפנ|על הרצ ‪'t‬‬ ‫לומר נ׳ חעס׳דה והצנון םש׳ר׳ס חשינה ובפיש צנון הרגל׳ס כחכ הדישבש ‪V‬‬ ‫‪1‬ל בפ׳יהפמנה לפ• מהרצפה תצנן חרגל׳ס ותדר המ־נוז יכמ־תחשםו הרגלי'‬ ‫וונאהמ׳נהינחנארזיהסנחנמאליתהסנעיית יכו'עכל• והחכם עיניו‬ ‫להתגנרעליצריננלסיניתחנולותיערפיתי‪/‬מנ׳ בתחנילית תעשדז ל ן‬ ‫מלהסהוא׳ן לן מלחמה מיוחדת נ״א םלחמייצהר • ואם נכל ליל׳ האמםורי'‬ ‫אינו ׳נול לזן‪8‬ודעב‪,‬אור הנקר לפתות נ»יו ח׳יימים יתחזק נעצמו לעמד על‬ ‫עמדו ממעה מקש למליחות עד מיתפלל תפלת מתדתולא יפיח דעתז כלל‬ ‫נדנד אחר חוץ פתפלות ותחנות או לפוד התורה והשציה ידבר נקל הוא למי‬ ‫מ׳עפיעליו• ולמוד ח׳פייה^ח נ״ל לפי מםנין נדרן האפתיניח נלהלסודיש‬ ‫‪f‬־ ויעסוק גת צ• היא םומכת את האדם ‪ b‬חדרן הטינח יזוכה להרנק בעץ החיים‬ ‫וננן תמיכתו פתקנלת ייתר נ׳ עילה היא לפעלה לכדדגח עלינה יפי מאי נן‬ ‫גר הכו יעסיק במשנה יפ׳רימה מחיא גס נן ענין גתל לקרנ את האדם»ז אביו‬ ‫•במסים והיא •סוד ועקר לתורימנעפ ואס יודע אותם עיפ פה טיב ימה נעים‬ ‫להעלותם כילם על *׳וכאלו היסס הנוראים והיילוםעיד לעיור להפל׳^‬ ‫עליי ונית לפדות נפשו סכל נזרי דעה ילישר םצאט ניער יא׳ לאו נד הנ• הי*‬ ‫י‪• 5‬עסוק גל אינחנינ אצלו והדנד הםקרנ נפמו לענודת המי ויתירה ניני לנין‬ ‫‪ vmp‬קידם הלמוד ואחר הלסודסה הוא םהה״יינו'פה סעמ׳י הטונים‬ ‫ואיו •תן דין יחמנין לפנ׳םםח הנה דתקן ררניי נל האפמיוהבא םידו חתחר'‬ ‫ע י מענו ו׳היהסייועןוהמקעלנמז־יסניתנ׳ הוידנר סנילי׳ לרזמינד?‬ ‫זלהתקרנ אל הייקחנ קולי להמםע מנן ראמ• תנות שסע קיל׳ • ערב'ח אין‬ ‫; *תעניןט^אאדרנהאיכלןומותיןיכלהאוכלומיתה מימינה למסית חר»‬ ‫יוזז'סמוכת וסתחמבלונאלי תתענה יהשעם מ א ח ר מ ה י א מפח ופינלכ‬ ‫|>»ו»»ד<ואסו‪1‬תמלמתמל׳וסתפתרתיה־ה׳וםםליחהיכפךהלכלל עסימד'‬ ‫‪ ,‬׳ » ‪ 8‬א נ ׳ נ י ה ם ׳ ת » ח עונותיו ובאותה מכההאוכלומורווזופס׳כ ארוכ^גו‬ ‫»רר איופ‬ ‫'׳'‪:‬־•__‪•-‬‬ ‫דאו׳ ל ח ש נ אותת ליו לסובר! וכ״כזכוות ׳ש דיו נ א ו י א מפחד) *ייסעודז צמו‬ ‫ולתענ׳ישל מ ח י חהמצטרפ׳ן לימליא את •יו אבל כלהסתעניבוניכ שססתפק‬ ‫‪1‬יו כענ׳ן סנולת תיום שסתכפר׳מ בי עיניתישראל ומוייראהתל שמא ׳תכפרו‬ ‫ש מ א לא׳תכפרייהוא מ ח ו ס י אמנה שיאי• להאס׳זבאםונמ שילסה שודאי‬ ‫היום םתכפר בסנולתו שנתן לו הסבה לקבוע אותי ליום סל׳הח יכפרה בכל‬ ‫שנהושנהוםראה כזה רמםיו ׳תיעל עםו׳שראלשעםהיוישכלהשנסכע׳סין‬ ‫לפניי וחיה יאו• לחנקס סתם ע ל עונותיהם יייע סעלליהם א פ ה סאר׳ןאפ׳ח‬ ‫ואינו ובי י ׳ ל ׳ ה ואומי לחם שובואלי ואשובה אליכם יביום הזח יכפו• עליכם‬ ‫וכויובשכיל זח צוחלהם שיענואת נפשותםעונש ע ל ז ה כ י ח כד• שינא ל ה ט‬ ‫וזחתעוריויסחםוזתנו את לבם לשובוםתון כ ן יכבשו וחמיו את כעסוויטחול‬ ‫להם מחילה נטייה ע ל ה ק ל ו ת ו ע ל ה ת ט ו ר ו ת א נ ל א ס ל א ישובו אין מספיק‬ ‫להםסגולתהיוילכפיכ״א עלהקלותכיאיתאביומא פיהבענין לחלוקי כפיוז‬ ‫וכויוענז שאוכלושותהושםח ערב'ח איצ לולהראו' ע׳יונין בעצמו ואכיליוו‬ ‫ןמות ש׳באמחם לקלות ראש ו ש ׳ ח ח כ ט ל ה ש א כ היא עושה עבירה היא ב י ת‬ ‫ולא צוו ח‪7‬ל ע ל ככה אלא שישמח שמחישלמצית בענין רבו׳אכ׳להשמראי‬ ‫נ ה שםאםין בתענית ש ל סחר שיעלה לרצון ל‪6‬ג» בורא עולם ויכפר חטאתיו‬ ‫ואין ניכר ענין יה כ״א ברבו אכילה שהיא ה פ ן התענית יהםעשא שהיה םענ׳ן‬ ‫אוחו ח ״ » שקנח אותו י נ בחסס זהובים והוא ל א היה שוה כ״א כד• לתראוי־ן‬ ‫ש פ ח ת לבו בתעניח ש ל מחד וכסו שפייס אותו חנטון ונתרצילו ופשרו לשלו' •‬ ‫)‪ 0‬אסרו כדי שיוכל לסבול חתענית ש ל פ ח ר שאח' שאכל ושתה הץם כראוי‬ ‫דברים טובים סוסכ׳יאת הלכ לא יזיק התענית ייבטלי בינתי והפלתו יוכל־עטוזי '‬ ‫ב ל היום בתשובתו ועבודתו כ׳זהו העיקר כם״שחהומעל׳ןעל׳וכאילו התענת‬ ‫‪ n'a‬שאחר שהאכילה צורןהתענ׳ת הר׳ כתענית וצדקה יחשב לו באכילתו ו‬ ‫אחר חצות ח׳וט ל ע ת ערב יטביל נופו במי פקוח י א ע פ ' שבזמן ה י ת א ׳ ן לגו‬ ‫טוטאהוטהרהכברבהנוכל׳שראל לטבולהטב׳לתתיאתיםנהנשל‪.‬ישראל‬ ‫תירה|יהיא טוב ויפה לטהר עצטו ט ב ע ל קרי לפחות ב׳ויהקחשהזח כ׳>ן שטן‬ ‫זזד׳ן ח׳ח שבעל קר׳ א ל ׳תפלל ואפילו בשאר יפוח משנה ע ד ש׳טבולוםפג׳‬ ‫ש ל א יכלו רוב הצבור לעטור בה בטלוה לטבילותא ראו׳ הוא שליום א' בש*ח‬ ‫שהוא אדיר ונורא שנעט׳ד הדין ע ל טקוטו ולא גתפלל בו ע י שנסבול ו א י ן‬ ‫«ורןלברן עלחטב׳לח כ׳ אינו אלא מגהנאתי שנעקרת התקנת ט ס ק ו ם ח ו‬ ‫אחר ש ע ל ה סן הטבילה פופשס פ ‪ :‬ל םתשבות רעות ותיתוי׳ירעים יבא לבון‬ ‫ל ה ת פ ל ל תפלת טבחה י ח ו ד ה בה אחר ה ת פ ל ח בחכגעתוכובי ר א ש שכיון‬ ‫שזה הודו׳ נתקן ע ל שפא ׳הנק בפעידת ו׳שאר בלא ידיי א״כ הרי ה ו א תשיג‬ ‫בידיי‪.‬חיום ע א פ י " ! ד י ן ל ט י ן בו כ ר א ו י בם׳" ש״עוםד‪ ,‬ע ל פ ר ^ ד מ א ר ו ד ו‬ ‫אתרת«לתמנתחנוהנ׳ןללקותמלק»ס‪.‬דשגוולנ׳ן י;‬ ‫‪•ffxt‬מלבומנפש•‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫*א‬ ‫‪V V V -.• -.‬‬ ‫י‬ ‫פ י מ פ נ ח מ תיל מ ^ ם ו ד ו א ו י ‪ ma‬תחילה ילקה ויתזדח עפ זזמלקית ייניף‬ ‫ו א מ ו נ א ג ס ק נ ה נ נ ע ת ל נ ו ו ׳ ע נ ׳ ד ע ל מ ת מ כ ח י ע נ ץ ץ ת מ ע נ ו ו ע י * ‪ -‬ו ריכ א‪,‬י‬ ‫'•קצתםובזהיקלסעל׳וםעס‪,‬׳• אתב׳רילסנול‪:‬ז׳תידח נם מ ם נ ת י ן הסיס‬ ‫ו׳סחרמחממתיו ויעלה ו ׳ ק ל ם ע ל ׳ ו ם ע ס א ח נ •בא ל ה ת פ ל ל ויתורי נתפלתו‬ ‫מ ז מ ע ת ל נ ו כ ם י מ ו י ק ל מ ע ל ׳ ו מ ע ס ו נ מ צ א מ ה נ י ן עצםולקנלהיום ה נ ו ר א‬ ‫ב ק ח מ ה וטחרח ו ס ע ו ד ה הפססקת ׳ותחיל נ ח םנעור י ו ם נד׳ מיונל ל ט ח‬ ‫מעש סאנילתו קודם מ ׳ ל ן ל נ ה ולא ׳טד׳י על׳זאכ׳לרנו נתפלתואם ׳ ר » ה‬ ‫! מ ת ו ת ׳ ו כ ל ל מ ח ו י א פ י ה ו ל א ׳ א כ ל א כ ׳ ל ח נ ס ח מ ז ה ח ט ע ס מ ל א יסצא עכיר‬ ‫בתפלתו ולא ׳וכל ל כ ו ׳ ן נ ה נ ר א ד והחכם עת* נ ר א מ ו לאכול דגרים ט ו נ י ם‬ ‫וםסעם׳פסוב׳מםעט׳הנמות ורב׳ האינות מיוכל‪-‬למםון עליהם כ ל היום‬ ‫ו ל א יזיקו לו ח ה ו י ד ן החכם׳ם ו ב ע ל ׳ ה מ כ ל נ ם נ ד ׳ מ ל א יצטרכו לצאת ם נ ת ‪,‬‬ ‫ל ע מ ו ח צרכיהס ז אחר מקיעח החמייחלוץ מנעליו ד ל ן ל נ ה מתוקן ומהודר‬ ‫נולובמ נגרים נקיים ילבניסאש׳יכלי׳מבבסקיסווספרואופחזורובידוולא‬ ‫י־»ס׳ח דעתו למוט י ב ר נ ע י ל ס אלא בענ״נ• תטלחיותמ׳ רוחיוזקידס מ׳חחילו‬ ‫ל ה ת פ ל ל ת פ ל ת ערבית עז׳רו כל ג ד ר ז מ ב ו ע ה א ו ה ר ס א ו א ל ה מעבר עליו‬ ‫וזמנה מ ע ב ד ה ועזדמ בידו יתיר א‪1‬תו להעביד המכמול מעליו מ ל א • ק ר א‬ ‫עבריין ואפ׳יעלהפיקן יתירו׳תתרטםכלאמרעברעל ידו נין ידוע בין אינו‬ ‫ז ר ו ע כ ׳ ן ע ב ר ע ל ׳ ו ב י ן ל א ע ב ר ו ע ל נ ה נ ה נ ו ל ו ס ר כ ל נדד׳וכו' ו ל ק צ ר י ן כ ל‬ ‫א' ואי לבדן בו בעצמו ולכד[ ג מ ה מ ע ב ד עליו לכלול א ו ת ו ע ם נדר׳ צבור‬ ‫ז א ע פ י מ ׳ א מ ל א נ ת ק ן עני[ ‪ m‬הנוסח א ל א דוקא לנדר׳ צבור ומבועותיהם‬ ‫^ ה ס כ מ ו ח ׳ ה מ כ נ ל מ ל ק ו ע ל ׳ ה מ ו א ם ד ז מ ל כ ל נ ד ר ז מ ב י ע ה מ ׳ מ ל נ ל א'ואי‬ ‫ג׳דווסתתרט עזי׳דסעל ההתרה הואת זבן נראה סלמון הנוםת מאופר א נ ו‬ ‫מ ת ׳ ר ס ל ה ת פ ל ל ע ם ה ע ב ר ״ ג י ם מ א פ ׳ ל ו ל ׳ ח ׳ י מ ע נ ר עלמבוערזו מועיל‬ ‫מ ה ר ׳ עבריין איקריו אחיכ׳אםרו מתת״גו וםתח׳ל׳ן יחוא ר ח ו ם מ ה מ ע ה‬ ‫'*ד׳כהלכןמיכפרעוןולא׳מחירנואויבדכו זקור׳ןקימ ע ם ברכותיה זאו'‬ ‫! מ נ י ס ל ו נ ק ו ל ר ס מהר׳ אנו ב׳וםזהדומ׳ם למלאכים ו ר א ר ל נ ו ל ו ס ר מ ב ת‬ ‫*דולבזהולא ׳קסרנו ע ל ע ו ויקרא כל ה ק מ בקול ר ם ס ל ה נמלי! ו׳יתפלל‬ ‫>«לתו ז ברכות בכינה נ ח ל ה ע׳נ׳ו ל מ ט ה בספרולכו ל ס ע ל ה ויתורה בסוף‬ ‫זתפלתו נ ה כ נ ע ה ן מ ל ה ב׳ ע׳קיזה ח ל ד בודו׳ וההכנעה וכל הטוס׳!( להתידות‬ ‫ולפרס הטאתץ ועונורז׳ו נינו ל נ ץ הסינה ולהרנחנן נ ל א' נ ס ׳ נחו ה י ׳ ז ה‬ ‫ופ׳׳יונת •• אחכ יתחיל מיצ סליחות ותחינות כ ל פקום כפי מנהנו ויאריכו נהם‬ ‫*אחכ יאסרו הודו״ם ויאסרו ק ר מ תתקבל ותענו וכוי אחר כ ן נקנו להתחיל ד'‬ ‫• מ פ ו ר י ט מ ל ס פ ד ו ת ׳ ל ׳ ם עד! ל נ ס ח ר ן ו מ ׳ מ ׳ ז א ו ס ר ק ר מ ו נ ר א ה ל ׳‬ ‫• ע ס ל ם נ ה ג עם פה מ מ ק ע ת ׳ מ ׳ מ נדימזםור׳יאלו סגולה להנצלמהקר׳ ו׳מ'‬ ‫‪ •ttflj‬מיו ח׳נות וו'פזפוד«יעלח ל מ ג ׳ ן ק ר ' מ ל י ל ה הזאימאנו דופ׳ילפלאה׳‬ ‫»דנ־‪- ,0‬‬ ‫־‬ ‫‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫?‬ ‫•־ ‪,.‬‬ ‫י ס ד ר איו*‬ ‫צריכים אנו להזהר טצל‪'&-‬יפאה'ינפ־וט סטוםאת ק ו ׳ כא*ל ׳מרואהקר• נלילי‬ ‫»ח •דאנ בלי השנא;‪ Htfflwf:y‬ש ו ‪ » 0‬שכני א מ י ו א מ י ׳עתידי‪.‬להשלזם‪ .‬ס פ ר‬ ‫תלים ויעמד א ^ כ ל י ג ו א ה י ז ט מ ט ר א והואדברנאותיסנגל״ילכל ב ת י ל כ ל‬ ‫מ ב ק ש ד ח פ י ט לקרא ג ז ז ז ה ס פ ר ט ימצא‪ .‬בגמבוקשדומאליג‪.‬יענה אותו נ ו‬ ‫וכן הת«‪.‬לל דהע״חיובקש רחס־םעל כ ל עוסגן בספרו ש ל א ׳ ש ו ב ר י ק מ‬ ‫ורינהזפוריובנו״סיפיופייס עלענ״ניחתשובה וכן דאיתז ר ב י מ ו נ ב ב ר י מ‬ ‫ב ע ל י נ פ ש אשר קוריךבל ס פ ו י ת ל י ס נ י ת ו ק ר א ו י ל ע ש י ת וזה הסניזנהיכחמ‬ ‫ןדולהלזה׳ אחד ק ד ש י א ט נ ר נ ו י ׳ א ט ד ע ל ׳ ג י ל ש נ ת נ ק ו ל ר ס ננהתונזסריג‬ ‫שהוא ש נ ח ניול י ת ל ר מ םציאדת תנ׳חוד ש מ ק מ ר ‪ ,‬כתנת? ענייני נחפלרזג‬ ‫ש ח י י ת של חול • ־ אחד צאתו מ נ ה ילך לביתו ו ל א י י נ ה י נ ד ׳ ם אפזלי ע מ ‪.‬‬ ‫אשתי ואס חטפתו ש׳נת׳שבכ נ ם ש ב נ לבדו נ ד להתרחקםז הכעז וסןתדומ'‬ ‫לו• ועוד אחר שהוא נקי וטהור בסמלהובקדושה ל פ ח לו ל׳שכב עם א ש ד «‬ ‫ובניו שאינם נזהרים סלבלוןוטנוף וצרין שיודה זייד וזהיר כל היום בקדושתו‬ ‫שלאיסיתדעתו טמנה כישלעשוח ס עשה המביא ליד׳ הסח ד ע ה וספג• זח י ש‬ ‫בעל•ופששםדקדק׳םיותד שאפילניחסאינס נאים אלא עוםד׳מנבת הרנין*‬ ‫לקרות קורא לשנות שונה ואם הכביד עליוהשינ'מסה ע*םו עד שינותראשן‪-‬‬ ‫וקם ועוסק כ ל אחיכפזערמדשמ׳ שאזנו׳שן כל ה ל ׳ ל ה י כ ל היי ד ש שעומד•‬ ‫ע ל עוםדואט׳יכלהל׳לח וענין זח כבדםאד לבעל׳ תורתתשי־כת וראוי ל ה •‬ ‫לחוש שלא יחלו והכתונהזת׳ר השםרוננפשות׳נס א נ ל מ׳ שהוא ב״תו׳ש ל נ‬ ‫כ ת לסבול ונדבולבולעשותהענץחותלענותנפשו גיוס ו כ ל ׳ ל ה כ ל מ ע ר ן‬ ‫ל ע ת מה טוב ופה נעיסלו ותשובתו תתיה• דאייה ומקימייג גייהמו עליו‪p .‬‬ ‫השפיםזיקראלוזדשולס־* א ב ל ל ע ם ו ד כ ל הזימ על ע מ ת מ ת פ ל ל ומתמנן‬ ‫יש דב׳ט שעושים נכת יא׳ט כל כ ן כבדות וריבבנ׳ אדט הנד׳א׳מ •עמדי עלי!‬ ‫ויש להם ספךםן הסדדש בא סמאל לפני הבה בית יאותר ל ו יש ל ן עט א ח ד‬ ‫נארץדופים למלאכי השרת ימי • עוד טעם לענין שאתר שהזהיר לנו ה נ ת ו‬ ‫ל ע נ ו ת נטשנו םאכ׳לה ושת׳ה והים׳פוה ‪1‬ל רחיצת ינוינל ענין ה ס נ ׳ א ל י נ •‬ ‫ענו• נ פ ש להרנות העינוי א כ נ ד א ת ש כ ל ם ת ש ׳ ע ש ת ה א ד מ ב י ו ס הזתטיגידן‬ ‫ובית נ ד י לענות נפשו לכפרת חסאת־ויועונותיו צדקת ׳ ת ש ג ל ו ייוע׳‪%‬‬ ‫מ ת ש ב ת ו ר צ א ס ש פ ט ו ל א ו ר והנודזנ לעסיר כ ל ד ! י ו ‪ 0‬א י ן צדין ל ע מ ו ד‬ ‫ז ה ל ׳ ל ת א ל א כ ל ז ם ן ש ע ו ס ק י מ ה צ מ ר ב ת פ ל ת ותחנונימ ביון שסוף ‪^•8‬‬ ‫נדהה הלילהמעסידת כולה אבל היום אפ׳ינ׳ן ת פ ל ה לתפלה ונין ענ׳ן לענין‬ ‫ל א •שב אתי שרובו של יום וקרוב לכולו עומד ע ל עמיו מפני ש ע ו ס ק נ ת פ ל מ‬ ‫ותהנונים ׳נסיר כ ל ה׳ים בקדישתו והיינו למי שנהנ עצמו לעמוד כני ו מ ס א‪1‬‬ ‫מ׳ שקבל על‪ v‬כ ן אבל הנוהנ לעסוד בשעת שעיסק׳ס הצבור בענייני ת פ ל ו ת‬ ‫) ‪ : v u c n‬ואם היא ת ל ו ע מ ׳ » •קול לעמוד ע ל עמדו ‪3A‬‬ ‫י‬ ‫י ש נ ד‪ ,‬ל‬ ‫נ‬ ‫'ל׳ל״ית‬ ‫‪Ml‬‬ ‫**«גלי סט׳ניו יספוד עצמו לכותל אוילעפודוא׳ן חשמ בחזי ולז׳נשנורעיפו־•‬ ‫עצמו להיותו םוסמןזנשען אלא אדרבא לידות כפוף קופח נשברינ‪/‬מע סטין‬ ‫א ל ׳דנהו באשמתי ולא ‪-‬י עיי כל חפתו כ׳ ע ׳ ק י חיות תלו׳ נ ה מ ע ת ל » ורוחו י‬ ‫בכל מפלותיו כמש וישתדל לת׳וח כלחיופ בכ ה ולא י צ א זיבנפ אלא טו‪/‬וחק י‬ ‫ןדולזא״פהפגהנוהוא ש ל א השתדל ע ל שפידתווכש׳בא ל ה ת פ ל ל ת פ נ י ו ת‬ ‫‪0‬וסף מ פ ן ה ר א י לח קודפ זמן פנחה ישתדל ג ה כראוי ו ק כש"א ח ח ר א ו ת ח י‬ ‫עס ודייה וסח־ ע מ ד ת חינם ו׳כוק כ ל מ לפח שפוצ׳אכשפחיו ויתאוג ן » ל‬ ‫מרבן כה שנלת כ מ ד ס ׳ ש ד א ל וחסרה עכח־תאליגו ועוניח׳ט הטואלח ו׳אפן ‪-‬‬ ‫ש ט ם ה ד *׳‪ p‬זבויכפש במחזורים תתקן הדר ע ב י ה בתפלת פופף ולא כשאו״י‬ ‫• פ ל י ה מ פ ג ׳ שעיקר עבודתהיום ת ל י בהותבהקדמוייעוד בד׳ שלא יתעכבו‬ ‫‪ ,‬בתפלת שחר׳תינ!עזמןסנחה • א ח ד ת פ ל ת מוסף •׳דבובסליחות ו ח ה נ מ ׳ ט ‪-‬‬ ‫י בלםקיס כפ׳מנהניי׳אטדי קריש תתקבל ז ת ע מ דאמדוענ׳ן פטום ה ק ט ח ־ ן‬ ‫וטלהבםלהואחר׳ו קדיש דרבנןועלעו‪.‬לשכה ז י»אסחנ׳עזטן ת פ ל ת סנחתץ‬ ‫יתפללו אותה או י א מ ת פייטים ופזסוניס להסשץ ה ז ק כפ׳ הנר' נ ע ׳ ג ׳ ה ק ה ל י‬ ‫לעשות אחד ת פ ל ח מ נ ח ת ׳חפללותפלת^עילהוהיאתפלהטספיביויהקדוש ־‬ ‫וזזהלעירה מוסים נ ע ת נ ע ׳ ל ת ש ע ד ׳ ה ׳ כ ל ה ע ל ק שקזדםש׳נעליתמש‪•,.‬‬ ‫מפלתנו ז׳קבליאיהח בחזון זבח בה למלאת שאלחינו לכפר ולמחול ולסלוח י׳‬ ‫א ת כ ל א ש ר ח ט א ג י ועו׳נז ופשענז וסנלנו ע י נ ו י ו כלימיגה שלא ׳זכדמלא ו‬ ‫׳מופקדיולא יעלי ע ל <יב דמתדבענןלק׳׳ס מקרא שכתוב מחית׳ בעב מ ש ע י ן ׳‬ ‫ןיפויזבה׳ותהתפלההאחרונח טפוכה ל נ ס י י ׳ ן אני שואלים בה הת׳סת ה ת ‪• « -‬‬ ‫׳‪ .‬שנזכהנד׳ג׳גולפנ׳וזלא ןסנוזשער׳היכלונלת׳קבלת ת פ ל ת ׳ נ י ו ה ו צ א ת ׳‬ ‫משפטנו לאור׳׳יהוסיפיבה‪-‬עוד סח‪.‬אנו מה חיינו והזא ענ׳ן לחרמי הרחפ׳ס •‬ ‫ול»״ס סדתית כ׳ ע ם ה׳ויששוית הדין טחן ‪3‬׳ האד'החוטא א׳ולו תקוד^לקנל•‬ ‫י‪/‬שובתז זלכפד הטאתז אחר שהכעיס א ל סטה הקיבח ולכן הקנו הניסה הזת >‬ ‫מלי׳הה אפ׳יפצד הנמייה אתר ש ה ו ש פ ל ואפל וכלםעשיז באיןזפחופיקוחן•׳‬ ‫»איו ועיי שחו'נרחפיוהנדול׳'יחע*ופ׳סתקן ל מ ורב׳ ה ת ש ו ב ה וןזזחידס נ ת ‪-‬‬ ‫שנשוב ‪ fv\pe‬ידינו ינחית ולא נסייוטצד נ ל ‪ A‬הענ״ג׳ידאו׳ ל ק מ חשוינתינו־‬ ‫נאפלתילחיזו אותנו נספיח׳׳ישזנ׳יו אחינ יחזוך מיצ התפליזזיאפיילר נ א ס צ ע‬ ‫‪ :‬יינפירייאמר ק י י מ תתקכל יתעני ייאסר סל׳חו' ח'פע»׳'‪.‬ד' היא ה‪*1‬ט ויעבר‬ ‫‪ :‬וןוי׳מ תתקבל י ת ק ע ו ס׳יתשדתיננינ׳ארט ל פ ע ל ה ט ח ענייהתקיעיהזאיאחיב‬ ‫;׳י‪/‬פללי ת פ ל ת עדק׳ישל חיל ינהני לברן ע ל החי׳ ספג׳ ש א ט דים׳'לסלאנ‪1£‬‬ ‫‪ wnrnj‬להקביל ‪0‬ג׳ ׳*כינה ו ל ק ‪0‬תע;‪3‬יפ פלנרן‪ ,‬עד תל׳לה חזאי סן י‪:‬ט‪/,‬ם‬ ‫‪,‬‬ ‫•י ׳‬ ‫סדי ‪'.••••tjvfi‬‬ ‫חוח ונניןחוא • אתימי»אי תנהגילפייסאישאתחגייןילש»זסהם סחילת‬ ‫סבלשגיאתען׳*עניכ׳ניהס‪1‬יטעסלםנהנטיאישא׳ן*הסכפראלאענודנת <‪-‬‬ ‫שבין אדפ למבתשנןנתיכ לפני ת' תטמתמה שהוימבםלפניחיתטהריאבל‬ ‫מחשנין אדם לחנית איני מתכפי לי ‪%‬ש׳יצה את חביתו ו א ח ר ש פ ״ ם ו‬ ‫לה נח על עניחת שעברי לפניו נינו לנ׳נס םפייסין •בל א' לחכיינ לחיותם‬ ‫וקיים טח וט׳ישר^ ו ינלכת כלאילניחי •נחל על הנוסייברןעל הםאיר אנו? ‪1‬‬ ‫לא עלחנשסיםואט׳לוחלנסוצאי שנית‪:‬־ ייפדישולחנייאכל נשםחדזי‬ ‫ונטונ ל נ נ כ׳ שטחו אליםנתתו לי אתח׳וס הקדוש חזח שענד על׳יינו נטחלג׳‬ ‫עונותיו נהסלחהיעליוייהיהמינסחנחסד אל שיצאמשטמולאוד וםבאץ‬ ‫ולהלאח ׳שטור עצסו ‪0‬נל שניאה ועין ונכל ע ת יחץ בנדי לבנים ‪ t‬ינהגו <‬ ‫חסדקרק׳ט ינעלינפששתנף אחר נסרםעורתן קודם שיעשו שום ס ל א נ ת‬ ‫עיסק׳טבטונותטוכחוסתקניןסקופמושכחנלא כטיאשר‪?.‬כל נ ד ל ל נ ת‬ ‫‪0‬חיל אלחילולהתחילתהילתהשנינינימצויויבדסונרפהזהוא לעשותו‪<:‬‬ ‫למחר' ית יעסוק בסציח שלטניו במצויםוכה ולולב*ת»נהו«ועיב' נחםלת •‬ ‫איעלינו יווה לונותאת •שיאל ותיבת לנו מ»ית ביטים׳ הנוראים האלהכד•‬ ‫להשלים נפשותיני עד יום ו' לחנ שוזא יום הושענא רנא ונו ננטר הדן וניתן‬ ‫יופסק ד ן אס לטובאם לםושנ וצרין כל אדם לתיותו י ר א וזחל נלנו ש מ א‬ ‫ע ד ן לא ננסר דנו יםשפטו תלית וישתדל להרנות *דקת וםשפמ וןח ע ם‬ ‫חענ״ס והאביונים נדי ןרצא משפטו לאורויחתס לת״ם סוכיפ ביום חגםר ד ן‬ ‫ד י מ ף אתר נל הפצות חאלינאהבהותנה נכל ל נ ונבל נפש כ׳ שפה'הפצות‬ ‫זאהבתי^היאעיקרעשיחתו ועתה נבאר ענין המצות האלו וכונתט אילא'‬ ‫אצות סונה בנובה ויוחבת ושיעויה הלנת למשה מסיני נינהת לסטת פניאטו'‬ ‫מצוסצםות י ואין פחות פי'מפתים םתוחים רהנה אין פתותמויטפת׳' על‪4‬‬ ‫מרווחי ולמעלת א»ן לו שיעוריעשהלחתתילהחדפניתסנלדידשיח׳הנין׳‬ ‫שתי נלא עינ איעיב נלא שת• יגלנד שלא •היה נין זה לזה נ' םפהים דתית‬ ‫לח קביעייוםעט שלא •רפנת היית וכן מיריעות מקושיות הטנ א ח י נ ן יםנן‬ ‫*ותת ספל דבר תלוש שאינו טקנל טומא ולא יהיה לורית דע ולנתהילח לא‬ ‫•עבה עד שאין ניצוצ• המטש נכנטים בתונה יאיןסיפי תטרן׳ורחת שא^‬ ‫לח׳ותלהקניעויניתדלאסונחא םלתא כ״נוהסדקדקיספסננין אותה בדבר‬ ‫שישי*דיתטובואינוסתיבשככ נ ד שית׳התאנרדרתחילא יקיזו בהויצא'‬ ‫וסיח הטעם לא יעשה אותת נפקים שאינו דאי םקיסאמוהשסשסנהנכח‬ ‫או תרות סנשב בכת או *הוא טקוס זנונימ יתוש׳ן • שטפני אלת הדברים יניח‬ ‫* ת ת ויצא וחוח ליח נאלו סיתחילת עשאת נ ד שלא לשנת נח נקנע ואין‬ ‫ראי ו נס םדקיק׳ם לנאותה נ נ ל ונרנאות לח תה עיקי נ נ ל • ם צ ו ת שיה׳ח‬ ‫ח א י י י י ז ח וסוג לג גונית געש׳יחח עי שם»<• נר עוש» נת תוספת סונדו‪,‬‬ ‫ז‬ ‫י" «נ‬ ‫לחנ הסוכות‬ ‫•ותו טטחשנצטוח מפנ׳חנוכ ת ס צ י ה י מ ת ׳ש ליושנד א ת י נוסף עלשנר‪.‬‬ ‫עש׳׳תיו^אתחת אשר ל א עבית ו מ ע ב ד ת אכלי לא בשםחחו וצריןשיעשת‬ ‫דירתה קבע סכל עניני קב׳עיתייהןטאכ׳להחןטשתיחחןטש׳ניהןטלםידו‬ ‫לפיד שאיני!דין עיין ככ עד שישיבת הסיכה םטר׳דתי ואיני ׳נול לעיין אי‬ ‫אדןלהתפללרשיבתהסוכהםבטלתמנתישפפניענ׳גייאלי׳ןאפן הסיבת‬ ‫ו א ׳ ט ו ש א ׳ ל ׳ ש ב ב ה א ב ל ל כ ל שארהדבד׳ס ׳חשיכסוכתו כאליה׳א ביתו‬ ‫אסייתית לי ל ש נ ת נ ה נקביעית ואס באיל׳ יבא ליאיוה *ער או אונס ש א ׳ נ ו‬ ‫י מ ל ל ש נ ת נהםותי לו 'לצאת ספנה ו ו מ נ ת הפצות הזאת כנר הזכיר הכתיב‬ ‫שעם לענין לפען ומיני *דיןהאדילהעת ננד פניו הנפולהטוב אשר ה ע י נפל‬ ‫>ות אנות׳נוואותנו פ נ ס ה *ידים וננסה זפנ׳פ זפן א ח ר ופן ופעם אתרפענם‬ ‫‪»,‬םן הנפיל הרנ ננסית ונא׳נית שעשה עםנו זעם אנית׳ט היתת ׳*׳את טצריס‬ ‫• ה ו צ י א איתטםכירהברולםכ׳ת עבדם יה״זסשוקעיםיטיסנע׳נביץ רגלינו‬ ‫ע י ש נ פ ע ס נ ש ת ק ע ש ס ׳ ש י א ל סן העולםוהיינו נ א י םני׳ האר*ות א ל א‬ ‫• ב ת פ ל ת ה עז^נז יפ׳יפיי את ה ש מ ע ה א ש י נשנע לאניתינו שלא יעזבנו‬ ‫ואל •סשנו נתגבר נ א ד נני׳מל נ׳ד הזקחזנזדוענטי׳מ להי*׳א איתני ם ש ש‬ ‫ולקינני לענויתו לעשות אותנו עט סנולה נ׳ום הזח ונהיות זזגטול הוה גדול‬ ‫ג ט א י ל ט ׳ ש ׳ ש ל י ע ׳ נ ׳ פ ל י א י י י ל נ ל ה נ ׳ ן ת ל ה נ ו ע נ ו י ת ו ו ק נ ל ת א ל ה ו ת ו עי‬ ‫• א פ ר נפנ׳ כל ׳שריאנכ׳ היאלדן אשר הצאת־ן פארץ תצדיוני' ילא נתיצת‬ ‫נ ז ה אלא ל ת ל ו ת ע ש י י ת הרנליפ שככל שנה זשנה זכר ל׳ציאתפצריבש נד•‬ ‫• י ד ע י כל נא׳ עילם ענין •צ׳אתפצר׳סדעליאיתהעל ל נ ס עד ש ב ש כ י ל ז ת‬ ‫ל א •שכחי את ה אלח׳הס ילא ׳עזנותורתווזהי לתיעלת עםישרישלאיעש ‪r‬‬ ‫נגדרצוניי׳שלין אותס סעל טנ׳וינענין הנ הס*וחלא הזכ׳יענ׳ן ס ה ל ח י ר י ת‬ ‫נסנחנהשביעייו‬ ‫עלוהכ׳כל‪,‬טעשיוטיכיחיטעליווא'*דנרטנחו(\*‬ ‫כיון שאנו םונין וסופרים זישגועותם׳ום שנ׳ ש ל פ ס ח נ ד ל ה ת ק ר נ א ל יום‬ ‫‪ ,‬ותינ התירהכאשד עשי אניתיני נצאתס טטצדם כדכתינ תענדי( את האלים‬ ‫ע ל ההר הזה נ ׳ כ י נ ת ה׳*יאה היחה על הסינה הואת כאשר ב י א ר ט כענייני‪.‬‬ ‫*ציאיטצדיט ואי* דנר סנחי׳י נ ׳ היא ושטו סודה על והיספירתינישאני סיפר•'‬ ‫~נל •וסיים עדיישניעיתנאשה נדה ששיפר! •טיט מךטלהזדויג עפ נ ע ל ת ו‬ ‫* נ ל בעניןחגהסיכ ת הזה שהיא רתיק ם י י א ת םצרים ראתה תכםתי׳חיית'‬ ‫ל*ממ מ ענין שעשי׳תי ׳ניא זכירת ם*דם ילא ת ש ת כ ח ילזה כתב נ ס י כ י ת‬ ‫ה ש מ נ י נסימתהושנת• י מ י ה ם עננ׳ננ־די שהק׳פט נהם נצאתניםשצריט‬ ‫ל ב ל ׳ כ ט ש ד ב י מ פ ש ח ה ג ם י ל א ח ר ם צ י ר ף עסגםילהיציאדועצסד;־ ולבן‬ ‫י * י ״ ן כלאדט שיכי׳ן בזה כשעושה סונתו או נשיושב כה יוצא םביחו לסינחו‬ ‫• ל א כ י י ן העילס שדרכם ל ה מ ס כל א פטיכתי לניתי ספני שהצנה ג י נ י ת‬ ‫נ ז ע י ת ע ד ׳ יי׳יא עישח ה פ ן לק״ס פצותהמרא יתרת' וסהזן כ ן •זכירסעיש‬ ‫י‬ ‫\‪::-<0‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫מ־ «‬ ‫» ‪<4‬‬ ‫סדר היוס •י‪-‬‬ ‫י י ־‬ ‫לעניןויעלהיציאתמצרימ עלדעתו ו׳כירו׳רע החםד׳ס והתנור* ואשר גמל‬ ‫לח״כימ טיבוח כעשור! עשנו החשד הגדול הזה להו*'אאורונו מרזיךג׳לול•‬ ‫סצר׳ס השבוערים ולבחור אותנולעם סנולח ולקדש אותנו בתורתו וםצורז׳ו‬ ‫ימתין כ ן תהיה יראת הינגדו תסיר להיותו ירא וזחל בזכרו אתבחו ואת גבורתו‬ ‫וזה כל האדם ו מצוילולב ענ׳ן הנמות חיאת ו מ נ ת ח ליחד שיש בכל לבבו ובכל‪.‬‬ ‫נששו וכן ענין לולב לו לב שיחיה לבו‪ .‬שלם עם אביו ש ב ש מ י ם וכסו ש ח ל ו ל נ‬ ‫מקשר כל העל׳ן שבו ונ עשה ק כ ל אגודה איוקשר איבל׳ ם׳רוד ביחיד גסור כ ן •‬ ‫צריך האדם שיקשיר כ ל דעוח׳ו ומחשבותיו וישנה הכל א ל מקום א' ואיי יפנה‬ ‫במחשבתי אנה ואנה י!שתםיס תהיה עש היאלריך כלוסך תהיה כל מחשבותיך‬ ‫כולם שונות אל סקום אובות תה!ד! ת ס י ם ו ש ל ם נענין ע ב ו ד ת ו ויראתו כמו‬ ‫שהלולב תם׳ם ושלם חת׳כח איב׳חוד נ ק ש ר י כ ל דליותיוושראותיו אליו אבל‬ ‫מי שיש לו חלקים םשורד׳ס אינו נקרא שלם ב ש ל ם ו ת ונראה ענין זד! בתםר‬ ‫ו ל א באילנות א ח מ ת ולזה הצדיק נמשל‪,‬לחמר אי משום רכסו שימי‪.‬שנותיו‬ ‫יי ש ל אדם הם ע' שנה כ ן •מ׳ התמרעדהג׳עילתשלגפקימתוצרךסשך ע' שנת‬ ‫וכן הצדיק אינו נקרא ש ל ס ע ל איתוזמן שבבן נ א ביסים ו א ׳ משים שכל נחו‬ ‫ו;בורתו של א׳לן»ה הוא בראשו ואס ראשינתתןהך׳‪ ,‬ת י א מ ת ובסל מן העול|‬ ‫וכן עניןהאדיממשצל חיותו ועצמותו תלויה בראשו ועלכןנילחהקיבהענין‬ ‫זח בחמר לומר שאין נקרא צ ד ק כשלסו' הרומח אאכ •ה;ה ךנו כלבו של תמר‬ ‫מייחד באחדות שלמה בכל םרקיו ושונה ל מ ע ל ת ו _עוךצוני ׳תיז׳ת'לקשר ע‪6‬‬ ‫הלילב ג בדי הדם והוא גיכ להראוייחור גםיר?לבי‪ .‬ץ\ אדם ט כן ההדס הכש'‬ ‫למצוה עולה ק׳נ' ק׳נ׳ ובכל קן וקןישמגיאו דיעלין ססככייאת עצו מסודןיס‬ ‫במדור נאה ומ׳ושר ל א זרז למעלה מזה ו ל א זה ל מ ט ה מ ז ח ז ח י א ענ׳ן חבתי‬ ‫ואחדות שיה שכולם מונים אל מקייאיכן צריטן ׳שיש׳ה׳י כילם קשר‪.‬א ואגודת‬ ‫איואחלות שיהשלבכלאייאייםנהאלםקיס א י ו א ל ׳ שעו כדברי שקר א י ש‬ ‫לעברו מקצהו תו כ׳ בענ׳ן תלונתמ נאמר אין ס ל ן כישר' איש כ ל ח׳שרבע׳ג׳ו‬ ‫‪ ,‬ע ש ה ובענין התיכחתנ אסר והתכרן בלבבו לאמר בשרירות לבי אלך וזורע‪**,‬‬ ‫נדודה אשר בסבתה באה אלינו הצרה הזאת וותתן עלינו האלולז יהשביעדנ‬ ‫ויזחבלאויינוונשרעהשארנו חבול םקרשנו חרב כעונינו ועוד הגלויםרינסהר‬ ‫ל א ש כ ן םעליני ע ל כ׳ עדין אנו באילת׳נו וזח עון ש נ א ת ח נ ם אשר בעבורה‬ ‫גתשנו כחיםח ולארץ הושלכנו עד •ערח עלינו רוח םםרום ולזה*וני ׳תכי‪.‬וית'‬ ‫'להביא המין הזה בתוך מינים האחדים להראו' לנו יהוד העל׳ן האלו יאתדותס‬ ‫!•^י םקים איוםהם נלטו' ליחד ל נ ב ט יחוד נסור ושלם כולנו ‪ U‬מקום איאל אביט‬ ‫שבששיםו וחזל קבלו קנלהאש׳תית שצריך לאגור ע ס ה ל י ל נ נ' בד׳‪-‬הדסולא‬ ‫מחותכדשנזטרבזהשלשלתהיתסוגזעקדושיאבות׳טאברהס ' * ח ק מ ק ג‬ ‫ז ל ה י ה ע ה ס ד ו מ ׳ מ ל ע ל ׳ ה ד ס ה נ א ח ז י מ כ ו ל מ ב ם י ן י ם א ח ד ‪^•ndjtaimn‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪».‬ייי‬ ‫י‬ ‫יי•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫׳‬ ‫'‬ ‫‪.‬‬ ‫;•*™‪§jj*1‬‬ ‫*ו‬ ‫_‬ ‫לה! הסיבות‬ ‫אחדות שלמה לא הסיתי דעת סקדיש'בירא עילם '‪ Vi'ri‬ולעמים פנו לםעלת‬ ‫י וכן צרין לנו שאני מנזעמימשרשפ לאחוז את מעשה אביתיני טדיני וליחד‬ ‫לבבנו יחוד ניסור ל ע ב י ד ת א ל ‪ /‬ו ו עוד צונו יו לאנוד עם הלולב ועם ההדס ב'‪.‬‬ ‫גדי עריבה להראות לנו שעם היות שהאדם *דין לבקש ע ב ו ד ת היול׳חד לבבו‬ ‫'יחוד נסור לא מפני כ ן יסיח ד ע ת ו םענ״נ׳ העהז ו׳שלין א ו ת מ א ח ר ׳ נוו ט‬ ‫‪ .‬אינו זה כמת הבר׳אהט לא תהו בראה לשבי׳צרה וזה בלא זה א״א כ׳ כן נאסר‬ ‫נענ׳ן׳צ׳רתהאדסוייצרבב'י‪1‬ד'ן להראיתכ' יצ׳רות צהטי׳צהר ושניהם כאי‬ ‫סיביייה־א טבתהבריא' וכן אפר שה״עה אחוז סזה ונס מזה אלתנח ידיד ונאגר‬ ‫;טוניס השנים פן האחדיענ־^ הערבה רומזת לענ׳ן העה? שנראה לכאורה י‬ ‫שאין לו לא ט ע ם ולא וייחוסה צורן בוועוד שנין ל י ל ה היה ובין לילה אבד י‬ ‫שפתיבש' מלחותח תכף ומיד מכל •רק ומכל א״׳לןוהוא רמז ייעולם הזה שאין‬ ‫ילו קיוסוהו׳האלא כליוןיוהעסידוכןאסר״המליןו תכלמקיד|הבליח וההפסד‬ ‫\ ואין אדס׳ודע את עתו היום כאךימחד נקנר א י א שהמינחהניח׳ל לנו תורתו‬ ‫"שנס׳נתח־שלטזד׳״מנמושישלעדנהפנחל׳הסיסשאצלה יאחרשחיתכ׳ן‬ ‫יאוחד‪ ,‬אין ל ה שום סוי׳ה נללכן׳שר״אס פירשין עצמם סן ה ת י ר ח פורשים‬ ‫סח״הם ואין להם שום חיויכלל‪'":‬אלו!סיניים שאמרנו והם לולנ הדס וערבה‬ ‫ש ל ש ת ן אגיד׳ס יחד כ׳ אא לזה נלא זה« עוד ציני •תיויתיליקח סין ד ו ה ו א‬ ‫אתרו! פר׳ עץ חדר זיקת אוחו לבדו בידו ה ש מ א ל י ת א ג ל יחבר הבי י ד ם כאי‬ ‫'לה׳ותהדיסיגימ כאי ו זענ׳ןיהאתרינ היא ש׳ש ני סעמ ידיח נחסר ל מ ר א ה‬ ‫וטוב למאכל והוא דומה ללב ה א ד ם וצריןש־ה׳תיפה וטוב נקי סכל ח ז ז י ת‬ ‫ומכלי פגם רמז בזח שהאדם צד׳ן שיהיה לו נקיפכל סיג ופני׳ מכל ם ת ש נ ה‬ ‫'רעח יבזה •זכה לח״ העילםהבא לגן עדן שכלו טעם וכלו דית בלו ממתקים‬ ‫וכלו מחמדים ואינו באגודת האחרים בפנ׳ שהוא רוםז ל ע ה שעתיד לבא א נ ל‬ ‫איטםצרף אוחו ע ס ה ם נתבדה כ׳ צריןלהאמין באמונת ש ל פ ה כ׳ יש מ ת ן‬ ‫ישכר לצדיקי' בגן עדןיאעפ' שהיא אינו עונד ענורתו כד׳ילצפית ל ת ש ל ו ם‬ ‫נפילאפיזצרין להאמין בהיגןאמר התנא ידע מ ק שכרן של צד׳קילעתיד‬ ‫לבא« עיר ענ׳ן אתר שמעת׳ נענ׳ןזח כ• רצה הבה לוני את •שרייאיניריצח‬ ‫'שידת סהנונדת ונהיות ש׳שבענ׳׳נ׳ האנשים גיסינ׳ •ש סהס ש׳ש בהם ט ע ם‬ ‫ור׳חוחסחחסידיםואנש׳םעשהכ׳כלסעש׳הםהאסתוהצדק‪ :‬ו ׳ ש ם ה ם‬ ‫שא׳ןנהנ^לא טעם ולא ריח והם ק ל י ע ה כ׳כל־םעשיהםתוהיוא׳ןאתם‬ ‫יודע עדםה ‪ 1‬ויש נהם שיש בהם טעם א נ ל אין נהם ריח והסיהעוסקיינחורה‬ ‫^ואין נידם םעשים להריח בהם ו ויש שיש בהם ריח ואין נהם טעם ש׳ש ב ^ס‬ ‫| •םעשים טוניסאבל אין בהם תורה רצה הק"כה לרםוז לנו נענין לקיחיד סינים‬ ‫• ‪ #‬ל ל ו ש ה כ ל « ‪ • p‬לעולם יצרין לעשית סהפ אגידה אייתנרה איילא ידחה ו ת‬ ‫^ ‪ « #‬ג ׳ ז ה כ כילםנאיסונ׳םו האתרוג יש נו טעם וריח והוא נפנ׳ עצמי ספג׳‬ ‫שוזוא‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫כד ב‬ ‫י־‬ ‫ז‬ ‫‪5‬‬ ‫ג‬ ‫ס י ר מיוסי‪.‬‬ ‫• שהוא שקולנניהאחריסו חערבה אין בה לא ‪8‬עס ולא ךוז ו דלזזדס יש בו‬ ‫• ריח ואין נו ט ע ם ‪. :‬הלולב יש בו‪8‬עס ואין נ ו ריח והוא כשהוא ר ן כ ש י ו צ א‬ ‫מראש חדקלאשר שם חקור נחון יש נ ו טעם סח ו וצוח לחנר אותם כי ס ה‬ ‫ש ׳ ש נידו שלזה תועלת לוה ה ה סורח ל ז ה ו נ ה ת ח נ ר ם כ ו ל ם כ א ' ל א ם » א‬ ‫בהם שוס דופי וזה שאמרולהב׳א הלננ' עם הקטרת ואעפ' שרימה רע אםיה‬ ‫בחתחברה עם הםםםניס האחרים ר׳תה הרע םסתלקתספנח ואדרבא מוספת‬ ‫י י ח טונלסםםניםחאחיים כי אין ה א ו י נ י נ ר א ל א מ ת ו ן ה ח ש ן וכןצוו ח?ל י‬ ‫כ ל תפלה שאין נ ה מפושעי ישראל אינה תפילה ותו' רמז לענ׳ן זח שאמרנו!‬ ‫עודאמרו במדרש לולב זה הקיבה הרס זה ה ק ב ח א ת ר י נ זה הקיבה ע ר נ ה ז מ‬ ‫וזקבה־ ואפשר ש כ ׳ ו ^ ל ל ע נ ׳ ן ז ח שאמרת׳ שאעפ• שישבישראלחסיד׳ם‬ ‫ואנשי מעשילא ספני זח נעלה נפשו נפתות׳ם והקלים כ׳ זה וזה צורן העולם‬ ‫ונסו שחפץ נוח ח פ ץ נ ז ת ל נ ל ת ' ידת ממנו נדח ועל נולם מיחד שמו ומשךת‬ ‫ש כ י נ ת ו ‪ :‬עוד שסעי‪ 7‬כי ל נ ל א ׳ ל ן ואילן או עשב או ירק יש שר שולט ע"ל‪:‬ו‬ ‫ואומר לו נדל וד מינים אלו ל א השליטם חקכח ביד שר ושוטראלא ככ יכול‬ ‫מכחוופחשנחתוהטרט;חחס נדלים ולוף צווללנול׳קח^ו הדמיג׳' מיוחדים‬ ‫לו בתנ להראות לכל שעם ה' אלה והנה הנס בידו‪,‬שאין ל ה ם מ ת ו ו א י מ ת‬ ‫משום בריח בעולם וא<‪1‬י'לסס»‪ 1‬אין לו כח לשלוח ׳ד בהם אחר שהם םצו״נ׳ן‬ ‫ומסומנים בסיישלמלן ו וצר׳ן ל׳קח ד' מינים אלו כסו שאפרנו ה‪' '3‬כא ו ה א‬ ‫‪ :‬גאולתנו• ניה׳דיס נאיוקוד' ש׳טולכולם נידו ׳ברן אקכ ו עניל ו׳כו׳ןבה ל מ ת‬ ‫‪.‬שאםרנווב‪v‬ס אייברן שהח״נווא״חכ ינענע בהם לרירוחות העולסויש׳יפנ׳ו‬ ‫למזרח וינענע ג נענועי! אחכ ׳הפין עצמו לימינו לצד דרום ויעשח נינענועין‬ ‫וא חכ לםערנ ואיחכ לצפון שכל פונות שאתח פוני׳חיו דרן ןמין אח״כ ל ס ע ל ח‬ ‫ואיחכ לפטה והם ויקצוות כנ‪-‬ינ הם חיילהראות שאליני ׳תיויחיהוא ח׳ וק׳ס •חיי‬ ‫ומיוחד נשםים|ינארץ ובארבע רוהות העולם יבדו ה נ ח והםםשלתשלי»‬ ‫בעולמו לעשות ברצונו לעצודסםניסלליפרע׳פירוחותרעייחםז׳קוילעולם‬ ‫וישפיע לנו מטובו מן השסים את אוצרו הטוב להריק ע ל הארץ נ ר נ עד בלי‬‫די ומנענעבהודולח^עםאחרתיבאנההיהוש׳עהנא פ ע ם א ת ר ת ו נ ק ו ץ‬ ‫שבסוף פעם אחרת הם ד‪ £‬ח' נענועים בצלפעם הם עינ נענוע׳ירמז לשם בן‬ ‫ענייו שםכחו הנדול ישפיע ברבה וחהלחננדבל ה נ י ם ולוה צר׳ן ש׳ני׳ן כ ל‬ ‫פ׳שחוא בן דעתיבעל נפש כ׳ ה כ ל ה ו ל ן א ח ך מ ט נ ח • עוד ישרפונדיפ־ניפ‬ ‫אלוודירנליהםרכבהוהפאברהפיצחקו׳עקכודורוהםהדם ע ר ב ת ל ו ל ג‬ ‫‪•,‬ואתרונ ובזכות אלי מרכבה קדושה של ?וכינה •שנ הק"נה_על כסא י ח פ י ם‬ ‫‪ v‬חם עלינו ויוציא םשפטנו לאור ולחדש עלינו שנה סובה ו וצריך ק ל ^ * \‬ ‫להשתדל בעבורי ה ז א ת ואל תה׳ קלח בעיניו ש א ח ר שיש ‪ iw.h.'yiij'.ni‬י‬ ‫׳ ואהבתי ויראתוואו׳ להחזיק כה ואל ׳פסון לומר עס ה ק ה ל אני נוטל ט היא‬ ‫‪/. |»'td* .‬׳*‬ ‫‪ .‬״ "‬ ‫‪. ..V .‬‬ ‫‪• • • . ,‬־‪ .‬־ ‪-‬‬ ‫י‬ ‫יי• ‪-‬־‬ ‫־‪,‬‬ ‫• ‪,‬‬ ‫•‬ ‫‪...‬‬ ‫‪-‬י‬ ‫‪.‬‬ ‫צח‬ ‫‪ ,‬לחגהםונות‬ ‫^פ׳נהשלחנלכ׳לאנתקןלולבלקהלאלא שיטילאיהיס׳ שא׳ןלאל׳דו‬ ‫!סשנת לקנזזולולב לעצמו אז שבא ‪0‬ן הדרן או שארעי איזה אינם ילא ק נ ה‬ ‫לי לולב ואתרינ תנא׳ בך הוא שיועיל לז נטילתו בלולב הקהל א מ י פ׳ שבידו‬ ‫י סטק לקנות ו ל ת נ נ הםצוה ולהדר איתה'לא יחזו! אותה םעל׳י שהיא נ ח ל ה‬ ‫!בסאדטאד כנםותובא׳טתוםניע לו תועלתרב אס לנפשי אם לניטו א‪ 6‬ל כ ל‬ ‫אנשי ביתו שנ׳ציל׳טםכל צרה יסכל נזרה רעה אם עושה אותה כתקנהועיד‬ ‫י שאעפ׳ שיסול לנלבהקהל לא יזבל לנענע אלא טעם א לצאתית מציה א ב ל‬ ‫דנעגזע׳יהאתדם בני סקופויטן החלל ולהקיף בו בזםן ההושע׳נותאץ• •עשה =‬ ‫ו א ס הוא בסקופ שהאחרונים אינם נמצאים נס הלילב׳ם באים טארץ טרחק׳מ;‬ ‫יא׳נז׳כיללהש׳נדבר שיצא בויהפפנ׳ שדםיו׳קר׳פ ואין ידו סשנת יקנח ס ן‬ ‫‪1‬זנא בידו דיפ׳נ׳ם הללו להיותם ב׳ח בשעות ההללי׳כרך ע ל אייתו שנכחד‬ ‫לקהליבי׳צא•חוסה שיש בידו'איה לחבוב הפצותיליחד שיש סן ה ב א כידו;‬ ‫וצדקה יחשב לי‪ :‬זם׳ שיכול ד ש ספק כיח לקנו' צריך ש׳ שתדל לקנן'תסיכחד־‬ ‫»ה‪0‬הודך׳יתר שיפצא יכבד איל בהדור עד שליש ויצריך לקי'הביע׳'אס שליש‬ ‫‪!1‬ספת אם שליש השיעור וזהו לח׳ובא אבל כל ^הםייס׳ףםיםיפ׳ןלו וכבראיל‬ ‫ות אל׳ ואניימ התנא ה לפניי בםציה בלילב נאהיכצ׳צ׳תצאית בסיכה נאת וכן‬ ‫ב כ ל ענין הפצות שעושתיעשה אותן בשל׳פייתן יברקדיקן שלא ׳חסרסזתז‬ ‫‪*,‬ברטה יבזה׳זכר עבודותהעט•הנאפן ותדקדק כעבודות אחניי ו ס ש ת ד ל‬ ‫'‪ V‬עשיתהנשלטיתיל;‪$.‬יח אותה עבירה כד׳ לפציא יק כע׳נ׳ אחנ׳ו נם אדוניו‬ ‫מכיר אתלבבנהטוכושםחתלבז בעשיית םצותיי וםיסיף לישכראתניסף ע ל‬ ‫שכר הפציתעצסיספנ׳ דצ‪1‬ס הפיביחפצו השלם בעבודתי» ואעפ' שמן ה ד ן‬ ‫* ד ל י שיוצא בעניןהתואלא יתרצה בזה אלא ׳עשה הדבר כשלמי בל׳ פקפיק‬ ‫פ׳צד‪ ,‬בא ל׳קת לולב איושואל׳ן םסנודנך איוהוא םסיפק בו אס הוא ראו׳ אס‬ ‫ל א י ישאל סמנו לולב אחר יטה סםני דתן לי נידנרים רקח אי׳פה וסיג ברצון‬ ‫‪ ,‬לביבליסטקיבל׳ פקפוק נכלתנאיי ו ב א ל ׳ ק ח נ י כ ד הדס׳בקשאותס לחים‬ ‫וסוב׳ס אישר אין בהם כל סום מ ל ק עבית ס ד א ש ם ייעד ס ו פ ם יאעפ» ש׳וםיף‬ ‫• *גדם׳ הסיבזן ׳ום׳ף ׳סיס על׳ם׳ו יטטנו הכל ום׳ דו נתנו לו ואין •עלה על דעתו‬ ‫י‪»,‬להאדסההפשלפקפקגענ׳ןאת‪.‬רשי«ארי‪/‬והבעצטיכ׳ זהכיניתהנירא‬ ‫•שיעשוסצוויזבשלטוםיבהרודנאתוניתןלז׳דלעשית ולאיעשתי׳יתרצת‬ ‫בפמש׳םצא להקל ם ע ל ? שלא ׳פזר סטו( שאינו שלי י וכן בענק חעיבד*‪.‬‬ ‫• ו מ ׳ ה ל ח ה דאי׳ת יראשיה שלפ׳ם ילא טקוטע׳' ו בא ל ק נ י ה א ה ד ת צריך‬ ‫‪ ,‬ל ד ק ד ק מ תרבה כ׳ קנא נקרא פ ד עץ הדד יכל ההוזד ה א פ ש ר ׳ שהיא יכיל‬ ‫« & ל כ ק ש ^ מ ע ^ ז ׳ ב ק ש ד ק ת איתיבשלפיתההריד יכל אלו הענ״נ׳יצדך‬ ‫» | ! א ש « » ל י * קמים שיבא זמן תיובן כ ד להיוון ‪ A‬ס ו ק יסויסן ל צ א ה בז ידי‬ ‫ולהתהדר ל*נ׳ נ‪1‬ךא עולש אבל ‪0‬׳ ש ל א השתדל מקודם לכן י כ ש נ א‬ ‫• ‪ - .‬וזשעת*‬ ‫י'־"‪• .‬‬ ‫§|§|י׳•‪-‬״׳‪'/‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ . . ' .‬״ ‪, . . .‬‬ ‫י‬ ‫הדד;‬ ‫מ‪/‬ופ‪.‬‬ ‫‪ ,‬השעה דחוקה הוא מחפש ואינו מוצא כבראםרינו שיקה םהייש׳סצא להיויבידו‬ ‫•לזכרו( ולאות אבללא קייסוזממו! נאמרדאו׳ לולק׳יוצדןלבקשרחסים‬ ‫‪ .‬ירחמו עליו מן השטיקוטעם אחרת ׳זכה־לעשוחהמצוח נחקנד‪ :,‬יש גוה;׳]‬ ‫ל׳טיל לולב נ׳ום א נסיכה כד׳ל׳חד שיש בשלמוימשיט דטוכה עולה ני שמוי‬ ‫אדניה'קיק הים ני ולילנ עילה עם ד' אות־ויתיו עב רמו ל ש ם בן עב הנרמז‬ ‫נניאנות בנפסיק׳יויסעייבא ייט׳שר הפין׳שריכן הדסעילה עמן אותיותיו‬ ‫‪ :‬עב ו אתרינ נמילמא עילה עם אותיותיו וחתינחתרייא נםנ׳ן יתירה «יה לנו‬ ‫‪.‬ניאנכיולאיה׳הלן‪.‬סטיהנ[נירחשםעניםיד‪.‬ם המצות הנחמד׳םימזהב ומפז‬ ‫ו נ וכן ענ׳ןאתרונחיא נחסר נלשין‪ mpirt‬ונלהותורהנולח־שסות׳ושל‬ ‫דקלה • ערבה עםאותיותיח עולה רפ״אוכן עול׳ן*פעס׳"עכ שחם דיו אויתיו'‬ ‫עם שם אדניית הפועל נ ה ם והוא הנקרא םלאן האלים ועילה ה״ס אכ נל‬ ‫• וזענ״נ׳ם האלה הם רנדים עליוניתימוד׳ יחיד שמוה;דול ולכן נוטלי! לולב‬ ‫נ‪6‬ינח ליחךהכלנאיזחוד נסור ואיטייהללנמוךאובדי לנענעדיט^מייינואו•‬ ‫'•ואי!לטחיתב׳דטב׳טנוזם לשמאבלמי שלאץעשה ‪3‬דרןהזה ל א הפסיד‬ ‫ביוןשנוטלאותובניה ברוב עם אדיןתמלךו^ויההללעם הצבירבטקויקחשתו‬ ‫לא נרע נ ה סן הסונה א ל א אדרבא 'הוספת מעלה וקדושה ייתרה»טצא בו‬ ‫ולעולם אל יפרוש אדם עצמו סן הצבור ונהנו הצבור לימול לולנ אתי הורת‬ ‫שי* תפילת שחרית קידם ש׳נרנו״לנסיר את ההלל וטעם לםנהנסשיישעילמ‬ ‫^ובךכ'אפתו׳צ׳נונשעתש*!ח׳ל‬ ‫‪.‬‬ ‫להחפללתנץ החםהלקים׳ךאוןעםשמשתמןנימיילתלולבה׳אםהנץהחסמ ‪-‬‬ ‫• ואילן שכל דנן שכתוב בו ביום אינו אלא טהלץ החסהואיייך»וא שאם' עשו‬ ‫י‪ .‬משעלח עסודהשחר כשר ואכ ראו׳ הוא להתפלל לסבון נאולה לתפלו* *‬ ‫עט הנץ החטה ואחכ ׳סול לולב שהר׳ הניע זמנו ונן ראו׳ למדקדק לעשודז‬ ‫!אלא שביום א שהצבור' מ ת ^ י נ ז מ ׳ ל ו ח וככר הנץ החטה ׳נול ליטול הלילכ‬ ‫‪.‬שלו אי שלאחרים אם הוא י‪6‬ה והרוך ‪9‬׳‪5‬זלו כו׳רברן שהתייינומן הקודמת‬ ‫אחר שהניע יםניואצ בזהילהםתיןל^ביור אוזו; שיש ור׳וותבדברו אתישנמר‬ ‫*לולב ׳נמוד אתההללמלה נמלה שלא ״הסר ךנרלקייינרנתושב׳יר^לנמיד*;‬ ‫‪.‬דםשםע כולו ואפילו בשישצ אוסר ׳אסר נא ישראל וטי ו ה ק ה ל לונין אהר‪¥‬‬ ‫חודולהייטייש םדקדק׳ישאינס םעלים זה בזה אלא הס אוםדם בלחש ׳ א מ ר‬ ‫‪,‬נא יאמרו נא וכויובן דאון ואין ראוי להפסיק כו כללאלא בעגין ב׳ן הפרקים‬ ‫שלק״ש לש‪ 11‬ספני הכבוד ילהש׳ג‪.‬שלם לכלאיס כייכלרבר שמברכין ל » ׳ ו‬ ‫^יתויובענןש^צםזסרא׳זח •‪.‬‬ ‫•‪-‬משוק מן חחלל ומתעכב בו ^•‪.‬ס^נ׳ ןח ׳ענ!וק הו‪1‬נ' בדבראחר ב׳ אין \ ‪r r t v h‬‬ ‫‪. .‬דעת ער שינםוך את טלו איו ביחיד או נצנירי))ןשה בענוע׳ו'בםקומו»י(‪1‬ז»שד ‪I‬‬ ‫»ט־«וא"סכ׳נדןברכת׳הללוןו׳ענהיאיחד׳דו אמןנטו ש ע ו נ ה א ח ר ^ כ י ת ;‬ ‫ישתכח •;‪!\ ,‬‬ ‫‪.".‬‬ ‫י ‪ ; . . . .‬־ ‪,:‬״‪•*:‬׳‬ ‫;‬ ‫צו‬ ‫דיחג ^הפינית‬ ‫ישתבח שהיא סיוט ברוך שאמד וכין נהגיאחיכטיצ׳אין ניסית יא' קורי[ שור או‬ ‫כשב ובכי בענ׳ן מיס ף היום בפיפגחס ופפס׳רין הנה יום בא לה וככר דברת• על‬ ‫• ענ׳ן ההפטרה למעלה ומה טינה אחיכ יחזרו ס ת למקומם ו י ת פ ל ל ו חפ ל ת‬ ‫מים!> רכדן בזז כראוי שתחשב לפני בורא עולם כ א ל ו הקריב קרבן מיהףיו‬ ‫מוסף היום נפדים ובאלים ייך כנשים כילם עולות•‪.‬מנחתם ‪ 1‬עשרוג׳פ לפר‬ ‫זביעשדונ־מ לאיל ועשדון לככש ־ והשמן שלהם ח*׳ ההין לפר י ש ל ׳ ש י ת‬ ‫ההין לאיל ורביעית ההין‪.‬לכבש ־ וננסיהמ חצי ההין לפר ושלישית לאיל‬ ‫ודביעיתלככש • עוד שעיר א חטאת ו ביים הב יכ פדים וני אלים ויד כבשים‬ ‫• זשעיר׳‪ '.‬וב׳וםה^א פדיםזביאלים ויד‪ .‬כבשים ו ש ע ׳ ד ו ק בכל •ים הפרים‬ ‫'מתםעט׳םיהאל׳מיהכבעףמנמקמןיזבכל׳ים קידם ש י ת פ ל ל םוסן• ׳כדן‬ ‫נםיסן־ה׳ים מההוא זייצ׳א איתי בשפתייויתהנןלפנ׳ אליני ׳תבריויתעיתהא‬ ‫‪ .‬שיח שפתיתינותחת קדבנית׳ניי אחרתפלתביסף מיציא׳ן ס״ת יפנ׳ח׳ןאיחו‬ ‫‪ .‬גתיבהו׳חתילוליםרענ׳ןהתישענית ופקיפין הצביר הת׳נה אשד פית עליה‬ ‫?כל יום פעם אי• וענ׳ןההקפה הזאת היא זכר להקפה שתיזמק־פ׳ן את מ נ ח‬ ‫י ךעולהבזמן שבה קים כדחנן בטיטיכה בכלייס סקי׳פין א ת המזבח פעם א'‬ ‫ןאימיאנא היונייוהת׳בה לני בסקו‪/‬הפזבת שכמו שבסזבחהיי נקיכי הקרבנית‬ ‫זעיל׳ן לריח'ניחות־כך אנו םקר׳בי׳ס תפילותינו שהם בםקים הקרבנית עי ש״צ‬ ‫שיעלה לריח ניחוח • ‪ .‬וענ׳ן דזהק‪£‬ה היא ל ה ת ח נ ן לפני אלינו ׳תבריויתע'‬ ‫׳וש׳ענימכלצוהויצילניסנףכל איבנו ויפר כ ל עצת הקמים עלינולרעה‬ ‫ז ק במזבח בכל יום מתמעטים הפרים ירמז ש׳תמעטו שונאינו וה‪11‬יס והכבשים‬ ‫‪.‬שה^ישרידכת׳ישה ם!זוךה׳ש'לעילםק״ם׳זוה׳ו מקיפין את המזבח על הכוני‬ ‫זזזאתזהיו איטרים ‪ fan‬היהוש׳עח נא ואין לך תשועה גדולה מזו יאנו פזכיד׳ס‬ ‫ז ^ ו ת א ב ו ת ביטן ה ק פ ת ׳ נ ו ' כ ו ‪ /‬ש ת ע ס ד ^ ל נ ו זכותם ו ת ג ן עלינו וכן‬ ‫עניןכלהפייטיסוההישענותעלענ׳ןהזהכלאיכפ׳ םנהגוז י י ם י י ש ל ח ג‬ ‫נקרא יים ערבה ונקרא יום הושענה רבה םפנישםאדיכ׳ן כינענין הושענא‬ ‫‪..‬וכל‪ .‬איואילוקחינד א ש ל עדנה מלנדעדבה שבלולב עם הערכי שלי ימקיפיז‬ ‫‪',‬את ו מ י נ ה אותו חץ‪ 1‬פיוכן היו סק׳פ׳ן את המזבח נזמן שניה קיפ זיפיכנגד כ ל‬ ‫־!וחיס׳ס ולהיות ‪ avn‬הזח נורא מאד• ובו נחתמימ כל הספרים כ ו ל ם והפסק•‬ ‫דינים ניתנייכ׳ד נלחיבעיסשטין י ל ק צריך להרבייבי צדקה תפלה יתחנינים‬ ‫לעודד הרחתי העליונים •דחסו עלינו ויחתמו אותט כסיה״ ם ובסי צדיקים‬ ‫לגאולהו׳שנעונוהג׳ןלתרביתנרייבכיהייששליבשיטבגדיט ל ב נ ם כס• נייח‬ ‫ו׳ששעזסד׳סכלהלילהוא׳ןישניסכללסרניםנזמירית ותחינותוקורין ק‬ ‫^ח׳ל׳ם כולו וככר כ ת ב ת י בעניןיהמהט׳בז ומה ענין קריאתי וכל הסרביז‬ ‫‪:‬להתחנן הר• זח משוכח ואפי מ׳ שאינו'עומד כל הלילה קם באשמורת ה‪:‬קר‬ ‫״"למר סליחות עט ה«נוך נ ל סקוט נ‪£‬׳ מנדוגיוטתעככיט בזמירות בכיה עד‬ ‫שיתקבצו ‪..‬‬ ‫י י •‬ ‫‪I}***.‬‬ ‫‪W'-.K‬־•• י‬ ‫״‬ ‫י‪.‬‬ ‫\‬ ‫ס י ר ‪1‬זי» _‬ ‫מ י ת ן נ צ ד כ ל העס ואיירנניצריקייעד נ ל ח ו א ו מ נ י ו ן מ א ם ר ע י י ש ת נ ה וקבז‬ ‫‪ .‬ישי* ואוי׳שתנח בזמרת ואויקדש וברכות קשועןמ!]כסדר כלי •וםואח' תטליו‬ ‫טיפףסתחיליןבהושעמתוסקיפ׳ןפעסאבונותאנרהםו^וימה מאסרו‬ ‫כשהקיפויום א' ־• ובהקפחניפזכ׳ר׳]זכות יצחקואיימהשאטרוביוס ב״בזפן‬ ‫ההקפה בגי׳ עקב בד יוסף בה 'משה בו א ה ר ן י ה מ ויהיפ־ם ש ע ב ר ו ע ב ו ל ם אוי‬ ‫ה ו ש ׳ ע ג ו ב ה ק פ ת פ ע פ א ' ב ה ק פ ו ת פ ע ס א י ב ה ק פ ו י ז פעמייוכו'» ב ה ק פ ה הוי‬ ‫פזפ׳רין זכות ד ו ך כ י ה ו א השביעייואויפיסוןוטץפמיוחדליומואויהימ׳עגז‬ ‫בחגיגת ׳פיפזיובנל ה ק פ ה מאלו מרבים בסליחות ותחנונייואויויעבוריוינ ם ר ו י ‪.‬‬ ‫‪ V‬דחפים ותיקעיןשופר סיסןתשרתיכידז לעירדיהרחםיס וכזי מקום ומקיכ*‬ ‫בפי מנהגו וםתעכב׳ם עדקריכ לחצי היום י פ ה ח נ נ י ^ ע ל ע ג י ^ ה ג מ ם מ י ח י ד י‬ ‫בעתו והשנהשתהיה ס נ י י כ ת נ כ ל ועלענין נאולהינו ו א ו מ ר קדימ וייועמ‬ ‫וזחקבל ואותה הערבי חובט׳ן אותה בקרקעפ עם ומת‪-‬ם כי סנהן נביאים ה ׳ «‬ ‫זחב׳ט חב׳ ט ולא ב ד ך א ח כ אויאק כאל׳נו בנחת ובזמרה יאויענין פסי' הקער*‬ ‫ואויקדימ ע ל ׳שךימפטר׳ם ל ש ל ם ואס ח ל יום מ ל ע י ב ה נ ע מ ר א י ל ס ה ר‬ ‫כד׳ לצאת להכין צרכי שבת ו ‪ .‬כלאלןזיה׳ס־םיעמד! אדם א ת סובדןוקבזן‬ ‫ואח ביתו עראי ל כ ל ענ׳ן כאשר כתבת׳יץם הזי׳עכי בה ע ד קרוב ללילה ל י ל‬ ‫מ מ ח ה תירה והוא יום מסיני עצרת׳חקן נ ׳ ת ו ע ס שולחנו לכבוי ה י ו ם ה ב ג *‬ ‫נשנהגוככליטו׳ורידאת הכלים ה נ א י ם סן ה ס ו נ ה ל ת ק ן א י ־ נ נ ׳ ה י ו ל ה צ י ע‬ ‫מצ עיח׳ו בראו׳ אבל ל א מפני ו ח ׳ צ א מ ס ו כ ת ו עד סוף היום ובליל י מ • ק ד •‬ ‫נב׳חווינרךשהח״נז כ׳ ה ו א נקירנלב‪6‬ניע«םולע^ן‪.‬פ!ר ק ש נ והוא‪ .‬סימן‬ ‫לעניינים אלו פייס בפני עצמו ואינו ב מ א י הי־ניל מחטשטרית הוייויחל׳לתד‬ ‫זמן בפני עצמו ולא סמכ׳נןאזםןררנלקמא‪ /:‬ר נ ל נ פ נ ׳ ע צ פ ו ל ט א ׳ ו א ט ך ך‬ ‫י קרבן בפני ע^ףויואינונשארטוםפ׳ מחג ‪ 1‬מ מ ח ה כפני עצטמיאינמסעורבי*‬ ‫עם שפחה דוןל האי וצריך מלטי מטחתבפני ע צ ס ו ז ו נרבה בפני ע צ מ ת‬ ‫רצר׳ך לומר אתיים ממיג! חנ ע>רת ‪ • mn‬ו נ ח ל מ ע ו מ ׳ ן כי׳ם׳פ והמנדני‬ ‫ס ^ ק ז י ל א ׳ צ א מ ן ה ס ו נ ה א נ ל י ת י נ י י ת נ י נ ן נ ר ו כ י ל א מ נ ר נ י ק ' ‪ :‬רוססימהוזן‬ ‫ספקחייאמ ג״כ^זםן נ ד ן ני׳טמלגליותועומיןמםחהתורחנטייוענין הסנה!‬ ‫הזה שזןירין ליום זהממחהתירה ועומיןנפועל מ ס ת ת לתורך! וסו‪1‬יאין ‪3‬ו*‬ ‫הספדים שיש בנה ועומין ל ח פ ח ו פ ה וממיםין א ו ת ן נתוך ת ו פ ר נ ן ו פ ר ק ד ן‬ ‫בטניהמוםוסייןכקולינתותוית ופציעת כ ל נ ה נליס נאים ו מ צ ע ו ת נ א ו ת‬ ‫וסעטרים הספרים בכל כלי כהף וזהב וכלי מ מ י ו ר ק ס ה ו הענין ה ו א ל*»‬ ‫מנהגנו מאנו קורין כל ה ח י פ מ במנה איוחיומ ך ז ז ח ה ש ל מ נ ו סדרנו והזדצן‬ ‫למתחיל ועל שזכנו אלינולכךטחבוב ממצות אנו עומין כך וסשסת׳ן מ ת ו ר ת <‬ ‫י מ ע_' זכינו לכך וכן הטתהיל וחמסייים עצםס עומ׳ן מסחהונקר'התני'תסס״‪16‬‬ ‫התןתודה ש ע י נ מ ל ם מסרן ועיקר חחתונחיעלוחזשלםח• ־‪||r*HVru*tt)fo‬‬ ‫_ ‪..‬גף<»יי*~י׳‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪vt‬‬ ‫לפור׳ת‬ ‫גיאשית שהוא זכה ל ה ת ח י ל אהדר ונקריחתןשע׳ ח ו ר ו ל ה ת ח י ל וכין זה י מ ן‬ ‫והפקשטייהתורה זה בכהוזה בכה כחתן שסקשט את הכליה בתכשיט׳ישםכ•'‬ ‫ל ח י ב ם הזוהר יש ענין סנולה ייענין זה בטני עצמו שהיא נקרא שטינ׳ ע צ ר ת‬ ‫והראה ה ב ה בייט היה אהבתי י ח נ ח י שהיתהליי עט ישראלי טכיי האיטית יכן‬ ‫גתיכ עצרת תהיה ייכם ל כ ם ריקא יליא לישאר עטין משלי ליבן טיין ימי ומטעם‬ ‫וה עשי שכחה יתירה היים הזה אם לתירה אם ל ע ם •שר‪ 11‬יהוא מן הדי פרק•‪!:‬‬ ‫ש פ ש ח י ט ׳ ן א ת ה ט נ ח נ ע כ ש ח ״ נ א ד ס ל ש מ ח א י י א י ן ש פ ח ה נ ל א בשרי או‬ ‫א פ ש ר ל ת ת ט ע ט ל ש ט ח ה כ׳ אחר שכל ז'ים׳ ה ם י נ ה נטלני לילב כידיניבד'‬ ‫פ׳נ׳ט שהם אות לני שאני חלקיינחלתייי יישנני במיכה זייטיבש ‪ n n n‬כנפי‬ ‫ח ש כ ת ה יאין לני ח ל ק עם ם ס א ל יסיעתי י ל כ ן ראי׳ לני ב ז ה י ד י ם ל ש פ י ת‬ ‫ש מ ח ה ש ל מאיה ניכרינו את טוב היאשר עשה עסני ועפ אבותינו לבחור בנו‬ ‫מ כ ל האימייילקדש איתני ס כ ל הלשיניחייחדני ל ע ס סנילתו יהוא ענ׳ן קדוב׳‬ ‫ע ל מ*ש עצדת תהיה ל כ ס • ויש ם׳ שניהנ ב׳יס זה לעביר ע ל החומש מ ש י ט‬ ‫ש מ ח ת התירה • ז׳ש פ׳ שניהנ שעיבר ביםקרא יאיתרןימ שאס עכר עליי איזה‬ ‫שבוע ש ל א עבר הפי׳צא בזח ׳ ח כ׳ םשלים פרשיותיו עם הצביר איקר׳ א ח ר‬ ‫שמשלימין סדרמ עתט ינ״ל שטעית היא כ׳דם יפעיית ל א ׳יכל לתקין כ׳ ל א‬ ‫נקרא מ ש ל ׳ פ פי א ל א כ ל ענין יענין ביימי יסד׳ שבת בשבתי כיא עבר׳ימי ב ‪ 0‬ל‬ ‫קרבני ולכן אפיכי טי ש ל א השלים קידמ ח פ ל ה ׳של׳מ אתר ת פ ל ה אבל אד‪.‬ר‬ ‫שהניעיפןתפלתפנחהשהר׳מחחיליןסדראחראיןמיעילליהשלמתייכן‬ ‫* ו ה ר ב ׳ ה ק ד ו ש ז ל לבניוש׳שליסו סדרסקודט אכילה שלאיטרדו א ח י כ י ל א‬ ‫יוכלו ל ה ש ל ׳ ס יאט טשביע לשביע מסוף זמנה ש ל זו ל ת ח ל ת זמני ש ל זה אס'‬ ‫ש א י נ ו י ו צ א ת ^שזמן ר נ ם ר א ׳ ו ר ת ה ש נ ה ו ע ד אחריתהשנה‪1:‬א שאס ל א יצאו‬ ‫׳תמציה׳די קריאה יצאו כס״שבעניןק״ש• ויש שעוברים כ ל הניד בז •מיהחנ‬ ‫והטעם שהם טניים יאינס •כיליס ל ע נ י ר עליי שאר • מ י ת ה ש נ ד ז י א י ן ר א ו י‬ ‫ל ה פ ט ר בלאי הכי י נ פ ר ט מ׳ שאיני א ל א מבעל׳ מקרא שסיטל עליו ל ע כ ו ר‬ ‫כ י י ה נ ד נ ש נ ה י ל א ה ע נ ר ה נ ל נ ד א ל א ב ה ש ק ט להכין מ ה שאיפרולאיח׳טיכ‬ ‫בלבבו לאמר מפירי המ מ ה תועלתמניע לני בקר׳אתמ ח י נ י ל פ נתנ• ה ק ד ש‬ ‫איקדוובריח הקדש נאמרו • זאת ועידיייצא תועלתולמוד מכל קריא' וקריאה‬ ‫י ס כ ל עני[ יעני; למי שמדקדק נהןיאינו עובר כעובר ע ל הגחלימ וניל שא פי'‬ ‫ל ב ע ל ס ש נ ה י ל ב ע ל נסרי ל א מ י בלאי הכי שיעביר עליי ל פ ח י ת פ ע מ בשנת‬ ‫י ‪3‬׳ אין עסקני ככ עמוק נסתר• דחירייעניניה עד שבשבילו נשכח יננ־ח קריאת‪\,‬‬ ‫ה מ ק ר א כ ל השנה כילה י נ נ ר נ ח נ ת ׳ ל מ ע ל ה נ ס ד ר •ם׳ ה ח י ל כי ראי׳ לקביע^‬ ‫‪1 ,-.‬כל •וסתירה נניא׳פ ונהינ־מ משנה ת פ ר א עד שנמצא שעינר עליויאפ׳ ניפ‬ ‫; ן & כ ל ל פ י ק נ י ע י ת י י א ז ט י נ ל י ל ח ת ח ל ק ל נ ל ׳ י ם י ׳ ו ם ו נ ק ר א מ ש ל ש כ ל •מיו‬ ‫‪ wjjp|l‬ס ל ח נ י ת קריאתו לז &'ם ב ל נ ד • ו ם פ נ ׳ ש ה ם ו ע י ״ ב ל א נ י ת נ ו ‪1‬זאל‪<1‬נית‬ ‫אר ס‬ ‫‪25‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כה א‬ ‫‪ . ' d‬׳ ‪ ' # /‬־ ["••‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫סח־ ‪mti‬‬ ‫*דם דעתי&נל מלאכה וענ׳ן כד׳ לעסוק נתורח בלב פנוי םנליםחשב״ושדימ‬ ‫לכן ראו׳לקכוע למוד ל כ ל מ ו ע ד ו ס י ע ד ה כ ל ל פ ׳ הזמן ולפי חענ׳ן מ ״ ל ש כ ן‬ ‫ראו׳ לחלק הזמנים בזים• ה פ ס ח לענוד ע ל שים משנהסדדבכל׳וט ונ׳זם דיל‬ ‫ענ׳ן מכילתא מן הפרשיות המדברית כענ׳ן •צ׳אח ס צ ר ס י כיוס חנ דשנועוי*‬ ‫לעבור ע ל ברייתו ש ל ת כ • כיוס טיב איוב עם פירושי ומנ׳לת איכה • ב׳ומ ד ת‬ ‫בריתות ש ל ספדי• ב ה ס תלים ־ מ י ס י ס הזע שאר ה כ ד שלא עכר עליו ומשני‬ ‫תירה עמ פירושו • בשמחה תורה יעסוק בויפדק׳ משנה מסי׳צ׳רה שהם כנגד‬ ‫ש״ס סשנ והנהיש ל ה ם ! ד פ ״ ע ״ ן י ׳ ב ׳ ן בהם כפ׳ אשרתשי; ידי זזי היא שמתי‬ ‫התירה להבין •סודה יעקרח יאם ל א ׳ספ־ק ח י י ם ׳עסיק ג ם בלילו־! כ׳ צר׳ן‬ ‫לעסוק נו נדחלחכין תנשיס׳ן לכלח כדבר׳ ד ש נ י ז ל בס'הזוהר שאויש׳עסקו‬ ‫כ ל הלילה בענ׳נ׳ הכלה אין לך תכשיש׳ן חב׳ב׳ן מאלו ומי שעבר ע ל הניד‬ ‫בשאר ימות השנה ואצל לעבור בז ימי החג׳עסוק בסיהת׳קוניןלהרשביזלהת‬ ‫שהוא פנת יקרת להבין ע ' נסיחזוהיוס הזוהר עצמו יעסוק כומרי שבת כשבתו‬ ‫‪ j‬וחדש בחדשו והכל לפי מ ה שהוא אדם ‪ tik‬שהצעת׳ הדבר׳' לפניו והסשכיל‬ ‫;' •בין י׳כחד • סיצא׳ •ט ׳קת הלולב עם ם׳נ׳ו וישמיד אותו בםקום ס׳וחד יהיה לו‬ ‫יילםשסרת׳ראה אותם ויזכיר ו׳זכח עי לחנצל מכלצרחו»‪• 1‬שליךו׳זרוק איתס‬ ‫ל א ש פ ה אחר שהם דוםז׳ לענ׳ןגדול כאשר כתבנוא־ן לנהוג בהם מנהג נ ד י !‬ ‫גם הסיכה יתיר איתה י׳סתור אותה שידעו שלא נעשת אלא לםצותה ואם יוכל‪.‬‬ ‫לשםיר העציםיחקנים ל ש נ ה ה נ א ח לחזיר לעשית בהם סיכה של ם צ י ה ס ד ז‬ ‫מיבוסהנע׳םאחרשכבר ע ל י ו נ ת ע ל ו ב ע נ ׳ ן מ צ ו ה ל א ׳ ר ד ו ל ע נ ׳ ן חיל גם א ם‬ ‫יעשה נהם א ' תשפ׳ש של מצוה אחריטוב ויפה ואמ לאו •וכל לשנות לדברי'׳‪,‬‬ ‫אחר׳םואפ׳ ש ל ח ו ל ואעפישנ^חג הסוכות ז ׳סיס להיואזלשא׳ןנאוח׳ןנהם‬ ‫הינו תוך ז׳מ׳ החגאבללאחרםכאן איןחשש עמחיות ששמעת׳ זכםדוםה לי*‬ ‫שרא׳ת׳ ש׳שחסיד׳ם ו א נ ש י ם ע ע ח * א ח ר שסותר׳סהסוכהמאספ׳ן ה כ ל ‪1 1‬‬ ‫מקיםאיושורפ׳ן הכל ואין נאית׳ן סםנו חוסרא יתדה היא " י הים׳ם שאחר‬ ‫ד‪,‬חגעדרחחשיןנהגישלא ליפול בהןעלפנ׳הםוא׳ןאוסייגםדותולאודו*‬ ‫והטעם משים שז ה החדש היא זםן רוב שסחתנו ונבחר כו ׳‪ 1‬ם סליחתנו ד ש מ•‬ ‫דיסועדיס ויהיה סיכיי^יםינ׳ עצרתוחוא ח ד ש הזי והשביע׳ לעילם םשובח‬ ‫מ ש ל ם בי ענידת בה ב׳ם׳ ש ה ע ת והוא נקרא ירח האתנ׳יוהחלתו ׳סוו׳ן יסופז‬ ‫־‪.‬שליה יפפנ׳ <זי הענ׳נ׳יראי׳ לשמות בי ושלא להראיח שים צער וצדה ברב׳ס‬ ‫*בלהרשותב׳דואם׳רצהלהתענותולעשותהטינבע׳ו׳ו‪ • .‬וכן הענ׳ןכ׳פ?‪-‬‬ ‫‪ i‬׳ ‪ p‬מצד טעמים אתרים • בכה בכסל׳י אירעו לאבותינו נס׳ס ינפלאית בב׳ת‬ ‫בנ׳ס׳שתח׳ח בן יוחנן כיג ובניו שהיו סבני חשמונאי והבה ע ש ה נסי ע ' כהני*‬ ‫אלי שנאי עליהם םםלכ׳׳ין והביא העיר בטצידוה׳ו חפ*יס לשליח‪%‬יבב׳ת [‬ ‫הכ^־‪fyfy^,t$fm0‬‬ ‫‪ ?fyp‬ק ו ש הקרשים ובעמו ישראל לחרבזפסרו‬ ‫ז‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪""":•••.‬־" " י‬ ‫'"<‪'-‬׳‪.‬מיי״יו‪^.‬׳‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,«t‬‬ ‫•לתנוכיו׳‬ ‫וקדושתניתוועטו ויצאו להם אב עם רבניו כרובים שכולים והרגויביזם סכרן‬ ‫חרב ואבק עד שגברת ידם ונצחום וחזרו בפחי 'נפש ובכן באו ל נ ה כדי לעשוי‬ ‫זכר לנס וסחרו את הבית מכל הססאיישנכנסו בח ובקשו שפן לחדליק הםנור'‬ ‫ולא סצאו מהוד כ״א צלוחית אחת קסנח מלאה שםן וחיתה חתומה בחותם כ{‬ ‫והכירו כו שלא נגעו בו ולקחו םסנה שסן להדליק הסנורה ולא היה בה שעור‬ ‫לפי אוסר הפרח שחיונוחנים בסנורח חצי לוג שסז בכל נר כ״א ללילה איוהס‬ ‫חיו צריכיישקלת יפיס כדי שיהיה להם פנאי וזסן ללכת לםקויהשםן הפובחר‬ ‫להביא סשם שפן לםאוד והשיחו ראה בעני! והפיק רצונם שלא •צטערו ע ל‬ ‫חוסר ה ש ק ועשה נס שםאותו ח ש ק שבצלוחית קטנה הדליקו לילה ראשו'‬ ‫ונותר כח שקוכשבאו להדליק הלילה הב הספיקו פםנה ש ק נרות הםנורדז‬ ‫ונותר בה שמן וכן בלילה הגיוכן בדיוכויעד חי׳סייוכשראו כהניה' ועס ח' אותו‬ ‫הנס הגדול שנעשה להם שמחו שמחת נ מ ל ה בת׳ות שהשיתו עסהם וחרב ח‬ ‫להטיב אם להצילם םידאויב׳הס אס לעשות להם אותו הנס המפורש' ו ע ל כן׳‬ ‫ואו לעשות זכר לנס חזה לדורותהבא׳ם שיכירו רדעו הטובויוחנסייוהנפלאו'‬ ‫שעשה עם אבותינו ביסייההם ב ז ק הזח ותנו אותם הח •ס־ם שנעשה להם הנם'‬ ‫ב ים׳ סתת׳ה ובניו שיהיו יסים קבועים בכל שנה ושנה ים׳ ששון ושםחח דל**‬ ‫לחתענאה בהוןיודלא לפםפד אתר שבהם ה׳תה שםההגדולח לאבותינו •ואח'‬ ‫ועוד לגסויבהם את ההללםשוס ההצלה הגדולה שהצילנו םכף אדב׳נו וםסר‬ ‫רבים כידםעט׳ם וכויוספנ׳ שעקרזכר הנס היה בנרות כיסשם נודע למפרע‬ ‫ההצלה הגדולה אשר עשה עסהם םרצון טוב ודדן אהבה והבת תקט שבאלו‬ ‫התייםים תהלתם ליל בה בכסליו שידליקו נרות בכל ישראל יתרים על הנרות‬ ‫•סדליק׳ן אותם לשימוש בתיהם זכר לאותיןנס שנעשה להם בת יסים אלו‬ ‫ואיעג דלכאורינרישלא היה הנס כיא בזייסייכ• ללילה איכבר היה להם בצלותי'‬ ‫איפת נס היה שלא נתנו ה ש ק כולו בלילה חאיואתר נעשה נם בשניה כ׳ אפי'‬ ‫כראשונה נחנוסעט םםנח ואותו סעמ החזיק את ה ס מ ב ה וכן בל׳לביוסעס‬ ‫‪3‬יונשאר החזיק אי; הםרובהוק ככל החייסים א״כ בכל לילח ולילה היה נם'‬ ‫< מ נ ׳ ע צ ם ת • ובעציןהדלקתהנרות׳ששםדליק׳ןנרבכל לילה ל כ ל אנשי'‬ ‫יונית ויש סהרר׳ןוישסהדרין םןהסהרד׳ן םה שנהנו כל ישראל הוא דרך‬ ‫‪ y > v o n‬שלילה האיםדל׳ק׳ן נר א לכל אנשי הניח ונשנית סוסיפץ אחרי ע ל‬ ‫‪ j‬האיוכן ה לכיןוסום׳פין נראינכלל׳ליעד שנםצא בלילחהח' ח'נחרת בסניןיא‬ ‫‪2‬חיםייאשר עכרו • ואריך כ ל ארם להזהר נהם ולבקש ש ק וית וןויחן נ כ ל ‪u‬־‪k‬‬ ‫!*יזין־ להדליק סשק׳עתהחםהעד״שתכלה רגל סן השיק ואף ע ל פ׳ שאנו‬ ‫ן י י ל י ל ח כתוך הבית אפיה השיעור הזה לא יחסר גם םצו ]ההדלקה סשקיערן'‬ ‫^ * מ ה ו א י ל ך ו ל א י פ י ד ן ע ד ש ת ^ ז י ך מ ש ו פ ח ר ׳ ד מ סקדיסין לםצות זסקו‪'43‬‬ ‫‪ m ^ ' M M m‬ל*ד * מ א ל ו^כנס שתהא סיזתה מ ה מין^ר ח ן ו מ ז םתשםאל‬ ‫ולא‬ ‫‪5‬ג‬ ‫»‬ ‫כת ב‬ ‫‪/'•JMlfl‬־׳'!‬ ‫‪y‬‬ ‫»דד ‪oVfi‬‬ ‫‪••.‬‬ ‫י נ נ י ה א ו ת ה \ ‪ 6‬ע ל ה מ כ י א מ ה ו ל א ל מ ס ה ‪n‬׳'‪nto‬׳‪o‬‬ ‫ז‬ ‫ולא‬ ‫‪,‬‬ ‫ו ם « ת ת םי'ט‪£‬יי' ע י‬ ‫‪,‬‬ ‫• ת ט פ ו ד ם ש ק ניבהח ש ל מ נ י ד ח י ת ט פ ח ' ו ל ׳ ל א י י נ י ן ניברנו ל מ נ ח ו מ ע מ י ;‬ ‫נ ס י ם ו ש ה ח י י נ ו • י ה ר ו א ח א ו ת [ ו א י ן ל ו ב י ת ל ה ד ל י ק ס ב ר ן כ' ש ע י נ ו מ ח ח ״ נ ו ״‪.‬‬ ‫ו ל ע ו ל ם • ש ת ר ל א ד ם ל ה ד ל י ק ואפייהוא א ו ר ח נ נ י ח א ח ר ״ ש ת ת ן ע מ ה ' נ מ מ ן‬ ‫כד׳ שיהיח ל ו ח ל ק בפצוה ואם י מ ל ו‬ ‫ח ד י ב‪6‬נ׳‬ ‫עצמו •דליק לבדו וידליק הוא‬ ‫ב ע צ מ ו ו ל א ע י ש ל ו ח י ם וכן ב כ ל עניןםצי' ש ל א •ר כמ׳ ש א י נ ו ם ח ש ׳ ב ה מ צ י ת‬ ‫ב ר א י א ח ר ש א י נ ו ע ו ש ה א ו ת י כ י ד י ו ו ב ג ו פ ו ג‪1‬א י ו ד ח ו י ש ב ח ל א ד ו ן ה כ ל ש ז י כ ה ו‬ ‫במצוהההיאו׳עשהאותהבאהבחוחבהויאפרם׳אנ׳‬ ‫ו מ ד ! חיי ש פ ל ו א פ ל‬ ‫ל ר א ש ו ה ל ו א ׳ א ע ב ו ר ב כ ל כ ח ׳ ונופי וממוני ביום ו ב ל י ל ה ו א ש י נ צ ר מ ה ר צ ו נ ו‬ ‫ו ח פ צ ו ש י מ צ א נ ת ת ר ו ח ב ע ב ו ד ת י ו ם ע ש ח ידי א ח ר כ ל ה ה כ ע ס ו י ע א נ ׳ ם כ ע י ם ו‬ ‫ב פ ו ע ל כ פ ׳ ו ב ע ל י ל ו ת ׳ בעבוידצונו ב כ ל ר נ ע ו נ כ ל מ ע ה ו ה ו א מאר׳ךאפ׳'ונותן‬ ‫ל ׳ ח ״ מ ישלויוא׳נו מ ק פ ח סזונות׳וטובות׳ ס פ נ ׳ ז ה ואין אנ׳ ל א אכיר בטובתו‬ ‫ה ג ד ו ל ה )‪,‬נגמילי ה ש ל ם ו כ ש י ב א ל ׳ ד ׳ מ צ י ה ג ד ו ל ח ו ק ט נ א ש ח ע ב ד ע צ מ י ו מ מ ו נ ן‬ ‫ל ע ש י י ת ה מ צ ו ה ה ה י א ב כ ל ל ב ו ב כ ל נ פ ש ו ב פ נ ו ת ה א ד ם א ל העני( ה ז ך ! ל א ‪,‬‬ ‫׳תרש^מוממצוהלחניחישתעשע׳אחר׳מ‬ ‫א ל א י א ז ו ר כ נ ב ר ח ל צ י ו ו׳עשין‪-‬‬ ‫ה מ צ ו ה ב כ ב ו ח ו ב ע צ מ ו בזהירות ובזריזות• וגענין ה נ ר ו ת שידליקו בהן ב ל א‪.‬‬ ‫י ע ש ה א ו ת ן צ פ ׳ כ ח ו ו כ ל ח ם ה ד ר א ו ת ם י ו ת ר ה? מ ש ו ב ח ו מ י ש י ד ו מ ש נ ת ל ע ש ו י ׳‬ ‫א ו ת ס מ כ ס ף ׳ ע ש ה א ו ת ם כ׳ אין ה ה ו צ א ה ב ה ם כ כ והי׳ודע כ ס ת דאנת׳ ע ל ענין‬ ‫ז ה ו ל א ע ל ה ב י ד ל ק ו צ ר ה ה ש נ ה א ב ל ב ט ח ת ׳ ב ח ס ד ‪ D*U‬ש י נ מ ו ר כ י ד ׳ ל ע ש ו ת‬ ‫כ ו נ ח ׳ ל פ ח ו ת ‪ • ! :‬מ א י ן בידו ל ע ש ו ת כ ל ה ח י נ ר ו ת כ ן ף י ע ש ה א י ם ה ם כ ס ף ז י ה י ת‬ ‫א ו ת ח ש מ ח ד ש ב כ ל ל ; ל ה ז כ ר ל נ מ ו ב ד ז ה א פ אינו מ ע כ ב ס ר א ה ב ה ח ב ׳ כ ו ר *‬ ‫חפצוחוחפצווחשמחישיש‬ ‫להמתמש‬ ‫ל ו ב ה שהוא ע ק ר העבודה כניל • וכבר א?ל ד א כ ו מ‬ ‫ל א י ר ן מ ש ו מ ב ו ו ״ מ צ י ה י א מ ר ו ל א ו ר ה ה‪;.‬א צ ר ׳ ן ו א י נ ו נ י כ ר ע ש י ת !‬ ‫המציה ל ש מ ה יכל תשמיש אסיר בהןיאפ־לורצ •מעיתמ׳ך ליד ומפני מאין‬ ‫כ ל אדם ׳ כ ו ל להזהר פ י ה ואפ׳לי מ׳והר מ מ י ל א הוא נהנה מאידן לא;והדבר‪.‬‬ ‫ק ׳ ה ׳ ה ראו׳ ל ת ק ן ל ה ד ל י ק נר א ח ר ל נ ר הנר ש ל מציה והוא נ ק ר א ש מ ש ס פ גן‬ ‫ש א מ • מ ת מ ש י א י ז ה ש ב י ש ל א י ר ן ל א ׳ ת ה נ ה ש ה ר ׳ נ ר ש מ ש ׳ ש ש ם וטאיןיו‪:‬‬ ‫• כ ו ל ל ה ת ה נ י ת ועושין אותו מ׳וחד נ מ ק ו ם א'לנרי כך׳ שידעי א ם מ ד ל י ק א ם‬ ‫ל א ו ש א ם נ כ נ ה יחזור ל ה ד ל י ק א ו ת ו א ו יזהרו מ ה ש מ ש נגר א ו ר ם ו כ ב ר נהגו‪,‬‬ ‫י כזו! כ ל י ש ר א ל ו ע ו ש י ן ח נ ר ו ת י ל ה א י י ק ב ה ם א י ל מ ע ל ח ל ה ׳ ו ת ם ץ ח ר ״ ל ש ם מ ‪,‬‬ ‫זח למטה על הסדר להדליק כ ל א ח ד ל׳לווהשםש לעולם עמןןלם ־‬ ‫ל ה ד ל י ק ל •לבי־טיב אתהנרו׳קודי׳צ׳רליקי׳יסיך מ ו ת ר‬ ‫‪< 'jot/i‬‬ ‫השםןהזפתי^ישנשאו^‪"1‬‬ ‫ויתנם * כ ל • אימיוחדץ־קנח הנרותייש׳ם נ ה ם שמן‪.‬כשיעור ז פ ת ־ ל ו י ר א ו ^ ! « ן ' |‬ ‫י ע ש ה ב כ ל ל י ל ה ז ל י ל ה ו ה נ ש א ר ביום החייעשיה מ ה כ ל מ מ ר ח א י ל נ ר ק ן ^ ״ י ^ ן‬ ‫דיבל ו ל א •הנהיסמנו‬ ‫אחי‬ ‫ש ה‬ ‫‪5 £‬‬ ‫י? י‬ ‫!‬ ‫< ‪ 1‬ג ״ נ ו י ז י נ נ‬ ‫ל‬ ‫‪1‬‬ ‫"^* "^^^‪^*"j‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪8‬ט‬ ‫י־ לחנוכה‬ ‫‪. . .‬‬ ‫מ ן ע ל ? להשליםוא׳ן חששואצ פתילה חדשה ״ ש כדקדקין שאין מדליקין‬ ‫*נרות של חרס משים דםא׳ס׳ ולכן צריך לגר!ש נרות יפיס יםשיפיס ר א ו ״ ט‬ ‫'להדר המציתזבלהסיסיף מ ה חריזה משובח בניל* •טיזזניכהאין להתעצב‬ ‫גהם להראות ששון ושמחה על כל הטוב שעשה עמנו אלהינו ביסיס האלו‬ ‫ויאמר ה ל ל נמיר בכל •ופ בברכה לפניו ונרבה לאחריו וביום ריח טבת •וסיף‬ ‫שמחה ע ל שמחתו וסוצ׳א׳ן מ כיסית אילרת ואי לחנוכה נתקנו לקרות נחנונת‬ ‫ןנענין הנשיאימ שהוא חנוכח המבחומיזתיל׳‪ (.‬מבדכיכהנים ערו׳ה׳ •המקריב‬ ‫*׳ים האי• יביים הבי קיזק ביזם הבי• זכ׳וםהניכ׳ומהנ' וכו'יב׳ומהח'מתח;ל׳ון‬ ‫»ב׳ים החיעד סיף הסדרזמצרפ׳ן עסו פבהעליחך את הנרות שאותה הדלקה‬ ‫היתה ע׳ אהדן ובניו שלק• נבחרינם אלו ימי חנוכה אירענס זה של הנרות ע*‬ ‫גניו של אהרן והיישנח לאהרן וכל שבט לוי שאעפ' שלא הקריב קרבן ראש‬ ‫שבטו כחנוכת המזבח כפו שהקו בו כל נשיא״שריאפה שלו;דולה משלהש‬ ‫ש ה ס הקרי« פעס א והוא בכל יוס וייס עומד ומקריב ילהפיס רעתו גתנשר‬ ‫בזאתהבשירהשעח׳ד׳ן בניו לעשות חניכה אתרבולה ע' והיא הנעשיע' אלו‬ ‫שאלמלא הם ודה ביה חרב וקרבניח בטליס ועי היתת תשועה לישר!! ונתחזק‬ ‫‪:‬ביה בסקומו והוסיף הקיבה לעשות נפבענין השטן כמו שוכרני וכל זה מעלת‬ ‫‪:‬לשבטי של אהרן וליחס שבעו וכן תקנו לומר אתר הדלקת הנרותז־ונרורז‬ ‫ה ל ל ו אנופדליק׳ן וכי' עי כז־זניךהקדישים וכי' כדי להוכיר התשועה ע ' ט׳‬ ‫׳היתה יהיישבת לזרעי ש ל אהרן• יכן תקני בענ׳ן על דנס׳ס שפיכירין בתפלה‬ ‫^ פ ׳ טתתיה נןיוחנןכינזכו‪ .‬וענין מצותחניכה זי אל תהי קלה בעיניך ספני‬ ‫שהיא פדפיכי היא פן הנדולו' יניראיח ביבזפןהזה הקינה נפלנורנ טוב והציל‬ ‫•זתנפשינוממויולא נתן לפוטרנל׳נו בידטבקש׳דעתיני יכל המזלזל בענין‬ ‫»ה נרישמפה בטובה שהטיב עמנו אליני •תיי׳ח ואינו משמח בשמחת ישראל‬ ‫•זאיני חישש בנאילתמומחםתם חי ו ק העגץ בענין פצית פורים שהיא כד״סו‬ ‫•׳ימי הפירים מכרים ונעש׳יבכל דוד ודור ע ל כל הטיבה אשר עשה ה' לישר‪1‬‬ ‫ששר הצילו נדד ה ק ב ן ה ס ד ת א האננ׳ עמלקי צורר ה׳הודימ ימחשכתי הרעח‬ ‫יאשר השבלהשמ׳דולאנדכל ורע יזצראלמנעריעדזקףה ברחמיו בחמלתו‬ ‫*לינוהשיכפחשכתי ע ל ד א ש י יתלואיתי יאת נניו ע ל ה ע ץ ישלטוהיהודיס‬ ‫יהמה כשנאיהםועלהנס הניייל הזה שהיה עם כלל ישרא ל שמו בנתנ העניו‬‫זנחדזס בםפדנתיך כתמהקדש כיאסתנ׳יריח הקדש נאמרה יקבלו הירוד׳ ‪-‬‬ ‫•על׳הסזעל זרעם לעשות •ס׳ הפירים האלהייריט י נאדר נ נ ל שנה ישנדז‪,‬‬ ‫»לא ׳סיף ן׳יאעפ' שכלהםיעז״ס <ז‪1‬בטלי סנילת אסתר יעש״ת הפירים אינ‪6‬‬ ‫ןטלי^ז־ ווזטעפהוא שכיזן שנעשיהנם היה ע' עסלק ראש *ר׳יאשר מעילם‬ ‫ף אתר׳נולתשם־דנו והקיבה בעצמו לבש קנאה עלינו מצד רשעיתי אשר‬ ‫וובדרןויזבנונו' «שנעהקנה'ובש‪0‬וובכסאו לנקים נקמת קדושת שפז‬ ‫‪J‬‬ ‫ונקלת‬ ‫סדר ‪tvri‬‬ ‫י ונקסת עמו ישראל טמנו •וכביכול לא תהיה הכסא שלט בשלסותןזא א ת ר‬ ‫מ פ ח ו ת א ו ת ו ט ן ה ע ו ל ט ו ע ל כ ן צ ו נ ו ט ח ה ת ם ח ה א ת מ ר עטלק • ואב בענין‬ ‫הנס הזה שהושב מחשבתו הרעה| עייראשו תפתח‪ .‬ונשמד הוא וזרעו ובר‬ ‫הנלייס אליו עד שכמעט ל א נשאר םהם ב• אם פ ע ט פזער ונתקדש ש ש ובג‬ ‫•נול נחנדל שסו יו ונשלם בסאובענין ההוא ועל כן אין ראו• להתבטל ו ה ו א‬ ‫דבר הנינע א ל נאולתנו ואל ישועתנו ו ונהנו בל •שרי להתענות יום ' נ באדר‬ ‫מפנישהוא ה׳היום קהילה ל כ ל בין לבני שושןכ׳ לשאר עריות שהוא ה׳ד»‬ ‫‪ t vfl‬אשר נויפן מינון לשמחה ומאבל ליט ובמקום שהיו מחכים אויב׳ נפשנו‬ ‫לשלוט בנוכרצונפ להשמיד ולהרנ במחשבת המן הרשע נקהלו כל היהודים‬ ‫געריהמ בכל מדינות המלן ייעמד ע ל נפשם להנקס מאויביהם • ובהיות היה‬ ‫יום קהלה לכל וחיו סםח׳נים רחם׳ שסים שיצילם מכף מבקשי רעתם והיקבה‬ ‫חיה בעזרם והצילם מצרתם נהנו בכל שנת ושנת לתתענו' ביום זה לתת שבח‬ ‫והודאהעלהעבר ולהחפללולחתחנןעלהעתיםוכםו שהצילנו םיד דזטן‬ ‫הרשע צורר כל היהודי' כן יצילנו מיד מבקש׳ רעח׳נו ויקל עול הנלו' מעלינו‬ ‫נאולה קרובה • ועםהיותש׳ום'ד ה׳ה׳ום קהלה לבג׳ שושן כ ׳ ל א נחו עד ׳!ם‬ ‫טובו אפהאיןלהתענותבגיהכרכ׳יייום'דספג׳כןכ׳אהר רוב העולם אזלינן‬ ‫והואהיהיום צרהלכלפישכבידלבנישושןכיםעצםס שאלו הענ׳ן • ענין‬ ‫עשיית מ ל ה ותיקונה כבר פםורשתבדברי הפוסקים וצרין האדם להדר עצמו‬ ‫בה כמו שמחדר עצמו בכל פצוה ויותר ויותרסם״ש בענין חנוכה שזה הענ׳ן ‪v‬‬ ‫לו הוספת י׳תרון עליישפדאניאלהיגייומןהמותכיגנזרלמותנפשגו ונזר‬ ‫אותו נליעלשייא ׳זכר שם ישראל עוד מח שלא היה כן ניס•‪.‬״‪ p‬אף‪ .‬ע ל מי‬ ‫שהיו רשעיס ושונאים וספג׳ כךצר׳ן להרהיב דעחווגפשו ביפי ה»‪1‬ו ולחשב‬ ‫עצמי שהיימ גציל ממית ומדח׳ ייעשה משפט וצדקה עם הענ״ם והאנ׳ונימ‬ ‫יישלח מנית ימתנית לאין נבין לז נ ד ׳ ש ׳ ה ׳ ו ה נ ל ש ם ח ׳ ' ב׳וםזהזלאזהדואנ‬ ‫ויה שפח י ובליל פיר׳ם ׳קח המנ׳לה נ ׳ ו ז םתוקנתכראו׳ ויתפלל ה פ ל ערנית‬ ‫וא״חכיקראו המנלה בקול רינה וחודה לשבח לאדון חכל ש ע ש ח ע מ נ י ז ע *‬ ‫אבותינו נסים ינפלאות ויאמרו ברנהלפגיה‪.‬נינליל איעל מקריםנ׳להושעשח‬ ‫נסים ושהח״נוולאחריה הרבאתריבמוכו• א ה ב יאמרו ט ד ד א ו ק ד י ש א‬ ‫ורזפיר לולי ה' שהיה ל ט ונפטרים לנת׳ה' לשלו'• וימצא נביתו נרות דולקות‬ ‫! ושלחן ערוך ומטה סוצעת ספני ככור היוסייאכל מ ש ת בשטחה ובשוב ל נ נ‬ ‫י י׳שפח אנשי ב׳ חי יירחיק םהם כלריב יכל ם צ ה ד ו ו י ע להקחנק^ס והנטלאו‬ ‫י שעשה ע פ ט השי ביפים ההם נ ז ק ה י ה כ י ט ד ה ה י א ת י ע ק ב אנשים ונשיייטןו *‬ ‫והשיב ל א ״ נ י ט שבעתים אל חיקם וראוי ל ט להזכיר הסד׳ ה' תהילוייד כ ע ל ‪.‬‬ ‫כל אשר נמלט היירב טוב • וצריך שכלם יתקבצו לפקדא םנ׳לה א נ ש י ' « ‪l p V‬‬ ‫יכן• שכלם היו באיתו הנס יאס ל א שטעו כלםבנה• מפי שציחיבה ע ל ב ע ‪3‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪..‬הבית••‪*,‬׳‬ ‫‪P‬‬ ‫לפורים••‪-‬‬ ‫&ב»ת שיקבץ אותה ויקרא חפגילה לפניהם בלשון שיבינו ענין הנס ו ה ה צ ל ה‬ ‫ואפ קרא להםבלשון הקדש נכתב אשורית י צ א ו אעפ׳ ש ל א •ניני כ׳ כיון•‬ ‫שנתקן בלשק היה עצמו חר׳ •צאו יד׳ חובת התקנה ואם לא הביני אבל לשון‬ ‫אתרתאינו סוע׳ללהווניא אלא אכיבינובווסשו' פרסייהנס • לטחיםשכ׳םין‬ ‫בשפתה יטיב לבביליקתין בידם םברכת ה אשר נתן להם כל א'ואי בפי כחי‬ ‫והשגתו יהילכין לבה ישם מתקבצימ העניים יהאםלל׳ם ואתר שהוציאו סת‬ ‫וקראו בו בפ עמלק הרשע אי אשר׳ יםתחיל׳ן הגכאין לגנות בכוסית שלכסף‬ ‫ק׳ךס גביה אתר גביה לכל הדברים הנצרכים באיתה העיר לתת תלק םה לכל‬ ‫איואיסהםב׳ים ה י ה כ ד ׳ ש ׳ ש פ ח ו ב ו ח נ ל ג פ העניים עצפמ מחיריה בבית•‬ ‫בנסיות לשאיל םעית פיריס גס קטנים יתוםים םתון צרתם םסתינ׳ס ליי' כיה‬ ‫שישאלו סיפ להשיב את נפשי ולכן צרין כל א שיתן להם כפ• כחו ולא ׳חדר‬ ‫אותפ י״קס כברכת ה' אשר נתן להם העשיר כעש׳רוחענ׳ כעני אח' הפרכת‬ ‫זאיהסטע׳ט א פ ׳ ה ג י פ הפושטים את׳דסבייםזהלשאלספנ׳ שסחת ‪».‬׳‪.Vrc‬‬ ‫אין להשיבו אחיד אלא אדרבא ׳תן לו בפנים םאירות ו׳דעו כ׳ ה אלינו עסנו‬ ‫בכל קראינו אלע והיא תפירת זהגיאלוסציל איתט סכל צרייצוקה וספד עצת‬ ‫ג ל ה ק ס י ס על׳גי כאשר הפיר עצת הפן בן הםרתא צירר היהודי' והשיב גמולו‬ ‫בראשי וסי שאין׳רו משגת לתת לכל שואל»ת; לנצרכ׳פ ׳ותר לדל׳יואניוניס‬ ‫ואפ אין לו אפי לזה לא יפנע עצסו פפנ׳ וה מלכת לב ה אלא ׳ ל ן דשתחף עם‬ ‫אחיוזבין אחרים לא •וכר תסרגו אתר שתכירו ביתן אייא פר לחבירו אני א י ן‬ ‫ל ׳ פ ה ל׳תן ע שה עסי חסר שכל פה שאתה גיתן אפוד לחם שבשביל׳ א ת ח‬ ‫גוחן גפ כן כ ד שלאאתב״'כש׳ש‪11‬י םמג׳יצדק יחשב ל ת ב ^ בעשית<זה ח ת‬ ‫גהג וזה איגו תסר ‪ uk‬אדרבינהג ושכרו גדול שפוגיממגו שלא •תלבנו פנ׳ו ולא‬ ‫*אפיחסראג׳ ש־אםיעל׳ שאג׳ גותן פרזטילביבג׳ אד לא יחוש מזה כ׳ ס וף סוף‬ ‫בג׳ ארס ׳כירי כ• אין •דז ש ל תכירו משגת ליתן וספג׳ הבושת היא פתנצל בזת‬ ‫ואם לא יכירואין אני אתראין להם ש׳נ׳רוזהוא יעשה הפוטל ע ל ׳ ו ל ע ש ו י ז‬ ‫ומה ׳תדון ל נ ע ל תלשין •אתר שכברגבומה שראו׳ לגגיתושפחו לב העניים‬ ‫והאכ׳יג׳ס יקראו הסגלה מתון שמתה ש ל מצוה ויברכו עליה עםם ו ש ע ש ה‬ ‫גס׳״ס ויקראו כנועם מלה במלה ואיני כל העם א ל מים ולא •ם׳תו דעתם לתיז‬ ‫מסנה כלל ־ ואס •רצה לקראת במגלה שלו יקרא ואין לתוש אבל לא •גב׳דן‬ ‫קולו ׳יתר מדאי שלא יבלבל את אתר׳ס‪ :‬ובפקיס שהנערים משחקים בהכאז'‬ ‫זןיםכ׳םאתהעג׳ג׳מ אתתישעוש׳מ ד ד ן שחוק והתולראוי לגעור בהם שאין‬ ‫ב!ין בית ז ע ו אל קלית ראש לעשזת בהם רבתם של תול׳ן ורבדים שאין כ ה ‪0‬‬ ‫•ייעור ובפרט אם הענ׳ן געשה ע ' בער׳ זבתזר׳ם פיתזים ורקיס אבל^'ק»בים‬ ‫* ‪ f‬לתיש להק פיד ככ משוס שפתתתיים י א ת ל ק ד ׳ ו ת סכרכין הרב את ריבנו‬ ‫*שסקפיד׳ס שלא לבדן אותה א ל א אחר שיגלול וןסגלחולסדו ענ׳ן זה מסת‬ ‫‪.‬״איו‬ ‫הדו* ול׳י* יי• י‬ ‫־‬ ‫שאץ ה קורא מברך ער שיגלול ס ח ־ ילל ש א י נ י ד ו פ י י * ‪ p j f l W‬הוייו‬ ‫יאמרו ברנוח כתובות בחורה ויצא מזה חורבח • א נ ל ג נ ד י ^ ן ליחוש שייאמר^‬ ‫זאם יאמרו אין חורבה יוצאה אבל אם כבד התחילי ויגלול ניללכ״ע אין ל ח ח ‪4‬‬ ‫אבל לא ׳גלול י׳ברןשאיןכונמיגסירה כעסוק במלאכתו יכןיבכל הברכורל‬ ‫כולם אין לעשות שוםדבר וענק כשמברך אותמ כדי שלא ימיה דעהו םנונתיז‬ ‫הברכה כגל אח כ יאמרו ובא לציון לסמוך גאולה לגאולה ויחודו ס״ת למקומו‬ ‫ייאמרו מזמור לולי הייגיייקד׳ש תתקכל י חייב ארם להרבו בסעודה כיכן כחיי‬ ‫ים׳ משתה זשמחה וחיוב הסעודה הזאת צריכה שתהיה ביום כ• עקד הנם ב׳ונ‪1‬‬ ‫נ ע ש ה ונהרגו מה שנהרגו ולכן אם עשאה בלילה לא יצא 'חוענין הסעודדל‬ ‫הזאת צריכה שתהיה בבשר ו׳׳ן כ׳ אק שמחה בזולחם יבענין היין אסרו חייב‬ ‫אדם לבסומ׳ בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי והדברים לרובי‬ ‫הפוסקים כפשטן ויש םגםגיםים בדבר ואוידוו לאו שמחה א ק ר ׳ ובודאי בהגיע‬ ‫לעני[ והשתה הרבח •ותר מדאי ויזיק לו בלי ספק וחרימבם!לכתי עדשירדמ‬ ‫ומפרש הענ׳ן עד שלא ידע דיל מתיך ששתהמה שאינו רגיל ושינה ק ו פ צ ד !‬ ‫עליו ומתנמנם ומחוך שנתו אינויודעלכוין בין אדיר הימן לבריך םררכ׳ אלאו'‬ ‫שקשה לפירושו לםה נקט אלו הםלותיותר מאתרות לענ׳ן הלסנום הכל שזה'‬ ‫ויעלזהאחרים פ׳ישהענין היא לענ׳ןחשבון השמות לידע מה ה פ ר ש יש כין'‬ ‫זה לזה כי המספר עולהשוהארור הימן תק״ב וכן כריך מרדכי תקכ וכש׳שאלי‬ ‫לו מה הפרש והוא •בקש ולא ימצא והוא נחפז בזה ונטרד הרי עשה ה ״ ן כו‬ ‫פועל אבל סוף פוף חלשון קשה דלא ׳דע ב׳ן זה לזה והר׳ יודע • אלא ה א מ ת '‬ ‫ה י א כפשטו שצריך ששצלויחבלבלכיכעדדלא •דע לכיין אס •אסרויברוך'‬ ‫לאדיר שיאמר איני בדיך אלא ארח• וכן בהפךבישכנגדז י ימפנ׳ מה חייבו בזיד'‬ ‫אחד שהוא ענין כבד יקשה שסעח׳ טעם שאחר שהמן הרשע בקש להשמין*'‬ ‫להרג ולאבד ולשפוך דם היהירים נ ע ש ה ענין קרוב ליד! מרזוך ש ס ח ה עד•‬ ‫שנשאר כמתיימושבכים ארצה וטמ• אחר היא חשב לשפוך דם ואנו נוסיף ד פ יי‬ ‫ע ל דמינו עב י ויתעכב ע ל שלחנו״לאכיל ילשתות יוחד ממה שרגיל רקבץ כ ל יי‬ ‫אנשי ביתיוחביריועלשלחןאחדיכדרךוןמםיבהשמתאספימהרבחלעשייז'‬ ‫סעודה ומתון כ ן פתרב השמת אבל כשהא‪1‬ם ׳ושב יחידי וגלמוד א״א לשמוח"‬ ‫כראי׳• ונהנו להתפללסבעוד יום בזמן מנחה גדולה כדיש׳היה|ו(|מן ל א כ ו ל‬ ‫ולשתות ער הלילה יייכל ללכת לב ה להתפלל תפלת ערבי' עם^ר׳א' המגלח*‬ ‫ולא יתעכב בסעודה ער חצי הל׳לח כד׳ שלא ׳אסר קיש ותפלה ״נ׳ילא תקנוי'‬ ‫ד ‪ :‬ר כ ר י ל ק ל ק ל ח ' ו א ל א ׳ ע ש ה באופן שיהייית •תק׳ים'בידו וחפץ ה^ב׳דו^‬ ‫• י ׳ ז ו ו י ת ז ׳ ' ^ ׳ < " י ‪ 1‬׳ ‪ :‬׳ • ‪ -‬־ ז־*"‪<? ..‬‬ ‫‪.‬י•‬ ‫י" ־•‬ ‫••;<־•״*‬ ‫וה׳תה השלמתו פה ו׳‪1‬צ'אי* ב*אי מנחם שנת‬ ‫י‬‫‪'y'.‬‬ ‫• יי'״•י '׳'״‬ ‫י י־ '•' ששון זש״מחת״׳םצאנדולפק‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫‪x‬‬ ‫‪::‬‬ ‫י^ן»טזי‪ 1‬ל י ‪ 1‬מ ד כ ן י « ג מ ‪ » i ^ p < p ' » i a 3 1‬ל נ מ ר *‬ ‫' י י י ^ <׳‪^ r!fp‬זזופ^כןי^צוחן׳קיליצכשבן‪-‬מילכינהג^נילענלבןסילזקנהכן‬ ‫ע' ‪4‬ט»מ ג ן ? ל נ ג » ו » ן ג' ‪ p t w A‬״ א ה כאלו •ויןועבי ‪ p i u a‬הע<לס ע כ ג > •‬ ‫‪1‬ו«ין ‪,‬־המשניז ה ז א ת ח י כ י ת כענק ס ל י זיזאיס‪-‬י^ייו לתי ועד ק!© יאיתי‪.‬‬ ‫ד י י ״ ל ל א ו * יוה לכונן התכזי־יחה אשי היא כיללת עג״ניס ז־כ•'יבי יאיכית׳‬ ‫נ • ‪5‬א ליונסהשלמנס ה ת ג א ע נ י ן ה ס ד י ימה אלא ללמד תימה ענייייס א ח י י ס * י‬ ‫‪1‬גמח!לב‪0‬א‪1‬וו?געה« 'נןהישמסלמיןוא •יוה סהתיויל לתנא כעניןהקייאה־׳‬ ‫ש ל ה ת י נ ק ה ה י מ י ס ^ י ל ן א פ ש י לומד כ י מ י כה‪1‬הםכן ד י ק ס ל י ז כ ‪ p w‬״ ‪7‬‬ ‫»איק *יעים לדכי ניאוי ע י מהין ה מ נוהיט לימין יןייאי! פסויזלוה אין מליכ׳ן י‬ ‫אוחי ל כ י ח ה ס ה י ק י י ס ל מ ק הוה <! הוא ד כ י לבטל* ואין לצערלנעי כמקים‬ ‫שאין לו הועלת כל כ ן • ינוד א פ ש ר י ״ ק י א ו?צס‪1‬ק אחישיתחיל ליןחתאכל ק ו י ם י‬ ‫סומן הו? ״נהק כידיעת האוידית וסניןיח' ויןייאתןילפ•וה הטע' מוליכן הי‪¥‬נ<ק‬ ‫לכיתהפ‪ <3‬אפ׳יכנן <או גי&ג׳ם כ ו י ג ל מ י ו האיתיית והגיןיחין יכל מ ה שישיג ־‬ ‫וכן מהנין • אכליש»»סמייך»ן‪0‬א׳זיו<ליןאות‪1‬כל*יןסלא הגיעלשלשישניט'‬ ‫ו א פ י ל ו כ י כ י ע ז ת א י מ ח ש ^ ע ד ס י נ י ע ל פ י ה מ י ו י א י י ת פ ״ מ פ י ח ת ה * ל ן שכידכ•‬ ‫מ ס גי&נ׳ס יהי'לכס עיליפ שעדיין ה ‪ 0‬כ י * י ‪ 9‬של מיואל ואין ליהגית ייהס ובדי י‬ ‫*ויןהלזליסונהיחאכלואתמייוה׳מ ל ע נ י ן ה ו ל ד ג ל מ ן ג י כ ד ס א י ן לם **היין‬ ‫פ מ פ ג י ס מ י ס כ ל ל מ פ י י ש ה ו א ת ח ת ם ע כ י ח ש ל םייאל יאפי' • ע ט י י ו ע ו אכל כהי׳‬ ‫יא<ילעסקיהפינאליהכת‪1‬וא ולפי ד ו כ פ ג ק ט התנאט'פנים בדוקא אבל לא י‬ ‫יאימ׳ממש כ ו כ י י ! 'יא׳ומ־ו»יכיו!ת?אי לן איני‪ :‬ו א י ה צ• הוי האילן לא נכו' אלא‬ ‫ג ג ו י ן הנין ולהנאת! והוא ״חליךשלס״אלילקיאיילתתל! ח ל ק י י ז ל כ ת ולא‬ ‫» ע ‪ 0‬ו כגבול! אכל פי• ה א ר ס לא נ נ י א ‪ -‬א ל א להשליפ נפש א ח ת ולעכוד ע כ ו י ה‬ ‫חייו !•תפאיייצי ג י א י ת והליאי היה א פ ס י &י!כל לעכו' מייי&סלד •‬ ‫מלמה כל‬ ‫אלא שהולן וגיל ניולתי מעט מעט כ מ י א ן כ צ ל ס יתהלן איס* כאלו החמשיד‬ ‫• נ י ס אין צצעי לתינוק כשום ד כ י ‪ o‬אין ‪ o‬שכל כלל וכל יוה * ק ח יינח ומתבונתו‬ ‫ולמצה כו חוטא • ניולהמוו א'!ל קטן‬ ‫•קח אכלא•) להכיתו כלל על פיס ו כ י‬ ‫‪ A‬כלננלותא׳ן ברמצוזיןלמייסווא׳נהישעישס מעשיז איסוו <ש לתינוק ובמקו'‬ ‫מאימ עושהמעשה א י י כ א צ י ץ ל מ י מ ג כ ל לנץ יכל יוה סישאל יפיין לו יצינו הן‬ ‫**כלק»םי‪1‬ההן»ונ‪ 3‬ד כ י כדי סלא •כאלת־י ייחל׳ סעיף• הצנץהוא ה י ס ד‬ ‫»‪ pJ‬צוין מאלוהשניס היא&׳ייש ציין ל מ י ג גימ ככל ‪ p r w‬ולהפיותו ולחויןו‬ ‫מכל יויניחווןן איוי! עליו על ייחציגא ע״ה שהיה כן ה ה סיהיוידה פעל מנעליו'‬ ‫ומולק כעהויו על י ג ל איזת יהיסאוייי חמץ •סמן ‪0‬סכתנ< איד כיצדית׳ ה ס‬ ‫פ ע מ ח ל י כימוקמת• וכיוצא באל! צייו ל מ ו ן ‪ a‬בימ״ייס א ח ו י י י י נ י י ס של נ מ ס '‬ ‫•נסוצויןכלאיסלעמ!ד•עלייזסולליייסלאנשי כיח• • • כן יי פגים ליושנה א ח ר‬ ‫ף פ ע ה י ן ס י ש נ י ס כ ס ק י צ ל ו ל ו ג ו ל נ י מ ק י א י ו י י ז שאיגהיתה׳הואיןענ׳ן‪-‬לידית*‬ ‫‪zj>t t‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ o‬א‬ ‫ו ‪»6‬‬ ‫»‪rta‬‬ ‫»‪0‬ה'ש‪9‬׳‬ ‫) « ‪« | u‬חי^‬ ‫‪rf»b‬׳‪fei?w‬‬ ‫*ןד(נ«»‪1‬ן<!י«»ןפ<ו«?*^א)^ע‪6‬נ«^‪0‬‬ ‫‪» 6‬‬ ‫‪ 0 J W 3 1 » » J » fewywafl&Twfe&riwww‬י ' ‪ J s i * « 3‬י ו א‬ ‫•‪ > w j-wiipiwi‬ה ל » « ‪ 0‬שנאמר »«»אתא&י{‪r b f>3ii f)3v*&v>ptto>Ai 1‬‬ ‫»במקוק א ח ל ‪ tofc'jp-biK'JimiSi&^ian Twbto‬ל צ ^ ס א ט צ ר ט ב ן ^‬ ‫י ז י כ ז י ע י ן ן ג ג מ מ ן י י ס ק‪'«90‬ימ‬ ‫^‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ |ww p‬הזא כ י « מ א ז ״ ג ק נ ה א » ׳ א » ת < ך >‪9 O»J»I‬יחק<}לא •ק‪1‬ל »‪TOW'SJ‬‬ ‫&‪1• Aia‬קעןן‪6‬ש»ל‪-‬‬ ‫לא‪».‬טח»ו^ל• ‪ v f w * ^ a > ? i‬ו ה ן ל י ן»‪b1«3‬‬ ‫?‪0» b£1e1u*q1»b‬ו‪0‬נל*גס»ןכ»קו‪1»<6‬‬ ‫*נלייןלא גמז»‪38‬לא»ו‬ ‫» ג ‪ 0‬ש } ? ‪ 1‬ן י ‪ 0‬א ‪ .‬ל ? י ‪ -‬ג ז ת ה < ך « ‪ 4‬ל ^ ו ת צ ו ל ן ^ ^ ‪ 1‬ז ! ש ש ץ וין־ י ז י מ מ י ל ג י ז •‬ ‫^'‪rfe^&ow'^o^wJtc^ftpPo‬‬ ‫ל ג ר ס א ז ת ה י ג ׳ י ^ א ן א י ן י ג ^ ^ ^ י ^ ^ ^ ד א י א ^ ^ ו ^ ם א ם ילעלויאות*‬ ‫‪ w i m w j‬מ « ט » * י ^ « כ ז ן ‪ oml‬מ א י י‬ ‫‪5‬‬ ‫^‬ ‫מן‪1‬גןאמר‪1‬איסכע׳;*‬ ‫״ ע ל ה כ י י ו נ ל י ש ^ א ס ^ ^ ז י ל א ג ן א מ ו י ג ע ח י ו ‪ jmfi e / x » .‬ח ״ ם ז ך ש י ם •‬ ‫‪ ? * ( w w i ^ ' ^ i w ^ f u - w‬יזגהלייגו^ידע^קיסוסדו‪ -‬לש»ז‪1:‬האתד׳‬ ‫‪ frsnn 05‬ו‪<7‬ל»»» ‪aftyiwpt^w^'Pi««4^.3‬ופמןאתזדנהזא בן י ג למצוי‬ ‫צאמעס• ‪< w‬ממ»לסרא«ן א ג ^ ע ג ף צ ע ה ק ג«‪1‬ן למשגה עוי ישו׳ ‪6‬לז‪ 4‬שיש‪ .‬לג>‬ ‫טייתייתוויייוומנןעמהזאציי^גיןיפ^ממאותלידומיןבגמודמןהמי*‬ ‫ו א י מ י ג ו צ ל י ! » ‪ 1‬ו » ק ‪ 0‬א נ ל ע ג י ג ת ע ל ? » ל » ‪ w i w‬מ מ ה שמיה ק י ‪ 0‬ז ג >‬ ‫‪p**?fte1>rF»KW>13jmjjm‬מרה ‪J‬מןץךהעכה• י‪4‬ז<קאן^ע<»ך‪5‬שוי(<‬ ‫ב מ ק ?‪ an‬י ל ל מס?ן‪-jjwpni‬לי »&קן‪%‬צ<*ו*נקיא ׳לוז * ע ד ן ' היצהר ^ ש ו ׳‬ ‫<וצןנןליןמעי^ועל *שיי ' ^ ״ מ ץ ^ כ ^ ל ג ת ^ א ת מ ב ז ז ג ל אל‪%1‬גש»׳‪4‬‬ ‫מא‪$‬י!סמן<רשף‪1‬ו"צהש‪3-‬א א צ ח מ ן ו מ ו ה ן *‬ ‫<ויה הוא ל נ מ »»לו«‬ ‫ג ק ר א ״ ש ק שאין ל! »וע}<‪ 9‬ו ש מ נ ׳ ג י ^ ל י ג ת ר ׳ ש ג ל ^ איימז&יש ‪i v tolO‬‬ ‫מאזן צ! ‪(to‬‬ ‫אל‪0‬סי‪,‬י‪ww.«^000‬‬ ‫&ל‪30‬ל‪»0w»ipt^1^^1ni^.‬‬ ‫<וכמתו מ יא א פ ל »?ל» א ת ת ע ? ־ < ו » & נקוא‪»<.‬ח!&יז!א »‪ aw‬מימגןלמ‪»1‬ס«‬ ‫לאדפכייסאפריטזילמ^גשושצתוןג^^^יכמואחדממויע ‪0‬ג‪1.«6‬‬ ‫‪roil'#pw3‬ר<חהוא‪<0‬הג‪»1‬א‪».‬מ)^*נ‪<0‬זמת»^‪1‬נכמכתהטו‪;5‬וז^אגי‬ ‫‪•;u‬‬ ‫י‬ ‫‪,‬‬ ‫־‬ ‫יי‬ ‫ו‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.c *"V£‬‬ ‫‪fr.‬‬ ‫‪itWktfSiH‬‬ ‫**‪fiitflfrcoiiwiliom'ii‬‬ ‫! • « » ז ‪ « » 1‬י « ‪ * * /‬ט ) » ן ג ץ « > י « ^ ^ ‪ ^ ! 5‬ן * * ע ת ^ ^ ^ י * כ•‬ ‫^ * * ! * ג ^ י ז ג ש ^ כ ^ ש י ן ה ו א ‪pfr‬‬ ‫‪pw»i w t W i i i p f‬‬ ‫ו*א‬ ‫^&י<^א*?‪5#‬י<צ׳מי‪0‬עס‪*5‬‬ ‫צא‬ ‫» « » ׳ ן א י י ‪ftsJwetfi*3 1 0 * 0‬לג‪*5‬׳ו‪1‬ו*‬ ‫‪y‬‬ ‫'‬ ‫‪j‬‬ ‫*'‪ f t ' J j rfo>1TO««s*«w*i*lw*p>1*41ran‬נ י ן‬ ‫‪/‬‬ ‫» » מ ו ^ ג « ן ^ ) מ מ ה א ׳ » ‪ ( 1‬ר ^ י ו ^ ‪ ^ 1 ) ^ 1‬פ י ל ‪5 .‬י*ויןר*‪$‬י^‪6‬יח‬ ‫•דת‬ ‫ש ת »*סזלשיו«<*!‪'1rrf>«!pifrTrsKcu*j‬‬ ‫‪4‬‬ ‫<‪t«t‬‬ ‫ז ע ג י ן ל י ו י ^ י ע צ הגר‪0‬ל>‬ ‫• א < » ו מ מ ש מ ו ם ע ג ה ק ב י ‪ #‬ו א ס ^ © ‪ :‬ו ^ ו י ו * ו ע י ‪ 5‬צ‪:»1‬נ>יס'א‪ frwl‬נ י מ י‬ ‫*™!**‪l i m M t i n h f v t tor‬‬ ‫• כ א ן וליזלאה‬ ‫^ י‬ ‫מ‬ ‫' ^^‬ ‫מ‬ ‫•פין‬ ‫‪W 9‬‬ ‫»»‪«i'*vt*w‬‬ ‫*»^‬ ‫* * יןצ‪$‬ןוא‬ ‫* ׳ * ׳ מ י ל ^ ל ^ ; & י * ו ‪&$‬שגד(‬ ‫‪1‬‬ ‫י ‪ » « T‬ר ‪ 3‬׳ י ^ י ‪ W p * p‬י ת צ צ ו ^ ‪ S‬ת י א ^ ‪ 7 w‬־ ‪ C‬ה ו יזינציוז‬ ‫ל ‪0‬תיןדגר‬ ‫ו י ד ע ל ה ו י ו ת בין ץ ר ש צמיצופין » » א ל נ ק ו י ל א י ז ו כ ן י ה מ ^‬ ‫•וצ»צע״‪»1‬למייובי׳הוי<גת!»נ*‬ ‫ילימאיוא^ילא‬ ‫»‪f0>a»t‬׳‪3‬‬ ‫כאלי‬ ‫סי'מז*!מני‬ ‫»לא'י‪14‬כיו»ב*ו‪6‬יע&ק י י " •וייס ז ל י ל ת‬ ‫‪J‬‬ ‫א ת ו‬ ‫•יכייישא׳מ־תישזס‬ ‫‪00‬״‪5‬‬ ‫‪bin‬‬ ‫‪fobinbbWa‬‬ ‫ם ‪ft‬‬ ‫ש ע ‪ 5 * « b‬ל צייירגיזםיןרים צהם‬ ‫שוניצעשיןעע׳יים^זין^יעצ ל»יי‪6‬ז*»יעיםע!דעת‪6‬‬ ‫ל<זסב&י<הס צ א י ו ׳ ע ו ג^גיוהאמיישאוני‪-‬יזיזר *שתזיק ל מ ס י ‪ » r r o a‬כ א‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪0‬‬ ‫אעזכך'‪ 'bi3.‬י י מ ש צ‬ ‫‪ 8‬ג״י שא״ר א *י « יןעופמ»י*ס‬ ‫צ » י י ז ‪ 3‬י » ס ש ? ל ‪ 0‬כ י ו ב ר ה א ת י י»י‪ 0‬ו ‪ 3‬י ‪ 8‬נ א ה כ ה ז ח כ י * ל ״ י ס נ ת י ן טגז! א י ע ם‬ ‫ם ב י י ו * * ה י ל י ז ש ד מ ^ י ו ו ל כ ו ל ן < ן נ י א י ו י י * ו כ י ל י ג * * ‪ 1‬י ‪ 0‬ל א * י ה יצול! ע י מ‬ ‫•‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫ז‬ ‫«‬ ‫*‬ ‫‪onid‬גיזוצה׳לצצתצ מ ן ש צ! י ו ב ן »‪ ti1‬ג א מ ן י ו ל ו ו א ה ו ג‬ ‫‪*» t r f e i‬‬ ‫ה ל ן צ ר ר ן * • י י י ד ז י ז י י ע ו ג א י ו ר ב מ י ז מ י ם א ו ו ב ו א ‪ 1‬י ן ה א נ י טנמיןיטט‬ ‫עם‬ ‫י ו פ י ל ז ז מ ר ' ‪ I P W W I W‬ו א מ א ו י צ י י ו י ן ע ש י ת י שיזליזמ ת כ < י הג^״ן א ש י ה ל כ ת י‬ ‫*מויכיוה־ייויסיצאואיתייותייוייםדכו^ועללאוכול^יו‬ ‫ינפרחזיממנל‬ ‫צ א ״ כ * עשיתייי״מי י ו ־ ו ד א ל ׳ ו צ מ ן ש א ה כ ת ו ו ב ן ע ש י ז ׳ ו ג כ ‪ J‬רין ה ו א ל ת ז י ר כ ל ל י ה‬ ‫םהואהלךמאותזמקמזםמיאזעדהתיןס‬ ‫ני־ואחועודני־יןצילוכלהייךיסאצן‬ ‫כפלים‬ ‫‪6‬י«ר ב ו עכשיו ז ה י א ״ ה ל ן ד י ט שהל‪5‬‬ ‫*׳‪rt‬‬ ‫נ ע ד ם י מ א א י י ר א ל י ו ! ה א מ ק ן <‪1‬‬ ‫א ל * • ־ מ * ט י ו י ט מ ג ש א ת ל ט ב א לי‪0‬הו־»ו&י>ע׳‪-‬ן ‪|5‬וי» ו א י ן ל ו ' ל ט ר ו ח י י ת ר‬ ‫» ל א י ו ם ה י י ז י ס מ י א כ ד י ^ ל א ס יזם ז ‪ /‬ע ז ב נ ״ י י י ס א ע ז ב ך ויזיס • ז מ י ס א ע ז ד ך ו ה ו י‬ ‫* נ י ע י ו כ א ל א י ז ס א י כ ג נ ר ו ז ב י ן שניהם ה ס כ י א פ ז ר א ו י ל י ח ל ה ע ו ־ כ ה א ל ה י ד ר ה‬ ‫^*^•*‪pa^fjuvf'sve‬‬ ‫*‬ ‫׳׳^‪s‬‬ ‫הי‪/‬יריז ש ו כ ת ו ה ח ה שאין יזרקיוןכשצשו' ל כ י כ נ י א ר ם‬ ‫גו‬ ‫נ‬ ‫ג‬ ‫‪*6‬‬ ‫הכלל‬ ‫‪tfoh‬׳‪xSwx)ti>i*pirm1pv1fa‬‬ ‫‪06)£‬ז‪,‬נלל» ע י ל ו י ן » א י ם ל ה י מ ‪ #‬ק ל‬ ‫^•‪ wxtntu' afewafciwpijwpj‬למ‬ ‫‪.‬״די«ת‬ ‫^ ? י & ח אווייאיס^חמלמח^ית!‬ ‫יומיג^האל׳ו^ע^התוזה סי|י»ז י‪8‬יגי? ו‪»3‬א ענן>!עשס׳אי^היוח לגק א י ר ח‬ ‫‪,‬אכל‪»1?p-0v^|1pipi»)5‬ב ד ו ן ‪p1‬׳>*^‪/spt0»Jw‬״‪3‬־‪ wftSp«0>t‬לכקש‬ ‫אניגחו !׳)נלה״סימ » מ ‪ 6^9‬ינעת‪,‬ו?וצאיו אלתאחן *(מ*אחו‪0‬ל‪1‬א» •׳נעבןאוי‬ ‫|עי׳‪1‬א את‪6‬שו‪<.‬בק‪6‬ט‪6‬ר»כ?»אין»דט ויחבס »»» •נ( *עגןןהגמךא לא סםי‪4‬ו‬ ‫ה״^נא גבול מ מ י שאין ‪ ? V W ? P‬י ד ך ‪8‬ן‪9‬וס>ו‪3‬יזיותמ‪*3‬אי <ן»‪ t‬שגהומננס‬ ‫נת)^‪9‬דמ‪,‬קמגכן ננליוג^ח היצהר ‪ y » , pi1«pn1Rp1‬להנןל&ו *‪ppar irfo‬‬ ‫ניעיההננן'מ‪0‬ז׳ס<להיענ יושב באהלישגןוו?יוג»י‪<0‬ללכמיוחיל אל<מיל‪.‬ובק‬ ‫'‪ 06‬אכן הוא נ׳מוחואס כחל הוא »תגוצזן<*פהס עס<ן ויעץן מנולי מ‪/‬יוטל כ»»‬ ‫ונ״ן ה<ןמו; כ<^א ‪ Spy‬מ־נמיעולי(• סיס לומוגיסלןאויולג‪-‬להכי^עבו לא‪7‬מ»‬ ‫!התיא מלקכיל ‪ pa>p‬ענןיןהת׳יה נישא אשה •שוש לאין אפטוופ ס למויוח״נהי‬ ‫)אורנ^נילו ‪»3‬ק!ס‪4:‬ל& י^ללקוה<»׳יושבויויעימ כהוה»י‪0‬ןן‪0‬י‪6‬‬ ‫» ד ‪ /‬ק ל ^ ו א ס ^ ח ו מ ר כ ^ ס ^ ו ‪ ^ 1 ^ 1 £ 3‬א »וא?ר *״!‪:‬לד׳גח!מחויב‬ ‫עולמוחלכן " " י לג• ?תגא‪? '.‬ן‪ P':‬לח<כס אס »ק ‪•wVu‬אם משוש לאחהו ב י א ס‬ ‫לשכת <צוה ושניקיכאיטוכי^וא^!;יומה חווה»וארסשלםלת<וה׳יון>ים פנים כמו‬ ‫שאיוו! כל השו«‪3‬לאאשה ו ט ו ע נ ז ל ^ שחו עליו‪3‬ע‪1‬ל מקןדס ‪0‬־*‪9»&.‬י*‪.‬־»סח‬ ‫^כיזוס }' שגיסיגנ״וא קנ׳י ?ל‪:6‬אשה?לא ןנסק ?לא ט י י ס ‪taw‬ל»הו»יו‪'.‬ע‪0‬‬ ‫‪ ' w q‬שיש ל‪1‬כנ<» ממקואומןןשנה מנזדשה<ולהכית יצ?ד איגי‪-‬ככ •אסםילהנגל•‬ ‫ןומנוכמןצאםאיןלויוכייסייגיסיאי׳ילחודוכהנימלהז?‪ J » ? f e J »Jpi«1‬׳ »‬ ‫גמוי לכקש לו אשס להכניס! לקופה והיכ׳ו התנא ענין חופה משים שעניןמפיז‬ ‫קוא ה׳סודשכעאיש ואשת! וימוכוה נ י אין כונתהעג׳ןהוהבכמשושסייה ויב׳*•‬ ‫כי עיין לא הגיע לפיק כיסמוטל עליו»‪»8‬גין כחיוב נ״ש שאסתפח ‪ ormo‬אכל‬ ‫עקיהעגי‪7‬להצעו»ןי‪<.‬וטא<לא׳חמינלנכו»שיסנכד׳ומ לאסוחת אליו וכרי!‬ ‫למלאתחא»י«!»היהלופתנסל^וין ל׳חילו אשלוכמינצל מן יזתטא מ מ י מ ס‬ ‫המציקהיאת»»‪1‬לתעלהאכלע*תמשוכ שעיןי המצוה ש ל » י * ה י י נ י ה ה י א‬ ‫< ו ׳ להשאיר אחריו נ ו ב ה ויהיה קייס המין ‪1‬י!י סולן ודיר נ א והאין לעלי עומד'‬ ‫ע׳גשה ש!חן> להקבה במעשה כואשית ו מ ושן שהנן והכתעגים יכשיס לא יעשו‬ ‫•כיי לאיועיל כלוסבחיןנתואכליע&ההואהכא מידו להשיא אשה לכן ואיש לכת‬ ‫והיימלימסיונ'וימן להש סייס כ׳גתס נני׳ויהכויאיכשלמוילנן צ י \ ה א י ' ל ה ס ת י ל‬ ‫נמצהמאתככליכולתווכהגןעבמלפיק •יושנה ‪0‬למי'»כק*ל»»נ!ס אשי •סכ ‪I‬‬ ‫ל‪1‬ואסצייךלמעותא‪1‬לתכשיטיןיכק‪6‬לוואפ*'כיסקיס א מ י ס כ ת ו כ ד י מ ח ס ו ן י;•'׳‬ ‫א ש י יחסי ל! ואיייו חכמיס יל ו! אשה כל שכן ככנ׳ו היוצאים מחלציו יימא י‬ ‫*וס״ככמיוהעצמס באשי ביארנו שציין ה ש ה י י ת נ ח ו ן לנמ!ר?ל ה נ י י ן !‬ ‫;‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ג‬ ‫''‪t *mrwf.jjjrtrstrt'ii‬‬ ‫קג‬ ‫לאוו ן כננוחיו מן הטעם עצמו אחד שהגיעו לכיקן והוא‬ ‫?‪v»«51!Sj8‬׳‪*»rfc‬‬ ‫•<יג&הזלמעלהשצייןצכקשלודכר הראו׳ והגון לב׳ כניד‪ 1‬וצוין לבקש ל ק‬ ‫'זנלוציאעו שיקפצו עליקאנשים מהוגים ‪ pi‬אמו! כיכו*קבצה»אתכנ»;יכס תג!‬ ‫'ולאנשיסוכ׳כ׳מ־׳תןאוי‪/‬סעלכיחסאצא נלכןש׳תגולהםער שיתיגו ויקבלו‬ ‫אותןיאעפזםאמיוחזל עישיי־נכס׳ לסינסמהבתהיונו אחל מיתת האב טצא‬ ‫•לטוציא^מן הנגיס ד ׳ להס <עי‪6‬ו'נכסי אבל פתי ׳האבלאו׳ לו וטטל עליו לה שיאה‬ ‫לכבודוואפיי־עלידיומ׳זומין^ס מעגל עליוללמר! אוסטיכק׳ שינגהין כולהחגוג'‬ ‫?!ליאות חי׳זעסאשהאשואהב והוא קהטעיאשו אמימ כ< מה ת‪1‬עלתלהשיאם‬ ‫׳אשהיאס ־אימ יכול להתקיים נס־מחיקל‪-‬כל טוב »מ<ו הנבלואירבא אס יי •למוגס‬ ‫־ולחכוס וכן אמר שלמה כחכמת "!‪ p‬פחין־מלאכתן וגוי אתר •וכנ׳ת נ י ת ן ו‪6‬ד[ל'‬ ‫׳יפהתיוהעסמצאכהנייגיעמםטהיססשכיותעוןמטעס־והאעפ׳ שישלו מיוון‬ ‫'•הלבהלתתלכנזלאימנ׳גממיוהמללמלואומט'•כי ככטצמ מכיאס לילי ׳שעמו‪0‬‬ ‫*א״אכ הוא דבק בת! לה מושקה׳ יפשובה כ• או אסול צו לעגןיק בש>ש מצאכ ׳!לתס‬ ‫'׳כיון שיש לו>כמיזלהתפינס»ל;א<צטלןלכליותאחל פנשא אשה ועדיין ה א ע!סק‬ ‫מוהמשיסשא׳ן׳ל• נוודא וסוחא ובהג׳ע לפוקכישנה שככלמתתילזן הבנים‬ ‫•לצאמלאויי העולם וצויםן מזין ופונסה והס תחתצלננפיו לחקות עליהם צוןן‬ ‫!לכקש וצחפס כנלכ וכואכאחויפונסתס ו!ם ההגא כןע‪8‬יי' ליי<ן> ה״נו לריכמ‬ ‫״המזינותילפיכסיינני״כיתןכצמל ולא כבחו׳ ויבקש לו העסק היותו בקל מלאכו ומן‬ ‫*צהיו׳ילמה יספיק בנמציס ויסתפק מויתו ‪ !1‬ויחיתק »ן ה י ת ל ו ת ומן התאוות‬ ‫לגשמיות כי הם המובלות אי‪/‬האדם לכאל &סת ונוטלות»ו״‪ 1‬מן העוצם הוה וקו‬ ‫*־כאאיודשצמה כחכמחוושמתסכיןבלועיןאסכעלנפשאמהוק כשה׳אכעג‬ ‫<זלאכה)וי׳לויח מוומתיו כמעשה ידיו לא יהיה נכהל להון לקבן על יל ויהיה‬ ‫» ה סיהיה •ולא ילקלק •היטב גמה'שהיא עושה אס טוב ואס דע כ ׳ אס‬ ‫*‪:‬כזנהלהיכותמלאכה ליטול עליה שפל הלכהח״ו והו ירןיכגולניש והת״סניט‬ ‫*!זיומו׳םשלישליישלןשליואיןיולפיסכ• אס אחלי הבגע וגל מגמתשלמצאת‬ ‫<טנס ונטןישעיםתטסי אכלויעיסראל הכשרים אינם חפצים ליהנויכי׳ה שאינו‬ ‫סלהס ואס עיסקיס׳כ״לאכחם עוסקים לשש וכטהלחהלכ שלא להימת לתכייט‬ ‫•יאללכא הס י״ותויס משלהם להם שצא לכא ליל• גול ולא ליד• חמס יק הלין עצמן‬ ‫גשאחייסעיסקיס כמלאכת שלהם מ• םה!א ב נ י ל להק עושה תחכ״לית ו»וי ‪p‬‬ ‫ויו&»אתמשכולחסעשיתימג׳םכיילענכאעשלהס כיל! • ע ב ק ס כ י שכיל‬ ‫יובא ליייגזלולילי^וי׳כוא׳ממיציאאתשלומ׳לואלאאתלעמל!טוייוהולךוכא‬ ‫״ ״ א ה פ ע מ ׳ ם א כ ל מ י ס ה א כ ו ל מ א ו ה כ א ת ה ב י י י ח ימקוגן ניתן להם ש כ ס‬ ‫ך»שלש ׳איני מעכבו כייו כלל אלא בילו חתן שכרי ואים מ ו ק י ק א ח ו י ה ס במלא נ'‬ ‫‪.‬מיתר להם ומוחל להס מחילה נמויה כיאל״ הוא נושא אמגכשו ו הוה ליה כמימ»‬ ‫?;*וןיןה מ י נ ם עצמו וכג• ניחו נ ק י י ת לאב!ל *ויגיע כפיו ומפייס איחס נ מ ב ׳‬ ‫כי! שיש‬ ‫׳‪%‬־‪••.,.‬‬ ‫גיוסים אס עושים יותד»ן הלאוי‪.‬לעש!ח*»ל‪ w 6‬נאלס^שישחמי( ?‪ww‬‬ ‫וכלישלאיצנול© לכלימלאגשיםסאמלליס נ א ל ? ' * ‪ y‬ל מ ל ו&לבםדכי• ‪a‬׳;‪p‬‬ ‫ונחום כי» ליחיןם מ פ כ ^ ר ׳ ק ם ‪ 1»how9»05»j1w«5jw»W)H1‬מ כ י מ י *‬ ‫יסוחיצטעי עמהם ע‪ 5‬השנתיים מןצנ־ מויגותס כ » נוכחגכ‪ paw‬ללעכ נפשך‬ ‫נל‪1‬מיגפ©< ולכי הייתי לומלהוצ׳א מגיהי; א ס ‪! 9<9‬אפשל כ י י צהפ׳ן ׳שאלתן‬ ‫'ולמלאת חפצן א ב צ ה ^ ס י י ת ס ע ל י ו ע ל י ן י ע ל כ ל ‪ ^ -‬נ ז ס ל א ל ^ כ ל כ ^ ס ‪ ,‬ה א צ ה‬ ‫•)&׳כאתל)ת(א‪5‬׳ווגו»ףל?׳‪0‬י^פס»יס«ס <טין)»»צ*[‪1‬קעשהגמ^תסד‬ ‫*גיפוינממוס ונמצא מין״ם להתימיית&סצ־ס ןצהחץיןלכ נלכאיס ונמצא ‪<6‬ת^‬ ‫‪.‬לה״יןכה נזס ‪ rmfa‬ו&שי* חלקזיכן שלשים לבחנאיןמדעיוהתנלמשכן ‪ 3‬צכ<‪1‬‬ ‫»ה שאנו לוא׳מנע׳ממ צא רכל ל ק הנא אלא כ א לסוליעגנ מה ‪1£‬ה‪1‬ליעננ שז״ע?‬ ‫בל אשוחי׳נאייןלעשוחנכמןיעםהכיהאדסמיןן^אאי^עצמומיא וכעלכ<«‬ ‫פ׳כוללה&תלל נחילה וכמצותיגמלהשלמיזסיאוילההי&תיליעשה ועקרלשו‬ ‫•סלאלס כעל‪ 1‬טכשהואנןלישנהנאו כלכיא »»‪»4‬כעלשגל?א} להכילווצ׳חנקי‬ ‫לא כא אל העהו לאכול 'לשחמולכמסיומזןולאמיןן!*להצילה כ׳א׳ן זה שלמות‪.‬‬ ‫צאלסאדוכה !ויוניתגלזל והוא לכןלעח«לון>אח‪1‬י*ן‪3:‬י הוא מעשה כולי‪9‬‬ ‫ופי‪/‬וייס שחושנ׳סשהעילמכמנהנזנוהגואיןמעלחויחחמ ‪,‬אלא‪/‬הלכו׳ס האלג‬ ‫‪1‬כי< צא יעקר שלמות הארס הוא היות( עסי^ןנן חיל שהנלמככיים איתו ומתהניג‬ ‫יון העולש נבל ה נ א מ׳דולכנוחנתסזלנסועמחעוח^אצגימוסידסיילשקוח כהם•‬ ‫ולה״ חל‪ 1‬עכליסושפסיחלעמליולש^אאןוןוצאןוכיןןיוללןב^חכ ככטילתו‬ ‫׳העולם כ כ ר ו ס ל ס ח ק י ןמניח סכלב׳י כ»«מצ»להפ«ה׳וכנ>»‪11‬כאשרהו*‬ ‫היה וליו יוה׳י לכיס הסמ׳ן ולא לאבי!עסיכן יכן ואכל?גולמו נמיןו ו נ פ י ע א ם‬ ‫שבע ימים כ ע נ י י ה הו• עלה בדעתו שהיא *האישיים שבעולם מולן שמח _ונ‪^<4‬‬ ‫•לכ כצאת! י^העה‪ f‬והוא העני •יהקיזו והסכל איס יולע אתאשי*נא אחיין ואינו‬ ‫*יבינוכאיוייחצימ׳ס והחשכוןאשיהיאעייל׳ליתןלמיממה ח נכשילצה לתקן‪,‬‬ ‫ל א ׳עלה מיה וושהיכ• א״ןמעשהולעיותשבוןכשאולושםאתנהולן עמו אסים‬ ‫לעש׳ תנביון כעהו וכידך‪S‬עש׳תכ‪i‬א‪o‬ימינו‪f‬אויאו«לךלהי»גל‪b‬ו! הסכלים‬ ‫מ־מ׳ימתהעילייבלבהככציש&ין כהסשמממנלשכלסהמוימוסוצריעמוהיצהל‬ ‫סי׳תלנסכהב ליש אכ עצה צםילם מןהעהאיןלאוילכן יעח<‪$‬בע!»פ לעלות‬ ‫איתםביעתזיזל׳לה חלילה אבא קו א מבא סכרס אכאקלאקבליהתיה ‪w‬״»‪V‬‬ ‫אשל פתי מיזכיייה ומולה חטאים בללן והי^ניתגחעצה לאלמאין יסנהגלהש<‬ ‫ונין השיח לוכ ת צי‪ 1‬י עולם שכולו נגס!טל! אליו כיייס על ‪ mJfrjw‬הקן ו»‪1‬ר‪ .‬ל‬ ‫אכ ואס ׳כולא׳ שישליו להאיין כו ולילע םישעיגסאחל נדול־נאאל מ מ י •נמעל‪ ',‬י‬ ‫ניייה וייןוקנייל עי וצם נברא וה לולא למעשה לעמק גתולה ולקים המצו'וסאין»י; י!‬ ‫ה א עילם וניל ל ילמו א!ת• חול לום השכילמסגם םכ‪1‬צו ממתה ‪61‬׳ן שס מעשה פלג‬ ‫ומי שטרח כי׳שיאכצ כ ש י א כ ל א ג ‪ -‬ל א ^ ח א י א עיל ל ט ל ו ח ו ע ג ‪ .‬י * ת נ ו ע כ ;‬ ‫‪,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫י •‬ ‫י‬ ‫‪ % h‬׳־;‪,‬‬ ‫^‬ ‫ץנפו? א פ ה דוייע‬ ‫»ןי‬ ‫י ו » ׳ א י ו *‪w r w t x1‬‬ ‫* *‬ ‫‪J‬‬ ‫למי«‬ ‫פ ג י »ה לעני[ המגזתה מ ע נ ג‬ ‫•‪ into‬ע‪jj*»( «<$‬׳»‪ »ai1Si^fre‬א‪!8‬יה םל»ג»יזיזה להאידןנתליונמי שנתג‬ ‫יו‪41‬דמ»}ס»!‪/‬א‪^$‬ו<ן*ר *־עמגודאנאהכיאאיך*ע‪5‬ה על לכאיס טכש או‬ ‫י|)נל&ל;»נ‪^4‬משאצו^לכיע‪;»4‬עג»‪0‬גאיסוו׳שצהש^וותמה שיבטת אלם‬ ‫ג י ז י ה וין״גיה יסאמתזכימל שהי• אנו חאייבעידס‬ ‫&&׳‪*HS‬׳‪pwptyf/yn‬‬ ‫םאצוזא־כייש א׳ןצי««‪8‬יף<ס זהעמלסדללי‪/‬עקלאיונה * י ׳ מ ת ו ה פ ס י גיוצ‬ ‫־גגל עגין»עגק *דס׳המקיכיסאמ^אדש המתזבשבילס נטיל מן העילה ניגר‬ ‫‪ b w ^ a n p ^ y p t i‬זממ׳ביי'* ס״ס נ ע ש ן מ פ לויון! אסייהס‬ ‫‪ptotvnfr‬‬ ‫• נ י * ו‪5‬ל׳להמש?ן׳ןיול»גר ש ס ח מ ו שקו •מאכדענמ‪5‬דעתשמוכע •‪ 00‬והיצף‬ ‫ל א * « ו ולא ׳בממונו אוקוכצ׳ עליו להגי׳‬ ‫ל * © ת הו*ו‪»<«5‬ואפ״‪3‬נ׳ו׳‪0‬נ*‬ ‫* ל י י ס נ ו ן ז נ ׳ ע נין •ביבמה זשגי׳מיקאמגיעוזס‪-‬יער יה והויג׳ס אמי אולוקמ׳יאותז‬ ‫לענדעולססגליןוממישמיס^נאחמתזסאיולעמלוט ל<ו אבל ראינועי סעקין‬ ‫'»‪:‬ו»י?»יוצ<הנ'ג‪»<.‬ק»ל»ל שגא ‪ trmi‬נש^לו^לילה אלא אדרבה אסוכ‬ ‫וו<ויוינעיןיסל‪»3‬ה^יופגי‪0‬גע‪0‬ימינעו^ «יםנ»ן‪1‬א)»׳סהכל&והבי'אוחנ‬ ‫‪#‬יו»תימ»»ת‪ 1‬יתמיקי •י׳‪0‬ו׳לב‪0‬מנו» מעשיוהמ פקועול ל* ה ד י ן הוי; ׳לעינימ‬ ‫כמהו ואס צענין‪fawxW‬מיק מגשש סי׳ללוןיאתדהעוסליוההמדסלאיעיו לו‬ ‫י‪0‬פיע‪1‬׳מיונצ»<‪ »«4‬ע י ו י ט א ח י י ס»נ*עזהירירהצמלאתמ‪) 151‬להפיק תפצו‬ ‫־״ה מיעל ליףס **ולסמעכס אפ׳ילפ׳דעת הס& גלון ל»ך‪ 0‬הע׳ל אמת!משפ»‬ ‫יונח * י ק ״*תמה אין׳לו קץויבלל ואחי םאיןחןועלילנלל! כמגש׳^ס לאיתגיתו כעמי‬ ‫‪ 0‬ת מ י םמיישהס העסקבנסיזחתזנלנייס שהס צמ׳גלס‬ ‫‪»w»f‬‬ ‫‪ pr‬השמש למה יתן לו מבלויוצק ימולה ‪ BIT‬׳השמל?( לפנין •אייכה»תן לו׳עזנ*‬ ‫•גלול פהימשפלשהיס ליל׳גסינןכתפצי פ ״ ׳ ם ולא ע מ ן משיד ״לפני! ולא ־יזכה‬ ‫ליויוימטומיו <*יי׳*ססנצל»יזן סאיןלזתלקלעסכ אייבא״שלו עינשחאינ מ ג ד‬ ‫ייעלה נ ל נ הסכלהסעי ל עשות׳מןהעיקיטפל ז״ףזטפל עיקל ואכעניןהיעלו*‬ ‫^ ל ג ד ם ל פ מ ה פ מ ה נ י ס ש ׳ ^ נ האישבכצ מ ו ב ס ג ׳ ש נ ז מ ן ה מ לעסק ה ת י ז‬ ‫»ה<»צז‪1‬זלהי‪7‬ע<יתל»י*ללוו־י‪{1‬כל תש»סמו»תתנת!^ אמיו ע ס פ י ק י ס ת מופ‬ ‫ל ג כ י ה״שא»& כ » י י » מ ז ק * ת י א ו מ ך ‪ £‬ש מ ‪ v e»6‬א את •זי נ ׳ מ מ איש י ק‬ ‫איור סצייס• י מ מ י ו ס י א ת ג נ מ ^ ן ס מ י מ ו ל ז ו ד ן ם החסד שעמה ק א ד ם ג ה ׳ ו ו ן‬ ‫»פי* זזגצי״חויתייתימח ‪ pra‬שיגר ה ד ע מפ תה •ותו לידון א ח י תא״תיו‬ ‫ו י ל מ ד ו ומניח ס כ ל ללפתלעבזל א ת אלימ כ כ ל צכזכבל׳נפש זיא׳ שכח נ ח ל‬ ‫•מאדמאל ומילין עליו כאלו ה ק י » ו ‪ 0 5‬וימו ‪5‬פגי נולא עולס !הי!ת לו ‪pJoJ‬‬ ‫•וחליז זל»ל‪0‬לאמזעזל‪1‬כד מילשיהיה נ י י ק כי זמתי יתמימית‪>1‬תעמת־ צ! כי‬ ‫»•קי‪r‬זכצי<ן^ו»םמ‪T‬סייהטוכיס לא מזול! ממס זכמוו ‪7‬מ־»זמן לנעל עצ ה י‬ ‫_‪ aif‬ג‪» o 0‬זקין לאיקוי ממיס לא יסיד היא מהס זהס צא יסולן»מנ! ומעני ‪w‬‬ ‫» » ‪ p‬ציין האיש לכקייז עינייעל נ ס אותלגדל^לעמזד עליו נ פ ל עתונכל י ג ע‬ ‫ציןי׳לימ‬ ‫•‪.‬‬ ‫‪^:‬״ג•‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫;‬ ‫ש׳ ר‪#‬ןק׳‬ ‫)‬ ‫ז‬ ‫‪,‬‬ ‫להדדים כדרך ינורוללניחפעס אחר פעם עיש׳תחוקככל יכו־!ענין ויהי'»דו׳נ‪3‬‬ ‫כח׳קךעבולטכעכמ״שההרגל טכעשניוהואעגיןנדוצ‪-‬טצדין ה א ר ס נ<נ‪3‬צצ‪5‬ו‬ ‫להי‪1‬ת‪1‬ר׳ו כו כי ה מ י ן הולך אתר ה׳סור !אסהיסי• ר ש ע סמהיה חואימהל׳ ומהי‬ ‫יותר טוכה‪.‬ים לארס בעהווכעהב כ׳ אס לס׳״דהשגתת! על כמ לטיס איצ"משצנו*‬ ‫לאור להצליח כעז"! להיותו עכדליוצרואסר הוציאו צא‪1‬יקעילם לללח בחקוח׳זיי‬ ‫וכחזיחו ואםייו ואשרי •ולרחז אס זיכה להגיח כרכידאסריויפן הנון וראי מוכתר״‬ ‫ככחרחורה ושם ט׳יכזהיי הממן שלו הס מייםגמיריסזאשרלאיכיש־ני ייביו*‬ ‫אייכיעכשעי •עכיםתיל הארס הרכס מאה בעגין זה וכרן ליכיתככני ייכ'תחל<‬ ‫כבן מכירו ה נ א לילוליסיוכשיוא^אותועזשהי׳יכי שאיני'הטן וישחדלללחיו*‬ ‫דרךהאמתולא יאמר ב ל ט מה ל׳ ולצער הוה כיימצ״יןאגג וערבים !הלזה »וא<‬ ‫ד ס ס ל ן ל ח ב י ן ל א תעביר וכן הוהיית » ע ויח‪.‬זאהכמ;ללען כמזןלזאמרו על והי‬ ‫כ׳ הוא כלל גלול בתורה מסוס סוהכעפן מורס יחוד כללית האומה קדושה שכלם'‬ ‫גאחוים‪!:‬ה ביה וקשורים בחבל אהבה ע‪1‬ה וה ע ס ז ה והרי׳כלם נסשצים לנפש‪-‬אח'•י‬ ‫כמש כל הנפש הכאה וגוייישיככמהאשראק להסקשי‪:‬יחוי‪:‬׳יהייהס נסשכים‬ ‫כלאיילביוכמישסזאתגפסוחג׳תושכלאייסלו נפש בסמ עצמו לא כאלהיחלץ־‬ ‫יעקב אשי הם נא^וימכיוצר הכלסהואיתולגמור וככיכזל נאמרבהסכחו־ שנא•‬ ‫עם אחד ואלוה אילם נחשכיס מ ו ן א ממס ים בהם ראש ויש כהס עיני<‪ 1‬יד•©־‬ ‫זיועותוונל׳סהכל לפו העיןוכס! סנושמוכנו© ש ל א י ז ה א י נ י כלסמכחו באו'‬ ‫וכמו כשמכין כ א י ס כאצכעו הקטין כל הנין>ח!שש כאותה חכיזישהין סיף הוא׳‬ ‫ממט אעפי שהוא הסיף ומקים הכייי •וחר!אימנעיךכיונב אייה• אייה נקיא כןי‬ ‫*ייןכלאשיכשסישואליכנהכשייאיז א ח חכייו סולן סדרן לא ט!כ או שלקח•‬ ‫לעגמ! עצה שאינה הוגני‪/‬לו ואו״לי להחוייו למיטכ ! ל ה י י י מ כררךל*יכסל כהי‬ ‫‪pi‬א‪0‬ייאהאישיע‪1‬כליעלמהלנואו ששקבולאו׳ להצילומעשקוולשים כל־‬ ‫מאמציכחילששיעלו מציתו הן כניפוהןכממונוואעפו שיהיה לו צעי כ כ ן אוי‬ ‫יגיע ל* ה>יק‪1‬ה< ע ק י התצה!האהכס ואיש אשד אלידלו יזחו ודאי מ ו י ע אכיהםי‬ ‫הגומל חסרים והוחמןוניאה מחין כ ן שהואיקיוכ אליו »נ‪1‬אליו אכל־מי שיואה־•‬ ‫אחחבידוכאיזהצעדאוצוהומניחוזהולךואומי סליס־עליךנפשי *יאהכעצמו־‬ ‫שאין ל» •חפ!קויכה בוו׳עו של אביהם א ח י שאינו מצטער עלימאימגמה ננחלחנ י‬ ‫יזהו עקר הכת שים לי לארסלהחיווק ה נ מ ר ל י ס י י ס אלו ונמצא כאלי יאין לכי*‬ ‫זהזמ; חינגל‪-‬כל ימית ה א י ס כלם שוים לסוכה‪ :,‬כן ארבעים לכינה להיות שחת י‬ ‫האיםעלההתסשנעיסםנהכמישהימיםנוחיסכהסשבעיםםנה וכשהוא ק ח‬ ‫ה י י עבי עלתני •נויו ומי סיירלאחייי! »עט!לא ה ו כ י נ ואס נאמר שהס שמורם׳‬ ‫אס יתגבר בשנתהיייהי׳ הוא‪-‬נאמצעייג״מחיועימד אצל הנטיהליגעויכ שמשו ואו‬ ‫כמות ה ט ן וחמייתיו ותא»י‪7‬י מתחלםיס •׳כחית הנפש והשכל מחעויייס‪ :‬לבקמ‬ ‫*!‪/‬אשל ינוח להס מתגברים אלי על אלוכ׳ ט ו ה ק ס מ סהל‪.‬הס;מר‪.‬נ!פל‪£‬השכ‪£‬‬ ‫;‬ ‫;‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫‪?• °P‬‬ ‫ה ‪p b f‬‬ ‫ירש ‪6‬‬ ‫‪ ftKD1K61‬זיק ‪ 03‬כ‪) 3‬הכיגס לסכין כל־הענ׳ניס עצמה;סהס־ ו‪3‬הכ‬ ‫‪66‬ר‪3‬יוי^וזז(דע^ת^ומרס‪»«.‬ה)‪3‬עורר‪11‬ל(יס‪6‬מלנ)‪6‬סלא נעיר עדו‬ ‫‪! 6 3 > j \ j‬מעה‪16‬ביאתו‪ p » v a w b‬׳ ‪ r i o t‬׳ ה כ א ת ז‬ ‫‪015‬אסלזמיי^ציזזף‪.‬אחי תאוותלטףוסמדיתיו צא ‪ n‬הליך וצא זו תעיר»ש ‪i1‬‬ ‫ומיס צואית׳מעי דואה אונ׳יצםמועזאימ שומע עד מתי יהיה צי וה ה ע ה ו למוקש‬ ‫ז‪0‬תיא‪.‬עשידנ‪0‬אנכיצב׳ת<הלא»סל*גי‪1:‬תאת&חי׳תיוהעה‪ 1‬ה ה וגהכי ‪1‬אס‬ ‫אני היום מי׳קסונשאלמחייתמיצמשיסה ואני עתיי צ׳תן לק ויזשטן ע‪ 3‬כ‪3‬‬ ‫מפעצזמעשס‪-‬יי׳ןא׳ןעויציזאין׳סומןכצמי אני צבי» אהיה עיוו‪.‬לי ורא‪ <1‬לי‬ ‫לתקן אתללכיולחק י אתמהלכ׳ ‪1‬צשובלקוני מחטא ‪ !3‬ומעזניואול״ראה היכעיני‬ ‫*לי( אשוב ע!ל לבהלה להיותי ‪4‬ולף על נקנה אל ההבל ואל הבהלה־ אבל אתקן‬ ‫יזעוית׳ לעבול אתיוצייאשי עשני והגיגי ועי כה עורבי ומכמה ציו' לעימווכות‬ ‫הצילני וכל נוכנמלנ• ונס אני לא אשבידואנמיללצימוחפצו לעכול ענולתו כלכ‬ ‫ושלש ולעסק כתיות‪0‬כלדוציו<ופג»ונלנ״הי‪1‬לנני» עיאי ״זולתי וחסצ• שמיס‬ ‫אשים א׳תס לנני׳ תיויד להשתדל‪-‬־כהס ככצעזולעשויאותס כשצמותוויזו תכלית‬ ‫השכל והכינה שצויךהארם שישכיל וינץ צעגילי^ו ‪ Ha‬שיע י ואויכן יבא להכנס‬ ‫וצחצל כיתהמלןגפנימיז‪/‬מיבדליכו!מעיין לעיין כסי לקיתשבצוזהשנתלעיןו‬ ‫ויצא לאילמשפטו לאח ו בעמלת! !״לאתי ואהבתן ווה העניןמנעיות! צויןהאיס‬ ‫לאיזווכו‪-‬־כי׳ שיהנילנוונםכ״וקיןלא׳סויחמנו אכל מי שלאוכהכנחויתו‬ ‫לפחותיזכהבזק ות! עכניאותיהולןויל וימים כויחיס כצל!כל יוס ויום מערה‬ ‫ל»ותגפ׳‪: • 4‬כן נילעצה&חי שאח התנא שק מילכינהיננ״ל שציין להבין ולהשכיל‬ ‫ענק אסייתי!?יה יהיה כבמי!היאיומן מחלת ההשכלה כאלם ל כ י מ ת ן ל נ י‬ ‫א י י םנהנישלגהי^^וןלה־ש״א עגןזלאחי׳סולהדו׳ןוכייכתייה ולהשיב יביס‬ ‫ויעיןשאיןיא‪1‬יל^רסציםריאחויס עדם״שיאתעצמוכ׳ האיסשיאו׳ להוכיח‬ ‫*דיך שיהיההיא כ נ י מנקה ומשיה? ולא ימצא כו שן אשי חטא ואחכיוכיח א ת‬ ‫אח‪?'0‬משז!מקישש׳ יקישו שלא <אמט<ל קיסש מכין שינךויאמיו לי טיל קייה ייבין‬ ‫»ינ׳ן ואחו שהזה <וו התנא גתשכתויויכידיאתי׳עםיוי׳שיג מהם כזמן מ'שכבי‬ ‫ה‪1‬אמטה מ י ו ך ה ס ״ ס א ל ייךהמיתויםלו זמן •ישנים להכין א ת מעשיו ולתקן‬ ‫ואז‪.‬ליכי‪,‬לש‪:‬כנ<‪1‬שוכה‪0‬למהללא<מצאעילתה‪0-‬ואח'כ יתקן ‪ flb‬איזייס ויתן‬ ‫להם עצה ההו‪-‬צתלהש באתה י י ן ישכין אוי ולא סני כלאו הכי כ׳ ׳שואל עיב׳ס‬ ‫והלוה וכל אימחו׳׳כ להשיב את חנייו ונכוה בנחלתו של חכילו' והוא עני; נלול‬ ‫ומצזגלבה‪-‬כג׳״שאשאם׳כואש׳בךלפניתעמדיאסתציאוקר מ ו י ל ל כפ׳ י ה י ה‬ ‫והוא»י)־מזי?זיס‪:‬החג»יו‪0‬אשיגי^ האיס לויוןאחייהם וכזוהי הבדילו על‬ ‫‪ ':‬העגק הוה ז^של׳ ה מ ה להשיב כן ע י א ל לא‪0‬הס שבשמים • א׳ אבשר שענין‬ ‫^עצהסא‪0‬ר‪-‬כת<אהואעלעצ»‪1‬כצנל‪0‬אסלאה‪1‬על כמעשיו י כ ן מייצא חול‬ ‫•י ניןפוכחז־כיאוי כסהוא מיעלנישנה ציין צשאתוצתת צהש א עצה ועצות כ׳נל‬ ‫•עשה‬ ‫ך‪1‬‬ ‫‪b a‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ץל‪.‬י‪1‬‬ ‫י‬ ‫>׳•••‪r ptowum1a>MHsm‬‬ ‫‪nw‬‬ ‫מ״גהווולכקם חיאמתיעילמן‬ ‫‪i«p?J!1‬‬ ‫‪wteSr‬‬ ‫י כ ל ׳ ש ל א ׳ ל י י ל א ש ו ע ל י < » ז כ ל ל ה ד מ כ < » ה ו ‪ 1‬ל ש » » אלי) ׳ ל ן ג ל ח ק ס ל ל כ ח ב ד י ם‬ ‫•!מילהוהמצמלו^ששקמןהמשנגיסנכהוישכלנמקשגימןדמתרמצליאשני‬ ‫יהיה ע ד ה פ א ו א י מ מ ת פ ת ע ק ל כ ל כ ל י ם קליזיכולימא ל ה ח « ד ע ל ו < צ ה ל כ » » ‪3‬‬ ‫»‪?n‬ספיקיתכל»‬ ‫‪pp)uws bp3‬‬ ‫לשוילז*ועליו ו ל א י ק כ ל ח מ מ ל ל ל ו ן אחרי‬ ‫נ ת ו נ ו ת ו ה ו א ב מ ה שציין ה א י ש להשיא א ת ע צ מ ז להציל עצמ!»‪ - J J M •#‬ק ש ם י ‪0‬‬ ‫ל ז ק נ ה ה ש מ י ע נ ו ה ת נ א כ‪1‬ה ש א ס ל א ה כ י ן כ ש נ ת ה מ י ס ס ו א ומן ז א ל ק ה י ל י ל ה ׳ ז ל *‬ ‫ל ק ח ל ע צ מ ו ע צ ה כ ש י ת ה נ י ם כ כ י ה ת ח י ל ל ה ע י י ן ‪ :‬ש מ ש ו כ ה ג י ע ! ל ש ג ת ה ס ' צריןי‬ ‫ס י כ י י ש ה ו י כ א ז י מ י ק י ע ה ו ה י א ה ו ק י ק ו ה כ ^ מ י ו ע ג ת כ ז ש נ ח ל מ ו ויןנו ו ש ע י י ת מ‬ ‫ו י א ו י ל ה י ו ת מ ע ו ת ל ל כ ו ש ‪»1‬זעד א מ ת י י ק ר א ו לו מ ל פ מ ה מ ל ך ש י ל ך ‪ s e o ' J s‬מ ל •‬ ‫ג ל י מ ה ה ס י מ ה כ ג י ׳ ס הצואיס מעליו זהלכש א ו ת נ מחלצויגומחלצות ומלכושיס‬ ‫ה נ ק י י ם ל א מ י ס ל י ו א כ נ י ה מ ל ך ו ה מ ש י ת י ס לפניו ושלמה היעה ה ו ה י ר מ י ו ח ו ח ז ם‬ ‫ו א מ ר כ כ ל ע ת י ה י ו ב צ ד י ן ׳ ל ב ג ׳ ס ב ל מ י ש ה ו א נ ע ל ; ש כ ל ו כ ע ל ל פ ש א ז ן צ ל י ן לן‬ ‫ל ה מ ת י ן ל ע ת ה ו ק נ ה ש כ כ ר ד ו א ה א ת ע צ מ ו ?‪ ' •nm-to‬מ נ צ י ו גי‪&1‬ו‪!.‬מקל‪*1‬יד!‬ ‫ו מ ח פ ו ׳ ן א ו ת ו ל ל כ ת ל ‪ ! 3‬ת ע ו ‪ 5‬מ ו נ י ‪ :‬א ‪ 1‬ל » ל א ע י » ל ע ת כ ו א ת כ ׳ צל י מ י נ ו ע ל י א ק‬ ‫ואיןאלם׳ולעאתעתואלאככלעתונכלזסןיה׳נכנרין‬ ‫לכניס מוכן מזומן א ם‬ ‫י ק י א ! לו!יומימהו ל ס ע ו י ה ס י ל ן ת כ ף ו מ י י ל י צ ז ן ה מ ל ן וחפצו כ ל א י ה א כ ג מ ו משל‬ ‫ל מ י ה ל ל מ ל ך שומן ע כ ל י נ ו כ ו י ו ז ש ל י א ל י ע ז ל ל ת ל מ י י ח ש ו כ י ו ם א ח ד ל פ נ י מ י ת ת ן‬ ‫וה‪1‬א ל כ ל י ו ם ויוס ש י ע מ ו ד נ ת ש ו ל ס ל מ ' מ ו כ ן ל ח א ו מ י ה מ ל ך מ א י ן א ל ם י ו ד ע א י מ ת !‬ ‫< ‪ /‬ע ל ה לצון ה מ ל ך ל ו מ ן ע ב ד י ו ו א ס ׳ ת א ח מ ס ׳ מ ׳ י ל ה ס ו ב ‪ » 13‬ח ה נ ע י י ש כ ל י נ ד ו ע מ ד‬ ‫כ ת ש ו כ ל ה ת ל צ ו י כ ע י ס ה מ ל ך ‪1‬כ‪1‬פל< ל‪ 1‬ש כ ר כ פ ו ל ע ל ה ג א ו ו ה ו ע נ ן כ‪1‬ג ה ת ג י כ א נ !‬ ‫כןששיסלקנהכל<מי‪1‬אוילך‪0‬תחפס<חזוין‪ 3‬ע ל יועשין‬ ‫וא‪3‬ח‪6‬חר ‪a‬‬ ‫הי;‬ ‫מ ו ע ט א י נ ו מ ט ח ן ל ה ת ע כ כ ס ה י י י ן פ צ י ע ל ׳ ך ו ק נ ס ! כ כ ל י ו ם ויוס א ת ה מ ש ת ד י ל ק כ‬ ‫ג מ ה ד כ ת י כ ת נ א כ כ ל ס א ל י ק כ ר ב כ ל ח נ ג מ ט י י י ש ש י ם ‪1‬הוא ו מ ן כ י מ נ י ל א א י ו ך‬ ‫ו ל א ק צ ו ש כ ב י מ מ י בישולו א ל א ש ע ד י י ן יש ‪ 11‬ב ח נ ח ו ז ק ל ה ת ע כ ל כ א י ל ן כ ס ה י‬ ‫* מ י ס ו ל א • פ ל ו א ס ל א יש!כ ע כ ס ׳ ו ו י ח פ ש » ! ס ח ו י י ת ק ן ע ט י נ י ו נ ( » » ת י ה ר י כ מ ה‬ ‫ע ל י ם מ ת ר י ס ב ו ו ה ו ל כ י ם א ח ל י ! ע ד שיוציאו א ו ח ו מ ן ה ע ו ל ם ו ע ל כ ל ח ! ה ו א מ ת א ן !‬ ‫צ י י ך ל פ ק ו ח ע י ג י ס ש י ו ת ו ל ה כ י ט א ל א ח י ׳ ח ז א י ן עתזל׳תן דין ו ח ש ב ק & א י כ ל ה‬ ‫נהבלימיוושנזתיונכהלהויעכיעלבלאלהיכיאךהיבמספט*‬ ‫השמיענוהתנא‬ ‫»ןע'ל‪1‬זזנ&‬ ‫כ ז ה ש א ס ל א ח ו י כ ו ס א י ס כ ל הימים והשנים ס ע כ י ז ו מ כ ן י ו י ל א‬ ‫הכין ומכןחמשיפ ל א נ ת י ע ן כעצילשגלמכן ששיילאהכ׳נוגוקמחוזבעדייהמתדי'‬ ‫» ! כ ה ג י ע לשבעים הי* ה ג י ע לשיכה והוא מ ד מ ה א ח י ' א ח י הויןכיזה׳אמ^חיוניז ‪,‬‬ ‫ל ח ״ ה א י ס כ מ ה י כ ת י ב י ל ד ס נ ו ת מ כ ה ס ע י ס נ ה ־ י ע מ ן ^ ו ל מ ה ־ ו י ס נ ק ר א ‪ Jh5K!HS‬י‬ ‫• ו ש ו ם ש ה ו א ו מ ן ת ש ו ב ה ל כ ל ו א י ן ת ק י ה ו א ח ר י ת א ח י י ‪ pbt‬כ י א ס ל מ ו מ ^ ק מ פ ר י ל ' ‪I‬‬ ‫* ׳ מ ל נ י ן ה ע ה ו ו ה ו י ע י ו ת י ש ש ש כ ו ס ע י ו ת י ו ‪ :‬ל א ש ( ו ז ק נ ו ו ג ג ו ח ע ז מ ^ ה ש י ו י י •י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫» ? פ ן ' י‪".‬‬ ‫•יומו ‪ nwfit‬ג ן *‪'owtnM‬‬ ‫?<‬ ‫‪%‬אןל^כ}ז‪1‬מ׳עגיןח<כהי> ן ‪ > .‬פ מ ו כ ן » י ו ן ה ו א ע כ ע לש» חמעשיו המכוער•*‬ ‫ן ן ש & ^ ה מ ח ס י כ י ס א ת גפסוזמךיושהוהסהויהזקהוכייללבנס ולכמסולצרפ'‬ ‫|וון‪»1‬ו(וקק ש כ ע ח י ו ז כ ע נ ק ס פ נ י י מ ע כ כ ו ג ח צ אד׳מו ז י ג כ ח שמקכל ס נ י ‪ 1‬מ ק י צ‬ ‫א ת * » • & ומו‪0‬א א מ ע ז ל ק ר א ל מ ס שלוש כי&תיצשליא של!ס לוח‪1‬ק ולקחכ ואוי‬ ‫* ש כ א ט ם ע ל ד כ א ע ו י כ י ו כ ה ש ל מ ו ת ו א פ י י י ס כ י ד ו ע כ י י מ גיולותג׳לו• עריות‬ ‫ו ם פ ׳ ם ת י מ ׳ ס ועיאיש לו ת ק נ ה ל ם » כמשיכה ו מ ת ק ב ל חשוכת! ועונות נהפכו‬ ‫לוכיות ! ) ; * ח א שלא ר א ו ל א < ו ע ע ר ה » ולא פ ש פ * כמעשיו ולא ת ק ר צד׳יםישוב‬ ‫ג! נ ת ע י י י ו י ק ‪ f‬ס ק ח א מ י מ ה ‪ vb‬מ י ז ס י י ע ל קתזי •ליגו כיןרכי מחשכות אוני‬ ‫ולא אחוש לנפשי ה ע נ י ה ה ע ג ו מ ה ש כ י ה ע ו מ י ת ב י ן ואכי ע ו כ אורכים ו»<ויפי‪0‬‬ ‫ג ל א מ ק צ ה ו א ת ו ׳ ה צ צ ע ו א ח ו י ל א ׳ מ ל ז ל א ׳ צ ״ ל כ י ת ה נ ה מ ה מ ת י אין׳ץ»שגת<‬ ‫! " ת ו ר מ ת ׳ אשר נפלהעל׳ מסס ‪ vwp‬ל ו ל ז ן א ח י י תאוותי וחמדות׳ ל ה פ י ס ד ע ת‬ ‫ק ז צ ה י ולמלאת יצומ וחפצו ומת• א ע ס ה ג ס אנכי לבית׳ כ י ת ו ע ד ו פ י ת מ ו ע ד לכל‬ ‫ח׳ה׳כןצדת׳אסיהמתילאויחהגי‪1‬זןיזאסאיעכמה אוכל ו א ם א צ מ א מ ה‬ ‫^ ש ת ה ו ה י ׳ א ין כייימאומוז<אין»עשי?דעתןחש‪0‬ןכשא‪1‬לאשי אני הולך שמי*‬ ‫ו א ס א ׳ ן א נ ן ל י מ ׳ ל י מ ה ׳ ו ע י ל ה ז ן מ ס ע כ ד ח ו ש ל ג י ה נ ם מ ה י ו ש ל ו ל • כצי א ח י י‬ ‫יאפ׳ישיוכז אוי למי ש * כ ל מ ה שאיס של! ומי ש ט ו ח ב ע י כ ש כ ת י א כ ל כ ש כ ת ואם׳‬ ‫אני לא ט י ח ת ׳ ולא עמלתי לקשט א ת נ פ ש ׳ כ ת ג ש י ט י ן יפיס וטוכים שתעלה לוצון‬ ‫כ ע י נ י » ׳ שנתנה כ׳!׳טלה כשמחה ו כ ש * ן להושיבה ת ח ת כ ס א כ מ י ז ! ל ה נ ח י ל ה‬ ‫א י ן ה ת ״ ם ופל עמל׳ ה י ה לפי וצניפי מ ה א ו כ ל ! א ת פ י נ מ כעולםשטלו א י ו ך‬ ‫ולעולם שכלו ש כ ת ו ה י י סלחנות כ מ ה ו כ מ ה מ ל א ׳ ס כל ט ו כ צדיקים ו ח ס י ד י ם‬ ‫כ מ ה ו כ מ ס מלוכשיס זמקישטיס כמעשיהם ה ט ז כ י ס מ ע ו ט י י ס כ ע ט י ו ת י ה ם‬ ‫ואתיצכ ל פ י ה ם ע י ו ס ! ע ר י ה‬ ‫ג י א ש י ה ם י ה ם ס מ ו ׳ ! שכינת! ש ל & מ י ת ו א מ איך‬ ‫מכל ט!כ ומכלמצויאו׳ לה לאותה כ!שה אוי לה לאותיכלימ' ואס אמיאומיתנני ה נ נ י‬ ‫לעשות יצין שמיס ואווזעציו• ללמוד ה ת ו י ה ולעסוק כמצוימכל כני נילי וצא אשוב‬ ‫ע ו י ל כ ה ל ה ל ה כ ע י ס א ת א ש י ה כ ע ק ת י ו ל ה ת ע י כ א ת אשר ה ת ע כ ת י מ ה אועיל‬ ‫כ ת ק נ ת ׳ ואפייאקריככל איל׳ נכיןינךכנויעל אשראשמתי הלוא׳ יעלו לרצון ויועיל‬ ‫למחית א ת א ש י נ כ ת ב ל י ו ס ייני ז נ ח ק ק ב פ נ ק ס י והרי נעו פ ע מ י ונסז גללייל ושמשי‬ ‫‪ » 1 9‬ר ל ע ר ו כ ! ל ט ש ת ק ׳ נ ו א י ן א ש י ג ל כ ל ה מ צ א נ ה מ נ ו ה ונמס לבטלאותה ו ל ח י *‬ ‫ה ל א כ ה א ח י ת מ פ ו א י ה אשר לא ת ה י ה ר ע ה כעזני אדומה!גי׳ך לסת!י א ת א ש ר‬ ‫כ נ י ת ׳ ו ל כ נ ו ת מ ע ג ן ו א כ נ י ן ח כ ל ל ה ח ק י י ס ו מ ת י י ג מ ר כ ל ה ע ק ה ג ת ל ה ז ה ‪ww‬‬ ‫ק צ ו והמלאכה מ י ז כ ה וכחושט ה א י ם ה נ כ ז ה ה ז ה כ ׳ צ י הוא כתיש ויוה וישא ויתן‬ ‫כ י י ס ח הוה«‪1‬הימ םכשמ׳ם צדיקוישי הוא א י ן א פ י ם ו י מ ס כתשוכתן של ר ש ע י •‬ ‫» ת ן י ד לקבצהפישעים י ו א ה כ י ס מ ו׳קכל ת * כ ח ‪ 1‬והכנעת! ו א ן גס ואת ש ח ט א‬ ‫‪ * :‬ו ב ה להשמגכה׳ותו עכשיו ס ר »ען> ומר ונאנח ניחם ו מ ת ח ר ט מכל הי‪7‬עבו'אשר‬ ‫‪ sw‬ילא ש נ ע צ י מ גללזריחק אותם ס ע ל < » כ ל וכל יחשכו לו כל ה ש ג ג מ ל ‪ » 0 1‬ן ‪-‬‬ ‫וכל‬ ‫» ‪7‬ג‬ ‫מ כ‬ ‫! * ; ‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪s‬‬ ‫כ ל א ש י ח ט א כ י ע ת ש ל מ י ש ע ש ה ע ר ק נ ס מ ר רצון כ;יא‪ 1‬וכיןת!עכםי! כ ת ש י י י מ‬ ‫ה ר מ ת ה נהסך לאיש אחר ונעשו ו כ י י ת ‪ 1‬מ נ < ת ! מ ע ס ׳ ם כ י א י ח ' כ י ו מ א פ ו ' ה כהיוי*‬ ‫כתש!בה גמורה ושלמה כריןוכשווהולא שיהיה תשוכס ר ע ו ע ה מ ו י מ נ ת על ידו אלא‬ ‫כ ו כ ה ומתאונן כיוס וצלילה על מ ה ! י ב ק ש סליחה מ ה ש י ת י כ ה י ויסלח חשאתיין‬ ‫• * מ ת י ו ופשעיויכך ס י ר ה ! י ח ׳ א נ ה ' ח ט א ת י עייתי פ ש ע ת י א נ א היכפר נ א ח ט א ת י‬ ‫<!ח ל עיביתי סלח פשעי שחקאת׳ ושעויתי ושפשעתי לכניך ‪-‬מיום היותי מתבייש‬ ‫א נ י מ ח ט א ת׳ ונכלם מעונית׳ ונחפר מפשעיוישליעוית פנים לעייוד נ נ ד ן להתודות‬ ‫לפניך ילספו א ת ה ו ע אשר עשיתי ב ע ׳ נ ׳ ך כ ׳ ׳ ל ע ת י ‪ o‬א ת ה ח מ ן ןרחוס ארך אפיי‬ ‫! פ ת ח ת ל נ ו ש ע י י תשובה לשיונ אליך מע!נ<תיב!‪1‬עישקירינז!קוים ב ר י א ת ע י ל מ ן‬ ‫ה ק ד מ ת רפואה למכתינישאלמלאיק לא‪:‬ה‪.‬יהאםשו עילם להתקיים ועל ו ה י י ס ׳ ן‬ ‫כ ל א'ואי כפי כחו כאשר כ ת י ' כ ס ' מ נ ח ת ה נ א ! ת ווה! עבין התשובה ידשייכה ‪.‬לזמן ע '‬ ‫ש נ ל אשר עליה ה ת נ א הוליענו כן ע'לשינה שאס לא עכשי א י י ת י • כן פילגנורה‬ ‫ע נ י ן ה נ כ י י ה ה ז א ת ש ה ש מ י ע נ ו ה ת נ א ה י א ל י ש נ א י ק י א ר כ ת י כ ואם נ נ מ ר ו ת מ '‬ ‫ש נ ה ו ה ע ג ׳ ן ה ו א כי ״ ! ת כ ש כ ו ו ג ס ס ‪ .‬ס ש ת י ? ו י ס ו נ א מ ר ב ה ם ששתימיס ת ע כ ו ד‬ ‫ו ע ש י ת ל ל י ל א כ ת ך ו ׳ י ס י ה ש ב י י ג ׳ ש כ ת ל ה ונו לא תעשהכל־מלאכיוגוזכןכחדשים‬ ‫השביעי משוכח ו ה א ס ד ם תשרי ס ט ר ה ו י‪!1‬ס‪0‬ת !שמעי ע צ י ת ש ב ז פ ק ת ־ נ פ ש מ '‬ ‫• ‪ :‬ן בשג׳ס צאמישש ם נ י ס ת ו ו ע א ת א ו צ ן » נ ! ' ! ה ש כ י ע י שכישכתן וכוילשליהשביעי‬ ‫»ושונח ויש כ ו מ נ ו ח ה ! ה ש ק ט כ ן כ ע ג י ן ח י י ס א י ' ע נ י ן בחיותד‪1‬הםתיליתו בעולם'‬ ‫ה ס שש ס שנה ובהגיעלששיס שנה יש לו נכלל מ י י ק פ ן ע ל י נ ה ו ק נ ^ ואין לו יל‪1‬לי)‬ ‫לעתוקעל ע ׳ מ י ו ולעמו־ ע מ ל ת ! ב ו א ו ׳ שככר משש כח! ש ע ת ה ע ש ר ש נ ק ׳ששים'‬ ‫ל ש נ ע ס ה ס כ ל מ י ו ן ש נ ת ל ה ׳ י ת ‪ :‬נח ש ק ט ! ש א נ ן ל ס ק י י ל י י י ס ו ל ב ק ש מגיח לנפ‪1:‬‬ ‫א י ו ה י י ן י ם כ ו ן אוו‪1‬יופל מ להשינחיי ה ע ה כ ז ל כ ן אמרו בן שכע־ס ל ש ׳ כ ה ו ה ו •‬ ‫ה ו א כעניןישיבה נ ש י ב ה ו נ ח ת ו ה י י ו ה ע ב י ‪ :‬כ ל שבתי ששת ׳מיס והשביעי ש נ ת י‬ ‫הר• מלא ׳מיוחול זשבתאנל א ס ע כ ר על ש נ ע י ם לעלית ח ר י ג ה א ח י ת משבעים‬ ‫ו ע ד שמונים ה י ׳ ג ב ו ה ׳ י ו ב ו ה י י ס ל ל ה ק ו א ג ב ו י ש ע ב ר ע ל ה מ ך ש ל י ם א ר כ נ י‬ ‫א ד ם שא׳ןלהס ‪»1‬ן להכין צדה ל ד י ך מ אס שבעים ס נ ה על ה י ו כ יומי שלא הבין׳‬ ‫נ ׳ ן א ל י ק מ כ ל טוכיילוה הוסיפי להס י מ ן ע ל ז י ו ן ב ת י ס פ ת נ ו ! כ ה להכין לו ׳ות' ויותר‬ ‫? ש א ר בגי א ד ם ואשריו ואשריחליף שימלא נפשי‪.‬להשביעה כתויהובמעש׳י‪-‬טוכ׳'׳‬ ‫ועל כן נ מ ל י ק י א שכחו ניול מ ש א י בנ׳ ארם שלא האריכו ימים כל כך ל ה י ט ת‬ ‫ל ס ם צדה ל ר י ן ביויה!ג׳ענין ה ס ע י ׳ י ה בעולש'הוה אין ה ב ו נ ה לאכול ולשתית‬ ‫ו ל ה י מ ת נ כ ס י ס ו ע כ י י ס ו ש כ ת ת ח ס ושלים כ י ה ח י י ס ה א ל ו א ז נ ם חיים א כ ל מיתה״‬ ‫יקיא! כ ׳ ה ס המבזאים ס י י י ת ה ע ל ^ א ד ם ‪ ,‬א כ ל י ה כ י נ ה ה י א לסגל ת ו י ה ומעשים'‬ ‫טכיםככלשנהוסנ?לעשיתיציןאכ׳ג'‪6‬כשעיסכ»‪5‬ל המיסיףמיכיקיןלווכמו׳‬ ‫כ ן מ ׳ ש מ ? ע ל ש ח ו נ ס שנטיילא ית! א ת לכי ולא ל ע ת ולא תכינה ל א מ י ה י ה ח ״ נ י ‪.‬‬ ‫‪ #‬ר נ ס כ י ע ׳ ממלא חפצ! ועישה וצ‪1‬נ! אלא א ר י כ י ה ל ן הל ימיו כתאו‪1‬ת׳ו וסמייתיו‪,‬‬ ‫ולא־‬ ‫י‬ ‫‪c‬‬ ‫י‬‫•‬ ‫י‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫!‬ ‫קי‬ ‫י *׳דוווסענתנףזס׳זעניס י‬ ‫& א ‪ 9‬מ ע א ת ' נ פ ש ו » ה ת ע ק ויושיב ולח חשש אל נפשו ה ע ג ו מ ה <)שבתב‪5‬נ()רי־‪.‬׳ענש(‬ ‫(זככפצ׳ס׳כפליס יומי ש ל א ה א ו י ך ג ל ‪ p‬וגביית! ה י א הלוחמת עמו ועומדת‬ ‫ג ג נ ר ו ל ט ל ל ו מ ן היגולש!צהוי׳יולכאי ש ח ת א כ י ו ; ומותג׳הוצצמויואשי׳והמטיז‬ ‫און לשמועולהב׳ן ה ע נ ״ נ ‪ 0‬כ א ש י ה מ ה ובעולו כעזלס הזה י פ ד ה עצמו משח וחית!‬ ‫ס ע כ י י בשצסויי‪/‬ק״ס ב! ו ה ח כ מ ה תחיה א ת בעליה• ק תשעים לש ח זה הגבול‬ ‫ס ל ת ש ע י ס כ ה ו ת כ י ה מ ג ׳ ע א ל ה ו מ ן ה ז ה כ ב ו י צ א מ כ ק ו של בגי א ל ם שהגיע!‬ ‫ל נ כ ו י ו ת ו ה י ״ ש ל ו לש ח ו צ כ פ י א ת ה ע נ ׳ ן הגד!ל ה ו ה כ׳ הפליאו לעשות עיוו מ ה‬ ‫שלין י ו ן כ נ י א י ס מהזהועלמהזהאי‪1‬הוכיתכייונ‪1‬ולאואיזה ע ה ק ע כ ק ע ד‬ ‫סוכה לכן לה׳^ו׳ן ״ י ם על פני ה א ר ״ ה ע ל שיחיה א<ת‪ 1‬והטיב עמו כל הימ׳יאשר‬ ‫סי על ה א ל מ ה להמשן כתורתו זוכה לכל ה ח ״ ס האלו כמו שמנינו ב ג מ ו א א מ ו ו לו‬ ‫כ מ ס ה א ו כ מ ׳ מ ׳ ס הייתי ע׳ שה כך וכן וזה שומע ומכין ולימד־ לעשות כך וה!' עצמן‬ ‫מ ח ‪ p t‬כ ה ש ! מ ו ^ ו ל פ נ • מ׳ שאמו והיה העולם שנמל עמו ט ו נ ו ת וחסדים להחיות‬ ‫א‪1‬ת כיוס ההוא ‪1‬לא י כ ו ו ק הוא להג ע ה א י ש לימי הוקנהזהאווכ! לו׳מיס ושנוי‬ ‫כמ! שאמי! בגת'אפי יעל סכי א ו מ ‪ >t‬גליך ל ה ד ו ם ׳ ל כ נ י ם כ׳ כלזה ה י פ ‪pr‬׳ ע ב ו ו‬ ‫ע ל ״ ה ו ומתוך כך הבייו מעשיו של הכירא »ת'וכטח!כו ולבם ה ה י כ י ן עמו ‪1‬כא‬ ‫ה ת נ א כענ׳ן הוה להודיע לנ! ש״צ׳ה ל ה ע י ע ‪ 0‬האיש הוה »׳ג‪ 01‬ליס׳ס ‪ t&S‬מ מ ס‬ ‫א ת א ש י ע ב י עליו מ כ י ׳ ה ציות והיכוחמיו הציל! וכעל כל ט!כ גמלתו וכמה נהיס‬ ‫ונפלאים מ או בימ׳‪1‬הן ליח׳י הן לצבוו א ס לגת או צמי׳לכה»מת ך כך שמו של ‪ 11‬ה‬ ‫יתימתקדש ואחייכ לומדיש מיונו ומעניינו!!!כיס לימים כי׳והו‪ 0<• ~-‬אפש'לומי‬ ‫כ»כונתהיז‪,‬נאעצהירךם‪4‬כונולמע‪5‬הלוי<וש»׳ש?גיעל!תן ה י ה ועד״; נ ג ד ע‬ ‫אינם לכנים ילא ?ס׳יהננריכ־יסצואישמעליוגווצעינו מנשוא שהוי אין לו ת ק ה‬ ‫מ ו י הוא כאלו עיי׳ל כתוך השחי ומה»־עיל ‪ <5‬ומה יספ קליהוי׳ן הזה!אפיישיועיל‬ ‫היכן כח‪ 1‬ו ה י כ ן ג מ י ת ! שהי• ננפפיקו״ת׳ וישח ארס!׳שפל איש ומה בידו לעשות‬ ‫צילה ל י י ך על בלי א י ו נ ה ו כ ל י מ ן ב ה אוי לו או׳ ל נ פ ם ו א ס י א בחי׳לתהםס עלי!‬ ‫שיקבל תש בתו הק‪5‬הלח<זויה• • ב ן מ א ה כ א ל ו מ ת ע ט ן ה ת נ א ב ו ה מ ׳ ש ל א ט ו ח‬ ‫כ ע ו ב שכת ל א •אבל בשבת ואם ה א ש הזקן לוה לא הקן ע נ ׳ נ ו ק ד ב בוא! והניעו‬ ‫ל פ י ק הוה אין ל ו ת ק נ ה ע ל ס י ו פלל ועקר שכמ! ה מ ת כתוך י ק ב י ייין ל! ת ע ל י ע ז ד‬ ‫לחוזר לק יס ה‪-‬י״ולה והמצות כי אין ל ע ח ותשכון כשאול מ ו א משא א ת ע!מ ־ גס‬ ‫המגיע לפלק הוה כי!ת הוא ‪ X M‬וניטול מן ה ע לס!אין יכיל'כיי׳ להכין לו צ ד ה‬ ‫אם לאהבי! ע ד ע ת ה ו א ע פ ׳ מהתשונה לעילש ״ י ע ל ת ׳ כ י כ ת י כ ת כ כ אמש ע ד‬ ‫ל כ ה כ ה שלי«תזה ג ו ע מ ו ה ש א ח י ם ה ג י ע ‪ -‬ל ח א ה ם נ ה מ י מ ו חופימ׳ו!אין ל*‬ ‫‪ .‬ה & ע י ה ו ה » ז ג ה ל כ ח ! ר בטיב ולמאוס נ י ע וודאי לא י<כללעש‪1‬ת תשיבה כאשל‬ ‫י ה י א להתחרט ולהתגחס מלכ ומנפש ולהיו' כ ו נ ה זמתי?כ •י על כ ך כ ד ׳ שי וסי׳ו עלי!‬ ‫יי! השמ׳ס ווה כ׳וןהתנא נ א ו מ י ו ו ע ב י ונטל מן העולם כלומי שאין ל ו ע ס א ד ישכל‬ ‫* מ ג ט ל ה כ י ט י ל י א ו ת א ת א ש י ע ו ו ת ו נ ל ה ו ע ה א ש י ע ב ה כ י ׳ שישוב כ ע י ט על‬ ‫‪0‬‬ ‫‪p M0fi^«rvA‬‬ ‫‪ v m‬ג »‬ ‫י נ כ ה ועל‪<p‬ה־‪1‬אין לו ח ק מ כ א ל ‪ • ru.9tw 1‬ש ר אסששסנתהתנילויםכתשוכיז‬ ‫‪ .‬כומן ה ו ה א ע ה מ ע ו ג ה ש ה ו י נ ו א נ ח ת ‪1:• o‬חסונה»י»נלה ‪ 3jm‬ה י ה ‪ 0‬ה ‪0‬‬ ‫י כ ו ' ל י ו ו ן א ת י • עצת! י ג ר ה ר ע ואיש י י ד ן א ת ר י ו ו ה י תשובה א נ ל עכשיו‬ ‫שהתאוות דיבטלושככיניטליצר ו טל'ת‪5‬וז<י׳התשוכ'ק'הייא‪0‬בתכואויא‪£‬‬ ‫כ ה ג י ע א י י ל ק ש נ י נ פ ו ט נ ו מ נ י ‪ its‬שת&יהכח ואפיימן ה כ ת ר• יבש מן מ ק נ י ה ת ש ו כ '‬ ‫א י נ ה הגונה ומק ב ל ת שהיי תשש כחו ו ה ו י ה א חשוב כ מ ת ו מ ה לו ל ח ט א * עוד א פ י‬ ‫לומר כ נ ה א ח ו ת בעני! המשנה וי»‪1‬א למור לארס ל ה ת ח ב ר ע ם ח ב ר י ם י א ו י ס‬ ‫ש כ ש ה נ ח ו ר כ ן כ ש נ ה ה ו א נ כ ח ו ועוצם לבבו ואס הוא מ כ ק ש א י ו ה עור ו ס י ו ע מ מ ח‬ ‫ל ח ב ר או לשותן ללמוד א‪ 1‬למלאכיוהוא מ ב ק ש א ר ס קל כצבי כ כ ן כישאו הוא מ‪1‬כן‬ ‫ו מ ו ו י ו ן כ ק ל ו ת ל ו ד ו ן א ח י כ ל ע ג י ן ע ד ה ש י ג א ו ת ו ו א ם מ ב ק ש י ו ת ר יכקשלו ‪' 4 p‬‬ ‫שנה שאו כתו במתני! ויוכל לעש‪1‬תהרכו‪.‬ההו'על מתשנתו כ כ ח ו נ מ ר ה ואס מ ב ק ש‬ ‫א ד ם ל ר ע ת ומחחה כן ד ע ת ו ח ו י ן כ י ש ו כ ה ר ע ת י כ ק ש לו כן מיכ׳ או נשלמה ד ע ת ו‬ ‫ושכל! כים‪1‬כ ואם צריך ל! לשכל ולעצה צמקיס א ח ר י כ ק ש לובן נ' כ י ממולא»‪1‬תר‬ ‫כשכל ו כ י ע ת מ ב ן מ ה מ ע צ ו ת י ו כ י ת נ ת נ ו ת מ ת י ן ישוב דעת! ואם מכקש וקן כ ד י‬ ‫ם י ס ש ר ל ו כ ע נ י נ י ה ע י ל ס י ו ת ‪ /‬י צ מ ד מ מ נ ו כ ן ס י ל ו ק נ ה ה ר י ה ו א נ ק ו א ו ק ן וכל א ש ר‬ ‫•אמר אליו יעשה כי ס ת י ר ת וקנים כניןואין קלקול י ! צ א מ ת ת ת ׳ ד ם על הר‪1‬כ ו א מ‬ ‫ה ו א ח כ ם כהגיע! לסיתזות! מ מ ש כ ת ע ל י ו ) י ק י א וקן ו ה שקנה ח כ מ ה וצריןלכמרי‬ ‫כ ד כ ת ׳ כ ונגר וקני! כ מ ד שאעפ׳ שהבחור ג כ י ק י ׳ ! ק ן לגנ• ה ח כ מ ה ס ו ף ס!ן> אינו‬ ‫נשלמות!ישוב כמו המגיעלסיכלמויו שויאינתיישכ לולמויוויאוי לכל ככור כ ן‬ ‫עילשי כ ה הוא לעניןשצויןילככדו לקיים מצית עשה מ פ נ י ס י כ ה ת י ן ס כ ל שיכה‬ ‫כ מ ש מ ע ודאי שישמעו רכריו שהרי הוא כשלמי יותר ח מ ה שהיה א ש ר ש ע כ י ו ע ל י ו‬ ‫ציותוענינ׳ס י כ י י ו י ו י ע ה ט ו כ והרעורא)׳ ש י ל מ מ מ מ מ כ ל ד כ י וכל עייןיולא •סויו‬ ‫ממנו ‪1‬אס א ח ו נ! בן נ לעינה לא שללנ) מ פ נ י ו ה כ ן סיוכן עירמכש ראו״' ה ס לעיצה‬ ‫אלא להכניס בן ניככלל»וען מ ה שאיט בן ״ ' ש ע י י ן לעת! ס י י ף ‪1‬אימ מיושב• כן פ '‬ ‫לגבורה שראוי לארס שלא להקל כ) כלל כ י •ש לו ל ד ע ת נ • אחרי ש ה ג י ע ל ‪ p‬ה ו י ז‬ ‫נ ח ש ב כגבוי מנותיש כיי! שהגיע׳ לעת כ ו א ת ! ו א ו י ה ו א לכל כ ב ו ד •ותר מ כ ן ע '‬ ‫שהוא ד י ן ה ע ל ם הן כ ע צ ה הן ככל ע נ י ן ו ד כ י • ק צילשוח ש נ י י ן ש י ש ח א ר ס ואפי*‬ ‫י ה ׳ ה א י ו ן ל ה נ י ע א ל י ו ל ׳ ק ח עצתועניני!ודני•! •ותו־ מ ת ר מ כ ן פ ' א ס ה ו א כ ר י א‬ ‫! נ י ע ת ! וה!א ת ח אכל!קני ע ה דעתי מ ט י פ עליהם ואין מ ה ם כ כ למור לענין ה נ פ ש‬ ‫ו ס ר ו ב ע ב ו ד ה כ״א לעניני ה ג ן ל כ ד ומאלהימ נשאר ע ו י וסיוע שלא תחום ה ם נ ח ת ו‬ ‫! ח ס י ן הנדולה מעלינוויוימ ה י ו ן ה ט ו ב ה והישרה שלא נכשל בה י ׳ ס ע ״ נ י להשלי*‬ ‫נ י א ו י ס פ י ק ה ל ת ה כ א א ח י וס ב ק נ י ה ‪0‬ל! ח ׳ ו ש י ל ה מ ־ כ ת ה א י ם י ו ל י ן ה י ש ר‬ ‫‪- , : .‬׳‪ .‬י •י‬ ‫לפנ׳וית'לעולםאמן‪.':;:‬־‪.‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫הקיסיז‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫! ‪ t‬״ ‪ . . .‬י • מלמהלכ׳אוי ‪ ; v r t M u k p i D p‬י ‬ ‫‪t‬‬ ‫יי ‪r‬‬ ‫‪• • .1 . . . .‬‬ ‫‪"1‬‬ ‫י'•׳'׳׳ ׳ ׳ • ׳ ‪ ' ,‬׳ ' ;‪.‬‬ ‫^ • ‪jj.'if‬גיןלק!פגיאסיןי‪ar7‬במ׳ & ת מ ס מ א את״היל׳יאם לאיי׳ א'מחלוקת‬ ‫} יז‪."..‬כ<ןתכק<פהיאפונ»סי'»וסיאזי|הלתא׳נ?מנ‪1‬מאהאתה׳^סושא^‬ ‫^הלתמקזליכם ומחומר׳ כה ‪ oi‬־ ‪ a‬ן סין לסכיתס ניעה• מגילת קהלתמשאל‬ ‫<תכ• הקרש שאיו כה ככ קרושה מפג• שהיא חכמתו של שלמה וא ה ראוי ללקלק‬ ‫גיז הטה ולהוציאגאול תעלומה •מה היא סיוכמה *הנינה אלרכה נראים רכויה‬ ‫&ותו׳סוולוווכלבל;פםאיןלהסטעס וכטחת• בחסל אל»תן לפתאים עימה‬ ‫לפרס המגילה הואת כיאוכ הנוכ קווכאל השכל •ס צאועיה מתנה «הס נכיל מיז‬ ‫׳היא החכמה התלויה כה לפק׳ח עיניס ימוותולהוציא אס׳ר׳ה ממסגרותומלאי*‬ ‫•גנולפתיותםוהנצלליס המצילות סכלותם ללכת כפיילותלכםהלע ללרון אחו»‬ ‫יחבל׳ העולם ולמ׳ותיו ותאות׳ו יהס לא ילעו כ׳ מיה תהיה כאסלונס וסיפס למול‬ ‫‪,, .‬כחונחוכגיגןסתגקסכויתועתייליתןךןוחשכוןעלבלסמעשהג‬ ‫י • • ‪ . . .‬׳ ‪ .‬׳ ‪ -‬י י‪•••.. :‬׳‬ ‫‪.‬‬ ‫• ‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫!דברי‪ ,‬יקהלתוגויכל מקום שני‪.‬דבליהם דכלימוהל לסכניעלבו של אלם להטי©‬ ‫מרלןלעהלרק־סוכהיןןהלמינלשםמשותןלמגלהולמסליאותהימפפ•‬ ‫‪.‬‬ ‫&שסעה קכן כצ עניני השלם נמה שהאלםיעול לגושמ ללכת אחל עצת עלו הל»‬ ‫׳ולרדוף אחר הכלי העולם וסמלותיו!הסכ׳יל את סכל והוציא מלבית כני אלם פת•!'‬ ‫דעתם וקוצל השגתם •אין הם סומים עולים יסכליס לא ירע׳ ׳ולא ׳כימ ‪1‬לא ׳כיסו‬ ‫•אוסית חיים ועל כן מןלא שם קמגלס קהלת עם ש‪ 0‬המסלרוכן אס לוא׳ילפעמים‬ ‫»וכנהא<תובלשו‪4‬זכלולפ<»ו׳סנלס‪1‬ן»ןבהאמו»ןהלתאמחז קהלת• •־הכלת‬ ‫לוה לו‪ 11‬היה שם סמסלללבל ‪ a hi‬יו מפניאתהמגלה בשמו לבר שם שאיןשייבוע‬ ‫למגילה כו ••ואס מצ׳נ! מג׳לתלותמגילת אשתו • איןאהחי לא ימהמסיויייאיתן‬ ‫אלא עצם המגילה ענין אסתר וענין יותמשכ כשלמה סהוא המסלל ׳וככל עסש‬ ‫וןפייס אחליס • נן לול נן מ• שעשה משפט ןצלקה!•!ליין את ?‪ Inn‬כללם יושר‬ ‫להשיכם אל אכ׳סם םכשסיס •בןיור בן מ׳ שהיה משפילעצמי ולא היה חשש‬ ‫להכות ולמלכות! נאול ?‪» 61‬ר<‪ 0‬העצ& מלן ב*ושלס אפשל סחווילתר אנ שחווד‬ ‫לשלמה ‪ pi‬כפסוק משלי שלמהוככלניסעניגיסאיותוסנה וה מוה להויות משו!‬ ‫סלן והימט ומלן פנס ן ימיו נעשה הייוט ואחי חול למלכותו • עול אפם• לימד‬ ‫‪0‬עס היותשס׳ימשל ככלהמל‪0‬תלא היה »ח*כעצמ‪ 1‬נ״אעל מלכו'יל! ‪1‬ל‪'0‬לבי‬ ‫הכל הכלים ‪ '01‬ספל ילכו מה ענין לכי׳ הסכי •ותולדת•! «הש לההניל ענייגי‬ ‫‪* ,‬עילםיואיול הכל בלשון •חיי והכלים כלשין לבים םישכהם צירים פישעגיניז‬ ‫‪ kw» ',‬מהם לג^כימהם ללעידש שאין כיזם צל לסוכה ו<‪ 60‬כ ן כענין סמצל אחד‬ ‫נלאה הכל כין העניןשגן‪-‬אה הכלים מביצייי סכליזכלםאיןצמלכחיי^אכעגןן‬ ‫‪|.‬ןןמנ'גלר<‪00‬ל!טוכ׳ והכלהעג׳ן יאמיקהלתכאמצעשחחר לפמ ולאחייומושן‬ ‫עצמו‬ ‫;‪'.‬״•׳‪.;,‬‬ ‫‪ir‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪L‬‬ ‫־‬ ‫קיזוית‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪•:‬׳ ‪,‬‬ ‫‪ M‬ו ס ר עמו והוא כ ע ו י כ ו ^ ‪ -‬ש ע ג ^ י ו י ו ^ ה י י ו ך ח ^ ב ו א מ ר ו ה י ה ו ו ו ת י *‬ ‫»‪51‬‬ ‫אעפ׳‪fybp,‬‬ ‫ל כ ס ר העילם כ‪1‬ה אמר על עצמו ה כ ל הכלים כל עניני • ג ס אל » ‪c‬‬ ‫יזכנליס וצא ׳ י י ע י ס כמותי להשיג'*!}*‪ dfwW^ijw‬אלאימה?‪1‬לפניה& ‪£‬מר'‬ ‫עי‪-‬׳הס‪ ,‬ה ג ל ה נ ל י ס שלהס בםיהס היכלעי״לנל ה׳‪:‬ל'בין‪1‬ה וכ ‪ ifl ?if‬וי הכול ס כ ל‬ ‫לביהעניגיס * * י‪ :‬י ‪ no‬יתרין ויאדס וגזי• לסימן עיקי־ט‪/‬ניתכ^ארלוהייית ב ו ט ח ׳ ?‬ ‫כע‪01‬וסונממ‪.‬נ‪0‬יר‪1‬יהי‪ 6‬אחר׳ז נ י מ י ם ו כ מ י כ ו ו ת ^ י ס ז נ ל י ל ה ו י ז ן ש ב י ' ב י ע ת ^ י‬ ‫כי וה כל ה א ר ס וזה עושיס ע ק ו ו צ ל ש א י הדברים מענזקייהתיייה' והמצו^יעשים‬ ‫ט פ ל א מ י עליהם מ ה ימו!ן ל א ד ם א&^ארצז• הגריל' ש ל ו ו י ד ו י ע ח ל ז ק ק ‪ jiiSy‬ר!י‬ ‫כ כ ל ה א פ ש י מ ה י י ת י י נ י כ! כפוף‪-‬הע‪':‬ין כי •על ג ל פנים!«'‪) !%‬חרנהסמשיואגזהיום‬ ‫כאן מחר ב ק נ ו ) ׳ י ח נ ו לאיש נצר! אשויצא'׳יזפין ‪< l i S f f t‬נלי« ‪ "is‬לכו־י‪5‬שנ'ר ‪pi‬‬ ‫והיה צשיכיס בעיניו וצצניגיכ בצרותיו ויתחרט ויתנחם• ייכל אשר טוחייקקיואשר'‬ ‫אכלו זרים חי!ז וכח יר‪1 1‬חה מ א ר נ א ה ל; להראות י ולהביט• נתתילתו מ ה ת ה א ל ז‬ ‫כש‪-‬יפגוהחכס עיניו בראשילהיותצופה כאסריתי!צל מ ע ש ה אשרייעשה יהי' ר ב ר‬ ‫ה מ ת י ך ס ו ל א ׳שובממנ! מפני כל דבר נ א ה וי׳תקכל טיב לשמים וט ? לכריויואמר‬ ‫כ כ ל עמלו ש למל!‪:'6‬שי ש עלול ש י ש לי'תרין כע־ילה של תור ק וביו ט•• א בל משיהו״א‬ ‫תתתה׳שמש שהואלעליןהעילים הזהולשי^ש! נ כ ד איןכויימי־ון׳כלל ז ע ד אפשר‬ ‫ס כ י ן ל ל כ י ת ה ב נ י ס שהם עמלו של אי‪ 0‬נדאמיינןואתעמלנו«‪1‬הכניס־ואםכוגתו‬ ‫‪6‬ל ארס כ ה ס לעמל ת ח ת השמש כדי שישרתו אותו ויעשו' חפצי! ירצוס אין לי כ ר ס‬ ‫יתי!ן כצצ כי א• ן ה ס נ ה בהם אצא ושיורי ד ד ן ה לעשות צדקה ומשפטי דור הוריך־'‬ ‫ו ר ו ו ב א ו ג ו י ה ו א נ ת י נ ת ט ע ס ש כ ל מ ה ש י ע י ז ו ל י ז א ד ס נ ע ה ? אי! ל י ' מ י ת ר ו ן והכל‬ ‫קבל נ פ ׳ הבל‪.‬־ק׳ אין ה א ד ם נצחי ‪ff‬׳‪ b‬ב«עש*ו אם׳ ׳צומח במעשיי היזם למתי • כ *‬ ‫דור א ח י ) י ש מ ח בהם ע כ שלא מדעתוילא׳׳איור אז^״יהיף ׳עשית׳"תיעלת ‪i513<p‬‬ ‫ל ה י כ י ת כ ס ף ו!הכ ובנינים ומגדליםיואפיצו'יהיו לאחריה כ• ' ה א י ן לעילם' עואריל‬ ‫) א ש צ א י ע ש ה ה ע נ י ן ע צ ׳ ח י ע ש ה ‪ -‬י ע ל ^ ר ״ א ח י י ש ואם לא י ע ש ה כלל אין״צויזי‬ ‫ש ת י י ת עילם כי איט מתבטל ישוכ־העלם מפני כ ך כ י ה א ו ן לעילם ע ! מ ד ת ' ו ב נ י‬ ‫א י ס א ש ר ע ל ׳ ה ה ס יעשו חלקםילטונ להם ל ש כ ת על פצי ה א י מ ה ‪31‬מה לויליטיוייז‬ ‫‪4‬אחייסזלכלו!‪/‬כהנלי‪0‬נותי‪1‬יוא*׳יזזויהוצךבתחלה יאחיכיוייניא ‪Wwp$‬‬ ‫א ה י ׳ ה ו א הילךזאחר נ א א ח י י י ורגוינלשוןהזהלומרשלפעמיאיאיןיודאיילשלם‬ ‫והרי נ א ד»ו> איחר תייתיו המושאל( ־יואיס"הימי* ‪1‬כי׳ה שאיים' » » נ ייי^יייוייהס*‬ ‫וכיסיםועיזכיסלאחר׳סיחילם־ ז ז ר ת ו ז ש נ מ ו ונויעניןפסויקיהעספישלמעליזי‬ ‫א ח ר שהיעשה שירא! מצפניו ו ב ו א כ י י אות ה!)תינפהר‪1‬תואחי'ת*ז״ייות ייצחיו‬ ‫ואין ב ו י א ה כ י ז י ת ה וגרועה נ כ ל ת ע פ ה ד י ז ה נ י י א ת י ט י ו ו ^ יפייייק ׳לוילן^ין לוייןייס•"*‬ ‫ק ב י ע כלל ווה! שאזור דור כוצןיודוי‪-‬באאין ל ה ^ ^ י ף י ע י כ ל ל א כ ל י ה א ר ן בדצ‪(1‬ף‬ ‫‪:‬‬ ‫ה ב י א יתיק״מתיכןילשמיס יצכאס •'*־א ‪** p»A MeW^6#‬גחליולאלח^ס•'‬ ‫ה!א ‪1‬ה אלא לתתלשתאים עו«יז»‪0‬יר‪1‬יד<ני''צי • הבל הי*ה ואעצן'מעשיהם ו ל ^‬ ‫‪f‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪:‬‬ ‫נביאנ‬ ‫ד‬ ‫ל\‪v3ti:‬‬ ‫ומצדו‬ ‫‪$‬‬ ‫א ח ו שא׳ןאצ! הנשוי[ ניועשיהם ‪prp‬‬ ‫»בולת)כ׳ ו ה כ ל ה א י ס * ‪ :‬ע י ד ע נ י ן‬ ‫? ׳ א ע מ י ת אין ל ה ת ג ו ע ה ו כ ע ו ל ה נ ל ל ו ל ת א ם יורע׳ כ ה ויפעיל! כ ה השיו׳יכמא'‬ ‫ה נ ב י א ישעיה פינה כ ׳ כ א ש י י י י הגשש והשלגמן השמיש!גומיכ׳ אס הרנה אי‪7‬‬ ‫ה א י ן והולידה והצמיחה ונתן ורע לזולעולחש ל א ה ל ואם לאו ע מ י ת היא לי׳נילס‬ ‫ג ל י פ ע ו צ ה •וצכא השמים אינ‪ :‬ק אלא הס מ נ וים לפעול ולה׳!ת מ ת נ ן ע ע י ב ת מ ע ת ס‬ ‫חויימ• נ י א ש י ת ו כ ן ה ס ששים ולא בטלו כלל א ת פעולתם והס נקראיש פ!עצ׳ א מ ת‬ ‫וסם ששים ושמחים ל ע ש ו ת ר צ י ן ק ו נ י ה ס א ע ע י ם ח צ ד א ח ר ה ם ע צ כ י מ ע י ב ר ׳ ה ח מ ה‬ ‫מ ל ב נ ה • ולא ה ו כ י י הלבנה מפני שפעילתהשיוש •ותי תד׳ייםלעוליאינ! מ ת כ ס ה‬ ‫*וישכנלבגה• ו ע נ י ן ה נ ח ל י ם ע ס ה י ס הוא שהשי צוהאל ה י ם שלא ת ת פ ש ט א ל א‬ ‫ח ג מ ו ל כמק<ש איכמיש יקוו המיס אל מקוש א ח ד ושם חול נביל ליס שלא ׳ ע כ י נ ה ו‬ ‫ו ע ם שככל ע ת נ ח ל י ס ו נ ה י ו ת ה ו ל כ י י א ל ה י ם אינו מקכלמלו׳ להתפשט ׳ותימגבולו‬ ‫כ מ צ ו ת ה כ ו ו א עליו* ו ה נ ה ג'שמשים אלו לא לאי וה כראי וה וכלס שמושם‬ ‫מלוק זה מזה והם עומרים בשי״שםתריר ואין בועטים כ! עש היות שכלם קיימים‬ ‫כיש ונש צאלס השפל האפל פחותוגלועה׳וס ב מ ע מ ח טצכ ולמחל למעצבה • ש כ פ‬ ‫שאיןלוצ!<ומהעוצת! אשלצוה עציה ןמעבויתו א ש י עובד כ ה ־ ווהי פ ש ט‬ ‫הפסוקים מ ו ח השמש כמצייע ל ה א י י ל א ו ן ו ל י י י ס עליה יצא ארס לפעיל! • ובא‬ ‫השמש ב ד ׳ שישמש החשךופעולת! ו מ ת ל מ ש כל חית! • ע ל • ואצ מ ק ח ! שואף‬ ‫ס א ע כ ׳ שנםתרהשמש ממנו אינו נ ג ר ע מלשמש כ< הואמתא‪'1‬ל‪0‬קועממנו במצותו‬ ‫אצ לרום וגומי הוצף‬ ‫הוליך‬ ‫וששאצמקומועושהפעיצתזווורח ה א שש*‬ ‫ס כ י ב ס כ י ב ה ו ל ך כל‬ ‫אצוווסכימותהנשמיס־ונחככאצצהןבימיתהחל׳ה•‬ ‫א ו ת ו ה ו ו ח וכמו שהולך חוור • והם מ א ה ושמונים חלוניישיש נ מ ו ל ח ו כ נ נ ד י כ מ ע ו כ‬ ‫ונתקופתגיסן ע ‪ 1‬מ י כ א מ צ ע המזרח ו מ ג ד י ב מ ע ר ב • ו נ ת ק י פ ת נ ׳ ס ן ע י מ ר ב א מ צ ע‬ ‫ה מ ו ר ח ו ^ ק ע כ א מ צ י ג ה מ נ ו ה • ומשם והלאה ס!כב אל צ י צפו; ע י ת ק י פ ת תי!‪.‬ו‬ ‫ע ד שמגיעצחצק ש נ ק נ ה המורח ק י ו כ ל צ פ י ן ו א ח כ ח י ו ל ע ד ת ק ‪ 1‬פ ת ט כ ת ל א מ צ ע‬ ‫ה מ ו ל ח ושוקע כנגדו ב א מ צ ע ה מ ע ר כ ׳ ש ה י ם והלילה שוי) ומשש סובב לצד לרום‬ ‫ע ד ת ק י ה ת ט כ ת כ ח ל י ן א ש ר נ ס י ף ה ח ר ח אצצ הדיוש ושוקע כחלון שהוא ב ס ף‬ ‫המערככננל־ן•! כ ל הנחציסהילכיםאלהיסוגוימפנישהארןגנוהמן ה ״ י ס‬ ‫כמש יורדי ה י ם ובו'המים כ ט ב ע ם לוחול מן ה נ כ ו ה לנמוך ואב כל הנחלים ולא‬ ‫מ ב ע ־ א כ ל ה נ ה ל י ת ה י ל כ י ג כלס אל היה ומן הראוי היה ם׳מ!א הים ויצא חוץ‬ ‫למחינחנועכו א נ‪ 0‬מצא • א י נ ו מ ק נ ל מילוי ומבליעמימיו בתוכו לייאש • א צ י ק ו ם‬ ‫ןגוילאמבעיא שאי; ה י ‪ 3‬מ ק ב ל מיצוי ככללו אצא אכיל! נמקוש שהנחלים הוצביס‬ ‫ושופכים שהיה ואוי שימלא שם ל כ ת ת • אינו ״!סיף ואינ‪:‬גילעאצא נמק! ש נ א י ם‬ ‫‪ ,‬פ ע ם א ח ת שם הס שכיס פ ע ם א ח ו ת ל ק ל ע ל ם ואינו מקבל מל‪1‬י נצל י כוי ה ל נ ו ׳‬ ‫• ״ ‪ 1‬ג ו ' א < ן י נ ו כ ע י ‪ 0‬ש א י ן כ ‪ 1‬׳ נ ׳ ; ג ד ב ‪ 6‬ק י ל ה כשתיה כשינה וכו ואי; א ד ם שיכל‬ ‫;‬ ‫כת‬ ‫‪28‬‬ ‫‪•1‬‬ ‫‪b‬‬ ‫לומי‬ ‫‪ © w e‬ק ו ז ^ ח ‪ nena‬ב‬ ‫לומר כשום א ח ת מ ה ן א ׳ ן מ •‪0‬עהאפיל) כלכול ל‪ • 6‬ע ל איש ל ר ב י • ‪060‬ידני‬ ‫יותר מן י ד א ו ׳ י ג ע ־ וככל אלו ה ל ב ו י ם צ ו י ן אר‪ 0‬להוהל פ ל א יעמול להכל כ ר כ י‬ ‫ש א י נ ו מ ו ע י ל י ו ל א י ו י ק ע צ מ ו כ י ד י ו ל י ג ע ל ר י ק ו ל ל ר ת ל כ ה ל ס י א כ ל ש נ י ס אל‪ 1‬א י ן‬ ‫ב ה ס יגיעה עיןואון• לא תשכעעיןוגו' ס ה ו א ל כ ל שאין כו ממש ואין פו ס כ י ע ט י‬ ‫ו כ ן לא תמלא און מ ש מ ז ע ש א ע פ ׳ שישמע ה ר כ ה אין כו מילו• לא!ן ולא י ג י ע ה • •‬ ‫ה י א ‪ ;160‬שומעת ועין רואה ה ' ע ש ה ג ס שניהם והס מ כ ח ן כ א ד ם‬ ‫והתולדה‬ ‫וניסיון א ם ׳ ל ך כ ת ו ל ת ו א ס ל א ו שיש שמיעה לסוכה ‪1‬יש ש מ י ע ה ל ו ע ה ויש ר א י ס‬ ‫לטובה ויש ו א י ה לרעה ו ה נ ו ח כנויכ)״)אס כ ו ע ו ה ו א ה ק ד ם אשר ^ כ ה ' אלי! ‪e‬‬ ‫‪ 0‬ה ש ד י ה ד י א ע ׳ ה ־ ה מיי ד נ ר י ס אל׳ מ א י ם סותרים אלו לאלו ו נ י א היתד‪5‬י‬ ‫ע ק ר ג ח ל בחלוש העולם שנר'שהע‪1‬לס כמנהגו מ ה ג ואין כו ת סיולא חר‪1‬ש • אנו*‬ ‫הענ׳ן הוא שבא להוציא מ ל ב ה ט פ ש י ס והכבלים הבוטחים כ ח י ל ס ו כ ר כ ע ש ו ‪0‬‬ ‫יתהללו אשר ב כ ח ירם עש! ו ב ח כ מ ת ם קבצו כ ל א ת ו ממון או עלו ל א ת ה גדולה‬ ‫מ ה שהיה!גוי כ ׳ •ש דבדיס א ש י הוא א מ ר י ה ׳ כ נ ו ן י ה י אור ויהי * יהי ר ק י ע ׳‬ ‫י ה ׳ מ א י מ ת י ויש רבריס שמזכיר ב ה ם ה מ ע ש ה כנין יקי! ה»י‪ * 0‬ת י ש א ה א י ן י ־‬ ‫ישרצו ה מ י ס ־תוצא ה א ר ן ־ ו ה ע נ י ן הוא כ ׳ כלעניןתלו• כשמים מ מ ע ל נ ת י כ כ! הויה‬ ‫םהוא דבר נצש׳!קי ים י ו ד נ ר אשר כ א ק מ ת ח ת נתייכו עשיישאין כ ה קיויומתנלגל‬ ‫והולך• ומזמן מ ע ש ה נ י א ש י ת ו ע י <זף העולם כל עניני ה ב ר י א ו ת כ י ן אל‪!1‬כין אלו‬ ‫כיוקומפ ה ס ע ז מ י י ס ! ל א שנו א ת צווים ולא א ת מ ע ש י ה ס ז‪1‬לת מ ע ש ה ה א ל ם שאימ‬ ‫מ י כ י ח במעשיו ובילו לסנותמעשיו כ פ י רצומ •והוא י י ן ט ו נ ה לו כ צ ר מ ה ש ע ם‬ ‫ה י ו ת שבידו לעשות ור מעשה! נ כ י י ה ע מ י ת ! ואיני ע‪1‬שה ו מ ט ה עצמו ל ד י ך ט ו ב ה‬ ‫צ ד ק ה •חשב ל‪!1‬ובית גדול וע‪1‬לה כ מ ע ל ה •!תו מ צ ב א ׳ » ע ל ס ומלאכי מרים ש ה ‪0‬‬ ‫מ ו כ י ח י ם כמעשיהם י ומצד א ח י ק ל ל ה ׳ ח ש כ לו שנקל כידו לחםוא ולעבור על רצ!ן‬ ‫ה ש ׳ ו ג י ס י ע ה ל ע צ מ ו ו מ ת ט י י מ ן העילסואינו זוכה ב א ו י ה ח י י ם ׳יא״כאיפה לאו*‬ ‫לו לאדם להשתדל כמעשיו ולחפש ב ה ם שמא ׳גו‪1‬ם ה ח ט א ויבא ל ה כ ע י ס נ ה ם‬ ‫לבורא נשמתו ח!צ א ת גופו ־ וה‪1‬א חלול ה י ה נ כ כ ד יהנורא נ ו ה שמעשה ידיו י ע ב ר ו‬ ‫מ ה מ ז ז י ה כ ל מ ה ם נ ה י ה ע ׳ דבורו של ה ש י ת‬ ‫עלרצוט ־ ווה הוא פ ש ט הפי־‬ ‫כ ״ ע ש ה בראשית ה ת כ ל י ת שיהיה כ ן לעולם ובל י ש ת נ ה ! כ ל מ ה ם נ ע ם ה כצוו׳ו ה ו א‬ ‫שיםתלשל אות! מעשה ע ד ס ף העילס ואין כל ח ר ש ת ח ת השמש • א י ן שים ד כ ו‬ ‫מ ח ו י ש ) ת י ה פ ת ע ל ה ב ר י א ה ה ק ו ד מ ת מ י מ י בראשית ל»‪1‬שלא ק יש נויעויוחצןרון‬ ‫ואשר ת ח ת ה ש ח ש ש כ מ ו ש ה ש מ ש ס ו א ד כ ר ש א נ ו ר ו א י ם‬ ‫כבריחהחלילס!חס־‬ ‫אות׳ כעייינו‪1‬לעילסע!מלעל שמושו!על ת פ ק ד ו א ש ר ה פ ק ר עלים ולא שנה א ת‬ ‫מעשיו כלל מ מ ה םננזועלי! כן כל ה כ ו י י י י ת כלס עומלייבמעמלס לעשיישליחותם‬ ‫יעז ד ב ר וגוי א ס אנו ל‪1‬איס ד ב ל שלא נ ע ש ה‬ ‫ב א ש ו ציה השית עליהם לעשית־‬ ‫כ מ ע ש ה כואשייועתה ע ׳ כני א י ס יעשה ונר ח ל ש • כגון ע נ ה אשר מצא א ת ה י מ י '‬ ‫*גויוהוא כעין כ ל ׳ ה ח ר ש ה וכן א ח ר י ם א ס ׳ ו כ י מ נ י מ ׳ נ ׳ כ ה ״ ו ת ־ או כ ' מ י ג ׳ ז‪1‬נ ת‬ ‫יצא‬ ‫ק׳‬ ‫•• ע ׳ ר ו מ ק ה ל י ת ^ ד ש ו ז א‬ ‫׳<‪• tit‬ישנ׳הכ ל ב ר ממולם א י ס נ ק י א ח י ו ש כ׳ כ כ ר היה לעצמי ס שאס צא ה • ?‬ ‫מ ו ע ל ה ׳ ה כ כ ת כ׳ כ » שגור ע ל ה ל ש א ׳ ס ועל ה א י ל מ ת למינה! י וכן עצ ה נ ה ״ ן י ‪/‬‬ ‫; ג ד י שלא יהיה ע ר כ י כ י א כ ש ל ס ה ן יוצא ל כ ר מלכות מלפניו שאס ׳ורוומ לשאינס‬ ‫ו מ י נ ס ש י ו צ א ח ׳ ן א ח ל מ ש ו כ ם א י ס ל ו מ ה ל) וכן כ כ ל ה ל כ י י ס כוצס כיוצא כ ו ה‬ ‫אין וברין יני'‬ ‫״ולעולם ההל חווו לצווי האיועל היו ה ם ח ״ ס ויש להם מ ע מ י ה •‬ ‫י א ח ל שגל ע ט נ ׳ העולם משתלשלים ומתגלגל׳' נ ע נ ׳ ן א'מאכ)לת‪1‬ליותות צלית׳הן‬ ‫ג וצא כ ה ן ים קיום כוה ל ע ל ם ולללים כ! שאש יכלו ה א כ ו ת ה ב נ י ם שמלייבמקומ‬ ‫»א»ן להם ונלון נצל ב ה כ ס ל ס ו ה ק ת ל ק י ת ס שהבנים ממלאים מקוס אבותס והיו‬ ‫ג ל א היו ואין ה פ ס ל ובל״ן נ ו ה כלל לעילם ־ והוא על ל ר ן לוד ה ו ל ן ודור כ א •‬ ‫י ש ת׳ללה בוה פלא ׳ א מ ל ה א ל ס א צ ו ק ״ ח ׳ כלול האי ה ״ ת ״ ו ת ל ט ו כ ו י ו ת י מ ם ת ל ל‬ ‫ועכשיו כלול ה!ה אין כ׳ עין א ס ל א אעשה ה מ נול עצי ‪ o‬ה ח ל גולם • ואינו כן כ ׳‬ ‫ל ש ל ם ׳כולהאלסלעשותמעשהו כ ׳ כל הזמנים שוק ואין השמי א ל א ממנו כ ״ ש‬ ‫כ ת ‪ TO‬האלס^לה׳ות כלי ע ק י ב א נ ח ל ו • א! כ י ל כ ע ס בן נ ב ט כ ל ו ח ואין ט ע נ ' כ ו ה‬ ‫א נ י ק ה ז י ח ע כ ה ק ל מ ה ועכשיו ח ח ל ת ה ס פ ' ואמל הייתי מ ל ן לשני ענייני'או ל מ ה‬ ‫םא!ל שמלן והדיוט ה י ה • או עניינו על מ ח ש ב ה וענ׳ן א שהיה מ ת ג א ה במלכותו ווה‬ ‫ה ו א ש א מ ו ע ל ׳ ש ו א ל ש ה ו א א ו מ ה גלולה ולבה וכילושלס שהיא ע ׳ ל גלולה ומשוש‬ ‫ג ל ה א ו ן • ו נ ת ת ׳ אתלביוטיצצומל יצאת׳ממחשבת׳ וגאית׳ והואצת׳ ל ת ת ל כ‬ ‫לללושילתוכ כ ח כ מ ה ולהוציא לאול תעל׳מה לבא אל תוכן העניינים ואל ע מ ק ן‬ ‫ופלםן ולהניח כל ה ע ט נ י ס הנעשים ת ח ת השמים כהבל׳ ה ש ל ם וחמלותיוכ׳ ה ו א‬ ‫מ ג ׳ ן ל ע בתכלית׳ ונתןאותוהאלהיס לבני ה&דס ל ע מ ת כ ו שיש להם ט ע נ ה ו ס ב ה‬ ‫ל כ ט ל ה ת ו ל ה ‪ 1‬ה מ צ ו ה ב ל י ל ב ק ש ו צ ו נ ס י צ ו ו כ ם וחפן בני ביתם !הוא ה ב ל ולעיון‬ ‫י ו ח כמש א ח כ י ר א י ת • א ת ה מ ע ש י ס ׳גוי ם א ע כ ׳ שהם נצרכים על כל פניסלתיעלת‬ ‫ה ש ל ם ולבניינו ע כ ו אין ל ל ח ן א ח ו ׳ ה ס ו ל ע ש ו ת מ ה ס ע ק ו שאס א ל ם מ כ ל ה ימיו‬ ‫כ ה ס כשילצה לבקש הלמול והעבול' לא •בא חילו ויםאו ק ו ח »ו? ומזה ׳אין ב י ח‬ ‫ל ת ק ן ו י ש א ח כ מ ע י ת ל א יוכללתקיןונויםהימיס והשעות ה נ א ב ל י ס מחיו של א ל ם‬ ‫א ח ר י ה ה ב ל א ק להם תיקיו לחזול כ מ ו ש ה מ ש ת א י א לתקנו לחזול לעמן ש ה י ה‬ ‫כ ת ח ל ה • ‪ p i‬ה ח ק ל ו ן א ^ לתקן מן ה י ת ל אפשל לחסר ומן ה ח ק ר סיא ל׳תל• ‪ .‬או‬ ‫א פ ש ל ד ב ל ס ה ׳ ה לאו׳ להעשיתב׳ושל!כבל נעשה כשותאיי( לחו‪1‬ל ה ע י י ן א ש ל‬ ‫‪ .‬כ נ ל נעשה ולכל שלאו• ל ה ע ש י ת ב ה ש ל מ ת ע נ ׳ ן ו נ ע ש ה כחסלון סיא להשלים ה מ ק‬ ‫ל ע ש ו ת א ת‪ 1‬ל כ ל א ח ל שככל נ ע ש ה כן ׳מיס או סניס ה נ כ ל ׳ ס בהבל וליק א׳ אבש‬ ‫ל ה ח ד י ס ל א ח ז י ה י מ ה שהיה ה ב י ה י ה • לכרתי א נ י ‪ 'ui‬א ח ל שאחל שאעהי‬ ‫שהזה מ ל ן ג ח ל לא נ מ נ ע מ ל ת ת ל כ אל ה ח כמה)אל ה ת כ ו נ ה כ • כן לאו• • א מ ו א ל‬ ‫לכי • ה ח ו מ ל א ל ה ש כ ל א ח ו ש ע ״ ל ת ט ו ס ת ו ׳ ג ע ת ו מ ג א ת י ה נ י א נ ׳ שלם ככל ״ כ ל‬ ‫על כל שהיה להטו במושלם ס ה ׳ א עיל ח כ מ י ם ל נ ה מ א ל והוא הוסיף <!ל ט ל ם‬ ‫וןג״ומ ל ה נ י ע א ל ס ת כ ל ׳ ת ה ר כ ו י ס • ו א ה ה ו כ ה ת כ י ה ו י ע ת ה נ ה נ ש ל ו י ל ת ת ל כ‬ ‫ללעת‬ ‫‪8‬ג~‬ ‫ג‬ ‫כ‬ ‫כח‬ ‫‪,‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪$‬רעמ?‪1‬עס ‪ t‬ה ח כ מ ה ולחקזו ‪1‬לרי!ש מוצא כל העניינים ו י « א ‪) 0‬מה״זה ו ע ל ח י ז‬ ‫»ה‪.‬יסנת ההיללות!הסכלות יכייצא בענייני העולם וי‪1‬היזקייה ח‪1‬רתי מ מ נ י ו י ר ע ח י‬ ‫כ ׳ סנט זה ל»א ועיין ח ח כמ! ש ה ע ס ק ב י ב ר נשמי * י י ן ל ! ע ע ‪ 0‬ור»ח*‪fr‬‬ ‫הכל ויעיין ח ח י ' כן להעלות עצמ! במעלית עליומת במיןינזשא׳ןידומשנת ה י א‬ ‫ל ע י ו ן ח ח כ׳ מזה יכ!ללנ‪1‬ע!ת!<צא מן הכלל ייכפול בעיקר • ‪ :‬ז ו ה ה ו א ש א מ ל אקר‬ ‫כ ך כי ברב ח כ מ ה י מ י • כי לפעמים ישיג בקזצר שכלו מיז שאיגי כן ייבא לירי כ ע נ ן‬ ‫שאינו מ ת ״ פ נ ל ! העצין • ! ‪ p‬אסישיג יבא לילי *!כאוב׳• לכן אין לאוילאל לפג!ו‪9‬ו‬ ‫עצמו ע ר ייקוישילומגעת ם ל א ל י ל י ו מ־כיני ילא מתשניתזזיחשביתיגי׳ י ג ן א » ו‬ ‫ב מ ק ס אחיי אל תוםף על ל נ ל י ו פ ן י!כיס כ ן ונכוכת ש ה ת ו ו ה למעלה מ ן השכל ‪5‬‬ ‫א נ י ז נ י י א ח ר ש א י ן ר א י י ל ה ^ ן ד ע ת נבקש ד ר ך א ח ו ת ל י מ ן הקצין©‬ ‫אפרתי‬ ‫ע ם ה ם מ ח ה ‪ -‬י ו א י ת ה ט ו ב • ו ה נ ה גם וה א נ ו לרך ט‪1‬צ כי השח ק י ק ל ! ת ראש ה י א‬ ‫ל ר ך המהוללים!יסכליס ואין לאיי ל ת נ ״ י ם • ואפי ה ש מ ח ה שאינה כ כ מאיסה א י ן‬ ‫יוצא מ מ נ ה ת ו ע ל ת כ • א י נ ה אלא לשעתה י א י נ ס ע ! ש ה פ ר י \ \ ו ז ר ת י ב ל ב י לש!ן‬ ‫ז ל א תתולו זהוא ד ר ך משל מ ה שיוכל ה א ל ם ל ר ב ו אל לכו והיא נכיני ללוב מ י א ר ‪6‬‬ ‫לתת לגין חלק• למשוך כיין ומיני א כ י ל ה א ת כשלו • ו נ ס ל מ לאיו!! ח ל י ה ו נ כ ח ג י *‬ ‫אתווה בסבלות פחו ם«פ'לכריס שהם לצורך העולם זלכאיס אחריו ע ר א ש ר י ר א *‬ ‫א י ו ה ה ל י ך השובה מ ס ל ט כ ׳ צרלים יש לכאן ילכאןועל כ | האזחי ככל ה צ ד ד י ' לי(‬ ‫ימ ט מכל!כלי ופ׳יהמעשייאשי יאח ו ב ה ם ׳הארס לפי לעת! וכייצא ממניניהע^לוז‬ ‫׳!ובריס הכאים ל י ד ב נ ׳ ה א י ש ל‪6‬יי!ת בהם ולא ל מ נ ו ע מ ה ם ואף ס כ מ ח ז ע מ י ה לו‬ ‫יסאוחו מוה וגס ״זה'והשיב ואמר ופנית אני וצ׳‪-‬כשאנ׳ פוצה ומכינו ^ כ ל ה ע נ י י ה‬ ‫ז כ כ ל יזמעםיס האלו ואעפ •שה‪ 0‬צ רך ה ע לס איןיתרון כ ה ס בהיותם חחתה‪6‬מ!‪1‬‬ ‫•זאינם א ל א ח ״ שעה ואי; בכל עיילי לא ‪ 0‬כ י ולא תיעלת ל ע ה • י • ־‪ .‬ובלייאשד ימי׳ י‬ ‫» ת ן ט ע ם לעני; הנזיב׳ א ח ר ס נ י א השיעילס מלא מכל טוכ לאכראו לריק שלא‬ ‫יהנ׳ קמנ! כני א ל ם ועל כן ראוי לאיש םלא לעיית צפשז ‪1‬לתת ח ל ק ל נ ע ! 'ואיבריו‬ ‫מכלההנא<תהימצ‪6‬ו'בעי'ס‪1‬שלאלהתבסל»הסע'‪.‬כןכלאשרש& ע י נ י וחמלו‬ ‫להנאתהגין>!לתועלתו לא אצלתי עצמי מה‪ 6‬כ ח ש נ י נ י כינת ה ל י י א ה לכך לא‬ ‫מ נ ע ת י א ת לכי מכל ש מ ח ה ־ ־ פ י נ ה י ו ת ם ה ל ב י ה ו א י י ל ן ע ל כל ש א ר איכרי ׳הנין‬ ‫וכלי׳טשהענישייאיתיחויודותהואשמח צונייסיאיילשימת א ת הלכזלהביק‬ ‫ל צ י נ י להיות ט ב ע ה נ ב י א מיטכע כ; אין ל ב ט ל ש מ ח ת ויצ נו כי ל א ד כ י י ק ה ו א‬ ‫כילב׳שייחמכלאשראנ׳עי׳לככלהיכייםהיייוכייןשכןניאהגזיההיה חיקי‬ ‫אבליושג׳ת״ א נ י כ כ ל ו ה‬ ‫•מעתשנניאהעלסלתתלוחיקשיויזהככלעיילי‪:‬‬ ‫ו כ י ע ש ׳ היוישעשי־יריזה׳גז ה כ ל הכל ו א ט ב י שהם־לצ^ךהעולכ וטבע י‪.‬כריא א ‪J‬‬ ‫<‪ pp‬נ ה ם כהיותכתתתידשמש ׳אינש אלא חיי ם ע ה י א י ן כ נ ל עמלו ל י ל ש ב י י ל א‬ ‫ת ע ל ת לעה א נ ל ה ר י ך אשר ראוי לבעל החב*יה לאחיז ל ה ה י א מ ה •שהוא ל מ ע י ה‬ ‫‪ p‬השמש שהו&לין החיים ועהי ובל כק‪1‬ת! נ ל י ן א ח ו ת הוא סכל ‪ a‬ע נ ת ! נ מ כ ! ן‬ ‫יצהר‬ ‫•• • י‬ ‫‪5 1‬‬ ‫ש ‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫קיא‬ ‫‪ . ,‬י ״‪ ! -‬י ח ש ק ז ז ל י ת ש ד ע ח נ‬ ‫?צהלכ׳ע‪0‬ה׳)תשהעיןם!!‪1‬עג»י׳העילסוהלכחוסל לא מעני כןיזוא מ נ הבי יא‬ ‫״לי גס א ת ת לע!י»תזה עשההאלה׳ס ייתן למי כייהאדס התייס!הפנ! !מי שה‪1‬א‬ ‫ייובש ובעליםכלא<י״}ללךהסי׳ס‪1‬מ‪:‬׳ע‪£‬הנ‪$‬תוזי• ‪ >»t‬שהוא סנלואיי!יתןלה‬ ‫'־כאחליתו הולך אחיישל׳לותלבחיחרף אחיי עי׳! ‪1‬לבוו‪1‬ש וה;׳ת׳ אי׳ לראוי*‬ ‫׳מכמה והוצלותיסנלותוהשהשי׳ ללכיש היוילון היזכס ודיךהשכל*)יאויללכין‬ ‫י כ ו ו ן החלמה בה׳ותהיאמאמרהיולן יעצת! שכתב כ ת י י ד ונשותניוייס •‬ ‫ועש היות שהוא הפך העיניס וח־׳דת הלב זוזי ה מ ך השובה ועשה כן לנקות בהם‬ ‫?כני אלים ומי הוא שיבא לפייהמלך להסתפק נמעשיוובכר׳אתעילמ! נזה הסד׳נ‬ ‫אשרעשהובהי״ותםככלעשיהוןרך הידיס כמה וכי׳ה חסידים צלייךש ואנשי‬ ‫•מעשי שכוש! עצמ? מיכל' התאזימ ‪$‬גכנ׳ות ‪ jinnm‬העלס־הנפשלתזהועילו‬ ‫׳והצליח! בייעש׳הס הט כ׳ייוכו בהם לחי״ העולם הנצח• במה שק״מומקכל! עליהם‬ ‫׳עצתהכילא ית' • ירא׳תיאי• שיש יתיין לחכמה עד כ׳ איןגכלוןגו‪/‬יאיח‪.‬׳!אין‬ ‫לתמיה בעדן היל׳אה כיצל כ ו א י ת לבר שישעי כ‪.‬־ביי אלם ויבאו לחטא בהיות‬ ‫*וין השכלית ממותי ומוכןלהס ידלן'ה'חכמה'גס*ית והיה לז לעש ת כהק••״‬ ‫זנקישיא אחיתיתיי״ן זאת שאחי שהאייטיכ לעילם ומת‪1‬ק לעונים למה כדי החשן‬ ‫׳אכצאיןמעלתהייווגיכואצאמתיךהחשןכןאין מעלתהצייקי׳כיתאלא מתון‬ ‫'גריעות ידך הנןכצות י ואס היתה דרך היוכי׳ה גצי׳ה ומפויס״ צכצלא היחימעצת‬ ‫׳הצליקכלכךגיילהיהאילהיסעשהלנקתכניאדסה׳צכי כתייתי וכמצתיו אס‬ ‫•לא• יעלכןהקתיידלך החיים יגצהאתללך המותלהימתשכיפעילתהצייקים‬ ‫יהמגל׳ס והמפי&יים הגסיןג' החכם ג׳ מי^הוא יונס ונעל שנלוי‪.‬ק> א ח י‬ ‫מצית ה ת ר ה אינו ניתן לב ככל אשר ש‪S‬ל עיניו מ ע נ י י נ י ה ע ל ‪ 0‬הה! ים!הנפהייס‬ ‫'ג׳ ע׳נ׳וכראשו להשכיל להט׳כ^יא׳תאתהנוליולהשמיולהיצלמהמקרייהקש׳'‬ ‫‪! w w‬הולך במומו צליק אשי׳ מ י ו אחיין אבל הכסיל אין לו לכלכך והוא כיו»‬ ‫•שהולך כחשך יאיניי׳ידעאתדדכייוניפל בכמה פחת׳ס ויכשצ ככמה מנםוציס •‬ ‫םאיני יויעלהש‪-‬ול ממעיט שכלוזקיני הכנתיוהםגת! • יידעת׳ ינם אני ע י ועם‬ ‫יהיתשהשנ׳ י ו נ י ם סי׳ אין אנו יואישכ׳ניהפ הפלשכעולםהוהולאיתרין לחכם‬ ‫מן השכצ ומקרה אחי להם ואייכא הס נל מצליח בכל דד כיו •וחי מן הח‪:‬ם וה א‬ ‫עיין תימה וספק נלול להכנה ׳בלב בנ׳ א י ס ו ב פ י ט ההולך כ י י ך ה י ש י א מ י בלאי‬ ‫?לבו א ‪ 0‬כמקייהכס׳צ גס אנייקינ• למה חכמתי אני א! 'יתימה היעיל לי הגעל‬ ‫ורל‪:‬חקש‪6‬צ!ת• אני עיי׳ מכל אשי שאצו ומנעתי עצמי»נצ רנ'!ת וחמדו' העילס‬ ‫׳!טוכהלאיא׳תוומהםחכית׳או שהיה ת ע י ת ויתייןללבתנגרטכע הכליאה‬ ‫ועניניה יראה ל׳ שאינו יתי!ןשהל< מ׳ שאח! ב ד ‪ p‬א ח י ת ל א ישתנה מייני יהיא‬ ‫מ־צ!ח ונ‪ 1‬ב •וחי מייני'• ויכיתיהלב׳ שזהטעיתיצי הרע ומיעט השכלה וגירעק‬ ‫ישכל שכליהעילס הנאות על האיס כעלסיכלהמקייסהעוכי־שיעל׳! הכלהכל*‬ ‫* ‪ c - V c‬המעשה ואים * ל ס סגלוןל ו א ‪ 5‬כישלשה!זתכס וסכל שויניומקיה אתל‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫»‪/‬ירוש ‪ nVrtp‬פ ר ש י ו ב‬ ‫לכ‪ 5‬עכו אין וכוון לחכם עס הכסיצ ואפייכעהו אין ‪1‬כר‪1‬ן א ח ד להם ‪ 631‬ם!ויק א ח ד‬ ‫כ ׳ אין שניהם נוכריס במצב א ח ד כ י ה ב ל •ורעיס ומכירים ?דןלעומעלת ה ח כ מ ס‬ ‫יון הסכל! ואס לסכל ג י י ל ה ומעלה תפני ע ש ו ו אין מצב וכיון וס ווה שרם כ• וכיון‬ ‫ה י ו כ ח ה נ ת ו ס פ ת ‪ 1‬מ ע ל ה ־ ע י ר כ י אפילו וה ה ו כ י י ן ש י ש ל ה ס א י » ‪6‬לא כ ע ו ר ס‬ ‫‪ .‬כ ח י י ם ח ״ ח ס אכל נימים ה נ א י ם א ח י ה מ ו ת ה כ ל גשכח ואכל ן כ י ס כאלו לא ה י ה‬ ‫מ ה שאין כ ן נ כ ע ל ה ח כ מ ה כ י ל ע ל ס וכוונו ע מ י ת כחיים ובמות־ ו א י כ א י ן מ י ח ח‬ ‫שניהם ש ה כ י מ י ת ה שלוה א י ן ל ה ו כ י ו ן ו ה ו ל ן לאבדון ן ה מ ת של וה נ ש כ ח ת לו‬ ‫כ ׳ ‪ ,‬אין וכוון לחכם ע ה ה כ ס י ל וגומי‬ ‫‪.‬־ לחיים כ ׳ נ י י ק י ס כ מ י ת ת ס ק ח ״ ס ח ״ ס י‬ ‫עדלכלומןונ!'‪ .‬ז מ נ א ח ׳ ומישלןאלנןשםינאאתח״ווקןכהס^ואוישדנוי!‬ ‫איים נשמעים ע ם היותו כ ע ל ח כ מ י ו ד נ י • ה ס כ ל נשמעים וכיוצא כ ז ה ויש ל ך א ד ם‬ ‫םשונא ממן‪ !:‬וק־ן כו והל אי שלא ה י ה לו כ א ן מ י ו א י ן א נ י ח ם ל א ד ם א ח י ה כ א א ח י י‬ ‫ו מ ״ ו י ע א ס ט ו כ ו א ס י ע ו א ׳ ן י ת כ ן שאני ט ר ח ת י ויגעתי כ ח כ ״ ה ו י ע ת ועשיתי‬ ‫כ מ ה י ב י י ם ! ע נ ע י פ י ב י ס ו א ח י יםלט בהם א ח י י מ‪1‬ת׳ השני עניינים ה כ ל מ א ת ו‬ ‫י ת י כ י ע ל כ י ח ו ה ו א ת י ו א י נ ו ב י ם ו ח ו ו א ס ה א שפל ואפל כ ע ^ ס ה ו ה לט<נת‪ 1‬ה ! א‬ ‫ואם ט י ח ויגע ומניח ל א ח י י ' ה ו א ג ו ם אתעצמו שלא ט י ח ן י נ ע ב ד כ י ׳ ת י י ו כ ע ס ק‬ ‫םאין יד‪ 1‬של א י ס מ ג ע ת ו ט י ח כעולס ‪-‬שאימ שלו‪ :‬ו ס ב ו ת י ח ! י ת י ינתחיקתו‬ ‫ל ת ת כ כ ה ו ט ע נ ה לחזק א ת ל כ י על כ ל ה ע מ ל ם ע מ ל ת י כ • אולי י ו י מ ן א ח י י א י ס‬ ‫שעי׳ל׳ נ ת י ר ה ו כ ח כ מ ה ו ב מ ע ש י כ טובים ‪1‬מי שעמל וטרת ראוי ל ! ל י ת ן ח ל ק למי‬ ‫שלא עמל כ• א ס עמלו ב ת י ה א ב ל נ ס זה ה ב ל ירעה שלמה ל׳ להניח ולטרוח ל א ח '‬ ‫והיה צ׳ צעמל כ ח כ י ה וכתזוה גס אני ולא ל ת ת ח ל ק עמלי לאחרים כלל כ י מ ה‬ ‫ה ! ה מ ה כ צ ע ככל ‪6‬שו עמלתי וככלמח‪8‬כ!תי ת ח ת השמש ל ה נ י ח ל א ח ר י ם ׳ ה י י ז‬ ‫מי שיהיה שכל ימי ה ט ו ו ח והיגיעה כענייני ה ע י ל ס ה ם ע ל י י י מ כ א ו כ ו כ ע ס ונורד‬ ‫שינה מעיניו ל ק ק ממ‪1‬ן ולעשית ענ״צ׳ילאחויס ואין לו ת ו ע ל ת כ ה ס כ ׳ א‪ 0‬לשעתו‬ ‫מ ה שאין כן כמי שטווח י ג ע כ ח כ מ ה וככשוון ־ אין ט<כ כ א ר ס וגוי הלשון כלשון‬ ‫ת מ י ה ה יכי אינו טיב לכמה בני א י ס ה מ צ ט ע ר י ם על ממינם ושיפכיס נפשי ןמהגפ׳‬ ‫גיפס לקבן ממין ואין להם ה נ א ה ממנו והיה י א ן ׳ להם שיאכל! וישתו זיהנו כל האס‪'.‬‬ ‫ממני וי׳ה ש •שאי •שאד אלא שמקבצים‪• .‬ד ע ל י י ל ה ע ש י י ל א ת י י ס י ב י סל ת י מ ה‬ ‫הוא אלא שצרין לומר על כל כ נ י ס ס מ י ר ה א ל ה י ס הוא ולא ׳שליטנו עליו והיא ש » ר‬ ‫ל א ח ר י ם למי שיוכה בו כמו שמפרש כ י מ ״ א כ ל ו נ ו ה ם ר כ י י ס שראוי שיאמר כ ע ל‬ ‫הממון וכי מ ׳ ו א * שיאכל מ ו ה י ה מ ח ן ימי יהיה חושש עליו להיציא‪ 1‬כראוי לעזר‬ ‫ולהיעיל ח! ן ממני שהם לא טרח! עליו ולא שפכו נפשיעליו כמוני ואני ו א ו ׳ להתהש'‬ ‫ממנו ׳עכו א י נ ״ כ י ל י מ ס נ ן עצמי עליי אלא ו י א י א י נ ו כרשות״ ל ע ש ! ת ד כ ר מ מ ם‬ ‫כ ׳ ה ב ל ל פ י ה ו כ י ת י ש א י ס ש ו ו כ ה כושה״א טוכ ל מ י האלהיס או מצר וכות! ‪16‬‬ ‫מ צ י וכייאכית•! ויש שאין לו וכית וכינס ל א ח י י ס שיוכו גס זה ה כ ל שמי שיש ל! ש כ ל‬ ‫לא יעסיק כלל לאסון ו ל כ י ס אלא יעסיק כציכ׳! ה מ ק י כ י י ת ע ל ח ! מוכי' אותי ל ע ה כ‬ ‫וני'‬ ‫קיב‬ ‫‪ r n ' f l‬ק ה ל ת וכרמיל נ‬ ‫כו מ ג ע ת י י ו י ש אדם‬ ‫‪• J 1‬‬ ‫אתר שאמר שיש א ל ם כונסלאחו׳ם ואין‬ ‫שמכור מ ט שכנה! א ח ר ׳ ס ‪ :‬ציוא ‪3‬כ‪ p i 3‬ועתלכל ‪pn‬ואינו מן הת׳ מי• כי כן גור ־‬ ‫מגמל»ו ע ת ל כ ל ד נ י ו ר ב ו כאשר הוא מערש ומונה ה ח עתים מ ה ס לטונה מ ה ם‬ ‫ל ו ע ה כ ׳ אי[ ה ע צם עומד כמצב א ע ר דור הוצן ורוו בא וצבצ א ח ד מ ה ס יש ט ע ‪0‬‬ ‫ועניןאלא אין מיךס להאיץ• כ׳ ה י ב י י ס ה ש ט י ם ליודעי ר ע ת ‪ 0 :‬ה ׳ ת ד י ן א ח ר‬ ‫שמנה כ ל העתים מ ה ם ׳תבוק ה א ד ם המשכיל כ ׳ בכל מעשה אשו יעשה ה ש ש ה‬ ‫ג ע נ י נ ׳ ה « ( כ ׳ אין להסק׳וס ו ה ע מ י ה ואי; ב ה ם ׳תיון כ׳ לפי הומני הש משמנים‬ ‫»איןעו»יי‪ 6‬במצב א ח ר <&כ מ ה יקעלתלעקל ולטווח נ ד נ י שאין בו י ך ס וחוזי‬ ‫לאחליו •זלוא׳ • ע ס ק כ ל ב ד ק י ס ו כ י כ י ש י ש בו ׳תיון ומיעלמ י ב לעילם ואינו‬ ‫י א ׳ ת י י נ י ' נ י ת ן ט ע ם ו ס כ ה צ מ ת ע ס ק י ס כענינ׳ ה ע ה ו ואעפ׳ שהם‬ ‫משמנה׳‬ ‫נ ט צ ׳ ס והשי ממן בלבם לעשותכאשי אנויואיס י ו כ בני א י ס • והעניןהוא מהשי‬ ‫לת‪/‬קי!ס ו ה ע מ ל ה ל ש ל ס א ש ר כ י א כיאם ה י ו ה ה ל י ו י פ י ש א ח ו ה ח כ מ ה ו ה מ ד ע‬ ‫היסקעולפמשתןמםובטלבליקיוסכלאוינאבלנתןנלבםלעשותכל ל ב י יהה‬ ‫ינעמו כפ• צ ו י ן ה ע ל ם זאינוגויה מ ו ס ל ט ת מ פ נ ׳ כ ן ‪ :‬ם ה ב ע ל שכל ובעל ה ח כ מ ה‬ ‫׳ ש ל ו ל ו ל ף א ח ל ה ל כ י ז נ צ ח י ו ה ק י ם ״ ז ג ס א ס ב נ ׳ ע ש ה י צ א י ע ש ו ו כ י ס מעיכוס‬ ‫א ש ל א י ן להם ל ת י ח ק י ס ומשפטים יעסקו בצדה׳ השלם* כעלין שנאמל ובנ׳נכר‬ ‫א כ ו י כ ס ו כ ל מ י כ ס ^ ו ו ה ו פ י י מ ב ל י א ש ו ל א ימצא וטי שאין ה נ ו ו ה מלפניו‬ ‫י ד ע ת י עיי א מ י כ י א ע פ ׳ שאלו עיקקיס בצלה׳ העולם בכל אלו העתים א׳ןסיכיןי!‬ ‫•י׳צא מ ה ם י י ן השמחה ששמחים והטוב שעושים ע ׳ כ ן כל ומן שכח״ס חייתם!אפי'‬ ‫ח ס מ » ה נם כל האיש‬ ‫העמיסשהסליעהצויךשיקבלואותסכשמחה־‬ ‫א ‪ 0‬כשעוסק נ ע נ ע י ! אוכל ושומה <אק ר ע מולמן ל פ י ו כי י ו א ה ס כ כ כ ל עמלו כ י‬ ‫י ד ע ת ׳ ב•‬ ‫אוחו מוה ׳ ג ס מ ו ה מ ת ת א ל ר י פ ה י א ז א פ ש י ש ׳ ה ׳ ה ו ו כ ה להיעלמות־‬ ‫לני' צ י י ן ל י י ע כ ל א י ס ו ל ה א מ ׳ ן כ א ש ו צ ה ש ל מ ה ש א י ן א ר ס נ ק ף אצבע! מ ל מ ט ה‬ ‫א י א כ מ כ י ת ׳ ן ע ל י ו מלמעלה׳!כל א ש י ׳ ע ש ה י ה י ה כעילשהיא א ש י יעשה איתו‬ ‫׳סאלריס!אין געשה י ב י כלי ישיתוזחכצו לא בת!ספ' ולא ע י י ש ' כ ב ל אלו ה ע ת י ם‬ ‫ה מ כ ח ס אלא שהכויא ׳תכייויתעימסתי »ע‪ «5‬ב ה נ ׳ ס כ י ׳ י ת הדי ש‪T‬או מלכנ<!‪:‬‬ ‫מי! זגויהעגיןהוא ש ה א י ס מ ס י מלהנצל מ ה ע ת י ם ה י ע י ס ו מ ן ה הנעים ה י ע י ם‬ ‫זמן ההגעיס קשיסיבל ד נ י ש י א ה או י ד ע ש א י י ע כשצם •ש להאמן שהי׳ הוא ‪1b‬‬ ‫כ א ו ה ו ה ל מחנו וכל ל כ ל שכפי השפל דאז׳ להיות אעפ״שהוא ל א •דע כ ה י א מ ן‬ ‫שכבל ה י ה ויוהי ג ס כןממנו ואס פ כ ל השתילות! לא נ ‪ j » w c‬האלהיס ס‪1‬א נ י ד ף‬ ‫זלא לחנש ולמ‪:‬נת! הזא ויגלמן עלי! א ת ק י ן • זעי־י ראיתי ק י י ב ליה • ק י ם‬ ‫ה מ ש פ ט וטיעל י ד ן צ ח ק ו י ע ל ו ל ש ע ו ט ב ל! מקים שהלושפש נ ת ן שתהיה שמה‬ ‫ה צ י ק ה ז ה ׳ ו ם ו שמה שיזה אנו ח א י ש ה ו ש ע כאל! ה ו א ר ש ע ? ‪ o n‬ומקים שאמ‬ ‫יואיס נ י ק ה ויושיסמה ה י ה י א ו ׳ להיות ה י ש ע • א נ ל א ־ ז י ת י א נ י ב ל כ ׳ כ ׳ לא‬ ‫ל ש נ ס ה ו א כ י א ת ה צ י י ק ׳ א ת ה ל ש ע י ש פ י ט האלפים כ< ה ו א • ‪ t i t‬ת ע צ ו מ ת לב‬ ‫ואס‬ ‫• ‪...‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪v‬‬ ‫א ‪ 0‬א׳נ! מצד מעשיו יוצר מעש׳ אחרי!( כי ע ת לכל ח פ ן ל<"׳*'*טרר‪.‬י ‪ 6‬ג י וגייי‬ ‫' ה ע נ י ) ה!» להרחיק הגאיה יגמ־ל לבב מ כ נ ד ה א ר ס ש ע ס ה מ ת ש ה כ ו ל א ת צ י י ה נ ל ׳ ^‬ ‫! ה פ צ י ת ל ע ש ו ת כ ת כ מ ה נ פ ל א ה א ת ב נ ׳ ה א י ם ו ע ש ה י א ו ת ו כלמיתאלהים כ א כ מ י ז‬ ‫וי‪:‬ד‪.‬עת)ביאא‪1‬ת! מכל הנבראים כ צ ס ע כ י א י ן ל! ל ה ת ג א ו ת מ » י כ ן א ל א ראו•‬ ‫ל ׳ ל י א ו ת ע נ י נ י ? ח ) » ל א ש י ל י ‪ 1 1‬ח ש ‪ 4‬ב ע צ מ < ב ע ו לבינו כ כ ה מ ה י כראותו כ י‬ ‫מקרה אחר להםכמותוהכ;מי‪.‬תמוקככלשארענ<ני‪1‬כימותרהאד'»ןהנהיז•‬ ‫יויןוהכצ ה ל ן אל מק!‪ 0‬א ח ד ‪'ui‬י ואעפי שנשמת• שלוה ט ה ו ר ה חצוכה מ ת ח ת‬ ‫כ ת א ה כ ב ל והיא חלק אלוה מ מ ע ל ווה אין לו נשמה כ י א ס רות חיזגיהיורד ל מ ט ה‬ ‫ע כ ו ו ה ד ב ל נ ע ל ם ‪ .‬ו ח < י י ר ע א ס ת ש ו ב א ל מ ק ו ר ה א < לא ת ש י ב י ו א ס כ ן א י ן ל ז‬ ‫לחתגאית מ כ י ׳ כ ן •י ‪ .‬וראית• וגויאחר שאין א ר ס י י ד ע מ ט ענינו ואיך ת ה י ה‬ ‫א ח ׳ י ^ א י ן ט י כ ל ו ל ה מ נ ן ב ט ו ח כ ׳ אסלשחזיז במעשיו א ש ר נ ה ס נצט׳ה כי ה י א‬ ‫*!לקי ןהוא <ביאג לידי גמר ט ו ב • ו א ס הם איים ל ו מ י ל ו ל ר א י ת מ ו ט שיהן' א ח י י ת ז‬ ‫י ש נ ת י ‪ -‬אני ואראה ונויעס יי<ת שאמר שהאדם ׳שמחכמעשי!ובהם י ה י ה נ ט ‪ 1‬א‬ ‫) פ ע ק י ם יש אנשים קא׳ן להם שמחה כצל ב מ ע ש י ה ם א ע ׳ ' כ ע י ר ם כתייס חייתם צ י ‪.‬‬ ‫ה ם עש<קיס ו ל מ ע ת ס מצייה׳ואי ן ל ה ם מ י ח ם להצילם מ י ד עשקס‪ -‬ו א ע צ י שבכח מיל‬ ‫ה י ו י כ ו ל י ם ל ה צ י ל ס א י ^ מ ו י מ ן ל ה ס מ י ח ס ו ה ם ח י י ס ת ״ צ ע י ‪1‬אינסלומים אפילי‬ ‫ל נ ה מ ה ולת״ם כאלו משבח אני א ת ה מ ת י ס שכבר מת! ו א ע פ ׳ שמתו בקוצר שנים‬ ‫ולא נ ה מ י י ן ה ע ל ם מן החיים אשר ה ס ח ״ ס ע י נ ה באריכות יחים וטוב משנילגז‬ ‫א ת א ש ר ע ל י ו ה ל א ב א צ א י ק צ מ ש י י ו ‪ -‬ו ל א נ א י כ ׳ ב ח י י ח ת ו י ג ו ן אלא ו א ה עולמו‬ ‫בחייו ולא ו א ה א ת ה מ ע ש ה ה ר ע לא עושק שנים ולא קצרות ימים י ‪ -‬׳וראיתי א נ י‬ ‫כ י ב י ן ז ה ש ׳ ש ל ו ע מ ל ו נ י ן ז ה ש י ש ל ו כ ם ו ו ן מ ע ש י ו אין נ ה ם אין ביניהם ביא ק נ א ת‬ ‫אישמרעהו שוה י ה י ה ! ! ה ל א נהיה• א ב ל ל ט ה א מ י א י ן י כ ל לבטלה כ ׳ ה כ ל כ צ י י ן‬ ‫ובמשפט והשאו הוא ה ב ל י ו ע ו י ו ו ת ה ב ס י ל י נ ו ' מ י שאינו ווצהלטרויו ולהיות‬ ‫עמל לאכול מיגיע כפיו תוכק אמיריו י ר ך ע צ ל ו ת י א ו כ ל א ת בשרו ‪ 1‬ו א י כ י אין ל ו‬ ‫ק מ ה שיתפייס׳ איכריו• כן ר ו ן מ ׳ שא!כל עולמו ו י ה י ה מן העולם הוה־ בלא ט!ו<‪1‬‬ ‫ו נ צ א יגיעה לעי לס ה ב א שאיי! ע מ ק כת‪1‬וה ובמצות כאל! א‪1‬כל בשרו ויפשו ורוחו׳‬ ‫ואין צ! מ ה ׳ י י כ ל ל ע ל ס ה כ א אכל •יותר ט!כ לי לטווח ולעמול בעילם ה י ה צהיות ל‪1‬‬ ‫כ ף נ ח ת ל ע ל ס ה מ נ ח ה מ מ ה שיהיה לוחלא ח פ י ם כעולם שכלו עמל ‪1‬רע!ת ר ו ת‬ ‫!!ה ת ^ ב ה ל ע י י ‪ ,‬ה ר א ש ן ־ ושבתי ונוי‪ .‬א ח ר שאחר למעלה שהעגסק כ ע נ י נ י‬ ‫העהיאיןלויתרוןלעהבויוישאיןליהפסדכעללסהוה־אמרשלפעמים ה א מן‬ ‫התימהיו־קיש׳ ליו׳ שאי! לו ביים ואחיס ו ח ל ף א ח ר העיש' והממין ועינו לא ת ש ב ע‬ ‫עיניו נ ת י ב ק ר י עיי׳ שאפי!) ע נו ה א ח ד לא ת ש ב ע ב כ ל עושו שיהיה ל! זיאו׳ ה י י ז‬ ‫לו לחשוב ולומר למי אני על׳ל ט‪1‬רח נרול כזה ח ח ה י את נ פ ש י » ט ! ‪ :‬ת ה י נ ה ‪?1 :‬‬ ‫הכל ועני; ו ע ה ו א ו ו א י כיאין טיגנה ותשובילסכל!ת!‪ :‬טובים וגוי א ח י ט כ ה כ י ל‬ ‫ענייני ה נילם והרבו ים ה ‪ 1‬ו י ס כ א ע כ ש ) לתת ענית טוביי‪/‬להזהיר כ נ י א ל ם שלא‬ ‫‪1‬‬ ‫יפ לנ‪...‬‬ ‫‪y?T .‬‬ ‫^׳וושקיןליח^ושווו '•<‬ ‫'•‪ 1515‬כאויןש״וות ואמר טוכ׳ס השנים!לעולם ׳כקש א ד ם ח נ ו ע»ו ז‪6‬עי'נדמ‪.‬׳צפ!‬ ‫ל כ ר אשר הוא רוצה לעשות כין לחפצי שמיש כין לחפצי עציו! ד א לו כחפצי שיויס י ‪t‬‬ ‫להם שכרט<כ כעמלס ויתרון ג ח ל יותי מ ש כ י האי כ י כ ת י כ אז ניכרו ׳ י א ׳ היומי׳‬ ‫)אילו כחפצי ה ג ו ן א ס יפיל! ה א ח י יקים א ת ח כ י ח ! א מ ר ׳פול! ע ל כל א ח ר מ ה ם גם‬ ‫*ענין על האיש שלא ישכ כלא א ש ה א ש י ה י א ע ז י כ ע ד ו ואי לו ל א ח י שאין לו כ ן‬ ‫! ם א ס ׳ ש כ ב ו ת ו ' מ ד ב ר נ א י ש ואשתז שיש לוה ח מ י מ ו ת »‪1‬ס‬ ‫זוגלהקייוד‬ ‫ולוה מ!יז וששים פרי ולאחד א י ן יחס אין יוצא פרי חחח׳מותו • כמו כן כשמתחבר״'‬ ‫י ח י םנ׳ חבי׳‪ 6‬יש להם פ ר ׳ כ ח כ ר ת ס מ ה שאין כן באילני! • יאש ׳תקשי וני'‬ ‫י ל א ם י ת ק ן אימן השיק ל א י ו ה ח כ י מ א ל ו השני ח כ י י ס השניייעמד! ע י ן נ ג ד אות!‬ ‫הא'שלהשוק)אע‪0‬שה!א ג ח ל ותקיף • ו ת י מ כ צ א ח ר מ ה ח כ י י ס ל כ ח לא י ת ק ן‬ ‫«ותר מפיזאפשישימשיכוהו ויקיכהו אליהם ל ה י י י כ ו כ י י ן טובה ונכונה כ ע כ ו י ת ה '‬ ‫ויביאהו ל ת ״ העה• כאופן שיהיו חוט המשולש כ י י א ת ה י ו ע מ י ת ו ולא כמהייינתץ‬ ‫אותה ה ע כ ו י ה ו ה ׳ י א ה י ס ו ג ׳ייד ובי" א מ י כ׳ ה ח כ י ה שציין לכקש ה א י ש‬ ‫צ ו י ן שיהיה ח ב י ח כ ם ולא סכל־ ויהיה מ ס ק ולא כעל גאויז! וצא יהיה מ ל ן וקן‬ ‫ויהיה כסיל• ס ע ק י ה א י ס ה י א ח כ מ ת ו י ו ת כ י נ ת ו שריאה א ת ה נ ו ל י כ• ה ח כ ם עיניו‬ ‫כיאשו ליוהי ילהשמר ממנו משכ כ כ ם י ל א ש י לא ייעל׳יהיעיד ל א מעט ולא ה י כ '‬ ‫כיוצא כוה אזל בעצין יצהט ו׳צהי י כיי ס נ ׳ ת ח ס ו י י ם ‪1‬גו'• שבהיות לי ח כ מ ה‬ ‫יכול ל ה י י ת מ ל ן ו א ע פ ׳ שהזאאסור ככיתהאסוייימםס •צילמלון בחכמת! ו ה ח כ מ ה‬ ‫ת ח י ה כעליה כמ! שהיה כ ע נ ק יוסף ע ה • ועם הי!ת כ׳ נ א כמצכ!ת׳ נולי י ש וצא‬ ‫ה י ה ו א ן ׳ ל ח ל ו כ ה מ צ י ע ט ר ס א ח י י ס מ צ י חכמת! אפשר שיעלה למלוכה כענין‬ ‫ר א י ת ׳ וגוי א מ ר כ ׳ ראו׳ לאדם ל׳קח ל! ח כ י למי שיעמיד‬ ‫׳וסףעהמודע־‬ ‫תחתיו ו׳ישאותו ואיש אתועהו'׳ע!!יו כ ׳ כיון שלשנידס ׳ש ח ל ק זה כ ת ״ ס ווה‬ ‫א ח ו מיתה יתנו לכס ונפשם על ה ע ס ק ההוא בין כחפצי שמיש בין בחפצי הגוף‬ ‫!*!שיאיתיוט ב הוא לחיים ב ע י י ם בחייהם יתהלכו עם ה י ל י השני שהוא ע ו מ ד‬ ‫א ח י י ן ואל י ח י בעיני! ח כ ו ת ! ולא יהיה לשכיש כעיט! כ ׳ אין ק ץ לכל א ש י ע כ ו !‬ ‫לעיי! שהניחו אתרים במקומם!הורישזס ממינם וחפצם גס האחרונים כ ן יהיו •‬ ‫ועל כל פנים צא יסמכ! כ! כ ׳ אס האחרים וגס זה מן ההבל שבעוצם שארס ש ס ק‬ ‫מוויח לצבור כ ע פ י כ ס ף ולא ׳ י ע מ ׳ אוהפס • ש ס י וגוי עכשיו מ ד ב י כעני^‬ ‫חכצי שמיס ו א מ י כ ׳ כשבא להתראות לפני האלהיס בבית המקדש א! ב ב ׳ י ה כ נ ס‬ ‫׳ ש מ י יגל! והוא כנוי אל ה מ ו ת ח ת א ש י מצייס ע ם כני אדם ויייןק* אש ה י ה הולך‬ ‫ל כ נ ׳ מ ל ן ב ״ ו כ מ ה מ ש ת ד ל כ ע נ ׳ נ ׳ ו ו כ ה ב נ ת ! כל שכן לפני מלן ממ״ה הקיבה׳‬ ‫גויוי»ז אונו ל ש מ ו ע י כ ר ׳ תכמיס ולקיים אות' ק ‪ .‬י « הוא ה ע ק ר‬ ‫וקיוכ ישסי׳ן‬ ‫ויותר טוב להייתשומעוהיותנק׳ מן ה ח ט א ולא ׳כיא עילה ווכח מלהיות חושא‬ ‫ולהביא עמו כל וכחיש שבעילם פי אין ח פ ן ככס׳לישכילאציתה ת ר ה עצ ד נ ו ׳‬ ‫מוצה ווכת כ ׳ אס למעלת ה ח ט א להי<ת כ פ י י על נפשו אכצ לא שה!א ׳‪ 1‬ח פ ן ב ה ם‬ ‫על‬ ‫»‬ ‫‪1‬‬ ‫נוו ‪. 6‬‬ ‫‬‫׳• י‬ ‫‪ « w a‬קזז&* * י מ י ו ‪• ri‬‬ ‫חל דיך עילותיכסםפועל זבחיכם!גו • י כ׳ אינם יודעים ל ע ש ו ח ד ע יוזא*‬ ‫»>‪5‬קבס׳ לים שמחמת שאיים ׳ורעים בס ג ת ה י ע כ מ ס שהוא ועשיית! מפני שיא‬ ‫סמעו לא קבלו חןטאיס ויוגאיס מן הדוךהישראכל מ י ת ן ל? לשמיע ולקבל ד ב י '‬ ‫חכמים ינצל»ון החטא • אוי תבחני ונוי כמו סצוה שלא יביא הארס עצימ‬ ‫לול׳ קרכן ן ל •ל י חסא כן צ ה שלא יביא עצמי ל ד׳ ק ו נ ן עצ ירי ירי הילקיק עצמו‬ ‫« ן העדויה וסאסייםוי־יש אל תנהל על בין ולא אמו אל פ י ן כי אפשר שמכיא‬ ‫גהלה עליו מצר פיו כי לפעמים לא יקייס'גדו‪ 1‬ומכיאעל עצמי י ע ה גדילה ואמד‬ ‫ס י ן ולבן שצוין שיהיו שניהם ש ים ואמל כ׳ האלהיס כשמיס ק נ ה !טעי שלא ינהל‬ ‫להוציא ד ב י מפיו שאחי שהוא בייעון קיש! ואין צו‪,‬׳ן לו איני מבקש מיינו דבר‬ ‫חואכא ל ע י ר על כ נ ה עינו גייל מנש א אס לא יקיים נדי! וייפלו ייךם א»מ‬ ‫ט כ כיון סמשיס עצמו בי׳קיס באינו י״טצכל׳!‪ .‬כ ׳ נ א ד ה ל ו ס ונוי א מ י כ י‬ ‫היות ארב כ ו ק בנוויס ומוכה ד כ י ם אינו מן י ט נ ל והיישר כ• סימן לשינוס וכוי י‬ ‫ד נ י י ם כי כמו כהחליס שחולם האדם ו‪1‬כוס‪1‬א יהכליא׳ן כו א ״ ת כיי^ם מענו‬ ‫»וועי כמו ה נ י ע ם ה‪.‬חק‪1‬הלואייעלהןאנ׳ו‪1‬דבייחלימ‪1‬תלאמעל׳‪0‬ולא »‪1‬ייד«׳‬ ‫<ןכלהמוכהלבלי‪,‬םלא»מצאתעלתנוכויוכיאס מ ע ט מועי והלוא׳ ועל וה‬ ‫&מח וכל ה מ ו נ ה יביים מביא חטא ווה היא שאמו למעלה ע ל ק יהיו לכר ן‬ ‫מעטים* ג א ש ר וגיי׳ש שני מיני לייים אחד ש מ י י ארסכעתצרהואישאין‬ ‫צ ו ו ן כ ו כ ל כ ף ע ל ה נ י י & א י ן כ י צ י י ן א ח י עלי! ט כ אפר לא ת י ו י ועל ה א ח ו‬ ‫שבידו ליריד אמר כאשר ת ח ר אל תאחר ‪1‬וש לאלהיס כזמן שמית הדיו עלינ • ‪.‬‬ ‫ג ׳ איןחשץבנסליס ס ו ה מ ח י ה לו שמיצה מ ו ת הלין כלכלים לכל ואים‬ ‫עושהמעשה והיא בדאיכו״ןוקצן א ח אשר תדור שיים יכיון שהנדל כזמן צ י ה‬ ‫חמול יותלכענין יה שאין ציין איחיל כלצלמדת הלון מקטיגתיותל אחר שידות‬ ‫כ מ ה שאתיז מ א ח י הירי ׳!תי משליו ג ל י ת בלל‪.‬מש סוב א ש י לא תוירוגויאי על‬ ‫ד ל ן האחוכשנולר&לאבעתציה ליוד טובאשללאתייי כלל כיין שאין לו ציון•‬ ‫פלכןיותלמשתללזלאתשלסתכןאע&ישסיןאתהמשלם קילס שלוש ינליס‬ ‫סאיגו עיכל בכל תייתל של תילי ־ א ל ח ת ן ׳נוי אל חאמל »ה עש ת׳ הלא‪,‬‬ ‫רכלהוא חסכתי לעשות ולא עלה גילי • ח מ ו שון אינה •שעגה כ י ^ ת ה נותן <אצב»‬ ‫כיןשיייןלהוציא ד ב י לכי׳ האלהיס בייש׳ • יואל ‪ .‬תאחל ש ע ה סיתה כ»‬ ‫א י מ י •ש קצן עליך על סאין אתה משגיח לפני מ׳ א תה עימייולכנ• מ׳ אמה מיכ"‬ ‫דכייך* !פעם אחיתשתבא להתפלל לפניו ולסיים קיצןיקנ ן <»ל ק ל ן יחבל‬ ‫* ת מ ע ש ה י ד י ן • כיברב זאת״ס אעסה שהחלומות ״צעויןא‪1‬ת׳ והתלאוע‬ ‫»הצוותומתיך‪p‬איינ<ייאעהישא׳גי«כוללשצס •אמואיןטי״ייהכיאמהאלהים‬ ‫»רא וכוההכל יסתלקמעל׳ןיביאסעשק אס ׳ א מ י א י ס כ י צ י א נ י ג ל כ י ע ל י ל ד‬ ‫בקלשכי•אנידואהעבייותגי׳לזתמאלבתיךהמיג? יאיןחיש ואיןמכקס אל‬ ‫ק מ י ׳ ק על ‪ p w‬פא׳ג! נעישס לכל אסר ס?‪ 0‬יעי& שמורה וש‪1‬מר׳‪ 0‬עצ»יס אצא‬ ‫קד‬‫‪ * .‬י ו ץ ש ק ז ז ו י ח א ר מ י ז זז‬ ‫•חרון א ר ץ ו;וי י ע ס היוי‪1‬‬ ‫אאינס מ ח ס ו י ס כ ! כ ן אולי ישובו מ ד ו כס ה י ע ד‬ ‫»א»ר»וס יתרון לששה כאשר הוא עושה איור שיתרון סאד־ןשיזוא עכול־תהאלס‬ ‫* ו י י ח ח ן ט אכיל! ה מ ל ן היא ג ע כ ר לשרה אשר ממנו מוצ׳אין ס»ו;ן ו ה מ ח י ה •‬ ‫א כ ל • ׳ ש א ו ה ב כ ש ן ווהכ אינו שבעממנושייימ ל כ ר של מ ח י ה ומי הוא ה א ו ה כ‬ ‫כ ר כ ו ת וגו א ש ה א ד ם‬ ‫דכלשאימתכואס־עסהיותשנסוההיתלווהכל•‬ ‫» ס » ן כ ע נ י י נ י ש ל ה ה מ ל כ ה ט ו כ ה י ל א י ם י ש נ ו י ת ח ן כ י לכו אוכליה וגילס חיים‬ ‫ל ו ג י ם אכל הוא אינו נ ה נ ה כ ל כ ן כ י א ס ל א ו ת עיניו ששמת כ מ ע ש ה ילין • א כ ל‬ ‫ה ש ס ק בצורכי שמיס א י ת ה היגיעה ואות• העמל לעצמו וה פיינם וה ה כ ל • ס ת י ק ח‬ ‫וגויעיל יש ח‪1‬עלתלשסק ולשבר כשלה ם כשהיא ישן שנת! מ ת ו ק ה לו שהוא י ו ל ע‬ ‫» ע ל כ ל פ נ י ם יש לגפתכסלו אס מ ע ט ו א ס ה ר כ ה • א כ ל ה ע ש ׳ ר ע ס ה י י ת • י ש ל ו‬ ‫»מון ר ב לא מפני וה בטוח באכילת! כ ל כ ן ומרכה מחשכותשאין מני חיס לו לישן‬ ‫ו ע י י שהפיעל !השסיכמלאכתזלשלם׳שנתו ע ר י כ ה עציו אפילו א ס יאכל ה ר כ ה‬ ‫׳שרעינויאח‬ ‫אכלמ׳שאיםטורחושסקכשאוכלהוכיאיןהמאכלמניח!לישן•‬ ‫פאמילמעלה ם׳שהבלויש הבלייחצל א ח ל ומשני צללים אמו־ ש׳ש ל כ ר ר ע לנמר•‬ ‫מביצלל׳ם כ ׳ לפעמים ק י כ ן אלם ממון ולא מ כ ע י א ם א י מ נ ה נ ה ממנו אלא שהוא‬ ‫א ו ׳ כ לו ומכקש לעת! והעישריכלה ואבל וה וא עצמו נ א ב ר בשבילו • והול׳ל כן ואין‬ ‫גילומא!מה!נמצא שכל מ ה ש ט ל ח ה י ה ל ה כ ל ! ל י ק עלום יצא ! ע מ ס יש‪1‬כ״אכל‬ ‫•»י חייואפשר שנהנה מ מ נ ו ‪ :‬אבל יש ל ע ה חולה שאפייהממון א׳נ! מ ת ע כ כ אצלו‬ ‫ל ק ב ל מ מ מ ת ו ע ל ת מ נ א ה ־ א צ א כ ל ש מ ת ש כ א ב ן י ל ן ו נ מ צ א ע מ ל ל ח ח וכל ימיו‬ ‫הנחונו' מןהרעכח‪1‬רכחישט!מכלאלו‬ ‫גחשןואיןל!כנאהכיאכעסוק‪5‬ן>•‬ ‫ההבלים היותר ט ו ב שאחרםטורח ועמל ה א ר ס בעייני העה? שיאכל וישתה מ מ ם‬ ‫י ע ש » ט ו ב ה ו י ל א ה א!תהשאינוניטהימןהדרןהישר!לאיצא!תקצה מ ת ח ת י ד י ו‬ ‫וכל מ ס פ ל י ח י חייו י ל א ה ט כ ה • ו ע ‪ 1‬ל א ח י ת א ס נ׳אן לו העישל מ ה ש י ת כלא עמל‬ ‫ושילח והשליטו עלי! לאכול מיינו ולשמוח כו ככל טובה שיוכל לעשות!! מ ת ת אלהיס‬ ‫היא• ־ כ׳ ל א ד מ ה כילאכניארסיזדכהייכלולהשיגואתהמעלהשיזכייאת‬ ‫»מ< חייהם אשר הס מ ע ט י ם ! ש כ ל י ם כצל כי לארם כוה האלהיס מ ע נ ה נ ש מ ח ת ל ב ו‬ ‫י ש ר ע ח י נ ו ' כמו ה ח ל ק‬ ‫ללששחחכחצקיומגילכרעדהשאויחןמו^ונסמוה•‬ ‫»‪11‬כ אוישיש חצק ל ע אשל ה י א י ע י ז גלולה על ה ארס עצמו ולא ע ל אחרים • שיש‬ ‫צ ל ם ם נתן ל‪ 1‬האלהים ששר ו נ כ ס י ם ! כ מ ל כצי ט ! ו ח וצ• יגיעה ואיננו ח ס ל ליפשו‬ ‫»וכלאשל»תא‪1‬ההארס)לא שליטנולאכ‪1‬לממני!מסנן‪,‬ענמו וגופו להניח לאיש‬ ‫נ כ ר ׳ ם ׳ א כ ל נ ו ו ה ת ל י ר ע ה ו א ו כ ״ ם א ס י ן צ י ד כ נ י ס ה ר כ ה ו י ח י ה שנים ל כ ! ת ו נ פ ש ו‬ ‫‪ ,‬ל א ם כ ע ס מ ן ה ט ו ג ה ו א פ י י כ ק מ ל ת ו א ן מ ש ל ׳ ט ׳ ן ע ל מ מ מ ו ש י ק ח ו ם!ה ולא׳ טוכ‬ ‫מטנו ה נ פ ל שלא יצא לאויר ה ש ל ם ט וה ה י פ ל כ ה ב ל כ א כ מ ע ש ה כ ה מ ה וביזשן‬ ‫‪ .‬י ל ן כ מ ע י א מ ו ! כ א ! ת ! ח ש ן ש מ ) י כ < ה ה ו א פ י ' ש ל ו ש ל א ו א ס ולא ׳ ל ע ש ו ס מ מ ח ה‬ ‫‪.‬לחלק כין ס ו כ ל ו * • • ואלו חיה א ל ף שנים כ י •וה ת ו ע ל ת בחיים כ ל א ט ו ב ה‬ ‫י‬ ‫מ ן‬ ‫ןי‪,‬‬ ‫נ‬ ‫כע ב‬ ‫‪4. .‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ B?3 .‬הלי הוא כ!‪!1‬ל‪ 6‬ח י ה ל א י ן לו ת ע ל ת כ י מ י שייוכ׳ון שאימי ע!‪8‬ה כ ה ס צי<}< י‬ ‫וחסריוא»<'העמ׳'םחז'בסבו')‪11‬מקיסא'הכלהולן כ י סין* שכרו ב כ ׳ ת ק כ ח ו א ח י ׳ ז‬ ‫צא הונח • כ ל ץ ם ל ה א ד ס לשיחי י*ו'‪.‬הוא ד ר ן תמיהיוב׳ כ ל » ה • ט ר ח ה א ר א‬ ‫ה כ ל •היה לפיה! וגס הנבש לא ח ה ׳ ה לה מלי< מ ה כ ג ו ן ־ ו א י מ מן הדין כ״א ל מ ל א *‬ ‫הנכשולםכ׳עאותהוהנון>כ*ועט»ו»ר‪.‬י‪1‬כללסכ!ל ‪ . 1‬כ י מ ה •ותו• ל ח כ ם כ י מ י‬ ‫שרואה שניהם אין ה פ ו ש כיניהש ולעיניה נ ו א י ס שויןאכל • ש מ ע ל ה נ ח ל ה ל ח כ ס‬ ‫ב כ ח »שכלכסיל‪1‬הןהענ<הה!לךננראתריסא׳‪2‬נ»כל ע נ י ח ו ועשירות ה ע פ י ל‬ ‫לפניה כ'‪?.‬ככח שכשהאדם מלוכשאימ ניכר מ ה ש כ ת ‪ 1‬ן מ ע י נ ‪ » 1‬ה ש כ ת י ן כ י ת ‪* 1‬‬ ‫ס ו ב ט ר א ח עיניה מ ה ל ו נפש ־ ט!כ מ ר א ה עיניס שהוא לפנים מהלך נ פ ש שאיין •‬ ‫ניכר נ ם ‪1‬ה ה כ ל כ ׳ א י ן ל א י ם לחוש כלללגוס!הי>הכללצורך צ פ * • ט ח שהיון‬ ‫א ס יאמר א ר ס וכי ל מ ה לא א ט ר ח ל ק כ ן מ מ ן אולי יהיה ל׳ כ ן הגון אחר• ויועיל לן‬ ‫ואיני י נ ע לריק אינה ט ע נ ה כ? מ ה ש ה י ה שרכים מקכציס ממון לאחרים •ואין כ ן‬ ‫מ ע ל ת כ כ ר נ ק ר א קמו שכן ע ת י ד להיות • ן נ ס ר כ ר נ ו ד ע ה ו א ש ה א ד ם היום הא}‬ ‫!!מחר בקבר ואין כ‪ 1‬כ ח לקיים ר כ ל ולהחחוק במאמרו ו ל ח ן ע ס ה מ ל א ך ש ת ק י ף‬ ‫ממנו • כ ״ ש לברים ש א ע פ ׳ שלא ת ה י ה ה מ נ י ע ה מ ו ה ה צ ד י ם צדריןהרכיז א ש ד‬ ‫מ ה ם מ ר ב ה ה ה ב ל ‪ :‬ואה מ ה י ת ח ן ל א ל ם ב כ ל עמל! שיעמול ת ח ת ה ש מ ש • <»‬ ‫ס י ץ ד ע ונוי שאין סוס א ר ס •ודע כטוכ אשר יודמן להני! כ מ ה ‪1‬מן ׳ מ ש ן‬ ‫ג פ ה פ י ימיו שיעשם כצל אשר א ד ם היושב כ! יודע שיאריך ש י ת או שתים‬ ‫ויושב ל ב ט ח • א כ ל ה א ד ם איי! יולע א ת עת! כלל ו א ת א ש ר י כ א א ח ר י ו מ י י ג י ל‬ ‫ל! א כ ט י י ח ועמל נ ש ל ם שאינו שלו•‪:‬־ ס ו ב ש ם א ח ר ט ה ה כ י ל ה ד ר ן ה י ע כ ו ח ר‬ ‫ב ד ר ך הטיב שה!אלקי<תש‪ 16‬כמעשי! הטובים בעה‪ 1‬שהוא טוב מ כ ל ח י י ה ש ל ם ‪.‬‬ ‫ה ב א שהו א שמן הט‪1‬ב • ויום ה מ י ת ט!כ לפיס מגמת! ׳!ם ה»!תמיוס ה!לדו שאין‬ ‫ט ו ב ל ל כ ח מ ח ו ב ר ע ס מיש כ י‬ ‫א ר ס י י ל ע א ת ע ת ו ו כ ! ? לא‪ .‬י ב א לירי ח ט א ‪:‬‬ ‫המ‪'1‬הכרסי וודאייוצויך לחישלה ו ל ה ת א ו י ן ב ש ח כ ס ים חיית! וללכת!( בית א כ ל‬ ‫לראות מ ה אחריתי יהיה!‪ :‬מ ל כ ת אל ב י ת מ ש ת ה כ י כ! י ח ס ל כ ם !יבא לידי ח ט א‬ ‫ט ו ב כ ע ס ולמישא<יוהולךאלכיתהאכללתת«‪1‬לכו‬ ‫ולאית;‪6‬ללנויוסהמות‪:‬‬ ‫אחריתי!סיפ! י ט י כ ל! שיםכ כ ע צ כ יכינין ו כ כ ע ס כ מ ם ה כ ל עצכ י ה י ה מותר ולא‬ ‫נשחקכיהשחוקמריסלכולחטואוכרועפני^מכעס״טיכ לכוםלאיחם •‪-‬לכ‬ ‫ח כ ח י ס ואין צ י י ן מקים להעיס כ• לכ ח כ מ י ם כ כ י ת א כ ל ‪1‬אעפי שאינו הולן ו ח א י ז‬ ‫לכו ח א ה א ת ה י ו ל י מ ה שאין כן לכסילים שאעהישאי;י‪1‬שכיס כ כ י ת ס מ ם ת ה ל נ ס‬ ‫• ו ב ל ש ס ו ע ‪ :‬וגויומישאיןלמ‬ ‫הוויה לעילם פ מ ח ל ת ר א ח ר י ו א י י ת עיניהם ־‬ ‫נ ו ט ה ל ר ר ן כ ח כ ס ואייומשים ל מ כ כ י ת ה א כ ל ל ה ח י ת י ס כ כמקים ח כ מ י ם ו י ש מ ע‬ ‫גערת‪!:‬יקכל תוכחת! ווה •היה רפואה למכת! • ולא ישמע שיר כסילים ש מ ה י ט ה‬ ‫לב! ל י י ן ה י ע ה ולא •וכל להשיכו* ב ׳ כ ק ו ל ה ס ׳ ר ׳ ס ונוי כ י ענין שיל הכסילים‬ ‫ד ו מ ה לקוצים מ ו ח י ם נתונים ת ח ת ק י ו ת ה כ ! ש ו צ ש״תלהכיס אלו ע ס אצןןמרנים‬ ‫יןשלהכז* ‪.‬‬ ‫״ י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫(‬ ‫ק‪0‬ו‬ ‫י«ייושקאלית!*ר»ח?‬ ‫' י • ׳ !‪.‬‬ ‫‪ bwltfo‬ער שממין בך נשופיס מהרה!נעשיס אפר • כןהכסיליס ממך השיחם‬ ‫*ותלהב׳סכיצלהלעמוהלוהעלששולטכהם׳צרהרע ומכלה אותם מן העולם‬ ‫צי זועי‪«1‬ק וצו' כ׳ אין מקים לשח‪1‬ק כעולם הוה כ׳ הששק אשר נמצא כ‪ 1‬מכמה‬ ‫מגיעים שוכתולמעלה • אפילומישהואיוכש יהוללוישתנעאותובחושבו בו • ‪pi‬‬ ‫לב סמת אשל ניתןלו מתנה מאכל איתהשמחז מלמ כל שכן וכיש לארם אס' שאין‬ ‫צולכקששמחהושחיקאלאלהיותכר‪1‬ע פנים וככעש יוווכ העשקיס והכלים‬ ‫הרכה הנמצאים כעילס• סוב אחר׳תדנר ‪, ,‬גויאעגז שהםחק ט‪1‬כ לאדי מן‬ ‫הכעסוהעצכאפההסכסרואהאתהנולד ויא‪1‬י להביט כל אלם באחריתו ונוס‬ ‫»׳טיב לכו ולא נלאסיתו שהוא לכל כטל ואינו קיים כדומה סל א י ן רוס וא׳ ט‬ ‫ממהי ל מ י ס שלא יצא תקלה מתחת ייו סמבוןו כ א ח י י מ י כ י מנכס ייס שתכף‬ ‫»תכעס‪1‬כאמהםיכאי ח ו י ת נ ז ח י ו וטי הוא מש שאין ראוי לאים להתכעס‬ ‫* ע פ ׳ שלפי דאותעיניו ראוי לכעוס אל יכהל רוסו ומתן מתין ארבע מאה וווי ש!׳ >‪t‬‬ ‫כ ׳ החכם‪.‬מי‪1‬שככענ«ניווהכעסכחק כסילים ינוס ואעפ' סאמימ שלב כסילים‬ ‫‪ ,‬ככיתשמחה ואין להם כעס והו כעס אחי »עישה יושם אכל כעס היא עצמן בינן‬ ‫•לכינומסשככדברים המתהויסכשלם* ‪. .‬אייחאשרוגויאםיאמר אדם ראו•‬ ‫‪.‬ליתכעסכיהרור‪9‬ר‪1‬ן ואין ׳יאה ואין עמס והיאשוטסהיה להם כ מ י ו י י ן‬ ‫א י ן ואיך לא אתכעם <מ יאננץהוהכי לא מחכמה נכנסתכתיך |הס!‪1‬ס כ׳ הדיח י‬ ‫ה‪1‬לכ׳סזמתמ»טיסמדיך^ <ככ‪1‬דזמוסר וציין לשקול •כל הענימם כשיקול‬ ‫הדעת•‪ :‬י סיכידחכמח‪ . .‬וגוי אמי כ׳ החכמה אינה טוכהלכיה ?ל כ ן כמו‬ ‫‪•.‬היאעסנחלחמיאןלחוק אותה כיד»‪1/‬יותו ליזא• השמש • טהסיושכ• תבל‬ ‫‪:*.‬וככליםאוחגיוחיזיותלומחעלתמכמממ־בסז ‪ .‬ניב*!* ‪,‬וגויוהמצלעי‬ ‫*ה ווה מצל על זה ושניהם סוכיס וציקו יחדיו ומתוך כך יכול ליתר חכמתו ויתרין‬ ‫וזחכמהתשיה אתכעליה* ‪'ur run‬אמי סעס היות שהחכמה טוכה ע ם‬ ‫נחלה לא ׳תיאם מי שאין לו לא וה ולא זה לידון אתיהחכמה כ׳ מעשה האלסים‬ ‫ימא והוא יתקן אותו ולא לאדם להרהר אמר מר‪1‬תז<•‪ .‬׳‪.‬בץסטינח זגוייווור‬ ‫•לנליש מי שחלק! סוכה שיש לו חכמה עם נחלה ־ ח ש מי שאין לו ועכ? לא ימנע‬ ‫עציה ‪1‬עיאכיוססוכהשהומין הסכהלמ־ןטזכה ואתה יכול לעכוד מתיך שמחה‬ ‫•ה׳הכטןכוחוקעגמךכמוסי אל ת ו ן ו ׳ זכיוס י ע ה שאץ י י ן משגת י א ה א ת‬ ‫־מעשההאלהיסכישניהסמאימיתיכיגסאתוהלעמתמ עשה האלסיס בשביל‬ ‫>‪0‬לא ימצא האלם ממס ליום היין לא מפני השש' ולא מפני העוניוזה מקבל ש כיו‬ ‫‪•,‬אח חבל י •וגוי׳וסטזכהויוסיעהיא׳תיכמאןיאמימלןוהל׳וטהיס יש צייק‬ ‫זנו'לפעמיםאוכר הצדיק כעבור צלזןכנק אס נפלאשה עלומי לתוך המייובםכ׳י‬ ‫שלא ליןעכה מניח א ת ה וסאכר נפש אחתמישרו! וישדםעונו' שחושק כה י י ג ל ה‬ ‫>אחר כ ן א י ס ק י כ אליה ונמצא שהציל נפנןא'מישראל ועד! אפשר לביש ‪fto‬‬‫•‪3‬׳וסט‪:‬נההיהג‪10‬כוניוסרעזלאס‪ :‬אזיתהי^ךק וגויינמ״ש שלפעמים‬ ‫׳‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ fea‬יי••׳•‬ ‫•‪.‬‬ ‫"‬ ‫‪r‬‬ ‫‪.‬‬ ‫־גירושקזזלייז^רשזוז‪/‬‬ ‫־‪*;:‬יי‪.‬‬ ‫•‬ ‫‪ » ?114‬א ל ס ל י ק י ק כל כ ן כמעשיו פ<!צא מ ה ם ח ו י כ ה וכן מ מ י ן ה ג ן ג ר א ס ח ^ י ו‬ ‫' ל ה ת ח כ ם ׳ותל מן ה י א ש ו נ ׳ ס ל ה ח מ י ר ע נ י ל ס עלי‪ 1‬וכן? משומם עצמ‪ • 1‬א ל ת ר ‪* 6‬‬ ‫וגו'לא מפני וה •קל א ל ס כ פ נ י ה מ צ ו ת להיותם כוי׳ותכע׳ניו פ י ז ה ל ‪ 0‬ע ! פ ש ע ‪ 1‬ל ל ן‬ ‫ה ס כ ל י ם וימות כלא עתו א ל א ה כל כשיקול ס י ע ת ל ל כ ת כ ל ל ן הישלה ו ה נ כ ו נ ה‬ ‫‪ 0‬ו כ א ש ר ונזיטוכ לאחוז כ ל ל ן הצליק כי והו‬ ‫אשולא׳צאממנהשזסתקלס׳‬ ‫ה ע ק ר ח ו ל ל ן ה ר ש ע אשר מ ב ק ש ה נ א ת ע צ מ ו יג׳כו אל ת נ ת י ל י ן ולא כ ל ל ן ל ס ע ם‬ ‫א ס כ י י א ח ה ' כ מ ש כ נ ל ל ר כ י ן ל ע ה י ו ג ו י ז י ר א י א ל ה ׳ ם ש ש ש ה ה ל כ ר ל ש מ ה יצא‬ ‫ז ז ח כ ס ה וגו" א ם י א מ ל א ר ס מ ׳ יגיל לי ה ל כ ל ה ע ם‬ ‫א ת כ ל ם )לזפתיחשכלו‬ ‫זהישרשלאאכשלי‪-‬הצלכא מ ן ה ח כ מ י מ ה ש כ ל » ו ה ת עוז ל ל כ נ י ז ת ו מ מ ה שיעשיז‬ ‫•^׳לייישליסיםשכניןשתיאונ׳םכיעיניסוהלשוןכיליסוהמעורוכ'לגלים כל‬ ‫הלכלהנעשהמהסכליהחכמיזאימ׳וצאלאול* ־ ב׳‪:‬אדםונו' ‪ :‬כהיותהאלנז‬ ‫מ ד כ כ ו מ ו ג ל ס ס א ל ו א י ן ל כ ר ט ו כ ג ע ש ה כשלממן ואפילו ע ׳ ה ח כ מ י ו כ ל ש ק <ו‪1‬‬ ‫חוול^מה־שאמל־למעלהאלתלשעהרכהןוגםלכל‬ ‫נסלכלנו'‬ ‫ילננלכלי‬ ‫ה ל כ ל ׳ ם א ש ל א ת ה ס ז מ ע ש מ ל כ ל י ס ע ל ׳ ן א ל ח ח ן ל ב ן ל ה ק פ י ד על׳הסועכול ‪h‬‬ ‫ב ש ע ש א ס ת ת ז ש ע ל כ ו י ק ק ט ן ת ב א לכויון גלולאשל מ ש מ ע ע ב ד ך מקללך• ־ ‪ 9‬י ‪.‬‬ ‫נ ם ו מ מ ה העג׳ןאתה־תבק איתן מ ע צ ״ ך מ מ ה ש ע כ ל ל ך ע ג ז אחלים־ וקללת ‪16‬תע‬ ‫כלככך)לאה‪51‬אתמפ<ד)אםה׳‪ 1‬מחזיקים כ מ י ה ל ן א ו ל י י ן ל ל י ד א ת ס כ פ נ י ה ם ‪.5‬‬ ‫זה חוור ל מ ע ל ה למיס ‪1‬אל תתחכי׳ותל שלא •אמר א ר ם מ כ ר מ י נכונה ••שיי*‬ ‫כל‬ ‫והעג׳ן הוה שאני עושה הוא הראוי ואעפ• שלא ע ש ו א תו׳ הראשזניס׳ אני׳ א ח ל ‪1‬‬ ‫ך כ ל דד מ ע צ מ י " ל ו א אםיהיהלאוילאלס־ ל ת י ל ל כ ל ח ו מ ת ו ׳ ז ל ח מ ז לכלים• א נ י‬ ‫הוא‪ -.‬והכליס׳תינחכמיזואמלתולהתחכם והיאלחוק‪ :‬מ מ נ י ו כ ! ש ק א ח ל י נ ן‬ ‫והדיתזקהוא גדול ה ל כ ה י ח ז ו ק ס ו ד ‪ :‬וגוי א ס מ צ ל ה ת כ מ ה ־ עצמה־ ל ה ש י ג *‬ ‫ה י א ל ח ז ק ה כמיום שנתגלית ע ל הי!ס וי י ו א ם ' מ צ ל ' ל ה ת ח כ ם עליה־ולכמןן•‬ ‫‪ 0‬ע ם ועיין לה היא עמוגן־ז‪:‬מאד‪1‬חי־ןמיימצאמא־ן־כל א ל ם י ם ל ל ה ע מ י ק כי צ א‬ ‫ימצאיאםכןכלארכיהיהיתמ׳סיעםיהשיולאיטי׳חסכרתולכקןכללכיצאימצןו‬ ‫וגויכיהנהיאנייללמילענ־קהוהילטרולאנ!ולבי לרגל ולחפש כ ע נ י י נ י‬ ‫פנימי‬ ‫העוצם * א ס ב ע נ י י נ י ה ת כ מ ה א ם כ ע נ י י ה ׳ י ז ה כ ל ו ת כ ט ו כ ו כ ל ע י י ד ע ו ל ה ש י ג כ !‬ ‫ל כ ל וענין כ י נ ר ה ו א מתוקן על מ ת מ נ ת ו ואיפן' ה כ ל י א ה * ו ט ו ג א ־ אני כ י‬ ‫מ ע נ ׳ ן ה כ י מ י לבריאה שהיא ה א ׳ ש י ן שהיהי י א ו י סי־זיהי ל כ י ט*כ' והגון ל ו מ ד‬ ‫מצאתיאותהמלממותשה׳אהביאהמיתהלעולשועורההוום•‬ ‫והוע׳ללאלםי‬ ‫מנורים ו ח ו מ י ס ל כ ה לגיל א ת ה & י ס כ ח כ מ ה ״ ל כ פ י ל ו כ ט כ מ ו ל ו ת כ ל יתום י ואין‬ ‫ל כ ר טוב מיינה כ״יש!אשפ כ נ ל א ל ה ח צ א ת י י ‪ :‬ו מ ה שכל ׳ * כ כ ג י א ר ם נ ת ת ט ע ם ‪.‬‬ ‫ל ע נ י י נ ה כ ׳ אסירים ׳ ל י ה י א כ ל לפוטרו כ ל א כלום אייא כי‪ .‬ל פ ע מ י ם ה י א ע ו ר ושיויג‬ ‫ל י י ה א ד ם כשה׳יאשתח׳לכמישמצא א ^ מ צ א ט ו ב ו א כ י כ י א י כ ן ליס א ת ה ח ט א • '‬ ‫ול‪9‬עמ׳'?נף'את‪.‬העוכייבמנצ <‪0‬ו ‪ nipi‬וכלעזר לא ז ג ? מ נ ג ל ת ׳ י ר א ה גלומילאיז‬ ‫‪ \ ' . ' -‬י « י י מ ' קחלייו‪6‬ד»ת ‪nt‬‬ ‫קיו‬ ‫»ןאדםוה&מצאתוככל העניינים הנ‪ 5‬אשר אמרה מגילת קהלת שאס תחשיכ‬ ‫א!ח‪ 0‬אצא ועלו צח שכוןוכיובס א מ ת י ו ה ה כ ל נ ס ו ה ה ב ל ־ י ע י ד מ ה ס כ ק ש ה נ פ ! ׳‬ ‫ןלאסצאת׳ בענייני ה א ר ס מגאת׳ טעם אימא!ן ־ א ב ל ב ע נ ״ נ ׳ האשהעסכלאלנ‬ ‫*עג״נ׳ם הנ! לא מצאתי • לכר ר ח ה ‪:‬שמ‪1‬ר ‪ n‬ש״צאת׳ * ט ראוי להאמין אשר‬ ‫»שה סאלריס א תהאדס ישו ככל ע‪»:‬ן ובירו לעש ת הטוב מ י ש ר אבל כלסענ׳ן‬ ‫» ו ע הנעשה הוא מ נ י ם כ• לאנשמר! נררכ׳סםובקשו עניינים אשר נ א ת מהם‬ ‫ס י כ ה ת כ ס ‪ .‬וגויגי אין לתלות » ם דופי בענין הבריאה ס ו‬ ‫*ושבוניתרביס•‬ ‫ג ׳ מ׳ ח ‪ :‬ס כאלסינ! ע;'מת'‪1‬מי יורע פשר ר נ ד ל ו א ו ת א ת ה מ ל ד כח׳הו וורא׳ הכל‬ ‫•‪#‬שה יפה ב ע ת ז כ י ח ג מ ת א ד ס ת ו מ ו ׳ ת א י ו פניו יעיז פניו &!נא ״ ח מ ת ה ס כ מ ה‬ ‫&בלבו קודם שיעשה ר ב ו כל שכן שמוציאה מ?כח אל הפועל כל סבן וכל שכן‬ ‫יחכם החכמיסית'ויתעלה שכל ענעיו נכלאים לאין ק ן ולאין תבל׳תאין ח ק ר‬ ‫לתבונתו * ועל כן אני א מ ו פ• מלן &מוו ראוי לקיים מאמו המלך ויהיה מהשיה׳'‬ ‫ו כ ל ש ק ט ע ל ד נ ר ו י ש ל נ ו שמעה לקיימו כל עניצ• התירה והמצוה ואין ל ה ו ה ר‬ ‫‪:‬אצתנזזי* ‪.‬לא ת ב ס ל עניגין לעשיתס* ‪,‬ומפני! ת ל ן ו י ל‬ ‫אחריו בצל •‬ ‫‪,‬מאי! אתה עושק כהס מ א ה ב ת המציה עצמה אלא מ צ ד ה י ו א ; שאתה עומיבדבריו‬ ‫< ע וירא תמנוב׳ כצ אשר״חפין יעשה באשר •הוא »צן שלטין ׳אין שילם עליו ט צא‬ ‫» ה ד ר ן י• _ כ׳»יםרס‪!1‬ו' ‪-‬ויל עישה המצוס נתקנילשם המצוילאהכיעוה צקיוס‬ ‫* ! ר ת ו ל א י ר ע ר כ ו י ע י נ ג ל מ ן ה ע ־ נ ש מ ת ק ״ ס ה מ צ ו ה ג י י ו ׳ אבל כשאדם עיש?‬ ‫»מצוה מפני העונש אפשר שצאתננצ ממנו • כיבלאשריספין‪-‬יעשהי־יסמםתיע‬ ‫ל א יבחין כאשר דבר מלך שלטון ואתמ• ׳כחיןאס אגיעושהלשמסאוםלא צש»ה •‬ ‫* ע ת ו מ פ פ ט ידע לב ח כ ם סיידע לבות בני אדם ‪1‬מב<‪ 1‬מעבדיהם לשני! גלי• הבל‬ ‫»כל»חש‪3‬ות»בי‪,‬ן‪.‬וס‪1‬אהער!םאסרין וכל הרבדים הנעשים נשקייס כמאונ•‬ ‫*רקהכילכסגהטןיהמפשיםיטיכיסגין־ספנס! •נ׳זיכיייזשץ לכל יש ע ת‬ ‫א ס לטובה אש לרעה והמשפט כ פ ה ע ת ויש ש ה ך ן ניתן טרעת האדם ת ו כ ה על־<‬ ‫< ״ ם השלש שקיל חציו •ובאי וחצ־וח׳יכ יעשה מציה איהכייעאסעצמי ו א ת כצ‬ ‫•געי^כלולוכית־עשהמבידהאיהכריעיגו'• ׳ביאימו׳ודע שאיןאדס׳ודע‬ ‫ומכיר כמסשיהיס לסגנל ממנו ט אפילו בשיהיהיח •יגיד ל! שהוא גרם איתי ענין‬ ‫• ל ק א י ג י מ ט ר ב ו ל ע ל ס ז ״ פ נ י ו ה צ ר ן ה א ד ם ש ל א י כ ש ל ב ש ו ם דבר ר ע ל ש ל ם ׳‬ ‫א י ן ' ‪ .‬א ד ם א ס י א מ י א י ס כ ׳ ‪ 1‬ן ש א נ י עימד לעילם למןןיה י פ ג ע ק ו ! ל ה כ ש ר‬ ‫ו ו ח י ק ל ש ש ־ ם י כ א ש ר ל א נ כ ר א ת י ו ל מ ה ל י י ד ׳ ם ע כ א ת ה ג ו ל ד יעינ אתיז ת י י ע כ‬ ‫אין ארם סליט כ ר < ו ס ת י ו ל ׳ ה נ כ ס כמע׳יהאשה שלא י מ ס שלא להייסניגיהעובר‬ ‫ל א ו י ר ה ש ל ם י א ס ר ש י נ א א י נ ׳ ס ו ל ט מ ם ע א מ מ ם י י מ י ת ע ש מ י ע ע ת מיתזו א ן‬ ‫»חבולשלתלי׳לאךסמיתש»גי)‪!:1‬עדב*לס פ י ע ל כרסך א ת ה ח ת גש לא׳יכצ‬ ‫להתנצל ל מ י ס ו י ! כרוכ ר כ י י ס טענית ושאנות להפטד»‪ i‬הרין כי לא •מלט י־ש ‪j‬‬ ‫א»‬ ‫‪ cJiasfr‬כ׳ על ג ו ח ן א ׳ ז ז עיזזר ל׳ תן ‪ j n‬ות׳זנון צ‪ <55‬מלן מ‪. teii‬‬ ‫‪. y‬‬ ‫«•׳‬ ‫‪ .‬י• ־‬ ‫‪;>:•^ifMi'tfmtwif‬׳•'> ג‪ :‬־‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כ ל ו ה ו ח י ת י כל העני) ה מ י עלי[ נשאייליתן א ת לבז א ת כל‪-:‬המע‪6‬היה»ני<נ * ן‬ ‫ה א ר ס אל ה א ד ם כ י ' ‪ 6‬ע ת ששולט ה א י ס כ ו ל ה ל ע אליו שאס ה י ? צ ר י ק כ ל ימיו‬ ‫ותה ז כאחרונה א ב י כ ל צדקותיו א ש י ע ש ה • • ‪ * . :‬ב פ ן י י י א י ת י וכדומה לז‪. $‬‬ ‫י א ׳ ת י רשעים ק ט ר י ם ובא! ט הרשעים כ ח ״ ה ם ק ר ו א י ס מ ת י ם ! ה ס כל כ ן רש<א' •‬ ‫קבורים בתיך ל ש ע ת ם ו י א י ת ׳ שעל! ובא! מ ת ן ק כ ל ס וממקום קלונו י ר י ן ה ק ח ש י ^‬ ‫ה י ל כ י ש ו נ ח צ א י ס ב ת ו ן ה ע י י כאל! עשו צ ל ׳ מ י ה ם ט ו ב ה וכשיין ו י פ ט י ץ לשלום •י ‪V‬‬ ‫ו ה ת ״ ׳ ה הוא על הצדיק ט צ ר א כ ל ו ט ת ! בשעה ק י ה ־ נס וה ה בל מן ה ה ב ל י ם ס י * י‬ ‫ב ש ל ם ויש ל ת ת ט ע ס ־ ‪ .‬א מ ר אין יעשה ט אין עיין מ ע ש ה ה ל ע י ע ש י ב מ ה ל ס ״‬ ‫ללוי שיועשיו הי! מתייןייס אלא ח ש כ מ ח ש ט י א ג ו ל ל א כןיחלא א ת לבו מ ה ם לחוול ‪.‬‬ ‫*!וכל ט ו כ ו ת י • ואס ק הרין מ ת ן שלא יוכיו לו כל צרקותיו והוא כ ש מ ימות ‪1SH‬‬ ‫א ש י מכשיל א ת כני ה א ל ם ל ע ש ו ת י ע כ ׳ ל ו א ה כי ה ח ט א י ם והפישעיס מ א י י כ י מ‬ ‫נ ס י‪1‬ךע א נ י א י י כ א‬ ‫כי‬ ‫כשלותסואינםי!וקיסחהעויוןשלהם!אינוכלום•‬ ‫ה י א ה נ י ת נ ת כלב ה א י ס לעשוי ט ו כ וזה ה ר י ן טוכ להם שייאו מלפניו שאס ל<גוכיי‬ ‫ר נ ו נ ו כ ן ל ע ו ם י רצינו ע א כ ז ו א ם מ א י ס כ ט ו ב ה ה ו א ת ה י א כצל שאינו ק י י ס ל נ ן ן י א ״‬ ‫ו ט ! כ ל א י ה י ה מ פ < ׳ ם א י מ י י א א י נ ו ווכה ל!כות לשלם שכלו ‪.-‬‬ ‫־ מןהעולםהכא‬ ‫א ר ו ן אבל פ ו י ע י ס ל ו א י ו ה ו כ י ת ב ע ה ! כמ״ש ןמשלס לשונאיו א ל פניו)'ממי'‪ :‬א י‬ ‫י י ן א ת י ת ו כ כ ן י א י ת י י ש ע י ס ק כ ו י י ס י ש ע י ס גמורים י ובאו ם י ‪ $‬להם עליה •‬ ‫והצלחה כחי שיומקיס ק מ ח יהלכו ומשתבחים כ ע ׳ י כ א ל ו עש! צ י ק י ו י ז ס י מ ת ו ן ד‬ ‫* צ ל ח ת ם ! מ ע ל ת ם • וזה ה ב ל כי עייןיפיעין ש ש ה ה י ע ה אינו נעשה כ כ ב » ה י ‪« 9‬‬ ‫כ י מ י ׳ ח י ן א ו ת ה ל ה פ י ע מ ה ם בעהוו! ההצלחה מלא לכ כ ס ה א י ם ל ע ש ו ת לעיפ*‬ ‫י ‪, ' i‬‬ ‫ה ס יואיס ט ח ו ט א ששה• י ע ו מ א י י ך לו א כ ל ה ס ה ת י י ס כ ׳ • י י ע א י ׳ וגומי ‪* . V‬‬ ‫דנל • ־טהיתוקןו׳תילןקושיאאאשלאטלואייצליקולעל)לשעוטוכלואמינ*‬ ‫שגס וה הבל והכל כ מ ש פ ט ‪1‬צרק ו‪6‬צחת׳ מ ה שאני מ ם כ ח לארס ששמח בחלקו ולא‬ ‫ישגיח כפרטי ה ע נ י נ י ס אבליאכלוישתהוישמח מ מ ה שחננו ה א ל ׳ ת י ו ב ו ה י ה ׳ ה ל ו‬ ‫נ ת מ ה ו ל ו י ה ע ס צ ע ח ש ל א י ו כ ל ל ו כ ל צ ן ו י ש ל י כ מ א ח ל י נו!כלו‪5‬וןשה!אכחיי'חיתו ‪i‬‬ ‫כיגהו ע י שיוכה לשלם שכלו ט ו ב • י כ א ש ר י כ ל ן מ י כ ש י א י ז ו א ל ם א נ י י ו צ ה ל ת י ! ;‬ ‫א ת לבי ולהשכיל כ ח כ מ ה ו י ע ת ל י א ו ת ה ע נ י נ י י כ ל זלהשינ ש י ם כ ל עני ן ׳'גס ט יעיין‬ ‫כ ו ה יומס ילילה ולא ׳תן שינילעיניו ה י י א מ כאלו עשיתי ולאימי כ ס י ף ה ע ל ן כ י ל א‬ ‫יובל ה א ל ליוצא ת כ ל י ת כ ל ענ׳ן לא מ צ ח עמל שיעמ^צ לכקש וגס לא מ כ ח ח כ מ ה‬ ‫יתירה כ ׳ א ת כ ל וה אני השתדלתי כציהענינייומה שכילתי׳ה!א כ׳ עניני הצליק׳ם‬ ‫ו ה ח ס י י י ס והחכמים ומעשיהם כ י י ה א ל י ׳ ס וסכל כהשגאיופיטיית ע ל י ה ם ‪ * .‬נ א‬ ‫* אהבה גסשנאהמאתהכהשאיןצצאיםיולעומציריכהם הןללפניהס ויולשם‪,‬‬ ‫‪ :‬ע ת ה א ה ב ה ו ע ת ה ש נ א ה יכי ה כ ל * ה ש נ א ה עליהם• ה כ ו י ב א ש ר ז י כ נ י ‪ :‬אי»‪}£‬‬ ‫ומפני וה ‪yjbb‬‬ ‫^ ס ה כ ל לפניהם לא יבצר מ ה ם המקרים א ש י נקיים‪,‬לכל כני‬ ‫\י גתשכיס כאשר ה ‪ 0‬כעיני כ נ י א ר ה כילוא׳נזישאינס חשתגיס מ ת ‪ 9 * $‬י * ‪| P f t r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫׳י‪:?-‬״‬ ‫‪••p:nruiftnpvfyft‬‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫‪?1:‬‬ ‫\‪ ri‬מיןיס אילצריק ׳לישג׳ש צדיק שישלו טוכ ויש ישע ‪ • p w‬י ש ה ת ש י ש צו י *‬ ‫; יישצייקגס פן־ואדדכאישצדיקשיש^ועי׳ש ושעשישלו טוב ועצ מ א מ ר‬ ‫כ י מ ק י ה את״ העצם הוא צט;כולטהויםהואט!פוגומלחסרעם הכייית וצבו‬ ‫‪ » ,‬ה ו י ע ם »מיןס‪<.‬קיה לו מ ק י ה השתא שהוא ר ע ע ם המק ס ועםיהבו׳ות ־ לייניו‬ ‫‪ '-,‬ס י א י ט שובמיציוהיעועשה תשובה גמ‪1‬י'או הביא כפיתו!הוא שוט עש ה ש מ ד •‬ ‫נ י ש ש ומתויק ביעתו וצא מכעיא בשתס ארם אצא בשיו ששה וה הטוב ויה הריב‬ ‫‪.‬לאימנעמהסהשו׳וןהטובכחוטאהנשבעכאשישכוע־׳רא שנאמי כו כ׳ לא‬ ‫‪.‬׳נקטהיוגויאמיואים שמאייכת לעא׳נונשגע‪:‬‬ ‫‪ Y‬י‬ ‫י י * העניןהוה הוא ר<}י‪1‬תכש<ל גדול לבני אדשבאמרס מיז ב צ ע ע ב ו ד‬ ‫*תדע‬ ‫אלזים ואיה אצה׳ המשפט ומן? כא להם מחשביתרעית ומתמצא לבם‬ ‫הוללותיעה ואומייס תה שא‪ 1.‬רואים כחיים ח״ת׳נו ם אין הפרש נין צדיק לרשע‬ ‫ואם תאמיםאחר החותהוא ההפיש מי יאמילמ אין אנן מניחייהויא• מפני ה ס פ ק •‬ ‫מ׳ ׳כתרמותמחייס כי אנו יואייכעינינו פ׳ צת״ס יש כטחין‬ ‫כ׳ ם׳ א מ ר ׳ כ י ת ר‬ ‫והשקט והנאותיהש גלויות לעין ואחי יזמות נפשי הגון‬ ‫לגמי״ עדשאינומועיללבלעם הי‪1‬תהאי»מלן שכת״תוכת! ג ח ל • א ח ר ה מ מ ן‬ ‫‪i‬‬ ‫כאהכלכואןכלממטמסישכבראבדוכי‪1‬וכיוצאכאלושאיכניאדש‪:‬‬ ‫<׳ הווים ש י הפרש גדול כיכטחין החיים גדול כחיים חייתם ואחר המות‬ ‫'‪ •,‬בפשרכיהמ״םיודעים שימותוויש ל ה ם דרכים להשליר כל ה א פ ^‬ ‫להםיהיותיס אחרהמותאיןלהסדרןבצללהנצלמכלנוקיהפשילא מכני א י ם‬ ‫יילאמיישוס כ י י ה י ה כ ל מ י ק י ס כהםואינסחוששים כי אין להם שכרינשנח וכרם‬ ‫!‬ ‫• זאצוהיהתקויוהאיםסמותהיה יאו׳ להיותז מ ע ט בהשגתה!בטחון אכל אני‬ ‫*•ואה כהפך כי נס א ה כ ת ם ג ס שנאתם כ ב י אבדה וחלק אין ל ה ס ש ־ ו ו מ ח ש כ ת ס‬ ‫‪ ' V‬־ י י י ‪ ' f‬־י י ׳ ־ י י• היעהופניותלכם‪:‬‬ ‫מיםהואכעלשכלוייאאלה׳סלא ׳מוט לעלם זלא ירא; ממע‪:‬יו •‬ ‫זיןאבמי‬ ‫י י ־־ הסוכיסשיפס׳דאותסאחיהמותו׳שאריקמכאןומכאן ח ם ושלום‬ ‫אבל יאויל׳לומי לעצמו לן אכול כשמחה לחמר כשלשהוהושתה כלכס‪1‬כ ״ י ך‬ ‫והס ה ת י ה והמיוהכיככי יציבים אתמעשין‪,‬וכתכבתויההיוש לעזותש ומחר‬ ‫לקכל שכיס ־ י ב כ ל עת כל מה שתוכל לתקן מעשיך כל יום עשה ואל ת א ח ר‬ ‫ם אין את? * ד ע יום יסיעתך וראוי לך שתעשה עקר מן המיתולא מן החיים ה פ ך‬ ‫היםעיםהנו• ‪ 7‬ראה חיים אעפ׳ שאי׳ אומר ל ך כ כ ל ע ת יהיו כגדיך לכנים‬ ‫;‬ ‫‪,‬‬ ‫;‬ ‫• לא שתזיה צייח הרכיולא תחוש כלל מן היו׳׳' פי ראוילך ל א ח ו מוט וגס מוט וראי‬ ‫ד ו ן יייס שמע־לו עם א ם ט אשר אטכתטיא הנשמה א שר כ נ י ן שלא" ת פ ‪ r‬מ‪!:‬ך‬ ‫והיאגפכאשהעצמהש'אתהוכר‪.‬אה‪1‬ט'כיא<ןלךח»שוא‪1‬״ס כ א כ א מ צ ש ת ה‬ ‫‪ j‬ו‪1‬ניכםכאט!^'להשיגעטוכלמהםאדסי‪0‬ללחי‪'1‬יות'טבל<לעש;'ט ב ז בעי;ייו‬ ‫כ ל א » ר ש ד ט ע נ ה לבקש ת ״ ס וכת כיכשלן‬ ‫^ * * ‪ T‬כ ן יהיה לו קצק כעמל!‪:‬‬ ‫•שאתה\‬ ‫‪jo‬‬ ‫ל א !‬ ‫« ' ^ ׳ ‪. . ^ V‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪9‬ל(תי‪ ,‬נעה? ׳ ש ל ן ו * ת לעשות המוטל מל׳ן » כ ‪ i ^ S ' j j f i f e j r t i j i ) » 0‬מימש‪.‬‬ ‫ללו׳ והגון חליקא לוכנןלהתלכשכעולס ה נ ש מ ו ת כ ל ‪ 9flfro$tg1‬מוסיכגןלז‬ ‫ויאו׳ להנתדלעליולג‪:‬יו‪1‬כהי ת ! כ ע ; ל ‪ 0‬ה מ ג ׳ צ ח ל ‪ j # 5 i « > f t‬הן*ל‪ 0‬לא יועיל‬ ‫״‪rj‬׳‪-01n»^«3w‬‬ ‫כייו׳כטותבעןנשלת׳אכלגשנת‪^i‬‬ ‫י לו שיש ד כ י ועיין‬ ‫כ א ל ת ק ק ו ש ׳ י ת ה פ ת א י כ א & ל א מ י ן כ י מ ק ל ה א ח ל ל צ ד ׳ ק ו ל ו ש ע ו א *‪:‬׳^הכצ*‬ ‫עבוד אלהיס ־ לוא כמו ולט‪/‬נמ׳ך כמו שאנו יוא׳ש כע׳ג׳נו ה מ ק י ה א & י •קי^קלימ‪.‬‬ ‫ולשאינסקליס לגיוייש ולבאינם ג נ ו י י ס ל ת נ מ י ס ולנופםיס לנכול׳יולסכל' ל׳ול»י‪0‬‬ ‫!לשא׳נס׳ולע״סוהואחון מן השכל אלא ס ה י ׳ ק י ה לא ׳ ב ג י ק ה מ ק י ה ‪ ,‬ל ג י ק "‬ ‫‪/‬צושעלאינצללאמפנישםנ׳הסשויס • ג ס ה ק ו ג י כ כ י א ל כ ל ה ח ״ ש ^ ש נ ג ן ו ׳ ! ^‬ ‫' ה ס כ ל ׳ נשמין ו ב צ ״ ל < ע ה י ג ׳ גס ל א • ל ע ה א י פ ג ת ע ת י מ ס כ ל נ ׳ י ה נ א ח ו י ס‬ ‫)כצפייס נ כ ת ע ? ת א ו ‪ 8‬ז ‪ 6‬ף עפ׳ שיאמרו להסיכ מכת־ותם לא ימצאו מקים וימות!‬ ‫נאצהש׳בעניןהכל׳אהאין‬ ‫נסזהראיח׳‬ ‫"כא<לתכן<לאיהיהלהסי‪,‬קומה •‬ ‫כ ל א הש העולס נזה ה א פ ן לכא כני א י ס ליי׳ מכשול וי פל׳ס כ כ ת יקיש!כמעמ‬ ‫אין צהישעינשמ^זשיואיס כעין ואמי מ ל ת ק ן השי ‪ 1‬ה כ ל ע ב ? בחכי׳ה והביא‬ ‫ח * ‪ 6 1‬ל ו ה ‪ 4‬מ ש ל ל < א נ < ׳ ו ש ל א ל ‪ ' ; > 0‬ע י ר ק ם נ ה ‪ 1 .‬ש ה י א כ נ י ה כ ח כ מ ה צפלאה‬ ‫זאנש׳סבה מ ע ט הא׳בייסיהמםמםיסאיי‪/‬ה • ו ב א פ ל י ה מלך גדול‪..‬ה!א ינהל כ י‬ ‫•׳לפתחחטאת י ו כ ן ו נ ק ו א מ ל ך ג ^ ל ״ כ ״ ש ל ו ק ׳ ל ׳ ג ל ו ל כ ׳ כ ל ה א י ‪ 3‬י י ‪ 0‬י ש » ע י ‪0‬‬ ‫אליו מכי׳ שמבקש הייותס •!הככ אותה וכנה על״ס כ ׳ בעול ה נ ע ו י ע י ק ו י ם כוא‬ ‫יצה?‪ 1‬בל מעשיו להיעוכל ע נ י י ו ייקולחליס כעצת ה י מ י ווו העיד כפ• ה ל ל ך ה ו ה‬ ‫* צ ב ו ש ׳ א ו ו ‪ /‬ה ה י ׳ ל ך ה מ ו ל א ח ה ׳ ה צ ה פ ל י ט ה מ ה ע ט ה י ־ ה ש י ^ ו ^ א כ ת ״ מ יו׳ש‬ ‫חכ‪0‬מפש^יה<אה׳צהט‪1‬יזבחתוב‪1‬ו׳הלפ׳שאינה ל ה נ א ת הסומעיס ו כ ן ס ק מ ל ן‬ ‫חשכ לכנוס אתהעיו)למלון עליה מצא אוחז האיש המשכן אשי היא »ל» א ת‬ ‫ה ע ׳ י מיין כחכמת! וכהיותואת המלחמה תדיל' וככל ׳‪ 01‬ויוססמלן כתוקפו * נ מ ר‬ ‫צצבוש קא׳׳ש אכ צא ימלטו ממנו • לוא וארם לא נ כ ל א ת האיש ‪! p p w‬הפתאים‬ ‫אנשי ה ע ל ה ס האכליס ע ל ״ ן הולכים ל ע צ מ ה ס י ן ל»סיל כילו זאינס מרגישים‬ ‫אני א‪1‬״ל וכל נ ע ל שכל לאו׳ ל ו ש י א מ ל ט מ ס ח נ מ ה מ ג כ ו ו ה ס ע ם‬ ‫דאנוית׳^נ׳‬ ‫ה׳וח שהי׳לןהוה נכיל ילכיחיילים ע מ ו ־ ה מ ס כ ן נ מ כ ח ח ח כ ל כ י ׳ ו ה י כ י ס ק ם ב מ‬ ‫הי לחמי‪ .‬יהלכו להם כלא ח י כ וכלאחי׳תוא נ לאוי ל ל כ ת כ ע צ ת ה ח ס כ ן ‪ ,‬ה ה ו א‬ ‫ולקבל ד ל י י ו ילהצצל ״ פ ח יק!ש זלא נאלירעפשיס סאינם חיסגדס » מ < ‪ 0‬חכמתז ‪y‬‬ ‫הניא‪!,‬‬ ‫לנד׳ חנםיס‬ ‫מ פ י י ה י א ת ע צ מ ס י ס ‪ -‬פ פ ליפול נידו ואין ליהים מציל‪:‬‬ ‫ה נ ל ח ל י ס ק ה ח כ כ ע ‪ ? 0‬כ ה ׳ ל & א י י ו ‪ 1‬כ ל ח כ י י ת ה מ כ ס כי א ם מתיך לכליו ‪4‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪,‬‬ ‫א&יכלסנ‪-‬חתוכישבוהכהילכלענ׳ידוצעקיח‬ ‫כןדין היגהיעסהזצהמ ‪ o‬ן‬ ‫׳ כ נ ע ינ׳ העיזל ב ה ל ת יקטט ת בלא י ש » » ש ׳ כ י ל ך ה י נ מ ! כי כלגשנל ויוסילס כ‬ ‫'!•זנחחנסה ״‬ ‫לא^כעיאסהחכייהצווכהמןהנכווהאלאהיאעונהחכליקלע‬ ‫־‪ifop-oo*»w‬א׳כי׳האד‪0‬ל‪0‬נל־קלכצעפתלנר‬ ‫‪/.‬־‪?.‬‬ ‫ל״‪>,:‬־••‪•,*•.•••.‬׳‬ ‫‪y :‬‬ ‫*׳•‬ ‫לליןייןעצמףוחכמ*‬ ‫•י••‪ •-••-‬י • • ג‬ ‫‪* 9‬‬ ‫‪it.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫""־ ־•‬ ‫‪nowfmp&tik‬‬ ‫•ויו‬ ‫*‬ ‫*''צמו‪|«•jasjp‬ם יוועהלט!כהומח!ת לחיים * וחוטאאחד׳זהעצת‪-‬היצהלז‬ ‫מזכמחו?׳ א ס יםקיליהחיגוא ההנאה םסתהנה לסי שעה וההםהיש כא ל! מחמתה‬ ‫׳ כ י ח ל א ח נזה וצלמות ולא •שמע להפיק יצוצו כי מחמת<‪!1‬בה מ ו ע ט ת מ א ב ר‬ ‫ז נ ו נ י םוח כ ׳ ע ם ה ׳ ו ת ש מ ן ה ט ו נ ו ו ק ח מ י ק ח ת‬ ‫ואכה לאין ע י ן וושמשצ לוה‬ ‫הוא ל נ ו טזכ וחשוב מ א י וובוכ׳ מותאסנפלו לתומהוא הפסיד והשחייעישאיח‬ ‫*וע׳ל לכל מפני צי ה פ ס י ם נ ה פ • ק י מ ח כ מ ה • ולית א י כ ל מ ה נ ו א השי היצהר‬ ‫ציון שהוא מוכן לפורענות לוה השיכ כמו שהחכמה צ‪11‬כה שהוא ה׳צהט כמוכן‬ ‫מ כ ל ו ת שהוא היצהר טוכ ממל! כמ׳עיטו • יא״לכ אין עולס ולא תהו כ ו אה לשכת‬ ‫ז י נ ח כ ם לעשותמן העקר עקר ומן הטפל ט פ ל‬ ‫•ציהאכמההפישבע׳הס•‬ ‫ה ח כ ם לכו ומגמת! לימינו שהוא עקר הארס וצורנו ןא׳מחושש להנאתו והכסיל‬ ‫עג׳ן‬ ‫ונסנלוך‬ ‫כתשן הולך וכל מנמתלניו לשמאל‪1‬אנ! עישה עקר ממנו•‬ ‫י ס כ ל לא מנעיא כ• דרכו כ מ ה שהוא תיעלת לו והנאתו ל ה ל נ ק כינהד ויצהנו‬ ‫עושה א<תז טפל מלכו!מניח אותו לשמאלו אלא אפילו כ י ו ן נעציינ״ העולם הוא‬ ‫* ת ד ב ק כו שאומר לכל סכל הוא ומכק יצהר הוא ו כ מ ‪ p‬ס אשי ראוי ל א ח ו כחכמי‬ ‫אסרוחהםוע! ילאסכאתליד•‬ ‫ה ו כ ה ונסכלותמעט הסכל עושה כ ה פ ן •‬ ‫כת!׳ שינהל הכיאן ליד׳ מקים שהתגכו עלין לא ת א מ ו א ח ר סיכול עלי אלן א ח ר‬ ‫מועצות׳! הרעים ‪1‬תתיאש מן הרחמייאלא מקומן אל ת נ ת מקומן האיל ר״אש ‪tnrk‬‬ ‫י!פני וה!התחרט והעלה אר!כהומרפא למכתן ס מרפא רפואת התשיכה י מ ת‬ ‫חטאים נחלים שבומת ה כ נ ע ת התש!כה והחווה מן החטא ינצל שלא!בא לירי‬ ‫׳ » ר ע ת א ס יאמר‬ ‫חטאים כהיותו נשמר מיצר! ה ו ע ושונא מעשיו הועיס •‬ ‫אדם אין השתילית האדם מועיל לו הי ההל מן השמים ואפילו היית ה א ר ס צ ח ק‬ ‫זדםעהכלמאת»ל!אכ׳ אין ה ע ג י ן ץ כ ׳ כיד ה א י ס ה כ ל מ א פ י ל ! ה י כ י התלוי‬ ‫כחול להעמיס •מוט הארס ממנ! מ ח מ ת ח ע ה ש ת י ל ת ו זסכלוחנ והוא כשגגה סינא‬ ‫יילכנ׳ השליט שלא מן היין אלא ק י ה מ ק י ם ונלקה כ ע מ מכני שלא נשמי ונכל •‬ ‫‪ cfc‬נח( הסכל במחמיס י נ י ס • כי להעמיס מ׳ שישלו מעט שכל והשנה זונילןיוא‬ ‫כין גאלים ומלכי ק י ס מ ח מ ת השתדלת! ממט א! מ א ת י י ם ! ל פ ע מ ם מי שהויעשיי‬ ‫כין כשכל כין כממון כשפל ישכן מפני שלא נשמר יוש יאיתי ע כ ח ם על סיסים והוא‬ ‫מן הקצה אל הקנה שמי שהוא עכר לשי אילפעמים ע!לה הוא להיית שי!השי שצו‬ ‫חשר גיהץ הענין‬ ‫להיות ע כ י לו מכני ש‪:‬תאמן כגכמ־ה!השתיל ועלה לנחלה‬ ‫ג י המקיים הכאים ל א י ם ה‪1‬אג!ים להם שיבואו על ה ח כ כ י להעמיס האדם חיסר‬ ‫גומא ונופל הוא כו‪1‬אין ל! תקומה והוא כיאמםחיתלחבל לו והן להעמיס היון גיר‪,‬‬ ‫• י‬ ‫יאימנשמימןהנתש)נוש‪)0‬מעשי)גימ!ל!!הואמשללעיכי ע י ל ת ו ע ל י כ •‬ ‫שיזיע אנגיסילסעחיס חושב האיסלעשתט‪1‬כהואינונשמי מעשיתה כראוי כ ח‬ ‫ל‪ 1‬ממנה י ע י המו שהייה׳ ע אכניס מחקים למקום להייכ מכשול יאינ נשתיומכיס‬ ‫כי ונעצה נ ה ם ובןמיןע עלים שחושב לט צילהתחלים נ ה ם א! לאציתפתי או לבשל‬ ‫נישילנ ־‬ ‫‪ja‬‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫יי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪v‬‬ ‫׳‬ ‫' « ^ ‪ #‬״• •‬ ‫••ריי‪-‬קיזאואחייי‪ ""?.•,‬י‬ ‫•*׳" ׳•••>•‬ ‫<ףשולו ואינו צשמל ונשכן הוא א! אחו׳יפיוןשנשמטהבלולמןהק<אכ‪:#‬י'כמקש‬ ‫• מ ע ט טובה ראו• לו לשמור עצמוכש כמקום ש ה ו א ר ן ל ל ע ^ א ם קהת‪ ,‬ה נ י א‬ ‫השל לוה שהכל מתכונת! שלארם ומסמת‪1‬סא‪0‬יש כ י ד א ר י ח ו כ א ו ק נ ׳ ת ־ והלהכ‬ ‫שלה ק ה ה ולא קלקל כ נ י ה ו י מ ס עמה כמלחמה • חיליס יגבו ‪1‬דא• לא •גבר ואותו‬ ‫ח ר ב א ו ח נ י ת ל א ׳ ע ם ה ע ! ע ל כ ל ל ‪ 1‬מ ה י ח ס ר ל ה ס ס ת < ק ! ; ל כ ד ומסנ• חסלון ‪!6‬ת!‬ ‫ה כשר אינם נחשבים לכלום א״כ אות! הכשר ה ס כ מ ה והיתיוןשל ‪.‬הכלי הוא ה ע ק ל‬ ‫א כ וויוותהאדס!הסתרלות! להיות נשמר מן המקרים ‪1‬מן הכגעיס הוא ה ע ק ר‬ ‫א ם ישן כ׳ לכל היוקיס יש נהם ר ו ן להנצל מהם כי אפייהנחש‬ ‫והוא כיר‪ 1‬״‬ ‫שהואמ‪1‬עדומוכןלהויקאסהיה מלחש מ לא היה ני!‪1‬ק ואכ מ ע ט השתדלותו‬ ‫ולקנות ה ח כ מ ה וה׳דיעינרס לו להיותו נימקואין יתלון לבעלהלשון שאין ההשתדלות‬ ‫ל כ הנזק הוא נ ח ל והצלת! אמנו הוא ר כ ר נקל • א כ הוא שאר העניינים כלם ל א‬ ‫»אמל ה א ר ס מה כיל• ל ע מ י כי מ ל ו לתקן סכל!לא דכירק הוא ואס הוא רק מ מ נ ל‬ ‫י כ ר י ת ׳ ‪ , .‬ז י א מ נ ע י א ש צ ח ך ה א ל ס ל ה י מ נ ו ה ל כ מ ע ש י ו ש א פ ש ל שיכאלודעס‪,‬‬ ‫» ה ס כמ‪ 1‬שאמרנו אלא אפייכדכורו צדין להיותנוסר הרכה כ׳ הלברים כשיוצאים‬ ‫ח פ י ח כ ס ! נ ו ה ל כהם כולם ה ם חן לשומעיהם •‪1‬אותם ר כ ו י י ע צ מ ס א ס יס!)לא!תם‬ ‫תהייתדנרי ‪.‬‬ ‫הכסידיכפכעיןמכלעןמשחית^תוחןמפניםאינומםגיחכה׳‬ ‫וכשהוא מ ל כ ל מעצמו לכליו כלא טעם וסם סכלות כ׳ ה ס כלא ס ל י ־ ואחלי' פיהו‬ ‫רוצה לומר שלפעמים כא הוא לתקן דבליו המנלי' ומקלקל אותם‪,‬׳מל‪1‬נצלל כמים‬ ‫אלילים והעלהחלס;כידו והכל למ׳עוטהשגחת! ותבונתו־‪ '.‬והסכל סימן לאדם‬ ‫להיות! סכל שמלכה דכל׳ס ו מ ת ך ל מ י לכרי! לא ינצל מטעות וסכל!ת • ואומל לא‬ ‫•דעינאדס מה שיהיה רוצה לומר אפייכעודו כ ת ים ת׳יתו אץ לו כ ח ליד מ ה שיהיה‪.‬‬ ‫ומכל ש ק מה להיותאחריו שהוא א ח ר מיתתו מ• יגיד לו ועל פן אינו חושש לנפשנ‬ ‫‪ hay‬הנתיל׳סוגוימהכילליחשהואעמללעולם‬ ‫כיאינויילעאיךיפוללכל‪:‬‬ ‫שאינו של! ואומל עליו כ׳ הוא כ ס ל ולא זו הדרך ולאוו העיר ולא ידע ללכתאל עיר‬ ‫א׳ ליך א ל ן משל אל ה ט ף ! א י כ ל י ו ‪ .‬ם מ ל ‪ p‬נעל הוא •צלהלע ואף על פ׳ שקלא‬ ‫א!ת‪ 1‬וקן למעלההלי ה!א כסיל מ ע ד ו ח ל ף א ח ל התאוות ואץ לויחס מלכות מפני‬ ‫זה שהן כיוצא כו כל משרתיו לשעים‪ :‬אכל אשל• א ל ן שהמלך סלו הוא •צל הט‪1‬כ‬ ‫כן גלולים!חולץ אשל יש לו יחס!מעלה ומחנהנ כ ח כ מ ה ! כ ש כ ל ואינו לולף א ח ר‬ ‫ה ת א ו י ת כ י א ס כ ע ת ס • כגכולה ולא כשתי • כקוצל נמלץ ולא כ א ל י ‪ 0‬ת נ מ ש ת ה‬ ‫כ י ל ה א ל ם להמליך עליו המלך הכשר‬ ‫היץ •ושליו כיוצא כ! • בעווייח׳ם‬ ‫םאמלנו אם לא יתעצל כלכלי! !ענינו כמו שאמח ח?ל הוי קל כנשר ולץ כצכ׳ ס א ם •‬ ‫הוא׳תעצלמעט •כסיל?לכהכמםלסמכיא^וכםכלותיליסירלוףהנ׳ת• כ ל ל ן‬ ‫נ ס אלפיה! ל א י ש י מ ה ‪:‬‬ ‫־‬ ‫•ן‬ ‫וינוחוק כ• א ס א ל ם יתעצל כנ^י^יצל הטוכ •ש לכיס כ ע ו ל •צל ה ל ע ללדוף‬ ‫‪ ,‬א ס ר ת ולמלאות תאוותי! וממןגמ׳ס ה מ ה הנמצאת ליצלהטוכ כ ע נ ׳ ן‬ ‫;‬ ‫;‬ ‫‪1‬‬ ‫־*‪-‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫‪ . T‬י"‬ ‫••*־׳־***יי"*•‪ .‬יי"*‪'.‬‬ ‫קיש‬ ‫‪*.•.‬׳רושקהלח*רשחיאן‬ ‫‪.‬‬‫י? ™‬ ‫י‬ ‫‪..‬י השח ק שבשבינמענישחיק וקלות ראש עושים לחש!העייה להרכותהתאוה וכמו‬ ‫שהויןמתחוללשמחכיויעו^וחמיושחיתולותבלוהמ׳עיטמושןסמיוכה• והכל‬ ‫כא שהכסף יענה את ההל חצה לוחו שהםהף והתאוה ש»תח<ל האיס לרחף‬ ‫אחריהם הוא׳ענה את הכל ואחריתווהמולהשחיתלבן ראו• לארס להיותנכור‬ ‫כארילהחדקבמועטולהנימהמחכה־‬ ‫י ״‬ ‫ןסנםדען \ ל ‪ 6‬יאמר אדם אחו ש!ה המלךהוא כ ט כ והאחר אימ רא‪ 1‬והגין‬ ‫‪.‬׳‪- .‬י‪ . .‬י למלוכה אין ואוי לשמועאליואמוה את כיו ולא אשמע את דבריו‬ ‫וארוכה אקלל ואמה א<ת!^ת מסוסי! ועבדי! ושוי! העשיי׳ס כ• לא מחכמה‬ ‫שתתחכס תעשה ואתי כינס אתוה לעומת והעשה האלסיס ואין לדחות אותו‬ ‫לגמוי מ עיף השמיש הוא מלאך הימתיוציך את הקול ויקטרג עלץ • וכעל כנכים‬ ‫‪0‬הוא המשוטט ככל העולם יניד רכר כ׳ לא ת»*רא‪#‬לשכת יצרה ועל כל כנים‬ ‫_ צ ר י ך את? לו לקיוס^מצות' ‪.‬‬ ‫מליח ןיוזפך מ; ‪ 15‬שיאכל ואן עפ‪/‬שאין אתה רואה הגא? כעת כ• ברז כ הימים‬ ‫י ‪ .‬חני ל)יוםיזקיןסאל‪»0‬ש^י!‪$‬ל עליו לגטריכ^׳תמעטו תאוותיו‬ ‫אכל לחתיך א!תס״סתלתם א׳ אהשר מכני קיום העולם •‬ ‫‪. ,‬‬ ‫חן ‪ pSn‬חי׳ הארס שבעים שנה ואם בגבורות שמנים שנה ולבא לירי כךצר׳ך‬ ‫סיסנס הארס מן העהוהצריך לוזלחייו ‪1‬לא יסגף גוסו ‪1‬עצמ‪1‬כמו &א»‬ ‫‪6‬לתהיצחקהרבהיג]'‪.‬ועלכןצר׳ך‪.‬להי‪1‬תר‪1‬אהאתהמלדולתת סלק לשבעים‬ ‫!גס לשטנ׳ס‪0.‬ם יוכה ובכללה שיג רצון •!צרוכמעםיס טובים שיעשה •‬ ‫* ׳ ל א ת ר ע ; כןתועלתדכהואלאדסלהאריןימיססלכעיויסמויעאתסרעה‬ ‫י‪ .; ,‬אשרתכאעלהאוןכיכסיבתצר<קאח'»שהגנהעלסרור‪1‬צדיק‬ ‫יקוד ע‪1‬לס ‪1‬יש לכורא יחינחת רוח עמו שוהה ‪1‬מוכה‪.‬‬ ‫» ס ׳‪.‬טויאו לא ׳אמי אדם הכל מאתו יתמסמועיל ליהכנת׳ אס בגור על״ למוין‬ ‫‪ .‬א»!תוא‪0‬לחיותאח׳הא‪15‬דכר׳ס בטלים כי ב^ד האדם להביא‬ ‫מיתה עליו או חףס והכול •תיעשהכרצונ! שאס העבים אינם מלאיימיס וטו חים‬ ‫להכיא אין להם מה יריק! ואף על ‪»>2‬הומן מסו״כהגשס צויך הכנה וכן אש יפיל‪.‬‬ ‫עןרוצהל‪1‬מרעןא<לןשנחתךונסלמגדלו)ס אומצלצהיןאין לו תקומה אס לו‬ ‫•יןףמו א!ת! ויחרקו מ שלא ימות יכמעט הגנה והשתילמן ימיה י‪ .‬אכל אם עיח!‬ ‫אוחז הך המק ס שנפלצןם יהיה ולא יועיל עוד י‪',. .‬עוםררוח‪ .‬לא יאמר האדם‬ ‫•עכרו^היניסוכיהיםהכאייאפתרלואעשה^כ׳אלורכדימללותכי מי »‪6‬מל י‬ ‫‪' :‬סי)נש‪0‬יחחאולי לא •עמן המו הממתין ה ח ח‪p‬׳‪0sS‬כדי שיווע לא תרע כ׳ אולי‬ ‫‪.‬‬ ‫‪j‬‬ ‫!‬ ‫‪y‬‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫״ ‪ 1‬כדי שץצור שלא יכהו השמש‬ ‫‪p•/‬צ!רהיא‪1‬צ•^יכואוא‪S‬א•עש?הש‪n‬ול)ס^^^ייכלאכ‪ •nm‬כאשרא־נך כי‪,‬י; י‬ ‫‪ \ f‬ארס יכול לסחוחכ'!לו'וה הזמן ט!כ ווה ט!כ דגיח חפציו או ספצ• ה' לומניי׳דועי׳ \‬ ‫מ א ? »י)יוכי»״‪»6‬ווצו ‪• \b‬מלן־כרןנ׳ נמושאיא לילערעהווח ר״! של‪!.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪H‬‬ ‫י *"‪ W‬י‪ ,‬י‬ ‫‪'•%'!|'*.'/‬׳יי‬ ‫‪.‬‬ ‫ארס י ‪ .‬י ' ‪,‬‬ ‫י ‪ tnh‬כקוצו ו»ה ט י ט ויוה י ו כ ו וכמה זמן יייםן ‪ 5‬י ן י ‪ * ^ 0‬מ מ ^ ‪ 1‬ז י ‪ %‬לצי^ל"‪.‬׳‬ ‫?»‪ jw!j/b&&&yk‬כ‪0‬‬ ‫*כט;המלאה המעוביתשאיןנויעענייני העולם‬ ‫ג י אס העיש? אנא־ עשה א ת הכל‪ ;:‬נ ב ק י ז י ע ‪ ,‬כין חפצי ״ ' ‪*' P‬ןחפצין‬ ‫וצער ב אל תנח • י ן כ׳ אין אתה מ ט י ומשיג סומן המוצלח מ׳ י‪!:‬א אס הקייס או‬ ‫»מאוחראואששרשש»יהסכאחדיהי‪1‬ט‪:‬ציס* וטחוקהאיר עפפציין»א<ו?‬ ‫‪ ,‬כהיוא! כע!ל& ה וי? להשתיל ולהתהנות מן העה! להשלים תפנו נמתיק!' הא‪'1‬אש‬ ‫לפניו ונגי עיניו תחת השמש ואפיייחיה שנים ה י כ ' ישמח בהם כ׳ כהס י‪0‬ל*להשיג ‪,,‬‬ ‫חפצו וכונתו לעשו״וצוןיוצוו משכ כ׳מייאשי אחיהחויכ׳ הס יכייעל׳היוכלחשן ולא‬ ‫״ אור כ׳ אינו יכול להפיק וצונואירכאיתןאתהדין ויקבל ח)כן י » ם ח נחיר כהיונן‬ ‫שכשאיס חוטא לע‪1‬לס מתחיט ונעצכ על מה שעבר עליו כאמייול רשעים מלאים‬ ‫חיטיתועכ? חיוי לישעואיי^ שצ‪3‬י**הכתוי שהוא כתקףהתאוה והחמדה שיהיה‬ ‫חמת ב׳ליות! י כלומי שלו • ח י ־ לו על שיצא לאו׳י העילם לעשות ה י ע בעיני ׳וצח‬ ‫אלא שישמח כיליות! מפני מעםיוהטוכ׳ס י ולהיות׳ כימ• נתיותז ש״טינ את לבו‬ ‫גתויה!במ״ט ועכו ׳אחוז נס מזה איהלן כריכי לבווכמיאה עיצ׳ו ל י כ י הציין אליו‬ ‫לקיומו כחיש ו י ע כ י על אצה על וה ועל ו? כין על הטוב בין על ה י ע עתיר אתה‬ ‫י י לימן יין וחשבון • והסר כעם להיות הכעס!היועמצו׳ כ כ ח י ׳ ס מ צ י רתיחת‬ ‫הרס אמו שיהיה ‪ p‬׳ מהם ולא יחן אל ‪1‬ר לנוח נ ת ץ קרבו ולהסיר י‪1‬ע היצי ה י ע‬ ‫מכשרו כי עם היות כי מנר הילדות והשחרותמתגנ' הענין הכל הוא וכיד! להתנכר‬ ‫* ולגי!ת איש להציל את נפשו כ׳ אם לאעכשיו אימתי <!ש' ייכיי איז י א ־ ן טסי‪,‬‬ ‫נחוריחין^ט או ניכיתנכויתהאיס וצח עבודת! ליוצרו מ״שכ כימי היעייהס ימי‬ ‫ה‪1‬קנה אשי תשש כחו ויגיעו שים אשל הוא חעצמו מואס כהס ואומי אין ל׳ כהם‬ ‫חפץ שאינו יכול להשינמכוקשו לא מוה ולא מוה * ‪,‬׳יעד אשר ‪ u h‬תחשן‪ -‬מיש‪,‬‬ ‫* צמעלה ומתק הא‪1‬ר!טו‪5‬לע׳ניס!כאותו מתייןת והנאה יכול להשיג אכל אחר‬ ‫* שתחשן אות! מתיקותהאור מכל אינריו ושט העצים ליל עוכיותוכסותאותו א‪1‬ל‬ ‫אחיהגשם א ח ו ׳חיהיעה״שהיו לוכי(י;םחיי!ז])«שןלנמייאחיה‪.‬מות•‪ .‬כ י ו ם‬ ‫יגייועי‪ .‬כלאיכייוכטליסטטולאחיכיט!^סיומי• הכ׳תהאכייס החצוניס׳ '‪,.‬‬ ‫ונטל! הט חניתהכנת המון לאלו ולאלז י)חשצ!הלואות• ע י מ ה כ ם י ועוני הפצל‬ ‫יסונלו ילתיס העליונים והתחתיניש מפני'משט ההכמתויק! ק ו ל הצפ!ך כי ם׳‪:‬ה‬ ‫‪c‬‬ ‫ל‬ ‫;‬ ‫י‬ ‫ב י‬ ‫‪ & \ #‬מ צ ! ל עלי! וממתין עליו כ כ ל יום מ ‪ * $‬ס ו ן ^ ן ר ש ל י א ' ם ה א ר ס כמותו משיעוח‬ ‫‪• A‬ואל מח״ו!כת!כירחח םמתיחל( ‪ • w r f t w w‬ט ח ! ומרת ע ט ר ת ו ה כ כראםס;‬ ‫"\‪m13:‬נ ל ה כ ל ה מ מ ל י ל ה ס » ‪w‬‬ ‫}‬ ‫‪rM‬׳‪\'f-‬‬ ‫‪ tfifflft‬יז»המ׳ל י‬ ‫׳‬ ‫נ ס כ ל‬ ‫;‬ ‫* •וישוצ‬ ‫‪V‬ג‪<M-#lMI.:‬׳\‪1•:::4;-‬׳‬ ‫‪fop‬‬ ‫* ‪M‬‬ ‫*ןצי ׳ ש ז » ‪ 1‬ר ן<חז!*כ?וי^היה למק‪*-‬ק^•^ אא ג׳ כל ננינ ידיש העפר •חחי‬ ‫ליסורון»י!חל^|‪1‬לד^והצ^!*»ץ ה ק מ ה לההבילהעוליולחוייד׳ עבליה'‬ ‫»‪»»:‬וא!זיד»ג• הכל );כלויביס כאחליתס י אבל עניףזכמתוקמיותית על כל‬ ‫כ מ ש ל י ‪ 7 » , < b‬ו א ו ן יתקן‬ ‫‪*.,‬הם ויוקר למוצאי דעת־‪ .‬יי נקש ‪ rbxp‬כ׳ כנת! כסיהוה שלקזלת למצוא דבדי‬ ‫יוכן וכתיי׳ושיינרי אמת לסקל מכשול מדדן העס ולהאיר עיני העילייהמיטכעים‬ ‫‪..‬גטיטה״ןשלהעולש • דבדי‪.‬זוכסיס אייר אס האדם אינו מכיר ויורעבקפריש‬ ‫האלו *זן חת צמ לשמע דכרי חכמי'אשר ממיהם כי מלש הם חזקי' סיניילשומע‬ ‫י ולהסכיהםבעליאסיפותיהסמקיציסהדנדיסהםיכם להישיר את העב וכולם‬ ‫;‪..‬אמתכ׳סלסנתיומריעהאי׳דיתרבדיטה נליהמי״ייתר מהדברים ככתונים‬ ‫• *ריןהאדסלהשתרלולהוהרשלאיכשלכעינו^ותמגליהספרישיעש! כפיים‬ ‫לכל הצורן איןקץ להם ־ ולהגהרכה לרנד כהס כפייטותעיעתבשל לכן הדכוים‬ ‫בקיצדטיכיס והמשכיל יבין וייסין לקח ־• ס ו ן י א ר אבל כללית הענין כק‪1‬יר‬ ‫כל עיין הסיהיה הבל ישמע ממיי כי את מיהיש ראי ל<־א מפניי ואת מציתי לקי ים‬ ‫זלשמר כיזהכצהאדס• כי כל סעשה האלה׳ס אשי כיא!עשה כעולה הוה‬ ‫הכל ברא לככידו ׳החתהניממנ‪ :‬לציכו ולתיעלת! ראוי ליתן את הרי! כין על היגלה‬ ‫יכין על היסתר אס טוכ ואםרעכמ! שכתבתי למעלה הכל נצדקומשפש;‬ ‫‪1‬‬ ‫כ יה ותכונה‬ ‫•תטי השלמתהספר המרא הוה מ ר י ס מלאים היוצאים יי‪.‬‬ ‫״ פ י אליה דכי עילאה ב ט ו כ ‪ #‬י ח ס שית ‪.‬׳' י ״ ׳‪4‬‬ ‫‪ ^ .‬ש ש ? * ישתחה ימצא כה יי י ׳ ״ ־־‬ ‫‪. : •,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫*•«‪ ... , - .v/ . -‬כ נ י ן ולארעי • י‬ ‫‪J‬‬ ‫‪-‬י ^‬ ‫<זל‪6‬ו'^‪ ...‬י‬ ‫‪Con Iicentia de i Superio^'.‬‬ ‫־׳‬