‫נרדפות‬ ‫כאשר נגדיר יחס בין מילים כיחס של נרדפות נראה שאלו מילים קרובות במשמעות אחת לשנייה ‪.‬‬ ‫פועל יוצא‪ ,‬אם נציב מילה דומה במשפט במקום המילה הנתונה נקבל משמעות קרובה ‪.‬‬ ‫לדוגמה ‪:‬‬ ‫המשפט ‪ -‬שוחחתי איתו ארוכות‪.‬‬ ‫כדי ליצור משפט בעל משמעות דומה ניתן להשתמש בפועל שקרוב למשמעות הפועל הנתון כגון‪:‬‬ ‫דיברתי איתו ארוכות‪.‬‬ ‫רוב המילים בעברית הן רק קרובות במשמעות ללא חפיפה מלאה (=נרדפות מלאה)‪.‬‬ ‫נרדפות מלאה‬ ‫מילים אשר משמעותן זהה לחלוטין אחת לשנייה‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫שמש‪ -‬חמה‬ ‫ירח‪ -‬לבנה‬ ‫אלה הן מילים שקיימת ביניהן נרדפות מלאה ‪.‬‬ ‫כיצד נזהה צמדי מילים כיחס של נרדפות ?‬ ‫לדוגמה בשאלה שלפנינו ‪:‬‬ ‫מהו היחס בין צמד המילים שלפנינו ‪ :‬אמד‪ -‬העריך ?‬ ‫עלינו להציב את שני הפעלים באותו המשפט שנמציא‪ ,‬אם תתקבל משמעות דומה‪ ,‬סימן שהיחס הוא‬ ‫יחס של נרדפות ‪.‬‬ ‫הוא אמד את שווי הדירה‪.‬‬ ‫הוא העריך את שווי הדירה ‪.‬‬ ‫מתקבלת משמעות דומה ולכן היחס הוא יחס של נרדפות‪.‬‬