null
הפורנוגרפיה כסוגיה פוליטית עבודה סמינריונית מגישה :ניצ לפידות )ת.ז(014768881 . מנחה :ד"ר עובדיה עזרא החוג לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב סמסטר א' ,שנה"ל תשס"ז מבוא: המילה פורנוגרפיה מקורה ביוונית Porne :משמעו זונה ו Graphos%משמעו כתב .ואכ, המשמעות הראשונה של המילה הייתה "כתיבה על זנות" .ע' השני' עבר המונח גלגולי' שוני', והיו' הוא משמש להבחנת' של ייצוגי' מיניי' בוטי' ,שמטרת' לעורר גירוי מיני ,מייצוגי' מיניי' אחרי' )אומנותיי' ומדעיי' ,למשל( .ייצוגי' מיניי' בוטי' היו קיימי' ג' בעול' היש )לראיה: ציורי' ופסלי' שמורי' היטב נתגלו במאה ה 18%בעיר הרומית העתיקה פומפי( ,א( בינ' לבי מה שאנו קוראי' היו' פורנוגרפיה יש הבדל מכריע .בתחילת המאה ה 19%הומצאה המצלמה ,ומאז פורנוגרפיה איננה רק ייצוגי' מיניי' ,היא תיעוד של אנשי' אמיתיי' במצבי' מיניי' .הבדל זה הוא שמעניק לפורנוגרפיה משמעות בשדה המוסרי והפוליטי. בעבודה זו אני בוחנת את עמדותיה' של מספר זרמי' בפילוסופיה הפוליטית בנושא הפורנוגרפיה .השאלות העיקריות שאית מתמודדי' הזרמי' השוני' ה :הא' יש הצדקה להפעיל צנזורה ,או רגולציה כלשהי ,על חומרי' פורנוגרפיי'? הא' ,בבואנו לענות על שאלה זו ,עלינו להתייחס אל הפורנוגרפיה כביטוי של רעיונות או כפעולה? ולבסו ,+איזה כוח ואיזו השפעה מיוחסי' לפורנוגרפיה על ידי גישות שתופסות אותה כפעולה ,ולא כצורת ביטוי בלבד? את העמדות שבחרתי להציג בעבודה נית לראות כמונחות לאורכו של סרגל ,שבו היחס אל הפורנוגרפיה הול( ונעשה מחמיר יותר: בפרק א' אציג טיעוני' של העמדה הליברלית ,אשר מתייחסת אל הפורנוגרפיה כביטוי של רעיונות ,ורואה בהפעלת צנזורה נגדה התערבות בלתי מוצדקת של השלטו במרחב הפרטי .כמו כ, אציג טיעו%נגד של הפמיניז' הליברלי ,זר' בפמיניז' שתומ( בהנחות היסוד של הליברליז' א( איננו מסכי' ע' הפרשנות הליברלית של פורנוגרפיה כצורת ביטוי ותו לא. בפרק ב' אציג את עמדתו הכללית של הפמיניז' הרדיקלי בנוגע לפורנוגרפיה ,עמדה שתופסת את הפורנוגרפיה כפעולה נגד נשי' ולפיכ( מצדיקה צנזורה של חומרי' פורנוגרפיי' .כמו כ ,אביא שני טיעוני%נגד אשר מראי' מדוע הטיעוני' הליברליי' ,שמגני' על הפורנוגרפיה כצורת ביטוי ,אינ' קבילי' בתו( התפיסה הליברלית עצמה. 1 בפרק ג' אציג את התיאוריה הביקורתית של הרברט מרקוזה ) (Marcuseואת גישתו אל מתירנות מינית בחברה המערבית המפותחת .כמו כ ,אציע להעניק לפורנוגרפיה משמעות ,דר( קווי המחשבה של מרקוזה ,משמעות אשר מייחסת לפורנוגרפיה כוח כפעולה לא רק נגד נשי' ,אלא נגד האנושות. באשר לעמדתי ,אני נוטה להסכי' ע' הדר( שבה תופס מרקוזה את פניה של החברה המערבית המפותחת .כמו כ ,הגישה שאני מציעה כפרשנות לדבריו של מרקוזה מייצגת נאמנה את תפיסותיי האישיות .באופ כללי ,אני טוענת שהפורנוגרפיה היא חלק ממנגנו רב עצמה שמכתיב לאזרחי' את הרצונות שלה' והצרכי' שלה' ,מנגנו שמטרתו האחרונה היא לייצר חברה של קונפורמיסטי' בעל כרח' ,שחשי' עצמ' חופשיי' .בגישה רדיקלית זו טמו אמנ' קושי ,הקושי להשתחרר מכבלי החברה ומ הקונפורמיות והבנאליות שהיא דורשת מ החברי' בה ,אול' קיומו של קושי זה איננו מעיד על חוסר נאמנותה של התיאוריה למציאות .במהל( העבודה אנסה להראות כיצד נית להצדיק תפיסה חברתית רדיקלית שכזו. 2 פרק א' :הליברליז הליברליז' היא תפיסה פוליטית שמעמידה את האינטרסי' של הפרט במרכז ואיננה מייחסת לגו +המדיני תכלית בפני עצמו ,אלא מתייחסת אליו כאל מנגנו או כלי שמאפשר לכל אינדיבידואל במדינה לממש את חירותו ולהגשי' את תכליתו כבעל תבונה .המסגרת המדינית היא פונקציונאלית והיא צריכה לאפשר לפרט לבחור כיצד לממש את עצמו ,מבלי לפגוע במימושו העצמי של האחר, השווה לו .ככלל ,עמדות ליברליות יפעלו למע הקטנת התערבות השלטו בחיי האזרחי' ,ככל שנית )או :הגדלת חופש הפעולה והבחירה של הפרטי' במדינה( .העמדה הליברלית מאפשרת שיפוט מוסרי של מעשי' על ידי בחינה של מידת הפגיעה של מעשה מסוי' )על ידי אד' או על ידי הממשל( בחירות או בזכות של פרטי' בחברה .כלומר ,הדיו הליברלי במוסר עוסק בחירויות הפרט ובזכויותיו, ובגבולות מימוש בחברה של שווי'. לכ ,בבואנו לדו בעמדה הליברלית בנושא הפורנוגרפיה עלינו לעמוד על החירויות או הזכויות שמאוימות על ידי התרתה או על ידי איסורה .ישנ מספר אסטרטגיות שנוקטי' בעלי העמדה הליברלית ,מתוכ בחרתי להציג שתיי' :האחת מעמתת את הפעלת הצנזורה על פורנוגרפיה ע' חופש הביטוי והאחרת מעמתת את הצנזורה הזו ע' הזכות לעצמאות מוסרית .את האסטרטגיה הראשונה שאציג מביא אל השולח רונלד דבורקי (Dworkin) 1והיא האסטרטגיה של הזכות לעצמאות מוסרית .לאסטרטגיה של חופש הביטוי אתייחס בסו +הפרק הראשו ובפרק השני של העבודה ,אשר מביא את עמדת הפמיניז' הרדיקלי באשר לפורנוגרפיה ,משו' שע' עמדה זו הפמיניז' מתווכח. עפ"י דבורקי ,אחת הזכויות של בני האד' היא הזכות לעצמאות מוסרית .מהי הזכות הזו? הזכות לעצמאות מוסרית היא הזכות שלא להיפגע או לסבול מאפליה כלשהי מפני שהדר( שבה אד' תופס את החיי' הטובי' שונה מהדר( שבה הממשל או האזרחי' האחרי' תופסי' אות' ,או מפני שהחברה תופסת את בחירותיו כשגויות או בזויות .2כלומר ,זכות זו מעניקה לכל אד' את המקו' לשפוט בעצמו כיצד הוא רוצה לחיות את חייו ,מבלי שהחברה תוכל בדר( כלשהי לגרו' לו סבל בעקבות שיפוטו. Ronald Dworkin, 'Do We Have a Right to Pornography?', in: Ronald Dworkin, A Matter of Principle, 1 Oxford: Clarendon Press, 1986, pp. 335-372. Dworkin, Ibid., p.353. 2 3 מהי ההצדקה של דבורקי לטעו שקיימת זכות לעצמאות מוסרית? כרקע לתשובתו ,דבורקי מסביר כיצד נית באופ כללי להצדיק חקיקה .נית להצדיק אותה על ידי .1 :תיאורית רקע ע' מטרה מוצהרת שעניינה טובת הכלל ,או .2 :אוס +של זכויות שעניינ טובת הפרט .3על פי התפיסה הליברלית ההצדקה הטובה יותר של חקיקה היא על ידי זכויות הפרט ,משו' שהמדינה ,תכליתה לאפשר את המימוש העצמי של האינדיבידואלי' שמרכיבי' אותה ולכ לטובת הכלל יש חשיבות משנית .על פי דבורקי ,קבלה או דחייה של מדיניות מסוימת יכולה להיות מוצדקת על פי תיאורית רקע שנקראת התועלתיות ,שפועלת על פי עיקרו של מיקסו' האושר הכולל והקטנת הסבל בקרב האזרחי' )התיאוריה התועלתית מתייחסת אל האושר והסבל כאל דברי' אדיטיביי' שנית לכמת( .4אול', דבורקי מזכיר לנו ,התיאוריה התועלתית מבוססת על עיקרו תשתיתי יותר :עיקרו השוויו – שהרי תורה תועלתית שמחשבת את האושר הכללי רק על פי אושר' של האנשי' הלבני' בחברה ,או על פי קריטריו מפלה אחר ,תהיה בלתי מתקבלת על הדעת בחברה ליברלית. כעת נית להצדיק את הטענה שלבני האד' יש זכות לעצמאות מוסרית :זו זכות שמשמשת ככלי לשמירה על השוויוניות בחברה ,שנדרשת ה על ידי התפיסה הליברלית וה על ידי התיאוריה התועלתית .כיצד? א' אנו מונעי' מאד' לשפוט באופ עצמאי )או אוטונומי( מה' החיי' הטובי', אנו מייחסי' לשיפוט שלו ער( נמו( מערכו של השיפוט שלנו ,בכ( אנו מתייחסי' אל האד' כפחות ער( ,ולא כשווה .א' אנו מאמיני' שבני האד' שווי' זה לזה ,אנו צריכי' להאמי שדר( החיי' שאנו בחרנו לעצמנו אינה עדיפה אובייקטיבית על דר( החיי' שאד' אחר בחר לעצמו.5 אי( מייש' דבורקי את הזכות לעצמאות מוסרית בויכוח על הלגיטימיות של הפורנוגרפיה? ראשית ,הוא מניח שעל פי עיקרו מיקסו' האושר ,החברה תעדי +צנזורה של פורנוגרפיה .כלומר ,הוא מניח שרוב האוכלוסייה מעוניינת שהשלטו יתערב בנושא על ידי חקיקה ושהפגיעה באינדיבידואלי' )הצרכני' והיצרני' של הפורנוגרפיה( היא מינורית ביחס להגברת האושר שתתרחש כתוצאה Ronald Dworkin, Taking Rights Seriously, Harvard University Press, Cambridge, Massachusetts, 1977. 3 pp. 274-275. 4דבורקי מניח שהתיאוריה התועלתית פועלת ברקע של רוב הדמוקרטיות המערביות המודרניות ולכ עימה הוא בוחר להתמודד. Dworkin, ‘Do we have the Right to Pornography?’, Op. Cit., pp. 359-360 Dworkin, ‘Do we have the Right to Pornography?’, Op. Cit., pp. 360-361. 5 4 מהתערבות זו .6כעת יש לבדוק :הא' חקיקה כזו ,שמוצדקת על פי עיקרו מיקסו' האושר ,פוגעת בזכות לעצמאותו המוסרית של הפרט? ובכ ,לא כל חקיקה בנושא בהכרח פוגעת בזכות זו .דבורקי מנסח עבורנו שני כללי' שמגבילי' את השלטו מלחוקק חוקי' מגבילי' על הפורנוגרפיה ,כללי' שבבסיס' טמונה הזכות לעצמאות מוסרית .1 :תהיה זו הפרה של הזכות לעצמאות מוסרית לחוקק חוק שמגביל את הפורנוגרפיה כאשר ההצדקה היחידה לחוק היא שפורנוגרפיה מכילה ייצוגי' של מיניות שהינ' משפילי' ,חייתיי' או באופ כלשהו אינ' הולמי' בני אד' הגוני'; .2תהיה זו הפרה של הזכות לעצמאות מוסרית לחוקק חוק שכזה כאשר ההצדקה היחידה לחוק היא שרוב אנשי הקהילה מסכימי' ע' הכתוב מעלה ולכ ה' נפגעי' או נגעלי' מהעובדה שאנשי' אחרי' בקהילה שלה' צורכי' פורנוגרפיה . 7המניעי' שנגד' יוצא דבורקי ה' מניעי' שהוא מגדיר אות' כהעדפות חיצוניות – העדפות של אד' באשר לדר( שאנשי' אחרי' יחיו את חייה' )והעדפות אלה ,אי זה מ הצדק שייספרו בחישוב הכללי של האושר והסבל(.8 לטענת דבורקי ,א' לשלטו יש הצדקות שונות לפעול במגמתיות נגד פורנוגרפיה ,וא' יש לו דר( לוודא שהעדפות חיצוניות אינ מעורבות בשיקולי' – יש לגיטימציה לפעול בהתא' ולחוקק חוקי' שמגבילי' פורנוגרפיה .הצדקות לגיטימיות אפשריות שמונה דבורקי ה .1 :הוכח שצריכה פרטית של פורנוגרפיה גורמת לעלייה משמעותית בפשיעה; .2הוכח שצריכה פרטית של פורנוגרפיה פוגעת בדר( כלשהי בכלכלה; ומכיוו שלפורנוגרפיה כסוגה אי ער( ספרותי או תרבותי משל עצמה, הנזקי' שהיא מסבה מצדיקי' את איסורה .כלומר ,דבורקי איננו מג על הפורנוגרפיה באופ אפריורי ,אלא יוצא נגד חקיקה שמבוססת על טיעוני' שממעיטי' בערכ' המוסרי של אנשי' שבוחרי' לצרו( אותה .אול' ,כפי שנית להבי מ הנוסח שנות דבורקי ,הבעיה טמונה בחוסר היכולת האנושית להבחי בטיעוני' מוסרניי' בלתי כשרי' ולבער' מ המניעי' לחקיקה .מסקנתו של דבורקי בשלב זה היא שמכיוו שלא הוכח קשר כלשהו בי פורנוגרפיה לפשיעה או לפגיעה Dworkin, ‘Do we have the Right to Pornography?’, Op. Cit., pp. 359-360. 6 Dworkin, ‘Do we have the Right to Pornography?’, Op. Cit., p. 354. 7 Dworkin, ‘Taking Rights Seriously’, Op. Cit., pp. 275-276. 8 5 בכלכלה ,ומכיוו שאי לנו דר( מהימנה לבדוק את כשרות מניעינו להגבלת השימוש הפרטי בפורנוגרפיה – עלינו להתיר שימוש זה.9 ומה יהיה על שימוש בפורנוגרפיה בריש גלי? לטענת דבורקי נית למצוא טיעוני' רבי', חפי' משיפוט מוסרי ,אשר מצדיקי' את ההגבלה על ההצגה וההפצה של פורנוגרפיה בפומבי. טיעוני' כאלה מתייחסי' ה לזכויותיה' של אנשי' שאינ' צורכי' פורנוגרפיה ואינ' מעונייני' להיתקל בייצוגי' מיניי' בוטי' בחיי היומיו' שלה' )ה' ג' אינ' מעונייני' שילדיה' ייתקלו בייצוגי' אלה( וה לזכויותיה' של אנשי' שצורכי' פורנוגרפיה ואינ' בהכרח מעונייני' לצרו( אותה בכל זמ ובכל מקו' )יש להניח שיש לה' ג' עיסוקי' אחרי'( .מוב שג' כא עלול להיות ערבוב מסוי' של הצדקות – ה לגיטימיות לשיטתו של דבורקי וה לא לגיטימיות – אול' דבורקי טוע שבאשר להצגה של פורנוגרפיה בפומבי ,יש להכיר בבעייתיות זו וע' זאת לקיי' רגולציה מסוימת. רגולציה זו ,צרי( שתהיה במידה ותו( התחשבות בפגיעה האפשרית בצרכני הפורנוגרפיה .נית ,למשל, להגביל את המכירה וההקרנה של פורנוגרפיה לאזורי' מסוימי' בעיר ,להגביל את הפרסו' של הז'אנר )באמצעי' לא יותר מחמירי' מההגבלות שחלות על פרסו' מוצרי' אחרי' ,כגו מכוניות והלבשה( ולחייב סימו מסוי' של חנויות ובתי עסק שאד' עלול להיתקל בתוכ' בחומר פורנוגרפי )כל עוד הסימו איננו במטרה להטיל קלו במי שנכנס לחנויות אלה(.10 לסיכו' ,דבורקי טוע שאי להגביל כלל את השימוש הפרטי בפורנוגרפיה מטעמי' של הגנה על הזכות לעצמאות מוסרית ושנית )וא +צרי(( להגביל במידה מסוימת את ההצגה של פורנוגרפיה בפומבי ,תו( התחשבות בפגיעה האפשרית בצרכני הפורנוגרפיה ותו( הימנעות משימוש נקמני או מבזה ברגולציה זו כנגד צרכני הז'אנר. לכאורה ,נראה שכל מי שמחזיק בעמדה ליברלית צרי( להסכי' ע' עמדתו של דבורקי ,אשר משתמש ביסודות הבסיסיי' ביותר של התורה הליברלית )שוויו וחירות( על מנת לבסס את עמדתו באשר להתערבות ממשלתית בנושא הפורנוגרפיה .זאת ועוד ,בתחילת הפרק טענתי שעמדות ליברליות ככלל יתמכו בהקטנת ההתערבות הממשלתית בחייה' הפרטיי' של האזרחי' .אול' לכל אור( הדר( דבורקי נמנע מלשפוט את החומרי' הפורנוגרפיי' עצמ' ,בה במידה שהוא נמנע מלשפוט את צרכני החומרי' הללו .לכ ,נוכל למצוא קולות ליברליי' אשר דווקא יקראו להוספת מנגנוני' רגולטיביי' Dworkin, ‘Do We Have a Right to Pornography?’, Op. Cit., pp. 354-355. Dworkin, ‘Do we have the Right to Pornography?’, Op. Cit., pp. 355-358. 9 10 6 על ייצור ומכירת חומרי' פורנוגרפיי' .קולות אלה יעניקו לפורנוגרפיה עצמה משמעות ,ולא יתייחסו אליה כאל עוד התנהגות אנושית שהער( המוסרי שלה נתו לשיפוטו האישי של כל אינדיבידואל. אחד הטיעוני' האלה ,טיעו שמתיישב ע' העמדה הליברלית א( טוע שיש לגיטימציה להתערבות ממשלתית בנושא הפורנוגרפיה ,נטע על ידי ריאה לנגטו ) .(Langtonהטיעו משתמש למעשה במונחי' ובכללי המשחק הליברליי' ,כפי שרונלד דבורקי מגדיר אות' ,אול' מסקנתו הפוכה – משו' שהטועני' אותו מעניקי' משמעות לחומרי' פורנוגרפיי' בכלל ולפורנוגרפיה אלימה בפרט. הטיעו הנגדי ,בדומה לטיעו של דבורקי ,נסמ( על התיאוריה התועלתית והוא עוקב אחר אותו קו מחשבה .א' דבורקי הניח שעל בסיס התועלתיות נית להצדיק מדיניות של צנזורה על פורנוגרפיה ,הטיעו של לנגטו מניח בדיוק את ההפ( :רוב האנשי' יתמכו במדיניות מתירנית ,בי א' ה' בעצמ' צורכי' פורנוגרפיה ובי א' לא .העדפה כזו ,בתו( תורה תועלתית ,יכולה להצדיק מדיניות מתירנית מצד השלטו .11כעת יש לבדוק ,הא' אנשי' מעדיפי' מדיניות כזו ממניעי' אישיי' או ממניעי' שנובעי' מהעדפות חיצוניות – שהרי דבורקי טע שהאחרוני' הינ' פסולי' ואינ' יכולי' לשמש הצדקה בתורה שמבוססת על שוויו. פורנוגרפיה בכלל ,ופורנוגרפיה אלימה בפרט ,מציגה נשי' באופ שעלול לפגוע בה .כיצד? ראשית ,חומרי' פורנוגרפיי' יכולי' לפגוע ברגשותיה של נשי' .נוס +על כ( ,פגיעה משמעותית הרבה יותר יכולה להיגר' לה :נשי' מוצגות בחומרי' פורנוגרפיי' רבי' כנחותות ,כחפצי' ,כמי שנהנות מאלימות ומהשפלה וכדבר%מה שיש לגברי' זכות עליו .לנגטו טוענת שנשי' עלולות לחוות את התוצאות של תפוצת' של חומרי' פורנוגרפיי' כאלה בחיי היומיו' שלה :לקבל יחס נחות במקו' העבודה שלה ,לספוג השפלות והתנהגות אלימה מבני זוג ,להיות מודרות מ הזירה הציבורית ועוד .כלומר ,לפורנוגרפיה ולתכניה יש משמעות והשפעה על חייה של נשי' ועל מעמד כשוות בחברה אשר התפיסות הפטריארכליות והמאצ'ואיסטיות שבה הולכות ומתחזקות.12 Rea Langton, 'Whose right? Ronald Dworkin, Women, and Pornographers', Philosophy and Public 11 Affairs, vol. 19, no. 4 (Fall 1990), pp. 337-338. Langton, Ibid., pp. 341-344. 12 7 לאיזו מסקנה מובילה אותנו הטענה הזו ,על אודות המשמעות של פורנוגרפיה עבור נשי'? מכיוו שהפורנוגרפיה עצמה מכילה תכני' מפלי' ,אשר מחזקי' את מעמד' של גברי' ומאשררי' עבור' את התפיסות שלה' על עליונות' ביחס למי הנשי ,אפשר להטיל ספק במניעיה' לתמו( במדיניות מתירנית .לא יהיה זה מופר( לטעו שרבי' באוכלוסיה יתנגדו להגבלות על הפורנוגרפיה משו' שתהיה בפעולה כזו אמירה על אודות נשי' שאי ה' רוצי' לקבלה :נשי' אינ נהנות מהשפלה ואלימות ,ה אינ חפצי' ואינ שייכות לגברי' ,ה שוות זכויות וחירויות והמדינה צריכה לאפשר לה מימוש עצמי כמו לכל אזרח אחר .א' זהו המניע של גברי' רבי' לתמו( במדיניות מתירנית כלפי פורנוגרפיה ,הרי שה' מונעי' מהעדפות חיצוניות – העדפות שעניינ כיצד אנשי' אחרי' ייוצגו, ייתפסו ויחיו את חייה' .וכבר טענו שהעדפות חיצוניות אינ יכולות להיכלל בתחשיב התועלתי ,ולכ אי הצדקה למדיניות מתירנית כלפי פורנוגרפיה .יותר מזה ,אנו רואי' שמדיניות מתירנית מהווה פגיעה בעיקרו השוויו – היא מגבירה את אי השוויו כלפי נשי' ,ולכ ישנה הצדקה על בסיס זכות )הזכות לשוויו( לפעול נגד מדיניות זו ,הצדקה אשר גוברת על הצדקות על בסיס תיאוריות רקע כדוגמת תורת התועלתיות.13 לסיכו' ,הטיעו הנגדי של לנגטו איננו מתנגד לקיומה של הזכות לעצמאות מוסרית ,שעל קיומה הצביע דבורקי .אלא ,הוא מראה שני דברי' .1 :מדיניות של מתירנות בפורנוגרפיה גורמת לפגיעה בזכויות של נשי' ,בפרט הזכות לשוויו ,ולכ היא מדיניות שאיננה לגיטימית בתו( תפיסה ליברלית; .2המניע להפעלת מדיניות של התערבות בפורנוגרפיה הינו השאיפה להגדלת השוויו בחברה ולכ הפעלתה איננה פוגעת בזכות לעצמאות מוסרית של הצרכני' של פורנוגרפיה .לכ ,למרות הפגיעה הברורה בחירות הפרט ,פגיעה שהליברליז' מנסה להימנע ממנה במידת האפשר ,יש לה הצדקה ,והיא בסופו של דבר תורמת לשיפור חייה' של הפרטי' בחברה. Langton, Ibid., pp. 345-347. 13 8 טיעו נוס +שליברלי' רבי' טועני' נגד הפעלת צנזורה ,או רגולציה כלשהי ,על פורנוגרפיה עוסק ,כאמור ,בחופש הביטוי .חופש הביטוי נתפס כאחד מעמודי התוו( של העמדה הליברלית ,בעיקר בעקבות כתביו של מיל .(Mill)14בספרו "על החירות" מקדיש מיל פרק נכבד לפירוט החשיבות של מת האפשרות ,לכל מי שרוצה ,לבטא את דעותיו .15הוא מצדיק את ההתייחסות המיוחדת שלו לחופש זה ,בי היתר ,בש' ההגנה על האוטונומיה של הפרט :רק א' כל פרט ייחש +לשלל עמדות ודעות ,ה אמיתיות וה שקריות ,נוכל לומר שאנו מעניקי' לו אוטונומיה מלאה לשפוט ולהחליט מהי הדר( הנכונה ,או מהי האמת. לפיכ( א' מתייחסי' לפורנוגרפיה כצורת ביטוי )בדומה לאמנות ,לכתיבה וכדומה( ,יש להג עליה מפני צנזורה מכיוו שהיא חוסה תחת ההגנה של חופש הביטוי .כלומר ,ג' א' נסכי' שפורנוגרפיה מפיצה תפיסות שקריות על נשי' )למשל :שה נהנות מאלימות ,או שהשפלה זה סקסי בעיני נשי'( ,חופש הביטוי מאפשר הפצה של תכני' שקריי' אלה ,במטרה להג על היכולת של הפרט לשפוט בעצמו מה אמיתי לגבי גברי' ונשי'. אול' מתברר שהתמונה איננה כה פשוטה .ליברלי' רבי' אינ' מסכימי' ע' פרשנות זו של המצב ,וג' ה' מבססי' את טענותיה' על דבריו של מיל ב"על החירות" .בדוגמה מפורסמת של מיל הוא טוע שביטוי או דיבור יכולי' להוות פגיעה ממשית ,א' ה' נאמרי' בקונטקסט מסוי' .בדוגמה שלו ,מיל משווה בי פרסו' מאמר בעיתו שטוע שסוחרי התירס מרעיבי' את העניי' לבי שלהוב קהל זוע' על ידי אמירה זו .כלומר ,מיל אמנ' מג על הזכות לטעו טענות בחופשיות ,אול' הוא מקפיד להדגיש שג' לקונטקסט יש משמעות .לכ ,נפתח כא פתח שבו אפשר לטעו שפורנוגרפיה, בקונטקסט הנוכחי ,16פוגעת בנשי' .אי( היא עושה זאת? פורנוגרפיה מציגה את אי השוויו בי נשי' וגברי' כארוטי ,ההיצגי' שבה מבססי' את התפיסות הקיימות לגבי נשי' ומעמיקי' את הפער ההיררכי בי גברי' ונשי' בחברה .על ידי כ( פורנוגרפיה מונעת מנשי' את האפשרות לחיות חיי' של שוות בי שווי' כאינדיבידואלי' אוטונומיי' .למעשה ,במצב שבו אי אפשרות לנשי' לצאת מ 14בספרו "על החירות" מיל קורא לחופש זה "חופש המחשבה והויכוח" .נית כמוב לטעו שמיל כלל לא התכוו לחופש הביטוי כפי שאנו מביני' אותו היו' ,אול' ג' א' משתמשי' במשמעות הרחבה יותר של חופש זה נית להציג את הטיעו הנגדי לטיעו הנ"ל ,כפי שאעשה בהמש(. John Stuart Mill, 'On Liberty', in: John Stuart Mill, Three Essays: On Liberty; Representative 15 Government; The Subjection of Women, Oxford University Press, 1975, pp. 22-68. 16קונטקסט שבו נשי' אינ נתפסות כשוות ואינ משתתפות באופ שוויוני במרחב הציבורי. 9 המרחב הפרטי שבו ה "כלואות" ,תחו' הדיו החופשי מצומצ' לכדי מחציתו – חצי מהאוכלוסייה איננה אוטונומית ואיננה משתתפת בדיו הציבורי כלל.17 לסיכו' ,טיעו זה ,שנית לייחס לפמיניז' הליברלי ,מעניק לפורנוגרפיה משמעות ופרשנות: הפורנוגרפיה מציגה את אי השוויו בחברה כארוטי ,כדבר רצוי ומוש( .בנוס ,+בקונטקסט החברתי הקיי' ,שבו נשי' אינ בעלות מעמד שווה לזה של גברי' ותפיסות פטריארכליות עדיי שולטות בחיינו ,הפורנוגרפיה למעשה איננה רק ביטוי או דיבור – היא משפיעה על העול' .פורנוגרפיה משתיקה את דעותיה של נשי' ומונעת מה את האוטונומיה שמגיעה לה כבני אד' – ולכ היא פוגעת בעיקרו בסיסי של הליברליז' :הזכות לשוויו. Dyzenhaus David, 'John Stewart Mill and the Harm of Pornography', Ethics 102 (April 1992), pp. 547- 17 549. 10 פרק ב' :הפמיניז הרדיקלי הפמיניז' הרדיקלי הוא זר' בפמיניז' ,שחותר להגיע לשורשי אי השוויו כלפי נשי' בחברה, ומכא שמו ) Radixבלטינית משמעו שורש .(Root ,על פי עמדה זו ,המקור לאי השוויו של נשי' בחברה טמו בתפיסות פטריארכליות של מגדר ,כלומר ,מרכזיותו של הגבר ומשניותה של האישה ה' שמונחי' בבסיס התפיסה המגדרית השלטת )בשונה מתפיסות פמיניסטיות אחרות ,שתולות את האשמה בחקיקה בלתי הוגנת או בהיררכיה מעמדית ,למשל( .מרכיב חשוב נוס +בתפיסה זו הוא הכוח – ההיררכיה החברתית בי גברי' ונשי' ,כמו בי מעמדות או בי קבוצות אתניות ,נקבעת על פי הכוח שיש לקבוצה אחת לשלוט בקבוצה אחרת .על פי תפיסה זו ,לא יכול להיות פתרו לאי השוויו בתו( המערכות הקיימות בחברה ,מכיוו שמערכות אלה נגועות בתפיסה זו של שליטה וכוחניות .באשר לפתרונות אפשריי' לבעיה ,הדעות חלוקות בתו( הזר' הרדיקלי ,אול' כל הפתרונות מבטאי' את הצור( בחשיבה מחודשת על נשיות )ולכ ג' על גבריות( ושינוי חברתי משמעותי ויסודי. אחד הנושאי' המרכזיי' שאליו מתייחס הזר' הרדיקלי הוא המיניות .מדוע? על פי קתרי מקינו ) ,(MacKinnonיש להתייחס למיניות בתו( התיאוריה הפמיניסטית מכיוו שהשליטה הגברית היא מינית) 18ובכלל ,מיניות גברית סובבת סביב הכיבוש האגרסיבי של החלש ממ( ,ברוב המקרי': נשי'( .מקינו טוענת שהמיניות שלנו מעוצבת על ידי הבניה חברתית; לשו אחר ,המיניות לא "הגיעה ע' החסידה" ,ומה שמעצב אותה הוא מוכוו מטרה :חיזוק השליטה הגברית והכניעות הנשית.19 לטענת מקינו ,כל מי שכתב על מיניות אחרי פרויד מתייחס אליה כאל דבר מה קד'%חברתי אשר החברה מעצבת אותו בדרכי' שונות על מנת להתאימו לחיי' המשותפי' בה )תפיסה זו קשורה למושג הסובלימציה ,שאליו אתייחס בפרק ג'( .התייחסות זו היא המקור של תפיסת "השחרור המיני" – א' נשי' יורשו לקיי' יחסי מי ללא הגבלה וללא טאבו ,ה יהיו חופשיות .אול' מקינו טוענת שניסיו כזה ,להפו( את הטאבו למותר וללגיטימי ,דוח +למעשה למצב שבו רצונות של גברי' יהיו לגיטימיי' ,20מפני שעדיי אי מקו' לדבר על רצו של נשי' :ההבניה של המיניות הנשית היא עמוקה MacKinnon Catharine A., 'Sexuality', in: Linda Nicholson (ed.), The Second Wave: a reader in feminist 18 theory, New York: Routlegde, 1997, p. 158. MacKinnon, Ibid., p. 160. 19 MacKinnon, Ibid., pp. 161-162. 20 11 ומקובעת – ומה ש"נשי' רוצות" למעשה איננו אלא השתקפות של הרצו הגברי .בתיאוריה של מקינו ,הפורנוגרפיה תופסת מקו' עיקרי וחשוב בהבניה החברתית של מיניות גברית ומיניות נשית. על פי מקינו ,הפורנוגרפיה עונה על השאלה" :מה גברי' רוצי'?" .הפורנוגרפיה מציגה כיצד גברי' רואי' את העול' – דר( הניסיו לשלוט בו ולנכס אותו )ועל ידי כ( היא משתתפת באופ פעיל בהבנית הגישה של גברי' לעול'( .נשי' ,כחלק מ העול' ,ה מטרה לניכוס ושליטה על ידי גברי'. לכ ,על פי הפורנוגרפיה ,גברי' רוצי' לראות נשי' כנועות ,פגועות ,נשלטות ובעיקר נגישות .דרכה לומדי' גברי' מהי מיניות גברית :שליטה וכוח .21מצבי' רצויי' אלה של נשי' ייוצגו באופ ארוטי, מהנה ,משחרר וטבעי – ה תמיד יחייכו למצלמה; החיו( הזה ,ה"הסכמה" ,הוא שמגדיר ומבנה את המיניות הנשית :הנאה מחילול ,מכאב ומכניעה .למעשה ,מה שמוצג כארוטי בפורנוגרפיה הוא אי השוויו עצמו – המיניות מוגדרת על ידי ההיררכיה ,לכ אי מיניות ללא עליונות.22 א' כ ,הפמיניז' הרדיקלי מייחס משמעות רבה לפורנוגרפיה – היא נתפסת כחלק ממער( חברתי שמעצב את המיניות הגברית והנשית; על כ ,התוכ של חומרי' פורנוגרפיי' מקבל משנה חשיבות .ואכ ,מקינו והוגות רדיקליות אחרות פועלות למע חקיקה נגד פורנוגרפיה )בראש ובראשונה נגד פורנוגרפיה אלימה ופורנוגרפיית ילדי' ,א( לא רק( .התפיסה הרדיקלית אמנ' איננה מאפשרת פתרו מלא לאי השוויו נגד נשי' בתו( המסגרות הקיימות ,אול' הפעולה התחיקתית נגד פורנוגרפיה היא התחלה של התקרבות למצב טוב יותר עבור נשי'. ראינו כיצד מתמודד הפמיניז' הרדיקלי ע' סוגיית הפורנוגרפיה ,א( טר' ראינו כיצד זר' זה מתמודד ע' הטיעו הליברלי שמצר ,אולי ,על התכני' הבלתי ראויי' של פורנוגרפיה ,א( ע' זאת מתיר את פרסומה במסגרת חופש הביטוי .בפרק זה אציג שתי תשובות של הפמיניז' הרדיקלי באשר ל"טיעו חופש הביטוי" ,שתיה מתייחסות אל הפורנוגרפיה כמעשה של דיבור :(Speech Act)23 האחת תטע שפורנוגרפיה היא מעשה של דיבור שמשעבד נשי' והשנייה תטע שפורנוגרפיה היא מעשה של דיבור של גברי' ,אשר משתיק נשי' .כלומר ,התשובה הראשונה מעמתת את חופש הביטוי ע' הזכות לשוויו והשנייה מעמתת את חופש הביטוי ע' עצמו. MacKinnon, Ibid., p. 166. 21 MacKinnon, Ibid., pp. 167-170. 22 23המונח העברי נסמ( על תרגומו של גיא אלגת. 12 כרקע לתשובות אלה ,יש לעמוד על ההבחנה בי שלושה מונחי' ,24שקשורי' למעשי' של דיבור: .1פעולה לוקוציונית ) – (Locutional Actביצוע מעשה של אמירת דבר מה )בעל משמעות(. .2פעולה פרלוקוציונית ) – (Perlocutional Actהשפעה על העול' באמצעות אמירת דבר מה. .3פעולה אילוקוציונית ) – (Illocytional Actביצוע מעשה בעל כוח מסוי' ,שבא לידי ביטוי באמירת דבר מה. אבהיר את ההבחנה באמצעות דוגמה פשוטה :כאשר נשיא נבחר בישראל עליו להישבע אמוני' למדינה בפני הכנסת .במעמד זה הוא מבצע את שלוש הפעולות :הפעולה הלוקוציונית היא אמירה בקול של משפטי' בעלי תוכ ומשמעות; הפעולה הפרלוקוציונית יכולה להיות שדבריו מרגשי' את הנוכחי' במליאה ,שאשתו מזילה דמעה של שמחה וכדומה; הפעולה האילוקוציונית היא שהוא הופ( לנשיא המדינה. כאמור ,הטיעו הפמיניסטי הראשו קובע שפורנוגרפיה היא מעשה של דיבור שמשעבד נשי'. הא' מעשה של דיבור אכ יכול לשעבד מישהו? נית להראות שכ ,על ידי דוגמה :כאשר אד' אומר "אי כניסה לשחורי'" ,הוא מבצע מעשה של דיבור שמסווג שחורי' כנחותי' ,שמעניק לגיטימציה לאפליה נגד שחורי' וששולל מה' זכויות .לפיכ( נראה שזהו מעשה של דיבור שמשעבד שחורי'. אול' התוכ )או :הפעולה הלוקוציונית( של דברי האיש איננו מספיק על מנת לשעבד שחורי' .כדי שלמעשה זה של דיבור יהיה כוח אילוקוציוני ,לאד' שמבצע אותו צריכה להיות סמכות מסוימת – במקרה זה הסמכות למנוע כניסה של אנשי' למקו' מסוי' )בית עסק פרטי ,מבנה ציבורי ,אוטובוס וכדומה( .כלומר ,מעשה של דיבור שנעשה על ידי אד' בעל סמכות בתחו' מסוי' ,יכול לשעבד אנשי' ולפיכ( לפגוע בזכות' לשוויו .25לכ ,א' פורנוגרפיה היא מעשה של דיבור שנעשה על ידי בעל סמכות ואשר משעבד נשי' ,אז היא פוגעת בזכות של נשי' לשוויו ואי הוא יכולה ליהנות מחסותו של חופש הביטוי. 24את ההבחנה הזו טבע ג' .ל .אוסטי ) (Austinבספרו.J.L. Austin, How to do things with words, 1962 : ההגדרות ,כפי שה מופיעות בעבודה זו ,מבוססות על התרגו' העברי :ג' .ל .אוסטי ,אי( עושי' דברי' ע' מילי' ,תרג' גיא אלגת ,הוצאת רסלינג ,2006 ,עמוד .137 Langton Rea, 'Speech Acts and Unspeakable Acts', Philosophy and Public Affairs, vol. 22, no. 4 (Fall 25 1993), pp. 302-305. 13 הפמיניז' הרדיקלי טוע שפורנוגרפיה היא אכ בעלת סמכות בתחומה – תחו' המשחק המיני .צרכני' של פורנוגרפיה מפרשי' את מה שה' רואי' בה כהצגה של מה שאמיתי ביחס למי ומיניות וכהצגה של מה שלגיטימי לעשות בתחו' המיני .אפשר אפילו לומר שבתחו' המי יש לפורנוגרפיה מונופול על מה שייתפס כלגיטימי ומקובל .26מוב שיהיו מי שירצו לטעו שפורנוגרפי' ה' מיעוט מחתרתי ,חסר כוח פוליטי ובעל מניעי' חתרניי' וביקורתיי' – אול' מי שטוע זאת מתעל' מ העובדה שתעשיית הפורנו מגלגלת מעל 11מיליארד דולר בשנה .27קשה לקרוא לתעשייה כזו מיעוט מחתרתי וחסר כוח. כעת יש לבדוק הא' פורנוגרפיה משעבדת נשי' ,לא רק כפעולה לוקוציונית )כלומר ,מבחינת התוכ שלה( ,אלא ג' כפעולה אילוקוציונית .ניקח את דוגמת ההפרדה של שחורי' כמקרה פרדיגמאטי של שעבוד באמצעות מעשה של דיבור .בדוגמה זו מצאנו ארבעה תנאי' שהתקיימו.1 : סיווג אד' כנחות; .2מת לגיטימציה לאפליה נגדו; .3שלילת זכויותיו; .4המעשה של דיבור נעשה על ידי בר סמכא .א' נבח את התנאי' האלה ,נוכל לראות שלפחות חלק' מתקיימי' עבור פורנוגרפיה:28 .1הפורנוגרפיה מסווגת נשי' כנחותות – נית לבסס טענה זו מכמה זוויות ,הבסיסית והעמוקה ביותר מתוכ היא שעל מנת ליצור פורנוגרפיה )לצל' סרט או מגזי( נשי' אמיתיות צריכות לחוות את הסיטואציות שמוצגות בה . 29בכ( הפורנוגרפיה אומרת שסבל וניצול של נשי' )לפחות של אלה שמשתתפות בעשייה הפורנוגרפית( איננו סיבה מספקת כדי להימנע מהפקת סרטי' ומגזיני' פורנוגרפיי'. .2הפורנוגרפיה מעניקה לגיטימציה לאפליה נגד נשי' – הכפייה והכוח שמשמשי' את הפורנוגר +ביצירת החומרי' הפורנוגרפיי' )שנעשית בחסות החוק( מעניקי' לגיטימציה לגברי' אחרי' להשתמש בכפייה ובכוח נגד נשי' במסגרות חייה' השונות )בבית, בעבודה ,במקומות בילוי וכו'(.30 Langton, Ibid., p. 312. 26 27הנתו נכו לשנת .2001 Langton, Ibid., pp. 303, 308. 28 MacKinnon Catharine A., 'Defamation and Discrimination', in: MacKinnon Catharine A., Only 29 Words, Harvard University Press, Cambridge, Massachusetts, 1993, pp. 7-8. MacKinnon, Ibid., pp. 14-15. 30 14 .3הפורנוגרפיה שוללת זכויות מנשי' – בשלב זה נניח שאי לפורנוגרפיה כוח שכזה ,אול' בהמש( נראה שייתכ וזו הנחה אופטימית מדי. .4כאמור ,לפורנוגרפיה יש סמכות בתחומה. לפיכ( אפשר לומר שפורנוגרפיה משעבדת נשי' באופ דומה ,א' לא זהה ,לאופ שבו האד' שאומר "אי כניסה לשחורי'" משעבד שחורי'. לסיכו' ,הטיעו הפמיניסטי הראשו נגד "טיעו חופש הביטוי" של הליברליז' ,הראה לנו שפורנוגרפיה היא מעשה של דיבור שמשמעבד נשי' ונעשה על ידי בעל סמכות – כלומר ,הפורנוגרפיה פוגעת בזכות של נשי' לשוויו ואי זה מ הצדק שהיא תהיה מוגנת על ידי חופש הביטוי. הטיעו השני של הפמיניז' הרדיקלי נגד ההגנה על פורנוגרפיה על ידי חופש הביטוי ,הוא שפורנוגרפיה היא מעשה של דיבור של גברי' ,אשר משתיק נשי' .להשתקה יש כמה משמעויות ,ונית להבהיר אות על ידי ההבחנה שהצגתי בתחילת הפרק:31 .1השתקה לוקוציונית – מתרחשת כאשר יש מניעה פיסית ממישהו להשמיע את קולו ,או כאשר האד' חושב שלא יאמינו לו או לא יקשיבו לו ולכ בוחר לשתוק. .2השתקה פרלוקוציונית – מתרחשת כאשר המילי' נאמרות ,אול' אינ משפיעות על השומעי' כפי שהתכוו לכ( אומר'. .3השתקה אילוקוציונית – מתרחשת כאשר אומרי' משפט שיש לו בנסיבות המתאימות כוח אילוקוציוני בעול' ,א( כוח זה איננו יוצא אל הפועל. ההשתקה שמעניינת את הפמיניז' הרדיקלי היא ההשתקה מ הסוג השלישי ,מפני שהיא קשורה באופ החזק ביותר לכוח הפוליטי של הדובר .על מנת להבהיר מהי השתקה מסוג זה ,את דוגמה :א' בוס אומר לעובד שלו "אתה מפוטר" ,הוא מבצע בכ( פעולה ע' כוח אילוקוציוני – העובד מפוטר דה פקטו על ידי האמירה עצמה .לעומת זאת ,א' עובד אומר לבוס שלו "אתה מפוטר" ,המילי' אמנ' נאמרות )פעולה לוקוציונית( ,א( אי לה כוח אילוקוציוני ,משו' שהעובד נמצא במעמד שבו אי כוח אילוקוציוני למילי' הללו %לפטר את הבוס הוא מעשה של דיבור שאי הוא יכול לבצע. Langton, ‘Speech Acts and Unspeakable Acts’, Op. Cit., pp. 314-316. 31 15 הא' מעשה של דיבור של אד' אחד יכול להשתיק מעשה של דיבור של אד' אחר? נית להראות שכ .על מנת שלפעולה יהיה כוח אילוקוציוני צריכי' להתקיי' תנאי' מסוימי' ,ותנאי' אלה אינ' תמיד תנאי' כתובי' שנקבעו בהלי( מסודר .ייתכ מאוד שתנאי' רבי' ה' בס( הכל קונבנציות בלתי כתובות ,שמועברות בעל פה בי חברי קהילה מסוימת – א( העובדה שה' אינ' כתובי' ,איננה מפחיתה את ההכרח שבהתקיימות' על מנת להעניק למעשה מסוי' כוח אילוקוציוני .32למשל ,א' ניצמד לדוגמה הקודמת ,בחוזה של העובד לא כתוב במפורש שהוא איננו יכול לפטר את הבוס – זו קונבנציה שבעל פה .א( מכ( שהיא איננה כתובה בשו' מקו' ,אי זה אומר שלאמירה של העובד "אתה מפוטר" יכול להיות כוח אילוקוציוני .כלומר ,יש מצבי' שבה' מעשה של דיבור של אד' אחד )או מספר אנשי' ,שקבעו את הקונבנציה( קובע את גבולותיו של מעשה של דיבור של אד' אחר .או במילי' אחרות :מעשה של דיבור יכול להשתיק. הא' פורנוגרפיה היא מעשה של דיבור בעל כוח להשתיק? הפמיניז' הרדיקלי טוע שכ ,והוא נות דוגמה שממחישה כיצד פורנוגרפיה יכולה להשתיק נשי' .נבח את הכוחות הפרלוקוציוניי' והאילוקוציוניי' של אמירת המילה "לא" .בסיטואציה מינית ,כאשר אישה אומרת "לא" הגבר יכול להתייחס לאמירה זו בשלוש דרכי' .1 :להכיר באמירה כסירוב ,ולחדול ממעשיו; .2להכיר באמירה כסירוב ,ולהמשי( במעשיו )אונס(; .3לא להכיר באמירה כסירוב .המקרה הראשו הוא ,כמוב, אידיאלי .המקרה השני הוא דוגמה לשלילת הכוח הפרלוקוציוני של דברי האישה :היא התכוונה שתהיה למילה "לא" השפעה מסוימת על העול' ,א( כוונה זו לא התממשה .המקרה השלישי הוא שלילת הכוח האילוקוציוני של דבריה של האישה – היא אומרת את המילה ,התנאי' המתאימי' למעשה של דיבור כסירוב מתקיימי' ,אול' אי למילותיה כוח לפעול בעול' .במקרה הזה ,סירוב הופ( למעשה של דיבור שאישה איננה יכולה לומר אותו – היא מושתקת.33 כיצד פורנוגרפיה קשורה להשתקה שהאישה חווה? הפורנוגרפיה מציגה נשי' באופ שבו אי משמעות לסירוב – ה יודעות רק להסכי' .ג' כאשר האישה אומרת "כ" וג' כאשר היא אומרת "לא" ,בפורנוגרפיה זה היינו ה( ,שתי המילי' מביעות הסכמה לביצוע מעשי' בגופ .34מי שלומד מהי מיניות בעזרת חומרי' פורנוגרפיי' ,לומד למעשה לאנוס – הוא איננו מכיר מצב שבו אישה מסרבת Langton, ‘Speech Acts and Unspeakable Acts’, Op. Cit., pp. 318-319. 32 Langton, ‘Speech Acts and Unspeakable Acts’, Op. Cit., pp. 320-321. 33 Langton, ‘Speech Acts and Unspeakable Acts’, Op. Cit., p. 324. 34 16 לקיי' יחסי מי ,סירוב אמיתי ליחסי מי איננו מיוצג בשו' מקו' ולכ אי לו סיבה להאמי שסירוב כזה אפשרי .לא במקרה נכתבו מילות השיר "כשאת אומרת לא ,למה את מתכוונת?" ,ה מבוססות על קונבנציה חברתית שמפרשת את המילה "לא" מפיה של אישה ,כאמירה רב משמעית .קונבנציה זו מקבלת חיזוק רב מחומרי' פורנוגרפיי'. כלומר ,הפמיניז' הרדיקלי הראה שפורנוגרפיה היא מעשה של דיבור אשר יש לו כוח להשתיק נשי' .לשו אחר ,חופש הביטוי של קבוצה אחת מגביל את חופש הביטוי של קבוצה אחרת – והגבלה כזו איננה לגיטימית בתפיסה ליברלית ,לכ אי הצדקה להג על הפורנוגרפיה על ידי חופש הביטוי .חשוב לציי שכוחה של הפורנוגרפיה להשתיק איננו נעו 1בתוכ שלה ,אלא באופ שבו היא פועלת בעול' – היא גוזלת את כוח של נשי' לבטא את רצונ .לכ ,א' נשוב לתנאי השלישי ששמנו בצד בטיעו הראשו של הפמיניז' :35על פי פרשנות מסוימת ,לפורנוגרפיה יש כוח לשלול זכויות מנשי' – וטענה זו מחזקת את האמירה שפורנוגרפיה משעבדת נשי' ובכ( פוגעת בזכות לשוויו. לסיכו' ,מוב שהזר' הרדיקלי בפמיניז' מעניק משמעות עמוקה וכוח רב לפורנוגרפיה כחלק ממנגנוני השימור של אי השוויו של נשי' בחברה המערבית .אחת העמדות הליברליות התייחסה לתכני' שמוצגי' בפורנוגרפיה ולקונטקסט שבו ה' מוצגי' כגורמי' שמשפיעי' על העול'; במילי' אחרות :זו עמדה שמייחסת כוח פרלוקוציוני לפורנוגרפיה – הכוח להשפיע בעזרת אמירת דבר מה. העמדה הפמיניסטית הרדיקלית רואה זאת כמוב מאליו שהתוכ של פורנוגרפיה והקונטקסט שבו היא מוצגת פוגעי' בנשי' ,ומעניקה לפורנוגרפיה כוח משמעותי יותר – כוח אילוקוציוני לשעבד ולהשתיק נשי' באמצעות אמירת דבר מה. 35ראו :עמוד .15 17 פרק ג' :הרברט מרקוזה ו"האד החד ממדי" הרברט מרקוזה ) (Marcuseהוא הוגה שהשתיי( לאסכולת פרנקפורט .אסכולת פרנקפורט הוא כינוי לקבוצת אנשי' שעסקו בהגות ובמחקר בי תחומי בתחומי' רבי' )ביניה' :סוציולוגיה, פסיכולוגיה ופילוסופיה( על בסיס של השקפה ביקורתית מרקסיסטית .הקבוצה פעלה בגרמניה מראשית שנות ה 20%של המאה העשרי' ועד ,1933חידשה את פעולתה בארצות הברית ב 1934%ושבה לגרמניה בשנת ) 1949מרקוזה עצמו נשאר בארה"ב ולא חזר לעבוד בגרמניה( .הגישה הפילוסופית שנקטו חברי האסכולה נקראת התיאוריה הביקורתית :הגות שמחויבת מעיקרה לביטול האדנות והיא חלק ממסורת מרקסיסטית ,פתוחה למיני התחברויות מגוונות .מתח בסיסי ששלט בפרדיגמה של אסכולת פרנקפורט היה בי הפ האופטימי והפ הפסימי :תקווה שנבעה ממסורת הנאורות ומהגות אוטופיסטית ,וייאוש בעקבות הניתוח הפרשני של התפתחות הציוויליזציה האנושית .מתח זה בולט במיוחד בהגותו של מרקוזה בכלל ובתיאוריה החד ממדית בפרט. במשפט אחד ,התיאוריה החד ממדית טוענת שבחברה הקפיטליסטית המאוחרת )דהיינו, במאה העשרי'( לא קיי' פוטנציאל שלילה חברתי ולכ חברה זו עמידה בפני שינוי ,מוגנת מפני תמורה ,חסינה מפני מהפכת שחרור האד' .תיאוריה זו ,כפי שנית ללמוד ממושגיה ,שואבת את הפ המטאפיזי שלה מהגותו של הגל ) :(Hegelהשלילה הדיאלקטית היא האופ שבו מושגי' שינוי וקדמה בחברה ,כלומר ,על ידי ביטול עצמי וצמיחה לחברה אנושית יותר וחופשית יותר .על פי הגל ,כל חברה מכילה ,באופ אימננטי ,מימד שוללני – ומימד זה מתבטא בכוחות שמתנגדי' למצב הקיי' ובכ( גורמי' לתמורה .החברה החד ממדית ,א' כ ,כשמה כ היא :היא איננה מכילה מימד שוללני או מבטל בתוכה ,ולכ אי לה דר( להשתנות ולהתקד' ,ולאד' שחי בה אי תקווה למהפכת שחרור.36 בתיאוריה החד ממדית מרקוזה מציג דרכי' חדשות לדיכוי האנושות ,דרכי' אשר אינ בגדר הפעלת כוח חיצוני ,אלא הפנמה ממוסדת ושיטתית של הסמכות השלטונית בידי האזרחי' .יכולתה ההולכת וגוברת של החברה לספק את כל צרכי האד' מרוקנת מתוכ זכויות שבש' הגנת הוקמו הדמוקרטיות הליברליות :חופש המחשבה והביטוי ,הזכות לאוטונומיה והזכות לקיו' אופוזיציה פוליטית .חברה שמספקת את כל צרכי היחיד יכולה לדרוש באופ לגיטימי ,לפי מרקוזה ,את 36הרברט מרקוזה ,האד' החד ממדי ,תרגמה :דליה טסלר ,ספרית פועלי' ,1970 ,עמודי' .11%16 18 נאמנות' חסרת הגבולות של אזרחיה ולהקטי ככל האפשר דיו אופוזיציוני או אלטרנטיבי על אופ ניהול המדינה.37 מרקוזה מאשי' את החברות הדמוקרטיות המערביות ,שמבוססות על התפתחות טכנולוגית גוברת והולכת ,בלא פחות מאשר טוטליטריות .שכ ,משטר טוטליטרי איננו בהכרח משטר כוחני מטיל אימי' ,אלא ג' משטר שמכתיב את רצונותיה' של האזרחי' בשיטות מניפולטיביות .במסווה של חברה דמוקרטית שמאפשרת את חופש העיתונות ,מקיימת את עיקרו הרב%מפלגתיות ותומכת בערכי' פלורליסטיי' אחרי' ,ובעזרתה של הקידמה הטכנולוגית ,שמשפרת את איכות חייה' של ההמוני' ,נוצר עדר של אזרחי' קונפורמיי' ,חסרי יכולת להביט אל מעבר למציאות שבה ה' כלואי'.38 נכו ,מאז ומעול' צרכי האד' היו הטרונומיי' – חלק' צרכי' ביולוגיי' אמיתיי' )אוכל, הגנה וכדומה( שנובעי' מתו( האד' עצמו ,וחלק' מעוצבי' על ידי החברה ,כל חברה על פי צרכיה הקולקטיביי' ועל פי רוח התקופה .א( בשלהי המאה ה ,20%טוע מרקוזה ,גובר והול( השימוש החברתי בהכתבת הצרכי' לאזרחי' למטרות שררה .כל אות' צרכי' שמוכתבי' ליחיד על ידי החברה ה' צרכי' שקריי' ,מדגיש מרקוזה ,ודר( החדרת צרכי' שקריי' אלה לתודעת האזרחי' מושגת השליטה בה' .בחברה של היו' קל להצביע על מספר רב של "צרכי'" כאלה :כל אחד חייב טלפו סלולרי דור שלישי ,חייב מכונית מפוארת ע' די.וי.די לילדי' ,חייב לעשות ברית מילה לב שלו ועוד כהנה וכהנה "צרכי'" .התוצאה של החדרת צרכי' שקריי' אלה ומת האפשרות להגשימ' ,לפי מרקוזה ,היא "הרגשה טובה בעיצומה של אי%נחת" .39מרקוזה מתייחס למנגנוני' שוני' של דיכוי אשר מכתיבי' להמוני' את צרכיה' ,ביניה' המתירנות המינית )שחרורו של "הארוס"( ,שאליה אתייחס בפרק זה. כיצד נוצר הקשר בי תיאוריה זו לבי פורנוגרפיה? כאמור ,על מנת שיתרחש שינוי בחברה וכדי להשיג קידמה ,יש צור( בכוחות שוללניי' בתו( החברה ,אשר יאפשרו את השלילה הדיאלקטית ואת הצמיחה לכיוו חברה חופשית יותר .אחד הכוחות השוללניי' אשר לקחו חלק במאבק להגדלת החופש האנושי במהל( ההיסטוריה הוא "הארוס" – התשוקה והמיניות .הפורנוגרפיה היא מקרה 37מרקוזה ,ש ,עמודי' .19%20 38מרקוזה ,ש ,עמוד .20 39מרקוזה ,ש ,עמוד .22 19 פרטי של שימוש בארוס ככוח שוללני וחתרני ,שימוש שנית לראות במיוחד בתקופה שבי המאה ה16% למאה ה .19%בתקופה זו שימשה הפורנוגרפיה ככלי להתנגדות פוליטית ולביקורת נגד המוסדות הדתיי' .למעשה ,בד בבד ע' התפתחותה של הפורנוגרפיה התפתחו רשימות של "ספרי' אסורי'" – הפורנוגרפיה הייתה בלתי רצויה לשלטונות באופ אימננטי ,למ ההתחלה.40 דוגמאות לקשר ההדוק בי פורנוגרפיה לחתרנות פוליטית נית למצוא למשל בצרפת של המאה ה :18%לואי ה ,14%מל( צרפת בי השני' ,1643%1715עורר עליו את זעמ' של ההמוני' בשל משטרו הנוקשה .ואכ ,נית למצוא קריקטורות פורנוגרפיות של המל( ,בה הוא מוצג כהולל, אימפוטנט ומושחת ,לצד עלוני' שמערערי' על שיטת הממשל המלוכני .41כמו כ ,לאחר המהפכה הצרפתית ב ,1789%הותקפו ראשי השלטו המלוכני בכלל ומארי אנטואנט בפרט )היא הייתה שנואה במיוחד על ידי ההמוני'( על ידי פרסו' של ייצוגי' מיניי' של אורגיות גרוטסקיות בהשתתפות'.42 בתחילת המאה ה 19%החלה התנתקות של הפורנוגרפיה מאמירות פוליטיות חתרניות ומשימוש בגרוטסקה .אול' כוחה הביקורתי נשמר במידה מסוימת ,שכ ייצור' של חומרי' פורנוגרפיי' ,הפצת' וצפייה בה' הוצאו מחו 1לחוק מטעמי' דתיי' )החוקי' שאסרו זאת נותרו בתוק +בארה"ב עד אמצע המאה ה .(20%לכ ,מי שהמשי( ופעל בתחו' ,ה בצד היצרני וה בצד הצרכני ,חתר תחת ערכי המוסר המקובלי' שהכתיבו הכמרי' ,ופעל באופ מחתרתי וחשאי – כמעי התנגדות שקטה לערכי הכנסייה המקודשי'. כלומר ,נית לראות שהפורנוגרפיה ,כנציגה של ה"ארוס" ,שימשה בתקופות שונות ככלי שוללני בחברה .מניי שואב ה"ארוס" את תפקידו השוללני ,על פי מרקוזה? מרקוזה ביסס חלקי' נרחבי' מהתיאוריה שלו על התיאוריה הפרוידיאנית .אחד המושגי' החשובי' שהוא שואל ממנו הוא הסובלימציה .הסובלימציה היא תהלי( שמתרחש בעת הפיכתו של אד' ליצור חברתי – היא הדיכוי של היצר ,ה"ארוס" ,והפניית האנרגיות של התשוקה והמיניות לכיווני' חברתיי' ותרבותיי'. הסובלימציה מותירה את האד' במצב של אי שקט )"התודעה שלא ניחא לה"( ,ואי השקט הזה גור' לאד' לפרו 1גבולות חדשי' ,לפתח ולקד' את האנושות .תודעה שעברה סובלימציה נמצאת כל העת Hunt Lynn, 'Introduction: Obscenity and the Origins of Modernity', in: Hunt Lynn (ed.), The Invention of 40 Pornography: Obscenity and the Origins of Modernity, 1500-1800, New York: Zone Books, 1993. pp. 911. Hunt, Ibid., p. 19. 41 Hunt, Ibid., p. 36. 42 20 במצב דינמי ,חמקמק ,בי המודע ללא מודע ,בי האינטלקט לאינסטינקט – ומצב דינמי זה מאפשר את החריגה מ הדיכוי העצמי של התודעה ויצירת שינוי .מצב זה הוא סוג של אוטונומיה – התודעה מכפיפה את עצמה לרציונאליות וחורגת מהדיכוי העצמי ,על מנת לקד' את עצמה .אול' השינוי מוביל לדיכוי חדש – אי היא מגיעה לשחרור ,כל עוד היא "תודעה שלא ניחא לה" .43במוב מסוי', דומה התהלי( שעובר על התודעה לתהלי( שעובר על החברה כולה ,כפי שתיארתי אותו בתחילת הפרק – החברה והתודעה נמצאות במצב של דיכוי ,א( בתוכ יש מימד שוללני שפור 1החוצה ומביא לשינוי. כעת ה קרובות יותר לחופש ,א( ה נמצאות במצב חדש של דיכוי ,וחוזר חלילה. מהסבר זה של הסובלימציה נית להבי מה צריכה להיות הדסובלימציה –תהלי( של שחרור שאיננו תבוני ,שחרור שנות דרור ליצרי' הפרימיטיביי' ביותר ובסופו התודעה מגיעה למצב של שקט ויציבות )"תודעה שניחא לה"( .תודעה כזו היא חופשית לחלוטי ,לא במוב האוטונומי ,אלא במוב של חופש שלילי – אי עליה מגבלות והיא חוזרת להיות במצבה ה"טבעי" ,הראשוני .במצב כזה הארוס משוחרר וחופשי לפעול בעול' ללא רס ,לא חלות עליו מגבלות נורמטיביות והמיניות והתשוקה פושות בכל. לכאורה ,במצב שרואי' היו' )בדומה ,אולי ,למה שראה מרקוזה בשנות "האהבה החופשית" בארצות הברית( ,שבו הארוס משוחרר ומיניות נמצאת בכל מקו' ,צרי( האד' להיות חופשי ונטול מגבלות .אול' מרקוזה טוע שעל א +שהמיניות והתשוקה חדרו למקומות חדשי' )למשל למסגרות העבודה והצריכה( ,לא היה זה בתהלי( של דסובלימציה משחררת – אלא דסובלימציה דכאנית. דסובלימציה זו מושגת על ידי יד מכוונת ,היא כלי בידיה' של השלטונות הדכאניי' של הדמוקרטיות המערביות .כיצד דסובלימציה דכאנית מתרחשת? על ידי הרחבת התחומי' שבה' הליבידו יכול להתבטא ,גדל הסיפוק של הבריות – ותודעת' מתקרבת למצב של שקט )"תודעה שניחא לה"( .א' גדל הסיפוק – אזי קט היצר להתנגד ולשלול את המצב הקיי' .יצר ההרס והמרדנות של האד' מושתק במחיר סיפוק היצרי' המיניי' שלו .44כלומר ,הדסובלימציה הדכאנית למעשה ביטלה את הכוח השוללני מ הארוס – ניטל ממנו אופיו החתרני וכוחו המרדני ,הוא הפ( ללגיטימי ונורמטיבי. לפיכ( ,על פי מרקוזה ,המתירנות המינית הופכת לכלי של השלטו לשתק את החברה ,לקבע אותה ולעצור מבעוד מועד את הקולות שקמי' עליה להופכה .בהיעדר מנגנוני' ומימדי' של שלילה 43מרקוזה ,ש ,עמוד .78 44מרקוזה ,ש ,עמודי' .76%80 21 בתו( החברה היא אמנ' יציבה ,א( ג' קפואה – אי תקווה לשיפור מצבו של האד' ,שנמצא בנקודה עגומה למדי :הוא עבד נרצע ,מדוכא שחש עצמו חופשי.45 כיצד הפורנוגרפיה משתתפת בתהלי( זה של דסובלימציה דכאנית? מרקוזה עצמו איננו מפרט כיצד חודר הארוס לתחומי החיי' שלנו ,כי א' רק מזכיר את חרושת הפרסומות והמתירנות המינית שנהוגה בחברה המערבית המודרנית )במקומות העבודה ובשוק הצרכני( .אול' ,לדעתי ,נית להראות כיצד לפחות בימינו משחקת הפורנוגרפיה לידיה' של בעלי השררה ,כפי שרואה אות' מרקוזה – ראשי השלטו ובעלי ההו בדמוקרטיות המערביות המפותחות. ראשית ,כזכור ,תעשיית הפורנוגרפיה מגלגלת מיליארדי דולרי' בשנה – לכ ,מוב שלבעלי ההו יהיה אינטרס שהפורנוגרפיה תמשי( להיות מצר( נפו 1ולגיטימי ככל שנית .וא' יש צור( בהלעטת ההמוני' במסרי' ,שיגדירו מה הנורמות המיניות ,על מנת להגדיל את תפוצת החומרי' הפורנוגרפיי' – בעלי האינטרס בתחו' הפורנוגרפיה לא יבחלו בהפצת מסרי' כאלה .שנית ,אחד הרעיונות המרכזיי' בתיאוריה החד ממדית של מרקוזה הוא שהשלטו עסוק בלדאוג לכ( שההמוני' יהיו מרוצי' – אפשר לה' איכות חיי' גבוהה ,דאג לכלכלה יציבה ,ספק לה' עוד ועוד מוצרי' לרכישה ,וה' יניחו ל( לעסוק בענייני הממשל מבלי להטריד אות( .אי( גורמי' להמוני' להיות מרוצי'? כפי שהסברתי בתחילת הפרק :מכתיבי' להמוני' מה' הדברי' שה' רוצי' ,ואז פשוט נותני' לה' אות' )או יותר טוב :מוכרי' לה' אות'( .זהו הדיכוי המוצלח ביותר :המדוכאי' אפילו לא יודעי' שה' מדוכאי' ,להיפ( ,ה' חשי' חופשיי' מאי פע'. לטענתי ,בדיוק כ( עובדת הפורנוגרפיה :היא מציבה את הסטנדרטי' למהי מיניות ו"מה גברי' רוצי'" ,ונותנת אות' לכל דורש ,במחיר שווה לכל נפש .ההמוני' ,גברי' כנשי' ,לדעתי, שבויי' ברעיונות שהוכתבו לה' לגבי אידיאל היופי ,למשל ,שהפורנגרפיה עיצבה עבור' )בשילוב ע' חרושת הפרסומות ,שאליה מתייחס מרקוזה( .כעת ,כל מה שהפורנוגרפיה צריכה לעשות זה להמשי( ולמכור להמוני' את הפנטזיות "שלה'". לסיכו' ,על פי שיטתו של מרקוזה ,המתירנות המינית בכלל והפרונוגרפיה בפרט ה כלי' בידי השלטו להעמקת האדישות והקונפורמיות של האזרחי' .אזרח מרוצה ומסופק איננו מתעניי 45זהו הפ הפסימי של הגותו של מרקוזה .באופ כמעט פרדוקסלי ,מרקוזה תמ( בזמנו בתנועות פוליטיות שונות שקיוו להשיג שינוי חברתי אמיתי – וזהו ,כמוב ,הפ האופטימי שבו ,שמאמי ביכולתו של האד' למרוד ולחרוג מהמצב שבו הוא נמצא בתקווה להתקרב לחירות האמיתית שלה הוא ראוי. 22 בפעולות שאינ פוגעות באיכות חייו ולכ הוא אינו מוצא סיבה לערער על החלטות הממשלה ,על מוסריות' של העומדי' בראשה ועוד כהנה וכהנה ענייני' שעלולי' להטריד את מנוחת הפוליטיקאי' ובעלי השררה האחרי' .הפורנוגרפיה ,א' כ ,נמנית ע' שורה של מנגנוני' שלמעשה מבטלי' את הכוחות השוללניי' בחברה ,ובכ( הופכי' אותה לחד ממדית .בחברה הזו ,בעלת המימד האחד – מימד המציאות – האזרחי' אינ' מעורבי' פוליטית ואינ' קובלי' נגד עוולות מעוולות שונות שהממשלה אחראית לתיקונ. לכ ,מחד גיסא נראה שמעמדתו של מרקוזה נובע שיש לפעול למע צנזורה של פורנוגרפיה, כיוו שזו מהווה חלק מ המנגנוני' הדכאניי' של השלטו .מאיד( גיסא ,נראה שאי שו' טע' לפעול לקידו' מטרה זו מכיוו שלא נתקרב אל החופש כל עוד אנו כלואי' בתודעתנו המעוצבת היטב על ידי החברה .אול' מרקוזה בעצמו היה מעי "אב רוחני" של תנועות סטודנטי' ותנועת "השמאל החדש" בארה"ב בסו +חייו .לכ ,נית אולי להניח שהוא תמ( בפעילות פוליטית על א +הקושי שתמיכה זו מציבה בפני התיאוריה שלו – הפרדוקסליות שמאפיינת את הפרדיגמה הביקורתית. 23 סו דבר: בעבודה זו הצגתי את התייחסות של מספר עמדות פילוסופיות בנוגע למשמעותה של הפורנוגרפיה ולשאלת הלגיטימיות של צנזורה ,או רגולציה כלשהי ,על חומרי' פורנוגרפיי' .בפרק הראשו הצגתי שני טיעוני' מרכזיי' של הליברליז' :האחד ,שמביא רונלד דבורקי ) ,(Dworkinמג על צריכה פרטית של פורנוגרפיה מפני התערבות השלטו ,על ידי הזכות של כל פרט לעצמאות מוסרית .הטיעו השני שהצגתי מג על הפורנוגרפיה מפני התערבות השלטו בש' חופש הביטוי, בטענה שג' א' התכני' שמציגה הפורנוגרפיה ה' שקריי' ,עליה' להיות נוכחי' בדיו הציבורי על מנת שכל אד' יוכל להחליט באופ אוטונומי מהי האמת אודות מיניות אנושית ומגדר .שתי עמדות ליברליות אלה אינ מייחסות חשיבות כלשהי לתוכ שמציגה הפורנוגרפיה ואינ מתייחסות אליה כפעולה ,אלא כצורת ביטוי. עמדה נוספת שהצגתי ,שמותחת ביקורת על העמדות הליברליות הללו ,היא של הפמיניז' הליברלי .זר' זה בפמיניז' תומ( אמנ' בתפיסות הליברליות הבסיסיות ,אול' הוא מתייחס אל התוכ של פורנוגרפיה ואל הקונטקסט החברתי שבו היא מוצגת כחלק מ השיקולי' בשאלת הלגיטימיות של הפורנוגרפיה .עמדה זו מצדיקה התערבות מסוימת מצד השלטו בפיקוח על פורנוגרפיה ,וזאת בעיקר משו' שהיא מכירה בפורנוגרפיה כפעולה ולא רק כביטוי של רעיונות. תפיסה כזו ,של הפורנוגרפיה כפעולה ,מתחזקת בזר' הרדיקלי של הפמיניז' ,שנציגתו בעבודה הייתה קתרי מקינו ) .(MacKinnonה בתפיסה הכללית של הפמיניז' הרדיקלי ,אשר מעודדת צנזורה וחקיקה נגד פורנוגרפיה ,וה בתשובות של הפמיניז' הרדיקלי לטיעו הליברלי אודות חופש הביטוי ,ראינו התייחסות אל הפורנוגרפיה כמעשה של דיבור .מעשה זה נתפס כבעל כוח רב: בכוחו לשעבד נשי' ולהשתיק אות .בתפיסה זו הפורנוגרפיה "עולה שלב" ומקבלת מעמד מרכזי בתיאוריה הפוליטית של הפמיניז' הרדיקלי ,כגור' שלילי שיש לפעול נגדו ה בפ המשפטי וה דר( השפעה על דעת הקהל. בפרק השלישי של העבודה הצגתי את תפיסתו הפוליטית הכללית של הרברט מרקוזה ) ,(Marcuseכפי שהיא מוצגת בספרו "האד' החד ממדי" ,ואת התייחסותו הפרטנית אל המתירנות המינית .מרקוזה מתייחס בכתיבתו אל המתירנות המינית בחברה האמריקאית ככלי יעיל של השלטו לדיכוי האזרחי' )כלי אחד מיני רבי'( .מנגנו דיכוי זה פועל כמעי מעגל קסמי' :השלטו מכתיב 24 לאזרחי' מה' הרצונות המיניי' של האד' ואחר כ( מאפשר להמוני' להגשי' רצונות אלה .מנגנו זה הוא מעי פס ייצור של אזרחי' מרוצי' ומסופקי' ,אזרחי' שאינ' מערערי' על טיב השלטו, והתוצר הסופי שלו הוא חברה חד ממדית שאי באפשרותה לעבור שינויי' ולהשתחרר. על סמ( דברי' אלה של מרקוזה טענתי שפורנוגרפיה היא חלק חשוב ממנגנו הדיכוי הנ"ל, שפועל על עיקרו שחרור ה"ארוס" וביטול כוחו החתרני והשוללני .תפיסה זו מעניקה לפורנוגרפיה את הכוח הרב ביותר עד כה ,לדעתי :היא מפרשת את הפורנוגרפיה ככלי חזק לשליטה בתפיסת ההמוני' את עצמ' ואת רצונותיה' .בכ( משמשת הפורנוגרפיה כלי שלטוני יעיל להפיכת האזרחי' לאנשי' קונפורמיי' וחסרי ייחוד ,שהדח +הטבעי שלה' ,לשלילה עצמית ולהשגת שינוי חברתי ,מנוו. איזו תפיסה נאמנה ביותר למציאות? הא' זו התפיסה שלפורנוגרפיה אי משמעות מעבר להיותה ביטוי של רעיונות ,או התפיסה שהפורנוגרפיה היא חלק ממכונה משומנת היטב שעובדת סביב השעו על מנת לשמר את השלטו ולקבע את החברה ואת תפיסותיה הפטריארכליות? מקובל לקבוע בכובד ראש ש"האמת כנראה נמצאת איפה שהוא באמצע" ,א( אני לא מסכימה ע' הקלישאה הזו. הפורנוגרפיה הפכה בעשורי' האחרוני' לסוגה נורמטיבית ומקובלת ,על א +תכניה המשפילי' והאלימי' .יהיה זה תמי' לקבוע שאי היא משפיעה על דורות של נערי' ונערות ,שאי היא שותפה עיקרית בעיצוב הבנת' את עצמ' ואת המיניות שלה' .תהיה זו עצימת עיניי' לומר שפורנוגרפיה איננה משפיעה על נשי' בעול' ושהיא איננה פעולה ,אלא צורת ביטוי; הפורנוגרפיה מציתה את דמיונ' של גברי' אלימי' ומשמשת השראה )על פי עדות' ה'( לעברייני מי ,פדופילי' ורוצחי'. לכ ,לטעמי ,יש להתייחס אליה במלוא הרצינות ולהעניק לה בתיאוריה את המשמעות שיש לה במציאות. קו המחשבה שליווה אותי בעת כתיבת העבודה היה להציג את העמדות השונות ביחס לפורנוגרפיה על ציר ,שלאורכו העמדות מייחסות משמעות הולכת וגדלה לפורנוגרפיה .תחילה הצגתי עמדות שמתייחסות לפורנוגרפיה כצורת ביטוי של רעיונות ,ואינ מכניסות שיקולי' על אודות התוכ שלה בבוא להצדיק את עמדת' בנוגע לצנזורה ,או רגולציה כלשהי ,על הפורנוגרפיה .לאחר מכ, הצגתי עמדות שמתייחסות לפורנוגרפיה כפעולה ולא רק כצורת ביטוי – תחילה כפעולה ע' כוח להשפיע על העול' )פעולה פרלוקוציונית( ולאחר מכ כפעולה נגד נשי' בעול' )פעולה אילוקוציונית(. העמדה האחרונה שהצגתי היא עמדה שתופסת את הפורנוגרפיה כחלק ממער( דיכוי של' ,אשר באופ מניפולטיבי משרת את בעלי השררה במטרה למנוע מההמוני' לערער את שלטונ'. 25 ככל שהעמקתי בחקר העמדות הללו ,ובעיקר בדרכי' התיאורטיות שעמדות אלה יכולות להציע על מנת לעורר שינוי חברתי ולשאו +לקידמה ,ראיתי שככל שעמדה תופסת את הפורנוגרפיה כדבר מה משמעותי יותר – כ( הסיכוי של העמדה לתת פתרו אפשרי הול( וקט .כלומר ,עמדות שמעניקות לפורנוגרפיה כוח גדל והול( לפעול לרעת' של נשי' ואנשי' ,נקלעות למצב שבו התיאוריה שלה איננה יכולה לספק פתרו כנגד הכוח העצו' של פורנוגרפיה לפגוע ,להשתיק ולשתק .א' נתבונ בעמדה של הפמיניז' הרדיקלי ,נראה שמכיוו שהכוח של פורנוגרפיה לשעבד נשי' ולהשתיק אות הוא רב עצמה ,ומכיוו שהכוחות החברתיי' שמעצבי' את כולנו ה' חזקי' כל כ( ,אי סיכוי נראה לעי שנשי' יצאו מ המצב שבו ה נמצאות .דבר דומה מתרחש בתיאוריה של מרקוזה :השלטו מחזיק במושכות כל כ( חזק ובצורה כל כ( מתוחכמת שלא נית לחשוב מניי תבוא הישועה ,מניי יצמח מימד שוללני חדש בחברה אשר יהיה בכוחו לעורר שינוי וקידמה? בעיות אלה מאפיינות גישות רדיקליות וטוטליות ,אול' תפיסות אשר אינ מייחסות לפורנוגרפיה משמעות כלל ,או מייחסות לה משמעות מועטה ,אינ בהכרח נאמנות למציאות .בשני' האחרונות הולכות ומצטברות עדויות מפי נשי' שעברו התעללות ומפי גברי' שביצעו מעשי' אלימי' בנשי' ,עדויות אשר מצביעות על קשר הדוק בי פורנוגרפיה ובי אלימות כלפי נשי' ,כמו ג' בי פורנוגרפיה ובי שנאת נשי' .הא' תיאוריה יכולה להתעל' ממשמעויות אלה על מנת להימנע מכניסה לבעיות פרגמאטיות? למעשה נוצר מצב שבו תיאוריה אחת "עוצמת עיניי'" כדי לא להכניס את התיאוריה למצב אקוטי ,שבו אי פתרו ריאלי לבעיה חברתית ,ותיאוריה אחרת מסתכלת על המציאות נכוחה ,א( נקלעת לתסבי( ועליה להודות שאי פתרו בתו( התיאוריה ,שלא נית לחרוג מ המציאות ולשנות את מצב של נשי' בפרט ואת מצבו של האד' בכלל. לסיכו' ,כצפוי ,נותרתי ע' יותר שאלות מאשר תשובות .מחד גיסא ,נראה שכל תיאוריה פוליטית צריכה להיות בעלת פ פרגמאטי שנית לפעול לפיו במטרה לקד' את האנושות; מאיד( גיסא ,קיומו של פ פרגמאטי שכזה הוא כמעט בלתי אפשרי בתיאוריות אשר מתמודדות ע' כוחות חזקי' שפועלי' על בני האד' מבלי שהאד' מודע אליה' .הא' נית לומר שפורנוגרפיה היא כוח שכזה? אני נוטה להאמי שכ ,ולו רק בגלל תפוצתה ההולכת וגדלה ונגישותה הבלתי נסבלת לילדי' ונוער דר( האינטרנט ,נסיבות אשר יכולות רק להגדיל את כוחה של הפורנוגרפיה לעצב את תפיסות ילדינו ותפיסותינו אנו .א' היה בידי זמ נוס +לחקור את כוחה של הפורנוגרפיה כפעולה נגד נשי' 26 וכפעולה נגד האנושות ,הייתי מנסה לשלב מחקר תיאורטי ע' פרויקט מעשי שבוח ג' את הפ הפרגמאטי ,הפ אשר בכוחו אולי יבוא השינוי. 27 :ביבליוגרפיה 1. Dworkin Ronald, Taking Rights Seriously, Harvard University Press, Cambridge, Massachusetts, 1977. 2. Dworkin Ronald, 'Do We Have a Right to Pornography?', in: Dworkin Ronald, A Matter of Principle, Oxford: Clarendon Press, 1986, pp. 335-372. 3. Dyzenhaus David, 'John Stewart Mill and the Harm of Pornography', Ethics 102 (April 1992), pp. 534-551. 4. Hunt Lynn, 'Introduction: Obscenity and the Origins of Modernity', in: Hunt Lynn (ed.), The Invention of Pornography: Obscenity and the Origins of Modernity, 1500-1800, New York: Zone Books, 1993. 5. Langton Rea, 'Whose right? Ronald Dworkin, Women, and Pornographers', Philosophy and Public Affairs, vol. 19, no. 4 (Fall 1990), pp. 311-359. 6. Langton Rea, 'Speech Acts and Unspeakable Acts', Philosophy and Public Affairs, vol. 22, no. 4 (Fall 1993), pp. 293-330. 7. MacKinnon Catharine A., 'Defamation and Discrimination', in: MacKinnon Catharine A., Only Words, Harvard University Press, Cambridge, Massachusetts, 1993, pp. 3-28. 8. MacKinnon Catharine A., 'Sexuality', in: Nicholson Linda (ed.), The Second Wave: a reader in feminist theory, New York: Routlegde, 1997, pp. 158-180. 9. Mill John Stuart, 'On Liberty', in: Mill John Stuart, Three Essays: On Liberty; Representative Government; The Subjection of Women, Oxford University Press, 1975, pp. 22-68 (Chapter 2). .2006 , הוצאת רסלינג, גיא אלגת:' תרג,' אי( עושי' דברי' ע' מילי,.אוסטי ג'ו ל .1 .1970 ,' ספריית פועלי: מרחביה, דליה טסלר: תרגמה, האד' החד ממדי,מרקוזה הרברט .2 28
© Copyright 2024