‫זכויות יוצרים ושימוש הוגן במקורות אלקטרוניים‬ ‫השימוש בעבודות הגמר בפורמט הדיגיטלי מחייב את המשתמשים לכבד את‬ ‫ הגישה למקורות אלו והשימוש בהם מותרים אך ורק לאנשי‬.‫זכויות היוצרים‬ ‫ והינם מיועדים‬,‫הסגל והסטודנטים של המכללה האקדמית לחברה ואמנויות‬ .‫למטרות לימוד ומחקר בלבד ולא לשימוש מסחרי‬ . ‫שימוש שלא למטרה זו מהווה הפרה של חוק זכויות יוצרים‬ Copyrights and Fair Use of Digital Resources Users of theses in digital format are required to respect the copyrights of the owners. Access and use of these resources are permitted exclusively to staff and students of The Academic College of Society and the Arts for academic and research purposes only and not for commercial use. Any other use is in violation of the copyrights law. ‫לחצות את הגשר‬ ‫גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‬ ‫עבודת תיזה‬ ‫הוגש ע"י‬ ‫טלי שאול‬ ‫מנחת התיזה‪ :‬ד"ר רויטל איתן‬ ‫עבודה זו מוגשת במסגרת מילוי חלקי‬ ‫של הדרישות לקבלת תואר שני‬ ‫בלימודים בינתחומיים‬ ‫עם התמקדות בלימודי נשים‬ ‫אוניברסיטת לסלי‬ ‫בית הספר לתואר שני באומנויות ומדעי החברה‬ ‫ספטמבר ‪2010‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫לחצות את הגשר ‪-‬‬ ‫גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‬ ‫תקציר‬ ‫בחברה מערבית שחשיבה בינארית מאפיינת אותה‪ ,‬מסתדרים גברים ונשים בתפקידים 'תואמי מין'‬ ‫בהתאם להכתבות חברתיות‪ .‬שוק העבודה משקף מערכת מפצלת זו בהיותו ממוגדר וחצוי לתחומי עיסוק‬ ‫'נשיים' ותחומי עיסוק 'גבריים'‪ .‬בחסות הפמיניזם עודדו נשים לחצות את 'גבולות המגדר' ולהשתלב‬ ‫במקצועות 'גבריים'‪ ,‬אך גברים‪ ,‬הנמצאים בצד השולט של המשוואה‪ ,‬לא קיבלו לגיטימציה זהה בעוצמתה‬ ‫ומעברם למקצועות 'נשיים' מועט יחסית‪ .‬גיל המעבר‪ ,‬מהווה חלון הזדמנויות עבור גברים ונשים‬ ‫להשתחרר מתכתיבים חברתיים ולבחור בחירה מקצועית מחודשת על פי צו ליבם‪ .‬בגיל זה מתעצם תהליך‬ ‫האינדיווידואציה של הפרט כך שיש בידו לחזק את התבוננותו הפנימית ולבחור בחירה אותנטית‬ ‫המתאימה יותר לצרכיו ונטיותיו הטבעיות‪.‬‬ ‫מטרת מחקר זה הינה לבחון ולתאר חציית 'גבולות מגדר' סטריאוטיפיים‪ ,‬על ידי גברים בגיל המעבר‬ ‫שערכו באמצע חייהם שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪ .‬המחקר בוחן את תהליך השינוי של תשעה גברים‬ ‫ועומד על מניעיו‪ ,‬הן הפנימיים והן החיצוניים‪ ,‬שיקולי הבחירה במקצועם ה'נשי' החדש אל מול שיקולי‬ ‫בחירתם במקצועם הקודם‪ ,‬השפעתו של השינוי על איכות חייהם וסביבתם הקרובה ותגובת הסביבה‬ ‫לשינוי‪.‬‬ ‫המחקר הינו מחקר איכותני המתבסס על סיפורי חייהם של הגברים שרואיינו במסגרתו‪ .‬מאחר‬ ‫ונערך במסגרת לימודי נשים‪ ,‬נשענת התיאוריה המושגית המנחה אותו על עולם תוכן פמיניסטי‪ ,‬מגדרי‪.‬‬ ‫ממצאי המחקר העיקריים מצביעים על תחושת אי שקט הפוקדת את הגברים באמצע חייהם ומניעה‬ ‫אותם לבחון מחדש את תחום עיסוקם‪ .‬נטיותיהם הטבעיות‪ ,‬שהודחקו לעיתים במחצית חייהם הראשונה‬ ‫על רקע תפקידם החברתי כמפרנסים‪ ,‬צצות ועולות מחדש אך מקבלות עתה ביטוי אותנטי מתוקף היותם‬ ‫בשלים ומנוסים יותר‪ .‬גברים אלה‪ ,‬ניחנים באישיות פתוחה וגמישה המאפשרת להם לגעת במגוון רחב של‬ ‫עולמות ולשלב בתוכם אלמנטים נשיים וגבריים‪ .‬השינוי המקצועי שערכו משפיע לחיוב באופן ניכר על‬ ‫איכות חייהם ומעניק להם תחושות חיוניות‪ ,‬סיפוק והנאה‪ .‬סביבתם הקרובה מקבלת את השינוי באהדה‬ ‫וניכר כי הם חווים תהליך של העצמה‪.‬‬ ‫תרומתו האפשרית של המחקר נעוצה ביכולתו לחשוף את סיפורם של הגברים‪ ,‬במטרה להעמיק‬ ‫את הלגיטימציה החברתית לבחירה בהתאם לצו הלב ולא על פי הכתבות חברתיות‪.‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫"אי אפשר לחיות את אמצע החיים על‪-‬פי התוכנית של הבוקר‪,‬‬ ‫כי מה שהיה כל כך משמעותי עד עכשיו יאבד את חשיבותו‬ ‫והאמת של הבוקר תהפוך לטעות של הערב"‬ ‫)ק‪ .‬ג‪ .‬יונג‪.(1930 ,‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫‪ .1‬מבוא אישי ‪3....................................................................................................................‬‬ ‫‪ .2‬הקדמה ‪5.........................................................................................................................‬‬ ‫‪ .3‬סקירת ספרות‪7................................................................................................................‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫חשיבה חברתית מפצלת בראי הפמיניזם ‪7...............................................................‬‬ ‫‪3.1.1‬‬ ‫גבריות על רקע פיצול ומחירה ‪12 ....................................................................‬‬ ‫‪3.1.2‬‬ ‫גבריות חדשה בסביבה מפצלת ‪14 ...................................................................‬‬ ‫‪3.1.3‬‬ ‫גבריות בישראל ‪15 ........................................................................................‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫פיצול בשוק העבודה ‪16 .........................................................................................‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫גיל המעבר כחלון הזדמנויות לחציית גבולות המגדר ‪20 .............................................‬‬ ‫‪3.3.1‬‬ ‫הצלבת תפקידי המינים ‪22 .............................................................................‬‬ ‫‪3.3.2‬‬ ‫מעבר אמצע החיים ‪23 ...................................................................................‬‬ ‫‪3.3.3‬‬ ‫וירופאוזה – גיל המעבר הגברי ‪25 ...................................................................‬‬ ‫‪ .4‬מתודולוגיה ‪27 .................................................................................................................‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫מטרת המחקר ושאלות המחקר ‪27 .........................................................................‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫שיטת המחקר ‪27 ..................................................................................................‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫אוכלוסיית המחקר ‪28 ...........................................................................................‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫כלי המחקר ושיטת איסוף הנתונים ‪29 ....................................................................‬‬ ‫‪4.4.1‬‬ ‫הראיון ‪30 ....................................................................................................‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫שיטת ניתוח הנתונים ‪31 ........................................................................................‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫כללי אתיקה ‪31 ....................................................................................................‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫מגבלות המחקר ‪32 ...............................................................................................‬‬ ‫‪ .5‬ממצאים ודיון ‪33 ..............................................................................................................‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫מאפייני הנבדקים ‪ -‬כללי ‪33 ...................................................................................‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫חלק א' – המחצית הראשונה ‪35 .............................................................................‬‬ ‫‪5.2.1‬‬ ‫עיסוק קודם ‪35 ............................................................................................‬‬ ‫‪5.2.2‬‬ ‫שיקולים בבחירת המקצוע הקודם ‪35 .............................................................‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5.2.3‬‬ ‫השפעת ההורים על בחירת תחום העיסוק הקודם ‪37 .........................................‬‬ ‫‪5.2.4‬‬ ‫יחס הגבר למקצועו הקודם‪40 ........................................................................‬‬ ‫‪5.2.5‬‬ ‫התייחסות להשפעת הצבא ‪42 ........................................................................‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫חלק ב' ‪ -‬השינוי ‪44 ...............................................................................................‬‬ ‫‪5.3.1‬‬ ‫המניעים לשינוי ‪44 ........................................................................................‬‬ ‫‪5.3.2‬‬ ‫המקצוע הנבחר ‪59 ........................................................................................‬‬ ‫‪5.3.3‬‬ ‫השפעת השינוי על סגנון החיים והסביבה הקרובה ‪64 ........................................‬‬ ‫‪5.3.4‬‬ ‫יחס הסביבה לשינוי ‪76 ..................................................................................‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫חלק ג' – מאפייני אישיות בולטים והתייחסויות מגדריות‪81 ......................................‬‬ ‫‪5.4.1‬‬ ‫מאפייני אישיות ‪81 .......................................................................................‬‬ ‫‪5.4.2‬‬ ‫התייחסויות מגדריות ‪85 ...............................................................................‬‬ ‫‪ .6‬סיכום ומסקנות ‪91 ...........................................................................................................‬‬ ‫‪ .7‬ביבליוגרפיה ‪94 ................................................................................................................‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ .1‬מבוא אישי‬ ‫במסגרת לימודיי לתואר שני במסלול לימודי נשים בשילוב אומנויות‪ ,‬הורחבה והועמקה‬ ‫הבנתי בעולמן המורכב של נשים‪ .‬חשיפה לעולמות תוכן פנימיים‪ ,‬אישיים‪ ,‬הנוגעים להתפתחותן‬ ‫של נשים בכלל ושלי כאישה בפרט‪ ,‬תוך פיתוח מודעות ללחצים חברתיים חיצוניים המכתיבים‬ ‫שייכות מגדרית‪ ,‬העצימה בי את הצורך להיחשף וללמוד גם את עולמם של הגברים‪ ,‬הצד המשלים‬ ‫לנו הנשים‪.‬‬ ‫במסגרת הלימודים‪ ,‬מקבל עולמם של הגברים התייחסות צרה ולא מספקת לטעמי‪,‬‬ ‫המציבה אותם לא אחת בצד המדכא של המשוואה‪ .‬כנשים‪ ,‬אנו נוטות לעיתים לפתח כלפיהם‬ ‫תחושות כעס‪ ,‬ביקורתיות וציניות‪ .‬אמנם‪ ,‬חלקים מן הביקורת מוצדקים הם אך אל לנו לשכוח‪ ,‬כי‬ ‫גם גברים הינם תוצר של חברה פטריארכלית מפצלת וכי גם הם 'משלמים מחיר' על היותם‬ ‫נתונים לדרישותיה הסטריאוטיפיות‪ .‬נראה‪ ,‬כי קביעתה המפורסמת של סימון דה‪-‬בובואר כי‬ ‫'אישה אינה נולדת אישה אלא נהפכת לאישה' עשויה להיאמר גם בלשון זכר – גבר אינו נולד גבר‬ ‫אלא נהפך לכזה‪.‬‬ ‫יש לציין‪ ,‬כי אין בכוונתי לשמש 'שופר' לגברים ולחדד את מצוקותיהם תחת הסדר‬ ‫החברתי הקיים‪ ,‬אלא לחשוף ולהיחשף דווקא לתהליכי התקרבותם לצד ה'נשי' והרך שבתוכם‪.‬‬ ‫נגיעה בתהליכים אלה מנקודת מבטם של גברים‪ ,‬עשויה לחדד את התקווה לשינוי חברתי שהרי‬ ‫דווקא להם כגברים‪ ,‬נראה כי קשה יותר 'לחצות את הגשר'‪ .‬בעוד התנועה הפמיניסטית עשתה‬ ‫עבורנו הנשים את העבודה והניחה את התשתית לביצוע מעבר מן ה'נשי' ל'גברי'‪ ,‬נמצאים עדיין‬ ‫הגברים תחת לחצי הדרישה להיות 'גבר שבגברים'‪ .‬הקשבה לסיפורם של גברים שהצליחו לפרוץ‬ ‫את 'גבולות המגדר' המלאכותיים‪ ,‬הינה אינטרס חברתי שיש בו תקווה לשינוי‪ .‬העמקת הדיאלוג‬ ‫שבין ה'נשי' ל'גברי'‪ ,‬עשויה ליצור התקרבות בין המינים שתסייע במציאת השלם במקום המפצל‪.‬‬ ‫אך מעבר לדיאלוג החברתי‪ ,‬ההכרחי ליצירת חברה שוויונית והרמונית יותר‪ ,‬קיים גם‬ ‫דיאלוג פנימי חיוני בין ה'נשי' וה'גברי' המצוי בכל אחד ואחת מאיתנו‪ .‬יונג‪ ,‬כינה אלמנטים‬ ‫משלימים אלה כאנימה ו אנימוס‪ ,‬הנשי והגברי שבכל אחד ואחת השואפים להתאחד ב'חתונה‬ ‫פנימית' לה אנו זקוקים בכדי להפוך לאנשים שלמים‪ .‬כאשר אנו מודעים לקיומם של חלקים אלה‬ ‫בתוכנו‪ ,‬יש בידינו להביאם לידי ביטוי שלם ובכך לחזק את יכולות בחירותינו האותנטיות בהתאם‬ ‫לצו הלב‪ .‬חשיפה לעולמם של הגברים היוותה עבורי הזדמנות להעמקת הידע הפנימי שבתוכי על‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪4‬‬ ‫שני חלקים משלימים אלה‪ .‬תהליך התפתחותם שימש עבורי כמראה לתהליך התפתחותי שלי‬ ‫ואפשר לי לראות‪ ,‬כי אנו דומים יותר מאשר שונים‪.‬‬ ‫תודתי העמוקה נתונה לגברים הנפלאים ששמחו להשתתף במחקרי וחלקו עימי בפתיחות‬ ‫מעוררת כבוד את סיפוריהם האישיים‪ .‬למדתי מכל אחד ואחד מהם והם מהווים עבורי השראה‬ ‫להמשך הדרך‪ .‬אני תקווה‪ ,‬כי מחקר זה ישמש עבורם מקור להעצמה ויהווה מקור השראה לנשים‬ ‫וגברים כאחד‪ ,‬לגעת במכלול צדדיהם הן הנשיים והן הגבריים ולצעוד בדרכם ללא חשש‬ ‫מתכתיבים חברתיים מלאכותיים‪.‬‬ ‫"כאשר גבר או אישה פוסעים בעקבות האושר ופועלים על פי צו ליבם‪,‬‬ ‫נראה כי מחויבות זו בתורה מפעילה את העולם כולו‪) ".‬שינודה‪-‬בולן‪ ,2002 ,‬ע"מ ‪.(323‬‬ ‫תודה לד"ר רויטל איתן על ההנחיה בעבודה זו‪.‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ .2‬הקדמה‬ ‫במאמרה סיפור בריאת האישה כמבוא לאנתרופולוגיה כותבת אלאור )‪" :(1999‬תחילה‬ ‫היה האדם אנדרוגני ורק לאחר מכן הופרד לשני מינים שונים‪ .‬האדם המושלם שרצה האל לברוא‬ ‫היה אמור להיות דו‪-‬מיני‪ ,‬מוכפל ומאוחד במינו ובמהותו‪ .‬איש‪-‬אישה הנתונים בעולם נקי )כמעט(‬ ‫מדיכוטומיות ונעדר מדרג‪) "...‬ע"מ ‪ .(74‬סיפור הבריאה‪ ,‬כסמל לתחילתה של החברה האנושית‪,‬‬ ‫חושף מערכת מפצלת שנתקבעה משך אלפי שנים ויצרה הפרדה מובחנת היטב בין הזכרי לנקבי‪,‬‬ ‫שמים וארץ‪ ,‬אור וחושך‪ ,‬טוב ורע‪ .‬חשיבה בינארית זו אפשרה פיתוחה של תרבות היררכית בה‬ ‫האחד מושל באחר‪.‬‬ ‫באמצע שנות השבעים של המאה הקודמת‪ ,‬מפרסמת שרי אורטנר )‪ (Ortner,1974‬מאמר‬ ‫משמעותי היוצר הדים רבים בשיח האנתרופולוגי‪-‬פמיניסטי‪ .‬מאמרה‪ ,‬האם היחס נקבה‪-‬זכר‬ ‫דומה ליחס טבע‪-‬תרבות? דן בחשיבה הבינארית המפצלת ופותח דיון נוקב באשר למיקומם של‬ ‫המינים בחברה המערבית‪ .‬אורטנר‪ ,‬מציגה כיצד מתקבע מיקומה של האישה בספירה הפרטית‬ ‫בעוד זו של הגבר בספירה הציבורית‪ ,‬על סמך המשוואה ‪ -‬אישה=טבע‪ ,‬גבר=תרבות‪ .‬דיכוטומיה‬ ‫זו‪ ,‬המאלצת את כולנו להסתדר בסדר חברתי היררכי מושרש היטב‪ ,‬מקבעת תפקידים מוגדרים‬ ‫לכל אחד מהמינים‪ .‬אולם‪ ,‬בכל אחד ואחת מאתנו קיימים שני היסודות גם יחד‪ ,‬הן הגברי והן‬ ‫הנקבי ‪"... -‬זכר ונקבה ברא אותם" )בראשית‪ ,‬פסוק ‪.(27‬‬ ‫התפתחותה של התנועה הפמיניסטית‪ ,‬שקראה תיגר על ההבחנה הכה ברורה בין תפקידים‬ ‫נשיים לגבריים‪ ,‬חיזקה את יכולתם של נשים וגברים להגדיר עצמם על פי תכונותיהם ולאו דווקא‬ ‫על סמך השתייכותם המגדרית‪ .‬המודעות ההולכת וגוברת לחשיבה המפצלת‪ ,‬הסדר הפטריארכלי‬ ‫וההגמוניה הגברית‪ ,‬על רקע התפתחותו של הזרם הפוסט‪-‬מודרניסטי המתנגד לקיומה של אמת‬ ‫אחת‪ ,‬פתחו את האפשרות לבחור אחרת‪ .‬אך למרות מגמה של טשטוש גבולות‪ ,‬עדיין קיימת‬ ‫הבחנה ברורה בין תפקידים גבריים לנשיים והיא באה לידי ביטוי בולט בחיינו החברתיים בכלל‬ ‫ובשוק העבודה בפרט‪.‬‬ ‫גיל המעבר‪ ,‬מהווה הזדמנות משמעותית עבור נשים וגברים ל'חציית הגבולות'‬ ‫המלאכותיים שהציב תהליך החיברות‪ .‬בגיל זה‪ ,‬מתחזקת היכולת להרפות מעט מתפקידי המגדר‬ ‫הסטריאוטיפיים ולבטא באופן גמיש יותר תפקידים מגדריים שונים‪ .‬הכמיהה הפנימית לאיחוד‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪6‬‬ ‫בין הנשי והגברי שבתוך כל אחד ואחת‪ ,‬על רקע טשטוש הגבולות בין המינים‪ ,‬מאפשרת נגיעה‬ ‫בשני חלקים משלימים אלה מבלי שהדבר יזעזע את אמות הסיפים‪ ,‬כפי שודאי היה קורה בעבר‪.‬‬ ‫מטרת מחקר זה הינה לבחון ולתאר חציית 'גבולות מגדר' סטריאוטיפיים דרך שינוי‬ ‫מקצועי‪ ,‬על ידי גברים בישראל ‪ 2010‬הנמצאים בגיל המעבר‪ ,‬שערכו באמצע חייהם שינוי מקצועי‬ ‫למקצוע 'נשי'‪ .‬המחקר הינו מחקר איכותני קונסטרוקטיביסטי הבוחן באמצעות ראיונות עומק‬ ‫את תהליך השינוי שעברו הגברים ‪ -‬מניעיו‪ ,‬החוויה סביב שינוי זה והשפעתו על חייהם וסביבתם‬ ‫הקרובה‪ .‬מאחר ונערך במסגרת לימודי נשים‪ ,‬נשען המחקר על תיאוריה מושגית מעולם התוכן‬ ‫הפמיניסטי‪ ,‬מגדרי‪.‬‬ ‫תרומתו האפשרית של מחקר זה נעוצה ביכולתו לחשוף‪ ,‬הן בפני נשים והן בפני גברים‪ ,‬את‬ ‫אפשרות הבחירה 'לחצות את הגשר' ובכך להביא לידי ביטוי מכלול צדדים‪ ,‬נשיים וגבריים‪,‬‬ ‫הקיימים בכל אחד ואחת‪ .‬המוטיבציה לבחינת אוכלוסייה גברית נובעת מן העובדה‪ ,‬כי במסגרת‬ ‫לימודי נשים מובאת התייחסות מינורית לעולם הגברי‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬עולם התוכן הפמיניסטי‬ ‫החושף את דיכוין של נשים בחברה פטריארכלית‪ ,‬מעמיד לא אחת את הגברים בצד אחד של‬ ‫המשוואה ובכך עלול להעמיק ולהשריש את החשיבה המפצלת והקוטבית‪ .‬בחסות הפמיניזם‪ ,‬זכה‬ ‫מעברן של נשים למקצועות 'גבריים' לסיקור נרחב ואף ננקטה מדיניות תומכת במגמתו‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬מעברם של גברים למקצועות 'נשיים' זכה לסיקור דליל יחסית‪ .‬מחקר זה‪ ,‬עשוי להוסיף‬ ‫נדבך להתבוננות בתופעה ולתרום להעלאת המודעות החברתית והלגיטימציה לקיומה‪ .‬הקשבה‬ ‫מזווית ראיה אחרת לסיפורי גברים המנסים לפרוץ את הדיכוטומיה הסטריאוטיפית‪ ,‬עשויה‬ ‫לסייע ביצירת דיאלוג שוויוני יותר בין המינים ולהוות מקור של תקווה לשינוי חברתי‪.‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ .3‬סקירת ספרות‬ ‫בפרק זה תוצג המסגרת הקונספטואלית המנחה מחקר זה‪ .‬מאחר והמחקר נערך במסגרת‬ ‫לימודי נשים‪ ,‬נשענת מסגרתו המושגית על תיאוריות מעולם התוכן הפמיניסטי‪ ,‬מגדרי‪ .‬לעובדה זו‬ ‫משמעות בפרשנות הניתנת לתופעה הנחקרת‪ .‬מטרת המחקר‪ ,‬המבקשת לבחון 'חציית גבולות‬ ‫מגדר' על ידי גברים שערכו שינוי מקצועי למקצוע 'נשי' באמצע חייהם‪ ,‬הובילה לבחינת‬ ‫התיאוריות המובאות להלן‪.‬‬ ‫‪ 3.1‬חשיבה חברתית מפצלת בראי הפמיניזם‬ ‫אנו חיים בחברה מערבית שחשיבה בינארית מאפיינת אותה – כן‪-‬לא‪ ,‬שחור‪-‬לבן‪ .‬שורשיה‬ ‫של חשיבה זו נעוצים הרחק בשלהי הציויליזציה ומקורם בתרבות ההלניסטית‪ ,‬פגנית‪ .‬פיתוחה של‬ ‫גישה דואלית‪ ,‬מפצלת‪ ,‬אפשרה למעשה את כינונה של חברה פטריארכלית‪ ,‬היררכית‪ ,‬המצדיקה‬ ‫את הלוגיקה של השליטה‪ .‬חשיבה זו‪ ,‬המשרתת מבנה חברתי שמבוסס על תפקידים מוגדרים‬ ‫וברורים‪ ,‬מאפשרת לבעלי השליטה לצבור כוח והון וכולנו‪ ,‬נשים כגברים‪ ,‬מושפעים ממנה‪.‬‬ ‫הפמיניזם‪ ,‬חשף את המערכת המפצלת ככזו המאפשרת את דיכוין של נשים ושל ה'אחר'‪.‬‬ ‫מאמרה של אורטנר )‪ ,(Ortner,1974‬האם היחס נקבה‪-‬זכר דומה ליחס טבע‪-‬תרבות? פתח דיון‬ ‫נוקב סביב שאלת הפיצול ומיקומה הנחות של האישה בהשוואה לזו של הגבר‪ .‬לטענתה‪ ,‬מבחינות‬ ‫כל החברות האנושיות בין גברים לנשים וממקמות את הגברים במקום גבוה יותר מן הנשים‪.‬‬ ‫מיקום זה הוא אוניברסלי וככזה יש לחקרו ולהבינו‪ .‬מאחר וההבדל הביולוגי אינו מספק לדבריה‬ ‫תשובה‪ ,‬רואה אורטנר את הפן החברתי כבעל ההשפעה המשמעותית ביותר‪ .‬בכל החברות‪ ,‬נתפס‬ ‫לדבריה הטבע כמובחן מן האדם וכנשלט על ידו‪ .‬כל החברות האנושיות מכירות‪ ,‬בדרך זו או‬ ‫אחרת‪ ,‬בהבדל שבין הטבע לתרבות‪ .‬פיצול אוניברסלי זה‪ ,‬מתבטא גם במערכת היחסים המפצלת‬ ‫שבין נשים לגברים‪ .‬בעוד הגבר מזוהה עם התרבות והמרחב הציבורי‪ ,‬מזוהה האישה עם הטבע‬ ‫והמרחב הפרטי‪ ,‬הביתי‪ .‬חלוקה דיכוטומית זו‪ ,‬ממקמת את הנשים והגברים בתפקידים מובנים‬ ‫מראש והיא למעשה הבסיס לחלוקות מגדריות סטריאוטיפיות בכל תחומי חיינו‪.‬‬ ‫בפרשנות שנותנת אלאור )בתוך ינאי‪ ,‬אלאור‪ ,‬לובין ושות'‪ (2007 ,‬למאמרה של אורטנר‪,‬‬ ‫יוצרת הכותבת הקבלה לסיפור הבריאה המקראי המדגיש את הסדר המפצל וההיררכי ומשייך‬ ‫את האדם לרוח ואת האישה לטבע‪ .‬אלאור‪ ,‬מציגה את שני סיפורי הבריאה מספר בראשית‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪8‬‬ ‫ככאלה שפרשנותם מאפשרת היררכיה ברורה בין האדם לאישה‪ .‬בעוד שבפרק א' בספר בראשית‪,‬‬ ‫מוצג סיפור בריאה שוויוני משהו‪ ,‬בו יוצרת ישות אלוהית זכר ונקבה בצלמו ‪" -‬ויברא אלוהים את‬ ‫האדם בצלמו‪ ,‬בצלם אלוהים ברא אותו‪ ,‬זכר ונקבה ברא אותם" )בראשית‪ ,‬א' כז(‪ ,‬מציג פרק ב'‬ ‫סיפור שונה לגמרי בו נבראת האישה מצלעו של הגבר‪ .‬פרק א'‪ ,‬בו מוצגות הבחנות בינאריות רבות‬ ‫– אור‪-‬חושך‪ ,‬יום‪-‬לילה‪ ,‬שמש‪-‬ירח‪ ,‬ים‪-‬יבשה – מייצג חשיבה מפצלת אך אינו מעלה עדיין את‬ ‫הצמד גוף‪-‬נפש או חומר‪-‬רוח‪ .‬פרק ב' לעומתו‪ ,‬עוסק בהבחנה שבין החומר לרוח ובכך מרחיב‬ ‫ומעמיק את סיפור הפיצול וההיררכיה‪ ,‬הטבעית לכאורה‪ ,‬שנוצרת בעקבותיו‪ .‬בפרק זה מעניק‬ ‫האל לאדם כוח רב עוצמה ומותיר בידיו את סיום מלאכת בריאת האישה‪ .‬אדם הוא זה המעניק‬ ‫לה שם‪ ,‬משמע מעניק לה משמעות‪" -‬התוצאות של החלטה זו הן הרות גורל" מציינת אלאור )ע"מ‬ ‫‪ .(92‬סיפור הבריאה המיתולוגי‪ ,‬המייצג מעין שער לתחילתה של הציביליזציה האנושית‪ ,‬מדגיש עד‬ ‫כמה עתיק יומין ומושרש הוא הפיצול ‪ -‬בין הזכרי לנקבי‪ ,‬בין הגברי לנשי‪ .‬מתוך פיצול זה‬ ‫וההיררכיה שנוצרה בעקבותיו )הגבר כאמור נמצא קרוב יותר לאל ולכן מעל האישה(‪ ,‬נגזרים‬ ‫מושגי יסוד חברתיים – קבוצות‪ ,‬עמים‪ ,‬משפחות‪ ,‬זוגיות‪ ,‬תפקידים חברתיים וכו'‪.‬‬ ‫מאמרה של אורטנר )‪ ,(Ortner,1974‬ספג ביקורות שונות מפי אנתרופולוגים )ינאי‪,‬‬ ‫אלאור‪ ,‬לובין ושות'‪ .(2007 ,‬חלקם הדגישו‪ ,‬כי החשיבה הבינארית הינה למעשה חלק אינטגרלי‬ ‫ממבנה המוח האנושי וכי אין להסיק מסקנות אוניברסליות בדבר היחס טבע‪-‬תרבות‪ ,‬כפי שהניחה‬ ‫אורטנר‪ .‬בנוסף‪ ,‬הדיכוטומיה אותה מדגישה אורטנר אינה כה חד משמעית בעידן פוסט‬ ‫מודרניסטי בו שולט עקרון של יחסיות תרבותית‪ .‬אולם‪ ,‬למרות גישות שונות לנושא הפיצול‬ ‫וההבחנה שבין נשים לגברים‪ ,‬טבע ותרבות‪ ,‬עדיין אנו חווים סדר חברתי בינארי ביסודו‪ .‬חשיבה‬ ‫מפצלת זו יוצרת זוגות היררכיים המבנים מיקומים חברתיים ומעמדות – גבר מעל אישה‪ ,‬כובש‬ ‫מעל יליד‪ ,‬רוח מעל גוף‪ ,‬לבן מעל שחור וכדומה‪ .‬לאלו הממוקמים בצידה העליון של המשוואה‪,‬‬ ‫מיוחסות תכונות נעלות ומוערכות יותר המצדיקות שליטה ב'אחר' באופן טבעי‪ ,‬שהרי הם טובים‬ ‫יותר‪ .‬כך למעשה מוצדקת 'הלוגיקה של השליטה' )‪ .(Plumwood, 1993‬הבניה זו‪ ,‬מכוונת את‬ ‫כולנו לבחור בתפקידים כראוי למיקומנו החברתי‪.‬‬ ‫הדיכוטומיה הגברית‪-‬נשית אינה נתפסת אם כן כסימטרית אלא כהיררכית‪ .‬תכונות‬ ‫גבריות נחשבות כרצויות ומוערכות יותר מבחינה חברתית‪ .‬ריל )‪ ,(2002‬מציג את הפיצול שבין‬ ‫הגברי לנשי כמערכת של שלוש טבעות בעלות מרכז משותף‪ ,‬המקיפות כל אחד ואחת מאיתנו‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪9‬‬ ‫ומשקפות את מערכת היחסים‪ ,‬המובנית לדבריו‪ ,‬ביסודה של 'הפסיכולוגיה הפטריארכלית'‪.‬‬ ‫הטבעת הראשונה היא זו הכוללת את מכלול תכונותינו האנושיות שלטענתו נחצתה על ידינו‬ ‫כחברה לשני חלקים – בחציה האחד מוקמו תכונות 'גבריות' ובחציה השני תכונות 'נשיות'‪.‬‬ ‫הטבעת השניה‪ ,‬מייצגת את היחסים שבין שני החצאים אולם כך‪ ,‬שחצי אחד נחשב נעלה יותר מן‬ ‫השני‪ .‬כוח נחשב אם כן יותר מחולשה‪ ,‬הגיון מעל רגש‪ ,‬עצמאות אל מול תלות וכו'‪ .‬הטבעת‬ ‫השלישית בתיאורו הציורי של ריל‪ ,‬הינה טבעת 'קשר השתיקה'‪ ,‬זו המאפשרת למבנה מפוצל‬ ‫והיררכי זה להמשיך ולהתקיים‪ .‬קונל )‪ ,(2009‬מציגה את ההבניה החברתית המגדרית כאירוע יום‪-‬‬ ‫יומי‪ .‬לדידה‪ ,‬מגדר אינו מהווה 'סל של תכונות' אלא 'מקבץ של פרקטיקות'‪ ,‬המתורגמות בפעילות‬ ‫יום‪-‬יומית של אינטראקציות חברתיות‪ .‬פרקטיקות אלה‪ ,‬המורכבות על ידי תהליכים ברצף של‬ ‫זמן‪ ,‬מעצבות את צורות הידע השונות ומסווגות את מסלול חייו של הפרט ‪" -‬הרכבתה המגדרית‬ ‫של הפרקטיקה נגלית לעיננו בכל פילוח של העולם החברתי‪...‬הזירה המוכרת ביותר של ההרכבה‬ ‫המגדרית היא מסלול החיים של הפרט‪ ,‬היסוד לתחושות המקובלות בדבר גבריות ונשיות" )קונל‪,‬‬ ‫‪ ,2009‬ע"מ ‪ .(93‬ידע המגדר‪ ,‬הבא לידי ביטוי בתחומי ידע שונים כגון פסיכולוגיה וסוציולוגיה‪ ,‬נובע‬ ‫למעשה מפרקטיקות מקצועיות מסוימות שאפשרו את עיצובו של ידע זה ובכך סייעו בהגדרת‬ ‫תכונותיהם של המינים ותפקידיהם החברתיים‪ .‬תיאוריות ומושגים שונים הניחו אם כן תשתית‬ ‫לניסיון להסביר את ההבדלים שבין המינים וטבעו מושגים כ'תיוג מיני'‪' ,‬אידיאולוגיה מגדרית'‪,‬‬ ‫'תפקיד מיני' וכדומה )קונל‪ ;2009 ,‬שחר‪.(2003 ,‬‬ ‫חלוץ ההבדל שבין המינים בראיה פסיכולוגית הוא כמובן פרויד )בתוך קונל‪;2009 ,‬‬ ‫פרידמן‪ .(1996 ,‬בתיאוריה הפסיכואנליטית‪ ,‬מנסה פרויד להסביר את התפתחותם‬ ‫הפסיכוסקסואלית השונה של בנים ובנות‪ ,‬על רקע מבנה אנטומי שונה ותהליכים משפחתיים מול‬ ‫האב והאם‪ .‬תיאוריה זו גורסת‪ ,‬כי עד לשלב הפאלי מתפתחים בנים ובנות באורח זהה‪ .‬עם‬ ‫התפתחות מודעותם להבדלים הפיסיים שביניהם‪ ,‬מתפתח בכל אחד מהם תסביך המהווה את‬ ‫הגרעין ליצירת הזהות המינית‪ .‬בנות מפתחות את 'קנאת הפניס' בעוד גברים מפתחים את 'חרדת‬ ‫הסירוס'‪ .‬מודל זה של פרויד‪ ,‬המעניק עליונות למין הגברי על פני נחיתותו של המין הנשי‪ ,‬הניח‬ ‫למעשה את התשתית להבנת תבניותיהן הפסיכולוגיות של המינים‪ .‬הנחותיו של פרויד‪ ,‬פתחו פתח‬ ‫לעיסוק משמעותי ומעמיק בהבדלים אלו שבין המינים‪ .‬קביעותיו‪ ,‬עוררו התנגדויות רבות ואפשרו‬ ‫את פיתוחן של תיאוריות שונות ומגוונות בנושא‪ .‬בשנת ‪ 1932‬מפרסמת קארן הורני )‪,Horney‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪10‬‬ ‫בתוך קונל‪ (2009 ,‬מאמר בשם אימת האישה הטוען‪ ,‬כי הנשיות הינה ראשונית ואינה תולדה של‬ ‫אי גבריות כפי שגרס פרויד וכי הפחד מפני האם מושרש‪ ,‬טעון ומודחק יותר מאשר הפחד מפני‬ ‫האב המסרס‪ .‬מאמר זה‪ ,‬שניסה לערער על קביעותיו של פרויד‪ ,‬פרץ את הדרך לחשיבה מחודשת‬ ‫על נושא הגבריות והנשיות בפסיכואנליזה הקלאסית‪ .‬צ'ודורו )‪ ,(Chodorow, 1978‬סוציולוגית‬ ‫אנלטיקאית‪ ,‬הפכה אף היא את התיאוריה הבסיסית של פרויד על פיה וראתה את הנשיות‬ ‫כראשונית‪ .‬לדידה‪ ,‬מאחר וההזדהות הראשונית הן של הבן והן של הבת הינה מול דמות נשית‪ ,‬אזי‬ ‫לבנות טבעי יותר לפתח את זהותן מול דמות דומה להן‪ .‬בנים‪ ,‬עוברים תהליך מורכב יותר של‬ ‫הזדהות עם דמות המוכרת להם פחות ועליהם ליצור את זהותם על ידי היפרדות מהאם‪ .‬היפרדות‬ ‫זו של הבן מאמו‪ ,‬מחייבת פעולה אקטיבית שתוכיח כי אינו ילדה‪ .‬כך‪ ,‬מגבש הבן את זהותו‬ ‫האינדיווידואלית‪ ,‬האקטיבית‪ ,‬המונעת לפעולה בעוד הזהות הנשית‪ ,‬שאינה נדרשת לבניה מחדש‪,‬‬ ‫מופנית לביסוסן של מערכות יחסים ותקשורת‪ .‬בעוד הגבריות מתבטאת בנפרדות ובצורך לשלוט‪,‬‬ ‫מתבטאת הנשיות בצורך בקשר ובשיתוף פעולה‪ .‬גיליגן )‪ ,(1983‬תיארה דפוסי תקשורת אלה דרך‬ ‫דימויי ה'רשת' מול ה'פרמידה' ‪ -‬נשים עסוקות בטוויית רשת של קשרים‪ ,‬בעוד גברים עסוקים‬ ‫בכיבוש ובטיפוס במעלה הפירמידה ההיררכית‪.‬‬ ‫משך שנים ארוכות‪ ,‬הציגו תיאוריות פסיכולוגיות מגדריות את המבנה הבוגר ה'נורמלי'‬ ‫ככזה המתאים להטרוסקסואליות‪ ,‬בה הגברי הוא 'גברי' והנשי הוא 'נשי'‪ .‬סדר זה הוצג כסמל‬ ‫לבריאות נפשית )קונל‪ ;2009 ,‬ריל‪ .(2002 ,‬קונל )‪ (2009‬רואה בתהליך זה של הנגדת התכונות‬ ‫המגדריות כלי פוליטי‪ ,‬המשרת את המנגנון ומאפשר שליטה על ידי חלוקה ברורה לשתי קבוצות‬ ‫על פי סדר חברתי קבוע ורצוי‪ .‬חלוקה חד משמעית מאפשרת לפרט הזדהות ובחירת כיוון שיסייעו‬ ‫בידו להצליח חברתית על פי קודים תרבותיים מוכתבים מראש‪ .‬ה'תפקיד המיני' הרצוי מניח אם‬ ‫כן‪ ,‬כי להיות גבר או אישה פירושו לבצע מכלול של ציפיות המתקשרות למין הנתון‪ .‬מתוך כך נגזר‪,‬‬ ‫כי הגבריות או הנשיות הינם למעשה תוצר של לימוד‪ ,‬תהליך של חיברות‪ .‬בתהליך זה מפנים‬ ‫הפרט את ההתנהגויות המצופות ממנו בהתאם למינו הביולוגי ומתוך כך מושפעות בחירותיו‬ ‫החברתיות‪ ,‬מערכות היחסים שלו‪ ,‬בחירת תחום עיסוקו וכו'‪ .‬סטייה מהנורמה המקובלת‬ ‫משמעותה הענשה חברתית‪ .‬קביעתה המפורסמת של סימון דה‪-‬בובואר )‪ ,(2001‬כי 'אישה אינה‬ ‫נולדת אישה אלא נהפכת לאישה'‪ ,‬ממחישה אולי יותר מכל גישה זו‪ .‬ההבניה החברתית תרבותית‬ ‫היא זו המקבעת את ההבחנה שבין מין למגדר‪ .‬בניגוד למין‪ ,‬אותו ראתה דה‪-‬בובואר כעובדה‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪11‬‬ ‫ביולוגית נתונה‪ ,‬מהווה המגדר מערכת של משמעויות שרירותיות אותן העניקה הפרשנות‬ ‫התרבותית להבדל שבין המינים‪ .‬פרשנות חברתית זו‪ ,‬מניחה את היסודות להבנה של הנשיות‬ ‫והגבריות ובכך מתווה תפקידים נשיים וגבריים‪ ,‬שהפרט לומד להאמין בטבעיותם‪ .‬באטלר‬ ‫)‪ ,(Butler, 1990‬העמיקה את הדיון בנושא זה של הבחנה בין מין ומגדר וטענה‪ ,‬כי אף הפמיניזם‬ ‫חוטא למטרתו בעשותו שימוש מבחין בין שני המושגים‪ .‬הקטגוריות 'אישה' ו'גבר' הינן קטגוריות‬ ‫פוליטיות לראייתה ולא טבעיות‪ .‬בדבריה‪ ,‬מסתמכת באטלר על הגותם של פילוסופים התומכים‬ ‫בגישה זו ובעיקרם פוקו‪ ,‬שחשף בחיבורו תולדות המיניות‪ :‬הרצון לדעת )‪ (1996‬את שיח המיניות‬ ‫)זיו בתוך ינאי‪ ,‬אלאור‪ ,‬לובין ושות'‪ .(2007 ,‬שיח זה מציב את המין בבסיס הווייתו של הסובייקט‬ ‫והוא למעשה ה"שער שכל אחד מאיתנו חייב לעבור דרכו כדי שתהיה לו גישה להבנת עצמו" )פוקו‪,‬‬ ‫‪ ,1996‬ע"מ ‪ .(105‬זהות זו המוענקת לסובייקט ממקמת אותו בתחומו של הכוח‪ .‬באטלר‪ ,‬הנשענת‬ ‫על הגותו של פוקו‪ ,‬מערערת למעשה על השימוש ב'סובייקט נשי' שהפמיניזם מתיימר לייצגו‪ .‬בכך‬ ‫היא קוראת תיגר על הקטגוריזציה שמגדירה תכונות משותפות המשויכות על פי מין‪.‬‬ ‫העיסוק המוגבר במהלך המאה העשרים ועד ימינו‪ ,‬בנושא מורכב זה של ההבדלים שבין‬ ‫המינים‪ ,‬מחזק אם כן את ההערכה‪ ,‬כי ההבדלים נעוצים למעשה בתפיסה החברתית‪ ,‬תרבותית‪,‬‬ ‫שהיא זו המעניקה לנושא מלכתחילה חשיבות עליונה )קונל‪ .(2009 ,‬בם )‪ ,(Bem, 1974‬ניסתה לגשר‬ ‫על הראיה החברתית המפצלת בהסיקה‪ ,‬כי לבני האדם ישנה היכולת לשלב מכלול של תכונות‪ ,‬הן‬ ‫נשיות והן גבריות‪ ,‬בהתאם לנסיבות‪ .‬במחקרה הציבה סולמות למדידת 'נשיות' וגבריות'‬ ‫)‪ (Bem Sex Role Inventory‬וטענה‪ ,‬כי לבני אדם ישנה היכולת למקם עצמם על רצף סולמות‬ ‫אלה בגמישות‪ ,‬ללא היצמדות למאפיינים מוגדרים מראש‪ .‬כך נכנס לשימוש המושג 'אנדרוגניות‬ ‫פסיכולוגית'‪ ,‬המאפשר לבני האדם להתנהל באופן גמיש‪ ,‬ללא הכתבות מגדריות נוקשות‪.‬‬ ‫אנדרוגניות זו‪ ,‬פורשה על ידה כמצב של רווחה נפשית‪ ,‬שהרי אדם יכול להיות הן קשוח והן רך‪ ,‬הן‬ ‫אסרטיבי והן מתייחס וכדומה‪ .‬אולם גם בם הבחינה‪ ,‬כי המושג אנדרוגניות עצמו מרמז על כך‬ ‫שתכונות מסוימות הינן 'נשיות' בעוד האחרות 'גבריות'‪ .‬תכונות ואפיונים אינם אמורים להיות‬ ‫מגדריים אלא אנושיים )בם בתוך ריל‪ .(2002 ,‬שינוי תפיסתי חברתי עשוי אם כן להגדיר מחדש את‬ ‫הציפיות החברתיות‪ ,‬כפי שטוענת המחשבה הפמיניסטית‪ .‬אולם למרות השתנותם של החוקים‬ ‫הישנים ועימם התפקידים המסורתיים הנגזרים מהם‪ ,‬עדיין אין הם משתנים באותה המידה‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪12‬‬ ‫בקרב שני המינים‪ .‬בעוד תפקידן המסורתי של הנשים משתנה באופן משמעותי‪ ,‬נותר עדיין‬ ‫תפקידם של הגברים ללא שינוי מהותי )ריל‪ ;2002 ,‬פרידן‪.(1996 ,‬‬ ‫‪ 3.1.1‬גבריות על רקע פיצול ומחירה‬ ‫למרות ההבחנה‪ ,‬כי הבניית המגדר הינה חברתית בעיקרה ונתונה לשינוי‪ ,‬עדיין אנו‬ ‫משופעים במסרים מסורתיים המבהירים כיצד נראית גבריות לעומת נשיות‪ .‬האידיאולוגיה‬ ‫הפטריארכלית מעבירה כאמור קו מפריד בין הגברי לנשי וממקמת את האחד מעל האחר‪.‬‬ ‫במסגרת מערכת פיצול היררכית זו‪ ,‬נדרשים גברים להיות בצד העליון‪ ,‬המנצח‪ .‬נרדי ונרדי )‪,(1992‬‬ ‫מציגים זאת כמשוואה – ניצחון = חיים; הפסד = מוות‪ .‬לדידם‪ ,‬הנחות יסודיות בתפיסתם של‬ ‫גברים הינן‪ ,‬כי גברי הוא כל מה שאינו נשי וכי ביטויי חולשה מעידים על חוסר גבריות‪ .‬סטולר‬ ‫)‪ Stoller‬בתוך גרטש‪ (2004 ,‬תאר זאת בקביעה‪ ,‬כי "הציווי הראשון שגבר דבק בו הוא‪ :‬אל תהיה‬ ‫אישה" )ע"מ ‪' .(112‬חרדת הסימביוזה' הינה המונח בו הוא משתמש בבואו להסביר את מסלול‬ ‫התפתחותו של הבן‪ .‬על מנת לגבש את זהותו עליו להרחיק את הדמות הנשית מחייו ולהדחיקה‬ ‫בתוכו‪ .‬תכונות נשיות מוסטות אם כן ומודחקות‪ ,‬בעוד תכונות גבריות מקבלות משנה תוקף‪.‬‬ ‫תכונות המאפיינות גברים הינן‪ :‬כוח‪ ,‬שליטה‪ ,‬אינדיווידואליות‪ ,‬הנהגה‪ ,‬עוצמה‪ ,‬קשיחות‪ ,‬כוח‬ ‫סבל‪ ,‬הגיון‪ ,‬אנליטיות‪ ,‬אינטלקטואליות‪ ,‬אינסטרומנטליות‪ ,‬אמביציה וכדומה‪ .‬תכונות נשיות‬ ‫הינן‪ :‬חולשה )פיסית ורגשית(‪ ,‬שבריריות‪ ,‬תלותיות‪ ,‬צייתנות‪ ,‬פאסיביות‪ ,‬פגיעות‪ ,‬רגשנות‪,‬‬ ‫אינטואיטביות‪ ,‬אקספרסיביות וכדומה‪ .‬גברים מזוהים עם הצד השולט הרציונלי‪ ,‬אינסטרומנטלי‬ ‫בעוד נשים מזוהות עם הצד הנשלט‪ ,‬הרגשי האקספרסיבי‪.‬‬ ‫דיכוטומיה מגדרית זו‪ ,‬יוצרת לחץ רב על הפרט להסתדר על פי המצופה ממנו ומושרשת‬ ‫בקרב בנים ובנות כבר מגיל צעיר‪ .‬למרות ניסיון לתקינות פוליטית על רקע הקריאה לשוויון שבין‬ ‫המינים‪ ,‬עדיין קיימת הפרדה ברורה בין 'ארץ הבנים' ל'ארץ הבנות' )ריל‪ ;2002 ,‬גרטש‪.(2004 ,‬‬ ‫בנים למדים שעליהם להסתיר את רגשותיהם ולפתח קשיחות 'גברית'‪ .‬תרבותנו מספקת מודלים‬ ‫גבריים קשוחים‪ ,‬פעילים ואמיצים ומכתיבה למעשה את המצופה מבנים‪ .‬הזהות הגברית הנדרשת‬ ‫גורמת לתחרות תמידית‪ ,‬ניסיון בלתי פוסק להוכחת כוח ושליטה והימנעות ממצבים הנחשבים‬ ‫כהפגנת חולשה‪ .‬אחת מההשפלות המפחידות ביותר מבחינת בנים הינה לקבל תווית של בת‬ ‫)קינדלון ותומפסון‪ ;2001 ,‬גולדברג‪ .(1980 ,‬שינודה בולן )‪ (2002‬טוענת‪ ,‬כי עבור גברים החיים‬ ‫הינם רצף של היפרדויות וניתוק זהויות‪ .‬תחילה על הילד להיפרד מן האם‪ ,‬לה אסור לו להידמות‪,‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪13‬‬ ‫לאחר מכן עליו להיפרד מתמימותו על מנת שלא להפוך ללעג בבית הספר‪ ,‬דמעותיו נעצרות כאשר‬ ‫הוא עצוב והוא בונה חומה בינו לבין רגשותיו‪ .‬בכך‪ ,‬נפרד הבן הצעיר מחלקים בתוכו שאין הוא‬ ‫יכול להביאם עוד לידי ביטוי‪ .‬ניתוק זה מחלקיו הרגשיים העדינים‪ ,‬מאפשר לו למעשה להצטרף‬ ‫לשורות הגברים אולם הוא גובה מחיר של אובדן פנימי מצטבר‪.‬‬ ‫אחד מהמחירים המשמעותיים אותו גובה הדיכוטומיה המגדרית‪ ,‬הינו המחיר הרגשי‪.‬‬ ‫מיתוס העליונות הגברית‪ ,‬שהתבסס במשך אלפי שנים בחברה המבוססת על מודל של שליטה‪,‬‬ ‫מאלץ את הגברים לעמוד בקריטריונים תואמים‪ .‬הקונפורמיות הנדרשת מגברים דומה למיטתו‬ ‫של פרוקרוסטס מן המיתולוגיה היוונית‪ ,‬כפי שמתארת בולן )‪ .(2002‬פרוקרוסטס הכניס למיטה‬ ‫נוסעים בדרכם לאתונה והתאימם לגודלה‪ .‬אם היו קצרים מדי‪ ,‬מתח אותם כבסד עינויים ואם‬ ‫היו ארוכים מדי‪ ,‬קצץ את מידתם‪ .‬גברים רבים אינם מודעים כלל למצוקה אותה הם חשים‬ ‫בתרבותנו הפטריארכלית והם חוששים מלהביע את רגשותיהם‪ ,‬שמא יתויגו כ'נשיים'‬ ‫)נרדי ונרדי‪ .(1992 ,‬במסגרת תהליך החיברות המגדרי‪ ,‬נדרשים כאמור בנים לפתח מיומנויות‬ ‫אסרטיביות‪ ,‬רציונליות‪ ,‬אולם אינם מעודדים ליצור מיומנויות רגשיות‪ .‬חיברות מסורתי זה‬ ‫מעצים את תופעת הדיכאון הגברי‪ ,‬הסובלת מהעלמה תרבותית )ריל‪ .(1999 ,‬דיכאון‪ ,‬נתפס‬ ‫כתופעה נשית‪ ,‬שהרי הוא מסמל חולשה ופגיעות‪ .‬גברים‪ ,‬הנתונים בלחץ חברתי‪ ,‬מתכחשים‬ ‫לפגיעותם ובכך מסתכנים בפגיעה גופנית ונפשית‪ .‬הסיכוי להתאבדות בארצות הברית גבוה פי‬ ‫ארבעה בקרב גברים לעומת נשים )בתוך ריל‪ ,(1999 ,‬תוחלת החיים של גברים אף היא נמוכה יותר‬ ‫בין השאר בשל העובדה‪ ,‬כי אינם נוטים לטפל בעצמם כנשים להן ניתנת הלגיטימציה החברתית‬ ‫לעשות זאת‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬נוטים גברים להחצין כאב באמצעות פעולה אקטיבית‪ .‬אקטיביות גברית‬ ‫זו מקבלת לעיתים ביטויים מסוכנים כאלימות‪ ,‬אלכוהול והתמכרות לעבודה‪ .‬ניכר אם כן‪ ,‬כי‬ ‫"תנועת הנשים נתנה ביטוי ברור לבעיות הניצבות בפני נשים החיות בפטריארכליות‪ .‬אך אם‬ ‫נשפוט לפי מידת האומללות של גברים רבים‪ ,‬החיים בפטריארכליות נראים גרועים גם בשבילם"‬ ‫)שינודה‪-‬בולן‪ ,2002 ,‬ע"מ ‪.(21‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪14‬‬ ‫‪ 3.1.2‬גבריות חדשה בסביבה מפצלת‬ ‫למרות תפיסה דואלית מסורתית‪ ,‬ניכרים שינויים בהתייחסות לתפקידו של הגבר‪ .‬על‬ ‫רקע התפתחותו של הפמיניזם‪ ,‬המערער על חלוקת משאבי העוצמה ומפר את גבולות המגדר‬ ‫הסטריאוטיפיים‪ ,‬צומחת באמצע המאה הקודמת תנועה של גבריות‪ .‬ראשוני התנועה לשחרור‬ ‫הגבר‪ ,‬מעלים לראשונה את מצוקותיהם של גברים ה'משלמים מחיר' כבד על עמידתם בלחצים‬ ‫חברתיים כבר מגיל צעיר‪ .‬תנועה זו מגבירה את העיסוק בסוגיות הנוגעות לעולמם של גברים‬ ‫ומעמידה לדיון שאלות בעולמות תוכן שונים כגון ‪ -‬הגמוניה גברית‪ ,‬כישורי גברים ונשים‪,‬‬ ‫התאמתו של 'הגבר הקלאסי' לעולם המודרני‪ ,‬מודל 'הגבר החדש' והשפעתו על מערכת היחסים‬ ‫שבין גברים ונשים‪ ,‬חינוך‪ ,‬אלימות‪ ,‬בריאות וכו'‪ .‬אמצעי תקשורת פתוחים יותר‪ ,‬מציגים שינוי‬ ‫תפיסתי בסגנון חייהם של גברים ומעניקים להם את הלגיטימציה לאמץ תכונות‪ ,‬שעד כה נחשבו‬ ‫נשיות בלבד‪ .‬דמותו של הגבר הרגיש‪ ,‬האבהי והרך כבר אינה זרה לנו‪ .‬היחשפותם של סוגי גברויות‬ ‫שונים‪ ,‬ובעיקר התגבשותה של זהות חברתית הומוסקסואלית‪ ,‬מהווים אף הם אלטרנטיבה‬ ‫לגבריות הפטריארכלית המסורתית )קונל‪ ;2009 ,‬כ"ץ‪.(2009 ,‬‬ ‫נרדי ונרדי )‪ ,(1992‬מציגים שינוי זה דרך מושג הגבר החדש ‪ -‬ניומניזם ) ‪ – new‬חדש‪man ,‬‬ ‫– גבר‪ ,‬בשילוב עם המונח הומניזם(‪ .‬מושג זה "מבטא את הרצון לשפר את איכות החיים של‬ ‫הגבר‪ ,‬באמצעות מעבר ממושגים של גבריות סטריאוטיפית‪ ,‬ממודל המקדש שליטה כוחנית והשגת‬ ‫עליונות בכל מחיר‪ ,‬למודל חדש של גבריות‪ ,‬המבוסס על גישה הומניסטית של הגבר כלפי עצמו‬ ‫וכלפי סביבתו" )ע"מ ‪ .(187‬מודל זה‪ ,‬מצריך ויתור על חתירה לשליטה ותפיסה של עליונות גברית‪,‬‬ ‫תוך פיתוח של התנהגויות הנחשבות 'נשיות'‪ .‬הניומניזם‪ ,‬שבקצהו האחר מונח המצ'ואיזם‪ ,‬מרחיב‬ ‫למעשה את תפקידו של הגבר ומעודד מעורבות גבוהה יותר של גברים בחיי משפחתם הגרעינית‪,‬‬ ‫שינוי של חלוקת התפקידים המסורתית והעמקת הדיאלוג שבין הנשי לגברי‪ .‬ואכן ניכר‪ ,‬כי‬ ‫מעורבותם של גברים בתהליכים משפחתיים‪ ,‬הריונות ולידה‪ ,‬אינה מוטלת כיום בספק ואין היא‬ ‫ברת השוואה לדורות קודמים של גבריות חד צדדית‪ .‬גברים במילניום החדש הינם בעלי‬ ‫לגיטימציה גבוהה יותר משמעותית להתחבר לצדדים ה'רכים' שבתוכם ולאמץ 'חלקים נשיים'‪.‬‬ ‫מודעות לשוויון בחלוקה ההורית משתקפת בגני השעשועים ואסיפות ההורים‪.‬‬ ‫אך למרות מגמת שינוי זו‪ ,‬קיים עדיין פער בין הציפיות מן ה'גבר החדש' לבין המציאות‬ ‫היומיומית‪ ,‬הן החיצונית והן הפנימית‪ ,‬של גברים ונשים‪ .‬הגבר הפוסט‪-‬פטריארכלי‪ ,‬נדרש להיות‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪15‬‬ ‫מחובר ל'צד הנשי' שבו אולם תפקידו המסורתי לא השתנה בהלימה‪ .‬מצב זה יוצר לחץ נוסף‬ ‫ובלבול זהות )גרטש‪ .(2004 ,‬מסירות למקום העבודה אינה מבטיחה עוד פרנסה בטוחה ושינוי‬ ‫מאזן הכוחות מול נשים אף הוא אינו כבעבר‪ .‬ניכר‪ ,‬כי נשים רוצות יותר מן הגברים אולם זקוקות‬ ‫למעשה לפחות )דיאמונד‪.(1998 ,‬‬ ‫כ"ץ )‪ ,(2009‬סוקר שלושה כוחות עיקריים המשפיעים לדידו על הגבר ומעמדו המשפחתי‬ ‫ומעצימים את הפער שבין הציפיות למציאות‪ :‬כוח אבולוציוני‪ ,‬כוח חברתי וכוח פסיכולוגי‪.‬‬ ‫הכוח האבולוציוני‪ ,‬בן עשרות אלפי השנים‪ ,‬יצר חלוקת תפקידים ברורה לצורך הישרדות ויש בו‬ ‫מן ההשפעה הסמויה על התפיסה המסורתית‪ .‬הכוח החברתי כלכלי‪ ,‬מטפח עדיין את המיתוס‪ ,‬כי‬ ‫נשים הינן בצד המטפל וגברים הינם בצד המפרנס ובכך מקבע את תפיסת עולמם של גברים‬ ‫ונשים‪ .‬הכוח הפסיכולוגי הוא זה של החוויה הפנימית העמוקה‪ ,‬המחייב את הגברים ללמוד‬ ‫ולפתח חלקים הנחשבים 'נשיים'‪ .‬חלק זה‪ ,‬מהווה עבור גברים 'המצאת הגלגל'‪ ,‬שהרי אין הם‬ ‫מקבלים עדיין תמיכה חברתית הולמת לכך‪ .‬יתר על כך‪ ,‬הפיצול הגברי‪-‬נשי‪ ,‬שהיה ברור וחד‬ ‫משמעי בעבר‪ ,‬מקבל כיום תפנית הפוכה לעיתים בקרב גברים ונשים ומערער על מערכות היחסים‬ ‫שבין המינים )גרטש‪ .(2004 ,‬נשים‪ ,‬תחת השפעתה של התנועה הפמיניסטית‪' ,‬החזירו' לעצמן את‬ ‫היכולת לשלב תכונות אנושיות שבעבר שויכו לצד הגברי בלבד ובכך עודדו אינטגרציה חדשה של‬ ‫כישורים ויכולות‪ .‬גברים לעומתן‪ ,‬עדיין לא עברו כברת דרך זהה בעוצמתה‪ .‬בחסותה של התנועה‬ ‫לשחרור האישה‪ ,‬תומכת החברה או לפחות אינה מרימה עוד גבה‪ ,‬כאשר מתרחשת 'חציית‬ ‫גבולות' מגדר על ידי נשים‪ ,‬אולם גברים‪ ,‬עדיין אינם נהנים מתמיכה שכזו‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬ניכר כי‬ ‫'חציית גבולות מגדר' הינה מורכבת יותר עבור גברים‪ ,‬שהרי עבורם עלול הדבר להיתפס כחולשה‪.‬‬ ‫כאלה אשר נותבו לתפקד בצד השליט העליון‪ ,‬מהווה המעבר לצד הנשלט כביכול‪ ,‬איום גדול יותר‬ ‫)פרידן‪ ;1996 ,‬ריל ‪ .(2002‬שינוי אמיתי לקראת שיתוף פעולה מלא בין המינים‪ ,‬יתאפשר רק כאשר‬ ‫שני המינים יצעדו יחד ויזנחו מיתוסים ישנים‪ ,‬המכתיבים עדיין את סדר היום‪.‬‬ ‫‪ 3.1.3‬גבריות בישראל‬ ‫בישראל‪ ,‬התמקדו מרבית המחקרים שנעשו על גברים בהשפעתה של הזירה הצבאית על‬ ‫כינונה של הגבריות המקומית‪ .‬מורכבותה של מערכת מגדר‪-‬מדינה הספציפית לארצנו‪ ,‬מהווה‬ ‫עמוד תווך בהבנייתה של הגבריות הישראלית‪ .‬זו‪ ,‬נשענת על ערכי גבורה )משורש ג‪.‬ב‪.‬ר( ולוחמה‪,‬‬ ‫ומעמידה את הגבר הקרבי כגברי יותר ולכן יוקרתי יותר‪ .‬שורשיה של תפיסה זו נעוצים בתרבות‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪16‬‬ ‫הצברית‪ ,‬שהתבססה בשנות השלושים והארבעים )אלמוג‪ .(1997 ,‬המהפכה הציונית‪ ,‬ששמה לה‬ ‫כמטרה ליצור יהודי חדש כתשליל ליהודי הגלותי שהוצג באירופה כ'נשי' וחלש‪ ,‬קידשה את סמל‬ ‫הגבריות הכוחנית – "שוב נהיה גברים עמוקי חזה‪ ,‬דרוכי איברים‪ ,‬עזי‪-‬מבט" )נורדאו בתוך‬ ‫גלוזמן‪ .(1997 ,‬על בסיס קריאה זו מושתתת אידיאולוגיה חברתית לאומית‪ ,‬המציבה את גופו‬ ‫החסון של הגבר במרכז התחדשות האומה‪ .‬דמות הצבר הינה אם כן היפוך לדמותו של היהודי‬ ‫הגלותי ה'ישן'‪ .‬בעוד הגלותי מאופיין בריחוף‪ ,‬הצבר הינו מפוכח; חוסר ישירות ו'פלפול' הופך‬ ‫לסגנון ישיר‪' ,‬דוגרי'; רוחניות הופכת למעשיות צברית‪' ,‬תכלס'‪ ,‬ואילו רגשנות הופכת לקשיחות‬ ‫)ספקטור‪-‬מרזל‪ .(2008 ,‬אידיאולוגיה צברית זו הוטמעה באמצעות מנגנון חיברות מסועף דרך שירי‬ ‫חלוציות‪ ,‬סיפורי גבורה‪ ,‬תנועות נוער וחינוך בבתי הספר ובגנים )אלמוג‪.(1997 ,‬‬ ‫מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬סדקה את מיתוס הצבר ופתחה פתח להעברת ביקורת חברתית על‬ ‫הצמרת הצבאית וה'נרטיב' הציוני‪ .‬שינוי חברתי ערכי‪ ,‬מדגיש את האינדיווידואליסטיות לעומת‬ ‫הקולקטיביסטיות עליה מושתתת האידיאולוגיה הצברית וחושף את צה"ל‪ ,‬כמייצג מוסדות‬ ‫הקולקטיב‪ ,‬לביקורת ציבורית‪ .‬אולם למרות תהליך מתמשך זה‪ ,‬ניכר כי עדיין מהווה הצבאיות‬ ‫עולם תוכן מכונן בזהותם של הישראלים )ספקטור‪-‬מרזל‪ .(2008 ,‬הצבא‪ ,‬הוא זה אשר מבנה‬ ‫למעשה את הגבריות ההגמונית השלטת ומכתיב נורמות התנהגות גברית לשלל סוגי הגברויות‬ ‫הקיימים בחברה הישראלית )ששון‪-‬לוי‪ .(2006 ,‬עובדה זו משפיעה כמובן על תהליך התהוותו של‬ ‫ה'גבר החדש' הפוסט‪-‬פטריארכלי בישראל‪ .‬למרות שיח ערני באמצעי התקשורת המקומית סביב‬ ‫דמותו של זה‪ ,‬דומה כי תפיסת הגבריות החדשה לא נטמעה באורח משמעותי בתפיסת העצמי של‬ ‫הגברים בישראל )קפלן בתוך קונל‪ .(2009 ,‬גברים עדיין מגדירים עצמם ביכולתם לפרנס היטב‬ ‫ולאו דווקא דרך איכות הקשר האבהי שלהם‪ ,‬לדוגמה‪ .‬שינויים תפיסתיים בדבר הפגנת רגישות‬ ‫'נשית' בקרב גברים‪ ,‬מקובלים בעיקר בחתך סוציו‪-‬אקונומי בינוני‪-‬גבוה ואינם מהווים עדיין שינוי‬ ‫מרחיק לכת )לוי בתוך שחר‪ ;2003 ,‬כ"ץ‪ .(2009 ,‬הפיצול עתיק היומין שריר אם כן וקיים‪.‬‬ ‫‪ 3.2‬פיצול בשוק העבודה‬ ‫שוק העבודה מאופיין אף הוא בחלוקה מפצלת על רקע מגדרי‪ .‬בראיה היסטורית‪ ,‬ניתן‬ ‫לסמן את המהפכה התעשייתית כזו אשר הדגישה את ההפרדה הנוקשה שבין הספירה הביתית‬ ‫לספירה הציבורית‪ .‬האישה‪ ,‬כשייכת לתחום הביתי‪ ,‬האימהי‪ ,‬היא זו המטפלת במשפחה ובכך‬ ‫מסייעת ומפנה את זמנו של הגבר להתמסר לקריירה חיצונית בספירה הציבורית‪ .‬חלוקה ברורה‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪17‬‬ ‫זו‪ ,‬התבססה היטב בתפיסה החברתית הנורמטיבית וניתבה הן את הגברים והן את הנשים‬ ‫לעיסוקים המותאמים לכך‪ .‬גם כאן נוצרת מערכת מפצלת היררכית‪ ,‬לא שוויונית‪ ,‬הממקמת את‬ ‫'עבודת השוק' )‪ (market work‬כתורמת יותר חברתית ולכן מתוגמלת בשכר ויוקרה בעוד 'עבודת‬ ‫המשפחה' )‪ ,(family work‬תורמת לספירה הביתית בלבד ולכן אינה מתוגמלת בשכר אלא זוכה‬ ‫לתגמול רגשי )פרנקל‪ .(2003 ,‬עבודות הגברים בספירה הציבורית‪ ,‬נחשבות ככאלו המצריכות‬ ‫מיומנות מורכבת יותר בהשוואה לעבודות הנשים‪ ,‬המצריכות מיומנות מובנת מאליה‪ .‬עבודות‬ ‫'נשיות' נחשבות אם כן כפחותות ולכן אינן זוכות להכרה‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬יוצרת ראיה‬ ‫סטריאוטיפית זו חלוקה ברורה בין מקצועות 'נשיים' למקצועות 'גבריים'‪ ,‬שיש בהם מערכת‬ ‫ציפיות מותאמת לכל מגדר )יזרעאלי‪ ;1999,‬הרועה‪ .(1999 ,‬התרבות הארגונית פועלת אף היא‬ ‫למגדר את העיסוקים בעלי השייכות המינית כך שבעלי המשרות מצופים להתנהגות בהתאם‬ ‫לשיוכם המיני )‪ .(Kanter Moss, 1977‬מבנה ההזדמנויות‪ ,‬מבנה הכוח והפרופורציות המספריות‬ ‫של תפקידים בארגון‪ ,‬משפיעים על ההתנהגויות הנתפסות כ'נשיות' או 'גבריות' ובכך קובעים את‬ ‫הצלחתם המקצועית של גברים ונשים‪ .‬תרבות זו מנציחה את הסדר הממוגדר של החברה ויוצרת‬ ‫מעגל קסמים של תפקידים 'נשיים' ו'גבריים' )ברקוביץ בתוך ינאי‪ ,‬אלאור‪ ,‬לובין ושות'‪.(2007 ,‬‬ ‫הבניה חברתית זו של תפקידי המינים בשוק העבודה‪ ,‬מושרשת ומוטבעת היטב בחינוכם‬ ‫של הילדים כבר מגיל צעיר ומנתבת למעשה את בחירותיהם המקצועיות כמבוגרים‪ .‬בראיה‬ ‫פסיכולוגית‪ ,‬הצביעה צ'ודורו )‪ (Chodorow, 1978‬על העובדה‪ ,‬כי חלוקת התפקידים המגדרית‬ ‫מעבירה מסר ברור של ערך מועדף לעבודות הגבר ומתייחסת לעבודת האם כמובנת מאליה‪ .‬בנים‪,‬‬ ‫נדרשים למלא את חלקם כגברים ולבחור באופן רציונלי מקצוע‪ ,‬שיאפשר להם להיות המפרנסים‬ ‫העיקריים בביתם ובעלי מיומנות מתאימה‪ .‬קונל )‪ ,(2009‬רואה בדיכוטומיה‬ ‫האינסטרומנטלית‪/‬אקספרסיבית רעיון מרכזי ומוביל באידיאולוגיה הפטריארכלית‪ .‬תפקידי‬ ‫המינים נגזרים מאידיאולוגיה זו‪ ,‬המשייכת את הגברים לעולם הרציונאלי ואת הנשים לעולם‬ ‫הרגשי‪ .‬בכך מובנית שייכות מקצועית‪ ,‬המגדירה תחומים מסוימים‪ ,‬כמדע וטכנולוגיה‪ ,‬כשייכים‬ ‫תרבותית לתחום הגברי בלבד‪ ,‬בעוד מקצועות טיפוליים משויכים לתחום הנשי‪ .‬חלוקה זו מנציחה‬ ‫לטענת קונל את השליטה הגברית בעולם הכלכלי‪ ,‬שהרי הגברים נהנים מעמלן הלא משולם של‬ ‫הנשים ושולטים בתשתיתה של הכלכלה המודרנית‪.‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪18‬‬ ‫מתוך הפיצול המגדרי בעולם העבודה‪ ,‬ניתן אם כן לסמן מספר אפיונים בולטים‬ ‫במקצועות הנחשבים מסורתית כנשיים אל מול אלה הנחשבים גבריים )מול בתוך שחר‪.(2003 ,‬‬ ‫אפיונים בולטים במקצועות נשיים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מהווים הרחבת עיסוקי משק הבית – בישול‪ ,‬תפירה‪ ,‬טיפול בילדים וכד'‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סיפוק ושירות לזולת – טיפול‪ ,‬סיעוד‪ ,‬מזכירות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אינם קשורים בניהול אחרים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דורשים זריזות ידיים וסבלנות‪.‬‬ ‫אפיונים בולטים במקצועות גבריים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דורשים כוח פיסי או ביצוע בתנאים קשים‪/‬מסוכנים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יכולות מכניות‪-‬טכניות ונגזרותיהם – כגון הנדסה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ניהול ופיקוח על אחרים‪.‬‬ ‫שינויים שחלו במאה העשרים‪ ,‬כמו גם התחזקותו של הפמיניזם‪ ,‬הביאו לערעור החלוקה‬ ‫הברורה שבין ספירת העבודה הגברית לזו הנשית‪ .‬יציאתן של נשים לשוק העבודה‪ ,‬ערערה על‬ ‫הנורמות המקובלות ופתחה פתח למגוון אפשרויות חלוקה בין נשים לגברים בניהולו של הבית‪.‬‬ ‫אולם יחד עם זאת‪ ,‬למרות שינוי ערכי המאפשר חריגה מתפקידים מסורתיים‪ ,‬ניתן עדיין לראות‬ ‫חלוקה מגדרית ברורה בשוק העבודה‪ .‬גברים ונשים עובדים בדרך כלל במגזרים כלכליים שונים‬ ‫או מוצבים למשרות שונות‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬מקצועות המסווגים כיוקרתיים‪ ,‬מאוישים בעיקר על ידי‬ ‫גברים‪ ,‬מיומנים‪ ,‬בעוד שמקצועות ששכרם נמוך יותר‪ ,‬מאוישים ברוב נשי בולט ‪ -‬הוראה‪ ,‬סיעוד‪,‬‬ ‫עבודה סוציאלית וכדומה‪ .‬ניהול בתי ספר עשוי לשמש מראה לתהליך זה‪ .‬בעוד ניהול בתי ספר‬ ‫יסודיים מאופיין ברוב נשי‪ ,‬מאופיין ניהול בתי הספר העל יסודיים‪ ,‬הנחשב יוקרתי יותר‪ ,‬ברוב‬ ‫גברי )וורגן‪ .(2006 ,‬מקצועות 'גבריים' אליהם נכנסו נשים‪ ,‬ירדו מקרנם והפכו יוקרתיים פחות‬ ‫ופער השכר עדיין נוטה לטובת הגברים גם כאשר מדובר בביצוע תפקידים זהים )יזרעאלי‪.(1999,‬‬ ‫למרות חוק שוויון הזדמנויות בשוק העבודה וההכרה כי הבירוקרטיה אינה אישית‪ ,‬קיים‬ ‫לחץ חברתי משמעותי על הפרט לדבוק בתפקידיו המסורתיים ולבחור בחירה מקצועית בהתאם‪.‬‬ ‫האישה‪ ,‬נחשבת עדיין כעובדת אידיאלית בעבודת המשפחה ואילו הגבר‪ ,‬כעובד אידיאלי בעבודת‬ ‫השוק )פרנקל‪ .(2003 ,‬למערכת המשפחתית השפעה מכריעה על חלוקה זו‪ .‬שני תחומים אלו –‬ ‫עבודה ומשפחה – מצויים במעין קונפליקט תמידי‪ ,‬שעיקרו הינו נחלתן של נשים‪ .‬משכורתן הינה‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪19‬‬ ‫בדרך כלל משנית‪ ,‬תחום הטיפול בבית ובמשפחה נותר בעיקר תחת חסותן והן אלה הנדרשות‬ ‫לאזן בין שני התחומים – בית‪-‬עבודה‪ .‬קונפליקט זה אינו מהווה מנת חלקם של גברים ואף כי הם‬ ‫נדרשים לקחת חלק פעיל יותר בעבודות הבית‪ ,‬עדיין ניתנת בידם אפשרות בחירה רבה יותר‪.‬‬ ‫מנתוני נעמ"ת )‪ ,(2009‬עולה כי בשנת ‪ 2005‬ויתרו ‪ 8.9%‬מהגברים על שינוי בתפקיד בעבודה בשל‬ ‫מחויבויות הוריות‪ ,‬לעומת ‪ 21%‬נשים‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬נדרשות נשים להיות אמהות ולתפקד במקביל גם בשוק העבודה‪ .‬מאחר וערכי‬ ‫המשפחה מושרשים היטב בחברה הישראלית‪ ,‬נשים הבוחרות שלא להביא ילדים משיקולי‬ ‫קריירה אינן נחשבות נורמטיביות כבמקומות אחרים בעולם המערבי‪ .‬ערכי חומרנות גוברת‬ ‫מכתיבים את יוקרתם של מקצועות מסוימים‪ ,‬הנחשבים בעיקר גבריים‪ .‬הגבר הינו עדיין המפרנס‬ ‫העיקרי במשפחה ולמרות‪ ,‬כי עבודת האישה נחשבת רצויה בעיניו עדיין מצופה כי לא 'תקריב' את‬ ‫הבית והמשפחה לטובת הקריירה )פרנקל‪ ;2003 ,‬יזרעאלי‪ ;1999,‬הולנדר בתוך שחר ‪.(2003‬‬ ‫מערכת הפיצול המגדרית של שוק העבודה‪ ,‬מעניקה אם כן יתרון לגברים‪ ,‬השולטים‬ ‫למעשה במקורות ההון של הכלכלה המודרנית‪ .‬אולם יתרון זה מוטל בספק כאשר מדובר בעולמו‬ ‫האישי של הפרט‪ .‬ערכי הפטריארכיה המדגישים השגת כוח‪ ,‬חשיבה רציונלית ושליטה‪ ,‬מתגמלים‬ ‫את הגבר בערך כלכלי בהתאם לכך ומנתבים אותו לעבודות המדגישות את כישוריו השכליים‪.‬‬ ‫הגבר‪ ,‬לובש 'פרסונה' בהתאם למעמדו ומדחיק בתוכו צדדים אחרים שעלולים להפריע להצלחתו‬ ‫החברתית )שינודה‪-‬בולן‪ .(2002 ,‬חריגה מדפוסי חלוקת התפקידים המסורתית‪ ,‬גובה מחיר חברתי‬ ‫כבד משני המינים‪ ,‬אולם יחד עם זאת ניכר‪ ,‬כי גברים חשופים להתייחסות שלילית גבוהה יותר‬ ‫)הרועה‪ .(1999 ,‬חברתית‪ ,‬מובן מעברן של נשים למקצועות 'גבריים' יותר מאשר מעברם של גברים‬ ‫למקצועות 'נשיים'‪ .‬גבר החוצה את הקווים למקצוע 'נשי'‪ ,‬הנחשב יוקרתי פחות‪ ,‬נחשף לביקורת‬ ‫המטילה ספק בדבר יכולתו לבחור רציונלית‪ .‬למעשה‪ ,‬נחלשת יכולתו התחרותית בעולם הגברי‪.‬‬ ‫לטענתה של קונל )‪ ,(2009‬זקוקה התרבות הקפיטליסטית המודרנית לרציונליזציה כתנאי‬ ‫הכרחי לקיומה הכלכלי‪ .‬בכך‪ ,‬היא מעודדת גברים להפנים את תפקידם הרציונאלי‪ ,‬טכני‪ .‬הפנמה‬ ‫זו מבטיחה את המשך קיומה של ההגמוניה הגברית‪ ,‬השולטת במקורות ההון‪ .‬אולם שליטה‬ ‫אנדרוצנטרית זו‪ ,‬מצמצמת למעשה את אפשרויות בחירותיו של הפרט ומנתבת אותו לתחומי‬ ‫עיסוק מובחנים מגדרית‪ .‬על הגבר מוטל לחץ כבד להיות מפרנס ולהוסיף ולעבוד‪ .‬גברים רבים‬ ‫חשופים לסכנות במקומות עבודתם מאחר והם מנותבים למקצועות הכרוכים בכך וכן‬ ‫התמקצעותם‪ ,‬חושפת אותם בעידן טכנולוגי‪ ,‬לתהליך מואץ של התיישנות‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬מרבית‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪20‬‬ ‫הבוחרים במסלול השכלתי שיש בו הכרה ציבורית ותגמול‪ ,‬כדוגמת – מנהל עסקים‪ ,‬ביו‪-‬‬ ‫טכנולוגיה‪ ,‬טכנולוגיות מידע – הינם גברים‪ .‬ניתובם ללימודים מסוג זה‪ ,‬מדיר את רגליהם‬ ‫מלימודים הומניסטיים והם מאבדים את אחיזתם בתחומי ההשכלה הכללית‪ .‬היבט נוסף נוגע‬ ‫בעובדה‪ ,‬כי נשים נהנות מלגיטימציה הורית העלולה לפגוע באינטרסים גבריים כאשר מדובר‬ ‫באבהות ובגירושין‪ .‬כ"ץ )‪ (2009‬מחזק טענה זו בציינו‪ ,‬כי הגבר מקבל מסר כפול בכל הנוגע לטיפול‬ ‫בילדיו‪ .‬למרות הצהרה מצידן של נשים כי הן מעונינות בשיתוף פעולה מלא בגידול ילדיהן‪ ,‬עדיין‬ ‫הן ה'נוטלות את הפיקוד' כחלק ממיתוס האמהות ובכך למעשה‪ ,‬מדירות את רגליו של הגבר מן‬ ‫המרחב הביתי‪ .‬שוב מונצחת החלוקה הבינארית‪ ,‬המשייכת את הגבר לעולם הציבורי ואת האישה‬ ‫למרחב הפרטי‪.‬‬ ‫‪ 3.3‬גיל המעבר כחלון הזדמנויות לחציית גבולות המגדר‬ ‫גיל המעבר‪ ,‬של נשים וגברים כאחד‪ ,‬מהווה חלון הזדמנויות לשחרור הציוויים החברתיים‬ ‫המגבילים ולהתקרבות לעצמי האוטונומי‪ ,‬שלו גוונים רבים שלא תמיד באו לידי ביטוי בשל‬ ‫תפקידים מוכתבים מראש ‪" -‬ככל שגילנו עולה‪ ,‬הציוויים באשר למה זה להיות גבר או אישה‬ ‫מאבדים מכוחם‪ .‬חלוקות התפקידים הנוקשות מתמוססות‪ .‬השינויים במשימות החיים והשינוי‬ ‫הדרמטי בפרספקטיבת הזמן שלנו באמצע החיים‪ ,‬מנערים דפוסים ישנים ומאפשרים לחדשים‬ ‫להיווצר‪ .‬סוף‪-‬סוף יש לנו היתר לקבל את עצמנו‪) ".‬שיהי‪ ,1999 ,‬ע"מ ‪.(247‬‬ ‫קרל גוסטב יונג )בתוך בקר‪ ,(2006 ,‬המכנה את המחצית השניה של החיים כ'אחר‬ ‫הצהריים של החיים'‪ ,‬היה מבין הראשונים שראה את אפשרות השינוי וההתפתחות שבתקופת‬ ‫חיים זו‪ .‬בניגוד לפרויד‪ ,‬שהתמקד בהתפתחות הפרט בשנות הילדות והבגרות בלבד ולא ייחס‬ ‫חשיבות להתפתחות נוספת בחיים הבוגרים‪ ,‬ראה יונג את פוטנציאל המשך ההתפתחות גם‬ ‫בבגרות המאוחרת ובזקנה‪ .‬על פי תפיסתו‪ ,‬חל שינוי משמעותי באמצע החיים‪ .‬במסגרת תהליך‬ ‫האינדיווידואציה של הפרט מתאפשרת התבוננות פנימה‪ ,‬המחזקת את המודעות לקיומם של‬ ‫מרכיבי אישיות‪ ,‬שלא באו עד כה לידי ביטוי‪ .‬בתהליך זה מתחבר הגבר לחלקים נשיים שבתוכו‪,‬‬ ‫אותם כינה אנימה‪ ,‬בעוד האישה מתחברת לחלקים הגבריים שבתוכה‪ ,‬אותם כינה אנימוס‪ .‬אין‬ ‫הכוונה היא‪ ,‬כי הגבר הופך אישה והאישה הופכת גבר‪ ,‬אלא להרחבה של הנפש ונגיעה בחלקים‪,‬‬ ‫הקיימים בנו ממילא‪ .‬התפתחותה של הנפש מעמיקה את יכולת הקבלה‪ ,‬כי תכונות נשיות‬ ‫וגבריות‪ ,‬קיימות בכל אחד ואחת מאיתנו ומאפשרות לנו לבטא מכלול רחב יותר של אישיותנו‪.‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪21‬‬ ‫הכרה בכך‪ ,‬היא זו המאפשרת שינוי בחירות באמצע החיים )יונג בתוך רוברטסון‪ ;2007 ,‬בתוך‬ ‫בקר‪.(2006 ,‬‬ ‫תרומתו הראשונית של יונג להתבוננות על התפתחותו של הפרט באמצע החיים‪ ,‬פתחה‬ ‫פתח להתגבשותן של תיאוריות פסיכולוגיות שונות העוסקות בשלבי הבגרות המאוחרת‬ ‫)שמוטקין‪ .(2003 ,‬אחת מהתיאוריות הבולטות‪ ,‬הינה תיאוריית השלבים של אריקסון )‪.(1960‬‬ ‫אריקסון הרחיב למעשה את תיאוריית ההתפתחות של פרויד והוסיף לה שלבי התפתחות בבגרות‬ ‫המאוחרת‪ .‬מעבר בין השלבים‪ ,‬מאופיין לדידו במשבר שהוא כעין התנגשות בין שני קטבים‬ ‫פסיכולוגיים‪ .‬שלב הבגרות הצעירה )שנות העשרים והשלושים(‪ ,‬מאופיין בקונפליקט שבין‬ ‫אינטימיות לבידוד‪ .‬בשלב זה קיים צורך בשיתוף פעולה עם אנשים קרובים‪ ,‬בן‪/‬בת זוג‪ ,‬תוך‬ ‫שמירה על גבולות האני‪ .‬אהבה הינה מתוצרי שלב זה‪ ,‬המאפשרת הזדהות עם אדם אחר מבלי‬ ‫לחשוש מאיבוד הזהות האישית‪ .‬וואיילנט )‪ ,(2002‬הוסיף קונפליקט נוסף לשלב הבגרות הצעירה‬ ‫בדמות גיבוש הקריירה‪ .‬מטלת גיבוש הקריירה לצד מטלת האינטימיות הינה מרכזית לטענתו‬ ‫בשלב זה‪ .‬לצורך ביצוע המטלות בהצלחה משתמש הפרט במנגנוני הגנה כאמצעי הסתגלות‬ ‫לדרישות ההתפתחותיות במהלך החיים‪ .‬על מנת להצליח בשלב זה עליו להשקיע זמן‪ ,‬כסף‪,‬‬ ‫מאמץ‪ ,‬מחויבות וכדומה‪ ,‬לזכות בשביעות רצון וסיפוק ולפצות בכך על חולשות אפשריות אחרות‪.‬‬ ‫שלב הבגרות האמצעית )שנות הארבעים‪-‬חמישים(‪ ,‬מאופיין על פי אריקסון בקונפליקט הפוריינות‬ ‫)כושר הייצור( אל מול הקיפאון‪ .‬בשלב זה מגיע האדם למעין שיא בתפקודו ההישגי‪ ,‬תוך צבירת‬ ‫ניסיון שרכש בשלבים הקודמים‪ .‬הקונפליקט בשלב זה בא לידי ביטוי בנטייה להשתקעות‬ ‫באינטרסים אישיים אל מול הנטייה להעניק לזולת‪ ,‬לתא המשפחתי ולחברה בכלל‪ .‬חוזקו‬ ‫הפסיכולוגי של הפרט‪ ,‬מתבטא בשלב זה ביכולת לדאוג לאחר‪ ,‬היכולת להשקיע על בסיס ערכי‬ ‫ולאו דווקא על בסיס תועלתי‪ .‬ראוי לציין‪ ,‬כי על תיאוריית השלבים של אריקסון נמתחה ביקורת‬ ‫פמיניסטית‪ ,‬שטענה כי שלבי החיים שתיאר מבוססת על תפיסה גברית הישגית‪ ,‬שאינה מתייחסת‬ ‫כראוי להתפתחות העולם הרגשי וליכולת לקיים קשרים בין‪-‬אישיים‪ .‬היכולת לטפל ולדאוג לאחר‬ ‫לדוגמה‪ ,‬מצויה אצל נשים לטענת המבקרות‪ ,‬בשלב מוקדם הרבה יותר מזה המתואר על ידו‬ ‫כאופייני לשלב הבגרות המאוחרת )בקר‪.(2006 ,‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪22‬‬ ‫‪ 3.3.1‬הצלבת תפקידי המינים‬ ‫תיאוריות ההתפתחות המאוחרת החלוציות של יונג ואריקסון התייחסו בעיקר לעובדה‪,‬‬ ‫כי האדם ממשיך ומתפתח גם בבגרותו‪ ,‬אולם לא עסקו בהבדלי האישיות שבין הגבר לאשה על‬ ‫רקע תהליכי התבגרות אלה‪ .‬תיאוריות מאוחרות יותר‪ ,‬שעסקו בהבדלי אישיות בין המינים‪ ,‬תארו‬ ‫תהליכי התפתחות הנושאים אופי של הצלבת תכונותיהם של המינים במשך החיים )ליבליך‪,‬‬ ‫‪ ;1986‬פרידמן‪ .(1996 ,‬אחת מן הבולטות בתיאוריות אלה הינה התיאוריה של גוטמן‬ ‫)‪ .(Gutmann, 1987‬גוטמן‪ ,‬הצביע על ההורות כנקודת מפתח להבנת הבדלי ההתפתחות שבין‬ ‫גברים לנשים‪ .‬לטענתו‪ ,‬נוצרת חלוקת התפקידים בין המינים כצורך פונקציונלי לטיפול בצאצאים‪.‬‬ ‫כל עוד מתקיים ה'ציווי ההורי'‪ ,‬מתמחים ההורים בתפקידיהם המאפשרים גידול אידיאלי‪.‬‬ ‫במסגרת תפקידם ממלאת האישה את צורכי הטיפול ועולמם הרגשי של ילדיה‪ ,‬בעוד הגבר מספק‬ ‫את צורכי הביטחון הפיסי והכלכלי‪ .‬משמתרופף שלב זה בחייהם‪ ,‬יש באפשרותם לבטא מכלול‬ ‫תכונות שהדחיקו עד כה מתוקף תפקידם‪ .‬תהליך השחרור מן ה'ציווי ההורי' מאפשר הן לגברים‬ ‫והן לנשים לפתח תכונות הקיימות בתוכם מלכתחילה ולשנות על רקע כך את בחירותיהם )בתוך‬ ‫ליבליך‪ ;1986 ,‬שמוטקין‪.(2003 ,‬‬ ‫גיליגן )‪ ,(1983‬ראתה אף היא הבדלי התפתחות מצליבה זו שבין המינים‪ .‬בתיאוריית‬ ‫ההתפתחות של נשים וגברים‪ ,‬ניתחה את ההבדל שביניהם על סמך גישתם לדילמות מוסריות‪.‬‬ ‫בעוד נשים נוטות לראות את המציאות כרשת של מערכות יחסים המקיימת קשרים רגשיים‪,‬‬ ‫נוטים גברים להתייחס למציאות כמבוססת על גבולות‪ ,‬חוק וצדק‪ .‬התפתחות פסיכולוגית שונה זו‬ ‫שבין גברים לנשים‪ ,‬מציבה בפניהם מגבלה המונעת מהם איזון‪ .‬בתהליך ההתבגרות של המינים‬ ‫עוברות הנשים משלב של אחריות ודאגה לזולת לשלב של 'אמת' וחיזוק העצמי‪ ,‬בעוד הגברים‪,‬‬ ‫מאזנים את הצד הטיפולי שבתוכם‪ .‬פרידמן )‪ ,(1996‬מתארת הצטלבות זו שבין המינים באמצע‬ ‫החיים‪ ,‬דרך התייחסותם לתחומי חיים שונים על פי תרומתם לרמת האושר‪ .‬בעוד נשים בוחרות‬ ‫לאורך כל הדרך את המשפחה כמקור אושר עיקרי‪ ,‬בוחרים גברים את תחום העבודה ככזה‪.‬‬ ‫באמצע החיים יחד עם זאת‪ ,‬ניכר שינוי עמדות בשני המינים כך שחשיבות המשפחה עולה בעיני‬ ‫הגברים ואילו חשיבות העבודה עולה בעיני הנשים‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬ניכר כי גברים נעשים פתוחים יותר‬ ‫ומשתפים יותר ברגשותיהם מאשר גברים צעירים‪.‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪23‬‬ ‫שיהי )‪ ,(1999‬מתארת את הצטלבות המינים באמצע החיים באמצעות 'המעויין המיני'‪.‬‬ ‫מעויין זה‪ ,‬מתאר בדרך ציורית את התרחקותם של המינים במחצית הראשונה של החיים‬ ‫והתקרבותם המחודשת באמצע החיים‪ .‬בעשור הראשון דומים בנים ובנות זה לזה אולם דמיון זה‬ ‫הולך ומיטשטש עם הכניסה לגיל ההתבגרות‪ .‬המרחק שבין המינים מגיע לשיאו בסוף שנות‬ ‫השלושים‪ ,‬תחילת שנות הארבעים‪ .‬בתקופה זו ממלאים המינים את תפקידם החברתי המוגדר‪.‬‬ ‫שנות החמישים והשישים מתאפיינות בהתקרבות מחודשת של המינים זה לזה ובקבלת אפיונים‬ ‫של המין הנגדי‪ .‬גברים‪ ,‬נוטים לגלות עניין רב יותר בתחום הטיפול באחרים ובעצמם בעוד נשים‪,‬‬ ‫הופכות ממוקדות ואסרטיביות יותר‪.‬‬ ‫‪ 3.3.2‬מעבר אמצע החיים‬ ‫תיאוריות התפתחותיות אלה‪ ,‬המתארות תהליכי הצלבת תכונות נשיות וגבריות תוך‬ ‫שינוי המאזן שביניהן‪ ,‬מתקשרות אם כן לזווית ראייתו של יונג‪ ,‬שהבחין בפוטנציאל הגשמת‬ ‫האיזון הפנימי הבאה לידי ביטוי בתקופת אמצע החיים )ליבליך‪ .(1986 ,‬תקופה זו זכתה‬ ‫להתייחסות מיוחדת כשלב משמעותי בחייו של הפרט‪ .‬לוינסון )‪ ,(Levinson, 1978‬ייחס חשיבות‬ ‫מרובה לשלב אמצע החיים בפתחו תיאוריה מעגלית‪ ,‬שהתבססה על מחקרם של ארבעים גברים‬ ‫בגילאי שלושים וחמש עד ארבעים וחמש‪ .‬על פי תיאוריה זו‪ ,‬מאופיינים החיים בשלבי התפתחות‬ ‫יציבים להם מטלות התפתחותיות מוגדרות‪ ,‬שביניהם שלבי מעבר המאפשרים שינוי והערכה‬ ‫מחודשת של מטרות ומחויבויות חברתיות‪ .‬לוינסון מתאר את חיי הגברים כדימוי לעונות השנה‪,‬‬ ‫שביניהן עונות מעבר בעלות מזג אוויר הפכפך‪ .‬אחת מתקופות המעבר המשמעותיות ביותר הינה‬ ‫תקופת 'משבר אמצע החיים' )‪ ,(40-45‬אותה הוא מכנה כתקופה בה הופך האדם להיותו עצמו‬ ‫)‪ .(Becoming Ones Own Man‬משבר זה מעמיד את הגבר בתקופה של בלבול ואי נחת‪ ,‬הגורמים‬ ‫לו לבחון את חייו ופותחים בפניו אפשרויות לשינוי והתפתחות‪ .‬להערכתו דורש שלב זה התבוננות‬ ‫מכוונת של הפרט על חייו‪ ,‬תוך הערכה של העבר‪ ,‬שינוי מבנה החיים וגיבוש ייחודיות‪ .‬שלב‬ ‫אינדיווידואציה זה מאפשר לאדם למקם עצמו מחדש על צירי קוטביות שונים‪ ,‬שאחד מהם הינו‬ ‫ציר הגבריות מול הנשיות‪ .‬האיזון הפנימי בציר זה הולך ומשתנה במהלך החיים ומודגש באמצעם‪.‬‬ ‫ההתאמה המוחלטת בין מין ומגדר של המחצית הראשונה של החיים‪ ,‬הנובעת מלחצים חברתיים‬ ‫וצרכים פונקציונאליים‪ ,‬אינה נדרשת עוד במחציתם השניה‪ .‬שינויים אלה מערערים לא אחת את‬ ‫תפיסותיו של הפרט ומביאים לעיתים לשינויים דרמטיים מוחצנים כגון גירושין‪ ,‬החלפת מקצוע‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪24‬‬ ‫וכדומה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬למרות הקושי הקיים במשבר אמצע החיים‪ ,‬מהווה שלב זה הזדמנות‬ ‫להעלאת שביעות רצונו של הגבר בשטחי חייו השונים‪ ,‬כעבודתו ומערכות יחסיו הבין‪-‬אישיים‬ ‫)לוינסון בתוך בקר‪ ;2006 ,‬שמוטקין‪ ;2003 ,‬ליבליך‪.(1986 ,‬‬ ‫שיהי )‪ ,(2000‬רואה בתקופות מעברי החיים נקודות מפנה‪ ,‬המתאפיינות בבחינה מחודשת‬ ‫של החיים האישיים‪ ,‬המשפחתיים והחברתיים‪ .‬לדידה‪ ,‬מהווים השינויים שבין השלבים מעברים‬ ‫התפתחותיים ולאו דווקא משברים‪ .‬מעברים אלה מאפשרים שינוי בחירות ועשויים להוביל‬ ‫לצמיחה מחודשת‪ .‬גברים‪ ,‬עורכים לטענתה שינויים משמעותיים סביב מעבר זה של אמצע החיים‪.‬‬ ‫מודעותם הגוברת להעלמות הנעורים‪ ,‬כוחם הפיסי המשתנה ושינוי תפיסותיהם בדבר תפקידים‬ ‫סטריאוטיפיים שעד כה הגדירו את זהותם‪ ,‬כל אלה או חלקם‪ ,‬משנים את נקודת התייחסותם‬ ‫לחיים‪ .‬במהלך הבגרות הראשונה יוצר הפרט 'עצמי כוזב'‪ ,‬שמטרתו לרצות את הסביבה ולזכות‬ ‫באישורה‪ .‬כניסה לבגרות השניה חושפת את חוסר המתאם שבין ה'עצמי הכוזב' ל'עצמי‬ ‫האותנטי'‪ .‬החיפוש אחר משמעות הופך לעיסוק מרכזי ומתוכו צומחות לעיתים מטרות חדשות‪,‬‬ ‫שחלקן מתבטאות בשינוי קריירה‪' .‬אני אותנטי' מאפשר למעשה ביטוי אמיתי יותר לתחושותיו‬ ‫של הגבר‪ .‬כאשר מתאים עצמו הפרט לציפיות חברתיות‪ ,‬הוא עשוי לזכות בגמול אולם אין הוא‬ ‫זוכה בסיפוק עמוק‪ .‬עשייה אותנטית מתוך נטיות הלב מעניקה אישור פנימי ותחושת עונג‬ ‫)שינודה‪-‬בולן‪.(2002 ,‬‬ ‫כל מעבר כרוך במאבק ליצור את החיים מחדש‪ ,‬מציינת פרידן )‪ .(1996‬במעברי החיים אנו‬ ‫חווים אובדנים אולם מציאתם של תפקידים חלופיים מאפשרת הסתגלות וצמיחה‪ .‬גברים ונשים‬ ‫שהתנסו בשינויים בתחומי עיסוקם זכו ב'מורל גבוה' יותר בזקנתם‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬החירות להביא‬ ‫לידי ביטוי את חלקי האני‪ ,‬שהודחקו במחצית הראשונה של החיים‪ ,‬הינה משמעותית עבור‬ ‫הזדקנות חיונית‪ .‬המהפכה הפמיניסטית אפשרה לנשים להביע את כעסן ובכך תרמה ליכולתן‬ ‫לפתח התלהבות מחודשת בחייהן‪ ,‬אולם גברים‪ ,‬עדיין לא חוו מהפיכה בתפקידם המיני המסורתי‬ ‫ולכן משלמים מחיר רגשי בו טמונה סכנה של קיפאון‪ .‬מתן לגיטימציה לגברים לפתח חלקים‬ ‫'נשיים' שהודחקו בתוכם‪ ,‬הינה חיונית אם כן להתפתחותם‪ ,‬הן באופן אישי והן חברתית‪ .‬היבטים‬ ‫של הנפש שנכרתו או נקברו ממשיכים להתקיים במחתרת והם צצים ועולים מחדש‪ ,‬בדרך כלל‬ ‫בגיל המעבר )שינודה‪-‬בולן‪ .(2002 ,‬נגיעה בחלקים אלה עשויה להביא לשינוי ויצירת הרמוניה‬ ‫מחודשת בחייו של הפרט‪ .‬הרמוניה על פי בולן‪" ,‬משמעה לפסוע בנתיב הנכון ולהתאחד איתו‪-‬‬ ‫להתפרנס מעבודה שנהנים לשקוע בתוכה‪ ,‬שמתאימה לערכים האישיים שלנו ולכישורים‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪25‬‬ ‫שלנו‪...‬ההרמוניה מתרחשת כאשר ההתנהגות והאמונה נפגשות‪...‬כאשר אנו נאמנים לעצמנו" )ע"מ‬ ‫‪.(321‬‬ ‫‪ 3.3.3‬וירופאוזה – גיל המעבר הגברי‬ ‫מעבר להסברים פסיכולוגיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬הרואים שינוי באיזון הפנימי שבין ה'נשי' ל'גברי'‬ ‫בשלב אמצע החיים‪ ,‬עולה המודעות בשנים האחרונות להשפעות פיסיות‪ ,‬הורמונליות בשלב זה גם‬ ‫בקרב גברים )דיאמונד‪ .(1998 ,‬שלב זה יוחס משך שנים רבות לפן הנשי בלבד‪ .‬חידלון הוסת‪,‬‬ ‫מנופאוזה‪ ,‬הינו מושג מוכר וידוע בספרות המחקרית‪ ,‬אולם גיל המעבר הגברי לא זכה להתייחסות‬ ‫דומה‪ .‬גיל זה‪ ,‬המכונה וירופאוזה או אנדרופאוזה מתרחש בקרב גברים בין הגילאים ‪ 40-55‬בדרך‬ ‫כלל והוא מאופיין בשינויים הורמונליים‪ ,‬פיסיולוגיים וכימיים‪ .‬שינויים אלה‪ ,‬מצביעים על ירידה‬ ‫ברמת ההורמון הזכרי טסטוסטרון אחרי גיל ארבעים ויש בהם בכדי להסביר חלק מתופעות שינוי‬ ‫האיזון הנפשי של הגבר‪ .‬בניגוד לתנודות ההורמונליות החדות המתרחשות בגיל המעבר של נשים‪,‬‬ ‫מתרחש השינוי בקרב הגברים באיטיות ולאורך זמן‪ .‬תנודות אלה ברמת הורמוני המין הזכריים‪,‬‬ ‫משפיעות על רגשותיו של הגבר‪ .‬לעיתים‪ ,‬מלווים התסמינים בנטייה לרגזנות‪ ,‬ירידה בחשק המיני‪,‬‬ ‫קשיי ריכוז‪ ,‬הססנות‪ ,‬תחושות של אובדן דרך ומשמעות‪ ,‬בדידות וכדומה )בקר‪ .(2006 ,‬אולם‪,‬‬ ‫קשה לבודד את השינוי הפיסי משינויים סביבתיים אחרים המשפיעים על בטחונו של הגבר בשלב‬ ‫זה של חייו‪ .‬גיל‪ ,‬רמת הורמונים‪ ,‬מצב גופני ומצב נפשי שלובים זה בזה‪ .‬גברים החשים כי הם‬ ‫מאבדים שליטה על חייהם‪ ,‬חשופים לתסמיני גיל המעבר יותר מאלה המגלים הסתגלות ופתיחות‬ ‫לשינוי )דיאמונד‪.(1998 ,‬‬ ‫השינויים הפיסיים בגיל המעבר באים לידי ביטוי גם במבנה הפיסי של המוח‪ .‬מדע‬ ‫העצבים מגלה‪ ,‬כי שינויים באונות המוח אחראיים על שינויי התנהגות בקרב שני המינים )דיאמנד‬ ‫בתוך שיהי ‪ .(2000‬רמת התוקפנות בקרב זכרים יורדת והם מגלים תכונות ביתיות יותר ואילו‬ ‫שינויים במבנה המוח הנשי‪ ,‬הופכים את הנשים ממוקדות ואסרטיביות יותר‪ .‬ממצאים אלה‬ ‫תורמים להבנת תיאוריות הצלבת תכונות המינים של אמצע החיים‪.‬‬ ‫אחת מן העובדות המעניינות בתחום מדע העצבים מגלה‪ ,‬כי ככל שעולה גילנו נעשית‬ ‫שלוחת מערכת העצבים האחראית על השריית שלווה ליעילה פחות‪ .‬עובדה זו גורמת לעמידות‬ ‫פחותה בלחצים וכתוצאה מכך להתרככות והימנעות מעימות‪ .‬סובלנות‪ ,‬רוך וצורך באינטימיות‬ ‫משפחתית‪ ,‬חברתית‪ ,‬הולך וגובר בהשוואה לתחרותיות של המחצית הראשונה של החיים )שיהי‪,‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪26‬‬ ‫‪ .(2000‬גברים שהיו רגילים ל'הילחם' ו'לשרוד' בג'ונגל החיים במחצית חייהם הראשונה‪ ,‬מחפשים‬ ‫אחר שקט ושלווה במחצית חייהם השניה‪.‬‬ ‫אחד מן הקשיים הבולטים של גברים באמצע החיים‪ ,‬הינו לפרוץ את מעגל הבושה‬ ‫ולחשוף את העובר עליהם )דיאמונד‪ .(1998 ,‬תרבות המערב המקדשת את הנעורים‪ ,‬דוחקת את‬ ‫הקשישים ומעודדת הכחשה של הכניסה לגיל המעבר הגברי‪ .‬הגבר הצעיר‪ ,‬המצליח והמחוספס‬ ‫שולט במסכי הקולנוע ובאמצעי תקשורת ההמונים בעוד הקשיש‪ ,‬חי בבדידותו בבתי אבות ואינו‬ ‫מקבל עוד את מקומו של זקן השבט‪ .‬אולם‪ ,‬דמות האב‪ ,‬שנדחקה לשוליים בחברה המערבית בכך‬ ‫שהודרה מן המרחב הביתי‪ ,‬הינה חיונית להתפתחותם של נערים וגברים‪ .‬גוטמן )בתוך דיאמונד‪,‬‬ ‫‪ ,(1998‬מדגיש את חשיבותו של הקשיש במערכת החברתית ובשרידותו של המין האנושי‪ .‬לראייתו‪,‬‬ ‫ללא גברים שישלימו בהצלחה את שלב גיל המעבר ויהפכו בכך למנהיגים אמיתיים‪ ,‬לא יוכלו‬ ‫אבות ובנים לתפקד כראוי במעגל החיים‪.‬‬ ‫על מנת להתמודד עם מכלול השינויים הפוקדים את הגבר באמצע חייו‪ ,‬זקוק הגבר‬ ‫לתמיכה הן של גברים אחרים והן של הנשים שבחייו‪ .‬פיתוח מודעות חברתית לשלב משמעותי זה‬ ‫הינו חיוני להתפתחות בריאה של גברים‪ .‬בשלב גיל המעבר על הגבר להקדיש תשומת לב לרעב‬ ‫הרוחני שבו על מנת שלא יבלע ברעב החומרי של המחצית הראשונה של חייו‪ .‬סיפוק הרעב הרוחני‬ ‫יצמיח מחצית שניה חיונית ובריאה ויעניק הזדמנות ליצירת סוג אחר של גבריות‪.‬‬ ‫וכך כתבה זאת אדריאן ריץ' )‪:(1986‬‬ ‫מה אנו מאחלות לבנינו? שאלה זו רודפת את הנשים שהחלו לקרוא תיגר על ערכי‬ ‫הפטריארכליות‪ .‬אנו רוצות שהם יישארו בני האמהות‪ ,‬במובנו העמוק ביותר של המושג‪,‬‬ ‫אך בה במידה שיגדלו ויהיו הם‪-‬עצמם‪ ,‬כי יגלו דרכים חדשות להיות גברים‪ ,‬כשם שאנו‬ ‫מגלות דרכים חדשות להיות נשים‪) .‬ריץ'‪ ,1986 ,‬ע"מ ‪(246‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪27‬‬ ‫‪ .4‬מתודולוגיה‬ ‫‪ 4.1‬מטרת המחקר ושאלות המחקר‬ ‫מטרת המחקר הינה לבחון ולתאר חציית 'גבולות מגדר' סטריאוטיפיים דרך שינוי‬ ‫מקצועי‪ ,‬על ידי גברים בישראל ‪ 2010‬הנמצאים בגיל המעבר‪ ,‬שערכו באמצע חייהם שינוי מקצועי‬ ‫למקצוע 'נשי'‪.‬‬ ‫המחקר מבקש להקשיב למניעי השינוי המקצועי שערך הגבר‪ ,‬החוויה סביב שינוי זה‬ ‫והשפעתו על חייו וסביבתו הקרובה‪ .‬מתוך כך עולות שאלות המחקר הבאות‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫השוואת שיקולי הבחירה במחצית חייו הראשונה של הגבר אל מול הבחירה במחצית חייו‬ ‫השניה ‪ -‬מה היה עיסוקו הקודם של הגבר ומה היו המניעים העיקריים לבחירתו? כיצד‬ ‫השפיעו על הבחירה סוכני החיברות המרכזיים בחייו ומה היה יחסו למקצוע זה?‬ ‫‪-‬‬ ‫מה היו המניעים העיקריים )פנימיים וחיצוניים( לשינוי המקצועי באמצע חייו והתנאים‬ ‫הייחודיים שסייעו בביצועו?‬ ‫‪-‬‬ ‫מה היו שיקולי הבחירה העיקריים של הגבר במקצועו החדש?‬ ‫‪-‬‬ ‫כיצד השפיע השינוי על איכות חייו של הגבר וסביבתו הקרובה וכיצד הגיבה הסביבה לשינוי?‬ ‫‪-‬‬ ‫מהן תפיסותיו המגדריות של הגבר בהתייחס לשינוי ולמעבר למקצוע 'נשי'?‬ ‫‪-‬‬ ‫האם נדרשות תכונות מסוימות לצורך ביצוע שינוי שכזה?‬ ‫‪ 4.2‬שיטת המחקר‬ ‫במטרה ללמוד ולהבין את חווית השינוי המקצועי של גברים למקצוע הנחשב 'נשי'‪ ,‬נערך‬ ‫המחקר בשיטה איכותנית קונסטרוקטיביסטית‪ .‬פרדיגמת מחקר זה מניחה‪ ,‬כי מרכיבי התופעה‬ ‫הנחקרת הינם קשורים אלה באלה ולא ניתן להפרידן מן הישות השלמה‪ .‬תפיסה הוליסטית זו‪,‬‬ ‫מכירה בייחודיותו של כל מקרה מחקר והתנאים הייחודיים בו הוא מתקיים ) & ‪Huberman‬‬ ‫‪ ,Miles‬בתוך שקדי‪ .(2004 ,‬שאיפת החוקר הינה להבין את התופעה הנחקרת דרך עיניהם של‬ ‫משתתפי המחקר‪ .‬בשל כך‪ ,‬אין המציאות אובייקטיבית אלא סובייקטיבית על פי ראותו של מספר‬ ‫הסיפור )‪ ,Bruner‬בתוך שקדי‪ .(2004 ,‬תפקידו של החוקר האיכותני הינה להתבונן ולהקשיב‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪28‬‬ ‫לתפיסה ולפרשנות האישית שמעניקים המשתתפים לתופעה‪ ,‬מבלי לשער השערות הנגזרות מראש‬ ‫מעולם התיאוריה‪.‬‬ ‫שיטת המחקר הקונסטרוקטיביסטית‪ ,‬מאפשרת אם כן הקשבה לחווייתם הייחודית של‬ ‫הגברים בעולמם הסובייקטיבי‪ ,‬המושפע מהקשרים חברתיים‪ .‬בחינת השינוי המקצועי שערכו‬ ‫למקצוע 'נשי' דרך סיפורם האישי‪ ,‬עשויה להגביר את המודעות לתופעה ולהיבטיה השונים‪ ,‬כפי‬ ‫שהם מובנים על ידי משתתפי המחקר )שקדי‪.(2004 ,‬‬ ‫מאחר והמחקר נערך במסגרת לימודי נשים ומטרתו להציג 'חציית גבולות מגדר'‪ ,‬נשען‬ ‫המחקר על נקודת מבט פמיניסטית‪ .‬מחקר פמיניסטי עוסק על פי הגדרתו בחקירת חוויותיהן של‬ ‫נשים‪ ,‬במטרה לחשוף אינטרסים חברתיים נשיים )ינאי‪ .(1992 ,‬מחקר זה אינו עוסק אומנם‬ ‫ישירות בנשים ואינו חושף סיפורי נשים‪ ,‬אולם נושאו נוגע בתופעה חברתית שיש בה אינטרס נשי‬ ‫פמיניסטי של שינוי חברתי‪.‬‬ ‫עובדת היותי אישה‪ ,‬החוקרת גברים מנקודת מבט נשית‪ ,‬פמיניסטית‪ ,‬מחדדת את הצורך‬ ‫בגילוי רגישות להשפעתה האפשרית של עובדה זו על תוצאות המחקר‪ .‬מחקר איכותני‬ ‫קונסטרוקטיביסטי מניח‪ ,‬כי החוקר מהווה חלק בלתי נפרד מהחקירה וכי לא ניתן "להפריד בין‬ ‫החוקר לבין מושא החקירה ולהעמיד עמדה אובייקטיבית כלפי התופעה" )‪,Guba & Lincoln‬‬ ‫בתוך שקדי‪ ,2004 ,‬ע"מ ‪ .(27‬פרדיגמת גישה זו מניחה‪ ,‬כי לערכי החוקר והאינטראקציה הנוצרת‬ ‫בינו לבין הנחקרים‪ ,‬ישנם השלכות על השגת הממצאים ופרשנותם‪ .‬הכרה בכך‪ ,‬תאפשר הצגת‬ ‫מסקנות מחקריות סובייקטיביות המביאות השפעות אלה בחשבון‪ ,‬על אחת כמה וכמה כאשר‬ ‫מדובר באישה החוקרת גברים‪ ,‬שאין ביכולתה לחוות את החוויה הגברית במלואה וכי ערכיה‬ ‫הינם נשיים ביסודם‪.‬‬ ‫‪ 4.3‬אוכלוסיית המחקר‬ ‫במחקר זה לקחו חלק תשעה גברים בגילאי ‪ ,40-56‬בעלי משפחות ממעמד סוציו‪-‬אקונומי‬ ‫בינוני‪ ,‬שעשו או עושים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪.‬‬ ‫כל משתתפי המחקר עסקו בעיסוקם הקודם במקצוע תואם מין‪' ,‬גברי'‪ .‬מרביתם עברו‬ ‫לעסוק באופן מלא במקצועם החדש‪ ,‬שהוגדר במחקר זה כ'נשי'‪ ,‬פרט לשניים – האחד עדיין עוסק‬ ‫במקצועו המקורי במקביל ללימודי מקצועו החדש ואילו האחר‪ ,‬עוסק בעבודה זמנית במקביל‬ ‫לפיתוח דרכו המקצועית החדשה‪ .‬נתוני הנבדקים מוצגים בפרוט בפרק הממצאים והדיון‪.‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪29‬‬ ‫איתור אוכלוסיית המחקר נעשה דרך חברים וקולגות ללימודים‪ .‬מרביתם ממרכז הארץ‪.‬‬ ‫‪ 4.4‬כלי המחקר ושיטת איסוף הנתונים‬ ‫נתוני המחקר נאספו בראיונות עומק מובנים למחצה )‪.(Semi structured Interview‬‬ ‫ראיון מסוג זה מאפשר התמקדות בסיפורם של האינפורמנטים מתוך נקודת מבטם האישית‪ ,‬תוך‬ ‫פיתוח אינטראקציה המאפשרת מתן משמעות לסיפורם )שקדי‪ .(2004 ,‬באמצעות הראיון‪ ,‬נעשה‬ ‫ניסיון להבין את חוויית השינוי המקצועי שערך המרואיין והשפעתה על חייו וסביבתו הקרובה‪.‬‬ ‫חלקו הראשון של הראיון היה פתוח יותר ואפשר למרואיין לספר את סיפור השינוי כפי‬ ‫שהוא רואה זאת‪ .‬בחלקו השני‪ ,‬כוון הראיון על ידי שאלות משמעות לצורך חידוד והעמקה של‬ ‫הבנת משמעות השינוי עבור המרואיין‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוצגו שאלות שמטרתן היתה לבחון את גישתו של‬ ‫האינפורמנט לנושא גבולות המגדר‪ .‬על מנת לא להטות את תשובותיו ובמטרה לבחון את זווית‬ ‫ראייתו האישית בנושא‪ ,‬הוצג מקצועו החדש כמקצוע בו קיים מיעוט גברי ונעשה שימוש זהיר‬ ‫בביטוי 'מקצוע נשי'‪.‬‬ ‫יש לציין‪ ,‬כי למרות שהראיון הורכב משני חלקים עיקריים‪ ,‬לא נעשתה היצמדות לסדר‬ ‫כרונולוגי מוקפד‪ ,‬אלא התאפשרה שיחה זורמת בה שולבו שני חלקי הראיון זה בזה‪ ,‬בהתאם‬ ‫למרואיין ולהתפתחות הראיון‪ .‬שימוש בראיון חצי מובנה אפשר גמישות זו כך שניתן היה להתעכב‬ ‫על נושאים שצפו ועלו מבלי שנצפו מראש תוך מתן ביטוי אותנטי לסיפורו האישי של הנחקר‪.‬‬ ‫הפניה למרואיינים נעשתה טלפונית‪ .‬בשיחה מקדימה זו‪ ,‬ניתן הסבר קצר על מטרת‬ ‫המחקר בו נמנע מלהציג את הנושא כבחינת מעבר ל'מקצוע נשי' אלא הוצגה הבקשה לבחון מעבר‬ ‫מקצועי באמצע החיים‪ .‬לאחר קבלת הסכמתו של המרואיין לביצוע הראיון נקבע מיקומו על פי‬ ‫בחירתו‪ .‬מרבית הראיונות נעשו בביתם של המרואיינים‪ .‬כל הראיונות נערכו במקום שקט‪,‬‬ ‫שאפשר קיום שיחה חופשית‪ .‬הראיונות הוקלטו במלואם באישורם של האינפורמנטים והובטחה‬ ‫להם שמירה על אנונימיות‪ ,‬במידה והדבר יתבקש על ידם‪.‬‬ ‫משך הראיון – עד ‪ 90‬דק' לכל מרואיין‪ .‬זמן זה נמצא כזמן אופטימלי לראיונות מסוג זה )שקדי‪,‬‬ ‫‪ .(2004‬הראיונות נערכו במהלך החודשים מאי‪-‬יוני ‪.2010‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ 4.4.1‬הראיון‬ ‫להלן הראיון בו נעשה שימוש במחקר זה‪:‬‬ ‫במסגרת לימודי מגדר לתואר שני באוניברסיטת לסלי‪ ,‬בחרתי לחקור גברים באמצע‬ ‫החיים שערכו או עורכים שינוי מקצועי‪ .‬בראיון זה אבקש לשמוע ממך מהו השינוי שביצעת ומה‬ ‫היו המניעים לכך? מדוע ערכת את השינוי דווקא עכשיו וכיצד הוא השפיע עליך‪ ,‬על משפחתך ו‪/‬או‬ ‫סביבתך הקרובה?‬ ‫ברשותך‪ ,‬יוקלט הראיון במלואו לצורכי המחקר בלבד ולא יעשה בו שימוש לכל צורך אחר‪ .‬כל‬ ‫פרטיך האישיים‪ ,‬מלבד פרטים הרלוונטיים לנושא מחקר‪ ,‬זה יישארו חסויים‪.‬‬ ‫שם )ישונה לשם בדוי( __________________‬ ‫גיל ____________‬ ‫מצב משפחתי )מספר ילדים וגילם( __________________‬ ‫מקצוע קודם _____________________‬ ‫מקצוע נוכחי _____________________‬ ‫חלק א' – הקשבה לסיפורו של המרואיין תוך שימוש מינורי בשאלות הבהרה‪.‬‬ ‫)יצוין‪ ,‬כי החלוקה לשני חלקים הינה מלאכותית בלבד‪ .‬בפועל‪ ,‬מושפע מבנה הראיון מאופן‬ ‫התנהלותו מול המרואיין(‪.‬‬ ‫חלק ב' – שימוש בשאלות המנסות להעמיק בלימוד המשמעות שבסיפורו של המרואיין‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מה היו שיקולי הבחירה במקצועך הקודם?‬ ‫‪-‬‬ ‫האם לסביבה היתה השפעה על בחירה זו?‬ ‫‪-‬‬ ‫מדוע נערך השינוי המקצועי דווקא עכשיו?‬ ‫‪-‬‬ ‫מה בתוכך אפשר זאת? האם משהו השתנה?‬ ‫‪-‬‬ ‫מה בסביבתך אפשר זאת? האם משהו השתנה?‬ ‫‪-‬‬ ‫מדוע בחרת דווקא במקצוע זה?‬ ‫‪-‬‬ ‫כיצד אתה מרגיש עם השינוי?‬ ‫‪-‬‬ ‫כיצד מקבלת סביבתך הקרובה את השינוי? )בת זוג‪ ,‬ילדים‪ ,‬חברים קרובים(‬ ‫‪-‬‬ ‫האם אתה ער לעובדה כי במקצוע שבחרת ישנו מיעוט גברי?‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪31‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כיצד אתה חש עם ידיעה זו?‬ ‫‪-‬‬ ‫אילו תכונות לדעתך מאפשרות שינוי מסוג זה?‬ ‫‪ 4.5‬שיטת ניתוח הנתונים‬ ‫נתוני המחקר נאספו בראיונות עומק ששימשו כמקור מידע ראשוני למחקר זה‪ .‬לאחר‬ ‫בחינה של כל ראיון לגופו‪ ,‬אותרו ונאספו נתונים שחזרו על עצמם בדברי המרואיינים והוגדרו‬ ‫קטגוריות‪ .‬הקטגוריות הופקו מתוך נתוני הראיונות עצמם )‪ (Emic‬ובהתאם למסגרת המושגית‬ ‫המנחה את חקירת התופעה )‪ .(Etic‬בכל אחת מהקטגוריות נקשרו יחידות משמעות רעיוניות‪,‬‬ ‫תימות‪ ,‬שסייעו בארגון והבנה של החומר ובחינתו אל מול התיאוריה )שקדי‪ .(2004 ,‬מטרת ניתוח‬ ‫זה הינה להבנות 'תיאוריה המעוגנת בשדה' באמצעות תהליך של השוואה והנגדה‪ ,‬הנהוגה בשיטת‬ ‫ההשוואה המתמדת )‪.(Strauss & Corbin, 2000‬‬ ‫‪ 4.6‬כללי אתיקה‬ ‫על מנת לשמור על פרטיותם של משתתפי המחקר‪ ,‬שונה שמם הפרטי ונעשה שימוש‬ ‫בפרטים רלוונטיים למחקר זה בלבד‪ .‬נתונים מזהים‪ ,‬שאין בידם לתרום להבנתו של הנושא לא‬ ‫הוצגו בממצאים‪.‬‬ ‫נושא המחקר ומסגרתו הוצגו בפני כל המרואיינים והם הביעו הסכמתם להשתתף‬ ‫במחקר‪ .‬הראיונות הוקלטו בהסכמת המרואיינים והובטח‪ ,‬כי יעשה בהם שימוש לצורכי מחקר זה‬ ‫בלבד‪ .‬מן הראוי לציין‪ ,‬כי שניים מבין המרואיינים הנני מכירה באופן אישי‪.‬‬ ‫עובדת היותי אישה החוקרת גברים‪ ,‬שאין ביכולתה לחוות את החוויה הגברית במלואה‬ ‫וכי עולם התוכן האישי שלה הינו נשי ביסודו‪ ,‬משפיעה על אופן פרשנותי את הממצאים ומן הראוי‬ ‫להביאה בחשבון‪ .‬בנוסף‪ ,‬ייתכן כי שלא במודע מושפעת מכך האינטראקציה הנוצרת מול‬ ‫מרואיינים גברים וכי יש לה השפעה סמויה על ממצאי המחקר‪.‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪32‬‬ ‫‪ 4.7‬מגבלות המחקר‬ ‫מחקר זה בחן גברים ממעמד סוציו‪-‬אקונומי בינוני‪ ,‬שמרביתם ממרכז הארץ ולא בחן‬ ‫אוכלוסיות ממעמד אחר ומאזורי מחיה שונים‪.‬‬ ‫העובדה כי נערך במסגרת לימודי נשים‪ ,‬משפיעה על המסגרת המושגית שהתוותה את‬ ‫אופן ניתוח הממצאים‪ .‬אין המחקר בודק את שינויי המקצוע שערכו הגברים מנקודת מבט של‬ ‫שינויי קריירה באמצע החיים‪ ,‬אלא נשען על תיאוריות מעולם התוכן הפמיניסטי‪ ,‬מגדרי‪.‬‬ ‫מחקר זה נערך בשנת ‪ 2010‬על גברים שגילם נסב סביב אמצע החיים‪ .‬לעובדה זו השפעה‬ ‫על התקופה בה גדלו והערכים החברתיים אליהם נחשפו‪ .‬בשל כך‪ ,‬לא ניתן להסיק מסקנות‬ ‫מממצאי מחקר זה על גברים שתקופת אמצע חייהם אינה תואמת את שנות התפתחותם של‬ ‫הגברים במחקר זה‪.‬‬ ‫במחקר לקחו חלק תשעה גברים שנבחרו באקראי ואין הוא מתיימר לייצג את כלל‬ ‫אוכלוסיית הגברים שערכו שינוי מקצועי באמצע חייהם למקצוע 'נשי'‪.‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪33‬‬ ‫‪ .5‬ממצאים ודיון‬ ‫בפרק זה יוצגו ממצאי המחקר כפי שעלו מן הראיונות שנערכו במסגרתו ויערך דיון‬ ‫הקושר בין הממצאים לבין התיאוריה המושגית המנחה מחקר זה‪.‬‬ ‫בתחילת הפרק יוצגו מאפייניהם הכלליים של משתתפי המחקר ובהמשכו יוצגו ממצאי‬ ‫המחקר בשלושה חלקים עיקריים‪:‬‬ ‫חלק א' יעסוק במקצועם הקודם של הגברים‪ .‬בחלק זה‪ ,‬יוצגו פרטים רלוונטיים ממחצית חייהם‬ ‫הראשונה הנוגעים לבחירתם בתחום עיסוקם הקודם ‪ -‬הסיבות לבחירתו‪ ,‬השפעת סוכני החיברות‬ ‫העיקריים בחייהם )הורים( ויחסם של הגברים לתחום עיסוק זה‪ .‬כמו כן‪ ,‬תובא התייחסות‬ ‫להשפעתו של הצבא‪ .‬חלק זה מהווה למעשה בסיס להשוואה אל מול תהליך הבחירה שערכו‬ ‫הגברים באמצע חייהם‪.‬‬ ‫חלק ב' עוסק בהיבטי השינוי המקצועי שביצעו הגברים באמצע חייהם בבחירתם מקצוע חדש‬ ‫המוגדר כ'נשי'‪ .‬בחלק זה יובאו מניעי השינוי‪ ,‬פנימיים וחיצוניים‪ ,‬תנאים ייחודיים שסייעו‬ ‫בביצועו‪ ,‬שיקולי הבחירה במקצועם החדש‪ ,‬השפעותיו של השינוי על חייהם וסביבתם הקרובה‬ ‫והתייחסות הסביבה לשינוי‪.‬‬ ‫חלק ג' יציג מאפייני אישיות בולטים של הגברים‪ ,‬הקשורים ליכולתם לערוך שינוי למקצוע 'נשי'‬ ‫ויחשוף את התייחסויותיהם המגדריות ביחס לשינוי זה‪.‬‬ ‫‪ 5.1‬מאפייני הנבדקים ‪ -‬כללי‬ ‫במחקר זה השתתפו תשעה גברים שערכו שינוי מקצועי למקצוע הנחשב מקצוע 'נשי' כפי‬ ‫שהוגדר על פי מחקר זה‪ :‬מקצוע 'נשי' הינו מקצוע הנחשב באופן מסורתי כמקצוע המיועד לנשים‬ ‫וכי ניכר רוב נשי בעיסוק בו‪ .‬בכלל זה נכללים מקצועות מתחום ההוראה‪ ,‬סיעוד‪ ,‬טיפול‪ ,‬מזכירות‪,‬‬ ‫קוסמטיקה וכדומה )יזרעאלי‪ ;1999 ,‬הרועה‪.(1999 ,‬‬ ‫כל משתתפי המחקר עסקו בעברם במקצוע הנחשב כמקצוע 'גברי' על פי מאפייניו )מול‬ ‫בתוך שחר‪ .(2003 ,‬מרבית משתתפי המחקר ביצעו מעבר מלא למקצועם החדש וחלקם אף‬ ‫עוסקים בו מזה מספר שנים‪ .‬משתתף אחד עדיין עוסק בעיסוקו הקודם במקביל ללימודי מקצועו‬ ‫החדש – פסיכותרפיה גופנית‪ .‬משתתף אחד עוסק בעבודה זמנית במקביל להתפתחותו המקצועית‬ ‫בתחום היוגה‪ .‬הטבלה שבעמוד הבא מציגה את מאפייניהם הכלליים של המשתתפים במחקר‪:‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪34‬‬ ‫טבלה מס' ‪ – 1‬מאפיינים כלליים‪:‬‬ ‫שם‬ ‫גיל‬ ‫גיל‬ ‫נוכחי‬ ‫תחילת‬ ‫מקצוע חדש‬ ‫השכלה‬ ‫מקצוע קודם‬ ‫השינוי‬ ‫אביב‬ ‫‪47‬‬ ‫‪41‬‬ ‫סייע בגן ילדים‬ ‫תקשורת ‪ -‬מנהל אזור‬ ‫תואר ראשון במנהל עסקים‬ ‫)בעל הגן(‬ ‫ראיית חשבון‬ ‫אמיתי‬ ‫‪46‬‬ ‫‪44‬‬ ‫מטפל בעיסוי‬ ‫רואה חשבון‬ ‫חי‬ ‫‪40‬‬ ‫‪37‬‬ ‫מחנך ומורה‬ ‫מנהל אבטחת איכות תוכנה‬ ‫מהנדס תעשיה וניהול‬ ‫למתמטיקה‬ ‫)‪ - (QA‬הייטק‬ ‫הסבת אקדמאים להוראה‬ ‫אלי‬ ‫‪46‬‬ ‫‪42‬‬ ‫פסיכותרפיה גופנית‬ ‫ניהול‪ ,‬יעוץ ומכירות )עדיין(‬ ‫עיצוב טקסטיל‬ ‫)במקביל להמשך‬ ‫אדריכלות‬ ‫אדריכלות‬ ‫קורסים בטיפול בעיסוי‬ ‫פסיכותרפיה גופנית‬ ‫עבודה במכירות(‬ ‫הנדסאות דפוס‬ ‫דודו‬ ‫‪46‬‬ ‫‪36‬‬ ‫רפואה סינית‪ ,‬שיאצו‬ ‫הנדסאי דפוס‬ ‫איתן‬ ‫‪50‬‬ ‫‪42‬‬ ‫עובד סוציאלי‬ ‫תוכנה‬ ‫תואר ראשון בלימודי המחשב‬ ‫יעוץ ארגוני‬ ‫תואר שני בניהול‬ ‫ניהול פרוייקטים – הייטק‬ ‫תואר שני בעבודה סוציאלית‬ ‫עופרי‬ ‫‪50‬‬ ‫‪42‬‬ ‫מנהל בית ספר יסודי‬ ‫מחקר‬ ‫דוקטור לפיסיקה ) ‪(Phd‬‬ ‫לתלמידים לקויי‬ ‫ניהול צוותי פיתוח הנדסה ושיווק‬ ‫הוראה וניהול בתי ספר‬ ‫למידה‬ ‫‪ -‬הייטק‬ ‫מני‬ ‫‪56‬‬ ‫‪55‬‬ ‫מורה ליוגה‬ ‫איש שירותי הביטחון‬ ‫עידו‬ ‫‪51‬‬ ‫‪50‬‬ ‫מורה ליוגה‬ ‫מהנדס אלקטרוניקה ‪ -‬הייטק‬ ‫רפואה סינית‬ ‫תואר ראשון בהיסטוריה של‬ ‫המזרח התיכון‬ ‫הדרכת יוגה‬ ‫)במקביל לעבודה‬ ‫במשרד משפחתי(‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫הנדסת אלקטרוניקה‬ ‫הדרכת יוגה‬ ‫‪35‬‬ ‫גילם הממוצע של משתתפי המחקר – ‪ .48‬טווח הגילאים נע בין ‪.56 – 40‬‬ ‫גיל תחילת השינוי הממוצע עומד על ‪.43.2‬‬ ‫מצב משפחתי – בעלי משפחות ‪ -‬נשואים או חיים בזוגיות‪ ,‬אבות לילדים‪.‬‬ ‫מעמד סוציו‪-‬אקונומי בינוני‪.‬‬ ‫השכלה‪ -‬למרבית המשתתפים תואר ראשון – חמישה מתוכם בתחום המדעים המדויקים‪ ,‬אחד‬ ‫במדעי הרוח )היסטוריה(‪ ,‬אחד במדעי החברה )מנהל עסקים( ואחד מתחום עיצוב ואדריכלות‪.‬‬ ‫לאחד המשתתפים השכלה בתחום טכני כהנדסאי דפוס‪.‬‬ ‫שמונה מבין המשתתפים רכשו השכלה רלוונטית לתחום עיסוקם החדש בנוסף להשכלתם‬ ‫המקורית‪.‬‬ ‫‪ 5.2‬חלק א' – המחצית הראשונה‬ ‫‪5.2.1‬‬ ‫עיסוק קודם‬ ‫משתתפי המחקר כולם עסקו במחצית חייהם הראשונה במקצועות 'גבריים'‪ ,‬התואמים‬ ‫את החלוקה המגדרית הנהוגה בשוק העבודה )יזרעאלי‪ .(1999 ,‬חמישה מתוכם עסקו בניהול‪,‬‬ ‫חמישה בתחום המדעים המדויקים‪ ,‬ארבעה עבדו בתחום ההייטק‪ ,‬אחד יוצא מערכת הביטחון‪.‬‬ ‫מרבית הנבדקים עבדו כשכירים‪ ,‬למעט שניים ‪ -‬האחד ניהל עסק עצמאי בתחומו אולם הפך‬ ‫לשכיר במהלך הזמן‪ ,‬האחד הינו מנהל מכירות עצמאי ועדיין לא ביצע מעבר מלא למקצועו החדש‪.‬‬ ‫מקצועות 'גבריים' מצריכים בדרך כלל רכישת מיומנות והתמחות ייחודית )יזרעאלי‪,‬‬ ‫‪ .(1999‬שבעה מבין הגברים אכן רכשו בהשכלתם מיומנות ספציפית לתחומם – פיסיקה‪ ,‬ראיית‬ ‫חשבון‪ ,‬הנדסה‪ ,‬מחשבים‪ ,‬דפוס‪ ,‬אדריכלות‪ .‬תחומי המדעים המדויקים והטכנולוגיה הינם‬ ‫דומיננטיים בקרב משתתפי המחקר ותואמים את השייכות המגדרית המקצועית‪ ,‬כפי שמגדירה‬ ‫זאת קונל )‪ .(2009‬קונל רואה בפיצול האינסטרומנטלי‪/‬אקספרסיבי רעיון מרכזי ומוביל‬ ‫באידיאולוגיה הפטריארכלית‪ ,‬המנתב גברים לבחור במקצועות רציונליים הקשורים לעולם המדע‬ ‫והטכנולוגיה ובכך משייכם תרבותית לצד הכלכלי השולט‪.‬‬ ‫‪ 5.2.2‬שיקולים בבחירת המקצוע הקודם‬ ‫משתתפי המחקר מעידים‪ ,‬כי בחרו את מקצועם הקודם מתוך שיקולים רציונליים‪ .‬שישה‬ ‫מציינים‪ ,‬כי הסיבה העיקרית לבחירתם במקצוע הקודם נבעה משיקולי פרנסה ופרקטיות‪ .‬מתוכם‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪36‬‬ ‫ציינו שלושה מהם את הגמישות והספקטרום הרחב שראו בבחירה‪ ,‬המאפשר להם טווח תעסוקה‬ ‫רחב‪ .‬שלושה גברים ציינו‪ ,‬כי פנו לתחום הנבחר מתוך עניין ונטיות ליבם‪.‬‬ ‫להלן הציטוטים העיקריים הנוגעים לשיקולי בחירת מקצועם הקודם‪:‬‬ ‫חי‪ :‬היתה לי התלבטות מה ללמוד‪ .‬אחת האופציות שלי היתה פסיכולוגיה ומכיוון שלא‬ ‫הייתי סגור עם עצמי אז תעשיה וניהול היה בחירה טובה‪ ,‬כי זה מכסה קשת מאוד רחבה‬ ‫ופותח הרבה אופציות אחר כך‪ .‬שיקול פרקטי‪ ....‬הלימודים היו מבחינתי כרטיס כניסה‬ ‫לעולם הכלכלי‪ ,‬להישרדות הכלכלית‪.‬‬ ‫אמיתי‪ :‬ילד בן ‪ 22‬משתחרר מהצבא‪ ,‬שלוש שנים הסתובבתי – מה אני לומד? מה אני‬ ‫לומד? בסוף הגעתי איכשהו לראיית חשבון‪ ,‬לא יודע אפילו איך‪ .‬עד היום‪ .‬זה אף פעם לא‬ ‫היה התחום שלי‪...‬חיפשתי תחום שאני יכול להיות מנהל‪...‬שמשאיר לי ספקטרום מספיק‬ ‫רחב כדי לזוז ימינה ושמאלה‪...‬זה היה מן ברירת מחדל כזאת‪....‬ידעתי שזה תחום שיש בו‬ ‫פרנסה‪ ,‬יש בו הכנסה סבירה‪...‬ושרדתי את זה מספיק שנים‪.‬‬ ‫אלי‪ :‬לאורך כל הדרך הוא עיסוק שנובע מסיטואציה‪ .‬כלומר‪ ,‬היתה לי סיטואציה מאוד‬ ‫טובה לעבוד בעסק משפחתי‪ ,‬להתפרנס במשכורות מאוד טובות‪ ,‬להיות עצמאי‪...‬זה בעצם‬ ‫אפשר לי לעשות כל מה שאני רוצה בלי שאני כבול בחברה בתור שכיר או משהו כזה‪...‬‬ ‫ניכר‪ ,‬כי בחירת המקצוע במחצית חייהם הראשונה של הגברים אינה מונעת מנטיות‬ ‫ושיקולים פנימיים אלא מתוך שיקולים פרקטיים‪ ,‬חיצוניים‪ .‬מעניין לציין‪ ,‬כי שני מרואיינים עשו‬ ‫שימוש במילה 'הישרדות' בתארם את הבחירה בעיסוקם הקודם‪ .‬כ"ץ )‪ ,(2009‬משייך זאת לכוח‬ ‫האבולוציוני ולכוח החברתי‪ ,‬היוצרים חלוקת תפקידים ברורה לצורך הישרדות וממקמים את‬ ‫הגבר בצד המפרנס‪ .‬ציווי חברתי זה מונע לעיתים בחירה אותנטית בהתאם לנטיותיו האישיות של‬ ‫הגבר ומאלצו להתפשר בבחירותיו על מנת לעמוד בסטנדרטים החברתיים‪ ,‬כפי שמתאר זאת דודו‪:‬‬ ‫מגיל יחסית צעיר לא הסתדרתי עם המקצועות הריאליים‪ .‬ידעתי שאין סיכוי‪ ,‬או שאני‬ ‫אתקבל ו'יאכל קש' ויעזוב או שאני לא אתקבל אפילו‪ ,‬אז לא הלכתי לזה‪ .‬לימודי הדפוס‬ ‫היו בדיעבד אני חושב קצת מפה וקצת מפה‪ ,‬קצת יותר אומנותי אבל עדיין תחום טכני‪,‬‬ ‫שזה לא להגיד שאני אסטרונאוט לגמרי‪ ,‬כל מיני מדעים כאלו רוחניים‪ ...‬זה היה פרנסה‪,‬‬ ‫צורך כלכלי‪.‬‬ ‫שלושה מרואיינים העידו כאמור‪ ,‬כי אכן בחרו במקצועם מתוך עניין אישי‪ .‬אולם גם‬ ‫כאשר נעשתה הבחירה מתוך עניין‪ ,‬ניכר כי טמנה בחובה שיקולים פרקטיים‪:‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪37‬‬ ‫מני‪ :‬פרסמו מודעות בעיתונים שלא היה לי מושג מה זה‪...‬עבודה מרתקת‪ ,‬מאתגרת‪,‬‬ ‫בשטחים‪ ,‬עם רכב‪ ,‬אז זה היה סיפור גדול‪ .‬היה לי אופנוע זה הספיק לי‪ .‬רכב? מי חלם על‬ ‫זה ? הייתי אז בן ‪ 23‬בערך והגשתי מועמדות‪...‬‬ ‫עידו‪ :‬בתיכון גם למדתי אלקטרוניקה‪.....‬‬ ‫עידו מעיד‪ ,‬כי למרות שאהב את המקצוע בו בחר )בסך הכל אהבתי את המקצוע הזה( נותב אליו‬ ‫שלא על פי בחירתו כבר בתיכון‪:‬‬ ‫ללימודים בתיכון די נדחפתי מהבית‪...‬היה אז די מקובל שקודם שיהיה לך משהו‪ ,‬מקצוע‬ ‫ביד כבר מגיל צעיר‪...‬אז מה אתה יודע? ההורים הציעו ככה והלכתי‪.‬‬ ‫‪ 5.2.3‬השפעת ההורים על בחירת תחום העיסוק הקודם‬ ‫מרבית משתתפי מחקר זה נולדו בשנות השישים ובחרו את מקצועם בשנות השמונים‪.‬‬ ‫לעובדה זו משמעות בבחינת המסרים שהועברו אליהם מהוריהם‪ .‬בשנים אלה נהוגה גישה‬ ‫מסורתית בה משמש הגבר כמפרנס ראשי בביתו )יזרעאלי‪ .(1999 ,‬בחינת משלח ידם של הורי‬ ‫הגברים מעלה‪ ,‬כי אבותיהם עבדו כולם מחוץ לבית בעבודות מגוונות‪ .‬מלבד אחד שעסק בעיצוב‪,‬‬ ‫עבדו כל השאר במקצועות 'גבריים'‪ .‬למעלה ממחצית מבין האימהות היו עקרות בית‪ .‬שלוש עסקו‬ ‫בתחום החינוך‪.‬‬ ‫הטבלה שבעמוד הבא מציגה את משלח ידם של הורי הגברים‪:‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪38‬‬ ‫טבלה מס' ‪ – 2‬משלח ידם של ההורים‪:‬‬ ‫הנבדק‬ ‫אם‬ ‫אב‬ ‫אביב‬ ‫מסגר שכיר‬ ‫עקרת בית‬ ‫אמיתי‬ ‫אגרונום‪ ,‬פרופסור‬ ‫עקרת בית )עד גיל תיכון של הנבדק(‬ ‫אלי‬ ‫רו"ח‬ ‫עקרת בית )עד גיל ‪ 7‬של הנבדק(‪ ,‬עובדת בנק‬ ‫חי‬ ‫חקלאי‬ ‫עקרת בית‬ ‫מני‬ ‫בעל מפעל‬ ‫עקרת בית )מורה במקצועה(‬ ‫איתן‬ ‫פרופסור באוניברסיטה‬ ‫מורה‬ ‫עופרי‬ ‫חקלאות‪ ,‬ניהול‬ ‫יעוץ חינוכי ואבחון‬ ‫עידו‬ ‫מעצב חלונות ראווה‬ ‫שכירה )מזכירות(‬ ‫דודו‬ ‫מהנדס בניין‬ ‫מהנדסת בניין‬ ‫ארבעה מבין המרואיינים ציינו‪ ,‬כי בביתם הודגשה חשיבות הפניה ללימודים גבוהים על‬ ‫מנת לרכוש מקצוע‪ .‬חמישה העידו על הכוונה פרגמטית למקצועות שיעניקו פרנסה טובה‪ ,‬כדברי‬ ‫דודו‪ :‬כמו כל היהודים הטובים הכיוון חייב להיות ללמוד השכלה גבוהה ורצוי בתחום הריאלי‪...‬‬ ‫דבריו של דודו משקפים את רוח הדברים בהכוונתם של הגברים לבחירה רציונלית של מקצועות‬ ‫ריאליים‪ ,‬שיעלו את סיכוייהם להצלחה כלכלית וחברתית )קונל‪.(2009 ,‬‬ ‫השפעת האב‬ ‫בתהליך החיברות מפנים הבן את 'תפקידו המיני' הרצוי‪ ,‬שיסייע בידו להשתייך לקבוצה‬ ‫התואמת את מינו ולהצליח חברתית )קונל‪ ;2009 ,‬כ"ץ‪ .(2009 ,‬דמותו של האב מהווה עבור הבנים‬ ‫מודל לחיקוי ולהזדהות ומשפיעה על בחירותיהם‪ .‬שלושה מבין הנבדקים ציינו את דמות האב‬ ‫כבעלת השפעה על תהליך התפתחותם המקצועית‪ .‬גם כאשר לא כיוון האב למקצוע מסוים‪,‬‬ ‫היוותה דמותו השראה‪ ,‬כפי שעולה הדבר מן הדברים הבאים‪:‬‬ ‫אמיתי‪ :‬אבא שלי – לימודים‪ ,‬לימודים‪ ,‬לימודים‪...‬אבא שלי דוקטור‪ ,‬פרופסורים‪...‬כל‬ ‫החיים למד‪...‬לימודים זה מהבית‪...‬תראי‪ ,‬אני רציתי כל החיים ללמוד ביולוגיה‪,‬‬ ‫וטרינריה‪ ,‬רפואה והוא די הוריד אותי מזה‪...‬המשיכה הטבעית שלי היא לבעלי חיים‪...‬‬ ‫ואז כשהתחלנו לחשוב מה לומדים אז הוא אמר לי 'מה תלמד? תלמד ביולוגיה? אז מה‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪39‬‬ ‫תעשה עם זה? תלמד כימיה? מה תעשה עם זה? תלמד וטרינריה?‪..‬מה תעשה עם זה? יש‬ ‫עודף בשוק‪ .‬ותלמד רפואה? תלמד ‪ 7‬שנים ואז תעבוד כמו חמור ו‪...'?..‬הוא לא אמר לי‬ ‫'לא' אבל הוא נתן לי להבין שאין בזה פרנסה‪.‬‬ ‫מני מתאר הכוונה מגדרית מסורתית שנהוגה היתה בבית הוריו‪:‬‬ ‫אפשר להתחיל מבית ספר תיכון זה היה תיכון מקצועי אורט סינגלובסקי‪ ,‬מכניקה‬ ‫מדויקת‪ ,‬כי לאבא היה מפעל מתכת שמייצר כלי עבודה והיה ברור שאנחנו שלושה אחים‬ ‫ואחות‪ ,‬לפחות הבנים הולכים ללמוד מכניקה מדויקת‪...‬לא ממש היתה אפשרות בחירה‪.‬‬ ‫אלי מתאר אנטיתזה להכוונה הפרגמטית של האב‪ ,‬כפי שנצטיירה עד כה‪:‬‬ ‫אבא שלי תמיד היה החזק‪ ,‬הגדול‪ ,‬המפרנס‪ ,‬החכם‪...‬ולפרנסתו בגלל הסיטואציה של‬ ‫משפחה שעולה מעירק‪ ,‬בן בכור‪ ,‬הוא עובד בתור רואה חשבון‪...‬אבל באיזשהו מקום הוא‬ ‫שילם מחיר‪ .‬הוא תמיד סיפר לנו שהוא מרגיש שהוא שילם מחיר שהוא עבד בעבודה‬ ‫שהוא לא מי יודע מה אוהב‪....‬‬ ‫מעניין לציין‪ ,‬כי מרואיין זה בחר בלימודי עיצוב טקסטיל כבחירתו הראשונה‪ .‬למרות‬ ‫שלא בחר בכך כתחום עיסוקו אלא בחר פרקטית בתחום המכירות‪ ,‬עדיין היה פתוח ללמוד תחום‬ ‫'נשי' על פי צו ליבו‪ .‬מדבריו עולה‪ ,‬כי הוריו אכן גילו פתיחות בהכוונתו‪:‬‬ ‫ההורים שלי הם מאוד 'אופן מיינדד'‪...‬לילדים שלהם הם אמרו לכו תעשו מה שאתם‬ ‫רוצים‪ ,‬מה שאתם מבינים‪...‬איפה שלא תלמדו אנחנו נעזור לכם‪...‬‬ ‫עובדה זו מעוררת מחשבה באשר להרחבת יכולת הבחירה של הבן כאשר הכוונת ההורים הינה‬ ‫פתוחה ולא פרגמטית‪.‬‬ ‫השפעת האם‬ ‫אימותיהם של הנבדקים לא הוזכרו בדרך כלל כמכוונות מקצועית אלא כחלק מהמערך‬ ‫ההורי המכוון ללימודים‪ .‬מרואיין אחד בלבד טען‪ ,‬כי דווקא אימו היתה הפרגמטית יותר‬ ‫בהכוונתו המקצועית‪:‬‬ ‫עופרי‪ :‬מבחינת טיפוסים אמא שלי היא יותר פרגמטית ופרקטית ואבא שלי הוא יותר‬ ‫איש רוח‪ ...‬ההכוונה היתה יותר פרגמטית‪.‬‬ ‫שמונה מבין המרואיינים העידו‪ ,‬כי אמם הייתה הדמות הנוכחת יותר בילדותם‪ .‬צ'ודורו‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪40‬‬ ‫)‪ ,(Chodorow, 1971‬ראתה בנשיות את מודל ההזדהות הראשונית‪ ,‬שהרי בנים ובנות נחשפים‬ ‫בילדותם לדמות האם הנשית‪ .‬אולם בתהליך התפתחותם‪ ,‬נדרשים בנים ליצור את זהותם על ידי‬ ‫תהליך של היפרדות מן האם וגיבוש זהות אינדיווידואלית נפרדת המורכבת מכל מה שאינו 'נשי'‪.‬‬ ‫תכונות נשיות מוסטות ומודחקות בעוד תכונות גבריות מקבלות משנה תוקף )סטולר בתוך גרטש‪,‬‬ ‫‪ .(2004‬יחד עם זאת‪ ,‬ממשיכים היבטים מודחקים אלה להתקיים בצורה לא מודעת עד לחשיפתם‪,‬‬ ‫בדרך כלל בשלב אמצע החיים )שינודה‪-‬בולן‪ .(2002 ,‬נוכחותה של דמות נשית משמעותית בשנות‬ ‫ילדותם של הגברים‪ ,‬מאפשרת את ספיגתן של תכונות ועמדות התואמות את העולם הנשי‪ .‬לעובדה‬ ‫זו חשיבות בהמשך בחירותיהם בשלב אמצע החיים‪ ,‬שלב בו יבואו לידי ביטוי חלקים שהודחקו‬ ‫בתוכם על רקע ציוויים חברתיים‪ .‬ממצא זה נתמך במחקרה של שחר )‪ ,(2003‬העוסק באפיונים של‬ ‫גברים שבחרו במקצועות נשיים‪ .‬מתוך מחקרה עולה‪ ,‬כי מרבית מרואייניה גדלו במשפחה עם‬ ‫דמות נשית דומיננטית‪ ,‬שסייעה בעיצוב אישיותם על מרכיביה השונים‪ ,‬הן הגבריים והן הנשיים‪.‬‬ ‫‪ 5.2.4‬יחס הגבר למקצועו הקודם‬ ‫למרות בחירה פרקטית‪ ,‬רציונלית והכוונה פרגמטית מסביבתם הקרובה‪ ,‬מעידים מרבית‬ ‫הגברים‪ ,‬כי חשו שביעות רצון בדרך כלל מתחום עיסוקם הקודם‪ .‬שבעה מבין המשתתפים ציינו‬ ‫יחס חיובי לעבודתם וטענו‪ ,‬כי בסך הכל אהבו את תחום עיסוקם ושאפו להתקדם בו‪.‬‬ ‫אביב‪ :‬בתחום התקשורת לא היה לי רע‪ ,‬אהבתי את זה‪ ,‬רציתי לפרוץ יותר קדימה‪,‬‬ ‫הלאה‪...‬ולכן גם הלכתי ללמוד‪ ,‬כי חשבתי שהלימודים יתנו לי קרש קפיצה כדי להתפרנס‬ ‫יותר טוב‪ ,‬להתקדם בתחום שאהבתי‪...‬זה לא שאם לא הייתי עובד בגן ילדים אז הייתי‬ ‫מרגיש פספוס באותה עת‪...‬לא הרגשתי אז שחלום חיי נגוז ממני‪.‬‬ ‫עידו‪ :‬בסך הכל אהבתי את המקצוע הזה‪...‬יש לך הרבה אפשרויות בחירה‪...‬אהבתי את‬ ‫היצירתיות בזה‪...‬המשכורת שם טובה‪...‬מבחינה חברתית זה היה נחמד‪...‬נהניתי‬ ‫מהעבודה עצמה‪...‬‬ ‫בשלב הבגרות הצעירה נוטים גברים להשקיע זמן‪ ,‬כסף‪ ,‬מאמץ ומחויבות על מנת לבסס‬ ‫את מעמדם החברתי ולגבש קריירה שתעניק להם מעמד חברתי הולם )וואיילנט‪ .(2002 ,‬שלב זה‬ ‫מוגדר כשלב קונפליקטואלי בו משתמש הפרט במנגנוני הגנה‪ ,‬כאמצעי הסתגלות לדרישות‬ ‫החברתיות עמן הוא מתמודד‪ .‬חלוקת התפקידים המסורתית שבין נשים לגברים ממקמת את‬ ‫הגבר כמפרנס הראשי בביתו ובכך מקבעת דפוסים‪ ,‬המאפשרים התמודדות עם משימות החיים‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪41‬‬ ‫במחציתם הראשונה‪ .‬תפקידו המוכתב מראש של הגבר כמפרנס ראשי‪ ,‬מעניק לתחום עיסוקו‬ ‫משמעות מרכזית בחייו והופכו למקור האושר העיקרי בעולמו‪ .‬ככזה‪ ,‬מוכן הגבר להשקיע בו‬ ‫ממיטב מרצו )פרידמן‪ ,(1996 ,‬כעולה מדבריהם של המרואיינים הבאים‪:‬‬ ‫מני‪ :‬כתחום עניין הייתי מוכן להשקיע בזה המון שעות‪...‬‬ ‫איתן‪ :‬הרגשתי משמעותי ושהבאתי משהו שהיה חשוב לי להביא‪ ,‬באתי שם לידי‬ ‫ביטוי‪...‬מאוד‪ ,‬מאוד נשאבתי לתוך זה ומאוד נהניתי מזה והיה לי ממש כיף לעסוק‬ ‫בתכנות והרגשתי סוג של באמת חיבור טוב לזה‪ ,‬ידעתי גם מקודם שאני אוהב את זה‪...‬‬ ‫אולם למרות תחושות חיוביות בדרך כלל כלפי מקצועם הקודם‪ ,‬ניכר כי הבחירה על פי‬ ‫שיקולים פרקטיים‪ ,‬תואמי ציפיות חברתיות‪ ,‬גובה לעיתים מחיר כבד מן הגברים )ריל‪.(1999 ,‬‬ ‫בציטוטים המובאים להלן מתארים שניים מן המשתתפים‪ ,‬כי לא נהנו מעבודתם מלכתחילה וכי‬ ‫שילמו על כך בתחושה של חוסר שביעות רצון לאורך זמן‪:‬‬ ‫דודו‪ :‬לא נהניתי אבל זה היה פרנסה‪ ,‬צורך כלכלי ובראש היה לי הכיוון שאני ממילא‬ ‫יעזוב את זה‪ ...‬עבודה‪ -‬הולכים‪ ,‬חוזרים‪ .‬זו גם עבודה מלוכלכת‪ ,‬אין בזה משהו נורא‬ ‫מיוחד‪ ,‬יש מכונת דפוס גדולה שצריך לשטוף‪ ,‬לשים צבעים‪ ,‬להוסיף צבעים‪ ,‬להדפיס‬ ‫שעות ארוכות‪ ,‬זה לא איזה משהו שבן אדם שואף אליו‪...‬‬ ‫אמיתי‪ :‬הייתי רואה חשבון בהכשרה‪ ,‬בכלל עשיתי תפקידים שמשיקים לראיית חשבון‬ ‫לא הייתי רואה חשבון קלאסי אף פעם‪ ...‬אף פעם לא אהבתי דוחות כספיים‪ ,‬התרחקתי‬ ‫מזה כל פעם לכיוון טיפה יותר רחוק‪...‬תמיד אהבתי את הקטע של ספירות מלאי ולהיכנס‬ ‫לתוך המפעלים ולראות תהליכי ייצור ולהיות בפנים ולא לשבת במשרד עם המספרים‬ ‫המחורבנים האלה ולצייר אותם‪....‬‬ ‫הציווי החברתי והתפקיד אותו הוא מייעד לשני המינים‪ ,‬יוצר הגבלה וריחוק מן 'העצמי‬ ‫האותנטי' )‪ ,(Gutmann, 1987‬כפי שתיאר זאת אמיתי‪ .‬הניסיון להתאים את הפרט למצופה ממנו‬ ‫חברתית במחיר של הקרבת הקשר עם טבעו האמיתי‪ ,‬עלול להוביל לתחושת חוסר משמעות‬ ‫ובגידה בעצמו )שינודה‪-‬בולן‪ .(2002 ,‬אמיתי מתאר את הבחירה בתחום עיסוקו הקודם כסוג של‬ ‫הקרבה במחצית חייו הראשונה‪ ,‬המעידה על תחושת החמצה וקושי‪:‬‬ ‫תקופות מסוימות אני הקרבתי את עצמי‪...‬אמרתי 'אני מוכן להקריב את עצמי היום‬ ‫בעשרים השנה הקרובות‪ ,‬כדי לתת לכם‪ ,‬למשפחה‪ ,‬לילדים'‪ .‬יש לי מחויבות‪ ,‬יש לי‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪42‬‬ ‫משכנתא‪ ,‬יש לי ילדים‪...‬אז אולי עשיתי טעות בהתחלה בבחירה של הכיוון בחיים אבל על‬ ‫טעויות משלמים‪ .‬זה שלב קשה‪.‬‬ ‫‪ 5.2.5‬התייחסות להשפעת הצבא‬ ‫כל משתתפי המחקר שירתו שירות סדיר בצה"ל‪ .‬ארבעה מביניהם שירתו שירות קרבי‪.‬‬ ‫במסגרת מחקר זה לא נבדקה באופן ישיר השפעתו של השירות הצבאי על בחירותיהם של‬ ‫הגברים‪ ,‬יחד עם זאת‪ ,‬מאחר ונערך על גברים ישראליים‪ ,‬ניתן היה להניח או לצפות להשפעה‬ ‫מסוימת על בחירת עיסוקם הקודם‪ .‬מעניין לציין‪ ,‬כי במרבית הראיונות עלה נושא הצבא כפרט‬ ‫כרונולוגי בלבד בהיסטוריה האישית של המרואיינים‪ .‬למרות מחקרים‪ ,‬המעידים על השפעתו‬ ‫המשמעותית של צה"ל בתהליך התפתחותם של גברים ישראליים )ששון‪-‬לוי‪ (2006 ,‬ולמרות‬ ‫הידיעה‪ ,‬כי הוא מעצב את הגבריות הישראלית בכללותה )ספקטור‪-‬מרזל‪ ,(2008 ,‬לא עלתה‬ ‫במחקר זה התייחסות מיוחדת לתקופת השירות ולא נעשה שימוש בטרמינולוגיה צבאית‪ .‬ניכר‪ ,‬כי‬ ‫השירות בצה"ל לא היווה עבור משתתפי המחקר עוגן משמעותי בבחירת מקצועם‪ .‬חי מתאר זאת‬ ‫כך‪:‬‬ ‫היה לי טיול מכונן בדרום אמריקה שזו היתה חוויה הכי גדולה של החיים שלי חד‬ ‫משמעית‪ ...‬הצבא הרבה פחות משמעותי מאשר מה שהחוויה שם היתה מבחינתי‪.‬‬ ‫ממצא זה נתמך אף הוא במחקרה של שחר )‪ ,(2003‬המציין‪ ,‬כי הגברים שבחנה לא ראו‬ ‫במסגרת הצבאית מודל לחיקוי וכי אין הם מתייחסים אליה בערגה או סנטימנטים מיוחדים‪.‬‬ ‫ייתכן‪ ,‬כי גילם הממוצע של המרואיינים‪ ,48 ,‬והעובדה כי עברו כברת דרך משמעותית מאז‬ ‫שירותם הצבאי משפיעה אף היא על התייחסותם המינורית לתקופת חייהם זו‪ .‬בנוסף‪ ,‬ייתכן כי‬ ‫מבנה אישיותם של הבוחרים במקצוע 'נשי' הינו כזה שהמסגרת הצבאית אינה מנחה את שיקולי‬ ‫בחירותיו‪ .‬השערות אלה מועלות בהסתייגות היות ולא נערכה בדיקה מעמיקה בנושא במסגרת‬ ‫מחקר זה‪.‬‬ ‫התייחסות מיוחדת לתקופת השירות הצבאי עלתה בראיון אחד בלבד של יוצא שירותי‬ ‫הביטחון‪ .‬מרואיין זה הינו המבוגר מבין המרואיינים‪ ,56 ,‬ומורשתו הצבאית הינה בהתאם לכך‪.‬‬ ‫כמי שלחם במלחמת יום כיפור סיפר על תקופת שירותו הצבאי כתקופה משמעותית בחייו‪ ,‬שיש‬ ‫בידו לראותה כעת ממרום גילו לאחר שינוי מקצועי‪ ,‬בראיה פילוסופית רוחנית‪:‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪43‬‬ ‫מני‪ :‬החשבתי את עצמי שקיבלתי את החיים בעצם במתנה‪ .‬עכשיו‪ ,‬אחרי לימודי יוגה‬ ‫ובודהיזם וגלגולי נשמות יש לי ראיה קצת יותר עמוקה‪ ,‬תיאולוגית‪ ,‬פילוסופית‪ ,‬אבל‬ ‫בראיה הפשטנית של צעיר בן ‪ 19-20‬בכלל לא הייתי צריך להיות חי‪ ,‬הייתי צריך להיות‬ ‫מת‪ ,‬כי החברים הכי טובים שלי מתו‪ ,‬אז מה אני עושה כאן בעצם? אז מתנה‪ ,‬מה שלא‬ ‫יהיה זה בסדר‪ ,‬זה קצת מן סוג כזה של פטליזם‪ ,‬סוג של שוויון נפש‪ ,‬אחרי זה מכיוון‬ ‫הבודהיזם התחברתי לזה נורא טוב‪...‬‬ ‫סיפורו של מני ממחיש אולי יותר מכל את הפיצול העמוק שבין התפקיד החברתי‬ ‫החיצוני‪ ,‬הקשוח‪ ,‬עימו מתמודד הגבר במחצית חייו הראשונה‪ ,‬אל מול מקומו האישי‪ ,‬הפנימי‪,‬‬ ‫הרך‪ ,‬ה'יוגיסטי' הבא לידי ביטוי במחצית חייו השניה ‪ -‬הפיצול שבין ה'גברי' ל'נשי'‪.‬‬ ‫סיכום ממצאי חלק א'‬ ‫חלק זה בחן את תחום עיסוקם הקודם של הגברים‪ .‬ממצאיו ביקשו לענות על השאלות‬ ‫העוסקות בשיקולי בחירת מקצועו הקודם של הגבר‪ ,‬השפעת סוכני החיברות המרכזיים בחייו על‬ ‫הבחירה ויחסו למקצוע זה‪ .‬להלן עיקרי הדברים שעלו מתוכו‪:‬‬ ‫בחירותיהם המקצועיות של הגברים במחצית חייהם הראשונה נובעות בעיקר משיקולים‬ ‫פרקטיים‪ ,‬רציונליים‪ ,‬המכוונים אותם לתחומי עיסוק שסיכויי התגמול הכספי שבהם הינם‬ ‫גבוהים יחסית‪ .‬תחומי המדעים המדויקים והטכנולוגיה הינם דומיננטיים והם תואמים את‬ ‫השייכות המגדרית המקצועית )קונל‪.(2009 ,‬‬ ‫ההכוונה שניתנה לגברים על ידי סוכני החיברות העיקריים בשלב זה של חייהם )הורים(‪,‬‬ ‫היתה פרגמטית ביסודה‪ .‬גם כאשר לא כיוונו ההורים למקצוע מסוים‪ ,‬ניכרת הכוונה ללימודים‬ ‫גבוהים שיאפשרו נתיב פרנסה והצלחה חברתית בהתאם‪ .‬דמות האב‪ ,‬עלתה בקרב חלק‬ ‫מהמרואיינים כדומיננטית יותר בהכוונה המקצועית אל מול דמות האם‪.‬‬ ‫למרות בחירה מתוך שיקולים רציונליים ולאו דווקא פנימיים‪ ,‬אותנטיים‪ ,‬ניכר כי בדרך‬ ‫כלל חשו הגברים שביעות רצון מתחום עיסוקם הקודם‪ .‬משתתפי המחקר מעידים‪ ,‬כי היו נכונים‬ ‫להשקיע מאמץ וזמן בעבודתם ואף שאפו להתקדם בה‪.‬‬ ‫אמם של הגברים היתה הדמות הנוכחת יותר בילדותם‪ .‬לעובדה זו השפעה על עולם התוכן‬ ‫הפנימי של הגברים‪ ,‬שנחשף כבר מגיל צעיר לדמויות נשיות דומיננטיות ובכך יכול היה לספוג‬ ‫עמדות ותכונות התואמות את העולם הנשי )שחר‪.(2003 ,‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪44‬‬ ‫מאחר והמחקר נערך על גברים בישראל‪ ,‬הובאה בחלק זה התייחסות לתקופת השירות‬ ‫הצבאי‪ .‬מן הממצאים עולה‪ ,‬כי השירות בצה"ל לא היווה עוגן משמעותי בבחירת תחום עיסוקם‬ ‫הקודם של הגברים וניכר‪ ,‬כי אין הוא משפיע על תפיסות עולמם הגבריות‪ .‬ממצא זה מוצג‬ ‫בהסתייגות מאחר ולא נבדקה ישירות השפעתו של צה"ל אלא הובאה כהתייחסות בלבד‪ ,‬יחד עם‬ ‫זאת יש בה בכדי להצביע על תפיסת הגבריות של משתתפי מחקר זה‪.‬‬ ‫‪ 5.3‬חלק ב' ‪ -‬השינוי‬ ‫תקופת אמצע החיים מהווה חלון הזדמנויות להשתחררות מן הציוויים החברתיים‪,‬‬ ‫המנתבים את חיינו במחציתם הראשונה‪ .‬יונג )בתוך בקר ‪ ,(2006‬כינה תקופה זו כ'אחר הצהריים‬ ‫של החיים' בה מתאפשרים שינוי והתפתחות במסגרת תהליך האינדיווידואציה של הפרט‪.‬‬ ‫בתהליך זה מתחזקת ההתבוננות פנימה ועולה המודעות לקיומם של מרכיבי אישיות‪ ,‬שלא באו עד‬ ‫כה לידי ביטוי‪.‬‬ ‫מחקר זה נערך על גברים שערכו שינוי מקצועי באמצע חייהם‪ .‬גיל השינוי הממוצע של‬ ‫המשתתפים עומד על ‪ .43.2‬לעובדה זו השפעה על מניעי השינוי של הגברים‪ ,‬תפיסותיהם‬ ‫וחוויותיהם‪ .‬חלק זה בוחן את תהליך השינוי על זוויותיו השונות – מניעיו‪ ,‬הן הפנימיים והם‬ ‫החיצוניים‪ ,‬תנאים ייחודיים שסייעו בהתרחשותו‪ ,‬שיקולים בבחירת המקצוע החדש‪ ,‬השפעתו של‬ ‫השינוי על איכות חייהם של הגברים וסביבתם הקרובה ותגובת הסביבה לשינוי‪.‬‬ ‫‪ 5.3.1‬המניעים לשינוי‬ ‫ניתן לאפיין את מניעי השינוי כמניעים פנימיים וחיצוניים‪ .‬מניעים פנימיים נובעים מתוך‬ ‫נטיותיו האישיותיות של הנבדק‪ ,‬צרכיו‪ ,‬תחושותיו‪ ,‬תחומי התעניינותו‪ ,‬תפיסותיו וערכיו בעוד‬ ‫מניעים חיצוניים נובעים מגורמים שאינם תלויים בו ישירות כגיל‪ ,‬אילוצי פיטורין‪ ,‬פרישה ומצב‬ ‫כלכלי משפחתי )לביא‪ .(1998 ,‬תהליך השינוי טומן בחובו בדרך כלל שילוב של מניעים‪ ,‬הן‬ ‫חיצוניים והם פנימיים‪.‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪45‬‬ ‫מניעים פנימיים‬ ‫מדברי המרואיינים עלו מספר מניעים פנימיים עיקריים שהיוו 'דחיפה' לשינוי‪ .‬להלן‬ ‫העיקריים שבהם‪:‬‬ ‫רוויה‪ ,‬חוסר סיפוק‪ ,‬עניין ואתגר‬ ‫אחד המניעים הבולטים לעריכת שינוי‪ ,‬כפי שעלה מדברי המרואיינים‪ ,‬הינו נושא‬ ‫השחיקה והרוויה ממקצועם הקודם‪ .‬גם כאשר היה היחס למקצוע הקודם חיובי ופני הדברים‬ ‫נראו מספקים לכאורה‪ ,‬ניכר כי נוצרה שחיקה לאורך זמן שגררה תחושת חוסר סיפוק פנימי‪:‬‬ ‫אמיתי‪ :‬התחיל להיות לי חרא בעבודה‪ ,‬התחלף לי מנהל ונהיה כזה מגעיל‪...‬ובישלתי את‬ ‫הפיטורים של עצמי‪...‬כנראה שכיוונתי ללכת לזה בכוונה‪ ...‬בכלל במקומות העבודה‬ ‫האחרונים‪ ,‬הייתי הולך בחוסר חשק לעבודה‪ ...‬או שהבנתי שמה שלמדתי מלכתחילה לא‬ ‫היה נכון‪...‬‬ ‫חי‪ :‬אחרי שתים עשרה שנה בחברות הייטק הרגשתי כבר רוויה‪ .‬יכולתי להמשיך ולהגיע‬ ‫לחברות גדולות יותר‪ ,‬היה גם 'רילוקיישן' שעלה על הפרק אבל הרגשתי שאני ממצה‪...‬‬ ‫'הבאז וורדס' כבר חוזרים על עצמם כאילו מסוגלים לדבר ישיבה שלמה בעברית בלי‬ ‫להגיד מילה אחת בעברית ‪...‬‬ ‫עידו‪ :‬זה מקצוע שהוא די שוחק‪ ,‬בהייטק‪...‬העבודה עצמה‪ ..‬אחרי כמה זמן זה מתחיל‬ ‫לחזור על אותם דברים‪....‬אני חושב שכבר הגעתי לרוויה מהמקצוע הזה‪ ....‬אתה מרגיש‬ ‫שאתה הולך לאיבוד במין חברה גדולה כזאת‪.‬‬ ‫תקופת אמצע החיים מאופיינת על פי יונג )בתוך לביא‪ (1998 ,‬בתחושה של 'דריכה במקום'‬ ‫וחוסר סיפוק‪ ,‬הדוחפת את הפרט להעריך מחדש את תחומי חייו ולהעמיד סדר עדיפויות חדש‪.‬‬ ‫לוינסון )‪ ,(Levinson, 1978‬מתאר זאת כתקופת מעבר בה מזג אוויר הפכפך‪ ,‬הגורמת לתחושת‬ ‫בלבול‪ ,‬אי שקט ואי נחת‪ .‬עופרי מתאר תחושה זו של חוסר סיפוק פנימי‪ ,‬למרות שפני הדברים‬ ‫נראו כמספקים לכאורה‪ .‬תיאורו מעלה שילוב של תחושת רוויה עם צורך גובר בעומק ובמשמעות‪,‬‬ ‫כפי שיתואר בהמשך‪:‬‬ ‫התקדמתי והייתי מאוד 'הפי' לכאורה אבל משהו קינן בי בסיפור הזה‪...‬המשכורת היתה‬ ‫טובה‪ ,‬הבונוסים‪ ,‬התנאים‪ ,‬העניין‪ ,‬משהו רב תרבותי כזה‪)...‬אבל( משהו בחד מימדיות‬ ‫הזה‪ ,‬הרגשתי שאני באיזה מסלול‪ .‬הכי בלט לי‪ ,‬שפעם בחודש הקפתי את העולם בתשעה‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪46‬‬ ‫ימים כאלה של עבודה והרגשתי שכאילו אני מסתובב בעיר‪ ,‬זאת אומרת בתי קפה הם‬ ‫אותם בתי קפה‪ ,‬הריחות אותם ריחות‪ ,‬שדות התעופה‪...‬הקודים הם די דומים ואתה‬ ‫בכוח מנסה למצוא את ההבדלים בין היפנים לאמריקאים‪...‬ואיפשהו בבטן משהו אמר לי‬ ‫שאני צריך לעשות משהו אחר‪...‬הבנתי שצריך לעשות שינוי כיוון דרסטי ועשיתי‪.‬‬ ‫תחושות הרוויה‪ ,‬השגרה והחזרה על הדברים מניעות את הפרט לבחון את חייו ולהיפתח‬ ‫בעקבות כך בפני אפשרויות חדשות לשינוי והתפתחות )‪ ;Levinson, 1978‬פרידן‪ .(1996 ,‬מרבית‬ ‫המשתתפים מעידים‪ ,‬כי אכן פנו ללימודי תחום חדש בעקבות תחושות אלה‪:‬‬ ‫אביב‪ :‬השתלבתי בעבודה עד שהגעתי לרמה של תפקיד של מנהל אזור‪ .‬בתקופה הזו‬ ‫הגעתי לרוויה והחלטתי שאני הולך ללמוד‪.‬‬ ‫אלי‪ :‬כדי לייצר עניין בחיי ולשבור את השגרה השוחקת של עוד ‪ X‬ועוד ‪ ,Y‬החלטתי‬ ‫שלעשות משהו בשביל הלב ובשביל הנפש זה יכול להיות לי נחמד‪.‬‬ ‫דודו‪ :‬זה היה מן היפתחות לתחום חדש‪...‬לגמרי משהו חוויתי ובאמת הצורך להזיז‬ ‫הצידה את העבודה‪ ,‬לפרוץ מסגרות אפשר להגיד‪ ...‬היה ברור בהתחלה שזה פשוט‬ ‫לימודים בשביל הנפש קצת‪.‬‬ ‫אמיתי‪ :‬בהתחלה הלימוד היה כדי לנקות את הראש‪ .‬היה יום אחד שהודעתי לבוס שלי‬ ‫'תשמע ימי שלישי או ימי שני אני יוצא מוקדם מהעבודה‪ ,‬הולך ללמוד'‪....‬‬ ‫תחושות לחץ וחוסר איזון‬ ‫כעוסקים במקצועות 'גבריים'‪ ,‬הדורשים השקעה של שעות מרובות בעבודתם‪ ,‬מתארים‬ ‫הגברים חוסר איזון בין קריירה לתחומי חייהם האחרים‪ .‬בנוסף לכך משפיע הלחץ במקום‬ ‫העבודה על התנהגותם בבית ומעצים תחושות של תסכול‪:‬‬ ‫עידו‪ :‬יש לחץ תמיד‪ ,‬לוחות זמנים והמון בעיות והבוסים לוחצים‪...‬ושעות ארוכות ומצד‬ ‫שני יש משפחה ויש ילדים ויש עוד כל מיני דברים‪ ,‬תחביבים‪ ....‬וזה היה מתסכל ממש‪...‬‬ ‫מאוד מתיש‪ ,‬הייתי בלחץ‪...‬הייתי חוזר בערב לפעמים עייף‪ ,‬עצבני‪ ,‬לפעמים לא היה לי כוח‬ ‫לילדים‪...‬‬ ‫תחושת חוסר האיזון שמתאר עידו‪ ,‬הניעה אותו לחפש תחום עניין חדש ומאזן‪ ,‬שהפך מאוחר יותר‬ ‫למקצועו החדש‪:‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪47‬‬ ‫מאז שהתחלתי לעבוד‪..‬חיפשתי חוג יוגה‪ .‬אני לא יודע איך ידעתי על יוגה אז‪..‬אבל ידעתי‬ ‫שאני צריך לעשות משהו כדי להרגיע את עצמי ולהזיז קצת‪ ,‬כי כל הזמן יושבים‪ .‬לחפש‬ ‫איזון‪ ...‬כך שכל הזמן הייתי בעולם הזה וקצת גם בעולם של היוגה‪...‬צריך לאזן את‬ ‫המתחים והלחצים שיש שם במשהו אחר‪ ,‬רגוע ולמצוא דרך לפרוק את המתחים‪.‬‬ ‫בעוד שבמחצית הראשונה מהווה הקריירה את עיקר עניינם של גברים‪ ,‬הרי שבשלב אמצע‬ ‫החיים ניכר שינוי עמדות‪ ,‬המעלה את חשיבות המשפחה בסולם סדר העדיפויות שלהם )פרידמן‪,‬‬ ‫‪ .(1996‬אמיתי מתאר שינוי עמדות זה ומדגיש את תחושת חוסר האיזון שנוצרה בחייו‪ ,‬שגבתה‬ ‫ממנו מחיר גבוה מדי שלא היה מוכן יותר לשלם‪:‬‬ ‫הרגשתי שאין לזה הצדקה יותר‪ ,‬אני לא רואה את הילדים שלי‪ ,‬לא רואה את הבית שלי‪,‬‬ ‫לא נהנה משום דבר‪ .‬אני קם‪ ,‬אוכל ארוחת בוקר‪ ,‬יוצא לעבודה‪ ,‬חוזר‪ ,‬אוכל ארוחת ערב‬ ‫והולך לישון‪ ...‬ואני רוצה להתנדב ואני רוצה עוד פה ואני רוצה עוד שם ואין לי זמן‪...‬‬ ‫הייתי הולך בלי חשק לעבודה ומגיע בחוסר חשק הביתה וזה היה מתבטא בהתנהגות‪.‬‬ ‫הייתי מגיע מהעבודה עצבני‪...‬אין מה לעשות‪ .‬אני אדם בסופו של דבר‪ ...‬גם הגברים הם‬ ‫בני אדם‪...‬ע' כל הזמן אמרה לי שזה השפיע על הבריאות שלי ועל היחסים עם הילדים‪.‬‬ ‫את הבן הגדול שלי כמעט לא ראיתי‪ .‬היום הוא בן ‪ 19.5‬ואני כמעט לא ראיתי אותו‪...‬‬ ‫עופרי מציין את תחושת הדחיפות והלחץ בעבודה‪ ,‬כמימד תרבותי ישראלי המשפיע על סביבת‬ ‫עבודתם של הגברים‪:‬‬ ‫אצל האמריקאים ראיתי את הדברים האלה יותר‪...‬לעומת הארץ שככל שהוא עובד יותר‬ ‫שעות הוא יותר חשוב‪...‬ופתאום אתה בא ורואה סמנכ"ל של חברה מאוד גדולה‪ ,‬שהוא‬ ‫בדרג גבוה‪ ,‬שיושב והחדר שלו רגוע ואין הרבה ניירות על השולחן ואתה רוצה להיפגש? אז‬ ‫בעוד שעתיים ולא בעוד שבועיים והוא קורא והוא לא כל הזמן רץ כמו משוגע וטלפונים‪..‬‬ ‫ופתאום אמרתי 'רגע אולי זה גם בסדר?'‪...‬‬ ‫התפכחות זו שמתאר עופרי‪ ,‬עולה באספקטים שונים מדברי המרואיינים‪ .‬קשה להפריד‬ ‫בין תחושת המיצוי והרוויה לבין תחושת ההתפכחות מאחר וניכר כי הן שזורות זו בזו‪ .‬בשלב‬ ‫אמצע החיים גובר העיסוק בחיפוש אחר משמעות ונעשית הערכה מחודשת של תחומי החיים‬ ‫העיקריים‪ ,‬ביניהם התחום המקצועי )‪ ;Levinson,1978‬שיהי‪ .(2000 ,‬תהליך ההתבוננות פנימה‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪48‬‬ ‫מחזק את מודעותו של הפרט ומחדד את הצורך בעומק ומציאת משמעות חדשה‪ .‬התעוררות זו‬ ‫מהווה מניע מרכזי לשינוי‪.‬‬ ‫התפכחות‪ ,‬צורך בעומק ומשמעות‬ ‫חי‪ :‬ידעתי כל הזמן‪ ,‬הייתי מפוכח‪ ,‬שאני משאב שם וברגע שתהיה אופציה זולה יותר‬ ‫ממני אז אין סנטימנטים‪...‬כסף בא והולך וזה אמצעי ולא מטרה‪ ...‬העולם הזה בראיה‬ ‫שלי הוא עולם שטחי‪ ,‬רק כסף‪...‬אין בו ערכים‪ ,‬אין בו משמעות‪...‬תכל'ס יש סכום כסף‬ ‫מסוים שאנחנו צריכים ויכולים להסתדר איתו‪ ,‬שמשרת את הרמת חיים ואת הצרכים‬ ‫שלנו ומעבר לזה יש לא מעט חזירות‪ ,‬תחרות לדעתי מטופשת‪ ,‬של מי יש לו אוטו יותר‬ ‫גדול‪ ,‬בית יותר גדול‪ ,‬נסיעות יותר מפוארות לחו"ל‪...‬נכון שאתה מרוויח פחות אבל‬ ‫תחשוב כמה אתה חוסך אחרי זה על פסיכולוגים ועל שיעורים פרטיים לילדים‪ ....‬יש לי‬ ‫חברים שמרוויחים הרבה כסף ואני מרחם עליהם‪ ,‬לדעתי הם משחיתים את הזמן שלהם‬ ‫ואת הנשמה שלהם והם יצטערו על זה‪.‬‬ ‫תיאורו של חי מבטא שינוי ערכי עמוק בתקופה זו של חייו‪ .‬בעוד שבמחצית הראשונה של‬ ‫חייהם בחרו הגברים תחום עיסוק שיאפשר להם רווחה כלכלית‪ ,‬ניכר כי באמצע החיים משתנה‬ ‫גישתם והנושא הכספי נתפס כמשהו שטוח‪ .‬ערכים פנימיים עמוקים מקבלים משנה תוקף בעוד‬ ‫מניעים חיצוניים‪ ,‬ככסף ומעמד‪ ,‬מאבדים מחשיבותם‪ .‬התפכחות זו באמצע החיים‪ ,‬מעלה לעיתים‬ ‫תחושה של שטחיות וריקנות הדוחפת את הפרט לבדוק שוב מה נכון עבורו‪ ,‬לגלות את רגשותיו‬ ‫האמיתיים ולמצוא משמעות מחודשת לחיים )שינודה‪-‬בולן‪ .(2002 ,‬מה שנתפס כטבעי במחצית‬ ‫הראשונה‪ ,‬נראה כחסר משמעות ולא רלוונטי יותר במחצית השניה‪:‬‬ ‫אמיתי‪ :‬זה לא דו"ח כספי שקיבלת והמספר הוא לא ‪ 348‬אלא ‪ ,352‬זה לא מעניין‪ ,‬אלא‬ ‫לקבל החלטות שאתה רואה שעשית משהו‪ ...‬אני רוצה שאני אוכל בסוף היום להגיד‬ ‫'עשיתי משהו! זו חתימת האצבע שלי' ולא להביא חוברת נייר עם מספרים ולהגיד זה מה‬ ‫שעשיתי‪....‬‬ ‫שלב העמקה זה של אמצע החיים‪ ,‬מתאפיין על פי אריקסון )‪ (1960‬בקונפליקט שבין‬ ‫הנטייה להשתקעות באינטרסים אישיים )קיפאון( אל מול הנטייה להעניק לזולת‪ ,‬לתא המשפחתי‬ ‫ולחברה ככלל )פוריינות(‪ .‬ניסיונו של הפרט וחוזקו‪ ,‬מעניקים לו הזדמנות להערכה מחודשת של‬ ‫מטרות ומחויבויות חברתיות ופותחים בפניו את האפשרות להשקיע על בסיס ערכי ולאו דווקא‬ ‫תועלתי‪ .‬מדברי המרואיינים עולה ראיה ערכית רחבה יותר של המציאות בה הם פועלים‪:‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪49‬‬ ‫איתן‪ :‬אנחנו בתקופה שהאיכויות האנושיות נדחקות הצידה בכל מובן פורמלי‪ ,‬נדחקות‬ ‫הצידה מפני איכויות חומריות וקונקרטיות ותועלתיות וטכניות וצרכניות‪...‬כל הזמן‬ ‫אמרתי לעצמי 'איזה יופי של רעיון‪ ,‬איזה מדהים‪ ,‬הטכנולוגיה‪ ,‬אבל מי צריך את החרא‬ ‫הזה? ולמה אני צריך לעבוד בלעזור לעולם להכניס וידיאו לטלפון הסלולרי‪ ,‬שזה בסך‬ ‫הכל עוזר להרוס את העולם בכלל?‪ ....‬למה אני משתתף במשהו שאני כל כך לא מאמין בו‬ ‫מבחינת איך שאני רוצה שהעולם יראה?'‪.‬‬ ‫עופרי‪ :‬אני לא בא ממקום של הנאה אני לא מחפש את ההנאה‪ ,‬כי זה אולי בגלל שחיפשתי‬ ‫אותה בהייטק או נגררתי לחפש אותה וזה חלק מהדברים שאולי הוציאו אותי ובעטו‬ ‫אותי משם מבחינה אישית‪ ,‬המרוץ הזה אחרי ההנאה‪ ,‬והיום אני כבר לא מדבר במושגים‬ ‫האלה…‬ ‫דודו מתאר גישה רוחנית‪ ,‬הוליסטית‪ ,‬המעידה על הצורך בהעמקה‪ ,‬חיבור ומשמעות לעולם בו הוא‬ ‫חי‪:‬‬ ‫זה באמת ממש התלבש לי טוב על איך שחשבתי‪ ,‬איך שרציתי לחשוב‪ ,‬ההסתכלות הזאת‬ ‫של הפילוסופיה הסינית‪ ,‬של השאיפה לחיות בהרמוניה עם העונות‪ ,‬עם מזג האוויר‪ ,‬עם‬ ‫האנשים‪ ,‬עם סוגי האוכל שצריך לאכול וכו' אז אמרתי 'יופי זה בדיוק מה שמתאים לי'‪...‬‬ ‫התבוננות בדמויות מבוגרות יותר כמקור התפכחות והשראה לשינוי‬ ‫כחלק מתהליך ההתבגרות וההתפכחות של הפרט עולה מודעותו לסופיותם של החיים‪.‬‬ ‫ההכרה והאבחנה כי הזמן קצוב‪ ,‬מביאה לצורך בקבלת החלטות ומהווה גורם מאיץ לשינוי‪.‬‬ ‫המחיר שב'סחיבת' אמיתות שאינן משרתות אותנו עוד הופך מוחשי ומשמעותי )בקר‪.(2006 ,‬‬ ‫לעיתים מהווה התבוננות בדמות מבוגרת יותר השראה לשינוי עמדות‪ ,‬תפיסות וראיה חדשה של‬ ‫המציאות‪ ,‬כפי שעולה הדבר מסיפורי המרואיינים המובאים להלן‪:‬‬ ‫חי‪ :‬חבר סיפר לי על אחד הבוסים שהקים משרד ושבגיל שישים פלוס גילו לו סרטן‬ ‫ואמרו לו 'יש לך חודש וחצי להיפרד'‪...‬כששואלים אותו אם היה יכול לחזור אחורה‬ ‫ולבחור מה הוא היה רוצה לעשות? אז הוא אומר שבאמת היתה לו פריבילגיה לעבוד עם‬ ‫כל גדולי העולם‪ ,‬נשיאים וראשי מדינות וכל הקונצרנים הכי גדולים‪ ,‬אבל אם היה יכול‬ ‫לבחור לאיזו תקופה לחזור‪'...‬תנו לי להיות ברמן בבנקוק כל החיים'‪..‬את יודעת‪ ,‬זה‬ ‫אנשים שהם כאילו בפסגה ואמרתי לעצמי‪ ,‬אמרתי גם בקול רם‪ ,‬אני הולך עם זה! אני לא‬ ‫רוצה בגיל שבעים לכתוב את הספר למה כשיכולתי לחתוך לא חתכתי?‪...‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪50‬‬ ‫הזדקנותם של ההורים ולעיתים אף הפרידה הכואבת מהם‪ ,‬מותירה את הפרט כבוגר‬ ‫שאין עוד מבוגר לפניו‪ .‬עובדה זו מעוררת תחושות התפכחות אל מול הזקנה ומשמשת כזרז‬ ‫להתפתחות ולבחירות מחודשות )בקר‪ .(2006 ,‬המרואיינים הבאים מעידים‪ ,‬כי התבגרות הוריהם‬ ‫היוותה גורם משפיע על תהליך השינוי שחוו‪:‬‬ ‫אלי‪ :‬אני חושב שהמחלה של אבא שלי והדעיכה שלו בשנים האחרונות‪...‬אני חושב שהיא‬ ‫עשתה לי משהו‪...‬‬ ‫איתן‪ :‬זה התחיל מזה שאמא שלי הלכה לרופא עיניים והוא אמר לה שמתנה ליומולדת‬ ‫הבאה הוא לא חותם לה יותר על רשיון נהיגה‪...‬והיא באה וסיפרה את זה ביאוש‪ ...‬ואז‬ ‫התחלתי לחשוב שיש כל מיני דברים שהיא ואבא שלי קצת לפניה היו יכולים להיעזר‬ ‫במישהו שיעשה בשבילם‪...‬למשל להסיע אותם‪ ...‬וזה נראה לי יופי של רעיון‪) .‬כך( נפלתי‬ ‫לגמרי במקרה לפרוספקט של תוכנית שנקראת הכשרה בטיפול משפחתי וזוגי בין דורי‪.‬‬ ‫התעניינותו של איתן במצב אימו המתבגרת ורצונו לעזור‪ ,‬היווה למעשה זרז לפנייתו למסלול‬ ‫התפתחותו החדש‪.‬‬ ‫מני‪ ,‬המבוגר מבין המרואיינים‪ ,‬מתאר התבוננות זו בדמויות מבוגרות ממנו‪ ,‬כתהליך‬ ‫טבעי של חילופי דורות‪:‬‬ ‫המורה הזקן שהוא כבר בן ‪ 84-83‬הוא יפרוש ואת היוגה שלו אין אף אחד שמלמד‪ ,‬אם‬ ‫אני אלך ללמוד אני אדע לעשות את היוגה שלו‪ ,‬לשמר אותה‪ ....‬כשהקשיש הזה יפרוש‬ ‫מישהו חייב להציל את זה‪ .‬באחד לאפריל השנה הוא קיים שיעור ואמר 'זה שיעור אחרון‬ ‫אני נפרד מכם'‪ .‬חשבתי שזו מתיחת אחד באפריל ואז אמרתי לו 'תגיד מי ילמד אותנו‬ ‫אחרי שאתה עוזב?' אז הוא אמר 'אתה תלמד' ‪...‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪51‬‬ ‫צורך גובר במגע אנושי‬ ‫אחד ממניעי השינוי שעלה מדברי המרואיינים‪ ,‬הינו הצורך הגובר במגע אנושי‪ .‬גם כאשר‬ ‫אפשר מקצועם הקודם מגע‪ ,‬בניהול אנשים לדוגמה‪ ,‬ניכר כי צורך זה הלך וגבר‪:‬‬ ‫איתן‪ :‬אמרתי לבת זוג שלי דאז שזה נפלא וזה מקסים וזה נורא כיף וזה כמו לשחק אבל‬ ‫שאני ממש לא חושב שהקריירה שלי תיגמר שם‪ ,‬כאילו שיש משהו שם שהוא ממש חסר‪,‬‬ ‫המשהו האנושי‪....‬‬ ‫בשלב אמצע החיים מתחזקת המודעות לקיומם של צרכים ומרכיבי אישיות‪ ,‬שלא באו עד‬ ‫כה לידי ביטוי‪ .‬הצורך במגע‪ ,‬באינטימיות וברכות מתעצם בקרב גברים‪ ,‬שחונכו להצניעם‬ ‫בילדותם )קינדלון ותומפסון‪ .(2001 ,‬בנוסף לתהליך פנימי זה חשופים גברים בגיל המעבר‬ ‫לשינויים הורמונליים המשפיעים על רגשותיהם‪ .‬ירידה ברמות הורמוני המין בגופם מניעה תהליך‬ ‫של התרככות וצורך גובר באינטימיות )דיאמונד‪ .(1998 ,‬המפגש האנושי מקבל פוקוס משמעותי‬ ‫יותר‪:‬‬ ‫אלי‪ :‬בסופו של דבר גם המכירות וגם האדריכלות וגם הטקסטיל קשורים להוויה שלנו‬ ‫כחיים‪ ,‬כבני אדם‪ ,‬בסופו של דבר זה עבור בני אדם‪ ....‬עם אנשים במפגש אנושי של אחד‬ ‫על אחד אני מוצא את זה הרבה יותר מרתק ומעניין מאשר מפגש חברתי‪.‬‬ ‫דודו‪ :‬גם כשהייתי בדפוס אז הייתי יותר במגע עם אנשים‪...‬להקשיב ללקוח‪ ,‬להבין מה‬ ‫הוא רוצה‪ ,‬לנסות למצוא לו את הפתרון שמתאים לו‪...‬נראה לי שהקשר עם אנשים זה‬ ‫בגדול הכותרת גג הזאת‪...‬‬ ‫בעוד שבמחצית חייהם הראשונה בחרו הגברים להשקיע עצמם בעבודות שדרשו לא אחת‬ ‫שימוש בכישוריהם השכליים בעיקר‪ ,‬מתעצם בשלב אמצע החיים צורכם בנגיעה באנושי‪ .‬עובדה‬ ‫זו תבוא לידי ביטוי במקצועם החדש‪.‬‬ ‫גיל כמניע חיצוני ופנימי – תחושת בשלות‬ ‫גילם של משתתפי המחקר )ממוצע הגיל עומד במחקר זה על ‪ ,(48‬אינו נתפס על ידם כמניע‬ ‫ישיר לשינוי העומד בפני עצמו אלא מהווה מעין 'מטריית על' בתהליך‪ .‬למרות‪ ,‬כי גיל הינו גורם‬ ‫חיצוני‪ ,‬ניכר כי הוא מתקשר עם תחושת בשלות פנימית המחזקת את יכולת השינוי‪ .‬מרבית‬ ‫המרואיינים אכן ציינו‪ ,‬כי גילם מחזק בתוכם תחושת בשלות זו המהווה פקטור משמעותי‬ ‫ביכולתם לבצע שינוי מקצועי בשלב זה של חייהם‪ .‬התבגרותם וניסיון חייהם מהווים קרקע‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪52‬‬ ‫לעריכת שינוי‪ ,‬שלא יכול היה להתבצע מוקדם יותר‪ .‬להלן התייחסויותיהם של המרואיינים לקשר‬ ‫שבין גילם ולשינוי שחוו‪:‬‬ ‫אביב‪ :‬הייתי צריך להתבשל‪ .‬היום הייתי מסוגל לקום ולעשות את זה אבל אז לא הייתי‬ ‫בשל‪...‬‬ ‫דודו‪ :‬לא הייתי יכול ללכת ללמוד כמו שלמדתי הנדסאות דפוס אחרי הצבא‪ ,‬אז לא הייתי‬ ‫יכול ללכת ללמוד מקצוע טיפולי‪ .‬הסיבה היותר טכנית‪ ,‬כי זה לא היה קיים כל ההיצע‬ ‫הזה של מכללות ובתי ספר‪ ,‬אבל נראה לי שזה גם הצורך ללמוד מקצוע אמיתי‪ ,‬פרקטי‪,‬‬ ‫שבאמת אפשר לעשות איתו משהו ולא משהו כזה אמורפי‪...‬אז‪ ,‬זה חייב היה להיות סימון‬ ‫'וי' על משהו מעשי ורק אחרי זה לאפשר משהו יותר רוחני‪ ,‬לא טכני ‪...‬‬ ‫תיאורו של דודו מחזק את הראיה‪ ,‬כי במחצית הראשונה של חיינו יוצר הפרט 'עצמי כוזב'‬ ‫המנסה לרצות את הסביבה ולזכות באישורה‪ .‬במחצית השניה נחשף חוסר המתאם שבין ה'עצמי‬ ‫הכוזב' ל'עצמי האותנטי' ומאפשר בחירה מחודשת המתאימה יותר לצרכיו של הפרט )שיהי‪,‬‬ ‫‪ .(2000‬תהליך התבגרות זה אינו מתאפשר בשלב מוקדם יותר בדרך כלל בשל הנטיה להשתקעות‬ ‫בהצלחה חברתית חיצונית‪ ,‬הדחקה של צרכים פנימיים אותנטיים כמנגנון הגנה )וויילאנט‪(2002 ,‬‬ ‫וחוסר בשלות‪.‬‬ ‫עופרי משתף בחוויה רגשית שעבר כאשר ניסה להיחשף בשנות העשרים לחייו לתכנים‪,‬‬ ‫שלא תאמו לדבריו את גילו ובשלותו‪:‬‬ ‫הלכתי לכמה שיעורי פילוסופיה וזה טלטל אותי רגשית‪ ,‬כלומר הרגשתי שאני הולך‬ ‫להשתגע‪...‬ואז גם הבנתי שבעצם ככה גם ממליצים היוונים‪ ,‬הרמב"ם‪ ,‬הקבלה‪ ,‬הזוהר‪-‬לא‬ ‫לעסוק בדברים האלה עד גיל ארבעים בדיוק‪ .‬אז אמרתי אולי יש משהו בדבר הזה‬ ‫ועזבתי‪.‬‬ ‫גילם של משתתפי המחקר מעניק להם זווית ראיה בוגרת ובשלה‪ ,‬המהווה יתרון‬ ‫בבחירתם המקצועית החדשה‪ .‬אלי מדגיש את היתרון שמעניק לו הגיל ומתייחס לשינוי הערכי‬ ‫שהוא מביא בהתאם‪:‬‬ ‫אני חושב שהתהליך שעברתי הוא תהליך של התגבשות‪...‬לפני עשרים שנה‪...‬זה לא היה‬ ‫קורה‪ ,‬לא הייתי במקום הזה‪ ,‬לא הייתי בתובנות של היום‪ .‬אני גם חושב שכמו‬ ‫אדריכלות‪ ,‬השנים עושות רק טוב למקצוע‪ ,‬כלומר שיש מלא אדריכלים צעירים כאלה‪,‬‬ ‫'שמשפריצים' כל מיני בניינים כאלה ענקיים ורק צריכים להראות את הגבריות שלהם‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪53‬‬ ‫בבניין‪ ,‬ואדריכל שהוא מבוגר‪...‬שחשוב לו לראות את האור ולהתייחס בכבוד למימד‬ ‫האנושי‪...‬אני גם מרגיש שהגעתי לגיל שמותר להתחיל‪...‬אני חושב שמטפל שעבר כברת‬ ‫דרך ובא להיות מטפל בגיל יותר מבוגר‪ ,‬שאין לו את הצורך הזה להוכיח את עצמו בחדר‬ ‫הטיפולים‪ ,‬בא ממקום עם הרבה יותר עוצמה‪ ,‬עם הרבה יותר הכלה ועם הרבה יותר‬ ‫יכולת לעזור…‬ ‫אולם למרות‪ ,‬כי גילו של הגבר עולה כמרכיב משמעותי בתחושת יכולתו לערוך שינוי‬ ‫מקצועי באמצע חייו‪ ,‬נראה‪ ,‬כי אינו עומד בפני עצמו וכי כרוכים בו מאפייני אישיות נוספים‬ ‫התומכים בשינוי‪ ,‬כפי שמציגים זאת איתן ומני‪:‬‬ ‫איתן‪ :‬חלק מהאישיות שלי מושפעת מהגיל אבל אני חושב שחלק זה משהו שלא קשור‬ ‫לגיל‪ ,‬זה משהו שפיתחתי אותו בגילים הרבה יותר צעירים‪...‬היכולת להתייחס לבני האדם‬ ‫מאוד‪ ,‬מאוד בכבוד ובסקרנות ובהקשבה ובאכפתיות‪.‬‬ ‫מני‪ :‬לא‪ ,‬לא קשור לגיל קשור לאופי‪ ,‬כי יושבים אצלי כאן אנשים בגילי ועדיין מאוד‬ ‫חשוב להם ה'שואו אוף' והם כבר פרשו ונורא חשוב להם להראות שהם מנהלים‪ ,‬יש להם‬ ‫כוח ועוצמה‪ ...‬ואני צוחק בפנים‪...‬‬ ‫חי מסכם מכלול של מניעים פנימיים הקשורים לגיל ולתהליך ההתבגרות שעבר‪:‬‬ ‫זה שילוב של דברים‪ .‬אני אפילו לא יודע לדרג אותם מה יותר ממה אבל זה גם הבשלות‬ ‫שלי‪ ,‬האומץ‪ ...‬אני מרגיש שזה סוג של בשלות וסוג של התפכחות וסוג של לקיחת אחריות‬ ‫וסוג של לא לפחד משינוי וללכת נגד המקובלות‪...‬‬ ‫שינודה –בולן )‪ (2002‬מציינת‪ ,‬כי מקור המילה 'אומץ' באנגלית )‪ (courage‬נעוץ במילה‬ ‫הצרפתית 'לב' )‪ .(Coeur‬הביטוי 'אומץ לב' בעברית מבטא אם כן את הנכונות לפעול מתוך הלב‬ ‫ולבחור את הדרך על פי הנחייתו‪.‬‬ ‫לעיתים מהווה הגיל מניע חיצוני לשינוי מאחר והוא מאלץ את הפרט לפרוש מתפקידו‬ ‫ולצאת לדרך חדשה‪ .‬מני‪ ,‬שהוא 'זקן השבט' במחקר זה‪ ,‬מתייחס לגיל מנקודת ראות שונה‪ .‬עבורו‬ ‫תהליך השינוי נוצר כתהליך טבעי על רקע גילו המתקדם‪:‬‬ ‫התלבטתי אם לפרוש‪..‬ואמרתי 'לא‪ ,‬נישאר עוד ‪ 10‬שנים'‪ ,‬כי בגיל ‪ 45‬חייבים עוד קריירה‬ ‫נוספת‪ .‬אני אוהב את מה שאני עושה‪ ,‬אני טוב בזה‪ ,‬זה מעניין ואני תורם‪...‬ובאמת‬ ‫כשהתקרבתי לסוף עשר השנים האלה אז ראיתי שבמשרד בגלל שאני כבר מבוגר‪,‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪54‬‬ ‫התרחקתי מכל הקורסים‪ ,‬יש המון תחומי ידע חדשים‪ ,‬תחומים טכנולוגיים‪ ,‬מידע‪,‬‬ ‫מחשוב‪ ,‬כלים שאני לא מכיר‪ ...‬ורוב המנהלים כבר היו יותר צעירים ממני‪ ,‬מנהלים‬ ‫שמכירים אותי כמאסטר‪ ,‬שאני מלמד אותם וחונך אותם‪ ..‬ראש אגף נותן לי המון כבוד‪,‬‬ ‫זה מאוד נעים‪ ,‬אבל להמשיך ולעבוד בגיל כזה זה או להיות מנהל שמנהל אנשים ואז הוא‬ ‫מומחה לניהול או להיות אחד שהשתלם‪ ,‬עשה קורס עדכני‪...‬ואז באמת מה שנשאר זה רק‬ ‫לפרוש‪...‬‬ ‫תהליך טבעי זה שמתאר מני‪ ,‬המוביל אותו לפרישה ובחירת כיוון חדש‪ ,‬משלב בתוכו את‬ ‫מורכבות השפעתם של המניעים הפנימיים על רקע מניעים חיצוניים‪ .‬גילו המתקדם‪ ,‬המאלץ אותו‬ ‫להתפכח ולראות את מיקומו החדש במערכת‪ ,‬מהווה טריגר לשינוי וליצירת עניין חדש‪ .‬ואכן ניתן‬ ‫לראות‪ ,‬כי מניעים חיצוניים יוצרים לעיתים את ה'דחיפה' הסופית לביצוע שינוי למרות שהרצון‬ ‫לכך כבר היה שם‪.‬‬ ‫מניעים חיצוניים‬ ‫אילוצי פיטורין‬ ‫בקרב ארבעה מבין המרואיינים מלווה השינוי באילוץ חיצוני של פיטורין‪ .‬אחד הגברים‬ ‫פרש מרצון ללימודים אך התקשה לחזור לתחום והאחד פרש לפנסיה‪ .‬שניים עזבו את עבודתם‬ ‫מרצונם על רקע חוסר סיפוק ואז פנו לתחום עניין חדש‪ .‬ניכר‪ ,‬כי האילוץ החיצוני מאיץ את השינוי‬ ‫אולם אינו מעורר אותו מאחר ועל פי עדויותיהם של הגברים הרצון לשינוי כבר היה קיים‪:‬‬ ‫אביב‪ :‬אני חושב שקיבלתי חיזוק מהתחום של התקשורת שהוא היה בעצם רווי באותה‬ ‫תקופה ולא הצלחתי למצוא את עצמי בתחום של התקשורת בחזרה‪.‬‬ ‫איתן‪ :‬בגיל ‪ 42‬פוטרתי‪ ,‬הכל כבר נפל בהייטק‪ .‬אמרתי לחפש עכשיו? מה אני כבר ימצא?‪...‬‬ ‫הלכתי לכמה ראיונות‪...‬אבל ממש לא חיפשתי ולא מיהרתי‪ ...‬אז אמרתי קודם כל נמשוך‬ ‫אבטלה‪...‬ולא נמהר לשום מקום והלוואי שאני אוכל למצוא לעצמי משהו שהוא גם‬ ‫סטרטאפ וגם ישלב משהו שהרבה יותר מעניין אותי‪ ,‬חברתי או משהו אנושי‪...‬‬ ‫משבר באמצע החיים הקשור להיבט משמעותי בחייו של הגבר‪ ,‬שולח אותו למסע של‬ ‫גילוי עצמי פנימי בו מועלות שאלות באשר לזהותו‪ ,‬ערכיו וסגנון חייו )שינודה בולן‪;2002 ,‬‬ ‫‪ .(Levinson,1978‬מצב חדש‪ ,‬המערער על יכולת השליטה המלאה‪ ,‬מהווה הזדמנות לבחירה‬ ‫מחודשת ושינוי כיוון המתאים יותר לצרכיו הפנימיים‪ .‬אם בעבר היוו הפיטורין איום ואילצו את‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪55‬‬ ‫הגברים למהר ולמצוא עבודה חדשה‪ ,‬נראה כי בשלב זה של חייהם מהווים הפיטורין מעין 'מתנה'‬ ‫ומקלים על המעבר לתחומם החדש‪:‬‬ ‫דודו‪ :‬היה איזשהו שלב שעבדתי משרה חלקית בדפוס‪ ,‬להם זה התאים ולי זה‬ ‫התאים‪...‬רציתי שיישאר לי יום‪-‬יומיים לטיפולים‪...‬כשהתקבלתי לעבודה במכבי סיימתי‬ ‫את העבודה בדפוס וזה גם הגיע בטיימינג מבחינתי טוב‪...‬הם פיטרו אותי מהעבודה ולי‬ ‫זה התאים בול מבחינת הזמנים‪...‬‬ ‫עידו‪ :‬סגרו בסוף את כל הקבוצה שלנו‪...‬זה היה יומיים לפני גיל ‪ ..50‬אז בהתחלה אמרתי‬ ‫טוב כמו כולם אני אתחיל לחפש‪...‬אז פה ושם כן מצאתי להתראיין אבל רצו שאני אבוא‬ ‫כבר מחר וזה נורא לחוץ וצריך לעבוד ימי שישי ואז גם בשבתות‪...‬אף פעם זה לא היה‬ ‫בשבילי‪ ,‬אבל החלטתי שזה לא בשבילי דברים כאלה לחוצים אז סירבתי‪....‬‬ ‫שיקולים פרקטיים ‪-‬מצב כלכלי ומשפחתי המאפשר שינוי‬ ‫מרבית המרואיינים מציינים‪ ,‬כי השינוי התאפשר על רקע ביסוסם הכלכלי והמשפחתי‪.‬‬ ‫העובדה‪ ,‬כי ערכו את השינוי באמצע החיים לאחר שעברו כברת דרך‪ ,‬מותירה בהם תחושה כי‬ ‫עתה הם יכולים לאפשר זאת לעצמם‪ .‬מצבם הכלכלי נוח וילדיהם כבר בגרו‪:‬‬ ‫עידו‪ :‬אין לנו כל כך מחוייבויות‪ .‬יש כאלה שהיו לחוצים למצוא מהר עבודה‪ ,‬כנראה‬ ‫משכנתא‪ ,‬אז אין לנו משכנתא והילדים כבר יחסית גדולים‪...‬‬ ‫אביב‪ :‬באותה שנה אני חושב שגילינו שזה אפשרי‪...‬מה עוד שמבחינה עסקית עשינו המון‬ ‫חישובים ובדיקות האם כדאי באמת לעשות את הצעד הזה‪...‬אם תהיה לזה תוצאה‬ ‫כלכלית?‪...‬כל השאלות האלה נשאלו וקיבלנו תשובות וחיזוקים לכך שאני באמת יכול‪...‬‬ ‫בשלב הבגרות הצעירה‪ ,‬עוסקים ההורים במילוי תפקידם הנגזר מן ה'ציווי ההורי' כפי‬ ‫שהגדיר זאת גוטמן )‪ .(Gutmann, 1987‬במסגרת תפקיד זה‪ ,‬מספק הגבר למשפחתו את הביטחון‬ ‫הפיסי והכלכלי‪ ,‬בעוד האישה מספקת את צורכי הטיפול והרגש‪ .‬אולם‪ ,‬משמתרופף שלב זה‬ ‫בחייהם‪ ,‬עולה יכולתם של בני הזוג לשחרר את ה'ציווי ההורי' ולבטא חלקים בתוכם‪ ,‬שהודחקו‬ ‫עד כה במסגרת מילוי תפקידם‪ .‬חי מתאר כיצד אפשר מצבו הכלכלי המבוסס לערוך שינוי דרסטי‬ ‫ואף להרחיב את גבולות תפקידו ההורי בשלב זה של חייו‪:‬‬ ‫יכולתי להרשות לעצמי לא רק לדבר אלא גם לעשות‪ .‬ש' ואני מאוד‪ ,‬מאוד שקולים‬ ‫מבחינה כלכלית‪ ,‬לא היתה כאן איזו התאבדות כלכלית‪...‬כשהבשילה ההחלטה היא היתה‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪56‬‬ ‫בדיוק בסוף ההריון עם השלישית שלנו‪...‬תמיד אומרים שהילד השלישי גדל ככה לבד אז‬ ‫אמרנו 'למה? בואו ניתן לה דווקא אקסטרה 'תשומי'' )תשומת לב(‪ ,‬אז היא היתה‬ ‫בחופשת לידה ארוכה והתוכנית היתה שאני אתפטר ואת דמי האבטלה שאני אהיה זכאי‬ ‫להם‪ ,‬אני אהיה איתה בבית‪...‬ככה היא תקבל אותי וגם אני אוכל להתחיל לבנות את‬ ‫הרעיונות שלי לעבור לחינוך‪ .‬וזה מה שקרה‪.‬‬ ‫מצב כלכלי ומשפחתי מבוסס מאפשר אם כן לגברים להניח את תפקידם המסורתי‬ ‫כמפרנסים ראשיים ולפנות לדרך חדשה‪ .‬יש לזכור‪ ,‬כי מחקר זה נערך על גברים ממעמד סוציו‪-‬‬ ‫אקונומי בינוני המאפשר להם בדרך כלל רווחה כלכלית מסוימת‪ .‬משתתפי המחקר‪ ,‬שהגדירו את‬ ‫מצבם הכלכלי כלא מספק לטעמם‪ ,‬אכן נתקלים בקושי לבצע את בחירתם הפנימית על רקע‬ ‫תפקידם כמפרנסים והם חשופים למתח סביב נושא זה‪ ,‬כפי שיפורט בהמשך‪.‬‬ ‫זוגיות כמניע וכתמיכה לשינוי‬ ‫מרבית הגברים מצביעים על מרכזיותה של בת זוגתם בתהליך השינוי שעברו‪ .‬ניכר‪ ,‬כי בת‬ ‫הזוג מהווה עבורם תמיכה משמעותית ולעיתים היא אף גורם מניע‪ ,‬המדרבן את הגבר לשינוי‪:‬‬ ‫אמיתי‪ :‬ע' כל הזמן אמרה 'בוא תעשה משהו אחר‪ ,‬בוא תלמד אולי משהו אחר'‪'...‬תמצא‬ ‫לך איזה עיסוק לאחר הצהרים'‪ ,‬כי הייתי הולך בלי חשק לעבודה‪...‬‬ ‫עידו‪ :‬גם ת' אשתי עזרה לי להירגע מהלחץ‪ .‬היא מבחינתה אמרה גם שזה יהיה טוב‪ ,‬היא‬ ‫לא כל כך אהבה את החברה הזו שעבדתי‪...‬מבחינתה זה היה חור שחור שאני הולך‬ ‫וחוזר‪...‬מבחינת ההחלטה זה לא שהיא דחפה אותי לא ללכת‪ ,‬אבל היתה פעם אחת‬ ‫שחזרתי מאוד מתוסכל ועצבני מראיון‪...‬והיא אמרה 'אז תעזוב את זה‪ ,‬אתה לא חייב ולא‬ ‫יקרה כלום אם לא תמצא מקום בהייטק'‪ .‬אחרי הרגע הזה החלטתי שאני לא הולך יותר‬ ‫לראיונות‪.‬‬ ‫הזוגיות‪ ,‬מהווה עבור הגברים מסגרת תומכת המאפשרת להם לערוך שינוי באמצע חייהם‬ ‫)דיאמונד‪ .(1998 ,‬בעוד שבמחצית חייהם הראשונה נתמכו וכוונו על ידי הוריהם‪ ,‬ניכר כי במחצית‬ ‫השניה מהווה עבורם בת הזוג עוגן ומשענת בביצוע בחירותיהם המחודשות‪ .‬דומיננטיות בנות הזוג‬ ‫בחייהם של הגברים עולה מדבריהם של אביב ואלי המעידים‪ ,‬כי לתמיכתה של בת זוגתם היתה‬ ‫השפעה מכרעת בביצוע השינוי‪:‬‬ ‫אביב‪ :‬היא תמכה אחרת לא היינו מצליחים להגיע לזה‪...‬אני חושב שהייתי צריך את א'‬ ‫כמעטפת‪ ,‬כבטחון‪ ,‬לדעת שאני עושה את הדבר הנכון באמת‪..‬אני לומד המון מא'‪ ,‬היא‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪57‬‬ ‫דמות מאוד נערצת ויש לה ידע עשיר מאוד אז אני גם לא מתבייש לשאול אותה‪ .‬אני‬ ‫מתייעץ איתה ואני גם מקבל את מרבית הדברים שהיא אומרת‪...‬היא הבוסית‪,‬‬ ‫הדומיננטית‪ ,‬היא מקבלת את כל ההחלטות‪ ,‬אני יכול לקבל החלטות אבל להתייעץ‬ ‫איתה )צוחק במבוכה(‪...‬אני לא חושב שהייתי מסוגל להגיע להישגים כאלה בלי א'‪.‬‬ ‫אלי‪ :‬ס' פירגנה מאז ומעולם‪...‬והיא במקום של כל עוד אתה מפרנס את המשפחה בכבוד‬ ‫וכל עוד אתה עושה את התפקודים שלך כאבא אז 'גו פור איט'‪...‬היא טיפוס הרבה יותר‬ ‫עם הרגליים על הקרקע ממני‪ ,‬היא יודעת להסתכל על החשבון בנק יותר טוב ממני‪...‬היא‬ ‫אומרת 'שמע אין בעיה שנעשה שינוי אבל צריך להבין שיש לזה מחיר‪...‬אבל אם אתה‬ ‫'דדיקייטיט' להחלטה שלך אז אני איתך‪ ,‬אני מוכנה ללכת איתך'‪...‬אני בהחלט חושב‬ ‫שלס' יש תפקיד מכריע במקום הזה‪ .‬אני פעם תיארתי את זה שאני בלון שעף ברוח‬ ‫שקשור עם חוט למישהו שמחזיק אותו על הרצפה ובעצם‪ ,‬כדי שאני לא אלך לאיבוד יש‬ ‫משהו יציב שמחזיק אותי למטה‪ .‬המשהו היציב הזה זה הזוגיות‪ ,‬זה הקשר וזה אישתי‬ ‫שהיא מדי פעם מקרקעת אותי ‪..‬‬ ‫סיפורו של אלי ממחיש את תמיכתה של בת זוגתו על רקע יחסי הכוחות השוויוניים‬ ‫בזוגיותם‪ ,‬בה נוטלים שני בני הזוג חלק בפרנסת המשפחה‪ .‬גרטש )‪ (2004‬מציין‪ ,‬כי נשים הבוחרות‬ ‫למזג את ה'נשי' וה'גברי' שבתוכן מאפשרות מרחב לגבר שבחייהן לעשות את אותו המיזוג‪ .‬כאשר‬ ‫בני הזוג צועדים בנתיבים מקבילים ובוחרים למזג את זהותם המגדרית כך שהם מתנהלים במרכז‬ ‫האנדרוגני שביניהם‪ ,‬אזי הם מסתדרים טוב יותר כזוג‪ .‬גישה זו משתקפת בדבריהם של חי ועופרי‬ ‫המציינים‪ ,‬כי בת זוגתם מהווה עבורם עוגן כלכלי פרקטי המאפשר להם לבצע את השינוי‪:‬‬ ‫חי‪ :‬היא העוגן שלנו‪ ,‬היא גם העוגן הפיננסי‪ ...‬היה לי קשה לקבל את זה בלי תמיכה ו‪/‬או‬ ‫דחיפה‪ .‬אני אפילו לא יודע אם זה תמיכה ודחיפה או דחיפה ותמיכה אבל זה שניהם‬ ‫משולבים‪...‬ש' תמיד אמרה לי 'תזרום איתך'‪ ,‬היא הרבה יותר משוחררת ממני בקטע של‬ ‫לשנות‪..‬היא לא רק תמכה היא עזרה לי לצאת משם‪.‬‬ ‫עופרי‪ :‬יש גם הצד השני‪ ,‬הוא עדיין מבוסס‪...‬יש איזה עוגן‪...‬היא בהייטק כל החיים‪ ,‬יש‬ ‫לה משכורת טובה‪)....‬היא קיבלה את זה( בגאווה גדולה‪ ,‬לא היתה בכלל בעיה איתה‪ ,‬היא‬ ‫גם כזה אדם שאומר שדברים צריכים לבוא מהבטן והיא היתה נכונה למסע הזה‪.‬‬ ‫החלוקה המשתנה בתפקידיהם המסורתיים של בני הזוג על רקע התפתחותה של ה'גבריות‬ ‫החדשה' ‪ -‬ניומניזם )נרדי ונרדי‪ ,(1992 ,‬מאפשרת אם כן את הרחבת תפקידו של הגבר ומעמיקה‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪58‬‬ ‫את הדיאלוג שבין הנשי לגברי‪ .‬במצב כזה‪ ,‬פנוי הגבר לערוך שינוי בעוד בת זוגתו מהווה תמיכה‬ ‫נפשית ופרקטית‪ .‬בעקבות כך‪ ,‬עשויים תפקידי המגדר המסורתיים להתחלף בעוד בני הזוג חשים‬ ‫נוח במיקומם החדש‪ ,‬כפי שמעיד עופרי‪:‬‬ ‫בת הזוג שלי מנהלת הרבה פעמים הרבה יותר בכירה ממני‪...‬ואני חי היום כבר הרבה‬ ‫שנים כמפרנס שני‪...‬אני לא רואה עם זה בעיה‪....‬‬ ‫תמיכה מצד בת זוגתו‪ ,‬מחזקת אם כן את יכולתו של הגבר להתמודד עם השינויים‬ ‫המשמעותיים העוברים עליו באמצע חייו‪ .‬זוג הזורם עם שינויים אלו ושומר על תקשורת פתוחה‪,‬‬ ‫מאפשר לעצמו חוויה מעצבת ומשמעותית )דיאמונד‪ ,(1998 ,‬כפי שמסכם זאת מני‪:‬‬ ‫שנינו משדרים על אותו גל ‪ ...‬כל אחד עושה מה שהוא אוהב אבל תמיכה שלה זה היה‬ ‫משהו מאוד חיוני‪...‬בלי אישה תומכת? לא! בחיים לא! אין סיכוי‪...‬הכל היה בהסכמה‪,‬‬ ‫נתנו אחד לשני אז לא היתה בעיה‪...‬זו הקלה גדולה זוגיות טובה‪.‬‬ ‫תהליך השינוי‪ ,‬טומן אם כן בחובו מכלול של מניעים פנימיים וחיצוניים שלעיתים‬ ‫משתלבים זה בזה ונדמה‪ ,‬כי קשה לערוך ביניהם הבחנה חד משמעית‪ .‬ניכר‪ ,‬כי המניעים הפנימיים‬ ‫מתניעים את התהליך ואילו אלו החיצוניים מחזקים ותומכים בו‪ .‬אמיתי מסכם מכלול של‬ ‫השפעות התומכות בתהליך השינוי – גיל‪ ,‬התפכחות‪ ,‬תנאים חיצוניים משתנים‪ ,‬השפעת בת הזוג‬ ‫ואף ראיה רוחנית של כוח עליון הדוחף מלמעלה‪:‬‬ ‫למה זה מגיע בגיל הזה?‪...‬לא יודע‪ .‬הרבה אומרים לי 'שמע כיוונו אותך מלמעלה‪ .‬גם‬ ‫התחלת ללמוד משהו שהוא 'אאוט אוף זה בלו' וגם קיבלת בעיטה מהעבודה שהראתה לך‬ ‫שזה לא המקום שלך'‪...‬לא יודע‪ ,‬אני ממש לא יודע‪ ,‬כי היו לי עוד תקופות של לקראת‬ ‫סיום של מקום עבודה אחד ומעבר למקום עבודה אחר‪ ,‬שהיה לי חרא בעבודה וע'‬ ‫התחילה לדבר 'ואולי תעזוב? אולי תשנה ותעשה משהו אחר?' ואמרתי 'לא אני צריך‬ ‫למצוא תפקיד יותר טוב ותפקיד יותר מתאים לי' וכל פעם אתה חושב שזה 'הופ'‪ ,‬זה‬ ‫התפקיד שאתה רוצה וזה בדיוק מה שיעשה אותך מאושר ואחרי תקופה אתה מרגיש‬ ‫שזה בעצם אותו 'דרק'‪...‬זה הכל יחד‪ ,‬הכל יחד‪ .‬הילדים יותר גדולים‪ ,‬יותר עצמאיים‪,‬‬ ‫אתה פחות רואה אותם‪...‬היום אנחנו כמו זוג צעיר בלי ילדים‪ ,‬עושים מה שרוצים‪.‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪59‬‬ ‫‪ 5.3.2‬המקצוע הנבחר‬ ‫תחומי העיסוק אליהם פנו הגברים באמצע חייהם תואמים את ההנחה‪ ,‬כי גברים נוטים‬ ‫בשלב זה לחזק את הצד הטיפולי שבתוכם )גיליגן‪ ;1983 ,‬פרידמן‪ (1996 ,‬ולאזן את יכולתם לדאוג‬ ‫ולהעניק לאחר )אריקסון‪ .(1960 ,‬ארבעה מבין המרואיינים פנו לתחום טיפולי – עבודה סוציאלית‪,‬‬ ‫רפואה משלימה‪ ,‬טיפול בעיסוי ופסיכותרפיה גופנית‪ .‬שלושה מתוכם עוסקים בטיפול גופני פיסי‪.‬‬ ‫שלושה פנו לתחום החינוך – סייע בגן ילדים‪ ,‬מנהל בית ספר לחינוך מיוחד‪ ,‬מחנך ומורה‬ ‫למתמטיקה‪ .‬שניים פנו להוראת יוגה‪.‬‬ ‫בשלב אמצע החיים מועצם צורכם של הגברים ברכות‪ ,‬מגע ואינטימיות‪ .‬הקשיחות‬ ‫שנתבקשו להפגין במחצית חייהם הראשונה אינה נחוצה עוד ויש באפשרותם למוסס את השריון‬ ‫וחומות ההגנה‪ .‬שינויים הורמונליים‪ ,‬תומכים כאמור בתהליך זה ומשפיעים על התנהגותם כך‬ ‫שצדדים רכים יותר באישיותם באים לידי ביטוי )דיאמונד‪ .(1998 ,‬מקצועם הנבחר של הגברים‬ ‫בשלב זה של חייהם מאפשר להם לבטא פן זה שלא בא לידי ביטוי מספק במקצועם הקודם‪:‬‬ ‫אביב‪ :‬ילדים מאוד מחוברים אלי כי אני נותן להם המון אהבה‪ ,‬המון חיבוקים… אני‬ ‫יותר מפנק‪ ,‬יותר מחבק…‬ ‫אמיתי‪ :‬מהעיסוי עצמו אני נורא נהנה… המגע נותן‪...‬וכשאני עושה טיפולים פרטיים אני‬ ‫הרבה יותר נותן מעצמי‪ ,‬אני מקבל הרבה יותר‪...‬‬ ‫אלי‪ :‬מכיוון שאני חושב שיש קסם במגע אז אני יותר נוגע…לפעמים יש מקומות של‬ ‫מפגש בטיפול שהם מגיעים למקומות כאלה אינטימיים או לכזו נגיעה באיש הקטן הזה‬ ‫שבכל אחד מאיתנו‪ ,‬שזה משהו מדהים‪.‬‬ ‫איתן ודודו מתארים את הרצון להתחבר לאחר ולעזור לו במימד האנושי‪ ,‬טיפולי‪.‬‬ ‫בדבריהם עולות תכונות הנחשבות חברתית כנשיות – הכלה‪ ,‬הקשבה‪ ,‬אמפתיה ודאגה לזולת‪:‬‬ ‫איתן‪ :‬לדבר עם אנשים בשפה שלהם בלהבין דברים מהמקום שהם נמצאים ולא‬ ‫מהמקום של מי שמסתכל עליהם ‪...‬גובה העיניים… יכולת להתעסק באנשים בלי בורות‪.‬‬ ‫זו אותה מוטיבציה שהיתה לי ללמוד שפות כשטיילתי‪ .‬לדבר עם אנשים בשפה עילגת או‬ ‫בשפה אחרת מהשפה שלהם על עצמם‪ ,‬זה נראה לי לא מעניין‪ ,‬לא נכון‪ ,‬לא אותנטי‪,‬‬ ‫רדוד‪...‬אני בא ללמוד עליהם‪ ,‬בא להכיר אותם‪...‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪60‬‬ ‫דודו‪ :‬זה הצורך‪ ,‬זה הרצון…‪.‬היכולת שלי להתחבר לאנשים‪ ,‬להקשיב להם והרצון‬ ‫הבסיסי לעזור‪ ..‬ליצור את האווירה שבזמן הטיפול אני משתדל ועושה כמיטב יכולתי‬ ‫המקצועית‪ ,‬האישית והאנושית‪ ,‬לעזור לו… להיות איתם‪ ,‬לנהל איתם שיחה ולהרגיש‬ ‫בנוח ולתת להם גם את ההרגשה שאני מרגיש ואני קשוב להם באותה מידה‪.‬‬ ‫נטיה מוקדמת ומשיכה למקצוע הנבחר‬ ‫מניעי השינוי המקצועי כפי שנסקרו עד כה‪ ,‬אינם מרמזים על כיוון בחירה במקצוע 'נשי'‬ ‫דווקא‪ ,‬אלא מעלים את הצורך בבחינה מחודשת של בחירות הגברים באמצע חייהם‪ .‬העובדה‪ ,‬כי‬ ‫בחרו להשתלב במקצועות 'נשיים' מתקשרת עם צורכם הגובר של הגברים באמצע חייהם ברכות‪,‬‬ ‫מגע ואינטימיות אולם אין היא עומדת בפני עצמה וניכר‪ ,‬כי נטייתם האישית למקצועם החדש‬ ‫כבר היתה קיימת בתוכם‪ .‬לעיתים‪ ,‬הודחקו או הוסטו רצונותיהם האמיתיים של הגברים על רקע‬ ‫תפקידם במחצית חייהם הראשונה‪ ,‬אולם בשלב זה של אמצע החיים הם באים לידי מימוש‪ .‬להלן‬ ‫סיפוריהם של המרואיינים‪ ,‬הממחישים את נטיותיהם האישיות לתחום בו בחרו והויתור‬ ‫שלעיתים עשו בעברם‪:‬‬ ‫אביב‪ :‬הקשר שלי עם ילדים בעצם התחיל בתקופה של אחרי הצבא‪ ,‬כשהיינו בקיבוץ‪...‬‬ ‫אני עבדתי ברפת וא' כבר ניהלה בית ילדים‪ .‬הייתי מלווה אותה בפעילויות שהיא היתה‬ ‫מבצעת בגן‪...‬באמצע היום הייתי מגיע עם הטרקטור‪ ,‬מסיע ילדים ותמיד כשהייתי עובר‬ ‫עם הטרקטור היו צועקים לי 'הנה אביב של א'‪' ,‬הנה אביב של א''‪...‬זה גם הרצון שלי‪ ,‬זה‬ ‫משהו שמאוד אהבתי להיות עם הילדים‪ ....‬זה משהו שהיה לי מאוד טבעי להתחבר אליו‪,‬‬ ‫לא היה צריך הרבה כדי להחליט‪.‬‬ ‫מה שנראה לאביב כטבעי בשלב זה של חייו הצטייר כבעייתי במחציתם הראשונה‪ .‬למרות‬ ‫שהיה מעוניין בשינוי מזה שנים‪ ,‬דחה אותו בשל שיקולים זוגיים וכלכליים‪ .‬בדבריו ניכרת תחושת‬ ‫מבוכה‪ ,‬העשויה להמחיש את תחושת חוסר הנוחות עם התפקיד החברתי מסורתי שיועד לו כגבר‪:‬‬ ‫רציתי מאוד‪ ,‬מאוד‪ ,‬אבל בשנים שקדמו לעבודה שלי א' לא הסכימה‪...‬אני חושב‬ ‫שמטעמים אידיאולוגיים של לחשוב שגבר צריך להיות המפרנס העיקרי‪ .‬אני חושב‬ ‫שתמיד היו לה ציפיות שאני יתפתח מחוץ לתחום שלה ואני ירוויח יותר‪...‬אני לא מאמין‬ ‫שאני אומר את זה )צוחק במבוכה(‪...‬היה חשוב לי לשמור על חיי זוגיות ומשפחה‪ ..‬ולא‬ ‫להתעמת איתה‪....‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪61‬‬ ‫בעולם פטריארכלי בו קובעים תגמולים כלכליים את הערך‪ ,‬עובדים מרבית הגברים‬ ‫המצליחים באמצעות כישוריהם השכליים‪ .‬אולם חלקם היו מעדיפים לעסוק בתחום אחר‬ ‫המתאים יותר לטבעם האמיתי‪ .‬על מנת לעסוק בעיסוק מוערך חברתית‪ ,‬מנתקים עצמם הגברים‬ ‫מן הרצון הפנימי עד שבשלב מסוים באמצע החיים צפה ועולה תחושת האובדן וחוסר המשמעות‬ ‫)שינודה‪-‬בולן‪ .(2002 ,‬איתן וחי מתארים את משיכתם המקורית לתחום בו בחרו וההמתנה‬ ‫למימושו‪:‬‬ ‫איתן‪ :‬כרונולוגית זה דווקא מהמקומות הראשונים שרציתי להיות בהם‪ ,‬המקום הטיפולי‬ ‫ושכל השנים שלא הייתי שם חשתי תסכול‪...‬כל הזמן היה אצלי איזה משהו שלא משנה‬ ‫במה התעסקתי תמיד מצאתי את עצמי ממוקם במקום היותר קרוב לשם‪ ,‬גם כשזה היה‬ ‫הייטק ותכנות וגם שהרגשתי שיש לי צד כזה שאני מקווה שהוא יבוא מתישהו לידי‬ ‫ביטוי‪....‬‬ ‫חי‪ :‬האמת שהתעסקתי בכל מיני נושאים שקשורים או משיקים לתחומים של חינוך‬ ‫והדרכה‪ ,‬הייתי חניך ואחרי זה מדריך בתנועת נוער‪ ,‬הייתי מדריך בצבא‪ ,‬אחרי הצבא‬ ‫הייתי בפנימיות‪ ...‬הרגשתי תמיד קרוב לאנשים‪...‬חשבתי שזה יכול להיות קשור‪ ,‬מתאים‪,‬‬ ‫אבל לא הלכתי על המסלול‪..‬זה התחום שהרגשתי שהוא טוב ומתאים לי‪ ,‬מתאים לי גם‬ ‫ביכולות וגם בעקרונות ובערכים שבו‪.‬‬ ‫לעיתים נראית בחירתם של הגברים כמקרית ולא מתוכננת‪ ,‬אולם בדיקה מעמיקה מגלה‪,‬‬ ‫כי למרביתם היתה נטייה מוקדמת למקצוע החדש בו בחרו‪:‬‬ ‫אמיתי‪ :‬התחלתי ללמוד עיסוי ככה בשביל הכיף שלי‪...‬אני אוהב עיסויים‪ ,‬אמרתי ננסה‬ ‫מה יש?‪..‬לקחתי את זה בהתחלה כתחביב אולי לעשות בבית לע' לחברים ונדבקתי בזה‪.‬‬ ‫אולם בהתייחסות אחרת טוען אמיתי‪ ,‬כי הנטייה למגע כבר היתה בו‪:‬‬ ‫מגע חשוב לי כל הזמן‪ ,‬אני נורא אוהב מגע‪ ,‬אני פחות איש של דיבורים‪ ,‬אני יותר איש של‬ ‫מגע‪...‬יותר חשוב לי לחבק מאשר לדבר…‬ ‫דודו המעיד על עצמו‪ ,‬כי תמיד היה טיפוס הומני וכי בחר במקצועו הקודם מתוך שיקול פרקטי‪,‬‬ ‫חברתי ) לא להגיד שאני אסטרונאוט לגמרי(‪ ,‬מתאר את הפניה לתחום הרפואה המשלימה כחלק‬ ‫מהתפתחות אישית ולא ככוונה לעסוק בו‪:‬‬ ‫זה באמת התחיל מסקרנות ואיזה עניין‪ ,‬לא הגדרתי לעצמי למה‪ ,‬זה היה משהו מאוד‬ ‫ספונטני‪...‬עצם ההליכה ללימודים בשנה הראשונה זאת היתה המטרה‪ -‬התפתחות אישית‪,‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪62‬‬ ‫סקרנות‪ .‬זה לא היה 'עכשיו אני הולך ללמוד מקצוע‪ ,‬הנה אני הולך להיות מטפל שיאצו‬ ‫עוד כמה שנים' זה היה לגמרי משהו חווייתי‪….‬‬ ‫אולם‪ ,‬הפילוסופיה הסינית מהווה מזה שנים חלק מחייו‪:‬‬ ‫אני מתרגל הרבה שנים ומלמד טאי צ'י אז אני מכיר את הפילוסופיה הסינית של הרפואה‬ ‫הסינית‪ ,‬שבה הדברים משולבים‪...‬המרחק לא גדול ממי שמתרגל טאי צ'י ושומר על‬ ‫הבריאות שלו לעשות עוד צעד לתחום‪...‬‬ ‫אלי מתאר חוויית התפתחות אישית‪ ,‬רוחנית‪ ,‬המנתבת אותו לתחום הפסיכותרפיה‪ .‬דרכו‬ ‫המקצועית החדשה נראית מקרית כביכול‪' ,‬על הדרך' כפי שהציג זאת‪ ,‬אולם משיכתו למפגש‬ ‫האנושי אינה זרה לו ובאה לידי ביטוי גם בעבודתו הנוכחית‪:‬‬ ‫לפני כמה שנים התוודעתי לעולם הפסיכותרפיה‪...‬הלכתי לסדנא של ארבעה ימים של‬ ‫שתיקה‪...‬הארבעה ימים האלה עשו לי משהו‪ ,‬כי הייתי לבד עם עצמי וכתבתי ושמעתי‬ ‫מוסיקה ונגעתי בקצת בעולם הפנימי של מדיטציה ושקט‪...‬היה לי ממש תהליך משמעותי‬ ‫והחלטתי באיזשהו מקום לחקור את המקום הזה‪ ,‬זה סקרן אותי‪...‬וכמה שנים אחרי זה‬ ‫הכרתי אישה שאמרה לי 'תשמע כמו שאני רואה אותך לך תלמד‪ ,‬נראה לי שזה יעשה לך‬ ‫טוב' והלכתי‪ ,‬כי היה לי מעניין ההתנסות‪...‬לא בכוונה להיות מטפל‪.‬‬ ‫ובעבודתו הנוכחית‪:‬‬ ‫אני מאוד נהנה מהמפגש האנושי‪...‬מעבר לזה שאני מוכר להם‪ ,‬יש סקרנות לדעת מה‬ ‫אנשים צריכים‪ ,‬מה הם רוצים‪ ,‬מה הפנטזיה שלהם ומה החלום שלהם ואיך מגשימים‬ ‫להם אותו‪...‬‬ ‫עופרי אף הוא מציג תחילה את המשיכה לכיוון החדש כמקרית‪ ,‬תחושתית ולא רציונלית‪ ,‬אולם‬ ‫בהמשך מזהה הוא עצמו את הנטייה הקודמת שהיתה בו לתחום הנבחר‪ ,‬תחום החינוך‪:‬‬ ‫המוטיבציה לשינויים היא לא מוטיבציה רציונלית‪ ,‬היא מוטיבציה יותר מהבטן‪...‬משהו‬ ‫בסיטואציה או בבטן אומר לי שצריך ללכת למקום אחר‪...‬ופתאום מישהי אמרה לי 'אולי‬ ‫חינוך?' אז אמרתי 'וואללה זה זה'‪...‬מה שמשונה בזה שאף פעם לא חשבתי‪ ,‬הסתכלתי על‬ ‫החינוך כעל דבר שאחרים צריכים לעשות‪...‬ופתאום אמרתי לעצמי 'רגע זה מאוד מרגש‬ ‫אותי'‪ .‬זו היתה ממש תחושה‪.‬‬ ‫ובעבודתו הקודמת‪:‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪63‬‬ ‫תמיד הייתי האיש שפונים אליו‪...‬בדיעבד אני יודע שהתעסקתי כנראה בזה גם בהייטק‪...‬‬ ‫אני הייתי זה שכותב‪...‬ממואים )תזכירים( של סתם רוח‪..‬והייתי תולה על לוח המודעות‬ ‫וקורא את הדברים שמסביב‪ ,‬לאו דווקא לעבודה‪ ...‬התעסקתי בתחומים אחרים‪ ,‬תמיד‬ ‫הלכתי לרוחב יותר‪ ...‬הדברים האלה יותר התאימו לי‪..‬אז עוד לא ידעתי את זה‪ ,‬אז‬ ‫הרגשתי נון קונפורמיסט‪ ,‬אבל היום אני יודע להגיד שכנראה בגלל זה יש פה התאמה‬ ‫לתחום הזה של החינוך‪.‬‬ ‫מבט בדברי המרואיינים מעלה אם כן נטייה קיימת למקצוע ה'נשי' בו בחרו‪ ,‬שלא יכול‬ ‫היה לבוא לידי מימוש על רקע תפקידם החברתי במחצית חייהם הראשונה‪ .‬בשלב אמצע החיים‬ ‫משהבשילו התנאים לכך‪ ,‬הן הפנימיים והן החיצוניים‪ ,‬מתגלה להם‪ ,‬לעיתים במקרה‪ ,‬נטייתם‬ ‫האותנטית‪ .‬שינודה‪-‬בולן )‪ (2002‬טוענת‪ ,‬כי חלקים שהודחקו 'נקברים בעודם בחיים' אך משהם‬ ‫נחשפים וצצים מחדש הם מתקיימים כשהיו‪ .‬התפתחותם של הגברים מאפשרת להם לזהות‬ ‫חלקים אלה ולבחור מסלול נכון יותר עבורם בו יוכלו לבוא לידי ביטוי‪.‬‬ ‫מעניין לציין‪ ,‬כי בסיפוריהם של האחרונים‪ ,‬אלי ועופרי‪ ,‬עולה דמות נשית כמדרבנת‬ ‫לפנייה לתחום הנבחר‪ .‬ממצא זה נתמך במחקרה של שחר )‪ ,(2003‬שמצאה כי דמויות נשיות מהוות‬ ‫מקור השפעה על בחירתו של הגבר במקצוע הנחשב 'נשי'‪ .‬השפעה נשית זו‪ ,‬מצטרפת להשפעתן של‬ ‫בנות הזוג בתמיכתן בשינוי כפי שעלה להלן וכן לחשיפה בשנות הילדות לאם נוכחת‪ ,‬המאפשרת‬ ‫לבנים לספוג תכונות ועמדות התואמות את העולם הנשי‪.‬‬ ‫המקצוע הנבחר כמענה על הצורך להשפיע ולשנות‬ ‫סדרי העדיפויות המשתנים של הגברים והצורך לדאוג לאינטרסים חברתיים ולאו דווקא‬ ‫אישיים בשלב זה של חייהם )אריקסון‪ ,(Levinson, 1978 ;1960 ,‬מחבר אותם לעולמות בהם יוכלו‬ ‫לערוך שינוי ולהעניק מניסיונם‪ .‬שניים מבין המרואיינים שפנו לתחום החינוך הביעו צורך זה‪:‬‬ ‫חי‪ :‬אני נכנס אליו כדי לעשות שינוי‪ ....‬החלום שלי לעשות פרוייקט עם משרד החינוך‪ ..‬זה‬ ‫חזון אם זה ילך‪ ,‬זה הגשמה‪...‬לעלות חברה מנשירה להצלחה זה חזון‪.‬‬ ‫עופרי מתאר את סגנון ניהולו ככזה שמטרתו ליצור שינוי‪ .‬בחירתו בתחום החינוך מאפשרת לו‬ ‫ליישם פילוסופיה חינוכית‪ ,‬ייחודית‪ ,‬התומכת בחזונו להשפיע ולשנות‪:‬‬ ‫פיתחתי איזושהי תיאוריה פילוסופית‪ ,‬חינוכית‪ ,‬שאומרת בכמה מילים שבית ספר זה מקום‬ ‫שנפגשים בו את המפגשים הכי בסיסיים של בני אדם בינם לבין עצמם והתוצאה של‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪64‬‬ ‫המפגשים האלה היא גם לימודים‪...‬וכל המערכת מסביב צריכה בעצם לבנות את הזירות‬ ‫למפגשים האלה‪...‬ואני כמנהל‪ ,‬צריך לעשות להם זירות למפגשים‪...‬ובא תלמיד עם תלמיד‬ ‫או תלמיד עם מורה‪..‬וכשהם נפגשים יש משהו משמעותי‪ ,‬אז שניהם בדרך כלל משתנים וזה‬ ‫פותח את הפתח ללימוד‪ ,‬לשינוי התודעה ולכל הדברים שאמורים בעצם לקרות בבית ספר‪.‬‬ ‫בחינת מאזן שיקולי בחירת המקצוע במחצית החיים הראשונה אל מול זו השניה מעלה‪ ,‬כי‬ ‫בעוד שבמחצית הראשונה לחייהם נבעו שיקולי בחירתם המקצועית של הגברים מתוך פרקטיקה‬ ‫ושאיפת ביסוס כלכלי‪ ,‬נובעים שיקולי הבחירה באמצע חייהם מצרכים פנימיים‪ ,‬אותנטיים‪ .‬בעוד‬ ‫שבמחצית הראשונה הסתמכו בעיקר על כישוריהם השכליים‪ ,‬מנותבות בחירותיהם במחצית‬ ‫השניה לכישוריהם הטיפוליים‪ .‬כבשלים‪ ,‬מנוסים ומחוברים לצו ליבם יש בהם הכוח לשנות‬ ‫ולבחור כנגד המסוכמות מקצועות‪ ,‬שיאפשרו להם ביטוי אישי מרבי נכון יותר עבורם‪ .‬שיקולים‬ ‫פרקטיים נלקחים בחשבון אולם אינם מהווים עוד את עיקר הנתח בקבלת ההחלטות‪ .‬ניכר‪ ,‬כי‬ ‫הפרט נפרד מן 'העצמי הכוזב' של המחצית הראשונה ומקדם בברכה את ה'עצמי האותנטי'‪,‬‬ ‫המאפשר לו ביטוי הולם יותר לצרכיו ותחושותיו‪.‬‬ ‫‪ 5.3.3‬השפעת השינוי על סגנון החיים והסביבה הקרובה‬ ‫בחירותיהם המקצועיות של הגברים העונות על סיפוק צורכיהם הפנימיים‪ ,‬תורמות‬ ‫משמעותית לשיפור חייהם במחציתם השניה‪ .‬סיפוק הרעב הרוחני‪ ,‬התפתחותי של הגבר בשלב זה‬ ‫של חייו‪ ,‬מצמיח מחצית שניה חיונית ובריאה )דיאמונד‪ ;1998 ,‬פרידן‪ .(1996 ,‬כל משתתפי המחקר‬ ‫מביעים שביעות רצון גבוהה מן השינוי המקצועי שערכו‪ .‬תחושה זו באה לידי ביטוי בתחומים‬ ‫שונים והיא עולה ללא עוררין מדבריהם כמוצג בפרק זה‪.‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪65‬‬ ‫סיפוק‪ ,‬הנאה ותחושת חיוניות‬ ‫אביב‪ :‬אומרים לי שזה גורם לי להראות צעיר ואני מרגיש צעיר יותר‪...‬אני מרגיש מאוד‬ ‫טוב עם עצמי מבחינה מנטלית‪ .‬אני יותר רגוע‪ ,‬אני יותר נהנה ממה שאני עושה‪...‬התמורה‬ ‫שאני מקבל מהעבודה הזו היא הרבה יותר גדולה ממה שעשיתי אי פעם בחיי‪ ,‬גם כספית‬ ‫וגם התמורה של האני העצמי שלי‪..‬כיף לי! וברגע שהגעתי למצב כזה אני יותר פתוח‬ ‫להנאות שבחיים‪.‬‬ ‫אמיתי‪ :‬בסיכומו של דבר זה מהנה‪...‬אני יכול להגיע מטיפול בעשר בלילה‪ ,‬עייף‪ ,‬מת ואני‬ ‫חוזר עם המון אנרגיה ולא יכול להירדם אחר כך‪...‬זה נותן לי הרבה הטיפול‪ ,‬המגע עצמו‪.‬‬ ‫אלי‪ :‬אני שואב מזה הרבה אנרגיה‪...‬אני בהחלט חושב שזה שינה לי את החיים‪ ,‬אני‬ ‫בהחלט חושב שאני רואה היום את החיים אחרת‪ ,‬אני חושב שיש בזה קסם וזה הרבה‬ ‫יותר מעניין מלמכור‪...‬‬ ‫איתן‪ :‬אני נהנה מזה ברמות קשות‪ ,‬הרבה יותר ממה שחשבתי אפילו‪ .‬לא חשבתי שמג'וב‬ ‫בעבודה סוציאלית אני כל כך ייהנה ממנו וירגיש סיפוק בו‪.‬‬ ‫עידו‪ :‬זה מקום אחר‪ ,‬זה עולם רגוע יותר‪...‬היו ימים שהייתי מגיע בבוקר מותש וזה היה‬ ‫מעורר אותי לחיים‪...‬אני מרגיש יותר שלם עם עצמי‪..‬‬ ‫הבחירה בהתאם למניעים פנימיים אותנטיים‪ ,‬מגבירה את הסיפוק ומשרה תחושה של‬ ‫הגעה למקום הנכון‪ .‬תחושת דיוק‪ .‬הרמוניה‪ .‬כאשר אנו פועלים מתוך בחירה פנימית‪ ,‬כאשר אנו‬ ‫מתנהגים בהתאם לאמונותינו ונותרים נאמנים לעצמנו עולות בתוכנו תחושות אושר ושמחה‬ ‫)שינודה‪-‬בולן‪ .(2002 ,‬דודו מתאר כיצד חש סוף‪ ,‬סוף‪ ,‬במקום הנכון לאחר שנים של בחירה לא‬ ‫אותנטית‪:‬‬ ‫נגיד משפחת ר' אמורים ללמוד במגמות ריאליות ואני לא למדתי‪ ,‬הם אמורים להיות‬ ‫טובים במתמטיקה‪ ,‬הם אמורים ללכת ללמוד בהשכלה גבוהה‪ .‬הנדסאי זה לא פה ולא‬ ‫פה‪ ,‬כי זה לא תואר‪..‬נמצאתי איפשהו שאני פה ואני צריך להיות שם‪...‬כשהתחלתי את‬ ‫הלימודים האלה היתה לי ההרגשה של אני פה! ואני איפה שאני צריך להיות! ולא באיזו‬ ‫ביקורת שאני פה‪ ,‬רק כי אני לא יכול כרגע להגיע למשהו היותר גבוה‪...‬‬ ‫כעוסקים בתחום החינוך‪ ,‬הטומן בחובו אתגרים רבים‪ ,‬מתארים חי ועופרי תחושה‬ ‫אמביוולנטית כלפי נושא ההנאה‪ ,‬אולם למרות הקשיים שבתחום בו בחרו הם מוצאים בו מקור‬ ‫רב לסיפוק‪:‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪66‬‬ ‫חי‪ :‬אני כל הזמן שואל את עצמי אם אני נהנה? אם אני מוביל או מובל? אם נכנסתי לתוך‬ ‫נחל כזה או זרם‪ ,‬שאין לי שליטה בו‪ ,‬או שאני כן שולט בו? והתשובה היא לא חד‬ ‫משמעית‪ .‬אני מגדיר את זה בתור איזשהו שכר לימוד‪...‬מללמד‪ ,‬במקום שבו אני רואה‬ ‫שהתלמידים באים ברצון ללמוד‪ ,‬אז אין לי בעיה עם קשיים‪ ,‬יש חשמל‪ ,‬זה מטורף‪ ,‬אני‬ ‫נהנה מזה מאוד‪...‬כשרואים את הילד מבין אז רואים את העיניים שלו‪ ,‬זו בשבילי חוויה‬ ‫מעולה‪...‬לטווח הקצר אני משלם מחיר כלכלי אבל הרווחים הם מאוד‪ ,‬מאוד גדולים‪.‬‬ ‫עופרי‪ :‬זה עולם הרבה יותר חיוני לי‪ ,‬אני אוהב להיות רעב את יודעת‪..‬זה עם הרבה יותר‬ ‫תשוקה‪ ,‬עם הרבה יותר רצון‪ ,‬יותר צבעוני‪ ,‬יותר חם‪ ,‬מתאים יותר למידות שלי כנראה‪,‬‬ ‫הרוחניות‪..‬יש שלמות‪ ,‬אני כאן וזה מה שאני עושה‪ ,‬עדיף שאני אתחבר ויאהב את זה‬ ‫וייבנה מזה‪...‬אני לא נהנה יותר‪...‬בבוקר אני אומר מה יהיה? והמורה כן תבוא? לא תבוא?‬ ‫‪...‬אני נכנס בשער רואה את המורות‪ ,‬התלמידים ומתחיל ליהנות‪.‬‬ ‫פנאי‪/‬תחושת איזון‬ ‫מעבר לתחושת הסיפוק והחיוניות הפנימית אותה מתארים הגברים‪ ,‬ניכר כי השינוי‬ ‫מאפשר להם לאזן את חייהם האישיים‪ ,‬הן מבחינת זמנם הפנוי והן מבחינה פנימית של איזונם‬ ‫הנפשי‪ .‬אביב מתאר כיצד תקופה זו המאפשרת לו גמישות‪ ,‬הינה התקופה היפה בחייו‪:‬‬ ‫קמ"י )קרב מגע ישראלי( זה משהו שתמיד רציתי לעשות‪..‬וכשעבדתי בתקשורת אז כאמור‬ ‫עבדתי מהבוקר עד הערב‪ ,‬לא היה כוח לאימונים וכמובן רציתי זמן איכות קצת עם א'‬ ‫וקצת עם הילדים‪...‬היום יש לי המון זמן איכות‪ ,‬אני יכול לשלב או לבחור מה לעשות‪...‬זה‬ ‫לא רק קמ"י זה גם צלילה שהתחלתי ללמוד בשנים האחרונות וגם רכיבת אופניים‪..‬אני‬ ‫חושב שזו התקופה הכי יפה שלי בחיים המשפחתיים מרגע שהתחתנתי‪...‬בגיל שלי היום‪,‬‬ ‫‪ ,47‬אני מגשים הרבה חלומות שלא יכולתי להגשים קודם מכל מיני סיבות‪..‬‬ ‫דבריו של אביב ממחישים את הסיפוק הנוצר באמצע החיים כאשר אנו מממשים את‬ ‫פוטנציאל האיזון הפנימי )יונג בתוך ליבליך‪ .(1986 ,‬שלב אמצע החיים מהווה הזדמנות להעלאת‬ ‫שביעות הרצון של הגבר בשטחי חייו השונים משמתאזנות בחירותיו )לוינסון בתוך שמוטקין‪,‬‬ ‫‪ .(2003‬השינוי הערכי והחיפוש אחר המשמעות משנים את סדר העדיפויות של הגבר ויוצרים‬ ‫התבוננות מחודשת על החיים‪ .‬תחושת האיזון עולה בדברי המרואיינים הבאים‪ ,‬המתארים‬ ‫פרופורציה חדשה בחייהם‪:‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪67‬‬ ‫אמיתי‪ :‬אני הרבה יותר נוח‪ ,‬אני הרבה יותר בבית‪ ,‬יותר טוב לי‪ ,‬אני עושה דברים שאני‬ ‫אוהב לעשות ואני נהנה מהם‪..‬בשביל השקט הנפשי שלי‪ ,‬לשקט במשפחה‪ ,‬לרוגע‪...‬זה‬ ‫עולם אחר‪.‬‬ ‫עידו‪ :‬אני חושב שמהיוגה ואולי גם מזה שהתנתקתי מההייטק‪ ,‬אני מרגיש קצת יותר‬ ‫חופשי‪ ,‬אני יכול לבחור‪...‬בעבודה לוקחים הצעות מחיר אז לא יקרה כלום אם יקבלו‬ ‫הצעות עוד שעתיים‪ .‬לפני שנה וחצי אם הייתי מגיע מאוחר אז אנשים מסתכלים עליך‬ ‫'איפה היית?'‪...‬לא היו לוחצים עלי או סופרים לי את השעות אבל היתה הרגשה כזאת לא‬ ‫נעימה‪...‬היום אני יותר רגוע‪...‬‬ ‫השפעת השינוי על האיזון בחיי המשפחה‬ ‫תחושת האיזון הפנימית‪ ,‬הבאה לידי ביטוי בחייהם של הגברים בעקבות השינוי המקצועי‬ ‫שערכו‪ ,‬משפיעה על יחסיהם הבין‪-‬אישיים במסגרת משפחתם‪:‬‬ ‫אביב‪ :‬זה שינוי מאוד משמעותי בחיי‪ ,‬כן בהחלט‪ ,‬בכל המובנים‪ ,‬גם בזוגיות‪..‬זה מאוד‬ ‫משפיע כשטוב לך בעבודה‪...‬את יותר שמחה‪ ,‬יותר כיף לך לעשות דברים ויותר כיף לך‬ ‫ליצור ויותר כיף לך לשתף‪...‬אני נפתח להמון דברים‪..‬‬ ‫אלי‪ :‬זה שינה לי את החיים‪ ,‬זה תרם לי לזוגיות‪ ,‬זה עשה לי שינוי בכלל בכל התפיסה שלי‬ ‫על איך זה להיות אבא ואיך זה להיות בעל‪...‬‬ ‫במקביל להיפתחותם הרגשית כלפי משפחתם‪ ,‬גוברת נוכחותם הפיסית של הגברים‬ ‫בביתם כתוצאה ממעברם למקצוע 'נשי'‪ .‬מקצועות 'נשיים' מעצם הגדרתם מאפשרים שהייה‬ ‫ונוכחות במרחב הביתי‪ ,‬התומכת בצורך לגדל ילדים בנוחיות )יזרעאלי‪ ;1999 ,‬פרנקל‪.(2003 ,‬‬ ‫משתתפי המחקר מעידים‪ ,‬כי הם אכן נוכחים יותר בביתם ומעורבים יותר במטלות הבית ובגידול‬ ‫ילדיהם‪ .‬נוכחות מוגברת זו במרחב הביתי‪ ,‬מפרה את חלוקת התפקידים המסורתית ומכוננת סדר‬ ‫משפחתי חדש‪ .‬לעיתים נוצרים על רקע כך מתחים שבין הנשי לגברי‪ ,‬כפי שעולה הדבר בהומור מן‬ ‫הדברים הבאים‪:‬‬ ‫אביב‪ :‬אני יותר בבית‪ ,‬אני מאוד משתדל לעזור אבל לא תמיד זה‪...‬מכיוון שאחרי שעות‬ ‫העבודה שלי כסייע אני מתפנה גם לתפקידים שאני אחראי עליהם כמו ניהול חשבונות‪,‬‬ ‫קניות‪ ,‬תיקונים‪ ,‬הזמנות ספקים‪ ,‬טכנאים וכו' אז אני משתדל לתמרן בין זה לבין‬ ‫הצרכים של הבית‪ .‬לא תמיד זה עולה בקנה אחד עם א'‪ ,‬כי אצל א' הכל צריך להיות מהר‪,‬‬ ‫מהר ועכשיו! אי אפשר לדחות! )צוחק(‪...‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪68‬‬ ‫אמיתי‪ :‬חלק גדול ממטלות הבית נופל עלי‪...‬אני מכין את ארוחות הצהרים לילדים ואני‬ ‫רואה מה חסר‪...‬יש שינוי באיזון‪..‬היא )אשתי( פחות בבית ויש לה פחות לחץ‪...‬כי אני‬ ‫בבית‪...‬אבל מצד שני איך שהיא רואה את הבית ואיך שאני רואה את הבית‪...‬אני עדיין‬ ‫גבר ולי אין בעיה שיהיה קצת חול על הרצפה ושיש טיפת ערמות כביסה בסלון‪ ,‬זה פחות‬ ‫מפריע לי מאשר מפריע לה אבל אני עושה את זה‪ ,‬אין לי בעיה‪ ,‬ממש לא‪.‬‬ ‫מדברי המרואיינים עולה שילוב של גבריות מסורתית עם גבריות ניומניסטית‪ .‬תפיסת‬ ‫ה'גבריות החדשה' – ניומניזם‪ ,‬מעבירה את הגבר ממודל של שליטה למודל חדש של גבריות‪,‬‬ ‫המבוסס על גישה הומניסטית יותר כלפי עצמו וסביבתו )נרדי ונרדי‪ .(1992 ,‬הרחבת תפקידו‬ ‫המסורתי‪ ,‬מאפשרת מעורבות גבוהה יותר בחיי משפחתו הגרעינית והעמקת הדיאלוג שבין הנשי‬ ‫לגברי‪ .‬בנוסף למודל זה‪ ,‬ניכר כי במחצית השניה של החיים מצטלבים תפקידיהם של המינים‪.‬‬ ‫הצלבה זו מתבטאת בהתכנסותו של הגבר במרחב הביתי בעוד האישה שואפת לצאת למרחב‬ ‫הציבורי )פרידמן‪ .(1996 ,‬חשיבות הבית והמשפחה עולה בעיני הגברים והם נוטים לגלות עניין רב‬ ‫יותר בתחום הטיפול באחר )גיליגן‪ .(1983 ,‬חי שבחר להישאר בבית ולגדל את בנותיו עד המעבר‬ ‫לתפקידו החדש‪ ,‬מתאר כיצד תפקד למעשה כאם בעוד בת זוגתו מפרנסת את המשפחה‪:‬‬ ‫הייתי תשעה חודשים איתה‪ ,‬הייתי בטפיה בבוקר עם המטפלות‪ ,‬הייתי מקבל אותן‬ ‫בצהרים‪..‬אם יש שינוי של ‪ 180‬מעלות‪..‬זה היה לי טבעי‪ ,‬לא היתה לי שום בעיה ללכת‬ ‫לקניות‪ ,‬ללכת לטפיה‪ ,‬להוציא אותם מהגנים‪ ,‬להכניס אותם לגנים‪...‬עם שלוש בנות זה‬ ‫הרבה יותר אינטנסיבי מאשר שם בעבודה‪...‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪69‬‬ ‫אבהות‬ ‫השינוי המקצועי לתחום 'נשי'‪ ,‬מאפשר כאמור לגברים להיות נוכחים ומעורבים יותר‬ ‫במשפחתם ובגידול ילדיהם‪ .‬נוכחות מוגברת זו משרה תחושת שלמות‪ ,‬סיפוק ואיזון בכל הנוגע‬ ‫לתפקידם כאבות בשלב זה של חייהם‪:‬‬ ‫אלי‪ :‬אני חושב שאני אבא הרבה יותר טוב‪...‬ראשית אני נחשף לתכנים‪..‬של תיאוריות‬ ‫בפסיכולוגיה וכמה הדמות הגברית והנשית בחיים של הילדים חשובה וכל הדברים האלה‬ ‫מעוררים בי את השאלות לגבי האבהות שלי ולגבי הזוגיות שלי ולגבי היחסים שלי עם‬ ‫הילדים שלי‪ ,‬ואני מנסה יותר ויותר לשפר במקום הזה‪..‬דבר שני מכיוון שאני חושב שיש‬ ‫קסם במגע אז אני יותר נוגע‪'..‬בוא תן לי חיבוק‪ ,‬תן נשיקה'‪...‬‬ ‫אמיתי‪ :‬היום אני נמצא כמעט כל יום בצהרים בבית‪ .‬הבת חוזרת מבית ספר‪ ,‬אנחנו‬ ‫אוכלים ארוחת צהרים ביחד‪ ,‬מדברים קצת‪ ,‬יש הרבה יותר אינטראקציה‪...‬הבן האמצעי‬ ‫היום כבר לא בבית‪..‬אבל הוא יודע שאם הוא צריך עזרה 'אבא תקח אותי‪ ,‬אבא תחזיר‬ ‫אותי'‪...‬הוא יודע שאני בדרך כלל באזור‪.‬‬ ‫חי‪ :‬אני נוכח בבית הרבה והרבה יותר ממה שהייתי בהייטק‪ ,‬אין ספק! וטוב לי מאוד עם‬ ‫זה‪ ,‬למרות שתמיד הייתי דמות נוכחת‪ ,‬הייתי איתן כל הבקרים והיה לי יום בשבוע וסופי‬ ‫שבוע‪ .‬זה מאוד חשוב לי המשפחה‪ ,‬זה 'ביי פר' מעל ההגשמה המקצועית‪ .‬זו יכולה להיות‬ ‫הכותרת‪ ,‬משם מתחילים‪...‬‬ ‫באמצע החיים עולה חשיבות המשפחה בקרב גברים והם נעשים פתוחים ומשתפים יותר‬ ‫ברגשותיהם )פרידמן‪ .(1996 ,‬עופרי מתאר כיצד שינוי בסדרי העדיפויות חושף אותו להעמקה‬ ‫ורגש‪ ,‬הבאים לידי ביטוי בחיי משפחתו ובגידול ילדיו‪:‬‬ ‫זה לא עניין של אבהות זה עניין של סדרי עדיפויות אחרים‪ ,‬שיחות אחרות על נושאים‬ ‫אחרים‪ ,‬יותר תשומת לב אולי‪...‬יותר חלקים רגשיים‪ ,‬יותר מעניינים‪ ,‬יותר אינטימיות‪ ,‬גם‬ ‫הבית שבנינו יותר אינטימי‪..‬יותר ביחד‪ ,‬הסוג של החופשות‪ ,‬ארוחות הערב‪..‬‬ ‫אחד מהמחירים המשמעותיים אותו גובה תפקידם המסורתי של גברים במחצית חייהם‬ ‫הראשונה‪ ,‬מתבטא ביחסיהם עם ילדיהם‪ .‬שעות מרובות של השקעה בעולם העבודה מחוץ לביתם‪,‬‬ ‫מונע מהם כינון מערכת יחסים עמוקה עימם )כ"ץ‪ ;2009 ,‬ריל‪ .(1999 ,‬הקונפליקט שבאיזון בית‪-‬‬ ‫עבודה אינו מהווה נחלת חלקם של גברים אלא משויך בדרך כלל לעולמן של הנשים )פרנקל‪,‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪70‬‬ ‫‪ .(2003‬מדברי המרואיינים הבאים עולה תחושת המחיר ששילמו ביחסיהם עם ילדיהם הבוגרים‬ ‫וההזדמנות לתיקון שניתנת בידם בשלב זה‪:‬‬ ‫עידו‪ :‬הבן האמצעי פתאום עכשיו כשהוא מסיים כבר תיכון‪..‬הוא שם לב לזה שבשנים‬ ‫האחרונות לא כל כך הייתי איתו‪ .‬אני כבר ראיתי שהוא עצמאי ונתתי לו לפרוש כנפיים‬ ‫ועכשיו פתאום מתברר שהוא קצת כועס על זה‪...‬הוא מרגיש שזו החמצה‪ ,‬אז אני משתדל‬ ‫עכשיו להיות איתו קצת יותר‪...‬‬ ‫אביב‪ :‬כשעבדתי בתחום התקשורת והייתי יוצא מהבית בשש וחצי בבוקר‪ ,‬חוזר בשמונה‪-‬‬ ‫תשע בערב הביתה אז יצא מצב שהילדים שלי בעצם היו רואים אותי רק בסופי שבוע‪.‬‬ ‫כשהם היו קטנים כל העול היה על א'‪ ,‬גם החינוכי וגם הטיפולי‪...‬וכשהתחלתי לעבוד בגן‬ ‫נוצר מצב שאני כל הזמן במתחם של הבית‪..‬היה לי מאוד קל לצאת‪ ,‬להביא‪ ,‬לקחת את‬ ‫הילדים מהגן‪ ,‬מבית ספר‪ ,‬ללכת לבית ספר כשצריך‪ ,‬הייתי יותר פעיל בחינוך של הקטן‬ ‫מאשר בחינוך של הגדולים‪ .‬את שניהם בעצם לא ראיתי‪ .‬עד היום זה עושה לו טוב‪ ,‬גם‬ ‫לי‪..‬כי הוא זכה לקבל אבא במשרה מלאה‪..‬‬ ‫התייחסותם ההורית של הגברים משתנה אם כן בשלב זה של חייהם ומקרבת אותם‬ ‫לילדיהם‪ .‬אולם‪ ,‬לא תמיד ניתן לקבוע בודאות מה קדם למה? – האם השינוי המקצועי שערכו‬ ‫מגביר את נוכחותם בבית ומקרב אותם לילדיהם או שמא הצורך בקרבה לילדיהם הוא זה הדוחף‬ ‫אותם לבחור במקצוע בו יוכלו להיות יותר בבית? התשובה היא כפי הנראה סובייקטיבית בהתאם‬ ‫לאישיותו של המשיב‪ .‬איתן מציע כיוון הפוך של ראיית הדברים וטוען‪ ,‬כי דווקא בשלותו ההורית‬ ‫היא זו המשפיעה על תחום עיסוקו החדש‪:‬‬ ‫חשבתי שתשאלי ההפך‪ -‬אם האבהות משפיעה על הטיפול? זה יותר קל לי להגיד שבהחלט‬ ‫כן‪ .‬על האבהות? האמת נכון להיום לא‪ .‬אני מרגיש שכל העבודה שלי מאז שהתחלתי‬ ‫לעסוק בטיפול‪ ..‬אני מביא הרבה יותר מהחיים האישיים שלי לשם מאשר משם לחיים‬ ‫האישיים שלי‪.‬‬ ‫היפתחות לרגש‪ ,‬רכות ואהבה‬ ‫במחצית השניה של חיינו עולה כאמור המודעות לקיומם של מרכיבי אישיות‪ ,‬שלא באו עד‬ ‫כה לידי ביטוי מספק‪ .‬גברים‪ ,‬הנדרשים להיות קשוחים במטרה להתמודד עם מטלות החיים של‬ ‫הבגרות הצעירה‪ ,‬מזהים לפתע באמצע חייהם חלקים רגשיים רכים בתוכם‪ .‬גרטש )‪ (2004‬מציין‪,‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪71‬‬ ‫כי מרבית הגברים מתקשים להיפתח רגשית בפני זולתם‪ ,‬אולם משהם נפתחים לבסוף הם‬ ‫חושפים עולם פנימי עשיר ופגיע‪ .‬גיל המעבר מהווה הזדמנות ליצירתה של פתיחות זו‪:‬‬ ‫עופרי‪ :‬היו הרבה דברים שהם באמת היו אולי חסרים לי‪...‬יותר תפקוד ויותר להבין את‬ ‫המקום הזה של האינטליגנציה הרגשית והצרכים הרגשיים‪ ,‬את המקומות הלא‬ ‫רציונליים‪ ,‬שחסרים לי באופן כללי‪ ,‬קשה לי להגיע אליהם‪ ,‬קשה לי להתחבר אליהם‬ ‫באופן אינטואיטיבי‪ ,‬אבל הם הרבה יותר מעניינים אותי‪ ,‬אני מקדיש להם הרבה יותר‬ ‫מקום‪ ,‬גם ברמה רציונלית פילוסופית‪...‬אני יותר מבין היום את החלק הלא מובן‪ ,‬החלק‬ ‫הרגשי‪ ,‬התשוקות‪ ,‬היצרים‪ ,‬החלק שלהם באדם השלם מאשר קודם ולדברים האלה‬ ‫בפירוש נפתחתי בצורה גלויה והמקום הזה מתאים‪.‬‬ ‫מקצועם ה'נשי' החדש של הגברים‪ ,‬מאפשר להם להביא לידי ביטוי חלקים רכים אלה‬ ‫הקיימים בתוכם‪:‬‬ ‫אביב‪ :‬אני המון שר להם שירים‪ ,‬כמעט כל היום‪ ,‬בחצר ובגן ואני מספר להם המון‬ ‫סיפורים‪ .‬אני מכיר כמעט את כל הספרים בעל פה‪ .‬ילדים מאוד מחוברים אלי‪ ,‬כי אני‬ ‫נותן להם המון אהבה‪ ,‬המון חיבוקים‪....‬‬ ‫עופרי העוסק בתחום החינוך המיוחד‪ ,‬מתאר כיצד פיתח במקצועו החדש גישה פילוסופית‬ ‫חינוכית שבמרכזה מצויה האהבה‪:‬‬ ‫יש דבר שכן מוביל אותי בכל הסיפור‪'..‬אתה לא אוהב בן אדם בגלל שהוא טוב אלא אדם‬ ‫הוא טוב בגלל שאתה אוהב אותו'‪...‬והייתי במקומות האלה‪ ,‬המקומות הכי קשים‪ ,‬בתי‬ ‫כלא ונוער בסיכון‪ ,‬נערי רחוב וכו'‪...‬אתה יכול לראות אותם ולברוח משם ולהיבהל ואתה‬ ‫יכול לבוא ולחפש את הניצוצות ולהאמין שאם תאהב אותו למרות מה שהוא עושה‪ ,‬אז‬ ‫הוא יהיה יותר טוב וזה יכול להניע את החיים שלך‪..‬יש הרבה יותר תועלת במה שאתה‬ ‫עושה‪ ,‬הרבה יותר חיוניות‪ ,‬הרבה יותר רצון‪ ,‬תשוקה‪..‬יש אהבה גם בעניין הזה של להיות‬ ‫קשה‪ ,‬להיות ממוקד‪ ,‬להיות עם גבולות‪..‬אבל כאן זו אהבה שקשורה לאמונה בבן אדם‪,‬‬ ‫בכל בן אדם‪ ,‬זו לא סתם אהבה‪...‬‬ ‫האיזון הפנימי בציר הגבריות מול הנשיות‪ ,‬משתנה במהלך החיים אך מתעצם באמצעם‬ ‫)לוינסון בתוך בקר‪ .(2006 ,‬מיקום מחודש על פני ציר זה מקרב את הגברים לאלמנטים נשיים‬ ‫רכים יותר ומשפיע על תפיסת עולמם‪ .‬סיפורו של מני מתאר שינוי דרמטי בעקבות השינוי‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪72‬‬ ‫המקצועי שערך‪ .‬כיוצא מערכת הביטחון שעבר לתחום היוגה‪ ,‬מהווה עבורו השינוי איזון מהותי‬ ‫מחודש של גוף‪-‬נפש‪:‬‬ ‫ירדתי במשקל והגוף שלי השתנה לגמרי‪ ,‬הוא יותר דק‪ ,‬הוא יותר גמיש‪ ,‬היציבה שלי‪..‬‬ ‫החזה פתוח‪ ,‬הכתפיים‪ ,‬לא הייתי אף פעם מכווץ אבל הכל מרגיש אחרת‪ .‬זה במישור‬ ‫הפיסי‪ .‬במישור הנפשי אני מרשה לעצמי הרבה יותר דברים שפעם לא הייתי מרשה לעצמי‬ ‫וזה היה חריג‪ .‬להגיד למנהל שלי או למנהלת 'אני אוהב אתכם' פעם זה היה משוגע להגיד‬ ‫דבר כזה‪...‬היום הרבה יותר קל לי לחבק‪ ,‬להיפתח‪...‬פתאום אני רואה שכל השנים הייתי‬ ‫בן אדם די מופנם‪...‬אני יכול לדבר על תזות‪ ,‬על תיאוריות‪ ,‬על איסלאם‪ ,‬על ים‪ ,‬על נסיעות‪,‬‬ ‫על טיולים‪ ,‬כן‪ ,‬אבל עלי? עצמי? אישי?‪...‬פתאום כן‪ ,‬אני נהנה מזה‪ ,‬אני משתף‪ ..‬וזה משהו‬ ‫שלא היה אף פעם וזה היוגה גורמת‪ .‬זה עושה טוב‪ ,‬זה עושה מצוין‪....‬‬ ‫דבריו של מני‪ ,‬מדגישים ללא עוררין את היפתחותם של גברים באמצע החיים לעולם של‬ ‫רגש‪ ,‬רכות והעמקה‪ .‬המחיר הרגשי‪ ,‬שנגבה מהם במחצית חייהם הראשונה בגין תפקידם‬ ‫החברתי‪ ,‬אינו נחוץ עוד באמצע חייהם וכעת יש באפשרותם להרחיב את הלב‪:‬‬ ‫אני מרגיש שהרבה שנים הקטע הרגשי‪ ,‬הנפשי של הלב והאהבה היה מרוסן‪ ,‬היה‬ ‫בבלימה‪ ,‬היה באיזושהי חסימה‪ ,‬בשליטת יתר‪ ...‬אני נורא נהנה לפתח את זה‪ ,‬זה היה‬ ‫חסר לי כשזה לא היה ונהדר כשזה ישנו‪.‬‬ ‫עברתי ממצב של להסתכל על בני אדם דרך הכוונת להסתכל עליהם דרך הלב‪.‬‬ ‫הפיכה למדריך‪ ,‬תומך‪ ,‬מנהיג‬ ‫מקצועם החדש של הגברים מאפשר להם להביא לידי ביטוי את דבר הפיכתם למדריכים‬ ‫ומנהיגים לדור הצעיר מהם‪ .‬כ"ץ )‪ ,(2009‬משתמש במטפורת המלך ובנו כדי להמחיש את מקומו‬ ‫של האב המתבגר בחיי ממלכתו "האב אמור להוריש לבנו את ממלכתו ועל הבן לשמר את‬ ‫הממלכה ולפתח אותה בשם אביו ולמען הדורות הבאים" )ע"מ ‪ .(136‬בשלותם של הגברים‬ ‫וחשיפתם לתחומי עיסוק בהם מודגש המימד האנושי‪ ,‬מאפשרת להם להפוך ל'זקני השבט'‪.‬‬ ‫אביב מתאר כיצד באה עובדה זו לידי ביטוי בתפקידו כסייע בגן ילדים‪:‬‬ ‫אני חושב שאני יותר בשל היום‪ ,‬גם כאבא‪...‬עם יותר ניסיון‪ .‬אני חושב שיש לי גישה יותר‬ ‫מעשית לחיים מאשר הורה לילד ראשון‪ .‬את הטעויות שאני עשיתי עם הילדים שלי כבר‬ ‫למדתי מהן אז אני כבר לא אעשה את זה‪...‬אני דמות חינוכית‪...‬בעיקר להורים לילד‬ ‫ראשון שהם מאוד מבולבלים ולא יודעים איך להתנהג בסיטואציות מסוימות עם הילד‪...‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪73‬‬ ‫חי מעביר מסר ערכי לתלמידיו כמורה‪:‬‬ ‫גם כשאני מלמד מתמטיקה אני אומר להם 'קודם כל אתם בני אדם ואני בן אדם‪..‬לפני‬ ‫שלומדים מתמטיקה‪ ,‬משוואות ולוגריתמים‪ ,‬תלמדו לכבד אותי ואני אלמד לכבד‬ ‫אתכם'‪...‬‬ ‫אלי ומני מתארים את רצונם לתמוך ולעזור לזולת על סמך בשלותם וניסיונם האישי‪:‬‬ ‫אלי‪ :‬יש גם רצון מאוד גדול לעשות להם טוב‪ ,‬להגיד להם 'וואו תראו מה יש שם‪ ,‬לכו על‬ ‫זה‪ ,‬זו חוויה‪ ,‬זה כיף‪ ,‬זה ישנה לכם את החיים'‪ ...‬כשאני פוגש חבר ואני רואה שהוא‬ ‫במצוקה‪...‬אני כן רוצה שהוא יעשה משהו‪....‬‬ ‫מני‪ :‬במשרד אצלנו התחלתי להתנדב בתחום אחר לגמרי‪ ,‬תחום של שיקום‪..‬אני לומד‬ ‫עבודה סוציאלית‪ ,‬קורא על זה המון ספרים ומאמרים‪ ,‬קורא המון חינוך ויעוץ חינוכי‪..‬‬ ‫קרימינולוגיה‪ ,‬כי יש לנו משוקמים שהם פליליים ועבריינים‪ ,‬שרוצים להבין מה? ולמה?‬ ‫ולמנוע ולעזור ולהקל‪...‬במקום לקרוא חומר סיכולי‪ ,‬מתקפי‪ ,‬דרך הכוונות‪ ,‬לראות חומר‬ ‫של איך אני עוזר לאנשים? איך אני בעדם? איך אני תומך בהם? ואני נורא אוהב את זה‪...‬‬ ‫חוכמה שבטית המעניקה לגבר המתבגר מקום של כבוד בחינוך הדור הבא‪ ,‬הינה חיונית‬ ‫להתפתחותה של חברה בריאה יותר )דיאמונד‪ .(1998 ,‬קידוש הנעורים בחברתנו המערבית‪,‬‬ ‫המודרנית‪ ,‬דוחק את הגבר המבוגר הצידה ואינו מנצל את תפקידו החברתי החיוני‪ .‬גברים רבים‬ ‫שגדלו ללא נוכחותו של אב דואג ומעורב בחייהם‪ ,‬חשים בחסר של יסוד גברי והם כמהים להדרכה‬ ‫של מבוגר מהם‪ .‬אחד האתגרים העיקריים העומדים בפני גברים במחצית חייהם השניה‪ ,‬הינו‬ ‫לחיות חיים פרודוקטיביים המשרתים את החברה עד זקנתם‪ .‬שירות זה בא לידי ביטוי בתפיסת‬ ‫המנהיגות של עופרי המתאר פילוסופיית מנהיגות ערכית וצנועה‪ ,‬שמובילה את צורת ניהולו‬ ‫ומשרתת את הנמצאים תחתיו‪ .‬בדבריו‪ ,‬קשה שלא להבחין בגישה רכה יותר המנפצת את סגנון‬ ‫המנהיגות הגברי הכוחני‪:‬‬ ‫לא הבן האדם הוא המנהיג אלא המנהיג נוצר על ידי המונהגים‪...‬אני איזה קטליזטור‬ ‫בתוך הדבר הזה‪ ,‬אני יוצר את התכונה אבל כשאני לא נמצא כאן בית ספר מתקיים‬ ‫ומתקיים טוב ואני מקווה שביום שאני אלך הוא גם ימשיך להתקיים ויבוא מישהו אחר‬ ‫ויתפוס את המקום הזה‪ .‬אלה המקומות שאני מתחבר אליהם במנהיגות ולא באלה‬ ‫שמובילים ורוצים להראות המלכים שהשומרים סביבם והכידונים מורמים והחצוצרות‪...‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪74‬‬ ‫גאווה ותחושת מיוחדות – העצמה גברית‬ ‫כל הגברים שהשתתפו במחקר זה‪ ,‬שמחו לספר על השינוי המקצועי שערכו‪ .‬נראה היה‪ ,‬כי‬ ‫הם מעונינים לחשוף את התהליך שעברו וכי חשוב להם להישמע‪ .‬חלקם‪ ,‬הביעו תחושת גאווה‬ ‫וייחודיות נוכח שינוי משמעותי זה‪:‬‬ ‫אביב‪ :‬אני מאוד גאה בזה! כששואלים אותי 'מה אתה עושה?' אני לא אומר שיש לי גן‬ ‫ילדים פרטי אני אומר שאני סייע בגן ילדים‪ .‬עד היום‪ .‬אני מתקן אותם‪..‬כי זה מה שאני‪..‬‬ ‫אלי‪ :‬אני יגיד משהו כזה שחצני‪ ,‬אני מרגיש מיוחד שאני כאילו יודע ללכת על מנעד של‬ ‫עיסוקים מאוד רחב‪ ,‬לגעת בכל מיני מקומות‪ ,‬להיות מגוון‪...‬‬ ‫איתן‪ :‬אני חושב שיש בשינוי הזה משהו שאני רוצה לספר עליו‪ ,‬כי אני גאה בו‪ .‬זה לא קל‬ ‫לעשות! יש בזה משהו יפה בעיני בריבוי הזה‪ ,‬היכולת הזאת להיות גם פה וגם שם‪...‬‬ ‫תחושת גאווה זו מצטרפת לתחושת הסיפוק ששואבים הגברים מן השינוי שערכו‪ .‬יכולתם‬ ‫לגעת בשני העולמות‪ ,‬הן ה'נשי' והן ה'גברי' מחזקת אותם כפרטים ומעצימה אותם‪' .‬אנדרוגניות‬ ‫פסיכולוגית' זו‪ ,‬כפי שהגדירה אותה בם )‪ ,(Bem,1974‬מאפשרת גמישות תפקודית ותורמת‬ ‫לרווחתו הנפשית של הפרט‪ .‬ניכר אם כן‪ ,‬כי הגברים אינם משלמים מחיר חברתי על מעברם‬ ‫למקצוע 'נשי' כפי שניתן היה לצפות כמי שעובר מן הצד השולט לנשלט )פרידן‪ ,(1996 ,‬אלא‬ ‫יוצאים מן התהליך מחוזקים ומועצמים‪.‬‬ ‫מתחים – כלכליים‬ ‫השינוי המקצועי שערכו הגברים באמצע חייהם‪ ,‬מניב עבורם ועבור סביבתם הקרובה‬ ‫רווחים משמעותיים‪ ,‬כפי שתואר להלן‪ .‬אולם לעיתים‪ ,‬מהווה השינוי מקור למתח כלכלי‪.‬‬ ‫כמפרנסים ראשיים בבתיהם במחצית חייהם הראשונה‪ ,‬נראה כי נושא הפרנסה חקוק עמוק‬ ‫בתוכם והם חשים כלפיו אחריות‪ ,‬כעולה מדברי אלי‪ :‬כל עוד אני לא פוגע בפרנסה ובבני משפחתי‬ ‫ואין בעיה אז אני ממשיך‪ .‬למרות שינויים חברתיים עדיין מרגישים הגברים שחובתם העיקרית‬ ‫הינה להיות מפרנסים טובים )גרטש‪.(2004 ,‬‬ ‫בחירתם של הגברים במקצוע 'נשי'‪ ,‬הנחשב חברתית כפחות ערך בהשוואה ל'עבודת‬ ‫השוק' הגברית )פרנקל‪ ,(2003 ,‬מצמצמת את יכולתם להשתכר במשכורות גבוהות‪ .‬עובדה זו יוצרת‬ ‫תחושת אי נוחות בקרב אלו שערכו את השינוי ללא ביסוס כלכלי מספק עבורם‪ .‬ארבעה מבין‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪75‬‬ ‫המרואיינים ציינו את נושא הפרנסה כמקור לדאגה‪ ,‬המעכב לעיתים את התפתחותם בתחום‬ ‫שבחרו‪ .‬להלן הציטוטים העיקריים שעלו סביב סוגיה זו‪:‬‬ ‫אלי‪ :‬אני לא רואה את עצמי נכון להיום עוסק בזה כעיסוק העיקרי שלי‪ ,‬כי אני מרגיש‬ ‫שיש לי עוד כברת דרך לעשות והצד החומרי עדיין‪...‬‬ ‫אמיתי‪ :‬היום אני מקווה שאני לא אשבר ויחזור בחזרה‪...‬שאני אוכל להחזיק את‬ ‫עצמי‪...‬אני יודע שנרד ברמת החיים‪ ,‬שיהיה לנו הרבה יותר קשה כלכלית אבל זה מחיר‬ ‫שגם אני וגם ע' מוכנים לשלם‪....‬ויש לי רק את הפחד שאני לא אצליח להרים עסק מזה‪,‬‬ ‫שאני אוכל להרוויח את השכר מינימום‪...‬אני לא מדבר על המשכורות שהייתי חי קודם‪,‬‬ ‫שזה אני בטח לא אגיע אליהם בשנים הקרובות‪ .‬זה הפחד היחיד‪.‬‬ ‫בקטע הבא מתאר דודו את הקושי והפיצול הנוצר סביב רצונו לעסוק במקצוע שבחר אל מול‬ ‫תפקידו המסורתי כמפרנס‪:‬‬ ‫ההתלבטות היא כל הזמן איך להפוך את העיסוק הזה למשהו שהוא יציב מבחינה‬ ‫כלכלית‪ ,‬שלא כל חודש צריך לחשוב מחדש מה יהיה ואיך נסתדר?‪...‬אישה בדרך כלל‬ ‫עדיין‪ ,‬ברוב המקרים‪ ,‬היא ההכנסה הנוספת היותר קטנה במשפחה‪ ,‬אז היא יכולה לרוב‬ ‫לא להתחייב‪...‬זה עדיין לגמרי ברור שגבר‪ ,‬למרות שבתקופה האחרונה המצב אצלנו הוא‬ ‫לא ככה‪ ,‬כלומר אישתי מרוויחה יותר ממני‪ ,‬אבל הסטנדרט והבסיס הוא שהגבר צריך‬ ‫לספק את רוב הנתח‪...‬‬ ‫דודו ממשיך ומתאר כיצד יוצרת פרדיגמה זו מתח בין הנשי לגברי על רקע חלוקת המטלות בבית‪:‬‬ ‫בהתחלה היה לי יותר קשה לחשוב על זה ככה‪ ,‬כלומר כלכלית‪ ,‬שצריך בשלב הזה לחשוב‬ ‫על מי יכול להרוויח יותר ולתת לו את הדרך לעשות את זה‪...‬ההכרה הזאת‪ ,‬שאתה‬ ‫מרוויח עכשיו פחות בשלב זה של חייך אז אתה תהיה יותר בבית ותמלא את התפקיד‬ ‫הביתי ואשתי‪ ,‬בגלל שהיא יכולה להרוויח יותר אז היא תצא החוצה ותעבוד יותר‪..‬היו על‬ ‫הרקע הזה קצת ויכוחים‪...‬היתה תקופה ששנינו הגענו למצב שאנחנו כביכול רבים על זמן‬ ‫פנוי ‪ -‬או‪.‬קיי יש זמן פנוי אחר הצהרים אז מה יהיה בו? עוד משמרת שאני יכול לעבוד‬ ‫בקופת חולים או עוד מקום שהיא יכולה לעבוד? אז כל אחד ניסה למשוך למקום שלו עד‬ ‫שקלטנו שזה טיפשי וצריך לעשות משהו‪...‬זה כן ישב לי בראש ‪ -‬או‪.‬קיי אני אשב עכשיו‪,‬‬ ‫אני לא באמת אעשה משהו‪ ,‬אני רק אהיה עם הילדים בבית‪ ,‬אכין ארוחת ערב‪,‬‬ ‫מקלחות‪...‬זו לא עבודה שמכניסה כסף‪ ,‬זו חוויה הורית‪ ,‬זה צורך‪ ,‬זה המון דברים‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪76‬‬ ‫אבל‪...‬אתה לא מרוויח מזה כסף‪...‬בגדול השינוי עושה טוב אבל הקטע הכלכלי הוא ממש‬ ‫הדבר שמשפיע לרעה על הזוגיות‪ ,‬המשפחה‪ ,‬היחסים בתוך המשפחה‪ ,‬זה פקטור לגמרי‬ ‫מוחשי…שאפשר להגיד שהוא מפריע להנאה מלעסוק בתחום הזה שאני אוהב אותו‬ ‫ועושה אותו טוב‪.‬‬ ‫סיפורו של דודו‪ ,‬ממחיש את הפיצול והקושי שבשינוי תפיסת העולם החברתית הקיימת‪.‬‬ ‫הכוח החברתי‪ ,‬כלכלי‪ ,‬המטפח את המיתוס‪ ,‬כי נשים הינן בצד המטפל וגברים הינם בצד המפרנס‪,‬‬ ‫מערים קשיים במציאות חברתית משתנה בה מופר איזון זה )כ"ץ‪ .(2009 ,‬אם בעבר היה תפקידם‬ ‫של המינים מוגדר וברור‪ ,‬ניכר כי כיום מיטשטשים הגבולות ומערערים את מערכות היחסים שבין‬ ‫המינים )גרטש‪ .(2004 ,‬סיפורו הכן של דודו ממחיש למעשה את מורכבותו של המעבר בין גבולות‬ ‫המגדר הסטריאוטיפיים ושינוי התפקידים החברתיים הנגזרים מכך‪.‬‬ ‫‪ 5.3.4‬יחס הסביבה לשינוי‬ ‫מרבית משתתפי המחקר מעידים‪ ,‬כי הם זוכים ליחס חיובי תומך מסביבתם הקרובה‪.‬‬ ‫למרות ההנחה‪ ,‬כי מעברם של גברים למקצועות נשיים עלול להיתפס כחולשה מאחר והם עוברים‬ ‫כביכול מן הצד השולט לצד הנשלט )פרידן‪ ;1996 ,‬ריל‪ ,(2002 ,‬ניכר כי אין כך הדבר בחווייתם של‬ ‫משתתפי מחקר זה וכי הם זוכים לתמיכה‪ ,‬הערכה ולעיתים אף קנאה‪:‬‬ ‫אביב‪ :‬מי שלא מכיר אותי די מופתע לשמוע שאני עובד בגן ילדים‪...‬אני חושב שזה יותר‬ ‫מפתיע גברים‪ .‬נשים מופתעות אבל הן יכולות להבין את זה‪...‬גברים בדרך כלל החינוך‬ ‫פחות מדבר אליהם‪'..‬מה באמת? כאילו אתה? גן ילדים? זה לא כאב ראש? איך אתה‬ ‫מסתדר?' אבל מעבר לזה אני מקבל תגובות מאוד חיוביות‪...‬והרבה מקנאים בי‪ ,‬כשהם‬ ‫רואים אותי איך הילדים מתנפלים עלי‪ ,‬נשכבים עלי על המזרון‪ ,‬על השטיח‪ ...‬אומרים לי‬ ‫'הלוואי והייתי יכול להתחלף איתך'‪ ,‬גם גברים‪.‬‬ ‫אלי‪ :‬מפרגנים לי‪ ,‬מפרגנים לי מאוד‪...‬מבינים שיש איזה עולם קסום שנמצא שם ומאוד‬ ‫מפרגנים ואפילו אני לא אגיד מקנאים אבל מאוד מלאי הערכה‪...‬‬ ‫חי‪ :‬הסביבה מחבקת‪ .‬כולם מפרגנים‪ .‬אני מקבל חיבוק ואהבה ואהדה ותמיכה ו'אנחנו‬ ‫לא מאמינים שאתה עושה את זה‪ ,‬שורד בזה‪ ,‬ממשיך בזה‪ ,‬כל הכבוד!' אומרים לי את‬ ‫המשפט 'היינו רוצים שלילדים שלנו יהיה מורה כמוך'‪ ,‬כמעט כולם‪ ,‬בוריאציות כאלה או‬ ‫אחרות או 'חסר למערכת אנשים איכותיים כמוך‪ ,‬שעושים את זה מתוך בחירה ולא מתוך‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪77‬‬ ‫אילוץ'‪ .‬זה מפנק לשמוע כאלו דברים‪ .‬זה לא עוזר בסוף החודש אבל בקטע של פרגון‬ ‫ותמיכה זה מחזק מאוד ‪.‬‬ ‫תמיכת סביבתם הקרובה‪ ,‬מחזקת את הגברים בהתמודדותם עם השינויים הפוקדים‬ ‫אותם בשלב זה של חייהם )דיאמונד‪ .(1998 ,‬התגובות החיוביות מדרבנות את המשך דרכם‬ ‫ומעצימות אותם‪ ,‬כפי שעולה הדבר מן הדברים הבאים‪:‬‬ ‫איתן‪ :‬שערתי שאני אהיה טוב בזה אבל זה היה מאוד מסעיר לגלות שזה באמת קורה‪...‬‬ ‫ראיתי שיש לי שם משהו לתת ומשהו שם עבד והמדריכה שלי וכולם יצאו מאוד‬ ‫מתרשמים וגם אני מהיכולת‪...‬מאז זה רק להמשיך‪...‬‬ ‫אלי‪ :‬לאורך כל הדרך קיבלתי פידבקים שאני יכול להיות מטפל מצוין וטוב‪...‬גם ממורים‪,‬‬ ‫גם מקולגות ומעבר לזה שאני מרגיש שאני יכול להיות מטפל טוב‪...‬‬ ‫לעיתים מתבטאת התמיכה בעזרה כלכלית‪ ,‬פרקטית‪ ,‬המאפשרת בכך מרחב תומך ליצירת‬ ‫השינוי‪:‬‬ ‫אמיתי‪ :‬עוזרים לי‪ ,‬גם כלכלית עוזרים לי‪...‬תראי אם ההורים שלי היום וההורים של ע'‬ ‫באים ושואלים אותי 'אם יש יש לכם בעיה כלכלית דברו ונעזור לכם' זו תמיכה! אני יכול‬ ‫להיות יותר רגוע שמחר יהיה עם מה לשלם בסופר או בדלק‪...‬אם לא היה לי את זה לא‬ ‫יודע איפה הייתי היום‪...‬‬ ‫דבריו של אמיתי‪ ,‬מצטרפים לעדויות הגברים בדבר חשיבותה של יכולתם הכלכלית‬ ‫והתמיכה שמעניקה לעיתים בת זוגתם בתחום זה‪ ,‬המאפשרות להם את ביצוע השינוי )כפי שעלה‬ ‫בחלק הדן בנושא מצבם הכלכלי והשפעת הזוגיות על השינוי – מניעים חיצוניים(‪ .‬ואכן ניכר‪ ,‬כי‬ ‫עיקר הלחץ החברתי נתון למעמדם הכלכלי של הגברים‪ .‬בחברה המונעת משיקולי הצלחה‬ ‫כלכליים‪ ,‬מעוררת הבחירה במקצוע בו יכולת ההשתכרות הינה פחותה משמעותית‪ ,‬תהייה‪ .‬גברים‬ ‫שנותבו להצלחה כלכלית וערכם נקבע לא אחת על סמך הצלחה זו‪ ,‬חשופים לביקורת חברתית‬ ‫משהם מוותרים על מעמדם הכלכלי )הרועה‪ .(1999 ,‬נראה‪ ,‬כי כאשר נתקלים הגברים ב'הרמת‬ ‫גבה' באשר לשינוי שביצעו‪ ,‬אין ההתייחסות מופנית למהותו של המקצוע כ'נשי' אלא לפוטנציאל‬ ‫התנאים הסוציאליים שהוא מייצג‪:‬‬ ‫אמיתי‪ :‬הגברים ישר בודקים את הקטע הכספי איך חיים עם זה? איך מתמודדים עם‬ ‫הקטע הזה‪ ,‬שזה קטע קשה‪...‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪78‬‬ ‫עופרי‪ :‬ההורים שלי לא הבינו את זה‪ ,‬חלק מהמשפחה לא הבינו את זה‪ ,‬הילדים‪..‬מה‬ ‫אתה משוגע? איך תחיה? אתה חי היום כמו שאתה חי‪ ,‬עם משכורת כזאת וכזאת ומה‬ ‫אתה הולך לקצוץ בשליש או רבע מהמשכורת? ואתה הולך לעבוד? ובכלל אתה הולך‬ ‫להתחיל משהו חדש‪ ,‬תראה באיזה מקום אתה‪ .‬אתה מסתובב בעולם‪ ,‬חליפות‪ ,‬עניינים‪,‬‬ ‫מכוניות‪ ,‬תהיה לך מכונית? לא תהיה לך מכונית? כל מיני שאלות‪...‬‬ ‫תגובת המשפחה הקרובה‬ ‫במסגרת משפחתם הקרובה של הגברים עלתה תמיכת בת זוגתם כמשמעותית ביותר‬ ‫עבורם‪ .‬מרבית הגברים העידו‪ ,‬כי בת הזוג פירגנה לשינוי שעברו ותמכה בו‪ .‬פתיחות בת הזוג‬ ‫ותמיכתה בדרכם מהווים עבורם עוגן בביצוע השינוי והיא חיונית עבורם בשלב זה של חייהם‬ ‫)דיאמונד‪ - (1998 ,‬בלי אישה תומכת? לא! בחיים לא! אין סיכוי ‪) -‬השפעת בת הזוג על תהליך‬ ‫השינוי מובאת בפרוט בפרק מניעי השינוי(‪.‬‬ ‫כהורים לילדים‪ ,‬מתארים הגברים את תגובות ילדיהם כחיוביות בדרך כלל‪ .‬אולם ניכר‪,‬‬ ‫כי עיקר דאגתם של הילדים נתונה לצד הכלכלי‪ .‬הסתכלות זו מחזירה את הגלגל לאחור‪ ,‬למחצית‬ ‫הראשונה של החיים‪ ,‬בה נתפס האב כמפרנס ראשי ומספק הביטחון הכלכלי למשפחתו‬ ‫)‪ .(Gutmann, 1987‬תגובות הילדים ממחישות את הפרדיגמה החברתית השלטת‪ ,‬למרות‬ ‫פתיחותם לשינוי‪:‬‬ ‫אמיתי‪ :‬בהתחלה הם פחדו מזה שאבא לא עובד ולא יהיה מה לאכול‪ ,‬זאת אומרת מאיפה‬ ‫יהיה כסף בבית? אז היה איזשהו חשש‪ .‬הגדול עד היום אומר – 'אבא יש לכם בעיות? קחו‬ ‫מהחשבון שלי'‪...‬מטריד אותם הקטע של הכסף ‪...‬‬ ‫דודו‪ :‬הבן הקטן‪..‬מתוך ההסתכלות והכנות של ילד‪...‬הוא היה בעד‪'...‬אם אתה אוהב את‬ ‫זה אז אתה צריך לעשות את זה! למה לעשות משהו שאתה לא אוהב?'‪...‬מבחינתו של‬ ‫הגדול‪...‬כשאנחנו מתחילים לדבר על הנושא הכספי של אפשר לקנות את זה? אי אפשר‬ ‫לקנות את זה?‪...‬אז הוא מבחינתו יותר נלחץ‪...‬‬ ‫אך על רקע דאגות כלכליות אלה משממשיך הגבר בדרכו‪ ,‬הולכת עימו סביבתו הקרובה גם‬ ‫כאשר אין השינוי עולה בקנה אחד עם תפיסתה המסורתית‪ .‬תגובות הוריהם של הגברים‪,‬‬ ‫המייצגות לעיתים תפיסה מסורתית זו‪ ,‬משקפות את תהליך ההפנמה של הסביבה‪:‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪79‬‬ ‫אביב‪ :‬הם היו מופתעים‪ .‬עד היום אמא שלי בשוק‪...‬אבל היום היא מאוד גאה בהצלחה‬ ‫שלנו היא מאוד גאה במה שיש לנו‪.‬‬ ‫אמיתי‪ :‬ההורים שלי‪...‬אני חושב שהם יצאו מהשוק כבר‪...‬לדעתי הם השלימו‪ ,‬כי אין עוד‬ ‫את הקטע של 'בוא תדבר עם זה‪ ,‬דיברתי עם חבר שלי‪...‬ובוא תיפגש איתו'‪..‬הפסיק הקטע‬ ‫הזה‪...‬עכשיו זה 'יאללה בוא נקדם את הקליניקה'‪.‬‬ ‫ניכר אם כן‪ ,‬כי כאשר פוסע אדם בעקבות צו ליבו‪ ,‬על פי בחירתו האותנטית‪ ,‬מפעילה‬ ‫מחויבותו לדרכו את העולם כולו )שינודה‪-‬בולן‪ .(2002 ,‬בשלותם והתחזקות 'העצמי האותנטי'‬ ‫שבתוכם‪ ,‬מאפשרת לגברים לצעוד בביטחון לעבר שינוי מקצועי בשלב זה של חייהם ולפעול על פי‬ ‫צו ליבם ולא על פי גחמות חברתיות‪ .‬נראה‪ ,‬כי החלטתם הינה חזקה דיה ואין היא מושפעת‬ ‫מתגובות הסביבה‪:‬‬ ‫דודו‪ :‬לא היה איזה דיון משפחתי למה זה? למה זה טוב? למה זה רע? למה אתה עושה את‬ ‫זה? למה לא עשית את זה קודם?‪...‬אף פעם לא חשבתי על זה‪...‬זה לא אישו‪.‬‬ ‫אלי‪ :‬אני חושב שזה לא מעניין אותי‪ ,‬אם הייתי מגיע למקום שאני רוצה להיות מטפל אז‬ ‫הסביבה כבר לא היתה מעניינת אותי ואם הסביבה לא מבינה את זה אז אני אחליף את‬ ‫הסביבה‪ .‬במקום הזה‪ ,‬אני חושב שמי שילך איתי את כברת הדרך ויפרגן לי‪..‬גם בתור אלי‬ ‫המטפל ולא רק אלי המוכר‪ ,‬אז הוא ירוויח איכות בקשר הרבה יותר טובה‪ ,‬הוא יקבל‬ ‫אותי במגוון עיסוקים‪...‬ומי שלא‪ ,‬לא! וזה בסדר‪ .‬זה לא ממקום שיפוטי‪ ,‬זה ממקום‬ ‫בהחלט בוגר אני יכול להגיד‪ .‬אני אגיד את זה אחרת ‪ -‬אני לא מרגיש שהסביבה מכתיבה‬ ‫לי‪.‬‬ ‫עופרי מסכם חלק זה בסיפורו הבא‪:‬‬ ‫עם הילדים זה היה פחות פשוט‪ ,‬הם התרגלו לאיזושהי צורה של חיים‪ ,‬של סגנון חיים‬ ‫והיו לפעמים שאלות של כמה שנים אחרי 'אבא לא בא לך לחזור להייטק?' אז הייתי‬ ‫אומר להם 'מי שהיה שמן ורזה אז זו שאלה לגיטימית לשאול אותו האם הוא רוצה‬ ‫לחזור להיות שמן?'‪.‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪80‬‬ ‫סיכום ממצאי חלק ב'‬ ‫חלק זה עסק בהיבטיו השונים של השינוי – מניעיו‪ ,‬שיקולי בחירתם של הגברים‬ ‫במקצועם החדש‪ ,‬השפעת השינוי על איכות חייהם וסביבתם הקרובה ותגובת הסביבה לשינוי‪.‬‬ ‫להלן הממצאים העיקריים שעלו מתוכו‪:‬‬ ‫מניעי השינוי הינם חיצוניים ופנימיים‪ .‬המניעים הפנימיים מצביעים על תחושות רוויה‬ ‫וחוסר סיפוק מתחום העיסוק הקודם‪ ,‬תחושת חוסר איזון‪ ,‬התפכחות המובילה לשינוי סדרי‬ ‫עדיפויות וצורך גובר במגע אנושי ובמציאת משמעות חדשה בחיים‪ .‬ניכר‪ ,‬כי באמצע חייו נתקל‬ ‫הגבר בתחושת 'דריכה במקום' המניעה אותו לבחור בתחום עניין חדש‪ .‬לעיתים מהווים מניעים‬ ‫חיצוניים‪ ,‬כגון פיטורין או פרישה‪' ,‬דחיפה' לביצוע השינוי‪.‬‬ ‫בשלות‪ ,‬מצב כלכלי שפיר וזוגיות תומכת מאפשרים את ביצועו של השינוי‪ .‬תמיכתה של‬ ‫בת הזוג עולה כחשובה ביותר לגברים‪ .‬לעיתים‪ ,‬היא מהווה עוגן כלכלי המסייע להם לעבור‬ ‫למקצוע בו יכולת השתכרותם פחותה משמעותית‪ .‬לחץ כלכלי עולה כפקטור המשפיע לשלילה על‬ ‫יכולת ביצוע השינוי‪.‬‬ ‫פנייתם של הגברים לתחום עיסוק הנחשב מסורתית כ'נשי' תואמת את ההנחה‪ ,‬כי גברים‬ ‫מחזקים באמצע חייהם את הצד הטיפולי שבתוכם )גיליגן‪ .(1983 ,‬צורכיהם הפנימיים‪ ,‬אותנטיים‪,‬‬ ‫שניכר כי היו בתוכם אך הוסטו או הודחקו במחצית חייהם הראשונה‪ ,‬עולים שוב ומנתבים אותם‬ ‫לפנות לתחומי עיסוק שיביאו לידי ביטוי חלקים מודחקים אלה‪ .‬גם כאשר נראית בחירתם‬ ‫מקרית‪ ,‬מעלה בדיקה מעמיקה כי הנטייה לתחום הנבחר כבר היתה קיימת בתוכם‪.‬‬ ‫השינוי המקצועי שערכו הגברים משפיע לחיוב באופן ניכר על איכות חייהם‪ .‬מן‬ ‫הממצאים עולה כי הם חשים סיפוק‪ ,‬חיוניות‪ ,‬איזון מחודש נכון יותר עבורם והנאה מרובה משלב‬ ‫זה של חייהם‪ .‬מעורבותם של הגברים בביתם ובחיי משפחתם עולה והיא מאפשרת להם ליצור‬ ‫קשר אינטימי יותר עם ילדיהם‪ .‬הגברים מעידים‪ ,‬כי נפתחו לעולמות תוכן רגשיים עמוקים יותר‬ ‫וכי יש לכך השפעה חיובית על חייהם‪.‬‬ ‫סביבתם הקרובה של הגברים מקבלת באהדה את השינוי שערכו ותומכת בו‪ .‬הסתייגות‬ ‫מובעת בדרך כלל באשר לירידה בתנאי שכרם‪ .‬ניכר‪ ,‬כי עיקר הלחץ החברתי מופנה לכיוון זה ולא‬ ‫למהות המקצוע כ'נשי'‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בשלותם של הגברים בשלב זה של חייהם‪ ,‬מאפשרת להם‬ ‫בחירה אותנטית על פי צו ליבם ללא הכתבה של ציוויים חברתיים‪.‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪81‬‬ ‫‪ 5.4‬חלק ג' – מאפייני אישיות בולטים והתייחסויות מגדריות‬ ‫בחירתם של גברים באמצע החיים לערוך שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪ ,‬מצריכה יכולות‬ ‫ייחודיות המאפשרות להם 'ללכת נגד הזרם'‪ .‬בחלק זה מוצגים מאפייני אישיות בולטים‪ ,‬שניכר כי‬ ‫סייעו בידם של הגברים בביצוע השינוי‪ .‬בנוסף‪ ,‬יוצגו בחלק זה התייחסויותיהם המגדריות של‬ ‫משתתפי המחקר הנוגעות לשינוי ותובא זווית ראייתם באשר לבחירה במקצוע הנחשב חברתית‬ ‫כ'נשי'‪.‬‬ ‫‪ 5.4.1‬מאפייני אישיות‬ ‫מאחר ואין כוונת מחקר זה להתיימר ולנתח את אישיותם הפסיכולוגית של הגברים‪,‬‬ ‫מובאות בחלק זה תכונות עיקריות שניכר‪ ,‬כי היוו תכונות תומכות ביכולתם לערוך שינוי למקצוע‬ ‫הנחשב חברתית כ'נשי'‪.‬‬ ‫אנשי הגם וגם‬ ‫אחת התכונות הבולטות שעלו מדברי המרואיינים הינה יכולתם להרגיש כנוגעים במגוון‬ ‫רחב של עולמות ) תמיד הלכתי לרוחב(‪ .‬יכולת הגמישות וההתבוננות הרוחבית מאפשרת לפרט‬ ‫'אנדרוגניות פסיכולוגית' ומעניקה לו את היכולת להתנהל ללא הכתבות מגדריות )‪.(Bem, 1974‬‬ ‫ואכן ניכר‪ ,‬כי משתתפי מחקר זה נוטים לבחור את דרכם המקצועית בשלב זה של חייהם‪ ,‬בהתאם‬ ‫לצו ליבם ולא על פי ציוויים חברתיים‪ .‬יכולת ריבוי פנים זו‪ ,‬נתפסת על ידי הגברים כיתרון‬ ‫ומעניקה להם ייחודיות כפי שעולה מן הציטוטים שלהלן‪:‬‬ ‫אלי‪ :‬אני מרגיש מיוחד שאני כאילו יודע ללכת על מנעד של עיסוקים מאוד רחב‪ ,‬לגעת‬ ‫בכל מיני מקומות‪ ,‬להיות מגוון‪ .‬אני יכול להיות האדריכל הכי טוב מבין המטפלים ואני‬ ‫יכול להיות המטפל הכי טוב מבין האדריכלים‪ ,‬אני יכול להיות גם וגם‪ ,‬וגם‪ .‬זה יוצר לי‬ ‫הרבה עניין בחיים‪ ,‬זה יוצר לי תחושת חיות‪...‬אני יודע להתחבר לרגש שלי ואני גם יודע‬ ‫להיות גולנצ'יק‪.‬‬ ‫איתן‪ :‬הבנתי כבר די מזמן שאני טוב בלעמוד עם רגל אחת פה ורגל אחת שם ולהיות‬ ‫באמצע באיזושהי מידה‪...‬מצאתי שאני טוב בלהבין את אנשי הטכנולוגיה וטוב בלהבין‬ ‫את אנשי הביזנס או את אנשי ההתעסקות באנשים‪ .‬מבין הטכנולוגים אני האיש שיותר‬ ‫מבין באנשים ומבין האנשים שמבינים באנשים אני זה שיותר מבין בטכנולוגיה‪....‬זה‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪82‬‬ ‫מישהו שיכול לעמוד עם רגל אחת על הסירה הזאת ורגל אחת על הסירה השניה‪ .‬סוג של‬ ‫יכולת אקרובטית‪.‬‬ ‫היכולת לשלב תכונות בהתאם לנסיבות באה לידי ביטוי בחיי היומיום‪ .‬דודו מציג גישה זו‬ ‫גם במקצועו החדש בחדר הטיפולים‪:‬‬ ‫צריך להיות מסוגל לעשות גם וגם‪ .‬יש תחומים שאני פחות אוהב להתעסק איתם אבל זה‬ ‫חלק מהעניין‪...‬בהתחלה החשיבה היתה שהלקוח תמיד צודק‪ ,‬המטופל מגיע כי יש לו‬ ‫בעיה‪ ,‬אבל איך להתייחס אליו? זה לא רק להכיל אלא יש גם דברים שצריך לדרוש‪ ,‬להגיד‬ ‫לו‪...‬לא רק להיות 'או‪.‬קיי אני שק ענק וגדול בוא תשפוך פנימה כל מה שבא לך‪ ,‬אני‬ ‫אסתדר עם הכל'‪ .‬זה הדימוי שהיה לי בהתחלה והיום אני פחות‪...‬‬ ‫החירות להביא לידי ביטוי חלקים מגוונים שלא על פי תכתיבים חיצוניים‪ ,‬תורמת‬ ‫לרווחתו האישית של הפרט )ריל‪ .(2002 ,‬אכן‪ ,‬נמצא קשר בין 'אנדרוגניות פסיכולוגית' לבין‬ ‫בריאות נפשית )ליבליך‪ .(1986 ,‬מני מציין‪ ,‬כי יכולתו לשלב בין התחומים לאורך השנים אפשרה לו‬ ‫לגוון את חייו ולהיות מעורב בחיי משפחתו גם כאשר עסק במקצוע 'גברי' בו אין הדבר מובן‬ ‫מאליו‪:‬‬ ‫כנראה ששילוב זה סוד ההצלחה שלי‪ ,‬כי כל השנים כשהילדים היו קטנים וגדלו וחבר'ה‬ ‫שהיו איתי התקדמו לתפקידים‪'...‬שמע מני אני מקנא בך‪ ,‬אתה באוניברסיטה עושה תואר‬ ‫פה ותואר שם‪ ,‬אתה בקאנטרי‪ ,‬אתה בים‪ ,‬אתה גולש על גלים עם גלשני רוח‪ ,‬אתה רץ‪,‬‬ ‫אתה עם אשתך והכל ואני סובל במשרד מהבוקר עד הלילה בלי אישה בלי ילדים‪ .'..‬אבל‬ ‫אתה אלוף פיקוד‪ ,‬אתה מנהל מאוד בכיר‪ ,‬אבל זה בא על חשבון משהו‪ ,‬הוא לא יכול‬ ‫לעשות גם וגם‪...‬‬ ‫אנשי שינוי‪ ,‬גיוון ויצירתיות‬ ‫מתוקף היותם גמישים‪ ,‬נראה כי שינויים אינם זרים לגברים וכי נטייתם לכך כבר היתה‬ ‫שם‪ .‬יכולתם לחפש גיוון ולשלב יצירתיות בחייהם ובצורת מחשבתם הופכת את השינוי שערכו‬ ‫למשהו טבעי‪:‬‬ ‫עופרי‪ :‬יש לי את התכונה הזאת של לעשות את המעברים‪)...‬גם( כשעברתי לתעשייה לא‬ ‫הלכתי לחפש את הפיזיקאי שבי אלא ללכת לחפש שפה אחרת‪...‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪83‬‬ ‫איתן‪ :‬בתוך ההיטק היו לי תזוזות הצידה שהן נבעו גם מתוך הצורך לשנות ולגוון‪ ,‬כי‬ ‫למדתי על עצמי שאני מאוד אוהב לעשות את הדברים פעם ראשונה וגם מאוד כיף לי‬ ‫להיות הראשון שעושה אותם‪..‬‬ ‫עידו‪ :‬תמיד אהבתי את הצד היותר יצירתי‪ ,‬כל הזמן דברים חדשים שלא נמצאים במקום‬ ‫אחד כל הזמן‪ ,‬של לעשות כל מיני דברים‪...‬תמיד חיפשתי משהו נוסף‪ .‬אפילו בלימודים‬ ‫בטכניון‪ ,‬אז הייתי הולך לריקודי עם והחברים שלי היו משתגעים 'יש מחר מבחן‪ .‬מה‬ ‫אתה הולך לריקודי עם?' ואני הייתי עוזב הכל בערב והולך לרקוד כשהם היו לומדים‬ ‫למבחן‪ .‬זה היה מרגיע אותי והוצאתי ציונים מספיק טובים‪...‬‬ ‫אלי‪ :‬החיים זה סוג של להרשים ולמכור ולהרגיש‪ ,‬זה גם סוג של אומנות ואני חושב‬ ‫שלאורך כל העיסוקים ולא משנה מה‪ ,‬יש בי המון יצירתיות‪ ,‬אני מזהה פוטנציאל‪...‬ולטפל‬ ‫בפסיכותרפיה זה כמו לבשל‪ ,‬זה כמו לצייר‪ ,‬זה אותו דבר‪ ,‬אין הבדל בשבילי ובמקום הזה‬ ‫אני לא רואה שינוי מהותי‪.‬‬ ‫מעברי החיים כרוכים באובדנים ובמאבק ליצירת החיים מחדש‪ .‬מציאתם של תפקידים‬ ‫חלופיים מאפשרת הסתגלות מהירה יותר וצמיחה‪ .‬גברים ונשים שהתנסו בשינויים בתחומי‬ ‫עיסוקם זכו ב'מורל' גבוה יותר בהתבגרותם )פרידן‪ ,(1996 ,‬כפי שמתאר זאת מני‪:‬‬ ‫ופתאום מזה הגעתי שאני חלוץ‪ ,‬כמו שהייתי חלוץ בכל מיני תחומים ייחודיים‪ ...‬מאוד‬ ‫אהבתי את השינויים האלה‪ ,‬גם לא התנוונתי‪ ,‬פרשתי אחרי שלושים ושתיים שנה‬ ‫כשבאותו תפקיד עסקתי מקסימום ארבע שנים‪ ,‬לא יותר‪...‬‬ ‫מחוברים לצד ה'נשי'‬ ‫הגיוון ושילוב העולמות אותו מתארים הגברים‪ ,‬בא לידי ביטוי גם בתחושתם לגבי חיבורם‬ ‫לצד ה'נשי' שבתוכם‪ .‬מרבית המשתתפים העידו‪ ,‬כי הם חשים שיש בהם מאז ומתמיד חיבור פנימי‬ ‫לעולמות נשיים‪ .‬חיבור זה לא בא על חשבון תכונותיהם הגבריות אלא נתפס על ידם כטבעי‬ ‫ומאוזן‪:‬‬ ‫איתן‪ :‬נולדתי שונה בכלל‪...‬נולדתי עם צדדים נשיים הרבה יותר מפותחים מלרוב הגברים‪,‬‬ ‫לא על חשבון זה שיש לי גם צדדים גבריים לא פחות‪...‬נולדתי פשוט עם שני הצדדים‬ ‫האלה מפותחים לדעתי‪.‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪84‬‬ ‫אמיתי‪ :‬כשאני מסתכל אחורה‪ ,‬היה לי הרבה יותר קל ליצור קשר עם נשים מאשר עם‬ ‫גברים‪...‬היו לי בבית ספר יותר חברות מחברים‪...‬בצבא גם כן היו לי קשרים מאוד‪ ,‬מאוד‬ ‫טובים עם הבנות בגדוד‪...‬אולי אני יותר מחובר לצד הזה שלי בלי שום קשר‪.‬‬ ‫דודו‪ :‬אם ללכת לפי סטריאוטיפיים של נשי וגברי אז אני לא איזו דוגמה לטיפוס הגברי‬ ‫בהגדרות‪ ,‬בנטיות‪ ,‬אני כבר יודע על עצמי וחושב על עצמי וככה אני מכיר את עצמי ויודע‬ ‫מי שאני‪.‬‬ ‫מאחר והצד ה'נשי' אינו זר להם‪ ,‬נתפס על ידם המעבר למקצוע 'נשי' כטבעי ואין הם‬ ‫רואים בו חריג‪:‬‬ ‫אלי‪ :‬כל החיים שלי הייתי מחובר לצד הנשי שלי‪ .‬אם נסתכל לאורך ההיסטוריה אז כשכל‬ ‫החבר'ה שלי בתיכון היו משחקים כדורגל אז אני הייתי הולך לרכב על סוסים ואני הייתי‬ ‫הולך לחוג ציור והלכתי לחוג פיסול והלכתי ללמוד עיצוב טקסטיל כבן יחיד בכיתה של‬ ‫בנות‪ ,‬מאז ומעולם נמשכתי לעיסוקים נשיים ולצד הנשי‪...‬תמיד בישלתי‪ ,‬תמיד ציירתי‪,‬‬ ‫כשהייתי ילד סרגתי‪ ,‬רקמתי‪ ,‬במקביל לזה ששיחקתי גוגואים והלכתי מכות‪ ,‬כלומר זה‬ ‫לא עמד בסתירה‪ ,‬תמיד היה בי האיזון הזה ובכלל זה‪ ,‬הפסיכותרפיה לא מרגיש לי כשינוי‬ ‫לכיוון הצד הנשי שלי בצורה כזו דרמטית‪...‬‬ ‫עידו‪ :‬לי זה היה מאוד בקלות‪ ,‬אני לא יודע‪ ,‬אני מתחבר יותר עם העולמות האלה‪...‬באופי‬ ‫שלי אף פעם לא הייתי גברי מצ'ואיסטי כמו רוב הבנים‪ ,‬אף פעם כדורגל לא עניין אותי‪,‬‬ ‫לא היה לי אז על מה לדבר עם הבנים בנושא כדורגל ועכשיו כשיש את המונדיאל אז‬ ‫נזכרתי גם כן בזה‪...‬ניסיתי לראות איזה משחק אבל זה שעמום כזה‪ ,‬רצים אחרי כדור‬ ‫ולא קורה כלום‪ ,‬אז אני לא מבין על מה ההתלהבות‪ ...‬כשאת אומרת גברי אז ביסוד שלי‬ ‫אני לא מרגיש שאני מאוד גברי‪.‬‬ ‫למרות חיבור טבעי של הגברים לצידם ה'נשי' ולמרות כי הם מעידים שתמיד היה שם‪,‬‬ ‫ניכר כי צד זה מתעצם בשלב זה של חייהם ובכך תומך בתהליך השינוי שבחרו‪ .‬מיקומם החדש על‬ ‫ציר הגבריות מול הנשיות )לוינסון בתוך בקר‪ (2006 ,‬מחזק את הלגיטימציה הפנימית שבתוכם‬ ‫והם פתוחים לערוך שינוי למקצוע רך יותר‪ .‬ההתאמה המוחלטת בין מין ומגדר שנדרשה במחצית‬ ‫חייהם הראשונה‪ ,‬אינה נדרשת עוד במחציתם השניה – "גברים אינם חייבים לבחור בין גבריות‬ ‫לנשיות – הם יכולים ליהנות משני העולמות" )גרטש‪.(2004 ,‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪85‬‬ ‫‪ 5.4.2‬התייחסויות מגדריות‬ ‫במסגרת הראיונות עלו התייחסויותיהם המגדריות של המשתתפים בנושאים שונים‪ .‬להלן‬ ‫העיקריות שבהן הרלוונטיות לתהליך השינוי‪:‬‬ ‫פיצול מגדרי‬ ‫משתתפי המחקר הביעו את תחושותיהם באופן ספונטני לנושא הפיצול הגברי‪-‬נשי‪.‬‬ ‫במרבית המקרים עלה הפיצול המגדרי כמקור למתח ולאי נוחות‪ .‬איתן מעלה את תחושותיו כלפי‬ ‫העולם הגברי‪ ,‬שקטלג וחסם אותו מלבטא חלקים נוספים באישיותו‪ .‬עבורו‪ ,‬התבטא הפיצול‬ ‫בתפיסה חברתית צרה שגרמה לו להרגיש תחת 'תקרת זכוכית'‪:‬‬ ‫נמאס לי שמתייחסים אלי בתור המהנדס‪ .‬מה הוא? הוא איש מחשבים‪ .‬מה הוא למד?‬ ‫מדעי המחשב‪ .‬נמאס לי מהטייטל הזה שדבק בי‪...‬זה חסם לגמרי‪ ,‬הרגשתי שיש לי 'תקרת‬ ‫זכוכית' ממש‪ .‬הרגשתי כמו הנשים שאומרות שהן לא יכולות יותר להתקדם‪ ,‬כי יש‬ ‫'תקרת זכוכית'‪ .‬הרגשתי שבתוך החברה שהייתי בא לא הסכימו לשחרר אותי מתפקיד‬ ‫המהנדס‪...‬בכל מיני סדנאות הרגשתי שאני יותר פסיכולוג מהם‪ ,‬שאני הרבה יותר מחובר‬ ‫לעצמי מהם‪...‬אני עכשיו לא בעולם הגברי הזה‪..‬והוא לא חסר לי‪...‬העולם הגברי הזה‬ ‫שכולם יודעים רק לדבר על טכנולוגיה ועל בורסה ועל אופציות‪ ,‬אני די בז לזה‪.‬‬ ‫המרואיינים הבאים מתארים כיצד משפיעה התפיסה המפצלת על עיסוקם בתחומם‬ ‫החדש – תחום הטיפול הגופני‪:‬‬ ‫אמיתי‪ :‬הבעיה עם הגברים‪...‬יש להם בעיה כפולה כמטפלים‪ .‬יש נשים שנרתעות מזה‬ ‫שגבר מגיע אליהן 'מה אני אחשוף את עצמי בפני גבר?'‪ ,‬מצד שני הגברים הומופוביים‪ .‬אז‬ ‫המטפל הוא במיעוט‪ ,‬הוא בבעיה‪ .‬תסתכלי בכל מקום שיש צוות מטפלים אז יש מיעוט‬ ‫גברי ורוב נשי‪ ,‬לא בגלל הסטיגמה שמטפל או מטפלת במגע צריך להיות אישה‪ ,‬אלא בגלל‬ ‫הבעיה של מגדר‪...‬‬ ‫אביב‪ :‬זה לא טבעי שגבר עובד בגן ילדים‪ .‬היו לי מאוד חששות‪ ,‬בעיקר מהאמהות שהן‬ ‫אמהות לבנות‪...‬חששתי מאמהות שלא מכירות אותי‪ ,‬איך הן יקבלו את זה שיש גבר בגן‪,‬‬ ‫שאמור להחליף טיטול‪ ,‬שאמור להלביש אותם ושבעצם אמור לעשות את כל הפעולות‬ ‫שסייעת ממין נקבה עושה באופן טבעי? כי זה מאוד חריג לראות גבר בגן ילדים‪...‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪86‬‬ ‫דודו מתאר את הפיצול בראיה רחבה של התחום אליו פנה – רפואה משלימה‪ .‬מדבריו‬ ‫עולה‪ ,‬כי גם בתחום זה קיימת חלוקה מגדרית‪ ,‬המנתבת את הגברים להתמחות ממוקדת שנחשבת‬ ‫גבוהה יותר בסולם ההיררכי בעוד נשים‪ ,‬עשויות להתפרס רוחבית למספר תחומים ולא להתמקצע‬ ‫בתחום מסוים‪ .‬ראיה זו תואמת את הפיצול הנהוג בשוק העבודה הכללי )יזרעאלי‪ .(1999 ,‬החלוקה‬ ‫המגדרית בתחום‪ ,‬מצריכה גם מדודו להתמחות על מנת לעמוד בסטנדרט המקובל‪:‬‬ ‫כמו שברפואה יש רופא ואחות‪ ,‬שזו גם הגדרה די ברורה של מי הבכיר ומי העוזרת‬ ‫המכילה והאימהית‪ ,‬אז אני חושב שגם בתחום של הרפואה הסינית‪..‬נראה לי שאם יש‬ ‫עשרה‪ ,‬עשרים מדקרים הנחשבים בארץ אז הרוב שם הם גברים‪ .‬הדיקור נחשב לטופ של‬ ‫הרפואה הסינית‪...‬אני חושב שנשים ילמדו יותר תחומים‪...‬ויעשו מזה משהו שהוא יותר‬ ‫גם פה וגם שם‪...‬ואצל גברים‪...‬אם הוא הומאופת אז הוא הומאופת וזהו‪ ,‬אם הוא מדקר‬ ‫אז הוא מדקר‪...‬אבל הוא לא גם מדקר וגם רפלקסולוג וגם ארמותרפיה‪...‬לא הייתי רוצה‬ ‫אישית ללכת למטפל שעל הכרטיס שלו מופיעים שישה‪ ,‬שבעה תחומים‪...‬‬ ‫בהתייחסותו לפיצול מתאר עופרי סביבת עבודה גברית 'חותכת' אל מול סביבה נשית‬ ‫עגולה יותר‪ .‬עולם ההייטק ממנו יצא אל מול עולם החינוך אליו נכנס‪:‬‬ ‫בתעשיה‪ ,‬בהייטק‪ ,‬הכלל היה שאתה בא לדיון כשהדיון כבר סגור‪ .‬באים‪ ,‬מדברים קצת‪,‬‬ ‫חותכים החלטות‪ ,‬כל הסיכומים כבר היו לפני זה‪...‬וכאן )בחינוך( הבנתי מהר מאוד שזה‬ ‫לא ככה‪ .‬הדיון הוא לשם המחשבה והדיבור וההתדיינות ולהפך‪ ,‬כמעט ואין סיכומי דיון‪.‬‬ ‫אז הבנתי מהר שיש כאן איזו שפה אחרת ותרבות אחרת‪ ,‬הרבה יותר לאט ומותר לכל‬ ‫אחד להשמיע‪...‬וכל דבר הוא ענייני‪ ,‬הרבה יותר רך ואינטגרטיבי ועגול וככה צבעוני‪...‬ואין‬ ‫איזו אמת אחת שמובילה‪...‬קו תחתון שאתה מדבר איתו או לא מדבר איתו‪...‬בדיעבד אני‬ ‫יודע שהתעסקתי כנראה בזה גם בהייטק‪ ,‬שזה הפריע לי‪...‬‬ ‫קונל )‪ (2009‬רואה בפיצול המגדרי כלי פוליטי המשרת את המנגנון ומאפשר שליטה על ידי‬ ‫חלוקה לשתי קבוצות ברורות‪ .‬חלוקה זו‪ ,‬מאפשרת לפרט להזדהות עם קבוצת השתייכות ולנהוג‬ ‫על פי קודים מוכתבים מראש שיסייעו בידו להצליח חברתית‪ .‬אולם הדיכוטומיה הנהוגה חברתית‬ ‫הינה מלאכותית ואינה טבעית עבור הפרט‪ ,‬שיש ביכולתו לשלב מגוון של תכונות ללא שייכות‬ ‫מגדרית‪ .‬איתן מביע רעיון זה במחאתו כנגד ההפרדה‪:‬‬ ‫אני מאוד שמח לשמוע שאת עושה על גברים‪ ,‬כי אחד הדברים שנורא עיצבנו אותי בכל‬ ‫הלימודי נשים שקוראים לזה גם לימודי נשים‪ .‬משהו נראה לי לא לעניין‪...‬שהמיקוד הזה‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪87‬‬ ‫דווקא בנשים זה כמו שהיו עושים פקולטה ללימודי כהי עור‪...‬לימודי מגדר זה על הכיפק‪,‬‬ ‫לימודי נשים? להגיד שאנחנו חוקרים רק נשים?‪...‬יש בזה משהו לא שלם‪...‬‬ ‫גם עופרי מביע את גישתו הפילוסופית לנושא המגדר‪ ,‬המתנגדת להכתבות חברתיות‬ ‫ורואה בהן מכשול במפגש אנושי‪:‬‬ ‫ברמה הפילוסופית כשנולד ילד יש שלוש שאלות ראשונות ששואלים‪ :‬בן? בת? זו שאלה‬ ‫אחת‪ ,‬בריא או חולה? זו שאלה שניה ולמי הוא דומה? זו שאלה שלישית ואחר כך באות‬ ‫כל שאר השאלות‪...‬עצם זה שאנחנו שואלים את שלוש השאלות האלה הכנסנו אותם לכל‬ ‫המדורים של נשים‪ ,‬גברים‪...‬אז אי אפשר להתפלא אחר כך שיש בעיות ג'נדריאליות ושזה‬ ‫נושא‪ .‬העולם האוטופי מבחינתי‪ ,‬שלאו דווקא השאלות האלה ישאלו‪...‬ברגע שהמפגש‬ ‫הוא הדבר החשוב אז הוא משנה‪ ,‬הוא הופך את כל האידיאולוגיות והקיטלוגים לגמישים‬ ‫יותר‪...‬אתה לא יכול להיפגש עם בן אדם אם אתה כל הזמן חושב שהוא אישה ואתה גבר‪,‬‬ ‫באיזשהו שלב לא יהיה משהו משמעותי בדבר הזה‪...‬בתוך המפגש הזה זו לא סוגיה‪ ,‬לא‬ ‫זה ולא שחור‪-‬לבן‪ ,‬לא ימני‪-‬שמאלני ולא‪...‬‬ ‫מדברי הגברים עולה אם כן סוג של מחאה כלפי הפיצול המגדרי‪ .‬הקטגוריזציה המכתיבה‬ ‫נשיות וגבריות מעוררת בהם התנגדות‪ ,‬אי נוחות ואף כעס‪ .‬גישה זו מתקשרת עם גישתה של‬ ‫באטלר )בתוך ינאי‪ ,‬אלאור‪ ,‬לובין ושות'‪ ,(2007 ,‬הרואה במגדר הבניה חברתית לא טבעית שהיא‬ ‫למעשה דבר נזיל ומשתנה‪ .‬הדיכוטומיה היא יצירה אנושית‪ ,‬כפי שציינה אורטנר )בתוך ינאי‪,‬‬ ‫אלאור‪ ,‬לובין ושות'‪ ,(2007 ,‬אולם בין קטביה של החלוקה הבינארית קיים אזור דמדומים‬ ‫המאוכלס בדמויות בעלות גוונים שונים‪ .‬יכולתם של הגברים להכיר בפיצול ויחד עם זאת להתנגד‬ ‫לו‪ ,‬מסייעת בידם כפי הנראה לבחור בפתיחות כיוון מקצועי אחר בהתאם לצו ליבם ולא על פי‬ ‫תכתיבים חברתיים מלאכותיים‪.‬‬ ‫התייחסות למקצוע החדש כ'נשי'‬ ‫בהתאם להתייחסותם של משתתפי המחקר לנושא הפיצול המגדרי הרואה בו אילוץ‬ ‫וגורם מעכב‪ ,‬מעידים מרבית הגברים‪ ,‬כי לא ראו במקצועם החדש מקצוע 'נשי' וחלקם אף הביעו‬ ‫התנגדות לכך‪ .‬ניכר‪ ,‬כי התייחסותם לתחום העיסוק אינה מגדרית בעיקרה אלא אישית‪:‬‬ ‫דודו‪ :‬לא היתה לי איזושהי בעיה להגיד 'אוי מה עכשיו תפגע לי הגבריות?'‪...‬אני באמת‬ ‫לא רואה בצד הזה שאני כמטפל גבר אלא אני כמטפל‪ ,‬כדודו‪...‬פחות הקטע של המגדר‬ ‫אלא היכולת שלי להתחבר לאנשים‪ ,‬להקשיב להם והרצון הבסיסי לעזור‪.‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪88‬‬ ‫אלי‪ :‬אני לא חושב שחברתית טיפול הוא נשי‪ ,‬בעיני‪ .‬יכול להיות שהחברה מקבלת את זה‬ ‫כמקצוע נשי‪...‬אני לא יודע למה‪.‬‬ ‫לעיתים נראה‪ ,‬כי ישנו חוסר מתאם מסוים המחזק את ההנחה‪ ,‬כי החלוקה הדיכוטומית‬ ‫הנהוגה בשוק העבודה הינה חברתית ומלאכותית ביסודה )קונל‪ .(2009 ,‬אביב נמנע מלהגדיר את‬ ‫המקצוע כ'נשי' כאשר הדבר נוגע ישירות אליו‪ ,‬אולם בהתייחסות כללית למקצוע החינוך הוא‬ ‫רואה בו כשייך באופן טבעי לעולמן של הנשים‪:‬‬ ‫נשי? )צוחק( לא אני לא רואה את זה בתור תפקיד נשי‪...‬למי הוא מתאים לנשים או‬ ‫לגברים? יותר לנשים אבל לא במקרה שלי!‪...‬כי מטבע הדברים נשים עוסקות יותר בחינוך‬ ‫מאשר גברים‪...‬נשים מכיוון שהן גם יולדות‪..‬וגם אחרי לידה הן שם בשביל הילד‪ ..‬אז זה‬ ‫יותר טבעי לאמא מאשר לאבא‪...‬מכיוון שאני רואה את החתך הזה של הורים בגן‪ ,‬אני‬ ‫רואה שהגברים יותר עסוקים בעבודה מאשר נשים‪...‬הן מגיעות יותר לאסיפות הורים‪ ,‬הן‬ ‫מביאות‪ ,‬הן רואות את הגן יותר מאשר האבות‪...‬הן יותר מעורבות‪...‬וזאת הסיבה אולי‬ ‫שמרבית העובדים בגן הם סייעות ולא סייעים‪.‬‬ ‫עופרי רואה אף הוא את המלאכותיות שבהגדרת מקצוע החינוך כ'נשי'‪:‬‬ ‫זה שיש בו יותר נשים זה לא טבעי‪ ,‬זה לדעתי רק תוצאה חברתית שקשורה למוביליות‪,‬‬ ‫שקשורה לתעסוקה‪ ,‬שקשורה לחינוך‪...‬זו תוצאה של נסיבות‪ .‬אני לא חושב שיש בזה‬ ‫משהו עמוק שכאילו זה הפן האימהי‪ ,‬העגול‪...‬את תמצאי אצל הרבה מאוד מהמורות את‬ ‫הפן החד‪ ,‬הממוקד‪...‬אני חושב שחינוך צריך להיות יותר עגול‪ ,‬יותר אנושי‪..‬פחות משימתי‬ ‫וממוקד‪ ,‬יותר ארוך טווח‪ ,‬הוא צריך להיות רב תחומי יותר מאשר תחומי‪ ...‬האם נשים‬ ‫יימצאו שם יותר בנוחות? יותר בקלות? יתאימו יותר? יכול להיות‪ ,‬אבל העובדה היא‬ ‫שהחינוך התחיל מהחברה הגברית‪...‬והוא עבר במשך השנים לדעתי יותר ממקומות‬ ‫חברתיים ולחצים וסיטואציות ופחות מהמקום של מה נחשב ומה נכון‪...‬אני מרגיש מאוד‬ ‫נוח עם זה‪ ,‬אין לי בעיה‪...‬זו לא סוגיה‪....‬‬ ‫יכולתם של הגברים ללכת בניגוד למוסכמות חברתיות‪ ,‬המכתיבות תפקידים ידועים‬ ‫מראש‪ ,‬ניכרת אם כן בעמדותיהם המגדריות המתנגדות לציוויים חברתיים‪ .‬בשלותם באמצע‬ ‫החיים מאפשרת להם לפרוץ גבולות אישיים ללא חשש מלחץ חברתי‪ .‬ידע המגדר‪ ,‬הנובע 'ממקבץ‬ ‫של פרקטיקות' שמכתיב למעשה את תפקידם )קונל‪ ,(2009 ,‬ניתן אם כן לפרוק והרכבה מחדש‪.‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪89‬‬ ‫ראוי לציין‪ ,‬כי מרבית משתתפי המחקר רכשו השכלה רלוונטית לתחום עיסוקם החדש‬ ‫והשקיעו בתהליך לימודו‪ .‬שחר )‪ (2003‬מציינת במחקרה‪ ,‬כי לעובדה זו משמעות רבה המעידה על‬ ‫כך שהגברים אינם בוחרים את מקצועם הנשי מתוך עמדת פטרונות או 'ידע גברי'‪ ,‬אלא מקדישים‬ ‫משאבים ללימודו באופן פורמלי‪ .‬ממצא זה מחזק את התייחסותם השוויונית לנושא המגדר‪.‬‬ ‫איכויות גבריות כיתרון בעולם 'נשי'‬ ‫חלק מן הגברים חשים ביתרון שמעניקה להם גבריותם בהיותם מיעוט במקצוע 'נשי'‪.‬‬ ‫אביב תאר תחושה זו כתחושת 'תרנגול בלול'‪:‬‬ ‫אני הולך כמו תרנגול‪ ,‬באמת‪ .‬שואלים אותי בכל מקום 'מה אתה עושה?' ואני אומר‪:‬‬ ‫'אני סייע בגן ילדים'‪...‬אני חושב שצריך בכל גן סייע אחד‪ ,‬לא יותר )צוחק(‪ ,‬לא יותר‪ .‬אני‬ ‫לא רוצה עוד סייע אצלי בגן‪...‬אחרת מה מיוחד בגן?‪...‬יש משהו מאוד מיוחד בגן שיש בו‬ ‫גבר! כשזה יהיה גן רק של גברים אז שום דבר לא יהיה מיוחד בו‪ ,‬כשזה גבר אחד בגן אז‬ ‫זה מיוחד וכל ההילה סביבו והוא מקבל את כל הפינוקים מהסייעות‪...‬אני סוג של מלך‪.‬‬ ‫חי מתאר תחושה דומה במערכת החינוך בה הוא נמצא‪:‬‬ ‫מבחינתי זה יתרון‪ .‬יותר קל לי‪ ,‬כי מבחינת התלמידים זה מגוון לראות דמות אחרת‪,‬‬ ‫מבחינת המורות זה מגוון‪...‬מבחינת המנהל‪...‬אני מרגיש מכולם מאוד אהדה‪...‬יכול להיות‬ ‫שזה תרנגול בלול‪...‬אני חושב שאם היתה מישהי עם הכישורים שלי‪ ,‬אישה מורה‪ ,‬היה לה‬ ‫יותר קשה מלי‪...‬אין כאן איזה תובנות‪...‬יש גברים 'גניחים' ויש 'נשים עם ביצים'‪...‬‬ ‫אסרטיביות לא קשורה לדעתי למגדר‪...‬זה לא שאני בא לשם מאצ'ו‪ ,‬לא בחדר מורים ולא‬ ‫בכיתות‪ .‬אני מרגיש שהנוכחות שלי כגבר‪ ,‬אני מרגיש את זה‪ ,‬אני לא יכול לכמת את זה‬ ‫אבל אני מרגיש את זה‪...‬אני לא יודע אם אפשר לעשות את ההקבלה אבל אם היחס היה‬ ‫הפוך‪ ,‬אם היתה מגיעה אישה לחדר גברים אז היא היתה מלכה‪...‬‬ ‫גברים המצטרפים למקצוע בו קיים רוב נשי‪ ,‬רואים בהצטרפותם תוספת של איכויות‬ ‫שאינו מהווה תחליף אלא השלמה )שחר‪ .(2003 ,‬איכויותיהם הגבריות הייחודיות באות לידי ביטוי‬ ‫בסביבה נשית והן מובילות את דרכם‪ .‬יוזמה‪ ,‬אסרטיביות‪ ,‬מיקוד במטרה ומימוש מיידי של תחום‬ ‫עיסוקם הנרכש‪ ,‬עולה לאורך כל הדרך מדבריהם‪:‬‬ ‫אביב‪ :‬עם הגננות האחרות לקחתי יותר יוזמות והייתי יותר פעלתן‪ ,‬לקחתי יותר תחומי‬ ‫אחריות בתחום החינוכי‪ ...‬אני לא נתתי שיגידו לי כל הזמן מה לעשות אלא יזמתי‬ ‫והרגשתי מאוד טוב עם זה‪.‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪90‬‬ ‫חי‪ :‬יש לי אני חושב את הצד הערכי אבל גם הבנה בעסקים‪ ,‬אני לא נאיבי‪...‬אני יודע‬ ‫לדאוג לאינטרסים שלי כשצריך ויודע להציב את הגבולות‪.‬‬ ‫אלי‪ :‬אני הדפסתי כבר חשבוניות שכתוב עליהם פסיכותרפיה גופנית ואני בעניין של‬ ‫להתחיל לטפל ואני הולך לשכור קליניקה‪.‬‬ ‫אמיתי‪ :‬אני הולך להקים קליניקה ליד הבית ואני הולך לפרסם את עצמי‪...‬‬ ‫שילוב איכויות גבריות עם חיבור ומודעות לצד נשי רך בתוכם‪ ,‬מאפשר לגברים להפוך‬ ‫שלמים יותר‪ .‬יונג )בתוך רוברטסון‪ (2004 ,‬כינה זאת כ'חתונה הפנימית' בין האנימה והאנימוס‪,‬‬ ‫הגברי והנקבי שבכל אחד ואחת השואפים להתאחד וליצור שלמות‪ .‬התקרבות זו לאלמנטים‬ ‫ההפוכים אך המשלימים‪ ,‬מאפשרת חציית גבולות‪ ,‬שהוגדרו על ידי סדר חברתי מפצל‪.‬‬ ‫סיכום ממצאי חלק ג'‬ ‫בחלק זה הועלו תכונות בולטות‪ ,‬שניכר כי הן מאפיינות את הגברים ותומכות ביכולתם‬ ‫לערוך שינוי למקצוע 'נשי'‪ .‬כמו כן‪ ,‬הובאו התייחסויותיהם המגדריות הרלוונטיות לתהליך השינוי‬ ‫שעברו‪ .‬להלן עיקרי הדברים‪:‬‬ ‫משתתפי המחקר ניחנים באישיות פתוחה וגמישה המאפשרת להם לנוע על מגוון רחב של‬ ‫עולמות‪ .‬מרביתם מעידים‪ ,‬כי אין הם עונים על הגדרות הגבר המצ'ואיסטי הסטריאוטיפי אלא‬ ‫מהווים שילוב של צדדים גבריים ונשיים‪ .‬יכולתם לגעת בעולמות נשיים אינה באה על חשבון‬ ‫גבריותם אלא נתפסת על ידם כמאוזנת‪ ,‬מעניקה להם יתרון ומגוונת את חייהם‪.‬‬ ‫בהתאם לראיה זו לא רואים הגברים במעברם למקצוע 'נשי' חריג כלשהו והוא נתפס על‬ ‫ידם כטבעי‪ .‬הכתבות חברתיות מגדריות נתפסות בקרב משתתפי המחקר כגורם מעכב והם‬ ‫מביעים חוסר נחת מקיומן‪ .‬התייחסותם למקצועם החדש אינה מגדרית בעיקרה אלא אישית‪ .‬גם‬ ‫כאשר מובן להם מדוע נתפס המקצוע כ'נשי'‪ ,‬ניכר כי אין בכך גורם מאיים על גבריותם ועל‬ ‫בחירתם‪ .‬מיעוטם הגברי במקצוע 'נשי' מהווה עבורם יתרון דווקא ומעצים את ייחודיותם‪.‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪91‬‬ ‫‪ .6‬סיכום ומסקנות‬ ‫מחקר זה ביקש לבחון ולתאר חציית 'גבולות מגדר' סטריאוטיפיים על ידי גברים בגיל‬ ‫המעבר‪ ,‬שערכו שינוי מקצועי באמצע חייהם למקצוע 'נשי'‪ .‬במסגרת המחקר רואיינו תשעה‬ ‫גברים שחלקו את סיפורם האישי הנוגע לשינוי שביצעו ‪ -‬מניעיו‪ ,‬הן הפנימיים והן החיצוניים‪,‬‬ ‫חוויתם האישית סביבו והשפעתו על חייהם וסביבתם הקרובה‪ .‬סיפורם של הגברים‪ ,‬הבנוי‬ ‫מתשעה קולות שונים‪ ,‬מצטרף לסיפור מסגרת אחד המתאר את תהליך התפתחותם‪ .‬סיכום זה‬ ‫מביא את סיפורם המשותף‪.‬‬ ‫בחברה מערבית פטריארכלית‪ ,‬שמעמד כלכלי קובע בה את ערכו ומידת הצלחתו של אדם‪,‬‬ ‫מנותבים גברים לבחור במחצית חייהם הראשונה תחומי עיסוק שיעניקו להם ביסוס כלכלי‬ ‫והצלחה חברתית בהתאם‪ .‬בשלב הבגרות הצעירה‪ ,‬נבעו בחירותיהם המקצועיות של משתתפי‬ ‫המחקר משיקולים פרקטיים‪ ,‬רציונליים‪ ,‬שכיוונו אותם לתחומי עיסוק בהם סיכויי התגמול‬ ‫הכספי הינם גבוהים יחסית‪ .‬תחומי המדעים המדויקים והטכנולוגיה הינם הדומיננטיים‬ ‫בבחירותיהם והם תואמים את השייכות המגדרית המקצועית אליה מנותבים גברים )קונל‪.(2009 ,‬‬ ‫ההכוונה שניתנה לגברים על ידי סוכני החיברות העיקריים בשלב זה של חייהם )הורים(‪ ,‬היתה‬ ‫פרגמטית ביסודה וכיוונה ללימודים גבוהים ולמקצועות שיעניקו 'פרנסה טובה'‪ .‬על רקע כך‪,‬‬ ‫מוסטות ומודחקות לעיתים נטיות טבעיות והן מפנות את מקומן לפיתוח הצלחה כלכלית‪,‬‬ ‫חברתית‪ .‬התמקדות במטרה זו‪ ,‬מעניקה לתחום עיסוקם של הגברים מקום מרכזי בחייהם והם‬ ‫נכונים להשקיע בו זמן ומאמץ‪ .‬מרבית הגברים מעידים‪ ,‬כי חשו בדרך כלל שביעות רצון מתחום‬ ‫עיסוקם הקודם ואף שאפו להתקדם בו‪ ,‬אך לעיתים‪' ,‬שילמו מחיר' בגין בחירות העומדות בציפיות‬ ‫חברתיות‪ .‬ניכר‪ ,‬כי הכוונה פתוחה בשלב הבגרות הצעירה המעודדת הקשבה פנימית לכישוריו‬ ‫ונטיותיו הטבעיות של הפרט‪ ,‬עשויה להרחיב את יכולת בחירתו המקצועית מבלי שיאלץ להקריב‬ ‫את הקשר עם טבעו האמיתי )שינודה‪-‬בולן‪.(2002 ,‬‬ ‫כניסתם של הגברים לתקופת אמצע החיים מהווה עבורם מעין 'שעון מעורר' המניע אותם‬ ‫לבחון מחדש את תחום עיסוקם )‪ .(Levinson, 1978‬מסיפורם עולה‪ ,‬כי חשו באמצע חייהם‬ ‫תחושות 'דריכה במקום' ואי נחת שלוו בתחושות פנימיות של רוויה‪ ,‬חוסר סיפוק‪ ,‬חוסר איזון‪,‬‬ ‫התפכחות וצורך גובר במגע אנושי ובמציאת משמעות מחודשת בחייהם‪ .‬אי שקט פנימי זה מניע‬ ‫את הגברים לפנות לתחום עניין חדש והוא מהווה עבורם הזדמנות לבחירה מחודשת‪ .‬בשלותם‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪92‬‬ ‫וניסיון חייהם מעניקים להם לגיטימציה פנימית לצאת לדרך חדשה‪ ,‬אותנטית‪ ,‬המתאימה יותר‬ ‫לצורכיהם הפנימיים‪ .‬לעיתים מהווה מניע חיצוני כפיטורין או פרישה זרז לביצוע השינוי‪ ,‬אולם‬ ‫ניכר‪ ,‬כי בעוד שבחירתם המקצועית במחצית חייהם הראשונה נבעה בעיקר משיקולים פרקטיים‪,‬‬ ‫רציונליים‪ ,‬נובעת כעת בחירתם מתוך הקשבה לקולם הפנימי‪ .‬התבוננות פנימית זו מאפשרת להם‬ ‫לזהות בתוכם חלקים שהודחקו במחצית חייהם הראשונה ועתה יש בידם להביאם לידי ביטוי‪.‬‬ ‫בחירתם של הגברים באמצע חייהם בתחום עיסוק 'נשי'‪ ,‬משקפת את יכולתם לדייק כעת‬ ‫בבחירתם ולפעול על פי צו ליבם‪ .‬לעיתים נראית הבחירה כמקרית אולם בדיקה מעמיקה מעלה‪,‬‬ ‫כי נטיותיהם לתחום הנבחר היו קיימות בתוכם כבר קודם לכן‪ .‬צורכם הגובר של הגברים באמצע‬ ‫חייהם במגע אנושי‪ ,‬התחזקות הצד הטיפולי שבהם ומיקומם החדש על ציר הגבריות‪-‬נשיות‪,‬‬ ‫מנתבים אותם למקצועות בהם יוכלו להביא לידי ביטוי צדדים רכים‪ ,‬שלא באו עד כה לידי ביטוי‬ ‫מספק על רקע תפקידם החברתי‪ .‬מסיפורם עולה‪ ,‬כי נפתחו לעולמות רגשיים עמוקים יותר וכי יש‬ ‫ביכולתם כעת לראות את היתרון שבכך לעולמם הפנימי ולסביבתם הקרובה ‪ -‬עברתי ממצב של‬ ‫להסתכל על בני אדם דרך הכוונת להסתכל עליהם דרך הלב‪.‬‬ ‫דרכם החדשה של הגברים משפרת לאין ערוך את איכות חייהם‪ .‬השינוי מעניק להם‬ ‫תחושת איזון מחודשת‪ ,‬נינוחות‪ ,‬חיוניות‪ ,‬הנאה‪ ,‬סיפוק ותחושת הגעה למקום נכון יותר עבורם ‪-‬‬ ‫אני פה! ואני איפה שאני צריך להיות!‪ .‬מעברם למקצוע 'נשי'‪ ,‬מאפשר לחלקם להיות נוכחים יותר‬ ‫בביתם כך שגוברת מעורבותם בחיי משפחתם‪ .‬תפקידם כאבות שלם יותר וניכר‪ ,‬כי הם יוצרים‬ ‫קשר אינטימי מחודש עם ילדיהם‪ ,‬המפצה לעיתים על ריחוק שנוצר במחצית חייהם הראשונה‪.‬‬ ‫נוכחותם המוגברת של הגברים במרחב הביתי‪ ,‬משנה את מאזן תפקידיהם המסורתיים‬ ‫ומעמיקה את הדיאלוג שבין הנשי לגברי בחייהם‪ .‬לעיתים‪ ,‬מתהפכים תפקידיהם המסורתיים עם‬ ‫אלה של בנות זוגם ויש בידם כעת לפנות את מקומם כמפרנסים ראשיים ולהתפנות לתחום‬ ‫עיסוקם החדש‪ .‬בת זוגתם של הגברים עולה בסיפורם כדמות משמעותית בתהליך השינוי שעברו‬ ‫והיא מהווה עבורם עוגן חיוני המאפשר את ביצועו‪ .‬פתיחותה ותמיכתה בדרכם חשובה להם‬ ‫מאוד ומעודדת את יכולתם לבצע שינוי ‪ -‬בלי אישה תומכת? לא! בחיים לא! אין סיכוי‪ .‬עובדה זו‬ ‫מחזקת את ההנחה‪ ,‬כי על מנת להתמודד עם מכלול השינויים הפוקדים את הגבר באמצע חייו‬ ‫הוא זקוק לתמיכת סביבתו הקרובה והאישה שבחייו‪ .‬פיתוח מודעות חברתית לשלב משמעותי זה‬ ‫הינו חיוני להתפתחות בריאה של גברים )דיאמונד‪.(1998 ,‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪93‬‬ ‫סביבתם הקרובה של הגברים אכן מקבלת בחיוב ואהדה את השינוי שביצעו ואף לעיתים‬ ‫עולה תחושת קנאה בדרכם‪ .‬למרות ההנחה‪ ,‬כי מעבר גברים למקצועות נשיים עלול להיתפס‬ ‫כחולשה מאחר והם עוברים מן הצד השולט לנשלט )פרידן‪ (1996 ,‬נראה‪ ,‬כי משתתפי מחקר זה לא‬ ‫חשו בתגובות מסוג זה‪' .‬הרמות גבה' באשר לדרכם החדשה‪ ,‬מתעוררות בדרך כלל כתגובה לירידה‬ ‫בתנאי שכרם ואינן נוגעות במהותו של המקצוע הנבחר כ'נשי'‪ .‬בחירתם של הגברים בתחום עיסוק‬ ‫'נשי' אכן פוגעת ביכולת השתכרותם בהשוואה למקצועם הקודם‪ .‬מצב כלכלי עולה כפקטור‬ ‫מרכזי ביכולתם לבצע שינוי מקצועי‪ .‬ניכר‪ ,‬כי כאשר מצבם מבוסס לשביעות רצונם או כאשר‬ ‫מהווה בת זוגתם עוגן כלכלי‪ ,‬יש בידם לפנות לדרך חדשה בנינוחות יחסית‪ .‬אולם‪ ,‬כאשר אינם‬ ‫חשים מבוססים כלכלית באופן מספק‪ ,‬מלווה עבורם השינוי בתחושות דאגה ומתח על רקע‬ ‫תפיסת תפקידם כמפרנסים‪ .‬עובדה זו מעלה לדיון את הצורך החברתי להעלות את תגמוליהם של‬ ‫מקצועות 'נשיים' מובהקים‪ ,‬כגון הוראה‪ ,‬כך שיעודדו כניסתם של גברים לתחום ובכך יתרמו‬ ‫לאיזון חברתי ושוויון )קשתי‪ ,‬שלסקי ואוסצקי‪-‬לזר‪.(2005 ,‬‬ ‫אישיותם של משתתפי המחקר ניחנת בגמישות ופתיחות המאפשרת להם לערוך את‬ ‫השינוי שביצעו‪ .‬יכולתם לגעת במגוון רחב של עולמות ולשלב בתוכם באופן מאוזן היבטים נשיים‬ ‫וגבריים‪ ,‬מעידה על 'אנדרוגניות פסיכולוגית' )‪ (Bem, 1974‬המאפשרת להם לנוע על צירי קוטביות‬ ‫שונים ולשלב בתוכם מכלול של תכונות בהתאם לנסיבות‪ ,‬ללא הכתבות מגדריות‪ .‬בהתאם לכך‪,‬‬ ‫נתפס על ידם מעברם למקצוע 'נשי' כטבעי ואין הם רואים בו חריג‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬הכתבות חברתיות‬ ‫מגדריות מעוררות בהם תחושת אי נחת ונתפסות על ידם כגורם מעכב ‪ -‬הרגשתי שיש לי תקרת‬ ‫זכוכית‪ .‬התייחסותם למקצועם החדש אינה מגדרית אם כן בעיקרה אלא אישית‪ .‬גם כאשר מובן‬ ‫להם מדוע נתפס המקצוע שבחרו כ'נשי'‪ ,‬ניכר כי אין בכך גורם מאיים על גבריותם ועל בחירתם‬ ‫בשלב זה של חייהם‪ .‬מיעוטם הגברי במקצוע 'נשי' מהווה עבורם יתרון דווקא ומעצים את‬ ‫ייחודיותם‪.‬‬ ‫סגנון גבריותם של משתתפי המחקר מעיד על גישה ניומניסטית ) ניומניזם – 'גבריות‬ ‫חדשה'‪ ,‬כפי שהגדירו אותה נרדי ונרדי‪ .(1992 ,‬מרביתם מעידים‪ ,‬כי אין הם עונים על הגדרות‬ ‫הגבר המצ'ואיסטי הסטריאוטיפי אלא מהווים שילוב של צדדים גבריים ונשיים – אני יודע‬ ‫להתחבר לרגש שלי ואני גם יודע להיות גולנצ'יק‪ .‬יכולתם לגעת בעולמות נשיים אינה באה על‬ ‫חשבון גבריותם אלא נתפסת על ידם כמאוזנת‪ ,‬מעניקה להם יתרון ומגוונת את חייהם‪ .‬אחד מן‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪94‬‬ ‫הממצאים התומכים בתפיסה זו נעוץ בעובדה‪ ,‬כי אימותיהם של הגברים היו הדמויות הנוכחות‬ ‫יותר בחייהם כילדים‪ .‬לעובדה זו השפעה על עולם התוכן הפנימי של הגברים‪ ,‬שנחשף כבר מגיל‬ ‫צעיר לדמויות נשיות דומיננטיות ובכך יכול היה לספוג עמדות ותכונות התואמות את העולם הנשי‬ ‫)שחר‪.(2003 ,‬‬ ‫הכתבות מגדריות‪ ,‬הנובעות מפיצול מלאכותי שבין ה'נשי' ל'גברי'‪ ,‬מנתבות לא אחת את‬ ‫בחירותיהם של גברים ונשים במחצית חייהם הראשונה אך אינן נחוצות עוד במחצית חייהם‬ ‫השניה‪ .‬סיפורם של הגברים במחקר זה‪ ,‬חושף תהליך מעצים של בחירה מחודשת באמצע החיים‬ ‫המעניק הזדמנות להתחבר מחדש לחלקים שהודחקו‪ ,‬לדייק בבחירת הדרך וליצור סביבה‬ ‫הרמונית וחיונית יותר שיש בה אושר ורווחה נפשית לפרט ולסביבתו הקרובה‪.‬‬ ‫תרומתו האפשרית של המחקר נעוצה ביכולתו לחשוף סיפור זה בפני נשים וגברים‪,‬‬ ‫במטרה להעמיק את הלגיטימציה החברתית לביצוע שינוי בהתאם לצו הלב ולא על פי הכתבות‬ ‫חברתיות‪ .‬הכרה בפיצול המלאכותי המנתב את תפקידי המינים ופיתוח מודעות ליכולת 'לחצות‬ ‫את הגשר' ולבחור אחרת‪ ,‬עשויות להוות מקור של השראה לביצוע שינוי מקצועי‪ ,‬הן בקרב גברים‬ ‫והן בקרב נשים‪ ,‬שהרי ממצאי מחקר זה מגלים השפעה חיובית משמעותית על איכות חייהם של‬ ‫אלה שהיה בהם האומץ לשנות‪.‬‬ ‫המלצות להמשך ‪ -‬מאחר והמחקר נערך על גברים באמצע החיים שגדלו וחונכו בחברה‬ ‫פטריארכלית מסורתית יותר מזו הקיימת כיום‪ ,‬עשוי מחקר הבוחן גברים שנולדו במשפחות‬ ‫בעלות חלוקה מגדרית שוויונית יותר‪ ,‬לתרום להבנת התופעה והמסקנות הנגזרות ממנה‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫עשוי מחקר המשך על גברים אלה ששינו את מקצועם באמצע חייהם‪ ,‬לשפוך אור על השפעת‬ ‫השינוי על תקופת זקנתם‪.‬‬ ‫"לא על כך אני מצטער‪ ,‬שמא לעולם הבא ישאלוני למה לא היית משה רבינו עליו השלום‬ ‫ולא אדע מה להשיב‪ .‬אבל אימה ופחד נופלים עליי שמא ישאלוני למה לא היית זושא‬ ‫ואותה שעה יסתתמו טענותיי"‪.‬‬ ‫)רבי זושא מאניפולי‪ ,‬מתוך בקר‪.(2006 ,‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪95‬‬ ‫‪ .7‬ביבליוגרפיה‬ ‫אלאור‪ ,‬ת‪ .(1999) .‬סיפור בריאת האישה כמבוא לאנתרופולוגיה‪ .‬מתוך קוראות מבראשית‬ ‫נשים יוצרות כותבות על ספר בראשית‪.‬עורכת רביצקי‪ ,‬ר‪ .‬תל אביב‪ :‬ידיעות אחרונות‪,‬‬ ‫ספרי חמד‪ .‬עמ' ‪.70-79‬‬ ‫אלאור‪ ,‬ת‪ .(2007) .‬בעקבות האישה והאיש‪ ,‬הטבע והתרבות‪-‬ההיסטוריה התרבותית של ההבחנה‬ ‫בין המינים‪ .‬מתוך דרכים לחשיבה פמיניסטית‪ .‬מבוא ללימודי מיגדר‪ .‬עורכות‪ :‬ינאי‪,‬‬ ‫נ‪.‬אלאור‪ ,‬ת‪ .‬לובין‪ ,‬א‪ .‬נווה‪ ,‬ח‪ .‬רעננה‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪ .‬עמ' ‪.85‬‬ ‫אלמוג‪ ,‬ע‪ .(1997) .‬הצבר‪ :‬דיוקן‪ .‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬ ‫אריקסון‪ ,‬א‪.‬ה‪ .(1960) .‬ילדות וחברה‪ :‬פסיכולוגיה של האדם בתמורות הזמן‪) .‬מאנגלית אורי רפ(‪.‬‬ ‫תל אביב‪ :‬ספרית הפועלים‪ ,‬עמ' ‪.184-195‬‬ ‫באטלר‪ ,‬ג'‪ .(2007) .‬צרות של מיגדר‪ .‬מתוך דרכים לחשיבה פמיניסטית‪ .‬מקראה‪ .‬עורכות‪ :‬ינאי‪,‬‬ ‫נ‪.‬אלאור‪ ,‬ת‪ .‬לובין‪ ,‬א‪ .‬נווה‪ ,‬ח‪ .‬עמיאל‪-‬האוזר‪ ,‬ת‪ .‬רעננה‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪ .‬עמ' ‪337‬‬ ‫בקר‪ ,‬ד‪ .(2006) .‬כשאדיפוס גדל‪ .‬הפסיכולוגיה במחצית השניה של החיים‪ .‬תל אביב‪ :‬אריה ניר‬ ‫הוצאה לאור בע"מ‪.‬‬ ‫בראשית‪ .‬תנ"ך‪.‬‬ ‫ברקוביץ‪ ,‬נ‪ .(2007) .‬נשים וגברים של הארגון‪-‬רוזאבת' קאנטר וייצור הנשיות והגבריות באמצעות‬ ‫ארגון העבודה‪ .‬מתוך דרכים לחשיבה פמיניסטית‪ .‬מבוא ללימודי מיגדר‪ .‬עורכות‪ :‬ינאי‪,‬‬ ‫נ‪.‬אלאור‪ ,‬ת‪ .‬לובין‪ ,‬א‪ .‬נווה‪ ,‬ח‪ .‬רעננה‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪ .‬עמ' ‪.119‬‬ ‫גולדברג‪ ,‬ה‪ .(1980) .‬מילכוד ושמו גבריות‪) .‬מאנגלית פאני מאוריבר(‪ .‬אור עם‪.‬‬ ‫גיליגן‪ ,‬ק‪ .(1995) .‬בקול שונה‪ .‬התיאוריה הפסיכולוגית והתפתחות האישה‪) .‬מאנגלית נעמי בן‪-‬‬ ‫חיים(‪ .‬תל אביב‪ :‬ספרית הפועלים‪.‬‬ ‫גלוזמן‪ ,‬מ‪ .(1997) .‬הכמיהה להטרוסקסואליות‪ :‬ציונות ומיניות באלטנוילנד‪ .‬תיאוריה וביקורת‬ ‫‪.145-162 :11‬‬ ‫גרטש‪ ,‬א‪ .(2004) .‬אילו יכלו גברים לדבר‪ .‬זה מה שהיו אומרים‪) .‬מאנגלית עמי שמיר(‪ .‬אור יהודה‪:‬‬ ‫זמורה‪-‬ביתן‪.‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪96‬‬ ‫דה‪-‬בובואר‪ ,‬ס‪ .(2008) .‬המין השני‪ ,‬כרך ראשון‪ :‬העובדות והמיתוסים‪) .‬מצרפתית שרון פרמינגר(‪.‬‬ ‫תל אביב‪ :‬בבל‪.‬‬ ‫דיאמונד‪ .‬ג'‪ .(1998) .‬גברים בגיל המעבר‪) .‬מאנגלית טל כרמל‪-‬שקד(‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת מטר‪.‬‬ ‫הרועה‪ ,‬ד‪ .(1999) .‬הבדלים בין המינים בעמדות כלפי נשים וגברים במקצועות לא מסורתיים‪:‬‬ ‫התייחסות על פי תיאורית הדומיננטיות החברתית‪ .‬עבודה לשם קבלת תואר מוסמך‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬רמת גן‪.‬‬ ‫וויילאנט‪ .‬ג'‪ .‬א‪ .(2002) .‬ליהנות מהזקנה‪ ,‬אבני דרך לחיים מאושרים יותר‪) .‬מאנגלית יעל זיסקינד‬ ‫קלר(‪ .‬תל אביב‪ :‬מטר הוצאה לאור‪.‬‬ ‫זיו‪ ,‬ע‪ .(2007) .‬ג'ודית באטלר‪-‬צרות של מיגדר‪ .‬מתוך דרכים לחשיבה פמיניסטית‪ .‬מבוא ללימודי‬ ‫מיגדר‪ .‬עורכות‪ :‬ינאי‪ ,‬נ‪.‬אלאור‪ ,‬ת‪ .‬לובין‪ ,‬א‪ .‬נווה‪ ,‬ח‪ .‬רעננה‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪ .‬עמ'‬ ‫‪.619‬‬ ‫יזרעאלי‪ ,‬ד‪ .(1999) .‬המיגדור בעולם העבודה‪ .‬בתוך‪ :‬יזרעאלי ועמיתותיה‪ .‬מין מגדר‪ ,‬פוליטיקה‪.‬‬ ‫תל אביב‪ :‬קו אדום‪-‬הקיבוץ המאוחד‪.‬‬ ‫ינאי‪ ,‬נ‪ .(1992) .‬קווים להבנת החקירה המדעית הפמיניסטית‪ .‬פסיכולוגיה ג'‪ ,‬עמ' ‪.13-20‬‬ ‫כ"ץ‪ ,‬ע‪ .(2009) .‬אינטליגנציה אבהית‪ .‬על אבהות וגבריות מזווית אישית‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת מטר‪.‬‬ ‫לביא‪ ,‬ח‪ .(1998) .‬ניהול ופיתוח קריירות אמצע החיים‪ .‬אור עם‪.‬‬ ‫ליבליך‪ ,‬ע‪ .(1986) .‬מעברים ומשברים של אמצע החיים אצל נשות קריירה מצליחות‪ .‬מגמות‪ ,‬כ"ט‪:‬‬ ‫עמ' ‪.256-267‬‬ ‫נרדי‪ ,‬ח‪ .‬ונרדי‪ ,‬ר‪ .(1992) .‬גברים בשינוי‪ .‬בדרך לגבריות אחרת‪ .‬תל אביב‪ :‬מודן‪.‬‬ ‫ספקטור‪-‬מרזל‪ ,‬ג‪ .(2008) .‬צברים לא מזדקנים‪ .‬סיפורי חיים של קצינים בכירים מדור תש"ח‪.‬‬ ‫ירושלים‪ :‬מאגנס‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫פוקו‪ ,‬מ‪ .(1996) .‬תולדות המיניות‪ :‬הרצון לדעת‪) .‬מצרפתית גבריאל אש(‪ .‬תל אביב‪ :‬הקיבוץ‬ ‫המאוחד‪.‬‬ ‫פרידמן‪ ,‬א‪ .(1996) .‬באה מאהבה‪ .‬אינטימיות וכוח בזהות הנשית‪ .‬תל אביב‪ :‬הקיבוץ‬ ‫המאוחד‪.‬‬ ‫פרידן‪ ,‬ב‪ .(1996) .‬התחדשות‪ .‬צמיחה בגיל השלישי‪) .‬מאנגלית דבורה נגבי( אור יהודה‪ :‬ספרית‬ ‫מעריב‪.‬‬ ‫פרנקל‪ ,‬מ‪ .(2003) .‬נשים בהיי‪-‬טק‪ :‬האם קרסה "חומת האימהות?"‪ .‬רמת גן‪ :‬שדולת הנשים‪.‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ ‫‪97‬‬ ‫קונל‪ ,‬ר‪ .(2009) .‬גברויות‪) .‬מאנגלית עודד וולקשטיין(‪ .‬חיפה‪ :‬פרדס הוצאה לאור‪.‬‬ ‫קינדלון‪ ,‬ד‪ .‬ותומפסון‪ ,‬מ‪ .(2001) .‬לגדל בן‪ .‬הגנה על חייהם הרגשיים של בנים‪ .‬אור יהודה‪ :‬ספרית‬ ‫מעריב‪.‬‬ ‫קשתי‪ ,‬י‪ .‬שלסקי‪ ,‬ש‪ .‬אוסצקי‪-‬לזר‪ ,‬ש‪ .(2005) .‬חינוך בחברה במשבר‪ :‬הערות לדוח דוברת‪ .‬פנים‪31 ,‬‬ ‫עמ' ‪.4-34‬‬ ‫רוברטסון‪ ,‬ר‪ .(2004) .‬יונג‪ ,‬מדריך לפסיכולוגיה היונגיאנית‪) .‬מאנגלית ענת רז(‪ .‬תל אביב‪ :‬ידיעות‬ ‫אחרונות‪ ,‬ספרי חמד‪ ,‬פן הוצאה לאור‪.‬‬ ‫ריל‪ ,‬ט‪ .(1999) .‬אני לא רוצה לדבר על זה‪ :‬על המורשת הסמויה של דיכאון גברי ואיך אפשר‬ ‫להשתחרר ממנה‪ .‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬ ‫ריל‪ ,‬ט‪ .(2002) .‬איך אפשר להסביר לך‪ .‬על חידוש הקשר והאהבה בין גברים לנשים‪) .‬מאנגלית גיא‬ ‫עד(‪ .‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬ ‫ריץ'‪ ,‬א‪ .(1989) .‬ילוד אשה‪) .‬מאנגלית כרמית גיא(‪ .‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬ ‫שחר‪ ,‬ר‪ .(2003) .‬איפיוני גברים שבחרו במקצועות 'נשיים'‪-‬הסיבות לבחירה והשפעתן על שביעות‬ ‫רצונם‪ .‬החינוך וסביבו‪ ,‬כ"ה‪ .‬ע"מ ‪.231-257‬‬ ‫שיהי‪ ,‬ג‪ .(1999) .‬מעברים חדשים‪ .‬מיפוי חייך על ציר הזמן‪) .‬מאנגלית טלי נתיב‪-‬עירוני(‪ .‬תל אביב‪:‬‬ ‫זמורה ביתן‪.‬‬ ‫שיהי‪ ,‬ג‪ .(2000) .‬גברים ומעברים‪ .‬גילוי מפת החיים החדשה של הגברים‪) .‬מאנגלית טלי נתיב‪-‬‬ ‫עירוני(‪ .‬תל אביב‪ :‬זמורה ביתן‪.‬‬ ‫שינודה בולן‪ ,‬ג'‪ .(2002) .‬אלים בכל גבר‪ :‬פסיכולוגיה חדשה של חיי גברים ואהבותיהם‪) .‬מאנגלית‬ ‫מיכל רון(‪ .‬בן שמן‪ :‬מודן‪.‬‬ ‫שמוטקין‪ ,‬ד‪ .(2003) .‬תיאוריות פסיכולוגיות של הזדקנות‪ .‬בתוך רוזין‪ ,‬א‪) .‬עורך(‪ .‬הזדקנות‬ ‫וזקנה בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬אשל‪ ,‬האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל‪.‬‬ ‫עמ' ‪.384-345‬‬ ‫ששון‪-‬לוי‪ ,‬א‪ .(2006) .‬זהויות במדים – גבריות ונשיות בצבא הישראלי‪ .‬מגדרים‪ -‬הקיבוץ‬ ‫המאוחד יחד עם מאגנס האוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫לחצות את הגשר‪-‬גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי'‪-‬טלי שאול‬ 98 ,‫ רמות‬:‫ תל אביב‬.‫תאוריה ויישום‬-‫ מחקר איכותני‬.‫ מילים המנסות לגעת‬.(2004) .‫ א‬,‫שקדי‬ .‫אוניברסיטת תל אביב‬ Bem, S. L. (1974). The measurement of psychological androgyny. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 42. 155-62. Butler, J. (1990). Gender Trouble, Routledge, New york. Chodorow, N. (1978). The Reproduction of Mothering: Psychoanalysis and the Sociology of Gender. University of California Press, Berkeley Gutmann, D. (1987). Reclaimed Powers: Toward a New Psychology of Men and Women in Later Life. New York: Basic Books. Kanter Moss, R. (1977). Men and Women of the Corporation, Basic Books, New York. Levinson, D. (1978). The Seasons of a Man’s Life. New York: Ballantine. Ortner, S. (1974). “Is Female to Male as Nature to Culture”, Zimbalist Rosaldo, Michelle and Louise Lamphere (eds.), Women, Culture and Society, Stanford University Press, Stanford California. Plumwood, Val, 1993. Dualism: The logic of colonization. In Feminism and the Mastery of Nature. Routledge London & New York. Strauss A.L & Corbin J. (2000). Grounded Theory Methodology, an Overview in: Denzin N.K. & Lincolen Y.s (eds.) Handbook of qualitative Research, Thousand oks, c.a: sage. .‫ מעמד המנהל במערכת החינוך‬.(2006) .‫ י‬,‫וורגן‬ http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01681.doc, 1.8.2010 http://www.naamat.org.il/woman.php?cat=202&in=200 1.8.2010 .‫נעמ"ת‬ ‫טלי שאול‬-'‫גברים באמצע החיים עורכים שינוי מקצועי למקצוע 'נשי‬-‫לחצות את הגשר‬