‫ספר יוזמה‬ ‫בית ספר לאומנויות הבמה‬ ‫לתלמידים המתמודדים‬ ‫עם קושי נפשי‬ ‫מגישים‪ 5‬צוות בית הספר בית אקשטיין יד רמב"ם‬ ‫מנהלת בית הספר‪ 5‬רונה לוי‬ ‫תאריך‪.5.5.1 5‬‬ ‫בית אקשטיין יד רמב"ם‪ ,‬מושב יד רמב"ם‬ ‫רונה לוי‪ ,‬טל‪rona-l@b-e.org.il 0.0-423.899 5‬‬ ‫פרק ‪ -1‬תקציר‬ ‫בי"ס בית אקשטיין יד רמב"ם נותן מענה לילדים המתקשים להשתלב בחינוך הרגיל עקב‬ ‫קשיים נפשיים ורגשיים‪ ,‬אשר רובם מגיעים משכבות סוציו‪-‬אקונומיות נמוכות‪ .‬לצד טווח‬ ‫הגילאים הרחב (‪ ,(6-21‬קיים טווח רחב של רמות תפקוד שונות הקשורות לעמידות הנפשית‪,‬‬ ‫חלקם של התלמידים סובל ממחלות נפש קשות ורמת תפקוד נמוכה‪ ,‬אחרים חוו טראומות‬ ‫מרובות ונסיבות חיים קשות ונמצאים ברמת תפקוד בינונית וגבוהה‪ .‬בנוסף‪ ,‬סובלים רובם גם‬ ‫מלקויות למידה שונות ולקויות קשב וריכוז שהובילו לפערים משמעותיים ביחס לבני גילם‪ ,‬הן‬ ‫במיומנויות היסוד הלימודיות והן ברכישת מיומנויות תפקוד וכישורי חיים‪.‬‬ ‫התלמידים אוהבים לבוא לביה"ס‪ ,‬שהינו סביבה מכילה המגינה מחוויות כישלון ואכזבה‬ ‫מוכרות מהעבר‪ ,‬שפגעו בדימוי העצמי‪ ,‬יצרו חוסר אונים נרכש ואובדן של תחושת עשייה‬ ‫ומסוגלות‪ ,‬תשוקה ויצירתיות‪ .‬חרדה מהמפגש החברתי‪ ,‬מונעת התמודדות עם סיטואציות‬ ‫חברתיות‪ ,‬הבנתן‪ ,‬ניהולן והכוונתן בצורה מותאמת‪.‬‬ ‫אחד המימדים המאפשרים איכות חיים (שאלוק‪ )1988 ,‬הוא נחישות עצמית‪ ,‬הכולל תחושת‬ ‫שליטה ופיקוח של אדם על חייו‪ ,‬יכולת לבחור בין אפשרויות ולחיות חיים יצירתיים יצרניים‬ ‫ואוטונומיים‪ .‬רמת הנחישות העצמית של תלמידי בית הספר נמוכה ובאה לידי ביטוי בקושי‬ ‫להניע עצמם ולהתמיד במשימות‪ ,‬לזהות נקודות חוזק וחולשה‪ ,‬ואת רצונותיהם‪ ,‬צרכיהם‬ ‫וחלומותיהם‪ .‬הם מתקשים לקבל אחריות על עצמם‪ ,‬התנהגותם וחינוכם‪ ,‬ובית הספר אינו‬ ‫מספק באופן טוב דיו‪ ,‬התנסויות וחוויות למידה המאפשרות חיזוק הנחישות העצמית‪.‬‬ ‫חזון בי"ס לאומנויות הבמה עבור תלמידים עם קושי נפשי‪ ,‬צמח מתוך ההבנה שתחום‬ ‫אומנויות הבמה הינו אמצעי אטרקטיבי להעלאת רמת הנחישות העצמית בקרב ילדים שהינם‬ ‫בעלי סיכוי נמוך ללמוד נגינה‪ ,‬משחק או ציור בשל נסיבות חייהם‪ .‬התנסות בסדנאות אמנויות‬ ‫תעודד ותקדם יכולות אישיות של הבעה עצמית‪ ,‬אחריות‪ ,‬בחירה‪ ,‬התמדה ומשמעת‪ .‬חווית‬ ‫ההצלחה תשפר את הערך העצמי‪ ,‬את תחושת המסוגלות העצמית וכן הישגים לימודיים‪.‬‬ ‫שיפור זה יוביל להטבה משמעותית פיזית ונפשית שתשפר את איכות החיים של התלמידים‪.‬‬ ‫ביה"ס לאומנויות הבמה‪ ,‬יהפוך להיות מצע להעצמה ופיתוח הנחישות העצמית‪ ,‬באמצעות‬ ‫למידה חווייתית‪ ,‬מעשירה ומרגשת וכן שיתוף פעולה בין ‪ 3‬הקודקודים‪ :‬רכזות המגמה‪,‬‬ ‫הצוות החינוכי והצוות הטיפולי‪ .‬בבית הספר יוקמו חמש מגמות לאומנויות הבמה‪ :‬מוסיקה‪,‬‬ ‫תאטרון‪ ,‬אומנות‪ ,‬עריכת וידאו או סאונד‪ .‬כל תלמיד יבחר מגמה ראשית ומשנית ויתנסה‬ ‫בתכנית לימודים שתכלול מרכיבים תאורטיים ויישומיים‪ .‬צוותי המגמות בשיתוף עם הצוות‬ ‫החינוכי יתרגלו עם התלמידים את משימות הבית‪ ,‬ומערך תמיכה רגשי יסייע להם לעבד‬ ‫התמודדויות בניהול עצמי במטרה ליצור ‪ 4‬הפקות אינטגרטיביות בשנה‪.‬‬ ‫פרק ‪ -2‬מי אנחנו ?‬ ‫בי"ס בית אקשטיין יד רמב"ם הוקם בשנת ‪ 2006‬על מנת לתת מענה לאותם ילדים‬ ‫המתקשים להשתלב בחינוך הרגיל עקב קשיים נפשיים ורגשיים‪ ,‬כאשר רובם מגיעים‬ ‫משכבות סוציו‪-‬אקונומיות נמוכות‪ .‬כיום‪ ,‬לומדים בבית הספר ‪ 120‬תלמידים‪ ,‬בגילאי ‪,21-6‬‬ ‫ובשנה הבאה עתידים ללמוד בו ‪ 150‬תלמידים שישובצו ב‪ 18-‬כיתות‪ .‬לצד טווח הגילאים‬ ‫הרחב‪ ,‬קיימות בביה"ס רמות תפקוד שונות הקשורות לעמידות הנפשית‪ :‬כ ‪30%‬‬ ‫מהתלמידים סובלים ממחלות נפש קשות (סכיזופרניה‪ ,‬הפרעה ביפולרית‪ ,‬דכאון‪ ,‬הפרעות‬ ‫אישיות‪ ,‬פוסט טראומה‪ ,‬ועוד) ורמת תפקוד נמוכה‪ 70% .‬מהתלמידים הנוספים המתפקדים‬ ‫ברמה בינונית וגבוהה חוו טראומות שונות ומרובות בחייהם הקשורות לנסיבות חיים קשות‪,‬‬ ‫ביניהן הזנחה ואלימות קשה במשפחה‪ ,‬פגיעות מיניות‪ ,‬נטישה‪ ,‬מחלת נפש‪ ,‬כלא או מות‬ ‫הורה‪ ,‬וכן פיגועי טרור‪ .‬בנוסף על כך‪ ,‬רוב התלמידים סובלים גם מלקויות למידה שונות‬ ‫ולקויות קשב וריכוז‪ .‬על כן הם צוברים פערים משמעותיים ביחס לבני גילם הן במיומנויות‬ ‫היסוד הלימודיות והן ברכישת מיומנויות תפקודי יומיום וכישורי חיים‪.‬‬ ‫ביה"ס כולל ‪ 2‬שכבות גיל ‪ :‬צעירה (א'‪-‬ח') ובוגרת (ט' ומעלה)‪ ,‬ומפעיל דרכי עבודה ייחודיות‪,‬‬ ‫כיתות קטנות ויום לימודים ארוך עד השעה ‪ ,16:00‬לצד לימודים עיוניים של תוכנית הליבה‪,‬‬ ‫כולל הגשה חלקית לבגרויות וקבלת תעודת גמר של ‪ 12‬שנות לימוד‪ .‬בשעות הצהריים‬ ‫מתקיימים חוגים בהם נדרש התלמיד לבחור ולהשתתף באחד מהתחומים‪ :‬תחום המוסיקה‪,‬‬ ‫תיאטרון‪ ,‬אומנות‪ ,‬תכשיטנות‪ ,‬נבחרת כדורגל ואילוף כלבים‪.‬‬ ‫בתי הספר של רשת בית אקשטיין מאופיינים בתפיסה חינוכית ייחודית‪ .‬הם בנויים על מודל‬ ‫חינוכי המושתת על שיפור איכות החיים של התלמיד‪ .‬איכות החיים מבוססת על שמונה‬ ‫מוקדים בחייו‪ :‬רווחה רגשית‪ ,‬יחסים בין‪-‬אישיים‪ ,‬רווחה חומרית‪ ,‬התפתחות אישית‪ ,‬רווחה‬ ‫פיזית‪ ,‬נחישות עצמית‪ ,‬שילוב חברתי וזכויות (שאלוק‪ .)1996 ,‬התוכנית בבית הספר פועלת‬ ‫על פי מודל עבודה המבוסס על איכות חיים וסולם עוצמות התמיכה‪ ,‬הנקרא בקיצור ‪SIS -‬‬ ‫‪ .Support Intensity Scale‬פעמיים בשנה ממלאת המחנכת יחד עם התלמיד שאלון איכות‬ ‫החיים‪ ,‬ויחד עם התרפיסטית האישית את ה‪ ,SIS-‬הממפה את צורכי התמיכה של כל ילד‬ ‫(‪ PRE‬ו‪ .)POST-‬התוצאות מוקלדות לתוכנת ניהול ארגונית המאפשרת ניתוח נתונים ומספקת‬ ‫תמונה בהירה ומובנית של חוזקותיו וחולשותיו של התלמיד‪ .‬על פי התוצאות נבנית בשיתוף‬ ‫עם התלמיד‪ ,‬תוכנית תמיכה אישית הכוללת את נושאי הליבה‪ ,‬לצד לימוד תעסוקתי‪ ,‬כישורי‬ ‫חיים‪ ,‬לימודי העשרה‪ ,‬ותרפיות אישיות וקבוצתיות‪ .‬מתוך אותם נתונים נגזרת התוכנית הבית‬ ‫ספרית ומתאפשר תכנון יעיל ונכון של המשאבים‪.‬‬ ‫מנהלת ביה"ס וצוות ביה"ס‬ ‫צוות ביה"ס כולל ‪ 70‬אנשי צוות מתחומי החינוך‪ ,‬השיקום והטיפול‪ ,‬עובדה המאפשרת‬ ‫התבוננות רב מימדית על כל תלמיד‪ 2 :‬מנהלות שכבה‪ ,‬יועצת חינוכית ‪ ,‬רכזת פדגוגית‪25 ,‬‬ ‫מחנכות ומורות מקצועיות‪ 20 ,‬מדריכות ומדריכים וצוות מנהלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הצוות הפרא‪-‬רפואי‬ ‫כולל פסיכולוגית‪ ,‬פסיכיאטרית‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬מנהלת תחום טיפולי ומטפלות רגשיות‪.‬‬ ‫צוות ביה"ס מתאפיין בידע מקצועי רחב וביכולות של הכלה והכוונה גבוהות ביותר‪ .‬ביה"ס‬ ‫משקיע מחשבה ומשאבים רבים במימד החינוכי והטיפולי על מנת לעזור לילדים לפתח את‬ ‫החוסן הנפשי שיאפשר להם לחזור להשתלבות חלקית ומלאה בקהילה‪.‬‬ ‫אני‪ ,‬רונה לוי‪ ,‬מנהלת ביה"ס‪ M.A ,‬במנהל חינוכי מאוניברסיטת בר אילן‪ ,‬נבחרתי להקים את‬ ‫ביה"ס לפני ‪ 7‬שנים‪ ,‬עם ‪ 13‬תלמידים בלבד‪ .‬ביה"ס צבר מוניטין רב ומגיעים אליו מדי שנה כ‪-‬‬ ‫‪ 30‬תלמידים חדשים‪.‬‬ ‫פרק ‪ -3‬רציונל והצגת הצורך‬ ‫התלמידים אוהבים לבוא לביה"ס‪ .‬זוהי סביבה מכילה המגנה עליהם מחוויות הכישלון‬ ‫והאכזבה שאותן התרגלו לחוות‪ .‬יחד עם זאת מופע המציאות עדיין אינו משביע רצון‪.‬‬ ‫התלמידים חוו במהלך חייהם מצבים רבים של חוסר הצלחה וכישלונות מתמשכים‪,‬‬ ‫שהצטברו והותירו משקעים כבדים בנפשם‪ .‬הם למדו לחוות חוסר אונים נרכש‪ ,‬איבדו‬ ‫תחושת עשייה ומסוגלות‪ ,‬תשוקה ויצירתיות אשר פגעו בדימוי העצמי ובהערכה העצמית‬ ‫שלהם‪ .‬לרב‪ ,‬החרדות הקשות המלוות אותם במפגש החברתי‪ ,‬מונעות מהם להתמודד עם‬ ‫הסיטואציות החברתיות‪ ,‬להבין אותם‪ ,‬לנהל ולכוון אותן בצורה מותאמת‪ .‬רמת הנחישות‬ ‫העצמית שלהם נמוכה וחולשתה מתבטאת לאורך היום ובכל דרגות התפקוד‪:‬‬ ‫התלמידים מתקשים להניע עצמם ולהתמיד במשימות‪ ,‬מתקשים לזהות ולומר מהן נקודות‬ ‫החוזק והחולשה שלהם‪ ,‬מהם רצונותיהם‪ ,‬צרכיהם וחלומותיהם‪ .‬הם מתקשים לקבל אחריות‬ ‫על עצמם‪ ,‬התנהגותם וחינוכם‪ .‬הם לומדים להסתמך על הסביבה כדי לפתור את בעיותיהם‬ ‫ומאוימים מהאפשרות שהאחריות תעבור אליהם ומוותרים על הסיכוי להצליח‪.‬‬ ‫קשיים אלו באים לידי ביטוי במספר אופנים הממחישים את רמת הנחישות הנמוכה הקיימת‬ ‫בקרב התלמידים ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מעברים בין השיעורים שבהם חלק מהתלמידים מנצלים את העמימות וחוסר‬ ‫המובנות‪ ,‬להתפזרות במקום להתמקדות במשימותיהם‪ .‬קיים קושי לקחת אחריות על‬ ‫הגעה עצמאית ובזמן לשיעורים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ההפסקות הופכות למרחב פתוח מדי וחסר הבנייה‪ ,‬שבתוכו יש תלמידים ש"הולכים‬ ‫לאיבוד" ואינם מצליחים ליהנות מהמטרות שאותן אמורות ההפסקות לספק‪ ,‬כמו זמן‬ ‫מנוחה ופנאי‪ ,‬זמן לאינטראקציות חברתיות שאינן מונחות על ידי מבוגר‪ ,‬וכדומה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מאפיינים אישיותיים כדוגמת אגוצנטריות מתבטאים בכך שהתלמיד‪ ,‬בין אם‬ ‫בהפסקות ובין אם בשיעורים‪ ,‬מרוכז בעצמו ובצרכיו‪ ,‬מתקשה לדחות סיפוקים‪,‬‬ ‫ומתפרץ כאשר אינו מקבל תשומת לב ואת רצונותיו באופן מיידי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התנהגויות של סיכון עצמי‪ ,‬אימפולסיביות וחוסר אחריות‪ ,‬המתרחשות במרחבים‬ ‫המובנים והפחות מובנים‪ ,‬כאשר תלמיד למשל מטפס על גג מבנה‪ ,‬מטפס על הסל‬ ‫במגרש הכדורסל‪ ,‬מעיף שולחנות או את מגשי הארוחה החמה במהלך התפרצות‪,‬‬ ‫ועוד‪ .‬התנהגויות נוספות המתרחשות לעתים הן לדוגמא‪ ,‬מגע בלתי מותאם בין‬ ‫ילדים‪ ,‬חיתוך עצמי‪ ,‬נפנוף בשקית תרופות תוך כדי הצהרות אובדניות‪ .‬פעמים‬ ‫אחרות מזהה הצוות גם התנהגויות שליליות של ילדים המנסים לרצות את חבריהם‬ ‫או לתפוס מקום בקרב קבוצה כלשהיא‪ ,‬באמצעים מזיקים והרסניים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שעות החוגים המתקיימות בשעות הצהריים הן שעות שבהן תלמידים רבים מתקשים‬ ‫להתמיד בחוגים‪ ,‬ופורשים במהלכם‪ ,‬מה שמגדיל את הסיכוי להיווצרותם של‬ ‫עימותים והתפרצויות שמקורם בשעמום ובחיכוכים בין הילדים שבחוץ‪ .‬ילדים אלו‬ ‫מסיטים את תשומת הלב ומפריעים לילדים המעוניינים להשתתף ולהתמקד בחוגים‪,‬‬ ‫ולצוות המעביר את החוגים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ארוחות הצהריים החמות המוגשות לילדים במסגרת הכיתתית וכן ארוחות בוקר‬ ‫ועשר‪ ,‬אותן מביאים הילדים מהבית‪ ,‬מאופיינות בקשיים מסוגים שונים‪ .‬ישנם בבית‬ ‫הספר ילדים הסובלים מהפרעות אכילה שונות‪ ,‬אחרים המתקשים לאכול מול אחרים‬ ‫ומעדיפים להישאר רעבים‪ .‬ילדים נוספים "שואבים" לתוכם מזון מתוך רעב רגשי‪,‬‬ ‫ונזקקים כל הזמן לכך שהצוות יכין להם אוכל חליפי‪ .‬לעתים הם אף משליכים לפח‬ ‫בהסתר את האוכל שהכינו הוריהם‪ ,‬ומספרים שהגיעו ללא מזון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פעילויות מיוחדות כגון מבחני בגרות‪ ,‬טיול שנתי‪ ,‬השתתפות בתכנית של שילוב‬ ‫בצבא‪ ,‬הפעלת בית קפה בבית הספר‪ ,‬שלמרות שהתלמידים מצהירים על רצונם‬ ‫לקחת חלק ולהצליח בהם‪ ,‬מתקשים להתמיד ולהגיע בנחישות ובעקביות ולהבין‬ ‫שהצלחה דורשת מחוייבות‪ ,‬עמידה בלוחות זמנים‪ ,‬התארגנות עם המטלות‪ ,‬בקשת‬ ‫עזרה ולקיחת אחריות מלאה על הצלחותיהם ועל כשלונותיהם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מניתוח נתוני שאלוני איכות חיים המועברים ע"י המחנכת בתחילת וסוף שנה‪ ,‬עלתה‬ ‫באופן מובהק רמת נחישות עצמית נמוכה‪ .‬דיווח עצמי של התלמידים הצביע על כך‬ ‫שהם מאמינים ש‪ 80% -‬מהאוכלוסיה מאושרת יותר מהם‪ .‬החשש של הצוות‬ ‫והתלמידים עצמם הוא שכשיסיימו את ביה"ס יתקשו להשתלב בקהילה באופן מיטבי‪.‬‬ ‫"נחישות עצמית היא החיים‪ .‬ללא נחישות עצמית אתה חי‪ ,‬אך לא חי את החיים"‪-‬‬ ‫(‪)Kennedy, 1996‬‬ ‫קיימת הסכמה בקרב החוקרים כי נחישות עצמית מהווה גורם מרכזי ביכולתו של האדם עם‬ ‫הליקוי להשיג איכות חיים (‪ .)Schalick,2001‬הנחישות העצמית כוללת תחושת שליטה של‬ ‫התלמיד על חייו‪ ,‬יכולת לבחור בין אפשרויות‪ ,‬להציב לעצמו מטרות‪ ,‬לפעול ולווסת את הדרך‬ ‫להשגתן ובכך ולחיות חיים יצירתיים יצרניים ואוטונומיים (שאלוק ‪ .)1988‬התלמיד מגיב‬ ‫לסביבתו מתוך תחושת העצמה ופועל מתוך רצון למימוש עצמי‪.‬‬ ‫תחושת אוטונומיה כוללת התפתחות של חוש שליטה עצמית‪ ,‬התפתחות של מערכת ערכים‬ ‫אישית ויכולת לבצע את המשימות ההתנהגותיות החברתיות הנדרשות בעולמו של הבוגר‬ ‫עם הליקוי ‪ .‬ויסות עצמי משמעותו היכולת לעצור ולחשוב קודם שפועלים במטרה להפחית‬ ‫התנהגות אימפולסיבית ומעודדת חשיבה מתוכננת והימנעות מתגובה מקרית‪ .‬התלמיד‬ ‫שהתנהגותו מווסתת וממוקדת חווה יותר הצלחות בתהליך הלמידה‪ ,‬משפר את הדימוי‬ ‫העצמי שלו ומעלה את רמת המוטיבציה שלו ללמידה נוספת (‪.)Kozleski, 1994‬‬ ‫בבדיקה של גורמים אפשריים לרמת הנחישות הנמוכה עולות מספר השערות‪:‬‬ ‫‪ .1‬תלמידים הסובלים ממחלות נפש‪ ,‬הפרעות אישיות וריבוי טראומות‪ ,‬סובלים‬ ‫מתחושות סטיגמה‪ ,‬רגשי נחיתות וחריגות בחברה המובילים לדימוי עצמי נמוך‬ ‫ולקושי להאמין שהם אכן מסוגלים להיות בעלי נחישות עצמית (‪.)Boardman, 2006‬‬ ‫התלמידים תופסים את העברת האחריות אליהם כמאיימת‪ ,‬ומעדיפים להישאר‬ ‫בתחום הנוחות שלהם‪ ,‬המקום המוכר‪ ,‬של תלות והסתמכות על הצוות החינוכי לשם‬ ‫פתרון הבעיות‪.‬‬ ‫‪ .2‬בקרב חלק מהמשפחות ואולי אף בחלק מהצוות מתקיימת תופעת "הנבואה‬ ‫שמגשימה את עצמה"‪ ,‬תהליך בו הציפיות הנמוכות מהתלמיד לפתח נחישות עצמית‬ ‫גורמות לו להתנהג באופן בלתי מודע בהתאם לציפיות ממנו‪.‬‬ ‫‪ .3‬הסביבה המורחבת של התלמידים‪ ,‬הכוללת הורים ובני משפחה‪ ,‬אנשי חינוך‬ ‫וטיפול ואנשים בקהילה‪ ,‬מכילה ומגנה עליהם מפני חוויות כישלון ואכזבה נוספות‪.‬‬ ‫הסביבה נוטה להחליט עבורו‪ ,‬ובכך מחזקת את חוסר האונים ומחלישה את הנחישות‬ ‫העצמית שלו‪ .‬סביבה שכזו עלולה להוביל לקשיים בעצמאות של האדם בעל הצרכים‬ ‫המיוחדים (שיניין‪.)2005 ,‬‬ ‫‪ .4‬סגנון ההוראה הפרונטלית הנהוג באופן חלקי בבית הספר מציב את המחנך‬ ‫כדמות סמכות מניעה‪ ,‬מפקחת ומכוונת‪ ,‬יודעת כל ומתווכת חומרים תאורטיים‪ .‬סוג‬ ‫המשימות הנדרש‪ ,‬אינו מייצר הזדמנויות לגילוי עצמאי ויוצר‪ ,‬כי אם דרישה להפנמת‬ ‫החומרים שהמחנך מגיש ומציג באופן זמין‪ .‬סגנון זה אינו מאפשר טיפוח של‬ ‫מיומנויות וכישורים בינאישיים הנדרשים לשם נחישות עצמית‪.‬‬ ‫בארבעת גורמים אלו‪ ,‬זוהה דפוס נלמד שאומץ על ידי התלמיד‪ ,‬משפחתו והצוות העובד אתו‪,‬‬ ‫וגרם באופן משולב להחלשת הנחישות העצמית‪ :‬מאפייניו האישיותיים והפנימיים של‬ ‫התלמיד הובילו אותו כבר מגיל צעיר‪ ,‬לחוסר אמונה ביכולותיו וביכולתו לשנות ולהיות אחראי‬ ‫על חייו‪ .‬הסביבה הקרובה (המשפחה)‪ ,‬למודת אכזבות ותסכול‪ ,‬אימצה אף היא את חוסר‬ ‫האמונה בכוחותיו‪ .‬גם צוות בית הספר הגיב לנבואה השלילית שהתגבשה‪ ,‬והתאים עצמו‬ ‫בסיפוק הגנתיות יתר וסגנון למידה שלא חיזק את יכולותיו של התלמיד להתמודד בעולם‪.‬‬ ‫בראיונות שערכנו בביה"ס עם התלמידים והצוות מצאנו שבמהלך שיעורי האומנות‪ ,‬המוסיקה‬ ‫והתיאטרון שמתקיימים בכיתה רמת הנחישות העצמית גבוהה‪ .‬הילדים אינם מוותרים על‬ ‫שיעורים אלה‪ ,‬משתפים פעולה והתנהגותם מווסתת יותר‪ .‬הם מצליחים לגייס את כוחותיהם‬ ‫למען הקבוצה‪ ,‬להיות פרואקטיביים ונלחמים על השתתפות בפרויקט הסיום של ביה"ס‪.‬‬ ‫כאשר מוצע להם עולם תוכן ומרחב שהם תופסים כמיטיב‪ ,‬נעים ומותאם‪ ,‬קל להם יותר לקבל‬ ‫עליהם את התנאים‪ ,‬לקחת אחריות על הגעה ועמידה בתנאים ובקריטריונים הנדרשים‪ ,‬בגיוס‬ ‫ודירבון חבריהם‪ ,‬בבקשת עזרה ותמיכה מהצוות לשם למידה (ילד שאינו יודע את תפקידו‬ ‫בעל פה‪ ,‬לא עולה על הבמה לדוגמא)‪ ,‬להתאמן ולתאם את זמניהם באופן מתאים‪ ,‬לבקש‬ ‫הארכת זמן כאשר הם זקוקים לה‪ ,‬ולבקש שיעורי מוסיקה ואמנות‪ ,‬כאשר אינם רגועים‪.‬‬ ‫לפיכך בחרנו להקים בית ספר ייחודי לאמנויות הבמה בחינוך המיוחד בישראל‪ ,‬שיספק‬ ‫סביבה מיטבית‪ ,‬שתאפשר תירגול יכולות וכוחות על מנת להצמיח תלמיד יצירתי‪,‬‬ ‫אחראי‪ ,‬בעל יכולת בחירה ונחישות עצמית‪.‬‬ ‫החזון של בי"ס לאומנויות הבמה עבור תלמידים עם קושי נפשי צמח מתוך ההבנה שתחומי‬ ‫אומנויות הבמה מהווים אמצעי אטרקטיבי להעלאת רמת הנחישות העצמית‪ ,‬בקרב ילדים‬ ‫רבים שהינם בעלי סיכויים נמוכים ללמוד נגינה‪ ,‬משחק או ציור בשל נסיבות חייהם‪ .‬התנסות‬ ‫בסדנאות אומנויות הבמה מגוונות ומעמיקות לכלל הילדים תעודד ותקדם יכולות אישיות של‬ ‫הבעה עצמית‪ ,‬אחריות‪ ,‬בחירה‪ ,‬התמדה ומשמעת כלפי עצמם וכלפי הסובב אותם‪ .‬חווית‬ ‫ההצלחה תשפר את הערך העצמי‪ ,‬את תחושת המסוגלות העצמית וכן את ההישגים‬ ‫הלימודיים‪ .‬שיפור זה יוביל להטבה משמעותית פיזית ונפשית שתשפר את איכות החיים של‬ ‫התלמידים‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬כאשר יסיימו התלמידים את בית הספר‪ ,‬הם יצאו כשבידם ארגז כלים עשיר‬ ‫יותר‪ ,‬מלא בחדווה‪ ,‬יצירתיות ושמחת עשייה‪ .‬לצד אלו יירכשו התלמידים יכולות טכניות‬ ‫שיתורגלו‪ ,‬ומיומנויות יציבות ועמידות של ניהול עצמי ונחישות עצמית‪ ,‬שיקלו עליהם במעבר‬ ‫מביה"ס לקהילה‪.‬‬ ‫בית ספר בית אקשטיין יד רמב"ם יהפוך לבית ספר לאמנויות הבמה‪ .‬אמנויות הבמה יהפכו‬ ‫למרחבי חינוך שבתוכם ישולבו באופן אינטגרטיבי מיומנויות המסייעות לחיזוק הנחישות‬ ‫העצמית תוך דגש על התנסות שדורשת אחריות‪ ,‬יוזמה‪ ,‬מחויבות‪ ,‬התארגנות והתגייסות‬ ‫נפשית‪ .‬מחקרים מראים שהשימוש במוסיקה ושירה מסייע לפיתוח ויסות רגשי‪ ,‬שיפור‬ ‫בתפיסה העצמית‪ ,‬בטחון עצמי‪ ,‬מציאת הקול האישי וחווית רגשות חיוביים ( ‪Dingle,‬‬ ‫‪ . )Brander, Ballantyne & Baker ,2012‬התאטרון מאפשר משחק תפקידים‪ ,‬סימולציות‬ ‫ואימפרוביזציות שמעודדות תלמידים לתקשורת ספונטנית ומעלות מוטיבציה‪ ,‬תחושת‬ ‫מסוגלות עצמית אמפטיה ושיפור באיכות החיים‪ .‬כמו כן מסייעת הדרמה לביטוי רגשי‪,‬‬ ‫למודעות עצמית ומודעות לאחר‪ ,‬לעידוד ופיתוח ויסות רגשי יכולת שליטה ואיפוק‪ ,‬במצבים‬ ‫שונים‪ .‬אחד החלוצים בעבודה זו הוא )‪ Slade (1954‬שהיבנה טכניקות מעולם התאטרון‬ ‫והשתמש בהן עם ילדים במרכזי בריאות הנפש‪.‬‬ ‫פרק ‪ -4‬המיזם‬ ‫בבית הספר יוקמו חמש מגמות שבתוכן גם מגמות טכניות הנוגעות לאמנויות הבמה‪:‬‬ ‫אומנויות הבמה‪ :‬מוסיקה או תאטרון‬ ‫לצד הבמה‪ :‬אומנות‪ ,‬עריכת וידאו או סאונד‬ ‫המגמות תיפתחנה לשכבה הבוגרת (ט' ומעלה)‪ .‬פתיחת מגמות אמנויות הבמה הדורשות‬ ‫מהתלמיד להיות ב‪ ,FRONT-‬לצד מגמות העוסקות ב"מאחורי הקלעים" (בצדדים הטכניים של‬ ‫המופע) יאפשר לנו לתת מענה לילדים רבים מאוד‪ .‬גם לאלו המעוניינים להביע את עצמם‬ ‫אמנותית וגם לתלמידים בעלי כישורים טכניים (אפילו מינימליים)‪.‬‬ ‫תוכנית הלימודים במוסיקה תכלול האזנה‪ ,‬כתיבה יוצרת‪ ,‬לימוד נגינה בכלי (ו‪/‬או שירה)‬ ‫והשתתפות בהרכב מוסיקלי‪.‬‬ ‫תוכנית הלימודים בתיאטרון תכלול אימפרוביזציה‪ ,‬תיאטרון בובות‪ ,‬כתיבה יוצרת ודמיון‬ ‫מודרך‪.‬‬ ‫תוכנית הלימודים בסאונד תכלול לימודי סאונד‪ ,‬הגברה‪ ,‬הקלטה‪ ,‬עבודה עם תוכנות מחשב‬ ‫מוסיקליות‪ .‬תוכנית הלימודים באומנות תכלול אומנות פלסטית ועיצוב תפאורה‪.‬‬ ‫תוכנית הלימודים בעריכת וידאו תתמקד בעיבוד צילומי סטילס ווידאו של הווי ביה"ס‬ ‫לסרטונים ומצגות‪ ,‬באמצעות תוכנת פוטושופ‪.‬‬ ‫‪ 3‬שעות בשבוע יוכרו כשעות מגמה‪ .‬כל תלמיד יבחר מגמה ראשית ומגמה משנית‪ .‬ניתן יהיה‬ ‫לבחור בשילוב – מוסיקה וסאונד‪ ,‬מוסיקה ותיאטרון‪ ,‬תיאטרון וסאונד‪ ,‬אומנות ותאטרון‪,‬‬ ‫מוסיקה ואמנות‪ 2 .‬שעות מתוך שעות המגמה יוקדשו ללימוד המגמה שהתלמידים בחרו‬ ‫והשעה הנוספת מתוך המגמה המשנית‪ .‬בשעות הצהריים יופעלו הרכבים מוסיקליים‬ ‫בסגנונות השונים‪.‬‬ ‫בתוך מגמת המוסיקה תופעל תכנית חונכות אישית לפיה יבחר הצוות תלמידים שמסוגלים‬ ‫להעביר שיעורי חיזוק ואימון לתלמידים מתחילים‪ .‬חונכות זו תתקיים בשלב ראשון סביב‬ ‫לימוד הנגינה‪ .‬ילד שלומד גיטרה זו השנה השלישית ייפגש אחת לשבוע עם תלמיד מתחיל‬ ‫ויעזור לו להתאמן‪ .‬הילד החונך יקבל הדרכה ממרכזת המגמה למוסיקה‪.‬‬ ‫יוקם אולפן מוסיקה בו יוכלו התלמידים להקליט את השירים שלהם כשההקלטה תעשה ע"י‬ ‫תלמידי ביה"ס במגמת הסאונד‪ .‬דיבוב יוקלט ע"י תלמידי התיאטרון לסרטי אנימציה קצרים או‬ ‫קריינות לסרטים שיערכו התלמידים בעריכת וידאו‪.‬‬ ‫המגמות יעבדו בשיתוף פעולה לקראת ‪ 4‬הפקות בשנה‪:‬‬ ‫‪ .1‬הפקה שנתית מוסיקה – שירים מקוריים‪ ,‬קטעי נגינה סולו ונגינה בהרכבים‪ .‬ההפקה‬ ‫תעלה במחצית השנה (ינואר)‪.‬‬ ‫‪ .2‬הפקה שנתית תיאטרון – העלאת הצגה שבמרכזה תלמידי מגמת התיאטרון– הילדים‬ ‫ממגמת המוסיקה ישולבו במסגרת צרכי ההפקה‪ .‬ההפקה תעלה בחודש מרץ (לקראת פסח)‬ ‫‪ .3‬פרויקט שנתי שיילמד באופן אינטגרטיבי סביב נושא נבחר‪ ,‬לדוגמא‪ :‬סופר‪/‬משורר‪/‬אמן‬ ‫בעל ערך חינוכי שיש בפועלו‪ ,‬ויצירתו מהווה מקור השראה להתמודדות משמעותית בחיים‪.‬‬ ‫הלמידה על אותו יוצר תחול על כל תלמידי בית הספר שעה במערכת ותהיה מותאמת לרמות‬ ‫השונות בשתי השכבות‪ .‬בחודש מאי תתקיים תערוכת מצגות בה יכינו התלמידים יצירות‬ ‫אמנות בהשראת היוצר באמצעים אומנותיים שיבחרו‪ :‬הגשה של שירים של אותו יוצר ‪,‬‬ ‫קטעים שייכתבו בהשראת יצירתו ויושרו או יוצגו‪ ,‬יצירות אמנות פלסטית סביב יצירה או‬ ‫האישיות עצמה‪.‬‬ ‫‪ .4‬מסיבת הסיום של בית הספר תכלול קטעים משלושת ההפקות שעלו במהלך השנה‪.‬‬ ‫התלמידים יהיו אחראים‪ ,‬תחת הדרכת כלל הצוות‪ ,‬על כל שלבי ההפקה‪ ,‬החל מכתיבת‬ ‫התסריט והמוסיקה‪ ,‬דרך צילום‪ ,‬משחק‪ ,‬בימוי‪ ,‬תפאורה‪ ,‬פרסום ועריכה‪ .‬התלמידים במגמת‬ ‫הסאונד ישולבו בכל הפרויקטים הבימתיים בבית הספר בהופעות עצמן ובזמן העבודה על‬ ‫המופע ובחזרות‪ .‬צוות ההפקה יתאם איש טכני מתוך תלמידי מגמת הסאונד‪ ,‬לכל חזרה‪.‬‬ ‫באמצעות העבודה המשותפת לקראת ההפקות תתקיים למידה מעשית משותפת של כולם‬ ‫בדרך חוויתית מעשירה ומרגשת שיש בה לצד הלמידה היצירתית והטכנית‪ ,‬גם למידה‬ ‫ערכית וחברתית חשובה של הדדיות ושיתוף פעולה‪ .‬מחיאות הכפיים המתגמלות של הקהל‪,‬‬ ‫לילד השר או משחק על הבמה‪ ,‬הופכות להיות גם מחיאות הכפיים לאותם ילדים שחיברו את‬ ‫מערכת ההגברה‪ ,‬כיוונו את פנסי התאורה‪ ,‬עיצבו את ההזמנות לארוע‪ ,‬יצרו את התפאורה‪,‬‬ ‫והסריטו את ההופעה‪ .‬איכות הביצוע אינה הדבר המכריע כאן‪ ,‬כי אם איכות החיים‪.‬‬ ‫לצד המגמות‪ ,‬יהפכו גם אנשי הצוות החינוכי והצוות הטיפולי לתומכים בעיבוד התהליך‬ ‫שיעברו התלמידים‪:‬‬ ‫עבודת הצוות החינוכי תכלול תרגול עם התלמידים את משימות הבית לצד חלוקת אחריות‬ ‫לתפקידי ההפקה בפועל‪ :‬קביעת לוחות זמנים לחזרות סביב אילוצי התלמידים‪ ,‬עזרה בארגון‬ ‫החזרות‪ ,‬ארגון הקמת המופע עצמו – הזמנת ציוד דרוש‪( ,‬בדיקות והשוואות מחירים‪ ),‬עיסוק‬ ‫בענייני פרסום המופע – הכנה ושליחת הזמנות‪ .‬תיאום בין הצוות הטכני (תלמידי מגמת‬ ‫הסאונד) לבין הצוות האמנותי‪.‬‬ ‫הצוות הטיפולי‪ ,‬הכולל תרפיסטיות מתחומי ההבעה והיצירה (אמנות‪ ,‬תנועה‪ ,‬מוסיקה‪,‬‬ ‫פסיכודרמה‪ ,‬דרמה ופוטותרפיה) ינחה קבוצות טיפוליות במשך ‪ 2‬ש"ש בכל כיתה‪ .‬שעות‬ ‫התרפיה יתמכו בקידום הנחישות העצמית ובטיפוח מיומנויות שיסייעו לכך‪ .‬הבמה עצמה‬ ‫דורשת מהתלמידים התארגנות פנימית ונפשית רבה ומאומצת ביותר הכוללת ניהול‬ ‫אינטראקציות חברתיות לשם תיאומים‪ ,‬פנייה לאחרים והזמנתם להשתתף כקהל‪ ,‬תמיכה‬ ‫האחד בשני‪ ,‬חשיפה לקהל‪ ,‬הגעה עקבית לחזרות‪ ,‬וכן ויסות הסימפטומים של המחלה בזמן‬ ‫החזרות וההופעות (‪ .)Laiho, 2004‬במסגרת הטיפול הקבוצתי והפרטני‪ ,‬יתמכו התרפיסטיות‬ ‫בתכנים שיעלו‪ ,‬הקשורים לבחירת התפקידים שבהם יוכל התלמיד לצמוח ולפתח את‬ ‫נחישותו העצמית‪ ,‬בחירת רמות החשיפה המתאימות‪ ,‬שמירה על גבולות‪ ,‬תפיסת מקום‪,‬‬ ‫הדדיות ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬ייעשה עיבוד רגשי לתכנים הקשורים לביקורת עצמית וביקורת לאחר‪,‬‬ ‫הקשבה לעצמי והקשבה לאחר‪ .‬בנוסף לכל אלו נבנית זהות חברתית חדשה שמעצימה‬ ‫ומשמעותית ביותר עבור בני נוער לאיכות חיים‪ .‬אחת ההמחשות החשובות והמרגשות לכך‪,‬‬ ‫היא יכולתם של תלמידים מגמגמים‪ ,‬או הסובלים מתסמונת טורט‪ ,‬ומטיקים קשים‪ ,‬להתארגן‬ ‫ולשיר ללא קטיעות והפרעות למהלך השירה‪.‬‬ ‫על מנת לחזק ולהעצים את אמון הצוות בתהליך‪ ,‬יעבור הצוות המורחב ‪ 3‬פעמים בשנה‬ ‫סדנאות חווייתיות בשיתוף פעולה של צוותי המגמות‪ ,‬הצוות החינוכי והצוות הטיפולי‪.‬‬ ‫התנסות אישית משמעותית תהווה אבן בסיס ליכולת של אנשי הצוות להפוך להיות סוג של‬ ‫"מנטורים" שחוו על עצמם את התהליך ומאמינים בו‪.‬‬ ‫‪ 3‬צוותים נבחרים שיכללו רכזי מגמות אמנויות הבמה‪ ,‬צוות חינוכי וצוות טיפולי יהיו הכוח‬ ‫המוביל את התהליך שמנסיונו ילמד כל הצוות בהמשך‪ .‬כוח מוביל זה יעבוד בשיתוף פעולה‬ ‫על בניית תוכנית תמיכה אישית וכיתתית‪ .‬הצוותים ייפגשו לישיבות צוות משותפות אחת‬ ‫לחודש ויעבירו ‪ 3 case study‬פעמים בשנה‪ ,‬שבעקבותיו ייעשה ניתוח התהליך והשפעתו‬ ‫מהאישי לקבוצתי ולכלל תלמידי בית הספר‪.‬‬ ‫הצוות יקבל הכשרה מגוונת בהובלת תהליך קבוצתי ממוקד מטרות‪ .‬תהליך ההפנמה יתרחש‬ ‫בהדרגה מתוך התנסות אישית‪ ,‬בניית יעדים ועבודה משותפת צוותית שתהווה מעין 'מעבדה'‬ ‫לתהליכים שבהמשך יוכללו מהכיתה שתעבור את התהליך‪ ,‬לכלל התלמידים‪' .‬מעבדה' זו‬ ‫תהווה חוויה קבוצתית שבה אנשי הצוות יסייעו זה לזה בבחירת יעדים של כל תלמיד‪ ,‬ייעשו‬ ‫הערכה משותפת‪ ,‬ועיצוב מחודש של היעדים והדרכים להשגתם‪.‬‬ ‫מול תלמידים שיתקשו להתחבר למודל‪ ,‬תיעשה עבודה אישית של הצוות החינוכי‪ ,‬בתמיכת‬ ‫הצוות הטיפולי‪ ,‬שתסייע להם לחזק את יכולת הבחירה האישית מתוך אפשרויות מוצעות‪ ,‬או‬ ‫לחילופין ליזום וליצור לעצמם תפקיד שיתאים להם וליכולותיהם‪.‬‬ ‫פרק ‪ -5‬מערך הפרויקט‬ ‫תהליך ביסוס תשתית לבית ספר לאומנויות הבמה לצד שינוי מערך העבודה של הצוות‬ ‫יתפרש על פני ‪ 3‬שנים‪:‬‬ ‫בשנה ‪ 1‬ייפתחו ‪ 3‬מגמות (מוסיקה תיאטרון וסאונד) וישתתפו תלמידים מ‪ 2‬כיתות יחד עם‬ ‫הצוות החינוכי והטיפולי המלווה אותם‪ .‬בקיץ יתקיים מפגש חשיפה לכלל הצוות אודות המיזם‬ ‫וייבחרו צוות כיתה ותרפיסטיות המעוניינות להשתלב במיזם‪ .‬יוקם אולפן מוסיקה וייבחרו ‪2‬‬ ‫הפקות מתוך ה‪ 4‬המוצעות‪ .‬הכשרת והדרכת הצוות המצומצם שנבחר יתקיים ע"י צוות‬ ‫הנהלה פנימי וילווה ע"י יועצים חיצוניים‪.‬‬ ‫בשנה ‪ 2‬לאחר הסקת מסקנות והפקת לקחים של התהליך נרחיב את המיזם ל‪ 2‬כיתות‬ ‫נוספות ומגמה אחת נוספת‪ .‬במהלך שנה זו יעבור כל הצוות הכשרה המכוונת לפיתוח‬ ‫נחישות עצמית באמצעות אומנויות הבמה‪.‬‬ ‫בשנה ה‪ 3-‬יופעל בית הספר לאומנויות הבמה על כלל השכבה הבוגרת‪ .‬מעבר ביה"ס לבי"ס‬ ‫לאומנויות הבמה‪ ,‬דורש התארגנות משמעותית של ביה"ס בכמה דרגות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מבנה ארגוני‪ :‬שעות המגמה‪ ,‬שעות התירגול‪ ,‬התמיכה והסינכרון ביניהם מקבלים‬ ‫משקל משמעותי בתוך כלל השעות של ביה"ס‪:‬‬ ‫מגמה‬ ‫‪ 3‬ש"ש‬ ‫תירגול משימות הבית עם צוות חינוכי‬ ‫‪ 2‬ש"ש‬ ‫קבוצות תרפיה‬ ‫‪ 2‬ש"ש‬ ‫תירגול עצמי‪ /‬השתתפות בהרכבי המגמה‬ ‫‪ 2‬ש"ש‬ ‫לומדים על אומן‬ ‫‪ 1‬ש"ש‬ ‫סה"כ‬ ‫‪ 10‬ש"ש‬ ‫‪ .2‬כו'א‪ :‬יש צורך להגדיל את היקף השעות של המורים לאומנות הבמה בביה"ס על‬ ‫חשבון שעות אחרות‪ .‬ייתכן אף שנגייס מורים נוספים לתחומים אלה‪.‬‬ ‫‪ .3‬קדימויות תקציב‪ :‬ביה"ס פועל בניהול עצמי‪ ,‬משמע שהתקציב מנוהל ע"י מנהלת‬ ‫ביה"ס‪ .‬על מנת להקים ולתחזק את ‪ 5‬המגמות יהיה צורך לפנות חלק מהתקציב‬ ‫למטרה זו‪.‬‬ ‫‪ .4‬הכשרה‪ :‬צוות ביה"ס יעבור הכשרה ראשונית והדרכה שוטפת במהלך השנה‪ .‬כל‬ ‫סקטור יתמקצע באמצעים המקדמים את הנחישות עצמית יחד ובנפרד לאורך ‪3‬‬ ‫שנים‪.‬‬ ‫‪ .5‬מעקב ובקרה‪ :‬לשם ריכוז וניתוח הנתונים שייבחרו להיבדק יש לגייס איש צוות פנימי‪,‬‬ ‫להכשירו ולספק לו שעות לעבודה זו‪ .‬נבדקת האפשרות למימון חלקי של אגף‬ ‫המחקר בבית אקשטיין‪.‬‬ ‫‪ .6‬שיווק‪ :‬למען גיוס התמיכה של הסביבה למיזם זה יש צורך במערך הסברה לכל‬ ‫הנוגעים בדבר‪ :‬הורים‪ ,‬תלמידים‪ ,‬צוות‪ ,‬פיקוח והנהלת הארגון‪.‬‬ ‫השוואה לתוכניות אחרות בארץ‪:‬‬ ‫מימדים להשוואה‬ ‫תכנית סולמות‬ ‫תכנית המרתף‬ ‫בית אקשטיין יד רמב"ם‬ ‫תחום‬ ‫מוסיקה‬ ‫תיאטרון‬ ‫אומנויות הבמה‬ ‫אוכלוסיית יעד‬ ‫תלמידים בגילאי‬ ‫נוער בסיכון בגילאי‬ ‫תלמידים עם בעיות נפשיות‬ ‫יסודי ברמה סוציו‬ ‫‪16-22‬‬ ‫אקונומית נמוכה‬ ‫תהליך הבחירה‬ ‫תלמידים מאותרים‬ ‫מאותרים ע"י גורמי‬ ‫כלל התלמידים בשכבה בוגרת‪.‬‬ ‫בבי"ס שלהם‬ ‫רווחה‬ ‫חלק מהמיזם משתף תלמידי‬ ‫שיפור איכות חיים‬ ‫מסגרת מקצועית‬ ‫שיפור איכות חיים‪,‬‬ ‫באמצעות נגינה על‬ ‫ללימודי אמנות‬ ‫העלאת רמת הנחישות‬ ‫כלי נשיפה‬ ‫המשחק המשמש‬ ‫העצמית (יכולת וביטוי יצירתי‪,‬‬ ‫והשתתפות‬ ‫ככלי להעצמה אישית‬ ‫הערכה עצמית‬ ‫שכבה צעירה‬ ‫מטרות‬ ‫בתזמורת‬ ‫פיתוח מיומנויות חברתיות‬ ‫וחיזוק תהליכי למידה מקבילים‬ ‫פרק ‪ -6‬מטרות ויעדים‬ ‫מטרת על‪ :‬פיתוח תלמיד בעל נחישות עצמית‪ ,‬הפועל לקדם את בחירותיו מתוך רצון למימוש עצמי‬ ‫‪ .1‬התלמיד יהיה אוטונומי ובעל הכוונה עצמית‪:‬‬ ‫יעד מעשי‬ ‫פעולות נדרשות‬ ‫ת‪ .‬ביצוע‬ ‫מדד הצלחה‬ ‫מועד בדיקה‬ ‫כלי הערכה‬ ‫אחראי‬ ‫פיתוח יכולת‬ ‫בחירה והעדפה‬ ‫אישית‬ ‫‪.1‬התלמיד יבחר אחת‬ ‫ממגמות האומנות ויתמיד בה‬ ‫אוקטובר‬ ‫השתתפות ב‪80%-‬‬ ‫משיעורי‬ ‫המגמה‪/‬חזרות‬ ‫ההרכב‬ ‫אחת לחודש‬ ‫דף נוכחות‬ ‫רכזת מגמה‬ ‫הכנת משימות‬ ‫הבית של המגמה‬ ‫התלמיד יתנסה בחיפוש‬ ‫מידע‪ ,‬ארגון מידע וייצוג‬ ‫הולם של המידע‪.‬‬ ‫לאורך‬ ‫השנה‬ ‫יישום ‪70%‬‬ ‫ממשימות הבית‬ ‫אחת לחודש‬ ‫פיתוח אחריות‬ ‫אישית‬ ‫‪.1‬התלמיד יקבל תפקיד‬ ‫בהפקה בהתאם ליכולותיו‪,‬‬ ‫החל מכתיבת התסריט‬ ‫והמוסיקה‪ ,‬דרך צילום‪,‬‬ ‫משחק‪ ,‬בימוי‪ ,‬תפאורה‪,‬‬ ‫פרסום ועריכה‪.‬‬ ‫לפחות‬ ‫פעמיים‬ ‫בשנה‬ ‫השתתפות ב‪80%‬‬ ‫מהחזרות לקראת‬ ‫ההפקה‬ ‫דף נוכחות דיווח‬ ‫‪ 4‬פעמים במהלך‬ ‫החודש לפני ההפקה עצמי בשאלון‬ ‫נחישות עצמית‬ ‫(אוטונומיה)‬ ‫‪ .2‬התלמיד יבחר הרכב‬ ‫מוסיקלי ויקח בו חלק‬ ‫‪ .2‬התלמיד יקבע עם איש‬ ‫צוות כדי לתכנן לוז אישי לפי‬ ‫המשימה שיש לבצע‬ ‫דיווח עצמי‬ ‫דף נוכחות דיווח‬ ‫עצמי בשאלון‬ ‫נחישות עצמית‬ ‫(אוטונומיה)‬ ‫צוות חינוכי‪ /‬תלמיד‬ ‫רכזת מגמה‪/‬צוות‬ ‫חינוכי‬ ‫פיתוח מוקד‬ ‫שליטה פנימי‬ ‫‪.1‬התלמיד יארגן את‬ ‫הסביבה לקידום המטרה‪:‬‬ ‫יגייס תלמידים‪ ,‬יקבע חזרה‬ ‫עם חבר‪/‬איש צוות‬ ‫חודש לפני‬ ‫הפקה‬ ‫השתתפות ב‪80%‬‬ ‫מהחזרות‬ ‫‪ 4‬פעמים במהלך‬ ‫החודש לפני ההפקה‬ ‫דף נוכחות‬ ‫דיווח עצמי‬ ‫רפלקטיבי‬ ‫רכזת מגמה‪/‬צוות‬ ‫חינוכי‬ ‫‪.2‬התלמיד יגיע בזמן לחזרות‬ ‫מבלי שקראו או הזכירו לו‪.‬‬ ‫למידת משמעות‬ ‫רפלקציה אישית‬ ‫וקבוצתית‪ :‬דגש‬ ‫על יעילות‬ ‫העבודה‪ ,‬ניצול‬ ‫זמן‪ ,‬שיתוף‬ ‫פעולה בין כל‬ ‫חברי הקבוצה‪,‬‬ ‫קבה"ח‪ ,‬חלוקת‬ ‫התפקידים‬ ‫בקבוצה‪ ,‬עמידה‬ ‫בביצוע המטלה‬ ‫ובלוז הניתן‬ ‫התמדה בבחירה‬ ‫התלמיד ישתתף בתרפיה‬ ‫הקבוצתית ויתרגל‬ ‫אסטרטגיות משוב עצמי‪,‬‬ ‫וקבלת משוב מהקבוצה‬ ‫פעמיים‬ ‫לאורך‬ ‫השנה‬ ‫העברת ‪ 2‬משובים‬ ‫לקבוצה ו‪ 2-‬הערכות‬ ‫עצמיות מהקבוצה‬ ‫פעמיים בשנה‬ ‫תצפית‬ ‫שיחת רפלקציה‬ ‫ומילוי טופסי משוב‬ ‫התלמיד יהיה מסוגל לתת‬ ‫משוב עצמי על הישגיו ולקבל‬ ‫משוב‬ ‫התלמיד יתאמן באופן עצמאי‬ ‫ובזמנו האישי כלי האומנות‬ ‫שבחר‬ ‫דפי משוב (דיווח‬ ‫עצמי)‬ ‫תרפיסטית‬ ‫(פנימי)‬ ‫‪ 1‬לשבוע‬ ‫שיפור‪/‬‬ ‫התקדמות בכלי‬ ‫‪ 1‬לשבוע‬ ‫דיווח עצמי‬ ‫משוב של רכזת‬ ‫מגמה‬ ‫צוות חינוכי‬ ‫‪ .2‬התלמיד יפעיל תהליכי ויסות עצמי ויהיה בעל תחושת מסוגלות עצמית‬ ‫יעד מעשי‬ ‫פעולות נדרשות‬ ‫ת‪ .‬ביצוע‬ ‫מדד הצלחה‬ ‫מועד בדיקה‬ ‫כלי הערכה‬ ‫אחראי‬ ‫פיתוח תחושת‬ ‫מסוגלות עצמית‬ ‫התלמיד ימלא שאלון‬ ‫מסוגלות עצמית לשם‬ ‫הערכת מצבו פעמיים בשנה‬ ‫ספטמבר‪/‬‬ ‫יוני‬ ‫‪ 90%‬ימלאו את‬ ‫השאלון‬ ‫ספטמבר‪/‬יוני‬ ‫‪Post/pre‬‬ ‫שאלון מודעות‬ ‫עצמית גנרי‬ ‫מחנכת‬ ‫ניהול‬ ‫אינטראקציות‬ ‫חברתיות‬ ‫התלמיד יפנה לאחר על מנת‬ ‫לתאם חזרה‪ ,‬להזמין‬ ‫להשתתף או לתמוך‪.‬‬ ‫לאורך‬ ‫השנה‬ ‫התלמיד ידווח ‪3‬‬ ‫פעמים בשנה על‬ ‫ניהול אינטראקציה‬ ‫חיובית‬ ‫במהלך חודש‬ ‫לקראת כל הפקה‬ ‫תצפית‬ ‫רכזת מגמה‬ ‫אימון בהשלמת‬ ‫משימות‬ ‫התלמיד תנסה בבניית לוז‬ ‫למשימה שקיבל בהתאם‬ ‫ליכולותיו‬ ‫לאורך‬ ‫השנה‬ ‫התמדה לאורך‬ ‫השנה‬ ‫ספט'‪/‬יוני‬ ‫ויסות רגשי‬ ‫התלמיד ישתמש במיומנויות‬ ‫הרגעה עצמית המותאמים לו‬ ‫לאורך‬ ‫השנה‬ ‫ירידה של ‪70%‬‬ ‫מהתפרצויות או‬ ‫חרדות במהלך‬ ‫השנה‬ ‫‪ 1‬לחודש‬ ‫ויסות‬ ‫הסימפטומים של‬ ‫המחלה בזמן‬ ‫חזרות והופעה‬ ‫‪.1‬התלמיד ידאג לקחת‪/‬לקבל‬ ‫את תרופותיו באופן סדיר‬ ‫לאורך‬ ‫השנה‬ ‫‪ 80%‬איזון ללא‬ ‫החרפת סימפטומים‬ ‫‪ 1‬לחודש‬ ‫פיתוח אמפטיה‬ ‫ולמידה ממודל‬ ‫המורה תוך‬ ‫התלמיד יחנוך תלמיד אחר‬ ‫‪ 1‬לשבוע‬ ‫שאלון מוטיבציה‬ ‫מחנכת‬ ‫גנרי‬ ‫דיווח עצמי‬ ‫צוות כיתה‬ ‫טופסי דיווח אירועים‬ ‫חריגים (פנימי)‬ ‫דיווח עצמי‬ ‫צוות כיתה‬ ‫טופסי דיווח אירועים‬ ‫חריגים (פנימי)‬ ‫‪ .2‬התלמיד ישתמש‬ ‫במיומנויות הרגעה עצמית‬ ‫המותאמים לו‬ ‫השתתפות ב‪80%‬‬ ‫מהפגישות‬ ‫דיווח עצמי‬ ‫‪ 1‬לשבועיים‬ ‫דף נוכחות דיווח‬ ‫עצמי‬ ‫התלמיד‬ ‫צוות חינוכי‬ ‫התנסות על אחר‬ ‫‪ .3‬התלמיד יפתח יכולת ביטוי עצמי באמצעות האומנויות‬ ‫מועד בדיקה‬ ‫יעד מעשי‬ ‫פעולות נדרשות‬ ‫ת‪ .‬ביצוע‬ ‫מדד הצלחה‬ ‫עמידה בפני קהל‬ ‫התלמיד יקבל תפקיד‬ ‫וישתתף באופן מעשי‬ ‫באחת ההפקות‬ ‫ינואר‪/‬מרץ‪/‬‬ ‫יוני‬ ‫‪ 80%‬מהחזרות ינואר‪/‬מרץ‪/‬יוני‬ ‫לקראת ההופעה (מועדי ההפקות)‬ ‫כלי הערכה‬ ‫אחראי‬ ‫דף נוכחות‬ ‫רכזת מגמה‬ ‫(מועדי‬ ‫ההפקות)‬ ‫העברת מסר ברור‬ ‫באמצעות יצירה‬ ‫התלמיד‬ ‫יכתוב‪/‬ישיר‪/‬ינגן‪/‬יצייר‪/‬‬ ‫יקליט יצירה אישית תוך‬ ‫כדי עיבוד התהליך ויציג‬ ‫לפני קהל‬ ‫פעמיים‬ ‫לאורך‬ ‫השנה‬ ‫הצגת היצירה‬ ‫בפני קהל‬ ‫פעמיים בשנה‬ ‫פיתוח מיומנויות‬ ‫חברתיות‬ ‫התלמיד ילמד הקשבה‬ ‫לאחר‪ ,‬אמפטיה‪ ,‬ואיפוק‬ ‫כאמצעי לקדם את‬ ‫המסר האישי‬ ‫פעמיים‬ ‫לאורך‬ ‫השנה‬ ‫הצגת היצירה‬ ‫בפני קהל‬ ‫וקבלת משוב‬ ‫קבוצתי‬ ‫פעמיים בשנה‬ ‫דפי משוב‪/‬‬ ‫הערכה מעצבת‬ ‫רכזת מגמה‬ ‫(פנימי)‬ ‫דפי משוב‪/‬‬ ‫הערכה מעצבת‬ ‫(פנימי)‬ ‫רכזת מגמה‬ ‫צוות ‪:‬‬ ‫‪ .4‬הצוות יתמוך בפיתוח הנחישות העצמית אצל התלמידים‬ ‫יעד מעשי‬ ‫פעולות נדרשות‬ ‫ת‪ .‬ביצוע‬ ‫מדד הצלחה‬ ‫מועד בדיקה‬ ‫כלי הערכה‬ ‫אחראי‬ ‫חשיפת המיזם‬ ‫הצגת המיזם לצוות‬ ‫קיץ ‪2014‬‬ ‫‪ 70%‬נוכחות צוות‬ ‫תום הישיבה‬ ‫חשיפת המיזם‬ ‫הצגת המיזם להורים‬ ‫חשיפת המיזם‬ ‫הצגת המיזם לתלמידים‬ ‫ספט'‬ ‫‪2014‬‬ ‫יוני ‪/2014‬‬ ‫ספט'‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪ 70%‬נחשפים‬ ‫נוב'‬ ‫‪90%‬‬ ‫ספט'‬ ‫דוח נוכחות‬ ‫רפלקציה‬ ‫פגישה‬ ‫מכתב להורים‬ ‫אסיפה שכבתית‬ ‫מנהלת‬ ‫ביה"ס‬ ‫מנהלת‬ ‫נחשפים‬ ‫מנהלת‬ ‫כניסה לכיתות‬ ‫בחירת צוות‬ ‫מוביל מפרש‬ ‫מיון והכשרה של מנחים מומחים‬ ‫תשע"ה‬ ‫הקמת צוות מוביל‬ ‫מפרש‬ ‫יולי ‪2014‬‬ ‫ישיבות צוות‬ ‫מנהלת‬ ‫הכשרת צוות‬ ‫מפרש שנה ‪1‬‬ ‫צוות נבחר חלוץ מקבל הכשרה‬ ‫תאורטית ומעשית בקידום‬ ‫נחישות עצמית באמצעות‬ ‫אומנויות הבמה‬ ‫לאורך‬ ‫תשע"ה‬ ‫‪ 80%‬או יותר מחברי‬ ‫הצוות מדווחים על‬ ‫אמון במיזם‬ ‫ינואר ‪2015‬‬ ‫שיחת מיקוד עם‬ ‫הצוות‬ ‫מנהלת‬ ‫הכשרת כלל‬ ‫הצוות‬ ‫כלל הצוות מקבל הכשרה‬ ‫תאורטית ומעשית בקידום‬ ‫נחישות עצמית באמצעות‬ ‫אומנויות הבמה‬ ‫פיתוח חומרי למידה‬ ‫תשע"ו‬ ‫‪ 80%‬ויותר מהצוות‬ ‫מכיר את המיזם ואת‬ ‫מעורבותו להצלחת‬ ‫המיזם‬ ‫הצוות עומד במשימה‬ ‫של פיתוח החומרים‬ ‫שתוכננו מראש‬ ‫‪ 6‬מתוך ‪ 8‬דיווחים‬ ‫קיץ ‪2015‬‬ ‫שאלון‬ ‫שיחת מיקוד‬ ‫מנהלת‬ ‫מנחים‬ ‫מומחים‬ ‫‪ 4‬פעמים‬ ‫לאורך השנה‬ ‫תיק עבודות‬ ‫תל"כ‬ ‫צוות מוביל‬ ‫מפרש‬ ‫אחת לחודש‬ ‫דוח באמצעות מייל‬ ‫צוות מפרש‬ ‫תוכנית עבודה‬ ‫דיווח מנחים‬ ‫כתוב‬ ‫דיווח מנחים כתוב אחת לחודש‬ ‫תשע"ה‪-‬‬ ‫תשע"ו‬ ‫אוקטובר‪-‬‬ ‫יוני‬ ‫פגישת הדרכה‬ ‫של מומחה‬ ‫פנימי‬ ‫פגישות הדרכה של מנחה מומחה אוקטובר‪-‬‬ ‫יוני‬ ‫השתתפות ב‪80%‬‬ ‫מהפגישות‬ ‫אחת לחודש‬ ‫שיחת מיקוד‬ ‫ורפלקציה עהצוות‬ ‫מנחה‬ ‫מומחה‬