3 - פורטל החקלאות הישראלי
ISTA10
Jerusalem
3
3
1
0
2
כרך מ"ד סיון תשע"ג נובמבר 2013
להזמנת פוסטר -אסתי -ארגון מגדלי הדגים 046065742 -
2013 / 3
2
0
1
3
כרך מ"ד כסלו תשע"ד נובמבר 2013
Fisheries and Fishbreeding in Israel
Table of Contents
תוכן הענינים
From the Editor
Yitzhak Simon
דבר העורך
...............................................
The current Situation of selected
Markets for Ornamental Fish
Tal Shlomi, Nir Freuman and Shanan Harpaz
...............
On-Farm Selection for improved
Harvest Weight of Hybrid Tilapia Stock
at Reshafim Fish Farm
Raanan Gold, Amihai Geva and Gideon Hulata
.............
A grouper Culture Project in intensive
recycled system (RAS) in Singapore
Eran Hadas
..................................................
Collaboration with Singapore as a
Model for realizing the commercial
Potential of Israeli Aquaculture
Technology
Noam Mozes
.................................................
1733 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יצחק סימון
תמונת המצב העדכנית בשווקים נבחרים
לדגי נוי
1734 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ניר פרוימן ושנאן הרפז,טל שלומי
טיפוח באמצעות סלקציה על בסיס
אינדיבידואלי למשקל באסיף בלהקת
אמנון כלאיים במדגה רשפים
1746 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אמיתי גבע וגדעון חולתא,ראובן גודל
פרויקט גידול דגי דקר במערכת מסוחררת
) בסינגפורRAS ( ואינטנסיבית
1750 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ערן הדס
שת"פ עם סינגפור כמודל למינוף עסקי
של הטכנולוגיות הישראליות לפיתוח
ימית/חקלאות מים
1755 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נעם מוזס
תמונות מספרות מהווי המדג ה
Pictures describing aspects of the Fish
Culture way of life
Compiled by: Yitzhak Simon
...............................
The 10th International Symposium on
Tilapia in Aquaculture - ISTA10
Compiled by: Yitzhak Simon
...............................
1758 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יצחק סימון:ליקט
הכנס הבינלאומי העשירי על גידול
אמנונים בחקלאות מים
1761 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יצחק סימון:ליקט
מהנעשה בבור השליה
What Happened in the Harvesting Pit
Compiled by: Yitzhak Simon
Cover art by David Jansen,
Visible Voices Media
vivoices@bezeqint.net
+ 972 (54) 5 3 5 1 4 1 4
3
...............................
1766 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יצחק סימון:ליקט
2013 כרך מ"ד נובמבר,3 .חוברת מס
Broshure No.3, Vol. 44, November 2013
הפרסומות באחר יות המפרסמים
דוד ינזן:יצירה ועיצוב השער
Visible Voices Media
vivoices@bezeqint.net
+972 (54) 5351414
אנחנו לאחר תקופת ה'כנסים' ,והשנה
ניתנה בידינו הזדמנות לארח כנס ייחודי:
הכנס הבינלאומי ה 10 -למגדלי אמנונים
בעולם .ההיענות העולמית להשתתפות בכנס
הייתה מרשימה -מ 40 -מדינות נטלו חלק
כ 190-אורחים .הכנס ה 19 -לחקלאות המים
הישראלית שולב בכנס בינלאומי זה ,ועל
פי תגובות המשתתפים בשני הכנסים ,היה
זה מוצלח ביותר .אורחי הכנסים האזינו
להרצאות ברמה מקצועית גבוהה מאוד שלוו
באווירה אינטימית ונעימה .שמחנו להיווכח
שלמשפחת מגדלי האמנונים בעולם יש עתיד
ותקווה ,שיימשך הפיתוח בענף ,ושצריכת דג
האמנון ,על מגוון מוצריו ,לא תפחת.
ענף דגי הנוי בישראל נמצא במשבר; מעניין
לקרוא את מאמרה של טלי העוסק בענף זה.
המדור ההיסטורי בתמונות של המדגה
בישראל ממשיך ומזמין את הקוראים לשלוח
אלינו תמונות מהווי המדגה בעבר!
ד ייג ומדגה 2 013 -3
aquacultureini srael.com
קריאה מהנה!
1733
מחקרים
מ
הו המצב העדכני
בשוק ליצוא דגי נוי
מישראל על רקע המשבר
אותו חווה הענף?
המאמר מנסה לספק
טל שלומי ,ניר פרוימן ושנאן הרפז
באמצעות
תשובות
מידע שנאסף ממספר
חברות לגידול וליצוא
מבוא
דגי נוי בארץ .עוד מביא המאמר
המאמר להלן מסכם את ממצאיו של מידע על מאפייני השוק במערב
מחקר השווקים בנושא "תמונת המצב העדכנית
בשווקים נבחרים לדגי נוי" שפורסם באפריל .12013אירופה ותיאור של מגמות הסחר
מטרת המחקר היתה לימוד תמונת המצב העדכנית בענף באמצעות נתוני הסחר
בשוק ליצוא דגי נוי מישראל וניתוח האתגרים הבינלאומי בישראל ,יפן וארה"ב.
תמונת המצב העדכנית
בשווקים נבחרים לדגי נוי
בפניהם ניצב הענף .כאשר ברקע -המשבר אותו חווה
הענף ואשר מתבטא ,בין השאר ,בסגירתן של מספר
חברות יצוא וחוות גידול .לצורך עריכת המחקר
קיימנו במחצית השנייה של שנת 2012פגישות עם
מספר נציגים של חברות לגידול ויצוא של דגי נוי .2
מהם למדנו על מאפייני הענף בארץ ,שוקי היצוא
והמדינות המתחרות ,סל המוצרים הקיים והרצוי
וכן אודות תפקידה האפשרי של המערכת הציבורית
ממשלתית בפיתוח הענף .חלקו הראשון שלהמאמר מתבסס על המידע שנאסף בפגישות אלה.
בחלקו השני של המחקר נבדקו מגמות הסחר בענף
באמצעות נתוני הסחר הבינלאומי בישראל ,יפן
וארה"ב .ניתוח נתונים אלה מאפשר לימוד ,חלקי
אמנם ,של המגמות בשווקים הבינלאומיים כחלק
מהניסיון ללמוד על שווקים פוטנציאלים חדשים
ליצוא מישראל .אנו מקווים כי המגמות העולות
מן הנתונים משקפות בצורה טובה למדי את המצב
העדכני בשווקים אלה.
חלק א' -סיכום פגישות עם נציגים של
חברות לגידול וליצוא של דגי נוי
המשבר ביצוא -סיבותיו ותוצאותיו
במהלך העשור האחרון ישראל הפכה למקור השני
בחשיבותו לדגי נוי של מים מתוקים באיחוד
האירופי .בשנת 2012פקד את הענף בארץ משבר
אשר עם סימניו נמנים האטה בקצב היצוא,
קיפאון בערכי הפדיון למרות העליה במספר הדגים
המיוצאים ואף סגירתן של מספר חברות יצוא .זאת
ועוד ,מרבית הדגים שיוצאו מהארץ נמכרו במחיר
הנמוך ממחיר המחירון ויש הצופים ירידה נוספת
במחירים .המשבר המתואר הינו תוצאה של מספר
גורמים אשר חברו להם יחדיו .העיקריים שבניהם
הם :התחדשות היצוא מסרי לנקה ומאינדונזיה
ובמיוחד של דגים מהמינים גופי וטטרה ,בהתאמה,
והמשבר הכלכלי באירופה.
התחרות מסרי לנקה ואינדונזיה פגעה ביצוא
הדגים הטרופיים מישראל למרות שהדגים
המיוצאים ממקורות אלה נופלים באיכותם
מאלה המיוצאים מישראל .היצוא מישראל רגיש
במיוחד לתחרות מאחר ובישראל מגדלים מגוון
קטן יחסית של מינים ,ומייצאים כמויות גדולות
יחסית מאותם מינים.
בעקבות המשבר הכלכלי הלקוחות מחזיקים
במלאים קטנים יותר (מייבאים כמויות קטנות יותר
בכל משלוח) ומבקשים אשראי לתקופות ארוכות
יותר .טרום המשבר כמחצית מהמלאי אצל הלקוחות
היה של מינים מיוחדים .כיום יש יותר ביקוש
למינים הפשוטים יחסית ,כגון :גופי ,ניאון טטרה,
קרדינל טטרה ,בוטיה ,דגי זהב וכו' .המשבר הכלכלי
גם גרם לכך כי פרמיית המחיר שהיבואנים במערב
אירופה מוכנים לשלם עבור דגים איכותיים הולכת
ומצטמצמת .המחיר הפך לגורם המוביל בחשיבות
בשיווק ,לפני האיכות .כאשר בעבר המחיר היה
1את המחקר השלם ניתן למצוא בקישור
http://www.moag.gov.il/NR/rdonlyres/8971D336-FDF2-45BB-A300-AF08F663EE94/0/Ornamental_fish_market.pdf
2יוסי איצקוביץ -דגי ישראל ,רן אפשטיין -קאלרס ,דני בנימין -הזורע ,איתן חזן -כפר רופין ,עופר כרמלי -אגריבר.
1734
יונ יגדל םירחבנ םיקוושב תינכדעה בצמה תנומת
רק במקום השלישי או הרביעי בחשיבות .כיום כל
שאר הגורמים ,כגון :שיעור השרידות ,המגוון ורצף
האספקה דומים בחשיבותם וכולם חשובים פחות
מהמחיר .למרות השחיקה בפרמיית המחירים ,אל
לנו לטעות ,לאיכות עדיין יש חשיבות גדולה הן
באירופה והן בארה"ב .שיווק של דגים איכותיים
היא הדרך לחדור לשוק ובמיוחד בארה"ב (שם אין
פרמיית מחיר לדגים איכותיים).
לקשיים בענף ולירידה ביצוא ישנן גם סיבות
נוספות .ביניהן ,הירידה בביקוש לדגי נוי בעקבות
השינויים בתרבות הפנאי וקריסת חברת אגרקסקו.
לשני אלה יש להוסיף ,לדעת היצואנים ,גם את
ריבוי היצואנים בארץ והתחרות שהתפתחה בין
היצואנים הישראלים לבין עצמם אשר בעקבותיה
הם מעניקים הנחות משמעותיות מהמחיר המופיע
ברשימת המלאי זאת ,כמובן ,על חשבון המגדלים.
מבנה המסחר
קושי נוסף ביצוא נובע מהתחזקות כוחן של
הרשתות במערב אירופה והגידול בנתח השוק
שלהן במסחר הקמעוני .נתח השוק של הרשתות
בשוק דגי הנוי שונה בין מדינה למדינה .בהולנד,
בלגיה וצרפת יש 6-5רשתות בהן מתבצעות
מרבית המכירות הקמעוניות של דגי נוי .גם
באנגליה ובגרמניה נמצא נתח השוק של הרשתות
בעליה .באנגליה לרשתות נתח שוק של כ40%-
מהשוק הקמעוני לדגי נוי ואילו בגרמניה מגיע
נתח השוק של הרשתות ל( 70%-על פי הערכות של
גורמים בארץ) .לעומת זאת ,באיטליה ,פורטוגל,
יוון ובמדינות סקנדינביה השיווק הקמעוני פחות
ריכוזי.
כתוצאה מריכוזיות השיווק הקמעוני מספר הספקים
(יצואנים וסיטונאים) גדול ממספר הלקוחות
הקמעונאיים .מיעוטם היחסי של הקמעונאים מקנה
לרשתות הקמעוניות כוח מיקוח רב .שולי הרווח
במסחר מול הרשתות קטנים מאלה המקובלים
במסחר מול חנויות פרטיות .סיטונאים בודדים
וקטנים רוכשים ,בד"כ ,דגים במחיר הגבוה ב-20%-
30%בהשוואה לרשתות.
מקורות אספקה מתחרים
-דגים טרופייםסרי לנקה :הירידה ביצוא דגים טרופיים מסרי לנקה
הייתה בין הגורמים שאפשרו את התפתחות
היצוא מישראל .בשנים האחרונות סרי לנקה
חזרה לשוקי היצוא כאשר הדגים ברמת איכות
גבוהה יותר מאשר בעבר ורצף האספקה הינו
לתקופות ארוכות יותר .היצוא מסרי לנקה
מתחרה ביצוא מישראל ,היות וסל המינים
ד ייג ומדגה 2 013 -3
aquacultureini srael.com
הטרופיים המיוצא משתי המדינות דומה.
המיצוב של היצוא מישראל בשוק נקבע
בהשוואה למיצוב של סרי לנקה .זאת ועוד,
המפתח ליצוא של דגים טרופיים הוא יצוא דגים
מהמין גופי ,ספקים של דגי גופי יכולים לייצא
גם את המינים הנוספים שברשותם .כ30%-20%-
מהלקוחות של דגי הגופי מישראל חזרו לייבא
דגי גופי מסרי לנקה .הירידה בביקוש לדגי הגופי
מישראל מביאה עמה ירידה בביקוש למינים
הנוספים מישראל .דגי הגופי מסרי לנקה נמכרים
במחירים זולים מאד ,כ 7-6-סנט אירו למגדל (-8
12סנט אירו .)CIFדגים מישראל נמכרים כיום
ב 22-17-סנט אירו ליבואן בהשוואה ל 40-30סנט
אירו לפני המשבר!!
אינדונזיה :חזרה אף היא לשוק דגי הנוי הטרופיים.
אינדונזיה מתחרה בישראל ביצוא דגי טטרה
אשר איכותם נופלת מאיכות הדגים מישראל.
מין נוסף המיוצא מאינדונזיה בהיקפים גדולים
הוא הקרדינל טטרה.
וייטנאם :מתחרה אף היא ביצוא הטטרות.
בוייטנאם יש ידע שהועבר על ידי מומחים
מצ'כיה וכתוצאה מכך איכות הדגים גבוהה יותר
בהשוואה לאינדונזיה.
סינגפור :יתרון על פני ישראל ביכולות הלוגיסטיות,
היצואנים בסינגפור מסוגלים לספק כמויות
קטנות ממגוון גדול של מינים לסיטונאים
קטנים באריזה "לפי מידה" .יתרון נוסף של הענף
בסינגפור הוא חוזקו של ארגון המגדלים אשר
אף מפקח על בריאות הדגים המיוצאים ממנה.
ברזיל :מייצאים ליפן ,למזרח הרחוק ,לטאיוואן,
לסין ולארה"ב .בעבר הייתה דומיננטית בשוק.
מקורם של הדגים מברזיל הוא איסוף מהטבע,
תהליך העיור המואץ בברזיל הביא לזיהום והרס
מקורות הגידול והקטין משמעותית את מספר
הדגים המיוצאים ממדינה זו.
מלזיה :בשל תעודות הבריאות הבלתי אמינות
הוחלט לאפשר באופן זמני יבוא ממלזיה
לאירופה רק עד לסוף .2013במידה ולא ישתפרו
לא יורשו להמשיך ביצוא בתום שנת .2013
צ'כיה :בדומה לסינגפור ,יתרון לוגיסטי ביכולת
לספק מגוון מינים בכמויות קטנות ובנוסף
בקרבה לשוקי מערב אירופה .היצואנים מצ'כיה
מספקים ישירות לחנויות קמעוניות .המעבר
מצ'כיה לגרמניה (אחד השווקים המרכזיים)
נעשה ברכב ולמרחק נסיעה של 3-2שעות.
-דגים של מים קריםנתח השוק של ישראל בדגים של מים קרים
גבוה במרבית השווקים באירופה וגבוה במיוחד
בשוק אנגליה .באירופה קיים מחסור בדגי זהב
1735
ומחיריהם עולים מדי שנה .בדגי זהב יש לנו
יתרון בצבע הדגים .דגי הזהב מישראל אדומים
יותר בהשוואה למקורות האחרים .גידול בבריכות
חיצוניות ושפע ימי שמש מביאים להתפתחות
אצות המכילות קרוטנואידים התורמים לצבע
החזק והמרשים.
מקורות היבוא לאירופה :היצוא מישראל ומיפן
משלימים זה את זה .המתחרה העיקרית ביצוא
מישראל היא תאילנד .יש יצוא של דגים של מים
קרים גם מטאיוואן אך התחרות אינה בעייתית.
השווקים המקומיים לדגים של מים קרים בסין
ובהודו מאוד גדולים ולכן אין יצוא של דגים של
מים קרים ממדינות אלה לאירופה.
-יצורי נוי ימייםיצוא דגי נוי ימיים מגידול בשבי מישראל נהנה
מיתרון יחסי גדול יותר מאשר יצוא הדגים
הטרופיים .דגים אלה רגישים יותר לקשיי המשלוח
ותפיסתם בטבע בעייתית וגורמת להחלשתם .דגי נוי
ימיים מגידול בשבי חזקים יותר וכן מתאימים יותר
לגידול באקווריום בהיותם "מבויתים" .גידול הדגים
בארץ נעשה במנותק מהים ועל כן הדגים בריאים
יותר .בתאילנד קיים גידול בשבי של דגי נוי ימיים
ובמיוחד של שושנוניים .מבינהם ה ocellaris -מוביל
בביקוש .לסרי לנקה יש יתרון באפשרות ליצוא דגי
נוי ימיים מתפיסה בטבע .קיים כיום גידול מלאכותי
של אלמוגים בלגונות טבעיות ,באזורים שונים
בעולם זאת בניגוד למגמה בארץ של גידול אלמוגים
במערכות סגורות המנותקות מן הים .למרות כל
אלה נכון להיום אין מוטיבציה בולטת של הלקוחות
לקנות דגים מגידול בשבי במחירים גבוהים ועדיין
לא קיימת רגולציה בתחום ,על אף כוונות והמלצות
של גופים שונים המתריעים על הפגיעה בטבע בשל
תפיסות של דגים ויצורי נוי מהים.
המלצות היצואנים לפיתוח הענף
שיפור איכות הגידול והגדלת המגוון
שליירים :רמת הגידול בארץ טובה .יש צורך להגדיל
את המגוון בגידול השליירים כך שיכלול את כל
הזנים .כיום יש גידול של שליירים רק בעונה
מוגבלת ,הארכה של תקופת הגידול תאפשר
להפוך את השליירים לדג מרכזי ביצוא .כיום
נהוג לגדל שליירים בבריכות בחוץ ,היצואנים
סבורים שהדרכת מגדלים המגדלים דגים של
מים קרים בגידול במתקנים סגורים תוכל לסייע
לפיתוח היצוא של המין.
דגי קוי :יש מקום למנף את יצוא הקווים האדומים
על ידי שיפור איכותם .כיום דגי הקוי האדומים
המיוצאים מיפן עולים באיכותם על אלה
1736
המיוצאים מהארץ .דגי הקוי מיפן בעלי צבע
יפה יותר ,צורת גוף נאה יותר ,ו"דגם" ( )pattern
יפה יותר .הפער באיכות בין דגי הקוי מישראל
ומיפן קיים בעיקר בקווים האדומים .פער זה
נוצר במהלך חודש בודד בגידול ,הקודם למועד
היצוא .בחודש זה נוצר השיפור במראה הדגים
(צורת הגוף ,צבע הדג וה .)pattern -לארץ
מייבאים דגיגים של קוי מיפן לשם העשרת
להקות הרבייה ,אך במשך הזמן צבעם דוהה.
יש צורך בפיתוח מוצרים חדשים כל הזמן .בדגים
של מים קרים קשה להעשיר את המגוון ,אך בכל
זאת יש בעולם דוגמאות לחידושים במגוון ,כגון
ה ,Tancho -קו ייחודי של דג קוי לבן בעל כתם
אדום על הראש.
דגים טרופיים :במסחר יש עניין בקווים חדשים של
גופיים.
דגי נוי ימיים :היצואנים מציינים כי בעוכרי הפיתוח
של היצוא נמצאים סל המוצרים הקטן והקושי
לשמור על רצף אספקה .כדוגמה לאפשרויות
להגדלת המגוון והרווחיות הובאו שתי מוטציות
Picasso Clarkii ClownfishוPlatinum Ocellaris -
Clownfishשנתגלו בפלורידה .קווים אלה נמכרים
ב 60-אירו לדג .מומלץ לברר את הביקוש למיני
נישה.
פיתוח יעדי יצוא חדשים
לשוקי מערב אירופה ניתן להרחיב את היצוא אך
במעט ,פיתוחם של שווקים חדשים הוא המפתח
לשיקום הענף ופיתוחו .חברות היצוא בוחנות
מספר יעדים חדשים.
המזרח התיכון :נבחנת אפשרות היצוא לנסיכויות
במפרץ הפרסי ,היצוא יתבצע דרך ירדן או
אירופה .בידי היצואנים קיים מידע על פיו
במפרץ הפרסי יש ביקוש לדגים גדולים ולדגי
זהב.
מזרח אירופה :פוטנציאל היצוא לרוסיה לא ידוע.
על פי חברות ישראליות המייצאות בכמויות
קטנות לרוסיה ,יש עניין בקוי ,בדגי זהב
ובמינים טרופיים .לרוסיה מייבאים כיום דגים
בעיקר מהמזרח הרחוק .השוק הרוסי מושפע
ברובו מהמחיר .קשיים נוספים הם מכס גבוה
ובירוקרטיה .קיים יצוא בכמויות קטנות
לאוקראינה ולפולין ,גם בשווקים אלה הרגישות
למחיר גבוהה.
ארה"ב :קיים קושי לוגיסטי ,בשל המרחק ובשל
הדרישה של כל אחד מהקונים בארה"ב
למשלוח בנפרד .היבוא לארה"ב מאירופה נשלט
על ידי .Transhippersהשוק הקמעוני של דגי
האקווריום בארה"ב נשלט על ידי רשתות.
יונ יגדל םירחבנ םיקוושב תינכדעה בצמה תנומת
קיימים מגדלים מקומיים שמכירים את השוק
ומקושרים אליו .המשלוחים נעשים על ידי
חברות דיוור ישיר כדוגמת ה , UPS -גם כאשר
הכמויות קטנות .בארה"ב דגי זהב משמשים
בעיקר כמזון לדגים אחרים.
קנדה :עונת דגי המים הקרים נמשכת רק חודשיים.
השוק הקנדי מוכן לשלם מחירים גבוהים יחסית.
כמחצית מהיצוא של דגי נוי מארה"ב הוא
לקנדה .לא מכבר התבשרנו כי ישראל אושרה
כיצואנית של דגי נוי לקנדה .בשלב זה מדובר
בדגי קוי נאיבי ובדגי זהב בלבד.
מזרח רחוק :קיים יצוא של דגי זהב ודגי
קוי באמצעות חברה ישראלית לסינגפור.
מסינגפור הדגים מיוצאים מחדש ללקוחות
במזרח אסיה .נעשים ניסיונות לחדור לשוקי
דרום קוריאה ויפן .השוק בדרום קוריאה ,ככל
הנראה ,מתאפיין בכוחן של הרשתות הגדולות.
בשוק הסיני יש ביקוש רב לקוי ולשליירים.
ככל הנראה ,מקורה של חלק מהאספקה לסין
ביבוא .גם במדינות נוספות במזרח אסיה
יש מחסור בדגי קוי ובדגי זהב אך עלויות
המשלוח הגבוהות מכבידות על פתוח היצוא.
על פי מידע שהתקבל מיצואנים בארץ ואומת
על ידי נציג OFIלא ניתן לייצא דגי נוי להודו
בגלל רגולציה מסובכת שמטרתה להגן על
הענף בפני יבוא מתחרה .יתכן שגם בסין,
טאיוואן והונג קונג קיימת רגולציה דומה .אין
בידנו מידע רשמי בנושא.
עזרה אפשרית מהמערכת הציבורית,
בדגש על מערכת המחקר וההדרכה
בשיחות עם היצואנים עלו מגוון נושאים בהם
המערכת הציבורית יכולה לתמוך בפיתוח הענף:
ביצוע מחקרים נוספים בתחום ההזנה .וכן הצורך
בריכוז המידע הקיים בנושא ההזנה והפצתו
למגדלים .3
העשרת מגוון המינים בגידול -קיימים מינים
הנמכרים בחו"ל בהיקפים גדולים (" ,)"runners
שעדיין לא מגדלים בארץ .נחוצה עזרה מחקרית
שתאפשר פיתוח פרוטוקול לגידול מינים הקשים
לרבייה.
לישראל יתרון יחסי ביצוא דגי נוי ימיים,
הגדלת המגוון שלהם בסל היצוא תאפשר
חדירה למספר גדול יותר של שווקים ולקוחות.
פיתוח פרוטוקול לגידול בשבי של מינים
נוספים כגון,Bangaii Cardinal , Pseudochromis :
סוסוני ים ועוד ,יאפשר גידול בהיקפי היצוא
של דגי נוי ימיים.
פיתוח פתרונות שיאפשרו אריזה צפופה יותר
ועל ידי כך הוזלה בעלות ההובלה למערב
אירופה וכן פתרונות להובלה ליעדים רחוקים.
עלות ההובלה למערב אירופה מגיעה לכדי
17%-16%מערך המכירה בדגי קוי ולכ-20%-
22%בדגי זהב .אריזה לזמני הובלה ארוכים
מצריכה התאמות מיוחדות .יש להביא בחשבון
את הרגישות הגדולה לרווחת בעלי חיים
ולתקנות אפשריות אשר תגבלנה את צפיפות
הדגים באריזה.
פיתוח מיכון חוסך כוח אדם -למרות המאמץ
וההתקדמות המחקרית ,המיון והספירה עדיין
ידניים.
להקות הרבייה של הדגים בארץ סובלות מניוון
בשארות ( .)inbreedingהמערכת הציבורית יכולה
לתמוך על ידי שימור של דגים ממקורות גנטיים
מגוונים ,מעין "בנק גנים".
עזרה בהתמודדות עם מספר מחלות להן אין
עדיין דרך מניעה או פתרון יעיל ,ביניהן:
( Sleeping Syndromeמחולל המחלה הוא וירוס)
או תחלואה הנגרמת על ידי חיידקים מקבוצת ה
Mycobacteriumאשר עלולה לגרום גם לפצעים
וכיבים אצל בני אדם.
בדגים של מים קרים כ 80%-מהדגים נמכרים,
בהתאם לדרישת השוק ,בגודל קטן .פיתוח של
פרוטוקול גידול שיאפשר וויסות ושליטה בגודל
הדגים יכול לשפר מאוד את הרווחיות.
במחקר שבוצע במנהל המחקר החקלאי נערכה
השוואה בין מספר תוספים היכולים לחזק את
צבעם של דגי נוי אדומים (כולל הקוי) ונמצא
תוסף טבעי המבוסס על שמן פלפל אדום שהינו
זול יותר לשימוש לעומת מרכיבים אחרים .יש
צורך להגביר את המודעות והשימוש בו.
בדגים של מים קרים יש צורך בפיתוח פרוטוקול
גידול שיאפשר הופעת הצבע בשלב מוקדם יותר
של הגידול .פרוטוקול כזה יאפשר מיון דגיגים
בשלב צעיר יותר ויחסוך בפחת הכרוך במיון
דגים יותר מבוגרים.
מההיבט המנהלי -פישוט המערכת הבירוקרטית
הקשורה בהנפקת אישורי יצוא ויבוא.
תגבור ההדרכה למגדלים בפריסה ארצית.
3באתר של מו"פ ערבה תיכונה ניתן למצוא סיכומים של מחקרים רבים בנושא דגי נוי ,חלקם בשיתוף
עם חוקרים ממנהל המחקר ,ראה קישור
http://www.arava.co.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?ID=457087_arava2012&dbid=files&act=sform&f11
ד ייג ומדגה 2 013 -3
aquacultureini srael.com
1737
חלק ב' -נתוני הסחר הבינלאומי בשווקים
נבחרים
התפתחות היצוא של דגי נוי מישראל
התפתחות היצוא של דגי נוי מישראל בשנים 2002עד
2012על פי ערכי המכס בדולרים Cost Insurance( CIF
)and Freightועל פי מספר הדגים המיוצאים ,בחלוקה
לדגים טרופיים ולדגים של מים קרים מוצגת בתרשים
מס' .1לאחר עליה כמעט רציפה בערך היצוא CIFשל
דגי נוי מישראל מכ 7.7-מיליון דולר ב 2002-לכ22.2-
מיליון דולר ב ,2011-חלה ב 2012-ירידה של כ16%-
בערך היצוא לכ 18.7-מיליון דולר .מספר הדגים
שיוצאו בשנת ,2012כ 37.2-מיליון דגים ,היה נמוך
ב 12%-ממספרם ב ,2011כ 42.4-מיליון דגים .בחלוקה
לדגים של מים קרים ולדגים טרופיים ,כ 12-מיליון
דולר יצוא (כשני שלישים מערך היצוא) ב 2012-היו
של דגים של מים קרים .הפגיעה ביצוא בשנת 2012
במונחי כמות הדגים המיוצאים הייתה קשה יותר
בדגי המים הקרים .ערך היצוא של דגי המים הקרים
ירד בהשוואה ל 2011-ב( 19%-מ 14.8-מיליון דולר ל12-
מיליון דולר) ואילו ערך היצוא של הדגים הטרופיים
ירד ב( 9%-מ 7.4-מיליון דולר לכ 6.7-מיליון דולר).
במרבית השנים היה מספרם של דגי המים הקרים
ביצוא גבוה מעט ממספרם של הדגים הטרופיים .עם
זאת חלקם היחסי של דגי המים הקרים ביצוא נמצא
במגמת ירידה .בשנת 2002יוצאו כ 12.7-מיליון דגים
של מים קרים אשר היוו כ 60%-מהדגים שיוצאו
באותה שנה .בשנת 2012יוצאו 20.2מיליון דגים של
מים קרים שהיוו כ 54%-מכלל הדגים שיוצאו באותה
שנה .במונחים ערך דולרי ,CIFחלקם של דגי המים
הקרים בערך היצוא ירד מכ 75%-בתחילת התקופה
לכ 64%-בסיומה.
התפתחות ערך היצוא הממוצע במונחים דולריים
CIFשל דגים טרופיים ושל דגים של מים קרים
מסוכמת בתרשים .2הערך הממוצע ביצוא של דג
טרופי היה בשנים האחרונות כ 0.40-דולר .CIF
ערך זה היה יציב למדי במהלך תקופה ארוכה.
בשונה מהדגים הטרופים הערך הממוצע של דגי
המים הקרים ידע שינויים רבים .לאחר עליה
מרשימה מכ 0.40-דולר בתחילת התקופה הנסקרת
עד לשיא של כ 0.70-דולר לדג ב 2007-חלה ירידה
הדרגתית במחירים עד לכ 0.60-דולר לדג בשנים
האחרונות .העלייה התלולה בערך הממוצע
ב 2004-היא ,ככל הנראה ,הודות למציאת החיסון
ל .Koi Herpes Virus ( KHV )-היפוך המגמה בשנת
2008הוא ככל הנראה מתוצאותיו של המשבר
הכלכלי שפקד את מערב אירופה באותה שנה.
התפתחות היבוא של דגי נוי לאיחוד
האירופי EU15
התפתחות ערך היבוא לאיחוד האירופי
התפתחות ערך המכס CIFשל הסחר בדגי נוי של מים
מתוקים באיחוד האירופי ( )EU15משנת 1999ועד
שנת 2012בחלוקה למקורות בתוך האיחוד ,מחוץ
לאיחוד (לא כולל את ישראל) ומישראל מתוארת
בתרשים .3ערך המכס של המסחר בדגי נוי בין
מדינות בתוך האיחוד מוטה מחד ,בחלק מהמקרים,
כלפי מעלה מכיוון שהוא כולל גם דיווח אודות סחר
בדגים שיובאו ממקורות מחוץ לאיחוד ו"יוצאו
מחדש" למדינה אחרת באיחוד ,ומאידך ,מוטה
במקרים אחרים כלפי מטה ,בגלל דיווח חלקי וחסר
לשלטונות המכס במעבר בין מדינות החברות באיחוד.
תרשים :1התפתחות היצוא של דגי נוי בישראל ,ערכי היצוא במיליוני דולר CIFומספר הדגים במיליונים
מקור :אגף הדיג ,משרד החקלאות ופיתוח הכפר
דגים של מים קרים:
דגים טרופיים:
ערך דולרי
ערך דולרי
מספר דגים
מספר דגים
25
20
10
ערכים במיליונים
15
5
0
1738
יונ יגדל םירחבנ םיקוושב תינכדעה בצמה תנומת
תרשים :2התפתחות הערך הממוצע בדולר CIFשל דגים טרופיים ושל דגי מים קרים ביצוא מישראל
ערך ממוצע Coldwater
ערך ממוצע Tropical Fish
דולר CIF
מקור :אגף הדיג ,משרד החקלאות ופיתוח הכפר
מכיוון שכך ,ערך זה יכול לשמש בעיקר ללימוד
מגמות .סך ערך הסחר (בין ממקורות בתוך האיחוד
ומחוצה לו) בדגי נוי של מים מתוקים עלה מ86-
מיליון אירו ב 1999-לשיא של 104מיליון אירו בשנת
.2004מאז נמצא ערך זה בירידה כמעט רציפה ועמד
על 77.1מיליון אירו בשנת .2012קרוב ל 90%-מערך
המכס של הסחר בדגי נוי של מים מתוקים למדינות
ה EU15-הוא ממקורות מחוץ להן .היבוא ממקורות
מחוץ לאיחוד הגיע לשיא של כ 92-מיליון אירו CIF
בשנת 2002ומאז הוא בירידה .בשנת 2012עמד ערך
זה על כ 68-מיליון אירו .4ערך הסחר בין מדינות
האיחוד נע בין כ 9-מיליון אירו לכ 12-מיליון אירו מדי
שנה .ערך היבוא של דגי נוי מישראל לאיחוד האירופי
עלה כמעט בהתמדה מ כ 5.6-מיליון אירו בשנת 1999
לכ 13.3-מילון אירו בשנת .2010עליה זאת מרשימה
במיוחד על רקע הירידה ביבוא באותה התקופה
ממרבית המקורות האחרים באיחוד האירופי ומחוץ
לו .בשנים 2011ו 2012-ירד גם ערך היבוא מישראל
תרשים :3התפתחות ערך המכס במיליוני אירו CIFשל היבוא והמסחר בדגי נוי של מים מתוקים באיחוד האירופי
.EU15בחלוקה למקורות בתוך האיחוד ,מחוץ לאיחוד ומישראל והתפתחות ערך היבוא של דגי נוי ימיים
120
מקורEurostat :
100
80
40
מיליוני אירו
60
20
0
4ירידה במספר מיליוני אירו בערך היבוא המדווח ל EU15-החל מ 2004-ניתן לזקוף לירידה ברישומי המכס
של היבוא מצ'כיה עם הצטרפותה ל( EU 25-ראה בהמשך).
ד ייג ומדגה 2 013 -3
aquacultureini srael.com
1739
ובשנת 2012עמד ערך זה על 12.1מיליון אירו .CIF
התפתחות היבוא של דגי נוי של מים מתוקים
לאיחוד האירופי EU 15במהלך השנים -1999
2012על פי ערך המכס CIFמהמקורות העיקריים
מסוכמת בתרשים .4סינגפור היא המקור החשוב
ביותר עם כרבע מערך היבוא .מאז שנת 2008בה
עמד ערך היבוא על כ 28-מיליון אירו נמצא ערך
היבוא מסינגפור בירידה .בשנת 2012עמד ערך
זה על כ 20.5-מיליון אירו .ישראל הפכה במרוצת
השנים למקור השני בחשיבותו ,עם כ 16%-מערך
היבוא בזכות עליה נמרצת החל משנת 2002ועד
שנת .2010העליה בערך היבוא מישראל מרשימה
במיוחד על רקע הקיפאון ואף הירידה בערך היבוא
ממרבית המקורות האחרים .יפן היא המקור
השלישי בחשיבותו עם יבוא בערך של כ 9-מיליון
אירו שהם כ 12%-מערך היבוא ב .2012-צ'כיה
הייתה בתחילת התקופה המקור השני בחשיבותו
יחד עם יפן .בשנת 2004הצטרפה צ'כיה לאיחוד
האירופי והייתה לאחת מעשרים וחמש המדינות
החברת ב .EU 25-החל מ ,2004-רישומי המכס של
היבוא מצ'כיה חלקיים ביותר ,ואינם משקפים את
ערכי המסחר בין צ'כיה למדינות אחרות באיחוד.
עם זאת ,הענף בצ'כיה חווה קשיים וככל הנראה,
חלקה של הירידה בערך אכן ניתנת להסבר בקשיים
אלה .מעניין לציין כי ערך היבוא מאינדונזיה עלה
במהלך התקופה ביותר מפי שלושה מכ 1.3-מיליון
אירו לכ 4.4-מיליון אירו ב.2012-
התפתחות היבוא של דגי נוי ימיים
השוק לדגי נוי ימיים באיחוד האירופי מתפתח
באיטיות .ערך היבוא של דגי נוי ימיים עלה
מכ 10-מיליון אירו בשנת 1999לכ 12.1-מיליון
אירו בשנת .2012מאז שנת 2008נמצא ערך
היבוא בקיפאון .עם זאת ,יש לזכור כי בתקופה
המקבילה ,מאז שנת 2008ירד ערך הסחר
(ממקורות באיחוד ומחוצה לו) של דגי מים
מתוקים בכ 14%-מכ 90-מיליון אירו ל 77.1-מיליון
אירו .התפתחות היבוא של דגי נוי ימיים לאיחוד
האירופי ,EU 15על פי ערך המכס CIFמהמקורות
העיקריים בשנים 2012-1999מסוכמת בתרשים .5
אינדונזיה ,שהינה מקור זניח לדגי נוי של מים
מתוקים הייתה המקור לכמעט 40%מדגי הנוי
הימיים .בארבע השנים האחרונות ()2012-2009
נמצא ערך היבוא מאינדונזיה ,כ 5-מיליון אירו,
בקיפאון .המקור השני בחשיבותו הייתה ארה"ב,
עם כ 15%-מערך היבוא ולאחריה הפיליפינים עם
כ 10%-מערך היבוא .ערך היבוא מארה"ב עלה
כמעט באופן רציף מ 1.2-מיליון אירו ב 1999-לכ-
1.8מיליון אירו ב .2012-ערך היבוא מהפיליפינים
הגיע לשיא של כ 1.6-מיליון אירו ב .2008-בשנת
תרשים :4התפתחות ערך המכס במיליוני אירו CIFשל היבוא של דגי נוי של מים מתוקים לאיחוד האירופי
EU15בשנים 2012-1999
מקורEurostat :
35
30
25
15
מיליוני אירו
20
10
5
0
1740
יונ יגדל םירחבנ םיקוושב תינכדעה בצמה תנומת
תרשים :5התפתחות ערך המכס במיליוני אירו CIFשל היבוא של דגי נוי ימיים לאיחוד האירופי EU 15
בשנים 2012-1999
מקורEurostat :
5
4.5
4
3.5
2.5
2
מיליוני אירו
3
1.5
1
0.5
0
2012היה ערך היבוא מהפיליפינים כ 1.3-מיליון
אירו .ארה"ב והפיליפינים ,בדומה לאינדונזיה,
הינם מקורות שוליים ליבוא דגי נוי של מים
מתוקים לאיחוד האירופי .מקור חשוב נוסף
ליבוא דגי נוי ימיים היא סרי לנקה .ערך היבוא
מסרי לנקה הגיע לשיא של כ 1.3-מיליון אירו
בשנת 2001ומאז הוא במגמת ירידה ,עם יבוא
בערך של כ 850-אלף אירו בשנת .2012מעניין
לציין את ההתפתחות המהירה של היבוא של דגי
הנוי הימיים מישראל בשנים .2009-2012קודם
לשנת 2009היה היבוא של דגי נוי ימיים מישראל
כמעט אפסי ,בשנת 2012היה ערך היבוא מישראל
כ 280-אלף אירו .העלייה ביבוא מישראל מעניינת
במיוחד על רקע הקיפאון בערך היבוא ממרבית
המקורות האחרים באותן שנים.
סחר בינלאומי של דגי נוי ביפן
-יצוא דגי נוי מיפןבשנים האחרונות יפן היא המקור השלישי
בחשיבותו ליבוא דגים לאיחוד האירופי .ערך
היבוא מיפן נמוך בכ 3-מיליון אירו בלבד מזה
שמישראל .בתרשים 6מסוכמת התפתחות ערך
המכס במיליוני דולרים )Free On Board ) FOBשל
יצוא דגי הנוי מיפן לא כולל דגי זהב ,5לפי יעדים
עיקרים .ערך היצוא של דגי נוי מיפן עלה מכ-
20מיליון דולר ב 2008-ועד ללמעלה מ 30-מיליון
דולר ב 2010-ומאז הוא שומר על רמה דומה .עם
זאת ,בתקופה הנסקרת פוחת שער הדולר לעומת
שער היין .התפתחות ערך היצוא ביינים שונה
מעט .לאחר שיא בערך היצוא ב 2010-עם יצוא
בערך של כ 2.8-מיליארד יין ,ירד ערך היצוא
בשנת 2011לכ 2.5-מיליארד יין וככל הנראה,
נותר ברמה דומה גם ב .2012-במהלך התקופה
הונג קונג הפכה ליעד החשוב ביותר ליצוא דגי
נוי מיפן .ככל הנראה ,הדגים מיוצאים מחדש
מהונג קונג ליעדים אחרים .בשנת 2012כשליש
מהיצוא ,בערך של למעלה מ 10-מיליון דולר
FOBהופנה ליעד זה .היעדים החשובים הנוספים
נמצאים באיחוד האירופי ,בשנת 2012יוצאו דגים
בערך של למעלה מ 10-מיליון דולר FOBלאיחוד
האירופי .עיקר היצוא של דגי נוי מיפן לארה"ב
הוא של דגי קוי .6
-יבוא דגי נוי ליפן לא כולל דגי זהב וקרפיוניםהתפתחות היבוא של דגי נוי ליפן לא כולל דגי
זהב וקרפיונים במהלך השנים ( 2012 - 2008לא
5ערך היצוא FOBשל דגי הזהב קטן ומגיע לכ 115-אלף דולר בלבד בשנת .2012כ 70%-מהיצוא מופנה
ליעדים במזרח הרחוק :הונג קונג ,טאיוואן ותאילנד והיתרה בעיקר לבריטניה ולבלגיה.
6בערך של 1.85מיליון דולר ,CIFעל פי נתוני היבוא של ארה"ב.
ד ייג ומדגה 2 013 -3
aquacultureini srael.com
1741
תרשים :6התפתחות ערך המכס במיליוני דולרים FOBשל היצוא של דגי נוי מיפן ,לא כולל דגי זהב בשנים
,2012-2008יעדים עיקריים
35
מקורcustoms.go.jp :
30
25
לא כולל חודש דצמבר 2012
15
10
ערך היצוא במיליוני דולר
20
5
0
תרשים :7התפתחות ערך המכס במיליוני דולרים CIFשל היבוא של דגי נוי ליפן .2012-2008מקורות
עיקריים לא כולל דגי זהב וקרפיונים
5
מקורcustoms.go.jp :
4
לא כולל חודש דצמבר 2012
2
מיליוני דולרים
3
1
0
1742
יונ יגדל םירחבנ םיקוושב תינכדעה בצמה תנומת
כולל דצמבר )2012מהמקורות העיקריים מוצגת
בתרשים .7ערך היבוא של דגי הנוי ליפן ללא דגי
זהב וקרפיונים ירד ב 40%-מכ 27-מיליון דולר לכ17-
מיליון דולר .המקור החשוב ביותר ליבוא במונחי
ערך במהלך כל התקופה הייתה סינגפור ממנה
יובאו דגים בערך של כ 3.3-מיליון דולר בכל אחת
מהשנים 2011ו .2012-המקור השני בחשיבותו
במונחי ערך הייתה אינדונזיה ,עם ערך יבוא הגבוה,
בד"כ ,מ 3-מיליון דולר .מקורות חשובים נוספים
הם ברזיל ,קולומביה ופרו .הירידה הדרמטית
ביבוא דגי הנוי ליפן בתקופה הנסקרת היא ,ככל
הנראה ,תוצאה של החמרת המשבר הכלכלי הפוקד
את המדינה מאז שנת 2008ואשר אליו נוסף בשנת
2011אסון הצונמי.
-יבוא דגי נוי ימיים ליפן בשנת 2012ערך היבוא של דגי הנוי הימיים בשנת ,72012לא
כולל חודש דצמבר היה כ 2.7-מיליון דולר CIF
שהם כ 15%-מערך היבוא של דגי נוי ליפן באותה
שנה .חלקם של דגי הנוי הימיים ביבוא דגי הנוי
ליפן דומה לחלקם בערך היבוא לאיחוד האירופי.
בדומה ליבוא לאיחוד האירופי ,אינדונזיה וארה"ב
הם המקורות החשובים ביותר .ערכו של היבוא ליפן
מארה"ב ומאינדונזיה דומה ,כ 600-אלף דולר וכ500-
אלף דולר ,בהתאמה .מקורות חשובים נוספים הם:
איי מרשל ,הפיליפינים ,ברזיל ואוסטרליה.
-יבוא דגי זהב וקרפיוניםהיבוא של דגי זהב וקרפיונים בערך של כ 1.2-מיליון
דולר CIFהיווה כ 6%-מהיבוא של דגי נוי ליפן
ב .2012-במונחי ערך היבוא ,סין הייתה ונשארה
המקור החשוב ביותר ,ממנה יובאו ב 2012-דגים
בערך של 750אלף דולר .המקור השני בחשיבותו
במונחי ערך היא סינגפור עם יבוא בערך של כ300-
אלף דולר בשנים האחרונות ולאחריה מלזיה.
התפתחות הסחר הבינלאומי
בדגי נוי בארה"ב
-יצוא דגי נוי מארה"בערך היצוא מארה"ב מדווח בערכים דולריים בנמל
ארה"ב הכוללים את עלות ההובלה לנמל ,הביטוח
והוצאות נוספות ואינם כוללם את עלות ההעמסה
על המוביל ).)FAS Free Alongside Ship
ערך המכס של היצוא של במיליוני דולר FASנמצא
בשנים 2008 - 2012במגמה של עליה מתונה .בשנת
2012היה ערך היצוא כ 11-מיליון דולר בהשוואה
תרשים :8התפתחות ערך המכס במיליוני דולרים FASשל יצוא דגי נוי מארה"ב בשנים ,2012-2008
יעדים עיקריים
מקורusitc.gov :
12
10
8
מיליוני דולר
6
4
2
0
7בשנת 2012דווח לראשונה על היבוא של דגי נוי ימיים ליפן תחת סיווג מכס נפרד
ד ייג ומדגה 2 013 -3
aquacultureini srael.com
1743
לכ 9-מיליון דולר ב( 2008-תרשים .)8היעד החשוב
ביותר ליצוא דגי נוי מארה"ב במהלך כל התקופה
היא קנדה ,אליה מופנה כמחצית היצוא .ערך זה
עמד על כ 5-מיליון דולר FASב .2012-ככל הנראה,
חשיבותה של קנדה כשוק יעד ליצוא היא ההסבר
לעליה בערך היצוא מארה"ב בתקופה שערך היבוא
נמצא בקיפאון ואף בירידה בשוקי אירופה וביפן.
יעדים חשובים נוספים הם בריטניה והולנד עם יצוא
בערך של כ 800-אלף דולר לכל אחת ב.2012-
ערך היצוא של דגי נוי ימיים עמד ב 2012-על כ3-
מיליון דולר .כשליש מערך היצוא ,כמיליון דולר,
הופנה לקנדה .יצוא בערך של 400אלף דולר הופנה
לכל אחד מהיעדים ברזיל והונג קונג .היצוא המצרפי
לשלושת היעדים המרכזיים באיחוד האירופי:
גרמניה ,בריטניה והולנד הסתכם בכ 400-אלף דולר.
-יבוא דגי נוי לארה"בבתרשים 9מסוכמת התפתחות ערך המכס CIFשל
יבוא דגי נוי לארה"ב לא כולל ערך היבוא של דגי
זהב ( ,)Carassius auratusקרפיונים ))Crucian carp
ודגי קוי ) )Cyprinus carpioמהמקורות העיקריים.
בשנים 2012-2009היה ערך היבוא מידי שנה ,גבוה
במעט מ 30-מיליון דולר .ערך זה כמעט וכפול
מערך היבוא ליפן אך נמוך מאוד מהיבוא בערך של
כ 82.5-מיליון דולר באיחוד האירופי .לאחר ירידה
בשנים 2010-2008וקיפאון בשנים 2011-2010חלה
בשנת 2012לראשונה עליה בערך של כ 2-מיליון
דולר ביבוא .המקור החשוב ביותר ליבוא היא
תאילנד ממנה יובאו דגים בערך של כ 7.7-מיליון
דולר ב .2012-ערך היבוא מתאילנד עלה מדי שנה
בתקופה הנסקרת .מסינגפור יובאו דגי נוי בערך של
כ 7-מיליון דולר ומאינדונזיה בערך של כ 4.4-מילון
דולר .המקור הרביעי בחשיבותו היא סרי לנקה עם
יבוא של כ 2.7-מילון דולר בכל אחת מהשנים2012 ,
ו .2011-מקורות חשובים נוספים הם הפיליפינים
וטאיוואן.
ערך היבוא של דגי זהב וקרפיונים :יבוא דגי הזהב
והקרפיונים בערך של כ 3-מיליון דולר CIFב2012-
היווה כ 8%-מהיבוא בערך של כ 38.5-מיליון דולר
של דגי הנוי מכל הסוגים ,באותה שנה .ערך היבוא
של מינים אלה לארה"ב ירד במהלך השנים -2008
2012ביותר מ .40%-המקור החשוב ביותר ליבוא
הייתה ונשארה סינגפור עם יבוא בערך של למעלה
ממיליון דולר מדי שנה.
יבוא דגי קוי לארה"ב :מאז 2009ערך היבוא של דגי
הקוי ,כ 2.5-מיליון דולר ,יציב למדי .המקור העיקרי
ליבוא היא יפן עם יבוא בערך של כ 1.8-מיליון דולר
ולאחריה ,בפיגור ניכר ,מלזיה עם יבוא של כ500-
אלף דולר מדי שנה.
יבוא דגי נוי ימיים לארה"ב :בשנת 2012דווח
לראשונה יבוא דגי הנוי הימיים לארה"ב בנפרד.
תרשים :9התפתחות ערך המכס במיליוני דולר CIFשל יבוא דגי נוי לארה"ב ,לא כולל דגי זהב ,קרפיונים
ודגי קוי ,מקורות עיקריים בשנים 2012-2008
40
מקורusitc.gov :
35
30
25
15
מיליוני דולר
20
10
5
0
1744
יונ יגדל םירחבנ םיקוושב תינכדעה בצמה תנומת
ערך היבוא CIFב 2012-הסתכם בכ 6-מיליון דולר
שהם כ 15%-מערך היבוא של דגי נוי מכל הסוגים.
שיעור זה דומה לחלקם של דגי הנוי הימיים ביבוא
לאיחוד האירופי וליפן .המקורות העיקריים ליבוא
היו אינדונזיה ,וסינגפור מכל אחת הן יובאו דגים
בערך של כמיליון דולר .מקורות חשובים נוספים
היו הפיליפינים ,תאילנד וסרי לנקה.
סיכום ומסקנות
במרוצת השנים ישראל הפכה למקור השני
בחשיבותו ליבוא של דגי נוי של מים מתוקים
לאיחוד האירופי .בשנת 2012היווה היבוא של דגי
נוי של מים מתוקים מישראל בערך של כ 12-מיליון
אירו כ 16%-מערך היבוא לאיחוד האירופי (.)EU15
בשנים האחרונות ערך היבוא מכל המקורות לשוקי
האיחוד האירופי בקיפאון ואף בירידה .לאחר צמיחה
ביצוא במהלך מרבית השנים בעשור האחרון בשנת
2012דווח כי ענף דגי הנוי בישראל חווה משבר של
ממש .בין סימני המשבר :ירידה בפדיון ואף סגירה
של מספר חברות יצוא .בין סיבותיו של המשבר
ניתן למנות את התחזקות התחרות מסרי לנקה,
מאינדונזיה ומווייטנאם להן סל מינים דומה לאלה
המיוצאים מישראל ובמחירים זולים לאין שיעור.
בין מינים אלה נמנה הגופי ,המהווה מפתח ליצואם
של המינים הנוספים מישראל .היצוא מישראל רגיש
במיוחד לתחרות מאחר ובישראל מגדלים מגוון קטן
יחסית של מינים ,ומייצאים כמויות גדולות יחסית
מאותם מינים .גורמים נוספים הם המשבר הכלכלי
הפוקד את אירפה ,התחזקות כוחן של הרשתות
במסחר הקמעוני ושינויים בתרבות הפנאי .צמיחה
נוספת של היצוא מישראל לשוקי האיחוד האירופי
תתאפשר רק על ידי דחיקה נוספת של המתחרים.
הדגים מישראל נהנים ממוניטין של דגים בריאים
ואיכותיים .ההקפדה על איכות הדגים ובריאותם
חיונית במיוחד לאור התחרות הגוברת בשוקי מערב
אירופה .זאת ,מכיוון שהיצואנים מישראל אינם
יכולים להתחרות בדרך של הוזלת מחירים.
ד ייג ומדגה 2 013 -3
aquacultureini srael.com
בשיחות עם היצואנים עלו מגוון נושאים בהם
המערכת הציבורית יכולה לתמוך בפיתוח הענף הן
מן ההיבט המנהלי והן באמצעות מערכת המחקר
וההדרכה .ביניהם :פיתוח פרוטוקולי גידול למינים
חדשים ,שיפור האיכות ופתרון בעיות בנושא
מחלות ,שיפור ההזנה ועוד.
פיתוחם של שווקים חדשים חיוני לשיקום הענף.
נכון לזמן כתיבת המאמר אין ביכולתנו להמליץ
על השווקים המתאימים .עם זאת ,נראה כי יש
מקום לבחון את התכנות היצוא וכדאיותו במספר
יעדים חדשים .אחד מהם היא רוסיה .יצוין ,כי
אין בידינו נתונים לגבי היקף היבוא והתפתחות
הענף ברוסיה .למרות זאת ,הקרבה לישראל ,מידע
על פעילות רבה בקרב החובבים ברוסיה והצלחתם
של יצואנים ישראליים ביצוא תוצרת חקלאית
טרייה לשוק זה ,יש בהם בכדי להצביע על הצורך
בבחינת שוק זה .חברות יצוא מישראל מנסות
לחדור לשוקי דרום מזרח אסיה ואחרות בוחנות
את היצוא לנסיכויות המפרץ הפרסי .פיתוח היצוא
ליעדים חדשים ,אלה ואחרים ,כרוך במאמצים ובאי
ודאות .למרות זאת אנו סבורים כי יוזמות אלה
הכרחיות לשימורו ופיתוחו של הענף .ליצואני דגי
הנוי של מים קרים מישראל נפתח לפני כחודשיים
השוק הקנדי כיעד פוטנציאלי חדש ,כאשר ישראל
אושרה כיצואנית של דגי נוי לקנדה .בשלב זה
מדובר בדגי קוי נאיבי בלבד ודגי זהב .על פי נתוני
משרד החקלאות של קנדה ערך היבוא של דגי נוי
לקנדה ב 2012-עמד על כ 9.5-מיליון דולר קנדי.
פתיחת שוק קנדה ליבוא מישראל מהווה הזדמנות
לפיתוחו של שוק נישה נוסף בענף.
תודות
תודתנו נתונה ליוסי איצקוביץ -דגי ישראל ,רן
אפשטיין -קאלרס ,דני בנימין -הזורע ,איתן חזן
כפר רופין ,עופר כרמלי -אגריבר .אשר טרחווהקדישו מזמנם וחלקו עמנו ידע רב והבנה מעמיקה
של הענף.
1745
מחקרים
טיפ וח באמצעות
סלקציה על בסיס
אינדיבידואלי למשקל
באסיף בלהקת אמנ ון
כלאיים במדגה רשפים
ראובן גודל ,1אמיתי גבע ,2גדעון חולתא
*,3
1מדגה קיבוץ רשפים
2מדריך מדגה ,אזור העמקים
3המכון לחקר בעלי-חיים ,מינהל המחקר החקלאי ,מרכז וולקני ,בית דגן
* מחבר לצורך יצירת קשר .דוא"לvlaqua@volcani.agri.gov.il :
תקציר
במשך למעלה משני עשורים
מגדלים במשקי המדגה בעמקים
קו "מקומי" של אמנון שהתקבל
מהכלאה בין אמנון יאור לבין אמנון
ירדן (דור )F1והכלאות בין פרטים מתוך הקו
בדורות העוקבים (דורות F3 ,F2וכן הלאה) .מגדלי
דגים המבקשים לשפר התפוקה של קו מסוג זה
מוגבלים לנקוט בפעולות טיפוח שהן בתחום
האפשרויות הטכניות והכלכליות שלהם ,כגון
סלקציה על בסיס ביצועי הפרט לשיפור קצב
הגדילה.
להשגת מטרה זו במשק המדגה ברשפים תוכננה
תכנית טיפוח פשוטה לשיפור קצב הגדילה
באמצעות ברירה של פרטים מצטיינים לקצב
הגדילה .בהטלות אמנונים בלהקה גדולה מהווים
ההבדלים במועד ההטלה בין זוגות שונים בלהקה
גורם שונות העלול למסך את המרכיב הגנטי של
גדילה .בכדי להתגבר על בעיה זו נאספו דגיגים
מפיות האימהות בלהקת הרבייה ביום אחד .בכל
דור נאספו מהפה ,בחודש יוני 40,000 ,דגיגים
והועברו לבריכה אחת או שתי בריכות לאימון
ראשוני .כששה עד עשרה שבועות מאוחר יותר
(יולי/אוגוסט) נעשתה סלקציה של כ 50%-הדגיגים
הגדולים ואלה הועברו לבריכת אימון שניוני .כעבור
כחודשיים עד שלושה חודשים (אוקטובר/נובמבר)
נאספו הדגים מבריכת האימון ומוינו לזוויגים.
הנקבות בלבד הועברו לבריכת שמירה חורפית
ולאחר החורף גודלו עד ספטמבר/אוקטובר בבריכה
אחת או שתים .במועד זה נבחרו 30%הגדולות
כעתודת להקת הנקבות .באביב הבא ,בהיותן בנות
כשנתיים ,הוכנסו נקבות אלה לרבייה עם זכרים
שנבחרו מהגידול המסחרי לייצור דגיגים לדור
1746
ת
כנית טיפוח פשוטה
קצב
לשיפור
הגדילה ברמת משק
בודד ,באמצעות ברירה
של פרטים מצטיינים
לקצב הגדילה ,תרמה
לעליה במשקל הדגיגים
לשמירה
בכניסה
החורפית.
הסלקציה הבא ,ובהמשך לייצור דגיגים מסחרי
לסיפוק צרכי המשק.
המשקל הממוצע של הנקבות לאחר המיון ,בכניסה
לשמירה החורפית ,עלה מ 60-גרם בדור הראשון
של הסלקציה ( )2006ל 200-גרם בדור השישי
( .)2011המשקל הממוצע של הדגיגים מההטלות
המסחריות שהם צאצאי נקבות מבוררות ,בכניסה
לשמירה החורפית (בתום האימון בשנת חייהם
הראשונה) ,עלה מ 98-גרם ב( 2008-הדור הראשון
בו כללה להקת הרבייה נקבות מבוררות בלבד)
ל 152-גרם ב .2012-תוצאות אלה מצביעות על
תועלת לפעולת הסלקציה שבוצעה.
מבוא
תכניות השבחה גנטית הוכחו כבעלות יעילות
גבוהה בהגדלת יעילות הייצור במספר מינים
בחקלאות מים .עם משך דור קצר משנה ושונות
גנטית גבוהה אשר דווחה לגבי מספר תכונות
חשובות ,התחזית לשיפור גנטי באמנונים היא
מבטיחה ביותר .דבר זה הוכח למשל בתכנית
הטיפוח GIFTשנערכה בפיליפינים באמנון יאור
ובתכניות רבות שהחלו בעקבות הצלחה זו .היעד
הסופי של כל תכנית טיפוח מסחרית היא לשפר
את היעילות הביולוגית של הייצור ,תוך ניצול
השונות הגנטית שבין הפרטים .יעדי הטיפוח
מפרטים אילו תכונות תשופרנה ,ותלויים בטיפוסי
הדגים השונים בהם מעוניינים היצרנים והצרכנים.
קצב גדילה נחשב כגורם העיקרי לשיפור במרבית
תוצרי המדגה ,וללא ספק בעל חשיבות עליונה
לתכנית טיפוח אמנונים בישראל .קצב גדילה
נמצא במתאם גנטי ליעילות ניצול מזון ,אשר בגלל
מגבלות טכניות לא ניתנת למדידה באופן ישיר.
איכות וכמות הטיבחה (בשר הדג) -תכונות כמו
ם יפשר -היצקלס תועצמאב חופיט
יבול הפילה ,שיעור השומן בפילה ,צורת הגוף וגוון
הבשר עשויות להיות חשובות אם הדגים מיועדים
לשיווק כפילה ,לשוק מקומי או ליצוא.
הערך הגנטי של פרטים אינו ניתן למדידה באופן
ישיר ,ונחוץ לאמוד אותו על בסיס נתונים פנוטיפיים
(חולתא 2001א) .כאשר בוחרים הורים מצטיינים
כמועמדים לייצור הדור הבא על פי הביצועים
הפרטניים שלהם בלבד ,השיטה נקראת סלקציה
המונית או סלקציה על פי ביצועי הפרט .סלקציה
על פי ביצועי הפרט היא כיום שיטת הסלקציה
המופעלת ברוב המקרים במינים בחקלאות מים,
בעיקר משום שהיא קלה יחסית ליישום .ואולם,
ניתן ליישם אותה רק לתכונות שניתן למדוד על
הפרטים עצמם ,והיא יעילה רק לתכונות בעלות
תורשתיות בינונית עד גבוהה .תכניות סלקציה על
פי ביצועי הפרט מחייבות גם זהירות רבה למניעת
שארות ,כלומר זיווג פרטים שהם קרובי משפחה,
הגורר בדרך כלל ניוון בשארות (חולתא 2001ב).
ברוב תכניות הסלקציה המוצלחות בחירת הורים
מצטיינים כמועמדים לייצור הדור הבא נעשית
על בסיס הביצועים של קרובי משפחה ,בדרך כלל
אחים מלאים או חצאי-אחים (סלקציה משפחתית).
ניתן להשתמש במידע לגבי קרובי משפחה
משום שלהורים מועמדים ולקרובי משפחה גנים
משותפים .תכנית סלקציה משפחתית עשויה גם
לתת תגובה חזקה יותר לסלקציה (מאשר סלקציה
המונית) לתכונות בעלות תורשתיות נמוכה .תכניות
סלקציה משפחתית יקרות יותר לביצוע מאשר
תכניות סלקציה המונית ,משום שנחוץ לייצר
ולבחון מספר גדול של משפחות (אחים מלאים) בכל
דור בכדי להשיג עוצמות סלקציה גבוהות ובכדי
למנוע הצטברות מזיקה של שארות באוכלוסיית
הטיפוח .ניצול השונות הגנטית התוספתית שבין
ובתוך משפחות גם יחד (כלומר תכנית משולבת
של סלקציה משפחתית וסלקציה על בסיס ביצועי
הפרטים בתוך המשפחות) תהיה בדרך כלל שיטת
הסלקציה היעילה ביותר .תכניות טיפוח מסוג
זה דורשות אמצעים רבים ויקרים ומתאימות
לפרויקטים גדולים בתחנות מחקר או במתקנים
של חברות טיפוח מסחריות .תכנית הטיפוח לאמנון
ירדן ( )Zak et al., 2012שבוצעה בתחנת דור בשנים
האחרונות שייכת לקטגוריה זו.
מגדלי דגים המבקשים לשפר התפוקה של קו
"מקומי" ,כדוגמת קו אמנון שהתקבל מהכלאה בין
אמנון יאור לבין אמנון ירדן (דור )F1והכלאות
בין פרטים מתוך הקו בדורות העוקבים (דורות
F3 ,F2וכן הלאה) הנפוץ במשקי המדגה בעמקים
מזה למעלה משני עשורים ,מוגבלים לנקוט
בפעולות טיפוח שהן בתחום האפשרויות הטכניות
ד ייג ומדגה 2 013 -3
aquacultureini srael.com
והכלכליות שלהם ,כלומר סלקציה על בסיס ביצועי
הפרט לשיפור קצב הגדילה .העבודה המוצגת כאן
מסכמת את התוצאות שהתקבלו מתכנית טיפוח
מסוג זה שבוצעה במשק המדגה מרשפים החל
משנת .2006
חומרים ושיטות
-דגיםלהקת הרבייה של רשפים התפתחה בשנות
התשעים מדגים שנבחרים מהגידול המסחרי.
במקור הדגים הם צאצאי הכלאה בין אמנון ירדן
ואמנון יאור ,ובהמשך דורות מתקדמים של הכלאה
זו ( F3 ,F2וכן הלאה) .הדגיגים המתקבלים מטופלים
בהורמון להיפוך זוויג .אסטרטגיה זו אומצה לאחר
שההכלאה בין זכרי אמנון ירדן ונקבות אמנון יאור
(גאנה) מהלהקות הטהורות לא הצליחה לייצר את
כמויות הדגיגים הדרושות.
-תהליכי רבייה כללייםבהטלות אמנונים בלהקה גדולה מהווים ההבדלים
במועד ההטלה בין זוגות שונים בלהקה גורם
שונות העלול למסך את המרכיב הגנטי של גדילה.
בכדי להתגבר על בעיה זו נאספו דגיגים מפיות
האימהות בלהקת הרבייה ביום אחד .בכל דור
הכילה להקת הרבייה 3,000נקבות ו 1,000-זכרים.
לייצור הדור הבא משתמשים בלהקה הצעירה
ביותר תוך הוצאת דגיגים מפיות הנקבות ,ובהמשך
משמשת להקת הרבייה לייצור דגיגים לצרכי
המשק .בתחילת תכנית הסלקציה ( )2006נבחרו
ההורים מהגידול המסחרי .ב 2007-הוכנסו להטלה
נקבות קטנות יחסית ,בנות שנה ,מהסלקציה של
.2006נקבות אלו היוו שליש עד חצי מלהקת
הרבייה .החל משנת 2008הכילה להקת הרבייה
נקבות מבוררות בנות שנתיים .הזכרים נבחרו
מהגידול המסחרי במאגרים; בשנים הראשונות על
פי מופע חיצוני ובהמשך על פי גודל.
-אופן ביצוע הסלקציהההטלות מבוצעות בבריכה בשטח של 4דונם.
בכל דור נאספו מהפה ,בחודש יוני 40,000 ,דגיגים
והועברו לבריכה אחת או שתי בריכות ,בשטח
של כ 700-מ"ר ,לאימון ראשוני .כששה עד עשרה
שבועות מאוחר יותר (יולי/אוגוסט) נעשתה
סלקציה של כ 50%-הדגיגים הגדולים ואלה הועברו
לבריכת אימון שניוני (האימון העיקרי) בשטח של
4דונם .כעבור כחודשיים עד שלושה חודשים
(אוקטובר/נובמבר) נאספו הדגים מבריכת האימון
ומוינו לזוויגים .הנקבות בלבד הועברו לבריכת
שמירה חורפית ולאחר החורף גודלו עד ספטמבר/
אוקטובר בבריכה אחת או שתים (בשטח של 4
דונם) .במועד זה נבחרו כ 30%-הגדולות כעתודת
1747
להקת הנקבות .טבלה מספר 1מציגה את מועדי
ההטלה ואיסוף הדגיגים בשלבי האימון השונים
במהלך ביצוע תכנית הסלקציה עד כה .בדור 4
( )2010היה האימון הראשוני קצר ונמשך רק מספר
שבועות .הדגיגים הגיעו ל 0.76-גרם ו 75%-מהם
הועברו לאימון העיקרי.
בשנת 2009לא בוצעה סלקציה בנקבות אלא
ניסיון חד-פעמי לסלקציה בזכרים .הזכרים
המבוררים משנת 2009שימשו להטלות של 2010
בלבד ,כולל חידוש להקות הרבייה .להקת הנקבות
של 2008שימשה לייצור הדור הבא ב 2009-וב-
.2010בשנת 2011נכשל איסוף דגיגים מהפה
ונאספו מהבריכה דגיגים קטנים (לא ממש לרוות).
אלה עורבבו באימון הראשוני ,בגודל שניתן היה
לספור אותם בוודאות סבירה על מנת להבטיח
כמות שווה משתי הקבוצות ,והמשיכו את האימון
העיקרי ביחד.
האימון המסחרי של דגיגי האמנונים ברשפים נעשה
בשנים אלו בשלוש בריכות קבועות בשטח כולל
של 150ד' .תוצאות הגידול מבריכות אלו מובאות
בטבלה מספר .2
תוצאות ודיון
להערכת השפעת הסלקציה על קצב הגדילה נבחרו
שני נתונים מייצגים המתאימים ביותר להשוואה בין
שנים -המשקל הממוצע של הנקבות בסוף האימון
העיקרי ,לפני ההעברה לשמירה חורפית (טבלה
מספר ,)1והמשקל הממוצע של הדגיגים מהאימון
המסחרי במועד המקביל (טבלה מספר .)2התנהגות
המשקל הממוצע של הנקבות בסוף האימון העיקרי
נראית מוזרה במקצת .הקפיצה הגדולה במשקל
הממוצע של הנקבות בסוף האימון העיקרי בדור 4
ל 247-גרם היא כנראה תוצאה של ריווח מוקדם של
הדגיגים באימון העיקרי לאחר אימון ראשוני קצר.
סביר להניח שאילולא ריווח מוקדם זה היה המשקל
בסוף האימון העיקרי דומה לזה של דור .5לעומת
זה ,אין לנו הסבר טוב לירידה במשקל הנקבות בדור
6בהשוואה לדור .5
הנתון המדגים בצורה הטובה ביותר את השפעת
הסלקציה הוא משקל הדגיגים באימון המסחרי.
מאז ,2008השנה הראשונה בה להקת הרבייה כללה
נקבות מבוררות בנות שנתיים בלבד ,עלה משקל
ממוצע זה דור אחרי דור .עם זאת ,ניתן לראות כי
טבלה מספר .1מועדי הטלה ואימון ,מספר ומשקל ממוצע של הדגים באסיף בכל בריכה
אסיף נקבות לשמירה חורפית אסיף נקבות לאחר פיטום
אימון ראשון
דור איסוף לרוות מהפה
19/7/2006
30/5/2006
6 / 16000גרם
20000
1
5 / 14000גרם
20000
7/8/2007
11/6/2007
15 / 10000גרם
20000
2
15 / 10000גרם
20000
3/8/2008
16/6/2008
13.8 / 10000גרם
20000
3
8.3 / 12000גרם
20000
8/11/2006
60 / 11900גרם
21/10/2007
445 / 6067גרם
15/10/2007
100 / 6800גרם
100 / 6400גרם
3/11/2008
100 / 6200גרם
100 / 6500גרם
19/10/2008
550 / 4700גרם
לא ידוע*** 500 /גרם
4
14/6/2010
40000
1/7/2010
0.76 / 31500גרם
19/10/2010
247 / 13120גרם
5
30/6/2011
20000
*
20000
6
12/6/2012
**
40000
8/8/2011
16 / 10000גרם
11 / 10000גרם
7/8/2012
20 / 10000גרם
20 / 10000גרם
26/10/2011
200 / 10000גרם
19/10/2009
400 / 3300גרם
25/10/2011
800 / 4000גרם
800 / 2200גרם
19/9/2012
700 / 2300גרם
700 / 2400גרם
16/10/2012
135 / 10000גרם
בוצעו שתי הטלות .אחת עם נקבות וזכרים מהקו המקומי והשנייה עם נקבות מהקו המקומי וזכרים של אמנון ירדן מתחנת דור.
*)
הדגיגים עורבבו כשניתן היה לספור אותם מבלי לגרום להם נזק.
**)
דגיגים צעירים נאספו מבריכת ההטלה במקום מפיות האימהות.
הלהקה עורבבה עם הלהקות הבוגרות יותר להשלמת כמויות ולכן אין פרטים לגביה.
***)
1748
ם יפשר -היצקלס תועצמאב חופיט
למשקי מדגה בגודל בינוני .שרות ההדרכה
והמקצוע ,משרד החקלאות ופיתוח הכפר (תרגום
מאנגלית של פרסום טכני בדייג מס' ,352ארגון
המזון והחקלאות של האו"ם ,רומא)1995 ,
חולתא ,ג 2001( .ב) .שארות וניהול להקות רבייה.
שרות ההדרכה והמקצוע ,משרד החקלאות
ופיתוח הכפר (תרגום מאנגלית של פרסום טכני
בדייג מס' ,392ארגון המזון והחקלאות של
האו"ם ,רומא)1999 ,
הצפיפות הסופית בארבע השנים האחרונות היתה
יותר נמוכה .בשנים אלה נערך אימון הדגיגים תחת
השפעת מחלת האמנונים ,כאשר בכל שנה הופיעו
בעיות בשלב קצת שונה של האימון .ניסיון חקלאי
מראה כי כאשר ישנה תמותה חלקית וזוחלת של
דגים ,הראשונים שנפגעים הם הדגים הגדולים.
לא ניתן להוציא מכלל אפשרות השפעת הירידה
בצפיפות עקב המחלה על עליית משקל הדגיגים
בסוף האימון ,אם כי המשקל הממוצע ב 2010-היה
גבוה יותר מבשנה הקודמת למרות עליה בצפיפות,
ונשאר כמעט זהה ב 2011-למרות ירידה בצפיפות.
Zak, T., Deshev, R., Benet-Perlberg, A., Naor, A.,
Magen, I., Shapira, Y., Ponzoni, R. W. and Hulata,
G. (2012), Genetic improvement of Israeli blue
(Jordan) tilapia, Oreochromis aureus (Steindachner),
through selective breeding for harvest weight.
Aquaculture Research. doi: 10.1111/are.12072
ספרות מצוטטת
חולתא ,ג 2001( .א) .תכניות טיפוח ע"י סלקציה
טבלה מספר .2נתוני האימון המסחרי של דגיגי אמנונים ברשפים (שלוש בריכות אימון קבועות ,כ"א 50דונם).
שנה
2008
2009
2010
2011
2012
מס' דגיגים
1,230,000
856,000
972,000
917,000
758,000
משקל כולל (ק"ג)
121,050
90,700
122,400
112,400
115,500
משקל ממוצע (גרם)
98
106
126
123
152
יבול (ק"ג לדונם)
807
604
816
749
770
איור מספר .1המשקל הממוצע של הנקבות בסוף האימון העיקרי (בכניסה לשמירה חורפית) ,והמשקל
הממוצע של הדגים מהאימון המסחרי בכניסה לשמירה חורפית
משקל ממצע נקבות לפני שמירת חורף
משקל ממצע דגיגים בסוף אימון מסחרי
גרם
דור
ד ייג ומדגה 2 013 -3
aquacultureini srael.com
1749
מחקר
פרויקט גידול דגי דקר
במערכת מס וחררת
ואינטנסיבית ( )R AS
בסינגפ ור
ערן הדס
Hadas-Aquafeed-Solutions, Kibbutz Hanita, 2288500 Israel
מ
גדלי הדגים בעולם
בכלל
ובישראל
בפרט מחפשים מסלולי
ייצור חדשים ומאתגרים.
אחד מהדגים המושכים
את כולם ,דג הדקר ,או
בשמו הידוע ה'-לוקוס'.
מבוא
היקף גידול דגי המאכל
בסינגפור הוא מצומצם יחסית
ועומד על כמות כללית של כ 5000-טון בשנה.
מרבית דגי הים בסינגפור גדלים בחוות ימיות
קטנות לאורך החוף המזרחי של סינגפור .הים סביב
סינגפור אינו אידיאלי לגידול דגים עקב תעבורת
אניות לנמל הגדול והעמוס ,מפעלי זיקוק הנפט
והמים המזוהמים .הדגים העיקריים שמגדלים
באזור זה הם ברמונדי ( ,)Lates calcariferמינים של
) ,snappers (Lutjanus sp.), trevallys (Caranx sp.פומפנו
( )Trachinotus blochiiומינים שונים של דקרים.
דגים אלו גדלים בהיקפים מצומצמים יחסית וללא
הצלחה מסחרית טובה ,בעיקר עקב תחלואה
מוגברת.
היקף גידול דגי הדקר בסינגפור אינו גדול .מרבית
הדגים גדלים בכלובים בים (תמונה ,)1ומיעוטם
במערכות על היבשה .רוב דגי הדקר בסינגפור
מואכלים במזונות טריים שונים כגון “ ,”trash fish
באופן בלעדי או בשילוב מזון המיוצר בשיחול
(אקסטרוזיה) .חלק מהמגדלים מייצרים בעצמם
מזונות רטובים למחצה ( ,)semi-moistשהם שילוב
של חומר טרי וקמחים יבשים .מרביתם של דגיגי
הדקר אינם שורדים אכלוס בים ,ובמקרים רבים
אצוות שלמות מושמדות .מיני הדקר השונים
מבוקשים מאוד בשוק ,ולחלקם יש ערך כלכלי רב:
הם נמכרים במחירים הגבוהים מ 50-דולר אמריקאי
לק"ג .השוק האטרקטיבי ביותר לדגי הדקר הוא זה
של הדגים החיים -הדגים מוחזקים באקווריומים
במסעדות ,והלקוחות בוחרים בהם .משקל הדגים
צריך להיות לפחות 800גרם ,ויש חשיבות גדולה
לאיכותם :הם חייבים להיות ללא עיוותים ,פצעים
בעור או פגמים בסנפירים .מחיר הדגים הטריים
הנמכרים על קרח ,נמוך בהרבה (כ 25-דולר אמריקאי
1750
בסינגפור משקיעים בכך רבות
ובישראל לא מספיק.
לק"ג).
ממשלת סינגפור מעוניינת להגדיל את ייצור דגי
המאכל במדינה בסדר גודל של פי 4מהייצור
הנוכחי ,ולשם השגת יעד זה מוזמנים גופים פרטיים
לתכנן מיזמים לגידול דגים ולבקש מימון ממשלתי
למימוש הפרויקטים .כותב שורות אלו נטל חלק
במיזם שכזה שמטרתו הייתה לגדל דגי דקר
במערכת מסוחררת ואינטנסיבית ( )RASבסינגפור.
במאמר זה מתוארת הפעילות שנעשתה בין חודש
מרס ,2012עת המערכת התחילה את פעולתה ,ועד
חודש אוגוסט .2012
המערכת
מערכת הגידול נבנתה ע"י חברה גרמנית קטנה,
ללא כל ידע מוקדם בגידול של דגי דקר (תמונה
.)2המערכת כללה 12מכלי בטון בנפח של כ3.6-
קו"ב .המים ממכלי הגידול הוזרמו ל,drum filter -
ומשם לפילטר ביולוגי מסוג ,fluidized bedכאשר
המצע המרחף היה חלקיקי "מקרוני" מפלסטיק.
מתוך הפילטר נשאבו המים למפריד חלבונים
שהזרים את המים המטוהרים חזרה לתוך
הפילטר .כמו כן ,הותקן אוזונטור שהוסיף אוזון
לתוך הפילטר .מהפילטר נשאבו המים דרך כוורת
של מנורות UVבחזרה אל מכלי הגידול .מספר
תחלופות המים במכלים ליום היה כ .4-בתקופה
הראשונה של פעולת המתקן נעשה שימוש במי ים
טבעיים שטוהרו בעזרת פילטרציה ואוזון בטרם
ערבובם במערכת .בשלב השני נעשה שימוש במי
ים מלאכותיים .הביומסה המקסימלית שתועדה
במערכת בתקופה הנדונה הייתה כ 2.7-טון.
רופגניסב רקד יגד לודיג
טמפרטורת המים במערכת הייתה כ,30° C-28° C -
ללא כל חימום ובהתאם לטמפרטורת הסביבה.
ממשק
מקורם של כל הדגים שאוכלסו במערכת היה
מאינדונזיה .הדגים הגיעו בהטסה ,בגדלים של 2-10
גרם ,ומחירם היה 1.5-2.5דולר אמריקאי לדגיג של
כ 2-גרם 4 .מיני דקרים אוכלסו:
Tiger grouper (Epinephelus fuscoguttatus) .1
.2היבריד שנקרא צ'נטק
( - )cantecהכלאה של E. lanceolatus X E. polyphekadion
.3היבריד שנקרא לונג-פו
( - )long-fuהכלאה של E. lanceolatus X E. fuscoguttatus
Mouse grouper (Cromileptes altivelis) .4
הדגים אוכלסו ישירות למערכת הגידול .בכל
התקופה אוכלסו כ 40,000-דגיגים ,רובם היברידים
של “ ”long-fuבמשקל של כ 2-1-גרם .שרידת הדגים
במערכת הייתה נמוכה ועמדה על ממוצע של כ-
.30%מרבית התמותה התרחשה בשבועות שלאחר
קליטת הדגים .בסיום תקופת התמותה המסיבית
כמעט שלא נרשמה כל תמותה נוספת של דגים.
גורמי התמותה העיקריים היו קניבליזם ומחלות
(יפורט בהמשך).
רוב הזמן הואכלו הדגים במזון שיובא מישראל
("רענן מזון לדגים") בערכים של 47%חלבון
ו 10%-שומן .מזון זה נמצא מתאים להזנת הדגים,
הם אכלו אותו ברצון ולא נצפתה בהם כל בעיה
בריאותית שניתן היה ליחסה לאיכות המזון.
הדגים הואכלו ידנית פעמיים ביום לשובע .נמצאה
חשיבות גדולה להאכלה ידנית ,שכן צריכת המזון
השתנתה בצורה משמעותית מיום ליום .בשלבי
הגידול המתקדמים יותר היה צורך להחליף את
המזון כדי לספק לדגים מזון בגודל מתאים .במזרח
אסיה ניתן למצוא מזונות לדקר בגדלים של עד
20מ"מ .במעקב אחר קצבי הגידול של הדגים
עד גודל 200גרם נמצאו קצבי גידול של כ1.5-1-
גרם ליום .בהתחשב בטמפרטורת המים שהייתה
כ ,30° C -ובמשקל הסופי של הדגים (כמה עשרות
קילוגרמים) ,הציפייה הייתה לקצב גידול מהיר
יותר .עקב מחסור בנתונים להשוואה לא ניתן
היה לדעת אם קצב גידול זה הוא האופטימלי או
שהושפע מהתנאים במערכת הגידול .לעומת זאת,
מקדם היפוך המזון ( )FCRהיה < 1כלומר הדגים
ניצלו את המזון בצורה טובה .מנתוני הגידול
שנאספו עד גודל של 200גרם עלתה ההערכה
שהדגים יגיעו לגודל שיווק ( 800גרם) לאחר 310
ימים ,וה FCR -הכללי יהיה .1.25עלות המזון
לגידול לגודל שוק (מחירי מרס )2012צפויה הייתה
להיות כ 3.5-4.0-דולר אמריקאי לק"ג דג.
ד ייג ומדגה 2 013 -3
aquacultureini srael.com
מדגי ה mouse grouper -הגיעה אצווה בודדת של
כמה אלפי דגים .שוויו בשוק של דג בוגר ממין זה
גבוה מאוד .מספר שבועות לאחר הגעתם ,החלה
תמותה באצווה זו ,ולמעשה רוב הדגים מתו.
בניגוד למיני הדקר האחרים נראה היה שהמזון
שניתן ל mouse grouper -לא היה מתאים ,וכמויות
שומן גבוהות נמצאו בבטן ובכבד .הדגים ששרדו
גדלו בקצב איטי מאוד .נראה שיש חסר משמעותי
בידע בדבר הגידול של דג זה ,ובשלב כתיבת
המאמר עדיין לא ידוע כיצד ניתן לגדלו במערכות
לחקלאות ימית.
בריאות הדגים
כאמור ,התמותה בשלבי הגידול הראשונים הייתה
אחת הבעיות המרכזיות במערכת הגידול .בכל
המשלוחים ( 12משלוחים) הגיעו דגים במצב
טוב ולא נמצאו עליהם טפילים (דגימות מכל
אצווה נשלחו למעבדת בריאות דגים של משרד
החקלאות) .התמותות נמשכו עד כ 5-שבועות מזמן
ההגעה למערכת ,ובזמן זה מתו כ 70%-מהדגים.
תועדה התפלגות הסיבות לתמותה ,והתופעות
חזרו על עצמן בצורה די מדויקת פעם אחר פעם:
כ 15%-מהדגים מתו ביומיים הראשונים ,כנראה
בשל ההובלה עצמה 30% ,מהדגים מתו כתוצאה
מקניבליזם ,ו 55%-מתו ממחלות.
בכל התקופה לא אובחנו גורמי מחלה חיידקיים
כגורם הראשוני לתחלואה ולתמותה של הדגים.
ברוב המקרים נקבע (ע"י וטרינרים של ,AVA
משרד החקלאות בסינגפור) שהדגים מתו כתוצאה
מהדבקה ויראלית .כל הדגים שנבדקו (עשרות
דגים מכל אצווה) נמצאו נשאים של ,VNN
אך עם זאת ,למעט מקרה או שניים ,לא תועדו
התפרצויות של .VNNע"פ הדוחות שהתקבלו
מ AVA -התברר שמרבית הדגים מתו ממחלה
הנגרמת ע"י Infectious spleen and kidney necrosis
) ,virus (ISKNVסוג של אירידו-וירוס ( .)iridovirus
מדוחות המעבדה עולה כי בזמן ההגעה למערכת
היו מרבית הדגים נקיים מווירוס זה ,וההדבקה
נעשתה כנראה בתוך המערכת שזוהמה בווירוס
מאחד המשלוחים המוקדמים (שבו נמצאה נוכחות
של ISKNVבשלב האכלוס) .קיים חיסון כנגד
ה , ISKNV -ונעשו ניסיונות ראשוניים ליישם את
החיסון ,מהלך שלא הושלם.
ניסיונות
נערכו מספר רב של ניסויים בתחומים שונים כדי
לשפר את ביצועי המערכת ולהלן כמה מהם:
מניעה של קניבליזם -הקניבליזם בקרב הדגיגים
גרם לפחת משמעותי של כ 30%-מהדגים שהגיעו.
1751
תמונה :1חוות כלובים בים בחוף המזרחי של סינגפור
אינסטינקט הטריפה הינו חזק בקרב הדגיגים
הקטנים; פעמים רבות הדג התוקף אינו גדול דיו כדי
לבלוע את טרפו ,כך ששני הדגים (הטורף והנטרף)
מתים .בוצעו ניסויים לצמצום ממדי התופעה כמו
הכנת מקומות מסתור לדגים ,הזנה במזון חי בשבוע
הראשון לאחר האכלוס ושימוש במכלים בעלי
מבנה שונה; אך אף לא אחד מהטיפולים שנבחנו
גרם להפחתה בשיעור הקניבליזם .בשל כך ,הוסק
שיש צורך לייבא דגים גדולים יותר ולא רצוי לייבא
דגים במשקל פחות מ 5-גרם.
חיסון הדגים כנגד - ISKNVכ 1500-דגים חוסנו
כנגד הווירוס .החיסון עצמו עבר בהצלחה ,אך
מאוחר יותר מתו כל הדגים המחוסנים ,כנראה
כתוצאה מכשל טכני .ניסיון שני של חיסון הדגים
עבר בהצלחה ולא היו כל תמותות של הדגים
המחוסנים ,אך לא היה המשך לתהליך ולא ניתן
לדעת אם הדגים אכן רכשו הגנה חיסונית כנגד
הווירוס.
ניסויי הזנה -בוצעו כמה ניסויי הזנה שנועדו
להשוות איכות של מזונות המיוצרים על ידי
חברות שונות ,וכן עבודה שנועדה לייצר טבלת
הזנה למיני הדגים השונים.
במזרח אסיה קיימים מזונות רבים המיועדים
1752
לדגי דקר כמו מזונות של חברת Otohime
היפנית (שנחשבים למזונות הטובים ביותר וגם
היקרים ביותר) ,מזונות מטאיוואן ( )Uni - President
וממלזיה ( .)Gold - coinנערכה השוואה בין שלושה
מזונות מסחריים ,שערכיהם התזונתיים מפורטים
בטבלה .1
טבלה :1הרכב תזונתי של 3מזונות מסחריים לדגי
דקר .גודל המזון היה 4מ"מ .הערכים מבוטאים
כ %-מהחומר הרטוב ( )as is basisוהם כפי שנמצא
בבדיקת מעבדה (ולא הצהרת היצרן).
נוטריאנט
מזון 1
מזון 2
מזון 3
חלבון
שומן
אפר
תאית
רטיבות
זרחן
ארץ
הייצור
45.6
15.0
7.5
1.0
8.6
1.1
46.0
12.3
13.0
1.4
9.1
1.8
45.3
20.0
13.8
0.8
7.8
2.2
ניסויי
ישראל
ההשוואה
טאיוואן טאיוואן/סין
בין
שלושת
המזונות
רופגניסב רקד יגד לודיג
טבלה :2טבלת הזנה וגידול של דקר היבריד מסוג
long-fuעד גודל של 200גרם .הטבלה מתבססת
על נתונים שנאספו במהלך הגידול במערכת
RASבסינגפור.
FCR
גודל דג ימי גידול שיעור האכלה
מצטברים ( %מביומסה) מצטבר
(גר')
0.7
5
8
5-10
0.7
3.5
38
10-30
0.7
3
68
30-60
0.8
2.2
100
60-100
0.9
1.8
150
100-200
המסחריים שיובאו לסינגפור נערך בדגי ההיבריד
( E. lanceolatus X E. polyphekadionצ'נטק) במשקל
התחלתי של 50גרם .בתום הניסוי נמצא שהדגים
שניזונו ממזון המיוצר על ידי מזון 3גדלו יותר
(מובהקות סטטיסטית) מהדגים שניזונו משני
המזונות האחרים .שיעורי השרידה היו מעל
90%בכל המזונות ,ללא הבדל סטטיסטי מובהק
ביניהם .תוצאות הניסוי מעלות את האפשרות
שדגי הדקר מסוגלים לנצל אחוזי שומן גבוהים
במזון.
עקב השימוש הנפוץ במזונות טריים ובשל מיעוט
אינפורמציה ,לא קיימת טבלת הזנה וגידול למיני
הדקרים הטרופיים .איסוף הנתונים והעבודה
המבוקרת בשיטת גידול במערכות סגורות ( )RAS
מאפשרת יצירת טבלת הזנה וגידול למיני הדקרים.
טבלה 2מהווה דוגמה לטבלת הזנה עבור דקר
המכונה long-fu , E. fuscoguttatus X E. lanceolatus
שהוזן במזון שהכיל 47%חלבון ו 10%-שומן.
סיכום
גידול דגי הדקר במערכת המסוחררת בסינגפור
נתקל באתגרים רבים ,הן ביולוגיים והן כלכליים.
עם זאת ,הבעיות אינן נראות בלתי פתירות ומחיר
הדגים הגבוה והשוק הגדול צריכים לעודד את המשך
הפיתוח .על סמך העבודה ,הניסויים והנתונים
שנאספו ,הוצע מודל להפעלת מערכת גידול הדקר
כך שתהיה יעילה ורווחית .המודל מציע תשובות
לחלק מבעיות הגידול ומעקפים לחלק מהבעיות
שכרגע חסרות פתרון .עיקרי המודל הם:
.1קבלת הדגים למתקן הסגר (קרנטינה) שימנע
הכנסת מחלות למתקן הגידול המרכזי .בקרנטינה
הדגים יחוסנו כנגד המחלות הנפוצות.
תמונה :2מערכת ממוחזרת לגידול דגי ים בסינגפור.
ניתן לראות את מכלי הגידול ,ובעומק התמונה -את הביופילטר.
ד ייג ומדגה 2 013 -3
aquacultureini srael.com
1753
.2אכלוס דגים מחוסנים במתקן ה RAS -וגידולם
עד לגודל שיווק .ניתן גם לשקול העברת דגים
גדולים יחסית לגידול בים (ההנחה היא שדגי
דקר גדולים יחסית יכולים לגדול בכלובים בים),
וכך לצמצם את עלויות הגידול הגבוהות במתקן
על היבשה בסינגפור .המודל מוצג באיור .1
איור :1מודל אפשרי לפעולה של חוות דקר בסינגפור
קבלה
אימון
חיסון
פיטום
פיתום
שני
1754
◄ הבאת דגיגים בגודל של 5גרם לפחות לקרנטינה מיוחדת
◄ בקרת איכות דגיגים בנסיון להביא דגיגים נקיים ממחלות
◄ גידול הדגיגים עד לגודל של 10גרם
◄ יעד של תמותה של פחות מ20%-
◄ שלב זה צפוי שיארך 10ימים
◄ חיסון הדגיגים נגד ISKNV
◄ שרידה בשלב זה צפויה להיות 100%
◄ אקטיבציה של החיסון במשך 3שבועות לפני חשיפה לווירוס
◄ אכלוס הדגים המחוסנים במערכת הפיטום ( )RASבמשקל של כ 30-גרם
◄ הדגים יגדלו במערכת לפחות 70יום עד משקל של כ 150-גרם
◄ השרידה בשלב זה צפויה להיות כ85%-
◄ הדגים יכולים לגדול עד משקל שיווק של 800גרם במערכת ה .RAS-הזמן הצפוי כ 180-יום
◄ ניתן להעביר את כל הדגים או את חלקם לגידול בחוות ימיות כדי לקצר זמן המחזור בRAS -
רופגניסב רקד יגד לודיג
כנסים בעולם
ה
ביום
מאמר מסכם ביקור
והשתתפות
קצר
עיון
בסינגפור
שמטרתו קידום חקלאות
שת"פ עם סינגפור
כמודל למינוף עסקי של
הטכנולוגיות הישראליות
לפיתוח חקלאות מים/ימית
המים בסינגפור.
נועם מוזס
מנהל תחום חקלאות ימית ,אגף הדיג וחקלאות מים,
משרד החקלאות ופיתוח הכפר ,הקריה החקלאית בית דגן
בסינגפור יש ענין רב
במערכות
וטכנולוגיה
ישראלית וביכולות ייצור דגיגים.
תקציר מנהלים
ב 2.8.13-התקיים יום עיון לפיתוח חקלאות מים
בסינגפור בהשתתפות מומחה ישראלי (נעם מוזס)
לסינגפור מגבלות הדומות לישראל בפיתוח
חקלאות מים (חוסר במים ,קרקע ועבודה יקרים).
סינגפור מעוניינת להשליש את ייצור הדגים
מסיבות של בטחון מזון ומראיה עסקית גלובלית.
בישראל פותחו טכנולוגיות של מדגה מתועש,
ייצור דגיגים ויכולות מחקר המתאימות
לסינגפור.
המודל המוצע הוא רכישת
מוצרים ,ידע ושת"פ מחקרי
ישראלי במימון סינגפורי
בשלב ראשון הועלתה הצעה ע"י ( AVAהרשות
לחקלאות ווטרינריה בסינגפור) להקמת
אבטיפוס של מדגה מתועש ישראלי בסינגפור.
מוצע לקיים דיון להרחבה וגיבוש צעדים לקידום
שת"פ זה.
הקדמה
גופי המחקר ,הממשלה והתעשייה הסינגפורית
בתחום חקלאות המים קיימו ב 2.8.13-יום עיון
העוסק בפיתוח חקלאות מים בסינגפור .המארגנים
מוזמנים ומארגני יום העיון בסינגפור
ד ייג ומדגה 2 013 -3
aquacultureini srael.com
1755
פרופסור Tom Lamבמתקן המחקר באי סנט גון
הזמינו מומחה מקנדה בתחום מערכות משולבות
ומומחה מישראל בתחום הגידול האינטנסיבי
והמדגה המתועש .ביום העיון השתתפו כ 200-איש.
-רקע ,המגבלות לפיתוח חקלאות מיםבסינגפור
בסינגפור כ 5-מליון תושבים ושטחה מצומצם
( 700קמ"ר) .למרות האקלים הטרופי קיים מחסור
במים ,השטח לשימוש חקלאי מצומצם ויקר ועלות
העבודה גבוהה .בתחום המים הטריטוריאליים
המצומצם מתקיימת תעבורה ימית מהצפופות
בעולם ,המותירה מיעוט אתרים ימיים לכלובים.
בנוסף למאפיינים הללו ,הדומים בחלקם למגבלות
בישראל ,סינגפור מייצרת אחוזים בודדים (כ-5-
7%בלבד) מצריכת הדגים העומדת על כ100,000-
טון\שנה .הרשות לחקלאות מזון ווטרינריה AVA
)(AGRI-FOOD AND VETERINARY AUTHORITY
המהווה חלק מהמשרד לפיתוח כלכלי ,מעוניינת
להגדיל את הייצור של דגי מאכל ל15-20%-
מהצריכה .הסיבות לכך הן:
)1הגדלת בטחון מזון ( ,)food security
)2ראיה עסקית ורצון לקחת חלק במגמה הגלובלית
של פיתוח מואץ של חקלאות מים/ימית
ורצון לשמש גשר לכניסה לכלכלות סין והודו
בתחומים אלו,
)3רצון לנצל את הניסיון ומערך הייצוא המפותח
של דגי נוי הקיים בסינגפור.
-מגמות בפיתוח ובמחקר הסינגפוריבסינגפור עוסקים בייבוא וייצוא של דגי נוי אך
כמעט שאין רבייה וייצור מקומיים .ייצור דגי
1756
המאכל מתמקד בעיקר במיני דקרים מקומיים,
ברמונדי ( ,)Asian Sea Bassבורי ו Milkfish -ונעשה
במערכות לא מתקדמות .דגי דקר נמכרים חיים
במחיר גבוה .כיווני המחקר והפיתוח המעניינים את
הסינגפורים הם:
)1גידול דגי אמנון בכלובים ימיים (לאור בעיות של
טעמי לוואי של דגים אלו המגודלים במלזיה)
)2תכנית לטיפוח הברמונדי
)3מחקר על רביית הבורי ושיטות לגידולו
)4בעבר עסקו במחקר על וירוסים כגורמי מחלות
של דגי הדקר
במישור היישומי יש עניין רב במערכות ייצור של
מדגה מתועש ,כדוגמת המערכות שנבחנו בישראל.
קיים עניין גם בכלובים ,אם כי תנאי הים אינם כה
קיצוניים כמו בים התיכון של ישראל .קיים שיתוף
פעולה מחקרי עם אוניברסיטאות מאוסטרליה,
ומקיימים בין היתר תכניות גנטיות לטיפוח דגים.
-אפשרויות לשילוב עסקי של חברותישראליות
בישראל פותחה טכנולוגיה והצטבר ניסיון מעשי
בהקמה והפעלת מערכות מדגה מתועש ,המעוררת
עניין .המודל המוצע על ידי אנשי AVAהוא
איתור יזם/מגדל סינגפורי אשר יקצה קרקע ,גיוס
סיוע כספי של AVAוגורמי מימון נוספים להקמת
אבטיפוס (פרוטוטייפ) של מדגה מתועש בטכנולוגיה
ישראלית והפעלתו על ידי
המגדל ,כמודל למערכת ייצור יעילה המותאמת
לתנאי סינגפור .ההיקף המוצע הוא השקעה של 1
מליון דולר (להיקף ייצור של כ 100-150-טון שנה,
תלוי במין הדג).
בנוסף -בישראל יכולת ייצור מסחריות של דגיגי
אמנונים (גם כאלו המותאמים למי ים) ,דגיגי
חוקר ראשי במתקן המחקר של ( AVAהרשות
לחקלאות מזון ווטרינאריה) באי סנט ג'ון
רופגניס םע פ"תש
מרצים ביום העיון בסינגפור
ברמונדי ובקרוב גם דגיגי בורי ,אשר מציעים
אפשרויות לייצוא של דגיגים ,להקות הורים או
טכנולוגיה ,בהתקשרויות עסקיות מתאימות.
מוצע לקיים דיון לגיבוש הצעדים לקידום שת"פ
ומינוף עסקי עם סינגפור בתחום חקלאות המים.
אנשי קשר
אפשרויות שת"פ נוספות
בתחום הפיתוח והמחקר -ניתן ליצור שת"פ מו"פי
בכל הנושאים שהוזכרו ,ולהביא לחשיפה של
יכולות המו"פ בישראל בתחומי ייצור דגיגים (כולל
פיתוח מזון חי שלבים הצעירים ,כדוגמת חברת
הסטרטאפ הישראלית זואופט) ,תכניות טיפוח,
מערכות גידול.
AVA
Dr. Philip Chew Hong
Group Director, Technology & Industry
Development
Agri-Food and Veterinary Authority of Singapore
email: CHEW_Hong@ava.gov.sg
Tel: +65 63257668
Mobile: +65 90224681
Fax: +65 62206068
Website: www.ava.gov.sg
התקיימה פגישה עם מנכ"לית AVAגב' Tan Poh
Hongאשר ביקרה לאחרונה בישראל.
מחקר
מפגשים רלוונטים
התקיימה פגישה עם הנספח הכלכלי של ישראל
בסינגפור מר שי זריבץ והוצגו נושאים לשת"פ.
התקיים ביקור ב St. John's Island -שבו מעבדות
מחקר של האוניברסיטה NUSושל .AVA
סיכום
סינגפור ,הדומה במאפיינים רבים לישראל ,בהיותה
מדינה מפותחת ומודרנית עם מגבלות טבעיות
החליטה להשליש את היקף הייצור בחקלאות מים.
ישראל ,שבה המו"פ והיישום מתקדמים יותר ,יכולה
להציע מודל לפיתוח חקלאות מים בתנאים דומים
וכן להביא למימוש עיסקי של יכולותיה הטכנולוגים.
ד ייג ומדגה 2 013 -3
aquacultureini srael.com
Professor Emeritus Tom Lam - Lam Toong Jin
National University of Singapore
email: dbslamtj@nus.edu.sg
מסחר
Shai Zarivatch
First Secretary - Economic Affairs
Economic and Trade Department
Embassy of Israel
Add: 24 Stevens Close
Singapore 257964
Tel: +65-68349220
DID: +65-68349217
Fax: +65 67372502
email: shai.zarivatch@israeltrade.gov.il
1757
תמונות מספרות מהווי המדגה
ימים עליזים בשנות ה 30-של המאה הקודמת.
הרבה מאד דברים מהתמונה נשארו עד ימינו אנו ...
כץ (עם המקטרת) במי ה'אסי' מסביר לצוות של ניר דוד על גידול קרפיונים.
תודה לארכיון קיבץ ניר דוד על התמונה הנדירה.
1758
הגדמה יווהמ תורפסמ תונומת
הריסת המשרד המהולל של מדגה נור דוד .בעבר שימש כמדגרת עופות -צילום -ירון מלכין
ג'ובק מיודעינו ,עומד להוציא ספר מרתק על הדייג העברי הראשון -שוורץ -את הספר ניתן יהיה לרכוש
בקרוב באמ"ד
ד ייג ומדגה 2 013 -3
aquacultureini srael.com
1759
שני פרוייקטים ז"ל בשני משקים נסו לנחש היכן הם.
1760
הגדמה יווהמ תורפסמ תונומת
הכנס הבינלא ומי העשירי על גידול
אמנ ונים בחקלא ות מים
ירושלים תשע"ד (אוקטובר )2013
צוות המארגנים
מראה מתצוגת החברות
ד ייג ומדגה 2 013 -3
aquacultureini srael.com
1761
ברכת שר החקלאות מר יאיר שמיר לבאי הכנס
ב
שבוע הראשון של חודש חשון (והשני של
אוקטובר) התקיים בירושלים הכנס הבינלאומי
העשירי על גידול אמנונים בחקלאות מים
(10th International Symposium on Tilapia in Aquaculture
)- ISTA10אשר אורגן ע"י וועדה בראשותו של פרופ'
גדעון חולתא מהמכון לחקר בעלי חיים במנהל
המחקר החקלאי (מכון וולקני) .מארחי הכנס היו
ארגון מגדלי הדגים בישראל והעמותה הישראלית
לחקלאות מים וביוטכנולוגיה ימית .חברי הוועדה
המארגנת ייצגו ,בנוסף לארגונים אלה ,גם יחידות
במשרד החקלאות ופיתוח הכפר -שה"מ ואגף הדיג,
הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית
בירושלים ,ואת האגודה האמריקאית לאמנונים
מאוניברסיטת אריזונה.
ו היתה הפעם הראשונה שכנס נודד זה חזר
למדינה שכבר ארחה אותו בעבר .הכנס הראשון
נערך בארץ ב 1983-ביוזמה של פרופ' לב פישלזון
ופרופ' צבי ירון מאוניברסיטת תל אביב .בסיום
הכנס העניקו להם מארגני הכנס העשירי אותות
הוקרה על יוזמתם זו.
כנס הגיעו כמאתיים משתתפים מלמעלה
מארבעים מדינות .בפתיחת הכנס ברכו את
המשתתפים שר החקלאות ופיתוח הכפר (ח"כ
יאיר שמיר) ,שר הדיג ופיתוח המדגה מגאנה ,נציג
מש"ב ממשרד החוץ ויו"ר הארגונים המארחים.
ארגונים אלה העניקו בסיום טקס הפתיחה אותות
ז
ל
1762
יוסי ,מזכיר אמ"ד קושר קשרים . . .
הוקרה לחלוצי גידול האמנונים בישראל -ערן
להב מקיבוץ ניר דוד ,דן מירס מקיבוץ עין המפרץ
(מנהל אגף הדיג בעבר) ,אמיתי גבע ויצחק סימון
משה"מ ,וגדעון חולתא ממנהל המחקר החקלאי.
כנס עסק בשלל נושאים כלליים הקשורים
בגידול אמנונים -מערכות גידול וממשק,
הזנה ,מחלות ,רבייה ,גנטיקה וטיפוח ,בצד נושאים
ממוקדים כאנדוקרינולוגיה ,פיזיולוגיה ,וקביעת
הזוויג .תכנית הכנס כללה כשמונים הרצאות ,מהן
עשר הרצאות מוזמנות שניתנו ע"י בעלי מקצוע
מובילים מהארץ ומהעולם .בפתיחת הכנס פרש
פרופ' יורם קפולניק ,ראש מנהל המחקר החקלאי,
את משנתו בנושא פתרונות למשבר המזון
העולמי .פרטים נוספים ניתן למצוא באתר הכנס -
.http://www. ista10. comבפרס עבור ההרצאה
המצטיינת בכנס זכתה גב' אורלי אשל ,תלמידת
מחקר בהנחיית פרופ' מיכה רון וגדעון חולתא.
במסגרת הכנס התקיימה תצוגה של יצרנים
וספקים ישראלים בתחומי המזון לדגים ,מערכות
גידול ,טכנולוגיה ובקרה ,ביוטכנולוגיה ומוצרים
חדשים אחרים.
סיום הכנס הוענק אות הוקרה מטעם הקרן
ההולנדית Tilapia International Foundation
הניתן לזכר מייסד הקרן ,האב ,Dr. Jan D. F. Heijne
שפעל רבות לפיתוח גידול אמנונים בארצות
מתפתחות למען ביעור הרעב .הפרס הוענק
ה
ב
הגדמה יווהמ תורפסמ תונומת
יחד עם כולם מאזינים גם שר החקלאות שלנו ושר הדגה הגנאי
הרצאת פתיחה של יורם קפולניק ראש מנהל המחקר החקלאי
לישראל שניר ,בן קיבוץ נווה איתן ,שהחל דרכו
במדגה לפני למעלה מארבעים שנה והפך במהלך
השנים למומחה בינלאומי ויזם של פרויקטים.
ד ייג ומדגה 2 013 -3
aquacultureini srael.com
הפרס ניתן לו על פועלו לפיתוח גידול אמנונים
בארצות מתפתחות ,ובמיוחד פרויקט שהקים
בהונדורס אשר כלל חווה גדולה לגידול דגים
1763
ומרכז קהילתי שסיפק מגורים ,חינוך ושירותי
בריאות לעובדים.
כנס ננעל בסיור מקצועי באזור המרכזי של
גידול האמנונים בישראל -עמק המעיינות.
הסיור כלל ביקור בבריכות הדגים ומאגרי המים
של קיבוץ מעוז חיים ,שם הוצגה למבקרים
פעילות של שליית דגים במאגר מלא מים;
ביקור במכון התערובות 'צמח תערובות'; בבית
האריזה 'דגת הארץ' שבקיבוץ ניר דוד; ובאתר
'גשר הישנה' ,שם הוצגה למשתתפי הסיור תכנית
בינלאומית לשיקום נהר הירדן הכוללת גם את
משקי המדגה לאורכו.
וועדה המארגנת של הכנס הבינלאומי
העשירי על גידול אמנונים ( )ISTA 10העניקה
אותות הוקרה לאנשים שתרמו בפעילותם
לקידום גידול האמנונים בישראל .אותות ההוקרה
הוענקו במעמד פתיחת הכנס ע"י יוסי יעיש
(משמאל בתמונה למטה) -מזכיר ארגון מגדלי
הדגים בישראל ,ויחיעם שפירא -יו"ר העמותה
הישראלית לחקלאות מים וביוטכנולוגיה ימית
( .)SIAMB
ה
ה
1764
ד
ן מירס היה בין הראשונים בארץ שהקים
מכון רבייה לאמנונים בעין המפרץ ,שם טיפח
להקות רבייה והניח את התשתית להמשך טיפוח
האמנונים בישראל .היה מראשוני המדריכים
בארץ ,והכיר היטב את המדגים והשטח .שימש
בעבר כמנהל אגף הדייג במשרד החקלאות .בתוקף
תפקידו פעל רבות לקידום המדגה הישראלי
במגוון נושאים -החל מגיוס השקעות למדגים,
וכלה בחיזוק שיתופי הפעולה המקצועיים בין
המגדלים .קידם רבות את תחנות המחקר של
הילשה רובב השענהמ
משרד החקלאות ,הן במחקרים והן בהשקעות.
לאחר פרישתו לגמלאות משירות המדינה התמנה
דן לעורך הראשי של כתב העת באנגלית The Israeli
.Journal of Aquaculture - Bamidgehדן תרם רבות
לקידום העיתון ,לגיוס תרומה להבטחת המשך
קיומו ולהפיכתו לעיתון המפרסם 60מאמרים
מדעיים בשנה שהינם נגישים לציבור ללא תשלום
( .)open access scientific journal
מקצועי ומתוכנן היטב ,באזורים עניים במים.
י
ע
רן להב -מנהל את מכון המו"פ של מדגה ניר
דוד .עוסק במשך עשרות שנים בפיתוח ,טיפוח
ומחקר של להקות רבייה של דגים בכלל ואמנונים
בפרט :אדמונית ,אמנון אפור ,אמנון ירדן ,מכלואים
לגידול במים מליחים ובמי ים .השיפורים הרבים
וארוכי הטווח שעשה ללהקות הרבייה ושממשיך
לעשות השפיעו באופן משמעותי על הביצועים של
המדגה הישראלי ,ומשמשים מודל למדגים נוספים.
בזכות עבודתו זו מופץ ומוכר שמם של דגי האמנון
הישראלים ברחבי העולם.
צחק סימון -מדריך ראשי בשה"מ במשרד
החקלאות .יוזם במשך עשרות שנים פעילויות
בארץ ובחו"ל למגדלים .בטרם התמנה לתפקיד
זה צבר יצחק ניסיון רב בייצור דגיגי אמנונים
ובגידולם בקיבוצו שדה אליהו ,ומילא תפקיד חשוב
בהכנסת מערכות גידול מתועש למדגה בישראל.
מטמיע ודוחף לשיפורים טכנולוגיים ,מקצועיים
בתחומים רבים במדגה -הקמה ותפעול של
מערכות אינטנסיביות ,שימוש במזון צף ושיפור
תכניות הזנה .היה פעיל מרכזי במעבר להיפוך מין
הורמונאלי ,תהליך שהשפיע באופן משמעותי על
גידול אמנונים בישראל.
פ
א
מיתי גבע -מדריך העמקים והצפון מטעם
שה"מ במשרד החקלאות .בעל ידע מקצועי
רחב מאד ,עם התמחות בשילוב ההיבט הכלכלי
בגידול דגים .אמיתי מקדם מזה שנים רבות את
התכנון ,הפיטום והתפעול של מאגרים ובריכות
באזור עמק המעיינות ועמק חרוד .מאגרים אלו
משמשים היום מודל בינלאומי ייחודי לגידול
ד ייג ומדגה 2 013 -3
aquacultureini srael.com
רופ' גדעון (גידי) חולתא -חוקר בכיר
במכון וולקני ,מוביל את חקר הגנטיקה
של הדגים בישראל כבר שנים רבות .יזם את
הכנסת השימוש בהורמונים סטרואידיים לייצור
אוכלוסיות כל-זכריות של אמנונים בארץ .שותף
לתכניות יישומיות של טיפוח להקות רבייה
קיימות במשקים .מלווה את פרויקט טיפוח
אמנון הירדן ותורם להחזרת אמנון הירדן כמין
ישראלי מוביל .מרצה באוניברסיטאות ובכנסים
ומדריך סטודנטים .שותף מרכזי לפעילות העמותה
הישראלית לחקלאות מים וביוטכנולוגיה ימית
( )SIAMBוהמגזין "במדגה".
1765
יקירי ענף המדגה לשנת תשע"ד
הכנס השנתי ה 19 -של חקלאות המים בישראל
אמיר מוזר -יקיר ענף
אמיר מוזר הוא בן לדור שני של מגדלי הדגים
בארץ .אביו זכריה היה ממקימי המדגה בניר דוד,
ולמעשה חלוץ הטלות הקרפיונים במימי ה 'אסי'.
כבר מגיל צעיר ליווה אמיר את הענף בהתפתחותו
והיה מעורב בכול :הטלות ,תכנון בריכות ,הרחבתן
והעמקתן ,הקמת מאביסים ,האכלה בפיזור
בטרקטור ועגלה ,פיזור זבל בבריכות ,ייצור ותיקון
רשתות דיג ,תפיסת בורים בים ואקלומם ,טיפוח
קווי האמנונים בקיבוץ ,וכמובן ניהול הענף .בסוף
שנות השישים ובתחילת שנות השבעים ניהל אמיר
את הענף ביד רמה ,ולאחר שנים אחדות פינה את
מקומו לדור ההמשך במסגרת הרוטציה שהייתה
מקובלת אז בקיבוץ .אמיר המשיך לתרום מניסיונו
בכל הקשור לשילוב צעירים בענף וללימוד רזי
המקצוע .בתחילת שנות השמונים היה האחראי
הישיר על בניית המאגרים בניר דוד ,דבר שגרם
במישרין לפריצה הגדולה של הגדלת יבולים ולייעול
השימוש במים .באמצע שנות השמונים נקרא אמיר
1766
המדגה לשנת תשע"ד
לדגל והיה ממקימי מפעל ציפוי הנייר בקיבוץ ,שוב
בהתאם לעקרונות העבודה והמוסר שליוו אותו
לאורך כל דרכו .לאחר כמה שנים טובות שבהן
שימש כעוגן המרכזי של מכונת הציפוי במפעל,
שב אמיר לכור מחצבתו במדגה והוא עובד שם עד
עצם היום הזה .כל בניו וגם בתו של אמיר עבדו גם
הם במדגה ,ונראה שיש סיכוי לא קטן שגם נכדיו
ימשיכו את השרשרת ויהיו הדור הרביעי בענף.
לאחרונה מתרכז אמיר בתיקון רשתות המדגה,
אמנות בפני עצמה ההולכת ונעלמת במחוזותינו.
הוא ממשיך להנחיל ידע רב לדור הצעיר ולשמר
את "מורשת הקרב" של הפיכת ביצת ה 'אסי' לחוות
הדגים הגדולה בארץ .אמיר שומר על אופטימיות
ומאמין בהצלחת ענף המדגה שאותו הוא מלווה
בעצם מיום היוולדו.
אות יקיר הענף מוענק לך על תרומתך הרבה
למדגה ניר דוד ולחקלאות המים בעמק בית שאן
(המעיינות).
הילשה רובב השענהמ
יעקב לב -יקיר ענף המדגה תשע"ד
יעקב לב -ג'ק נכנס לעבוד כנער במדגה שלוחות
משנת 1955והמשיך לעבוד באופן מלא עד .2008
עד היום יעקב ממשיך לתרום מניסיונו ,מלווה את
הענף בכל שנות ההתפתחות באופטימיות עם עצה
ועין טובה .ג'ק הוא דוגמה לעבודה בצוות במסירות
בסובלנות ובאהבה ושימש בכל התפקידים במדגה:
אימון דגיגים ושמירת חורף ,תפיסת דגיגי בורי
בים ואקלומם ,הזנת דגים וייעול השימוש במים
הוא קלט וחנך דורות של ילדים וצעירים ועובדי
ומנהלי מדגים בכל הארץ .ג'ק הוא יזם מטבעו וניחן
בידי זהב .בשנות ה 80 -של המאה הקודמת ,לאחר
שכנועים לא קלים ,הסכים ג'ק לצאת למשלחת
מקצועית של הדייגים לטאיוואן .הסיור נמשך
כשבועיים וג'ק חזר משם מאד נרגש מהכיוונים
המקצועיים שהוא מצא אצל מגדלי האמנונים
בטאיוואן .הסיור הזה השפיע מאד על פיתוח הענף
בישראל בכלל ובשלוחות בפרט .ג'ק החל לפתח
את שלוחת ההטלה של האמנונים ולימד את כל
ד ייג ומדגה 2 013 -3
aquacultureini srael.com
צוות המדגה את תורת הרבייה .הוא פיתח ושכלל
את העבודה בבריכה עם רשתות וכלים לשליית
הדגים ,תוך התייעלות וחיסכון בכח אדם .תשתית
שטח הבריכות והמאגרים עוצבה ותוכננה על ידו
ומשרתת אותנו עד היום .ג'ק היה בין הראשונים
שהכיר בפוטנציאל של המאגרים .המאגרים למעשה
הקפיצו את ענף המדגה בשלוחות לרמות ייצור שלא
ידענו עד אז .בתקופתו הועמקו הבריכות והיבולים
עלו בהתאם .חוויה מיוחדת ומרגשת הייתה לראות
את ג'ק איך הוא נהנה מהצלחה מקצועית בגידול
הדגים ,כשהדגים זרמו דרך ה "נזיר" ,או שהגידול
היה טוב או שהכמות הייתה מרשימה .ג'ק מימש
את עצמו מאד כמגדל דגים מדופלם! בזכותו של ג'ק
הענף היום הוא ענף מוביל ומרכזי בקיבוץ שלוחות
המגדל מעל 1000טון דגים.
אות יקיר הענף מוענק לך על תרומתך הרבה
לחקלאות המים בישראל בכלל ובקיבוץ שלוחות
בפרט.
1767
סיקסק מצפה לארוחת בוקר
אודו (דוד) ינזן:צילום
כתובת המערכת
יוצא לאור ע"י
ארגון מגדלי דגים בישראל
עמק בית שאן-מפעלים אזוריים
esti@dagim.org.il : דוא"ל, 04-6065742.טל
,ארגון מגדלי הדגים
ואגף הדייג.מ.ה.ש
.משרד החקלאות
http://aquacultureinisrael.com
מערכת
Published by
Fish Farmers Association in Israel in
cooperation with the Department of
Fisheries - Ministry of Agriculture
Managing Editor
, גדעון חולתא, נתן גור,ניר פרוימן
יוסי יעיש ויצחק סימון
העורך
יצחק סימון
050-6241452.טל
עריכה מדעית
גדעון חולתא
Yitzhak Simon
עיצוב והפקה
email: isimon@shaham.moag.gov.il
email: isimon@ysimon.info
Visible Voices Media Service אודו ינזן
www.vivoices.com , 054-5351414.טל
© Copyright 2024