כאן החדש יואב גליון מס 9 .כסלו תשע”א ,דצמבר 2010 מנורה ישנה על האסם בבית ניר החנוכייה על חד”א ברבדים החנוכייה של שדה יואב החנוכייה על בית הכנסת בסגולה החנוכייה בכפר מנחם החנוכייה של כפר הרי”ף חג אורים שמח! החנוכייה על חד”א בגלאון www.yoav.org.il כאן משולחני יואב החדש אין אלה מילות פרידה וסיכום ,אלא מילים של סיום .מערכת לאחר למעלה מ 15 -וחצי שנים בראשות המועצה ,חגי ברקת הלה הורביץ אורי מלול אפרד בסוף פברואר (אם לא יחולו שינויים של הרגע דנה ישראלי אורית דסקל מיכל שבן קוצר האחרון )...ואצא לדרך “חדשה ישנה” כסגן יו”ר הנהלת מועצה אזורית יואב, ד”נ שקמים ,מיקוד 79835 הסוכנות היהודית וממלא מקומו. מזה שמונה שנים הנני חבר בחבר הנאמנים של טל08-8500777 . הסוכנות היהודית וחבר הנהלת ההסתדרות הציונית פקס08-8501679 . email העולמית ,כאשר בארבע השנים האחרונות כיהנתי iton@yoav.org.il תמונה - )1(7652לריסה מיל - 7657לריסה מיל (ציור משמאל) סטרוסלסקי (ציור עליון) כחל -יניב עיצוב והפקה 7658 08-6774937 עיצובים כיו”ר הועדה לישראל (המחלקה לישראל) בסוכנות. נטע קליין (ציור תחתון) הפצה ע”י 7655 FLY 050 -7261279 עיקר פעילותי היתה בהובלת המחלקה יחד עם המנכ”לית לאה גולן והצוות הבכיר שלה ,הנהלת הסוכנות היהודית ,ויושבי הראש ח”כ זאב ביילסקי (היוצא) ונתן שרנסקי (הנוכחי). משנבחרתי ביוני האחרון כנציג הברית העולמית של מרצ (“חזקה” בעולם היהודי) וכמועמד הסיעה המשותפת ל”עבודה העולמית” ,והתנועה הרפורמית בגיליון הקודם הושמט בטעות שמה של מורן קרן, לתפקיד סגן יו”ר הנהלת הסוכנות ומועמד הקונגרס שכתבה את הכתבה "כוכבים בשמי יואב" .אנחנו הציוני כולו (כל המפלגות ,הסיעות והארגונים מקיר מתנצלים על ההשמטה ומודים למורן על הכתבה. ד לקיר) הסכמתי לתפקי . מראש ,הבחירה של הסגן ,שהוא תפקיד חדש בסוכנות (עד כה היה הגזבר מס ,2 .תפקיד שבוטל וכל סמכויותיו הועברו לסגן) נדחתה לאוקטובר ,ואכן מוניתי לאחר אישור הגופים הבוחרים והממונים לסגן יו”ר בפועל. בכל סיום יש מן העצב והשמחה המהולים זה בזה, העצב בעיקר על הפרידה מהעובדים אתם עבדתי יום יום במועצה ,מנציגי הישובים במועצה על גופיה, מנציגי הממשלה ,הגופים הרבים שעמם אני בקשרי עבודה יום יומיים ,ובעיקר מכם התושבים. יחד עם זאת יש את הסיפוק והגאווה הממלאים ליבי שמחה ,על שנעשה ועל התוכניות שהותוו להמשך. לפני אתגר עצום בפעילות המצפה לי “למען העם היהודי” ומדינת ישראל. לכל אחד ואחת מאיתנו יש את קטעי העבר מ”הסוכנות” שלו בעליה ,בהתיישבות ,בפרויקטים החברתיים הרבים ,בשותפות ,2000בחינוך ,בשליחויות, בתנועות הנוער ופעם גם במיטת הסוכנות... יצאתי לדרכי החדשה (ישנה) בידיעה שיש לי עורף נהדר אנושי של המועצה האזורית יואב על ישובייה ותושביה ,שמאחורי ההתיישבות והמגזר הכפרי כולו, ורבים רבים בחברה הישראלית ובתפוצות .זה מקור כוח ולכם מחויבותי. ד בשלוב ידיים עם נפלו בחלקי הזכות והחובה כאח . רבים ,הנני תקווה שאוכל להן. הימים ימי מחצית כסלו וגשם אין .ידענו שאנו מוגדרים כארץ חצי מדברית ,אך לצערנו ,אזורנו המוגדר יותר ץ מוצא עצמו ,בנושא הגשם, ויותר כמרכז האר , בדרומה היבש. יותר מכל האזורים בארץ הננו מאורגנים עם אספקה משמעותית של מי קולחין ,אך שדות הפלחה הרחבים, המטעים ,ואף שטחי השלחין צמאים לממטרים שאין בלתם. כולנו תקווה ותפילה לגשם שיבוא ומי יודע ,אולי בעת קריאה שלא כבעת הכתיבה ,הגשם כבר כאן. היו שלום, רני טריינין ראש המועצה האזורית יואב 2 כאן יואב תוכן עניינים חדשו ת מידע פנימי מה דעתכם? חינוך מגזין טור אישי לוח מודעות ליהיי ואלי מתנ”ס תרבות מתנ”ס ותיקים מתנ”ס שונות בהרחבה תוצרת בית כרטיס ביקור שעה פנויה פינת מחמד עסקים בקהילה 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 15 16 17 18-19 נפרדים מזליג בתאריך ה 06.10.10 -הלך לעולמו זליג הליבני מכפר מנחם .זליג כיהן כראש המועצה האזורית יואב בין השנים .1995-1979מחליפו בתפקיד ,רני טריינין, ספד לו בלוויה. זליג, רבים ממוקיריך ,חברי כפר מנחם ,תושבי המועצה האזורית יואב אשר עמדת בראשה במשך שנים רבות ,שותפיך לעבודה ,לחיים ולדרך נאספו ובאו לומר שלום אחרון. בראש וראשונה היית איש קבוץ כפר מנחם ,שהיה לך לבית בו בנית עם דינה ז”ל את הקן המשפחתי המשותף והאהוב ,שבו צמחת והמראת אל הפעילות שמחוץ לו ,שבו ביטאת את השקפת עולמך ומיצית את כל כישוריך בטיפול במצוקות הזולת ,בשכנוע בצדקת הדרך הקיבוצית החברתית והפוליטית שבה האמנת ,ביצירת מעגלים של חברים ומעגלי השתייכות נוספים .בכל פעילותך ,המשפחה וכפר מנחם היו מקורות ההשראה והכח לעשייה הכה רבה. הניסיון הרב ,התבונה והיכולת הביאו לבחירתך לראשות המועצה .תקופת כהונתך במועצה תיזכר כתקופה של הפיכת המועצה מגורם אדמיניסטרטיבי שולי בחיי האזור לגורם מרכזי המעשיר את השרות לתושבים ולישובים .בתקופתך זרעת את הזרעים להפיכת המועצה לגורם מוביל ומשפיע, בעל מעמד ציבורי באזור ובארץ .מסימני ההיכר העיקריים לפועלך :הקמת החברה הכלכלית ,עמותת התיירות ,הובלת מהלך איחוד בתי הספר ,ובשלהי כהונתך התוכנית האסטרטגית שהיתה לי ולעמיתי מתווה דרך וציווי ,תוך כדי פעילות במרכז המועצות האזוריות כחבר הנהלתו בנושאים רבים. על כל אלה הוענק לך בשנת “ 2001אות יקיר המועצה” ובו נכתב “ :ציון מיוחד והוקרה למר זליג הליבני שניחן בכושר עשייה ,תבונה ,יושר ,מנהיגות ובאהבת הזולת” -מילים שאומרות הכל. נוח בשלום בעפרה של כפר מנחם שאותה שנים רבות עבדת ואותה אהבת . www.yoav.org.il דצמבר 2010 חדשות ב”מעברים” נגב צפוני( ,פרויקט התעסוקה למגזר הציבורי המשותף לשלוש המועצות :יואב ,בני שמעון ושער הנגב) התחלפו המנהלים. דרור מיוחס החליף את דתיה ברששת אשר ניהלה את המקום בשבע השנים האחרונות .דרור ,נשוי פלוס שלושה ,תושב כפר מימון ,עובד כבר מספר שנים במחלקה לשירותיים חברתיים בשער הנגב כעובד קהילתי .במסגרת תפקידו הוביל בהצלחה פרויקטים קהילתיים רבים .שיהיה בהצלחה! רני ממשיך הלאה בתאריך ה 26.10.10 -מינה חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית את ראש המועצה האזורית יואב ,רני טריינין ,לתפקיד המשנה ליו”ר הסוכנות היהודית ,נתן שרנסקי. במסגרת תפקידו יהיה רני אחראי על תחומים רבים ומגוונים ,בין השאר על הפעילות בישראל, חיזוק השותפויות עם יהדות העולם ונושאים שהסוכנות תעסוק בהם לאחר אישור התכנית האסטרטגית החדשה של הסוכנות .עיקרה, חיזוק הפעילות בדור הצעיר היהודי בעולם ץ הקשר לישראל והזהות היהודית וכן חיזוק ובאר , הפעילות הציונית החברתית בישראל. רני מכהן כראש המועצה האזורית יואב מזה 15 ד שנים וזו הקדנציה השלישית שלו בתפקי . רני יעזוב את תפקידו כראש המועצה בחודש פברואר .2011בחירות לראשות המועצה יתקיימו ככל הנראה באפריל-מאי .במהלך תקופה זו ימונה ממלא מקום זמני. ראיון חגיגי עם רני יתפרסם בגיליון הבא של כאן יואב. מירוץ האופניים “ 100שנות קיבוץ ,מדן ועד אילות” .החלק הדרומי של המסע ביומו הרביעי נפתח ברחבת המועצה האזורית יואב ,עובדי המועצה עודדו ד את הרוכבים שיצאו לדרך ביום שרבי במיוח . מושב סגולה וכפר הרי"ף -זוכי תחרות קריה יפה בישראל יפה .2010במושבים סגולה וכפר הרי”ף נוהגים לומר שקידום המודעות לטיפוח הסביבה הכפרית והבנת השפעתה הרבה על איכות החיים של תושבי המקום ,הם הזכייה האמיתית בתחרות קריה יפה בישראל .כל שיפור שנערך במושב תורם לרווחת התושבים המקומיים מצעיר ועד זקן. טקס סיכום תחרות קריה יפה בישראל יפה 2010 התקיים ביום ראשון ,ה 14-בנובמבר ,במרכז וואהל שליד אוניברסיטת בר אילן במעמד שר הפנים אלי ישי .מנחה הטקס היה ד”ר אבשלום קור והזמרת מיטל טרבלסי הגישה את החלק האמנותי. בתחרות מעריכים השופטים את המרחב היישובי, האמצעים לשירות הציבור ,את השטחים הציבוריים ביישוב ,את מוקדי השירות הציבוריים בעלי הרגישות הסביבתית ,מוסדות ציבור וחינוך ,והיבטים שנכנסו אך בשנה שעברה ומתמקדים בשמירה על איכות הסביבה ביישוב -התנהלות לקיימות ותרומה לקהילה. כפר הרי”ף זכה ב 5-כוכבי יופי .ומושב סגולה זכה באות כוכב זהב על 5שנות זכייה רצופות ב 5 -כוכבי יופי . כל הכבוד! המשיכו כך . חנוכת מגרש משולב בגלאון ביום ראשון,14.11.10 , נערך טקס חנוכת מגרש משולב בגלאון .לאחר שנים ארוכות גם קיבוץ גלאון זכה למתקן ראוי שייתן מענה לצמיחה הדמוגרפית הצפויה בו בשנים הבאות. בטקס בירכו נציגי משרד השיכון ,נציגי הקיבוץ וראש המועצה רני טריינין .לאחר הברכות נערך מופע אקרובטיקה מרשים על ידי אקרובטים מקניה שהציגו רמה מדהימה וגם שיתפו בו את ילדי גלאון .היה נהדר ועכשיו לא נותר אלא ליהנות מהמתקן היפה. ב 9.11.10-נערך ביקור של האגף המונציפלי במשרד הפנים ,במועצה .מנהלת האגף ,מיכל גולדשטיין וצוותה ,נפגשו לדיון וסיור עם בעלי התפקידים במועצה ועם דגן יהל מנהל י.ש.גת בנושא ועדת גבולות וחלוקת הכנסות של אזורי תעשייה משותפים .המפגש היה מוצלח והועלו בו עמדות וצרכי המועצה. עובדי המועצה האזורית יואב ביחד עם נציגי היישובים סיימו בסוף השבוע של ה 4.11.10 -תרגיל רב משתתפים ורחב היקף המדמה אירוע חירום בישובי המועצה. התרגיל הוכן על ידי רח”ל (רשות החירום הלאומית), פיקוד העורף ונציגי המועצה האזורית יואב. אל צוותי החירום האזוריים הצטרפו השנה נציגים חיצוניים רבים ,בהם גופי ההצלה :משטרת ישראל, מד”א ומכבי האש .עוד השתתפו בתרגיל נציגי משרדים ממשלתיים רבים. התרגיל ,שהתקיים במקביל גם ביישובים וגם בבניין המועצה ,דימה אירועים ביטחוניים בהיקפים נרחבים הנוגעים לתחומי חיים רב מערכתיים ביישובים. המטרה היא לבחון את שיתוף הפעולה בין צוותי החרום והסיוע במושבים ,בקיבוצים ובמועצה עם גורמי ץ כל זאת על מנת להעניק לתושבי המועצה את החו , הסיוע הנכון בשעת חירום. הייתה לי הזכות דתיה ברששת נפרדת מ”מעברים” במשך כמעט עשור נהניתי ,אהבתי ,אותגרתי ואני מקווה שגם תרמתי לפיתוח תעסוקה ופרנסה ברחבי מועצה אזורית יואב ,שער הנגב ובני שמעון. במסגרת התקופה הזו הייתה לי הזכות הגדולה לנהל ולהוביל את מרכז “מעברים” אשר אמון על קידום התעסוקה באזו .ר תחילת עבודתי ב”מעברים” ,במועצה אזורית יואב, הייתה כשבמועצה הוחלט להתמודד עם מצוקות התעסוקה שנבעו מתהליכי השינוי בישובים ומהתדרדרות החקלאות באזו .ר היה ברור שיש להשקיע רבות ולהיות נחושים על מנת להניב תוצאות, אך היה גם ברור שמדובר בתחום בו מועצה אזורית לא חייבת לעסוק ושלא ממש ברור כיצד נכון לפעול. במהלך העשור ,לאור נחישות והתמדה של המועצה (כמו גם של השותפות) נבנתה תפיסת עבודה מבוססת ,תוכננו ויושמו כלים יעילים ואפקטיביים ובוסס מקומו של ארגון “מעברים” כתשתית קבועה ובסיסית לטיפול בנושא תעסוקה ופרנסה במועצות, ויותר מכך -במרחב הכפרי בכלל. שותפיו הרבים והמגוונים של מרכז “מעברים” ,בראשם המועצות ,קיבלו על עצמם להתמודד באומץ עם תהליכי שינוי מבניים ,התנהגותיים ובמידה רבה ערכיים להם השלכה ישירה ועקיפה על מצבם התעסוקתי של תושבי הישובים .המטרה הייתה ועודנה ,מחד -לסייע לתושבים להתנהל באחריות וביעילות בעולם העבודה, ומאידך -לחזק בהתמדה את אחריות הקהילה לרווחתו התעסוקתית של הפרט .זהו אתגר עצום ולא תמיד ברורה הדרך להשגתו ,אך ברורה חשיבותו. בימים אלו אני חוגגת את סיום עבודתי במעברים .אני משתמשת במונח “חוגגת” מכיוון שאני מסיימת את תפקידי בשמחה ובשביעות רצון מלאה מהעשייה בה לקחתי חלק .אני חשה כי תרמתי לביסוסו של משאב קהילתי חשוב המסוגל לייצר תוצאות פרגמאטיות מוחשיות וחשובות הן לאדם הבודד והן לחברה ולקהילה. אני מאחלת לכלל תושבי המועצה ,להנהלות הישובים ולשותפי מעברים במועצה להמשיך ולהשתמש בתחום התעסוקה לצורך חיזוק הקהילה ,ולחזק את הקהילה על מנת לקדם תוצאות תעסוקתיות .לפני כעשור זו הייתה תפיסה חלוצית ,היום אמירה זו כמעט נחלת הכלל ,לא בכדי. אני מודה לכל שותפי לעשייה ,לצוות “מעברים” המסור והמקצועי ,להנהלות הישובים שבחרו לעבוד במשותף ולכל מי שנתן אמון וסמך. דתיה ברששת דצמבר 2010כאן יואב 3 מידע פנימי חטיפים מעלוני הישובים במוצאי שמחת תורה במושב סגולה ,התקיימה זו השנה הראשונה חגיגת הקפות שניות לכל תושבי ד המושב ,דתיים וחילונים כאח . היה אירוע שמח שבו היו שותפים כלל התושבים. בתחילת נובמבר פרצה שריפה באתר קיצוץ הגזם ברבדים בבעלות חברת ג.א.ן .השריפה נגרמה ככל הנראה כתוצאה מהתחממות עצמית של החומר באת .ר כל הרשויות הנוגעות לדבר עודכנו ,ולאחר בירורים מקיפים וניסיונות כיבוי באמצעים שונים הוחלט לפנות את ערימת הגזם .עבודת הפינוי נמשכה מספר ימים ונעשתה מסביב לשעון .שריפות מסוג זה כבר אירעו בעבר ,אך בדרך כלל היקף השריפה ניתן לטיפול תוך שעות. מטמנת כרמון ,הממוקמת סמוך לנגבה ,מעשנת את עצמה כבר למעלה מחודשיים .פניות לגורמים שונים נתקלו באדישות ,המטמנה פועלת כיום באופן לא חוקי כך שאין גורם שלוקח עליה אחריות .הגדילו לעשות מכבי אש באשקלון שבתגובה לפניה לטיפול ץ לא? קח שופל ותכסה במפגע ענו“ :אתה מהקיבו , את המקום”. בנגבה לא ויתרו ופנו לגלי צה”ל והנושא עלה בתכנית “יהיה בסדר” .נציג החברה להגנת הסביבה הסביר בתגובה את הקשיים אך לבסוף הבטיח טיפול נמרץ יותר בנושא .בינתיים בנגבה חותמים על עצומה ,פונים שוב ושוב ומקוים לטוב. נשות קיבוץ רבדים פרגנו וארגנו לגברים ערב מיוחד במוזה .בנוסף לאוכל משובח :מתאבנים ובירה להנעה ,ארוחת פוייקה בהמשך ועוגות ליד הקפה בסיום ,הכל מעשה ידי נשות הקיבוץ כמובן ,נערכה פעילות מונחית שבמרכזה פרגון וקבלת הדרך כחשובה לא פחות מן המטרה .כמאה גברים בגילאים שונים הגיעו ,לבושים חולצות ירוקות שהוכנו במיוחד לאירוע ,ונהנו מכל רגע. 4 כאן יואב הלה הורביץ ברכות לנורית גרוסמן ,חברת גלאון ,לרגל קבלת אות אזרח מקדם בטיחות בדרכים מטעם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים .האות ניתן בטקס חגיגי שהתקיים בתחילת נובמבר בכנסת. לאחר ניסיון מוצלח בעבר ,חוזר בכפר מנחם ה”תינוכיף” :מסגרת לאמהות בחופשת הלידה שנפגשות אחת לשבוע לכ 4-שעות ,לחברותא מהנה ומעשירה. בנחלה מתארגנים במרץ לסוף שבוע בבית מלון ד בתכנית הדלקת נרות חנוכה, בערד למבוגרים בלב . פעילות עשירה ועונג שבת. בבית גוברין קוראים להתעוררות תרבותית .בימים אלה ממש מנסים לבנות מחדש גוף אחראי לתרבות בקיבוץ .ההתגייסות ,איך לומר ,לא בשיאה ,אבל לאט לאט ...שיהיה בהצלחה. מי יודע מה זה זומבה? בשדה יואב יודעים .זומבה זה ריקוד לטיני עם אירובי ,ומקורות מספרים שזה גם כיף וגם מעצב. מה עושים הנערים בלילות? בכפר הרי”ף פועלת במשך כחמישה חודשים סיירת הורים שמדי חמישי ושישי ,משעות הערב המאוחרות ועמוק לתוך הלילה, מסתובבים במוקדי הנוער השונים ,משוחחים ובעיקר מראים נוכחות .מעבר לתחושת הביטחון והשקט, מקרי הוונדליזם בקיבוץ פחתו בתקופה זו בצורה משמעותית .יישר כח. הנה דרך מיוחדת לשתף את הקהילה בעשייה תרבותית :צוות התרבות של נגבה הזמין את הקהילה להפנינג תרבות במועדון בסימן פתיחת שנת הפעילות התרבותית .את חלל המועדון קישטו כרזות מאירועי עבר ,ולצידה של ארוחת בוקר מפנקת הוקרנו ברצף סרטים מהחגיגות והאירועים השונים .בין הנוכחים התקיים שיח תרבות ,על התפקידים השונים ,חשיבותם ותרומתם .כמו כן הוצבו דוכני הרשמה למתנדבים .היה מעניין וחשוב ובעיקר מרגש ומרענן .והילדים? הם נהנו באותו זמן מפעילות בגא’מפו ומהופעת קוסם. פעם בחודש ,אחרי ארוחת ערב שישי ,נפגשים ד הילדים נהנים בשדה יואב באסם לקפה ועוגה ביח . מפינות עבורם ,והמבוגרים נהנים מחברותא. קהילת כפר הרי”ף חגגה את פתיחת שנת הפעילות לנוער וליישוב בהשתתפות תנועת הנוער בטקס אש מרגש בו צורפו ילדי כיתה ד’ לשורות התנועה. שישי שמשי :בסוף אוקטובר נפתח בחגיגיות המוזיאון בצריף הראשונים בגלאון .המוזיאון מציג את עבודותיו של חבר גלאון דב אמיתי ,אמן מוערך שהציג את עבודותיו בתערוכות רבות ברחבי הארץ .דב אמיתי ידוע בעיקר כאמן שיהיה בהצלחה וחג שמח לכולם! רדימייד וקולאז’-אסמבלאז’ ,ועבודותיו מלאות הומור קסם ומעוף .אורחים רבים מבית ומחוץ הגיעו לחלוק עשיתם? חגגתם? לדב את הכבוד וההערכה על שנות יצירותיו הרבות. איך נדע אם לא תספרו? חלק מעבודותיו של דב מוצעות למכירה למטרת .....אתם מוזמנים לשתף שיפור וטיפוח המוזיאון .ניתן ומומלץ לבקר בתערוכה , hilulala@yahoo.com בתאום עם בני המשפחה. www.yoav.org.il בשדה יואב אוהבים הפתעות ולכן לא אספר לכם ד אבל בהחלט אספר מה בתכנית אחרי מירוץ הלפי . שבערב אחר יוקרן סרט לילדים עם מלא פינוקים. העצמה נשית זה יופי ,אבל להזיע ביחד זה מעצים לא פחות .קבוצת הכדור-רשת של נשות שדה יואב נפגשות מדי שבוע לשעתיים של משחק ממריץ. סילביה ,בהתנדבות ,מחממת ומובילה. בבית ניר הוקמה בשעה טובה ומוצלחת מנהלת תרבות .השקת פעילות המנהלת תעשה בשלל פעילויות בחג החנוכה .מלבד מרוץ הלפיד וטקס הדלקת הנרות המסורתי ,יערכו במהלך החג שלל פעילויות לילדים ולמבוגרים .במהלך החנוכה גם יישלחו במייל חידונים ושעשועונים לחברי הקהילה ,וכמובן יוגרלו פרסים לעונים נכונה. בסגולה החליט הועד המקומי על חלוקה מחודשת לתחומי הפעלה שונים .מבנה העבודה החדש ישלב בתוכו את כלל האוכלוסייה ,כל אחד בהתאם לכישוריו ורצונו ,באירועים השונים לאורך השנה. לאחר שנים חוזר מרוץ הלפיד לנגבה .המרוץ ייחתם בטקס הדלקת נרות חגיגי ופינות יצירה לילדים. כפר הרי”ף הצטרפו לפרויקט המיחזור של המועצה .הנוער ביישוב יוצר מיכלים לאיסוף סוללות ושילוט למרכזי המיחזו .ר מטרת הפרויקט היא להטמיע בקרב כלל האוכלוסייה את הרגלי המיחזור ,ולהפוך את המיחזור לטבע. מרקים וחידות כנראה הולכים טוב יחד ומשתלבים נהדר בחנוכה .גם בנגבה גם בבית ניר ,וכנראה גם בגלאון ,יוגשו שניהם בערבי טריוויה ומרקים למבוגרים. עלונים רבותי ,עלונים .גם קיבוץ גת חידש ץ וממש ממש בימים אלה את הוצאת עלון הקיבו , מתחדשים גם בסגולה עם עלון חדש .בהזדמנות זו אבקש שישלחו גם לי... סגולה הצטרפו השנה לתנועת האיחוד החקלאי, ובחנוכה ייצאו בני הנוער מהיישוב לטיול ראשון. מירוצי לפיד ,תהלוכות לפיד וטקסי אש יתקיימו גם בכפר מנחם ,כפר הרי”ף ,גלאון וסגולה. לאחר הפסקת הקיץ והחגים מחדשים בגלאון את ההרצאות .בחנוכה תתקיים הרצאה על פצלי השמן מטעם הגוף שאחראי לקידוחים .ההרצאה תתקיים ב ,5.12-וכולם מקוים לדיון תרבותי על אף הנושא המסעי .ר בגת התחלף מנהל עסקי .עודד זמירי סיים את תפקידו ובמקומו נבחר נדב שרמן .בהצלחה לשניהם. לכבוד חנוכה מוזמנת קהילת גת להשתתף בצביעת ציור קיר ענקי בשכונה החדשה. דצמבר 2010 מה דעתכם? בעלי דעה השנה נפתח ברבדים בית ספר אנתרופוסופי פרטי ,אשר אינו מוכר על ידי המועצה האזורית יואב .פתיחת בית הספר הביאה לפולמוס בין הצדדים, ואנחנו מביאים כאן שתי דעות לכל צד של הפולמוס. בית הספר “מעיין” - חינוך לאור האנתרופוסופיה מורן בן-דור ,צוות ביה”ס “מעיין” ברחבי הארץ מתרחש תהליך אשר צובר תאוצה, של צמיחת בתי ספר ייחודיים כחלק מהמערכות הממלכתיות .זהו תהליך חברתי טבעי המתרחש בישראל בעשרים השנים האחרונות .ואיך זה קורה? בהתחלה חולמים לבד ,ואז בהדרגה מצטרפים עוד חבר ועוד חבר ,והחלומות הופכים למחשבות מסודרות יותר או פחות .מהמחשבות עוברים למילים ,ומהם נבנים המשפטים והרעיון כבר קורם עור וגידים ,והנה זה קורה :מתאספת קבוצת אנשים וחלום הופך למעשים, לכיתה ,לוח וגירים .כך הוקם בית הספר “מעיין” בקיבוץ רבדים. בית הספר ,פועל ברוח “חינוך וולדורף” ,מתוך השקפת העולם האנתרופוסופית .ממנה שואב צוות בית הספר את הקווים המנחים בכל הקשור להבנת הילד ,התפתחותו ,עולמו הפנימי ,צרכיו והחינוך הנכון לו .בית הספר אינו מכוון את חניכיו להשקפת עולם זו או אחרת ,אולם הוא פועל לאור המחשבות האנתרופוסופיות בתחומי הבנת האדם ,הפסיכולוגיה החינוכית ומתודות ההוראה. בית הספר מהווה את הלב הפועם בקהילה אשר לה מספר מעגלים של תמיכה ועשייה: המעגל הראשון ,הצוות הפדגוגי ,עמוד התווך של בית הספר -חברי הצוות ,הרואים בעבודתם החינוכית את ייעודם ,לוקחים על עצמם דרך של יצירתיות, התפתחות אישית והתבוננות .הצוות מונה ארבעה מורים -שתי מחנכות ,מורה למלאכה ומורה למוזיקה. הצוות מלווה באופן שוטף בליווי פדגוגי מקצועי. המעגל השני ,צוות ההקמה -מדובר בקבוצת הורים שחלמה חלום ,לחינוך אחר ,חינוך הפוגש כל ילד במקום בו הוא נמצא .קבוצת הורים העושה ימים כלילות ,בתכנון ,ניהול המשאבים ותמיכה בכל צרכי הצוות הפדגוגי והילדים. המעגל השלישי ,קהילת ההורים והמשפחות של בית הספר -ההורים מעורבים בפן החברתי והתרבותי .בית הספר שואף לעבודה משותפת בין הורים למורים, כאשר בכל השאלות החינוכיות ישנה ריבונות מלאה למורים .להיות הורה לתלמיד ב”מעיין” ,משמעותו, להיות מעורב (אך לא מתערב) ,ולדעת שאם מנעול דלת הכיתה שבור ,צריך לחזור מחר עם מברג ומנעול חלופי ולדאוג לתקן. המעגל הרביעי ,קהילת רבדים -בית הספר מאמין במעורבות חברתית ובדיאלוג עם המעגלים הקהילתיים הסובבים לו .קהילת רבדים העניקה לבית הספר- בית ,מקום להיות בו ,והתלמידים ,לוקחים חלק בחיי הקיבוץ ,מטיילים בשבילים ,פוגשים את הענפים השונים ונמצאים ,גדלים ומתפתחים ,בבית. במעגל החמישי והאחרון נמצאים אנשים כמונו מכל האזור אשר נמשכים לעשייה החינוכית ולמעורבות החברתית בחינוך ילדינו .אנו מאמינים בעיקרון של חופש הבחירה בחינוך .אין אנו מתיימרים לומר לאף אחד מהי הבחירה הנכונה לילדיו ,ובהתאם לכך ,לא מוכנים לקבל אמירה “ממסדית” מה טוב ונכון לילדינו. אנו מאמינים כי יש מקום לכולם ,ופונים גם היום ,גם מעל במה זו ,לרשויות לפעול יחד בשיתוף פעולה למען אפשרות הבחירה בחינוך .אנו מאמינים שבעתיד ירחיב בית-הספר את מעגליו ויהווה מוקד לעשייה חינוכית ומעורבות חברתית באזור כולו ,בדיוק כפי שמתרחש בכ 200 -יוזמות דומות ברחבי הארץ. אז מה לומדים בבית הספר? בביה”ס שתי כיתות -כיתה א’ ( 13תלמידים) וכיתה ב’ ( 10תלמידים) .הלימודים מתקיימים בכל יום בין השעות ,07:30-13:00על-פי מערכת שעות קבועה הכוללת קריאה ,כתיבה ,חשבון ,מוזיקה ,אנגלית ומלאכה .השיעור הראשי ,חטיבת הלימוד העיקרית המשלבת מיומנויות רבות באמצעים ודרכים אומנותיות כגון שירה ,ציור ותנועה .הלימוד בו פונה לחלקים השונים ביישות הילד :גופו ,נפשו ורוחו. מתוך הזכות הגדולה של “להיות בקיבוץ” מתאפשרת פעילות בטבע הכוללת טיולים ומפגש כמעט יום-יומי עם הקהילה והעולם הקרוב שמקיף את הילדים ובו ניתן להתבונן בעונות השנה המתחלפות ,במעגלי החיים שמתקיימים לצידנו -בעלי החיים ,הצמחים ועוד ועוד. “בית ספר לעשירים” או כל אחד יכול? ביה”ס רואה את עצמו כחלק בלתי נפרד ממערכת החינוך הממלכתית האזורית .אנו פועלים מזה שנה לערך ,במרץ רב ותוך השקעת משאבים גדולים ,מול המועצה ומשרד החינוך לקבלת הכרה כ”מוסד חינוכי מוכר שאינו רשמי” .אנו שואפים לכך שביה”ס יהווה בית לקהילה מעורבת וכי משפחות מכל שכבות האוכלוסייה באזור יוכלו לבחור לחנך בו את ילדיהם. יחד עם זאת ,בית-הספר אינו מקבל תמיכה וממומן כולו על ידי ההורים .עלות ההקמה ואחזקת מוסד חינוכי ,בעל צוות איכותי ,היא גבוהה ,ולכן ,תשלומי ההורים בבית הספר הינם גבוהים .אך ביה”ס פעל ועשה כל אשר לאל ידו ,לאפשר לכל תלמיד לקחת חלק בביה”ס .קרוב למחצית מהתלמידים אינם תושבי המועצה וכחמישית מהילדים לומדים במסגרת מלגה. אנו קוראים ,ומזמינים את כל תושבי המועצה לבוא ולבקר ,לחוות ולחוש את העשייה המפעמת בבית- הספר .אין מה להכביר במילים ,כל מה שצריך הוא לראות את פני הילדים. משמעות הקמת בית ספר פרטי במסגרת המועצה האזורית יואב אורי מלול מועצה אזורית יואב גדלה וצומחת בזכות מערכת חינוך המספקת מענה חינוכי הולם החל מהגיל הרך, דרך בתי הספר היסודיים וכלה בתיכון .המועצה משקיעה משאבים רבים ויותר ממחצית מתקציבה מיועד לטיפוח מערכת החינוך. השותפים ליצירת מערכת חינוך זו הינם אנשי החינוך, ההורים ,המועצה (מחלקת החינוך כנציגתה) ומשרד החינוך .שותפות זו מבוססת על הכרה בחזון החינוך ההתיישבותי ,מתוך רצון לראות את התלמיד וליצור בעבורו חוויה לימודית מעשירה .הקשר האישי בין המחנך לתלמיד מהווה בסיס לעבודת החינוך. במהלך השנתיים האחרונות פעלה מ.א.יואב למען פתיחת בית ספר יסודי נוסף ,אשר יהיה דומה במאפייניו לבית הספר היסודי “בשדות יואב” ,בית ספר אשר יבטא את רוח קהילת יואב ועם זאת ידע להיות מיוחד בדרכו. וכך היה :במתחם המוזיאון בכפר מנחם נמצאים כמאה תלמידים הלומדים במסגרת אישית ונעימה ,מנהלת בית הספר מובילה ברוח הדומה לשדות יואב ,צוות המורים מבוסס על יוצאי “שדות יואב” ומקדם את אבני היסוד של שיטת הנושאים בבית הספר החדש. מי שמבקר בבית הספר מתרשם מעשייה חינוכית נעימה ומקדמת. לצערי ,לאחרונה נסדקה במידת מה השותפות הקהילתית עם הניסיון להפעיל תפישה חינוכית שונה אנתרופוסופית ברבדים. (המשך בע”מ הבא) דצמבר 2010כאן יואב 5 המשך מע”מ קודם -אורי מלול הסדק הוא בראייה הקהילתית המשותפת לקדם את המאמץ החינוכי כדי להביאו למקום בו הוא נמצא. אני ער לעובדה כי לכל הורה הזכות לחנך את ילדו בהתאם לגישתו החינוכית .חינוך הוא עולם שלם שבו יש קולות מקולות שונים .בקהילת יואב מצאנו את ה”קול החינוכי” המשותף ויחד נרתמנו לחזק אותו בכלל מערכת החינוך ביואב ובבית הספר היסודי החדש בפרט. לסדק זה יש משמעויות שונות בהיבטים שונים: חוסן חינוכי -החוסן החינוכי של קהילה קטנה כמו יואב מבוסס על הסכמה של חזון חינוכי משותף המקיים ריבוי קולות בתוכו במטרה להמשיך להפרות ולצמוח באורח הדדי .הכנסת זרמים עצמאיים ופרטיים המקדשים את הקול המיוחד שלהם ,פוגעת באותו חינוך צביון חינוכי אשר אנו מקדמים יחדיו. חוסן קהילתי -בקהילה קטנה כמו שלנו ,פיצול של ילדים ביישוב פוגע ביכולת המפגשים המשותפים על כל המשתמע מהם .אני מציע לא להתעלם גם ממימד השוויון ,או בעצם אי-השוויון בין חינוך פרטי לחינוך ציבורי .המועצה תפעל לאפשר לכל תלמיד ללמוד באורח שווה. חוסן כלכלי -בית הספר מקבל את תקציביו בהתאם למספר התלמידים (כיתה תקנית עפ”י משרד החינוך עומדת על 40ילד ביסודי והילד הנוסף מאפשר פתיחת בית ספר חדש) .גריעת הילדים על ידי ההורים פוגעת ישירות בתקצוב בית הספר ומחייבת הערכות בהתאם .מאחר וגודל כיתה ביסודי עומד על כ30- תלמידים ,נאלצים שאר ההורים ,בשיתוף המועצה, ידיעון מחלקת החינוך שנת הלימודים נכנסה לסדרה ,הלימודים היו לשגרה נעימה תוך רצון ליצור למידה חווייתית ומשמעותית לתלמידים. מחלקת ילדים ונוער ,בשיתוף מחלקת החינוך, קיימה דיון בנושא ראייה מערכתית של בני הנוער בקהילה .בדיון השתתפו רכזי החינוך ומנהלי בתי הספר. להלן עיקרי הידיעות: מערכת הגיל הרך החודש נכנסתי לניהול הגיל הרך .פגשתי מערכת מקצועית ,צוות מסור והמון רצון לעשייה חינוכית משותפת .המערכת פועלת בשגרה מבורכת עם תום עונת החגים ,ובזמן שמצפים לפריחתם של החצבים, כמה שלוליות ואולי אפילו פעמוני גשם ,העשייה החינוכית בעיצומה. “קונצרט בא לגן” -ממשיך זו השנה השנייה בהנחיית קרן קרב .במסגרת התוכנית השנתית ,הילדים נפגשים וחווים מוזיקה ושותפים לשני קונצרטים קטנים וקונצרט אחד גדול בשיתוף ההורים. גנים ירוקים -גם השנה אנו ממשיכים לעסוק בנושא זה בגנים ולהטמיע תרבות חיים ירוקה .הילדים בגנים הבוגרים צפו בהצגה ד”ר מולקולה ,בה מדען פרוע ומצחיק מפגיש את הילדים עם נושא המחזור באופן חוויתי .הילדים חקרו ביחד עם ד”ר מולקולה את נושא הטבע והסביבה .נושא הגן הירוק ימשיך וילווה את המערכת לאורך השנה. גני סגולה ואלעזי נפגשו למסיק זיתים משותף במסגרת תוכנית “בואו נעשה שלום קטן” הם קטפו ,דפקו ,כתשו והעיקר -נפגשו ויצרו. פרוייקט מעגן -ממשיך בגנים בגילאי לידה עד ארבע גם השנה מתוך חשיבה חינוכית מערכתית למתן מענה מקצועי מקיף לצוותים להורים ולילדים. פורום רכזות ופורום גננות החלו שוב במפגשים במטרה להמשיך ולקיים מדיניות גיל רך משותפת ומשתפת במועצה. חג חנוכה שמח לכולם. מירית דגני ,רכזת גיל רך ביה”ס היסודי “שדות יואב” השבוע ב”שדות יואב” עמד בסימן סיומי הנושאים הראשונים שנלמדו בכיתות. בכיתות א’ שוקדים על לימוד הקריאה והכתיבה ,מדי יום ראשון נבחר “הסיפור השבועי” שמזמן לתלמידים הזדהות עם חוויה אישית של אחד מתלמידי הכיתה לפי סדר .באמצעות הסיפור האישי ,התלמידים מתרגלים את הקריאה. כיתות ב’ סיימו את נושא “האינדיאנים” במסיבה משותפת עם ההורים .הנושא שם דגש על האחריות האישית ,גבולות ,חוקים ,חלוקת התפקידים והיחד הקבוצתי. כיתות ג’ נהנו מיום הפוך במסגרת הנושא “מבוקר עד בוקר” .יום הלימודים החל ב 20:00-ונמשך עד .24:00 הילדים היו נרגשים והפגינו למידה למופת למרות השעה המאוחרת .במהלך “הבוקר” הכינו ההורים ארוחת עשר חגיגית לילדים. כיתות ד’ מסקו זיתית במהלך נושא “הזית” .הם גם כבשו אותם והפיקו מהם שמן זית זך. שכבת כיתות ה’ שחזרה את כיבוש יריחו ,כל התלמידים הקיפו את חומות העיר ולבסוף נפלו חומותיה לכל תרועת השופרות. בבוקר יום שישי סיכמו תלמידי כיתות ו’ את נושא “התעשייה” .בעזרת ההורים הקימו דוכני מכירה בהם הציעו בתשלום סמלי את המוצרים אותם הם תכננו ויצרו .במהלך נושא זה התלמידים למדו את רזי המעגל התעשייתי ויישמו את התהליך בבוקר פעיל וחגיגי במיוחד בהשתתפות תלמידי בית הספר. בימים אלה אנחנו נערכים לסיכומי השליש הראשון ולטקס החנוכה הבית ספרי. חג אורים שמח לכל תושבי המועצה. ביה”ס יסודי חדש בצפון המועצה לאחר תקופת החגים נכנסנו לשגרת למידה ועשייה בבית הספר .תלמידי כתות ב’ למדו את הנושא הראשון, “נהייה לשבט אינדיאנים” .בעזרת ההורים הוקמו שני מאהלים לתפארת והתלמידים למדו את הנושא בדרך חווייתית ומהנה .לסיום הנושא נערך טקס מרהיב. תלמידי כתות א’ לומדים במרץ לקרוא תוך כדי פעילויות חווייתיות מעשירות. לשאת במשמעות כלכלית זו .אני מציע לכולנו לזכור גם את ההשלכות של חוק נהרי במידה ובית הספר יוכר באורח רשמי. הדיון עם קבוצת ההורים ברבדים נמשך גם היום ומתקיים תוך רצון להקשיב ,עם זאת פעילות זו לא זכתה להכרת משרד החינוך ובעצם ,נכון להיום ,אינה חוקית ( הוגש ערעור מטעם הקבוצה). לסיכום :מועצה אזורית יואב לא יכולה להכיל מסגרת חינוכית נוספת מתוך אחריותה הכוללת לילדיה .עלינו לשלב ידיים במטרה להמשיך ולחזק את החינוך בקהילה כפי שבא לידי ביטוי מיטבי במערכת החינוך כולה. אורי מלול נבחר ועד הורים כתתי ומרכזי .יו”ר ועד ההורים הנבחר הינו דרור בן יקר ולצידו יניב אוחנה כגזבר ועד ההורים. ועד ההורים החל את פעילותו בשיתוף צוות הניהול של ביה”ס. ועדת שם לביה”ס הפיצה קול קורא לקהילת המועצה המזמין את הקהילה להציע שמות לביה”ס .מתוך מגוון השמות שהוצעו נבחרו עשרה שמות אשר מתוכם יבחר שמו של בית הספר .הבחירות יערכו בסוף החודש על ידי התלמידים והוריהם .שלושת השמות הראשונים שיבחרו ישלחו לאישור משרד החינוך ולאחר אישור המשרד יפורסם השם לקהילה. ביה”ס התיכון “צפית” הלימודים נכנסו למסלולם. השכבות השונות יצאו לטיולים שנתיים וחזרו עם חוויות מרגשות. תלמידי י”ב שבו ממסע משמעותי בפולין ,מסע של למידה וחוויה רגשית. בביה”ס נערך דיון מעמיק בנושא האחריות של החניכים לקיום מסיבות ללא אלכוהול .בסוף התהליך תקבע אמנת מסיבות מעודכנת שבה החניכים יישאו באחריות. כפר הנוער “קדמה” שנת הלימודים נכנסה להילוך גבוה .לאחר חגי תשרי נקלטו נערים חדשים רבים בקדמה וכעת אנו עוסקים בעיקר בקליטתם הטובה בקבוצותיהם .עובדים על שיגרת חיים טובה ועשירה. שכבת י”ב יצאה בשבוע שעבר לשבוע של מסע הישרדות-התבגרות בהרי אילת .המסע נערך בתנאים קשים כאשר כל ציודם בתרמיל על הגב .עליהם לנווט בשטח ,לבשל לעצמם ולמצוא מחסה מפני הקור בלילה .הם חזרו לקדמה לאחר חמישה ימים מלאי חוויות ,התקבלו בטקס מרשים על ידי כל הכפר ומשפחותיהם ,ולסיום הוארו השמיים בזיקוקי דינור שציינו את סיומו של המסע. מסע זה לימד אותם מה הם מסוגלים לעשות -אין כוח העומד בפני הרצון. שכבת י”א יצאה לשבוע גדנ”ע בשדה בוקר וחזרה משם עמוסת חוויות ,הייתה זו התנסות ראשונה לקראת גיוסם לצה”ל בעוד כשנה וחצי. עמיצור בר ,מנהל כפר הנוער קדמה 6 כאן יואב www.yoav.org.il דצמבר 2010 מגזין קרן ישראלי מורןדנה היהדות זוקפת ראש התעוררות יהודית בקיבוצים מאה שנים חלפו מאז נולד הקיבוץ הראשון .הדיון התקיים אז סביב ערכים סוציאליסטים של שותפות ושוויון ,ערכי עבודה וחילוניות מובהקת .הבשורה הרעננה התנערה מכל מה שאפיין את היהודים בארץ באותה תקופה -תלותיות ,גלותיות, דתיות .השאיפה היתה להקים חברה אליטיסטית חקלאית ועצמאית .איפה כל זה היום? הקיבוץ המתחדש הוא ביטוי שנולד מתוך הצורך הבלתי נלאה בהגדרה מחודשת, שמחייבת תהליכים שמנערים את כל מה שידענו וחושפים אותנו במערומינו, מבולבלים ומחפשי זהות. כמו ילד מתבגר ,משוטט הקיבוץ המתחדש בסביבת חייו המוכרת ומחפש משמעות, חיבור ,הגיון .כל מה שידע השתנה והרבה ממה שאי פעם הגדיר אותו -כבר לא קיים .הילד ,שעתיד להיות מבוגר ,נאחז בכוח בקרנות המזבח של החיים המשותפים ומשחרר את השוויון בלית ברירה .האקולוגיה המקומית משנה פניה לבלי הכר ,סימני הפצעונים מתחילים להימחק וזיפים חדשים של זקן צומחים אט אט ,מהתלים ברכותם ובהתאמתם לעור הפצוע. דת העבודה בעיית ההשתייכות והזהות הרוחנית מכה בקיבוצים בעוצמה שקשה להתגבר עליה .כולנו מוכנים לחיות עם עבודה בחוץ ועצמאות כלכלית ,מעדיפים לישון בבתים המרופדים שלנו ,מוותרים ברצון על סידורי רכב ועל התערבות הקהילה בהחלטות אישיות והרות גורל -אבל מפחדים פחד מוות משינויים תרבותיים מתבקשים. השינוי בהרכב האוכלוסייה שהחיה את מרבית הקיבוצים ,דורש את מחירו .האוכלוסייה התעדכנה באנשים בעלי דעות ,אמונות ,היסטוריה -אי אפשר להתנהג כאילו גדלו כאן מאז ומעולם .אי אפשר גם לבקש מהם לוותר על מי שהם ועל מה שהביאו איתם. והאמת היא שאף אחד גם לא רוצה. ברור לכל שיש לבחון את ההוויה החדשה בקיבוץ בהתאם לשינויים .ה”אנחנו” הקיבוצי הוא אחר משהיה. ה”אנחנו” החדש מבקש זיקה לאמונה היהודית, למסורת של עם ישראל. כדי שיהיה כאן “אנחנו” ,כדי שבקהילות המתחדשות ניתן יהיה למצוא זהות -החשיבה חייבת להיות משותפת ,בדיון אמיתי ,פתוח ומכבד ,בהתמודדות יצירתית ובוגרת עם הבעיות הללו שפתרונן יפעים את הלב שכמעט ונדם. חשוב וניתן להמציא מחדש או לעצב השקפת עולם וערכים חברתיים ,רוחניים ותרבותיים בחברה הקיבוצית המתחדשת .חשוב וניתן להמציא אותם יחדיו ,על מנת שאפשר יהיה לחיות כאן כחברה אחת -כקהילה. תמונה מקומית אורית דסקל ,מנהלת מחלקת התרבות במתנ”ס מועצה האזורית יואב ,מעידה על השינוי“ :מתנ”ס יואב מקיים פעילות רחבה ופלורליסטית בכל ישובי המועצה .הישובים קלטו בשנים האחרונות עשרות רבות של משפחות מרחבי הארץ ובנים חוזרים .ישנה כאן התעוררות יהודית ,יתכן שבעקבות ההרחבות, יתכן שבעקבות הגידול הטבעי ,אולי בגלל הבנים שחוזרים ממקומות אחרים ,וכמובן שאי אפשר להתעלם מהאווירה המאוד אופנתית בשנים האחרונות בארץ .קורה משהו אחר ,חדש ,בשקט ,בתוך הישובים שבמשך שנים רבות נמנעו מהתמודדות עם תכנים דתיים-מסורתיים”. אורית מספרת כי בכל יישוב מתקיים דיון מילולי ומעשי אודות הצורך .החגים ,שהיו עד כה בעלי אופי חקלאי חילוני ,מקבלים תפנית חדשה ומתחברים ליהדות“ .בקיבוץ כפר מנחם שחגג לאחרונה שבעים שנה ,זו השנה השנייה שנפתח בית כנסת ביום כיפור. בית הכנסת ממוקם באודיטוריום של ביה”ס צפית (מקום נייטרלי בין ההרחבה לקיבוץ) ,מופעל בשיתוף עם התנועה ליהדות מתקדמת וביום כיפור האחרון נכחו בשיא יותר ממאה איש .בשדה יואב מתארחים כבר שנתיים במכינת נחשון הסמוכה ,בקיבוץ רבדים זו כבר השנה השלישית שנפתח בית כנסת ביום כיפור כשמארגניו הם מהמשפחות החדשות .בקיבוצים רבים גם מתקיים באופן קבוע שיעור על פרשת השבוע, הזוכה להשתתפות מרשימה”. פרה מתה או עגלים חיים? בנגבה התקיים ביום כיפור חג מכובד בעל אופי יהודי. בית הכנסת המאולתר הוקם במועדון הקיבוץ .עמותת “איילת השחר” סייעה לקיבוץ בתפעול ובהכשרת הלבבות .הגיעו המון חברים ,ביניהם ותיקים ,בנים וגם חדשים. סיוון מוסן רוט מקיבוץ נגבה היא בת המקום .יחד עם לילך מרגלית היא גם אחראית על התרבות בקיבוץ. הן מספרות שלקראת יום כיפור עלו בקיבוץ קולות שביקשו לקיים את החג כהלכתו ולפתוח באופן זמני בית כנסת .הקולות לא הגיעו רק משכונת ההרחבה אלא גם מוותיקי הקיבוץ ובעיקר מבני הזוג של בני נגבה .הטענה היתה שלמרות שבנגבה מתנהלת קהילה קיבוצית חילונית בעלת אופי חקלאי ,חשוב לחשוף את האוכלוסייה כולה גם לחגים בעלי אופי יהודי. אבל ההחלטה להפוך את המועדון לבית כנסת עוררה פולמוס עז ברחבי הקיבוץ ,פולמוס שבא לידי ביטוי מעל דפי העלון של נגבה“ .אנחנו יודעות כי לחלק מהציבור הוותיק זהו שינוי רגשי לא קל” ,כתבו סיוון ולילך בעלון לאחר החג“ .עם זאת ,לאור התגובות החמות והמרגשות הרבות שקיבלנו מאנשים רבים ,וותיקים וחדשים ,נראה לנו כי אירוע זה עונה על הצורך של אנשים רבים ויש להמשיך אותו גם בשנה הבאה”. אך היו גם תגובות אחרות ,תגובות אמוציונאליות וכואבות שנבעו מהאופי המובהק שאפיין את הקיבוץ בטרם השינוי .אחד החברים ,במאמר שכותרתו “היכל התרבות שלי” ,כתב כך“ :המועדון הוא היכל התרבות שלי .בכניסה למועדון יש ספר ההיסטוריה של נגבה שזה “ספר התורה” שלי .כשם שלא יעלה על הדעת שמישהו יפנה ויבקש להפוך את מרכז התרבות שלנו למועדון לילה ,ולו ליום אחד ,כך אין להופכו לבית כנסת ,ולו ליום אחד .אני רוצה להדגיש שלמרות שאני חילוני שגאה באמונתי ,חשוב לי לכבד את אלה מנגבה ומההרחבה המעוניינים להתפלל בבית כנסת ארעי ביום הכיפורים .אך אני מבקש שלקראת השנה הבאה, המזכירות תועיד לכך מקום אחר ,לא בהיכל התרבות שלי המייצג לי ערכים חשובים ,שגם אותם יש לכבד”. חברה אחרת חיזקה את דבריו“ :אפשר וצריך למלא בתוכן את יום הכיפורים .עשינו זאת בשנים קודמות, והשנה אנחנו -קיבוץ חילוני במהותנו ,זנחנו את תוכנו הרלבנטי עבורנו ,וציינו אותו בהפיכת מרכז התרבות שלנו ,ולו רק ליום אחד -לבית כנסת .הלא כל מי שנהג ונוהג לצום יכול היה לעשות זאת בד’ אמותיו ומי שרצה להתפלל יכול היה לעשות זאת במקום שבו קיים בית כנסת ולהצטרף לקהל המתפללים שם .אין כאן התחשבות ,יש כאן התבטלות”. סיוון מעידה על עצמה שהיא שואלת שאלות ולא נותנת תשובות .היא תוהה אם מדובר ברצח של פרה קדושה או בהבאת עגלים (קולות) חדשים לרפת .סיוון טוענת שבמקום שחפץ חיים מתקיימים שינויים וצריך לפתור את המתח בין המסורת הוותיקה למסורת המתהווה. בחירה חופשית במובן מסוים ,החילוניות מניחה את הזכות להיות חופשי משליטה דתית ,הטפות ,ובעיקר מכפייה דתית של המוסדות על האנשים .קיום חברה חילונית לא אומר בהכרח ביטול ההשתייכות הדתית .אם הקיבוץ ומוסדותיו התרבותיים מביאים רוח יהודית על מנת להתאים לכל גווני האוכלוסייה ,אין הדבר מבטל את הקיבוץ כחברה חילונית בעלת חופש בחירה . דצמבר 2010כאן יואב 7 טור אישי פיטר וויר בקיבוץ בגליל אורי סיוון פיטר וויר הוא אחד שבא מ’דאון אנדר’ .במאי אוסטרלי שאף פעם לא התנדב בשום קיבוץ ,ואף פעם לא היה בארץ אפילו .אבל למרות שהוא לא אחד משלנו ולא יודע כלום על שפת אימנו הקדושה ,הוא מכיר את הדרך אל האושר ,ואושר זה דבר אוניברסאלי. ערפילים בבוקר ,קרירות בערב ,טיפה סבלנות ואושר מקומי קל ירד עלינו משמיים .קחו אויר, תסניפו לריאות ,עוד רגע העונה מתחילה .גשם? מי מדבר על גשם .עונת הפיקניקים .כסלו עד אייר .בשביל מה אנחנו חיים כאן אם לא בשביל הפיקניקים של סוף כסלו/תחילת נובמבר ,עד סוף אייר/תחילת הגהנום ,כשרק כמה ימי גשם דלוחים באמצע באים כאילו להפריע .אפריל עד אוקטובר? שומר נפשו ירחיק לשוויץ או מינימום לגליל. גרתי פעם בקיבוץ בגליל .מקום בן זונה ,אויר הרים בשביליו ונוף עוצר נשימה מחדר האוכל שכמו יהלום בכתר שמו אותו על ראש ההר .כשהייתם עולים בשביל היחיד אל חדר האוכל הנכסף ,הייתם נתקלים בצידו של השביל באבן גדולה ,יימח שמה .אין ,כל פעם שעברת שם היית חייב להסתכל עליה .מה אבן ,סלע זה היה. אחד כזה שברור שהעמידו אותו שם בכוונה .מה זה בכוונה? בכוונה תחילה .בצו התנועה .כאילו מאיר יערי בכבודו ובעצמו הגה את הרעיון המפעים וחקק אותו בסלע עם אזמל במו-ידיו .הסלע לא היה העיקר ,הוא היה רק הפלטפורמה .הסב-טקסט ,כמו שאומרים אצלנו בקולנוע (או התת-תמליל בעברית) ,הדבר החשוב היה מה שכתבו עליו .ארבע מילים“ :החיים זה לא פיקניק” ,ממש ככה .בגדול ,שכולם יראו .שלוש פעמים ביום ,שבע ,שלוש מאות שישים וחמש ,אפילו ביום כיפור .עשיתי חשבון בשבילכם -כל שנה היית מסתכל על המילים האלה מינימום שבעת אלפים שש מאות שישים וחמש פעמים .מינימום. מי שם את הסלע הזה שם ,ומי כתב עליו את הדבר הזה? אני מוכן לשלם הרבה בשביל הפאקינג תשובה. ומה היתה כוונת המשורר? שנדע שהעבודה היא כל חיינו? שנועדנו לחיות כמו כלבים את החיים האלה? שטן מי שהמציא את הפתגם הזה ,עוכר ישראל ,בן של ...לא חשוב .הסלע כאמור היה התת-תמליל .אבל גם הוא נושא באחריות הקולקטיבית .הוא בא להגיד בלי מילים (דברים שסלעים טובים בהם) ,את מה שהמילים אומרות במילולי .עד היום הוא עומד שם כמו מניאק שיודע שהוא מניאק .יודע ,בטח שיודע. הוא היה חשוב מספיק בשביל שיביאו אותו עם מנוף מיוחד ,ישימו אותו בדיוק במקום הכי מרכזי בקיבוץ ויחקקו עליו משפט אלמותי .שיהיה ,כמו שאומרים בישראלית :חקוק בסלע. כן ,כן‘ ,חקוק בסלע’ זה כ.ל .כחול לבן ,מייד אין איזראל. המצאה ישראלית אורגינאלית ולא איזה תרגום מעוות מאנגלית או משהו .ולא סתם ,מהמקורות .אלא שכמו כל דבר ישראלי שנחקק בסלע ,גם ל”חקוק בסלע” הייתה משמעות אחרת לגמרי כשהמשורר חקק אותו לראשונה על איזה סלע אי שם בגליל בימי הצדיקים... מִל ָה בְסֶל ַע ,מַׁשְתֹוקא בִתְרין מסכת ‘מגילה’ בתלמוד. ‘מילה שווה סלע אחד ,השתיקה שווה שניים’ ...הבנתם? ‘חקוק בסלע’ זה ההפך ממה שחושבים ,זה משהו כמו ‘עדיף לשתוק’ ,או בישראלית מדוברת ,שנייה לפני 8 כאן יואב שנהייתי אבשלום קור‘ :סתמו ת’פה באמא שלכם’ .את זה הוא לא הבין ,ההוא מהסלע בקיבוץ ההוא שבגליל. בטח היה רכז משק ,או סדרן עבודה או סוג אחר של עוכר שמחות מקצועי .נו ,תדמיינו את זה :אתם קמים בבוקר ,איזה אויר יש בגליל ,איזה הרים ,איזה נוף ,איזה עולם אחול-בלוע .מתמתחים ,עולים בסבבה שלכם במעלה ההר לכיוון חדר האוכל ובווף ,בומבה לפנים: “החיים זה לא פיקניק” .מיד כל ה’תסמיכים’ מתחילים לחגוג לכם בתוך הראש‘ :לא הכל דבש’‘ ,לכל שבת יש מוצאי שבת’‘ ,כול כלב ביג’י יומו’ ,כאלה ,וכל הכיף של הארוחה הלך פייפן .אבל אני ,הפוך על הפוך -מאז אני חולה על פיקניקים .אולי בתת מודע שלי בכלל באתי לגור בחבל הארץ הזה בקצה השני של הארץ, רק בגלל זה. מילא היה כתוב על האבן המעפנה הזאת “החיים הם לא טוזיג” ,היינו מבינים את ההומור :הדרך אל הגהנום רצופה בצחוקים .אבל לא .הטלוויזיה היתה אז חד ערוצית ,את “בת שלי זה לא הוט” עוד לא המציאו, וטוזיג הייתה עוד מילה שהאקדמיה ללשון הודיעה בתדהמה שהיא לא השתרשה בשפה .טוזיג זה פיקניק בשפה שלנו .לא נורא .עוד מעט טבת ,חבר’ה ,ונוכל אל תעשו פיקניק אם הוא לא בא בסטייל. אדוארד מאנה1862 , כולנו לצאת לשדות לעשות אלף טוזיגים בצל ההרים. נבוא בצילו של אילן רענן ,נדליק את הרדיו ,סליחה- את מקרן הגלים ,נאכל כריכים ,נשב על מקלעת, ונאזין ללהיטים מתוך האלבומים הגזעיים של סגול כהה או האבנים המתגלגלות ,רובים ושושנים ,קצפת, שוקולד מנטה מסטיק ,מאסטר שף ,סליחה טבח-על, אסוציאציות ,סליחה -תסמיכים. אפילו אבן שושן לא יודע מאיפה באה המילה הזאת, פיקניק ,אבל תקשיבו לניגון שלה .חי כזה ,פתוח ,חסר גבולות ,מילה עם צליל שמביא את החלסטרה לכל סדרן-עבודה ,מילה שלא תמצאו בשום תקנון של אף קיבוץ כי יש בה משהו חתרני .אבל תדעו לכם שלא כך היא .למילה הזאת יש קיום וסגנון משל עצמה .למשל- את הארוחה שהיא לב ליבו של הפיקניק -מכינים בבית ,בשקט ,לא בשטח כשכולם כבר באטרף של www.yoav.org.il דצמבר 2010 רעב .אלף הבדלות! לא מדובר כאן באירוע בר-ב-קיו ,או סתם על-האש ,ר”ל במנגל ...רק מהצליל של המילים האלה בא לך להתכנס על איזה אי תנועה בדרך פתח תקווה או ללכת לחתונה עם אלף מוזמנים .לא ,לא, בפיקניק האוכל מוכן מראש ,בקפדנות ,מתוך מחשבה תחילה .אוכל מעודן ,מדוד ,בלי לחסוך במוצרי היסוד ועם גבינה שמרוחה עד שולי הלחם ממש .האכילה, חשוב לציין ,חייבת להיעשות בישיבה תוך מגע בין הטוזיג לקרקע או לציפוי הדק שמונח עליה. את “פיקניק בצל ההר” ביים פיטר וויר בשנת .75אחלה גבר ,כמו כל האוסטרלים .אני חולה על אוסטרליה. איזה פיקניקים אפשר לדפוק שם .הסיפור שלו עוקב אחרי שלוש נערות והמורה שלהן שנעלמות כאילו בלעה אותן האדמה במהלך פיקניק של בית הספר באתר טבע מדהים ביופיו .סרט פולחן .והכי יפה זה שפיטר וויר משאיר את תעלומת ההעלמות בלתי פתורה בסופו של הסרט .בשפת הפרשנים אפשר היה לכתוב שהסרט משלב אווירה פיוטית-חלומית עם תת-זרמים חושניים אך עוכרי-שלווה ,שמשאירים את הצופה פעור פה נוכח אין סופיותו של הטבע .ד.א. שנתיים אחרי זה פיטר וויר עשה את “הגל”. פיקניק בצל ההר הוא סרט חשוב כי הסוף שלו פראי ולא מתאים לשום שבלונה של הוליווד .פשוט אין לו סוף ,אין לו רגע דרמטי צפוי עד דמעות, וסוחט רגש מזויף .הסרט עף לעבר סופו הפלאי ,העצום ,האין סופי .חוויה רוחנית .ממש כמו שפיקניק בשפלה הפנימית יכול להיות אם עושים אותו נכון: בסוף הארוחה נשכבים על הגב, נותנים לילדים (אם יצרתם כבר כאלה) לעשות מה שבא להם, מקסימום יתקלו בקטיקולה (חפשו בגוגל) -זה לא כזה נורא כמו שזה נשמע .ואתם -תבהו בשמיים ותעופו .אין כמו לעוף על בטן מלאה .העולם יראה לכם מפעים מתמיד ,צרות היום יום רחוקות רחוקות ,כמו אבק ,ועל הסלעים בני המיליונים שמסביב ,אף מאיר יערי לא יחקוק לכם שהחיים הם לא פיקניק. אז לסיכום ,אלה שלושת הדרכים להגיע אל האושר: אחת -לעשות פיקניק כאן בטבע שלנו עת מסתיים כסלו .שתיים -קחו את כל מה שיש לכם ,תמכרו אותו ,עם הכסף קנו כרטיס וואן וואי לאוסטרליה ,יש שם במעלה החוף המזרחי אי ענק של חול ,בליבו אגמים של מי מעיינות בכל הצבעים ובכל הצלילויות. לכו תעשו שם פיקניק .אופציה שלישית ,זולה יותר, אבל לא פחות רוחנית -תשיגו את ‘פיקניק בצל ההר’. הוא יעשה לכם טוב ,כי מעבר לנוף המהמם ,ולזמן ולכבוד שהבמאי נותן לטבע ,הוא אחד ששם זין על התקנון ,פיטר וויר .הוא לא עבד של אף אחד ,הוא יראה לכם נוף כמה שבא לו ,ויעשה פיקניק כמה שבא לו, והוא גם יסיים את הסרט איך שבא לו. לוח מודעות יום עיון בנושא “שיפור תפקוד בני הגיל המבוגר” ביום חמישי ה ,11.11.2010-קיימה מחלקת הרווחה בשיתוף עמותת “מילבת” -המרכז הישראלי לאביזרי עזר לנכה ולקשיש -יום עיון לצוותים הרב מקצועיים העובדים עם אוכלוסיית הקשישים במועצה האזורית יואב. ההרצאה המרתקת התמקדה בנושאי בטיחות, מניעה ,מעברים והרמות בהנחיית קרולה מונבלט, פיזיוטרפיסטית בעמותת “מילבת” .ההרצאה ניתנה לנו בתרומה על ידי משרד הגמלאים. ליום העיון הוזמנו מנהלי הבתים הסיעודיים בקיבוצים, רכזות קשישים ,מטפלות שטח ,צוותי המרפאות והמטפלות בבתי הקשישים .כמו כן נטלו חלק חברות הסיעוד הנותנות שירותים בבתי הקשישים במסגרת חוק סיעוד ,ואב הבית של הקהילה התומכת. האווירה היתה נעימה וטעימה ,הנוכחות מרשימה ובעיקר נשאר אצל כולם טעם של עוד ,מה שהוכיח כי קיים צורך במפגשי למידה נוספים. ואנחנו במחלקת הרווחה כבר מתכננים את המשך המפגשים בנושאים שונים ומגוונים. אסנת גורדון בר -עו”ס ,מחלקת הרווחה מחלקת התחבורה נהגי האוטובוסים של המועצה נתקלים מתחילת שנת הלימודים ברכבים החונים בתחום תחנות ההסעה. לאוטובוסים אין אפשרות להכנס ולעצור בנתיב תחנת ההסעה ולאסוף תלמידים לבית הספר. הנני פונה אל ישובי המועצה לשיתוף פעולה בנושא בטיחותי זה לדאוג שתחנות ההסעה יהיו פנויות לעצירת האוטובוס לאיסוף תלמידים. בעזרתכם נצליח לעבור את שנת הלימודים בשלום ובבטחה. שלום כץ ,מנהל מחלקת התחבורה התנדבות למתנדבים החדשים ברכות חמות! לאוכמה אבירם שמתחילה להתנדב בבית הספר החדש בכפר מנחם כמנהלת הספריה, ליורם שפירר שנהנינו מהרצאתו המרתקת על הנשרים ונשמע הרצאות נוספות בעתיד, למכינת נחשון שהחלו החודש להתנדב בבית אקשטיין בגת ובכפר הנוער קדמה - כל הכבוד! ניתן להתנדב בתחומים שונים ומגוונים ,כל מתנדב על פי רצונו: בחינוך -סבא בא לגן וסבתא גם- ... גמלאים בעלי לב רחב המעוניינים להשפיע על חינוך הדור הצעיר ולהשתלב אחת לשבוע בפעילות בגן ילדים בתחום בו הם מעוניינים (סיפור ,בישול ,גינון ועוד). חניכת ילדים -בשעות אחר הצהריים או בבית הספר. זהירות בדרכים -סיוע בבתי הספר היסודיים בהגעה בטוחה של הילדים לבית הספר - במעבר החצייה ,ירידה מהאוטובוס. סיוע במזכירות בית הספר החדש בימי ו’. מתנ”ס -ליווי ילדים והפעלתם בהמתנה לחוגים ,הרצאות ,סיוע באירועים קהילתיים ועוד. סיוע בבית אקשטיין -חניכה ,ליווי וחברה. רשות הטבע והגנים באתר בבית גוברין -הדרכה ,טקסים לילדים ועוד. כל המתנדבים ייהנו מהכשרה וליווי מקצועי! להתראות ,ליאת זוסמן מנהלת מחלקת ותיקים ומתנדבים חדש ביואב: כתובת ליזמים ולבעלי העסקים הקטנים בישובי המועצה המעוניינים בליווי ובהכשרה מקצועית תפקיד רכזת היזמות נוצר במטרה לקדם את העסקים הקטנים והיזמות במועצה באמצעות כלים שונים שקיימים בסל. התפקיד כולל שלושה תחומים עיקריים: ליווי אישי ליזמים: יצירת פורטל עסקים אינטרנטי: הפורטל שקורם עור וגידים בימים אלה יאפשר פרסום באינטרנט לכל יזם או בעל עסק במועצה, באמצעותו התושבים יוכלו להגיע לנותני השרות הקרובים ביותר למקום מגוריהם .בנוסף ,אתר האינטרנט יאפשר יצירת מאגר עדכני של היזמים ובעלי העסקים במועצה זיהוי צרכים משותפים והזדמנויות של שתופי פעולה. מפגשים אישיים עם יזמים במטרה ליצור בהירות בנוגע למטרות שלהם ,למקום בו הם נמצאים ולדרך אותה צריך לעבור או לפרוץ .כמו כן נסייע בהפניה לגורמים רלוונטיים כמו מט”י ,מנהל רישוי עסקים וכו’. כל יזם ילווה באופן פרטני בהתאם ליזמות או לעסק ,החל מהרעיון וממצב של טרום עסק ,וימשיך לליווי עסקים פעילים. כל עוד יזם מעוניין ,אני הכתובת עבורו .בהמשך הליווי האישי ניתן לקבל גם יעוץ עסקי על פי תחום העיסוק. כל אדם שמעוניין להיות יזם ,שעולה לו רעיון לראש ,כל עצמאי המעוניין לקבל מידע על הכשרות ,קורסים .בעלי עסקים המעוניינים לפרסם את עצמם בפורטל העסקים ,יזמיות המעוניינות להצטרף למועדון נשות עסקים וכו’. מידע הנוגע להזדמנויות עסקיות ,הכשרות ,קורסים וסדנאות רלוונטיות ליזמים .קורסי שיווק ,הכשרות יזמים ,מועדון נשות עסקים ועוד. אני נמצאת במועצה בימי ראשון בין השעות 16:00 - 8:00 וניתן ליצור איתי קשר yazam@yoav.org.il טל 08-8500754.בנייד 050-3100828 ריכוז והפצה של מידע: אז מי מוזמן ליצור איתי קשר? עפרה לוי גניאל יפה כש ר י המסעדה של בשרים תוספות ירקות ÆÆÆועוד ב ש ר אוכל הביתה לסופ¢ש ימי שישי ∞∞∫∞±≥∫∞∞≠± ™ אפשרות לארוחה קלה במקום ™ כדאי להזמין מראש ™ ניתן להזמין לאירועים פרטיים פתוח בימים א‘ עד ה‘ ארוחות ערב בימי א‘ ´ ה‘ ∞≥∫≥±±∫≥∞≠± ∞∞∫±∑∫≥∞≠±π טל‘ ∞µ≤≠∂∞¥∑∞¥∑ ∞∏≠∂∑∑¥∂∑±קיבוץ נגבה דצמבר 2010כאן יואב 9 ליהיי ואלי שותפות 2000 דו”ח מצב השנה החלה במרץ רב ועשייה .הפרויקטים הרבים קורמים עור וגידים וניתן לראות את ניצני העשייה בכל פינה. עתודה חינוכית השנה פתחנו ,מחלקת החינוך והשותפות ,את פרויקט “עתודה חינוכית” .מטרות הפרויקט הן יצירת עתודה חינוכית למערכת החינוך של המועצה והרחבת והעמקת השיח בנושא עמיות והתחדשות יהודית. לפרויקט נבחרו חמישה סטודנטים שבמהלך השנה יובילו פרויקטים חינוכיים מתוך מטרה ללמוד ולהעמיק תהליכים המתרחשים במוסדות החינוך הפורמליים והבלתי פורמליים שבקהילת יואב .לעתודה נבחרו: ענבל ענבר מסגולה ,רכזת חינוך חברתי ומחנכת בתיכון “צפית” ,סנטייה כהן מרבדים ,רכזת החינוך הבלתי פורמלי א’-יב’ בנגבה ,לנה סמיקין מגת ,מורה למוסיקה בביה”ס “שדות יואב” ,עדיה לבון מגלאון ,סטודנטית לחינוך לגיל הרך בסמינר הקיבוצים ,ותמיר גור מגת, מורה לאנגלית בתיכון צפית .כל סטודנט בחר פרויקט אשר נושק לתחום הידע שבו הוא מתמחה וכן נושא שקרוב לליבו .דרך הפרויקט ינסה כל סטודנט להעצים תהליכים ומגמות שקורים היום במערכת החינוך ביואב במטרה להגדיל את מעגלי ההשפעה והחיבורים בין המערכות השונות ,העצמת תהליכים שקורים היום והסתכלות עתידית .במהלך השנה יעברו חברי העתודה למידה משותפת מתוך כוונה להכיר וללמוד מקרוב על ה”אני מאמין” החינוכי ,מגמות עתידיות והשתלבותם במערכת החינוך ביואב. פרויקט בני מצווה בשנים האחרונות עוברת קהילת יואב שינויים רבים בתחום של התחדשות יהודית בכלל ובני מצווה בפרט. אנו עדים לבתי מדרש הצומחים בישובים ,מפגשים סביב פרשות שבוע ,ורצון של התושבים להתחבר למסורות וליצור סביבן תרבות מתחדשת .במקביל לפעילויות אלו ,קיים צורך לחדש ולהעצים תהליכים משותפים של בני המצווה המשלבים בהם מסורת היהודית ,לקיחת אחריות בקהילה ופיתוח תחושת השייכות וההנהגה. לשם כך בחרנו ,מחלקת הנוער במתנ”ס והשותפות, להוביל את פרויקט בני המצווה אשר מטרותיו פיתוח מנהיגות נוער ומבוגרים הן בישוב והן ברמת המועצה, הידוק הקשר למסורת היהודית בישוב בהקשר לתכני גיל המצווה ,יצירת מסורת של קבוצת בר/ת מצווה הפועלת בישוב בכל שנה בדגש חיזוק הזהות היהודית והבניית נורמה בישוב אשר מעודדת יוזמות קהילתיות, Lehigh Valley-Yoav Partnership 2000 שותפות 2000 יואב -ליהי ואלי מנהיגות ויצירת מסורת. בימים אלו מתגבשות קבוצות מובילות בישובים השונים. כל קבוצה יישובית ,הכוללת הורים ובני נוער ,תעבור קורס למידה אשר יתמקד בנושאים ,שורשים ,נתינה, אחריות ,ערכים וקהילה .בנוסף ,על הקבוצה להוביל פרויקט מנהיגותי לטובת הקהילה היישובית .הפרויקט ילווה באופן מקצועי על ידי מחלקת הנוער והשותפות. הפרויקט חברנו למכינת “מיתרי לכיש” היושבת בבית גוברין .הפרויקט כולל ששה מפגשי למידה העוסקים בנושאי חברה יהדות וישראליות .המפגשים ישלבו הרצאה של אנשי רוח וחברה ולאחריה יתקיים לימוד משותף עם נערי מכינת “לכיש” בניצוחו של יניב מזומן, מנהל המכינה .המפגשים יתקיימו כל פעם בישוב מארח אחר במועצה. משלחת הנוער החברותא הראשונה תארח את דליק ווליניץ ותתקיים ארבעת בני הנוער ומלוום חזרו מקיץ עמוס חוויות ביום ג’ 30.11.10בשעה 20:30בקיבוץ נגבה. ועשייה חינוכית וציונית .במהלך הקיץ השליחים שמשו כמדריכים במחנה הקהילתי ,והעבירו פעילויות בנושא קהילת ליהיי וואלי ישראל ,ציונות ומורשת .הנערים הובילו את יום ישראל במהלך חודש אוקטובר נפרדנו מקרוליין קטיין ,סגנית ופעילויות נוספות הן במחנה והן בקהילה. ראש הפדרציה ורכזת השותפות מטעם קהילת ליהיי המשלחת מהווה גשר משמעותי בהידוק הקשר בין בני וואלי .קרוליין תרמה רבות להצלחת והצמחת הקשר נוער מיואב לבני נוער ולקהילה היהודית בליהיי ואלי ,בין שתי הקהילות .בהרבה תושייה ,מחשבה ,תכנון זאת מתוך חיזוק הזהות הציונית והיהודית ,למידת ומקצועיות ,ובעיקר מתוך ציונות ואהבה ,הצליחה משותפת על ייחודה של כל קהילה ,התנסות ,לקיחת קרוליין להדק את הקשר בין משפחות יואב וליהיי אחריות הובלה והדרכה. וואלי ,להעצים את שתי הקהילות ,להרחיב את העשייה, למשלחת והמיונים הגיוס את נתחיל במהלך חודש ינואר הצמיחה וההתחדשות של כל קהילה בנפרד ושל .2011המשלחת מיועדת לנערים ונערות בגילאי .16-15שתי הקהילות יחד .בשם קהילת יואב ברצוננו להודות מידע לגבי המיונים יינתן הן בביה”ס צפית ובישובים .לקרוליין ולאחל לה הצלחה בהמשך דרכה. מי שמעוניין ,ניתן להגיש מועמדות באמצעות מייל קהילות יואב וליהיי וואלי שמו למטרה משותפת לקלוט השותפות או מחלקת הנוער שבמתנ”ס יואב. בחודשים הקרובים שליח צעיר בליהיי וואלי מתוך רצון תרבות בונה קהילה וחברותא מחלקת התרבות במתנ”ס יואב והשותפות ממשיכים בדרך של חיזוק התרבות בקהילות מתוך רצון להעצים את החוסן והתרבות היישובית והמועצתית .בהמשך להצלחת קורס התחדשות יהודית בשנה שעברה, אנו ממשייכם לקיים מפגשי למידה קבוצתית לאנשי מקצוע מתחום התרבות מכל ישובי המועצה .מטרת המפגשים הינה ,לקיים למידה משותפת בנושא חגים ומסורת ישראל .בהמשך לקורס ,ומסורת המתבססת בשנתיים האחרונות במועצה ,כל רכז/ת יוביל אירוע אזורי /ישובי סביב חג במטרה ליצור מפגש משמעותי ובונה סביב מסורת וחגים. כהמשך לתרבות בונה קהילה ונושא התחדשות יהודית, אנו מתקדמים צעד נוסף קדימה ומקיימים מפגשי הרצאה ולימוד בישובים ,מפגשי “חברותא” .לטובת חברותא פרויקט בית מדרש מסתובב הרצאות ושיח בישובי המועצה בנושא -יהדות ישראליות וחברה. להעצים את הקשר ,השותפות וההדדיות שבין שתי הקהילות .השליח יעבוד בביה”ס היהודי ובמוסדות השונים בקהילה ויתמקד בהובלת פרויקטים וחינוך בתחום הציונות ,יהדות ,ישראליות ועמיות .כמו כן יינתן דגש על הידוק הקשר שבין קהילת יואב וקהילת ליהיי וואלי. ולסיום ,בימים אלו שוקדת ועדת ההיגוי על הרחבת מעגל המתנדבים הפעילים .כל המעוניין להצטרף כמתנדב ,ניתן להגיש מועמדות לרכזת השותפות ,אוסי הלחמי ניר. נשמח לשמוע ולשמור על קשר עם קהילת יואב. אוסי הלחמי ניר רכזת שותפות p2kyoav@gmail.com 2000 30נובמבר דליק ווליניץ שחקן תיאטרון ומנחה טלוויזיה ורדיו ישראלי -נגבה 28דצמבר ד”ר אלינער ברקת מרצה להיסטוריה אחווה -בית גוברין 25ינואר צבי יחזקאלי כתב לענייני ערבים בערוץ - 10רבדים 22פברואר הרב מיכאל מלכיאור ראש תנועת מימד -נחלה 5אפריל השופטת רחל ברקאי שופטת בית המשפט המחוזי (חוק דרומי) — גלאון 27באפריל ד”ר מרטין ססלר אוניברסיטת בן גוריון -סגולה פרטים במחלקת תרבות 10 כאן יואב www.yoav.org.il דצמבר 2010 שבת ,26.3.11 ,בשעה 11:00 תרבות המדריך אורית דסקל דצמבר ,5.12.10יום ראשון ,שעה 17:00 הצגת הילדים “פצפונת ואנטון” תיאטרון אורנה פורת ,בבית הבנים בכפר מנחם ,7.12.10יום שלישי ,שעה 19:00 “אורות וצלילים” הדלקת נר חגיגית עם חבורת הזמר ומקהלת יואב ב”צריף” בקיבוץ צובה. - 11.12.10שבת, חוג ידיעת הארץ -טיול מספר 3 בין דביר ללהב-שמורות טבע ,תצפיות וסיפורים. ,17.12.10יום שישי ,שעה ,22:00 ריקודי שנות השישים ,ב”אסם” בשדה יואב ,28.12.10יום שלישי שעה 20:30 ”חברותא” -מפגש של הרצאה ושיח, והפעם ד”ר אלינער ברקת ,בבית גוברין. ינואר ,7.1.11יום שישי ,שעה ,22:00 ריקודי שנות השישים ,ב”אסם” בשדה יואב ,8.1.11שבת, חוג ידיעת הארץ -טיול מס’ - 4נחל דרורים ,9.1.11יום חמישי ,שעה ( ,20:00חדש!) חוג ריקודי עם ,בחדר האוכל בקיבוץ בית ניר ,17.1.11יום שני,17:30 , רינת גבאי “אצלנו בחצר”, בבית הבנים בכפר מנחם ,23.1.11יום ראשון ,שעה ,21:00 ההצגה “פיאף” ,תיאטרון ב”ש, בבית הבנים בכפר מנחם ,25.1.11יום שלישי ,שעה ,20:30 “חברותא” מפגש של הרצאה ושיח, והפעם צבי יחזקאלי ,ברבדים ו צלי לי ם הדלקת נר חגיגית עם שגרירי הזמר של מועצה אזורית יואב “ ב י ו ם ש ל י ש י 7.12.2010 ה צ ר י ף ” ב ק י ב וץ צובה בתוכנית: מקהלת יואב בניצוחו של שמעון לב טוב שירה ישראלית בגישה אומנותית חבורת הזמר תו ביואב בניצוחו של צבי שרף במבחר שירי אור ואהבה פרטים נוספים במחלקת תרבות 08-8500724/5 בשעה 19:00 פברואר ,2.2.11יום רביעי ,שעה ,20:30 להקת המחול הקיבוצית ,במופע “טרנספורם”. ,5.2.11שבת, חוג ידיעת הארץ -טיול מספר - 5עדולם. ,6.2.11יום ראשון ,שעה ,21:00 ההצגה “הרוזן ממונטה קריסטו” ,תיאטרון ב”ש, בבית הבנים בכפר מנחם ,18.2.11יום שישי,22:00 , ריקודי שנות השישים ,ב”אסם” בשדה יואב ,22.2.11יום שלישי ,שעה ,20:30 “חברותא” מפגש של הרצאה ושיח, והפעם הרב מיכאל מלכיאור ,בנחלה. ,26.02.11שבת ,שעה ,11:00 הצגת ילדים “פטר והזאב”, תיאטרון אורנה פורת ,בבית הבנים בכפר מנחם ,17.1.11יום שני ,בשעה ,17:30 בבית הבנים בכפר מנחם יום ראשון 5.12.10בשעה 17:00 בית הבנים ,כפר מנחם ,08-8500708 לכרטיסים :טל. ∞ µÆ±≤Ʊבשעה ∞∞∫∑± יום ראשון tarbut@yoav.org.il 08-8500724/5 בית הבנים¨ כפר מנחם לכרטיסים∫ טלtarbut@yoav.org.il ∞∏≠∏µ∞∞∑≤¥Øµ ¨∞∏≠∏µ∞∞∑∞∏ Æ חדש! בכל יום חמישי בשעה 20:00 אולם חד”א בבית-ניר בהדרכת קובי ניגרקר ריקודי עם וגם... מחיר כניסה 25ש”ח לפרטים :קובי ניגרקר 052-3253697 נשמח להיות בקשר ולשמוע רעיונות והצעות בכל נושא ,מחלקת תרבות .טל ,08-8500724/5 .אימייל tarbut@yoav.org.il דצמבר 2010כאן יואב 11 מתנ”ס ותיקים ומתנדבים תערוכת ציורים בבית “גילאור” “ 60ונהנים” פעילות פנאי והעשרה לגילאי +60 פתחנו את עונת הפעילות במופע של יובל דור. להלן מספר מילים שכתב משה לב רן: “אבא אתה חייב ,כאוהב ומספר סיפורים ,ללכת להופעה של יובל דור!” ותיקים מטיילים טיול לקיסריה ובכן ,בדחילו ורחימו הלכתי אתמול להופעה בקיבוץ גלאון (בלחץ כבד של אשתי היקרה אורנה ,שהרי היא יודעת שזו שעה קצת מוקדמת בשבילי לעזוב את המשרד) .אבל כתוב בעלון הקיבוץ “לבני 60ומעלה”... ואני עדין לא שם ,האם ייתנו לי להיכנס? והרי אין לי קלנועית ו/או פיליפינית .גם מכשיר שמיעה לא קיבלתי! ועם כל המחשבות ה”מטרידות” האלו שמתי את פעמי לקיבוץ גלאון ,ורמת הציפיות שלי הייתה מאד נמוכה .טוב ,חשבתי ,זה בחדר האוכל ,אפשר ללכת באמצע ,וההפסד הכספי לא יזיק לכלכלת המשפחה. בכניסה ,את מסלול גיל ה 60-צלחתי ללא בעיות ובהצלחה .גם בסנדוויץ וקפה זכיתי .עד כה הכול בסיידר .על הבמה ישב הבחור הנחמד והעדין ,שלא ממש השתנה ,חשבתי לעצמי ,פצה את פיו שירה מרגליות ,וקולו הנעים הציף את האולם בשירים יפים. קפאתי! איזה לעזוב את חדר האוכל? אני צמא לכל אמרה ,חוכמת חיים ,בדיחה טובה וקשר מדהים בין יובל והקהל (למען האמת יצאתי פעם אחת להתקשר לבתי היקרה ולהודות לה על החוויה המדהימה לה אנו זוכים ברגע זה בזכותה) .יובל היה גדול ,מדהים, מרשים והכי חשוב ,בן אדם! בדרך כלל אני נוסע לים המלח להירגע ,לברוח מההמון הסוער ומקצב החיים המטורף .הפעם מצאתי את זה במרחק נסיעה של 20דקות מהבית .שכחתי מטרדות יום ,נהניתי והחכמתי! ערב טעימה. אף פעם לא די להגיד לותיקים תודה על תרומתם! בתאריך ה 19.10.10-יצאנו לסיור מרגש ומרתק בעקבות ארכיאולוגיה ,אומנות והברון הנדיב. הגענו לקיסריה ,עירו של הורדוס ,וביקרנו בוילה הביזנטית שנחשפה בטעות ובפסיפסים המושלמים שנתגלו בארץ .במקום נחשף שולחן זהב מהנדירים בעולם .ביקרנו במוזיאון רקאנטי לאומנות דרום אמריקאית וארכיאולוגיה -המוזיאון מציג את האוסף הגדול ביותר בארץ לאומנות זו .סיימנו במרכז המבקרים החדש בגני הנדיב הידוע .המדריך והחברה השאירו חשק לעוד… טיול ותיקי יואב בנופש מלון כפר בלום בבוקר סתווי ורענן יצאנו לנופש במחוזות הצפון הירוק ,שלושה ימים של טיולים וסיורים באתרים הקשורים ברובם בהיסטוריה של הקמת הישוב העברי .בזכות המדריך שלנו רוני ,התעשרנו בהסברים מאלפים ומעניינים ובצידם התגבשנו לקבוצה מאוחדת עם אווירה טובה ועזרה הדדית .כולנו יצאנו מהבית ,מהשגרה ,מטרדות היום יום והבריאות והוצפנו בחוויות מעשירות .הצלחת הנופשונים הללו נותנת לכולנו רק רצון לעוד ועוד .תודה גדולה גדולה לליאת ועפרה בארגון המופתי והדאגה לכל הפרטים, מהקטנים ביותר ועד לגדולים ביותר ,לסבלנות ולחום! אנו אסירי תודה ולהתראות בנופש הבא. מירי שרון ,כפר מנחם. בימים אלה ,להנאת כל המגיעים לבית “גילאור” מוצגת תערוכת ציוריה של תלמה הראל מקיבוץ כפר מנחם. “אני מציירת מגיל צעיר ”,מספרת תלמה“ .היה לנו מורה בקיבוצי ,כפר מנחם ,וזו הייתה מתנה! יצאתי ללימודים במקומות שונים ,ובכל מקום קיבלתי “פיסת מידע” ,בכל מקום הוסיפו לי עוד פיסה לטכניקה, לצבע ,למימד ,ללב .למדתי את כל שיטות ההדפס המוכרות ואיתן הלכתי למקומות חדשים ,הוספתי תמיד גם קצת משלי .הציור בשבילי תמיד היה יותר מציור .היו תקופות שבעזרתו מצאתי מקלט מקשיים, תקופות שהצלחתי בעזרתו לבטא דברים שלא יצאו במילים .בעזרת הצבע ,הקו והנושא -הצלחתי למלא חללים נקיים -בחיים ,בשמחה ובעצב .נושא העירום לא נבחר מראש ,הוא בא איתי מאז ציירתי בסדנאות .גוף האישה הוא רך ,מפותל ומאד פגיע. יש בגוף האישה אמהות ,אהבה בכמויות גדולות. דווקא האישה “המלאה” מסמלת בעיני את הנשיות. היא נשפכת ,היא עוטפת ,היא אוהבת .הנושאים שלי הגיעו בהשפעת אירועים בארץ ובבית ,הכנסתי אותם באופן טבעי מהיד ,מהלב ומגופי -אל הנייר. לא אהבתי לצייר בשמן .יתכן וזה הפסד שלי .אני מרגישה נוח עם עפרון וצבעי מים ”.כולם מוזמנים! תלמה התחילה ללמד חוג ציור בבית גילאור בימי ג’ בבוקר לגילאי .+60לפרטים ניתן להתקשר לליאת. פרויקט הקשר הרב דורי במהלך השנים האחרונות קיימנו יחד עם בית הספר שדות יואב את פרויקט “הקשר הרב דורי” -מפגשים בין ילדי כיתות ו’ והדור השלישי (סבא וסבתא). מטעם בית הספר מובילה את הפרויקט ליאורה וורך. במפגשים אלו הילדים מלמדים מיומנויות מחשב בסיסיות ואילו החברים המבוגרים משתפים את הילדים בסיפורים מהעבר. מטרת התוכנית היא לצמצם את הפער הבין דורי, לגשר ולקרב את הדור הצעיר לדור השלישי ,בעזרת טכנולוגיית המידע והתקשורת ,ולפתח ערכים הומאניים של סובלנות ומעורבות בקהילה. צעד נוסף לחיזוק הקשר הבין דורי הוא חגיגת חגים משותפת .בחנוכה יערך טקס הדלקת נרות ,מופע של ילדי כיתות ו’ ומופע אומנותי להנאת המבוגרים והילדים! בקרוב... ערב הוקרה בתאריך ה 2.11.10 -נערך ערב הוקרה לותיקי המועצה .נהנינו מהאירוח הנהדר של קיבוץ רבדים ובמיוחד מהעזרה של סמי גרס ,מברכות חמות של ראש המועצה ומנהלת המתנ”ס ,מהופעה של חנן יובל ובתו שירה יובל וניצה טרמין ,וכמובן מארוחת 12 כאן יואב www.yoav.org.il דצמבר 2010 - 30.11.10מסיבת חנוכה יחד עם ילדי כיתות ו’ מבית הספר שדות יואב. “ - 13.12.10שישים ונהנים” - סרט והרצאה “ -שדה האפונים הירוקות”. - 18.12.10 טיול ידיעת הארץ מבוגרים לנגב מדריך נדב לידרור. - 21.12.10 טיול ותיקים לאזור זיכרון יעקב עם מדריך מזמר. להתראות, ליאת זוסמן מנהלת מחלקת ותיקים ומתנדבים מתנ”ס שונות מח’ בטחון פרסים ומלגות מתמיד יואב שדרוג מתמיד יואב נמשך .לאחרונה רבים מהמתנדבים החדשים שלנו עברו אימון שלב ב’ וכיום מונה המתמיד כ 160-מתנדבים .המתמידים פעילים בכל שטח המועצה ביום ובלילה. כיתת הכוננות המועצתית שבראשה עומד דוד סיטון מרבדים ,גם היא חלק ממתמיד המועצה ,עברה לאחרונה אימון מיוחד שכלל ירי בכדורי צבע בוילה שליד בית גוברין .האימון הוכתר בהצלחה גדולה .בכל אימון כיתת כוננות יישובית משתתפת כיתת הכוננות המועצתית וכך מכירה היטב את כל הישובים .לפניי שבועיים נערך אימון מסוג זה בבית גוברין ולאחרונה גם בשדה יואב .אנו מזמינים אנשים המעוניינים להתנדב לפנות למפקדי מתמיד יואב :אסף כהן מסגולה ומשה יעיש מנחלה. נתן בר,קב”ט המועצה ספורט נתן בר המועצה האזורית יואב ממשיכה לארח את אליפות ישראל באופני כביש .במרוץ סיום העונה התחרותית שהתקיים בסוף השבוע (שבת )23.10.10סמוך לקיבוץ נגבה ,השתתפו כ 200ספורטאים וספורטאיות. מרוץ זה מצטרף לאליפות ישראל שהתקיימה בקיץ ,אף היא בשטחי המועצה האזורית יואב ,סמוך לבית גוברין. ראש המועצה האזורית יואב ,רני טריינין שהמתין בקו הסיום לרוכבים אמר“ :מרוצי האופניים המקצועיים בנופי המועצה האזורית יואב הופכים את האזור למרכז ארצי ובעתיד גם למרכז עולמי של רוכבי כביש ורוכבי שטח”. המרוץ התחרותי מאורגן ע”י איגוד האופניים בישראל, ארגון בייקס ישראל ובחסות המועצה האזורית יואב ועמותת התיירות יואב -יהודה .משטרת ישראל מסייעת בתיאום ובחסימת הכבישים באזור המרוץ. עונת המרוצים הבאה הבא צפויה להיפתח במהלך חודש פברואר. צילום :אייל דולין. אות יקירת המועצה על תרומה לקהילה לרחל מרמלשטיין ( - )80חברת קיבוץ נגבה ץ ילידת הונגריה. רחל ,ניצולת שואה מאושווי , רחל הגיעה לנגבה ב 1947-עם חברת הנוער ההונגרית, לאחר שנעצרה במחנות בקפריסין ,ויחד עם בקבוצה חבריה לחמה על הגנת נגבה במלחמת השחרור ב - .1948רחל נישאה לאיצו ז”ל (יצחק מרמלשטיין) ויחד גידלו את ארבעת ילדיהם .ביתם היה פתוח בחום לצעירים נוספים מאומצים ששומרים איתה על קשר חם וקרוב עד היום .רחל זכתה לחתנים ולכלות ,לנכדים ולנינים. במהלך השנים בנגבה ריכזה רחל את תחום הבריאות. דרך תפקידה זה נקשרה לחברים רבים שנתנו בה אמון רב .ב 15-השנים האחרונות רחל נרתמת בהתנדבות לליווי חברים לבתי חולים ,לתמיכה ולסיוע בצרכיהם האישיים .כמו כן היא פעילה במועדון הותיקים בנגבה, מארגנת פעילויות שונות ומלווה את הותיקים בטיולים ואירועים. כניצולת שואה ,רחל משתתפת קבועה במסעות נערי ונערות צפית לפולין ובטקסי יום השואה בצפית ,שם היא מספרת באומץ על תקופת השואה בחייה. את כל פעולותיה אלה רחל מבצעת בהתנדבות, בחיוך ובמסירות רבה ,למרות בעיות בריאותיות לא פשוטות. אות ההוקרה על תרומתה לקהילה יוענק לרחל במהלך חג החנוכה .אנו מצטרפים לברכות ומאחלים לרחל שנים רבות של בריאות ועשייה. דורית דרורי מכפר הרי”ף קיבלה מלגת יצירה מהמועצה בשנה שעברה ,בעזרת המלגה הציגה דורית תערוכה במוזיאון היהודי במלבורן בשם ""The Alphabet of Eve דורית שלחה מכתב תודה לראש המועצה ובו סיפרה על תגובות האנשים בתערוכה שציינו את התערוכה "כפותחת צוהר למבט אחר ,ישיר ופשוט ,על החיים המורכבים בארץ". טלי בן-ענת מבית גוברין מודה למועצה האזורית יואב ,על מלגת היוצרים שניתנה לה ,אשר באמצעותה יצא החודש לאור ספר הילדים החדש שלה “ -התרופות של גלית” .הנה ,על קצה המזלג ,על הספר (מתוך הכריכה האחורית): שוק החלפות איפה? בפיצה של גלאון מתי? בשבת 10.12.2010 משעה 10.00עד שעה 13.00 איך? מביאים כל מה שלא צריכים יותר לוקחים כל מה שרוצים. תשלום כניסה 10 :ש”ח מבוגר 2ש”ח ילד (ההכנסות לטובת הגינה הקהילתית גלאון) במקרה של גשם מיוחל תידחה הפעילות לשבוע אחרי דצמבר 2010כאן יואב 13 בהרחבה מאיה פסלסקי הכירו בסדנת צילום - התאהבו בנוף של נגבה שיחת הכרות עם מיטל ומאיר שוטלנדר כרטיס ביקור מאיר -בן ,43מיטל -בת .30 עדן -בת ,3תאומות בנות 4חודשים :תמר והדס. הרקע שלה -מיטל :נולדה וגדלה בכפר סבא .סיימה תיכון והתגייסה לצבא .שירתה בחיל הקשר למעט כמה חודשים אחרי השחרור שבהם פרשה מהצבא. משרתת בקבע בדרגת רס”ר. עבודה :משרתת במטה הכללי בקריה בתל אביב, עוסקת בתקציבים וברכש .מתעתדת לחזור לעבודה אחרי חופשת לידה ארוכה בינואר 2011 לימודים :תוך כדי השירות הצבאי -הנה”ח (סוג ב) לוגיסטיקה ורכש במכללה העסקית. תחביבים :צילום ,קריאה וטיולים (במסגרת מגבלות הזמן). הרקע שלו -מאיר :נולד בארגנטינה .עלה לארץ בגיל חמש .גדל בקרית גת בשכונה של דרום אמריקאים. סיים תיכון בקרית גת והתקבל לעתודה אקדמאית. עבודה :שירת במרכז ,בקריה בתל אביב .בשלב מסוים היה אחראי על חסכון באנרגיה בצה”ל ומהנדס חשמל של חיל הים .כיום משרת בבאר שבע בדרגת רב סרן. לימודים :אוניברסיטת בן גוריון ,הנדסת חשמל. תואר שני :הנדסת חשמל באוניברסיטת ת’’א. תחביבים :צילום וטיולים. הכרות הזוית שלה :הכרנו לפני כחמש שנים כשיצאנו כקבוצה מאורגנת לסדנת צילום ברומניה .אחרי הטיול שמרנו על קשר .מאיר מצא חן בעיני והזמנתי אותו לטייל איתי בספרד .נסענו לצפון ספרד ,לאזור הפירנאים .הסתובבנו יחד כמה שבועות ומאז אנחנו ביחד .לפני ארבע שנים נישאנו. הזוית שלו :ב 2005-סיימתי תפקיד בחיל הים ועמדתי לעבור לבאר שבע .היה לי חלום לטייל בדרום אמריקה .לקחתי חופשה מהצבא למשך שלושה חודשים ונסעתי בעקבות הנופים .הגעתי לאיי פוקלנד ,לנקודה הכי דרומית לפני אנטרקטיקה, וכחובב צילום מושבע יש לי לא מעט תמונות עם פינגווינים .במקביל שמעתי על הסדנה לצלמים ברומניה וניסיתי להירשם .משהו כנראה התפספס בהרשמה וכמעט ולא הגעתי .בסופו של דבר ,ברגע האחרון התפנה מקום בחברה אחרת ויצאתי .מבין המטיילים מיטל הייתה הצעירה ביותר .זה כנראה מה שחיבר בינינו .נפגשנו כדי להשוות את הצילומים (מי אמר שקופידון לא עובד?) .אחר כך נסענו יחד לספרד. לגבי גם ספרד הייתה סוג של חלום .תמיד אמרתי לעצמי שאחרי שאתחתן -אסע לספרד .הדברים קרו לא לפי הסדר שתכננתי .טיילנו במקומות לא שגרתיים ,רומנטיים ,אגמים למטה ,הרים מושלגים למעלה ואנחנו נוסעים ומטפסים לגובה -ומתחתינו שטים עננים .מקומות נידחים בספרד ,פורטוגל והאי מדירה .בלי ישראלים כמעט ,רק טבע ונופים .מה 14 כאן יואב משפ עם חת ש קיבוץ נגובטלנדר ה שחיבר בינינו מהתחלה ,מחייך מאיר ,היה הטבע והתחביב המשותף .לא במקרה בחרנו לקרוא לבתנו הבכורה עדן .שנינו רצינו שם שיבטא את האהבה לטבע. מי הביא את מי לנגבה? מיטל :החלום שלי היה לגור בקיבוץ ולגדל בו משפחה. כשהכרתי את מאיר ובמקביל נחשפנו לפרויקטים של הצבא ,אמרנו לעצמנו -זאת הזדמנות לממש חלום ישן. מאיר :את חנות נגבה הכרתי מהילדות .סימן ההיכר שלי בבית הספר היה חולצות הפלנל שיצרו פעם בנגבה .ביקור בחנות הבגדים היה חלק מבילוי השבת והחברים שלי תמיד צחקו עלי שאני נראה כמו קיבוצניק .מגיל צעיר צורת החיים הכפרית ,הדשאים והמרחב מאד משכו אותי .זה היה מן חלום שחשבתי שפעם אולי אצליח להגשים אותו. מיטל :בפעם הראשונה נחשפתי לנגבה בטיול משפחתי באזור ב .2006-מנהלת הצבא ערכה יום פתוח לפרויקט בנגבה .חורף ,טיפטופי גשם ובוץ. באתי בפעם הראשונה ונדלקתי על השדות הירוקים. נדהמתי מהנופים החקלאיים .לא כל כך חשבתי שזה מקום מרוחק מהמרכז. אחרי הביקור בשטח נסענו לכלבו ועשינו הכרות עם התחנה החשובה של בגדי נגבה והכלבו .זהו ,הרגשתי שהגעתי למקום בו אני רוצה להישאר .למעשה, אומרת מיטל ,אין לי דרך יותר טובה להגדיר זאת אלא כאהבה ממבט ראשון. התקבלנו לפרויקט ,עברנו לאשקלון .עד שנכנסנו לבית ,עדן למדה בגן באשקלון .בדרך כלל הפרויקטים של הצבא נחשבים מוצלחים .לצערנו ,בנגבה הפרויקט נמשך הרבה מעבר למה שתוכנן והובטח. די התאכזבנו מהסחבת .העיכובים גרמו ללא מעט קשיים אבל זה מאחורינו ואנחנו כאן. איך הייתה הקליטה? מיטל :אנחנו בין האחרונים שעברנו לגור ברחוב שלנו .קודם כל ,בהרחבה יש אנשים איכותיים .רוב המשפחות צעירות ויש עזרה הדדית בין השכנים .איה ורועי כהן הם המשפחה המאמצת שלנו (התקבלנו עם עוגה ואדנית תבלינים) ונרקמו קשרים בינינו. www.yoav.org.il דצמבר 2010 מבחינת הקיבוץ ,התחושה בהחלט טובה .על החינוך הקיבוצי שמענו רבות לפני שהגענו .המחשבה שהילדים יוכלו לצאת מעבר למרחב התחום של הפעוטון ולטייל בתוך הקיבוץ ובענפים חיממה את הלב .בנותי רשומות במרפאת נגבה ולאור נסיוני בעיר ,אין מה להשוות מבחינת היחס האישי והטיפול. רק מי שהתנסה בחוץ יודע להעריך מה יש לנו כאן מתחת לאף. אנחנו משתדלים להשתלב בכל האירועים והחגים (את זה עשינו עוד כשגרנו באשקלון) ועדן הולכת לגן בכיף גדול .וזה כמובן מחזק את הרגשתנו הטובה. איך אתם רואים את הקשר עם הקיבוץ? מאיר :ביום יום אנחנו פחות מעורבים .מקבלים עדכונים במייל דרך הנציגים שלנו שיושבים בועדות. אני מקווה שעם הזמן הדברים ישתפרו ולאט לאט נהפוך להיות קהילה מגובשת המטפחת איכות חיים. מהזמן הקצר שאני פה למדתי שלנגבה הסטוריה מפוארת .השתתפתי בכמה הדרכות של מאיר מינדל והסיפורים ריתקו אותי. במה הייתם רוצים לתרום? מאיר ומיטל :כרגע ,בין החיתולים והעבודה התובענית קצת קשה להתחייב .אנחנו מוכנים להתנדב לצלם את ההווי המקומי .בינתים יש לנו כמה תמונות מצילומי נוף משדות נגבה. מיטל :פעם היה לי חלום לעבוד בחממת פרחים. שמעתי שבנגבה גידלו בעבר פרחים .את זה אני מבינה שפספסתי .אולי כשאפרוש מהצבא ,תהיה לי הזדמנות לעבוד בחקלאות. איפה תהיו בעוד 10שנים? מאיר :בעזרת השם בנגבה .אני מקוה שנשכח את כל צרות הקבלנים ונוכל לנוח בגינה פורחת .שהבנות תגדלנה ותהיינה עצמאיות ושנוכל להמשיך לטפח את התחביבים של טיול וצילום. פגשתי אנשים חייכניים ואופטימיים .את הביטוי “החצי המלא של הכוס יותר מלא” לא אני המצאתי, אך זאת התחושה שהיתה לי בעקבות הפגישה עם משפחת שוטלנדר .תודה רבה וקליטה נעימה. ראיינה :מאיה פסלסקי פורסם בעלון נגבה ב( 3.9.10-גליון מספר 1תשע”א) תוצרת בית מדור זה מוקדש לפינות החמד והיוצרים שלנו שמוסיפים למועצה שלנו טעם ,צבע ונשמה. הלה הורביץ תמונות מספרות חיים אסנת גל קיבוץ גת להמשך לימודים באוניברסיטת בן-גוריון והמשפחה שבה לארץ .באופן טבעי התמקמו בקיבוץ גת. רון למד ,אסנת התפרנסה מחלקי משרות והמשפחות נרתמו לעזרתם. אסנת גל ,חיפאית במקור ,בעלת תואר באמנות ובוגרת לימודי קופירייטינג ופרסום ,חיה מספר שנים בתל אביב ,עבדה עם משרדי פרסום ,עיצבה אתרי אינטרנט וניהלה את תחום הפרסום במספר אתרים. היא נהנתה ממנעמי הביצה התל-אביבית ושמחה בחלקה. החיים שינו הילוך כשהכירה את רון ,בן קיבוץ גת, והשניים התאהבו ונישאו. עד מהרה הרתה אסנת ונשאה בבטנה תאומים. במשך שנה חיה המשפחה בהונגריה ,שם החל רון ללמוד רפואה .בשנה השנייה ללימודים התקבל רון כרטיס ביקור בתוך המציאות החדשה והזרה לה ,החלה אסנת לגשש אחרי תעסוקה שמתאימה לה. הנוף החדש ,האווירה הקיבוצית והאמהות הוציאו ממנה דברים חדשים .את הנופים ,החוויות והתחושות יצקה לתוך היצירה שלה ,וכך הגיעה ליצירת תמונות אישיות בהזמנה ,תמונות המספרות סיפורי חיים של אנשים .כך נולד העסק ואיתו העצמאות. אסנת מספרת על תהליך העבודה :הדבר הראשון שאני עושה הוא לברר למי מיועדת התמונה ,מהם תחביביו ,אהבותיו ,חלומותיו ,כל פרט חשוב כדי לתת לתמונה עומק רעיוני ויזואלי ,ולפעמים להוסיף קריצה קטנה .אני פורשת לפני את התמונות ומתבוננת ,מכל אוסף של תמונות צומח סיפור. אני מנסה לדמיין סיטואציות ,חיים ומקומות ,שמחה והתרגשות ,מציפה נקודות אור. לאיטה מתבהרת אצלי התמונה השלמה. את הפער בין התמונות למילים משלימים בני משפחתו או חבריו של מושא התמונה .הנימה והקול שלהם חשובים לי מאד ומתבטאים ביצירה. אחרי שהרכבתי ובניתי את התמונה אני שולחת לאישור במייל ,מתקנת ומשנה לפי הצורך ,עד שמזמין התמונה אוהב את התוצאה .רק אז אני שולחת לדפוס .התמונות מודפסות על קנבס בגודל משתנה ,לפי בקשת הלקוח. לפעמים ,בתוך התהליך אני מרגישה שאני ממש מכירה את האדם שאת סיפורו התמונה מספרת, ותמיד משמח אותי שנותן המתנה או מקבלה יוצרים קשר ומשתפים אותי בהתרגשות ובשמחה בה עבודתי התקבלה. בנוסף לתמונות האישיות אסנת יוצרת גם תכשיטים אישיים עם תמונה .את היצירתיות שלה היא מבטאת גם בתמונות אוירה בהן היא משלבת תכנים שלה, צבע נופים ושמחה. עבודותיה הוצגו ונמכרו בצוותא ובאינטל. ביומיום ,אסנת מדריכה חוגי יצירה בגת וסדנאות ליצירה ולהכנת אביזרי אופנה בחברות היי-טק, לעובדים ולבני משפחתם. אסנת ,חברת קיבוץ גת ,כבר התרגלה לנופים, לשדות ואפילו לריח הרפת ,לוקחת חלק פעיל באירועי הקיבוץ ומרגישה בבית. אתם מוזמנים להתרשם מעבודותיה באתר www.gal-gallery.co.il ילדים מציגים אמנות יפעת טריינין ליסאי -בית ניר בחג סוכות האחרון הציגו אמנים צעירים במיוחד ,תערוכת אמנות בסטודיו גלריה בקיבוץ בית ניר. האמנים הם ילדים ,שטווח גילם נע בין ארבע לשנים עשר שנים .התערוכה הינה חלק ממסורת של תערוכות סיום שנה בחוג האומנות המקומי בהדרכת יפעת טריינין ליסאי. הסטודיו ,שנמצא בבית ניר משמש את יפעת, יוצרת ומורה לאמנות ,בכל ימות השנה. צילומים :בועז נחייסי ציור פעולה לכאן מגיעים ליצור ילדים מבית ניר והסביבה :רדי מייד גלאון ,בית גוברין ולוזית ,המושב השכן. קלישר בת"א ,הגעתי עם מטען שהייתה בו אהבה הוא מצוי כל כולו בתוך חוויית החקירה והגילוי ,וכך פנינו ליפעת לשמוע על היחס המיוחד שיש לה ליצירה של ילדים. נהוג לחשוב על יצירה של ילד כפעילות בוסרית ולא מפותחת ,אשר מהווה אימון לקראת אפשרות של יצירה "אמיתית" בעתיד .בכלל ,נהוג לחשוב על ילד כעל אדם לא מפותח ,המתפתח לקראת היותו אדם מבוגר ,כלומר אדם "אמיתי" .הילד נתפס כמישהו חלקי הנמצא בדרכו לקראת היותו מישהו שלם .אבל, כשחושבים על זה קצת ,מגלים ,שבעצם פעם כאשר היינו ילדים ,היינו יותר שלמים ,ממה שאנחנו היום. ההתרחשות היצירתית אצל ילדים ,היא התרחשות אותנטית המאחדת בתוכה ,כמעט בדרך נס ,את כל החלקים הנמצאים בילד ,הפנימיים הנפשיים, החיצוניים והתחושתיים ,ולכן הביטוי שלה הוא הוא השלם. כשהתחלתי ללמוד אמנות בביה"ס הגבוה לאמנות לצייר ,לפסל ,לרקום ,להדביק וללכלך הרבה את הידיים. אמנם בנעוריי למדתי אמנות וגם עסקתי בכך ,אבל עד שנבחנתי בבחינות הקבלה לקלישר ,לא שמעתי כל כך הרבה את המושגים "נכון" ו"לא נכון" ביחס לעבודותיי. הלימודים פתחו בפניי עולמות רחבים של השכלה תרבותית ,יכולת קריאה של יצירות ,ושכלול יכולותיי, אך יחד עם זה ,מהיום שבו סיימתי את לימודיי, ולמשך הרבה שנים ,בכל הזדמנות שהתיישבתי לצייר, ניבטו בדמיוני פניהם של מוריי ה"אמנים" ,ושוב אני שומעת" :נכון" ,ו"-לא נכון". הדחף ליצור ,לחוש ולגעת בחומר ,הוא טבעי לכולנו משחר ילדותינו. הפעוט שיושב בארגז החול ,חופר ,או עורם ערימה, חווה את החושניות המופלאה והמרגיעה שבמגע עם החומר ,הוא אינו עסוק בשאלה " -יצא לי טוב?" זה נמשך גם בפעוטון ובגן ,עד שמתחילה לחלחל השיפוטיות .אנחנו המבוגרים לא איבדנו את אותו דחף ילדי ליצור ,הוא התרחק מאיתנו שנות אור ,מאז ששמענו בראשונה ,בשנייה ,ובשלישית את ה " -נכון וה " -לא נכון". למה ילד זקוק לחוג? למורה? אני מאמינה שילד ,כמו אדם מבוגר ,מתקיים בתוך מאבק .המאבק הוא בין הקול הפנימי ,האותנטי, הפרטי ,לבין הקול הביקורתי שבא מבחוץ ,מהחברה. כאשר אדם מחובר לעצמו הוא מבטא ערך חופשי ופרטי ,שהוא גם אמיץ אבל גם בודד ומפחיד. תפקידי כמורה ,הוא לעודד ולתמוך בקול הפרטי של הילד ,ובכך לאפשר לאותו קול לצאת לעולם דרך יצירת האומנות. היום אני כבר אמא לילדים ,ומורה לילדים רבים אחרים ,ואני יודעת שהילדים הם אמנים שלא מגדירים את עצמם ככאלה ,הם פשוט כאלה. דצמבר 2010כאן יואב 15 שעה פנויה 10 ביקורת אישית שאלות על ...עניינים חלליים הרשת החברתית במאי :דייויד פינצ’ר שחקנים :ג’סי אייזנברג ,אנדרו גרפילד, .1לפי האסטרונומים ,מתי התרחש המפץ הגדול? א .לפני כ 13.7 -מיליארד שנה ב .לפני כ 450 -מיליון שנה ג .לפני כשני מיליארד שנה בחודשים הקרובים אתם הולכים לשמוע בלי סוף על “הרשת החברתית” ,סרטו החדש של דייויד פינצ’ר (הבמאי של “מועדון קרב” ו”שבעה חטאים”) .הסרט מביא את סיפורו של מארק צוקרברג ,הסטודנט הגאון מהארוורד שפיתח את אתר פייסבוק -הרשת החברתית ששינתה את פני האינטרנט -והפך למיליארדר הצעיר ביותר בעולם .זהו סרט מז’אנר “עלייתו ונפילתו של ”...רק בלי החלק של “נפילתו” .לפי כל ההערכות והתחזיות ,הסרט הזה הוא המתמודד החזק ביותר השנה על פרסי האוסקר החשובים :הסרט ,הבמאי ,התסריט והמשחק הטובים ביותר .אז האם יש גיבוי לכל ההמולה הזאת? ובכן ,כדברי שמעון פרס :כן ולא. למה כן? כי זה סרט של דייויד פינצ’ר .כלומר ,הקצב תזזיתי וחסר מנוחה ,האווירה דחוסה ורווית הורמונים ,המוזיקה נותנת בראש והשחקנים עושים עבודה מצוינת .מכל הבחינות האלה ,זה סרט טוב שעושה את עבודתו ביעילות. אז למה לא? כי זה סרט של דייויד פינצ’ר .כלומר ,ממנו אנחנו מצפים ליותר .אנחנו מצפים שיפרוץ את גבולות הז’אנר ,שיתקוף את הנושא מזוויות אחרות ,בלתי צפויות ,נון- קונפורמיסטיות .בקיצור -שייתן לנו אגרוף בבטן .במקום זה ,הוא בוחר לדבוק בנוסחה המוכרת של בחור צעיר ותמים הוגה רעיון גאוני ,השתן עולה לו לראש ,הוא מתכסח עם החבר הכי טוב שלו ,הם הולכים לבית משפט וכך הלאה .נכון שהוא עושה את זה בסטייל, ולכן הסרט הוא עדיין מהנה וכדאי לראותו אותו ,אבל הטעם שנשאר הוא שפינצ’ר יכול וצריך היה להכניס את האגרוף עוד טיפה פנימה ,ואולי אפילו לסובב קצת. .3איזו כוכבת קולנוע שיחקה כילדה בסרט “אי.טי. חבר מכוכב אחר”? א .קמרון דיאז ב .דרו ברימור ג .גווינת פלטרו .4מה אמר ניל ארמסטרונג בקשר כשרכב החלל שלו נחת על הירח ,לפני שהוא עצמו ירד? א .עשינו זאת ב .אני נרגש בשם כל המין האנושי ג .הנשר נחת .5מהו כוכב הלכת הקטן ביותר במערכת השמש? א .כדור הארץ ב .כוכב חמה ג .נפטון פותחים שולחן .6מה שם ספינת החלל בסדרת הטלוויזיה “מסע בין כוכבים”? א .אנדרומדה ב .רעם טרופי ג .אנטרפרייז זלביה -סופגניות תימניות אתי כהן החומרים 2כוסות מים פושרים 1כפית שמרים 1כפית מלח 1כפית סוכר 1כף מרגרינה ½ ק"ג קמח שמן לטיגון .7מה היה תפקידו של אילן רמון בצוות מעבורת החלל קולומביה? א .פיזיקאי ראשי ב .מתכנת מחשבים ג .מומחה מטען .8מה כתוב על גבי כריכת “המדריך לטרמפיסט בגלקסיה”? א .בלי פאניקה! ב .אל תשכחו לקחת מגבת ג .היו שלום ,ותודה על הדגים אופן ההכנה לערבב וללוש את כל החומרים ,עד קבלת בצק. כאשר הבצק מוכן ,לתת לו לנוח מכוסה במכסה ומגבת כחצי שעה. אחרי חצי שעה לשטוף את הידיים במים ולהקפיץ את הבצק. שוב לתת לו לנוח מכוסה כ 20-דקות. לחזור על פעולה זו 3פעמים. לאחר מכן ,מחלקים את הבצק לחלקים קטנים בגודל קציצות. לשים שמן עמוק במחבת ( חצי כוס) כשהשמן חם ,לטגן את הבצק משני צידיו ,על אש נמוכה. .9איזה סוג של גלקסיה היא גלקסיית שביל החלב, בתוכה נמצא כדור הארץ? א .גלקסיה לוליינית ב .גלקסיה אליפטית ג .גלקסיה בלתי סדירה .10מי היה האדם הראשון ששהה בחלל והקיף את כדור הארץ? א .ניל ארמסטרונג האמריקני ב .יורי גגארין הרוסי ג .באז אולדרין האמריקני תשובות-1 :א-2 ,ב-3 ,ב-4 ,ג-5 ,ב-6 ,ג-7 ,ג-8 ,א-9 ,א-10 ,ב 16 כאן יואב סרט ג’סטין טימברלייק .2מהו שמו העברי החדש של כוכב הלכת נפטון? א .אורון ב .רהב ג .נחשון www.yoav.org.il חגי ברקת לאפות במשך כל הלילה דצמבר 2010 בתאבון פינת מחמד גידול דגי נוי כתחביב וכענף חקלאי עודד גרובר ,מושב סגולה דייג אוהב דגים? בילדותנו ,נסענו בכל קיץ לשבוע נופש בכינרת יחד עם משפחת אלייקים המורחבת ממושב סגולה. בשנה הראשונה קנינו חכה ,חוט דייג וקרסים והתחלנו לדוג במעגן הסירות שבקיבוץ מעגן. בעודנו משתכשכים במים ,מצא אחד הילדים מעין מלכודת מרשת חלונות דמויית שקית .קשרנו חוט למלכודת ,הכנסנו לחם כפיתיון וחיכינו .הניסיון עלה יפה והצלחנו להעלות במלכודת הרבה יותר דגים מהדייגים שדגו בעזרת החכות. את הדגים שתפסנו לקחנו הביתה ,אבל במהרה כולם מסרו את נשמתם לבורא .מסתבר שלא מספיק לדעת לדוג -צריך גם לדעת איך להוביל אותם בצורה נאותה כדי שיגיעו חיים הביתה. וכך חזרנו שנה אחרי שנה ,דייגים מיומנים יותר וילדים חקרנים ,בחפשנו אחר הדרך הטובה ביותר להביא את שלל הדייג בחזרה למושב .מידי שנה השתפרנו וכבר החזקנו אקווריומים בבית ובמחסן, מלאים בדגי אמנון שתפסנו בכינרת בעזרת מלכודות משוכללות שבנינו במו ידינו. כמו מעגן מיכאל ,הזורע וגן שמואל ובמושבים רבים, ואף בערבה הקימו חוות גידול לדגי נוי של מים מתוקים. הענף זוכה להתייחסות רצינית במשרד החקלאות ויש עידוד רציני לפיתוח חוות לגידול דגי נוי למטרת ייצוא לשוק האירופי. איך אפשר להסביר את המשיכה לדגים? מהם הסיכויים והסיכונים? אולי זה השקט שלהם ,השלווה שהם משרים בתנועתם העדינה במים ,או אולי פשטות הטיפול בהם וססגוניותם הציבעונית הם שהופכים את הדגים לחיית מחמד כה נפוצה. אהבתנו לדגים השתכללה וכבר החזקנו בביתנו אקווריומים עם דגי נוי שהחליפו את דגי האמנון מהכינרת ,בצבעים מרהיבים וצמחיה חייה. קיבלנו עצות מחברים למושב שהחזיקו דגים ושיחקנו כבר בניסיונות רבייה ובגידול חובבני של דגי נוי. השנים חולפות ואנחנו מתבגרים ...אבל האהבה לדגים נשארת ואף מתחזקת. לפני 15שנה נסענו ,אחי רון ואנוכי ,לטיול התרמילאים האופייני של צעירים אחרי הצבא למזרח הרחוק .אני הייתי בראש של שאנטי באיים של תאילנד אבל רון שכנע אותי לבוא עימו לסינגפור“ :שמעתי שייש שם חוות לגידול דגי נוי .בוא ללמוד קצת ,מה יש ,להסתלבט יהיה לך את כל החיים ”...אז במקום לשכב בטן גב בקו- סמואי ,מצאתי את עצמי עם רון בסינגפור ,ברחוב שלם דמוי מושב ,בו יחידות מישקיות עם בית מגורים ומשק צמוד ,שכולן עוסקות בגידול ויצוא של דגי נוי. אין ספק שהיתה זו עבורנו חוויה מרתקת .למרות גילנו הצעיר והופעתנו התרמילאית המרושלת ,התייחסו אלינו בעלי החוות והייצואנים ברצינות ובהכנסת אורחים לבבית ולימדו אותנו רבות על אופני גידול והחזקה של דגי נוי. הביקור בסינגפור השאיר בנו חותם עמוק .כמות המידע החדש ,הבנת הפוטנציאל הכלכלי והאהבה לדגים התחברו יחד לרצון עז להפוך את התחביב והאהבה למקצוע. כיום ,ישראל נחשבת למדינת יצוא מפותחת בתחום דגי הנוי .בישראל מגדלים דגי מים קרים ליצוא בקיבוצים גידול דגי נוי הוא ענף חקלאות הייטקי .כל אחד יכול להצליח להרבות דגים בעזרת ידע והכוונה מקצועית, אך להפוך גידול להצלחה כלכלית זה כבר כמו כל ענף חקלאי :נדרשת יכולת ניהול גבוהה ,כח אדם זמין ומיומן, מכסת מים מספקת ,ידע מקצועי במחלות דגים וטיפול תרופתי וכמובן ,שיווק מוצלח לחו”ל. מדוע זה נחשב חקלאות הייטק? כיוון שישנם גורמי מפתח מרכזיים אשר בלעדם סיכויי ההצלחה הכלכלית נמוכים ובגלל קצב ההתפתחות המהיר של הענף בסין בעלת כח הייצור הזול ,רק חקלאים שיקדימו אתהישגיהם מול המתחרים מהמזרח יוכלו לקצור את פירות ההצלחה. ההשקעה הנדרשת להקמת חווה לגידול דגי נוי הינה השקעה כבדה יחסית ויש צורך להישען על עובדים זרים כבסיס להצלחת הגידול .כמו בפרחי חממות, גם דגי הנוי הטרופיים גדלים בחממות ורק עובדים תאילנדים שגדלו ומורגלים בעבודה באקלים טרופי, יכולים להסתגל בקלות יחסית לתנאי הלחות והחום שבחממות .עד היום טרם קמה בישראל חוות יצוא ריווחית הפועלת על טהרת העובד הישראלי. כדברי רון“ :עדיף דג אחד בריא באקווריום מאשר מאה שאינם” ,כך נוהגים הקניינים הסיטונאיים באירופה להעדיף דגים איכותיים מבחינה בריאותית ,ובזכות כך ישראל מצליחה לשווק ביתר קלות לשוק האירופי. נוסף על כך היתרון שבמרחק ההובלה הקצר יחסית למקומות כמו תאילנד .לזמן השהיה של הדגים בתנאי מעבר יש השפעה קריטית על איכותם ,זאת למדנו עוד כשהיינו ילדים וניסינו להוביל את הדגים שדגנו בכינרת לביתנו. השפעות נוספות יש לצפיפות האריזה ,ממשק גידול תקין ,הזנה מגוונת ,קווי דם מוצלחים וניקיון ממחלות וטפילים במערך הייצור .כל אלה הופכים את הגידול ל”הייטקי”. הקושי הגדול ביותר כיום בגידול דגים הנו חוסר הוודאות לגבי מכסות המים העתידיות שיוקצו לחקלאים .גידול דגים דורש הרבה מים .הראש היהודי מצליח גם כאן ומתפתחות שיטות גידול אינטנסיבי שמאפשרות תוצרת רבה יותר בשימוש בפחות מים .אולם ,למרות זאת ,בתקופה שבה מבקשים לייבש גינות ,קשה לראות עתיד וורוד של הגדלת מכסות המים. כמו בענפי חקלאות רבים אחרים ,גם חקלאות גידול דגי הנוי מייצרת רווחים רק בעבודה בקנה מידה גדול. גידול דגי נוי באקווריום בבית זו חוויה מרגיעה ומרגשת כאחד .הצבעים המדהימים ,התנועה השלווה והשקט הקסום ,מחזירים אותנו לעולם הטבע שהולך ומתרחק מחיינו .אין ילד שלא נמשך לדגים הציבעוניים הזזים לאיטם באקווריום ואין אדם שלא יתרגש מצפייה בהשרצת דגים ויצירת חיים חדשים בביתו. לא סתם אנשים רואים בדגי נוי בבית ,סגולה לפיריון ולהצלחה ומחזיקים אקווריומים ובריכות נוי עם מים זורמים בקול פיכפוך עדין לעידוד השפע בקרבתם. תורת הפאנג-שוי מקדישה פרק שלם לנושא הדגים והמים בחיינו וממליצה לשלבם בסביבת מחייתנו. לסיום ,אשתף אתכם בחלומי :הלוואי ואמצא את דג הזהב שמעניק את שלוש המשאלות. אז אבקש שיחזרו מייד לביתם כל שבויינו ונעדריינו ,שישכון השלום בינינו לבין כל אוייבינו, ושהאחווה והרעות יהיו נחלת עמנו. WWW.GRUBERFARM.COM דצמבר 2010כאן יואב 17 עסקים בקהילה המעוניינים לפרסם במדור זה מוזמנים לפנות- מדור פרסומי iton@yoav.org.il אולפני כינור דוד אולפני הקלטה ,פלייבקים, קריוקי ,לימודי נגינה, הדרכה בהפקת מוסיקה במחשב האולפן הותיק באזור 30שנות איכות ושרות 03-6353547 054-5649743 טל אופק -כפר הרי”ף בס"ד אנחנו מזמינים אותך לאימון נסיון על מכשיר ה- פתרונות מחשוב לבית ולעסק חינם !!! מעבדה מקצועית לתיקונים והתקנות ,מכירת מחשבים וחלקים ,ניקוי וירוסים ,הקמת רשתות. טכנולוגיה חדשה בתחום ה"אימון ברטט" שריפת שומנים ללא מאמץ גופני! איבחון ויעוץ במקום -חינם שירות אישי ואמין 08-8585085 טל אופק -כפר הרי”ף חדש! 054-5649743 20דקות שוות ערך לשעה אירובית! הרזיה וחיטוב הפחתת שומנים שיפור זרימת הדם יפעה ,054-2550778 -מושב נחלה 72 זה לא הולך ברגל. . ליד סגולה 20שנות שרות מקצועי ואמין מחירים ללא תחרות ! טיפול אישי. כחל עיצובים טיולי חורף -תאילנד ,סין ,יפן ,ויטנאם ,אוסטרליה וניו זילנד. תכניות סקי חבילות ערים -פראג ,בודפשט ,ברלין וינה ועוד... דירת נופש בברלין במחיר מיוחד! אילת דבורקין מומחית לנסיעות החופשה שלכם השרות שלי! 054-4423710 טלפקס08-8581764 . 18 כאן יואב www.yoav.org.il דצמבר 2010 למשרד לקוחות רבים ומרוצים מבין חברי הקיבוצים והמושבים באזור: מנגבה ,כפר מנחם ,בית-ניר ,רבדים ,גת, בארי ,ניר-עם ועוד... eilat@lunatours.co.il www.d.co.il עסקים בקהילה מדור פרסומי המעוניינים לפרסם במדור זה מוזמנים לפנות- שלומית סטודיו לקרמיקה iton@yoav.org.il חוות בית-ניר קיבוץ רבדים חוגי רכיבה לנוער ולילדים. שיעורי רכיבה למבוגרים בימי שישי. מרכז לרכיבה טיפולית המוכר ע”י קופות החולים. טיולי סוסים -טיול זוגי כולל סלסלת פיקניק. טיולי ירח מלא. טיולים מותאמים אישית. סדנאות לשכלול עבודת צוות ומנהלים בליווי יועצת ארגונית. חוגי קרמיקה לכל הגילאים מ 5-ועד בכלל לילדים -עבודת יצירה על פי היכולת. למבוגרים -גלגל ,טכניקות עבודת יד, פיסול וטכניקות עיטור וצביעה. במקום ניתן להזמין מוצרים שונים לבית בעיצוב אישי :כיורים ,אריחים ,עציצים, מנורות ועוד כיד הדימיון. לפרטים ויצירת קשר - www.shlomitceramics.com ( 050-6380066שרון ארז) info@bn-ranch.co.il בית /סטודיו 08-8588851נייד 050-2023655 shlomit@shlomitceramics.com www.bn-ranch.co.il מקהלת יואב קולטת זמרים חדשים מיועד לאוהבי שירה אומנותית הרוצים להצטרף לקבוצה ברמה מקצועית גבוהה לחובבים אין צורך בידיעת קריאת תווים אך זהו יתרון. מנצח המקהלה -שמעון לב טוב מפגשים אחת לשבוע בימי שלישי בין השעות: 20:00ל 23.00 -בצומת ראם. ליד בניין מועצה אזורית יואב. לפרטים נוספים -חגית קלר טל050-6808617. סתיחקפיר¨ורערייכה¨םכתויבשורשים בית קפה ומסעדה חלבית כשרה ת סיפורי חיים שעות פתיחה: סגור א' ב'-ה' 22:00-9:00 9:00-14:00 ו' מוצ"ש 19:00-23:00 054-9254646 08-6874282 ∞∏∏∞µ∞≠∏∂π∏±π≥ ¨∞∏≠∂∑∑¥ ∏∞ מאיה פסלסקי pasalski@negba.org.il קיבוץ בית גוברין רוצה לעשות פריצת דרך בקריירה, בתחום הזוגיות, בתדמית? רוצה להחזיר את המשמעות לחייך? עפרה לוי -גניאל אני מזמינה אותך לעשות את השינוי לשים את עצמך במרכז! לתאום פגישת אימון מתנה התקשרו או שילחו מייל להתראות ,עפרה לשם שינוי מאמנת להשגיות אישית בוגרת תו"ת תקשורת ותוצאות טל050-3100828 . ofraganiel@gmail.com דצמבר 2010כאן יואב 19 אירועי חנוכה ב“יואב≠יהודה“ צלילים לחג ∞≤≠±±Æ±≤Æ≤∞± וצלילים“ ≠ קיבוץ צובה¨ מקהלת ”יואב“¨ וחבורת הזמר ”תו ביואב“ ”אורות ”קונצריים“ ≠ יד השמונה¨ ”חמשישים“¨ ו“מלווה מלכה“ ”פניני מוסיקה קלאסית“ ≠ מנזר לטרון¨ ובמוזיאון השריון ”צלילים וניגונים“ ≠ מנזר בית ג‘מאל מוסיקה ב“חאן הקאמרי“ ≠ מושב עגור ”ערב שירי תש“ח ≠ בדרך אל העיר“ ≠ ביס“ש רמות שפירא ≠ בית מאיר ”הדלקת נרות וקבלת השבת“ ≠ מושב ישעי ≠ עם גילה בשארי הצגה פצפונת ואנטון כחל עיצובים ≠ ישוב נטף ≠ עם יעל בדיחי ≠ מושב מצליח ≠ ב“בוסתן שושן“ הצגת ילדים ≠ בית הבנים¨ כפר מנחם אטרקציות לחג יואב““ ≠ רחצה ÆÆÆהופעה ÆÆÆוריקודים ”חמיי יואב ת ”חמ מרחצאות מרחצאו קיבוץ צובה ≠ ”קיפצובה“ ≠ תהלוכת לפידים¨ וטיולי עששיות גן הלאומי בית גוברין ≠ ”אור במערות“ ≠ סיורים¨ סדנאות¨ ומופעים בני דרום ≠ מרכז מבקרים לשמן וזית ≠ מסיק¨ הפקת שמן¨ ושוק איכרים נאות קדומים ≠ ”חגיגות של אור“ ≠ סדנאות¨ הפקת שמן ונרות¨ וסיורים ”מיני ישראל“ ≠ לטרון ≠ ¥ימים של קסם ≠ סדנאות¨ מופעים¨ וסיורים פארק הקופים ≠ יער בן שמן ≠ הפנינג נרות¨ סופגניות¨ וסדנאות ”אקשן פארק“ ≠ לכיש כנ ס תיירות אופניים ה≠ ¥ ”תיירות או פניים ≠ משאב כלכלי“ יתקיים בביה“ס ”צ פי ת“ ≠ ב קי בו ץ כ פר מנחם יום שישי ∞¨±∞Ʊ≤Ʊ בשעות∫ ∞∞∫±≥∫∞∞ ≠ ∞π מרכז מידע ”יואב≠יהודה“ טלפון ∞ ¨∞∏≠∏µ∞∞≤¥אתר www.touryoav.org.il טלפון ”קו ליער“ ∞ ¨±≠∏∞∞≠≥µ∞≠µµרשות הטבע והגנים ™ ≥∂≥π 20 כאן יואב www.yoav.org.il דצמבר 2010
© Copyright 2024