‫חשדתי בכלום‪,‬‬ ‫ההצעה‬ ‫עוד‬ ‫עונייה‬ ‫היו‬ ‫לאשפז אותי"‪.‬‬ ‫צריכים‬ ‫טושינםקי‬ ‫ושמיר‪,‬‬ ‫אתמול צילומים‪ :‬שאולגולן‪,‬‬ ‫עקיבא‬ ‫נוביק‬ ‫האהבה שפרצה‬ ‫את המחסום‬ ‫מהשומרון‬ ‫צעיר‬ ‫רתם‬ ‫מאבטחים‬ ‫ממחסום‬ ‫בשטחיםלהצעת‬ ‫נישואים‬ ‫הם‬ ‫כובשת‬ ‫עצרו את חברתו‪ ,‬הטיחו בה חשדות ובעיקרהבהילו‬ ‫גבולות״‬ ‫בן־הזוג שהכל היה מתיחה‪ ,‬ושלף טבעת ומוסרהשכל‪:‬״לאהבה אין‬ ‫כששוחררה הסביר‬ ‫אותה‬ ‫עקיבא‬ ‫המעברים של משרד הביטחון ורתם את כל‬ ‫פעולה‪ .‬הואאפילו נסע עד לכפרהפלסטיני כדי לצלם‬ ‫‪$DN2$‬שתשתף‪ $DN2$‬איתו‬ ‫תף‬ ‫במובן הס‪ -‬רכבו‪ ,‬ושלח את התמונה מראשלמאבטחים‪ .‬ותעודת הזהות? הוא לקח‬ ‫משרה ודאג‬ ‫אותה‬ ‫שמיר‬ ‫להעביר אותה לאנשי המעבר‪ .‬הכל כדי שהמעצר‬ ‫‪62(,‬‬ ‫ייראה אמיתי ככל האפשר‪.‬‬ ‫נשימתה של‬ ‫למענו כדי שתש־‬ ‫‪$TS1$‬שתשתף‪$TS1$‬‬ ‫המערכת‬ ‫נוביק‬ ‫שם את‬ ‫הצעת נישואים היא בדרך בלל רגע עוצר‬ ‫‪ra‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫מלי של‬ ‫תושב‬ ‫חברתו‬ ‫הביטוי‪.‬‬ ‫הר‪-‬ברבה‬ ‫אבל ההצעה‬ ‫שבשומרון‪,‬‬ ‫שאירגן‬ ‫נשימה‪,‬‬ ‫אתמול‬ ‫באמת במעט עצרה‬ ‫ניר‬ ‫את‬ ‫רגע‬ ‫מרוב פחד‪.‬‬ ‫האמת התקרב‪ .‬ניר פרש בעזרת‬ ‫המאבטחים‬ ‫במגרש החניה שליד‬ ‫אתמול בערב‪ ,‬דקות ספורות אחתי השקיעה‪ ,‬הגיעה שתה טושינםקי‬ ‫‪$DN2$‬הביטחון‪ $DN2$‬אףעזרולולהדליק נרות בצדדיו‪ ,‬כדילהאירלו את הדרךלליבה‬ ‫טחון‬ ‫‪ 23‬עם בן זוגה נית שמית למחסום אותנית שעל הקו הירוק‪ .‬היא חש־‬ ‫‪$TS1$‬חשבה‪$TS1$‬‬ ‫‪$DN2‬חשבה‪ $DN2$‬שהם יעברו שםבלי בעיות‪,‬כרגיל‪ ,‬אך אז הכל התחיל להשתבש‪.‬‬ ‫בה‬ ‫של שרה‪ .‬בינתיים‪ ,‬המאבטח שחקר את בת הזוג החמיץ את פניו עוד‬ ‫עצורה״‪ ,‬אמרלה‪ ,‬״צאי אלהניידת"‪.‬‬ ‫יותר ושלף את נשק יום הרין‪" .‬את‬ ‫לתוכו‪,‬החליפו ביניהם מבטים חמורי‬ ‫המאבטחים עצרו את הרכב‪ ,‬הציצו‬ ‫היא יצאה החוצה‪ ,‬המומה‪,‬ואז‪ ,‬בשנייה אחת הבינה‬ ‫סבר ולבסוף בישרו בקול מאיים‪ :‬״אתם דרו־‬ ‫‪$TS1$‬דרושים‪$TS1$‬‬ ‫הכל‪ .‬על מחצלת מולה הבחינה שרה בניר‬ ‫לחקירה"‪.‬‬ ‫שים‬ ‫‪$DN‬דרושים‪$DN2$‬‬ ‫ומעליו‬ ‫^^‬ ‫כתובת אש המורכבת מהמילים הנצחיות ״התינ־‬ ‫‪$TS1$‬״התינשאי‪$TS1$‬‬ ‫!*‪>$‬‬ ‫נפלו‪.‬ליבה החללפעום בחוזקה‪.‬‬ ‫פניה של שרה‬ ‫שאי‬ ‫‪$DN2$‬״התינשאי‪$DN2$‬‬ ‫לי״‪ ,‬שהכינו עבורו צופי רחובות‪.‬‬ ‫החררה‬ ‫כשהחוקרים הפרידו בינהלבין חברה‪,‬‬ ‫ניר‪ ,‬תלמיד ישיבת הר־ברכה המרותק לכיסא‬ ‫שלה כבר העלתהלהילוך חמישי‪ .‬אבל זה‬ ‫עוד‬ ‫‪Wmm‬‬ ‫גלגלים בעקבות תאונה קשה שעבר‪ ,‬סיפר את־‬ ‫‪$TS1$‬אתמול‪$TS1$‬‬ ‫היה החלק הקל באותן דקות‪ .‬מיד לאחר מכןנל־‬ ‫‪$TS1$‬נלקחה‪$TS1$‬‬ ‫‪$DN2$‬אתמול‪$DN2$‬שהלוקיישן שבחר לא היה מקרי‪ .‬היהלו מוסר‬ ‫מול‬ ‫‪$DN2$‬נלקחה‪ $DN2$‬שרה‪ ,‬תושבת בת־ים‪ ,‬לחדר החקירות במח־‬ ‫‪$TS1$‬במחםום‪$TS1$,‬‬ ‫קחה‬ ‫השכל‪ .‬״רציתילהוכיח לשרה שהכל אפשרי‪ ,‬שאין‬ ‫‪$D‬במחםום‪ $DN2$,‬שם הטיח בה מאבטחזעוף‪ :‬״האוטו של ניר‬ ‫םום‪,‬‬ ‫‪0$1ST$‬ובגה‪$1ST$‬הגבו־‬ ‫ושאפשר לפרוץ את‬ ‫באהבה‬ ‫שום מחסום‬ ‫היה מעורב בדריסה‪ .‬אנחנו יודעים שהיית שם‬ ‫ז?‬ ‫שאותם הואמייצג״‪ ,‬אמר‪ .‬״חוץ מזה‪ ,‬רציתי‬ ‫לות‬ ‫•' ‪"<:‬‬ ‫איתו״‪ .‬להשלמת התפאורה הראה לה איש הביט־‬ ‫§■ ‪\,‬‬ ‫‪Mm‬‬ ‫לעשות משהו שהיא בחיים לא תחשוד בו‪ ,‬כי היא‬ ‫חון תמונה של הרכב שלה ושל ניר כשהוא חונה‬ ‫‪".".‬‬ ‫[!*‪:$*%‬‬ ‫הבינה שאני עומדלהציעלה״‪.‬‬ ‫בכפרהפלסטיני חווארה‪ .‬לאחר מכן שלף מכיסו‬ ‫‪n.‬‬ ‫את תעודת הזהות שלה‪ ,‬והיא לא הצליחהלהבין‬ ‫‪wmh‬‬ ‫ושרה? אחרי שלקחה נשימה ארוכה היא ענתה‬ ‫בחיוך‪:‬״הצליחלך‪ ,‬לא חשדתיבכלום‪ .‬עוד שנייה‬ ‫לידיו‪.‬‬ ‫איך מסמכיה בכללהגיעו‬ ‫■*^■‬ ‫‪■-'rc‬‬ ‫היו צריכים לאשפזאותי״‪.‬‬ ‫םעיח‬ ‫בחדר‬ ‫נחקר‬ ‫זוגה‬ ‫שבן‬ ‫שרה‬ ‫באותו זמן חשבה‬ ‫;‪■::‬‬ ‫אחרי הצעת הנישואים המשיכו השניים לשבת‬ ‫משמח בהרבה‬ ‫סמוך‪ ,‬אלא שהוא עסק בדבר‬ ‫שעה ארוכה עלהתלולית הצופה אל מחסום אור־‬ ‫‪$TS1$‬אורנית‪$TS1$.‬‬ ‫והכין את הצעת הנישואיםהבלתי נשכחת שלה‬ ‫;‪:‬‬ ‫‪$DN2$‬אורנית‪ $DN2$.‬מאבטחי משרד הביטחון הגיעו לברך אותם‪.‬‬ ‫נית‪.‬‬ ‫כולם חוץ משרהידעו שהכל המעצר‪ ,‬החקירה‪,‬‬ ‫^־־^‬ ‫המחסום‪,‬‬ ‫סמוךלתלולית‬ ‫שטיח צבעוני ארוך‬ ‫עפר‪ .‬אנשי משרד הבי־‬ ‫‪$TS1$‬הביטחון‪$TS1$‬‬ ‫‪0$2ND$‬ובגה‪$2ND$‬‬ ‫‪1119‬‬ ‫‪f«jj‬‬ ‫‪9H‬‬ ‫להריםלעצמו‬ ‫^^^‬ ‫‪^■ Utiiflllfij‬‬ ‫‪fiiHUfiBH‬‬ ‫מבעוד מועד לרשות !■‬ ‫■־■־‬ ‫החשדות‬ ‫היה‬ ‫■■להנחתה‪ $DN2$.‬ניר‪,‬‬ ‫להנחתה‪.‬‬ ‫הצגה‬ ‫שביים כדי‬ ‫‪■■$TS1$‬להנחתה‪$TS1$.‬‬ ‫־־■־■־‬ ‫החקירה‬ ‫טושינסקי‬ ‫מתברר‪ ,‬פנה‬ ‫■־■־‬ ‫‪rcttcr‬‬ ‫והמאבטח‬ ‫‪ft‬‬ ‫גם‬ ‫הם‪,‬‬ ‫שהחליפה‬ ‫מתברר‪,‬‬ ‫את‬ ‫התרגשו‬ ‫מאווירת‬ ‫הרוביםהשלופים‪.‬‬ ‫הרומנטיקה‬