‫שיווי משקל כללי במשק סגור‬ ‫עד עתה בחנו בנפרד את שוק התוצר ואת שוק הכסף‪ .‬ראינו כי הריבית הנקבעת בשיווי משקל בשוק‬ ‫הכסף משפיעה על הביקוש המצרפי ולכן הריבית משפיעה על התוצר של שיווי משקל‪ .‬התוצר הנקבע‬ ‫בשיווי משקל בשוק התוצר משפיע על הביקוש ליתרות ראליות ולכן התוצר משפיע על ריבית של‬ ‫שיווי משקל‪ .‬כדי שהמשק כולו יהיה בשיווי משקל על שני השווקים להיות בו זמנית בשיווי משקל‪.‬‬ ‫כעת נדון בשיווי משקל כללי במשק סגור‪.‬‬ ‫במהלך הדיון נבחין בין שיווי משקל כללי במשק עם אבטלה ושיווי משקל כללי במשק בתעסוקה‬ ‫מלאה‪.‬‬ ‫עקומת ‪ IS‬מתארת את אוסף כל צרופים של תוצר וריבית בהם שוק התוצר נמצא בשיווי משקל ‪.‬‬ ‫עקומת ‪ LM‬מתארת את אוסף כל הצרופים של תוצר וריבית בהם שוק הכסף נמצא בשיווי משקל‪.‬‬ ‫עלינו למצא צרוף כזה של תוצר וריבית כך ששני השווקים יהיו בשיווי משקל ותמיד יש רק צרוף‬ ‫אחד כזה‪ :‬נקודת החיתוך של שתי העקומות‪ .‬נראה זאת בצורה גרפית‪:‬‬ ‫הצרוף *‪ Y‬ו‪ r* -‬הם התוצר‬ ‫‪r‬‬ ‫והריבית בהם שני השווקים‬ ‫‪LM‬‬ ‫נמצאים בו זמנית בשיווי‬ ‫‪IS‬‬ ‫משקל‪ .‬נראה זאת בעזרת אותה‬ ‫דוגמה מהפרקים הקודמים‪:‬‬ ‫‪C = 800 + 0.6Yd‬‬ ‫‪I = 1,500 - 40r‬‬ ‫‪G = 500‬‬ ‫‪T = 500‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫הביקוש ליתרות ריאליות‬ ‫‪d‬‬ ‫‪M ‬‬ ‫‪  = 150 + 0.2Y − 40r‬‬ ‫‪ P‬‬ ‫היצע הכסף הנומינלי ‪.Ms = 800‬‬ ‫נחזור על החישוב של עקומות ‪ IS‬ו‪LM -‬‬ ‫*‪Y‬‬ ‫א‪ :‬חישוב עקומת ‪IS‬‬ ‫תנאי שיווי משקל בשוק הסחורות הוא שויון בין הביקוש לחסכון לביקוש להשקעה‬ ‫‪500‬‬ ‫‪− 500‬‬ ‫‪− 800 − 0.6 * (Y − 500) = −1,500 − 40r‬‬ ‫‪142‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3 + Y1−4500‬‬ ‫‪44442444443‬‬ ‫‪SG‬‬ ‫‪Sp‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪IS : Y = 6,250 − 100r‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪= 150 + 0.2Y − 40r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪LM : Y = 3,250 + 200r‬‬ ‫תנאי שיווי משקל בשוק הכסף‬ ‫‪6,250 − 100r = 3,250 + 200r‬‬ ‫נמצא שיווי משקל כללי במשק ‪ IS = LM‬ע"י פתרון המשוואה‪:‬‬ ‫‪r = 10%‬‬ ‫‪Y = 5,250‬‬ ‫דו"ח מקורות ושימושים‬ ‫מקורות‬ ‫שימושים‬ ‫‪3,650 = C Y = 5,250‬‬ ‫‪1,100 = I‬‬ ‫‪500 = G‬‬ ‫‪5,250‬‬ ‫‪5,250‬‬ ‫מדיניות ממשלתית במשק סגור‬ ‫בפרק שדן בשיווי משקל בשוק התוצר אמרנו כי אחת הסיבות להתערבות הממשלה בשוק היא‬ ‫האבטלה‪ .‬כעת ניתן להוסיף סיבה נוספת להתערבות הממשלה והיא רמת ההשקעות במשק‪ .‬כלי‬ ‫המדיניות העומדים לרשות הממשלה הם מדיניות פיסקאלית‪ :‬שינוי הצריכה הציבורית ושינויים‬ ‫במיסוי‪ ,‬ומדיניות מוניטרית‪ :‬שינויים בכמות הכסף או שינויים בריבית במשק‪ .‬כאשר המשק נמצא‬ ‫באבטלה נדרשת מדיניות מרחיבה שתעודד את הפעילות הכלכלית במשק ותצמצם את האבטלה‪.‬‬ ‫מדיניות פיסקאלית מרחיבה יכולה להיות הגדלת הצריכה הציבורית‪ ,‬הגדלת ההשקעה הציבורית או‬ ‫הקטנת המיסים במשק‪ .‬ניתן גם לשלב בין הדברים ולהפעיל מדיניות פיסקאלית יחד עם מדיניות‬ ‫מוניטרית‪ .‬מדיניות מוניטרית מרחיבה היא הגדלת כמות הכסף או הורדת הריבית במשק‪ .‬כאשר אנו‬ ‫דנים במדיניות פיסקאלית מרחיבה‪ ,‬יש להביא בחשבון גם את אופן מימונה של מדיניות זו‪ .‬הגדלת‬ ‫הצריכה הציבורית ומימונה ע"י מיסים משמעותה גם צמצום הצריכה הפרטית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הגדלת‬ ‫הצריכה הציבורית ומימונה ע"י מלווה מהציבור משמעותה הגדלת החוב הפנימי של הממשלה‪ .‬חוב‬ ‫זה הממשלה תצטרך להחזיר בעתיד‪ .‬איזו שיטה עדיפה מבין השתיים קשה לומר‪ .‬לכאורה יצירת חוב‬ ‫היא בעיתית אבל אם המס במשק הוא מס יחסי‪ ,‬בגלל הגידול בתוצר הנובע מההרחבה הפיסקאלית‬ ‫תקבולי הממשלה ממיסים יגדלו והיא תוכל לפרוע את התחיבויותיה‪ .‬אפשרות מימון שלישית היא‬ ‫כמובן מימון ע"י מלווה מהבנק המרכזי‪ .‬נראה עתה בדוגמה את האפשרויות השונות ואת הקורה‬ ‫במשק בכל אפשרות ואפשרות כמו גם את השפעותיה של מדיניות מוניטרית‪.‬‬ ‫מקרה א' – משק באבטלה‬ ‫נמשיך עם הדוגמה הקודמת ונראה דוגמאות למדיניות פיסקאלית ומוניטרית שיביאו את‬ ‫‪.YF = 5,500‬‬ ‫המשק לתעסוקה מלאה‪ .‬נניח כי תוצר של תעסוקה מלאה במשק זה הוא‬ ‫נקודת המוצא לכל אחד מהשינויים הבאים היא נקודת שיווי המשקל שחושבה קודם‪ :‬התוצר הוא‬ ‫‪ 5,250‬והריבית היא ‪.10%‬‬ ‫להלן כמה הצעות מדיניות לפתרון הבעיה‪:‬‬ ‫‪ .1‬הפחתת המיסים ל‪.T = 250 -‬‬ ‫נזכור כי הפחתת המיסים‪ ,‬ללא הפחתה מקבילה בצריכה הציבורית תיצור גרעון בתקציב הממשלה‪.‬‬ ‫אנו נניח כי גרעון זה ממומן ע"י מלווה מהציבור‪ .‬חשוב להבין כי לצורת מימון כזו אין השפעה על‬ ‫היצע היתרות הריאליות‪ .‬אמנם הממשלה מוכרת אג"ח לציבור ומקבלת ממנו כסף אבל הממשלה מיד‬ ‫מחזיר את הכסף הזה לציבור ע"י תשלומי שכר וקניות מפירמות המהווים את הצריכה הציבורית‪ .‬כל‬ ‫עוד הציבור לא ישנה את הרגליו לגבי אחזקת כסף‪ ,‬היצע היתרות הריאליות לא ישתנה‪.‬‬ ‫שוק הכסף‬ ‫שוק התוצר‬ ‫)‪AD(r = 11.25‬‬ ‫)‪AD(r = 10‬‬ ‫‪11.25‬‬ ‫)‪AD(Y = 5,500‬‬ ‫‪10.00‬‬ ‫)‪AD(Y = 5,250‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪5,500‬‬ ‫‪5,250‬‬ ‫‪M/P‬‬ ‫‪800‬‬ ‫כתוצאה מהורדת המס ההכנסה הפנויה של משקי הבית גדלה והביקוש לצריכה פרטית כמו גם‬ ‫‪Sp = -900 + 0.4Y , SG = -250 .‬‬ ‫לחסכון פרטי גדל‪ .‬החסכון הציבורי לעומת זאת קטן‬ ‫‪IS1: Y = 6,625 - 100r‬‬ ‫עקומת ‪ IS‬משתנה כתוצאה מכך והיא כעת‬ ‫שיווי המשקל כעת הוא אותו שיווי המשקל כמו שקבלנו כאשר הביקוש לצריכה ציבורית גדל ורק‬ ‫השימושים השתנו‪ .‬הצריכה הציבורית נשארה ‪ ,G = 500‬ההשקעות ‪ I = 1,050‬והצריכה הפרטית‬ ‫כעת היא ‪ .C = 3950‬נבחן כיצד מתבטאת מדיניות פיסקאלית מרחיבה בשוק התוצר ובשוק הכסף‬ ‫בשוק התוצר הביקוש המצרפי עולה כתוצאה מההרחבה הפיסקאלית והתוצר עולה‪ .‬עליית התוצר‬ ‫גורמת לגידול בביקוש ליתרות ריאליות והריבית עולה‪ .‬עליית הריבית ממתנת את עליית הביקוש‬ ‫המצרפי וחוזר חלילה‪ .‬המשק מתייצב בסופו של דבר ברמת תוצר גבוהה יותר וריבית גבוהה יותר‪.‬‬ ‫שימו לב כי מכיון שהמשק היה באבטלה המחירים אינם משתנים‪.‬‬ ‫‪ .2‬הגדלת הביקוש לצריכה ציבורית ב‪ .150 -‬מימון ע"י מלווה מהציבור‪.‬‬ ‫‪G = 650‬‬ ‫הביקוש לצריכה ציבורית כעת הוא‬ ‫‪IS1: Y = 6,625 - 100r‬‬ ‫עקומת ‪ IS‬משתנה כתוצאה מכך והיא כעת‬ ‫שיווי המשקל במשק כעת בנקודת החיתוך של העקומות ‪ IS‬ו‪ LM -‬הוא בתעסוקה מלאה‬ ‫‪6,625 − 100r = 3,250 + 200r‬‬ ‫‪Y = 5,500 r = 11.25%‬‬ ‫אנו רואים כי הגידול בתוצר היה מלווה בעליית הריבית במשק‪ .‬נראה זאת בצורה גרפית‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪LM‬‬ ‫‪IS1‬‬ ‫‪IS‬‬ ‫‪11.25‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪5,250 5,500‬‬ ‫כתוצאה מעלית הביקוש לצריכה ציבורית‪ ,‬עקומת ‪ IS‬זזה ימינה )עקומת ‪ .(IS1‬שיווי משקל חדש‬ ‫מושג ברמת תוצר גבוהה יותר וריבית גבוהה יותר‪.‬‬ ‫דו"ח מקורות ושימושים‬ ‫מקורות‬ ‫שימושים‬ ‫‪3,800 = C Y = 5,500‬‬ ‫‪1,050 = I‬‬ ‫‪650 = G‬‬ ‫‪5,500‬‬ ‫‪5,500‬‬ ‫‪ .3‬הגדלת הצריכה הציבורית ל‪ G = 875 -‬ומימון ההוצאה ע"י העלאת המיסים‪.‬‬ ‫גם במקרה הזה כמו בשני המקרים הקודמים עקומת ‪ LM‬לא משתנה‪ .‬אלא רק עקומת ‪ .IS‬נחשב את‬ ‫העקומה החדשה‪ .‬החסכון הממשלתי לא השתנה כי תקציב בממשלה נשאר מאוזן‪ .‬החסכון הפרטי‬ ‫כעת הוא‪:‬‬ ‫‪Sp = Y-875 – [800 + 0.6(Y – 875)] = -1150 + 0.4Y‬‬ ‫‪IS: Y = 6,625 – 100r‬‬ ‫עקומת ‪ IS‬כעת היא‬ ‫בדיוק כמו במקרה הקודם ולכן גם התוצר הוא ‪ Y = 5,500‬והריבית היא ‪ .r = 11.25%‬ההבדל יהיה‬ ‫בשימושים השונים‬ ‫מקורות‬ ‫שימושים‬ ‫‪3,575 = C Y = 5,500‬‬ ‫‪1,050 = I‬‬ ‫‪875 = G‬‬ ‫‪5,500‬‬ ‫‪5,500‬‬ ‫מבחינה גרפית‪ ,‬מקרה זה זהה לדוגמה הקודמת‪ .‬עקומת ‪ IS‬זזה ימינה בדיוק באותה מידה כמו‬ ‫במקרה הקודם‪.‬‬ ‫‪ .4‬הגדלת כמות הכסף ל‪M = 950 -‬‬ ‫במקרה זה העקומה שמשתנה היא עקומת ‪ .LM‬העקומה החדשה היא ‪LM1: Y = 4,000 + 200r‬‬ ‫‪6,250 − 100r = 4,000 + 200‬‬ ‫שיווי המשקל החדש הוא‬ ‫‪Y = 5,500 r = 7.5%‬‬ ‫באופן גרפי שיווי המשקל החדש נראה כך‪:‬‬ ‫עקומת ‪ LM‬זזה ימינה‬ ‫‪r‬‬ ‫ושיווי משקל חדש מושג ברמת‬ ‫‪LM‬‬ ‫תוצר גבוהה יותר ושער ריבית‬ ‫נמוך יותר‪.‬‬ ‫‪LM1‬‬ ‫דו"ח מקורות ושימושים‬ ‫מקורות‬ ‫‪IS‬‬ ‫‪10‬‬ ‫שימושים‬ ‫‪3,800 = C Y = 5,500‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪1,200 = I‬‬ ‫‪500 = G‬‬ ‫‪5,500‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪5,250 5,500‬‬ ‫‪5,500‬‬ ‫נבחן את השינויים בשוק התוצר ובשוק הכסף‬ ‫שוק הכסף‬ ‫שוק התוצר‬ ‫‪r‬‬ ‫‪AD‬‬ ‫)‪AD(r = 7.5‬‬ ‫)‪AD(r = 10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫)‪AD(Y = 5,500‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫)‪AD(Y = 5,250‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪M/P‬‬ ‫‪950‬‬ ‫‪800‬‬ ‫בשוק הכסף היצע היתרות הריאליות עולה כתוצאה מההרחבה המוניטרית והריבית יורדת‪ .‬ירידת‬ ‫הריבית מעלה את הביקוש המצרפי בשוק התוצר והתוצר עולה‪ .‬עליית התוצר מעלה את הביקוש‬ ‫ליתרות ריאליות דבר שממתן את ירידת הריבית וחוזר חלילה‪ .‬התוצאה הסופית היא התיצבות‬ ‫המשק ברמת תוצר ‪ Y = 5,500‬וריבית ‪.r = 7.5‬‬ ‫‪ .5‬הגדלת הצריכה הציבורית ב‪ 30 -‬ומימון הגידול ע"י מלווה מהבנק המרכזי‪.‬‬ ‫מדיניות כזו היא גם מדיניות פיסקאלית מרחיבה )הגדלת הביקוש לצריכה ציבורית( וגם מדיניות‬ ‫מוניטרית מרחיבה )שינוי בבסיס הכסף כתוצאה מההלוואה(‪ .‬נניח כי יחס הרזרבה הוא ‪ α = 0.25‬וכי‬ ‫הבנקים שומרים תמיד על יחס זה‪ .‬מכיוון שהמימון הוא מימון גרעוני‪ ,‬החסכון הממשלתי כעת הוא‬ ‫‪ .SG = -30‬החסכון הפרטי אינו משתנה וסך החסכון במשק הוא‪:‬‬ ‫עקומת ‪ IS‬החדשה היא‪:‬‬ ‫‪S = -1030 + 0.4Y‬‬ ‫‪IS: Y = 6,325 – 100r‬‬ ‫מכיוון שהשינוי בבסיס הכסף הוא ‪ ∆H = 30‬ויחס הרזרבה הוא ‪ ,α = 0.25‬הרי כמות הכסף גדלה ב‪-‬‬ ‫‪ .∆M = 120‬עקומת ‪ LM‬החדשה היא‬ ‫‪LM: Y = 3,850 + 200r‬‬ ‫שיווי משקל במשק כעת הוא ‪ Y = 5,500‬והריבית היא ‪.r = 8.25%‬‬ ‫מקורות‬ ‫שימושים‬ ‫‪3,800 = C Y = 5,500‬‬ ‫‪1,170 = I‬‬ ‫‪530 = G‬‬ ‫‪5,500‬‬ ‫‪5,500‬‬ ‫באופן גרפי השינויים נראים‬ ‫‪r‬‬ ‫כך‪ :‬כתוצאה מהגידול בביקוש‬ ‫לצריכה ציבורית‪ ,‬עקומת ‪IS‬‬ ‫זזה ימינה‪ .‬כתוצאה מהגידול‬ ‫‪LM‬‬ ‫‪IS1‬‬ ‫‪IS‬‬ ‫‪LM1‬‬ ‫בכמות הכסף‪ ,‬עקומת ‪ LM‬זזה‬ ‫אף היא ימינה‪ .‬התוצאה היא‬ ‫‪10‬‬ ‫שיווי משקל חדש‪ .‬כדאי לשים‬ ‫‪8.25‬‬ ‫לב כי אם התזוזנה של עקומת‬ ‫‪ IS‬היתה גדולה יותר ושל‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪5,500‬‬ ‫‪5,250‬‬ ‫עקומת ‪ LM‬קטנה יותר היינו רואים כי הריבית במשק עלתה‪ .‬תוצאה כזו בהחלט אפשרית‪ .‬הדבר‬ ‫נובע מהשינויים בשוק היתרות הריאליות‪ .‬מצד אחד היצע היתרות הריאליות גדל דבר שפועל‬ ‫להורדת הריבית‪ .‬מצד שני הגידול בתוצר גורם לעליה בביקושים ליתרות ריאליות דבר שפועל לעלית‬ ‫הריבית ואיננו יכולים לקבוע מראש איזו השפעה חזקה יותר‪.‬‬ ‫אין כמובן הכרח לנקוט רק בצורת מדיניות אחת ניתן לבצע מדיניות משולבת שתשיג מספר‬ ‫מטרות‪ .‬ראינו קודם‪ ,‬בשני המקרים הראשונים‪ ,‬כי כאשר מבצעים מדיניות פיסקאלית מרחיבה‬ ‫במשק באבטלה התוצר גדל אך עלית הריבית גרמה לפגיעה בהשקעות‪ .‬נניח כי הממשלה רוצה להשיג‬ ‫בו זמנית את שני היעדים הבאים‪ :‬תעסוקה מלאה‪ ,‬רמת השקעות ‪ I = 1,150‬והגדלת הצריכה‬ ‫הציבורית‪ .‬כל זאת ללא עליות מחירים‪.‬‬ ‫כדי להשיג זאת על הממשלה לנקוט בצעדים הבאים‪ :‬הגדלת כמות הכסף ל‪ Ms = 900 -‬והגדלת‬ ‫הצריכה הציבורית ל‪ .550 -‬נבדוק אם אכן נקבל את התוצאה הרצויה‪.‬‬ ‫עקומת ‪ IS‬כעת היא‬ ‫‪IS: Y = 6,375 - 100r‬‬ ‫עקומת ‪ LM‬כעת היא‬ ‫‪LM: Y = 3,750 +200r‬‬ ‫‪Y = YF = 5,500 r = 8.75%‬‬ ‫שיווי משקל במשק יהיה‬ ‫דו"ח מקורות ושימושים‬ ‫מקורות‬ ‫שימושים‬ ‫‪3,800 = C Y = 5,500‬‬ ‫‪1,050 = I‬‬ ‫‪550 = G‬‬ ‫‪5,500‬‬ ‫‪5,6005‬‬ ‫אנו רואים כי אכן מדיניות כזו משיגה את כל היעדים‪ .‬ניתן להשיג את אותם היעדים גם בצורות‬ ‫אחרות‪ .‬הגדלת ההשקעה הציבורית תביא לגידול בהשקעות גם מבלי להוריד את הריבית או הורדה‬ ‫קטנה יותר‪ .‬ניתן להוריד את המיסים ובכך להגדיל את הביקוש לצריכה פרטית ואז ניתן יהיה להגדיל‬ ‫את הצריכה הציבורית בפחות מ‪ .50 -‬על קובעי המדיניות למצוא את סל הצעדים הטוב ביותר‬ ‫להשגת היעדים הללו תוך התחשבות בהשפעתם הן בתקופה הקרובה והן בעתיד הרחוק‪.‬‬ ‫מימון ההוצאה הציבורית‬ ‫בפני הממשלה עומדות מספר אפשרויות למימון ההוצאה הציבורית )צריכה ציבורית ‪ +‬השקעה‬ ‫ציבורית(‪ .‬אפשרות אחת היא מימון ע"י מיסים‪ .‬הממשלה גובה מיסים מהציבור ומשתמשת בכסף‬ ‫שהיא גובה למימון פעולותיה‪ .‬בדוגמה שלפנינו ראינו כי המס הוא ‪ ,500= T‬התוצר הוא ‪Y = 5,250‬‬ ‫והצריכה הציבורית היא ‪ .G = 500‬במקרה זה תקבולי המס שווים להוצאה הציבורית‪.‬לא תמיד‬ ‫תקבולי המס שווים להוצאה הציבורית ראינו קודם כי כאשר הממשלה הגדילה את הצריכה‬ ‫הציבורית מבלי לשנות את המיסים או הקטינה את המיסים הרי נוצר גרעון בתקציב הממשלה‪.‬‬ ‫ההנחה הסמויה היתה כי את הגרעון הממשלה מממנת ע"י מכירת אג"ח לציבור‪ .‬הממשלה מקבלת‬ ‫כסף מהציבור אולם מיד מחזירה אותו כי היא צריכה לממן את הצריכה הציבורית כך שבסופו של‬ ‫דבר כמות הכסף במשק אינה משתנה‪ .‬כאשר תקבולי המס גבוהים מההוצאה הציבורית אנו נניח כי‬ ‫סכומים אלו חוזרים אל הציבור כפרעון חובות מהעבר כך שכמות הכסף אינה משתנה‪.‬‬ ‫אפשרות נוספת למימון ההוצאה הציבורית היא ע"י הלוואה מהבנק המרכזי כלומר ע"י "הדפסת‬ ‫כסף"‪ .‬הממשלה משלמת עבור פעולותיה מכספים שהיא מקבלת מהבנק המרכזי כך שבמקרה זה‬ ‫בסיס הכסף גדל‪ .‬בשני המקרים הראשונים היצע הכסף אינו משתנה‪ ,‬במקרה השלישי היצע הכסף‬ ‫גדל‪.‬‬ ‫מקרה ב' – שיווי משקל כללי במשק בתעסוקה מלאה‪.‬‬ ‫בפרק שדן בשיווי המשקל בשוק התוצר ראינו כי יתכן והשויון בין הביקוש המצרפי לתוצר יתקיים‬ ‫ברמת תוצר הגבוהה מתוצר של תעסוקה מלאה שהוא התוצר המקסימלי שניתן לייצר במשק‬ ‫בתקופה הנדונה‪ .‬רמת תוצר כזו כמובן איננה אפשרית ושוק התוצר איננו בשיווי משקל‪ .‬נראה כעת‬ ‫מה קורה במשק הנמצא במצב כזה וכיצד בכל זאת נקבע התוצר של שיווי משקל‪ .‬כבר בקורס המבוא‬ ‫למיקרו כלכלה ראינו כי כאשר הכמות המבוקשת ממוצר כלשהו גדולה מהכמות המוצעת מחירו של‬ ‫המוצר עולה‪ .‬באופן דומה אנו יכולים לחשוב כי עליית מחירים תקרה גם ברמת המאקרו במשק‬ ‫כאשר הכמות המבוקשת מהתוצר גדולה מהכמות המוצעת – תוצר של תעסוקה מלאה‪.‬‬ ‫נראה כעת כיצד משפיעה עלית המחירים על המשק וכיצד מגיע המשק לשיווי משקל כתוצאה‬ ‫מעליית המחירים‪.‬‬ ‫נסתכל תחילה על שוק הכסף‪ .‬עליית המחירים גורמת לצמצום היצע היתרות הריאליות‪ .‬כתוצאה‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r1‬‬ ‫‪(M/P)d‬‬ ‫‪M/P‬‬ ‫‪r0‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪M /P1‬‬ ‫‪M /P0‬‬ ‫מצמצום ההיצע הריבית במשק עולה‪ .‬בגרף אנו רואים כי עלית המחירים מ‪ P0 -‬ל‪ P1 -‬גרמה לירידת‬ ‫היצע היתרות הריאליות מ‪ Ms/P0 -‬ל‪ Ms/P1 -‬והריבית עלתה מ‪ r0 -‬ל‪ .r1 -‬עלית הריבית מצמצמת את‬ ‫הביקוש להשקעות במשק‪.‬ובעקבות כך את הביקוש המצרפי כולו עד אשר הכמות המבוקשת של‬ ‫התוצר שווה לתוצר של תעסוקה מלאה‪.‬‬ ‫כאשר המשק הגיע לנקודה בה ניתן לספק‬ ‫‪S‬‬ ‫את מלוא הביקושים‪ ,‬עליית המחירים‬ ‫נפסקת‪ .‬עלית הריבית מ‪ r0 -‬ל‪r1 -‬‬ ‫מתבטאת בגרף בירידת הביקוש‬ ‫‪S, I‬‬ ‫‪I0‬‬ ‫‪I1‬‬ ‫להשקעות מ‪ I0 -‬ל‪ .I1 -‬שיווי משקל‬ ‫במשק מושג ברמת תוצר של תעסוקה‬ ‫‪Y‬‬ ‫*‪Y‬‬ ‫‪YF‬‬ ‫מלאה ברמת מחירים גבוהה יותר‪.‬‬ ‫במילים אחרות אנו יכולים לומר כי עליית המחירים שחקה את היצע היתרות הריאליות‪ ,‬דבר שגרם‬ ‫לעלית הריבית‪ ,‬צמצום הביקוש להשקעות כך שהמשק התייצב בתוצר של תעסוקה מלאה ברמת‬ ‫מחירים גבוהה יותר‪.‬‬ ‫דוגמה‪:‬‬ ‫נמשיך את הדוגמה הקודמת כאשר הממשלה הגדילה את הביקוש לצריכה ציבורית‪ .‬כאשר השינוי‬ ‫בביקוש לצריכה ציבורית היה ‪ ,∆G = 150‬המשק הגיע לשיווי משקל של תעסוקה מלאה‪ .‬הריבית‬ ‫היתה ‪ r = 11.25%‬והתוצר ‪ .YF = 5,500‬שימו לב כי בחישוב זה הנחנו כי רמת המחירים במשק‬ ‫היא ‪ P0 = 1‬משום שהיצע היתרות הראליות היה שווה להיצע היתרות הנומינליות ‪.Ms/P0 = 800/1‬‬ ‫דרכי פתרון‪:‬‬ ‫‪ .1‬הרחבה פיסקאלית כאשר המשק בתעסוקה מלאה‪.‬‬ ‫נניח כעת כי הממשלה מגדילה עוד את הביקוש לצריכה ציבורית ב‪ .∆G = 150 -‬נחשב תחילה את‬ ‫רמת התוצר ושער הריבית בהם יתקיים שיווי משקל במשק ללא עליות מחירים‪ .‬כתוצאה מעלית‬ ‫הביקוש לצריכה ציבורית עקומת ‪ IS‬משתנה והיא עתה‬ ‫עקומת ‪ LM‬אינה משתנה והיא‬ ‫‪IS: Y = 7000 - 100r‬‬ ‫‪LM: Y = 3,250 + 200r‬‬ ‫שיווי משקל במשק יושג כאשר ‪ r = 12.5% ,Y* = 5,750 > YF‬ברמת מחירים ‪ .P0 = 1‬כמובן שלא‬ ‫ניתן להשיג שיווי משקל כזה משום שהתוצר המבוקש גדול מתוצר של תעסוקה מלאה ותתחיל עלית‬ ‫מחירים‪ .‬במצב זה אנו יודעים כי התוצר בשיווי משקל יהיה תוצר של תעסוקה מלאה ואיננו יודעים‬ ‫באיזו רמת מחירים יושג שיווי המשקל‪ .‬עליית המחירים איננה משפיעה על עקומת ‪ IS‬משום‬ ‫שעקומה זו מיצגת משתנים ריאליים בלבד‪ .‬העקומה שמשתנה היא עקומת ‪ .LM‬נחשב את העקומה‬ ‫החדשה‪ .‬שיווי משקל בשוק הכסף יתקיים כאשר ‪ .Ms/P = (M/P)d‬נציב את הערכים המתאימים‬ ‫‪ .800/P = 150 + 0.2*Y - 40r‬אחרי העברת אגפים וסידור המשוואה נקבל כי עקומת ‪ LM‬היא‪:‬‬ ‫‪LM: Y = 4,000/P - 750 + 200r‬‬ ‫)שימו לב כי כאשר ‪ P = 1‬אנו מקבלים את העקומה שחשבנו קודם לכן(‪ .‬אנו יכולים למצוא את רמת‬ ‫המחירים והריבית בשיווי המשקל ע"י הצבת התוצר של תעסוקה מלאה למשוואות ‪ IS‬ו‪LM -‬‬ ‫ופתרון מערכת המשוואות‪ .‬ממשוואת‬ ‫‪ IS: 5,500 = 7000 - 100r‬נקבל‬ ‫מייד כי הריבית בשיווי משקל היא ‪.r = 15%‬‬ ‫ממשוואת‬ ‫נקבל כי רמת המחירים החדשה היא‬ ‫כלומר היתה עליית מחירים של ‪ 23%‬במשק‪.‬‬ ‫‪LM: 5,600 = 4,000/P - 800 + 200*15‬‬ ‫‪P ≅ 1.23‬‬ ‫באופן גרפי נתאר את התהליך‬ ‫באופן הבא‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫במצב המוצא המשק היה‬ ‫)‪LM(P = 1‬‬ ‫בתעסוקה מלאה‬ ‫)‪IS1 LM(p = 1.21‬‬ ‫‪IS0‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ברמת תוצר ‪r = ,Y = 5,500‬‬ ‫‪.P = 1 ,11.25%‬‬ ‫‪11.2‬‬ ‫הגידול בביקוש לצריכה ציבורית‬ ‫הסיט את עקומת ‪ IS‬ימינה‬ ‫לעקומה‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪ .IS1‬עלית המחירים הסיטה את‬ ‫‪5,500‬‬ ‫עקומת ‪ LM‬שמאלה לעקומה‬ ‫)‪ LM(P = 1.23‬כך שהתוצר במשק לא השתנה והריבית עלתה עד ל‪ .r = 15% -‬דו"ח מקורות ושימושים‬ ‫במשק מראה כי הגידול בצריכה הציבורית בא על חשבון צימצום בהשקעות )לעומת הדו"ח כאשר‬ ‫המשק היה בתעסוקה מלאה ללא עלית מחירים(‪.‬‬ ‫דו"ח מקורות ושימושים‬ ‫שימושים‬ ‫מקורות‬ ‫‪3,800 = C Y = 5,500‬‬ ‫‪900 = I‬‬ ‫‪800 = G‬‬ ‫‪5,500‬‬ ‫‪5,500‬‬ ‫הצריכה הציבורית גדלה ב‪ 150 -‬מ‪ G = 650 -‬ל‪ .G = 800 -‬ההשקעות קטנו ב‪ 150 -‬מ‪ I = 1,050 -‬עד‬ ‫ל‪.I = 900 -‬‬ ‫‪ .2‬הרחבה מוניטרית כאשר המשק בתעסוקה מלאה‪.‬‬ ‫נצא שוב מנקודת מוצא בה המשק נמצא בשיווי משקל בתעסוקה מלאה ונניח כעת כי הבנק המרכזי‬ ‫מבצע הרחבה מוניטרית‪ .‬המשמעות של הרחבה מוניטרית היא הגדלת היצע הכסף הנומינלי בשוק‬ ‫הכסף )הגדלת ‪ .(Ms‬הגדלת היצע זו תגרום לירידת הריבית ולכן הביקוש להשקעות יגדל‪ .‬מכיון‬ ‫שהמשק בתעסוקה מלאה התוצר אינו יכול לגדול וייוצר עודף ביקוש בשוק התוצר כך שתתחיל עלית‬ ‫מחירים‪ .‬עלית המחירים כמובן מקזזת את הגידול בהיצע היתרות והריבית מתחילה לעלות בחזרה‪.‬‬ ‫עלית הריבית בחזרה מקטינה את הביקוש להשקעות‪ .‬תהליך זה ימשך עד אשר יחזור המשק לשיווי‬ ‫משקל בתעסוקה מלאה ברמת מחירים גבוהה יותר מהרמה ההתחלתית‪ .‬למעשה‪ ,‬לא חל במשק כל‬ ‫שינוי ריאלי אלא שינוי נומינלי בלבד – עלית מחירים‪ .‬ניתן לראות זאת בקלות מתוך דו"ח מקורות‬ ‫ושימושים‪ .‬מכיון שהתוצר נשאר כשהיה ‪ YF‬הרי הצריכה הפרטית לא השתנתה‪ .‬הצריכה הציבורית‬ ‫גם היא לא השתנתה ולכן ברור שגם ההשקעות לא השתנו‪ .‬כדי שההשקעות לא ישתנו ברור‬ ‫שהריבית לא השתנתה כלומר כמות היתרות הריאליות לא השתנתה‪ .‬אנו יכולים לומר כי במצב כזה‪,‬‬ ‫כאשר להרחבה מוניטרית כאשר המשק נמצא בתעסוקה מלאה אין כל השפעה ריאלית על המשק‪.‬‬ ‫אחוז השינוי במחירים יהיה שווה לאחוז השינוי בכמות הכסף הנומינלית‪.‬‬ ‫בגרף‪ ,‬ההרחבה המוניטרית משמעותה תזוזה של עקומת ‪ LM0‬ימינה‪.‬לעקומה ‪ .LM1‬עלית המחירים‬ ‫מחזירה את העקומה שמאלה עד למקומה המקורי כך שפרט לעלית המחירים לא קורה במשק שום‬ ‫דבר ראלי ואין שינוי בדו"ח מקורות ושימושים‪.‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪IS‬‬ ‫‪LM0‬‬ ‫‪LM1‬‬ ‫‪r0‬‬ ‫‪r1‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪5,500‬‬