סליחות ליום שלישי
נז סליחות ליום שלישי א ש ך יושבי ביתך ,עוד יהללוך סלה :אשדי העם ש כ כ ה אשדי העם שיהוה אלהיו :ת ה ל ה לדוד, לו, אלוהי ה מ ל ך ,ו א ב ר כ ה שמך לעולם ועד: ארוממך ככל־יום א ב ך ב ך ,ןאהללה שמך לעולם ועד :גדול :הוה ו מ ה ל ל מאיד ,ןלגדלתו אין הרך :דור ל ד ו ר :ש כ ה מעשייך, ו ג ב ו ר י ת י ך עידו :הדר כ ב ו ד הוךך׳ ןדבדי נפלאיתיך אשייחה :ועזוז נוןאותיך יאמרו ,וגדלתך אםפךנה :זכר ר ב ־ ט ו ב ך .יביעו ,וצךקתך :רננו :חנון ורחום :הוה ,א ר ך אפים וגדל־חסד :טובץהוה ל כ ל ,ודחמיו על־בל־מעשייו: יורוך:הוה ב ל מעשייך ,וחםיךיך:בךבוכה :כ ב ו ד מ ל כ ו ת ך ייאמרו ,וגבוךתך־:דברו :להודיע לכני האדם גבוריתיו, וכבוד הדר מלכותו :מ ל כ ו ת ך מ ל ב ו ת בל־עלמים, בבל־דור ודיר :סומך :הוה לכל־הגיכלים, וממשלתך וזוקף לבל־הכפופים :עיני ב ל אליך :שיברו ,ןאתה נותן־ להם א ת ־ א ב ל ם בעתו :פותח ארדידך ,ומשביע לבל־חי v t v * ! י t י • i » t רצון :צדיק :הוה ככל־דרביו ,וחסיד בבל־מעשייו :קרוב :הוה לבל־קראיו ,ל ב ל אשר יקראהו ב א מ ת :ר צ ו ך ר א ױ .יעשה ,ואת־שועתם ישמע ויושיעם :שומר :הוה את־כל־ איהביו ,ואת כל־הרשעים .ישמיד :ת ה ל ת :הוה :דבר־פי ויברך כל־בשיר שם קדשו לעולם ועד :ואנחנו נ ב ר ך :ה מ ע ת ה ועד עולם הללױה: ועתה יגדל }א בידו אד} , דגךת לאמיר :זביר ךח^יף יהןה וחסדיך כי ®עולם ה?™: יתגדל ויתקדש שמה חיא? :עלמא די ברא בו־עותה ױ^לץד מלכותה. בחייכון וביומיבון ובחיי ךכל בית לשךאל בעגלא ובזמן קריב׳ וא^רו אמן: :הא ש מ ה ר ? א מ ל ד ך לעלם ולעלמי עלמ:א: סליחות .ליום שלישי נח לתברך וישתבח ולתפאר ויתרומם ויתנשא ולתהךר ולתעלה ויתהלל ?מה ךקח־שא .בךיך הוא לעלא מן כל בךכתא ושיךתא ת?בהתא ונחטתא דאמירן בעלמא .ואמרו אמן: ־ וv t t ד • ז I ז ״\ ו י ו לך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים :מה־נתאונן ומדדניאמר מה־נדבר ומה נצטדק :נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה :־•• • t - J ־ T:j- J t־ ו |» ן » T sד אליך ,כי :מינך• פשוטה ל ק ב ל שבים :לא־בחסד ול*א־ במעשים באנו לפניך ,בדלים וברשים דפקנו דלתיך :דלתיך -s - ז t • - r • : J V T ן I ז - ׳ • T ז ? 1ד : -ן V ! \ » V ן ךפקנו דחום וחנון ,נא אל־תשיבנו ריקם מלפניך :מלפניך מלכנו ריקם אל־תשיבנו ,כי אתה שמע תפלה: שמע תפלה, לפניך יהירה :יבואו וישתחוו לפניך אדני ,ויכבדו ד• ־ t יי ־ | 1 ־ ו 1 « * v 1- ״ \ ־ ז • * V T לשמך :באו נשתחוה ונכרעה ,נכרכה לפניץהוה נבואה למשכנותיו ,נשתחוה להדים דגליו :באו בתודה חצרותיו בתהלה ,הודו לו בךכו שמו: יהיוה אילהינו והשתחוו להדם רגליו קדוש הוא: i t ״ n : 1 : ־ ד־ ו * ־־ ד־ עשנו: שעריו רוממו רוממו rן :הוה אלהינו והשתחוו להר קךשו ,כי־קדוש :הוה אלהינו: השתחוו ליהוד .כהךרת־קךש ,חילו מפניו כל־האךץ :ואנחנו בריב חסךך נבוא ביתך ,נשתחוה אל־היכל־קךשך ביראתך: נשתחוה אל־היכל קךשך ונוךה את־שמך על־חסךך ועל־ אמתך׳ כי הגדלת על־כל־שמך אמרתך :לכו נרננה ליהוה, נריעה לצור ישענו :נקדמה פניו בתודה ,בזמירות נריע לו: l ' T j ־• S־ | T J T T * י אשר .יחדו נמתיק סוד ,בבית אלהים נהלך ברגש :אל נערץ בסוד־קדושים דכה ,ונורא על־כל־סביכיו :שיאו:דיכם קדש ,וכרכו אתץהוה :הנה ברכו את־:הוה בל־עכדי:הוה, העימדים כ ב י ת :הוה בלילות :אשר מי־אל בשמים ובארץ אשר״-יעשיה במעשייך וכגבוריתיך :אשר לו הים והוא עשהו, דבשת :ךױ :צרו :אשר בידו מחקרי ארץ ,ותועפות הדים לו :אשר כ:דו נפש כל־חי ,ורוח כל־כשר־איש :ויודו שמים נחס ל י ח ו ת .ליום שלישי פ ל א ך :־הוה ,אף אמונתך בקהל קדושים :לך זרוע עם־ גבוהה ,תעיז זיךך תרום ומינך :לך שמים אף־לך ארץ, ת ב ל ומלאה'אתה :סךתם :אתה פוררת בעזך :ם ,שבךת ךאשי תנינים על־המים :אתה הצבת ?ל־גבולות ארץ, קיץ והרף אתה :צרתם :אתה רצצת ךאשי לױתן׳ תתננו מ א ב ל לעם לציים :אתה בקעת מעץ ונהל ,אתה הובשת נהרות איתן :לך יום אף־לך ל:לה ,אתה הבינות מאור ושמש :עשה גדולות עד אין הקר ונפלאות עד אץ מספר: בי א ל גדול :הוה ,ומלך גדול על־בל־אלהים :כי־גדול אתה ועשה נפלאות ,אתה אלהים לבדך :כי־גדול מעל־ שמים חסדך ,ועד שחקים אמתך :גדול :הוה ומהלל מאיר, ולגדלתו אץ חקר :גדול :חוה ומהלל מאיד ,ונוךא הוא על־בל־אלהים :גדול :הוה ומהלל מאד ,בעיר אלהינו הר־ קךשו :לך :חוה הגדלה והגבוךה והתפאךת והנצח וההוד ןהמתנשא ל ב ל בי־בל בשמים ובארץ ,לך לראש :מי לא יךאך מ ל ך הגוים בי לך :אתה ,בי בבל־ חכמי הגוים ובבל־מלבותם מאין במוך :מאין במוך :הוה, גדול אתה וגדול שמך בגבוךה: :הוה אלהי צבאות מײ במוך חפץ :ה ,ואמונתך סביבותיך: :חוה אלהי צבאות ישב הברכים אתה אלהים לבדך :מ י :מ ל ל גבורות :הוה, .ישמיע בל־תהלתו :בי מי בשחק.יערך ליהוה ,יךמה ליהוה בבני אלים :מה נאמר לפניך יושב מרום ,ומה נספר לפניך שובן שחקים :מה נאמר לפניך :הוה אלהינו מה נדבר ומה נצטדק :אין לנו פה להשיב ולא מצח להרים ראש :בי עונותינו רבו מלמנות ,וחטאתינו עצמו מספר: למען שמך :הוה תחינו ובצךקתך תוציא מצרה נפשנו: ד ך ב ך אלהינו להאריך אפך לרעים ולטובים והיא תהלתך: למענך אלהינו עשה ולא לנו ךאה עמידתנו דלים ודקים: נח ליום שלישי סליחות. הושמה לך והגוף פעלך ,חוסה על־עמלך :הנשמה לך והגוף שלך: ,הוה עשה למען שמך :אתאנו על־שמך ,יהוד, עשה למען שמך :בעבור כבוד שמך ,כי אל חנון ורחום שמך :למעךשמך :הוה וסלחת לעוננו כי רב־הוא: ?!לרדלני אבינו ,כי ?ריב אולתט שנינו? .חל לנו מלכנו׳ 5י רבו ^ויגיבו: אל א ר ך אפים א ת ה .ובעל הרחמים נ ק ר א ת .ודרך תשובה הורית. ־־• ** | ־? יוד T *־ד• ו Itrri T T גדלת ר ח מ ך וחסדיך ,תזכיר היום ובכל־יום א ר ע :דיךיך .תפן אלינו ברחמים ,כי אתה־הוא בעל הרחמים .בתחנון ובתפלה פןיך ןקךם, כהודעת לענו מ ק ך ם .מחרון א פ ך שוב ,כמו ב ת ו ך ת ך כתוב .ובצל כנפיך נחסה ונתלונן ,כיום ו רד יהיוה בענן .תעביר על־פשע ותמחה וI»t » it • t J1ו t ־ t- t tז ז| ד -ד *־ ־ »«•1 אשם ,כיום ויתיצב עטו שם .תאזין שועתנו ותקשיב מנו מאמר, !? •• ו • ״ 1 • • ד י ו ־! ז ״ ? » :־ ! 1־ -ו-- כיום ויקרא בשם יהיוה .ושם נאמר: ו ו - ״ • ו |» ו ו T vזד T ־ ויעביר להוה על־פניו ויקךא: :הוה ן :חוה א ל ד ח ו ם וחנון א ר ך א פ י ם ו ד ב ־ ח ס ד ו א מ ת נצר חסד Y V ל א ל פ י ם נישא עון ופשע ו ח ט א ה ונקה :ו ס ל ח ת לעוננו »»־»• | T - VT־ »? T - » T״T J ו־ ־ ז־ ״ ו ל ח ט א ת נ ו ונחלתנו: ס ל ח לני אבינו בי חטאנו .מ ח ל לנו מלבנו בי פשענו :בי א ת ה אדני טוב וסלח ,ורב־חטד לבל־קראיך: אלהינו בושט במעשיט ו;?ל?ט בעווניט :אלהיט בושט וחלטנו להרים אלהיט פניט אליך :לא כדוטאיט תע?'ה לט .ולא כעווטתיט תנמיל עליט :אם עווטת תשמר־לה אדני ?י לעמיד? :י־ע?ך ה?ליחה למען תוךא :אל־תבוא ???פט עטט כי לאײץךק לפןיך כל־חי: « - T T ^ » " 5 ז » • ו ? ״ * » ־ T ?דחם אב על בנים כן תרחם להוד ,עליט :ליהוה הלשועה על ע?ך בךכתך ?לה: להוה ?באות ע?ט ??זינב לט אלהי לעקב ?לה :להוד ,צ?אות אשרי אדם בו?ח בך :להוה הושיעה .ה?לך .יעננו ?ױם־קךאט: ?לדדנא לעוץ העם הזה ?נךל ח?ךך .ו?א?ד נשיאתה לעם הזה ??צדלם ועד־הנד ,ושם ןא?ד: ויאמר יהוד ,סלחתי בדברך: v : t t־ » • י ז ז ז i ס ל י ח ו ת .ליום שלישי נח ה ט ה אלהי אז^ד ו?ו?ע ?קח עי;יך וךאה שהמתינו והעיר א^ר־נקךא ?ליה? .י לא על־צךקיתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך ?י על־ךדו^יך הרבים :אדיני ?מעד ,אחײ ?לחה אדני הקשיבה ו??ז'ה אל־תאחר .למע^ז אלדד ?י ש?ך נקרא על־עיךך ועל־??ך: ח סליחה .ע״פ א״ב כפול רבנו שלמה הבבלי אלהינו ואלהי אבותינו אין במרת בשיר מדתך .איה קנאתך ועצת עמיךתך. בת בררת לבית חמדתך. ״־ ז בעלוה t t״ ! v אדונים ו Iv ואין גועה לדורי אני מארסת. גועל דודי איך נדרסת .רין הרג לעצמה מקנסת .דהויה • ־ T : ־ V V| : I » גם בי נאנסת: האס בלי ספר שלוח .הבן ביתום אובד שלוח .וגן נעול הפקר בטלוה .ומעין חתום גרפם דלוח: זעם ברגע ועתה להפוך .זרי מגילת אסתר ח. דודי — הרודה ומשעבד אותי. גאר יעקב אץ פטדת בשר־ודם מדתו ,שהרי הכל גלוי לפניך וא״כ איה קנאתך שהיית מקנא ,כבעל נקמות ,בעבורבניך ואיפה עצת עטדתך -עצת ה׳ שלעולם תעמוד ,עתה להיכן הלכה ,שאתה מביט בוגדים ומחריש. בת כיררת -בחרת את ישראל לבת ,לבית חטדתך -לעבדך בבית המקדש ,בעלוה אדונים -אנסוה ושלטו בה זרים ובכ׳׳ז ואין לצטדתך אינה נצמדת ומתחברת לשום אלוהאלא אליך. גועה -כנסת ישראל צועקת ,לדודי אני מאורסת ו ר א ה איך אני נדרסת ע״י גועל דודי -הגיעול השולטים בי .ואינה מוכנה לעבור על דת אף אם דין הרג לעצמה מקנסת -נהרגת על קדוש השם וא׳׳כ מדוע היא דחויה מארוסה גם כי נאנסת.האם -כנסת ישראל גלי ספר שלוח אץ לה גט מארוסה ובכ״ז היאמשולחת מפניו ,והכן ,כיתום אוגד, שלוח -בלי לבוש -מופשט וערום. וישראל שנמשלו כגן נעול -שאץ נכנסץ בו בלי רשות נעשה עתה כהפקר מלוח -כעשב הגדל הפקר, והמעיץ החתום ,עתה גרפס -נדרס ע״י הולכי רגל ,ולכן הוא דלוח עכור.זעם מועט כרגע ,היה זועם עלינו ודיו, ועתה נשתנה להפוך ,להאריך קצפו נחס ל י ח ו ת .ל י ו ם שלישי קדש עתה לשפוך .חבת ]רא חביבת[ רע בקךן הפוך. חשובה עזובה בקורעת עד כי זירי קודש -כתרי הקודש שהיו עלינו עתה לשפוך -נשפכו והושלכו החוצה)אן .חביבת ריע -ישראל שנקראים חןים ,היו חביבים על הקב״ה כקרן הפוך -כבת איוב שהיתה יפה)•ועתה חשובה עזובה • ! * ״ נחשבת כמופקדת — הקורעתבפוך ויושבת בפתח עיניים לנאוף וסופה להמאס. מוג התואר -ישראל שהיו נאים בין אומות העולם ,עכשיו קדורנית שחותם מפרך -קדרו פניהםכשולי הקדרה מעבודה קשה .טרייה טכה -מכותיהם לחות ואינם מגלידים ,מבלי ארך -אינם מעלים ארוכה ומרפא .יום נקם נסתם דרך נעלם מעינינו דרך המובילה ליוםהנקם בגדים .יום ׳זלום -אשר בו יושב להם כגמולם .נחתם -נסתם חרך -האשנב ,שדרכו ניתן לצפות את ימי השילום. כה הסבל הכשיל נטל -המשא גדול עד שאפס כחו של הנושא .והנשאר v v • : ־ ־ • ז מקטל -והנשאר לפליטה מן ההרג הדי הוא כסול ושכול ) -״בעל מום, •V IV ־ • ! T T : מכובד העול שהכבידו עליהם .לא למרגוע נשארו הנשארים ,כי נד = י ״ I״ T :־ו ומטלטל הוא ,לעמל ויגע -שטורחים זז״• ו - ועמלים בזעת אפם להתפרנס ולבסוף אחר נוטל. מטע כרם שמן המדושן -כנר לישראל -נטיעה שמינה ,mמדוע עתה היה למרמס -למדרס כחרולי הכבשן -כקוצים יבשים שמציתים ו-- טוב התיאר קדורנית מפרך. טריה מבד .מבלי ארך .יום נקם נסתם דרך .יום שלום נחתם חרך: ביח הסבל הבשיל נטל .בפול T ושחול הנשאר מקטל .לא לעמל למרגוע נד ומטלטל. i t : ויגע ואחר נוטל: מטע קךן שמן המדשן. מרמם מדוע בחרלי בבשן. ק pהפוך — שם בתו השלישית של איוב )מב ,יד(. פ נ י נ י חיים )א( כלשון הפסוק ״תשתפכנה אמי קודש בראש כל פוצות״ )איכה ל ,א( .שלשה כסריס הס :כיור סורה — מגל זר הארץ ,ונסר נהמה — כעל ירו של tornהזהב ,ונסר מלכוס — נ ע ל דרו של שולחן) ,עס״י יומא ענ.(: )ב( נס איונ נקראה ״קק הפוך״ ,ע״ש הקק שנותנים ס הפוך לעיניים. )!( ״הכסול ושכול״ — לעדן מומין סגן ננכורוס )מ.(. )0 כמ״ש ״כרס היה לידידי נקר! pשמן״ )ישעיה ה ,א(. מ ל י ח ו ת ליום שלישי םג בתנור .נוצר -השומר למעלה לא יישן>ה< .וא״כ מדוע נטעו -ישראל, ניתן למשלח -למרמס ) .0בידי פרות הבשן -אומות העולם. שורקה -זמורת הגפן ,כנוי לישראל. מה בצע -מה הרווח ומה התועלת והיא נקטפת -נתלשת בידי הגויים, גפן פורחת -הצומחת ומתרבה, ץ טה יתרון אמו הנאה יש ממנה, והיא נחטפת -בין אומות העולם. על יד חקוקה וטוטפת -ישראל שחקוקה על ידו של הקב״ה מ( ,על מה אהבתה נשטפת -מדוע אהבתו אליה התבטלה. פעולת הרובים ,מיעוט מלאכת אומות הללו ,מועטת מלאכתםהעושים לשמך >ח< .ולכל היותר קיימו ז׳ מצוות בני נח שנצטוו ,ברם פריעת שכר רכה והולכת -השכר שאתה פורע להם הולך וגדל)ס! ואילו עמך ישראל צופה הפגות -מצפה שתהא פנוי מכל עסקיך כדי לעסוק בתגמול שכרה ,ועיתה נמשכת -חמן מתן שכרה נמשכת ומתעכבת>י( .צרה צרה אחת באה עליהם וכבר אחרת באה נוצר למעלה לא יישן .נטעו למשלוח פרות הבשן: שירקה מד! בצע ונקטעת. פורחת מה יתרון ונדוטפת. על :ד חקוקה וטוטפת .על מה אהבתה נשטפת: ־ ד* T T פעלת : ״ • V: הרובים T מעוט מלאכת .פריעת שבי רבה והולכת .צו$ה הפנות ועתה נמשכת .צרה פקוךה ואחרת T I TT •V V : ן נסמכת: פקודה ,ואחרת נסמכת -בעוד רובים -מציע)סוכה ה (:בבבל קורי! לינוקא רביא. >ה< מה הגפן הוה שומרה למעלה הימנה ומשמרה ,כך ישראל שומר שלהן עומד עליהן ומשמרן ,שנאמר ״הנה לא ינום ולא יישן,׳)ויק״ר לו ,נ(. >ו< מלשון ״ושלח אח נעירה ונער נשלה אחר״ )שמות » ,ל(. >ז( כל״א ,״הן על כפים סקומיך״ )ישעי׳ מט ,עז( .וטוטפת הן התפילין נין עיניו ,וכמאמר מז״ל תפילין למרי עלמא מה כמינ נהו ״ומי כעמך ישראל״ )נרכוס ו.(. >ח< עשו נ?ל אביו)לנ״ר א ,יל( ,נטכלנצר פסע ארנע פסיעות) ,סנהדרין צו.(. >ט< כמו שעשית לנטכמצר שמלן על כל העולם נשניל הפסיעות שפסע. )י( כתורת כהטס נפרשת נסוקותי )כו ,ט( ״ופטתי אליכם״ ,משלו משל למה הלכר לומה למלן ששכר פועלים הרנה ,והיה שם פועל אחל שעשה עמו ימים רניס נכנסו הפועלים ליטול שכרם ונכנס אותו פועל עמהס ,אמר המלן לאותו הפועל אפנה לן ,הרוגים הללו שעשו עמי מלאכה מועמת ואט מסן להם שכר מועט ,אנל אמה משטטת הרכה אט עמיל למשוכ עמן ,כן ישראל מנקשין שכרן לפט המקוס ,והאומות מכקשין שכרן ,והקנ״ה אומר להן לישראל ,נטי אפנה לכן מכל הלרומין הללו שעשו עמי מלאכה מועטת ואט טמן להם שכר מועט ,נעולם הזה — שמועט הוא .אכל אתם חשטנות הרנה יש לי לחשוב עמכם .לכן נאמר ופטתי אליכם — נטונה ,וספרתי אתכס — נפרייה ורניה ,והרנתי אמכם — כקומה זקופה .וכי האי גוונא חטא נמלת פורענות ,״ונתחי פט נכס״ משלו משל למה הלנר לומה למלן שאמר לענדיו פונה אט מכל עסקיי ועוסקט נכס לרעה לכן אומר הפייט פעולת הרובים וכוי) .ערה״ב(. הרובים — נערים ,מלשון רניא .ונעטננו יש לפרש עפ״י הרא״ש נע״ז )פ״ל ,ס״ט( :״מאן רוגים םד ס ל י ח ו ת ליום שלישי־ כסמוך לה).יא(. קדש ראשית -ישראל הנקראים ״קודש ישראל לה׳ ראשית תבואתה״ •TI !־" ־ ״ Vj ריסיהו jג< ,מבחר התבואה ,וגם נמשלה לעריפת חטץ שאדם מכניסן במניין לשערים ,ועתה בכל קצוי ארץ זרויים כשעורים -פזורים כשעורים רבו רוח מנשבת כעלי יערים ,רדוף נשמטת נסים ונסערים כשהרוח מנשבת בעלים ובענפים הם נסים ונסערים כאילו נרדפים מפני חרב)יג<. שמונה ותשעים האלות האלה -צ״ח דברי הברית• התוכחות של ׳אלה T T • t י T t 1 )נפי ני תנו* ,נח 0» .נתקיימו כשלמות ״ ״ V ״ V T תמו אלה מאה V •• T ומאידך שלמו 1 - כבשים חסר שתיים «״ח( הכתובים בחג הסוכות שעליהם נאמר ״אלה : I- : I־ ״ T 1״ V תעשו לה׳ במועדיכם״ )בסיבי נס .ל>,0 והם היו מעכבים את צ״ח התוכחות, והיום אץ מה שיעכב אותם .en ובעוונותינו לא רק צ״ח אלה הוכינו אלא מאלה וכאלה השיגונו הרבה יותר > .00ולכן תרחם עלינו ותקבצינו מקרנות אלה -מארבע פנות ה א ח שגלינו אליהם ,אז -בזמן קידש ראשית ערמת שערים. קצרי ארץ זרויים כשיעורים. רוח מנש3ת בעלי יערים. רדוף נשמטת נסים ונפערים: שמונה ותשעים האלות האלה .שלמו אלה מאלה ובאלה .תרחם תקבצנו מקךנות אלה .אז יאמרו — סיגמניא וכר וי״מ הכשות שהעמידו המסיס לליוש להם ולהסזיק לסן ונו׳״ .ובסורמן של ראשונים לירושלמי סלה )כו (.גרס נרא״ש :״שהעמילו הנוצרים ממרים ללרוש להם ולהסדק לתם וכו׳״ ,ופירוש זה עולה יפה כאן נסייט. )יא( כלרש נספרא נחקוסי)מ ,טז( ,״והפקלמי עלינם נהלה״ שיהיו הממס פוקלוס אתנם מזו לזו, על שהראשונה פקולה אצלכם ,אביא אסרס ואסמנה לה. )יג( וזוהי מלס ה ס קשה לישראל ,כלתניא ,ספרא מזוקומי )מ לג( ״ואתכם אזרה נגרים״ מילה קשה לישראל ,נשעה שבט המליכה גולים למקום אסל ורואץ זה אס זה ומסנסמין ,ואתם אץ אתם כך ,אלא עתיד אני לזרוס אסנס ל ק האומות ואץ אסל מנם קרונ אצל סנרו ,כעני! שנאמר ״וזריתים נגדים והפיצוחים נארצוס״ ,כאלם שזורה אס השעורים אץ אסס מהן ,קרונה אצל סנרסה ,כך אץ מהם קרונ אצל סנירו. )יג< לקיים מה שנאמר ״ורלף אוסס קול עלה נלף ונסו ממסת סרנ״ )ויקרא מ ,לו( הסרנ נקראת נשמטס נסורס נהטם ,לסטא ,״והריקוסי אחרינם סרנ״ )ייקרא נו ,לג( — סרנ הנשמכזת אחריהם לא נמהרה סוזרס וכוי. )יד( ראה נרש״י נמדנר )»ו ,יס( ״ולכבשים״ — מגל ישראל שנקראו ״שה פזורה״ ,והם קטעים ,ומטינס סשעיס ושמונה ,לנלוס מהם סשעי« ושמונה קללוס שנמשנה סורס .ונתרגום יונתן pעתיאל )שם p i ,סכומהון לכל אימריא סמט וסשעץ למכפרא על סמט וסשעץ לווטיא .וכה״ג יסל הסיינו ביוצר ליום ד לסונוס )גנורוס( :״סשורס שי אלפים שנעים וגר רציתי ז*לים שמונה ותשעים. קלוע בם תוכחות שמונה ותשעים .צרפתי אלה גאלה גאפיף . , )טו( נלסטא בספרא )ויקרא מ ,יס( ״ואס על אלה לא תשמעו לי״ ,רבי יהושע אומר ,שלא יהו ישראל אומרים ,נלו נל המנוח ואץ לו להניא עול אחרות עלינו ,ת״ל ״ואס על אלה לא משמעו לי״ עול יש לי אחרות מאלה וכאלה להביא. נחס ל י ח ו ת .ליום שלישי ^L,,- - ^ ,ןן־ןף t • הגאולה יאמרו ־גויים ,הגדיל ה- לעשות עם אלה -עמ אומה זו ,ניסים ^ ־ ־ ונפלאות. צם־אילה: אל מלך יושב על־כסא רחמים׳ מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו, מעביר ראעון ראשון ,מ ן ב ה ?חילה לחטאים והליחה לפורעים, עושה צדקות עם־בל־בשיר ורוח ,לא ברעתם תגמיל .אל הורית־לנו v vt | t ? ו t י י * * » ״ « ן » לומר ש ל ש עשרה ,וזכר לנו היום ברית ש ל ש ?שרה ,בהודאת לעגו מפןךם ,כמו שכתוב ױךד להוד ,בענן ויתיצב עמו שם ויקךא יהיוה: בשם I I -J ולעבר להוה על־פנױ ויקרא: :חוה ן :חוח א ל ר ח ו ם וחנון א ך ך א פ י ם ו ר ב ־ ח ס ד וא©ת נצר חסר ל א ל פ י ם נ ש א עון ופשע ו ח ט א ה ונקה :ו ס ל ח ת לעוננו ו ל ח ט א ת נ ו ונחלתנו: ו - ז ו - ו t ס ל ח לנו אבינו בי חטאנו .מ ח ל לנו מלבנו בי ?שענו :בי א ת ה אדני טוב וסלח ,ןרב־חםד לבל־קראיך: וארץ: נ?א לבלט אל־כפלם אל־אל בשמים :עזךט ??ם להוד׳ עו?'ה אל לתן למוט ךגלנו אל לטם שו?ךט :דעה לא לטם ולא לישן שו?ר יק5ךאל :הושע לה;וה את־עטך את ?ארית לשו־אל: ?ךחם אב על ?נים ?ן תךחם להוד׳ עליני :לידיוי׳ ל י ^ י ׳ ?ל ??!ל בךכתך ?לה: להוד? ,באות עמנו ??גב לנו אלהי לעקב ?לה :להוד׳ ?באות א?די אדם בו?ח בך :להוה הושיעה .ה?לך יעננו בױם־קךאנו: ?לח־נא לעין העם הזה ?גדל חסדך .ובא?ר נשיאתה לעם הזה ??צרלם ועד־הגה ו?ם נאמר: וייאמר להוה סלחתי כךברך: הטה אלהי אזןך ו??ע ?קח עי;יך וךאה שי?מתיט !העיר א?ר־נקךא ??ך עליה? .י לא על־?ךק'תיט אנחט ?פילים תחטניט לפ^יך ?י על־רח?יך הרבים :אד';י ??עד ,אדיןי ?לחה אדיןי הק?י?ה ועשיר׳ אל־תאחר .למע^ך אלד,י בי ש?ך נקךא על־עיךך ןעל־ע?ך: םו ט ס ל י ח ו ת •ליום שלישי סליחה ע״פ א׳׳ב בסופו חתום מחברו)רבנו( שלמה )הבבלי( הקטן יגדיל בתורה כ א י יעקב >א<אני יום אירא -ביום שאני ירא ודואג מפני צרה אליך אקרא להושיעני לבל יעשקוני זדים שלא ילחצוני רשעים עוזבי יקרה שעזבו את התורה היקרה מפזומפנינים .שב לבקרה -הוי יושב ועוסק לבקר ולחפש אחר מעשיהם T) T : כדי להשיב להם כגמולם ,על דין רשע ומעשי עוול ,מלואם -אשר מליאת אסיפתם יקרא -יפרסם נגדי. אלהינו ואלהי אבותינו אני יום איךא איליך אקרא. בל !עשקוני זךים עוזבי יקרה .גמול להשיב להם » V •XI שב לבקרה .דין רשע ועול | T T ! ־ ! )r :־T מלואם יקרא: החושבים -ע׳׳י גזרתם ,להשכיח שם קודש הנכבד -של קוב״ה, ולהרגיל בפינו שם טומאה של יראתם כדי שנמיר דתנו ונעבוד פסל שלהם הנקלה -הנבזה והנעבד -שנוצר בית אדם .זד ,דרכם -ומנהגם טובי עם אבד -את הטובים שבעם שאינם T:V: ממיתם דתם מאבדים וממיתים ,ע״י י V | : כבישת קורת בית הבד עליהם )עיין לעיל 0לי״ ה ד (* ,ולכן מבקש הפייט חשוך השאר -אלה שנותרו הצל אותם ומנע מכתשם בכית הכד. לימדו טרוף טרף למדו אדם :״ ־» : T והרגילו עצמם להרוג בני אדם כמדובר כמו שנאמר ״וילמד לטרף ^ךף אדם אכל״ )יחזקאל יט ,ג( .ועל הנשאתם ידו -מטילץ גורל ,כעל בעלים, הפקר שמצאו במדבר ללא T ־ •IX: כמעט כילו -כמעט השמידונו ולא יעדרו -ולא יחסת דבר ,לולא רחמיך :־ ־ ־T : אדון אשר בחסד דבר -המנהיג אותנו בחסד. ז • T| : החושבים להשביח שם קדש הנכבד .ולהרגיל שם טמאה נקלה ונעבד .זה דרכם V ־ T : טובי עם אבד .חשך השאר מבתשם בבית הבד: ־T טרף טרף אדם למדו במדבר .ידו גורל בעל הפקר :־ : V״I במדבר .כמעט כלו tולא מי יהרהר אחר מדותיך לדיינה לנצוח עליך בבית הדץ ,ואפילואפשר היה נוכחך להשיב ,מי חלציו לדינה -כלומד ,מי יאזור חלציו דשא כלי מלחמתו לסדר טענותיו עמך ,הלא אתך האמת ,והמשפט שלך הוא .סרנו -ממצותיך לפיכך סוערנו )א( .יעךרו ךבר .לולי רחמיך אדון בחםד דבר: מי יהרהר אחר מדותיך נכחך להשיב לדינה. מחלציו לדנה .םרנו וםוערנו פ נ י נ י חייט r 1 - : סליחה זו יש להכין ולפרש על פי הנאמר כסליחה ז /א .עיי״ש. ו : דן • » ס ל י ח ו ת .ליום שלישי ונשמטה חרב היונה .עמך הדין ױךך על העליונה: פן ייאמר יכלתי בעל המוט. צרי יהודה יגילו בי אמוט. וי• t ד •T קךא לטבורי חנם שנת שמוט .רשע הפושט יד יפוג * ־ I T T אחור ויקמיט: I! •: T שטרך קודם ולו נושים מבקשים .שעבוךך להרחיק רבו אדונים קשים .תחומי לעקר מצריך מימני מבקשים .תבואה קדשת בלועה מלילות וקשים: שפט רעה תביא עליהם T TT למו עולל והאשימם. *־ ~ ־ T וחתעולל בביבד ישמם .מנת 9זרנו ברוח סערה לארבע פנותהארץ ונשמטה חרב היוגה -ופשטה אחרינו חרב השיכורה מדם חללים)ב,1 אמנם עטך הדץ -הצדק אתך וידך על העליונה -שאנו חייבים ,אבל מכל מקום אל תמצה הדק, םן יאטר בעל המוט -האויב המשפילנו יאמר :אני יכולתי -וידי רמה ,ולא מן השמים פעלו לי. צרי -אויבי יהודה יגילו כי אמוט כאשר אפול ואתמוטט ,ולכן קראלישראל שהם מכורי חנם -בץ אומות העולם ,שנת שמוט -שביתה מצרתן ,ותקרא להם דרור .רשע הפוש® יד -אותו ״פילו הרשע״ יפוג ידו אחור ויקמוט -מתכווץ. שפרך קודם -שטר שעבודך על ישראל -שהם עבדיך וקנויים לך קודם לכל שטר אחר שיצא עלישראל!״ ,ובכ״ז ולו נושים -אומות העולם ,המבקשים לשעבדם תחת ידיהם ,שעבודך להרחיק ,רבו אדונים קשים -רבים הם הרוצים להרחיק שעבודך מעלינו ולזייף שטרך .תחומי פימני מצריך -גבולות שבשדך לעקור מבקשים -לפרק גדר ,להשיג גבולך ,ולהכנס בפרצה ותבואה ישראל אשר קדשת ,בלועה טלילותוקשים -רוצים לבלוע ולהשחית השיבולים עם הקש ,כלומר רוצים להשמיד אנשים נשים וטף. שפט רעה תבוא עליהם -תשפטם על הרעה שעשו והאשימם -וחייבם בדק .לטו עולל -פעול עליהם בכובד ידך והשמידם ,ישימם -רשים אותם לשממה ,והתעולל -ולעג עליהם במפלתם .מנת כוסם -כגמול מגילת אסתר ט. תבואה קדשת -במ־ש )ירמיה ב ,ג( :קדש ישראל לה׳ ראשית תבואתה. >ב< נעטפה — כמאמר סז״ל בתורת נהנים )ספרא גחוקומי כו ,לג( סרג הנשמטח אחריהס לא במהרה היא מחרת )וכדלעיל ש ,יג( .חרג היונה — כירמיהו)מו ,מ!( תרגם יונתן :סרנא לסנאה דהיא כתמר מרויא .ופרש״י — היונה לשון יץ. )ג< נח כמו שנאמר ״ט עבדי הם״ )ויקרא כה ,מג( ושם בספרא ,שטרי עליהם ראשון. עד ס ל י ח ו ת •ליום שלישי־ 6חיפ טפח למעשיהם יףי״ המטר עליהם פחמי אש כדישתפוח נשמתם השיגם שגעתייפ • י נקם שעברו על ברית שבע שנצטיי• יהשמם ~ שממה. כוסם פחי מפח הגשימם. ־ ־ ־ ״ השיבם שבעתים נהם ברית T מצװ ת ז י• • עשה אותם ! !־ I • •- 1 : והשמם* פזי ת י ־ י ״ * י י •י ־ העיי ?יי״ י ״יי ™״י העיר קרית טירת נוף נהלנו. T -הביאנו אל ירושלים ,שהיא קרית ' עבוי ״I ים גאולים דרר לעבר פ ל ט ח שלך .ים גאולים דרי קהלינו -הביאנו לא׳׳י בים ,אשד T ! ־ י־ ••יין״ קהלנו .בף תוחלתנו ואתה ״ ״ לני י װ סליל״• ל מ ע ז י ע ב י י בו קהלינו .כך תוחלתנו ־־ תקותנו, ואתהיב ™״3י ־ ׳™י• י ־ ־ י־ ״ י• y,em T : ״ ־ I ! ! ״ ־ T רב מחוללנו .נחמנו נא יהי נא ,יהי חסדך עלינו. ! ־ ־ ־ ״ י״ י ־ י חםךף עלינו: אל מלך יושב על־בםא רחמים ,מתנהג בחסידות מוחל עונות עטו, מעביר ראשון ראשון ,מ ך ב ה מחילה לחטאים והליחה לפושעים, עושה צדקות עם־בל־בשיר וריס׳ ל א ?רעתם תגמל .אל הורית־לנו לומר שלש ?שרה ,וזבד לנו היום ברית שלש ?שרה ,בהוךעת 1 * לעבר מהדם ,במו שבתוב וירד יהיוה בענן ויתיצב עטו שם ויקרא ?שם ןהןה: ױעבר :הוה על־פנױ ןייךא: 1 *111 T 1 , ־ • t * • r ? • י ־ • ו *1 יהיוה ן יהוד .א ל ר ח ו ם וחנון א ר ך א פ י ם ו ר ב ־ ח ס ד ו א מ ת ניצר • ו ו * חסד vv t ־ - ו ־ | | vv ־ ־• ו״ vv nv ל א ל פ י ם נ ש א עוז ופשע ו ח ט א ה ונקה :ו ס ל ח ת לעוננו ״ »»־»• Tן » v־ I־t T ו —| ו ז •t 1 ־ 1־ ו ל ח ט א ת נ ו ונחלתנו: ס ל ח לנו אבינו בי חטאנו ? .ח ל לני מלבנו בי פשענו :בי א ת ה אריך ט ו ב וסלח ,ןדב־חםד ל^ל־קיראיך: פזמון .חתום בו שם מחברו)רבנו( שמואל כהן יחי י ע ב גאי י ? מלאכי רחטיס׳ משיתי עיייז׳ ח ל י _ נא מלאכי רחמים משרתי עליון .הלו ״Z התפללו והתחננו ״ י א .ל׳ ללמד נא פני אל במיטב הגיון. זכות על ישראל במיטב הגיון -בדבור מגילת אסתד י. י J ™ - - ײ ײ הגיון בבנור — ת״י)תהלים עב ,ד( :דגנת בנריא. עד ס ל י ח ו ת •ליום שלישי־ אולי יחוס עם עני ואביון אולי ־ t i • t v | j ;־רחם: אולי:רחם שארית יוסף .שפלים ונבזים פשוחי שסף .שברי חנם טבורי בילא־כסף .שואגים ב ת פ ל ה ומבקשים רשיון .אולי: אולי ירחם מעני ב ב ל .מ ל מ ד - ו- •• s ו v v \ i t מבות בענוי ס ב ל .מנוד־ראש נתונים ביושבי ת ב ל .משל בעמים בקצף ובזיון .אולי: אולי ירחם וירא בעני עמו .ױקשב vi ו־•• ־ *«• וישמע הצגים לעמו .ועודים בלחש מוסר למו .ועיניהם תולים למציא « • ־ j • T ־ » ז j ן •• ״ i • « ד רציון .אולי: אולי ירחם אומרי סלח־נא .אימצי ן -״ שבחו • ״ * 1 בבל־עת ועונה .אגורים » : ז ן * » • בצרה לשפך תחנה .את־פני אלהיהם שופכים לב־דויון .אולי: אולי :רחם לקתה בכפלים. לעוטה אריות כמו בפי שחלים. « 1 t ־ t j י י סט מעולה ,ואז אולי יחוס ה׳ על עם עני ואביון -התאב >א< לחסות בצל כנפיו, אולי ירחם. אולי ירחם שארית יוסף -ישראל השפלים ונבזים -ובזויים ,פשוחי שסף -הקרועים והשמרים בץ האומות .שבויי חנם ,מכורי בלא בסף כעבד בזוי חסד ערך .שואגים צועקים בתפלה ,ומבקשים רשיון מבקשים את רשותך וחסותך,ושתסיר מעלינו את חסות הגויים. אולי ירחם מעוני כבל -האסורים בשלשלאות ,מלמדי מכות -מורגלים במכות ובענוי סבל ,מנוד ראש ללעג אנו נתונים בין יושבי תבל,הפכנו להיות למשל בעמים -לבת בץ האומות ,בקצף ובזיץ -לחרפה ובושה. אולי ירחם וירא בעני -בסבל עמו ,ויקשב ה׳ וישמע הצגים לעמו ויאזץ לנצבים ועומדים לפניובתפלה .ועודים בלחש ,מוסר למו בעת שבאים עליהם יסוריםמתקבצים הם יחד לתפלה ,ועיניהם תולים לשמים ומצפים למצוא רציון רצון מלפניך.אולי ירחם אומרי סלח נא -ישראל המתוודים לפניו ,אומצי שבחו המתחזקים לומר שבחו של הקב״הבכל עת = ועונה .אגודים -מתקבצים יחדיו בעת צרה ,לשפוך תחנה ,את פני -לפני אלהיהם שופכים לב דויץ לב כואב.״ _ בכפלײפ לקתה אולי ירחם עפ ה ״כי לקחה מיד ה׳ כפליים בכל חטאתיה״ )ישעיהו פ .p .לעופה -אכולה ע״י אריות כמו בפי שחלים פשוחי שסף — תרגום ״ויפשחגי״)איבה ג ,יא( — ושסעני .וראב״ע כתב :תרגום וישסף שמואל ופשח .ועודים — מתועדים ומתכנסים .לחש — תפלה הנאמרת בלחש ובקול נמוך)מצודות, ישעיה כו ,טז( .־צקון לחש מוסרך למו• — שפיכת תפלה מצויה ביניהם כאשר בא ל ה ם מוסרך )—משפט יסורים()מצודות ,שם(. פניני חיי0 )א( מיוסי על הא יאמר רגי יוחנן ,נכל מקום שנאמר דל ,עני ואביון נישראל הנמוג מיגר) ,נראשיס רכה עא ,א(. ןזי ס ל י ח ו ת ליום שלישי כנר לאריות™ ,לוקה ומשתלטת - לוקה ומשתלמת בעוון שולים. שבחה ב ב ל זאת מבתב־עיז ומשולמת בעץ שוליים -בעבורחטאיה ובכל זאת לא שכחה מכתב לוחות הברית עוז חביון -שהיוחברים בארק .וכיון שלמרות הצרות עריק מקיימים את התורה לכן: אולי ידחם כבושי פנים -הכושים הכושים בחטאם ,השומעים חרטתם ולא משיבים ולא עונים -למבזיהם .נצחו אולי ירחם כבושי פנים .השומעים » i־ . * t ן ־ חרפתם ולא־משיבים ועונים .נצחו מקוים ולישעו נשענים .כי >לא כלו ־ מצפים לה׳ ־ נצח ישראל• ולישעו נשענים -סמוכים ובטוחים בישועתו ,כי לא כלו רחמיו - .לא תמו רחמיו ,ולכן לא נבוא לכדי כליון כליה ,ח׳׳ו.אולי ירחם ,יחלץ -יוציא עני מעניו מיסוריו חבושו -מאסרו יתיררוציאו לחפש מארץ שביו ,יגהה מזורו -ירפא מכתו .ויחבוש -ויכרוך תחבושת לחליו ,צעקתו -תפלתו ישמע ויחיש -ימהר את עת פדיון -קץ הגאולה בב״א. י י י, י "יי י י י יי רחמיו כבליון .אולי: אולי ירחם יחלץ־עני בעניו .חבושו ו ו ־ ־ - ד • | T ו ד־ ! .יתיר מארץ שביו .ינהה מזורו ויחבש חליו .צעקתו ישמע ויחיש » ז j ו ר ז | * • j ו * ־ • עת־פדיון .אולי:חום עם עני ואביון אולי ירחם: אל מלך יושב על־בסא רחמים ,מתנהג בחסידות מוחל עונות עטו, מעביר ראשון ראשון ,מ ח י ה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים, עושה צדקות עם־בל־בשיר ורוח ,ל א ברעתם תגמל .אל הוריח־לנו י * ! I T T T J T * t - T ¥ • « ~ - T T לומר ש ל ש עק5ךה ,וזבד לנו היום ברית ש ל ש ?שרה ,כהוךעת לענו מ ק ד ם ,כמו שכתוב וירד יהיוה בענן ויתיצב עטו שם ויקרא ו 1 * r 1 ז ו | ז • י ו ־ ״ 1 ־ • « | * בשם :הוה: ויעביר יהירה על־פניו ויסרא: ־-ד ־ T 1 r t ־• ו ף :הוה ן :ה ו ה א ל ר ח ו ם וחנון א ר ך א פ י ם ו ר ב ־ ח ס ד ו א מ ת נצר חסר r r ל א ל פ י ם נשיא עון ופשע ו ח ט א ה ונקה :ו ס ל ח ת לעוננו » ן- t • - T ן ז • ־ » ? * - ו־״־ן T 1 - T J ז־ ונחלתנו: תנו ו ול -ח Tט א I־»T ״ ס ל ח לנו אבינו בי חטאנו .מ ח ל לנו מלכנו בי פשענו :כי א ת ה במחנה ט ו ב ושם חביון עזו — אדני ל^ל־קיראיך:מאז חבויים וגנוזים !ךב־חסדהם הלוחות שהיו וסלח,חביון עוזו — ישראל הלך במרום הנתונים בארון הנקרא עז ,כמיש אתה וארון עזך״. )כ( צה.(. כמו שמציט אמר רגי יוחנן ששה שמוי! יש לארי אלו הן :ארי ,כסיר ,לניא ,ליש ,שחלPTOW , p c , סליחות ליום שלישי אל תזכר לנו עוונות ראשונים מהר ןקךמונו רחמיך ?י דלונו מאד :חטאת נעורינו ופשעינו אל תז^ר בחסךך זכר לנו אתה למען מובן :ןהוה: זבר־רחמיך ;־הוה וחםךיך ,בי מעולם הטה :זברנו יהוה בךצון עמך, פקדנו בישועתך :זבד עדתך קנית קךם ג א ל ת ש ב ט נחלתך ,הר־ציון זה שבנת בו :זבד יהוה ח ב ת :דושלים .א ה ב ת ציון אל־תשבח לנצח :א ת ה תקום ת ר ח ם ציון ,בי־עת לחננה בי- ב א מועד :זכר :חוה לבני אדום א ת יום :תשלים האיטרים ע ת ערו ,עד ה:םוד בה :זבר ל א ב ר ה ם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם ב ך ו ת ד ב ר א ל ח ם א ר ב ה את־זרעבם בבובבי השמים, ובל־חארץ הזאת אשר אמךתי אתן ל ז ת נ ב ם ונחלו לעולם :זבר לעבךיך ל א ב ר ה ם ליצחק וליעקב ,אל־ת5ן אל־קשי העם הזח ואל־רשעו ואל חטאתו: א ל נא ת ש ת עלינו ח ט א ת אשר גואלנו ואשר חטאנו: חטאנו צורנו סלה לנד יוצרנו: T T - « ־ * ! - זכיר־לנו ברית אבות באשר אמךת ,וזבךתי את בריחי .יעקוב ,ואף את־בריתי:צחק ,ואף את־בריתי אברהם אזכיר והארץ אןביר :י ןביר־לנו ברית ראשונים באשר אמרת ,וזבךתי להם ברית ראשנים, אשר הוצאתי־אתם מארץ מצרים לעיני הגולם להיות להם לאלהים אני יהיוה: « * עשה עמנו כמה שהבטחתנו ואף גם־זיאת בהיותם בארץ איביהם לא־ מאמתים ולא־נעלתים לבלתם להפר בריתי אתם ,ביי אני יהוה אלהיהם :המצא לנו ?בקשתנו כמה שכתוב׳ ובקשתם משם את״יהוה אלל׳יך ומצאת ,בי תךךשנו בכל־לבבןז ובכל־נפשך :מול את־לבבנו לאהבה את שמך ?מה ?#תוב ,ומל :הוה אלחיך את־לבבך ואת־לבב !ךעך ,לאר-בה א ת ןהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך למען חייך: זרק עלינו מלם מהורים וטהרנו ?מה שכתוב ,וזרקתי עליכם מים מחורים ומהךתם -מכל טמאותי?ם ומבל־גלוליכם אמהר אתכם :מחה פשעינו ?עב ו?ענן ?מה שכתוב ,מחיתי בעב ? TWן?ענן' חטיאתיך, שובח אלי בי שאלתיך :מחה פשעינו למענך באשר אמךת׳ אנכי אניבי הוא מחה פש?יןז למעני ןחטיאתיך לא אןכר :הלבן י חטאינו בשלג ןזי ס ל י ח ו ת ליום שלישי וכצמר ?מה ?כתוב ,לברנא ונוכחה יאמר להוה ,אם לחיו חטאיהם כשנים בשלג ללבינו אם־לאךימו כתולע כצמר להיו :רחם עלינו ואל תשחיתנו כמה ?כתוב ,כי אל רחום להוד ,אלהיןז לא לן$ז ולא ל?חיתןז ,ולא ל?כח את־בךית אביתיןז א ? ר נ?בע להם :קבץ נךחינו ?מה ?כתוב ,אם־להיה נדחך בקצה השמים ,מ?ם לקבצןז להור ,אלהיך ומ?ם לקחך :ה ? ב ?בותנו ורחמנו ?מה ?כתוב ,ושב להור ,אלהיןז את־שבותך וןחמך ,ושב וקבצך מכל־העמים א ? ר ה?יצןז להור ,אלהיך שטה :תביאנו אל־הר ק ך ? ך ושכחנו ?בית תפלתך ?מה ?כתוב, והביאותים אל־הר יקךשי ושמחתים ?בית תפלתי עולתיהם ןז?חיהם לרצון על־טז?חי ,כי ביתי בית־תפלה לקרא לבל־הפטים: שמע קולנו :חוח אילהינו חוס ודחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את־תפלתנו :השיבנו יהיוה אליך ונשובה חדש 1 i ~ } t • i ־ t ו • ״ t v t i t ... t ,ימינו כקךם :א ל תשליכנו מלפניך ורוח קךשך אל־תקח ממנו :אל־תשליכנו לעת זקנה ככלות כחנו אל־תעזבנו: אל־תעזבנו יהיוה אילהינו אל־תרחק ממנו :עשה עמנו אות לטובה ויראו שונאינו ויבשו בי־אתה יהיוה עזרתנו ונחמתנו: - ו ־ ** 1 * » » •:ן v1 ־־ vj • ו ו *־ - | ־* ו- ו t • *• ד -ז ז » ו •• 1ו אמרינו האזינה יהיוה בינה הניננו :יהיו לרצון אמרי־פינו ־ ז־ • t ז••*- •י t i •ן ד • •• 1 ו» ״ I והגיון לבנו לפניך :הוה צורנו וגאלנו :בי־לך :חוה הוחלנו. אתה תענה אדני אלהינו: - » ד ד v •n ז הלחינו ואלהי אבותינו .תבוא לפ^יך תפלתט .ואל־תתעלם מתחנתנו? .אין אט עזי פנים וק?י ערף לומר לפקד להוד ,אלהיט ואלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חמאט .אבל אנחט ואבותיט חטאט: ד • ו ו י » י י ־ י־ ו— « י ? - אשמנו .בגדנו .גזלנו .דברנו דפי .העוינו .והרשענו .זדנו. חמסנו .טפלנו שקר .יעצנו רע .בזבנו .לצנו .מרדנו .נאצנו. ד ־ 1 י ־ : t ־: I-T ז • ו Vל| ו »*"1 • י זיוי• ־ I- ו י ו י I • ו T־« 1 •-ו סדרנו .עדנו .פשענו .צררנו .קשינו ערף .ךשענו .שחתנו. תעבנו .תעינו .תעתענו. • ־ I י• *:11 סךנו ממצוותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו .ואתה צדיק על־בל הבא עלינו בי־אמת עש^ת ואנחנו הרשענו: אשמנו מכל־עם .ב?נו מכל־דור .גלה מטנו משישי .דוה לבט בחטאיט .החבל ןזי ס ל י ח ו ת ליום שלישי אוױט .ונפרע פארט .זבול בית מקך#ט חרב בעוניט .טיךתט ה:תה לשפה. יופי אךמתט לזרים .כחנו לנכרים: יערין לא ע ב ט מטעותנו, .והיאך נעיז פנינו ונק^ה עך?נו ,לומר לפניך :הוה אלהיט ואלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו .אבל אנחנו ואבותינו חטאנו: אשמנו .בגךנו .גזלנו .דברנו דפי .חווינו .והךשענו .זךנו .חמסנו .טפלנו שקר .יעצנו ךע .מבנו .לצנו .מרךנו .נאץנו .סררנו .עוינו. פשענו .צררנו .קשינו ערף .ךשענו .שחתנו .תעבנו .תעינו .תעתענו. סךני ממצוותיך וממשפטיך הטובים ולא שוד .לנו .ואתה צדיק על־כל הבא עלינו בי־אמת עשיית ואנחנו הךשענו: לעיניט עשקו ;?מלט? .משך וממוךט ממט .נתנו ?לס עליט .סבלט על >ט?מט? .ברים משלו בט ,פרק אין מיךם .צרות רבות סבבונו, קךאטך :הוה אלהיט .ךחקת ממט בעווניט .שבט מאחריך .תעיט ואבךט. .מ$דין לא שבט מטעותט .והיאך נעיז פניט ונקשה ער§ט לומר לפניך יהוה אלהיט .ואלהי אבותיט צדיקים אנחט ןלא חטאנו .אבל אנחט ואבותינו חטאנו: אשמנו .בגתו .גזלנו .רבךנו דפי .הערנו• וד׳רשענו .זךנו .חמסנו .טפלנו שקר .זיעץנו ךע .מבנו .לצנו .מרךנו .נאצנו .סרךנו .עוינו. פשענו .צררנו .קשינו ערף .רשענו .שחתנו .תעבנו .תעינו .ת?תענו. סךני ממצוותיך וממשפטיך הטובים ולא שוד .לנו .ואתה צדיק על־כל ה ב א עלינו בי־אמת עשיית ואנחנו הרשענו: -ז ז » 1ל v T " T־ t - - x * I i t הךשעט ופשעט ל ק לא טשעט ותן בלבט לעזיב דרך ך#ע וחיש לט :שע. ככתוב על .יד ^ביאך: ,עזב ךשע ךךכו ואיש און מחשבתיו ,ױשב אל־יהוה וירחמהו ואל־אלהיט כײיךבה ל?1לוח: משיח צדקך אמר לפניך ,לגיאות מיץבין׳ מנסתרות נקני :נקט:הוה אלהיט מבלי ??זעינו .ומהרט מ;ל־ט?אווזיט .וזרק עליט מים ?הורים ומהרנו. בבחוב על Tנביאך ,וזרקתי עליבס מים טהורים ו?זהרתם׳ מכל ?זמאותיבם וטבל גלוליבם אטהר אתבס: מיכה עבדך אמר לפניך ,מי־אל כמוך נישא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו .לא החזיק לעד אפו בי חפץ ח?!ד הוא: :שוב :ךחמט ?:בש עונתיט ותשליך במצלות :ם כל חטאתם :וכל חטאת עטך'בית :שיךאל עד ס ל י ח ו ת •ליום שלישי־ ת?ליך ??קום א?ר לא לז?רו ולא יפקח ולא :עלו על לב לעולם :תתן אמת ללעקיב ח?ד לאברהם א?ר ;?בעת לאבותיט מי?י קךם: ךנלאל איש חמודות שוע לפניך ,הטה אלהי א#ך ושמע פקח עיניך וך־אה שי?מ'תיט והעיר א?ר נקךא ??ך עליה .בי לא על צךקיתיט אנחט מפילים תחניניט ל?קז ?י על _רח?יך הרבים :אד'}י ?מעה אד$י סלחה אחיי הקשיבה ועשיר ,אל תאחר למע^ך אלהי בי ??ך נקךא על עיךך ועל ע?ך: עזךא הסופר אמר ל?ניך ,אלדד בשתי ונ?ל?תי להרים אלהי ?ני אליך בי עונותינו ךבו למעלה ראש ואשמתנו $ךלה עד ל??ים :ואתה ^לוה סליחות חנון ורחום ארך־אפים ורב־ח?ד ולא עז?תט .אל תעז?ט אבינו. ואל־תטשנו בוךאנו .ואל־סזניחנו יוקרנו .ואל־תעש' ע?נו ?לה ?חטאתינו. וקים לנו :הוה אלהיט את־הך?ר ?ה??חתנו ?ק?לה על־לדי יך?להו חוןך ?אמור ,ב,ימים ההם ו?עת ההיא נאס־לל ?:קש את־עון י?ךאל ואי^נו ואת־ חטאת יהוךה ולא ת?צאינה .בי אסלח לאשר א?איר: עטך ונחלתך ,ךע3י טו?ך? ,מאי הסךך ,תאבי ישעך:'.בית ן.יךעו בי ליהוה אלהיט הרחמים והסליחות: אל דחום ש?ך .אל הטן שמך .בט נקךא שמך .להוה ?שיה למען שמך. עשה למען אמתך? .שיה למען ?ריתך? .שיה למען ןךלך ןתפאךתך. ?שיה למען ךתך?? .יהי למען ד,וךך .עשיר׳ לממן.יעיחי• ?שיה למען ן?ךך. ?שיה למען ח?ךך? .שיה למען מובך? .שיה למען :חוךך .עשיר׳ למען ?בוךך? .שיה למען למוז־ך? .שיה למען מלכותך? .שיה למען נצחן״? .שיה למען סודך? .שיה למען ?זך? .שיה למען פארך? .שיה למען צךקתך. ?שיה למען קז־שתך? .שה למען רחמיך הרבים? .שיד׳ למען ??ינתך. ?שיה למען תהלתך? .שה למען אוה?יך שו?ני עפר? .שיה למען אברד־׳ם לצחק ול?ק'ב? .שיה למען משה ואהרין? .שיד׳ למען דוד ושלמה? .שיה למען לרושלים עיר קך?ך? .שיה ל מ ק ציון מ?כן בבוךך• ?שה למען ??מות היכלך? .שיה למען הריסות מז?הך? .שיה למען הרוגים על שם קך?ך. ?שיה למען טבוחים על :חוךך? .שיה למען באי באש ובמלם על קדוש ?מך? .שיה למען יו^קי ?דלם ?לא חטאו? .שיה למען גמולי חלב ?לא פ?עו .עשיה למען תינוקות ? ל ?ית רבן? .שיה למענך אם לא למעננו. ?שיה למענך ןהושיעט: ?גנו לל ?ננו? .נט אלהיט ?נט? .נט א?יט ענט .עננו בוךאט ענט? .נט גואלט ?נט .עננו דוךשט ?גנו? .נט האל הנאמן ?ננו? .נט ותיק וחסיד ענט? .נט זך ןל?ר עננו? .נט חי ןקלם ?נט? .נט טוב ומטיב ןזי ס ל י ח ו ת ליום שלישי 2נני• עננו יודע זי^ר עננו .עננו כובש ?עסיס עננו .ענגו לובש צדקות ענני .עננו מלך מלבי המלבים עננו .עננו נוךא ןנשגב עננו• עננו"סולח ומוחל ענני• עננו עונה בעת צרה עננו .עננו פוךה ומציל עננו .ןמנו צדיק ױשר עננו .עננו קרוב לקוךאיי עננו• עננו רחום ןחנון ענני• עננו שומע אל־אביונים עננו .עננו תומך תמימים עננו? .ננו אלהי אבותינו ענני• עננו אלהי אברהם עננו .עננו פחד יצחק עננו• עננו אביר .יעקב ?גנו .עננו משגב אמהות ענגו• עננו עןדת השבטים עננו .ענגו קשה לכעוס עננו .עננו רך לרצות עננו .עננו עוןה ?עת ךצין עננו .עננו אבי ןתומים עננו .עננו דין אלמנות עננו: מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה הוא .יעננו .מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גבי המזבח הוא יענני .מי שענה ליעקב בבית אל ה יא יעגנו .מי שענה ליוסף בבית האסורים הוא!ענני .מי שענה לאבותינו על .ים סוף היא .יעננו .מי שענה למשה בחורב היא .יענני• מי שענה לאהרן במחתה הוא .יעננו .מי שענה לפינחס ?קומו מתוך העדה הוא .יענני• מי שענה ליהושע בגלגל היא יענני• מי שענה לשמואל במצפה היא .יענני• מי שע;ה לדוד ושלמה בנו בירושלים היא יענני• מי שענה לאליהו בהר הכרמל הוא .יעננו .מי שענה לאלישע ביריחו היא יענני•'מי שענה ליו^ה במעי הדנה היא .יעננו• מי שענה לחזר^הי מלך יהוךה בחליו הוא .יעננו• מי שענה לחנױה מישאל ועזריה בתוך בבשן האש הוא .יענני• מי שענה לדניאל בגב האריות היא .יענני• מי שענה לעזרא בגולה היא ועננו .מי שענה למרדבי ואסתר בשושן הבי,רה היא .יעננו .מי שענה לכל הצדיקים ןההסירים והתמימים והישרים היא .יעננו. ר ח מ נ א דעני לעניי ענינא .ר ח מ נ א ךעני לתבירי ל ב א ענינא .ר ח מ נ א דעני למביבי רוחא ענינא• ר ח מ נ א ענינא .ר ח מ נ א חיום. ר ח מ נ א פרוק .ר ח מ נ א שזיב .ר ח מ נ א החם עלן ה ש ת א ב ע ג ל א ובןמן קריב: ויאמר דוד אלעד צר־לי $אד ^ .ל ה ץ א ב י ר כ ו ה 3י־ר3ים רחמיי י?ד־אךם אל־אפלה: דחום וחנון ח ט א ת י לפניך: ,חוה מ ל א רחמים ר ח ם עלי ו ק ב ל תחנוני :יהוה א ל ב א פ ך תוביחני ,ןאל ב ח מ ת ך תים.דני ':חנני :חוה כי א מ ל ל אני ,רפאני יחוה בי נבהלו עצמי :ונפשי נ ב ה ^ ה מ א ד ,ואתה יהוה עד־מתי :שובח ןהןה חלצה נפשי ,הושיעני למען חם.דך :בי אין ב מ ו ת זברך ,בשאול מי ױךה־לך. :יגעתי באנחתי ס ל י ח ו ת •ליום שלישי־ עד אשחה בבל־לללה ממתי ,בדמעתי עךשיי אמסה :עששה מבעם עיני ,עתקה בבל־צוררי :פ ו ת ממני בל־פעלי און׳ בי שמע להוד. קול בכיי :שמע להוה תחנתי ,להוה ת פ ל ת י יקח :לבשו ויבהלו מ א ד בל־אי?י ,לשבו לבשו הנע: מחי ימס ,ממית ומחלה .מסיק מן שאול לחיי עלמא? .ךא בד חמי אבוהי לקלה .אבוו־ד ךחיס אסי לכאבה .עבדא ךמריד נפיק בקולר .מרה תאיב ותבר קולרה :ברך בכרך אגן וחטינן קמך .הא ת י נפ?ין בגידי! מךרין .עבדך אבן ו^רוךנן קמך .הא ??זתא הא ???לתא הא במלקיותא. ?מטי מנך ברחמך זץפישין .א?י לבאבין ךתקוף עלן .עד ךלא $הוי נמיךא ??בלא: מכניסי רחמים ה?ניסו רחמינו ,לפני בעל הרחמים .מ?מיעי תפלה השמיעו תפלתנו ,לפני שומע תפלה .משמיעי ^עקה ה?מיעו צעקתנו ,לפני שומע צעקה .מכניסי דמעה ה?ניסו דמעותינו ,לפני מלך מתך^ה בךמעות. ה?תךלו ןהךבו תחנה ובקשה ,לפני מלך אל ךם ונשיא .הזכירו לפ^יו ה?מיעו לפניו ,תוךה ומעשים מוכים ?ל־שובני עפר .לזכר אהבתם ויחלה זךעם ,שלא תאבד ?ארית לעקב .כי צאן רועה־נאמן הלה לחרפה ,לשךאל גוי־אחד למשל ול?נינה .מהר עננו אלהי ישענו .ופדנו מכל גזרות קשות ,ח־׳ושיעה ברחמיך הרבים משיח צךקך ועמך: מ ק ךב?מלא לך מתחננן? ,בר ??לא ךמתחנן לשבולה .כולהון בני ??לא ?כ?פא מתפךקין׳ ועמך לשיךאל ?ךחמי ו?תחנוני .הב לן ?אלתין ובעותין ,ךלא ;הדר ריקם מן קךמך: מךן ך??מ;א לך מתחננן? ,ע?ךא ךמתחנן למדיה? .שיקי אנן ובחשוכא ?רינן. מףיךן נפשין מעקתין ןץפי?ין .חילא לית בן לרצולך ,מרן עביד ?דיל קלמא ך^זךת עם אבהתנא: שומר ישראל ,שמור שארית ישראל ,ואל ייאבד ישראל, 1 •*: • •• j ן - האומרים שמע ישראל. שומר גוי אחד ,שמור שארית עם אחד ,ואל ייאבד גוי אחד, המיחדים שמך יהוד .אלהינו יחיוה אחד. » 1 •~ »s - ׳XI״ V X • t t ״ • 1ד• : ״ י • |: ו • ־ ־ t ײ »» ״ ד * 1 1 - t ־ V X ׳ »v שומר גוי קדוש ,שמור שארית עם קדוש ,ואל ייאבד גוי קדוש, המשלשים בשלש קדושות לקדוש: ־י ־י «* «r ו»1 מתרצה ?רחמים ומתפיס בתחנונים .התרצה ןהתפיס לדור עני בי אין סליחות ליום שלישי ןזי עוזרי' אבינו מלבנו חננו ועננו ,בי אין בנו ממשיים .פשה עמנו צדקה וחסד והושיענו: ואנחנו לא נרע מה־נעשיה בי עליך עינינו :זכיר־ךח^יך ןהוה וחסדיך׳ בי מעולם הטה .ןהי־חסךך ןהוה עלינו ,כא^ר יחלנו לך :אל־תןכר־ לנו עונת ראשנים מהר ןקךמוני רח?!יך׳ בי ךלונו מאד :חננו ןהןה חננו׳ בי־רב שיבחנו בוז :ברנז רחם תןביר׳ בי־הוא :דע :צרנו ,ןבור בי־עפר אנחנו :עןךנו אלהי :שענו על־ךבר ?בוד־שמך׳ והצילנו ובפר על־חטיאתינו למען שמך: יתנדל ויתקדש ?זמה רבא :בעלמא די ברא ברעותה ימליך מלכותה. בחייבון וביומיבון ובחיי דבל בית ישךאל בענלא ובזמן קריב ,ואמרו אמן: להא שמה ר?א מברך לעלם ולעלמי עלמ,יא: יתברך ויקזתכח ויתפאר ןיתרומם ויתנשא ױתהךר ויתעלה ויתהלל שמה דקוך^א .בדיך הוא לעלא מן בל כרבתא ושיךתא תשכחחא ונחמתא דאמירן בעלמא .ואמרו אמן: קהל :קבל ברחמים ובחיי[ את תפלתנו: תתקבל צלותהון ובעותהון דבל ישראל יןךם אבוהון די בשמיא ואמת אמן: קהל :ןהי שם ןהוה מבוך מעתה ועד־ עילם: והא *?למא רבא מן ^מ,יא וחיים טובים עליני ועל בל יקראל ואמרו אמן: קהל :עזרי מעם ןהוה ע׳5זוז שמים : p w עשה שלום במרו^יו הוא .יעשה ?זלום עלינו יעל בל יקראל ואמת אמן:
© Copyright 2024