‫‪1‬‬ ‫תפילה‬ ‫חגיגה יג ע"ב )עין יעקב ט(‬ ‫יע‬ ‫עוֹמד ָבּאָרֶץ‪ְ ,‬ורֹאשׁוֹ ַמ ִגּ ַ‬ ‫אָך ֶא ָחד ֶשׁהוּא ֵ‬ ‫ַבּי ֶא ְל ָעזָר‪ַ ,‬מ ְל ְ‬ ‫אָמר ר ִ‬ ‫אוֹפן ֶא ָחד ָבּאָרֶץ ֵא ֶצל ַה ַחיּוֹת"‪ַ .‬‬ ‫ָארֶא ַה ַחיּוֹת ְו ִהנֵה ַ‬ ‫"ו ֵ‬ ‫ְל ֵבין ַה ַחיּוֹת‪ְ ,‬בּ ַמ ְתנ ָ‬ ‫ְקוֹשׁר‬ ‫ְעוֹמד אַחוֹרֵי ַה ֶמּ ְר ָכּ ָבה‪ ,‬ו ֵ‬ ‫ֲל ְך ַח ֵמשׁ ֵמאוֹת ָשׁנָה‪ ,‬ו ֵ‬ ‫ִיתא ָתּנָא‪ַ ,‬ס ְנ ַד ְלפוֹן ְשׁמוֹ‪ְ ,‬ו ָגב ַֹה ֵמ ַח ֵברוֹ ַמה ַ‬ ‫ָדע ֵליהּ? )אלא דקשר ליה‬ ‫יכּא ְדּי ַ‬ ‫רוּך ְכּבוֹד ה' ִמ ְמקוֹמוֹ"‪ִ ,‬מ ְכ ָלל ִדּ ְמקוֹמוֹ ֵל ָ‬ ‫ְהא ְכּ ִתיב‪) ,‬שם גּ( " ָבּ ְ‬ ‫ְכּ ָת ִרים ְלקוֹנוֹ‪ֵ .‬אינִי‪ ,‬ו ָ‬ ‫ֵישׁיהּ[‪:‬‬ ‫אַתגּגָא‪ְ ,‬ואָזַל ְוי ִָתיב ְבּר ֵ‬ ‫אָמר ָשׁם ַ‬ ‫לכתר‪ ,‬ומשביע בּשם המפורש‪ ,‬ואזל תּגא‪ ,‬ויתיב בּדוכתיה(‪ַ ] .‬דּ ַ‬ ‫פסיקתא רבתי פרשה כ‬ ‫אמרו עליו על סנדלפון שהוא גבוה מחביריו מהלך חמש מאות שנה ומשתמש אחר המרכבה וקושר כתרים לקונו‬ ‫וכי תעלה על דעתך שיודעים מלאכי השרת היכן הוא והלא כבר נאמר ברוך כבוד ה' ממקומו )יחזקאל ג' י"ב(‬ ‫ואילו מקומו לא ראו אלא משביע את הכתר ועולה ויושב בראש אדונו ובשעה שיגיע כתר כל חיילי מעלה‬ ‫מזדעזעים וחיות דוממות ונהמות כארי באותה שעה עונין כולם ואומרים קדוש קדוש קדוש ה' צבאות )ישעיה ו'‬ ‫ב'( בשעה שהגיע לכסאו מתגלגלים גלגלי כסאו ומתרעשים אדני שרפרף וכל הרקיע כולם אוחזם חלחלה בשעה‬ ‫שהוא עובר על כל חיילי מרום וכתר שלו פותחים פיהם ואמרים ברוך כבוד ה' ממקומו )יחזקאל שם( בא וראה‬ ‫שבחו וגדולתו של הקדוש ברוך הוא בשעה שמגיע כתר לראשו מחזיק עצמו לקבל כתר מעבדיו וכל חיות ושרפים‬ ‫ואופנים וגלגלי המרכבה וכסא הכבוד בפה אחד אומרים ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה )תהלים‬ ‫קמ"ו י'(‪:‬‬ ‫שבת קיט ע"ב )עין יעקב(‬ ‫אָדם ְבּ ֶע ֶרב ַשׁ ָבּת ִמ ֵבּית ַה ְכּ ֶנ ֶסת‬ ‫אוֹמר‪ְ ,‬שׁנֵי ַמ ְל ֲא ֵכי ַה ָשּׁ ֶרת ְמ ַלּוִּ ין לוֹ ָל ָ‬ ‫הוּדה ֵ‬ ‫יוֹסי ְב ַר ִבּי ְי ָ‬ ‫ַתּ ְניָא‪ַ ,‬ר ִבּי ֵ‬ ‫אָך טוֹב‬ ‫מוּצ ַעת‪ַ ,‬מ ְל ְ‬ ‫וּמ ָטתוֹ ַ‬ ‫רוּך‪ִ ,‬‬ ‫וּמ ָצא נֵר ָדּלוּק‪ ,‬וְ ֻשׁ ְל ָחן ָע ְ‬ ‫וּכ ֶשׁ ָבּא ְל ֵביתוֹ‪ָ ,‬‬ ‫ְל ֵביתוֹ‪ֶ ,‬א ָחד טוֹב‪ ,‬וְ ֶא ָחד ַרע‪ְ .‬‬ ‫אוֹמר‪,‬‬ ‫אָך ָרע ֵ‬ ‫אָמן ְבּ ַעל ָכּ ְרחוֹ‪ .‬וְ ִאם ָלאו ַמ ְל ְ‬ ‫אָך ָרע עוֹנֶה ֵ‬ ‫וּמ ְל ְ‬ ‫אַח ֶרת ָכּ ְך‪ַ .‬‬ ‫אוֹמר‪ ,‬יְ ִהי ָרצוֹן ֶשׁ ְתּ ֵהא ְל ַשׁ ָבּת ֶ‬ ‫ֵ‬ ‫אָמן ְבּ ַעל ָכּ ְרחוֹ‪) .‬ראוי לחבר אל זה‪ ,‬מאמר אחד‬ ‫אָך טוֹב עוֹנֶה ֵ‬ ‫וּמ ְל ְ‬ ‫אַח ֶרת ָכּ ְך‪ַ ,‬‬ ‫יְ ִהי ָרצוֹן ֶשׁ ְתּ ֵהא ְל ַשׁ ָבּת ֶ‬ ‫המזכיר גּם כּן ענין מלאכים המלוין לו לא אדם‪ ,‬והוא בבראשית רבא‪ ,‬על אודות מלאכי יעקב אבינו‬ ‫אָך ֶא ָחד‪ְ .‬שׁ ֵתי ִמ ְצוֹת ‪-‬‬ ‫נוֹת ִנין לוֹ ַמ ְל ְ‬ ‫אַחת ‪ְ -‬‬ ‫אָמר ַר ִבּי ֵמ ִאיר‪ָ ,‬ע ָשׂה ָ‬ ‫אָדם ִמ ְצוָה ַ‬ ‫עליו השלום‪ ,‬וזה לשונו‪ַ (,‬‬ ‫אָכיו‬ ‫ֶא ַמר‪) ,‬תהלים צא( " ִכּי ַמ ְל ָ‬ ‫אָכים ַה ְר ֵבּה‪ֶ ,‬שׁנּ ֱ‬ ‫נוֹת ִנין לוֹ ַמ ְל ִ‬ ‫אָכים‪ִ .‬מ ְצוֹת ַה ְר ֵבּה ‪ְ -‬‬ ‫נוֹת ִנין לוֹ ְשׁנֵי ַמ ְל ִ‬ ‫ְ‬ ‫אָמר ַר ִבּי‬ ‫ֶא ַמר‪) ,‬תהלים פּא( "יִ פּוֹל ִמ ִצּ ְד ָך ֶא ֶלף" וְ גוֹ'‪ַ .‬‬ ‫יקים‪ֶ ,‬שׁנּ ֱ‬ ‫יְ ַצוֶּה ָל ְך"‪ .‬וְ ָל ָמּה? ְכּ ֵדי ְל ָשׁ ְמרוֹ ִמן ַה ַמּזִ ִ‬ ‫אָכים ַה ְר ֵבּה‪ְ .‬ל ִפי‬ ‫יכה ַמ ְל ִ‬ ‫וּמן ַה ְשּמֹאל ֶא ֶלף? ֶא ָלּא ֶשׁ ַה ְשּמֹאל ֵאינָה ְצ ִר ָ‬ ‫ָמין ְר ָב ָבה‪ִ ,‬‬ ‫יִ ְצ ָחק‪ָ ,‬ל ָמּה ִמן ַהיּ ִ‬ ‫אָמר ַרב ֲח ִנינָא‪ ,‬לֹא ְכּ ִתיב‪" ,‬יִ ְהיֶה ִמ ִצּ ְד ָך‬ ‫תוּנים ִבּ ְשׂמֹאל‪ַ .‬‬ ‫ילּין ֶשׁ ְנ ִ‬ ‫רוּך הוּא ָכּתוּב ִבּ ְת ִפ ִ‬ ‫ֶשׁ ְשּׁמוֹ ֶשׁל ַה ָקּדוֹשׁ ָבּ ְ‬ ‫ילּין ְל ַבד‪ֵ ,‬אינָה‬ ‫שׁוֹל ֶטת ֶא ָלּא ְב ִמ ְצוֹת ְתּ ִפ ִ‬ ‫שׁוּטה ְב ִמ ְצוֹת‪ֶ ,‬שׁ ֵאינָה ֶ‬ ‫ֶא ֶלף"‪ֶ ,‬א ָלּא "יִ פּוֹל" ‪ְ -‬שׂמֹאל ֶשׁ ֵאינָהּ ְפּ ָ‬ ‫שׁוֹל ֶטת ְבּכֹל ַה ִמּ ְצוֹת‪ַ ,‬מ ֶפּ ֶלת ִרבּוֹא‬ ‫ָמין ֶשׁ ִהיא ֶ‬ ‫יקין‪ֲ ,‬א ָבל י ִ‬ ‫ַמ ֶפּ ֶלת ֶא ָלּא ֶא ֶלף ַמ ִזּ ִ‬ ‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ס‪/‬ב‬ ‫הנכנס לבית הכסא אומר התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון תנו כבוד לאלהי ישראל הרפו‬ ‫ממני עד שאכנס ואעשה רצוני ואבא אליכם אמר אביי לא לימא אינש הכי דלמא שבקי ליה ואזלי‬ ‫אלא לימא שמרוני שמרוני עזרוני עזרוני סמכוני סמכוני המתינו לי המתינו לי עד שאכנס ואצא שכן‬ ‫דרכן של בני אדם‬ ‫‪2‬‬ ‫מאגיה‪.‬‬ ‫חרבא דמשה‬ ‫מדרש רבה דברים פרשה יא פסקה י‬ ‫מה עשה הקב"ה באותה שעה הכריז בכל שער ושער של רקיע ורקיע בכל ב"ד וב"ד שלא יקבלו תפלתו של משה ולא יעלו אותה‬ ‫לפניו מפני שנחתם עליו גזר דין אותו מלאך שממונה על הכרזה אכזריאל שמו באותה שעה קרא הקב"ה בבהלה ואמר להם למה"ש‬ ‫רדו בבהלה ונעלו כל שערי רקיע ורקיע שגבר קול התפלה כלפי מעלה ובקשו לעלות הרקיע מפני קול תפלתו של משה שהיתה‬ ‫תפלתו דומה לחרב שהוא קורע וחותך ואינו מעכב שהיתה תפלתו מעין שם המפורש שלמד מן זגזגאל רב וסופר של בני מרום על‬ ‫אותה שעה הוא אומר )יחזקאל ג( ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד ה' ממקומו ואין רעש אלא זיע ואין גדול אלא משה שנאמר‬ ‫)שמות יא( גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם מהו ברוך כבוד ה' ממקומו בשעה שראו גלגלי‬ ‫מרכבה ושרפי להבה שאמר הקב"ה לא תקבלו תפלתו של משה ולא נשא לו פנים ולא נתן לו חיים ולא הכניסו לא"י אמרו ברוך כבוד‬ ‫ה' ממקומו שאין לפניו משוא פנים לא לקטן ולא לגדול‬ ‫בשמיה דאלהא רבא וקדישא‪.‬‬ ‫ארבעה מלאכים הממונים על החרב הנתונה מפי אה וה יה וה ‪]+‬יה[ היה אדון הרזים‬ ‫וממונין על התורה‪ .‬והם רואין במחקרי רזי מטה ומעלה‪ .‬ואלה שמותם‪ .‬שקד‪-‬חוזי מרגיויאל‬ ‫והדרזיולו ‪]+‬מרגויאל והדזיולן[ טוטריסי‪.‬‬ ‫ולמעל מהם חמשה שרים קדושים ועזיזים והסוברין בך מסתבר‪ .‬סתרי אהי הי יהי בעולם‬ ‫שבע שעות ביום‪ .‬וממונים על אלף אלפי רבאות ואלף מרכבות מזורזים לעשות רצון אהי‬ ‫הי היה אדון האדונים ואל אלהים נכבד‪.‬‬ ‫ואלה שמותם‪ .‬מהיהוגצי פחד?ו?תתגם אסקריהו שיתיניחום קתגניפרי‪.‬‬ ‫וכל מרכבה ומרכבה שהן ממונים עליהם על שרי כל אחת ואחת מתמיה ואומר "היש‬ ‫מספר לגדודיו"‪ .‬והפחות שבמרכבה שר ורב על כל ארבעה שרים הללו‪.‬‬ ‫ומעלה מהם שרים שלשה שרי צבא של אה יוה ויו ויו אדון הכל שהן מזיעין ומבהילין‬ ‫היכלות שמונה שלו ביום יום ברעש וברעד‪ .‬ורשות להן על כל פועל ידיו‪ .‬ומתחתם כפלים‬ ‫מרכבות אלו‪ .‬והפחות שבמרכבות שר ורב על כל השרים הללו‪.‬‬ ‫ואלה שמותם‪ .‬אסההי שטריס הויה סהותגיאיה‪.‬‬ ‫שר ורב מלך אהיו פסקתיה שמו‪ .‬שהוא יושב וכל צבא מרום בקידה ובכריעה ובהשתחויה‬ ‫אפים בתראש ארצה לפניו בכל יום בפטירתן מהשתחוואות לפני נקץ שלאה הו אוהה‬ ‫אדון הכל‪.‬‬ ‫וכשאתה משביעו נזקק לך ומזקיק לך את החמשה שרים האלו וכל המרכבות אשר תחת‬ ‫רשותם‪ .‬ואת ד' השרים האלו אשר מתחת ידם‪ .‬כי כך נתפקד הוא וכל אותם השרים‬ ‫ליזקק למשה בן עמרם ולהזקיק לו כל השרים שמתחת רשותם‪ .‬ולא יתעכבו בש?מ?עתן‬ ‫ולא לזוז ממנה הנה והנה להמשיל את כל המשביעין אותן על זה החרב את רזיה ואת‬ ‫צפוניה כבודה גדולתה ותפארתה‪.‬‬ ‫ולא יעכבו כי גזירת אב?ד?והו הוה צל אליה אל יה עליהם לאמר‪ .‬כל בשר ודם שישביע‬ ‫אתכם אל תעכבוהו ואל תשנוהו ממה שנצטויתם על משה בן עמרם עבדי כי בשמותי‬ ‫המפורשים הוא משביע אתכם וכבוד לשמי אתם עושים ולא לו‪ .‬ואם תעכבו בו אני שורף‬ ‫אתכם כי לא כבדתם אותי‪.‬‬ ‫וכל אחד ואחד מסר לו דבר שהעולם משתמש בו הדברים דברי אלהים חיים ומלך עולם‪.‬‬ ‫ואמרו לו‪ .‬אם תרצה להשתמש בחרב הזאת ולמסרה לדורות הבאים אחריך‪ .‬אדם המזקיק‬ ‫נפשו להשתמש בה יקדש עצמו שלשה ימים מן הקרי ומן הטומאה ולא יאכל ולא ישתה‬ ‫אלא מערב לערב שיאכל לחם אדם טהור או לחם ידיו ?ב?מלח נקיה וישתה מים‪.‬‬ ‫ולא ידע בו אדם כשהוא עושה מעשה זה להשתמש בחרב זה כי סתרי עולם הן ובסתר‬ ‫הם נעשים ולצנועים הם נמסרים‪ .‬ומיום הראשון שאתה פורש טבול ושוב אי אתה צריך‪.‬‬ ‫והתפלל שלשה פעמים ביום ואחר כל תפלה התפלל תפלה זו‪ .‬ברוך אתה קוסים אלהינו‬ ‫מלך העולם האל הפותח בכל יום שערי מזרח ובוקע חלונות קדים ומאיר לעולם כלו‬ ‫‪3‬‬ ‫וליושביו בהמון רחמיו ברזיו ובסתריו‪ .‬ולמד את עמו ישראל רזיו וסתריו וגלה להם חרב‬ ‫שהעולם משתמש בה‪.‬‬ ‫ואמר להם‪ .‬כשתבואו להשתמש בחרב זה שכל שאלה בה נעשית וכל רז וסתר בה מתגלה‬ ‫וכל אות ומופת ותמהון בה נעשית ?כ?ך וכך אמרו לפני וכך וכך קראו לפני וכך וכך‬ ‫השביעו לפני‪ .‬מיד אני מתפתה ומתרצה לכם וממשיל אני אתכם בחרב הזאת לעשות בה‬ ‫כל שאלה‪.‬‬ ‫והשרים מתפתים לכם וקדושיי מתרצים לכם ושאלתכם מיד עושים לכם ורזי מוסרים לכם‬ ‫וסתרי מגלים לכם ודברי לכם משמיעים ונפלאותי לכם מגלים‪ .‬והן נשמעין ומשמשין‬ ‫אתכם כתלמיד לפני רבו‪ .‬ועיניכם מאירות ולבכם צופה ומביט כל נעלמות וקומתכם‬ ‫נפשטת‪.‬‬ ‫לפניך לך אני קורא סוקיס מלך עולמים‪ .‬אתה הוא שנקרא יהוגה הו אל יה‪ .‬מלך ]עולם[‪.‬‬ ‫אתהו שנקרא פהוזג?ה? וה וו ‪]+‬וה[ אל יה‪ .‬מלך רחמן‪ .‬אתהו שנקרא זהות גיהה אל יה‪.‬‬ ‫מלך חנון‪.‬‬ ‫אתהו שנקרא צהפרוהו הוה אליה‪] .‬מלך ח?כם?[‪ .‬אתהו שנקרא ספטהותהו ‪]+‬ספטותהו‬ ‫הואל[ אל יה‪ .‬מלך ענו‪ .‬אתהו שנקרא קגיוהי הו הי אל יה‪ .‬מלך ישר‪ .‬אתהו שנקרא‬ ‫שהרו סגהורי אל יה‪ .‬מלך רם‪.‬‬ ‫אתהו שנקרא ספקס הפיה והה אל יה‪ .‬מלך תם‪ .‬אתהו שנקרא קתתהו גתהי אל יה‪ .‬מלך‬ ‫תמים‪ .‬אתהו שנקרא פתריס ה?ו?פיהו אל יה‪ .‬מלך אדיר‪ .‬אתהו שנקרא רעפק ציוהיה אל‬ ‫יה‪ .‬מלך בחור‪.‬‬ ‫]אתה הוא שנקרא חוסה יהוהי אל יה‪ .‬מלך גאוה[‪ .‬אתהו שנקרא והו הו ‪]+‬הי[ הי הי‬ ‫הוה אה יה וה יה יה יה וה יה ]וה[ יו הי היו יה‪.‬‬ ‫אתה שומע תפלתי כי שומע תפלה אתה‪ .‬והזקיק לי את משרתיך שרי החרב כי מלכם‬ ‫אתה‪ .‬ועשה לי כל חפצי כי כל בידך‪ .‬וכן כתוב "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון"‪.‬‬ ‫משביעני עליכם אזליאל שנקרא הודי זהי הו הוה‪ .‬אראל שנקרא סקריסיהיה‪ .‬טעניאל‬ ‫שנקרא אתרין אהיה יה‪ .‬טפאל שנקרא הופקי הוה אהיה‪ .‬והאדירים מכלם הליכיה הוא‬ ‫יופיאל מיטטרון שנקרא גהודפטהו הה יהה הדר מרום‪.‬‬ ‫מרשות מלכי ידיאל שנקרא סגהוה היה‪ .‬רעשיאל שנקרא מהופתכיהה יי'י‪ .‬חניאל שנקרא‬ ‫>‪ <00-0003‬רהו פגטיה‪ .‬הניאל שנקרא פהוצפני ‪]+‬פהופפני[ גיה‪ .‬אשראל שנקרא‬ ‫תהמותיהיהיה‪ .‬וישריאל שנקרא קניתי פציה‪ .‬עשהאל ‪]+‬עשריאל[ שנקרא יהות נטהי היה‬ ‫‪]+‬איה[‪ .‬עמודיאל שנקרא רופניגיה וססיה‪ .‬ואצראל שנקרא שהגנותגיהה‪.‬‬ ‫שתזדקקו לי ותכופו לי את החרב להשתמש בה כחפצי ולחסות בצל אדוננו שבשמים‬ ‫בשם הנכבד הגדול והנורא הזה‪ .‬הו הי ההי הו הה אה וה יה יה הוי הו הי הו ‪]+‬הוה‬ ‫יהו[ יא הו הו יה יהו הי הו יא יה וה הו יא הו הוי היו הו יה וה יה הו הוה יהי הו‬ ‫יה אהיה מהוה‪.‬‬ ‫עשרין וארבעה אותיות שעל הכתר‪ .‬שתמסרו לי בחרב הזאת רזי מעלה ומטה סתרי מעלה‬ ‫ומטה‪ .‬ותהא שאלתי נעשית ודברי נשמעין ובקשתי מתקבלת בפירוש שבועת השם היקר‬ ‫הזה הנכבד בעולמו שבו )ס(אסורין וכבולים כל צבא מרום‪ .‬שפרושו‪ .‬הה הה הוה ההיי‬ ‫יוהה אה וה גיה הוה פה והו היה צהו אה וה היה תה וה יה וה יה סיה וה יה ויה‬ ‫ברוך הוא‪.‬‬ ‫שלא תעכבו ולא תזיקוני ולא תרעישוני ולא תפחידוני בשם השם הנערץ בפי מלככם‬ ‫ואימתו מוטלת עליכם‪ .‬ונקרא‪ .‬פרזמותגיה סרחוקתיה היגניתיה טרסניהיה קרזמתהו צגיה יה‬ ‫וה היה הו ‪]+‬הי[ הי הא הוה הוה אהה ההי אה וה הוה היה אה וה יה יהה יהו יהי או‬ ‫הה אה הה הא היה אה זקדידריה‪.‬‬ ‫קימו לי מה שהשבעתי אתכם ושרתוני כרב‪ .‬כי לא בגדול מכם השבעתי אתכם אלא‬ ‫באדון הכל‪ .‬בשמו שאתם וכל צבא מרום אחוזים תפוסים אסורים כבולים בו‪.‬‬ ‫ואם תעכבו הריני מוסר אתכם לאדון להב'ה ולשמו המפורש שחמתו וקצפו וחרונו בוערים‬ ‫בו והוא מכבד את כל פעלו באות אחת ממנו‪ .‬ונקרא‪ .‬זרוגדקנטא קצופצחתיה אהוה סקתי‬ ‫גיה גיגים ‪]+‬גיגיס[ היגיה הו ‪]+‬הה[ יה ה?נ?יה הוה קלצג‪ .‬שאם תעכבו הרי הוא מאבד‬ ‫אתכם ותבוקשו ולא תמצאו‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ותשמרוני מקוצר רוחי ומחבל גופי בשם חזקאי אהיה וה יה הה יהה יה וה הה יה היה‬ ‫אהיו יה היו יהי והוי הי הוי יה קקהוה סקקהוה נוצר ישראל‪ .‬ברוך אתה סוקיס חכם‬ ‫הסתרים גולה הרזים ומלך עולם‪.‬‬ ‫ספר הרזים‬ ‫זה ספר מספרי הרזים שנתן לנוח בן למך בן מתושלח בן חנוך בן ירד בן מהללאל בן קינן בן אנוש בן שת בן אדם‪ ,‬מפי‬ ‫רזיאל המלאן בשנת ביאתו לתבה לפני כניסתו‪ .‬ויכתבהו באבן ספיר באר היטב וממנו למד מעשה פלאים ורזי דעת‬ ‫וערכי בינה ומחשבות ענות ועשתונות עיצה לעמוד על חקר מעלות מרומים ולשוטט בכל אשר בשבעה מעונות‬ ‫ולהיסתכל בכל המזלות וליתבונן במנהג חמזלות ולבאר חקרי לבנה ולידע מסילות עש כסיל וכימה ולהגיד מה שמות‬ ‫שוטרי כל רקיע ורקיע וממלכתן ובמה יצליחו לכל דבר ומה שמות משרתיהם ומה יתנסך להם ואי זו היא עונה תשמש‬ ‫להם לעשות כל חפץ כל הקרוב אליהם בטהרה‪.‬‬ ‫ואם תרצה לשאול באוב עמוד כנגד קבר וזכור שמות מלאכי מחנה החמישית ובידך שמן ודבש בלולים ביחד‬ ‫בפיאלי זכוכית חדשה ואמור כן‪ :‬משביע אני עליך רוח קריפורייא החונה בין הקברות על עצמות המתים שתקבל‬ ‫מידי מנחה הזאת ותעשה רצוני ותביא לי לפלוני בן פלו' שהוא מת ותעמיד אותו וידבר עמי בלי פחד ויגד לי‬ ‫דברי אמת בלי כחד ולא אפחד ממנו ויאמר לי שאלתי שאני צריך ממנו‪ .‬ויעמוד מיד ואם לאו שוב והשביע פעם‬ ‫אחרת עד שלשה פעמים‪ .‬וכשיצא הניח לפניו הפיאלי ואחר כך דבר את דבריך ויהיה בידך שרביט של הדס‪ .‬ואם‬ ‫בקשת להתירו הכהו ג' שביטים עם ההדס ושפוך השמן והדבש ושבור הכוס והשלך ההדס מידך ושוב לביתך‬ ‫בדרך אחרת‪.‬‬ ‫אם בקשתה לראות את השמש ביום יושב במרכבה ועולה‪ ,‬השמר והזהר והטהר שבעה ימים מכל מאכל ומכל‬ ‫משתה ומכל דבר טמאה וביום השביעי עמוד כנגדו בשעה שעולה והעשן לפניו קטורת בסמים משקל שלשה‬ ‫שקלים והיה משביע שמות המלאכים המנהיגים אותו ביום שבע פעמים ואם לא נעניתה באלו שבע פעמים שוב‬ ‫והשביע אותם למפרע שבע פעמים ואמור‪ :‬משביע אני עליכם המלאכים המנהיגים את השמש בכוח גבורתכם‬ ‫במסילות רקיע להאיר עולם במי שקולו מרעיש את הארץ ומעתיק הרים באפו ומרגיע הים בכוחו וממוטט עמודי‬ ‫עולם במבטו ונושא הכל בזרועו ונעלם מעיני כל חי ויושב בכסא גדולת מלכות כבוד קדשו ומשוטט בכל העולם‪.‬‬ ‫בשמו הגדול והנורא והאמיץ והאדיר והעזוז והגבור והקדוש והחזק והנפלא והנסתר והנישא והנאור מזכיר‬ ‫ומשביע אני עליכם שתעשו רצוני ובקשתי בעת ובעונה הזאת ותסירו צנור השמש ואראהו פנים בפנים כשהוא‬ ‫בחופתו ואל אתלהט מאשכם ותנו לו רשות לעשות רצוני‪ .‬וככלותך להשביע תראהו בחופתו ותשאל אותו אם‬ ‫למות אם לחיים אם לטוב אם לרע‪ .‬ואם בקשת להתירו תזכיר את השבועה ואמור‪ :‬משביע אני עליכם שתשיבו‬ ‫את צינור השמש למקומו כבתחלה וילך השמש לדרכו‪.‬‬ ‫ואם בקשת לראות את השמש בלילה הולך ברוח צפונית הטהר שלשה שבועות ימים מכל מאכל ומשתה ומכל דבר טומאה‪,‬‬ ‫ועמוד באשמורת הלילה בשלש שעות והיה עטוף בגדי לבן ודבר את שם השמש ואת שמות המלאכים המנהגים אותו בלילה‬ ‫עשרים ואחת פעם ואמור‪ :‬משביע אני עליכם המלאכים המעופפים באויר הרקיע במי שהוא רואה ולא נראה במלך המגלה כל‬ ‫תעלומות וראה כל נסתרות באיל היודע מה במחשכים והוא הופך צלמות לבוקר והוא מאיר לילה כיום וכל נסתרות לפניו‬ ‫גלויורז כשמש ולא יפלא ממנו כל דבר‪ ,‬בשם המלך הקדוש המהלך על כנפי רוח‪ ,‬באותיות השם המפורש הנגלה לאדם בגן‬ ‫עדן‪ ,‬המושל במזלות והשמש והירח משתחוים לפניו כעבדים לאדוניהם‪ ,‬בשם האל הנפלא השבעתי אתכם שתודיעוני הנס‬ ‫הגדול הזה שאני מבקש ואראה את השמש בגבורתו באופן מרכבותיו רלא יפלא ממני דבר מתעלומות ואראהו כיום תמים‬ ‫ואשאל ממנו חפצי וידבר עמי כאשר ידבר איש עם רעהו ויגיד לי רזי העמוקות ויודיעני תעלומות ואל יפגע בי דבר רע‪.‬‬ ‫וככלותך לדבר תשמע קול רעם מעבר הצפון ותראה כברק יוצא ותבהיק הארץ לפניך‪ .‬ואחר שתראהו כן תשתחוה ותפול על‬ ‫פניך ארצה והתפלל את התפלה הזאת‪ :‬אבצבי אנתוליפון היליוס נאטוס אגדור אפיסטוס אקט קוריפוס איופיסטוס הזפלה‬ ‫טרוכוס אובינוס קאטאסיטס קזמונטס סגימוס פילי פאנטור קירי פומאוס איופוטוס תיריונוס אסטראטיוטוס‪ .‬מפיל אני פלו' בן‬ ‫פלו' תחנתי לפניך שתראה לי בלא פחד ותגלה לי בלי אימה ולא תכחד ממני כל דבר ותגד לי באמת כל שאני מבקש‪ .‬ועמוד על‬ ‫רגליך ותראהו ברוח צפונית הולך למזרח‪ .‬ואחר כך הפך ידיך לאחוריך והנע ראשך למטה ושאל כל דבר שתחפוץ‪ .‬ואחר‬ ‫שתשאלהו שא עיניך השמים ואמור‪ :‬אורפליאל אורפליאל‪ ,‬משביע אני עליך במי שיצרך להודו ולהדרו להאיר עולמו ונתן לך‬ ‫ממשלה ביום שלא תזיקיני ולא תפחידיני ולא אפחד ולא ארעד ותפנה לדרכך לשלום ותתירך ולא תתעכב ללכת מעתה ועד‬ ‫עולם אמן סלה‪.‬‬