1. No category

‫ביטאון האגודה הישראלית לאסטרונומיה‬
‫אילן רמון ‪ -‬עשור לאסון‬
‫מודלים אסטרונומיים שהופרכו‬
‫החוק הראשון של קפלר‬
‫גשם של יהלומים‪ ,‬עננים של חומצה‬
‫על מזג האוויר בכוכבי לכת אחרים‬
‫על ההבדלים בין קוואזרים‬
‫הפולטים קרינת רדיו‬
‫הטלסקופ של איינשטיין‬
‫עד קצה היקום‬
‫בברכת שנה טובה‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫אסטרונומיה‬
‫קריאה למתנדבים‬
‫אסטרונומיה‬
‫ביטאון האגודה הישראלית לאסטרונומיה‬
‫מטרת העל של האגודה הישראלית לאסטרונומיה היא לקדם ולהפיץ‬
‫את הידע בנושאי אסטרונומיה בקרב הציבור הרחב‪ .‬להשגת מטרה זו‪,‬‬
‫כרך ‪ ,38‬גיליון ‪ 2‬דצמבר ‪2012‬‬
‫מחיר‪ 40 :‬ש"ח‬
‫מבצעת האגודה פעולות רבות‪ ,‬כגון‪ :‬תצפיות‪ ,‬ציון ארועים שמימיים‪,‬‬
‫קורסים‪ ,‬סדנאות‪ ,‬הדרכות שטח‪ ,‬כנסים‪ ,‬ארועים ברמה כלל ארצית או‬
‫אזורית‪ .‬הארגון וההפעלה של כל ארוע דורשים שעות עבודה רבות‪.‬‬
‫אנו משוועים לעזרה נוספת!‬
‫כל מתנדב יקבל הדרכה‪ ,‬הכנה וליווי של הפעילים היום‬
‫מצפה הכוכבים ‪ -‬גן העלייה השניה‬
‫ת‪.‬ד‪:.‬‬
‫‪ ,149‬גבעתיים ‪53101‬‬
‫טלפון‪:‬‬
‫‪03-7314345‬‬
‫פקס‪:‬‬
‫‪03-5214713‬‬
‫עמותה מס'‪:‬‬
‫‪6-867-004-58‬‬
‫מתבקש סיוע בתחומים הבאים‪:‬‬
‫אתר הבית‪:‬‬
‫‪ Q‬אירגון תצפיות‪ :‬רשימות‪ ,‬טלסקופים‪/‬משקפות‪ ,‬ניירת‪ ,‬הסעות ונקודות איסוף‬
‫‪H T T P : // W W W. A S T R O N O M Y. O R G . I L‬‬
‫‪ Q‬בעלי ידע בסיסי‪/‬מתקדם בהכרת השמיים‪ :‬לסיוע בהדרכה‪.‬‬
‫‪ISRAELI ASTRONOMICAL ASSOCIATION‬‬
‫‪THE GIVATAYIM OBSERVATORY‬‬
‫‪ Q‬אחריות מינהלית לפעילות ספציפית‪ :‬הרצאה‪ ,‬תצפית רחוב‪ ,‬תצפית אזורית‪,‬‬
‫‪P.O.BOX 149, GIVATAYIM, 53101‬‬
‫‪ Q‬סדנא‪ ,‬מסיבה‪.‬‬
‫‪ Q‬איסוף חומר לאתר האגודה‪/‬לכרטיס בפייסבוק‪...‬‬
‫‪ Q‬מתכנתים בעלי נסיון ב ‪ Joomla‬או ‪ PHP‬לצורך שיפור ותחזוקה של אתר האגודה‬
‫‪ Q‬איסוף רשימות לקוחות פוטנציאליים ‪ -‬ארגונים‪ ,‬חבורות פרטיות‪ ,‬מקומות עבודה‪.‬‬
‫‪ Q‬ביצוע תצפיות רחוב על‪-‬יד מקום מגוריכם‪.‬‬
‫‪ Q‬ביצוע מחקרים )הצעת נושאים‪ ,‬צילום בפועל וניתוח של נתונים ‪ -‬בסיוע מומחים(‪.‬‬
‫‪ Q‬בעזרת מכשור אופטי מתקדם הקיים במצפי כוכבים במקומות שונים ברחבי הארץ‪.‬‬
‫‪ Q‬בניית חומר חינוכי בנושאי אסטרונומיה לצרכי הדרכה בפועל ובאינטרנט‪.‬‬
‫‪ Q‬הקמת "מוזיאון האגודה" במצפה הכוכבים בגבעתיים‪.‬‬
‫חברי המערכת‬
‫עורכת בפועל‪ :‬ענת אידלסון‬
‫עורכת מדעית‪ :‬ד"ר דיאנה לאופר‬
‫עורכת גרפית ומפיקה‪:‬‬
‫ענת אידלסון ‪050-5446762 -‬‬
‫‪I D E L S O N 7@ G M A I L . C O M‬‬
‫בחיי‬
‫יש סיפור שלא סופר‪.‬‬
‫זה הסיפור שלך‪.‬‬
‫פתוחים לרעיונות וצמאים לעזרה!‬
‫נא לפנות אל רכז פעילות מתנדבים‬
‫אהרון בוך | ‪aron@astronomy.org.il | 054-4221424‬‬
‫קרדיט תמונות‪:‬‬
‫‪NASA | ESA | WIKIPEDIA | WIKIMEDIA‬‬
‫מיכל לוינשטיין | בן נתנאל | אלכס טורובסקי‬
‫קוראות וקוראים יקרים‪,‬‬
‫בטאון זה הינו גדול מהרגיל ורחב יריעה‪.‬‬
‫השנה לקחתי על עצמי להפיק את החוברת‬
‫לשבח ולשפר אותה משמעותית‪.‬‬
‫יצרתי שיתופי פעולה עם כותבים חדשים וגופי‬
‫מידע שונים ובגליון זה תמצאו את הסנוניות‬
‫המבשרות על כך‪ ,‬בינהן‪:‬‬
‫עמי בורחס מ‪ ISRAEL DEFENSE-‬שלח את הכתבה‬
‫של מידד פריינטא ‪ -‬לשכור או לקנות? זאת‬
‫השאלה בתעשיית החלל של המאה ה‪.21-‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הוא מסייע למצוא כותבים חדשים אשר‬
‫מחפשים פלטפורמה לתת בה ביטוי למחשבות‬
‫שלהם‪.‬‬
‫בטאון "גליליאו" נתן את רשותו לפרסם את‬
‫הכתבה של עודד אברהם‪ ,‬אילן רמון ‪ -‬עשור‬
‫לאסון‪ .‬בנדיבותה של יעל פטר מ‪"-‬אופלי" נפתח‬
‫מדור חדש שנקרא "קצרים" וכתבה שנכתבה‬
‫במיוחד עבורנו ‪ -‬עד קצה היקום‪ .‬רן לוי מ'עושים‬
‫היסטוריה'‪ ,‬שוב העניק לנו מאמר ‪ -‬על מזג‬
‫האוויר בכוכבי לכת אחרים‪ .‬ד"ר ישראל שק ורוני‬
‫מועלם תמללו למאמרים את ההרצאות שהעניקו‬
‫לנו בכנס השנתי‪ ,‬לטובת כל מי שלא הגיע לכנס‪.‬‬
‫עדן אוריון נתן לנו בשמחה גדולה כתבה‬
‫שהתפרסמה ב‪ - Sky & Telescope -‬הטלסקופ‬
‫של איינשטיין‪ .‬ד"ר יגאל פת‪-‬אל כתב על השביטים‬
‫של ‪ .2013‬רם פרידמן‪ ,‬תלמיד מצטיין‪ ,‬שלח את‬
‫עבודת הגמר המצויינת שלו ‪ -‬על סוגי קוואזרים‪.‬‬
‫מרים אוריאל‪ ,‬כהרגלה בקודש‪ ,‬מעשירה אותנו‬
‫במיתולוגיה וההשפעות שלה ובן נתנאל עם‬
‫המאמר על ‪ .SOFIA‬בשער האחורי תמצאו את‬
‫תמונותיו של הצלם מורן נחשוני‪ ,‬שאת תערוכתו‬
‫אפשר עדיין לראות במצפה הכוכבים ‪ -‬גבעתיים‪.‬‬
‫מקווה שתהנו מהקריאה לפחות כמו שנהניתי‬
‫מעשייתה ואשמח לקבל הערות‪ ,‬תמונות‪ ,‬כותבים‬
‫ורעיונות נוספים‪.‬‬
‫קריאה מהנה ושנה של פעילות ענפה‪,‬‬
‫ענת אידלסון‬
‫‪ 2‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪3 2013‬‬
‫עודד אברהם וד"ר יגאל פת‪-‬אל‬
‫תוכן עניינים‪:‬‬
‫כנס ואסיפה כללית‬
‫‪5‬‬
‫מה באגודה | עודד אברהם‬
‫אילן רמון ‪ -‬עשור לאסון | עודד אברהם‬
‫‪11‬‬
‫מודלים אסטרונומיים שהופרכו | ד"ר ישראל שק‬
‫בשנת ‪ 2013‬צפויים‬
‫גשם של יהלומים‪ ,‬עננים של חומצה‬
‫‪42‬‬
‫על מזג האוויר בכוכבי לכת אחרים | רן לוי‬
‫‪52‬‬
‫‪52‬‬
‫‪60‬‬
‫‪73‬‬
‫‪83‬‬
‫לשכור או לקנות ? זאת השאלה בתעשיית החלל‬
‫של המאה ה‪ | 21-‬מידד פריינטא‬
‫‪78‬‬
‫על ההבדלים בין קוואזרים הפולטים קרינת רדיו‬
‫לאלו שאינם פולטים קרינת רדיו | רם פרידמן‬
‫‪ | SOFIA‬בן נתנאל‬
‫‪90‬‬
‫שקט מצלמים | מורן נחשוני‬
‫‪ 4‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫‪38‬‬
‫‪57‬‬
‫גלגל המזלות ומזל טלה | מרים אוריאל‬
‫קצרצרים | יעל פטר‬
‫‪19‬‬
‫‪38‬‬
‫החוק הראשון של קפלר | ד"ר רוני מועלם‬
‫הטלסקופ של איינשטיין | עדן אוריון‬
‫‪19‬‬
‫‪5‬‬
‫‪35‬‬
‫שני שביטים בהירים | ד"ר יגאל פת‪-‬אל‬
‫עד קצה היקום | יעל פטר‬
‫ערב כוכבים כפולים ע"ש טל איז'ק ז"ל‬
‫‪94‬‬
‫כנס ואסיפה כללית‬
‫ב‪ 1-‬בפברואר התקיים הכנס השנתי של האגודה‪,‬‬
‫באשכול הפיס ברמת גן‪ .‬בכנס השתתפו למעלה‬
‫ממאה איש שנהנו מהרצאות ע"י טובי המרצים‬
‫ומכיבוד קל‪ .‬רבים ניצלו את הכנס לחידוש‬
‫חברותם באגודה ולמפגש עם פנים מוכרים‪.‬‬
‫תודתנו נתונה למרצים יו"ר האגודה ד"ר יגאל‬
‫פת אל‪ ,‬ד"ר ישראל שק מאוניברסיטת תל אביב‪,‬‬
‫ד"ר רוני מועלם ממכון ויצמן‪ .‬בסיום הכנס‬
‫התנהל מושב האגודה‪ ,‬בו נבחרו חברי אגודה‬
‫לכהן במוסדותיה בשנת ‪.2013‬‬
‫ידיעון‬
‫מדי שבועיים מגיע לתיבת הדואר האלקטרוני‬
‫שלכם ידיעון האגודה המורחב‪ .‬הידיעון מרכז‬
‫פרטים לגבי פעילויות האגודה‪ ,‬פעילויות‬
‫אסטרונומיות בישראל‪ ,‬חדשות אסטרונומיות‬
‫ועו ד‪ .‬על הידיעון אמון חבר הועד אריה מורג‬
‫והתודה נתונה לו‪.‬‬
‫הרצאות אגודה‬
‫מדי יום חמישי מתקיימת במצפה הכוכבים‬
‫בגבעתיים הרצאת אגודה בנושאי אסטרונומיה‬
‫ונושאים מדעיים‪ .‬המרצים הם מרצים מתנדבים‬
‫בישראל‪,‬‬
‫הן מקרב המוסדות האקדמיים‬
‫מתעשיית החלל ותעשיות אחרון וכן מקרב‬
‫ציבור החובבים המנוסים שעוסקים בתחום‪.‬‬
‫נושאי ההרצאות נעים על ספקטרום רחב‪,‬‬
‫מההיסטוריה של האסטרונומיה דרך השפעת‬
‫זיהום אור‪ ,‬צילום אסטרונומיה ועד חורים‬
‫שחורים‪ .‬הרצאות הוידאו מצולמות‪ ,‬מעוּבּדות‬
‫ומוּעלות לצפייה חינמית ברשת ע"י חבר הועד‬
‫אלכס טורובסקי‪ .‬על ארגון ההרצאות והבאת‬
‫המרצים אמון מזכיר האגודה עודד אברהם‪.‬‬
‫"ערב כוכבים כפולים" ע"ש טל איז'ק ז"ל‬
‫‪83‬‬
‫שער‬
‫אחורי‬
‫ב‪ 22-‬ביולי התקיים במצפה הכוכבים בגבעתיים ערב עיון בנושא כוכבים‬
‫כפולים לזכרו של פעיל האגודה טל איז'ק ז"ל לציון יום הולדתו‪ .‬בערב נכחו‬
‫גם משפחתו של טל‪ ,‬חבריו‪ ,‬חברי אגודה שהכירוהו וחובבי אסטרונומיה מן‬
‫הציבור הרחב‪ .‬בערב השתתפו כ‪ 40-‬איש והוא אורגן ע"י חברת ועדת הביקורת‬
‫אלה רץ‪ .‬סייעו בערב שי חלצי בהרצאה‪ ,‬נדב רוטנברג‪ ,‬מוטי לוי‪ ,‬אילן צ'נק‪,‬‬
‫עומרי כ"ץ בהדרכות טלסקופים‪ ,‬תמרה צ'נק‪ ,‬יעקב ואילן צ'נק בלוגיסטיקה‪,‬‬
‫מיכל לוינשטיין‪ ,‬אריה מורג ואלכס טורובסקי בפירסום האירוע‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪5 2013‬‬
‫מנופפים לשלום לשבתאי‬
‫תצפית צדק‬
‫תצפיות רחוב והשתתפות‬
‫בחודש האסטרונומיה הבינ"ל‬
‫מטר הפרסאידים‬
‫בחודש אפריל‪ ,‬קיימה האגודה שתי תצפיות‬
‫רחוב ייחודיות‪ ,‬כחלק מפעילות בינלאומית של‬
‫הארגון "אסטרונומים ללא גבולות" ובין פעילויות‬
‫בינלאומיות במהלך חודש האסטרונומיה‬
‫הבינלאומי‪ .‬את הפעילות אירגנה מיכל לוינשטיין‪.‬‬
‫תצפיות התקיימו במוקדים שונים ברחבי הארץ‬
‫כגון תל אביב‪ ,‬נס ציונה ועו ד‪ .‬תודתנו נתונה לכל‬
‫מי שעזר‪ .‬מתנדבים שעזרו עם הטלסקופים‪ :‬אבי‬
‫וילקר‪ ,‬אהרון בוך‪ ,‬אילן צ'נק‪ ,‬אריה בלומנצוייג‪,‬‬
‫אריק רובינשטיין‪ ,‬בועז זמירי‪ ,‬גיורא שמעוני‪,‬‬
‫מיכל לוינשטיין‪ ,‬נדב רוטנברג‪ ,‬עדן אוריון‪,‬‬
‫עודד אברהם‪ ,‬עומר דוד‪ ,‬רועי לובל‪ ,‬שקד רגב‪.‬‬
‫בהדרכות‪ :‬אנה לוין‪ ,‬בן נתנאל‪ ,‬בן קסטוריאנו‪,‬‬
‫עומרי כץ‪ ,‬שי חלצי‪ ,‬תמרה צ'נק‪ .‬בגרפיקה‪ :‬ענת‬
‫אידלסון‪ .‬בצילום‪ :‬אלכס טורובסקי‪ .‬האגודה‬
‫קיבלה תעודות הוקרה על ארגון אירועים אלו‬
‫מ"אסטרונומים ללא גבולות"‪.‬‬
‫אירוע מנופפים לשבתאי‬
‫ביולי‪ ,‬התקיים אירוע בינלאומי של נפנוף לשבתאי‪.‬‬
‫את שבתאי מקיפה חללית מחקר אמריקאית‬
‫אירופית בשם קאסיני‪ .‬ב‪ 19-‬ביולי‪ ,‬שעה ‪ 12:30‬זמן‬
‫ישראל‪ ,‬צילמה החללית את שבתאי ואת כדור‬
‫הארץ בתמונה אחת‪ .‬סוכנות החלל האמריקאית‬
‫קראה לקיום אירועי "נפנוף" לכיוון שבתאי כדרך‬
‫להעלות את המודעות לחקר החלל בקרב הציבור‪.‬‬
‫בישראל התמקמו בעלי טלסקופים בנמל ת"א‬
‫לשם תצפית רחוב ונפנוף‪ .‬את האירוע בארץ‬
‫ארגנה חברת הועד מיכל לוינשטיין‪ .‬תודה לבעלי‬
‫הטלסקופים אריה בלומנצווייג‪ ,‬עדן אוריון‪ ,‬עודד‬
‫אברהם‪ ,‬אילן צ'נק וכל המשתתפים‪.‬‬
‫‪ 6‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫צולם על ידי בן נתנאל‬
‫צולם על ידי ירון עייני‬
‫שי חלצי ואנה לוין‬
‫מטר הפרסאידים הגיע לשיאו ב‪ 12-‬באוגוסט‪.‬‬
‫אירועי "הפנינג" בחסות האגודה הישראלית‬
‫לאסטרונומיה בכל רחבי הארץ‪ .‬אלפים נהרו‬
‫אל תמנע‪ ,‬מצפה רמון‪ ,‬הר הטייסים וכוכב‬
‫הירדן ובעוד עשרות נקודות היו אירועים קטנים‬
‫יותר והתאספויות פרטיות‪ .‬חטיבת המטאורים‬
‫של האגודה קיימה משלחת תצפיות של‬
‫‪ 4‬לילות בק"מ ה‪ .101-‬התצפית לוותה על‬
‫ידי צוות חדשות של ערוץ ‪ 9‬ששידר כתבה‬
‫ארוכה על המשלחת של האגודה‪ .‬לכתבה‬
‫התראיינו אנה לוין‪ ,‬תמרה צ'נק וויני ון דר אורד‪.‬‬
‫‪ 11‬צופים של החטיבה דיווחו רישומי מטאורים‬
‫לארגון המטאורים הבינלאומי )‪.(www.imo.net‬‬
‫בסה"כ נרשמו ‪ 2989‬פרסאידים )לא כולל‬
‫מטאורים ספוראדיים( על ידי ‪ 11‬הצופים ב‪123-‬‬
‫שעות תצפית‪ .‬כרגיל‪ ,‬שיאנית התצפיות בישראל‬
‫הייתה אנה לוין‪ ,‬עם ‪ 524‬פרסאידים ב‪ 22-‬שעות‬
‫תצפית‪ .‬בקנה מידה עולמי‪ ,‬דווחו תצפיות על ידי‬
‫‪ 288‬צופים מ‪ 37-‬מדינות שראו בסה"כ ‪32,789‬‬
‫פרסאידים‪ .‬אם כן‪ ,‬צופי חטיבת המטאורים של‬
‫האגודה‪ ,‬שהיו רק ‪ 3.8%‬מכלל הצופים בעולם‪,‬‬
‫אחראים לרישום של ‪ 9.1%‬מסך המטאורים‬
‫המדווחים‪ .‬ישנן שתי סיבות לכך‪ :‬תנאי התצפית‬
‫הטובים בערבה‪ ,‬וריכוז התצפיות סביב שיא המטר‪.‬‬
‫לפי נתונים ראשוניים ועיבוד אוטומטי שלהם‪,‬‬
‫נראה ששיא המטר הקדים והתרחש סביב השעות‬
‫‪ ,12:30-18:00‬לעומת התחזית של ‪18:00-21:00‬‬
‫)הזמנים בשעון עולמי(‪ .‬הקז"ש בשעות השיא נע‬
‫סביב ‪ .100‬יש לציין שבניגוד לשנים קודמות‪ ,‬נראה‬
‫כי לא היו שיאים נוספים מעבר לשיא הראשי‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪7 2013‬‬
‫צולם על ידי אילן צאנק‬
‫צולם על ידי עופר גבזו‬
‫הרצאות האגודה בקריית ים‬
‫תצפיות חודשיות‬
‫תחת שמים חשוכים‬
‫תצפיות האגודה בערבה מתקיימות כסדרן‬
‫תחת ניצוחה של חברת הועד החדשה תמרה‬
‫צ'נק‪ .‬עד כה התקיימו תצפיות חודשיות בשנת‬
‫‪ .2013‬סך המשתתפים עמד על כ‪ 400-‬איש‪.‬‬
‫האגודה מוציאה אוטובוס לתצפית‪ ,‬שמתקיימת‬
‫בד"כ בערבה‪ .‬עלות השתתפות בתצפית עומדת‬
‫על ‪ ₪ 100‬לחברי אגודה ו‪ 150-‬ללא חברים‪.‬‬
‫תודה לנדב רטונברג‪ ,‬אלה רץ‪ ,‬אהרון בוך‪ ,‬מיכל‬
‫לוינשטיין‪ ,‬אנה לוין‪ ,‬יהודה סבדרמיש‪ ,‬עומרי‬
‫כ"ץ‪ ,‬אילן צ'נק‪ ,‬אריק רובינשטיין‪ ,‬בן נתנאל‪,‬‬
‫מנשה זאבי‪.‬‬
‫טלסקופ ארקיד‬
‫לראשונה‪ ,‬נבנה טלסקופ חלל במימון ציבורי‬
‫ולשימוש הקהל הרחב‪ .‬שם הטלסקופ הוא‬
‫"ארקיד"‪ ,‬והוא נבנה ע"י חברת ‪Planetary‬‬
‫‪ Resources Inc‬האמריקאית‪ .‬זמן התצפית‬
‫יינתן למוסדות מחקר לגופי מימון פרטיים‪,‬‬
‫וכאמור לציבור הרחב שתרם לבניית הטלסקופ‪.‬‬
‫גיוס המימון בוצע בעזרת אתר המימון הציבורי‬
‫"‪ ."Kickstarter‬במהלך הקמפיין גוייסו למעלה‬
‫משני מיליון דולר‪ ,‬פי שניים מהנדרש לבניית‪,‬‬
‫שילוח והפעלת הטלסקופ בחלקה הראשון של‬
‫המשימה‪ .‬האגודה הבטיחה לעצמה זמן תצפית‬
‫ארוך בטלסקופ‪ ,‬עד שלוש שעות‪ .‬מטרות‬
‫התצפית ייבחרו בתהליך בו יהיו מעורבים חברי‬
‫האגודה‪ .‬האגודה מצטרפת לפרוייקט כגוף‬
‫תומך‪ ,‬בין גופים בין לאומיים כגון חברת החלל‬
‫‪ 8‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫תצפית בנמל תל אביב‬
‫וירג'ין גלקטיק של המיליארדר ריצ'רד ברנסון‬
‫ומוזיאוני מדע ברחבי העולם‪ .‬התודה נתונה‬
‫למזכיר האגודה עודד אברהם על הצלחתו‬
‫לשלב את האגודה בפרוייקט זה‪ ,‬ללא עלות‪.‬‬
‫תערוכת ספייסמאניה‬
‫ביולי‪ ,‬נפתחה תערוכת החלל "ספייסמאניה"‬
‫בהאנגר ‪ 11‬במתחם נמל תל אביב‪ .‬בתערוכה‬
‫מוצגים רבים מעולם החלל והאסטרונומיה‪.‬‬
‫בין המוצגים ניתן למצוא דגם טיל סטורן‬
‫באורך עשרה מטר‪ ,‬סימולטורים שונים‪ ,‬פריטי‬
‫חלל מאוספים שונים בישראל‪ .‬חברי האגודה‬
‫קיבלו הנחה ברכישת הכרטיסים וכן הדרכות‬
‫מיוחדות על ידי עודד אברהם ובן נתנאל‪ .‬אחד‬
‫מהוגי התערוכה הוא יו"ר העמותה‪ ,‬ד"ר יגאל‬
‫פת אל שאף היה היועץ המדעי של התערוכה‬
‫לצדו של טל ענבר ממכון פישר‪ .‬את קבוצות‬
‫האגודה בתערוכה הנחו‪ ,‬בהדרכה מיוחדת‪,‬‬
‫מזכיר האגודה עודד אברהם ובן נתנאל‪.‬‬
‫הרצאות האגודה בקריית ים‬
‫הפלנטריום החדש בקריית ים הופעל השנה‬
‫לראשונה‪ .‬במהלך שנת ‪ 2012‬התקיימו שמונה‬
‫הרצאות ע"י מרצים מתנדבים מן האקדמיה‪.‬‬
‫במהלך ערבי ההרצאות פורסמו גם פעילויות‬
‫האגודה‪ .‬התודה נתונה למרצים ד"ר יגאל‬
‫פת אל‪ ,‬ד"ר דיאנה לאופר מהאגודה ומהחוג‬
‫לגיאופיזיקה ומדעים אטמוספיריים ופלנטריים‬
‫באוניברסיטת ת"א‪ ,‬פרופ' נועם סוקר הפקולטה‬
‫לפיזיקה בטכניון‪ ,‬עדן אוריון מאוניברסיטת‬
‫חיפה‪ ,‬פרופ' אהוד בכר ראש מכון אשר לחקר‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪9 2013‬‬
‫תערוכת ספייסמאניה‬
‫החלל‪ ,‬הטכניון‪ ,‬פרופ' ארי לאור מהפקולטה‬
‫לפיזיקה בטכניון‪ .‬התודה נתונה לבן קסטוריאנו‬
‫שסייע בתצפית בערב הפתיחה של סדרת‬
‫ההרצאות‪ .‬את ההרצאות ארגן עודד אברהם‪.‬‬
‫פעילות בשבוע החלל‬
‫שבוע החלל בישראל התקיים לראשונה ב‪23-27‬‬
‫בינואר‪ .‬בפעילות‪ ,‬שכללו הרצאות בהתנדבות‬
‫לקהל הרחב‪ ,‬נטלו חלק יו"ר האגודה ד"ר יגאל‬
‫פתאל ומזכיר האגודה עודד אברהם‪.‬‬
‫כנסי סטארקון‬
‫כנסי סטארקון‬
‫בתאריכים ה‪ 21/12/2012-‬וה‪23/8/2013-‬‬
‫התקיימו כנסים בנושא סדרת הטלויזיה "מסע‬
‫בין כוכבים"‪ .‬הכנס הראשון התקיים במצפה‬
‫גבעתיים תחת חסותה של האגודה‪ .‬הכנס‬
‫השני התקיים במכללת תל אביב‪-‬יפו‪ ,‬גם כן‬
‫בשיתוף האגודה‪ .‬בכנסים ניתנו הרצאות ע"י‬
‫חובבי סדרת הטלויזיה‪ .‬בין מרצי הכנסים מזכיר‬
‫האגודה עודד אברהם‪ ,‬טל ענבר‪ ,‬יואב לנדסמן‪.‬‬
‫הכנסים אורגנו באופן פרטי ע"י חבר הועד‬
‫אלכס טורובסקי‪.‬‬
‫טיול לאיסלנד לזוהר הקוטב הצפוני‬
‫בתאריכים ‪ 18-28‬בספטמבר יתקיים באיסלנד טיול מאורגן מטעם האגודה הישראלית‬
‫לאסטרונומיה‪ .‬מטרת הטיול הוא תצפית בזוהר הצפון‪ .‬במהלך אחד עשר יום ותשעה‬
‫לילות‪ ,‬יסיירו חברי האגודה בנופי איסלנד המרהיבים‪ ,‬בין הרי געש למעיינות חמים‪.‬‬
‫בלילות‪ ,‬יצפו החברים בתופעת הזוהר הצפוני‪ .‬הטיול מאורגן בשיתוף עם חברת‬
‫פוטוטבע‪ .‬ההרשמה למשלחת פתוחה לכל‪ .‬ניתן לקבל פרטים נוספים באתר האגודה‪.‬‬
‫תודה לחברת הועד תמרה צ‘נק על ארגון הטיול מצד האגודה‪.‬‬
‫‪ 10‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫לפני עשר שנים נעצר העולם כשהמעבורת בה שהה אילן רמון‪,‬‬
‫עם עוד שישה אסטרונאוטים‪ ,‬לא הצליחה לנחות בכדור הארץ‪.‬‬
‫על האיש‪ ,‬הניסויים המדעיים והמורשת שהשאיר אחריו‬
‫עודד אברהם ‪" -‬גלילאו"‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪11 2013‬‬
‫שליחות מדעית‬
‫לפני עשר נספה אילן רמון עם עוד שישה אסטרונאוטים על סיפון מעבורת החלל קולומביה‪ .‬מאז עבר‬
‫עולם החלל תהפוכות‪ ,‬שהגדולה בהן היתה סיום תוכנית המעבורות היקרה‪ .‬מעניין כיצד פרויקט‬
‫שיתוף פעולה‪ ,‬שהחל‪ ,‬יש האומרים‪ ,‬כירייה באפלה‪ ,‬התפתח ליהלום בכתר המחקרי של ישראל‪.‬‬
‫"בקרוב יהיה אסטרונאוט ישראלי"‬
‫ישראל הצטרפה למועדון החלל בשנת ‪.1998‬‬
‫את דרכנו לשם הוביל שיגורו של לוויין הניסוי‬
‫אופק ‪ ,1‬על משגר השביט הישראלי‪ .‬לאחריו‬
‫שוגרו אופקים חדשים‪ ,‬לווייני תקשורת וכמובן‬
‫רכיבי חלל שיוצרו בישראל עבור משימות חלל‬
‫זרות‪ .‬בשנת ‪ 1995‬הוחלט שראש הממשלה דאז‪,‬‬
‫שמעון פרס יבקש מהאמריקאים שיתוף פעולה‬
‫מאויש בחלל‪ ,‬הווה אומר ‪ -‬אסטרונאוט ישראלי‪.‬‬
‫מאחר שלישראל לא היתה‪ ,‬ואין עד היום‪ ,‬יכולת‬
‫לשגר אדם לחלל‪ ,‬ההבנה היתה שהאמריקאים‬
‫יספקו את המקום במעבורת ואת האימונים‪,‬‬
‫ואנו נביא את הטייס‪.‬‬
‫רבים חשבו שאין סיכוי רב לקבל תשובה‬
‫חיובית‪ ,‬שכן מדובר בפרויקט ארוך‪ ,‬יקר‪,‬‬
‫והמקומות על מעבורת החלל היו ספורים‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬לאחר פגישת פרס‪-‬קלינטון בשנת ‪,1995‬‬
‫הודיע קלינטון במסיבת עיתונאים משותפת‬
‫שבקרוב יהיה אסטרונאוט ישראלי בחלל כשיתוף‬
‫‪ 12‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫פעולה עם סוכנות החלל האמריקאית‪" .‬תקופה‬
‫ארוכה היה שקט‪ ,‬והעניין לא התקדם"‪ ,‬נזכר‬
‫אבּי הר‪-‬אבן‪ ,‬מנכ"ל סוכנות החלל בין השנים‬
‫‪ ,1995-2004‬שהוציא לפועל את הפרויקט‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬לפי הר‪-‬אבן‪ ,‬רבים לא היו מודעים‬
‫להחלטה הגורלית של הממשל האמריקאי‪,‬‬
‫כולל הוא עצמו‪ .‬היה זה נציג חיל האוויר‬
‫שהודיע לו בשיחת טלפון כי "בקרוב יהיה‬
‫אסטרונאוט ישראלי"‪ .‬הר‪-‬אבן נעזר בהיכרותו‬
‫עם דן גולדין )‪ ,(Goldin‬ראש נאס"א‪ ,‬לגיבוש‬
‫מתווה שיתוף פעולה בין נאס"א לסוכנות החלל‬
‫הזעירה‪ ,‬דאז‪ ,‬של ישראל‪ .‬גולדין והר‪-‬אבן סיכמו‬
‫שעל האסטרונאוט לקחת חלק פעיל במשימה‪,‬‬
‫ולא להתלוות אליה כ"תייר חסר חובות"‪ .‬עוד‬
‫סוכם שהאסטרונאוט הישראלי יגיע עם ניסוי‬
‫מדעי ישראלי‪ ,‬כלומר כזה שיזמה האקדמיה‬
‫הישראלית והוא ממומן על ידי מדינת ישראל‪,‬‬
‫וכמובן בעל חשיבות מדעית רבה‪.‬‬
‫לאחר שהידיעה על שיתוף‬
‫הפעולה עם נאס"א הגיעה לתקשורת‬
‫הישראלית‪ ,‬נחתו על שולחנו של‬
‫הר‪-‬אבן ‪ 15‬הצעות פורמליות‪,‬‬
‫וכן הצעות לא‪-‬פורמליות נוספות‪,‬‬
‫מצד טייסים אזרחיים‪ ,‬קצינים ועו ד‪.‬‬
‫את חלקם ראיין הר‪-‬אבן‪ ,‬ולבסוף פגש‬
‫גם את אילן רמון‪ .‬אמנם‪ ,‬לא היתה‬
‫החלטה שהאסטרונאוט הישראלי‬
‫נדרש להיות חייל‪ ,‬טייס או קצין‪ ,‬אך‬
‫הרקע הצבאי של השניים יצר שפה‬
‫משותפת‪" .‬הוא היה צנוע במידה‬
‫הנכונה"‪ ,‬מספר הר‪-‬אבן‪ ,‬שהעלה את‬
‫מועמדותו של רמון בפני נאס"א‪ ,‬והיא‬
‫התירה את השתתפותו כאסטרונאוט‬
‫הישראלי הראשון‪ ,‬ואת השתתפות‬
‫טייס מוכשר נוסף‪ ,‬יצחק מאיו‪,‬‬
‫כאסטרונאוט גיבוי‪.‬‬
‫ישראל נדרשה לשלם מיליוני‬
‫דולרים על האימונים הארוכים של‬
‫שני האסטרונאוטים ועל עלויות‬
‫המחיה של המשפחות שהצטרפו אליהם‬
‫בארצות‪-‬הברית‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬חסרונם של‬
‫הטייסים המוכשרים הורגש בחיל האוויר‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬הוחזר מאיו תוך שנה לישראל‪,‬‬
‫ורמון היה ב"סכנת החזרה" לשירות פעיל בחיל‬
‫האוויר אחרי שנתיים בארצות‪-‬הברית‪.‬‬
‫לאחר ההצהרה המשותפת של ארצות‪-‬הברית‬
‫וישראל על שיתוף פעולה בחלל‪ ,‬יצא קול קורא‬
‫למוסדות האקדמיה בישראל בבקשת הצעות‬
‫לניסוי שיבצע האסטרונאוט הישראלי‪ .‬הר‪-‬אבן‬
‫נזכר שאחד הניסויים הציע בדיקת השפעת‬
‫מיקרו‪-‬כבידה על חולדות‪ .‬הרעיון היה לשלוח‬
‫חולדות לחלל‪ ,‬לחברן לאלקטרודות‪ ,‬ולבחון‬
‫את השפעות הסביבה החדשה על מוח‬
‫החולדות בעזרת אלקטרודות‪ .‬אך שיקולים‬
‫פנימיים בנאס"א לגבי משלוח חולדות חיות‬
‫לחלל ועליהן אלקטרודות‪ ,‬בנוסף על ההתנגדות‬
‫של גופים לזכויות בעלי חיים‪ ,‬מנעו את בחירת‬
‫ניסוי זה לטיסת חלל‪ .‬במקום זאת‪ ,‬נבחר ניסוי‬
‫המיידקס לתיעוד סופות אבק וסופות ברקים‪.‬‬
‫אילן רמון‪ :‬מלח הארץ‬
‫אילן רמון‪ ,‬יליד ‪ ,1954‬נולד ברמת‪-‬גן ובילדותו‬
‫עברה משפחתו לבאר‪-‬שבע‪ .‬הוא נשר מקורס‬
‫הטיס הראשון שלו עקב בעיות בריאוּת‪ ,‬אך‬
‫את השני סיים כחניך מצטיין‪ .‬רמון היה טייס‬
‫מוכשר שאף סייע לקלוט את מטוסי האף‪16-‬‬
‫הראשונים שהגיעו לארץ בשנות השמונים‪ .‬פרט‬
‫להשתתפות בטיסת המעבורת קולומביה‪ ,‬מוזכר‬
‫רמון כטייס הצעיר שביותר בכוח התקיפה של‬
‫הכור הגרעיני "תמוז" בעירק ב‪ .1982-‬רמון גם‬
‫סייע בפיתוח מטוס הלביא הישראלי‪ ,‬פיקד על‬
‫טייסות שונות‪ ,‬וקודם במהירות לדרגת אלוף‬
‫משנה בחיל האוויר‪ .‬בעקבות אסון המעבורת‬
‫קולומביה הותיר רמון אחריו את אשתו רונה‬
‫וארבעת ילדיהם‪ .‬בשנת ‪ 2009‬נספה בנו אסף‬
‫בטיסת אימונים בדרום הר חברון‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪13 2013‬‬
‫הראשונה שהמריאה‪ ,‬השנייה שלא חזרה‬
‫מעבורת החלל קולומביה נקראה על שם‬
‫האנייה האמריקאית הראשונה שהקיפה את‬
‫כדור הארץ‪ ,‬ונראה מתאים שכך גם תיקרא‬
‫מעבורת החלל המבצעית הראשונה המקיפה‬
‫את כדור הארץ‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬קיבלה המעבורת‬
‫את הכינוי ‪,OV-102 (Orbiting Vehicle 102‬‬
‫המעבורת הניסויית אנטרפרייז נקראה ‪OV-‬‬
‫‪ .(101‬המעבורת קולומביה נבנתה בין השנים‬
‫‪ 1972‬ו‪ .1979-‬טיסת הניסוי הראשונה של‬
‫קולומביה‪ ,‬ושל תוכנית המעבורות בכלל‪,‬‬
‫התקיימה בשנת ‪.1980‬‬
‫מאז השתתפה המעבורת ב‪ 27-‬משימות‬
‫נוספות‪ ,‬הסיעה לחלל ‪ 160‬אסטרונאוטים‪,‬‬
‫פרשׂה שמונה לוויינים‪ ,‬כולל את טלסקופ‬
‫החלל צ'אנדרה )‪ (Chandra‬שפועל בתחום‬
‫קרינת רנטגן‪ .‬נוסף על כך השתתפה קולומביה‬
‫במשימת התיקון השלישית של טלסקופ החלל‬
‫האבּל )‪ ,(Hubble‬והקיפה את כדור הארץ בסך‬
‫הכול ‪ 4,808‬הקפות‪ .‬קולומביה היתה דומה‬
‫למעבורות החלל האחרות‪ ,‬למעט הבדלים קלים‬
‫שנבעו מתכנון מוקדם יותר שלה‪ .‬קולומביה‬
‫לא היתה המעבורת הראשונה שלא חזרה –‬
‫המעבורת צ'אלנג'ר )‪ ,(Challenger‬התפרקה‬
‫בדרכה לחלל ב‪.1986-‬‬
‫‪ 14‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫"המעבורת לא תשרוד את הדרך חזרה"‬
‫משימת ‪ STS-107‬היתה משימתה האחרונה‬
‫של קולומביה‪ .‬במשימה זו השתתפו שבעה‬
‫אסטרונאוטים‪ :‬ריק האזבאנד )‪,(Rick Husband‬‬
‫מפקד המשימה; וויליאם מקול )‪William‬‬
‫‪ ,(McCool‬טייס; מייקל אנדרסון )‪Michael‬‬
‫‪ ,(Anderson‬מומחה משימה ומומחה מטען;‬
‫דיוויד בראון )‪ ,(David Brown‬מומחה משימה;‬
‫קאלפאנה צ'אולה )‪,(Kalpana Chawla‬‬
‫מהנדסת טיסה ומומחית משימה; לורל קלארק‬
‫)‪ ,(Laurel Clark‬מומחה משימה; ואילן רמון‬
‫כמומחה מטען‪ .‬בבטן המעבורת הותקן מודול‬
‫מעבדת החלל ‪ ,SPACEHAB‬שבו המתינו ניסויים‬
‫של כ‪ 70-‬מדענים וצוותי מחקר מרחבי העולם‪.‬‬
‫תקרית אחת העיבה על גיליון הציונים החלק‬
‫של המשימה‪ 81.9 .‬שניות לאחר השיגור אירע‬
‫הדבר שבהמשך יביא לאובדנה של המעבורת‪.‬‬
‫חתיכה של ספוג בידוד התנתקה מהתמוכה‬
‫)‪ (strutt‬שמחברת את מיכל הדלק החיצוני‬
‫לגוף המעבורת‪ .‬חתיכת הספוג פגעה בכנפה‬
‫השמאלית של המעבורת במהירות ‪ 800‬ק"מ‬
‫בשעה‪ .‬האירוע נקלט במצלמות הבטיחות‪ ,‬ועלה‬
‫באנליזה שבוצעה יום לאחר השיגור )אנליזה‬
‫בוצעה גם שעתיים אחר השיגור‪ ,‬אולם המידע‬
‫ברזולוציה הגבוהה יותר הצריך זמן עיבוד רב(‪.‬‬
‫בתמונות נראית בבירור חתיכת הספוג פוגעת‬
‫בעוצמה בכנף המעבורת ומתרסקת לחלוטין‪.‬‬
‫תאריך השיגור של המשימה נדחה ‪ 13‬פעמים‬
‫על פני שנתיים‪ ,‬משלוש סיבות עיקריות‪ :‬החלפת‬
‫ִמטען המעבורת לפני הטיסה‪ ,‬התארכות בלתי‬
‫צפויה של פעולות התחזוקה במעבורת בין‬
‫השיגורים‪ ,‬וסדקים שהתגלו בצינורות מערכת‬
‫הדלק של המעבורת חודש לפני השיגור ‪-‬‬
‫שתוכנן ליולי ‪ .2002‬לבסוף המריאה ‪STS-107‬‬
‫מקייפ‪-‬קאנאבראל שבפלורידה‪ ,‬ב‪ 16 -‬בינואר‬
‫‪ .2003‬במהלך ‪ 16‬הימים של צוות ‪STS-107‬‬
‫בחלל התנהלה הטיסה באופן חלק‪ ,‬למעט כמה‬
‫תקלות זעירות שכיחות‪ ,‬שאינן קשורות לטרגדיה‬
‫שאירעה לאחר מכן‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬עלתה השאלה לגבי ההשפעה שתהיה‬
‫לפגיעה זו על כניסתה של המעבורת חזרה‬
‫לאטמוספרה‪ .‬לקראת סיום משימת מעבורת‪,‬‬
‫היא נכנסת לאטמוספרה במהירות של כ‪30-‬‬
‫אלף קמ"ש‪ .‬במהירות כזו מתלהטת האטמוספרה‬
‫שסביבה ל‪ 1,500-‬מעלות‪ .‬המעבורת עטופה‬
‫באריחים שאמורים להגן עליה מן החום‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬היה ידוע כי שלמות האריחים חיונית‬
‫להגנה על המעבורת‪ ,‬אך סדקים ושברים‬
‫'קטנים באריחים קרמיים זוהו לאחר נחיתת‬
‫מוצלחות של מעבורות החלל‪ ,‬גם במשימות עבר‬
‫של קולומביה ‪ -‬כך שפגיעה באריחים הקרמיים‬
‫לא היוותה סיבה אוטומטית לביטול המשימה‪.‬‬
‫היה צורך לכמת את הנזק‪.‬‬
‫כימות הנזק שנגרם לכנף המעבורת עקב‬
‫הפגיע של חתיכת ספוג הבידוד התגלה כמשימה‬
‫לא פשוטה‪ .‬צוות הקרקע אמנם הביא לידיעת‬
‫האסטרונאוטים את הפגיעה בכנף‪ ,‬אך מיקום‬
‫האריחים ביחס לחלונות המעבורת מנע בדיקה‬
‫ויזואלית על ידי האסטרונאוטים עצמם‪ .‬נוסף‬
‫על כך‪ ,‬זרוע רובוטית בעלת מצלמות‪ ,‬המסוגלת‬
‫לצלם את חוץ המעבורת‪ ,‬לא הותקנה הפעם‬
‫מפני שאופי המשימה לא דרש זאת‪ .‬גם תנועה‬
‫לכיוון תחנת החלל‪ ,‬שבה היו אסטרונאוטים‬
‫שיכלו לצלם את הנזק ולשלוח התמונות‬
‫למהנדסי נאס"א בכדור הארץ‪ ,‬לא תוכננה ועל‬
‫כן לא התבצעה‪.‬‬
‫בקשות נאס"א לצילומי חלל של המעבורת‬
‫על ידי מתקנים ולוויינים מסווגים שהיו ברשות‬
‫צבא ארצות‪-‬הברית התמסמסו להן בסבכי‬
‫הבירוקרטיה ולבסוף נענו בשלילה ‪ -‬כך‬
‫שלמהנדסי נאס"א הבכירים נותר להסתמך‬
‫לכימות הנזק לכנף על כלי מידול מתמטי בשם‬
‫‪ ,Crater‬שכלל לא נועד למדל פגיעות מסוג זה‪.‬‬
‫לאחר המידול ב‪ ,Crater-‬מהנדסי נאס"א ערכו‬
‫כמה הדמיות לזיהוי נזק מבני שעלול להיגרם‬
‫למעברות בעת הכניסה לאטמוספרה‪ ,‬אך אי‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪15 2013‬‬
‫אפשר היה להפיק מהן‬
‫החלטה מבצעית על ביטול‬
‫המשימה‪ .‬דיווח המהנדסים‬
‫העיקרי לדרג הניהולי בנאס"א‬
‫היה חסר נתונים‪ ,‬וכל הדיון‬
‫באופן‬
‫התנהל‬
‫בתקרית‬
‫ממודר שמנע מבעלי דעה‬
‫שעשויה להיות לערך‪ ,‬לסייע‪.‬‬
‫דוח החקירה מתח ביקורת‬
‫על התנהלות הדרג המנהלי‬
‫שכללה התעלמות מחוות‬
‫דעת של מהנדס אחד שטען‬
‫כי המעבורת לא תשרוד את‬
‫הדרך חזרה‪.‬‬
‫ב‪ 1-‬לפברואר )שעון ישראל(‬
‫ניתן לאסטרונאוטים האות‬
‫להפעיל את מנועי המעבורת‬
‫כדי לצאת מהמסלול ולחזור‬
‫לכדור הארץ‪ .‬המעבורת‬
‫ממהירות‬
‫להאט‬
‫החלה‬
‫לקראת‬
‫קמ"ש‬
‫‪29,000‬‬
‫כניסתה לאטמוספרה‪ .‬בשלב‬
‫זה‪ ,‬למעבורת החלל לא היתה‬
‫דרך חזרה‪ ,‬והיה עליה להשלים‬
‫את נחיתתה על כדור הארץ‬
‫בניסיון אחד‪ .‬לאחר כעשר‬
‫דקות‪ ,‬הגיע הטמפרטורה‬
‫בכנף שמאל ל‪ 1,577-‬מעלות‬
‫צלסיוס‪ .‬לצופים על הקרקע‬
‫החלל‬
‫מעבורת‬
‫נראתה‬
‫כנקודת אור‪ ,‬ולפתע בהירותה‬
‫התעצמה מאו ד‪ .‬היו אלו‬
‫מולקולות האוויר הלוהטות‪,‬‬
‫שהתלהטו לפתע‪ ,‬לא מגוף‬
‫מעבורת אווירודינמי אלא‬
‫מכמה שברים שנעו במהירות‬
‫של ‪ 22.5‬מאך‪ .‬הצופים על‬
‫הקרקע ראו שברי מעבורת‬
‫מותירים שובל לבן בשמים‪.‬‬
‫בשלב זה קפאה המעבורת על‬
‫מסכי המכ"ם‪.‬‬
‫‪ 16‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫ניסוי מיידקס‬
‫ניסוי מיידקס הישראלי )‪Mediterranean‬‬
‫‪ (Israeli Dust Experiment‬נועד לחקור תהליכי‬
‫הסעת אבק והשפעותיו על מאזן הקרינה באגן‬
‫התיכון )ובעקבות דחיית שיגור המעבורת‪ ,‬גם‬
‫באוקיינוס האטלנטי(‪ .‬חשיבות הניסוי היתה‬
‫טמונה בהשערה שלתנועת אירוסולים בכלל‪,‬‬
‫ואבק ִמ דברי בפרט‪ ,‬יש השפעה רבה על שינויי‬
‫מזג האוויר וחיזוי האקלים העתידי‪.‬‬
‫אך באותה תקופה‪ ,‬כך לפי פרופ' יואב‬
‫יאיר שהיה אז ד"ר צעיר בתחום המדעים‬
‫האטמוספריים ואיש הקשר בין נאס"א לצוות‬
‫המדעי הישראלי‪" ,‬סופות אבק היו גורם בעל‬
‫אי ודאות גדולה במחקר האטמוספרי"‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫הידע לגבי מנגנוניהן היה דל‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר הציעה‬
‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב את הניסוי לסוכנות החלל‬
‫הישראלית שהעבירה את ההצעה לנאס"א‪ ,‬הוא‬
‫התקבל כמעט מי ד‪ .‬הניסוי מיידקס נועד לאפשר‬
‫תצפיות מן החלל על תנועות אבק בכדור הארץ‬
‫בכמה אורכי גל‪ .‬המשמעות היא שאפשר היה‬
‫לתעד סופת אבק במספר אופנים‪ ,‬בו זמנית‪,‬‬
‫ומכאן להבין יותר על המנגנונים הפועלים בה‪.‬‬
‫תצפית כה מפורטת בזמן אמת תסייע להפיג‬
‫במעט את חוסר הידע בעניין תנועות אבק‬
‫בכדור הארץ‪.‬‬
‫מדוע אי אפשר היה להסתמך על לוויינים‬
‫שהיו קיימים באותה תקופה‪ ,‬לקראת סוף שנות‬
‫התשעים?‬
‫שני לוייני נאס"א שצפו בזמנו בסופות‬
‫אבק היו ‪MODIS (Moderate Resolution‬‬
‫‪ (Imaging Spectrometer‬ו‪TOMS (Total-‬‬
‫‪Ozone Mapping Spectrometer). MODIS‬‬
‫צפה באור נראה‪ ,‬ו‪ TOMS-‬באולטרה‪-‬סגול‪,‬‬
‫ואולם שני הלוויינים הקיפו את כדור הארץ‬
‫בזוויות שונות‪ ,‬במהירויות שונות ובגבהים‬
‫שונים‪ .‬היה קיים קושי רב לשלב את נתוניהם‬
‫כדי לחקור סופת אבק באופן מפורט‪ ,‬מה עוד‬
‫שזמן התצפית מלוויין הוא יחסית קצר‪.‬‬
‫בניסוי מיידקס נעזרו המדענים במצלמה‬
‫בודדת‪ ,‬שנתוניה הטכניים‪ ,‬זווית הצפייה שלה‪,‬‬
‫משך החשיפה‪ ,‬הכיול האופטי וכמובן מהירותה‪,‬‬
‫גובהה מעל הקרקע ונתונים נוספים ‪ -‬היו‬
‫ידועים ואחידים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬למצלמה היה‬
‫גלגל בעל חמישה פילטרים שהוחלפו במהירות‬
‫של חמישה סיבובים לשנייה‪ ,‬כך שאפשר היה‬
‫לצלם סופת אבק נתונה בכמה אורכי גל בו‬
‫זמנית‪ ,‬לכייל את התמונות‪ ,‬ולנתחה היטב‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬הועמד מטוס מחקר בהיכון‪.‬‬
‫התכנון היה שאם תהיה תחזית לסופת אבק‪,‬‬
‫ינוע המטוס לכיוונה‪ ,‬ויקיים מחקר נוסף שישולב‬
‫עם הנתונים מהחלל‪ .‬קבוצה בראשותו של פרופ'‬
‫פנחס אלפרט מאוניברסיטת תל‪-‬אביב פיתחה‬
‫מודל מיוחד לחיזוי תנועה של סופות אבק‪.‬‬
‫המצלמה מוקמה בתא המטען של המעבורת‪,‬‬
‫בתוך מתקן מיוחד‪ .‬לאחר שהגיעה המעבורת‬
‫לחלל‪ ,‬נפתח תא המטען‪ ,‬ואילן רמון שלט‬
‫במצלמה מתוך המעבורת באמצעות מחשב‬
‫ניי ד‪ .‬הנתונים שהוקלטו שודרו לכדור הארץ‬
‫מדי יום‪.‬‬
‫לאחר שהמכשיר הורכב על המעבורת‪ ,‬הוטס‬
‫ונחשף לחלל‪ ,‬שהה צוות המחקר הישראלי‪,‬‬
‫בראשותו של פרופ' יהויכין יוסף ז"ל‪ ,‬בחדר הבקרה‬
‫במרכז גודארד לחלל‪ ,‬מרילנד ארצות‪-‬הברית‪,‬‬
‫והמתין לסופת אבק‪ .‬פרופ' יאיר נזכר בחשש‬
‫שעלה בצוות בהמתנה לסוּפה‪ .‬שיגור המעבורת‬
‫נדחה כאמור לסוף ינואר‪ ,‬בעוד שהחודשים‬
‫שבהם מתרחשות סופות אבק תכופות באזור‬
‫הים התיכון הם מרס‪-‬יוני וספטמבר‪-‬נובמבר‪ ,‬כך‬
‫שבעשרת הימים הראשונים מתוך ‪ 16‬הימים של‬
‫המשימה לא נצפו סופות אבק בים התיכון או‬
‫באוקיינוס האטלנטי‪ .‬עלה חשש שלא תהיה אף‬
‫לא סופת אבק בודדת במהלך המשימה כולה‪.‬‬
‫המתח התפוגג ב‪ 26-‬בינואר‪ ,‬בהקפה ה‪ 160-‬של‬
‫המעבורת‪ .‬אז הגיעו מילותיו של רמון לבקרת‬
‫הקרקע שכוונו לפרופ' יהויכין יוסף‪Tell Yoya" :‬‬
‫‪."I got the dust‬‬
‫הכתבה התפרסמה בכתב – העת למדע‬
‫ומחשבה "גליליאו" מבית מוטו תקשורת‬
‫‪www.allmag.co.il‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪17 2013‬‬
‫תחזיות אלו נכתבו בסגנון "ביום שלישי‬
‫בשעה ‪ ,12‬כשתעברו מעל סמואה‪ ,‬תהיה סופת‬
‫ברקים ‪ 300‬ק"מ מהאי לימינכם‪ .‬תוכלו לצלם‬
‫אותה במהלך שלוש דקות בלבד"‪ .‬פרופ' יאיר‬
‫נזכר בסיפוריו של רמון עד כמה האסטרונאוטים‬
‫נהנים מחלק זה של המשימה‪ .‬תפיסת ברקים‬
‫באמצעות מצלמת וידאו המכוונת ידנית‬
‫ממחשב נייד דרשה שהאסטרונאוט יהיה‬
‫מודע למה שנמצא מתחתיו ומצדדיו בכל עת‪.‬‬
‫הדבר הזכיר להם‪ ,‬כך סיפר רמון‪ ,‬קרבות אוויר‬
‫מרגשים; שישה מתוך שבעת אנשי הצוות היו‬
‫טייסים מנוסים‪.‬‬
‫ואף זאת‪ :‬עד ניסוי מיידקס‪ ,‬אם צוות מדעי‬
‫מהקרקע רצה לשלוח פקודה לאסטרונאוט‪,‬‬
‫למשל לכוון מצלמה לכיוון מסוים‪ ,‬היה עליו‬
‫להודיע על כך למנהלת המשימה עד ‪ 24‬שעות‬
‫מראש‪ .‬עם הצורך הישראלי בתיעוד סופות‬
‫ברקים דינמיות‪ ,‬הצטמצם פרק הזמן הזה לכדי‬
‫שש שעות בלבד‪ ,‬מה שהפך לתקדים שבו עושות‬
‫שימוש משימות חלל בהווה‪ .‬פרופ' יאיר מציין‬
‫שהיה צורך באסטרונאוט אנושי שיוכל לראות‬
‫במו עיניו את סופות הברקים הדינמיות ולתקן‬
‫את כיוון את המצלמה לפי הבנתו‪ .‬יואב פרופ'‬
‫יאיר זוכר את המעבר החד של אנשי נאס"א‪,‬‬
‫וגם שלו עצמו‪ ,‬מ‪ 16-‬ימי אופוריה בחלל‬
‫להלם מערכתי של ארגון שמנסה להבין כיצד‬
‫המעבורת התפרקה‪.‬‬
‫ד"ר ישראל שק‬
‫ביה"ס לכימיה‪ ,‬הפקולטה למדעים מדויקים אוניברסיטת תל אביב‬
‫תלמי צופה בכוכבים דרך סקסטאנט בהדרכת "גברת אסטרונומיה"‪ ,‬תחריט משנת ‪1515‬‬
‫‪www.museogalileo.it/esplora/mostre/mostrerealizzate‬‬
‫נוסף על תיעוד סופות אבק‪ ,‬שימשה מצלמת‬
‫המיידקס לתיעוד סופות ברקים‪ .‬כאן‪ ,‬אומר‬
‫פרופ' יאיר‪ ,‬היתה הצלחה מהרגע הראשון‪ .‬מדי‬
‫יממה מתרחשות בכדור הארץ כ‪ 1,500-‬סופות‬
‫ברקים‪ ,‬עובדה המקלה על תיעודן מהחלל‪.‬‬
‫המטרה היתה להפעיל את המצלמה כאשר‬
‫המעבורת חולפת על פני צדו החשוך של כדור‬
‫הארץ‪ .‬פרופ' יאיר‪ ,‬עם עמיתו ד"ר ברוך זיו‬
‫מהאוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬היה מספק תחזית‬
‫יומית של סופות ברקים לאסטרונאוטים‪ ,‬ואלו‬
‫היו מנסים לצלם אותן‪.‬‬
‫כוכבים ‪ -‬מתכות ‪ -‬אלים ‪ -‬גוף‬
‫לתפוס סופות ברקים‬
‫ניסוי מיידקס הוליד ‪ 14‬מאמרים מדעיים‬
‫ו‪ 45-‬הרצאות בכנסים בארץ ובחו"ל‪ .‬נוסף‬
‫על כך‪ ,‬שוחזר ניסוי הברקים כמעט במלואו‬
‫בידי אסטרונאוט יפני בתחנת החלל ב‪,2012-‬‬
‫ומדינות נוספות שילבו אלמנטים שונים של ניסוי‬
‫המיידקס במשימות חקר מהחלל‪ .‬לניסוי מיידקס‬
‫היה ערך מוסף גבוה מאוד‪ :‬הבאת המערכת‬
‫הישראלית בכלל‪ ,‬והאקדמיה הישראלית בפרט‪,‬‬
‫אל לב תוכנית המעבורות האמריקאית‪.‬‬
‫האדם‪ :‬מודלים אסטרונומיים שהופרכו‬
‫זה היה יכול להיות כל כך נפלא‬
‫אי אפשר להמעיט בעומק הטרגדיה של נאס"א ושל משפחות האסטרונאוטים ובהן משפחת‬
‫רמון הישראלית‪ .‬לאחר חזרתו לארץ‪ ,‬אמור היה רמון לסייע לחנך את ילדי ישראל לאהבת‬
‫המדעים ולקרבם לתחומי הטכנולוגיה‪ .‬כיום פועלים שני גופים עיקריים הנושאים את שמו‪,‬‬
‫קרן רמון הפרטית וקרן רמון הממשלתית להשגת המטרה של חינוך ילדי ישראל למדעים‪.‬‬
‫הקרנות ממנות בניית מרכזי לימוד בתחום החלל‪ ,‬מקיימות תחרויות ארציות‪ ,‬מארגנות כנסים‬
‫וימי עיון‪ ,‬ועו ד‪ .‬מדי שנה נערך כנס החלל הישראלי ע"ש אילן רמון על ידי מכון פישר למחקר‬
‫אסטרטגי אוויר וחלל‪ ,‬ומשרד המדע‪ ,‬בשיתוף סוכנות החלל הישראלית‪.‬‬
‫לדעתו של פרופ' יאיר אילו הטיסה היתה מסתיימת כמתוכנן‪ ,‬היינו רואים אסטרונאוט ישראלי‬
‫נוסף )ואולי יותר( ושיתוף פעולה מדעי נרחב עם סוכנות החלל האמריקאית‪" .‬למעשה"‪ ,‬נזכר‬
‫פרופ' יאיר‪" ,‬ביום האחרון של המשימה ישבו נציגי נאס"א עם הצוות המדעי ודנו באפשרות‬
‫להציב את מצלמת מיידקס על תחנת החלל הבינלאומית באורח קבע‪ .‬לאחר האסון התכנסה‬
‫סוכנות החלל בתוך עצמה‪ ,‬סולם העדיפויות השתנה‪ ,‬והאפשרות לשיתוף פעולה מסוג זה‬
‫נגוזה‪".‬‬
‫הכתבה התפרסמה בכתב – העת למדע ומחשבה "גליליאו" מבית מוטו תקשורת ‪www.allmag.co.il‬‬
‫‪ 18‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫‪ ...‬שׁוֹאֵ ל בְּ לִ י הֶ ֶרף הוּא‪ :‬לָמָּ ה זֶה כָּך? ‪ ...‬לָמָּ ה הַ ֶשּׁמֶ שׁ ָתּ ִמיד הוּא ִראשׁוֹן‬
‫ל ֶָרדֶ ת בָּ עֶ ֶרב לִ ְשׁכַּב וְ לִ ישֹׁן‪.‬‬
‫"לָמָּ ה וְ לָמָּ ה" מַ עֲבִ יר הוּא בַּ סָּ �‪.‬‬
‫וְ לָמָּ ה י ֵָרחַ הוּא דַּ וְ ָקא בַּ לֵּיל‬
‫יוֹצֵ א ִמבֵּ יתוֹ וְ הוֹלֵ� לְ טַ יֵּל?‪...‬‬
‫מתוך הודי חמודי‪ .‬מילים‪ :‬משה דפנא )לנכדו יהודה דפנא( לחן‪ :‬נחום נרדי‬
‫שנה‪ ,‬חודש‪ ,‬יממה ‪ -‬פרקי זמן ברורים הקובעים‬
‫מחזוריות נוספת קובעת את השתנות צורת‬
‫את סדר היום ואת פעילות האדם‪ .‬מחזוריות‬
‫המאור הקטן ‪ -‬הירח‪ ,‬ובה בערך ‪) 30‬קצת פחות(‬
‫אחת‪ ,‬ברורה מאד‪ ,‬שוררת למן זריחת השמש‬
‫זריחות‪ .‬תקופות אלה מעניינות‪ ,‬קצת מפחידות‪.‬‬
‫ועד הזריחה הבאה‪ .‬מחזוריות אחרת‪ ,‬ארוכה‬
‫יש להערך לקראתן‪ :‬מועדי ציד‪ ,‬התכוננות לקראת‬
‫למדי )למשל מתחילת ימי הגשמים ועד הגשמים‬
‫הקור החורפי‪ ,‬ומאוחר יותר בתולדות האנושות‪,‬‬
‫הבאים( קובעת את השנה‪ ,‬ובה בערך ‪) 360‬קצת‬
‫תכנון נכון של מועדי הזריעה‪ ,‬הקציר והאסיף‪,‬‬
‫יותר( זריחות‪.‬‬
‫נקיטת אמצעים בפני שטפונות‪ ,‬אגירת מזון ומים‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪19 2013‬‬
‫אבל לא די לדעת שאחרי החום יבוא הקור‪,‬‬
‫שאחרי היובש תבוא הרטיבות‪ .‬ראוי לדעת‪,‬‬
‫מטעמים "כלכליים" את המועדים בדיוק מרבי‪.‬‬
‫אבל איך יודעים זאת? דרך אחת ‪ -‬פשוט לחכות‪.‬‬
‫דרך אחרת ‪ -‬להתבונן בהתנהגות בעלי החיים‪ .‬יש‬
‫להם מה שהיום נקרא אולי אינטואיציה‪.‬האדם‪,‬‬
‫כמו כל ילד אינטליגנטי‪ ,‬רואה נכוחה שלפחות‬
‫שני גרמי שמים מובילים את ההשתנות‪ .‬היום נגיד‬
‫שיש קורלציה ברורה בין הפזות של השמש והירח‬
‫לבין מזג האויר ותופעות נוספות כמו גאות ושפל‪.‬‬
‫אם כך ידיעה ברורה של ההשתנות תועיל לנו בני‬
‫האדם בתכנון חיינו‪.‬‬
‫לשם כך יש למדוד‪ ,‬לרשום את מקומם של‬
‫גרמים אלה‪ .‬מעבר לכך ‪ -‬יש למצוא מתכונת‬
‫ברורה )‪ (pattern‬של התנהגותם כפי שאנו רואים‬
‫בתצפיותינו תנועתם השמימית משתנית באופן‬
‫מחזורי על רקע שפע הכוכבים‪.‬‬
‫האדם הסקרן והחקרן רואה בעינו הבלתי‬
‫מזוינת שישנם חמישה כוכבים נוספים‬
‫בהירים למדי‪ ,‬שנודדים גם הם על רקע יתר‬
‫הכוכבים העומדים )"שובתים"( על פני הרקיע‪.‬‬
‫לכן הם נקראים כוכבים נודדים‪ ,‬הולכים‬
‫) ‪.(planeti, planashtai‬‬
‫אדם סביר מודע לגרמי השמים ותנועתם‬
‫מעניינת אותו‪ .‬אבל לרוב האנשים לא היתה‬
‫)ואין כעת( יכולת למדוד בדיוק סביר יחסית‬
‫)לפי התקופה( את התנועה )הדינמיקה( של‬
‫הכוכבים‪ .‬יתר על כך‪ ,‬רק יחידי סגולה מסוגלים‬
‫לאסוף‪ ,‬לאגור את הנתונים‪ ,‬ומעל לכל לבצע‬
‫אינטגרציה‪ ,‬דהיינו להסיק חוקים כוללים‪,‬‬
‫שעיקרם ‪ -‬מחזוריות כמעט מושלמת‪ ,‬לא לגמרי‪.‬‬
‫כאשר הידע נאסף‪ ,‬המחזוריות ברורה‪ ,‬אז מישהו‬
‫בעל אינטליגנציה‪ ,‬בעל יכולת אנליטית ובעל‬
‫אמצעים כלכליים‪ ,‬בונה לוח שנה ‪.calendar -‬‬
‫הלוח מאפשר לנבא מה יהיה‪ ,‬ולא רק לדעת‬
‫מה קרה‪ .‬ככל שהתצפיות‪ ,‬המדידות מדויקות‬
‫יותר‪ ,‬ניתן להסיק מסקנות נכונות יותר ולבנות‬
‫חוקים נכונים יותר‪.‬‬
‫החוקים עצמם אינם מספיקים‪ .‬הרוח האנושית‬
‫תובעת יותר‪ .‬היא רוצה )כמו הוּדי חמודי(‬
‫לדעת "למה"‪.‬ע"י חקירה ובדיקה ניתן למצוא‬
‫‪ 20‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫תשובות‪ ,‬ולו מקורבות לשאלה "איך"‪ .‬לשאלה‬
‫"למה" התשובות בדרך כלל הן תיאולוגיות‪,‬‬
‫מטאפיסיות‪ ,‬לפעמים שרירותיות‪ ,‬בבחינת "ככה‬
‫רצה ריבון עולם" או לחילופין "ככה זה יפה"‪,‬‬
‫"ככה בנוי הטבע"‪.‬‬
‫מודל השביעיה ‪Heptagon‬‬
‫דהיינו בתרבויות של המזרח הקרוב וסביב הים‬
‫התיכון‪ .‬דומים לו מודלים במזרח הרחוק‪ .‬אין‬
‫כתובת ברורה לבוני המודל הזה‪.‬‬
‫אצל אריסטו קיימת "התכלית הסופית" )‪final‬‬
‫‪ - (cause‬הכוונה הברורה האולטימטיבית של כל‬
‫עצם ביקום ושל כל שינוי‪ .‬הרעיונות האריסטוטליים‬
‫שלטו בקהילה האינטלקטואלית כאלפיים שנה‪.‬‬
‫ההתייחסות אליהם היתה ביקורתית כבר מאז‬
‫אריסטו‪ ,‬אבל ביטולם הוא התוצאה של הניסויים‬
‫וההתבוננות בעיקר של גלילאו גלילי ובני זמנו‬
‫במאה ה‪.17-‬‬
‫אחת מאבני היסוד למודל הוא המושג‬
‫"שבוע"‪ .‬דיון ממצה בענין המושג "שבוע" ניתן‬
‫ע"י פטר מאייר‪www.hermetic.ch/cal_stud/ :‬‬
‫‪.hlwc/why_seven‬‬
‫יממה‪ ,‬זריחת השמש ‪ltbkstjean.blogspot.co.il‬‬
‫אדון להלן בכמה מודלים אינטגראטיביים שנבנו‬
‫בזמנים שונים כדי להבין מה עומד מאחורי‬
‫התנועה השמימית הנפלאה‪ .‬כל המודלים הללו‬
‫מיושנים‪ ,‬במובן שהופרכו ונדחו‪ .‬יתכן שהיום נגיד‬
‫שחלקם אפילו הזויים‪ .‬אבל כולם התבססו על‬
‫התבוננות אינטליגנטית‪ ,‬וכלל לא היו מטופשים‬
‫לזמנם‪.‬‬
‫יש תמיד לקחת בחשבון את הידע הכללי ואת‬
‫האמצעים הטכניים שעמדו לרשות ההוגים באותו‬
‫זמן‪ .‬אחרת אנו חוטאים באנאכרוניזם‪.‬‬
‫מודל מיושן ) ‪,(Superseded, Obsolete model‬‬
‫שאבד עליו כלח‪ ,‬הוא כזה שהיה מקובל על‬
‫מה שקרוי "הקהילה המדעית" ) ‪Scientific‬‬
‫‪ ,(Community‬ואשר התברר אחר כך כבלתי‬
‫שלם או כשגוי‪ .‬לזמנו‪ ,‬נחשב כמודל נכון‪ ,‬המסביר‬
‫באופן משביע רצון פחות או יותר תופעות‬
‫מדעיות‪ .‬אבל אין לזלזל במודלים מדעיים‬
‫שנדחו‪ .‬לעתים בהעדר אינפורמציה מסוימת‪ ,‬או‬
‫כשכלי המדידה עדיין אינם משוכללים‪ ,‬האופק‬
‫המדעי מוגבל‪ .‬היכולת להסיק מסקנות "לגמרי‬
‫נכונות" בלתי אפשרית‪ .‬במסגרת מה שנקרא‬
‫"מודלים מיושנים" אין לכלול תיאוריות הזויות‪,‬‬
‫חסרות יושרה‪ ,‬או בנויות על מסד טפל‪.‬‬
‫ואגב "אופק מוגבל"‪ ,‬מודל מובהק כזה הוא "ארץ‬
‫שטוחה"‪ ,‬אשר כבר במאה השישית לפנה"ס‬
‫נדחה לטובת מודל "ארץ כדורית"‪ ,‬שהתקבל‬
‫על דעת רוב הפילוסופים לפחות מאז המאה‬
‫הרביעית לפנה"ס‪.‬‬
‫חודש ‪ -‬פאזות הירח ‪www.alljewishlinks.com‬‬
‫יממה‪ ,‬סבוב הארץ ‪ltbkstjean.blogspot.co.il‬‬
‫מודל ראשון שאביא הוא "מודל השביעיה"‪,‬‬
‫ובו ניסיון לבטא קישור כוללני יפה לכשעצמו בין‬
‫תחומים שונים‪ .‬כפי שההיסטוריה של המדעים‬
‫הראתה‪ ,‬גם תיאוריות מודרניות עובדות כך‪,‬‬
‫למשל באיחוד הכוחות )‪Standard Model, Grand‬‬
‫‪ .(Unified Theory‬לגבי מודל זה המונח "קהילה‬
‫מדעית" הוא בעייתי‪ .‬למרות זאת ניתן לחשוב‬
‫שהיה מקובל על משכילים בעולם הקלאסי‪,‬‬
‫כאמור היממה‪ ,‬החודש‪ ,‬השנה נגזרים‬
‫מתופעות אסטרונומיות ברורות‪ :‬זריחה‪-‬‬
‫שקיעה‪-‬זריחה‪ ,‬הפאזות של הירח‪ ,‬עונות השנה‪.‬‬
‫בניגוד להם אין "הצדקה" טבעית‬
‫אסטרונומית לפרק הזמן בן שבעה ימים‬
‫שאנו קוראים "שבוע"‪ .‬השימוש המוקדם‬
‫הידוע במחזוריות בת שבעה ימים נרשם‬
‫השוּמ ִרים‪ .‬בערך באמצע המאה ה‪24-‬‬
‫ֶ‬
‫אצל‬
‫לפנה"ס סרגון הגדול מלך אכד בארם נהריים‬
‫שוּמר‪ ,‬ובין שאר‬
‫ֶ‬
‫ניצח את מדינת הערים של‬
‫השינויים האדמיניסטרטיביים הנהיג בממלכתו‬
‫המורחבת את החלוקה השבועית‪.‬‬
‫עדויות היסטוריות להנהגת השבוע העברי‪-‬‬
‫יהודי הן מאמצע האלף השני לפנה"ס )אולי‬
‫בגלות בבל(‪ .‬בתרבות הבבלית )יורשת האכדים(‬
‫היתה קדוּשה מסוימת לימים ה‪,21 ,14 ,7-‬‬
‫‪ 28‬בחודש‪ ,‬ובהם לא היה ראוי לבצע פעולות‬
‫עבודה מסוימות‪.‬‬
‫אצל המצרים היה "שבוע" בן עשרה ימים‬
‫וברומא הרפובליקנית ‪" -‬שבוע" בן שמונה או‬
‫תשעה ימים‪ .‬רומא האימפריאלית הנהיגה שבוע‬
‫בן שבעה ימים‪ ,‬ואח"כ נותק השבוע מהספירה‬
‫החודשית‪.‬‬
‫נעיף מבט מעלה לשמים‪ :‬שבעה גרמי שמים‪,‬‬
‫"כוכבים" נראים סובבים את הארץ‪ :‬שמש‪,‬‬
‫ירח‪ ,‬כוכב חמה‪ ,‬נוגה‪ ,‬מאדים‪ ,‬צדק ושבתאי‪.‬‬
‫כל היתר פחות או יותר נחים‪ ,‬שובתים‪ .‬הסדר‪,‬‬
‫המחזוריות ובעיקר הקביעות במהלכם‪ ,‬נראים‬
‫לבן האדם המשתהה מעשה אלוהי‪ ,‬חלק‬
‫ממנגנון שמימי נפלא‪ ,‬המוכתב ע"י ישות‬
‫עליונה‪ ,‬לא מה שהיום נקרא חוקי הטבע‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪21 2013‬‬
‫‪23.45°‬‬
‫מודל ארבעה היסודות הקלאסיים‬
‫עונות השנה‬
‫קו המשווה‬
‫‪ DRY, HOT, CHOLERIC, ONDINE‬חם מזג‬
‫סתיו‬
‫חורף‬
‫קיץ‬
‫ד‬
‫אביב‬
‫ד‬
‫ציר כדור הארץ‬
‫נביט באדמה‪ .‬שבע מתכות ידועות לאדם‬
‫מקדמת דנא )חלקן מתקופת האבן(‪ :‬זהב‬
‫) ‪ ,(Au‬כסף ) ‪ ,(Ag‬ברזל ) ‪ ,(Fe‬נחושת ) ‪ ,(Cu‬בדיל‬
‫) ‪ ,(Sn‬עופרת ) ‪ ,(Pb‬כספית ) ‪ .(Hg‬לבד מכספית‪,‬‬
‫שש המתכות האחרות מוזכרות בתנ"ך!‬
‫רק באמצע המאה ה‪ 18-‬זוהתה המתכת‬
‫השמינית ‪ -‬פלטינה )‪ 1735) (Pt‬נחשבת‬
‫השנה בה התגלתה בעפרות בדרום אמריקה(‪.‬‬
‫סרגון האכדי מנהיג תקופה בת שבעה ימים‬
‫‪ 22‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫אלה חומרים שניתן להשתמש בהם בהכנת‬
‫כלים‪ ,‬מכשירים וכלי מלחמה‪ .‬נכון שההבחנה‬
‫בין סוגי חומרים שונים אינה ברורה‪ .‬כל מה‬
‫שנמצא על האדמה‪ ,‬ולא בשמים‪ ,‬בנוי לפי‬
‫היוונים מיחס מסוים של ארבעה היסודות‬
‫)אלמנטים(‪ :‬אדמה‪ ,‬מים‪ ,‬אש‪ ,‬אוויר‪ .‬אבל‬
‫המתכות די מובחנות מחומרים אחרים‪.‬‬
‫מפת העולם )‪ (Imago Mundi‬הבבלית‪ ,‬המאה ה‪ 6-‬לפנה"ס‬
‫‪dry‬‬
‫‪cold‬‬
‫‪hot‬‬
‫‪wet‬‬
‫‪ WET, HOT, SANQUINE SYLPH‬זדוני )אווריריות(‬
‫צ‬
‫דכאוני ‪DRY COLD, MELANCHOLY, GNOME‬‬
‫צ‬
‫הפטאגרם ‪ -‬שבע המתכות והסמלים האלכימיים‬
‫‪Q‬‬
‫‪W‬‬
‫‪U‬‬
‫‪T‬‬
‫‪R‬‬
‫‪E‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪ WET, COLD, PHLEGMATIC, SALAMANDER‬אדיש‬
‫הפטאגרם ‪ -‬טבלת אמראלד‪ :‬מפוי אסטרולוגי אלכימי‬
‫‪http://hiddenlighthouse.wordpress.com‬‬
‫בתרבות האנושית שבע אינו סתם‬
‫מספר ‪ -‬יש בו איזושהי יחודיות‪,‬‬
‫דוּשה‪ .‬ההתאמה ‪7-7-‬‬
‫מיסטיות‪ ,‬אפילו ְק ָׁ‬
‫‪) 7‬כוכבים ‪ -‬מתכות ‪ -‬ימים( נראתה‬
‫באלף הראשון לפנה"ס בלתי מקרית‪.‬‬
‫מה שהתבקש היה השיוך בין שלוש‬
‫השביעיות‪ .‬גם בתרבויות הרחוקות של‬
‫סין‪ ,‬יפן וויטנאם נבנית הזיקה בין ימי‬
‫השבוע ‪ -‬שבעה במספר‪ ,‬לבין הכוכבים‪.‬‬
‫קיימת נטיה אנושית טבעית להגדיר‬
‫קבוצות חפצים במספרים טבעיים‬
‫קטנים )‪ ,(12 ,10 ,7 ,5 ,4 ,3‬מעין מספרים‬
‫מאגיים‪ ,‬המבטאים גדלים בטבע‪ .‬מעבר‬
‫לנוחיות או הרגיעה הנפשית של הסידור‬
‫המספרי‪ ,‬לא תמיד קיימת כל הוכחה‬
‫ממשית או הסבר טבעי‪ .‬אבל הנחות‬
‫כאלה מתקבעות‪ ,‬ובחלוף הזמן אפילו‬
‫מתקדשות‪ ,‬ואז קשה וגם בלתי אפשרי‬
‫לעקור תפיסות שגויות‪ .‬תבנית ברורה‪,‬‬
‫סימטרית ויפה)!( היא פרדיגמה נוחה‬
‫ומתקבלת על הדעת ועל הלב האנושי‪.‬‬
‫למה דווקא שבעה )!( פלאי עולם של‬
‫העולם העתיק‪ ,‬ולא ‪ 11‬או ‪ 6‬או ‪?17‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪23 2013‬‬
‫שבעה פלאי עולם )ציור של ‪(Maarten van Heemskerck‬‬
‫‪Days‬‬
‫‪Planets‬‬
‫התאמת ימי השבוע לגרמי השמים‬
‫‪German‬‬
‫‪English‬‬
‫‪French‬‬
‫‪English‬‬
‫‪Nordic‬‬
‫‪Latin‬‬
‫‪Greek‬‬
‫‪Babylonian‬‬
‫‪Sumerian‬‬
‫‪Sonnatag‬‬
‫‪Sunday‬‬
‫‪Dimanche‬‬
‫‪Sun‬‬
‫‪Sun, Sunna‬‬
‫‪Sol‬‬
‫‪Helios‬‬
‫‪Shamash‬‬
‫‪Utu‬‬
‫‪Montag‬‬
‫‪Monday‬‬
‫‪Lundi‬‬
‫‪Moon‬‬
‫‪Mani‬‬
‫‪Luna‬‬
‫‪Selene‬‬
‫‪Sin‬‬
‫‪Nanna‬‬
‫‪Dienstag‬‬
‫‪Tuesday‬‬
‫‪Mardi‬‬
‫‪Mars‬‬
‫‪Tyr, Tiw‬‬
‫‪Mars‬‬
‫‪Ares‬‬
‫‪Nergal‬‬
‫‪Gugalanna‬‬
‫‪Mittwoch‬‬
‫‪Wednesday‬‬
‫‪Mercredi‬‬
‫‪Mercury‬‬
‫‪Odin, Woden‬‬
‫‪Mercurius‬‬
‫‪Hermes‬‬
‫‪Nabu‬‬
‫‪Enki‬‬
‫‪Donnerstag‬‬
‫‪Thursday‬‬
‫‪Jeudi‬‬
‫‪Jupiter‬‬
‫‪Thor, Donar‬‬
‫‪Iuppiter‬‬
‫‪Zues‬‬
‫‪Marduk‬‬
‫‪Enlil‬‬
‫‪Freitag‬‬
‫‪Friday‬‬
‫‪Vendredi‬‬
‫‪Venus‬‬
‫‪Frige, Frija‬‬
‫‪Venus‬‬
‫‪Aphrodite‬‬
‫‪Ishtar‬‬
‫‪Inanna‬‬
‫‪Samstag‬‬
‫‪Saturday‬‬
‫‪Samedi‬‬
‫‪Saturn‬‬
‫‪Loki‬‬
‫‪Saturnus‬‬
‫‪Kronos‬‬
‫‪Ninurta‬‬
‫‪Ninurta‬‬
‫‪Plumbum‬‬
‫עופרת‬
‫‪Lead‬‬
‫בליי‪ ,‬שטיפט‬
‫‪Copper‬‬
‫‪Cuprum‬‬
‫נחושת‬
‫קופפער‬
‫‪Tin‬‬
‫‪Stannum‬‬
‫בדיל‬
‫צין‬
‫‪Mercury‬‬
‫‪Hydragyrum‬‬
‫כספית‬
‫קוועק זילבער‬
‫‪Iron‬‬
‫‪Ferrum‬‬
‫ברזל‬
‫אייזן‬
‫‪Silver‬‬
‫‪Argentum‬‬
‫כסף‬
‫זילבער‬
‫‪Gold‬‬
‫‪Aurum‬‬
‫זהב‬
‫גאלד‬
‫‪Pb‬‬
‫‪Sturnus‬‬
‫‪Sturn‬‬
‫שבתאי‬
‫‪Zuhal‬‬
‫‪Cu‬‬
‫‪Venus‬‬
‫‪Venus‬‬
‫נוגה‬
‫‪) Zuhra‬זוהר(‬
‫‪Sn‬‬
‫‪Iuppiter‬‬
‫‪Jupiter‬‬
‫צדק‬
‫‪Mushtarie‬‬
‫‪Hg‬‬
‫‪Mercurius‬‬
‫‪Mercury‬‬
‫כוכב חמה‬
‫‪Ottared‬‬
‫‪Fe‬‬
‫‪Mars‬‬
‫‪Mars‬‬
‫מאדים‬
‫‪Merrikh‬‬
‫‪Ag‬‬
‫‪Luna‬‬
‫‪Moon‬‬
‫ירח‬
‫‪Quamar‬‬
‫‪Au‬‬
‫‪Sol‬‬
‫‪Sun‬‬
‫שמש‬
‫‪Shams‬‬
‫כוכב בערבית‬
‫‪U‬‬
‫‪R‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪E‬‬
‫‪T‬‬
‫‪W‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Symbol‬‬
‫‪Saturday‬‬
‫‪Friday‬‬
‫‪Thursday‬‬
‫‪Wednesday‬‬
‫‪Tuesday‬‬
‫‪Monday‬‬
‫‪Sunday‬‬
‫‪Samedi‬‬
‫‪Vendredi‬‬
‫‪Jeudi‬‬
‫‪Mercredi‬‬
‫‪Mardi‬‬
‫‪Lundi‬‬
‫‪Dimanche‬‬
‫)‪Day (En‬‬
‫)‪Jour (Fr‬‬
‫‪Samstag‬‬
‫‪Freitag‬‬
‫‪Donnerstag‬‬
‫‪Mittwoch‬‬
‫‪Dienstag‬‬
‫‪Montag‬‬
‫‪Sonntag‬‬
‫)‪Tag (D‬‬
‫‪Sabato‬‬
‫‪Venerdi‬‬
‫‪Giovedi‬‬
‫‪Mercoledi‬‬
‫‪Martedi‬‬
‫‪Lunedi‬‬
‫‪Domenica‬‬
‫)‪Tag (It‬‬
‫‪Metal‬‬
‫‪Metal‬‬
‫מתכת‬
‫מעטאל‬
‫‪Chem sign‬‬
‫‪Planet‬‬
‫‪Planet‬‬
‫כוכב‬
‫התאמת הכוכבים‪ ,‬המתכות‪ ,‬ימי השבוע‬
‫קביעת ההתאמה בין הכוכבים‪ ,‬המתכות‪,‬‬
‫האלוהויות וימי השבוע היא היא המודל המדובר‪.‬‬
‫עד הזמן המודרני ‪ -‬המאות ה‪ 15-16-‬ואפילו‬
‫בספרים במאה ה‪ 18-‬הסימנים האלכימיים‬
‫של "המתכות הקלאסיות" וחומרים נוספים‬
‫שהתגלו והסימנים האסטרולוגיים של גרמי‬
‫‪ 24‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫השמים‪ ,‬אשר נקבעו בתרבויות הנהריים והים‬
‫התיכון‪ ,‬היו זהים לסמלי האלים‪ .‬התאמות‬
‫כאלה מופיעות בתרבויות של מסופוטמיה‪,‬‬
‫סקנדינביה‪ ,‬יוון‪ ,‬רומא‪ ,‬סין‪ ,‬יפן‪ ,‬וייטנאם‪ ,‬מאיה‪.‬‬
‫ראה הטבלה להלן‪.‬‬
‫עד תחילת התקבלות הכימיה המודרנית‪,‬‬
‫עד סוף המאה ה‪ ,18-‬היו הסימנים‬
‫האלכימיים נהוגים בדיונים כימיים‪ .‬ראה את‬
‫הטבלה מן המאה ה‪ 18-‬של באזיל ואלנטין‬
‫)‪(Basilius Valentinus ca 1565 – ca 1624‬‬
‫למארס אל המלחמה שנציגו השמימי הוא‬
‫כוכב מאדים שסמלו מגן ורומח )סמל הגבר(‪.‬‬
‫נחושת רכה מתאימה לנוגה‪-‬ונוס‪ ,‬הכוכב‬
‫המייצג את אלת האהבה ונוס‪ ,‬שסמלה ַמ ְראָה‬
‫)סמל האשה(‪.‬‬
‫לכל כוכב ולכל מתכת יוחסו תכונות דומות‬
‫לתכונות הפרסוניפיקציה )ההאנשה( של‬
‫האלים המתאימים‪" .‬הכל בידי שמים"‪ :‬הכל‬
‫מוכתב ע"י האלים‪ ,‬כל אל אחראי לפונקציה‬
‫מסוימת של החומר והכוכב "השייכים" לו‪.‬‬
‫ביחד נוצרת מוסיקה שמימית )שבעה תווים‬
‫במוסיקה המערבית!(‪ .‬ההתאמות שמש‪-‬זהב‬
‫וירח‪-‬כסף‪ ,‬קרוב לוודאי בגלל הצבעים‪ .‬ברזל‬
‫בעל חלודה אדמדמה מתאים לכוכב מאדים‪.‬‬
‫ברזל משמש ליצור כלי מלחמה‪ ,‬מתאים‬
‫יתר על כן‪ ,‬אלכימאים שקיבלו את הקבלה‬
‫ההרמטית‪ ,‬למשל האלכימאי השווייצרי‬
‫פאראצלסוס )‪Philippus Aureolus Theophrastus‬‬
‫‪ ,(Bombastus von Hohenheim 1493 -1541‬שייכו‬
‫את מבנה הגוף לאותו תבשיל של תחומים‪.‬‬
‫אברים חיוניים בגוף )כמובן שבעה במספר(‬
‫יש להם קשר חד ערכי לכוכבים‪-‬מתכות‪ :‬הלב‬
‫מדמה את השמש‪ ,‬המוח את הירח‪ ,‬הריאות‬
‫את מרקורי‪ ,‬הכליות את ונוס‪ ,‬שלפוחית המרה‬
‫את מארס‪ ,‬הכבד את צדק‪ ,‬הטחול את שבתאי‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪25 2013‬‬
‫לקדמונים(‪.‬‬
‫ידועות‬
‫אפילו המספר האטומי‬
‫האטומית‬
‫והמאסה‬
‫מגוייסים לצורך זה‪,‬‬
‫אבל זה מתחיל להיות‬
‫הזוי‪.‬‬
‫כיוון שמודל זה‬
‫על‬
‫מקובל‬
‫היה‬
‫קבוצה נרחבת של‬
‫ניתן‬
‫אינטלקטואלים‬
‫לקרוא לו פרדיגמה‬
‫מקובלת‬
‫תבנית‬
‫‬‫עולם‬
‫תפיסת‬
‫של‬
‫הוליסטית המתייחסת‬
‫השמים‪,‬‬
‫לגרמי‬
‫)המתכות(‪,‬‬
‫לחומר‬
‫לניהול הזמן ולגוף‬
‫החי‪ .‬פיסיקה‪ ,‬כימיה‪,‬‬
‫ביולוגיה‪ ,‬אסטרונומיה‬
‫ארוגות יחדיו‪ ,‬הבנה‬
‫מוקדמת לכך שקיימים‬
‫בטבע כוחות משותפים‬
‫הפועלים בטריטוריות‬
‫שונות‪.‬‬
‫ישנם נסיונות מודרניים להסביר בדיעבד את‬
‫ההתאמה כוכב‪-‬מתכת‪ :‬אנלוגיה אנכרוניסטית‬
‫בין קרבה נראית של הכוכבים אל הארץ‪,‬‬
‫לבין סדר עולה למשל של מוליכות תרמית‬
‫וחשמלית של המתכות )שכמובן לא היו כלל‬
‫‪ 26‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫מובן שהפרדיגמה הזאת בוטלה כאשר‬
‫התברר שבעצם התפיסה הגיאוצנטרית ‪ -‬הארץ‬
‫במרכז הוחלפה ע"י התפיסה ההליוצנטרית‬
‫ השמש במרכז‪ ,‬וכמובן נתגלו כוכבי לכת‬‫נוספות ונתגלו מתכות נוספות‪.‬‬
‫אתר ‪ -‬האלמנט החמישי‬
‫סימנים אלכימיים‬
‫של באזיל ואלנטין‬
‫בספר משנת ‪1670‬‬
‫מעבר לרקיע‪ :‬הצצה אל האתר מעבר לארץ ‪hwww.ldolphin.org‬‬
‫חומריות‪ ,‬צמיגות‪ ,‬חיכוך‪ .‬האתר יציב‪ ,‬אינו‬
‫ניתן לשינוי‪ ,‬כראוי ליסוד שמימי שבו נעים‬
‫הכוכבים‪ .‬בהיותם גופים אידיאליים‪-‬שמימיים‪,‬‬
‫הכוכבים עצמם אינם בנויים מארבעה היסודות‬
‫הארציים‪ ,‬ותנועתם מעגלית סגורה‪ ,‬מחזורית‪.‬‬
‫בקיצור ‪ -‬אידיאלית‪.‬‬
‫התבוננות וחקירה של החומר על הארץ‬
‫הביאה את הפילוסופים הבבלים בעקבות‬
‫השוּמ ִרים בשליש הראשון של האלף השני‬
‫ֶ‬
‫לפנה"ס‪ ,‬להבנה שהכל מורכב בהרכבים‬
‫שונים מחמישה יסודות‪ :‬אדמה‪ ,‬ים‪ ,‬שמים‪,‬‬
‫אש‪ ,‬רוח‪ .‬לאחריהם הפילוסופים היוונים‬
‫שקדמו לסוקרטס )‪,(Socrates 399BC-469BC‬‬
‫למשל פיתאגורס איש סאמוס )‪Pythagoras‬‬
‫‪ ,(495BC-570BC‬הניחו גם הם שהעולם מורכב‬
‫מארבעה יסודות ארציים )אדמה‪ ,‬מים‪ ,‬אויר‪ ,‬אש(‬
‫ויסוד חמישי )‪ - (quintessence‬אתר )‪ = aether‬אויר‬
‫טהור‪ ,‬זוהר(‪ .‬זהו מודל החמישיה ‪ -‬הפנטאגרמה‪.‬‬
‫אתר היה שמה של אלוהות הזוהר )בנו של אל‬
‫החשכה ‪ -‬ככה זה במיתולוגיה!( שכתחביב נלחם‬
‫במפלצות‪.‬‬
‫נסיון לתאר את הגבול בין הארציות לבין‬
‫השמימיות נראה בתחריט לספר ‪L'atmosphère‬‬
‫‪ météorologie populaire‬של פלאמאריון‬
‫)‪(Nicolas Camille Flammarion 1842-1925‬‬
‫משנת ‪ .1888‬יתכן שהתחריט הופיע לראשונה‬
‫ברשומות של האסטרונום והקארטוגרף‬
‫מינסטר ) ‪Sebastian Münster‬‬
‫סבאסטיאן‬
‫‪.(1488-1552‬‬
‫התרשים להלן מסביר את תכונות יסודות‬
‫אלה לפי אריסטו )‪.(Aristotle 322BC-384BC‬‬
‫חוקי הפיסיקה מכתיבים ליסודות הארציים‬
‫תנועה טבעית בקו ישר‪ .‬האתר המצוי בספירות‬
‫השמימיות )יש שבע )!( ספירות כאלה(‪ .‬הוא‬
‫ממלא את החלל מעבר לספירה של הירח‪.‬‬
‫רוב המאפיינים של אתר הם מה שאין בו‪:‬‬
‫האלכימיה של ימי הביניים התייחסה‬
‫גם היא ליסודות הארציים‪ .‬האלכימאי‬
‫פאראצלסוס הוסיף שלושה "יסודות" )גפרית‪,‬‬
‫כספית ומלח( לארבעה המקובלים במערכת‬
‫הכימית ‪ -‬הרחבה לשבעה יסודות‪ .‬בכל יסוד‬
‫ארצי‪ ,‬כך חשבו‪ ,‬יש מעט מן האתר‪ ,‬והאלכימאים‬
‫חיפשו דרכים להפרדתו‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪27 2013‬‬
‫האתר זוהה ע"י אלכימאים‬
‫עם האליקסיר )מערבית‪ ,‬אל‪-‬‬
‫איקסיר(‪ ,‬אבן החכמים‪ ,‬היכול‬
‫לרפא הכל )!?( ולהפוך מתכת‬
‫פשוטה לזהב‪.‬‬
‫‪ (1596-1650‬שטען שכוחות‬
‫בין חלקיקים זקוקים לתווך‬
‫כדי לפעול מרחוק‪ ,‬בדומה לגל‬
‫מכני‪ ,‬כמו קול המתפשט רק‬
‫בתווך מתאים‪ .‬לטענתו השמש‬
‫מערבולת‬
‫במרכז‬
‫נמצאת‬
‫) ‪ (vortex‬המושך אליו את הגופים‬
‫מכונסת‬
‫תורתו‬
‫הסובבים‪.‬‬
‫בספרו "עקרונות הפילוסופיה"‬
‫)‪.(Principia Philosophiae, 1656‬‬
‫התפיסה של ארבעה יסודות‬
‫ארציים ) ‪(terrestrial elements‬‬
‫שימשה באנלוגיה לתרשים‬
‫הקודם את הרופאים היוונים‪,‬‬
‫הרומיים והאירופאיים מאז‬
‫היפוקראטס ) ‪Hippocrates of‬‬
‫‪ (Cos ca 460BC-377BC‬לכל אדם‬
‫ארבעה סוגי נוזלים ) ‪:(Humors‬‬
‫מרה שחורה ) ‪,(melan chole‬‬
‫מרה צהובה‪ְ ,‬פ ֶל ְג ָמה‪ ,‬דם(‪,‬‬
‫אשר בהרכבים שונים קובעים‬
‫את התכונות הפיסיולוגיות‪,‬‬
‫ואת האישיות של האדם‬
‫)‪choleric, melancholic, sanguine,‬‬
‫‪ (phlegmatic‬סכמה של דיוקנאות‬
‫הפיזיוגנומיסט‬
‫ְ‬
‫טבעי אנוש לפי‬
‫השווייצרי לאוואטר ) ‪Johann‬‬
‫‪(Kaspar Lavater 1741-1801‬‬
‫נראית כאן‪.‬‬
‫הפיסיקאי רוברט הוּק ) ‪Robert‬‬
‫‪ (Hooke 1635-1703‬והפיסיקאי‬
‫כריסטיאן‬
‫העדשות‬
‫לוטש‬
‫הויגנס ) ‪Christiaan Huygens‬‬
‫‪ (1629-1695‬פיתחו את הגישה‬
‫המכאניסטית של האתר‪ ,‬ובכך‬
‫תרמו רבות לקידום המכניקה‪.‬‬
‫בספרו‬
‫שולל‬
‫‪(1642-1727‬‬
‫"העקרונות המתמטיים של‬
‫הטבע"‬
‫של‬
‫הפילוסופיה‬
‫) ‪Philosophiae Naturalis Principia‬‬
‫‪ ,(Mathematica, 1687‬את גישת‬
‫דקארט‪ ,‬וכותב כי את האתר‬
‫"צריך רק" כתווך להעברת האור‬
‫) ‪ ,(Luminiferous Ether‬אבל אינו‬
‫נחוץ לתאור כוחות המשיכה‬
‫הגרביטציונית‪.‬‬
‫עקרון הויגנס להתקדמות גל מישורי וגל כדור‬
‫‪Wave front‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪(b‬‬
‫‪ 28‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫)‪(a‬‬
‫הספר "הפילוסופיה של הטבע" של איזאק ניוטון‪.1687 ,‬‬
‫יש טוענים שזה הספר המדעי החשוב ביותר שנכתב אי‪-‬פעם‬
‫כזכור ניוטון טען שלאור יש תכונות‬
‫חלקיקיות‪ ,‬בניגוד להויגנס שטען שהאור הוא‬
‫גל )וכן שלאור יש מהירות סופית!(‪ .‬במאה‬
‫העשרים הובן ששניהם צדקו ‪ -‬לנוכח תכונת‬
‫הדואליות שלו‪.‬‬
‫המושג אתר "בוטל" אחרי הניסוי שבו מדדו‬
‫מייכלסון ) ‪ (Albert Abraham Michelson‬ומורלי‬
‫) ‪ (Edward Williams Morley‬את מהירות האור‪,‬‬
‫‪ ,1899‬שבעקבותיו ניסח איינשטיין את תורת‬
‫היחסות הפרטית‪.‬‬
‫ארבע טבעי אנוש‬
‫)‪ (Four Humors‬לפי לאוואטר‬
‫אתר האור )‪ (Luminiferous Ether‬של איזאק ניוטון‬
‫‪Wavelet‬‬
‫‪source‬‬
‫‪point‬‬
‫‪Wave front‬‬
‫‪Wave‬‬
‫‪front‬‬
‫‪1‬‬
‫הספר "עקרונות הפילוסופיה"‬
‫של רנה דקארט‪1656 ,‬‬
‫איזאק ניוטון ) ‪Isaac Newton‬‬
‫החל מן המאה ה‪17-‬‬
‫השתמשו במונח אתר לתאור‬
‫מערכת היחוס המכנית עבור‬
‫הכוחות‪ .‬ככל הנראה היה זה‬
‫רנה דקארט ) ‪René Descartes‬‬
‫‪Wavelet‬‬
‫‪source‬‬
‫‪point‬‬
‫שוקעת בערב במערב )טובלת בים(‬
‫ולמחרת זורחת שוב‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬גם‬
‫הירח מקיף את הארץ‪ .‬כוכבי הלכת גם‬
‫הם סובבים אותנו‪ .‬זה כל כך ברור‪ ,‬עד‬
‫שקשה לערער על היות הארץ במרכז‪.‬‬
‫בעת החדשה משתמשים במונח אתר‬
‫לתיאור גלי רדיו‪ ,‬ובשנים האחרונות בצרוף‬
‫אתרנט לטכנולוגית רשת מחשבים‪ .‬והנה‬
‫כיום מושאל המושג "האלמנט החמישי"‪,‬‬
‫‪ quintessence‬בקוסמולוגיה לתיאור האנרגיה‬
‫האפלה‪ ,‬כהסבר אפשרי ליקום המואץ‪ ,‬על‬
‫בסיס הנחת קיום כוח יסודי חמישי‪ ,‬מעבר‬
‫לארבעה הכוחות היסודיים הידועים‪.‬‬
‫רובּניוּס ) ‪August Sigmund‬‬
‫הכימאי הגרמני ְפ ֶ‬
‫‪ (Frobenius‬בן המאה ה‪ 18-‬שאל את המונח‬
‫לתיאור החומר הכימי הנדיף והשקוף אתר‬
‫)שאח"כ שימש להרדמה(‪.‬‬
‫הארץ במרכז‬
‫הגישה הגיאוצנטרית‬
‫כפי שרואה כל אחד‪ ,‬השמש זורחת בבקר‬
‫במזרח‪ ,‬חגה על פני השמים במסלול מעגלי‪,‬‬
‫כל כוכב נראה כמונח על מעטפת‬
‫כדורית שמימית ) ‪ (Celestial Sphere‬אשר‬
‫הארץ במרכזה‪ .‬כדור זה נצפה מן הארץ‪,‬‬
‫ושינוי מקומו מוסבר ע"י סבוב הכדור‬
‫סביב ציר העובר דרך כדור הארץ‪ .‬הארץ‬
‫עצמה עומדת יציבה‪ ,‬היא היא מרכז‬
‫העולם‪ ,‬לפחות לפי מדידות של אופקי זריחת‬
‫הכוכבים‪.‬‬
‫ראוי לציין שהיו אסטרונומים יוונים‬
‫שטענו שהארץ סובבת את השמש‪.‬‬
‫הידוע בהם הוא אריסטארכוס מסאמוס‬
‫) ‪ .(Aristarchus 230BC-ca 310BC‬אריסטו טען‬
‫נגדו‪ ,‬ודעתו כרגיל‪ ,‬התקבלה‪.‬‬
‫תלמי האלכסנדרוני ) ‪Klaudios Ptolemaios‬‬
‫‪ (90AD-ca 168AD‬ההלניסט‪ ,‬תוכן‪ ,‬גיאוגרף‬
‫ומתמטיקאי‪ ,‬כינס את הידע האסטרונומי לגוף‬
‫מאוחד המתאר בבהירות את תנועת גרמי‬
‫השמים סביב הארץ‪ .‬ספרו הבסיסי אַלמא ֶג ְסט‬
‫) ‪ (Almagest‬שימש במשך כ‪ 1,600-‬שנה‬
‫כתנ"ך של האסטרונומיה עד המאה ה‪.16-‬‬
‫המונח המושאל "תנך" אינו מופרך‪ ,‬כי לתזה‬
‫שלו היה ערך של קדושה בתרבויות הנוצרית‪,‬‬
‫היהודית והמוסלמית‪ .‬כידוע המעבר לפרדיגמה‬
‫ההליוצנטרית היה כרוך במאבקים מדעיים‪,‬‬
‫מתמטיים‪ ,‬וכמובן התנגשויות תיאולוגיות מרות‪.‬‬
‫כדי להסביר את התנועות המסובכות‬
‫של כוכבי הלכת‪ ,‬בעיקר את הנסיגות‬
‫) ‪ (retrograde‬שלהם )להלן סקיצה של נסיגת‬
‫מאדים(‪ ,‬בנה תלמי מודל מורכב על סמך‬
‫הנחות של אסטרונומים קודמים‪ ,‬בעיקר‬
‫של המתמטיקאי הגדול אפולוניוס מפרגה‬
‫) ‪ :(Apollonius 262BC-ca 190BC‬כל כוכב לכת‬
‫נע על פני שני כדורים‪ ,‬אחד סביב הארץ נקרא‬
‫דפרנט ) ‪ (deferent‬והשני מסתובב ונע על פני‬
‫יקל ) ‪(epicycle‬‬
‫יצ ְ‬
‫המסלול הראשון ונקרא ֶא ִפּ ִ‬
‫כמתואר להלן‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪29 2013‬‬
‫תבליט של תלמי צופה באמצעות האסטרולאב‪Giotto and Pisano, Firenze Campanile, 1334-43 www.er.uqam.ca ,‬‬
‫להלן שרטוט שבו קאסיני ‪Giovanni Domenico‬‬
‫‪ (Cassini 1625-1712‬מתאר את תנועת השמש‬
‫וכוכבי הלכת סביב הארץ‬
‫בולים לכבוד ‪ 500‬שנים להולדת קופרניקוס‪ ,‬פולין ‪1973‬‬
‫היה זה גליליאו גליליי )‪Galileo Galilei 1564-‬‬
‫מרכז תנועת הכדור הראשי אינה בדיוק‬
‫במרכז הארץ‪ ,‬אלא במרחק מה )בין מרכז הארץ‬
‫לבין נקודה נוספת‪ ,‬האקוואנט ‪.(equant -‬‬
‫כך הוסברו באופן מספק למדי שתי עובדות‬
‫שהקוסמולוגיה היוונית הפשוטה יותר לא‬
‫הצליחה לבאר‪ :‬כל כוכב לכת נראה מתרחק‬
‫ומתקרב‪ ,‬ונראה כעוצר לעתים את מהלכו‬
‫ביחס לארץ‪ ,‬ונסוג מעט אחורנית‪ .‬התמונה‬
‫המדויקת של תלמי הותירה את תורתו תקפה‬
‫לאורך זמן רב‪.‬‬
‫מודל למסלול אפיציקלי של כוכב סביב הארץ‬
‫‪ 30‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫מסלול השמש ויתר הכוכבים סביב הארץ‬
‫קופרניקוס )‪(Mikołaj Kopernik 1473-1543‬‬
‫ניסה לפשט את החישובים להסברת הנתונים‪,‬‬
‫כפי שהופיעו בטבלאות ידועות )הקרויות‬
‫לכבוד המלך אלפונס ה‪ 10-‬מקסטיליה‬
‫תומך השירה‪ ,‬האמנות והמדע( ) ‪Alsonso‬‬
‫‪ .(X of Castile 1221-1284‬הוא התיחס‬
‫למערכת קואורדינטות שבה הארץ נעה‬
‫סביב השמש‪ .‬התוצאות פורסמו סופית‬
‫אחרי שיפורים שנמשכו כ‪ 15-‬שנים בספרו‬
‫‪coelestium‬‬
‫‪orbium‬‬
‫‪revolutionibus‬‬
‫‪De‬‬
‫)"על אודות תנועות גרמי השמים"( שיצא‬
‫לאור בשנת מותו‪ .1543 ,‬תנועות הכוכבים‬
‫לפי קופרניקוס היו פשוטות יחסית‪ ,‬ללא‬
‫הרחבת‬
‫האליפטי‪,‬‬
‫המסלול‬
‫הנסיגה‪.‬‬
‫המושג המעגלי המושלם‪ ,‬פורסם ע" קפלר‬
‫)‪(Johannes Kepler 1571 – 1630‬ת‪ 66‬שנים‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1609‬ולכן היו עדיין‬
‫סיבוכים מסוימים בתאוריה הקופרניקאית‪,‬‬
‫ביחוד כיוון שקופרניקוס עדיין נזקק‬
‫לאפיציקלים‪ .‬קופרניקוס נשען בספרו על‬
‫תיאורים פתולמאיים‪ ,‬ועדיין התייחס למרכז‬
‫מסלול תנועת הארץ‪" ,‬כדי לא לסטות יותר‬
‫מדי מגישת תלמי"‪.‬עדיין‪ ,‬גישת תלמי רלוונטית‬
‫בכך שהיא סומכת על הגיאומטריה בתיאור‬
‫תנועות גרמי השמים‪ ,‬אינה סוגרת את הפתח‪,‬‬
‫ומאפשרת תיקונים‪.‬‬
‫‪ (1642‬שגילה בשנת ‪ 1610‬באמצעות מכשיר‬
‫חדש נפלא ‪ -‬הטלסקופ ‪ -‬את ירחי צדק‬
‫)יופיטר(‪ ,‬את הפאזות של נגה )ונוס( ואת כתמי‬
‫השמש‪ .‬היתה זאת מהפכה‪ ,‬כי הגילויים הללו‬
‫ערערו את האמונה שרווחה על אודות שלמות‬
‫העולמות העליונים‪.‬‬
‫המדידות המדויקות של התוכן טיכו‬
‫בראהה )‪ ,(Tycho Brahe 1546-1601‬הכנסת‬
‫המודל האליפטי של קפלר בשנת ‪1609‬‬
‫)שנה לפני תגלית גליליאו( ואח"כ הגרביטציה‬
‫הניוטונית שיחררו את ההסבר על תנועת‬
‫הכוכבים מהצורך בשימוש באפיציקלים‪ .‬יותר‬
‫מכך ‪ -‬ניתן היה לנבא קיומם של כוכבים‬
‫נוספים ‪ -‬למשל כוכב הלכת נפטון‪ ,‬אשר‬
‫"הפריע" לתנועת אוראנוס‪.‬‬
‫קפלר אמר שאת הרעיונות שלו על‬
‫אודות האסטרונומיה שאב מההיפותיזה של‬
‫בראהה‬
‫של‬
‫המדידות‬
‫קופרניקוס‪,‬‬
‫ומהתיאוריות המגנטיות של וויליאם גילברט‬
‫)‪ .(William Gilbert 1544-1603‬את התצפיות‬
‫של בראהה סיכם קפלר בלוחות אסטרונומיים‪,‬‬
‫שאותם הקדיש לקיסר רודולף השני לבית‬
‫האבסבורג )‪ (Rudolf II 1552-1612‬שתמך‬
‫במדע ובאמנות )נא לזכור את הקשרים‬
‫שלו עם המהר"ל מפראג(‪ .‬הטבלאות‪ ,‬מהן‬
‫הסיק קפלר את החוקים המפורסמים שלו‪,‬‬
‫נקראים "הלוחות הרוּדולפיניים" ) ‪Tabulae‬‬
‫‪.(Rudolphinae‬‬
‫וכך במאמצים אינטלקטואליים "משותפים"‬
‫של גאונים בעלי הסתכלות חדה‪ ,‬בהירות‬
‫מחשבתית‪ ,‬ואומץ לערער על פרדיגמות‬
‫כתמי השמש‪ ,‬כפי שצייר גלילאו‪ ,‬יוני ‪http://www.hao.ucar.edu/education/TimelineB.php 1612‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪31 2013‬‬
‫חמישה הגופים המשוכללים )פלאטוניים( אשר סימלו את היסודות הקלאסיים‬
‫חמישה מרווחים‪ .‬לדעתו‪ ,‬מספר זה תואם‬
‫את העובדה שקיימים רק חמישה פאונים‬
‫) ‪ (polyhedra‬משוכללים‪ ,‬כפי שתאר אפלטון‬
‫) ‪ (Palto 348BC-ca 428BC‬בספרו "תימאוס"‬
‫איאוקלידס‬
‫שהוכיח‬
‫וכפי‬
‫) ‪(Timaeus‬‬
‫) ‪ (Euclid fl 300BC‬בספרו "יסודות" ) ‪.(Elements‬‬
‫בגופים המשוכללים )פלאטוניים‪ ,‬אידיאליים(‬
‫כל פאה שקולה לכל יתר הפאות )אותו מספר‬
‫מקצועות מקיף אותה( וכל קדקוד שקול‬
‫לכל יתר הקדקודים )בכל אחד נפגשים אותו‬
‫מספר מקצועות(‪ .‬אלה הם‪ :‬קוביה‪ ,‬פירמידה‬
‫משולשת )טטראהדר(‪ ,‬דו‪-‬פירמידה ריבועית‬
‫)אוקטאהדר(‪ ,‬תריסריון )דודקאהדר( בעל ‪12‬‬
‫פאות מחומשות‪ ,‬עשרימון )איקוזאהדר( בעל‬
‫עשרים פאות משולשות‪.‬‬
‫‪ 32‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫כוכב הלכת השביעי ‪ -‬אוראנוס ) ‪(Uranus‬‬
‫נתגלה בשנת ‪ 1781‬ע"י וילהלם הרשל‬
‫)‪,(Friedrich Wilhelm Herschel 1738-1822‬‬
‫כמאה וחמישים שנה אחרי מות קפלר‪ .‬אם‬
‫היה צורך בכך‪ ,‬הגילוי ביטל לחלוטין את‬
‫השערת קפלר‪ ,‬שהרי ישנם "רק" חמישה ולא‬
‫שישה גופים פלאטוניים‪.‬‬
‫אבל )וזה "אבל" ענק(‪ ,‬תוך כדי עבודתו‬
‫המונומנטאלית מצא קפלר את שלושה‬
‫החוקים הנפלאים שלו על תנועת כוכבי‬
‫הלכת סביב השמש‪ .‬חוקים אלה‪ ,‬באמצעות‬
‫דיונים נוספים של רוברט הוּק ואחרים‪ ,‬יצרו‬
‫את הקרקע לרעיון הנשגב של איזאק ניוטון ‪-‬‬
‫הכבדיות )הגרביטציה(‪.‬‬
‫המקוצר‬
‫ששמו‬
‫בספרו‬
‫‪") Cosmographicum‬מסתרי היקום"( שפורסם‬
‫בשנת ‪ 1596‬מפתח קפלר את התזה שלו‪.‬‬
‫מתוך הסתכלות בזודיאק ומחישוב יחסי‬
‫מרחקי הכוכבים מן השמש )רדיוסי המסילות‬
‫שלהם( מסיק קפלר שהמסלולים נמצאים על‬
‫כדורים שלסירוגין חוסמים את חמשת הגופים‬
‫המשוכללים וחסומים על ידם‪ .‬סדר הגופים‬
‫הוא‪ :‬אוקטאהדר‪ ,‬איקוזאהדר‪ ,‬דודקאהדר‪,‬‬
‫טטראהדר‪ ,‬קוביה‪.‬‬
‫‪Mysterium‬‬
‫מצפה הכוכבים של בראהה‪ ,‬אוראנייבורג‪ ,‬סקאניה‬
‫מודל הגופים הפלאטוניים‬
‫של קפלר‬
‫יוהאנס קפלר‪ ,‬כמו מדענים אחרים בני‬
‫תקופתו‪ ,‬היה אדם דתי‪ ,‬בעל אמונה עמוקה‪.‬‬
‫לדעתו הבריאה היא מעשה נפלא‪ ,‬מודרך‬
‫ע"י אלוהים‪ ,‬וכל פרט ופרט בטבע‬
‫נשמע לסימטריה ולהרמוניה האלוהית‪,‬‬
‫במיוחד הדינמיקה השמימית‪ .‬לא היו‬
‫לו ספקות שתנועת הכוכבים נענית‬
‫נפלאה‪.‬‬
‫שמימית‬
‫מוסיקה‬
‫לאיזושהי‬
‫בזמנו של קפלר היו ידועים ששה כוכבי‬
‫לכת סביב השמש‪ .‬ביניהם כמובן ישנם‬
‫בספרו ‪ Harmonices Mundi‬משנת ‪1619‬‬
‫מתאר קפלר את הקשר האסטרולוגי‪-‬אלכימי‬
‫בין הגופים המשוכללים לבין חמישה היסודות‬
‫)טטראהדר ‪ -‬אש‪ ,‬אוקטאהדר ‪ -‬אויר‪ ,‬קוביה ‪-‬‬
‫אדמה‪ ,‬איקוזאהדר ‪ -‬מים‪ ,‬דודקאהדר ‪ -‬אתר(‪.‬‬
‫כדור מסמל את הריק‪ .‬מעניין לראות כיצד‬
‫משתמשים בסימטריה כובשת העין לתאור‬
‫מושגים שונים ורחוקים זה מזה‪ .‬העיקר שתהיה‬
‫סימטריה‪.‬‬
‫קפלר האמין שאלוהים תכנן את היקום‬
‫המושלם בצורה הרמונית‪ :‬לדעתו‪ ,‬לא יכול‬
‫להיות שהיחסים בין מסילות הכוכבים‪ ,‬לפי‬
‫תכונות הסימטריה והדואליות של הגופים‬
‫הפלאטוניים‪ ,‬אינם אידיאליים!‬
‫בול לכבוד המודל של קופרניקוס‪ ,‬פולין ‪1973‬‬
‫קודמות‪ ,‬גם של גדולי המדע‪ ,‬עברה‬
‫הבכורה מן הארץ אל השמש‪ .‬ראוי לציין‬
‫שכמו בכל התקדמות‪ ,‬התהליכים כרוכים‬
‫במאבקים קשים ואפילו בהשמצות הדדיות‪.‬‬
‫ככה זה אצל בני האדם!‬
‫‪Sphere‬‬
‫‪Void‬‬
‫‪Dodecahedron‬‬
‫‪Ether‬‬
‫‪Tetrahedron‬‬
‫‪Fire‬‬
‫‪Hexahedron‬‬
‫‪Earth‬‬
‫‪Icosahedron‬‬
‫‪Water‬‬
‫‪Octahedron‬‬
‫‪Air‬‬
‫לשם הענין‪ ,‬ראו במסגרת את השם המלא של‬
‫הספר בלטינית )השפה המקובלת‪ ,‬בה נכתבו‬
‫כמעט כל הספרים באירופה‪ ,‬שמחבריהם רצו‬
‫בתפוצתם בכל היבשת(‪.‬‬
‫טיכו בראהה ויוהאנס קפלר‪ ,‬פראג‬
‫מודל מרווחי הגופים המשוכללים במערכת השמש של קפלר‪ ,‬כפי שמופיע בספרו‪1596 ,‬‬
‫‪www.wiw.pl/nowinki/astronomia/200112/20011227-001.asp‬‬
‫אנימציה של המודל באתר‪http://www.youtube.com/watch?v=04rFFCnIx9Y :‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪33 2013‬‬
‫תיאוריה גדולה מתפתחת לכלל פרדיגמה‪,‬‬
‫והיא מקובלת על הקהילה המדעית‪ ,‬אם יכולה‬
‫להסביר תופעות טבע‪ ,‬ואם בכוחה לנבא‬
‫תופעות שעדיין אינן ידועות‪ .‬אבל פרדיגמה‬
‫מקובלת עשויה להתמוטט ולהתבטל‪ ,‬כאשר‬
‫מדידות משוכללות יותר ואנליזה מתקדמת‬
‫יותר מוכיחות סתירות בינה לבין המציאות‬
‫אותה ניסתה לתאר‪ .‬זה נכון גם אם מדענים‬
‫בעלי שם פיתחו את התיאוריה‪ .‬דוגמאות‬
‫בולטות אחרות היו דחייתו של לאבואזייה‬
‫)‪,(Antoine-Laurent de Lavoisier 1743-1794‬‬
‫אבי הכימיה המודרנית את מושג הפלוגיסטון‬
‫לתאור ריאקציות שריפה )במקומו התגלה‬
‫החמצן( ומודל הקאלוריק לתאור מעבר חום‬
‫שנפל כאשר הובן שחום‪ ,‬אנרגיה ועבודה‬
‫שקולים זה לזה‪ .‬מענין ששני המושגים‬
‫ פלוגיסטון וקאלוריק היו בעלי תכונות‬‫פיסיקליות דומות למדי לאלה של אתר‪.‬‬
‫ודוגמה עכשוית ‪ -‬תיתכן סימטריה סריגית‬
‫מחומשת )שוב חמש !(‪ ,‬כפי שמצא דן שכטמן‪,‬‬
‫מחשבות עמוקות והטלת ספק‬
‫‪ 34‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫"מסתרי היקום" על שער הלוחות הרודולפיניים‪1623 .‬‬
‫בניגוד לדעה שרווחה עד לאחרונה )רק‬
‫סימטריות של ‪ (3,4,6‬ושהיתה מקובלת על רוב‬
‫המדענים‪ .‬ברגע שהובן שתצפיות מאוששות‬
‫את הקביעה החדשה‪ ,‬היא התקבלה על העולם‬
‫המדעי‪ .‬כמו בכל דבר בחיים‪ ,‬קשה להפריד בין‬
‫המוץ לבין התבן‪ ,‬בין הנכון לבין השגוי‪.‬‬
‫זה כוחו וזאת גדולתו של המדע ‪ -‬הרשות‬
‫להטיל ספק ) ‪ (doubt‬והיכולת להפריך‬
‫) ‪ (falsifiability‬דעות מקובלות‪ .‬רבות דן‬
‫פּופּר‬
‫ֶ‬
‫בכך פילוסוף המדע קארל ריימונד‬
‫)‪,(Karl Raimund Popper 1902-1994‬‬
‫יגאל פת‪-‬אל‬
‫מה שעשוי להיות שביט העשור התגלה ב‪ 21-‬בספטמבר‬
‫על ידי שני חובבים‪ :‬ויטלי נבסקי וארטיום נובישונוק‪.‬‬
‫השניים חברים ב‪ – ISON-‬האיחוד הבינלאומי המדעי‬
‫האופטי‪ ,‬שבין היתר מנטר פסולת חלל‪.‬‬
‫השביט החדש ייקרא על שם האיגוד – שביט ‪ISON‬‬
‫השביט לאבג'וי ליד האופק של כדור הארץ בלילה‪ .‬תמונה צולמה על ידי האסטרונאוט דן בורבנק‪ ,‬מפקד משלחת ‪ ,30‬על סיפון תחנת החלל הבינלאומית ב ‪ 22 -‬בדצמבר‪2011 ,‬‬
‫‪Prodromus dissertationum‬‬
‫‪cosmographicarum, continens‬‬
‫‪mysterium cosmographicum,‬‬
‫‪de admirabili proportione‬‬
‫‪orbium coelestium, de que‬‬
‫‪causis coelorum numeri,‬‬
‫‪magnitudinis, motuumque‬‬
‫‪periodicorum genuinis‬‬
‫‪& proprijs, demonstratum,‬‬
‫‪per quinque regularia‬‬
‫‪corpora geometrica‬‬
‫בשנת ‪2013‬‬
‫צפויים‬
‫שני שביטים‬
‫בהירים‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪35 2013‬‬
‫השביט החדש מצוי כרגע במרחק של ‪940‬‬
‫מיליון ק"מ מהשמש ובמרחק של כמיליארד‬
‫ק"מ מכדור הארץ והוא יתקרב אל השמש‬
‫למרחק של ‪ 1.5‬מיליון ק"מ בלבד )מרחק הזהה‬
‫כמעט לקוטר השמש( ב‪ 29-‬בנובמבר ‪2013‬‬
‫בשעה ‪ .00:15‬השביט יגיע לקרבה מירבית לכדור‬
‫הארץ ב‪ 27-‬בדצמבר‪ ,‬אז יהיה במרחק של כ‪63-‬‬
‫מיליון ק"מ מאתנו‪ .‬השביט אינו שביט מחזורי‬
‫והוא יבקר בשמש ואם לא ייפול עליה וישרוד‬
‫את המעבר הקרוב אליה‪ ,‬הוא יצא ממערכת‬
‫השמש עד לבלי שוב‪ .‬מסיבה כזו הוא צוין באות‬
‫‪ ,C‬בה מצוינים שביטים ללא זמן מחזור קבוע או‬
‫זמן מחזר ידוע ושמו המלא ‪.C/2012 S1 ISON‬‬
‫השביטים‪ ,‬שכרגע נראה ככתם ערפילי חיוור‬
‫רק בצילומים‪ ,‬יבצע את ההופעה המרשימה‬
‫שלו בשלהי חודש נובמבר ‪.2013‬‬
‫שביטים הם גופים של קרח מים שבו‬
‫כלואים גזים ואבק‪ .‬כאשר הם מתקרבים‬
‫לשמש‪ ,‬חום השמש מחמם את פניהם והקרח‬
‫מתחיל להתנדף‪) .‬פני השביט כמו כל השביט‬
‫קפואים‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר הקרח מתחמם‪ ,‬הוא אינו‬
‫יכול להפוך לנוזל בלחץ האפסי הקיים על פני‬
‫השביט והוא עובר ממוצק היישר לפאזה גזית(‪.‬‬
‫אז‪ ,‬יחד עם הקרח המתנדף‪ ,‬משתחררים הגזים‬
‫והאבק הכלואים בו ויוצרים הילה מסביב‬
‫לשביט‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬גודלו של השביט אינו עולה‬
‫על ק"מ ובמקרים קיצוניים כמה עשרות ק"מ‪,‬‬
‫אך קוטרה של ההילה העשויה גזים ואבק‪,‬‬
‫עשוי להגיע למאות אלפי ק"מ ויותר‪ .‬גם לחץ‬
‫הקרינה של השמש מצטרף לחגיגה וכעת‬
‫מתרחשים שני דברים‪:‬‬
‫• לחץ הקרינה של השמש דוחף את הגזים‬
‫והאבק מההילה הלאה מהשביט וכך‬
‫נוצר הזנב המרשים של השביט‪ ,‬העשוי‬
‫להגיע לאורך של מיליוני ולעתים‬
‫עשרות מיליוני ק"מ‪.‬‬
‫• חלק מהגזים בהילת השביט מיוננים‬
‫ומולקולות שהיו בשביט נשברות )מסיבה‬
‫זו אנו לא רואים מולקולות‬
‫מים בהילת השביט אלא את התוצר‬
‫של פירוק המולקולה – ‪ .(OH‬גם אלה‬
‫‪ 36‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫יוצרים זנב המורכב מיונים‪ ,‬אך צורתו‬
‫ישרה ומוכתבת על ידי קווי הכוח‬
‫המגנטיים של השמש‪.‬‬
‫למרות המימדים העצומים של ההילה‬
‫והזנב‪ ,‬מדובר בצפיפויות אפסיות והשביט‬
‫אינו מאבד יותר מ‪ 3%-‬או ‪ 4%‬ממסתו לכל‬
‫היותר בכל מעבר כזה בקרבת השמש‪ .‬בגלל‬
‫קרבתו היתרה לשמש בשלהי נובמבר‪ ,‬הוא‬
‫עתיד להיראות בעין‪ ,‬כאשר עצמת אורו‬
‫זהה לעצמת אורו של חרמש ירח בן יומו‪) .‬פי‬
‫‪ 10‬מעצמת אורו של כוכב הלכת נוגה‪ ,‬הנראה‬
‫בימים אלה טרם זריחת החמה בשמי המזרח(‬
‫אולם‪ ,‬הוא יהיה קרוב מדי לשמש ויש רק לקוות‬
‫שזנבו יהיה ארוך מספיק כדי להתרומם לגובה‬
‫רב מעל האופק כדי שיהיה אפשר להבחין בו‬
‫על רקע שמי הדמדומים‪ .‬הפעם האחרונה שבה‬
‫ביקר שביט כה בהיר היתה בחודש ינואר ‪,2007‬‬
‫כאשר שביט מקנוט נצפה לאור היום מישראל‬
‫ומיד לאחר השקיעה‪ ,‬ונצפה במלוא הדרו מחצי‬
‫כדור הארץ הדרומי‪ .‬שביט ‪ ISON‬אמור להיראות‬
‫היטב מישראל בשמי המערב הן בשמי הערב‬
‫והן בשמי הבוקר‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬יש לזכור ששביטים הם גרמי שמים‬
‫שבמקרים רבים עשויים לאכזב‪ .‬הדוגמה‬
‫הטובה ביותר היתה שביט קוהוטק בשנת‬
‫‪ .1973‬הסיבות הן – עצמת הפעילות של‬
‫השמש‪ ,‬הרכב השביט‪ ,‬מידת האטימות של‬
‫פניו ומספר המעברים שעשה סביב השמש‪.‬‬
‫במקרה של שביט ‪ ,ISON‬מדובר בשביט שחולף‬
‫כנראה פעם ראשונה ליד השמש ולכן יש לשער‬
‫שפני השטח שלו עדיין לא אטומות )בשביטים יש‬
‫תרכובות אורגניות‪ ,‬שכאשר הם נפלטות החוצה‬
‫בעם חימום הקרח‪ ,‬חלקן נותר על פני השביט‬
‫ואטום אוטוף כפי שאספלט אוטם כביש(‪.‬‬
‫גם הרכב השביט ומעבר גל החום פנימה עשוי‬
‫להשתנות משביט לשביט‪ .‬מסלולו של השביט‬
‫ניצב בכ‪ 62°-‬ביחס למישור המילקה )מישור‬
‫הקפת כדור הארץ את השמש( ולכן מקורו הוא‬
‫בעננת אורט‪ ,‬עננה של שביטים המקיפה את‬
‫מערכת השמש בהילה שצורתה כדורית‪.‬‬
‫שביט ‪ ISON‬במופע הבוקר שלו‬
‫שביט ‪ ISON‬במופע הערב שלו בשלהי נובמבר‬
‫שביט ‪ PANSTARRS‬במופע הבוקר שלו בחודש מרס – אפריל‪2013 ,‬‬
‫שביט ‪ PANSTARRS‬במופע הערב שלו בחודש מרס – אפריל ‪2013‬‬
‫להלן מופעי הבוקר ומופעי‬
‫הערב של השביט בנובמבר‪ ,‬סביב‬
‫הפריהליון‪ .‬יש לשים לב שמשלהי‬
‫נובמבר‪ ,‬השביט נראה הן לפנות‬
‫הזריחה והן לאחר השקיעה‪ .‬הציר‬
‫האופקי מבטא את המרחק הזוויתי‬
‫מהשמש בעת הזריחה )שקיעה(‬
‫והציר האנכי את הגובה מעל האופק‬
‫במעלות בעת השקיעה‪ /‬הזריחה‬
‫שביט נוסף שיגיע בשנת ‪,2013‬‬
‫הוא השביט ‪.Panstarrs C/2011 L4‬‬
‫שביט זה יחלוף בפריהליון ב‪11-‬‬
‫במרס‪ ,2103 ,‬שעה ‪ 5:29‬שעון‬
‫ישראל‪ ,‬במרחק של ‪ 0.301571‬יח'‬
‫אסטרונומיות )כ‪ 45-‬מיליון ק"מ(‪ .‬אף‪-‬‬
‫על‪-‬פי שבשהשוואה לשביט ‪ISON‬‬
‫מרחק זה גדול בהרבה‪ ,‬עדיין זו קרבה‬
‫גדולה לשמש וצפוי לנו מחזה מרהיב‬
‫בבקרים ובערבים סביב הפריהליון‬
‫)ראו מפות של הופעות השביט ביחס‬
‫לאופק בשמי הבוקר והערב(‪ .‬השביט‬
‫ייראה בשעות הבוקר לפני הפריהליון‬
‫ובשעות לאחר הפריהליון‪ .‬שביט זה‬
‫יגיע לקרבה מירבית לכדור הארץ‬
‫ב‪ 5-‬למרס ומרחקו מאיתנו יהיה‬
‫‪ 1.09687615‬יחידות אסטרונומיות‬
‫)כ‪ 164-‬מיליון ק"מ(‪.‬‬
‫גם שביט זה הוא שביט שאין‬
‫לו מסלול מחזורי סביב השמש‬
‫=‬
‫)האקסצנטריות של מסלולו‬
‫‪ (1‬והוא נע כמעט בניצב למישור‬
‫המילקה‪ ,‬כשמסלולו נטוי למישור‬
‫המילקה בכ‪ .84°-‬לכן‪ ,‬בשלבים‬
‫מסוימים של מסלולו הוא יהיה סמוך‬
‫מאוד לכוכב הצפון ולא ישקע משך‬
‫כל שעות הלילה‪ .‬נתונים מדויקים‬
‫של מסלולו וכן אירועים הקשורים‬
‫בשביט נמצאים הן באלמנך לשנת‬
‫‪ 2013‬והן בחוזרים שיישלחו לחברים‬
‫לקראת הופעתם של שני השביטים‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪37 2013‬‬
‫החוק הראשון של קפלר‬
‫‪20132013‬‬
‫ספטמבר‬
‫‪ 38‬כרך ‪ 39‬יולי‬
‫הקדמה‬
‫עוד משחר ההיסטוריה עמד האדם‬
‫נפעם אל מול השמים זרועי הכוכבים‪,‬‬
‫השמש והירח‪ ,‬והיה חסר כל יכולת‬
‫להבין את מהלכם‪ .‬אך היו גם כאלה‬
‫שניסו להבין ואף הצליחו‪ .‬האסטרונומים‬
‫הראשונים שערכו תצפיות מסודרות‬
‫וניסו למצוא חוקיות במהלך כוכבי‬
‫שמים‪ ,‬הגיעו להישגים לא מבוטלים‪.‬‬
‫המניע העיקרי לתצפיות אלה היה קשור‬
‫עם המעבר להתיישבות קבע ופיתוח‬
‫החקלאות‪ .‬נוצר הצורך לצפות מראש את‬
‫עונות השנה ואת המועד שבו כדאי לזרוע‬
‫ולקצור‪ .‬שליטה ברזי השמים נתן לאותם‬
‫אסטרונומים קדומים מעמד מיוחד של‬
‫אנשים ה"מורמים" מהעם‪ ,‬והפניות‬
‫אליהם כללו גם חיזוי תוצאות אירועים‬
‫ארציים )כגון מלחמות וכד'(‪ .‬זאת הייתה‬
‫גם ראשית האסטרולוגיה‪.‬‬
‫היוונים מיסדו את מדע האסטרונומיה‬
‫ונתנו סיבות לתופעות שראו‪ .‬הידע היווני‬
‫היגיע לשיאו בתקופת תלמי מאלכסנדריה‬
‫במאה השנייה לספירה‪ .‬חשוב לזכור‬
‫שכל התפתחות מדע האסטרונומיה עד‬
‫תחילת המאה ה‪ 17-‬הייתה מבוססת‬
‫על תצפיות בעין בלתי מזוינת )הטלסקופ‬
‫טרם הומצא( ומדידה של גדלים זוויתיים‪.‬‬
‫מסלולו של מאדים אקסצנטרי יחסית‬
‫לרוב כוכבי הלכת‪ .‬באופן תצפיתי תתבטא‬
‫אקסצנטריות זו בסטייה של עד ‪10‬‬
‫דקות קשת )כשליש מקוטרו הזוויתי של‬
‫הירח המלא בשמים(‪ .‬אולם כדי שתהיה‬
‫האפשרות להבחין בסטייה זו יש צורך‬
‫במדידות מדויקות מאוד הקטנות באופן‬
‫משמעותי מגודל זה של ‪ 10‬דקות קשת‪.‬‬
‫תלמי‪ ,‬האסטרונום‪-‬אסטרולוג המפורסם‬
‫מהמאה השניה וכן קופרניקוס‪ ,‬הודו‬
‫שטעות במדידה של כ‪ 10-‬דקות קשת‬
‫היא אפשרית מבחינתם וחסרת משמעות‬
‫לצרכים תצפיתיים‪ ,‬ולכן התיאוריות‬
‫שלהם התאימו לרמת הדיוק שהייתה‬
‫מקובלת על ידיהם‪.‬‬
‫יוהנס קפלר ‪1630 - 1571‬‬
‫טיכו ברהה )המאה ה‪ (16-‬הצליח לשפר את דיוק‬
‫התצפיות בצורה משמעותית‪ .‬ברהה‪ ,‬התוכן הדני‬
‫המהולל )וההולל(‪ ,‬צפה אומנם בעין בלתי מזוינת‬
‫בשמיים אך השתמש במכשירי מדידה גדולים העשויים‬
‫מתכת‪ ,‬והגיע לרמת דיוק של ‪ 1-2‬דקות קשת‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫תצפיותיו אומתו ע"י תוכנים אחרים שעבדו עמו ולכן‬
‫מהימנותן הייתה גבוהה‪.‬‬
‫יוהנוס קפלר )‪ (1571-1630‬היה הראשון אשר‬
‫פרשנותו של מדידות אלה אשר נערכו על ידי טיכו‬
‫לאורך שנים רבות‪ ,‬הניבה את המסקנה שמסלולי‬
‫כוכבי הלכת סביב השמש הם אליפטיים ולא מעגליים‪.‬‬
‫קפלר בדק את תיאוריות תלמי קופרניקוס אך הם לא‬
‫תאמו את נתוני התצפיות החדשות‪ .‬בנוסף‪ ,‬קפלר‪,‬‬
‫אשר ניחן ביכולות מתמטיות מעולות‪ ,‬הגדיל לעשות‬
‫כש"העביר" את מיקום הצופה למקום אחר בחלל ‪-‬‬
‫למאדים‪ .‬בעשותו כך‪ ,‬הוא גילה פרטים מעניינים על‬
‫אקסצנטריות הארץ‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪39 2013‬‬
‫עבודתו של קפלר‬
‫קפלר פגש את טיכו בפראג‬
‫ועבד עימו פחות משנתיים‬
‫עד מותו של טיכו ב‪,1601-‬‬
‫כנראה עקב שתייה מרובה‪.‬‬
‫המשימה שקיבל קפלר מטיכו‬
‫היתה לעקוב אחר כוכב הלכת‬
‫מאדים‪.‬‬
‫היה ידוע כי שנת מאדים‬
‫נמשכת ‪ 687‬ימים ארציים‪,‬‬
‫מצבי ניגוד בין מאדים לכדור‬
‫הארץ מתרחשים כל ‪ 780‬ימים‬
‫וניגוד בפריהליון‪ ,‬אז‪ ,‬מאדים‬
‫וכדור הארץ נמצאים במרחק‬
‫הקרוב ביותר אליו הם יכולים‬
‫להגיע‪ ,‬מתרחש כל ‪ 15‬שנים‬
‫ארציות‪ .‬בשנות ניגוד עוצמת‬
‫אורו של מאדים משתנה בצורה‬
‫משמעותית יחסית‪ ,‬עובדה‬
‫שעזרה לקופרניקוס למקם את‬
‫השמש במרכז העולם‪.‬‬
‫קפלר ניסה להתוות את מסלולו‬
‫של מאדים תוך שימוש בנתונים‬
‫שהתקבלו בעשרות תצפיות‬
‫שערך טיכו על מאדים‪ .‬תצפיות‬
‫אלה כללו צמדי תצפיות‬
‫שבוצעו בהפרש של ‪ 687‬ימים‬
‫)שנת מאדים(‪ .‬כל צמד כזה‬
‫איפשר לקבוע את מיקומו של‬
‫מאדים במסלולו סביב השמש‪.‬‬
‫הדבר נעשה ע"י שרטוט זוויות‬
‫בין כדור הארץ‪ ,‬השמש‪ ,‬מאדים‬
‫וגמא טלה‪ .‬הצטלבות של שני‬
‫קווים כאלה משתי תצפיות‬
‫הצביעו על מיקום מאדים‪.‬‬
‫קפלר השתמש ביותר מ‪20-‬‬
‫צמדים כאלה וחישב בעזרתם‬
‫כ‪ 20-‬נקודות שונות בהן היה‬
‫מאדים במסלולו סביב השמש‬
‫וניסה לקבוע את צורת מסלול‬
‫של מאדים‪.‬‬
‫‪ 40‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫תחילה עסק בתיאורית‬
‫"ויקריוס" )‪ (VICARIOUS‬שעל‬
‫פיה נע מאדים במסלול מעגלי‬
‫סביב נקודה כלשהי שאינה‬
‫השמש אלא סמוכה לה‪,C ,‬‬
‫במהירות הגוברת עם התקרבתו‬
‫לשמש‪ .‬השמש מוקמה בנקודה‬
‫‪ S‬ואילו הנקודה ‪ Q‬היא הנקודה‬
‫בה נראה מאדים נע במהירות‬
‫זוויתית שווה )‪.(EQUANT‬‬
‫‪Q‬‬
‫מאדים‬
‫‪C‬‬
‫‪S‬‬
‫שלוש נקודות אלה ממוקמות‬
‫על קו האפיסידים )קו העובר‬
‫בין נקודת הפריהליון לנקודת‬
‫האפיהליון(‪ .‬תלמי כבר קבע‬
‫שהיחס בין ‪ SC‬ו‪ QC-‬אינו‬
‫בהכרח שווה‪ ,‬אולם קפלר‬
‫הוכיח שהיחס אכן שווה‪ .‬מכיוון‬
‫שמאדים "עמד" באותו מקום‬
‫בחלל כל ‪ 687‬ימים‪ ,‬ניתן היה‬
‫לחשב את מסלול כדור הארץ‬
‫ואת האקסצנטריות של כדור‬
‫הארץ ע"י העברת נקודת המבט‬
‫למאדים‪ .‬אגב‪ ,‬מכאן הגיע קפלר‬
‫לחוק השטחים השווים )החוק‬
‫השני( שהוא הקודם מבין שני‬
‫חוקיו האחרים‪.‬‬
‫כאשר בדק קפלר את צורת‬
‫המסלול המתקבלת הוא ניסה‬
‫להסבירה תחילה בעזרת‬
‫אפיציקל‪ ,‬מעגל משני‪ ,‬בו חג‬
‫מאדים בניגוד לכיוון השעון‪.‬‬
‫אולם עובדה זו לא תאמה את‬
‫עניין זה היה טבוע בו עמוק‬
‫ולכן ניסה להסביר את תנועתו‬
‫המוזרה של מאדים ע"י הכנסת‬
‫מעגל משני‪ ,‬האפיציקל )"נסיגה"‬
‫מחשבתית גדולה מבחינתו‪ ,‬הוא‬
‫הרבה לדבר בגנות כל המעגלים‬
‫המשניים של קודמיו(‪ .‬קפלר‬
‫הוטרד מאוד מעניין זה אם כי‬
‫לצורך חישוביו ה"פנימיים" הוא‬
‫השתמש במשוואת אליפסה‪.‬‬
‫בסופו של דבר "נכנע" קפלר‪.‬‬
‫האליפסה "חזרה" לו בכל פעם‬
‫שניסה לחמוק ממנה או כמו‬
‫שהוא אמר‪" :‬לא אעטוף את‬
‫דברי במחלצות‪ .‬אמת הטבע‪,‬‬
‫שדחיתי וסילקתי מעל פני‪,‬‬
‫חזרה והתגנבה בעד הפתח‬
‫האחורי‪ ....‬הפכתי כמעט‬
‫עד כדי טרוף הדעת‪,‬‬
‫בשאלה מדוע מעדיף כוכב‬
‫הלכת מסילה אליפטית‪...‬‬
‫הה‪ ,‬איזה כסיל הייתי!"‬
‫חוק השטחים שקפלר קיבל‬
‫קודם לכן‪ .‬בעקבות זאת קפלר‬
‫הניח את ההנחות הבאות‪ :‬או‬
‫שחוק השטחים אינו נכון‪ ,‬או‬
‫שמסלול האפיציקל אינו נכון‪,‬‬
‫או ששניהם אינם נכונים‪ .‬קפלר‬
‫לא ויתר על חוק השטחים‪.‬‬
‫באם היה אפיציקל‪ ,‬על מאדים‬
‫היה לנוע בו במהירות משתנה‬
‫– גישה שקפלר שלל גם כן‪.‬‬
‫מסלול אפשרי נוסף היה‬
‫בהתאם לתאורית ויקריוס‬
‫שהוזכרה )מסלול מעגלי‬
‫אקסצנטרי(‪.‬‬
‫קפלר הסיק שהמסלול המעגלי‬
‫אינו נכון והחל לחפש תחליף‬
‫דומה‪ .‬כדי שחוק השטחים‬
‫יתקיים‪" ,‬כיווץ" קפלר את‬
‫המעגל בצורה פרופורציונית‬
‫והפוכה לסטייה‪ :‬באזור שקרוב‬
‫לאפיהליון הכיווץ היה גדול‬
‫יותר מאשר קרוב לפריהליון‪.‬‬
‫כך התקבלה צורת ביצה לא‬
‫סימטרית אותה החליף קפלר‬
‫באליפסה‪ ,‬מטעמי נוחות‪.‬‬
‫אם נרצה לסכם את גילוי‬
‫החוק הראשון נוכל להגיד‬
‫שחישוביו של קפלר הראו‬
‫באופן חד משמעי‪ ,‬כי מסילתו‬
‫של מאדים סגלגלה ואינה‬
‫מעגל מושלם‪ .‬קפלר שרטט‬
‫את המסילה המחושבת מול‬
‫העיגול המושלם ומצא שיש‬
‫הבדלים של כמעט חצי אחוז‬
‫בקוטר במקומות מסוימים‬
‫בין שני מעגלים אלה‪ .‬קפלר‬
‫התקשה לנטוש את הרעיון של‬
‫תנועות במעגלים מושלמים של‬
‫כוכבי הלכת‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫שלושת חוקי קפלר‪:‬‬
‫צורת המסלול של כל כוכב לכת‬
‫היא אליפסה‪ ,‬שהשמש נמצאת‬
‫באחד ממוקדיה‪.‬‬
‫חוק השטחים השווים‪ :‬הקו‬
‫שמחבר את כוכב הלכת עם‬
‫השמש מכסה שטחים שווים‬
‫במרווחי זמן שווים‪ .‬משמעות חוק‬
‫זה היא שככל שכוכב הלכת נע‬
‫קרוב יותר לשמש מהירותו גדלה‪.‬‬
‫החוק ההרמוני‪ :‬ריבוע זמן המחזור‬
‫של כוכב לכת פרופורציוני לחזקה‬
‫השלישית של מחצית הציר‬
‫הראשי של האליפסה )הציר‬
‫הסמימג'ורי(‪ .‬משמעות החוק‬
‫כפולה‪ :‬כוכבי הלכת הרחוקים‬
‫יותר מהשמש הם בעלי זמן מחזור‬
‫גדול יותר‪ ,‬ומהירותם קטנה יותר‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪41 2013‬‬
‫גשם של יהלומים‪ ,‬עננים של חומצה‪:‬‬
‫מנקודת המבט הצרה שלנו‪ ,‬נדמה כאילו תופעות מזג האוויר שאנו חווים על כדור הארץ הן אדירות‬
‫ורבות עוצמה‪ .‬ואכן‪ ,‬אין ספק שסופת הוריקן משתוללת‪ ,‬למשל‪ ,‬מגמדת‪ ,‬מבחינת היקפה וכמות‬
‫האנרגיה שבה‪ ,‬כמעט כל טכנולוגיה אנושית‪ .‬אבל לפעמים לא מזיק לקבל קצת קנה מידה‪ .‬אחרי‬
‫ככלות הכל‪ ,‬סופות ההוריקן היחידות שאנו מכירים הן אלה שאנחנו רואים בטלוויזיה או חווים‬
‫בעצמנו‪ .‬בפרק הזה נכיר כמה מהתופעות האטמוספריות הגדולות‪ ,‬האלימות והמשונות שאפשר‬
‫לפגוש על כוכבי לכת אחרים במערכת השמש‪.‬‬
‫אתם מוזמנים‪ ,‬אם כן‪ ,‬לעלות על סיפונה של החללית הקבועה שלנו‪' ,‬עושים היסטוריה ‪ ,'1‬שהיא‬
‫כמובן חללית ליסינג ואפשר לקחת אותה למסעות שלא היינו חולמים עליהם אם זו הייתה אכן‬
‫החללית שלנו‪' .‬עושים היסטוריה ‪ '1‬תיקח אותנו כעת אל המחוזות הרחוקים של מערכת השמש‪.‬‬
‫התחנה הראשונה במסענו היא צדק‪ ,‬כוכב הלכת הגדול והמאסיבי ביותר במערכת השמש שלנו‪.‬‬
‫כה גדול‪ ,‬למעשה‪ ,‬עד שאם היה רק מעט גדול יותר היה הופך לכוכב בעצמו‪.‬‬
‫על מזג האוויר בכוכבי‬
‫כאן‪ ,‬על כדור הארץ‪ ,‬אנחנו עוסקים ללא הרף במזג האוויר‪ .‬האם יירד גשם‪ ,‬מתי וכמה? כמה חם‬
‫יהיה בצל‪ ,‬כמה ס"מ של שלג יירדו בירושלים וכמה מבין החזאיות בטלוויזיה נמצאות בהריון בכל‬
‫רגע נתון‪.‬‬
‫רן לוי ‪ -‬כותב‪ ,‬מגיש ומפיק את 'עושים היסטוריה' ‪http://www.ranlevi.com‬‬
‫החלוקה הזו לפסים מוכרת לאסטרונומים‬
‫מזה מאות שנים‪ ,‬עוד מאז כיוון גלילאו את‬
‫הטלסקופ שלו אל צדק וירחיו‪ .‬השכבות‬
‫העליונות באטמוספירה מכילות תרכובות‬
‫שונות של מימן‪ ,‬הליום‪ ,‬גופרית‪ ,‬אמוניה וגזים‬
‫נוספים‪ .‬הטמפרטורה השוררת בשכבות הללו‬
‫היא בסביבות ‪ 150‬מעלות צלסיוס מתחת‬
‫לאפס‪ ,‬אבל למיטב הבנתנו‪ ,‬החומרים הללו‬
‫לא מסוגלים להפיק את שפע הגוונים והצבעים‬
‫שניתן לראות על צדק בקור מקפיא כל כך‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬בטמפרטורה הזו‪ ,‬רובם צריכים להיות‬
‫חסרי צבע כלל‪ ,‬תעלומה המסקרנת מאוד את‬
‫אנשי המדע‪.‬‬
‫ככל שמתקרבים אל צדק‪ ,‬ניתן להבחין טוב‬
‫יותר בגבולות שבין החגורות והאיזורים‪ .‬בין‬
‫‪ 42‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫אנחנו צוללים כעת אל מתחת למעטה‬
‫העננים התמידי של השכבות העליונות‪.‬‬
‫כמה עשרות קילומטרים פנימה הרכב‬
‫האטמוספירה מתחיל להשתנות‪ ,‬ואנו‬
‫נתקלים בענני של אמוניה ומים‪ .‬אם נמשיך‬
‫הלאה עוד כמה אלפי קילומטרים נמצא את‬
‫עצמנו באחד מהמקומות המשונים ביותר‬
‫שניתן לדמיין‪ .‬המימן וההליום‪ ,‬שני היסודות‬
‫שמהווים את רוב רובו של צדק‪ ,‬נמעכים תחת‬
‫העוצמה הטיטאנית של כוח המשיכה ולחץ‬
‫הגזים שמעליהם‪ .‬האטומים הקלים נדחסים‬
‫זה לזה עד שגזים הופכים לנוזל‪ ,‬ולא מדובר‬
‫לכת אחרים‬
‫מיד‬
‫מבחינים‬
‫לצדק‬
‫כשמתקרבים‬
‫שהאטמוספירה שלו מחולקת לפסים ברורים‪:‬‬
‫רצועות אופקיות שמקיפות את כוכב הלכת‬
‫בדפוס מתחלף‪ ,‬פס כהה‪ ,‬פס בהיר וחוזר‬
‫חלילה‪ .‬הפסים הכהים מכונים 'חגורות' ויש‬
‫להם גוון חום‪-‬אדמדם‪ .‬הפסים הבהירים יותר‬
‫מכונים 'איזורים'‪ ,‬והם לבנים או צהובים‪.‬‬
‫הפסים הללו ישנם סילונים‪ ,‬רוחות אדירות‬
‫המנשבות במהירות של כשמונה מאות ק"מ‬
‫בשעה‪ .‬הסילונים יוצרים מערבולות סוערות‬
‫כשהחומר האדום שנמצא בחגורות פוגש בגזים‬
‫הלבנים של האיזורים‪ ,‬והתוצאה היא פסיפס‬
‫מהפנט של צבעי פסטל מדהימים ועוצרי‬
‫נשימה‪ .‬אבל אי אפשר לעצור כאן ולהנות מהנוף‪:‬‬
‫השדה המגנטי של צדק עוטף אותנו בעוצמה‬
‫אדירה‪ ,‬וכולא בתוכו חלקיקים בעלי אנרגיה‬
‫גבוהה‪ .‬ללא הגנה מתאימה‪ ,‬אסטרונאוט‬
‫אנושי לא ישרוד זמן רב בסביבה כה עוינת‪.‬‬
‫בסתם נוזל רגיל‪ .‬בלחץ של מאה‬
‫מיליון אטמוספירות )פי מאה מיליון‬
‫מלחץ האוויר בגובה פני הים על כדור‬
‫הארץ( ובטמפרטורה של כמה עשרות‬
‫אלפי מעלות‪ ,‬האלקטרונים המקיפים‬
‫את גרעיני האטומים משתחררים‬
‫מאחיזתם של הפרוטונים ונעים באופן‬
‫חופשי בין האטומים‪ .‬אנחנו מכירים‬
‫חומרים אחרים שבהם האלקטרונים‬
‫צפים באופן חופשי בין האטומים‪ :‬מתכות‪.‬‬
‫המימן וההליום נדחסים עד שהם הופכים לים‬
‫אדיר בעל תכונות של מתכת נוזלית‪ ,‬מבעבעת‬
‫ורותחת‪ .‬המתכת מוליכה זרמי חשמל‪ ,‬והם אלו‬
‫שאחראים לשדה המגנטי החזק של צדק‪ .‬נסו‬
‫להפעיל את הדמיון‪ ,‬ולראות את החללית שלנו‬
‫מרחפת מעל לאוקיינוס המתכתי המשונה‬
‫הזה‪ ,‬שעשוי מסגסוגת נוזלית של מימן והליום‬
‫סופר דחוסים‪ ,‬ומעלינו ענני אמוניה‪ ,‬גפרית‬
‫ומים‪ .‬זה צריך להיות‪ ,‬ודאי‪ ,‬מראה מדהים‪.‬‬
‫חלקכם ודאי שואל את עצמו מאין יודעים‬
‫האסטרונומים מה מתרחש בתוך קרביו של‬
‫צדק‪ ,‬מאחורי השכבות הדחוסות והאטומות‬
‫של האטמוספירה העליונה‪ .‬חלק ממה שאנחנו‬
‫יודעים השגנו על ידי תצפיות ישירות‪ :‬הגשושית‬
‫'גלילאו' צנחה בשנת ‪ 1995‬לעומק של כמה‬
‫אלפי קילומטרים בתוך צדק והספיקה לשדר‬
‫נתונים רבים לפני שהחום והלחץ הכריעו‬
‫אותה‪ .‬ידע נוסף סיפק לנו הטבע‪ ,‬כשהשביט‬
‫שומאכר‪-‬לוי ‪ 9‬התרסק לתוך צדק בשנת‬
‫‪ .1994‬הפגיעה הזו הייתה צפויה מראש וכל‬
‫אסטרונום שהצליח לשים את ידיו על מכשיר‬
‫מדעי מתאים חיכה לה‪ .‬ההתנגשות הייתה רבת‬
‫עוצמה‪ ,‬חזקה פי כמה מאות מפיצוץ של כל‬
‫ראשי הנפץ הגרעיניים של כל מדינות העולם‬
‫בו זמנית‪ ,‬וזרקה מתוך השכבות הפנימיות של‬
‫האטמוספירה חומרים שונים שאותם ניתן היה‬
‫לנתח ולבחון‪.‬‬
‫את תכונותיו של אוקינוס המימן הנוזלי‬
‫שבתוך תוככי הכוכב‪ ,‬ומה שמתרחש אפילו‬
‫עמוק יותר‪ ,‬מתחת לפני האוקיינוס‪ ,‬אנחנו‬
‫יכולים רק לנחש‪ .‬אי אפשר להגיע לתנאי לחץ‬
‫וטמ' שכאלה בניסוי מבוקר על כדור הארץ‪,‬‬
‫כך שכל התאוריות לגבי התנהגותם של גזים‬
‫במצבים כאלה נשארות‪ ,‬בינתיים‪ ,‬השערות‬
‫בלבד‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪43 2013‬‬
‫עשרות שנים‪ ,‬ואז בתחילת שנת ‪ 2000‬פגשו זו‬
‫בזו‪ ,‬והתאחדו‪ .‬התוצאה הייתה סערה שהייתה‬
‫חזקה מספיק כדי לגרוף את הכימיקלים‬
‫מהשכבות התחתונות של האטמוספירה‪ ,‬ולקבל‬
‫את הגוון האדום והמוכר‪ .‬שמה הרשמי של‬
‫הסערה החדשה הוא ‪ ,Oval BA‬אבל החוקרים‬
‫מכנים אותו 'הכתם האדום הקטן'‪ .‬גודלה הוא‬
‫כמחצית מזו של הנקודה הגדולה‪ ,‬אבל הרוחות‬
‫נושבות בתוכה בדיוק באותה עוצמה הרסנית‪.‬‬
‫אנחנו עולים ויוצאים מתוך האטמוספירה‬
‫של צדק‪ ,‬ופונים אל עבר חצי הכדור הדרומי כדי‬
‫למצוא את הסיבה האמיתית שבגללה סחבתי‬
‫אתכם את כל הדרך הזו‪ .‬בדרך נראים סופות‬
‫ברקים בעוצמה פי ‪ 1,000‬מעוצמתם על כדור‬
‫הארץ‪.‬‬
‫ישנן עשרות רבות של סערות ומערבולות על‬
‫צדק‪ ,‬אבל אף אחת מהן אינה מתקרבת לאמא‬
‫של כל הסערות‪ :‬הכתם האדום הגדול‪ .‬עוד בשנת‬
‫‪ 1665‬תיאר האסטרונום האיטלקי ג'יאובאני‬
‫קסיני כתם אדום וברור על פני הפלנטה‪,‬‬
‫וייתכן שהאנגלי רוברט הוק אפילו הקדים‬
‫אותו בתצפית זו‪ ,‬אם כי אין ודאות לגבי העניין‪.‬‬
‫מאז ועד היום‪ ,‬בהפסקות מסוימות‪ ,‬המדענים‬
‫עוקבים אחרי הסערה האדירה שמשתוללת על‬
‫צדק‪ ,‬יותר משלוש מאות שנה ברציפות‪.‬‬
‫הכתם האדום הגדול‪ ,‬היא הוריקן בגודל‬
‫בלתי נתפס כמעט‪ :‬רוחבה עשוי להגיע לשלושים‬
‫עד ארבעים אלף קילומטרים‪ .‬לצורך השוואה‪,‬‬
‫קוטרו של כדור הארץ הוא כ‪ 12,000-‬ק"מ‪ ,‬כך‬
‫שאפשר להכניס כמה כדורי ארץ בנוחות לתוך‬
‫הסערה‪ .‬הרוחות בקצוות המערבולת מנשבות‬
‫במהירות של עד ‪ 600‬קמ"ש‪ .‬מקורו של הצבע‬
‫האדום של הנקודה אינו ידוע בוודאות‪ ,‬אבל‬
‫התאוריה הרווחת היא שהמערבולת החזקה‬
‫הזו מצליחה לגרוף חומרים מתוך השכבות‬
‫הפנימיות והם אלו שמעניקים את הצבע‬
‫הייחודי שלה‪.‬‬
‫‪ 44‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫הגודל ועוצמת הרוחות מעידים על כמות‬
‫האנרגיה האדירה שאצורה בכתם האדום‬
‫הגדול‪ .‬מאין‪ ,‬אם כן‪ ,‬מגייסת הסופה את כל‬
‫האנרגיה הזו המאפשרת לה להמשיך ולהתקיים‬
‫ללא הפרעה במשך מאות שנים‪ ,‬לכל הפחות?‬
‫סביר להניח שמקור האנרגיה העיקרי מגיע‬
‫מתוך הכוכב עצמו‪ .‬צדק פולט לחלל פי ‪ 1.6‬יותר‬
‫אנרגיה מאשר הוא מקבל מהשמש‪ :‬זו תעלומה‬
‫בפני עצמה שהמדענים מתקשים למצוא לה‬
‫הסבר מספק‪ .‬על כדור הארץ‪ ,‬ההוריקנים‬
‫פוגשים עד מהרה באדמה מוצקה‪ ,‬והעדר מים‬
‫והחיכוך עם הקרקע מפזר וגוזל מהם את‬
‫האנרגיה‪ .‬אבל על צדק אין קרקע מוצקה )פרט‪,‬‬
‫אולי‪ ,‬לגרעין זעיר במרכז הכוכב( ואין שום דבר‬
‫שיפזר את האנרגיה הזו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬גילו המדענים כתם אדום נוסף‬
‫שהופיע בהפתעה על צדק‪ .‬וזכה לכינוי 'הכתם‬
‫האדום הצעיר'‪ .‬אבל התינוקת הייתה חסרת‬
‫מזל‪ :‬מסלול ההקפה שלה סביב האטמוספירה‬
‫של צדק הביא אותה בתוך חודשים ספורים‬
‫להתנגשות ישירה עם הכתם האדום הגדול‪.‬‬
‫האסטרונומים משערים שהכתם האדום הגדול‬
‫ניזון לאורך השנים מסערות קטנות יותר וטורף‬
‫אותם‪.‬‬
‫אך ייתכן והכתם האדום הגדול מצא‪ ,‬סוף‬
‫סוף‪ ,‬מתמודדת ראויה‪ .‬בסביבות אמצע המאה‬
‫העשרים הופיעו שלוש סערות לבנות וחלשות‬
‫על פניו של צדק‪ .‬הסערות הללו שרדו ללא פגע‬
‫סערות וסופות גדולות ניתן למצוא גם‬
‫על כוכבי לכת אחרים‪ ,‬אבל אף אחת מהן‬
‫אינה גדולה‪ ,‬מרשימה‪ ,‬או ותיקה כמו הנקודה‬
‫האדומה הגדולה של צדק‪ .‬מבין הטוענות לכתר‪,‬‬
‫אחת ראויה לאיזכור מיוחד‪ ,‬הסערה ההקסגונית‬
‫שעל שכנו עטור הטבעות של צדק‪ ,‬שבתאי‪.‬‬
‫זו מערבולת ציקלונית שמרכזה נמצא ממש‬
‫מעל הקוטב הצפוני של שבתאי‪ ,‬וכפי שמרמז‬
‫השם‪ ,‬היא בעלת תבנית עננים של מצולע בעל‬
‫שש צלעות‪ ,‬משושה‪ .‬בעולם של מערבולות‪,‬‬
‫רוחות וזרמים‪ ,‬תצורה אטמוספרית בעלת קווים‬
‫כמעט ישרים היא משונה מאין כמוה‪.‬‬
‫הגשוש הויגנס צנחה לתוך האטמוספירה‬
‫של טיטאן ב‪ .2005-‬ננחית את החללית שלנו‬
‫ליד הגשוש הקפוא הויגנס‪ ,‬ונעיף מבט סביבנו‪.‬‬
‫הנוף הוא זר ומנוכר‪ ,‬אבל בה בעת גם מזכיר‬
‫באופן משונה את כדור הארץ שלנו‪ .‬גשם של‬
‫מתאן נוזלי ניתך על הקרקע‪ ,‬יוצר נחלים‬
‫דקיקים וניקווה באגמי מתאן‪ .‬שלוליות בוץ‬
‫מעורבות בקרח מקיפות אותנו‪ ,‬והחשיכה‬
‫התמידית שנוצרת כשהאטמוספירה העבה‬
‫בולעת את האור המועט מהשמש משרה‬
‫תחושה של ערב כהה במיוחד‪.‬‬
‫נמשיך את מסענו‪ ,‬ונצא עם החללית‬
‫אל המחוזות הרחוקים ביותר של מערכת‬
‫השמש‪ ,‬אל נפטון‪ ,‬אחרון כוכבי הלכת‬
‫)לפחות מאז שפלוטו הורד בדרגה(‪.‬‬
‫הסערה ההקסגונית על שבתאי נתגלתה‬
‫ב‪ ,1988-‬על ידי החלליות וויג'אר‪ ,‬ונכון להיום‬
‫היא עדיין קיימת ללא שינוי‪ .‬קוטרה‪ ,‬מקצה אחד‬
‫של המשושה עד לקצה השני‪ ,‬הוא כעשרים‬
‫וחמישה אלף קילומטרים )שני כדורי ארץ‬
‫זה לצד זה(‪ .‬הייתי שמח להרחיב ולספר עוד על‬
‫הסופה הבלתי שגרתית הזו‪ ,‬אבל זה‪ ,‬פחות או‬
‫יותר‪ ,‬כל מה שאנחנו יודעים עליה‪ .‬אם מישהו‬
‫מהמאזינים הצעירים של 'עושים היסטוריה!'‬
‫חולם להיות אסטרונום‪ ,‬הנה חידה קוסמית‬
‫שמחפשת פתרון‪.‬‬
‫אם אנחנו כבר בסביבה‪ ,‬נפנה את החללית‬
‫אל טיטאן‪ ,‬ירחו הגדול ביותר של שבתאי‪ .‬טיטאן‬
‫מושך את תשומת ליבם של האסטרונומים‬
‫בעיקר בזכות האטמוספירה שלו‪ ,‬המשמעותית‬
‫ביותר מבין כל הירחים במערכת השמש‪.‬‬
‫זו מעטפת גזים דחוסה מאוד )הלחץ על פני‬
‫השטח הוא פעם וחצי מהלחץ שעל כדור‬
‫הארץ( וקרה מאוד )כמאתיים מעלות מתחת‬
‫לאפס(‪ ,‬שמורכבת רובה ככולה מחנקן ומתאן‪.‬‬
‫מרחוק‪ ,‬נפטון הוא לא יותר מאשר גולה‬
‫כחלחלה‪ ,‬נטולת תוואי פנים‪ .‬הצבע הכחול‬
‫נותן את התחושה שהכוכב כולו הוא‬
‫אוקיינוס אחד גדול‪ ,‬ומכאן גם קיבל את‬
‫שמו‪ ,‬על שם אל הים במיתולוגיה הרומאית‪.‬‬
‫נפטון מקיף את השמש במרחק ממוצע‬
‫של ארבע וחצי מיליארד קילומטרים‪:‬פי‬
‫שלושים מהמרחק בין כדור הארץ והשמש‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪45 2013‬‬
‫הארץ ואז עזבה את‬
‫מערכת השמש לתמיד‪.‬‬
‫מבחינתם של המדענים‬
‫עסקת‬
‫והחוקרים‪,‬‬
‫החליפין הזו הייתה‬
‫משתלמת ביותר‪ :‬כמה‬
‫מהממצאים של וויאג'ר‬
‫היו מרתקים ממש‪ ,‬כמו‬
‫'הכתם השחור הגדול'‬
‫למשל‪.‬‬
‫ככל שהחללית שלנו מביאה אותנו קרוב‬
‫יותר אל נפטון‪ ,‬אנחנו הולכים ומגלים עובדה‬
‫מפתיעה‪ .‬למרות שרק כמות זעומה של אור‬
‫שמש מגיעה אל נפטון‪ ,‬ולכאורה הוא אמור‬
‫להיות כדור קפוא וחסר חיים‪ ,‬האטמוספירה‬
‫של נפטון דינאמית וסוערת ביותר‪.‬‬
‫מחלון החללית ניתן להבחין בעננים‬
‫לבנים ודקים אשר צפים מעל שכבה עבה של‬
‫מימן‪ ,‬הליום ומתאן‪ .‬במחשבה שניה‪ ,‬המילה‬
‫'צפים' אינה מתארת את המצב לאשורו‪ :‬אולי‬
‫נכון יותר לומר 'דוהרים במהירות מטורפת'‪.‬‬
‫הרוחות בנפטון נושבות במהירות של כאלפיים‬
‫וארבע מאות קילומטרים בשעה‪ ,‬מהירות הרוח‬
‫הגבוהה ביותר שנמדדה באטמוספירה של איזה‬
‫שהוא כוכב לכת במערכת השמש‪ .‬זו מהירות‬
‫גדולה פי ארבע מהרוחות בנקודה האדומה‬
‫הגדולה של צדק‪ ,‬ופי חמש מהרוח הכי חזקה‬
‫שאי פעם נמדדה על כדור הארץ‪.‬‬
‫הסיבה להיווצרותן של הרוחות העזות של‬
‫נפטון אינה ברורה‪ ,‬והיא קשורה כנראה למקור‬
‫אנרגיה פנימי לא מוכר‪ .‬כמעט את כל מה‬
‫שאנחנו יודעים על האטמוספירה של נפטון‬
‫למדנו ממכשיריה של חללית אחת קטנה‪:‬‬
‫וויאג'ר ‪ ,2‬שחלפה בקרבתו של הכוכב הכחול‬
‫בשנת ‪ .1989‬עבור וויאג'ר‪ ,‬זאת הייתה משימת‬
‫התאבדות‪ :‬היא צילמה ומדדה את נפטון‪,‬‬
‫העבירה את הנתונים שאספה בחזרה לכדור‬
‫‪ 46‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫הכתם השחור הגדול‪,‬‬
‫ברוחב‬
‫כהה‬
‫כתם‬
‫של חמש עשרה אלף‬
‫קילומטרים בחצי הכדור‬
‫הדרומי‪ ,‬אינה סערה או‬
‫מערבולת רוחות‪ ,‬כי אם חור‪ :‬חור בשכבת גז‬
‫המתאן שעוטפת את נפטון‪ .‬המתאן הוא זה‬
‫שנותן את הגוון הכחלחל לאטמוספירה של‬
‫נפטון‪ ,‬וכשהוא נעלם משום מה‪ ,‬אנחנו מקבלים‬
‫הצצה אל תוך השכבות הפנימיות והכהות יותר‬
‫של נפטון‪.‬‬
‫הנקודה השחורה הגדולה מלמדת אותנו‬
‫שני שיעורים חשובים‪ :‬הראשון‪ ,‬שלפעמים‬
‫למדענים אין יותר מדי מקוריות בבחירת‬
‫השמות‪ .‬השני הוא חשיבות התצפית הרצופה‬
‫על כוכבי לכת‪ :‬חמש שנים אחרי וויאג'ר הפנו‬
‫האסטרונומים את מבטם אל נפטון בשנית‪,‬‬
‫באמצעות טלסקופ החלל האבל‪ ,‬אבל מהכתם‬
‫השחור הגדול בדרום הכוכב לא נותר זכר‪.‬‬
‫במקומה‪ ,‬הופיע נקודה שחורה גדולה בחצי‬
‫הכדור הצפוני‪.‬‬
‫לפני שנעזוב את נפטון נפנה את חרטום‬
‫החללית פנימה‪ ,‬לצלילה זריזה אל תוך‬
‫האטמוספירה‪ .‬גם כאן פנים הכוכב הוא‬
‫יורה רותחת של מימן נוזלי‪ ,‬אך נפטון מוסיף‬
‫לקלחת הזו גם כמויות נכבדות של קרח מים‪,‬‬
‫מתאן ואמוניה‪ ,‬לכן נפטון ואורנוס מכונים ענקי‬
‫הקרח‪.‬‬
‫כעת אנו עוזבים את נפטון ואת מגרש‬
‫המשחקים של ענקי הגז‪ ,‬שמים את פעמינו‬
‫בחזרה אל מרכז העניינים‪ ,‬לעבר השמש‪.‬‬
‫מאדים הוא אחד משכניו הקרובים של כדור‬
‫הארץ‪ ,‬וכוכב הלכת שנחקר באינטנסיביות‬
‫הרבה ביותר מבין כל חברי מערכת השמש‪.‬‬
‫הפרק הזה עוסק בתופעות של מזג אוויר‪,‬‬
‫וקצת מוזר לדבר על מאדים בהקשר זה‪ .‬אחרי‬
‫ככלות הכל‪ ,‬יש לו אטמוספירה דלילה מאוד‪.‬‬
‫לחץ האוויר על פני השטח הוא ‪ 6%‬מהלחץ‬
‫בכדור הארץ‪ .‬האטמוספירה כל כך דלילה עד‬
‫שבחורף‪ ,‬כשחלק מהפחמן הדו‪-‬חמצני שבאוויר‬
‫קופא ויורד כשלג של קרח יבש בקטבים‪ ,‬לחץ‬
‫האוויר על פניו של הכוכב כולו משתנה באופן‬
‫דרמתי‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬מאדים מספק לנו כמה‬
‫מהתופעות האטמוספריות המשונות ביותר‬
‫שניתן לחלום עליהן‪.‬‬
‫עלעולי חול‪ Dust Devils ,‬באנגלית‪ ,‬הן‬
‫מחזה מוכר על כדור הארץ‪ :‬סופות חול קטנות‬
‫ומקומיות‪ ,‬כמו טורנדו חלש‪ ,‬שמופיעות מדי‬
‫פעם במדבר ונעלמות בתוך כמה שניות‪.‬‬
‫מאדים הוא מדבר חולי אחד גדול‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬שכצילמו הרובוטים ספיריט‬
‫ואופרטיוניטי עלעולי חול קטנים‬
‫שכאלה גם על פניו של מאדים‪ ,‬איש‬
‫מהמדענים לא הופתע במיוחד‪ .‬מה‬
‫שכן הפתיע אותם היו עקבות של‬
‫עלעולי חול כאלה שצילמו חלליות‬
‫שהיו במסלול סביב מאדים‪ :‬אלו‬
‫לא היו עקבות של עלעולי חול‬
‫בגובה של כמה מטרים‪ ,‬כי אם‬
‫טביעות אצבע של מפלצות בגובה‬
‫של שמונה ועשרה קילומטרים‪.‬‬
‫עלעולי חול שכאלה עדיין לא נתפסו‬
‫בעדשת המצלמות‪ ,‬אבל כל העדויות‬
‫מצביעות על קיומן‪.‬‬
‫ננחית את החללית שלנו על החול הרך‪ ,‬אבל‬
‫נשמור מרחק מעלעולי החול‪ ,‬גם מהקטנים‬
‫שבהם‪ .‬גרגירי החול המסתחררים מתנגשים‬
‫זה בזה ונטענים בכמויות אדירות של חשמל‬
‫סטטי‪ .‬כולנו מכירים את החשמל הסטטי‪ ,‬אותן‬
‫מכות חשמל קטנות שאנחנו מקבלים כשאנחנו‬
‫נוגעים בדלת המכונית ביום שרבי במיוחד‪.‬‬
‫כמות המטען שעשויה להצטבר בתוך סופת‬
‫חול מאדימית‪ ,‬אפילו כזו שאינה גדולה במיוחד‪,‬‬
‫יכולה ליצור בקלות שדות חשמליים של עשרות‬
‫אלפי וולט למטר‪ .‬ציוד אלקטרוני תקני‪ ,‬לצורך‬
‫השוואה‪ ,‬מסוגל בדרך כלל להתמודד עם מכות‬
‫חשמל סטטי בעוצמה של כמה מאות או אלפים‬
‫בודדים של וולט למטר‪ ,‬וגם אז רק בקושי‪ .‬קל‬
‫להבין שעלעול חול מאדימי יכול להוות בעיה‬
‫חמורה עבור אסטרונאוטים עתידיים שיחקרו‬
‫את פניו של הכוכב‪ ,‬ועוד לא הזכרנו את הנזק‬
‫שיגרום החול שיזחל לתוך כל גלגל שיניים‬
‫ומפרק מכני חשופים‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1971‬אחרי שנים של תכנונים‪ ,‬הכנות‬
‫ותפילות‪ ,‬הגיעה סוף סוף החללית מרינר ‪ 9‬אל‬
‫מאדים‪ .‬זו הייתה החללית הראשונה שנכנסה‬
‫למסלול סביב כוכב לכת אחר‪ .‬המדענים שעמלו‬
‫על הפרוייקט במשך שנים ארוכות חיכו בקוצר‬
‫רוח לתמונות הראשונות‪ ,‬וכשאלה הגיעו סוף‬
‫סוף‪ ,‬ציפתה להם הפתעה‪ :‬הם לא ראו כלום‪.‬‬
‫וזה לא שהמצלמות היו מקולקלות‪ :‬זה‬
‫הכוכב עצמו שהיה מקולקל‪ .‬על פניו של‬
‫מאדים השתוללה סופת חול שכיסתה את פניו‬
‫של הכוכב כולו‪ ,‬מקוטב לקוטב‪ .‬אי אפשר היה‬
‫להבחין בשום פרט על הכוכב‪ ,‬פרט לכיפתו‬
‫המיתמרת של אולימפוס מונס‪ ,‬ההר הגבוה‬
‫ביותר במערכת השמש כולה‪ .‬חודשים ארוכים‬
‫חלפו עד שהסופה שככה‪ ,‬ומרינר יכלה להחזיר‬
‫תמונות מועילות מפני השטח‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪47 2013‬‬
‫בשנת ‪ 2001‬קיבלו החוקרים הזדמנות נדירה‬
‫לעקוב אחר התופעה האטמוספרית מעוררת‬
‫היראה הזו מרגע לידתה‪ .‬סופת חול מקומית‬
‫התרוממה בתוך אחד המכתשים‪ ,‬ובמשך מספר‬
‫ימים עירבבה ועירבלה את החול באופן מקומי‪.‬‬
‫ואז‪ ,‬בבת אחת‪ ,‬התפרצה הסופה והתפשטה‬
‫במהירות מסחררת‪ .‬בתוך ימים ספורים היה‬
‫הכוכב כולו שרוי בעלטת החול‪.‬‬
‫גם הרובוטים ספיריט ואופרטיוניטי זכו לחוש‬
‫בנחת זרועו של כוכב המלחמה‪ .‬לקראת סוף ‪2007‬‬
‫הופיעה סופה גלובלית וחסמה את אור השמש‬
‫למשך זמן ארוך‪ .‬שני הרובוטים תלויים לחלוטין‬
‫בלוחות הסולאריים שלהם לאספקת האנרגיה‪,‬‬
‫ורק במזל דעכה הסערה לפני שהסוללות שלהם‬
‫התרוקנו לחלוטין‪ .‬אצל ספיריט‪ ,‬חול ואבק כיסו‬
‫את הלוחות והגבילו מאוד את פעולתו‪ .‬גם כאן‬
‫שיחק המזל למהנדסים‪ :‬משב רוח אקראי ניקה‬
‫את הלוחות והעלה באופן ניכר את כמות האור‬
‫שיכלו לקלוט‪.‬‬
‫‪ 48‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫מהי הסיבה להופעתן‬
‫של סופות החול‬
‫האדירות הללו?‬
‫גם כאן‪ ,‬על כדור הארץ‪ ,‬אפשר למצוא סופות‬
‫חול רחבות ידיים‪ .‬אבק שמרימה רוח אקראית‬
‫מתרומם לגובה ולוכד את קרני השמש‪ .‬האוויר‬
‫שסביב האבק מתלהט‪ ,‬ונוצרים כיסי אוויר‬
‫חמים שמושכים אליהם אוויר קר מלמטה‪.‬‬
‫הרוח שנוצרת מרימה את החול ויוצרת את‬
‫הסופה‪.‬‬
‫על כדור הארץ התופעה הזו מוגבלת בהיקפה‬
‫משתי סיבות‪ :‬האחת‪ ,‬כמות החול המוגבלת‬
‫שעומדת לרשות הסופה‪ .‬בניגוד לתחושות‬
‫הסובייקטיביות של הורים שילדיהם חזרו כרגע‬
‫מחוף הים‪ .‬הסיבה השניה היא שהאטמוספירה‬
‫שלנו מכילה אדי מים‪ ,‬שסופגים חלק גדול‬
‫מהחום וממתנים את הרוחות‪.‬‬
‫על מאדים‪ ,‬ההפך הוא נכון‪ .‬העולם כולו הוא‬
‫ארגז חול אחד גדול‪ ,‬ואם היו באטמוספירה‬
‫אדי מים אי פעם‪ ,‬הרי שהם נעלמו לפני עידן‬
‫ועידנים‪ .‬כשפורצת סופת חול קטנה‪ ,‬אין שום‬
‫דבר שירגיע אותה‪ ,‬ואפילו להפך‪ :‬האוויר החם‬
‫גורם לרוחות‪ ,‬אשר מרימות חול טרי מהקרקע‪,‬‬
‫החול מחמם את האוויר ויוצר רוחות חדשות‪.‬‬
‫זו לולאת משוב חיובית שמזינה את עצמה עוד‬
‫ועוד‪ .‬רק כשהחול מכסה את פני מאדים כולו‪,‬‬
‫ואין יותר הפרשי טמפרטורות‪ ,‬דועכות הרוחות‬
‫סוף סוף‪ ,‬והכל נרגע עד הפעם הבאה‪.‬‬
‫אבל האטמוספירה של מאדים צופנת‬
‫בחובה גם דברים טובים‪ ,‬אולי‪ .‬בשנת ‪2004‬‬
‫הכריזו מספר חוקרים נרגשים שגילו כמויות‬
‫זעירות של גז מתאן באוויר הדליל של מאדים‪.‬‬
‫כולנו מכירים את המתאן‪ :‬הוא הרכיב‬
‫העיקרי בגז הבישול שבכיריים שלנו‪ .‬על כדור‬
‫הארץ‪ ,‬המתאן נוצר על ידי חיידקים שחיים‬
‫בסביבה נטולת חמצן‪ ,‬כמו בבטן האדמה‬
‫או בבטן של כבשים ניו‪-‬זילנדיות‪ .‬הסיבה‬
‫שאנחנו איננו מוכרעים על ידי נפיחותיהן‬
‫של הכבשיםהיא שהמתאן אינו שורד זמן רב‬
‫באוויר החופשי‪ :‬אור השמש מפרק אותו בתוך‬
‫זמן קצר יחסית‪.‬‬
‫אם זה המצב‪ ,‬כיצד ייתכן שיש מתאן‬
‫באטמוספירה של מאדים? אור השמש היה‬
‫אמור לסלק אותו מזמן‪ .‬ייתכן וזהו רמז לכך‬
‫שישנם חיים על המאדים‪ :‬חיידקים מקומיים‬
‫שמתחבאים עמוק מתחת לפני השטח‪ ,‬מבודדים‬
‫מהחום היוקד והקור המקפיא‪ ,‬ומייצרים‬
‫מתאן‪ .‬ישנם עוד הסברים אפשריים‪ ,‬תהליכים‬
‫גיאולוגיים טבעיים שמתאן לא ממקור חי‪,‬‬
‫הוא אחד מתוצאות הלוואי שלהם‪ ,‬אבל נכון‬
‫להיום הסבירות לקיומם של תהליכים שכאלה‬
‫נראית נמוכה‪ .‬ללא ספק‪ ,‬זו אחת מהתעלומות‬
‫המסקרנות והחשובות בכל המדע של ימינו‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪49 2013‬‬
‫לפני שנחזיר את חללית הליסינג שלנו לכדור‬
‫הארץ ונדווח לקצין הרכב שאנחנו נשבעים‬
‫שאין לנו מושג מאיפה הגיעו כל הדפיקות‬
‫הללו בפח‪ ,‬נעצור לביקור בכוכב הלכת שנחשב‬
‫במשך שנים לאחיו התאום של כדור הארץ‪,‬‬
‫נוגה‪.‬‬
‫מגובה המסלול‪ ,‬הנוף שנשקף אלינו מחלון‬
‫החללית הוא שליו ושקט‪ ,‬כמעט אידילי‪ .‬עננים‬
‫בהירים משייטים ברום האטמופירה‪ ,‬מכסים‬
‫את הכל בשכבה אחידה ולבנה שמסתירה‬
‫את פני הכוכב‪ .‬אבל כשצוללים פנימה‪ ,‬מגלים‬
‫שנוגה הוא אכן אחיו התאום של כדור הארץ‪,‬‬
‫אבל התאום המרושע‪.‬‬
‫האטמוספירה של נוגה דחוסה ולוהטת‪92 ,‬‬
‫אטמוספירות‪ ,‬זהה לזה שנמצא בעומק של‬
‫קילומטר מתחת לפני הים על כדור הארץ‪.‬‬
‫על פני השטח הטמפרטורה היא כחמש מאות‬
‫מעלות צלסיוס‪ ,‬חם מספיק כדי להתיך עופרת‪,‬‬
‫ולחץ האוויר העננים הלבנים וה"אידילים"‪,‬‬
‫מסתבר‪ ,‬עשויים מחומצה גופרתית‪ ,‬המוכרת‬
‫יותר בשמה השני‪' ,‬חומצת מצברים'‪ .‬זהו חומר‬
‫חריף ומסוכן מאין כמוהו‪ ,‬שמגע שלו בעור‬
‫מסתיים בכוויות חמורות ועלול להיות קטלני‪.‬‬
‫‪ 50‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫האטמוספירה על נוגה מכילה בעיקר פחמן‬
‫דו חמצני‪ ,‬עם כמויות קטנות של פחמן חד‬
‫חמצני והחומצה הגופרתית שהזכרתי קודם‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬היא עשויה בעיקר מחומר‬
‫רעיל מאוד‪ ,‬כשפה ושם אפשר למצוא עוד כמה‬
‫חומרים רעילים נוספים‪ .‬הנחמה היחידה בכל‬
‫הסיפור‪ ,‬אם אפשר להתנחם בכך‪ ,‬היא שהגשם‬
‫החומצי שממטירים העננים לא מגיע אל פני‬
‫השטח‪ ,‬מכיוון שהחום הלוהט מאדה אותו‬
‫הרבה לפני כן‪.‬‬
‫איך הופך כוכב לכת שבגודלו‪ ,‬מיקומו‬
‫ותנאי היווצרותו מזכיר מאוד את הכוכב שלנו‪,‬‬
‫לסביבה שאפילו תושביה הותיקים ביותר של‬
‫אילת היו מסכימים שהיא לא נוחה במיוחד?‬
‫התשובה מתחילה ומסתיימת במים‪ .‬כדור‬
‫הארץ ונוגה התחילו את חייהם עם אותה‬
‫כמות‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬של מים ופחמן דו חמצני‪.‬‬
‫המים הנוזליים על הכדור שלנו מוססו בתוכם‬
‫את הפחמן הדו‪-‬חמצני וסילקו אותו מהאוויר‪.‬‬
‫אבל על נוגה‪ ,‬הקרבה לשמש הביאה לכך‬
‫שאחוז ניכר מהמים הפך לאדי מים‪ .‬הפחמן‬
‫הדו חמצני נישאר לנדוד באטמוספירה ללא‬
‫הפרעה‪.‬‬
‫אחת מהתכונות של פחמן דו חמצני היא‬
‫שהוא מסוגל ללכוד קרינה אינפרא אדומה‬
‫מהשמש בצורה יעילה ביותר‪ .‬הקרינה‬
‫האינפרא אדומה נפלטת מהקרקע‪ ,‬אחרי שזו‬
‫מתחממת מאור השמש‪ .‬מכיוון שהיו כמויות‬
‫גדולות של פחמן דו‪-‬חמצני באוויר‪ ,‬כמעט‬
‫כל הקרינה האינפרא אדומה מהקרקע של‬
‫נוגה נלכדה באוויר וחיממה אותו‪ .‬שוב קיבלנו‬
‫לולאת משוב חיובי שמזינה את עצמה‪ :‬החום‬
‫העז גורם לסלעים על הקרקע לשחרר עוד ועוד‬
‫פחמן דו חמצני אל האטמוספירה‪ ,‬אשר בולעת‬
‫כמות גדולה יותר של קרינת חום‪ ,‬מתחממת‬
‫ומשחררת מהסלעים פחמן דו חמצני נוסף‪,‬‬
‫וכך הלאה‪ .‬התוצאה היא הגהינום הלוהט‬
‫שתיארתי קודם‪.‬‬
‫מי שלקחו על עצמם את חקר נוגה היו‬
‫המדענים הסובייטים‪ ,‬ששיגרו אליו כמה‬
‫וכמה חלליות‪ .‬זו הייתה משימה מורכבת‬
‫ומסובכת מאין כמוה‪ .‬החלליות הראשונות‬
‫שחדרו את האטמוספירה נמעכו ונשרפו עוד‬
‫בגובה רב‪ .‬החללית ונרה ‪ 4‬ניסתה לרדת אל‬
‫פני השטח‪ ,‬אבל המצנח שלה היה גדול מדי‬
‫ביחס לאוויר הדחוס‪ -‬ועד שהיא הספיקה‬
‫לגעת בקרקע‪ ,‬הסוללות שלה התרוקנו‬
‫לחלוטין‪ .‬אחותה‪ ,‬ונרה ‪ ,7‬הצליחה להגיע אל‬
‫הקרקע עם מצנח שרוף חלקית‪ -‬היא ספק‬
‫נחתה ספק התרסקה על האדמה הקשה‪,‬‬
‫והצליחה לשדר עוד כמה דקות לפני שהחום‬
‫והלחץ טיגנו את האלקטרוניקה שבתוכה‪.‬‬
‫ההצלחה הגיעה כשהחליטו המהנדסים‬
‫הסובייטים לוותר על המצנח לחלוטין‪ :‬ונרה‬
‫‪ 13‬ו‪-‬ונרה ‪ 14‬שיחררו את המצנחים שלהם‬
‫בגובה חמישים קילומטרים‪ ,‬ונחתו נחיתה‬
‫רכה יחסית‪ .‬התמונות ששידרו משם הראו‪,‬‬
‫כצפוי‪ ,‬כוכב לכת סלעי ומת‪.‬‬
‫על פני השטח מתרחשת תופעה מעניינת‬
‫ששווה איזכור‪ .‬הפחמן הדו חמצני בקרבת‬
‫הקרקע נמצא בטמ' ולחץ גבוהים מספיק‬
‫כדי לגרום לו להיות במצב משונה של חומר‬
‫המכונה 'נוזל סופר‪-‬קריטי'‪ .‬במצב הזה‪,‬‬
‫הפחמן הדו חמצני מתנהג קצת כמו גז וקצת‬
‫כמו נוזל‪ :‬הוא מסוגל לעבור דרך מוצקים‬
‫בדיפוזיה‪ ,‬כמו גז‪ -‬אבל הוא גם יכול למוסס‬
‫בתוכו חומרים‪ ,‬כמו נוזל‪ .‬אנחנו מכירים את‬
‫התופעה הזו היטב והיא שימושית במיגוון‬
‫רחב של תעשיות‪ ,‬כמו בתהליך יצירת קפה‬
‫נטול קופאין‪ :‬פחמן דו חמצני במצב נוזל‬
‫סופר‪-‬קריטי מוזרם דרך פולי קפה וממיס‬
‫בתוכו את הקפאין‪ .‬לאחר מכן מאפשרים‬
‫לגז להתנדף החוצה מהמערכת‪ ,‬ונשארים‬
‫רק פולי קפה נטולי קפאין‪ .‬קשה לי להאמין‬
‫שהתופעה הזו תהיה שימושית על פניו של‬
‫נוגה‪ ,‬אלא אם יזם כלשהו יתעקש לפתוח‬
‫שם סניף של ארומה‪.‬‬
‫אבל באופן פרדוקסאלי‪ ,‬האטמוספירה‬
‫הרעילה והמסוכנת של נוגה גם מספקת‬
‫לנו את מה שעשוי להיות המקום היחידי‬
‫במערכת השמש שבו יוכלו בני אדם להקים‬
‫מושבות קבע‪.‬‬
‫בגובה של כשישים קילומטרים מעל‬
‫פני הקרקע של נוגה‪ ,‬קיימים תנאי לחץ‬
‫וטמפרטורה דומים למדי לאילו שניתן למצוא‬
‫על כדור הארץ‪ .‬כל מה שצריך הוא ליצור‬
‫מעטפת קלת משקל שתגן על המתיישבים‬
‫מפני החומצות המסוכנות‪ :‬תערובת הגזים‬
‫שאנחנו נושמים היא קלה מספיק כדי לצוף‬
‫באטמוספירה הדחוסה של נוגה‪ ,‬והעיר‬
‫הסגורה תרחף לה בנחת כמו בלון הליום‪.‬‬
‫כעת רק צריך להזהיר את האן סולו שלא‬
‫להתקרב אליה‪ ,‬ולהכין יד חלופית ללוק‬
‫סקייווקר‪ .‬לא‪ ,‬סליחה‪ -‬אני כנראה חושב על‬
‫משהו אחר‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪51 2013‬‬
‫סיפור אודות הטלסקופ ההיסטורי של אלברט‬
‫איינשטיין‪ ,‬בונה הטלסקופ‪ ,‬והקורות אותו‬
‫בשעת לילה מאוחרת בחודש דצמבר ‪ ,2007‬קבלתי‬
‫שיחת טלפון מהאוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬הדובר‬
‫מעברו השני של הקו אמר לי ששמע ההרצאה שלי על‬
‫בניית טלסקופים‪ ,‬ושאל אותי אם אני מעוניין בתיקון אחד‬
‫הטלסקופים הישנים שברשותם‪.‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫"מי היה הבעלים המקורי של הטלסקופ?" שאלתי‬
‫"איינשטיין" ענה הדובר‪.‬‬
‫"אלברט?"‪ ,‬שאלתי‪.‬‬
‫"כן‪ .‬זה היה הטלסקופ שלו‪ .‬הוא תרם אותו‬
‫לאוניברסיטה לפני שנים רבות‪ .‬הוא רצה‬
‫שילדים ישראליים יבצעו תצפיות אסטרונומיות‬
‫דרך הטלסקופ הזה ויגלו את נפלאות‬
‫מדע האסטרונומיה‪ ".‬הוא ענה‬
‫הדובר שאל אם אני יכול לקחת את הפרויקט הזה על‬
‫עצמי‪ .‬מכיון שכבר בניתי כמה טלסקופים בגדלים שונים‪,‬‬
‫הנחתי שאני יכול לעשות את העבודה‪ .‬לאחר מספר‬
‫פגישות בשלהי שנת ‪ ,2007‬לקחתי על עצמי את הפרויקט‬
‫בתחילת ‪.2008‬‬
‫הטלסקופ ניצב במרכז יוסף מאירהוף לנוער‬
‫שוחר מדע באוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪ .‬הוא מוצב בכניסה‬
‫למבנה‪ .‬זיהיתי שמדובר בטלסקופ‬
‫מחזיר )ניוטוני בעל מראה(‬
‫בקוטר ‪ 8‬אינץ' עם יחס‬
‫מוקד של כ ‪.f / 8‬‬
‫כשפתחתי את תא המראה הראשית‪,‬‬
‫לא הייתי בטוח שיש שם מראה בכלל‪ .‬העצם היה כל‬
‫כך מאובק כך שנראה כמו מטיל עבה ועגול מאלומיניום‪.‬‬
‫בקשתי רשות לשטוף אותו עם מים‪ ,‬לאחר ‪ 30‬דקות ניתן‬
‫היה לזהות שמדובר במראת הטלסקופ‪ .‬השנים הטביעו‬
‫את חותמן עליה‪ ,‬אולם ניתן היה עדין לבצע בעזרתה‬
‫תצפיות אסטרונומיות‪ .‬בצידה האחורי של זכוכית המראה‪,‬‬
‫מצאתי את חריטה בכתב יד האומרת‪:‬‬
‫‪Zvi Gezari TMML 1952, Optical Division,‬‬
‫‪Jul/15/1952, Hyden Planetarium NY NY‬‬
‫כיתוב זה החל במסע לגילוי האיש שבנה את הטלסקופ‬
‫של איינשטיין וסיפורו המדהים‪.‬‬
‫‪ 52‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫הטלסקופ של איינשטיין‬
‫נודע לי שצבי גזרי נולד בפולין בשנת ‪.1910‬‬
‫בשנת ‪ 1928‬היגר צבי לפלסטינה שהיתה אז‬
‫תחת שלטון המנדט הבריטי‪) .‬לימים מדינת‬
‫ישראל(‪ ,‬והצטרף לקיבוץ משמר העמק‪ .‬שם‪,‬‬
‫בעודו משמש גם כנוטר‪ ,‬פגש צבי את תמימה‬
‫שתהיה רעייתו לעתי ד‪ .‬לאחר מספר שנים‪,‬‬
‫תמימה חזרה לארצות הברית וצבי החל את‬
‫לימודי ההנדסה בטכניון )מכון הטכנולוגי‬
‫לישראל(‪ .‬תמימה חזרה לארץ בשנת ‪1938‬‬
‫וב‪ 1939-‬הם נישאו בתל אביב‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬עברו‬
‫לארה"ב‪ ,‬שם הקימו משפחה ואת ביתם בלונג‬
‫איילנד‪ .‬נולדו להם שני בנים‪ :‬דניאל ווולטר‪.‬‬
‫צבי גזרי היה אסטרונום חובב בעל יכולות‬
‫הנדסיות יוצאות דופן‪ .‬הוא בנה מצפה הכוכבים‬
‫בסמוך לביתו‪ .‬בנו דניאל הפך מאוחר יותר‬
‫לאסטרו‪-‬פיזיקאי בכיר במרכז חלל גודארד‬
‫של נאס"א במרילנד ארה"ב‪ .‬בתו של דניאל‬
‫‪ , Suvi‬נכדתו של צבי‪ ,‬הפכה גם היא לאסטרו‪-‬‬
‫פיזיקאית מובילה‪ ,‬וכעת עובדת כעוזרת פרופסור‬
‫באוניברסיטה של מרילנד )המאמר הראשי‬
‫בגליון יוני ‪ 2013‬של ‪ Sky & Telescope‬אודות‬
‫חורים שחורים הוא פרי עטה(‪.‬‬
‫אחד המאפיינים המ ע ניינים של טלסקופ‬
‫היה שכל הברגים ב צ ינור האופטי היו במידות‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪53 2013‬‬
‫‪ 54‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫דניאל גזרי‪ ,‬בנו של צבי שהיה בן ‪,11‬‬
‫בעת מסירת הטלסקופ לאיינשטיין‪,‬‬
‫מעלה זיכרונות מאותו היום‪" :‬איינשטיין‬
‫היה הסבא החביב והעדין ביותר‪,‬‬
‫שפגשתי אי פעם‪ .‬הוא דיבר אנגלית‬
‫מצוינת‪ ,‬במבטא גרמני כבד‪ .‬הוא חייך‬
‫בקלות ודיבר באופן חופשי עם כולנו‪,‬‬
‫במיוחד עם אבא‪ .‬שניהם מצאו בקלות‬
‫שפה משותפת‪ ,‬אולי מכיוון ששניהם‬
‫היו יהודים שחוו את הקשיים שלאחר‬
‫מלחמת העולם הראשונה באירופה‪.‬‬
‫איינשטיין היה ידידותי מאוד אלינו‪,‬‬
‫הילדים )דניאל ווולטר בניו של צבי‬
‫גזרי( ובילה הרבה זמן איתנו באותו‬
‫אחר הצהריים‪ .‬אנחנו הבאנו לו צדף‬
‫טרופי במתנה‪ ,‬והוא לקח אותנו לחדר‬
‫העבודה שלו ונתן לנו את הדף הראשון‬
‫במחברת החישובים שלו שהיה משובץ‬
‫בנוסחאות מתימטיות מסובכות והערות‬
‫בגרמנית וחתם עליו‪ A. Einstein :‬שאלתי‬
‫אותו‪ ",‬למה לא לחתום עליו אלברט‬
‫איינשטיין?" הוא ענה‪ :‬אני חותם‬
‫"אלברט" רק על המחאות"‪.‬‬
‫שחזור הטלסקופ לחיים‬
‫לאחר שקיבלתי על עצמי את פרויקט‬
‫שחזור הטלסקופ‪ ,‬ציינתי כי הוא חסר את‬
‫מכלול העכביש האופטי הקדמי ושהעינית‬
‫ומתקן המיקוד תקוע‪ .‬חודשיים של טבילה‬
‫באמבטיה של חומרים כימיים הצליחו‬
‫לשחרר את מתקן המיקוד ואז‪ ,‬עם חומר‬
‫הסיכה הנכון‪ ,‬הוא פעל בצורה חלקה שוב‪.‬‬
‫העיניות שנמצאו עם הטלסקופ לא התאימו‬
‫למתקן המיקוד המקורי‪ ,‬וגם לא לכל תקן‬
‫מודרני של עיניות‪ .‬גלעד רותם‪ ,‬אסטרונום‬
‫חובב ורע יקר‪ ,‬חרט תותב שיתאים לעיניות‬
‫בנות זמננו‪ .‬מאחר שהיה חסר לי העכביש‬
‫והמראה המשנית‪ ,‬התקנתי מתקן חדש‬
‫ומראה שטוחה אלכסונית על פי חישובים‬
‫שנעשו מהמדידות הראשוניות‪.‬‬
‫מכיון שחצובת הטלסקופ והכן היו עשויים‬
‫מחלקי ארטילריה גרמנית ממלחמת העולם‬
‫השנייה‪ ,‬הם היו כבדים למדי‪ .‬היה צורך לתכנן‬
‫ולבנות בסיס עם גלגלים שיאפשר להזיז‬
‫את הטלסקופ בקלות מחוץ למבנה לביצוע‬
‫תצפיות‪ .‬הבסיס נבנה מלביד ליבנה‪-‬בלטי‬
‫עבה שמאפשר גם ספיגת זעזועים בעת תנועה‪.‬‬
‫צילומים‪ :‬עדן אוריון‬
‫חלקו הקדמי של הטלסקופ – ניתן לראות את התותב‬
‫שנחרט והותאם לעיניות בנות זמננו ע"י גלעד רותם‬
‫צבי אמר לאיינשטיין שיהיה לו לכבוד לבנות‬
‫טלסקופ עבורו‪ .‬אינשטיין השיב שאינו יכול‬
‫לקבל הצעה נדיבה כל כך‪ ,‬וציין ניסיון של חברה‬
‫מסחרית שרצתה לתת לו טלסקופ אולם עקב‬
‫הפרסום הרב שנלווה לכך‪ ,‬סירב‪ .‬צבי גזרי נזכר‬
‫שבישראל נבנה כפר נוער לכבודו של איינשטיין‬
‫)כפר הנוער ע"ש אלזה ואלברט איינשטיין בבן‪-‬‬
‫שמן(‪ .‬צבי הציע שיבנה את הטלסקופ עבור‬
‫איינשטיין‪ ,‬ויספק אותו לשימושו‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫יוודאו כי הטלסקופ ייתרם לכפר הנוער בשמו‬
‫של איינשטיין‪ .‬איינשטיין קיבל את ההצעה‬
‫והטלסקופ נמסר לאחר מותו של איינשטיין‬
‫לכפר הנוער בן‪-‬שמן‪ .‬וכך בנה גזרי את הטלסקופ‬
‫במשך כחצי שנה בסדנת החובבים בפלנטריום‬
‫היידן‪ ,‬במוזיאון המדע והטבע‪ ,‬שבניו יורק‪.‬‬
‫כמוסכם‪ ,‬איינשטיין הקדיש את הטלסקופ‬
‫לכפר הנוער ע"ש איינשטיין בבן‪-‬שמן‪ ,‬בישראל‪,‬‬
‫והטלסקופ הוטס לישראל לאחר שהפיזיקאי‬
‫הגדול הלך לעולמו ב ‪ -18‬באפריל‪.1955 ,‬‬
‫ד"ר אשל אופיר‪ ,‬ביולוג באוניברסיטת‬
‫עברית ולשעבר ראש יחידת הנוער השוחר‬
‫המדע של האוניברסיטה העברית בירושלים‪,‬‬
‫גילה אותו בשנת ‪ 2004‬לאחר שסופר לו על‬
‫ידי טכנאי מקומי כי מצא שני טלסקופים‬
‫ישנים ישבו במרתף בניין המיועד להריסה‪.‬‬
‫רק לאחר השוואת אחד המכשירים עם‬
‫תמונות מארכיון איינשטיין באוניברסיטה ‪,‬‬
‫הוכר המכשיר כטלסקופ של איינשטיין‪.‬‬
‫הכן המשווני של הטלסקופ הבנוי מחלקי ארטילריה‪,‬‬
‫של הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה‬
‫גזרי היה מהנדס ת ע שייה‪ ,‬ונשיא חטיבת‬
‫הייצור של חברה גדולה לייצור צינורות פלדה‪.‬‬
‫אולם אהבתו האמית י ת הייתה אסטרונומיה‬
‫צבי נפגש לראשונה‬
‫ובניית טלסקופים‪.‬‬
‫איינשטיין בשנת ‪ 1 9 53‬בכנס מדעי בניו ג'רזי‪.‬‬
‫על פי זכרונותיו ש ל דניאל גזרי )הבן(‪ ,‬כאשר‬
‫איינשטיין הבין ש צ בי הוא אסטרונום חובב‬
‫שליטש מראות ובנה טלסקופים בעצמו‪ ,‬אמר‬
‫לו‪" ,:‬אני מקנא בך‪ ".‬צבי ענה‪" ,‬אתה מקנא בי?‬
‫אתה אלברט איינשטיין! למה אתה מקנא בי?"‬
‫איינשטיין השיב‪ ",‬מכיוון שלך יש את היכולת‬
‫לבנות טלסקופ במו ידיך‪ .‬אני לא יכול לבנות‬
‫שום דבר בידיים שלי‪" .‬צבי הגיב‪ ",‬אבל אתה לא‬
‫צריך לבנות טלסקופ‪ ,‬אתה יכול להשתמש בכל‬
‫טלסקופ בעולם‪" .‬איינשטיין התוודה וגילה שהוא‬
‫מעולם לא הציץ מבעד לטלסקופ‪" .‬הזמינו אותי‬
‫בעבר לחנוכה של מ צפי כוכבים חדשים‪ ,‬אבל‬
‫אף אחד לא שאל אותי אם אני רוצה להציץ דרך‬
‫עינית הטלסקופ‪".‬‬
‫ב ‪ -14‬במאי‪ ,1954 ,‬העמיסו צבי ושני בניו את‬
‫חלקי הטלסקופ על המכונית המשפחתית‪ ,‬ונסעו‬
‫לביתו של אינשטיין ברחוב מרסר בפרינסטון‪ ,‬ניו‬
‫ג'רזי‪ .‬לאחר המפגש עם המדען הדגול‪ ,‬פרקו‬
‫את חלקי הטלסקופ מן המכונית והרכיבו אותו‬
‫בגינתו של איינשטיין‪ ,‬ובילו את אחר הצהריים‬
‫במעונו‪ .‬מספר התצלומים מתעדים את האירוע‪,‬‬
‫כולל תמונות שצולמו על ידי עיתונאים מהניו‬
‫יורק טיימס והראלד טריביון‪ .‬תמונות האלה‬
‫מוכיחות שהטלסקופ המאובק שנמצא כמה‬
‫עשורים מאוחר יותר בירושלים אכן היה‬
‫הטלסקופ של איינשטיין‪ .‬אפשר בקלות לזהות‬
‫את איינשטיין וגזרי בתמונות האלה‪.‬‬
‫מראת הטלסקופ – במחזיק המראה לפני הניקוי‬
‫אמריקניות )אינצ' י ם( ואילו את הברגים בכן‬
‫המשווני )החצובה( היו ביחידות מטריות‪ .‬ההסבר‬
‫לכך הגיע עת ששוח ח תי עם קרובי משפחתו‬
‫של צבי גזרי בישראל‪ .‬הם סיפרו לי שהכן נבנה‬
‫מחלקי תותחי ארטי ל ריה גרמניים ששמשו‬
‫במלחמת העולם השנייה‪ .‬מנקודת מבטו של גזרי‪,‬‬
‫זה היה ביטוי לצי ט וט מספר ישעיהו‪" :‬וכיתתו‬
‫חרבותיהם לאיתים‪ ,‬וחניתותיהם למזמרות"‬
‫מסעות טלסקופ‬
‫הטלסקופ נמסר לכפר הנוער בן‪-‬שמן‬
‫כמתוכנן‪ ,‬ונשאר שם במשך כמה שנים‪.‬בשנת‬
‫‪ 1962‬הועבר הטלסקופ לבניין פלנטריום‬
‫וויליאמס בירושלים שהוקדש לאגודה‬
‫הישראלית לאסטרונומיה‪ .‬הליך משפטי‬
‫מאוחר יותר קבע‪ ,‬כי הבניין וכל הציוד הנמצא‬
‫בו ‪ -‬כולל הטלסקופ של איינשטיין ‪ -‬יועברו‬
‫לסמכותה של האוניברסיטה העברית‪ .‬בשלב‬
‫זה הטלסקופ הועבר לספרייה הלאומית‬
‫בירושלים‪ ,‬שם נשתכח במשך כמה עשורים‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪55 2013‬‬
‫צילום‪ :‬עדי כהן‬
‫בערבו של השבע‪-‬עשרה ביוני ‪ ,2008‬גררנו‬
‫את הטלסקופ מחוץ למבנה על מנת לבצע‬
‫תצפית הראשונה‪ .‬ראינו מראות יפים של מכתשי‬
‫ירח וגם את טבעות של שבתאי‪ .‬ב ‪-25‬בספטמבר‬
‫של אותה השנה‪ ,‬חגגה האוניברסיטה העברית‬
‫את חנוכת הטלסקופ של איינשטיין‪ .‬נשיא‬
‫האוניברסיטה לשעבר‪ ,‬פרופ' חנוך גוטפרוינד‬
‫סיפר על הרפתקאותיו של צבי גזרי והטלסקופ‬
‫שלו הטלסקופ שלו לקהל גדול של מאזינים‬
‫צעירים ומבוגרים‪.‬‬
‫הטלסקופ מאוחסן כיום במרכז הנוער‬
‫ע"ש מאירהוף באוניברסיטת עברית‪ .‬המרכז‬
‫מוקדש להצגת נושאים מדעיים‪ ,‬טכנולוגיים‬
‫ואקדמיים בפני ילדים ובני נוער‪ .‬הטלסקופ של‬
‫איינשטיין הוא כלי חינוכי חשוב‪ .‬המכשיר מוצג‬
‫בלובי הכניסה למבנה בארון זכוכית מיוחד שבו‬
‫כל אחד יכול לראותו‪ .‬בשל מצבו העדין‪ ,‬הוא‬
‫מוצא לשימוש רק באירועים מיוחדים‪ .‬באירועים‬
‫‪ 56‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫שכאלה‪ ,‬סטודנטים ומבוגרים עומדים בתור‬
‫כדי ליהנות מתכונותיו האופטיות הייחודיות‬
‫ומהמראות הנפלאים שניתן לצפות בהם דרכו‪.‬‬
‫ע‬
‫דן‬
‫אור‬
‫יון ‪ail.com‬‬
‫‪@gm‬‬
‫‪n2‬‬
‫‪rio‬‬
‫‪eo‬‬
‫עד קצה היקום‬
‫הקוסמולוגיה עוסקת בחקר היקום‪ ,‬תכונותיו‪,‬‬
‫שלבי חייו וקיצו‪ .‬בראשית היה המפץ הגדול‪ ,‬על‬
‫זה כולנו שמענו – כדור אנרגיה ומסה בצפיפות‬
‫אינסופית שהתפרצותו התחילה את היקום‪.‬‬
‫אבל איך היקום ומארג המרחב‪-‬זמן באמת‬
‫בנויים? איך אפשר לדעת מה נמצא מחוץ‬
‫ליקום הנראה? איך זה שכל נקודה ביקום היא‬
‫בעצם המרכז שלו? אם אין ליקום קצה‪ ,‬איך‬
‫אנחנו יודעים שהוא ממשיך ומתרחב? ומה‬
‫יעשו בני האדם העתידיים שיאלצו להתמודד‬
‫עם שאלת סופו של היקום?‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪57 2013‬‬
‫האסטרופיזיקאי והקוסמולוג‪ ,‬פרופסור יואל‬
‫רפאלי‪ ,‬מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה‬
‫באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬מסביר כי "לפי המודל‬
‫הסטנדרטי היקום שלנו הוא יקום שטוח‪.‬‬
‫לפי הפתרונות של משוואות השדה בתורת‬
‫היחסות הכללית המרחב מתפשט‪ ,‬והתפשטותו‬
‫תמשך עד אינסוף"‪ .‬כמו כן מוסיף רפאלי‪" ,‬בעשור‬
‫וחצי האחרונים נתגלה כי קצב ההתפשטות של‬
‫היקום מאיץ"‪.‬‬
‫בגרסה קודמת של המודל הקוסמולוגי‬
‫הסטנדרטי‪ ,‬לא היה אמור להיות קשר סיבתי‬
‫עם היקום שמחוץ ליקום הנראה‪ ,‬האזור ממנו‬
‫קרינה היתה יכולה להגיע אלינו מאז תחילת‬
‫ההתפשטות‪ .‬לדברי רפאלי‪" ,‬בתחילת שנות ה‪80-‬‬
‫הוצעה הרחבה של המודל הסטנדרטי בתורת‬
‫היקום‪ ,‬לפיה ביקום המוקדם היה שלב קצר‬
‫של התפשטות מואצת מאוד )אקספוננציאלית(‬
‫שנקראת עידן אינפלציוני"‪.‬‬
‫"אזור קטן של היקום הפך להיות גדול עד‬
‫כדי כך שגם אזורים שתחילה היינו קשורים‬
‫אליהם סיבתית‪ ,‬נראים עתה כאילו הם מחוץ‬
‫ליקום הנראה‪ .‬לכן יש להניח שתכונות היקום‬
‫באזורים אלה דומים מאוד לאלה של היקום‬
‫הנראה"‪.‬‬
‫כאשר מדברים על המושגים מחוץ ובתוך‬
‫היקום יש תחושה כאילו ליקום יש קצה או‬
‫גבולות‪ ,‬אך אין זה כך‪ .‬לדברי רפאלי‪" ,‬ליקום‬
‫אין קצה במובן שאין שום מקום שמהווה את‬
‫סוף הדרך‪ .‬עניין זה הוא כלל לא אינטואיטיבי‪.‬‬
‫מקובל להסביר זאת על ידי דימוי של כדור‬
‫מתנפח‪ .‬אם יצור דו מימדי מתהלך על פני שטח‬
‫המעטפת של הכדור‪ ,‬כך שהוא יוצא מנקודה‬
‫מסוימת ונע על פני המעטפת‪ ,‬הוא מסתובב‬
‫סביב הכדור ובעודו ממשיך במסעו הרי הוא צפוי‬
‫לחזור לנקודת ההתחלה‪ .‬אנו אמנם חיים בעולם‬
‫תלת מימדי‪ ,‬בשונה מהעולם הדו מימדי בדוגמה‪,‬‬
‫אך זה נותן המחשה לעקמומיות הכדורית של‬
‫היקום"‪.‬‬
‫הטענה ש'אנחנו לא במרכז היקום'‪ ,‬אינה‬
‫בהכרח שגויה‪ ,‬מכיוון שלדברי רפאלי‪" ,‬בפיזיקה‬
‫מקובל לדבר על 'צופים יסודיים'; המושג של‬
‫צופה יסודי מאפשר להבהיר את תכונות היקום‬
‫‪ 58‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫כאשר מדברים על התפשטות היקום‪,‬‬
‫מה בעצם משתנה עם הזמן?‬
‫"כשמדברים על התפשטות‪ ,‬זה לא בדיוק מהירות‬
‫התפשטות כמו בניפוח בלון‪ ,‬אלא מדובר כאמור‬
‫בשינוי ברדיוס העקמומיות שלו‪ .‬מנקודת הראות‬
‫שלנו‪ ,‬היקום הוא באמת הולך וגדל‪ ,‬ובעוד שהימים‬
‫חולפים אנו יכולים לקלוט קרינה המגיעה מאזור‬
‫קצת יותר מרוחק ממה שיכולנו לקבל בעבר‪,‬‬
‫למעשה גודל האזור המתווסף הוא מכפלה של הזמן‬
‫שחלף במהירות האור‪ .‬אם נדמה את התפשטות‬
‫היקום לניפוח בלון‪ ,‬אז גודל היקום שקול לשטח‬
‫המעטפת של הבלון‪ ,‬וכאשר מנפחים אותו‪ ,‬שטח‬
‫פניו גדל‪ .‬אך במציאות‪ ,‬במקום שטח מעטפת שהוא‬
‫דו מימדי צריך לדמיין יקום תלת מימדי"‪.‬‬
‫החומרי‪-‬פיזיקלי‪ .‬כל צופה יסודי רשאי לראות‬
‫את עצמו כנמצא במרכז היקום‪ ,‬והיקום על‬
‫פיו נראה זהה בכל כיוון ומכל נקודה במרחב‪.‬‬
‫למה הדבר דומה‪ ,‬אם את למשל עומדת בתחנת‬
‫רכבת ומסתכלת על רכבת החולפת בתחנה‪,‬‬
‫הרכבת על פיך כמובן בתנועה‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫על פי צופה שנמצא בתוך הרכבת‪ ,‬את נמצאת‬
‫בתנועה שהרי מכיוון שהוא במערכת היחוס של‬
‫הרכבת‪ ,‬לפיו הרכבת אינה נעה"‪.‬‬
‫לדברי האסטרופיזיקאי‪" ,‬מאפיין נוסף‬
‫של היקום הוא שהוא איזוטרופי‪ ,‬כלומר הוא‬
‫נראה זהה בכיוונים שונים בשמיים‪ .‬זאת‬
‫לעומת המציאות היומיומית שלנו‪ ,‬בה אנו‬
‫לא רואים יקום זהה בכל הכיוונים‪ ,‬שהרי אנו‬
‫רואים תמונה שונה בהסתכלנו לעבר השמש‬
‫לעומת כיוון בשמיים שלא כולל את השמש"‪.‬‬
‫היקום אמנם איזוטרופי בממוצע‪ ,‬אך עם זאת‬
‫ישנן אי אחידויות קטנטנות )לדוגמה בצפיפות‬
‫החומר או הקרינה( מסדר גודל של ‪.1/100,000‬‬
‫לדברי רפאלי‪" ,‬אם נסתכל בכיוון אחד אנו‬
‫עשויים למשל למצוא כי הטמפרטורה של‬
‫קרינת הרקע הקוסמית באזור זה היא ‪2.72501‬‬
‫מעלות קלווין‪ ,‬ואילו בכיוון אחר הטמפרטורה‬
‫שתמדד יכולה להיות ‪ 2.72500‬מעלות קלווין‪.‬‬
‫ההבדלים הקטנטנים הללו מסבירים מדוע‬
‫למרות שהיקום אחיד ואיזוטרופי בממוצע‪ ,‬בכל‬
‫זאת נוצרו במהלך התפתחותו גלקסיות וכוכבים‬
‫בדרגת אי אחידות גדולה"‪.‬‬
‫מהי האנרגיה האפלה וכיצד היא משפיעה?‬
‫"לפי המודל הסטנדרטי היקום מתפשט‪,‬‬
‫ובמהלך מספר מיליארדי השנים האחרונות קצב‬
‫התפשטותו מואץ‪ .‬דבר זה מביא לכך שצפיפות‬
‫המסה‪-‬אנרגיה הולכת וקטנה בקצב ההולך וגובר‪.‬‬
‫כאן נכנסת לתמונה ה'אנרגיה האפלה' או 'הקבוע‬
‫הקוסמולוגי' ) או האנרגיה של הואקום(‪ .‬למרות‬
‫שצפיפות המסה‪-‬אנרגיה משתנה‪ ,‬זו של האנרגיה‬
‫האפלה נשארת קבועה"‪.‬‬
‫"האופי של האנרגיה האפלה היה מאז ומתמיד‬
‫נעלם אחד גדול‪ .‬איינשטין עצמו הציע ב‪1917-‬‬
‫את הקבוע הקוסמולוגי פשוט כי רצה שמשוואות‬
‫השדה שלו תיתנה פתרון על פיו היקום הינו‬
‫סטטי ולא מתפשט‪ .‬אולם ב‪ 1929-‬אדווין האבל‬
‫הסיק ממדידות של ההיסט לאדום כי כל שתי‬
‫גלקסיות מתרחקות זו מזו‪ .‬מסקנה זו שכנעה את‬
‫איינשטיין כי היקום אכן מתפשט ולכן הוא זנח את‬
‫רעיון הקבוע הקוסמולוגי‪ .‬אולם לקראת סוף שנות‬
‫ה‪ 90-‬כאשר נתגלה כי היקום מאיץ‪ ,‬חזר ועלה‬
‫הצורך בקבוע קוסמולוגי"‪.‬‬
‫איך תושפע האנושות מההתפתחויות‬
‫הקוסמולוגיות בעתיד?‬
‫"בנוגע לעתידו של המין האנושי‪ ,‬הרבה לפני‬
‫סופו של היקום צפויות להתרחש התפתחויות‬
‫קריטיות במערכת השמש ובגלקסית שביל החלב‬
‫אשר תשפענה על האנושות‪ .‬הגלקסיה שלנו אינה‬
‫מתפשטת עם היקום אלא היא מערכת הקשורה‬
‫כובדית‪ ,‬ולכן הדינמיקה שלה מוכתבת על פי‬
‫מרכיביה‪ .‬מה שכן צפוי לקרות במערכת השמש‬
‫הן התפתחויות בכוכב האם שלנו‪ ,‬השמש‪ .‬כוכב‬
‫זה צפוי להתפתח כמו יתר הכוכבים עד שיגיע‬
‫לסוף חייו ויהפוך לענק אדום – כוכב הרבה יותר‬
‫גדול שצבעו אדמדם‪ .‬כתוצאה מתהליך ההיתוך‬
‫הגרעיני המתרחש בליבתה של השמש‪ ,‬היא‬
‫תתנפח עד שרדיוסה יגיע אל מסלול סיבובו של‬
‫כדור הארץ‪ .‬תוך כדי כך‪ ,‬תתאדנה כל הפלנטות‬
‫הנמצאות בדרכה‪ .‬בשלב זב כאשר הטמפרטורה‬
‫תעלה מאוד על פני כדור הארץ‪ ,‬לא יתאפשרו‬
‫חיים על פניו‪ .‬בכל אופן אין מקום לחרדה כי‬
‫תהליכים אלו יקרו בעוד כ‪ 5-‬מיליארד שנים"‪.‬‬
‫רפאלי מעלה את ההשערה כי "בני האדם‬
‫העתידיים‪ ,‬אם הם יפתחו עד אז את היכולת‬
‫לגשר על פני המרחקים הבין‪-‬כוכביים‪ ,‬יוכלו לעבור‬
‫לחיות במקומות אחרים‪ .‬בשנים האחרונות התגלו‬
‫אלפי פלנטות ברחבי הגלקסיה‪ .‬רובן אינן ניתנות‬
‫לישוב מאחר והתנאים עליהן הם או קרים מדי או‬
‫חמים מדי או שאין להן כלל אטמוספירה‪ .‬אך לא‬
‫סביר שאין כוכבי לכת כמו שלנו עם אותם תנאים‬
‫כך שעקרונית אפשר יהיה לעבור דירה לכוכב‬
‫אחר‪ .‬כרגע כל זה עדיין דמיוני כי המרחקים בין‬
‫הכוכבים הם גדולים כל כך שאפילו אם נעים קרוב‬
‫למהירות האור‪ ,‬מסע כזה יצריך זמן ארוך ביותר‪,‬‬
‫אך ניתן להניח כי בני האדם יוכלו לעשות זאת‬
‫בעתיד הרחוק‪ ,‬ולכן יש תקווה להמשך קיום חיים"‪.‬‬
‫"ואז עולות השאלות – מה יקרה בגלקסיה‬
‫עצמה‪ ,‬אולי היא כולה תתפתח לכך שמערכות שמש‬
‫לא תוכלנה להתקיים בה‪ .‬ישנם כל מני תרחישים‬
‫אפשריים‪ .‬נתחיל בעובדה שבמרכזי כמעט כל‬
‫הגלקסיות יש חורים שחורים ענקיים שמסתם‬
‫מכמה מיליון עד מיליארדי מסות שמש‪ ,‬ואלה‬
‫יכולים לבלוע את כל החומר שנמצא סביבם‪.‬‬
‫החור השחור שנמצא במרכז הגלקסיה שלנו‪ ,‬שביל‬
‫החלב‪ ,‬ילך ויגדל במסתו ויבלע את כל הכוכבים והגז‬
‫בסביבתו‪ .‬תהליך בלתי נמנע הוא שכאשר חלק‬
‫מהחומר קורס‪ ,‬חלק מסויים מואץ למהירות‬
‫גבוהה ומתנתק מהגלקסיה‪ .‬בשלב מסויים רוב הגז‬
‫בגלקסיה יאוכל ולא יהיו יותר כוכבים‪ ,‬אלא רק ננסים‬
‫לבנים‪ ,‬כוכבי נוטרונים וחורים שחורים‪ ,‬והתנאים‬
‫ילכו ויהפכו לפחות ופחות נוחים לבעלי חיים"‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪59 2013‬‬
‫‪Firenze e la Toscana dei Medici nell’Europa del Cinquecento is the 16th European Exhibition of Art, Science and Culture promoted by the European Council‬‬
‫ומזל טלה‬
‫גלגל המזלות‬
‫מרים אוריאל‬
‫נקיפה )‪(Precession‬‬
‫כדור הארץ שלנו עסוק ביותר‪ .‬הוא‬
‫מסתובב סביב עצמו במשך יממה ותודות‬
‫לכך יש לנו יום ולילה‪ .‬הוא סובב במשך‬
‫‪ 60‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫שנה שלמה סביב השמש ובגלל נטית זווית‬
‫הציר )כ‪ (23.5°-‬ביחס למישור הסיבוב שלו‬
‫סביב השמש‪ ,‬מישור המילקה )‪Ecliptic‬‬
‫‪ ,(plane‬אנו מקבלים את ארבע עונות‬
‫השנה‪ .‬אך‪ ,‬כדור הארץ אינו מסתפק בזה‬
‫והוא מוסיף תנועה נוספת‪ :‬ציר כדור הארץ‬
‫משנה את הכיוון עליו הוא מצביע ומצייר‬
‫מעין מעגל על פני כיפת השמים‪ .‬תוך‬
‫כדי כך‪ ,‬מצביע ציר כדור הארץ על כוכב‪,‬‬
‫או מיקום אחר בשמים‪ ,‬שיהיה הצפון שלנו‪.‬‬
‫הוא משלים מעגל כזה במשך כ‪25,800-‬‬
‫שנה‪ .‬התהליך נקרא "נקיפה" )‪.(Precession‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪61 2013‬‬
‫סביבון‬
‫את‬
‫להבין‬
‫קל‬
‫תנועת הנקיפה אם‬
‫נסתכל בסביבון המאט‬
‫את סיבובו בטרם‬
‫יפול והציר שלו )ידית‬
‫הסביבון( מצייר צורת‬
‫עיגול דמיונית‪.‬‬
‫כיום פולאריס נחשב‬
‫ככוכב הצפון‪ ,‬אם כי‬
‫הוא יגיע לשם רק‬
‫בשנת ‪ 2106‬ויחסרו לו‬
‫כוח המשיכה‬
‫רק '‪ 26) 26‬דקות(‪ ,‬כדי‬
‫להיות בדיוק בצפון שעליו מצביע ציר כדור הארץ‪.‬‬
‫במשך ההיסטוריה‪ ,‬היו לנו כוכבי צפון‬
‫אחרים‪ ,‬שעוד ישובו להיות שוב כוכבי הצפון‬
‫בתורם‪ ,‬כמו וגה מקבוצת הנבל‪ ,‬שהיה כוכב‬
‫הצפון לפני כ‪ 12,000-‬שנה ויהיה שוב כוכב‬
‫הצפון בסביבות שנת ‪ .13,727‬טובאן מקבוצת‬
‫דרקון‪ ,‬שהיה כוכב הצפון משנת ‪ 3942‬לפני‬
‫הספירה לערך‪ ,‬והגיע לקרבה הגדולה ביותר אל‬
‫הקוטב הצפוני בשנת‬
‫‪ 2787‬לפני הספירה‪.‬‬
‫הוא ישוב להיות כוכב‬
‫הצפון בשנת ‪.20,346‬‬
‫כדור הארץ‬
‫תוך כדי נקיפה‬
‫משתנים‪ ,‬לגבינו‪ ,‬פני‬
‫השמים ואנו רואים‬
‫קבוצות כוכבים שונות‬
‫בזמנים קצובים‪ .‬אם‬
‫פעם‪ ,‬ביום השוויון‬
‫האביבי‪ ,‬זרחה השמש‬
‫שדה מגנטי‬
‫בקבוצת טלה‪ ,‬הרי‬
‫שהיום היא נמצאת בקבוצת דגים ובעוד כ‪-‬‬
‫‪ 600‬שנה תהיה בקבוצת דלי‪ .‬עם הזמן‪ ,‬יהפכו‬
‫קבוצות כוכבי החורף להיות לקבוצות כוכבי‬
‫הקיץ ולהיפך‪ .‬כך‪ ,‬משתנה מיקומם של המזלות‬
‫בקצב איטי של כ‪ 2150-‬שנה‪ ,‬זה הזמן הדרוש‬
‫לשמש להיכנס ממזל אחד למזל אחר בתקופת‬
‫השוויון האביבי‪ .‬כאשר‪ ,‬ציר כדור הארץ ישלים‬
‫את סיבובו יחזור הכל להיות כפי שהיה‪.‬‬
‫קבוצות הכוכבים של גלגל המזלות‬
‫עם התפתחות הציביליזציה ויצירת היררכיה‬
‫של מעמדות בחברה‪ ,‬מצאו אנשים דרך טובה‬
‫מאוד לקבל מעמד‪ ,‬כבוד ופרנסה ביכולתם‬
‫לנבא עתידות ולייעץ לפי מצב הכוכבים וכוכבי‬
‫הלכת בשמים‪.‬‬
‫לדעת חוקרים התחילה הציביליזציה האנושית‬
‫הראשונה בשומר כ‪ 4000-‬שנה לפנה"ס‬
‫כלומר לפני כ‪ 6000-‬שנה‪ .‬שומר שכנה‬
‫במסופוטמיה בין נהר פרת לנהר חידקל‪ ,‬דרומה‬
‫לבגדד של היום‪ .‬היא נחשבת כמולדת התרבות‬
‫האנושית‪ .‬הציביליזציה שהחלה להתפתח‬
‫בה עברה אחר כך לעולם העתיק של אכד‪,‬‬
‫אשור‪ ,‬בבל‪ ,‬מצרים ובעקבות כיבושים גם ליוון‪.‬‬
‫כעבור כ‪ 3000-‬שנה בערך‪ ,‬בשנת ‪ 1750‬לפנה"ס‬
‫חדלו השומרים להתקיים כעם ונעלמו מעל מפת‬
‫ההיסטוריה עד שנתגלו מחדש לפני כ‪ 120-‬שנה‪.‬‬
‫השומרים יצרו לוח שנה הנהוג כיום בארצנו‪,‬‬
‫נתנו שמות לחודשים‪ ,‬מדדו שעות‪ ,‬דקות‪ ,‬שניות‬
‫וזוויות כמו שאנו נוהגים כיום‪ .‬לפי שיטתם הם‬
‫בחרו את המספר ‪ 60‬במקום המספר העשרוני‬
‫המקובל כיום‪ .‬אך גם היום אנו משתמשים‬
‫בחלק מהחישובים שלנו בשיטה המבוססת על‬
‫המספר ‪ .60‬כמו תריסר‪ ,‬מספר המעלות במעגל‪,‬‬
‫שעון‪ ,‬חישובי הנדסה וכד'‪.‬‬
‫השומרים חילקו את מפת השמים ל‪ 6-‬חלקים‬
‫וזיהו בהם קבוצות כוכבים גדולות‪ .‬מעגל המזלות‬
‫הראשון לא מנה ‪ 12‬קבוצות כנהוג היום‪ ,‬אלא‬
‫פחות קבוצות‪ ,‬כנראה ‪ 6‬ובראשם עמדה קבוצת‬
‫הכוכבים שור אשר היתה הראשונה לגלגל‬
‫המזלות ובה זרחה השמש ביום השוויון האביבי‬
‫בחודש מרץ‪ ,‬כנראה בשנת ‪ 4386‬לפנה"ס‪ .‬יתכן‪,‬‬
‫ששאר הקבוצות העתיקות היו אריה‪ ,‬בתולה‪,‬‬
‫עקרב‪ ,‬גדי ודגים‪.‬‬
‫עדויות לעניין שמצא האדם הקדמון בכוכבי השמים אנו מיוחסים כנראה על ציורי מערות עתיקים‪,‬‬
‫כמו מערת לסקו )‪ (Lascaux Cave‬במחוז דורדון‪ ,‬בדרום‪-‬מערב צרפת‪ .‬למרות הרושם‪ ,‬שעשו עליהם‬
‫גרמי השמים‪ ,‬ספק אם ניסו בני האדם לפני שנה לנבא עתידות לפי מצב הכוכבים‪.‬‬
‫‪ 62‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫השור קיבל חשיבות כה רבה עד אשר‬
‫התחיל את סדר אותיות הכתב‪ .‬בכתב‬
‫העברי האות א' מסמלת את ראש‬
‫"אָלף" נגזרה מהמילה‬
‫ֶ‬
‫השור עם קרניו‪ ,‬המילה‬
‫לּוּפי‬
‫"אלוף"‪ ,‬שהיא שם קדום לשור‪" :‬אָז ִנ ְב ֲהלוּ ַא ֵ‬
‫ֹאחזֵמוֹ ָר ַע ד" )שמות טו'‬
‫ילי מוֹאָב י ֲ‬
‫דוֹם‪.....‬א ֵ‬
‫ֵ‬
‫ֱא‬
‫טו'(‪ .‬הקבלה בין אלוף )שור –זכר הבקר( לבין‬
‫"א ֶלף" שפירושה‬
‫איל )זכר הצאן(‪ .‬כך גם המילה ֶ‬
‫וּפ ִרי‬
‫אַד ָמ ְת�‪ְ ,‬‬
‫וּפ ִרי ְ‬
‫י‪-‬ב ְט ְנ� ְ‬
‫"בּרוּ� ְפּ ִר ִ‬
‫שור‪ ,‬ככתוב‪ָ :‬‬
‫ְע ְשׁ ְתּרוֹת צֹאנֶ�" )דברים‬
‫�‪....‬שׁגַר ֲא ָל ֶפי�‪ ,‬ו ַ‬
‫ְ‬
‫ְב ֶה ְמ ֶתּ‬
‫כח' ד'(‬
‫גם האות הראשונה באלף‪-‬בית הלטיני‬
‫והיווני מסמלות את השור – ‪ A‬אם‬
‫נהפוך את האות על הצידה‪ ,‬או מלמטה‬
‫למעלה נקבל את ראש השור‪ .‬האות נקראת‬
‫ביוונית "אלפא" על שם השור ואפילו האות‬
‫הקטנה שלה צורתה כראש השור ‪.α‬‬
‫אברהם אבינו בא מאור כשדים שבארם נהריים‪,‬‬
‫מסופוטמיה‪ .‬כאשר הוא בא לארץ המובטחת‪,‬‬
‫הוא הכיר כבר את הידע האסטרונומי של אז‬
‫ורמז לכך אנו מוצאים בהבטחת האל לאברהם‪,‬‬
‫ֹאמר‬
‫שהיה רגיל בוודאי להתבונן בכוכבים‪ַ" ,‬ויּ ֶ‬
‫ם‪-‬תּוּכל‪,‬‬
‫ַ‬
‫ים‪--‬א‬
‫ִ‬
‫כּוֹכ ִב‬
‫וּספֹר ַה ָ‬
‫ְמה ְ‬
‫ַה ֶבּט‪-‬נָא ַה ָשּׁ ַמי ָ‬
‫ַר ֶע�‪) ".‬בראשית‬
‫ִהיֶה ז ְ‬
‫ֹאמר לוֹ‪ ,‬כֹּה י ְ‬
‫ֹתם; ַויּ ֶ‬
‫ִל ְספֹּר א ָ‬
‫טו' ה'(‪.‬‬
‫הבבלים הקדומים חילקו בסביבות ‪1000‬‬
‫לפנה"ס את השמים לשנים עשר חלקים‪,‬‬
‫במקום הששה של השומרים‪ .‬עד אשר‬
‫התבצעה החלוקה החדשה‪ ,‬הספיקה השמש‬
‫לנוע מקבוצת הכוכבים שור והגיעה‪ ,‬בערך‪,‬‬
‫בשנת ‪ 2220‬לפנה"ס אל קבוצת הכוכבים טלה‪.‬‬
‫עתה זרחה בשמש בטלה בעת יום השוויון‬
‫האביבי והאסטרונומים‪/‬אסטרולוגים הבבלים‬
‫קבעו קבוצה זו כראשונה לגלגל המזלות‪ ,‬תוך‬
‫התעלמות מוחלטת מקבוצת הכוכבים שור‬
‫שקדמה לה‪ .‬שונתה התבנית – שונתה הקבוצה‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 60‬לפנה"ס הגיעה תורה של קבוצת‬
‫הכוכבים דגים לקבל את זריחת השמש ביום‬
‫השוויון האביבי ובשנת ‪ 2600‬לערך‪ ,‬יגיע תור‬
‫עידן הדלי‪ ,‬אשר ה"היפים" כבר הקדימו את‬
‫בואו עוד בשנות הששים‪.‬‬
‫החישוב מתי תכנס השמש למזל זה‪ ,‬או אחר‬
‫אינו פשוט‪ .‬משום‪ ,‬שקבוצות הכוכבים אינן שוות‬
‫בגודלן‪ ,‬למרות החלוקה השרירותית‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪63 2013‬‬
‫כאשר נולד תלמי )‪- Claudius Ptolemaeus‬‬
‫קלאודיוס פטולומאוס( בשנת ‪ 85‬לספירה )נפטר‬
‫בשנת ‪ 165‬לערך( כבר זרחה השמש במזל דגים‬
‫ביום השוויון האביבי‪ .‬אולם‪ ,‬משום מה הוא‬
‫העדיף להנציח בספרו "אלמגסט" )‪(Almagest‬‬
‫את גלגל המזלות כאשר טלה‪ ,‬שכבר סיים את‬
‫תפקידו‪ ,‬עומד בראש גלגל המזלות‪.‬‬
‫לגבי האסטרולוגיה‪ ,‬שום שינוי לא חל ולא‬
‫יחול‪ .‬גלגל המזלות ישאר כפי שהוא ויום‬
‫השוויון האביבי יחול תמיד במזל טלה ואחריו‬
‫יבואו שאר המזלות במועדים כפי שקבע תלמי‪.‬‬
‫באסטרולוגיה קיימות שתי גישות‪ :‬האחת‬
‫"סידרית" או "סידרלית" )‪ (Sidereal‬המתייחסת‬
‫למיקומה של השמש בקבוצות הכוכבים בפועל‬
‫ולכן‪ ,‬יש לה בעיה עם מעבר השמש לקבוצת‬
‫כוכבים אחרת ביום השוויון האביבי‪ .‬הגישה‬
‫השניה נקראת "טרופית" או "טרופיקלית"‬
‫)‪ (Tropical‬אשר ניתקה עצמה מקבוצות‬
‫הכוכבים בפועל ומתייחסת אליהם כרעיון בלבד‪,‬‬
‫כמו השעות בשעון‪ .‬הגישה מתייחסת לתנועת‬
‫השמש ומיקומה ויחסה לכוכבי הלכת‪ .‬לכן‪,‬‬
‫כאשר השמש תהיה ביום השוויון האביבי תהיה‬
‫תאריכי הלידה המסורתיים והתאריכים הנכונים‬
‫לגביהם "השעה" – מזל טלה‪ ,‬בלי כל קשר לאיזו‬
‫קבוצת כוכבים נמצאת בשמים בפועל‪.‬‬
‫האסטרונומים עוקבים אחר השינויים החלים‬
‫במהלכה של השמש בשמים‪ ,‬אולם מתוך כבוד‬
‫לקבוצת טלה‪ ,‬שתלמי הנציח כראשונה בגלגל‬
‫המזלות – קוראים לנקודה בה זורחת השמש‬
‫הט ֶלה" בלי‬
‫ביום השוויון האביבי בשם "נקודת ָ‬
‫כל קשר באיזו קבוצת כוכבים הדבר קורה‪.‬‬
‫בגלל הנקיפה נעות‪ ,‬לגבינו‪ ,‬קבוצות הכוכבים‪ ,‬של‬
‫גלגל המזלות‪ ,‬מערבה והשמש עוברת לקבוצת‬
‫כוכבים שונה בכל תקופת זמן‪ .‬מכאן‪ ,‬שאם אנו‬
‫מתייחסים לקבוצה בה שהתה השמש בעת‬
‫הלידה שלנו‪ ,‬אזי תאריכי הלידה המתבססים‬
‫על גלגל המזלות‪ ,‬שטלה עומד בראשו‪ ,‬אינם‬
‫תואמים את המציאות‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימת קבוצה‬
‫נוספת‪ ,‬שהיתה ידועה גם לתלמי‪ ,‬אך הוא לא‬
‫כלל אותה בגלגל המזלות‪ .‬בשנת ‪ 1930‬הכיר‬
‫האיחוד האסטרונומי הבינלאומי‪ ,‬באופן רשמי‪,‬‬
‫בקבוצת נושא הנחש כחלק מגלגל המזלות‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬בעוד שבעולם המערבי מתעלמים ממנה‪,‬‬
‫במזרח היא נחשבת ונכללת בגלגל המזלות‬
‫כמזל ה‪.13-‬‬
‫חודש עברי‬
‫תאריך נכון‬
‫תאריך מסורתי‬
‫סמל‬
‫מזל‬
‫ניסן‬
‫‪ 19‬באפריל ‪ 14 -‬במאי‬
‫‪ 21‬במרץ ‪ 20 -‬באפריל‬
‫אייר‬
‫‪ 14‬במאי ‪ 21 -‬ביוני‬
‫‪ 21‬באפריל ‪ 20 -‬במאי‬
‫סיון‬
‫‪ 21‬ביוני ‪ 21 -‬ביולי‬
‫‪ 21‬במאי ‪ 21 -‬ביוני‬
‫תמוז‬
‫‪ 21‬ביולי ‪ 11 -‬באוגוסט‬
‫‪ 22‬ביוני ‪ 22 -‬ביולי‬
‫אב‬
‫‪ 11‬באוגוסט ‪ 17 -‬בספטמבר‬
‫‪ 23‬ביולי ‪ 22 -‬באוגוסט‬
‫אלול‬
‫‪ 17‬בספטמבר ‪ 31 -‬באוקטובר‬
‫‪ 23‬באוגוסט ‪ 22 -‬בספטמבר‬
‫תשרי‬
‫‪ 31‬באוקטובר ‪ 23 -‬בנובמבר‬
‫‪ 23‬בספטמבר ‪ 23 -‬באוקטובר‬
‫חשון‬
‫‪ 23‬בנובמבר ‪ 30 -‬בנובמבר‬
‫‪ 24‬באוקטובר ‪ 21 -‬בנובמבר‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪L‬‬
‫‪D‬‬
‫‪E‬‬
‫‪F‬‬
‫‪G‬‬
‫‪H‬‬
‫טלה‬
‫כסלו‬
‫‪ 18‬בדצמבר ‪ 19 -‬בינואר‬
‫‪ 22‬בנובמבר ‪ 21 -‬בדצמבר‬
‫טבת‬
‫‪ 19‬בינואר ‪ 16 -‬בפברואר‬
‫‪ 22‬בדצמבר ‪ 20 -‬בינואר‬
‫שבט‬
‫‪ 16‬בפברואר ‪ 12 -‬במרץ‬
‫‪ 21‬בינואר ‪ 18 -‬בפברואר‬
‫אדר‬
‫‪ 12‬במרץ ‪ 19 -‬באפריל‬
‫‪ 19‬בפברואר ‪ 20 -‬במרץ‬
‫נקודה למחשבה‪ :‬איך יכולים‬
‫גופים אסטרונומים הנמצאים‬
‫‪ 64‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫תאומים‬
‫סרטן‬
‫אריה‬
‫בתולה‬
‫מאזניים‬
‫עקרב‬
‫נושא הנחש‬
‫‪ 30‬בנובמבר ‪ 18 -‬בדצמבר‬
‫למי שמאמין בהורוסקופים‬
‫הנכתבים בעיתונים‪ ,‬עשויה‬
‫להיות בעיה‪ .‬לאיזו תחזית‬
‫להתייחס? לזו של התאריך‬
‫המסורתי‪ ,‬או לזו של התאריך‬
‫החדש? עצה ידידותית‪ :‬קראו‬
‫את ההורוסקופים של כל‬
‫המזלות בחרו את זה המוצא חן‬
‫בעיניכם‪ ,‬באותו שבוע‪ ,‬ואמצו‬
‫אותו כשלכם‪ .‬הרי העולם לא‬
‫נחלק לתריסר קבוצות שוות‬
‫של אנשים החיים בדיוק אותו‬
‫דבר‪ .‬עובדה‪ ,‬שאנו לא יכולים‬
‫לנחש מתי נולד אדם זה או‬
‫אחר‪ ,‬כי הם אינם חיים לפי‬
‫תבנית קבועה לבני אותו מזל‪.‬‬
‫שור‬
‫במרחקים עצומים מאיתנו‬
‫להשפיע עלינו ועל חיי היום‬
‫יום שלנו?‬
‫הרבה חכמי דת יהודים‬
‫באסטרונומיה‪/‬‬
‫התעניינו‬
‫אסטרולוגיה אחד מהם‪ :‬הרב‬
‫שמעון יאיר חיים בכרך )‪1638-‬‬
‫‪ (1701‬שהתעניין בנוסף על‬
‫לימודי היהדות גם במדעים‪,‬‬
‫גיאומטריה‬
‫מתמטיקה‪,‬‬
‫ואסטרונומיה‪ .‬בספר השאלות‬
‫והתשובות "חוות יאיר" שכתב‪,‬‬
‫הוא מונה את מספר כוכבי גלגל‬
‫המזלות וטוען שהם מסתכמים‬
‫ב‪ 1,020-‬כוכבים ובגימטרייה‬
‫זה ברי"ת קוד"ש‪ .‬אם נסכם‬
‫את האותיות נגיע ל‪,1022-‬‬
‫אבל מי אנחנו‪ ,‬שנקפיד על‬
‫‪I‬‬
‫‪J‬‬
‫‪K‬‬
‫‪L‬‬
‫קשת‬
‫גדי‬
‫דלי‬
‫דגים‬
‫קטנות מול גימטרייה כל כך‬
‫יפה‪ .‬גימטרייה זו מראה‪ ,‬שיש‬
‫מזל לישראל וכל יהודי שעבר‬
‫ברית מילה ובכך שמר את‬
‫ברית הקודש לא יחולו עליו‬
‫הגזרות של גלגל המזלות‪.‬‬
‫לטבלת המזלות יש‪ ,‬בעיקר‪,‬‬
‫ערך אסטרונומי המראה את‬
‫תנועת כדור הארץ במסלולו‬
‫סביב השמש‪ ,‬כאשר לאורך‬
‫המסלול אנו רואים בכל פעם‬
‫קבוצות כוכבים אחרות‪ .‬לגבי‬
‫צופה הנמצא על כדור הארץ‬
‫נדמה‪ ,‬שכוכבי השמים הם‬
‫שנעים והוא עוקב אחרי‬
‫הזמנים בהם זורחת השמש‬
‫בקבוצת כוכבים זו או אחרת‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪65 2013‬‬
‫טלה ‪Aries -‬‬
‫)‪ 21‬במרץ ‪ 20 -‬באפריל(‬
‫קבוצת הכוכבים "טלה" נחשבת באסטרונומיה‬
‫כמזל הפותח את גלגל המזלות‪ ,‬כפי שקבע זאת‬
‫תלמי בספרו "אלמגסט"‪ .‬כיום‪ ,‬השמש כבר לא‬
‫נמצאת במזל זה ביום השוויון האביבי‪ ,‬אלא‬
‫בקבוצת הכוכבים "דגים"‪ .‬בטלה היא נמצאת‬
‫מ‪ 19-‬באפריל עד ה‪ 14-‬במאי‪.‬‬
‫לגבינו‪ ,‬כיהודים‪ ,‬יש דווקא הגיון בהחלטה זו של‬
‫תלמי משום‪ ,‬שהחודש העברי של מזל טלה הוא‬
‫חודש ניסן‪ ,‬החודש בו יצאו בני ישראל ממצרים‬
‫ונחשב בתנ"ך כראש החודשים‪ ,‬ראשון לחודשי‬
‫השנה‪.‬‬
‫כאשר חזרו גולי בבל לארץ‪ ,‬לאחר חורבן הבית‬
‫הראשון‪ ,‬הביאו איתם מבבל את השפה הבבלית‬
‫והאכדית‪ ,‬שבה השתמשו במקום גלותם וגם‬
‫את שמות חודשי השנה‪.‬‬
‫לא היה מקובל בזמן זה לתת שמות בעלי‬
‫משמעות מיוחדת לחודשי השנה‪ .‬גויים כיהודים‪,‬‬
‫פשוט מנו אותם לפי הסדר‪.‬‬
‫שם החודש ‪ -‬ניסן )‪/Nisanu‬ניסנו בבבלית(‪,‬‬
‫בא כנראה מן המלה השומרית – ‪) nisag‬ניסג(‬
‫אשר פרושה‪ :‬ראשון‪ .‬הדבר מראה‪ ,‬שלא רק בני‬
‫ישראל ראו בחודש זה את הראשון לחודשים‪.‬‬
‫כנראה‪ ,‬נבע הדבר מכך‪ ,‬שזהו זמן של התחלות‪.‬‬
‫בזמן זה חל השוויון האביבי של היום והלילה‬
‫ומעתה ילך אור היום ויתארך‪ .‬בשדות הבשילה‬
‫השעורה ומתחיל הקציר‪ .‬הצומח מתעורר משנת‬
‫החורף ומתחיל ללבלב‪ .‬בעולם החי יש לידות‬
‫והמלטות חדשות‪ .‬המצרים למשל‪ ,‬האמינו‬
‫שבמועד זה נולדת השמש מחדש והכל מתחיל!‬
‫אָר ץ"‬
‫ו"ה ִנּ ָצּ ִנים ִנ ְראוּ ָב ֶ‬
‫מאחר וזו תקופת האביב ַ‬
‫אולי יש גם קשר בין שם החודש לתקופה‪ :‬ניסן‪-‬‬
‫ניצן‪.‬‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬ניסו חכמים למצוא קשר בין המזל‬
‫לחודש‪ .‬לגבי חודש ניסן‪ ,‬שמזלו הוא טלה הם‬
‫טענו‪ :‬בחודש זה רואים טלאים רבים ויש בזה‬
‫גם רמז לחג הפסח‪ ,‬שבו ניצלו בני ישראל‬
‫ממכת בכורות במצרים‪ .‬אלוהים ציווה על בני‬
‫ִקחוּ ָל ֶהם ִאישׁ שֶׂה ְל ֵבית אָבֹת‪ ,‬שֶׂה‬
‫ישראל ש"י ְ‬
‫ְש ֲחטוּ אֹתוֹ ּכֹל ְק ַהל ֲע ַדת יִשְָׂר ֵאל‪ֵּ ,‬בין‬
‫ַל ָּביִת‪ ...‬וָׁ‬
‫ָתנוּ ַעל ְׁש ֵּתי ַה ְּמ זוּ זֹת‬
‫ְל ְקחוּ ִמן ַה ָּדם ְונ ְ‬
‫ָה ַע ְר ָּביִם‪ .‬ו ָ‬
‫ְהיָה ַה ָּדם ָל ֶכם ְלאֹת ַעל ַה ָּב ִּתים‬
‫ְעל ַה ַּמְׁשקוֹף‪ ...‬ו ָ‬
‫וַ‬
‫וּפ ַס ְח ִּתי‪ ,‬וְ�א‬
‫יתי ֶאת ַה ָּדם ָ‬
‫ְר ִא ִ‬
‫אַתם ָׁשם‪ ,‬ו ָ‬
‫ֲאֶׁשר ֶּ‬
‫ִהיֶה ָב ֶכם ֶנ גֶף ְל ַמְׁש ִחית ְּב ַה ּכֹ ִתי ְּב ֶא ֶר ץ ִמ ְצ ָריִם‪".‬‬
‫יְ‬
‫)שמות י"ב(‬
‫הטלה נראה בעינינו כיצור רך ותמים‪ .‬אצל‬
‫הנוצרים הוא מסמל את ישו "שה האלוהים"‬
‫הנושא את חטאת העולם‪ .‬כמו שכינה אותו‬
‫יוחנן המטביל‪ ,‬ככל הנראה בעקבות ספר ישעיהו‬
‫פרק נ"ג‪ֻ " :‬כּ ָלּנוּ ַכּצֹּאן ָתּ ִעינוּ‪ִ ,‬אישׁ‬
‫יע בּוֹ‪ֵ ,‬את‬
‫ְל ַד ְרכּוֹ ָפּ ִנינוּ; וַיהוָה ִה ְפ ִגּ ַ‬
‫וּכ ָר ֵחל‬
‫יוּבל‪ְ ,‬‬
‫ֲעוֹן ֻכּ ָלּנוּ‪ַ ...‬כּ ֶשּׂה ַל ֶטּ ַבח ָ‬
‫ִפ ַתּח‪ִ ,‬פּיו‪".‬‬
‫ֶא ָל ָמה; וְ�א י ְ‬
‫ֶיה נ ֱ‬
‫ִל ְפנֵי גְֹז ז ָ‬
‫עד כמה שהדבר יראה משונה‪,‬‬
‫האסטרולוגים משייכים את הטלה‬
‫דווקא ליסוד האש יחד עם אריה‬
‫וקשת‪ .‬לדעתם מייצגים מזלות אלו‬
‫את כוח החיים והבריאה‪ .‬מגלים‬
‫סקרנות לחקור‪ ,‬לחוות חוויות שונות‪,‬‬
‫להתנסות‪ ,‬להתפתח‪ ,‬לגלות ולראות‬
‫עולם ולהנות‪.‬‬
‫הטלה מפגין לדעתם‪:‬‬
‫עקשנות‪,‬‬
‫סמכותיות‪,‬‬
‫ואימפולסיביות‪.‬‬
‫‪ 66‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫ביטחון‪,‬‬
‫נדיבות‬
‫קבוצת הכוכבים טלה‬
‫בעבר‪ ,‬קראו לאזור זה בו נמצאת קבוצת הכוכבים‬
‫טלה‪ ,‬על שמו של אחד המלכים השומרים הקדומים‪,‬‬
‫שנודע בשם "דומוזיד הרועה" )‪Dumuzid the‬‬
‫‪ (Shepherd‬או "רועה הצאן"‪ .‬אחרים קראו לאזור‬
‫"העובד החקלאי" או "השכיר"‪ .‬תרבויות שונות כללו‬
‫כוכבים ממזל טלה בקבוצות כוכבים שונות כמו‪:‬‬
‫"מפקחים תאומים" בסין ו"דולפין" באיי מרשל‪.‬‬
‫בתקופה הבבלית המאוחרת ייצג האזור "טלה"‪ ,‬גם‬
‫המצרים‪ ,‬הפרסים והיוונים ראו בקבוצה את הטלה‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬קבוצת הכוכבים העמומה טלה‪ ,‬היא הקבוצה‬
‫ה‪ 39-‬בגודל שטחה מבין ‪ 88‬קבוצות הכוכבים‬
‫המוכרות‪ .‬מדהים הדבר‪ ,‬שיש ‪ 49‬קבוצות הקטנות‬
‫ממנה בשטחן‪ ,‬בעוד שאנו יכולים לראות בקלות בעין‬
‫עד ארבעה כוכבים מקבוצה זו‪ .‬שלושת מהכוכבים‬
‫הניתנים לראיה בעין בקבוצה זו – אלפא‪ ,‬ביתא‬
‫וגמא מסמלים את ראש הטלה וקרניו ואילו טלה‬
‫‪ 41‬הוא אחד מכוכבי בטן הטלה‪.‬‬
‫‪α‬‬
‫)אלפא( טלה – ]האמל )‪(Hamal‬‬
‫"כבש" בערבית[‪ ,‬הכוכב הבוהק ביותר‬
‫בקבוצה ומציין את ראש הטלה‪.‬‬
‫זהו ענק כתום ובהירותו הנראית משתנה בין‬
‫‪ 1.98‬ל‪ .2.04-‬הכוכב מרוחק מאיתנו כ‪ 66-‬ש"א‬
‫)‪ – LY‬שנות אור( והמסה שלו כפולה מזו של‬
‫השמש‪ .‬הוא נחשב לכוכב ה‪ 48-‬בבהירותו בשמים‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 2000‬ו‪ 100-‬לפנה"ס הוא היה ממוקם‬
‫בנקודת השוויון האביבי‪.‬‬
‫‪β‬‬
‫)ביתא( טלה – שראטאן )‪ (Sheratan‬הוא‬
‫כוכב כחול‪-‬לבן בבהירות נראית של ‪2.64‬‬
‫ומרוחק מאיתנו כ‪ 59.6-‬ש"א‪ .‬למעשה זה‬
‫כוכב בינרי ספקטרוסקופי‪ ,‬שני הכוכבים נראים‬
‫לנו כאחד‪ .‬אולם‪ ,‬הם מקיפים זה את זה ורק‬
‫תודות לאפקט דופלר אנו יכולים לזהות‪ ,‬שמדובר‬
‫בשני כוכבים‪ .‬כאשר כוכב אחד מתקרב אלינו‬
‫יסטו גלי האור לכיוון הכחול וכאשר הוא מתרחק‬
‫מאיתנו יסטו לכיוון האדום‪ .‬תגלית זו נעשתה‬
‫בשנת ‪ 1903‬על ידי הרמן קרל פוגל )‪Hermann‬‬
‫‪ ,(Carl Vogel‬אסטרונום גרמני שהיה חלוץ‬
‫השימוש בספקטרוסקופ באסטרונומיה‪ .‬המסלול‬
‫שלהם נקבע על ידי האסטרונום והאסטרופיזיקאי‬
‫הגרמני פרידריך וילהלם הנס לודנדורף )‪Friedrich‬‬
‫‪ (Wilhelm Hans Ludendorff‬בשנת ‪.1907‬‬
‫שם הכוכב בא מהמלה הערבית שראטיין‬
‫)‪ ,(Sharatayn‬אשר משמעותה‪ :‬שני סימנים‪.‬‬
‫השם ניתן לו כנראה בגלל שביחד עם ‪) γ‬גמא(‬
‫טלה בישרו השניים את השוויון האביבי‪ ,‬לפני‬
‫כמה אלפי שנים‪ .‬הבדואים כינו אותם "קרנה‬
‫אל‪-‬האמל" – קרני האיל‪ ,‬קרני הכבש‪.‬‬
‫‪γ‬‬
‫)גמא( טלה – משׂרתים )‪(Mesarthim‬‬
‫משמעות השם אבדה‪ .‬יתכן‪ ,‬שזהו שיבוש‬
‫המילים "אל שרתאן" )‪(al-sharatan‬‬
‫שבערבית פירושו‪ :‬צמד‪ ,‬או איל שמן‪ .‬יתכן‪ ,‬שזה בא‬
‫מעברית והכוונה למשרתי השרים‪ .‬בשעתו‪ ,‬התייחסו‬
‫אליו ככוכב הראשון מבין כוכבי קבוצת טלה‪,‬‬
‫כי בעבר הוא היה הקרוב ביותר לנקודת השוויון‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪67 2013‬‬
‫למעשה‪ ,‬זו מערכת של שלושה כוכבים‪ .‬מערכת‬
‫בינרית של שני כוכבים לבנים בעלי בהירות נראית‬
‫של ‪ 4.75‬ו‪ 4.83-‬הנמצאים במרחק של ‪ 7.7‬שניות‬
‫קשת זה מזה‪ .‬אלו בין הכוכבים הבינרים הראשונים‬
‫שנתגלו‪ .‬רוברט הוק )‪ ,(Robert Hooke‬פיסיקאי‬
‫אנגלי רב גווני מגדולי המדענים של המאה ה‪,17-‬‬
‫גילה אותם בשנת ‪ 1664‬בעת שחיפש שביט בשמים‪.‬‬
‫הכוכב השלישי הוא בעל בהירות של ‪ 9.6‬ומרוחק‬
‫‪ 221‬שניות קשת מצמד הכוכבים הבינרים‪ .‬כוכב‬
‫זה אינו ניתן לראיה בעין‪ ,‬אלא רק בעזרת משקפת‪,‬‬
‫או טלסקופ‪ .‬המערכת נמצאת כ‪ 164-‬ש"א מאיתנו‪.‬‬
‫הכוכב הזוהר ביותר במערכת הוא כוכב משתנה‬
‫שבהירותו משתנית ב‪ 0.04-‬בתקופה של ‪ 2.61‬ימים‪.‬‬
‫קבוצת הכוכבים "טלה" היא די עמומה‪ .‬את ‪ α‬ו‪β-‬‬
‫טלה ניתן לראות בקלות בשמים‪ .‬אם מתאמצים‬
‫מעט אפשר לראות גם את ‪ γ‬טלה ואת ‪ 41‬טלה‪.‬‬
‫אולם את שאר כוכבי הקבוצה נוח יותר לראות עם‬
‫משקפת‪ ,‬או טלסקופ‪ .‬הזמן הטוב ביותר לראות‬
‫את כוכבי הקבוצה הוא בחודש דצמבר‪.‬‬
‫‪ 41‬טלה הוא הכוכב הרביעי שניתן לראות בעין‪.‬‬
‫בעבר היה הכוכב שייך לקבוצת "זבוב צפוני"‬
‫)‪ (Musca Borealis‬אשר אינה קיימת יותר ולכן‬
‫לא קיבל אות יוונית בשמו‪ ,‬לפי הסימון של באייר‬
‫)‪ .(Bayer‬הבהירות הנראית שלו היא ‪ 3.61‬ומרחקו‬
‫מאיתנו הוא כ‪ 160-‬ש"א‪ .‬האסטרולוגים ההודים‬
‫מכנים אותו באראני )‪ (Bharani‬כשם התחנה‬
‫השניה של הירח )קטע ממישור המילקה( במסלולו‬
‫סביב כדור הארץ‪.‬‬
‫כוכב זה הוא השלישי מבין הכוכבים המסמלים‬
‫את הבטן‪ .‬לגבי טלה‪ ,‬שיש לו ארבע קיבות‪ ,‬אין בזה‬
‫משום דבר יוצא דופן‪.‬‬
‫‪δ‬‬
‫)דלתא( טלה – בוטיין )‪ (Botein‬בא‬
‫מהמילה הערבית )‪ (Al butain‬שפירושה‬
‫"הבטן"‪ .‬זהו כוכב ענק כתום הגדול פי‬
‫‪ 13‬בקוטרו מקוטר השמש ומאיר פי ‪ 69‬ממנה‪.‬‬
‫בהירותו הנראית היא ‪ 4.34‬ומרחקו מאיתנו כ‪168-‬‬
‫ש"א‪ .‬במקום חשוך ניתן יהיה לראות את הכוכב‪,‬‬
‫שבהירותו מתקרבת לסף הראיה בעין‪.‬‬
‫‪ε‬‬
‫)אפסילון( טלה – הוא אחד מחמשת‬
‫הכוכבים המייצגים את בטן הטלה‪ .‬זוהי‬
‫מערכת כוכבים בינרית של שני כוכבים‬
‫‪ 68‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫לבנים ננסיים המופרדים ביניהם ב‪ 1.5-‬שניות קשת‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אפשר לראותם בנפרד רק בעזרת טלסקופ‪.‬‬
‫בהירותם הנראית היא של ‪ 5.2‬ו‪ 5.5-‬אך בהירותם‬
‫הנראית המשותפת היא של ‪ .4.63‬מרחקם מאתנו‬
‫כ‪ 293-‬ש"א‪ .‬הכוכב הוא רדיאנט של מטרות‬
‫מטאורים המתרחשים באור היום‪.‬‬
‫‪λ‬‬
‫)למדא( טלה – כוכב כפול נוסף בקבוצת‬
‫טלה‪ .‬המרחק בין שני הכוכבים הוא‬
‫‪ 37.4‬שניות קשת‪ .‬הכוכב הלבן‪ ,‬הזוהר‬
‫מבין השניים‪ ,‬הוא בעל בהירות נראית של ‪4.95‬‬
‫ואילו בן לווייתו הצהבהב הוא בעל בהירות של‬
‫‪ .7.75‬בהירותם הנראית המשותפת היא של ‪4.79‬‬
‫ומרחקם מאיתנו כ‪ 129-‬ש"א‪.‬‬
‫‪ 53‬טלה הוא כוכב מעניין‪ .‬זהו כוכב משתנה‪,‬‬
‫שהבהירות הנראית שלו היא ‪ 6.10‬וספק אם ניתן‬
‫לראותו בעין‪ .‬הוא מרוחק מאתנו כ‪ 800-‬ש"א‪.‬‬
‫הייחוד בכוכב זה‪ ,‬שהוא בעל מהירות של ‪ 48.1‬ק"מ‬
‫לשנייה אשר "נפלט" מערפילית אוריון לפני כ‪4-5-‬‬
‫מיליון שנים‪ ,‬יתכן בעקבות סופרנובה של כוכב שכן‪.‬‬
‫כוכב טיגארדן )‪ – (Teegarden's star‬ננס חום עם‬
‫בהירות נראית של ‪ .17.47‬אך למרות שהוא הכוכב‬
‫ה‪ 24-‬בקרבתו לכדור הארץ‪ ,‬כ‪ 12.6-‬ש"א מאתנו‪,‬‬
‫נוכל לראותו רק באמצעות טלסקופ גדול‪.‬‬
‫הכוכב התגלה בשנת ‪ 2003‬על ידי צוות בראשות‬
‫האסטרופיזיקאי פייר בונאר ג'ון טיגארדן‪ ,‬הצוות לא‬
‫כלל אסטרונומים ולא היתה לו גישה לטלסקופים‪.‬‬
‫הם בדקו נתוני מעקב‪ ,‬שנעשו שנים קודם לכן‪,‬‬
‫באמצעות שני טלסקופים שהיו ממוקמים באי‬
‫מאווי )‪ ,(Maui‬האי השני בגודלו בשרשרת איי הוואי‪.‬‬
‫בשעתו‪ ,‬נערך ממאווי מעקב אחר אסטרואיד במשך‬
‫חמש שנים‪ .‬הצוות של טיגארדן שבדק את הנתונים‬
‫של סקר השמים‪ ,‬שנערך שם‪ ,‬מצא את הכוכב‬
‫בנתונים שהתקבלו‪ .‬אישור למציאה זו קיבל הצוות‬
‫מבדיקת צילומי סקר שמים שנעשו עוד בשנת ‪1951‬‬
‫בטלסקופ שבהר פלומר‪ .‬התגלית תומכת בסברת‬
‫האסטרונומים‪ ,‬כי יש בוודאי כוכבים ננסיים עמומים‬
‫שלא נתגלו בטווח של ‪ 20‬ש"א מכדור הארץ‪.‬‬
‫המרחקים השונים של כוכבי קבוצת "טלה"‬
‫מאיתנו מורים על כך‪ ,‬שאין זה צביר כוכבים‬
‫המסודר בצורה זו‪ ,‬אלא כוכבים שונים הנמצאים‬
‫במרחקים שונים מאיתנו‪ ,‬שיצרו בעיני הקדמונים‬
‫תמונת טלה בשמים‪.‬‬
‫גרמי שמים בטלה‬
‫אין בטלה גרמי שמים מתוך הקטלוג של מסיה‪ ,‬אבל יש גלקסיות שונות‪ ,‬שבחלק מהן יש השפעה הדדית‪.‬‬
‫גלקסיה ‪ NGC 697‬הגלקסיה הספירלית‬
‫‪ NGC 697‬היא בעלת בהירות נראית של ‪ .13.3‬מיקומה‬
‫צפונית ל‪ β-‬טלה‪ .‬התגלתה ב‪ 15-‬בספטמבר ‪ 1784‬על‬
‫ידי ויליאם הרשל‪ ,‬שנתן לה שם אחר תחילה‪ ,‬אך אחר כך‬
‫הוחלף שמה לזה הנוכחי‪ .‬הגלקסיה היא חלק מקבוצה‬
‫של לפחות חמש גלקסיות הקרויות על שמה‪ :‬קבוצת‬
‫‪ .NGC 697‬היא מרוחקת מאתנו ‪ 128‬מיליון ש"א‪.‬‬
‫גלקסיה ‪ NGC 972‬גלקסיה ספירלית מוזרה‬
‫ומאובקת‪ .‬מייחסים את צורתה למפגש‪ ,‬שארע בעבר‬
‫עם גלקסיה עשירה בגז‪ .‬איזור היווצרות הכוכבים ושביל‬
‫האבק הבולט נוטים ביחס למישור הגלקסיה‪ .‬היא‬
‫מרוחקת מאתנו כ‪ 69-‬מיליון ש"א ובהירותה הנראית‬
‫‪ .12.10‬מיקומה הוא צפונית מערבית ל‪ 41-‬טלה‪.‬‬
‫גלקסיה ‪ NGC 1156‬גלקסיה ננסית לא סדורה‬
‫בעלת ליבה גדולה מהממוצע‪ .‬מכילה אזורי גז הסובבים‬
‫בצורה הנוגדת את סיבוב הגלקסיה‪ .‬הדבר מיוחס‬
‫לתוצאה של מפגש אשר ארע בעבר עם גלקסיה אחרת‬
‫עשירה בגז‪ ,‬וגרמה לגלי גאות אלו‪ .‬הגלקסיה מרוחקת‬
‫מאיתנו כ‪ 17.414-‬מיליוני ש"א ובהירותה הנראית היא‬
‫של ‪ .12.30‬נמצאת דרומית ל‪ 41 -‬טלה‪ .‬דומה בצורתה‬
‫לעננים המגלניים‪.‬‬
‫גלקסיה ‪ NGC 772‬גלקסיה ספירלית מוזרה‬
‫בעלת זרוע בולטת‪ ,‬הנקראת גם ‪ Arp 78‬ונמצאת בקרן‬
‫התחתונה של הטלה‪ ,‬דרום‪-‬מזרח ל‪ γ-‬טלה‪ .‬מרחקה‬
‫מאתנו כ‪ 110-‬מיליון ש"א‪ ,‬היא נמצאת מעבר לכוכבים‬
‫ולערפיליות של גלקסיית שביל החלב‪ .‬הבהירות הנראית‬
‫שלה היא ‪ .11.06‬בטלסקופ ניתן לראות את הליבה‬
‫הבהירה שלה‪ .‬זרמים קלושים של חומר נספחים אליה‬
‫מגלקסיות סמוכות‪ ,‬בגלל כוחות הכבידה הגורמים‬
‫לגאות ושפל‪ ,‬וקושרים אותה לשכנותיה‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪69 2013‬‬
‫מערכות שמש זרות‬
‫כמו‪-‬כן ניתן למצוא בטלה גם מערכות שמש‬
‫‪HIP 14810‬‬
‫מערכת שמש הנמצאת צפונית‬
‫מזרחית לכוכב ‪botein δ -‬‬
‫טלה‪ ,‬אשר נמצא בתמונה‬
‫בקצה רגלו האחורית של הטלה‪.‬‬
‫המערכת מרוחקת מאיתנו ‪173‬‬
‫ש"א וסובבים בה עד כה שלושה‬
‫כוכבי לכת‪ .‬בהירותה הנראית‬
‫היא ‪.8.50‬‬
‫המסה של כוכב הלכת הפנימי‬
‫במערכת שמש זו גדולה פי‬
‫‪ 3.890‬מהמסה של כוכב הלכת‬
‫יצדק‪ .‬מרחק כוכב הלכת‬
‫הפנימי )‪ (b‬מהשמש שלו הוא‬
‫‪ 0.0692‬יחידות אסטרונומיות‬
‫)‪ .(AU‬משך הסיבוב שלו סביב‬
‫השמש הוא ‪ 6.674‬ימים‪ .‬הוא‬
‫התגלה בשנת ‪.2006‬‬
‫המסה של כוכב הלכת‬
‫החיצוני במערכת שמש זו‬
‫)‪ (d‬גדולה פי ‪ 0.570‬מהמסה‬
‫של כוכב הלכת צדק‪ .‬מרחקו‬
‫מהשמש שלו הוא ‪ 1.89‬יחידות‬
‫אסטרונומיות‪ .‬משך הסיבוב‬
‫של כוכב הלכת סביב השמש‬
‫שלו הוא ‪ 962‬ימים‪ .‬המערכת‬
‫התגלתה בשנת ‪.2009‬‬
‫‪HD 20367‬‬
‫גם מערכת שמש זאת נמצאת‬
‫מזרחית ל‪ 41-‬טלה‪ .‬המערכת‬
‫מרוחקת מאיתנו ‪ 89‬ש"א‪.‬‬
‫בהירותה הנראית היא ‪.6.37‬‬
‫המסה של כוכב הלכת‬
‫‪ 70‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫במערכת שמש זו גדולה פי‬
‫‪ 1.120‬מהמסה של כוכב‬
‫הלכת צדק‪ .‬משך הסיבוב‬
‫של כוכב הלכת סביב השמש‬
‫שלו הוא כ‪ 500-‬ימים‪ .‬מרחקו‬
‫‪HD 12661‬‬
‫מערכת שמש בת כ‪ 7-‬מיליארד‬
‫שנים‪ ,‬נמצאת צפונית מזרחית‬
‫ל‪ α -‬טלה‪ .‬המערכת מרוחקת‬
‫מאיתנו כ‪ 121-‬שנות אור‪.‬‬
‫בהירותה הנראית היא ‪ 7.40‬וניתן‬
‫לראותה גם בטלסקופים קטנים‪.‬‬
‫עד כה התגלו במערכת זו שני‬
‫כוכבי לכת ענקים גזיים דמויי‬
‫כוכב הלכת צדק‪ .‬המסה של‬
‫כוכב הלכת הפנימי במערכת‬
‫שמש זו )‪ (b‬גדולה פי ‪2.30‬‬
‫מהמסה של כוכב הלכת צדק‪.‬‬
‫משך הסיבוב סביב השמש שלו‬
‫הוא כ‪ 264.5-‬ימים‪ .‬מרחקו‬
‫מהשמש הוא ‪ 0.831‬יחידות‬
‫אסטרונומיות )‪ .(AU‬המסה של‬
‫כוכב הלכת השני‪ ,‬החיצוני )‪,(c‬‬
‫היא פי ‪ 1.92‬מהמסה של צדק‪.‬‬
‫משך הסיבוב סביב השמש שלו‬
‫הוא כ‪ 1708 -‬ימים‪ .‬מרחקו‬
‫מהשמש הוא ‪ 2.90‬יחידות‬
‫אסטרונומיות‪ .‬כוכב הלכת‬
‫הראשון )‪ (b‬התגלה ב‪2001-‬‬
‫והשני – שנתיים אחריו‪.‬‬
‫מטרי מטאורים‬
‫מטרי המטאורים מקבוצת הכוכבים "טלה"‬
‫נקראים אריטידים )‪ ,(Arietids‬מסתבר שיש‬
‫יותר ממטר אחד בשנה‪ ,‬אולם אי אפשר לחזות‬
‫בהם משום שהמטרים מתרחשים בשעות‬
‫היום ולא ניתן לראותם‪ ,‬אלא לקלוט אותם‬
‫באמצעות הרדיו בלבד‪ .‬הנתונים לקוחים מארגון‬
‫המטאורים הבינלאומי )‪International Meteor‬‬
‫‪ (Organization‬והשעות אינן לפי שעון ישראל‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬זה נותן לנו לפחות מידע על התאריכים בהם‬
‫יהיו מטרות מטאורים בשנה זו‪.‬‬
‫ב‪ 9-‬וב‪ 16-‬בחודש מאי יהיו מטרי מטאורים‬
‫מ‪) e-‬אפסילון( טלה‪ ,‬אולם הם יתרחשו בשעות‬
‫הבוקר וכמות המטאורים תהיה נמוכה‪.‬‬
‫ב‪ 7-‬ביוני יהיה מטר מטאורים בצהרי היום בעל‬
‫כמות מטאורים גבוהה‪ .‬מטר המטאורים זה נוצר‬
‫מקבוצת שביטים בהם‪:‬‬
‫מכהולץ )‪,P96 (96P/Machholz‬‬
‫מרסדן )‪,(Marsden‬‬
‫קרכט )‪.(Kracht‬‬
‫מהשמש שלו ‪ 1.246‬יחידות‬
‫אסטרונומיות )‪ .(AU‬המערכת‬
‫התגלתה ב‪.2002-‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪71 2013‬‬
‫היוונים ראו ב"טלה" את הטלה המכונף בעל גיזת‬
‫הזהב‪ .‬סיפור העלילה מתחיל בנשף‪ ,‬שנערך על‬
‫פסגת האולימפוס בארמונם של זאוס ורעיתו‪/‬‬
‫אחותו הרה‪ .‬לסעודה הוזמן איקסיון )‪,(Ixion‬‬
‫שהיה מלך הלפיתים בתסליה )איזור ביוון(‪.‬‬
‫זאוס ריחם על איקסיון‪ ,‬שהוחרם על ידי כל‬
‫שאר המלכים בגלל רצח שביצע‪ .‬בארוחה‪ ,‬החל‬
‫איקסיון לעגוב אחרי הרה‪ ,‬בלי כל התחשבות‬
‫במארחים‪ .‬זאוס‪ ,‬שראה זאת החליף את אשתו‬
‫בנפלי )‪ ,(Nephele‬ענן שיצר בדמותה‪ .‬איקסיון‪,‬‬
‫שלא הבחין בשינוי המשיך לעגוב אחרי נפלי‪.‬‬
‫בסופו של דבר גורש איקסיון מהאולימפוס‬
‫ונאסר לנצח בשלשלאות לגלגל בוער בשאול‪.‬‬
‫את נפלי השיא זאוס לאתמאס )‪(Athamas‬‬
‫מלך בויאוטיה )‪ .(Boeotia‬נפלי ילדה לאתמאס‬
‫תאומים הבן פריקסוס )‪ (Phrixus‬והבת הלה‬
‫)‪ .(Helle‬לימים‪ ,‬מאס אתמאס באשתו ונשא‬
‫במקומה את אינו )‪ ,(Ino‬אשה יפה ואכזרית‪ .‬נפלי‬
‫חזרה לאולימפוס ואינו חיפשה דרכים להפטר‬
‫מהתאומים‪ ,‬כדי שילדיה יירשו את הממלכה‪ .‬היא‬
‫לקחה את כל גרעיני החיטה‪ ,‬שהיו במחסנים‪,‬‬
‫‪ 72‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫בזמן מאוחר יותר‪ ,‬יגיע לקולכיס יאסון )‪,(Jason‬‬
‫שיבוא עם חבורת הארגונאוטים המיתולוגיים‬
‫וייקח את גיזת הזהב‪ .‬סיפור זה של גיזת הזהב‬
‫שייך לקבוצת הכוכבים "ארגו" הנמצאת בשמים‬
‫הדרומיים וחולקה לארבע קבוצות כוכבים‪:‬‬
‫ירכתי הספינה )‪ ,(Puppis‬מפרש )‪ ,(Vela‬שדרית‬
‫)‪ (Carina‬ומצפן )‪.(Pyxis‬‬
‫אשר מרכיבים את הליבה‬
‫מתמזגים ומיצרים ניטרונים‪.‬‬
‫במשך מספר שניות לפני‬
‫שהוא קורס לגמרי והופך‬
‫לחור שחור‪ ,‬הליבה הופכת‬
‫לאובייקט צפוף ודחוס ביותר‬
‫המכונה כוכב ניטרונים‪ .‬על‬
‫מנת להמחיש את הצפיפות‬
‫הגבוהה אפשר לדמיין שכל‬
‫י על פטר‬
‫מסת השמש שלנו תדחס‬
‫לתוך כדור ברדיוס של ‪ 10‬קילומטרים בלבד )!(‪.‬‬
‫‪www.opli.co.il‬‬
‫האשורים ראו בקבוצת הכוכבים "טלה" נסיך‪,‬‬
‫שהפך לטלה לאחר שהחלו להקריב קרבנות‬
‫של בעלי חיים בתקופת השוויון האביבי‪ ,‬החל‬
‫בתקופה זו של השנה‪.‬‬
‫כדי לזרוע אותם בשדות וחרכה אותם‪ .‬כאשר‬
‫נזרעו השדות לא צמח דבר מהזרעים החרוכים‬
‫והארץ היתה על סף רעב‪ .‬המלך שלח שליח‬
‫לאורקל בדלפי לשאול בעצתו‪ .‬אינו שיחדה את‬
‫השליח‪ ,‬שיאמר כי האורקל דורש להקריב את‬
‫פריקסוס לקרבן לזאוס‪ .‬בלית ברירה הסכים‬
‫לכך המלך‪ .‬כאשר הגיע המועד ופריקסוס הושם‬
‫על המזבח‪ ,‬שלחה נפלי טלה בעל גיזת זהב‪,‬‬
‫אשר קיבלה מהרמס‪ ,‬שליח האלים‪ .‬הטלה כרע‬
‫ליד המזבח ושני התאומים עלו על גבו‪ .‬הוא‬
‫הזהיר אותם לא להסתכל למטה בזמן הטיסה‪,‬‬
‫התרומם וטס לעבר קולכיס )‪ ,(Colchis‬אשר‬
‫לחוף מזרח הים השחור‪ ,‬כיום גיאורגיה‪ ,‬שיש בה‬
‫עיר בשם זה‪ .‬בדרכו‪ ,‬עבר דרך מיצר ים צר וארוך‬
‫מהים האגאי לכיוון הים השחור‪ .‬הלה הביטה‬
‫למטה וראשה הסתחרר‪ ,‬היא נפלה מגב הטלה‬
‫וטבעה בים‪ ,‬שנקרא מאז על שמה הלספונטוס‬
‫)‪ – (Hellespontos‬ימה של הלה‪ .‬כיום הוא‬
‫ידוע כמיצר הדרדנלים‪ .‬גם היוונים נקראים על‬
‫שמה ‪"-‬הלנים"‪ .‬יש אומרים כי הלה ניצלה על ידי‬
‫פוסידון אל הים‪ ,‬שהפך אותה לאלת ים והעניק‬
‫לה חיי נצח‪ .‬פריקסוס המשיך בדרכו על גב‬
‫הטלה עד שהגיע לקולכיס‪ .‬בבואו‪ ,‬אמר לו הטלה‬
‫להקריב אותו לזאוס‪ ,‬אבי האלים‪ ,‬ולתת את גיזת‬
‫הזהב למלך בתמורה למחסה והגנה‪ .‬פריקסוס‬
‫מילא אחר דברי הטלה‪ .‬הוא הקריב אותו ובכך‬
‫החזיר אותו לאלים והטלה הפך לקבוצת כוכבים‬
‫בשמים‪ .‬פריקסוס התייצב לפני המלך וזה קיבל‬
‫אותו בברכה‪ ,‬נתן לו מחסה ומגן ואפילו השיא‬
‫לו את בתו‪ .‬כתודה‪ ,‬נתן פריקסוס את גיזת הזהב‬
‫למלך‪ .‬את הגיזה תלה המלך על עץ אלון גבוה‬
‫והציב דרקון שאינו ישן לשמור עליה‪.‬‬
‫קצרים‬
‫מיתולוגיה‬
‫לראשונה פיזיקאים חוזים בלידה של חור שחור‬
‫סוג חדש של הבזק קוסמי עשוי לחשוף‬
‫לראשונה לידה של חור שחור‪ :‬כאשר כוכב מאסיבי‬
‫מכלה את הדלק‪ ,‬הוא קורס אל תוך עצמו תחת‬
‫הגרביטציה שלו ואם הוא מספיק גדול הוא הופך‬
‫לחור שחור‪ ,‬אובייקט כה צפוף שגם האור אינו‬
‫יכול לברוח מאחיזתו‪ .‬על פי ניתוח חדש שנעשה‬
‫על ידי פיזיקאי מהמכון הטכנולוגי בקליפורניה‬
‫)‪ ,(Caltech‬מעט לפני שנוצר החור השחור החדש‬
‫שנחשף‪ ,‬הכוכב הגווע יצר פיצוץ עצום של אור‬
‫שיכול לאפשר לאסטרונומים לחזות בלידתו של‬
‫החור השחור לראשונה‪.‬‬
‫חלק מהכוכבים הגוססים הופכים לחור שחור‬
‫על ידי התפרצות גדולה שבמהלכה מתרחשים‬
‫התפרצויות קרני גאמה‪ ,‬שמהווים את אחת‬
‫התופעות האנרגטיות ביותר ביקום‪ .‬ואולם המקרים‬
‫הללו הם נדירים‪ ,‬ודורשים נסיבות אקזוטיות‪,‬‬
‫מסביר פירו‪" .‬אנו לא חושבים שמרבית החורים‬
‫השחורים נוצרים בדרך זו"‪ .‬במרבית המקרים‪ ,‬על‬
‫פי סברה מסויימת‪ ,‬כוכב גוסס מיצר חור שחור בלי‬
‫התפרצויות ופלאשים‪ :‬הכוכב פשוט יראה כאילו‬
‫שהוא נעלם מהשמיים‪" .‬לא רואים את הפיצוץ"‪,‬‬
‫אומר פירו‪" ,‬רואים אותו נעלם"‪.‬‬
‫על פי הסברה של פירו‪ ,‬זהו אינו המקרה‪" .‬אולי‬
‫הם אינם משעממים כפי שזה נראה לנו"‪ ,‬הוא‬
‫אומר על פי תיאוריה המבוססת היטב כאשר כוכב‬
‫מאסיבי מת‪ ,‬ליבתו קורסת תחת משקלו‬
‫העצום‪ .‬בעודו קורס‪ ,‬הפרוטונים והאלקטרונים‬
‫תהליך הקריסה הזה גם יוצר ניטרינו‪ ,‬חלקיקים‬
‫אשר עוברים דרך כמעט כל חומר‪ ,‬במהירות‬
‫הקרובה למהירות האור‪ .‬כאשר שטף הניטרינו‬
‫זורם החוצה מהליבה החלקיקים אוגרים בתוכם‬
‫אנרגיה גבוהה ביותר‪.‬‬
‫על פי מאמר שפורסם ב‪ 1980-‬על ידי המדען‬
‫דמיטרי נדזין מהמכון לפיזיקה תיאורטית וניסויית‬
‫ברוסיה ע"ש אליכנוב‪ ,‬איבוד המאסה המהיר הזה‬
‫משמעותו שהחוזק הגרביטציוני של ליבת הכוכב‬
‫הגווע יפחת בפתאומיות‪ .‬כאשר זה קורה‪ ,‬שכבות‬
‫הגז החיצוניות העשויות בעיקר ממימן‪ ,‬אשר עדיין‬
‫מקיפות את הליבה יעופו כלפי חוץ ויצרו גלי הלם‬
‫שיטוסו דרך השכבות החיצוניות במהירות של‬
‫‪ 1,000‬קילומטרים בשניה‪.‬‬
‫שני אסטרונומים ממכון סנטה קרוז‪ ,‬מצאו‬
‫לאחרונה כי כאשר גלי ההלם מכים בשכבה‬
‫החיצונית‪ ,‬זה מחמם את הגז על פני השטח וייצר‬
‫אור שיזרח במשך כשנה – סימן שעשוי לעזור‬
‫למדענים להבין כי אכן מדובר בהיווצרות של‬
‫חור שחור‪ .‬למרות שהאור יאיר בבהירות של פי‬
‫מיליון מהשמש שלנו‪ ,‬האור יהיה יחסית מעומעם‬
‫בהשוואה לכוכבים אחרים‪" .‬יהיה קשה לאתר את‬
‫האור‪ ,‬אפילו בגלקסיות אשר נמצאות יחסית קרוב‬
‫אלינו"‪ ,‬אומר פירו‪ .‬אך כעת לדבריו‪ ,‬הסימן נמצא‪.‬‬
‫במחקר החדש שפירסם‪ ,‬הוא מנבא כי אמור‬
‫להיווצר הבזק של אור הגדול פי ‪ 10‬או ‪ 100‬ממה‬
‫שהמחקרים הקודמים חזו‪" .‬הפלאש הזה הולך‬
‫להיות מאוד בוהק‪ ,‬וזה נותן לנו את האפשרות‬
‫הטובה ביותר לצפות באירוע מתרחש"‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪73 2013‬‬
‫"פעולה מבהילה ממרחק" בתוך תחנת החלל הבינלאומית‬
‫צוות החוקרים זיהה ‪ 25‬דוגמאות לסוג‬
‫החדש של סופרנובה‪ .‬אף אחת מהן לא הופיעה‬
‫בגלקסיות אליפטיות‪ ,‬אשר מלאות בכוכבים‬
‫מבוגרים‪ .‬דבר זה מרמז כי סופרנובות מסוג ‪lax‬‬
‫מתרחשות במערכות של כוכבים צעירים‪.‬‬
‫אלברט אינשטיין תיאר בעבר את תופעת‬
‫השזירה הקוונטית בתור "פעולה מבהילה‬
‫ממרחק" )‪,(spooky action at a distance‬‬
‫עם זאת עד לאחרונה ניסויים אשר בוחנים את‬
‫התכונה המשונה הזו של העולם הפיזיקאלי‬
‫הקוונטי היו מוגבלים בטווח מרחקים קטנים‬
‫יחסית אשר נמצאים על פני כדור הארץ‪.‬‬
‫במחקר חדש שפורסם היום בכתב העת ‪New‬‬
‫‪ ,Journal of Physics‬מדענים מציעים להשתמש‬
‫בתחנת החלל הבינלאומית )‪ (ISS‬על מנת לבחון‬
‫את גבולות ה"פעולה המבהילה ממרחק" ואולי‬
‫לסייע לפתח את רשת הקומוניקציה הקוונטית‬
‫הגלובלית הראשונה‪.‬‬
‫תוכניותיהם כוללות מבדק בשם "ניסוי בל"‬
‫)‪ (Bell experiment‬אשר בוחן את הסתירה‬
‫התיאורטית בין תחזיות המכניקה הקוונטית לבין‬
‫הפיזיקה הקלאסית‪ ,‬וניסוי מפתח בהתפלגות‬
‫קוונטית אשר תעשה שימוש בתחנת החלל‬
‫הבינלאומית כנקודת שליחת מידע מוצפן על פני‬
‫מרחק גדול יותר ממה שבחנו בעבר על פני כדור‬
‫הארץ‪.‬‬
‫חישוביהם מראים כי יתכן ש"מטרות ניסוייות‬
‫כבירות" יושגו בקרוב באמצעות הניסוי ב‪ ISS-‬כאשר‬
‫כל ניסוי יתמשך על פני כ‪ 70-‬שניות בכל פעם‪.‬‬
‫"במהלך מספר חודשים בשנה‪ ,‬תחנת החלל‬
‫הבינלאומית עוברת בין ‪ 5‬ל‪ 6-‬פעמים ברציפות‬
‫במיקום הנכון עבורנו על מנת להוציא לפועל את‬
‫הניסויים‪ .‬אנו מאמינים כי נוכל לבצע את הניסוי במשך‬
‫שבוע שלם"‪ ,‬אומר אחד ממחברי המחקר פרופסור‬
‫רופרט אורסין מהאקדמיה האוסטרלית למדעים‪.‬‬
‫המיכשור היחיד שנזקקים לו בתחנה הוא גלאי‬
‫פוטונים‪ ,‬אותו ניתן לשלוח לתחנת החלל ולחבר‬
‫אותו למצלמה אשר כבר ממוקמת שם ופונה‬
‫כלפי כדור הארץ‪.‬‬
‫אסטרונומים מגלים‬
‫סוג חדש של סופרנובות‬
‫‪ 74‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫בהתבסס על מידע מתצפיות שונות‪ ,‬הצוות‬
‫הגיע למסקנה כי סופרנובות ‪ lax‬מקורן במערכות‬
‫כוכבים בינאריות המכילות ננסים לבנים וכוכבים‬
‫הנילווים אליהם המאבדים בד"כ את מעטפת‬
‫המימן שלהם‪ ,‬ונשארים מלאים בהליום‪ .‬הננסים‬
‫הלבנים אוספים את ההליום מהכוכבים‪.‬‬
‫לשם ביצוע ניסוי בל‪ ,‬המדענים זקוקים לזוג‬
‫פוטונים הנמצאים במצב הדדי של שזירה קוונטית‬
‫אשר תופק על פני כדור הארץ‪ .‬אחד הפוטונים‬
‫ישלח לאחר מכן אל תחנת החלל אל המצלמה‬
‫וגלאי הפוטונים‪ ,‬בעוד שהפוטון השני ישאר על‬
‫פני כדור הארץ וימדד כאן‪.‬‬
‫פוטונים שזורים קשורים זה לזה במידה רבה‪,‬‬
‫גם כאשר מפרידים אותם על פני מרחקים גדולים‪.‬‬
‫מדידה שתיעשה על אחד מצמד הפוטונים תקבע‬
‫את התוצאה שתמדד בפוטון השני‪ .‬כלומר הפוטון‬
‫השני יושפע בו זמנית מהמדידה של הפוטון הראשון‪.‬‬
‫"לפי חוקי הפיזיקה הקוונטית‪ ,‬שזירה אינה‬
‫תלויה במרחק‪ .‬הניסוי מסוג בל שהצענו יראה כי‬
‫החלקיקים קשורים אחד לשני בשזירה‪ ,‬על פני‬
‫מרחקים גדולים – כ‪ 500-‬קילומטרים – וזו תהיה‬
‫הפעם הראשונה שזה יוכח במחקר"‪ ,‬אומר אורסין‪.‬‬
‫"הניסויים שלנו גם יאפשרו לנו לבחון אפקטים‬
‫פוטנציאלים של כבידה על השזירה הקוונטית‬
‫והשלכותיהם"‪.‬‬
‫מאז ומתמיד גרסו מדענים כי סופרנובות נוצרות‬
‫ב‪ 2-‬סוגי תהליכים‪ ,‬ואולם צוות של אסטרונומים‬
‫מדווח כי גילו סוג חדש של סופרנובה המכונה סוג‬
‫‪ .lax‬המחקר פורסם בכתב העת ‪Astrophysical‬‬
‫‪.Journal‬‬
‫‪ 2‬סוגי הסופרנובות שהיו ידועות עד כה הן כאלו‬
‫שליבתן קרסה או סופרנובות מסוג ‪ .la‬סופרנובות‬
‫שליבותיהן קרסו הן סופרנובות שהיו בעברן כוכב‬
‫מאסיבי שגודלו פי ‪ 10‬עד ‪ 100‬מהשמש שלנו‪,‬‬
‫אשר התפוצץ‪ .‬סופרנובות מקטגוריית ה‪ la-‬הן‬
‫סופרנובות שהיו למעשה ננס לבן קטן שהתפרץ‪.‬‬
‫הסוג החדש – ‪ ,lax‬הינו סופרנובה חיוורת יותר‬
‫ופחות אנרגטית מסוג ‪ .la‬למרות ששני טיפוסי‬
‫הסופרנובות מגיעים מהתפרצות של ננסים‬
‫לבנים‪ ,‬בהתפרצות מסוג ‪ lax‬לא תמיד הננס הלבן‬
‫נהרס לגמרי‪" .‬סופרנובה מסוג ‪ lax‬היא למעשה‬
‫מיני‪-‬סופרנובה‪ ",‬אומר החוקר המוביל ריאן פולי‪,‬‬
‫ממרכז הארוורד‪-‬סמית'סוניאן לאסטרופיזיקה‪.‬‬
‫החוקרים אינם בטוחים מה גורם להיווצרות‬
‫סופרנובות מסוג ‪ .lax‬יתכן כי שכבת ההליום‬
‫מוצתת בהתחלה‪ ,‬ושולחת גל הלם אל הננס‬
‫הלבן‪ .‬לחילופין‪ ,‬יתכן שהננס הלבן מוצת‬
‫בתחילה כתוצאה מהשפעת מעטפת ההליום‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬נראה כי במקרים רבים הננס הלבן‬
‫שורד את הפיצוץ‪ ,‬שלא כמו בסופרנובות מסוג ‪la‬‬
‫כאשר הננס הלבן נהרס לגמרי‪.‬‬
‫הצוות חישב כי שכיחותן של סופרנובות‬
‫מסוג ‪ lax‬עומד על כשליש בהשוואה לשכיחות‬
‫סופרנובות מסוג ‪ .la‬זו גם ככל הנראה הסיבה‬
‫לכך שלא רבות מהן אותרו עד כה‪ .‬סיבה נוספת‬
‫היא שסופרנובות אלו זוהרות באור החלש פי מאה‬
‫מסופרנובות מסוג ‪.la‬‬
‫ניצחון נוסף לאיינשטיין‪ :‬צמד כוכבים במצב קיצוני‬
‫מעמיד את היחסות במבחן הקשה מעולם‬
‫צמד משונה של כוכבים הממוקם כ‪7,000-‬‬
‫שנות אור מכדור הארץ מספק עבור המדענים‬
‫מעבדה קוסמית יחודית לבדיקת טיבה של‬
‫הכבידה‪ .‬הגרביטציה הגבוהה במיוחד של כוכבי‬
‫ניטרונים מאסיביים המסתובבים ביחד עם ננסים‬
‫לבנים סביב מרכז משותף‪ ,‬מעמידות תיאוריות‬
‫שונות המנסות לתאר את הכבידה תחת מבחן‪.‬‬
‫ופעם נוספת‪ ,‬תיאורית היחסות הכללית של‬
‫איינשטיין שפורסמה ב‪ 1915-‬מספקת את המענה‬
‫הטוב ביותר‪ .‬המדענים מצפים כי בשלב מסויים‬
‫תיאוריית היחסות לא תעמוד בציפיות במצבים‬
‫קיצוניים‪ .‬היחסות הכללית למשל אינה עומדת‬
‫בקנה אחד ביחד עם תורת הקוונטים‪ .‬הפיזיקאים‬
‫מקווים למצא תיאור אלטרנטיבי טוב יותר של‬
‫גרביטציה אשר כן "תסתדר" עם יתר התיאוריות‪.‬‬
‫כעת פולסאר חדש שהתגלה – כוכב ניטרונים‬
‫מסתובב שהמסה שלו כפולה מזו של השמש‬
‫שלנו – וננס לבן שמתלווה אליו המסתובבים אחד‬
‫סביב השני במחזוריות של שעתיים וחצי עוזרים‬
‫למדענים להעמיד את התיאוריות במבחן בתנאים‬
‫הקיצוניים ביותר שנמדדו מעולם‪ .‬ואולם מצפי‬
‫כוכבים שצפו על צמד הכוכבים גילו תוצאות‬
‫כפי שחוזה תיאורית היחסות הכללית ולא כאלו‬
‫שניבאו תיאוריות מתחרות‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪75 2013‬‬
‫מאז שנתגלה צמד הכוכבים על ידי טלסקופ‬
‫טלסקופ הרדיו )‪,Green Bank Telescope) GBT‬‬
‫מצפי כוכבים שונים ברחבי העולם הפנו אליו את‬
‫מבטם‪ .‬התצפיות הראו כי ישנם שינויים עדינים‬
‫במסלולי הכוכבים‪.‬‬
‫במערכת מסוג זה של פולסאר וננס לבן‪ ,‬נפלטים‬
‫גלי גרביטציה האוגרים בתוכם אנרגיה מתוך‬
‫המערכת‪ .‬על ידי מדידות מדויקות ביותר‪ ,‬על פני‬
‫טווחי זמן ארוכים‪ ,‬באמצעות מדידת הזמן שלוקח‬
‫לפולסים של רדיו המגיעים מתוך הפולסאר להגיע‪,‬‬
‫המדענים יכוים לקבוע את כמות הקרינה הנפלטת‬
‫מתוך גלי הכבידה‪.‬‬
‫בתנאים קיצוניים אלו‪ ,‬היו מדענים שהאמינו‬
‫כי תורת היחסות של אינשטיין תקרוס ולא תנבא‬
‫במדויק את כמות הקרינה הגרביטציונית הנפלטת‬
‫ואת הדעיכה הבאה לידי ביטוי במסלולם של‬
‫הכוכבים‪" .‬חשבנו שהמערכת הזו תהיה מספיק‬
‫קיצונית על מנת להציג מעידה בתורת היחסות‬
‫הכללית‪ ,‬אולם במקום זאת‪ ,‬תחזיותיו של איינשטיין‬
‫עמדו במבחנים באופן מצויין"‪ ,‬אומר פאול פרייר‪,‬‬
‫ממכון מאקס פלאנק בגרמניה‪.‬‬
‫תמונות חדשות מטלסקופ ‪ VLT‬של ערפילית המגן‬
‫במספר מעטפות ובכך הן מקנות לו מראה כמו‬
‫של מיקרו‪-‬אורגניזם בעל ממברנות הנראה מבעד‬
‫לעדשת המיקרוסקופ‪.‬‬
‫המעטפות אשר נראות כמו בועות מורכבות‬
‫מגז שבעברו היווה את אטמוספירת הכוכב‪ .‬הגז‬
‫הופץ על ידי ריאקציות גרעיניות בלתי יציבות‬
‫בליבת הכוכב ואלו הפיקו התפרצויות אנרגטיות‬
‫פתאומיות‪ .‬הגז שוחה בקרינה אולטרה‪-‬סגולה‬
‫עוצמתית‪ ,‬וזה גורם לגז להפיץ אור‪ .‬יסודות שונים‬
‫זוהרים בצבעים שונים‪ ,‬והצללית הירקרקה נובעת‬
‫מחמצן מיונן הנפלט מהכוכב‪.‬‬
‫כוכבים בגודלה של השמש שלנו‪ ,‬מסיימים את‬
‫חייהם בתור כוכבים קטנים וחיוורים‪ ,‬המכונים ננסים‬
‫לבנים‪ .‬בשלב האחרון לחייהם האטמוספירה שלהם‬
‫עפה הרחק אל החלל‪ ,‬ובמשך עשרות עד אלפי שנים‬
‫לאחר מכן‪ ,‬חלקיקים אלו מקיפים את הכוכבים‬
‫ויוצרים צורה של ענן צבעוני וזוהר העשוי מגז יוני‪,‬‬
‫ובשלב הזה הכוכב הופך לערפילית פלנטרית‪.‬‬
‫תמונות חדשות מ‪-‬טלסקופ ‪VLT – Very Large‬‬
‫‪ Telescope‬מראות את הערפילית הפלנטרית‬
‫‪ ,IC1295‬השוכנת בקונסטלצית המגן )‪.(Scutum‬‬
‫בתמונות המרהיבות רואים כי הליבה מוקפת‬
‫‪ 76‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫במרכז התמונה‪ ,‬ניתן להבחין בשאריי ליבת הכוכב‬
‫הצבועים בכחול‪-‬ולבן‪ .‬הליבה תתקרר ותהפוך לננס‬
‫לבן וחיוור במהלך מיליארדי השנים הבאות‪.‬‬
‫כוכבים בגודל של השמש ועד ‪ 8‬מסות שמש‪ ,‬יצרו‬
‫ערפיליות פלנטריות בעוד הן נכנסות לשלב הסופי‬
‫של חייהן‪ .‬השמש שלנו היא בת ‪ 4.6‬מיליארד שנים‬
‫וככל הנראה היא תחיה עוד כ‪ 4-‬מיליארד שנים‪.‬‬
‫למרות שמם‪ ,‬ערפיליות פלנטאריות לא כוללות‬
‫בתוכן פלנטות‪ .‬הערפיליות כונו בשם הזה מאחר‬
‫ומבחינה ויזואלית הם נראו דומות לפלנטות‬
‫כמו אוראנוס או נפטון‪ ,‬כאשר הם נצפו מבעד‬
‫לטלסקופים ישנים‪ .‬אובייקטים אלו נראו כגז זוהר‬
‫בספקטרוסקופיה של המאה ה‪.19-‬‬
‫חוקרים חושפים‬
‫שלב חדש בחייו‬
‫של כוכב ניטרונים‬
‫חוקרים מאוניברסיטת אליקנטה גילו שלב‬
‫חדש בחייהם של כוכבי ניטרונים‪ .‬המדענים‬
‫צפו לראשונה בעדויות לשלב האקזוטי‬
‫החדש המתרחש בחומר במעטפת הפנימית‬
‫של כוכב הניטרונים‪ ,‬המכונה גם פולסאר‪.‬‬
‫המחקר פורסם בכתב העת ‪Nature Physics‬‬
‫והוא חושף חלק בחייהם של האובייקטים‬
‫המסתוריים פולסארי‪-‬רדיו‪ .‬פולסארים הם כוכבי‬
‫ניטרונים המסתובבים במהירות‪ ,‬ופולטים קרינה‬
‫אלקטרומגנטית‪ .‬מהירות השלמת המחזור שלהם‬
‫היא מדוייקת להפליא‪.‬אחת השאלות הבלתי‬
‫פתורות בתחום זה הוא האם ישנו פולסאר היכול‬
‫להסתובב ביותר מ‪ 12-‬שניות למחזור סיבוב או‬
‫שמדובר במגבלה פיזיקלית‪ .‬כעת גילו המדענים‬
‫נדבך נוסף‪ ,‬כפי הנראה ישנה מגבלה כזו והיא‬
‫מתרחשת כתוצאה משלב אקזוטי חדש של‬
‫החומר‪.‬‬
‫ג'וסה א‪ .‬פונס‪ ,‬המחבר המוביל של המחקר‬
‫אומר‪" :‬יתכן וזו העדות הראשונה בתצפית של קיומו‬
‫של שלב נוסף ב"פסטה" הגרעינית המתרחשת‬
‫בתוך כוכבי הניטרונים‪ .‬התגלית עשויה לתרום‬
‫למשימות עתידיות של תצפיות רנטגן והגדרת‬
‫אספקטים המתארים כיצד האינטראקציה‬
‫הגרעינית פועלת‪ ,‬אספקטים שכיום אין לנו מספיק‬
‫מידע בנוגע אליהם"‪.‬‬
‫הכינוי "פסטה גרעינית" ניתן לתופעה מאחר‬
‫והיא מזכירה מאוד במראה שלה את המאכל‬
‫האיטלקטי פסטה‪ .‬התופעה קורת כאשר השילוב‬
‫בין הכוחות הגרעיני והאלקטרומגנטי‪ ,‬בצפיפות‬
‫גבוהה ביותר‪ ,‬גורם לגרעין האטומים )העשויים‬
‫מפרוטונים וניטרונים( להסתדר בצורה שאינה‬
‫כדורית‪.‬‬
‫דניאל וויגאנו‪ ,‬דוקטורנט באוניברסיטה אומר כי‬
‫"הפולסארים נולדים בעודם מסתובבים במהירות‬
‫גבוהה ביותר‪ ,‬יותר מ‪ 100-‬פעמים בשנייה‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬השדה המגנטי החזק שלהם מאט אותם‬
‫במהלך חייהם‪ ,‬דבר אשר מעלה את זמן מחזור‬
‫הסיבוב‪ .‬באותו הזמן‪ ,‬המעטפת הפנימית שוחקת‬
‫את השדה המגנטי וכאשר הוא נחלש‪ ,‬הכוכב אינו‬
‫יכול עוד להאט את מהירות סיבובו ולכן הכוכב‬
‫נשאר במהירות סיבוב של ‪ 10-12‬שניות‪.‬‬
‫באופן היסטורי‪ ,‬המדענים האמינו כי לפולסרי‪-‬‬
‫רדיו )כוכבים אשר ניתן לאתר אותם באמצעות גלי‬
‫רדיו( יש מהירות סיבוב מוגבלת אך הם לא ידעו‬
‫להסביר זאת באופן תיאורטי‪ .‬המדענים חשבו כי‬
‫המגבלה נובעת מאפקט תצפיתי‪ :‬הכוכבים בעלי‬
‫מהירות סיבוב נמוכה הם פחות זוהרים בטווח של‬
‫רדיו ולא ניתן לצפות עליהם‪" .‬משימות חלל בעשור‬
‫האחרון זיהו מספר הולך וגדל של פולסארי רנטגן‬
‫מבודדים‪ ,‬ולהפתעתנו לאף אחד מהם אין מהירות‬
‫סיבוב ארוכה יותר מ‪ 12-‬שניות‪ ,‬ועד כה לא היה‬
‫הסבר תיאורטי מספק לתופעה"‪ ,‬מסכם נאנדה רי‪,‬‬
‫חוקר במכון למדעי החלל בברצלונה‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪77 2013‬‬
‫מידד פריינטא‬
‫מנכ"ל חברת ‪,SPACECIALIST‬‬
‫מהנדס חלל‪ ,‬יזם וכתב‬
‫ב‪IsraelTech Magazine -‬‬
‫מודל עסקי חדש – ישן‬
‫פרויקט לווין הינו עסק יקר ומסובך‪ ,‬עתיר‬
‫טכנולוגיה וסיכונים‪ .‬לווין תקשורת עולה‬
‫בממוצע שלוש מאות מליון דולרים )כולל‬
‫השיגור עצמו(‪ .‬לווין תצפית מתקדם עולה‬
‫כמה עשרות מליוני דולרים ואפילו ננו‪-‬לווין‬
‫פשוט עולה מליון – מליון וחצי‪.‬‬
‫עבור גופי מחקר רבים‪ ,‬צבאות ואפילו‬
‫מדינות‪ ,‬מדובר בהוצאה גדולה שקשה להצדיק‬
‫במיוחד בעיתות משבר כלכלי‪ .‬למרות התרומה‬
‫האדירה והתלות היומיומית של חברה מערבית‬
‫‪ 78‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫מתקדמת בלווינות‪ ,‬דעת הציבור הרווחת עדיין‬
‫רואה בתעשיית החלל מותרות‪.‬‬
‫מה עושים?‬
‫שוכרים ומשכירים!‬
‫מודל הליסינג המוכר לנו היטב מעולם הרכב‪,‬‬
‫מאפשר למי שידו אינה משגת לקנות נכס‪,‬‬
‫לשלם סכום כסף נמוך באופן קבוע ולתקופה‬
‫ארוכה ובכך לממש בעלות על נכס‪ .‬וזה בדיוק‬
‫מה שמציעה היום תעשיית החלל בשני מודלים‬
‫עסקיים‪.‬‬
‫לווין תצפית מסוג ‪ Arkyd-100 LST‬שמיועד לשייט בגובה נמוך ולזהות ‪ NEO‬באדיבות חברת ‪Planetar y Researc‬‬
‫תעשיית החלל הינה עסק‬
‫יקר‪ .‬כל מי שעוסק בתחום‬
‫יודע שלהיות בעלים של לווין‪,‬‬
‫אפילו הפשוט ביותר‪ ,‬נדרשים‬
‫כמה מליוני דולרים לתכנון‪,‬‬
‫בניה‪ ,‬שיגור ותפעול‪ .‬אולם‬
‫במצב הכלכלי הנוכחי מעטות‬
‫הממשלות המסוגלות להשקיע‬
‫במיזמים‬
‫גדולים‬
‫סכומים‬
‫גדולים‪ .‬מה ניתן אם כן לעשות?‬
‫לחשוב יצירתי‪.‬‬
‫מודל המטעד המתארח – ‪Hosted Payload‬‬
‫לווינים מתחלקים לשני חלקים עיקריים‪.‬‬
‫המרכב ) ‪ (bus‬שהוא החלק המכיל את מבנה‬
‫הלווין ומערכות החשמל‪ ,‬בקרת ההכוון‪ ,‬בקרה‬
‫תרמית ותקשורת עם תחנת הקרקע‪ .‬והמטע"ד‬
‫) ‪ (payload‬שהוא החלק שלשמו נבנה ושוגר‬
‫הלווין‪ ,‬באם זה צילום‪ ,‬ניווט‪ ,‬תקשורת או מחקר‪.‬‬
‫אך האם עלי לפתח ולממן לווין שלם רק בשביל‬
‫כמה רכיבים אלקטרוניים? מסתבר שלא‪.‬‬
‫מתוך הבנת קשיי השוק החלו יצרני לווינים‬
‫למכור או להשכיר את המשאבים העודפים‬
‫בלווין‪ .‬על ידי הקצאה של נפח‪ ,‬משקל והספק‬
‫חשמלי פנוי מציאות חברות דוגמת אירידיום‬
‫יכולת להעלות מטעד לחלל באחוזים בודדים‬
‫מעלות לווין שלם‪.‬‬
‫בשונה ממודל השימוש הכפול ) ‪(Dual use‬‬
‫האופייני לשיתוף פעולה מסחרי‪-‬צבאי אשר‬
‫בא לידי ביטוי בשלבי הפיתוח‪ ,‬מודל המטעד‬
‫המתארח איננו נועד לשותפים ואיננו לצורך‬
‫חלוקת נטל הפרויקט והסיכון‪ ,‬אלא כמקור‬
‫הכנסה נוסף לפרויקטים קיימים‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪79 2013‬‬
‫נדל"ן חללי להשכרה‬
‫לוויני אירידיום הם למעשה רשת של ‪66‬‬
‫לווינים במסלול ארץ נמוך המשמשים בעיקר‬
‫לטלפוניה‪ ,‬אך גם להעברת נתונים‪ .‬לאחר‬
‫גלגולים ותלאות רבות של המיזם‪ ,‬שכמעט קרס‬
‫בעקבות כניסת הטלפונים הסלולאריים‪ ,‬נערכת‬
‫כעת החברה להחלפת רשת הלווינים המקוריים‬
‫בלוויני הדור הבא שנקראים ‪.Iridium Next‬‬
‫לוויני הדור הבא שנבנים בימים אילו וישוגרו‬
‫במחצית השניה של ‪ ,2015‬משמרים מקום‬
‫מיוחד להשכרה עבור מטעד מתארח‪ .‬בכל אחד‬
‫משמונים ואחת לוויני הדור הבא הוקצה מקום‬
‫מיוחד במידות של ‪ 30‬על ‪ 40‬על ‪ 70‬סנטימטרים‬
‫למטעד שצורך עד חמישים וואט בממוצע‬
‫)‪ 200‬וואט רגעית(‪ ,‬שוקל עד חמישים קילוגרם‬
‫ודורש ערוץ תקשורת של עד ‪ 1‬מגה ביט לשניה‪.‬‬
‫היום שנתיים לפני מועד השיגור‪ ,‬נחתם כבר‬
‫החוזה הראשון עם חברת ‪ Airoen‬המייצרת‬
‫מטעד לבקרת אווירית מהחלל בתחום ‪.ADS-B‬‬
‫עסקאות נוספות עומדות להחתם בעתיד‬
‫הקרוב‪ ,‬עבור שימושים נוספים המנצלים את‬
‫הרשת שתספק כיסוי גלובאלי עולמי‪.‬‬
‫ההצלחה המסחרית של רעיון המטעד‬
‫המתארח הביאה גופים רבים נוספים להתעניין‬
‫בנושא וכך נולד הכנס השנתי המוקדש כל כולו‬
‫לנושא ‪.Hosted Payload Summit‬‬
‫לווין להשכרה‬
‫יחידת הנופש בחלל‬
‫פיטר פלצר ) ‪ ,(Peter Platzer‬פיזיקאי שעבד‬
‫במאיץ החלקיקים בצרן‪ ,‬למד מנהל עסקים‬
‫בהרוורד‪ ,‬עסק בניהול תיקים וגיוס כספים‬
‫באירופה ובאסיה‪ ,‬וסיים בהצטיינות את‬
‫התואר השני במדעי החלל באוניברסיטת‬
‫החלל הבינלאומית‪ ,‬החליט לממש את עיסוקיו‬
‫השונים ובנה מודל עסקי חדש‪ ,‬לווין להשכרה‪.‬‬
‫בסיום לימודיו‪ ,‬התקבל פיטר למשרת‬
‫מתמחה במכון המחקר של נאס"א באיימס‪,‬‬
‫פלורידה ) ‪ (NASA AMES‬וערך חקר שוק מעמיק‬
‫על נאנו‪-‬לווינים ושימושם המסחרי )גילוי‬
‫נאות‪ ,‬כותב המאמר היה בין הגורמים שרואיינו‬
‫במחקר זה(‪ .‬פיטר‪ ,‬שלמד היטב במסגרת המחקר‬
‫את פוטנציאל השוק של נאנו‪-‬לווינים החליט‬
‫להציע דרך פרויקט מימון המונים ) ‪Crowed‬‬
‫‪ (funding‬לכל מי שחפץ‬
‫בכך‪ ,‬לשלוט בלווין למשך‬
‫שבוע שלם‪ .‬לצורך העניין‬
‫הוקמה באפריל ‪2012‬‬
‫חברת ‪ NanoSatisfi‬שחברה‬
‫לחברת ‪ GomSpace‬ויחד‬
‫בנו את לווין הארדואינו‬
‫הראשון הנקרא ‪.ArduSat-1‬‬
‫לווין אירידיום נקסט‪ :‬באדיבות חברת אירידיום‬
‫‪ 80‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫יעד המימון שהחברה‬
‫שמה לעצמה בכדי לבנות‬
‫את הלווין הראשון היה ‪35‬‬
‫אלף דולרים תוך חודש‪.‬‬
‫מה רבה היתה השמחה‬
‫במטה החברה עת המטרה‬
‫הושגה תוך שבוע‪ ,‬ובסוף‬
‫חודש הקמפיין נאסף‬
‫סכום של ‪ 105‬אלפי‬
‫דולרים‪ .‬סכום זה איפשר‬
‫לחברה לבנות שני לווינים‬
‫שישוגרו בספטמבר הקרוב‪.‬‬
‫לווין ‪ ArduSat-1‬באדיבות ‪NanoSatisfi‬‬
‫פועלת‬
‫החברה‬
‫מקליפורניה ומאפשרת‬
‫גישה פרטנית לחקר‬
‫החלל‪ ,‬צילומים מהחלל‬
‫ומידע הקשור במדעי‬
‫חלל לכל דורש‪ .‬החברה‬
‫מאפשרת גישה לנאנו‪-‬‬
‫לווין הניתן לתיכנות‬
‫במסלול במחיר נמוך‬
‫של ‪ 250‬דולר לשבוע‪.‬‬
‫בעזרת ממשק פשוט‬
‫והכשרה‬
‫ומקוון‪,‬‬
‫מעשית לתכנון וביצוע‬
‫כל‬
‫יכול‬
‫ניסויים‪,‬‬
‫מי שירצה מגיל ‪12‬‬
‫ומעלה לתכנת ולשלוט‬
‫בלווין‪ ,‬לשלוח הנחיות‬
‫לביצוע לציוד המדידה‬
‫המדעי‪ ,‬לעקוב אחר‬
‫מסלול הלווין בזמן‬
‫אמת‪ ,‬ולהוריד מידע‬
‫מהחלל‬
‫ותמונות‬
‫למחשב‬
‫ישירות‬
‫‪NanoSatisfi‬‬
‫האישי‪.‬‬
‫מספקת‪ ,‬בנוסף ללווין‪,‬‬
‫לווין ‪ ArduSat-1‬באדיבות‬
‫את כל חומרי הלימוד‬
‫הנדרשים ללימוד טכנולוגיות חלל‪ ,‬מדעים‪,‬‬
‫תיכנות‪ ,‬ותפעול בדרך המשלבת לימוד והנאה‪.‬‬
‫בעזרת הכלים הללו יכול כל מי שירצה להפוך‬
‫למהנדס חלל‪ ,‬גם אם הוא לא מדען טילים‬
‫מנאס"א‪.‬‬
‫לאחרונה זכתה החברה במימון מקרן הון‬
‫סיכון המתמחה בחלל בסכום של ‪ 1.2‬מליון‬
‫דולר‪ ,‬שיאפשר בניית לווינים נוספים ואף‬
‫הרחבת הפעילות מחוץ לתחומי ארה"ב‪.‬‬
‫פיטר מסביר שהמודל העסקי של החברה‬
‫איננו רק השכרת רשת של לווינים במודל‬
‫חלוקת זמן ) ‪ (Time sharing‬אלא גם מכירת‬
‫המידע החשוב שיאסף על ידי הלווינים בשהותם‬
‫בחלל בנוגע למזג אוויר חללי‪ ,‬התראות קרינה‬
‫וסערות שמש והפרעות מגנטיות‪.‬‬
‫‪NanoSatisfi‬‬
‫טלסקופ חלל בשימוש הציבור‬
‫חברת ‪ ,Planetary Resources‬שהוקמה תחת‬
‫השם ‪ Arkyd Astronautics‬ב‪ ,2010-‬הוקמה על‬
‫ידי מהנדסים יוצאי נאס"א‪ ,‬בעלי הון ויזמים‬
‫במטרה לכרות מחצבים מאסטרואידים‪.‬‬
‫התוכנית של חברת ‪Planetary Resources‬‬
‫בנויה נדבך על גבי נדבך‪ ,‬שאבן הראשה הוא‬
‫טלסקופ חלל מדגם ‪ .Arkyd-100‬בעזרת לווין זה‬
‫תפתח החברה את היכולות ההנדסיות והחומרה‬
‫הנדרשת לטובת כל שאר רכבי החלל העתידיים‪.‬ז‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪81 2013‬‬
‫הלווין )המכונה גם ‪ (Leo‬יכיל מערכות מבנה‪,‬‬
‫חשמל‪ ,‬תקשורת‪ ,‬בקרת הכוון‪ ,‬ניהול משימה‬
‫ובקרה התרמית פרי פיתוח ויצור עצמי ובכך‬
‫תבסס החברה את מעמדה כיצרנית רכבי חלל‪.‬‬
‫בנוסף שמה לה החברה למטרה לבנות את‬
‫הלווין התצפית האיכותי והזול ביותר שנבנה עד‬
‫כה‪ ,‬בהחלט אתגר לתעשיית החלל הישראלית‪,‬‬
‫הנחשבת מובילה עולמית בנישה זו‪.‬‬
‫בהתאם לדרישות האיפיון יהיה זה טלסקופ‬
‫החלל הראשון שיתוכנן לתצפית חלל עמוק‬
‫במקביל ליכולת לתצפיות ארץ‪ ,‬ברזולוציה‬
‫גבוהה ובדיוק מרשים של שניית קשת‬
‫)בערך ‪ 1/5000‬מעלה( ובנוסף בגמישות מבצעית‬
‫שתאפשר להחליף בין המשימות בין הקפות‪.‬‬
‫השכרת לווינים – מודל‬
‫שמסתמן כהצלחה‬
‫בסוף חודש מאי ‪ ,2013‬יצאה חברת ‪Planetary‬‬
‫‪ Resources‬במבצע מימון המונים ללווין טלסקופ‬
‫נוסף‪ ,‬שיוקדש כל כולו לתצפיות חינוכיות‬
‫ולהפעלה על ידי הציבור‪ .‬החברה ביקשה לגייס‬
‫מליון דולרים בפרק זמן של ‪ 33‬ימים‪ ,‬כאשר כל‬
‫מי שהתחייב לתרום יותר מ‪ 99-‬דולרים זכה‬
‫לקבל את הלווין לחמש דקות תצפית שלמות‪.‬‬
‫כריס לוויקי ) ‪ (Chris Lewicki‬מנכ"ל החברה‪,‬‬
‫נשאל מדוע חברה שבין תומכיה נמנים ראש‬
‫גוגל ובמאי אווטאר ג'יימס קמרון‪ ,‬זקוקה לכספי‬
‫ציבור לבנות לווין‪" .‬אין לנו צורך בכספי ציבור‬
‫‪ 82‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫בכדי לממן בניית לווין"‪ ,‬אמר כריס‪" ,‬אנחנו רוצים‬
‫לבנות טלסקופ חלל למען הציבור שיופעל על‬
‫ידי הציבור ויתרום לעניין בתחומי חקר היקום‬
‫ומדעי החלל‪ .‬אנחנו גם רוצים לבדוק"‪ ,‬הוסיף‬
‫כריס‪" ,‬עד כמה יש עדיין עניין בנעשה סביבינו‪,‬‬
‫עד כמה רוח ההרפתקנות והעניין עדיין קיימים"‪.‬‬
‫האם ההימור הצליח?‬
‫עם יותר מ‪ 17,000-‬תורמים וסכום מצטבר‬
‫של יותר מ‪ 1.5-‬מליון דולרים )סכום שיאפשר‬
‫הקמת תחנת קרקע שניה(‪ ,‬ההימור של החברה‬
‫כנראה הצליח מאו ד‪.‬‬
‫ואי אפשר בלי‬
‫הזווית הישראלית‬
‫האגודה הישראלית‬
‫לאסטרונומיה‬
‫הוכרה על ידי חברת‬
‫‪Planetary Resources‬‬
‫כגוף מחקר אסטרונומי ותזכה‬
‫בקיץ ‪ 2015‬להפעיל את טלסקופ‬
‫החלל למשך שתי הקפות שלמות‬
‫)כ‪ 3-‬ש'(‪ .‬האגודה עדיין לא‬
‫החליטה כיצד לנצל את זמן‬
‫התצפית ומה לחקור‪.‬‬
‫על ההבדלים בין קוואזרים הפולטים קרינת‬
‫רדיו לאלו שאינם פולטים קרינת רדיו‬
‫מגיש‪ :‬רם פרידמן מנחה‪ :‬ד"ר עובד דהרי‬
‫לאדום מהווה כאן גורם לתעלומה‪ ,‬והצליח‬
‫להוכיח שהתוצאות אכן הגיוניות וכי מדובר‬
‫ברמות הסחה גדולות במיוחד לאדום‪ .‬באמצעות‬
‫אפקט דופלר הראה שמידט שהרמות הגבוהות‬
‫של ההסחה לאדום מעידות גם על מהירות‬
‫גדולה של העצם הקורן )במקרה זה הייתה‬
‫מהירות העצם כחמישית ממהירות האור(‪ ,‬וגם‬
‫על מרחק רב של העצם מאיתנו‪ .‬כיוון שהעצם‬
‫רחוק מאיתנו וגם פולט לכיווננו קרינה רבה‬
‫ אנו יודעים שכמות הקרינה הנפלטת ממנו‬‫גבוהה במיוחד‪.‬‬
‫לאחר סיום מלחמת העולם השנייה‪ ,‬שוב לא‬
‫נזקק חלק נכבד מהמעצמות למערכות המכ"ם‬
‫שברשותן‪ .‬על מנת שהציוד היקר לא יאבד‬
‫ללא שימוש חוזר‪ ,‬הצליחו המדענים להמיר את‬
‫רובו לטלסקופים רבי עוצמה המסוגלים לקלוט‬
‫קרינה בתדרי רדיו‪ .‬מהר מאוד הבינו המדענים‬
‫שהיקום פעיל מאוד בתחום הרדיו‪ ,‬ושהינו בעל‬
‫עוצמות שטף גבוהות בהרבה בתחום הרדיו‬
‫אף מאלו אשר בתחום הנראה‪ .‬בתחילת שנות‬
‫ה‪ ,50-‬נתגלו מקורות נקודתיים אך חזקים מאוד‬
‫של קרינת רדיו‪ ,‬שהפליטה מהם בתחום הנראה‬
‫הייתה קבועה והזכירה במאפייניה כוכבים‪.‬‬
‫כאשר האסטרונום ההולנדי מרטין שמידט עבד‬
‫בשנת ‪ 1963‬במסגרת מחקר באוניברסיטת‬
‫קאלטק בקליפורניה עם הטלסקופ שקוטרו ‪ 5‬מ'‬
‫בהר פאלומר בסאן‪-‬דייגו‪ ,‬שהיה אז הטלסקופ‬
‫הגדול בעולם‪ ,‬הוא קרא תוצאות בדיקת‬
‫ספקטרום משנת ‪ 1960‬של עצם שמימי‪ ,‬דמוי‬
‫‪-‬כוכב‪ ,‬בשם ‪.3C 273‬‬
‫נתונים אלו הפתיעו מאוד את שמידט והוא‬
‫ניסה לחפש הסברים אחרים להסחה לאדום‬
‫בניסיון לבדוק‪ :‬האם ייתכן שהקוואזרים אינם‬
‫נמצאים במרחקים ובמהירויות כל כך גבוהים‪.‬‬
‫הניסיונות כללו סיבות אחרות להסחה לאדום‬
‫כגון הסחה כבידתית או התפשטות המרחב‪,‬‬
‫אך הפתרון שהתקבל התבסס על אפקט דופלר‬
‫והוא הפתרון המקובל עד ימינו‪.‬‬
‫במבט ראשון‪ ,‬תוצאות הספקטרום של העצם‬
‫לא תאמו לקווי הפליטה המוכרים למדע‪ ,‬אך‬
‫לאחר ניסיונות מרובים להבין את אופן פעולתם‬
‫של הקוואזרים‪ ,‬הסיק שמידט שאולי ההסחה‬
‫ברגע שהוסקה מסקנה זו‪ ,‬הבינה קהילת‬
‫המדענים כי מדובר בעצם דמוי‪-‬כוכב אך דפוס‬
‫ההתנהגות שלו שונה מזה של כוכב‪ .‬שמידט‪,‬‬
‫בשיתוף מדענים נוספים הריצו חישובים אלו‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪83 2013‬‬
‫תצלום של הקוואזר ‪PKS 1127-145.jpg‬‬
‫במרכזן של מרבית הגלקסיות בעולם ישנו‬
‫חור שחור‪ .‬כתוצאה ממסתו הגדולה של אותו‬
‫חור שחור‪ ,‬גם אם הוא נמצא במרכז גלקסיה‪,‬‬
‫נמשכים אליו ענני גז ואבק בין גלקטי‪ .‬אותם‬
‫ענני גז ואבק נבלעים בחלקם סביב החור‬
‫השחור‪ ,‬ולעיתים נכנסים למסלול סביבו‪ ,‬ממש‬
‫כפי שכדור הארץ חג סביב השמש‪ .‬אותם ענני גז‬
‫נעים במהירויות הקרובות למהירות האור סביב‬
‫החור השחור‪ ,‬ונדחסים בצפיפות גבוהה ביותר‬
‫ומתגבשים לצורת דיסקה הנקראת 'דיסקת‬
‫ספיחה'‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬מתרחשות באותה‬
‫דיסקת ספיחה התנגשויות עתירות באנרגיה כה‬
‫עוצמתיות עד שאנו מסוגלים לראותן ממרחק‬
‫של מיליארדי שנות אור‪ .‬בנוסף על דיסקה זו‪,‬‬
‫נפלטים מכיוון הגוף שני סילוני גז אדירים‪,‬‬
‫רועשים במיוחד בתחום קרינת הרדיו‪ .‬עדיין‬
‫‪ 84‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫תצלום של הקוואזר ‪3C-273.jpg‬‬
‫פרט זה היווה אמנם אתגר למדענים ופתח‬
‫חזית מחקר חדשה בתחום האסטרופיזיקה‪ ,‬אך‬
‫כיום – יובל לאחר גילוי הקוואזר הראשון ‪ -‬אנו‬
‫יודעים בתחום זה הרבה יותר מכפי שידענו בעבר‪.‬‬
‫סוגיית המחקר שעמדה בבסיס עבודה‬
‫זו הייתה למצוא ולחקור את ההבדלים בין‬
‫הקוואזרים אשר פולטים קרינת רדיו לבין אלו‬
‫שאינם פולטים קרינת רדיו‪ .‬מכיוון שאיננו‬
‫מעוניינים בכך שקוואזר הפולט מידה מועטה‬
‫ביותר של קרינה בתחום הרדיו ייחשב לרועש‪,‬‬
‫נגדיר את הגבול בין קוואזר רועש לשקט‬
‫בתחום הרדיו לפי ההגדרה המקובלת במדע‪,‬‬
‫והיא של מיליג'נסקי ] ‪ [mJy‬אחד ממרחק ‪10‬‬
‫פרסק‪ – jansky ) .‬יחידה למדידת צפיפות השטף‬
‫האנרגיה ) ‪10-26W/m2/Hz‬‬
‫השערת המחקר בעבודה זו הייתה ההנחה‬
‫שיהיה הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות‪.‬‬
‫שיערנו שקבוצת הקוואזרים החזקה בתחום‬
‫הרדיו תכיל קוואזרים רחוקים יותר )משמע‬
‫צעירים יותר‪ ,‬מכיוון שלאור לוקח זמן רב להגיע‬
‫עד אלינו(‪ ,‬וכן קוואזרים גדולים יותר‪ .‬ההסבר‬
‫להשערת מחקר זו התבסס על כך שככול‬
‫שקוואזרים צעירים יותר‪ ,‬הם פולטים יותר‬
‫אנרגיה כיוון שהם טרם דעכו ובנוסף על כך‬
‫הם יקרנו חזק יותר בכל התחומים‪ ,‬בין היתר‬
‫בתחום קרינת הרדיו‪ .‬כמו כן צפינו‪ ,‬שהקוואזרים‬
‫הרועשים בתחום הרדיו יהיו גם גדולים יותר‪ ,‬לא‬
‫רק בגלל העובדה שהם צעירים יותר ומכילים‬
‫תצלום של הקוואזר ‪GB 1428.jpg‬‬
‫גם על קוואזרים אחרים‪ ,‬ובכולם התוצאות היו‬
‫מדהימות‪ .‬תגלית זו היוותה אתגר למדענים בכל‬
‫העולם לא רק משום שעצמים אלו כל כך מהירים‬
‫ורחוקים‪ ,‬אלא גם משום שהשיטה היעילה ביותר‬
‫הידועה למדענים עד אז להפקת אנרגיה טהורה‬
‫מחומר ‪ -‬היתוך גרעיני ‪ -‬מסוגלת להפיק רק ‪0.7%‬‬
‫מהחומר לאנרגיה‪ ,‬לא הייתה מסוגלת להסביר‬
‫את הפליטה האדירה של הקוואזרים‪.‬‬
‫אין תיאוריה מדעית אשר מצליחה להסביר‬
‫את קיומם של הסילונים‪ ,‬על כן הם עדיין בגדר‬
‫תעלומה‪ .‬כל אותו מכלול של חור שחור‪ ,‬דיסקת‬
‫ספיחה וסילוני רדיו נקרא קוואזר‪.‬‬
‫יותר חומר‪ ,‬אלא גם בגלל שאם קוואזר פולט‬
‫קרינת רדיו חזקה‪ ,‬הדבר מעיד על אפשרות‬
‫גדולה לפליטת אנרגיה גם בשאר התחומים‪.‬‬
‫הפליטה הכוללת תהיה גדולה יותר וההסבר‬
‫לכך נובע מכך שהקוואזר גדול יותר‪.‬‬
‫בחרתי בסוגיה זו למחקר לא רק משום‬
‫שעדיין לא נתבצע מחקר השוואה בין קוואזרים‬
‫רועשים ושקטים בתחום הרדיו באמצעות מאגר‬
‫כה גדול‪ ,‬אלא גם משום שקרינת הרדיו נובעת‬
‫בעיקרה מסילוני הרדיו‪ ,‬שהמדע עדיין מחפש‬
‫עבורם הסברים והם עדיין אפופי מסתורין‪.‬‬
‫בעבודה זו ניסינו ללמוד‪ ,‬להבין ואף להוסיף ידע‬
‫על טבעם של הקוואזרים באמצעות שאלה זו‪.‬‬
‫בקטלוג המידע השביעי של ה‪ ,SDSS -‬אשר‬
‫שימש למחקר זה‪ ,‬היו נתונים על ‪105783‬‬
‫עצמים שמימיים אשר נסרקו ואשר בהירותם‬
‫בתחום האינפרה‪-‬אדום עמומה יותר מ‪15-‬‬
‫וחזקה יותר מ‪ ,22-‬לפי סקלת הבהירות‬
‫המבוססת על וגה‪ .‬עצמים שמימיים אלה‬
‫מכילים לפחות קו פליטה אחד או שיש להם‬
‫קווי בליעה משמעותיים וכן יש להם הסחה‬
‫אמינה לאדום – שאין עליה עוררין‪.‬‬
‫בשלב הראשון‪ ,‬מתוך רשימת העצמים‬
‫הארוכה‪ ,‬היה צורך להחליט באיזו הסחה‬
‫לאדום יהיו העצמים שהתכוונו למדו ד‪ .‬נבחרו‬
‫עצמים ממספר תחומים כדי להשוות בין‬
‫השינויים בהסחות שונות לאדום‪ .‬הדבר היה‬
‫אמור לעזור משתי סיבות‪ :‬הסיבה הראשונה‪,‬‬
‫על מנת להבין כיצד ההבדל בין קבוצות‬
‫הקוואזרים משתנה לאורך הזמן; הסיבה‬
‫השנייה‪ ,‬לבדוק אם להסחה לאדום הגבוהה של‬
‫קוואזר‪ ,‬תהיה השפעה ניכרת על רמת ההסטה‬
‫של הספקטרום‪ .‬לכן‪ ,‬כיוון שחקרנו את הצבעים‬
‫של הקוואזרים‪ ,‬רצינו לנטרל את השפעת‬
‫ההסחה לאדום ע"י חלוקה לקבוצות שוות‬
‫הסחה לאדום‪ .‬התחומים שנבחרו הם בכפולות‬
‫של ‪ 0.1‬החל מ‪ 0.05-‬ועד ‪.1.15‬‬
‫בשלב השני של המחקר‪ ,‬פעלנו לפי ‪UTS -‬‬
‫‪ .Uniform Target Selection‬לאחר שצוות‬
‫החוקרים של ה‪ SDSS -‬סיים להריץ את אלגוריתם‬
‫זיהוי העצמים על כל העצמים שברשימה‪,‬‬
‫החוקרים הכינו עמודה במסגרת הנתונים‬
‫על העצמים המכילה ערך בוליאני‪ 0 :‬אם העצם‬
‫לא נבחר כקוואזר על ידי מנגנון ה‪ ,UTS -‬וערך‬
‫של ‪ 1‬אם אכן נבחר‪ .‬כמובן‪ ,‬מציינים החוקרים‪,‬‬
‫קבוצת העצמים שהוגדרו כקוואזרים מהווים‬
‫מדגם סטטיסטי שאין עליו עוררין‪ .‬מתוך‬
‫‪ 105783‬הקוואזרים שברשימה‪ ,‬זהותם של‬
‫‪ 59933‬קוואזרים אוששה על ידי ה‪.UTS -‬‬
‫בשלב הבא‪ ,‬על מנת לענות על שאלת‬
‫המחקר – היה עליי להפריד את הקוואזרים‬
‫שברשימה לקבוצת ‪ RQQ‬ולקבוצת ‪.RLQ‬‬
‫כאן צוות החוקרים של ה‪ SDSS -‬לקח את‬
‫תוצאות מדידת שיא השטף של העצם‬
‫באורך גל של ‪ 20‬ס"מ‪ ,‬ביחידות מיליג'נסקי‪.‬‬
‫עצמים המסומנים במספר הגדול מ‪ 0-‬הם‬
‫בעלי קרינה מספיק חזקה בתחום הרדיו‬
‫כך שיכולנו להכניס אותם לקבוצת ה‪.RLQ -‬‬
‫עצמים המסומנים ב‪ 0-‬קרינתם הייתה חלשה‬
‫מכדי שהיא תיקלט על ידי החיישנים של סקר‬
‫ה‪ ,FIRST -‬הם הוכנסו לקבוצת ה‪ ,RQQ -‬עצמים‬
‫המסומנים במינוס ‪ 1‬אינם מופיעים במאגר‬
‫ה‪ ,FIRST -‬ועל כן לא הוכנסו לקטגוריה כלשהי‬
‫כתוצאה מחוסר וודאות‪.‬‬
‫מחובתנו‪ ,‬כמבצע מחקר מדעי‪ ,‬לבדוק‬
‫האם התוצאות אשר קיבלנו נכונות באופן‬
‫מובהק או שמא מדובר במקריות‪ .‬על מנת‬
‫לבדוק האם מידת המהימנות של התוצאות‬
‫מספיק גבוהה‪ ,‬על מנת שנוכל לסכם בוודאות‬
‫שישנו שוני מובהק גם במציאות‪ ,‬היה צורך‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪85 2013‬‬
‫‪Total‬‬
‫‪1.05-1.15‬‬
‫‪0.95-1.05‬‬
‫‪0.85-0.95‬‬
‫תוצאות המחקר הן‪ ,‬ראשית לכל‪ ,‬חיזוק‬
‫מעמד התיאוריה המקובלת במדע לגבי מבנהו‬
‫של הקוואזר‪ .‬מבלי להסתמך על מחקרים‬
‫קודמים בנושא‪ ,‬הצלחת מחקר זה הייתה‬
‫‪0.75-0.85‬‬
‫התוצאות רוכזו באופן מסודר בגרפים שנוצרו‬
‫באמצעות תוכנת אקסל‪ .‬בגרפים נבדק היחס‬
‫בין כמות ה‪ RLQ -‬לכמות ה‪ ,RQQ -‬את הקשר‬
‫בין רמת הבהירות בתחום ה‪ I -‬בכל אחת‬
‫מהקבוצות להסחה לאדום‪ ,‬בדיקת היחס‬
‫בין הבהירויות המתוארים לעיל‪ ,‬ללא אפקט‬
‫הכיליון הגלקטי‪.‬‬
‫‪0.65-0.75‬‬
‫•‬
‫הפרשי בהירויות‪u-g, g-r, r-I, i-z, r-z :‬‬
‫‪0.55-0.65‬‬
‫• ‪(D ( g - i‬‬
‫‪0.45-0.55‬‬
‫•‬
‫‪Absolute I Magnitude‬‬
‫‪0.35-0.45‬‬
‫‪ 86‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫סוגי המבדקים שעברו את המבחנים‬
‫הסטטיסטיים ואותם אחקור הם‪:‬‬
‫‪0.25-0.35‬‬
‫צוות החוקרים של ה‪ SDSS -‬צירף למדידות‬
‫שהוא ביצע על אורכי גל מסוימים‪ ,‬את הבהירות‬
‫המוחלטת המתוקנת לפי תורת היחסות לאחד‬
‫מאורכי הגל – האינפרה אדום‪ .‬חישובים אלו‬
‫דורשים ידע והתמצאות בתורת היחסות‪ ,‬שאין‬
‫לרוב המשתמשים במאגר ‪ .(∆(g-i‬הינו ההבדל‬
‫בשטף בין האור הירוק לאור האינפרה אדום‪,‬‬
‫ללא אפקט הכיליון הגלקטי‪ ,‬בו חומר בין כוכבי‬
‫ובין גלקטי מסתיר חלקים בודדים מהאור המגיע‬
‫אל הצופה‪.‬‬
‫נשים לב לכך שהטבלה יצאה ירוקה כמעט‬
‫כולה‪ ,‬מה שאומר שאכן יש הבדל משמעותי‬
‫ביותר מבחינה סטטיסטית בין ה‪ RLQ -‬וה‪RQQ -‬‬
‫בנוסף על ההבדל המשמעותי בקרינת הרדיו‬
‫של שתי הקבוצות‪.‬‬
‫‪0.15-0.25‬‬
‫המרנו את המידע האגור על ‪105,783‬‬
‫הקוואזרים בקובץ ה‪ dat -‬שהורדתי ממאגרי‬
‫סקר ה‪ SDSS -‬לקובץ ‪ ,txt‬שאותו הכנסנו לתוכנת‬
‫אקסל‪ .‬תוכנת האקסל חילקה באופן אוטומטי‬
‫את המידע לשורות ולעמודות‪ .‬ביצענו את‬
‫סינון הנתונים ואת הפרדתם לשתי קבוצות‬
‫)רועשים ושקטים בתחום הרדיו( בשני גיליונות‬
‫שונים ופתחנו גיליון שלישי אשר שימש לצורך‬
‫חישובים‪ .‬חישבנו את הערך הממוצע בכל סוג‬
‫מבחן‪ ,‬את סטיית התקן ואת מבחן ה‪ t -‬מסוג‬
‫וולץ' )) ‪ Welch's t test‬עבור ערכים אלו‪ .‬עבור‬
‫הנתונים המכילים מידע על בהירות מבוססת‬
‫וגה‪ ,‬המרנו את המידע המבוטא בסקלה‬
‫לוגריתמית לסקלה ליניארית שרירותית‪.‬‬
‫בשלב זה היה בכוונתנו לבדוק אילו מדגמים‬
‫היו מספיק מובהקים על מנת שבדיקת השינוי‬
‫כתלות בהסחה לאדום תהיה ריאלית‪ .‬סוגי‬
‫הבדיקות מצגים בטבלה כתלות בהסחות‬
‫לאדום‪ .‬בדיקה בה השונות מובהקת סטטיסטית‬
‫נצבעה בירוק‪ ,‬ובדיקה בה השונות אינה מובהקת‬
‫סטטיסטית נצבעה באדום‪ .‬לסיום‪ ,‬הכנתי‬
‫עמודה המסכמת את השאלה ‪ -‬האם יותר‬
‫ממחצית הבדיקות התבררו כמובהקות‪ .‬את‬
‫סוגי הבדיקות שנמצאו כלא אמינות‪ ,‬לא נבדקו‬
‫מכיוון שאם ברוב הבדיקות בהן קיבלנו שוני לא‬
‫מובהק סטטיסטית‪ ,‬יהיו גם מרבית הסיכויים‬
‫שהתוצאות המובהקות נתקבלו במקרה‪.‬‬
‫‪Redshift‬‬
‫לקבוע גבול לרמת המובהקות‪ .‬הגבול המקובל‬
‫בעת עריכת מחקרים מדעיים הינו ‪ .5%‬המבחן‬
‫ששימש אותי הוא מבחן ‪ ,t‬בחרתי בו מכיוון‬
‫שהוא מסוגל להשוות ערכיהן של שתי קבוצות‬
‫שהן גם נפרדות ‪ -‬אשר אין איבר משותף‬
‫לשתיהן; גם שונות ‪ -‬אשר מאפייניהן אינם‬
‫זהים; ושהן גם בלתי תלויות ‪ -‬אשר ערכיה של‬
‫זו אינם משפיעים על אלה של זו במדגם‬
‫משותף לגבי אותו משתנה‪ .‬לצורך זה קיימים‬
‫מבחנים רבים מסוג ‪ ,t‬ובמחקר זה השתמשנו‬
‫במבחן בשם וולץ' אשר נועד לבחון את רמת‬
‫המובהקות בין ‪ 2‬קבוצות אשר גודלן שונה‬
‫והשונות של כל אחת מהקבוצות שונה גם‬
‫היא‪ .‬שתי קבוצות ערכים מוגדרות "מובהקות‬
‫סטטיסטיות" אם ערך מבחן ה‪ t -‬שווה או קטן‬
‫מ‪ .0.05-‬את מבחן וולץ' יישמתי על התוצאות‬
‫שהתקבלו כדי להוציא ממנו את רמת המובהקות‬
‫הסטטיסטית של שתי הדגימות‪.‬‬
‫מבין חמשת הפילטרים הנתונים לנו לפי‬
‫שיטת ‪ ,CFHTLS‬ניסינו לחשב את יחסי הבהירויות‬
‫הבאים‪ . u/g, g/r, r/ i, i/z, u/ i, r/z :‬הסיבה לכך‪,‬‬
‫היא ניסיון למצוא את מגמת השינוי בצבע‬
‫הקוואזרים באורכי גל שונים‪ ,‬שעשויה להציג לנו‬
‫דברים שונים על אופיו של הקוואזר‪ ,‬עליהם נדון‬
‫בפירוט מאוחר יותר‪.‬‬
‫‪Aspect‬‬
‫‪Absolute I‬‬
‫‪magnitude‬‬
‫)‪D(g-i‬‬
‫‪u-g‬‬
‫‪g-r‬‬
‫‪r-i‬‬
‫‪i-z‬‬
‫‪u-i‬‬
‫‪r-z‬‬
‫בהקמת מחקר מדעי מראשיתו ומבלי להתבסס‬
‫על השערות שונות לגבי מבנה הקוואזר‪ ,‬ובכול‬
‫זאת להגיע לתוצאות המראות שהמקרה המוצע‬
‫על ידי הרוב המוחלט של המדענים בעולם הנן‬
‫נכונות‪ .‬כדוגמה‪ ,‬מוצג כאן גרף של עוצמת‬
‫הפליטה בתחום האינפרה‪-‬אדום במיליג'נסקי‬
‫] ‪ ,[mJy‬כתלות בהסחה לאדום עבור שתי‬
‫הקבוצות ‪ -‬קוואזרים שקטים ורועשים בתחום‬
‫קרינת הרדיו‪ .‬אנו רואים בבירור שבכל קבוצת‬
‫הסחה לאדום‪ ,‬כלומר‪ ,‬בכל קבוצת גיל של‬
‫הקוואזרים‪ ,‬קבוצת הקוואזרים הרועשים בתחום‬
‫הרדיו‪ ,‬בכחול‪ ,‬פולטת יותר קרינה אינפרה‪-‬‬
‫אדומה מאשר קבוצת הקוואזרים החלשים‬
‫בתחום הרדיו‪ ,‬בירוק‪ .‬הפליטה האינפרה‪-‬אדומה‬
‫מגיעה אלינו בעיקרה מדיסקת הספיחה של‬
‫הקוואזר‪ ,‬ועל כן כמות הפליטה מעידה לנו על‬
‫גודל הדיסקה ועל צפיפותה‪ .‬תוצאה זו תואמת‬
‫את התיאוריה‪ ,‬כיוון שזו טוענת שקוואזרים בעלי‬
‫דיסקת ספיחה גדולה יותר‪ ,‬כלומר מנוע פנימי‬
‫עשיר יותר‪ ,‬תפלוט יותר אנרגיית רדיו‪ ,‬משום‬
‫שסילוניה העשירים בקרינת הרדיו יהיו חזקים‬
‫יותר בהתאם‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬הצלחנו בעבודה למצוא דמיון ושוני‬
‫מובהקים סטטיסטית בין קוואזרים שקטים‬
‫ורועשים בתחום תדרי הרדיו‪ .‬כיוון שהשתמשנו‬
‫במאגר מידע גדול במיוחד‪ ,‬הצלחנו להראות‬
‫מובהקות סטטיסטית גם כאשר מדובר‬
‫בהבדלים מינוריים ביותר‪.‬‬
‫מחקרים רגילים בנושא‬
‫משתמשים בקבוצות של‬
‫‪ 200‬קוואזרים‪ ,‬ואפילו ‪2,000‬‬
‫קוואזרים במקרים קיצוניים‪.‬‬
‫במחקר זה נעשה שימוש‬
‫במאגר שהכיל מידע על‬
‫יותר מ‪ 60,000-‬קוואזרים‪.‬‬
‫בהיקף‬
‫במאגר‬
‫מדובר‬
‫שלמרבה‬
‫תקדים‪,‬‬
‫חסר‬
‫ההפתעה נגיש לציבור באופן‬
‫חופשי‪ .‬הדמיון בין הקוואזרים‬
‫מראה שהמבנה שלהם הוא‬
‫אותו מבנה ‪ -‬שמדובר באותו‬
‫סוג עצם‪ .‬אך השוני ביניהם‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪87 2013‬‬
‫מראה לנו שככל הנראה‪ ,‬קוואזר החלש בתחום‬
‫הרדיו הוא פשוט קוואזר שסילוניו נפלטים‬
‫במישור הקרוב למישור דיסקת הספיחה‪.‬‬
‫מתברר שאותם קוואזרים חלשים בתחום הרדיו‬
‫נפוצים יותר בסביבות פי ‪ 10‬ביקום מאשר‬
‫קוואזרים רועשים בתחום הרדיו‪ .‬הסיבה לכך‬
‫אינה ברורה‪ ,‬אך ההשערה המתבקשת היא כי‬
‫הדבר נובע ממשיכה מסתורית של סילוני הרדיו‬
‫אל החומר הנמצא בדסקה‪.‬‬
‫התגלית השלישית אשר נתגלתה במהלך‬
‫המחקר הייתה‪ ,‬שבניגוד למצופה‪ ,‬משהו נוסף‬
‫קורה בקוואזר‪ .‬משהו שעדיין לא נצפה‪ .‬הקוואזר‬
‫איננו פשוט דועך‪ ,‬יש משהו מעבר לכך‪ .‬כפי‬
‫שניתן לראות בגרף מעלה‪ ,‬המתאר את היחס בין‬
‫הפליטות האינפרה‪-‬אדומות לפליטות הרדיו של‬
‫הקוואזרים כתלות בהסחתם לאדום‪ ,‬שכאמור‬
‫לעיל יש לה קשר לגיל הקוואזר‪.‬‬
‫אם לא נסתכל לרגע על ההבדל בין קבוצת‬
‫ה‪ RLQ -‬לקבוצת ה‪ ,RQQ -‬נוכל לראות שמשהו‬
‫קורה בלב הקוואזר‪ .‬בתקופה מסוימת של חייו‬
‫הקוואזר פולט כמות זהה של קרינה אינפרה‪-‬‬
‫אדומה וקרינת רדיו‪ ,‬ולפיכך ‪ -‬או שהקרינה‬
‫האינפרה‪-‬אדומה מתחזקת וזו של הרדיו נחלשת‬
‫)או אפילו שניהם(‪ ,‬ואז קורה התהליך ההפוך‬
‫למה שנעשה; לאחר מכן התהליך הראשון‬
‫מתרחש שוב אך הפעם באופן חזק כפליים‬
‫‪ 88‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫והוא שוב מבטל את עצמו‪ .‬בניגוד להשערות‬
‫המדע‪ ,‬הקוואזר איננו פשוט משתמש בחומר‬
‫כמקור אנרגיה ודועך עד שאין חומר‪ .‬בתוך‬
‫ליבת הקוואזר קורה תהליך נוסף‪ .‬כיוון שהדבר‬
‫נראה טריוויאלי ופשוט‪ ,‬נראה שאיש אפילו לא‬
‫טרח לבדוק אותו‪ .‬מדובר בתוצאות מובהקות‬
‫סטטיסטית‪ ,‬כך שאין מדובר בטעות‪ .‬אותו שינוי‬
‫אבולוציוני בקוואזר לא נחקר מעולם‪ ,‬והשאלה‬
‫שהתפתחה במהלך מחקר זה היא‪ ,‬כמובן‪ :‬מה‬
‫בדיוק קורה באותה ליבה מסתורית?‬
‫ישנם אנשים רבים מכדי שאוכל לספור‬
‫שבזכותם עבודתי הצליחה להתקיים‪ .‬ברצוני‬
‫להודות בעבודה זו לעיקריים שביניהם‪ :‬תודה‬
‫רבה לד"ר עובד דהרי‪ ,‬המנחה שלי בעבודה‪,‬‬
‫אשר הנחה אותי לאורך המחקר כולו‪ .‬עובד ליווה‬
‫אותי החל מהרגע בו הייתי אמור להחליט על‬
‫נושא העבודה‪ ,‬דרך ההוראות‬
‫ללימוד העצמי של חומר‬
‫הרקע ועד לרגעים האחרונים‬
‫של סיכום המחקר‪ .‬הוא הראה‬
‫לי כיצד מבצעים מחקר מדעי‬
‫ראוי‪ ,‬אמין ומקצועי‪ ,‬יכולות‬
‫שאני בטוח שיעזרו לי בהמשך‬
‫הדרך‪ .‬תודה רבה גם למר איתי‬
‫בנוביץ' ולד"ר דני שטייניץ‪,‬‬
‫שכיהנו שניהם כראשי מגמת המדעים בתקופת‬
‫מחקרי‪ .‬איתי ודני המליצו לי שניהם להכין את‬
‫העבודה והמליצו לי במהלכה לא לוותר עליה‪,‬‬
‫למרות הקשיים והעומס שהיא יצרה עבורי‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬אני מבין מדוע הם אמרו את מה שהם‬
‫אמרו ואני מודה להם מקרב לב‪ .‬תודה נוספת‬
‫לגברת חנה שרף‪ ,‬רכזת עבודות הגמר בבית‬
‫הספר‪ ,‬שעזרה לערוך את העבודה הכתובה‪.‬‬
‫תיקון בעיות בניסוחים‪ ,‬כתיבת הפניות בצורה‬
‫פורמאלית והמלצות כתיבה נוספות‪ ,‬השביחו‬
‫את העבודה בצורה מדהימה והפכו אותה‬
‫לנעימה לקריאה ונוחה להבנה‪ .‬תודה אחרונה‬
‫אשמח להקדיש למשפחתי ולחבריי‪ .‬תודה רבה‬
‫שדחפתם אותי קדימה ושכל פעם ששאלתם‬
‫אותי על נושא העבודה חייכתם והנהנתם‬
‫בצורה מזויפת שגרמה לי שעשוע רב‪ .‬תודה‬
‫רבה לכולכם‪ ,‬בלעדיכם כל זה לא היה קורה‪.‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪89 2013‬‬
‫‪SOFIA – Stratospheric Observatory For Infra Red Astronomy‬‬
‫בן נתנאל‬
‫דמיינו לכם שאתם יושבים בחדר ורוצים להסתכל מהחלון‬
‫על הנוף בחוץ או על עצם מסוים אבל יש ווילון שמפריע‬
‫לכם‪ .‬עכשיו‪ ,‬תחשבו שאתם זה טלסקופ‪ ,‬הנוף הוא העצם‬
‫או הכוכבים והווילון הוא האטמוספירה‪ .‬האטמוספירה‬
‫שלנו חוסמת חלק מהקרינה כמו קרינה התת‪-‬אדומה‪.‬‬
‫ניתן לסווג את הטלסקופים במספר דרכים‪:‬‬
‫הסוג שלהם‪:‬‬
‫אופטיים ‪ -‬מחזירי אור‪ ,‬שוברי אור‪.‬‬
‫• רדיו ‪ -‬המקבלים קרינה המגיעה מהחלל‪.‬‬
‫אורכי גל‪:‬‬
‫היום יש בחלל טלסקופים באוכי גל מסוגים‬
‫שונים‪ :‬קרני גמא‪ ,‬קרני רנטגן )‪ ,(X-Ray‬קרינה‬
‫אולטרה סגולה‪ ,‬אור נראה‪ ,‬קרינה תת‪-‬אדומה‬
‫)אינפרא אדום ‪ ,(Infra Red - IR -‬ורדיו‪.‬‬
‫גובהם‪:‬‬
‫• קרקעיים ‪ -‬הנמצאים על הקרקע )דוגמת‬
‫הטלסקופ שנמצא במצפה הכוכבים‬
‫בגבעתיים‪ ,‬טלסקופ קק(‪.‬‬
‫• טלסקופי חלל ‪ -‬הנמצאים בחלל כך שאין‬
‫להם הפרעות אטמוספריות וכדומה‪.‬‬
‫בקבוצה זו ניתן למצוא את טלסקופ החלל‬
‫דוגמת האבל‪ ,‬הרשל )שיצא משירות לא‬
‫מזמן( וג'יימס ווב טלסקופ ‪) -‬חדש שישלח‬
‫בהמשך העשור‪(.‬‬
‫• מוטסים ‪ -‬הנמצא על מטוס‪) .‬יש רק שניים‬
‫כאלו‪ ,‬אחד יצא משירות והשני‪ ,‬בהמשך‪.‬‬
‫הטלסקופים המוטסים החלו את פעילותם‬
‫כבר בשנות ה‪ 20-‬של המאה העשרים ועד‬
‫שנות ה‪ ,60-‬מטרתם העיקרית הייתה צפייה‬
‫בליקויי חמה‪ .‬בשנת ‪ 1965‬חל מפנה‬
‫בטלסקופים המוטסים כאשר מצפה גלילאו‬
‫)‪ (Galileo Observatory‬צפה בכוכב שביט‬
‫‪ .Ikeya-Seki‬מצפה גלילאו היה טלסקופ שהוטס‬
‫‪ 90‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫‪Convair‬‬
‫ע"י מטוס‬
‫בהתחלה‬
‫‪,CV990‬‬
‫מטרתו הייתה צפייה‬
‫בליקויי שמש חמה‪,‬‬
‫אך בהמשך הוא החל‬
‫לצפות בכוכבי שביט כמו‬
‫השביט הנ"ל‪ ,‬במאדים‬
‫תת‪-‬אדומה‪.‬‬
‫ובקרינה‬
‫את‬
‫שסיימו‬
‫לאחר‬
‫משימת גלילאו‪ ,‬חיל‬
‫האמריקאי‬
‫האוויר‬
‫הפעיל שלושה מטוסי‬
‫‪) NC-135‬אחת הגרסאות‬
‫הרבות של הבואינג‬
‫‪ (707‬ששימשו לבדיקות‬
‫נשק גרעיני ובהמשך‬
‫לתצפיות על ליקויי שמש כשעליהם טלסקופ‬
‫"‪ .10inch‬בעזרתם למדו על קרינה קוסמית‪,‬‬
‫על האטמוספירה והשפעות השדות המגנטיים‬
‫של כדור הארץ ביונוספירה‪ .‬פרט מעניין‬
‫נוסף‪ :‬עשו תצפיות על ליקוי חמה ב‪ 30-‬ביוני‬
‫‪ 1973‬נערכו בעזרת טלסקופ ‪ 3"3‬אינצ' מ‪...‬‬
‫לא אחר ממטוס הקונקור ד‪ .‬עקב מהירותו‬
‫הגבוהה של הקונקורד – כ‪ 1,300-‬מייל‬
‫לשעה‪ ,‬האסטרונומים צפו בליקוי בהילוך‬
‫איטי יותר מפני שהמטוס נע באותו המהירות‬
‫של המטוס‪ .‬לאחר מכן החלו משימה חדשה‬
‫בשם ‪KAO (Kuiper Airborne Observatory‬‬
‫על שמו של ג'רארד קויפר‪.‬‬
‫על המטוס היה טלסקופ ‪ CM 91.5‬או "‪36‬‬
‫הוא נכנס לשירות בשנת ‪ ,1975‬דגם המטוס‬
‫שנשא אותו היה ‪.Lockheed C-141 Starlifter‬‬
‫הוא היה בין הטלסקופים הראשונים שצפו‬
‫בטבעות אורנוס ב‪ .1977-‬ב‪ 1988-‬הוא צפה‬
‫באטמוספירה של פלוטו‪ ,‬הוא צפה וגילה מתכות‬
‫כבדות כמו ניקל‪ ,‬ברזל וקובלט בסופרנובה‬
‫‪ .SN 1987‬הוא סיים את שרותו בשנת ‪1995‬‬
‫והעביר את תפקידו לנושא הכתבה‪.SOFIA :‬‬
‫‪ SOFIA‬הינו טלסקופ בגודל בקוטר ‪2.7X2.5‬‬
‫מטרים המוטס על מטוס ‪.Boeing 747SP‬‬
‫מטרותיו של הפרויקט הן מחקרים בתחום‬
‫גלי האינפרא אדום )‪ (IR – Infra Red‬ומכאן‬
‫שמו ‪Stratospheric Observatory For Infra‬‬
‫‪ .Red Astronomy‬המטוס טס בגובה של ‪12-14‬‬
‫ק"מ‪ ,‬מעל כ‪ 99.8%-‬מכמות אדי המים‪.‬‬
‫הפרויקט מופעל ע"י ‪ NASA‬ו‪ DLR-‬המרכז‬
‫הגרמני לחקר החלל )‪German Aerespace‬‬
‫‪ ,(Center‬ובגרמנית )‪Deutsches Zentrum für‬‬
‫‪ (Luft und Raumfahrt‬כאשר ‪ 80%‬מהפרויקט‬
‫של ‪ NASA‬ו‪ 20%-‬של ‪ DLR‬שסיפקה את‬
‫הטלסקופ‪ .‬בנוסף להן מפעילות את הפרויקט‬
‫ ‪USRA (Universities Space Research‬‬‫‪ - Association‬ארגון של אוניברסיטאות החוקר‬
‫את החלל( ו‪.DSI-‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪91 2013‬‬
‫מחיצה‬
‫חדר חוקרים‬
‫תא הטלסקופ‬
‫מכשור לטלסקופ‬
‫חדר מפעילים‬
‫טלסקופ‬
‫‪ SOFIA‬משמש למחקר של‬
‫אסטרונומיות וקוסמולוגיות רבות כגון‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מכשור מדעי‬
‫תופעות‬
‫לידה ומוות של כוכב‪.‬‬
‫היווצרות מערכות שמש‪.‬‬
‫זיהוי מולקולות מורכבות בחלל‪.‬‬
‫ערפיליות ואבק קוסמי בגלקסיות‪.‬‬
‫חקירת חורים שחורים במרכזי גלקסיות‪.‬‬
‫חקירת הרכבי הפלנטות‪ ,‬השביטים‬
‫האסטרואידים במערכת השמש שלנו‪.‬‬
‫‪ SOFIA‬משתמש בטלסקופ מחזיר אור‬
‫בקוטר ‪ 2.57‬מטרים מהסיבה שהוא הרבה יותר‬
‫קל לשימוש‪ ,‬לתפעול ולבנייה מטלסקופ שובר‬
‫אור‪ ,‬בנוסף הוא גם יותר זול‪ .‬באמצע המראה‬
‫הראשית ממוקמת מראה קטנה הממקדת את‬
‫המצלמה לכן הקוטר האפקטיבי של המראה‬
‫הוא ‪ 2.5‬מטרים‪.‬‬
‫לפני כל טיסה מקררים את הטלסקופ כדי‬
‫למנוע עיוותים במראה הראשית של הטלסקופ‬
‫ולאחר מכן‪ ,‬בסיום המשימה‪ ,‬ממלאים את‬
‫הטלסקופ בגז חנקן כדי למנוע התעבות של‬
‫מים על המראה‪.‬‬
‫המטוס של ‪ SOFIA‬הוא ‪.Boeing 747SP‬‬
‫מטוס הבואינג ‪ 747‬טס לראשונה בשנת ‪1969‬‬
‫ומאז יצאו דגמים חדשים וחברות תעופה דרשו‬
‫כל מני דברים מבואינג שהמטוס הזה יעשה‪,‬‬
‫דוגמא לכך היא דגם ה‪ .SP-‬ה‪ 747SP-‬הוא‬
‫גרסה של ה‪ Boeing 747-‬שטסה מהר יותר‪,‬‬
‫גבוה יותר ובעלת טווח טיסה גדול יותר מפני‬
‫שמשקלה הוקטן ע"י הקטנת החלק המרכזי‬
‫שלה ב‪ 14.73-‬מטרים‪.‬‬
‫המטוס התחיל את דרכו כשנמכר לחברת‬
‫‪ Pan Am‬ב‪ .6.5.1977-‬אחר כך‪ ,‬ב‪20.5.1977-‬‬
‫במלאות יובל החמישים לטיסתו הטרנס‪-‬‬
‫אטלנטית של צ'ארלס לינדברג – החברה‬
‫העניקה לו את השם קליפר לינדברג )‪Clipper‬‬
‫‪ .(Lindbergh‬חברת יונייטד איירליינס רכשה‬
‫את המטוס והשתמשה בו עד סוף שנת ‪.1995‬‬
‫ב‪ 30-‬באפריל ‪ USRA 1997‬קנו את המטוס‬
‫לשימוש טלסקופ מוטס וב‪27.10.1997-‬‬
‫‪ NASA‬קנתה את המטוס מ‪.USRA-‬‬
‫בשנת ‪ NASA ,1998‬החלו את העבודות על‬
‫המטוס בכך שפתחו דלת בחלקו האחורי של‬
‫המטוס )‪ 5.5‬מטרים על ‪ 4‬מטרים( שם מוקם‬
‫הטלסקופ‪ .‬העבודות על הטלסקופ נמשכו ‪4‬‬
‫שנים‪ ,‬והן כללו מספר דברים‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בניית מקום לטלסקופ‪.‬‬
‫התקנת הטלסקופ‪.‬‬
‫עיצוב פנים המטוס מחדש כדי שיתאים‬
‫לעבודה מדעית‪.‬‬
‫התקנת מערכות לתמיכה במדענים בזמן‬
‫הטיסה‪.‬‬
‫ב‪ ,21.5.2007-‬יום השנה ה‪ 80-‬לטיסתו של‬
‫לינדברג‪ ,‬קיבל המטוס את שמו החדש‬
‫‪.Clipper Lindbergh‬‬
‫הטיסה הראשונה שלו הייתה ב‪26.4.2007-‬‬
‫וב‪ 31.5.2007-‬הוא עבר למשכנו הקבוע – מרכז‬
‫דריידן של ‪NASA (NASA's Dryden Flight‬‬
‫‪.(Research Center‬‬
‫ב‪ 18.12.2009-‬המטוס ביצע את הטיסה‬
‫הראשונה כשדלת הטלסקופ פתוחה והפעם‬
‫הראשונה בה הוא צפה בכוכבים )זה נקרא "אור‬
‫ראשון" – צפייה ראשונה של טלסקופ( הייתה‬
‫ב‪ 26.5.2010-‬כשצפה בצדק וב‪.M82-‬‬
‫ה‪Boeing 747-123SCA (Space Shuttle-‬‬
‫‪ (Carier‬שיצא משירות משמש את לחלקי חילוף‬
‫ל‪.SOFIA-‬‬
‫כחלק מהפרוייקט מצרפים מורים לטיסות‪.‬‬
‫הם מציגים את הפרוייקט לתלמידי בתי‬
‫הספר‪ .‬במסגרת זאות התלמידים גם מקיימים‬
‫שיחות עם מפעילי הפרוייקט‪ .‬הפרויקט נקרא‬
‫‪.SOFIA Airborne Astronomy Ambassadors‬‬
‫אחת המורות‪ Kathleen Fredette ,‬ביקרה‬
‫במצפה גבעתיים והציגה את הפרוייקט החינוכי‪.‬‬
‫לפרוייקט אתר חינוכי‪:‬‬
‫‪http://www.sofia.usra.edu‬‬
‫‪Optical System of the SOFIA Telescope‬‬
‫‪ 92‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪93 2013‬‬
‫ת מונות נו ספות ש ל מורן נחשוני ניתן לר אות ב א תר ש לו‪ ,‬בכתובת ‪w w w. ar tphotomn .com :‬‬
‫בעוד צלמים מחפשים אחר זוויות צילום מושלמות עם תאורה מחמיאה‪ ,‬מציבים‬
‫פנסים ורפלקטורים‪ ,‬מורן נחשוני בורח מהעיר ומחכה שיחשיך‪ .‬אפילו הפרוז'קטור‬
‫הגדול של הטבע‪ ,‬הירח‪ ,‬לא שותף להפקת הצילומים שלו‪ .‬אז הוא יוצא לשטח עם‬
‫השקיעה וחוזר עם תמונות סוריאליסטיות של נופי המדבר לאור הכוכבים‪ .‬במצפה‬
‫הכוכבים בגבעתיים מוצגת תערוכה קסומה המקבצת עשר שנים של צילומי לילה‪.‬‬
‫כשהיה נער‪ ,‬התגלגל מורן במקרה אל מצפה הכוכבים בגבעתיים‪ ,‬וכמו כל סיפור‬
‫שמתחיל "במקרה"‪ ,‬גם הסיפור הזה הפך לסיפור אהבה‪ .‬במצפה מורן הכיר לא רק‬
‫את הכוכבים‪ ,‬אלא גם את המצלמה הדיגיטלית‪ .‬ובזמן שכולנו עוד צילמנו חפצים‬
‫דוממים בבית כדי לסיים את הפילם הוא צילם כתמים באטמוספירה של כוכב‬
‫הלכת צדק‪ ,‬זרמי גז מכוכבי שביט ואפילו רשם תגלית עולמית כשהצליח לצפות‬
‫לראשונה בכוכב שהסתתר בענן אבק‪.‬‬
‫מאז הוא הספיק לצלם עוד כמה דברים מלבד כוכבים‪ ,‬אבל תמיד שמר להם מקום‬
‫חם בלב‪ .‬וכך‪ ,‬בעשר השנים האחרונות הוא יוצא לשטח‪ ,‬בעיקר לאזורי מדבר‬
‫מבודדים מאורות הכרך‪ ,‬כדי לצלם את הנופים המוכרים מטיולי השבת אך עם הבדל‬
‫אחד מהותי‪ ,‬הוא עושה את זה בחושך‪.‬‬
‫דווקא מבחינה טכנולוגית‪ ,‬הוא הולך על רטרו ובוחר להשתמש במצלמה שכולנו כבר‬
‫הספקנו לשכוח את קיומה‪ ,‬אותה אחת עם הפילם שמפותח בתהליך כימי במעבדה‬
‫מיוחדת‪ .‬הצילום לא מבויים כמו בצילומי סטודיו או צילומי אופנה אבל נדרשת‬
‫עבודת תכנון מוקדמת‪ ,‬כך שהתמונה שתתקבל תשלב נוף ארצי‪ ,‬אשר יכול לכלול עץ‬
‫בודד‪ ,‬סלע מעניין או מבנה נטוש‪ ,‬וכמובן תשאיר מקום של כבוד לגרמי השמים‪.‬‬
‫הטכניקה העיקרית בצילומי הלילה היא חשיפה ארוכה של סרט הצילום‪ .‬הנוף דומם‬
‫ומן הסתם נשאר במקומו‪ ,‬אבל כדור הארץ לא מפסיק להסתובב‪ ,‬והכוכבים הופכים‬
‫למיליוני מכחולים שמציירים קשתות ומעגלים בשמיים‪ .‬לפעמים מופיע מטוס או‬
‫אפילו לווין וגם הם תורמים את תנועתם לתמונה‪ .‬כל צילום כזה אורך מספר שעות‬
‫וניתן להפיק כשלוש‪-‬ארבע תמונות בלילה‪ ,‬וגם אז לא מובטח שתתקבל תוצאה‬
‫משביעת רצון‪ .‬אז אם לוקחים בחשבון שלהפקת צילום כזה דרוש לילה בלי עננים‬
‫ובלי ירח‪ ,‬ומעט תוצרים שמתקבלים בסופו‪ ,‬אפשר להבין מדוע נדרשו עשר שנים‬
‫לאיסוף היצירות המוצגות בתערוכה‪.‬‬
‫חושך‪,‬‬
‫מצלמים!‬
‫התוצאה המתקבלת מזכירה ציורים אימפרסיוניסטיים‪ ,‬יותר מאשר צילום ריאליסטי‪.‬‬
‫ללא שום התערבות ועריכה בפוטושופ מתקבלת תמונת נוף דומם עם רקע בתנועה‪,‬‬
‫לצילום מתוסף מימד נוסף‪ ,‬הוא כבר לא שטוח‪ .‬תנועת הכוכבים שמציירת בשמיים‬
‫קשתות ומעגלים תלויה בכיוון הצילום‪ ,‬וצבע השמיים שמשתנה מתמונה לתמונה‪,‬‬
‫יכול להיות באחת סגול ובאחרת כתום‪ ,‬מושפע מ"זיהום אור"‪ ,‬כי במדינת ישראל‪,‬‬
‫לא משנה כמה מתרחקים‪ ,‬קשה מאד למצוא חושך מוחלט‪.‬‬
‫בעידן הצילום הדיגיטאלי ותרבות האינסטגרם‪ ,‬שבהם הקצב מהיר והתוצאות‬
‫מתפרסמות עוד לפני שהזמנתם קינוח‪ ,‬מורן נחשוני מתעקש לקחת את הזמן‪ .‬עם‬
‫המון השקעה‪ ,‬יצירתיות‪ ,‬ניסוי וטעייה ניתן להציג דברים חדשים שעד כה לא חשבנו‬
‫על קיומם‪.‬‬
‫מומלץ מאוד לבקר בתערוכת התמונות המוצגת במצפה הכוכבים בגבעתיים‬
‫ובדרך גם ליהנות מהרצאה על אסטרונומיה ותצפית בכוכבים‪.‬‬
‫‪ 94‬כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫כרך ‪ 39‬ספטמבר ‪95 2013‬‬
‫כדור הארץ כפי שהוא נראה משבתאי צולם על ידי החללית קאסיני‬
‫שער קדמי‪ :‬פרסאידים בערבה ‪ -‬ירון עייני‬