סטטיסטיקה הסתברות והתפלגות נורמאלית

‫‪0‬‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫ספר המאגר לשאלון‪20853 :‬‬
‫פרק ‪1.1‬‬
‫פונקציות וגרפים‬
‫פרק ‪1.3‬‬
‫סדרות חשבונית וסדרות הנדסית‬
‫פרק ‪1.2‬‬
‫גדילה ודעיכה‬
‫פרק ‪3.1‬‬
‫סטטיסטיקה‬
‫כולל פתרונות מלאים‬
‫מסודר לפי המאגר של משרד החינוך‬
‫פרק ‪3.3‬‬
‫הסתברות‬
‫פרק ‪3.2‬‬
‫התפלגות נורמלית‬
‫פרק ‪2.1‬‬
‫טריגונומטריה במישור‪.‬‬
‫פרק ‪2.3‬‬
‫טריגונומטריה יישומים במרחב‪.‬‬
‫כתב וערך‪ :‬יוסי דהן‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪0‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪1‬‬
‫שאלה מספר ‪.1‬‬
‫לפניכם קבוצה של ארבעה מספרים‪. 7 , 10 , 11 , 11 :‬‬
‫לקבוצה מוסיפים מספר נוסף ‪ , x‬שערכו בין ‪ 10‬ל‪.11 -‬‬
‫מהו המספר ‪ , x‬אם נתון שהממוצע של חמשת המספרים (ארבעת המספרים הנתונים ו‪ ) x -‬שווה לחציון‬
‫שלהם‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫נתונים‪x  x :‬‬
‫‪. 7 , 10 , x , 11 , 11‬‬
‫מהו המספר ‪ , x‬אם נתון שהממוצע של חמשת המספרים (ארבעת המספרים הנתונים ו‪ ) x -‬שווה‬
‫לחציון שלהם‪.‬‬
‫נבנה טבלת שכיחות‬
‫ציון‬
‫מספר התלמידים ‪f i‬‬
‫‪xi‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫‪1‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n 1 5 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪  x3‬חציון ‪x‬‬
‫‪x3  12‬‬
‫‪ ‬חציון ‪x‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7  10  x  15  16‬‬
‫‪x‬‬
‫‪5‬‬
‫‪xx‬‬
‫‪5 x  48  x‬‬
‫‪4 x  48\ : 4‬‬
‫‪x  12‬‬
‫תשובה‪x  12 :‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫‪x = 12‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪1‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪2‬‬
‫שאלה מספר ‪.3‬‬
‫בטבלה שלפניכם מוצגת התפלגות הציונים בבחינת סיום במתמטיקה בכיתה יב‪:‬‬
‫‪10‬‬
‫‪7‬‬
‫ציון‬
‫מספר התלמידים ‪f i‬‬
‫‪xi‬‬
‫‪70‬‬
‫‪x‬‬
‫‪00‬‬
‫‪1‬‬
‫‪00‬‬
‫‪11‬‬
‫(א) ממוצע הציונים בכיתה זו היה ‪ . 72.1‬חשב את ‪. x‬‬
‫(ב) מהו חציון הציונים ? נמק‪.‬‬
‫(ג) מהו הציון השכיח ?‬
‫מהי סטיית התקן של הציונים?‬
‫(ד)‬
‫בוחרים באקראי תלמיד‪ .‬מה ההסתברות שהציון של התלמיד יהיה ‪ 00‬ומעלה ?‬
‫(ה)‬
‫פתרון‪:‬‬
‫(א) ממוצע הציונים בכיתה זו היה ‪ . 53.0‬חשב את ‪. x‬‬
‫‪420  70 x  880  90‬‬
‫‪x‬‬
‫‪1  11  x  7‬‬
‫‪00‬‬
‫‪000‬‬
‫‪70x‬‬
‫‪020‬‬
‫‪1390  70 x‬‬
‫‪00‬‬
‫‪00‬‬
‫‪70‬‬
‫‪10‬‬
‫ציון ‪x i‬‬
‫‪72.5 ‬‬
‫‪19  x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪x‬‬
‫‪7‬‬
‫מספר התלמידים ‪f i‬‬
‫‪72.5  (19  x)  1390  70 x‬‬
‫‪1377.5  72.5 x  1390  70 x‬‬
‫‪72.5 x  70 x  1390  1377.5‬‬
‫‪2.5 x  12.5\ : 2.5‬‬
‫‪x5‬‬
‫‪n  1  11  5  7  24‬‬
‫‪n  1 24  1‬‬
‫‪ ‬חציון ‪x‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 12.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪  x12‬חציון ‪x‬‬
‫‪x13‬‬
‫תשובה‪x  5 :‬‬
‫מהו חציון הציונים? נמק את תשובתך‪.‬‬
‫(ב) ‪.‬‬
‫‪x13  80‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫(ג)‬
‫‪x12  70‬‬
‫‪x x‬‬
‫‪70  80‬‬
‫‪13‬‬
‫‪  12‬חציון ‪x‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 75‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪  75‬חציון ‪x‬‬
‫‪  75‬חציון‪x‬‬
‫מהו הציון השכיח ?‬
‫‪  80‬שכיח‪x‬‬
‫תשובה‪  80 :‬שכיח‪x‬‬
‫(ד)‬
‫מהי סטיית התקן של הציונים ?‬
‫‪( x  x)2  f  ...... ( xn  x)2  f n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪S‬‬
‫‪N‬‬
‫‪(60  72.5)2  7  (70  72.5)2  5  (80  72.5)211  (90  72.5)2 1‬‬
‫‪24‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫(ה)‬
‫‪S  9.24‬‬
‫‪2050‬‬
‫‪ 85.42  9.24‬‬
‫‪24‬‬
‫בוחרים באקראי תלמיד‪ .‬מה ההסתברות שהציון של התלמיד יהיה ‪ 85‬ומעלה ?‬
‫‪12‬‬
‫תשובה‪ 0.5 :‬‬
‫‪24‬‬
‫‪11  1 12‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 0.5‬‬
‫‪24‬‬
‫‪24‬‬
‫‪p‬‬
‫‪p‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(א) ‪x  5‬‬
‫(ב)‬
‫‪  75‬חציון‪x‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫(ד)‬
‫(ג) ‪  80‬שכיח‪x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪S  9.24‬‬
‫‪12‬‬
‫‪p‬‬
‫(ה) ‪ 0.5‬‬
‫‪24‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫‪S‬‬
‫‪S ‬‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪3‬‬
‫שאלה מספר ‪.2‬‬
‫בכיתה שיש בה ‪ 21‬תלמידים נערך מבחן בשני טורים‪.‬‬
‫הציון הממוצע במבחן של כל התלמידים בכיתה היה ‪.1.0‬‬
‫הציון הממוצע במבחן של ‪ 11‬התלמידים שישבו בטור א היה ‪.7.1‬‬
‫מה היה הציון הממוצע במבחן של ‪ 10‬התלמידים שישבו בטור ב?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫מה היה הציון הממוצע במבחן של ‪ 15‬התלמידים שישבו בטור ב?‬
‫‪112.1‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪11‬‬
‫ציון‬
‫מספר התלמידים ‪f i‬‬
‫‪xi‬‬
‫תשובה‪x  6 :‬‬
‫‪10x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪10‬‬
‫‪x  6.9‬‬
‫‪6.9  112.5  10 x‬‬
‫‪25‬‬
‫‪172.5  112.5  10 x \ 112.5‬‬
‫‪172.5 112.5  10 x‬‬
‫‪60  10 x \ :10‬‬
‫‪6 x‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫‪x6‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪3‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪0‬‬
‫שאלה מספר ‪.4‬‬
‫שקלו ‪ 00‬שקיות אבקת מרק‪ ,‬ומצאו שמשקלן הממוצע הוא ‪ 23‬גרם‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬התברר שהייתה טעות בשקילה של ‪ 10‬השקיות הראשונות‪ ,‬ויש להוסיף ‪ 2‬גרם למשקל שהתקבל‬
‫מכל אחת מהשקיות האלה‪.‬‬
‫חשבו את המשקל הממוצע של ‪ 00‬השקיות של אבקת המרק לאחר תיקון הטעות‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫חשבו את המשקל הממוצע של ‪ 45‬השקיות של אבקת המרק לאחר תיקון הטעות‪.‬‬
‫‪020‬‬
‫סה"כ‬
‫‪23‬‬
‫משקל ‪x i‬‬
‫‪00‬‬
‫מספר שקיות ‪f i‬‬
‫סה"כ משקל השקיות לפני ההוספה הוא ‪ 020‬לאחר מכן נוסיף את משקל ‪ 10 x 2 = 20‬החסר נקבל ‪ 000‬ג'‬
‫‪020+20=940‬‬
‫‪x‬‬
‫‪00‬‬
‫סה"כ‬
‫משקל ‪x i‬‬
‫מספר שקיות ‪f i‬‬
‫‪x  940  23.5‬‬
‫‪40‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪ 23.5‬גרם ‪x ‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫‪ 23.5‬גרם ‪x ‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪0‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪1‬‬
‫שאלה מספר ‪.0‬‬
‫במפעל יש שתי דרגות שכר‪ 21 .‬פועלים מקבלים שכר לפי הדרגה הנמוכה‪ ,‬ו‪ 71 -‬פועלים‬
‫מקבלים שכר לפי הדרגה הגבוהה‪.‬‬
‫השכר בדרגה הגבוהה גדול ב‪ ₪ 10 -‬לשעה מן השכר לשעה בדרגה הנמוכה‪.‬‬
‫השכר הממוצע במפעל הוא ‪ ₪ 31‬לשעה‪.‬‬
‫(א)‪ .‬חשבו את השכר לשעה בכל אחת משתי הדרגות‪.‬‬
‫(ב)‪ .‬מהו השכר השכיח לשעת עבודה?‬
‫(ג)‪ .‬מהו חציון השכר עבור שעת עבודה במפעל? נמקו‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫(א)‪ .‬חשבו את השכר לשעה בכל אחת משתי הדרגות‪.‬‬
‫משכורת‬
‫מספר עובדים ‪f i‬‬
‫‪xi‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪25x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪21‬‬
‫נמוכה‬
‫‪750+75x‬‬
‫‪10+x‬‬
‫‪71‬‬
‫גבוהה‬
‫‪x  35‬‬
‫‪ 35.0‬שקל ‪ 25.0 ,‬שקל ‪.‬‬
‫(ב)‪ .‬מהו השכר השכיח לשעת עבודה ?‬
‫‪35  750  75x  25x‬‬
‫‪100‬‬
‫‪3500  750  100 x \ 750‬‬
‫‪2750  100 x‬‬
‫‪27.5  x‬‬
‫‪  37.5‬שכיח‪x‬‬
‫תשובה‪  37.5 :‬שכיח‪x‬‬
‫(ג)‪.‬‬
‫מהו חציון השכר עבור שעת עבודה במפעל ? נמק‪.‬‬
‫‪n  100‬‬
‫‪x x‬‬
‫‪n  1 100  1‬‬
‫‪55‬‬
‫‪56‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 55.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪37.5  37.5‬‬
‫‪ ‬חציון‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ 37.5‬‬
‫חציון‬
‫‪2‬‬
‫‪ ‬חציון‪x‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪  37.5‬חציון‪x‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(א) ‪( ₪ 37.1 , ₪ 27.1‬ב) ‪  37.5‬שכיח‪( x‬ג) ‪  37.5‬חציון‪x‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪1‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪1‬‬
‫שאלה מספר ‪.6‬‬
‫בשתי כיתות מקבילות ערכו מבחן‪.‬‬
‫בכיתה אחת נבחנו ‪ 20‬תלמידים‪ ,‬והציון הממוצע היה ‪.00‬‬
‫הציון הממוצע בכיתה האחרת היה ‪.70‬‬
‫הציון הממוצע של כלל הנבחנים משתי הכיתות היה ‪.70‬‬
‫כמה תלמידים נבחנו בכיתה האחרת?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫כמה תלמידים נבחנו בכיתה האחרת?‬
‫ציון‬
‫מספר תלמידים ‪f i‬‬
‫‪xi‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪00‬‬
‫‪20‬‬
‫כיתה א'‬
‫‪70x‬‬
‫‪70‬‬
‫‪x‬‬
‫כיתה ב'‬
‫תשובה‪ 30 :‬תלמידים נבחנו בכיתה האחרת‪.‬‬
‫‪x  74‬‬
‫‪74  1600  70 x‬‬
‫)‪(20  x‬‬
‫‪74  (20  x)  1600  70 x‬‬
‫‪1480  74 x  1600  70 x‬‬
‫‪4 x  120‬‬
‫‪x  30‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫‪ 30‬תלמידים‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪1‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪7‬‬
‫שאלה מספר ‪.5‬‬
‫הציון הממוצע של תלמיד ב‪ 1 -‬מבחנים הוא ‪.72‬‬
‫(א)‪ .‬התלמיד נבחן במבחן נוסף‪ .‬התלמיד רוצה שממוצע ציוניו בששת המבחנים יהיה ‪.71‬‬
‫האם ציונו במבחן השישי צריך להיות גדול ‪ /‬קטן ‪ /‬שווה לממוצע של ‪ 1‬המבחנים? נמקו‪.‬‬
‫(ב)‪ .‬מה צריך להיות ציונו במבחן השישי‪ ,‬כדי שממוצע הציונים שלו בששת המבחנים יהיה ‪?71‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫(א)‪ .‬התלמיד נבחן במבחן נוסף‪ .‬התלמיד רוצה שממוצע ציוניו בששת המבחנים יהיה ‪.50‬‬
‫האם ציונו במבחן השישי צריך להיות גדול ‪ /‬קטן ‪ /‬שווה לממוצע של ‪ 0‬המבחנים? נמקו‪.‬‬
‫ככול שנוסיף ציונים כגודל הציון הממוצע ‪ .‬ציון הממוצע לא ישתנה‬
‫ככול שנוסיף ציונים גבוהים מהציון הממוצע ‪ .‬ציון הממוצע יגדל‬
‫ככול שנוסיף ציונים קטנים מהציון הממוצע ‪ .‬ציון הממוצע יקטן‬
‫תשובה‪ :‬הציון הממוצע של תלמיד ב‪ 1 -‬מבחנים הוא ‪.72‬התלמיד רוצה שממוצע ציוניו בששת‬
‫המבחנים יהיה ‪.71‬לכן הציון במבחן השישי צריך להיות גדול מהציון ‪.72‬‬
‫(ב)‪.‬‬
‫מה צריך להיות ציונו במבחן השישי‪ ,‬כדי שממוצע הציונים שלו בששת המבחנים יהיה ‪?50‬‬
‫ציון‬
‫מספר מבחנים ‪f i‬‬
‫‪xi‬‬
‫‪310‬‬
‫‪72‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪75  360  1x‬‬
‫‪6‬‬
‫‪450  360  x‬‬
‫‪x  90‬‬
‫‪x  75‬‬
‫תשובה‪ :‬ציון המבחן השישי צריך להיות ‪ 00‬כדי לקבל ציון ממוצע ‪ 71‬בששת המבחנים‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(א) גדול מהממוצע (ב) ‪.00‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪7‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪0‬‬
‫שאלה מספר ‪.8‬‬
‫חישבו את ההוצאה החודשית הממוצעת של משפחה במשך ‪ 11‬חודשים‪.‬‬
‫נמצא כי ממוצע ההוצאות לחודש היה ‪ ,₪ 0,100‬וסטיית התקן הייתה ‪.₪ 100‬‬
‫לאחר מכן הוסיפו לחישובים את ההוצאות של חודש נוסף (החודש ה‪ ,)12 -‬והתברר‬
‫שהממוצע נשאר בלי שינוי‪.‬‬
‫מה היו ההוצאות של החודש הנוסף (החודש ה‪ ?)12 -‬נמק‪.‬‬
‫(א)‪.‬‬
‫האם סטיית התקן של כל ‪ 12‬החודשים גדולה או קטנה מסטיית התקן של ‪ 11‬חודשים?‬
‫(ב)‪.‬‬
‫(אין צורך בחישוב אלגברי)‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫(א)‪.‬‬
‫מה היו ההוצאות של החודש הנוסף (החודש ה‪ ?)13 -‬נמק‪.‬‬
‫ככול שנוסיף ציונים כגודל הציון הממוצע ‪ .‬ציון הממוצע לא ישתנה‬
‫ככול שנוסיף ציונים גבוהים מהציון הממוצע ‪ .‬ציון הממוצע יגדל‬
‫ככול שנוסיף ציונים קטנים מהציון הממוצע ‪ .‬ציון הממוצע יקטן‬
‫תשובה‪ :‬הממוצע נשאר בלי שינוי‪ .‬לכן בחודש ה ‪ 12 -‬כמו הממוצע ‪₪ 0100‬‬
‫(ב)‪ .‬האם סטיית התקן של כל ‪ 13‬החודשים גדולה או קטנה מסטיית התקן של ‪ 11‬חודשים?‬
‫(אין צורך בחישוב אלגברי)‪.‬‬
‫ככול שנוסיף ציונים כגודל הציון הממוצע ‪ .‬סטית התקן תקטן‬
‫חישוב סטיית התקן החדשה של כל ‪ 12‬החודשים‬
‫‪A  ...... ( x  x)2  f‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪S‬‬
‫‪110,000  (4500  4500)2 1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪S‬‬
‫‪110,000‬‬
‫‪ 9166,66‬‬
‫‪12‬‬
‫‪S‬‬
‫‪( x  x)2  f  ...... ( xn  x)2  f n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪N‬‬
‫‪S‬‬
‫‪A  ( x  x)2  f  ...... ( xn  x)2  f n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪11‬‬
‫‪A‬‬
‫‪11‬‬
‫‪S  95.74‬‬
‫‪100 ‬‬
‫‪10,000 ‬‬
‫‪110,000  A‬‬
‫תשובה‪ :‬סטיית התקן של כל ‪ 12‬החודשים קטנה יותר‪.‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(א) ‪ .₪ 0,100‬הסבר‪ :‬הנתון הנוסף צריך להיות שווה לממוצע‪.‬‬
‫(ב) סטיית התקן של כל ‪ 12‬החודשים קטנה יותר‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬ההוצאה של החודש הנוסף שווה לממוצע‪ ,‬ולכן הסטייה מהממוצע של חודש זה היא ‪ .0‬מכאן‪,‬‬
‫סכום ריבועי הסטיות מהממוצע לא השתנה‪ ,‬אבל הממוצע שלהם קטן‬
‫(כי מחלקים סכום זה במספר גדול יותר של חודשים)‪.‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪0‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪0‬‬
‫שאלה מספר ‪.9‬‬
‫מורה חישב ומצא שממוצע הציונים של ‪ 20‬תלמידים הוא ‪ ,10‬וסטיית התקן היא ‪.1.0‬‬
‫לאחר מכן הוסיף המורה ציון של תלמיד נוסף (התלמיד ה‪ ,)21-‬והתברר שהממוצע של כל התלמידים נשאר‬
‫‪ ,10‬ורק סטיית התקן השתנתה‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו הציון של התלמיד הנוסף (התלמיד ה‪ ?)21 -‬נמקו‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם סטיית התקן של כל התלמידים (כלומר של ‪ 21‬התלמידים) גדולה או קטנה‬
‫מסטיית התקן של ‪ 20‬התלמידים? (אין צורך בחישוב אלגברי)‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫(א)‪ .‬מהו הציון של התלמיד הנוסף (התלמיד ה‪ ?)31 -‬נמקו‪.‬‬
‫ככול שנוסיף ציונים כגודל הציון הממוצע ‪ .‬ציון הממוצע לא ישתנה‬
‫ככול שנוסיף ציונים גבוהים מהציון הממוצע ‪ .‬ציון הממוצע יגדל‬
‫ככול שנוסיף ציונים קטנים מהציון הממוצע ‪ .‬ציון הממוצע יקטן‬
‫תשובה‪ :‬הציון של התלמיד הנוסף (התלמיד ה‪ )21 -‬הוא ‪.10‬כגודל הציון הממוצע‪.‬‬
‫(ב)‪ .‬האם סטיית התקן של כל התלמידים (כלומר של ‪ 31‬התלמידים) גדולה או קטנה‬
‫מסטיית התקן של ‪ 35‬התלמידים? (אין צורך בחישוב אלגברי)‪.‬‬
‫ככול שנוסיף ציונים כגודל הציון הממוצע ‪ .‬סטית התקן תקטן‬
‫חישוב סטיית התקן החדשה של כל ‪ 21‬תלמידים‪.‬‬
‫‪A...... ( x  x)2  f‬‬
‫‪21‬‬
‫‪21‬‬
‫‪21‬‬
‫‪S‬‬
‫‪64.8  (60  60)2 1‬‬
‫‪21‬‬
‫‪S‬‬
‫‪64.8‬‬
‫‪ 3.085‬‬
‫‪21‬‬
‫‪( x  x)2  f  ...... ( xn  x)2  f n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪N‬‬
‫‪S‬‬
‫‪A  ( x  x)2  f  ...... ( xn  x)2  f n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪S‬‬
‫‪A‬‬
‫‪20‬‬
‫‪1 .8 ‬‬
‫‪S  1.756‬‬
‫‪A‬‬
‫‪20‬‬
‫‪3.24 ‬‬
‫‪64.8  A‬‬
‫תשובה‪ 1.8 :‬‬
‫‪20‬‬
‫‪S‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(א) ‪10‬‬
‫‪ S 1.756‬סטיית התקן קטנה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫(ב) סטיית התקן של ‪ 21‬תלמידים קטנה יותר‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬הציון של התלמיד הנוסף שווה לממוצע‪ ,‬ולכן הסטייה מהממוצע של ציון זה היא ‪ .0‬מכאן‪,‬‬
‫סכום ריבועי הסטיות מהממוצע לא השתנה‪ ,‬אבל הממוצע שלהם קטן‬
‫(כי מחלקים סכום זה במספר גדול יותר של תלמידים)‪.‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪0‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪10‬‬
‫שאלה מספר ‪.15‬‬
‫לפניכם רשימת הציונים של ‪ 0‬תלמידים בכיתה יב בשני מקצועות שונים א ו‪ -‬ב‪.‬‬
‫התפלגות הציונים במקצוע א היא‪.10 , 0 , 0 , 7 , 7 , 7 , 1 , 1 , 0 :‬‬
‫התפלגות הציונים במקצוע ב היא‪.10 , 10 , 0 , 0 , 7 , 1 , 1 , 0 , 0 :‬‬
‫(א)‪ .‬מהו הציון השכיח בכל אחד מהמקצועות?‬
‫(ב)‪ .‬מהו חציון הציונים בכל אחד מהמקצועות?‬
‫(ג)‪ .‬מהו הציון הממוצע בכל אחד מהמקצועות האלה?‬
‫(ד)‪ .‬באיזה משני המקצועות (מקצוע א או מקצוע ב) פיזור הציונים גדול יותר? נמקו‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫מקצוע א'‬
‫ציון‬
‫מספר התלמידים ‪f i‬‬
‫‪xi‬‬
‫מקצוע ב'‬
‫ציון‬
‫מספר התלמידים ‪f i‬‬
‫‪xi‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪21‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬
‫‪11‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫(א)‪ .‬מהו הציון השכיח בכל אחד מהמקצועות ?‬
‫תשובה‪ :‬הציון השכיח במקצוע א' הוא ‪  7‬שכיח‪x‬‬
‫(ב)‪.‬‬
‫‪4  12  21  16  10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪63‬‬
‫‪x‬‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫‪x‬‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8  5  6  7  8  9  20‬‬
‫‪9‬‬
‫‪63‬‬
‫‪x‬‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫‪x‬‬
‫במקצוע ב' הוא ‪  4 ,10‬שכיח‪x‬‬
‫מהו חציון הציונים בכל אחד מהמקצועות ?‬
‫מקצוע א'‬
‫‪  7‬חציון‪x‬‬
‫‪n 1 9 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫מקצוע ב'‬
‫‪n9‬‬
‫‪ ‬חציון‪x‬‬
‫תשובה‪ :‬הציון החציון במקצוע א' הוא‬
‫‪  7‬חציון‪x‬‬
‫‪n 1 9 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫במקצוע ב' הוא‬
‫‪  7‬חציון‪x‬‬
‫‪n9‬‬
‫‪ ‬חציון‪x‬‬
‫‪  7‬חציון‪x‬‬
‫(ג)‪ .‬מהו הציון הממוצע בכל אחד מהמקצועות האלה?‬
‫תשובה‪ :‬הציון הממוצע בכל אחד מהמקצועות הממוצע הוא ‪x  7‬‬
‫(ד)‪.‬‬
‫באיזה משני המקצועות (מקצוע א או מקצוע ב) פיזור הציונים גדול יותר? נמקו‪.‬‬
‫‪( x  x) 2  f  ...... ( xn  x) 2  f n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪N‬‬
‫‪(4  7) 2 1  (6  7) 2  2  (7  7) 2  3  (8  7) 2  2  (10  7) 2 1‬‬
‫‪22‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 2.44  1.56‬‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪(4  7)2  2  (5  7)2 1  (6  7)2 1  (7  7)2 1  (8  7)2 1  (9  7)2 1  (10  7)2  2‬‬
‫‪46‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 5.11  2.26‬‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪S‬‬
‫‪‬א ‪S‬‬
‫‪‬ב ‪S‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(א) השכיח במקצוע א הוא ‪ ,7‬והשכיחים במקצוע ב' הם ‪ 0‬ו‪.10 -‬‬
‫(ב) בכל אחד מהמקצועות החציון הוא ‪( .7‬ג) בכל אחד מהמקצועות הממוצע הוא ‪.7‬‬
‫(ד) במקצוע ב הפיזור גדול יותר‪ ,‬כי במקצוע א סטיית התקן היא ‪ 1.11‬ובמקצוע ב סטיית התקן היא ‪.2.21‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪10‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪11‬‬
‫שאלה מספר ‪.11‬‬
‫לפניכם ההתפלגות של יבול עגבניות בטונות‪ ,‬במספר מסוים של חלקות שדה‪:‬‬
‫יבול בטונות‬
‫שכיחות ‪f i‬‬
‫‪0‬‬
‫‪x‬‬
‫‪xi‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪12‬‬
‫ממוצע היבול לחלקה הוא ‪ 7‬טון‪.‬‬
‫(א)‪ .‬מצאו בכמה חלקות שדה יבול העגבניות היה ‪ 0‬טון?‬
‫(ב)‪ .‬מהו חציון היבול?‬
‫(ג)‪ .‬מהי סטיית התקן של יבול העגבניות?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫(א)‪ .‬מצאו בכמה חלקות שדה יבול העגבניות היה ‪ 4‬טון?‬
‫יבול בטונות‬
‫שכיחות ‪f i‬‬
‫‪xi‬‬
‫‪4x‬‬
‫‪0‬‬
‫‪x‬‬
‫‪48‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪49‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪96‬‬
‫‪0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪63‬‬
‫‪0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪x7‬‬
‫תשובה‪x  6 :‬‬
‫‪4‬‬
‫(ב)‪ .‬מהו חציון היבול ?‬
‫‪7  4 x  48  49  96  63‬‬
‫‪7  12  7  8  x‬‬
‫‪256  4 x‬‬
‫‪7‬‬
‫‪34  x‬‬
‫‪7  (34  x)  256  4 x‬‬
‫‪238  7 x  256  4 x‬‬
‫‪3x  18‬‬
‫‪x6‬‬
‫‪n  40‬‬
‫‪x x‬‬
‫‪21  7  7  7‬‬
‫‪  20‬חציון‪x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪n  1 40  1‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 20.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪  7‬חציון‪x‬‬
‫‪ ‬חציון‪x‬‬
‫‪  7‬חציון‪x‬‬
‫(ג)‪ .‬מהי סטיית התקן של יבול העגבניות?‬
‫‪( x  x) 2  f  ...... ( xn  x) 2  f n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪N‬‬
‫‪(4  7) 2  6  (6  7) 2  8  (7  7) 2  7  (8  7) 2 12  (9  7) 2  7‬‬
‫‪102‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 2.55  1.596‬‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫תשובה‪S  1.596 :‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(א) ‪x  6‬‬
‫‪4‬‬
‫(ב)‬
‫‪  7‬חציון‪x‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫(ג) ‪. S  1.596‬‬
‫‪11‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫‪S‬‬
‫‪S ‬‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪12‬‬
‫שאלה מספר ‪.13‬‬
‫ציוניהם של תלמידים במבחן במתמטיקה היו ‪ ,70 ,10‬ו‪ 00 -‬בלבד‪.‬‬
‫ו‪ 1 -‬תלמידים קיבלו את הציון ‪.00‬‬
‫‪ 0‬תלמידים קיבלו את הציון ‪ 0 ,10‬תלמידים קיבלו את הציון ‪,70‬‬
‫‪ 1‬תלמידים‪ ,‬שנעדרו מהמבחן‪ ,‬נבחנו במבחן במועד מיוחד‪ .‬כל אחד מחמשת התלמידים האלה קיבל את‬
‫הציון ‪.00‬המורה צירף ציונים אלה לציוניהם של שאר התלמידים‪ ,‬ומצא את הממוצע החדש‪ ,‬את השכיח‬
‫החדש ואת חציון הציונים החדש‪.‬‬
‫(א)‪ .‬האם ממוצע הציונים החדש גדל‪ ,‬קטן או לא השתנה? נמקו‪.‬‬
‫(ב)‪ .‬האם הציון השכיח השתנה? נמקו‪.‬‬
‫(ג)‪ .‬האם חציון הציונים השתנה? נמקו‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫לפני התוספת‬
‫ציון‬
‫מספר התלמידים ‪f i‬‬
‫‪xi‬‬
‫‪000 130 200‬‬
‫‪00 70 10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫אחרי התוספת‬
‫ציון ‪x i‬‬
‫מספר התלמידים ‪f i‬‬
‫‪000 130 200‬‬
‫‪00 70 10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫(א)‪ .‬האם ממוצע הציונים החדש גדל‪ ,‬קטן או לא השתנה? נמקו‪.‬‬
‫‪400  630  240‬‬
‫‪18‬‬
‫‪1270‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ 70.55‬‬
‫‪18‬‬
‫‪240  630  800‬‬
‫‪23‬‬
‫‪1670‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ 72.6‬‬
‫‪23‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫תשובה‪ :‬הממוצע יגדל לאחר תוספת התלמידים‪.‬‬
‫(ב)‪ .‬האם הציון השכיח השתנה? נמק‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬הציון השכיח לפני התוספת ‪ 70‬ואילו לאחר תוספת התלמידים הציון השכיח הוא ‪.00‬‬
‫(ג)‪ .‬האם חציון הציונים השתנה? נמק‬
‫‪n  23‬‬
‫‪  70‬חציון‪x‬‬
‫‪n  1 23  1‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 12‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ ‬חציון‪x‬‬
‫‪n  18‬‬
‫‪  70‬חציון‪x‬‬
‫תשובה‪ :‬לא‪ ,‬כי חציון‬
‫‪x x‬‬
‫‪70  70‬‬
‫‪  9 10 ‬חציון‪x‬‬
‫‪ 70‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪n  1 18  1‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 9.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ ‬חציון‪x‬‬
‫הציונים נשאר‪  70 .‬חציון‪x‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(א) הממוצע גדל כי כל הציונים שנוספו היו מעל הממוצע‪.‬‬
‫(ב) כן‪ ,‬כי בהתחלה הציון‬
‫השכיח היה ‪ 70‬ולאחר הוספת התלמידים‪ ,‬שנבחנו במועד מיוחד‪ ,‬הציון השכיח הוא ‪.00‬‬
‫(ג) לא‪ ,‬כי חציון הציונים נשאר ‪.70‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪12‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪13‬‬
‫שאלה מספר ‪.12‬‬
‫לפניכם מתוארת ההתפלגות של מספר המכוניות הפרטיות שיש למשפחה ביישוב מסוים‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫מספר המכוניות‬
‫מספר המשפחות ‪f i‬‬
‫‪xi‬‬
‫‪2‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫(א)‪ .‬ידוע שהשכיחות היחסית של משפחות שיש להן מכונית אחת היא ‪. 1‬‬
‫‪4‬‬
‫לכמה משפחות ביישוב יש מכונית אחת?‬
‫(ב)‪ .‬מהו השכיח של מספר המכוניות למשפחה?‬
‫(ג)‪ .‬מהו החציון של מספר המכוניות למשפחה?‬
‫(ד)‪ .‬מה מספר המכוניות הממוצע למשפחה?‬
‫(ה)‪ .‬בוחרים באקראי משפחה אחת מהיישוב‪.‬‬
‫מה ההסתברות שבמשפחה זו מספר המכוניות גבוה מהממוצע ?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫(א)‪ .‬ידוע שהשכיחות היחסית של משפחות שיש להן מכונית אחת היא‬
‫יש מכונית אחת?‬
‫תשובה‪ :‬ל – ‪ 0‬אנשים יש מכונית אחת‪.‬‬
‫‪ . 1‬לכמה משפחות ביישוב‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ x‬‬
‫‪4 24  x‬‬
‫‪1 (24  x)  4 x‬‬
‫‪24  3x‬‬
‫‪8 x‬‬
‫(ב)‪ .‬מהו השכיח של מספר המכוניות למשפחה ?‬
‫‪ 2‬מכוניות הוא השכיח של מספר המכוניות‪.‬‬
‫(ג)‪ .‬מהו החציון של מספר המכוניות למשפחה ?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪n  32‬‬
‫‪x x‬‬
‫‪22‬‬
‫‪  16 17 ‬חציון‪x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪  2‬חציון‪x‬‬
‫‪n  1 32  1‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 16.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪  2‬חציון‪x‬‬
‫‪ ‬חציון‪x‬‬
‫(ד)‪ .‬מה מספר המכוניות הממוצע למשפחה ?‬
‫סה"כ‬
‫מספר המכוניות‬
‫מספר המשפחות ‪f i‬‬
‫‪xi‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪28‬‬
‫‪2‬‬
‫‪10‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪24‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0  8  28  6  24‬‬
‫‪32‬‬
‫‪66‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ 2.06‬‬
‫‪32‬‬
‫‪x‬‬
‫תשובה‪x  2.06 :‬‬
‫בוחרים באקראי משפחה אחת מהיישוב‪ .‬מה ההסתברות שבמשפחה זו מספר המכוניות‬
‫(ה)‪.‬‬
‫גבוה מהממוצע ?‬
‫‪8‬‬
‫‪p‬‬
‫‪ 0.25‬‬
‫‪8‬‬
‫‪32‬‬
‫‪p‬‬
‫תשובה‪ 0.25 :‬‬
‫‪32‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(א) ‪( x  8‬ב) השכיח הוא שתי מכוניות‪( .‬ג) החציון הוא שתי מכוניות‪( .‬ד) ‪2.0121‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪13‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫‪1‬‬
‫(ה)‬
‫‪4‬‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪10‬‬
‫שאלה מספר ‪.14‬‬
‫במפעל בו עובדים ‪ 00‬פועלים‪ ,‬יש שלוש דרגות שכר חודשיות‪ , ₪ 1,000 , ₪ 1,100 :‬ו‪. ₪ 1,700 -‬‬
‫השכר החודשי הממוצע של כל פועלי המפעל הוא ‪.₪ 1,110‬‬
‫‪ 10‬פועלים משתכרים ‪ ₪ 1,100‬בחודש‪ ,‬כל אחד‪.‬‬
‫(א)‪ .‬כמה עובדים משתכרים כל אחד ‪ ₪ 1,700‬בחודש?‬
‫(ב)‪ .‬מהו השכר החודשי השכיח במפעל?‬
‫(ג) מהו חציון השכר החודשי?‬
‫(ד)‪ .‬בוחרים באקראי פועל אחד‪ .‬מה ההסתברות שמשכורתו קטנה מהשכר החודשי הממוצע?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫(א)‪ .‬כמה עובדים משתכרים כל אחד ‪ ₪ 0,555‬בחודש ?‬
‫סה"כ‬
‫שכר‬
‫מספר פועלים ‪f i‬‬
‫‪xi‬‬
‫‪51000‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5400x‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪x‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪x  5,550‬‬
‫‪5700  (70  x)  5400 x  51000‬‬
‫‪80‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪ 20‬פועלים משתכרים ‪1000‬‬
‫‪ 10‬פועלים משתכרים ‪1700‬‬
‫(ב)‪ .‬מהו השכר החודשי השכיח במפעל?‬
‫)‪5700(70-x‬‬
‫‪1700‬‬
‫‪70-x‬‬
‫‪5550 ‬‬
‫‪444000  399000  5700 x  5400 x  51000‬‬
‫‪300 x  6000‬‬
‫‪x  20‬‬
‫‪ 1700‬הוא השכר החודשי השכיח‬
‫(ג) מהו חציון השכר החודשי ?‬
‫‪n  80‬‬
‫‪x x‬‬
‫‪41  5700  5700  5700‬‬
‫‪  40‬חציון‪x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪  5,700‬חציון‪x‬‬
‫‪n  1 80  1‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 40.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪  5,700‬חציון‪x‬‬
‫‪ ‬חציון‪x‬‬
‫(ד)‪ .‬בוחרים באקראי פועל אחד‪ .‬מה ההסתברות שמשכורתו קטנה מהשכר החודשי הממוצע ?‬
‫‪30‬‬
‫תשובה‪ 0.375 :‬‬
‫‪80‬‬
‫‪p‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ 0.375‬‬
‫‪80‬‬
‫‪p‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(א) ‪( 10‬ב) השכיח ‪( ₪ 1,700 -‬ג) החציון – ‪₪ 1,700‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪10‬‬
‫‪3‬‬
‫(ד)‬
‫‪8‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫‪11‬‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫שאלה מספר ‪.10‬‬
‫בכיתה מסוימת לומדים ‪ 11‬בנים ו‪ 13 -‬בנות‪.‬‬
‫ממוצע הגבהים של הבנים הוא ‪ 112‬ס"מ וממוצע הגבהים של הבנות הוא ‪ 110‬ס"מ‪.‬‬
‫לכיתה הצטרף תלמיד אחד ותלמידה אחת‪.‬‬
‫כאשר מדדו את הגבהים של שני התלמידים שהצטרפו‪ ,‬התברר שהגובה הממוצע של‬
‫הבנים לא השתנה וגם הגובה הממוצע של הבנות לא השתנה‪.‬‬
‫(א)‪ .‬מה הגובה של התלמיד שהצטרף? מה הגובה של התלמידה שהצטרפה?‬
‫(ב)‪ .‬דפנה אמרה‪ ,‬שגם הגובה הממוצע של כלל תלמידי הכיתה בוודאי לא השתנה לעומת הממוצע שחושב‬
‫יום קודם‪ .‬האם דפנה צודקת? נמקו‪.‬‬
‫(א)‪ .‬מה הגובה של התלמיד שהצטרף? מה הגובה של התלמידה שהצטרפה?‬
‫ככול שנוסיף ציונים כגודל הציון הממוצע ‪ .‬ציון הממוצע לא ישתנה‬
‫ככול שנוסיף ציונים גבוהים מהציון הממוצע ‪ .‬ציון הממוצע יגדל‬
‫ככול שנוסיף ציונים קטנים מהציון הממוצע ‪ .‬ציון הממוצע יקטן‬
‫תשובה‪ :‬לכן גובה התלמיד ‪ 112‬ס"מ וגובה התלמידה ‪ 110‬ס"מ‪.‬‬
‫(ב)‪ .‬דפנה אמרה‪ ,‬שגם הגובה הממוצע של כלל תלמידי הכיתה בוודאי לא השתנה לעומת‬
‫הממוצע שחושב יום קודם‪ .‬האם דפנה צודקת? נמק‪.‬‬
‫(‪ )1‬נחשב את הממוצע לפני הצטרפות התלמידים‬
‫סה"כ‬
‫גובה‬
‫מספר ילדים ‪f i‬‬
‫‪xi‬‬
‫‪2030‬‬
‫‪112‬‬
‫‪11‬‬
‫בנים‬
‫‪2010‬‬
‫‪110‬‬
‫‪13‬‬
‫בנות‬
‫‪2054  2430‬‬
‫‪x‬‬
‫‪28‬‬
‫‪x  160.14‬‬
‫(‪ )2‬נחשב את הממוצע לאחר הצטרפות התלמידים‬
‫סה"כ‬
‫גובה‬
‫מספר ילדים ‪f i‬‬
‫‪xi‬‬
‫‪2102‬‬
‫‪112‬‬
‫‪11‬‬
‫בנים‬
‫‪2212‬‬
‫‪110‬‬
‫‪10‬‬
‫בנות‬
‫‪2592  2212‬‬
‫‪x‬‬
‫‪30‬‬
‫‪x  160.13‬‬
‫תשובה‪ :‬לא‪ ,‬דפנה לא צדקה‪ ,‬כי הממוצע החדש היה ‪ 110.13‬ס"מ והממוצע הקודם הוא ‪ 110.10‬ס"מ‪.‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(א) גובה התלמיד הוא ‪ 112‬ס"מ‪ ,‬וגובה התלמידה הוא ‪ 110‬ס"מ‪.‬‬
‫(ב) לא‪ ,‬דפנה לא צדקה‪ ,‬כי הממוצע החדש היה ‪ 110.13‬ס"מ והממוצע הקודם הוא ‪ 110.10‬ס"מ‪.‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪11‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪11‬‬
‫שאלה מספר ‪.16‬‬
‫יובל חוגג את יום הולדתו השישי עם כל בני משפחתו‪ :‬הוריו משה ומרים בני ה‪ ,31 -‬אחיו ניר בן ה‪0 -‬‬
‫ואחותו הדס בת ה‪.0 -‬‬
‫(א)‪ .‬מהו הגיל השכיח במשפחה?‬
‫(ב)‪ .‬מהו הגיל הממוצע במשפחה?‬
‫(ג)‪ .‬מהו חציון הגילים של המשפחה?‬
‫(ד)‪ .‬מאוחר יותר הגיעו לחגיגת יום ההולדת סבא וסבתא של יובל‪ .‬סבא וסבתא של יובל נולדו באותה שנה‪.‬‬
‫הגיל הממוצע החדש של החוגגים הוא ‪.30‬‬
‫(‪ )1‬מה הגיל של סבא וסבתא של יובל?‬
‫(‪ )2‬האם הגיל השכיח של הנוכחים במסיבה השתנה? נמקו‪.‬‬
‫(‪ )3‬האם חציון הגילים של הנוכחים במסיבה השתנה? נמקו‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫סה"כ‬
‫גיל‬
‫מספר אנשים ‪f i‬‬
‫‪xi‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫יובל‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫הדס‬
‫(א)‪ .‬מהו הגיל השכיח במשפחה ?‬
‫(ב)‪ .‬מהו הגיל הממוצע במשפחה ?‬
‫‪70‬‬
‫‪35‬‬
‫‪2‬‬
‫הורים‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫ניר‬
‫תשובה‪ :‬הגיל השכיח הוא ‪31‬‬
‫‪4  6  8  70‬‬
‫‪ 17.6‬‬
‫‪5‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫(ג)‪ .‬מהו חציון הגילים של המשפחה ? תשובה‪:‬‬
‫‪  8‬חציון‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪n5‬‬
‫‪n 1 5 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ ‬חציון‪x‬‬
‫(ד)‪ .‬מאוחר יותר הגיעו לחגיגת יום ההולדת סבא וסבתא של יובל‪ .‬סבא וסבתא של יובל נולדו‬
‫באותה שנה‪ .‬הגיל הממוצע החדש של החוגגים הוא ‪.25‬‬
‫‪2x‬‬
‫‪70‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫סה"כ‬
‫‪x‬‬
‫‪35‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫גיל ‪x i‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מספר אנשים ‪f i‬‬
‫‪x  30‬‬
‫סבים‬
‫הורים‬
‫ניר‬
‫יובל‬
‫הדס‬
‫(‪ )1‬מה הגיל של סבא וסבתא של יובל ?‬
‫תשובה‪ :‬הגיל של סבא וסבתא של יובל הוא ‪ 11‬שנים‪.‬‬
‫‪4  6  8  70  2 x‬‬
‫‪7‬‬
‫‪210  88  2 x‬‬
‫‪122  2 x‬‬
‫‪x  61‬‬
‫‪30 ‬‬
‫(‪ )3‬האם הגיל השכיח של הנוכחים במסיבה השתנה? נמק‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬השכיח כעט בטבלה הוא ‪ 11‬ו – ‪.31‬‬
‫(‪ )2‬האם חציון הגילים של הנוכחים במסיבה השתנה? נמק‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬כן‪ ,‬החציון החדש הוא‪:‬‬
‫‪n7‬‬
‫‪  35‬חציון‪x‬‬
‫‪  35‬חציון‪x‬‬
‫‪n 1 7 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(ג) גיל ‪. 0‬‬
‫(א) הגיל ‪( 31‬ב) גיל ‪17.1‬‬
‫(ד) (‪ )2( 11 )1‬כן‪ .‬עכשיו יש שני שכיחים‪ 31 :‬ו‪ )3( . 11 -‬כן‪ ,‬החציון הוא ‪.31‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪11‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫‪ ‬חציון‪x‬‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪17‬‬
‫שאלה מספר ‪.15‬‬
‫לפניכם ההכנסות מייצוא ממדינת הדלנד‪ ,‬בין השנים ‪ 1996‬ל‪.2000 -‬‬
‫שם המטבע במדינה זו הוא הד‪.‬‬
‫סך ההכנסות מייצוא (במיליוני‬
‫הדים)‬
‫‪20.0‬‬
‫‪21.0‬‬
‫‪27.1‬‬
‫‪37.0‬‬
‫‪02.1‬‬
‫שנה‬
‫‪1001‬‬
‫‪1007‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪2000‬‬
‫(א)‪ .‬מה היה ממוצע ההכנסות של מדינת הדלנד מייצוא בין השנים ‪ 1001‬ל‪?2000 -‬‬
‫(ב)‪ .‬באילו שנים סך ההכנסות מייצוא היה גבוה מהממוצע?‬
‫(ג)‪ .‬חשבו את סטיית התקן של ההכנסות של מדינת הדלנד מהייצוא בשנים אלה‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫(א)‪ .‬מה היה ממוצע ההכנסות של מדינת הדלנד מייצוא בין השנים ‪ 1996‬ל‪?3555 -‬‬
‫סה"כ‬
‫סך הכנסות‬
‫מספר שנים ‪f i‬‬
‫‪xi‬‬
‫תשובה‪x  30.68 :‬‬
‫(ב)‪.‬‬
‫‪20.4‬‬
‫‪20.4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪25.4‬‬
‫‪25.4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪27.1‬‬
‫‪27.1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪37.9‬‬
‫‪37.9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪42.6  37.9  27.1  25.4  20.4‬‬
‫‪ 30.68‬‬
‫‪5‬‬
‫‪42.6‬‬
‫‪42.6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪x‬‬
‫באילו שנים סך ההכנסות מייצוא היה גבוה מהממוצע?‬
‫תשובה‪ :‬בשנת ‪ 1000‬ובשנת ‪ 2000‬סך ההכנסות מייצוא היה גבוה מהממוצע‬
‫(ג)‪ .‬חשבו את סטיית התקן של ההכנסות של מדינת הדלנד מהייצוא בשנים אלה‪.‬‬
‫‪( x  x)2  f  ...... ( xn  x)2  f n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪N‬‬
‫‪S‬‬
‫‪(20.4  30.68)2 1  (25.4  30.68)2 1  (27.1  30.68)2 1  (37.9  30.68)2 1  (42.6  30.68)2 1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪S ‬‬
‫‪340.588‬‬
‫‪S ‬‬
‫‪ 68.11  8.25‬‬
‫תשובה‪S  8.25 :‬‬
‫‪5‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(א) ‪ 30.10‬מיליוני הדים (ב) בשנים ‪ 1000‬ו‪( 2000 -‬ג) ‪ 0.21‬מיליוני הדים‪.‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪17‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪10‬‬
‫שאלה מספר ‪.18‬‬
‫(א)‪ .‬מצאו את הממוצע ואת סטיית התקן של כל אחת מסדרות הציונים (‪.)0( -)1‬‬
‫(‪1, 0 )1‬‬
‫(‪1, 7, 7, 7, 0 )2‬‬
‫(‪1, 7, 7, 7, 7, 7, 0 )3‬‬
‫(‪1, 7, 7, 7, 7, 7, 7, 7, 7, 7, 7, 0 )0‬‬
‫(ב)‪ .‬מה ניתן לומר על הממוצע של כל אחת מסדרות הציונים האלו? נמקו‪.‬‬
‫(ג)‪ .‬מה ניתן לומר על סטיות התקן של סדרות הציונים האלו?‬
‫(ד)‪ .‬כמה פעמים צריך להופיע הציון ‪ ,7‬בין הציון ‪ 1‬לציון ‪ ,0‬כדי שסטיית התקן תהיה בדיוק ‪ ?1‬נמקו‪.‬‬
‫(ה)‪ .‬האם ניתן על‪-‬ידי הוספה של ציון ‪ 7‬מספר פעמים (בין הציון ‪ 1‬לציון ‪ )0‬להגיע לסטיית תקן ‪?0‬‬
‫נמקו‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫(א)‪ .‬מצאו את הממוצע ואת סטיית התקן של כל אחת מסדרות הציונים (‪.)4( -)1‬‬
‫‪59‬‬
‫‪(5  7)2 1  (9  7)2 1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪7‬‬
‫‪S‬‬
‫‪2‬‬
‫(‪)1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫(‪)2‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)0‬‬
‫‪5  73 9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪x‬‬
‫‪(5  7)2 1  (7  7)2  3  (9  7)2 1‬‬
‫‪ 1.264‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5  75  9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪x‬‬
‫‪(5  7)2 1  (7  7)2  5  (9  7)2 1‬‬
‫‪ 1.06‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5  7  10  9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪12‬‬
‫‪x‬‬
‫‪(5  7)2 1  (7  7)2 10  (9  7)2 1‬‬
‫‪ 0.816‬‬
‫‪12‬‬
‫‪S‬‬
‫‪S‬‬
‫‪S‬‬
‫(ב)‪ .‬מה ניתן לומר על הממוצע של כל אחת מסדרות הציונים האלו? נמקו‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬הממוצע של כל אחת מן הסדרות הוא ‪ .7‬ההסבר‪ :‬הממוצע של שני הציונים ‪ 1‬ו‪ 0 -‬הוא ‪,7‬‬
‫וכל הוספה של ציון השווה לממוצע לא משפיעה על הממוצע‪.‬‬
‫(ג)‪ .‬מה ניתן לומר על סטיות התקן של סדרות הציונים האלו?‬
‫תשובה‪ :‬סטיית התקן הולכת וקטנה ככל שמוסיפים יותר פעמים את המספר ‪ ,7‬שהוא הממוצע‪.‬‬
‫(ד)‪ .‬כמה פעמים צריך להופיע הציון ‪ ,5‬בין הציון ‪ 0‬לציון ‪ ,9‬כדי שסטיית התקן תהיה בדיוק ‪?1‬‬
‫נמק‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫פעמים‬
‫‪1‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪(5  7) 1  (7  7)  6  (9  7) 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪S‬‬
‫(ה)‪ .‬האם ניתן על‪-‬ידי הוספה של ציון ‪ 5‬מספר פעמים (בין הציון ‪ 0‬לציון ‪)9‬‬
‫להגיע לסטיית תקן ‪ ?5‬נמקו‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬לא‪ .‬סטיית תקן ‪ 0‬מתקבלת רק כאשר כל הציונים שווים לממוצע‪ ,‬ובסדרה הנתונה יש שני‬
‫מספרים (‪ 1‬ו‪ )0 -‬השונים מהממוצע‪.‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(א) (‪s  0.816 , x  7 )0( s  1.069 , x  7 )3( s  1.265 , x  7 )2( s = 2 , x  7 )1‬‬
‫(ב) הממוצע של כל אחת מן הסדרות הוא ‪ .7‬ההסבר‪ :‬הממוצע של שני הציונים ‪ 1‬ו‪ 0 -‬הוא ‪,7‬‬
‫וכל הוספה של ציון השווה לממוצע לא משפיעה על הממוצע‪.‬‬
‫(ג) סטיית התקן הולכת וקטנה ככל שמוסיפים יותר פעמים את המספר ‪ ,7‬שהוא הממוצע‪.‬‬
‫(ה) לא‪ .‬סטיית תקן ‪ 0‬מתקבלת רק כאשר כל הציונים שווים לממוצע‪ ,‬ובסדרה‬
‫(ד) ‪1‬‬
‫הנתונה יש שני מספרים (‪ 1‬ו‪ )0 -‬השונים מהממוצע‪.‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪10‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪10‬‬
‫שאלה מספר ‪.19‬‬
‫בשני בתי ספר נערך מבחן משווה בכיתות ח‪.‬‬
‫בבית הספר "נרקיסים" הציון הממוצע היה ‪ 17‬והשכיח ‪.07‬‬
‫בבית הספר "כלניות" הציון הממוצע היה גם כן ‪ 17‬והשכיח ‪.11‬‬
‫הגרפים שלפניכם ‪ I‬ו‪ II -‬מתארים את התפלגות הציונים בכל אחד מבתי הספר‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫שכיחות‬
‫~‬
‫ציון ‪100‬‬
‫‪II‬‬
‫~‬
‫ציון ‪100‬‬
‫‪00‬‬
‫שכיחות‬
‫‪00‬‬
‫~‬
‫~‬
‫(א)‪ .‬סמנו בכל גרף על ציר הציון את השכיח‪.‬‬
‫(ב)‪ .‬איזה גרף הוא של בית הספר "נרקיסים" ואיזה גרף הוא של בית הספר "כלניות"‪ .‬נמקו‪.‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(א)‪ .‬סמנו בכל גרף על ציר הציון את השכיח‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪II‬‬
‫‪I‬‬
‫(ב)‪ .‬איזה גרף הוא של בית הספר "נרקיסים" ואיזה גרף הוא של בית הספר "כלניות"‪ .‬נמק‬
‫תשובה‪ :‬בית הספר "נרקיסים" – גרף ‪ ,II‬בית הספר "כלניות" – גרף ‪I‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪10‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫‪20‬‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫שאלה מספר ‪.35‬‬
‫לפניכם רשימת ציונים‪.72 ,71 ,70 ,00 ,02 ,00 ,00 :‬‬
‫(א)‪ .‬חשבו את ממוצע הציונים ואת סטיית התקן‪.‬‬
‫(ב)‪ .‬הוסיפו ציון כך שהממוצע לא ישתנה‪ .‬האם‪ ,‬לאחר הוספת המספר‪ ,‬סטיית התקן גדלה? קטנה?‬
‫או שלא השתנתה? נמקו‪(.‬נמקו במילים או בדרך אלגברית)‪.‬‬
‫(ג)‪ .‬יואב טען שאם יתווסף הציון ‪ 00‬הממוצע יגדל‪ .‬האם הוא צודק? נמקו‪.‬‬
‫(ד)‪ .‬איזה ציון יש לצרף לרשימה המקורית כדי שהחציון לא ישתנה?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫(א)‪ .‬חשבו את ממוצע הציונים ואת סטיית התקן‪.‬‬
‫‪72  76  78  80  82  84  88 560‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 80‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪x‬‬
‫‪(72  80)2 1  (76  80)2 1  (78  80)2 1  (80  80)2 1  (84  80)2 1  (88  80)2 1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪164‬‬
‫‪S ‬‬
‫‪ 23.42  4.84‬‬
‫‪7‬‬
‫‪x  80 S  4.84‬‬
‫‪S‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫(ב)‪ .‬הוסיפו ציון כך שהממוצע לא ישתנה‪ .‬האם‪ ,‬לאחר הוספת המספר‪ ,‬סטיית התקן גדלה?‬
‫קטנה? או שלא השתנתה? נמקו‪(.‬נמקו במילים או בדרך אלגברית)‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬נוסיף ציון בגודל הממוצע‪ 00 -:‬לאחר הוספת ציון בגודל הממוצע סטיית התקן תקטן‪.‬‬
‫(בגלל שמחלקים את סכום סטיות מהממוצע ביותר מספרים)‬
‫(ג)‪ .‬יואב טען שאם יתווסף הציון ‪ 84‬הממוצע יגדל‪ .‬האם הוא צודק? נמקו‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬כן יובל צודק הציון ‪ 00‬גדול יותר מציון הממוצע לכן הממוצע גדל‪.‬‬
‫(ד)‪ .‬איזה ציון יש לצרף לרשימה המקורית כדי שהחציון לא ישתנה?‬
‫תשובה‪ :‬החציון מתוך ‪ 7‬הציונים הוא הציון הרביעי‪ : 00 -:‬אם נוסיף ציון ‪ 00‬החציון לא ישתנה‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(א) ‪( s  4.9 x  80‬ב) ‪ , 00‬סטיית התקן קטנה‪ .‬ההסבר‪ :‬הציון שהתווסף שווה לממוצע‪ ,‬ולכן הסטייה‬
‫מהממוצע של ציון זה היא ‪ .0‬מכאן‪ ,‬סכום ריבועי הסטיות מהממוצע לא השתנה‪ ,‬אבל הממוצע שלהם קטן‬
‫(כי מחלקים סכום זה במספר גדול יותר של ציונים)‪.‬‬
‫(ג) כן כי הציון הנוסף גבוה מהציון הממוצע‪( .‬ד) ‪.00‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪20‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪21‬‬
‫שאלה מספר ‪.31‬‬
‫למסיבת חנוכה התכנסו תושבי היישוב בבית העם‪ .‬בתחילת המסיבה נכחו‪:‬‬
‫‪ 17‬משתתפים בני גיל ‪.00‬‬
‫‪ 21‬משתתפים בני גיל ‪,32‬‬
‫‪ 30‬משתתפים בני גיל ‪,21‬‬
‫(א) מהו הגיל הממוצע של המשתתפים במסיבה?‬
‫(ב) מהו הגיל השכיח של המשתתפים במסיבה?‬
‫(ג) מהו חציון הגילים של המשתתפים?‬
‫(ד) כעבור זמן מה מתחילת המסיבה הגיעו ‪ 0‬תלמידי תיכון כדי להופיע בפני משתתפי המסיבה‪.‬‬
‫האם ממוצע הגילים של כל הנוכחים במסיבה גדל‪ ,‬קטן‪ ,‬או נשאר ללא שינוי? נמקו‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫(א)‬
‫מהו הגיל הממוצע של המשתתפים במסיבה?‬
‫סה"כ‬
‫גיל‬
‫מספר משתתפים ‪f i‬‬
‫‪xi‬‬
‫‪680  672  750 2102‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 30.91‬‬
‫‪30  21  17‬‬
‫‪68‬‬
‫תשובה‪x  30.91 :‬‬
‫(ב)‬
‫‪710‬‬
‫‪21‬‬
‫‪30‬‬
‫‪172‬‬
‫‪32‬‬
‫‪21‬‬
‫‪100‬‬
‫‪40‬‬
‫‪17‬‬
‫‪x‬‬
‫מהו הגיל השכיח של המשתתפים במסיבה?‬
‫תשובה‪ 21 :‬הוא הגיל השכיח‪.‬‬
‫(ג)‬
‫מהו חציון הגילים של המשתתפים?‬
‫‪n  68‬‬
‫‪x x‬‬
‫‪35  32  32  32‬‬
‫‪  34‬חציון‪x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫תשובה‪  32 :‬חציון‪x‬‬
‫(ד)‬
‫‪n  1 68  1‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 34.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪  32‬חציון‪x‬‬
‫‪ ‬חציון‪x‬‬
‫כעבור זמן מה מתחילת המסיבה הגיעו ‪ 8‬תלמידי תיכון כדי להופיע בפני משתתפי המסיבה‪.‬‬
‫האם ממוצע הגילים של כל הנוכחים במסיבה גדל‪ ,‬קטן‪ ,‬או נשאר ללא שינוי? נמק‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪ 0‬תלמידי תיכון משמעות שהם מתחת לגיל ‪ 10‬והם יקטינו את גיל הממוצע‪.‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(א) ‪ 30.01‬שנה‬
‫(ב) גיל ‪21‬‬
‫(ג) ‪32‬‬
‫(ד) הממוצע קטן‪ ,‬כי כל המצטרפים הם בגיל הנמוך מהממוצע‪.‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪21‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪22‬‬
‫שאלה מספר ‪.33‬‬
‫(א)‪ .‬חמישה תלמידים נבחנו במבחן של מיומנות בחישוב‪.‬‬
‫לפניכם פירוט של מספר שגיאות החישוב שעשה כל אחד מהם במבחן‪0 ,1 ,7 ,12 ,10 :‬‬
‫(מספר אחד מתאים לכל אחד)‪.‬‬
‫חשבו את הממוצע ואת סטיית התקן של מספר השגיאות שעשו חמשת התלמידים‪.‬‬
‫לאחר לימוד ותרגול במשך שבוע‪ ,‬ניתן מבחן חוזר לאותם חמשת התלמידים‪.‬‬
‫(ב)‪.‬‬
‫כל אחד מהתלמידים עשה ‪ 3‬שגיאות חישוב פחות ממה שעשה במבחן הקודם‪.‬‬
‫(‪ )1‬מה ממוצע השגיאות החדש?‬
‫(‪ )2‬הסבירו מדוע סטיית התקן לא השתנתה‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫(א)‪ .‬חמישה תלמידים נבחנו במבחן של מיומנות בחישוב‪.‬‬
‫לפניכם פירוט של מספר שגיאות החישוב שעשה כל אחד מהם במבחן‪4 ,0 ,5 ,13 ,14 :‬‬
‫(מספר אחד מתאים לכל אחד)‪.‬‬
‫חשבו את הממוצע ואת סטיית התקן של מספר השגיאות שעשו חמשת התלמידים‪.‬‬
‫סה"כ‬
‫מס שגיאות‬
‫מספר תלמידים ‪f i‬‬
‫‪xi‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪1‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪1‬‬
‫‪14  12  7  5  4 42‬‬
‫‪  8.4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪x‬‬
‫‪(14  8.4)2 1  (12  8.4)2 1  (7  8.4)2 1  (5  8.4)2 1  (4  8.4)2 1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪x  8.4‬‬
‫‪77.2‬‬
‫‪S ‬‬
‫‪ 15.44  3.929‬‬
‫‪5‬‬
‫‪S‬‬
‫תשובה‪S  3.929 :‬‬
‫(ב)‪.‬‬
‫לאחר לימוד ותרגול במשך שבוע‪ ,‬ניתן מבחן חוזר לאותם חמשת התלמידים‪.‬‬
‫כל אחד מהתלמידים עשה ‪ 2‬שגיאות חישוב פחות ממה שעשה במבחן הקודם‪.‬‬
‫(‪ )3‬הסבירו מדוע סטיית התקן לא השתנתה‪.‬‬
‫(‪ )1‬מה ממוצע השגיאות החדש?‬
‫סה"כ‬
‫מס שגיאות‬
‫מספר תלמידים ‪f i‬‬
‫‪xi‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11  9  4  2  1 27‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 5.4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪x‬‬
‫‪(11  5.4)2 1  (9  5.4)2 1  (4  5.4)2 1  (2  5.4)2 1  (1  5.4)2 1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪77.2‬‬
‫‪S ‬‬
‫‪ 15.44  3.929‬‬
‫‪5‬‬
‫‪x  5.4‬‬
‫‪S‬‬
‫תשובה‪S  3.929 :‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(א) ‪( s  3.93 x  8.4‬ב) (‪x  5.4 )1‬‬
‫(‪ )2‬סטיית התקן לא השתנתה כי ההפרש בין כל אחד מהנתונים לבין הממוצע לא השתנה‪.‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪22‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫‪23‬‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫שאלה מספר ‪.32‬‬
‫דיאגרמת העמודות שלפניכם מתארת את התפלגות הציונים בביולוגיה שקיבלו תלמידים בתיכון "קסטל"‪:‬‬
‫(א)‪ .‬מהו הציון השכיח?‬
‫(ב)‪ .‬מהו מספר התלמידים שלומדים ביולוגיה בתיכון "קסטל"?‬
‫(ג)‪ .‬חשבו את ממוצע הציונים של התלמידים‪.‬‬
‫(ד)‪ .‬מהו חציון ציוני התלמידים?‬
‫(ה)‪ .‬חמישה תלמידים הגישו ערעור על הציונים שקיבלו‪ .‬המורה קיבל את הערעור רק של‬
‫שלושה מהתלמידים שציוניהם היו ‪ 71 ,70‬ו‪ ,00 -‬ושלושת הציונים תוקנו ל‪.01 -‬‬
‫(‪ )1‬האם יש שינוי בחציון הציונים לאחר התיקון? נמקו‪.‬‬
‫(‪ )2‬האם יש שינוי בממוצע הציונים לאחר התיקון? נמקו‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪630 765 100 010‬‬
‫‪020‬‬
‫‪321‬‬
‫סה"כ ‪100‬‬
‫‪90‬‬
‫‪85‬‬
‫‪00‬‬
‫‪71‬‬
‫‪70‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫ציון‬
‫‪xi‬‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫מספר תלמידים ‪f i‬‬
‫‪380‬‬
‫‪95‬‬
‫‪4‬‬
‫‪200  380  630  765  640  450  420  325  180 3990‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 79.8‬‬
‫‪2 47986653‬‬
‫‪50‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x‬‬
‫(א)‪ .‬מהו הציון השכיח ?‬
‫תשובה‪ :‬הציון השכיח הוא ‪.01‬‬
‫(ב)‪ .‬מהו מספר התלמידים שלומדים ביולוגיה בתיכון "קסטל"?‬
‫תשובה‪ :‬סה"כ ‪ 10‬תלמידים‬
‫(ג)‪ .‬חשב את ממוצע הציונים של התלמידים‪ .‬הממוצע הוא ‪70.0‬‬
‫תשובה‪x  79.8 :‬‬
‫(ד)‪ .‬מהו חציון ציוני התלמידים?‬
‫‪n  50‬‬
‫‪x x‬‬
‫‪26  80  80  80‬‬
‫‪  25‬חציון‪x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪  80‬חציון‪x‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪23‬‬
‫‪n  1 50  1‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 25.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪  80‬חציון‪x‬‬
‫‪ ‬חציון‪x‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪20‬‬
‫(ה)‪ .‬חמישה תלמידים הגישו ערעור על הציונים שקיבלו‪ .‬המורה קיבל את הערעור רק של‬
‫שלושה מהתלמידים שציוניהם היו ‪ 50 ,55‬ו‪ ,85 -‬ושלושת הציונים תוקנו ל‪.80 -‬‬
‫סה"כ‬
‫ציון‬
‫מספר תלמידים ‪f i‬‬
‫‪xi‬‬
‫‪100‬‬
‫‪10‬‬
‫‪3‬‬
‫‪321‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1‬‬
‫‪371‬‬
‫‪71‬‬
‫‪5‬‬
‫‪350‬‬
‫‪70‬‬
‫‪1‬‬
‫‪110‬‬
‫‪00‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1020‬‬
‫‪85‬‬
‫‪12‬‬
‫‪630‬‬
‫‪90‬‬
‫‪7‬‬
‫‪380‬‬
‫‪95‬‬
‫‪4‬‬
‫‪200  380  630  1020  560  375  350  325  180 4020‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 80.4‬‬
‫‪2 47986653‬‬
‫‪50‬‬
‫‪x 26  85‬‬
‫‪x 25  80‬‬
‫‪x x‬‬
‫‪80  85‬‬
‫‪26‬‬
‫‪  25‬חציון ‪x‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 82.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪  82.5‬חציון ‪x‬‬
‫‪n  50‬‬
‫‪n  1 50  1‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 25.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪  x 25‬חציון ‪x‬‬
‫‪x 26‬‬
‫‪ ‬חציון ‪x‬‬
‫(‪ )1‬האם יש שינוי בחציון הציונים לאחר התיקון? נמקו‪.‬‬
‫תשובה‪ )1( :‬יש שינוי בחציון הציונים לאחר התיקון החציון החדש הוא ‪02.1‬‬
‫(‪ )3‬האם יש שינוי בממוצע הציונים לאחר התיקון? נמקו‪.‬‬
‫תשובה‪ )2( :‬יש שינוי בממוצע הציונים לאחר התיקון הממוצע החדש הוא ‪00.0‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(א) ‪( 01‬ב) ‪ 10‬תלמידים (ג)‬
‫‪x  79 .8‬‬
‫(ד) ‪00‬‬
‫(ה) (‪ )1‬כן‪ ,‬החציון החדש הוא ‪ )2( .02.1‬כן‪ ,‬הממוצע החדש הוא ‪.00.0‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪20‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x‬‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪21‬‬
‫שאלה מספר ‪.34‬‬
‫חברת הבנייה "מגורים" בנתה פרויקט שבו היו דירות למגורים‬
‫בנות שניים‪ ,‬שלושה‪ ,‬ארבעה‪ ,‬וחמישה חדרים‪.‬‬
‫הדיאגרמה שלפניכם מתארת את התפלגות הדירות בפרויקט זה‪:‬‬
‫(א)‪ .‬מהו מספר החדרים השכיח בפרויקט?‬
‫(ב)‪ .‬מהו החציון של מספר החדרים בדירה בפרויקט?‬
‫(ג)‪ .‬חשבו את מספר החדרים הממוצע בדירה בפרויקט‪.‬‬
‫בטבלה שלפניכם מוצגים מחירי הדירות בנות ‪ 0‬חדרים‪:‬‬
‫מחיר הדירה‬
‫מספר דירות‬
‫‪₪ 000,000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪₪ 1,000,000‬‬
‫‪31‬‬
‫‪₪ 1,110,000‬‬
‫‪20‬‬
‫(ד)‪ .‬חשבו את המחיר הממוצע של דירה בת ‪ 0‬חדרים בפרויקט‪.‬‬
‫(ה)‪ .‬מהו החציון של מחירי הדירות בנות ‪ 0‬חדרים בפרויקט?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪100‬‬
‫‪71‬‬
‫סה"כ ‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫כמות חדרים‬
‫‪xi‬‬
‫‪01‬‬
‫‪21‬‬
‫‪10‬‬
‫מספר אחוזים ‪f i‬‬
‫‪₪ 1,300,000‬‬
‫‪12‬‬
‫‪100‬‬
‫‪1‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20  75  180  100 375‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 3.75‬‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫תשובה‪x  3.75 :‬‬
‫‪x‬‬
‫(א)‪ .‬מהו מספר החדרים השכיח בפרויקט?‬
‫תשובה‪ :‬מספר החדרים השכיח בפרויקט ‪ 0‬חדרים‬
‫(ב)‪ .‬מהו החציון של מספר החדרים בדירה בפרויקט?‬
‫‪n  100‬‬
‫‪x x‬‬
‫‪56  4  4  4‬‬
‫‪  55‬חציון‪x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪  4‬חציון‪x‬‬
‫‪n  1 100  1‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 55.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪  4‬חציון‪x‬‬
‫‪ ‬חציון‪x‬‬
‫(ג)‪ .‬חשבו את מספר החדרים הממוצע בדירה בפרויקט‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬מספר החדרים הממוצע הוא ‪3.71‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪21‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪21‬‬
‫בטבלה שלפניכם מוצגים מחירי הדירות בנות ‪ 4‬חדרים‪:‬‬
‫סה"כ‬
‫מחיר הדירה‬
‫מספר הדירות ‪f i‬‬
‫‪0,100,000‬‬
‫‪000,000‬‬
‫‪1‬‬
‫‪xi‬‬
‫‪31,000,000‬‬
‫‪1,000,000‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32,200,000‬‬
‫‪1,110,000‬‬
‫‪20‬‬
‫‪11,100,000‬‬
‫‪1,300,000‬‬
‫‪12‬‬
‫(ד)‪ .‬חשבו את המחיר הממוצע של דירה בת ‪ 4‬חדרים בפרויקט‪.‬‬
‫‪15,600,000  32,200,000  35,000,000  4,500,000 87,300,000‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 1,091,250‬‬
‫‪12  28  35  5‬‬
‫‪80‬‬
‫‪x‬‬
‫תשובה‪x  1,091,250 :‬‬
‫(ה)‪ .‬מהו החציון של מחירי הדירות בנות ‪ 4‬חדרים בפרויקט ?‬
‫‪n  80‬‬
‫‪x x‬‬
‫‪41  1,000,000  1,150,000‬‬
‫‪  40‬חציון‪x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪n  1 80  1‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 40.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪  1,075,000‬חציון‪x‬‬
‫‪ ‬חציון‪x‬‬
‫‪  1,075,000‬חציון‪x‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(א) ‪ 0‬חדרים (ב) ‪ 0‬חדרים (ג) ‪ 3.71‬חדרים (ד) ‪( ₪1,001,210‬ה) ‪₪ 1,071,000‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪21‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪27‬‬
‫שאלה מספר ‪.30‬‬
‫ביישוב "מרום" יש ‪ 120‬תלמידים המתנדבים במקומות שונים בקהילה‪.‬‬
‫לפניכם התפלגות התלמידים המתנדבים במקומות השונים‪:‬‬
‫(א)‪ .‬מלאו את המשבצות הריקות בטבלה‪ .‬פרטו את החישובים‪.‬‬
‫(ב)‪ .‬סרטטו דיאגרמת מקלות המייצגת את הנתונים שבטבלה‪.‬‬
‫(ג)‪ .‬מהו מקום ההתנדבות השכיח ?‬
‫(ד)‪ .‬מה ההסתברות שאם נבחר באקראי מתנדב‪,‬‬
‫הוא מתנדב בצער בעלי‪-‬חיים או מתנדב‬
‫בחברה להגנת הטבע?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫(א)‪ .‬מלאו את המשבצות הריקות בטבלה‪ .‬פרטו את החישובים‪.‬‬
‫(ב)‪ .‬סרטטו דיאגרמת מקלות המייצגת את הנתונים שבטבלה‪.‬‬
‫(ג)‪ .‬מהו מקום ההתנדבות השכיח ?‬
‫תשובה‪ :‬מוסדות ציבוריים הוא מקום ההתנדבות השכיח‪.‬‬
‫(ד)‪ .‬מה ההסתברות שאם נבחר באקראי מתנדב‪ ,‬הוא מתנדב בצער בעלי‪-‬חיים או מתנדב‬
‫בחברה להגנת הטבע ?‬
‫‪48‬‬
‫תשובה‪ 0.4 :‬‬
‫‪120‬‬
‫‪p‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(א) ראה טבלה‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪18  30 48‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 0.4‬‬
‫‪120‬‬
‫‪120‬‬
‫(ב) ראה דיאגרמה‪.‬‬
‫‪p‬‬
‫(ג) מוסדות ציבוריים‬
‫‪27‬‬
‫(ד) ‪4.0‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪20‬‬
‫שאלה מספר ‪.36‬‬
‫דיאגרמת העיגול שלפניכם מציגה את‬
‫מספר שעות ההתנדבות בשבוע‬
‫של ‪ 00‬תלמידים המתנדבים במוסדות ציבוריים‪:‬‬
‫(א)‪ .‬כמה תלמידים מתנדבים במשך ‪ 0‬שעות?‬
‫(ב)‪ .‬חשבו את הממוצע של מספר שעות ההתנדבות במוסדות ציבוריים‪.‬‬
‫(ג)‪ .‬מהו מספר שעות ההתנדבות השכיח? מה משמעותו?‬
‫(ד)‪ .‬מהו החציון של מספר שעות ההתנדבות?‬
‫(ה)‪ .‬חשבו את סטיית התקן של מספר שעות ההתנדבות‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪48  6 10  30  2‬‬
‫(א)‪ .‬כמה תלמידים מתנדבים במשך ‪ 4‬שעות?‬
‫תשובה‪ 3 :‬תלמידים‬
‫(ב)‪ .‬חשבו את הממוצע של מספר שעות ההתנדבות במוסדות ציבוריים‪.‬‬
‫סה"כ‬
‫מחיר שעות‬
‫מספר מתנדבים ‪f i‬‬
‫‪xi‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪30‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪10  60  18  8 96‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪48‬‬
‫‪48‬‬
‫תשובה‪x  2 :‬‬
‫‪x‬‬
‫(ג)‪ .‬מהו מספר שעות ההתנדבות השכיח? מה משמעותו?‬
‫תשובה‪ 2 :‬שעות הם מספר שעות התנדבות השכיח‪.‬‬
‫(ד)‪ .‬מהו החציון של מספר שעות ההתנדבות?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪  2‬חציון‪x‬‬
‫‪n  48‬‬
‫‪x x‬‬
‫‪41  2  2‬‬
‫‪  40‬חציון‪x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪n  1 48  1‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 24.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪  2‬חציון‪x‬‬
‫‪ ‬חציון‪x‬‬
‫(ה)‪ .‬חשבו את סטיית התקן של מספר שעות ההתנדבות‪.‬‬
‫‪(1  2)2 10  (2  2)2  30  (3  2)2  6  (4  2)2  2‬‬
‫‪48‬‬
‫‪24‬‬
‫‪S ‬‬
‫‪ 0.5  0.707‬‬
‫‪48‬‬
‫‪S‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪S  0.707‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(ב) שעתיים‬
‫(א) ‪ 2‬מתנדבים‬
‫(ג) שעתיים‪ .‬המשמעות‪ :‬הכי הרבה תלמידים מתנדבים במשך שעתיים במוסדות הציבוריים‪.‬‬
‫(ה) ‪.0.71‬‬
‫(ד) שעתיים‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪20‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫‪20‬‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫שאלה מספר ‪.35‬‬
‫קבוצה של תלמידים‪ ,‬חברי תנועת הנוער‪ ,‬מתכננת טיול בחופשת חג‪.‬‬
‫בתנועה ערכו סקר בקרב תלמידים אלה‪,‬‬
‫כדי להחליט לגבי מיקום הטיול‪.‬‬
‫דיאגרמת העיגול שלפניכם מציגה את תוצאות הסקר‪:‬‬
‫(א)‪ .‬מהו מקום הטיול השכיח בקרב תלמידים אלה?‬
‫(ב)‪ .‬פי כמה גדול מספר התלמידים שהעדיפו לנסוע לאזור אילת‪,‬‬
‫ממספר התלמידים שהעדיפו לנסוע לנגב?‬
‫(ג)‪ .‬ידוע כי מספר התלמידים שהעדיפו לטייל בנגב הוא ‪.20‬‬
‫מה מספר התלמידים המתכננים לצאת לטיול?‬
‫בסקר נשאלו התלמידים גם לגבי מספר ימי הטיול שהם מעדיפים‪ .‬להלן התוצאות‪:‬‬
‫מס' ימים‬
‫מס' התלמידים‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪32‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪32‬‬
‫(ד)‪ .‬ידוע כי החציון של מספר ימי הטיול המועדף הוא ‪ 3.1‬ימים‪ .‬כמה תלמידים העדיפו ‪ 3‬ימים וכמה‬
‫העדיפו ‪ 0‬ימים? (השלימו את הטבלה)‪.‬‬
‫(ה)‪ .‬תלמיד אחד‪ ,‬שבהתחלה העדיף טיול של ‪ 3‬ימים‪ ,‬שינה את דעתו ל‪ 0 -‬ימים‪ .‬האם החציון של מספר ימי‬
‫הטיול המועדף השתנה? אם כן‪ ,‬מהו החציון החדש‪ .‬אם לא‪ ,‬נמקו‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫(א)‪ .‬מהו מקום הטיול השכיח בקרב תלמידים אלה?‬
‫תשובה‪ :‬אזור אילת מקום הטיול השכיח בקרב תלמידים‬
‫(ב)‪ .‬פי כמה גדול מספר התלמידים שהעדיפו לנסוע לאזור אילת‪,‬‬
‫ממספר התלמידים שהעדיפו לנסוע לנגב?‬
‫תשובה‪ :‬לאזור אילת ‪ 00%‬לאזור הנגב ‪ 20%‬לכן פי ‪2‬‬
‫(ג)‪ .‬ידוע כי מספר התלמידים שהעדיפו לטייל בנגב הוא ‪.38‬‬
‫מה מספר התלמידים המתכננים לצאת לטיול?‬
‫‪20%  28‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪100%  140‬‬
‫(ד)‪ .‬ידוע כי החציון של מספר ימי הטיול המועדף הוא ‪ 2.0‬ימים‪ .‬כמה תלמידים העדיפו ‪ 2‬ימים‬
‫וכמה העדיפו ‪ 4‬ימים? (השלימו את הטבלה)‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫מס' ימים‬
‫‪32‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪32‬‬
‫מס' התלמידים‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪140  64‬‬
‫‪ 38‬‬
‫‪2‬‬
‫(ה)‪ .‬תלמיד אחד‪ ,‬שבהתחלה העדיף טיול של ‪ 2‬ימים‪ ,‬שינה את דעתו ל‪ 4 -‬ימים‪ .‬האם החציון של‬
‫מספר ימי הטיול המועדף השתנה? אם כן‪ ,‬מהו החציון החדש‪ .‬אם לא‪ ,‬נמקו‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬כן החציון הוא לאחר השינוי ‪ 0‬ימים‪.‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(א) אזור אילת‬
‫(ב) פי ‪2‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫(ג) ‪ 100‬תלמידים (ד) ראה טבלה (ה) כן‪ .‬החציון לאחר השינוי הוא ‪ 0‬ימים‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪30‬‬
‫שאלה מספר ‪.38‬‬
‫חברת טלפונים סלולריים מציעה ללקוח לבחור באחד ממסלולי ההטבות‪:‬‬
‫ גלישה חינם באינטרנט‪,‬‬‫ מספר מסרונים בלתי מוגבל‪,‬‬‫ שיחות מוזלות‪,‬‬‫ מסלול לשומרי מסורת‪,‬‬‫ אף מסלול‪.‬‬‫החברה בדקה את המסלולים אותם בחרו ‪210‬‬
‫מבין הלקוחות שלה‪ .‬לפניכם התוצאות‪:‬‬
‫‪8%‬‬
‫(א)‪ .‬מהו המסלול השכיח?‬
‫שיחות מוזלות ‪ 30%‬המסלול השכיח‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫(ב)‪ .‬מה ההסתברות שאם נבחר באקראי אחד מהלקוחות האלה‪ ,‬הוא יהיה הלקוח שבחר‬
‫במסלול של שומרי מסורת או הלקוח שבחר במסלול של המסרונים?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪38‬‬
‫‪ 0.38‬‬
‫‪100‬‬
‫‪8  30 38‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 0.38‬‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫‪p ‬‬
‫‪p‬‬
‫‪16%  40‬‬
‫(ג)‪ .‬כמה לקוחות בחרו במסלול האינטרנט?‬
‫‪100%  250‬‬
‫לפניכם התפלגות מספר שעות הגלישה באינטרנט של דני בארבעת החודשים‬
‫ינואר עד אפריל‪:‬‬
‫(ד)‪ .‬מה ממוצע שעות הגלישה‬
‫של דני בארבעת החודשים?‬
‫‪60  40  90  70 260‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 65‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪x‬‬
‫תשובה‪x  65 :‬‬
‫(ה)‪ .‬מהו חציון שעות הגלישה של דני‬
‫בארבעת החודשים האלו?‬
‫‪n4‬‬
‫‪60  70‬‬
‫‪n 1 4 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬חציון‪ 2.5 x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪  65‬חציון‪x‬‬
‫‪ ‬חציון‪x‬‬
‫תשובה‪  65 :‬חציון‪x‬‬
‫(ו)‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫סה"כ‬
‫שעות גלישה‬
‫מספר חודשים ‪f i‬‬
‫‪xi‬‬
‫‪00‬‬
‫‪00‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪70‬‬
‫‪70‬‬
‫‪1‬‬
‫‪00‬‬
‫‪00‬‬
‫‪1‬‬
‫מהי סטיית התקן?‬
‫‪(40  65)2 1  (60  65)2 1  (70  65)2 1  (90  65)2 1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1300‬‬
‫‪S ‬‬
‫‪ 325  18.027‬‬
‫‪4‬‬
‫‪S‬‬
‫‪S  18.027‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(א) מסלול שיחות מוזלות (ב) ‪( 0.30‬ג) ‪ 00‬לקוחות‪( .‬ד) ‪ 11‬שעות (ה) ‪ 11‬שעות‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪30‬‬
‫(ו) ‪ 10.03‬שעות‪.‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫‪31‬‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫שאלה מספר ‪.39‬‬
‫לפניכם צריכת המים (במ"ק) של משפחת לוי ושל משפחת כהן‪ ,‬בכל אחת מן העונות‪:‬‬
‫(א)‪ )1( .‬באיזו עונה צרכה משפחת לוי את הכמות הגדולה ביותר של מים?‬
‫תשובה‪ :‬משפחת לוי צרכה את הכמות הגדולה ביותר בעונת הקיץ‬
‫(‪ )3‬באיזו עונה צרכה משפחת כהן את הכמות הגדולה ביותר של מים? האם זו אותה עונה?‬
‫תשובה‪ :‬משפחת כהן צרכה את הכמות הגדולה ביותר בעונת הקיץ אותה עונה כמו משפחת לוי‪.‬‬
‫(ב)‪ .‬האם באחת העונות צריכת המים של משפחת לוי ושל משפחת כהן שווה?‬
‫תשובה‪ :‬כן בעונת החורף שתי המשפחות צרכו ‪ 20‬מ"ק‬
‫(ג)‪ .‬באיזו משפחה ממוצע צריכת המים בשנה היה גדול יותר? נמקו‪.‬‬
‫ממוצע משפחת לוי‪:‬‬
‫‪30  35  25  20 100‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 27.5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫ממוצע משפחת כהן‪:‬‬
‫‪15  30  15  20 80‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 20‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫תשובה‪ :‬הממוצע של משפחת לוי ‪ 27.1‬מ"ק גדול יותר מהממוצע של משפחת כהן ‪ 20‬מ"ק‬
‫(ד)‪ .‬באיזו משפחה סטיית התקן גדולה יותר ?‬
‫סטיית תקן משפחת לוי‪:‬‬
‫סטיית תקן משפחת כהן‪:‬‬
‫‪(30  27.5)2  (35  27.5)2  (25  27.5)2  (20  27.5)2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1125‬‬
‫‪S ‬‬
‫‪ 31.25  5.59‬‬
‫‪4‬‬
‫‪(15  20)2  (30  20)2  (15  20)2  (20  20)2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪150‬‬
‫‪S ‬‬
‫‪ 37.5  6.12‬‬
‫‪4‬‬
‫‪S‬‬
‫‪S‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(א) שתי המשפחות צרכו בעונת הקיץ את הכמות הגדולה ביותר של מים‪( .‬ב) כן‪ ,‬בחורף‪.‬‬
‫(ג) צריכת המים הממוצעת של משפחת לוי גדולה יותר מהצריכה הממוצעת של משפחת כהן‪.‬‬
‫הנימוק‪ :‬בכל אחת מן העונות‪ ,‬צריכת המים של משפחת כהן קטנה או שווה לצריכת המים‬
‫של משפחת לוי‪ ,‬ולכן גם ממוצע צריכת המים של משפחת לוי קטן מממוצע צריכת המים‬
‫של משפחת כהן‪ .‬נימוק אפשרי אחר‪ :‬ממוצע צריכת המים של משפחת לוי הוא ‪ 27.1‬מ"ק‪,‬‬
‫ושל משפחת כהן הוא ‪ 20‬מ"ק‪.‬‬
‫(ד) סטיית התקן במשפחת לוי‪ 1.10 :‬מ"ק‪ ,‬סטיית התקן במשפחת כהן‪ 1.12 :‬מ"ק‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬סטיית התקן גדולה יותר במשפחת כהן‪.‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪31‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬
‫לא נכשלת כל עוד לא חדלת לנסות‬
‫מעודכן לשנת תשע"ג‬
‫‪32‬‬
‫שאלה מספר ‪.25‬‬
‫לפניכם התשלום עבור צריכת החשמל ששילמה משפחת דוד ומשפחת שמואלי‪,‬‬
‫בשנה מסוימת‪ ,‬לפי עונות השנה‪:‬‬
‫(א)‪ )1( .‬באיזו עונה שילמה משפחת דוד את הסכום הקטן ביותר?‬
‫תשובה‪ :‬בעונת החורף ‪.₪ 010‬‬
‫(‪ )3‬באיזו עונה שילמה משפחת שמואלי את הסכום הקטן ביותר? האם זו אותה עונה?‬
‫תשובה‪ :‬בעונת האביב ‪ ₪ 110‬לא באותה עונה‬
‫באיזו משפחה ההוצאה הממוצעת לעונה‪ ,‬עבור צריכת החשמל‪ ,‬היא גדולה יותר?‬
‫(ב)‪.‬‬
‫ממוצע משפחת שמואלי‪:‬‬
‫ממוצע משפחת דוד‪:‬‬
‫‪1200  1450  1100  950 4700‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 1175‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪x‬‬
‫‪630  700  750  1150 3230‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 807.5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪x‬‬
‫תשובה‪ :‬הממוצע במשפחת דוד ‪ 1171‬גדול יותר מהממוצע של משפחת שמואלי ‪007.1‬‬
‫(ג)‪.‬‬
‫חשבו את סטיית התקן של צריכת החשמל בארבע עונות השנה במשפחת דוד‪.‬‬
‫‪(1200  1175)2  (1450  1175)2  (1100  1175)2  (950  1175)2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪132500‬‬
‫‪S ‬‬
‫‪ 33125  182‬‬
‫‪4‬‬
‫‪S‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪S  182‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫(א) (‪ )1‬משפחת דוד שילמה את הסכום הקטן ביותר בחורף (סכום של ‪.)₪ 010‬‬
‫(‪ )2‬משפחת שמואלי שילמה את הסכום הקטן ביותר באביב (סכום של ‪ .)₪ 130‬לכן‪ ,‬זו לא אותה העונה‪.‬‬
‫(ב) ההוצאה הממוצעת במשפחת דוד הייתה ‪ .₪ 1,171‬ההוצאה הממוצעת במשפחת שמואלי‬
‫(ג) ‪.₪ 102‬‬
‫הייתה ‪ .₪ 007.1‬לכן‪ ,‬ההוצאה הממוצעת במשפחת דוד הייתה גדולה יותר‪.‬‬
‫פרק ‪ 2.1‬סטטיסטיקה‬
‫‪32‬‬
‫כתב וערך ‪ :‬יוסי דהן‬