דו"ח חדו"ש נשים במועצות הדתיות – המהפכה שלא היתה מחבר הדו"ח :שחר אילן תחקיר :שרה לאה רענן כ"ז באדר א ,תשע"א 3במרץ2011 , תקציר ממצאים 23שנים עברו מאז התקבל פסק דין שקדיאל .למרות זאת רק 22נשים מכהנות במועצות דתיות ,התקדמות של חברת מועצה לשנה בממוצע (ראה רשימה בסוף הדו"ח). על פי בדיקת חדו"ש בישראל 66הרכבי מועצות דתיות מכהנים שבהם כ 450-חברים .כלומר מדובר בפחות מ 5%-מחברי המועצות הדתיות .רק אחת מכל עשרים חברים היא אישה. בממוצע רק באחת מכל שלוש מועצות דתיות יש אישה .רק במועצה אחת הרצליה יש שתי נשים .סביר להניח שלכך יש קשר לעובדה שראש עיריית הרצליה יעל גרמן היא אישה בעלת עמדות ליברליות. כלומר ,בשנת 2011נשים נתפסות עדיין במועצות הדתיות כמי שאמורות רק לצרוך את השירותים ,כולל שירותים לנשים בלבד כמו טהרת המשפחה והדרכות כלות .אבל יכולתן להשפיע על המדיניות ועל חלוקת המשאבים אפסית. גם פריסת המועצות שבהן מונו נשים מאד לא שוויונית 13 .מהנשים מונו למועצות במרכז הארץ, 7בצפון ,שתיים בגדה ואף אחת בדרום .העובדה שאין נשים שמכהנות בדרום הארץ בולטת במיוחד משום שמהפכת הנשים במועצות הדתיות החלה בעיר הדרומית ירוחם ,עירה של לאה שקדיאל. כיוון שאין בנמצא דו"ח קודם לא ניתן להשוות את הממצאים לקדנציה קודמת 20 .מהנשים מכהנות ב48- המועצות שמונו בקדנציה הנוכחית 2 .ב 18-המועצות שנותרו עדין מהקדנציה הקודמת .יתכן שהדבר מעיד על שיפור מסויים .אבל קשה לדעת בוודאות שכן לא ידוע כמה נשים היו במועצות שהתחלפו .בשני מיקרים מסרו במועצות דתיות על כוונה למנות נשים בהרכבים הבאים אך הרכבים אלה לא נכנסו לתוקף עד סגירת הדו"ח ב .28.2.2011-הנתונים לגבי הקדנציה הנוכחית מבוססים על הרכבי המועצות כפי שפורסמו ברשומות ועל שיחות טלפון למועצות .הנתונים לגבי מועצות שיש בהן הרכב או ממונה מקדנציה קודמת מבוססים על שיחות טלפון עם המועצות. חשוב להדגיש :אחריות השר לשירותי דת בנושא זה גדולה במיוחד .השר אחראי למינוי 45%מחברי המועצות .תקנה חדשה מ 2008-אף מאפשרות לו למנות את כל חברי המועצה אם עברה שנה מאז הבחירות לרשויות המקומיות ולא הושגה הסכמה בין הגורמים הממנים .על פי דיווח בעיתון הארץ ,השר לשירותי דת יעקב מרגי ניצל תקנה זו לא פעם( .בענייין התקנה ,ראו :הארץ)29.11.2009 , סמכויותיהם של חברים במועצות הדתיות מוגבלות .רוב הסמכויות מוחזקות בידי היו"רים .אין יו"ר אישה במועצה דתית וככל הידוע כיהנה בתפקיד רק אישה אחת בכפר סבא במשך תשעה חודשים. ב 2004-קבע ראש הממשלה אריאל שרון תקנות חדשות שמאפשרות למנות ממונים למועצות שמועד הקמתן הסתיים .עם הקמת המשרד לשירותי דת ב 2008-עברה הסמכות הזו לידי השר לשירותי דת .ב 67-מועצות דתיות ,חצי מהמועצות ,יש ממונים או מורשי חתימה (מתוכן כ60- מועצות שבהן יש ממונים) 41 .מהם מונו בקדנציות קודמות ו 26-בנוכחית .עד היום לא מונתה שום אישה לתפקיד ממונה .זאת ,למרות שמדובר במינוי מנהלי שאין כל ספק שאמור לעמוד במבחן כללי השוויון. הנתונים האלה מביכים במיוחד לאור העובדה שבמשך חלק גדול מהעשור האחרון כיהנה אישה ,ברוריה פרנסיס ,כסמנכ"ל למועצות דתיות במשרד הדתות ואחר כך במשרד ראש הממשלה (כאשר שירותי הדת סופחו למשרד ראש הממשלה) .מתברר אם כן שבישראל של שנות ה 2000-אישה יכולה להיות ממונה על ראשי מועצות דתיות וממונים על מועצות דתיות ,אבל אינה יכולה לכהן בתפקידים אלה. המשרד לשירותי דת לא העביר תגובה לממצאים למרות מספר פניות. רקע מועצות דתיות המועצות הדתיות הן המסגרות המקומיות העיקריות לאספקת שירותי דת .הן נוסדו לפני קום המדינה כחלק מתביעתה של הרבנות הראשית לאוטונומיה דתית והמשיכו לפעול אחרי הקמת המדינה .המועצות פועלות מכוח חוק שירותי הדת היהודיים תשל"א – .1971משרד הדתות מאשר את תקציבן ,אשר מסופק באופן יחסי ע"י הרשות המקומית (בין 25%ל )75%-ומשרד הדתות (בין 25%ל .)75%-גובה ההשתתפות התקציבית של הרשות נקבע בהתאם לחוסן הכלכלי שלה .חלק קטן מהתקציב מגיע מהכנסות עצמיות. תהליך הרכבת המועצה סבוך מאד .שר הדתות הממנה 45%מחברי המועצה ,הרשות המקומית ממנה אף היא ,45%והרבנות המקומית הממנה את עשרת האחוזים הנותרים .החוק דורש הסכמה של שלושת הגופים למינוי כל אחד מחברי המועצה .מצב דברים זה העניק לשר הדתות ,למעשה ,יכולת מכרעת לקבוע מי ישלוט במועצות הדתיות. המועצות הדתיות מטפלות בעיקר בעניינים אלה :פיקוח על כשרות ושחיטה ,מתן שירותי רבנות ועריכת נישואין ,הקמת עירוב ,הפעלות מקוואות טהרה ,שירותי קבורה ,פעולות תרבות תורנית ותמיכה במוסדות דת .נשים הן צרכניות של כל שירותי המועצות .בחלק מהמקרים (מקוואות טהרה ,הדרכת כלות) הן הצרכניות הבלעדיות. פסק דין שקדיאל ב 40-השנים הראשונות למדינה לא נבחרה אף אישה למועצה הדתית .בינואר 1986בחרה המועצה המקומית בירוחם את לאה שקדיאל ,אשת חינוך ,למועצה הדתית בירוחם .עוד לפני שמונתה למועצה הדתית היתה שקדיאל חברת המועצה המקומית ירוחם .בראיון ל TheMarker-סיפרה על הסיבות שהניעו אותה לצאת למאבק" :הרכב המועצה הדתית היה אחד הנושאים שהצריכו טיפול כחלק מעבודת המועצה המקומית .גיליתי שאין נשים במועצות דתיות ,ולא מפני שהחוק או ההלכה אוסרים זאת ,אלא כי כך מנהלים זאת הפוליטיקאים בהסכם בלתי כתוב")27.11.2008 ,TheMarker( . שר הדתות זבולון המר מהמפד"ל סרב לאשר את המינוי וב 1987-עתרה שקדיאל לבג"צ באמצעות האגודה לזכויות האזרח .ב 1988-קבע בג"צ שאין להפלות נשים בבחירת הרכבים של מועצות דתיות. שקדיאל הפכה לאישה הראשונה שמכהנת במועצה דתית. המשנה לנשיא בית המשפט העליון מנחם אלון כתב בפסק דין שקדיאל: "המועצה הדתית היא איפה גוף מינהלי יציר החוק ,שתפקידו לדאוג לקיום השירותים הדתיים היהודיים ...השירותים ,המסופקים על-ידי המועצה הדתית ,בעלי אופי דתי הם ,אך המועצה מופקדת על סיפוקם ונתינתם בלבד ולא על איזו שהיא הכרעה הלכתית דתית בקשר אליהם ...מכאן נובעת המסקנה הברורה ,שאי-הכללת מועמד למועצה דתית ,משום שהמועמד הוא אישה ,נוגדת את עקרון היסוד של מערכת המשפט הישראלית ,שלפיו אסורה הפליה מטעמי מין .עקרון יסוד זה הונח במגילת העצמאות ,והוא אחד מעקרונות היסוד שמצאו את ביטוים גם בדבר חקיקה של המחוקק ...כוונתי לחוק שיווי זכויות האשה ,תשי"א- ,1951אשר הסעיף הראשון שבו זה לשונו' :דין אחד יהיה לאישה ולאיש לכל פעולה משפטית; וכל הוראת חוק המפלה לרעה את האישה ,באשר היא אישה ,לכל פעולה משפטית -אין נוהגים לפיה'". השופט אהרון ברק ,לימים נשיא בית המשפט העליון ,הוסיף: "מינוי למועצה הדתית צריך להיעשות תוך קיום עקרון השוויון .על-כן ,חייבת כל אחת משלוש הרשויות ,המציעה מועמדים למועצה הדתית ,להציע את מועמדיה בלא לפגוע בעקרון השוויון ...מכאן ,שאין לפסול את מועמדותה של אישה אך בשל היותה אישה .כל מועמד ומועמד חייב להיבחן "לגופו" ,כלומר ,על -פי מידת התאמתו לשמש חבר במועצה מזה ועל -פי ייצוג גופים המעוניינים בשירות דת מזה" .בג"ץ 153/87 ההיבט ההלכתי מאבקי דת מנומקים לעיתים קרובות בטענות הלכתיות .במקרה זה אין מחלוקת שאין כל מניעה הלכתית למינוי נשים למועצות דתיות .בניגוד לתפקידי רבנים ודיינים שפוסקים בענייני הלכה ,מדובר במוסד מנהלי ,במדינה שבה נשים עמדו כבר בראש כל שלושת הרשויות. המשנה לנשיא בית המשפט העליון מנחם אלון כתב בעניין זה בפסק דין שקדיאל" :טענה בדבר איסור חברות של אישה במועצה הדתית לא עלתה בפיהם של אף אחד מהמשיבים ,וכן לא בא זכרה בהכרעת ועדת השרים .אף הרב המקומי ,שהוא היחיד שהעלה התנגדות להכללתה של העותרת במועצה הדתית, אינו מסביר את התנגדותו בהיות איסור הלכתי לכך ,אלא בחוסר התאמה ובאי-ייצוג של הגופים המעוניינים בקיום השירותים הדתיים .השר לענייני דתות ונציגו בוועדת השרים מדברים על 'מסורת' שנוצרה במשך ארבעים שנה של 'הבנה שלא להציג נשים כמועמדות לחברות בגוף זה'". ב 9.7.1987-התראיין השר לענייני דתות זבולון אורלב מהמפד"ל בגלי צה"ל ואמר בעניין זה..." :אני בכל מאודי מאמין שאישה יכולה וצריכה לתרום במערכות החיים הדתיים להוציא אותם נושאים שבהם ההלכה אינה מאפשרת זאת .אינני חושב שההלכה אוסרת להיות חברה במועצה דתית .אלא שיש כאן עניין של הרבה שנים שהדבר לא היה כך ,וכאשר צריכים לפרוץ איזשהו כיוון אחר ,הדבר הזה מלווה בקשיים."... ב 1995-אמר הרב הראשי הספרדי אליהו בקשי דורון בראיון לביטאון חבר המועצות הדתיות "חבר" כי "הואיל והמועצה הדתית היא גוף מנהלי ולא גוף הלכתי אין כל מניעה ואיסור לשיתוף נשים בו ,כפי שנשים משתתפות בממשלה ובמועצת העירייה ...הבעיה היחידה היא בתחום הצניעות ואפשר להתגבר עליה" ההתנגדות החרדית למינוי נשים קטנה בהרבה מההתנגדות למינוי אישים רפורמים וקונסרבטיבים. בחירתם של נציגים רפורמים וקונסרבטיבים לכמה מועצות דתיות ביניהן המועצה הדתית בירושלים היתה אחד הגורמים העיקריים להפגנת מאות האלפים נגד בג"צ ב .1999-ב 1995-סיפר ח"כ רפאל פנחסי מש"ס כי הרב עובדיה יוסף התיר כניסת נשים למועצות הדתיות "אם צירוף הנשים ימנע כניסת רפורמים למועצות הדתיות ואם מדובר בנשים בעלות זיקה חיובית לדת" .פנחסי אמר את הדברים בראיון לביטאון חבר המועצות הדתיות "חבר" .הוא סיפר שחברי ש"ס במועצת עיריית תל אביב תמכו בבחירת אישה כדי לבלום מועמד שהוא רב רפורמי ,אבל בדיעבד התברר שגם האישה היתה רפורמית. (הארץ)22.5.1995 , התקדמות איטית למרות פסק הדין ולמרות שאין מניעה הלכתית ,ההתקדמות בנושא מינוי נשים למועצות דתיות היתה איטית מאד .בעשר השנים הראשונות שלאחר פסק הדין נבחרו למועצות רק כעשר נשים .בתל אביב נבחרה באמצע שנות ה 90-נציגה של המפד"ל למועצה הדתית. ב 1986-נראה היה שתרשם פריצת דרך עם מינויו של השר שמעון שיטרית ממפלגת העבודה לתפקיד השר לענייני דתות .בפברואר 1996מסר שטרית בפגישה עם נציגות ארגוני נשים שחתם על מינוי 28 נשים למועצות דתיות .בדיקת "הארץ" גילתה שרק ארבעה מהשמות המופיעים ברשימה של שיטרית החלו לכהן בפועל ומתוכם שניים הם של גברים (במקרה אחד היה מדובר בגבר ששמו הפרטי נטע. במקרה השני בדבר ששמו טוביה אבל נרשם כטובה)( .הארץ)25.2.1996 , פריצת דרך נרשמה ב 1997-באפרת ,עירו של הרב האורתודוכסי הליברלי ,שלמה ריסקין .שם מונו בהסכמה שלוש נשים למועצה הדתית ,שליש מהרכב של תשעה .אלא שהדבר עורר תגובות קשות .הרב בקשי דורון כתב למנכ"ל משרד הדתות אז אבי בלושטיין ,שלמרות שהתיר בחירת נשים למועצות דתיות הדבר אינו מומלץ .השר לענייני דתות אלי סויסה מש"ס שלל מסמנכ"ל משרד הדתות יחיאל לגאמי, שאישר את המינויים ,חלק מסמכויותיו. בעקבות המינויים באפרת גילה תחקיר "הארץ" (שערך כותב השורות) כי בשנה הראשונה לממשלת נתניהו הקודמת (שהחלה לכהן באמצע )1996לא מונתה אף אישה למועצה דתית בתחומי הקו הירוק. (הארץ)4.7.1997 , העשור האחרון – סמנכ"לית כן ,יו"ר לתשעה חודשים ב 2001-מונתה ברוריה פרנסיס עובדת המשרד לענייני דתות לסמנכ"לית לענייני מועצות דתיות .היא המשיכה לכהן בתפקיד זה גם לאחר פירוק המשרד לענייני דתות ב 2003-והעברת שירותי הדת למשרד ראש הממשלה .כך נוצר המצב האבסורדי שהסמנכ"לית הממונה על יושבי ראש המועצות והממונים על המועצות היא אישה ,אבל כמעט כל יושבי הראש והממונים הם גברים. היה רק חריג אחד :בשנים 2004-2005כיהנה במשך תשעה חודשים סמדר גרוס ,ביתו של מי שהיה השר לענייני דתות אבנר שאקי ,בתור יו"ר המועצה הדתית כפר סבא .רב העיר כפר סבא אברהם שלוש התנגד למינוי וסרב לשתף עם גרוס פעולה .בראיון ל nrg-אמר שלוש :ש"תתייבש איפה שהיא",NRG . 14.2.2005 ולמרות המינוי החריג ,גם בעשור האחרון לא הפך מינוי נשים למועצות הדתיות לדבר מובן מאליו ולא חדלו ההתנגדויות .בדצמבר 2006פורסם על כוונת סניף מפלגת העבודה בעכו להציג מועמדות אישה מטעמו למועצת הדתית .נציגי ש"ס הביעו התנגדות .חבר מועצת העירייה אבי אילוז מש"ס טען שמינוי אישה למועצה הדתית הוא דבר שלא יעשה .הארץ.15.12.2006 , בינואר 2010נאלצה ועדת השרים לענייני המועצות הדתיות לאשר את מינויה של פנינה זיו למועצה הדתית בנס ציונה .זאת ,כיוון שהרב האשכנזי של העיר אברהם צוריאל סרב לאשר את המינוי .הוא טען ש"דעת תורה אוסרת כהונה של אישה במועצה הדתית" .ראש העיר יוסי שבו אמר ש"היה לי ברור שלא תקום בנס ציונה מועצה דתית חדשה בלי שתכהן במליאה שלה אישה" .הארץ6.1.2010 , העיתון החרדי "בקהילה" פרסם לפני כחודשיים ידיעה שביקרה את בחירתה של משכית לאופר לחברת המועצה הדתית בזכרון יעקב .העיתון מציין ש"הצעד לא עבר בקלות והוא נדחה מפעם לפעם כשהוא מעכב עימו גם את ההרכב החדש של כלל חברי המועצה הדתית" בקהילה .13.1.2001 ,כך 23שנים לאחר פסק דין שקדיאל עדיין רואים בעצם מינוי אישה בודדת למועצה הישג ,ומינוי נשים לא הפך לשגרה. . המלצות חדו"ש ,כמו גורמים רבים אחרים ,סבורה שאין כל צורך במועצות הדתיות לצורך סיפוק צורכי הדת .זהו גוף בזבזני שמטרתו העיקרית היא לספק מינויים ועמדות כוח למפלגה המחזיקה במשרד לשירותי דת. כמו כל שירות מקומי אחר ,גם את שירותי הדת צריכה ויכולה לספק הרשות המקומית .יש להפוך את המועצות הדתיות למחלקה ברשויות המקומיות .זאת ,בדומה למחלקות התרבות ,החינוך והספורט .מצב כזה ללא ספק ישפר את שוויון הנשים וייצוגן בשירותי הדת .הוא גם יענה באופן הוגן ושוויוני יותר על צרכי האוכלוסייה הלא-יהודית הנזקקת לשירותי דת. עד להשגת יעד זה ,ממליצה חדו"ש: לקבוע מדיניות של אפליה מתקנת ביחס למינוי נשים למועצות דתיות .זאת ,כפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון ואף נחקק ביחס לחברות ממשלתיות ולתאגידים שהמדינה משתתפת בהם .מומלץ כי כללים אלה יחייבו מינוי נשים הן במסגרת המינויים מטעם השר למועצות הדתיות ,והן במינוי "הממונים" הנעשה על ידי השר. יש לקבוע מכסה של מינוי לפחות 20%נשים בהרכב כל מועצה דתית .במקרה שהסיעות בעירייה לא יציעו מועמדות משלהן בשיעור הנדרש ,יחוייב השר להשלים את המכסה באמצעות המינויים הנעשים על ידיו. רשימת נשים חברות מועצה דתית ,סוף פברואר 2011 .1תל מונד -רחל ענקי .2גבעתיים -בלה בכר .3מרום הגליל -יהודית מנחם .4נס ציונה -פנינה זיו .5רחובות -אילנה ירימי .6בת ים -אביגיל מיס .7תל אביב -סימה רוקח אוחיון .8מטולה -שושנה בז .9כפר שמריהו -איבון נירונסקי .10פתח תקווה -יהודית לנדאו .11-12הרצליה -יואלית ביגר, מלכה אנקר .13חבל מודיעין -אביבה כתב .14כפר פינס מנשה -לאה יניב .15קדימה צורן -אביבה פטאו .16חיפה -אביטל רוזנברג .17גולן -תמר עטיה .18עמק חפר -רינה ברקאי .19קרית ביאליק -אנה שפירא .20יקנעם -שרונה מלול .21מעלה יוסף -בתיה ברנס .22אפרת -אלישבע סטולמן
© Copyright 2024