"ש ח חדו וד" המהפכה שלא היתה – נשים במועצות הדתיות

‫דו"ח חדו"ש‬
‫נשים במועצות הדתיות – המהפכה שלא היתה‬
‫מחבר הדו"ח‪ :‬שחר אילן‬
‫תחקיר‪ :‬שרה לאה רענן‬
‫כ"ז באדר א‪ ,‬תשע"א‬
‫‪ 3‬במרץ‪2011 ,‬‬
‫תקציר ממצאים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 23‬שנים עברו מאז התקבל פסק דין שקדיאל‪ .‬למרות זאת רק ‪ 22‬נשים מכהנות במועצות‬
‫דתיות‪ ,‬התקדמות של חברת מועצה לשנה בממוצע (ראה רשימה בסוף הדו"ח)‪.‬‬
‫על פי בדיקת חדו"ש בישראל ‪ 66‬הרכבי מועצות דתיות מכהנים שבהם כ‪ 450-‬חברים‪ .‬כלומר‬
‫מדובר בפחות מ‪ 5%-‬מחברי המועצות הדתיות‪ .‬רק אחת מכל עשרים חברים היא אישה‪.‬‬
‫בממוצע רק באחת מכל שלוש מועצות דתיות יש אישה‪ .‬רק במועצה אחת הרצליה יש שתי‬
‫נשים‪ .‬סביר להניח שלכך יש קשר לעובדה שראש עיריית הרצליה יעל גרמן היא אישה בעלת‬
‫עמדות ליברליות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בשנת ‪ 2011‬נשים נתפסות עדיין במועצות הדתיות כמי שאמורות רק לצרוך את‬
‫השירותים‪ ,‬כולל שירותים לנשים בלבד כמו טהרת המשפחה והדרכות כלות‪ .‬אבל יכולתן‬
‫להשפיע על המדיניות ועל חלוקת המשאבים אפסית‪.‬‬
‫גם פריסת המועצות שבהן מונו נשים מאד לא שוויונית‪ 13 .‬מהנשים מונו למועצות במרכז הארץ‪,‬‬
‫‪ 7‬בצפון‪ ,‬שתיים בגדה ואף אחת בדרום‪ .‬העובדה שאין נשים שמכהנות בדרום הארץ בולטת‬
‫במיוחד משום שמהפכת הנשים במועצות הדתיות החלה בעיר הדרומית ירוחם‪ ,‬עירה של לאה‬
‫שקדיאל‪.‬‬
‫כיוון שאין בנמצא דו"ח קודם לא ניתן להשוות את הממצאים לקדנציה קודמת‪ 20 .‬מהנשים מכהנות ב‪48-‬‬
‫המועצות שמונו בקדנציה הנוכחית‪ 2 .‬ב‪ 18-‬המועצות שנותרו עדין מהקדנציה הקודמת‪ .‬יתכן שהדבר‬
‫מעיד על שיפור מסויים‪ .‬אבל קשה לדעת בוודאות שכן לא ידוע כמה נשים היו במועצות שהתחלפו‪ .‬בשני‬
‫מיקרים מסרו במועצות דתיות על כוונה למנות נשים בהרכבים הבאים אך הרכבים אלה לא נכנסו לתוקף‬
‫עד סגירת הדו"ח ב‪ .28.2.2011-‬הנתונים לגבי הקדנציה הנוכחית מבוססים על הרכבי המועצות כפי‬
‫שפורסמו ברשומות ועל שיחות טלפון למועצות‪ .‬הנתונים לגבי מועצות שיש בהן הרכב או ממונה‬
‫מקדנציה קודמת מבוססים על שיחות טלפון עם המועצות‪.‬‬
‫חשוב להדגיש‪ :‬אחריות השר לשירותי דת בנושא זה גדולה במיוחד‪ .‬השר אחראי למינוי ‪ 45%‬מחברי‬
‫המועצות‪ .‬תקנה חדשה מ‪ 2008-‬אף מאפשרות לו למנות את כל חברי המועצה אם עברה שנה מאז‬
‫הבחירות לרשויות המקומיות ולא הושגה הסכמה בין הגורמים הממנים‪ .‬על פי דיווח בעיתון הארץ‪ ,‬השר‬
‫לשירותי דת יעקב מרגי ניצל תקנה זו לא פעם‪( .‬בענייין התקנה‪ ,‬ראו‪ :‬הארץ‪)29.11.2009 ,‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סמכויותיהם של חברים במועצות הדתיות מוגבלות‪ .‬רוב הסמכויות מוחזקות בידי היו"רים‪ .‬אין‬
‫יו"ר אישה במועצה דתית וככל הידוע כיהנה בתפקיד רק אישה אחת בכפר סבא במשך תשעה‬
‫חודשים‪.‬‬
‫ב‪ 2004-‬קבע ראש הממשלה אריאל שרון תקנות חדשות שמאפשרות למנות ממונים למועצות‬
‫שמועד הקמתן הסתיים‪ .‬עם הקמת המשרד לשירותי דת ב‪ 2008-‬עברה הסמכות הזו לידי השר‬
‫לשירותי דת‪ .‬ב‪ 67-‬מועצות דתיות‪ ,‬חצי מהמועצות‪ ,‬יש ממונים או מורשי חתימה (מתוכן כ‪60-‬‬
‫מועצות שבהן יש ממונים)‪ 41 .‬מהם מונו בקדנציות קודמות ו‪ 26-‬בנוכחית‪ .‬עד היום לא מונתה‬
‫שום אישה לתפקיד ממונה‪ .‬זאת‪ ,‬למרות שמדובר במינוי מנהלי שאין כל ספק שאמור לעמוד‬
‫במבחן כללי השוויון‪.‬‬
‫הנתונים האלה מביכים במיוחד לאור העובדה שבמשך חלק גדול מהעשור האחרון כיהנה אישה‪ ,‬ברוריה‬
‫פרנסיס‪ ,‬כסמנכ"ל למועצות דתיות במשרד הדתות ואחר כך במשרד ראש הממשלה (כאשר שירותי הדת‬
‫סופחו למשרד ראש הממשלה)‪ .‬מתברר אם כן שבישראל של שנות ה‪ 2000-‬אישה יכולה להיות ממונה‬
‫על ראשי מועצות דתיות וממונים על מועצות דתיות‪ ,‬אבל אינה יכולה לכהן בתפקידים אלה‪.‬‬
‫המשרד לשירותי דת לא העביר תגובה לממצאים למרות מספר פניות‪.‬‬
‫רקע מועצות דתיות‬
‫המועצות הדתיות הן המסגרות המקומיות העיקריות לאספקת שירותי דת‪ .‬הן נוסדו לפני קום המדינה‬
‫כחלק מתביעתה של הרבנות הראשית לאוטונומיה דתית והמשיכו לפעול אחרי הקמת המדינה‪ .‬המועצות‬
‫פועלות מכוח חוק שירותי הדת היהודיים תשל"א –‪ .1971‬משרד הדתות מאשר את תקציבן‪ ,‬אשר‬
‫מסופק באופן יחסי ע"י הרשות המקומית (בין ‪ 25%‬ל‪ )75%-‬ומשרד הדתות (בין ‪ 25%‬ל‪ .)75%-‬גובה‬
‫ההשתתפות התקציבית של הרשות נקבע בהתאם לחוסן הכלכלי שלה‪ .‬חלק קטן מהתקציב מגיע‬
‫מהכנסות עצמיות‪.‬‬
‫תהליך הרכבת המועצה סבוך מאד‪ .‬שר הדתות הממנה ‪ 45%‬מחברי המועצה‪ ,‬הרשות המקומית ממנה‬
‫אף היא ‪ ,45%‬והרבנות המקומית הממנה את עשרת האחוזים הנותרים‪ .‬החוק דורש הסכמה של‬
‫שלושת הגופים למינוי כל אחד מחברי המועצה‪ .‬מצב דברים זה העניק לשר הדתות‪ ,‬למעשה‪ ,‬יכולת‬
‫מכרעת לקבוע מי ישלוט במועצות הדתיות‪.‬‬
‫המועצות הדתיות מטפלות בעיקר בעניינים אלה‪ :‬פיקוח על כשרות ושחיטה‪ ,‬מתן שירותי רבנות ועריכת‬
‫נישואין‪ ,‬הקמת עירוב‪ ,‬הפעלות מקוואות טהרה‪ ,‬שירותי קבורה‪ ,‬פעולות תרבות תורנית ותמיכה‬
‫במוסדות דת‪ .‬נשים הן צרכניות של כל שירותי המועצות‪ .‬בחלק מהמקרים (מקוואות טהרה‪ ,‬הדרכת‬
‫כלות) הן הצרכניות הבלעדיות‪.‬‬
‫פסק דין שקדיאל‬
‫ב‪ 40-‬השנים הראשונות למדינה לא נבחרה אף אישה למועצה הדתית‪ .‬בינואר ‪ 1986‬בחרה המועצה‬
‫המקומית בירוחם את לאה שקדיאל‪ ,‬אשת חינוך‪ ,‬למועצה הדתית בירוחם‪ .‬עוד לפני שמונתה למועצה‬
‫הדתית היתה שקדיאל חברת המועצה המקומית ירוחם‪ .‬בראיון ל‪ TheMarker-‬סיפרה על הסיבות‬
‫שהניעו אותה לצאת למאבק‪" :‬הרכב המועצה הדתית היה אחד הנושאים שהצריכו טיפול כחלק מעבודת‬
‫המועצה המקומית‪ .‬גיליתי שאין נשים במועצות דתיות‪ ,‬ולא מפני שהחוק או ההלכה אוסרים זאת‪ ,‬אלא כי‬
‫כך מנהלים זאת הפוליטיקאים בהסכם בלתי כתוב"‪)27.11.2008 ,TheMarker( .‬‬
‫שר הדתות זבולון המר מהמפד"ל סרב לאשר את המינוי וב‪ 1987-‬עתרה שקדיאל לבג"צ באמצעות‬
‫האגודה לזכויות האזרח‪ .‬ב‪ 1988-‬קבע בג"צ שאין להפלות נשים בבחירת הרכבים של מועצות דתיות‪.‬‬
‫שקדיאל הפכה לאישה הראשונה שמכהנת במועצה דתית‪.‬‬
‫המשנה לנשיא בית המשפט העליון מנחם אלון כתב בפסק דין שקדיאל‪:‬‬
‫"המועצה הדתית היא איפה גוף מינהלי יציר החוק‪ ,‬שתפקידו לדאוג לקיום השירותים‬
‫הדתיים היהודיים‪ ...‬השירותים‪ ,‬המסופקים על‪-‬ידי המועצה הדתית‪ ,‬בעלי אופי דתי הם‪ ,‬אך‬
‫המועצה מופקדת על סיפוקם ונתינתם בלבד ולא על איזו שהיא הכרעה הלכתית דתית‬
‫בקשר אליהם‪ ...‬מכאן נובעת המסקנה הברורה‪ ,‬שאי‪-‬הכללת מועמד למועצה דתית‪ ,‬משום‬
‫שהמועמד הוא אישה‪ ,‬נוגדת את עקרון היסוד של מערכת המשפט הישראלית‪ ,‬שלפיו אסורה‬
‫הפליה מטעמי מין‪ .‬עקרון יסוד זה הונח במגילת העצמאות‪ ,‬והוא אחד מעקרונות היסוד‬
‫שמצאו את ביטוים גם בדבר חקיקה של המחוקק‪ ...‬כוונתי לחוק שיווי זכויות האשה‪ ,‬תשי"א‪-‬‬
‫‪ ,1951‬אשר הסעיף הראשון שבו זה לשונו‪' :‬דין אחד יהיה לאישה ולאיש לכל פעולה‬
‫משפטית; וכל הוראת חוק המפלה לרעה את האישה‪ ,‬באשר היא אישה‪ ,‬לכל פעולה‬
‫משפטית ‪ -‬אין נוהגים לפיה'‪".‬‬
‫השופט אהרון ברק‪ ,‬לימים נשיא בית המשפט העליון‪ ,‬הוסיף‪:‬‬
‫"מינוי למועצה הדתית צריך להיעשות תוך קיום עקרון השוויון‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬חייבת כל אחת‬
‫משלוש הרשויות‪ ,‬המציעה מועמדים למועצה הדתית‪ ,‬להציע את מועמדיה בלא לפגוע‬
‫בעקרון השוויון‪ ...‬מכאן‪ ,‬שאין לפסול את מועמדותה של אישה אך בשל היותה אישה‪ .‬כל‬
‫מועמד ומועמד חייב להיבחן "לגופו"‪ ,‬כלומר‪ ,‬על‪ -‬פי מידת התאמתו לשמש חבר במועצה‬
‫מזה ועל‪ -‬פי ייצוג גופים המעוניינים בשירות דת מזה"‪ .‬בג"ץ ‪153/87‬‬
‫ההיבט ההלכתי‬
‫מאבקי דת מנומקים לעיתים קרובות בטענות הלכתיות‪ .‬במקרה זה אין מחלוקת שאין כל מניעה הלכתית‬
‫למינוי נשים למועצות דתיות‪ .‬בניגוד לתפקידי רבנים ודיינים שפוסקים בענייני הלכה‪ ,‬מדובר במוסד‬
‫מנהלי‪ ,‬במדינה שבה נשים עמדו כבר בראש כל שלושת הרשויות‪.‬‬
‫המשנה לנשיא בית המשפט העליון מנחם אלון כתב בעניין זה בפסק דין שקדיאל‪" :‬טענה בדבר איסור‬
‫חברות של אישה במועצה הדתית לא עלתה בפיהם של אף אחד מהמשיבים‪ ,‬וכן לא בא זכרה בהכרעת‬
‫ועדת השרים‪ .‬אף הרב המקומי‪ ,‬שהוא היחיד שהעלה התנגדות להכללתה של העותרת במועצה הדתית‪,‬‬
‫אינו מסביר את התנגדותו בהיות איסור הלכתי לכך‪ ,‬אלא בחוסר התאמה ובאי‪-‬ייצוג של הגופים‬
‫המעוניינים בקיום השירותים הדתיים‪ .‬השר לענייני דתות ונציגו בוועדת השרים מדברים על 'מסורת'‬
‫שנוצרה במשך ארבעים שנה של 'הבנה שלא להציג נשים כמועמדות לחברות בגוף זה'‪".‬‬
‫ב‪ 9.7.1987-‬התראיין השר לענייני דתות זבולון אורלב מהמפד"ל בגלי צה"ל ואמר בעניין זה‪..." :‬אני‬
‫בכל מאודי מאמין שאישה יכולה וצריכה לתרום במערכות החיים הדתיים להוציא אותם נושאים שבהם‬
‫ההלכה אינה מאפשרת זאת‪ .‬אינני חושב שההלכה אוסרת להיות חברה במועצה דתית‪ .‬אלא שיש כאן‬
‫עניין של הרבה שנים שהדבר לא היה כך‪ ,‬וכאשר צריכים לפרוץ איזשהו כיוון אחר‪ ,‬הדבר הזה מלווה‬
‫בקשיים‪."...‬‬
‫ב‪ 1995-‬אמר הרב הראשי הספרדי אליהו בקשי דורון בראיון לביטאון חבר המועצות הדתיות "חבר" כי‬
‫"הואיל והמועצה הדתית היא גוף מנהלי ולא גוף הלכתי אין כל מניעה ואיסור לשיתוף נשים בו‪ ,‬כפי‬
‫שנשים משתתפות בממשלה ובמועצת העירייה‪ ...‬הבעיה היחידה היא בתחום הצניעות ואפשר להתגבר‬
‫עליה"‬
‫ההתנגדות החרדית למינוי נשים קטנה בהרבה מההתנגדות למינוי אישים רפורמים וקונסרבטיבים‪.‬‬
‫בחירתם של נציגים רפורמים וקונסרבטיבים לכמה מועצות דתיות ביניהן המועצה הדתית בירושלים‬
‫היתה אחד הגורמים העיקריים להפגנת מאות האלפים נגד בג"צ ב‪ .1999-‬ב‪ 1995-‬סיפר ח"כ רפאל‬
‫פנחסי מש"ס כי הרב עובדיה יוסף התיר כניסת נשים למועצות הדתיות "אם צירוף הנשים ימנע כניסת‬
‫רפורמים למועצות הדתיות ואם מדובר בנשים בעלות זיקה חיובית לדת"‪ .‬פנחסי אמר את הדברים‬
‫בראיון לביטאון חבר המועצות הדתיות "חבר"‪ .‬הוא סיפר שחברי ש"ס במועצת עיריית תל אביב תמכו‬
‫בבחירת אישה כדי לבלום מועמד שהוא רב רפורמי‪ ,‬אבל בדיעבד התברר שגם האישה היתה רפורמית‪.‬‬
‫(הארץ‪)22.5.1995 ,‬‬
‫התקדמות איטית‬
‫למרות פסק הדין ולמרות שאין מניעה הלכתית‪ ,‬ההתקדמות בנושא מינוי נשים למועצות דתיות היתה‬
‫איטית מאד‪ .‬בעשר השנים הראשונות שלאחר פסק הדין נבחרו למועצות רק כעשר נשים‪ .‬בתל אביב‬
‫נבחרה באמצע שנות ה‪ 90-‬נציגה של המפד"ל למועצה הדתית‪.‬‬
‫ב‪ 1986-‬נראה היה שתרשם פריצת דרך עם מינויו של השר שמעון שיטרית ממפלגת העבודה לתפקיד‬
‫השר לענייני דתות‪ .‬בפברואר ‪ 1996‬מסר שטרית בפגישה עם נציגות ארגוני נשים שחתם על מינוי ‪28‬‬
‫נשים למועצות דתיות‪ .‬בדיקת "הארץ" גילתה שרק ארבעה מהשמות המופיעים ברשימה של שיטרית‬
‫החלו לכהן בפועל ומתוכם שניים הם של גברים (במקרה אחד היה מדובר בגבר ששמו הפרטי נטע‪.‬‬
‫במקרה השני בדבר ששמו טוביה אבל נרשם כטובה)‪( .‬הארץ‪)25.2.1996 ,‬‬
‫פריצת דרך נרשמה ב‪ 1997-‬באפרת‪ ,‬עירו של הרב האורתודוכסי הליברלי‪ ,‬שלמה ריסקין‪ .‬שם מונו‬
‫בהסכמה שלוש נשים למועצה הדתית‪ ,‬שליש מהרכב של תשעה‪ .‬אלא שהדבר עורר תגובות קשות‪ .‬הרב‬
‫בקשי דורון כתב למנכ"ל משרד הדתות אז אבי בלושטיין‪ ,‬שלמרות שהתיר בחירת נשים למועצות דתיות‬
‫הדבר אינו מומלץ‪ .‬השר לענייני דתות אלי סויסה מש"ס שלל מסמנכ"ל משרד הדתות יחיאל לגאמי‪,‬‬
‫שאישר את המינויים‪ ,‬חלק מסמכויותיו‪.‬‬
‫בעקבות המינויים באפרת גילה תחקיר "הארץ" (שערך כותב השורות) כי בשנה הראשונה לממשלת‬
‫נתניהו הקודמת (שהחלה לכהן באמצע ‪ )1996‬לא מונתה אף אישה למועצה דתית בתחומי הקו הירוק‪.‬‬
‫(הארץ‪)4.7.1997 ,‬‬
‫העשור האחרון – סמנכ"לית כן‪ ,‬יו"ר לתשעה חודשים‬
‫ב‪ 2001-‬מונתה ברוריה פרנסיס עובדת המשרד לענייני דתות לסמנכ"לית לענייני מועצות דתיות‪ .‬היא‬
‫המשיכה לכהן בתפקיד זה גם לאחר פירוק המשרד לענייני דתות ב‪ 2003-‬והעברת שירותי הדת למשרד‬
‫ראש הממשלה‪ .‬כך נוצר המצב האבסורדי שהסמנכ"לית הממונה על יושבי ראש המועצות והממונים על‬
‫המועצות היא אישה‪ ,‬אבל כמעט כל יושבי הראש והממונים הם גברים‪.‬‬
‫היה רק חריג אחד‪ :‬בשנים ‪ 2004-2005‬כיהנה במשך תשעה חודשים סמדר גרוס‪ ,‬ביתו של מי שהיה‬
‫השר לענייני דתות אבנר שאקי‪ ,‬בתור יו"ר המועצה הדתית כפר סבא‪ .‬רב העיר כפר סבא אברהם שלוש‬
‫התנגד למינוי וסרב לשתף עם גרוס פעולה‪ .‬בראיון ל‪ nrg-‬אמר שלוש‪ :‬ש"תתייבש איפה שהיא"‪,NRG .‬‬
‫‪14.2.2005‬‬
‫ולמרות המינוי החריג‪ ,‬גם בעשור האחרון לא הפך מינוי נשים למועצות הדתיות לדבר מובן מאליו ולא‬
‫חדלו ההתנגדויות‪ .‬בדצמבר ‪ 2006‬פורסם על כוונת סניף מפלגת העבודה בעכו להציג מועמדות אישה‬
‫מטעמו למועצת הדתית‪ .‬נציגי ש"ס הביעו התנגדות‪ .‬חבר מועצת העירייה אבי אילוז מש"ס טען שמינוי‬
‫אישה למועצה הדתית הוא דבר שלא יעשה‪ .‬הארץ‪.15.12.2006 ,‬‬
‫בינואר ‪ 2010‬נאלצה ועדת השרים לענייני המועצות הדתיות לאשר את מינויה של פנינה זיו למועצה‬
‫הדתית בנס ציונה‪ .‬זאת‪ ,‬כיוון שהרב האשכנזי של העיר אברהם צוריאל סרב לאשר את המינוי‪ .‬הוא טען‬
‫ש"דעת תורה אוסרת כהונה של אישה במועצה הדתית"‪ .‬ראש העיר יוסי שבו אמר ש"היה לי ברור שלא‬
‫תקום בנס ציונה מועצה דתית חדשה בלי שתכהן במליאה שלה אישה"‪ .‬הארץ‪6.1.2010 ,‬‬
‫העיתון החרדי "בקהילה" פרסם לפני כחודשיים ידיעה שביקרה את בחירתה של משכית לאופר לחברת‬
‫המועצה הדתית בזכרון יעקב‪ .‬העיתון מציין ש"הצעד לא עבר בקלות והוא נדחה מפעם לפעם כשהוא‬
‫מעכב עימו גם את ההרכב החדש של כלל חברי המועצה הדתית" בקהילה‪ .13.1.2001 ,‬כך ‪ 23‬שנים‬
‫לאחר פסק דין שקדיאל עדיין רואים בעצם מינוי אישה בודדת למועצה הישג‪ ,‬ומינוי נשים לא הפך‬
‫לשגרה‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫המלצות‬
‫חדו"ש‪ ,‬כמו גורמים רבים אחרים‪ ,‬סבורה שאין כל צורך במועצות הדתיות לצורך סיפוק צורכי הדת‪ .‬זהו‬
‫גוף בזבזני שמטרתו העיקרית היא לספק מינויים ועמדות כוח למפלגה המחזיקה במשרד לשירותי דת‪.‬‬
‫כמו כל שירות מקומי אחר‪ ,‬גם את שירותי הדת צריכה ויכולה לספק הרשות המקומית‪ .‬יש להפוך את‬
‫המועצות הדתיות למחלקה ברשויות המקומיות‪ .‬זאת‪ ,‬בדומה למחלקות התרבות‪ ,‬החינוך והספורט‪ .‬מצב‬
‫כזה ללא ספק ישפר את שוויון הנשים וייצוגן בשירותי הדת‪ .‬הוא גם יענה באופן הוגן ושוויוני יותר על‬
‫צרכי האוכלוסייה הלא‪-‬יהודית הנזקקת לשירותי דת‪.‬‬
‫עד להשגת יעד זה‪ ,‬ממליצה חדו"ש‪:‬‬
‫לקבוע מדיניות של אפליה מתקנת ביחס למינוי נשים למועצות דתיות‪ .‬זאת‪ ,‬כפי שנקבע על ידי בית‬
‫המשפט העליון ואף נחקק ביחס לחברות ממשלתיות ולתאגידים שהמדינה משתתפת בהם‪ .‬מומלץ כי‬
‫כללים אלה יחייבו מינוי נשים הן במסגרת המינויים מטעם השר למועצות הדתיות‪ ,‬והן במינוי "הממונים"‬
‫הנעשה על ידי השר‪.‬‬
‫יש לקבוע מכסה של מינוי לפחות ‪ 20%‬נשים בהרכב כל מועצה דתית‪ .‬במקרה שהסיעות בעירייה לא‬
‫יציעו מועמדות משלהן בשיעור הנדרש‪ ,‬יחוייב השר להשלים את המכסה באמצעות המינויים הנעשים על‬
‫ידיו‪.‬‬
‫רשימת נשים חברות מועצה דתית‪ ,‬סוף פברואר ‪2011‬‬
‫‪ .1‬תל מונד‪ -‬רחל ענקי‬
‫‪ .2‬גבעתיים‪ -‬בלה בכר‬
‫‪ .3‬מרום הגליל‪ -‬יהודית מנחם‬
‫‪ .4‬נס ציונה‪ -‬פנינה זיו‬
‫‪ .5‬רחובות‪ -‬אילנה ירימי‬
‫‪ .6‬בת ים‪ -‬אביגיל מיס‬
‫‪ .7‬תל אביב‪ -‬סימה רוקח אוחיון‬
‫‪ .8‬מטולה‪ -‬שושנה בז‬
‫‪ .9‬כפר שמריהו‪ -‬איבון נירונסקי‬
‫‪ .10‬פתח תקווה‪ -‬יהודית לנדאו‬
‫‪ .11-12‬הרצליה‪ -‬יואלית ביגר‪,‬‬
‫מלכה אנקר‬
‫‪ .13‬חבל מודיעין‪ -‬אביבה כתב‬
‫‪ .14‬כפר פינס מנשה‪ -‬לאה יניב‬
‫‪ .15‬קדימה צורן‪ -‬אביבה פטאו‬
‫‪ .16‬חיפה‪ -‬אביטל רוזנברג‬
‫‪ .17‬גולן‪ -‬תמר עטיה‬
‫‪ .18‬עמק חפר‪ -‬רינה ברקאי‬
‫‪ .19‬קרית ביאליק‪ -‬אנה שפירא‬
‫‪ .20‬יקנעם‪ -‬שרונה מלול‬
‫‪ .21‬מעלה יוסף‪ -‬בתיה ברנס‬
‫‪ .22‬אפרת‪ -‬אלישבע סטולמן‬