‫מארג המזון בכנרת‬ ‫הבנת מארג המזון של הכינרת קשורה קשר הדוק‬ ‫לניהול האגם ואיכות מימיו‪ .‬בכדי להבין את מארג‬ ‫המזון בכינרת‪ ,‬נכיר תחילה את החוליות‬ ‫המרכיבות אותו‪.‬‬ ‫חוליות מארג המזון‬ ‫הבסיס של מארג המזון הינם הפיטופלנקטון –‬ ‫אצות מיקרוסקופיות המסוגלות לבצע‬ ‫פוטוסינתזה‪ .‬מעליהם במארג המזון נמצאים‬ ‫זואופלנקטון‪ -‬בע"ח זעירים המרחפים במים‬ ‫וניזונים מהפיטופלנקטון‪ .‬מעל הזואופלנקטון‬ ‫במארג המזון נמצאת הדגה‪ ,‬ובראש המארג‪-‬‬ ‫האדם )דייג(‪.‬‬ ‫‪ .1‬פיטופלנקטון‪ -‬כאמור‪ ,‬הפיטופלנקטון )אצות‬ ‫מיקרוסקופיות( מהווים את בסיס מארג המזון‬ ‫באגם‪ ,‬היות והם מסוגלים לקלוט את הגז דו‬ ‫תחמוצת הפחמן )‪ (CO2‬המומס במים‪ ,‬ובאמצעות אנרגיית האור להטמיע אותו לחומר‬ ‫אורגני‪ ,‬אגב הפרשת חמצן )פוטוסינתזה(‪ .‬גם האצות המטמיעות‪ ,‬היוצרות חומר אורגני‪,‬‬ ‫מקיימות מסלולים נוספים של חילוף חומרים‪ ,‬למשל נשימה‪ ,‬בהם מנוצל חומר אורגני כחומר‬ ‫גלם ומפורק‪ -‬הן חומר אורגני שיצרו בעצמן והן חומר אורגני שהן קולטות מהמים‪.‬‬ ‫סכימת פירמידת מזון כללית בכינרת מקור‪ -‬המעבדה לחקר‬ ‫הכינרת‬ ‫בסך הכל הוגדרו בכינרת למעלה מ‪ 250-‬מינים של פיטופלנקטון‪ ,‬בחלוקה לחמש חטיבות‬ ‫סיסטמטיות‪:‬‬ ‫ירוקיות )‪(Chlorophycophyta‬‬ ‫זהוביות )‪(Chrysophycophyta‬‬ ‫להוביות )‪(Pyrrhophycophyta‬‬ ‫עינניות )‪(Eugleonophycophta‬‬ ‫כחוליות )‪(Cyanobacteria, Cyanophyta‬‬ ‫מתוך ‪ 250‬המינים המוכרים רק ‪ 70‬מינים שכיחים‪ ,‬ומתוכם רק ‪ 25‬בסתיו ו‪ 32-‬בחורף‬ ‫ובאביב‪.‬‬ ‫האצות ממוינות על‪-‬פי סוג הפיגמנטים )חומרי הצבע(‪ ,‬מבנה הדופן של התא‪ ,‬אופיין הביוכימי‬ ‫וצורת הצטברותם של חומרי התשמורת בתוך התא‪ ,‬צורתו החיצונית של התא או תוספות‬ ‫שונות הבולטות ממנו‪ ,‬היות התאים בודדים או בקבוצות‪ ,‬צורת התקבצותם למושבה )חוט או‬ ‫כדור‪ ,‬למשל( קיום חומר ציפוי לתא ועוד‪.‬‬ ‫התרבות האצות יכולה להיות מינית )תאי זכר ותאי נקבה(‪ ,‬או בלתי מינית‪ -‬חלוקת התא או‬ ‫השתנצות מושבות‪ .‬התרבות האצות וכמותן במים תלויים בגורמים רבים כמו טמפרטורת‬ ‫המים‪ ,‬זמינות הנוטריאנטים )חומרי ההזנה( השונים הדרושים להם‪ ,‬היחס הכמותי בין‬ ‫הנוטריאנטים השונים במים‪ ,‬כמות האור החודרת למים‪ ,‬ערבול המים כתוצאה מרוחות וגלים‪,‬‬ ‫דרגת החומציות במים )‪ (PH‬ועוד‪.‬‬ ‫לכמות האצות שבמים ולמינים השונים יש השפעה רבה על איכות המים‪ .‬קל יותר לטפל‬ ‫במים המכילים הרבה פירידיניום ולהביאם לאיכות מי שתייה‪ ,‬מאשר במים המכילים אצות‬ ‫ירוקיות בכמות קטנה יותר‪ .‬הכנסת כמויות קטנות של כלור למים מספיקה לטיפול‬ ‫בפירידיניום‪ ,‬בעוד שהטיפול באצות הירוקיות צריך לכלול אמצעים נוספים )למשל‪ -‬דגים‬ ‫מיוחדים האוכלים חלק מהן‪ ,‬או כמויות גדולות יותר של כלור(‪.‬‬ ‫באמצע שנות ה‪ 90-‬של המאה ה‪ 20-‬חל שינוי במארג המזון בכינרת‪ .‬עד אז האצה הנפוצה‬ ‫ביותר היתה הפרידיניום )בעיקר בסוף החורף(‪ ,‬ואילו מאז התערערה היציבות‪ ,‬דבר‬ ‫המתבטא בהופעת אצות שלא היו ידועות לפני כן‪ ,‬כולל אצות כחוליות‪.‬‬ ‫‪ .2‬זואופלנקטון‪ -‬בשם זואופלנקטון מכנים את כלל בעלי החיים‬ ‫הזעירים )קטנים מ‪ 4-‬מילימטרים( המרחפים במים‪ .‬הזואופלנקטון‬ ‫אינם יכולים לייצר חומר אורגני בעצמם ולכן צריכים לקבל אותו‬ ‫מוכן‪ -‬ע"י אכילת אצות‪ ,‬טריפת בעלי חיים אחרים או אכילת‬ ‫חלקיקים שנוצרו מהתפרקות אצות ובעלי חיים מתים‪.‬‬ ‫מספר ומגוון המינים של זואופלנקטון בכינרת הוא גדול יחסית‬ ‫לאגמים צפוניים‪ ,‬ודומה לאגמים טרופיים‪ .‬מספר המינים הכללי‬ ‫הוא כ‪ ,40-‬מתוכם כ‪ 20-‬שכיחים וניתן למצוא אותם כמעט בכל‬ ‫תקופות השנה‪ .‬כמות הזואופלנקטון בכינרת מגיעה ל ‪300-1400‬‬ ‫טון משקל יבש‪ .‬לשם השוואה‪ -‬כמות הפיטופלנקטון מגיעה באביב‪,‬‬ ‫מיני זואופלנקטון בכינרת מקור‪ -‬המעבדה‬ ‫לחקר הכינרת‬ ‫עם פריחת הפירידיניום‪ ,‬לפי עשרה מכך‪ ,‬ואילו בקיץ ובסתיו כמויות‬ ‫הפיטופלנקטון והזואופלנקטון דומות‪.‬‬ ‫לזואופלנקטון תפקיד חשוב במארג המזון בכינרת‪ ,‬היות והם נצלנים יעילים של‬ ‫הפיטופלנקטון‪ .‬הסרטנים הזואופלנקטונים אוכלים אצות בכמות יומית של ‪ 80-110%‬ממשקל‬ ‫גופם‪ ,‬לעומת דגים הצורכים ביום ‪ 3-20%‬ממשקלם בלבד‪.‬‬ ‫לאוכלוסיות המצויות במים העמוקים חשיבות גדולה יותר למערכת האקולוגית של האגם‪.‬‬ ‫‪ .3‬דגי הכינרת‬ ‫מקור הנתונים‪ :‬ספר הכנרת‪ -‬פרופ' משה גופן‪ ,‬יצחקי‬ ‫גל‬ ‫בכנרת חיים כיום ‪ 27‬מיני דגים‪ ,‬ואולי עוד מין אחד או‬ ‫שניים נדירים מאוד‪ .‬עשרים ושבעה מינים אלה שייכים‬ ‫לעשר משפחות‪ 10 :‬מינים ממשפחת הקרפיוניים‪7 ,‬‬ ‫ממשפחת האמנוניים‪ 3 ,‬ממשפחת הקיפוניים‪ ,‬ומין‬ ‫אחד לכל אחת משבע משפחות נוספות‪.‬‬ ‫רשימת המשפחות‪:‬‬ ‫קרפיוניים‪Cyprinidae -‬‬ ‫אמנוניים‪Cichlidae -‬‬ ‫בינוניים‪Cobitidae -‬‬ ‫שפמנוניים‪Clariidae -‬‬ ‫נאוויתיים‪-‬‬ ‫‪Cyprinodontidae‬‬ ‫גמבוזיים‪Poeciliidae -‬‬ ‫קרנוניים‪Blenniidae -‬‬ ‫צלופחאיים‪-‬‬ ‫‪Anguillidae‬‬ ‫סלמונאיים‪-‬‬ ‫‪Salmonidae‬‬ ‫קיפוניים‪Mugilidae -‬‬ ‫בעבר היו בכנרת מיני דגים נוספים‪ ,‬שהוכנסו לאגם באכלוס מכוון שנכשל‪ ,‬ומינים אלה נעלמו‬ ‫לגמרי‪ 19 .‬מהמינים הם אזרחים‪ ,‬ואילו שמונת המינים האחרים הובאו לכנרת ממרחקים בידי‬ ‫אדם‪ -‬או שאוכלסו במכוון או שהגיעו מבריכות דגים‪.‬‬ ‫ההיסטוריה הגיאולוגית של התפתחות הכנרת ומוצא מיני הדגים שבה מצביעים על שני‬ ‫מקורות עיקריים‪:‬‬ ‫דגים שהתפתחו במים מתוקים‪ ,‬כמו הקרפיוניים‪ ,‬הבינוניים והשפמנוניים‪.‬‬ ‫מינים ממשפחות שעברו ממים מלוחים למים מתוקים כמו הנאוויתיים‪ ,‬הגמבוזים )לא טבעי‬ ‫בכנרת(‪ ,‬האמנוניים והקרנוניים‪.‬‬ ‫מינים נוספים ממשפחות החיות במים מלוחים ומאוכלסים באגם מדי שנה‪ -‬הקיפוניים‪,‬‬ ‫ואחרים‪ ,‬שבאופן מקרי נפלטו אל הכנרת או אוכלסו בכמויות קטנות כמו דגי ים בשם לברק‬ ‫)‪ ; (Dicentrarchus labrax‬מין נדיר אחר שנמצא באגם הוא הפורל )‪,(Salmo gairdneri‬‬ ‫שבית גידולו במים מתוקים‪.‬‬ ‫מבחינת אופי התזונה שלהם‪ ,‬אפשר לחלק את דגי הכנרת לשלוש קבוצות עיקריות‪ :‬האוספים‬ ‫את מזונם במים הפתוחים בכל שטחי האגם )פלאגיים(‪ ,‬האוספים את מזונם מהקרקעית‪-‬‬ ‫בעיקר באזורי המים הרדודים )בנתוניים(‪ ,‬ומעט גם בשטחי הקרקעית של המים העמוקים‪,‬‬ ‫דגים טורפים‪/‬טורפים חלקית‪ -‬מעטים מאוד‪.‬‬ ‫מרבית הביומסה של הדגים בכנרת היא של דגים פלאגיים‪ ,‬אולם מספר המינים של דגים‬ ‫בנתוניים גדול הרבה יותר ממספר המינים הפלאגיים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כמות בדגים הבנתוניים‬ ‫נמוכה הרבה יותר בהשוואה לדגים הפלאגיים‪ .‬הדבר נובע מכך שכמות הבנתוס בכנרת‬ ‫מצומצמת מאוד באזורי המים הרדודים‪ ,‬בהם מחפשים את מזונם לא רק המינים הבנתוניים‬ ‫אלא גם הדגיגים הצעירים של המינים הפלאגיים שבוקעים שם‪ .‬סיבה נוספת היא חוסר‬ ‫האפשרות של דגים בנתוניים להגיע אל הקרקעית של המים העמוקים‪ ,‬שמכוסה במשך ‪7-8‬‬ ‫חודשים בשנה במים נטולי חמצן‪ ,‬המכילים סולפידים ואמוניה בזמן שהאגם משוכב )קיץ‪-‬‬ ‫סתיו(‪ .‬כל זה מסביר מדוע מקורות מזון מהבנתוס בשביל הדגים הבנתוניים הם מצומצמים‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫בארץ ישראל כולה חיים בר כשלושים מינים של דגי מים מתוקים‪ ,‬מהם ‪) 19‬מעל ‪(60%‬‬ ‫נמצאים בכנרת‪ .‬מהבחינה הגיאוגרפית‪ ,‬המתארת התפשטות בעלי חיים‪ ,,‬כולל דגים‪ ,‬נמצאת‬ ‫ישראל והכנרת בתחום הלבנט )‪ ,(levant‬המשתרע לאורך כ‪ 1,000-‬ק"מ בציר צפון‪-‬דרום‬ ‫מהרי הטאורוס דרך דרום‪ -‬מזרח אנטוליה שבתורכיה‪ ,‬מערב סוריה‪ ,‬לבנון‪ ,‬ישראל וירדן‪.‬‬ ‫בתוך מיני דגים אלו שבכנרת ישנם כאלו שמקורם מהאזור הצפוני הנקרא פליארקסטי וכאלו‬ ‫שמקורם מהדרום‪ ,‬מאזור שנקרא פליאוטרופי‪.‬‬ ‫בכנרת‪ ,‬אם כן‪ ,‬תערובת מינים מהצפון ומהדרום‪ .‬הקשר המימי שהיה בתקופת המיוקן )לפני‬ ‫‪ 24‬מיליון שנה( בין איראסיה לאפריקה הוא שאפשר נדידת מינים צפוניים ודרומיים כאחד אל‬ ‫הכנרת‪ ,‬שנמצאת בחלקו הדרומי של הלבנט‪ .‬המינים הדרומיים הם‪ :‬אמנוניים‪ ,‬שפמנון ובינית‬ ‫גדולת קשקש )קישרי(‪ .‬כולם מתרבים באביב ובקיץ‪ ,‬דבר המעיד על מוצאם הדרומי‪ .‬המינים‬ ‫הצפוניים הם לבנונים‪ ,‬לבנונית הגליל‪ ,‬חפף וביית ארוכת ראש‪ ,‬המתרבים בתקופת החורף‪.‬‬ ‫נאווית כחולה היא כנראה מין שרידי מהים הקדום )ים תטיס(‪ ,‬היינו‪-‬מין שמקורו במים‬ ‫מלוחים‪ .‬דומה לו במוצאו הוא קרנון הנהרות‪ ,‬שחדר לאגמים של המזרח התיכון בתקופת‬ ‫המיוקן )לפני ‪ 24‬מיליון שנה(‪.‬‬ ‫יש בכנרת מינים אחדים של דגים אנדמיים )חיים רק בכנרת ולא בשום מקום אחר בעולם(‪:‬‬ ‫לבנון הכנרת‪ ,‬טברנון לסתני‪ ,‬טברנון סימון כנרתי וטברנון סימון חולתי‪ ,‬שחי פעם גם באגם‬ ‫החולה לפני ייבושו ונדיר מאוד בכנרת כיום‪ .‬לבנון ליסנר ואמנונית יוסף אנדמיים לכנרת‪,‬‬ ‫למערכות הירדן ולמספר נחלים באזור החוף של ישראל‪ .‬שיעור גבוה זה של אנדמיזם מצביע‬ ‫על רמה גבוהה ומהירה של התפתחות מיני דגים במערכת הירדן‪.‬‬ ‫מבין ‪ 27‬מיני הדגים החיים בכנרת מופיעים ‪ 16‬מינים בלבד בשלל הדיג המסחרי‪ .‬מתוך שלל‬ ‫הדיג רק ‪ 5-7‬מינים הם בעלי ערך מסחרי גבוה‪ :‬אמנון הגליל‪ ,‬אמנון הירדן‪ ,‬קיפון בורי‪ ,‬וקיפון‬ ‫טובר‪ .‬לסרדינים )לבנון כנרתי ולבנון ליסר(ערך מסחרי )מחיר( נמוך אולם שללם הוא הגבוה‬ ‫ביותר מבין כל הדגים‪ ,‬והם מביאים כ‪ 11% -‬מהכנסתם של הדייגים בכנרת‪ .‬ההכנסה‬ ‫הכוללת )הפדיון( של הדייגים היא כ‪ 3.0-‬מיליון דולר לשנה‪.‬‬ ‫חשיבותן של לגונות בית‪-‬צידה ופעילות רביית הדגים בהן‬ ‫בבקעת בית‪-‬ציידה )בטייחה(שבצפון‪-‬מזרח הכנרת‪ ,‬קיים בית גידול מיוחד במינו‪ -‬גופי מים‬ ‫רדודים בשטח מישורי הנמצאים בשפכי נחלים אל הכנרת‪ .‬באם מפלס הכנרת גבוה‪ ,‬הלגונות‬ ‫מתחברות לאגם‪ ,‬ומתמלאות גם במים מהכנרת‪ .‬הלגונות משמשות מקום אידיאלי לקינון‪,‬‬ ‫לרבייה ולטיפול בצאצאים בשביל רבים מדגי הכנרת‪ -‬אמנון הגליל‪ ,‬אמנון הירדן‪ ,‬אמנון מצוי‪,‬‬ ‫טברנון סימון כנרתי‪ ,‬טברנון לסתני‪ ,‬אמנונית יוסף ועוד‪ .‬לאמנון הגליל תפקיד חשוב בשמירה‬ ‫על איכות המים בכנרת‪ -‬לדג זה יש יכולת יעילה לניצול האצה הפלנקטונית פרידיניום כמקור‬ ‫מזון מחד‪ ,‬והוא אינו טורף יעיל כמו אחרים של זואופלנקטון מאידך‪ .‬הפרידיניום הינה אצה‬ ‫שכיחה בכנרת‪ ,‬היוצרת פריחות כבדות בסוף החורף ובאביב‪ .‬אמנון הגליל מנצל מזון עודף‬ ‫במערכת )פרידיניום ומה שנוצר לאחר התפרקותו( לייצור בשר דגים‪ ,‬הניתן לסילוק מהאגם‬ ‫על‪-‬ידי דייג מכוון כחוק‪ .‬אמנון הירדן‪ ,‬לעומת אמנון הגליל‪,‬מנצל יותר זואופלנקטון כמזון‪.‬‬ ‫התרבותו של אמנון הירדן מעל למידה תפגע באוכלוסיית הסרטנים המיקרוסקופיים‬ ‫)זואופלנקטון(‪ ,‬החשובים למערכת כאוכלי אצות‪.‬‬ ‫לשם הגדלת אוכלוסיית אמנון הגליל ננקטות שלוש פעולות עיקריות‪:‬‬ ‫מניעת דייג בלגונות בית ציידה בשיא עונת הרבייה‪.‬‬ ‫אכלוס בדגיגים מבריכות אכלוס‪.‬‬ ‫פיקוח על גודל עין הרשתות‪ ,‬למניעת דיג של פרטים קטנים מדי‪.‬‬ ‫מארג המזון בכינרת‬ ‫המונח "מארג המזון" הינו מונח בעייתי ומורכב‪ .‬המונח "מארג המזון" נכון יותר מ"שרשרת‬ ‫המזון" או "פירמידת המזון" היות וחוליה יכולה לשמש ביותר משרשרת אחת‪ .‬מארג המזון‬ ‫יכול לכלול מספר שרשרות מזון נפרדות‪.‬‬ ‫חוקרי הכימיה והביולוגיה של האגם מתארים את מארג המזון ע"י כימות הפחמן העובר‬ ‫מחוליה לחוליה בשרשרת זו‪.‬‬ ‫עיקרי מבנה מארג המזון בכינרת )מחזור הפחמן(‪:‬‬ ‫הכנסת פחמן אורגני למים מתבצעת בעיקרה ע"י אצות מטמיעות )פוטוסינתיזה(‪.‬‬ ‫יציאת פחמן ישירה מהמים נגרמת משאיבה החוצה ומשקיעה לקרקעית‪.‬‬ ‫תוספת ישירה וקבועה למאגר זה‪ ,‬בעיקר בהפרשות בעלי חיים )זואופלנקטון ודגים(‪.‬‬ ‫נשימה‪ -‬כל הפחמן המנוצל על‪-‬ידי צמחים ובעלי חיים לצרכי נשימה ‪.‬פחמן זה "נשרף" ויוצא‬ ‫מהמערכת בעיקר על‪-‬ידי אצות‪ ,‬זואופלנקטון‪ ,‬דגים ומרכיבי ה"לולאה המיקרוביאלית‪".‬‬ ‫ייצור שניוני ושלישוני ואכילה על‪-‬ידי נצלנים שניוניים ושלישוניים‪ ,‬שהעיקרי שבהם הוא‬ ‫זואופלנקטון צמחוני‪.‬‬ ‫מארג המזון במערכת הכינרת מורכב משלוש שרשרות מזון בעלות מרכיבים שונים‪:‬‬ ‫שרשרת הפירידניום‪.‬‬ ‫שרשרת האצות הקטנות )ננופלנקטון(‪.‬‬ ‫השרשרת או הלולאה המיקרוביאלית‪.‬‬ ‫סכימת מארג המזון בכינרת מקור‪ -‬המעבדה לחקר הכינרת‬ ‫שלושתן קיימות‪ ,‬זו בצד זו‪ ,‬במשך כל השנה‪ ,‬אולם בתקופה שממרס עד יוני שולטת שרשרת‬ ‫הפירידיניום ואילו מיולי עד נובמבר שולטת שרשרת האצות הקטנות‪.‬‬ ‫שרשרת המזון השלישית פעילה בעיקר בחודשים מאי‪-‬יולי‪ ,‬כאשר תאי הפרידיניום מתפרקים‬ ‫בהמוניהם‪ ,‬אבל מתקיימת גם בשאר חודשי השנה‪.‬‬ ‫שרשרת המזון של הפרידיניום‬ ‫בשרשרת זו שני מרכיבים עיקריים‪ :‬אצת הפרידיניום;‬ ‫וטורפיה‪ -‬בעיקר אמנון הגליל‪ ,‬ונוספים אליו עוד דגים‬ ‫אחדים המסוגלים לאסוף פרידיניום מתוך המים ולעכלו‬ ‫בצורה יעילה‪ .‬שרשרת מזון זו שלטת בתקופת פריחת‬ ‫הפרידיניום בין מרס למאי‪ .‬בתקופה זו נוצר באגם הרבה‬ ‫מאוד חומר אורגני בצורת תאים חיים של פרידיניום‬ ‫המתרבים מהר‪ .‬בתהליך ההטמעה של תאים אלו‬ ‫מקובעים בתוך מי האגם כ‪ 50,000 -‬טון פחמן במשל‬ ‫שלושה חודשים‪.‬‬ ‫בבת אחת מתפתחת כמות עצומה של חומר אורגני‪ ,‬ורק‬ ‫חלק קטן ממנה עובר שינויים או מסולק במשך תקופת‬ ‫דוגמאות לאצות בכנרת מקור‪ -‬המעבדה לחקר‬ ‫הפריחה‪ 3-5% :‬ממנו יוצא מתוך האגם במים הנשאבים‬ ‫במוביל הארצי ומפעלי שאיבה נוספים‪ ,‬ועוד כ‪ 5-10%-‬מהחומר נאכל על‪-‬ידי דגים‪ .‬כבר תוך‬ ‫כדי התפתחות הפריחה מתחיל חלק מהתאים של הפרידיניום למות ולהתפרק‪ ,‬אבל התופעה‬ ‫הזו מקבלת ממדים אדירים בראשית הקיץ‪ .‬במאי נפסקת ההתרבות המהירה של הפרידיניום‬ ‫וביומסה עצומה של של עשרות טונות שוקעת ומתפרקת בתוך המים‪ .‬בתהליך הפירוק הזה‬ ‫פעילה ביותר "הלולאה המיקרוביאלית"‪ :‬חיידקים מפרקי פרידיניום וחד‪-‬תאיים שונים‪,‬‬ ‫שמיעוטם מפרקים גם הם תאי פרידיניום מתים‪ ,‬ורובם ניזונים מהחיידקים מפרקי הפרידיניום‬ ‫ומעודדים על‪-‬ידי כך את פעולת הפירוק‪.‬‬ ‫נוכחותם של החד‪-‬תאיים‪ ,‬וטריפת החיידקים על‪-‬ידם‪ ,‬ממריצה את התהליך כולו‪ ,‬היות‬ ‫והתרבות החיידקים מואצת וכך עולה קצב פעולתם בפירוק תאי הפרידיניום‪ .‬חוסר איזון‬ ‫בתהליכים אלה עלול לגרום להפרת שיווי המשקל‪ ,‬שתגרום להצטברות חומר אורגני במים‪,‬‬ ‫ירידת כמות החמצן במים )החומר האורגני מתחמצן ו"גוזל" חמצן מהמים(‪ ,‬כתוצאה מכך‬ ‫מתים בעלי חיים והמים מדיפים ריח רע‪ .‬חוסר איזון כזה בין מרכיבי שרשרת המזון נוצר‬ ‫כאשר טמפרטורות החורף גבוהות ואין סערות‪ ,‬השיכוב )חלוקת האגם לשכבות( הקיצי נמשך‬ ‫לתוך החורף ומי האגם אינם מתערבלים כהלכה‪ .‬כך לא מגיע חמצן לשכבות העמוקות‪,‬‬ ‫וחומר אורגני אינו מתחמצן אלא שוקע ומצטבר‪ .‬עליה בכמות החומר האורגני באגם נגרמת‬ ‫גם על ידי ירידה באוכלוסיית אמנון הגליל‪ ,‬הנצלן העיקרי של הפרידיניום‪ -‬כתוצאה מדיג‪-‬יתר‪,‬‬ ‫דיג עברייני בעזרת חומרי הדברה ומדיג באזורי ההטלה בעונת הרבייה‪.‬‬ ‫שרשרת המזון של ננופלנקטון‬ ‫המבנה של שרשרת המזון השניה פשוט‪,‬‬ ‫וכולל שלושה מרכיבים עיקריים‪ :‬ננופלנקטון ‪-‬‬ ‫אצות פלנקטון קטנות‪ ,‬שמרביתן בגודל ‪2-20‬‬ ‫מיקרון )קוטר תאי הפרידיניום‪ ,‬להשוואה‪ ,‬הוא‬ ‫‪ 40-80‬מיקרון( והן מייצרות חומר אורגני‪,‬‬ ‫זואופלנקטון‪ -‬בעיקר סרטנים המסננים את‬ ‫האצות מהמים וניזונים מהן‪ ,‬ודגים אוכלי‬ ‫זואופלנקטון‪ .‬כמעט כל דגי הכינרת מרבים‬ ‫לטרוף זואופחנקטון בקיץ ובסתיו‪ ,‬כי בעונה זו‬ ‫של השנה הוא כמעט מקור המזון הבלעדי‪.‬‬ ‫חוסר איזון במערכת זו גורם להרעה באיכות‬ ‫המים‪ .‬לדוגמא‪ :‬עלייה בדגי הלבנון הטורפים‬ ‫זואופלנקטון גורמת לירידת כמות הזואופלנקטון במים‪ .‬כתוצאה מכך יורד לחץ הרעייה של‬ ‫זואופלנקטון על אצות קטנות‪ ,‬ואלה מתרבות ויוצרות פריחות קלות בקיץ ובסתיו‪ .‬אצות קטנות‬ ‫אלה יוצרות בעיה מכנית" האצות נתקעות במסנני המים וסותמות אותם‪ .‬כך נגרמות בעיות‬ ‫באספקת המים‪ ,‬בעיקר בקיץ‪ ,‬כשצריכת המים נמצאת בשיאה‪ .‬אצות אלה עלולות לשמש‬ ‫לאחר מותן מצע להתפתחות חיידקים‪ ,‬ולכן חשוב שכמותן במים תהיה נמוכה ככל האפשר‪.‬‬ ‫מעניינים היחסים בין שתי קבוצות האצות‪ -‬הפרידיניום והאצות הקטנות‪ .‬בתנאים רגילים‬ ‫נוצרת במים כמות גדולה של פרידיניום בחורף‪-‬אביב‪ ,‬אולם כאשר כמות הזרחן במים עולה‬ ‫בהיבט רב שנתי‪ ,‬נדחק הפרידיניום במידת מה ועולה כמות האצות הקטנות‪ .‬היחס בין כמות‬ ‫הפרידיניום לכמות האצות הקטנות נקבע בהיבט רב שנתי בעיקר על ידי משטר הנוטריאנטים‬ ‫בכינרת‪ .‬יותר זרחן גורם לפחות פרידיניום וליותר אצות קטנות‪ ,‬שכמותן בקיץ ובסתיו נשלטת‬ ‫על ידי רעייה של סרטנים‪ ,‬ואלה מושפעים מטריפה בידי דגים‪.‬‬ ‫המשמעות של פחות פרידיניום ויותר אצות קטנות היא הרעה באיכות המים‪ ,‬מפני שקשה‬ ‫יותר לסלק מהמים אצות קטנות‪ .‬אולם גם עודף בפרידיניום‪ ,‬המעלה את כמות החומר‬ ‫האורגני במים מאוחר יותר‪ ,‬מגביר בסופו של דבר את התפתחות האצות הקטנות בקיץ‪ .‬לכן‬ ‫כדאי שיהיו בימה דגים שיאכלו את הפרידיניום‪ ,‬כדי שלא יתרבה מדי‪.‬‬ ‫תפעול נכון של האגם בשנים בהם הפרידיניום שולט‪ ,‬יכלול עידוד פעילות מרבית של הלולאה‬ ‫המיקרוביאלית‪ ,‬ושמירה על אוכלוסיות גדולות מספיק של אמנון הגליל‪ .‬איכלוס הדגים צריך‬ ‫להיות מכוון להפעלת לחץ מרבי על פרידיניום בעונת הפריחה שלו ולניצולו המרבי לגדילת‬ ‫הדגים‪ ,‬ולהפחתת הלחץ על זואופלנקטון בקיץ‪ .‬הדג המתאים לכך ביותר הוא אמנון הגליל‪.‬‬ ‫מידע נוסף ניתן למצוא באתר המעבדה לחקר הכינרת‪.‬‬