1. No category

‫הרבנות והמועצה הדתית רמת גן‬
‫בטאון‬
‫המועצה הדתית‬
‫רמת גן‬
‫ירח האיתנים | תשרי תשע"ד‬
‫כולל‬
‫ס‬
‫ק‬
‫י‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ש‬
‫י‬
‫רותי הדת‬
‫של המ‬
‫ו‬
‫ע‬
‫צ‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ת‬
‫ית ר"ג‬
‫ירח האיתנים‬
‫בטאון המועצה הדתית רמת גן‬
‫תשרי ה'תשע"ה‬
‫כולל סקירת פעילויות המועצה הדתית רמת גן‬
‫עריכה‪ :‬הרב אור חיים טאוב‬
‫סדר והבאה לדפוס‪ :‬דב ליברמן ‪' -‬מילה טובה' | ‪052-8564514‬‬
‫כתיבה וייעוץ שיווקי‪ :‬נדב רט | ‪052-8084999‬‬
‫המועצה הדתית רמת גן‬
‫רח' הרצל ‪ ,47‬ת‪.‬ד‪ ,129 .‬רמת גן‪52101 ,‬‬
‫טל'‪ ,03-6700555 :‬שלוחה ‪ | 123‬פקס‪03-6709471 :‬‬
‫דוא"ל‪rabanut@mdrg.org.il :‬‬
‫ברכת ראש המועצה הדתית‬
‫"אשרי העם יודעי תרועה"‪ .‬מדי שנה אנו שבים לנקודת ההתחלה של השנה‪ ,‬אל‬
‫ראש השנה‪ .‬מהות היום מתנקזת אל רגע אחד‪ ,‬שקט ומשמעותי‪ :‬תקיעת השופר‪.‬‬
‫תקיעת השופר היא נקודת ההתחלה שמציבה אבן דרך לכל השנה כולה‪ .‬מה מהות‬
‫הנקודה הזו? מה מתחולל ברגעים הללו? על שאלה זו עונה הפסוק "אשרי העם יודעי‬
‫תרועה‪ ,‬ה' באור פניך יהלכון" הפסוק מציין שאין תקיעה עצמה עיקר אלא ההבנה‪,‬‬
‫הידיעה‪ ,‬של מהות התקיעה היא העיקר‪ ,‬כמו שנאמר "אשרי העם יודעי תרועה"‪.‬‬
‫הידיעה מה מציין השופר היא הנקודה העיקרית של השנה כולה‪ ,‬שאותה אנו‬
‫מציינים כבר בתחילתה‪ ,‬כדי שהיא תסלול לנו דרך לעבודת השנה כולה‪ .‬והנקודה הזו‬
‫היא כמובן‪" :‬באור פניך יהלכון"‪ .‬ההליכה באור פני ה' היא ההתעוררות של האדם‬
‫לקראת קבלת עול מלכות השם עליו‪ .‬קבלה זו באה לידי ביטוי בעשיית חשבון נפש‪,‬‬
‫מהן הפעולות שעשיתי בשנה החולפת‪ ,‬ומה בדעתי לעשות בעתיד‪.‬‬
‫גם אנו במועצה הדתית מנצלים את התקופה הזו לחשבון נפש‪ ,‬לבחינת הפעולות‬
‫שלנו בשנה החולפת ולחשיבה ותכנון קדימה‪ .‬כמידי שנה אנו מציגים בפניכם את‬
‫שלל הפעילויות‪ ,‬כדי שתיווכחו בעיניכם שאנו ממשיכים להוסיף אור וטוב כל הזמן‪.‬‬
‫גם בשנה האחרונה המשכנו לחזק ולבצר את מעמד התורה‪ ,‬ואנו מקווים להמשיך‬
‫ללכת מחיל אל חיל ולהוסיף אור גם בשנה הקרובה‪.‬‬
‫אני מודה לרב יעקב אריאל‪ ,‬רבה של רמת‪-‬גן‪ ,‬למר ישראל זינגר‪ ,‬ראש העיר ולמר‬
‫אביהוא בן משה על העשייה המשותפת ועל שיתוף הפעולה הפורה למען העיר‪.‬‬
‫אנו מזמינים אתכם לעיין בסקירת הפעולות שלנו שבסוף חוברת זו‪ ,‬להתרשם‪,‬‬
‫ולהצטרף לפעילויות בשנה הבאה עלינו לטובה‪.‬‬
‫שנזכה לשנה שקטה של שלום ובטחה‪,‬‬
‫של תורה‪ ,‬תפילה‪ ,‬מצוות ומעשים טובים‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫יהודה סירי‪,‬‬
‫ראש המועצה הדתית רמת גן‬
‫תוכן‬
‫ברכות ‪7 ..................................................................................................‬‬
‫ברכת רב העיר‪ ,‬הרב יעקב אריאל ‪7 ..............................................................‬‬
‫ברכת ראש העיר‪ ,‬מר ישראל זינגר‪8 .............................................................‬‬
‫ברכת מר אביהוא בן משה ‪9 ..........................................................................‬‬
‫מאמרים ‪11 ..................................................................................‬‬
‫ערכי השמיטה | הרב יעקב אריאל ‪13 ..................................................................‬‬
‫גאולה של מכירה | הרב מנחם מנשה‪21 ..............................................................‬‬
‫שנה טובה וזכייה בדין – כיצד? | הרב ראובן מרדכי דהאן‪26 ...........................‬‬
‫שלושה יסודות בהוויית האדם‪,‬‬
‫הבית והעולם | הרבנית ד"ר דבורה אושפיזאי‪37 ...............................................‬‬
‫קרבה שנת השבע שנת השמיטה | הרב יחיעם עוזרי ‪43 .................................‬‬
‫מהותה של תפילה ומהותו של זמן | עו"ד ד"ר אברהם וינרוט ‪51 ...................‬‬
‫הדרכה הלכתית לשנת השמיטה‪63 ..................................................‬‬
‫הלכות ומנהגים לחודש תשרי ‪77 .......................................................‬‬
‫הלכות כלליות ‪99 ..................................................................................‬‬
‫מידע שימושי ‪109 .................................................................................‬‬
‫מפעילויות המועצה הדתית ‪133 ........................................................‬‬
‫ברכת רב העיר‬
‫על סף השנה החדשה‪ ,‬שנת תשע"ה‪ ,‬ברכותינו ואיחולינו לתושבי רמת גן שתהיה‬
‫שנת עלייה דגולה‪ ,‬שנה שבה נרבה במצוות ובמעשים טובים בין אדם למקום ובין‬
‫אדם לחברו‪.‬‬
‫שנה שבה ישרור השלום בתוכנו ובארצנו‪ ,‬שהחרב המונפת עלינו תשוב לנרתקה ולא‬
‫יישמע חמס בארצנו‪ ,‬שוד ושבר בגבולנו‪.‬‬
‫שנה טובה וישועה לפרט ולכלל‪.‬‬
‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‬
‫הרב יעקב אריאל‬
‫ברכת ראש העיר‬
‫"תקעו בחודש שופר‪ ,‬בכסה ליום חגנו"‪.‬‬
‫תקיעת השופר היא מסימניו המובהקים של ראש השנה‪ ,‬כשתפקידו של השופר‬
‫לעורר בכל אחת ואחד מאתנו לעשיית חשבון נפש אישי‪.‬‬
‫גם אנו‪ ,‬נבחרי העיר‪ ,‬מתבוננים על השנה החולפת ומבקשים לשפר ולקדם את העיר‬
‫בשנה הבאה עלינו לטובה‪.‬‬
‫ברצוני לברך את כבוד הרב הראשי לרמת‪-‬גן‪ ,‬הרב יעקב אריאל‪ ,‬את יו"ר המועצה‬
‫הדתית‪ ,‬מר יהודה סירי‪ ,‬ואת כל העוסקים במלאכה‪.‬‬
‫בהזדמנות זו נחזק את תושבי הדרום ואת חיילי צה"ל‪.‬‬
‫נשלח ברכת החלמה לפצועים ותנחומים למשפחות ההרוגים‪.‬‬
‫שנה טובה‪ ,‬כתיבה וחתימה טובה לכולם‪.‬‬
‫ישראל זינגר‬
‫ראש העיר רמת‪-‬גן‬
‫ברכת מר אביהוא בן משה‬
‫תושבים יקרים‪,‬‬
‫הגמרא במסכת ראש השנה‪ ,‬מביאה את המימרא הממחישה בפני הכול את עוצמתם‬
‫של הימים הנוראים ובמיוחד את מעמדו של ראש השנה‪.‬‬
‫ֹאש ַה ׁ ּ ָשנָ ה ֵאין אוֹ ְמ ִרין בּ וֹ ַ'ה ֵּלל'‪.‬‬
‫ר ׁ‬
‫ַמאי ַט ְע ָמא )מה הטעם(?‬
‫ָא ַמר ַר ִ ּבי ַא ָ ּבהוּ‪ָ :‬א ְמר ּו ַמלְ ֲאכֵ י ַה ׁ ּ ָש ֵרת לִ ְפנֵ י ַה ָּקדוֹ ׁש ָ ּברוּךְ הוּא‪ִ :‬רבּ וֹ נוֹ ׁ ֶשל עוֹ לָ ם‪,‬‬
‫ֹאש ַה ׁ ּ ָשנָ ה ו ְּביוֹ ם ַה ִּכ ּפו ִּרים?‬
‫ִמ ּ ְפנֵ י ָמה ֵאין אוֹ ְמ ִרין לְ ָפנֶ יךָ יִ שְׂ ָר ֵאל ׁ ִש ָירה ְ ּבר ׁ‬
‫ָא ַמר לָ ֶהם‪ֶ :‬א ְפ ׁ ָשר‪ֶ ,‬מלֶ ךְ יוֹ ׁ ֵשב ַעל ִּכ ּ ֵסא דִּ ין‪ ,‬וְ ִס ְפ ֵרי ַח ִ ּיים וְ ִס ְפ ֵרי ֵמ ִתים ּ ְפתו ִּחים‬
‫לְ ָפנָ יו‪ ,‬וְ יִ שְׂ ָר ֵאל אוֹ ְמ ִרים ׁ ִש ָירה?‬
‫ע יקרה של תקופה זו היא כפי שבאה לידי ביטוי במימרא זו‪ ,‬היא בחשבון הנפש‬
‫שעושה האדם עם עצמו ובשיבתו אל מקור החיים‪.‬‬
‫השיבה אל מקור החיים נעשית בעצם המלכת הקב"ה בעולם בראש השנה‪.‬‬
‫עניין זה‪ ,‬מועצם אולי‪ ,‬בסיפור הידוע והמפורסם על הצדיק רבי אהרן מקרלין שעלה‬
‫להיות שליח צ יבור בתפילת שחרית של ראש השנה‪ ,‬כשבשיאה של התפילה נפל‬
‫ארצה והתעלף‪.‬‬
‫אחרי התפילה כשנרגע והתאושש הרב‪ ,‬שאלו אותו תלמידיו לפשר התעלפותו‬
‫בתפילה‪ ,‬והוא פרץ בבכי נרגש והסביר להם‪:‬‬
‫כשאמרתי בתפילה "המלך הקדוש" נזכרתי בסיפור שמספרת הגמרא על רבן יוחנן‬
‫בן זכאי‪ ,‬שבא לאספס יאנוס כשזה טרם התמנה להיות קיסר רומי‪ ,‬ואמר לו‪' :‬שלום‬
‫עליך המלך'‪.‬‬
‫אמר לו אספסיאנוס‪ :‬אם מלך אני‪ ,‬למה באת אלי רק עכשיו?‬
‫כשנזכרתי בסיפור זה‪ ,‬סיים רבי אהרן מקרלין‪ ,‬התמלאתי חיל ורעד‪ -‬אם אני יודע‬
‫שהקב"ה הוא מלך העולם‪ ,‬למה עד עכשיו לא באתי אליו ולא עבדתי אותו כראוי?‬
‫‪ | 10‬ירח האיתנים‬
‫חברים יקרים‪,‬‬
‫בהתבוננות על השנה החולפת‪ ,‬אינני יכול שלא להסתכל בשמחה על העשייה‬
‫הברוכה בחידושם ושיפוצם של עשרות בתי הכנסת ברחבי העיר‪ ,‬בשדרוג המקוואות‬
‫בעיר‪ ,‬בהגברת קול התורה בעירנו ובפעילות התורנית ברוח מורשת ישראל הענפה‬
‫בעיר‪.‬‬
‫זה המקום להודות לרב הראשי לעיר הרב יעקב אריאל וליו"ר המועצה הדתית מר‬
‫יהודה סירי על עמידתם יחד בפיתוחם ובשדרוגם של השירותים והמבנים בעיר‪ ,‬וכן‬
‫להודות לראש העיר מר ישראל זינגר על המשך תמיכתו והליכתו עמנו יד ביד‪ ,‬מתוך‬
‫ראייה משותפת של הצורך בחיזוק ובהעצמת המסורת היהודית בעיר‪.‬‬
‫נאחל לכל אחד ואחת מכם‪ ,‬שנה טובה‪.‬‬
‫נחזק את חיילנו העומדים על משמר הארץ‪,‬‬
‫נשלח ברכת החלמה לפצועים ולחולים‪,‬‬
‫ונאחל לכולנו שתכלה שנה וקללותיה‪ ,‬תחל שנה וברכותיה‪.‬‬
‫שנה טובה ומתוקה לכולכם!‬
‫בברכה‬
‫אביהוא בן משה‬
‫חבר הנהלת העיר‬
‫מאמרים‬
‫ערכי השמיטה | הרב יעקב אריאל‬
‫גאולה של מכירה| הרב מנחם מנשה‬
‫שנה טובה וזכייה בדין – הכיצד? | הרב ראובן מרדכי דהאן‬
‫שלושה יסודות‬
‫בהוויית האדם‪ ,‬הבית והעולם | הרבנית ד"ר דבורה אושפיזאי‬
‫קרבה שנת השבע שנת השמיטה| הרב יחיעם עוזרי‬
‫מהותה של תפילה ומהותו של זמן | עו"ד ד"ר אברהם וינרוט‬
‫ערכי השמיטה‬
‫הרב יעקב אריאל‪ ,‬רב העיר‬
‫שני פנים לשמיטה‪ ,‬שמיטת הקרקעות ונטישת הפרות "והשביעית תשמטנה‬
‫ונטשתה ואכלו אביוני עמך"‪" .‬תשמטנה" – זו שמיטת הקרקע עצמה ע"י הימנעות‬
‫מעיבודה במשך שנה זו‪" .‬ונטשתה"– זו נטישת היבול והפקרתו לזולת – "ואכלו‬
‫אביוני עמך"‪ .‬שמיטת הקרקעות מבטאת את הפן "הדתי"‪" ,‬ושבתה הארץ שבת‬
‫לה'"‪ .‬נטישת היבול מציינת את הפן "החברתי" של השמיטה "ואכלו אביוני עמך"‬
‫)סגרנו את המושגים "דתי" ו"חברתי" במרכאות כי שני פנים אלו ה"חברתי" וה"דתי"‬
‫הם שני צדדים של מטבע אחד‪ ,‬כפי שיתבאר(‪.‬‬
‫שבת הארץ ושבת האדם‬
‫הפסוק "בחריש וב קציר תשבות" מתפרש ע"י ר' עקיבא כמתיחס לשמיטה‪ .‬החריש‬
‫– מקביל לשמיטת הקרקע עצמה‪ ,‬והקציר – לנטישת היבול‪ .‬הפסוק משתמש‬
‫בלשון דו‪ -‬משמעית‪ ,‬גם לשבת השבועית וגם לשבת הארץ‪ ,‬כי גם בשבת השבועית‬
‫המסר הוא כפול‪ .‬בדברות הראשונות‪ ,‬בספר שמות‪ ,‬הנימוק לשבת הוא "דתי" – "כי‬
‫שש ת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ"‪ .‬ובדברות השניות‪ ,‬בספר דברים‪,‬‬
‫הנימוק הוא "סוציאלי"‪" ,‬וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים"‪ .‬ועל כך אמרו חז"ל‪:‬‬
‫"זכור ושמור בדבור אחד נאמרו" – הקדושה והמנוחה הם שני צדדיו של מטבע‬
‫השבת‪ .‬ללמדך שלא שני רעיונות נפרדים הם‪ ,‬אלא רעיון אחד בעל שני פנים‪ ,‬מה‬
‫שאין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע‪ .‬כי בדרך כלל אנו חיים במעין‬
‫סכיזופרניה – פיצול אישיות – בין הפן הדתי שלנו לפן האנושי‪ -‬חברתי‪ .‬ולא היא‪.‬‬
‫"בצלם א‪ -‬להים נברא האדם" מאותו צלם נגזרים גם האמונה בה' וגם הערכים‬
‫המוסריים‪ .‬וכן בשמיטה‪ ,‬מכוח קדושת האדמה מתחייב גם היחס לאדם‪ .‬קדושה‬
‫אינה התנקות מהארציות לשמימיות‪ ,‬אלא העלאת הארציות השמימה באמצעות‬
‫החמלה על בני האדם‪ .‬בעמידתנו מול השמים כולנו שווים‪ .‬התורה מנמקת בכך את‬
‫‪ | 14‬ירח האיתנים‬
‫מצוות השמיטה והיובל‪ :‬וְ ָה ָא ֶרץ לֹא ִת ָּמכֵ ר לִ ְצ ִמ ֻתת ִּכי־לִ י ָה ָא ֶרץ ִּ ֽכי־גֵ ִרים וְ תוֹ ׁ ָש ִבים‬
‫ַא ֶּתם ִע ָּמ ִ ֽדי‪.1‬‬
‫וכמו שבשבת הקדימה התורה "ששת ימים תעשה כל מלאכתך וביום השביעי שבת‬
‫לה' א‪ -‬להיך" כך גם הקדימה למצות השמיטה "שש שנים תזרע זרעך‪...‬תזמור כרמך"‪.‬‬
‫שש שנים משלה האדם את עצמו שבשלו הוא זורע ואת שלו הוא קוצר ואת פרי‬
‫עמלו הוא אוסף – "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו"‪ .‬באה השמיטה ושופכת אור‬
‫חדש על יתר השנים‪ ,‬לא הכל שלך‪ ,‬לא רק יוזמתך ומרצך‪ .‬גם הגשם שירד והשמש‬
‫שזרחה‪ ,‬הם שגרמו לגידול שיצליח‪ .‬והמזיקים שהודברו לבסוף והמחירים בשוק‬
‫שלא צנחו‪ ,‬כל אלו אינם רק בזכותך‪ ,‬למרות מאמציך המרובים והשקעתך הגדולה‪.‬‬
‫ברכת שמים גוברת על מעשה האדם – "אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו"‪.‬‬
‫שש שנים מתנהג האדם בארץ כאילו הוא הריבון אך "השביעית תשמטנה ונטשתה"‬
‫עתה מתגלית האמת למפרע שגם כל השנים הקודמות בעצם לא האדם היה הריבון‬
‫האמיתי אלא ה'‪ .‬בשמיטה חוזר היבול לה' שהוא בעליו המקוריים והוא מחלק את‬
‫היבול לכולם "ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה"‪.‬‬
‫בדומה לשבת השבועית כך גם שבת הארץ מבוססת על האמונה בריבונותו של ה'‬
‫על העולם בכלל ועל הארץ בפרט‪ .‬הוא הריבון‪ ,‬ומכוח ריבונות זו אנו מצווים‬
‫להפקיר את יבולה של שנה זו‪.‬‬
‫בעצם איננו מפקירים את רכושנו‪ ,‬כי לאמיתו של דבר מעולם הוא לא היה שלנו‬
‫באמת‪" .‬כי שלך הכל ומידך נתנו לך"‪" .‬לִ י ַה ֶּכ ֶסף וְ לִ י ַה ָּז ָהב נְ ֻאם ה' ְצ ָב‪ֽ -‬אוֹ ת"‪.2‬‬
‫האבן עזרא בפירושו לתהלים‪ 3‬על הפסוק "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם"‬
‫כותב‪:‬‬
‫וחסרי דעה חשבו כי ממשלת האדם בארץ כממשלת השם בשמים ולא‬
‫דברו נכונה כי מלכות השם בכל משלה‪ .‬רק פירוש נתן לבני האדם שהאדם‬
‫כמו פקיד א‪ -‬להים בארץ על כל מה שיש בה והכל בדבר השם‪.‬‬
‫‪ 1‬ויקרא פרק כה כג‪.‬‬
‫‪ 2‬חגי פרק ב ח‪.‬‬
‫‪ 3‬קטו טז‪.‬‬
‫ערכי השמיטה | ‪15‬‬
‫רצונו לומר‪ ,‬היו שפירשו בטעות שה' נתן את הארץ לריבונותם המלאה של בני‬
‫האדם‪ ,‬במקביל לריבונותו של ה' בשמים‪ ,‬מעין חלוקת רשויות‪ .‬ולא היא‪ ,‬גם לאחר‬
‫מסירת הארץ לבני האדם עדיין לה' הארץ ומלואה והאדם אינו ריבון אמיתי על‬
‫הארץ‪ .‬הוא רק פקיד בשליחות ה'‪.‬‬
‫רעיון זה מקיף את כל החיים ולא רק את שנת השמיטה‪ .‬ואכן ברוח השמיטה יש‬
‫מקום להרחיב רעיונות אלו לתחומים אחרים‪ ,‬לא רק חקלאיים‪ .‬אולם השורש חייב‬
‫להי ות נעוץ עמוק באדמת הארץ הקדושה‪ .‬ככל שהשורש עמוק יותר כך גם הנוף‬
‫יכול להיות רחב יותר‪.‬‬
‫שני צדדים של מטבע אחד‬
‫לשני פנים אלו של השמיטה יש משמעויות הלכתיות‪ :‬הריבונות הא‪-‬להית על הארץ‪,‬‬
‫מתבטאת בשמירה על קדושת האדמה ע"י הימנעות מזריעה וזמירה‪ ,‬והאחריות‬
‫החברתית והרגישות המוסרית – מתבטאות באיסור הקצירה והבצירה‪ .‬התורה לא‬
‫אסרה את עצם הקטיף‪ ,‬אדרבה הפרי מיועד לאכילה‪ .‬התורה אסרה את האיסוף של‬
‫הפרי לבעלים ככל השנים‪ .‬השנה הפרי לא שייך לבעלים הוא הפקר לכולם ומיועד‬
‫בעיקר לעניים‪.‬‬
‫והא בהא תליא‪ .‬ללא המקור הא‪-‬להי גם הערך הסוציאלי מתרוקן ממשמעותו‪ .‬יצר‬
‫האגואיזם קיים בכל אדם‪ ,‬לא בקלות הוא מוכן לוותר על רכושו הפרטי‪ ,‬אותו צבר‬
‫בעמל כפיו ובזיעת אפיו‪ .‬הזולת אומנם אביון וראוי לסייע בידו‪ ,‬אולם דבר זה תלוי‬
‫ברצונו החופשי של כל אחד ברצותו מרחיב וברצותו מקצר‪ .‬מחויבות – אין‪ .‬לעומת‬
‫זאת ההכרה שהרכ וש בעצם אינו שלנו באמת‪ ,‬אלא ה' מוריש ומעשיר‪ ,‬יוצרת‬
‫מחוייבות להתחלק עם הזולת – זהו בעצם רעיון השמיטה‪.‬‬
‫הסוציאליזם ההיסטורי דרש להלאים את הרכוש הפרטי של העשירים לטובת‬
‫הפועלים‪ .‬בטעות הוא סבר שאם מעמד הפועלים יהיה כבעלי הרכוש הכלכלה‬
‫תצליח יותר‪ .‬הוא הונע ממניעים כלכליים מטריאליסטים בלבד‪ ,‬הוא לא דאג באמת‬
‫לחלכאים ולנדכאים‪ .‬מדינות שניסו ליישם שיטה כלכלית זו קרסו‪ .‬התפיסה‬
‫המטריאליסטית השחיתה את המידות ודרדרה את המוסר‪ .‬היא כשלה גם מבחינה‬
‫כלכלית ובכך גרמה להצדקת השיטה הנגדית‪ ,‬הקפיטליסטית‪ ,‬שאף היא אינה‬
‫מוסרית יותר מקודמתה‪.‬‬
‫‪ | 16‬ירח האיתנים‬
‫התורה אינה בעד שיטה כלכלית מסוימת למרות שנראה לכאורה ממצות השמיטה‬
‫שהיא נוטה יותר לצד הסוציאליסטי‪ .‬הדמיון הוא חיצוני בלבד‪ ,‬המניע שונה‬
‫לחלוטין‪ ,‬הוא מוסרי‪ ,‬ערכי‪ ,‬א‪-‬להי‪.‬‬
‫התורה אינה שוללת את היוזמה הפרטית‪" ,‬שש שנים תזרע שדך‪ ...‬תזמור כרמך‬
‫ואספת את תבוא תה"‪ .‬אולם בשנת השמיטה "והייתה שבת הארץ לכם" כולנו‬
‫שותפים ביבול‪ ,‬מכוח הצו הא‪ -‬להי‪ .‬האדמה חוזרת לבעליה המקוריים – "שבת לה'"‪.‬‬
‫שמיטה ישראלית‬
‫ערב שמיטת תשע"ה דומה שרוח חדשה נושבת בארץ‪ ,‬ריחות השבת הקרבה נודפים‬
‫באווירה הציבורית‪.‬‬
‫הערך החברתי של שמיטה תופס תאוצה‪ ,‬גם הציבור הכללי שעדיין אינו שומר‬
‫מצוות נדלק לרעיון החברתי של השמיטה‪ .‬מדובר על שמיטת כספים ריאלית בהקף‬
‫רחב ורעיונות חברתיים אחרים‪.‬‬
‫ברוך ה' שהנושא בוער ומקיף את כל רבדי החברה‪.‬‬
‫אלא יש שעינם צרה בכך‪ .‬טענתם העיקרית‪ ,‬ולכאורה יש בה מן הצדק‪ ,‬שהמניע של‬
‫אותן מגמו ת חברתיות כלליות אינו דתי אלא הומניסטי כלל אנושי‪ .‬ויש אפילו‬
‫המרחיקים לכת הטוענים שהנושא החברתי מסלף כביכול את רעיון השמיטה‬
‫המקורי בתורה‪ .‬השמיטה לדעתם היא מצוה אנטי חברתית‪ ,‬מי שסבל בה ונדרש‬
‫לסמוך על הבטחת ה' היו בעקר העניים‪ .‬העשירים יכלו למצוא תחליפים לתבואת‬
‫הארץ‪ .‬גם שמיטת הכספים מוצגת על ידם כהעשרת העשירים דווקא‪ ,‬שהרי הם‬
‫שלוו כספים‪ ,‬לצורכי עסקיהם‪ ,‬יותר מן העניים‪.‬‬
‫כוונתם של אלו ליצור ריאקציה נגד מגמת החילון של השמיטה החברתית המרוקנת‬
‫מערכיה האמוניים‪.‬‬
‫ולא היא‪ .‬התורה מדגישה מפורשות את ערכיה החברתיים של השמיטה – "ואכלו‬
‫אביוני עמך‪ ...‬לך ולעבדך ולאמתך שכירת ותושבך הגרים עמך"‪ .‬לדעת ר' יהודה‬
‫ההפקר השני – הביעור – נועד רק לעניים‪.‬‬
‫ערכי השמיטה | ‪17‬‬
‫במסכת תענית‪:4‬‬
‫תנו רבנן‪ :‬מתריעין על האילנות בשאר שני שבוע‪ ,‬על הבורות ועל השיחין‬
‫ועל המערות אפילו בשביעית‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל אומר‪ :‬אף על האילנות‬
‫בשביעית‪ ,‬מפני שיש בהן פרנסה לעניים‪.‬‬
‫איננו שותפים לחרדה שמא התפיסה החברתית תביא לעקירת השמיטה משורשיה‬
‫הרוחניים‪ .‬אדרבה‪ ,‬צועדים אנו בעקבות הראי"ה קוק שאמר‪" :‬איננו מצטערים אם‬
‫תוכל איזו תכונה של צדק חברותי להיבנות בלא שום ניצוץ של הזכרה א‪ -‬להית‪ ,‬מפני‬
‫שאנחנו יודעים שעצם שאיפת הצדק‪ ,‬באיזו צורה שתהיה‪ ,‬היא בעצמה ההשפעה‬
‫הא‪-‬להית היותר מאירה"‬
‫לפיכך אל לנו להסתייג מרעיונות אלו‪ ,‬אדרבה יש לעודדם כי זו הדרך לקרב את‬
‫השמיטה להר סיני‪.‬‬
‫הוויסות הציבורי‬
‫לכאורה קיימת סתירה בין הצהרת התורה שדאגתה לעניים לבין ההלכה למעשה‬
‫שאינה מגבילה את השמיטה לעניים בלבד‪.‬‬
‫נפתח בשמיטת הכספים‪ .‬בשמיטת הכספים חוזרת המילה המנחה "אביון" שבע‬
‫פעמים )אחת מהם "עני"( גם המילה המנחה "אחיך" שבע פעמים )אחת מהן‬
‫"רעך"(‪ ,‬המטרה ‪ -‬לפתח את רגשי האחווה והרעות והחמלה על האביון‪ .‬מבחינה‬
‫פורמאלית התור ה לא הגבילה את השמטת הפירות והכספים לעניים בלבד‪ .‬פתיחת‬
‫הלב והיד היא בעצם לכולם‪ ,‬משתי סיבות‪:‬‬
‫א‪ .‬בעלי הרכוש והפירות צריכים לפתוח את ידם הרחבה ללא כל חשבון‪ ,‬הם צריכים‬
‫להפקיר את פרותיהם לכל‪ .‬אין להם זכות להעדיף אחד על השני‪ .‬גם אם יעדיפו את‬
‫העני יראה הדבר כאי לו הם הבעלים המעניקים ברוב חסדם את רכושם למי שנראה‬
‫ראוי בעיניהם‪ ,‬גם זהו סוג של אדנות‪.‬‬
‫אומנם הרמב"ם פוסק להלכה‪:‬‬
‫‪ 4‬דף יט עמוד ב‪.‬‬
‫‪ | 18‬ירח האיתנים‬
‫אוכלין פירות שביעית בטובה ושלא בטובה‪ ,‬בטובה כיצד שיתן לו פירות‬
‫שביעית כמו שעשה עמו טובה שנתן לו‪ ,‬או שיכניסו לגינתו לאכול כמי‬
‫שעשה לו טובה‪.‬‬
‫אך כו ונתו לומר שבהפקעת הבעלות ע"י התורה לא סגי‪ ,‬הבעלים חייבים גם הם‬
‫להפקיר את הפירות מצידם וממילא נראה הדבר כאילו הם עושים טובה‪ .‬ולא היא‪,‬‬
‫אדרבה חובתם להפקיר ולא להתיחס כאדונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אינך יודע מי נזקק יותר‪ ,‬פעמים שעשיר נזקק יותר מעני‪ .‬לפי ההלכה עשיר‬
‫שנתקע בדרך לל א כסף נחשב עני ורשאי ליטול מן הצדקה‪ .‬יש גם עוני פסיכולוגי‪ ,‬גם‬
‫לעשיר שירד מנכסיו ולא מסוגל לרדת ברמת חייו מצוה לתת צדקה‪ ,‬על כך התורה‬
‫אמרה אשר יחסר לו – תן לו לפי צרכיו הסובייקטיביים‪.‬‬
‫ובכל זאת היישום המעשי של מצוות אלו חייב להיות מבוקר‪ ,‬לפי הצרכים‬
‫האמתיים‪ .‬אוצר בי"ד המוזכר בתוספתא נועד בעיקר למטרה זו‪:‬‬
‫בראשונה היו שלוחי בית דין יושבין על פתחי עיירות כל מי שמביא פירות‬
‫בתוך ידו נוטלין אותן ממנו ונותן לו מהן מזון שלש סעודות והשאר מכניסין‬
‫אותו לאוצר שבעיר‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ביה"ד פיקח על חלוקה צודקת של הפירות‪ ,‬כך שרק הנצרכים להם באמת‬
‫יקבלו אותם‪ .‬בשלב שני ביה"ד נטל על עצמו את האחריות גם לקטיף ולעיבוד‪:‬‬
‫הגיע זמן תאנים שלוחי בית דין שוכרין פועלין אורין אותן ועושין אותן‬
‫דבילה ומכניסין אותן לאוצר שבעיר‪...‬ומחלקין מהן ערבי שבתות כל אחד‬
‫ואחד לפי ביתו‪.‬‬
‫רעיון זה חוזר על עצמו גם באשר לשמיטת הכספים‪ .‬התורה לא התכוונה מעולם‬
‫להשמיט את הלוואותיהם של העשירים‪ .‬שמיטת הכספים לא נועדה להלוואה‬
‫מסחרית‪ ,‬שבה הלווה לווה כסף ע"מ להרחיב את עסקיו ולנצל את שמיטת הכספים‬
‫ע"מ להימנע מלפרוע את חובותיו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בנק עלול לגרוף את כל החסכונות של‬
‫משקי הב ית שנועדו לכלכל את שיבתם של המפקידים בתואנה של מצות שמיטת‬
‫כספים‪ .‬היעלה על הדעת שהתורה תיתן גב לרושש אנשים עמלים שחסכו כל ימי‬
‫חייהם פרוטה לפרוטה ‪ ,‬ע"מ להעשיר את הבנק? מי שמפרש כך את התורה מזייף‬
‫את כוונתה‪.‬‬
‫ערכי השמיטה | ‪19‬‬
‫מי שלומד את הכתוב נכון מגלה שהתורה עצמה יצרה מנגנון של ויסות ההלוואות‪,‬‬
‫שלא כולן תישמטנה‪ .‬התורה מדגישה "את אחיך תשמט ידך" רק אתה באופן אישי‬
‫חייב להשמיט‪ ,‬אולם ביה"ד – דהיינו הציבור – אחראי להשמטה צודקת‪ .‬יש לו‬
‫סמכות ואף חובה לא לאפשר לעשיר להתחמק מפירעון חובותיו‪ .‬טובת הציבור‬
‫ושמירה על רצון התורה המקורי מחייבות סינון‪ .‬ביקורת תהיה!‬
‫המנגנון לויסות ההלוואות שימנע עוול ועושק הוא בית הדין‪ .‬לכן התורה קבעה שרק‬
‫אדם פרטי לא יגוש‪ .‬אך ביה"ד‪ ,‬כגוף ציבורי‪ ,‬הרואה את המכלול‪ ,‬יכול וצריך לגבות‬
‫את החובות הצודקים שיש לגבותם‪ .‬הלל לא המציא את הפרוזבול יש מאין‪ ,‬הרעיון‬
‫כבר נמצא בתורה‪ .‬הוא רק פישט את ההליכים ע"מ לחסוך את הטירחה שבמסירת‬
‫החובות בפועל לביה"ד‪.‬‬
‫]חוקרים ומבקרים המשוחדים בדעות קדומות נוהגים להציג את תקנת הפרוזבול‬
‫בצורה מסולפת כאילו "המציא" הלל דרך "העוקפת את ההלכה" בגלל אילוצים‬
‫כלכליים‪ .‬לא מיניה ולא מקצתיה‪ .‬המניע של הלל היה ערכי‪ ,‬לעודד את המלווים‬
‫לקיים את מצות ההלואה שהיא הגדולה במצוות הצדקה‪.‬‬
‫המצב הכלכלי שהשתנה בימיו יצר רק תנאים חדשים שהיה צורך להתמודד אתם‪.‬‬
‫התרבו לווים למטרות עסקיות שניצלו את השמיטה להתעשרות קלה וממילא‬
‫לערעור מצות ההלואה ולא לכך התכוונה התורה בצוותה על שמיטת הכספים‪.‬‬
‫אכן קיימת סכנה הפוכה‪ ,‬שגם חובות של צרכנים קשי יום ייגבו מעתה ללא שמיטת‬
‫כספים‪ .‬לכן המליץ הבן‪-‬איש‪ -‬חי להגביל את הפרוזבול להלוואות מסחריות בלבד‬
‫ולהשמיט מהפרוזבול הלואות צרכניות של מי שאינו מסוגל באמת לפורען‪.‬‬
‫נמצא שגם שמיטת הקרקע וגם שמיטת הכספים בנויות על אותו עקרון‪ .‬בשנת‬
‫השמיטה מופקעת הבעלות הפרטית ומועברת לציבור‪ .‬בית הדין כנציג הציבור‬
‫מווסת את חלוקת הפירות וגובה את החובות‪ .‬בדרך זו הולך 'מכון התורה והארץ'‬
‫ויחד עם אוצר בי"ד לפירות שביעית הוא קורא להצטרף לקופת הצדקה של שמיטת‬
‫הכספים לנזקקים‪.‬‬
‫הערבות ההדדית‬
‫ההתעוררות המקיפה את הציבור בתחום החברתי של השמיטה מחייבת גם את‬
‫שומרי השמיטה על כל חלקיה לבדוק את עצמם האם הם מיישמים את הלכות‬
‫‪ | 20‬ירח האיתנים‬
‫השמיטה כרצון התורה המקורי? האם הנושא החברתי חשוב להם כמו הנושא הדתי?‬
‫האם כשומרי מצוות הם רואים גם בערך החברתי ערך דתי?‬
‫אם כן‪ ,‬עליהם לראות בערבות ההדדית את הרעיון המרכזי של שנת השמיטה‪.‬‬
‫הנצי"ב מוולאז'ין מפרש את שמיטת הכספים כהיזון חוזר של אחריות הציבור‬
‫העירוני לעם שבשדות‪ .‬בתחילת השנה הפקירו החקלאים את פירותיהם לעירוניים‬
‫ונותרו ללא פרנסה‪ .‬לשם קיומם הם נטלו הלוואות מהעירוניים‪ ,‬עתה הגיע תורם של‬
‫העירוניים לגלות רחבות לב ולמחול על חובותיהם של החקלאים‪.‬‬
‫יישום הרעיון בימינו הוא הפוך‪ .‬אחוז החקלאים כיום נמוך‪ ,‬כי החקלאות מפותחת‬
‫ומתקדמת ונעזרת בכלים ובחומרים משוכללים‪ .‬השקעות החקלאים עצומות‪ ,‬כדי‬
‫להבטיח אספקה חקלאית לכל האוכלוסיה במשך שנה שלמה על החקלאים לעמול‬
‫קשה ולהשתמש בציוד וחומרים יקרים‪ .‬ההלכה מתירה את העבודות הנחוצות לשם‬
‫מטרה זו‪ ,‬כי הן נעשות בשם הציבור למען הציבור‪ .‬אולם על הציבור לשאת בהוצאות‬
‫הרבות‪ .‬האחריות ההדדית מחייבת את הציבור העירוני לאפשר את המשך קיומו של‬
‫המשק החקלאי הן בשמיטה והן אחריה‪ .‬העדפת תוצרת נוכרית‪ ,‬מהארץ ומחו"ל‪,‬‬
‫אינה עולה בקנה אחד עם רעיון ההדדיות של שנת השמיטה‪.‬‬
‫המצוה של "ואכלו אביוני עמך" חלה בימינו גם על הציבור העירוני ביחסו למתישבים‬
‫החקלאים שהם שלוחי הציבור כולו‪ .‬הם אומנם אינם אביונים חלילה‪ ,‬אך נישולם‬
‫מפרנסתם עלול ה להפוך אותם לאביונים חלילה או לנטישת הקרקע‪ .‬הם המקיימים‬
‫עבורנו את מצות ישוב הארץ‪ ,‬הם המגינים על הספר בעוטף עזה‪ ,‬בגבול הצפון‪,‬‬
‫בבקעת הירדן‪ ,‬בערבה הלוהטת ובמקומות אחרים‪ .‬הם המבטיחים תוצרת חקלאית‬
‫לכולנו בכל השנים‪ ,‬חובתנו לדאוג לרווחתם ופרנסתם‪.‬‬
‫את מצות השמיטה ניתן לקיים בימינו רק ע"י הדדיות‪ .‬העדפת תוצרת נוכרית‪ ,‬מכל‬
‫סוג שהוא‪ ,‬אין בה משום קיום מצוה כלל‪ ,‬אלא רק פיתרון לשאלת "מה נאכל?"‬
‫התורה לא התכוונה לפתרון כזה‪.‬‬
‫"אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד – בארץ!"‬
‫גאולה של מכירה‬
‫סא"ל )מיל'( הרב מנחם מנשה‪ ,‬מנהל מחלקת הכשרות‬
‫קרבה שנת השבע – שנת השמיטה‪ ,‬ואיתה באים פסקי הלכה רבים ומגוונים כמספר‬
‫בתי המדרש העוסקים בהלכות שמיטה‪.‬‬
‫כל חוג מוצא לעצמו את הפיתרונות ההלכתיים המתאימים לפסקי ההלכה של‬
‫רבותיו‪ ,‬ויש בזה משום "אל תטוש תורת אמך"‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬לא ניתן להתעלם מצרכי רבים מעמך בית ישראל ולתת גם להם פיתרונות‬
‫הלכתיים‪ ,‬ובזה יש לשבח את הרבנות הראשית לישראל באימוץ הלכתי להיתר‬
‫המכירה‪ ,‬דבר המונע תקלות של קדושת שביעית העלולה להתחלל‪.‬‬
‫השאלה בדבר מכירת קרקעות בארץ ישראל לעכו"ם‪ ,‬והדיון האם המכירה מפקיעה‬
‫את קדושת הארץ לכל נושא המצוות התלויות בארץ‪ ,‬תרומות ומעשרות‪ ,‬ביכורים‬
‫ושמיטה‪ ,‬אינה נחלת דורנו בלבד‪ ,‬אלא מקורה עוד בזמן המשנה‪.‬‬
‫המשנה במסכת שביעית‪ 1‬נותנת את הזמנים לחקלאי‪ ,‬עד מתי מותר ויכול לזבל‬
‫ולעדר בערב שנת שמיטה‪ ,‬ומכאן ואילך נכנסת השמיטה והיא שבת שבתון‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬באה הגמרא במסכת גיטין‪ ,2‬ודנה מה הדין במקרה של אדם שעבר על דין‬
‫תורה‪ ,‬ומכר שדהו לעכו"ם‪ ,‬האם חייב להביא ממנו ביכורים? שהרי ביכורים היא‬
‫אחת המצוות התלויות בקדושת הארץ! ובהמשך הגמרא מובאת מחלוקת בין רבה‬
‫לרבי אליעזר האם קדושת הארץ פוקעת ממנה באופן שנמכרה לנכרי‪.‬‬
‫ומכאן שורש הדיון והמחלוקו ת בעניין הפקעת קדושת הארץ כתוצאה ממכירה‬
‫לנוכרי‪.‬‬
‫הרמב"ם פוסק כדעת רבה שאין המכירה מפקיעה קדושה‪ ,‬וכן הביא המבי"ט לפסק‬
‫הלכה‪.‬‬
‫‪ 1‬פרק ב' משנה ב'‪.‬‬
‫‪ 2‬דף מ"ז‪.‬‬
‫‪ | 22‬ירח האיתנים‬
‫אולם הבית‪-‬יוסף סובר כדעת ר' אליעזר שיש קניין לגוי להפקיע קדושת הארץ‪.‬‬
‫במהלך הדורות "עברה" ההלכה מצד לצד‪ ,‬פעם נהגו כהמבי"ט ופעם כדעת הב"י‬
‫)שניהם היו גדולי הדור שגרו בצפת באותה תקופה(‪.‬‬
‫כל המחלוקות ההלכתיות באו לביטוי מעשי עם התחדשות ההתיישבות החקלאית‬
‫בארץ ישראל לקראת שנת השמיטה תרמ"ט )‪ ,(1889‬בה כבר הוקמו פתח תקווה‪,‬‬
‫ראשון לציון‪ ,‬עקרון‪ ,‬ועוד "מושבות" שעיקר עיסוקן ופרנסתן היה מחקלאות‪.‬‬
‫ומי שהופ נו אליו כלל השאלות היה הגאון ר' נפתלי הרץ זצ"ל‪ ,‬רבה של יפו‬
‫והמושבות‪ ,‬בבקשה למצוא היתר להמשיך ולעבוד באדמתם בשנת השמיטה‪ .‬הרב‬
‫הרץ פנה לקבל הסכמת גדולי ישראל בפולין‪ ,‬ואכן באותה שנה הצטרפו גדולי‬
‫הרבנים בפולין‪ ,‬ר' יהושע מקוטנא‪ ,‬ר' שמואל מוהליבר ור' שמואל קלפפיש‪ ,‬כאשר‬
‫מצטרף אליהם הגאון ר' יצחק אלחנן מקאבנה‪ ,‬להתיר מכירה‪.‬‬
‫הספקות שהועלו וצפו‪ ,‬נגעו בכל תהליך המכירה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫האם ניתן למכור לעכו"ם אדמה בארץ ישראל?‬
‫‪-‬‬
‫אם מכר‪ ,‬האם פקעה קדושת הארץ?‬
‫‪-‬‬
‫האם מותר לאכול מאותן פירות שצמחו באדמה זו?‬
‫‪-‬‬
‫האם מותר לישראל לעבוד באותה אדמה שנמכרה לעכו"ם?‬
‫יחד עם אותו פסק‪ ,‬הובא תנאי בלתי נפרד ממנו‪ ,‬למי שידו משגת לשכור פועלים‬
‫שאינם יהודים לעבוד בשדהו‪ ,‬ומי שאינו יכול וחייב לעבוד בעצמו‪ ,‬יש לו להימנע‬
‫מעבודות האסורות מן התורה‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬הגבילו את המכירה לאותה שנה בלבד‪ ,‬ובתנאי‪ ,‬שבית הדין שבארץ‬
‫ישראל יתן ידו להיתר ויסכים עימם‪.‬‬
‫אלא שבית הדין שבירושלים יצא כנגד המכירה בכרוזים מיוחדים המפרסמים את‬
‫מעלת החקלאים המשביתים שדותיהם ומקיימים בעצמם את הזכות הגדולה של‬
‫"ושבתה הארץ"‪ ,‬ואף פרסם כי חקלאי שיעבוד בשדהו‪ ,‬לא יוכל לשווק את תוצרתו‬
‫בקרב היהודים!‬
‫גאולה של מכירה | ‪23‬‬
‫כך שמחלוקת גדולה פרצ ה האם לקבל את דברי בית הדין שבירושלים או לסמוך על‬
‫רבני פולין המתירים‪.‬‬
‫אל האוסרים הצטרף גם "בית הלוי" והנציב מוולוז'ין ולעומתם נצטרפו רבנים נוספים‬
‫להיתר המפורסם‪ .‬ורבה של יפו מאמץ באותה שנה את הפסיקה האוסרת את‬
‫המכירה כדעתם של בית הדין בירושלים‪.‬‬
‫לעומתו‪ ,‬קמה ק בוצת רבנים ספרדים שהסכימו להסדיר שטרות מכירה לכל‬
‫המעוניין‪ ,‬וכתמיד‪ ,‬חלק סמכו על היתר הרבנים וחלק מהיישוב אסר והקפיד בנושא‪.‬‬
‫לשמיטה הבאה‪ ,‬תרנ"ו )‪ ,(1896‬עלתה השאלה שוב לרב נפתלי הרץ זצ"ל‪ ,‬כאשר‬
‫עמדה מולו המציאות של שמיטה קודמת‪ ,‬בה רוב החקלאים לא קיבלו את פסק רבני‬
‫ירושלים‪ ,‬והסתמכו על היתר המכירה‪ ,‬והיה חשוב בעיניו למצוא דרך לאפרושי‬
‫מאיסורא‪ ,‬למצוא את ההיתר המקובל ביותר למכירה‪.‬‬
‫אפשרות הלכתית ראשונה הייתה כי מכירה לגוי לתקופה מוגבלת‪ ,‬אינה נכנסת‬
‫לאיסור של "לא תחנם"‪ ,‬וחידוש נוסף שעלה הוא למכור לגוי את הקרקע עם העצים‪,‬‬
‫ע ל מנת שזה יקצוץ אותם וישתמש לפחמים‪ ,‬ואם לא יקצוץ אותם עד סוף שנת‬
‫השמיטה‪ ,‬המכירה תבוטל‪.‬‬
‫"סעיף" הלכתי נוסף הוזכר שם למכור את העצים רק עם האדמה שסביבם‪ ,‬אותה‬
‫צריך העץ למחיה בלבד‪ ,‬ולא את כל הקרקע!‬
‫היתר זה הובא לאישור רבני ירושלים המהרי"ל דיסקין והרב שמואל סלנט‪ ,‬וזה‬
‫האחרון הסכים להצטרף למכירה זו‪ ,‬בתנאי כי מדובר "בהוראת שעה" לשמיטה זו‬
‫בלבד‪ ,‬ואין לאמצה לשמיטות אחרות‪.‬‬
‫בשנת תרס"ב )‪ ,(1902‬ערב שמיטת תרס"ג‪ ,‬פנה שוב ר' נפתלי הרץ לרבני ירושלים‬
‫להורות לו הוראתם לשמיטה הבאה על פי מה שהיה בפעם קודמת‪ .‬המהרי"ל דיסקין‬
‫כבר לא בי ן החיים‪ ,‬ור' שמואל סלנט אשר כבד מזוקן‪ ,‬הסמיך את האדר"ת )הרב‬
‫אברהם דוד רבינוביץ' תאומים( כפוסק בירושלים‪ .‬ובראות האדר"ת את מצב‬
‫החקלאים הקשה יותר משמיטה קודמת‪ ,‬הבין כי בודאי היו מתירים גם הפעם את‬
‫המכירה‪.‬‬
‫‪ | 24‬ירח האיתנים‬
‫ר' נפתלי הרץ זצ"ל קיבל את ההיתר ביראה רבה‪ ,‬וביקש להכניס תיקון אחד על‬
‫"קיצוץ האילנות" שאם לא יקצוץ את האילנות )כפי שקרה במציאות(‪ ,‬המכירה‬
‫תחול לשלש שנים!‬
‫אולם‪ ,‬באותה שנה נפטר ר' נפתלי הרץ זצ"ל‪ ,‬ולא הפעיל את התיקון באותה מכירה‪.‬‬
‫נראה כי שנת השמיטה תר"ע )‪ (1910‬הייתה הסוערת ביותר בתולדות היתר המכירה‪,‬‬
‫כאשר הגאון הרדב "ז יוצא נגד ההיתר ומצטרפים אליו הרב חיים ברלין והרב יצחק‬
‫דיסקין ועוד גדולי תורה נוספים‪.‬‬
‫ומנגד‪ ,‬קם בעוז להגן על המכירה הגאון הראי"ה קוק זצ"ל‪ ,‬כאשר כמה שנים קודם‬
‫התמנה לרבה של יפו והמושבות במקומו של הרב הרץ זצ"ל‪ ,‬והוא השיב כנגד כל‬
‫טענה וטענה‪ ,‬והוסיף עוד שאפילו במצב שאין פיקוח נפש ממש‪ ,‬יוּתר למכור לגוי‪,‬‬
‫מתוך כך שבאותה תקופה התחילו להתבסס על ייצוא הדרים ויין‪ ,‬והפסק של הייצוא‬
‫יגרום לשבר בענף כולו‪ .‬מולו ניצב ר' שמואל סלנט‪ ,‬רבה של ירושלים‪ ,‬שיצא בתוקף‬
‫נגד ההיתר אע"פ שבשנים קודמות תמך‪ ,‬הפעם פסק שאין בדבר גדר פיקוח נפש‬
‫להיתר‪.‬‬
‫הראי"ה קוק עמד "להגן" על המכירה‪ ,‬אם כי ביקש לפרסם כי ההיתר הינו לאותה‬
‫שמיטה בלבד!‬
‫החזון אי"ש יצא נגד היתר המכירה‪ ,‬ומציין כי במכירה קיים איסור דאורייתא של "לא‬
‫תחנם"‪ ,‬וכדי להימנע מאיסור דרבנן של שמיטה בזמן הזה‪ ,‬אין היתר לעבור על‬
‫איסור דאורייתא‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬העלה החזון אי"ש את ספיקו באמינות המכירה לזמן מוגבל‪ ,‬כאשר "חוקית"‬
‫זה לא עובר רישום כנדרש בחוק המדינה‪.‬‬
‫הפסוק "גיבורי כח עושי דברו" נלמד על אותם השומרים ושובתים בשמיטה כדין‬
‫תורה‪ .‬וגם אם לא כולם יכולים להיות מאותם "גיבורים"‪ ,‬ראויים גדולי דורנו לסמוך‬
‫עליהם בצרכי ציבור!‬
‫ואסיים בנקודה אישית‪ :‬לפני שתי שמיטות נתארחתי בחוה"מ סוכות במלון‬
‫בירושלים‪ ,‬כאשר התארח במקום מרן הראשל"צ הרב עובדיה יוסף זצ"ל‪ ,‬הזדמנות‬
‫פז לשוחח בין מנחה לערבית באופן אישי ולנסות לפתור כמה שאלות הלכתיות‪.‬‬
‫גאולה של מכירה | ‪25‬‬
‫לשאלתי מה להעדיף בשמיטה הקרובה‪ ,‬היתר מכירה‪ ,‬אוצר בי"ד או תוצרת גוי‪,‬‬
‫כאשר הבהרתי שאין לי כל בעיה‪ ,‬לא טכנית או כלכלית‪ ,‬להשתמש באחד הדברים‪,‬‬
‫השיב לי הרב בקצרה‪ :‬היתר מכירה‪.‬‬
‫המום מהתשובה‪ ,‬ניסיתי שוב לחדד שאני גר במקום )שומרון( שאין לי בעיה לקנות‬
‫תוצרת גוי‪ ,‬והרב משיב שוב‪ :‬היתר מכירה‪.‬‬
‫ניסיתי שוב‪ ,‬ובתחילת דבריי גוער בי מרן זצ"ל‪ ,‬ואומר‪" :‬לא הבנת? אמרתי לך היתר‬
‫מכירה!"‪.‬‬
‫סיפרתי את הדברים בקהילה בה הייתי‪ ,‬ובפני רבנים פוסקי הלכה חשובים‪ ,‬ומיד‬
‫שאלו מה הטעם?‬
‫השבתי‪ ,‬כי באתי לשאול שאלה ולקבל פסק‪ ,‬ולא להתפלפל בדברי הלכה‪ .‬עכשיו‪,‬‬
‫ששמעתי את דברי הרב‪ ,‬אידך זיל גמור!‬
‫נישא תפילה לקיבוץ העם לציון ברוב מניין ובניין‪ ,‬לקיים מן התורה "ושבתה הארץ"‪,‬‬
‫ובודאי שנזכה להבטחה "וציויתי את ברכתי"‪.‬‬
‫אבקש לחדד‪ ,‬שאיני בא לפסוק הלכה לאיש בדברים הנ"ל‪ ,‬וכל אחד ינהג כפסק רבו‬
‫לקיים "ועשית ככל אשר יורוך"‪.‬‬
‫שנה טובה וזכייה בדין – כיצד?‬
‫הרב ראובן מרדכי דהאן‪ ,‬רב בית הכנסת אליהו הנביא‬
‫ראש השנה‬
‫"הסגולה של ראש השנה"‬
‫בעמדנו בפתחו של יום ראש השנה – יום הדין שבו כל באי עולם עוברים כל אחד‬
‫ואחד לפני מלך מלכי המלכים‪ ,‬כמו שאנו אומרים בתפילת מוסף של ראש השנה "כי‬
‫זכר כל המעשים לפניך בא מעשה איש ופקודתו‪ ,‬מחשבות אדם ותחבולותיו‪ ,‬ויצרי‬
‫מעללי איש ועל המדינות בו יאמר‪ :‬איזו לחרב איזו לשלום‪ ,‬איזו לרעב איזו לשבע‪,‬‬
‫ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים או חלילה‪"...‬‬
‫ובתפילת "ונתנה תוקף" נכתב ביתר פרוט‪" :‬בראש השנה יכתבון‪ ,‬וביום צום כיפור‬
‫יחתמון‪ ,‬כמה יעברון וכמה יבראון‪ ,‬מי יחיה ומי ימות‪ ,‬מי בקיצו ומי לא בקיצו‪ ,‬מי‬
‫במים ומי באש‪ ...‬מי ברעב ומי בצמא‪ ...‬מי ינוח ומי ינוע‪ ...‬מי יעני ומי יעשיר‪ ,‬מי ישפל‬
‫ומי ירום"‪.‬‬
‫בורא העולם באהבתו אותנו גילה לנו את הסוד כיצד נזכה בדין‪ ,‬לשנה טובה‬
‫ומבורכת‪ ,‬וכך אומר התלמוד במסכת ר"ה‪" :1‬אמר ר' יהודה משום רבי עקיבא מפני‬
‫מה אמרה תורה הביאו עומר )אלומות שעורים( בפסח )כשהיה ביהמ"ק קיים(‪ ,‬מפני‬
‫שהפסח זמן תבואה הוא‪ ,‬אמר הקב"ה הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם‬
‫תבואה שבשדות‪ ...‬ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג )סוכות( אמר הקב"ה נסכו‬
‫לי מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה"‪.‬‬
‫ובראש השנה‪" :‬אמר הקב"ה אמרו לפני )בתפילת מוסף של ראש השנה( מלכויות‪,‬‬
‫זיכרונות‪ ,‬ושופרות‪ .‬מלכויות – כדי שתמליכוני עליכם‪ .‬זיכרונות – כדי שיעלה‬
‫זיכרונכם לפני לטובה‪ ,‬ובמה בשופר" – הנה מבואר בחז"ל הקדושים כי סוד ההצלחה‬
‫של ראש השנה היא המלכת הקב"ה עלינו‪ ,‬ובפרט בעת שמיעת תקיעת שופר‪.‬‬
‫‪ 1‬דף ט"ז‪.‬‬
‫שנה טובה וזכייה בדין – כיצד? | ‪27‬‬
‫אלא שצריך לבאר מהי המלכת הקב"ה עלינו‪ ,‬ואת זאת ביאר תלמידו הגדול של‬
‫הגאון מוילנא‪ ,‬בספר נפש החיים‪ 2‬כשהאדם קובע בלבו‪" :‬ה' הוא האלוקים בעל‬
‫הכוחות כולם‪ ,‬ואין עוד מלבדו יתברך שום כח בעולם ובכל העולמות" ובלבו אינו‬
‫משגיח על שום כח או רצון בעולם‪ ,‬ומשעבד את מחשבתו רק לאדון יחיד ברוך הוא‬
‫שרק רצונו הוא הפועל בעולם ואין שום כח בעולם אלא מכוחו‪.‬‬
‫וכתב הנפש החיים שזו "סגולה נפלאה" כל השנה – בכל זמן לבטל מעליו כל רצונות‬
‫של אחרים שלא יוכלו לפעול עליו כלל‪ .‬וכך מספר התלמוד‪ 3‬על רבי חנינא שהיה‬
‫הולך בדרך ולפת ע חש כי הולכת אחריו מכשפה שרוצה לכשף אותו‪ ,‬על ידי לקיחת‬
‫עפר ממקום שדרך עליו‪ .‬הרגיש בה ר' חנינא ואמר לה קחי‪ ,‬קחי‪ ,‬כי שום דבר לא‬
‫יעזור לך לכשף אותי "אין עוד מלבדו" כתוב‪ ,‬הנני מאמין שגם כוחות הכישוף אין‬
‫בהם כח בלא רצון ה'‪ ,‬ובלתו יתברך הם אפס ותוהו‪ ,‬וכיון שאני דבק במחשבתי לבעל‬
‫הכוחות כולם לא ישלוט בי שום כח אחר‪.‬‬
‫וזאת גילו לנו חז"ל‪ ,‬בשעת תקיעת שופר "המליכו את הקב"ה‪ ,‬וזאת על ידי שתקבעו‬
‫במחשבותיכם ש"אין עוד מלבדו"‪ ,‬ואז מובטחים אנו בשנה טובה‪ ,‬מבורכת‬
‫ומאושרת‪ ,‬בבריאות ופרנסה טובה‪.‬‬
‫"בסימנא טבא"‬
‫בשולחן ערוך‪ 4‬כתב‪" :‬יהא אדם רגיל לאכול בר"ה רוביא וכשאוכל יאמר יהי רצון‬
‫שירבו זכויותינו וכו'‪ ,‬וברמ"א ויש נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש ואומרים תתחדש‬
‫עלינו שנה טובה ומתוקה וכו' ונוהגין לאכול בשר שמן וכל מיני מתיקה‪"...‬‬
‫מקור המנהג בתלמוד‪" 5‬לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב‪ :‬קרא‪,‬‬
‫כרתי‪ ,‬סילקא‪ ,‬ותמרי" ופירש רש"י מפני שהם גדלים יותר מהר משאר פירות‬
‫וירקות‪ ,‬וסימן טוב לראותם בראש השנה‪ .‬ועוד הובא בתלמוד‪" 6‬יהיה אדם רגיל‬
‫לאכול בראש השנה קרא‪ ,‬ורוביא כרתי‪ ,‬סילקא‪ ,‬ותמרי"‪ ,‬ופירש רש"י באלו יש‬
‫‪ 2‬שער ג' פרק י"ב‬
‫‪ 3‬מסכת חולין דף ז'‪:‬‬
‫‪ 4‬סי' תקפ"ג‬
‫‪ 5‬הוריות י"ב‪.‬‬
‫‪ 6‬כריתות ו'‪.‬‬
‫‪ | 28‬ירח האיתנים‬
‫הגדלים מהר ויש מהם שהם מתוקים‪ ,‬וכתב הכל בו‪ 7‬שנוהגים לומר יהי רצון לפי ענין‬
‫שמותיהם וכן נפסק בשו"ע‪.8‬‬
‫אלא שיש לדון מהי הדרך הנכונה בסדר הברכה והבקשה‪ ,‬האם לברך את ברכת‬
‫הנהנין ולאחריו לומר את בקשת יהי רצון ובדרך זו יש הפסק בין הברכה לאכילה או‬
‫לומר את בקשת יהי רצון ולאחריה יברך ברכת הנהנין וכך אין הפסק בין הברכה‬
‫לאכילה‪ ,‬אלא שיש בעיה שמקדים צרכי עצמו לברכת המקום ברוך הוא‪.‬‬
‫ובתלמוד‪ 9‬נאמר כי שם בן נח‪ ,‬שהוא מלכי צדק מלך שלם‪ ,‬נענש על שהקדים לברך‬
‫את אברהם אבינו לפני שברך את הקב"ה שנא' ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין‬
‫והוא כהן לא‪ -‬ל עליון‪ ,‬ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ‪ ,‬ואח"כ‬
‫סיים וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידיך‪ ,‬אמר לו אברהם‪ ,‬וכי מקדימים ברכת עבד‬
‫לברכת קונו ? ולכן נפסקה הכהונה ממנו והועברה לזרעו של אברהם כמו שאמר‬
‫הכתוב והוא כהן לאל עליון‪ ,‬הוא כהן ‪ ,‬ואין זרעו כהן‪.‬‬
‫ובזוהר הקדוש‪ 10‬הזהיר מאוד ע"ז שכתב יזהר אדם תמיד להקדים ולשבח את‬
‫הקב"ה ואח"כ לברך את חבירו ולהתפלל בעדו ואם לא יעשה כן והקדים ברכת חבירו‬
‫לברכת המקום לא תתקיים אותה ברכה! ולפיכך כשבא יעקב אבינו לברך את בני יוסף‬
‫הקדים לשבח את הקב"ה תחילה כמו שנאמר‪ ,‬הא‪ -‬להים אשר התהלכו אבותי לפניו‬
‫וכו' ואח"כ בירך‪ ,‬המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים וכו'‪.‬‬
‫ומרובה מידה טובה‪ ,‬כמו שמספר התלמוד‪ 11‬כאשר מרודך בלאדן בין בלאדן מלך‬
‫בבל שמע על הנס שנעשה לחזקיהו מלך ישראל כשהחזיר הקב"ה את השמש‬
‫לכבודו עשר מעלות אחורנית צוה לסופר המלך שיכתוב אגרת למלך חזקיה וכך כתב‬
‫הסופר‪ :‬שלום למלך חזקיה ושלום לעיר ירושלים ושלום לא‪-‬לוהים הגדול‪ .‬וכאשר‬
‫נודע למרודך בלדאן את אשר כתב הסופר תמה וכי היאך הקדמת לדרוש בשלום‬
‫המלך לפני מלכו של עולם‪ ,‬ירד מכסאו להחזיר את נושא האיגרת לתקן המעוות ורץ‬
‫אחריו ארבע פסיעות )וכפי שביאר הח"ח שלוש פסיעות וחצי ואכמ"ל( וזכה שבנו‬
‫‪ 7‬סימן ס"ד‪.‬‬
‫‪ 8‬סי' תקפ"ג סעיף א'‪.‬‬
‫‪ 9‬נדרים ל"ב‪:‬‬
‫‪ 10‬פרשת ויחי דף רכ"ז‪:‬‬
‫‪ 11‬סנהדרין צ"ו‪.‬‬
‫שנה טובה וזכייה בדין – כיצד? | ‪29‬‬
‫נבוכדנצאר ונכדו אויל מרודך ונינו בלשאצר מלכו על העולם כולו‪ .‬ובת נינו ושתי היה‬
‫לה עד חצי המלכות‪ ,‬וזה‪ ,‬גילו חז"ל‪ ,‬בזכות פסיעותיו לכבד בראשונה את מלכו של‬
‫עולם קיבל את כבוד המלוכה!!!‬
‫ובדרך אגב אוסיף כי בגלל דברי חז"ל אלו היה בדעתי להיזהר כאשר יושבים בסעודה‬
‫יחד ואחד מברך את השני בברכת לחיים וכדו' שלא אעשה זאת עד אשר אברך‬
‫ברכת הנהנין ולאחר מכן אברך את ידידי וחברי‪ .‬וגם אאמו"ר שליט"א אמר לי שלכן‬
‫אינו נוהג מה שנהגו הספרדים שכאשר עולים לתורה‪ ,‬קודם ברכת התורה אומרים ה'‬
‫עימכם והקהל משיב יברכך ה'‪ ,‬וזאת בכדי לא להקדים ברכת חבירו לברכת המקום‬
‫ברוך הוא‪.‬‬
‫ולאחר זמן ראיתי מה שכתב בעל כנסת הגדולה‪ 12‬וז"ל‪" :‬וראיתי להרה"ג מהר"ר‬
‫אשתרוק בן שאנג'י שהיה נוהג לברך תחילה על היין ולשתות מעט‪ ,‬ואח"כ היה אומר‬
‫למסובים בשמחתכם‪ ,‬ומסיים שתייתו‪ ,‬ואמר לי הטעם‪ ,‬שאין ראוי להקדים כבוד‬
‫בשר ודם וברכתו לכבוד שמים"‪ ,‬אלא שכתב הכנה"ג "ולי נראה שאין בכך כלום‪,‬‬
‫שאפשר שראוי להקדים לומר למסובים בשמחתכם‪ ,‬ואח"כ לברך ולשתות משום‬
‫שגדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה‪ ,‬וכיוצ"ב כתב רש"ל‪ ,‬שהמתעטש‬
‫ואומרים לו חיים טובים משיב תחילה להם‪ ,‬יוסיפו לכם שנות חיים‪ ,‬ואח"כ יאמר‬
‫לישועתך קויתי ה'‪ ,‬ומכל מקום כשאני זוכר אני נוהג כדברי מהר"ר אשתרוק הנ"ל"‪,‬‬
‫עכ"ד‪.‬‬
‫והאמת כי דברי הכנה"ג אינם מחוורים בעיני כלל דאי אמרינן גדול כבוד הבריות ולכן‬
‫מותר להקדים ברכת חבירו לברכת המקום א"כ מדוע נענש מלכי צדק מלך שלם‪,‬‬
‫הלא הקדים כבודו ש ל אברהם כי גדול כבוד הבריות‪ ,‬ומאי שנא‪ .‬ומדוע כתב הזוה"ק‬
‫שכשמקדים ברכת חבירו לברכת המקום לא תתקיים אותה ברכה‪ ,‬ומה שהביא ראיה‬
‫מדברי מהרש"ל שהמתעטש ואומרים לו חיים טובים יקדים לענות לברכת חבירו‬
‫לפני שיאמר לישועתך קויתי ה'‪ .‬שם יש לומר כי לאחר שבירכוהו בברכת חיים טובים‬
‫והוא יתמהמה בענייתו יש לחוש כי יתבייש האדם המברך וגדול כבוד הבריות‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬
‫ומ"מ אני נוהג להקדים תמיד ברכת המקום ברוך הוא שגם הכנה"ג כתב שכאשר אני‬
‫זוכר אני נוהג כן אך איני מוחה בציבור שנוהג אחרת כי יש להם להתלות באילנא‬
‫רברבא ה"ה הגאון בעל הכנה"ג‪.‬‬
‫‪ 12‬או"ח סי' קע"ד הגהות הטור אות ב' והובא דבריו בחזון עובדיה ימים נוראים דף צ"ג‪.‬‬
‫‪ | 30‬ירח האיתנים‬
‫יום הכיפורים‬
‫"זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו"‬
‫אמרה ידועה בשם הגאון ר' ישראל מסלנט זצ"ל‪ ,‬אילו היה נותן לנו הקב"ה יום‬
‫הכפורים פעם בשבעים שנה – כמה היינו צריכים להודות‪ ,‬לשבח‪ ,‬לפאר ולרומם‪.‬‬
‫ועכשיו שזכינו ליום הכיפורים‪ .‬בכל שנה ושנה על אחת כמה וכמה‪ .‬אך יש כאלה‬
‫שכ אשר שמעו אמרה זו מתגנבת בלבם המחשבה‪ :‬באמת חבל שזה לא פעם‬
‫בשבעים שנה‪ .‬כל שנה לצום‪ ,‬לעמוד בבית הכנסת ולהתפלל כל היום – כבד עלינו‪,‬‬
‫קשה לנו‪ .‬אך אמירה זו מקורה בחוסר הבנה מהי עוצמתו של היום הנפלא הזה "יום‬
‫הכפורים"‪.‬‬
‫בעולם החומר אילו היה יום בו היו נמחלים כל חובותיו של האדם‪ ,‬יום בו היה אפשר‬
‫לפתוח דף חדש ולסלק מעליו את כל העול הכספי הרובץ עליו‪ ,‬היה מוכן כל אדם‬
‫לצום ולהתפלל ארבעים ושמונה שעות רצופות‪ ,‬ובטח אילו חובותיו עלו למעלה‬
‫ראש – קל וחומר בעולם הרוחני למבינים‪ .‬בעולם החומר לכל קלקול יש גבול ומידה‬
‫– בעולם הרוח אין לנו בזה מושג והבנה‪ .‬וכמו במשל הידוע על אותו גנב שזמם‬
‫לחדור לבית של אחד מעשירי העיר ולרוקנו מתכולתו‪ ,‬אך בהגיעו ראה כי סורגים‬
‫ומנעולים מקיפים את הבית‪ ,‬ואין שום פרצה שיוכל לעלות דרכה‪ .‬עלה על הגג וניסה‬
‫את מזלו‪ ,‬אולי דלת הגג פתוחה היא – אך גם זו סגורה ומסוגרת‪ ,‬בהיותו בגג צדה‬
‫עינו בורג גדול ממדים‪ ,‬שלא אצא בידיים ריקות אמר‪ ,‬עקר את הבורג‪ .‬או אז נשמע‬
‫קול נפץ אדיר‪ ,‬ובעודו מנסה לברוח יצאו השכנים ותפסוהו‪ ,‬השוטרים הובילוהו‬
‫באזיקים והביאוהו לפני שופט‪ ,‬שמע השופט את אשר ארע וגמר את דינו לשלם‬
‫מאה אלף דולר – אהה צעק הגנב‪ :‬איפה ראית בורג ששוויו מאה אלף דולר‪ ,‬אפילו‬
‫אם תחייבני בכפל אין שוויו יותר מעשר דולר‪ .‬השיבו השופט‪ :‬אוויל שכמוך‪ ,‬על‬
‫הבורג אתה משלם? על נברשת הבדולח שהייתה תלויה בו הנך משלם‪ .‬משל זה‬
‫הולם מאוד את עולם הרוח שבו נדמה לאדם כי בורג לקח‪ ,‬אך נברשת גדולה תלויה‬
‫בו‪.‬‬
‫עולם החומר הוא עולם בר תיקון‪ ,‬אך עולם הרוח אינו בר תיקון כדברי הירושלמי‬
‫מסכת מכות‪ 13‬שאלו לחכמה‪" :‬נפש החוטאת מה דינה?" אמרה‪" :‬רשעים – תרדוף‬
‫רעה"‪ .‬שאלו לנבואה‪" :‬מה משפט החוטא?" אמרה‪" :‬ונפש החוטאת היא תמות"‪.‬‬
‫‪ 13‬דף י'‪.‬‬
‫שנה טובה וזכייה בדין – כיצד? | ‪31‬‬
‫שאלו לתורה‪" :‬מה משפט החוטא?" "יביא קרבן ויתכפר" השיבה‪ .‬שאלו להקב"ה‪:‬‬
‫"מה משפט החוטא?"‪ ,‬והוא ברחמיו המרובים אמר‪" :‬יעשה תשובה ויתכפר לו"‪,‬‬
‫וכנאמר "קחו עמכם דברים ושובו אל ה' – בדברים אלו )בדיבורי תשובה( אני מכפר‬
‫לכם!!!"‬
‫ובחסדיו המרובים לא זו בלבד שמוחל וסולח לחטאותינו ועוונותינו על ידי חרטה‬
‫גמורה וצער על מה שחטאנו‪ ,‬עוד מחשיב לנו הקב"ה כעקירת המעשה וכאילו לא‬
‫חטאנו מעולם‪ ,‬שזה פלא וחסד גדול‪ .‬וכאותו ילד שהיה רע מעללים‪ ,‬כשראה אביו‬
‫שכל מה שמדבר איתו לא פועל מאומה‪ ,‬לקח לוח עץ‪ ,‬ועל כל מעשה רע תקע בו‬
‫מסמר‪ ,‬וכך עוד מעשה ועוד מעשה‪ ,‬הלוח היה עמוס לעייפה‪ ,‬אז פנה האב לבן‪:‬‬
‫"ראה כמ ה מעשים רעים עשית בתקופה כל כך קצרה"‪ .‬הילד שראה זאת הצטער‬
‫צער גדול ופנה לאביו‪" :‬איך אוכל לתקן" שאל‪ ,‬השיב לו אביו‪" :‬כל פעם שתתגבר על‬
‫יצרך‪ ,‬אעקור מסמר מהלוח‪ ,‬ואם תזכה ונעקור את כולם‪ ,‬או אז נדע כי אתה על דרך‬
‫המלך‪ .‬ילד זה לחם ביצרו‪ ,‬ובתוך זמן קצר הלוח היה ריק מהמסמרים שהיו בו‪ .‬אביו‬
‫שהיה גאה בבנו‪ ,‬הביא את הלוח בצרוף מתנה‪" :‬אשריך בני ראה הלוח ריק"‪ ,‬פרץ‬
‫הילד בבכי מר וזעק‪" :‬כן הלוח ריק אבל החורים – החורים הם תמיד יזכירו לי מה‬
‫הייתי"‪ .‬אך הקב"ה מבטיחנו‪" ,‬גם אלה תשכחנה נאום ה'"‪.‬‬
‫ומעל הכל בעולם החומר אם יש לך חובות‪ ,‬אולי לא תקבל אשראי בבנק‪ ,‬גם במכולת‬
‫לא תקבל בהקפה‪ ,‬ואולי תחיה בצמצום – בעולם הרוח עוונותיו של אדם מונעים‬
‫ממנו כל הטוב‪ ,‬פרנסה‪ ,‬נחת‪ ,‬שמחה‪ ,‬ואפילו חייו בסכנה‪ .‬זה היום עשה ה' – יום‬
‫הכפורים שבו מלך מוחל וסולח לעוונותינו ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה – ובלי‬
‫זה מי יו דע היאך היינו נראים?!‪ ,‬אולי הפרנסה‪ ,‬הבריאות‪ ,‬הנחת והאושר‪ ,‬ואפילו‬
‫החיים – זה רק בגלל מחילה וסליחה זו‪ .‬ולכן בודאי "נגילה ונשמחה בו"‪ .‬כמה אושר‬
‫ושמחה צריך להתמלא לבו של האדם שזכה להכיר את בוראו מלך רחום וחנון ארך‬
‫אפים ורב חסד" וכמאמר דוד המלך "והוא רחום יכפר עוון"‪ ,‬כמה גדולים רחמיו‬
‫שהוא מכפר עוונותינו‪ .‬ואפילו מי שעדיין לא שב וראוי הוא לעונש "והרבה להשיב‬
‫אפו" – מאריך אף אולי ישוב – ואפילו מי שעבר זמן רב ולא שב כשמענישו "ולא‬
‫יעיר כל חמתו"‪ .‬מענישו ברחמים ורק לטובתו – וכמו שאמר החפץ חיים זצ"ל‪ :‬אסור‬
‫לאדם להגיד שרע לו‪ ,‬כי אין רע יורד מן השמים – יכול אדם לומר שמר לו כי גם‬
‫תרופה לפעמים מרה היא!‬
‫‪ | 32‬ירח האיתנים‬
‫הרגשה זו צריכה גם ללוותנו במוצאי היום הקדוש‪ ,‬כמו שכתב בעל התניא זצ"ל‬
‫באגרת התשובה‪ 14‬יהיה ליבו נכון‪ ,‬בטוח בה' כי חפץ חסד הוא‪ ,‬וחנון ורחום ורב‬
‫לסלוח‪ ,‬תכף ומיד שמבקש מחילה וסליחה מאיתו יתברך בלי שום ספק‪ ,‬וספק‬
‫ספיקא בעולם! וכמו שאנו מברכים בכל תפילת שמונה עשרה‪ ,‬תכף לאחר‬
‫שמבקשים "סלח לנו" – "ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח"‪ ,‬והרי ספק ברכות להקל‬
‫משום חשש ברכה לבטלה – אלא שאין כאן שום ספק כלל‪ ,‬מאחר שבקשנו – סלח‬
‫לנו‪ ,‬מחול לנו!‬
‫וכזאת אמר המגיד ממזריטש זצ"ל לד"ר לגארדיה שהיה יהודי מתבולל ורופאו‬
‫האישי של מלך פרוסיה‪ ,‬ובהשפעת המגיד ממזריטש‪ ,‬שינה את אורחות חייו ושב‬
‫בתשובה שלמה‪ .‬ובתקופה ראשונה לאחר חזרתו בתשובה שלמה‪ ,‬שאל את המגיד‬
‫כיצד יפטר מהמחשבות הטורדות אותו ממעשיו בימים ההם? והשיב לו המגיד‬
‫הקדוש‪ :‬במשל‪ :‬מעשה ביהודי שהתארח בכפר נדח ובו ניהל בית מרזח‪ ,‬שהיו‬
‫האיכרים הגויים מתאספים שם‪ ,‬שותים לשכרה‪ ,‬מתהוללים ומנבלים את פיהם‪,‬‬
‫מתקוטטים ורבים‪ ,‬שוברים והורסים‪ ,‬ולבסוף מתגוללים בקיאם‪ .‬נקעה נפשו של‬
‫היהודי מניהול בית המרזח‪ ,‬עמד והחליף מקצוע‪ .‬בית המרזח הפך למכולת‪ ,‬אבל‬
‫הגויים המכורים לטיפה המרה היו שוכחים זאת‪ ,‬ורגליהם היו מוליכות אותם באישון‬
‫לילה אל בית המרזח הישן‪ ,‬היו דופקים בתריסים וצורחים‪" :‬מושקה‪ ,‬פתח‪ ,‬תן יין‬
‫שכר השקנו וודקה"‪ .‬והוא היה עונה להם מבעד לתריסים המוגפים‪ :‬טעיתם בכתובת‪,‬‬
‫אינני עוד מנהל מסבאה‪ ,‬אני כבר חנווני בעל מכולת‪ ,‬הבנת? כך תענה למחשבות‬
‫הזרות הדופקות על פתחך‪ :‬הרפו ממני‪ ,‬אינני עוד מי שהייתי‪ ,‬פתחתי דף חדש‪ ,‬הרפו‬
‫ממני‪ ,‬טעיתם בכתובת‪ .‬ועם הרגשה זו חייב כל אדם ללכת לביתו במוצאי היום‬
‫הקדוש – אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים )רמב"ם בהלכות‬
‫תשובה( – ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו‪ ...‬וחיי עולם נטע בתוכנו!!!‬
‫סוכות‬
‫"זמן שמחתנו"‬
‫בהסתכלות שטחית נראה כי הציווי על שמחה יתרה בחג הסוכות שנקרא בפי חז"ל‬
‫זמן שמחתנו‪ ,‬שבו נצטווינו "והיית אך שמח"‪ ,‬עומד בסתירה לחיוב שיש בעצם ימי‬
‫‪ 14‬פרק י"א‪.‬‬
‫שנה טובה וזכייה בדין – כיצד? | ‪33‬‬
‫חג הסוכות לצאת מדירת קבע ולשבת בדירת ארעי‪ .‬כי לכאורה השמחה האמיתית‬
‫בהיותי יושב בטירתי המפוארת ולא באוסף של חבילת עצים‪ ,‬כאשר אוסף של עלים‬
‫נמצא לראשנו‪ .‬אך המתבונן יראה כי דווקא הישיבה בדירת ארעי היא המובילה‬
‫אותנו אל השמחה‪ ,‬דווקא זה היושב בבית שכולו אבן שיש‪ ,‬חש בלבו קור מקפיא‪ .‬כי‬
‫שמחה אמיתית אין להשיגה רק לאחר שמגיעים למסקנה כי הישיבה בעולם הזה‬
‫אינה אלא ישיבת ארעי‪ .‬כי האדם ששקוע בהבלי העולם הזה‪ ,‬לא ינצל מהקנאה‪,‬‬
‫התאווה והכבוד‪ ,‬שמוציאים את האדם מן העולם כשכולו מלא עצב‪ .‬כי עוז וחדוה‬
‫במקומו של בורא העולם‪ .‬אם הנך שקוע בעבודת בוראך – רק שמחה ואושר יהא‬
‫בלבך‪] .‬ו בזה באר הגאון רבי צבי הירש ברלינר זצ"ל לנסיך ממנהיים כאשר שאלו‬
‫מדוע שאלת "מה נשתנה" נשאלת רק בליל פסח‪ .‬הלא גם בליל סוכות רואים הילדים‬
‫דברים שונים‪ ,‬אפילו יותר מאשר בפסח כאשר עוזבים אתם את ביתכם ויוצאים‬
‫לסוכה‪ .‬והשיב לו הרב‪ :‬בפסח רואה הילד דברים שהם בניגוד להווי היהודי‪ ,‬כל‬
‫המשפחה יושבת סביב שלחן המעוטר בכלים נאים‪ ,‬מסובים להנאתם והכל אומר‬
‫שלוה ומנוחה‪ .‬ועל כן שואל הוא "מה נשתנה?" לא כן בחג הסוכות‪ ,‬ישיבת הארעי‪,‬‬
‫דבר טבעי הוא כי כל שמחתם ואשרם בההבילם את העולם הזה[‪ .‬ולכן מה נפלא כי‬
‫נצטווינו לקחת את ארבעת המינים אשר רומזים הם על אברי האדם‪ ,‬הלב‪ ,‬השידרה‪,‬‬
‫העיניים והשפתיים‪ .‬דווקא בימי שמחה אלו‪ ,‬כי רק מי שליבו ואבריו ברשותו יוכל‬
‫לשמוח‪ ,‬כי הרשע הולך למקומות שלבו חפץ לילך לשם‪ ,‬ואף שבשכלו מבין כי לא‬
‫טוב הוא עושה‪) ,‬וזוהי הסיבה שאמרו חז"ל‪ :‬הרשעים מלאים חרטות( וכדברי‬
‫רבותינו‪ ,‬הרשעים – הם ברשות ליבם‪ .‬הצדיקים – ליבם ברשותם‪.‬‬
‫שאצל הרשעים נאמר‪" :‬ויאמר עשיו בלבו‪" "...‬ויאמר המן בלבו"‪" ,‬אמר נבל בלבו"‪,‬‬
‫אלו מדברים מתוך לבם הוא מנחה ומוביל אותם‪ .‬עשיו לבו אמר לו‪" :‬יקרבו ימי אבל‬
‫אבי ואהרגה את יעקב אחי"‪ ,‬המן לבו אמר לו – "למי יחפוץ המלך לתת יקר יותר‬
‫ממני"‪ .‬הנבל לבו אומר לו – "אין אלוקים" חלילה‪ .‬אבל הצדיקים ליבם ברשותם‪.‬‬
‫וחנה היא מדברת על ליבה‪ ,‬וישם דניאל על לבו‪ ,‬ויאמר דוד אל ליבו‪ .‬הרוצה לבחון‬
‫את מצבו האם הוא בגדר צדיק או חלילה‪ ...‬זה המבחן! האם אני שולט על לבי או‬
‫שמא אני ברשות לבי‪ ,‬ועל כך הביא סיפור נאה הסבא מנוברדוק זצ"ל‪:‬‬
‫מעשה בשוטר‪ ,‬שנחוש היה בדעתו לתפוס עבריינים‪ ,‬גנבים וכייסים‪ ,‬בשעת מעשה‪.‬‬
‫ידע השוטר כי בוודאי לא יעזו לבצע זממם כששוטר בסביבה‪ ,‬לפיכך לבש בגדים‬
‫אזרחיים והיה משוטט ברחובות ובשווקים‪ .‬באותו זמן גנב אחד שנקעה נפשו‬
‫מהגנבות הזעירות והמסוכנות‪ ,‬החליט להסתכן‪ ,‬ולבצע שוד אחד ששללו עצום ורב‬
‫‪ | 34‬ירח האיתנים‬
‫– לשדוד בנק‪ .‬וכיצד יקטין את הסיכון? החליט להתחזות לשוטר‪ .‬השיג מדים‪ ,‬ונכנס‬
‫לסניף הבנק‪ ,‬בחוצפה עקף את התור‪ ,‬ניגש לדלפק‪ ,‬שלף אקדחו והצהיר‪" :‬זה שוד‪,‬‬
‫את הכסף!" דומיה השתררה‪ ,‬חרדה השתלטה‪ .‬לפתע יצא אדם מן התור‪ ,‬אקדחו‬
‫בידו‪ ,‬ואמר בשלווה‪" :‬אתה עצור!" היה זה השוטר הלבוש אזרחית‪ .‬השודד המופתע‬
‫מסר את אקדחו‪ ,‬והשוטר הוציא מכיסו זוג אזיקים‪ ,‬כבל את האחד לידו של השודד‬
‫ואת השני לידו שלו‪ ,‬והוליכו עמו לתחנת המשטרה‪ .‬הכל נשמו לרווחה‪ .‬הולכים‬
‫השניים ברחובה של עיר‪ ,‬ולפתע‪ ,‬שוד ושבר‪ :‬מולם בא שכנו של השוטר‪ ,‬ואינו‬
‫מאמין למראה עיניו‪ ,‬שהרי מה רואה הוא? שכנו המהוגן מובל בידי "שוטר" למעצר‪...‬‬
‫תדהמתו הסגירה את מחשבותיו‪ ,‬והשוטר ידע איזו סערה תתחולל! איך ידווח לכל‬
‫השכונה שהשכן נתפס בקלקלתו ונעצר‪ ,‬אלו ביזיונות תסבול אשתו‪ ,‬ואיזה לעג‬
‫יסבלו ילדיו‪ .‬מצא לנכון לפנות אל שכנו ולומר‪" :‬אל תראה אותנו כך! אני שוטר לבוש‬
‫אזרחית‪ ,‬ומוביל אני למעצר שודד המתחזה לשוטר‪ "...‬הבין השודד מה קורה‪,‬‬
‫והחליט להתעלל בשובהו‪ .‬אמר לאותו שכן‪" :‬אל תאמין לו! שוטר אני‪ ,‬ותפסתיו‬
‫בקלקלתו! אסרתיו‪ ,‬ואני מוליכו למשטרה!‪ "...‬עמד השכן נבוך‪ ,‬מביט מהאחד לשני‬
‫ואינו יודע להחליט עם מי הצדק‪ .‬אמר השוטר לשודד‪" :‬ראה אני קשור אליך‪ ,‬ואתה‬
‫אלי‪ .‬אחד מאיתנו הסוהר‪ ,‬והשני אסיר‪ .‬ואיך יוודע מי הוא מי? הנני ואוכיח לך‪.‬‬
‫אדרבה‪ ,‬אם אתה הסוהר – פתח את האזיקים והשתחרר! אינך יכול‪ ,‬משום‬
‫שהמפתחות בידי! אני הוא אפוא הסוהר‪ ,‬ואתה האסיר‪"...‬‬
‫והנמשל‪ :‬אנו ורצונותינו‪ ,‬אנו ולבנו‪ ,‬הולכים כרוכים ושלובים‪ .‬אבל האחד הוא סוהר‬
‫והשני אסיר‪ .‬מי הוא מי? זה שהמפתחות בידו הוא הסוהר! אם ביכולתנו להתנתק‬
‫מתאוותנו ולשלוט על רצונותינו‪ ,‬אנו הסוהרים‪ .‬ואם איננו יכולים להתנתק‪ ,‬אסירים‬
‫אנו! רק כאשר לבנו‪ ,‬עינ נו ופינו נמצאים בידינו‪ ,‬ורק כאשר יושבים אנו בדירת ארעי‬
‫נוכל לקים את צווי התורה‪" :‬ושמחת בחגך והיית אך שמח"!!!‬
‫רמזי ארבעת המינים‬
‫"ולקחתם לכם פרי עץ הדר" – "אתרוג"‪" ,‬כפות תמרים" ‪" -‬לולב"‪" ,‬ענף עץ עבות" –‬
‫"הדס"‪" ,‬וערבי נחל" – "ערבה" מיד לאחר יום הכיפורים בחג הסוכות הצטווינו לקחת‬
‫ארבעה מינים‪ ,‬לולב ואתרוג‪ ,‬הדס וערבה‪ .‬ובמדרש ויקרא רבה‪" 16‬אמר ר' אבין משל‬
‫‪15‬‬
‫‪ 15‬ויקרא כג‪ ,‬ט‪.‬‬
‫‪ 16‬ויקרא רבא ל'‪.‬‬
‫שנה טובה וזכייה בדין – כיצד? | ‪35‬‬
‫לשניים שנכנסו אצל הדיין‪ ,‬ואין אנו יודעין מי ניצח‪ ,‬אלא מי שיוצא מלפני הדיין‬
‫ונושא שרביט בידו‪ ,‬אנו יודעים שהוא המנצח‪ ,‬כך ישראל ואומות העולם נכנסים‬
‫בראש השנה לדין לפ ני הקב"ה ואין אנו יודעים מי ניצח‪ ,‬וכשישראל יוצאין מלפני‬
‫הקב"ה ולולביהן ואתרוגיהן בידן‪ ,‬אנו יודעים שישראל הם המנצחים‪.‬‬
‫גדולה מצוה זו של ד' מינים בחג שכל הנוטלם ומברך עליהם ומתפלל בהם‪ ,‬נפתחים‬
‫לפניו כל שבעה רקיעים‪ ,‬ותפילתו מגעת עד כסא הכבוד‪ .‬ורמז לדבר זה כתב בספר‬
‫אליהו רבא‪ ,‬לולב – אחד‪ ,‬אתרוג – אחד‪ ,‬בדי הדס – שלושה‪ ,‬בדי ערבה – שניים‪ ,‬הרי‬
‫שבעה כנגד שבעה רקיעים‪ .‬שקולה מצות לולב למי שמקיימה כהלכתה כאילו קיים‬
‫כל התורה כולה וכאילו עשה כל תרי"ג מצוות‪ ,‬וכתב הרוקח דדבר זה נרמז בזה‬
‫שהתורה מתחילה באות ב' "בראשית" ומסתימת באות ל' "ישראל"‪ .‬הנביאים‬
‫והכתובים מתחילים באות ו' "ויהי" ומסימים באות ל' "ויעל" הרי אותיות "לולב"‪,‬‬
‫שבהן מתחילים ובהן מסיימים עשרים וארבעה כתבי הקודש‪) ,‬ובספר ענף יוסף‬
‫הוסיף אותיות אתרוג – שש מאות ועשר‪ ,‬צרף אליהם את שלושת המינים הנותרים‬
‫הנותרים – לולב‪ ,‬הדס וערבה‪ ,‬הרי ‪ 613‬כנגד תרי"ג מצוות התורה‪(...‬‬
‫ועוד נאמר שם במדרש "פרי עץ הדר" – אלו ישראל‪ ,‬מה אתרוג יש בו טעם ויש בו‬
‫ריח‪ ,‬כך ישראל יש בהם צדיקים שיש בהם תורה ומעשים טובים‪" ,‬כפות תמרים" –‬
‫אלו ישראל מה התמר הזה יש בו טעם ואין בו ריח ‪ ,‬כך ישראל יש בהם בני אדם שיש‬
‫בהם תורה ואין בהם מעשים טובים‪" ,‬וענף עץ עבות" – אלו ישראל‪ ,‬מה הדס יש בו‬
‫ריח ואין בו טעם‪ ,‬כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם‬
‫תורה‪" ,‬וערבי נחל" – אלו ישראל‪ ,‬מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח‪ ,‬כך הם‬
‫ישראל יש בהם בני אדם שאין בהם תורה ואין בהם מעשים טובים‪ ,‬אמר הקב"ה‬
‫יקושרו כולם אגודה אחת והם מכפרים אלו על אלו‪ ,‬וכשהם עשויים אגודה אחת אני‬
‫מתעלה‪ ,‬לפיכך משה מזהירם לישראל "ולקחתם לכם פרי עץ הדר"‪...‬‬
‫)והגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל העיר מדוע כל המינים נכתבו ברמז כגון‪:‬‬
‫"פרי עץ הדר"‪" ,‬כפות תמרים"‪ ,‬ו רק הערבה נכתבה בשמה "ערבי נחל"? וביאר כיון‬
‫דערבה נרמזו בה הרשעים שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים ‪ ,‬מכל מקום לכל‬
‫הפחות חייב שיהיה בהם שלא שינו את שמם‪ ,‬מלבושם ולשונם‪ ,‬וזאת כדי שישמרו‬
‫בכרם בית ישראל‪ ,‬ולכן נזכרה הערבה בשמה לרמוז לך שאפילו רשעים אלו נזהרו‬
‫שלא לשנות שמם‪ .‬ונראה לי להוסיף על דבריו שלכן נקראו ערבי נחל ולא ערבות‬
‫סתם‪ ,‬להורות שעדיין קשורים הם לצור ממנו חוצבו – ערבי נחל – וכך רשעים אלו‬
‫‪ | 36‬ירח האיתנים‬
‫לא שינו את שמם לשונם ומלבושם כדי להיות קשורים בקשר אמיץ לצור ממנו‬
‫חוצבו אבותינו הקדושים והטהורים זכותם תגן עלינו‪(.‬‬
‫ועו ד נאמר שם במדרש‪" ,‬כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך"‪ 17‬פסוק זה נאמר בשביל‬
‫ד' מינים‪ ,‬הלולב דומה לשידרה של אדם‪ ,‬האתרוג דומה ללב‪ ,‬ההדס דומה לעיניים‪,‬‬
‫והערבה דומה לשפתיים‪ .‬אוגדים ומנענעים "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך"‪.‬‬
‫וחכמי הסוד אמרו "הלולב רומז ליוסף הצדיק עמד זקוף ואיתן‪ ,‬לא נכנע לפיתוי‬
‫העבירה של אשת פוטיפר וכמי שהיה לו חוט שידרה בריא וזקוף‪ ,‬האתרוג רומז לדוד‬
‫המלך שהיה לבו זך ונקי כמו שהעיד דוד המלך על עצמו "ולבי חלל בקרבי" שלא‬
‫היה בו יצר הרע – והיה כולו לב והשתפכות הנפש בתפילות )ספר תהילים( לפני‬
‫הקב"ה‪ ,‬ההדס שיש בו ג ' בדי הדס רומז לשלושה אבות‪ ,‬אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב‪ ,‬כמו‬
‫שאומר הפסוק "והוא עומד בין ההדסים"‪ 18‬אלו הצדיקים‪ ,‬והערבה הדומה לשפתיים‬
‫שיש בה ב' בדי ערבה‪ ,‬רומזת למשה ואהרון שהיו פה להעביר לעם ישראל את דבר‬
‫ה' )וביאר בזה אאמו"ר הגאון ר' דוד דהאן שליט"א שאפילו שדבר זה נראה תמוה‬
‫מאוד היאך דימו את משה ואהרון לערבה שאין בה לא טעם ולא ריח‪ ,‬והאמת שהיא‬
‫היא תפארתם שמשה ואהרון שהיו שליחים להביא דבר ה' אל כלל ישראל לא‬
‫הוסיפו ולא גרעו ולא נתנו טעם וריח משלהם כדי ליפות דבריו של הקב"ה בכדי‬
‫למצוא חן בעיני העם‪ ,‬אלא תורה בטהרתה כנתינתה מסיני‪ ,‬ולכן משה ואהרון נדמו‬
‫לערבה שדומה לשפתיים‪ ,‬שאין בה טעם וריח‪ ,‬כי כך הם כוחם בפה הקדוש שלא‬
‫מוסיף משלו כלום – אלא אך ורק מה שנמסר מהבורא יתברך(‪.‬‬
‫ובסיום דברי אודה לבורא עולם שעזרני עד כה‪ ,‬ואתפלל לברכת שנה טובה ומבורכת‬
‫בראשונה לרבה הנערץ של עירנו הגאון הגדו ל ר' יעקב אריאל שליט"א ‪ ,‬ולראש‬
‫העיר היקר מר ישראל זינגר‪ ,‬לרבני העיר ולפרנסיה ‪ ,‬ולכל תושבי עירנו הנפלאה רמת‬
‫גן יחד עם כל בית ישראל בכל אתר ואתר ‪ ,‬שנת בריאות ופרנסה‪ ,‬שנת שגשוג‬
‫והצלחה‪ ,‬שנה שימלא הקב"ה משאלות ליבנו לטובה ולברכה אמן‪.‬‬
‫‪ 17‬תהילים ל"ה‪.‬‬
‫‪ 18‬זכריה א‪-‬ח‪.‬‬
‫שלושה יסודות בהוויית האדם‪,‬‬
‫הבית והעולם‬
‫הרב נית ד"ר דבורה אושפיזאי‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‬
‫בראש השנה‪ ,‬בקריאת התורה של תפילת שחרית קוראים על הולדת יצחק‪'' :‬וה'‬
‫פקד את שרה''‪ .1‬מאוחר יותר עמד אברהם בנסיון האחרון הקשה מכולם‪ ,‬המוזכר‬
‫פעמים רבות בתפילות הימים הנוראים‪ .‬למה? כי אנחנו‪ ,‬צאצאי אברהם‪ ,‬מבקשים‬
‫מהקב''ה דבידנדים על סמך המעשה הזה‪ .‬מבקשים לזכור אותנו לטובה ‪ -‬בזכותו‪.‬‬
‫אבל למרבה הצער אחת התוצאות המיידיות של עקידת יצחק‪ ,‬הייתה פטירתה של‬
‫שרה אמנו‪'' .‬פרחה נשמתה''‪ ,‬היא מתה כאשר שמעה על ''הכמעט עקידה'' )כך לפי‬
‫המדרש(‬
‫מרגע זה נאלם‪ -‬נעלם יצחק‪ .‬שתיקה רועמת‪ .‬אין שומעים דבר על השתתפותו לא‬
‫בהלוויה‪ ,‬לא בהספד‪ ,‬ולא בבכי‪'' .‬ותמת שרה‪......‬ויבא אברהם לספד לשרה‬
‫ולבכתה''‪ 2.‬והיכן יצחק? היכן יצחק?!‬
‫רק לאחר נשואיו נאמר‪'' :‬וינחם יצחק אחרי אמו''‪ 3.‬רק כאן‪ ,‬נודע לנו שהיה נתון‬
‫באבל כבד ומיאן להתנחם‪ .‬כיצד מילאה רבקה את מקום האם? התשובה נמצאת‬
‫כנראה בתחילת הפסוק הנ''ל‪:‬‬
‫''ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה‬
‫)ואז( וינחם יצחק אחרי אמו''‪.‬‬
‫על המילים‪'' :‬האהלה שרה אמו'' מאיר המדרש את עינינו באשר לאופן בו מילאה‬
‫רבקה את מקומה של שרה‪:4‬‬
‫‪ 1‬בראשית‪ ,‬כא' א'‪.‬‬
‫‪ 2‬ברא' כג' ב'‪.‬‬
‫‪ 3‬שם כד' סז'‪.‬‬
‫‪ 4‬בר''ר פ‪ ,‬ס‪.‬‬
‫‪ | 38‬ירח האיתנים‬
‫''כל ימים שהייתה שרה קיימת היה ענן קשור על פתח אהלה וכיוון שמתה‬
‫פסק אותו ענן‪ ,‬וכיוון שבאת רבקה – חזר אותו ענן‪ .‬כל ימים שהייתה שרה‬
‫קיימת הייתה ברכה משולחת בעיסה וכיוון שמתה שרה פסקה אותה‬
‫הברכה‪ ,‬כיוון שבאת רבקה – חזרה‪ .‬כל ימים שהייתה שרה קיימת היה נר‬
‫דלוק מלילי שבת ועד לילי שבת‪ ,‬וכיוון שמתה פסק אותו הנר‪ ,‬וכיוון שבאת‬
‫רבקה – חזר''‪.‬‬
‫שלושה אלמנטים מוזכרים במדרש‪ :‬ענן‪ ,‬עיסה‪ ,‬נר‪.‬‬
‫המדרש הוא יפהפה‪ ,‬מלא רגש וחכמת חיים‪ .‬הוא נראה פשוט‪ ,‬עממי‪ ,‬אבל הוא כל‪-‬‬
‫כך עמוק ויסודי‪.‬‬
‫המדרש מגדיר את יסודות הבית היהודי ובה בעת חובק זרועות עולם ומגדיר את‬
‫יסודות הקיום האנושי בכלל‪ .‬המדרש הזה מקפל בתוכו – עולם ומלואו!‬
‫המדרש מציין שלושה סמלים‪:‬‬
‫ענן‪ – 5‬מסמל את השכינה השורה על הבית בשל קיום יחסי אישות מתוך‬
‫טהרה וקדושה‪) .‬בלשון העברית‪ ,‬שהיא לשון הקדש‪ ,‬המושג 'נשואין' נקרא‪:‬‬
‫'קדושין'‪ .‬בניגוד לנצרות הרואה בנשואין המשך לחטא הקדמון‪ ,‬כניעה‬
‫ליצר‪ ,‬והאידיאל הוא נזירות‪(.‬‬
‫עיסה – בצק‪ ,‬מסמלת את החומר הדרוש לניהול חיי היום ‪ -‬יום הגשמיים‪.‬‬
‫המוצר הכי בסיסי הוא‪ :‬לחם‪.‬‬
‫נר דלוק – מסמל את אור התורה והמצוות‪" ,‬כי נר מצווה ותורה אור"‪.6‬‬
‫במובן הרחב יותר – הכוונה לחיי הרוח‪ ,‬התרבות‪ .‬מאז ומעולם השכלה‬
‫מסמלת – אור‪ ,‬ואילו אנאלפביתיות ופרימיטיביות מסמלות ‪ -‬חשך )מלחמת‬
‫בני האור בבני החשך‪.(...‬‬
‫‪ 5‬על הקשר בין שכינה וטהרה בזוגיות ראה אבות דרבי נתן פרק לח ד"ה גלות בא; פירוש רש"י לשמ'‬
‫כד‪:‬יז; במ' יב‪:‬ד; רמב"ן בהקדמתו לס' ויקרא ובפירושו לפרשת סוטה ועוד‪.‬‬
‫‪ 6‬משלי ו‪:‬כג‪.‬‬
‫שלושה יסודות בהוויית האדם‪ ,‬הבית והעולם | ‪39‬‬
‫על שלושה דברים אלה עומד הבית היהודי‪ ,‬והאישה היא הקובעת את איכותם‪ .‬גם‬
‫כלכלת הבית וגם התוכן הרוחני והאווירה השוררת בו – כל אלה תלויים באישה‪.‬‬
‫''עקרת הבית'' – עיקר הבית‪.‬‬
‫שלושה יסודות אלה באים לידי ביטוי במדרשי חז"ל ואפילו במדרשי הלכה‪ ,‬כאשר‬
‫הם לבושים באיצטלות שונות‪ ,‬להלן כמה דוגמאות‪:‬‬
‫א‪" .‬ויאמר קין אל הבל אחיו‪ ...‬ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו"‪ 7‬בפסוק אין שום‬
‫מידע על מה דיברו האחים ביניהם‪ ,‬והמדרש ממלא כידוע את הפער החסר‪:8‬‬
‫על מ ה היו מדיינים‪ ,‬אמרו בואו ונחלק את העולם‪ .‬אחד נטל את הקרקעות‬
‫ואחד נטל את המטלטלין‪ ,‬דין אמר ארע דאת קים עליה דידי‪ ,‬ודין אמר מה‬
‫דאת לביש דידי )הארץ אשר אתה עליה שלי‪ ,‬וזה אמר מה שאתה לובש‬
‫שלי(‪ .‬דין אמר חלוץ ודין אמר פרח )זה אמר חלוץ בגדיך‪ ,‬וזה אמר פרח‬
‫באויר‪ ,‬ה אדמה שייכת לי( מתוך כך ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו‪ .‬רבי‬
‫יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר‪ ...‬זה אומר בתחומי בית‪-‬המקדש יבנה וזה‬
‫אומר בתחומי בית‪-‬המקדש יבנה‪ ...‬רבי יהודה ב"ר אמי אמר על חוה‬
‫הראשונה היו מדיינין‪ ...‬אמר רבי הונא תאומה יתירה נולדה עם הבל‪ ,‬זה‬
‫אומר אני נוטלה שאני בכור וזה אומר אני נוטלה שנולדה עמי‪ ,‬ומתוך כך‬
‫ויקם קין‪...‬ויהרגהו‪.‬‬
‫ברור שדברי חז"ל אלה מתייחסים למשהו הרבה יותר כללי מאשר הריב והרצח‬
‫הקונקרטי בין קין והבל‪ .‬חכמים דנים כאן בשאלה עקרונית על הגורמים המניעים את‬
‫‪9‬‬
‫בני האדם להילחם אלה באלה‪ ,‬להרוג ולרצוח‪ ,‬ומונים שלושה מניעים ‪ :‬האחד ‪-‬‬
‫הגורם הכלכלי‪ ,‬יצר הרכושנות‪ ,‬התאווה לצבור עושר‪ ,‬לכבוש ארצות וכו'‪ .‬השני –‬
‫הגורם האידאולוגי‪ -‬התרבותי שבשלו יוצאים עמים למלחמות )בחלקו של מי ייבנה‬
‫המקדש(‪ .‬והמניע השלישי – המין )על חוה או על התאומה(‪.‬‬
‫ב‪ .‬להלן דוגמא מן הגמרא בסוגיא הלכתית ''תמימה'' פשוטה‪ ,‬לכאורה )פגשתי אותה‬
‫בקורס שלימדתי בהלכות נידה(‪:‬‬
‫‪ 7‬בר' ד‪:‬ח‪.‬‬
‫‪ 8‬בר"ר כ"ב‪ ,‬טז‪.‬‬
‫‪ 9‬עפ"י נחמה ליבוביץ‪ ,‬עיונים לספר בראשית ‪ ,‬ירושלים תשל"א‪ ,‬עמ' ‪.29 -28‬‬
‫‪ | 40‬ירח האיתנים‬
‫ת"ר אין עומדין להתפלל לא מתוך דין ולא מתוך דבר הלכה אלא מתוך‬
‫הלכה ‪ .‬פסוקה והיכי דמי הלכה פסוקה אמר אביי ‪ ...‬דאמר ר' זירא בנות‬
‫ישראל החמירו על עצמן *שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבות עליה‬
‫שבעה נקיים‪ .‬רבא אמר‪ ...‬דאמר רב הושעיה *מערים אדם על תבואתו‬
‫ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר‪*...‬דא"ר‬
‫‪10‬‬
‫הונא א"ר זעירא המקיז דם בבהמת קדשים אסור בהנאה‪.‬‬
‫משמעות הדברים היא שאדם לא ייכנס לתפילה מתוך דברים המסיחים את דעתו‪,‬‬
‫גם אם מדובר בדיון הלכתי שלא נסתיים‪ ,‬או בהלכה שעדיין לא נפסקה סופית )שלא‬
‫לדבר כמובן‪ ,‬מתוך דברים בטלים ושיחות סרק‪ ,(...‬לכן ייכנס אדם לתפילה רק לאחר‬
‫לימוד של הלכה ברורה שאין לגביה מחלוקת ואח''כ יתחיל בתפילה‪" .‬והיכי דמי‬
‫הלכה פסוקה?" הגמרא מונה שלוש דוגמאות‪ :‬האחת – חומרת ר' זירא שבנות‬
‫ישראל החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת דם כחרדל‪ ,‬יושבות עליה שבעה‬
‫נקיים )חשוב לציין שמלכתחילה הייתה זו חומרה בלבד שבנות ישראל קיבלו על‬
‫עצמן מסיבות מסוימות‪ ,‬והחידוש שהגמרא מציינת כאן שחומרא זו כבר הפכה‬
‫להלכה פסוקה ומקובלת בכל מקום(‪ ,‬השנייה – מערים אדם על תבואתו‪ ...‬כדי‬
‫להיפטר מן המעשר‪ ,‬והשלישית ‪ -‬המקיז דם בבהמת קודשים‪ ,‬אסור בהנאה‪.‬‬
‫הגמרא מביאה כאן שלוש הלכות שכל אחת מהן מייצגת אחד משלושת התחומים‬
‫שיש בהם כדי להטריד את המתפלל‪ :‬דם נידה קשור לאישה וליחסי אישות‪ .‬התבואה‬
‫מייצגת את הרכוש והחומריות‪ ,‬ובהמת קודשים‪ ,‬הקרבן‪ ,‬מייצגת את הדת‪ ,‬האמונה‪,‬‬
‫הרוח‪ .‬וכל זה למה? כי מחשבותיו והרהוריו של אדם סובבים סביב שלושה צירים‬
‫אלה!‬
‫ג‪ .‬דוגמה נוספת לאותו רעיון מצאתי במסגרת של שיחות וויכוחים תיאולוגיים בין‬
‫חכמי ישראל ובין חכמי אומות העולם‪ .‬במסכת עבודה זרה מתוארת שיחה‬
‫מעניינת‪:‬‬
‫ת"ר שאלו פלוסופין את הזקנים ברומי *אם א‪-‬להיכם אין רצונו בעבודת‬
‫כוכבים מפני מה אינו מבטלה? אמרו להם אילו לדבר שאין העולם צורך לו‬
‫היו עובדין הרי מבטלה‪ .‬הרי הן עובדין לחמה וללבנה ולכוכבים ולמזלות‪,‬‬
‫‪ 10‬מסכת ברכות לא' ע''ב‪.‬‬
‫שלושה יסודות בהוויית האדם‪ ,‬הבית והעולם | ‪41‬‬
‫יאבד עולם מפני השוטים? אלא עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו עתידין‬
‫ליתן את הדין‪* .‬דבר אחר הרי שגזל סאה של חטים ]והלך[ וזרעה בקרקע‬
‫דין הוא שלא תצמח‪ ,‬אלא עולם כמנהגו נוהג והולך ושוטים שקלקלו עתידין‬
‫ליתן את הדין‪* .‬דבר אחר הרי שבא על אשת חברו דין הוא שלא תתעבר‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫אלא עולם כמנהגו נוהג והולך ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין‪.‬‬
‫בוויכוח בין הפילוסופים והזקנים נשאלו שלוש שאלות‪ .1 :‬מדוע אין הקב"ה מבטל‬
‫את המאורות המשמשים לעבודת כוכבים? ‪ .2‬מדוע צומחת חיטה למרות שהיא‬
‫גזולה? ‪ . 3‬מדוע מאפשר הקב"ה לידת תינוק מבּ יאה אסורה? שאלות אלה אף הן‬
‫מתייחסות בעליל לשלושת התחומים שהזכרנו‪ :‬אמונות ודעות‪ ,‬רכוש ומין‪ .‬גם‬
‫הפילוסופים מנסים להבין את התנהלות העולם ע"י הקב"ה בשלושת הנושאים‬
‫העיקריים‪.‬‬
‫אין פלא אפוא‪ ,‬שכאשר חכמים רוצים לשבח את שרה ואת רבקה ואת הנשים בכלל‪,‬‬
‫הם מזכירים את שלושת היסודות הללו שהם יסודות הבית הנאמן‪ ,‬היציב והמבורך‪.‬‬
‫ד‪ .‬דוגמא נוספת לרעיון זה מופיע גם בברייתא‪ 12‬באגדה המפורסמת‪:‬‬
‫תניא ר' יוסי בר יהודה אומר‪ :‬שני מלאכי השרת מלווין לו לאדם בערב שבת‬
‫מבית‪ -‬הכנסת לביתו‪ ,‬אחד טוב ואחד רע‪ ,‬וכשבא לביתו ומצא נר דלוק‬
‫ושולחן ערוך ומטתו מוצעת‪ ,‬מלאך טוב אומר‪ :‬יהי רצון שתהא לשבת אחרת‬
‫כך ומלאך רע עונה אמן בעל כורחו‪ .‬ואם לאו – מלאך רע אומר יהי רצון‬
‫שתהא לשבת אחרת כך ומלאך טוב עונה אמן בעל כורחו‪.‬‬
‫נר דלוק הוא הסמל לתורה ומצוות‪ ,‬לאווירה שבבית‪ ,‬לרוח השורה בו‪ .‬שולחן ערוך‬
‫מסמל את המצב הכלכלי‪ ,‬הברכה בעיסה‪ ,‬בחומריות‪ .‬מיטה מוצעת הוא רמז ליחסי‬
‫אישות‪.‬‬
‫על בסיס אגדה זו‪ ,‬בליל שבת כאשר חוזרים מבית הכנסת‪ ,‬מקובל לשיר את הזמר‬
‫היפה והמרגש ''שלום עליכם מלאכי השרת מלאכי עליון''‪ ,‬לכבוד המלאכים המלווים‬
‫שכמעט מרגישים את נוכחותם שלא לומר 'משק כנפיהם' הסוככים בבית באווירה‬
‫המיוחדת בליל שבת קודש‪.‬‬
‫‪ 11‬עבודה זרה נד' ע''ב‪.‬‬
‫‪ 12‬שבת קיט‪ ,‬ע"ב‪.‬‬
‫‪ | 42‬ירח האיתנים‬
‫עוד יש לציין ששלוש המצוות העיקריות שאישה חייבת בהן – חלה‪ ,‬נידה והדלקת‬
‫הנר‪ – 13‬מקבילות כמובן לשלושת הסמלים שאוהלה של שרה הצטיין בהם‪.‬‬
‫חלה היא העיסה‪ ,‬נידה קשורה ביחסי אישות טהורים‪ ,‬והדלקת הנר מסמלת כאמור‬
‫את הרוח‪.14‬‬
‫ה‪ .‬דוגמא נוספת לרעיון זה בקטע נוסף בגמרא‪:15‬‬
‫"כל אדם שאין לו אשה‪ ,‬שרוי בלא שמחה‪ ,‬בלא ברכה בלא טובה‪ ...‬במערבא‬
‫אמרי‪ :‬בלא תורה ‪ ..‬עולא אמר‪ :‬בלא שלום"‪.‬‬
‫גם כאן חוזרים אותם המוטיבים‪ :‬שמחה יכולה לסמל את הענן‪ ,‬את השכינה‪ ,‬כי אין‬
‫השכינה שורה אלא מתוך שמחה‪ .‬ברכה וטובה ‪ -‬מקבילה לברכה בעיסה‪ ,‬בחומר‪,‬‬
‫והתורה היא הנר הדלוק‪ ,‬נר מצווה ותורה אור‪.‬‬
‫חכמינו ז''ל לא חיברו ספרי פילוסופיה‪ ,‬פסיכולוגיה ‪ ,‬סוציולוגיה וכו' אבל הם הבינו‬
‫היטב בכל הנושאים הללו‪ .‬רעיונותיהם יורדים אל מעמקי הנפש וחובקים זרועות‬
‫עולם‪ .‬כל אלה נוסחו בלשונם התמציתית‪ ,‬בספורי אגדה מיניאטוריים‪ ,‬באמירות‬
‫חדות וקצרות‪ ,‬במשלים‪ ,‬במדרשי אגדה ואפילו במדרשי הלכה‪.‬‬
‫אנשי רוח בתחומים שונים ניסו לזהות‪ ,‬לנתח‪ ,‬את המהות האנושית‪ .‬ניסו לגדיר את‬
‫יסודות הקיום האנושי‪ .‬מן הפילוסופים הקדמונים ועד ימינו‪ ,‬כולל מומחי הנפש‬
‫ומומחי החברה‪ ,‬זה בכה וזה בכה‪ .‬ניסו לקבוע מהו היסוד המשמעותי ביותר באדם‬
‫ולאדם‪ .‬חז''ל לפי הנראה לעיל קבעו‪'' :‬משולש' ‪ :‬על שלושה דברים העולם עומד‬
‫או‪....‬נופל‪)....‬השלימו את החסר‪.(..‬‬
‫בעומדנו בימים אלה‪ ,‬ימי דין וחשבון הנפש‪ ,‬נקח לתשומת לבנו את מצבנו באשר‬
‫לשלושה כוחות אדירים המתגוששים בקרבנו‪ .‬כאשר קיימים יחדיו שלושת יסודות‬
‫אלה‪ ,‬באיזון הראוי‪ ,‬הרי הם מביאים את השלום‪ ,‬את ההרמוניה‪ ,‬האהבה והשלמות‬
‫של הבית‪ ,‬ובכוחם להביא גם שלום לעולם כולו‪.‬‬
‫‪ 13‬שבת לא‪ ,‬ע"ב‪.‬‬
‫‪ 14‬טכס ה''חנה'' הנהוג בעדות המזרח מבוסס גם הוא על שלוש מצוות אלה‪ .‬ההורים מכריזים כביכול‬
‫בחגיגה זו שהבת‪ -‬הכלה‪ ,‬חונ כה ברוח ישראל סבא ומוכנה לקיים את שלוש המצוות המיוחדות‬
‫לאשה‪ .‬ח – חלה‪ ,‬נ – נידה‪ ,‬ה – הדלקת הנר‪.‬‬
‫‪ 15‬יבמות סב עמ' ב'‪.‬‬
‫קרבה שנת השבע שנת השמיטה‬
‫הרב יחיעם עוזרי‪ ,‬רב ברבנות רמת גן ור"מ בישיבה התיכונית‬
‫שנת תשע"ה הבאה עלינו לטובה שנת שמיטה היא‪ .‬למצוות השמיטה ענפים רבים‪,‬‬
‫הלכתיים ומחשבתיים‪.‬‬
‫במאמר זה‪ ,‬אין רצוני לגעת בפן ההלכתי‪ ,‬אלא‪ ,‬להתעסק בפן האמוני והמחשבתי‪.‬‬
‫למצוות השמיטה יסודות מחשבתיים ואמוניים רבים הנוגעים לא רק לחקלאים אלא‬
‫לכלל העם‪ ,‬לכן גם על היחיד ללמוד לאמץ ולהפנים את ערכי השמיטה‪.‬‬
‫מצוות השמיטה‬
‫‪1‬‬
‫בפתיחה למצוות השמיטה נאמר‪" :‬וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר" ואילו‪,‬‬
‫בפ תיחה לשאר מצוות התורה נאמר‪" :‬וידבר ה' אל משה לאמר" ללא אזכור "הר‬
‫סיני"‪.‬‬
‫מקשים חכמינו ב'תורת‪-‬כהנים'‪ :‬מדוע שונה הפתיחה לצווי מצוות השמיטה יותר‬
‫מהפתיחה לשאר המצוות? ומתרצים‪ ,‬מפני שמצווה זו נבחרה כעין "בנין אב" לכל‬
‫התורה כולה‪ .‬ללמדנו‪ ,‬כשם שבמצוות שמיטה כללותיה ופרטותיה נאמרו בסיני‪ ,‬אף‬
‫כל המצוות כולן כלליהן ופרטיהן נאמרו בהר סיני‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬עדיין קשה‪ ,‬מדוע דווקא מצוות השמיטה נבחרה לשמש כ"בניין אב" לכל‬
‫התורה כולה?‬
‫על כך עונה הכתב סופר‪" :2‬נראה כי מצווה זו )השמיטה( שורש ויסוד כל המצוות"‪.‬‬
‫תשובה זו עדיין צריכה ברור‪ ,‬במה התייחדה מצוות שמיטה שהיא יסוד ושורש לכל‬
‫המצוות כולן?‬
‫‪ 1‬ויקרא כ"ה‪.‬‬
‫‪ 2‬ויקרא כ"ה‪.‬‬
‫‪ | 44‬ירח האיתנים‬
‫הרב ש‪ .‬ישראלי זצ"ל‪ ,‬בספרו טעמא דשביעתא‪ ,‬מבאר את ייחודה של מצוות‬
‫השמיטה וסובר כי תרי"ג המצוות מתחלקות לשלוש קטגוריות‪:‬‬
‫א‪ .‬בין אדם למקום; ב‪ .‬בין אדם לחברו; ג‪ .‬בין אדם לעצמו‪.‬‬
‫כך שכל מצווה ומצווה ניתן לשייכה לאחת משלוש הקטגוריות הנ"ל‪ .‬אולם‪ ,‬ייחודה‬
‫של מצוות השמיטה שהיא כוללת את כל שלושת הקטגוריות כולן‪:‬‬
‫א‪ .‬בין אדם למקום – שנאמר‪" :‬ושבתה הארץ שבת לה'"‬
‫ב‪ .‬בין אדם לחברו – שנאמר‪" :‬והייתה שבת הארץ לעבדך לאמתך‪"...‬‬
‫"ואכלו אביוני עמך"‪.‬‬
‫ג‪ .‬בין אדם לעצמו – שנאמר‪ " :‬והייתה שבת הארץ לכם"‬
‫מה שלא מצאנו בכל המצוות כולן‪ .‬לכן מצוות השמיטה היא יסוד ושורש לכל‬
‫המצוות כולן ונבחרה להיות מעין "בנין אב" לכלל המצוות כולן‪.‬‬
‫ייחודה של מצוות השמיטה היא בלפתח ולטפח באדם ערכים ויעדים חדשים שאינו‬
‫נתקל בהם בחיי היום יום אלא בשנת השמיטה‪ ,‬ולהציב בפנינו אתגרים חדשים‪.‬‬
‫השמיטה – כמצווה שבין אדם למקום‬
‫במצוות השמיטה נוצר קשר מעמיק בין האדם ליוצרו‪ ,‬קשר שמתבטא בפן האמוני‬
‫ובפן המעשי‪.‬‬
‫בפן האמוני – "שיזכור האדם כי הארץ שמוציאה פירות בכל שנה לא מכוחה‬
‫וסגולותיה‪ ,‬כי יש ריבון עליה"‪ .3‬ההפנמה כי הקב"ה הוא הריבון על העולם‪ ,‬יטע בנפש‬
‫האדם את האמונה והביטחון בהקב"ה‪.‬‬
‫הפן המעשי – בא לידי ביטוי בהשבתת העבודות בשדה והפקרת הפירות‪ .‬בהשבתה‬
‫והפקרה זו אנו מכירים ומכריזים כי הקב"ה הוא בעל השדה‪ .‬על ידי ההכרה שהקב"ה‬
‫הוא בעל השדה נוצרת קדושה לאדמה ולפירותיה‪ .‬המתבטאת בשני מישורים‪:‬‬
‫א‪ .‬החלת קדושה על הפירות‪.‬‬
‫ב‪ .‬אכילת פירות שביעית‪ ,‬נחשבת לאכילת קודש‪.‬‬
‫‪ 3‬ספר החינוך‪ ,‬מצווה פד‪.‬‬
‫קרבה שנת השבע שנת השמיטה | ‪45‬‬
‫ולכן יש חשיבות להקפיד ולאכול פירות הקדושים בקדושת שביעית כי על ידי‬
‫אכילת הפירות מתקדש גופו של האדם‪.‬‬
‫השמיטה – כמצווה שבין אדם לחברו‬
‫כל חברה‪ ,‬בנויה מחוסר שויון חברתי וכלכלי‪ .‬חוסר שויון זה יוצר מעמדות בחברה‬
‫אשר גורם לבעלי המעמד הגבוה להרגיש "אדוני הארץ" ואף לפתח עריצות‪.‬‬
‫לעומתם ישנם בעלי מעמד נמוך המתרפס בפני אחרים ויוצר תלות באחרים‪.‬‬
‫חברה שנוצר בה קיטוב ניכור והתבדלות צריכה לעבור עידון חברתי‪ .‬השמיטה נותנת‬
‫מענה לקיטוב זה ומצווה על‪" :‬והשביעית תשמטנה ונטשתה" שלא תתפתח תחושה‬
‫של אדנות ועריצות‪ ,‬ומאידך "ואכלו אביוני עמך" שלא תתפתח תחושה של‬
‫התרפסות ותלות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הרב ניסנבוים‪ 4‬מציין מבט נוסף לתקון הפן החברתי בשנת השמיטה וקורא‬
‫לו "השויון הפסיכולוגי"‪ .‬מצוות השמיטה יוצרת שינוי במעמד החברתי‪,‬‬
‫בכך שאין אדונים ואין אביונים אלא שויון‪ .‬שויון זה שומר על כבוד האדם‬
‫בכך שאין כבודו נמדד לפי ערכו ולא על פי מעמדו‪ ,‬כי מעמדו החברתי של‬
‫האדם הוא בר שינוי‪ .‬אולם‪ ,‬ערכו של האדם נקבע על‪ -‬פי קניינו הפנימי‬
‫והאישי שאינו ניתן לשינוי‪.‬‬
‫הרמב"ם‪ 5‬מעלה פן נוסף לבנייה חברתית הנלמדת משנת השמיטה והיא‬
‫מעלת הנתינה‪ .‬מצוות השמיטה מלמדת לא את חיוב מצוות הנתינה‪ ,‬אלא‬
‫את צורת הנתינה‪" .‬כל המצוות )בשמיטה( יש מהם חמלה וחנינה על כל בני‬
‫האדם"‪ .‬הרמב"ם סובר שמעלת הנתינה צריכה להיות מתוך תחושה פנימית‬
‫של האדם‪ ,‬ולא מצורך קיום המצווה כי על ידי נתינה כזו נוצרת חברה‬
‫מתוקנת וערכית‪.‬‬
‫השפת אמת‪ 6‬מביא רעיון נוסף הנלמד ממצוות שמיטה‪ ,‬האחדות החברתית‪ .‬וזה‬
‫לשונו‪" :‬כי מצוות השמיטה היא לבוא אל האחדות‪...‬שיד עשירים ויד עניים שווה"‪.‬‬
‫ומוסיף השפת אמת‪" :7‬סמל מצוות השמיטה ומקור חיובה נקבע על‪ -‬פי האחדות‬
‫‪ 4‬בספרו 'קנייני קדם' פרשת בהר‪.‬‬
‫‪ 5‬מו"נ פרק ג' ל"ט‪.‬‬
‫‪ 6‬פרשת בהר תרמא‪.‬‬
‫‪ 7‬פרשת בהר תרל"ח‪.‬‬
‫‪ | 46‬ירח האיתנים‬
‫ששוררת בחברה" אחדות האומה היא זו שקובעת את חיובה של מצוות השמיטה‪.‬‬
‫"בזמן שכל ישראל יושבים עליה" חיובה מדאוריתא‪ .‬אולם‪ ,‬לאחר שחרב בית‬
‫המקדש‪ ,‬חיוב המצווה מדרבנן‪ .‬חז"ל מציינים שבגלל‪ :‬א‪ .‬שנאת חינם‪ .‬ב‪ .‬וביטול‬
‫שמיטה ויובלות‪ ,‬גלו ישראל מעל אדמתם ובטל חיוב השמיטה מדאוריתא ולדעת‬
‫השפת אמת שתי סיבות אלו " עניין אחד"‪.‬‬
‫מצוות השמיטה יוצרת חברה שוויונית ומאוזנת המאחדת את קצוות החברה‪ ,‬להיות‬
‫חברה אחת התומכת ומשלימה בחן וחמלה זה את זה מתוך חן וחמלה‪ .‬אחדות זו‬
‫היא שתחזיר את חיוב מצוות השמיטה לדרגת החיוב מדאורייתא‪.‬‬
‫השמיטה – כמצווה שבין אדם לעצמו )למידותיו(‬
‫יצירת האדם בנויה משני כוחות המנוגדים זה לזה‪ .‬גוף וחומר‪ ,‬נפש ורוח‪ .‬ניגוד זה‬
‫יוצר מאבק תמידי על טיבו של האדם‪ .‬ולא עוד אלא שלמאבק זה נוסף "שחקן"‬
‫הנקרא יצר‪ ,‬יצר זה פועל באופן אקטיבי המשדל ומעודד את האדם לפנות אל הרע‬
‫שנאמר "כי יצר לב האדם רע מנעוריו"‪.‬‬
‫חובת האדם בעולם להתגבר על מורכבות החיים‪ ,‬ולנתב את דרכו אל הטוב‪ .‬התורה‬
‫אף מקנה כלים על מנת שיוכל האדם להתמודד עם קשיי החיים‪ .‬את הפסוק‪:‬‬
‫"והלכת בדרכיו" מבאר הרמב"ם‪" :8‬שעלינו להידמות בפעולות הטובות ובמידות‬
‫החשובות שיתואר בהם ד' יתעלה‪...‬לפי יכולתנו"‪ .‬לשיטת הרמב"ם על ידי קניית‬
‫המידות יכול האדם להתגבר על קשיי החיים‪ .‬המידות הם כוחות הטמונים בנפש‬
‫האדם המעניקים לו את הכלים להתגבר על הרע ולהתחבר אל הטוב האלוקי דהיינו‬
‫"סור מרע ועשה טוב"‪.‬‬
‫מצוות השמיטה מעניקה ל אדם מידות נעלות‪ ,‬במידות אלו יכול לרכוש כוחות בהם‬
‫יוכל להתמודד עם הרשע ולהתחבר אל הטוב‪ .‬המידה הנעלה ביותר נלמדת משומרי‬
‫השמיטה‪ .‬המדרש‪ 9‬על הפסוק "גבורי כח עושי דברו" אומר‪ :‬אלו שומרי השמיטה‪.‬‬
‫ולמה נקראו גבורי כח? מפני כשרואה החקלאי את שדותיו מופקרות‪ ...‬ופירותיו‬
‫נאכלים‪ ,‬כובש את יצרו ואינו מדבר‪ .‬ושנו רבותינו ‪ :‬איזהו גיבור – הכובש את יצרו"‪.‬‬
‫כבישת‪ -‬היצר היא מידת הגבורה‪ ,‬מידת הגבורה אינה מידה עצמאית‪ ,‬אלא ממנה‬
‫‪ 8‬סה"מ ט'‪.‬‬
‫‪ 9‬תנחומא ויקרא א'‪.‬‬
‫קרבה שנת השבע שנת השמיטה | ‪47‬‬
‫ומכוחה ניתן לרכוש מידות נוספות‪ .‬מידות הנוספות שניתן ללמוד ממצוות‬
‫השמיטה‪ .‬הם‪ :‬ענווה‪ ,‬נתינה וותרנות‪.‬‬
‫מצוות ה שמיטה‪ ,‬מדריכה את האדם לצאת מארבע אמות של עולמו ולהביט‬
‫ולהתבונן אל‪/‬על זולתו‪ .‬המידה שתוציא את האדם מארבע אמותיו היא כניעת הלב‪.‬‬
‫כדעת הכתב סופר‪" 10‬על ידי השמיטה יכניע האדם את ליבו ולא יאמר כוחי ועוצם‬
‫ידי עשו לי את החיל הזה ועל ידי השמיטה ייכנע לבבו"‪ .‬לדעת הכתב סופר‪ :‬שורש‬
‫הגאווה הוא בתחושה שהאדם חש שהוא מקור הכח‪ ,‬וכאשר הוא מבין שמקור הכח‬
‫הוא הקב"ה‪ ,‬ירכוש את מידת הענווה‪.‬‬
‫מידה נוספת מובאת בספר החינוך‪" :11‬ועוד יש תועלת נמצא בדבר‪ ,‬לקנות מידת‬
‫הוותרנות כי אין נדיב הנותן מבלי תקווה אל הגמול"‪ .‬מידת הוותרנות יתרה ממידת‬
‫הנ תינה בזאת שאינו מצפה לגמול אלא היא נתינה זכה ונקיה מאינטרסים‪.‬‬
‫כן ניתן ללמוד ממצות שמיטה את מידת הסתפקות במועט‪ ,‬ואי השתעבדות‬
‫לעבודה‪ .‬ר' יצחק ערמאה‪ 12‬מציין שני פסוקים‪ :‬א‪" .‬וכי תבואו אל הארץ – ונטעתם‬
‫כל עץ מאכל"‪ .13‬ב‪" .‬כי תבואו אל הארץ‪ ..‬ושבתה הארץ"‪ ,‬ומקשה‪ :‬מדוע משתמשת‬
‫התורה לשתי מצוות הפכיות "ונטעתם" ו"שבתה" באותה הקדמה ‪" :‬כי תבואו אל‬
‫הארץ"? ומתרץ‪" :‬הכוונה שבכניסתם לארץ אינה להשתעבד לה ולעבודתה אלא‬
‫ללמדנו שעבודתה היא לאכול צורך נפש ולא לאצור פרותיה כדי להתעשר"‪ .‬והוסיף‬
‫שמצוות השמיטה נאמרה‪" :‬להוציא ממסגר אסורי התקווה האוחזים בחבלי הבלי‬
‫הזמן"‪ .‬ועל ידי מצווה זו "העיר את ליבנו והשמיע לאוזננו כי לא שולחנו הנה להיות‬
‫עבדים נמכרים לאדמה כי אם לתכלית אחר נעלה ונפלא ממנו‪ .‬ושלא נתכוון בעבודה‬
‫אלא רק כדי להוציא צורך אוכל נפש ושאר סיפוקים"‪.‬‬
‫מצוות הקהל‬
‫מצוות "הקהל" היא המצווה החותמת את שנת השמיטה כפי שמתואר בספר‬
‫דברים‪" :14‬הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך ‪....‬מקץ שבע‬
‫‪ 10‬ויקרא כה א'‪.‬‬
‫‪ 11‬מצווה פ"ד‪.‬‬
‫‪ 12‬עקידת יצחק ויקרא י"ט‪.‬‬
‫‪ 13‬ויקרא י"ט‪,‬כ"ג‪.‬‬
‫‪ 14‬לא‪ ,‬י‪.‬‬
‫‪ | 48‬ירח האיתנים‬
‫שנים בחג הסוכות‪...‬תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל‪ ...‬למען ישמרו ולמען‬
‫ילמדו ויראו את ה' אלוקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת"‪.‬‬
‫על מצווה זו ניתן לשאול שתי שאלות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מדוע התייחדה מצווה זו מכל מצוות התורה שכל ישראל מצווים לקיימה‬
‫אנשים ונשים וטף?‬
‫מדוע עיתוי קיום מצווה זו הוא בסוכות לאחר שנת השמיטה?‬
‫א‪ .‬מצוות הקהל היא כעין מעמד הר סיני בזעיר אנפין‪ .‬מזמן לזמן צריכים עם ישראל‬
‫לחיזוק והעצמה רוחנית‪ .‬על‪ -‬כן בכל שבע שנים צוו לעשות מעמד רוחני מכונן כדי‬
‫שעם ישראל יוכלו לירא את ה' "לשמור ולעשות את כל דברי התורה"‪.‬‬
‫בהשוואה בין מצוות הקהל למעמד הר סיני ישנם קווים משותפים ‪:‬‬
‫‪ .1‬מעמד הר סיני נקרא אף הוא "הקהל" שנאמר‪" :15‬יום אשר עמדת לפני ה'‬
‫בחורב באמור ה' אליי הקהל לי את העם"‪.‬‬
‫‪ . 2‬לשני המאורעות הייתה צריכה להיות הכנה‪ .‬במעמד הר סיני נאמר "היו‬
‫נכונים ליום השלישי‪ ,"...‬ובפרשת הקהל‪ ,‬אומר השם משמואל‪" :16‬למצוות‬
‫הקהל הכין עם ישראל את עצמו שנה שלמה שהיו פנויים ממלאכתם ועבודת‬
‫האדמה כדי שיוכלו להתבונן בתוך עצמם ויכינו עצמם לקראת מצוות הקהל‬
‫ויחקק עמוק בליבם"‪.‬‬
‫‪ . 3‬בשניהם ציינו את האחדות שהיה במאורע‪ .‬במעמד הר סיני נאמר‪" :‬ויחן שם‬
‫ישראל נגד ההר" "כאיש אחד בלב אחד" " ויענו כל העם יחדיו"‪ .‬ובפרשת‬
‫הקהל נאמר‪" :‬הקהל את העם האנשים הנשים והטף"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצווה זו באה ללמדנו את החשיבות של התכנסות רוחנית בעם ישראל‪.‬‬
‫לעצם ההתכנסות של עם ישראל ישנה מעלה גדולה בזאת שהיא מאחדת את כל‬
‫הכוחות הקיימים בכל יחיד ויחיד והופכת אותם לכוח מאוחד ועוצמתי‪ .‬מלבד זאת‪,‬‬
‫ישנה מעלה נוספת לאחדות הכוחות‪ ,‬היוצרת "ערבות הדדית"‪.‬‬
‫‪ 15‬דברים ד‪ ,‬י‪.‬‬
‫‪ 16‬בפרשת וילך‪.‬‬
‫קרבה שנת השבע שנת השמיטה | ‪49‬‬
‫עוצמתו וחוסנו של עם ישראל תלויה באחדות הכוחות הטמונים בו‪ .‬עוצמה זו אינה‬
‫יכולה להתממש בשום עם אחר אלא דווקא בעם ישראל‪ ,‬כי עוצמה זו עם ישראל‬
‫שואב מעוצמתו של הקב"ה‪.‬‬
‫עוצמת הקב"ה מתבטאת בכך שהוא מקור כל הכוחות והמאחד את כל הכוחות‪ .‬עם‬
‫המאמין כי הקב"ה הוא "אלוקי האלוקים" "ואדוני האדונים" יכול לשאוב מכוחו‪,‬‬
‫ועוצמתם מעוצמתו‪.‬‬
‫אומה היודעת לשאוב את כוחה ועוצמתה מהקב"ה הופכת בעצמה להיות‬
‫עוצמתית‪ .‬כך דרש ר' אלעזר בן עזריה‪" :17‬את ה' האמרת היום וה' האמירך היום"‬
‫אמר להם הקב"ה לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ואני אעשה אתכם‬
‫חטיבה אחת בעולם‪ .‬אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שנאמר‪" :‬שמע ישראל ה"‬
‫אלוקינו ה" אחד" ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר‪" :‬ומי כעמך‬
‫ישראל גוי אחד בארץ"‪.‬‬
‫ממצוות הקהל אנו למדים שלא כל אסיפה יכולה להעניק עוצמה לעם ישראל אלא‬
‫רק אסיפה שמטרתה רוחנית‪ .‬לכן מדגישה התורה במצוות הקהל את מטרת‬
‫המצווה "למען ישמרו ולמען ילמדו וייראו את ה'"‪.‬‬
‫ניתן להעלות מספר אפשרויות‪:‬‬
‫עיתוי קיום מצווה זו‬
‫התורה‪ 18‬מקשרת את שלושת הרגלים בקשר אמיץ לטבע‪ ,‬חג הסוכות נקרא חג‬
‫האסיף שנאמר‪" :‬חג האסיף בצאת השנה באוספך את מעשיך מן השדה"‪.‬‬
‫בכל שנה‪ ,‬בחג הסוכות כשמתבונן החקלאי באוצרותיו ורואה אותם מלאים בדגן‬
‫תירוש ויצהר מתמלא ליבו שמחה‪ .‬בשמחה זו הוא מהלל ומשבח את הקב"ה על‬
‫הברכה אשר ברכו ונוסך בו ביטחון ואמונה בחסדי ה'‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬בשנת השמיטה לאחר שהחקלאי הפקיר את שדותיו ואכלו אביוני עמו עימו‬
‫את פירות שדותיו‪ ,‬ואוצרותיו אינם מלאים כבכול שנה‪ ,‬שמחתו נמוגה ויתכן‬
‫ואמונתו ובטחונו בה' ידעך‪ .‬על‪-‬כן באה התורה ומצווה דווקא בחג הסוכות לאחר‬
‫‪ 17‬במסכת חגיגה דף ג‪.‬‬
‫‪ 18‬שמות כ"ג‪ ,‬ט"ו‪.‬‬
‫‪ | 50‬ירח האיתנים‬
‫שנת השמיטה על מצוות הקהל‪ ,‬בו נאספים כל ישראל בבחינת "איש את רעהו‬
‫יעזורו ולאחיו יאמר חזק" ויפיחו בו תקווה של שמחה ובמעמד זה ישים בטחונו‬
‫בהקב"ה שיתקיים בו ברכת ה' "וציוויתי את ברכתי לכם"‪.‬‬
‫מצוו ת השמיטה נוגעת בעיקר לחקלאי‪ .‬כיום שרוב ישראל אינם עוסקים בחקלאות‬
‫ישנה תחושה כי מצוות השמיטה אינה שייכת לנו‪ .‬אולם‪ ,‬אין הדבר כן‪ .‬מצוות‬
‫השמיטה נוגעת לכל יהודי החי בארץ ישראל‪ ,‬ולכן כל אחד צריך להרגיש שייכות‬
‫למצווה זו בכמה אופנים‪:‬‬
‫א‪ .‬בלימוד הלכות שמיטה‪ ,‬כללותיה ופרטותיה מדין‪" :‬ונשלמה‪...‬שפתינו"‪.‬‬
‫ב‪ .‬קיום מצוות השמיטה כל אחד לפי יכולתו בגינתו וכד'‪.‬‬
‫ג‪ .‬לחזק את "גיבורי הכח" שומרי השמיטה בעיקר בקניית פירות שביעית‪.‬‬
‫ד‪" .‬להפקיר" מזמנו‪ ,‬כוחו או ידיעותיו לטובת הזולת‪.‬‬
‫ובכך נוכל להיות נקראים "גיבורי כח עושי דברו"‪.‬‬
‫מהותה של תפילה ומהותו של זמן‬
‫עו"ד ד"ר אברהם וינרוט‪ ,‬בית כנסת 'הלל'‬
‫בפסוק נאמר‪" : 1‬ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא‪ ,‬ויעתר לו ה' ותהר רבקה‬
‫אשתו"‪ .‬רש"י מבהיר בהקשר זה כי יצחק הרבה והפציר בתפילה‪ .‬המונח "ויעתר‬
‫יצחק" מבואר כלשון הפצרה וריבוי‪ ,‬כמו "נעתרות נשיקות שונא"‪ ,2‬כלומר נשיקות‬
‫השונא דומות למרובות והינן למשא‪ ,‬וכן "העתרתם עלי דבריכם"‪ .3‬עולה אפוא מן‬
‫הדברים כי יש משקל וערך סגולי להפצרה בה'‪ ,‬וכי יש עניין להרבות בתפילה‪.‬‬
‫למקרא הדברים מתעוררת השאלה‪ :‬מדוע צריך להפציר ולהרבות בתפילה‪ ,‬וכי יש‬
‫צורך לדבר על ליבו של הקב"ה ולהפציר בו כדי שיענה לצרכיו של האדם? וכי יש‬
‫צורך לשכנע את הקב"ה באמצעות דיבור מרובה והפצרה חוזרת ונשנית‪ ,‬כדי‬
‫שייעתר לתפילת המבקש?‬
‫יתרה מכך‪ ,‬מדוע בכלל נחוצה היא התפילה‪ ,‬וכי אין האלוקים יודע מראש את צרכי‬
‫האדם? מטרת התפילה אינה יכולה להיות כדי לספר לה' על צרכי האדם‪ ,‬שהרי‬
‫הדברים ידועים מראש לבורא עולם‪ ,‬שהוא עילת העילות וסיבת הסיבות לכל‬
‫המתרחש בעולמנו‪ .‬הקב"ה לא זקוק‪ ,‬כמובן‪ ,‬לבקשת הרפואה על‪-‬ידי החולה‪ ,‬כדי‬
‫לדעת כי פלוני חולה הוא‪ ,‬וזקוק לישועה‪ ,‬שהרי החולי בא מלכתחילה מידי ההשגחה‬
‫העליונה‪ .‬אם מטרת התפילה היא לבקש רחמים‪ ,‬הרי שיש לתמוה‪ ,‬שכן מיסודות‬
‫האמונה היא ההכרה כי עוני‪ ,‬מחסור‪ ,‬מחלות‪ ,‬חוסר הצלחה וכיו"ב אינם מקריים‪,‬‬
‫אלא פרי ההשגחה העליונה‪ ,‬שהביאה דברים אלו על האדם‪ ,‬מכוח חשבון שמימי‬
‫כולל של שכר ועונש‪ .‬הכיצד ייתכן אפוא כי אדם יבקש מה' לבטל את מה שה' עצמו‬
‫גזר עליו‪ ,‬על‪ -‬פי המתחייב ממעשיו?‬
‫מכוח מה מבקש אדם הצלחה‪ ,‬ישועה ושפע אלוקי? הרי ממה נפשך‪:‬‬
‫‪ 1‬בראשית‪ ,‬כה‪ ,‬כא‪.‬‬
‫‪ 2‬משלי כז‪.‬‬
‫‪ 3‬יחזקאל לה‪.‬‬
‫‪ | 52‬ירח האיתנים‬
‫אם מגיע לו הדבר לפי ערך מעשיו – הרי שממילא יקבל זאת מאת ה'‪ ,‬הנאמן לשלם‬
‫שכר טוב ליראיו‪ ,‬ונאמן להעניש את עוברי מצוותיו‪ .‬למה צריך לבקש את מה שמגיע‬
‫ממילא על‪ -‬פי דין?‬
‫ואם לעומת זאת לא מגיע דבר על‪ -‬פי עקרונות של שכר ועונש – מה תואיל תפילת‬
‫האדם?‬
‫המקור התורני לחיוב האדם להתפלל הינו הפסוק‪" :‬לאהבה את ה' אלוקיכם ולעובדו‬
‫בכל לבבכם ובכל נפשכם"‪ .4‬ביחס לכך מציינת הגמרא‪" :5‬איזו היא עבודה שהיא בלב?‬
‫הווי אומר זו תפילה"‪ .‬תפילה היא אפוא עבודת האדם את אלוקיו – בליבו‪ .‬ובכן‪ ,‬מה‬
‫פירושה של עבודת אלוקים זו? "המעביד" – לא זקוק לעבודה זו‪ ,‬שהרי‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫הקב"ה אינו זקוק לבקשתו של האדם כדי לדעת מהן משאלותיו או כדי להשלימן‪.‬‬
‫מדוע נדרשת אפוא עבודה שהמעביד לא זקוק לה? אין זאת אלא שזוהי עבודה‬
‫הדרושה לאדם עצמו‪ .‬ובכן‪ ,‬לעצמו לשם מה? ועיקר העיקרים‪ ,‬אם הדבר נחוץ לאדם‬
‫עצמו‪ ,‬הכיצד נחשבת התפילה לעבודת ה'? האם ניתן לומר כי אדם עובד את אלוקיו‪,‬‬
‫כמאמר חז"ל "איזו היא עבודה שהיא בלב? הווי אומר זוהי תפילה"‪ ,‬כאשר הוא‬
‫שואל מה' את צרכיו שלו ‪ ,‬ומתמקד במאווייו האנוכיים ביותר? אדם מבקש להגשים‬
‫את משאלותיו הא ישיות‪ :‬פרנסה‪ ,‬שלום בית‪ ,‬הצלחה‪ ,‬זיווג‪ ,‬ילדים‪ ,‬חיים ארוכים‪,‬‬
‫רפואה שלמה‪ ,‬וכל נושא הטעון מזור‪ ,‬הוא מתמקד בעצמו ובצרכיו‪ ,‬וזוהי עבודת ה'?‬
‫המהר"ל מפראג בספרו "נתיבות עולם"‪ ,6‬משיב על שאלה זו ומבאר כי כאשר‬
‫מתייצב האדם בפני אלוקיו ושופך לפניו שיחו‪ ,‬יש בפנינו פעולה של הכרה עמוקה‬
‫של האדם כי הוא לבד אינו יכול להצליח להושיע את עצמו‪ .‬האדם ניצב בשעה זו‬
‫בפני אלוקיו וכל ישותו והווייתו שמוטים מעליו‪ .‬הוא מכיר בחדלון כוחו ובאפסותו‬
‫המוחלטת מול האלוקים‪ ,‬אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש‪ .‬בשעת התפילה‪,‬‬
‫האדם מכיר בכך שחיים ורפואה‪ ,‬הצלחה‪ ,‬כבוד‪ ,‬שלווה ונחת – וחלילה מוות‪ ,‬חולי‪,‬‬
‫מחסור ומכאוב – נתונים כולם בידי הקב"ה – והאדם הוא בסה"כ גרגר‪ ,‬אשר הרוח‬
‫האלוקית נושבת בו וחורצת את גורלו‪ ,‬לשבט או לחסד‪ .‬אכן‪ ,‬יש בידי האדם יכולת‬
‫בחירה‪ ,‬והוא נזר הבריאה ותכליתה‪ .‬כוחות עצומים לו לאדם‪ .‬אבל‪ ,‬ההצלחה היא‬
‫‪ 4‬דברים יא‪ ,‬יג‪.‬‬
‫‪ 5‬במסכת תענית דף ב‪ ,‬עמ' א ‪ ,‬וכ ן מובא בתלמוד הירושלמי במסכת ברכות‪ ,‬פרק ד‪ ,‬דף ז‪ ,‬הלכה א‪.‬‬
‫‪ 6‬נתיב העבודה פרק ג'‪.‬‬
‫מהותה של תפילה ומהותו של זמן | ‪53‬‬
‫פרי סיעתא דשמיא ואם יעזבנו הקב"ה חלילה לרגע קט – יאבד סיברו‪ .‬האדם נתון‬
‫בידי הקב"ה בכל עצם הווייתו‪ .‬ברגע אחד קטן‪ ,‬עלול האדם המוצלח ביותר לאבד‬
‫חלילה את בריאותו או את חייו‪ ,‬או את היקרים לו מכל‪ ,‬או את מקור הצלחתו‬
‫וקיומו‪ ,‬ואז אבדה תוחלתו באחת‪ ,‬והוא משול לחרס הנשבר‪ ,‬לאבק פורח ולענן יעוף‪.‬‬
‫תחושה זו היא המפעמת בליבו של אדם הניצב בפני אלוקיו ומתפלל בכוונה‪ .‬על כן‪,‬‬
‫ברור כי על אף שאת צרכיו שלו הוא שואל‪ ,‬יש בכך משום עבודת ה' במובן העמוק‬
‫ביותר האפשרי‪.‬‬
‫האדם המתפלל גם מכיר בעובדה שהקב"ה מאזין לו‪ ,‬שומע לו‪ ,‬משגיח עליו ודואג‬
‫לו‪ .‬יש לו לאדם עם מי לדבר‪ .‬יש לו אל מי לפנות‪ .7‬הכרה זו כשלעצמה היא מעשה‬
‫אמוני עמוק וחשוב‪ ,‬זוהי עבודת אלוקים צרופה – עבודה שבלב‪.‬‬
‫בהתאם לכך מגדיר הרב וולבה את התפילה כהכרה של האדם‪ ,‬כי כל הקורה בעולמו‬
‫אינו נובע מקשר סיבתי בין גורמים ומעשים טבעיים‪ ,‬לבין תוצאות מוכרחות‬
‫ואוטומטיות‪ ,‬אלא יש אלוקות שהיא עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות‪ .‬ובלשונו‬
‫של הרב וולבה בספרו "עלי שור"‪:8‬‬
‫"לפי מראה עינינו מתנהגים כל ענייני העולם על פי סיבה ומסובב‪ :‬האדם עני‬
‫מפני שאינו מוכשר למשהו; הוא חולה בגלל תורשה או וירוס; הוא אינו‬
‫מצליח בלימודו מפני שאינו בעל כשרון‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬אנו צריכים לפעול בעצמנו לדעת )כלומר‪ ,‬ליצור בתוכנו את התודעה‬
‫– ו‪ .‬א(‪ ,‬כי הכל תלוי אך ורק ברצון ה' יתברך ולא בסיבות גשמיות‪ .‬תפילה‬
‫מתנגשת עם חוק הברזל של "סיבה ומסובב"‪ ,‬ובו אנו צריכים לפרוץ את‬
‫‪ 7‬ובלשון הרב שלמה וולבה בספרו "עלי שור" חלק ב' בעמ' שמ"ח‪" :‬את השלמות שלנו אנו מחפשים‪.‬‬
‫לא את הצלחתנו‪ .‬ויסוד השלמות הוא האמונה‪ .‬האמונה שלנו אינה אמונה "שיש ה'" – זאת‬
‫אנחנו יודעים בידיעה גמורה‪ .‬האמונה שלנו היא ודאות כזאת בלב בנוכחות הבורא והשגחתו עד‬
‫שרואים את העולם ואת כל מאורע בעיניים של אמונה‪ .‬הדרך להגיע לחיות זאת באמונה היא רק‬
‫התפילה‪ .‬בה אנו מתלמדים לפנות אל הקב"ה בכל החסר לנו‪ ,‬כי אין מישהו אחר בעולם שיוכל‬
‫למלא את החסר לנו‪ .‬וזוה י הרגשה דקה שצריך להחיות אותה שלוש פעמים ביום"‪.‬‬
‫הרב שמחה זיסל זיו בספרו "חכמה ומוסר" חלק ב' מאמר א מציין כי התפילה היא צורך של האדם‬
‫עצמו‪ ,‬להזכיר לעצמו ולשוות בעיני רוחו כי כל רגע ורגע מצוי הוא בכל דבר ועניין בידי ההשגחה‬
‫העליונה‪.‬‬
‫‪ 8‬עמ' שמ"ט‪.‬‬
‫‪ | 54‬ירח האיתנים‬
‫המושכל הראשון הזה של הסיבתיות‪ .‬מייד בהתחילנו להתפלל אנו צריכים‬
‫להתרומם למבט של "למעלה מן הטבע"‪.‬‬
‫זאת היא עבודת התפילה"‪.‬‬
‫הד לרעיון זה מצוי בדרשתו של אחד מאבות החסידות‪ ,‬המגיד מאוסטרהא‪ ,‬ר' יעקב‬
‫יוסף בן יהודה‪ ,‬בספרו רב ייבי‪ ,9‬המפרש את הפסוק‪" :‬אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי‬
‫ה' יסמכני"‪ ,10‬בהתאם לדברי חז"ל במסכת סנהדרין‪ 11‬כי שלושה דברים באים לאדם‬
‫בהיסח הדעת והם‪ :‬מציאה‪ ,‬עקרב )דהיינו האסון הבא עליו חלילה(‪ ,‬משיח )דהיינו‬
‫הגאולה שלו(‪ .‬ההסבר לכך שהגאולה של האדם באה בהיסח הדעת )בבחינת‬
‫"ואישנה" – דהיינו אדם הישן כביכול ומסיח את דעתו מן הצרה הבאה עליו( נובע‬
‫מכך כי‪" :‬כשהאדם בדעתו ומחשב פעולות להננצל מן הצרה – אין לו ביטחון גמור‬
‫בה' יתברך‪ ,‬ולכן אין לו עזר מה' יתברך‪ ,‬שה' אומר‪ :‬כיוון שאתה רוצה להציל עצמך‬
‫בפעולותיך‪ ,‬אין אני עוזר לך‪ ,‬ונראה איך אתה תוכל לעזור לך בעצמך‪ .‬אבל כשהאדם‬
‫מסיח דעת מן הצרה‪ ,‬ואומר‪ :‬אני לא יודע כיצד להושיע את עצמי‪ ,‬אנא ה' הושיעני –‬
‫אז עוזר לו ה' יתברך"‪12.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כאשר האדם חושב כי הוא מסוגל להניע דברים בעצמו‪ ,‬הרי שהקב"ה כביכול‬
‫אומר לו‪" :‬תעשה לבד‪ ,‬ובוא נראה לאן תגיע"‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר אדם מכיר‬
‫בעובדה כי הוא במעשיו רק משתדל‪ ,‬אך לא קובע‪ ,‬ובמעשיו אין בסופו של יום כדי‬
‫להביא להשגת התוצאה‪ ,‬אלא מה שנקבע בגזירת עליון אותו ישיג‪ ,‬הרי שהוא עומד‬
‫ומתפלל‪ .‬במצב דברים זה‪ ,‬נחלץ הקב"ה לעזרתו‪ ,‬בבחינת מי שאומר "משהגעת‬
‫‪ 9‬דף כט‪ ,‬עמ' ב‪.‬‬
‫‪ 10‬תהילים ג‪ ,‬ו‪.‬‬
‫‪ 11‬דף צז‪ ,‬עמ' א‪.‬‬
‫‪ 12‬הדברים מקבילים לסיפור אודות ר' לוי יצחק מברדיצ'ב‪ ,‬אשר אשה פנתה אליו במרי ליבה וביקשה‬
‫כי יתפלל עליה‪ .‬ר' לוי יצחק היתנה את תפילתו בכך שתפקיד "פדיון נפש" בסכום גדול‪ .‬האשה‬
‫טענה כי אין בידה את הסכום האמור‪ ,‬ואילו ר' לוי יצחק עמד על דעתו‪ .‬האשה הטיחה על כן‪,‬‬
‫ואמרה לו‪" :‬אם אתה לא עוזר לי‪ ,‬אני אתפלל בעצמי‪ ,‬והקב"ה יעזור לי בלעדיך"‪ .‬לשמע הדברים‬
‫הללו אמר לה ר' לוי יצחק‪" :‬את המשפט הזה חיכיתי לשמוע – עכשיו נושעת"‪ .‬על דרך זו גם באר‬
‫לימים ר' לוי יצחק מברדיצ'ב את תגובתו הקשה של יעקב עת שאשתו האהובה רחל פונה אליו‬
‫ואומרת לו "הבה לי בנים‪ ,‬ואם אין מתה אנוכי" )בראשית ל‪ ,‬א(‪ .‬חז"ל תמהים על תגובתו של יעקב‬
‫"הכך עונים את המועקות?" והתשובה היא כי יעקב רצה שרחל תסמוך על תפילתה שלה‪.‬‬
‫מהותה של תפילה ומהותו של זמן | ‪55‬‬
‫למסקנה כי לבד אינך יכול‪ ,‬ואתה פונה לעזרתי – הרי שאני אכן נחלץ לעזור‬
‫ולהושיע"‪13.‬‬
‫התפילה‪ ,‬בהקשר זה‪ ,‬מהווה אפוא מעשה נשגב המרומם את האדם לדרגות רוחניות‬
‫נעלות‪ ,‬שבהן הוא ראוי גם ראוי‪ .‬מצב הכרתי זה מזכה את האדם בגמול‪ ,‬שיתבטא‬
‫לעיתים גם בהגשמת משאלתו‪ .14‬התפילה מועילה אפוא לאדם‪ ,‬גם אם היה בעל‬
‫עבירה ובלתי ראוי לישועה‪ ,‬מכיוון שעצם התפילה בכוונה מזככת אותו‪ ,‬וזיכוך זה‬
‫עצמו י ש בו כדי להושיע‪ ,‬שהרי הוא מרומם את האדם ומציבו בדרגה נעלה‬
‫ומרוממה‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬ברור לחלוטין מדוע יש צורך להרבות בתפילה‪ ,‬ולהעתיר אל‬
‫ה'‪ ,‬שהרי התפילה היא עבודה שבלב‪ ,‬שבה האדם מזדכך ומגיע למצב הכרתי מסוים‬
‫ולדרגה רוחנית מסוימת‪ .‬דברים אלו אינם באים בקלות ובמהירות‪ ,‬אלא רק לאחר‬
‫השקעה של מחשבה מעמיקה – וגם לב‪.‬‬
‫בהקשר זה ראוי לשים לב לנקודה עיונית מרהיבה‪ ,‬ביחס לתפילת הכהן הגדול‬
‫בצאתו מקודש הקודשים ביום הכיפורים‪ :15‬הגמרא במסכת יומא‪ 16‬מציינת כי הכהן‬
‫‪ 13‬הרב י‪ .‬בייפוס בספרו "לקח טוב" על ספר דברים פרשת "עקב"‪ ,‬מוסיף ומציין בהקשר זה כי כאשר‬
‫אדם בוטח בזולתו וסומך עליו באופן מוחלט‪ ,‬הרי שציפיה זו יוצרת כשלעצמה למחויבות אצל מי‬
‫שסומכים עליו‪.‬‬
‫‪ 14‬רבנו יונה בפרושו לספר משלי פרק ג' מבהיר כי "הבוטח בה' ישוגב" מן הצרה – בשכר הביטחון‪,‬‬
‫אע"פ שהייתה הצרה ראויה לבא עליו‪ ...‬והתקווה אצולה מן הביטחון הזה כי גם בהיות עוונותיו‬
‫רבים ועצומים יקווה אל רחמי ה' כמו שנאמר )דניאל ט' י"ח( "כי לא על צדקותינו אנו מפילים‬
‫תחנוניו לפניך"‪ ,‬ונאמר )תהילים ס"ה‪ ,‬ג‪ -‬ד( "שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו‪ ,‬דברי עוונות גברו‬
‫מני‪ ,‬פשעינו אתה תכפרם"‪ ....‬וכן אם גברו עליו צרות ונכנע אל ה' מפניהם – יבטח על רחמי ה' כי‬
‫ירחם עליו מפני צרותיו ומפני הכנעתו ומפני תקוותו אל ה'"‪ .‬כלומר‪ ,‬גם מי שחוטא ומצבו הרוחני‬
‫חמור‪ ,‬הרי שעצם עמידתו בתפילה‪ ,‬אם היא אכן באה מלב מורתח‪ ,‬מרוממת אותו‪ ,‬ומציבה אותו‬
‫במצב רוחני הראוי לישועת ה'‪ .‬יפים בהקשר זה דבריו העמוקים של הרב חיים מוולאז'ין בספרו‬
‫"נפש החיים"‪) ,‬שער א' פרק ט'(‪" :‬ולכן בעת קריעת ים סוף אמר ה' יתברך למשה )שמות י"ד‪ ,‬ט"ו(‬
‫"מה תצעק אלי‪ ,‬דבר אל בני ישראל ויסעו" – רצה לומר שבהם תלוי הדבר‪ ,‬שאם הם יהיו בתוקף‬
‫האמונה והביטחון ויסעו‪ ,‬הלוך ונסוע אל הים‪ ,‬בלא לירא‪) ,‬הרי ש(מעוצם בטחונם‪ ,‬ודאי יקרע‬
‫)הים( לפניהם‪ .‬אז יגרמו ע"י זה התעוררות למעלה‪ ,‬שיעשה להם הנס ויקרע )הים( לפניהם‪ .‬וזהו‬
‫שנאמר "לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי" – רצה לומר‪ ,‬כמו בסוסי פרעה‪ ,‬שהיה היפך מנהגו‬
‫של עולם‪ ,‬שהרוכב מנהיג לסוס‪ ,‬ובפרעה וחילו הסוס הנהיג את רוכבו‪ ..‬כן דימיתיך והמשלתיך‬
‫רעיתי ‪ -‬על זה האופן ממש‪ ,‬שאף שאני )ה'( רוכב ערבות‪ ,‬עם כל זה כביכול אתה )האדם המתפלל(‬
‫מנהיג אותי ע"י מעשיך‪ ,‬שעניין התחברותי )של ה'( לעולמות הוא כפי עניין התעוררות מעשיך‬
‫)של האדם( לאן נוטים"‪.‬‬
‫‪ 15‬לעניין זה ראה בהרחבה בספרו של הרב י‪ .‬גולדווסר‪ ,‬צרופה אמרתך‪ ,‬עמ' שכ"ה‪.‬‬
‫‪ 16‬דף עג עמ' ב‪.‬‬
‫‪ | 56‬ירח האיתנים‬
‫הגדול היה מתפלל שלא תיכנס לפני ה' תפילת עוברי דרכים‪ ,‬המבקשים כי בעודם‬
‫בדרך לא ירדו גשמים‪ .‬והדבר תמוה מאוד‪ ,‬שהרי לכאורה מדוע צריך בקשה מיוחדת‬
‫של כהן גדול ברגע הנעלה ביותר‪ ,‬כדי לחסום את תפילתם של עוברי דרכים? הרי‬
‫רבבות אלפי ישראל נצרכים לגשמים‪ ,‬עשרות מאמרי חז"ל הפליגו בנחיצותם של‬
‫גשמים לעולם‪ .‬האם ייתכן כי בגלל קומץ של הולכי דרכים‪ ,‬שלא נח להם להימצא‬
‫בדרכים בשעת הגשם‪ ,‬היה הקב"ה מונע את הגשמים? אין זאת אלא כי אכן‪ ,‬כלל‬
‫ישראל מבינים בשכלם‪ ,‬כי אם לא ירדו גשמים תתרגש עליהם צרה‪ .‬אך בינתיים הם‬
‫מצויים במצב של רווחה עקב גשמי השנה החולפת‪ .‬על כן‪ ,‬תפילתם נעשית בכוונת‬
‫המח‪ ,‬שאיננה יוצאת מלב מורתח וכואב‪ .‬לא כן היא תפילתו של היחיד‪ ,‬עובר‬
‫האורח‪ ,‬הספוג בגשמים עד לשד עצמותיו‪ .‬הלה מבקש מכל לב כי הגשם ייפסק‬
‫"לעת עתה" עד אשר יגיע לביתו בשלום‪ .‬יתכן שצרתו לא כל כך גדולה‪ ,‬אבל התפילה‬
‫נרגשת ובוקעת מן הלב‪" .‬ורחמנא ליבא בעי" )ה' חפץ בליבו של האדם(!‬
‫התפילה מהווה נק ודת איזון בין מוח לבין לב‪ ,‬והיא מבטאת רגש עמוק של האדם‬
‫הזועק לישועה‪ ,‬ביחד עם הכרה בכך שהאדם אינו מסוגל‪ ,‬לבדו‪ ,‬להגיע למחוז חפצו‪,‬‬
‫בלא שההשגחה האלוקית תנחהו ותסייע בידו‪ .‬ביטוי חד לדברים מצוי בגמרא‬
‫במסכת נידה‪ 17‬בה מובא כי אנשי אלכסנדריה שאלו את רבי יהושע בן חנניה‪" :‬מה‬
‫יעשה אדם ויתעשר?" השיב להם רבי יהושע בן חנניה‪" :‬ירבה בסחורה‪ ,‬וישא ויתן‬
‫אמונה" שאלו אנשי אלכסנדריה‪" :‬הרבה עשו כן ולא הועילו?" השיב להם רבי יהושע‬
‫בן חנניה‪" :‬אלא יבקש רחמים ממי שהעושר שלו‪ ,‬שנאמר 'לי הכסף ולי הזהב'"‪.‬‬
‫שואלת הגמרא‪ :‬מה בא רבי יהושע בן חנניה להשמיענו? מה החידוש בכך? משיבה‬
‫הגמרא כי החידוש הוא‪" :‬דהא בלא הא לא סגי" – כלומר‪ ,‬בכך שאדם מרבה בסחורה‬
‫– לא די‪ ,‬אלא צריך גם להתפלל‪.‬‬
‫הווי אומר‪ ,‬השגת הישגים דורשת תהליך מקדים‪ ,‬שבו אדם עמל ומשלב את העמל‬
‫באמונה צרופה‪ ,‬כי לא כוחו ועוצם ידו הם שעשו לו את החיל הזה‪ .‬שילוב זה כולל‬
‫שני מרכיבים‪ :‬השתדלות טבעית – ותפילה‪.‬‬
‫השתדלות טבעית – ככלל‪ ,‬כדי שאדם יעשה חיל בעסקיו‪ ,‬עליו להרבות בסחורה‪.‬‬
‫‪ 17‬דף ע‪ ,‬עמ' ב‪.‬‬
‫מהותה של תפילה ומהותו של זמן | ‪57‬‬
‫תפילה – גם לאחר שהאדם חשב‪ ,‬הגה‪ ,‬תכנן‪ ,‬חידש‪ ,‬יצר‪ ,‬ואף התייגע‪ ,‬טרח ועמל‬
‫ליישם‪ ,‬הוא צריך לעמוד בתחינה בפני קונו‪ ,‬כי עמלו יצליח בידו‪ ,‬כשהוא מתייצב‬
‫בפני בוראו‪ ,‬ומבקש "רחמים ממי שהעושר שלו"‪.‬‬
‫התפילה היא אפוא ביטוי מוחשי לאיזון הדרוש לאדם בין אמונתו לבין מעשיו‪ ,‬והיא‬
‫השילוב העדין בין ההבנה כי מוטל על האדם לעשות‪ ,‬ואף לחוש סיפוק מהעבודה‬
‫וממילוי החובות והצרכים‪ ,‬לבין ההכרה כי אחרי כל המעשים – לא המעשה של‬
‫האדם הוא שקובע‪ ,‬אלא בסופו של דבר – הכל נגזר על‪-‬ידי הקב"ה‪ ,‬שאליו יש‬
‫להתפלל‪ ,‬ובפניו ניצב האדם המבקש על נפשו – כגרגר מול האין‪ -‬סוף‪.‬‬
‫"חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים"‪.18‬‬
‫הרב שלמה וולבה‪ ,‬מתייחס לדברי רבנו יונה בספר היראה‪ ,‬לפיו מוטל על האדם‬
‫לבוא לבית הכנסת‪ ,‬לשבת במקומו "ולא יפתח פיו עד שישהה מעט וישיב אל ליבו‬
‫לפני מי הוא יושב‪ ,‬ומי שומע דבריו‪ ."...‬ביחס לכך מציין הרב וולבה‪:‬‬
‫"‪ ...‬השוהה לפני התפילה דקה אחת ממש‪ ,‬ויושב בשקט על מקומו מרוכז‬
‫בעצמו ובתפילה שהוא עומד להתפלל‪ ,‬יראה נפלאות איך דקה זו עשויה‬
‫להשפיע על כל תפילתו‪.‬‬
‫אנחנו רדופים מאוד מקצב החיים המודרניים‪ ,‬שהכל צריך להיעשות‬
‫במהירות ‪ ...‬לכן אפילו דקה זו של שהיה לפני התפילה עולה לנו במאמץ‬
‫ובמאבק‪ ,‬אך אין לוותר עליה‪.‬‬
‫והרוצה להתעשר ואץ בבוקר לעסקו אחרי תפילה חטופה ויבשה‪ ,‬מי יודע‬
‫איזו סיעתא דשמיא הוא גוזל מעצמו מפני שלא היה רגיל בתפילה מסודרת‬
‫בציבור‪ ,‬במתינות‪ ,‬ורוב שימת לב"‪.19‬‬
‫משעמדנו על מהותה של תפילה‪ ,‬נעמוד להלן על משמעותו של הזמן שבו יש‬
‫להתפלל בהיותו עת רצון לתפילה‪ .‬בתפילת הימים הנוראים אנו אומרים‪" :‬אבינו‬
‫מלכינו‪ ,‬תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון מלפניך"‪ .‬מה פירוש הדבר? האם‬
‫יש כביכול "מצבי רוח" אצל שופט כל הארץ‪ ,‬המכריע במשקל מדויק ע"פ מעשי‬
‫האדם‪ ,‬חובותיו וזכויותיו? אם לא‪ ,‬מה פשר הדבר‪ :‬שעת רחמים? וכי יש שעה של‬
‫‪ 18‬משנה‪ ,‬ברכות‪ ,‬ה‪ ,‬ט‪.‬‬
‫‪ 19‬עלי שור‪ ,‬חלק ב‪ ,‬עמ' שמט‪-‬שנ‪.‬‬
‫‪ | 58‬ירח האיתנים‬
‫רחמים ושעה של כעס? יש שעה של רצון שבה עדיף לבקש בקשות ולהתפלל ויש‬
‫שעה שאינה עת רצון? הזמן קובע? האם אכן יש דבר כזה שנקרא "בשעה טובה"?‬
‫לכאורה שעה זה שעה – זו נקודת ציון של כמות זמן הדרושה לעשיית מעשים‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬מה טוב או מה רע בשעה שבה הדבר נעשה? אנו מתפללים עוד כי ה' יציל‬
‫אותנו מן השעות הרעות‪ .‬יש אפוא עניין של עיתוי!! מה פשר העיתוי הזה אצל שופט‬
‫כל הארץ? מה הקשר בין זמן הפעולה לבין הפעולה עצמה?‬
‫הקשר האמור בין זמן הביצוע לבין הפעולה בא לידי ביטוי לא רק בנוסח התפילה‬
‫אלא גם בהלכה הפסוקה ברמב"ם בהלכות תשובה‪:20‬‬
‫"אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם‪ ,‬בעשרה הימים שבין ראש השנה‬
‫ויום הכיפורים היא יפה ביותר‪ ,‬ומתקבלת היא מייד‪ ,‬שנאמר‪" :‬דרשו ה'‬
‫בהימצאו )ישעיה נה'‪ ,‬ו'(‪".‬‬
‫כלומר‪ ,‬אדם שעושה תשובה בזמן המיוחד הזה של עשרת ימי תשובה ‪ -‬תשובתו‬
‫מתקבלת מיד‪ ,‬מכיוון שה' נמצא כביכול קרוב ביותר אליו‪ .‬לכן‪ ,‬התשובה בזמן הזה‬
‫"יפה יותר"‪ .‬ונשאלת השאלה‪ :‬מה פירוש הדבר שיש זמן מיוחד‪ ,‬שבו התשובה "יפה‬
‫יותר"? מה הקשר בין הזמן שבו עושים את הדבר לבין התוצאה? לכאורה‪ ,‬ה' קרוב‬
‫אלינו תמיד‪ ,‬בכל קוראינו אליו‪ .‬מה יפה יותר בתשובה הזו עצמה כשהיא נעשית‬
‫בזמן המיוחד הזה? ומהו המיוחד בזמן הזה?‬
‫בדומה לכך מצינו כי הרמב"ם‪ ,21‬מגדיר את יום הכיפורים כזמן של תשובה‪ .‬וכך פוסק‬
‫הרמב"ם‪:‬‬
‫"יום הכיפורים הוא זמן תשובה לכל‪ ,‬ליחיד ולרבים‪ ,‬הוא קץ מחילה וסליחה‬
‫לישראל‪ .‬לפיכך חייבים הכול לעשות תשובה ולהתוודות ביום הכיפורים‪".‬‬
‫כלומר‪ ,‬החובה לעשות תשובה ביוה"כ נובעת מכך שזהו "זמן תשובה"!‬
‫ולכאורה‪ ,‬מה פירוש הדבר "זמן תשובה"‪ .‬האם התשובה אינה חובה תמידית‬
‫המוטלת על האדם? מה משמעות הקשר בין הפעולה לבין הזמן שבו היא נעשית?‬
‫ה"שפת אמת"‪ 22‬הבהיר כך‪:‬‬
‫‪ 20‬פרק ב' הלכה ו'‪.‬‬
‫‪ 21‬שם בהלכה ז'‪.‬‬
‫מהותה של תפילה ומהותו של זמן | ‪59‬‬
‫"במנחה בשבת עת רצון‪ .‬וכן בחודש אלול – ימי רצון‪.‬‬
‫]כלומר‪ ,‬ה"שפת אמת"‬
‫עושה הקבלה בין שעת רצון "רעווא דרעווין" – רצון הרצונות‪ ,23‬בשבת – עם תום השבוע‪,‬‬
‫לבין "ימי רצון" של חודש אלול – תום השנה‪ [.‬מה שנקרא "הרגע האחרון"‪.‬‬
‫ולאחר מכן שואל ה"שפת אמת"‪:‬‬
‫"והלא ה' יתברך – אין בו שינוי‪ ,‬והוא למעלה מן הזמן?!"‬
‫מה פירוש "עת רצון" – אצל ה'‪ ,‬שהמונח זמן – לכאורה בכלל לא תופס לגבי‬
‫ההנהגה שלו? זו לכאורה תמצית שאלתנו במשפט אחד!‬
‫ותשובתו של ה"שפת אמת" היא‪:‬‬
‫"רק הפירוש‪ ,‬שהשינוי הוא בהזמן‪ ,‬שיש עת רצון‪ ,‬שהזמן יכול לקבל הרצון‬
‫והשפע מהנקודה שלמעלה מהזמן‪".‬‬
‫כלומר‪ ,‬זמן הוא כלי ובית קיבול לפעולות של אדם מצד אחד‪ ,‬ולהשפעה השמימית‬
‫מצד שני‪ .‬אנחנו תמיד מבינים זמן במונחים של "זמן‪ ,‬מהירות‪ ,‬דרך"‪ .‬כלומר‪ ,‬אם אנו‬
‫פועלים במהירות נתונה‪ ,‬הרי שבזמן נתון ‪ -‬נספיק דרך מסוימת‪ .‬השאלה כמה דרך‬
‫נספיק תלויה אם כן במהירות הפעולה שלנו ‪ -‬ובזמן המוקצב לכך‪.‬‬
‫בא ה"שפת אמת" ומכניס נתון נוסף‪ :‬סיעתא דשמעיא‪ .‬השפעה אלוקית‪ .‬והזמן הוא‬
‫בית הקיבול לשפע האלוקי הזה‪.‬‬
‫וממשיך ה"שפת אמת" ומבהיר‪:‬‬
‫"ובשבת קודש‪ ,‬שיש השפעה מה' יתברך לכל ימי השבוע – מתקשר הזמן –‬
‫במה שלמעלה‪.‬‬
‫וכן בחודש אלול‪ ,‬קודם התחדשות השנה החדשה‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬אז עת רצון שיכולים להתברך גם בעולם הזה במה שלמעלה"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הראיה שלנו את הזמן אינה נכונה‪ ,‬לא רק מכיוון שרואים אנו אותו ככלי‬
‫מדידה למעשינו בלבד‪ ,‬בשעה שהוא כלי לקבלת שפע אלוקי‪ ,‬אלא יש לראות דברים‬
‫בראייה שונה גם בנקודה נוספת‪ .‬מנחה בשבת אינה סוף ושבוע – אלא‪ :‬זהו הזמן‬
‫‪ 22‬אלול תרל"ד‪.‬‬
‫‪ 23‬זוהר‪ ,‬ח"ב‪ ,‬פח'‪ ,‬ב'‪.‬‬
‫‪ | 60‬ירח האיתנים‬
‫לפני שמתחיל השבוע הבא‪ ,‬וההשפעה ממרום – לפני ששת ימי המעשה שלנו‪ .‬זו‬
‫הצידה לדרך הרוחנית שלנו ברגע שלפני )המילים האחרונות של המאמן – לפני‬
‫שמתחיל המשחק(‪ .‬וכך גם חודש אלול‪ .‬אין זה רק סוף השנה – אלא הרגעים שלפני‬
‫השנה החדשה‪ ,‬שלפני ימי הדין‪ .‬לכן‪ ,‬אלו זמנים שאדם נמצא בעולם הזה – אבל‪,‬‬
‫הזמן מושפע בהשפעה אלוקית שלמעלה ממנו‪.‬‬
‫השעה הטובה – אינה "מצב רוח"‪ ,‬או שינוי כלשהו אצל ה'‪ .‬ח"ו‪ .‬אבל‪ ,‬היא שינוי‬
‫בכלי הקיבול שניתן בידינו‪ ,‬כי לכלי הזה יש מימד נוסף‪ .‬השוני הוא בהשפעה‬
‫האלוקית המיוחדת שהזמן הוא כלי הקיבול שלה‪ .‬יש זמן שהוא מסוגל יותר לקבלת‬
‫שפע אלוקי‪.‬‬
‫ההסבר מרהיב ועם זאת טעון הבנה נוספת‪ :‬למה יש זמן השונה מבחינת מהותו מזמן‬
‫אחר לתפילת האדם ולתשובתו אל אלוקיו? מדוע יש זמן שהוא מסוגל יותר לקבלת‬
‫שפע אלוקי?‬
‫כדי לרדת לעומקה של נקודה זו נשתמש באמצעי המחשה‪ .‬בגיליון השבועי )‪(295‬‬
‫של הדפים המופצים בבתי הכנסת בשבת‪" ,‬תלמי גאולת עם ישראל"‪ ,‬הוקדשו‬
‫עמודים רבים ל"קוים לדמותו של עמנואל מורנו הי"ד‪ ,‬סגן אלוף בסיירת מטכ"ל‪,‬‬
‫אשר נהרג במלחמת לבנון"‪ .‬בין השאר מופיעים דבריו של סתיו‪ ,‬חברו מהיחידה‪,‬‬
‫הכותב למשפחת מורנו‪ ,‬ומשתף אותם בשיחה שהיתה לו עם עמנואל ביום שישי‪,‬‬
‫כמה שעות לפנ י העלייה למסוק‪ .‬הוא מספר כי היה חשש כי טיל יפגע במסוק מעל‬
‫לבנון‪ ,‬ועמנואל שאל‪" :‬מה אתה עושה במידה וח"ו המסוק שלנו חוטף טיל‪ ,‬ונותרו‬
‫לך ‪ 10‬שניות לחיות עד ההתרסקות?"‬
‫סתיו עונה‪" :‬לא יודע‪ .‬אני משער שאהיה מאוד עצוב ומפוחד‪ ,‬אעצום עיניים ואחכה‬
‫שזה ייגמר כמה שיותר מהר‪ ,‬ובלי הרבה כאב"‪.‬‬
‫ואז מופיע ההמשך הבא‪:‬‬
‫"עמנואל חשב לרגע ואמר‪ ' :‬מה שאני אעשה‪ ,‬וזה גם מה שאתה צריך לעשות‪ ,‬זה‬
‫להגיד "שמע ישראל"'‪.‬‬
‫שואל אותו סתיו‪:‬‬
‫"בסדר‪ ,‬אז אני אגיד 'שמע ישראל'‪ ...‬אבל מה זה ייתן לך? הרי בכל זאת המסוק‬
‫יתרסק שנייה אח"כ וכולנו נמות‪".‬‬
‫מהותה של תפילה ומהותו של זמן | ‪61‬‬
‫ותשובתו של עמנואל היתה‪:‬‬
‫"אם נשארות לאדם חמש שניות לחיות‪ ,‬ועדין יש משמעות לחייו ושאיפה למה‬
‫שאחריהם‪ ,‬משמע‪ ,‬לחיים יש משמעות‪.‬‬
‫אך אם לעומת זאת לאדם נותרו חמש שניות לחיות‪ ,‬ואיננו מבין את חשיבות‬
‫השניות הללו‪ ,‬אז כנראה אין משמעות לכל החיים שלו‪"...‬‬
‫הבה נתרגם את הדברים הללו לכדי כלל ברור‪:‬‬
‫זמן ניתן למדוד ע"י שעון )זמן ניתן למדוד גם בלי שעון – ע"י תחושה‪ ,‬אלא שאז‬
‫לפעמים כל דקה נראית כמו נצח‪ ,‬או להיפך‪ ,‬חולפת ביעף(‪ ,‬אך בהקשר זה הזמן הוא‬
‫כלי ‪ -‬שהוא כשלעצמו ריק – והתוכן שלו מתמלא ע"פ פעילות האדם‪ .‬אם מודדים‬
‫זמן בצורה הז ו‪ ,‬הרי שבחמש השניות האחרונות לפני שהטיל מרסק את הכל אין מה‬
‫לעשות‪ .‬ואם אין מה לעשות בזמן הזה‪ ,‬הזמן נשאר כלי ריק‪ .‬במקרה זה נמצא כי‬
‫לזמן אין משמעות‪ ,‬וממילא נמצא כי לחיים כולם ‪ -‬שהם כמות נתונה של זמן ‪ -‬אין‬
‫משמעות‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬זמן יכול גם להיות בעל ייעוד‪ .‬לכל רגע מן החיים של אדם ושל עם – יש ייעוד‬
‫ייחודי שאין זולתו‪ .‬יש לכל רגע נתון את המשימה שיש להגשים באותה הזדמנות‬
‫ייחודית‪ .‬הזמן – יורד עם המשימה שלו ועם הייעוד שלו‪" .‬לכל זמן ועת לכל חפץ"‪.‬‬
‫כל רגע הוא כלי להגשמת הייעוד של אותו רגע‪ .‬אם זה כך – ברור שלכל שבריר‬
‫שנייה יש משמ עות‪ .‬לחמש השניות האחרונות יש ייעוד‪ :‬תשובה‪ .‬להתכונן לעולם‬
‫שאחרי‪ .‬לראות את העתיד‪ ,‬שאחרי נקודות הסיום‪ .‬את ההתחלה שבאה מיד אחרי‬
‫כל סגירת מעגל‪ .‬חמש השניות הללו הם זמן עם משמעות אדירה אצל אדם מאמין‪,‬‬
‫הם ה‪" -‬רעווא דרעווין" שלו‪ .‬הם חודש אלול שלו‪ .‬ואם כך מביט האדם על הזמן –‬
‫ברור לגמרי שלכל החיים יש משמעות אחרת‪ .‬זה לא מתבטא רק במתן מהות לחמש‬
‫השניות האחרונות‪ ,‬אלא במהות החיים כולה שמשתנה‪.24‬‬
‫‪ 24‬בהתאם לכך ממשיך ה"שפת אמת" ומבחין בהקשר הזה בין תפישת הזמן בעם ישראל‪ ,‬לבין תפיסת‬
‫הזמן באומות העולם‪" :‬ובמדרש "אני תפילתי" אומות העולם אוכלים ושותים )עיין איכה רבא‪,‬‬
‫פתיחה י"ז ( פירוש‪ :‬שכשיש השפעה להם – כל מגמתם לקבל לגרמייהו )לעצמם(‪ .‬ובני ישראל‪,‬‬
‫חפצים בהרצון יותר ממה שנותן להם צורכיהם ע"י הרצון‪ ,‬ומשתוקקים להתברך בזה הרצון כנ"ל"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כשיש זמן נעלה ומרומם – שיש בו ייעוד נעלה‪ ,‬ואפשרות להשיג הרגשות נעלות‬
‫והתרוממות הרוח‪) ,‬כהכנה לקראת אותם ששת ימי מעשה(‪ ,‬יש מי שחי חיים של תועלת – וימהר‬
‫‪ | 62‬ירח האיתנים‬
‫בהתאם לכך מובנת ההגדרה של הרמב"ם את יום הכיפורים‪ :‬כזמן של תשובה‪ .‬זוהי‬
‫עת הרצון הגדולה ביותר לתשובה‪ ,‬שכן זהו זמן שיש לו ייעוד – לחזור אל ה'‪ .‬ועלינו‬
‫מוטל לנצל את הרגע הזה‪ ,‬לחוש אותו ולהגשים אותו‪ .‬הזמן הזה הוא זמן מיוחד – כי‬
‫יש לו ייעוד מדהים – רוחני ומרומם – זוהי עת של תשובה‪ .‬זהו הייעוד של הרגע‬
‫הנתון הזה‪ .‬הזמן כעת אינו נמדד רק בדקות – ככלי קיבול לפעולות‪ .‬אלא יש בו גם‬
‫ייעוד ותכלית‪ .‬והכלל הוא כי "לפום גמלא שיחנא" )לפי כושר הנשיאה של הגמל‬
‫מעמיסים עליו את המשא(‪ .‬עם התכלית והיעוד באה הסיעתא דשמעיא והשפע‬
‫הרוחני הנחוץ לשם הגשמת תכלית זו‪ .‬זו המשמעות של שעת רצון‪ ,‬ועת רחמים ‪-‬‬
‫שעה של תשובה ותפילה‪.‬‬
‫לנצל את הזמן הזה כדי להשיג הישגים עבור עצמו‪ .‬ויש מי שיתענג על הרגע ועל עצם היותו נתון‬
‫במסכת רוחנית‪ ,‬בזמן עם ייעוד כ"כ נעלה‪.‬‬
‫שנת השבע‬
‫הדרכה הלכתית לשנת השמיטה‬
‫המלאכות האסורות בשמיטה‬
‫עקרונות קדושת פירות שביעית‬
‫עקרונות איסור סחורה‬
‫אספקת התוצרת החקלאית‬
‫הדרכות מעשיות לצרכן‬
‫הדרכה הלכתית לשנת השמיטה‬
‫בחסדי ה' עלינו‪ ,‬זכינו לשבת על אדמת ארץ ישראל‪ ,‬לאכול מפריה ולשבוע מטובה‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬קרבה שנת השבע שנת השמיטה‪ ,‬השנה שבה אנו מתחברים מחדש‬
‫לקדושתה של ארץ ישראל ולקשר המיוחד שבין ה' יתברך‪ ,‬עם ישראל וארץ ישראל‪.‬‬
‫לקראת שנת השמיטה‪ ,‬ליקטנו את עיקרי ההלכות המעשיות הנוגעות לכלל הציבור‬
‫בשנה זו‪ .‬כמובן שהדברים הם בבחינת מועט המחזיק את המרובה‪ ,‬וישנם פרטים‬
‫הלכתיים רבים נוספים והם בבחינת – תן לחכם ויחכם עוד‪.‬‬
‫ההלכות המובאות לקמן נערכו מתוך אתר האינטרנט של מכון התורה והארץ‪ ,‬ניתן‬
‫למצוא באתר הרחבות רבות ומאמרים נוספים העוסקים בתחום‪.‬‬
‫המלאכות האסורות בשמיטה‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫מצוות השמיטה כוללת מצוות לא תעשה של עשיית מלאכות )כפי שיפורט‬
‫להלן(‪ ,‬ומצוות עשה של שביתת הקרקע מעבודת אדם שמחויב במצוות‪ .‬לכן‬
‫אסור לבעל שדה לעבוד בשדהו ואף אסור לו להניח לאדם אחר לעבוד בשדהו‪.‬‬
‫מצוות אלו נוהגות בזמן הזה מדרבנן‪.‬‬
‫ארבע מלאכות מפורשות בתורה שאין לעשותן בשמיטה‪ :‬זריעה‪ ,‬זמירה‪ ,‬קצירה‬
‫ובצירה‪.‬‬
‫המלאכות החקלאיות האחרות הן תולדות של מלאכות אלו‪ ,‬יש מהן אסורות‬
‫מדרבנן‪ ,‬ויש מהן מלאכות מותרות‪ .‬המלאכות האסורות הן מלאכות שמטרתן‬
‫היא הגברת הצמיחה )'אברויי אילנא'(‪ ,‬ומלאכות המותרות הן מלאכות שמטרתן‬
‫היא שמירה על הקיים )'אוקמי אילנא'(‬
‫ניתן להקל במלאכות האסורות מדרבנן‪ ,‬אם הן נחוצות למניעת הפסד העץ או‬
‫היבול‪ .‬כמו כן‪ ,‬נית ן להקל במקרה שיש סיבה נוספת להיתרן וכן אם בפעולה‬
‫עצמה יש שתי מטרות‪ ,‬גם משום שמירה על האילן וגם משום תוספת בפרי‪.‬‬
‫את המלאכות האסורות מהתורה אין לעשות גם על ידי גוי או ב'גרמא' )=בדרך‬
‫עקיפה(‪.‬‬
‫עשיית מלאכה באמצעות טרקטור או מכונה אחרת נחשבת לעשייה 'בידיים'‪.‬‬
‫‪ | 66‬ירח האיתנים‬
‫חרישה ותולדותיה‬
‫ח‪ .‬נחלקו הפוסקים אם חרישה נאסרה מן התורה או מדרבנן‪ .‬לכן‪ ,‬כל פעולה‬
‫שמשמעותה היא טיוב הקרקע או הכנתה לזריעה‪ ,‬בין אם היא נעשית על ידי‬
‫פילוח הקרקע‪ ,‬ובין אם היא נעשית ללא פילוח זה‪ ,‬אסורה בשמיטה‪.‬‬
‫זריעה ותולדותיה‬
‫ט‪ .‬מלבד זריעה‪ ,‬שהיא הטמנת זרעים בקרקע לשם הצמחתם‪ ,‬ישנן מלאכות‬
‫נוספות שנאסרו מדין זורע‪ .‬יש מהן האסורות מן התורה ויש שאסורות מדרבנן‪:‬‬
‫י‪.‬‬
‫‪ .1‬נטיעת עצים או שתילת ירקות‪ ,‬בין שהם חשופי שורש ובין שהם מצויים בגוש‪.‬‬
‫‪ .2‬הרכבת עצים‪.‬‬
‫‪ .3‬ריבוי על ידי הברכה‪ ,‬וכל אופני הריבוי הוגטטיבי )שלוחות‪ ,‬ייחורים וכדומה(‪.‬‬
‫עץ פרי שניטע באיסור בשמיטה – אסור בשימוש ויש לעקור אותו‪ .‬וקל וחומר‬
‫שאסור לקנות אותו‪ .‬יש להקפיד על כך בשנים שלאחר השמיטה‪.‬‬
‫זמירה ותולדותיה‬
‫יא‪ .‬זמירה היא פעולת קיצור ענפי גפן לשם פריצת ענפי פרי חדשים ממנה‪ .‬פעולה זו‬
‫אסורה מן התורה‪ .‬בשאר העצים ישנה מחלוקת אם זמירה אסורה מהתורה או‬
‫מדרבנן‪.‬‬
‫יב‪ .‬גיזומים אחרים אסורים מדרבנן‪.‬‬
‫יג‪ .‬כל הפעולות הגורמות להצמחה ‪ -‬אסורות מדרבנן‪ ,‬מפני שהן תולדות זריעה או‬
‫זמירה‪.‬‬
‫קצירה ובצירה‬
‫יד‪ .‬מותר לקצור‪ ,‬לבצור‪ ,‬לקטוף או לאסוף את היבול רק לצורכי בני הבית ובכמות‬
‫מועטה‪ ,‬לקטיף פירות השייכים לאוצר בית דין‪ ,‬ראה להלן‪.‬‬
‫הלכות נוספות‬
‫טו‪ .‬פעולות חקלאיות הנעשות לצורך מטרות שאינן חקלאיות‪ ,‬כגון‪ :‬עבודות עפר‬
‫לצורך בניין או גיזום עצים לסכך – מותרות‪ ,‬ובלבד שהמטרה הזאת ניכרת על‬
‫ידי שינוי בצורת הפעולה‪.‬‬
‫טז‪ .‬פעולות גיזום למטרות שאינן חקלאיות מותרות רק אם נעשות בשינוי מכללי‬
‫הגיזום המקצועיים‪ ,‬באופן שאיננו הטוב ביותר לעץ‪.‬‬
‫שנת השבע | ‪67‬‬
‫עקרונות קדושת פירות שביעית‬
‫מהי קדושת שביעית‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫הגידולים השונים השייכים לשנה השביעית‪ ,‬כל אחד לפי דינו המיוחד‪ -‬קדושים‬
‫בקדושת שביעית‪ .‬קדושה זו באה לידי ביטוי בכמה הלכות עיקריות‪:‬‬
‫פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית הם הפקר לכל אדם מישראל‪.‬‬
‫אסור לעשות מסחר בפירות שביעית‪.‬‬
‫אסור להשחית פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית‪.‬‬
‫אסור לאכול פירות שביעית או לעבדם )בישול‪ ,‬סחיטה וכדו'( בצורה שאינה‬
‫מקובלת‪.‬‬
‫מותר להשתמש בפירות שביעית שימוש הדומה לאכילה )כגון‪ :‬הדלקת הנר(‪,‬‬
‫אך אסור להשתמש בהם לכל שימוש שאינו דומה לאכילה )כגון‪ :‬רפואה או‬
‫כביסה(‪.‬‬
‫בהגיע הזמן בו נגמרים הפירות מאותו מין בשדה או במטע ‪ -‬יש להפקיר את מה‬
‫שנשאר בבית מאותו המין‪ ,‬זוהי מצוות הביעור‪.‬‬
‫פירות השביעית פטורים מתרומות ומעשרות‪.‬‬
‫באלו תנאים נוהגת קדושת פירות שביעית‬
‫ט‪ .‬קדושת שביעית חלה על תוצרת פירות וירקות שגדלה בשמיטה‪ ,‬אם מתקיימים‬
‫בה התנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬היבול גדל בארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ .2‬הקרקע שייכת ליהודי )ואפילו אם העבודה וגמר המלאכה נעשו ע"י גוי)‪.‬‬
‫‪ .3‬זהו מין שקדושת שביעית נוהגת בו‪.‬‬
‫‪ .4‬שלב הגידול הקובע את הקדושה באותו מין חל בתוך שנת השמיטה‪.‬‬
‫י‪ .‬קדושת שביעית אינה נוהגת בתוצרת חקלאית המיובאת מחו"ל )כגון‪ :‬אורז‪,‬‬
‫סוכר‪ ,‬שמן סויה‪ ,‬תבלינים שונים וכדו'(‪ .‬אך תוצרת חקלאית שגדלה בשטחי‬
‫ארץ ישראל שנכבשו בזמן הבית הראשון )כיבוש עולי מצרים( אך לא נתקדשו‬
‫בזמן הבית השני )עליית עולי בבל( ‪ -‬יש לנהוג בה קדושת שביעית‪.‬‬
‫יא‪ .‬קדושת שביעית אינה נוהגת במה שגדל בקרקע של גוי והוא הדין לקרקע‬
‫שנמכרה לגוי עפ"י היתר המכירה‪.‬‬
‫יב‪ .‬קדושת שביעית נוהגת גם במה שגדל בחממות בקרקע‪ ,‬וכן במה שגדל במצע‬
‫מנותק תחת כיפת השמים‪ .‬אך אינה נוהגת במה שגדל בחממה במצע‬
‫‪ | 68‬ירח האיתנים‬
‫מנותק‪ .‬לכן‪ :‬ירקות או תבלינים שגדלו בגג הבית‪ ,‬במרפסת שאינה מקורה‪ ,‬וכן‬
‫בחצר הבית‪ -‬קדושים בקדושת שביעית‪ ,‬אך צמחים שגדלו בתוך הבית‪ ,‬בתוך‬
‫עציץ שאינו נקוב אינם קדושים בקדושת שביעית‪.‬‬
‫יג‪ .‬קדושת שביעית נוהגת גם בתבשיל שמין אחד מהרכיבים שלו קדוש בקדושת‬
‫שביעית )כגון‪ :‬מרק שיש בו ירק של שביעית(‪ ,‬אם הכמות שלו אינה בטלה‬
‫בשישים‪.‬‬
‫יד‪ .‬קדוש ת שביעית חלה גם על מטבעות כסף בהם נקנו פירות שביעית‪ ,‬ובמה‬
‫שנקנה באותם מטבעות‪.‬‬
‫טו‪ .‬למעשה‪ ,‬ניתן למצוא פירות הקדושים בקדושת שביעית בעיקר במקרים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬פירות הגדלים בגינות פרטיות‪.‬‬
‫‪ .2‬תוצרת חקלאית המשווקת באמצעות אוצר בית דין‪.‬‬
‫טז‪ .‬יש אומרים שישנה מצוה מן התורה לאכול פירות שביעית‪.‬‬
‫יז‪ .‬אין להוציא פירות שביעית לחו"ל ‪ .‬מותר להוביל פירות שביעית לכל חלקי‬
‫הארץ ‪ ,‬כולל אילת וסביבתה ‪ .‬הנוסע לחו"ל‪ ,‬מותר לו‪ ,‬בשעת הדחק‪ ,‬לקחת איתו‬
‫צידה לדרך מפירות שביעית‪.‬‬
‫עקרונות איסור סחורה‬
‫גדרי איסור סחורה‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫אסור לסחור בפירות שביעית‪ .‬איסור זה הוא מן התורה‪.‬‬
‫התורה אסרה לישא וליתן בפירות שביעית‪ ,‬אבל הקונה אותם לצרכי משפחתו‬
‫ונשאר לו מהם ‪ -‬מותר לו למכור את הנותר לשכנו‪.‬‬
‫איסור סחורה חל רק על המוכר‪ ,‬או על הקונה על מנת למכור‪ .‬אך אין איסור‬
‫בנתינת פירות שביעית במתנה‪.‬‬
‫אסור לקנות פירות שביעית מאדם המוכר אותם באיסור‪ ,‬מפני שמכשיל בכך‬
‫את המוכר‪ ,‬ומסייע בידי עובר עבירה‪.‬‬
‫אין איסור סחורה בהבלעה‪ ,‬דהיינו‪ :‬כשמוכר מצרך שאינו קדוש בקדושת‬
‫שביעית עם פירות שביעית‪ ,‬והתשלום הוא על אותו מצרך‪.‬‬
‫איסור שקילה ומדידה‬
‫ו‪.‬‬
‫גם כאשר מוכרים פירות שביעית באופנים שאין בהם איסור סחורה ‪ -‬אין לשקול‬
‫אותם במדויק אלא באומדן בלבד‪.‬‬
‫שנת השבע | ‪69‬‬
‫ז‪ .‬איסור זה חל גם על פירות שבשאר שנים לא רגילים לשקול אותם‪ ,‬אלא הם‬
‫נמכרים כיחידות‪.‬‬
‫ח‪ .‬מתקנת חכמים אסור למדוד גם פירות גויים או פירות מיובאים‪ ,‬משום מראית‬
‫העין‪.‬‬
‫דמי שביעית‬
‫ט‪ .‬כאשר מוכרים פירות שביעית )אף בהיתר( ‪ -‬נתפס הכסף הניתן תמורתם‬
‫בקדושת שביעית‪ ,‬והפירות הראשונים נשארים בקדושתם‪ ,‬וכן הדין אם‬
‫החליפו פירות שביעית בפירות אחרים‪.‬‬
‫י‪ .‬בכסף זה מותר לקנות רק דברי מאכל‪ ,‬דברי מאכל שנקנו בכסף זה חלה גם‬
‫עליהם קדושת שביעית‪ .‬עבר וקנה מצרכים אחרים ‪ -‬יקח מאכל שאינו קדוש‬
‫בקדושת שביעית‪ ,‬ויאכלנו עפ"י דיני קדושת שביעית‪.‬‬
‫יא‪ .‬הקדושה פוקעת מהכסף באחד משני אופנים‪:‬‬
‫‪ .1‬כאשר קונים בו דבר מאכל שאין בו קדושת שביעית‪.‬‬
‫‪ .2‬כאשר מחללים אותו על מאכל‪ .‬נוסח החילול הוא‪" :‬כל דמי שביעית או‬
‫חילופי שביעית הנמצאים ברשותי‪ ,‬יהיו מחוללים על מאכל זה‪" .‬‬
‫יב‪ .‬לכתחילה החילול צריך להיות על מאכל שוה‪-‬ערך לדמי השביעית‪ .‬אבל‬
‫בדיעבד‪ ,‬מועיל אף חילול על שווה פרוטה‪.‬‬
‫יג‪ .‬ישנם מקרים בהם כלל לא נתפס הכסף בקדושת שביעית )עפ"י סדר עדיפויות‬
‫הלכתי(‪:‬‬
‫‪ .1‬כשהתוצרת נמכרה במסגרת אוצר בי"ד‪.‬‬
‫‪ .2‬בקנייה בהבלעה‪.‬‬
‫‪ .3‬בכרטיס אשראי‪.‬‬
‫‪ .4‬בתשלום יום מראש‪.‬‬
‫‪ .5‬תשלום בשיק )רצוי שיהיה דחוי או בלתי סחיר‪ ,‬עם "קרוס"(‪.‬‬
‫‪ .6‬בקניה בהקפה‪ ,‬כאשר התשלום מתבצע לאחר אכילת הפירות‪ ,‬או לאחר‬
‫העברתם לבעלות של אדם אחר‪.‬‬
‫‪ .7‬יש המוסיפים‪ :‬בקניית פירות שביעית מגוי‪.‬‬
‫‪ .8‬יש המוסיפים‪ :‬בקנייה בהקפה‪ ,‬כאשר התשלום מתבצע מספר רגעים לאחר‬
‫הקניה‪ ,‬ובתנאי שיש יחסי אימון בין המוכר לקונה )כך שביצוע העיסקה אינו‬
‫מותנה בתשלום מיידי(‪.‬‬
‫‪ | 70‬ירח האיתנים‬
‫יד‪ .‬כיון שכמעט אין בשוק פירות הקדושים בקדושת שביעית הנמכרים באופן‬
‫האסור‪ ,‬אין לחשוש למציאות כסף הקדוש בקדושת שביעית‪.‬‬
‫אספקת התוצרת החקלאית‬
‫א‪ .‬שיווק פירות האילן על פי רוב הוא מהמטעים השונים בארץ‪ ,‬במסגרת אוצר בית‬
‫דין או היתר מכירה‪ ,‬נכון לתשע"ה ישנה גם כן כמות מסוימת המיובאת מחו"ל‬
‫)בשמיטה‪ ,‬ישנם גופי כשרות שזו הדרך המרכזית שלהם באספקת התוצרת(‪ ,‬או‬
‫פירות שגדלו בשישית ונשמרו על ידי איסום‪.‬‬
‫ב‪ .‬פירוט הדרכים לאספקת הירקות‪ ,‬ודיניהם‪:‬‬
‫ירקות‬
‫קדושת‬
‫שביעית‬
‫איסור‬
‫ספיחין‬
‫עשיית‬
‫מלאכות עבורם‬
‫הערות‬
‫איסום שישית‬
‫אין‬
‫אין‬
‫אין צורך‬
‫רלוונטית בעיקר‬
‫ב'ירקות קשים' כגון‪:‬‬
‫תפוחי אדמה‪ ,‬גזר‪,‬‬
‫בצל וכדומה‪.‬‬
‫ירקות שנבטו‬
‫בערב השמיטה‬
‫מצע מנותק‬
‫יש‬
‫אין‬
‫יש איסור‬
‫אין‬
‫אין‬
‫אין איסור‬
‫אין‬
‫יש איסור‬
‫יש‬
‫יש איסור‬
‫אין‬
‫אסור מלאכות‬
‫דאורייתא ע"י יהודי‬
‫אין‬
‫אין‬
‫אין‬
‫אין‬
‫מחלוקת –‬
‫שטח שנכבש‬
‫ע"י עולי מצרים לכתחילה יש‬
‫להחמיר‬
‫יש‬
‫שטח שנכבש על‬
‫ידי עולי בבל‬
‫אין‬
‫שטח פתוח‬
‫וחממה בהיתר‬
‫מכירה‬
‫אין‬
‫יבול נכרי‬
‫אין‬
‫יבוא‬
‫שיטה יקרה ולא‬
‫בהכרח כלכלית‬
‫אזורים אלו הם‬
‫הערבה הדרומית‬
‫והנגב המערבי‬
‫רוב שטחי הארץ‬
‫כיום‬
‫שנת השבע | ‪71‬‬
‫ההגדרות ההלכתיות‬
‫א‪ .‬אוצר בית דין‬
‫אוצר בית דין הוא תקנה שהובאה בתוספתא )שביעית פ"ח ה"א‪ -‬ב(‪ ,‬ומבוססת על כך‬
‫שהתוצרת החקלאית הגדלה בשמיטה היא הפקר‪ ,‬וכולם יכולים ליטול ממנה בשווה‪.‬‬
‫התקנה היא שבית הדין ממנים שליחים שיטפלו בפירות האילן שגדלו מאליהם‪,‬‬
‫ויספקו אותה לאנשי העיר‪ .‬בימינו‪ ,‬תקנה זו הורחבה‪ ,‬ובית הדין אף מחלק ירקות‬
‫שנזרעו או נשתלו בערב השמיטה‪ ,‬וכן ירקות שגדלו בשישית ונשמרו באופני‬
‫השימור השונים‪ .‬עשיית הפעולות השונות הכרוכות בגידול הצמח והפרי תלויות‬
‫בהנחיות בית הדין‪.‬‬
‫באופן זה של גידול התוצרת החקלאי והצרכן מתמודדים באופן מעשי עם כלל‬
‫איסורי המלאכות השמיטה‪ ,‬והגדרות קדושת השביעית‪.‬‬
‫ב‪ .‬היתר המכירה‬
‫היתר המכירה הוא היתר שמבוסס על פסקו של שו"ת שמן המור )יו"ד סימן ד( ‪,‬‬
‫ונפסק על ידי ר' יצחק אלחנן‪ ,‬ר' שמואל מוהליבר‪ ,‬ור' יהושע מקוטנא‪ ,‬ובוסס ברבות‬
‫השנים על ידי הרבנים הראשיים לדורותיהם‪ ,‬משמעותו של היתר זה הוא שהגוי הוא‬
‫הבעלים של הקרקע‪ ,‬ובמקרה זה אין קדושת שביעית בתוצרת החקלאית ואין איסור‬
‫ספיחין‪ ,‬אולם לדעת רוב הפוסקים גם במקרה זה אין לעשות על ידי יהודי מלאכות‬
‫בקרקע האסורות מן התורה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬הרבנות הראשית לדורותיה סומכת על היתר זה עבור כלל הציבור במדינה‪.‬‬
‫המשמעות המעשית של קניית תוצרת שגדלה בשטח שנמכר בהיתר מכירה היא‬
‫שכל ההתנהלות ביחס לפרי‪ ,‬קנייתו‪ ,‬ושימוש בו היא כבכל השנים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצע מנותק‬
‫בשמיטה‪ ,‬מותר לגדל צמחים בתוך בית‪ ,‬כאשר מצע הגידול מנותק מהקרקע‪ ,‬באופן‬
‫זה זריעת ושתילת הירקות מתבצעים כרגיל‪ ,‬וכל שאר הפעולות הכרוכות בגידול‬
‫הצמח‪ ,‬פתרון זה יקר ומסובך מבחינה לוגיסטית‪ ,‬ולא תמיד הוא משתלם מבחינה‬
‫כלכלית‪.‬‬
‫‪ | 72‬ירח האיתנים‬
‫ד‪ .‬עולי מצרים‬
‫שטח כיבושם של עולי מצרים כולל את רובם המוחלט של שטחי הארץ‪ ,‬בירקות‬
‫ופירות שגדלו בשטח זה ישנה מחלוקת האם יש בה קדושת שביעית‪ ,‬אין איסור‬
‫ספיחין‪ ,‬אך יש בו איסור עשיית מלאכות‪.‬‬
‫יש עוד לציין כי בשטח זה יש הסוברים שאין איסור לא תחונם ‪ ,‬ולכן היתר המכירה‬
‫בשטח זה הוא יותר מרווח מאשר בשטח שקודש גם על ידי עולי בבל‪.‬‬
‫ה‪ .‬עולי בבל‬
‫השטח אותו קידשו עולי בבל‪ ,‬בעלייתם לארץ בתחילת ימי בית שני‪ ,‬שטח זה הוא‬
‫קטן יותר מהשטח אותו כבשו עולי מצרים‪ .‬על פי רוב הדעות בחלקו הדרומי של‬
‫הארץ הוא מתחיל באזור מעט דרומית לים המלח‪ ,‬משם עובר לנחל צין‪ ,‬לנחל הלבן‬
‫עד לחיבורו לים התיכון‪ .‬צפונית מן הקו הנ"ל נחשב גבולות עולי בבל‪ .‬בשטח זה‬
‫חלים כל דיני השביעית‪ ,‬איסור מלאכה‪ ,‬איסור ספיחין וקדושת שביעית בתוצרת‬
‫החקלאית‪.‬‬
‫יש להדגיש כי למעשה אין ידיעה ברורה ומדוייקת מהו השטח שאותו הם לא‬
‫קידשו‪ ,‬אך זיהוי זה‪ ,‬כפי שהובא כאן‪ ,‬מקובל על פוסקים רבים‪.‬‬
‫ו‪ .‬גידולי נכרים ויבוא‬
‫באופן זה גוי מגדל בקרקע שלו‪ ,‬בפרי אין קדושת שביעית כלל‪ .‬קניית ירקות מגויים‬
‫אפשרית כאשר יש פ יקוח על כך שאכן הם בעלי הקרקע‪ .‬אך יש להמנע מקניית‬
‫תוצרת שלהם כאשר הדבר מסייע לחיזוק אחיזתם בקרקע‪) .‬כגון‪ :‬כאשר‬
‫ההתקשרות נעשית מראש‪ ,‬לפני הזריעה(‪.‬‬
‫מבחינה הלכתית מעמדה של תוצרת שיובאה מחו"ל הוא כשל תוצרת שגדלה בארץ‬
‫על ידי גוי‪.‬‬
‫סדר העדיפויות ההלכתי‬
‫המטרה המרכ זית שצריכה לעמוד לנגד הצרכנים היא שמירת השמיטה באופן המלא‬
‫והטוב ביותר‪.‬‬
‫סדר העדיפויות הוא כדלהלן‪:‬‬
‫שנת השבע | ‪73‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫ירקות מאיסום שישית‪.‬‬
‫ירקות שגדלו בחממה במצע מנותק‪.‬‬
‫ירקות שנבטו בערב השמיטה )במצע רגיל ובחממה‪ ,‬בירקות אלו יש קדושת‬
‫שביעית‪ ,‬והם מחולקים במסגרת 'אוצר בית דין'(‪.‬‬
‫יר קות שגדלו בשטח שנכבש על ידי עולי מצרים ונמכר בהיתר המכירה‪.‬‬
‫ירקות שגדלו בשטח שקודש על ידי עולי בבל ונמכר בהיתר המכירה‪.‬‬
‫ירקות מיובאים מחו"ל‪.‬‬
‫יבול נכרי שגדל בארץ ישראל‪.‬‬
‫הנחיות מעשיות לצרכן לרכישת פירות וירקות‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫יש לרכוש פירות וירקות רק ממקום מפוקח על ידי הרבנות המקומית או על ידי‬
‫אחת מוועדות השמיטה המאושרות על ידי הרבנות הראשית‪.‬‬
‫מן הראוי להעדיף תוצרת המשווקת באמצעות אוצר בית דין‪ ,‬כדי לזכות‬
‫באכילת פירות הקדושים בקדושת שביעית‪ ,‬וכדי לחזק את ידי חקלאים‬
‫המתאמצים בשמירת השמיטה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬קניית ירקות מותרת לכתחילה בכל מקום שיש בו השגחה על כך‬
‫שהקרקעות נמכרו לגוי כדין‪ ,‬עפ"י היתר המכירה‪ ,‬ולא צריך לחשוש לאיסור‬
‫סחורה‪.‬‬
‫באוצר בית דין‪ ,‬כיון שהתשלום אינו מחיר הפירות ‪ -‬אין הכסף נתפס בקדושת‬
‫שביעית‪ .‬ומשום כך יכול הצרכן לשלם במזומן‪.‬‬
‫מספר חברים יכולים לקחת ביחד כמות גדולה מאוצר בית הדין ולחלק אותה‬
‫ביניהם‪ .‬בחלוקה זו אין איסור מדידה‪ .‬והתשלום שמשלם האחד לחברו אינו‬
‫נתפס בקדושת שביעית‪.‬‬
‫אך מי שלקח כמות גדולה מאוצר בית דין‪ ,‬ומוכר לחברו את מה שלא דרוש לו‪,‬‬
‫אף שמכירה זו מותרת ‪ -‬אסור לו למדוד את הפירות והתשלום נתפס בקדושת‬
‫שביעית‪.‬‬
‫אין איסור סחורה בהבלעה‪ .‬משום כך מותר לקנות מוצר שרק חלק ממרכיביו‬
‫קדוש בקדושת שביעית‪ .‬וכן מותר להזמין ארוחה במפעל מזון )קייטרינג(‬
‫המשתמש בפירות שביעית‪.‬‬
‫אסור לקנות תוצרת חקלאית מחקלאי העובר על איסורי שמיטה‪ .‬לכן‪ ,‬לפני כל‬
‫קנייה יש לוודא שהמגדל מכר את הקרקע לגוי או שהוא עובד ומשווק על פי‬
‫דרכי היתר אחרות‪.‬‬
‫‪ | 74‬ירח האיתנים‬
‫ט‪ .‬צרכן המהדר לנהוג קדושת שביעית בפירות לאחר שנמכרה הקרקע לגוי יכול‬
‫לקנותם בדרך הרגילה‪ .‬ואין בכך משום "לפני עיוור לא תיתן מכשול" ומשום‬
‫מסירת דמי שביעית לעם הארץ‪ ,‬מפני שהסוחרים נוהגים כדין‪ ,‬עפ"י היתר‬
‫המכירה‪.‬‬
‫בשמיטה זו‪ ,‬כבשמיט ות קודמות מתקיים מיזם מבית מכון התורה והארץ בשם‬
‫'אוצר הארץ'‪.‬‬
‫יסודו של אוצר הארץ הוא על פי דיני 'אוצר בית דין'‪ ,‬והוא פועל באופן שבו פרטי‬
‫ההלכות הקשורות לבית הדין‪ ,‬לטיפול בפירות‪ ,‬לשיווקם‪ ,‬ולצריכתם יתקיימו‬
‫במלואם‪ .‬אוצר הארץ מעודד חקלאות יהודית בכל צורותיה‪ ,‬ורואה זכות והידור‬
‫להשתדל לאכול מפירותיה הקדושים של ארץ ישראל‪.‬‬
‫לאוצר הארץ הוקם אתר אינטרנט ובו ניתן לקבל את כל המידע הצרכני הנחוץ‪,‬‬
‫פריסת החנויות‪ ,‬מחירים‪ ,‬שו"ת‪ ,‬הנחיות הלכתיות לשימוש בפירות‪ ,‬פניות הציבור‬
‫וכן ניתן להטעין בו את כרטיס המועדון‪.‬‬
‫יתרונותיו ההלכתיים של אוצר הארץ‬
‫כאמור מערכת השיווק של פירות הקדושים בקדושת שביעית שונה בתכלית‬
‫ממערכת השיווק כפי שהיא מתבצעת בכל שנה‪ .‬התשלום לחקלאי הוא לפי הוצאות‬
‫מונחות על ידי משרד החקלאות‪ ,‬ולא לפי ערכי השוק‪ .‬גם הסחורה שתועבר‬
‫לצרכנים תסומן בצורה בולטת שיש לנהוג בה קדושת שביעית‪ ,‬כך שקדושת הפירות‬
‫תבלוט‪.‬‬
‫צבור שצורך מפירות אוצר הארץ מחזק את החקלאות היהודית בארץ ישראל ונהנה‬
‫לאכול מפירות שגודלו על ידי ישראל "וחי אחיך עמך"‪.‬‬
‫קניית ומכירת ארבעת המינים‬
‫]נושא זה שיך בעיקר לשנה הבאה‪ ,‬שנת תשע"ו‪ .‬השנה רוב האתרוגים נלקטים לפני ראש‬
‫השנה ואינם קדושים בקדושת שביעית‪ .‬רק אתרוגים שיילקטו אחרי ראש השנה קדושים‬
‫בקדושת שביעית‪ .‬מומלץ להעדיף אתרוגי שישית[‬
‫י‪.‬‬
‫על אף שפירות שנשמרו או שנעשתה בהם מלאכה אינם נאסרים‪ ,‬מכל מקום‬
‫עברה יש לרכוש את כל ארבעת המינים רק ממי‬
‫על מנת שלא לחזק ידי עוברי ֵ‬
‫שגידל אותם בהיתר‪.‬‬
‫שנת השבע | ‪75‬‬
‫לכן‪:‬‬
‫יא‪ .‬מותר לקנות אתרוגים רק ממי שמגדל ומשווק בשליחות של אוצר בית דין או‬
‫על פי היתר המכירה‪.‬‬
‫יב‪ .‬אין לקנות ארבעת המינים מאדם המוכר אתרוגים בדרכים אסורות‪.‬‬
‫יג‪ .‬אתרוגים המשווקים באמצעות אוצר בית דין ‪ -‬לכתחילה יש לגבות עליהם‬
‫תשלום אחיד‪ ,‬ללא הבדל בין אתרוגים כשרים לבין אתרוגים מהודרים‪.‬‬
‫תרומות ומעשרות‬
‫יד‪ .‬אתרוגים שנקטפו בשנה השמינית ‪ -‬יש להפריש מהם תרומות ומעשרות ללא‬
‫ברכה‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬מן הראוי להקפיד על נתינת המעשר ללוי כדי שלא תהיה‬
‫שאלה של "לכם" באתרוגים אלו‪.‬‬
‫יצוא לחו"ל‬
‫טו‪ .‬מותר לייצא אתרוגים למצווה לאחר זמן הביעור‪ ,‬או זמן רב לפני הביעור ‪-‬‬
‫ובאופן שברור שהפירות לא יישארו בחו"ל עד זמן הביעור‪ ,‬לאחר החג מומלץ‬
‫להכין מהם מאכל ולאוכלו עד לזמן הביעור‪ .‬לולב‪ ,‬ערבה והדס מותר לייצאם‬
‫לחו"ל כרגיל כבכל שנה‪.‬‬
‫הלכות ומנהגים‬
‫לחודש תשרי‬
‫ראש השנה‬
‫שבת שובה‬
‫צום גדליה‬
‫עשרת ימי תשובה‬
‫ערב יום כיפור‬
‫יום כיפור‬
‫סוכות‬
‫שמחת תורה‬
‫הלכות ומנהגים לחודש תשרי‬
‫ראש השנה‬
‫התרת נדרים‬
‫ערב ראש השנה תשע"ה‪ ,‬כט' אלול תשע"ד‪ ,‬יחול השנה ביום רביעי‬
‫)‪.(24.9.14‬‬
‫ביום זה נוהגים לעשות התרת נדרים‪ .‬מכיון שמצוי מאד שאדם מבטא‬
‫בשפתיו דבר שחייב לקיימו מדין נדר )ואינו בקי בהלכות אלו( יש לחשוש‬
‫שמא הוא עובר על נדרו בשוגג‪ .‬לכן נוהגים להתיר נדרים בערב ראש השנה‪,‬‬
‫כדי להכנס לשנה החדשה ללא עוון נדרים‪.‬‬
‫עומדים בפני שלשה מישראל )ואם אפשר‪ ,‬בפני עשרה( ומבקשים מהם‬
‫שיתירו את כל הנדרים שעשה כפי הנוסח בסידור‪ ,‬ומי שאינו מבין מה‬
‫שהוא אומר יכול לאומרו בכל לשון וסגנון שהוא מבין‪ .‬והשלושה )עשרה(‬
‫שהוא עומד בפניהם עונים לו שכל הנדרים מותרים ומחולים )כפי הנוסח‬
‫בסידור(‪.‬‬
‫ישנן קהילות שמושיבים שלשה אנשים והם מתירים נדרם של כל הקהל‬
‫שעומד בפניהם )ואין צורך שכל אחד יבקש התרה לבד(‪.‬‬
‫ערב ראש השנה‬
‫יש נוהגים ללכת לבית הקברות בערב ראש השנה ולהשתטח על קברי‬
‫צדיקים שימליצו טוב בעדינו בימי הדין הבאים‪ .‬כן מרבים בנתינת צדקה‬
‫ביום זה‪.‬‬
‫בערב ראש השנה מכינים את עצמנו כבכל ערב חג‪ ,‬מסתפרים‪ ,‬מתרחצים‪,‬‬
‫טובלים‪ ,‬ולובשים בגדים נאים לכבוד החג‪ .‬ואף שבראש השנה מתחילים ימי‬
‫הדין‪ ,‬וכנהוג בעולם שאדם שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים‬
‫ומגדל שערו וכו' לפי שאינו יודע איך ייגמר דינו‪ ,‬מכל מקום אנו לא נוהגים‬
‫כן‪ ,‬אלא מסתפרים מתרחצים‪ ,‬לובשים לבנים‪ ,‬אוכלים שותים וכו' לפי שאנו‬
‫בטוחים שהקדוש ברוך הוא ירחם עלינו כרחם אב על בנים ויזכה אותנו בדין‬
‫ויכתבנו לחיים טובים וארוכים ולשלום‪.‬‬
‫‪ | 80‬ירח האיתנים‬
‫עירוב תבשילין‬
‫תקנו חכמים שלא לבשל או לאפות בחג לצורך השבת שלאחריו‪ ,‬אלא אם‬
‫כן הניח ערוב תבשילין מערב החג שיהיה שמור אצלו עד שבת‪ .‬היות והשנה‬
‫ראש השנה חל סמוך לשבת נוהגים להכין ערוב תבשילין מערב החג )יום‬
‫רביעי(‪.‬‬
‫אופן עשיית ערוב התבשילין‪:‬‬
‫לוקחים לחם או חלה בכמות של כביצה )מעל ‪ 57‬גרם( וכן כמות של‬
‫כזית )מעל ‪ 28‬גרם( של תבשיל חשוב )כגון בשר‪ ,‬דג או ביצה(‬
‫מברכים ואומרים את הנוסח הבא‪:‬‬
‫"ברוך אתה ד' א‪-‬להינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו‬
‫וצונו על מצות ערוב‪ .‬בדין יהא שרא לנא לאפויי ולבשולי‬
‫ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולתקנא ולמעבד כל צרכנא מיומא‬
‫טבא לשבתא לנא ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת"‪.‬‬
‫)מי שאינו מבין את הכתוב בארמית יכול לומר זאת בעברית‪" :‬בזה‬
‫יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולתקן ולעשות כל‬
‫צרכינו מיום טוב לשבת‪ ,‬לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת"(‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬יש לשמור את ערוב התבשילין עד שבת‪ ,‬בשבת ניתן )ואף רצוי(‬
‫לאכול את ערוב התבשילין‪.‬‬
‫הדלקת נרות‬
‫בערב ראש השנה יום רביעי כט' אלול תשע"ד )‪ (24.9.14‬בשעה‬
‫מדליקים נרות חג‪.‬‬
‫‪18:13‬‬
‫היות וראש השנה הינו שני ימים‪ ,‬והיות ונוהגים להדליק נרות גם בליל שני‬
‫של החג‪ ,‬אין ליצור אש חדשה בחג )ע"י חיכוך הגפרור או הפעלת מצית‬
‫וכו'( ומותר רק להעביר אש מאש הדולקת כבר‪ ,‬לכן יש להכין אש‬
‫)באמצעות נר נשמה גדול( לפני כניסת החג שתישאר דולקת עד ליל החג‬
‫השני‪ ,‬ומאש זו נוכל להדליק )ע"י העברה( את נרות החג ביום השני‪.‬‬
‫הלכות ומנהגים לחודש תשרי | ‪81‬‬
‫השימוש בגז בחג‬
‫מכיוון שאסור לכבות אש בחג‪ ,‬הפתרון המומלץ ביותר לשימוש בגז בחג‬
‫הוא 'חגז' דהיינו באמצעות מתקן המחובר למערכת הגז שניתן לווסת אותו‬
‫גם בחג עצמו‪ .‬קובעים מראש לכמה זמן מעוניינים להשתמש בגז והשעון‬
‫מכבה את הגז מעצמו‪.‬‬
‫ליל ראש השנה‬
‫בליל ראש השנה אחרי תפילת ערבית‪ ,‬מברכים איש את רעהו בברכת‬
‫'לשנה טובה תכתב‪/‬י ותחתם‪/‬מי'‪.‬‬
‫כשחוזרים מבית הכנסת מקדשים על היין בנוסח הקידוש לראש השנה‪.‬‬
‫אחרי הקידוש נוטלים ידיים לסעודה ומברכים ברכת 'המוציא לחם מן‬
‫הארץ' על לחם משנה )שתי חלות שלימות( יש שנוהגים לטבול את הפרוסה‬
‫בדבש )כל השנה טובלים את הפרוסה במלח‪ ,‬ואילו בראש השנה טובלים‬
‫בדבש(‪.‬‬
‫על פי דברי חכמינו ז"ל ישנה משמעות בדברים שעושים לשם סימן ואות –‬
‫נהגו כל ישראל לאכול מאכלים שונים בראש השנה כ'סימן' ו'אות' לטובה‪,‬‬
‫ומתפללים בעת אכילתם לשנה טובה )שזהו גם הטעם למה שטובלים‬
‫פרוסת הלחם בדבש – סימן לשנה מתוקה(‪ .‬ואלו ה'סימנים' שנוהגים לאכול‬
‫בליל ראש השנה בתחילת הסעודה‪:‬‬
‫תמרים ואומרים 'יהי רצון מלפניך שיתמו שונאינו ואויבינו'‪.‬‬
‫רימון‬
‫לפני אכילתו אומרים 'יהי רצון מלפניך שירבו זכויותנו‬
‫כרימון'‪.‬‬
‫תפוח‬
‫טובלים בדבש ואומרים 'יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו‬
‫שנה טובה ומתוקה'‪.‬‬
‫דגים‬
‫ואומרים 'יהי רצון מלפניך שנפרה ונרבה כדגים'‬
‫ראש‬
‫נוהגים לקחת ראש כבש או דג‪ ,‬ואומרים 'יהי רצון מלפניך‬
‫שנהיה לראש ולא לזנב'‪ .‬ודורשי רמזים אמרו שהמילה‬
‫'לראש' היא ראשי תיבות 'לעשות רצון אבינו שבשמים'‪.‬‬
‫‪ | 82‬ירח האיתנים‬
‫כן יש נוהגים לאכול קרא )סוג דלעת(‪ ,‬סילקא )סלק עלים( כרתי )כרישא‪,‬‬
‫דומה לבצל ירוק( וכו' כל משפחה כמנהגה‪.‬‬
‫הנוהגים לאכול את הסימנים בתוך הסעודה יברכו "בורא פרי העץ" על הפרי‬
‫הראשון אותו הם אוכלים‪ .‬הנוהגים לאכול את הסימנים לפני הסעודה יברכו‬
‫את הברכה הראויה לכל מין אותו הם אוכלים‪.‬‬
‫יום ראשון של ראש השנה‬
‫ביום ראשון של ראש השנה )יום חמישי בשבוע( א' תשרי תשע"ה )‪(25.9.14‬‬
‫משכימים לבית הכנסת לתפילת היום‪ ,‬ביום זה דן הקדוש ברוך הוא את‬
‫העולם כולו ולכן מקפידים מאוד בתפילות המיוחדות שמתפללים ביום זה‪,‬‬
‫כי דרכן מבקשים מהקדוש ברוך הוא שנה טובה ומבורכת לכל בית ישראל‪.‬‬
‫מתפללים כל נוסח התפילה בשחרית כפי הנוסח בסידור לראש השנה‪.‬‬
‫אמרו חכמינו זכרונם לברכה שבראש השנה נפקדה שרה אמנו‪ ,‬ולכן קוראים‬
‫בתורה בפרשת וירא בפסוקים המדברים אודות לידת יצחק‪ .‬להפטרה‬
‫קוראים בתחילת ספר שמואל – תפילת חנה ולידת שמואל‪ ,‬היות וגם חנה‬
‫נפקדה בראש השנה‪.‬‬
‫תקיעת שופר‬
‫אחרי הק ריאה בתורה תוקעים בשופר‪ ,‬ומצווה על כל איש מישראל לשמוע‬
‫קול השופר בראש השנה‪ ,‬כמו שכתוב 'יום תרועה יהיה לכם' ונאמר 'תקעו‬
‫בחדש שופר בכסה ליום חגנו'‪ ,‬ולכן חובה על כל אחד להגיע לבית הכנסת‬
‫בראש השנה‪ ,‬על מנת לקיים מצווה רמה ונשאה זו של שמיעת קול השופר‪.‬‬
‫מי שאינו יכול ללכת לבית הכנסת לשמוע התקיעות‪ ,‬חייב לתקוע לבדו‬
‫בביתו‪.‬‬
‫השופר עשוי מקרן נבובה של איל זכר המזכיר זכות עקידת יצחק שנשחט‬
‫תמורו איל‪.‬‬
‫השופר צריך להיות שלם בלי סדק או נקב‪ ,‬וטוב שיהיה כפוף לרמז שיכפפו‬
‫ישראל לבותיהם לאביהם שבשמים‪.‬‬
‫הלכות ומנהגים לחודש תשרי | ‪83‬‬
‫רמזי השופר‬
‫ישנם כמה וכמה רמזים בתקיעת שופר בראש השנה‪:‬‬
‫א‪ .‬תקיעת שופר היא דרך קבלת עול מלכות‪ ,‬שכך עושים למלכים בעת‬
‫הכתרתם – תוקעים ומריעים לפניהם‪ .‬וכך בראש השנה תוקעים אנו בשופר‬
‫לפי שביום זה מכתירים את ה' למלך העולם ומקבלים על עצמנו עול מלכות‬
‫שמים‪.‬‬
‫ב‪ .‬התקיעה מהווה כעין אזהרה‪ :‬היות וראש השנה הוא הראשון לעשרת ימי‬
‫תשובה‪ ,‬תוקעים בשופר כדי להכריז ולהזהיר שכל הרוצה לחזור בתשובה –‬
‫ישוב‪ ,‬לפני יום הכיפורים‪.‬‬
‫ג‪ .‬קול השופר מזכיר לנו מעמד הר סיני שנאמר בו 'וקול השופר חזק מאד'‪,‬‬
‫וזכירה זו ממריצה אותנו לקבל את התורה מחדש כמו שקבלו עליהם‬
‫אבותינו – באמירת 'נעשה ונשמע'‪.‬‬
‫ד‪ .‬השופר שעשוי מקרן איל מזכיר לנו עקדת יצחק שהיה מוכן למסור את‬
‫נפשו לקיום דבר ה' ועל ידי זה יעלה זכרוננו לפני ה' לטובה‪.‬‬
‫ה‪ .‬טבע השופר להרעיד נימי הלב‪ ,‬ככתוב 'אם יתקע שופר בעיר ועם לא‬
‫יחרדו' ובשמענו קול שופר מתמלא לבבנו פחד וחרדה המביאים לתשובה‪.‬‬
‫ו‪ .‬התקיעות מבשרות את הגאולה ומעידות על יום קיבוץ גלויות ויום תחיית‬
‫המתים – שיהיו בקול שופר‪ ,‬ככתוב בדברי נביאנו הקדושים‪.‬‬
‫סדר התקיעות‬
‫התוקע עומד ליד הבימה שעליה קראו בתורה‪ ,‬ומברך הברכות 'לשמוע קול‬
‫שופר' וכן 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה' ומכוון להוציא השומעים ידי‬
‫חובה‪ .‬השומעים מכוונים לצאת ידי חובתם‪ ,‬ולכן אין עונים 'ברוך הוא וברוך‬
‫שמו' באמצע הברכות‪ ,‬רק עונים אמן בסיומן‪.‬‬
‫אחרי הברכות מיד מתחיל בעל התוקע לתקוע בשופר ותוקעים שלושים‬
‫קולות‪ :‬תקיעה‪ ,‬שברים‪-‬תרועה‪ ,‬תקיעה – שלש פעמים; תקיעה‪ ,‬שברים‪,‬‬
‫תקיעה – שלש פעמים; תקיעה‪ ,‬תרועה‪ ,‬תקיעה – שלש פעמים; וזו עיקר‬
‫החובה של שמיעת קול שופר – שלושים קולות‪ .‬בתפילת מוסף יש הנוהגים‬
‫לתקוע בתפילת הלחש מיד לאחר סיום שלוש הברכות האמצעיות –‬
‫‪ | 84‬ירח האיתנים‬
‫מלכויות‪ ,‬זכרונות ושופרות‪ ,‬ויש הנוהגים לתקוע אך ורק בחזרת הש"ץ‬
‫לאחר סיום הברכות האמצעיות ומיד בגמר התפילה תוקעים שוב שלושים‬
‫קולות‪ .‬באמצע הקדיש שלאחר התפילה תוקעים עוד עשרה קולות‪ .‬סך הכל‬
‫– ‪ 100‬קולות )‪ 60‬תקיעות‪ 20 ,‬שברים ו‪ 20 -‬תרועות(‪.‬‬
‫אין מפסיקין בדיבור ושיחה שאינה מענין התפלה החל מהתקיעות‬
‫הראשונות עד אחר גמר התקיעות בסיום התפילה‪.‬‬
‫לאחר התפילה הול כים בני ישראל לביתם בשמחה‪ ,‬ובטוחים שהקדוש ברוך‬
‫הוא שמע את תפילותינו ודמעותינו וכתב כל אחד ואחת מעם ישראל לשנה‬
‫טובה ומבורכת‪.‬‬
‫אחרי התפילה מקדשים על היין ואוכלים סעודת החג‪ .‬את פרוסת הלחם‬
‫שמברכים עליה ברכת 'המוציא' יש שנוהגים לטבול בדבש‪.‬‬
‫מנהגי ראש השנה‬
‫משתדלים להרבות באמירת תהלים בראש השנה בכל רגע פנוי‪ ,‬ונוהגים‬
‫לומר כל ספר תהלים‪ .‬ויש נוהגים לומר כל ספר תהלים פעמיים – )במשך‬
‫ימי ראש השנה( לפי שיש בתהילים מאה וחמישים פרקים‪ ,‬ופעמיים הם סך‬
‫הכל שלש מאות‪ ,‬שזהו גם מנין 'כפר' העולה בגימטריה שלש מאות‪ .‬כלומר‬
‫שאמירת תהלים פעמיים מביאה 'כפר' על חטאינו‪.‬‬
‫תשליך‬
‫אחרי תפילת מנחה של ראש השנה עורכים סדר 'תשליך' במקום מים כמו‬
‫שפת ים‪ ,‬נהר‪ ,‬באר או ים ואומרים את הנוסח המופיע במחזורים ובסידורים‪.‬‬
‫התפילה נקראת כך על שם הפסוק 'ותשליך במצולות ים כל חטאתם'‪ ,‬והיא‬
‫השלכת החטאים במקום אשר לא ייזכרו ולא ייפקדו כלל‪ ,‬שהוא הנושא‬
‫העיקרי של תפילה זו‪ .‬הולכים למקום מים כסימן והמחשה לתפילת‬
‫'ותשליך במצולות ים'‪.‬‬
‫מוקדי 'תשליך' ברמת גן הם בפארק מרום נווה ובפארק הלאומי‪.‬‬
‫הלכות ומנהגים לחודש תשרי | ‪85‬‬
‫ליל שני דראש השנה‬
‫אין להכין מיום ראשון של ראש השנה ליום השני‪ .‬את ההכנות לסעודת ליל‬
‫חג שני יש להתחיל החל מהשעה ‪ 19:10‬אחרי אמירת 'ברוך המבדיל בין‬
‫קודש לקודש'‪.‬‬
‫בליל שני של ראש השנה מתפללים תפילת ערבית‪.‬‬
‫לפני הקידוש בבית‪ ,‬הנשים והבנות מדליקות נרות חג‪ .‬היות ובחג אסור‬
‫ליצור אש חדשה כנ"ל‪ ,‬לכן צריכים להיזהר ולהדליק מאש הדולקת כבר‬
‫)שהוכנה לפני כניסת החג( שאז מותר להעביר מאש זו ולהדליק נרות‪.‬‬
‫לפני הדלקת נרות מניחים על השולחן פרי חדש שלא אכלו עדיין מתחילת‬
‫העונה שלו‪ ,‬ובשעת אמירת ברכת 'שהחיינו' תכוון האשה שהברכה תכלול‬
‫גם את הפרי החדש )שתאכל אחר הקידוש(‪.‬‬
‫כשמדליקים הנרות מברכים‪' :‬ברוך אתה ד' א‪-‬להינו מלך העולם אשר קדשנו‬
‫במצוותיו להדליק נר של יום טוב'‪ ,‬ואחר כך מברך 'ברוך אתה ד' א‪-‬להינו‬
‫מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה' )יש נשים שנוהגות שלא‬
‫לברך 'שהחיינו' בלילה השני אלא לשמוע ברכה זו בקידוש(‪.‬‬
‫אחרי הדלקת נרות מקדשים על היין‪.‬‬
‫בסיום הקידוש מברכים שהחיינו ובעת אמירת הברכה מסתכלים על הפרי‬
‫החדש המונח על השולחן ומכוונים שהברכה תכלול גם את הפרי החדש‪.‬‬
‫מיד לאחר הקידוש‪ ,‬לפני שנוטלים ידיים לסעודה מברכים ברכת 'בורא פרי‬
‫העץ' ואוכלים מהפרי‪.‬‬
‫יום שני של ראש השנה‬
‫ביום שישי‪ ,‬ב' דראש השנה )‪ (26.9.14‬קוראים בתורה פרשת עקדת יצחק‬
‫כ די שמאורע זה ייזכר לפני הקדוש ברוך הוא ויתעורר במדת הרחמים לרחם‬
‫על עמו ישראל בדין‪.‬‬
‫מיום שני של ראש השנה ואילך אין מאחלים יותר 'כתיבה וחתימה טובה' כי‬
‫אם 'חתימה טובה' שהרי הכתיבה היתה בראש השנה‪ ,‬ואילו החתימה טובה‬
‫תהיה ביום כיפור‪ ,‬ולכן מאחלים 'גמר חתימה טובה'‪.‬‬
‫‪ | 86‬ירח האיתנים‬
‫שבת שובה‬
‫ביום שישי ‪ ,‬ב' תשרי תשע"ה )‪ (26.9.14‬בשעה ‪ 18:10‬מדליקים נרות שבת‬
‫על ידי העברה מאש דולקת ומברכים 'ברוך אתה ד' א‪ -‬להינו מלך העולם אשר‬
‫קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של שבת קדש'‪.‬‬
‫שבת זו נקראת שבת שובה‪ ,‬ושני טעמים נאמרו בקריאת שם זה‪:‬‬
‫א‪ .‬על שם ההפטר ה שמפטירים בשבת זו המתחילה 'שובה ישראל‬
‫עד ה' א‪-‬להיך'‪.‬‬
‫ב‪ .‬לפי שזוהי השבת שבתוך עשרת ימי תשובה‪ ,‬והיא מיוחדת –‬
‫שבת של תשובה‪.‬‬
‫בשבת זו מתפללים כרגיל בכל שבתות השנה‪ ,‬ומוסיפים את התפילות‬
‫המיוחדות שנוהגים להוסיף בעשרת ימי תשובה )להלן(‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬נוהגים לאכול במהלך השבת את התבשיל שהונח לערוב תבשילין‪.‬‬
‫צאת השבת בשעה ‪ , 19:07‬מתפללים ערבית ועושים הבדלה כבכל מוצאי‬
‫שבת‪.‬‬
‫צום גדליה‬
‫למחרת שבת שובה‪ ,‬ביום ראשון ד' תשרי תשע"ה )‪ (28.9.14‬חל צום גדליה‬
‫)נדחה(‪ .‬הצום מתחיל בשעה ‪ 5:02‬לפנות בוקר ומסתיים בשעה ‪18:50‬‬
‫בערב‪.‬‬
‫צום גדליה נקרא בנבי אים 'צום השביעי'‪ .‬כשהחריב נבוכדנצר מלך בבל את‬
‫בית המקדש והגלה את ישראל‪ ,‬הפקיד על שארית העם שהיה בארץ את‬
‫גדליה בן אחיקם‪ ,‬והוא היטיב עם הנשארים בציון; ואולם ביום שני של ראש‬
‫השנה קמו אנשים והרגו את גדליה והיהודים אשר היו אתו‪ ,‬ואז ברחו כל‬
‫העם מקטן ועד גדול ונתפזרה שארית הפליטה והגלות נשלמה‪ .‬ומכיון שאין‬
‫צמים בראש השנה )יום הריגתו(‪ ,‬צמים למחרת – ג' תשרי ונקרא צום גדליה‬
‫)בשנה זו הצום נדחה לד' תשרי תשע"ה מפאת השבת(‪.‬‬
‫הלכות ומנהגים לחודש תשרי | ‪87‬‬
‫עשרת ימי תשובה‬
‫עשרת הימים שמראש השנה עד יום הכיפורים נקראים 'עשרת ימי תשובה'‬
‫כי ימים אלה הם ימי הרחמים והסליחות‪ ,‬מיוחדים ומיועדים לתשובה‪,‬‬
‫לחשבון נפש‪ ,‬לתפילה ולתיקון המעשים‪ ,‬וכן כותב הרמב"ם‪' :‬אף על פי‬
‫שהתשובה יפה לעולם‪ ,‬בעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא‬
‫יפה ביותר ומתקבלת היא מיד'‪.‬‬
‫בימים אלה מרבים בתפילה ומדקדקים במצוות יותר מבכל השנה‪.‬‬
‫בכל יום של עשרת ימי תשובה מוסיפים – לפני אמירת 'ברכו' – בתפילת‬
‫שחרית‪ ,‬את המזמור 'שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה' ' )תהלים קל(‪ ,‬וכן‬
‫אומרים תפילת 'אבינו מלכנו' )הארוך( בשחרית ובמנחה‪.‬‬
‫כמו כן מוסיפים בתפילת לחש מספר פסוקים )'זכרנו לחיים'‪' ,‬מי כמוך'‪,‬‬
‫'וכתוב לחיים'‪' ,‬בספר חיים'(‪ ,‬את הברכה השלישית בתפילת לחש חותמים‬
‫במילים 'המלך הקדוש' )ולא 'הא‪ -‬ל הקדוש' כבכל יום(‪ .‬בברכת 'השיבה‬
‫שופטינו' חותמים במילים 'המלך המשפט' )ולא 'מלך אוהב צדקה ומשפט'‬
‫כבכל יום( וכן מסיימים תפילת לחש במילים 'עושה השלום במרומיו וכו'‪.‬‬
‫פרטי הדינים למי שלא הזכיר תוספות אלו מופיעים בסידורים השונים‪.‬‬
‫ערב יום כיפור‬
‫סדר כפרות‪:‬‬
‫בערב יום הכיפורים‪ ,‬ט' תשרי תשע"ה )‪ (3.10.14‬באשמורת הבקר‪ ,‬נוהגים‬
‫לעשות 'סדר כפרות'‪ ,‬ואפשר להקדים ולעשותו במשך עשרת ימי תשובה‪.‬‬
‫'כפרות' פירושו תמורה‪ ,‬תחליף ופדיון )לא מלשון כפרה וסליחה(‪ .‬לוקחים‬
‫תרנ גול לזכר ותרנגולת לנקבה או לחילופין דגים‪ ,‬ואומרים הפסוקים 'בני‬
‫אדם יושבי חשך וצלמוות' כפי שמובא במחזורים‪ ,‬ומסובבים את העוף‪/‬הדג‬
‫מעל הראש ואומרים 'זה חליפתי זה תמורתי זה התרנגול ילך למיתה ואני‬
‫אלך לחיים טובים וארוכים ולשלום'‪ .‬ראוי לעשות סדר כפרות עם כסף ואז‬
‫אומר 'אלו המעות ילכו לצדקה ואני אלך לחיים טובים ארוכים ולשלום'‪.‬‬
‫‪ | 88‬ירח האיתנים‬
‫בקשת מחילה מחברו‪:‬‬
‫יום כיפור מכפר רק על עבירות שבין אדם למקום‪ ,‬אך אינו מכפר על עבירות‬
‫שבין אדם לחבירו עד שירצה ויפייס את חברו‪ ,‬לכן חייב כל אדם לפייס את‬
‫חברו שציערו לפני יום הכיפורים‪ ,‬ולבקש את סליחתו‪ .‬ולא יהיה אדם אכזרי‬
‫מלמחול אלא כשבא לפייס אותו חברו יסלח לו מיד וכך נכנסים ליום‬
‫הקדוש כולנו מאוחדים‪ ,‬ועל ידי זה זוכים לגמר חתימה טובה‪.‬‬
‫מלקות‪:‬‬
‫יש נוהגים בערב יום הכיפורים ללקות שלושים ותשע מכות קלות‪ ,‬כדי‬
‫שאדם יתן אל לבו על האיסורים שעבר שחייבים עליהם מלקות‪ .‬המלקה‬
‫והנלקה עומדים כשפניהם לכיוון צפון‪ ,‬הנלקה מתכופף קצת‪ ,‬והמלקה מכה‬
‫על גבו שלושים ותשע מכות קלות ברצועה של עור‪ ,‬ואומרים שלוש פעמים‬
‫את הפסוק 'והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר‬
‫כל חמתו' )שיש בו שלש עשר מילים‪ ,‬וכשאומרים את הפסוק שלש פעמים‬
‫הרי שלושים ותשע – תיבה אחת כנגד כל מכה(‪.‬‬
‫טבילה‪:‬‬
‫טובלים במקווה בערב יום הכיפורים ואפילו גברים שאינם מקפידים על‬
‫טבילה במשך כל השנה‪ ,‬בערב יום כיפור זהירים כל בני ישראל לטבול‬
‫במקווה כדי להכנס ליום הקדוש מתוך טהרה‪ .‬מתרחצים תחילה לכבוד‬
‫היום הקדוש ואחר כך טובלים‪.‬‬
‫מנחה של ערב יום כיפור‪:‬‬
‫מתפללים תפילת מנחה בשעה מוקדמת אחר הצהריים לפני סעודה‬
‫מפסקת‪ .‬בתפילת מנחה של ערב יום הכיפורים‪ ,‬בסיומה של תפילת שמונה‬
‫עשרה‪ ,‬אומרים סדר 'וידוי' )אשמנו‪ ,‬ועל חטא וכו'(‪ ,‬לפי שמצווה להתוודות‬
‫על חטאינו בערב יום כיפור‪ .‬לפני תפילת מנחה נותנים צדקה‪.‬‬
‫דברים האסורים ביום הכיפורים‬
‫חמישה דברים נאסרו ביום כיפור‪ ,‬הנקראים חמישה עינויים )על פי הכתוב‬
‫'ועניתם את נפשותיכם'( ואלו הן‪:‬‬
‫הלכות ומנהגים לחודש תשרי | ‪89‬‬
‫א‪ .‬אכילה ושתיה – אין לאכול ולשתות במהלך הצום‪) ,‬אסור‬
‫לשטוף את הפה אפילו כשפולט אחר כך את המים(‪ ,‬גם נשים הרות‬
‫ומניקות חייבות לצום‪ .‬בכל מקרה של חשש רפואי מהצום יש‬
‫להתייעץ עם רופא ולאחר מכן עם רב מוסמך )במקרה של פיקוח‬
‫נפש – אין לצום!(‪.‬‬
‫ב‪ .‬רחיצה – כל רחיצה של תענוג בין במים חמים ובין במים צוננים‪,‬‬
‫אסורה ביום כיפור‪ ,‬ואפילו להכניס אצבעו במים אסור‪ .‬היו ידיו‬
‫מלוכלכות – מותר לרחוץ את מקום הלכלוך ביום כיפור‪ .‬בבוקר‬
‫בקומו משנתו‪ ,‬רוחץ אדם ידיו 'נטילת ידים שחרית' כבכל בקר‪,‬‬
‫אבל רק עד סוף קשרי אצבעותיו )וכן לאחר יציאה משירותים(‬
‫ג‪ .‬סיכה – בין שהיא להעביר זיעה ובין לעדן את הבשר‪ ,‬בין במיני‬
‫שמנים בין בתכשירים אחרים – אסורה ביום כיפור‪.‬‬
‫ד‪ .‬נעילת הסנדל – אסור לנעול נעלי עור ביום כיפור‪ ,‬אלא נועלים‬
‫נעלי בד ‪ ,‬גומי וכדומה‪.‬‬
‫ה‪ .‬יחסי אישות – ביום כיפור נוהג אדם באשתו כבימי נדתה‪.‬‬
‫איסורים אלו הם בנוסף לאיסור מלאכה הנהוג ביום כיפור כמו בכל שבת‪.‬‬
‫אכילה בערב יום כיפור‬
‫מצוה לאכול בערב יום כיפור ולהרבות בסעודה‪ .‬מצוה זו מעידה על אהבת‬
‫הקדוש ברוך הוא לעם ישראל כשציווה לצום רק יום אחד בשנה – לטובתם‬
‫לכפר עוונותיהם‪ ,‬וציוום שיאכלו וישתו תחילה כדי שלא יזיק להם הצום‬
‫'כל האוכל ושותה בערב יום כיפור‪ ,‬כאילו התענה שני ימים – ערב יום כיפור‬
‫ויום כיפור'‪.‬‬
‫סעודה מפסקת‬
‫הסעודה האחר ונה שאוכלים בערב יום כיפור נקראת סעודה מפסקת‪ .‬אין‬
‫לשתות יין ומשקים המשכרים בסעודה זו ויאכל מאכלים הקלים לעיכול‪.‬‬
‫מותר לאכול בערב יום כיפור ט' תשרי תשע"ה )‪ (3.10.14‬עד השעה ‪.18:01‬‬
‫אחרי אכילת הסעודה המפסקת )לא יאוחר מהשעה ‪ 18:01‬כנ"ל( פורסים‬
‫מפה על השולחן כמו ל קראת כל חג‪ .‬מדליקים נרות נשמה לזכר קרובים‬
‫שנפטרו‪.‬‬
‫‪ | 90‬ירח האיתנים‬
‫ברכת הבנים והבנות‬
‫לפני שהולכים לבית הכנסת מברכים את הבנים והבנות בסדר הזה‪ :‬האב‬
‫מניח את ידיו על ראש הבן או הבת ואומר‪ :‬לבן – 'ישימך א‪-‬להים כאפרים‬
‫וכמנשה'‪ ,‬ולבת – 'ישימך א‪-‬להים כשרה רבקה רחל ולאה'‪ .‬אחר כך ממשיך‬
‫לומר נוסח ברכת כהנים‪' :‬יברכך ה' וישמרך‪ ,‬יאר ה' פניו אליך ויחונך‪ ,‬ישא ה'‬
‫פניו אליך וישם לך שלום‪ ,‬ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם'‪.‬‬
‫מברכים איש את רעהו בברכת 'חתימה טובה'‪.‬‬
‫יום כיפור‬
‫הדלקת נרות‪:‬‬
‫יום כיפור השנה חל ביום שבת י' תשרי תשע"ה )‪ .(4.10.14‬בערב יום כיפור‪,‬‬
‫ט' תשרי תשע"ה‪ ,‬יום שישי )‪ (3.10.14‬בשעה ‪ 18:01‬מדליקות הנשים‬
‫והבנות נרות היום ומברכות 'ברוך אתה ד' א‪ -‬להינו מלך העולם אשר קדשנו‬
‫במצוותיו וצוונו להדליק נר של יום הכיפורים'‪' ,‬ברוך אתה ד' א‪ -‬להינו מלך‬
‫העולם שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה'‪.‬‬
‫בגדי לבן‪:‬‬
‫נוהגים ללבוש בגדי לבן ביום הכיפורים )בגד לבן מיוחד – קיטל( וכמה‬
‫טעמים נאמרו בזה‪:‬‬
‫א‪ .‬להראות שביום זה )שאין אוכלים ושותים בו( אנו דומים‬
‫למלאכי השרת שעליהם נאמר 'לבוש בדים'‪.‬‬
‫ב‪ .‬להזכיר לאדם אחריתו שהוא יום המוות )שהלבוש הלבן דומה‬
‫לתכריכים( ועל ידי זה יכניע לבבו לשוב בתשובה שלמה‪.‬‬
‫ג‪ .‬סימן לסליחת עוונות – 'אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו'‪.‬‬
‫בית כנסת‪:‬‬
‫מגיעים לבית הכנסת מבעוד יום )לפני שקיעת החמה( ומתעטפים בטלית‬
‫)מברכים כרגיל 'להתעטף בציצית'(‪ ,‬ובזה נשלמות ההכנות האחרונות‬
‫הלכות ומנהגים לחודש תשרי | ‪91‬‬
‫לכניסת היום הקדוש‪ ,‬יום הכיפורים‪ ,‬בו מבקשים מהקדוש ברוך הוא‬
‫שיחתום לנו שנה טובה ומתוקה‪.‬‬
‫כל נדרי‬
‫התפילה הראשונה ביום כיפור היא 'כל נדרי' שתוכנה התרת כל הנדרים‬
‫והשבועות‪ .‬מוציאים ספרי תורה מארון הקדש‪ ,‬עוברים עם הספרים בין‬
‫הקהל וכולם מנשקים את התורה‪ .‬אחר כך אומר החזן תפלת 'כל נדרי'‪,‬‬
‫שהיא התרת נדרים‪ .‬לאחר מכן מברכים ברכת 'שהחיינו' – החזן והקהל יחד‬
‫)והקהל מסיים את הברכה לפני סיום החזן‪ ,‬על מנת שיוכלו לענות אמן אחר‬
‫החזן(‪ .‬ביום זה שאין מקדשים על היין‪ ,‬נאמרת ברכת 'שהחיינו' בתחילת‬
‫היום‪ .‬מחזירים את ספרי התורה להיכל ומתפללים קבלת שבת מקוצרת‬
‫ותפילת ערבית‪.‬‬
‫תפילת ערבית‬
‫במשך השנה כשקוראים 'שמע ישראל'‪ ,‬אומרים 'ברוך שם כבוד מלכותו'‬
‫בלחש‪ ,‬מכיוון שהיא שירת המלאכים אין ראוי לאומרה בקול; אולם ביום‬
‫כיפור שאנו דומים למלאכים‪ ,‬אומרים 'ברוך שם‪ '..‬בקול רם‪.‬‬
‫וידוי‬
‫כשאדם חוטא ורוצה לעשות תשובה‪ ,‬הנה‪ ,‬בנוסף לחרטה גמורה על העבר‬
‫וקבלה טו בה על להבא )שלא ישוב עוד לחטאו( חייב אדם להתוודות לפני‬
‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬וכשאומר 'אנא ה' חטאתי וכו' הרי זה וידוי‪ .‬וזהו הטעם‬
‫לכך שאומרים כמה וכמה פעמים במשך היום 'אשמנו‪ ,‬בגדנו‪ '..‬וכן 'על חטא‬
‫שחטאנו לפניך‪ '..‬עם פירוט החטאים השונים שעשינו במשך השנה – כי‬
‫מצוות התשובה צריכה לבוא לידי ביטוי בוידוי דברים‪.‬‬
‫תפילת הבוקר‬
‫ביום כיפור בבוקר משכימים לבית הכנסת להתחיל בתפילת היום ועומדים‬
‫כל היום בתפילה‪.‬‬
‫נוהגים להזכיר נשמות ביום כיפור‪.‬‬
‫אם נותר זמן בין תפילת מוסף לתפלת מנחה נוהגים לעשות הפסקה‪.‬‬
‫‪ | 92‬ירח האיתנים‬
‫נעילה‬
‫בנוסף לארבע התפילות הרגילות – ערבית‪ ,‬שחרית‪ ,‬מוסף ומנחה – מוסיפים‬
‫ביום כיפור תפילה חמישית ‪ -‬נעילה‪ .‬שם זה הוא משום שבמשך עשרת ימי‬
‫התשובה‪ ,‬פתוחים שערי שמים לקבלת תפילותינו ולקבלת השבים‪ ,‬ואילו‬
‫בסיום הצום‪ ,‬מגיע זמן שהקדוש ברוך הוא נועל שערי שמים בתום תפילת‬
‫היום‪ .‬פירוש נוסף הוא שבמשך עשרת ימי התשובה הקדוש ברוך הוא דן‬
‫את כל באי העולם וכל הנבראים והיצורים בכל העולמות‪ ,‬אך כעת ה' נועל‬
‫)כביכול( את השערים לכל העולם‪ ,‬ומתייחד אך ורק עם בני ישראל‪ ,‬לקרבם‬
‫אליו בקירוב אמיתי ונצחי‪ ,‬וחותם כל אחד ואחת מהם לשנה טובה ומתוקה‪.‬‬
‫בסיומה של תפילת נעילה בסוף הצום‪ ,‬תוקעים בשופר כאות לרצון לגאולה‬
‫כמו גאולת העבדים והקרקעות שמתקיימת ביובל ביום הכיפורים לקול‬
‫תקיעת השופר‪.‬‬
‫גמר הצום בשעה ‪ .18:58‬לאחר סיום הצום מתפללים תפילת ערבית‪.‬‬
‫לאחר ערבית מבדילים על כוס יין ונר )יש להשתמש בנר שדלק מלפני‬
‫כניסת יום הכיפורים ועד צאת יום הכיפורים(‪.‬‬
‫במוצאי יום כיפור מתחילים בהכנות לעשיית סוכה‪.‬‬
‫סוכות‬
‫בניית סוכה כהלכה‬
‫בבניית הסוכה ישנם כמה פרטי דינים הנוגעים לכשרות סוכה‪.‬‬
‫נביא מספר דינים‪:‬‬
‫א‪ .‬על הסוכה להיות תחת כיפת השמים‪ .‬אם בנה את הסוכה תחת‬
‫מרפסת‪ ,‬או גג – הסוכה פסולה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לסוכה צריכות להיות לפחות ‪ 3‬דפנות‪.‬‬
‫ג‪ .‬דפנות הסוכה צריכות להתחיל תוך ‪ 24‬ס"מ מהקרקע‪ .‬אם‬
‫הדפנות אינן סמוכות מספיק לקרקע‪ ,‬הסוכה פסולה‪.‬‬
‫הלכות ומנהגים לחודש תשרי | ‪93‬‬
‫ד‪ .‬הדפנות אינן צריכות להגיע עד הסכך‪ ,‬אך עליהן להיות לפחות‬
‫בגובה של ‪ 80‬ס"מ‪ ,‬ואפילו אם מעליהן יש חלל עד הסכך – הסוכה‬
‫כשרה‪.‬‬
‫ה‪ .‬הדפנות צריכות להיות יציבות ועומדות שלא יתנענעו ברוח‬
‫רגילה‪ .‬ואם הדפנות רופפות וינודו ברוח רגילה – הסוכה פסולה‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬העושה דפנות הסוכה משמיכות או מסדינים‪ ,‬צריך להקפיד‬
‫למותחם ולחברם היטב מכל הצדדים שלא ינודו כלל ברוח רגילה‪.‬‬
‫היות וקשה מאד לקשור את הסדינים שלא ינודו ברוח רגילה ‪,‬‬
‫מעמידים שלש דפנות מחומר יציב בגובה ‪ 80‬ס"מ‪ .‬אם אין לו חומר‬
‫לכך‪ ,‬יש לחבר ‪ 4‬קורות עץ )או רצועות מתוחות היטב או מוטות‬
‫מתכת( על עמודי הסוכה במרחקים של ‪ 20‬ס"מ אחד מהשני‪,‬דהיינו‬
‫לחבר קרש לעמודי הסוכה בגובה של ‪ 20‬ס"מ מהקרקע‪ 20 ,‬ס"מ‬
‫מעליו לחבר קרש שני וכן עוד שני קרשים באותה צורה‪ .‬זאת יש‬
‫לעשות בשלש דפנות‪ .‬פתרון זה נותן דפנות נוספות שנחשבות‬
‫יציבות‪ .‬לאחר מכן אפשר לתלות סדינים‪ ,‬והסוכה כשרה‪.‬‬
‫ו‪ .‬יש להעמיד תחילה את הדפנות ואחר כך את הסכך‪ .‬אם עשה‬
‫להיפך‪ ,‬צריך להסיר את הסכך ולהניחו מחדש לאחר הקמת‬
‫הדפנות‪.‬‬
‫ז‪ .‬הסכך צריך להיות מן הצומח‪ ,‬ועליו להיות תלוש מהקרקע בעת‬
‫הנחתו על הסוכה‪.‬‬
‫ח‪ .‬הסכך צריך לספק צל באופן שבשעת הצהריים יהיה יותר צל‬
‫משמש בקרקע הסוכה‪.‬‬
‫ט‪ .‬יש המהדרין להניח את הסכך על גבי מוטות שיוצרו מן הצומח‪,‬‬
‫ולא על מוטות מתכת‪.‬‬
‫י‪ .‬יש לבדוק היטב מהו מקור הסכך – שאינו גזול‪.‬‬
‫חכמינו ז"ל ש יבחו את מצוות סוכה ואמרו שהיושב בצילה מסתופף בצל‬
‫אמונתו של הקדוש ברוך הוא ומקבל פני השכינה‪ .‬האושפיזין – נשמותיהם‬
‫של אברהם‪ ,‬יצחק‪ ,‬יעקב‪ ,‬משה ‪ ,‬אהרן‪ ,‬יוסף ודוד באים ומשתתפים במצוות‬
‫הסוכה‪.‬‬
‫‪ | 94‬ירח האיתנים‬
‫ארבעת המינים‬
‫מהפסוק 'ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר‪ ,‬כפות תמרים‪ ,‬ענף עץ‬
‫עבות וערבי נחל' אנו למדים את דיני ארבעת המינים‪ .‬פרטי ההלכות‬
‫הנוגעים לארבעת המינים רבים ומגוונים‪ ,‬המובאים כאן הם עקרי הדברים‪,‬‬
‫למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך לגבי כשרותם של ארבעת המינים‪.‬‬
‫אתרוג‪ :‬פרי עץ הדר – משתדלים שמראהו יהיה מהודר‪ .‬עליו‬
‫להיות נקי מפגמים ולכלוכים שונים ואסור שיהיה יבש‪.‬‬
‫אסור שיהיה בו חוסר‪ ,‬וכן נקב בחציו העליון‪ .‬האתרוג כשר‬
‫הן כשצבעו ירוק )אם לא ירוק עז מאד( והן כשצבעו צהוב‪.‬‬
‫לולב‪ :‬אורכו לפחות ‪ 32‬ס"מ ועליו להיות בעל ראש אחד בחלקו‬
‫העליון‪ .‬כמו באתרוג‪ ,‬אסור שעלי הלולב יהיו יבשים )צבע‬
‫דומה ללבן(‪.‬‬
‫הדס‪ :‬אורכו – כל מקום צמיחת העלים‪ ,‬צריך להיות לפחות ‪24‬‬
‫ס"מ‪ .‬צריך שיהיו לפחות ‪ 13‬ס"מ מתוך אורך ההדס עם‬
‫שלשה עלים בכל קו עוקצים‪.‬‬
‫ערבה‪ :‬כמו ההדס‪ ,‬אורכה לפחות ‪ 24‬ס"מ‪ .‬אם נקטם ראש הקנה‬
‫או שנשרו רוב העלים – הערבה פסולה‪.‬‬
‫אגידת ארבעת המינים‬
‫יש לברך ולנענע את ארבעת המינים כשהם אגודים יחדיו – לולב אחד‪,‬‬
‫אתרוג אחד‪ ,‬שלושה הדסים ושתי ערבות‪.‬‬
‫ההדסים צריכים להיאגד מימין ללולב ביחס לשדרתו‪ ,‬והערבות משמאל‬
‫הלולב ולקשרם ללולב‪ .‬הלולב צריך להנשא מעל ההדסים והערבות בכ‪8 -‬‬
‫ס"מ‪.‬‬
‫נהגו לאגוד את הלולב ערב החג‪.‬‬
‫הלכות ומנהגים לחודש תשרי | ‪95‬‬
‫ערב סוכות‬
‫יש לסיים את בניית הסוכה לפני החג‪ ,‬וכן להכניס את השולחן והכסאות‪.‬‬
‫כניסת החג והדלקת נרות ביום רביעי יד' תשרי תשע"ה )‪ (8.10.14‬בשעה‬
‫‪ ,17:55‬ונוהגים להדליק בסוכה בזהירות רבה‪ ,‬אך אם נושבת רוח בסוכה יש‬
‫להדליק נרות בבית‪.‬‬
‫מברכים שתי ברכות‪:‬‬
‫'ברוך אתה ד' א‪-‬להינו מלך העולם‬
‫אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של יום טוב'‪,‬‬
‫'ברוך אתה ד' א‪-‬להינו מלך העולם‬
‫שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'‪.‬‬
‫חג הסוכות‬
‫מתפללים תפילת ערבית של חג‪ ,‬ולאחר התפילה סועדים סעודת חג בסוכה‪,‬‬
‫על כל אחד מוטלת חובת אכילה של לפחות כזית )‪ 28‬גרם( לחם בסוכה‬
‫בלילה הראשון‪.‬‬
‫בקידוש מוסיפים שתי ברכות נוספות‪ :‬ברוך אתה ד' א‪-‬להינו מלך העולם‬
‫אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לישב בסוכה'‪ ,‬וכן 'ברוך אתה ה' א‪-‬להינו מלך‬
‫העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'‪.‬‬
‫בכל אכילה חשובה בסוכה בסוכות יש לברך ברכת 'לישב בסוכה'‪.‬‬
‫צאת החג ביום חמישי ט"ו בתשרי תשע"ה )‪ (9.10.14‬בשעה ‪ .18:52‬אחרי‬
‫תפילת ערבית – הבדלה בסוכה‪.‬‬
‫מצות ארבעת המינים‬
‫ביום חמישי‪ ,‬חג ראשון של סוכות‪ ,‬טו' בתשרי תשע"ה )‪ (9.10.14‬במשך‬
‫שעות היום מקיימים את מצות 'נטילת לולב' )יחד עם שאר המינים(‪.‬‬
‫‪ | 96‬ירח האיתנים‬
‫לוקחים את הלולב האגוד עם ההדסים מימינו והערבות‬
‫משמאלו‪ ,‬ביד ימין‪ ,‬ואת האתרוג ביד שמאל כשראש האתרוג‬
‫למטה והעוקץ למעלה – ומברכים‪:‬‬
‫'ברוך אתה ד' א‪-‬להינו מלך העולם אשר קדשנו‬
‫במצוותיו וצוונו על נטילת לולב'‪.‬‬
‫'ברוך אתה ד' א‪-‬להינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו‬
‫והגיענו לזמן הזה'‪.‬‬
‫לאחר הברכה הופכים את האתרוג כשעוקצו למטה וראשו‬
‫למעלה ומנענעים את כל ארבעת המינים צמודים יחד‪.‬‬
‫יש לקיים מצוה זו גם בימי חול המועד )חוץ משבת( שלאחר מכן עד ליום‬
‫רביעי – הושענא רבה‪.‬‬
‫האתרוג דומה ללב‪ ,‬הלולב לשידרה‪ ,‬ההדס לעיניים והערבה לשפתיים –‬
‫אברי הגוף הפנימיים והחיצוניים יהיו שותפים במצוה‪ .‬ארבעת המינים‬
‫רומזים לכל חלקי הציבור הן ואגודתם יחד מסמלת את האחדות בעם‬
‫ישראל‪.‬‬
‫תפילות חול המועד‬
‫בכל יום אומרים הלל שלם לאחר תפילת העמידה‪ .‬לאחריו אומרים‬
‫'הושענות'‪ ,‬מוציאים ספר תורה אחד לבימת בית הכנסת וסובבים‬
‫כשארבעת המינים בידיהם את בימת בית הכנסת‪ ,‬כאשר לכל יום יש נוסח‬
‫שונה של 'הושענא'‪.‬‬
‫שמחת בית השואבה‬
‫בזמן שבית המקדש היה קיים היו מנסכים יין על המזבח בעת הקרבת‬
‫הקרבנות‪ .‬בחג הסוכות ניסכו גם מים כסמל לברכה שהקדוש ברוך הוא‬
‫מעניק לעם ישראל ולעולם כולו בחג הסוכות‪ .‬שאיבת המים מהמעין‬
‫נעשתה בשמחה ובריקודים במשך כל לילות החג‪ .‬גם בימינו נהגו לשמוח‬
‫ב'שמחת בית השואבה' זכר וסימן לאותם ימים‪ .‬חז"ל אמרו ש'כל שלא ראה‬
‫שמחת בית השואבה‪ ,‬לא ראה שמחה מימיו'‪.‬‬
‫הלכות ומנהגים לחודש תשרי | ‪97‬‬
‫שבת חול המועד‬
‫ביום שישי ט"ז תשרי תשע"ה )‪ (20.9.13‬בשעה ‪ 17:53‬מדליקים נרות שבת‪.‬‬
‫את סעודות השבת נוהגים לאכול בתוך הסוכה‪ .‬אין נוטלים ארבעת המינים‬
‫בשבת חול המועד‪ .‬ישנם מנהגים שונים לגבי אמירת הושענות בשבת חול‬
‫המועד וכל אחד ינהג כפי מנהג קהילתו‪.‬‬
‫הבדלה בצאת השבת בשעה ‪ 18:50‬נוהגים לעשות בסוכה‪.‬‬
‫הושענא רבה‬
‫היום השביעי של חג הסוכות נקרא 'הושענא רבה' משום שביום זה מקיפים‬
‫את הבימה עם כל ספרי התורה שבע פעמים באמירת נוסח 'הושענא'‪.‬‬
‫בליל 'הושענא רבה' נוהגים להיות ערים בלילה ללמוד תורה ולומר 'תיקון'‪.‬‬
‫בסיום ה'הושענות' חובטים חמש ערבות אגודות‪ ,‬חמש פעמים בקרקע‪.‬‬
‫מנהג זה שורשו במנהג נביאים שאחד מטעמיו הוא סימן לברכה על המים‬
‫שהערבות גודלות על נחליו‪ .‬יום זה נחשב כיום כפרה ותשובה ונוהגים‬
‫לערוך סעודה מיוחדת‪.‬‬
‫שמחת תורה‬
‫הדלקת נרות‬
‫שמחת תורה חל ביום חמישי כ"ב בתשרי תשע"ה )‪ .(16.10.14‬בערב החג –‬
‫ביום רביעי כ"א בתשרי תשע"ה )‪ (15.10.14‬מדליקים נרות בשעה ‪,17:47‬‬
‫ומברכים שתי ברכות‪:‬‬
‫'ברוך אתה ד' א‪ -‬להינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו‬
‫וצוונו להדליק נר של יום טוב'‪,‬‬
‫'ברוך אתה ד' א‪ -‬להינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו‬
‫לזמן הזה'‪.‬‬
‫‪ | 98‬ירח האיתנים‬
‫הקפות‬
‫בליל החג מתכנסים בבית הכנסת‪ ,‬ולאחר תפילת ערבית מוציאים את ספרי‬
‫התורה ורוקדים עמם‪ .‬הטעם לשמחה הוא משום שהסדר השנתי של‬
‫פרשיות השבוע מסתיים ומתחיל מחדש ביום זה‪.‬‬
‫ביום שמחת תורה לפני קריאת התורה‪ ,‬שוב סובבים בריקודים עם ספרי‬
‫התורה בבית הכנסת‪ .‬לאחר ההקפות קוראים בתורה את הפרשה האחרונה‬
‫– 'וזאת הברכה' ונהגו שכל המתפללים עולים לתורה‪ .‬לאחר מכן קוראים‬
‫את תחילת הפרשה הראשונה – 'בראשית'‪.‬‬
‫תפילת 'גשם'‬
‫בתפילת מוסף מתחילים לומר בברכת 'מחיה המתים' – 'משיב הרוח ומוריד‬
‫הגשם'‪ .‬ומתפללים תפילות נוספות על הגשם ‪' .‬משיב הרוח ומוריד הגשם'‬
‫נאמר עד חג ראשון של פסח‪.‬‬
‫הקפות שניות‬
‫צאת החג בשעה ‪ .18:44‬נהגו במוצאי החג לחגוג בשמחה וריקודים כדי‬
‫להמשיך את שמחת התורה לכל השנה‪.‬‬
‫הלכות כלליות‬
‫הלכות כלליות‬
‫חנויות מכולת‬
‫איסור תולעים וחרקים‬
‫טבילת כלים‬
‫ערלה ונטע רבעי‬
‫הפרשת תרומות ומעשרות‬
‫הפרשת חלה‬
‫חנויות מכולת‬
‫עם התפתחות הטכנולוגיה בענף מוצרי המזון‪ ,‬מוצרים רבים שלכאורה בהם כל‬
‫חשש איסור‪ ,‬אינם כשרים בגלל תערובת מרכיבים שונים שמכניסים בייצור המאכל‬
‫כגון‪ :‬שומן מן החי‪ ,‬או חומרים אחרים שאסורים באכילה‪ .‬לכן כשקונים מצרכי מזון‬
‫במכולת יש לוודא שכל המוצרים יהיו עם הכשר של רבנות מוסמכת‪ ,‬כל מוצר מזון‬
‫מיובא מחו"ל חייב לקבל אישור כשרות מהרבנות הראשית‪.‬‬
‫איסור תולעים וחרקים‬
‫ש ֵתיכֶ ם ְ ּבכָ ל ַה ׁ ּ ֶש ֶרץ‪'...‬‬
‫'וְ לֹא ְת ַט ְּמא ּו ֶאת נַ ְפ ׁ ֹ‬
‫החרקים והתולעים נמצאים בדברי מאכל רבים כמו קמח‪ ,‬פירות חיים‬
‫ויבשים‪ ,‬ירקות )חסה‪ ,‬פטרוזיליה‪ ,‬כרוב‪ ,‬כרובית‪ ,‬בצל ירוק ויבש ועוד(‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬אגוזים‪ ,‬בוטנים ועוד‪.‬‬
‫איסור אכילת התולעים חמור מאד‪ ,‬ועל כן צריך לבררם ולבודקם לפני‬
‫השימוש‪.‬‬
‫קמח יש לנפות בנפה עם רשת צפופה )רצוי בנפה של משי(‪.‬‬
‫בכרוב‪ ,‬בכרובית‪ ,‬בחסה ובפטרוזיליה יש להפריד את העלים‪ ,‬להשרות אותם‬
‫במשך ‪ 3‬דקות במים וסבון או מים ומלח )כף שטוחה מלח לליטר מים(‪,‬‬
‫לשפשף כל עלה משני צדדיו‪ ,‬לשטוף בזרם מים כל עלה משני צדדיו‪,‬‬
‫ולבדוק מול מקור אור מש ני צדדיו אם אין תולעים‪ .‬יש לשפוך את המים‬
‫לאחר השרייה‪ ,‬ולאחר מכן להוציא את עלי החסה‪ .‬אחרת‪ ,‬התולעים‬
‫נדבקים שוב על העלים‪.‬‬
‫עדיף לקנות ירקות עלים שגדלו בתנאים מיוחדים ויש עליהם הכשר מרבנות‬
‫מוסמכת שהם נקיים מתולעים‪.‬‬
‫‪ | 102‬ירח האיתנים‬
‫טבילת כלים‬
‫רכישת כלי אוכל ממתכת או מזכוכית מתוצרת לא יהודית‪ ,‬מחייבת‬
‫הטבלתם במקווה טהרה או בים לפני השימוש‪.‬‬
‫יש להטביל את הכלי בבת אחת‪ ,‬וכן יש לשים לב שהמים ייכנסו לתוך הכלי‪.‬‬
‫לפני הטבילה יש להסיר את המדבקות והתויות וכן כל לכלוך או חלודה‬
‫שעל הכלי‪.‬‬
‫נוסח הברכה לפני טבילת הכלי‪:‬‬
‫ָבּרוּ‪ַ ‬א ָתּה ד' ֱא‪ֵ  -‬הינוּ ֶמלֶ ‪ָ ‬העוֹלָ ם‬
‫וֹתיו וְ ִצוָּנוּ ַעל ְט ִבילַ ת כֶּ לִ י‪.‬‬
‫ֲא ֶשׁר ִק ְדּ ָשׁנוּ ְבּ ִמ ְצ ָ‬
‫לפני טבילת כלים רבים‪:‬‬
‫‪‬הינוּ ֶמלֶ ‪ָ ‬העוֹלָ ם‬
‫ָבּרוּ‪ַ ‬א ָתּה ד' ֱא‪ֵ -‬‬
‫וֹתיו וְ ִצוָּנוּ ַעל ְט ִבילַ ת כֵּ לִ ים‪.‬‬
‫ֲא ֶשׁר ִק ְדּ ָשׁנוּ ְבּ ִמ ְצ ָ‬
‫ יש לברך את הברכה בהטבלת כלי מתכת וזכוכית בלבד‪.‬‬‫כלי עץ ופלסטיק אינם צריכים טבילה‪ ,‬וכשהידיות ממתכת מטבילים בלא‬
‫ברכה‪ .‬כלי חרס אינם צריכים טבילה‪ ,‬וכשמצופים בפורצלן מטבילים בלא‬
‫ברכה‪.‬‬
‫‪ -‬קטן או קטנה אינם נאמנים על טבילת כלים‪.‬‬
‫מיקום המקוואות לטבילת כלים ברמת גן )המקוואות לטבילת כלים פתוחים‬
‫בימים א‪-‬ה ‪ ,7.00-17.00‬וביום ו' עד ‪:(15.30‬‬
‫‪ ‬מקוה רמת‪-‬השקמה‪ ,‬רח' עזריאל ‪.27‬‬
‫‪ ‬מקוה רמת יצחק‪ ,‬רח' עוזיאל ‪.5‬‬
‫‪ ‬מקוה רמת‪-‬עמידר‪ ,‬רח' מבצע עין ‪.7‬‬
‫‪ ‬מקוה שיכון ותיקים‪ ,‬שד' העם הצרפתי ‪.34‬‬
‫הלכות כלליות | ‪103‬‬
‫ערלה ונטע רבעי‬
‫התורה הזהרתנו שלא לאכול מפירות הגדלים בעץ מאכל – בשלש השנים‬
‫הראשונות של נטיעתו‪ ,‬ונקראים 'פירות ערלה'‪.‬‬
‫בשנה הרביעית הפירות קדושים כמו פירות מעשר שני‪ ,‬ונקראים 'פירות נטע רבעי'‬
‫ופודים אותם בברכה כמו בדיני מעשר שני‪.‬‬
‫הפרשת תרומות ומעשרות‬
‫)ע"פ הנחיות מכון התורה והארץ(‬
‫שנה זו )תשע"ה( היא שנת שמיטה‪ ,‬מיבול השמיטה אין מפרישים תרומות ומעשרות‪,‬‬
‫אך מיבול שנה שישית יש להפריש‪ .‬כאשר ישנו ספק – מפרישים ללא ברכה‪ .‬להלן‬
‫דיני הפרשת תרומות ומעשרות ליבול השנה השישית המצוי בשווקים בתחילת שנת‬
‫השמיטה וכן בפירות לאורך שנת השמיטה‪.‬‬
‫ההכנה להפרשה‪:‬‬
‫א ‪ .‬לפני ההפרשה יש לוודא שנמצאת ברשותך מטבע לחילול מעשר שני ונטע רבעי‪.‬‬
‫ללא מטבע כזו הפירות אסורים באכילה גם לאחר ההפרשה‪ .‬הדרך הבטוחה ביותר‬
‫לוודא זאת וכן למנוע תקלות נוספות היא מינוי על קרן מעשרות‪ .‬כמו כן‪ ,‬כאשר יש‬
‫בפירות דרגות חיוב שונות )כאשר קונים בשוק אותו פרי במספר חנויות או כאשר‬
‫קונים בחנות אחת פרי מסוים מזנים שונים ולא יודעים אם הפרישו( יש לוודא שיש‬
‫במטבע מספיק פרוטות למספר החילולים הנדרש בהפרשה זו‪.‬‬
‫ב ‪ .‬מחלקים את משקל הפירות למאה ומוציאים מתוכם כמות הגדולה ממאית‪ .‬כך יש‬
‫לעשות בכל אחד מסוגי הפירות העומדים להפרשה ומכל דרגת חיוב‪ .‬פעולה זו אינה‬
‫נחשבת להפרשת תרו מות ומעשרות‪ ,‬כי אין קובעים בה אלו פירות מיועדים לכל‬
‫מתנה‪ .‬כדי לבצע את ההפרשה חייבים לומר את נוסח ההפרשה‪.‬‬
‫הפרשת תרומות ומעשרות היא מצווה ויש לברך לפני עשייתה‪.‬‬
‫ָ ּברוּךְ ַא ָּתה ד' ֱא‪ -‬ל ֵֹהינ ּו ֶמלֶ ךְ ָהעוֹ לָ ם ֲא ׁ ֶשר ִקדְּ ׁ ָשנ ּו ְ ּב ִמ ְצווֹ ָתיו וְ ִצ ָּונ ּו‬
‫לְ ַה ְפ ִר ׁיש ְּתרוּמוֹ ת ו ַּמ ַעשְׂ רוֹ ת‪.‬‬
‫‪ | 104‬ירח האיתנים‬
‫מברכים רק כאשר יודעים בוודאות שהפירות חייבים בהפרשה )טבל ודאי( כאשר יש‬
‫ספק )כגון‪ :‬פרות שנקנו בשוק( אומרים את נוסח ההפרשה ולא מברכים‪.‬‬
‫ַמה ׁ ּ ֶשא ַֹמר ַעכְ ׁ ָשו יָ חוּל ַעל ָּכל ִמין ְ ּבנִ ְפ ָרד‪:‬‬
‫משפט זה מתייחס למקרה שבו עומדים להפרשה פירות שונים‪ .‬במקרה זה‪ ,‬קובעים‬
‫בפירוש שאמירת נוסח ההפרשה תחול על כל מיני הפירות העומדים להפרשה ולא‬
‫רק על מין אחד‪.‬‬
‫ַה ֵּמ ִאית ַה ִ ּנ ְמ ֵצאת ַ ּב ַּת ְח ִּתית ׁ ֶשל ַמה ׁ ּ ֶש ִה ַ ּנ ְח ִּתי ַ ּב ַ ּצד – ִּת ׁ ּ ָש ֵאר ֵ ּבינְ ַתיִ ם‬
‫ֶט ֶבל‪ְ ׁ .‬ש ָאר ַמה ׁ ּ ֶש ִה ַ ּנ ְח ִּתי ַ ּב ַ ּצד – ֲה ֵרי הוּא ְּתרו ָּמה ְ ּגדוֹ לָ ה ַעל ַהכּ ֹל‪.‬‬
‫באמירה זו קובעים איזה חלק מתוך הפירות המונחים בצד יהווה תרומה גדולה‪.‬‬
‫תחילה מגדירים את מיקומה של המאית בחלק התחתון של הפירות המונחים בצד‬
‫)בהמשך ההפרשה נשתמש במאית זו( וקובעים שהחלק הנמצא מעליה הוא תרומה‬
‫ג דולה‪ .‬חלק זה מהווה תרומה גדולה לא רק על הפירות שהוא הופרד מהם אלא גם‬
‫על המאית הנמצאת יחד איתו בצד‪.‬‬
‫ַה ֵּמ ִאית ׁ ֶש ִהזְ ַּכ ְר ִּתי וְ עוֹ ד ֵּת ׁ ַשע ֵמ ִאיּוֹ ת ַ ּב ַ ּצד ָה ֶעלְ יוֹ ן ׁ ֶשל ַמה ׁ ּ ֶש ִ ּב ְרצוֹ נִ י‬
‫אשוֹ ן‪.‬‬
‫לְ ַת ֵ ּקן – ֲה ֵרי ֵהן ַמ ֲעשֵׂ ר ִר ׁ‬
‫בפסקה זו קובעים את מיקומו של המעשר הראשון השווה לעשר מאיות‪ .‬חלקו מונח‬
‫בפירות המונחים בצד וחלקו נמצא בכלל הפירות‪ .‬מאית אחת נמצאת בחלק המונח‬
‫בצד ועוד תשע מאיות נמצאות בחלק העליון של כלל הפירות‪.‬‬
‫ַה ֵּמ ִאית ׁ ֶש ִהזְ ַּכ ְר ִּתי – ֲה ֵרי ִהיא ְּתרו ַּמת ַמ ֲעשֵׂ ר‪.‬‬
‫פסקה זו מתייחסת למא ית הנמצאת בפירות המונחים בצד‪ .‬בשלב הקודם קבענו‬
‫שהיא חלק מהמעשר הראשון‪ .‬עכשיו אנו קובעים שזו תהייה תרומת המעשר‪.‬‬
‫עוֹ ד ֵּת ׁ ַשע ֵמ ִאיּוֹ ת ַ ּב ַ ּצד ַה ַּת ְח ּתוֹ ן ׁ ֶשל ַמה ׁ ּ ֶש ִ ּב ְרצוֹ נִ י לְ ַת ֵ ּקן – ֲה ֵרי ֵהן‬
‫ַמ ֲעשֵׂ ר ׁ ֵשנִ י‪.‬‬
‫הלכות כלליות | ‪105‬‬
‫פסקה זו מתייחסת לפירות הנמצאים בחלק התחתון ביותר של כלל פירות הטבל‪.‬‬
‫באמירה זו קובעים שתשע המאיות הנמצאות בחלק התחתון הן מעשר שני‪ .‬תשע‬
‫מאיות אלו הן עשירית מתוך תשעים המאיות שנשארו בפירות לאחר הפרשת‬
‫המעשר הראשון‪.‬‬
‫וְ ִאם ָצ ִריךְ לְ ַה ְפ ִר ׁיש ַמ ֲעשַׂ ר ָענִ י – ֲה ֵרי ֵהן ַמ ֲעשַׂ ר ָענִ י‪.‬‬
‫בשנים ג' או ו' למניין שנות שמיטה‪ ,‬שבהן נוהגת מצוות מעשר עני במקום מעשר‬
‫שני‪ ,‬קובעים שאותן תשע מאיות תהיינה מעשר עני‪ .‬כדי שהמפריש לא יצטרך‬
‫לבדוק בכל הפרשה באיזו שנה הפירות גדלו ‪ ,‬או כאשר יש ספק מתי גדלו הפירות‪,‬‬
‫כדאי לומר פסקה זו בכל מקרה‪.‬‬
‫בזמן הזה‪ ,‬מותר לאכול את הפ ירות שיועדו למעשר שני רק כאשר מעבירים את‬
‫קדושתם למטבע‪ .‬פעולה זו נקראת חילול‪ .‬חילול מעשר שני הוא מצווה בפני עצמה‪,‬‬
‫ויש לברך לפני עשייתה‪.‬‬
‫ָ ּברוּךְ ַא ָּתה ד' ֱא‪ -‬ל ֵֹהינ ּו ֶמלֶ ךְ ָהעוֹ לָ ם ֲא ׁ ֶשר ִקדְּ ׁ ָשנ ּו ְ ּב ִמ ְצוֹ ָתיו וְ ִצ ָּונ ּו לִ ְפדּ וֹ ת‬
‫ַמ ֲעשֵׂ ר ׁ ֵשנִ י‪.‬‬
‫מברכים על החילול רק כאשר יודעים בוודאות שהפירות חייבים בהפרשת מעשר‬
‫שני‪ .‬ארבעה תנאים חייבים להתקיים לכך והם‪:‬‬
‫‪ .1‬יודעים בוודאות שעדיין לא הפרישו מהפירות תרומות ומעשרות‪.‬‬
‫‪ . 2‬קיימת ידיעה ברורה שהפירות גדלו באחת מהשנים האלו‪ :‬א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ד'‪ ,‬או ה'‬
‫למנין שנות שמיטה‪.‬‬
‫‪ .3‬הפירות גדלו בוודאות בתוך גבול עולי בבל‪.‬‬
‫‪ .4‬ידוע שבעל הקרקע הוא יהודי‪ .‬כאשר תנאי אחד לא מתקיים ‪ -‬אין מברכים‪.‬‬
‫ַמה ׁ ּ ֶש ָ ּק ַב ְע ִּתי לְ ַמ ֲעשֵׂ ר ׁ ֵשנִ י ְ ּבתוֹ ֶס ֶפת ֶר ַבע ֵמ ֶע ְרכּ וֹ ‪ֲ ,‬ה ֵרי הוּא ְמ ֻח ָּלל‪ָּ ,‬כל‬
‫דַּ ְר ַ ּגת ִח ּיוּב ַעל ּ ְפרו ָּטה וָ ֶר ַבע ְ ּבנִ ְפ ָרד‪ּ ַ ,‬ב ַּמ ְט ֵ ּב ַע ַה ְּמי ֶֹע ֶדת לְ כָ ךְ ִ ּב ׁ ְש ִבילִ י‪.‬‬
‫אמירה זו מפקיעה את קדושת מעשר שני מהפירות שיועדו למעשר זה ומעבירה‬
‫אותה למטבע שיוחדה לכך‪ .‬על המטבע חלה קדושת מעשר שני ואסורה היא לכל‬
‫שימוש‪.‬‬
‫‪ | 106‬ירח האיתנים‬
‫יש לעקוב אחר מספר החילולים‪ .‬למשל‪ :‬על מטבע של עשר אגורות אפשר לחלל רק‬
‫כפעמיים עד שלוש ולא יותר‪.‬‬
‫כדי למנוע תקלות מומלץ מאד להימנות על קרן מעשרות‪.‬‬
‫וְ ִאם יֵ ש ָּכאן ּ ֵפרוֹ ת ְר ָב ִעי‪ֲ ,‬ה ֵרי ֵהם ְ ּבתוֹ ֶס ֶפת ֶר ַבע ֵמ ֶע ְר ָּכן‪ְ ,‬מ ֻח ָּללִ ים‪ָּ ,‬כל‬
‫דַּ ְר ַ ּגת ִח ּיוּב ַעל ּ ְפרו ָּטה וָ ֶר ַבע ְ ּבנִ ְפ ָרד‪ּ ַ ,‬ב ַּמ ְט ֵ ּב ַע ַה ְּמי ֶֹע ֶדת לְ כָ ךְ ִ ּב ׁ ְש ִבילִ י‬
‫פירות העץ אשר חנטו בשנה הרביעית לנטיעת העץ נקראים נטע רבעי‪ .‬כאשר‬
‫מפרישים מפירות העץ חוששים שמא הם נטע רבעי ופודים אותם מספק‪.‬‬
‫לאחר אמירת נוסח ההפרשה יש לעטוף את הפירות המונחים בצד‪ ,‬שהם בעצם‬
‫תרומה גדולה ותרומת מעשר‪ ,‬בשקית בתוך שקית ולקוברם באדמה או להניחם‬
‫באשפה‪ .‬וזאת מכיוון שיש בפירות אלו קדושה שאינה ניתנת לחילול‪ ,‬ובזמן הזה‪,‬‬
‫מפאת הטומאה‪ ,‬אסור אף לכהנים לאכלם‪.‬‬
‫אם הפירות חייבים בהפרשה בוודאות‪ ,‬יש לתת את המעשר הראשון ללוי ובשנת‬
‫מעשר עני – יש לתת את מעשר העני לעני‪.‬‬
‫גם לפתרון ענין זה וכדי למנוע תקלות מומלץ מאד להימנות על קרן מעשרות‪.‬‬
‫הערות כלליות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ילד שקטן מ‪ 13 -‬שנים וילדה שקטנה מ‪ .12-‬אינם מפרישים תרומות‬
‫ומעשרות‪.‬‬
‫אין מפרישים מפירות שנה אחת על פירות שנה אחרת‪.‬‬
‫הפרשת תרומות ומעשרות צריכה להיות כולה מאותו סוג פרי‪.‬‬
‫אין להפריש מפירות הפטורים מתרומו ת ומעשרות על פירות החייבים‪ ,‬וכן‬
‫להיפך‪.‬‬
‫אין להפריש בשבת ויום טוב‪.‬‬
‫הלכות כלליות | ‪107‬‬
‫הפרשת חלה‬
‫אשית ֲע ִרס ֵֹתכֶ ם ַח ָּלה ָּת ִרימ ּו ְתרו ָּמה' )במדבר טו כ(‬
‫ֵ'ר ׁ ִ‬
‫הלש בצק לאפיה מחמשת מיני דגן )חיטה‪ ,‬שעורה‪ ,‬כוסמת‪ ,‬שיפון ושיבולת שועל –‬
‫קווקר(‪ ,‬חייב הבצק בהפרשת חלה מהעיסה‪ .‬בעת ההפרשה מברכים‪:‬‬
‫למנהג האשכנזים‪:‬‬
‫ָ ּברוּךְ ַא ָּתה ד' ֱא‪-‬ל ֵֹהינ ּו ֶמלֶ ךְ ָהעוֹ לָ ם‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ִקדְּ ׁ ָשנ ּו ְ ּב ִמ ְצוֹ ָתיו‪,‬‬
‫יסה‪.‬‬
‫וְ ִצי ָּונ ּו לְ ַה ְפ ִר ׁיש ַח ָּלה ִמן ָה ִע ָ‬
‫למנהג עדות המזרח‪:‬‬
‫ָ ּברוּךְ ַא ָּתה ד' ֱא‪-‬ל ֵֹהינ ּו ֶמלֶ ךְ ָהעוֹ לָ ם‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ִקדְּ ׁ ָשנ ּו ְ ּב ִמ ְצוֹ ָתיו‪,‬‬
‫וְ ִצי ָּונ ּו לְ ַה ְפ ִר ׁיש ַח ָּלה ְתרו ָּמה‪.‬‬
‫בגמר הברכה נוטל כזית מהבצק ואומר‪ֲ :‬ה ֵרי זוֹ ַח ָּלה – ושורפה מיד באש‪.‬‬
‫השיעור להפרשת חלה בברכה הוא מ‪ 1.6665 -‬ק"ג קמח‪ ,‬והשיעור להפרשה בלא ברכה‬
‫הוא מ‪ 1.25 -‬ק"ג קמח עד ‪ 1.6665‬ק"ג‪ .‬בפחות מ‪ 1.25 -‬ק"ג פטור מהפרשת חלה‪.‬‬
‫לפי שיטת ה'חזון איש'‪ ,‬השיעור להפרשת חלה בברכה הוא מ‪ 2.25 -‬ק"ג קמח‪,‬‬
‫והשיעור להפרשה בלא ברכה הוא מ‪ 1.2 -‬ק"ג עד ‪ 2.25‬ק"ג‪ .‬בפחות מ‪ 1.2 -‬ק"ג פטור‬
‫מהפרשת חלה‪.‬‬
‫גם אם לשו ואפו בצק מקמח פחות מהשיעור שפטור מחלה‪ ,‬אם מצרפים אחר כך‬
‫בסל או בקופסה או בניילון מיני מאפה נוספים שמגיעים לשיעור החיוב‪ ,‬חייבים‬
‫להפריש חלה‪.‬‬
‫אם העיסה נילושה בביצים או בשאר מי פירות‪ ,‬יש לערב בעיסה בשעת הלישה מעט‬
‫מים‪/‬חלב‪/‬דבש דבורים‪/‬יין‪ /‬שמן זית‪ ,‬ולהפריש חלה בברכה‪.‬‬
‫מידע שימושי‬
‫בית הוראה‬
‫בית דין לדיני ממונות‬
‫שיעורי דף היומי‬
‫זמני התפילות בבתי הכנסת‬
‫זמני כניסת השבת ברמת גן‬
‫זמני המולד‬
‫רשימת מקוואות‬
‫כשרות – רק עם תעודה‬
‫מידע שימושי‬
‫מידע שימושי‬
‫בית הוראה‬
‫על מנת לאפשר לציבור נגישות לפתרון בעיות הלכתיות יומיומיות‪ ,‬החליטה‬
‫המועצה הדתית להקים בית הוראה מרכזי בראשות מו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א‪,‬‬
‫רב העיר רמת גן‪ ,‬ממנו תצא תורה והלכה לכל תושבי העיר‪ .‬ניתן להתקשר לרבני בית‬
‫ההוראה בכל שאלה הלכתית‪.‬‬
‫רבני בית ההוראה‬
‫הרב יעקב אריאל‬
‫‪050-5666605 ,5746205‬‬
‫הרב אריה נדב‬
‫‪6764130‬‬
‫הרב שמעון בן חיים‬
‫‪052-3626263‬‬
‫הרב אריה רוטשטיין‬
‫‪052-7654812‬‬
‫הרב יוסף ניסן‬
‫‪054-2322688‬‬
‫הרב אהרן כץ‬
‫‪054-4643097‬‬
‫הרב ישראל פייגנבלט‬
‫‪054-8436269‬‬
‫הרב אור חיים טאוב‬
‫‪052-4317391‬‬
‫הרב יחיעם עוזרי‬
‫‪052-2548792‬‬
‫מס' פקס‬
‫‪6724731‬‬
‫דואר אלקטרוני‬
‫‪rabanut@mdrg.org.il‬‬
‫‪ | 112‬ירח האיתנים‬
‫בית דין לדיני ממונות‬
‫"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" – מכאן למדו חכמים את חובת הפנייה‬
‫לבית‪-‬דין הדן על‪ -‬פי תורה‪ .‬הננו מבשרים לקהל הרחב שבית‪-‬הדין לדיני ממונות‬
‫ברמת‪ -‬גן מגביר את פעילותו‪.‬‬
‫בפני בית‪-‬הדין נערכים דיונים בתחומים שונים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עובדים ומעבידים‬
‫שכירות‬
‫תיווך‬
‫נזקים‬
‫הפרת חוזים ועוד‬
‫משך הדיונים בבית‪ -‬הדין קצר ופסק הדין ניתן בתוך מספר שבועות‪ .‬כידוע ההלכה‬
‫מחייבת לפנות בכל דיון משפטי לבית‪-‬דין הדן על‪-‬פי התורה‪ .‬כל מי שנזקק לדיון כזה‬
‫מוזמן בזאת להתדיין בפני בית‪-‬הדין לדיני ממונות ברמת‪-‬גן‪.‬‬
‫כתובת בית‪ -‬הדין‪:‬‬
‫בית הדין לענייני ממונות‬
‫רח' הרצל ‪ ,47‬ת‪.‬ד‪,129 .‬‬
‫רמת גן‪52101 ,‬‬
‫טל'‪ ,03-6700555 :‬שלוחה ‪123‬‬
‫פקס‪03-6709471 :‬‬
‫"ואשיבה שופטיך כבראשונה‪...‬‬
‫אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה"‬
‫שיעורי דף היומי | ‪113‬‬
‫שיעורי דף היומי‬
‫את עיקר ייעודה רואה המועצה הדתית בהפצת תורה ודעת בין השכבות הרחבות‬
‫של כלל הציבור בעיר‪ .‬מערכת מסועפת של שיעורי תורה בכל מגוון נושאי היהדות‬
‫מתקיימת בכ‪ 120 -‬בתי כנסת ברחבי העיר‪ ,‬בהם יכול להשתלב כל זקן ונער להרוות‬
‫צימאון נפשו במי דעת של תורה ויהדות‪ .‬המועצה הדתית משתתפת בהוצאות‬
‫שיעורים אלו‪.‬‬
‫דגש מיוחד וחשיבות רבה רואה המועצה הדתית בתמיכה בשיעורי הדף היומי‬
‫המהווים אות להתמדה ולאהבת התורה‪.‬‬
‫מ צורפת רשימת שיעורי הדף היומי המתקיימים בבתי הכנסת בעיר‪.‬‬
‫בית כנסת‬
‫רחוב‬
‫ימים שעות‬
‫שם מגיד השיעור‬
‫אגודת בית‬
‫כנסת רמת חן‬
‫אהל שמעון‬
‫רמת חן ‪5‬‬
‫א‪-‬ו‬
‫‪07:15-08:00‬‬
‫הרב ישראל פרוכטר‬
‫הבילויים ‪46‬‬
‫א‪-‬ו‬
‫‪06:20-07:10‬‬
‫הרב ברוך עג'מי‬
‫שבת‬
‫‪07:00-07:45‬‬
‫הרב ברוך עג'מי‬
‫אור ישרים‬
‫האם ‪14‬‬
‫א‪-‬ו‬
‫‪20:00-21:30‬‬
‫הרב שמואל ניסן‬
‫בני ציון‬
‫קריניצי ‪4‬‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪20:30-22:00‬‬
‫דובב עוז‬
‫הבילויים ‪15‬‬
‫א‪-‬ו‬
‫‪06:10-06:40‬‬
‫הרב נתנאל‬
‫פוטרמילך‬
‫הרב אהרון כץ‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪20:00-21:00‬‬
‫הרב צבי הירש‬
‫שבת‬
‫‪07:45-08:30‬‬
‫הרב אהרון כץ‬
‫המרכזי‬
‫לאשכנזים‬
‫אצ"ל ‪39‬‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪21:00-22:00‬‬
‫הרב שייקה גנץ‬
‫‪ | 114‬ירח האיתנים‬
‫זיכרון‬
‫קדושים‬
‫אחד העם‬
‫‪57‬‬
‫חזון למועד‬
‫הגלגל ‪46‬‬
‫יד הגיבורים‬
‫נגבה ‪16‬‬
‫ישראל הצעיר‬
‫ק‪ .‬קרינצי‬
‫המשורר י‪.‬‬
‫כהן ‪27‬‬
‫מנחת חובב‪-‬‬
‫הפועל‬
‫המזרחי‬
‫השר משה‬
‫‪32‬‬
‫מנין לצעירים‬
‫בית הספר‬
‫הלל‬
‫משכנות‬
‫ישראל מנין‬
‫לצעירים‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪19:40-20:40‬‬
‫הרב שמשון פרנקל‬
‫ו‬
‫קיץ‪13:00-14:30 :‬‬
‫חורף‪09:00-10:30 :‬‬
‫קיץ‪16:35-18:00 :‬‬
‫חורף‪20:00-21:00 :‬‬
‫‪10:30-11:30‬‬
‫הרב שמשון פרנקל‬
‫א‪-‬ה‬
‫ו‬
‫הרב ישראל ניסן‬
‫הרב ישראל ניסן‬
‫שבת‬
‫קיץ‪23:30-00:30 :‬‬
‫חורף‪10:30-11:30 :‬‬
‫‪05:30-06:45‬‬
‫הרב אברהם ברדה‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪19:45-21:30‬‬
‫הרב אברהם ברדה‬
‫א‪ -‬ו‬
‫‪07:20-08:15‬‬
‫שבת‬
‫קיץ‪19:00-20:00 :‬‬
‫חורף‪17:00-18:00 :‬‬
‫‪08:00-09:00‬‬
‫מאורות‪-‬ר' אלחנן‬
‫גולדהבר‬
‫מאורות‪-‬ר' אלחנן‬
‫גולדהבר‬
‫הרב בטיסט לוי יצחק‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪20:00-21:00‬‬
‫הרב בטיסט לוי יצחק‬
‫שבת‬
‫קיץ‪ :‬שעה וחצי‬
‫לפני שקיעה‬
‫חורף‪ :‬כ‪ 40-‬דק'‬
‫לפני צאת השבת‬
‫ר' צבי אברמוב‬
‫הגלגל ‪44‬‬
‫שבת‬
‫כ‪ 20 -‬דק' לאחר‬
‫זמן הדלקת נרות‬
‫ד"ר אבי וינרוט‬
‫ברודצקי ‪8‬‬
‫א‪ -‬ו‬
‫‪06:00-06:40‬‬
‫הרב ישראל לבל‬
‫שבת‬
‫‪07:50-08:30‬‬
‫הרב ישראל לבל‬
‫א‪ -‬ו‬
‫א‪ -‬ו‬
‫הרב ישראל ניסן‬
‫שיעורי דף היומי | ‪115‬‬
‫נוסח אשכנז‪-‬‬
‫רמת יצחק‬
‫ההלכה ‪9‬‬
‫שבטי‬
‫ישראל‪-‬‬
‫אשכנזים‬
‫בן גוריון ‪243‬‬
‫שבת אחים‬
‫)תפארת‬
‫יעקב(‬
‫העמל ‪26‬‬
‫א‪-‬ו‬
‫‪07:00-08:00‬‬
‫הרב יונתן הוניגסברג‬
‫שבת‬
‫‪07:00-08:00‬‬
‫הרב צבי וייסקופף‬
‫א‪-‬ו‬
‫‪06:45-07:30‬‬
‫הרב קרויזר חיים‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪20:00-20:45‬‬
‫הרב יהודה כץ‬
‫שבת‬
‫‪07:40-08:25‬‬
‫הרב יהודה כץ‬
‫א‪ -‬ג‬
‫‪20:00-21:30‬‬
‫הרב נחום ריין‬
‫ד‬
‫‪19:30-20:30‬‬
‫הרב נחום ריין‬
‫‪ | 116‬ירח האיתנים‬
‫זמני התפילות בבתי הכנסת‬
‫]*זמן 'רגיל' למנחה = ‪ 15‬דקות לפני שקיעה‪[.‬‬
‫בית הכנסת‬
‫כתובת‬
‫שחרית‬
‫מנחה וערבית‬
‫אגודת אחים‬
‫רמב"ם‬
‫סיירת דוכיפת ‪10‬‬
‫שחרית חול‬
‫‪5.30 -‬‬
‫רגיל‬
‫אגודת ביכ"נ‬
‫רמת חן‬
‫רמת חן ‪5‬‬
‫‪6.30‬‬
‫אין‬
‫אגודת הספרדים‬
‫– עמידר‬
‫בן אליעזר ‪9‬‬
‫‪5.00‬‬
‫אין‬
‫אהבה ואחוה‬
‫מלכי צדק ‪9‬‬
‫א‪5.15 .‬‬
‫ב‪6.45 .‬‬
‫אין‬
‫אהל גבריאל‬
‫אחד העם ‪10‬‬
‫‪6.00‬‬
‫אין‬
‫אהל יעקב‬
‫אהוד ‪8‬‬
‫‪5.30‬‬
‫אין‬
‫אהל מועד )אהל‬
‫מרדכי(‬
‫עזריאל ‪28‬‬
‫‪7.30‬‬
‫רגיל‬
‫אהל רחל‬
‫תלפיות ‪19‬‬
‫א‪6.00 .‬‬
‫ב‪7.15 .‬‬
‫רגיל‬
‫אהל שמעון‬
‫ת‪.‬ד‪1664 .‬‬
‫א‪5.30 .‬‬
‫ב‪7.00 .‬‬
‫רגיל‬
‫אור ישרים‬
‫האם ‪14‬‬
‫חצי שעה‬
‫לפני זריחה‬
‫רגיל‬
‫אחוה ורעות‬
‫הדר ‪15‬‬
‫א‪7.00 .‬‬
‫ב‪8.15 .‬‬
‫זמני התפילות בבתי הכנסת | ‪117‬‬
‫בית הכנסת‬
‫כתובת‬
‫שחרית‬
‫מנחה וערבית‬
‫אחוה נ‪ .‬שאמי‬
‫הרא"ה ‪251‬‬
‫‪5.30‬‬
‫רגיל‬
‫אחוות אחים‬
‫נ‪ .‬בלאדי‬
‫חד נס ‪25‬‬
‫‪5.20‬‬
‫אליהו הנביא‬
‫בנוסח יהדות‬
‫מרוקו‬
‫ראש פינה ‪9‬‬
‫‪6.00‬‬
‫רגיל‬
‫אריאל‬
‫המחתרת ‪18‬‬
‫אין‬
‫רגיל‬
‫בית אל‪-‬גאולה‬
‫המלך יוסף ‪21‬‬
‫אין‬
‫רגיל‬
‫בני ציון‬
‫קריניצי ‪4‬‬
‫אין‬
‫אין‬
‫‪22.15‬‬
‫בצלאל ע"ש‬
‫בצלאל כץ‬
‫ביאליק ‪37‬‬
‫‪7.45‬‬
‫א‪14.00 .‬‬
‫ב‪15.00 .‬‬
‫‪20.00‬‬
‫גאולי ישראל‬
‫לעולי בבל‬
‫עזריאל ‪4‬‬
‫‪7.00‬‬
‫רגיל‬
‫דעת מנחם –‬
‫חב"ד‬
‫ביאליק ‪18‬‬
‫‪9.15‬‬
‫רגיל‬
‫הגדול רמת גן‬
‫הרצל ‪47‬‬
‫‪6.30‬‬
‫רגיל‬
‫הגדול רמת יצחק‬
‫ירושלים ‪38‬‬
‫‪5.30‬‬
‫רגיל‬
‫הדר קודש‬
‫נוה יהושע ‪53‬‬
‫‪5.30‬‬
‫רגיל‬
‫היכל שלמה‬
‫המחתרת ‪6‬‬
‫‪5.30‬‬
‫רגיל‬
‫המרכזי‬
‫לאשכנזים‬
‫אצ"ל ‪39‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪15.00‬‬
‫‪20.10‬‬
‫המרכזי לספרדים‬
‫הנגיד ‪3‬‬
‫א‪5.00 .‬‬
‫ב‪6.00 .‬‬
‫א‪13.00 .‬‬
‫ב‪ .‬רגיל‬
‫רגיל‬
‫‪ | 118‬ירח האיתנים‬
‫מנחה וערבית‬
‫בית הכנסת‬
‫כתובת‬
‫שחרית‬
‫זיכרון קדושים ‪-‬‬
‫השקמה‬
‫אחד העם ‪57‬‬
‫אין‬
‫רגיל‬
‫זכרון קדושים‬
‫חביבה רייק ‪9‬‬
‫אין‬
‫רגיל‬
‫חב"ד ‪-‬‬
‫"היכל מרדכי"‬
‫עוזיאל ‪5‬‬
‫‪6.45‬‬
‫רגיל‬
‫חזון למועד‬
‫הגלגל ‪/42‬א‬
‫א‪19.20 .‬‬
‫ב‪20.45 .‬‬
‫‪13.00‬‬
‫יד הגיבורים‬
‫נגבה ‪16‬‬
‫א‪5.00 .‬‬
‫ב‪6.00 .‬‬
‫ג‪6.45 .‬‬
‫רגיל‬
‫יחזקאל‬
‫מנחם יצחק ‪3‬‬
‫‪6.00‬‬
‫רגיל‬
‫‪5.55‬‬
‫רגיל‬
‫ישורון‬
‫אלוף דוד ‪187‬‬
‫‪7.00‬‬
‫רגיל‬
‫ישראל הצעיר ק‪.‬‬
‫קריניצי‬
‫המשורר י‪ .‬כהן ‪27‬‬
‫א‪6.00 .‬‬
‫ב‪6.50 .‬‬
‫אין‬
‫‪7.45‬‬
‫ישרים‬
‫ד"ר כהן ‪13‬‬
‫א‪4.50 .‬‬
‫ב‪5.50 .‬‬
‫חצי לפני‬
‫שקיעה‬
‫רגיל‬
‫למען שמו‬
‫באהבה‬
‫גילדסגיים ‪12‬‬
‫‪6.50‬‬
‫אין‬
‫מנחת חובב –‬
‫הפועל המזרחי‬
‫השר משה ‪32‬‬
‫א‪6.00 .‬‬
‫ב‪6.30 .‬‬
‫ג‪7.15 .‬‬
‫רגיל‬
‫מקור חיים‬
‫סוקולוב ‪18‬‬
‫אין‬
‫רגיל‬
‫מרום נוה‬
‫יוחנן בדר ‪3‬‬
‫‪6.30‬‬
‫רגיל‬
‫ימין משה‬
‫א‪ .‬רגיל‬
‫ב‪21.00 .‬‬
‫זמני התפילות בבתי הכנסת | ‪119‬‬
‫בית הכנסת‬
‫כתובת‬
‫שחרית‬
‫מנחה וערבית‬
‫משכן הראל‬
‫החוגה ‪2‬‬
‫‪6.50‬‬
‫רגיל‬
‫משכנות ישראל‬
‫מנין לצעירים‬
‫ברודצקי ‪8‬‬
‫‪6.40‬‬
‫אין‬
‫משכנות ישראל‬
‫ברודצקי ‪9‬‬
‫‪6.00‬‬
‫רגיל‬
‫נאוה תהילה‬
‫הגלגל ‪42‬‬
‫א‪ .‬הנץ‬
‫החמה‬
‫ב‪7.30 .‬‬
‫רגיל‬
‫נוה שלום הכהן‬
‫סיירת דוכיפת ‪11‬‬
‫‪6.00‬‬
‫רגיל‬
‫נווה יהושע‬
‫ארנון‬
‫א‪5.15 .‬‬
‫ב‪6.15 .‬‬
‫רגיל‬
‫נוסח אשכנז ‪-‬‬
‫רמת יצחק‬
‫ההלכה ‪9‬‬
‫‪6.30‬‬
‫רגיל‬
‫נחלת אפרים ‪-‬‬
‫מרום נוה‬
‫חזון איש ‪90‬‬
‫‪7.00‬‬
‫רגיל‬
‫נצח ישראל –‬
‫עמידר‬
‫המחתרת ‪9‬‬
‫‪5.20‬‬
‫רגיל‬
‫נצח שראל‬
‫)בי"ס עמישב(‬
‫קפלן ‪6‬‬
‫סוכת שלום –‬
‫חב"ד‬
‫האש"ל ‪1‬‬
‫אין‬
‫רגיל‬
‫סיני‬
‫לאן ‪27‬‬
‫א‪5.45 .‬‬
‫ב‪6.45 .‬‬
‫חצי שעה‬
‫לפני‬
‫שקיעה‬
‫ע"ש כדורי‬
‫מועלם‬
‫השר משה‬
‫‪5.50‬‬
‫רגיל‬
‫רגיל‬
‫‪ | 120‬ירח האיתנים‬
‫בית הכנסת‬
‫כתובת‬
‫שחרית‬
‫מנחה וערבית‬
‫ע"ש ספוז'ניקוב‬
‫יצחק‬
‫בן גוריון ‪129‬‬
‫‪5.45‬‬
‫רגיל‬
‫עץ חיים‬
‫ז'בוטינסקי ‪123‬‬
‫א‪6.00 .‬‬
‫ב‪7.15 .‬‬
‫רגיל‬
‫עץ חיים עמידר‬
‫המחתרת ‪18‬א‬
‫‪5.20‬‬
‫רגיל‬
‫ציון עולי בבל‬
‫מלכי צדק ‪9‬‬
‫‪6.45‬‬
‫רגיל‬
‫רב ברכות‬
‫הגלגל ‪42‬א‬
‫חצי שעה‬
‫לפני הנץ‬
‫החמה‬
‫א‪ .‬פלג‬
‫המנחה‬
‫ב‪ .‬רגיל‬
‫רינת ישרים‬
‫באר אורה ‪15‬‬
‫‪5.30‬‬
‫רגיל‬
‫שארית ישראל‬
‫אביבים ‪16‬‬
‫‪6.30‬‬
‫רגיל‬
‫שבזי לצעירים‬
‫המחתרת ‪9‬‬
‫‪5.00‬‬
‫רגיל‬
‫שבטי ישראל ‪-‬‬
‫טריפולי‬
‫פומפדיתא ‪3‬‬
‫‪5.45‬‬
‫רגיל‬
‫שבטי ישראל‬
‫אשכנזים‬
‫בן גוריון ‪243‬‬
‫א‪6.10 .‬‬
‫ב‪7.15 .‬‬
‫רגיל‬
‫שבטי ישראל‬
‫עדנים‬
‫בן גוריון ‪243‬‬
‫‪5.30‬‬
‫רגיל‬
‫שבטי ישראל‬
‫תימנים‬
‫בן גוריון ‪243‬‬
‫‪5.40‬‬
‫אין‬
‫שכון מזרחי ‪-‬‬
‫נ‪ .‬אשכנז‬
‫הראב"ע ‪5‬‬
‫‪6.00‬‬
‫רגיל‬
‫שכון מזרחי‬
‫נ‪ .‬ספרד‬
‫הראב"ע ‪2‬‬
‫‪6.00‬‬
‫רגיל‬
‫א‪ .‬רגיל‬
‫ב‪20.00 .‬‬
‫זמני התפילות בבתי הכנסת | ‪121‬‬
‫מנחה וערבית‬
‫בית הכנסת‬
‫כתובת‬
‫שחרית‬
‫שלום ודרך ארץ‬
‫ז'בוטינסקי ‪7‬‬
‫‪6.30‬‬
‫‪13.30‬‬
‫שלום שבזי –‬
‫תל יהודה‬
‫יד שלום ‪27‬‬
‫‪5.45‬‬
‫רגיל‬
‫שער האריות –‬
‫יבנה‬
‫השורה ‪11‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪13.30‬‬
‫אין‬
‫שערי ניסים‬
‫באר אורה ‪17‬‬
‫‪6.45‬‬
‫‪14.30‬‬
‫‪20.00‬‬
‫שערי יצחק‬
‫ברקאי ‪20‬‬
‫‪8.45‬‬
‫רגיל‬
‫שערי צדק ע"ש‬
‫הרב סעדיה חוזה‬
‫ישורון ‪15‬‬
‫‪6.00‬‬
‫רגיל‬
‫שערי ציון‬
‫בן אליעזר ‪37‬א‬
‫‪6.00‬‬
‫אין‬
‫תהילות ישראל‬
‫נרדימון ‪3‬‬
‫‪6.30‬‬
‫רגיל‬
‫תל גנים‬
‫גדעון ‪24‬‬
‫‪6.15‬‬
‫רגיל‬
‫תפארת בחורים –‬
‫ביאליק‬
‫ביאליק ‪69‬‬
‫אין‬
‫רגיל‬
‫תפארת בחורים‬
‫ז'בוטינסקי ‪68‬‬
‫‪6.00‬‬
‫אין‬
‫תפארת ישראל ‪-‬‬
‫עמידר‬
‫ההגנה ‪34‬‬
‫‪5.50‬‬
‫רגיל‬
‫תפארת ישראל‬
‫יעקב‬
‫נרדימון ‪3‬‬
‫אין‬
‫רגיל‬
‫תפארת משה‬
‫עזריאל ‪2‬‬
‫‪6.30‬‬
‫רגיל‬
‫תפארת שמעון‬
‫עזריאל ‪28‬‬
‫‪5.30‬‬
‫‪14.15‬‬
‫‪19.40‬‬
‫אין‬
‫‪ | 122‬ירח האיתנים‬
‫זמני כניסת השבת ברמת גן‬
‫פרשת השבוע‬
‫תאריך‬
‫כניסת‬
‫השבת‬
‫והחג‬
‫יציאת‬
‫השבת‬
‫והחג‬
‫תאריך לועזי‬
‫א' דראש השנה‬
‫יום ה'‪ ,‬א' תשרי‬
‫‪18:13‬‬
‫‪---‬‬
‫‪25/9/2014‬‬
‫ב' דראש השנה‬
‫יום ו'‪ ,‬ב' תשרי‬
‫‪---‬‬
‫‪---‬‬
‫‪26/9/2014‬‬
‫האזינו שבת שובה שבת‪ ,‬ג' תשרי‬
‫‪---‬‬
‫‪19:07‬‬
‫‪27/9/2014‬‬
‫שבת יום הכיפורים שבת‪ ,‬י' תשרי‬
‫‪18:03‬‬
‫‪18:58‬‬
‫‪4/10/2014‬‬
‫‪17:55‬‬
‫‪18:52‬‬
‫‪9/10/2014‬‬
‫‪17:54‬‬
‫‪18:49‬‬
‫‪11/10/2014‬‬
‫שמחת תורה‬
‫יום ה'‪ ,‬כ"ב תשרי‬
‫‪17:47‬‬
‫‪18:43‬‬
‫‪16/10/2014‬‬
‫בראשית‬
‫שבת‪ ,‬כ"ד תשרי‬
‫‪17:46‬‬
‫‪18:41‬‬
‫‪18/10/2014‬‬
‫נח‬
‫שבת‪ ,‬א' מרחשוון‬
‫‪17:38‬‬
‫‪18:34‬‬
‫‪25/10/2014‬‬
‫לך לך‬
‫שבת‪ ,‬ח' מרחשוון‬
‫‪16:31‬‬
‫‪17:28‬‬
‫‪1/11/2014‬‬
‫וירא‬
‫שבת‪ ,‬ט"ו מרחשוון ‪16:26‬‬
‫‪17:23‬‬
‫‪8/11/2014‬‬
‫חיי שרה‬
‫שבת‪ ,‬כ"ב מרחשוון ‪16:21‬‬
‫‪17:19‬‬
‫‪15/11/2014‬‬
‫תולדות‬
‫שבת‪ ,‬כ"ט מרחשוון ‪16:18‬‬
‫‪17:16‬‬
‫‪22/11/2014‬‬
‫ויצא‬
‫שבת‪ ,‬ז' כסליו‬
‫‪16:16‬‬
‫‪17:15‬‬
‫‪29/11/2014‬‬
‫וישלח‬
‫שבת‪ ,‬י"ד כסליו‬
‫‪16:15‬‬
‫‪17:15‬‬
‫‪6/12/2014‬‬
‫וישב‬
‫שבת‪ ,‬כ"א כסליו‬
‫‪16:16‬‬
‫‪17:16‬‬
‫‪13/12/2014‬‬
‫מקץ שבת חנוכה‬
‫שבת‪ ,‬כ"ח כסליו‬
‫‪16:19‬‬
‫‪17:19‬‬
‫‪20/12/2014‬‬
‫ויגש‬
‫שבת‪ ,‬ה' טבת‬
‫‪16:23‬‬
‫‪17:23‬‬
‫‪27/12/2014‬‬
‫חג הסוכות‬
‫יום ה'‪ ,‬ט"ו תשרי‬
‫שבת חוה"מ סוכות שבת‪ ,‬י"ז תשרי‬
‫זמני כניסת השבת ברמת גן | ‪123‬‬
‫ויחי‬
‫שבת‪ ,‬י"ב טבת‬
‫‪16:27‬‬
‫‪17:28‬‬
‫‪3/1/2015‬‬
‫שמות‬
‫שבת‪ ,‬י"ט טבת‬
‫‪16:33‬‬
‫‪17:33‬‬
‫‪10/1/2015‬‬
‫וארא‬
‫שבת‪ ,‬כ"ו טבת‬
‫‪16:39‬‬
‫‪17:39‬‬
‫‪17/1/2015‬‬
‫בא‬
‫שבת‪ ,‬ד' שבט‬
‫‪16:45‬‬
‫‪17:45‬‬
‫‪24/1/2015‬‬
‫בשלח ‪ -‬שירה‬
‫שבת‪ ,‬י"א שבט‬
‫‪16:52‬‬
‫‪17:51‬‬
‫‪31/1/2015‬‬
‫יתרו‬
‫שבת‪ ,‬י"ח שבט‬
‫‪16:58‬‬
‫‪17:57‬‬
‫‪7/2/2015‬‬
‫משפטים ‪ -‬שקלים שבת‪ ,‬כ"ה שבט‬
‫‪17:04‬‬
‫‪18:02‬‬
‫‪14/2/2015‬‬
‫תרומה‬
‫שבת‪ ,‬ב' אדר‬
‫‪17:10‬‬
‫‪18:08‬‬
‫‪21/2/2015‬‬
‫תצוה ‪ -‬זכור‬
‫שבת‪ ,‬ט' אדר‬
‫‪17:16‬‬
‫‪18:13‬‬
‫‪28/2/2015‬‬
‫כי תשא‬
‫שבת‪ ,‬ט"ז אדר‬
‫‪17:21‬‬
‫‪18:18‬‬
‫‪7/3/2015‬‬
‫ויקהל פקודי ‪ -‬פרה שבת‪ ,‬כ"ג אדר‬
‫‪17:26‬‬
‫‪18:23‬‬
‫‪14/3/2015‬‬
‫ויקרא ‪ -‬החודש‬
‫שבת‪ ,‬א' ניסן‬
‫‪17:31‬‬
‫‪18:28‬‬
‫‪21/3/2015‬‬
‫צו שבת הגדול‬
‫שבת‪ ,‬ח' ניסן‬
‫‪18:36‬‬
‫‪19:33‬‬
‫‪28/3/2015‬‬
‫שבת חג הפסח‬
‫שבת‪ ,‬ט"ו ניסן‬
‫‪18:41‬‬
‫‪19:38‬‬
‫‪4/4/2015‬‬
‫שביעי של פסח‬
‫יום ו'‪ ,‬כ"א ניסן‬
‫‪18:46‬‬
‫‪---‬‬
‫‪10/4/2015‬‬
‫שמיני‬
‫שבת‪ ,‬כ"ב ניסן‬
‫‪---‬‬
‫‪19:44‬‬
‫‪11/4/2015‬‬
‫תזריע מצורע‬
‫שבת‪ ,‬כ"ט ניסן‬
‫‪18:51‬‬
‫‪19:49‬‬
‫‪18/4/2015‬‬
‫‪18:56‬‬
‫‪19:54‬‬
‫‪25/4/2015‬‬
‫אמור‬
‫שבת‪ ,‬י"ג אייר‬
‫‪19:01‬‬
‫‪20:00‬‬
‫‪2/5/2015‬‬
‫בהר‬
‫שבת‪ ,‬כ' אייר‬
‫‪19:06‬‬
‫‪20:06‬‬
‫‪9/5/2015‬‬
‫בחוקותי‬
‫שבת‪ ,‬כ"ז אייר‬
‫‪19:10‬‬
‫‪20:11‬‬
‫‪16/5/2015‬‬
‫במדבר‬
‫שבת‪ ,‬ה' סיוון‬
‫‪19:15‬‬
‫‪---‬‬
‫‪23/5/2015‬‬
‫חג השבועות‬
‫יום א'‪ ,‬ו' סיוון‬
‫‪---‬‬
‫‪20:18‬‬
‫‪24/5/2015‬‬
‫נשא‬
‫שבת‪ ,‬י"ב סיוון‬
‫‪19:20‬‬
‫‪20:22‬‬
‫‪30/5/2015‬‬
‫אחרי מות קדושים שבת‪ ,‬ו' אייר‬
‫‪ | 124‬ירח האיתנים‬
‫בהעלותך‬
‫שבת‪ ,‬י"ט סיוון‬
‫‪19:24‬‬
‫‪20:26‬‬
‫‪6/6/2015‬‬
‫שלח לך‬
‫שבת‪ ,‬כ"ו סיוון‬
‫‪19:27‬‬
‫‪20:29‬‬
‫‪13/6/2015‬‬
‫קרח‬
‫שבת‪ ,‬ג' תמוז‬
‫‪19:29‬‬
‫‪20:32‬‬
‫‪20/6/2015‬‬
‫חוקת‬
‫שבת‪ ,‬י' תמוז‬
‫‪19:30‬‬
‫‪20:33‬‬
‫‪27/6/2015‬‬
‫בלק‬
‫שבת‪ ,‬י"ז תמוז‬
‫‪19:31‬‬
‫‪20:32‬‬
‫‪4/7/2015‬‬
‫פנחס‬
‫שבת‪ ,‬כ"ד תמוז‬
‫‪19:29‬‬
‫‪20:31‬‬
‫‪11/7/2015‬‬
‫מטות מסעי‬
‫שבת‪ ,‬ב' מנחם אב‬
‫‪19:27‬‬
‫‪20:28‬‬
‫‪18/7/2015‬‬
‫דברים שבת חזון‬
‫שבת‪ ,‬ט' מנחם אב ‪19:23‬‬
‫‪20:23‬‬
‫‪25/7/2015‬‬
‫ואתחנן‬
‫שבת‪ ,‬ט"ז אב‬
‫‪19:19‬‬
‫‪20:18‬‬
‫‪1/8/2015‬‬
‫עקב‬
‫שבת‪ ,‬כ"ג מנחם אב ‪19:13‬‬
‫‪20:11‬‬
‫‪8/8/2015‬‬
‫ראה‬
‫שבת‪ ,‬ל' מנחם אב ‪19:06‬‬
‫‪20:03‬‬
‫‪15/8/2015‬‬
‫שופטים‬
‫שבת‪ ,‬ז' אלול‬
‫‪18:58‬‬
‫‪19:55‬‬
‫‪22/8/2015‬‬
‫כי תצא‬
‫שבת‪ ,‬י"ד אלול‬
‫‪18:50‬‬
‫‪19:46‬‬
‫‪29/8/2015‬‬
‫כי תבוא‬
‫שבת‪ ,‬כ"א אלול‬
‫‪18:41‬‬
‫‪19:37‬‬
‫‪5/9/2015‬‬
‫נצבים‬
‫שבת‪ ,‬כ"ח אלול‬
‫‪18:32‬‬
‫‪19:27‬‬
‫‪12/9/2015‬‬
‫זמני המולד | ‪125‬‬
‫זמני המולד‬
‫חודש‬
‫זמן המולד‬
‫ימים‬
‫שבת‬
‫מברכים‬
‫תשרי‬
‫יום רביעי ‪ 14‬שעות ו‪ 339 -‬חלקים‬
‫יום ה‪25.09.14 ,‬‬
‫נצבים וילך‬
‫ימים ו‪ -‬ז‪24-25.10.14 ,‬‬
‫בראשית‬
‫כסליו‬
‫יום שבת ‪ 15‬שעות ו‪ 845 -‬חלקים‬
‫יום א‪23.11.13 ,‬‬
‫תולדות‬
‫טבת‬
‫ליל שני ‪ 4‬שעות ו‪ 558-‬חלקים‬
‫ימים ב‪-‬ג‪22-23.12.14 ,‬‬
‫מקץ‬
‫שבט‬
‫יום שלישי ‪ 17‬שעות ו‪ 271 -‬חלקים‬
‫יום ד‪21.1.15 ,‬‬
‫וארא‬
‫אדר א'‬
‫ליל חמישי ‪ 5‬שעות ו‪ 1064-‬חלקים‬
‫ימים ה‪ -‬ו‪19-20.1.15 ,‬‬
‫משפטים‬
‫ניסן‬
‫יום שישי ‪ 18‬שעות ו‪ 777-‬חלקים‬
‫יום ז‪21.3.15 ,‬‬
‫ויק"פ‬
‫אייר‬
‫ליל ראשון ‪ 7‬שעות ו‪ 490 -‬חלקים‬
‫ימים א‪-‬ב‪19-20.4.15 ,‬‬
‫תזו"מ‬
‫סיוון‬
‫יום שני ‪ 20‬שעות ו‪ 203-‬חלקים‬
‫יום ג‪19.5.15 ,‬‬
‫בחוקותי‬
‫תמוז‬
‫ליל רביעי ‪ 8‬שעות ו‪ 996-‬חלקים‬
‫ימים ד‪-‬ה‪17-18.6.15 ,‬‬
‫שלח לך‬
‫אב‬
‫יום חמישי ‪ 21‬שעות ‪ 709 -‬חלקים‬
‫יום ו‪17.7.15 ,‬‬
‫פינחס‬
‫אלול‬
‫ליל שבת ‪ 10‬שעות ו‪ 422 -‬חלקים‬
‫ימים ז‪-‬א‪15-16.8.15 ,‬‬
‫ראה‬
‫מרחשוון ליל שישי ‪ 3‬שעות ו‪ 52-‬חלקים‬
‫‪ | 126‬ירח האיתנים‬
‫רשימת מקוואות‬
‫מקוה רמת‪ -‬השקמה‬
‫כתובת‪ :‬רח' עזריאל ‪ ,27‬רמת‪-‬גן‬
‫טלפון‪6311256 :‬‬
‫נשים‬
‫גברים‬
‫א‪-‬ה‬
‫שעון קיץ‪ :‬מהשקיעה עד ‪22:30‬‬
‫שעון חורף‪ :‬מהשקיעה עד ‪21:00‬‬
‫לילות שבת וערבי חג‬
‫מהשקיעה למשך שעה‬
‫מוצאי שבת‬
‫משעה לאחר צאת השבת למשך‬
‫שעתיים‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪6:00-8:00‬‬
‫יום ו' וערבי חגים‬
‫החל משעה ‪ 11:00‬ועד שעה וחצי‬
‫לפני כניסת שבת‬
‫רשימת מקוואות | ‪127‬‬
‫מקוה רמת יצחק‬
‫רח' עוזיאל ‪ ,5‬רמת‪-‬גן‬
‫טלפון‪6189340 :‬‬
‫נשים‬
‫א‪-‬ה‬
‫שעון קיץ‪ :‬מהשקיעה עד ‪22:30‬‬
‫שעון חורף‪ :‬מהשקיעה עד ‪21:00‬‬
‫גברים‬
‫לילות שבת וערבי חג‬
‫מהשקיעה למשך שעה‬
‫מוצאי שבת‬
‫משעה לאחר צאת השבת למשך‬
‫שעתיים‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪5:30-7:30‬‬
‫יום ו' וערבי חגים‬
‫בחורף‪ :‬משעה ‪ 11:00‬עד שעה וחצי‬
‫לפני כניסת שבת‪.‬‬
‫בקיץ‪ :‬משעה ‪ 11:00‬עד שעתיים‬
‫לפני כניסת שבת‪.‬‬
‫‪ | 128‬ירח האיתנים‬
‫מקוה רמת‪-‬עמידר‬
‫רח' מבצע עין ‪ ,7‬רמת‪-‬גן‬
‫טל‪6774395 :‬‬
‫* במקווה לנשים קיימת נגישות לנשים בעלות מוגבלויות‬
‫נשים‬
‫א‪-‬ה‬
‫שעון קיץ‪ :‬מהשקיעה עד ‪22:30‬‬
‫שעון חורף‪ :‬מהשקיעה עד ‪21:00‬‬
‫גברים‬
‫לילות שבת וערבי חג‬
‫מהשקיעה למשך שעה‬
‫מוצאי שבת‬
‫משעה לאחר צאת השבת למשך‬
‫שעתיים‬
‫א‪-‬ה‬
‫‪ 6:00-7:30‬בבקר‬
‫יום ו' וערבי חגים‬
‫החל משעה ‪ 11:00‬ועד שעה וחצי‬
‫לפני כניסת שבת‬
‫רשימת מקוואות | ‪129‬‬
‫מקוה קרית קריניצי‬
‫רח' גילדסגיים ‪ ,12‬רמת‪ -‬גן‬
‫טלפון‪7363014 :‬‬
‫נשים‬
‫גברים‬
‫א‪-‬ה‬
‫שעון קיץ‪ :‬מהשקיעה עד ‪22:00‬‬
‫שעון חורף‪18:30-21:00 :‬‬
‫לילות שבת וערבי חג‬
‫ע"פ הזמנה טלפונית מראש‪,‬‬
‫יש להתקשר למקווה בשעות הערב‬
‫מוצאי שבת‬
‫משעה לאחר צאת השבת למשך‬
‫שעה וחצי‬
‫א‪-‬ה‬
‫אין‬
‫יום ו' וערבי חגים‬
‫החל משעה ‪ 11:00‬ועד שעתיים‬
‫לפני כניסת שבת‬
‫‪ | 130‬ירח האיתנים‬
‫מקוה רמת אפעל‬
‫רח' החוגה ‪ ,2‬רמת‪ -‬גן‬
‫טלפון‪6353919 :‬‬
‫נשים‬
‫א‪-‬ה‬
‫שעון קיץ‪20:00-22:00 :‬‬
‫שעון חורף‪19:00-21:00 :‬‬
‫לילות שבת וערבי חג‬
‫לפי תיאום עם הבלנית‬
‫‪054-8402835‬‬
‫מוצאי שבת‬
‫לפי תיאום עם הבלנית‬
‫‪054-8402835‬‬
‫מקוה שכון ותיקים‬
‫שד' העם הצרפתי ‪ ,34‬רמת‪ -‬גן‬
‫טלפון‪6737482 :‬‬
‫נשים‬
‫א‪-‬ה‬
‫שעון קיץ‪ :‬מהשקיעה עד ‪22:30‬‬
‫שעון חורף‪ :‬מהשקיעה עד ‪21:00‬‬
‫לילות שבת וערבי חג‬
‫מהשקיעה למשך שעה‬
‫מוצאי שבת‬
‫משעה לאחר צאת השבת למשך‬
‫שעתיים‬
‫רשימת מקוואות | ‪131‬‬
‫כשרות רק עם תעודה‬
‫חנויות ובתי אוכל המוכרים מזון כשר בעיר‪ ,‬חייבים להציג במקום בולט תעודת‬
‫כשרות מעודכנת של הרבנות רמת גן‪.‬‬
‫בתעודה חייבים להופיע‪:‬‬
‫‪ ‬שם החנות‬
‫‪ ‬הכתובת‬
‫‪ ‬סוג העסק‬
‫אין כל ערך‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לתעודה מצולמת‬
‫לתעודה מעיר אחרת או מנותן כשרות אחרת‬
‫לתעודה שלא נמצאת במקום בולט‪ ,‬כגון במגירה‬
‫לשלט 'כשר' ללא תעודת כשרות הרבנות רמת גן‪.‬‬
‫)שלט כזה מהווה אף עבירה על חוק הונאה בכשרות(‬
‫לתשומת לב‪:‬‬
‫במכולת שאין לה הכשר‪ ,‬יש לבדוק כל מוצר מזון אם הוא נושא הכשר של רבנות‬
‫מוסמכת‪.‬‬
‫לאחרונה החלו גופי כשרות‪ -‬בד"ץ אנונימיים להנפיק תעודות כשרות לחנויות‪ ,‬תוך‬
‫הכשלת הציבור‪ .‬הציבור נקרא בזה להיזהר מלהיכשל במאכלות אסורות‪.‬‬
‫מפעילות‬
‫המועצה‬
‫הדתית‬
‫פרס הספרות התורנית‬
‫תלמוד תורה כנגד כולם‬
‫פרויקט בר‪/‬בת מצווה‬
‫מקוואות וטהרה‬
‫נישואין‬
‫ועוד היד נטויה‪...‬‬
‫סקירת הפעילות ושירותי הדת‬
‫של המועצה הדתית רמת‪-‬גן‬
‫תושבים יקרים‪,‬‬
‫אנו מסכמים בימים אלו שנה נוספת עשירה‪ ,‬מלאה וגדושה בפעילויות‬
‫ועשייה תורנית‪ .‬התוכניות השנתיות של המועצה הדתית תמיד מורכבות‬
‫משלושה חלקים‪:‬‬
‫‪ .1‬המשך העשייה של כל הקיים באופן רציף ואיכותי‪.‬‬
‫‪ .2‬שיפור‪ ,‬שיפוץ והוספה בכל אחד מתחומי העשייה הרגילים שלנו‪:‬‬
‫כשרות‪ ,‬מקוואות‪ ,‬רישום לנישואין‪ ,‬שיעורי תורה ועוד‪.‬‬
‫‪ .3‬בחירה של לפחות תחום אחד חדש בו נבחר להוסיף אור ועשייה‪.‬‬
‫כפי שתוכלו לקרוא בשורות הבאות גם השנה עמדנו בכל יעדינו‪ .‬שיפצנו‬
‫מקוואות‪ ,‬יזמנו שיעורי תורה‪ ,‬שכללנו את מערך רישום הנישואין‪ ,‬חיזקנו את‬
‫מערך הכשרות שלנו‪ ,‬סייענו לבתי כנסת להכניס ספרי תורה ואף חילקנו‬
‫תשמישי קדושה לבתי כנסת בעיר ועוד‪.‬‬
‫השנה בחרנו להתמקד בזיהוי הצרכים השונים של הקהילות ובתי הכנסת‬
‫הפרוסים ברחבי העיר‪ ,‬ומתן מענה מלא לצרכים אלו‪ .‬אנו משתדלים לספק‬
‫לקהילות השונות את כל שירותי הדת הנצרכים להם‪ ,‬על פי צורכי הציבור‬
‫הקבועים והמבקרים באותה קהילה‪ ,‬למשל חלוקת כיפות‪ ,‬חומשים‪ ,‬סידורים‬
‫ומחזורים‪ ,‬תשמישי קדושה‪ ,‬וכן קיום הרצאות‪ ,‬ימי עיון ושיעורי תורה‬
‫המותאמים לציבור באותו איזור‪.‬‬
‫אך לצד כל אלו המשכנו גם לחדש ולפתח יוזמות נוספות‪ .‬שתי יוזמות בהן‬
‫אנו גאים במיוחד הינן תוכניות הבר‪-‬מצווה אותן אנו מובילים בבתי הספר‬
‫הלא‪-‬דתיים ברחבי העיר‪ ,‬והענקת פרס המועצה הדתית לספרות תורנית‬
‫שהוענק השנה לראשונה בטקס מרשים‪.‬‬
‫על כל החידושים והפרויקטים שלנו תוכלו לקרוא בשורות הבאות‪.‬‬
‫אנו שמחים לעמוד לרשותכם בכל תחומי האחריות שלנו וגם קשובים‬
‫לרעיונות ויוזמות נוספות מהשטח‪ .‬זו זכות גדולה עבורנו להיות שותפים‬
‫בהפיכתה של רמת‪-‬גן למעצמה של חסד‪ ,‬תורה ותפילה‪ ,‬ומקווים כי גם אתם‬
‫חשים את הדחיפה שלנו בכל התחומים‪.‬‬
‫שלכם‪,‬‬
‫יהודה סירי‬
‫יו"ר המועצה הדתית‬
‫‪135‬‬
‫‪136‬‬
‫פרס הספרות התורנית‬
‫מרמת‪-‬גן תצא תורה!‬
‫במעמד מכובד ורב רושם הוענק בחודש סיוון פרס המועצה הדתית רמת גן‬
‫לספרות תורנית‪ .‬מדובר ביוזמה חדשה של המועצה הדתית אשר מעוניינת‬
‫לעודד ולפתח כתיבה ויצירה תורנית בקרב תושבי העיר‪ ,‬מתוך תקווה כי פרס‬
‫זה יהפוך לשגרה קבועה‪ ,‬ויחולק מדי שנה בשנה‪.‬‬
‫לשמחתנו מועמדים רבים‪ ,‬כולם בני העיר רמת גן‪ ,‬הגישו את ספריהם לבחינת‬
‫הוועדה‪ ,‬אשר בחרה רק שלושה מתוכם‪ ,‬כזוכים המרכזיים של הערב‪ .‬הפרס‬
‫הוענק בטקס מרשים ורב‪-‬משתתפים בבית הכנסת הגדול ברמת‪-‬גן‪.‬‬
‫באירוע נכחו אורחים נכבדים‪ :‬הראשל"צ הרב שלמה עמאר אשר בירך את‬
‫הזוכים והנוכחים באירוע‪ ,‬הרב יעקב אריאל שליט"א‪ ,‬רבה של ר"ג‪ ,‬שגם‬
‫שימש כיו"ר ועדת הפרס‪ ,‬ראש העיר ר"ג‪ ,‬מר ישראל זינגר‪ ,‬מר אביהוא בן‬
‫משה‪ ,‬חבר הנהלת העיר‪ ,‬מר חיים גלרמן‪ ,‬חבר מועצת העיר‪ ,‬ויוזם האירוע‪,‬‬
‫מר יהודה סירי‪ ,‬יו"ר המועצה הדתית‪.‬‬
‫והזוכים הם‪...‬‬
‫שלושה ספרים ומחברים זכו בתואר הנכסף‪ :‬הרב יהושע שפירא‪ ,‬ראש ישיבת‬
‫ההסדר בר"ג‪ ,‬על ספרו 'בקרבך קדוש' על פרשיות השבוע‪ ,‬הרב ד"ר אברהם‬
‫ויינרוט על ספרו 'החיים בהלכה' העוסק באתיקה‪ ,‬במשפט ובהלכה‪ ,‬והרב‬
‫אברהם זונטג‪ ,‬החובש את ספסלי בית המדרש של ישיבת הר המור‪ ,‬על‬
‫ספרו 'דרך קניין' העוסק במיפוי והסברה של הלכות קניין על שלל הדרכים‬
‫והשיטות‪.‬‬
‫מנימוקי ועדת הפרס‪:‬‬
‫על הספר ''בקרבך קדוש'' של הרב יהושע שפירא‪:‬‬
‫"ספר עמוק הכתוב בצורה נהדרת ובהירה‪,‬‬
‫ספר חדשני המשלב את עומק החסידות‬
‫לפרשיות השבוע במבט מעניין''‪.‬‬
‫את האירוע הנחה ד''ר אבשלום קור‪ ,‬אשר הוסיף נופך מיוחד‪ ,‬ועינג את הקהל‬
‫בלשונו הזה‪ ,‬וציבור האורחים אף נהנה מהופעה של החזן ישראל רנד‪.‬‬
‫‪s‬‬
‫חברים נוספים בוועדת הפרס היו הרב אהרון כ''ץ‪ ,‬ראש הכולל להכשרת‬
‫רבנים במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר אילן‪ ,‬שגם פירט את נימוקי‬
‫הוועדה במהלך הטקס‪ ,‬והרב משה חבה‪ ,‬ממכון ''שם עולם''‪.‬‬
‫על הספר ''החיים בהלכה'' של הרב ד"ר אברהם וינרוט‪:‬‬
‫"מדובר בספר שיתרום תרומה חשובה‪ ,‬מקורית ומיוחדת‬
‫לארון הספרים של כלל לומדי התורה ובאופן מיוחד לחוקרים‬
‫ולפוסקים העוסקים באתיקת המשפט וההלכה''‪.‬‬
‫האירוע המכובד הופק על‪-‬ידי מר עדי דואדי‪ ,‬רכז הפעילות התורנית במועצה‬
‫הדתית בר"ג‪ ,‬ועל כך נתונה לו תודתנו וברכתנו‪.‬‬
‫‪s‬‬
‫על הספר ''דרך קניין'' שחיבר הרב אברהם יקותיאל זונטג‪:‬‬
‫"היקפו הרחב בהלכות קניין כמו גם הלמדנות והבהירות שבו‬
‫וכן המקוריות שבדברי המחבר והתועלת שיש בספר לקהל‬
‫לומדי התורה"‬
‫‪137‬‬
‫‪138‬‬
‫אחד החידושים הגדולים בהם השקיעה המועצה הדתית בשנה האחרונה את‬
‫מרצה ומשאביה הוא נושא הפצת התורה לציבור הרחב‪.‬‬
‫בחוברת שהוצאנו בערב פסח כבר סיפרנו לכם על סדרת שיעורים מוצלחת‬
‫בנושא תזונה ובריאות על‪-‬פי משנת הרמב"ם שנערכה בבית‪-‬הכנסת במרום‬
‫נווה ומשכה מאות משתתפים בכל מפגשיה‪.‬‬
‫הפעם אנו שמחים לבשר לכם על הכפלת והשלשת השיעורים לציבור הרחב‪,‬‬
‫ובשנה הקרובה אנו מתכננים להמשיך ולשכפל את ההצלחה גם במוקדים‬
‫נוספים ברחבי רמת‪-‬גן‪ .‬רעיונות יתקבלו בברכה!‬
‫תודה מיוחדת מסורה בזו לגב' רותם‬
‫גלסר שדוחפת‪ ,‬יוזמת‪ ,‬מסייעת‬
‫ומוציאה לפועל את סדרות השיעורים‬
‫שברמת חן‪ ,‬לרווחת הציבור כולו‪.‬‬
‫ישלם ה' משכורתך בכפל כפליים‪.‬‬
‫מחיי המעשה לקבלת התורה –‬
‫עולמם והגותם של חכמים‬
‫לקראת חג השבועות נערכה בבית‬
‫הכנסת 'רמת חן' סדרה של ארבעה‬
‫שיעורים לנשים מפי הרבנית אושרה‬
‫קורן‪ ,‬ראש בית המדרש לנשים מת"ן‬
‫השרון‪ ,‬והרבנית עו"ד ד"ר פנינה נויבירט‪.‬‬
‫המפגשים עסקו במגוון נושאים מעולמה‬
‫של תורה‪ :‬על תרבות המחלוקת בדברי‬
‫חכמים בעקבות מחלוקות שמאי והלל‪,‬‬
‫על דמותו של רבי עקיבא‬
‫כאבטיפוס להתמודדות עם‬
‫קשיים רוחניים וההתגברות‬
‫עליהם‪ ,‬על תיקון עולם‬
‫מבחינה חברתית בעקבות‬
‫מעשה‬
‫ואנשי‬
‫חסידים‬
‫במסכת תענית‪ ,‬ועל דרכו‬
‫של רבי אלעזר בנו של רשב"י‬
‫בעבודת ה'‪.‬‬
‫הכניסה לכל השיעורים היתה‬
‫חינם – בשביל להגדיל תורה‬
‫ולהאדירה‪ ,‬והשתתפו בהם‬
‫מאות נשים‪.‬‬
‫רפואת הרמב"ם במבחן‬
‫המדע בן זמננו‬
‫הביקוש הרב לסדרת המפגשים‬
‫המרתקים עם פרופ' חיים גמליאל‬
‫גרמו לנו להזמינו לשני מפגשי‬
‫השלמה והרחבה בהם הוא עסק‬
‫בנושאים המעניינים ומעסיקים‬
‫היום את כולנו‪ :‬זלילה‪ ,‬השמנה‪,‬‬
‫וסכרת – מה גורם למה ואיך‬
‫מתמודדים עם בעיות משקל על‪-‬‬
‫פי הרמב"ם‪ ,‬וגם סיכום הדרכים‬
‫הטבעיות לאיזון הכולסטרול‪,‬‬
‫השומנים בדם ולמניעת מחלות‬
‫לב עפ"י מתווה הרמב"ם בשילוב‬
‫עם רפואת זמנינו‪ .‬גם מפגשים‬
‫אלו היו גדושים בקהל גדול שנהנה‬
‫מהרצאות מלאות בידע מודרני‬
‫המבוסס על מקורות עתיקים‪.‬‬
‫בימי בין המצרים שבו נשות רמת‪-‬גן‬
‫והתאספו לסדרת שיעורים נוספת‬
‫בבית כנסת רמת‪-‬חן‪ .‬הפעם היו אלו‬
‫שלושה שיעורים של הרבנית יפית‬
‫קליימר‪ .‬המפגש הראשון‪" ,‬על מה‬
‫אבדה הארץ"‪ ,‬עסק בדינאמיקה‬
‫המביאה את העם למרוד בה'‪,‬‬
‫ובחיפוש אחר החטא המרכזי אותו‬
‫מדגישים חז"ל כגורם לחורבן מאז‬
‫ועד ימינו‪ .‬במפגש השני דנו בשאלה‬
‫מהו המצב הנפשי שלא לראות ברעה‬
‫המקדמת אותם‪ .‬מדוע לא האמינו‬
‫אנשי ירושלים לירמיהו הנביא?‬
‫כיצד פעל הנביא כנגדם? והאם‬
‫תופעות אלו קיימות גם בימינו?‬
‫המפגש השלישי שחתם את סדרת‬
‫המפגשים עסק במקומן של הנשים‬
‫בזמן החורבן‪ ,‬של הדרך הייחודית‬
‫להן להתמודד עם משבר ומצוקה‪,‬‬
‫ותפקידם גם במהלך הגאולה‪.‬‬
‫תלמוד תורה‬
‫תלמו ד תורה כנ ג ד כ ול ם‬
‫ותלמוד תורה כנגד כולם!‬
‫בין אמונה שבורה לאיחויה‬
‫של האמונה‬
‫אני לדודי ודודי לי‬
‫גם בחודש אלול נערכו סדרת‬
‫מפגשים לסיכום שנה וכהכנה לשנה‬
‫שבפתח‪ .‬הפעם היתה זו הרבנית‬
‫ד"ר חנה הנדלר שהגיעה לרמת חן‬
‫כדי ללמדנו תורה וחסידות‪ .‬הסדרה‬
‫כללה שלושה מפגשים מרתקים‬
‫שהפגישו את תורת החסידות וחודש‬
‫אלול‪ .‬במפגש הראשון‪" ,‬יש לי אהבה‬
‫והיא תנצח"‪ ,‬למדנו את דרכה של‬
‫החסידות לתיקון מעשי האדם על‬
‫ידי חינוך – בדרך של אהבה ולא של‬
‫תוכחה‪ .‬במפגש השני עיינו בפסוק‬
‫"קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל‬
‫ה'" (תהילים כ"ז) ושאלנו מהי תקווה?‬
‫למי מקווים? ולמה פעמיים?‪ ,‬ובמפגש‬
‫השלישי עסקנו בסיפורי חסידים‬
‫אודות ליל "כל נדרי"‪ ,‬המתארים את‬
‫אווירת הקדושה ואימת הרוממות‪,‬‬
‫לצד‪ ,‬לעיתים‪ ,‬תחושה של החמצה‪...‬‬
‫החסידות פותרת את הקונפליקט‬
‫בדרכה המיוחדת‪ ,‬והשיעור חתם את‬
‫סדרת השיעורים באווירת התרוממות‬
‫לקראת הימים הנוראים‪.‬‬
‫‪139‬‬
‫פרו י קט בר ‪/‬ב ת מצ ו וה‬
‫‪140‬‬
‫להתחיל מבראשית‬
‫פרויקט בר‪/‬בת מצווה‬
‫מאד אופנתי היום לקטר על מצב הנוער‪ ,‬על כמה הוא רחוק מתורה ומצוות‪,‬‬
‫ובכלל מכל דבר שבקדושה‪ ,‬על הראש שאי אפשר להוציא מהסמארטפון‬
‫ומהטלוויזיה ועל חוסר החינוך והערכים‪.‬‬
‫אנחנו במועצה הדתית לא אוהבים לקטר אלא לעשות‪ .‬לכן‪ ,‬בחרנו לנו‬
‫כפרויקט דגל דווקא את גיל הבר‪/‬בת מצווה כגיל בו אנו מעוניינים להשקיע‬
‫במיוחד‪ .‬זהו גיל קשה ומאתגר‪ ,‬אך מצד שני זהו גיל בו אנו מקבלים לעיתים‬
‫החלטות לכל החיים‪.‬‬
‫מה כולל הפרויקט?‬
‫בחשיבה משותפת קמה היוזמה‪ ,‬והוחלט לערוך פרויקט בני ובנות מצווה‬
‫בבתי הספר החילוניים בעיר רמת גן‪ .‬הרעיון נולד מהרצון לחשוף ולחזק‬
‫את תלמידי ותלמידות העיר בשנת המצווה שלהם לשורשיהם היהודיים‬
‫ולאזרחותם הישראלית‪.‬‬
‫השמועה והרצון להשתתף בפרויקט פשטו כאש בשדה קוצים‪ .‬ללא מאמצי‬
‫שיווק ודחיפה פנו אלינו בתי הספר השונים שרצו לקחת חלק בתוכנית‪ .‬כיום‪,‬‬
‫לוקחים חמישה בתי ספר חלק פעיל בפרויקט ומתוכם ‪ 8‬כיתות בשכבות ז'‪-‬ח'‬
‫(בי"ס יהלום‪ ,‬בי"ס ניצנים‪ ,‬בי"ס בן גוריון‪ ,‬בי"ס עתיד ובי"ס הבילויים)‪.‬‬
‫הפרויקט פועל במספר מישורים‪:‬‬
‫„ „מישור ההתבגרות ‪ -‬המעבר מילדות לנערות ‪ -‬חינוך ללקיחת אחריות‪,‬‬
‫פיתוח הבגרות והמחוייבות‪ .‬הפיכת בר‪/‬ת המצווה למסע כן ומעמיק‬
‫אחרי הזהות הפרטית והלאומית של כל אחד ואחת מבני הנוער‪.‬‬
‫„ „המישור המשפחתי ‪ -‬חיבור חשוב בין התלמידים לבני משפחותיהם‬
‫ויצירת מעורבות הורים חשובה בתהליך ההתבגרות‪ ,‬מאחריות על‬
‫עצמי ועד אחריות כלפי החברה הסובבת אותי‪.‬‬
‫„ „המישור הדתי ‪ -‬אחריות כלפי המורשת היהודית‪ .‬הכרת משמעותם‬
‫של תשמישי הקדושה במסורת היהודית (ספרי תורה‪ ,‬סופר סת"ם‪,‬‬
‫תפילין ומזוזות)‪ .‬בשלב הזה הבנות זוכות לסדנת הפרשת חלה ואילו‬
‫הבנים נהנים מסדנה על תפילין וטקס בר המצווה‪.‬‬
‫הלמידה‪ ,‬הסיפורים וההתנסות המעשית‪ ,‬מהווים חוויה ייחודית ומרגשת‬
‫עבור התלמידים‪.‬‬
‫פרויקט בני ובנות מצווה כולל בין ‪ 6-7‬מפגשים המועברים ע"י מדריכים‬
‫מוסמכים מטעם תנועת "אל עמי" בצורה חוויתית ומעניינת וכן ערב ייחודי‬
‫להורים ולילדים‪.‬‬
‫‪141‬‬
‫‪142‬‬
‫פרו י קט בר ‪/‬ב ת מצ ו וה‬
‫הורים וילדים‬
‫בנוסף‪ ,‬לקראת סיום הפרויקט אנו עורכים בכל בית‪-‬ספר ערב ייחודי‬
‫המוקדש להורים ולילדים‪ .‬אנו מאמינים שעל הורים להיות מעורבים בתהליך‬
‫החינוכי של ילדיהם ושכחלק מתהליך בר‪/‬בת המצווה נוצר פתח משמעותי‬
‫לשיח חינוכי וגישור בין ההורה לילדו בדרך להבניית מערכת יחסים מתוך‬
‫תקשורת חיובית‪ .‬הערב והתהליך כולו הינו משמעותי וחודר עמוק ללבבות‬
‫הילדים ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫תודה‪ ,‬תודה!‬
‫מכתבי התודה להם אנו זוכים מצוותי בתי הספר‪ ,‬מההורים ומהילדים מדברים‬
‫בעד עצמם‪ .‬הם מוכיחים כי ישנו צימאון עמוק לתכנים הללו‪.‬‬
‫במקום שנספר לכם – פשוט ציטטנו חלק קטן מן המכתבים שקיבלנו‪:‬‬
‫שרתם לנו‬
‫על שאפ‬
‫הודות לכם‬
‫ויה יהודית‬
‫ני רוצה ל‬
‫לילדינו חו‬
‫א‬
‫ון להעניק‬
‫ו‪ ,‬למורשת‬
‫ר‬
‫רגע האח‬
‫לעם שלנ‬
‫ב‬
‫ם‬
‫ת‬
‫או‬
‫ם במדינת‬
‫שמחברת‬
‫הודים החיי‬
‫אמיתית‬
‫ת שלנו כי‬
‫מהילדים‬
‫לנו ולזהו‬
‫נו מצפים‬
‫ש‬
‫ם שאנח‬
‫החילוניים‬
‫אל‪ ...‬כש‬
‫מודי הליבה‬
‫ישר‬
‫מוד את לי‬
‫את הליבה‬
‫חרדיים לל‬
‫לדים שלנו‬
‫ה‬
‫להעניק לי‬
‫צים אותם‬
‫נו‬
‫חובה עלי‬
‫ר שרק יע‬
‫‬‫היהודית דב‬
‫ם יהודים‬
‫ל המורשת‬
‫ם כאזרחי‬
‫ש‬
‫הות שלה‬
‫ש את הז‬
‫ויגב‬
‫ת ישראל‪.‬‬
‫שאו ברכה‪,‬‬
‫במדינ‬
‫ר בן גוריון‬
‫ם בית ספ‬
‫ ועד הורי‬‫חגית זהבי‬
‫דריך באישיותו הכובשת והמקסימה‬
‫אבידן המ‬
‫תלמידים‪ ,‬ההורים והמורות‪ .‬בנועם‬
‫נגע ללב ה‬
‫צליח להעביר מסרים חשובים על‬
‫דרכיו ה‬
‫שית‪ ,‬ערכים‪ ,‬כיבוד הורים ומורשת‬
‫אחריות אי‬
‫הודי‪ .‬הפעילות שהייתה מגוונת‬
‫העם הי‬
‫העשירה את ידיעות התלמידים‬
‫ומעניינת‬
‫ביהדות‪.‬‬
‫עפרה וייסמן‪ ,‬מנהלת בי"ס יהל"ם‬
‫בשמי‪ ,‬בשם מחנכות‬
‫כיתות ז'‪ ,‬בשם ההורים והתלמידים‬
‫בבית ספר "בן‪-‬גו‬
‫ריון" רמת גן‪ ,‬אנו רוצים להביע במכתב‬
‫זה מלוא התודה ו‬
‫ההערכה לך על הפרויקט הנפלא של‬
‫בני‪-‬מצווה‪ ,‬שהועבר בבית ספרנו‪.‬‬
‫במפגשים הכית‬
‫תיים חשף אלדד המדריך הן את‬
‫הבנים והן את ה‬
‫בנות למסורת יהודית‪ ,‬לנושאים‬
‫ערכיים ומהותיים‬
‫הנוגעים בגיל המצווה‪ ,‬כגון‪ :‬אחריות‪,‬‬
‫הקשר עם המש‬
‫פחה‪ ,‬הכבוד להורים‪ ,‬הכבוד למסורת‬
‫ולשורשים ש‬
‫להם‬
‫כיהודים וכן על התנהלות הנוער‬
‫כיום עם ה‬
‫אמצ‬
‫עים הטכנולוגיים‪ ,‬על יתרונותיהם‬
‫וחסרונותיהם‪.‬‬
‫התלמידים ספגו ר‬
‫בות מהתכנית העשירו את עולם‬
‫הידע שלהם מ‬
‫עבר‬
‫לת‬
‫כנית הלימודים בבית הספר‪.‬‬
‫הם נהנו מאוד‬
‫ב‬
‫מפג‬
‫שים‬
‫עם המדריך‪ ,‬לקחו חלק פעיל‬
‫בשיעורים‪,‬‬
‫תוך‬
‫ל‬
‫מידה‬
‫אפ‬
‫קטיבית‪ ,‬שמהווה רווח אישי‬
‫לכל תלמיד ותלמידה‪.‬‬
‫פעילות השיא של‬
‫המפגשים התקיימה ביום שישי‬
‫‪ 04/04/14‬בו השת‬
‫תפו הורי התלמידים והתלמידות‬
‫יחדיו ו‬
‫קבלו מכם סידורים אישיים כמתנה‪.‬‬
‫אנו מודים לך מאוד‬
‫ואני מלאת תקווה כי שיתוף פעולה‬
‫פורה‬
‫זה ימשיך עם בית הספר אף בעתיד‪.‬‬
‫איריס‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫מנדלביץ‪ ,‬מנהלת בי"ס "בן‪-‬גוריון" ר"ג‬
‫מאחורי הקלעים‪...‬‬
‫רבות מהפעילויות של המועצה‬
‫הדתית מובלות על ידי מר עדי‬
‫דואדי‪ ,‬רכז הפעילות התורנית של‬
‫המועצה‪ .‬תחת שרביטו הופקו‬
‫כל סדרות השיעורים הללו‪,‬‬
‫בעשר אצבעותיו הוא מפעיל את‬
‫תוכנית הבר‪-‬מצווה העניפה על‬
‫שלל המוסדות בהם היא פועלת‪,‬‬
‫ובזמנו הפנוי הוא הפיק את ערב‬
‫חלוקת התעודות של פרס התרבות‬
‫התורנית‪.‬‬
‫אנו מודים לעדי על פועלו הנמרץ‪,‬‬
‫על הדביקות במשימה ועל החן הבלתי‪-‬נדלה והחיוך הגדול שמלווה‬
‫אותו בכל פעולותיו‪ .‬יתן לו ה' כח להוסיף ולעשות חיל לאורך ימים‬
‫ושנים!‬
‫‪143‬‬
‫‪144‬‬
‫מקוואות וטהרה‬
‫לא נחים לרגע!‬
‫כפי שאתם כבר יודעים‪ ,‬אנחנו לא אוהבים לנוח לרגע‪ .‬המדיניות שלנו אומרת‬
‫שכל אחד מהאגפים של המועצה הדתית חייב להמשיך ולהשתדרג בכל‬
‫שנה ושנה‪ .‬בשורות הבאות נספר לכם מהחדש בכל אחד מתחומי העיסוק‬
‫הקלאסיים שלנו‪ ,‬ועד כמה אנו משתדלים להתמקצע ולתת שירותי דת שיהיו‬
‫גם מקצועניים‪ ,‬נגישים וידידותיים לקהל‪.‬‬
‫מקוואות וטהרת המשפחה‬
‫מי שמכיר את הבלניות של רמת‪-‬גן יודע כי מאחורי המקצוע הזה עומדות‬
‫נשים עם נשמה גדולה והמון רצון לסייע ולקרב‪.‬‬
‫כבכול מקצוע‪ ,‬גם בתחום הזה יש להתרענן‪ ,‬לעבור השתלמויות מקצועיות‪,‬‬
‫וגם להתגבש מבחינה חברתית ומקצועית‪ .‬מדי שנה אנו עורכים יום עיון‬
‫לבלניות העירוניות‪ .‬בשנה שעברה היתה זו קרן מזור עם המופע "אשת‬
‫חיל" שעסק בהעצמת האישה אשר צריכה לתמרן בין כל עיסוקיה – בבית‪,‬‬
‫בעבודה‪ ,‬בסידורים‪ ,‬מול הילדים ועוד‪...‬‬
‫מקווה הגברים המפואר במזרח התיכון‬
‫מלבד הבלניות אנו ממשיכים כמובן לשפץ ולשכלל את המקוואות הפרוסים‬
‫בכל רחבי העיר‪ .‬בחודשים האחרונים סיימנו את השיפוץ במקווה ברמת יצחק‬
‫(רחוב עוזיאל ‪ .)5‬יש דברים שקשה להעביר במילים‪ ,‬ואפילו בתמונות‪ .‬אנו‬
‫מבקשים מכם – הן הגברים והן הנשים – כנסו בהזדמנות לצפות במקוואות‬
‫הללו וספרו לנו האם אתם לא מסכימים עם ההגדרה שאמר אחד ממשתתפי‬
‫טקס חנוכת המקווה – שזהו המקווה היפה ביותר במזרח התיכון! מהריצוף‬
‫ועד לכלים הסניטריים‪ ,‬מנוחות השימוש במקלחונים ועד לפינת הכניסה‪.‬‬
‫הכל יפהפה! פשוט נסו בעצמכם‪...‬‬
‫גם המקווה ברמת השקמה עבר בחודשים האחרונים שיפוץ חיצוני לרווחת‬
‫הטובלים והטובלות‪.‬‬
‫בשולי הדברים נוסיף כי בימים אלו משתתפים מקוואות העיר בתחרות‬
‫"מקווה נאה בישראל יפה" של 'המועצה לישראל יפה'‪ ,‬ואנו מקווים כי גם‬
‫בתחרות זו יעריכו את ההשקעות הגדולות שהשקענו במקוואות העירוניים‬
‫בשנים האחרונות‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬ערכנו יום עיון מורחב ובו שוחחו הבלניות עם מר יהודה סירי‪ ,‬יו"ר‬
‫המועצה‪ ,‬שדיבר על חשיבות השירות שאנו נותנים לטובלות‪ ,‬ועם מו"ר הרב‬
‫יעקב אריאל‪ ,‬רב העיר‪ ,‬והרב אור חיים טאוב שעסקו בצדדים ההלכתיים‬
‫והמעשיים יותר איתם מתמודדות הבלניות מול הטובלות‪.‬‬
‫לקינוח המפגש הזה נהנו‬
‫הבלניות ממופע הפלייבק‬
‫"טבילת אש" של צופיה‬
‫לקס‪ .‬צופיה היא שחקנית‬
‫מקצועית‪ ,‬אם לתשעה‪,‬‬
‫ובמופע היא עושה סטנד‪-‬‬
‫אפ ממקרי מקווה שכולנו‬
‫מכירים‪ ...‬מדובר במופע‬
‫מקצועי של ממש שפתח‬
‫אופק‬
‫הבלניות‬
‫בפני‬
‫הסתכלות משעשע על‬
‫המקרים המרכיבים את‬
‫שגרת עבודתן‪.‬‬
‫‪145‬‬
‫נישואין‬
‫‪146‬‬
‫באגף הנישואים מסתכלים קדימה‪...‬‬
‫קמחא דפסחא‬
‫רשמית‪ ,‬תפקידה של המועצה הדתית מסתכם בביצוע של רישום פרוצדורלי‬
‫לחלוטין של הזוג לנישואין‪ .‬טופסולוגיה וזהו‪ .‬אבל כפי שכבר הבנתם – אנחנו‬
‫לא מסתכלים על זה ככה!‬
‫פרויקט קמחא דפסחא האחרון הוכתר גם הוא בהצלחה רבה‪ .‬בכל שנה‬
‫מנצחים גבאי בית הכנסת על איסוף כספי הקמחא דפסחא מכל רחבי העיר‪.‬‬
‫הסכומים הגדולים מחולקים במלואם לנזקקים – ללא תיווכים‪ ,‬ללא מקבלי‬
‫שכר‪ ,‬ול"עניי עירך" תושבי רמת‪-‬גן בלבד‪ .‬כך זוכים מתפללי בתי הכנסת בעיר‬
‫לקיים מצוות צדקה מהודרת במיוחד‪.‬‬
‫בשנה האחרונה החלטנו להשקיע רבות ביצירת קשר עם הזוגות גם לאחר‬
‫תקופת הנישואין‪ ,‬ולהשתדל לתת כלים לבניית זוגיות ארוכת‪-‬שנים‪ ,‬נעימה‬
‫ומוצלחת‪.‬‬
‫התחלנו בהוצאת חוברת ובה מאמרים פרי עטם של הרב יהושע שפירא והרב‬
‫אלישיב קנוהל בנושאי זוגיות שונים‪ ,‬והמשכנו בסדרה של מפגשים לזוגות‬
‫הצעירים שנישאו בחודשים האחרונים במשרדי הרבנות‪.‬‬
‫המפגשים הללו כמובן אינם חובה‪ ,‬ובכל‪-‬זאת זוגות רבים בוחרים לבוא‬
‫ולשמוע מה יש ליהדות‬
‫להציע לבניית זוגיות‬
‫איתנה‪ .‬הרב יחיעם‬
‫עוזרי‪ ,‬רב בית כנסת‬
‫בר"ג‪ ,‬מחנך ומרצה‬
‫בנושאי יהדות שונים‪,‬‬
‫העביר שני מפגשים‬
‫תקשורת‬
‫בנושא‬
‫בינאישית מתוך עומק‬
‫רב אבל בחיוך גדול –‬
‫והזוגות יצאו מאושרים!‬
‫את הכסף מקבלים הנזקקים בדרך הנוחה ביותר עבורם‪ :‬ככרטיס אשראי חד‪-‬‬
‫פעמי המלא בסכום התמיכה שאושר לו‪ ,‬ואיתו הוא יכול לקנות בכל מקום‬
‫את הצרכים המדוייקים שלו ושל משפחתו‪ .‬כך אנו מונעים בעייה של חלק‬
‫מהמשפחות שמוצפות בחבילות קמח‪ ,‬אך נשארות ללא גרביים‪ ,‬או להיפך‪...‬‬
‫בסיום פרויקט איסוף התרומות העירוני בחרנו להוקיר את בתי הכנסת ואת‬
‫הגבאים המסורים והענקנו להם תעודות הוקרה מיוחדות על מסירותם‬
‫למצווה היקרה‪.‬‬
‫אות המתנדב‬
‫אחד המיוחדים שבין הגבאים‬
‫המסורים הוא מר מיכאל‬
‫מיכאלי‪ ,‬שמוביל כבר שנים‬
‫רבות את איסוף כספי‬
‫ה'קמחא דפסחא' בקהילת‬
‫'דובב עז'‪.‬‬
‫מיכאלי הוא דמות ידועה‬
‫בנופיה של רמת‪-‬גן‪ ,‬ועוסק‬
‫בצרכי ציבור כבר שנים‬
‫ארוכות‪ .‬מצאנו לנכון להביא‬
‫בשורות אלו את הוקרתנו‬
‫לפעילות הציבורית הזו –‬
‫בכל השנה ככלל‪ ,‬ולקראת חג‬
‫הפסח בפרט‪.‬‬
‫יהי רצון שתזכה לשנים‬
‫ארוכות‪ ,‬נעימות וטובות‪,‬‬
‫מתוך בריאות איתנה ונחת‪,‬‬
‫ותהיה אהבת ויראת ה' עליך‬
‫כל הימים‪.‬‬
‫‪147‬‬
‫ועוד היד נטויה‪...‬‬
‫‪148‬‬